איש המבצעים: סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד 9789654827041, 9789650722494

Citation preview

‫אהרון קליין‬

‫איש המבצעים‬

‫אהרון קליין‬

‫איש המבצעים‬ ‫סיפורו של מייק הררי‪,‬‬ ‫מפקד היחידה המבצעית של המוסד‬

‫‪THE MASTER OF OPERATIONS:‬‬ ‫‪THE STORY OF MIKE HARARI‬‬ ‫‪Aaron J. Klein‬‬

‫עורך‪ :‬אבי שילון‬ ‫עורכת לשון‪ :‬זהבה כנען‬

‫© כל הזכויות בשפה העברית שמורות‪2014 ,‬‬ ‫לכתר ספרים (‪ )2005‬בע"מ‬ ‫ת"ד ‪ ,7145‬ירושלים‬

‫אין להעתיק‪ ,‬לשכפל‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪,‬‬ ‫לאחסן במאגר מידע או להפיץ ספר זה‬ ‫או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי‪,‬‬ ‫אלקטרוני‪ ,‬אופטי או מכאני (לרבות צילום‪,‬‬ ‫הקלטה‪ ,‬אינטרנט ודואר אלקטרוני)‪,‬‬ ‫ללא אישור בכתב מהמוציא לאור‬ ‫מספר קטלוגי‪540428 :‬‬

‫מסת"ב‪ISBN: 978-965-07-2249-4 :‬‬ ‫‪www.keter-books.co.il‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬

‫עיצוב העטיפה‪ :‬ענת וקנין‪-‬אפלבאום‬ ‫הצילום שעל העטיפה‪ :‬מתוך אלבומו הפרטי של מייק הררי‬ ‫עימוד הספר‪ :‬רונית גולדברג‬ ‫‪Printed in Israel‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫פתח דבר מאת תמיר דין פרדו‪ ,‬ראש המוס ד‬ ‫פתח דבר מאת מאיר דגן‪ ,‬לשעבר ראש המוסד ‬ ‫הקדמה ‬ ‫‪ 1‬המאבק בטרור ‬ ‫‪ 2‬אביב נעורים ‬ ‫‪ 3‬רק אלוהים יוכל לעזור לך ‬ ‫‪ 4‬כולם היו בניו ‬ ‫‪ 5‬בים‪ ,‬באוויר וביבשה ‬ ‫‪ 6‬ימי פלמ"ח ‬ ‫‪ 7‬הגיוס במדריד ‬ ‫‪ 8‬הרעלה מסתורית במוסקבה ‬ ‫‪ 9‬קרן אפריקה ‬ ‫‪ 10‬בעולמו של פידל ‬ ‫‪ 11‬לחלץ את מייק ‬

‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪243‬‬

‫פתח דבר‬ ‫תמיר דין פרדו‪ ,‬ראש המוסד‬ ‫נדירים ומעטים הם המפקדים שהותירו חותם ברור הניכר גם יותר‬ ‫משלושים שנים לאחר שסיימו את תפקידם‪ .‬מייק הוא אחד ממתי‬ ‫המעט האלה‪ .‬דפוסי עבודה וחשיבה מבצעית שהנחיל כראש‬ ‫יחידת "קיסריה" לפני ארבעים ושלוש שנים‪ ,‬תקפים ונכונים גם‬ ‫בימינו‪ ,‬במאה העשרים ואחת‪ .‬מבצעים שבנה במו ידיו נחשבו אז‬ ‫כמו היום‪ ,‬כפורצי כל דמיון‪.‬‬ ‫דרכו של מייק החלה ב"גדעונים"‪ ,‬יחידת האלחוטנים במוסד‬ ‫לעלייה ב'‪ ,‬ונמשכה כמפקד מחנה עולים בדרום צרפת‪ ,‬מלווה‬ ‫ספינות מעפילים‪ ,‬ומקדם עסקאות רכש נשק למדינה שאך‬ ‫הוקמה‪ .‬אלה היו התחנות הראשונות שעיצבו וסללו את דרכו‬ ‫בתחום הפעילות החשאית‪.‬‬ ‫בן עשרים ושבע התגייס מייק למוסד‪ ,‬עם מטען חיים של אדם‬ ‫בוגר פי כמה מגילו‪ .‬בתום אחת‪-‬עשרה שנות פעילות מבצעית‬ ‫בארץ ובחו"ל התמנה מייק‪ ,‬בשנת ‪ ,1965‬לסגן ראש "קיסריה"‪,‬‬ ‫ולאחר חמש שנים מונה כראש האגף‪ ,‬תפקיד שאותו מילא עשר‬ ‫שנים‪ .‬שנים אלה נחשבות בצדק לגולת הכותרת בקריירה של‬ ‫מייק‪ .‬במהלכן הוא בנה את האגף וטיפח מפקדים ולוחמים‪,‬‬ ‫שהשתלבו בהמשך במגוון רחב של תפקידים במוסד ובמערכת‬ ‫הביטחון‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪  |  8‬אהרון קליין‬

‫מייק‪ ,‬כמפקד‪ ,‬חונן בתכונות ומעלות‪ ,‬שדי באחת מהן כדי‬ ‫להיחשב מפקד מוכשר ומנהיג מוצלח בעל נוכחות ברורה‪ .‬הוא‬ ‫אסטרטג יצירתי הרואה למרחוק אך גם בעל כושר תכנון קפדני‬ ‫ועמידה על פרטים‪ ,‬ואדם נועז החותר לממש את משימותיו‬ ‫ולהשיג את מטרותיו‪ .‬בצד כל אלה הוא מפקד אנושי‪ ,‬המכיר את‬ ‫פקודיו ודואג להם כלבני משפחה‪.‬‬ ‫מייק הניח את יסודות שיתוף הפעולה של המוסד עם צה"ל‪.‬‬ ‫הוא חיבר את היחידות המיוחדות‪ ,‬את חיל האוויר וחיל הים‬ ‫למבצעי המוסד‪ ,‬תוך יצירת שילוביות פורצת דרך‪ ,‬בתקופה שבה‬ ‫המושג לא היה שגור כלל במילון המונחים של מערכת הביטחון‪.‬‬ ‫פגשתי את מייק לראשונה באמצע שנות השבעים — הוא ראש‬ ‫אגף ואני קצין צעיר‪ .‬אני זוכר את פניו לאחר נפילת יוני נתניהו‬ ‫במבצע אנטבה‪ ,‬את הכאב שעליהם ואת הנחישות להמשיך‬ ‫בפרויקט המשותף שהיה חודשים ספורים לפני מימושו‪ .‬מאז‬ ‫ראיתי בו מופת‪.‬‬ ‫ספר זה‪ ,‬החושף טפח זעיר ומכסה טפחיים‪ ,‬מאפשר הצצה‬ ‫חלקית לתרומתו העצומה לביטחון העם והמדינה‪.‬‬

‫פתח דבר‬ ‫מאיר דגן‪ ,‬לשעבר ראש המוסד‬ ‫הספר שנכתב על מייק הררי הוא בבחינת מעט המחזיק את‬ ‫המרובה‪ .‬הסיפורים הנחשפים בו אינם סיפורים במובן הרגיל‪.‬‬ ‫אלה אירועים המתוארים בצמצום רב ובענווה על ידי אחד מטובי‬ ‫קהילת המודיעין הישראלית‪ ,‬שהטביע את חותמו על דורות של‬ ‫לוחמים‪.‬‬ ‫מעטים האנשים שהיו במהלך חייהם בצמתים כה רגישים‬ ‫ומיוחדים אשר חייבו מקוריות‪ ,‬אומץ לב ומנהיגות כמו מייק‪.‬‬ ‫הוא היה שותף לפעילויות לפני קום המדינה‪ ,‬ולאחריה‪ .‬גם לאחר‬ ‫שפרש — התייצב ללא היסוס כשנקרא לדגל‪.‬‬ ‫מייק שייך לדור שהתמודד עם אתגרים קשים וחדשים‪ ,‬ולכל‬ ‫אלה הוא היה נכון‪ ,‬בלי לשפוט ולבקר — לא את התקופה‪ ,‬לא את‬ ‫המשימות ולא את האנשים‪ .‬לא במישרין ולא בעקיפין‪.‬‬ ‫עין חדה יש לאיש‪ ,‬שסייעה לו לעמוד על כל הדקויות‬ ‫האנושיות והמבצעיות ברגעי מבחן‪ .‬הוא מעולם לא איבד את‬ ‫הפרטים‪ ,‬ותמיד ראה את התמונה הרחבה‪.‬‬ ‫יכולותיו וכישוריו הקנו לו את הערכתם‪ ,‬ואפשר לומר את‬ ‫אהבתם‪ ,‬של אנשיו‪ .‬כך גם רכש את נאמנותם‪ .‬בזכות יכולות‬ ‫פיקוד‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬ונאמנות לאנשיו ולמשימה‪.‬‬ ‫מייק‪ ,‬הנער הנחוש מנווה צדק שהיה לוחם בפלמ"ח‪ ,‬קצין‬ ‫‪9‬‬

‫‪  |  10‬אהרון קליין‬

‫איסוף‪ ,‬ומפקד בעל דמיון פורץ דרך‪ ,‬התמודד עם אתגרים קשים‬ ‫בחייו‪ ,‬ויכול להם‪.‬‬ ‫זכות גדולה היא לי לכתוב את הפתיח לספר זיכרונותיו של‬ ‫האיש שהטביע חותמו על קהילת המודיעין‪.‬‬ ‫ללא ספק‪ ,‬מייק הררי הוא אחד מבניה היפים והראויים של‬ ‫ישראל‪ ,‬אבן בחומת המגן של המדינה והעם היהודי‪.‬‬

‫הקדמה‬

‫מייק (מיכאל) הררי היה לאגדה עוד בחייו‪ .‬הוא נמנה עם המעטים‬ ‫שנצרבו בתודעה הישראלית והבין‪-‬לאומית כמי שמגלמים‬ ‫באישיותם את "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" (הידוע‬ ‫בשם "המוסד")‪ ,‬ואת יכולותיו הנדירות‪ .‬פקודיו של מייק ביחידת‬ ‫המבצעים המיוחדים של המוסד‪" ,‬קיסריה"‪ ,‬העריצו אותו‪ .‬שלא‬ ‫בפניו הם קראו לו בחיבה "הקיסר"‪ .‬הוא בלט כמפקד שהקפיד‬ ‫בקלה כבחמורה בכל הקשור לביטחונם האישי של לוחמיו‬ ‫שנשלחו למבצעים מיוחדים במדינות ערב עוינות וברחבי העולם‪.‬‬ ‫תכלית מבצעים אלה הייתה איסוף מודיעין והתרעה על מלחמה‬ ‫עתידית‪ ,‬לצד סיכול ומניעה של טרור אנטי‪-‬ישראלי ואנטי‪-‬יהודי‪.‬‬ ‫הלוחמים נקטו את כל האמצעים‪ ,‬בכללם גם חיסול ממוקד‪.‬‬ ‫בשנות השבעים של המאה העשרים‪ ,‬בעקבות טבח אחד‪-‬עשר‬ ‫הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ‪ 1972‬בידי ארגון‬ ‫הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור"‪ ,‬עמד מייק בראש המבצעים‬ ‫שנועדו לסכל טבח נוסף‪ .‬הוא פיקד על יחידת "קיסריה"‬ ‫במשך עשור — הכהונה הארוכה ביותר של מפקד היחידה בכל‬ ‫בתולדותיה‪ .‬אלה היו שנים של עשייה עמוסת מבצעים פורצי‬ ‫דרך ודמיון‪ ,‬שחלקם משפיעים על ביטחונה של מדינת ישראל‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪  |  12‬אהרון קליין‬

‫מייק הוא אוטודידקט‪ ,‬אדם סקרן הרואה בניסיון החיים שצבר‬ ‫יתרון ראשון במעלה‪ .‬סגולה נוספת‪ ,‬ולא חשובה פחות‪ ,‬טמונה‬ ‫ביכולתו יוצאת הדופן להבין ולקרוא בני אדם‪ .‬בהקשר זה הוא‬ ‫נוהג לומר‪ ,‬בחיוך‪" ,‬אני לא פסיכולוג‪ ,‬רק אבא של פסיכולוג‪,‬‬ ‫אבל מבין בבני אדם"‪ .‬גם לאחר שפרש מיעט מייק להתראיין‪.‬‬ ‫באפלה‪ .‬דמותו ופועלו‬ ‫ֵ‬ ‫נאמן לקוד הפעולה של המוסד הוא נותר‬ ‫המבצעי נותרו אפופי מסתורין‪ .‬במהלך השנים התדפקו על דלתו‬ ‫עשרות רבות של עיתונאים בכירים‪ ,‬סופרים והיסטוריונים בכוונה‬ ‫אחת — לכתוב את זיכרונותיו‪ .‬שפר מזלי‪.‬‬ ‫תולדות חייו שזורות היטב בהיסטוריה של מדינת ישראל‬ ‫למן היווסדה‪ ,‬ועוד קודם לכן‪ .‬הוא היה בין המתגייסים לפלמ"ח‪,‬‬ ‫ונשלח במסגרת עלייה ב' להביא את שארית הפליטה של יהודי‬ ‫אירופה לישראל‪ .‬עם קום המדינה הוא גויס למערכת הביטחון‪,‬‬ ‫ושירת בשירות הביטחון הכללי‪ .‬לאחר זמן הוא גויס גם לארגון‬ ‫"נתיב"‪ ,‬שפעל באופן חשאי לסייע ליהודים שנותרו מאחורי "מסך‬ ‫הברזל" הקומוניסטי‪ .‬את מרבית שירותו הביטחוני עשה מייק‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬במוסד‪ ,‬במגוון רחב של תפקידים‪ ,‬במשך קרוב לשלושה‬ ‫עשורים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1977‬זכה מייק‪ ,‬כמפקד "קיסריה"‪ ,‬בציון לשבח מטעם‬ ‫ועדת השופטים של פרס ביטחון ישראל היוקרתי על מבצע‬ ‫רחב היקף שהוביל‪ .‬הוא פעל לביטחון המדינה גם לאחר שפרש‬ ‫מהמוסד‪ ,‬וסייע באינטנסיביות במשך שנים רבות במבצעים‬ ‫מורכבים וארוכים על פני הגלובוס‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬מעט לאחר‬ ‫שמלאו לו שמונים שנים‪ ,‬קיבל מייק את אות צל"ש ראש המוסד‬ ‫על תרומתו החשובה לפעילות מבצעית ייחודית‪.‬‬ ‫עדות נוספת לכישוריו ולאיכויותיו טמונה בעובדה שעד היום‬ ‫רבים מבכירי המוסד‪ ,‬מכל היחידות‪ ,‬מתייעצים עמו ומנהלים‬ ‫בעזרתו סיעור מוחות בנוגע למבצעים מורכבים‪ .‬חלקם רק נולדו‬ ‫כשהוא פרש מתפקידו במוסד‪.‬‬ ‫בספר זה מובאות‪ ,‬לראשונה‪ ,‬קורות חייו של מייק הררי‪ ,‬על‬

‫איש המבצעים  |  ‪13‬‬

‫רקע חשיפת אירועים ומבצעים שטרם נודעו ברבים‪ ,‬במגוון רחב‬ ‫של עשייה מבצעית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מטעמים מובנים ואף לא מובנים‬ ‫נאלצתי בחלק מהמקרים להימנע מלחשוף פרטים מזהים על‬ ‫אישים‪ ,‬מקומות ואירועים‪ .‬לכן אין זה סיפור חייו המלא של מייק‬ ‫במובן הביוגרפי המקובל‪ .‬בשל מגבלות צנזורה‪ ,‬מבצעים מיוחדים‬ ‫שהוביל באירופה ובמזרח התיכון יישארו עלומים לעוד שנים‬ ‫רבות‪ .‬ואולם אין בכך כדי לפגוע בהנאה מהסיפורים המרתקים‬ ‫הנחשפים כאן לראשונה‪.‬‬ ‫ועוד מילה אישית‪ :‬במהלך שיחותי המעמיקות עם מייק‬ ‫גיליתי אדם צנוע‪ ,‬ועם זאת מודע לעצמו וליכולותיו ואף להערכה‬ ‫הרבה שרוחשים כלפיו‪ .‬צד נוסף באישיותו טמון בנכונותו‬ ‫להיפגש עם בנים‪ ,‬נכדים ונינים של לוחמים שנפלו והקפידו‬ ‫לשמור סוד גם מפני בני משפחותיהם‪ .‬הוא עושה זאת בדבקות‬ ‫ומתוך תחושת שליחות עמוקה‪ ,‬כפי שנהג לגבי כל המבצעים‬ ‫שהוביל‪.‬‬ ‫בתור היסטוריון‪ ,‬סופר ואזרח אני גאה שנפל בחלקי לכתוב‬ ‫את זיכרונותיו של איש ייחודי זה‪ ,‬ובכך גם לתרום למדינה בגילוי‬ ‫טפח נוסף מהמערכה המתמשכת של הלוחמה בטרור והמאבק‬ ‫על ביטחונה‪.‬‬

‫‪  |  14‬אהרון קליין‬

‫פרטים ביוגרפיים מרכזיים בחייו של מייק הררי‬ ‫‪1 927‬‬ ‫‪ 1943‬‬ ‫‪ 1949–1946‬‬ ‫‪ 1952–1950‬‬ ‫‪ 1953–1952‬‬ ‫‪ 1954–1953‬‬ ‫‪ 1964–1954‬‬ ‫‪ 1970–1965‬‬ ‫‪ 1980–1970‬‬ ‫‪ 1977‬‬ ‫‪ –1980‬‬ ‫‪ 2007‬‬

‫נולד בתל אביב‬ ‫הצטרף לפלמ"ח‪ ,‬בגיל ‪16‬‬ ‫שליח "ההגנה" והמוסד לעלייה ב' ("גדעוני")‬ ‫באירופה‬ ‫איש שב"כ‪ ,‬האחראי על הביטחון בשדה התעופה‬ ‫לוד‬ ‫איש משרד החוץ‪ ,‬האחראי על הביטחון במשרד‬ ‫החוץ‬ ‫קצין מבצעים בארגון "נתיב"‬ ‫קצין איסוף וראש שלוחה ביחידת ה"צומת"‬ ‫במוסד‬ ‫סגן מפקד ביחידת "קיסריה"‬ ‫מפקד יחידת "קיסריה"‬ ‫מקבל בשם "קיסריה" את פרס ביטחון ישראל‬ ‫בשירות מילואים של המוסד‬ ‫מקבל ציון לשבח מטעם ראש המוסד‬

‫קהילת המודיעין הישראלית בשנותיה הראשונות‬ ‫מבנה קהילת המודיעין הישראלית התגבש הרחק מעינו של הציבור‬ ‫במהלך שנותיה הראשונות של המדינה‪ .‬ראש הממשלה דוד בן‬ ‫גוריון הגדיר את המטרות של כל אחד מהגופים המודיעיניים ואת‬ ‫כפיפותו וכן את גבולות הגִ זרה ביניהם‪ .‬מערך שירותי המודיעין‬ ‫שכלל את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים‪ ,‬את שירות‬ ‫הביטחון שלימים הפך לשירות ביטחון כללי (שב"כ)‪ ,‬את ארגון‬ ‫"נתיב" ואת אגף המודיעין של צה"ל‪ ,‬היה קטן ואינטימי ורבים‬ ‫מאנשיו הכירו זה את זה עוד מהימים שעסקו בפעילות חשאית‬ ‫מודיעינית לפני קום המדינה‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪15‬‬

‫המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד") — בשנים‬ ‫הראשונות להקמתו היה עיקר עיסוקו של הארגון איסוף מידע‬ ‫ומודיעין מחוץ לישראל במגוון רחב של תחומים ובעיקר בהתרעה‬ ‫על כוונות מדינות ערב לצאת למלחמה‪.‬‬ ‫היחידות המובילות בארגון היו "צומת"‪" ,‬תבל"‪" ,‬קיסריה"‬ ‫ו"קשת"‪ .‬יחידת ה"צומת" הייתה ממונה על גיוס והפעלה בחו"ל‬ ‫של סוכנים‪ ,‬בעיקר מארצות ערביות‪ .‬יחידה זו הייתה במשך שנים‬ ‫רבות הגוף האיסופי המוביל והעיקרי‪" .‬תבל" היה האגף שאמון‬ ‫על הקשר המודיעיני עם ארגונים מקבילים במדינות אחרות וכן‬ ‫על טיפוח קשרים עם מדינות שאין להן קשר דיפלומטי רשמי‬ ‫עם ישראל‪" .‬קיסריה" היה האגף המבצעי של המוסד המתבסס‬ ‫על פעילות לוחמים יהודים וישראלים בכיסוי‪ ,‬בעיקר במדינות‬ ‫ערביות‪ ,‬ועוסק באיסוף מודיעין‪ ,‬חבלה וסיכול ממוקד‪ .‬בראשית‬ ‫שנות השבעים הוקמה במסגרת "קיסריה" חוליית "כידון"‪ ,‬שעיקר‬ ‫עיסוקה היה חיסול מחבלים ברחבי העולם כחלק מהמאבק בטרור‬ ‫הפלסטיני‪" .‬קיסריה" גם הייתה אמונה על ביצוע "התפקידים‬ ‫המיוחדים"‪ ,‬כפי שנקבעו על ידי ראשי ממשלה‪" .‬קשת" הייתה‬ ‫היחידה האחראית על איסוף מודיעין בשיטת הפריצה הסמויה‬ ‫תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים‪ ,‬כולל הטמנת מכשירי‬ ‫האזנה‪.‬‬ ‫בעקבות כמה הצלחות יוצאות דופן של הארגון‪ ,‬ביניהן חטיפתו‬ ‫של פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן מארגנטינה לישראל‬ ‫ב‪ 1960-‬ומבצעי חיסול באירופה של פלסטינים שהתכוונו לפגוע‬ ‫במטרות ישראליות‪ ,‬הפכו המוסד ואנשיו למיתוס של מצוינות‬ ‫בתחום המודיעין והלחימה בטרור‪ .‬בעולם רווחת הסברה‬ ‫שביכולתם להגיע לכל נקודה על פני כדור הארץ ולפגוע בהצלחה‬ ‫מרובה באויב תוך שימוש בשיטות ובאמצעים יוצאי דופן‪.‬‬ ‫ראשי המוסד בשנותיו הראשונות‪ :‬ראובן שילוח ‪,1952–1949‬‬ ‫איסר הראל ‪ ,1963–1952‬מאיר עמית ‪ ,1968–1963‬צבי זמיר ‪–1968‬‬ ‫‪ ,1974‬יצחק (חקה) חופי ‪.1982–1974‬‬

‫‪  |  16‬אהרון קליין‬

‫שירות הביטחון הכללי (שב"כ) — בראשית דרכו של הארגון‬ ‫הושם דגש רב בסיכול ריגול‪ ,‬הנקרא גם ריגול נגדי‪ :‬איתור וחשיפה‬ ‫של מרגלים‪ ,‬בעיקר מברית המועצות וגרורותיה‪ ,‬שנשלחו בכיסוי‬ ‫לפעול בישראל‪ .‬תחום נוסף היה מעקב אחר פעילות חתרנית‬ ‫במגזר הערבי ובמגזר היהודי‪ .‬רק לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫ועם התגברות הטרור הפלסטיני בשטחי יהודה ושומרון הורחבה‬ ‫פעילותו של השב"כ לסיכול טרור‪ ,‬והפכה לתחום עיסוקו‬ ‫המרכזי‪ .‬תחום אחריות מרכזי נוסף הוא אבטחת אישים ובהם‬ ‫ראש הממשלה ושר הביטחון‪.‬‬ ‫אגף המודיעין (אמ"ן) — אגף במטה הכללי של צה"ל האמון‬ ‫על איסוף מודיעין בקשת רחבה של נושאים ושימש ה"מעריך‬ ‫הלאומי"‪ ,‬המציג את תמונת המצב העדכנית והעתידית בפני‬ ‫ראשי הממשלה וקובעי המדיניות‪ .‬סיירת מטכ"ל היא חלק מאגף‬ ‫המודיעין וייעודה מבצעים חשאיים מעבר לגבולות‪.‬‬ ‫נתיב — הארגון החשאי "נתיב" הוקם בשנת ‪ 1952‬כיחידה‬ ‫נפרדת במשרד ראש הממשלה‪ .‬משימתו העיקרית הייתה הקמת‬ ‫קשר והגשת סיוע והצלה ליהודים בברית המועצות ובמדינות‬ ‫הגרורות שמעבר למסך הברזל‪ .‬מקים הארגון ומפקדו במשך‬ ‫שנים רבות היה שאול אביגור‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫המאבק בטרור‬ ‫הוא יצא בשעת בוקר מאוחרת מבית הדירות ונכנס בנינוחות‬ ‫למכוניתו‪ .‬הוא לבש מכנסיים בהירים ומקטורן חום‪ ,‬שערו‬ ‫השחור היה מסורק בקפידה לאחור‪ ,‬ושפמו דק ומטופח‪ .‬לפי‬ ‫המידע שהיה בידי מפקד "קיסריה" ואנשיו ביחידת המבצעים של‬ ‫המוסד‪ ,‬הצעיר הפלסטיני היה איש מבצעים בכיר בארגון "החזית‬ ‫העממית לשחרור פלסטין"‪ .‬הוא נשלח לבירה אירופית על מנת‬ ‫להוביל ולפקד על מבצע ראווה של חטיפת מטוס נוסעים ישראלי‬ ‫גדול בטווח הזמן המיידי‪ .‬דקות אחדות לאחר שהחל בנסיעה הוא‬ ‫עצר לרגע ואסף למכוניתו צעיר לא מוכר‪ .‬על פניו לא ניכר כי‬ ‫חשד במעקב אחריו‪ .‬משם הם המשיכו לנסוע במכונית והשתלבו‬ ‫בתנועה שזרמה בכבדות לעבר מרכז העיר‪.‬‬ ‫מייק הררי נהג ברכב הפיקוד של העוקבים כשגופו דרוך‬ ‫ועיניו ממוקדות במכונית שלפניו‪ :‬פיאט ‪ 132‬בצבע חום בהיר‬ ‫שמולכדה על ידי לוחמיו‪ .‬הוא ידע שאסור לו לאבד קשר איתה‪.‬‬ ‫האפשרות שרכב ממולכד במטען נפץ ינוע ללא פיקוח ברחובות‬ ‫העיר הייתה בלתי מתקבלת על הדעת‪ .‬לצדו ברכב ישב אורי‪,‬‬ ‫מפקד הפעולה‪ .‬כל העת תרו עיניהם אחר מקום שבו יהיה אפשר‬ ‫להפעיל את המטען מבלי שייפגעו ממנו גם עוברי אורח תמימים‪.‬‬ ‫במשך כשעה עקבו השניים אחר הטרוריסט‪ ,‬עד שהגיעו לאזור‬ ‫‪17‬‬

‫‪  |  18‬אהרון קליין‬

‫תחנת הרכבת המרכזית‪ .‬ניכר היה כי הנהג לא הכיר היטב את‬ ‫סידורי התנועה בעיר‪ .‬נסיעתו הייתה הססנית ואטית עד שלפתע‪,‬‬ ‫כנראה מחוסר תשומת לב רגעית לתמרורים ולשילוט‪ ,‬נכנס מפקד‬ ‫חוליית המחבלים לרחוב חד‪-‬סטרי רחב‪ ,‬בניגוד לחוקי התנועה‪.‬‬ ‫מייק נדרש להחליט במהירות‪ .‬המשך הנסיעה אחריו היה‬ ‫עלול לגרום לחשיפתם של אנשי "קיסריה" על ידי שני המחבלים‬ ‫או‪ ,‬לפחות‪ ,‬לעיכובם לבדיקה כזאת או אחרת על ידי המשטרה‬ ‫המקומית‪ ,‬בעוד רכב המחבלים יחמוק וייסע הרחק מהם‪ .‬מייק‬ ‫בחר בסיכון מחושב‪ :‬להמשיך ולנסוע אחריו‪ ,‬תוך ביצוע עברת‬ ‫תנועה בוטה‪ .‬למזלם‪ ,‬הם לא נתפסו‪ .‬יש להניח שאילו היו נעצרים‬ ‫על ידי המשטרה המקומית ומערכת ההפעלה מרחוק המפלילה‬ ‫הייתה נחשפת‪ ,‬הם היו מושמצים בתקשורת ומוצגים כחבורת‬ ‫חובבנים לא אחראית‪ .‬זהו בדיוק סוג ההחלטות המכריעות שאנשי‬ ‫"קיסריה" צריכים לקבל בשבריר שנייה‪.‬‬ ‫מפקד חוליית המחבלים המשיך בנסיעתו והגיע לכיכר גדולה‪.‬‬ ‫התנועה באזור הייתה עמוסה‪ .‬מייק ואורי זחלו אחר הרכב הנתון‬ ‫במעקב‪ ,‬מרחק של עשרות מטרים אחדים‪ .‬כשהגיע רכב הפיאט‬ ‫למרכז הכיכר וחלף באטיות על פני פסל שיִ ש מרשים במרכזה‬ ‫ברכת מים גדולה‪ ,‬פנה אורי‪ ,‬שהיה אמור להפעיל את חומר‬ ‫של ֵ‬ ‫הנפץ‪ ,‬אל מייק ושאל‪" :‬להפעיל? להפעיל?"‪ .‬עיניו נעו במהירות‬ ‫מהרכב הנעקב אל פני מפקדו‪.‬‬ ‫מבלי להסיט את מבטו מהפיאט ‪ 132‬ענה מייק‪ ,‬כמעט בצעקה‪,‬‬ ‫"אוי הפסל‪ ,‬הפסל… אורי‪ ,‬אל תפעיל!"‪ .‬לבו פעם בעוצמה‪ ,‬אך‬ ‫ידיו היו יציבות על ההגה‪ .‬אורי‪ ,‬איש המבצעים שלצדו‪ ,‬לא הכיר‬ ‫כמותו את העיר ואת שכיות החמדה שלה‪ .‬הוא התעלם מהפסל‬ ‫הייחודי‪ ,‬מעשה ידיו של אמן גדול וידוע בן המאה השבע‪-‬עשרה‪.‬‬ ‫הברכה ולפסל‪ .‬מייק חשש כי‬ ‫הפיאט הייתה קרובה מדי לשפת ֵ‬ ‫הפיצוץ‪ ,‬אף שהיה צפוי להיות מוגבל בהיקפו‪ ,‬עלול להשחית גם‬ ‫את הפסל המפורסם‪.‬‬ ‫"אורי‪ ,‬אל תפעיל"‪ ,‬המשיך מייק‪" ,‬אתה יודע איזה פסל זה? זו‬

‫איש המבצעים  |  ‪19‬‬

‫יצירת אמנות מאוד חשובה וידועה!"‪ .‬מאוכזב מההחלטה‪ ,‬הפיק‬ ‫פיו של אורי קללה עסיסית‪ .‬בינתיים החלה התנועה להתקדם‪,‬‬ ‫מהברכה ומהפסל המרשים‪ .‬הם נסעו עוד‬ ‫ֵ‬ ‫והפיאט התרחקה‬ ‫מטרים אחדים ומייק זיהה את ההזדמנות הבאה‪ .‬ברגע של תזמון‬ ‫מופלא נסעה הפיאט במרחק של כמה מטרים מיתר המכוניות‬ ‫ומהולכי רגל מזדמנים‪ .‬מייק הסיט את מבטו לעבר אורי וסינן‬ ‫במהירות‪" :‬עכשיו‪ ,‬תפעיל"‪.‬‬ ‫"הפעלתי"‪ ,‬אישר אורי כשהוא מחזיק בידו את מנגנון ההפעלה‪.‬‬ ‫עיני שניהם היו מרותקות אל הרכב‪ .‬חלפו שניות מספר של השהיה‬ ‫מכּוונת עד שרעש חזק הרעיד את הסביבה‪ .‬ממקומם‪ ,‬מרחק של‬ ‫פחות משלושים מטרים מהפיאט‪ ,‬ראה מייק כיצד ראשו של‬ ‫המחבל נשמט קדימה‪ .‬הם עקפו את הפיאט ופנו במהירות ימינה‬ ‫עוד לפני שעוברי האורח ההמומים הבינו את שקרה‪ .‬רכב הפיאט‬ ‫העלה מעט עשן‪ ,‬הזגוגיות התנפצו על הכביש‪ .‬ראשו של מפקד‬ ‫חוליית המחבלים נטה לעבר ההגה ללא תזוזה‪ .‬הוא מת‪ .‬הבחור‬ ‫שישב לידו זעק מכאב‪ .‬בהתאם לתוכנית המילוט עזב מייק‪ ,‬עם‬ ‫יתר לוחמי "קיסריה"‪ ,‬את העיר במהירות‪.‬‬ ‫האירוע זכה לסיקור נרחב בעיתונות המקומית‪ .‬ההנחה הייתה‬ ‫כי מדובר בתאונת עבודה של טרוריסט ממוצא ערבי‪ ,‬קרי‪ ,‬חומר‬ ‫נפץ שהמחבל נשא עמו ברכב התפוצץ כביכול בטעות במקום‬ ‫ובזמן הלא נכונים‪ .‬גם המשטרה המקומית‪ ,‬שחקרה את פרטי‬ ‫האירוע‪ ,‬צידדה באפשרות של תאונת עבודה‪ .‬פרטי חקירתו של‬ ‫הנוסע שלצד הנהג‪ ,‬המחבל שנפצע באורח קשה‪ ,‬מעולם לא‬ ‫הובאו לידיעת הציבור‪ ,‬אף שהיה בהם מידע נפיץ ורגיש ביותר‪.‬‬ ‫בהודאתו אישש הצעיר את המידע שהיה ברשות המוסד‪ ,‬בנוגע‬ ‫לכוונה לחטוף מטוס נוסעים ישראלי גדול בזמן הקרוב‪ .‬המידע‬ ‫שסיפק הוביל למעצרם של עוד שני חברים בחוליית המחבלים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬הרחק מעיני הציבור והתקשורת‪ ,‬קשרו ל"קיסריה" עוד‬ ‫זר דפנה על עוד הצלחה חשובה שהובילה היחידה במלחמתה‬ ‫המתמדת בטרור הפלסטיני‪.‬‬

‫‪  |  20‬אהרון קליין‬

‫מבצע שכזה אינו מסתכם בלחיצה על כפתור מנגנון ההפעלה‪.‬‬ ‫הוא מצריך הכנות מורכבות וממושכות‪ .‬חודשים אחדים קודם‬ ‫לכן בוצעה התקפת הטרור הרצחנית של "ספטמבר השחור" על‬ ‫הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ‪ .1972‬האירוע נצרב‬ ‫בתודעתו של דור שלם בארץ ובעולם‪ ,‬וגרם לטראומה במערכת‬ ‫הביטחון הישראלית‪ .‬זו נדרשה עתה לשינוי סדרי עדיפויות‬ ‫בעבודתה‪ ,‬ולתמורה בדפוסי ההתמודדות עם טרור פלסטיני‬ ‫הגואה מארצות ערב‪ ,‬ובעיקר עם זה המתקיים באירופה‪ .‬המטרה‬ ‫הבסיסית של מערכת הביטחון הייתה סיכול פעולות טרור —‬ ‫למנוע הישנות של פעולות כמו טבח מינכן‪ .‬כפועל יוצא מכך‬ ‫נערכה "קיסריה" למשימה‪ ,‬בשילוב עם היחידות האחרות במוסד‬ ‫ובצה"ל‪ .‬מייק התייחס למשימה כאל צו מצפוני‪ .‬בכל פעם שנקלע‬ ‫לבית הקברות בקריית שאול בתל אביב הוא עצר כדי לכבד את‬ ‫זכר הספורטאים שנרצחו בעמידה מול קבריהם‪ .‬הוא חש בבטנו‬ ‫את הכאב על האובדן‪.‬‬ ‫מייק ידע שיש לו על מי לסמוך‪ .‬בראשית שנות השבעים כבר‬ ‫הייתה "קיסריה" יחידה בעלת ניסיון בעשרות פעולות מגוונות של‬ ‫סיכול ומניעת טרור‪ .‬גם במדינות יעד כמו לבנון וסוריה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ברחבי אירופה‪ .‬תחושת הביטחון של לוחמי "קיסריה"‪ ,‬וכן של‬ ‫אנשי המטה‪ ,‬גברה באופן ניכר‪ .‬על פי הנוהל שהתגבש באותם‬ ‫ימים סוערים‪ ,‬מחלקת התיאום של מטה המוסד העבירה ל"קיסריה"‬ ‫מידע שוטף על פעילי טרור שסומנו כיעדים‪ ,‬וב"קיסריה" הוכן‬ ‫בעבור כל אחד מהם תיק "אובייקט"‪ .‬כשהתמונה המודיעינית‬ ‫הושלמה‪ ,‬החלו לבחון אם ניתן לבצע גם מהלך אופרטיבי לסיכול‪.‬‬ ‫זו הייתה השיטה בקווים כלליים‪.‬‬ ‫פיצוץ המטען במכונית של המחבל סיים דרך ארוכה שהחלה‬ ‫ביוני ‪ ,1973‬עת התקבל במטה מידע על בואו המפתיע לאירופה‬ ‫של מחבל בכיר בארגון הטרור של "החזית העממית לשחרור‬ ‫פלסטין"‪ .‬הוא השתייך לפלג בראשותו של ודיע חדאד‪ ,‬שהתמחה‬ ‫בחטיפות מטוסים‪ .‬הטרוריסט הגיע לאירופה מביירות‪ .‬המידע‬

‫איש המבצעים  |  ‪21‬‬

‫לגביו קבע כי בכוונתו להוביל מבצע לחטיפת מטוס נוסעים‬ ‫באחד מנמלי התעופה באירופה‪ ,‬ככל הנראה בטווח הזמן הקרוב‪.‬‬ ‫אנשי "קיסריה" הסיקו כי הדרך היחידה לסכל את המבצע היא‬ ‫לפגוע במפקד החוליה המבצעת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬פעולה זו נועדה‬ ‫להעצים את גורם ההרתעה של ישראל‪.‬‬ ‫מייק מיהר לצאת לאירופה ולהצטרף לתריסר לוחמים ולוחמות‬ ‫ששיגר לשם ‪ 24‬שעות קודם לכן‪ ,‬כדי שיתחילו במעקב צמוד אחר‬ ‫ראש חוליית המחבלים ובאיסוף מודיעין למבצע‪ .‬על פי המידע‬ ‫המודיעיני‪ ,‬כתובת המגורים הזמנית של המחבל הייתה בית דירות‬ ‫גדול בצפון העיר‪ .‬ב"קיסריה" לא ידעו כמה זמן ישהה המחבל‬ ‫בעיר‪ ,‬ולכן היה עליהם לפעול במהירות‪ .‬ראש חוליית המחבלים‬ ‫כבר השתתף בעבר בפיגועים נגד ישראל‪ .‬הוא נחשב לפצצה‬ ‫מתקתקת שמייק ולוחמיו נדרשו לנטרלה במהירות‪ .‬היום פעולה‬ ‫כזאת מוגדרת סיכול ממוקד‪.‬‬ ‫במשך הלילה שבו החל המעקב נערכה תצפית על בית הדירות‪,‬‬ ‫אולם האיש יצא מהבניין רק בשעת בוקר מאוחרת‪ .‬הוא פסע‬ ‫במתינות מרחק של כמאה מטרים‪ ,‬עד שעצר בסמוך לפיאט ‪132‬‬ ‫בצבע חום בהיר‪ .‬הוא פתח את דלת המכונית והתיישב בכיסא‬ ‫הנהג‪ .‬בתוך דקה הפך מערך התצפית שהקימו לוחמי "קיסריה"‬ ‫למבצע עיקוב מתגלגל ומורכב ביותר‪ .‬התנהלותו של המחבל‬ ‫במשך אותו יום הייתה רגועה למדי‪ .‬הוא לא ביצע שום מהלך‬ ‫שהיה יכול להצביע כי הוא חושד בעיקוב אחריו‪ .‬עם זאת הוא‬ ‫גם לא נראה כמי שחושש להיפגש בזה אחר זה עם כמה צעירים‬ ‫שלא זוהו‪ ,‬אף הם בעלי חזות מזרח תיכונית‪ .‬לאנשי "קיסריה" לא‬ ‫היה ברור אם הם מחבורת הביצוע של המחבלים‪ ,‬מתכננים או‬ ‫אנשי לוגיסטיקה‪.‬‬ ‫לאחר שני ימי עיקוב ותצפית היו אנשי "קיסריה" בשלים‬ ‫לגבש הצעה לדרך הטובה ביותר לפגוע באיש‪ .‬הם קבעו להיפגש‬ ‫בשעות אחר הצהריים כדי לדון בדברים‪ .‬כמה לוחמים נותרו בשטח‬ ‫לצורך המשך התצפית על הבניין‪ .‬בדיון שנערך לאחר ארוחה‬

‫‪  |  22‬אהרון קליין‬

‫חפוזה נכחו ארבעה‪ ,‬ועלו בו אפשרויות ביצוע מגוונות‪ .‬אחת מהן‬ ‫הייתה חיסול באמצעות ירי מטווח קצר באקדח בעל משתיק‪-‬‬ ‫קול‪ .‬אפשרות אחרת הייתה להטמין פצצה בדירת המגורים של‬ ‫המחבל‪ ,‬מה גם שבדרכי פעולה אלה כבר נצבר ב"קיסריה" ניסיון‬ ‫מבצעי רב‪ .‬מייק ואנשיו ניתחו את היתרונות והחסרונות של כל‬ ‫אחת מהשיטות‪ .‬העיקרון שלפיו הם פעלו היה "תפירת חליפה‬ ‫לפי מידה" לכל מקרה ומקרה‪ .‬לבסוף‪ ,‬לאחר כשעתיים של דיון‪,‬‬ ‫סיכמו על השיטה היעילה ביותר‪ :‬לגרום לחבלה ברכב באופן‬ ‫שחפים מפשע לא ייפגעו‪ .‬יתרון משמעותי של שיטה זו היה טמון‬ ‫בהערכה שהחיסול יתפרש על ידי השלטונות המקומיים כתאונת‬ ‫עבודה של המחבל‪.‬‬ ‫ההחלטה העקרונית‪ ,‬ולפיה אין לבצע חיסול אם קיים חשש‬ ‫כי חפים מפשע ייפגעו‪ ,‬הייתה ציווי חשוב למייק‪ .‬באוזניו‬ ‫הדהדו מילותיה של ראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬שהזהירה פעם‬ ‫בנוכחותו "לבל תיפול שערה משערות ראשו של עובר אורח‬ ‫תמים‪ ."...‬ראש הממשלה אמרה זאת בהתייחסה לתוכנית פעולה‬ ‫שהציגו בפניה מייק וראש המוסד‪ ,‬שהיה בה כדי לסכן עוברי‬ ‫אורח תמימים בבירה אירופית‪ .‬גולדה קבעה אמות מידה ערכיות‬ ‫ומוסריות לפעולה למשך שנים רבות‪ .‬לא פעם היא הטילה על‬ ‫המוסד מגבלות שצמצמו אפשרויות לפעולה וחייבו התאמות‬ ‫ושינויים בתכנון המבצעי‪ .‬לעתים אף נוצר בכך סיכון ללוחמים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עמדתה של גולדה תאמה את תפיסת עולמו של מייק‪.‬‬ ‫הוא הסכים ללא היסוס וללא ערעור‪ ,‬ועשה רבות כדי להנחיל‬ ‫לאנשיו את הערך העליון של הקפדה על חיי חפים מפשע‪.‬‬ ‫עוד באותו לילה הציג מייק את התוכנית בפני ראש המוסד‪,‬‬ ‫שבדק‪ ,‬שאל ותחקר לפרטי הפרטים‪ .‬הירידה לפרטים הקטנים‬ ‫הייתה חלק מתפיסת העולם של מפקדי הארגון עוד מימי‬ ‫הפלמ"ח‪ .‬גם מייק התחנך ברוח זו‪ .‬כאשר הובאו לאישורו תוכניות‬ ‫מבצעיות‪ ,‬הוא בדק ותחקר לעומקם של דברים‪ .‬את פקודיו הוא‬ ‫לימד כי עליהם להתכונן היטב ולהכין עצמם לשאלותיו של‬

‫איש המבצעים  |  ‪23‬‬

‫הגורם המאשר‪ .‬בתום שעתיים אישר צבי זמיר‪ ,‬ראש המוסד‬ ‫באותה העת‪ ,‬את התוכנית המבצעית‪.‬‬ ‫למחרת בלילה‪ ,‬מעט לפני חצות‪ ,‬שוב התמקמו הלוחמים‬ ‫לתצפית על היעד‪ .‬חלקם נראו כזוגות תמימים היושבים בכלי‬ ‫רכב שחנו סביב מכוניתו החונה של "האובייקט"‪ ,‬מפקד חוליית‬ ‫המחבלים‪ .‬לאחר שכל הכוחות דיווחו שהאזור שקט ושומם ניגש‬ ‫אורי‪ ,‬מפקד הפעולה ואיש מבצעים מוכשר ומנוסה‪ ,‬לטפל בפיאט‬ ‫‪ .132‬מייק ואנשיו שמחו על שמפקד המחבלים בחר לנהוג ברכב‬ ‫זה משום שמנגנון הנעילה בו היה קל לפריצה בהשוואה למכוניות‬ ‫אחרות‪ .‬רבים מהלוחמים כבר התמחו בעניין והתאמנו בפריצה‬ ‫למכוניות מסוגים שונים‪ .‬הם נהגו להתאמן ברחובותיה של תל‬ ‫אביב‪ ,‬כחלק מתוכנית ההכשרה‪.‬‬ ‫עתה הייתה זו פעולה ממשית ולא אימון‪ .‬לאחר שהרכב טופל‬ ‫אסור היה‪ ,‬בשום מצב‪ ,‬להשאירו ללא פיקוח ועיקוב‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יתפוצץ על אדם אחר‪ .‬המצב המיוחד חייב את הלוחמים להיערך‬ ‫לאפשרות שהרכב יעמוד במשך ימים רצופים באותו מקום‪ ,‬שבהם‬ ‫יהיה עליהם להישאר בתצפית מלאה עליו עשרים וארבע שעות‬ ‫ביממה‪.‬‬ ‫יום המחרת היה יום שמש‪ ,‬מאותם ימים בהירים ושלווים של‬ ‫ראשית הקיץ‪ .‬השמים היו כחולים וכמעט ללא עננים‪ .‬צוותי‬ ‫העיקוב לא הסירו את עיניהם מהרכב החונה‪ .‬מייק התייצב‬ ‫במקום כבר בשעת בוקר מוקדמת מכיוון שהחליט להיות הנהג‬ ‫ברכב הפיקוד המפעיל את המטען‪ .‬לידו‪ ,‬על פי התוכנית‪ ,‬התיישב‬ ‫אורי‪ ,‬שיועד להפעיל את המטען בהינתן האות‪ .‬מייק ביקש לנהוג‬ ‫בעצמו ברכב‪ ,‬אף על פי שכמפקד היה יכול להמתין בדירת‬ ‫מבטחים מרוחקת עד לקבלת הדיווח על ביצוע הפעולה‪ .‬אבל‬ ‫הוא חשש‪ .‬הוא ידע שפעולה בשטח עירוני היא מורכבת ומסובכת‬ ‫לעיקוב צמוד באמצעות רכב יחיד‪ ,‬משום שבמטרופולין הענקית‬ ‫רבים נוהגים באופן פרוע ובלתי צפוי‪ .‬סיבה נוספת להחלטתו‬

‫‪  |  24‬אהרון קליין‬

‫לנהוג בעצמו הייתה ניסיונו הרב במשימות שכאלה‪ ,‬במיוחד בכל‬ ‫הקשור לנהיגה בשלב המילוט‪ .‬הסיבה האחרונה‪ ,‬והחשובה לא‬ ‫פחות‪ ,‬הייתה שליטתו בשפה המקומית‪ ,‬והיכרותו רבת‪-‬השנים‬ ‫עם העיר‪.‬‬ ‫אולם הפעם לא היה צורך בכך‪ .‬בתוך פחות משעה הסתיימה‬ ‫הפעולה בהצלחה וללא תקלות‪ .‬עוד פעולת סיכול‪ ,‬שאלמלא‬ ‫הייתה מתבצעת‪ ,‬אין לדעת מה היה קורה‪.‬‬

‫סיכול פיגוע במטוס אל‪-‬על באיטליה‬ ‫במשך עבודתו במוסד מילא מייק תפקידים שונים‪ .‬לפי התכנון‬ ‫המקורי הוא היה אמור להתמנות כבר באפריל ‪ 1964‬לתפקיד‬ ‫סגן ראש יחידת "קיסריה" והאחראי על הפעלת לוחמים‪ .‬אולם‬ ‫בהתראה קצרה הוא נדרש לצאת למשימה מבצעית שבעטיה‬ ‫נעדר מהארץ‪ ,‬שלא כמתוכנן‪ ,‬למשך כחצי שנה‪ .‬כשחזר‪ ,‬בדצמבר‬ ‫‪ ,1964‬הוא ביקש לצאת לחופשה כדי להשלים זמן איכות עם‬ ‫משפחתו ולהכיר את בתו הקטנה‪ ,‬שנולדה רק חודש לפני יציאתו‬ ‫לשליחות ארוכה זו‪.‬‬ ‫רצה המקרה ובעודו בחופשה‪ ,‬בינואר ‪ ,1965‬נלכדו שניים‬ ‫מבכירי הלוחמים של "קיסריה" — אלי כהן בדמשק וכן וולפגנג‬ ‫לּוץ במצרים‪ .‬מצב הרוח ב"קיסריה" הפך ִּבן לילה מדוכדך‪ ,‬ואף‬ ‫טראומתי‪ .‬ראש "קיסריה" באותם ימים‪ ,‬יוסקה יריב‪ ,‬פנה אל מייק‬ ‫בבקשה שיפסיק לאלתר את חופשתו ויבוא "לתת כתף"‪ ,‬כהגדרתו‪,‬‬ ‫ולהתחיל בתפקיד שנועד לו כסגן ראש "קיסריה" והאחראי על‬ ‫הפעלת הלוחמים‪ .‬אבל ראש המוסד אז‪ ,‬מאיר עמית‪ ,‬החליט לצרף‬ ‫את מייק לוועדת חקירה פנימית שהוקמה כדי לחקור את נפילתו‬ ‫של וולפגנג לוץ בידי המודיעין המצרי‪.‬‬ ‫לוץ‪ ,‬יהודי יליד גרמניה‪ ,‬היה לוחם ישראלי שפעל במצרים‬ ‫מאז ראשית שנות השישים בכיסוי של גרמני בעל עבר נאצי‪ .‬הוא‬ ‫הצליח לספק למודיעין הישראלי מידע יקר ערך על התחמשות‬

‫איש המבצעים  |  ‪25‬‬

‫הצבא המצרי והיערכותו‪ ,‬באמצעות רשת הקשרים שטווה עם‬ ‫אישים בכירים במצרים‪ .‬שמו העברי היה זאב גור אריה‪ .‬הוא‬ ‫נתפס משום שנאצר רצה להרשים את שלטונות מזרח גרמניה‬ ‫במעצר כמה אישים מערב גרמנים‪ ,‬אך לוץ סבר כי נתפס משום‬ ‫שנחשפה זהותו כמרגל ישראלי‪ .‬אף שמעצרו פגע במודיעין‬ ‫הישראלי‪ ,‬הוא הצליח לפחות לתעתע בחוקריו בסיפור כיסוי‬ ‫שכלל חצאי אמיתות עם בדיות‪ .‬כך לא יכלו חוקריו לשער עד‬ ‫כמה הייתה עבודתו מכריעה בעבור ישראל‪ .‬לבסוף הוא שוחרר‬ ‫בעסקת חילופי שבויים לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫ללא קשר למעצרו של לוץ במצרים‪ ,‬נתפס בסוריה אלי כהן‪,‬‬ ‫שסיפור הכיסוי שלו היה של איש עסקים סורי‪-‬ארגנטינאי בשם‬ ‫כאמל אמין‪-‬תאבת'‪ .‬כהן סיפק לישראל מידע יקר ערך על סוריה‬ ‫ובעיקר על רמת הגולן‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מאמצי ישראל לשחררו‬ ‫עלו בתוהו‪ ,‬והוא נתלה באחת מכיכרות דמשק‪ .‬בחדר הסמוך‬ ‫לחוקרי לכידתו של לוץ ישבו חברי ועדת חקירה פנימית נוספת‬ ‫שבדקה את לכידתו של כהן‪ .‬במשך כשלושה חודשים ישבו חברי‬ ‫הוועדה הזאת וחקרו את פרטי המקרים‪ .‬כך למד מייק להכיר את‬ ‫דפוסי הפעולה של יחידת "קיסריה" בעבר ובהווה‪ .‬החקירות היו‬ ‫קפדניות‪ ,‬ומייק למד רבות מהעבודה בצמוד ליושב ראש הוועדה‬ ‫שלמה כהן‪-‬אברבנאל ויהודית נסיהו‪ ,‬מבכירי המוסד‪ ,‬שהפכו כל‬ ‫אבן בניסיון ללמוד את הטעויות שהובילו ללכידת לוץ‪.‬‬ ‫לכידתם של כהן ולוץ הייתה בבחינת רעידת אדמה במוסד‪,‬‬ ‫ובמיוחד ביחידת "קיסריה"‪ .‬בראייתו של מייק‪" ,‬קיסריה" שלפני‬ ‫ואחרי המאורעות האלה לא הייתה אותה יחידה‪ .‬את השנים ‪–1966‬‬ ‫‪ 1967‬הקדישו ביחידה להיערכות מחדש‪ .‬בזמן זה האטה "קיסריה"‬ ‫את פעילותה המבצעית לצורך חשיבה מעמיקה שבסופה נקבעו‬ ‫נהלים‪ ,‬סדרי עדיפויות וגובשה תורת לחימה שהביאו להתחדשות‬ ‫ולצמיחה‪ .‬כך גם הוגדר הייעוד של היחידה למשך שנים רבות‪:‬‬ ‫התרעה על אפשרות פריצתה של מלחמה‪ ,‬איסוף מודיעין‪,‬‬ ‫ומשימות ותפקידים מיוחדים‪ .‬מייק רואה בשנים אלה את שנות‬

‫‪  |  26‬אהרון קליין‬

‫חידוד החרב‪ ,‬שלאחריהן עלה בהדרגה היקף הפעילות המבצעית‪.‬‬ ‫אחת מהן הייתה פעילות אינטנסיבית נגד יעדים פלסטיניים‬ ‫במדינות יעד‪ ,‬קרי מדינות ערב‪.‬‬ ‫אחת הפעולות הראשונות שנקבעו לאחר ההערכה מחדש‬ ‫הייתה החרפת המאבק בעומדים בראש ארגוני הטרור הפלסטיני‪,‬‬ ‫ובהם סומן גם ודיע חדאד‪ ,‬מראשי ארגון "החזית העממית‬ ‫לשחרור פלסטין"‪ ,‬שהתמחה בחטיפת מטוסים‪ .‬חדאד‪ ,‬רופא‬ ‫בהכשרתו‪ ,‬היה פלסטיני‪-‬נוצרי‪ ,‬יליד העיר צפת‪ .‬משפחתו‬ ‫ברחה ללבנון במהלך מלחמת העצמאות של ישראל ב‪.1948-‬‬ ‫הוא למד רפואה באוניברסיטה האמריקנית בביירות‪ ,‬ושם הכיר‬ ‫בוגר אחר של הפקולטה לרפואה‪ ,‬ג'ורג' חבש‪ .‬השניים עברו‬ ‫להתגורר בירדן‪ ,‬אך חדאד נאסר על ידי השלטונות ב‪ 1957-‬בעוון‬ ‫פעילות חבלנית‪ .‬ב‪ 1961-‬הוא נמלט לסוריה‪ ,‬שם פעל במסגרת‬ ‫ארגוני שמאל קיצוניים‪ .‬ב‪ 1967-‬ייסדו חדאד וחבש ארגון טרור‬ ‫אנטי‪-‬ישראלי בעל תפיסת עולם מרקסיסטית‪" :‬החזית העממית‬ ‫לשחרור פלסטין"‪ .‬מטרתו המוצהרת של הארגון הייתה שחרור‬ ‫פלסטין בדרך המאבק המזוין והקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית‬ ‫וסוציאליסטית‪.‬‬ ‫חדאד הפך לטרוריסט בעל ניסיון עשיר בפיגועים‪ ,‬במיוחד‬ ‫מסוג פיגועי הראווה‪ ,‬כאלה שנועדו ליצור רושם ולזרוע בהלה‪.‬‬ ‫כראש הזרוע המבצעית של הארגון הוא הפנים את חשיבותה של‬ ‫ההשפעה על תודעת ההמונים‪ .‬אחת מפעולות הטרור הראשונות‬ ‫שלו הייתה חטיפת מטוס אל‪-‬על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב‪.‬‬ ‫הטרוריסטים הנחיתו את המטוס באלג'יריה ביולי ‪ 1968‬והחזיקו‬ ‫בשלושים ושניים בני ערובה במעצר במשך ‪ 39‬ימים‪ .‬אלה שוחררו‬ ‫רק לאחר שממשלת ישראל נכנעה לדרישות החוטפים ושחררה‬ ‫עשרים וארבעה אסירים פלסטינים‪ .‬בדצמבר ‪ 1968‬ביצעו אנשיו‬ ‫פיגוע נגד נוסעי מטוס ישראלי אחר‪ ,‬שנחת באתונה‪ .‬מבחינת‬ ‫המודיעין הישראלי‪ ,‬חדאד הפך לבן מוות‪ .‬הוא לא היה מטרה קלה‪.‬‬ ‫הוא היה אמון על פעילות חשאית והתנהג כמי שנמצא במעקב כל‬

‫איש המבצעים  |  ‪27‬‬

‫העת‪ .‬הוא הקפיד לשבור ִשגרה‪ ,‬לשנות דפוסי התנהגות והחליף‬ ‫את מסלולי תנועתו באופן תדיר‪ .‬הוא החליף מקומות מגורים‬ ‫כשהתגורר בביירות עם אשתו ושני ילדיו‪ .‬מעולם הוא לא נע‬ ‫לבדו ברחובות‪ ,‬ומעת לעת אף הסתובב עם מאבטחים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1969‬נחשבה ביירות לפריז של המזרח התיכון‪ .‬עיר‬ ‫קוסמופוליטית תוססת זו מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית ופוליטית‪,‬‬ ‫היוותה מוקד משיכה תיירותי לאנשים מכל רחבי העולם הערבי‬ ‫ומדינות אירופה‪ .‬ללוחמי "קיסריה" שפעלו בכיסוי לא הייתה כל‬ ‫בעיה להיכנס או לצאת ממנה‪ .‬בשלב זה נכנסו ההכנות למבצע‬ ‫חיסולו של חדאד להילוך גבוה‪.‬‬ ‫‬‫לאחר ניסיון שלא צלח לחיסולו ב ‪ — 1969‬המוטיבציה של‬ ‫חדאד לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים רק התעצמה‪ .‬בד בבד‬ ‫התחזק מעמדו בקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים כגיבור שנמלט‬ ‫מידי המוסד‪ .‬בנובמבר ‪ ,1970‬פחות משנה לאחר ניסיון החיסול‪,‬‬ ‫חטפו אנשיו ארבעה מטוסים של חברות תעופה מערביות‪ .‬הם‬ ‫הנחיתו שלושה מהם בירדן‪ ,‬ואחד במצרים‪ .‬המטוסים פוצצו על‬ ‫הקרקע לעיני מצלמות טלוויזיה מכל העולם‪ ,‬לאחר שנוסעיהם‬ ‫שוחררו‪ .‬חדאד‪ ,‬שזכה בעקבות האירוע לפרסום בין‪-‬לאומי‪,‬‬ ‫המשיך בפעילותו הטרוריסטית מבלי שהמוסד הישראלי הצליח‬ ‫להגיע אליו‪ .‬הוא עבר להתגורר בעיראק‪ ,‬שבה מצא מקלט נוח‪.‬‬ ‫הוא גם תכנן והגה את החטיפה המפורסמת של מטוס "אייר‬ ‫פראנס" שהונחת באנטבה בקיץ ‪ 1976‬כשעליו כמאה ישראלים‬ ‫ויהודים‪ .‬את נחיתת המטוס באוגנדה הוא תיאם בשיחה עם אידי‬ ‫אמין דאדא‪ ,‬מנהיגה הרודן של אוגנדה‪ .‬ללא ספק‪ ,‬בן מוות הוא‬ ‫היה‪.‬‬ ‫עד טבח אחד‪-‬עשר הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן‬ ‫בספטמבר ‪ 1972‬ביצעה "קיסריה" מבצעים מודיעיניים בעיקר‬ ‫בארצות יעד כמו סוריה ומצרים‪ ,‬ובאירופה‪ .‬המטרה העיקרית‬

‫‪  |  28‬אהרון קליין‬

‫הייתה איסוף מודיעין וסימנים המעידים על כוונות לפתיחה‬ ‫במלחמה‪ .‬הטיפול במניעה ובסיכול טרור היה עדיין בחיתוליו‬ ‫והיקפיו היו קטנים יחסית‪ .‬מייק התמנה למפקד "קיסריה"‬ ‫בראשית ‪ .1970‬בשלב הראשון הוא התמקד בהרחבת השורות‬ ‫באמצעות גיוס והכשרה מואצת של לוחמים ולוחמות‪ ,‬בצד שיפור‬ ‫היכולות והאמצעים הטכנולוגיים‪ .‬ביחידה פיתחו מודלים לפעולה‬ ‫של חוליות וצוותי לוחמים שהכילו את כל המרכיבים הנדרשים‬ ‫לפעולה מבצעית "קיסרית"‪ .‬בחודשים האינטנסיביים שלאחר‬ ‫הטבח באולימפיאדת מינכן לא היה רגע דל בפעילות הסיכול‬ ‫והמניעה שהוביל המוסד באירופה‪ .‬המוטיבציה של ארגוני הטרור‬ ‫לבצע פעולות טרור נגד יעדים ישראליים ויהודיים באירופה‬ ‫הייתה בשיאה‪ .‬המוסד נדרש להיערך לאיסוף מודיעיני מקיף‬ ‫על ארגוני המחבלים‪ ,‬וגם "קיסריה" בפיקודו של מייק מיהרה‬ ‫להיערך‪" .‬ערב הטבח באולימפיאדת מינכן היו לי בקושי שני‬ ‫לוחמים שישבו באירופה ועסקו בסיכול ומניעה"‪ ,‬נהג מייק לספר‬ ‫בהרצאות שנשא במוסד לאחר שפרש ממנו‪ .‬בתוך זמן קצר ביותר‬ ‫הוא נדרש לאלתר ולגלות יצירתיות במאמציו להגדיל לעשרות‬ ‫את היקף הלוחמים העוסקים בתחום‪ ,‬ולהקים את חוליית "כידון"‬ ‫המיוחדת כדי להתמודד עם גל הטרור‪ .‬אנשי "כידון" פעלו לפי‬ ‫הצו היהודי "הבא להורגך השכם להורגו"‪ .‬בהתמודדות מסוג זה‪,‬‬ ‫שבה ליריב יש יתרון משמעותי בבחירת היעד‪ ,‬העיתוי והמקום‬ ‫לביצוע התקפות טרור‪ ,‬העדיפו במוסד לפעול לפי העיקרון‬ ‫הקובע כי ההגנה הטובה ביותר היא היוזמה וההתקפה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬מהרגע שבו התקבלה הידיעה הראשונה על כוונה של‬ ‫קבוצת מחבלים פלסטינים לבצע פיגוע ראווה נגד מטוס נוסעים‬ ‫מסוג ג'מבו של חברת אל‪-‬על‪ ,‬בדרכו לניו יורק וממנה עם נחיתת‬ ‫ביניים ברומא‪ ,‬נכנסו אנשי "קיסריה" לפעילות בהילוך גבוה‪.‬‬ ‫מידע רגיש ומסווג הצביע על כך שהפיגוע נגד מטוס אל‪-‬על‬ ‫אמור להתבצע באמצעות ירי טילי כתף קרקע‪-‬אוויר‪ ,‬מּונְ חי חום‪,‬‬ ‫סטר ָלה (‪ )SAM 7‬מתוצרת ברית המועצות‪ .‬אלה היו טילים‬ ‫מסוג ֶ‬

‫איש המבצעים  |  ‪29‬‬

‫מתקדמים שאך הגיעו לזירה‪ .‬פעולתו הראשונה של מייק הייתה‬ ‫לשלוח חוליה של לוחמים לרומא‪ .‬בהמשך הוא הצטרף אליהם‪.‬‬ ‫הסוכן שסיפק את המידע המודיעיני שימש כמתווך בין הלּובים‬ ‫לפלסטינים‪ .‬בעיני ישראל הוא היה סוכן איכותי ומהימן‪ .‬הבעיה‬ ‫הייתה הזמן‪ .‬היה ברור שהמחבלים מבקשים להוציא את המבצע‬ ‫לפועל בטווח המיידי‪ .‬עצם המחשבה על הפלת מטוס ובו יותר‬ ‫מארבע מאות נוסעים ואנשי צוות ישראלים עוררה צמרמורת‪.‬‬ ‫כל העת המשיכו לזרום ל"קיסריה" ידיעות ועדכונים על‬ ‫התקדמות ההכנות של המחבלים‪ .‬מייק ותריסר לוחמים ולוחמות‬ ‫שהוזעקו לרומא פתחו בסריקות באזור נמל התעופה לאונרדו‬ ‫דה וינצ'י בעיקר מצפון ומדרום למסלול הנחיתה וההמראה‬ ‫שלאורך חוף הים‪ .‬מייק ניסה לראות את הדברים מעיניו של תוקף‬ ‫פוטנציאלי — מהיכן הוא היה מבצע יירוט של מטוס העושה דרכו‬ ‫לנחיתה בנמל התעופה?‬ ‫אלא שהיה אפשר לבצע ירי של טיל כמעט מכל מקום‪.‬‬ ‫במרינה של העיירה פיומצ'ינו‪ ,‬הנושקת לגדרות נמל התעופה‪,‬‬ ‫שכרו לוחמי "קיסריה" מפרשית כדי לבדוק גם את האפשרות‬ ‫של תקיפה מכיוון הים‪ .‬מראה המטוסים הכבדים הצוללים מטה‬ ‫מולם‪ ,‬בדרכם לנחיתה‪ ,‬רק החמיר את החששות‪ .‬מהר מאוד הם‬ ‫הבינו כי אין בידיהם אפשרות ממשית למנוע ירי טיל קרקע‪-‬‬ ‫אוויר‪ ,‬שכן כל גג‪ ,‬מרפסת או חצר בעיירות ובחוות החקלאיות‬ ‫שהקיפו את נמל התעופה יכלו לשמש אתר פוטנציאלי לשיגור‪.‬‬ ‫משימת הסיכול לא הייתה פשוטה‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬ ‫במשך כשבועיים הם סרקו את השטח יום אחר יום בחיפוש‬ ‫אחר כל מה שנראה חשוד‪ .‬עיקר הסריקות נערכו בשעות הבוקר‬ ‫ובשעות אחר הצהריים כי בתצפיותיהם למדו שבכל בוקר‪ ,‬בסמוך‬ ‫לשעה עשר‪ ,‬גלש לנחיתה מטוס בואינג ‪ 747‬של אל‪-‬על כדי‬ ‫לתדלק ולהעלות נוסעים בדרכו לניו יורק ובשעות אחר הצהריים‪,‬‬ ‫מול השקיעה המרהיבה שמעל הים התיכון‪ ,‬נהג לנחות מטוס‬ ‫ג'מבו אחר‪ ,‬בדרכו מניו יורק לתל אביב‪.‬‬

‫‪  |  30‬אהרון קליין‬

‫כמו תמיד‪ ,‬הקפידו מייק ואנשיו לפעול בצל מציאות החיים‪ ,‬כדי‬ ‫שאפשר להם לשהות‬ ‫לא לעורר חשד‪ .‬הלוחמים הכינו סיפור כיסוי ִ‬ ‫באזור מבלי לעורר חשד באזור שמדרום לשדה‪ ,‬בגבעות אוסטיה‪.‬‬ ‫מעל הגבעות המתונות היו פזורות חורשות של עצי האורן הרומי‬ ‫אשר יכלו לשמש מסווה מצוין לחוליית ירי של המחבלים‪ .‬לוחמי‬ ‫"קיסריה" סרקו את הפינות המוצלות של החורשות ששימשו‬ ‫בעיקר זוגות אוהבים אשר חיפשו פינה שקטה להתבודד בה‪ .‬הם‬ ‫ידעו כי הפינות האלה יכלו לשמש אתר התמקמות גם למחבלים‪.‬‬ ‫מייק הכיר את האזור כולו עוד משלהי שנות הארבעים‪ ,‬והיכרות‬ ‫זו סייעה רבות בתכנון הסריקות והחיפושים‪.‬‬ ‫עד מהרה התקבלה עוד ידיעה מהסוכן‪ :‬חוליית המחבלים‬ ‫עומדת לקבל בקרוב מאוד את טילי הסטרלה‪ .‬ההעברה‪ ,‬כך נאמר‪,‬‬ ‫תתבצע ברומא‪ .‬שעות אחדות לאחר מכן הגיע לידי מייק עדכון‬ ‫נוסף‪ .‬העברת הנשק תתבצע עוד באותו ערב‪ ,‬בשעה תשע‪ ,‬בסמוך‬ ‫לשער סן פאולו בחומת העיר העתיקה של רומא שנבנתה במאה‬ ‫השלישית לספירה‪.‬‬ ‫לחוליה המבצעית של "קיסריה" לא נותר זמן רב‪ .‬חבריה‬ ‫נערכו לתצפית על כל אזור הפירמידה והחומה‪ .‬בשעות הצהריים‬ ‫המאוחרות יצא מייק לסיור מוקדם במקום‪ ,‬ובסופו הורה להשאיר‬ ‫במקום כמה לוחמים לתצפית ולסיור‪ .‬המקום שנבחר על ידי‬ ‫המחבלים כנקודת ההעברה של הנשק היה סואן במרבית שעות‬ ‫היום‪ .‬כדי להיערך לכל האפשרויות פוזרו צוותים בתצפיות‬ ‫שונות‪ .‬מרביתם פעלו מתוך כלי רכב‪ ,‬ומיעוטם הוסוו כהולכי רגל‬ ‫תמימים וכיושבי בתי קפה סמוכים‪.‬‬ ‫בשמונה בערב כבר ישב מייק במכונית ששימשה כרכב‬ ‫הפיקוד‪ .‬לצדו ישבה לוחמת‪ .‬מראה הזוג היושב במכונית חונה‬ ‫ברומא בשעות הערב היה טבעי לעוברים ושבים‪ .‬מייק והלוחמת‬ ‫המתינו בסבלנות גם כשהשעה היעודה‪ ,‬תשע‪ ,‬חלפה ושום סימן‬ ‫מחשיד לא נצפה‪ .‬מעט לאחר השעה תשע וארבעים נצפתה‬ ‫מכונית שרד מסוג מרצדס עם לוחיות רישוי דיפלומטיות‪ .‬הרכב‬

‫איש המבצעים  |  ‪31‬‬

‫נע לאט‪ ,‬במקביל למכוניות החונות‪ .‬היה נדמה שנהגו מחפש‬ ‫מכונית מסוימת להיעצר לידה‪ .‬למעשה הוא נעצר במרחק מכונית‬ ‫אחת מרכבו של מייק‪" .‬זו מכונית עם מספר דיפלומטי"‪ ,‬אמר מייק‬ ‫ללוחמת שלצדו‪ ,‬ועדיין לא קשר את המכונית למבצע המתגלגל‪.‬‬ ‫מן הרכב הדיפלומטי יצא גבר צעיר בשנות השלושים לחייו‪.‬‬ ‫הוא ניגש במהירות למכונית החונה ופתח בלחיצה קלה את תא‬ ‫המטען‪ .‬בתוך פחות מדקה כבר היה האיש בעיצומה של פעולת‬ ‫העברה של מה שנראה כגלילי שטיחים מתא המטען של רכבו‬ ‫לתא המטען של המכונית החונה‪ .‬מייק הבין‪ :‬הגלילים מסווים את‬ ‫טילי הסטרלה‪ .‬פניו של האיש‪ ,‬שעמד במרחק שישה מטרים ממנו‪,‬‬ ‫נראו למייק מוכרים‪ .‬כשסיים נכנס האיש למרצדס הדיפלומטית‬ ‫ונעלם במהירות‪ .‬מייק החליט להמשיך לצפות על המכונית‬ ‫החונה‪ .‬כוונתו הייתה לסכל את הפיגוע תוך כדי חשיפת מרבית‬ ‫אנשי התא הטרוריסטי‪ .‬האפשרות לנטרל את הטילים ולהוציאם‬ ‫מכלל פעולה כבר בשלב זה‪ ,‬עוד לפני שעברו לידי המחבלים‪ ,‬לא‬ ‫עמדה על הפרק משום שהטיל ומערכותיו האלקטרוניות לא היו‬ ‫מוכרים בישראל או במערב‪ .‬כל הלילה תצפתו מייק והלוחמים‬ ‫על הרכב החונה‪ .‬לקראת בוקר‪ ,‬כשהשמש החלה לעלות ממזרח‬ ‫והעיר החלה להתעורר לחיים‪ ,‬הורה מייק על חילופי צוותים‪ .‬הוא‬ ‫הקפיד שהלוחמים שעברו את הלילה בתצפית יתרעננו לקראת‬ ‫המשך הפעילות‪ ,‬מאחר שלא היה לו מושג מתי צפויים המחבלים‬ ‫לבוא ולאסוף את מטען הטילים‪.‬‬ ‫במשך כל שעות הבוקר נותרה המכונית במקומה‪ .‬במשימות‬ ‫של תצפית או עיקוב שם המשחק הוא סבלנות‪ ,‬סבלנות‪ ,‬ועוד‬ ‫סבלנות‪ .‬במהלך שעות הבוקר עדכן מייק את ראש המוסד‪ ,‬ששהה‬ ‫אף הוא ברומא‪ ,‬כי "גלילי השטיחים" טרם נלקחו‪ .‬גם כשהגיעה‬ ‫שעת הצהריים לא נראה כל שינוי באופק‪ .‬ואז‪ ,‬לפתע‪ ,‬בשעה‬ ‫שתיים‪ ,‬התקרבו למכונית שני בחורים צעירים בעלי חזות מזרח‬ ‫תיכונית ונכנסו אליה במהירות‪ .‬כל מערך התצפית והעיקוב נדרך‪.‬‬ ‫מייק ואנשיו לא ידעו לאן יבחרו השניים לנסוע‪ ,‬ולכן נערכו‬

‫‪  |  32‬אהרון קליין‬

‫מבעוד מועד למגוון האפשרויות‪ .‬החשש היה כי ייסעו צפונה‪,‬‬ ‫לכיוון מרכז רומא‪ ,‬ואז צפויה מלאכת העיקוב להיות קשה במיוחד‬ ‫בשל עומסי התנועה הגדולים‪ .‬מייק נערך גם לאפשרות שייסעו‬ ‫ישר לכיוון דרום‪-‬מערב‪ ,‬לעבר שדה התעופה והעיירה אוסטיה‪.‬‬ ‫אלא שבתוך שניות הצליחו השניים להשתלב בתנועה הכבדה‬ ‫ולא היה ברור לאן פנו‪ :‬לעבר רומא‪ ,‬או אולי דרומה‪ ,‬לכיוון‬ ‫אוסטיה‪ .‬ואולי בכלל הם הבחינו בעוקבים ולכן "ניערו" אותם‪.‬‬ ‫דקות ארוכות של מתח עצום חלפו על צוותי העוקבים ברגל‬ ‫ובמכוניות‪ .‬הלחץ היה אדיר‪ ,‬שהרי אסור היה בשום אופן לאבד‬ ‫אותם‪ .‬הם עלולים לירות באין מפריע טיל שיפוצץ מטוס אל‪-‬‬ ‫על על ארבע מאות נוסעיו‪ .‬לפתע נשמע דיווחו של מני‪ ,‬אחד‬ ‫הלוחמים שהיה על ציר התנועה היוצא מרומא לכיוון דרום‪-‬‬ ‫מערב‪" .‬יש לי אותו‪ .‬הוא על הגשר בדרך לאוסטיה‪ .‬אני אחריו"‪.‬‬ ‫"אל תרפה ממנו‪ .‬אנחנו מצטרפים"‪ ,‬ענה מייק במכשיר‬ ‫הקשר‪ .‬עתה רווח לו מעט‪ .‬התסריטים השחורים שחלפו בראשו‬ ‫שניות ספורות קודם לכן נעלמו‪ .‬הוא התרכז במשימה החדשה‬ ‫והורה לכל שאר הצוותים לצאת מיד‪ ,‬במבנה עיקוב מתורגל אחרי‬ ‫מכונית המחבלים‪.‬‬ ‫הרכב עם שני המחבלים עשה דרכו מערבה‪ ,‬ופנה לעבר‬ ‫היציאה מן העיר‪ .‬בעקבותיהם נסע מני‪ .‬כעבור חצי שעה של‬ ‫נסיעה מהירה נכנס רכבם של השניים לעיירה אוסטיה‪ .‬הוא נעצר‬ ‫בקרבת רחוב יוקרתי‪ ,‬ובו בניינים גבוהים‪ .‬הבניינים היו בנויים‬ ‫במקביל לקו הנחיתה של המטוסים הנוחתים בנמל התעופה‬ ‫הסמוך‪ .‬עם הגיעם לאחד הבניינים‪ ,‬החלו השניים מיד בפריקת‬ ‫מטען גלילי השטיחים‪ .‬מני‪ ,‬שיצא מרכבו במהירות‪ ,‬הצליח לעקוב‬ ‫אחריהם עד לתוך הבניין ולהבחין בקומה שבה עצרה המעלית‪.‬‬ ‫הוא מיהר לעלות במדרגות בטבעיות שלא עוררה תשומת לב‪ ,‬וכך‬ ‫הצליח להבחין לאיזו מהדירות‪ ,‬בקומה השישית‪ ,‬האחרונה‪ ,‬נכנסו‬ ‫השניים‪ .‬דקות מספר אחר כך הגיעו גם מייק ושאר רכבי העיקוב‬ ‫לאזור שסביב הבניין‪ .‬המתח היה גבוה‪ .‬מייק הורה ללוחמיו‬

‫איש המבצעים  |  ‪33‬‬

‫להיערך לסגירת הבניין מכל צדדיו‪ .‬שני לוחמים יצאו לוודא את‬ ‫מספר הכניסות והיציאות שיש בבניין‪ ,‬ולהציב תצפיות‪ .‬הלחץ‬ ‫גבר כשעלתה האפשרות של ירי טיל סטרלה מהמרפסת הפתוחה‬ ‫של הדירה שבה שהו המחבלים‪ .‬אולם הלוחמים ידעו כי טיסת‬ ‫אל‪-‬על הקרובה הייתה אמורה לנחות נחיתת ביניים רק למחרת‬ ‫בעשר בבוקר‪.‬‬ ‫בעוד מייק ואנשיו מקיימים הערכת מצב ובוחנים אפשרויות‬ ‫שונות לפעולה‪ ,‬יצא גם ראש המוסד לדרכו מרומא לאוסטיה‪.‬‬ ‫הוא נפגש עם מייק בפארק הסמוך לבניין היעד‪ ,‬ושם‪ ,‬על הדשא‬ ‫הירוק‪ ,‬קיבל עדכון מפורט‪ .‬לאחר מכן דנו השניים באופציות‬ ‫העומדות בפניהם‪ .‬אחת האפשרויות שעלתה הייתה לפרוץ אל‬ ‫הדירה ולפגוע במחבלים הנמצאים בה‪ .‬אולם התמונה המודיעינית‬ ‫הייתה חסרה‪ :‬הם לא ידעו כמה אנשים שוהים בדירה‪ ,‬לא הכירו‬ ‫את המבנה הפנימי שלה ולא היה להם מושג באשר לדיירי הבניין‪.‬‬ ‫היעדר מודיעין יצר בעיה קשה בתכנון מבצע השתלטות שכזה‪.‬‬ ‫שם על הדשא עדכן זמיר את מייק כי הסוכן שסיפק את המידע‬ ‫ואף העביר בידיו את גלילי השטיחים הוא לא אחר מאשר אשרף‬ ‫מרואן‪ ,‬חתנו של נשיא מצרים לשעבר גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬ ‫עוד גורם שהובא בחשבון היה נעוץ בצורך למנוע פגיעה‬ ‫באזרחים איטלקים חפים מפשע בעת הפעולה‪ .‬היבט חשוב נוסף‬ ‫היה טמון בחשש מתגובה איטלקית חריפה‪ ,‬שכן יחסי המוסד‬ ‫באותן שנים עם השירותים החשאיים האיטלקיים היו מצוינים‪.‬‬ ‫פעולה חריגה ורעשנית שתגרור חשיפה תקשורתית הייתה עלולה‬ ‫לפגוע במרקם היחסים העדין בין המדינות והארגונים‪ .‬ההתלבטות‬ ‫הייתה קשה‪ .‬ראש המוסד זמיר בחר בדרך שונה‪ :‬להעביר את‬ ‫הטיפול לידי האיטלקים‪ .‬בבסיס ההחלטה עמדה המחשבה כי בכך‬ ‫תושג המטרה — סיכול התוכנית לפגוע במטוס אל‪-‬על‪ .‬תפיסת‬ ‫המחבלים בחיים על ידי שירותי הביטחון האיטלקיים גם תניב‬ ‫מודיעין חיוני וחשוב‪ .‬ערך מוסף נוסף היה הוספת נדבך חיובי‬ ‫לקשרים המיוחדים של המוסד עם מקבילו האיטלקי‪.‬‬

‫‪  |  34‬אהרון קליין‬

‫שעות אחדות קודם לכן‪ ,‬במרכז רומא‪ ,‬ברחוב וִ ייָ ה וֶ נֶ טו היוקרתי‪,‬‬ ‫החליטו שני לוחמי "קיסריה" שהיו בדרכם לבית מלון כדי‬ ‫להתרענן לאחר לילה ארוך של תצפיות‪ ,‬לשבת בקפה "דה פריז"‬ ‫וללגום אספרסו קצר‪ .‬בצירוף מקרים יוצא דופן הם הבחינו‬ ‫בשלושה בעלי חזות מזרח תיכונית שישבו בסמוך אליהם‪.‬‬ ‫כשעזבו השלושה את בית הקפה החליטו הלוחמים המנוסים‬ ‫לעקוב אחריהם‪ .‬הם ראו אותם נכנסים למלון קטן ששמו "אטלס"‪,‬‬ ‫הממוקם ברחוב קטן מדרום לווייה טריטונה‪ .‬הלוחמים ציינו זאת‬ ‫בדּוח שמילאו‪ ,‬והמשיכו בדרכם חזרה לבית המלון שבו התאכסנו‪.‬‬ ‫המעקב הזה לא היה משמעותי אלמלא שעות אחדות לאחר מכן‬ ‫יצא אחד המחבלים מבית הדירות באוסטיה‪ ,‬נכנס לרכב המוכר‪,‬‬ ‫והחל בנהיגה מהירה לעבר רומא‪ .‬צוות לוחמים שעקב אחריו‬ ‫הגיע בדיוק לאותו בית מלון קטן‪ .‬צירוף מקרים מופלא‪ ,‬יד הגורל‪,‬‬ ‫ובמילים אחרות — מזל‪ .‬הראש "הקיסרי" החל לחשוב איך לנטרל‬ ‫את המחבלים בבית המלון‪ .‬מייק שלח צוות להתמקם במלון‬ ‫וללמוד אותו מקרוב‪.‬‬ ‫משקיבל זמיר את ההחלטה להעביר את המבצע לידי‬ ‫האיטלקים‪ ,‬הוא ביקש פגישה דחופה עם מקבילו האיטלקי כדי‬ ‫לעדכנו בכל נתוני המבצע המתגלגל‪ .‬היה לזמיר רק תנאי אחד‪:‬‬ ‫לקבל את אחד מטילי הסטרלה לבדיקה בישראל‪ .‬האיטלקי נענה‪.‬‬ ‫זו הייתה בקשה משמעותית לישראל‪ ,‬משום שטילי הסטרלה‬ ‫הסובייטיים לא היו מוכרים למערב‪ .‬האפשרות לשים יד על אחד‬ ‫מהם הייתה משאת נפשו של כל איש מודיעין בנאט"ו ובסוכנויות‬ ‫הביון האמריקניות‪ .‬דבר שכזה ייחשב בלא ספק הישג מודיעיני‬ ‫אדיר ובעל חשיבות אסטרטגית מהמדרגה הראשונה‪.‬‬ ‫שירותי הביטחון האיטלקיים היו מופתעים כהוגן‪ .‬לא היה‬ ‫להם מושג על פיגוע ראווה שכזה העומד להתרחש מתחת לאפם‪.‬‬ ‫הם החליטו לפעול מיד‪ .‬זמיר הציע שלוחם של "קיסריה" יתלווה‬ ‫לפעולת שירותי הביטחון האיטלקי‪ .‬מייק הסתייג מהרעיון‪:‬‬ ‫"צביקה‪ ,‬אנחנו שורפים אותו‪ .‬צעד כזה ימנע ממנו לפעול‬

‫איש המבצעים  |  ‪35‬‬

‫בעתיד באיטליה ובכל אירופה"‪ .‬זמיר דחה את ההסתייגות‪" ,‬אני‬ ‫סומך עליך‪ ,‬מייק‪ .‬אתה תסתדר"‪ .‬הלוחם שנשלח לתדרך את‬ ‫האיטלקים ולסייע להם היה מני‪ ,‬שידע איטלקית שוטפת‪ .‬בשעת‬ ‫לילה מאוחרת הוביל מני את אנשי הכוח הפורץ עד לדלת דירת‬ ‫המסתור באוסטיה‪ .‬האיטלקים מצאו בדירה מחבל אחד ושישה‬ ‫טילי סטרלה ארוזים בשישה גלילי שטיחים‪ ,‬שהועמדו בארון קיר‬ ‫מרווח שהיה בפרוזדור הכניסה של הדירה‪ .‬מעט לאחר מכן פרץ‬ ‫כוח משטרה לחדרים במלון "אטלס" במרכז העיר רומא‪ ,‬ושם‬ ‫נעצרו שישה מחבלים נוספים‪.‬‬ ‫המבצע הסתיים בהצלחה‪ .‬בין העצורים הפלסטינים היה גם‬ ‫מי שהיה לימים ראש מערך המודיעין הכללי ברשות הפלסטינית‪,‬‬ ‫אמין אל‪-‬הינדי‪ .‬כל המחבלים נחקרו‪ ,‬חלקם גם הובאו למשפט‪.‬‬ ‫אולם בלחץ של שליט לוב‪ ,‬מועמר קדאפי‪ ,‬שהיה בעל קשרים‬ ‫באיטליה‪ ,‬הוחלט לשחררם ולהעבירם ללוב‪ .‬כן‪ ,‬אותה לוב‬ ‫שנציגיה הדיפלומטיים שימשו כבלדרי הטילים‪ ,‬ולמעשה החדירו‬ ‫אותם לאיטליה בדואר דיפלומטי‪.‬‬ ‫כשלושה חודשים לאחר שנעצרו יצא מטוס של חיל האוויר‬ ‫האיטלקי ועליו העצורים הפלסטינים בטיסה ללוב‪ .‬המטוס‬ ‫התפוצץ באוויר מעל הים התיכון‪ .‬כל נוסעיו‪ ,‬ובהם שלושת‬ ‫המחבלים ואנשי צוות האוויר האיטלקי‪ ,‬נהרגו‪ .‬ארגוני המחבלים‬ ‫מיהרו להאשים את המוסד בפיצוץ מכּוון של המטוס‪ .‬זה היה‬ ‫שקר מוחלט‪.‬‬

‫מאגר נשק בפרוורי פריז‬ ‫למרות ההקפדה על תכנון מוקדם של כל פרט ופרט‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫שימת דגש מיוחד על שלב המילוט‪ ,‬לפעמים מבצעים מוצלחים‬ ‫מתחילים דווקא ללא תכנון מוקדם ומתפתחים בשטח תוך כדי‬ ‫תנועה‪ .‬כזה היה המבצע שחשף מאגר עצום של אמצעי לחימה‬ ‫בעיצומן של שנות השבעים‪ .‬הכול התחיל באחר צהריים חורפי‬

‫‪  |  36‬אהרון קליין‬

‫וקר בראשית ינואר ‪ ,1974‬כאשר מייק נחת במילנו כדי לקיים‬ ‫כמה פגישות שתוכננו מראש‪ .‬הפגישה הראשונה התקיימה עם‬ ‫אחד מראשי הצוותים בבית קפה‪ .‬במהלך הפגישה ביקש מייק‬ ‫לעבור לדירת המבטחים של "קיסריה" כדי שיוכלו להעמיק שם‬ ‫בדברים בפרטיות מלאה‪.‬‬ ‫ראש הצוות ואנשיו עסקו במעקב אחר פלסטיני שהמידע‬ ‫הכללי שהתקבל עליו קשר אותו לקבוצת מחבלים ששהתה‬ ‫באיטליה‪ ,‬וככל הנראה תכננה פיגוע נגד ישראלים באירופה‪ .‬ימים‬ ‫אחדים קודם לכן‪ ,‬עם קבלת הידיעה הראשונית על הגעתו של‬ ‫הפלסטיני לרומא‪ ,‬נדרשה "קיסריה" לאתר אותו במדויק‪ .‬שעות‬ ‫מספר בלבד לאחר שאותר הוא יצא לבדו ברכבת למילנו‪ ,‬כשהוא‬ ‫במעקב צמוד‪ ,‬והתמקם בדירה‪ .‬מאז עברו כמעט עשרה ימים ושום‬ ‫מידע חדש לא הגיע‪ .‬האיש גם מיעט לצאת מהדירה שבה התארח‪.‬‬ ‫לדירת המבטחים הצטרפה לוחמת בשם מרינה‪ .‬במהלך‬ ‫הפגישה‪ ,‬ולנוכח ההתלבטות הקשה כיצד לנהוג‪ ,‬ביקש מייק לצאת‬ ‫למחרת היום כדי לראות במו עיניו את החשוד‪ .‬מרינה קפצה‬ ‫ואמרה‪" :‬מייק‪ ,‬אני אקח אותך למקום‪ ."...‬מייק נדרש להחליט‬ ‫בדחיפות אם להמשיך במבצע המעקב או להקפיאו ולהפנות את‬ ‫הצוות למשימה חשובה אחרת‪ .‬הלחצים שהופעלו על "קיסריה"‬ ‫היו אדירים‪ .‬כוח האדם המיומן היה מועט והמשימות רבות‪ .‬מייק‬ ‫נדרש להחליט החלטות קשות מסוג זה כמעט מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫שכן מידע מודיעיני על כוונות ותכנונים לביצוע פיגועים זרם כל‬ ‫העת‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר אספה מרינה את מייק ברכבּה השכור‪ ,‬והם‬ ‫יצאו לכיוון דירת החשוד‪ .‬כשהגיעו סמוך לבניין שבו התגורר‪,‬‬ ‫הם איתרו את הלוחם שהיה בתצפית‪ ,‬ואז‪ ,‬דווקא אז‪ ,‬יצא החשוד‬ ‫מפתח הבניין והחל ללכת ברגל במהירות לעבר פינת הרחוב‪.‬‬ ‫באמצעות מכשיר הקשר הוזעק כוח נוסף לסיוע בהמשך מבצע‬ ‫העיקוב‪ ,‬ואז‪ ,‬שוב ללא התראה מוקדמת‪ ,‬נכנס הפלסטיני למכונית‬ ‫פונטיאק כחולה בעלת שתי דלתות‪ ,‬שעצרה בסמוך אליו‪ .‬מרינה‬

‫איש המבצעים  |  ‪37‬‬

‫ומייק מיהרו להיכנס לרכבם‪ .‬מייק ביקש לנהוג ומרינה התיישבה‬ ‫לידו‪ .‬הוא הכיר את מילנו היטב ושמח על כל הזדמנות לנהוג‬ ‫ברחובותיה היפים‪ .‬אף שהייתה זו שעת בוקר הוא הדליק את‬ ‫אורות הרכב בשל מזג האוויר הסגרירי והערפל השורר במילנו‬ ‫בחורף‪ .‬גם נהג הפונטיאק עשה כך‪ .‬למזלם‪ ,‬בשונה מכלי רכב‬ ‫איטלקיים רגילים‪ ,‬שבהם שני פנסים אחוריים מצויים בקצות‬ ‫הרכב‪ ,‬לפונטיאק היו פנסים לרוחב כל החלק האחורי‪ .‬דבר זה‬ ‫הקל ביותר את מלאכת העיקוב‪.‬‬ ‫מייק הקפיד לשמור מרחק מהפונטיאק שעשתה דרכה לעבר‬ ‫היציאה המערבית של העיר‪ ,‬המובילה לטורינו‪ ,‬מרחק של ‪130‬‬ ‫קילומטרים משם‪ .‬בשלב זה כבר הצטרפו אליהם עוד שתי‬ ‫מכוניות עיקוב‪.‬‬ ‫בטורינו הם הופתעו לגלות שהפונטיאק לא נכנסה אל העיר‬ ‫אלא המשיכה מערבה‪ ,‬על הכביש המהיר‪ ,‬לעבר הגבול הצרפתי‪.‬‬ ‫משימת המעקב טומנת בחובה נעלמים רבים‪ ,‬אין‪-‬סוף סימני שאלה‬ ‫ומתח רב‪ .‬התנהלותו של נהג הפונטיאק הייתה דוגמה טובה לכך‪,‬‬ ‫משום שלפתע הוא בחר לרדת מהכביש המהיר המוליך מטורינו‬ ‫סּוסה‪ ,‬ועלה על כביש דו‪-‬מסלולי‪,‬‬ ‫מערבה‪ ,‬במחלף הסמוך לעיירה ָ‬ ‫צר ומתפתל‪ ,‬המוביל לאורך קילומטרים רבים בכיוון צפון‪-‬מערב‬ ‫מֹולארטֹו שעל גבול איטליה‪-‬צרפת‪ .‬התנהלותו הייתה‬ ‫ֶ‬ ‫עד לעיירה‬ ‫מחשידה‪ ,‬ולא הייתה להם תשובה לשאלה המתבקשת‪ :‬מדוע‬ ‫לּפים‬ ‫הא ִ‬ ‫בחרו המחבל וחברו הנהג בכביש נידח המטפס במעלה ַ‬ ‫המזרחיים בדרכים צרות ועקלקלות‪ .‬הייתכן שהבחינו בעיקוב‬ ‫וכעת הם מובילים את העוקבים למלכודת? או שמא יש בכוונתם‬ ‫לעצור באחת החוות הקטנות והמבודדות שלאורך הכביש‪ ,‬מה‬ ‫שעלול היה לסכן את מייק ובת זוגו‪.‬‬ ‫אמנם מייק שמר על מרחק גדול בין המכוניות‪ ,‬כשש מאות‬ ‫מטר‪ ,‬כדי לצמצם את אפשרות חשיפתם של העוקבים‪ ,‬אך עדיין‬ ‫הייתה סכנה כזאת‪ .‬גם מזג האוויר התדרדר ושלג החל לרדת‪.‬‬ ‫הנהיגה חייבה משנה זהירות‪ .‬הראות הייתה מוגבלת וחייבה‬

‫‪  |  38‬אהרון קליין‬

‫נסיעה מאומצת ביותר‪ .‬פס הנורות של הפונטיאק היה כקרן אור‬ ‫באפלה בכל פעם שאיבדו קשר עין איתה‪.‬‬ ‫סימני השאלה והצורך להחליט במהירות לא פסקו לרגע‪.‬‬ ‫כשחצו את העיירה מולארטו‪ ,‬נראה היה שהפונטיאק אכן עושה‬ ‫דרכה לעבר הגבול עם צרפת‪ .‬כאן התעוררה השאלה אם לחצות‬ ‫את הגבול‪ .‬ואם יעשו כן‪ ,‬האם על מייק ומרינה להמשיך במעקב‬ ‫גם במדינה אחרת? מייק מעולם לא חצה גבול בין שתי מדינות‬ ‫במהלך מבצע עיקוב‪ ,‬שכן יש בכך סיכון‪ .‬העוקבים עלולים להיחשף‬ ‫בביקורת הגבולות שבנקודת המעבר‪ ,‬מה עוד שבמדינה האחרת‬ ‫לא המתין צוות גיבוי כמו במדינת היעד המקורית‪ .‬כמי שמנהלים‬ ‫מבצעי עיקוב ארוכים ומורכבים כחלק מהפעילות הבסיסית של‬ ‫היחידה‪ ,‬היו ל"קיסריה" דרכים טובות ובטוחות יותר לנהל עיקוב‬ ‫בררה אלא להחליט במהירות‪.‬‬ ‫חוצה גבולות‪ .‬עתה לא הייתה ֵ‬ ‫מכונית הפונטיאק עשתה דרכה לעבר מעבר מולארטו‪ ,‬מעבר‬ ‫באלּפים המזרחיים‪ .‬מייק ידע שבנקודות גבול‬ ‫ִ‬ ‫גבול קטן ושקט‬ ‫נידחות ניצב‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬צריף קטן ובו שני שוטרים ואיש מכס‪.‬‬ ‫בעיה נוספת הייתה טמונה בכך שהוא ידע כי שתי מכוניות‬ ‫העיקוב האחרות לא יוכלו לחצות את הגבול לצרפת מסיבות‬ ‫טכניות‪-‬ביורוקרטיות‪ .‬עברו כבר יותר משעתיים של נהיגה‬ ‫מאומצת וקשה‪ ,‬היעד של הפונטיאק לא היה ידוע‪ ,‬והחל להתעורר‬ ‫ספק אם המאמץ המושקע אכן כדאי‪ .‬לבסוף החליט מייק שלא‬ ‫להרפות‪ .‬הוא הודיע ללוחמים בשתי המכוניות האחרות לחזור‬ ‫למילנו‪ ,‬ולהתארגן לאפשרות של מעבר הגבול‪ .‬הוא הבטיח כי‬ ‫בהמשך יעדכן אותם לאן מועדות פניהם‪.‬‬ ‫מייק ומרינה הגיעו למעבר הגבול כדקה לאחר שעברו בה‬ ‫שני החשודים‪ .‬המתח גאה‪ .‬נקודת הביקורת האיטלקית לא הייתה‬ ‫מאוישת‪ .‬מייק ביקש ממרינה‪ ,‬אישה יפה במיוחד‪ ,‬לגשת לצריף‬ ‫ביקורת הדרכונים הצרפתית‪ ,‬להחתים את הדרכונים ולשוב‬ ‫במהירות‪ .‬הוא התכוון להישאר ברכב מתוך תקווה שהפקיד‬ ‫יעדיף להחתים את הדרכונים בחדר המוסק ולא יצא לבדוק‬

‫איש המבצעים  |  ‪39‬‬

‫אותם כשבחוץ מזג אוויר מושלג וסוער‪ .‬ואכן‪ ,‬כך קרה‪ .‬מייק נשם‬ ‫לרווחה והם חצו את הגבול ונכנסו לשטח צרפת‪ .‬כעת היה עליהם‬ ‫למהר ולהשיג את הפונטיאק שדהרה לפניהם‪.‬‬ ‫נהג הפונטיאק נסע על הכביש הדו‪-‬מסלולי לכיוון צפון‪-‬‬ ‫מערב‪ .‬לעוקבים נראה כי בכוונתו לעלות על הכביש המהיר‬ ‫מּברי‪ .‬אך הוא עקף את העיר ליון והמשיך צפונה‬ ‫בסמוך לעיר ַש ֶ‬ ‫לעבר פריז‪ .‬את הדרך הארוכה ממילנו ועד פריז‪ ,‬יותר משש‬ ‫מאות וחמישים קילומטר‪ ,‬עשו מייק ומרינה במשך כשבע שעות‪,‬‬ ‫כשהם נעים בעקבות פס התאורה הייחודי של הפונטיאק‪ .‬למעט‬ ‫כמה עצירות מהירות להצטיידות בדלק‪ ,‬באוכל ובשתייה‪ ,‬הם‬ ‫לא הפסיקו לנסוע‪ .‬גם החשודים מיהרו ללא ספק ליעדם‪ .‬מעת‬ ‫לעת התחלפו מרינה ומייק בנהיגה והקפידו‪ ,‬למרות השלג ועומס‬ ‫התנועה הכבד‪ ,‬לשמור על מרחק של עד כשלוש מאות מטר‬ ‫מאחורי הרכב‪ .‬במהלך המעקב הם איבדו את רכב היעד פעמים‬ ‫אחדות‪ ,‬והחסירו עקב כך כמה פעימות לב‪ .‬לפעמים הפונטיאק‬ ‫נעלמה לכמה שניות בשל משאית ארוכה שחסמה את קו הראייה‬ ‫או עיקול בכביש‪ .‬אבל היו גם לא מעט מקרים שבהם הפונטיאק‬ ‫נעלמה דקות ארוכות משדה הראייה‪ ,‬ורק לאחר שהם האיצו את‬ ‫המהירות זיהו שוב את פס התאורה של הפונטיאק‪ .‬אין ספק שלו‬ ‫הייתה זו מכונית מקומית רגילה‪ ,‬פז'ו‪ ,‬רנו או פיאט איטלקית‬ ‫למשל‪ ,‬הם היו מאבדים אותה‪ .‬מייק העריך מאוד את מרינה —‬ ‫לוחמת מלאת מרץ‪ ,‬נועזת‪ ,‬חדורת מוטיבציה‪ ,‬וציונית מסורה‪ .‬אף‬ ‫שירד הלילה‪ ,‬והם נהגו כבר שעות ארוכות‪ ,‬המשיך האדרנלין‬ ‫לזרום בוורידיהם בעוצמה אדירה‪ .‬כל העת הם שוחחו ביניהם‪,‬‬ ‫ניתחו את הצפוי לקרות ותהו‪ :‬לאן ימשיכו? האם הבחינו בהם‬ ‫וזיהו אותם?‬ ‫כשהגיעו לפרוורי פריז‪ ,‬כבר הצטרפה למעקב מכונית נוספת‬ ‫שהוזעקה מפריז‪ .‬צוות נוסף שיצא ממילנו איבד את עקבותיהם‪.‬‬ ‫בתוך פריז צמצם מייק את המרחק ממכוניתם של החשודים‪,‬‬ ‫שנהיגתם הפכה מהוססת מעט‪ .‬הוא הכיר היטב את הבירה‬

‫‪  |  40‬אהרון קליין‬

‫הצרפתית‪ ,‬והיה בכך כדי לתרום לתחושה הטובה שלו שהסיכוי‬ ‫לאבד אותם בעיר האורות קטן‪ .‬החשודים נעו כל העת צפונה‪,‬‬ ‫הסן החוצה את פריז‪ ,‬והגיע לשכונת מגורים מכובדת‬ ‫לאורך נהר ֶ‬ ‫שברובה בתים ּווילות מבודדות‪ .‬השעה הייתה כבר קרובה לחצות‬ ‫כשהפונטיאק האטה את נסיעתה בסמוך לבית גדול שהיה מוקף‬ ‫בחומה דקורטיבית גבוהה‪ ,‬כמו בתים רבים אחרים ברחוב השקט‪.‬‬ ‫המכונית גלשה באטיות דרך שער גדול לחצר הבית‪ ,‬ושם דוממה‬ ‫את המנוע וכיבתה אורות‪.‬‬ ‫מייק ומרינה הגיעו ליעד‪ ,‬אבל לא ידעו מי נמצא בבית ומה‬ ‫יעשו כעת‪ .‬מייק הורה לעוקבים האחרים להציב תצפית על‬ ‫הבית ולוודא שאף אחד לא יעזוב אותו בלי ידיעתם‪ .‬ככלל‪ ,‬בכל‬ ‫המבצעים שבהם היה אפשר לבצע סיכול "כחול‪-‬לבן" — בוצע‬ ‫הדבר על ידי "קיסריה"‪ .‬רק כשלא נוצרו תנאים לביצוע קיסרי —‬ ‫הועבר המבצע לטיפול השלטונות המקומיים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬על‬ ‫מימוש המטרה — מניעת פיגוע בישראלים וביהודים — הם לא‬ ‫ויתרו‪ .‬לפיכך‪ ,‬ולמרות השעה המאוחרת‪ ,‬דיווח מייק לראש המוסד‬ ‫על המצב והמתין להחלטתו‪ .‬זמיר החליט שלא לקחת סיכון‬ ‫מיותר‪ ,‬ולהעביר את הטיפול לידי הצרפתים‪ ,‬וכך אכן היה‪.‬‬ ‫מרינה ומייק נטשו את המקום‪ ,‬ודקות אחדות לאחר מכן הגיעו‬ ‫ניידות של המשטרה הצרפתית ושל שירות הביטחון הצרפתי‬ ‫ופשטו על הבית‪ .‬השוטרים עצרו חשודים אחדים וחשפו מחסן‬ ‫גדול של אמצעי לחימה רבים‪ .‬בכלל זה אקדחים‪ ,‬רימונים‪ ,‬תת‪-‬‬ ‫מקלעים‪ ,‬חומרי נפץ וציוד צבאי נוסף‪.‬‬ ‫המידע המודיעיני הבסיסי היה מדויק‪ .‬נראה היה כי סוכל‬ ‫פיגוע מסוכן‪ .‬דבר מעצרם של הטרוריסטים זכה לחשיפה באמצעי‬ ‫התקשורת הצרפתיים‪ .‬אין ספק שהשירותים הצרפתיים הפיקו‬ ‫חומר מודיעיני רב ממעצר הטרוריסטים‪.‬‬ ‫מעצר הטרוריסטים הפלסטינים בצרפת היה עדות חיובית‬ ‫נוספת לעבודה המפרכת והאין‪-‬סופית שעשו אנשי "קיסריה" בכל‬ ‫מערב אירופה בניסיון למנוע פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪41‬‬

‫השירותים החשאיים של מרבית המדינות נמנעו מעימות עם‬ ‫ארגוני המחבלים הפלסטיניים‪ ,‬ונטו לשמר ערוצי הידברות איתם‬ ‫גם במחיר שחרור מחבלים שנתפסו (במקרים רבים הם אף נטו‬ ‫לשחררם לאחר שנשפטו)‪ .‬אין ספק כי ההימנעות מהתמודדות‬ ‫חזיתית עם ארגוני המחבלים הפלסטיניים הייתה מדיניות הרסנית‬ ‫שלא הוכיחה את עצמה‪.‬‬ ‫כשנדרש מייק להתייחס למידת הצלחתה של "קיסריה" במאבק‬ ‫בטרור בשנות השבעים הוא נוהג להשיב כך‪" :‬כשהצלחנו‪ ,‬קראו‬ ‫לנו מקצוענים והיללו את זרועה הארוכה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כשכשלנו‪ ,‬כינו אותנו שלומיאלים‪ .‬בסביבה דינמית‪ ,‬רבת‪-‬‬ ‫משתנים‪ ,‬ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא פעמים רבות כחוט‬ ‫השערה‪ .‬עניין של שבריר שנייה‪ ,‬תזמון נכון‪ ,‬ולא פעם עניין‬ ‫של מזל או היעדרו‪ .‬היו לנו הצלחות גדולות בשיבוש הפעילות‬ ‫של היריב ובסיכול פיגועים נגדנו‪ ,‬אבל גם כישלונות שהשאירו‬ ‫צלקות עמוקות וכואבות‪ .‬כמו התקלה המפורסמת שנודעה‬ ‫כ'פרשת לילהאמר'‪ ,‬כאשר ביולי ‪ 1973‬חיסלו לוחמי 'קיסריה'‬ ‫מלצר מרוקני בשם אחמד ּבּושיקי‪ ,‬שעבד במסעדה נורווגית‪,‬‬ ‫משום שזוהה בטעות כטרוריסט הבכיר עלי חסן סלאמה‪ ,‬ממנהיגי‬ ‫'ספטמבר השחור'‪ ,‬שהיה בן מוות"‪.‬‬ ‫פרשת לילהאמר הביכה מאוד את המוסד ואת ישראל לא רק‬ ‫משום הטעות הטרגית שלכדה את תשומת לב התקשורת בעולם‪,‬‬ ‫אלא גם משום שכמה מסוכני המוסד נלכדו לאחר פעולה זו‪.‬‬ ‫מייק עדיין כואב את הכישלון ההוא‪" :‬הטעות בלילהאמר הייתה‬ ‫מורכבת משני חלקים‪ .‬האחת היא טעות בזיהוי‪ ,‬והשנייה תקלה‬ ‫בתהליך המילוט‪ ,‬שגרמה למעצר לוחמים‪ .‬על הכישלון הזה לקחתי‬ ‫אחריות כמפקד‪ ,‬והצעתי את התפטרותי לראש המוסד"‪ .‬זמיר פנה‬ ‫לראש הממשלה גולדה מאיר והציע את התפטרות שניהם‪ .‬גולדה‬ ‫דחתה את ההתפטרות על הסף — 'יש עוד הרבה עבודה לעשות‪.‬‬ ‫צריך אתכם'‪ ,‬היא אמרה"‪.‬‬

‫‪  |  42‬אהרון קליין‬

‫הכישלון בלילהאמר לא גרם להפסקת המאמצים לפגוע‬ ‫בעלי חסן סלאמה‪ .‬המרדף אחריו התפרס על פני שבע שנים‬ ‫ונמשך במהלך כהונתם של שני ראשי מוסד‪ .‬האיש אמנם השאיר‬ ‫אחריו שובל מודיעיני ארוך‪ ,‬אך נדרש ל"קיסריה" זמן רב לגבש‬ ‫תוכנית מבצעית יעילה לחיסולו‪ .‬התוכנית שנבחרה לבסוף הייתה‬ ‫מורכבת‪ ,‬ודרשה מגוון רחב ביותר של פעולות שהובילו לאותה‬ ‫לחיצה על כפתור השלט‪-‬רחוק‪ ,‬שפוצץ בינואר ‪ 1979‬את המטען‬ ‫שפגע בסלאמה בהיותו בביירות‪.‬‬ ‫"כאשר מביטים בתמונה הרחבה של המאבק בטרור בתגובה‬ ‫לטבח אחד‪-‬עשר הספורטאים באולימפיאדת מינכן בספטמבר‬ ‫‪ ,1972‬מוצאים כי מאז ועד לתקלה בעיירה לילהאמר ביולי ‪1973‬‬ ‫ביצעה 'קיסריה' עשרות רבות של פעולות ומבצעי סיכול‪ ,‬מניעה‬ ‫ושיבוש בארצות יעד‪ ,‬במזרח התיכון ובאירופה"‪ ,‬אומר מייק‪.‬‬ ‫"מבצעים אלה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬הצילו חיי ישראלים ויהודים רבים‪.‬‬ ‫הפעולות לא ביטאו רצון לנקמה אלא נחישות למנוע ולסכל‬ ‫טרור עתידי‪ .‬העובדה כי פעילי טרור פלסטינים חשו נרדפים‪ ,‬בין‬ ‫שרדפנו אחריהם ובין שלא‪ ,‬פגעה ביכולותיהם להוציא לפועל‬ ‫עוד פיגועים‪ ,‬והיה זה הישג נרכש נוסף של פעילותנו‪ .‬אין לי ספק‬ ‫כי סך כל עשייתנו הוביל לירידה משמעותית בהיקף הפעילות של‬ ‫ארגוני המחבלים נגד יעדים ישראליים בארץ ובחו"ל‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫באירופה‪ .‬לכן חשוב לציין כי המאבק לא נפסק בעקבות התקלה‪.‬‬ ‫המרדף אחר סלאמה הסתיים בחיסולו כמעט שש שנים לאחר‬ ‫לילהאמר"‪.‬‬ ‫השאלה העיקרית בהקשר של הטרור הפלסטיני בכלל‪ ,‬והטרור‬ ‫האסלאמי הפונדמנטליסטי בפרט‪ ,‬היא אם ניתן למגר אותם‪ .‬מייק‬ ‫מנתח‪" :‬בכל השנים שעסקנו בפעילות לחימה בטרור התלבטנו‬ ‫בשאלה זו‪ .‬האם ישנן תוצאות לעשייתנו‪ .‬האם כל זה כדאי? האם‬ ‫ההשקעה‪ ,‬המאמץ‪ ,‬ההקרבה — האם באמת ניתן למנוע טרור?‬ ‫דעתי בעניין חיובית‪ .‬נכון‪ ,‬לחימה בטרור לא תביא למיגור הטרור‬ ‫לחלוטין‪ .‬עם זאת האפשרות של אי‪-‬עשייה משמעותה כניעה‬

‫איש המבצעים  |  ‪43‬‬

‫למפעילי הטרור‪ .‬לכך אין מי שיסכים‪ .‬לתפיסתי‪ ,‬ההגנה הטובה‬ ‫ביותר היא ההתקפה‪ .‬לחימה בטרור גורמת לשיבוש כוונותיו ולנזק‬ ‫לשדרת הפיקוד וליכולותיו המבצעיות והלוגיסטיות‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫לחימה זו עשויה לשבש תוכניות ותכנונים עתידיים מאחר שראשי‬ ‫הארגונים ובכיריהם שרויים במנוסה ובחשש מתמיד לחייהם‪.‬‬ ‫"במהלך מאה השנים האחרונות לא הצלחנו לעצור את הטרור‬ ‫הפלסטיני לחלוטין‪ .‬השתדלנו לעשות את המיטב‪ .‬יכולנו להפחיתו‬ ‫ולשבשו‪ ,‬אך לא להביא לביטולו‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות לכך‪,‬‬ ‫לתפיסתי‪ ,‬היא היעדר רצף והמשכיות‪ .‬להילחם בטרור חייבים כל‬ ‫יום‪ ,‬וכל היום‪ .‬ואולי הגיע הזמן לממש בכל העוצמה את שאמר‬ ‫פעם ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל‪' ,‬להילחם בטרור כאילו אין‬ ‫תהליך שלום ולהתקדם במשא ומתן לשלום כאילו אין טרור'‪.‬‬ ‫הסתכלות עמוקה על ההיסטוריה שלנו מלמדת ומחייבת אותנו‬ ‫לפעול כך"‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫אביב נעורים‬ ‫באפריל ‪ 1973‬חיסלו אנשי סיירת מטכ"ל‪ ,‬בפיקודו של סא"ל אהוד‬ ‫ברק‪ ,‬בלב העיר ביירות שלושה בכירים בצמרת ארגון הפת"ח‬ ‫במפקדות‬ ‫בעודם במיטותיהם‪ .‬לוחמי יחידות עילית אחרות פגעו ִ‬ ‫מחבלים ופוצצו מחסני תחמושת שיועדה לפגוע בישראל‪ .‬המבצע‪,‬‬ ‫שכונה "אביב נעורים"‪ ,‬הדהים את המזרח התיכון ואף שיגר מסר‬ ‫מרתיע בדבר יכולותיה המבצעיות של ישראל במאבקה בטרור‪.‬‬ ‫חלק מלוחמי הסיירת חדרו לביירות כשהם מחופשים לזוגות‬ ‫אוהבים החוזרים מבילוי לילי‪ .‬אחרים פעלו בדרכי הסוואה אחרות‪.‬‬ ‫ההפתעה‪ ,‬התעוזה ויכולת החדירה של צה"ל ללב המאפליה של‬ ‫הטרור תרמו ליצירת המיתוס על הכוח הכמעט על‪-‬אנושי של‬ ‫המודיעין והצבא הישראלי‪ .‬במיתוס שנוצר סביב מבצע "אביב‬ ‫נעורים" רחשו ובעבעו יחדיו מידע אמין ומדויק עם פנטזיות‪,‬‬ ‫סיפורי אגדה ודמיון מזרח תיכוני מפותח‪ .‬אך העיקר הוא שמיתוס‬ ‫זה עדיין קיים‪ ,‬ארבעים שנים לאחר המבצע‪ ,‬והוא תורם ליכולת‬ ‫ההרתעה של ישראל‪.‬‬ ‫שלמרב התהילה זכתה סיירת‬ ‫ֵ‬ ‫מן המפורסמות היא‬ ‫מטכ"ל‪ .‬חלקו של המוסד במבצע נותר עלום ברובו‪ .‬אף‬ ‫על פי שעל המבצע נכתבו ספרים רבים‪ ,‬ואף נעשו סרטים‬ ‫שבהם התראיינו רבים מהמעורבים בו‪ ,‬הפרק המודיעיני‬ ‫‪44‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪45‬‬

‫שקדם למבצע ואורגן על ידי לוחמי המוסד נדחק הצידה‪.‬‬ ‫זו הזדמנות לחשוף מעט מחלקו הדומיננטי של המוסד‬ ‫במבצע‪ .‬האמת היא שהמבצע החל כיוזמה מלמטה‪ ,‬כלומר‬ ‫מאיסוף מידע בסיסי שיטתי ומתמשך בידי אנשי יחידת "קיסריה"‬ ‫בנוגע למחבלים בביירות‪ .‬רק כאשר התגבש המידע‪ ,‬בחר רומי‪,‬‬ ‫קצין המודיעין הוותיק של היחידה ופלמ"חניק בעברו‪ ,‬לעדכן בכך‬ ‫את מייק הררי‪ ,‬שהיה אז מפקד היחידה המבצעית של המוסד‬ ‫"קיסריה"‪ .‬רומי הניח תיק מסמכים על השולחן‪ ,‬טפח עליו בידו‪,‬‬ ‫ואמר בהחלטיות‪" :‬מייק‪ ,‬יש פה מבצע"‪ .‬רומי הציג את המידע‬ ‫המודיעיני הראשוני — מפה ותצלום אוויר של העיר ביירות‪ ,‬ובתוכו‬ ‫סימון של שני בניינים צמודים של שבע קומות כל אחד‪ ,‬שבהם‬ ‫התגוררו שלושה בכירים בארגון הפת"ח‪ .‬רומי טען כי העובדה‬ ‫שהמחבלים גרים בסמיכות זה לזה מאפשרת ל"קיסריה" הזדמנות‬ ‫פז לחיסול בני מוות אלה‪ .‬בבניין אחד‪ ,‬בקומה השנייה‪ ,‬גר כמאל‬ ‫עדואן‪ ,‬ראש הגִ זרה המערבית‪ ,‬האחראי על הפעולות בישראל‬ ‫ובשטחים‪ .‬בקומה שמעליו גר כאמל נאצר‪ ,‬דובר ארגון הפת"ח‪,‬‬ ‫ואילו בבניין צמוד‪ ,‬בקומה השישית‪ ,‬גר מוחמד יוסף אלנג'אר‪,‬‬ ‫שהיה אז סגנו של ערפאת וראש מנגנון המודיעין המבצעי‪ .‬שלוש‬ ‫מטרות איכותיות מאוד בטווח מצומצם‪.‬‬ ‫מייק החליט לזמן דיון בהשתתפות קצין המבצעים ואנשי מטה‬ ‫נוספים‪ ,‬כדי לברר את אפשרות ביצוע הרעיון‪ .‬לאחר הדיון הוחלט‬ ‫כי "קיסריה" תשקיע מאמץ מיוחד וממוקד במידע ובמעקב אחר‬ ‫שלושת בכירי הפת"ח‪ .‬הרעיון של רומי החל לקרום עור וגידים‪.‬‬ ‫לוחמים של "קיסריה" נשלחו לביירות לאסוף מודיעין למבצע‬ ‫(מל"מ)‪ ,‬ובד בבד הועלו ונפסלו במטה אופציות שונות לחיסול‪,‬‬ ‫בעיקר לאחר שהתברר כי מידת הסיכון ללוחמים בשלב המילוט‬ ‫גבוהה‪ .‬כעבור זמן קצר החליט מייק כי לצורך המבצע מוטב‬ ‫להסתייע ביחידה צבאית‪ ,‬כוח קומנדו שיוביל את הביצוע בשטח‪.‬‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬לנוכח ההיכרות והניסיון מהעבודה המשותפת‬ ‫בעבר‪ ,‬הועדפה סיירת מטכ"ל ככוח המבצע‪.‬‬

‫‪  |  46‬אהרון קליין‬

‫כשהציגו את רעיון המבצע בביירות לראש המוסד באותה‬ ‫עת‪ ,‬צבי זמיר‪ ,‬הוא התלהב מיד‪ .‬הוא הורה למייק ולאנשיו‬ ‫להמשיך באיסוף מידע מודיעיני ולפתח רעיונות לביצוע‪" .‬אבדוק‬ ‫עם הרמטכ"ל"‪ ,‬הבטיח זמיר באשר לכוח המבצע‪ .‬מייק העריך‬ ‫שהסיכויים לאישור מטעם הצבא טובים במיוחד‪ ,‬שכן זמיר‬ ‫והרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר‪ ,‬המוכר בכינויו "דדו"‪ ,‬היו ידידים‬ ‫קרובים עוד מימי הפלמ"ח‪ .‬בתום דיון ראשון‪ ,‬שנערך כעבור‬ ‫ימים אחדים אצל הרמטכ"ל‪ ,‬נקבע כי יהיה זה מבצע משולב‬ ‫של כוחות מגוונים‪ ,‬בפיקוד צה"לי‪ .‬גיבוש תוכנית המבצע הוביל‬ ‫לחלוקה הבאה‪ :‬המוסד יאסוף מודיעין באופן רציף‪ ,‬לפני המבצע‬ ‫ובמהלכו; לוחמים של "קיסריה" יובילו את הלוחמים של סיירת‬ ‫מטכ"ל מחוף הים ועד ליעד בלב ביירות‪ .‬בתום הביצוע הם יאספו‬ ‫את הכוח בחזרה אל החוף‪ ,‬ומשם ישובו לישראל בספינות של‬ ‫חיל הים‪ .‬אנשי "קיסריה" נדרשו לדיווח בזמן אמת על נוכחות‬ ‫שלושת מושאי המבצע בדירותיהם‪ .‬החשש היה שהלוחמים של‬ ‫סיירת מטכ"ל יצליחו להגיע אל דירותיהם של השלושה‪ ,‬אך‬ ‫מסיבה כלשהי המבוקשים לא ישהו בה‪ .‬עמידה בתנאי מהותי זה‬ ‫חייבה מבצע מודיעיני מורכב ומסוכן בפני עצמו‪.‬‬ ‫בשנים ההן‪ ,‬בראשית שנות השבעים‪ ,‬לוחמים ולוחמות של‬ ‫"קיסריה" באו ויצאו מביירות באופן שוטף וחופשי לצורך ביצוע‬ ‫משימות שהוגדרו מראש‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההיערכות למבצע מורכב‬ ‫כמו "אביב נעורים" הייתה שונה‪ .‬היא חייבה כמה וכמה מבצעים‬ ‫מקדימים ליצירת נוכחות קבועה של לוחמים בביירות‪ .‬היה צורך‬ ‫לבנות לכל אחד מהם סיפור כיסוי מתאים‪ ,‬שיאפשר לו‪ ,‬או‬ ‫לה‪ ,‬שהייה ארוכה של חודשים רבים בבירה הלבנונית‪ .‬כמפקד‬ ‫"קיסריה" היה מייק נתון בתקופה זו בלחץ אדיר‪ .‬בצד הפעולות‬ ‫שעליהן פיקד לצורך האיסוף המודיעיני בביירות‪ ,‬הוא היה מעורב‬ ‫בפיקוד ובניהול של עוד כחמישה מבצעים של "קיסריה" באירופה‬ ‫וברחבי המזרח התיכון‪ .‬היו אלה מבצעי מודיעין מסוגים שונים‪,‬‬ ‫ובהם גם מבצעי חיסול ולחימה בטרור‪ ,‬שהצריכו את היעדרותו‬

‫איש המבצעים  |  ‪47‬‬

‫מהמטה בארץ‪ .‬משום כך הטיל מייק על סגנו‪ ,‬צדוק‪ ,‬את מלאכת‬ ‫הקידום והפיקוח על מבצעים שהתנהלו בהיעדרו‪.‬‬ ‫אמנם מבצע "אביב נעורים" החל בתכנון ההתנקשות בשלושת‬ ‫הבכירים מארגון הפת"ח‪ ,‬אך במהלך התכנון הציע אגף המודיעין‬ ‫של צה"ל יעד נוסף‪ :‬פיצוץ בניין רב‪-‬קומות ששימש כמפקדה‬ ‫של "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" בהנהגתו של נאיף‬ ‫חוואתמה‪ .‬ביצוע הפעולה הוטל על סיירת הצנחנים‪ .‬בראש הכוח‬ ‫עמד סא"ל אמנון ליפקין שחק‪ .‬בניין מפקדת "החזית הדמוקרטית"‬ ‫לא היה יעד פשוט לתקיפה‪ ,‬וגם לא היה קל לאסוף מודיעין‬ ‫עליו‪ .‬הבניין ניצב בקצה רחוב ללא מוצא‪ ,‬ובמשך כל שעות‬ ‫היום והלילה עמדו שומרים חמושים במקלעים‪ ,‬מאנשי הארגון‪,‬‬ ‫בעמדות הגנה סביבו‪ .‬יעד שלישי שהתווסף למבצע עם הזמן היה‬ ‫מחסן תחמושת של ארגון הפת"ח‪ ,‬שהיה ממוקם על ציר הנסיגה‬ ‫של כוח סיירת מטכ"ל‪.‬‬ ‫במקרה זה הייתה ההצעה פרי יוזמה של רומי‪ ,‬קצין המודיעין‬ ‫של "קיסריה"‪ .‬הגדלת כמות היעדים חייבה גם את הגדלת כמות‬ ‫הלוחמים‪ ,‬ובכלל זה גם את אנשי השירותים‪ ,‬כגון נהגים‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫המבצע המתוכנן הפך למורכב יותר ויותר ככל שהתקדמו ההכנות‪.‬‬ ‫אנשי המודיעין של סיירת מטכ"ל ושל סיירת צנחנים ביקשו‬ ‫מאנשי "קיסריה" מידע מדויק על היעדים‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש שוער‬ ‫בכניסה לבניינים‪ ,‬לאיזה צד נפתחת דלת הכניסה‪ ,‬כיצד פועל‬ ‫מתג הפעלת החשמל במבואת הבניין‪ ,‬איך נראה חדר המדרגות‪,‬‬ ‫ועוד ועוד דרישות לצילומים ולפרטים מבצעיים קריטיים שכלל‬ ‫וכלל לא היה פשוט להשיגם‪ .‬רומי השקיע מאמצים רבים על מנת‬ ‫לספק תשובות לשאלות אלה‪ .‬הלוחמים שלו נשלחו לביירות רק‬ ‫לאחר שעברו תדריך אישי ארוך ומפורט על כל הצפוי להם בדרך‬ ‫אל היעד‪ ,‬וביעד עצמו‪ .‬גישה זו הייתה שגרת הפעולה ב"קיסריה"‪.‬‬ ‫לוחמים ששבו מפעילות נהגו תמיד לומר‪" ,‬זה היה בדיוק כמו‬ ‫שתיארת‪ .‬ממש הרגשנו בבית‪."...‬‬ ‫ערב היציאה למבצע הודו מפקדי היחידות הצה"ליות למייק‪,‬‬

‫‪  |  48‬אהרון קליין‬

‫לרומי ולאנשי המטה על כך שציידו אותם במודיעין מלא ומדויק‪,‬‬ ‫כזה שהעניק להם תחושה טובה ומבטיחה‪.‬‬ ‫בשלב מתקדם של ההכנות למבצע ביקש מפקד הכוח הצבאי‬ ‫של "אביב נעורים"‪ ,‬תא"ל עמנואל (מנו) שקד‪ ,‬להכיר את שבעת‬ ‫הלוחמים של "קיסריה" שנבחרו לשמש כנהגים במבצע‪ .‬שישה‬ ‫מהם נועדו להוביל את הכוחות אל היעדים השונים‪ ,‬ואחד נועד‬ ‫לשמש כעתודה במקרה הצורך‪ .‬הפגישה בין אנשי המוסד לחיילים‬ ‫נערכה במתקן צבאי‪ ,‬לאחר שכל אחד מלוחמי "קיסריה" כבר‬ ‫הספיק לחדור ולצאת מביירות בהסוואה פעמים מספר‪ ,‬כדי ללמוד‬ ‫את העיר ואת מסלול הנסיעה אל היעד וממנו בחזרה‪ .‬צדוק הציג‬ ‫בפני שקד את הלוחמים‪ ,‬וזה שאל שאלות קצרות וענייניות‪" .‬מתי‬ ‫החזקת אקדח ביד בפעם האחרונה?"‪ ,‬פנה אל אחד הלוחמים‪.‬‬ ‫הלוחם הביט במפקדיו‪ ,‬והשיב בכנות ובקול בוטח‪" ,‬מזמן‪ ...‬אולי‬ ‫באחת מתקופות המילואים שלי בצבא‪ ,‬לפני כמה שנים"‪ .‬שקד‬ ‫הביט במייק‪ ,‬ולאחר כמה שניות הודיע בנחרצות‪" :‬עם אלה אני‬ ‫לא יוצא למבצע!"‪.‬‬ ‫"למה?"‪ ,‬שאל מייק‪ ,‬מעט נבוך מהתגובה הקיצונית והלא‬ ‫צפויה‪.‬‬ ‫"הם לא לוחמים‪ .‬אין להם את היכולות שאני צריך‪ ,‬מצטער"‪.‬‬ ‫"אם הם היו לוחמים כמו שאתה מצפה מלוחמים‪ ,‬כלומר אנשי‬ ‫קומנדו עם סכין בין השיניים‪ ,‬אני לא הייתי צריך את הסיירת‬ ‫כדי להרים את המבצע"‪ ,‬השיב מייק‪" .‬ללוחמים שלי יש יכולות‬ ‫מיוחדות של פעילות חשאית תחת כיסוי‪ ,‬והם יובילו את הלוחמים‬ ‫שלך מהחוף אל היעד ובחזרה‪ .‬הלוחמים שלך‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יודעים‬ ‫לפעול בגלוי כאנשי קומנדו‪ .‬השילוב הזה הוא שילוב מנצח"‪.‬‬ ‫שקד נעץ במייק מבט ארוך‪ ,‬והפנה את ראשו‪ .‬נראה היה כי‬ ‫הסכים‪ ,‬גם אם לא השלים לחלוטין עם תפיסתו של מייק‪.‬‬ ‫המבצע המתוכנן הקיף כוחות רבים מסוגים שונים‪ .‬צנחנים‪,‬‬ ‫אנשי סיירות‪ ,‬אנשי קומנדו ימי‪ ,‬לוחמי חיל האוויר‪ ,‬וכן לוחמי‬

‫איש המבצעים  |  ‪49‬‬

‫סטי"לים של חיל הים‪ .‬היה צורך בתיאום בין כל הכוחות‬ ‫והמפקדות כדי למזער אפשרות של תקלה‪ .‬לשם כך נערכו‬ ‫ִ‬ ‫תרגולים רבים‪ .‬כשהוצג המבצע במלואו בפני הרמטכ"ל וראש‬ ‫המוסד‪ ,‬הם אישרו את התוכנית‪ ,‬בתיקונים קלים‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫הביאו את המבצע לאישור ועדת השרים וראש הממשלה‪ ,‬גולדה‬ ‫מאיר‪ .‬לשר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬היו הסתייגויות‪ ,‬אך לבסוף נתן‬ ‫גם הוא את אישורו‪.‬‬ ‫המבצע החל בלילה שבין ‪ 9‬ל‪ 10-‬אפריל ‪ .1973‬אחד הרגעים‬ ‫הקשים והמותחים התרחש כבר בראשיתו‪ ,‬כאשר הכוח של סיירת‬ ‫מטכ"ל‪ ,‬וכן כוחות נוספים של צנחנים וחי"ר‪ ,‬כבר שהו בלב ים‪,‬‬ ‫בדרכם צפונה לעבר חופי ביירות‪ .‬במטה התקבל שדר מלוחם‬ ‫"קיסריה" שהיה בביירות ויצא לסיור בדיקה אחרון ברחוב שבו‬ ‫התגוררו המחבלים‪ .‬השדר הקצר היה באנגלית ונאמר בו‪There :‬‬ ‫‪.is a bobby on the spring‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בצופן שנקבע מראש המילים ‪ Bobby‬ו‪ Spring-‬כלל לא‬ ‫הופיעו‪ .‬מייק ואנשיו‪ ,‬שישבו בחמ"ל היחידה‪ ,‬שברו את הראש‪:‬‬ ‫למה הוא התכוון? מה משמעות ההודעה הזאת? חלף זמן מורט‬ ‫עצבים עד שאחד המפעילים בחדר‪ ,‬בחור אנגלו‪-‬סקסי במוצאו‬ ‫שהכיר היטב את הלוחם‪ ,‬העלה רעיון‪ ,"Bobby" :‬הוא אמר‪" ,‬הוא‬ ‫הכינוי בסלנג האנגלי לשוטר‪ ,‬בדגש על שוטר מקוף המסייר‬ ‫ברחובות לונדון"‪ .‬שתיקה שררה בחדר‪ ,‬והמפעיל הוסיף‪Spring" :‬‬ ‫זה אביב‪ ,‬אביב נעורים"‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬הלוחם בשטח התכוון למסור כי ראה שומר או פעילות‬ ‫אבטחה כלשהי ברחוב שבו התגוררו שלוש מטרות הפגיעה‪ .‬זה‬ ‫היה מידע חיוני וחדש על כניסת גורם לא צפוי לזירה‪ .‬חשוב היה‬ ‫להעבירו לידיעת הכוחות היוצאים לשטח‪ .‬מפקדי המבצע מטעם‬ ‫צה"ל‪ ,‬שישבו ב"בור" בקריה‪ ,‬החליטו‪ ,‬לאחר התלבטות קצרה‪,‬‬ ‫להורות ללוחמים להמשיך כרגיל‪.‬‬ ‫לקראת השעה היעודה לנחיתת הכוחות התקבלה‪ ,‬כמתוכנן‬

‫‪  |  50‬אהרון קליין‬

‫וברגע האמת‪ ,‬הידיעה המאשרת את נוכחות השלושה בדירותיהם‪.‬‬ ‫הכוח של סיירת מטכ"ל הצליח להפתיע אותם‪ .‬שלושת המחבלים‬ ‫נהרגו בבתיהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הכוח של סיירת הצנחנים נתקל‬ ‫בהתנגדות כבר בשלבים מוקדמים‪ .‬בקרב שהתפתח נהרג לוחם‬ ‫וכמה אחרים נפצעו‪ .‬לוחם נוסף מת מפצעיו עוד קודם שהועלה‬ ‫חזרה לספינת הטילים בדרך לישראל‪ .‬יעד נוסף‪ ,‬מחסן תחמושת‬ ‫של הפת"ח‪ ,‬פוצץ בהצלחה‪.‬‬ ‫למרות הצער על ההרוגים‪ ,‬המבצע הוכתר בהצלחה‪ .‬ישראל‬ ‫הוכיחה שידה הארוכה מגיעה עד לבתי המחבלים ממש‪ .‬מבחינת‬ ‫ישראל ההישג היה טמון לא רק בחיסול מחבלים ומחסני תחמושת‬ ‫אלא גם בהעצמת תחושת הנרדפות בקרב בכירי המחבלים‪ .‬רבים‬ ‫מהם החלו להקפיד מאז שלא לסיים לילה אחד באותה מיטה‪.‬‬ ‫ההנחה בישראל הייתה שכאשר העיסוק המרכזי שלהם יתרכז‬ ‫בהגנה עצמית‪ ,‬תפחת ההשקעה בתכנוני פיגועים‪.‬‬ ‫מיד עם שובם לישראל נקשרו כתרים לראשיהם של לוחמי‬ ‫סיירת מטכ"ל ומפקדיה‪ ,‬וכן לאנשי סיירת צנחנים ושייטת ‪ .13‬אין‬ ‫ספק כי הם זכו בתהילה בצדק‪ .‬אבל מי שידע על חלקם של אנשי‬ ‫"קיסריה" לא היה יכול להתעלם מהעבודה הסודית היעילה שהם‬ ‫ביצעו‪ ,‬ומחלקם בביצוע המבצע‪ .‬כשבוע לאחר "אביב נעורים"‪,‬‬ ‫בעת הצגת מבצע אחר בלשכת ראש הממשלה באותה עת‪,‬‬ ‫ביקשה גולדה מאיר להודות לזמיר ולמייק‪ ,‬ובאמצעותם ללוחמים‬ ‫העלומים של "קיסריה" על חלקם החיוני במבצע שהרים‪ ,‬כדברי‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬את קרנה של ישראל בעולם ותרם תרומה חשובה‬ ‫לכוח ההרתעה שלה‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫רק אלוהים יוכל לעזור לך‬ ‫ביום חורפי קר בראשית שנות השישים ישב מייק במשרדו בלב‬ ‫פריז‪ ,‬כשמזכירתו נכנסה אל החדר והודיעה כי דקות אחדות קודם‬ ‫לכן צלצלה פנינה‪ ,‬אשתו‪ ,‬וביקשה כי יתקשר אליה בדחיפות‪.‬‬ ‫פנינה התקשרה בבהילות רק לעתים נדירות‪ .‬בדרך כלל היא‬ ‫השתדלה להתמודד עם הטיפול בענייני הבית והמשפחה בעצמה‪,‬‬ ‫וכך לאפשר לבן זוגה להתמסר לתפקידו כראש השלוחה של‬ ‫יחידת "צומת"‪ ,‬התפקיד שמילא אז במוסד‪" .‬צומת" היא היחידה‬ ‫הממונה על גיוס והפעלה של סוכנים ברחבי העולם‪ .‬השיחה‬ ‫הטרידה אותו‪ .‬בלבו עלה חשש לבנם‪ ,‬דור‪ ,‬או אולי לבן משפחה‬ ‫אחר בישראל‪ .‬הוא מיהר להתקשר לאשתו‪.‬‬ ‫"מוטקה התקשר"‪ ,‬הודיעה פנינה בעברית‪" ,‬הקטן ביקש שתגיע‬ ‫למוטקה הלילה‪ ,‬לכל המאוחר עד חצות‪ .‬ואם לא תוכל להגיע עד‬ ‫חצות‪ ,‬מוטב שלא תגיע"‪ ,‬היא המשיכה בנעימה עניינית‪ .‬מייק‬ ‫העריך את המיומנות של פנינה בניהול שיחה מוצפנת‪ .‬היא הייתה‬ ‫אלופה בכך‪ .‬מוטקה היה ראש השלוחה של "צומת" בגרמניה‪,‬‬ ‫ו"הקטן" — לא אחר מאשר ראש המוסד באותו הזמן‪ ,‬איסר הראל‪.‬‬ ‫מייק ידע כי אם איסר מבקש — יש לבצע מיד‪ .‬הוא לא נהג לבקש‬ ‫ללא סיבה‪ .‬מייק הכיר היטב את שיטת הפעולה של איסר כמפקד‬ ‫מוביל‪ .‬הוא נהג להקים כוח משימה ייעודי לכל משימה חריגה‬ ‫‪51‬‬

‫‪  |  52‬אהרון קליין‬

‫ומיוחדת‪ ,‬והכוח שהוקם אד‪-‬הוק היה יכול להיות מורכב משילוב‬ ‫של לוחמים מיחידות מגוונות — אנשי מוסד‪ ,‬שב"כ‪ ,‬יחידות אחרות‬ ‫וסייענים במידת הצורך‪ .‬הכול לפי העניין והצרכים‪ .‬מייק העריך‬ ‫כי ייתכן שזאת מטרת קריאתו של מוטקה‪.‬‬ ‫"פנינה‪ ,‬תכיני לי את המזוודה‪ ,‬אני כבר מגיע‪ .‬אקח את הרכבת‬ ‫של ‪ ,"17:25‬ביקש מייק מאשתו‪ .‬השעה הייתה מעט אחרי שלוש‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬ולא נותר בידו זמן רב להתארגנות‪ .‬הוא ביקש‬ ‫ממזכירתו להודיע למוטקה במברק כי הוא יוצא לדרך‪ .‬הרכבת‬ ‫לקלן הייתה אמורה לצאת ב‪ 17:25-‬אחר הצהריים‪ ,‬ולהגיע‬ ‫מפריז ֶ‬ ‫לתחנת הרכבת של קלן ב‪ ,23:59-‬דקה לפני חצות‪ ,‬בדיוק על פי‬ ‫בקשתו של איסר‪.‬‬ ‫מייק יצא לביתו כשהוא נוהג במהירות ברחובות פריז ומתמרן‬ ‫במיומנות אל רחובות צדדיים כדי לעקוף רמזורים‪ .‬בתוך זמן קצר‬ ‫הוא הגיע לביתו‪ ,‬אסף את המזוודה הקטנה שהכינה פנינה‪ ,‬ובה‬ ‫חולצה‪ ,‬לבנים‪ ,‬עניבה וכלי רחצה‪ ,‬ומיהר לצאת‪ .‬ברחוב הוא עצר‬ ‫מונית והאיץ בנהג לקחת אותו אל תחנת הרכבת‪ .‬הוא הבטיח‬ ‫להשאיר לו טיפ שמן אם ימהר‪ .‬הנהג עמד במשימה‪ .‬מייק הגיע‬ ‫לתחנה ב‪ .17:22-‬לאחר ריצה מהירה על הרציף הוא הספיק‬ ‫לעלות לקרון‪ ,‬ממש עם שריקת הכרטיסן‪ .‬לשמחתו‪ ,‬הרכבת עמדה‬ ‫בלוחות הזמנים ובדקה לפני חצות הוא הגיע לקלן‪ .‬מייק ירד‬ ‫ראשון מהקרון ורץ על הרציף עד שאיתר תא טלפון ציבורי פנוי‪.‬‬ ‫הוא התפלל בלבו שיהיה תקין‪ ,‬ומיהר להכניס מטבע ולחייג אל‬ ‫ראש השלוחה‪.‬‬ ‫"אני כאן"‪ ,‬הודיע‪.‬‬ ‫"חשבתי שכבר לא תגיע"‪ ,‬ענה מוטקה‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת? אני כאן"‪ ,‬השיב מייק בתקיפות‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬הוא ביקש שתהיה מחר בעשר בקפה דֹום ליד הכנסייה‬ ‫הגדולה‪ .‬לילה טוב"‪.‬‬ ‫מייק נכנס לבית מלון קרוב ולמחרת‪ ,‬לאחר ארוחת בוקר‬ ‫קצרה‪ ,‬התייצב בבית הקפה המדובר‪ ,‬שם זיהה את איסר יושב‬

‫איש המבצעים  |  ‪53‬‬

‫באחת הפינות‪ .‬הם לחצו ידיים בחמימות‪" .‬מה שלומך?"‪ ,‬שאל‬ ‫ראש המוסד בעברית‪" .‬טוב מאוד"‪ ,‬ענה מייק בחיוך‪ .‬הוא העריץ‬ ‫את איסר‪ ,‬שהיה בעבורו סמכות עליונה‪.‬‬ ‫בית הקפה היה כמעט ריק‪ .‬רק זוגות מעטים ישבו בו פה ושם‪.‬‬ ‫מלצר ממוצא טורקי ניגש אליהם‪ ,‬והם הזמינו תה עם לימון‪.‬‬ ‫איסר המתין עד שהמלצר יתרחק‪ ,‬ואז רכן לעברו ואמר בקול‬ ‫נמוך‪" ,‬מייק‪ ,‬אני מארגן מבצע חשוב ואני רוצה לשתף בו רק‬ ‫מתנדבים"‪.‬‬ ‫"לפקודה תמיד אנחנו‪ ,"...‬ענה מייק כשהוא מצטט בהומור את‬ ‫המנון הפלמ"ח‪ ,‬כור מחצבתו‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬מייק‪ .‬אני רוצה רק מתנדבים"‪ .‬המשיך איסר בקול שקט‬ ‫ובפנים חתומות‪.‬‬ ‫"אז להתנדבות תמיד אנחנו‪ ,"...‬השיב מחויך‪.‬‬ ‫"אם תסרב‪ ,‬זה לא יפגע בקריירה שלך‪ .‬זה מבצע חשוב בארץ‬ ‫יעד‪ .‬אתה יכול לסרב‪ .‬אני מתעקש רק על מתנדבים‪ .‬המבצע‬ ‫מסוכן ואם תסתבך אז‪ ...‬רק אלוהים יוכל לעזור לך‪."...‬‬ ‫המילים הכנות והקשות של איסר נאמרו בעוד מבט הפלדה‬ ‫שלו נעוץ בפניו של מייק‪ .‬עיני הפלדה של איסר נצרבו בזיכרונו‬ ‫של מייק כתמונה שנשא עמו שנים רבות‪ .‬שיחה זו הייתה בעיניו‬ ‫שיעור במורשת המוסד‪ ,‬בעיצוב תפיסת עולם שחש כי חשוב היה‬ ‫שיעביר גם לפקודיו‪.‬‬ ‫"התנדבתי"‪ ,‬ענה בנחישות‪.‬‬ ‫"בכוונתנו לחסל מטרה איכותית‪ ,‬והכוונה היא לבצע זאת‬ ‫במהלך ביקורו הקרוב במדינה מוסלמית"‪ ,‬הבהיר איסר‪" .‬נוריד‬ ‫אותו באמצעות צלף‪ .‬בחרנו את הצלף הטוב ביותר‪ .‬מייק‪ ,‬תבנה‬ ‫לעצמך כיסוי‪ ,‬הכולל דרכון‪ ,‬ותדאג לוויזה לביקור במדינה"‪.‬‬ ‫איסר עצר לרגע את שטף דיבורו‪ ,‬והמשיך בהוראות‪" :‬לאחר‬ ‫שנתאים לך את הדרכון‪ ,‬תפקידך יהיה להחדיר את רובה הצלפים‬ ‫למדינת היעד"‪.‬‬ ‫לבו של מייק החל לפעום בחוזקה‪ .‬תחושה אדירה של גאווה‬

‫‪  |  54‬אהרון קליין‬

‫הציפה אותו — הוא נבחר להיות חלק מצוות מצומצם ואיכותי‬ ‫שנועד לבצע משימה חשובה ביותר‪.‬‬ ‫"על מנת להכניס את רובה הצלפים נארגן לך מזוודה עם‬ ‫ְסליק‪ ,‬אבל אם יש לך רעיון אחר — אני פתוח להצעות‪ .‬תתארגן‬ ‫ותצטייד כפי שאתה מוצא לנכון‪ .‬אני מבקש שתדווח ישירות אלי‪,‬‬ ‫ורק אלי‪ ,‬על כל שלב בהתארגנות‪ ,‬ואל תדווח לממונים עליך‪.‬‬ ‫כשתהיה מוכן‪ ,‬ניפגש שוב‪ .‬מייק‪ ,‬אין לנו הרבה זמן‪ .‬הוא יגיע‬ ‫לביקור באותה מדינה במהלך האביב‪ ,‬ולכן חייבים להזדרז"‪ ,‬סיים‬ ‫איסר‪.‬‬ ‫מאז שלהי שנות החמישים מצאה לה אחיזה בקרב הצמרת‬ ‫הביטחונית בישראל הדעה כי פעילותה הנמרצת של הדמות‬ ‫"האיכותית" מחייבת נקיטת צעד דרסטי לשינוי המציאות‪,‬‬ ‫ובמילים אחרות יש להתנקש בחייה‪ .‬הדמות "האיכותית" הזאת‬ ‫הוגדרה במערכת הביטחון כאיום והייתה במשך שנים‪ ,‬במעטה‬ ‫כבד של סודיות‪ ,‬אובייקט לחיסול חשאי על ידי המוסד‪.‬‬ ‫בשנות החמישים ועד שנות השבעים של המאה העשרים‬ ‫היו החיסולים כמעט עניין של ִשגרה בקרב ארגוני מודיעין של‬ ‫מדינות רבות‪ .‬בקרב מדינות דמוקרטיות ונאורות כמו צרפת‬ ‫וארצות הברית היה אמצעי זה חלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ‬ ‫והביטחון שלהן‪ .‬לעתים הן גם לא התאמצו להסוות את טביעות‬ ‫אצבעותיהן בחיסול שהוציאו אל הפועל‪.‬‬ ‫במהלך שנות עבודתו במוסד ידע מייק מכלי ראשון על מספר‬ ‫לא גדול של תוכניות שנועדו לפגוע במטרה שעליה דובר הפעם‪,‬‬ ‫אך מרביתן לא הבשילו או בוטלו ברגע האחרון‪ .‬את הסיבות‬ ‫ניתן להגדיר כאובייקטיביות‪ ,‬כלומר קשיים ביכולות המימוש‬ ‫של התוכנית‪ .‬אך המעקב אחריו נמשך כל העת‪ ,‬עם התמקדות‬ ‫מיוחדת על זיהוי גיחותיו אל מחוץ למזרח התיכון‪ .‬השאיפה‬ ‫הייתה לדעת מוקדם ככל האפשר על כוונתו לצאת לביקור בחו"ל‬ ‫כדי לאפשר למוסד מרחב זמן ארוך יותר להערכות ולתכנון‪.‬‬ ‫האפשרות לנסות ולהתנקש בחייו באחת ממדינות ערב לא הייתה‬

‫איש המבצעים  |  ‪55‬‬

‫ריאלית‪ ,‬מאחר שהיה בה סיכון גדול מדי ללוחמים המבצעים‪.‬‬ ‫עתה השתנתה ההחלטה‪.‬‬ ‫בשל ההקפדה על הסודיות‪ ,‬מידר איסר אפילו את מייק מחשש‬ ‫שפרטי התוכנית המבצעית המתגבשת ייחשפו‪ ,‬ולא ציין בפניו מי‬ ‫הם יתר הנבחרים והמתנדבים למשימה‪ .‬מייק היה סקרן לדעת‪,‬‬ ‫אבל גם ידע שאין טעם לשאול‪ .‬הם המשיכו לשוחח עוד כמה‬ ‫דקות ואז נפרדו לשלום‪ .‬בביקוריו באירופה העדיף איסר לקבוע‬ ‫את מפגשיו עם אנשי המבצעים או ראשי שלוחות בכמה וכמה‬ ‫בתי קפה בעיר‪ .‬בסיומה של כל פגישה הוא פנה לבית הקפה‬ ‫הבא‪ .‬בדרך חזרה לפריז ִשחזר מייק בראשו את פרטי השיחה‪,‬‬ ‫והתרגש‪ .‬הוא ידע שאיסר לא החל לגלגל מבצע כל כך מורכב‬ ‫ללא אישור וגיבוי מהדרג המדיני הבכיר ביותר — ראש הממשלה‬ ‫באותם ימים‪ ,‬דוד בן גוריון‪.‬‬ ‫הכנת כיסוי ללוחם היא תורה שלמה‪ ,‬שעוסקים בה צוותים‬ ‫מדיסציפלינות שונות‪ .‬עשרות רבות של אנשי מקצוע מלקטים‪,‬‬ ‫אוספים ומחברים יחדיו פיסות מידע שיוצרות בסופו של דבר אדם‬ ‫חדש‪ ,‬בעל שם ותמונה וסיפור חיים‪ .‬כשאיסר הטיל עליו לבנות‬ ‫לעצמו מערכת כיסוי למבצע החשאי‪ ,‬נאלץ מייק‪ ,‬מפאת המידור‬ ‫והסודיות‪ ,‬ליצור לעצמו כיסוי כמעט לבדו‪ ,‬בחשאיות מלאה‪ .‬הוא‬ ‫ידע כי אם ייתפס באותה מדינה מוסלמית‪" ,‬רק אלוהים יוכל‬ ‫לעזור לו"‪ ,‬כפי שציין ראש המוסד‪ ,‬ולכן סיפור הכיסוי ומערכת‬ ‫התיעוד שלו חייבים להיות יצוקים בבטון‪ .‬ללא שום פרצות או‬ ‫השארת טביעות אצבע המוליכות לישראל‪.‬‬ ‫הפעולה הראשונה שנדרשה הייתה השגת הוכחה להיותו‬ ‫נוצרי‪ .‬לשם כך נדרשה תעודת טבילה‪ ,‬שהיא פריט חובה בכל‬ ‫הגשת בקשה לקבלת ויזה‪ .‬באותן שנים דרשו מדינות ערביות‬ ‫ומוסלמיות‪ ,‬ובהן פקיסטן וערב הסעודית‪ ,‬העתק של תעודת‬ ‫הטבילה מכל מבקשי הוויזות לביקור‪ .‬בכך הן ביקשו להבטיח כי‬ ‫יהודים‪" ,‬שלוחי האויב הציוני"‪ ,‬לא ייכנסו למדינה‪.‬‬ ‫כמה ימים לאחר הפגישה עם איסר עודכן מייק כי הונפק‬

‫‪  |  56‬אהרון קליין‬

‫שאפשרו השגת‬ ‫לו דרכון מערבי אירופי‪ ,‬וכן תעודת טבילה‪ִ ,‬‬ ‫ויזה לביקור במדינה המוסלמית‪ .‬מייק העביר את המידע על‬ ‫ההתקדמות ישירות לראש המוסד‪ ,‬והשקיע שעות רבות בצבירת‬ ‫ידע על המדינה המוסלמית הנדונה‪ .‬זו השתייכה לעולם השלישי‪,‬‬ ‫מדינה ענייה ומרוחקת שהייתה בלתי מוכרת ובלתי צפויה כמעט‬ ‫בכל תחום‪.‬‬ ‫סיפור הכיסוי היה של בחור צעיר בן למשפחה אמידה‪ ,‬המבקש‬ ‫לצאת לטיול ציד במדינה מוסלמית‪ .‬הוא היה אמור לנחות‪ ,‬מצויד‬ ‫היטב‪ ,‬בשדה התעופה של עיר הבירה‪ .‬מייק בחר את הסיפור בעצמו‪,‬‬ ‫והעריך כי המעבר במכס עלול להיות נקודת התורפה המרכזית‪,‬‬ ‫שכן המוכסים עלולים לחשוף את רובה הצלפים שיוסתר בתוך‬ ‫המזוודה‪ .‬הוא הניח כי חזות מכובדת והתנהלות כשל בן למשפחה‬ ‫עשירה ומכובדת תסייע להקרין סמכותיות שתאפשר מעבר חלק‬ ‫בנקודת המכס‪ ,‬ללא בדיקה או חיפוש במזוודות‪ .‬כבן של מיליונר‬ ‫היוצא לטיול ציד ארוך במדינה מוסלמית היה עליו להכין מלתחה‬ ‫מתאימה‪ .‬הוא יצא לסדרת קניות בחנויות איכות בפריז‪ .‬כך בנה‬ ‫מלתחה שלמה שהכילה מכנסיים המתאימים לפעילויות שונות‪,‬‬ ‫חולצות‪ ,‬מעילים‪ ,‬חליפות ערב וחליפות ספארי וציד‪ .‬הוא קנה‬ ‫גם מגפי עור‪ ,‬נעלי הליכה‪ ,‬נעלי בית וכובעים מסוגים שונים‪:‬‬ ‫החל במגבעת בורסלינו וכלה בכובע ציידים רחב שוליים‪ .‬בין‬ ‫השאר הוא רכש בכיכר האופרה בפריז מערכת יוקרתית של תשע‬ ‫מזוודות‪ ,‬שיכילו את כל הכבודה‪ .‬נוסף על המזוודות שהכילו את‬ ‫הבגדים‪ ,‬יוחדה מזוודה אחת לנעליים ומזוודה אחרת לכובעים‬ ‫השונים‪ .‬ניכר היה במזוודות שהן איכותיות‪ ,‬אם כי לא ראוותניות‪.‬‬ ‫המעטפת החיצונית של המזוודות הייתה קשיחה‪ ,‬מצופה עור‬ ‫בצבעי אפור ולבן עם נקודות שחורות‪ .‬שני אבזמי נחושת‬ ‫יוקרתיים שימשו לסגירת כל מזוודה‪ .‬כל מי שהביט במערכת‬ ‫המזוודות הזאת לא היה יכול שלא להתרשם כי בעליהן הוא בעל‬ ‫אמצעים ומעמד רב חשיבות‪.‬‬ ‫בכל העת הזאת פעל מייק לבדו‪ .‬הוא לא סיפר לאיש מהסובבים‬

‫איש המבצעים  |  ‪57‬‬

‫אותו על המבצע המתגלגל במקביל לעבודתו השוטפת כראש‬ ‫השלוחה בפריז‪ .‬גם אשתו‪ ,‬שסייעה לו רבות בקניית המלתחה‪,‬‬ ‫לא ידעה על היעד ועל המשימה‪ .‬מייק גם לא היה יכול לחשוף‬ ‫בפניה כי החום הגבוה שעלה בגופו באחד הערבים היה רק תגובה‬ ‫טבעית לחיסון שקיבל נגד כולרה‪ .‬פנינה שאלה שאלות‪ ,‬התעניינה‬ ‫ורצתה לסייע — אך בעלה נאלץ להתחמק בתשובותיו בעת שקדח‬ ‫מחום‪ .‬הוא לא היה יכול לגלות לה כי לקראת הנסיעה הצפויה‬ ‫ליעד קיבל במכון הרפואי על שם לואי פסטר שבפריז חיסונים‬ ‫נגד מגוון רחב של מחלות טרופיות‪ .‬במשך כל שנות עבודתו‬ ‫במוסד נהג מייק לעדכן ולשתף את זוגתו‪ ,‬אבל רק בדיעבד‪.‬‬ ‫בדרך כלל הצלחתו של צלף נקבעת בירייה הראשונה‪ ,‬האמורה‬ ‫כמקשה אחת‪,‬‬ ‫להיות קטלנית‪ ,‬לכן חשוב היה שהרובה יגיע לידיו ִ‬ ‫כשכל חלקיו מחוברים ולאחר איפוס מדויק‪ .‬לכן וידא מייק כי‬ ‫המזוודה הגדולה ביותר במערכת המזוודות שקנה תהיה קשיחה‬ ‫ובאורך של כמאה ועשרים סנטימטרים‪ .‬כך היא תוכל להכיל‬ ‫רובה ציד ארוך‪-‬קנה עם כוונת טלסקופית מאופסת‪ ,‬מבלי שיהיה‬ ‫צורך לפרק אותו לגורמים‪ .‬ככל שהתעמק בהכנות הבשיל במוחו‬ ‫של מייק הרעיון כיצד להעביר את רובה הציד בשלמותו אל היעד‪.‬‬ ‫התחזקה אצלו התחושה כי סיפור הכיסוי אמין דיו‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שיוכל להניח את רובה הציד בגלוי במזוודה מבלי להסתירו יתר‬ ‫על המידה‪ ,‬ובוודאי לא להניחו בתחתית כפולה או בסליק‪ ,‬שהרי‬ ‫המיליונר חובב הציד בא לביקור במדינה בדיוק בשל כך‪ .‬לפי‬ ‫הכיסוי‪ ,‬הרובה נדרש לציד מתוכנן של חיות בר ואולי גם של‬ ‫פילים — וכך יהיה אפשר גם להסביר את כדורי הציד החודרניים‬ ‫ואת הכוונת הטלסקופית‪ .‬בתסריט הגרוע ביותר‪ ,‬חשב מייק‪ ,‬אנשי‬ ‫המכס יחרימו לו את הרובה ויגרשו אותו מן הארץ‪ ,‬אך לא יחשדו‬ ‫בכל דבר אחר‪.‬‬ ‫חודשים אחדים לאחר מכן הודיע מייק לאיסר הראל כי בניית‬ ‫סיפור הכיסוי הושלמה‪ .‬הוא זומן לארץ במטרה לבדוק את הכיסוי‬

‫‪  |  58‬אהרון קליין‬

‫שהציע‪ ,‬ולסגור את הקצוות בתוכנית המבצעית המתגבשת‪.‬‬ ‫כשנחת בנמל התעופה כבר המתין לו איש מוסד בסמוך לכבש‬ ‫המטוס והודיע כי איסר מחכה לו בצריף‪ .‬מייק התרגש עד מאוד‪.‬‬ ‫החמיאה לו העובדה שראש המוסד הטריח את עצמו עד לנמל כדי‬ ‫לחכות לו‪ ,‬אך בד בבד הוא הבין גם את כובד האחריות המוטלת‬ ‫עליו‪ .‬איש המוסד הוביל אותו בינות לבניינים ולמשרדים‪ ,‬עד‬ ‫לצריף בחלקו האחורי של הטרמינל‪ .‬מייק זיהה את הצריף מיד‪:‬‬ ‫הוא הכיר אותו מהימים שבהם שימש כאחראי הראשי על הביטחון‬ ‫בנמל התעופה‪ ,‬כעשר שנים קודם לכן‪ .‬איסר המתין לו מאחורי‬ ‫שולחן כתיבה פשוט‪ .‬לאחר ברכות קצרות וחיוך חם הוא ביקש‬ ‫ישירות‪" :‬ספר לי הכול‪ ,‬אבל תביא בחשבון שבעוד כחצי שעה‬ ‫נעצור כי יש לי עניין לסגור‪ ,‬ואז ניסע למשרד ונמשיך לדבר"‪.‬‬ ‫מייק החל לעדכן וחש במתח העצור באוויר‪ .‬עשרים דקות‬ ‫לאחר מכן עצר ראש המוסד את שטף דיבורו‪ .‬אל החדר נכנס צבי‬ ‫אהרוני‪" ,‬רב‪-‬החוקרים" של השב"כ‪ ,‬שהגיע בטיסה ממקום אחר‬ ‫על פני הגלובוס‪" .‬אתה רוצה שאני אצא?"‪ ,‬שאל מייק את איסר‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬תישאר‪ .‬זה בסדר"‪.‬‬ ‫אהרוני עדכן מיד בקול נרגש‪" :‬איסר‪ ,‬האיש הוא האיש"‪.‬‬ ‫מייק לא הבין על מה דיברו השניים‪ .‬הנושא היה עלום בעיניו‪,‬‬ ‫אבל הוא הבחין בכך שלמשמע דברי אהרוני התפוגג המתח העצום‬ ‫שניכר על פני איסר‪ .‬נרגש לחץ ראש המוסד את ידו של אהרוני‪,‬‬ ‫ושיבח‪" :‬יפה‪ .‬טוב מאוד‪ ,‬טוב מאוד"‪ .‬רק כעבור חודשים הצליח‬ ‫מייק להשלים את חלקי הפאזל‪ .‬האיש שעליו דיברו איסר ואהרוני‬ ‫במילות קוד היה לא אחר מאשר רב‪-‬המרצחים הנאצי‪ ,‬אדולף‬ ‫אייכמן‪ .‬באותו מפגש הביא אהרוני לידיעת איסר את האישור‬ ‫לזיהוי הסופי של אייכמן בבואנוס איירס‪ ,‬מה שהוביל לחטיפתו‬ ‫החשאית ולהבאתו ארצה למשפט‪.‬‬ ‫לאחר מכן המשיכו איסר ומייק למשרדו של איסר בקריה‪,‬‬ ‫ברחוב ג'‪ ,‬המקום שבו עומדים היום שני מגדלי משרדים גבוהים‪.‬‬ ‫מייק הניח בצד אחד של החדר את שתי המזוודות שהביא עמו‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪59‬‬

‫בצדו האחר של החדר הייתה מונחת מזוודה חומה‪" ,‬תוצרת בית"‪,‬‬ ‫שנראתה במבט ראשון פשוטה ולא מודרנית‪ .‬הטיפול שהוענק‬ ‫למזוודה על ידי המומחים שבנו בה תא נסתר לרוחב ְּפנים המזוודה‬ ‫נראה מגושם‪" .‬זה מה שהכינו‪ ,"...‬אמר איסר‪" ,‬וזה לא נראה לי‬ ‫מתאים"‪ .‬מייק מיהר להסכים עמו‪ .‬זו לא הייתה המזוודה הנכונה‬ ‫לצאת עמה לדרך‪ .‬היא אף עלולה הייתה להגביר את הסיכון‬ ‫לחשיפת הרובה בבדיקת מכס שגרתית‪ .‬הוא ידע שהמומחים של‬ ‫המחלקה הטכנולוגית במוסד יוכלו להתקין סליק טוב יותר גם‬ ‫במזוודה האיכותית שהביא‪ .‬אולם הוא החליט להציג בפני איסר‬ ‫את הרעיון המקורי שלו להחדרת אמצעי הלחימה בשיטה אחרת‪,‬‬ ‫באופן גלוי‪ .‬איסר התלהב‪" :‬יפה‪ ,‬כך נוסעים ליעד"‪ ,‬אמר‪ ,‬והוסיף‬ ‫לבחון מקרוב וברצינות את התאים הפנימיים של אחת המזוודות‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ובמשך הימים הבאים‪ ,‬השתתף מייק בדיונים‪,‬‬ ‫בישיבות ובתדרוכים שעסקו בגיבוש פרטים הקשורים למבצע‪,‬‬ ‫כולל אמצעי תקשורת ודרכי מילוט‪.‬‬ ‫על פי תוכנית המבצע היה על מייק להגיע לבירתה של המדינה‬ ‫המוסלמית בטיסה מאירופה‪ .‬ביציאה משדה התעופה היה אמור‬ ‫להמתין לו אחד מחברי החוליה המבצעת‪ .‬משם הם נועדו לנסוע‬ ‫לבית מלון‪ .‬המזוודה ובה הרובה הייתה אמורה לעבור לדירת‬ ‫מבטחים שהוכנה מבעוד מועד‪ .‬בשלב זה היה על מייק ועל כל מי‬ ‫שהיה מיותר לביצוע המשימה לעזוב את המדינה‪.‬‬ ‫משהושלמו ההכנות והתדרוכים בארץ‪ ,‬שב מייק לאירופה‪ .‬ואז‬ ‫החלה הספירה לאחור‪ .‬במועד המוסכם הוא יצא לפרנקפורט‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬שהייתה תחנת היציאה שלו למבצע‪ .‬שם הוא גם קיבל‬ ‫לידיו את רובה הציד‪ .‬הוא מיהר לארוז‪ .‬הוא הניח בתחתית‬ ‫המזוודה הגדולה כמה זוגות מכנסיים ומעליהם את הרובה עם‬ ‫הכוונת הטלסקופית המאופסת‪ ,‬ומארז כדורים‪ .‬מעל כל אלה‬ ‫הוא הניח כמה חליפות ומקטורנים‪ ,‬ומעליהם צעיפים וחולצות‬ ‫שמילאו את המזוודה עד תומה‪ .‬היה לו חשוב ליצור רושם של‬ ‫מזוודה מאורגנת היטב — זו מראית העין היוצרת רושם מרגיע גם‬

‫‪  |  60‬אהרון קליין‬

‫לקשוחים ולחשדנים שבבודקים‪ .‬עשור קודם‪ ,‬כששימש בעצמו‬ ‫כאחראי הביטחון של נמל התעופה לוד‪ ,‬הוא ראה כיצד פקידי‬ ‫המכס בכל מקום בעולם פועלים על פי אותה מערכת חושים‪.‬‬ ‫מייק קלט שכבודה מסודרת משדרת מסר חיובי‪ ,‬נקי ומרחיקה‬ ‫חשדות‪.‬‬ ‫בבוקר יום היציאה למבצע‪ ,‬שעות אחדות לפני הטיסה‪ ,‬הוא‬ ‫בדק שוב את המזוודה הגדולה והחליט להוסיף פריט נוסף‬ ‫שישלים חזותית את תכולת המזוודה‪ .‬באחת מחנויות היוקרה‬ ‫ברחוב הסמוך לבית המלון הוא רכש חלוק בוקר ממשי‪ ,‬בצבע‬ ‫כחול כהה‪ ,‬ופרש אותו מעל תכולת המזוודה‪ .‬אם יורו לו לפתוח‬ ‫את המזוודה‪ ,‬הדבר הראשון שיראו המוכסים יהיה חלוק בוקר‬ ‫ממשי‪ .‬סביר להניח שהמוכס ימשש אותו ולא ימשיך לחטט‬ ‫ולהפוך במזוודה‪.‬‬ ‫כיאה לבן למשפחה עשירה הוא טס במחלקה ראשונה‪ .‬בעלייה‬ ‫למטוס הוא הבחין להפתעתו באברהם שלום‪ ,‬מי שיהיה לימים‬ ‫ראש שירות הביטחון הכללי‪ .‬שלום‪ ,‬שטס במחלקת תיירים‪,‬‬ ‫ירד באחת מתחנות הביניים של הטיסה הארוכה‪ .‬מייק לא ידע‬ ‫מה מטרת טיסתו‪ ,‬והם נהגו במטוס כאילו לא הכירו זה את‬ ‫זה‪ .‬לאחר מכן התברר לו ששלום הוא שהיה אמור להמתין לו‬ ‫ולאחרים במעבר הגבולות בארץ שכנה‪ ,‬במקרה של צורך במילוט‬ ‫מהיר‪.‬‬ ‫בניית כיסוי‪ ,‬יש להדגיש‪ ,‬אינה מסתכמת רק בהשגת דרכון‬ ‫זר ובמסמכים מלווים‪ .‬מייק נהג לציין בפני פקודיו כי הופעה‬ ‫משכנעת ולא מחשידה‪ ,‬תוך הקפדה יתרה על כל הפרטים‬ ‫הקטנים‪ ,‬היא לא פחות חשובה‪ .‬בהתאם לכך הוא הגיע למדינת‬ ‫היעד כשמראהו החיצוני מושלם לתפקיד‪ :‬חליפת שלושה חלקים‬ ‫מחויטת‪ ,‬עניבה יקרה‪ ,‬נעלי עור ומגבעת בורסלינו יוקרתית‪ .‬כל‬ ‫אלה שיוו לו מראה של אדם בעל אמצעים‪ .‬השיער המשוח לאחור‬ ‫העצים את הדמיון שלו לכוכב הקולנוע ההוליוודי של אותם ימים‬ ‫— המפרי בוגרט‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪61‬‬

‫ביקורת הדרכונים בטרמינל שדה התעופה עברה באורח חלק‪.‬‬ ‫משם הוא עבר לאולם המכס‪ .‬במרכזו הותקן דוכן מכס בצורת‬ ‫האות חי"ת‪ ,‬ולצדו נאספו מזוודות הנוסעים‪ .‬מייק הצביע לעבר‬ ‫אחד הסבלים והפנה אותו למזוודותיו‪ .‬בעזרתו הן ניצבו עתה על‬ ‫דוכן ביקורת המכס לבדיקה‪.‬‬ ‫מייק שמר כל העת על קור רוח‪ ,‬אך לבו פעם בחוזקה‪ .‬המוכס‬ ‫הביט במייק רגע קצר שנראה כנצח‪ ,‬ואז סימן באצבעו לסבל‬ ‫לקחת משם את המזוודות בלי לפותחן‪ .‬הסבל העמיס במהירות‬ ‫את המזוודות על העגלה‪ ,‬והמשיך לצעוד אחרי מייק שיצא מאולם‬ ‫המכס‪ .‬תחושת התעלות אדירה הציפה אותו‪ .‬הוא רצה לצרוח‬ ‫בקולי קולות על הצלחתו‪ ,‬אולם התאמץ לשמור על פני פוקר‪.‬‬ ‫המעבר בעמדת המכס היה מהרגעים המסוכנים בחייו‪.‬‬ ‫כשהמשיך לצעוד בטרמינל הוא הרהר בכך שכאן היה יכול להיות‬ ‫הסוף שלו‪ .‬אבל תכנון מוקדם‪ ,‬הופעה מרשימה‪ ,‬וגם הרבה מזל‪,‬‬ ‫הביאו לכך שסיפור הכיסוי שלו הבטיח הצלחה‪.‬‬ ‫ברוך הבא‪ ,‬מלמל לעצמו כשיצא מהטרמינל אל האוויר החם‬ ‫והמהביל ששרר בחוץ‪ .‬ביציאה מהטרמינל החזיק מייק את מגבעת‬ ‫הבורסלינו בידו וכך סימן לז'אן‪ ,‬חבר החוליה שהמתין לו‪ ,‬כי‬ ‫המעבר במכס היה חלק‪ .‬לו היה חובש את הכובע‪ ,‬ז'אן היה אמור‬ ‫להבין שאל לו להתקרב אליו כי משהו השתבש‪ .‬הסבל שדחף‬ ‫את העגלה העמוסה הציע להשיג לו מונית‪ ,‬אבל מייק דחה אותו‬ ‫בעדינות והסביר כי אמורים להמתין לו‪ .‬שניות לאחר מכן הגיע‬ ‫ז'אן‪ .‬הם לחצו ידיים וז'אן עצר בעבורם מונית‪ ,"I did it" .‬מלמל‬ ‫מייק‪ ,‬וחש על גג העולם‪ .‬אולם המבצע רק החל להתגלגל‪.‬‬ ‫ז'אן הורה לנהג המונית לנסוע לבית מלון במרכז העיר‪ .‬מייק‬ ‫הופתע‪" .‬התוכנית השתנתה מעט‪ .‬ניסע למלון ואני אסביר"‪ ,‬אמר‬ ‫ז'אן בנעימה מתנצלת‪ .‬כשעה לאחר מכן‪ ,‬כשהתמקמו בסוויטה‬ ‫היוקרתית במלון‪ ,‬הסביר ז'אן כי בשל קשיים לא מתוכננים‪ ,‬דירת‬ ‫המבטחים עדיין לא הוכנה וגם הסליק לרובה הצלפים טרם‬

‫‪  |  62‬אהרון קליין‬

‫הושלם‪" .‬ידידי‪ ,‬אין בררה‪ ,‬תישאר במלון כמה ימים עד שהעניינים‬ ‫יסתדרו ונשחרר אותך"‪ ,‬התפתל ז'אן באי‪-‬נוחות‪.‬‬ ‫בשלב זה מייק עדיין היה אופטימי‪ ,‬ולא צפה את הבאות‪ .‬הוא‬ ‫קורקע לסוויטה בבית המלון למשך כשבוע והקפיד שלא לעזוב‬ ‫לרגע את המזוודה עם הרובה‪ .‬סיפור הכיסוי שאלתר היה שחלה‬ ‫בשפעת‪ ,‬ולכן נגזר עליו לצערו להישאר בסוויטה עד שיתאושש‪.‬‬ ‫אחד הדברים הראשונים שעשה כדי להצדיק ולחזק את סיפור‬ ‫הכיסוי היה להזמין תה וממחטות מה"ּבֹוי"‪" .‬בוי" היה הכינוי‬ ‫המקובל בימים ההם למשרת אישי מטעם המלון הדואג לכל צרכיו‬ ‫של האורח‪ .‬במלונות האיכותיים באזור נהוג היה שלכל חדר יהיה‬ ‫"בוי" צמוד‪ .‬בשל הימצאות ה"בוי" בסביבתו הקרובה נאלץ מייק‬ ‫לנהוג כל העת כחולה‪ .‬עקב כך גברה דאגתו של ה"בוי" אליו עוד‬ ‫יותר‪ .‬כמנהג המקום‪ ,‬הוא נהג להיכנס אל החדר בכל בוקר בשעה‬ ‫שש‪ ,‬אף שמייק עדיין ישן בשעה זו‪ ,‬והניח לידו קנקן צ'אי טרי‬ ‫וריחני‪ .‬מייק נאלץ לקום‪ ,‬שתה מעט ורק לאחר מכן חזר לישון‪,‬‬ ‫מתחזה לחולה הסובל מתשישות‪.‬‬ ‫ז'אן הגיע לעדכן פעם ביום‪ .‬דבריו לא הוסיפו נחת‪ ,‬שכן‬ ‫דירת המבטחים עדיין לא הייתה מוכנה והם נזקקו לזמן נוסף‪.‬‬ ‫מייק הוטרד‪ :‬מה צפוי לקרות‪ ,‬האם אין סכנה שיחשפו אותו?‬ ‫האם ייתכן שהעניינים ישתבשו והם לא יספיקו לעמוד בלוחות‬ ‫הזמנים?‬ ‫לפי המידע שהגיע למוסד‪ ,‬בשעה שמייק המתין במלון‬ ‫להתפתחויות שהתה הדמות המיועדת לחיסול במדינה שכנה‬ ‫למדינה המוסלמית שאליה היה עתיד להגיע‪ .‬לפי התוכנית‬ ‫המבצעית‪ ,‬ההתנקשות הייתה צריכה להתבצע באחד המקומות‬ ‫שבהן הוא יחלוף בדרכו משדה התעופה אל העיר שבה התעתד‬ ‫להתאכסן‪ ,‬ממש ביום הראשון לביקורו‪.‬‬ ‫והנה התגלו חריקות וחריגות בביצוע התוכנית‪ ,‬מה שהעלה‬ ‫את המתח בקרב חברי החוליה עם כל יום שחלף‪.‬‬ ‫לבקשת מייק‪ ,‬ז'אן נהג לרכוש בעבורו בחנות הספרים של‬

‫איש המבצעים  |  ‪63‬‬

‫המלון את הספרים של ארל סטנלי גרדנר‪ ,‬מחבר סדרת ספרי‬ ‫בלשים שבראשם עמד פרי מייסון‪ .‬במשך שהותו בבית המלון‬ ‫גמע מייק את כל ספרי הסדרה‪ ,‬שהפכו לקלסיקה בסוגת ספרי‬ ‫הבלש (לימים הם עוּבדו גם לסדרת טלוויזיה מוצלחת)‪ .‬שבוע‬ ‫לפני שהמטרה יצאה לדרך אל מדינת היעד‪ ,‬נכנס ז'אן לחדרו של‬ ‫מייק עם חיוך רחב‪ ,‬ושחרר אותו מהמזוודה המפלילה‪ .‬כעת רווח‬ ‫לו‪ ,‬והוא היה יכול "להבריא"‪.‬‬ ‫אולם חלקו במבצע לא הסתיים בכך‪ .‬הוא התבקש לסייע‬ ‫בהשלמת תוכנית המילוט למתנקשים‪ ,‬ולצאת ברכבת לסיור‬ ‫היכרות ובדיקת השטח מעיר הבירה של המדינה המוסלמית ועד‬ ‫למעבר הגבול למדינה שכֵ נה שממערב לה‪ .‬מאיסר למד מייק על‬ ‫החובה להקפיד הקפדה יתרה בתכנון דרכי המילוט של החוליה‬ ‫המבצעת‪ .‬במשך השנים הנחיל מייק לאנשיו את המסר של איסר‪:‬‬ ‫יש להשקיע אותו מאמץ המושקע בתכנון הגישה ליעד‪ ,‬גם בתכנון‬ ‫שלב המילוט‪.‬‬ ‫עוד באותו יום שבו מסר את המזוודה יצא מייק מהמלון כדי‬ ‫להתאוורר מעט‪ ,‬וערך סיור קצר בעיר‪ ,‬במהלכו גם קנה כרטיסים‬ ‫לרכבת‪ .‬למחרת הוא עלה לרכבת היוצאת מעיר הבירה לכיוון‬ ‫מערב‪ ,‬אל עבר הגבול‪ .‬כיאה למיליונר‪ ,‬הוא שכר קרון שלם‬ ‫במחלקה הראשונה‪ .‬זה היה קרון בגודל מכולת משא‪ ,‬ובו חדר‬ ‫מגורים מרווח ומאובזר במקלחת ושירותים‪ .‬גם בקרון הרכבת‬ ‫שהה משרת ששירת אותו ודאג לכל צרכיו‪ .‬כשהגיע למעבר הגבול‬ ‫הוא ערך סיור במקום‪ ,‬ובדק את סידורי המעבר‪ .‬מעברו האחר של‬ ‫הגבול‪ ,‬מרחק עשרות מטרים ספורים‪ ,‬הוא זיהה את אברהם שלום‪,‬‬ ‫האיש שהיה אמור להמתין להם במקרה של מילוט דרך גבול זה‪.‬‬ ‫קשה היה לפספס אותו‪ .‬גם הוא הבחין במייק‪ .‬ללא שהות מיותרת‬ ‫עזב מייק את המקום ושב לעיר הבירה‪ .‬כל צד במסלול שעשתה‬ ‫הרכבת נמשך כיום שלם‪ ,‬וארך מאות קילומטרים‪ .‬מסלול המילוט‬ ‫ומעבר הגבול‪ ,‬הוא עמד לדווח‪ ,‬ראויים לשימוש בעבור חברי‬ ‫החוליה‪ .‬בתקווה שההתנקשות תצליח‪ .‬כשחזר לעיר הבירה פגש‬

‫‪  |  64‬אהרון קליין‬

‫את ז'אן‪ ,‬שעדכן אותו במידע החדש‪ .‬פניו של ז'אן היו נפולות‪:‬‬ ‫התוכנית המבצעית שפיתחו אנשי המוסד במשך חודשים ארוכים‬ ‫עמדה לרדת לטמיון‪ .‬מסלול הנסיעה המתוכנן‪ ,‬משדה התעופה‬ ‫אל לב עירו של האובייקט‪ ,‬שונה‪ .‬ז'אן הוסיף כי עדיין נעשים‬ ‫ניסיונות של הרגע האחרון לאתר דירה אחרת‪ ,‬הצופה על המסלול‬ ‫החדש‪ ,‬במטרה למקם בה את עמדת הצליפה‪ ,‬אולם הוא לא נשמע‬ ‫אופטימי‪.‬‬ ‫בהתאם להנחיות‪ ,‬לקראת הביצוע היה על כל המעורבים‬ ‫במבצע שסיימו את תפקידם לעזוב את המדינה‪ .‬גם מייק עזב‪,‬‬ ‫ולאחר חניית ביניים קצרה באירופה הוא המשיך לישראל‪ .‬האווירה‬ ‫ומצב הרוח בקרב המעורבים בתכנון המבצע היו קשים‪ .‬בהיעדר‬ ‫אמצעי תקשורת זמינים‪ ,‬הוא היה הראשון שפירט בהרחבה בפני‬ ‫איסר והאחרים את הנסיבות האובייקטיביות לביטול ההתנקשות‪.‬‬ ‫עם הגעתם של יתר חברי החוליה לישראל נערך להם תחקיר‬ ‫מלא על השתלשלות האירועים כדי להפיק לקחים‪ .‬רובה הציידים‬ ‫פורק‪ ,‬וחלקיו פוזרו במקום‪.‬‬ ‫המיועד להתנקשות מעולם לא ידע כי אלמלא שונה מסלולו‬ ‫הוא היה אמור לסיים את חייו באותו היום‪.‬‬ ‫מייק רצה להספיק לחגוג את ליל הסדר עם בני משפחתו בפריז‪,‬‬ ‫אולם בשל התמשכות התחקירים נאלץ להישאר בישראל עד‬ ‫ערב החג‪ .‬כל הניסיונות למצוא לו מקום באחת הטיסות היוצאות‬ ‫לפריז או לכל יעד אחר באירופה כשלו‪ .‬אך הוא התעקש‪ .‬לבסוף‬ ‫הוא בחר לצאת למסע שראשיתו בטיסה קצרה לאי הסמוך‬ ‫קפריסין‪ ,‬שהיה היעד היחיד שהצליח להשיג מקום בטיסה אליו‪,‬‬ ‫ומשם‪ ,‬לאחר שעות אחדות ומאמצים רבים‪ ,‬יצא בטיסה לאתונה‬ ‫שהובילה לטיסת המשך לפריז‪.‬‬ ‫מעט לפני השעה תשע בערב הוא דפק על דלת ביתם של‬ ‫חברים‪ ,‬שבתי ואורה טבת‪ ,‬שיחד עם פנינה אשתו ערכו את ליל‬ ‫הסדר‪ .‬טבת היה אז סופר עיתון "הארץ"‪ ,‬ולימים נעשה לביוגרף‬

‫איש המבצעים  |  ‪65‬‬

‫מוערך של דוד בן גוריון‪ .‬כשנכנס מייק היו כולם עסוקים בקריאת‬ ‫ההגדה‪ .‬לאחר חיבוקים ונשיקות עם בני משפחתו והחברים‪ ,‬הוא‬ ‫שלף מהמזוודה צנצנת מלאה בחזרת אדומה וחריפה‪ ,‬שהכינה‬ ‫אמו במיוחד ושלחה להם לארוחת ליל הסדר המסורתית‪.‬‬ ‫טבת היה חבר קרוב של מייק זה שנים‪ .‬גם הוא ניסה מעת‬ ‫לעת לשאול את מייק לפשר מעשיו‪ ,‬ונענה תמיד באלם‪ .‬טבת נהג‬ ‫לשאול חברים משותפים‪ ,‬בבדיחות הדעת‪ ,‬אם הם יודעים מדוע‬ ‫יש למייק שיניים? ומיד השיב‪" ,‬כדי לנשוך את הלשון‪."...‬‬ ‫למחרת ליל הסדר סיפר מייק לאשתו על המבצע ועל הסיכון‬ ‫העצום שלקח על עצמו‪ .‬הוא לא החסיר ממנה את חששו ברגעים‬ ‫שבהם עבר בעמדת המכס בשדה התעופה עם רובה הצלפים‪ .‬רק‬ ‫כשניתח בפניה את השתלשלות העניינים‪ ,‬ובכלל זה את שהייתו‬ ‫המתוחה במלון‪ ,‬הוא הפנים עד כמה הוא מסוגל לפעול בקור רוח‬ ‫במצבי לחץ‪ .‬גם כיום חש מייק גאווה אישית על הזכות שנפלה‬ ‫בחלקו‪ ,‬להיות שותף למבצע שפרטיו חסויים עד היום‪.‬‬

‫היכולת הקיסרית‬ ‫"מייק‪ ,‬זה לא אושר"‪ ,‬הודיע קצרות למייק צבי זמיר‪ ,‬ראש המוסד‬ ‫בשנים ‪ ,1974–1968‬לאחר ששוחחו באמצעות הטלפון המאובטח‬ ‫מלשכת ראש הממשלה בירושלים‪ .‬המילים נעתקו מפיו של מייק‪,‬‬ ‫ותחושה קשה של אכזבה הציפה אותו‪ .‬השעה הייתה כבר אחרי‬ ‫תשע בערב כשנתן את ההוראה לעצור את ההכנות להתגלגלות‬ ‫המבצע‪.‬‬ ‫כשנכנס זמיר למשרדו של מייק ביחידת "קיסריה"‪ ,‬בבניין הדר‬ ‫דפנה בשדרות שאול המלך בתל אביב‪ ,‬השעה כבר הייתה קרובה‬ ‫לחצות‪ .‬בחדר כבר התקבצו המעורבים‪ .‬זמיר הסביר בקולו השקט‪:‬‬ ‫"הם לא אישרו את המבצע‪ .‬כמה שרים אמנם היו בעד‪ ,‬וניסיתי‬ ‫לשכנע נוספים‪ ,‬אבל היו גם כמה שהביעו התנגדות נמרצת"‪.‬‬ ‫"ומה עם גולדה?"‪ ,‬שאל מייק‪" .‬מה היא אמרה?"‬

‫‪  |  66‬אהרון קליין‬

‫"גולדה לא הסתייגה מהרעיון‪ ,‬אבל לבסוף קיבלה את‬ ‫ההסתייגויות של האחרים"‪ ,‬השיב זמיר ולא פירט‪ .‬בחדר השתררה‬ ‫דממה‪ .‬אנשי המטה ישבו כבויים סביב שולחן הדיונים‪ .‬מייק‬ ‫הדליק עוד סיגריה‪ ,‬ואז העלה את שגלגל בראשו עוד קודם לכן‪:‬‬ ‫"צביקה‪ ,‬אני מציע לתרגל בכל זאת את המבצע על יבש"‪.‬‬ ‫זמיר הביט בו במבט תוהה ומסוקרן‪ ,‬ובטרם הספיק להגיב‪,‬‬ ‫הוסיף מייק‪" :‬זה חשוב למסר שלנו כלפי מעלה‪ ,‬כלפי הדרג‬ ‫המדיני‪ ,‬כלפי גולדה‪ .‬אם נתרגל על יבש‪ ,‬היא תדע שאנחנו‬ ‫מסוגלים לספק את הסחורה‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬צביקה‪ ,‬זה גם חשוב לנו‬ ‫כיחידה‪ ,‬להוכיח לעצמנו את יכולתנו‪ .‬נעשה זאת כתרגיל מודל‪.‬‬ ‫ללא אמצעי הלחימה וללא סיכון מיותר לחיי הלוחמים"‪ .‬זמיר‬ ‫שתק וחכך בדעתו‪ .‬לאחר רגע ארוך הוא נענע בראשו באטיות‬ ‫ואמר‪" ,‬אוקיי‪ ,‬בסדר‪ .‬אבל בוא נתכנן זאת בזהירות"‪.‬‬ ‫הימים הם ימי קיץ של ראשית שנות השבעים‪ ,‬ומטרת המבצע‬ ‫הייתה אותה דמות שבה ביקש המוסד להתנקש עוד בימים‬ ‫שאיסר היה ראש המוסד‪ .‬כעת נותר ללוחמים פחות מחודש ימים‬ ‫כדי לגלגל מבצע שתוכנן לאחד מימי סוף הקיץ‪ ,‬ליום השנה‬ ‫לציון ההפיכה בטריפולי שבלוב‪ .‬במהלכו של טקס זה היה אמור‬ ‫להתקיים אירוע שבו התכוונה אותה מטרה איכותית להשתתף‪.‬‬ ‫לפי התוכנית המבצעית‪ ,‬לוחם של "קיסריה" היה אמור להתמקם‬ ‫בנקודה נוחה לירי‪ ,‬במרחק כמה מאות מטרים מליבת האירוע‪,‬‬ ‫לצלוף‪ ,‬ולהימלט במהירות מהאזור‪ .‬זו הייתה אמורה להיות לחיצה‬ ‫גורלית על ההדק‪ .‬היו לה השלכות הרתעתיות חשובות משום‬ ‫שאחת מהנחות היסוד הייתה שגם אם לא היה מתגלה הקשר בין‬ ‫ההתנקשות למדינת ישראל‪ ,‬היא הייתה מואשמת במעשה‪.‬‬ ‫הרעיון למבצע החל כאשר לחדר של מייק נכנסו קצין המודיעין‬ ‫של "קיסריה"‪ ,‬רומי‪ ,‬קצין המבצעים‪ ,‬שלמה‪ ,‬וסגנו צדוק‪ ,‬וביקשו‬ ‫להציג בפניו את ההיתכנות המבצעית שלו‪ .‬הצעתם לא הייתה‬ ‫מעשה חריג‪ ,‬שכן המדיניות שהנהיג מייק בשנים שבהן כיהן‬ ‫כמפקד הייתה של דלת פתוחה בפני כל מי שעלה בראשו רעיון‬

‫איש המבצעים  |  ‪67‬‬

‫מעניין‪ .‬והוא היה גאה בכך‪ .‬רומי המוכשר והמקצוען היה הראשון‬ ‫שהסביר כי להערכתו נמצאה הדרך להתנקש בחייה של המטרה‬ ‫האיכותית המבוקשת על ידי ישראל זה תקופה כל כך ארוכה‪.‬‬ ‫מהבעת פניהם של השלושה היה יכול מייק לחוש כי התוכנית‬ ‫רצינית‪ .‬רומי המשיך והסביר כי לאחרונה התקבל מודיעין מהימן‬ ‫ולפיו האובייקט לחיסול עומד להשתתף באירוע שבמהלכו יהיה‬ ‫אפשר לפגוע בו‪ .‬התוכנית שהוצגה בפניו כבר עברה גלגולים‬ ‫רבים‪ .‬שעות רבות של סיעור מוחות‪ ,‬ליבון וניתוח האפשרויות‬ ‫השונות קדמו לפגישה‪ .‬רק כאשר הסיקו השלושה כי ביכולתם‬ ‫להתגבר על בעיות טכניות רבות ולצמצם את הסיכון הכרוך‬ ‫במילוט הלוחמים מהמקום‪ ,‬הם הציגו אותה בפני מייק‪ ,‬שהעביר‬ ‫את הרעיון לראש המוסד‪ ,‬שהביא את הנושא לידיעת ראש‬ ‫הממשלה גולדה מאיר‪ .‬במהלך התכנון הפרטני הארוך והמתיש‪,‬‬ ‫שהיה גדוש בנעלמים ובשאלות מהותיות‪ ,‬שלח מייק לוחמים‬ ‫ולוחמות לסיורים רבים בשטח המתחם שבו החלו כבר להתכונן‬ ‫לאירוע‪ .‬הלוחמים נדרשו לברר‪ ,‬לצלם ולאסוף מגוון רחב של‬ ‫פרטים ונתונים‪ .‬הם בחנו כל פרט‪ :‬החל באפשרות לשכור דירה‬ ‫או משרד בקרבת מקום שיספק קו ראייה לליבת האירוע‪ ,‬דרך‬ ‫בחינת טווח מתאים לביצוע הצליפה‪ ,‬וכלה בבדיקת הנגישות אל‬ ‫המקום ואל דרכי מילוט אפשריות‪.‬‬ ‫סיפור הכיסוי היה של תיירים תמימים המגיעים לטיול בלוב‬ ‫בחופשת הקיץ שלהם‪ .‬אופייה המועדף של כל פעילות חשאית‬ ‫מודיעינית הוא ביצוע בצל מציאות החיים השגרתית‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לכך הם הכינו את עצמם‪.‬‬ ‫כאשר שלב התכנון וההערכות הסתיים‪ ,‬הציג מייק את פרטי‬ ‫התוכנית בפני ראש המוסד‪ ,‬שעקב ופיקח עליו‪ .‬במהלך הדיון‬ ‫המקיף שנערך אף העלה ראש המוסד כמה היבטים שהצריכו‬ ‫בדיקה מחודשת ושיפורים נדרשים‪ .‬לאחר הטמעת השינויים‬ ‫אישר זמיר את התוכנית‪ ,‬והמתין לאישורה של גולדה — אבל היא‬ ‫מיאנה‪ .‬עתה התעקש מייק לגלגל את המבצע לפחות על יבש‪.‬‬

‫‪  |  68‬אהרון קליין‬

‫גם תרגיל דורש עבודת הכנה מרובה‪ .‬מבחינת מייק‪ ,‬המצב‬ ‫דמה לעריכת חזרה גנרלית בתיאטרון‪ ,‬רק ללא התלבושות ועם‬ ‫דילוגים קלים בטקסט‪ ,‬כלומר — ללא סיכון הלוחמים וללא רובה‬ ‫הצלפים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לטריפולי נועדו לצאת שלושה לוחמים‬ ‫ולא שישה כמתוכנן‪ :‬לוחם ולוחמת שהתחפשו לבני זוג שהגיעו‬ ‫ליעד מאיטליה‪ ,‬ולוחם נוסף שהגיע לטריפולי בנפרד ידמה את‬ ‫ירי הצלפים‪ ,‬ולאחריו יתפנה מהזירה‪.‬‬ ‫לוח הזמנים היה דחוס ודחוק‪ .‬חלק בלתי נפרד מגלגול כל‬ ‫תוכנית מבצעית כרוך בתקלות ובעיכובים לא מתוכננים בשלבים‬ ‫הכי פחות צפויים‪ ,‬ולכן צריך להיערך ללוח זמנים צפוף בעת‬ ‫התרגול‪ .‬ואמנם‪ ,‬בשלב זה של גלגול המבצע הדבר הכי פחות‬ ‫צפוי היה הדיווח כי בלתי אפשרי להשיג כרטיסי הפלגה למעבורת‬ ‫המפליגה מנפולי שבאיטליה לטריפולי שבלוב‪ .‬לפי התוכנית‬ ‫נדרשו כרטיסי הפלגה בעבור זוג הלוחמים והמכונית במהלך‬ ‫הקיץ‪ .‬ואולם התברר כי המעבורת שנועדה להסיעם ביום המיועד‬ ‫מלאה עד אפס מקום‪ .‬מעבורת מנפולי יצאה רק פעם בשבוע‪.‬‬ ‫אם הם לא היו מצליחים לעלות בתאריך היעד — לא היה כלל‬ ‫טעם לצאת משום שיאחרו את המועד‪ .‬המסלול של המעבורת‪,‬‬ ‫לּפ ֶלרמֹו‪,‬‬ ‫שהעמיסה אנשים וכלי רכב בנמל נפולי‪ ,‬היה להפליג ַ‬ ‫לטה‪ ,‬אחר כך לטריפולי בלוב ומשם בחזרה לנפולי‪.‬‬ ‫ממנה לאי ַמ ָ‬ ‫מייק התעקש להשיג כרטיסים‪ .‬הוא שיגר את נרי‪ ,‬לוחם‬ ‫בכיסוי‪ ,‬לסוכנות נסיעות ברומא כדי לרכוש זוג כרטיסים ומקום‬ ‫עגינה לרכב לתאריך הנדרש‪ .‬נרי‪ ,‬שנחשב לוחם מהסוג שדבק‬ ‫במשימה ואינו מרפה‪ ,‬התקשר ודיווח כי לא נותרו כרטיסים‬ ‫לתאריך הנדרש‪ .‬מייק האיץ בו לנסות שוב‪ :‬להפעיל את קסמיו‬ ‫האישיים‪ ,‬להציע שוחד או כל רעיון אחר שיעלה על דעתו‪ .‬אך‬ ‫המוטיבציה של נרי לא הספיקה‪ .‬הוא דיווח בעצב כי אף על פי‬ ‫שניסה כל דרך אפשרית — לא נותרו כרטיסים‪ .‬בנקודת זמן זו היה‬ ‫ניתן להרים ידיים ולוותר‪ ,‬שהרי בכל מקרה מדובר בתרגיל‪ .‬אולם‬ ‫מייק לא הרפה‪ .‬עד שלפתע צץ במוחו רעיון מבריק‪ :‬על סמך‬

‫איש המבצעים  |  ‪69‬‬

‫היכרות ארוכת שנים עם המנטליות האיטלקית והמזג הים תיכוני‪,‬‬ ‫הוא ביקש מנרי לבדוק אם אפשר להשיג שני כרטיסים להפלגה‬ ‫הבאה‪ ,‬זו שיוצאת מנפולי שבוע לאחר מכן‪" .‬אם יש מקום‪ ,‬תזמין‬ ‫את הקבינה הכי טובה וגם מקום לרכב בבטן האונייה"‪.‬‬ ‫"אבל‪ ,‬מייק‪ ,‬זה אחרי המועד‪ "...‬ניסה נרי להסב את תשומת‬ ‫לבו‪.‬‬ ‫"תבדוק"‪ ,‬התעקש מייק‪" ,‬תבדוק את מה שביקשתי ולאחר מכן‬ ‫נדבר"‪.‬‬ ‫כעבור מחצית השעה התקשר נרי ודיווח בשמחה כי רכש שני‬ ‫כרטיסים כנדרש לאחד התאים המרווחים של המחלקה הראשונה‪.‬‬ ‫"כל הכבוד"‪ ,‬פרגן מייק‪.‬‬ ‫כשנפגש מייק עם סילביה והארי‪ ,‬זוג הלוחמים שהיו אמורים להגיע‬ ‫עם הרכב לטריפולי‪ ,‬הוא חש כי הייאוש כבר השתלט עליהם‪ .‬הם‬ ‫לא קפצו משמחה למשמע הדיווח על רכישת הכרטיסים לשבוע‬ ‫שאחרי‪" .‬הרי נגיע לטריפולי כמעט שבוע לאחר האירוע שבו‬ ‫האובייקט יופיע בפומבי‪ ,‬זה לא שווה כלום"‪ ,‬טענה סילביה‪ .‬מייק‬ ‫הפתיע‪" :‬בעוד יומיים‪ ,‬במועד ההפלגה המתוכנן והמתאים לנו‪,‬‬ ‫נהיה כולנו בנמל בנפולי ואני אעלה אתכם על המעבורת‪ .‬אל‬ ‫תדאגו‪ ,‬לטריפולי אתם תגיעו בזמן"‪.‬‬ ‫בבוקר ההפלגה הם יצאו דרומה‪ ,‬מרחק שעתיים נסיעה עד‬ ‫לנפולי‪ .‬מייק נהג ברכב שכור‪ ,‬סילביה והארי נסעו ברכב אחר‬ ‫אחריו‪ ,‬ורכב נוסף שנועד לגיבוי למקרה חירום חתם את השיירה‬ ‫החשאית‪ .‬הלוחמים היו מתוחים‪ .‬חשוב היה להצליח בתרגיל‪.‬‬ ‫ובשעה שלוש אחר הצהריים הייתה אמורה להתחיל העמסת‬ ‫הנוסעים וכלי הרכב על המעבורת‪ .‬לא היה להם מושג כיצד יעלו‬ ‫עליה‪ ,‬פרט להסתמכות על הבטחת מפקדם‪.‬‬ ‫עוד קודם שנכנסו לשטח הנמל הם הקשיבו לתדרוך של‬ ‫מייק‪" :‬אני אגיע לבד לרציף בשעה אחת בצהריים‪ .‬אתם תגיעו‬ ‫עם המכונית רבע שעה אחר כך‪ ,‬ואם יש תור לעלייה למעבורת‪,‬‬

‫‪  |  70‬אהרון קליין‬

‫פשוט תשתלבו בו‪ .‬אל תדאגו‪ .‬כאן זה איטליה‪ ,‬אני אעלה אתכם‬ ‫למעבורת"‪ .‬לרוני‪ ,‬הלוחם במכונית השלישית‪ ,‬הורה מייק להמתין‬ ‫מחוץ לנמל למקרה הצורך‪.‬‬ ‫בשעה אחת‪ ,‬כשהגיע לרציף‪ ,‬הבחין מייק בטור ארוך של‬ ‫מכוניות ומשאיות המזדחל באטיות רבה לעבר המעבורת‪ .‬פועלי‬ ‫הנמל כיוונו את כלי הרכב אל כבש הכניסה שהוביל אל בטן‬ ‫האונייה‪ .‬מייק חנה בצד הרציף ובחן את המצב‪ .‬הוא חיפש בעיניו‬ ‫את "מלך הרציף"‪ ,‬את האיטלקי המחליט והמארגן‪ .‬בתוך שניות‬ ‫הוא איתר אותו‪ ,‬גברתן משופם‪ ,‬גדול ממדים‪ ,‬שעמד בסמוך‬ ‫למעבורת וחילק פקודות והוראות לעובדים ולסוורים‪ .‬מייק אזר‬ ‫אומץ‪ ,‬ולפתע קרא בחיוך‪" ,‬ג'ובאני!"‪ ,‬כאילו הם מכירים‪ .‬בהנחה‬ ‫שכל גבר שני באיטליה נקרא אז ג'ובאני הוא הושיט לו את ידו‬ ‫ללחיצה ובכף ידו החזיק חבילת שטרות מקופלים‪ ,‬עשרים שטרות‬ ‫של עשרת אלפים לירטות כל אחד‪ ,‬ובסך הכול מאתיים אלף‬ ‫לירטות — סכום נכבד‪ .‬כשהם לחצו ידיים‪ ,‬הרגיש מלך הרציף מיד‬ ‫בחבילת הכסף שהחליקה לידיו‪" .‬הנה הכרטיסים‪ ,‬וזאת המכונית‪,‬‬ ‫היא בצבע בז' עם הזוג הצעיר"‪ ,‬הצביע מייק לעבר הרכב של‬ ‫סילביה והארי‪.‬‬ ‫האיש העלה חיוך על פניו ובקול סמכותי הורה לשני סוורים‬ ‫על הרציף לגשת אל המכונית ולהכניסה‪ ,‬שלא במסגרת התור‪ ,‬אל‬ ‫בטן האונייה‪" .‬ותעלו אותם לקבינה‪ ,"...‬סיים מייק בצעקה והעביר‬ ‫להם את הכרטיסים להמשך טיפול‪ .‬שני הפועלים של "ג'ובאני"‬ ‫ביצעו את ההוראה‪ .‬הם ניגשו אל המכונית וכיוונו את סילביה‬ ‫אל מחוץ לתור‪ ,‬היישר אל הרציף‪ .‬מייק עוד הספיק לראות את‬ ‫פניהם ההמומים כשחלפו על פניו בנסיעה אטית בדרך אל כבש‬ ‫האונייה‪ .‬עשרים דקות אחר כך הם נופפו לו מעל מרפסת התא‬ ‫שבמחלקה הראשונה‪.‬‬ ‫טור כלי הרכב התקדם באטיות מרגיזה עוד כשעה ארוכה‪ ,‬עד‬ ‫שנבלע כולו בבטן האונייה‪ .‬כל העת נשאר מייק בקרבת "ג'ובני"‪,‬‬ ‫וכשנראה שכל הנוסעים עלו‪ ,‬והסוורים החלו בהכנות אחרונות‬

‫איש המבצעים  |  ‪71‬‬

‫להפלגה‪ ,‬ניגש אליו שוב‪ ,‬לחץ את ידו בשמחה גדולה והעביר לו‬ ‫חבילה נוספת של מזומנים‪" .‬ג'ובאני‪ ,‬כל הכבוד"‪ .‬מלך הרציף‬ ‫ענה‪" ,‬אני כאן לשירותך‪ ,‬אתה יכול לפנות אלי בכל עת‪ ...‬תבוא‬ ‫לבקר"‪.‬‬ ‫כשהיה בדרכו אל מחוץ לרציף‪ ,‬הבחין מייק במכונית וולוו‬ ‫ולידה בני זוג סקנדינבים שהתווכחו בלהט עם אנשי האונייה‪.‬‬ ‫"לעזאזל‪ ,‬הזמנו את הקבינה הזאת שנה מראש‪ ,"...‬הם קוננו‪ .‬מייק‬ ‫עוד שמע את הסוור צועק להם באיטלקית "פיניטו"‪ ,‬כלומר זהו‬ ‫זה‪ ,‬אין טעם להתווכח‪.‬‬ ‫שיגור הלוחמים הוכתר בהצלחה — סילביה והארי הגיעו‬ ‫כמתוכנן לטריפולי‪ ,‬סיירו בעיר‪ ,‬והגיעו סמוך מאוד למקום‬ ‫האירוע המתוכנן‪ .‬הארי אף נכנס בתואנות עורמה לדירה שממנה‬ ‫היה אמור להתבצע ירי הצלפים‪ .‬בדיווחו הוא ציין כי אפשר‬ ‫להשיג את הדירה‪ ,‬שנותרה ריקה גם בזמן האירוע‪ ,‬אם וכאשר‬ ‫היו נדרשים לכך‪ .‬ביום שבו היה אמור האובייקט לסיים את‬ ‫חייו ישבו מייק וכמה מאנשיו בדירת מבטחים ברומא והמתינו‬ ‫בדריכות לדיווח המרגיע של הארי‪ ,‬באמצעי התקשורת החשאית‪,‬‬ ‫על המשך הפעילות כמתוכנן‪ .‬סילביה והארי המשיכו לסייר בלוב‬ ‫במשך עוד כמה ימים‪ ,‬והגיעו עד העיר ֶּבנגַ זי שבמזרח המדינה‪,‬‬ ‫סמוך לגבול עם מצרים‪ .‬לאחר מכן הם שבו על עקבותיהם ועלו‬ ‫שוב על המעבורת בחזרה לאיטליה‪ ,‬לנמל נפולי‪ .‬מייק המתין‬ ‫להם על המזח לקבל את פניהם‪ .‬התרגיל הסתיים בהצלחה‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫כולם היו בניו‬ ‫מייק הקפיד לקרוא לאנשיו לוחמים‪ .‬הוא התרעם על כך שהם‬ ‫כונו‪ ,‬בעיקר בתקשורת‪" ,‬מרגלים" או "סוכנים"‪ ,‬משום שיש‬ ‫בכך מידה רבה של חוסר ידע ואי‪-‬הבנה של מהות תפקידם‬ ‫המתאר המאפיינים את לוחמי‬ ‫ושליחותם‪ .‬על פי תפיסתו‪ ,‬קווי ִ‬ ‫"קיסריה" נעוצים בכך שהם יהודים או ישראלים בעלי מחויבות‬ ‫לעמם וכישרונות מיוחדים‪ .‬המוטיבציה המרכזית לפועלם טמונה‬ ‫בשאיפה לתרום לעם ישראל ולביטחונה של מדינת ישראל‪ .‬מייק‬ ‫סבור כי גם מי שאינו יהודי‪ ,‬אך בעל תודעה ציונית‪ ,‬יכול להיות‬ ‫לוחם ב"קיסריה"‪ ,‬כל עוד נמצא שהוא עומד ברמת האמינות‬ ‫והמהימנות של לוחם ישראלי‪ .‬והיו רבים כאלה‪" .‬ב"קיסריה" לא‬ ‫היו לוחמים שניתן להגדירם כמחסלים או כמתנקשים מקצועיים‪.‬‬ ‫הלוחמים שלנו פעלו מתוך תחושת עמוקה שהם חלק מרכזי‬ ‫ומוביל בשליחות לאומית‪ ,‬והיו חדורי מוטיבציה אדירה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫גם המסורים ביותר חוו לא פעם התלבטויות והתחבטויות באשר‬ ‫למהות המשימה‪ .‬כשעלו כאלה‪ ,‬ליבנו אותן עם מייק‪ .‬מייק מדגיש‬ ‫כי מעולם לא כפה על לוחם לבצע משימה שהוא לא היה שלם‬ ‫עמה‪.‬‬ ‫לוחם‪ ,‬לפי תפיסתו של מייק‪ ,‬הוא כמו חליפה הגזורה על‬ ‫פי מידה‪ .‬לכן כל ניסיון ליצור פס ייצור של לוחמים על פי דגם‬ ‫‪72‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪73‬‬

‫שבלוני אחיד יחטא למטרה וליעדים‪ .‬היו לו מגוון של לוחמים‬ ‫שיועדו לקשת רחבה של תפקידים שהצריכו נתונים ואיכויות‬ ‫שונות‪ .‬ההבדלים ביניהם היו כמעט בכל תחום‪ :‬החל ברקע שממנו‬ ‫בא כל אחד‪ ,‬בזהות‪ ,‬באופי ובהשכלה‪ ,‬וכלה במקצוע ובעיסוק‬ ‫הספציפי‪ .‬לוחמי "קיסריה" לא היו העתק או צילום של לוחם‬ ‫ַרמּבו‪ .‬הם לא היו אנשי קומנדו המיומנים באמנויות לחימה‪ ,‬אלא‬ ‫דמו יותר לשכן בדלת הסמוכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאז השתנו הדברים‬ ‫בתחום זה‪ .‬המשותף לכל הלוחמים היה טמון במאפיינים בסיסיים‬ ‫של נכונות ומוטיבציה‪ ,‬חריצות ויושרה‪ ,‬אומץ ונועזות‪ ,‬ויכולת‬ ‫עמידה בתנאי לחץ הדורשים יכולת אלתור‪ .‬בחמש‪-‬עשרה שנות‬ ‫שירותו ב"קיסריה" פיקד מייק על עשרות רבות של לוחמים‪ .‬הוא‬ ‫אהב כל אחד ואחת מהם וחש גאווה ורגשות תודה על מסירותם‪.‬‬ ‫הלוחמים ב"קיסריה" סיכנו את חייהם במהלך פעילותם‪ .‬מייק‬ ‫חש את כובד האחריות לגורל כל אחד ואחת מהם‪ .‬בכל בוקר‪,‬‬ ‫הדבר הראשון ששאל את עצמו כשהתעורר היה מה שלום צאן‬ ‫מרעיתו‪ .‬הוא העביר בראשו את שמותיהם ותמונותיהם ובדק‬ ‫במוחו את מצבו של כל אחד ואחת מהם‪ ,‬בעיקר אלה שפעלו‬ ‫בארצות יעד‪" .‬הייתי מודע לאפשרות של אירוע טראומתי נוסף‪,‬‬ ‫כמו נפילתו של אלי כהן בסוריה או לכידתו של וולפגנג לוץ‬ ‫במצרים‪ ,‬שניהם נלכדו אמנם קודם זמני כמפקד 'קיסריה'‪ ,‬אך‬ ‫אירוע כזה היה יכול להתרחש בכל רגע נתון‪ ,‬למרות ההקפדה‬ ‫והבקרה שניהלנו‪ .‬החשש המוחשי הזה‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬ליווה אותי‬ ‫בכל יום בתפקידי"‪.‬‬ ‫מייק מספר כי מתוקף האחריות ללוחמיו בדק את דרך‬ ‫התנהלותם לעתים תכופות‪ ,‬ובכל פעם שלוחם או איש מטה חזר‬ ‫אליו ודיווח "הכול בסדר"‪ ,‬נהג לבקש שיבדוק שוב‪" .‬לא תורד‬ ‫בדרגה אם תעשה זאת"‪ ,‬אמר‪" ,‬אך לעומת זאת יש סיכוי שתאתר‬ ‫בעיה או תקלה שניתן למנוע מראש"‪ ,‬הסביר‪ .‬כמפקד הוא הקפיד‬ ‫להיפגש עם כל לוחם או לוחמת קודם שיצאו למשימה מסוכנת‬ ‫בארץ היעד‪ .‬במהלך פגישות כאלה הם בחנו יחד‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬את‬

‫‪  |  74‬אהרון קליין‬

‫התוכניות ואת המשימות‪ ,‬וניסו לחזות מראש אפשרויות שונות‬ ‫של תקלות ומקרים בלתי צפויים והתגובות להם‪ .‬זו הייתה דרך‬ ‫פיקודו‪.‬‬ ‫לא פעם הוא תהה אם הלוחמים סבורים כי בדיקותיו‬ ‫הדקדקניות נובעות מכך שאינו סומך עליהם‪ .‬אך הוא ידע כי כך‬ ‫נכון לפעול כמפקד‪ ,‬וכי בסופו של דבר גם הם יודעים שלא היו‬ ‫נבחרים לתפקיד אלמלא היה משוכנע ביכולותיהם‪ .‬מייק האמין‬ ‫כי לעולם עדיף מראה עיניים ותחושה בין‪-‬אישית על פני עדכון‬ ‫ממרחק‪ ,‬ולכן השתדל לפגוש בהם פנים מול פנים לפני יציאתם‬ ‫לדרך‪ .‬גם את עצמו נהג לבחון בקפידה‪ .‬לא פעם‪ ,‬דווקא כשישב‬ ‫באולם קונצרטים כדי לנצל כמה שעות של אתנחתא בין משימה‬ ‫למשימה ולהתענג על ההרמוניה המוזיקלית‪ ,‬גלשו מחשבותיו‬ ‫לבחינה עצמית‪ .‬הוא חש הזדהות עם אותו מנצח העומד על הבמה‬ ‫כמה מטרים לפניו ובתנועות ידיים מוביל תזמורת שלמה לביצוע‬ ‫הרמוני‪ .‬הוא חש שגם הוא‪ ,‬כמותו‪ ,‬נמצא בחשש מתמיד מפני‬ ‫בקיעת קול זיוף‪ ,‬ולו הקל ביותר‪ .‬עם זאת הוא ידע כי האחריות‬ ‫והחשש המתמיד‪ ,‬כמו גם יכולת ההנהגה ביד רמה‪ ,‬הם חלק בלתי‬ ‫נפרד מעבודתם‪.‬‬ ‫מייק ראה עצמו כבעל יכולת אבחון טובה לגבי טיבם ואיכותם‬ ‫של בני אדם‪ .‬יכולת זו לא נלמדה במסגרת הכשרתית כלשהי‪.‬‬ ‫עם השנים הוא למד לזהות באמצעות שפת הגוף את התכונות‬ ‫והכישורים של העומדים מולו‪ .‬עם זאת מייק הסתייע בפסיכולוג‬ ‫מקצועי‪ ,‬ואף גייס פסיכולוג צעיר שישמש כיועץ מקצועי‬ ‫ביחידת "קיסריה"‪ .‬משימתו של הפסיכולוג הייתה לפרש בעבורו‬ ‫ובעבור שאר המפקדים את התוצאות והמשמעויות של הבדיקות‬ ‫שעברו המועמדים ליחידה‪ .‬לעתים הוא שפט אחרת את מסקנות‬ ‫הפסיכולוג‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היה יכול הפסיכולוג לקבוע כי מועמד‬ ‫ליחידה "אוהב כסף ורודף שמלות‪ ,"...‬או "נוטה לשקר‪ — "...‬אך‬ ‫מייק ידע כי ייתכן שביקורת כגון זו אינה בהכרח רק שלילית‪.‬‬ ‫שהרי אופי התפקיד חייב את הלוחמים לחיות בשקר במהלך‬

‫איש המבצעים  |  ‪75‬‬

‫מילוי תפקידם‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬כלל הברזל היה כי הלוחמים יכולים‬ ‫לשקר לכל העולם‪ ,‬אבל בתוך המוסד עליהם לדווח רק אמת‪.‬‬ ‫ההחלטה לשלב פסיכולוג בהליך הגיוס וההכשרה התקבלה‬ ‫כעשר שנים קודם לכן בעת שהותו בפריז כראש שלוחת "צומת"‪.‬‬ ‫באותה תקופה התגלגל לידיו ספר של פייר בול‪ ,‬הסופר הצרפתי‬ ‫שכתב את הספר המפורסם (שהפך לסרט)‪" ,‬הגשר על נהר קוואי"‪.‬‬ ‫הספר מצא חן בעיני מייק‪ ,‬שאהב גם את ספרו הקודם של בול‪,‬‬ ‫"המקצוע האצילי"‪ .‬בול עצמו שירת במלחמת העולם השנייה‬ ‫במודיעין הבריטי‪ ,‬ה‪ ,MI6-‬והפעיל לוחמים שהוצנחו בצרפת‬ ‫הכבושה‪ .‬בול ציין כי לכל לוחם היה מפעיל אישי צמוד שליווה‪,‬‬ ‫הכשיר ולימד אותו את רזי המקצוע‪ ,‬ובה בעת עמד פסיכולוג‬ ‫מאחורי כל מפעיל‪ .‬מכך הפנים מייק את הצורך והחשיבות בסיוע‬ ‫פסיכולוגי בהליך הגיוס‪ ,‬ההכשרה וההפעלה היום‪-‬יומית‪ .‬אחרי‬ ‫ככלות הכול‪ ,‬מדובר בעבודה עם בני אדם שנמצאים במצבים‬ ‫לא שגרתיים‪ .‬ואמנם‪ ,‬הפסיכולוג השתלב ביחידה והיה שותף‬ ‫פעיל וחיוני בישיבות מטה‪ ,‬בתכנונים ובדיונים רגישים‪ .‬כשעזב‬ ‫מייק את "קיסריה"‪ ,‬הפסיכולוג שגייס כבר עמד בראש מחלקת‬ ‫פסיכולוגיה ביחידה‪ .‬תחתיו עבדו עוד שלושה פסיכולוגים‬ ‫שהיו עמוסים בעבודה‪ .‬בהמשך מונה האיש לראש המחלקה‬ ‫לפסיכולוגיה במוסד‪.‬‬ ‫איש אינו מושלם‪ ,‬טוענת הקלישאה‪ ,‬ובצדק‪ .‬לבני האדם‬ ‫יש מעלות אך גם חסרונות‪ .‬כישרונו של מפקד‪ ,‬מנהל או ראש‬ ‫מערכת הוא לזהות את המעלות ולהפיק מהן את המיטב‪ ,‬אך בה‬ ‫בעת גדולתו היא ביכולתו לזהות ולנטרל את החסרונות‪ .‬מייק‬ ‫נהג לומר כך‪" :‬אני המפקד ועלי מוטלת האחריות‪ .‬אך לא נולדתי‬ ‫מפקד‪ ,‬ואת הידע רכשתי עם השנים‪ .‬יש להניח שעשיתי גם‬ ‫טעויות‪ ,‬במיוחד בשלב המיון והאישור של מועמדים כלוחמים או‬ ‫עובדי מטה‪ .‬עם זאת‪ ,‬במהלך שנותי בארגון הקפדתי והתאמצתי‬ ‫ללמוד ולספוג מהמומחים והמנוסים ממני‪ ,‬כדי לשפר את יכולתי‬ ‫לזהות ולאבחן את המעלות והחסרונות"‪.‬‬

‫‪  |  76‬אהרון קליין‬

‫טיפוח לוחמים‬ ‫כמה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים איתרה מחלקת הגיוס‬ ‫וההדרכה של "קיסריה" סטודנט צעיר כמועמד לתפקיד לוחם‬ ‫ביחידה‪ .‬הבחור‪ ,‬יואל‪ ,‬היה קצין מילואים בדרגת סגן ביחידת‬ ‫צנחנים‪ ,‬ולמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫מקריאת תמצית נתוניו האישיים‪ ,‬הדּוח על המפגש והריאיון‬ ‫שערכו עמו — הוא מצא חן בעיני מייק‪" .‬תמשיכו בתהליך"‪,‬‬ ‫הדגיש בפני העוסקים במלאכה‪ .‬אולם אז פרצה מלחמת יום‬ ‫כיפור והקשר עם יואל‪ ,‬שגויס בבהילות למילואים‪ ,‬נותק‪.‬‬ ‫בתום השלב הראשון של המלחמה ביקש מייק מאנשי מחלקת‬ ‫הגיוס‪" ,‬תאתרו אותו בצה"ל‪ ,‬אנו זקוקים לאנשים כמוהו‪ .‬לא בכל‬ ‫יום מתגלה מועמד עם איכויות שכאלה"‪ .‬לבסוף‪ ,‬לאחר מאמצים‬ ‫רבים‪ ,‬הצליחו לאתר את יואל באזור תעלת סואץ‪ .‬כשהשתחרר‬ ‫מהמילואים הוא זומן לריאיון נוסף‪ ,‬ובמהלכו הביע נכונות לצאת‬ ‫לשליחות של כמה שנים בחו"ל מטעם מערכת הביטחון‪" .‬אבל"‪,‬‬ ‫סייג יואל את דבריו‪" ,‬סיימתי שנתיים של לימודי משפטים ואני‬ ‫רוצה שהן עדיין יוכרו לי כשאסיים את השליחות‪ ,‬כדי שאוכל‬ ‫להמשיך מהנקודה אליה הגעתי בלימודים"‪ .‬במחלקת הגיוס‬ ‫הבטיחו לבדוק אפשרות זו‪ ,‬ובמקביל שלחו אותו לסדרה נוספת‪,‬‬ ‫מתקדמת יותר‪ ,‬של בדיקות והערכות באשר ליכולתו לשמש‬ ‫לוחם‪ .‬משהובאו הדברים לידיעת מייק‪ ,‬הוא התחייב כי אם‬ ‫יואל יסיים את מסלול ההכשרה הארוך‪ ,‬יטפל אישית בבקשתו‬ ‫המיוחדת‪.‬‬ ‫התרשמותו החיובית של מייק הוכיחה את עצמה‪ .‬יואל עבר‬ ‫את כל המבדקים והראיונות בהצלחה‪ ,‬ומייק ביקש לפגוש בעצמו‬ ‫את הכוכב העולה‪ .‬לאחר שנפגשו‪ ,‬התעצמה התרשמותו‪ .‬יואל‬ ‫גילם את איכות החומר האנושי שחיפש בלוחם‪ .‬לאחר שהודיעו‬ ‫לו כי התקבל‪ ,‬נשלח יואל לקורס לוחמים בבית הספר של היחידה‪.‬‬ ‫מייק עקב אחר התקדמותו במסלול ההכשרה מקרוב‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪77‬‬

‫הדיווחים שקיבל היו חיוביים‪ :‬ביואל התגלה פוטנציאל להיות‬ ‫לוחם איכותי‪ .‬הוא היה בן למשפחה תרבותית ומשכילה‪ .‬אביו‪,‬‬ ‫פרופסור באוניברסיטה‪ ,‬שהיה דמות מרכזית בחייו‪ ,‬נותר יחד עם‬ ‫אמו בארץ מוצאם‪ ,‬כאשר יואל התעקש לעלות לישראל מטעמי‬ ‫ציונות ואהבת הארץ‪ .‬את הקורס סיים יואל בהצלחה‪ .‬אולם לאחר‬ ‫מכן פנה למייק וחשף בפניו בעיה אישית שהציקה לו‪" .‬הורי‬ ‫מגיעים בקרוב ארצה לביקור‪ ,‬ואני צריך לגלות להם שהפסקתי‬ ‫את לימודי המשפטים משום שנקראתי לשירות המדינה‪ .‬אני חייב‬ ‫להדגיש כי אם אבא שלי לא יסכים לצעד הזה‪ ,‬לא אוכל להצטרף‬ ‫ליחידה"‪.‬‬ ‫פניו של יואל הביעו קושי‪ .‬מייק‪ ,‬שהפנים מיד את סערת‬ ‫הרגשות של יואל‪ ,‬אשר נקרע בין רצונו לשמור על הקשר ההדוק‬ ‫עם הוריו לבין שאיפתו לשרת את המדינה‪ ,‬ביקש להיפגש עם‬ ‫אביו כשזה יגיע לארץ‪ .‬אמנם מייק היה יכול להטיל על ראש‬ ‫מחלקה מהיחידה את משימת המפגש עם ההורים‪ ,‬וסביר כי היה‬ ‫מבצע זאת בהצלחה‪ ,‬אך מפאת הערכתו ליואל החליט להתגייס‬ ‫לכך בעצמו‪ ,‬וליטול על כך אחריות אישית‪.‬‬ ‫יואל ניאות בשמחה‪ ,‬ונראה כי אף חש הקלה מסוימת מתשובתו‬ ‫של מייק‪ .‬כשהגיעו הוריו לביקור‪ ,‬מייק הזמין אותם לארוחת ערב‬ ‫באווירה נעימה ומרוככת‪ .‬בראשית הארוחה הציג יואל את מייק‬ ‫כחבר המלווה אותו זה תקופה והמסייע לו ככל האפשר‪ .‬הוריו‬ ‫מיהרו להודות לו בחמימות‪ .‬האווירה הייתה נינוחה‪ ,‬ואף שאין‬ ‫אומרים שבחו של אדם בפניו‪ ,‬הרבה מייק להחמיא ליואל בפני‬ ‫הוריו‪ ,‬והדגיש את התרשמותו מהחינוך ומהערכים שקיבל בבית‪,‬‬ ‫כמו גם את העובדה שעלה לארץ לבדו למרות קשיי שפה ותרבות‪,‬‬ ‫ואף התנדב לשירות קרבי בחטיבת הצנחנים (אף שלא היה חייב‬ ‫לעשות כן בשל היותו בן יחיד)‪.‬‬ ‫"בנכם הגדיל לעשות"‪ ,‬ציין מייק‪" ,‬ואף יצא לקורס קצינים‪,‬‬ ‫שימש כמפקד‪ ,‬ובמלחמת יום הכיפורים נלחם עם יחידתו בחזית‬ ‫המצרית"‪.‬‬

‫‪  |  78‬אהרון קליין‬

‫בתום הארוחה הנעימה נדברו מייק ואביו של יואל להיפגש‬ ‫לשיחה אישית קצרה למחרת היום‪.‬‬ ‫בשיחה זו‪ ,‬שבה נכח גם יואל‪ ,‬כבר הוצג מייק כאיש מערכת‬ ‫הביטחון‪ .‬לאחר שיחת חולין קצרה‪ ,‬שבמהלכה התעניין מייק‬ ‫בעיסוקיו של האב המדען‪ ,‬הוא הציג את הסכנות העומדות‬ ‫לפתחה של ישראל‪ :‬החשש ממלחמה כוללת עם מדינות ערב‪,‬‬ ‫והפחד מאפשרות של הפתעה נוספת כמו במלחמת יום כיפור‬ ‫שאך זה הסתיימה‪ .‬מייק היה נחוש לשכנע את האב‪" :‬אנחנו‬ ‫מחפשים אנשים טובים ואיכותיים‪ .‬אני רוצה שתדע שלבן שלך‬ ‫יש את התכונות האלה ואני מתפעל ממנו"‪.‬‬ ‫בתום הסברו שלף מייק את משפט המחץ שתמיד הצליח‬ ‫לשכנע במקרים כאלה‪" ,‬אני רוצה את הבן שלך כדי שיעזור לעם‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫האב נשען מעט לאחור בכיסאו‪ ,‬עיכל את הדברים ששמע‪,‬‬ ‫ואמר‪" :‬איך אתה רוצה אותו עכשיו? הוא לומד משפטים‪ .‬בוא‬ ‫נחכה עד שיסיים‪ ."...‬מייק לא הרפה‪" :‬עם ישראל לא יכול‬ ‫לחכות‪ .‬אנו צריכים עכשיו אנשים עם התכונות והמעלות שלו‪.‬‬ ‫הבן שלך כבר הביע את דאגתו לעניין הלימודים‪ ,‬ואנחנו נדאג‬ ‫לזה"‪.‬‬ ‫"לכמה זמן אתה צריך אותו? מה הוא יעשה?"‪ ,‬תהה האב‪.‬‬ ‫מייק ידע להשיב תשובה מעורפלת שבדרך כלל הניחה את‬ ‫דעתו של המאזין‪ .‬באשר לפרק הזמן שבו יצטרך להעסיק את בנו‪,‬‬ ‫הוא ציין באורח כללי כי מדובר בכ"שנתיים או שלוש"‪.‬‬ ‫כשהחל האב לבטא את חשיבותה של מדינת ישראל בעבורו‪,‬‬ ‫ידע מייק כי הצליח במשימה‪" .‬והוא רוצה?"‪ ,‬שאל האב‪ ,‬והביט‬ ‫בבנו בחיוך מהול בדאגה‪ .‬יואל הנהן בראשו‪" .‬טוב‪ ,‬אז הוא שלך‬ ‫לשנתיים‪-‬שלוש"‪ .‬ואז פנה האב לבנו ואמר‪" ,‬כשתסיים — אתה‬ ‫חוזר ללימודי המשפטים‪ .‬מייק הבטיח שיסדר זאת"‪.‬‬ ‫עוד בטרם יצא הלוחם להתארגנות בארץ בסיס אירופית‪,‬‬ ‫פעל מייק להסדרת העתיד האקדמי של יואל‪ .‬כלומר‪ ,‬להבטיח כי‬

‫איש המבצעים  |  ‪79‬‬

‫הנקודות שצבר בקורסים שבהם השתתף ייזקפו לזכותו כשישוב‬ ‫ללמוד‪ .‬התברר לו כי על פי הנהלים האוניברסיטאיים הפסקת‬ ‫לימודים למשך שנתיים לא מחייבת אישור מיוחד‪ ,‬אולם מעבר‬ ‫לכך נדרש אישור מהדיקן לפקולטה למשפטים‪ .‬כבר אז ידע מייק‬ ‫כי יזדקק ליואל למשך יותר משלוש שנים‪ ,‬אבל החליט לנוע‬ ‫צעד אחר צעד‪ .‬בירור קצר עם פנינה‪ ,‬אשתו‪ ,‬שהייתה באותה עת‬ ‫מזכירת הפקולטה‪ ,‬העלה כי הדיקן הוא פרופ' אמנון רובינשטיין‪,‬‬ ‫לימים חבר כנסת ושר החינוך‪ .‬למייק הוסדרה עמו פגישה‪,‬‬ ‫ובמהלכה הוצג כאיש מערכת הביטחון וגם כבעלה של פנינה‪.‬‬ ‫השיחה הייתה עניינית ונעימה‪ .‬מייק ביקש בעבור יואל אישור‬ ‫מיוחד להקפאת לימודים לשלוש שנים‪ .‬רובינשטיין לא היסס‬ ‫והסכים מיד‪.‬‬ ‫יואל ביצע את משימתו בארץ יעד ערבית לשביעות רצונו‬ ‫המלאה של מייק‪ .‬עם הוריו נפגש יואל פעם בשנה כשיצא‬ ‫לחופשה‪ .‬לאחר קרוב לשלוש שנים עלתה הסוגיה של המשך‬ ‫פעילותו‪ .‬מבחינת מייק הוא היה נכס — לוחם יעד מוכשר שהצליח‬ ‫במשימותיו‪ .‬ביחידה ביקשו שיאריך את שהייתו בה בעוד שנתיים‪,‬‬ ‫וכך יסיים תקופת עבודה של חמש שנים סך הכול‪" .‬איתי אין לך‬ ‫בעיה‪ ,‬סדר זאת עם אבא שלי"‪ ,‬הסביר יואל למייק בחיוך גדול‪,‬‬ ‫מודע היטב לקושי שבשכנוע אביו להסכים לכך‪" .‬תארגן עמו‬ ‫פגישה בחופשה הבאה שלך‪ .‬אבל נעשה זאת בארץ אחרת"‪ ,‬אמר‬ ‫מייק‪ ,‬אם כי בינו לבין עצמו הרהר אם הוא אכן צודק בבקשתו‪,‬‬ ‫שהרי הוריו של יואל מבוגרים והוא מסכן את בנם היחיד בעוד‬ ‫שנתיים של שירות‪ .‬האם אין בשנתיים הנוספות התגרות מיותרת‬ ‫בגורל?‬ ‫יואל סיפר להוריו על רצונו לפגוש בהם במדינה אחרת‪ ,‬והם‬ ‫הסכימו כמובן‪ .‬לאחר המפגש המשפחתי המרגש‪ ,‬ציין יואל‪,‬‬ ‫כבדרך אגב‪ ,‬כי גם מייק נמצא במדינה‪ ,‬ויש אפשרות שיצטרף‬ ‫לארוחת ערב משותפת‪ .‬יואל העדיף שמפקדו יסביר את הסיבה‬ ‫להגעתו המפתיעה‪ .‬כשהם נפגשו במסעדה‪ ,‬פתח מייק בדברי‬

‫‪  |  80‬אהרון קליין‬

‫שבח על פעולותיו של יואל‪ .‬הוא הדגיש את תרומתו הנדירה‬ ‫לביטחון המדינה ולעם ישראל‪.‬‬ ‫"הוא התחיל במשימה חשובה ביותר‪ ,‬ואתם יודעים שבעלייה‬ ‫לא מחליפים סוסים"‪ ,‬אמר מייק והביט בעיני האם‪ ,‬אישה מרשימה‬ ‫בפני עצמה‪" ,‬אני צריך את הבן שלכם לעוד שנתיים"‪.‬‬ ‫ההורים נראו המומים‪ .‬הם הביעו חשש לעתידו‪ ,‬ללימודיו‪.‬‬ ‫הם גם ציינו כי הם כבר מבוגרים והיו רוצים לראות את בנם‬ ‫מתחתן ומקים משפחה‪" ,‬שלא נהיה זקנים מדי בשביל הנכדים"‪.‬‬ ‫מייק ניסה להפיג את החששות והפחדים שלהם‪ ,‬ובסוף הערב‬ ‫הם הסכימו להארכה של שנתיים נוספות‪ .‬יואל היה מאושר‪" :‬רק‬ ‫אתה יכול לשכנע אותם"‪ ,‬אמר למייק בסיפוק‪ .‬בטרם נפרדו שאל‬ ‫האב באשר לתוקף הארכת הפסקת הלימודים מטעם הדיקן‪ .‬מייק‬ ‫הבטיח לטפל בכך מיד עם הגיעו לארץ‪ .‬בשלב זה הוא עזב את‬ ‫השולחן והשאיר את יואל עם הוריו‪.‬‬ ‫כשנחת בארץ מיהר מייק לארגן פגישה דחופה עם דיקן‬ ‫הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪ .‬פנינה כבר לא‬ ‫הייתה המזכירה‪ ,‬וגם פרופ' רובינשטיין עבר לתפקיד אחר‪ .‬אך‬ ‫גם הדיקן החדש נעתר לבקשה‪ .‬יואל סיים את שירותו לאחר‬ ‫חמש שנים‪ ,‬כשלזכותו רשומים מבצעים מפוארים למען ביטחון‬ ‫ישראל‪ .‬הוא פרש מהמוסד ופנה היישר להשלמת לימודיו לתואר‬ ‫בפקולטה למשפטים‪ .‬עם השנים התחתן עם בחורה ישראלית‪,‬‬ ‫וכשנולד בנו הבכור החליט שמייק יהיה הסנדק‪ .‬בטקס ברית‬ ‫המילה הוא הפתיע וקרא לרך הנולד מיכאל‪ ,‬ובקיצור‪ ,‬מייק‪.‬‬

‫החושים לא אכזבו‬ ‫טביעת עין באשר לטיבם של בני אדם היא עניין נרכש במהותו‪,‬‬ ‫ולניסיון חיים יש חלק עצום באיכותה‪ .‬כמה שנים לאחר שפרש‬ ‫מהמוסד ופנה לעסקים בתחומים אזרחיים נדרש מייק למבחן‬ ‫שכזה‪ ,‬אשר הציף את היכולות הטבועות בו בעל כורחו‪ .‬באחד‬

‫איש המבצעים  |  ‪81‬‬

‫הימים דיווחה לו מזכירתו כי למשרד התקשר משקיע קנדי שהגיע‬ ‫לארץ וביקש להיפגש עמו‪ .‬מייק סירב‪ .‬כיוצא מערכת הביטחון‬ ‫סף חשדנותו היה גבוה — הוא לא רצה לבזבז את זמנו ולהיפגש‬ ‫עם אדם שאינו מכיר ולא הופנה אליו על ידי מישהו ממכריו‪.‬‬ ‫"תנערי אותו"‪ ,‬הורה למזכירתו‪.‬‬ ‫האיש חזר והתקשר מדי יום‪ ,‬במשך כמה ימים‪ ,‬וניסה בכל דרך‬ ‫לשכנע את מזכירתו להשיג בעבורו פגישה עם מייק‪ .‬המזכירה‪,‬‬ ‫שהייתה די מנוסה במצבים אלה‪ ,‬הסבירה לו כי זה בלתי אפשרי‬ ‫לשלב פגישה עם מייק בשל לוח זמנים צפוף‪ .‬אבל המשקיע הקנדי‬ ‫לא הרפה והמשיך להטריד ולשדל אותה לפגישה‪ ,‬ולו בת חמש‬ ‫דקות בלבד‪ .‬כעבור כשבוע של ניסיונות חוזרים ונשנים ביקשה‬ ‫המזכירה ממייק‪" ,‬תעשה לי טובה אישית‪ ,‬תיפגש עם הבחור‪ ,‬ולו‬ ‫לחמש דקות"‪ .‬היא ציינה כי האיש מתאכסן במלון דן בתל אביב‪,‬‬ ‫ובודק אפשרויות להשקעה בפיתוח חווה לגידול פנינים במפרץ‬ ‫אילת‪ .‬מייק נעתר‪" :‬אבל תבדקי במלון דן אם אכן מתאכסן שם‬ ‫איש בשם זה‪ .‬אם כן‪ ,‬תקבעי פגישה קצרה ליום ראשון בחמש‬ ‫אחר הצהריים"‪ .‬בדיקה העלתה כי במלון אכן התאכסן איש בעל‬ ‫אותו שם שציין המשקיע הקנדי‪ ,‬אבל לא היה בכך להפיס את‬ ‫דעתו של מייק‪.‬‬ ‫אותו אדם התייצב לפגישה עשר דקות לפני השעה חמש‪.‬‬ ‫"תכניסי אותו בדיוק בחמש"‪ ,‬ביקש מייק‪ .‬בשעה היעודה נכנס‬ ‫למשרדו גבר גדל גוף בשנות השלושים המוקדמות לחייו‪ ,‬והציג‬ ‫עצמו‪ .‬הוא לבש מכנסיים בהירים‪ ,‬בלייזר כחול כהה מרופט‪,‬‬ ‫וחולצה לבנה ללא עניבה‪ .‬בידו לא היה תיק או מזוודת עסקים‪.‬‬ ‫מייק הזמין אותו לשבת‪" ,‬שב‪ ,‬במה אוכל לעזור לך‪ ."...‬הוא הציג‬ ‫עצמו כאיש עסקים קנדי שבא לישראל לבדוק אפשרות להשקעות‬ ‫בעסקים‪ .‬מייק בחן אותו בקפידה‪ ,‬והקדיש תשומת לב ללבושו‪,‬‬ ‫להתנהגותו ולשפת גופו‪ .‬האיש דיבר אנגלית שוטפת במבטא‬ ‫קנדי‪ ,‬שמייק זיהה מיד‪ .‬ואולם במהלך הפגישה גברה חשדנותו של‬ ‫מייק‪ .‬משהו באיש הזה לא מצא חן בעיניו — דרך הופעתו ושפת‬

‫‪  |  82‬אהרון קליין‬

‫הגוף שלו שידרו חוסר אמינות ושטחיות‪ .‬העובדה שהגיע לפגישת‬ ‫עסקים‪ ,‬שעל מנת להשיגה השקיע מאמצים אדירים ובמהלכה‬ ‫עליו להרשים בתוך חמש דקות כשהוא ללא חליפת עסקים וללא‬ ‫עניבה‪ ,‬ובלי שהציג כרטיס ביקור מכובד‪ ,‬הייתה חשודה‪ .‬אלה היו‬ ‫חסרונות שהדהדו ובלטו‪ ,‬וקשה היה לבטלם‪ .‬ואז‪ ,‬לפתע‪ ,‬מתוך‬ ‫חוש פנימי עמוק קם מייק על רגליו ואמר בעברית‪" :‬קום‪ ,‬ותחזור‬ ‫לאלה ששלחו אותך‪ .‬תאמר להם שאתה לא מתאים ושישלחו‬ ‫אותך הביתה‪ ,‬כי אתה יכול להגיע לעמוד התלייה"‪.‬‬ ‫הקנדי קם על רגליו ונראה מבולבל ומופתע‪ .‬הוא החל לגמגם‬ ‫ולתרץ תירוצים באנגלית בניסיון לשכנע באמיתות סיפורו‪ .‬אולם‬ ‫מייק לא המתין וביקש מהמזכירה להיכנס וללוות אותו אל מעבר‬ ‫לדלת החיצונית של המשרד‪ .‬לאחר מכן הוא אמר למזכירתו כי‬ ‫האיש שהגדיר עצמו כמשקיע קנדי הוא מתחזה‪" .‬צלצלי שוב‬ ‫למלון דן ותנסי לבקש את האיש"‪ .‬הבירור העלה כי האיש עזב‬ ‫את המלון כבר לפני יומיים‪ .‬למייק היה ברור כי האיש הגיע אליו‬ ‫במסגרת תרגיל בקורס בסיסי של אחת מיחידות המוסד‪ .‬הוא‬ ‫חשב שאם כך הוא הופיע אצלו וכך ינהג גם בארץ יעד‪ ,‬הוא עלול‬ ‫להיתפס‪.‬‬ ‫מייק התקשר לאחר מכן לשבתי שביט‪ ,‬שהחליף אותו כמפקד‬ ‫"קיסריה" ולימים אף שימש כראש המוסד‪ ,‬ושאל‪" ,‬האם השם‬ ‫הזה אומר לך משהו?"‪ .‬שביט ענה בשלילה ושאל לפשר הבירור‪.‬‬ ‫מייק ִשחזר את הפגישה והוסיף‪" ,‬אם הוא שלכם — תדע שהוא‬ ‫לא מתאים ותחסוך לו את עמוד התלייה‪ ."...‬שביט ביקש לברר‬ ‫והתקשר כעבור כחצי שעה כדי לעדכן‪" :‬האיש לא שלנו‪ .‬החבר'ה‬ ‫שלי לא היו מעיזים לעשות עליך תרגיל‪ ...‬אבל יכול להיות שהוא‬ ‫של השכנים (כוונתו הייתה ליחידה מקבילה במוסד)‪ .‬תפנה‬ ‫לשכנים‪ ,‬להדרכה הכללית"‪.‬‬ ‫מייק התקשר לראש אגף ההדרכה במוסד‪" .‬כן‪ ,‬הוא שלנו‪ ...‬מה‬ ‫קרה?"‪ ,‬נדרך ראש אגף ההדרכה‪ .‬מייק חזר על אזהרתו‪ .‬ראש אגף‬ ‫ההדרכה נשמע כעוס‪" .‬לא מתאים? לא יכול להיות‪ .‬הבחור הוא‬

‫איש המבצעים  |  ‪83‬‬

‫המצטיין של הקורס‪ .‬החלטנו לנסות אותו עליך‪ ...‬זה פשוט לא‬ ‫ייתכן"‪ .‬סבלנותו של מייק פקעה‪" ,‬הבחור לא מתאים‪ ,‬כן מצטיין‬ ‫או לא מצטיין‪ .‬הבחור לא מתאים"‪.‬‬ ‫למחרת התקשר ראש אגף ההדרכה אל מייק וציין כי ערך‬ ‫בירור עם החניך‪ ,‬שטען כי אינו מבין כיצד נחשף על ידי מייק‪ .‬זמן‬ ‫לא ארוך לאחר הפגישה במשרד התברר למייק כי הבחור‪ ,‬שהציג‬ ‫עצמו בפניו כאיש עסקים קנדי והיה "המצטיין" של הקורס‪ ,‬הוא‬ ‫ויקטור אוסטרובסקי‪ ,‬שנודע מאוחר יותר לשמצה כבוגד‪ .‬לאחר‬ ‫הדחתו מהמוסד בגד אוסטרובסקי בארגון ופרסם בשנת ‪ 1990‬את‬ ‫הספר "בתחבולות תעשה לך מלחמה"‪ ,‬שחשף שיטות ותרגילי‬ ‫מוסד שלמד בקורס‪ ,‬והוסיף עליהם גם סיפורים כיד הדמיון‬ ‫הטובה עליו‪ .‬הספר זכה לתהודה רבה בעיקר בשל הניסיונות‬ ‫הכושלים של ממשלת ישראל למנוע את פרסומו‪ ,‬אם כי מרבית‬ ‫המבקרים זיהו בקלות את הזיופים שהכיל‪.‬‬

‫לוחם בכלא המצרי‬ ‫זו רק דוגמה לחוש הטבעי שמייק ניחן בו‪ .‬ב"קיסריה" כולם היו‬ ‫בניו — הלוחמים והלוחמות ידעו שיש להם על מי לסמוך‪ ,‬שיש מי‬ ‫שידאג ויטפל במשפחה שהשאירו מאחור כשיצאו למבצע קצר או‬ ‫ממושך‪ .‬בשירותו בתפקיד התערב מייק אישית בכל עניין שנדרש‬ ‫שאפשר להם להתמסר‬ ‫אליו‪ ,‬ובכך הקנה ללוחמים את השקט ִ‬ ‫טוטלית למשימה אליה שנשלחו‪.‬‬ ‫אך‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא תמיד דברים הסתדרו בקלות‪ .‬במהלך הקריירה‬ ‫הארוכה שלו אירע גם מקרה יוצא דופן‪ ,‬שהעמיד במבחן את‬ ‫ההבטחה שניתנה ללוחם‪ ,‬לטפל בבני משפחתו כשהוא מסכן את‬ ‫חייו בארץ יעד‪ .‬הלוחם‪ ,‬ברוך מזרחי‪ ,‬איש מוכשר ואיכותי‪ ,‬וגם‬ ‫עניו וצנוע‪ ,‬סיכן את חייו בעשרות מבצעים שבהם נכנס ויצא‬ ‫מארצות יעד מאז ראשית שנות השישים‪ .‬בשנת ‪ ,1971‬לאחר‬ ‫התקפת טרור של החזית העממית‪ ,‬שכללה ירי טילים על מכלית‬

‫‪  |  84‬אהרון קליין‬

‫קֹורל ִסי בשעה ששטה במצרי באב אל מנדב‬ ‫הנפט הישראלית ָ‬ ‫שבדרום ים סוף‪ ,‬גבר החשש כי פגיעה במכליות נפט ישראליות‬ ‫בדרכן אל נמל אילת תהפוך לשיטה‪ .‬כחלק מהמאמץ לאתר‬ ‫את ההתארגנות הטרוריסטית נשלח הלוחם‪ ,‬תחת כיסוי כמובן‪,‬‬ ‫למדינות האזור‪ .‬בחזרתו‪ ,‬לאחר שבועות מספר‪ ,‬הוא הביא עמו‬ ‫מידע מודיעיני רב ערך על הפעילות הטרוריסטית שם‪ .‬על בסיס‬ ‫המידע הזה החליטו ב"קיסריה" לשגרו לתימן‪ ,‬למשימה נוספת‬ ‫של המשך איסוף מודיעין‪ .‬אולם לאחר שהות קצרה שם הוא‬ ‫נתפס על ידי שירותי הביטחון התימניים‪ .‬חשוב לציין כי הוא‬ ‫נלכד מסיבות שאינן קשורות בהתנהגותו או בהתנהלותו‪ ,‬אך בכל‬ ‫מקרה הוא נכלא‪.‬‬ ‫כשהתוודע מייק אליו לראשונה‪ ,‬הלוחם היה עדיין רווק‪ .‬יום‬ ‫אחד הוא הודיע‪" ,‬אני מתחתן"‪ .‬כשנשאל מי הכלה‪ ,‬השיב והוסיף‬ ‫כי הוא "סומך עליה‪ .‬סיפרתי לה שאני עובד בחברה מסחרית בין‪-‬‬ ‫לאומית‪ ,‬ולכן אני נדרש להימצא תקופות ארוכות בחו"ל‪ ,‬כאחראי‬ ‫על רכש מוצרים ופריטים"‪ .‬הדבר נשמע לה סביר‪ .‬הוא אף הציע‬ ‫למייק להתלוות אליו ואל אשתו לעתיד לארוחת צהריים כדי‬ ‫להתרשם בעצמו‪" .‬תכיר אותה‪ ,‬היא בחורה נהדרת"‪.‬‬ ‫מייק התרשם מנעימותה ומהשכלתה הנרחבת‪ .‬זמן קצר לאחר‬ ‫הארוחה הם נישאו בחוג המשפחה‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן בישר‬ ‫לו הלוחם‪ ,‬כשהוא זורח ומאושר‪ ,‬כי אשתו בהיריון‪ .‬הוא נלכד‬ ‫כמה חודשים לאחר לידת בנו הבכור‪.‬‬ ‫בתחילה לא ידעו במטה "קיסריה" מה עלה בגורלו‪ .‬זו הייתה‬ ‫הפעם השנייה שהוא שוגר לתימן‪ ,‬ולפתע נותק עמו הקשר‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי עיכוב ביצירת קשר היה עניין שגרתי בדפוסי ההתנהלות‬ ‫של לוחמים בארצות יעד‪ ,‬משום שלעתים היה עליהם להתאקלם‬ ‫ולהבטיח את התנאים הבטוחים ליצירת הקשר עם המטה בארץ‪.‬‬ ‫אלא שהפעם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא היה מדובר בתקופת התארגנות אלא‬ ‫בלכידת לוחם‪ .‬הידיעה על מעצרו הגיעה בדרך לא דרך לאחר‬ ‫שהלוחם הצליח להעביר את המסר מתא הכלא בתימן‪ .‬זו הייתה‬

‫איש המבצעים  |  ‪85‬‬

‫מכה קשה וכואבת באופן אישי ומערכתי בעבור "קיסריה" — לוחם‬ ‫מעולה נפל בשבי‪ .‬החשש הגדול היה מהגרוע מכול‪ :‬מהאפשרות‬ ‫המצמררת של שחזור גורלו של אלי כהן ז"ל‪ ,‬שהוצא להורג‬ ‫בתלייה בכיכר המרכזית בדמשק רק שבע שנים קודם לכן‪.‬‬ ‫ביחידה לא ידעו מאום על הנסיבות שבהן נתפס הלוחם‪ .‬גם‬ ‫לא אם ועד כמה נחשף סיפור הכיסוי שלו‪ .‬הם החלו מיד בניסיון‬ ‫לגלות פרטים שיוכלו לסייע ולהביא למידע על מעצרו‪.‬‬ ‫במוסד שכרו את שירותיו של עורך דין זר שנדרש לצאת‬ ‫לתימן כדי לייצג את "איש העסקים" — הלוחם‪ .‬הוא פגש אותו‬ ‫בכלא וניסה לפעול לשחרורו באמצעים שונים‪ ,‬אך לשווא‪ .‬ובכל‬ ‫זאת המפגש של עורך הדין עם הלוחם היה חשוב‪ ,‬שכן מצד אחד‬ ‫הוא חיזק את סיפור הכיסוי של הלוחם כאיש עסקים שעורך דין‬ ‫מגיע לייצגו‪ ,‬ומצד אחר סיפק למוסד אות ועדות מיד ראשונה על‬ ‫מצבו הגופני והנפשי‪ .‬בעבור הלוחם‪ ,‬שהיה פיקח וחריף מחשבה‪,‬‬ ‫הפגישה עם עורך הדין הייתה מסר חד‪-‬משמעי ומעודד‪ :‬מפקדיו‬ ‫יודעים כי נפל בשבי וכבר פועלים לשחרורו‪.‬‬ ‫השאלה הגדולה לאחר יצירת הקשר הייתה כיצד לנהוג כדי‬ ‫להביא לשחרורו המהיר של הלוחם‪ .‬במוסד נעשה מאמץ אדיר‬ ‫על מנת להניע מהלך דיפלומטי חשאי שיביא לשחרורו‪ .‬ראש‬ ‫המוסד אז‪ ,‬צבי זמיר‪ ,‬לחץ על גולדה לערב בעניין את מזכיר‬ ‫המדינה האמריקני באותם ימים‪ ,‬הנרי קיסינג'ר‪ ,‬כדי שינסה‬ ‫לפעול אצל התימנים והמצרים לשחרור הלוחם‪ .‬גולדה פנתה‬ ‫אישית גם לידידים ותיקים‪ ,‬מנהיגי מדינות ושרי חוץ של מדינות‪,‬‬ ‫כדי שיסייעו‪ .‬זמיר ביקש עזרה מראשים של גופי מודיעין שרקם‬ ‫עמם יחסים ידידותיים‪ .‬אך המאמץ המשולב לא נשא פרי‪ ,‬למרבה‬ ‫הצער‪.‬‬ ‫בתקופת מעצרו בתימן עלה החשש כי הוא כלל לא יובא‬ ‫לדין אלא יוצא להורג בלא משפט‪ .‬באותן שנים היה נהוג בתימן‬ ‫לערוף את ראשם של נידונים למוות בכיכר הגדולה בעיר הבירה‬ ‫בימי שישי‪ .‬לרוב היו אלה פושעים פליליים‪ ,‬מרגלים שנתפסו‬

‫‪  |  86‬אהרון קליין‬

‫או פעילים המתנגדים לשלטון שכלל לא הובאו למשפט‪ .‬חוסר‬ ‫הוודאות לגביו העצים את החשש לחייו‪ .‬במשך חודשים ארוכים‬ ‫נדרכו במוסד בכל יום שישי לקראת צהרי היום‪ּ ,‬ווידאו כי הרדיו‬ ‫הממלכתי התימני‪ ,‬שציין את שמות אלה שהועלו לגרדום‪ ,‬לא קרא‬ ‫בשם הכיסוי או בשמו האמיתי‪ .‬לאחר פרק זמן שבו ישב בכלא‬ ‫בתימן‪ ,‬ובלא כל התראה מוקדמת‪ ,‬העבירו השלטונות התימניים‬ ‫את הלוחם לידי שירותי הביטחון המצריים‪ ,‬ששהו בצפון תימן‬ ‫באותן שנים במסגרת מלחמת ההתשה בתימן‪.‬‬ ‫בקהיר הוא עונה בחקירות ממושכות ועמד בהן בגבורה‪.‬‬ ‫העינויים הקשים פגעו בבריאותו‪ ,‬אולם החשש כי יוצא להורג‬ ‫בהפתעה בכיכר העיר הוזם‪.‬‬ ‫שאלה אחרת הייתה כיצד לספר לאשתו‪ .‬מייק סבר כי זו‬ ‫חובתו כמפקד לבשר לה בעצמו‪ .‬הוא הגיע אל ביתה מלּווה באיש‬ ‫הקשר של "קיסריה" למשפחות ובעוזרת שלו‪ .‬הם התיישבו בחדר‬ ‫האורחים בדירה החדשה שרכשה המשפחה חודשים ספורים‬ ‫קודם לכן‪ ,‬באחת מגיחותיו הקצרות לארץ‪.‬‬ ‫השיחה נפתחה בדיון על צרכיה בהיעדרו‪ ,‬ועל דרך התמודדותה‬ ‫עם אורח חיים זה באופן כללי‪ .‬רק כעבור כשעה אזר מייק אומץ‬ ‫והחל להסביר לה על האסון שקרה‪ .‬הוא סיפר הכול‪ ,‬והסביר כי‬ ‫בעלה הוא "איש מוסד‪ ,‬לוחם שלנו‪ ,‬שחי בכיסוי בארצות יעד‬ ‫ערביות"‪ .‬בתחילה נתקפה האישה בהלם‪ :‬פניה קפאו‪ ,‬ואז פרצה‬ ‫בבכי מר‪ .‬נראה היה כי עולמה חרב עליה‪ .‬לא זו בלבד שגילתה‬ ‫במפתיע כי סיפור חייו של בעלה‪" ,‬איש העסקים הבין‪-‬לאומיים"‪,‬‬ ‫בדוי‪ ,‬בד בבד היא גם נחשפה לנורא כמעט מכול — שהוא נמק‬ ‫עתה בכלא‪ .‬הבכי הפך במהרה לצעקות ולהטחת האשמות קשות‬ ‫במייק ובמערכת‪ .‬היא האשימה אותם במה שקרה לבעלה‪ ,‬לה‬ ‫ולמשפחתם‪ .‬היא הדגישה את אחריותו האישית של מייק‪" .‬הונית‬ ‫אותי‪ ,‬שיקרת לי‪ ,"...‬הטיחה בו והתמוטטה בבכי‪" .‬ומה אגיד לבן‬ ‫הקטן שלנו‪ ...‬שלאבא שלו קוראים מוחמד?‪ ,"...‬מלמלה בפנים‬ ‫שטופות דמע‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪87‬‬

‫מייק הבין ללבה‪ .‬הכעס‪ ,‬התסכול וההפתעה חברו אצלה‬ ‫יחדיו‪" .‬נתארגן יחד ונסייע לך בכול"‪ ,‬הבטיח‪ .‬היא הביטה בו כמי‬ ‫שמטילה כבר ספק בהבטחותיו‪ ,‬ואז אמרה בהחלטיות‪" :‬מייק‪,‬‬ ‫אתה תלך אתי מעכשיו‪ .‬אתה תהיה המחליף שלו"‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנתיים‬ ‫שבהן ישב הלוחם בכלא ליווה אותה מייק לכל מקום שביקשה‪ .‬לא‬ ‫פעם הוא פינה לה זמן בלוח הזמנים הצפוף שלו‪ ,‬והשתדל שלא‬ ‫לאכזב‪ .‬הוא עשה למענה דברים שאפילו לבני משפחתו מיעט‬ ‫לעשות עקב עיסוקיו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא ליווה אותה בעת קניית‬ ‫וילונות פרחוניים לחדר של בנם הקטן‪ .‬יחד הם גם בחרו את צבע‬ ‫הקירות לחדרו‪ .‬מבחינתה‪ ,‬היה עליו לשמש תחליף לבעלה היושב‬ ‫וסובל בכלא‪ .‬גם זמיר‪ ,‬שהבחין במצוקתו של מייק‪ ,‬נרתם לסייע‪,‬‬ ‫והגיע לבית הרעיה לשיחה ממושכת שניחמה ועודדה אותה‪.‬‬ ‫תנאיו של הלוחם בכלא המצרי היו קשים‪ .‬הוא הוחזק כל העת‬ ‫בבידוד‪ ,‬ללא כתב אישום וללא משפט‪ .‬במהלך ישיבתו בכלא‬ ‫פרצה מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ועם סיומה החל משא ומתן בין‬ ‫הצדדים על החלפת שבויים‪ .‬מצרים התעקשה שלוחם המוסד‬ ‫לא ישוחרר‪ .‬לטענתה‪ ,‬הוא הוגדר כמרגל‪ ,‬ולכן אינו עומד‬ ‫בקריטריונים לשחרור שבויי מלחמה‪ .‬במוסד ידעו שעליהם‬ ‫להתעקש לשחררו במסגרת עסקת השבויים‪ ,‬כי אם לא — יפחתו‬ ‫הסיכויים לשחררו בכלל‪ .‬לנגד עיני ראש המוסד וצמרת הארגון‬ ‫עמדה כל העת הטעות המרה שנעשתה עם עצורי פרשת עסק‬ ‫הביש (‪ ,)1954‬הפרשה המפורסמת שבה שלח המודיעין הישראלי‬ ‫חוליה של יהודים ילידי מצרים לבצע פיגועים במצרים‪ .‬החוליה‬ ‫נחשפה אז‪ ,‬שניים מחבריה הוצאו להורג ושישה נידונו למאסרים‬ ‫ממושכים‪ .‬בישראל ראו כישלון בהחמצת שחרורם לאחר מבצע‬ ‫קדש (‪ ,)1956‬במסגרת חילופי השבויים שנערכו בין הצדדים‪ .‬כך‬ ‫נאלצו חברי החוליה להמתין עד למלחמת ששת הימים ב‪,1967-‬‬ ‫שהניבה עסקת שבויים חדשה‪ .‬הם שוחררו רק לאחר שראש‬ ‫המוסד אז‪ ,‬מאיר עמית‪ ,‬התעקש כי כל עסקה תכלול גם את‬ ‫אסירי הפרשה‪ .‬עתה היו אלה זמיר וצמרת הארגון שביקשו לכלול‬

‫‪  |  88‬אהרון קליין‬

‫את איש המוסד בעסקה הצבאית שלאחר מלחמת יום כיפור‪.‬‬ ‫אולם גם המצרים היו עקשנים‪ .‬הם סירבו לשחררו‪ ,‬ובתווך‬ ‫עמדו בני המשפחות של שבויי צה"ל אשר לחצו על הממשלה‬ ‫לקדם את עסקת חילופי השבויים‪ ,‬ולא הבינו מדוע היא מתעכבת‪.‬‬ ‫למייק ולאנשיו כבר היה נראה שעומדים לוותר על שחרורו‬ ‫של לוחם המוסד במסגרת העסקה‪ .‬במהלך נובמבר ‪,1973‬‬ ‫כשראש המוסד הבין כי מאמציו ינחלו כישלון‪ ,‬הוא שלף את‬ ‫הקלף האחרון שנותר בידו‪ .‬הוא אמר לראש הממשלה כי לא‬ ‫ימשיך בתפקידו אם במסגרת חילופי השבויים לא ישוחרר גם‬ ‫לוחם המוסד‪ .‬למרבה השמחה‪ ,‬לאחר מאמצים אדירים‪ ,‬נעתרו‬ ‫המצרים להכללתו ברשימת השבויים‪ .‬החילופים נועדו להתבצע‬ ‫בחצי האי סיני‪ ,‬ומייק התעקש להיות נוכח בטקס החילופים‬ ‫ולקבל באופן אישי את פניו של הלוחם‪ .‬בשל החשש שיזוהה‪,‬‬ ‫התמקם מייק בתא המטען של מיניבוס צבאי‪ ,‬שחנה סמוך‬ ‫מאוד למקום‪ ,‬והשקיף מבעד לחלון הקדמי על תהליך החלפת‬ ‫השבויים‪ .‬לפתע זיהה מייק את הלוחם‪ :‬הוא היה לבוש בחליפה‪,‬‬ ‫ונראה כחוש וחיוור ושערו האפיר מעט‪ .‬איש הצלב האדום ליווה‬ ‫אותו‪ .‬רעד עבר בגופו של מייק כשנציג הצלב האדום מסר אותו‬ ‫לידי קצין צה"ל‪ ,‬שהעבירו לידי איש "קיסריה" במדים‪ .‬משם‬ ‫הוא הובל למיניבוס‪ ,‬ושם פגש במייק‪ .‬הם התחבקו בחום וחשו‬ ‫התרוממות רוח‪ ,‬אף שהלוחם היה עצור ברגשותיו‪ .‬משם הם‬ ‫החלו לנסוע בחזרה לתל אביב‪ ,‬למציאות חדשה ומאתגרת בעבור‬ ‫הלוחם‪.‬‬ ‫כעסה של אשת הלוחם על מייק ועל אנשי המוסד לא פג‬ ‫גם שנים רבות לאחר מכן‪ ,‬אף שמייק שמר על קשר הדוק עם‬ ‫המשפחה‪ .‬היא חשה כי המערכת בגדה בה ושיתפה פעולה עם‬ ‫בעלה‪ ,‬ששיקר לה‪ .‬היא רצתה חיי משפחה תקינים‪ ,‬ולא התרשמה‬ ‫מחשיבות התפקיד שביצע בעלה ומההילה שנקשרה בשמו‪,‬‬ ‫ולכן כעסה על מה שאירע‪ .‬מייק הוזמן לכל החגיגות והאירועים‬ ‫המשפחתיים‪ ,‬ובפגישותיהם נהגה הרעיה לחבקו ולנשקו אך‬

‫איש המבצעים  |  ‪89‬‬

‫להוסיף‪" ,‬איתך מייק‪ ,‬איתך יש לי חשבון‪ ."...‬מייק ידע לספוג את‬ ‫הקנטותיה‪.‬‬ ‫המשך הטיפול בלוחם ובמשפחתו‪ ,‬גם שנים לאחר שפרש‬ ‫מהארגון‪ ,‬הוא חלק מתפיסת עולם שאימץ מייק עוד במהלך קורס‬ ‫הפעילות החשאית הראשון שעבר בשנת ‪ .1950‬בקורס הודגשה‬ ‫חשיבות ההשקעה בתהליך שיקומו של לוחם או סוכן‪ ,‬לא פחות‬ ‫מהמאמץ שהושקע בגיוסו ובהכשרתו‪ .‬מייק התנגד לאלה שנהגו‬ ‫לפי הכלל "הכושי עשה את שלו‪ ,‬הכושי יכול ללכת"‪ ,‬שאפיין חלק‬ ‫מבני דורו במערכת‪ .‬מבחינתו הייתה בכך הזנחה ואף הפקרה של‬ ‫לוחם או סוכן לאחר שמילא את ייעודו‪ .‬גישה זו נחשבת בעיני‬ ‫מייק נדבך מרכזי במורשת שהותיר אחריו ב"קיסריה"‪.‬‬

‫ואלה בנותיו‪ :‬הלוחמות‬ ‫אמנם הקורס הבסיסי שבו הוכשר מייק בשנת ‪ 1950‬היווה את‬ ‫הבסיס לתפיסת עולמו בכל הנוגע לפעילות חשאית‪ ,‬אך הוא‬ ‫לא קיבל שום כלל שלמד בבחינת "כזה ראה וקדש"‪ ,‬אלא פיתח‬ ‫תובנות משל עצמו במשך השנים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במחברת מהוהה‬ ‫מאותו קורס‪ ,‬הנמצאת ברשותו עד היום‪ ,‬ניתן לזהות בכתב ידו את‬ ‫המשפט שהדגישו בפניהם המדריכים‪Don't accept volunteers :‬‬ ‫‪( and don't trust women‬אל תקבל מתנדבים ואל תיתן אמון‬ ‫בנשים)‪ .‬אך מייק פעל בניגוד להמלצה זו וניאות לקבל מתנדבים‬ ‫לאחר שבחן את כישוריהם כלוחמים‪ ,‬וכך נהג גם בנוגע לנשים‪.‬‬ ‫הוא גייס נשים אמיצות ובטח בהן במאת האחוזים‪ .‬בבדיחות‬ ‫הדעת‪ ,‬שהפכה לחלק מההווי בשנותיו במוסד‪ ,‬הוא נהג לצטט‬ ‫בפני לוחמות את המשפט השוביניסטי שלמד בקורס‪ ,‬ולא פעם‪,‬‬ ‫כשחזרה אחת מהלוחמות ממבצע בארץ יעד‪ ,‬היא הזכירה למייק‬ ‫בחיוך‪" ,‬נו מייק‪ ,‬ועכשיו כן אפשר לסמוך עלינו‪."...‬‬ ‫לוחמת ב"קיסריה"‪ ,‬יש להבהיר‪ ,‬לא נדרשת לכישורי פיתוי‪,‬‬

‫‪  |  90‬אהרון קליין‬

‫ומייק מעולם לא עשה שימוש מיני בלוחמת‪" .‬הלוחמות היו‬ ‫איכותיות‪ ,‬נועזות‪ ,‬בעלות כושר עמידה בלחצים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫היה להן מבנה אישיות חזק‪ .‬לצורך הגיוס חיפשנו נשים אחרי‬ ‫שירות צבאי‪ .‬רצינו שהן יהיו בעלות מקצוע‪ .‬כולן היו בעלות‬ ‫השכלה אקדמית‪ ,‬ולכולן היו ערכים ומוטיבציה‪ .‬היו בהן‬ ‫פסיכולוגית‪ ,‬רואות חשבון‪ ,‬עורכות דין‪ ,‬מנתחות מערכות וגם‬ ‫פרופסור באוניברסיטה‪ .‬חלקן שירתו בארצות יעד כלוחמות‬ ‫בודדות‪ ,‬אחרות שירתו כלוחמות שהיו גם בנות זוג ללוחמים‪.‬‬ ‫במקרה כזה הן סייעו ללוחמים בביצוע תפקידם ומשימותיהם‪,‬‬ ‫ובלא ספק היה בכך גם כדי לחזק את סיפור הכיסוי‪ .‬חשוב‬ ‫להבהיר כי הלוחמות לא היו קישוט‪ ,‬אלא חלק מהצורך והפתרון‬ ‫המבצעי‪ .‬היו מקרים שבהן לוחמות שימשו כמפקדות במבצע‬ ‫ופיקדו על לוחמים‪ .‬לא תמיד היה פשוט ללוחם לקבל לוחמת‬ ‫אישה כמפקדת‪ ,‬אבל עשינו זאת"‪.‬‬ ‫עשרות לוחמות שירתו תחת מייק‪ ,‬ונשארו אלמוניות‪ .‬הן עשו‬ ‫את שנדרשו לעשות‪ ,‬והמשיכו בחייהן‪ .‬לוחמת אחת זכתה לחשיפה‬ ‫שלא מרצונה לאחר שנתפסה בפרשת לילהאמר‪ .‬הלוחמת‪ ,‬סילביה‬ ‫רפאל‪ ,‬ישבה בכלא הנורווגי עם עוד ארבעה מאנשי "קיסריה"‪ .‬היא‬ ‫הייתה לוחמת יוצאת דופן ומיוחדת‪ ,‬שרבות נכתב על איכויותיה‪.‬‬ ‫עוד לפני מבצע זה היא תרמה בדרכה שלה לפעילות חשאית‬ ‫בארצות יעד ובאירופה‪ ,‬ואחת מפעולותיה נסקרה בפרק הקודם‪,‬‬ ‫במסגרת ההכנות למבצע ההתנקשות בלוב‪.‬‬ ‫סילביה רפאל הייתה לוחמת נועזת‪ ,‬אם כי בניגוד לשמועות‬ ‫היא לא הייתה שותפה לאף אחד מאותם מבצעי חיסול באירופה‬ ‫ובארצות ערב‪" .‬היא הייתה 'קיסרית'‪ ,"...‬ספד לה מייק על קברה‬ ‫בפברואר ‪ .2005‬מה שמייק לא ידע הוא שההערכה הרבה שחשו‬ ‫לוחמיו כלפיו הצמידה גם לו את הכינוי "הקיסר"‪ .‬כי "קיסריה"‪,‬‬ ‫על גיבוריה וערכיה‪ ,‬נבנתה בעצם בצלמו‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫בים‪ ,‬באוויר וביבשה‬ ‫"יש לך מפה של אוגנדה?"‪ ,‬שאל האלוף יקותיאל (קּותי) אדם‪,‬‬ ‫ראש אגף המבצעים של צה"ל‪ ,‬את מייק במערכת האינטרקום‬ ‫החשאית‪ .‬זה היה יום קיץ מהביל בשנת ‪ .1976‬נעימת קולו הייתה‬ ‫עניינית‪ ,‬אם כי לחוצה מעט‪.‬‬ ‫"קותי‪ ,‬אם תבקש ממני מפה של מצרים‪ ,‬סוריה או כל ארץ יעד‬ ‫אחרת אני אשלח לך מיד‪ .‬אבל מפה של אוגנדה? למה אתה צריך‬ ‫מפה של אוגנדה?"‪ ,‬תהה מייק‪.‬‬ ‫"אני מכיר אתכם‪ ,‬אצלכם יש הכול‪ .‬אתם אוספים ושומרים‬ ‫הכול‪ .‬תבדוק בבקשה"‪ ,‬המשיך אדם והתעלם מהשאלה‪.‬‬ ‫"קותי‪ ,‬מה קרה? דבר כבר"‪.‬‬ ‫"מייק‪ ,‬המטוס החטוף נחת באנטבה שבאוגנדה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מתחילים לחשוב גם על אופציה צבאית"‪.‬‬ ‫"מצטער‪ ,‬קותי‪ ,‬אבל לא כל כך עקבתי אחר ההתפתחויות‬ ‫סביב המטוס החטוף‪ .‬אני עסוק מעל הראש‪ .‬אתה יודע שיש רבים‬ ‫שעבדו שם‪ ,‬באוגנדה‪ .‬אנשי חברת 'סולל בונה' בנו את הטרמינל‬ ‫בשדה התעופה באנטבה‪ .‬היו גם אנשי חיל אוויר שהדריכו שם‬ ‫במשך שנים"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬השיב אדם בקוצר רוח‪" ,‬אנחנו מנסים לאתר אותם"‪.‬‬ ‫"אבדוק ואראה במה אני יכול לעזור לך"‪ ,‬סיכם מייק‪ .‬לאחר‬ ‫‪91‬‬

‫‪  |  92‬אהרון קליין‬

‫מכן הוא מיהר לבדוק את העניין עם אנשי מחלקת המודיעין‬ ‫של "קיסריה"‪ .‬אלה מצאו רק מפה תיירותית של קניה ואוגנדה‪.‬‬ ‫יש להניח שאחד הלוחמים הביא אותה עמו מאחת ממשימותיו‬ ‫באפריקה‪ .‬המפה לא הייתה ראויה לתכנון מבצע צבאי‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫ביקש מייק להעביר אותה לאלוף אדם‪.‬‬ ‫השעה הייתה שש בערב‪ ,‬יום שני ‪ 28‬ביוני ‪ ,1976‬כיממה לאחר‬ ‫שמטוס חברת אייר פראנס‪ ,‬בטיסה מספר ‪ ,139‬נחטף בדרכו‬ ‫מישראל לפריז על ידי קבוצת מחבלים שפעלה בשליחותו של‬ ‫ודיע חדאד‪ ,‬מבכירי "ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין"‪.‬‬ ‫המחבלים‪ ,‬שני פלסטינים ושני גרמנים‪ ,‬עלו על המטוס בעת‬ ‫חניית הביניים באתונה‪ ,‬וניסו להביא לנחיתתו בישראל‪ .‬לאחר‬ ‫זמן שינו החוטפים את דעתם‪ ,‬וביקשו להנחיתו בלוב‪ .‬שליט לוב‪,‬‬ ‫מועמר קדאפי‪ ,‬נעתר לבקשת החוטפים והתיר את נחיתת המטוס‬ ‫בנמל התעופה של ֶּבנגָ זי‪ ,‬לצורך תדלוק‪ .‬לאחר תדלוק והמתנה‬ ‫ארוכה על המסלול בבנגזי המריא מטוס האיירבוס ‪ ,A-300‬כשעליו‬ ‫יותר ממאתיים ושישים נוסעים‪ ,‬אנשי צוות והחוטפים‪ ,‬לעבר נמל‬ ‫התעופה הבין‪-‬לאומי של אוגנדה‪ ,‬הנמצא בסמוך לעיירה אנטבה‪,‬‬ ‫מּפ ָלה הבירה‪.‬‬ ‫לק ַ‬ ‫מדרום ַ‬ ‫אם לאחר שיחתו עם האלוף אדם חשב מייק שבכך הסתיימה‬ ‫מעורבותו בפרשה‪ ,‬הוא טעה‪" .‬קיסריה" הייתה עתידה למלא‬ ‫חלק מהותי באיסוף המידע המודיעיני שהוביל למבצע הנועז של‬ ‫סיירת מטכ"ל לשחרור בני הערובה‪ ,‬עוד באותו סוף השבוע של‬ ‫החטיפה‪.‬‬ ‫ביום שלישי בצהריים פנה ראש המוסד אז‪ ,‬יצחק (חקה) חופי‬ ‫למייק והודיע‪" :‬אני יוצא עכשיו לירושלים‪ ,‬לישיבת ממשלה‬ ‫דחופה בנושא המטוס החטוף‪ .‬אל תעזבו עד שאחזור‪ .‬תחשבו על‬ ‫רעיונות ואפשרויות"‪.‬‬ ‫מייק זימן אליו את אנשי המטה לדיון דחוף‪ .‬בחינה ראשונית‬ ‫של יכולות איסוף המודיעין באזור מרכז אפריקה העלתה כי יש‬ ‫לוחם בעל נגישות לאוגנדה‪ ,‬והוא נמצא כרגע בחופשה‪ .‬הידיעה‬

‫איש המבצעים  |  ‪93‬‬

‫שימחה את מייק‪ .‬הוא חש כי הושג קצה חוט‪ .‬הוא ביקש מאנשיו‬ ‫ליצור עמו קשר מיד ולשגרו לניירובי‪ ,‬בירת קניה‪ .‬הלוחם‪,‬‬ ‫דיוויד‪ ,‬היה במקרה גם טייס חובב‪ .‬במסגרת תפקידו הוא השתתף‬ ‫בכמה משימות במרכז אפריקה‪ ,‬ובמהלכן יצר גם קשרי עבודה‬ ‫וידידות באוגנדה‪ .‬ההוראה שקיבל עתה הייתה להתמקם בניירובי‪,‬‬ ‫ולנסות למפות‪ ,‬לבדוק ולרענן את קשריו באזור‪ ,‬בעיקר באוגנדה‬ ‫ובאנטבה‪ .‬דיוויד התבקש להעלות רעיונות יצירתיים לאיסוף‬ ‫מודיעין על שדה התעופה באנטבה‪ .‬מייק הכיר את דיוויד היטב‪,‬‬ ‫שכן גייס אותו בעצמו שנים קודם לכן‪ ,‬ולמד להעריך את איכותו‬ ‫ואת יכולותיו הרבגוניות‪ .‬עובדת הימצאותו בניירובי נסכה במייק‬ ‫תחושת אופטימיות‪ ,‬עידוד ותקווה‪.‬‬ ‫בינתיים בדקו ב"קיסריה" ביסודיות אפשרויות שונות‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת יכולות איסוף המודיעין על המתרחש בשדה התעופה‬ ‫של אנטבה וסביבתו‪ ,‬והן בכל הנוגע לאפשרות של השתלטות‬ ‫כוח קומנדו מיוחד על הטרמינל הישן‪ .‬ואולם אפשרויות אלה‪,‬‬ ‫כך התברר‪ ,‬היו מצומצמות למדי‪ .‬מאוחר בלילה‪ ,‬כשחופי שב‬ ‫מירושלים‪ ,‬הוא מיהר לכנס את ראשי היחידות המבצעיות של‬ ‫המוסד לפגישה דחופה‪ .‬בראשית דבריו הוא עדכן אותם בהחלטות‬ ‫הקבינט‪ .‬לדבריו‪ ,‬האלוף רחבעם זאבי (גנדי)‪ ,‬נשלח לפריז לעמוד‬ ‫בקשר עם חברת אייר פראנס ולדווח מיידית על כל התפתחות‬ ‫וכל ידיעה הקשורה בחטופים‪ .‬חופי הבהיר לנוכחים כי הממשלה‬ ‫החליטה לבדוק גם אופציה צבאית לשחרור בני הערובה מידי‬ ‫המחבלים‪" .‬חבר'ה‪ ,‬בשביל זה צריך מודיעין איכותי‪ .‬בדקו מה‬ ‫אתם יכולים לתרום בנושא‪ .‬מייק‪ ,‬איתך אשב אחר כך בנפרד"‪.‬‬ ‫בשלב זה החל סבב עדכונים קצר של ראשי היחידות בתוצאות‬ ‫בדיקותיהם המקדמיות‪ .‬חופי‪ ,‬במיומנות רבה‪ ,‬הטיל על כל אחד‬ ‫מהנוכחים לבדוק אפשרויות נוספות לאיסוף מל"מ (מודיעין‬ ‫למבצע) שיסייע בגיבוש תוכנית מבצעית לשחרור בני הערובה‪.‬‬ ‫כשהסתיימה הישיבה נשארו מייק וסגנו צדוק בחדר‪" .‬בדקנו‬ ‫כמה אפשרויות‪ ,‬שלא נראו לנו מעשיות בטווח הזמן הקרוב"‪,‬‬

‫‪  |  94‬אהרון קליין‬

‫דיווח מייק‪" .‬יש לנו גם את דיוויד‪ ,‬שלמזלנו הוא גם טייס‪ .‬כבר‬ ‫שלחנו אותו לקניה‪ ,‬ונבדוק עמו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את האפשרות שהוא‬ ‫יטוס לשדה התעופה באנטבה ושם ינצל את קשריו המסחריים‬ ‫והאישיים כדי להביא את המודיעין האפשרי"‪ .‬חופי הכיר את‬ ‫דיוויד‪ ,‬והיה מודע לאיכויותיו‪ .‬הוא הסכים מיד‪ .‬מייק הציע כי גם‬ ‫סגנו יצא לניירובי כדי לסייע לדיוויד וכדי לבחון את האפשרויות‬ ‫להפעלתו‪ .‬אופציה נוספת שנדרש סגנו לבחון היא פעולה מאגם‬ ‫ויקטוריה‪ .‬בבסיס הרעיון הייתה היכרותו של מייק את האזור‪,‬‬ ‫שכן בעת כהונתו כראש השלוחה באריתריאה הוא ביקר פעמיים‬ ‫באגם ויקטוריה העצום‪ ,‬שעל הגדה המערבית שלו נבנתה אנטבה‬ ‫ושדה התעופה שלה‪ .‬מייק היה בקיא גם בדפוס הפעולה של‬ ‫ספינות האגם ששייטו והעבירו נוסעים וסחורות בין קניה‪ ,‬אוגנדה‬ ‫וטנזניה‪ ,‬והעלה הצעה נוספת‪" :‬צדוק ועוד שני לוחמים יסיירו‬ ‫במעגנים בצד הקנייתי‪ ,‬ואולי אף יצאו לסיור‪ ,‬בכיסוי תיירותי‪,‬‬ ‫באגם‪ ,‬על גבי אחת המעבורות‪ .‬כך יוכלו לבחון את היתכנות‬ ‫הפעולה משם"‪ .‬התוכניות היו כלליות‪ ,‬אך לא היו הצעות נוספות‬ ‫בשלב זה‪ .‬חופי אישר לבחון את האופציה הזאת‪ ,‬וביקש ממייק‬ ‫לבדוק אם צה"ל מעוניין גם באפשרויות לפעולה בשדה התעופה‬ ‫דרך האגם‪ .‬האלוף יקותיאל אדם השיב שצה"ל זקוק לכל אופציה‪.‬‬ ‫"תביאו כל מידע‪ ,‬זה חשוב לנו מאוד"‪.‬‬ ‫צדוק סיים להתארגן לטיסה במהירות‪ ,‬ושעות אחדות אחר‬ ‫כך יצא עם שני לוחמים בדרכם הארוכה לקניה‪ .‬הוא נטל עמו‬ ‫תדריך צי"ח (ציון ידיעות חשובות — דרישה מפורטת לקבלת‬ ‫מידע מודיעיני) של חיל האוויר ושל אגף המודיעין‪ ,‬שהקיף‬ ‫כעשר נקודות לבדיקה בכל הנוגע למסלולי הנחיתה וההמראה‪,‬‬ ‫אפשרויות התדלוק‪ ,‬ובכלל זה קוטר פיית המשאבות שבאמצעותן‬ ‫יתאפשר אולי לתדלק במקום‪ ,‬וכן סוגיות הנוגעות למבנה הפנימי‬ ‫של הטרמינל הישן‪ ,‬למספר החוטפים‪ ,‬תיאורם ומיקומם‪ .‬כבר‬ ‫ביום רביעי הגיע צדוק לניירובי ופגש בדיוויד‪" .‬מצטער שקלקלתי‬ ‫לך את החופשה"‪ ,‬פתח את פגישתם‪ .‬הוא הסביר לדיוויד בקצרה‬

‫איש המבצעים  |  ‪95‬‬

‫את השתלשלות העניינים בכל הקשור למטוס החטוף‪ ,‬ושאל על‬ ‫יכולותיו ונכונותו לצאת לאנטבה‪ .‬דיוויד הביע התלהבות מיידית‪,‬‬ ‫ופירט בפני צדוק את נגישותו הגבוהה לעובדי שדה התעופה של‬ ‫אנטבה‪ .‬הוא ציין רשימה ארוכה של מקורות מידע מבין עובדי‬ ‫השדה שבהם יוכל להיעזר על מנת לאסוף מידע‪" .‬לא תהיה לי‬ ‫בעיה לעלות לביקור במגדל הפיקוח שם"‪ ,‬הבהיר‪.‬‬ ‫בתום פגישתם מיהר צדוק לעדכן את מייק על נכונותו של‬ ‫דיוויד לקחת חלק במשימה‪ .‬הוא הציע לשלוח את דיוויד מיד‬ ‫לאנטבה‪ .‬מייק אישר את התוכנית‪ ,‬והוסיף עדכון לצי"ח‪ .‬במברק‬ ‫לצדוק הבהירו אנשי המטה כי עד ליציאתו של דיוויד לטיסה‬ ‫ישלחו עדכונים נוספים לצי"ח‪ ,‬בהתאם להתפתחויות‪ .‬לפי‬ ‫התוכנית היה אמור דיוויד‪ ,‬שצויד במצלמה‪ ,‬לנצל את קשריו כדי‬ ‫לשכור מטוס קל ולצאת בו לאנטבה‪ ,‬שם יאסוף מידע‪ ,‬ויחזור‬ ‫במהירות כדי לדווח‪ .‬בסתר לבו קיווה מייק כי דיוויד יצליח לחדור‬ ‫את טבעת האבטחה סביב המקום שבו הוחזקו בני הערובה‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬יום חמישי בבוקר‪ ,‬הסתיימו ההכנות הקדחתניות‪.‬‬ ‫לאחר שהתקבל האישור הרשמי‪ ,‬דיוויד היה מוכן לצאת לטיסה‪.‬‬ ‫לפי התוכנית שיזם הוא יטוס לבֹורּונדי כסיפור כיסוי‪ ,‬ובדרך‬ ‫חזרה‪ ,‬כשהוא מעל אנטבה‪ ,‬יבקש אישור לנחות בשדה לצורך‬ ‫תדלוק‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬במזג אוויר נוח המריא דיוויד במטוס קל חד‪-‬מנועי‬ ‫שנשכר למשימה לעבר בורונדי‪ .‬הוא נחת ומיד המריא בחזרה‪.‬‬ ‫הטיסה עברה ללא תקלות‪ .‬עם התקרבו לשדה התעופה של‬ ‫אנטבה הוא ביקש אישור לנחות בתואנה כי הוא מוכרח לתדלק‪.‬‬ ‫בזמן הנחיתה הוא צילם‪ ,‬מן האוויר‪ ,‬מאות תמונות שסקרו את כל‬ ‫שטח שדה התעופה‪ ,‬ובכלל זה את המטוס החטוף שחנה בקצה‬ ‫המסלול הישן של שדה התעופה‪ .‬צילום מן האוויר של מרחב‬ ‫שדה התעופה היה חיוני מאין כמותו לכל תכנון מבצעי‪ .‬עם‬ ‫נחיתתו בשדה הצליח דיוויד בכישרונו לדובב את צוותי הקרקע‬ ‫בשדה התעופה‪ .‬את חלקם הוא הכיר מן העבר‪ ,‬והוא אף עלה‬

‫‪  |  96‬אהרון קליין‬

‫לביקור ידידותי במגדל הפיקוח‪ ,‬שם תחקר בתמימות את הפקחים‬ ‫המקומיים על הדרמה שהתגלגלה לפתחם‪ .‬הפקחים הצביעו בפניו‬ ‫על מטוס אייר פראנס החונה ועל הטרמינל הישן‪ ,‬שבו לדבריהם‬ ‫הוחזקו בני הערובה‪ .‬לאחר שהודה להם‪ ,‬ירד דיוויד ממגדל‬ ‫הפיקוח והמשיך להסתובב בשטח השדה‪ .‬למרות ניסיונותיו‪ ,‬לא‬ ‫ניתן לו להגיע לאזור הטרמינל הישן‪ .‬בתום עיסוקיו תדלק דיוויד‬ ‫את מטוסו והמריא בדרכו חזרה לניירובי‪ .‬עם ההמראה והטיפוס‬ ‫לגובה בסיבובי ספירלה מעל השדה הוא צילם עוד כמה סרטי‬ ‫צילום‪ .‬המשימה הושלמה בהצלחה‪.‬‬ ‫עוד באותו יום חמישי אחר הצהריים נחת דיוויד בניירובי‪,‬‬ ‫והעביר דּוח ובו תמצית התשובות לשאלות הצי"ח של חיל האוויר‬ ‫ושל אגף המודיעין במברק דחוף ביותר למטה "קיסריה"‪ .‬משם‬ ‫למפקדת חיל האוויר‪ ,‬לסיירת מטכ"ל ולאלוף אדם‪.‬‬ ‫עברו הנתונים ִ‬ ‫כולם המתינו בדריכות לחזרתו כדי להתעדכן בתמונות הצילום‬ ‫האווירי‪ .‬עד אז‪ ,‬בכל שלבי התכנון הצבאי‪ ,‬עמד לרשות הצבא‬ ‫רק תצלום אווירי ישן בן כחמש שנים‪ ,‬שאף היה חסר את מסלול‬ ‫ההמראה‪-‬נחיתה החדש שנבנה ואת בית הנתיבות החדש‪ .‬לכן היה‬ ‫חשוב להעביר את סרטי הצילום במהירות האפשרית לישראל‪.‬‬ ‫בהיעדר כל דרך אחרת‪ ,‬הורה מייק לצדוק לצאת מניירובי‬ ‫לאירופה בטיסה מסחרית רגילה ומשם במהירות האפשרית לטוס‬ ‫לישראל עם סרטי הצילום‪ .‬כשירד צדוק מחדרו במלון הילטון‬ ‫בניירובי ועבר בלובי הרחב‪ ,‬הוא שמע מוזיקה קלסית שבקעה‬ ‫מפסנתר קרוב‪ .‬הוא הציץ באיש שפרט על הפסנתר‪ .‬פניו נראו‬ ‫לו מוכרים‪ .‬כשהתקרב זיהה את אהוד ברק‪ ,‬אז תת‪-‬אלוף בצה"ל‬ ‫ולימים הרמטכ"ל‪ ,‬שר הביטחון וראש ממשלת ישראל‪ ,‬שנשלח‬ ‫לניירובי במסגרת ההכנות למבצע‪ .‬השניים הכירו ממבצעים‬ ‫משותפים בעברם‪ .‬צדוק ניגש לאהוד ופלט באנגלית מחמאה‬ ‫על הנגינה‪ ,‬והוסיף את מספר החדר‪ .‬ברק חייך ודקות אחדות‬ ‫אחר כך‪ ,‬כשסיים לנגן‪ ,‬הגיע לחדרו של צדוק‪ .‬במהלך השיחה‬ ‫שיתף צדוק את ברק בקושי שיש בהעברת הסרטים והדּוח המלא‬

‫איש המבצעים  |  ‪97‬‬

‫לישראל במהירות הנדרשת‪ .‬ברק מיהר לציין כי הפתרון היעיל‬ ‫והמהיר ביותר יהיה העברת סרטי הצילום למחרת‪ ,‬יום שישי‪,‬‬ ‫בטיסת אל‪-‬על מדרום אפריקה לישראל‪ ,‬שהתבקשה לנחות בדרך‬ ‫במיוחד בשדה בניירובי‪.‬‬ ‫יום קודם לכן דיווחו שני הלוחמים שנשלחו לבדוק אפשרויות‬ ‫לאיסוף מודיעיני‪ ,‬או לפעולה מבצעית מאגם ויקטוריה‪ ,‬כי העניין‬ ‫אינו ניתן לביצוע‪ .‬השניים הגיעו לאגם ויקטוריה וסיירו לאורך‬ ‫חופיו על גבי ספינת נהר‪ ,‬עד סמוך לשדה התעופה של אנטבה‪.‬‬ ‫התברר להם כי כל אזור החוף העוטף את לשון היבשה‪ ,‬שעליה‬ ‫היו מסלולי הנחיתה‪ ,‬שורץ תנינים‪ ,‬ויש להניח שהם רעבים‪ .‬דיווח‬ ‫זה סתם את הגולל על תכנונים מרחיקי לכת שהועלו בצה"ל‪,‬‬ ‫וגם במוסד‪ ,‬ובהם הנחתת כוחות קומנדו שיגיעו באמצעות‬ ‫מעבורות לחופים הסמוכים לשדה התעופה‪ .‬גם רעיון אחר‪ ,‬ולפיו‬ ‫כוחות קומנדו יוצנחו על קו החוף או באגם עצמו וימשיכו משם‬ ‫באמצעות סירות גומי מהירות עד לחוף‪ ,‬בדרכם לשדה התעופה‬ ‫— נדחה מחוסר רלוונטיות‪.‬‬ ‫בינתיים הייתה הפעילות בישראל סביב ההכנות למבצע‬ ‫לשחרור בני הערובה בשיאה‪ .‬האולטימטום שהציבו החוטפים‬ ‫דרש את שחרורם של ארבעים מחבלים מבתי כלא בישראל‪ ,‬ועוד‬ ‫טרוריסטים אחרים ממדינות אחרות‪ ,‬עד ל‪ 1-‬ביולי‪ .‬ועדת שרים‬ ‫מיוחדת התכנסה בתכיפות‪ ,‬לעתים פעמיים ואף שלוש פעמים‬ ‫ביום‪ ,‬כדי לקבל עדכונים על המשא ומתן עם החוטפים‪ ,‬איסוף‬ ‫המודיעין ועל קצב התקדמות התוכניות של צה"ל‪ .‬בראשות הוועדה‬ ‫עמד ראש הממשלה‪ ,‬יצחק רבין‪ .‬בשלב זה כבר גובשו הרעיונות‬ ‫למבצע צבאי לכלל תוכנית מבצעית‪ .‬סיירת מטכ"ל נבחרה לשמש‬ ‫ככוח המבצע העיקרי‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬כוחות מיוחדים ינחתו בשדה‬ ‫התעופה באנטבה בכמה מטוסי תובלה מסוג הרקולס ‪ C-130‬של‬ ‫חיל האוויר‪ ,‬ושם‪ ,‬בחסות החשכה‪ ,‬תוך כדי ביצוע כמה תרגילי‬ ‫הונאה‪ ,‬יגיעו במהירות מרבית לבניין הטרמינל הישן שבו הוחזקו‬ ‫בני הערובה‪ .‬הכוונה הייתה להגיע בשקט עד לפתח הטרמינל‬

‫‪  |  98‬אהרון קליין‬

‫הישן ממש‪ ,‬מבלי להיחשף לעיני החיילים האוגנדים המאבטחים‬ ‫בצדו המערבי של הטרמינל‪.‬‬ ‫את השדה והחוטפים ששהו באולם ִ‬ ‫אפקט ההפתעה בשלב ההשתלטות על החוטפים היה חיוני‬ ‫וקריטי לצמצום זמן התגובה של המחבלים‪ ,‬העלולים לירות בבני‬ ‫הערובה או להפעיל מטעני חבלה שהניחו מבעוד מועד ברחבי‬ ‫הטרמינל‪.‬‬ ‫יומיים קודם לכן‪ ,‬ביום שלישי‪ ,‬הפרידו החוטפים את בני‬ ‫הערובה היהודים והישראלים‪ ,‬תשעים ושמונה איש‪ ,‬מנוסעי‬ ‫המטוס האחרים‪ ,‬וריכזו אותם באחד האולמות בטרמינל הישן‪.‬‬ ‫החוטפים הסכימו לשחרר את כל בני הערובה הלא‪-‬יהודים‬ ‫והלא‪-‬ישראלים‪ ,‬ואלה הוטסו לפריז במטוס מיוחד ששלחה‬ ‫חברת אייר פראנס‪ .‬מיד עם היוודע הדבר נשלחה לפריז קבוצה‬ ‫של קצינים ואנשי מוסד כדי לתחקר את אנשי הצוות והנוסעים‬ ‫ששוחררו‪ ,‬שכן המידע שהיה עד אז ברשות המתכננים היה מועט‬ ‫ולא חד‪-‬משמעי‪ .‬המטרה הייתה לאסוף מהם מידע חיוני על מבנה‬ ‫הטרמינל ועל מה שמתרחש בו‪ .‬אחד הפרטים החשובים שניסו‬ ‫לברר היה אם האולם שבו הוחזקו החטופים מולכד בחומרי נפץ‪.‬‬ ‫פרטים חשובים אלה יכלו להשפיע על קבלת ההחלטה לביצוע‬ ‫אופציה צבאית‪ .‬עוד פרט מידע קריטי היה מספר החוטפים‪,‬‬ ‫שכן עד אז לא היה ברור בוודאות כמה מחבלים פועלים שם‬ ‫ואם הצטרפו אליהם מחבלים נוספים במקום‪ .‬ההערכות היו כי‬ ‫מספרם הוא כשבעה‪ .‬פרט מידע מעניין וחשוב שהתקבל היה כי‬ ‫ודיע חדאד שוהה בעצמו באנטבה‪.‬‬ ‫התחושות בקרב הציבור בישראל בימים אלה היו קשות‪.‬‬ ‫בשנתיים שלפני החטיפה אירעו בישראל שבעה אירועי טרור‬ ‫גדולים של פיגועי מיקוח‪ ,‬שבהם דרשו מחבלים פלסטינים שחרור‬ ‫מחבלים מבתי הכלא בתמורה לבני ערובה שתפסו‪ .‬ממשלות‬ ‫ישראל סירבו באופן עקרוני לנהל משא ומתן לצורכי מיקוח עם‬ ‫מחבלים‪ .‬התוצאה הייתה עשרות רבות של הרוגים מקרב בני‬ ‫הערובה במהלך הניסיון לחילוצם במבצע צבאי‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪99‬‬

‫ביום שישי בשעות הערב צפה ראש הממשלה יצחק רבין‬ ‫בתרגיל שערכו לוחמי סיירת מטכ"ל‪ ,‬ולוחמים נוספים שצורפו‬ ‫מיחידות אחרות‪ ,‬על מודל של בית הטרמינל האוגנדי הישן‪.‬‬ ‫התרגול נערך בנוכחות כל צמרת צה"ל ובכירי המוסד‪ .‬בתום‬ ‫התרגיל אישר רבין את תוכנית המבצע‪ ,‬אך אמר‪" :‬לא אתן אישור‬ ‫ליציאת הכוחות בלי מודיעין משלים‪ ,‬מפורט ועדכני"‪.‬‬ ‫במערכת הביטחון התנהל מירוץ אדיר נגד הזמן‪ .‬הכוחות‬ ‫המשיכו בהכנות והמתינו לאישורו של ראש הממשלה‪ .‬נדבך‬ ‫מרכזי בהחלטתו היה טמון בפענוח סרטי הצילום של אזור‬ ‫שדה התעופה‪ .‬במשך כל הלילה שבין שישי לשבת בדקו במטה‬ ‫"קיסריה" אצל חדר המבצעים של חברת אל‪-‬על אם ישנם‬ ‫עיכובים בלוחות הזמנים של הטיסה מדרום אפריקה דרך ניירובי‬ ‫לישראל‪ .‬לפנות בוקר‪ ,‬בשעת הנחיתה היעודה‪ ,‬המתין מייק בנמל‬ ‫התעופה‪ .‬הוא אסף בעצמו את סרטי הצילום ויחד עם רומי‪ ,‬קצין‬ ‫המודיעין‪ ,‬נסעו במהירות מטורפת אל המעבדה‪ ,‬שם העבירו את‬ ‫סרטי הצילום לתהליך פיתוח מהיר ולהדפסה‪.‬‬ ‫"אני צריך שבעה עותקים"‪ ,‬הבהיר מייק‪ .‬מבע פניו המתוח‬ ‫והטרוד של מייק אותת למפקד מעבדת פיתוח הצילומים כי זו‬ ‫בקשה שלא כדאי להעיר לגביה ולו מילה‪ .‬את העותק הראשון‬ ‫שהתקבל מסר מייק לקצין המודיעין של חיל האוויר שהמתין‬ ‫עמם‪ ,‬ומשם יצא עם החומר בריצה למטה חיל האוויר כדי לתדרך‬ ‫מיידית את הטייסים‪ .‬רומי ושלמה‪ ,‬קציני המודיעין והמבצעים‬ ‫של "קיסריה"‪ ,‬יצאו מיד לאחר מכן לבסיס חיל האוויר בלוד‬ ‫עם חבילות צילומים שמוינו באופן ראשוני‪ ,‬ושם‪ ,‬על המסלול‬ ‫ממש‪ ,‬העבירו לכל אחד משלשת מפקדי הכוחות וקציני המודיעין‬ ‫שלהם עותקים מהצילומים‪ .‬רומי הוסיף למפקדים גם עותק‬ ‫מדּוח המודיעין המלא שאסף דיוויד באנטבה‪ .‬מייק הורה לשלמה‬ ‫להצטרף למטוס הפיקוד שבו ישב מפקד המבצע‪ ,‬האלוף אדם‪,‬‬ ‫וצייד גם אותו בעותק מן הצילומים ומן הדוח‪ .‬את שני העותקים‬ ‫האחרונים נטל מייק עמו ונסע במהירות לקריה בתל אביב‪ ,‬לבניין‬

‫‪  |  100‬אהרון קליין‬

‫ראש הממשלה‪ ,‬שם נערכה ישיבת ממשלה מורחבת ומיוחדת‬ ‫שאליה הוזמן‪ ,‬באופן חריג ויוצא דופן‪ ,‬גם מנחם בגין‪ ,‬ראש‬ ‫האופוזיציה‪ .‬בשעה ‪ 12:30‬בצהריים נכנס מייק לבניין ועודכן כי‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬אישר עקרונית את המראת המטוסים‪,‬‬ ‫בכפוף לאפשרות החזרתם קודם לנקודת האל‪-‬חזור‪ ,‬אם לא יגיע‬ ‫המידע המודיעיני הנדרש‪ ,‬או בשל אירוע בלתי צפוי אחר‪.‬‬ ‫חופי‪ ,‬שישב בסמוך לראש הממשלה בראש השולחן הארוך‪,‬‬ ‫הבחין במייק הנמצא ליד דלת הישיבה‪ ,‬ויצא החוצה‪ .‬מייק עדכן‬ ‫אותו בקצרה‪ ,‬וראש המוסד מיהר לחזור לחדר הישיבות‪ ,‬שם‬ ‫ביקש מראש הממשלה לעבור עמו למשרדו האישי‪ .‬בחדר‪ ,‬שבו‬ ‫נכחו רבין‪ ,‬ראש לשכתו תא"ל אפרים פורן‪ ,‬יצחק חופי‪ ,‬שמעון‬ ‫פרס ומייק — הם בחנו את התצלומים‪ .‬פניו של רבין היו רציניים‪,‬‬ ‫וניכרו בהם המתח וכובד האחריות שחש‪ .‬החלטתו נגעה לחיי‬ ‫עשרות חטופים ועשרות חיילים‪ .‬רבין בחן מקרוב את התצלומים‪,‬‬ ‫האזין לפרטים שמסר מייק‪ ,‬ואמר‪" :‬זה המודיעין שרציתי‪ .‬עם זה‬ ‫אפשר לצאת למבצע"‪ .‬גם בגין בחן את התצלומים‪ ,‬בירך את מייק‬ ‫וחופי‪ ,‬ובלחיצת יד חמה הוסיף‪" ,‬כל הכבוד"‪ .‬מייק הניח בפני‬ ‫ראש הממשלה גם עותק מן הדּוח המפורט ששלח דיוויד‪ ,‬והדגיש‬ ‫כי שני עותקים של תצלומי שדה התעופה כבר הועברו לסיירת‬ ‫מטכ"ל ולאלוף אדם‪ ,‬ועותק אחד הועבר לתדרוך הטייסים‪ .‬על‬ ‫פניו של רבין עלה חיוך קל והוא חזר‪ ,‬עם פרס ובגין‪ ,‬לחדר‬ ‫הישיבות של הממשלה‪ ,‬שם אושר המבצע סופית‪.‬‬ ‫ביום שישי אחר הצהריים המריאו המטוסים לדרכם הארוכה‪,‬‬ ‫מרחק של ארבעת אלפים קילומטרים ממדינת ישראל‪.‬‬ ‫בלילה שבין שבת לראשון‪ ,‬בין ‪ 3‬ל‪ 4-‬ביולי ‪ ,1976‬עקב מייק‬ ‫אחר התקדמות המבצע ממשרדו בבית הדר דפנה‪ ,‬לא הרחק‬ ‫מהבור של חיל האוויר‪ .‬דיווחים ועדכונים שוטפים על התגלגלות‬ ‫המבצע התקבלו בזה אחר זה‪" :‬הם עומדים לנחות‪ .‬נחתו‪ .‬יוני‬ ‫נפגע‪ .‬הצליחו להשתלט"‪ .‬רק באחת לפנות בוקר בערך התקבל‬

‫איש המבצעים  |  ‪101‬‬

‫האישור הסופי‪ :‬המטוסים המריאו מאנטבה לאחר שהצליחו‬ ‫לשחרר כמעט את כל בני הערובה (שלושה נהרגו ושישה נפצעו‬ ‫במהלך ההשתלטות‪ ,‬ואישה אחת שנפצעה‪ ,‬נרצחה לאחר מכן‬ ‫בבית חולים‪ .‬במהלך המבצע נהרג גם יוני נתניהו‪ ,‬מפקד סיירת‬ ‫מטכ"ל ומפקד המבצע‪ ,‬ולוחם נוסף נפצע באורח קשה)‪ .‬המטוס‬ ‫היה צפוי לנחות בנמל התעופה לוד בסביבות השעה ארבע‬ ‫ושלושים לפנות בוקר‪ .‬זה היה הישג אדיר שהדהים את העולם‬ ‫כולו‪ .‬ידו הארוכה של צה"ל השיגה את המחבלים‪ .‬רק לאחר‬ ‫התפוגגות המתח היה יכול מייק להרהר מעט בהתרחשויות שחלו‬ ‫בימים האחרונים‪ .‬זו הייתה עבודה אינטנסיבית סביב השעון‪ ,‬עם‬ ‫מעט מאוד שעות שינה והרבה מתח‪ ,‬קפה שחור ועישון סיגריות‬ ‫בשרשרת‪ .‬העובדה שאנשי "קיסריה" סיפקו את המודיעין החיוני‬ ‫הייתה מקור לתחושה עמוקה של סיפוק וגאוות יחידה על ביצוע‬ ‫מקורי ומושלם‪.‬‬ ‫בחמש לפנות בוקר שב מייק לביתו‪ ,‬העיר את פנינה בהתרגשות‬ ‫וסיפר לה את הפרטים‪ .‬במהלך הימים האחרונים הוא קפץ הביתה‬ ‫רק מדי פעם‪ ,‬כדי לחטוף כמה שעות שינה‪ .‬הוא לא גילה לפנינה‬ ‫דבר על התכנונים המבצעיים‪ .‬בכך הוא שמר על העיקרון שאימץ‬ ‫שנים רבות קודם לכן‪ :‬הוא לא חושף בפניה דבר לפני ההתרחשות‬ ‫ובמהלכה‪ ,‬אך מגלה הכול בסיום‪ .‬בכל אחד מביקוריו הקצרים‬ ‫בבית במשך אותו שבוע התרעמה אשתו על המצב‪ ,‬והטיחה בו‬ ‫בהתגרות ואולי במעין תקווה שבלב‪" ,‬נו‪ ,‬ואף אחד לא עושה שום‬ ‫דבר? איפה אתם בכל הסיפור?"‪ .‬מייק לא הגיב‪ .‬כעת‪ ,‬בחמש‬ ‫לפנות בוקר‪ ,‬הוא סיכם‪" :‬פנינה‪ ,‬זהו רגע היסטורי‪ .‬תאזיני לרדיו‬ ‫ותביני ְלמה הייתי שותף פעיל"‪.‬‬

‫תחושות ומסקנות‬ ‫המוסד קיבל מכתב הערכה מראש הממשלה על חלקו החיוני‬ ‫והחשוב במבצע‪ .‬דיוויד צוין לשבח ב"קיסריה" על תושייתו‬

‫‪  |  102‬אהרון קליין‬

‫ופעולתו הנחושה‪ .‬זו הייתה אחת הפעולות האחרונות של דיוויד‪,‬‬ ‫שביצע עד אז פעולות רבות ומסוכנות בארצות יעד כמו מצרים‬ ‫וסוריה‪ .‬זמן קצר לאחר המבצע הוא פרש‪ ,‬התחתן והחל לעבוד‬ ‫כאיש עסקים בארצות הברית‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬באמצע שנות‬ ‫התשעים הוא חלה במחלת הסרטן‪ .‬הוא ביקש לחזור לארץ‪ ,‬וכאן‬ ‫דאגו לו אנשי "קיסריה" שיקבל את הטיפול הטוב ביותר עד יומו‬ ‫האחרון‪ .‬מייק ביקר אותו פעמים רבות‪ .‬הם נהגו לשבת בגן הווילה‬ ‫בהרצליה שבה שכן‪ ,‬תחת עצי האורן‪ ,‬והעלו זיכרונות‪ .‬מייק עשה‬ ‫זאת באהבה ובהערכה כלפי הלוחם הנועז‪ .‬דיוויד השאיר אחריו‬ ‫אישה ושתי בנות‪.‬‬ ‫חלקו של המוסד בכלל ושל "קיסריה" בפרט במבצע אנטבה‬ ‫הוצנע כל השנים במכוון כדי לשמור על היכולות המבצעיות‬ ‫שלהם באותה תקופה‪ .‬כמו במבצעים רבים אחרים‪ ,‬הלוחמים‬ ‫של סיירת מטכ"ל ושל יחידות אחרות הם שזכו לתהילה באור‬ ‫הזרקורים‪ .‬מייק שמח שהסוד על חלקו של המוסד ולוחמיו נשמר‬ ‫— מי שהיה צריך לדעת ידע‪ ,‬וגם הוקיר‪ .‬בהרצאות שמייק מעניק‬ ‫לאנשי המוסד במסגרת ערבי מורשת הוא מציין כי לכל מבצע‬ ‫נדרשים שלושה מרכיבים‪ .‬הראשון‪ ,‬כושר קבלת החלטה ונשיאה‬ ‫באחריות‪ .‬השני‪ ,‬מודיעין וכושר תכנון‪ .‬השלישי‪ ,‬יכולת מבצעית‪.‬‬ ‫בעיניו‪ ,‬האיש האמיץ בפרשה זו היה יצחק רבין שנטל את האחריות‬ ‫הכבדה על מהלך שהיה יכול להסתיים‪ ,‬חלילה‪ ,‬בכישלון‪ .‬אומץ‬ ‫לב יוצא דופן היה גם ליוני נתניהו שפיקד על המבצע ונהרג‬ ‫בשטח‪ ,‬ולדיוויד שהביא את המודיעין ביוזמה אישית נועזת‪.‬‬ ‫אנקדוטה חביבה הקשורה בהכנות למבצע היא דרך השגת‬ ‫מכונית המרצדס השחורה ששימשה להובלת הלוחמים עד‬ ‫לטרמינל הישן‪ .‬המרצדס השחורה נבחרה בקפידה כדי להטעות‬ ‫את החיילים השומרים בשדה התעופה לחשוב כי היא שייכת‬ ‫לשליט אוגנדה‪ ,‬אידי אמין‪ .‬אך לא היה פשוט להשיג כזאת‪ .‬במהלך‬ ‫ההכנות פנה קצין אמצעי הלחימה של "קיסריה" למייק והעלה‬ ‫בפניו בקשה מוזרה שהציגו לו אנשי סיירת מטכ"ל‪ :‬מרצדס‬

‫איש המבצעים  |  ‪103‬‬

‫ארוכה ושחורה‪ .‬מייק הרים גבה‪ ,‬וקצין האמל"ח ציין כי הכוונה‬ ‫היא להוביל במכונית המפוארת את הלוחמים אל הטרמינל הישן‪.‬‬ ‫"מאיפה נשיג מרצדס?"‪ ,‬תהה מייק‪ .‬לאחר כמה שניות שבהן חכך‬ ‫בדעתו‪ ,‬הוא הציע לבדוק "ברישומים של מכוניות המיועדות לגיוס‬ ‫בשעת חירום‪ ,‬אולי תמצא משהו שיתאים לנו"‪ .‬כעבור שעות‬ ‫חזר אליו קצין האמל"ח וציין כי נמצאה מרצדס מתאימה באורך‬ ‫הנדרש‪ .‬היא שייכת לתושב תל אביב‪ ,‬אבל הצבע אינו מתאים —‬ ‫הוא אפור‪" .‬תביא אותה‪ ,‬ונצבע את האוטו"‪ ,‬סיכם מייק בענייניות‪.‬‬ ‫וכך קרה‪ .‬כמה ימים לאחר המבצע פנה קצין האמל"ח למייק‬ ‫ושאל מה לעשות במרצדס שנחבטה ונחבלה במהלך המבצע‪.‬‬ ‫"תתקנו ותצבעו אותה לפני שתחזירו אותה לבעליה"‪ ,‬ביקש מייק‪.‬‬ ‫המרצדס נצבעה והוחזרה אחר כבוד לבעליה‪ .‬זמן מה עבר‪ ,‬ושוב‬ ‫חזר קצין האמל"ח עם קושיה נוספת — מי ישלם את החשבונות‬ ‫שנצברו בגין התיקונים והצביעה המחודשת?‬ ‫מייק הציע לחייב את חשבון סיירת מטכ"ל‪ ,‬אולם אלה מיהרו‬ ‫להתנער וציינו כי אין ברשותם סעיף תקציבי מתאים‪ .‬במצב זה‬ ‫הציע מייק בהומור לקצין האמל"ח לצאת לרחוב אבן גבירול‬ ‫בתל אביב ולצעוק לעוברים ושבים‪ ,‬כשבידיו החשבונית‪" ,‬מי‬ ‫מוכן לשלם את חשבון ההוצאות על המרצדס השחורה ממבצע‬ ‫אנטבה?"‪ .‬מייק חייך ואמר‪" ,‬אני מבטיח שיהיו לך הרבה קופצים‬ ‫על ההצעה"‪ ,‬ואחרי שכל הנוכחים צחקו‪ ,‬הורה לשלם את‬ ‫החשבונות מתקציב היחידה‪.‬‬ ‫חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה סימנה שיא חדש בפעילות‬ ‫ארגוני המחבלים‪ ,‬ובמיוחד זו של "ארגון החזית העממית לשחרור‬ ‫פלסטין" בפיקודו של ודיע חדאד‪ ,‬שחטיפות מטוסים היו תחום‬ ‫ההתמחות שלו‪ .‬ב"קיסריה" נדרשו לפעול נגדו כבר לאחר החטיפה‬ ‫הראשונה‪ ,‬שהתרחשה בקיץ ‪ ,1968‬עת נחטף מטוס אל‪-‬על בדרכו‬ ‫מרומא לישראל‪ ,‬והונחת באלג'יריה‪ .‬הפיגוע המפתיע עורר כעס‬ ‫במערכת הביטחון‪ ,‬בממשלה ובציבור בישראל‪ .‬במערכת הביטחון‬

‫‪  |  104‬אהרון קליין‬

‫נערכו דיונים קדחתניים לבדיקת האפשרויות השונות לשחרור‬ ‫החטופים‪ .‬דב תמרי‪ ,‬מפקד סיירת הצנחנים‪ ,‬ואליעזר (צ'יטה) כהן‪,‬‬ ‫מפקד יחידת מסוקים בחיל האוויר‪ ,‬נבחרו מקרב מפקדי צה"ל‬ ‫לעבוד בצמוד לאנשי "קיסריה" כדי ללמוד את הנושא במהירות‬ ‫ולהציע תוכניות מבצעיות לשחרור בני הערובה‪" .‬קיסריה"‬ ‫שיגרה לוחמים לאלג'יריה כדי לאסוף מידע מודיעיני על המקום‬ ‫שבו נמצא המטוס והחטופים‪ .‬ואולם‪ ,‬ככל שנאסף המידע כך‬ ‫התברר כי אין אפשרות ממשית לקיים מבצע קומנדו לשחרור בני‬ ‫בעסקה תמורת מחבלים‬ ‫הערובה‪ .‬בשל כך הוחלפו בני הערובה ִ‬ ‫ששחררה ישראל‪.‬‬ ‫העסקה הופקו במערכת הביטחון לקחים‪ ,‬ובמוסד‬ ‫לאחר ִ‬ ‫החליטו להיערך מראש למצב של חטיפת ישראלים בכל נקודה‬ ‫בעולם‪ .‬הוכנה תורה שלמה‪ ,‬הכוללת כלים וציוד‪ ,‬למצבים כעין‬ ‫אלה‪ .‬כמו כן נקבע כי חדאד‪ ,‬האיש שמאחורי מבצעי החטיפות‪,‬‬ ‫הוא יעד מרכזי לסיכול‪.‬‬ ‫עוד הצעה לטיפול בטרור החטיפות הייתה לבצע מבצע‬ ‫תגובה שנועד לחזק את ההרתעה הישראלית ולהעביר מסר ברור‬ ‫כי ישראל לא תסבול אירועים מסוג זה‪ .‬אחת ההצעות הייתה‬ ‫לחטוף מטוסי נוסעים מביירות לישראל‪ .‬לא לפגוע בהם כמובן‪,‬‬ ‫אלא לשחררם לאחר החטיפה כאות אזהרה‪ .‬רבים במערכת‬ ‫הביטחון התלהבו מהרעיון‪ .‬ב"קיסריה" נערכו לסייע‪ ,‬ואספו‬ ‫באמצעים מגוונים ואמתלות שונות את כל ספרי המטוסים‪ ,‬כולל‬ ‫אלה מסוג די‪-‬סי ‪ ,10‬שלא היו מוכרים בישראל ואשר שירתו את‬ ‫מערך התעופה של מדינות ערב‪ .‬לאחר שהושגו ספרי ההדרכה‬ ‫למטוסים‪ ,‬היה צורך לאתר טייסים המכירים את המטוסים האלה‪.‬‬ ‫לשם כך הוכנה רשימה של כעשרים טייסים אזרחיים ישראלים‬ ‫שאומנו ותודרכו במשך כחודש לביצוע מבצע החטיפות הנגדיות‪.‬‬ ‫מייק התנגד לתוכנית‪ ,‬ושמח כשהיא בוטלה לאחר שראשי‬ ‫המערכת הבינו כי מעשה שכזה יצטייר כמעשה פיראטי המתבצע‬ ‫על ידי מדינה ריבונית‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪105‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬הוחלט כי יהיה יעיל יותר לפוצץ מטוסי נוסעים‬ ‫ריקים בשהותם בנמל התעופה בביירות‪ .‬לצורך זה נשלחו לוחמי‬ ‫"קיסריה" לביירות כדי לאסוף מודיעין חיוני בשטח נמל התעופה‪.‬‬ ‫"מבצע תשורה" נערך ב‪ 28-‬בדצמבר ‪ ,1968‬והוכתר בהצלחה‪.‬‬ ‫במהלכו פוצצו לוחמי סיירת מטכ"ל וצנחנים ‪ 14‬מטוסי נוסעים‬ ‫השייכים לחברות לבנוניות בנמל התעופה הבין‪-‬לאומי של‬ ‫ביירות‪ .‬המטרה הושגה‪ :‬ארגוני המחבלים‪ ,‬שחלקם פעלו מלבנון‪,‬‬ ‫הבינו כי המשך ניסיונות החטיפה יפגע גם בשגרת חיי התעופה‬ ‫של לבנון‪ ,‬שסיפקה להם מחסה‪.‬‬ ‫"מבצע תשורה" היה רק עדות אחת להתהדקות היחסים בין‬ ‫לוחמי "קיסריה" ללוחמי סיירת מטכ"ל בשנות השישים והשבעים‪.‬‬ ‫היחסים טופחו על ידי מייק ואברהם ארנן‪ ,‬מפקדה הראשון‬ ‫והמיתולוגי של הסיירת‪ ,‬והתהדקו מאוד מאז חטיפת מטוס אל‪-‬‬ ‫על לאלג'יריה‪.‬‬

‫מאחורי מסך הברזל‬ ‫בשנת ‪ 1954‬החל מייק לעבוד ב"נתיב"‪ ,‬לאחר יותר משנתיים שבהן‬ ‫כיהן כעוזר המנכ"ל לענייני ביטחון במשרד החוץ‪ .‬הוא הכיר את‬ ‫"נתיב" ואת פעיליו המרכזיים עוד מעבודתו במשרד החוץ והיה‬ ‫מעורב בשילוב נציגיו בצוותי השגרירויות של ישראל במדינות‬ ‫מזרח אירופה‪" .‬נתיב" היה אז ארגון חשאי צעיר‪ ,‬שהוקם פחות‬ ‫משנתיים קודם לכן‪ .‬מטרתו המרכזית הייתה להגיע אל יהודים‬ ‫מעבר למסך הברזל‪ ,‬לשמר את זיקתם ליהדות‪ ,‬לציונות ולמדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬ובמידת האפשר לפעול להצלתם מידי השלטונות ואף‬ ‫להברחתם ארצה‪.‬‬ ‫מי שחיזרו אחריו והציעו לו לעבור ממשרד החוץ ל"נתיב" היו‬ ‫צבי (גרישה) שנקמן ושי (שייקה) דן‪ ,‬מבכירי הארגון‪ .‬הם התייצבו‬ ‫בביתו במפתיע בערב יום הכיפורים של שנת ‪ 1953‬כדי לשכנע‬ ‫אותו ואת פנינה רעייתו בחשיבות הצטרפותו לארגון‪ .‬אך כשבאו‬

‫‪  |  106‬אהרון קליין‬

‫לביתו הייתה התלבטותו העיקרית של מייק אם להגיש לשניים‪,‬‬ ‫שנראו רעבים למדי‪ ,‬כיבוד או אפילו ארוחה בערב יום הכיפורים‪.‬‬ ‫הם היו חילונים גמורים שלא טרחו להסתיר את נסיעתם בערב‬ ‫יום הכיפורים וכלל לא תכננו לצום‪ .‬מייק‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שמר‬ ‫על מסורות דתיות מסוימות‪ ,‬והקפיד לצום ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫כעבור כמה רגעי התלבטות‪ ,‬החליטו בני הזוג הררי להגיש להם‬ ‫כיבוד ולשמוע את טיעוניהם בזכות "נתיב" והמבצעים המיוחדים‬ ‫שהוביל‪.‬‬ ‫לאחר שנתן את הסכמתו נשלח מייק לפגישה עם ראש‬ ‫הארגון‪ ,‬שאול אביגור‪ ,‬אשר היה בתפקידו הקודם ראש המוסד‬ ‫לעלייה ב' ומראשי ארגון "ההגנה"‪ .‬זו הייתה פגישתם הראשונה‪,‬‬ ‫והיא נערכה בדירתו הצנועה של אביגור ברחוב אלקושי ‪ 3‬בתל‬ ‫אביב‪ .‬להפתעת מייק‪ ,‬במסגרת הריאיון התעניין אביגור לדעת‬ ‫מהו הספר האחרון שקרא‪ .‬תשובתו הרשימה כנראה את אביגור‪.‬‬ ‫לאחר מכן המשיך אביגור להסביר בפירוט את חשיבות הקשר עם‬ ‫שארית העם היהודי בגולה‪ ,‬ובמיוחד עם יהודי ברית המועצות‪.‬‬ ‫באותם ימים מנעו שלטונות ברית המועצות והגרורות המזרח‬ ‫אירופיות שלה הגירת אזרחים מתחומן‪ ,‬ובמיוחד את יציאתם של‬ ‫יהודים המבקשים לצאת ולעלות לישראל‪ .‬פרט לכך התרבו ביותר‬ ‫התקריות האנטישמיות באותן שנים‪ ,‬והשלטונות בחלק מהמדינות‬ ‫הקומוניסטיות התנכלו במתכוון ליהודים שהתעקשו והמשיכו‬ ‫להגיש בקשות להגירה‪ .‬סבלו במיוחד הפעילים הבולטים בקרב‬ ‫הקהילות היהודיות‪ ,‬שנקראו בעגה הציונית "מסורבי עלייה" או‬ ‫"סירובניקים"‪ .‬לא אחת הגיעו הדברים לידי מעצר בהאשמות‬ ‫שווא והתקיימו משפטי ראווה מבוימים‪ ,‬ובהם משפט הרופאים‬ ‫הנודע לשמצה שבו טפלו על רופאים יהודים האשמות שווא‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬בסיום הפגישה אישר אביגור את המינוי של מייק‬ ‫לתפקיד הנחשק של סגן קצין המבצעים לתפקידים מיוחדים‬ ‫ב"נתיב"‪ .‬מייק שמח גם על ההזדמנות לעבוד מחדש עם גרישה‪,‬‬ ‫שהיה קצין המבצעים של הארגון ונחשב לאגדה מבצעית‬

‫איש המבצעים  |  ‪107‬‬

‫עוד בחייו‪ ,‬שאותו הכיר במסגרת פעילותו במוסד לעלייה ב'‬ ‫באירופה‪.‬‬ ‫אנשי "נתיב" לא התיימרו להבריח אל מעבר למסך הברזל‬ ‫אלפי יהודים באורח שיטתי‪ .‬זה לא היה אפשרי‪ .‬אך הם כן פעלו‬ ‫להברחת פעילים יהודים ומסורבי עלייה יחידים שסומנו על ידי‬ ‫השלטונות והיו בסכנת מעצר‪ .‬אחד המבצעים שנועדו להברחת‬ ‫יהודים זכה לשם הקוד "מבצע מלטה"‪ ,‬משחק מילים המתכתב עם‬ ‫הניסיון למלט יהודים יחידים‪ .‬הרעיון שנבדק היה פשוט במהותו‪,‬‬ ‫אם כי מורכב לנוכח התנאים הטכנולוגיים של שנות החמישים‪:‬‬ ‫הכוונה הייתה לבנות סליק‪ ,‬מחבוא לאדם‪ ,‬במכונית‪ ,‬כדי להבריח‬ ‫באמצעותו את היהודים שנמצאו בסכנה ממזרח אירופה למערבה‪.‬‬ ‫המחבוא היה צריך להיות מרווח דיו כדי להכיל בו אדם למשך‬ ‫נסיעה של כמה שעות‪ ,‬אך גם סמוי דיו כדי ששומרי הגבולות לא‬ ‫יבחינו בו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המחבוא היה צריך לאפשר כניסה ויציאה‬ ‫מהירה וקלה של האדם שהוברח בו‪.‬‬ ‫שבועות ארוכים עברו עד שאותרה מכונית מתאימה בארצות‬ ‫הברית‪ .‬המכונית‪ ,‬מסוג ביואיק‪ ,‬נקנתה והובאה לישראל‪ .‬טכנאים‬ ‫ואנשי מקצוע מיוחדים בנו בה סליק שהותקן בחלק האחורי‬ ‫של הרכב‪ .‬במבט ראשון נראה כי הסליק עשוי היטב וישיג את‬ ‫מטרותיו‪ .‬בשלב השני החל הניסוי‪ .‬גרישה התנדב להסתתר בו‪,‬‬ ‫ומייק שימש כנהג‪ .‬קודם שיצאו לדרך הם סיכמו כי נקישה על‬ ‫דופן המכונית במפתח מתכת תהווה סימן לנהג כי הנוסע הסמוי‬ ‫במצוקה‪ .‬הם בחרו לנסוע מתל אביב לחיפה‪ .‬ולא חלף זמן רב עד‬ ‫שגרישה נקש על דופן המכונית‪ .‬מייק עצר ושלף אותו במהירות‬ ‫מהמחבוא‪ .‬התברר כי גזים מצינור הפליטה חדרו בקלות לחלל‬ ‫המחבוא‪ .‬הטכנאים נקראו לעבודה נוספת‪ .‬הם עמלו על מציאת‬ ‫פתרון‪ ,‬ובין השאר כיוונו את יציאת פתח המפלט לעבר הכביש‬ ‫כדי להרחיקו מהמחבוא‪ ,‬וחוררו בו כמה חורים שישמשו כפתחי‬ ‫אוורור‪ .‬בניסוי החדש נכנס מייק לתא המסתור וגרישה נהג‪.‬‬ ‫הפעם התברר כי אבק הדרך חודר לתא‪ .‬שוב נקראו הטכנאים‬

‫‪  |  108‬אהרון קליין‬

‫לשיפוץ‪ .‬כך‪ ,‬במשך חמישה חודשים במהלך שנת ‪ ,1954‬עסקו‬ ‫ב"נתיב" באינטנסיביות בהתקנת מחבוא יעיל‪ ,‬עד שהמשימה‬ ‫הושלמה‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ 1954‬החל הצעד הראשון ב"מבצע מלטה"‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה להסתייע במכונית שנשאה לוחית זיהוי דיפלומטית של‬ ‫ישראל להברחת מסורב עלייה מבודפשט‪ ,‬בירת הונגריה שהייתה‬ ‫נתונה להשפעה סובייטית‪ .‬השאיפה הייתה להבריחו לאוסטריה‬ ‫הניטרלית‪.‬‬ ‫גרישה נהג‪ ,‬ובכיסא שלידו ישב אדם נוסף מ"נתיב"‪ .‬בידי שניהם‬ ‫היו דרכונים דיפלומטיים של ישראל‪ .‬בשעת בוקר מאוחרת הם‬ ‫חצו בקלילות את הגבול מאוסטריה להונגריה‪ ,‬ובתוך כשעתיים‬ ‫נוספות הגיעו למרכז בודפשט‪ .‬יומיים אחר כך‪ ,‬לאחר כמה תרגילי‬ ‫ניעור של עוקבים פוטנציאליים‪ ,‬ולאחר שווידאו כי הרשויות לא‬ ‫הבחינו במהלכיהם‪ ,‬הם הגיעו עם הרכב לפינת רחוב צדדי בעיר‪,‬‬ ‫שבה היה אמור להמתין הפעיל הציוני‪ ,‬מסורב העלייה‪ .‬גרישה‬ ‫האט את המכונית בסמוך לבחור צעיר ורזה שהחזיק סימן זיהוי‬ ‫מוסכם‪ .‬הבחור פתח את דלת המושב האחורי של הרכב‪ ,‬ונכנס‬ ‫פנימה במהירות‪ .‬בתוך פחות מדקה הוא כבר היה בתוך הסליק‪,‬‬ ‫והם יצאו בדרכם חזרה מבודפשט אל הגבול האוסטרי‪ .‬איש לא‬ ‫הבחין בו כאשר חצו את הגבול‪ .‬היהודי הנרגש התנפל עליהם‬ ‫בחיבוקים ובנשיקות כשיצא מהמחבוא‪ ,‬ולא הפסיק להודות להם‬ ‫על שהצילו את חייו‪.‬‬ ‫מעודדים מההצלחה‪ ,‬הם התארגנו למבצע מילוט נוסף‪ .‬כך‪,‬‬ ‫במשך כמה חודשים‪ ,‬פעל מייק ברחבי אירופה בגלגול מבצעים‬ ‫מסוג זה ואחרים לחילוץ יהודים מעבר למסך הברזל‪ .‬בסיכומה‬ ‫של משימה חולצו עשרות פעילים יהודים‪ .‬עבור מייק ואנשיו‬ ‫הייתה בפעולות אלה שליחות היסטורית‪ ,‬והיא לוותה בהתרוממות‬ ‫רוח הנובעת משותפות במעשה ציוני ראשון במעלה — הצלת‬ ‫יהודים‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪109‬‬

‫מ"נתיב" ל"צומת"‬ ‫לאחר שישה חודשים ב"נתיב" חש מייק כי מיצה את הפוטנציאל‬ ‫שלו בארגון וביקש שיבוץ מחדש‪ .‬בפגישה עם איסר הראל‪ ,‬שהיה‬ ‫באותה תקופה הממונה גם על השב"כ (שנקרא אז ש"ב) וגם על‬ ‫המוסד‪ ,‬הציע הראל כי מייק ישובץ ביחידת "צומת" של המוסד‪.‬‬ ‫מייק הסכים מיד‪ .‬בשלהי ‪ 1954‬הוא התייצב במטה "צומת" בקריה‬ ‫בתל אביב‪ .‬הוא מונה כראש מחלקת סוכני יעד — תפקיד מרתק‬ ‫שכלל את תחום איסוף המידע‪ ,‬ובכלל זה גיוס סוכנים מארצות‬ ‫אויב והפעלתם‪ .‬בראשית ‪ 1955‬הטיל עליו ראש "צומת" את‬ ‫משימת גיוס הסוכן הראשון שלו‪ .‬נקבע כי הוא יצא ליוון כדי‬ ‫לגייס רב סרן מאחת ממדינות העימות עם ישראל‪ .‬אותו קצין היה‬ ‫איש חיל הרגלים ומפקד יחידה שבסיסה סמוך לגבול‪ .‬מסך כל‬ ‫החומר שנאסף לגביו נראה היה כי הקצין בר גיוס ובעל נגישות‬ ‫למודיעין איכותי‪ .‬המוטיבציה שלו להפוך סוכן הייתה בעיקרה‬ ‫אחת — כסף‪ .‬נרגש אך שופע ביטחון יצא מייק לאתונה לפגישה‬ ‫עם הקצין הערבי‪.‬‬ ‫בשעת בוקר מאוחרת הוא צלצל אל חדר המלון שבו שהה‬ ‫הקצין‪ ,‬והציע לו להיפגש‪ .‬הקצין נעתר ברצון‪ .‬הם קבעו להיפגש‬ ‫באחד מבתי הקפה בטיילת שעל חוף הים באתונה‪ .‬מייק פעל‬ ‫בהתאם לנהלים‪ ,‬וזמן מה לפני הפגישה המתוכננת הגיע לאזור‬ ‫כדי לחפש סימנים מחשידים העלולים להעיד כי הקצין לא הגיע‬ ‫לבדו וטומן לו מארב‪ .‬כשווידא כי אכן הקצין הגיע לבדו‪" ,‬בלי‬ ‫זנב"‪ ,‬הוא ניגש לשולחן שלידו ישב הקצין והציג את עצמו‪ .‬הרב‬ ‫סרן היה לבוש היטב‪ .‬הוא היה בשנות הארבעים לחייו‪ ,‬בעל‬ ‫מבנה גוף מוצק‪ ,‬שפם קטן שעיטר את שפתו העליונה‪ ,‬ולחייו היו‬ ‫אדמדמות ודשנות‪ .‬הם החלו בשיחת חולין קצרה ולאחריה הציע‬ ‫מייק לטייל לאורך הטיילת לשאוף אוויר‪.‬‬ ‫בכל אותו הזמן הקפיד מייק לשמור על ערנות לנעשה‬ ‫בסביבתם‪ .‬הוא ביקש ללמוד ולאתר כל סימן מחשיד בשפת‬

‫‪  |  110‬אהרון קליין‬

‫הגוף של הקצין‪ ,‬אולם הרב סרן היה רגוע ונינוח והתגלה כאיש‬ ‫שיחה נעים‪ ,‬מנומס וחביב‪ .‬בשלב מסוים הוא בחר להזמין אוזֹו‬ ‫והם החלו לשתות‪ .‬לפי התיק שהוכן עליו‪ ,‬מייק ידע כי למרות‬ ‫היותו מוסלמי‪ ,‬הקצין אהב לשתות אלכוהול‪ .‬אהב מאוד‪ .‬הם שתו‬ ‫כוסית ועוד כוסית ועוד כוסית‪ .‬האלכוהול השפיע על שניהם‪.‬‬ ‫מייק הזמין ַמזֶ טים‪ ,‬והמלצר הביא להם סדרה של צלוחיות קטנות‬ ‫עם סלטים שונים‪ .‬עם הסלטים הם שתו עוד אוזו‪ .‬הגיעה כבר‬ ‫שעת אחר צהריים והם לא הפסיקו לשתות‪ .‬מייק חש כי פניו‬ ‫התנפחו‪ ,‬שפתיו היו יבשות וראשו כבד ומעט סחרחר‪ .‬זו הייתה‬ ‫הפעם הראשונה שהוא שתה כל כך הרבה‪ .‬עד לאותו יום הוא לא‬ ‫השתכר כלל‪ .‬הוא החזיק מעמד בכוח ממש‪ ,‬עד שלפתע קם הקצין‬ ‫על רגליו‪ ,‬התנדנד קלות‪ ,‬ושאל בשפה מעט מבולבלת‪" :‬תגיד‪,‬‬ ‫נכון ששתית שמן לפני הפגישה?"‪.‬‬ ‫"שמן?"‪ ,‬תהה מייק‪" ,‬למה?"‬ ‫מהמאפיה"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫"אתם יודעים‪ ,‬למדתם‬ ‫"מה למדנו מהמאפיה?"‪.‬‬ ‫"לשתות שמן לפני שתיית אלכוהול כדי להאט את תהליך‬ ‫ההשתכרות"‪.‬‬ ‫הוא לא האמין שמייק החזיק מעמד לאחר כל כך הרבה‬ ‫כוסיות בלי לשתות קודם שמן‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המשימה הוכתרה‬ ‫בהצלחה ובתום הארוחה הוא גויס בכיסוי של ארגון אירופי‪ .‬מייק‬ ‫אף החניף לו והציע לו להיות יועצו‪ .‬זה היה גיוס מזורז תמורת‬ ‫כסף רב‪ .‬מכיוון שלא היה אפשר להמתין לביקור נוסף של הקצין‬ ‫באתונה הציע לו מייק ללכת יחד למלון באחד האיים‪ ,‬ולהתחיל‬ ‫לתדרכו לאלתר‪ .‬הוא הזמין בעבורם שני ביתני חוף באתר נופש‬ ‫על האי‪ ,‬רכש להם בגדי ים‪ ,‬וכך הם יצאו למשימת התדרוך‪.‬‬ ‫מייק תחקר אותו היטב‪ ,‬לימד אותו כיצד להביא ידיעות‪ ,‬ואיך‬ ‫להשתמש בקשר החשאי‪ .‬לימים התברר כי הקצין היה סוכן יעיל‬ ‫שתרם רבות‪.‬‬ ‫דבר אחד הוסיף להטריד את מייק לאחר ההצלחה במשימת‬

‫איש המבצעים  |  ‪111‬‬

‫גיוס הסוכן הראשון — האם אכן שתיית שמן מאיטה שכרות?‬ ‫בהזדמנות הראשונה שנקרתה לו‪ ,‬כשרופא הילדים של בנו דור‬ ‫הגיע אליהם הביתה‪ ,‬הוא הציג בפניו את הסוגיה‪ .‬הרופא הצעיר‬ ‫חייך ואישר‪" :‬כוסית שמן מרפדת את דופנות הקיבה ומאיטה את‬ ‫הספיגה של האלכוהול בדם"‪.‬‬ ‫"אבל איך אפשר לשתות שמן?"‪ ,‬תהה מייק‪.‬‬ ‫"מי שלא יכול לשתות כוסית שמן‪ ,‬יכול לאכול כף חמאה‪ .‬ומי‬ ‫שלא רוצה לאכול חמאה‪ ,‬שישתה כוס מיץ מלפפונים חמוצים"‪.‬‬ ‫הלקח הופנם‪.‬‬ ‫אנקדוטה משעשעת אחרת מפרשת גיוס הסוכן הראשון נעוצה‬ ‫בקבלה שהגיש מייק לאיש הכספים של "צומת" בנוגע לבגד הים‬ ‫שרכש‪ .‬איש הכספים התעקש כי המוסד לא צריך לשלם על בגד‬ ‫ים‪ .‬מייק התעקש כי הוא רכש אותו כחלק מסיפור הכיסוי‪ .‬הפקיד‬ ‫היסס‪ ,‬ונעתר רק לאחר שהודיע שמעתה בגד הים הוא רכוש‬ ‫המוסד‪ ,‬וכאשר מייק יסיים את תפקידו הוא יידרש להחזירו‪ .‬מייק‬ ‫הסכים לעסקה‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫ימי פלמ"ח‬ ‫כמו רבים מבני דורו‪ ,‬ולמרות הישגיו במהלך חייו הבוגרים‪,‬‬ ‫מייק חש כי התקופה החשובה בחייו הייתה בנערותו‪ .‬באותה‬ ‫תקופה הוא התנדב לשורות הפלמ"ח והשתלב אחר כך בפעילות‬ ‫ארגון ההעפלה הבלתי לגאלית לארץ ישראל — המוסד לעלייה‬ ‫ב'‪ .‬לארגון "ההגנה" — המוסד הביטחוני המרכזי והמוביל בימי‬ ‫היישוב — הצטרף מייק זמן קצר לאחר טקס הבר מצווה‪ .‬כדי‬ ‫להבין את הלהט הציוני שפיעם בו צריך לשוב לשורשי משפחתו‪.‬‬ ‫מיכאל הררי נולד ב‪ 18-‬בפברואר ‪ 1927‬בתל אביב‪ ,‬ברחוב‬ ‫יהודה הלוי ‪ .6‬כנצר לשתי משפחות ירושלמיות ותיקות‪ ,‬הררי‬ ‫וזובאק‪ ,‬הוא היה בן הדור השביעי בארץ מצד אמו‪ ,‬שרה‪ ,‬ודור‬ ‫חמישי בארץ מצד אביו‪ ,‬יהושע‪ .‬סבתו מצד אמו הייתה בת‬ ‫למשפחת רוטשילד‪ .‬אביה‪ ,‬קרי הסבא‪-‬רבא של מייק‪ ,‬היה אחיו‬ ‫של הקונסול האמריקני בירושלים בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪,‬‬ ‫שהייתה אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית‪ .‬אמו הייתה‬ ‫קרובת משפחה גם של אברהם שפירא‪ ,‬ממייסדי פתח תקווה‪,‬‬ ‫שכונה "זקן השומרים" והיה אישיות בולטת ביישוב ו"בהגנה"‪.‬‬ ‫סבו מצד אמו‪ ,‬שמואל זובאק‪ ,‬היה סוחר עצים שייבא עצים‬ ‫מרוסיה לארץ ישראל‪ .‬בילדותו בילה מייק ימים רבים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בחופשת הקיץ‪ ,‬בבית סבו וסבתו בשכונת נחלת שבעה בירושלים‪.‬‬ ‫‪112‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪113‬‬

‫הוא שיחק במשך שעות רבות במחסן העצים של סבו‪ ,‬שמוקם‬ ‫בשכונת מאה שערים מול תחנת הקמח ובית החולים האיטלקי‪.‬‬ ‫הוריו נפגשו בירושלים‪ .‬לאחר שנישאו הם עברו ליפו‪ ,‬בעיקר‬ ‫בשל עבודתו של אביו כפקיד בחברה מסחרית ליבוא‪ .‬בבית הוריו‬ ‫דיברו רק עברית‪ ,‬כחלק מהמאמץ לתחייה הלאומית‪ .‬אולם עם‬ ‫זאת הם היו מודעים לחשיבות ידיעתן של שפות זרות‪ ,‬וכאמור‬ ‫התעקשו שבנם ילמד בבית הספר העממי "אליאנס" מאחר שלימדו‬ ‫בו גם אנגלית וצרפתית‪" .‬ידיעת שפות זה נשק‪ ,‬ועם הנשק הזה‬ ‫תוכל להסתדר בכל מקום ברחבי העולם"‪ ,‬חזרה ושיננה באוזניו‬ ‫אמו‪ .‬כשבגר עמד בנה במשימה‪ :‬הוא בקיא בשפות עברית‪,‬‬ ‫צרפתית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬איטלקית‪ ,‬ספרדית וערבית‪.‬‬ ‫אחת החוויות המכוננות של מייק טמונה בימי המרד הערבי‬ ‫הגדול בארץ ישראל‪ ,‬שהתרחש בשנים ‪ .1939–1936‬בהיותו בן‬ ‫תשע‪ ,‬כאשר משפחתו התגוררה בשכונת נווה צדק בעיר העברית‬ ‫הראשונה תל אביב‪ ,‬הוא יצא באחד הבקרים עם אחותו הצעירה‪,‬‬ ‫ויקי‪ ,‬מביתם אל בית הספר "אליאנס"‪ .‬השעה הייתה קרוב לשמונה‬ ‫בבוקר‪ ,‬מועד תחילת הלימודים‪ ,‬ולפתע הם הבחינו בהתרחשות‬ ‫חריגה‪ :‬מהומה שהתפתחה במהירות באזור שהיווה את הגבול‬ ‫העירוני בין תל אביב ליפו הערבית‪ .‬אל מול עיניהם המשתאות‬ ‫רצו עשרות יהודים‪ ,‬בני כל הגילים‪ ,‬במורד רחוב יפו‪-‬תל אביב‪,‬‬ ‫כשבעקבותיהם המון ערבי משולהב‪ ,‬חמוש במקלות ובסכינים‪.‬‬ ‫מייק זוכר עד היום את זעקות היהודים‪ ,‬שנמלטו גם מאבנים‬ ‫ומחפצים שונים שנזרקו לעברם‪ .‬זיכרון מכריע לא פחות מאותו‬ ‫אירוע הוא מחזה של קבוצה אחרת של יהודים‪ ,‬שהתארגנה באורח‬ ‫ספונטני כדי להגיב ולהשיב מלחמה שערה‪ ,‬ואף הצליחה לבלום‬ ‫את התקדמות ההמון הערבי‪ .‬מייק בן התשע החליט להצטרף‬ ‫למגינים‪ .‬מכיוון שבסמוך אליו ניצבה חנות מכולת אשר מחוץ לה‬ ‫הוצגו למכירה בין השאר מקלות מטאטא מעץ‪ ,‬הוא נטל לידיו‬ ‫אחד מהם‪ ,‬הורה לאחותו להיכנס לתוך חנות המכולת עד יעבור‬ ‫זעם‪ ,‬והצטרף ליהודים שרדפו אחרי קבוצת הפורעים הנמלטת‪.‬‬

‫‪  |  114‬אהרון קליין‬

‫"לא הבנתי למה זורקים עלינו אבנים‪ .‬כן הבנתי את החובה שלי‬ ‫להגן על עצמי‪ ,‬על אחותי ועל בני עמי"‪.‬‬ ‫חוויה מעצבת נוספת קשורה אף היא במעשה אלים מראשית‬ ‫מאורעות ‪" .1936‬מישהו סיפר לי כי ברחוב בוסטרוס ביפו (כיום‬ ‫רחוב רזיאל) נסקל באבנים קצין יהודי ממשטרת המנדט‪ .‬שמו‬ ‫היה ארקין‪ ,‬והרכב שבו נהג הוצת ונשרף כליל‪ .‬רצתי במהירות‬ ‫למקום האירוע‪ ,‬וראיתי מכונית קטנה מסוג ‪ MG‬שרופה לחלוטין‪.‬‬ ‫בתוכה זיהיתי גופה מפוחמת של אדם שהחזיק בשתי ידיו את‬ ‫ההגה‪ .‬לאחר מכן התברר לי כי הוא היה השכן שלנו‪ ,‬ולמעשה‬ ‫היה ממחנכַ י במהלך ילדותי‪ .‬זה היה המפגש הראשון שלי עם‬ ‫פיגוע המכוון כנגד יהודים‪ ,‬חלק מהסכסוך הערבי‪-‬ישראלי"‪.‬‬ ‫טעון בחוויות מסוג זה הצטרף מייק לארגון ההגנה כבר בגיל‬ ‫שלוש‪-‬עשרה‪ .‬מחניך בתנועת הצופים הוא עבר לשמש כרץ‪-‬‬ ‫שליח במחלקת הקשר של ההגנה בתל אביב‪ .‬באותם ימים‪,‬‬ ‫בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬הקשר בין המפקדים‬ ‫והחברים בארגון היה חשאי והתבסס בעיקרו על העברת פתקים‬ ‫על ידי מגויסים צעירים שתפקדו כשליחים‪-‬רצים‪ .‬במסגרת אימוני‬ ‫הנוער הם עברו אימונים של תרגילי סדר‪ ,‬קפא"פ (קרב פנים אל‬ ‫פנים) וקשר מורס באמצעות דגלים‪ .‬באחד מימי קיץ ‪ 1940‬הטיל‬ ‫מפקד המחלקה על החבר'ה הצעירים מטלה‪ :‬להדביק כרוזים‬ ‫ברחובות תל אביב‪ .‬מייק וחברו צדוק היו אמורים להדביק את‬ ‫הכרוזים לאורך כל רחוב דיזנגוף עד לצפון העיר‪ .‬מפקד המחלקה‬ ‫הבטיח שיבדוק כל קיר שעליו התבקשו להדביק את הכרוזים‪.‬‬ ‫מייק וצדוק‪ ,‬ילדים ממושמעים‪ ,‬נטלו את חבילת הכרוזים ומיהרו‬ ‫להכין דבק מקמח ומים כדי לעמוד במשימה‪.‬‬ ‫באותו שלב הוא לא סיפר להוריו על הגיוס ל"הגנה"‪ ,‬וגם‬ ‫לא על המשימות שהוטלו עליו‪ .‬הוא ידע כי הם לא יסכימו‬ ‫שיסכן את עצמו‪ .‬לכן הוא יצא בחשאי בלילה מדירת הוריו דרך‬ ‫חלון חדר השירותים‪ ,‬משם עבר אל המרפסת‪ ,‬וממנה יצא לגג‬ ‫הבניין‪ ,‬שממנו ירד במדרגות אל הרחוב‪ ,‬שם המתין לו צדוק‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪115‬‬

‫לפי התרגולת שאימצו‪ ,‬מייק סחב את דלי הדבק עם המברשת‬ ‫ומרח על הקיר‪ ,‬וצדוק הדביק את הכרוזים‪ .‬הם החלו במלאכה‬ ‫ברחוב דיזנגוף פינת אבן גבירול של היום בשעת חצות כמעט‪,‬‬ ‫ועברו במהירות בית אחר בית משני צדי הרחוב‪ ,‬והדביקו‪ .‬רחוב‬ ‫דיזנגוף של שנות הארבעים הכיל ברובו בתים פרטיים מהודרים‬ ‫וביניהם משטחי חול גדולים‪ .‬צמד החברים לא פסחו על אף בית‪,‬‬ ‫עד שהגיעו לתחנת המשטרה הקיימת עד היום ברחוב דיזנגוף‪.‬‬ ‫בכניסה לתחנת המשטרה פטרל זקיף בריטי‪ ,‬וצדוק הציע לדלג‬ ‫על התחנה‪ .‬מייק הזכיר שהמפקד דרש שידביקו על כל בית ובית‪,‬‬ ‫"והמשטרה זה בית"‪ .‬הם חיכו שהזקיף יחלוף על פני התחנה ואז‬ ‫ניגשו בזריזות אל דלת ברזל גדולה של החניון המשטרתי‪ .‬אלא‬ ‫שהכרוזים לא נדבקו כי המשטח היה מלוכלך ומלא אבק‪ .‬רק‬ ‫לאחר שמייק הסיר את האבק במטפחת‪ ,‬המשימה הושלמה‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬בעת פגישת הסיכום עם המפקד‪ ,‬הוא שאל‪" ,‬מי‬ ‫קיבל כמשימה את רחוב דיזנגוף?"‪ .‬מייק וצדוק קמו על הרגליים‪.‬‬ ‫"תעלו על ספסל"‪ ,‬הוא הורה להם‪ ,‬ואמר‪" :‬עשיתם עבודה מצוינת‪,‬‬ ‫אבל נטלתם סיכון גדול מדי כשהדבקתם גם על תחנת המשטרה‪,‬‬ ‫לא הייתם צריכים"‪ .‬האירוע הזה נצרב אצל מייק בכל הנוגע‬ ‫לחשיבותה של הדבקות במטרה‪" .‬כך נהגתי כל חיי‪ ,‬וכך גם‬ ‫חינכתי ודרשתי מפקודי"‪.‬‬

‫החלטות גורליות‪ :‬התגייסות לפלמ"ח‬ ‫בקיץ ‪ ,1943‬כשסיים את לימודיו בתיכון בקולג' הצרפתי ביפו‬ ‫והוא בן שש‪-‬עשרה וחצי בלבד התלבט מייק באשר לעתידו‪ .‬חלק‬ ‫מחבריו פנו ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬אבל‬ ‫צדוק חברו הטוב הציע עתיד אחר‪" :‬אחי התגייס לצי הבריטי"‪,‬‬ ‫אמר‪" ,‬אז גם אנחנו נתגייס לצבא הבריטי? בוא נעשה משהו אחר‪.‬‬ ‫נתגייס לפלמ"ח‪ ,‬נהיה פלמ"חניקים"‪ .‬הפלמ"ח‪ ,‬פלוגות המחץ‪,‬‬ ‫הוקם בשנת ‪ 1941‬על ידי ארגון "ההגנה"‪ .‬מייק וחברו ניגשו לבית‬

‫‪  |  116‬אהרון קליין‬

‫המרכז החקלאי ברחוב ליליינבלום בתל אביב ושאלו את הפקיד‬ ‫בכניסה‪" ,‬יש פה משרד של הפלמ"ח?"‪ .‬הפקיד הפנה אותם לחדר‬ ‫האחרון בקצה המסדרון‪ .‬כשהגיעו שאל צדוק‪" ,‬פה זה הפלמ"ח?"‪.‬‬ ‫בחור צעיר הכניס אותם ושאל לרצונם‪" .‬יש לנו רצון להתגייס‬ ‫לפלמ"ח‪ ",‬אמרו השניים‪ .‬לאחר שבירר את הפרטים הדרושים‪,‬‬ ‫הביעו את הסכמתם להתגייס‪ .‬הצעיר החל למלא את הפרטים‪,‬‬ ‫"בני כמה אתם?"‪ .‬כשהבין שהם בני שש‪-‬עשרה וחצי‪ ,‬הודיע‬ ‫נחרצות‪" :‬תחזרו בעוד שנה‪ .‬לפלמ"ח מתגייסים מגיל שבע‪-‬עשרה‬ ‫וחצי"‪ .‬זו הייתה אכזבה קשה‪ ,‬אך הם החליטו לא לוותר‪ .‬מייק‬ ‫העלה רעיון‪" ,‬ציידי‪ ,‬בוא נחזור לכאן שוב בעוד כמה ימים‪ ,‬אולי‬ ‫יהיה שם בחור אחר ונספר להם שאנחנו בני שבע‪-‬עשרה וחצי‪,‬‬ ‫ילידי שנת ‪ ."1926‬הם חזרו ביום אחר‪ ,‬ופגשו במגייס אחר שהאמין‬ ‫להם כי הם בני שבע‪-‬עשרה וחצי‪ .‬מאז‪ ,‬בכל המסמכים שלו‪ ,‬חוץ‬ ‫מאשר בתעודת הלידה‪ ,‬הוא מופיע כיליד ‪ .1926‬בפברואר ‪2006‬‬ ‫באו חברים רבים לברך אותו לרגל יום הולדתו השמונים‪ ,‬והוא‬ ‫השיב בחיוך "חבר'ה‪ ,‬תודה‪ ,‬אבל גבורות זה רק בעוד שנה"‪.‬‬ ‫כעבור שבועיים הם נשלחו לקיבוץ גבעת חיים‪ ,‬למטה‬ ‫הפלוגה התל אביבית‪ ,‬פלוגה ד'‪ .‬מייק עזב את בית הוריו מבלי‬ ‫להגיד דבר על הגיוס לפלמ"ח‪ .‬ערב קודם ישב עם הוריו ועם‬ ‫דודו שניסו לשכנעו שוב לצאת ללימודים אקדמיים באוניברסיטה‬ ‫האמריקנית בביירות שבלבנון‪ .‬בבוקר הוא יצא מן הבית לכיוון‬ ‫אחר‪ .‬האדם היחיד מקרב בני משפחתו שידע כי התגייס לפלמ"ח‬ ‫הייתה דודתו‪ ,‬אחותו הצעירה של אביו‪ ,‬שעמה היה בקשר הדוק‪.‬‬ ‫"אם ישאלו‪ ,‬תגידי שהתגייסתי לפלמ"ח‪ .‬אבל רק כשאני אהיה‬ ‫כבר רחוק מכאן"‪.‬‬ ‫למפקד הפלוגה שלו קראו בנימין צור‪ ,‬שכונה‪ ,‬בנוסח הימים‬ ‫ההם‪ ,‬בנימין הג'ינג'י‪ .‬הוא היה המפקד הראשון של פלוגה ד'‪,‬‬ ‫שכונתה גם הפלוגה התל אביבית‪ ,‬ובה כמאתיים וארבעים איש‪.‬‬ ‫הג'ינג'י העביר אותם למחלקה חדשה שהתגבשה בקיבוץ רמת‬ ‫הכובש‪ ,‬מצפון לכפר סבא‪" .‬היינו ארבעים חבר'ה‪ .‬בהם בוגרי‬

‫איש המבצעים  |  ‪117‬‬

‫הגימנסיה בלפור‪ ,‬בוגרי תנועת הצופים ועוד סוג אחד של‬ ‫פראיירים כמונו‪ .‬גרנו באוהלים בקצהו המזרחי של הקיבוץ‪.‬‬ ‫בחורים ובחורות צעירים‪ ,‬גאים על היותנו פלמ"חניקים‪ .‬לבשנו‬ ‫חולצת ברזנט עם כיס אחד‪ ,‬החולצה הייחודית לחברי הפלמ"ח"‪.‬‬ ‫הקשר בין החברים במחלקת רמת הכובש נשמר מאז ועד עתה‪.‬‬ ‫מדי חמש שנים הם עורכים כינוס‪ .‬שני המפגשים האחרונים‪ ,‬לרגל‬ ‫שישים ושישים וחמש שנים לגיוסם‪ ,‬היו אצל מייק בחצר‪ .‬רבים‬ ‫מצעירי המחלקה הגיעו לגדולות‪ :‬נשיא בית המשפט העליון‪,‬‬ ‫מאיר שמגר‪ ,‬אז שטרנברג; פרופ' ניסן לוויתן מהאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬מומחה לכלכלה; אליעזר שפר‪ ,‬מי שהיה המשנה לנגיד‬ ‫בנק ישראל; פרופ' נתן שרון‪ ,‬חתן פרס ישראל לביוכימיה‪ ,‬ועוד‬ ‫רבים אחרים‪.‬‬ ‫חוויה קשה מימי השירות בפלמ"ח קשורה במבצע חיפוש‬ ‫הנשק שערכו הבריטים בקיבוץ רמת הכובש ב‪ 16-‬בנובמבר‬ ‫‪ .1943‬השתלשלות האירועים קשורה להסדר שנקבע בין הפלמ"ח‬ ‫לקיבוצים‪ ,‬ולפיו מדי חודש יתרמו הפלמ"חניקים שבועיים מזמנם‬ ‫לעבודה במשק‪ ,‬ואת השבועיים הנוספים יקדישו לאימוני לחימה‪.‬‬ ‫במסגרת האימונים הם למדו לתפעל רובה בריטי מסוג "לי אנפילד"‪,‬‬ ‫מקלע ברן‪ ,‬רימוני יד וחומרי נפץ‪ .‬את הברן הם למדו להרכיב‬ ‫ולפרק במהירות רבה‪ .‬בתחרות שהתקיימה בין הפלמ"חניקים‬ ‫נקבע שיא‪ :‬שתיים ורבע דקות להרכבה‪ ,‬לחימוש ולהכנת המקלע‬ ‫לירי‪ .‬באותם הימים כלי הנשק היו בכמויות מצומצמות‪ ,‬ולצורך‬ ‫למשנה‬ ‫ָ‬ ‫האימונים נהגו להעביר אותם בחשאי ממחלקה אחת‬ ‫בחשאי‪ .‬יום אחד‪ ,‬בעת העברת נשק מקיבוץ גבעת חיים לרמת‬ ‫הכובש‪ ,‬התגלה הנשק שהוטמן בתוך ארגז ירקות בעת חיפוש‬ ‫שגרתי של הצבא הבריטי באוטובוס שעצר ליד תחנת המשטרה‬ ‫בצומת כפר סבא‪.‬‬ ‫"מאין אתם?"‪ ,‬שאלו החיילים את הפלמ"חניקים שנשאו עמם‬ ‫את "ארגז הירקות"‪.‬‬ ‫"מקיבוץ רמת הכובש"‪ ,‬ענו‪.‬‬

‫‪  |  118‬אהרון קליין‬

‫הבריטים החליטו לא להסתפק במעצרם‪ ,‬ולערוך חיפוש אחר‬ ‫כלי נשק נוספים בקיבוץ‪ .‬מה שהיה יכול להסתיים כמבצע חיפוש‬ ‫שגרתי‪ ,‬הפך למבצע רחב היקף‪ :‬המשק בקיבוץ הוקף על ידי‬ ‫כשלוש מאות שוטרים וחיילים של כוח המחץ של הצבא הבריטי‪.‬‬ ‫הם אספו וריכזו את חברי הקיבוץ בתוך מכלאות ארעיות שהוקמו‬ ‫מקונצרטינות דוקרניות‪ ,‬וערכו חיפוש מקיף שבמהלכו שברו וניתצו‬ ‫רכוש רב‪ .‬גם המאהל של אנשי מחלקת הפלמ"ח נחרב בחיפושים‪.‬‬ ‫מפקד המחלקה שלהם‪ ,‬שמואל ("סמי")‪ ,‬נלכד כשיצא מהמקלחת‬ ‫והמגבת עדיין על גופו‪ .‬אחריו נעצרו יתר הפלמ"חניקים‪ .‬במכלאה‬ ‫החליט סמי לנסות להיחלץ בכוח‪" :‬כשאוריד את המגבת‪ ,‬כולנו‪,‬‬ ‫כאיש אחד‪ ,‬נפרוץ החוצה מהמכלאה"‪ ,‬הורה לחברי המחלקה‪.‬‬ ‫העובדה שסביב עמדו עשרות חיילים בריטים עם נשק בידיים‬ ‫ומבט חמור בעיניים לא השפיעה על החלטתו‪ .‬הפלמ"חניקים‬ ‫שהכו‬ ‫הצעירים ביצעו את ההוראה‪ ,‬אך נתקלו בדרכם בחיילים ִ‬ ‫בהם ללא רחם בקתות הרובים ופצעו לא מעטים מהם‪ .‬למזלו‬ ‫של מייק‪ ,‬הקצין הבריטי שתפס אותו ִהכה בו במקל קצינים דק‪.‬‬ ‫המכות הכאיבו‪ ,‬אך לא גרמו לנזק בלתי הפיך‪ .‬החיילים התגברו‬ ‫על הפלמ"חניקים בקלות רבה וכולם הוחזרו למכלאה‪ .‬כעבור זמן‬ ‫קצר הם הועלו על קומנדקרים שנועדו להעביר אותם אל הלא‬ ‫נודע‪ .‬המועקה בקרבם גברה עקב הידרדרות במצבו הרפואי של‬ ‫אחד מחברי הקיבוץ‪ ,‬שמואל ווליניץ‪ ,‬שאיבד את הכרתו תוך כדי‬ ‫הנסיעה‪ ,‬לאחר שספג מכות קשות‪ .‬במהלך הנסיעה‪ ,‬שנמשכה‬ ‫כשעתיים‪ ,‬הוא היה שרוע על ברכי חבריו מחוסר הכרה‪ ,‬ודם ניגר‬ ‫מראשו‪ .‬ווליניץ גסס‪ ,‬והם לא יכלו לסייע לו‪ .‬עד שהגיעו לתחנת‬ ‫המשטרה בעיר שכם הוא כבר נפח את נשמתו‪.‬‬ ‫בתחנת המשטרה אסף מפקד המחלקה את לוחמיו ולחש‪,‬‬ ‫"חבר'ה‪ ,‬הם יקראו לנו לחקירה אחד‪-‬אחד‪ .‬שיהיה ברור‪ ,‬אף‬ ‫אחד לא יודע אנגלית! הם ייאלצו להביא מתורגמן‪ ,‬וכך נרוויח‬ ‫את זמן התרגום מאנגלית לעברית‪ .‬זה יאפשר לכם לחשוב על‬ ‫תשובה טובה ומתאימה‪ .‬אם לא יהיה להם מתורגמן‪ ,‬אני קובע‬

‫איש המבצעים  |  ‪119‬‬

‫שמיכאל"‪ ,‬כלומר מייק‪" ,‬יציע את עצמו כמתורגמן"‪ ,‬והוסיף לעבר‬ ‫מייק‪" ,‬תסנן ותייפה את התשובות במהלך התרגום"‪ .‬כולם הנהנו‪.‬‬ ‫לקראת השעה תשע בבוקר הגיע סמל בריטי ולקח את אחד‬ ‫הבחורים למשרד‪ ,‬לחקירה‪ .‬כעבור זמן קצר הוא חזר כשהוא מקלל‬ ‫ומשליך את הנחקר בחזרה לאולם‪ .‬בחלוף כמה שעות‪ ,‬שבהן ניסו‬ ‫הבריטים לאתר מתורגמן‪ ,‬חזר הסמל וצעק בקול רם‪" :‬מי יודע‬ ‫אנגלית?"‪ .‬כפי שתוכנן מראש‪ ,‬רק לאחר שהשאלה נשאלה בפעם‬ ‫השלישית הרים מייק את היד ואמר בשקט‪."I know" ,‬‬ ‫שעות ארוכות ישב מייק במשרדו של הסמל ותרגם את‬ ‫דברי חבריו שתוקתקו על מכונת כתיבה ישנה‪ .‬הוא "שיפץ" את‬ ‫התשובות בעבור החבר'ה שלא ענו תשובות מתחמקות דיין‪ .‬עם‬ ‫הזמן הוא למד שם את יסודות בניית סיפור הכיסוי‪ ,‬וכיצד יש‬ ‫לענות בחקירה‪ .‬החקירות נמשכו ימים ובמהלכן החלו הבריטים‬ ‫לכנותו "מייקל"‪ .‬כך הלך ונמוג שמו העברי לטובת כינויו "מייק"‪.‬‬ ‫לבסוף הוא נחקר בעצמו‪ ,‬וסיפר כי הוא שייך לקבוצת נערים‬ ‫שהגיעה לקיבוץ במסגרת עליית הנוער וכי הוריו נפטרו מזמן‪.‬‬ ‫מייק "קבר" אותם מסיבה אחת — רצונו להגן על אביו‪ ,‬שהיה עובד‬ ‫אדמיניסטרטיבי מטעם שלטון המנדט‪ .‬הוא חשש שמעצרו בשל‬ ‫פעילות חתרנית עלול לפגוע באביו ואולי אף להביא לפיטוריו‪.‬‬ ‫מהקישלה‪ ,‬בית המעצר בשכם‪ ,‬הם נשלחו לאחר כשבוע‬ ‫ֶ‬ ‫למחנה המעצר בלטרון‪ ,‬שם פגש מייק אנשים מכל ארגוני‬ ‫המחתרות‪ ,‬ובהם אנשי אצ"ל ולח"י‪ .‬הוא שוחרר כעבור כמה ימים‪,‬‬ ‫בין השאר משום שנחשב עדיין קטין‪ .‬כשחזר לביתו המתינה לו‬ ‫שיחה יסודית ונוקבת עם אביו‪ ,‬שעתה התוודע למעלליו‪ .‬לבסוף‬ ‫סוכם ביניהם כי מייק ימשיך בפלמ"ח‪ ,‬אך לאחר מכן ייסע ללמוד‬ ‫באוניברסיטה בביירות‪.‬‬ ‫כמה ימים לאחר השחרור מלטרון קבעו כמה חברים מהמחלקה‬ ‫בפלמ"ח לצאת לבלות בערב‪ .‬הם הגיעו לבית הוריו של מייק כדי‬ ‫לאסוף אותו‪ ,‬ולאחר שנקשו על הדלת ביקשו את "מייקל"‪ .‬אביו‬ ‫חשב שהם טעו בכתובת‪ ,‬אולם בנו ששמע את השיחה הסביר לו‬

‫‪  |  120‬אהרון קליין‬

‫את פשר השם החדש‪ .‬מאז ועד היום רק שלושה אנשים המשיכו‬ ‫לקרוא לו מיכאל‪ :‬אמו‪ ,‬שהודיעה לו כי "בשבילי נולדת מיכאל‬ ‫ותישאר מיכאל"; צביקה זמיר‪ ,‬שהיה מפקד הכיתה שלו במחלקה‬ ‫והכיר אותו כמיכאל; ופנינה‪ ,‬שקוראת לו מיכאל בחיבה‪ .‬בשביל‬ ‫כל האחרים הוא מייק‪ ,‬מייק הררי‪.‬‬

‫עבודה‪ ,‬אימונים ופעולות נועזות‬ ‫בחודשים הראשונים של שנת ‪ ,1944‬מעט לאחר השחרור מהמעצר‬ ‫בלטרון‪ ,‬התבקשו חמישה חברים מהפלוגה התל אביבית להגיע‬ ‫לבית הוועד הפועל ברחוב אלנבי בתל אביב‪ ,‬למפגש עם מפקד‬ ‫הפלוגה שלהם‪" .‬מייק‪ ,‬הוחלט שתצטרף לתמר‪ ,"...‬עדכן המפקד‬ ‫במהירות‪.‬‬ ‫"אין בעיות‪ ,‬רק תגיד לי מי זו תמר‪ ,‬היכן היא ומה בדיוק אני‬ ‫עושה איתה"‪ ,‬השיב בחיוך‪ ,‬מעט מופתע‪ .‬מפקד הפלוגה‪ ,‬יוסוף‪,‬‬ ‫לא חייך‪ .‬הוא הביט לכיוון הדלת והחלון מחשש שמישהו מאזין‪,‬‬ ‫ובהיסוס מה תהה‪" :‬תמר‪ ,‬אינך יודע?"‪.‬‬ ‫מייק חשב לתומו כי הכוונה לכינוי של תחנת הרדיו המחתרתית‬ ‫והשיב כי אינו מתאים לתפקיד של קריין‪ .‬יוסוף לא התרשם‪,‬‬ ‫והשיב שאין צורך בקול רדיופוני‪ .‬מייק שיער עתה כי בעצם הוא‬ ‫מיועד לאבטח את התחנה‪" .‬אין בכוונתי לאבטח תחנת רדיו‪ .‬אני‬ ‫מבקש לחזור למחלקה שלי"‪ ,‬התעקש‪ .‬בשלב זה הבין יוסוף כי‬ ‫לא יוכל להמשיך לדבוק בקוד שאינו מובן למייק‪ .‬הוא הסביר כי‬ ‫כשנוקטים את השם "תמר" הכוונה היא שהוחלט לשלוח אותו‬ ‫לקורס קשר רדיו בקיבוץ יגור‪.‬‬ ‫בקורס פגש את עזריליק עינב‪ ,‬חבר ילדות‪ ,‬שהסביר לו כי‬ ‫"תמר" הוא הכינוי לרשת האלחוט החשאית של הפלמ"ח‪ ,‬וכי‬ ‫הקורס המיוחד חשוב ביותר‪ .‬עיקרו — לימוד שפת המורס‪.‬‬ ‫הקורס נמשך שישה שבועות והיה אינטנסיבי מאוד‪ :‬במשך‬ ‫כתשע שעות ביום הוא שמע רק את קולות התקתוק של הנקודות‬

‫איש המבצעים  |  ‪121‬‬

‫והקווים‪ ,‬וככל שעברו הימים הוא חש שלעולם לא יצליח להפנים‬ ‫את רזי התחום‪ .‬למזלו‪ ,‬המדריך ומפקד "תמר"‪ ,‬אברהם שכונה‬ ‫"ברד"‪ ,‬התעקש לסייע לו להשלים את הקורס‪ .‬היכולת להבין‬ ‫את המורס‪ ,‬שפה של סימנים וצלילים‪ ,‬הצריכה חוש מוזיקלי‬ ‫ומתמטי‪ ,‬שמייק לא הצטיין בו‪ .‬אבל במאמצים רבים הוא סיים‬ ‫בציון טוב את הקורס‪ .‬למסיבת הסיום במחנה ג'וערה הגיע גם‬ ‫אליהו גולומב‪ ,‬מפקד "ההגנה"‪ .‬גולומב‪ ,‬אדם כריזמטי‪ ,‬הפך‬ ‫לאגדה עוד בחייו‪ ,‬והרושם ממנו‪ ,‬כשעמד ונאם בפניהם בפתוס‬ ‫רב‪ ,‬נחרת בזיכרונו של מייק‪ .‬גולומב לבש חולצת רוסית רקומה‬ ‫בעלת צווארון גבוה‪ ,‬נעל מגפי עור‪ ,‬ובלוריתו התנפנפה ברוח‬ ‫כאשר הרצה על המלחמה המשתוללת באירופה ועל התוכנית‬ ‫הנאצית להשמדת היהודים‪ .‬היה בנאומו גם חזון מרחיק ראות על‬ ‫האתגרים העומדים בפני היישוב בארץ ישראל‪ ,‬ועל החובה להציל‬ ‫את שארית הפליטה מיהודי אירופה‪ .‬נאומו סחף את המאזינים‪.‬‬ ‫מייק לא ידע אז שבעוד שנתיים יצא בעצמו לשליחות ההיסטורית‬ ‫שדיבר עליה גולומב‪ ,‬להצלת שארית הפליטה‪ ,‬אבל בל נקדים את‬ ‫המאוחר‪.‬‬ ‫אחרי הקורס הועברה המחלקה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק‬ ‫בית שאן‪ .‬הימים היו ימי ראשית הקיץ‪ .‬האוויר כבר היה לוהט‪,‬‬ ‫הטמפרטורות חצו את גבול הארבעים מעלות כבר בשעות הבוקר‪.‬‬ ‫על מזגן אפילו לא חלמו אז‪ .‬חודשים ארוכים הם חפרו בורות‬ ‫בעזרת טוריות לצורך הצבת עמודי חשמל בדרך המובילה לקיבוץ‪.‬‬ ‫כל בור שנחפר היה בגודל של מטר רבוע ובעומק של שני מטרים‪.‬‬ ‫כפות הידיים התכסו ביבלות‪ ,‬אבל היה להם פיתוי לעבוד במרץ‪.‬‬ ‫מי שחפר עשרה בורות היה רשאי להניח את הטורייה ולקפוץ‬ ‫לברכה‪ .‬זה היה בילוי מרענן בתנאים של אז‪ .‬במעוז חיים הוא עבד‬ ‫ֵ‬ ‫גם בגידולי הפלחה‪ ,‬למד לנהוג בטרקטור‪ ,‬לעבוד על קומביין‪,‬‬ ‫לטפל בלולי תרנגולות ותקופה קצרה עבד גם במאפייה הענקית‬ ‫ברמת הכובש‪ ,‬שסיפקה את הלחם לכל הצבא הבריטי בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫‪  |  122‬אהרון קליין‬

‫במסגרת האימונים הוא עבר גם קורס ללימוד טופוגרפיה‬ ‫וניווטים על ידי רומי‪ ,‬שלימים יהיה קצין המודיעין שלו ב"קיסריה"‪.‬‬ ‫הכלים שהעניק לו רומי באותם ימים שימשו אותו במהלך כל‬ ‫שירותו המבצעי‪ .‬הוא נבחר לצאת לקורס מפקדי כיתות בקיבוץ‬ ‫רמת יוחנן שבעמק זבולון‪ ,‬בהדרכת יצחק רבין‪ ,‬לימים מפקד‬ ‫חטיבת הראל‪ ,‬רמטכ"ל צה"ל וראש הממשלה‪ .‬לאחר שסיים את‬ ‫הקורס נשלח מייק לקיבוץ בית השיטה ומונה להיות הרל"ש‬ ‫והאלחוטן של מפקד הפלוגה שלהם‪ ,‬פלוגה ד'‪ .‬מפקד הפלוגה‬ ‫היה חיים בר‪-‬לב‪ ,‬שכונה אז "כידוני"‪ ,‬ולימים נעשה לרמטכ"ל‬ ‫ולשר בממשלת ישראל‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1945‬צורף מייק כאלחוטן למבצע יוצא דופן של‬ ‫הפלמ"ח‪ ,‬שהביא לשחרור מעפילים שהוחזקו במחנה המעצר‬ ‫הבריטי בעתלית‪ .‬במהלך המבצע הוא מצא את עצמו צועד בחצות‬ ‫הלילה‪ ,‬עם מכשיר קשר כבד על הגב‪ ,‬רובה על הכתף; ביד ימין‬ ‫החזיק ילדה קטנה ובידו השנייה סייע לעולה מבוגר‪ .‬כך טיפס‬ ‫ועלה בשביל עפר משובש במעלה נחל בית אורן‪ ,‬ושם נתקלו‪ ,‬הוא‬ ‫וחבריו‪ ,‬בטנדר משטרתי‪ .‬מיד התפתח קרב יריות קצר שבסופו‬ ‫נהרגו השוטרים שהיו בטנדר‪ ,‬ערבים במוצאם‪ ,‬מהתפוצצות רימוני‬ ‫יד שהושלכו לעברם‪ .‬משם המשיכה השיירה במורד הכרמל לעבר‬ ‫קיבוץ יגור‪ ,‬שם שוחררו ופוזרו לאזורים שונים כל ‪ 206‬העולים‬ ‫הלא‪-‬חוקיים שהבריטים איימו לגרשם‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬הניסיונות‬ ‫של המשטרה הבריטית לאתר את העולים לאחר שפוזרו ברחבי‬ ‫הארץ לא צלחו‪.‬‬ ‫בתום קורס מפקדי מחלקות חזר מייק לקיבוץ תל יוסף‪,‬‬ ‫והשתתף במבצע השני שלו כפלמ"חניק‪ .‬ב‪ 31-‬באוקטובר ‪1945‬‬ ‫הוא נשלח עם חוליות פלמ"ח לפעולות פיצוץ של מסילות ברזל‬ ‫בכל רחבי הארץ‪ .‬הצוות שלו נדרש לפוצץ את מסילת הברזל‬ ‫שכונתה רכבת העמק בשלוש נקודות בין קיבוץ שדה נחום‪,‬‬ ‫הנמצא ממערב לבית שאן ועד למושב פוריה שמצפון‪ .‬בשעת‬ ‫לילה מאוחרת הם יצאו ברגל מקיבוץ בית השיטה בחשאי‪ ,‬הגיעו‬

‫איש המבצעים  |  ‪123‬‬

‫אל המסילה‪ ,‬הצמידו את מטעני חומר הנפץ הפלסטי לפסי‬ ‫המסילה‪ ,‬הדליקו את פתילי ההשהיה והסתלקו במהירות‪ .‬במהלך‬ ‫אותו לילה פוצצו אנשי הפלמ"ח מסילות ברזל בכל רחבי ארץ‬ ‫ישראל במאה חמישים ושלוש נקודות שונות‪ ,‬והמבצע זכה לכינוי‬ ‫ההיסטורי "ליל הרכבות"‪ .‬מייק גאה עד היום שנטל בו חלק‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר המבצע נשלחו שישה פלמ"חניקים צעירים‬ ‫מהפלוגה התל אביבית‪ ,‬ובהם מייק‪ ,‬לשהייה מבצעית של שישה‬ ‫חודשים בירושלים‪ .‬סיפור הכיסוי שלהם היה של סטודנטים‬ ‫שהשתכנו בווילה הבנויה מאבן ירושלמית ורודה בשכונת‬ ‫רוממה‪ .‬הם התנהלו בצניעות ואכלו במסעדה הקואופרטיבית‬ ‫במרכז העיר בתלושים שניתנו להם לארוחות צהריים‪ .‬בשעות‬ ‫הפנאי המעטות שהיו לו ביקר מייק בני משפחה‪ ,‬ויצא לטייל‬ ‫בסמטאותיה הצרות של העיר העתיקה‪ .‬לאחר שלושה חודשי‬ ‫פעילות חשאית מוגברת הוא נעצר‪ ,‬בפעם השנייה בחייו‪ ,‬לאחר‬ ‫שכוחות של המשטרה הבריטית השתלטו על הבית שבו התגוררו‪.‬‬ ‫החבר'ה ניסו להשליך את האגרופנים והאלות לתנור המוסק‬ ‫שהיה בבית לפני שהבריטים יגלו את הנשק‪ ,‬אולם היה זה מאוחר‬ ‫מדי‪ .‬הבריטים הקדימו אותם‪ .‬מייק וחבריו נלקחו למעצר בתחנת‬ ‫המשטרה בקישלה של העיר העתיקה בירושלים‪ .‬למחרת הופיע‬ ‫בתא המעצר רב האסירים‪ ,‬הרב אריה לוין‪ ,‬שנודע בטיפולו המסור‬ ‫באסירי המחתרות‪ ,‬והבטיח לסייע ככל יכולתו‪ .‬לאחר שהם‬ ‫הועברו לבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים הוא פגש גם את‬ ‫"בּורך הגנב"‪ ,‬אחד הגנבים המוכרים בארץ‪ ,‬שהתגלה כאדם חביב‬ ‫שידע לספר סיפור‪ .‬מכיוון שאהב לעשן‪ ,‬הפלמ"חניקים הצעירים‬ ‫נתנו לו את מכסת הסיגריות שקיבלו בתמורה לסיפוריו‪ .‬והוא‬ ‫סיפר‪ ,‬כמה שאהב לספר‪ :‬איך עלה על מרזבי בתים של עשירי תל‬ ‫אביב או כיצד התגנב למקום זה או אחר‪ .‬תמיד‪ ,‬בנקודה המותחת‬ ‫ביותר בסיפור הוא נהג לעצור ולומר‪" ,‬טוב‪ ,‬אי‪-‬אפשר להמשיך‬ ‫בלי סיגריה‪ ,‬נכון?"‪ .‬והוא קיבל כמובן‪.‬‬

‫‪  |  124‬אהרון קליין‬

‫גדעוני‬ ‫באחד הימים התבקש מייק לנסוע לקיבוץ מנרה כדי להדריך קורס‬ ‫שהוגדר "מיוחד וחשאי"‪ .‬מפקד הקורס‪ ,‬שלמה חביליו‪ ,‬סיפר לו כי‬ ‫הם "מארגנים קורס לאנשי ההגנה שהגיעו בחשאי ממצרים‪ .‬צריך‬ ‫להדריך אותם באימון פרט‪ ,‬חבלה ונשק‪ .‬הם לא יודעים עברית‬ ‫ולכן בחרו במדריכים כמוך‪ ,‬שדוברים צרפתית"‪ .‬מייק וחבריו‬ ‫לסגל ההדרכה עמלו רבות על הכנת מערכי שיעור בצרפתית‪.‬‬ ‫לא קל היה למצוא מילים תואמות לצורכי הקורס‪ .‬נדרש זמן‬ ‫רב ומאמץ אינטלקטואלי כדי למצוא את המילה המקבילה‬ ‫במשמעותה ל"ארצה"‪ ,‬או לשמות של חלקים שונים של כלי נשק‪.‬‬ ‫במשך הזמן הדריך מייק שני מחזורים‪ ,‬של עשרים איש כל‬ ‫אחד‪ ,‬ונחשף לקהילה של יהודים צעירים שלא הכיר‪ ,‬חדורי‬ ‫מוטיבציה וציונות‪ .‬הוא אף קשר קשרי ידידות עם רבים מהם‪.‬‬ ‫לאחר חודשיים במנרה‪ ,‬שבהם חש שותף לעשייה ייחודית‪ ,‬התקבל‬ ‫בקיבוץ מברק‪" :‬תשלחו את מיכאל מייק לתל אביב‪ ,‬לבית הוועד‬ ‫הפועל"‪ .‬חביליו‪ ,‬מפקד הקורס‪ ,‬ענה במהירות‪" ,‬אין לנו איש כזה‬ ‫כאן"‪ .‬רק בחלוף זמן הבינו במפקדת הפלמ"ח את הטעות‪ .‬הפעם‬ ‫הם שיגרו למנרה נוסח אחר‪" :‬תשלחו לנו את מייק‪."...‬‬ ‫מייק יצא לדרך בשעה שלוש לפנות בוקר על גבי משאית‬ ‫שהובילה ירקות לתל אביב‪ .‬הוא הגיע לבית הוועד הפועל בשעת‬ ‫בוקר מוקדמת‪ .‬המזכירה אמרה לו כי יגאל אלון יושב בקפה‬ ‫"לורך"‪ ,‬ממול‪" ,‬והוא רוצה לדבר איתך"‪ .‬בעיני אנשי הפלמ"ח‬ ‫נחשב אלון אלוהים‪ .‬מייק היה נרגש כשאלון פתח את השיחה‬ ‫בענייניות‪" :‬אתה יוצא לשליחות באירופה‪ .‬יש לנו שם ספינות‪,‬‬ ‫ויש שם עולים שממתינים לבואם לארץ‪ ,‬אבל חסרים שם גדעונים‬ ‫[אלחוטנים מרשת האלחוט החשאית של המוסד לעלייה ב'‬ ‫באירופה]‪ .‬אתה תפעל שם כגדעוני‪ .‬המשימה שלך היא ללוות‬ ‫אוניות מעפילים לארץ"‪ .‬בשלב זה לגם אלון מהקפה‪ ,‬והמתין‬ ‫לתגובה‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪125‬‬

‫"כמה זמן זה צפוי להימשך?"‪ ,‬תהה מייק‪.‬‬ ‫"חודשיים בערך"‪ ,‬ענה אלון‪ ,‬והסביר לו באריכות את חשיבותה‬ ‫של ההעפלה למפעל הציוני‪.‬‬ ‫מייק נעתר למשימה‪ .‬במשרדי המוסד לעלייה ב'‪ ,‬שאליהם‬ ‫הופנה‪ ,‬הוא פגש עוד אגדה חיה מאותם ימים — משה כרמיל‬ ‫צ'רבינסקי‪ ,‬מי ששימש כראש מטה ההעפלה בתל אביב‪ .‬צ'רבינסקי‬ ‫הסביר למייק כי למשימה החשובה הזאת‪ ,‬הבאת שארית הפליטה‬ ‫מאירופה לארץ ישראל‪ ,‬נבחרה קבוצה של חמישה צעירים —‬ ‫שלושה ימאים ושני גדעונים‪ .‬הוא צייד את הבחורים בכסף‪ ,‬והורה‬ ‫להם להתייצב בחיפה בעוד יומיים‪ ,‬לאחר שירכשו בגדים וציוד‬ ‫להפלגה בחנות הכולבו היוקרתית "או‪ .‬ב‪ .‬ג‪ ".‬ברחוב אחד העם‬ ‫בתל אביב‪.‬‬ ‫את הלילה האחרון לפני היציאה לדרך עשה מייק בבית הוריו‪.‬‬ ‫אביו ודודו ביקשו לקיים עמו שיחה רצינית על עתידו‪ ,‬ניסיון‬ ‫אחרון להניא אותו מכוונתו לצאת לשליחות באירופה‪ .‬הוא היה‬ ‫אז רק בן שמונה‪-‬עשרה וחצי‪ ,‬והם חרדו לעתידו המקצועי‪.‬‬ ‫לאחר הפצרות רבות הוא הבטיח כי בעוד חודשיים‪ ,‬כשישלים‬ ‫את משימתו‪ ,‬יירשם ללימודים באוניברסיטה האמריקנית‪ .‬למחרת‬ ‫הוא יצא לדרכו‪ ,‬לא לפני שנפרד בחיבוק ממושך מאמו‪ .‬הוא חש‬ ‫כי היא מבינה ללבו ולרצונו לתרום למפעל הציוני לפני שיתפנה‬ ‫לחשוב על עתידו האישי‪ .‬אך החודשיים התארכו מאוד והיו לשנה‪.‬‬ ‫דוד נמרי ("דוידקה")‪ ,‬מראשי ארגון ההעפלה בחיפה‪ ,‬הודיע‬ ‫להם שכדי לשמור על חשאיות‪ ,‬הם יצאו לדרך כנוסעים סמויים‪.‬‬ ‫בעלי האונייה ואנשי צוותה היו יוונים‪" .‬רק הקפטן והקצין הראשון‬ ‫הם שותפי סוד"‪ ,‬אמר נמרי‪" .‬הם יובילו אתכם לבטן האונייה‪,‬‬ ‫שם תשהו עד סוף ההפלגה"‪ .‬לפי התוכנית שניים מהחבר'ה היו‬ ‫אמורים לרדת בנמל נפולי‪ ,‬ושלושה‪ ,‬ומייק ביניהם‪ ,‬בנמל מרסיי‪.‬‬ ‫לפני שיצאו לדרך הספיק מייק להביט מהסיפון על רכס הכרמל‬ ‫המתרחק וחש צביטה בלב — הייתה זו הפעם הראשונה שעזב את‬ ‫הארץ‪ .‬שעות אחר כך‪ ,‬כששכב בבטן האונייה על מרבץ שקים‬

‫‪  |  126‬אהרון קליין‬

‫יּוטה גס‪ ,‬נזכר מייק בנאומו של אליהו‬ ‫מאובקים עשויים מבד ָ‬ ‫גולומב בפני חברי הפלמ"ח‪ ,‬כמעט שנתיים קודם לכן‪" :‬אירופה‬ ‫בלהבות ואתם תצאו להציל את שארית הפליטה‪ ."...‬והנה הוא‬ ‫וחבריו עתידים לממש את חזונו‪.‬‬ ‫כל אחד מהם הסתיר בחגורתו שלושים מטבעות זהב‪ .‬נאמר‬ ‫להם כי אלה יהוו "מנת ברזל"‪ ,‬כלומר השימוש בהן יהיה רק‬ ‫למקרה חירום שבו ייאלצו לקנות את חילוצם בשוחד‪ .‬כל אחד‬ ‫מהם קיבל גם אלף וחמש מאות דולר‪ ,‬סכום אדיר באותם ימים‪,‬‬ ‫לכיסוי הוצאות‪ .‬יעדה הראשון של האונייה היה נמל ביירות‪.‬‬ ‫בדרך הם הספיקו להבין כי לא נערכו כהלכה למזג האוויר הקר‪.‬‬ ‫כשהגיעו לביירות הם ביקשו מאחד המלחים שירכוש בעבורם‬ ‫סוודרים חמים‪ ,‬מברשות שיניים‪ ,‬כלי גילוח ועוד מצרכים‪ .‬תמורת‬ ‫סכום נאה הוא נעתר לבקשתם וחזר עם חמישה סוודרים כחולים‪,‬‬ ‫גדולים וכבדים‪ ,‬עם צווארון פולו וציור של עוגן גדול על החזה‪,‬‬ ‫בסגנון מלחים‪ .‬לא היה ספק כי המראה שלהם היה משעשע‪,‬‬ ‫אך בשל הקור הם לא הרשו לעצמם להיות בררנים בלבושם‪.‬‬ ‫פיראּוס‪ ,‬התחלף צוות‬ ‫מנמל ביירות הם הפליגו ליוון‪ ,‬ושם‪ ,‬בנמל ֵ‬ ‫המלחים וגם הקצין הראשון‪ .‬כעת רק הקפטן ידע עליהם‪ .‬ואולם‬ ‫כשאחד המלחים גילה אותם במקרה‪ ,‬אי שם בלב ים בדרך לנפולי‪,‬‬ ‫התעוררה מהומה‪ .‬הקפטן דאג להשקיט את העניין במהירות‪.‬‬ ‫בנפולי ירדו שני בחורים‪ ,‬ומייק וחבריו המשיכו לנמל מרסיי‪.‬‬ ‫כשהתקרבו לרציף עדכן אותם הקפטן כי הם ירדו עם אנשי‬ ‫הצוות‪ ,‬ואף הוסיף כי אין צורך במסמכים כי הם "חלק מהצוות"‪.‬‬ ‫כשראו מבעד לסיפון שוטר צרפתי שבדק את דרכוניהם של‬ ‫הנוסעים‪ ,‬הם החלו לחשוש‪ .‬הם גם הבחינו כי אחד מאנשי הצוות‪,‬‬ ‫שמיהר לדרכו‪ ,‬דחף את אחד הנוסעים‪ ,‬התעלם מהשוטר הצרפתי‪,‬‬ ‫והמשיך בדרכו‪" .‬זהו זה"‪ ,‬אמר מייק לחבר'ה‪" ,‬הנה הפתרון‪ .‬נעשה‬ ‫את מה שהוא עשה"‪ .‬הוא אזר אומץ‪ ,‬דחף נוסע שעמד בתור‬ ‫לבדיקת מסמכים‪ ,‬אמר לשוטר "ערב טוב" נונשלנטי בצרפתית‪,‬‬ ‫והמשיך ישר אל הרציף‪ .‬שני חבריו מיהרו לעשות כמוהו‪ .‬קצין‬

‫איש המבצעים  |  ‪127‬‬

‫המשטרה כלל לא התייחס אליהם‪ .‬הסוודר עם העוגן המצויר‬ ‫דווקא עזר לחזק את הכיסוי המאולתר שלהם כאנשי צוות‪.‬‬ ‫גדעון (גדע) שוחט‪ ,‬בנם של מניה וישראל שוחט‪ ,‬ממקימי ארגון‬ ‫"השומר" ומבכירי ארגון "ההגנה"‪ ,‬המתין להם על הרציף‪" .‬זה‬ ‫אתם‪ ,‬חבר'ה?"‪ ,‬תהה כששמע אותם משוחחים בעברית‪ .‬הם כמעט‬ ‫קפצו משמחה‪ .‬שוחט הביט סביב והורה להם להצטרף אליו‪.‬‬ ‫משם הם נסעו ברכבת חשמלית למחנה העולים בפרוור סנט‬ ‫זֶ 'רֹום שבמזרח מרסיי‪ .‬שם‪ ,‬באחוזה ששכרו אנשי ארגון "החלוץ"‪,‬‬ ‫הם פגשו רבים מחבריהם לפלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח)‬ ‫ולמחלקת הגדעונים‪ .‬החברות האמיצה עם חלקם נמשכת עד‬ ‫היום‪ .‬באחוזה היה בניין גדול שבו התגוררו עתה מאות צעירים‬ ‫וצעירות שהמתינו להעברה לאוניות המעפילים‪.‬‬ ‫מייק וחבריו קיבלו תעודת פליט מזויפת (תעודת ‪— D.P.‬‬ ‫‪ ,Displaced Person‬שניתנה למיליוני פליטים ועקורים שנעו‬ ‫ברחבי אירופה לאחר המלחמה)‪ ,‬למקרה שייתפסו‪ .‬בתעודה‬ ‫נכתב כי שמו הוא שייע שפירא (‪ ,)Szaya Shapiro‬אך מעבר‬ ‫לכך היה עליו להשלים סיפור חיים מלא‪ .‬אף שלא עבר קורס‬ ‫בסיסי בפעילות חשאית‪ ,‬החליט מייק לבנות לעצמו כיסוי קפדני‪.‬‬ ‫הוא ניגש אל אחד הצעירים שנראה כבן גילו ודובב אותו כדי‬ ‫לשמוע את סיפור חייו‪ .‬הבחור סיפר על התלאות שעבר מאז‬ ‫פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ :‬כיצד נשלח מבית הוריו בגטו ורשה‬ ‫למחנה העבודה וינצהיים‪ ,‬איך השתחרר‪ ,‬ומתי הגיע לכאן‪ .‬הבחור‬ ‫הרשים את מייק בתעצומות הנפש שלו‪ .‬לאחר שנפרדו שינן מייק‬ ‫את סיפורו‪ ,‬והתאים לעצמו פרטים נוספים‪ .‬כעת חש שהוא מוכן‬ ‫יותר‪ ,‬אם מישהו יחשוד בו‪ .‬במבט לאחור היה זה סיפור הכיסוי‬ ‫הראשון שלו‪ ,‬ראשון מני רבים‪.‬‬ ‫לאחר כמה ימים במחנה בסנט ז'רום הוא קיבל אישור לצאת‬ ‫לביקור במרסיי‪ .‬התרגשות אחזה בו — לראשונה בחייו הוא ביקר‬ ‫בעיר אירופית‪ .‬המראה הילך עליו קסם‪ .‬הוא התרשם עמוקות‬

‫‪  |  128‬אהרון קליין‬

‫מהנמל העצום‪ ,‬מהאווירה ברחובות‪ ,‬מחנויות הספרים וממסעדות‬ ‫הפועלים העמוסות‪ .‬למי שרק קרא על ההיסטוריה הצרפתית‬ ‫והיה בקיא בשפה — הביקור במרסיי היה בגדר הגשמת חלום‪.‬‬ ‫המשימה הראשונה שהוטלה עליו נבעה מאילוץ — בשל‬ ‫מחסור ב"גדעונים" מארץ ישראל הם נדרשו להכשיר אלחוטנים‬ ‫מקרב העולים‪ .‬מייק היה שותף בהכנת הקורס ובהעברתו‪ ,‬וכן‬ ‫בסדרה הארוכה של מיונים קפדניים שנערכו‪ .‬באותם ימים מרבית‬ ‫המידע והפעילות עברו דרך מערכת קשר האלחוט‪ ,‬ודרך תחנת‬ ‫האלחוט שהוקמה במחנה הוא התעדכן על כוונות ותוכניות‬ ‫בתחום הרכש‪ ,‬ההעפלה והמבצעים המיוחדים‪ .‬הוא המתין לתורו‬ ‫לעלות כאלחוטן על אחת מאוניות המעפילים שיצאו מעת לעת‬ ‫לעבר ארץ ישראל‪ .‬אך בתום סבבים אחדים של קורס ללימוד‬ ‫אלחוט הוא נדרש‪ ,‬להפתעתו‪ ,‬למשימה אחרת‪ :‬לפקד על מחנה‬ ‫עולים חדש שהוקם‪.‬‬

‫ממפקד מחנה לפליטי שואה למכשיר ספינות מעפילים‬ ‫המחנה הוקם במרחק ארבעים קילומטר מצפון‪-‬מזרח למרסיי‪,‬‬ ‫האלּפים הנמוכים‪ .‬המקום‬ ‫בצמוד לעיירה הקטנה ְט ֶרץ שבהרי ַ‬ ‫היה מבודד‪ ,‬וזאת בעצם הייתה אחת הסיבות למיקומו שם‪ .‬נאמר‬ ‫למייק שהמחנה נועד להכיל אלף ושלוש מאות בחורים ובחורות‪,‬‬ ‫ניצולי שואה מפולין‪ ,‬שהתארגנו מטעם תנועת בית"ר‪ .‬היה עליו‬ ‫לדאוג להם עד להעברתם לאונייה שתוליכם לארץ‪ .‬ניצולי התופת‬ ‫הגיעו ברכבת מגרמניה לתחנת הרכבת במרסיי‪ ,‬שם המתין להם‬ ‫מייק‪ .‬כולם היו לבושים היטב‪ ,‬עטופים במעילי עור‪ ,‬חבושים‬ ‫בקסקטים מעור‪ ,‬ולרגליהם מגפיים‪ .‬הם התארגנו בשורות לקראת‬ ‫עלייתם אל המשאיות ונסעו בשיירה ארוכה לאחוזה‪ ,‬שהייתה‬ ‫בעצם טירה עתיקה אשר מבנים סביב לה‪ .‬המקום היה בבעלות‬ ‫מרקיז צרפתי שהלך לעולמו‪ .‬אשתו ניאותה להשכיר את אחוזתו‬ ‫למענם‪ .‬מייק התרשם מהאצילות של המרקיזה‪ ,‬שעזבה את הטירה‬

‫איש המבצעים  |  ‪129‬‬

‫אך הותירה למענו את העוזרת האישית שלה‪ ,‬ואת בעלה‪ ,‬אשר‬ ‫תפקד גם כשומר וכגנן האחוזה‪.‬‬ ‫במסדר חגיגי ברחבה שלפני הטירה העביר מפקד הניצולים‪,‬‬ ‫איש בית"ר‪ ,‬את אנשיו לפקודתו של מייק‪ .‬נרגש מהמעמד‪ ,‬בסך‬ ‫הכול ילד טוב בן תשע‪-‬עשרה מתל אביב‪ ,‬הוא חש את כובד‬ ‫האחריות שהוטלה עליו‪ :‬לדאוג לאלף ושלוש מאות יהודים שלא‬ ‫נותרה להם בררה אלא לסמוך עליו‪ .‬הוא הציג את עצמו בפניהם‬ ‫בשם "יוסף"‪ .‬היה לו חשוב להישאר ענייני ולא להפגין את‬ ‫התרגשותו‪ .‬לאחר כמה מילות ברכה‪ ,‬הוא דיבר קצרות על אורח‬ ‫החיים הצפוי במחנה‪ ,‬על הצורך לחיות יחד‪ ,‬ועל פרטים הקשורים‬ ‫לביגוד ולמזון‪ .‬כמו כן הוא דרש מהם להשתתף בתוכניות הלימוד‪,‬‬ ‫בפעילויות השונות ובחוגי הספורט שתוכננו עבורם‪.‬‬ ‫ואולם דאגתו העיקרית הייתה נתונה למזון‪ .‬אנשי תנועת‬ ‫"החלוץ"‪ ,‬שטיפלה בעקורים היהודים‪ ,‬היו האחראים על מחנות‬ ‫המעבר ועל הסיוע בהעלאתם הלא חוקית לארץ ישראל‪ .‬הם‬ ‫העניקו לו תקציב שחושב על פי ההערכה כי עלות מחיה של כל‬ ‫ניצול במחנה היא חמישה‪-‬עשר פרנקים ליום‪ .‬לא הרבה‪ .‬אבל‬ ‫עם ההקצבה הזאת היה עליו להסתדר‪ .‬הוא נזכר בשלב זה בדרכי‬ ‫ההתמודדות של אמו עם הצורך לחסוך‪ .‬כילד קטן הוא צפה‬ ‫בה מתמקחת עם הסוחרים בשוק הכרמל בהצלחה‪ ,‬ועתה ביקש‬ ‫לבדוק כל אפשרות לחסוך בעלויות ולצמצם את ההוצאות‪ .‬כצעד‬ ‫ראשון הוא ניגש אל הביסטרו שבו נהג לאכול ארוחת צהריים‬ ‫עד להגעת העולים‪ ,‬ושאל את בעלת המקום כיצד ניתן להשיג‬ ‫בשר בכמויות‪ ,‬ובמחיר זול‪" .‬תקנה פרה או שתיים"‪ ,‬ענתה לו‬ ‫הגברת‪ ,‬ללא היסוס‪ .‬מייק לא נרתע‪ .‬יחד עמה הוא יצא לחווה‬ ‫קרובה‪ ,‬ולאחר התמקחות הוגנת הוא שב אל המחנה לעת ערב‬ ‫כשהוא גורר אחריו פרה חומה וגדולה‪" .‬בטח יש ביניהם שוחט"‪,‬‬ ‫חשב לעצמו‪ .‬למרבה השמחה‪ ,‬נמצא אחד‪ .‬גם ירקות ופירות הוא‬ ‫קנה היישר מן האיכרים‪ .‬ואת מה שלא גידלו האיכרים‪ ,‬הוא מצא‬ ‫בשוק של העיירה‪ .‬וכך‪ ,‬באמצעות עסקאות ישירות‪ ,‬הוא גרם לכך‬

‫‪  |  130‬אהרון קליין‬

‫שבמשך כל שלושת חודשי הפעילות של המחנה היה בו שפע‬ ‫של אוכל עשיר‪ ,‬טעים ומגוון‪ .‬לאחר שסיכם את כל החשבונות‬ ‫וההוצאות גילה מייק כי למרות שפע המזון ואיכותו‪ ,‬עלות אחזקתו‬ ‫היומית הממוצעת של כל עולה עמדה על שנים‪-‬עשר פרנק ליום‬ ‫בלבד‪ .‬הוא שב למשרד תנועת "החלוץ" במרסיי וביקש להחזיר‬ ‫את העודף‪ .‬להפתעתו‪ ,‬הגזבר ומנהל החשבונות כעסו עליו‪" :‬נתנו‬ ‫לך חמישה‪-‬עשר פרנק לראש‪ ,‬אז תוציא חמישה‪-‬עשר פרנק ואל‬ ‫תחסוך"‪ .‬הם היו משוכנעים שהוא חסך על חשבון כמות המזון‬ ‫ואיכותו‪" .‬אבל הענקתי להם אוכל איכותי בשווי של עשרים‬ ‫וחמישה פרנק ליום בעלות של שנים‪-‬עשר בלבד"‪ ,‬הוא מחה‬ ‫בתמימות‪ ,‬אך ללא הועיל‪.‬‬ ‫לצורך הניהול השוטף של המחנה היו לו שני עוזרים‪ .‬האחד‬ ‫פלמ"חניק‪ ,‬ג'ינג'י נמרץ מקיבוץ בית השיטה ששמו אריה ויצמן‪,‬‬ ‫ואילו השנייה הייתה בחורה בשם ארלט שנשלחה לסייע מטעם‬ ‫משרד "החלוץ" בפריז‪ .‬יחד הם ניהלו את המחנה‪ ,‬ארגנו חוגים‬ ‫ופעילויות ספורט ודאגו לתנאים סניטריים טובים‪ .‬במיוחד בלט‬ ‫המטבח בניקיונו‪ .‬בחלוף כמה שבועות נראה היה כי חברי הקבוצה‬ ‫התרגלו לחיים החדשים לאחר תלאות השואה‪ ,‬ובני זוג צעירים‬ ‫הודיעו לו בהתרגשות כי החליטו לחשוב על עתידם המשותף‪:‬‬ ‫"החבר יוסף‪ ,‬אנחנו רוצים להתחתן"‪ ,‬אמרו בהתרגשות‪" .‬נו‪ ,‬אז‬ ‫מזל טוב!"‪ ,‬השיב להם בשמחה‪ .‬אבל הם לא חייכו‪" .‬אמי השביעה‬ ‫אותי שאני אתחתן רק עם טבעת זהב"‪ ,‬סיפרה הבחורה‪" .‬ואין‬ ‫לנו"‪ .‬מייק לא נבהל‪" :‬מה הבעיה‪ ,‬אני אסדר טבעת זהב"‪ .‬הוא לא‬ ‫שיער עד כמה הוא עתיד להסתבך בשל הבטחתו‪.‬‬ ‫למחרת הוא נסע למשרד תנועת "החלוץ" במרסיי והציג‬ ‫את הבעיה‪" :‬יש לי זוג שרוצה להינשא‪ ,‬אבל צריך לקדשם‬ ‫בטבעת זהב"‪ .‬הוא הציע שיפנו אותו לצורף מקומי‪" .‬תשכח‬ ‫מזה‪ .‬אין להשיג זהב‪ ,‬אפילו לא בשוק השחור"‪ ,‬ענו לו‪ .‬מייק‬ ‫התרעם על הרמת הידיים עוד קודם שניסו‪ .‬הוא החליט לצאת‬ ‫מיד לסיבוב קצר בעיר‪ .‬הוא עבר בחנויותיהם של כמה צורפים‪,‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪131‬‬

‫אולם אנשי "החלוץ" צדקו — לא נמצאה טבעת זהב למכירה‪.‬‬ ‫אלא שבמהלך החיפוש מישהו זרק לו‪ ,‬כלאחר יד‪ ,‬כי מוטב לברר‬ ‫גם בעיר ֶאקס או פרובנס‪ .‬ואמנם‪ ,‬שם הוא מצא צורף יהודי‬ ‫מקומי‪ ,‬ולאחר שהציג את הסיפור מסר לו הצורף שתי טבעות‬ ‫זהב דקות‪" .‬שיהיה במזל"‪ ,‬לחש הצורף כשלחצו ידיים‪ .‬כשחזר‬ ‫למחנה ביקש מייק מבני הזוג להתארגן לחופה‪ ,‬ומיהר לקנות עוד‬ ‫פרה‪ .‬חתונת בני הזוג הפכה במהירות לחגיגה עצומה לכל שוכני‬ ‫המחנה‪.‬‬ ‫מייק היה אז כבן תשע‪-‬עשרה בסך הכול‪ ,‬ועל אף תחושת‬ ‫השליחות שפיעמה בו‪ ,‬הוא נאלץ לעתים לחפש מרגוע מהאחריות‬ ‫הכבדה שנפלה עליו‪ .‬לא פעם‪ ,‬בשעת ערב מאוחרת‪ ,‬כשחזר‬ ‫למשרד ששימש לו גם כחדר שינה‪ ,‬הוא התיישב מול האח‬ ‫הבוערת‪ ,‬הקשיב לסימפוניה של יוהנס ברהמס‪ ,‬וחשב לעצמו‬ ‫שבעצם הוא היה אמור להיות עתה סטודנט באוניברסיטה‬ ‫האמריקנית בביירות‪ ,‬חופשי מדאגות‪" .‬מה אני עושה פה"‪ ,‬חלפה‬ ‫בראשו מחשבה טורדנית‪ .‬ואולם עד מהרה גברה עליה תחושת‬ ‫גאווה על היותו חלק ממפעל ציוני היסטורי שבו העם היהודי‬ ‫עובר משואה לתקומה‪ .‬בשלהי ‪ ,1946‬לאחר שלושה חודשים של‬ ‫שהייה במחנה‪ ,‬הגיעה ההודעה מהארץ‪ :‬עליהם להתארגן לקראת‬ ‫העפלה‪ .‬ואכן‪ ,‬ביום חורף קר יצאה הקבוצה אל חוף הים התיכון‬ ‫בדרכה לישראל‪.‬‬ ‫לאחר שהמחנה התרוקן מיושביו נדרש מייק להתייצב לפגישה‬ ‫עם גדע שוחט‪ ,‬שהיה האחראי על הכנת ספינות המעפילים‬ ‫שהפליגו מאירופה לארץ ישראל‪ .‬שוחט הטיל עליו את תפקיד‬ ‫האחראי על הרכש‪ ,‬ההתקנה והבדיקה של מערכות הקשר והחשמל‬ ‫בספינות שנרכשו‪ ,‬ועברו הסבה לשמש כאוניות מעפילים‪ .‬כך הפך‬ ‫מייק לבורג חשוב במוסד לעלייה ב'‪ ,‬שפעילותו הייתה אז בשיאה‪.‬‬ ‫בשלב זה הוא התגורר בספינות שעל הכנתן שקד‪ .‬זו הייתה חוויה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬והוא נהנה מהאווירה הייחודית לאנשי הים‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫בצד זאת הוא חש גם את הבדידות ואת הגעגועים לארץ‪ ,‬להוריו‪,‬‬

‫‪  |  132‬אהרון קליין‬

‫לחברים ובמיוחד לחברתו באותה תקופה‪ .‬השליחות שתוכננה‬ ‫להימשך חודשיים‪-‬שלושה נמשכה כבר יותר מחצי שנה‪ ,‬ועדיין‬ ‫לא נראה סופה‪ .‬מעת לעת הצליח מייק להעביר מסר קצר או‬ ‫מכתב לחברתו ולהוריו‪ .‬הידיעות מהארץ על האירועים הקשים‬ ‫של טרור ערבי העצימו את התלבטותו בשאלה אם הוא נמצא‬ ‫במקום הנכון או שמא עליו לחזור לארץ‪ .‬תוך כדי המחשבות‬ ‫והגעגועים הוא נטל חלק מרכזי בהכנתן של האוניות "תאודור‬ ‫הרצל" (ספינת גדולה שנבנתה ממתכת)‪" ,‬יהודה הלוי"‪" ,‬שיבת‬ ‫ציון"‪" ,‬מדינת היהודים" ועוד‪ .‬תהליך הכשרתה של ספינה נמשך‬ ‫בין חודש לשלושה חודשים‪ .‬לאחר מכן העלו עליה מלווה וגדעוני‪,‬‬ ‫אשר ליוו אותה מהנמל ועד אחד מחופי ההעמסה‪ .‬שם‪ ,‬בשעות‬ ‫לילה‪ ,‬העלו את העולים בדרכם לארץ‪.‬‬ ‫מייק היה שותף גם להכנת "יציאת אירופה"‪ ,‬המוכרת יותר‬ ‫כ"אקסודוס"‪ .‬במקור הייתה זו ספינת נהר עם גחון שטוח‪ ,‬ששימשה‬ ‫לשיט תענוגות והימורים על נהר המיסיסיפי בארצות הברית‪.‬‬ ‫שלוש פעמים ניסה צוות הספינה לחצות את האוקיינוס האטלנטי‬ ‫עד שהצליח להביאה לנמל מרסיי‪ .‬בספינה היו אולמות ענקיים‬ ‫שהכילו כורסאות מרופדות בקטיפה בצבע בורדו‪ ,‬וילונות עבים‬ ‫בצבע תואם‪ ,‬ושולחנות קזינו וברים לממכר משקאות אלכוהוליים‪.‬‬ ‫הם היו צריכים להוריד ולפרק את הכול‪ ,‬ולבנות מאות דרגשים‬ ‫בשביל כארבעת אלפים וחמש מאות עולים המתוכננים להפליג‬ ‫בה‪.‬‬ ‫‬‫עם הספינה הגיעו מארצות הברית גם חמישה עשר מכשירי‬ ‫קשר אלחוט‪-‬מורס שאמורים היו לשמש בספינות מעפילים אחרות‪.‬‬ ‫הבעיה שהתעוררה הייתה כיצד להוריד את כל מכשירי האלחוט‬ ‫האלה מהספינה אל החוף‪ ,‬שכן בשלהי ‪ 1946‬עלה החשש בקרב‬ ‫מדינות אירופיות‪ ,‬ובכללן צרפת‪ ,‬מהתפשטות הקומוניזם‪ ,‬ואנשי‬ ‫המוסד לעלייה ב' חששו פן יהיו חשודים בעיני שירותי הביטחון‬ ‫הצרפתיים כשותפים להתארגנות קומוניסטית של מרגלים‪.‬‬ ‫מייק נדרש למצוא פתרון מיידי‪ ,‬שכן בקיאותו בשפה ובתרבות‬

‫איש המבצעים  |  ‪133‬‬

‫הצרפתית הפכה אותו לאחראי על החיכוך עם האוכלוסייה ועם‬ ‫מערכות השלטון המקומיות‪.‬‬ ‫בראשו התבשלה תוכנית פשוטה להסחת דעת המוכסים‪.‬‬ ‫הוא ביקש מאיש הקשר הצרפתי שלהם בנמל לארגן שלוש‬ ‫משאיות‪ ,‬שעליהן יעמיסו את הרהיטים המפוארים והמיותרים‬ ‫של "אקסודוס"‪ ,‬ושם‪ ,‬מתחת לפרטי הריהוט הכבדים‪ ,‬החביאו‬ ‫את חמישה‪-‬עשר המכשירים‪ .‬בתמימותו‪ ,‬ואולי בשל היותו צעיר‪,‬‬ ‫חסר ידע וניסיון‪ ,‬החליט כי הסחורה תצא דווקא דרך השער‬ ‫הראשי של הנמל‪" .‬תנו לי כמה קרטונים של סיגריות‪ ,‬שוקולד‪,‬‬ ‫מסטיקים ובקבוקי יין ואני כבר אסתדר"‪ ,‬הבטיח‪ .‬הוא יצא עם‬ ‫שלוש המשאיות העמוסות לעייפה מהרציף לעבר השער הראשי‬ ‫של הנמל‪ .‬כשהגיעו — הוא הציג לאנשי המכס את הניירת על‬ ‫הוצאת פרטי הריהוט המפורקים שהיו על גבי הספינה‪.‬‬ ‫אחד מאנשי המכס התחיל לפשפש ולבדוק‪ ,‬ומייק מיהר לגשת‬ ‫אליו‪" .‬אדוני‪ ,‬אתה לא מעשן במקרה?"‪ ,‬שאל בחביבות והציע‬ ‫קרטון סיגריות ולידו קרטון מסטיקים‪ .‬המוכס חייך‪ ,‬כמבין עניין‪,‬‬ ‫ופלט‪" ,‬אֹו‪ ,‬זה טוב מאוד‪ ,‬זה לילדים"‪ .‬הוא קרא גם לעמיתו‪ ,‬שגם‬ ‫הוא פונק על ידי מייק בסיגריות‪ ,‬בחבילות שוקולד‪ ,‬במסטיקים‬ ‫ובבקבוקי יין‪ .‬מיד אחר כך סימנו השניים לנהגי המשאיות שהם‬ ‫יכולים להמשיך בדרכם אל מחוץ לנמל‪ .‬זה היה המבצע המיוחד‬ ‫הראשון שלו באירופה‪.‬‬ ‫החברים התלהבו מההצלחה‪ ,‬ומייק סיפר להם על המפגש‬ ‫הראשון שלו עם יצר השחיתות האנושי‪ ,‬כשהיה בן שתים‪-‬עשרה‪,‬‬ ‫נער צעיר על סף חופשת הקיץ‪ .‬באותם ימים חשש אביו מכך‬ ‫שישוטט חודשיים ברחובות תל אביב וייהפך לפרחח‪ .‬לכן הוא‬ ‫הציע לארגן לו עבודה למשך החופש הגדול במשרד של חבר‪.‬‬ ‫שם החברה היה "עצמון‪ ,‬מחסני ערובה ועמילות מכס"‪ .‬המשרדים‬ ‫שכנו ברחוב אלנבי פינת כיכר המושבות‪ ,‬בקומה השלישית‪.‬‬ ‫אביו נטל עמו את בנו ואמר למנהל המשרד‪ ,‬יעקב עצמון‪" ,‬הנה‬ ‫הבחורצ'יק‪ ,‬הוא לרשותך‪ .‬הוא יעשה בשבילך כל מיני שירותים‬

‫‪  |  134‬אהרון קליין‬

‫ושליחויות‪ .‬העיקר שילמד"‪ .‬מייק הקטן התקבל לעבודה‪ ,‬ומיד‬ ‫הושיבו אותו לצד שולחן משרדי שבו‪ ,‬כמו ילד טוב וממושמע‪,‬‬ ‫הוא סידר למופת את החפצים‪ :‬מהדקים‪ ,‬מגשי הניירת‪ ,‬הסיכות‬ ‫והדפים‪ .‬כך עבר לו יום ועוד יום‪ .‬בוקר אחד הופיע עצמון ליד‬ ‫שולחנו ואמר‪" :‬מיכאל‪ ,‬תעלה על קו ‪ ,4‬תגיע לנמל תל אביב‪,‬‬ ‫תיכנס לשטח הנמל‪ ,‬ותלך למחסן מספר ‪ .3‬שם‪ ,‬בפינת המחסן‪,‬‬ ‫יושב פקיד בשם הולצר‪ .‬תביא לו את התיק ותגיד שיעקב שלח‬ ‫את זה לטיפולו‪ .‬תחזור עם התיק מטופל"‪ .‬מייק היה מאושר — סוף‬ ‫סוף קיבל משימה‪ .‬עם התיק מתחת לבית השחי הוא יצא בדילוגים‬ ‫מהמשרד‪ .‬כשהגיע לנמל הוא חיפש את האנגר מספר ‪ 3‬ואיתר את‬ ‫הפקיד שלבש מקטורן למרות החום והלחות הגבוהה‪" .‬יעקב שלח‬ ‫את התיק לטיפולך"‪ ,‬הוא אמר לפקיד‪ .‬על השולחן כבר נחה לה‬ ‫ערמה גדולה של תיקים בגובה של כחצי מטר לפחות‪ .‬הולצר דחף‬ ‫ֵ‬ ‫את התיק שקיבל אל תחתית ערמת התיקים שעל השולחן‪ .‬ומייק‬ ‫עמד וחיכה‪ .‬בתמימותו הוא חשב שהתהליך יימשך כמה דקות‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה אמר לו הולצר‪" ,‬תמסור ליעקב שאני רוצה לדבר‬ ‫איתו"‪ .‬מייק הנהן‪ ,‬אך לא זע ממקומו‪" .‬תגיד ליעקב שאני רוצה‬ ‫לדבר איתו"‪ ,‬צעק‪" .‬בסדר‪ ,‬אגיד לו"‪ ,‬השיב מייק‪" .‬אבל תן לי את‬ ‫התיק"‪ .‬ואז התרומם הולצר ממקומו‪ ,‬נעץ במייק מבט חודר ושב‬ ‫ואמר בכעס‪" ,‬תגיד ליעקב שאני רוצה לדבר איתו!"‪.‬‬ ‫בררה‪ .‬הוא יצא מהמחסן אל שטח‬ ‫בשלב זה לא הייתה למייק ֵ‬ ‫הנמל כשכוונתו להגיע לקו מספר ‪ ,4‬שיסיע אותו בחזרה למשרד‪.‬‬ ‫להפתעתו הוא פגש בשטח הנמל את אחד הבחורים שעבדו‬ ‫בחברת עצמון — אברמיקו ("מיקו")‪ ,‬בחור ממוצא בולגרי‪ ,‬גבוה‪,‬‬ ‫בנוי לתלפיות‪ ,‬ועם זאת חביב ומחויך‪ .‬מיקו תהה לפשר מעשיו‪.‬‬ ‫מייק סיפר לו על המשימה‪ ,‬ועל כך שהולצר צעק עליו ואמר כמה‬ ‫פעמים‪" ,‬תגיד ליעקב שאני רוצה לדבר איתו"‪ .‬מיקו חייך‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫"תשמע‪ ,‬יש לך שלוש לירות?"‪ .‬מייק הניד בראשו לשלילה‪ .‬שלוש‬ ‫לירות באותם ימים היו שווים כחצי משכורת חודשית של פקיד‪.‬‬ ‫מיקו פתח את הריצ'רץ' של התיק שלו‪ ,‬הוציא מעטפה‪ ,‬הכניס‬

‫איש המבצעים  |  ‪135‬‬

‫לתוכה שלוש שטרות של לירה כל אחד‪ ,‬ואמר‪" :‬מיכאל‪ ,‬לך אל‬ ‫הולצר ותגיד לו שיעקב שלח מעטפה‪ .‬הולצר כבר ייתן לך את‬ ‫התיק מוכן‪ .‬כשתחזור למשרד‪ ,‬תספר ליעקב שאני פתרתי לך את‬ ‫הבעיה‪ ,‬ונתתי לך מעטפה עם חמש לירות‪ .‬יעקב יחזיר לך חמש‬ ‫לירות‪ .‬לירה אחת בשבילך ולירה אחת בשבילי‪ ...‬ברור?"‪.‬‬ ‫מייק נתקף בהלם‪ .‬אבל מיקו המשיך בטון רגוע‪" :‬תשתוק‪,‬‬ ‫ותעשה בדיוק מה שאני אומר לך"‪.‬‬ ‫מייק חזר להולצר‪ ,‬הושיט לו את המעטפה ואמר‪" :‬יעקב שלח‬ ‫לך"‪ .‬הולצר הכניס את המעטפה לכיס הפנימי של המקטורן‬ ‫שלו‪ ,‬שלף את התיק שהביא לו מייק מתחתית ערמת התיקים‪,‬‬ ‫חתם במהירות בשלוש חותמות‪ ,‬השיב למייק את התיק והוסיף‪,‬‬ ‫"תמסור דרישת שלום ליעקב"‪.‬‬ ‫יעקב החמיא למייק על ביצוע השליחות‪ ,‬ואז סיפר לו מייק על‬ ‫השתלשלות האירועים‪ ,‬וביקש חמש לירות בעבור מיקו‪ .‬בצהריים‬ ‫התייצב מיקו במשרד‪ ,‬וכאשר מייק העביר לו את המעטפה הוא‬ ‫הוציא ממנה לירה אחת‪ ,‬קרץ ואמר‪" :‬מיכאל‪ ,‬זה בשבילך‪ ,‬וזה‬ ‫נשאר בינינו"‪ .‬אחר הצהריים‪ ,‬כשמייק הסב עם אביו לארוחה‪,‬‬ ‫הזדעזע אביו מהסיפור‪ .‬אבל מייק הקטן כבר הפנים את שהתרחש‪.‬‬ ‫"תראה‪ ,‬אבא‪ ,‬לא רצית שאהיה פושטק המסתובב ברחובות‪ ,‬ובסוף‬ ‫דווקא במשרד לימדו אותי פרק בחוכמת חיים"‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬ימי ילדותו היו עתה רחוקים‪.‬‬

‫ההפלגה הביתה‬ ‫במסגרת תפקידו כגדעוני הוא הפליג ביולי ‪ 1947‬על הספינה‬ ‫"שיבת ציון"‪ ,‬לאחר כמעט שנה שבה היה מחוץ לארץ‪.‬‬ ‫"שיבת ציון" הייתה במקור ספינת עץ איטלקית קטנה ששמה‬ ‫"לוצ'יאנה"‪ .‬אורכה היה מאה עשרים ואחת רגל‪ ,‬כשלושים‬ ‫דחק‬ ‫ושבעה מטר‪ ,‬ורוחבה פחות מתשעה מטרים‪ ,‬ואלה יצרו ֶה ֵ‬ ‫של כשלוש מאות טונות בלבד‪ .‬היה לה תורן מרכזי אחד ומנוע‬

‫‪  |  136‬אהרון קליין‬

‫דיזל‪ .‬מייק וחבריו הכשירו אותה להפלגה עוד לפני שידעו מי‬ ‫יפליג עליה‪ .‬רק כשהתקרבו להשלמת ההכנות הודיעו להם כי‬ ‫הספינה תוביל עולים ממרוקו‪ .‬נאמר להם כי את העולים יאספו‬ ‫מאלג'יריה‪ ,‬כעשרים קילומטר ממערב לבירה‪ ,‬ומשם הם יועלו‬ ‫בחשאי על הספינה ויפליגו לארץ ישראל‪" .‬שיבת ציון" הייתה‬ ‫אמורה להיות הספינה השנייה שהובילה עולים מצפון אפריקה‪.‬‬ ‫כחודשיים קודם לכן הועמסו עולים מצפון אפריקה על האונייה‬ ‫"יהודה הלוי" בדרכם לארץ ישראל‪ ,‬אך האונייה נלכדה על ידי‬ ‫הבריטים והעולים הועברו למחנות המעצר שהקימו הבריטים‬ ‫בקפריסין‪.‬‬ ‫גם הפעם קיוו במוסד לעלייה ב' כי יצליחו לחמוק מעיני‬ ‫הבריטים‪ ,‬שסגרו את שערי הארץ‪ .‬ב‪ 10-‬ביולי ‪ 1947‬בשעת אחר‬ ‫הצהריים יצאה האונייה מנמל מרסיי דרומה‪ ,‬לעבר אלג'יריה‪ .‬את‬ ‫ה"לוצ'יאנה" הנהיגו כמה אנשי צוות‪ :‬רב חובל ושבעה מלחים‬ ‫איטלקים‪ ,‬איש הפלי"ם ומפקד האונייה‪ ,‬דוד מימון‪ ,‬שהיה‬ ‫ימאי מוכשר וחובל מנוסה‪ ,‬ומייק — הגדעוני והמלווה‪ .‬קודם‬ ‫להפלגה העמיסו על הספינה עשרים ושתיים טונות מי שתייה‪,‬‬ ‫דלק‪ ,‬שמיכות‪ ,‬כלי בישול ודברי מזון‪ .‬בצרפת שלאחר מלחמת‬ ‫העולם השנייה היה אז מחסור גדול בקמח חיטה לבן‪ ,‬ואף נאסרה‬ ‫הוצאתו אל מחוץ למדינה‪ .‬איש הקשר הצרפתי שלהם התנצל‪,‬‬ ‫והציע לספק תפוחי אדמה במקום לחם‪ .‬הם העמיסו חמש טונות‬ ‫תפוחי אדמה‪ ,‬וליתר ביטחון גם כמה טונות של אורז‪ ,‬במידה‬ ‫שיידרשו להישאר זמן רב יותר משתכננו על הספינה‪ .‬לנקודת‬ ‫הציון שנקבעה מראש‪ ,‬סמוך לחוף האלג'יראי‪ ,‬הם הגיעו ללא‬ ‫בעיות מיוחדות‪ .‬הים היה שקט וחלק כמו ראי‪ ,‬והם תקשרו עם‬ ‫החוף בנצנוצי פנס‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן החלו הסירות להגיע עמוסות בעולים‪.‬‬ ‫בשביל מרביתם הייתה זו הפעם הראשונה שראו את הים או‬ ‫הריחו את ריחו‪ .‬ב‪ 16-‬ביולי ‪ ,1947‬לפנות בוקר‪ ,‬לאחר שסיימו‬ ‫להעמיס את העולים‪ ,‬הם הפליגו מזרחה‪ .‬על הספינה הצטופפו‬

‫איש המבצעים  |  ‪137‬‬

‫ארבע מאות ואחד‪-‬עשר עולים‪ 36 ,‬מהם היו מתחת לגיל שש‬ ‫ושישה בני פחות משבוע‪.‬‬ ‫במשך ההפלגה לאורך החוף הצפון אפריקני המצב על‬ ‫האונייה הידרדר והלך בשל מזג האוויר והים‪ :‬רבים הקיאו‪ ,‬חלק‬ ‫התעלפו‪ ,‬ואחרים נמצאו במצב של תשישות וערפול חושים‪ .‬מייק‬ ‫חשש כי חלקם אף עלולים למות עקב התייבשות‪ .‬הוא ידע שעליו‬ ‫לחולל שינוי דרסטי במצב‪ .‬לא היו לו בררות רבות‪ .‬הוא נזכר‬ ‫באמו שנהגה לומר שהדרך הטובה ביותר להבריא חולה היא‬ ‫לספק לו אוכל חם‪ .‬בהיעדר טבח‪ ,‬הוא החליט ליטול את המשימה‬ ‫על כתפיו‪ .‬בעזרת שני עולים ושני מלחים הם הרתיחו במטבח‬ ‫שתי חביות מים‪ ,‬שפכו פנימה תפוחי אדמה לא מקולפים‪ ,‬וקיוו‬ ‫להניב מרק טוב‪ .‬אך כשחיפש מייק את עיגולי השומן הצפים על‬ ‫פני המרק‪ ,‬סימן מוכר לאיכות ולטעם טוב‪ ,‬הוא לא מצא אותם‪.‬‬ ‫הפתרון שנבחר היה להוסיף כמה חבילות מרגרינה‪ .‬לצד זאת הם‬ ‫שפכו פנימה גם כמה שקי אורז‪ .‬התוצאה הייתה דייסה של תפוחי‬ ‫אדמה ואורז‪ .‬בסיוע מלחים וסדרנים שנבחרו מבין העולים הם‬ ‫מילאו דליים והגישו אותם לעולים‪ .‬זה לא היה המעדן המפתה‬ ‫בעולם‪ .‬בחלק מהמקרים הם נאלצו להאכיל את העולים‪ .‬אבל‬ ‫התוצאה הייתה חיובית‪ :‬מרק הדייסה השפיע לטובה על מצב‬ ‫הנוסעים‪ ,‬ובבישולים הבאים הוסיפו מייק וחבריו גם בשר למרק‪.‬‬ ‫מצב העולים השתפר עם הזמן‪.‬‬ ‫כשהגיעו לאזור כף קרתגה‪ ,‬פרצה סערה והאונייה הקטנה‬ ‫היטלטלה בין הגלים‪ .‬סמוך לחצות העירה את מייק אישה צעירה‬ ‫שצעקה אליו בצרפתית‪" :‬הם רוצים לזרוק את התינוק שלי לים!"‪.‬‬ ‫האישה חזרה על המשפט שוב ושוב כשעיניה מבועתות‪ .‬מייק‬ ‫מיהר לברר את העניין‪ ,‬וירד אחריה למחסן האונייה‪ .‬שם הוא ראה‬ ‫לתדהמתו חבורת מבוגרים שהתווכחה עם הרב‪ .‬הם ניסו לשכנע‬ ‫אותו כי הסערה משתוללת‪ ,‬משום שהים רעב ותובע קורבן אדם‪.‬‬ ‫"עד שלא נזרוק לו את התינוק המת שבידי האישה‪ ,‬הים לא יירגע‬ ‫ולא ינוח‪ ,"...‬הסבירו‪ ,‬חדורי אמונה בצדקתם‪ .‬האישה הצעירה‬

‫‪  |  138‬אהרון קליין‬

‫זעקה לעומתם‪" ,‬הוא חי! הוא חי!"‪ .‬ואמנם התינוק היה כחוש‬ ‫וחלש‪ ,‬אך חי‪" .‬לזרוק לים‪ ,‬לזרוק לים"‪ ,‬זעקו הזקנים בעוד האם‬ ‫מגוננת על התינוק בגופה‪ .‬הרב נדרש להכריע ביניהם‪ ,‬ומייק‬ ‫נאלץ להתערב ולפעול במהירות‪ .‬מצד אחד הוא לא רצה לפגוע‬ ‫בסמכותם של הזקנים‪ ,‬שאולי עוד יזדקק להם במהלך ההפלגה‪,‬‬ ‫אך מצד אחר לא היה מוכן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לפגוע בתינוק‪" .‬כדי להחליט‬ ‫אם התינוק חי או מת עלי לבדוק אותו"‪ ,‬הבהיר‪" .‬אבל לשם כך‬ ‫אני צריך מקום שקט‪ .‬אקח אותו לקבינה שלי‪ .‬אם הוא חי‪ ,‬אחזיר‬ ‫אותו לאמו‪ .‬אם הוא מת — הוא יושלך לים הסוער להרגיעו"‪.‬‬ ‫נראה היה כי הזקנים קיבלו את ההצעה‪ ,‬אולם מבטה של האם‬ ‫העיד כי היא עדיין נתונה בחרדה קשה‪" .‬אבקש מהאם להיניק‬ ‫אותו‪ ,‬בטרם אבדוק אותו‪ ,‬כדי לוודא שהוא חי"‪ ,‬הבהיר לכולם‪,‬‬ ‫והוביל את האם אל הסיפון‪ .‬וכך קרה‪ .‬האם היניקה‪ ,‬ולמרבה‬ ‫המזל כעבור כמה שעות גם הים שכך ונרגע‪ .‬האם ותינוקה חזרו‬ ‫לבטן האונייה‪ ,‬והם התקבלו בתרועות‪ .‬העובדה שהתינוק חי‬ ‫והים נרגע התפרשה בקרב הקהל כנס‪ .‬הם האמינו כי מייק הוא‬ ‫האחראי לנס‪ ,‬משום שהעתירו עליו מהשמים כוחות עליונים בשל‬ ‫היותו בן ארץ הקודש‪.‬‬ ‫לפי התוכנית‪ ,‬הם היו אמורים לחבור ל"אקסודוס"‪ ,‬יום לפני‬ ‫הגעתה לחופי הארץ‪ ,‬ולהעביר אליה את המעפילים‪ .‬כך תוכנן גם‬ ‫לגבי ספינת מעפילים נוספת שיצאה מאיטליה‪" ,‬י"ד חללי גשר‬ ‫א‪-‬זיב" שמה‪ .‬לאחר מכן היו אמורות שתי הספינות לשוב לאירופה‪,‬‬ ‫להתארגן‪ ,‬ולהעמיס עוד קבוצות מעפילים‪ .‬את תוכנית הפעולה‬ ‫הם קיבלו לאחר שיצאו להפלגה‪ .‬בעבור מייק פירוש הדבר היה‬ ‫דחייה נוספת בחזרתו לארץ‪ .‬הדבר העכיר את מצב רוחו‪ ,‬אך‬ ‫כשנודע כי "אקסודוס" נלכדה‪ ,‬הוחלט שהם ימשיכו לעבר חופי‬ ‫הארץ‪ .‬אחר כך גילה אותם מטוס סיור בריטי‪ ,‬אף שהם הסוו‬ ‫את האונייה כדי שתיראה כספינת משא רגילה‪ .‬בעקבות הגילוי‬ ‫הופיעה לפתע משחתת בריטית שהחלה ללוות אותם ממרחק‪ .‬כל‬ ‫המעפילים קיבלו הוראה לרדת לבטן האונייה‪ ,‬וכאשר המשחתת‬

‫איש המבצעים  |  ‪139‬‬

‫הבריטית התקרבה ואנשיה שאלו לאן מועדות פניהם‪ ,‬הקפטן‬ ‫האיטלקי השיב כי זו אוניית משא טורקית בדרכה לפורט סעיד‬ ‫עם מטען בצל‪ .‬הבריטים לא האמינו ושיגרו עוד שלוש משחתות‬ ‫שעצרו את האונייה ליד חופי סיני‪ .‬גורלם נגזר‪.‬‬ ‫עוד לפני שיצאו להפלגה הם ידעו כי הסיכויים להגיע לארץ‬ ‫מבלי להיתפס הם קטנים‪ .‬הבריטים הקימו מערך משוכלל לאיתור‬ ‫ספינות המעפילים‪ ,‬וכשתפסו אותן העבירו את העולים למחנות‬ ‫מעצר זמניים בקפריסין‪ ,‬שהייתה עדיין תחת שליטה בריטית‪.‬‬ ‫יותר משמונים אלף עולים הצטופפו במחנות שהוקפו בגדרות‬ ‫תיל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מייק נותר אופטימי‪ .‬כשסגרו המשחתות על‬ ‫ספינה‪ ,‬מימון ומייק ארגנו את המעפילים‪ ,‬על פי תוכנית שהוכנה‬ ‫מראש‪ ,‬לפעולה כנגד השתלטות הבריטים וחילקו את העולים‬ ‫לקבוצות פעולה שונות‪ .‬הם לקחו שני ארגזי מרגרינה ומרחו‬ ‫אותה על הסיפון‪ ,‬שהפך חלקלק‪ .‬העולים הכינו ארגזים מלאים‬ ‫בתפוחי אדמה‪ ,‬שישמשו תחמושת כנגד המשתלטים‪ .‬והכינו גם‬ ‫מכשולים ומתרסים ממשטחי העץ‪.‬‬ ‫מייק חיפש גם מחבוא לעצמו על הספינה כדי שלא ייתפס‬ ‫על ידי הבריטים ויועבר גם הוא לקפריסין‪ .‬בינתיים נגחה אחת‬ ‫המשחתות בדופן החרטום‪ ,‬כחלק מהמהלך לעצור אותה‪ .‬עקב‬ ‫כך נפל אחד משני העוגנים של הספינה שהיה תלוי בחרטום‪ .‬רב‬ ‫החובל האיטלקי נתן הוראה לנתק את שרשרת העוגן ולהפילו‬ ‫למצולות משום שפגע ביכולת ההיגוי של הספינה‪ .‬לשמחתו‪,‬‬ ‫ולהפתעתו של מייק‪ ,‬בעקבות נפילת העוגן התרוקן התא בחרטום‬ ‫שבו הוחזקו שרשרת העוגן והעוגן עצמו‪ .‬שם בחר מייק להתחבא‪.‬‬ ‫הוא ארגן שמיכות‪ ,‬מים ואוכל ונטל עמו גם את החגורה עם‬ ‫מטבעות הזהב‪.‬‬ ‫כשהתקרבו לחופי הארץ נצמדו המשחתות אל הספינה‪ .‬רבים‬ ‫מהמלחים הבריטים שקפצו אל הסיפון החליקו וחלקם נפצעו‪.‬‬ ‫אבל לבסוף הם הצליחו להשתלט על הספינה והובילו אותה‬ ‫לנמל חיפה‪ .‬מייק דיווח באלחוט לתחנת החוף‪ ,‬שכינויה היה‬

‫‪  |  140‬אהרון קליין‬

‫"שושנה"‪ ,‬על מהלך האירועים‪ .‬כדי להפעיל את מכשיר הקשר‪,‬‬ ‫בלי שהרעש שהקים הגנרטור הידני שהפעיל אותו יחשוף אותו‪,‬‬ ‫הוא ביקש מהנשים מקרב העולים שישירו בקול רם‪ ,‬ואפילו‬ ‫שיצבטו מעט את התינוקות כדי שיבכו ובכך יגברו על הרעש‪.‬‬ ‫הוא שידר ממש עד הכניסה לנמל ואז השליך את מכשיר הקשר‬ ‫לים‪ ,‬נכנס ל"סליק" וסגר את הפתח שמעליו‪ .‬יחד עמו נכנסו לתא‬ ‫הקטן גם הקפטן האיטלקי‪ ,‬מכונאי ועוד מלח‪ .‬מעל לתא היה תא‬ ‫ששימש מחסן לאורז ולקופסאות השימורים‪ ,‬ומעליו המטבח‪ .‬הם‬ ‫העריכו שהמלחים הבריטים ירדו במסגרת החיפושים שלהם עד‬ ‫למחסן ולא ימשיכו לתא העוגן‪ .‬וכך אכן היה‪.‬‬ ‫המלחים הבריטים התעכבו במחסן השימורים‪ ,‬ואף טעמו‬ ‫מקופסאות השימורים‪ .‬ההוראה שקיבל מייק באמצעות מכשיר‬ ‫האלחוט הייתה לא לפתוח את המכסה עד שישמע את הסיסמה‬ ‫"חבר'ה‪ ,‬לעשות חבילות"‪ .‬ובעוד הם ממתינים צפופים בתא‬ ‫העוגן‪ ,‬הבריטים העבירו את העולים לספינת גירוש שפניה‬ ‫לקפריסין‪ .‬זמן קצר לאחר מכן עלו לספינה עובדים של חברת‬ ‫"העוגן" כדי לאסוף את המיטלטלים שהותירו העולים ולנקות‬ ‫את הספינה‪ .‬השמחה הייתה גדולה כששמעו את מנהל העבודה‬ ‫צועק‪" ,‬חבר'ה‪ ,‬לעשות חבילות"‪ .‬הם מיהרו לנקוש על פתח התא‪,‬‬ ‫ויצאו ממנו במהירות‪ .‬מנהל העבודה נתן להם חולצות עבודה‪,‬‬ ‫כאילו היו שייכים לחברת "העוגן"‪ .‬הם קיבלו הוראה לקחת עמם‬ ‫גם חבילות ותיקים שהביאו העולים ולעלות לרפסודה שתוביל‬ ‫אותם לרציף‪ .‬וכך עשו‪ .‬מייק התרגש לראות שוב את רכס הכרמל‪,‬‬ ‫במיוחד לאחר השהות המלחיצה בתא במשך שש וחצי שעות‬ ‫שנדמו כנצח‪ .‬הם יצאו מהנמל דרך השער הראשי‪ ,‬לבושים‬ ‫כפועלי נמל בתום יום עבודה‪ .‬מייק לא בזבז זמן ומיהר משם‬ ‫למשרדי המוסד לעלייה ב' ברחוב המלכים‪ ,‬היום רחוב העצמאות‬ ‫בחיפה‪ .‬הוא הוציא את חגורת הנפוליאונים ואת הדולרים‬ ‫שנותרו‪ ,‬והחזיר אותם למשרדו של דוידקה‪ .‬הפקיד הביט בו‬ ‫מופתע‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪141‬‬

‫הממונה על מערך הגדעונים באירופה‬ ‫לא חלף אלא חודש מיום שובו לארץ‪ ,‬ומייק התבקש לחזור‬ ‫לאיטליה כדי לשמש אחראי על מערך הגדעונים באירופה‪,‬‬ ‫במסגרת המוסד לעלייה ב'‪ .‬בשלב זה כבר פעלו עשרות גדעונים‬ ‫באירופה ברשת שנפרסה ופעלה מגבול פולין‪-‬גרמניה‪ ,‬דרך‬ ‫אוסטריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬ועד פריז ופראג‪ .‬בסך הכול פעלו כחמש‪-‬‬ ‫עשרה תחנות אלחוט חשאיות באירופה‪ ,‬שתיאמו ואפשרו את‬ ‫מפעל ההעפלה של פליטי השואה בדרכם לארץ ישראל‪ .‬הרשת‬ ‫החשאית שימשה גם את מערך הרכש‪ ,‬שתיאם הברחות של כלי‬ ‫נשק ואמצעי לחימה לכוחות ארגון "ההגנה" בארץ‪ .‬הרשת פעלה‬ ‫בחשאי מתחת לאפם של שירותי הביטחון המקומיים‪ ,‬וסיפקה גם‬ ‫ידיעות מודיעיניות‪ ,‬למשל על פעילות המודיעין הבריטי‪ ,‬שביצע‬ ‫מעקבים אחר פעילים של המוסד לעלייה ב'‪ .‬מייק קיבל את‬ ‫ההוראה לצאת לאיטליה ברגשות מעורבים‪ .‬הוא התגעגע לארץ‬ ‫שאליה רק שב‪ ,‬אך הבין את חשיבות המשימה‪.‬‬ ‫התחנה הראשונה באירופה הייתה מרכז הגדעונים באיטליה‪,‬‬ ‫ּבייטה שליד מילנו‪ .‬במסגרת ניהול‬ ‫אשר שכן בווילה בעיירה ַא ֶ‬ ‫הרשת ביקר מייק בתחנות ברחבי אירופה ועסק בכול‪ :‬החל‬ ‫בענייני מנהלה שוטפים כמו מציאת מקומות דיור‪ ,‬ביגוד ומזון‬ ‫לגדעונים‪ ,‬דרך ניהול מלאי מכשירי הקשר והצפנים‪ ,‬ועד לפיקוד‬ ‫על האנשים וקבלת החלטות ברגעי מצוקה‪ .‬בפברואר ‪1948‬‬ ‫מֹונטה ַמריֹו‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫הוחלט להעביר את המרכז ממילנו לרומא‪ ,‬לשכונת‬ ‫בתחילה הם הציבו את מכשיר הקשר על גג בית הספר היהודי‪,‬‬ ‫ובהמשך נשכרה וילה גדולה על דרך וִ ייָ ה ַא ַקסיָ ה במונטה מריו‪,‬‬ ‫לשם העבירו את מכשירי הקשר‪ .‬הגדעונים התמקמו בבניין‪ ,‬ואת‬ ‫המעבדה הטכנית הקימו במרתף‪ .‬באחד החדרים הקימו סליק על‬ ‫ידי בניית קיר כפול‪ ,‬שמאחוריו הוסתרו מכשירי הקשר ומשם‬ ‫הופעלה התחנה של רומא‪ ,‬שכינויה היה "לאונרד"‪.‬‬ ‫אחד האירועים החריגים ויוצאי הדופן שחווה מייק במהלך‬

‫‪  |  142‬אהרון קליין‬

‫השירות המרתק והמאתגר כאחראי על הגדעונים באירופה‬ ‫התרחש בנמל ונציה‪ .‬הוא הגיע לשם כדי לארגן את מערכת הקשר‬ ‫על שתי נחתות שאך זה נרכשו ויועדו לשמש כספינות מעפילים‪.‬‬ ‫התלווה אליו גדעוני נוסף‪ ,‬שהיה אמור להפליג על הנחתת בדרכה‬ ‫ארצה‪ .‬כשסיימו להכשיר את הנחתת‪ ,‬והיא התעתדה לעזוב את‬ ‫הרציפים בדרכה לארץ‪ ,‬נוכח מייק לדעת כי הגדעוני שכח לקחת‬ ‫עמו את קופסת גבישי הקריסטל‪ .‬הוא ידע כי בלי הגבישים אי‪-‬‬ ‫אפשר להפעיל את מכשיר האלחוט על כלי השיט‪ .‬הוא מיהר‬ ‫לתחנת המוניות הימיות הקרובה‪ ,‬לא לפני שביקש מאחד הנערים‬ ‫שעבדו בתחנה לרוץ למלון שבו שהה ולמסור פתק שעליו שרבט‬ ‫בעברית‪" :‬לא אוכל להגיע לפגישתנו"‪ .‬הוא העניק לנער שטר‬ ‫כסף כדי לזרזו‪ .‬האיש שהמסר יועד אליו היה "זאב הים"‪ ,‬איש‬ ‫"ההגנה" ורב חובל שהיה מעורב בקניית הנחתות ומייק היה אמור‬ ‫להיפגש אותו מאוחר יותר‪.‬‬ ‫"אני חייב להשיג את הספינה שהפליגה זה עתה"‪ ,‬ביקש מייק‬ ‫מנהג סירת המונית‪ ,‬כשהוא מתנשם בכבדות‪ .‬הנהג‪ ,‬שכנראה‬ ‫הורגל בכגון אלה‪ ,‬לא הביט בו יותר מפעם אחת‪ ,‬ומיהר להתניע‬ ‫את מנוע הסירה תוך שהוא מנווט בקלילות בין הסירות והמוניות‬ ‫האחרות ששייטו בגרנד קנאל‪ ,‬התעלה המרכזית של ונציה‪ .‬הם‬ ‫הפליגו אל מחוץ לנמל לעבר הים הפתוח‪ ,‬וראו את הנחתת‬ ‫מפליגה לאטה‪ ,‬מרחק ‪ 700–600‬מטר מהם‪ .‬הנהג הגביר את‬ ‫המהירות‪ ,‬אולם הגלים‪ ,‬שהפכו גבוהים יותר ויותר עם יציאתם‬ ‫אל הים הפתוח‪ ,‬הקשו על תנועת הסירה‪ .‬לאחר דקות אחדות‬ ‫הודיע הנהג כי אינו יכול להמשיך כי יש בכך כדי לסכן אותם‪.‬‬ ‫הם חזרו לנמל‪ .‬לפני שירד נתן לו מייק שלושים וחמישה אלף‬ ‫לירטות‪ ,‬סכום עצום‪ ,‬כתמורה על ניסיונותיו ונכונותו לסכן את‬ ‫עצמו בדרכם לנחתת‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬הגדעוני והקפטן של הנחתת‬ ‫הרגישו זמן קצר לאחר מכן שהגבישים אינם‪ ,‬חזרו לנמל‪ ,‬הצטיידו‬ ‫בהם‪ ,‬והפליגו שוב‪.‬‬ ‫בשעת צהריים פגש מייק את "זאב הים" ועדכן אותו בפרטי‬

‫איש המבצעים  |  ‪143‬‬

‫האירועים‪ .‬לאחר שהביע את כעסו על התקלה‪ ,‬הם נפרדו‪ .‬לקראת‬ ‫ערב פגש מייק במקרה את סוכן האוניות האיטלקי‪ ,‬איש נעים‬ ‫הליכות‪ ,‬שסייע להם רבות בהכשרת הנחתות להפלגה‪ .‬סוכן‬ ‫האוניות נראה נסער‪ .‬הוא סיפר בהתרגשות כי שוטרים איטלקים‬ ‫עצרו את "זאב הים"‪ .‬הוא חשש שהבריטים כבר בעקבותיהם‪,‬‬ ‫והציע למייק לצאת במהירות מהעיר‪ .‬בכניסה לבית המלון הבחין‬ ‫מייק המודאג בבלשי משטרה‪ ,‬והחליט להמשיך הלאה‪ .‬הוא‬ ‫התחבט בנוגע למעשיו מעתה‪ .‬לא היה לו מושג מדוע נעצר "זאב‬ ‫הים"‪ ,‬ולא ידע אם גם הוא הפך למבוקש‪ .‬ואם כן — בשל מה?‬ ‫האם עלו על עקבותיו? הוא החליט לצאת מהעיר בכל מקרה‪,‬‬ ‫ומיהר לתחנת הרכבת‪ .‬אולם כבר בכניסה לתחנה הבחין בתנועה‬ ‫ערה של אנשי משטרה‪ ,‬גלויים וסמויים‪ .‬זו הייתה כבר שעת‬ ‫ערב מאוחרת כשהגיע לכיכר רומא‪ ,‬הנמצאת ממש בכניסה לעיר‬ ‫המרושתת בתעלות מים‪ .‬בכיכר המתינו כמה מוניות‪ .‬הוא ניגש‬ ‫לאחת מהן וביקש מהנהג להסיע אותו למילנו‪ ,‬מרחק מאתיים‬ ‫וחמישים קילומטר מערבה משם‪ .‬את הדחיפות לצאת מהעיר‬ ‫בשעת לילה מאוחרת הסביר לנהג בסיפור שהמציא במהירות‪:‬‬ ‫אחיו אמור להפליג מחר בבוקר מנמל גנואה ולהגר לארגנטינה‬ ‫והוא חייב להספיק להיפרד ממנו‪ .‬לאחר כשעתיים נסיעה‪ ,‬שבהן‬ ‫גמעו כמאה קילומטרים‪ ,‬בסמוך לעיר ורונה‪ ,‬עצר הנהג בשל תקר‬ ‫בגלגל‪ .‬הוא הודיע כי לא יוכל להמשיך בנסיעה בלי גלגל רזרבי‬ ‫נוסף‪ .‬השעה הייתה כבר אחת בלילה‪ .‬הוא הציע למייק לעצור‬ ‫את אחת המשאיות העוברות בכביש‪ ,‬וליטול עמה טרמפ‪ .‬לאחר‬ ‫המתנה של יותר משעתיים ליד המונית בניסיון לעצור את אחת‬ ‫המשאיות השועטות‪ ,‬עצר אחד הנהגים והסיע אותו לוורונה‪.‬‬ ‫השעה הייתה חמש לפנות בוקר והוא שוב תהה מה עליו לעשות‬ ‫כעת‪ .‬אמנם הוא כבר לא בוונציה‪ ,‬אבל כיצד יעדכן את המטה‬ ‫ברומא על שהתרחש‪ .‬הוא חשש להתקשר כי חשד שהמטה ברומא‬ ‫נמצא תחת האזנה‪.‬‬ ‫בינתיים הוא נזכר בחברו‪ ,‬סטודנט ישראלי שלמד ברומא‪.‬‬

‫‪  |  144‬אהרון קליין‬

‫בשעת בוקר מוקדמת הוא התקשר אליו וביקש ממנו לגשת בעצמו‬ ‫לעדה סירני‪ ,‬ראש הנציגות של המוסד לעלייה ב' באיטליה‪,‬‬ ‫ולעדכן אותה‪ .‬הוא החליט להמתין עד השעה שבע בבוקר ואז‬ ‫לצאת מוורונה באוטובוס‪ .‬לאחר שעתיים ארוכות הוא הגיע‬ ‫למילנו‪ ,‬ונכנס למשרדו של ראש שלוחת המוסד לעלייה ב' בעיר‪.‬‬ ‫הוא כבר היה מותש ועייף‪ .‬אך תלאותיו לא הסתיימו‪ .‬כשראה‬ ‫אותו הנציג‪ ,‬הוא קפץ בבהלה וצעק‪" :‬מה אתה עושה כאן? אתה‬ ‫מבוקש! אתה מואשם ברצח‪ ,‬אתה לא צריך לבוא לכאן‪ ,‬אתה‬ ‫שורף אותנו‪ .‬פרסמו הבוקר תמונה שלך בעיתון‪ ,‬תחת הכיתוב‬ ‫'הרוצח של נהג סירת המונית בוונציה'"‪.‬‬ ‫מייק נתקף בהלם‪ .‬הוא עיין בכתבה שבה נכתב כי הנהג של‬ ‫הסירה‪-‬מונית נרצח אתמול בבוקר‪ ,‬ולפי משטרת ונציה הוא‬ ‫החשוד המרכזי‪ .‬עוד עלה מחקירת המשטרה‪ ,‬כך נכתב בעיתון‪,‬‬ ‫כי שלושים וחמישה אלף הלירטות שנמצאו אצל הנהג מעידים‬ ‫כי הוא נרצח במהלך ניסיון שוד‪ .‬התברר כי אחד העדים היה‬ ‫הנער שמסר את הפתק שכתב מייק ל"זאב הים"‪ .‬הנער נעצר‪,‬‬ ‫הצליח לשכנע את השוטרים כי אינו מעורב‪ ,‬ושוחרר‪ .‬מקריאת‬ ‫הכתבה ומתגובתו הכעוסה של ראש השלוחה במילנו הבין מייק‬ ‫כי עליו לפעול לבדו‪ .‬עליו להגיע לרומא במהירות לברר את כל‬ ‫העניין‪ .‬כדי לצמצם את סכנת לכידתו‪ ,‬הוא קנה מגבעת בורסלינו‬ ‫שחורה‪ ,‬שינה את תסרוקתו‪ ,‬ורכש כרטיס טיסה לרומא בחברת‬ ‫"אליטליה"‪ .‬בשעת לילה‪ ,‬מיד לאחר הנחיתה‪ ,‬הוא מיהר להגיע‬ ‫לביתה של סירני‪ .‬היא הרגיעה אותו‪ ,‬וסיפרה לו כי כבר החלה‬ ‫לטפל בעניינו מול השלטונות האיטלקיים‪" ,‬אבל תצטרך להסגיר‬ ‫את עצמך"‪ ,‬הוסיפה‪ .‬היא אמרה כי שר הפנים האיטלקי הוא ידיד‬ ‫אישי שלה‪ ,‬והוא ידאג לשחרורו‪" .‬אעשה מה שתגידי"‪ ,‬ענה מייק‪.‬‬ ‫הוא ידע שהוא בידיים טובות‪.‬‬ ‫את עדה סירני העריך מייק עד מאוד — אישה כריזמטית‪,‬‬ ‫מנהיגה באופיה‪ ,‬שהשכילה ליצור קשרים ענפים בצמרת השלטון‬ ‫האיטלקי‪ .‬הוא סמך על התושייה שלה לחלצו בשלום מהפרשה‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪145‬‬

‫למחרת בבוקר הם פנו למטה המשטרה ברומא‪ ,‬שם שכן גם‬ ‫משרדו של שר הפנים‪ ,‬ועלו ללשכתו‪ .‬הם קבעו שסירני תיכנס‬ ‫ראשונה‪ ,‬לבדה‪ ,‬ולאחר מכן יקראו לו‪ .‬אל חדרו העצום של שר‬ ‫הפנים הובילו שתי דלתות גבוהות‪ ,‬ובתוכו בלטו תמונות אמנות‬ ‫שכיסו את הקירות‪ .‬כאשר נכנס מייק לחדר פנה אליו שר הפנים‬ ‫בחביבות ואמר‪" ,‬ראגאצו (בחור צעיר)‪ ,‬אתה לא נראה לי רוצח"‪.‬‬ ‫"אני באמת לא רוצח"‪.‬‬ ‫"ספר לי מה קרה"‪ ,‬ביקש השר בנעימות‪.‬‬ ‫מייק סיפר כי רצה להגיע לספינה שיצאה מהנמל‪ ,‬ולכן הזמין‬ ‫סירת‪-‬מונית מהירה ואף שילם לנהג בעין יפה בעבור ההפלגה‪.‬‬ ‫"איך יצאת מוונציה?"‪ ,‬קטע אותו השר‪.‬‬ ‫סירני אותתה לו במנוד ראש קל לא לספר דבר‪.‬‬ ‫"לקחתי רכבת"‪ ,‬הוא ענה קצרות‪.‬‬ ‫"איך יצאת ברכבת כשהן תחת פיקוח שלנו"‪ ,‬תהה השר‪,‬‬ ‫ולפתע המשיך‪ ,‬כאילו איבד עניין‪" ,‬תשמע‪ ,‬אתה לא הרוצח‪ .‬אבל‬ ‫התיק הוא באחריות משטרת ונציה‪ .‬אתה חייב להתייצב ולהסגיר‬ ‫את עצמך כדי שהם יסגרו את התיק‪ .‬אני כבר אדאג לשחרורך‬ ‫לאחר מכן"‪.‬‬ ‫"אבל אם אסע לוונציה אני עלול להיעצר בדרך על ידי שוטרים‬ ‫שיזהו אותי על פי התמונה בעיתון‪ ,‬וייתכן שהתוצאה תהיה שלא‬ ‫אספיק להסגיר את עצמי"‪.‬‬ ‫רּביניֵ ירי ללוות אותו מרומא‬ ‫השר הבין והורה לשני שוטרי ַק ִ‬ ‫לוונציה‪.‬‬ ‫מייק שהה כמה שעות בבית המעצר של מטה המשטרה‪ ,‬ורק‬ ‫בשעות אחר הצהריים הגיעו סוף סוף שני הקרביניירי המלווים‪.‬‬ ‫התברר כי הם שמחו במיוחד לצאת למשימה‪ ,‬כי עד אז מעולם‬ ‫לא ביקרו בוונציה‪ .‬הם נסעו לתחנת הרכבת‪ ,‬שם החליפו את‬ ‫מדיהם לבגדים אזרחיים כדי שיחוש בנוח בקרבתם‪ .‬הוא הזמין‬ ‫אותם לארוחה טעימה של סנדוויצ'ים‪ ,‬ולמחרת בשעה תשע הם‬ ‫הגיעו לוונציה‪ .‬מייק עדכן אותם כי סירני ביקשה לא להתייצב‬

‫‪  |  146‬אהרון קליין‬

‫לפני השעה אחת‪-‬עשרה‪ ,‬ובינתיים הוא ערך להם סיור מודרך‬ ‫בעיר‪ ,‬כולל שיט בתעלות וביקור במוזיאון‪ .‬בשעה היעודה הייתה‬ ‫סירני בתחנה‪ ,‬ויחד עם המפקד הם עדכנו את מייק כי הרוצח כבר‬ ‫נעצר‪ .‬מפקד התחנה התעקש לברר כיצד מייק יצא לדרכו ברכבת‪.‬‬ ‫"איך לא ראו אותך?"‪ ,‬השתומם‪" .‬לא יודע‪ .‬כשעליתי לקרון‪ ,‬לא‬ ‫ידעתי בכלל שמחפשים אותי"‪ ,‬היתמם‪.‬‬ ‫החקירה הסתיימה‪ ,‬אך התברר כי הליכי השחרור יימשכו‬ ‫יומיים‪ .‬מייק נאלץ להישאר כלוא בתא המעצר במרתף של תחנת‬ ‫המשטרה‪ .‬התנאים היו די קשים‪ .‬הקירות היו לחים‪ ,‬שכבות עובש‬ ‫ופטרת כיסו את הרצפה‪ ,‬וגם הריחות לא היו נעימים‪ .‬היומיים‬ ‫הפכו לחמישה‪ ,‬אך הוא החזיק מעמד עד שסירני הגיעה לשחררו‪.‬‬

‫רכש די‪-‬סי ‪5‬‬ ‫ביוני ‪ ,1948‬במהלך ההפוגה הראשונה שהוכרזה במלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬נקרא מייק לפגישה עם יהודה ארזי‪ ,‬האחראי על‬ ‫הרכש הצבאי באיטליה ומבכירי המוסד לעלייה ב'‪ .‬ארזי הודיע לו‬ ‫כי הוא מיועד להיות המלווה של מטוס עמוס בציוד צבאי בדרכו‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫באותם ימים קנו נציגי "ההגנה" ציוד צבאי כמעט מכל הבא‬ ‫ליד‪ .‬הם אלתרו‪ ,‬שיחדו ופעלו ללא לאות כדי להשיג בחשאי נשק‬ ‫בעבור הצבא הישראלי שאך זה הוקם‪ .‬הרכש היה בעיקרו מעודפי‬ ‫הצבא האמריקני שאוחסנו במערות הגדולות שבמפרץ נפולי‪.‬‬ ‫הציוד שנרכש הועמס על ספינות שהעבירו אותו לארץ‪ .‬חלקו‬ ‫הועבר במטוסים‪ ,‬שחלקם נחכרו אד‪-‬הוק‪ ,‬בתמורה לכסף רב‪,‬‬ ‫מטייסים של חברת התעופה האמריקנית ‪ .Flying Tigers‬מטוסים‬ ‫אחרים נרכשו וטייסים אחרים מקרב יוצאי חיל האוויר המלכותי‬ ‫הבריטי וחיל האוויר האמריקני הטיסו את הרכש לארץ‪.‬‬ ‫אחד מאנשי הרכש הבולטים באותם ימים היה דני אגרון‪ ,‬שעסק‬ ‫ברכש בתחום האווירי בעיקר‪ .‬הוא הצליח לאתר באוסטרליה‬

‫איש המבצעים  |  ‪147‬‬

‫מטוס תובלה דו‪-‬מנועי מדגם ‪ Douglas‬די‪-‬סי ‪ .5‬מהדגם הזה יוצרו‬ ‫רק שנים‪-‬עשר מטוסים‪ .‬פס הייצור במפעל נסגר בשל הסבת‬ ‫תחומי הייצור לצורכי מלחמת העולם השנייה‪ .‬לאחר שאגרון‬ ‫הצליח לקנות את המטוס‪ ,‬הוחלט להביאו לארץ דרך אירופה‪,‬‬ ‫שם הועמס בציוד צבאי חיוני‪ .‬את המטוס הטיסו מאוסטרליה‬ ‫ועד תאילנד טייסים שנשכרו לכך במיוחד‪ .‬משם הוא המשיך‪ ,‬עם‬ ‫עצירות ביניים‪ ,‬לרומא‪ .‬ברומא החליפו אותם שני טייסים אחרים‬ ‫שנשכרו למשימה‪ :‬הקפטן היה אוסטרלי והטייס השני היה גרמני‪.‬‬ ‫על המטוס הועמסו ציוד אלקטרוני‪ ,‬שני מנועי בוכנה יקרי ערך‬ ‫ועוד ציוד רב ומגוון בעבור חיל האוויר הישראלי‪ ,‬שרק הוקם‬ ‫ושיווע לציוד ולחלפים‪.‬‬ ‫מייק התרגש ממשימת הליווי האווירי‪" .‬חשתי כי נבחרתי‬ ‫להעביר מטען מקודש‪ .‬אוויר לנשימה בשביל הכוחות הנלחמים‬ ‫בארץ"‪ .‬את הטייסים הוא הכיר רק יומיים לפני הטיסה‪ .‬הם לא‬ ‫התעניינו במפעל הציוני; הם היו שכירי חרב שהסכימו למשימה‬ ‫בתמורה לכסף רב‪ .‬המסלול שתוכנן היה רומא‪-‬אתונה‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫בעת התדרוך למשימה אמר ארזי כי "רק כשתתקרבו לארץ יודיעו‬ ‫לך היכן אתם אמורים לנחות‪ .‬סיפור הכיסוי הוא שמדובר במטוס‬ ‫של חברת תעופה אוסטרלית‪ ,‬ולכן הטייסים ואתה תלבשו את‬ ‫מדי החברה"‪ .‬לשדה התעופה נטל מייק מכשיר אלחוט‪ ,‬וערך שם‬ ‫ניסיונות אחדים ליצירת קשר חשאי עם המטה בארץ‪ .‬לפני שעלו‬ ‫למטוס שלף ארזי אקדח‪ ,‬ומסר אותו למייק‪" .‬קח אותו‪ .‬לכל מקרה‬ ‫שלא יהיה"‪ .‬הוא לא חייך‪ .‬זה היה כלי חדש לגמרי‪ ,‬מתוצרת חברת‬ ‫קֹולט האמריקנית‪ .‬מייק היה נרגש ומתוח כאחד‪ ,‬כולו תקווה שלא‬ ‫ְ‬ ‫יזדקק לאקדח‪.‬‬ ‫הם המריאו מנמל התעופה ברומא במזג אוויר לא יציב עם‬ ‫עננות מרובה‪ .‬הטייסים תמרנו בין העננים‪ .‬לאחר כמה שעות הם‬ ‫נחתו באתונה‪ ,‬ושם תדלקו בזריזות והמריאו מיד‪ .‬לאחר מכן יצר‬ ‫מייק קשר עם תחנת החוף "שושנה" בחיפה‪ ,‬ומשם הודיעו לו כי‬ ‫עליו לנחות בעקיר‪ ,‬בסיס צבאי בריטי לשעבר‪ ,‬שנותר נטוש ליד‬

‫‪  |  148‬אהרון קליין‬

‫המושבה עקרון‪ ,‬מדרום לעיר רחובות (לימים הוא הפך לבסיס‬ ‫חיל האוויר תל נוף)‪.‬‬ ‫מייק ביקש מהטייסים לעדכן אותו כשיתקרבו למרחק של‬ ‫כחמש דקות מחופי הארץ‪ .‬במהלך החודשים שקדמו לטיסתו‬ ‫נכשלו חלק מהניסיונות של מטוסי רכש לנחות‪ .‬באחד המקרים‬ ‫נחת מטוס על חוף הים משום שאיש לא הדליק אורות נחיתה על‬ ‫המסלול בשדה דב‪ .‬מטוס אחר כמעט נחת בצד המצרי בשל טעות‬ ‫בניווט‪ .‬לי זה לא יקרה‪ ,‬הבטיח מייק לעצמו‪ .‬ואז הודיע לו הקפטן‬ ‫האוסטרלי‪" ,‬עוד ארבע דקות אנחנו חוצים את קו החוף"‪ .‬מייק‬ ‫וידא שוב עם תחנת החוף אם אפשר לנחות בעקיר‪ .‬הם הודיעו‬ ‫לו כי עליהם לטוס לכיוון‪ ,‬אבל לא לנחות מיד‪ .‬התשובה נשמעה‬ ‫לו מעט חשודה‪" .‬האם השדה בידינו?"‪ ,‬שאל‪" .‬כבשו אותו רק‬ ‫אתמול"‪ ,‬התקבלה תשובה‪ .‬מייק חשש כי הכיבוש טרם הושלם‪,‬‬ ‫ואולי נמצאים בו כוחות ערביים‪ .‬האפשרות הזאת חייבה בדיקה‬ ‫קפדנית‪" :‬מבקש לקבל סימן זיהוי בשדה התעופה‪ ,‬מציע שהסימן‬ ‫יהיה שלוש פעמים כיסוי של שמיכה על מדורה"‪ ,‬הוא הודיע‪ .‬זה‬ ‫היה כבר לפנות ערב‪ ,‬והטייסים הודיעו לו בנחרצות כי הדלק‬ ‫יספיק לכל היותר לעוד פחות מחמש דקות של טיסה; עליהם‬ ‫למהר לנחות‪ .‬המתח היה עצום‪ ,‬וההתלבטות קשה‪ .‬הוא החליט‬ ‫לא לנחות עד אשר יזהה את המדורה‪ .‬עברו עוד שתי דקות‬ ‫מורטות עצבים‪ ,‬עד שלפתע הבחין במדורה ומעליה שמיכה‪ .‬הם‬ ‫נחתו בעקיר ממש על אדי טיפות הדלק האחרונות‪.‬‬ ‫‬‫בראש מקבלי הפנים היה חי יששכר‪ ,‬תת שר הביטחון‬ ‫והממונה על התעופה‪ .‬לצדו המתין מפקד חיל האוויר הראשון‪,‬‬ ‫האלוף אהרון רמז‪ .‬כולם היו מאושרים לקבל את הציוד‪ .‬בעבור‬ ‫מייק הטיסה הייתה חוויה אדירה‪ :‬הוא בעצם טס אל הלא נודע‬ ‫ולמרות הסיכון‪ ,‬המבצע עבר בהצלחה‪ .‬לאחר שפרקו את הציוד‬ ‫המשיכו הטייסים למלון קטן ברחוב הירקון‪ ,‬והוא מיהר לבית‬ ‫הוריו‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫הגיוס במדריד‬ ‫מייק הוא פרנקופיל נלהב‪ .‬עוד בהיותו ילד בתל אביב בימי‬ ‫מלחמת העולם השנייה הוא הקפיד לעמוד בדום מתוח בכל עת‬ ‫המרסיֶ יז — ההמנון הצרפתי‪ .‬הוא התעניין בהיסטוריה‬ ‫ֶ‬ ‫שהושמע‬ ‫הצרפתית‪ ,‬ושקע בלימוד תולדותיה ותרבותה של צרפת‪ .‬בעיקר‬ ‫הוא אהב להעמיק בתקופת העת החדשה ובמאורעות המהפכה‬ ‫הצרפתית‪ ,‬וגילה עניין מיוחד בנפוליאון בונפרטה‪ .‬על המדפים‬ ‫בספריית ביתו מונחים שבעה כרכים של ביוגרפיות שונות‬ ‫שנכתבו על המנהיג והמצביא הידוע שהשפיע על תולדות צרפת‬ ‫ואירופה כולה‪.‬‬ ‫את הנטייה הצרפתית שלו ניתן לייחס לכך שלמד בבית הספר‬ ‫היסודי "אליאנס" בשכונת נווה צדק בתל אביב‪ .‬הוריו התעקשו‬ ‫שילמד שפות זרות‪ ,‬וכבר בהיותו בכיתה ב' החל ללמוד את השפה‬ ‫והתרבות הצרפתית‪ .‬בתיכון הוא למד בקולג' דה פרר (‪College‬‬ ‫‪ )des Frères‬הצרפתי ביפו‪ ,‬שם שקדו התלמידים גם על השפות‬ ‫האנגלית‪ ,‬האיטלקית והערבית‪ .‬למייק יש כישרון מיוחד להפנמת‬ ‫שפות‪ ,‬והדבר סייע לו בכל דרכו המקצועית במערכת הביטחון‪.‬‬ ‫שליטתו בשפה זו או אחרת הייתה לא פעם הסיבה המרכזית‬ ‫להעברתו מתפקיד לתפקיד‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬בקיאותו בשפות גרמה לכך שב‪ ,1950-‬לאחר גיוסו‬ ‫‪149‬‬

‫‪  |  150‬אהרון קליין‬

‫לשירות הביטחון הכללי‪ ,‬שאז עדיין נקרא ש"ב‪ ,‬הוא נשלח להקים‬ ‫את מערך הביטחון בנמל התעופה לוד‪ .‬כשנתיים לאחר מכן הועבר‬ ‫איסר הראל למשרד החוץ‪ ,‬לשם הקמה וניהול של מערך הביטחון‬ ‫של המשרד על נציגויותיו בחו"ל‪ .‬זו גם הייתה הסיבה להחלטתו‬ ‫של איסר הראל‪ ,‬למנותו בקיץ ‪ 1957‬לתפקיד ראש השלוחה של‬ ‫יחידת ה"צומת" בפריז‪ .‬שם העפיל מייק לאחד משיאיו בקריירה‬ ‫המגוונת וארוכת השנים שלו במערכת הביטחון בכלל ובמוסד‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫הצבתו בפריז שימחה את מייק ואת רעייתו גם מבחינה אישית‪.‬‬ ‫עיר האורות נחשבה אז למרכז העולם המודרני‪ ,‬צומת קוסמופוליטי‬ ‫הן מבחינה פוליטית והן מבחינה תרבותית‪-‬חברתית‪ .‬פנינה ומייק‬ ‫לא רצו להישאר אורחים אלא להיטמע בעיר ובתרבותה‪ .‬פנינה‬ ‫למדה צרפתית בבית הספר ‪ ,Alliance Française‬ובתוך זמן קצר‬ ‫הצליחה לסגל לעצמה מבטא פריזאי כמעט מושלם‪ .‬לפי תפיסת‬ ‫עולמם‪ ,‬מרכיב מהותי בספיגת התרבות המקומית טמון במעורבות‬ ‫בחברה‪ .‬לכן הם התגוררו באזור שישראלים לא הרבו לגור בו‪,‬‬ ‫בדירה גדולה ומרווחת בקצה רחוב סן דומיניק ברובע השביעי‪,‬‬ ‫השוכן למרגלות מגדל האייפל והמוכר כרובע של האריסטוקרטיה‬ ‫הוותיקה של פריז‪ .‬דרך חלונות דירתם היה אפשר לראות את‬ ‫השליש העליון של המגדל המפורסם‪.‬‬ ‫בני הזוג הררי אהבו את החיים בפריז‪ ,‬וניצלו כל רגע של‬ ‫פנאי‪ .‬בסופי שבוע הם נסעו פעמים רבות לטיולים מחוץ לעיר‬ ‫עם בני משפחתה של פנינה שגרו בפריז‪ ,‬ועם חברים שהכירו‪.‬‬ ‫לא פעם יצאו לטייל גם עם אחד מאנשי הקשר המקומיים‪ ,‬לאחר‬ ‫שהיחסים עמו הפכו לאישיים וקרובים במיוחד‪ .‬הם סיירו במאות‬ ‫אתרים היסטוריים‪ ,‬נכנסו לעשרות רבות של ארמונות‪ ,‬מבצרים‬ ‫ומצודות של מלכי צרפת ומושליה‪ .‬בכל פעם שהזדמן לו שבוע‬ ‫רגוע יחסית נהג מייק לצעוד לעבר הרובע הלטיני‪ ,‬ביקר בספריות‬ ‫ובכנסיות‪ ,‬הקשיב להרצאות באוניברסיטת סורבון‪ ,‬וישב בבתי‬ ‫קפה ידועים‪ .‬מייק‪ ,‬צבר צעיר וסקרן ביסודו‪ ,‬הפנים כל מה שראה‬

‫איש המבצעים  |  ‪151‬‬

‫ושמע‪ .‬את הדברים הוא קטלג בזיכרונו‪ ,‬מתוך ידיעה שאולי יזדקק‬ ‫לאחד הפרטים באחד המבצעים בעבודתו‪.‬‬ ‫התמזל מזלם גם בכל הנוגע לבעלת הדירה בפריז‪ ,‬מדאם דיפויי‬ ‫(‪ ,)Dupuy‬אישה מקסימה‪ ,‬שהייתה אז כבת שמונים‪ ,‬ובעברה‬ ‫נחשבה דמות בולטת בעולם האופנה הפריזאי‪ .‬היא סיפרה להם‬ ‫כי יש לה בית נוסף הנמצא סמוך לעיר קאן שבריביירה הצרפתית‪,‬‬ ‫ובשל גילה המתקדם החליטה לעבור אליו ולחיות במזג אוויר‬ ‫נוח יותר‪ .‬לשמחתם‪ ,‬היא הציבה בפניהם תנאי אחד‪ :‬פעם בשנה‪,‬‬ ‫במהלך חודש אוגוסט‪ ,‬היא תחזור להתגורר בדירה שלה בפריז‬ ‫ואילו הם יתגוררו בווילה שלה בריביירה‪ .‬משפחת הררי לא יכלה‬ ‫לבקש יותר‪ .‬בשלוש השנים שבהן שירת מייק בפריז הוא נהג‬ ‫כמנהג הצרפתים ויצא עם רעייתו ל"וַ קנס"‪ ,‬החופשה הגדולה‬ ‫שהצרפתים נוהגים לקחת באוגוסט‪ .‬הווילה של מדאם דיפויי‬ ‫הייתה במרחק קילומטרים ספורים מצפון לעיר קאן‪ .‬זו הייתה‬ ‫וילה מדהימה שהשקיפה אל מרחבי הים התיכון‪.‬‬ ‫בדירה‪ ,‬שהייתה מרוהטת להפליא‪ ,‬הייתה גם ספרייה גדולה‬ ‫עמוסה בספרי היסטוריה ואמנות‪ ,‬כיאה לאישה משכילה ובעלת‬ ‫אמצעים‪ .‬טרם עזיבתה היא המליצה בפניהם לדפדף בספרים‬ ‫ולקרוא בהם‪ ,‬וכך הם עשו‪ .‬למעשה‪ ,‬בכל הזדמנות שהתאפשרה‬ ‫חזר מייק לאהבתו הישנה — הקריאה‪ .‬הוא אהב לעיין בכתביו של‬ ‫הפילוסוף בן המאה השמונה‪-‬עשרה שארל מונטסקייה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫בספרו "מכתבים פרסיים" שיצא לאור בשנת ‪ .1721‬זהו ספר‬ ‫סאטירי ושנון המבוסס על חליפת מכתבים בין שני אחים פרסים —‬ ‫האחד התגורר בטהרן והשני חי בפריז‪ .‬במכתבים נמתחת ביקורת‬ ‫על המשטר והחברה‪ ,‬הן בצרפת והן בפרס‪ .‬מעת לעת שלף מייק‬ ‫את הידע שלו בכתבי מונטסקייה כדי להעביר לבני שיחו מסר של‬ ‫מכובדות שחיזק את סיפור הכיסוי בנוגע לרקע ממנו בא‪.‬‬ ‫בני הזוג הררי היו צרכני תרבות גם באפיקים נוספים‪ .‬הם‬ ‫ביקרו פעמים רבות בתיאטרון‪ ,‬באופרה‪ ,‬בקונצרטים ובאולמות‬ ‫השירה‪ ,‬שבהם הופיעו מי שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות‬

‫‪  |  152‬אהרון קליין‬

‫הצרפתית‪ ,‬ובהם גדולי השנסונרים‪ :‬אדית פיאף‪ ,‬שרל טרנה‪ ,‬איב‬ ‫מונטן‪ ,‬פול ברסנס ושרל אזנבור‪ .‬הם שאפו את האווירה הפריזאית‬ ‫לריאותיהם‪ ,‬ונהנו מכל רגע‪.‬‬ ‫שפר עליהם גורלם גם באשר לעוזרת הבית‪ .‬הם העדיפו‬ ‫צרפתייה‪ ,‬ולא זרה או ישראלית כפי שבחרו רבים מחבריהם‬ ‫בפריז‪ ,‬והתמזל מזלם להסתייע במדאם הלן‪ ,‬עוזרת שעבדה לפני‬ ‫כן אצל נשיא צרפת‪ ,‬רנה קוטי (הנשיא האחרון של הרפובליקה‬ ‫הרביעית של צרפת‪ ,‬אשר שימש בתפקיד עד ‪ .)1959‬עוזרת הבית‬ ‫לימדה אותם רבות על כללי הטקסים‪ ,‬המנהגים והמטבח הצרפתי‪.‬‬ ‫ואם לא די בכך‪ ,‬הלן גם טיפלה בבנם הצעיר‪ ,‬דור‪.‬‬ ‫כשיצאו לפריז היה דור בן שנתיים‪ .‬הם התעקשו לשלב אותו‬ ‫בגן ילדים צרפתי כיוון שרצו שגם הוא‪ ,‬כמותם‪ ,‬יספוג מהאווירה‬ ‫הצרפתית וילמד את שפת המקום‪ .‬הם מצאו גן ילדים חביב‬ ‫בשכנות לביתם ושמחו בו‪ .‬יום אחד חזר דור מהגן כשהוא בוכה‪.‬‬ ‫פנינה שאלה אותו לפשר הדבר‪ .‬דור קונן כי "לכל הילדים יש שני‬ ‫שמות פרטיים‪ ,‬ז'אן קלוד‪ ,‬ז'אן פול‪ ,‬ז'אן פייר‪ ,‬ורק אני רק דור"‪.‬‬ ‫אמו נותרה ללא מילים‪ .‬לאחר מכן החליטה לכנותו "ז'אן דור"‪.‬‬ ‫למזלו‪ ,‬דור בצרפתית פירושו זהב‪ ,‬והשמות השתלבו‪ .‬עד היום‬ ‫חברי משפחה קרובים קוראים לו בחיבה ז'אן דור‪.‬‬

‫"האימפריה" של ראש שלוחת "צומת"‬ ‫מייק שהה בפריז בין שנות החמישים לשישים‪ ,‬בעשור שנחשב‬ ‫מבחינה מדינית לירח דבש מתמשך בין ישראל לצרפת‪ .‬מערכת‬ ‫היחסים החמה והאוהדת בין שתי המדינות החלה עוד לפני מבצע‬ ‫סיני‪ ,‬והייתה בעלת צביון צבאי‪-‬ביטחוני בעיקרה‪ .‬במעטה כבד‬ ‫של חשאיות‪ ,‬ובחסות האהדה של מערכות השלטון הצרפתיות‪,‬‬ ‫במיוחד זו הביטחונית‪ ,‬למדינה היהודית‪ ,‬הפכה צרפת במחצית‬ ‫השנייה של שנות החמישים לזירה דינמית של פעילות מודיעינית‬ ‫חשאית מטעם ישראל‪ .‬המארחים הצרפתים נטו להעלים עין‬

‫איש המבצעים  |  ‪153‬‬

‫מהפעילות האינטנסיבית‪ ,‬שכללה גיוס והפעלה של סוכנים‪ ,‬בצד‬ ‫ביצוע מבצעים מיוחדים של המוסד‪.‬‬ ‫שלוש שנים שירת מייק בפריז‪ .‬לחברים שהגיעו לביקור הוא‬ ‫נהג להסביר בבדיחות כי כראש שלוחה במוסד יש תחת ידו‬ ‫אימפריה כמו לקיסר נפוליאון‪ ,‬כזאת המשתרעת ממרסיי בדרום‬ ‫ועד לבלגיה בצפון‪ .‬אנשיו של מייק פעלו מפריז לגיוס סוכנים‬ ‫מקרב אנשי ביטחון של מדינות ערב‪ ,‬מכיוון שעיר האורות באותן‬ ‫שנים הייתה אבן שואבת למאות אנשי ממשל בכירים וקצינים‬ ‫מסוריה‪ ,‬מלבנון‪ ,‬ממצרים‪ ,‬מעיראק‪ ,‬מלוב‪ ,‬וממדינות ערביות‬ ‫נוספות‪ .‬הם שהו בה לצורך לימודים באחת האוניברסיטאות‬ ‫המקומיות או לצורך לימודים בבתי הספר הצבאיים‪ ,‬להשתלמויות‬ ‫ולהכשרות מקצועיות‪ ,‬וכמובן — גם לחופשות יוקרתיות‪ .‬עוד‬ ‫מקור פוטנציאלי לגיוס והפעלה של סוכנים נמצא מקרב אנשי‬ ‫הנציגויות הזרות‪ ,‬בעיקר אלה של ארצות ערב‪ ,‬ובכללן משלחות‬ ‫רכש גדולות מסוריה‪ ,‬ממצרים ומעיראק שפעלו שם‪.‬‬ ‫כראש שלוחת "צומת"‪ ,‬עיקר עבודתו של מייק הייתה קשורה‬ ‫להפעלת קציני האיסוף שלו‪ .‬אלה פעלו ללא לאות בעשרות‬ ‫רבות של מבצעי גיוס סוכנים שנועדו לספק למוסד את המידע‬ ‫הדרוש על המתרחש בארצות ערב‪ .‬מדובר במבצעים מורכבים‬ ‫מאוד‪ .‬השנים שבהן שירת מייק בפריז היו שנים פוריות וסוערות‬ ‫והתוצר המודיעיני גדל באופן ניכר‪.‬‬

‫גיוס בפנייה ישירה‬ ‫מבין עשרות הסוכנים שטופלו על ידי השלוחה‪ ,‬מייק זוכר במיוחד‬ ‫קצין בכיר של אחת ממדינות ערב‪ ,‬שפעל בספרד ובמרוקו‪,‬‬ ‫והתגורר דרך קבע במדריד‪ .‬הקצין נחשב למוכשר ומבריק והיה‪,‬‬ ‫בראשית דרכו‪ ,‬חלק ממעגל החברים המקורב לשלטון בארץ‬ ‫מולדתו‪ .‬אולם משסר ִחנו מסיבה לא ברורה‪ ,‬הוא נדחק לשוליים‬ ‫ונשלח ל"גלות" בספרד‪ .‬הקצין‪ ,‬בשנות השלושים המאוחרות‬

‫‪  |  154‬אהרון קליין‬

‫לחייו‪ ,‬הפך במהרה לממורמר‪ .‬הייתה לו בטן מלאה על ראשי‬ ‫המשטר בארצו‪ ,‬ובמיוחד על העומד בראשה‪.‬‬ ‫במטה "צומת" ידעו על מרירותו‪ ,‬וראו בכך פוטנציאל לגיוסו‪.‬‬ ‫מה גם שמידע נוסף שנצבר על אודותיו חשף כי לקצין יש חיבה‬ ‫מיוחדת לכסף‪ ,‬להרבה כסף‪ .‬לאחר דיון מעמיק שנערך בעניינו‬ ‫הוחלט כי השיטה הטובה ביותר לגיוסו תהיה פנייה ישירה (‪head‬‬ ‫‪ )on‬אל האיש‪ ,‬ללא "חיזור" והליכה סחור סחור‪ .‬מייק נבחר לבצע‬ ‫את המשימה בעצמו‪ .‬מתוך צבר הנתונים התחזקה ההערכה‬ ‫שהקצין יסכים לפעול כסוכן‪ ,‬אך לא למען מדינת ישראל‪ .‬על כן‬ ‫הוחלט לפנות אליו בשמו של מכון מחקר מדיני אירופי‪ .‬הדיונים‬ ‫כללו גם העלאת תרחישים שונים לתגובות האפשריות של הקצין‬ ‫לאחר שמייק יפנה אליו‪ .‬המשימה נועדה להתבצע במדריד באביב‬ ‫‪.1958‬‬ ‫והייתה עוד בעיה‪ .‬ספרד נשלטה אז על ידי הדיקטטור‬ ‫גנרליסימו פרנסיסקו פרנקו‪ ,‬ולא קיימה קשרים דיפלומטיים עם‬ ‫ישראל‪ .‬עקב האינטרסים שלה בצפון אפריקה היא נטתה באופן‬ ‫מובהק לטובת הצד הערבי בסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ .‬בשל כך‬ ‫נדרשה התייחסות מיוחדת ופרטנית לאבטחתו של מייק במהלך‬ ‫שהותו במדריד‪ ,‬במיוחד בשל הפיקוח הספרדי המחמיר על כניסת‬ ‫זרים לתחומה ושהייתם בה‪ .‬תחילה נקבע כי מייק יֵ צא למשימה‬ ‫עם מאבטח‪ ,‬אולם לקראת יציאתו למדריד הוחלט כי בשל‬ ‫חשיבות המשימה‪ ,‬ולנוכח הקשיים הרבים בתקשורת מספרד אל‬ ‫מחוץ לה‪ ,‬יתלווה ראש "צומת" עצמו למשימה‪ .‬נקבע כי הוא‬ ‫גם ישמש כמאבטח נוסף‪ ,‬ובעיקר יוכל לסייע בקבלת החלטות‬ ‫מהירות בשטח‪.‬‬ ‫הם הגיעו למדריד ברכבת והתמקמו בבית מלון במרכז העיר‪.‬‬ ‫לאחר זמן קצר יצאו‪ ,‬בנפרד‪ ,‬לסיור ראשון בקרבת מקום מגוריו של‬ ‫הקצין הבכיר‪ .‬זה היה רחוב יוקרתי‪ .‬בנייני הקומות בו היו מהודרים‬ ‫ומעוטרים‪ .‬הוחלט כי מייק יפנה אליו עוד באותו ערב‪ ,‬והדרך‬ ‫המועדפת שנבחרה הייתה פנייה ישירה ללא תיאום טלפוני מקדים‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪155‬‬

‫סמוך לשעה שמונה בערב הם הגיעו בשנית‪ ,‬ושוב בנפרד‪ ,‬אל‬ ‫הבניין‪ .‬בחוץ היה עדיין אור יום‪ .‬ראש "צומת" התמקם בסמוך‬ ‫לכניסה לבניין‪ ,‬בעוד מייק ניגש מיד אל המעלית‪ ,‬ולחץ על כפתור‬ ‫הקומה השביעית‪ ,‬שבה שכנה דירתו של המיועד לגיוס‪.‬‬ ‫דלת המעלית‪ ,‬שקירותיה היו מצופים בלוחות עץ דובדבן‬ ‫מבריק‪ ,‬נסגרה ולבו של מייק הלם בעוצמה לקראת הפגישה‪ .‬כל‬ ‫הווייתו הייתה מרוכזת כעת במשימה‪ .‬המעלית עלתה באטיות‬ ‫מרגיזה‪ .‬כשנעצרה בקומה השביעית‪ ,‬הדלת סירבה להיפתח‪.‬‬ ‫מייק נדרך‪ .‬החשש המיידי היה טמון באפשרות כי זהו מארב‪.‬‬ ‫מייק שקל מה לעשות‪ ,‬ולבסוף הרים את ידו ולחץ לחיצה ארוכה‬ ‫על כפתור ‪ ,E‬המציין את קומת הקרקע‪ .‬עברו שניות אחדות עד‬ ‫שהמעלית התעוררה לחיים והחלה עושה דרכה באטיות מטה‪.‬‬ ‫בקומת הקרקע נפתחה דלת המעלית לרווחה‪ .‬לאחר שהבין כי‬ ‫אין מדובר במארב‪ ,‬הוא נדרש להחלטה מהירה — האם להמשיך‬ ‫לנסות לחזור שוב לקומה השביעית‪ ,‬או לסגת ולהמתין למועד‬ ‫אחר? הוא החליט להמשיך‪ .‬כשהגיע לקומה השביעית‪ ,‬שוב לא‬ ‫נפתחה הדלת‪.‬‬ ‫המתח גבר‪ .‬מייק שוב חשש ממארב‪ ,‬והפעם החליט לבדוק‬ ‫אפשרות נוספת‪ ,‬ולחץ על כפתור הקומה השישית‪ .‬שם נפתחה‬ ‫דלת המעלית‪ .‬אנחת רווחה נפלטה מפיו והוא נעמד במשך כמה‬ ‫דקות מחוץ למעלית‪ ,‬בניסיון להרגיע את קצב הלמות הלב‪ .‬לאחר‬ ‫שהסיק כי הבעיה בקומה השביעית קשורה בכשל טכני בלבד‪,‬‬ ‫הוא מיקד עצמו שוב במשימה הנועזת שלפניו — גיוס קצין בכיר‬ ‫ממדינת עימות לטובת ישראל בדרכי תחבולות‪.‬‬ ‫הוא עלה בזהירות במדרגות אל הקומה השביעית‪ ,‬ניגש אל‬ ‫הדירה ולחץ על הפעמון‪ .‬כעבור פחות מדקה פתחה את הדלת‬ ‫אישה יפה‪ ,‬בעלת שיער ארוך ושחור‪ ,‬תווי פניה היו מזרח תיכוניים‬ ‫מובהקים‪ .‬היא הביטה בו בסקרנות‪ .‬מייק שאל באנגלית אם בעלה‬ ‫נמצא בבית‪ .‬מבלי להסס ובטבעיות היא פנתה לאחור וקראה לו‬ ‫בשמו הפרטי‪ .‬היא לא שאלה את מייק מיהו‪ .‬אל הכניסה הגיע גבר‬

‫‪  |  156‬אהרון קליין‬

‫מרשים‪ ,‬גבוה מהממוצע‪ ,‬בעל מבנה גוף מלא‪ ,‬פנים עגולות‪ ,‬שיער‬ ‫ושפם‪ ,‬לבוש בגדים אזרחיים‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬שאל בנעימות באנגלית‪ .‬שפת הגוף שלו שידרה רוגע‪.‬‬ ‫מייק המתין שניות מספר עד שהאישה התרחקה אל תוך הדירה‪,‬‬ ‫חייך והשיב באנגלית‪" :‬אדוני‪ ,‬נראה לי שיש לנו דברים משותפים‬ ‫לדבר עליהם‪ ...‬אפשר להיכנס?"‪ .‬הגבר סקר את מייק במבט ארוך‬ ‫וחוקר‪ ,‬ובתנועת יד מזרח תיכונית חמימה אמר‪" ,‬בבקשה‪ ,‬היכנס"‪.‬‬ ‫הוא הוביל את מייק אל סטודיו ששימש גם כחדר עבודה‬ ‫בקצה המסדרון של הדירה‪ ,‬ביקש ממנו לשבת‪ ,‬התנצל קצרות‬ ‫ויצא מהחדר‪ .‬מייק התיישב על הספה הפנויה וסקר בעניין את‬ ‫הנמצא סביב‪ .‬הקצין שב כעבור דקה כשהוא לבוש מקטורן טוויד‬ ‫בהיר עם טלאי מעור על אזור המרפקים‪ ,‬והתיישב על הכורסה‪.‬‬ ‫מייק פתח‪" .‬הבניין יפה‪ ,‬הסביבה מרשימה‪ ,‬כמה שנים אתה‬ ‫גר כאן?"‪ .‬כך התגלגלה שיחה קצרה‪ ,‬נעימה ושוטפת על מדריד‪,‬‬ ‫יופיה ויתרונותיה‪.‬‬ ‫הקצין הבכיר הסתקרן לדעת מי האיש שקפץ לבקר אותו כך‬ ‫סתם ומה יש לו להציע‪ ,‬אך ידע לשמור על איפוק‪ .‬אף שוודאי‬ ‫תהה בינו לבין עצמו כיצד ומדוע זכה לביקור‪ ,‬שמר על קור‬ ‫רוח והמשיך בקצב שהכתיב לו מייק‪ .‬רק בחלוף דקות ארוכות‪,‬‬ ‫כשמייק הבחין כי הקצין התרווח בנחת בכורסתו‪ ,‬הוא החל לספר‬ ‫על עצמו באופן כללי‪ ,‬ועל קשריו הטובים עם בכירי הממשל‬ ‫במדינתו‪ .‬מייק לא הבחין בנימה של חשד בקולו של הקצין‪,‬‬ ‫ולפתע הוסיף‪" ,‬אני מבין שאתה קצין בכיר‪ ,‬וגם אני‪ .‬אתה פנוי‬ ‫הערב לשוחח? אני מציע שנצא לארוחת ערב ואסביר לך את‬ ‫מטרת ביקורי"‪.‬‬ ‫הקצין הבכיר הנהן בראשו‪ ,‬ביקש ממייק שימתין כמה דקות‬ ‫כדי שיוכל להתארגן ליציאה המשותפת‪ ,‬וטרם יציאתם מהדירה‬ ‫הודיע לאשתו‪ ,‬קצרות‪ ,‬ובאנגלית כדי לא להביך את מייק‪ ,‬כי‬ ‫הוא יוצא וישוב מאוחר‪ .‬מייק חש כי הפגישה מתפתחת באופן‬ ‫החיובי ביותר שהיה יכול לשאוף אליו‪ .‬קל היה לחוש כי הקצין‬

‫איש המבצעים  |  ‪157‬‬

‫התחיל להבין את מטרת הביקור‪ ,‬וחפץ בכך‪ .‬במעלית הציע הקצין‬ ‫הבכיר כי ייסעו במכונית שלו‪ .‬הם ירדו לחניון שמתחת לבניין‪,‬‬ ‫שם פנה הקצין למכונית מרצדס בצבע ירוק כהה‪ ,‬בעלת לוחית‬ ‫זיהוי דיפלומטית‪ ,‬והזמין את מייק לשבת לצדו‪ .‬הוא תמרן את‬ ‫הרכב אל היציאה מהחניון‪ ,‬ושם הבחין מייק בראש "צומת" עומד‬ ‫כעובר אורח‪ .‬הוא חייך כשראש "צומת" קלט אותו‪ ,‬והניח כי הוא‬ ‫והמאבטח יצאו במהירות בעקבותיהם‪ .‬הוא עצמו כבר החליק‬ ‫בקלילות לדמות ולתפקיד של נציג מכון מחקר מדיני אירופי‪.‬‬ ‫בתכנון מבצע הגיוס נקבע כי עליו להתעקש על המשך‬ ‫הפגישה במקום ציבורי‪ .‬מסעדה הייתה יכולה להיות המשך טבעי‪,‬‬ ‫מכיוון שבספרד‪ ,‬ובמיוחד במדריד‪ ,‬מקובל היה לצאת לאכול‬ ‫ארוחת ערב בשעה מאוחרת יחסית‪ .‬מייק הציע מסעדת בשר‬ ‫ארגנטינית במרכז העיר שנודעה באיכויות הקולינריות הגבוהות‬ ‫שלה‪ ,‬ובקהל לקוחות אליטיסטי‪ .‬הקצין נעתר מיד‪" :‬אני מכיר‬ ‫אותה‪ .‬זו מסעדה מצוינת"‪.‬‬ ‫במהלך הנסיעה המהירה לעבר מרכז העיר המשיכו השניים‬ ‫לשוחח‪ ,‬והקצין הבכיר התגאה כי דם טורקי מזרע שליטי האימפריה‬ ‫העות'מאנית זורם בעורקיו‪ ,‬והסביר כי הוא חש מיוחס יותר ומורם‬ ‫מבני עמו‪ .‬הופעתו והתנהלותו אכן היו מרשימות‪ .‬כאשר יצאו‬ ‫מהמכונית האט מייק את צעדיו כדי שהעוקבים יספיקו להגיע אף‬ ‫הם למסעדה‪ .‬הם התיישבו בפינה מרוחקת‪ .‬הקצין הזמין ויסקי‪,‬‬ ‫למרות היותו מוסלמי‪ .‬מייק ציין זאת לעצמו‪ ,‬והצטרף להרמת‬ ‫כוסית "לחיים" בספרדית‪ .‬במהלך השיחה הקולחת הם דנו‬ ‫במצב הפוליטי בעולם‪ ,‬ובמיוחד באירופה‪ ,‬ושמו דגש מיוחד על‬ ‫המלחמה הקרה בין שני הגושים‪ .‬בהמשך ניתב מייק את השיחה‬ ‫לנעשה באזורי קונפליקט כמו הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬וציין כי‬ ‫אין לו ספק שהקצין‪ ,‬בתפקידו הנוכחי ובזכות הרקע שלו‪ ,‬בוודאי‬ ‫מומחה בנושאים אלה‪ .‬המזרח התיכון‪ ,‬הסכימו השניים‪ ,‬נמצא‬ ‫במתקפת חדירה וניסיונות השפעה סובייטיים‪ ,‬ולכן למערב יש‬ ‫אינטרס ברור לעקוב באופן צמוד אחר המתרחש במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪  |  158‬אהרון קליין‬

‫"אני קולונל בדימוס‪ ,‬ועובד כרגע במכון מחקר מדיני בין‪-‬‬ ‫לאומי גדול וחשוב‪ ,‬המייעץ למדינות ולחברות בין‪-‬לאומיות‪.‬‬ ‫במסגרת הפעילות במכון אני עוסק בנושא החדירה הסובייטית‬ ‫למזרח התיכון‪ ,‬ואין לי ספק שהידע שלך יביא לנו תועלת רבה‪.‬‬ ‫נראה לנו כי תוכל לתרום לנו ואף לייעץ לנו"‪ ,‬ציין מייק כשהוא‬ ‫מביט בעיני הקצין וסוקר את שפת הגוף שלו‪.‬‬ ‫הקצין נותר רגוע ולא הגיב‪.‬‬ ‫"אתה יכול לסרב לי ואז ניפרד כידידים‪ .‬אבל אני מציע‬ ‫שתחשוב על הצעתי‪ ,‬כי היא יכולה להביא תועלת לכולנו‪ ,‬ובעיקר‬ ‫לך‪ ,‬אדוני"‪.‬‬ ‫לאחר כמה שניות השיב הקצין בקול שקט‪" :‬אני מוכן לנסות"‪.‬‬ ‫"אני שמח לשמוע ואני מדגיש כי הדבר יהיה לטובת כולנו"‪,‬‬ ‫אמר מייק‪ ,‬וברגע שחש כי השיחה מתפתחת לכיוונים שחפץ בהם‬ ‫הוסיף‪" ,‬אני מניח שאתה מקבל סקירות ודיווחים על הנעשה‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬ויש לך חומרים שעשויים לעניין גם אותנו‪ .‬אשמח‬ ‫לעיין בהם‪ .‬האם תוכל להביא לפגישתנו הבאה דוגמאות מהחומר‬ ‫שעשוי לעניין אותנו?"‪.‬‬ ‫הקצין הסכים‪ .‬הם קבעו להיפגש ביום המחרת בשעה ‪13:30‬‬ ‫באותה המסעדה‪ ,‬ונפרדו כשהשעה הייתה כבר אחרי אחת בלילה‬ ‫בחיבוק ספרדי חם ומחזק‪.‬‬ ‫אף על פי שהקצין הציע להחזיר את מייק לביתו‪ ,‬הוא סירב‬ ‫בנימוס ונותר במסעדה‪ .‬בראשו רצו מחשבות‪ .‬דווקא העובדה‬ ‫שהשיחה קלחה והשיגה את מטרתה בקלות כמעט בלתי צפויה‬ ‫הטרידה את מייק‪ .‬הוא החליט להגביר את ערנותו מחשש שהקצין‬ ‫מוליך אותם שולל‪ ,‬שבכוונתו לשחק "כפול" — לשמש כסוכן‬ ‫כפול שיטמון לו מלכודת‪ .‬ראש "צומת" והמאבטח השקיפו כל‬ ‫העת‪ ,‬ממרחק כמה שולחנות‪ ,‬על המתרחש וצילמו בחשאי את‬ ‫המועמד‪ .‬לאחר שהקצין נסע לדרכו יצא מייק מהמסעדה והחל‬ ‫לצעוד במסלול שהוכן מראש לגילוי עיקוב‪ ,‬ולאחריו לניעור‬ ‫עיקוב‪ .‬כמוהו עשו גם ראש "צומת" והמאבטח‪ .‬לאחר שווידאו כי‬

‫איש המבצעים  |  ‪159‬‬

‫השטח נקי‪ ,‬נפגשו השלושה בבית קפה לדיווח על השתלשלות‬ ‫האירועים‪.‬‬ ‫"מחר הוא יגיע" העריך מייק בביטחון בסיכום השיחה‪ .‬כל‬ ‫שנותר כעת היה לחזור לבית המלון ולהמתין למחרת היום‬ ‫לפגישה עמו ולחומר המודיעיני שיביא‪.‬‬ ‫גיוס הקצין הבכיר היה אמור לסייע לישראל בהשגת מידע קריטי‪.‬‬ ‫הייתה בידו האפשרות לספק מידע חשוב‪ ,‬בעיקר בכל הנוגע‬ ‫למערך הצבאי של אותה מדינה‪ ,‬עם דגש על מתן התרעה בנוגע‬ ‫לכוונות למלחמה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬באמצעותו נוצרה האפשרות‬ ‫ללמוד גם על רכש צבאי ועל מגמות ביחסי ארצו עם ברית‬ ‫המועצות‪ ,‬ספרד ומרוקו‪ .‬אפיק מודיעיני נוסף שהיה אפשר להשיג‬ ‫דרך המידע שלו היה קשור במידע על אישים בצמרת הצבאית‬ ‫והפוליטית‪.‬‬ ‫למחרת היום‪ ,‬בשעה ‪ 13:30‬בדיוק‪ ,‬התייצב הקצין במסעדה‪.‬‬ ‫מייק המתין לסימן מאנשיו כי הקצין הגיע "נקי"‪ ,‬כלומר שאיש‬ ‫אינו מלווה או עוקב אחריו‪ .‬גם היושבים במסעדה לא גילו בו עניין‬ ‫מיוחד‪ .‬כשהתקבל האות‪ ,‬מייק ניגש לקצין‪ .‬הם התחבקו כידידים‬ ‫ותיקים והתיישבו לאכול ארוחת צהריים‪ .‬במהלך הארוחה העביר‬ ‫הקצין‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬מעטפה חומה‪ ,‬גדושה במסמכים‪ ,‬לידי מייק‪.‬‬ ‫בתום הארוחה הם קבעו להיפגש שוב בעוד כמה שעות‪ ,‬כדי‬ ‫להחזיר את המסמכים‪.‬‬ ‫לאחר שנפרדו מיהר מייק לחזור אל חדרו בבית המלון בלוויית‬ ‫ראש "צומת"‪ .‬בדרך הם עצרו לקנות נורה חדשה שהחליפה את‬ ‫מנורת הלילה שהותקנה בחדר‪ .‬מייק צילם את המסמכים אחד‪-‬‬ ‫אחד באמצעות מצלמת "לייקה" איכותית שהונחה על גבי חצובה‬ ‫מייצבת‪ .‬זו הייתה מצלמה עם עדשה וסרט צילום רגיש המסוגלת‬ ‫לצלם מסמכים גם באור חלש כשל נר‪ .‬החלפת הנורה בחדר‬ ‫לנורה רבת העוצמה נעשתה מתוך רצון להבטיח איכות גבוהה‬ ‫לצילומים‪ .‬חבילת המסמכים הכילה עשרות מברקים‪ ,‬סקירות‬

‫‪  |  160‬אהרון קליין‬

‫מודיעין ומסמכים אחרים הכוללים מידע על רכש צבאי‪ .‬בעצם‬ ‫הבאת המסמכים לידי מייק כבר הייתה טמונה הצהרה על נכונות‪,‬‬ ‫ואולי אף על מחויבות מצד הקצין‪ .‬אולם עדיין נדרשה בדיקה של‬ ‫איכות החומר‪.‬‬ ‫בחמש אחר הצהריים הם נפגשו שוב‪ .‬הפעם‪ ,‬כפי שהציע‬ ‫מייק‪ ,‬בסמוך לפסלו המפורסם של דון קיחוטה בכיכר פלאסה‬ ‫אספניה‪ ,‬וליתר דיוק — תחת זנב סוסו של דון קיחוטה‪ .‬מייק‬ ‫לאטם‬ ‫החזיר לו את המעטפה‪ ,‬ובקול רגוע‪ ,‬תוך שהם הולכים ִ‬ ‫בכיכר‪ ,‬העלה לפניו רשימת נושאים המעניינים אותו‪ ,‬שעליהם‬ ‫ישמח לקבל מידע בפגישתם הבאה‪ .‬בטרם נפרדו העביר לו מייק‬ ‫מעטפה ובה שלושת אלפים דולר‪ .‬קשה היה שלא להבחין במבט‬ ‫הנלהב של הקצין‪ ,‬ובברק שהופיע בעיניו כאשר ספר בלהיטות‬ ‫את השטרות בני המאה דולר כל אחד‪ .‬למייק היה ברור — הקצין‬ ‫רצה כסף‪ ,‬ובכמויות‪.‬‬ ‫הם קבעו להיפגש שוב למחרת‪ .‬מייק ידע כי יש חשיבות לניצול‬ ‫המומנטום‪ ,‬והם נפגשו עוד פעמיים לקבלת מסמכים שהוחזרו על‬ ‫ידי מייק כעבור שעתיים‪-‬שלוש‪ .‬מייק הוסיף להופיע למפגשים‬ ‫מלּווה באבטחה סמויה כדי לוודא שהוא‪ ,‬או הם‪ ,‬אינם נמצאים‬ ‫במעקב‪ .‬העובדה שלא נמצא מעקב כזה חיזקה את אמינותו של‬ ‫הקצין‪.‬‬ ‫הם תיאמו להיפגש שוב בעוד כשבועיים במדריד‪ ,‬ועוד באותו‬ ‫יום יצאו מספרד ראש "צומת"‪ ,‬המאבטח ומייק ברכבת הנוסעת‬ ‫לפריז‪ .‬הם שמחו לשמוע כי אגף המודיעין של צה"ל‪ ,‬אשר קיבל‬ ‫את המסמכים ונדרש להעריך את טיבם ואמינותם‪ ,‬ציין כי המידע‬ ‫איכותי‪ .‬בחלוף שבועיים הם יצאו שוב לפגישה עם הקצין‪ ,‬אולם‬ ‫משגרה מסוכנת‪ ,‬הפעם הם נכנסו לספרד במכונית‬ ‫כדי להימנע ִ‬ ‫פרטית‪ .‬הנסיעה הייתה קשה‪ :‬הדרכים באזור הבסקי היו ברובן‬ ‫בעלות נתיב אחד בכל כיוון‪ ,‬ובהרי הפירנאים היו הדרכים‬ ‫עקלקלות‪ ,‬מה שהאט את מהירות הנסיעה‪ ,‬שנמשכה כיומיים לכל‬ ‫כיוון‪ .‬כדי לחזק את סיפור הכיסוי צירף מייק את אשתו למסע‪,‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪161‬‬

‫וכך עשה גם ראש "צומת"‪ .‬שני זוגות אירופיים החוצים את הגבול‬ ‫מעוררים פחות תשומת לב‪ .‬המאבטח הצטרף בנפרד‪.‬‬ ‫במדריד נפגש מייק עם הסוכן בחיבוקים‪ .‬הקצין הביא עמו‬ ‫מעטפה כרסתנית‪ ,‬מלאה במסמכים‪ ,‬וזכה לתמורה כספית הולמת‪.‬‬ ‫המפגשים עמו נמשכו בהפרשים של כשבועיים‪-‬שלושה‪ .‬לפי‬ ‫בקשת מייק‪ ,‬נסע הקצין לביקור קצר במולדתו‪ .‬הוא חזר עם‬ ‫תשובות מספקות בנוגע לתדריכים וצי"ח (ציון ידיעות חשובות)‬ ‫שקיבל לפני הנסיעה‪ .‬באחד המפגשים העלה מייק כבדרך אגב‬ ‫את האפשרות לבקר את הקצין גם במרוקו‪ ,‬וביקש לבחון את‬ ‫תגובתו‪ .‬בכך הוא חיזק את סיפור הכיסוי שלו‪ ,‬שהרי כאזרח‬ ‫מדינה מערבית לא אמורה להיות לו בעיה לבקר בארץ מוסלמית‬ ‫כמו מרוקו‪ .‬בבוא העת‪ ,‬משחלפו כמה חודשים‪ ,‬הגיע מייק לביקור‬ ‫קצר ברבאט‪ ,‬בירת מרוקו‪ ,‬שם נפגש עם הקצין ששוב העביר‬ ‫לידיו מסמכים חשובים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הסוכן דיווח לו על סידורי‬ ‫התקשורת של הנספחויות הצבאיות של ארצו ברחבי העולם עם‬ ‫המטה בעיר הבירה‪ .‬זה היה הישג מודיעיני גדול ורב משמעות‪.‬‬ ‫במשך כשנה הפעיל מייק את הסוכן הבכיר‪ .‬הכול התנהל‬ ‫כשורה עד שיום אחד‪ ,‬ללא כל התראה מוקדמת‪ ,‬הוא לא הופיע‬ ‫לפגישה מתוכננת‪ .‬מייק התקשר לביתו‪ ,‬אולם לא הייתה תשובה‪.‬‬ ‫לאחר כמה ניסיונות הוא החליט לגשת לדירתו‪ .‬הוא צלצל ארוכות‬ ‫בפעמון דלת הכניסה‪ ,‬אך לשווא‪ .‬בלב כבד הוא עזב את הבניין‪.‬‬ ‫למחרת התקשר מייק למשרדו של הקצין‪ ,‬אך הפקידה השיבה‬ ‫בטון לקוני כי האיש חזר לארצו‪ .‬שנים רבות לאחר מכן עוד ניסה‬ ‫מייק להבין ולגלות מה עלה בגורלו של הסוכן‪ .‬מעולם הוא לא‬ ‫קיבל מענה‪.‬‬

‫מבצע רולס רויס‬ ‫במסגרת עבודתו נעזר מייק בגורמים רבים אשר סייעו וסיפקו‬ ‫מידע‪ ,‬וגם בתמיכה לוגיסטית ועצה טובה בעת הצורך‪ .‬אלה היו‬

‫‪  |  162‬אהרון קליין‬

‫סייענים מקומיים אשר במרבית המקרים סייעו ממניעים של‬ ‫אהבת ישראל ותחושת שליחות‪ .‬אנשים אלה לעתים הסתכנו‬ ‫באיבוד מקור לחמם‪ ,‬ובמקרים מסוימים גם באיבוד חייהם‪ ,‬על‬ ‫מנת לעזור למדינת ישראל‪ ,‬שנתפסה בעיניהם כפלא שהתרחש‬ ‫לאחר השואה‪.‬‬ ‫מייק הסתייע ברבים מהם במגוון רחב של משימות‪ ,‬אך גם‬ ‫למד מניסיון חייהם לא מעט‪ .‬מייק נהג לומר כי הוא לומד מכולם‪:‬‬ ‫סוכנים וסייענים‪ ,‬לוחמים ואנשי מטה‪ ,‬וגם מהפקודים שלו‪ .‬בכך‬ ‫הוא יישם את הפסוק המפורסם בספר תהילים — "מכל מלמדי‬ ‫השכלתי"‪ .‬את שלמד‪ ,‬הוא הנחיל לפקודיו וללוחמיו‪ .‬עם הזמן‬ ‫צבר מייק רשימה ארוכה של סייענים‪ ,‬שאת חלקה קיבל בירושה‬ ‫מקודמיו בתפקיד ורבים גייס וטיפח בעצמו‪.‬‬ ‫צרוב בזיכרונו סיוע משמעותי ומיוחד למבצע יוצא דופן‪.‬‬ ‫זה קרה בשלהי דצמבר ‪ ,1958‬כשהוזעק למשימה בהתראה של‬ ‫שעות אחדות‪ .‬לפי ההוראות שקיבל היה עליו לצאת במהירות‬ ‫מפריז אל נקודה מסוימת על גבול צרפת‪-‬גרמניה‪ ,‬מדרום לעיר‬ ‫שטרסבורג‪ ,‬מרחק שש מאות קילומטרים‪ ,‬ושם לאסוף סוכן שהיה‬ ‫אמור להיות מטושטש מסמים‪ .‬את הסוכן הוא נדרש להעביר‪,‬‬ ‫בסיוע מלווה‪ ,‬מפריז לישראל בטיסה סדירה שיצאה למחרת מנמל‬ ‫התעופה אורלי לתל אביב‪ .‬לפי ההוראות שקיבל‪ ,‬זה היה אמור‬ ‫להיות חלקו במבצע החשאי והממודר‪ .‬הוא לא ידע מי האיש‪ ,‬וגם‬ ‫לא מדוע השקיעו מאמץ כה רב כדי להעבירו‪ ,‬בניגוד לרצונו‪,‬‬ ‫לישראל‪ .‬והיו לו עוד שאלות רבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמקובל אז — הוא‬ ‫לא שאל שאלות בשל ההקפדה על מידור‪ .‬מבחינתו‪ ,‬אם הוחלט‬ ‫להעביר את הסוכן לארץ‪ ,‬למרות הסיכון הכרוך בכך‪ ,‬כנראה יש‬ ‫לכך סיבה טובה‪ .‬לחם חוק בפעילות המבצעית באותן שנים היה‬ ‫שכל אחד ידע רק את חלקו שלו במבצע‪.‬‬ ‫גם למשימה זו נערך מייק מיד‪ .‬מזג האוויר ששרר באותו בוקר‬ ‫היה אפרורי וקר‪ ,‬ולפי התחזית הייתה צפויה התקררות נוספת עד‬ ‫כדי ירידת שלג‪ .‬מייק ידע כי עליו להשיג רכב שאינו מקושר עם‬

‫איש המבצעים  |  ‪163‬‬

‫אף גורם ישראלי‪ ,‬ושהרכב חייב להיות עמיד בפני נסיעה מאומצת‬ ‫עד שטרסבורג ובחזרה בתנאי מזג אוויר קשים‪ ,‬ללא הפסקות‬ ‫מיותרות‪.‬‬ ‫הוא ביטל על הסף את האפשרות לשכור רכב באחת מסוכנויות‬ ‫ההשכרה כי חשש שיקבל רכב לא תקין דיו‪ .‬אחד הסייענים‬ ‫שהכיר במהלך שהייתו בפריז היה אנגלי חביב‪ ,‬בעליה של‬ ‫סוכנות למכירה ולהשכרת רכב‪ ,‬אשר החזיק גם במגרש לאחסנת‬ ‫כלי רכב בעבור אנשים היוצאים את פריז לתקופה ארוכה‪ .‬הוא‬ ‫הכיר וחיבב את מייק‪ ,‬ומעת לעת השתמשו מייק ואנשיו בכלי‬ ‫רכב ששכרו אצלו‪ .‬מייק החליט לגשת אליו ולמצוא פתרון מהיר‬ ‫שיאפשר עמידה בלוח הזמנים‪ .‬כרגיל‪ ,‬עם הגעתו לסוכנות הרכב‬ ‫מיהר האנגלי לצאת לקראת מייק ובירך אותו בחביבות‪ .‬הפעם‬ ‫מייק ניגש לעניין במהירות‪" :‬ידידי‪ ,‬אני צריך רכב אמין‪ .‬אני יוצא‬ ‫לשלושה ימים עם חברה‪ ."...‬האנגלי חייך‪ ,‬והחווה בידו לעבר‬ ‫אזור המכירות של כלי הרכב‪ .‬לאחר שמייק שלל כמה מכוניות‬ ‫שהוצעו לו בשל החשש מאמינותן‪ ,‬לא נותר לאנגלי אלא להצביע‬ ‫על רולס רויס בצבע אפור מטלי שעמדה באחת הפינות באזור‬ ‫האחסון‪.‬‬ ‫"מה דעתך? היא אצלי באחסון לטווח ארוך‪ .‬הבעלים נמצא‬ ‫מחוץ לצרפת‪ .‬המכונית אמינה ביותר ואפילו מוכנה לנסיעה"‪.‬‬ ‫מייק‪ ,‬שמעולם לא נהג ברכב פאר כמו רולס רויס קודם לכן‪,‬‬ ‫השתדל להתאפק והשיב‪" ,‬בוא נוציא אותה לסיבוב קצר ונחליט"‪.‬‬ ‫פנים הרכב היה מהודר ומטופח‪ ,‬עשוי כולו מעץ מהגוני‬ ‫מבריק‪ ,‬והמושבים היו מצופים בעור רך‪ .‬היה ברכב גם בר‬ ‫משקאות עשיר‪ ,‬ואפילו שמיכה במושב האחורי כדי לכסות את‬ ‫הרגליים כשקר מדי‪" .‬אקח אותה"‪ ,‬סיכם מייק לאחר נהיגה של‬ ‫דקות אחדות‪.‬‬ ‫משם‪ ,‬יחד עם אחד מקציני האיסוף שלו‪ ,‬הם נערכו למשימה‪,‬‬ ‫פרשו מפות ולמדו את ציר הנסיעה‪ .‬לקראת שעת הצהריים הם‬ ‫כבר עלו על הכביש היוצא מפריז מזרחה‪ .‬הנסיעה הייתה חלקה‬

‫‪  |  164‬אהרון קליין‬

‫ונעימה‪ .‬חוויית הנהיגה ברולס רויס הייתה יוצאת דופן‪ ,‬מפנקת‬ ‫ממש‪ .‬במהלך הנסיעה הם עצרו כמה פעמים לתדלוק ולהתרעננות‪,‬‬ ‫וסימנו לעצמם מקומות פוטנציאליים לעצירה בדרך חזרה‪ .‬עם‬ ‫רדת החשכה הם הגיעו לנקודת המעבר‪ ,‬מדרום לשטרסבורג‪,‬‬ ‫על גבול גרמניה‪-‬צרפת‪ ,‬באזור חקלאי נידח‪ .‬הם המתינו כחצי‬ ‫שעה עד שהגיעה למקום מכונית מסוג מרצדס‪ .‬לאחר שביצעו‬ ‫זיהוי הדדי כמקובל‪ ,‬התקרב נהג המרצדס אל הרכב שלהם‪.‬‬ ‫מייק לא הכיר את שני הבחורים שישבו במרצדס ממשימות או‬ ‫מאירועים קודמים‪ .‬השניים ביקשו עזרה בהעברת האיש — הסוכן‬ ‫— ממכונית למכונית‪ ,‬מכיוון שהוא היה מטושטש‪ .‬מייק וקצין‬ ‫האיסוף שלו הושיבו את הסוכן במושב האחורי‪ ,‬כשהוא שעון על‬ ‫דופן מושב העור המרופד‪ ,‬וכיסו אותו בשמיכה‪ .‬האיש היה ערבי‬ ‫בעל חזות אירופית‪ .‬הוא נראה כבן ארבעים וחמש‪ ,‬אולי אף יותר‪.‬‬ ‫קצין האיסוף שהתלווה למייק קיבל מהשניים הוראות כיצד לטפל‬ ‫בסוכן ואיך להוסיף לו חומר מטשטש במקרה שיתאושש‪ .‬הובטח‬ ‫להם כי האיש יהיה רדום לאורך כל הנסיעה‪ .‬ללא השתהות‬ ‫מיותרת הם יצאו לדרך חזרה לפריז‪.‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬מזג האוויר החמיר ושלג כבד החל לרדת‪ .‬לאורך הדרך‬ ‫הם התחלפו בנהיגה מעת לעת‪ ,‬והשקו את הסוכן במים לבל‬ ‫יתייבש‪ .‬כשהגיעו לפאתי פריז בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬הם עצרו‬ ‫בתחנת דלק מקומית והתקשרו לקבל הוראות‪ ,‬מאחר שהקדימו‬ ‫מעט את לוח הזמנים‪ .‬לפניהם היו עוד כשש שעות לפחות עד‬ ‫ליציאת הטיסה לישראל‪ .‬ההוראות היו למשוך זמן‪ .‬הציעו להם‬ ‫להסתובב ביער בּולֹון‪ .‬מייק החליט לפנות למקום אחר — לשוטט‬ ‫ביער נראה לו רעיון בעייתי‪ .‬הוא נהג עד לשדרה שמדרום למגדל‬ ‫אייפל באזור הרובע ה‪ 15-‬והתמקם בחניון פתוח‪" .‬כאן אמתין"‪,‬‬ ‫הודיע לממונים על המבצע‪.‬‬ ‫בתורנות מהירה בינו לבין קצין האיסוף יצא כל אחד מהם‬ ‫לביסטרו סמוך לשתות קפה טרי של בוקר ולאכול קרואסון‪.‬‬ ‫בסמוך לשעה תשע בבוקר‪ ,‬לאחר תיאום מוקדם‪ ,‬הגיע מלווה‬

‫איש המבצעים  |  ‪165‬‬

‫נוסף שהצטרף אליהם לנסיעה לנמל התעופה אורלי‪ .‬מייק וקצין‬ ‫האיסוף נפרדו בלחיצות ידיים מהמלווה‪ ,‬וזה תמך בסוכן בדרך‬ ‫אל דלפק ביקורת הגבולות‪ .‬במקרה זה‪ ,‬מייק מעולם לא שאל מה‬ ‫עלה בגורלו‪.‬‬ ‫מנמל התעופה הם נסעו אל הסייען הידידותי‪ ,‬ולאחר שווידאו‬ ‫כי לא השאירו עקבות‪ ,‬החזירו את המכונית‪.‬‬

‫מול אקדח שלוף‬ ‫כשהחל מייק בתפקידו כראש השלוחה בפריז עמדו לרשותו‬ ‫ארבעה קציני איסוף בלבד‪ .‬כשסיים‪ ,‬שלוש שנים לאחר מכן‪,‬‬ ‫שירתו בשלוחה תריסר קציני איסוף שידיהם מלאות בעבודה‪.‬‬ ‫גיוס והפעלה של סוכנים היא עבודה אינטנסיבית המחייבת‬ ‫השקעה רבה‪ .‬הכשרתו של כל סוכן דורשת מאמץ וזמן רב‪ ,‬בכל‬ ‫הנוגע להדרכתו והפעלתו באופן אישי צמוד‪.‬‬ ‫הדרכת הסוכנים אינה פשוטה‪ .‬דוגמה לכך התרחשה בעת‬ ‫הדרכתו של סוכן ערבי מארץ אויב שכנה‪ .‬הסוכן‪ ,‬רס"ן בשנות‬ ‫השלושים לחייו‪ ,‬נשלח לפריז ללימודי הנדסה באחד מבתי הספר‬ ‫הצבאיים של הצבא הצרפתי‪ ,‬והתגורר במלון קטן ברובע הלטיני‬ ‫בפריז‪ .‬מייק שכנע אותו להסכים לשתף פעולה עם "מכון מחקר‬ ‫מדיני בין‪-‬לאומי"‪ .‬הוא הדריך אותו במשך שבוע ימים בדירת‬ ‫מבטחים על אמצעי התקשורת ועל תחומי ההתעניינות של המכון‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬כשחזרו מארוחת צהריים קלילה‪ ,‬פשט הרס"ן‬ ‫את מקטורנו והניח אותו על הספה בחדר המגורים‪ .‬מייק הבחין‬ ‫באקדח שהיה תחוב בחגורתו‪ .‬עוד לפני שהספיק לחשב את‬ ‫המשך צעדיו הסתובב הרס"ן במהירות‪ ,‬שלף את האקדח‪ ,‬כיוון‬ ‫אותו לעבר מייק והורה בקול רגוע‪" :‬הרם ידיים"‪ .‬מייק הביט בו‬ ‫בשתיקה‪ .‬הסוכן כיוון את הקנה לעבר ראשו‪ ,‬ואמר‪" :‬תראה‪ ,‬אין‬ ‫כאן אף אחד חוץ משנינו‪ ,‬ואף אחד לא יודע שאני כאן‪ .‬עכשיו אני‬ ‫יכול לחסל אותך"‪.‬‬

‫‪  |  166‬אהרון קליין‬

‫מייק היה המום‪ .‬הוא הרים את ידיו לאט והביט על הסוכן‬ ‫כעל משוגע‪ .‬בראשו עברו מחשבות קשות — האם זה סופו? עם‬ ‫זאת הוא ידע כי עליו לא להפגין פחד‪ .‬הוא התעשת‪ ,‬ובקול רגוע‬ ‫השיב‪" :‬תראה‪ ,‬מתים רק פעם אחת‪."...‬‬ ‫הקצין הופתע מהתגובה‪ ,‬זרק את האקדח על הספה ופרץ‬ ‫בצחוק מתגלגל‪ ,‬שנשמע מאולץ‪" .‬בחיי‪ ,‬אתה גבר‪ .‬רציתי רק‬ ‫לראות איך תגיב"‪ .‬לאחר מכן הוא ניגש אל מייק וחיבק אותו‬ ‫בעוצמה‪ .‬בשעה זו מייק שקל האם להמשיך בהדרכה כאילו לא‬ ‫קרה דבר ולחשוב שהייתה זו רק בדיחה‪ ,‬אם כי לא מוצלחת‬ ‫ומסוכנת? או שיש לנתק עמו מגע לנוכח מה שנראה כחוסר‬ ‫יציבות נפשית‪ ,‬והסיכון הכרוך בכך‪.‬‬ ‫מייק בחר להמשיך מתוך ביטחון שהסוכן לא יעז לעולל דבר‬ ‫שוב‪ .‬למחרת הוא שב להדריכו‪ ,‬אך הפעם בנוכחות קצין איסוף‬ ‫נוסף ולאחר שנקט את אמצעי הזהירות הנדרשים‪ .‬בקרב אנשי‬ ‫השלוחה זכה הסוכן לכינוי "המשוגע"‪ .‬עם זאת‪ ,‬המידע שהציע‬ ‫היה יקר ערך‪ .‬בתום לימודיו בפריז חזר הרס"ן למולדתו ושימש‬ ‫מקור מידע מוצלח‪ ,‬בעיקר משום שקשריו בעיר טריפולי שבצפון‬ ‫לבנון היו מצוינים‪ .‬לרוע המזל הוא נהרג שם‪ ,‬במהלך התנגשויות‬ ‫בראשיתה של מלחמת האזרחים הלבנונית ב‪.1976-‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬בעקבות שליפת האקדח הופקו לקחים במוסד‬ ‫ובשלוחותיו‪ ,‬והוחלט שאין להשאיר מפעיל לבדו עם סוכן‪ .‬אף‬ ‫שההוראה החדשה הכבידה את עבודתם של המפעילים‪ ,‬היא‬ ‫הייתה מחויבת המציאות‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫הרעלה מסתורית במוסקבה‬ ‫מייק הרים את המפית שהייתה מונחת על ברכיו‪ ,‬ניגב את שפתיו‪,‬‬ ‫ונשען מעט לאחור בכיסאו‪" .‬אכן‪ ,‬ארוחת ערב טעימה"‪ ,‬חשב‬ ‫לעצמו בעודו בוחן באטיות את היושבים בחדר האוכל המשותף‬ ‫במתחם הצירות הישראלית במוסקבה‪ .‬לאחר שקינח בתפוז‬ ‫ישראלי הוא יצא מחדר האוכל לרחבה הגדולה של הבניין‪ .‬ערב‬ ‫מוסקבאי קר של סוף ספטמבר בשנת ‪ 1952‬קידם את פניו‪ .‬היה‬ ‫אפשר לחוש היטב ברוח שנשבה‪ ,‬וגשם דק ירד לסירוגין‪ .‬הוא‬ ‫הצית עוד סיגריה‪" .‬מחר אני חייב לקנות כובע פרווה"‪ ,‬ציין‬ ‫לעצמו‪ .‬עוד יום ארוך של פעילות אינטנסיבית הסתיים‪ ,‬והוא‬ ‫עלה על יצועו מותש‪.‬‬ ‫ההנאה מן הארוחה לא ארכה זמן רב‪ .‬שעה קלה לאחר מכן‬ ‫הוא חש מיחושים עזים בבטנו‪ .‬גם חום גופו עלה במהירות‪ .‬רק‬ ‫כשהיה על סף עילפון ממש הוא הזעיק אל החדר כמה מאנשי‬ ‫הצוות הדיפלומטי‪ .‬הוא הספיק לשמוע‪ ,‬מבעד לסחרחורת שפקדה‬ ‫אותו כי "מסוכן להשאיר אותו כך"‪ .‬קול מוכר של אישה התעקש‪:‬‬ ‫"חייבים לקרוא לרופא מהשגרירות האמריקנית"‪.‬‬ ‫הרופא האמריקני שעליו דיברה חנה‪ ,‬אחת מנשות הסגל‪ ,‬אכן‬ ‫הגיע במהירות‪ .‬בחור צעיר‪ ,‬נמרץ ולבבי‪ ,‬שלימים התברר שהיה‬ ‫גם יהודי‪ .‬לאחר כמה דקות של בדיקה הוא הדהים את הנוכחים‬ ‫‪167‬‬

‫‪  |  168‬אהרון קליין‬

‫כשקבע כי מייק הורעל‪" .‬לא יכול להיות"‪ ,‬אמר אחד הנוכחים‬ ‫בארוחה‪" ,‬הוא אכל בחברתנו‪ ,‬ושהה איתנו כל היום‪ ,‬כל הזמן"‪.‬‬ ‫הרופא לא נרתע‪" :‬זה אולי נכון‪ ,‬ובכל זאת הבחור הצעיר הזה"‪,‬‬ ‫הצביע על מייק‪" ,‬הורעל במתכוון"‪.‬‬ ‫למשמע המידע המקוטע שקלט‪ ,‬מייק נבהל‪ .‬הרופא הניח את‬ ‫ידו על כתפו כדי לעודדו‪ ,‬והודיע כי ישוב במהרה עם ציוד הולם‬ ‫להמשך הטיפול הדרוש‪ .‬כחצי שעה אחר כך צעד הרופא אל‬ ‫החדר‪ ,‬מלּווה באחות אמריקנית צעירה‪ ,‬שהניחה תיק עור שחור‬ ‫וגדול על המיטה‪ .‬הרופא ביקש מהנוכחים לעזוב‪ .‬הוא הודיע‬ ‫למייק כי ייאלץ לבצע לו שטיפת קיבה‪" .‬הליך לא נעים‪ ,‬אבל‬ ‫הכרחי‪ .‬כנראה הרגזת אותם מאוד‪ ,‬אם הורעלת כך"‪ ,‬חייך‪.‬‬ ‫לאחר שלושה ימי התאוששות שב מייק לתפקוד מלא‪.‬‬ ‫מייק אכן הורעל על ידי הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה‪ ,‬המשטרה החשאית‬ ‫הסובייטית‪ .‬הם לא רצו להרוג אותו אלא לגרום לו להתאשפז‬ ‫בבית חולים מקומי‪ ,‬שם תכננו לחקור אותו‪ .‬למרבה המזל‪,‬‬ ‫האמריקנים החזיקו במתחם השגרירות שלהם מרפאה מצוידת‬ ‫היטב‪ ,‬עם צוות רפואי מיומן‪ ,‬שמנע ממייק את הצורך להתאשפז‪.‬‬ ‫ביום שקדם לארוחת הערב השתתף מייק בישיבת הבוקר של‬ ‫בכירי צוות מטה הצירות‪ .‬שמואל אלישיב‪ ,‬הציר‪ ,‬הציג אותו‬ ‫בפני הנוכחים‪" :‬מייק הגיע מישראל‪ .‬הוא עוזר המנכ"ל והאחראי‬ ‫על תחום הביטחון במשרד החוץ‪ ,‬ומעתה יפעל גם כאן‪ ,‬בברית‬ ‫המועצות‪ .‬יש לנו כמה דברים ללמוד ממנו בנושא"‪.‬‬ ‫בתום העדכון היומי העביר אלישיב למייק את רשות הדיבור‪.‬‬ ‫הנוכחים נעצו בו עיניים סקרניות‪" .‬אני כאן במסגרת סיור שאני‬ ‫עורך בכל הנציגויות שלנו במזרח אירופה‪ ,‬במטרה לבדוק את‬ ‫מצב הביטחון‪ .‬לא אתעכב לעסוק בנושא האבטחה הפיזית של‬ ‫המתחם‪ ,‬כמו בנוגע לצורך בהתקנת סורגים‪ ,‬רכישת כספות‬ ‫ודלתות ביטחון‪ ,‬מאחר שאני מתרשם כי אתם ערוכים היטב‬ ‫בתחום חשוב זה‪ .‬אני כאן כדי לרדת לעומקו של נושא לא פחות‬

‫איש המבצעים  |  ‪169‬‬

‫חשוב‪ :‬הניסיונות האינטנסיביים של הריגול הנגדי הסובייטי‪,‬‬ ‫הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה‪ ,‬לפעול נגדנו כאן‪ .‬הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה פועל במרץ לגייס‬ ‫סוכנים מקרב הצוות כאן‪ .‬שיהיה ברור‪ :‬כולכם מטרות לגיוס"‪.‬‬ ‫הוא עצר לרגע‪ ,‬והמשיך‪" :‬אתם בוודאי מכירים את‬ ‫הפרשה האחרונה של גיוס המזכירה שעבדה כאן עד לא מזמן‪.‬‬ ‫הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה הצליחו לגייס אותה לאחר שאיימו עליה‪ ,‬אבל‬ ‫למזלנו היא התוודתה בפנינו ונשלפה מכאן‪ .‬חשוב לי לחדד את‬ ‫הנושא‪ .‬חברים‪ ,‬כל פנייה אליכם‪ ,‬וכל סימן של ניסיון לפנייה‪,‬‬ ‫מחייבים דיווח‪ .‬אתם יושבים בלוע הארי‪ ,‬במרכז ההתעניינות של‬ ‫היריב‪ .‬מוסקבה היא המקום הכי מסוכן והכי פגיע לגיוס ובשיטות‬ ‫מתוחכמות"‪.‬‬ ‫בפרצופים חמורי סבר הנהנו כולם‪ ,‬כמבקשים לסיים כבר את‬ ‫הדיון‪ .‬אך מייק התעקש להמשיך‪" :‬עניין נוסף הוא תחום ההאזנה‪.‬‬ ‫הנחת העבודה שלי‪ ,‬ואני מקווה שגם של מרבית הנוכחים‪ ,‬היא‬ ‫שכל מתחם הצירות מרושת ונמצא תחת האזנה של מיקרופונים‪.‬‬ ‫יש לנהוג לפי הנחה זו‪ .‬בכוונתי להתחיל כבר אחר הצהריים‬ ‫בבדיקה מדגמית לאיתור מיקרופונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לי להבהיר‬ ‫כי לא באתי לכאן למוסקבה כדי 'לנקות' את הצירות לחלוטין‬ ‫מהאזנה‪ .‬זה מהלך כמעט בלתי אפשרי‪ .‬באתי לתדרך אתכם‬ ‫ולהבהיר שיש כאן מיקרופונים‪ ,‬ושיהיו כאן‪ ,‬ועליכם לפעול‬ ‫ולהקפיד על הזהירות המתחייבת"‪.‬‬ ‫לא היה ספק כי הנושא הטריד אותם‪ .‬אולם כידוע האופי‬ ‫האנושי נוטה להעדיף להתעלם מקשיים‪ ,‬ולכן נראה כי הם‬ ‫מעדיפים להדחיק את האפשרות שצופים ומאזינים להם‪ .‬בתום‬ ‫המפגש נותרו אלישיב ומייק בחדר להתייעצות‪" .‬נתחיל לבדוק‬ ‫במשרדך"‪ ,‬אמר מייק‪" .‬נפרק את לוחות העץ שעל הקירות"‪ .‬הציר‬ ‫נשמע מאוכזב‪" :‬אתה רוצה לפרק את הקיר היפה? הוא מעץ‬ ‫מהגוני מיוחד"‪ .‬אבל מייק התעקש‪" :‬כן‪ ,‬נפרק ונרכיב את הכול‬ ‫בחזרה‪ .‬אולי נפרק גם את התקרה ואת הפרקט‪ .‬יש לי תחושה‬ ‫שנמצא משהו"‪.‬‬

‫‪  |  170‬אהרון קליין‬

‫אחת הבעיות שליוו אז את ישראל הצעירה‪ ,‬שנוסדה אך‬ ‫לפני שנים מעטות‪ ,‬הייתה טמונה בכך שהיחסים בין אנשי הסגל‬ ‫הדיפלומטי לאנשי הביטחון לא הוסדרו רשמית‪ .‬לא היה ברור אם‬ ‫בקשה של איש ביטחון היא הוראה או הצעה‪ .‬ניכר כי הדיפלומטים‬ ‫לא ידעו כיצד עליהם לנהוג לבקשת אנשי הביטחון‪.‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים הם החלו לפרק את לוחות העץ‬ ‫שהרכיבו את הקירות בסיוע כמה אנשי צוות‪ .‬מייק חיפש כל רמז‬ ‫לסימן מחשיד‪ ,‬לקיומו של מיקרופון סמוי‪ .‬במשך שעה ארוכה‬ ‫סרק לאט לאט פני שטח של כמה מטרים רבועים‪ .‬עד שלפתע‪,‬‬ ‫בגובה של כמטר מהרצפה‪ ,‬הוא הבחין‪ ,‬מתחת לטיח‪ ,‬בנקודה‬ ‫לא גדולה שבה המרקם היה כהה ושונה מעט מהגוון הבהיר‬ ‫הכללי‪ .‬מבט מקרוב אישש את החשד‪ .‬הוא נטל ִאזמל ופטיש‬ ‫והתחיל לגרד בעדינות את הטיח‪ .‬אחוז התרגשות הוא חפר במשך‬ ‫דקות אחדות עד לעומק של סנטימטר‪ .‬עד מהרה הוא זיהה ַצ ַמת‬ ‫חוטים מבודדים עבה‪ .‬היו ‪ 16‬כאלה‪" .‬לכל מיקרופון"‪ ,‬עדכן את‬ ‫הנוכחים‪" ,‬מתחברים שני חוטים‪ .‬חברים‪ ,‬יש לנו עסק עם שמונה‬ ‫מיקרופונים"‪.‬‬ ‫פניהם של הנוכחים התקדרו‪ .‬הם הפסיקו את עבודתם ומיהרו‬ ‫להתקרב אל מייק‪ ,‬שעמד צמוד לקיר החשוף‪ .‬מטר שאלות נורה‬ ‫לעברו‪" :‬מה הסובייטים שומעים? איך? היכן המיקרופונים עצמם?"‬ ‫וכו' וכו'‪ .‬מייק השתיקם והציע כי ימתינו בסבלנות‪ ,‬מכיוון שאין‬ ‫בידיו את כל התשובות‪ .‬גם לו עצמו היו כמה שאלות לא פתורות‪.‬‬ ‫לא הייתה בכוונתו לחשוף ולעקור כל מיקרופון ומיקרופון‪ .‬זה‬ ‫היה מיותר‪ ,‬ואולי בלתי אפשרי‪ .‬אולם הוא רצה למצות את המיטב‬ ‫מהחשיפה המפתיעה‪ .‬היה חשוב לו להוכיח לצוות הדיפלומטי כי‬ ‫עליהם להישמר‪ ,‬וכי הם חשופים‪ .‬הוא הסתייע בגלאי האזנות‪.‬‬ ‫מייק הניח את אוזניות המכשיר על אוזניו ואז דקר בראש‬ ‫הסיכה השחור את אחד הגידים ובראש הסיכה השני‪ ,‬האדום‪ ,‬דקר‬ ‫גיד אחר בצמה העבה בחיפוש אחר בן זוגו‪ .‬הנוכחים שהתגודדו‬ ‫סביבו עקבו ברצינות רבה אחר תנועותיו‪ .‬בחדר לא נשמע הגה‪,‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪171‬‬

‫ועם כל דקירה בשני גידים שרק מייק קצרות‪ .‬ההסבר פשוט‪ :‬אם‬ ‫ישמע את השריקה גם באוזניות זה בינגו‪ ,‬כלומר זיהוי של צמד‬ ‫גידים שסביר שהוליכו אל מיקרופון חי‪.‬‬ ‫לאחר כמה ניסיונות הוא ביקש מאחד הנוכחים שיביא מכשיר‬ ‫רדיו ויפעיל אותו בחדר‪ .‬עברו עוד כמה דקות עד שהוא שמע את‬ ‫השיר המתנגן לו ברדיו גם באוזניות שהרכיב‪ .‬מייק קפץ משמחה‬ ‫כשהבין כי אכן חשף מיקרופון בלשכת ראש הנציגות הישראלית‪.‬‬ ‫הוא הסתובב אל הנאספים וסימן באגודלו המופנה כלפי מעלה‬ ‫לאות הצלחה‪" .‬חברים‪ ,‬יש מיקרופון שתול בחדר הזה"‪ .‬למרות‬ ‫מראה פניהם העגמומי‪ ,‬הוא התקשה להסתיר את שביעות‬ ‫רצונו וחיוך גדול נמרח על פניו‪ .‬אמנם לא היה לו ברור היכן‬ ‫במדויק הוטמן המיקרופון‪ ,‬אך באותו רגע זה נראה כמעט חסר‬ ‫חשיבות‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוא החליט לאתר את כל החדרים בהם שתל‬ ‫הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה את יתר שבעת המיקרופונים הסמויים שאת גידיהם‬ ‫החזיק בידיו‪ .‬הוא ביקש מכל הנוכחים להתפזר איש איש למשרדו‪.‬‬ ‫"כשתהיו בחדרים"‪ ,‬הורה להם‪" ,‬תשמיעו קול‪ .‬ניתן לשרוק‪,‬‬ ‫לספור‪ ,‬לשיר או לדקלם‪ .‬אבל חשוב שלא להפסיק"‪ ,‬ציין בארשת‬ ‫פנים רצינית‪.‬‬ ‫החברים התפזרו למשרדיהם בקומה הראשונה ובקומה השנייה‬ ‫של הבניין‪ ,‬והוא המשיך במלאכה‪ .‬הוא דקר באמצעות הסיכה‬ ‫האדומה גיד אחד‪ ,‬ובסיכה השחורה דקר את הגיד האחר‪ .‬כך‪,‬‬ ‫לאט לאט אך בביטחון‪ ,‬הוא המשיך עד ששמע את אחד מאנשי‬ ‫הצוות באוזניות‪ .‬הוא הודיע לו כי גם חדרו נמצא תחת האזנה‪ .‬עד‬ ‫שעות הערב הוא איתר גם את המיקרופון השמיני והאחרון‪ .‬כולם‬ ‫היו נסערים מעומק חשיפתם‪ .‬הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה עשו עבודה מקצועית‬ ‫טובה‪ .‬לפני שהחזיר את לוחות העץ למקומם‪ ,‬החליט מייק לחתוך‬ ‫את הצמה בידיעה ברורה שמישהו שם‪ ,‬במרתפי הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה‪,‬‬ ‫הולך להשתולל מזעם‪.‬‬

‫‪  |  172‬אהרון קליין‬

‫בשירות ביטחון משרד החוץ‬ ‫לעיסוק בתחום הייחודי של ביטחון משרד החוץ נקלע מייק שישה‬ ‫חודשים קודם לכן‪ ,‬בראשית ‪ ,1952‬לאחר שהוזמן לפגישה דחופה‬ ‫במשרדו הצנוע של איסר ביפו‪ ,‬סמוך לכיכר השעון‪ .‬גם הפעם‬ ‫דיבר איסר ללא הקדמות מיותרות‪" :‬אני מבקש שתעבור למשרד‬ ‫החוץ‪ .‬בחרתי בך להקים את מערך האבטחה והביטחון שלהם"‪.‬‬ ‫ההצעה נחתה על מייק בהפתעה‪ .‬איסר המשיך‪" :‬עליך להקים את‬ ‫מערך האבטחה מאל"ף ועד ת"ו‪ .‬תבנה את התפקיד כעובד משרד‬ ‫החוץ מן המניין‪ .‬באופן רשמי אתה תמונה לעוזר המנכ"ל‪ ,‬ולטר‬ ‫איתן"‪ .‬מייק ביקש עוד כמה הבהרות‪ ,‬וקיבל עליו את המינוי‪.‬‬ ‫את איסר הגדיר מייק כמורו ורבו לענייני ביטחון ופעילות‬ ‫חשאית‪ .‬הוא התפעל גם מדרך התנהלותו האישית ומצניעותו‪,‬‬ ‫ובמיוחד העריך את טוהר מידותיו‪ .‬הנה סיפור לדוגמה שהתרחש‬ ‫שנה לפני פגישה זו‪ ,‬כאשר מייק כיהן כאחראי על הביטחון בנמל‬ ‫התעופה לוד‪ .‬איסר נדרש אז לצאת לביקור חשאי באירופה‪,‬‬ ‫ומייק נהג במקרים כאלה להוציא אותו מן הארץ בדרך סמויה‪,‬‬ ‫מבלי לעבור בביקורת הגבולות והמכס כדי שלא ייחשף לעיני‬ ‫עיתונאים ונוסעים‪ .‬כך היו פני הדברים גם כששב לארץ‪ .‬עם‬ ‫חזרתו‪ ,‬כהבעת כבוד‪ ,‬נהג מייק ללוות אותו בדרכו אל מחוץ לנמל‬ ‫התעופה‪ .‬באותה הפעם‪ ,‬כשחזר מהביקור באירופה‪ ,‬הפקיד איסר‬ ‫בידי מייק שקית קטנה חומה‪ ,‬והורה לו‪" :‬הבאתי חולצה רקומה‬ ‫לרבקה (אשתו של איסר)‪ .‬לך לשלם עליה מכס"‪.‬‬ ‫מייק הופתע‪" :‬הרי אין כל תיעוד על יציאתך את הארץ ולא על‬ ‫חזרתך‪ .‬איך תשלם מכס אם לא עברת דרכם?"‬ ‫"תמצא פתרון‪ .‬גש לשלם"‪.‬‬ ‫מייק עוד ניסה לשכנעו שלא לטרוח בעניין‪ ,‬אולם איסר עמד‬ ‫על שלו‪ .‬מייק ניגש למנהל המכס וביקש לטפל בעניין החולצה‪.‬‬ ‫המנהל בחן אותה ממושכות וקבע כי המס שיושת עליה הוא‬ ‫שתים‪-‬עשרה לירות‪ ,‬סכום גבוה מאוד לאותם ימים‪ .‬מייק שילם‬

‫איש המבצעים  |  ‪173‬‬

‫והציג לאיסר‪ ,‬שהמתין במכונית‪ ,‬את הקבלה‪ .‬איסר הציץ בקבלה‬ ‫ונדהם‪" :‬שתים‪-‬עשרה לירות על חולצה שעלתה לי שש לירות?"‪.‬‬ ‫אבל הוא קיבל את רוע הגזרה‪ ,‬מיהר להחזיר למייק את הכסף‪,‬‬ ‫והמשיך בדרכו‪ .‬יותר לא אמר מילה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1952‬עדיין היה משרד החוץ הישראלי ממוקם בכמה‬ ‫מּפלרים‪ ,‬בשכונת שרונה במזרחה של תל אביב‪,‬‬ ‫הט ֶ‬ ‫מבתי קהילת ֶ‬ ‫אזור הקריה של היום‪ .‬כבר בביקורו הראשון נחשף מייק למצב‬ ‫האבטחה הירוד של המשרד‪ ,‬שלא עמד אפילו באמות המידה‬ ‫הביטחוניות הבסיסיות‪ .‬לא היה קיים גם מרכיב של ביטחון‬ ‫פיזי‪ :‬סביב המתחם לא הייתה גדר‪ ,‬ובכניסה לבניינים לא הוצבה‬ ‫שמירה‪ .‬כל אורח‪ ,‬רצוי או לא רצוי‪ ,‬היה יכול להיכנס באין מפריע‪.‬‬ ‫גם נושא אבטחת המסמכים לקה בחסר‪ .‬כל המסמכים‪,‬‬ ‫כולל הדיווחים הסודיים‪ ,‬לא הועברו לאחר קריאתם לשרפה‬ ‫או לגריסה‪ .‬לא מעט מוכרי גרעינים על יד קולנוע "מגדלור"‬ ‫ברחוב בן יהודה בתל אביב נהגו להשתמש בדפי מברקים סודיים‬ ‫שהתקבלו מנציגויות ישראל מעבר לים כנייר עטיפה‪ ,‬או ככלי‬ ‫קיבול בצורת קונוס‪ ,‬לגרעיני החמנית שמכרו‪ .‬גם תחום גיוס‬ ‫כוח האדם למשרד הצעיר היה פרוץ‪ .‬כמעט שלא נערכו בדיקות‬ ‫התאמה ומהימנות לצורך מתן סיווג ביטחוני למצטרפים לשירות‬ ‫הדיפלומטי הישראלי‪ ,‬ואלה שכן נעשו היו ברמת בדיקה ואימות‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫מייק הסתער על התפקיד‪ ,‬והעבודה הייתה רבה‪ .‬בהנחיית‬ ‫שירות הביטחון‪ ,‬ובתמיכתו המלאה של המנכ"ל שהעניק לו יד‬ ‫חופשית‪ ,‬דאג מייק להקמת מערך אבטחה מן המסד ועד הטפחות‪.‬‬ ‫החל בבניית גדר היקפית סביב מתחם משרד החוץ ועד הקמת‬ ‫מודיעין מסכל שמטרתו מניעת חדירה עוינת למשרד החוץ‬ ‫הישראלי‪ .‬הכול נעשה יש מאין‪.‬‬ ‫בהיעדר נוהלי ביטחון מוקדמים‪ ,‬מייק כתב למעשה את‬ ‫התשתית הראשונה‪ ,‬בתיאום ובהנחיה מקצועית של השב"כ‪,‬‬ ‫לתורת נוהלי הביטחון‪ .‬הוא עמד על כך שגם עובדים מן המניין‬

‫‪  |  174‬אהרון קליין‬

‫יישלחו לבדיקת מהימנות‪ ,‬הכוללת תחקיר ביטחוני בשירות‬ ‫הביטחון הכללי‪ .‬מערך נוסף שעמל רבות על הקמתו ובנייתו‬ ‫היה רשת בלדרות‪ ,‬שבאמצעותה העבירו בלדרים דואר דיפלומטי‬ ‫מסּווג לנציגויות בחו"ל וביניהן‪.‬‬ ‫כעוזר המנהל הכללי השתתף מייק בישיבות היומיות‬ ‫של הנהלת משרד החוץ‪ .‬היה חשוב לו להיות מעודכן גם‬ ‫בהתפתחויות במדיניות החוץ של ישראל‪ .‬בספטמבר ‪,1952‬‬ ‫לאחר כמה חודשי עבודה אינטנסיבית סביב השעון בגיבוש‬ ‫מערך הביטחון והאבטחה של המשרד ובהתאם לתוכנית העבודה‬ ‫שהכין‪ ,‬הוא תיאם עם המנכ"ל יציאה לסיור בנציגויות ישראל‬ ‫בחו"ל‪ .‬המטרה המרכזית הייתה להתרשם באורח בלתי אמצעי‬ ‫ממצב הביטחון‪ ,‬ולסייע בהנחלת אמות מידה נדרשות‪ .‬בסיור‬ ‫הוא התמקד בטיפול בתחומים העיקריים‪ :‬אבטחה פיזית‪ ,‬אבטחת‬ ‫מידע‪ ,‬תדרוך העובדים והתמודדות מול ריגול נגדי‪ .‬חשוב היה‬ ‫לו להאיר את עיניהם של אנשי הסגל והעובדים לנושא ההאזנות‬ ‫ולניסיונות לגייסם על ידי סוכני הריגול הנגדי המקומיים או‬ ‫אחרים‪ .‬הוא החליט כי הסיור הקצר והאינטנסיבי שייערך‪,‬‬ ‫במשך עשרה ימים‪ ,‬יכלול גם את השגרירויות והנציגויות של‬ ‫ישראל במדינות מזרח אירופה שמאחורי מסך הברזל‪ .‬נציגויות‬ ‫אלה היו המאוימות ביותר בשל העובדה שמאז מלחמת העולם‬ ‫השנייה חולקה אירופה לשני גושי השפעה‪ .‬מערב היבשת היה‬ ‫בהנהגה אמריקנית‪ ,‬ומזרחה היה בהשפעה סובייטית‪ .‬זו הייתה‬ ‫ראשיתה של המלחמה הקרה בין המעצמות‪ .‬קו ההפרדה בין‬ ‫הגוש המזרחי — שכלל את פולין‪ ,‬גרמניה המזרחית‪ ,‬הונגריה‪,‬‬ ‫יוגוסלביה‪ ,‬רומניה ועוד — לבין הגוש המערבי זכה לכינוי הנודע‬ ‫"מסך הברזל"‪ .‬למרות המלחמה הקרה המתמשכת‪ ,‬שמרו הצדדים‬ ‫על יחסים דיפלומטיים סדירים‪ ,‬לפחות כלפי חוץ‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫מבחינת כל שירותי הביון המזרח אירופיים‪ ,‬היו השגרירויות של‬ ‫מדינות המערב במדינות הגוש המזרחי יעד אסטרטגי לאיסוף‬ ‫מודיעיני‪ .‬עם זאת‪ ,‬שלוש שגרירויות הוגדרו באותן שנים בדרגת‬

‫איש המבצעים  |  ‪175‬‬

‫איום גבוהה יותר בהשוואה למדינות האחרות‪ .‬היו אלה הנציגויות‬ ‫של ארצות הברית‪ ,‬יוגוסלביה וישראל‪ .‬ארצות הברית הייתה‬ ‫היעד המרכזי והעיקרי בשל היותה המעצמה המתחרה בברית‬ ‫המועצות‪ .‬יוגוסלביה הפכה ליעד משום שמנהיגה‪ ,‬המרשל טיטו‪,‬‬ ‫בחר לנקוט קו עצמאי ביחסי החוץ של מדינתו וסירב ליישר קו‬ ‫עם מנהיגי הקרמלין‪ .‬השלישית הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ישראל הצעירה‪,‬‬ ‫שנחשדה בעיני הסובייטים גם בשל קשריה עם המערב וגם בשל‬ ‫הקשרים המורכבים והמסועפים שניהלה עם הקהילות היהודיות‬ ‫ברחבי ברית המועצות‪ .‬החשש הגדול של השלטונות היה שיהודים‬ ‫אזרחי ברית המועצות וגרורותיה יקיימו נאמנות כפולה‪ .‬בקרמלין‬ ‫העריכו כי ישראל מסתייעת בהם להשגת מידע רב במגוון רחב‬ ‫של תחומים‪.‬‬ ‫השירותים החשאיים המזרח אירופיים לא בחלו באף שיטה‬ ‫לאיסוף מידע‪ .‬בישראל ידעו שהם נהגו לפרוץ בחשאי לשגרירויות‪,‬‬ ‫לנציגויות ולדירות הדיפלומטים‪ ,‬לעתים גם מדי שבוע‪ .‬הם‬ ‫חיטטו בארונות‪ ,‬בכספות ובתיקים מסווגים‪ ,‬ובכל מקום שיכלו‬ ‫להושיט אליו את זרועותיהם‪ .‬הם הציבו תצפיות קבועות מול‬ ‫מתחמי השגרירויות כדי לזהות פגישות שנערכו‪ ,‬וקיימו מעקב‬ ‫סמוי אחר אנשי צוות מהרגע שיצאו מבנייני השגרירות‪ .‬היקף‬ ‫כוח האדם שהועסק במשימה זו היה עצום‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הם ניסו‬ ‫לגייס סוכנים מקרב הישראלים והיהודים‪ .‬כל אלה הצריכו עבודת‬ ‫סיכול מקצועית מצד ישראל‪.‬‬ ‫קצת יותר משנה לפני הסיור הראשון שלו במזרח אירופה‪,‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1951‬עבר מייק קורס לגילוי האזנה‪ .‬הקורס נמשך יותר‬ ‫מחודש ונערך במסגרת שירות הביטחון הכללי‪ .‬עמו היו עוד שני‬ ‫עובדי שב"כ שהשתלמו בקורס הראשון בתולדות המדינה הצעירה‬ ‫לאיתור וגילוי האזנות באמצעות מיקרופונים סמויים‪ .‬כתמריץ‬ ‫להצטיינות הובטח להם כי הראשון שיחשוף מיקרופון סמוי יקבל‬ ‫פרס‪ ,‬מכשיר הקלטה (‪ ,)wire recorder‬שקדם למכשיר ההקלטה‬ ‫החשמלי‪ ,‬ונחשב באותם ימים לפאר היצירה הטכנולוגית‪.‬‬

‫‪  |  176‬אהרון קליין‬

‫מיקרופונים סמויים‬ ‫התחנה הראשונה בסיור שיצא אליו מייק ב‪ 1952-‬הייתה אנקרה‪,‬‬ ‫בירת טורקיה‪ .‬כבר בכניסתו למתחם השגרירות הוא התרשם כי‬ ‫הטיפול בתחום האבטחה הפיזית נראה טוב‪ .‬השגרירות הייתה‬ ‫ממוקמת בווילה מהודרת על שפת הנהר‪ ,‬החוצה את הבירה‪,‬‬ ‫וחומת בטון גבוהה הקיפה את המתחם משלושה צדדים‪ .‬על‬ ‫החלונות הגדולים היו מורכבים סורגים עבים‪ ,‬מעוטרים בעיטורים‬ ‫אמנותיים‪ .‬השגריר‪ ,‬אליהו ששון‪ ,‬קיבל אותו בחמימות רבה‪ .‬הם‬ ‫התיישבו בפינת ההסבה בלשכתו ושוחחו‪ .‬כאיש מודיעין לשעבר‬ ‫היה השגריר קשוב לרעיונותיו של מייק‪ ,‬ודחק בו לבדוק אם‬ ‫הוטמנו מכשירי האזנה בחדר עבודתו‪ .‬בהתלהבות רבה ניגש‬ ‫מייק למשימה‪ .‬אך לשווא‪ .‬אף שהשגריר האיץ בו בהומור‪" ,‬מייק‪,‬‬ ‫תמצא כבר משהו!"‪ ,‬גם בחלוף שעות אחר הצהריים לא נמצא‬ ‫דבר‪ .‬השגריר אמר בהומור כי הוא נעלב‪" .‬מה‪ ,‬אני לא חשוב‬ ‫להם? הם לא מתעניינים בי?"‪ .‬אך אם האזינו לו — הוכחה לא‬ ‫נמצאה‪ .‬התחנה הבאה הייתה יוגוסלביה‪ .‬גם שם‪ ,‬בבלגרד‪ ,‬לא‬ ‫נמצאו מיקרופונים סמויים‪.‬‬ ‫התחנה הבאה בסיור הייתה סופיה‪ ,‬בירת בולגריה‪ .‬השגריר‬ ‫החדש והצוות הדיפלומטי המצומצם השתכנו שם באחד מבתי‬ ‫המלון בעיר‪ ,‬ועמדו לעבור לנכס מתאים שישמש כבניין השגרירות‪,‬‬ ‫שאיתרו בעבורם השלטונות‪ .‬מייק ערך סיור במקום‪ ,‬ומשם‬ ‫המשיך לארוחת ערב ולמפגש לבבי עם השגריר ואנשי צוותו‪.‬‬ ‫בתום המפגש התנדב השגריר להסיע את מייק למלון "סופיה"‪,‬‬ ‫המהודר ביותר בבירה והיחיד ששירת זרים‪ .‬בהתקרבם למלון‬ ‫המפואר‪ ,‬ציין השגריר בחיוך‪" ,‬תבקש חדר בקומה השנייה"‪.‬‬ ‫"למה?"‪ ,‬תהה מייק בסקרנות‪.‬‬ ‫"ההאזנה שלהם בחדרים מתחלקת לפי קומות‪ .‬בקומה‬ ‫הראשונה והשנייה הם מאזינים לכל השפות המזרח אירופיות‪,‬‬ ‫ולכן מפנים לשם את כל האורחים המזרח אירופים‪ .‬בקומה‬

‫איש המבצעים  |  ‪177‬‬

‫השלישית והרביעית הם מאזינים לכל השפות המערביות‪ ,‬וכנראה‬ ‫גם לעברית"‪ ,‬השיב השגריר בחיוך רחב‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬מייק נתקל בסירוב לקבל חדר בקומה השנייה‪ ,‬ונשלח‬ ‫לקומה השלישית‪ .‬הוא היה עייף ורצוץ למדי‪ ,‬והתכוון לישון‪,‬‬ ‫מה גם שלא היה לו מה לעשות מחוץ לחדר‪ .‬הכול היה נתון‬ ‫להשגחתם של סוכני שירות הביון הבולגרי‪ .‬למיטה נכנס מייק‬ ‫עם חגורת בטן מיוחדת שהוכנה מראש לנסיעות מסוג זה‪ ,‬ובה‬ ‫הוטמנו הדרכון‪ ,‬הכסף ומסמכים שחשוב לא לאבדם‪ .‬את הציוד‬ ‫האישי שלו‪ ,‬ואת גלאי ההאזנה שהיה בתוך מזוודה קשיחה הנהנית‬ ‫מחסינות דיפלומטית‪ ,‬הוא הניח לצד המיטה‪.‬‬ ‫מעט לאחר חצות הוא התעורר באחת כשהרגיש יד נעה על‬ ‫בטנו‪ .‬החדר היה חשוך‪ ,‬ומייק‪ ,‬בתנועה מהירה‪ ,‬תפס את היד‬ ‫הנוגעת בו‪ .‬המלטף שלף בחוזקה את היד מאחיזתו‪ ,‬ונמלט מהחדר‪.‬‬ ‫הוא התיישב נסער‪ ,‬כשלבו פועם בחוזקה במיטתו‪ .‬הוא העריך‬ ‫שהאדם שחדר לחדר היה סוכן של שירות הריגול הנגדי הבולגרי‪.‬‬ ‫רווח לו מעט כשראה כי הציוד האישי והמזוודה הקשיחה עם‬ ‫הגלאי נותרו במקומם‪ .‬התעוזה שנדרשה לאנשי שירות הריגול‬ ‫הבולגרי להסתכן ולערוך חיפוש על גופו הבהירה לו כי בעיניהם‬ ‫הוא אישיות חשובה ולכן ביקשו לברר מיהו ומה מעשיו בסופיה‪.‬‬ ‫הוא נעל שוב את דלת החדר וחזר לישון מתוך הערכה מבוססת‬ ‫שהסיכוי כי יבואו שוב באותו לילה היה קלוש‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬לאחר ארוחת בוקר חפוזה‪ ,‬יצא מייק במהירות‬ ‫אל בית המלון שבו שכנה זמנית השגרירות‪ ,‬ונפגש שוב עם‬ ‫השגריר‪ .‬הוא עדכן אותו באירועי הלילה הסוערים‪ .‬השגריר לא‬ ‫נראה נרגש‪" .‬כן‪ ,‬שמעתי שזאת שיטה שלהם"‪.‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים המוקדמות יצא מייק בדרכו לשגרירות‬ ‫בבודפשט‪ ,‬בירת הונגריה‪ .‬לשמחתו‪ ,‬הוא גילה שם את המיקרופון‬ ‫הסמוי הראשון שלו‪ ,‬שאותו הוא שומר למזכרת עד היום‪ .‬זה‬ ‫היה מיקרופון סטנדרטי לאותם ימים‪ ,‬שנקרא בעגה המקצועית‬ ‫"מיקרופון כוורת"‪ .‬המיקרופון היה למעשה קופסה עגולה בקוטר‬

‫‪  |  178‬אהרון קליין‬

‫חמישה סנטימטרים‪ .‬בצד הקולט את הקול היו פתחים זעירים‪,‬‬ ‫כמו בפומית טלפון‪ ,‬ומהחלק האחורי‪ ,‬העטוף בגומי שחור‪ ,‬יצאו‬ ‫שני החוטים שהובילו אל המאזינים‪ .‬איש עדיין לא חלם אז על‬ ‫מיקרופונים זעירים ואלחוטיים‪ .‬בזכות אותו מיקרופון הוא זכה‬ ‫בפרס‪ ,‬וקיבל מכשיר הקלטה‪ ,‬כפי שהובטח בסיום קורס ההאזנה‪.‬‬ ‫השיטה של מייק למציאת המיקרופון הייתה ניסיון לחדור‬ ‫לראשו של האויב‪ :‬הוא שאל את עצמו היכן הוא היה מטמין‬ ‫מיקרופון האזנה‪ .‬במקרה זה המחשבה הראשונה שצצה אצלו‬ ‫הייתה קשורה לקיר הסמוך לשולחן הכתיבה של השגריר‪ .‬הוא‬ ‫ניגש אל הקורה התחתונה ופירק אותה‪ .‬הוא התכופף כדי לבדוק‬ ‫מקרוב את הטיח החשוף‪ ,‬ולפתע פלט "יש!"‪ .‬מול עיניו ניצב‬ ‫מיקרופון פתוח‪ .‬קצין הביטחון שהתלווה אליו אמר למייק להשאיר‬ ‫את הקיר כמות שהוא‪ ,‬לאחר פירוק הקורה‪ ,‬ולצאת מהחדר לפני‬ ‫שהשגריר יגיע‪.‬‬ ‫המטרה הייתה לגרום לשגריר ולאנשי הצוות של השגרירות‬ ‫להיבהל ולהזדעזע כדי להגביר את מודעותם לסכנת ההאזנות‪.‬‬ ‫לאחר שהשגריר גילה כי כל דבריו ומעשיו היו נתונים להאזנה‪,‬‬ ‫הוא נחרד‪ .‬יתר עובדי השגרירות הגיעו לחזות במיקרופון הסמוי‪.‬‬ ‫עתה הם הבינו כי סוגיית ההאזנות היא לא רק חשד ערטילאי‬ ‫ותיאורטי‪ ,‬אלא ממשי‪ .‬כך הם הפכו לדרוכים יותר‪ ,‬לשביעות‬ ‫רצונם של מייק וקצין הביטחון‪.‬‬ ‫מבודפשט יצא מייק לבוקרשט‪ ,‬בירת רומניה‪ .‬השגריר‪ ,‬איש‬ ‫חביב ונעים הליכות בשנות הארבעים לחייו‪ ,‬קיבל את פניו‬ ‫בחמימות בנמל התעופה‪ .‬כבר בתשע בבוקר הם יצאו במהירות‬ ‫לבניין השגרירות הישראלית‪ ,‬ששכן בבית פרטי בשכונה שקטה‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוא התנצל בפני מייק על כך שהוא מוכרח לצאת‬ ‫לפגישה שנקבעה מראש עם השגריר היוגוסלבי‪ ,‬וביקש ממנו‬ ‫להמתין לו‪ .‬עיקר פעילותה של השגרירות ברומניה‪ ,‬כמו גם‬ ‫במדינות האחרות מעבר למסך הברזל‪ ,‬היה שימור הקשר עם‬ ‫הקהילה היהודית המקומית‪ .‬כחלק מהמדיניות החדשה השתלבו‬

‫איש המבצעים  |  ‪179‬‬

‫עוד ועוד אנשי יחידת "נתיב" בתפקידי מפתח בשגרירויות ישראל‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬בצד הפעילות הדיפלומטית השגרתית‪ ,‬התנהלה פעילות‬ ‫חשאית לחיזוק הקשרים עם היהודים תחת השלטון הקומוניסטי‪.‬‬ ‫הפעילות כללה מבצעי הברחה של יהודים אל מעבר למסך הברזל‪.‬‬ ‫מרומניה הוברחו יהודים באמצעות ספינות שהפליגו במעלה‬ ‫הדנובה עד לווינה‪ ,‬משם היה ניתן להעלות אותם לישראל‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬לא היה מדובר בקבוצות גדולות‪ ,‬אלא בעליית‬ ‫יחידים‪ ,‬עד עשרות בכל פעם‪ .‬אבל הזרם נמשך ללא הפסקה‪.‬‬ ‫לא כל התוכניות עלו יפה‪ .‬כמה שבועות לפני ביקורו של מייק‬ ‫ברומניה נלכדה קבוצה של עשרים ושלושה בחורים צעירים‪,‬‬ ‫מאנשי "השומר הצעיר"‪ ,‬שעמדו לברוח בהסוואה בספינת נהר‬ ‫לווינה‪ .‬מעבר לצער על סיכול העלייה‪ ,‬לא היה ברור כיצד נחשף‬ ‫המבצע‪ ,‬מי הדליף ולמה‪.‬‬ ‫מייק המתין לשגריר בבוקרשט בחדרו המרווח והמרשים‪.‬‬ ‫שולחן כתיבה עתיק עשוי מעץ מלא ניצב בפינת החדר‪ .‬מאחוריו‬ ‫היה חלון שהוגף בווילון כהה וכבד‪ ,‬ואילו בצדו האחר של החדר‬ ‫הייתה פינת ישיבה עם שולחן קפה קטן‪ ,‬ושתי כורסאות נוחות‪.‬‬ ‫מייק התיישב על אחת מהן‪ ,‬ועלעל מעט בשבועונים בין‪-‬לאומיים‬ ‫שהונחו אחר כבוד בסלסילת עיתונים נאה‪ .‬הזמן נע באטיות וחוסר‬ ‫המעש הציק לו‪ .‬לאחר כמחצית השעה הוא החליט לנסות לאתר‬ ‫האזנה‪ .‬הניסיון המוצלח בבודפשט העצים את המוטיבציה שלו‪.‬‬ ‫הוא ניסה לחשוב היכן הוא היה מטמין מיקרופונים סמויים‪ .‬עיניו‬ ‫סרקו את החדר עד שנעצרו בקורת עץ צרה‪ ,‬בסמוך לפינת ההסבה‬ ‫שבה ישב‪ .‬ואמנם‪ ,‬מאחורי הקורה נחבא מיקרופון כוורת סטנדרטי‪,‬‬ ‫הסקּוריט ֶטה הידוע‬ ‫ַ‬ ‫שהוטמן שם על ידי השירות החשאי הרומני‪,‬‬ ‫לשמצה‪ .‬מייק שלף את מכשיר הבדיקה והצמיד את ראשי הסיכה‬ ‫לגידים שיצאו מהמיקרופון ואז שרק קלות — המיקרופון חי‪ .‬הוא‬ ‫ניגש מיד לשולחן הכתיבה של השגריר‪ ,‬איתר דף נייר גדול‪ ,‬וכתב‬ ‫עליו בעט באותיות גדולות‪" :‬מצאתי מיקרופון‪ ,‬אל תדבר!"‪ .‬דקות‬ ‫אחר כך נכנס השגריר לחדר‪ .‬פניו החווירו וגופו שח‪.‬‬

‫‪  |  180‬אהרון קליין‬

‫"בוא נצא לשאוף מעט אוויר צח"‪ ,‬הציע מייק‪ .‬כשיצאו אל חצר‬ ‫השגרירות הבחין מייק כי שערו המכסיף והשופע של השגריר‬ ‫הפך לבן לגמרי מעוצמת הטראומה שחווה‪ .‬רק כשהתיישבו על‬ ‫ספסל בפארק קרוב פתח השגריר את פיו ואמר בקול שקט‪,‬‬ ‫"מייק‪ ,‬אני מרגיש נורא‪ .‬זו המכה הכי קשה שחטפתי בחיי‪ .‬עכשיו‬ ‫אני מבין‪ .‬התכנון של המבצע להעלאת עשרים ושלושה הצעירים‪,‬‬ ‫וגם מבצעים אחרים‪ ,‬נעשו באותה פינת ישיבה‪ .‬הם שמעו הכול"‪,‬‬ ‫דמעו עיניו‪.‬‬ ‫כשחזרו ללשכתו‪ ,‬ניתק מייק את חוטי המיקרופון‪ .‬בשגרירות‬ ‫שררה אווירת נכאים‪ .‬מייק העריך באוזני השגריר כי המיקרופונים‬ ‫הוטמנו בבניין עוד בטרם היה מאובטח בכל שעות היממה‪ .‬באותם‬ ‫ימים ננטשו משרדי השגרירות לאחר שעות העבודה‪ ,‬ונותרו ללא‬ ‫שמירה‪ .‬פורצי הסקוריטטה ניצלו את פרק הזמן הזה‪ .‬ייתכן‪,‬‬ ‫חשש מייק‪ ,‬כי הם גם צילמו מסמכים מסווגים שהונחו בכספת‪,‬‬ ‫מבלי להותיר עקבות‪ .‬אחד האמצעים שהוחלט עליהם כדי למנוע‬ ‫ולסכל "ביקורים" שכאלה היה יצירת נוכחות אבטחה קבועה גם‬ ‫מעבר לשעות העבודה‪ .‬עוד נושא רגיש היה העסקתם של עובדים‬ ‫מקומיים בתור מנקים‪ ,‬נהגים ועובדי מנהלה‪ .‬השגריר ידע כי‬ ‫חלקם‪ ,‬ואולי כולם‪ ,‬דיווחו באופן שוטף על הנעשה בשגרירות‬ ‫למפעיליהם בסקוריטטה‪ .‬היה ברור כי אין אפשרות אחרת‪ ,‬שכן‬ ‫אם לא יעבדו בעבור הסקוריטטה — אין סיכוי שיוכלו לעבוד‬ ‫בשגרירות‪ .‬גם בעניין זה התחייב השגריר להגביר את הפיקוח על‬ ‫מעשיהם‪.‬‬ ‫ההפתעות לא הסתיימו עם חשיפת המיקרופון‪ .‬באותו הערב‬ ‫הציע השגריר למייק להצטרף אליו לקונצרט‪ ,‬ולאחריו לארוחת‬ ‫ערב‪ .‬הוא הסביר כי אשתו נמצאת בארץ ולכן יש לו כרטיס פנוי‪.‬‬ ‫מייק‪ ,‬חובב המוזיקה הקלסית‪ ,‬לא רצה להחמיץ הזדמנות‪ .‬הם‬ ‫בילו יחד עד שעה די מאוחרת ולאחר מכן הסיע אותו השגריר‬ ‫במכוניתו לבית המלון‪ .‬מייק היה עייף ולכן מיהר אל דלפק הקבלה‬ ‫כדי למלא את כל הטפסים הנדרשים‪ .‬באותם ימים ברומניה‬

‫איש המבצעים  |  ‪181‬‬

‫כל דבר כמעט היה נתון לפיקוח‪ ,‬במיוחד תנועתם של זרים‪.‬‬ ‫לאחר כרבע שעה של חתימות על טפסים ביורוקרטיים עלה‬ ‫מייק לחדר‪ ,‬כשאחד מנערי הקבלה מלווה אותו‪ .‬זו הייתה סוויטה‬ ‫רחבת ידיים שהוארה בכמה מנורות לילה אשר שיוו לה מראה‬ ‫נעים ורך‪ .‬עם זאת‪ ,‬האור עורר אצל מייק חשד מיידי‪ .‬מדוע‬ ‫האור דולק? הוא נע לעבר מרכז החדר ובאפו עלה מיד ריח עשן‬ ‫סיגריות מכיוון המיטה‪ .‬הוא התקרב עוד מטרים אחדים‪ ,‬והבחין‬ ‫ביפהפייה אדומת שיער‪ ,‬בראשית שנות העשרים לחייה‪ ,‬השוכבת‬ ‫על המיטה בלבוש חושפני‪ ,‬המציג היטב את גופה‪ .‬למראה מבטו‬ ‫המופתע היא מיד פנתה אליו בצרפתית ושאלה בקול רך ונמוך‪,‬‬ ‫כמעט לוחש "בודד? לבד? מחפש חברה?" וחייכה אליו חיוך רחב‬ ‫שחשף שיניים צחורות‪.‬‬ ‫מייק השיב מיד‪ ,‬בטון הנוקשה ביותר שהיה יכול להפיק‪:‬‬ ‫"מדמואזל‪ ,‬החוצה בבקשה"‪ .‬היפהפייה התרוממה מעט‪ ,‬חשפה‬ ‫תוך כדי כך מעט יותר מקימורי גזרתה העגלגלה‪ ,‬וביקשה‪:‬‬ ‫"מיסייה‪ ,‬בבקשה‪ .‬תן לי להישאר קצת‪ ,‬שיחשבו שאולי עשינו‬ ‫משהו"‪ .‬אבל הוא שוב הורה לה‪" ,‬החוצה"‪ ,‬והצביע על דלת‬ ‫הכניסה לסוויטה‪ .‬היא נותרה במיטה‪ .‬היפהפייה אדומת השיער‬ ‫הייתה הפתעה‪ .‬אמנם עוד קודם לסיור‪ ,‬וגם במהלכו‪ ,‬שמע על‬ ‫השימוש התכוף של שירותי הביטחון המזרח אירופיים בנשים‬ ‫כפיתיון וכאמצעי לסחיטת מידע מבעלי תפקידים‪ .‬אבל ההתנסות‬ ‫האישית היא תמיד בעלת עוצמות אחרות‪.‬‬ ‫מייק לא היסס‪ .‬הוא יצא מהחדר במהירות‪ ,‬בדרכו אל הלובי‪.‬‬ ‫הוא ניגש לקבלה‪ ,‬טלפן לבית השגריר‪ ,‬והודיע‪" :‬הלילה אישן‬ ‫אצלך בסלון"‪ .‬וכך היה‪.‬‬ ‫למחרת הוא נפגש עם בכיר בשגרירות הבלגית אשר סיפר‬ ‫להם על המזכיר השני בשגרירות אשר נותר לבדו לאחר שאשתו‬ ‫יצאה לביקור מולדת‪" .‬במקרה"‪ ,‬כך הדגיש הבכיר באוזניהם‪ ,‬הוא‬ ‫פגש בצעירה מקומית‪ ,‬נאה במיוחד‪ ,‬והקשר בין השניים התלהט‪.‬‬ ‫הוא לא ידע כי צלמי הסקוריטטה תיעדו את פגישותיהם‪ .‬לאחר‬

‫‪  |  182‬אהרון קליין‬

‫שהיו בידיהם צילומים מרשיעים האשימו אותו בהפצת מחלות‬ ‫מין במדינה‪ ,‬עברה שדינה חמש שנות מאסר‪ ,‬אלא אם ישתף‬ ‫פעולה‪ .‬למזלו‪ ,‬הוא דיווח על שאירע לממונים עליו‪ ,‬שהבהילו‬ ‫אותו מיד למולדתו‪ .‬הבכיר הבלגי העריך באוזניהם כי סוכני‬ ‫הסקוריטטה חדרו לבניין השגרירות לפחות פעם בשבוע‪ .‬נתיבי‬ ‫החדירה היו פתחי האוורור הרחבים ופתחים סמויים בעליית הגג‬ ‫ובמרתף שהוסוו היטב‪ .‬מרבית הפריצות התבצעו בשעות הלילה‬ ‫כשבמשרדי השגרירות כבר לא נשאר איש‪.‬‬ ‫כדי להימנע מחדירות ומתרגילים כעין אלה‪ ,‬נהגו בכירים‬ ‫בנציגויות המערביות לשתף פעולה ביניהם ולהחליף מידע בנוגע‬ ‫לאבטחה‪ .‬מייק נטל חלק בסיעורי המוחות‪ ,‬ולמד מכך על שיטות‬ ‫הפעולה של שירותי הביטחון המזרח אירופיים‪ ,‬שכללו גם הטמנת‬ ‫אמצעי האזנה סמויים בכלי רכב של חברי הסגל הדיפלומטי‪,‬‬ ‫בדירותיהם ואף במוטות העץ שתמכו בפרגולה עטויה בצמחייה‬ ‫בחצר פנימית‪ .‬המידע שנאסף ִאפשר להוציא הנחיות חדשות‬ ‫ועדכניות לשגרירויות ונציגויות ישראל בחו"ל‪ .‬בסיור השני שערך‬ ‫בנציגויות ישראל במזרח אירופה הוא שוב ביקר בבוקרשט‪ .‬הוא‬ ‫הכיר את השגריר הישראלי החדש‪ ,‬דניאל ליכטנשטיין‪ ,‬היכרות‬ ‫אישית רבת‪-‬שנים‪" .‬מייק‪ ,‬בוא תבדוק את הבית שלי"‪ ,‬הציע‬ ‫השגריר הישראלי בביטחון‪ .‬הוא נחרד כשמייק גילה דווקא בחדר‬ ‫השינה שלו שלושה מיקרופונים‪.‬‬

‫הקפות במוסקבה‬ ‫התחנה האחרונה בסיור הייתה מוסקבה‪ .‬הטיסה מרומניה למוסקבה‬ ‫הייתה מתישה ונמשכה בדרך כלל יום שלם‪ ,‬עם כמה חניות‬ ‫ביניים‪ .‬מייק חש התרגשות ואף התרוממות רוח לקראת הבאות‪.‬‬ ‫סוף סוף יתרשם במו עיניו מהפלא הסוציאליסטי‪-‬קומוניסטי אשר‬ ‫שווק בהצלחה רבה על ידי מכונת התעמולה הסובייטית‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫הסימנים שציין לעצמו עד כה לא היו מעודדים‪ .‬מראה העיניים‬

‫איש המבצעים  |  ‪183‬‬

‫במדינות הגוש המזרחי שבהן ביקר לא היה מלבב‪ ,‬ומשיחותיו עם‬ ‫אנשי הסגל הדיפלומטי עלה הרושם לפיו חיי מרבית האזרחים‬ ‫בגוש הסובייטי עלובים‪ ,‬עגמומיים‪ ,‬קשים כלכלית ונטולי חירויות‬ ‫וזכויות אדם בסיסיות‪.‬‬ ‫להפתעתו‪ ,‬הוא היה הנוסע היחיד במטוס הקטן והמיושן‪ .‬מייק‬ ‫הצמיד את ראשו לחלון ולמד את המרחבים הכפריים הירוקים‪,‬‬ ‫את היערות‪ ,‬ואת הנהרות וההרים שהיו בדרכם‪ .‬בנמל התעופה‬ ‫באודסה עלו למטוס אנשי ביקורת הדרכונים והמכס הסובייטים‬ ‫וביקשו לבדוק את חפציו‪ ,‬אף שהציג בפניהם דרכון דיפלומטי‪ .‬הוא‬ ‫הציג אישור להעביר את המזוודה בעלת החסינות הדיפלומטית‬ ‫מבלי שתיבדק‪ .‬כל העת הייתה המזוודה צמודה אליו‪ ,‬סגורה‬ ‫ונעולה בחותם שעווה‪ .‬אך קצין המכס התעקש לבחון במו עיניו‬ ‫את תוכנה של המזוודה‪ ,‬והצביע בעצבנות על התיק בעוד מייק‬ ‫מנענע בראשו לשלילה‪ .‬לאחר כמה דקות התייאש איש המכס‪,‬‬ ‫שבכל זאת חשש להתעמת עם דיפלומט‪ ,‬וסימן למייק בתנועות‬ ‫ידיים עצבניות כי אסור לו לרדת מהמטוס עד לנחיתה במוסקבה‪.‬‬ ‫מייק נאלץ לוותר על תשוקתו לחלץ מעט את עצמותיו מהישיבה‬ ‫הממושכת במטוס‪.‬‬ ‫בכך לא הסתיימו תלאותיו‪ .‬אל המטוס עלו גם עובדים של‬ ‫חברת התעופה והחלו לפרק את מושביו‪ .‬למייק הם הותירו שני‬ ‫מושבים צמודים בירכתי המטוס‪ ,‬ולחלל המטוס הכניסו גלילי‬ ‫ענק של כבלי מתכת‪ ,‬שהיו מיועדים להגיע לקייב‪ .‬בקייב הם‬ ‫פרקו את גלילי הכבלים והחזירו את הכיסאות למקומם‪ .‬בהמתנה‬ ‫שנמשכה כארבע שעות העבירו אותו אחר כבוד לחדר צדדי ונידח‬ ‫שהיה מרוהט בדלילות‪ .‬על אחד הקירות הייתה תלויה תמונה‬ ‫ממוסגרת של יוסף סטלין‪ ,‬המנהיג הכול‪-‬יכול של ברית המועצות‬ ‫והגוש המזרחי‪" ,‬שמש העמים" כפי שכונה אז‪ ,‬כשהוא לבוש במדי‬ ‫גנרל‪ .‬על הקיר הנגדי ניצבה תמונה ממוסגרת‪ ,‬מעט קטנה יותר‬ ‫במידותיה‪ ,‬של מנהיגה הראשון של ברית המועצות‪ ,‬המהפכן‬ ‫הדגול‪ ,‬ולדימיר איליץ' לנין‪ ,‬בצבעי שחור‪-‬לבן‪ .‬מייק אומר בחיוך‬

‫‪  |  184‬אהרון קליין‬

‫כי ארבע השעות שעברו עליו בבהייה בתמונותיהם של השניים‬ ‫לא הספיקו כדי להופכו לקומוניסט אוהד‪.‬‬ ‫המטוס המשיך למוסקבה‪ ,‬לאחר שנוסעים אחדים הצטרפו‬ ‫לטיסה‪ .‬לאחר הנחיתה הגיעו לכבש המטוס ראש הנציגות‬ ‫הישראלית ושני עובדים נוספים מצוות הצירות‪ .‬לאחר לחיצת יד‬ ‫העביר מייק לידי השגריר את המזוודה הדיפלומטית‪ ,‬וסינן בקול‬ ‫שקט‪" ,‬תשמור עליה"‪ .‬והנה שוב הגיעו קציני המכס וביקורת‬ ‫הדרכונים וביקשו להציג לפניהם דרכון דיפלומטי‪ .‬קצין המכס‪,‬‬ ‫שבחן את הניירות הרשמיים‪ ,‬נענע בראשו בחוסר שביעות רצון‪,‬‬ ‫וטען כי האישור אינו מספק‪ .‬מאנשי הצירות שניהלו עמו את‬ ‫הדו‪-‬שיח הערני‪ ,‬הבין מייק כי הקצין התעקש שחסרה חותמת‬ ‫ויזה שהייתה צריכה להיות מוטבעת על ידי שגרירות ברית‬ ‫המועצות בתל אביב‪ .‬מייק ואנשי הצירות עברו לטרמינל‪ ,‬שם‬ ‫נאלצו להמתין עוד שעות מספר על הספסלים‪ ,‬עד לשובו של‬ ‫אחד מאנשי הצירות‪ ,‬שיצא אל משרד החוץ הסובייטי להסדיר‬ ‫את העניינים‪" .‬ברוך הבא לברית המועצות"‪ ,‬אמר הציר כשהעניין‬ ‫הסתיים באישור המיוחל‪ ,‬וחיוך גדול על פניו‪.‬‬ ‫בניין המשרדים של הצירות‪ ,‬כמו גם שלושת בנייני הדירות‬ ‫שבמתחם‪" ,‬נתרמו" על ידי המשטר הסובייטי והוצעו להשכרה‬ ‫לציר הראשון של ישראל במוסקבה‪ ,‬מי שלימים הייתה ראשת‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬גולדה מאיר‪ .‬לא היה צריך להיות מומחה גדול‬ ‫כדי להניח שלאנשי הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה היו העתקי מפתחות לדלתות‬ ‫ולמנעולים בבניין הצירות‪ ,‬כמו גם לדירות המגורים של הצוות‪.‬‬ ‫בנדיבותם‪ ,‬כך העריכו בנציגות‪ ,‬הם דאגו לפרוש במתחם‬ ‫אמצעי האזנה מתקדמים טכנולוגית ביחס לאותם ימים‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מיקרופונים סמויים‪ .‬הצוות הדיפלומטי חי במתחם הצירות‬ ‫במוסקבה בתחושה מתמדת של מחנק‪ .‬לפי סבב מאורגן נשלחו‬ ‫מעת לעת כמה אנשי צוות לסטוקהולם‪ ,‬בירת שוודיה‪ ,‬למה‬ ‫שהוגדר כהתאווררות למשך ימים אחדים‪.‬‬ ‫צוות הצירות במוסקבה כלל כעשרה עובדים ישראלים‪ ,‬ובהם‬

‫איש המבצעים  |  ‪185‬‬

‫דיפלומטים‪ ,‬אנשי ִמנהלה ופקידות‪ .‬לצדם עבדו עוד כעשרה‬ ‫עובדים מקומיים ששימשו נהגים‪ ,‬עובדי ניקיון‪ ,‬טבחים ומלצריות‪.‬‬ ‫רק לאחר ההרעלה של מייק הוחלפו הטבחים והמגישות בעובדים‬ ‫ישראלים בלבד‪ .‬לא היה ספק כי המגישות היו מעורבות ברעל‬ ‫שהתווסף לאחת המנות שהוגשו לו‪.‬‬ ‫למייק היה חשוב להוכיח לאנשי הצוות עד כמה עליהם להיות‬ ‫ערניים לפיקוח של סוכני הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה‪ ,‬וכיצד לנער אותם‪ .‬הדבר‬ ‫היה חשוב במיוחד בעבור אנשי צוות שהיו למעשה אנשי ארגון‬ ‫"נתיב" שפעלו בכיסוי דיפלומטי‪ .‬אנשי הצירות היו מודעים‬ ‫להימצאות העוקבים‪ ,‬ואף כינו אותם "פישאלך"‪ ,‬דגיגונים ביידיש‪.‬‬ ‫אך הם לא תמיד העריכו את עומק הריגול נגדם‪ .‬כדי להבהיר זאת‬ ‫ביקש מייק משני אנשי צוות להתלוות אליו לסיור קצר מחוץ‬ ‫לצירות‪ .‬כמי שעבר קורס עיקוב שבו למד כיצד לחמוק מעוקבים‪,‬‬ ‫"לנער" בעגה המקצועית‪ ,‬הוא הפנה את תשומת לבם לתרגיל‬ ‫כמעט בסיסי בניעור עיקוב‪ .‬הם ירדו לתחנת הרכבת התחתית‬ ‫הקרובה‪ ,‬ושם‪ ,‬על הרציף‪ ,‬התנהלו כאילו הם עומדים לעלות אל‬ ‫קרון הרכבת שהגיעה‪ .‬ברגע האחרון‪ ,‬שניות לפני נעילת הדלתות‪,‬‬ ‫הם קפצו בהפתעה החוצה‪ ,‬בחזרה אל הרציף‪ .‬שני העוקבים של‬ ‫הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה כבר נכנסו פנימה לקרון ולא הספיקו לצאת‪ .‬מייק‬ ‫עוד הבחין בפניהם הנדהמות הכועסות‪ ,‬והצביע עליהם בפני‬ ‫חבריו‪ ,‬בעוד הקרון חולף על פניהם‪ .‬הפעם הם ניערו אותם‪,‬‬ ‫אבל עוד בטרם חזרו למתחם הצירות זיהה מייק שני "פישאלך"‬ ‫חדשים עוקבים אחריהם‪.‬‬ ‫יום המחרת היה חג שמחת תורה‪ ,‬היום האחרון של חג הסוכות‪,‬‬ ‫שבו חוגגים את סיום מחזור הקריאה השנתי בתורה והתחלתו‬ ‫מחדש‪ .‬שיא החגיגות‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא ה"הקפות"‪ ,‬שבהן נהוג להוציא‬ ‫את כל ספרי התורה מארון הקודש ולרקוד עמם בבית הכנסת‬ ‫שעות ארוכות‪ .‬מייק הצטרף לאנשי "נתיב"‪ ,‬לפעילות המתוכננת‬ ‫שלהם בבית הכנסת המרכזי של מוסקבה‪" .‬יהיה מעניין"‪ ,‬הבטיחו‬ ‫לו‪" .‬זו חוויה יוצאת דופן ומדהימה‪ .‬מבחינתנו זו הזדמנות נהדרת‬

‫‪  |  186‬אהרון קליין‬

‫להיחשף לקהל המתפללים‪ .‬מאות רבות של יהודים יגיעו"‪.‬‬ ‫כמו כל שאר אנשי הצירות שהתנדבו לסייע לחברים מ"נתיב"‪,‬‬ ‫הוא מילא את כיסי מעילו‪ ,‬חולצתו ומכנסיו‪ ,‬בסידורי תפילה‬ ‫קטנים‪ ,‬בטליתות שנעטפו ונדחסו‪ ,‬בקופסאות סיגריות של חברת‬ ‫"דובק" הישראלית ושוקולד "עלית"‪ .‬המטרה‪ ,‬הסבירו לו‪ ,‬היא‬ ‫לפזר במהלך הערב את המתנות לידי המתפללים בבית הכנסת‪,‬‬ ‫וכך ליצור בעבורם מגע כלשהו עם ישראל‪ ,‬ולרומם את רוחם‬ ‫בסידורי תפילה ובתשורות שקשה להשיג‪" .‬הכללים מוכרים‬ ‫וידועים מראש"‪ ,‬הסביר לו איש "נתיב" בהתלהבות‪" .‬אם ייגש‬ ‫אליך מישהו מהמתפללים ויבקש סיגריה‪ ,‬תציע לו אחת‪ ,‬תדליק‬ ‫אותה ותשאיר בידיו את החפיסה המלאה"‪.‬‬ ‫"ומה לגבי השאר? איך אעביר להם שוקולד או סידור תפילה?"‪,‬‬ ‫תהה מייק‪" .‬תאלתר‪ ,‬אני בטוח שתצליח"‪.‬‬ ‫מחוץ לבית הכנסת רחשה התרגשות רבה‪ .‬מאות רבות התגודדו‬ ‫יחדיו‪ ,‬מרביתם צעירים וצעירות שעמדו בחבורות קטנות‪ ,‬לבושים‬ ‫בבגדי חג‪ ,‬בדרך כלל חולצה לבנה מגוהצת ומכנסיים כהים‪.‬‬ ‫הם שוחחו‪ ,‬צחקו ואפילו התווכחו‪ .‬מייק ואנשי הצירות מיהרו‬ ‫להתפזר ביניהם‪ .‬תחושה עצומה של גאווה ציונית הציפה את‬ ‫מייק‪ ,‬והוא הסתובב בין הקהל כשחיוך רחב נסוך על פניו‪ .‬הוא‬ ‫הציע סיגריות לכל מי שהתקרב‪ ,‬ואף על פי שהיה חילוני התרגש‬ ‫מאוד במהלך התפילה‪ ,‬במיוחד כאשר רב בית הכנסת הושיב‬ ‫אותם בכותל המזרח‪ ,‬במקום של כבוד‪ .‬מן הקומה השנייה הביטו‬ ‫בהם הנשים בציפייה לסיום התפילה והתחלת חגיגת ההקפות‪.‬‬ ‫מרבית הנוכחים הנרגשים‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪ ,‬לא היו דתיים‬ ‫שומרי מצוות‪ .‬הם הגיעו לבית הכנסת‪ ,‬חלקם באו ממרחקים‪ ,‬מחוץ‬ ‫למוסקבה‪ ,‬בשל התגבשות זהותם הלאומית והזדהותם עם מדינת‬ ‫ישראל הצעירה‪ .‬בית הכנסת היווה בעבורם גם מרכז קהילתי שבו‬ ‫העמיקו את תפיסת העולם הציונית‪ .‬בואם לבית הכנסת היה כרוך‬ ‫לפיכך בסיכון‪ ,‬שכן הם היו חשופים לתיעוד של הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה ושל‬ ‫משתפי הפעולה עם השלטונות‪ ,‬שעלולים היו לסמנם כאזרחים‬

‫איש המבצעים  |  ‪187‬‬

‫לא נאמנים‪ .‬בברית המועצות של סטלין "הועלמו" אנשים ונשלחו‬ ‫לגלות בסיביר על דברים פחותי ערך‪ .‬אבל החוגגים את שמחת‬ ‫תורה התעקשו לשמר את זהותם היהודית ולטפח אותה‪ .‬הם רצו‬ ‫לראות ישראלים ולהתחכך בהם‪ .‬רבים מהם שאפו לעלות לישראל‬ ‫מטעמים אידאולוגיים‪ ,‬אך לא יכלו לצאת את ברית המועצות‪.‬‬ ‫האווירה בבית הכנסת התלהטה כשהוצאו ספרי התורה והחלו‬ ‫ההקפות‪ .‬מאות חוגגים‪ ,‬נשים וגברים כאחד‪ ,‬נעו בצעדי ריקוד‬ ‫אטיים סביב הבמה‪ .‬כעשרה ספרי תורה מהודרים נישאו ועברו‬ ‫בין הידיים‪ .‬החוגגים נישקו את הספרים בשירה אדירה‪ .‬מייק חש‬ ‫התרגשות בלתי רגילה כאשר הועבר לידיו ספר תורה‪ .‬הוא חיבק‬ ‫אותו בשתי ידיו והמשיך לנוע עם הקהל‪ .‬תוך כדי תזוזה הוא חש‬ ‫לפתע בידיים המגששות בזריזות בכיסיו‪ .‬אחר כך הוא גילה כי כך‬ ‫הוטמנו בכיסיו עשרות מכתבים‪ ,‬כתובים בכתב יד צפוף‪ ,‬שנועדו‬ ‫לבני משפחה שכבר עלו לישראל‪ .‬יחד עם יתר אנשי הצוות הוא‬ ‫חש גאווה להיות הדוור שלהם‪.‬‬ ‫לאחר שהעביר את ספר התורה התיישב מייק על הספסל‬ ‫והניח עליו סידורים‪ ,‬טליתות‪ ,‬שוקולדים וחפיסות סיגריות‪ .‬בתוך‬ ‫כשעתיים נפרד מכל האספקה שהביא עמו‪.‬‬ ‫במהלך הערב התקרבה אליו בחורה צעירה‪ ,‬שחורת שיער‬ ‫ונאה‪ ,‬וצעקה בהתרגשות ביידיש סמוך לאוזנו‪" ,‬אולי אתה מכיר‬ ‫את גלוברמן?"‬ ‫"איזה גלוברמן?"‪ ,‬שאל בחזרה‪.‬‬ ‫"עקיבא גלוברמן‪ ,‬הוא חבר כנסת‪ .‬אני אחותו‪ .‬תמסור לו ד"ש‬ ‫ותגיד שראית אותי"‪.‬‬ ‫דקות אחר כך התקרבה צעירה אחרת‪ ,‬מסרה לו מכתב‪ ,‬וצעקה‬ ‫לו באוזן‪" ,‬תמסור ד"ש ברחוב רוטשילד ‪ ,48‬תל אביב‪ ."...‬עקב‬ ‫הצפיפות של ההקפות היא נהדפה לפתע ממקומה והתרחקה‪,‬‬ ‫מבלי להשלים את הפרטים‪ .‬מייק הצטער כי שמע רק את הכתובת‪,‬‬ ‫ללא שם של משפחה שהייתה אמורה לקבל את דרישת השלום‪.‬‬ ‫באותו מוצאי שבת‪ ,‬כששבו מההקפות‪ ,‬הוא הורעל‪ .‬נראה כי‬

‫‪  |  188‬אהרון קליין‬

‫סוכני הנ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה קצו בפעילות של הבחור הצעיר שעם הגעתו‬ ‫קרסו מיקרופוני ההאזנה‪ ,‬וביקשו לחקור אותו‪ .‬ואולי לא היו אלה‬ ‫המיקרופונים‪ ,‬אלא השתתפותו בפעילות בבית הכנסת‪ .‬את זאת‬ ‫הוא לעולם לא יוכל לדעת‪.‬‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬ברית המועצות אכזבה אותו‪ .‬הוא האמין‬ ‫כי ימצא עולם פוטוריסטי‪ ,‬מודרני‪ ,‬אמנותי‪ .‬למרות ניגוד‬ ‫האינטרסים‪ ,‬מבחינה רעיונית הוא האמין שהחברה הקומוניסטית‬ ‫המתחדשת בכל זאת מהווה דוגמה לניסיון ייחודי שאולי אף ינצח‬ ‫את הרעיון הקפיטליסטי‪ .‬אך כגודל הציפייה — כך גודל האכזבה‪.‬‬ ‫הוא התאכזב מהמשטר‪ ,‬מהדלות ומהפחד ששרר שם‪.‬‬ ‫כשחזר לארץ ראה לעצמו מייק כחובה להעביר את דרישות‬ ‫השלום‪ .‬עקיבא גלוברמן התגלה כעקיבא גוברין ממפא"י‪ ,‬לאחר‬ ‫שחותנו של מייק‪ ,‬אהרון ורבה‪ ,‬עדכן אותו בשמו העברי‪ .‬חבר‬ ‫הכנסת התרגש עד מאוד כשנפגש עם מייק וביקש לשמוע פרטים‬ ‫רבים ככל האפשר‪ .‬מסירת דרישת השלום למשפחה ברחוב‬ ‫רוטשילד ‪ 48‬הייתה פרויקט מורכב מעט יותר‪ .‬חלפו שבועות‬ ‫בטרם מצא מייק‪ ,‬שהיה טרוד בעבודתו‪ ,‬את ההזדמנות להגיע‬ ‫למקום‪ .‬אך כשהתקרב לבניין התברר לו כי הבניין הסמוך‪ ,‬מספר‬ ‫‪ ,46‬משמש את שגרירות ברית המועצות בישראל‪" .‬צירוף מקרים‬ ‫מעניין"‪ ,‬חשב‪ .‬בניין מספר ‪ 48‬היה בן ארבע קומות‪ ,‬והוא החליט‬ ‫לעבור דירה אחר דירה‪ ,‬עד שיגלה למי מהם יש קרובי משפחה‬ ‫בברית המועצות‪ .‬כמו בסרטי מתח‪ ,‬רק בקומה הרביעית‪ ,‬בדירה‬ ‫שלפני האחרונה בבניין‪ ,‬פתחה לו את הדלת אישה בשנות‬ ‫החמישים לחייה‪ ,‬שקפצה משמחה למשמע שאלתו בנוגע לקרובי‬ ‫משפחה בברית המועצות‪ .‬לפי תיאורה את בת משפחתה‪ ,‬הייתה‬ ‫זו הבחורה שפגש מייק במוסקבה‪ ,‬ופניה קרנו כאשר מסר לה את‬ ‫המכתב ממוסקבה‪ .‬המשימה הושלמה‪.‬‬ ‫בתום התפקיד שנמשך כשלוש שנים‪ ,‬בין ‪ 1952‬ל‪ ,1954-‬ביקר‬ ‫מייק שלוש פעמים בנציגויות ישראל במזרח אירופה‪ ,‬וביצע‬

‫איש המבצעים  |  ‪189‬‬

‫ביקורי עבודה במרבית נציגויות ישראל ברחבי העולם בשנים‬ ‫שבהן שימש כעוזרו לענייני ביטחון ואבטחה של מנכ"ל משרד‬ ‫החוץ‪ ,‬ולטר איתן‪ .‬תורות הביטחון שלמד ופיתח המשיכו לשמש‬ ‫את הבאים אחריו גם בשנים הבאות‪ ,‬לצורך ביצור האבטחה של‬ ‫מוסדות ישראליים ויהודיים בחו"ל‪.‬‬

‫‪9‬‬ ‫קרן אפריקה‬ ‫באביב ‪ 1960‬הוזמן מייק‪ ,‬להפתעתו‪ ,‬לפגישה עם איסר הראל‬ ‫ביום שבת בשעה עשר בבוקר בבית קפה "לורן" בפריז‪ .‬הוא‬ ‫היה אז ראש שלוחת ה"צומת"‪ ,‬והיה משוכנע כי "הבוס" מבקש‬ ‫להתעניין בעבודת הסוכנים הבכירים של השלוחה‪ .‬ואולם במהלך‬ ‫השיחה זרק איסר לחלל האוויר‪" :‬מייק‪ ,‬אתה מתבזבז בפריז"‪.‬‬ ‫מייק נדרך‪ ,‬והוסיף להקשיב‪" .‬אתה עושה פה עבודה מצוינת‪,‬‬ ‫אבל מיצית את עצמך כאן‪ .‬אני מציע לך להאריך את שהותך‬ ‫בחו"ל‪ ,‬אבל לא בפריז‪ .‬אני רוצה שתקים את שלוחת ה'צומת'‬ ‫באתיופיה"‪.‬‬ ‫מייק הופתע‪ ,‬ואיסר המשיך בשלווה‪" :‬אתיופיה היא מדינה‬ ‫חשובה מאוד לישראל‪ .‬היא נמצאת מדרום לסודן‪ ,‬וסודן דרומית‬ ‫למצרים‪ .‬כך נוכל להגיע ממנה אל העורף המצרי‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫אריתריאה שוכנת על חוף ים סּוף‪ ,‬ולכן יש לה חשיבות מבצעית‬ ‫אסטרטגית‪ .‬עד כה כל השלוחה שלנו שם התבססה על אדם אחד‪,‬‬ ‫איש אמ"ן"‪.‬‬ ‫באדיס ַא ֶּב ָּבה?"‪ ,‬שאל מייק‪.‬‬ ‫"כלומר‪ ,‬להתמקם ַ‬ ‫סמ ָרה‪ .‬מעכשיו האחריות על‬ ‫"לא‪ .‬באריתריאה‪ ,‬בבירה ַא ָ‬ ‫התחום האפריקני עוברת למוסד‪ .‬בחרתי בך מפני שאני מאמין‬ ‫שאתה ומשפחתך תוכלו לחיות בזהות מושאלת‪ .‬אמנם יש לנו‬ ‫‪190‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪191‬‬

‫שם קשר טוב לשלטונות‪ ,‬אבל כל הפעילות תיעשה מתוך שלוחה‬ ‫חשאית‪ ,‬ובכיסוי זר מלא"‪.‬‬ ‫מייק חש כי הולמים בו באגרופים בזה אחר זה‪ .‬לעבור מפריז‪,‬‬ ‫פסגת העולם‪ ,‬לאיזה חור באפריקה‪ .‬ואפילו לא לאתיופיה אלא‬ ‫לאריתריאה‪ .‬מה גם שעליו לסבך את כל המשפחה‪ ,‬שתיאלץ‬ ‫לחיות תחת כיסוי מלא‪ .‬בתחילה הוא היה משוכנע שהבקשה‬ ‫מוגזמת‪ .‬ואולם הוא השתדל להגיב באיפוק‪" .‬איסר‪ ,‬הפתעת אותי‪.‬‬ ‫ברור שזה אתגר‪ .‬אבל אני חייב להתייעץ עם משפחתי"‪.‬‬ ‫ראש המוסד לא הרפה‪" :‬אין לי מועמדים אחרים‪ .‬אני מבקש‬ ‫שתשקול בחיוב‪ .‬אבל תדע לך שגם אם תסרב‪ ,‬לא יקרה לך דבר‬ ‫מבחינת ההתקדמות‪ .‬תסיים את הקדנציה שלך בפריז‪ ,‬תחזור‬ ‫ארצה‪ ,‬ותמשיך במסלולך‪ .‬אני מציע לך‪ ,‬לפנים משורת הדין‪,‬‬ ‫להמשיך קדנציה נוספת בחו"ל‪ .‬אבל במקום בתול מבחינתנו‪ .‬אני‬ ‫חושב שאתה מתאים לזה‪ ,‬ואני מכיר את משפחתך ולכן סבור‬ ‫שהיא תעמוד בזה"‪.‬‬ ‫מייק הבטיח לתת תשובה בתוך כשבוע‪ .‬מבית הקפה הוא יצא‬ ‫במהירות אל בניין הספרייה הלאומית הצרפתית‪ ,‬ששכנה ברובע‬ ‫השני‪ .‬שם‪ ,‬בדלפק אולם הקריאה הענק‪ ,‬הוא ביקש מהספרנית‬ ‫את האנציקלופדיה ָלרּוס‪ ,‬וגם אטלס כדי ללמוד את אתיופיה‬ ‫על כל מאפייניה הגיאוגרפיים‪ ,‬התרבותיים והכלכליים — כל מה‬ ‫שצריך לדעת‪ .‬אריתריאה ואתיופיה התקיימו כפדרציה כפויה מאז‬ ‫תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬האמת היא שמייק חיפש לא רק‬ ‫מידע מקצועי‪ ,‬אלא גם סיבה טובה לשכנע את אשתו שכדאי‬ ‫לעבור‪ .‬הוא כמעט התייאש‪ ,‬עד שלפתע צד את עינו מאמר של‬ ‫החוקר הצרפתי המפורסם לואי פסטר‪ ,‬שהגדיל לעשות ותיאר את‬ ‫אריתריאה ואתיופיה כשווייץ של אפריקה‪ .‬זה היה המעט שהיה‬ ‫יכול להיאחז בו‪ .‬הקלף היחיד מול פנינה‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬איך היה עם איסר?"‪ ,‬שאלה פנינה בסקרנות‪.‬‬ ‫"בסדר גמור‪ .‬נשב יחד מאוחר יותר ואספר לך באריכות"‪.‬‬ ‫לאחר שסיימו לאכול ארוחת צהריים אצל חברים‪ ,‬מצא מייק את‬

‫‪  |  192‬אהרון קליין‬

‫ההזדמנות לספר לה על ההצעה‪ .‬פנינה נראתה המומה‪" .‬להחליף‬ ‫את פריז באתיופיה? סוף העולם‪ .‬מיכאל‪ ,‬עדיף שנחזור ארצה‪,‬‬ ‫וזהו!"‪.‬‬ ‫הוא הושיט לה את צילום המאמר של פסטר שמצא בספרייה‪.‬‬ ‫פנינה לא השתכנעה‪ .‬בנם‪ ,‬דור‪ ,‬כבר היה כבן ארבע‪ ,‬והיא התנגדה‬ ‫"לגור עם ילד קטן בן ארבע במקום כזה פראי ומסוכן‪ ,‬ועוד עם‬ ‫כל כך הרבה נעלמים לגבי המשימה"‪.‬‬ ‫מייק ניסה בכל זאת‪" .‬לפריז אנחנו יכולים להגיע לפחות עוד‬ ‫מאה פעמים‪ .‬לאפריקה אני לא יודע אם אי פעם נגיע"‪.‬‬ ‫פנינה עמדה על דעתה‪ ,‬והוא פנה לכיוון חדש‪" :‬תנסי לפחות‬ ‫לשקול את זה בחיוב‪ .‬אנחנו אמורים להיות שם שנתיים ונראה‬ ‫כיצד הדברים יתפתחו‪ .‬אם המקום לא ימצא חן בעינייך — את‬ ‫יכולה לחזור‪ ,‬או שנחזור יחד‪ .‬יש גם אפשרות שאני אצא לשליחות‬ ‫הזאת לבד‪ ,‬ואני מניח שאוכל להגיע כל כמה חודשים לביקור קצר‬ ‫של כמה ימים‪ .‬אבל‪ ,‬פנינה‪ ,‬זה לא מה שאני רוצה‪ .‬אני רוצה‬ ‫שנהיה ביחד‪ ,‬כמשפחה‪ .‬בואי נשקול את זה שוב"‪.‬‬ ‫הם המשיכו לדון בעניין במשך שעות ארוכות עד שפנינה‪,‬‬ ‫שראתה את עיניו הנוצצות לנוכח האפשרויות המסקרנות‬ ‫שמציעה אפריקה‪ ,‬ניאותה לוותר‪" :‬זו תהיה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬חוויה‬ ‫מאתגרת‪ ,‬ובמיוחד לחיות כמשפחה תחת כיסוי‪ .‬אני מסכימה‬ ‫לנסות"‪ .‬מייק קפץ מהכורסה והחל לנשקה‪ .‬במידת מה הוא חש‬ ‫כילד שזכה בהרפתקה שהשתוקק לה מאוד‪ .‬הוא הבטיח לפנינה‬ ‫כי כשתחוש שהמקום אינו ראוי לה ולדור — הם ישובו מיד‬ ‫בטיסה הראשונה לפריז‪ .‬עוד סיכמו כי מייק יצא לבדו לאריתריאה‬ ‫לשלושה חודשי התארגנות‪ ,‬ורק אז יחליט אם המקום ראוי לחיי‬ ‫משפחה‪.‬‬ ‫כעבור שבוע הוא נפגש עם ראש המוסד והודיע לו על‬ ‫הסכמתו לקבל על עצמו את המשימה‪ .‬הם שוחחו על החשיבות‬ ‫האסטרטגית של אפריקה‪ ,‬ועל האתגרים המודיעיניים שבה‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1960‬סיימו בני הזוג הררי לארוז‪ ,‬וחזרו לארץ באונייה‬

‫איש המבצעים  |  ‪193‬‬

‫שנשאה את השם המחייב "ירושלים"‪ .‬התוכנית הייתה להתארגן‬ ‫בארץ כדי לצאת למשימה האפריקנית‪.‬‬

‫התמקמות באריתריאה‬ ‫אזור הפעילות של מייק היה קרן אפריקה וכלל את סודן‪,‬‬ ‫אריתריאה‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬תימן‪ ,‬עדן וסומליה‪ .‬באותה תקופה סומליה‪,‬‬ ‫כמו תימן‪ ,‬הייתה מחולקת לשתי מדינות‪ ,‬סומליה הדרומית‪,‬‬ ‫שבירתה מּוגָ דישּו (שהייתה בעברה תחת כיבוש איטלקי)‪ ,‬וסומליה‬ ‫ישה (שהייתה בעברה תחת כיבוש בריטי)‪.‬‬ ‫הצפונית‪ ,‬שבירתה ַהרגֵ יִ ָ‬ ‫גם המושבה הצרפתית הזעירה ג'יבּוטי‪ ,‬החולשת על מצרי באב‬ ‫אל מנדב‪ ,‬שבין האוקיינוס ההודי לים האדום‪ ,‬הייתה באחריותו‪.‬‬ ‫מייק העריך כי הסיבה המרכזית לשליחותו הייתה שליטתו במגוון‬ ‫השפות שבהן דיברו באזור זה של "סוף העולם"‪ :‬בג'יבוטי דיברו‬ ‫צרפתית‪ ,‬בסודן דיברו אנגלית‪ ,‬ובאתיופיה ואריתריאה דיברו גם‬ ‫אנגלית וגם איטלקית‪.‬‬ ‫מייק קרא חומר היסטורי רב לצורך הבנת האזור‪ .‬הקריאה על‬ ‫הכיבוש האיטלקי של אתיופיה העלתה בדמיונו תמונות שנצרבו‬ ‫בזיכרונו בילדותו‪ .‬הוריו נהגו אז לצאת לחופש פעמיים בשנה‪:‬‬ ‫בקיץ יצאו לבית קיט באוויר הצלול והקריר של הרי הלבנון‪,‬‬ ‫ובחורף הדרימו לחופשה של שלושה שבועות במצרים‪ .‬לאביו‬ ‫בצדה המזרחי‬ ‫היה חבר מצרי קופטי‪ ,‬שגר בעיירה פורט פואד‪ִ ,‬‬ ‫של תעלת סואץ‪ .‬מהגג של הווילה שלו הם נהגו להשקיף על‬ ‫כניסתן ויציאתן של האוניות מהתעלה‪ .‬מייק זכר כי בחופשת‬ ‫החורף של ‪ 1935‬צפה באוניות מלחמה עמוסות בחיילים איטלקים‬ ‫ששטו לכיוון אתיופיה‪ .‬הוא לא היה יכול שלא להתרשם משירת‬ ‫החיילים שרעמה לצלילי התזמורות הצבאיות‪ .‬היו אלה שירי‬ ‫מלחמה שפיארו את הצבא האיטלקי הכול‪-‬יכול‪ .‬כילד בן שמונה‬ ‫הוא התפעל מהמראות והצלילים‪ ,‬אבל בזיכרונו נחרתה גם‬ ‫תמונה הפוכה‪ :‬בשעות הלילה עברו אוניות בתעלה בדרכן חזרה‬

‫‪  |  194‬אהרון קליין‬

‫צפונה‪ ,‬כשהן נושאות על סיפונן פצועים רבים‪ ,‬בלי תזמורת ובלי‬ ‫שירה‪ .‬רק הסימן הגדול של הצלב האדום על דופן הסיפון הזכיר‬ ‫את שהתרחש בפנים‪ .‬הניגוד בין עליצותם של החיילים היוצאים‬ ‫לקרב לבין השקט העצוב שבו חזרו הפצועים הלם בו‪.‬‬ ‫מייק התלבט בבחירת שם משפחה‪ ,‬ולבסוף בחר בשם בעל‬ ‫צליל צרפתי מובהק‪ֶּ ,‬בלמֹונט‪ ,‬שפירושו‪ :‬הר יפה‪ .‬מייק הררי היה‬ ‫למישל בלמונט‪ ,‬פנינה לפרל בלמונט ודור המשיך כרגיל‪ ,‬ז'אן‬ ‫דור‪.‬‬ ‫לאסמרה‪ ,‬בירת אריתריאה‪ ,‬הוא הגיע לראשונה בסתיו ‪.1960‬‬ ‫פעולתו הראשונה הייתה למצוא בית שישמש למגורים ולעבודה‪.‬‬ ‫לאחר חיפושים ממושכים הוא מצא וילה גדולה בחלקה הדרומי‬ ‫של העיר וקנה אותה‪ .‬זו הייתה וילה של שתי קומות‪ ,‬מוקפת‬ ‫בחומה‪ .‬בעליה הקודמים היה מהנדס איטלקי שעסק בחיפוש זהב‪.‬‬ ‫הוא הותיר בחצר הווילה גם ציוד לכריית זהב‪ .‬מייק הכשיר את‬ ‫הווילה כך שהקומה הראשונה שימשה כמשרד‪ ,‬והקומה השנייה‬ ‫למגורים‪ .‬לחצר הבית הוא השיג זוג כלבי זאב‪ .‬האחד כונה ויסקי‪,‬‬ ‫רֹולה‪ .‬השניים נועדו לשמש‬ ‫לפי צבעו‪ ,‬ובת זוגו קיבלה את השם ָ‬ ‫מערכת אזעקה והגנה מפני פורצים מקומיים‪.‬‬ ‫לאחר חפיפה קצרה עם דוד קרון‪ ,‬ידיד טוב ואיש אמ"ן מוערך‬ ‫שפעל באסמרה בזהות מושאלת‪ ,‬החל מייק לעבוד‪ .‬יחד עמו הגיע‬ ‫גם אלחוטן של המוסד‪ ,‬שהתקין לו קשר ישיר עם המטה בתל‬ ‫אביב ועם השלוחה באדיס אבבה באמצעות מכשיר קשר מוסלק‪.‬‬ ‫ה"צומת" הציב לו מסייע נוסף‪ :‬קצין איסוף צעיר שהיה בקיא‬ ‫בהלכות גיוס סוכנים והפעלתם‪ .‬לאחר תקופה קצרה‪ ,‬כשהפעילות‬ ‫"אותר" מקצועי‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫התרחבה‪ ,‬הצטרף קצין איסוף נוסף וגם‬ ‫שתפקידו לאתר מועמדים לגיוס‪ .‬בתום שלושה חודשי התארגנות‬ ‫באסמרה הודיע מייק לפנינה‪" ,‬הכול מוכן‪ ,‬בואו"‪ .‬הוא דאג לכך‬ ‫שדור יוכל להצטרף לכיתה א' בבית הספר הצרפתי שבו למדו‬ ‫כל ילדי הדיפלומטים והאזרחים הזרים‪ .‬פנינה הוטרדה מבעיה‬

‫איש המבצעים  |  ‪195‬‬

‫נוספת‪ :‬כיצד מסבירים לילד‪ ,‬שעדיין לא מלאו לו חמש שנים‪ ,‬כי‬ ‫עליהם לחיות תחת כיסוי‪ .‬אחת המשמעויות הייתה איסור לדבר‬ ‫עברית בבית‪ ,‬ובטח ברחוב‪ ,‬ולהקפיד על השפה הצרפתית בלבד‪.‬‬ ‫היא בחרה בגישה ישירה‪" :‬אנחנו נוסעים לגור באתיופיה‪ ,‬וחשוב‬ ‫שלא ידעו שאנחנו ישראלים‪ .‬לכן לא נדבר בינינו עברית ונמשיך‬ ‫לדבר רק צרפתית‪ ,‬כמו שעשינו בפריז"‪ .‬דור הנהן בראשו ואז‬ ‫שאל "למה?"‪" .‬זה יזיק לאבא"‪ ,‬השיבה פנינה‪ .‬ואמנם‪ ,‬במשך כל‬ ‫שהייתם באסמרה נזהר דור שלא לדבר עברית ליד זרים‪ ,‬או ליד‬ ‫העוזרת שלהם בבית‪.‬‬ ‫מייק רכש בשביל פנינה מכונית מסוג פולקסוואגן חיפושית‬ ‫חדשה כדי שתהיה ניידת ותרגיש חופשייה ובטוחה לנוע בדרכים‪,‬‬ ‫במיוחד בהיעדרו‪ .‬לפנינה היה מסלול יומי קבוע‪ :‬היא נהגה להסיע‬ ‫את דור לבית הספר הצרפתי‪ ,‬ומשם לחנות כולבו גדולה ששמה‬ ‫"פסטקלדי"‪ ,‬החנות היחידה בכל העיר והאזור שבה יכלו זרים‬ ‫למצוא מצרכים ומוצרים איכותיים מיובאים‪ .‬באותם ימים לא היו‬ ‫באסמרה מקומות בילוי או עניין פרט לשדה תעופה ועוד מעט‬ ‫שכונות מגורים של מקומיים‪ .‬ברחוב הראשי היחיד היו חנויות‬ ‫ובתים בעיצוב קולוניאליסטי איטלקי‪ .‬בית הקולנוע היחיד היה‬ ‫מקור הבידור הבלעדי‪.‬‬ ‫בבית העסיקו בני הזוג בלמונט עוזרת שנקראה ַא ֶּב ָּבה (פרח‬ ‫באתיופית)‪ .‬עיקר עיסוקה היה טיפול בדור‪ .‬הנשים האתיופיות‬ ‫נוהגות לשאת את ילדיהן‪ ,‬כבר מיום היוולדם‪ ,‬במנשא מסורתי‬ ‫מיוחד על גבן‪ ,‬וכך בחרה גם אבבה לעשות‪ .‬בבית נהגו לצחוק‬ ‫כי דור גדל על גבה‪ ,‬בעוד היא המשיכה לעסוק בעבודות הבית‪.‬‬ ‫אבבה הייתה נוצרייה‪ ,‬ובכל פעם שעברו ליד כנסייה היא כרעה‬ ‫ברך והצטלבה‪ .‬דור סירב לבקשתה לכרוע ברך ולהצטלב‪ ,‬ואבבה‬ ‫לא הבינה מדוע‪ .‬באחת הפעמים היא פנתה בדאגה כנה אל פנינה‪:‬‬ ‫"הילד לא מצטלב על יד הכנסייה‪ ,‬מה קרה לו?"‪.‬‬ ‫פנינה‪ ,‬ברוב תושייתה‪ ,‬מצאה הסבר שהניח את דעתה‪:‬‬ ‫"את יודעת כמה כנסיות יש בפריז? אם הוא היה מצטלב על‬

‫‪  |  196‬אהרון קליין‬

‫יד כל אחת מהן‪ ,‬כמו שבאמת צריך לעשות‪ ,‬הוא לא היה‬ ‫מצליח לעבור את הרחוב‪ ,‬וכל הזמן היה על הברכיים מצטלב‪.‬‬ ‫לכן נהוג אצלנו‪ ,‬בקהילת הנוצרים בפריז‪ ,‬לא להצטלב ליד כל‬ ‫כנסייה"‪.‬‬ ‫החיים תחת כיסוי באזור שבו חיו גם ישראלים סיפקו לא מעט‬ ‫רגעי מבוכה‪ .‬באריתריאה התגוררה באותן שנים קבוצה של עשרות‬ ‫אנשי עסקים ישראלים שעסקו בשיווק‪ ,‬וניסו להחדיר לשוק‬ ‫מוצרים של חברות ישראליות כמו "עלית"‪" ,‬כור"‪" ,‬סולל בונה" או‬ ‫"צמיגי אליאנס"‪ .‬בני הזוג הררי נמנעו מקשרים חברתיים איתם‪.‬‬ ‫אלא שאחד הישראלים שהבחין ב"צרפתייה" הנאה המגיעה בכל‬ ‫בוקר עם בנה לבית הספר‪ ,‬ניסה להתקרב ולפתח קשרי ידידות‬ ‫עמה‪ .‬ואולם פנינה דחתה אותו בנימוס‪ .‬מעת לעת‪ ,‬כשהגיע סרט‬ ‫חדש‪ ,‬נהגו בני הזוג הררי ללכת לקולנוע‪ .‬באחד הערבים הם‬ ‫הופתעו לגלות כי שתי השורות שמעליהם אוישו בישראלים‪.‬‬ ‫משהבחין בהם המחזר‪ ,‬הוא החל להתפאר בעברית בפני חבריו‪,‬‬ ‫וסיפר מה היה עושה לצרפתייה הזאת‪ ,‬אם רק יזדמן לו‪ .‬לבני הזוג‬ ‫הררי לא נותר אלא להאזין לתיאורים העסיסיים ולחייך במבוכה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬הבדידות שאפפה אותם לא הייתה קלה‪ .‬לא פעם שקע‬ ‫מייק בהרהורים על מה שהיה מוכן לעשות כדי לעבור בזה הרגע‬ ‫לתל אביב‪ ,‬לשדרות האליזה בפריז‪ ,‬או לכל מקום מערבי אחר‪.‬‬ ‫העיקר שיהיה רחוק מכאן‪.‬‬ ‫אחד התענוגות המעטים שהיו להם באסמרה היה טמון במכונת‬ ‫גלידה שניצבה בבסיס האמריקני הסמוך לעיר‪ ,‬שם נהגו לבלות עם‬ ‫דור‪ .‬הבסיס היה חלק ממערך ההאזנה האמריקני‪ ,‬שלימים נקרא‬ ‫הסוכנות לביטחון לאומי (‪.)N.S.A – National Security Agency‬‬ ‫האמריקנים הציבו שם אנטנות לקליטת שידורים שיצאו מהגוש‬ ‫הסובייטי‪ ,‬מאחר שאסמרה נמצאת בגובה של ‪ 2,400‬מטר מעל‬ ‫פני הים‪ ,‬מה שהקל את ההאזנה‪ .‬האמריקנים‪ ,‬כמו אמריקנים‪ ,‬בנו‬ ‫בסיס מרשים ואיכות החיים בו הייתה גבוהה‪ .‬בבסיס הייתה גם‬ ‫חנות שממנה רכשו בני הזוג הררי את מכשיר הטלוויזיה הראשון‬

‫איש המבצעים  |  ‪197‬‬

‫שלהם‪ ,‬שהקרין בעיקר מערבונים וחדשות מתחנות השידור‬ ‫האמריקניות‪ .‬באסמרה הם הפכו למומחי מערבונים‪.‬‬ ‫על אתיופיה‪ ,‬אריתריאה ואפריקה בכלל‪ ,‬למד מייק בראשית‬ ‫דרכו שם מעשרות ספרים שהצליח להשיג‪ .‬הוא קרא ספרי‬ ‫היסטוריה‪ ,‬ספרות מסע וגם ספרות יפה שעלילתה התרחשה בחלק‬ ‫זה של העולם‪ .‬הוא למד כי התרבות המערבית נהגה להתעלם‬ ‫מהמורשת המפוארת של האומה האתיופית‪ ,‬המגיעה לפי מסורתם‬ ‫עד לימי מלכת שבא ולרומן המתוקשר שלה עם המלך שלמה‪.‬‬ ‫מייק למד כי שני דברים עיקריים מייחדים את אתיופיה‪ :‬האמונה‬ ‫הנוצרית של מרבית האוכלוסייה‪ ,‬שהתנצרה לאחר ששליטי‬ ‫אתיופיה קיבלו על עצמם את הנצרות כבר במאה הרביעית‬ ‫לספירה; והשני טמון בעובדה שאתיופיה היא אחת משתי המדינות‬ ‫היחידות בכל אפריקה שמעולם לא נשלטו על ידי מדינה אירופית‬ ‫(למעט חמש שנים של כיבוש איטלקי אכזר בשנים ‪.)1941–1936‬‬ ‫מבחינה גאוגרפית אתיופיה יושבת על השבר הגאולוגי הסורי‪-‬‬ ‫אפריקני‪ ,‬ומאופיינת בגובה רב‪ ,‬בין ‪ 1,800‬ל‪ 3,000-‬מטר מעל פני‬ ‫הים‪ .‬הדבר יצר ארץ מגוונת מבחינה אקולוגית‪ .‬אגם טאנה בצפון‬ ‫המדינה הוא מקורו של הנילוס הכחול שזורם לסודן‪ ,‬שם הוא‬ ‫מתמזג עם הנילוס הלבן שמקורו באגם ויקטוריה‪.‬‬ ‫היחסים בין ישראל לאתיופיה היו הדוקים בשנות השישים‪,‬‬ ‫אף שבראשיתם עדיין לא הייתה שגרירות ישראלית באדיס אבבה‪.‬‬ ‫עיקר הקשר היה חשאי‪ .‬בכל זאת משלחות רבות של קצינים‬ ‫וחיילים מהצבא האתיופי יצאו לאימונים ולהכשרות בישראל‪ ,‬וגם‬ ‫אנשי צבא ישראלים נשלחו לפרקי זמן ארוכים לאתיופיה כדי‬ ‫לשמש מדריכים בצבא האתיופי‪ .‬בכלל זה הם אימנו גם את לוחמי‬ ‫משמר הקיסר‪ ,‬שהגנו על בני משפחת הקיסר והמעגל הקרוב‬ ‫ביותר אליו‪.‬‬ ‫יילה ֶסלאסי‪ ,‬הנהיג בארצו שלטון דיקטטורי‬ ‫הקיסר עצמו‪ַ ,‬ה ֶ‬ ‫במשך יותר מארבעים שנים‪ .‬הוא מיעט לצאת לביקורים במדינות‬ ‫אחרות בשל חשש תמידי מהפיכה נגדו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדצמבר ‪1960‬‬

‫‪  |  198‬אהרון קליין‬

‫יצא הקיסר לסיור ארוך ברחבי העולם‪ ,‬שאותו סיים בברזיל‪ .‬אל‬ ‫הטיול הוא יצא במטוס של חברת התעופה הלאומית "אתיופיה‬ ‫איירליינס"‪ ,‬שהוכשר במיוחד בשבילו‪ .‬לפי בקשת הקיסר‪ ,‬המוסד‬ ‫העמיד לרשותו אלחוטן ישראלי שנמנה כביכול עם פמליית‬ ‫המלווים‪ .‬הוא היה האחראי על שמירת הקשר של הקיסר עם‬ ‫מדינתו במהלך טיסותיו הבין‪-‬לאומיות‪ .‬באמצעותו גם הועבר‬ ‫לקיסר מידע חיוני ועדכונים שהתקבלו מהשלוחות של המוסד‬ ‫באדיס אבבה ובאסמרה‪.‬‬ ‫חששו של הקיסר מהפיכה התברר כמוצדק‪ .‬כשהוא נחת‬ ‫בברזיל‪ ,‬תחנתו האחרונה בסיור‪ ,‬החלה באדיס אבבה הפיכה‬ ‫צבאית‪ .‬באותו בוקר‪ ,‬בעוד יחידות צבאיות שהעבירו את נאמנותן‬ ‫לצד המורדים החלו להשתלט על חלקים גדולים של הבירה‪ ,‬היה‬ ‫מייק בטיסה פנים‪-‬ארצית מאסמרה לאדיס אבבה‪.‬‬ ‫כשנחת‪ ,‬עוד בטרם התברר לו כי הוא בעיצומה של הפיכה‬ ‫צבאית‪ ,‬הבחין בתכונה ערה וחריגה של כלי רכב צבאיים ואנשי‬ ‫צבא‪ .‬כשיצא מהמטוס המתין לו‪ ,‬ממש בקצה גרם המדרגות‪,‬‬ ‫ידידו נחום אדמוני‪ ,‬ששימש ראש שלוחת "תבל" — האחראית על‬ ‫הקשרים עם ארגוני ביון מקבילים — ולימים ראש המוסד‪ .‬אדמוני‪,‬‬ ‫שהצטרף למפגש החודשי עם ראשי המערך המודיעיני והביטחוני‬ ‫של אתיופיה‪ ,‬התנצל והסביר בחיוך כי כנראה לא יוכלו להיפגש‬ ‫עם ראש המודיעין והביטחון האתיופי‪ ,‬איש אמונו של הקיסר‪,‬‬ ‫משום שהוא בין מובילי ההפיכה‪ ,‬ועסוק עד למעלה ראש‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬עקב המצב המתוח‪ ,‬שדה התעופה נסגר זמנית‬ ‫והם יצאו יחד אל ביתו של אדמוני בעיר‪ .‬לאחר כמה שעות‪,‬‬ ‫כשהסתמנה רגיעה‪ ,‬יצא מייק למלון "ראס" שבמרכז העיר‪ .‬לאחר‬ ‫שהתמקם בחדרו החלו לפתע חילופי אש אוטומטית בסביבות‬ ‫המלון‪ .‬הקרבות התנהלו בין יחידות הצבא המורדות לבין יחידות‬ ‫של תומכי הקיסר‪ .‬בית המלון נמצא בתווך‪ .‬חמישה ימים נמשכה‬ ‫המערכה‪ ,‬וכבר בשעות הראשונות נותק החשמל‪ .‬לאחר מכן פסקה‬ ‫אספקת המים‪ ,‬ובתוך שעות מספר כבר לא היה אפשר להשתמש‬

‫איש המבצעים  |  ‪199‬‬

‫בחדרי השירותים‪ .‬לאחר יום וחצי גם המזון כמעט נגמר‪ .‬מייק היה‬ ‫מודאג והתקשה להירדם‪ .‬חוסר ודאות הוא מצב תודעתי קשה‪.‬‬ ‫חמישה ימים ולילות הוא שרד בתוך המלון‪ ,‬כשידיעות מקוטעות‬ ‫על התקדמות המורדים‪ ,‬שהצליחו וחלפו על פני חורשת עצי אורן‬ ‫שחלשה על כל האזור‪ ,‬התחלפו מהר מאוד בשמועות על שינוי‬ ‫מגמה והצלחה של יחידות הצבא הנאמנות לקיסר לתקוף בחזרה‪.‬‬ ‫וחוזר חלילה‪ .‬השמועות בין אורחי המלון‪ ,‬זרים ברובם‪ ,‬עברו‬ ‫במהירות‪ .‬רבים חששו מהצלחת המורדים‪ ,‬שהייתה עלולה לעלות‬ ‫להם בחייהם‪ .‬מייק החליט כי בכל מקרה ידבק בסיפור הכיסוי‬ ‫של איש עסקים מאסמרה שהגיע לעיר לפגישת עבודה‪ ,‬ונתקע‪,‬‬ ‫לדאבונו‪ ,‬בבית המלון‪.‬‬ ‫למרות שפע השמועות והדיווחים הלא אמינים‪ ,‬לא הפסיק‬ ‫מייק לנסות להבין ולנתח מה קרה בחוץ‪ .‬העובדה שלא היה לו‬ ‫קשר עם אדמוני והוא לא ידע מה קרה עמו מאז נפרדו העיקה‬ ‫עליו‪ .‬הוא הציץ החוצה דרך החלונות וראה עשן מיתמר‪ .‬ריח כבד‬ ‫שרפה נישא באוויר‪ .‬הניסיונות להבין את תמונת הקרב‬ ‫של אבק ֵ‬ ‫לא צלחו‪ .‬גם שמועות על נפגעים בקרב האורחים בבית המלון‬ ‫נפוצו במהירות‪ .‬בכל פעם שהציץ החוצה‪ ,‬או כשחלף בריצה‬ ‫בסמוך לחלונות ולמרפסות‪ ,‬הוא נזהר מפני כדור תועה‪ .‬מדי פעם‬ ‫הוא שלף את מצלמת שמונה המילימטרים שהייתה עמו במזוודה‪,‬‬ ‫וצילם‪.‬‬ ‫בתום חמישה ימים ארוכים ומתישים גברו נאמני הקיסר‬ ‫על הכוחות המורדים‪ .‬מנהיגי המורדים נתלו בכיכר העיר לקול‬ ‫מצהלות ההמונים‪ .‬עם שוך הקרבות הגיע אדמוני אל בית המלון‬ ‫והם נפגשו בחיבוקים‪ .‬הם יצאו יחד לסייר בעיר‪ ,‬ודי מהר התגלגלו‬ ‫לכיכר המרכזית‪ ,‬שם ראו את גופותיהם של ראש המשמר הקיסרי‬ ‫ושל ראש המודיעין והביטחון האתיופי‪ ,‬וכמה מקורבים שנתלו‬ ‫קודם לכן‪ .‬את אחד מהם‪ ,‬ראש המודיעין והביטחון‪ ,‬אשר שימש‬ ‫גם כקצין הקשר שלהם לקיסר‪ ,‬הם הכירו היטב‪.‬‬

‫‪  |  200‬אהרון קליין‬

‫פנינה וניסיון ההפיכה‬ ‫כל אותם ימים לא ידע מייק הררי מה קורה עם בני משפחתו ואנשיו‬ ‫באסמרה‪ .‬לא היה כל אמצעי קשר טלפוני עם אסמרה‪ ,‬ולכן מיד‬ ‫לאחר ששדה התעופה של אדיס אבבה נפתח מחדש לטיסות פנים‪,‬‬ ‫הוא עלה על מטוס שנסע לאסמרה‪ .‬רק כשהגיע ופגש את פנינה‬ ‫התברר לו עד כמה היא הפכה למעורבת בעבודתו‪ .‬פנינה הוכיחה‬ ‫לו שוב עד כמה הוא יכול להישען עליה בעת הצורך‪ .‬מתחקור‬ ‫האירועים התבררה לו התמונה המלאה‪ :‬עם הגעת הידיעות על‬ ‫התחלת ההפיכה הצבאית התכנסו עובדי השלוחה בהיעדרו‪ ,‬ויחד‬ ‫עם פנינה החליטו לנקוט צעדי חירום כדי לקדם כל התפתחות‬ ‫בלתי צפויה‪ .‬פנינה‪ ,‬שהייתה הבוגרת והמנוסה‪ ,‬זכתה להערכת‬ ‫כל עובדי השלוחה‪ .‬במצב המיוחד שנקלעו אליו היא בחרה‬ ‫למלא את מקומו של בעלה בעצמה‪ .‬אחד הנושאים הראשונים‬ ‫לטיפול הייתה בקשתו של ראש הביטחון והמודיעין של המשנה‬ ‫לקיסר באריתריאה‪ ,‬קולונל פיטוררי (‪ ,)Fitourari‬לאתר את מייק‪.‬‬ ‫כשהוסבר לו כי הוא נמצא באדיס אבבה בדרכו לפגישה עם ראש‬ ‫המודיעין והביטחון של הקיסר‪ ,‬שהיה בין הקושרים‪ ,‬הוא ביקש‬ ‫באדיבות‪ ,‬אך בתקיפות‪ ,‬שפנינה תעביר לידיו את מכשיר הקשר‬ ‫החשאי של השלוחה‪ .‬הקולונל חשד‪ ,‬לרגע‪ ,‬כי נסיעתו של מייק‬ ‫לאדיס אבבה נועדה לסייע לקושרים‪.‬‬ ‫לאחר התייעצות עם עובדי השלוחה החליטה פנינה להעביר‬ ‫לו את מכשיר הקשר‪ .‬ככלל‪ ,‬תמיד היה להם זוג אמצעי תקשורת‬ ‫— אחד חלופי למקרה הצורך‪ .‬גם הפעם הוכיחה השיטה את‬ ‫עצמה — הם הפעילו והשמישו מיד את מערכת הקשר החלופית‪.‬‬ ‫כשהמריא מטוסו של הקיסר מברזיל בדרכו חזרה לאתיופיה‪,‬‬ ‫הוא עדיין לא ידע על ההפיכה‪ .‬הדיווחים הראשוניים חייבו הליך‬ ‫מהיר של קבלת החלטות גם מצד ישראל‪ .‬ראש הממשלה ושר‬ ‫הביטחון אז‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬נדרש להכריע‪ :‬האם לתמוך במורדים‪,‬‬ ‫להישאר נאמנים לקיסר‪ ,‬או להמתין עד שיתבהר המצב‪ .‬נדרשה‬

‫איש המבצעים  |  ‪201‬‬

‫גם החלטה פרטנית מהירה‪ :‬האם להודיע לקיסר על ההפיכה‬ ‫בארצו באמצעות האלחוטן הישראלי שבמטוסו? בן גוריון‪ ,‬שגם‬ ‫הפעם גילה מנהיגות אמיצה‪ ,‬חזון וראייה לעתיד‪ ,‬קבע נחרצות כי‬ ‫ישראל תתמוך בקיסר‪ .‬הוא הורה להעביר מסר ברוח זו באמצעות‬ ‫האלחוטן‪ .‬כשנחת מטוסו של הקיסר במרוקו‪ ,‬לתדלוק ולחניית‬ ‫ביניים‪ ,‬הגיעה ההודעה הישראלית‪ .‬הקיסר נדרש אז להחלטה‬ ‫קשה‪ :‬האם להמתין במרוקו‪ ,‬ואולי אף להישאר שם ולקבל‬ ‫בהמשך מקלט מדיני? האם לנחות בישראל ולהמתין שם‪ ,‬או‬ ‫לחזור לאתיופיה ולהילחם?‬ ‫הוא נועץ בחתנו‪ ,‬מושל אריתריאה‪ ,‬שנותר נאמן לו‪ ,‬והחליט‬ ‫להמשיך בטיסה לאריתריאה‪ .‬מיד עם נחיתת המטוס מיהרו‬ ‫האלחוטן הישראלי ופמליית הקיסר לארמון המשנה באסמרה‪.‬‬ ‫האלחוטן רצה להעביר מברקים דחופים לארץ‪ ,‬וחיפש דרך לאתר‬ ‫את השלוחה הישראלית של המוסד‪ ,‬שידע על קיומה‪ ,‬אך מעולם‬ ‫לא נדרש לה‪ .‬הוא גם ידע שאנשי השלוחה חיים בכיסוי‪ ,‬ולכן אין‬ ‫לפנות אליהם ישירות‪ .‬לכן יצר קשר עם איש העסקים עזריאל‬ ‫עינב‪ ,‬פלמ"חניק בעברו‪ ,‬שמימש את הפוטנציאל הכלכלי שבעדרי‬ ‫הבקר העצומים שבאתיופיה והקים באסמרה מפעל גדול לעיבוד‬ ‫בשר‪ ,‬שחלק ניכר מתוצרתו שּווק לישראל‪ .‬בד בבד הוא שימש‬ ‫גם כסייען ואיש קשר של השלוחה למקרה חירום‪ .‬האלחוטן‪,‬‬ ‫בתושייתו‪ ,‬ביקש ממנו לתאם לו פגישה דחופה עם ראש השלוחה‬ ‫כדי להעביר באמצעותו כמה וכמה מברקים דחופים מהקיסר לבן‬ ‫גוריון‪ .‬במקום ראש השלוחה הוא מצא‪ ,‬דרך ערוצי התקשורת‬ ‫החשאית‪ ,‬את פנינה‪ ,‬שהודיעה לו כי מייק תקוע באדיס אבבה‪.‬‬ ‫"מה עושים?"‪ ,‬שאל עינב‪.‬‬ ‫"אני אפגש עם האלחוטן"‪ ,‬ענתה פנינה באומץ‪.‬‬ ‫"איך? את בחורה לבנה‪ .‬כל תנועה שלך בלילה בעיר תהווה‬ ‫סיכון בעבורך"‪.‬‬ ‫"תגיד לו להגיע לבית הקברות המקומי בחצות‪ .‬אמתין לו‬ ‫שם"‪ ,‬סיכמה בהחלטיות‪.‬‬

‫‪  |  202‬אהרון קליין‬

‫עינב נדהם מהתשובה‪ ,‬אך הבטיח להעביר את ההודעה‬ ‫לאלחוטן‪ ,‬והציע לה להתלוות אליו‪ .‬פנינה הודתה לו‪ ,‬אך דחתה‬ ‫את ההצעה‪ .‬בחצות הלילה היא נפגשה לבדה עם האלחוטן בחצר‬ ‫בית הקברות‪ .‬בפגישה היא העבירה לידי האלחוטן חבילת מברקים‬ ‫שנשלחו מהארץ ויועדו לקיסר‪ ,‬ונטלה עמה את המברקים שיועדו‬ ‫להגיע לישראל‪ .‬הם נפרדו לאחר שקבעו סידורי תקשורת להמשך‪.‬‬ ‫המשימה הושלמה‪ ,‬לא מעט בזכות תושייתה ותעוזתה של פנינה‪.‬‬ ‫ההתנהלות ההחלטית של בן גוריון‪ ,‬ושל אנשי השלוחה באדיס‬ ‫אבבה ובאסמרה‪ ,‬הייתה מועילה‪ .‬היא הוכיחה לקיסר ולאנשיו‬ ‫כי ישראל ואנשיה נאמנים לו בכל מצב‪ .‬אין ספק כי החלטה‬ ‫אחרת של מקבל ההחלטות בירושלים עלולה הייתה לסכן את‬ ‫אנשי השלוחה‪ ,‬ואולי אף מביאה לפגיעה בהם כתומכי ההפיכה‬ ‫שכשלה‪.‬‬

‫סיור על גבול אריתריאה‪-‬סודן‬ ‫פיטוררי‪ ,‬ראש המודיעין והביטחון של המשנה לקיסר‪ ,‬היה בעל‬ ‫אישיות רבגונית ומעניינת‪ .‬מייק למד להעריכו ולחבבו עד מאוד‪.‬‬ ‫הוא היה כבן חמישים‪ ,‬כהה עור‪ ,‬נמוך ובעל מבנה גוף אתלטי‪.‬‬ ‫האיש הנכון בתפקיד הנכון — חכם וערמומי‪ ,‬ועם זאת נעים‬ ‫הליכות ואוהב ישראל‪ .‬הוא היה נאמן ללא סייג לקיסר‪ ,‬שאותו‬ ‫הכיר עוד בשנות השלושים של המאה העשרים‪ ,‬כשגלה פיטוררי‬ ‫מאתיופיה יחד עם הקיסר ומקורביו בעקבות הכיבוש האיטלקי‪.‬‬ ‫בסיוע הבריטים הוא הגיע לירושלים בשנת ‪ ,1937‬ובשלוש‬ ‫שנות גלותו בירושלים הוא שימש כבלדר אישי של הקיסר‪ .‬את‬ ‫המסלול מירושלים לאדיס אבבה נהג פיטוררי לעשות דרך חצי‬ ‫האי סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬סודן ועד לאתיופיה ובחזרה‪ .‬מסע של שלושים‬ ‫וחמישה ימים בכל כיוון‪ .‬במסעותיו אלה הוא הלך ברגל‪ ,‬רכב‬ ‫על חמור‪ ,‬סוס או גמל‪ ,‬נהג במכונית‪ ,‬נסע ברכבת‪ ,‬וגם הפליג‬ ‫באונייה‪ .‬כך חלף על פני יותר מ‪ 2,500-‬קילומטרים‪ .‬אבל בכל‬

‫איש המבצעים  |  ‪203‬‬

‫פעם הוא עמד במשימתו‪ ,‬והעביר מסרים חשאיים לתומכיו של‬ ‫הקיסר שנשארו באתיופיה‪ .‬את סיפורי המסע שלו נהג פיטוררי‬ ‫לספר למייק באריכות במהלך מפגשיהם‪ .‬היה להם טקס קבוע‪,‬‬ ‫שהתקיים בכל פעם שמייק הגיע לפגישה במשרדו באסמרה‪ :‬הם‬ ‫ישבו ממושכות עד רדת הערב‪ ,‬עד שמייק ציין‪" ,‬השעה כבר שש‪,‬‬ ‫אני יוצא הביתה"‪ ,‬ופיטוררי מיהר להשיב‪" ,‬מצוין‪ ,‬בוא נלך אליך‬ ‫הביתה"‪ .‬אצל מייק הם נהנו מכוסית שתייה חריפה על רקע המשך‬ ‫סיפוריו‪ .‬הביטוי "ומשקה אחד לדרך‪ ,)One for the road...( "...‬היה‬ ‫חביב עליו במיוחד לקראת סוף הערב‪ ,‬כשנהג לקום ולעשות דרכו‬ ‫אל הדלת‪ ,‬ואז להסתובב ולהציע להישאר רק לעוד כוסית ויסקי‪.‬‬ ‫לא פעם הביא עמו פיטוררי גם פיסות בשר קּודּו מיובשות‪,‬‬ ‫והתעקש שמייק יאכל מהן‪ .‬באתיופיה נהגו לפרוס את שכבת‬ ‫הבשר הדקה שמתחת לעור האנטילופה ולייבש אותה‪ .‬את‬ ‫התוצאה הגישו כמתאבן‪ ,‬לצד משקאות אלכוהוליים‪ .‬קודו היא‬ ‫אנטילופה גדולה שהגיעה למשקל של כשלוש מאות קילוגרם‬ ‫ויותר‪ ,‬ופיטוררי‪ ,‬צייד בנשמתו‪ ,‬אהב לצוד אותן במו ידיו‪ .‬יום אחד‬ ‫הציע פיטוררי למייק‪ ,‬שאותו כינה "מישל"‪ ,‬להצטרף אליו לציד‬ ‫בסוואנה האפריקנית‪ .‬מייק נענה להצעה שהיה בה עניין‪ ,‬חידוש‪,‬‬ ‫אתגר וחוויה‪ .‬כך הוא אהב לבלות‪" .‬נצא לדרך אחרי הצהריים‪,‬‬ ‫ניסע עד לעיירה על גבול אריתריאה‪-‬סודן‪ .‬נמתין שם‪ ,‬ובשלוש‬ ‫לפנות בוקר נצא לציד"‪ ,‬סיכם פיטוררי‪.‬‬ ‫פיטוררי הגיע מצויד‪ :‬שלושה רובי צלפים‪ ,‬רובי ציד וכדורים‬ ‫מיוחדים שנועדו לצוד את האנטילופה בעלת העור העבה‪ .‬הם‬ ‫נדרובר ארוך‪ ,‬ונסעו ארבע שעות בכיוון‬ ‫ֶ‬ ‫יצאו לדרך בג'יפ מסוג ַל‬ ‫מערב עד שהגיעו בשעת לילה לעיירה נידחת על גבול סודן‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬בשעת ההמתנה‪ ,‬שלף פיטוררי בקבוק ויסקי משובח ומזג‪.‬‬ ‫בשלוש לפנות בוקר‪ ,‬על פי התכנון המוקדם‪ ,‬הם יצאו לסוואנה‪.‬‬ ‫"איך לכל הרוחות"‪ ,‬חשב מייק לעצמו‪" ,‬הוא יצליח לזהות בסבך‬ ‫הצמחייה שלפנינו את קרני האנטילופה שנבלעים במראה הכללי‬ ‫ובצבעים של הסוואנה"‪ .‬אבל פיטוררי היה בטוח בעצמו‪ .‬הוא‬

‫‪  |  204‬אהרון קליין‬

‫ישב ליד הנהג ובמבט מרוכז סרק בתשומת לב רבה את הגבעות‬ ‫סביב‪ .‬לפתע הוא סינן בקול שקט לנהג‪" ,‬אתה רואה את האוכף‬ ‫בין שתי הגבעות? אני מזהה את הקרניים‪ ,‬עצור!"‪ .‬הוא הצביע‬ ‫בידו על הכיוון והחל לספור באטיות‪" .‬מישל‪ ,‬יש שם שבע נקבות‬ ‫של קודו וזכר אחד"‪ .‬פיטוררי הנחה את מבטו של מייק‪ ,‬עד שגם‬ ‫הוא זיהה את הלהקה‪ .‬המראה ריגש אותו‪ :‬בלב הסוואנה רעתה‬ ‫להקת אנטילופות שליחכו עשב באור ראשון של בוקר‪" .‬לא ניגע‬ ‫בנקבות‪ ,‬מפני שזאת עונת ההיריון שלהן"‪ ,‬אמר פיטוררי‪" .‬נחפש‬ ‫את העדרים של הזכרים‪ .‬לפי רצון האלוהים היכן שיש נקבות‪ ,‬יש‬ ‫זכרים‪ ,‬אל דאגה"‪ .‬הם צחקו חרישית‪.‬‬ ‫הם ירדו מהג'יפ והחלו לנוע ברגל בסבך במעלה הגבעה‪ .‬עד‬ ‫שלפתע‪ ,‬מתוך הסוואנה‪ ,‬הזדקרה אנטילופה במרחק חמישה‪-‬עשר‬ ‫מטרים‪ .‬פיטוררי כיוון את רובה הציד ישר ללב ופגע במדויק‪.‬‬ ‫הנהג הגיע במהירות‪ ,‬הוציא מערכת סכינים והתחיל לנקות את‬ ‫הקרביים במיומנות רבה‪ .‬פיטוררי הסביר כי בשל מזג האוויר‬ ‫והטמפרטורות הגבוהות חובה לנקות מיד את קרביו של הניצוד‬ ‫כדי שהגווייה לא תסריח‪ .‬הבעיה שנותרה הייתה איך להעביר‬ ‫יותר משלוש מאות קילוגרמים אל הג'יפ‪ .‬אבל פיטוררי הצייד‬ ‫הוותיק היה מתורגל גם בזה‪ .‬הוא ביקש ממייק להמתין עם הנהג‬ ‫מחוץ לג'יפ‪ ,‬והמשיך לנהוג לבדו לכפר סמוך‪ .‬הוא חזר כעבור‬ ‫כשעה עם קבוצת גברים‪ ,‬ויחד הם העמיסו את הבהמה המתה על‬ ‫הלנדרובר‪.‬‬ ‫הם המשיכו לנסוע באטיות עוד יותר משעה‪ ,‬עד שלפתע זיהה‬ ‫פיטוררי אנטילופה נוספת‪" .‬מישל‪ ,‬תוריד אותו"‪ ,‬הוא הורה‪ .‬מייק‬ ‫התרגש‪ .‬הוא חש שכל תהילתו של צה"ל ויוקרתה של ישראל‬ ‫מונחים על כף המאזניים — הוא חייב לפגוע! הוא סחט את ההדק‬ ‫וירה — בינגו‪ .‬הוא פלט אנחת רווחה חרישית‪ ,‬אבל אז עלתה‬ ‫השאלה מה יעשו עם עוד כשלוש מאות קילוגרמים של בשר‬ ‫איכותי וטעים‪ .‬בינתיים ירד הנהג והחל לנקות בתרגולת המוכרת‬ ‫את קרבי הבהמה‪" .‬אל תדאג‪ ,‬מישל‪ ,‬אנחנו ניתן אותו לכפריים‪,"...‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪205‬‬

‫קבע פיטוררי וחייך‪ .‬הוא יצא שוב אל הכפר הסמוך והציע את‬ ‫הבשר לבני השבט‪ ,‬בתנאי שיבואו לקחתו‪ .‬כשהגיעו המקומיים‪,‬‬ ‫השעה הייתה כבר אחת‪-‬עשרה בבוקר והשמש הלוהטת העיקה‪.‬‬ ‫אבל ההרפתקה‪ ,‬העריך מייק בצדק‪ ,‬הייתה רק בעיצומה‪.‬‬ ‫בצהרי היום הם יצאו באטיות משטחי הסוואנה בדרכם חזרה‬ ‫לעיירה הקרובה‪ ,‬לאחר שסיירו לאורך הגבול עם סודן‪ .‬בסוואנה‬ ‫אין שבילים והנסיעה האטית אינה קלה‪ .‬קוץ ארוך במיוחד‪ ,‬בגודל‬ ‫של פגיון‪ ,‬מהסוג האופייני לסוואנה‪ ,‬חדר בדרכם את הצמיג‪ .‬הם‬ ‫ניסו להחליף את הגלגל המפונצ'ר‪ ,‬אך היה זה בלתי אפשרי‬ ‫להרים את הג'יפ‪ .‬משקלה העצום של האנטילופה מנע זאת‪ .‬הם‬ ‫היו בלב הסוואנה‪ ,‬רחוקים כמה שעות נסיעה מהעיירה‪ .‬היחידים‬ ‫שהיו קרובים אליהם היו בני הכפר המקומיים‪ ,‬שכבר זכו לשני‬ ‫ביקורים של פיטוררי‪ .‬הנהג יצא לעבר הכפר וכעבור יותר משעה‬ ‫חזר שוב עם קבוצת מקומיים ויחד הם ביצעו את המלאכה‪ .‬לא‬ ‫חלפו אלא עשרה קילומטרים‪ ,‬ושוב פנצ'ר‪ .‬המרחק עד לעיירה‬ ‫הבאה היה כחמישים קילומטרים‪ .‬בלית בררה הם החליטו לנסוע‪,‬‬ ‫כשמייק נוהג "על הג'אנט"‪" .‬נגיע לעיירה"‪ ,‬הבטיח‪.‬‬ ‫לאטן ככל‬ ‫הם נסעו באטיות כשחתיכות מהצמיג נושרות ִ‬ ‫שהתקדמו‪ .‬כמובן‪ ,‬לרגע לא עלתה בראשו של פיטוררי המחשבה‬ ‫לוותר על בשר הקודו כדי להקל את הנסיעה‪ .‬כשהגיעו לעיירה‪,‬‬ ‫בשעת ערב מאוחרת‪ ,‬ביקש פיטוררי ממפקד המשטרה המקומי‬ ‫את רכבו‪ ,‬והבטיח שיחזיר אותו מאוחר יותר‪ .‬וכך היה‪ .‬כשהגיעו‬ ‫הביתה יצאה פנינה לקראתם‪ .‬היא ראתה לפניה שלושה גברים‬ ‫מאובקים ואנטילופה שחוטה שרועה על מכסה המנוע‪ .‬פיטוררי‬ ‫ניגש אליה מיד‪ ,‬הצביע על מייק‪ ,‬ואמר‪" :‬קחי אותו למקלחת‪,‬‬ ‫ותשכיבי אותו לישון‪ ,‬מיד"‪ .‬מייק אכן היה סחוט ועייף‪ .‬הוא נרדם‬ ‫במהירות בידיעה שזכה לחוויה אפריקנית אותנטית שלא היה‬ ‫יכול למצוא בשום מקום אחר‪ ,‬ושמח על חילופי הדעות והמידע‬ ‫שצבר על אתיופיה ומאפייניה ועל גבול סודן‪.‬‬

‫‪  |  206‬אהרון קליין‬

‫מייק רקם יחסים מיוחדים גם עם איסקנדר‪ ,‬נכדו של הקיסר‪,‬‬ ‫שהיה בן עשרים ואחת בסך הכול וכבר שימש כסגן מפקד חיל‬ ‫הים האתיופי‪ .‬באחד הימים פגש מייק את איסקנדר בארמונו של‬ ‫המשנה לקיסר‪ .‬הימים היו ימי תענית בשר‪ ,‬בהתאם למסורת‬ ‫הנוצרית באתיופיה‪ ,‬ולפיה יש להימנע מאכילת בשר במשך‬ ‫ארבעים ימים לפני חג הפסחא‪ .‬אבל איסקנדר הפתיע כשהודיע‬ ‫בחביבות‪" ,‬מישל‪ ,‬אנחנו הולכים לאכול אצלך בבית"‪ .‬מייק הודיע‬ ‫מיד ל"פרל" על כוונתו של הצאצא הקיסרי לבקר בביתם‪ ,‬וביקש‬ ‫שתכין מנה בשרית גדולה במיוחד‪ .‬איסקנדר נהנה מהבשר‪ ,‬ואף‬ ‫ביקש תוספת‪ ,‬ובעיקר מצא שפה משותפת עם דור בן השש ושיחק‬ ‫עמו בהתלהבות‪ .‬למחרת היום חזר הנכד של הקיסר לביתם‪ ,‬ובידיו‬ ‫הפתעה‪ :‬מצלמה איכותית שנרכשה במיוחד בשביל דור‪.‬‬ ‫הנציג האתיופי השלישי שקשר עם מייק קשרי ידידות‬ ‫הדוקים היה מושל אריתריאה והמשנה לקיסר‪ ,‬שהיה נשוי לבתו‬ ‫האהובה של הקיסר‪ .‬הקשר בינו לבין מייק נשען על כימיה‬ ‫מוצלחת‪ .‬כמה חודשים לאחר ניסיון ההפיכה נגד הקיסר התקשר‬ ‫המשנה וביקש שיבוא למשרדו בארמון‪ .‬כשמייק הגיע‪ ,‬הסביר‬ ‫המושל כי הוא חייב לצאת בדחיפות ללונדון‪ ,‬לצורך ניתוח ולכן‬ ‫הוא זקוק לדולרים אמריקניים‪ .‬הוא ביקש ממייק להמיר בעבורו‬ ‫דולרים אתיופיים באמריקניים‪ .‬שער החליפין עמד אז על שבעה‬ ‫דולר אתיופי בעבור דולר אמריקני אחד‪ ,‬והמרה שכזאת‪ ,‬או של‬ ‫כל מטבע זר‪ ,‬הייתה אסורה על פי החוק באתיופיה‪ ,‬ואף הייתה‬ ‫עלולה להסתיים בכמה שנות מאסר‪ .‬אך‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא היה אפשר‬ ‫לסרב למשנה לקיסר‪.‬‬ ‫לאחר כחודש שב המשנה לאתיופיה וסיפר למייק בהתרגשות‬ ‫כי "כשפתחתי את העיניים לאחר הניתוח עמדה לצדי אחות ולידה‬ ‫זר ענק‪ .‬האחות אמרה לי‪' ,‬מי ששלח לך את הזר הזה‪ ,‬בטח אוהב‬ ‫אותך מאוד'‪ .‬תהיתי מי האיש‪ .‬האחות שלפה מהזר פתק קטן שבו‬ ‫נכתב 'ברכות להחלמתך‪ ,‬מישל'‪ .‬אני ידעתי שרק מישל אחד בכל‬ ‫העולם יכול לעשות מחווה כזאת"‪ ,‬אמר המשנה לקיסר ולאחר‬

‫איש המבצעים  |  ‪207‬‬

‫מכן חיבק את מייק חיבוק ממושך‪ .‬מייק שמח לגלות שאנשי‬ ‫השלוחה בלונדון ביצעו את בקשתו באופן מושלם‪.‬‬ ‫היכרות קרובה נוספת הייתה לו עם אחד מראשי משפחה‬ ‫שנחשבה לצאצאיו של המאהדי בסודן‪ ,‬וגם עמו כללו היחסים‬ ‫אנקדוטה חביבה‪ .‬לפי האסלאם השיעי‪ ,‬המאהדי הוא דמות‬ ‫משיחית שעתידה להופיע באחרית הימים ולהביא גאולה לעולם‪.‬‬ ‫במרוצת הדורות קמו מעת לעת אישים שטענו כי הם מגלמי‬ ‫המאהדי‪ ,‬והקימו ּכִ תות או אסכולות דתיות‪ .‬אחד הידועים שבהם‬ ‫היה מוחמד אחמד אבן עבדאללה מסודן‪ ,‬וידידו הסודני של מייק‬ ‫היה מצאצאיו‪ .‬פעם אחת‪ ,‬בעת אחד המפגשים‪ ,‬הוא פנה אל מייק‬ ‫וביקש‪" ,‬תביא לי כמה קרטונים של ויסקי"‪.‬‬ ‫"ויסקי? למוסלמי?"‬ ‫"תביא‪ ,‬תביא"‪ ,‬הבהיר האיש בקוצר רוח‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז בביקור הבא שלי אכניס את הבקבוקים בדלת‬ ‫האחורית"‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬לא‪ ,‬תכניס את הקרטונים בדלת הקדמית‪ .‬אל תסתיר"‪.‬‬ ‫מייק הרים גבה‪ .‬הוא הרי נחשב סמכות דתית וחשיפת הוויסקי‬ ‫הייתה עלולה לסכן את מעמדו‪ .‬אך המאהדי הביט בו בחיוך רחב‬ ‫שחשף טור שיניים צחורות‪" .‬כשהמאמינים שלי רואים שאני‬ ‫שותה ויסקי הם בטוחים שכשהוויסקי נוגע בשפתי‪ ,‬הוא הופך‬ ‫לחלב‪."...‬‬

‫הלילות במסאווה‬ ‫בתקופת שירותו באסמרה הקשר היחיד שהיה למייק עם בני‬ ‫המשפחה בישראל התקיים באמצעות מכתבים‪ .‬טלפון‪ ,‬או אמצעי‬ ‫קשר זמין אחר לא היה בנמצא‪ .‬חליפת המכתבים עם ישראל‬ ‫הועברה בטיסה חשאית שיצאה לדרך פעם בשבועיים‪ ,‬וכללה‬ ‫חניית ביניים קצרה בסמוך לעיירת החוף מסאווה‪ ,‬בדרך לאדיס‬ ‫נֹורד‬ ‫אבבה ובחזרה‪ .‬קבלן הביצוע היה מטוס תובלה אזרחי מסוג ְ‬

‫‪  |  208‬אהרון קליין‬

‫צרפתי‪ .‬המטוס היה שייך לחיל האוויר הישראלי‪ ,‬אך ללא סימנים‬ ‫מזהים‪ .‬מובן שנוסף על מכתבים הוטסו בו‪ ,‬בהתאם לצרכים‪,‬‬ ‫גם אנשים וציוד הכרחי בעבור חברי המשלחות הישראליות‬ ‫באתיופיה‪ .‬אחד מתחומי אחריותו של מייק היה להכין את נחיתתו‬ ‫של המטוס‪ ,‬שכינויו היה "אלונקה"‪ ,‬על מסלול נחיתה ישן ונטוש‪,‬‬ ‫עשוי מכורכר‪ .‬לצד המסלול לא הייתה תאורה‪ ,‬ומייק נדרש להכין‬ ‫"גוזניקים" (גופי תאורה מאולתרים עשויים מקופסת שימורים‪,‬‬ ‫ובה חול ובד יוטה הספוג בנפט) שאותם פיזר לאורך המסלול‬ ‫השומם‪ ,‬לאחר שווידא שאין עליו חפצים העלולים לפגוע במטוס‪.‬‬ ‫מסלול המטוס היה מעל ים סוף‪ ,‬בדיוק בקו המפריד בין ערב‬ ‫הסעודית‪ ,‬מצרים וסודן‪ .‬מייק אהב להמתין לנחיתה‪ .‬מראה‬ ‫המטוס המתקרב לנחיתה‪ ,‬הגולש באטיות מבעד לעננים בצינת‬ ‫הלילה של המדבר‪ ,‬ומספק את הקשר עם ישראל והעולם‪ ,‬שובב‬ ‫את נפשו בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫תנאי הנחיתה היו קשים‪ .‬לקראתה נהגו להצטרף אל מייק‬ ‫עוד קצין איסוף אחד או שניים‪ ,‬ויחד דאגו להכין חביות דלק‬ ‫לצורך תדלוק ידני ומהיר של המטוס‪ ,‬וכן קנקן קפה שחור חם‬ ‫וטרי שהכינו על מדורה בשטח‪ .‬אנשי צוות המטוס שמחו למשקה‬ ‫חם ולסיגריה לאחר טיסה מתוחה של שעות ארוכות — ומייק‬ ‫ואנשיו יכלו לשמוע קצת סיפורים ממקור ראשון על הנעשה‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫לרוב יצאו מייק וצוותו למשימת ההנחתה בשדה התעופה‬ ‫במסאווה כבר בלילה שלפני הגעת המטוס‪ .‬הדרך לשדה כללה‬ ‫פיתולים בכבישים רעועים וירידות חדות מגובה ‪ 2,400‬מטרים‬ ‫מעל פני הים עד למסאווה שעל פני הים ונמשכה כשעה וחצי‪.‬‬ ‫עם הזמן הכיר מייק כל אבן וכל עיקול בה‪.‬‬ ‫במסאווה הם נהגו להתארח בלילה בבית מלון קטן‪ ,‬היחיד‬ ‫ששמר על רמה סבירה‪ .‬בית המלון נבנה בסגנון קולוניאלי‬ ‫בתקופת השלטון האיטלקי‪ .‬עצי דקל עיטרו את חצרו‪ ,‬והחדרים‬ ‫היו גדולים‪ ,‬עם מרפסות פתוחות‪ .‬על מזגנים איש לא חלם אפילו‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪209‬‬

‫בכל חדר היה מאוורר תקרה גדול‪ ,‬שסייע רק במעט להפיג את‬ ‫החום הכבד‪ .‬בקומה הראשונה של בית המלון היה בר שאירח‬ ‫מלחים איטלקים ואורחים מזדמנים‪ .‬בבר היה פטיפון מן הסוג‬ ‫הישן‪ ,‬שהופעל באמצעות ידית‪ .‬מבחר התקליטים היה מצומצם‪,‬‬ ‫אולי שלושה תקליטים קבועים‪ ,‬שהופעלו בעוצמה גבוהה אל‬ ‫תוך הלילה בניגונים חוזרים‪ .‬עד היום מתנגנת בראשו של מייק‬ ‫ויול ֶט ָרה"‪ ,‬שחזרה על עצמה שוב ושוב‪.‬‬ ‫"לה ֶ‬ ‫המנגינה הספרדית ָ‬ ‫כמעט חמישה עשורים אחר כך‪ ,‬בכל פעם שהוא שומע את הנעימה‬ ‫ההיא צפים בראשו המראות‪ ,‬הריחות והצבעים של המלון ההוא‬ ‫במסאווה‪.‬‬

‫היעד — הבאת מודיעין‬ ‫מוקד העיסוק באותם ימים באתיופיה היה הבאת מודיעין‪ .‬עיסוק‬ ‫זה היה כרוך באיתור‪ ,‬בגיוס סוכנים ובהפעלתם בארצות יעד‪,‬‬ ‫כלומר ארצות אויב‪ .‬בעבור מייק וקציני האיסוף שלו אסמרה‬ ‫הייתה הבסיס שממנו יצאו לפעילות בארצות שכנות‪ .‬רוב העבודה‬ ‫הייתה בסודן‪ ,‬שכנתה מדרום של מצרים‪ .‬לסודן הוא נסע פעמים‬ ‫רבות לפגישות עם סוכנים‪ ,‬אולם בעיקר הוא זוכר את נסיעתו‬ ‫הראשונה לשם‪ .‬הוא נחת בחרטום מיד לאחר ראש השנה העברי‪,‬‬ ‫וקיווה לחזור עוד לפני יום הכיפורים‪ .‬הפגישה שהיה אמור לקיים‬ ‫נועדה להיערך ביום המחרת‪ ,‬וכך נותרו לו יומיים לסייר בעיר‪.‬‬ ‫כחובב היסטוריה ובעל סקרנות הוא שכר‪ ,‬עוד ביום נחיתתו‪ ,‬את‬ ‫שירותיו של מדריך סיורים שהוביל אותו ברחבי העיר וסיפר על‬ ‫ההיסטוריה והגאוגרפיה של חרטום‪ ,‬הבנויה ממש באזור מפגש‬ ‫הנהרות של הנילוס הכחול עם הנילוס הלבן‪ .‬בתום הסיור התברר‬ ‫לו כי הפגישה עם הסוכן נדחתה מסיבות טכניות ליום שלאחר‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬מייק הקפיד לצום בכל יום כיפורים מאז היה ילד‪,‬‬ ‫וגם בחרטום הוא עשה כן‪ .‬במהלך הצום הוא נשאר בחדרו במלון‪,‬‬ ‫וערך חשבון נפש ארוך בעודו בוהה במאוורר התקרה הגדול‬

‫‪  |  210‬אהרון קליין‬

‫שחרק בתנועה מונוטונית‪ .‬הוא הרהר בכל מה שעשה בחייו‬ ‫ובכל מה שעוד התכונן ורצה לעשות‪ .‬היה משהו מזכך בבדידות‬ ‫שנכפתה עליו ביום הקדוש ליהודים‪ .‬התחושה המיוחדת הזאת‬ ‫נצרבה בתודעתו לעוד שנים רבות‪.‬‬ ‫למחרת הוא יצא לפגישה המתוכננת עם הסוכן‪ .‬האיש‪ ,‬סודני‬ ‫במוצאו‪ ,‬היה קצין בכיר בצבא המצרי ונחשב לסוכן איכותי‪ .‬היה‬ ‫קל לגייסו כי בשל היותו סודני קידומו בסולם הדרגות "זחל"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬המוטיבציה המרכזית שלו הייתה כספית‪ .‬הקצין הבכיר‬ ‫לא ידע שהוא עובד בשביל ישראל‪ ,‬אלא בשביל מעצמה מערבית‬ ‫בעלת אינטרסים רחבים באזור‪ .‬קודם לפגישתם הראשונה בדק‬ ‫מייק‪ ,‬בהתאם לנוהל‪ ,‬אם אין לו "זנב"‪ ,‬כלומר אם מישהו עוקב‬ ‫אחריו‪ ,‬בידיעתו או שלא בידיעתו‪ .‬הפגישה לא הספיקה להחלפת‬ ‫המידע‪ ,‬ונקבע כי הסוכן המגויס ישוב לחדרו במלון כדי להמשיך‬ ‫לכתוב את כל שידע‪ .‬מייק התעכב בשל כך יום נוסף‪ ,‬וניצל זאת‬ ‫לביקור בעיר פורט סודן‪ ,‬הנמל המרכזי של סודן‪ ,‬על חוף הים‬ ‫האדום‪ .‬חשוב היה לו להכיר את העיר וסביבתה‪ ,‬שכן תמיד ישנה‬ ‫האפשרות שתהיה שם פעולה בעתיד‪.‬‬ ‫הפגישות הבאות עם הסוכן התקיימו באסמרה‪ ,‬שם שיכנו‬ ‫אותו בדירת מבטחים שנשכרה לכך במיוחד‪ .‬הסוכן היה בעל‬ ‫קומה מרשימה‪ ,‬אדם נעים הליכות וחביב‪ .‬כדי שלא ייחשף‪ ,‬נאסר‬ ‫עליו לצאת מהדירה‪ .‬אף שהוא הבטיח שיישאר בחדרו‪ ,‬מייק‬ ‫ואנשיו‪ ,‬שהכירו את חיבתו לנשים‪ ,‬חששו שבכל זאת לא יתאפק‬ ‫ויצא בלילה לבילוי‪ .‬כדי למנוע ממנו להסתובב בעיר הם הציעו‪,‬‬ ‫בנימוס‪ ,‬לטפל בחליפתו בניקוי יבש והותירו אותו עם גלבייה‬ ‫לבנה‪ ,‬מתוך הערכה שללא החליפה יישאר בדירה‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬ ‫הם דאגו לכל צרכיו‪ ,‬כולל ביקור של אישה מקומית בתשלום‪,‬‬ ‫שהוחזרה לאחר מכן למחוז חפצה על ידי קצין האיסוף שהמתין‬ ‫בחדר הסמוך‪ ,‬עד לגמר הפגישה בין השניים‪ .‬בסוף כל יום הם‬ ‫שיגרו לארץ את המידע שכתב‪ ,‬ובמחלקת המודיעין של צה"ל היו‬ ‫מרוצים‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪211‬‬

‫מאז שהגיע מייק לאתיופיה גדלה השלוחה פי שלושה‪ .‬בתוך‬ ‫כשנה כבר היו עשרה קציני איסוף — צוות מעולה‪ ,‬שפעל בתנאים‬ ‫לא פשוטים‪ .‬הם התגוררו בדירות שכורות בזהויות אירופיות‬ ‫שונות‪ .‬הם ביצעו ניסיונות גיוס רבים‪ ,‬חלקם הצליחו וחלקם‬ ‫לא‪ .‬מייק התעקש לשלוח את קציני האיסוף לפעילות במקומות‬ ‫מרוחקים‪ ,‬אולם רק לאחר שבדק אותם בעצמו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא‬ ‫יצא לעיר הנמל עדן שבתימן כדי לעמוד על הסכנות שבה‪ .‬הביקור‬ ‫בעדן היה חוויה מיוחדת‪ .‬היו אלה ימי שלהי הכיבוש הבריטי‬ ‫ורחובות עדן היו מלאים בערב‪-‬רב של בני אדם‪ :‬אנשי השבטים‬ ‫המקומיים וסוחרים בני לאומים שונים‪ ,‬שיצרו אווירה ססגונית‬ ‫וקוסמופוליטית מבעבעת‪ .‬במשך שעות סייר מייק ברחובות העיר‬ ‫ובאזור הנמל‪ ,‬וספג את הריחות‪ ,‬המראות והצבעים העזים‪ .‬בשנים‬ ‫ההן ראשי המדינה‪ ,‬בעידודו של ראש המוסד הראל‪ ,‬ראו באפריקה‪,‬‬ ‫ובמיוחד במדינות קרן אפריקה ששכנו סביב הנתיב הימי של הים‬ ‫האדום‪ ,‬מרחב אסטרטגי רב חשיבות‪ .‬גישה זו נהגתה על ידי בן‬ ‫גוריון במסגרת מה שכונה "הברית הפריפריאלית" הידועה‪ .‬פרט‬ ‫לנמל היה בעדן גם מרכז עסקים גדול‪ .‬העיר נחשבה למאגר חשוב‬ ‫לגיוס סוכנים‪ ,‬שיכלו לצאת ולבוא ממנה למדינות יעד רבות‪,‬‬ ‫מכיוונים שונים‪ .‬בהתאם לכך הוחלט למנות קצין איסוף שיפעל‬ ‫בה לגיוס מקורות בעיר‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬לאחר שמינה קצין איסוף בעדן‪ ,‬שב מייק‬ ‫לאתיופיה והעמיק את מערכת היחסים עם גופי המודיעין‬ ‫והקרבה ביחסים‬ ‫והביטחון האתיופיים‪ .‬על מידת האינטימיות ִ‬ ‫תעיד העובדה שפיטוררי הפקיד בידיו חותמות כניסה ויציאה‬ ‫המיועדות להחתמת דרכונים במעבר גבול רשמי של אתיופיה‪,‬‬ ‫וכן חותמות להארכת שהייה‪ .‬בחותמות האלה עשה מייק שימוש‬ ‫במבצעים שונים‪ .‬מייק פעל מעל ומעבר לנדרש מתפקידו‪ ,‬ובצעד‬ ‫יוצא דופן וחריג התנדב לצאת למבצע סיור מודיעיני ברפובליקה‬ ‫של סומליה‪ ,‬לבקשת הקיסר וראש הביטחון והמודיעין האתיופי‪.‬‬ ‫ההצעה עלתה בעקבות אחת מפגישותיו הקבועות עם ראש‬

‫‪  |  212‬אהרון קליין‬

‫הביטחון והמודיעין האתיופי שהתלונן באוזניו על מחסור במידע‬ ‫על ההתפתחויות האחרונות בסומליה השכנה‪ ,‬שאך זה זכתה‬ ‫בעצמאות‪ .‬בתקופה זו גבר המתח בין שבטים יריבים משני צדי‬ ‫גבול אתיופיה‪-‬סומליה‪ .‬ידיעות על הצטיידותם בנשק של בני‬ ‫שבטים במדבר אוגדן — הנחלק בין המדינות — העלו באופן ניכר‬ ‫את רף החששות בצד האתיופי‪" .‬אנחנו לא יכולים לצאת לשם‬ ‫כאתיופים‪ ,‬אולי אתם יכולים לצאת ולברר מה מתפתח שם?"‪,‬‬ ‫גישש ראש המודיעין באוזני מייק בזהירות‪ .‬מייק הבטיח לנסות‪.‬‬ ‫לאחר שקיבל אישור ממטה המוסד‪ ,‬הוא הודיע שייטול על עצמו‬ ‫את המשימה‪ .‬עיניו של ראש המודיעין אורו‪ .‬מייק קנה באחת את‬ ‫עולמו‪ .‬המדינה הרוויחה‪.‬‬ ‫כעבור כמה ימים הוא יצא לסיור שהחל בביקור נוסף בנמל‬ ‫עדן‪ .‬הוא נפגש שם עם קצין האיסוף שלו לעדכונים‪ ,‬ולאחר כמה‬ ‫ימים עלה על טיסה למוגדישו‪ .‬למרות היותה עיר בירה הייתה‬ ‫מוגדישו למעשה עיר נמל קטנה לחופי האוקיינוס ההודי‪ .‬בערים‬ ‫אלה‪ ,‬כך למד‪ ,‬תמיד יהיה מלון קולוניאלי שנועד לזרים הגרים‬ ‫או נקלעים למקום‪ ,‬וכן לשירות האליטה המקומית‪ .‬מהנעשה בבר‬ ‫של המלון בדרך כלל היה אפשר לברר וללמוד רבות על הנעשה‬ ‫במדינה‪ .‬מייק שהה במלון כזה במוגדישו במשך שבוע‪ ,‬וערך‬ ‫תחקירים "תמימים" על סמך שיחות אקראיות כביכול עם אנשי‬ ‫עסקים‪ .‬הוא ספג את האווירה וליקט מידע מודיעיני על השלטון‬ ‫העצמאי החדש‪ .‬הוא גם סייר בנמל ובסביבות העיר בניסיון לאתר‬ ‫דברים חריגים‪.‬‬ ‫ממוגדישו הוא המשיך בטיסה לניירובי‪ ,‬בירת קניה‪ ,‬וכשחזר‪,‬‬ ‫כעבור ימים מספר‪ ,‬הגיש לראש המודיעין האתיופי דּוח מפורט על‬ ‫סיורו‪ ,‬וזה הובא לידיעת הקיסר‪ .‬מייק לא הסתכן יתר על המידה‪,‬‬ ‫האתיופים נהנו מהמידע והעריכו מאוד את המחווה‪ ,‬ובעת הצורך‬ ‫ידע מייק לגבות את התמורה‪.‬‬ ‫גם קניה הייתה מרחב נוסף לפעילות של השלוחה‪ .‬מכיוון‬

‫איש המבצעים  |  ‪213‬‬

‫שסוכנים מארצות ערב התקשו בדרך כלל למצוא סיבות טובות‬ ‫ליציאה לפגישה באחת ממדינות אירופה‪ ,‬היה קל יותר להיפגש‬ ‫עמם בארץ אפריקנית כמו קניה‪ .‬בקניה הוא היה אמור לפגוש‬ ‫סוכן יעד שגויס באירופה‪ .‬הסוכן היה סוחר ממוצא הודי שהתגורר‬ ‫במצרים‪ .‬את יציאתו לקניה הוא נימק בחופשת ספארי ובביקור‬ ‫משפחתי‪ .‬קודם שיצא לפגישה עמו‪ ,‬קיבל מייק מהמטה את‬ ‫תמצית התיק האישי שלו‪ ,‬וכן הנחיות להקמת הקשר עמו‪ .‬המקום‬ ‫שנבחר היה שמורת הטבע הלאומית הסמוכה לניירובי הבירה‪ .‬לא‬ ‫ברור היה מתי יצליח הסוכן להגיע‪ ,‬ולכן מייק התבקש להמתין‬ ‫לו בימים ראשון עד חמישי‪ ,‬בין השעות אחת בצהריים לחמש‬ ‫אחר הצהריים‪ .‬הוא למד היטב את המקום שבו הם היו אמורים‬ ‫להיפגש‪ ,‬וכשהגיע יום ראשון — יצא למשימה‪ .‬כמה דקות לפני‬ ‫השעה אחת בצהריים הוא החנה את הרכב במקום שנקבע‪ .‬בעת‬ ‫ההמתנה הוא שקע בהתבוננות מעמיקה בבעלי החיים ששוטטו‬ ‫בסמוך‪ ,‬עד שנדמה היה לו כי החיות חופשיות ואילו בני האדם‪,‬‬ ‫המסוגרים בכלובי מתכת וזכוכית על גלגלים‪ ,‬הם הכלואים‪.‬‬ ‫הסוכן לא הגיע ביום ראשון‪ .‬ביום שני התמקד מייק בצילום‬ ‫בעלי החיים שהגיעו לאגם מים קרוב‪ .‬ביום שלישי הוא קרא‬ ‫רומן איכותי בצרפתית‪ .‬ביום רביעי הסוכן הגיע‪ .‬לאחר שהחליפו‬ ‫סיסמאות זיהוי‪ ,‬נכנס הסוכן למכוניתו והם יצאו לדרך‪ .‬במהלך‬ ‫הנסיעה העביר הסוכן את סרטי הצילום שהביא עמו‪ ,‬ובתמורה‬ ‫מייק הפקיד בידיו מעטפה סגורה עם סכום כסף‪ .‬לאחר מכן הם‬ ‫יצאו לסעוד במסעדה הודית בניירובי‪ .‬כקצין איסוף ותיק הצליח‬ ‫מייק כבר בראשיתה של פגישה לחוש ולקלוט מידע רב על בני‬ ‫שיחו‪ .‬להפתעתו הרבה‪ ,‬למרות כל ניסיונותיו‪ ,‬הפעם הוא התקשה‬ ‫לאפיין ולנתח את הסוכן שלפניו‪.‬‬ ‫האיש הקפיד כל העת על חיוך קטן וחסר משמעות‪ .‬מעבר‬ ‫לכך לא הזיז שריר מיותר בפניו‪ .‬פני פוקר ממש‪ .‬הפעלתו של‬ ‫הסוכן נמשכה תקופה די ממושכת‪ ,‬בעיקר בזכות קשריו הטובים‬ ‫במצרים‪ .‬לאחר זמן מה הועברה הפעלתו לקצין איסוף אחר של‬

‫‪  |  214‬אהרון קליין‬

‫השלוחה‪ .‬המוטיבציה של הסוכן הייתה כספית‪ ,‬וגם הוא‪ ,‬כמו‬ ‫מרבית המקורות‪ ,‬לא ידע שהוא עובד בעבור ישראל והסתפק‬ ‫בידיעה כי הוא עובד בעבור מעצמה מערבית בעלת עניין ואינטרס‬ ‫במזרח התיכון‪.‬‬

‫עיטור כבוד מהקיסר‬ ‫בני הזוג הררי היו בשליחות באתיופיה קרוב לשלוש שנים‪ ,‬בין‬ ‫‪ 1960‬ל‪ .1963-‬כשסופרים גם את שלוש השנים שבהן חיו לפני‬ ‫כן בפריז‪ ,‬מקבלים תקופה די ממושכת מחוץ לישראל‪ ,‬הרחק‬ ‫מהמשפחה‪ .‬בנם‪ ,‬דור‪ ,‬כבר היה בן שבע‪ ,‬והם חשו שהגיע הזמן‬ ‫לחזור‪ .‬מייק החל לטפל בהחלפתו‪ ,‬והודיע על השינוי העומד‬ ‫להתרחש לידידים שרכש במודיעין האתיופי‪ ,‬שהצטערו מאוד‪.‬‬ ‫מייק ביקש מהם כי ידווחו על כך גם לקיסר‪ .‬אך הקיסר לא‬ ‫הבין מדוע מייק נוטש‪ ,‬וכעס‪" .‬אני מתנגד! הם לא יכולים לעשות‬ ‫מאתנו צחוק‪ .‬בכל פעם לשלוח מישהו ואחרי כמה שנים להחליף‪.‬‬ ‫שיודיעו לבן גוריון שאני מתנגד‪ ,‬מפני שמייק הוא היחיד מכל‬ ‫הלבנים שהגיעו אלינו ודיבר איתנו בגובה העיניים‪ .‬עד שלמדנו‬ ‫להכירו והתרגלנו אליו והוא אלינו‪ ,‬ופיתחנו שפה משותפת —‬ ‫צריך להיפרד?! לא בא בחשבון‪ .‬תודיעו לבן גוריון‪."...‬‬ ‫התלונה הכעוסה של הקיסר לא הגיעה עד לבן גוריון אלא‬ ‫לפתחו של ראש המוסד ששלח למייק מברק‪ ,‬ובו ביקש שימצא‬ ‫את ההסבר הטוב ביותר להחלפתו כדי לא לפגוע ביחסים‪ .‬מייק‬ ‫ידע היטב איזה נימוק יצליח לשכנע את האתיופים‪" .‬אם אני לא‬ ‫חוזר‪ ,‬לא יקדמו אותי בדרגה‪ ,‬וזה יפגע בקריירה שלי ובמשפחתי"‪,‬‬ ‫אמר‪ .‬כעבור ימים זימן אותו המושל לארמון והודיע כי הקיסר‬ ‫קיבל את בקשתו‪" ,‬כי אם זה יפגע בקידום שלך — אז הקיסר‬ ‫לא רוצה להזיק לך"‪ .‬כאות הערכה על פועלו למען הקיסרות‬ ‫האתיופית‪ ,‬הוא אף הוזמן לקבל עיטור כבוד מאת הקיסר‪ .‬התברר‬ ‫לו כי האות כולל טקס ארוך ומורכב‪ ,‬וכי חובה ללבוש חליפת‬

‫איש המבצעים  |  ‪215‬‬

‫סמוקינג‪ .‬למזלו‪ ,‬הייתה לו אחת שחייט הודי תפר לפי מידותיו‬ ‫במחיר מציאה‪ .‬לפי כללי הטקס גם היה אסור להפנות את הגב‬ ‫לקיסר‪ ,‬ולאחר קבלת האות היה עליו לזכור לצעוד לאחור בהרכנת‬ ‫ראש‪ .‬הייתה בכך אפילו הנחה מסוימת עבורו‪ ,‬שכן האתיופים‬ ‫התבקשו לצעוד לאחור ולהשתחוות תוך כדי תנועה‪.‬‬ ‫לפני הטקס התעקש פיטוררי שמייק יתאמן בהליכה לאחור‪.‬‬ ‫"אני אראה לך איך לא משאירים את הגב לקיסר"‪ ,‬אמר‪ ,‬וציין‬ ‫כי מדובר במרחק של עשרה עד חמישה‪-‬עשר מטרים שיש‬ ‫לצעוד לאחור עד ליציאה מאולם הטקסים‪ .‬מייק החל להתאמן‪.‬‬ ‫התברר לו שאין זה דבר פשוט לצעוד לאחור מבלי לנסות להגניב‬ ‫מבט קטן‪ ,‬אך הוא עמד במשימה‪ .‬העיטור ‪Commander of the‬‬ ‫‪ ,Order of the Star of Ethiopia‬שמשמעו מפקד במסדר הכוכב‬ ‫של אתיופיה‪ ,‬היה מדליה יפה עשויה מזהב שמשקלה שלושים‬ ‫גרם‪ .‬היא הוענקה לו במארז מרשים בצבעי הדגל האתיופי‪ .‬את‬ ‫המדליה הוא קיבל יחד עם תמונה חתומה בכתב ידו של הקיסר‪.‬‬ ‫מעבר לכבוד‪ ,‬המדליה העניקה לו גם זכות לנסיעה חינם במערך‬ ‫הרכבות ברחבי אתיופיה‪.‬‬ ‫בשלוש השנים שבהן שהה באתיופיה גילה מייק יבשת מגוונת‬ ‫ומרתקת‪ ,‬והקים‪ ,‬הפעיל ופיתח באמצעותה שלוחה מודיעינית‬ ‫בעורף מצרים‪ .‬זו הייתה חוויה מרתקת‪ ,‬שבני משפחתו שילמו את‬ ‫המחיר עליה‪.‬‬ ‫בחלוף עשור כמעט הצטער מייק לשמוע כי הקיסר ונכדו‪,‬‬ ‫וכמו כן פיטוררי‪ ,‬המושל ואחרים בצמרת הממשל‪ ,‬נרצחו במהלך‬ ‫ההפיכה הצבאית האכזרית שהתרחשה באתיופיה ב‪ 1974-‬על ידי‬ ‫מי שהיה ראש המשמר הקיסרי‪ ,‬הגנרל מנגיסטו היילה מרים‪.‬‬ ‫למורדים הייתה אוריינטציה קומוניסטית‪ ,‬ובעקבות ההפיכה‬ ‫הופסקה הפעילות המודיעינית של ישראל באתיופיה ובתחומה‪,‬‬ ‫והיחסים בין המדינות התקררו מאוד למשך מספר שנים‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫בעולמו של פידל‬ ‫בראשית ‪ ,1985‬באחת מפגישותיו של מייק עם שליט פנמה‪,‬‬ ‫הגנרל מנואל נּוריֵ יגָ ה‪ ,‬שמשל במדינה בשנים ‪ ,1989–1983‬הוא‬ ‫היה עד לדו‪-‬שיח קולני בין נורייגה לקצין קישור צעיר שהיה‬ ‫אחראי על הקשר של נורייגה עם קובה‪ .‬מתוכן השיחה הוא הבין‬ ‫כי השניים דנו בתיאום פגישה חשאית בין נורייגה לפידל קסטרו‪,‬‬ ‫מנהיגה של קובה בשנים ‪ .2008–1959‬מייק לא היסס‪ .‬מיד עם‬ ‫צאת הקצין הצעיר מהחדר‪ ,‬הוא שאל‪" :‬למה שלא תנסה לקשר‬ ‫אותי עם פידל?"‬ ‫נורייגה חייך‪" :‬לא ידעתי שיש לך עניין בו"‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת"‪ ,‬ענה מייק בחיוך מיתמם‪" ,‬יש לי עניין בכל‬ ‫דבר"‪ .‬שניהם פרצו בצחוק‪.‬‬ ‫הקשרים בין פנמה לקובה היו הדוקים בעיקר בשנות השמונים‬ ‫של המאה העשרים‪ .‬נורייגה הפליג לא אחת בתיאורים אוהדים‬ ‫על פידל‪ .‬הוא ראה בו אישיות ייחודית‪ ,‬צבעונית‪ ,‬כריזמטית‬ ‫ומרתקת‪ .‬הוא הבטיח למייק לבדוק אם אפשר לתאם פגישה בינו‬ ‫לבין קסטרו‪ ,‬ועוד באותו יום העביר מייק שדר לראש המוסד אז‪,‬‬ ‫נחום אדמוני‪ ,‬על אפשרות זו‪ ,‬ושאל אם יש למוסד אינטרס בכך‪.‬‬ ‫בתפקידו הקודם היה אדמוני ראש אגף "תבל"‪ ,‬האגף המופקד‬ ‫על הקשרים המודיעיניים עם גופי מודיעין מקבילים של מדינות‬ ‫‪216‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪217‬‬

‫אחרות ועל הקשרים הדיפלומטיים עם מדינות שאין להן באופן‬ ‫רשמי יחסים דיפלומטיים עם ישראל‪ .‬לפיכך הוא הכיר היטב‬ ‫את האינטרסים של ארצות הברית באמריקה הדרומית‪ ,‬וכן את‬ ‫מעורבותה של קובה במזרח התיכון ואת הסיוע שהעניקה לאש"ף‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬הוא העניק למייק את ברכת הדרך‪" .‬אין לנו מה‬ ‫להפסיד"‪ ,‬כתב‪" ,‬אם תספיק להיות בארץ לפני הפגישה‪ ,‬נתדרך‬ ‫אותך‪ .‬אם לא‪ ,‬תבדוק עמו אפשרות ליצירת קשר חשאי"‪.‬‬ ‫קשריו של מייק עם נורייגה‪ ,‬שליטה הכול‪-‬יכול של פנמה‪,‬‬ ‫החלו להירקם עוד בימיו של שליטה הקודם של פנמה‪ ,‬הגנרל‬ ‫עומאר טוריחוס‪ ,‬שעלה לשלטון בהפיכה צבאית בסוף שנות‬ ‫השישים‪ .‬נורייגה‪ ,‬שהיה אז קצין מודיעין צעיר‪ ,‬טיפס ועלה‬ ‫בסולם הדרגות בשל כישוריו‪ ,‬אך גם בשל קשריו עם טוריחוס‬ ‫שהפך פטרונו‪ .‬מערכת היחסים של מייק עם טוריחוס הייתה‬ ‫קרובה ואינטימית‪ .‬מייק נהג לבקר בפנמה מעת לעת ושהה רבות‬ ‫במחיצתו‪ .‬ב‪ 1981-‬נהרג טוריחוס בהתרסקות מטוס מסתורית על‬ ‫רכס הרים בפנמה‪ .‬לאחר תקופה לא יציבה שבמהלכה התמודדו‬ ‫קצינים בצמרת הצבא על ירושת השלטון‪ ,‬השתלט נורייגה על‬ ‫המדינה‪ .‬מייק הקפיד לשמר גם עמו את הקשר‪.‬‬ ‫בהזדמנות אחרת שוב העלה מייק בפני נורייגה את הנושא‪.‬‬ ‫"טוני‪ ,‬אתה זוכר שסיפרת לי על פידל? חשבתי שאולי אצטרף‬ ‫אליך באחת הנסיעות אליו"‪ .‬נורייגה ענה ללא היסוס‪" ,‬מייק‪ ,‬אין‬ ‫בעיה‪ ,‬אתה יכול לנסוע גם בלעדי‪ ,‬אני אדאג שתוזמן ואני אהיה‬ ‫אחראי לביטחונך"‪.‬‬ ‫הקשר החשאי בין נורייגה לקסטרו תופעל בידי שני קציני‬ ‫קישור‪ ,‬קובני ופנמי‪ ,‬שהיו אנשי אמון וסוד של שני המנהיגים‪.‬‬ ‫התקשורת החשאית בין שני המנהיגים התנהלה באותם ימים‬ ‫באמצעות מברקים מוצפנים ששודרו משגרירויות קובה ופנמה‪.‬‬ ‫נורייגה ִאפשר למייק לקרוא את חליפת המברקים בעניינו‪ .‬עד‬ ‫כדי כך היו היחסים ביניהם טובים‪ .‬נורייגה הציג בפניו מכתב‬ ‫נטס‪ ,‬איש אמונו של קסטרו‪" :‬גנרל הררי‬ ‫ּבר ֶ‬ ‫שכתב לגנרל חוסה ַא ַ‬

‫‪  |  218‬אהרון קליין‬

‫מישראל‪ ,‬ידיד גדול של עומאר ושלי‪ ,‬ואיש אמון‪ ,‬הביע עניין להיפגש‬ ‫עם פידל‪ .‬הבטחתי לו שאבדוק זאת איתך‪ .‬אם התשובה חיובית‪,‬‬ ‫אני מבקש להדגיש שהתחייבתי לביטחונו האישי"‪ .‬אברנטס השיב‬ ‫בקצרה‪" :‬נשמח להיפגש עם גנרל הררי‪ ,‬התיאומים ייעשו בין קציני‬ ‫הקישור"‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬קצין הקישור הפנמי‪ ,‬מייג'ור קמרגו‪ ,‬החל לתאם עם‬ ‫מקבילו הקובני‪ ,‬מייג'ור דייגו‪ ,‬את פרטי הביקור‪ .‬קמרגו היה איש‬ ‫חביב ונוח לשיחה‪ ,‬ודרכו אסף מייק מידע רב על מערכת היחסים‬ ‫שהייתה לקסטרו עם טוריחוס‪ ,‬ואחר כך עם נורייגה‪ .‬מניתוח‬ ‫המידע גילה מייק כי מעת לעת נהג נורייגה לבקר בחשאי את‬ ‫קסטרו‪ .‬בביקורים אלה‪ ,‬מפאת הסודיות‪ ,‬הוא היה בלתי נגיש‬ ‫אפילו לשיחת טלפון‪ ,‬גם אם הביקור נמשך כמה ימים‪ .‬כך התנהלו‬ ‫באותם ימים החיים המדיניים בדרום אמריקה‪.‬‬ ‫כשהוא לבוש בחליפה כהה ופשוטה אסף מייג'ור קמרגו את‬ ‫מייק ויחד נסעו במכונית פרטית לקנגרחו‪ ,‬אחד מאזורי היוקרה‬ ‫המפוארים בפנמה סיטי‪ .‬משם הובילו אותם באדיבות אל תוך‬ ‫וילה לבנה של שלוש קומות‪ .‬הם התבקשו להמתין בחדר מרוהט‪.‬‬ ‫מבעד לחלון שבחדר ראה מייק מכונית בדרכה למגרש החניה‬ ‫שממנה הגיח בחור צנום‪ ,‬בעל קומה בינונית‪ ,‬לבוש בחליפה‬ ‫פשוטה‪ .‬אל הווילה הוא נכנס בטבעיות‪ ,‬משל היה בן בית‪ .‬חלפו‬ ‫דקה או שתיים עד שהדלת נפתחה וקמרגו הכניס את האורח‬ ‫לחדר‪" .‬זה קצין הקישור הקובני‪ ,‬מייג'ור דייגו‪ ,‬וזהו הגנרל מייק‬ ‫מישראל‪ ,‬תכירו בבקשה‪ .‬יש לכם על מה לשוחח"‪ ,‬אמר בחיוך‬ ‫ויצא מהחדר‪.‬‬ ‫הקובני התיישב בכורסה‪ .‬הרושם הראשוני היה של אדם‬ ‫סימפטי‪ ,‬כבן ארבעים‪ ,‬בעל חזות לטינית קלסית‪ .‬מייק הבין כי‬ ‫הוא נשלח לפגישה מקדימה עמו כדי לבחון אותו מקרוב לפני‬ ‫הפגישה הפוטנציאלית עם קסטרו‪.‬‬ ‫אחרי דברי נימוסים קצרים שאל מייק על הגנרל אברנטס‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪219‬‬

‫דייגו‪ ,‬שהיה פקודו‪ ,‬דיבר עליו ביראת כבוד‪ .‬מדייגו למד מייק‬ ‫כי אברנטס הוא בעל דרגת גנרל דיביזיה‪ ,‬ובעברו השתתף בקרב‬ ‫המפורסם במפרץ החזירים — הקרב שבו נלחמו כוחות קובניים‬ ‫נגד כוח פולש של כ‪ 1,400-‬גולים קובנים‪ ,‬שנחתו על החוף‬ ‫בשנת ‪ ,1961‬בגיבוי ובתמיכה אמריקנית‪ ,‬בניסיון‪ ,‬שנכשל‪ ,‬להביא‬ ‫להדחתו של קסטרו‪ .‬עתה הוא שימש גם כשר הפנים‪ ,‬וגם כראש‬ ‫שירותי המודיעין והביטחון הפנימי והחיצוני של קובה‪ .‬איש אמון‬ ‫ותיק של קסטרו‪ ,‬מהמקורבים אליו ביותר‪ .‬מייק ביקש מדייגו‬ ‫ליידע את מפקדו כי הוסמך להיפגש עם קסטרו‪ ,‬וכי לישראל יש‬ ‫אינטרס לקיים קשר עמו‪" ,‬וזאת"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬מבלי לפגוע בקשרי‬ ‫הידידות של ישראל עם ארצות הברית‪ ,‬ומבלי לפגוע ביחסיה‬ ‫הטובים של קובה עם ברית המועצות ועם מדינות ערב"‪ .‬מייק‬ ‫הזכיר כי אף שאין יחסים דיפלומטיים בין ישראל לקובה‪ ,‬בעבר‬ ‫היו היחסים מצוינים‪ ,‬והרחיב על העזרה שהעניקה ישראל לפיתוח‬ ‫לאס נרנחס" — אזור שבו גידלו הקובנים פירות הדר‪ .‬הוא ציין‬ ‫שיתופי פעולה נוספים שכללו ייעוץ ישראלי בתחום החקלאות‪,‬‬ ‫מה שהביא לתוצאות כלכליות מבורכות לקובה‪ .‬דייגו גילה עניין‬ ‫בדברים‪ .‬לתחושת מייק‪ ,‬הוא אף תמך בקשרים אלה‪ .‬מייק הדגיש‬ ‫כי למרות הערכתו הרבה לאנשי צוותו של קסטרו‪ ,‬הוטל עליו‬ ‫להיפגש רק עם קסטרו עצמו ולהעביר לו מסר מראש ממשלת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫"מתי צפויה להערכתך פגישה כזאת?"‪ ,‬תהה‪.‬‬ ‫"כנראה בטווח של כעשרה ימים"‪ ,‬השיב דייגו‪.‬‬ ‫הם הוסיפו לדבר במשך שלוש שעות‪ ,‬במהלכם תחקר מייק‪,‬‬ ‫בתמימות כביכול‪ ,‬את דייגו על המתרחש בקובה‪ .‬הם נפרדו‬ ‫בחיוך ובלחיצת יד מבשרת טובות‪ .‬כעבור שלושה ימים זומן מייק‬ ‫לפגישה נוספת עם דייגו‪ ,‬שהודיע כי הפגישה עם קסטרו צפויה‬ ‫להתקיים‪ ,‬וכי נורייגה כבר דואג לסידורי הטיסה והאבטחה‪ .‬מייק‬ ‫התאפק לא להסגיר את תחושותיו‪" .‬אני עומד להיפגש עם פידל‬ ‫קסטרו‪ ,‬האיש והאגדה"‪ ,‬חשב בהתרגשות‪.‬‬

‫‪  |  220‬אהרון קליין‬

‫פידל קסטרו ריתק את מייק עוד לפני כן הן כאדם‪ ,‬הן כמהפכן והן‬ ‫כמנהיג מדינה‪ .‬הנחישות‪ ,‬הכריזמה והעוצמה שהקרין היו יוצאות‬ ‫דופן בקרב מנהיגי העולם‪ .‬מבחינה מדינית היה קסטרו עוין‬ ‫לישראל‪ .‬בוועידת אלג'יר ב‪ 1967-‬הוא הכריז‪ ,‬חגיגית ודרמטית‬ ‫כהרגלו‪ ,‬כי "מדינת ישראל היא כובשת אימפריאליסטית‪ ,‬הגוזלת‬ ‫את אדמות הפלסטינים"‪ .‬לאחר מלחמת יום הכיפורים הוא החליט‬ ‫לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל‪ ,‬ובשנים שחלפו מאז‬ ‫נעשה פידל‪ ,‬בעידוד הסובייטים‪ ,‬לתומך נלהב במדינות ערב‬ ‫ובעמדה הפלסטינית בכל הנוגע לסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ .‬ועם‬ ‫זאת‪ ,‬למרות הפערים העצומים בתפיסות העולם שבין ישראל‬ ‫לקובה‪ ,‬שכל אחת מהן נשענה על כתפי מעצמה אחרת‪ ,‬היה‬ ‫בקובה ובפידל משהו מסקרן ומושך במיוחד‪.‬‬ ‫באמצע שנות השמונים סייעו הקובנים‪ ,‬בתמיכת הסובייטים‪,‬‬ ‫לארגוני המחבלים הפלסטיניים‪ .‬מחבלים פלסטינים יצאו לקובה‬ ‫כדי להשתלם באימונים צבאיים‪ ,‬וכן בתחום הטרור ולוחמת‬ ‫הגרילה‪ .‬באחד מביקוריו של מייק בפנמה בתקופה ההיא נודע לו‬ ‫כי כמה ממחבלי אש"ף עוברים קורס טיס בבסיס של חיל האוויר‬ ‫הקובני‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬היחסים בין קובה לפנמה היו טובים במשך‬ ‫שנים‪ .‬הקשר בין שליטי פנמה‪ ,‬עומאר טוריחוס ולאחריו נורייגה‪,‬‬ ‫לבין קסטרו התאפיין בידידות אישית‪ ,‬אך גם באינטרסים מדיניים‬ ‫וכלכליים בולטים של שתי המדינות‪ .‬טוריחוס ראה בקסטרו גורם‬ ‫חשוב במאבקו נגד רצונם של האמריקנים לשלוט בתעלת פנמה‪.‬‬ ‫ואילו בעבור קסטרו‪ ,‬פנמה היוותה שער חשוב לעולם‪ ,‬בוודאי‬ ‫עם התחזקות האמברגו שהטילה ארצות הברית על קובה‪ .‬באופן‬ ‫רשמי קובה וארצות הברית לא ניהלו כל קשר‪ ,‬לרבות מסחרי‪,‬‬ ‫אך בפועל נהגה קובה לרכוש סחורות ומוצרים אמריקניים דרך‬ ‫אזור הסחר החופשי בנמל קולון‪ ,‬שבפתחה הצפוני של תעלת‬ ‫פנמה‪ .‬כל הצדדים המעורבים‪ ,‬כולל האמריקנים‪ ,‬בחרו להעלים‬ ‫עין‪ .‬כשעלה נורייגה לשלטון‪ ,‬הוא החליט לנצל את הידע הצבאי‬

‫איש המבצעים  |  ‪221‬‬

‫הקובני לתועלתו‪ .‬אף שהיה מודע לכך שהאמריקנים משקיפים‬ ‫עליו‪ ,‬הוא לא היסס "לשחק באש"‪ ,‬וביקש מהקובנים סיוע‬ ‫בהדרכה ובאימונים ליחידות מסוימות של הצבא הפנמי‪.‬‬

‫הטיסה להוואנה‬ ‫ב‪ 11-‬בפברואר ‪ ,1985‬בשעה עשר בבוקר‪ ,‬למחרת הפגישה עם‬ ‫קצין הקישור הקובני‪ ,‬המריא מייק מפנמה במטוס אזרחי פרטי‬ ‫שטס בחשאי לקובה‪ .‬במטוס ישבו ארבעה נוסעים‪ :‬קמרגו‪ ,‬דייגו‬ ‫הקובני‪ ,‬מייק‪ ,‬והמאבטח הפנמי הגברתן שהוצמד לו‪ .‬כעבור‬ ‫כשעתיים הם נחתו בנמל תעופה סמוך להוואנה‪ ,‬בירת קובה‪ .‬את‬ ‫פניהם קיבלו בחמימות רבה הגנרל חוסה אברנטס‪ ,‬שהיה גבר‬ ‫גבוה‪ ,‬נאה ומרשים‪ ,‬ושני קצינים‪ ,‬האחד הוצג כסגנו של אברנטס‬ ‫והשני כראש לשכתו‪ .‬קבלת הפנים החמה נועדה להעביר למייק‬ ‫מסר חיובי של פתיחות והכרה בחשיבות המפגש‪.‬‬ ‫הם ליוו את מייק אל מכונית מרצדס שחורה ומבריקה‪ .‬הגנרל‬ ‫לצדו‪ .‬במבט‬ ‫אברנטס התיישב ליד ההגה והזמין את מייק לשבת ִ‬ ‫מקרוב העריך מייק שהגנרל הוא כבן חמישים‪ ,‬אף שמראהו‬ ‫היה צעיר יותר‪ .‬הוואנה דמתה בעיני מייק לתל אביב של שנות‬ ‫השלושים‪ :‬בתים מעוצבים נמוכי קומה‪ ,‬צבועים בלבן‪ ,‬שהטיח מט‬ ‫לנשור מעליהם‪ .‬הרחובות היו שוממים למדי‪ ,‬ובתי הדירות נראו‬ ‫מוזנחים‪ .‬גם הווילות והפארקים הציבוריים ידעו ככל הנראה ימים‬ ‫טובים יותר‪ .‬הם הגיעו לאזור החוף‪ ,‬בדרכם לווילה מבודדת‪ ,‬שם‬ ‫קיבל את פניהם באדיבות מנהל הבית‪ .‬הוא נתן בידיהם מפתחות‬ ‫לחדרי האירוח שהוכנו מראש‪ .‬מייק הניח את המזוודה הקטנה‪,‬‬ ‫ומיהר לרדת אל חדר האורחים של הווילה‪ ,‬שם חיכה לו הגנרל‬ ‫אברנטס‪ .‬שתייה קלה וצוננת הוגשה להם על ידי אחת מעובדות‬ ‫המקום‪ ,‬ומיד לאחר מכן סימן אברנטס לעובדים לעזוב את המקום‪.‬‬ ‫אברנטס התגלה כאדם נעים‪ ,‬אוהד של ישראל והיהודים‪ .‬הוא‬ ‫אף סיפר כי מקור שמו הוא אברהם והעלה אפשרות שאולי הוא‬

‫‪  |  222‬אהרון קליין‬

‫מהצאצאים של אנוסי ספרד שהיגרו לאמריקה‪ .‬מייק חש די בנוח‬ ‫כדי לומר לו ישירות שמטרתו לפגוש את המנהיג‪ ,‬והוא נושא‬ ‫עמו מסר חשוב מאת ראש ממשלת ישראל‪ .‬סקרנותו של אברנטס‬ ‫גברה‪ .‬הוא ניסה לתחקר את מייק באשר למטרת ביקורו‪ ,‬ומייק‬ ‫חזר על דברים שאמר בפגישה המכינה עם דייגו‪ .‬הוא הוסיף כי‬ ‫יש מקום גם לשיתוף פעולה חשאי בין המדינות‪ ,‬מבלי שהדבר‬ ‫יפגע בידידתם הגדולה של הקובנים‪ ,‬ברית המועצות‪ ,‬או במדינות‬ ‫ערב‪.‬‬ ‫אברנטס ביקש לדעת מה המסר שמייק נושא עמו‪ .‬מייק עשה‬ ‫עצמו כמהרהר בתשובה רגעים מספר ואז השיב‪" ,‬אנו רוצים לכונן‬ ‫עם קובה יחסים בכל גוון אפשרי‪ ,‬ולהפגיש את ראש ממשלת‬ ‫ישראל עם הנשיא פידל קסטרו‪ .‬מפגש כזה יכול להיות חשאי או‬ ‫גלוי‪ ,‬לפי רצונו של פידל"‪ .‬מייק הציע ליזום פגישה כזאת במסגרת‬ ‫ועידה בין‪-‬לאומית קרובה‪" .‬ולפני הכול"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬אני מזמין אותך‬ ‫לבקר בישראל‪ ,‬להיפגש עם מי שצריך‪ ,‬ולהתרשם"‪ .‬אברנטס לא‬ ‫התאפק ושאל אם יוכל לקבל תת‪-‬מקלע מסוג עוזי‪ .‬מייק ענה‬ ‫כי הוא מעריך שלא תהיה בעיה להשיג לו‪ ,‬והמשיך לעודד אותו‬ ‫בעדינות המתבקשת להסכים לביקור בישראל‪ .‬בהמשך שיחתם‬ ‫חזר מייק והדגיש שעליו להיפגש עם פידל ישירות‪" ,‬כיוון שיש‬ ‫לי נושאים מיוחדים לדון עמו"‪ .‬הגנרל הביט לפתע בשעון הקיר‪,‬‬ ‫שהורה על השעה שלוש אחר הצהריים‪ .‬לאחר מכן הוא הישיר את‬ ‫מבטו אל מייק והודיע‪" :‬היום בשעה תשע בערב תפגוש אותו"‪.‬‬ ‫מייק שמח‪ ,‬וקיווה שאכן חצה את המשוכה בדרך לפגישה‬ ‫המיוחלת‪ .‬אך כשקמרגו שמע על התוכנית לפגישה עם פידל עוד‬ ‫באותו ערב‪ ,‬הוא צינן את התלהבותו‪" .‬העניינים בקובה מתנהלים‬ ‫בקצב אחר‪ ,‬לטיני דרום אמריקני"‪ ,‬הבהיר בחיוך רחב‪.‬‬ ‫לאחר שאברנטס עזב את המקום‪ ,‬נשאר מייק בווילה עם‬ ‫קמרגו והמאבטח‪ .‬דייגו‪ ,‬שזכה ל"ביקור מולדת"‪ ,‬יצא לבקר את‬ ‫משפחתו‪ ,‬אך הבטיח כי ישוב כבר בשעות הערב‪ .‬מייק הקפיד‬ ‫להיות זהיר בדבריו ובמעשיו‪ ,‬משום שהניח כי הוא נמצא במעקב‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪223‬‬

‫הוא העריך כי מארחיו ימצאו את הזמן לבדוק גם את המזוודה‬ ‫שהביא עמו‪ .‬הוא החזיק בה רק מעט בגדים להחלפה וכלי רחצה‪.‬‬ ‫השמש שקעה ככדור אש ענק היורד אל הים בצבעים מרהיבים‪.‬‬ ‫קמרגו ומייק עברו מחדר האורחים לחדר האוכל המהודר‪ ,‬ובסיום‬ ‫ארוחת הערב ניגשו לצפות בטלוויזיה‪ .‬כוננית הטלוויזיה הייתה‬ ‫עמוסה באריזות של סרטי וידיאו על המהפכה הקובנית‪ .‬אחד‬ ‫מעובדי בית ההארחה הגיש למייק עיתון ששמו "גראמה"‪ .‬העיתון‬ ‫היה למעשה שופר של השלטון‪ ,‬ומייק הסקרן קרא בו כל ידיעה‪,‬‬ ‫כולל לוח מודעות הדרושים‪ .‬דבר אחד עלה מהקריאה — הכול‬ ‫בקובה נסב על שבחי המהפכה ופידל‪.‬‬ ‫בסמוך לשעה עשר בלילה‪ ,‬כשעה לאחר מועד הפגישה‬ ‫שנקבעה‪ ,‬יצא מייק לשוטט מעט בגינה‪ .‬קמרגו התלווה אליו‬ ‫והסביר כי קסטרו מקיים בדרך כלל את מרבית הפגישות במהלך‬ ‫הלילה‪ .‬וזאת בדומה לסטלין‪ ,‬להבדיל‪ ,‬שנודע כמי שמתחיל את‬ ‫פגישותיו בעשר בלילה ומסיימן בעשר בבוקר‪ .‬מייק הוסיף לקוות‬ ‫בסבלנות עד השעה אחת‪-‬עשרה‪ ,‬ואז החליט ללכת לישון‪ .‬הוא‬ ‫ביקש כי יעירו אותו מיד אם הפגישה תזומן‪ ,‬בכל שעה שהיא‪.‬‬ ‫אך בטרם נכנס לחדרו הודיע לו אחד מעובדי הבית כי סניור‬ ‫קרלוס רפאל רודריגז נמצא בדרכו אליהם‪ .‬מייק ביקש לברר‬ ‫פרטים לגביו‪ ,‬וקמרגו סיפר כי רודריגז הוא היועץ האידאולוגי של‬ ‫קסטרו‪" ,‬נשיא מועצת השרים‪ ,‬אישיות חשובה שמרכזת בידיה את‬ ‫יחסי החוץ בתחום הפוליטי והמסחרי"‪.‬‬ ‫כעבור כעשרים דקות נכנס אל הווילה אדם מבוגר כבן שבעים‬ ‫וחמש‪ ,‬בעל שיער אפור וזקנקן לבן‪ .‬פניו היו נעימים ומעיניו‬ ‫נשקף מבט נבון‪ .‬הוא לא טרח להציג את עצמו‪ ,‬ואמר למייק‬ ‫ישירות‪" ,‬נצטרך להיות גלויים ולהסתדר"‪ .‬הוא סיפר שבעבר‬ ‫פגש את שמעון פרס בקונגרס כלשהו‪ ,‬ואת נציג ישראל באו"ם‬ ‫בהזדמנות אחרת‪" .‬הייתי עם פידל ב‪ '67-‬באלג'יריה בכינוס‬ ‫של המדינות הבלתי מזדהות כשנאצר נאם וכולם הצביעו נגד‬ ‫ישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬הצטרפנו לקו של מדינות ערב בלי שהתמצאנו‬

‫‪  |  224‬אהרון קליין‬

‫בפרטים באשר לסכסוך הערבי‪-‬ישראלי"‪ ,‬אמר‪" ,‬משום שמטרתנו‬ ‫הייתה לזכות בתמיכת הערבים"‪ .‬בהמשך דבריו נעשתה גישתו‬ ‫תוקפנית מעט‪ .‬הוא האשים את ישראל בכך שיזמה את מלחמת‬ ‫ששת הימים כדי לכבוש שטחים ערביים‪ .‬מייק השיב לו בשאלה‬ ‫רטורית‪" :‬ומה היה קורה לישראל אילו נאצר היה מממש את‬ ‫איומיו לפלוש לגבולותינו ולזרוק אותנו לים? ההיסטוריה שלנו‬ ‫עם הערבים לימדה אותנו שאין לנו בררה אלא להתייחס לאיומים‬ ‫ברצינות ולהגן על עצמנו‪ .‬כידוע לך‪ ,‬לאחר סיום מלחמת ששת‬ ‫הימים הצענו שלום‪ .‬בתמורה קיבלנו את החלטת 'שלושת‬ ‫הלאווים' המוכרים לך מוועידת חרטום"‪ .‬מייק התכוון להחלטה‬ ‫שקיבלו ב‪ 1968-‬מדינות ערב‪ ,‬שנציגיהן נפגשו בחרטום‪ ,‬בירת‬ ‫סודן‪ ,‬וקבעו מדיניות שנקראה "שלושת הלאווים" — לא לפיוס‬ ‫עם ישראל‪ ,‬לא להכרה בישראל‪ ,‬ולא למשא ומתן עם ישראל‪.‬‬ ‫ככל שנמשכה השיחה חש מייק כי רודריגז‪ ,‬ממעצבי המהפכה‬ ‫הקובנית וקומוניסט אדוק‪ ,‬אמנם נקט תקיפות מסוימת‪ ,‬אך לא‬ ‫היה אנטי‪-‬ישראלי מובהק‪ ,‬ובטח לא אנטישמי‪" .‬ולמה אתה חושב‬ ‫שנרצה לפתח איתכם יחסים?" שאל‪.‬‬ ‫מייק שמח על השאלה הישירה משום שהעידה כי נשלח על‬ ‫ידי קסטרו‪ .‬הוא ידע שעליו להשיב בחוכמה המשלבת חיזור עדין‪.‬‬ ‫"סניור רודריגז‪ ,‬יש לנו אינטרס משותף‪ ,‬אנחנו יכולים לעזור זה‬ ‫לזה‪ ,‬לעם הקובני ולממשלתו‪ .‬כמו כן אני מביא לך מסר של‬ ‫ידידות והערכה עמוקה מצד ראש ממשלת ישראל"‪ .‬הם המשיכו‬ ‫לשוחח‪ ,‬אך לקראת תום הפגישה הפטיר רודריגז‪" ,‬אני לא חושב‬ ‫שתהיה לך הלילה פגישה עם פידל"‪.‬‬ ‫מייק השיב בנחת‪" :‬חיכינו אלפיים שנה‪ ,‬נחכה עוד יום"‪.‬‬ ‫הוא עלה על יצועו ברגשות מעורבים‪ .‬מצד אחד הוא חש כי בן‬ ‫שיחו לא יעביר לקסטרו דיווח חיובי‪ ,‬אך מצד אחר קיווה כי הוא‬ ‫בכל זאת יבין שקשר עם ישראל עשוי להניב תועלת לקובה‪ .‬לא‬ ‫ייתכן‪ ,‬חשב מייק לעצמו‪ ,‬שהוזמנתי לקובה לחינם‪ .‬הוא ציפה‬ ‫להפתעות‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪225‬‬

‫ביקור בבתי הכנסת בהוואנה‬ ‫למחרת בבוקר ראה דרך החלון את האוקיינוס הסוער‪ .‬הוא התבונן‬ ‫בנוף המרהיב של הגלים שהתנפצו אל החוף וירד לארוחת הבוקר‪.‬‬ ‫ליד שולחן האוכל הוא מצא את קצין הקישור הפנמי‪ ,‬קמרגו‪" .‬מה‬ ‫אתה חושב‪ ,‬תהיה פגישה?" שאל מייק‪.‬‬ ‫"תהיה‪ .‬נחכה לאברנטס‪ ,‬אין לנו מה לעשות כרגע"‪ ,‬ענה קמרגו‬ ‫בעודו לועס בתיאבון‪.‬‬ ‫לקראת הצהריים הופיע ראש לשכתו של אברנטס‪ ,‬מריו‪,‬‬ ‫המכונה "קובה"‪ .‬הוא היה בחור צעיר‪ ,‬נמוך קומה‪ ,‬שדיבר אנגלית‬ ‫שוטפת‪ .‬מייק זכר אותו מהפמליה שהמתינה לבואו בנמל התעופה‬ ‫בהוואנה‪ .‬עמו הגיע קצין נוסף בדרגת קולונל‪ ,‬ארכימדס שמו‪ .‬הם‬ ‫התנצלו בשם אברנטס ש"לא יוכל לבוא‪ ,‬כי הוא עסוק עם פידל"‪.‬‬ ‫לאחר מכן הציעו לו לצאת לסיור והבטיחו שאם יזומן לפגישה‪,‬‬ ‫לשכת פידל תוכל לאתרם דרך מכשירי הקשר שנשאו עמם‪.‬‬ ‫מייק נענה להצעה‪ ,‬וביקש‪ ,‬קודם כול‪ ,‬לבקר בבית הכנסת‬ ‫המקומי כדי לכבד את זכר הקהילה היהודית הענפה שהתגוררה‬ ‫בקובה‪ .‬התברר שארכימדס לא ידע כלל על קיומם של בתי כנסת‬ ‫בעיר‪ ,‬ורק לאחר בירור קצר עם משרד התרבות הם השיגו את‬ ‫כתובותיהם של חמישה בתי כנסת ששרדו בעיר‪ .‬באמצע שנות‬ ‫השלושים של המאה העשרים היה מניינה של הקהילה היהודית‬ ‫בקובה כעשרים אלף איש‪ .‬ואולם עלייתו של קסטרו לשלטון‬ ‫הביאה לעזיבתם של יותר מתשעים אחוזים מהם‪ ,‬בעיקר לארצות‬ ‫הברית‪ ,‬ישראל ופוארטו ריקו‪.‬‬ ‫התחנה הראשונה בסיור נועדה להיות בית הכנסת המרכזי‬ ‫הגדול של יהודי הוואנה‪ .‬כשהם הגיעו למקום התברר כי המבנה‪,‬‬ ‫שכלל גם את המשרדים של ראשי הקהילה‪ ,‬הפך לאחר ההפיכה‬ ‫לחלק ממשרד התרבות‪ .‬בית הכנסת‪ ,‬שנמצא במתחם‪ ,‬לא הולאם‬ ‫ולא נמצא לו שימוש אחר‪ .‬הוא עמד על תלו שומם לחלוטין‪.‬‬ ‫על שער הברזל היו עדיין תבליטים מהודרים של מנורת שבעת‬

‫‪  |  226‬אהרון קליין‬

‫הקנים וסמלי שנים‪-‬עשר השבטים‪ ,‬עדות לחיי הקהילה שנעלמה‪.‬‬ ‫השער היה נעול‪ ,‬אך בתוך כעשרים דקות הצליחו שני הקצינים‬ ‫לאתר את ַשמש בית הכנסת‪ ,‬ויחד נכנסו כולם לאולם התפילה‬ ‫הגדול בעל התקרה הגבוהה‪ .‬ניכר בבית הכנסת כי ידע שנים‬ ‫יפות יותר‪ .‬הוא היה מאובק ומוזנח‪ .‬על לוח שיש בכניסה‪ ,‬לצד‬ ‫הדלת‪ ,‬היו חרוטים בתבליטי זהב שמות של יהודים שככל הנראה‬ ‫תרמו לבניית המקום‪ .‬שרידי וילונות מהוהים השתרכו בעליבות‬ ‫מהחלונות‪ .‬אחד החלונות הגדולים היה מנופץ‪" .‬בדרך כלל אנחנו‬ ‫שומרים ומכבדים את המוסדות הדתיים"‪ ,‬הסביר מריו בנעימה‬ ‫מתנצלת‪ .‬השמש הוסיף כי החלון נשבר עקב פגיעת כדור ממגרש‬ ‫הכדורגל של בית הספר הסמוך‪ .‬בהמשך הוביל אותם השמש‬ ‫לאולם צדדי‪ ,‬קטן יותר שבו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬עדיין מבקרים מעט מהיהודים‬ ‫שנותרו בקובה‪ ,‬לצורכי תפילה או מפגש חברתי‪ .‬באולם ניצב גם‬ ‫ארון הקודש‪ ,‬וכשמייק פתח אותו הוא מצא שלושה ספרי תורה‬ ‫מגולגלים ומעוטרים‪ .‬הוא נישק אותם בהתרגשות‪.‬‬ ‫השמש סיפר כי בקהילה יש כאלף יהודים בלבד‪ ,‬מרביתם‬ ‫במצב כלכלי דחוק‪ ,‬והיא נשענת‪ ,‬לא במעט‪ ,‬על תרומות כספיות‬ ‫המגיעות אליהם מהקהילה התומכת בקנדה‪ .‬הוא ציין כי בתי‬ ‫הכנסת‪ ,‬כמו מוסדות הדת האחרים‪ ,‬הם כעת באחריותו של‬ ‫משרד התרבות‪ .‬באחד החדרים הסמוכים לאולם הגדול של בית‬ ‫הכנסת ראה מייק כונניות עמוסות בספרי קודש עתיקים בעברית‬ ‫ובספרדית‪ .‬בתום ביקורו הוא דיווח לארץ על הנכס ההיסטורי‪,‬‬ ‫בתקווה שמישהו יציל את הספרים הללו‪ .‬הוא היה נרגש מהמעמד‪,‬‬ ‫ולפני שיצאו מבית הכנסת אף נשק למזוזה שעל משקוף דלת‬ ‫הכניסה‪ .‬הקובנים הביטו בו בתדהמה‪ .‬הם היו אתאיסטים גמורים‬ ‫שהכירו ופגשו מעט מאוד יהודים בחייהם‪ .‬הם המשיכו בסיור‬ ‫לארבעת בתי הכנסת הנוספים בהוואנה‪ ,‬ובכולם הייתה התמונה‬ ‫זהה‪ :‬עזובה ושיממון‪ .‬עדות ושריד לקהילה מפוארת ותוססת‬ ‫שגוועה לה‪.‬‬ ‫בהמשך היום הם ביקרו גם במוזאון הלאומי‪ ,‬בקתדרלה‪,‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪227‬‬

‫במבצר מתקופת השלטון הספרדי שהשקיף על מפרץ הוואנה‬ ‫ובמפעל הלאומי לגלגול ולהכנת סיגרים‪ .‬לקראת ערב הם אכלו‬ ‫במסעדת "מוחיטו"‪ ,‬שנהגה לארח אמנים מקומיים‪ .‬אחר כך הם‬ ‫עברו במלון "קובה ליברה" המפורסם‪ .‬מריו‪ ,‬ראש הלשכה‪ ,‬הציע‬ ‫לקפוץ לביקור קצר בביתו כדי לפגוש את בני משפחתו‪ .‬הם‬ ‫היו סקרנים לדעת כמה שיותר על ישראל‪ .‬נראה היה כי מייק‬ ‫הרשים אותם בגאוותו ביהדותו ובישראליותו‪ .‬בדרכם חזרה הם‬ ‫עברו בצמוד למתחם השגרירות הרוסית‪ ,‬שעוצב כדגם מוקטן של‬ ‫הקרמלין‪ .‬על הבניין המרכזי נבנה מגדל תצפית עצום‪ .‬ממקום‬ ‫זה‪ ,‬במרחק של כמאה וחמישים קילומטרים בלבד מחופי ארצות‬ ‫הברית‪ ,‬התבצעה האזנה בהיקף ענק לארצו של "הדוד סם"‪ .‬רק‬ ‫בשעת לילה החזירו אותו שני מלוויו לווילה ופרשו לענייניהם‪.‬‬ ‫הפעם עודד קמרגו את מייק בנוגע לפגישה המיוחלת עם קסטרו‪,‬‬ ‫ואמר בביטחון‪" ,‬תראה שהוא עוד יזמין אותך בחצות"‪ .‬מייק שמר‬ ‫על אופטימיות‪.‬‬ ‫כמו במקרים רבים בעבר‪ ,‬מייק פעל לבדו‪ ,‬ותפקד גם כלוחם‬ ‫וגם כקצין המודיעין של עצמו‪ .‬מניסיונו ארוך השנים ביבשת‬ ‫הלטינית הוא למד כי יש לוותר על האגו‪ ,‬וכי סבלנות היא ערך‬ ‫נדרש‪ .‬עמידה בלוח זמנים אינה מחייבת את הלטינים‪ ,‬ולא אחת‬ ‫מצא את עצמו ממתין לפגישה שנקבעה מראש במשך כמה שעות‪,‬‬ ‫אף על פי שדייק והגיע בזמן‪ .‬סוד ההצלחה‪ ,‬הוא ידע‪ ,‬הוא סבלנות‪,‬‬ ‫סבלנות ועוד סבלנות‪.‬‬ ‫בינתיים הרהר מייק בסיכויי הפגישה‪ .‬הוא ידע כי קסטרו היה‬ ‫מלא הערצה לדרך המאבק של היישוב היהודי בבריטים בשנות‬ ‫השלושים והארבעים של המאה העשרים‪ ,‬והעריך את ההצלחה‬ ‫של היהודים להקים את מדינת ישראל‪ .‬אחרי ההפיכה שחולל‬ ‫הוא לא פגע ביהודים שהתגוררו בקובה והמשיך לקיים יחסים‬ ‫דיפלומטיים עם ישראל; ועתה הוא נענה לבקשת נורייגה והזמין‬ ‫את מייק לקובה‪ ,‬ואף שלח בכירים לארחו במשך הזמן שחלף‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬הסיק מייק‪ ,‬קסטרו בהחלט עשוי להיפגש עמו‪ .‬בינתיים‬

‫‪  |  228‬אהרון קליין‬

‫התקרבו מחוגי השעון לחצות ודייגו עדכן אותו כי קסטרו עסוק‬ ‫עד מעל לראש בענייני הוועידה של המפלגה הקומוניסטית‪ .‬מייק‬ ‫שידר עסקים כרגיל‪ .‬ברקע שוב הוקרנו בטלוויזיה סרטים על‬ ‫המהפכה שהוביל‪.‬‬

‫פגישה ראשונה עם פידל‬ ‫בשעה אחת וחצי אחר חצות נעצרו בחצר הווילה ארבע מכוניות‪.‬‬ ‫הגנרל אברנטס יצא מאחת מהן‪ ,‬מלווה בראש הלשכה שלו‪.‬‬ ‫"באנו לקחת אותך לפידל"‪ ,‬אמר בהחלטיות‪ .‬למאבטח של מייק‬ ‫הוא הורה להישאר בווילה‪" .‬הוא באחריותי"‪ ,‬הבטיח‪ .‬מייק נטל‬ ‫את המצלמה שלו ונכנס לרכב‪ ,‬דרוך וערני ואף נרגש‪ .‬הם נסעו‬ ‫לקריית משרדי הממשלה הקובנית‪ ,‬שם שכן משרדו של הנשיא‪.‬‬ ‫הם עלו במדרגות‪ ,‬המשיכו במעלית‪ ,‬צעדו במסדרון‪ ,‬ונעצרו‬ ‫מחוץ ללשכה‪ .‬ואז‪ ,‬לפתע פתאום‪ ,‬הופיע איש גדול מידות‪ ,‬גבוה‬ ‫במיוחד ועטור זקן‪ ,‬לבוש מדים ירוקים חדשים ומגוהצים בקפידה‪.‬‬ ‫פידל קסטרו בכבודו ובעצמו‪ .‬בצעדים רחבים הוא צעד לקראת‬ ‫מייק‪ ,‬חייך וחיבק אותו‪ .‬מייק‪ ,‬שקומתו התנשאה בקושי עד לזקנו‬ ‫של קסטרו‪ ,‬לא הצליח להקיף אותו בזרועותיו‪ ,‬אך השיב בחיבוק‪.‬‬ ‫עד היום הוא נושא עמו בזיכרונו את ריח המדים החדשים‪ .‬הפגישה‬ ‫החלה בערך בשתיים אחר חצות‪ .‬אברנטס רשם את הפרוטוקול‪.‬‬ ‫פידל הוביל אותו לחדר ישיבות קטן‪ ,‬שבו היה שולחן ישיבות‬ ‫מלבני עשוי מעץ‪ ,‬כשהוא אוחז בזרועו‪ .‬הם התיישבו על כורסאות‬ ‫משני צדיו הקרובים של השולחן המלבני‪ ,‬ואברנטס התיישב‬ ‫בראש השולחן‪ .‬על הקירות בחדר המצוחצח היו תלויות תמונות‬ ‫שונות‪ ,‬ובהן מפה של קובה וצילום שחור‪-‬לבן של מפרץ החזירים‪.‬‬ ‫מייק היה נרגש‪ ,‬אולם חש שליטה וביטחון מלא ביכולתו להוביל‬ ‫ולצלוח את הפגישה החשובה‪ .‬קסטרו השעין את ראשו על ידו‪,‬‬ ‫יזרעאליתה?" (יהודי בספרדית)‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ופתח בשאלה‪" :‬אתה‬

‫איש המבצעים  |  ‪229‬‬

‫"אני ישראלי"‪ ,‬תיקן אותו מייק בספרדית‪ ,‬והסביר לו את‬ ‫ליזרעאליתה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ההבדל בין ישראלי‬ ‫"אני חושב שאני יזרעאליתה"‪ ,‬השיב קסטרו בהומור‪ ,‬ונגע‬ ‫באפו הבשרני והבולט‪ .‬שלושתם צחקו וקסטרו המשיך‪" :‬תמיד‬ ‫צחקו על האף היהודי שלי‪ .‬גם כשהייתי ילד בבית הספר הקתולי‬ ‫וגם כסטודנט במקסיקו חשדו שאני יהודי‪ .‬אבל לי ולמשפחתי לא‬ ‫היה אף פעם קשר ליהדות"‪.‬‬ ‫ניכר היה כי קסטרו משתדל לנתב את השיחה בקלילות ובהומור‬ ‫עצמי‪ ,‬ומייק שלף בתגובה כמה בדיחות מהמאגר הפרטי שלו‪.‬‬ ‫הקרח נמס‪ .‬כמו בכירי השלטון‪ ,‬גם קסטרו ִשחזר את סיפור ניתוק‬ ‫היחסים עם ישראל בוועידת המדינות הבלתי מזדהות ב‪,1967-‬‬ ‫והוסיף‪" ,‬אתם כובשים‪ .‬אתם גרורה של ארצות הברית‪."...‬‬ ‫מייק הגיב בסקירה עדכנית על המזרח התיכון‪ ,‬והמשיך‬ ‫בשחזור ההיסטוריה מאז ‪ 1948‬מזווית הראייה הישראלית‪ .‬פידל‬ ‫התעניין בנוגע לנשיא סוריה‪ ,‬חאפז אל אסד‪ ,‬ולאנואר סאדאת‪,‬‬ ‫נשיא מצרים שחתם על הסכם השלום עם מנחם בגין ב‪1979-‬‬ ‫ונרצח על ידי ארגון ג'יאהדיסטי ב‪ .1981-‬הוא תהה אם יוכל‬ ‫להועיל בתיווך בסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬ואז תהה‪ ,‬בישירות‪,‬‬ ‫בנוגע לרצינות ההצעה להיפגש עם יצחק שמיר‪ ,‬ראש הממשלה‬ ‫באותה העת‪" .‬איך תישמר החשאיות אם אכן יתקיים מפגש עם‬ ‫ראש הממשלה‪ .‬מי יהיו שותפי הסוד?" שאל‪ .‬מייק ניסה להרגיעו‪:‬‬ ‫"בצד הישראלי מדובר בשלושה אנשים בלבד‪ .‬ראש הממשלה‪,‬‬ ‫ראש המוסד ואני"‪ .‬קסטרו הרהר בקול בנוגע לאפשרות חידוש‬ ‫היחסים והאופן שבו מדינות ערב וגוש המדינות הבלתי מזדהות‬ ‫יקבלו זאת‪ ,‬מאחר שהוא זקוק לתמיכתן‪ .‬מייק השיב כי "במצב‬ ‫הנתון‪ ,‬אני מסכים שהקשר בינינו חייב להיות חשאי"‪.‬‬ ‫"אתה יודע שיש לי כאן נציגות של אש"ף‪ ,‬וסטודנטים‬ ‫פלסטינים משתלמים אצלי"‪ ,‬ציין קסטרו גלויות‪.‬‬ ‫"במסגרת צבאית או אזרחית?"‪ ,‬שאל מייק בתמימות‪ ,‬אף שידע‬ ‫ששניהם יודעים את התשובה‪ ,‬ומיהר להוסיף‪" :‬אנחנו יודעים‬

‫‪  |  230‬אהרון קליין‬

‫שאתה קשור עם אש"ף ושיש יועצים קובנים במדינות ערב‪ .‬מה‬ ‫גם שעוד לפני מלחמת יום הכיפורים שמענו ספרדית בניב קובני‬ ‫ברשתות קשר סוריות"‪.‬‬ ‫קסטרו הנהן‪ ,‬ומייק חש כי הוא יושב מול אישיות היסטורית‪.‬‬ ‫הוא חש כלפיו הערכה וחיבה מיידית‪ .‬בהמשך השיחה שיתף אותו‬ ‫קסטרו במשך שעות מחוויותיו מימי המהפכה‪ ,‬והרחיק עד לימיו‬ ‫כסטודנט במקסיקו‪ .‬הוא הרחיב בנוגע לקשיים שיש בהקמת‬ ‫מדינה‪ ,‬על הניסיונות להדיחו ובכלל זה הניסיון הכושל במפרץ‬ ‫החזירים‪ .‬היה נדמה כי הוא בעיקר נהנה לספר על כישלונות‬ ‫הניסיונות החוזרים ונשנים להתנקש בחייו‪" .‬כל מה שאני עושה‬ ‫היום נועד להבטיח שקובה תשרוד כמדינה עצמאית ולא תהיה‬ ‫בת חסות של אמריקה‪ .‬הם האויב שלנו‪ .‬ויש לי את הדרך לעשות‬ ‫זאת"‪ ,‬הסביר במה שנראה כשכנוע עצמי עמוק‪.‬‬ ‫"האינטרסים הלאומיים של קובה חשובים גם לנו"‪ ,‬השיב‬ ‫מייק‪" ,‬ולכן אני מציע קשר חשאי‪ .‬אבל אם אין זה אפשרי ובכל‬ ‫זאת אתה רוצה להשקיט את המצפון שלך‪ ,‬אפשר גם להקים ערוץ‬ ‫קשר מצומצם להחלפת דעות בינינו"‪.‬‬ ‫"אני אבדוק את זה‪ .‬נתקדם לאט ובזהירות‪ ,‬זה חייב להישאר‬ ‫חשאי"‪ ,‬אמר קסטרו‪.‬‬ ‫בכל אותו הזמן תמלל אברנטס את השיחה ברצינות ובקפידה‪.‬‬ ‫מייק התרשם כי גם אם הפגישה בין ראשי המדינות לא תצא‬ ‫לפועל‪ ,‬אברנטס יכול להתאים לשמש כנציג של קסטרו בערוץ‬ ‫קשר חשאי‪ ,‬כי להבדיל מרודריגז הוא אמנם לא היה מהמשפיעים‬ ‫על קסטרו ברמה האידאולוגית‪ ,‬אבל היה איש אמונו המושלם‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬הוא הזמין את שניהם לביקור בארץ‪.‬‬ ‫לאחר שתיקה קצרה בחר קסטרו לשנות את נושא השיחה‪,‬‬ ‫ועבר לדבר על חקלאות‪.‬‬ ‫"אתם טובים בחקלאות"‪ ,‬ציין‪.‬‬ ‫"אנחנו טובים מכורח המציאות"‪ ,‬הצטנע מייק במתכוון‪" .‬אין‬ ‫לנו בררה"‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪231‬‬

‫קסטרו המשיך לספר בהתלהבות על פרופסור מאוניברסיטת‬ ‫בר‪-‬אילן‪ ,‬לטיני במוצאו‪ ,‬שמתמצא בתחום הרפורמות האגרריות‪,‬‬ ‫ואף כתב ספרים בספרדית על חקלאות‪" .‬יש לי ספר אחד שלו‪,‬‬ ‫הייתי רוצה עוד ספרים מפרי עטו‪ ,‬זה מעניין אותי"‪ .‬מייק הבטיח‬ ‫לבדוק‪ ,‬ואולי אפילו ליזום פגישה ישירה עם הפרופסור‪ .‬על‬ ‫השולחן הונח כיבוד קל‪ ,‬ומעת לעת הם לגמו קפה ותה‪ .‬עם‬ ‫התארכות השיחה צצו בה נושאים רבים‪ ,‬ביניהם על אישיותו‬ ‫ומנהיגותו של צ'ה גווארה‪ ,‬חברו של קסטרו משכבר הימים‪,‬‬ ‫שהפך לסמל מהפכני בפני עצמו‪.‬‬ ‫הפגישה הסתיימה סמוך לשעה עשר בבוקר‪ ,‬לאחר יותר‬ ‫משמונה שעות רצופות‪ .‬לימים העיד מייק כי הייתה זו אחת‬ ‫הפגישות הארוכות והמעניינות שהיו לו בחייו‪ .‬כשפידל ליווה‬ ‫אותו אל מחוץ לחדר הישיבות‪ ,‬ביקש מייק מראש הלשכה לצלם‬ ‫אותם במצלמה שהביא‪ .‬שניהם ידעו שלתמונה משותפת כזאת‬ ‫יכול להיות גם ערך פוליטי ומדיני רב‪ .‬אך כעבור זמן‪ ,‬כשפיתח‬ ‫את סרט הצילום התברר לו כי הצלם כיוון לכיוון אחר‪ .‬הוא הבין‬ ‫כי קסטרו עדיין לא חש בשל לתיעוד מצולם של המפגש‪.‬‬ ‫למחרת הוביל אברנטס את מייק לסיור מקיף נוסף בקובה‪ ,‬שכלל‬ ‫בין השאר ביקור במרכז רפואי ובבסיס הצבאי במפרץ החזירים‪.‬‬ ‫בערב הם התארחו במועדון הלילה המפורסם "טרופיקנה"‪ .‬ביום‬ ‫האחרון לשהותו שם הם יצאו לשיט במפרשית גדולה‪ .‬במהלך‬ ‫השיט לאורך החופים הצביע אברנטס על כפר דייגים קטן‪ ,‬וציין‬ ‫כי שם נמצא בית הנופש של הסופר המפורסם ארנסט המינגווי‪,‬‬ ‫חתן פרס נובל לספרות ומחברם של הספרים "למי צלצלו‬ ‫הפעמונים" ו"הזקן והים" שזכו לתהילת עולם‪ .‬הם ביקרו בביתו‬ ‫של הסופר הדגול‪ ,‬שהפך לאחר מותו ב‪ 1961-‬למוזאון‪ ,‬בשעה‬ ‫שהשמש הטרופית קפחה על ראשו של מייק שהשתזף כהוגן‪.‬‬ ‫הביקור נמשך ארבעה ימים‪ .‬בסיומו הם כבר תכננו את הביקור‬ ‫החשאי הבא ואת מועדו‪ ,‬כאשר מייק המליץ על צירוף אישיות‬ ‫ישראלית בכירה למפגש‪.‬‬

‫‪  |  232‬אהרון קליין‬

‫כשחזר מייק לפנמה הוא סיפר לנורייגה על השתלשלות העניינים‪,‬‬ ‫והודה לו על שפתח בעבורו את הדלת לקסטרו‪ .‬בישראל הוא‬ ‫דיווח על הביקור לראש המוסד ולראש הממשלה‪ .‬מייק סיפר‬ ‫כי הוסכם כי לביקור הבא יוכל להצטרף ישראלי בכיר‪ .‬בישראל‬ ‫הייתה אז ממשלת אחדות שקבעה רוטציה בראשות הממשלה‬ ‫בין שמעון פרס מ"המערך" לבין יצחק שמיר מ"הליכוד"‪ .‬פרס‬ ‫הציע שהשר בלי תיק של אז‪ ,‬עזר ויצמן‪ ,‬יצטרף למפגש הבא‪.‬‬ ‫למייק זה נשמע כרעיון מוצלח‪ ,‬שכן אישיותו הכריזמטית ודרך‬ ‫התנהגותו הבלתי פורמלית של ויצמן עשויות לכבוש את קסטרו‬ ‫ולהפיג עוד במעט את חששותיו מחידוש קשר עם ישראל‪ .‬אולם‬ ‫שמיר לא התלהב‪ .‬בהתייעצות עם ראש המוסד נחום אדמוני‪,‬‬ ‫לאחר שמייק התעקש כי בכל מקרה מוטב לצרף למפגש הבא‬ ‫עוד אישיות ישראלית בכירה כדי לעבות את הקשר‪ ,‬הוחלט כי‬ ‫ראש אגף "תבל" במוסד‪ ,‬נחיק נבות‪ ,‬יצטרף לפגישה השנייה‪ .‬היה‬ ‫בכך היגיון רב‪ ,‬שכן אם יתפתח קשר חשאי עם קובה‪ ,‬אגף "תבל"‪,‬‬ ‫האחראי על תחום הקשרים החשאיים‪ ,‬יתחזק אותו‪.‬‬

‫מפגש שני עם פידל‬ ‫על המטוס הפרטי הבלתי מסומן בדרך מפנמה להוואנה היו הפעם‬ ‫חמישה — שני קציני קישור‪ ,‬המאבטח הפנמי‪ ,‬נבות ומייק‪ .‬אחרי‬ ‫הנחיתה העבירו אותם במיניבוס למנחת הליקופטרים סמוך‪ ,‬ושם‬ ‫קיבל את פניהם‪ ,‬בחיבוק חם‪ ,‬הגנרל אברנטס‪ .‬מייק הצביע על‬ ‫שתי המזוודות מלאות הספרים שהביא מהארץ‪ .‬היו שם ספרי‬ ‫היסטוריה על תולדות העם היהודי ומדינת ישראל‪ ,‬ספרים על‬ ‫יהדות‪ ,‬וגם חמישה ספרים מאת הפרופסור לענייני רפורמה‬ ‫אגררית מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬אחד מאנשיו של אברנטס לקח‬ ‫את שתי המזוודות‪ ,‬ומייק הניח כי הן הועברו לבדיקה מקיפה‬ ‫מפאת החשש מניסיון לפגוע בקסטרו‪ .‬עד כדי כך הם חשדו בכל‬ ‫אחד‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪233‬‬

‫אברנטס ושני הישראלים עלו על המסוק הפרטי של קסטרו‪,‬‬ ‫מדגם ‪ MI8‬סובייטי‪ ,‬שהוסב למסוק מנהלים מאובזר‪ .‬אברנטס‬ ‫התעקש להושיב את מייק בכורסה הנשיאותית‪ ,‬בעוד המסוק‬ ‫עשה דרכו מזרחה ונחת בקרבת כפר דייגים קטן‪ ,‬שלא הרחק‬ ‫מחופיו שכן אי קטן ובו בית הנופש של קסטרו‪ .‬ביקור באי הפרטי‬ ‫של קסטרו היה בגדר הפתעה‪ .‬מייק חש כי הוא עומד להיכנס‬ ‫לקודש הקודשים הקובני‪ ,‬מקום שמעט מאוד זרים ביקרו בו‪ .‬זה‬ ‫לא היה מקרי‪ ,‬ולמייק היה ברור כי כוונתו של פידל להעביר להם‬ ‫מסר חיובי ומחווה שכולה אהדה וחמימות‪.‬‬ ‫צ'ומי‪ ,‬ראש הלשכה‪ ,‬המתין להם במנחת‪ ,‬ומייק הבחין כי‬ ‫המזוודות אינן‪ .‬צו'מי הרגיע אותו‪" :‬הן כבר אצל פידל"‪ .‬הם צעדו‬ ‫מהמנחת לעבר מזח עץ‪ ,‬שאליו הייתה קשורה ספינת דיג גדולה‪,‬‬ ‫כחמישים מטר אורכה‪ .‬קסטרו התגלה לעיניהם יחף‪ ,‬חצי גופו‬ ‫העליון חשוף לשמש‪ ,‬כובע מצחייה לראשו‪ .‬הוא היה עסוק במיון‬ ‫הדגים שדג‪ .‬שורות שורות של דגים מגדלים ומסוגים שונים‬ ‫ניצבו לפניו‪" .‬אחר צהריים טובים"‪ ,‬בירך אותו מייק‪ .‬קסטרו נראה‬ ‫מאושר‪ .‬הם לחצו ידיים וטפחו זה לזה על השכם‪ .‬מייק הציג‬ ‫את נבות‪ ,‬והתפתחה שיחת חולין נעימה‪ .‬קסטרו סיפר כי הדגים‬ ‫שלפניהם מהווים את שלל הדיג היומי שלו‪ ,‬והסביר עליהם‬ ‫באריכות‪.‬‬ ‫"הבאתי לך את הספרים"‪ ,‬אמר מייק בעיתוי הראשון שנראה‬ ‫לו הולם‪.‬‬ ‫"כבר דפדפתי בהם‪ ,‬אבל לא דייקת במה שאמרת לי אז‪ .‬בנושא‬ ‫שדיברנו עליו לא מדובר על ‪ 25,000‬אלא ‪ ,"27,400‬הוסיף קסטרו‪.‬‬ ‫"לא ייתכן"‪ ,‬הגיב מייק‪.‬‬ ‫קסטרו התעקש‪" :‬בוא ותראה"‪ ,‬והציג בפניו את אחד הנתונים‬ ‫שהופיעו באחד הספרים‪ .‬מייק הופתע והתרשם מיסודיותו של‬ ‫קסטרו‪ .‬הוא התגלה שוב כמארח למופת‪ ,‬וצלה למענם את הדגים‬ ‫על האש לקראת ארוחת הערב‪ .‬בשיחה שניהלו על הסיפון‬ ‫לאחר ארוחת הערב עלו נושאים שונים‪ .‬מייק הקפיד לשמור‬

‫‪  |  234‬אהרון קליין‬

‫על מתח ועניין‪ .‬די מהר הוא נוכח כי גם המהפכן הקובני הכין‬ ‫שיעורי בית‪ ,‬והרחיב בדבריו על ישראל ובהסברים על האינטרס‬ ‫הלאומי הקובני‪ .‬הוא הודיע כי מוטב לו לדבוק ביחסים עם‬ ‫המדינות האנטי‪-‬אמריקניות מהעולם השלישי ומהעולם הערבי‬ ‫מאשר לסכנם בקשר עם ישראל‪ .‬הוא הסכים לקשר חשאי בלבד‬ ‫באמצעות אברנטס‪ ,‬ולא מעבר לכך‪.‬‬ ‫מייק לא הופתע‪ ,‬ובמהלך כל השיחה היה טרוד בניסיונות‬ ‫להזין את הקשר ולפתח אותו כדי ליצור אצל קסטרו עניין‬ ‫וסקרנות שיובילו למפגשים נוספים ולהעמקת הקשר‪ .‬כך עלה‬ ‫במוחו רעיון יצירתי‪ :‬להציג בפניו את נושא פושעי המלחמה‬ ‫הנאצים שישראל עדיין חיפשה באמריקה הדרומית‪ .‬מייק הדגיש‬ ‫כי ישראל מעוניינת במיוחד באיתורו של הפושע הנאצי הנודע‬ ‫לשמצה יוזף מנגלה‪ ,‬אשר לפי ההערכות במוסד המשיך לחיות אי‬ ‫שם במשולש הגבולות פרגוואי‪-‬ברזיל‪-‬ארגנטינה‪ .‬אזור זה נודע‬ ‫כמסוכן‪ ,‬ולא היה אפשר להעלות על הדעת שאדם שאינו מקומי‬ ‫ישוטט בו מבלי שיעורר חשד‪ ,‬אלא אם הוא זוכה לסיוע מתושבי‬ ‫האזור‪" .‬קומנדנטה‪ ,‬אנחנו בבעיה‪ .‬עשינו מספר ניסיונות לחדור‬ ‫לאזור‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬ידוע לנו שהוא נמצא שם‪ ,‬מוגן‪ ,‬וחשוב‬ ‫לנו להגיע אליו"‪.‬‬ ‫עיניו של קסטרו ריצדו בחוסר מנוחה‪ ,‬ואז אמר בנחישות‪,‬‬ ‫"אנחנו מוכנים לטפל בזה"‪.‬‬ ‫נכונותו המיידית הפתיעה את מייק‪ .‬בחושיו החדים הבין קסטרו‬ ‫את המשמעויות של ההישג הבין‪-‬לאומי שיש בלכידת פושע‬ ‫המלחמה האיום‪ ,‬שייזקף לזכותו ולזכותה של קובה המבודדת‪.‬‬ ‫"זה יהיה דבר עצום‪ ,‬קומנדנטה"‪ ,‬הגיב מייק‪ ,‬מעודד מהתגובה‬ ‫החיובית‪" .‬אם תצליח‪ ,‬קומנדנטה‪ ,‬קנית את עולמך בקרב יהדות‬ ‫העולם ובקרב העולם כולו‪ .‬אתה תהיה הגיבור"‪.‬‬ ‫"תביא לי את התיק של מנגלה"‪ ,‬ביקש קסטרו בטון ענייני‪.‬‬ ‫כדי להקרין רצינות הוא הורה לצ'ומי לזמן בדחיפות את הגנרל‬ ‫אלחנדרו‪ ,‬מי שהיה מפקד הכוחות המיוחדים של קובה‪ .‬אלחנדרו‪,‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪235‬‬

‫למד מייק בהמשך‪ ,‬נחשב לגיבור המלחמה‪" .‬הוא יעשה את‬ ‫העבודה‪ .‬הוא ימצא לך את מנגלה‪ .‬הגנרל אברנטס יתאם הכול"‪,‬‬ ‫סיכם קסטרו‪.‬‬ ‫בשעת לילה מאוחרת ירדו הישראלים מהספינה‪ ,‬ועוזריו של‬ ‫קסטרו הובילו אותם לבית הארחה סמוך‪ .‬למחרת בבוקר הציג‬ ‫נבות בפני קסטרו סקירה מקיפה על המזרח התיכון מנקודת מבטה‬ ‫של ישראל והם שוחחו עמו ארוכות על הספרים שהביא‪ .‬לאחר‬ ‫מכן הם יצאו יחד להפלגת דיג‪ .‬זו הייתה חוויה אינטימית מיוחדת‬ ‫אשר רק ראשי מדינות ספורים‪ ,‬בהם נשיאי ברית המועצות‪,‬‬ ‫ניקיטה חרושצ'וב ולאוניד ברז'נייב‪ ,‬זכו לה‪ .‬ניכר כי חברתם של‬ ‫נבות ומייק נעמה לו והוא ביקש‪ ,‬להפתעתם‪ ,‬שיישארו עמו עוד‬ ‫יום על הספינה‪ ,‬ואולם לנבות הייתה מחויבות אחרת והם נאלצו‬ ‫לסרב‪.‬‬ ‫במחווה ידידותית ליווה אותם קסטרו אל המסוק‪ ,‬ולפני‬ ‫שנכנסו אליו הורה קסטרו בקול רועם‪ ,‬בנוכחות הגנרלים שלו‪:‬‬ ‫"מייק‪ ,‬בביקור הבא תביא את התיק של מנגלה‪ .‬אם הוא חי‪ ,‬נביא‬ ‫לך אותו"‪ .‬אלחנדרו הנהן בראשו וחייך‪ .‬לפתע הובאה למנחת‬ ‫קופסת קרטון גדולה‪ .‬קסטרו הגיש אותה למייק‪" :‬זו מתנה ממני‪.‬‬ ‫תביא את זה לראש הממשלה"‪ .‬הם נפרדו בחיבוקים‪.‬‬ ‫במהלך הטיסה בחזרה מאי הנופש סיכם מייק עם אלחנדרו כי‬ ‫יעביר לו תדרוך ראשוני לגבי מנגלה‪ .‬אלחנדרו‪ ,‬גבר שחרחר‪ ,‬רזה‬ ‫וגבוה‪ ,‬נראה מרשים במדי הצבא הקובני‪ .‬על חזהו היו מונחים‬ ‫אותות הצטיינות וגבורה רבים‪ ,‬והוא עשה רושם של אדם בטוח‬ ‫בעצמו וביכולותיו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מייק התרשם כי לאחר שצבר ניסיון‬ ‫ומוניטין בשדה הקרב‪ ,‬הוא נותר משועמם מעט‪ ,‬והאפשרות‬ ‫ליטול חלק בפעילות קומנדו חשאית ללכידת מנגלה עניינה אותו‬ ‫גם בשל יכולתה להפיג את חוסר המעש שבו היה שרוי‪.‬‬ ‫בעת התדרוך הדגיש מייק את הקושי המבצעי בלכידתו‪,‬‬ ‫ובעיקר את המטרה‪ :‬לתפוס אותו חי ולהביאו למשפט בישראל‪,‬‬ ‫בדומה ללכידתו של אדולף אייכמן‪ ,‬שנחטף על ידי אנשי המוסד‬

‫‪  |  236‬אהרון קליין‬

‫בארגנטינה והובא למשפט ב‪( 1961-‬שבסיומו נגזר עליו מוות‬ ‫בתלייה)‪ .‬מייק חזר גם על האינטרס הקובני לסייע לישראל‪ ,‬בעיקר‬ ‫בכל הנוגע לאהדת דעת הקהל העולמית‪ ,‬וציין כי בפעם הבאה‬ ‫יביא עמו את התיק המודיעיני‪ ,‬שכולל הערכה על מקום מחבואו‪.‬‬ ‫מייק הבין ממראה פניו של הגנרל כי אינו מוכן להקשיב כתלמיד‪.‬‬ ‫כבודו היה חשוב‪ .‬ואמנם‪ ,‬בתום דברי מייק‪ ,‬החל אלחנדרו לסקור‬ ‫בגאווה את כל יחידות הקומנדו שבפיקודו‪ .‬מייק הקשיב והסתפק‬ ‫בהנהון‪.‬‬

‫בעקבות הפושעים הנאצים‬ ‫אף שהרעיון לשתף את קסטרו במבצע ללכידת מנגלה שימש‪,‬‬ ‫במקור‪ ,‬זרז ואמצעי לשכנעו לקיים מפגש נוסף ולהעמיק את‬ ‫היחסים הנרקמים בפעולה ובמחויבות משותפת‪ ,‬המרדף אחר‬ ‫פושעי מלחמה נאצים‪ ,‬לפי תפיסת עולמו של מייק‪ ,‬היה חשוב‪,‬‬ ‫עקרוני ובעל עדיפות עליונה‪ ,‬ללא כל קשר לסדרת המשימות‬ ‫שבהן עסקו הוא ואנשי המוסד‪.‬‬ ‫במוסד הייתה במשך שנים יחידה קטנה בראשותו של יוסף‬ ‫פורת‪ ,‬שעסקה באיסוף ובריכוז מידע על פושעי מלחמה נאצים‬ ‫שהסתתרו ברחבי העולם‪ ,‬בעיקר באמריקה הדרומית‪ ,‬בחסות‬ ‫משטרים אוהדים ואף תומכים‪ .‬במרס ‪ ,1965‬טרם כניסתו לתפקיד‬ ‫סגן ראש "קיסריה"‪ ,‬חיסל צוות לוחמים ישראלים במונטווידאו‪,‬‬ ‫אורוגוואי‪ ,‬פושע מלחמה לטבי ששמו הרברטס צּוקּורס‪ ,‬שנודע‬ ‫גם בכינויו "התליין מריגה"‪ .‬צּוקּורס היה אחראי לרציחתם של‬ ‫כשלושים אלף מיהודי לטביה ולבזיזת רכושם‪ .‬זה היה אחד מן‬ ‫המקרים המעטים של חיסול פושע מלחמה נאצי על ידי "קיסריה"‬ ‫שאכן יצא אל הפועל‪ .‬אחר כך‪ ,‬עם כניסתו של מנחם בגין לתפקיד‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬לאחר המהפך השלטוני במאי ‪ ,1977‬הוא ביקש‪,‬‬ ‫כבר באחת מפגישותיו הראשונות עם ראש המוסד אז‪ ,‬יצחק חופי‪,‬‬ ‫לתת עדיפות גבוהה יותר למרדף אחר פושעי מלחמה נאצים‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪237‬‬

‫חופי נדרש לעשות שיעורי בית בנושא‪ ,‬ומייק‪ ,‬כראש‬ ‫"קיסריה"‪ ,‬התבקש לבחון כמה וכמה פעמים אפשרויות לפגוע‬ ‫בפושעים נאצים האחראים לרציחתם של עשרות ומאות אלפי‬ ‫יהודים במהלך השואה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ב‪ 1978-‬הטיל עליו חופי‬ ‫רּבי‪ ,‬פושע מלחמה‬ ‫לבדוק אפשרות לחטוף או לחסל את קלאוס ַּב ִ‬ ‫נאצי שהיה מפקד הגסטפו בעיר ליון במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫ברבי‪ ,‬גרמני במוצאו‪ ,‬אחראי לשליחתם של אלפי יהודים צרפתים‬ ‫למחנות ההשמדה‪ .‬הוא כונה "התליין ִמליון" בשל אכזריותו כלפי‬ ‫יהודים‪ ,‬בעיקר ילדים‪ ,‬וכן ברדיפתו אחר חברי המחתרת הצרפתית‬ ‫בימי הכיבוש הנאצי‪.‬‬ ‫כעשר שנים לאחר מלחמת העולם השנייה ברח ברבי לאמריקה‬ ‫הדרומית‪ ,‬וקבע את מושבו בבוליביה בחסות השלטונות המקומיים‪.‬‬ ‫הוא נחשף על ידי ציידי נאצים כבר ב‪ ,1971-‬ומידע על אודותיו‬ ‫נאסף כל העת ואף הגיע ליחידה במוסד שטיפלה בנושא הנאצים‪.‬‬ ‫יוסף פורת‪ ,‬ראש היחידה‪ ,‬הזמין את מייק להשתתף בפגישה עם‬ ‫צייד הנאצים סרז' קלרספלד‪ ,‬שנחשב לאחד המומחים הגדולים‬ ‫בעולם לאיתור פושעי מלחמה‪ .‬הם פגשו אותו בביתו בפריז‪ ,‬וזה‬ ‫הציג בפניהם מידע עדכני‪ ,‬כולל תמונות‪ ,‬על ברבי בבוליביה‪.‬‬ ‫המפגש עם קלרספלד ואשתו ביאטה חיזק אצל מייק את‬ ‫ללה ָּפס‪,‬‬ ‫המוטיבציה לפעולה‪ .‬הוא הורה לחוליית לוחמים לצאת ָ‬ ‫בירת בוליביה‪ ,‬לאתר את ברבי‪ ,‬ללמוד את שגרת חייו‪ ,‬ולתכנן‬ ‫חטיפה או חיסול‪ .‬ברבי‪ ,‬שהפך דמות מוכרת וידועה בעיר‪ ,‬כלל לא‬ ‫ניסה להסתיר את זהותו‪ .‬כעבור כמה ימים הודיע מפקד החוליה‬ ‫כי הם אספו די מידע לצורך הכנת תשתית מבצעית לחיסולו‪ .‬מייק‬ ‫החליט לצאת ללה פס בעצמו ולבדוק את הדברים מקרוב‪ .‬לה פס‬ ‫שוכנת בהרי האנדים בגובה של יותר מארבעת אלפים מטר‪ ,‬ובשל‬ ‫כך החמצן בה דליל‪ .‬לאחר הנחיתה רצוי ומקובל לנוח לפחות‬ ‫שתים‪-‬עשרה שעות‪ ,‬לצורך הסתגלות למיעוט החמצן‪ ,‬המשפיע‬ ‫על איכות הפעולות המוטוריות ומהירותן‪ .‬הטיסה הארוכה על פני‬

‫‪  |  238‬אהרון קליין‬

‫חצי כדור הארץ‪ ,‬עד לבוליביה‪ ,‬הייתה מתישה‪ .‬מיד עם הגעתו‬ ‫נלקח מייק על ידי חברי החוליה לבית מלון‪ .‬לאחר שינה עמוקה‪,‬‬ ‫כך סיכמו‪ ,‬הם יצאו לסיור היכרות ראשון של מייק עם שגרת חייו‬ ‫של ברבי בעיר‪.‬‬ ‫במהלך הסיור הם עברו ליד ביתו של ברבי באחד מפרוורי העיר‪.‬‬ ‫ניכר כי ברבי אינו מאובטח וחש בטוח בשל סיוע מהשלטונות‪.‬‬ ‫אנשי "קיסריה" הצביעו על בית קפה קטן במרכז העיר‪ ,‬שאליו‬ ‫ִהרבה ברבי להגיע‪ .‬למחרת היום השתתף מייק במעקב אחריו‪.‬‬ ‫המקום הנוח ביותר לעשות כן היה בית הקפה שבו נהג לשבת‪.‬‬ ‫לא היה זה בית קפה מן הסוג הרגיל‪ ,‬הפונה אל הרחוב‪ ,‬אלא דירה‬ ‫של שני חדרים גדולים בקומת הכניסה של בניין שהוסבה לבית‬ ‫קפה‪ .‬לדברי העוקבים‪ ,‬ברבי נהג לשבת שם ולשוחח בנינוחות‬ ‫עם היושבים לצדו‪ .‬מייק סרק בעיניו את המקום‪ :‬לאורך הקירות‬ ‫החשופים היו ספסלים מרופדים‪ ,‬ובסמוך להם שולחנות עץ‬ ‫קטנים וכיסאות‪ .‬הוא זיהה את האובייקט והתיישב על ספסל‪,‬‬ ‫בצמוד לקיר‪ ,‬מרחק ארבעה מטרים ממנו‪ .‬לאחר כעשרים דקות‬ ‫שבהן לגם קפה‪ ,‬עזב מייק את המקום‪ .‬בין חברי החוליה שעקבה‬ ‫אחר ברבי היו שני ניצולי שואה שביקשו אישור לבצע את חיסולו‬ ‫של ברבי במו ידיהם‪ .‬מייק דחה אותם על הסף‪ .‬באופן עקרוני‬ ‫הוא לא רצה שנקמה אישית תשמש כמניע לפעולה‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫התוכנית המבצעית הראשונה נפסלה בשל החשש שירי מהרחוב‬ ‫עלול לסכן את הלוחמים בעת מנוסתם‪.‬‬ ‫הרעיון שהתגבש היה לפוצץ מטען חומר נפץ שיוטמן מבעוד‬ ‫מועד במסלול הליכתו הקבוע של ברבי‪ ,‬סמוך לביתו‪ .‬כך פחתה‬ ‫סכנת חשיפתם של הלוחמים‪ ,‬אך מייק עדיין הוטרד שמא ייפגעו‬ ‫עוברי אורח תמימים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬עוד לפני הסוגיה של מניעת‬ ‫הפגיעה בחפים מפשע במהלך הפיצוץ‪ ,‬הבעיה העיקרית של‬ ‫התוכנית הייתה אופן המילוט מהמדינה‪ .‬בוליביה‪ ,‬מדינה הגובלת‬ ‫בפרגוואי ובארגנטינה בדרום‪ ,‬בברזיל בצפון‪-‬מזרח ובצ'ילה‬ ‫ופרו במערב‪ .‬לא היה אפשר לצאת ממנה היישר אל האוקיינוס‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪239‬‬

‫מייק החליט לבדוק את האפשרות להימלט דרך הגבול עם פרו‪,‬‬ ‫הקרובה יחסית ללה פס‪ .‬ליתר ביטחון הוא שיגר צוות גם אל‬ ‫מעבר לגבול עם ברזיל‪ ,‬כדי לברר אפשרות נוספת‪ .‬הוא עצמו‬ ‫נסע עם אחד הצוותים למעבר הגבול עם פרו‪ ,‬ששכן ליד אי‬ ‫טיטיק ָקה‪ ,‬מרחק שלוש מאות קילומטר מהבירה‪ .‬שם‬ ‫ָ‬ ‫קטן באגם‬ ‫התברר כי המעבר פועל רק בין עשר בבוקר לשש אחר הצהריים‪.‬‬ ‫בשש ועשר דקות סירב הפקיד הבוליביאני להעביר אותם את‬ ‫הגבול‪ .‬הגמישות הדרום אמריקנית המפורסמת לא אפיינה את‬ ‫הפקיד הזה‪ ,‬והם נאלצו לחזור‪ .‬מייק החליט לפסול את אופציית‬ ‫המילוט הזאת משום שמעבר הגבול נסגר בלילה‪ ,‬ולכן לא הותיר‬ ‫מרווח פעולה רחב דיו‪.‬‬ ‫בסיכומו של דבר לא נמצאה תוכנית מילוט מוצלחת‪ .‬וכך‪ ,‬אף‬ ‫שמייק לא אהב לבטל מבצעים‪ ,‬הוא נאלץ לדווח לראש המוסד כי‬ ‫"קיסריה" לא תוכל לבצע את החיסול משתי סיבות‪ :‬החשש לפגוע‬ ‫בחפים מפשע‪ ,‬ומחסור באופציה למילוט בטוח‪ .‬כדי שברבי בכל‬ ‫זאת לא יזכה למות מוות טבעי בחיק משפחתו‪ ,‬החליט ראש המוסד‬ ‫להעביר את המידע המודיעיני לידי הצרפתים‪ .‬אלה פעלו בחוסר‬ ‫רצון בולט‪ .‬רק בינואר ‪ 1983‬הוסגר ברבי לידי רשויות המשפט‬ ‫בצרפת והועמד לדין על פשעים נגד האנושות‪ .‬הוא נשפט למאסר‬ ‫ממושך‪ ,‬ומת ממחלת הסרטן בעודו בכלא בשנת ‪.1991‬‬ ‫זמן לא רב לאחר גניזת התוכנית לפגוע בקלאוס ברבי‪ ,‬בשלהי‬ ‫שנות השבעים‪ ,‬עלה גם שמו של וולטר ראוף‪ ,‬קצין אס‪-‬אס בכיר‬ ‫במשטר הנאצי‪ ,‬כיעד לפגיעה‪ .‬ראוף הגה את השיטה האכזרית‬ ‫לרצח על ידי חניקה בגז‪ .‬בשנים ‪ 1942–1941‬נרצחו כמאתיים‬ ‫אלף בני אדם‪ ,‬בהם יהודים‪ ,‬נכים ואחרים‪ ,‬על ידי צינור מפלט של‬ ‫משאית שחובר לתא מטען אטום‪ ,‬שאליו הועמסו הקורבנות‪ .‬ראוף‬ ‫נמלט לאחר מלחמת העולם השנייה ממחנה שבויים אמריקני‪,‬‬ ‫והסתתר בסוריה‪ .‬עם השנים הוא עבר לאקוודור ובראשית שנות‬ ‫השישים מצא מקלט בצ'ילה‪ ,‬שם הוא חי בנוחות בחסות המשטר‬

‫‪  |  240‬אהרון קליין‬

‫פינֹושה‪ ,‬שסירב פעמים אחדות‬ ‫ֶ‬ ‫הצבאי של הגנרל אוגוסטו‬ ‫להסגירו‪ .‬במהלך שהותו בצ'ילה לא טרח ראוף להסתתר‪ .‬במוסד‬ ‫הצטבר מידע רב על אודותיו‪ .‬בראשית ‪ ,1979‬לאחר גיבוש התיק‬ ‫המודיעיני‪ ,‬נדרשו ב"קיסריה" לבדוק היתכנות מבצעית לפגוע בו‪.‬‬ ‫לפי הנחיית ראש המוסד חיסולו יאושר רק אם התוכנית שתוצע‬ ‫לא תסכן את אנשי החוליה המבצעת‪.‬‬ ‫מייק וחוליית לוחמים יצאו לצ'ילה תחת כיסוי כדי לעקוב אחר‬ ‫תנועותיו בשטח‪ .‬לפי הנתונים שהציג ראש החוליה‪ ,‬לא אותרה‬ ‫נקודת תורפה בשגרת יומו של ראוף‪ .‬כל תוכנית שהועלתה טמנה‬ ‫בחובה פוטנציאל מסוכן להסתבכות‪ .‬גם במקרה זה הוחלט להימנע‬ ‫מסיכון‪ .‬ראוף מת כחמש שנים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ ,1984-‬באורח טבעי‪.‬‬ ‫לקראת נסיעתו השלישית לקובה‪ ,‬בעיצומן של שנות השמונים‪,‬‬ ‫תודרך מייק בנוגע למנגלה‪ .‬הוא קיבל העתק של תיקו האישי‪,‬‬ ‫בצירוף ידיעות שהתווספו לאחרונה‪ .‬אלא שזמן קצר לפני שיצא‬ ‫לדרכו התקבלה ידיעה מודיעינית מכרעת‪ :‬השמועות על גילוי‬ ‫קברו של מנגלה בברזיל דווקא היו נכונות‪ .‬הגופה זוהתה בוודאות‪.‬‬ ‫בכך בא הקץ על התוכנית לשתף פעולה עם הקובנים בלכידתו‪.‬‬

‫הפעילות להידוק הקשר עם קובה‬ ‫פיתוח היחסים עם קובה נחשב עדיין לבעל חשיבות עליונה‪ .‬מייק‬ ‫המשיך לפעול לקידום פגישה נוספת עם קסטרו‪ ,‬אך לא היה קל‬ ‫לתאם זאת‪ .‬חלפו כמעט שלושה חודשים עד שיצא שוב להוואנה‪.‬‬ ‫מטרת הנסיעה הוגדרה כטיפוח הקשר ותיעולו לכיוונים מעשיים‪.‬‬ ‫מייק החליט להתמקד בקידום שיתוף פעולה בנושא החקלאות‪.‬‬ ‫לקראת הפגישה הוא הצטייד בשני תת‪-‬מקלעים עוזי‪ ,‬שהונחו‬ ‫בתיבות עץ זית מהודרות‪ .‬מקלע אחד יועד לקסטרו‪ ,‬השני‬ ‫לאברנטס‪ .‬כמו כן הוא מסר לידי קסטרו מכתב אישי משמיר‪.‬‬ ‫בפגישה זו סקר מייק את ההתפתחויות במזרח התיכון‪ ,‬הודה לו‬

‫איש המבצעים  |  ‪241‬‬

‫על נכונותו לסייע בעניין מנגלה‪ ,‬והציע לחפש יחדיו אינטרס‬ ‫ועניין משותפים לשתי המדינות כדי לקיים שיתוף פעולה לטווח‬ ‫ארוך‪ .‬לשניהם היה ברור שללא אינטרס מדינתי משותף‪ ,‬גם הקשר‬ ‫האישי שלהם‪ ,‬טוב ככל שיהיה‪ ,‬יתמוסס עם הזמן‪ .‬הם לא הצליחו‬ ‫לגבש אפיק כזה‪ ,‬אף על פי שגם הפגישה הזאת‪ ,‬שהתקיימה בחדר‬ ‫הישיבות בלשכת קסטרו‪ ,‬הסתיימה ברוח טובה ודובר בה‪ ,‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬על פגישה נוספת בעתיד‪.‬‬ ‫מייק אף סיכם עם אברנטס מועד לביקור חשאי בישראל‪.‬‬ ‫ואולם הביקור מעולם לא יצא אל הפועל‪ ,‬שכן אברנטס הודח‬ ‫אבדה‬ ‫בפתאומיות מתפקידו‪ ,‬כך דיווח נורייגה‪ .‬הדחתו הייתה ֵ‬ ‫קשה ליחסים שניסה לרקום מייק עם הצמרת הקובנית‪ .‬אברנטס‬ ‫גילה עניין רב בפיתוח הקשר‪ ,‬ומייק הרעיף עליו תשומת לב‬ ‫כדי שישפיע על קסטרו‪ .‬לפי פרסומים גלויים‪ ,‬אברנטס הואשם‬ ‫בקבלת שוחד ובאי‪-‬נאמנות למנהיג‪ .‬אולם לא היה אישור ודאי‬ ‫למידע הזה‪ ,‬ועל אף ניסיונותיו של מייק לברר מה באמת קרה‬ ‫— העובדה הוודאית היחידה הייתה שהגנרל נשלח לכלא לשנים‬ ‫רבות‪ .‬מחליפו לא היה מוכר למייק‪ ,‬ואף שבביקוריו בפנמה הוא‬ ‫הוסיף להיפגש עם דייגו‪ ,‬קצין הקישור הקובני‪ ,‬לא היה בכוחו‬ ‫להשפיע על העמקת הקשר‪ .‬מייק הבין כי קסטרו לא נוקט צעד‬ ‫או יוזמה לחידוש הקשר‪ ,‬ולא היה טעם ללחוץ על נורייגה בעניין‬ ‫זה‪ .‬בשלב זה נורייגה כבר היה טרוד בבלימת האמריקנים שפעלו‬ ‫נגדו‪ .‬כך קמלו ניצני הקשר שנזרעו עם קובה‪.‬‬ ‫לפני שנבות ומייק שבו לישראל הם פתחו את קופסת הקרטון‬ ‫שקסטרו ביקש להעביר לראש הממשלה‪ .‬הם מצאו בה דגם נפלא‬ ‫של בית קומות‪ ,‬בנוי כולו מסיגרים קובניים משובחים בכל מיני‬ ‫גדלים וסוגים‪ .‬בשלב זה‪ ,‬שנת ‪ ,1986‬בעקבות הסכם הרוטציה‬ ‫בממשלת האחדות‪ ,‬שמיר החליף את פרס כראש הממשלה‪,‬‬ ‫ולמייק נקבעה פגישת עדכון עם שמיר בבית ראש הממשלה‬ ‫ברחוב בלפור בירושלים‪ .‬נהגו של מייק‪ ,‬שנשא עמו את השי‬

‫‪  |  242‬אהרון קליין‬

‫מקסטרו‪ ,‬המתין מחוץ לחדר כאשר מייק ושמיר נועדו בארבע‬ ‫עיניים‪ .‬בהמשך הצטרף לשיחה גם עזריאל נבו‪ ,‬מזכירו הצבאי‬ ‫של ראש הממשלה‪ .‬לקראת תום הפגישה הגיש הנהג למייק את‬ ‫הקופסה‪ ,‬והוא העבירה לידי שמיר ואמר‪" :‬פידל שלח לך את זה"‪.‬‬ ‫שמיר נראה סקרן‪" :‬מה זה?"‪ ,‬שאל‪" .‬אמנם אסור היה לי לפתוח‬ ‫את המתנה"‪ ,‬התנצל מייק‪" ,‬אבל נאלצתי לעשות זאת בכל מקרה‬ ‫לפני שעליתי איתה למטוס‪ .‬אלה סיגרים קובניים משובחים‬ ‫שהוכנו בעבודת יד במיוחד עבורך‪ ,‬בהוראת פידל‪ .‬תראה כמה‬ ‫זה יפה"‪.‬‬ ‫שמיר משך בכתפיו‪" :‬אני לא מעשן"‪ ,‬ציין באדישות‪.‬‬ ‫"אמרתי לפידל שאינך מעשן‪ ,‬אבל הוא התעקש‪ ,‬זו מתנה‬ ‫אישית עבורך"‪.‬‬ ‫שמיר נותר ענייני‪ ,‬פנה למזכירו‪ ,‬ואמר‪" :‬תביא את זה ללשכה‪.‬‬ ‫מי שרוצה — שיעשן"‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫לחלץ את מייק‬ ‫פנמה תמיד הייתה קרובה ללבו של מייק‪ ,‬והיכרותו עמה הייתה‬ ‫עמוקה וייחודית‪ .‬במשך קרוב לשלושים שנים הוא שימר את‬ ‫הקשר החשאי בין ישראל לפנמה ועשה זאת גם הרבה שנים אחרי‬ ‫שפרש משירותו במוסד ב‪ .1980-‬במהלך שנים אלה הוא ביקר‬ ‫בפנמה את ידידו הגנרל עומאר טוריחוס לפרקי זמן שנעו בין‬ ‫ימים אחדים לחודש ויותר‪ .‬מייק נהג כך גם בשנים שבהן שלט‬ ‫בפנמה ממשיכו של טוריחוס‪ ,‬מנואל נורייגה‪ .‬בעיצומן של שנות‬ ‫השמונים החליט הממשל האמריקני להדיח את נורייגה מתפקידו‪.‬‬ ‫היו לכך כמה סיבות‪ :‬העובדה שפנמה הפכה להיות תחנת מעבר‬ ‫לכמויות אדירות של סמים‪ ,‬היעדרו של משטר דמוקרטי‪ ,‬הפרת‬ ‫זכויות האדם מצד השלטון‪ ,‬ובעיקר — סוגיית השליטה על תעלת‬ ‫פנמה‪.‬‬ ‫את ההחלטה האסטרטגית להיפטר מנורייגה קיבלו הנשיא‬ ‫האמריקני באותה עת‪ ,‬רונלד רייגן‪ ,‬וסגנו ג'ורג' בוש האב‪ ,‬שהיה‬ ‫הרוח החיה מאחורי מדיניות זו‪ .‬מבחינת האמריקנים‪ ,‬נורייגה הפך‬ ‫עם השנים מבן טיפוחם לגורם עצמאי מדי שאינו ניתן לשליטה‪.‬‬ ‫בכך הוא סיכן את האינטרסים שלהם ב"חצר האחורית"‪ ,‬קרי‬ ‫אמריקה המרכזית‪ .‬המדיניות השלילית כלפי נורייגה התפתחה‬ ‫בשלבים במשך תקופת כהונתו של רייגן (‪ ,)1988–1980‬והתגבשה‬ ‫‪243‬‬

‫‪  |  244‬אהרון קליין‬

‫לכלל מבצע צבאי ישיר נגדו רק כשנה לאחר כניסתו של ג'ורג'‬ ‫בוש האב לחדר הסגלגל‪ ,‬בשנת ‪ .1989‬שנה לפני כן ניסתה ארצות‬ ‫הברית להביא לפרישת נורייגה בדרך שקטה ו"מכובדת"‪ ,‬ובמהלך‬ ‫זה נטל חלק גם מייק‪.‬‬ ‫במסגרת יישום המדיניות להפלת נורייגה הפעילו האמריקנים‬ ‫לוחמה פסיכולוגית שנועדה להשחיר את שמו‪ .‬בשנים ‪1989–1987‬‬ ‫נפוצו עליו שמועות רבות שנועדו לפגוע במעמדו של מי שהיה‬ ‫במשך שלושת העשורים הקודמים בעל בריתם של האמריקנים‪.‬‬ ‫כדי ליצור נגדו דעת קהל עוינת הוא הואשם בהפרה בוטה של‬ ‫זכויות אדם‪ ,‬נושא הנמצא בלב מערכת הערכים האמריקנית וקרוב‬ ‫ללבו של הציבור בארצות הברית‪ .‬הוא הוצג כרודן אכזר שעינה‬ ‫את מתנגדיו‪ .‬גם תמיכתו בשליט קובה‪ ,‬קסטרו‪ ,‬הובלטה‪ .‬נורייגה‬ ‫הוצג כסוחר נשק המעורב בעסקאות אפלות בכל רחבי אמריקה‬ ‫הלטינית‪ ,‬כסוחר סמים וכמי שהלבין כספים של קרטלי סמים‪.‬‬ ‫את כל זאת עשה נורייגה‪ ,‬לטענת האמריקנים‪ ,‬בתמורה לדמי‬ ‫תיווך‪ ,‬ונאמר כי הרוויח מאות מיליוני דולרים בעסקאות הסמים‬ ‫והנשק‪.‬‬ ‫ארצות הברית הייתה מעורבת מאוד בפוליטיקה הפנימית‬ ‫של פנמה ותמכה בגלגול מהלכים פוליטיים שיעדם היה הקטנת‬ ‫ההשפעה של הצבא הפנמי‪ ,‬ובראשו נורייגה‪ ,‬על מערכות‬ ‫השלטון והחיים הפוליטיים בפנמה‪ .‬יש הטוענים כי האסטרטגיה‬ ‫האמריקנית הייתה להעלות לשלטון‪ ,‬בדרכים דמוקרטיות‪ ,‬משטר‬ ‫ידידותי יותר לארצות הברית‪ ,‬כזה שיורכב מהבורגנות המקומית‪,‬‬ ‫אשר באופן מסורתי תמכה בהשפעה ובמעורבות אמריקנית‬ ‫בפנמה‪ .‬המטרה הייתה הבטחת הנכס האסטרטגי — תעלת פנמה‬ ‫— להשפעה אמריקנית‪ ,‬משום שכאמור‪ ,‬נורייגה צבר כוח ונחשב‬ ‫גורם שאי‪-‬אפשר לסמוך עליו ביחס לארצות הברית‪.‬‬ ‫רבים בארצות הברית ובפנמה טוענים כי בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות שהביא להחלטה מרחיקת הלכת על פלישה צבאית היה‬ ‫גם משקל רב למניעים אישיים בקרב בכירים בצמרת האמריקנית‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪245‬‬

‫בעיקר נוגעים הדברים לסגן הנשיא בשנים ‪ ,1988–1980‬ג'ורג'‬ ‫בוש‪ .‬עד שלהי ‪ 1988‬פעלו האמריקנים להדחתו השקטה של‬ ‫נורייגה‪ ,‬ונמנעו מכניסה לעימות ישיר‪ .‬בתחילה הם רמזו לו‬ ‫כי עליו לעזוב‪ .‬בהמשך הם הציעו לו תנאי פרישה נדיבים כדי‬ ‫שישמור על כבודו‪ .‬נאמר לו‪ ,‬על ידי שליחים שונים‪ ,‬כי יוכל לצאת‬ ‫לגלות היכן שרק יחפוץ‪ ,‬עם מי שרק ירצה‪ ,‬ובתנאי שלא ישוב‬ ‫לפנמה‪ .‬באחד מביקוריו של מייק אמר לו נורייגה מפורשות כי‬ ‫בכל שני וחמישי מגיע אליו שליח מטעם ארצות הברית שמבטיח‬ ‫לו "גן עדן" בתמורה ליציאתו לגלות‪ ,‬אבל "אני לא מאמין לאף‬ ‫אחד‪ ,‬כי אני לא יודע בכלל למי להאמין"‪ .‬מייק הבין את נורייגה‪,‬‬ ‫אם כי גם הוא סבר כי מוטב לו לפרוש בכבוד‪ ,‬בתנאים מפליגים‪,‬‬ ‫ולא להתעמת עם המעצמה החזקה בתבל‪.‬‬

‫מתווך חשאי בין ארצות הברית לפנמה‬ ‫בחורף ‪ ,1988‬בשיאה של מערכת הבחירות לנשיאות בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬כשבוש האב התמודד לתפקיד מטעם המפלגה‬ ‫הרפובליקנית‪ ,‬עלה שמו של מייק כאיש מוסד לשעבר המקורב‬ ‫לנורייגה‪ .‬בממשל רצו שהוא ישמש שליח חשאי להעברת הצעה‬ ‫ישירה מרייגן לנורייגה לעזוב את השלטון‪ .‬הפנייה למייק נעשתה‬ ‫פיקרינג‪ .‬התהליך‬ ‫באמצעות השגריר האמריקני בישראל‪ ,‬תומס ֶ‬ ‫החל בבקשה ששיגר השגריר לפגישה אישית דחופה עם יצחק‬ ‫רבין‪ ,‬שר הביטחון בממשלת האחדות‪ .‬הפגישה נקבעה ליום‬ ‫חמישי‪ 24 ,‬במרס ‪ ,1988‬בלשכת שר הביטחון‪ .‬במהלכה העביר‬ ‫השגריר לרבין בקשה כתובה וחתומה המבקשת את תיווכו החשאי‬ ‫של מייק בין ארצות הברית לפנמה‪.‬‬ ‫לאחר הפגישה עדכן מזכירו הצבאי של השר את ראש המוסד‬ ‫אז‪ ,‬נחום אדמוני‪ ,‬בפרטי הפנייה‪ ,‬והוא זימן את מייק לפגישה‬ ‫דחופה ביום שלמחרת‪ .‬לאחר שדנו ושקלו את הדברים ביניהם‬ ‫נתן מייק את הסכמתו העקרונית‪ .‬ראש המוסד עדכן טלפונית את‬

‫‪  |  246‬אהרון קליין‬

‫ראש הממשלה שמיר‪ .‬סוכם כי בשל דחיפות העניין תיערך פגישה‬ ‫בעניין עוד באותו יום‪ ,‬בשעות הצהריים‪ .‬הפגישה נקבעה לשעה‬ ‫שתיים אחר הצהריים וזומן אליה גם השגריר פיקרינג כדי שיעדכן‬ ‫רשמית את ראש הממשלה בפניית הנשיא האמריקני‪.‬‬ ‫הפגישה המשולשת‪ ,‬שבה השתתפו ראש הממשלה‪ ,‬ראש‬ ‫המוסד והשגריר האמריקני‪ ,‬הסתיימה בתוך שעה‪ .‬בלשכת ראש‬ ‫הממשלה ארגנו פגישת המשך‪ ,‬כדי להחליט איך להשיב לבקשה‬ ‫האמריקנית‪ .‬בהתחלת הפגישה הקריא ראש הממשלה את נוסח‬ ‫פניית הממשל‪ .‬תמצית הפנייה הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לבקש ממייק‬ ‫לשמש מתווך חשאי בין ארצות הברית לפנמה‪.‬‬ ‫"מייק‪ ,‬אתה יכול להשפיע על נורייגה?"‪ ,‬פנה שמיר בענייניות‬ ‫אופיינית‪" .‬אתה מוכן בכלל לצאת לשליחות הזאת? אני יודע שיש‬ ‫לך מהלכים שם‪ ,‬אבל גם במשימה הזאת תוכל לעמוד?"‪ .‬שמיר‬ ‫ומייק הכירו היטב‪ .‬הם התיידדו מאז ‪ 1956‬כשפעלו יחד במוסד‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬כשפנה שמיר לפוליטיקה‪ ,‬הוא למד להכיר‪ ,‬כשר‬ ‫חוץ‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬את הנפשות הפועלות בפנמה בעת ביקור‬ ‫רשמי שערך שם ב‪ ,1985-‬שבמהלכו התרשם מעומק הקשרים‬ ‫של מייק במדינה וממידת השפעתו על נורייגה‪ .‬כראש ממשלה‬ ‫ידע שמיר על משימותיו ועיסוקו של מייק‪ ,‬הפעם כאיש מילואים‬ ‫של המוסד‪ ,‬בכל הקשור לשימור הקשר החשאי בין ישראל‬ ‫לפנמה‪.‬‬ ‫באותם ימים הייתה למייק ביקורת עזה על דרך התנהלותם‬ ‫של האמריקנים בפנמה‪" .‬יצחק‪ ,‬האמריקנים מתנהגים בפנמה‬ ‫כבשלהם"‪ ,‬הדגיש‪" .‬אני מוכן לצאת לשליחות הזאת רק אם תאמר‬ ‫לי כי השליחות תשיג לך ולישראל נקודות זכות אצל הממשל"‪.‬‬ ‫שמיר הנהן‪ ,‬וסיכם בחיוב‪" :‬ישראל נענית לבקשת האמריקנים‪.‬‬ ‫מאשר פנייה אמריקנית שמייק ישמש מתווך חשאי רשמי בין‬ ‫הצדדים"‪ .‬עוד ציין שמיר כי יעלה את הנושא גם בפורום שלושת‬ ‫ראשי הממשלה (הוא‪ ,‬פרס ורבין)‪ ,‬שהיה אמור להתכנס ב‪27-‬‬ ‫במרס ‪ 1988‬בשעה שמונה בבוקר‪ ,‬לפני ישיבת הממשלה השבועית‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪247‬‬

‫באופן רשמי הועברה תשובתו החיובית של שמיר לנשיא רייגן‬ ‫באמצעות השגריר פיקרינג‪.‬‬ ‫כבר ביום שישי‪ 1 ,‬באפריל‪ ,‬שיגרו האמריקנים איגרת תודה‪,‬‬ ‫ונקבעה לשגריר פגישה במטה המוסד בשעה אחת‪-‬עשרה בבוקר‪.‬‬ ‫בפגישה נכחו ראש המוסד‪ ,‬ראש "תבל" אז‪ ,‬אפרים הלוי‪ ,‬השגריר‬ ‫פיקרינג ומייק‪ .‬לאחר הצגת הנוכחים בפני השגריר‪ ,‬הוא הודה‬ ‫בשם הנשיא‪ .‬פיקרינג היה גבר גבוה‪ ,‬קירח ובעל הליכה אתלטית‪,‬‬ ‫שדיבורו ענייני‪ .‬שפת גופו שידרה התנהגות של קצין איסוף‬ ‫מודיעין מהוקצע‪ ,‬מיומן ודייקן‪ ,‬ולאו דווקא של דיפלומט או‬ ‫אינטלקטואל‪.‬‬ ‫ההצעה שביקש השגריר האמריקני להעביר באמצעות מייק‬ ‫הייתה שנורייגה יעזוב את פנמה‪ ,‬בלוויית משפחתו וכמאתיים‬ ‫וחמישים איש ממקורביו‪ ,‬ויצא לגלות בספרד‪ .‬נאסר עליו לחזור‬ ‫לפנמה או להתערב בענייניה הפנימיים‪ ,‬ונקבע כי לחשבון‬ ‫הבנק שלו יופקדו מאתיים וחמישים מיליון דולר‪ .‬הלוי רשם את‬ ‫פרוטוקול הפגישה‪ .‬ההצעה אכן הייתה נדיבה מאוד‪.‬‬ ‫לאחר מכן ניתנה רשות הדיבור למייק‪" :‬אני מוכן לעשות‬ ‫זאת לאור בקשתו המפורשת של ראש הממשלה‪ .‬אני מכבד את‬ ‫האינטרסים של ארצות הברית‪ ,‬אבל גם את אלה של פנמה‪ .‬ראש‬ ‫המדינה הוא ידידי‪ ,‬ואעביר לו את המסר כהווייתו‪ .‬אך יש לי כמה‬ ‫תנאים החשובים להצלחת המשימה"‪.‬‬ ‫התנאי הראשון שהעלה מייק היה לדעת אם הוא השליח‬ ‫הראשון שנועד לפנות לנורייגה בשם הנשיא‪ .‬השגריר השיב‬ ‫בשלילה‪ .‬מייק אמר מיד כי "אם ישנם שליחים נוספים בשטח‪,‬‬ ‫אני דורש שכולם יזוזו הצידה‪ .‬על כולם לנתק מגע מנורייגה‬ ‫במהלך המשא ומתן שייעשה באמצעותי"‪ .‬התנאים הנוספים‬ ‫שהציג‪ ,‬ואשר נרשמו על ידי השגריר‪ ,‬כללו דרישה לסודיות‬ ‫מוחלטת ולמעגל מצומצם של שותפי סוד‪ .‬עוד ציין מייק כי אנשי‬ ‫האופוזיציה בפנמה חייבים להיות ממודרים מהתיווך‪ ,‬וכי ארצות‬ ‫הברית תסכים להעניק לנורייגה תקופת ביניים‪ ,‬שבמהלכה יקלו‬

‫‪  |  248‬אהרון קליין‬

‫האמריקנים את הסנקציות הכלכליות המוטלות על פנמה ולא‬ ‫יערכו שום ניסיונות לפגוע בנורייגה אישית או לפלוש צבאית‬ ‫לפנמה‪ .‬המטרה‪ ,‬הבהיר מייק‪ ,‬היא למצוא פתרון שיאפשר לו‬ ‫לפרוש בכבוד‪ .‬הוא גם המליץ כי בתנאי הפרישה שלה לא תתעקש‬ ‫ארצות הברית על אי‪-‬חזרתו של הגנרל לפנמה בעתיד‪ .‬הוא‬ ‫הדגיש בפני השגריר כי הדבר הראשון הנכון יהיה לדאוג שהגנרל‬ ‫יעזוב את פנמה‪" ,‬ואחר כך יהיה אפשר לטפל במניעת חזרתו"‪.‬‬ ‫המלצה נוספת הייתה לבטל את כתב האישום נגד נורייגה‪ ,‬או‬ ‫לפחות לבטל את צו ההסגרה הבין‪-‬לאומי שהוציאה נגדו ארצות‬ ‫הברית‪ .‬בסיכום דבריו הדגיש מייק כי אם ייכשל ניסיון התיווך‪,‬‬ ‫לארצות הברית לא תהיה כל טענה כלפיו או כלפי ראש הממשלה‬ ‫וממשלת ישראל‪ .‬מייק לא הסתפק בכך וציין כי קיימת אפשרות‬ ‫שנורייגה ידחה מראש את ניסיון התיווך שלו‪ .‬אבל "אם הוא יסכים‬ ‫להתדיין"‪ ,‬העריך מייק‪" ,‬אפשר יהיה לפתוח במשא ומתן שיסתיים‬ ‫בסיכום התנאים לפרישתו בכבוד"‪ .‬השגריר רשם את כל תנאיו‬ ‫והבטיח להעבירם למחליטים בוושינגטון‪ ,‬בשעה שמייק הדגיש‬ ‫באוזניו שוב את הצורך באמון מלא של שני הצדדים בשליחותו‪,‬‬ ‫מבלי "לתקוע מקלות בגלגלים"‪ .‬על דעת פיקרינג נקבע כי אם‬ ‫יתקבל האישור מהבית הלבן‪ ,‬מייק יצא לפנמה בתוך שלושה‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬יום שבת ‪ 2‬באפריל‪ ,‬התקשר ראש המוסד אל מייק‪.‬‬ ‫הוא הודיע שהאמריקנים אישרו את תנאיו‪ ,‬ושמזכיר המדינה‬ ‫שולץ‪ ,‬אשר היה אז בביקור באיטליה‪ ,‬נמצא בדרכו לישראל‪.‬‬ ‫הם סיכמו להיפגש עוד באותו היום בשעה שש בערב‪ ,‬באותו‬ ‫הרכב‪ ,‬בביתו של אדמוני‪ .‬בראשית המפגש עדכן השגריר גם את‬ ‫הנוכחים ואמר שכל הגורמים המוסמכים בממשל אישרו כי מעתה‬ ‫מייק הוא שליח הבית הלבן‪ ,‬המתווך היחיד‪ ,‬ואף שליח אחר לא‬ ‫ייכנס לתמונה‪.‬‬ ‫הדיון אצל אדמוני נמשך כשלוש שעות‪ ,‬ועסק בעיקר‬ ‫בגיבוש דרכי הפעולה האפשריות אם נורייגה יקבל את ההצעה‬

‫איש המבצעים  |  ‪249‬‬

‫האמריקנית‪ .‬סוכם כי אם נורייגה יסכים‪ ,‬מייק ידווח לישראל‬ ‫וההחלטות תתקבלנה בהתאם‪ .‬מייק התעתד לצאת לפנמה בליווי‬ ‫מאבטח ואיש קשר‪ ,‬שיהיה האחראי על העברת הדיווחים לאפרים‬ ‫הלוי‪ ,‬שיהיה איש הקשר עם האמריקנים‪ .‬עוד סוכם כי במידה‬ ‫שנורייגה ייעתר‪ ,‬הלוי ומייק ייפגשו בניו יורק כדי לעבד את‬ ‫תוכנית הפרישה ואת לוחות הזמנים והפרטים הקשורים ביציאתו‬ ‫לגלות בספרד‪.‬‬ ‫הם ערכו כמה הדמיות של דרכי פעולה במשא ומתן‪ ,‬בהתאם‬ ‫לתגובות אפשריות של נורייגה‪ .‬ההנחה הייתה כי הוא יסכים‬ ‫להצעה‪ ,‬אך ינהל משא ומתן על התנאים‪ :‬אולי ידרוש יותר כסף‬ ‫ואולי את הגדלת מספר המקורבים שיוכלו לצאת עמו‪ .‬מייק‬ ‫נדרש למשנה זהירות בתכנון פעילותו‪ ,‬שכן המצב הפנימי בפנמה‬ ‫היה נפיץ‪ :‬התקשורת הבין‪-‬לאומית דיווחה על הפגנות שערכו‬ ‫המתנגדים לנורייגה‪ ,‬ועל יריות ברחובות‪ .‬נאמר כי כוחות הצבא‬ ‫מפזרים את המפגינים באלימות‪.‬‬ ‫ביום ראשון אחר הצהריים זומן מייק שוב לבית ראש הממשלה‬ ‫בירושלים‪ .‬שמיר נתן לו את ברכת הדרך‪ ,‬והוסיף‪" ,‬מייק‪ ,‬אני‬ ‫סומך עליך"‪.‬‬ ‫ביום שני בבוקר‪ 4 ,‬באפריל ‪ ,1988‬יצא מייק יחד עם איש‬ ‫הקשר והמאבטח‪ ,‬לפנמה‪ .‬קודם לכן הודיע מייק לעוזרו האישי‬ ‫של נורייגה כי הוא יוצא לדרך‪ .‬כשהם נחתו בפנמה‪ ,‬אסף אותם‬ ‫העוזר האישי‪ .‬מייק ביקש להגיע לבית של מרסלה‪ ,‬המזכירה‬ ‫הנאמנה של נורייגה‪ ,‬כדי לאסוף מידע ולהתעדכן‪ .‬הוא העריך‬ ‫כי האמריקנים ניסו לגייס גם אותה נגד נורייגה‪ .‬מרסלה שמחה‬ ‫לקראתו‪ ,‬ונהנתה מהמתנה הקטנה שהביא לה‪ ,‬כהרגלו בביקוריו‪:‬‬ ‫הפעם היה זה צלב זהב קטן מירושלים‪ .‬היא סיפרה כי נורייגה‬ ‫מתרוצץ ברחבי המדינה‪ ,‬וספק אם יוכל להיפגש עמו‪ .‬עוד הוסיפה‬ ‫כי למחרת הוא עתיד להשתתף בטקס חנוכת כנסייה שהקים‬ ‫במתחם ה"קומנדנסיה" — המטה הכללי הפנמי‪" .‬תבוא לשם"‪,‬‬ ‫הציעה‪ .‬מייק השיב כי "בכל מקרה‪ ,‬תודיעי למפקד שהגעתי ואני‬

‫‪  |  250‬אהרון קליין‬

‫רוצה לראות אותו בדחיפות‪ .‬יש לי מסר חשוב מהמפקד שלי‬ ‫(ראש הממשלה)"‪.‬‬ ‫מביתה של מרסלה המשיך מייק לביתו של יעקב‪ ,‬נציגו העסקי‬ ‫בפנמה‪ .‬הוא התכוון לשהות בביתו‪ ,‬מכיוון שהתארחות באחד‬ ‫מבתי המלון בעיר שנותרה מיותמת מתיירים הייתה מעוררת‬ ‫תשומת לב מיותרת‪.‬‬ ‫בשעת אחר צהריים מאוחרת יצא מייק לביתו הפרטי של‬ ‫נורייגה וגילה כי עשרות מתגודדים סביבו‪ .‬זה היה מחזה שגרתי‪.‬‬ ‫בדרך כלל עמדו שם חברים קרובים‪ ,‬לצד חנפנים ושאר מקורבים‪,‬‬ ‫שהצליחו לעבור את הסינון הראשוני בדרך לפגישה עם הגנרל‪,‬‬ ‫אך נעצרו בכניסה‪ .‬פליסידד‪ ,‬אשתו של נורייגה‪ ,‬הופתעה‬ ‫מביקורו‪ .‬היא נישקה אותו בחום‪ ,‬וניכר היה כי דווקא במצב‬ ‫הרגיש הזה נוכחותו של מייק נוסכת בה ביטחון‪ .‬היא ביקשה‬ ‫ממנו להישאר לארוחת ערב מצומצמת שנערכה במטבח‪ .‬מייק‬ ‫ידע כי אם נורייגה יגיע לביתו‪ ,‬זה יקרה רק בשעה מאוחרת‪,‬‬ ‫ובינתיים הצטרף לארוחה‪ .‬פליסידד דיווחה באריכות על המצב‬ ‫הפוליטי‪ ,‬על הלחץ האמריקני ועל פעילות האופוזיציה‪ .‬יחד הם‬ ‫צפו במהדורת החדשות‪ ,‬שבה נשמעו ונראו הכרזות מתלהמות‬ ‫של האופוזיציה בהפגנות רחוב המוניות‪" .‬נורייגה הבטיח להגיע"‪,‬‬ ‫עדכנה פליסידד‪" ,‬הוא ביקש שתחכה למרות שהוא מתעכב"‪.‬‬ ‫סמוך לחצות הוא אכן הופיע‪.‬‬ ‫לאחר חיבוק וברכות חמות‪ ,‬הם יצאו אל הגן‪ ,‬שם נהגו לנהל‬ ‫את שיחותיהם האישיות‪" .‬טוני"‪ ,‬פנה מייק לנורייגה בכינוי החיבה‪,‬‬ ‫"יש לי מסר מראש הממשלה שלי‪ ,‬שמיר‪ .‬זה קשור באמריקנים‬ ‫ואני רוצה לדבר איתך"‪ .‬עיני נורייגה היו טרוטות‪ .‬הוא נראה‬ ‫עייף וסחוט‪ ,‬ובקול מעט רפה‪ ,‬אם כי בחיוך‪ ,‬אמר‪" :‬אני מתנצל‪,‬‬ ‫אני כבר לא מסוגל להתרכז‪ ,‬בוא נדבר מחר‪ .‬תבוא ל'קומנדנסיה'‬ ‫ואחרי הטקס בכנסייה נדבר בארבע עיניים‪ ,‬אני מבטיח"‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר התייצב מייק בטקס‪ .‬הכומר הצבאי‪ ,‬שהכיר‬ ‫אותו זה שנים‪ ,‬קיבל את פניו בחיוך רחב‪ .‬הכנסייה החדשה בתוך‬

‫איש המבצעים  |  ‪251‬‬

‫מתחם המטה הכללי הייתה מלאה בקציני צבא ונשותיהם‪ ,‬בני‬ ‫משפחה ושאר אורחים‪ .‬הטקס בניהולו של הכומר נחלק לשניים‪,‬‬ ‫צבאי ודתי‪ .‬בסיום הטקסים ניגשו קצינים רבים למייק‪ ,‬והחליפו‬ ‫עמו מילות ברכה חמות‪ .‬הוא ידע כי חלק מהקצינים שימשו‬ ‫כמודיעים של הסי‪ַ -‬איי‪ֵ -‬אי‪ .‬נורייגה עמד ביציאה מהכנסייה ונפרד‬ ‫מכולם‪ .‬מייק הקפיד לשמור על קשר עין עמו‪ ,‬כי חשש שיעזוב‬ ‫מבלי שיספיקו לדבר ביחידות‪ .‬הוא הבחין כי נורייגה הסתודד‬ ‫סקֹוּבר‪ ,‬גבר גבוה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ממושכות עם ראש הממשלה שלו‪ ,‬רומולו ֶא‬ ‫כהה עור ומשכיל‪ ,‬שנמנה בעבר עם נאמני טוריחוס‪ ,‬ועתה פעל‬ ‫כאידאולוג וכמזכיר המפלגה‪ .‬נורייגה ראה בו נאמן‪ ,‬אם כי לימים‬ ‫התברר כי שימש שליח של סוכנות הביון האמריקנית‪.‬‬ ‫כשהם סיימו לשוחח‪ ,‬אותת נורייגה למייק לבוא בעקבותיו‪.‬‬ ‫הם פסעו עד לבניין שבו שכנה לשכתו‪ ,‬אולם הוא נכנס דווקא‬ ‫למשרד האפסנאות‪ .‬החיילים והקצינים שהיו בחדר עזבו מיד‪,‬‬ ‫והם נשארו לבדם‪ ,‬בארבע עיניים‪ .‬הבחירה להיפגש דווקא שם‬ ‫הייתה חלק מאמצעי הזהירות האישיים שנקט נורייגה‪ ,‬ונבעה‬ ‫מהרצון לשבור שגרה ולהתנער מהאזנות פוטנציאליות‪ .‬נורייגה‬ ‫נהג לעתים קרובות להחליף מקומות מפגש‪ ,‬ולקיימם במקומות‬ ‫פשוטים ולא בלשכתו‪ .‬עתה הם ניגשו לעניין‪.‬‬ ‫"טוני‪ ,‬אני בשליחות ראש ממשלת ישראל"‪ ,‬הדגיש מייק‪ .‬הוא‬ ‫ידע כי נורייגה החשדן עלול לראות גם בו סוכן אמריקני סמוי‪.‬‬ ‫לכן הדגיש את שליחותו מטעם שמיר‪" .‬הנשיא רייגן פנה אישית‬ ‫לראש הממשלה וביקש שאמסור לך את ההצעה‪ :‬אתה ומאתיים‬ ‫וחמישים ממקורביך תצאו לספרד‪ ,‬תקבל שם אחוזה גדולה עם‬ ‫טירה‪ ,‬ולחשבון הבנק שלך יועברו מאתיים וחמישים מיליון דולר‬ ‫מהאמריקנים‪ .‬אסור יהיה לך לחזור לפנמה או להתערב בענייניה‬ ‫הפנימיים"‪.‬‬ ‫נורייגה שתק‪ .‬עיניו בהו בנקודה לא ברורה ברצפת החדר‪.‬‬ ‫מייק הביט בו והמשיך‪" .‬טוני‪ ,‬הוטל עלי להעביר את המסר הזה‪.‬‬ ‫אני יודע שהיו אצלך כל מיני שליחים שבאו בשם האמריקנים‪.‬‬

‫‪  |  252‬אהרון קליין‬

‫אבל הם התבקשו לפנות את השטח"‪ .‬בשלב זה התפרץ נורייגה‪:‬‬ ‫"אתה בטוח שאתה היחיד? יש לי חדשות בשבילך‪ .‬רק הרגע הגיע‬ ‫אלי מסר ממחלקת המדינה‪ ,‬מהיהודי הזה‪ ,‬אליוט אברהמס (תת‪-‬‬ ‫מזכיר המדינה של ארצות הברית)‪ ,‬שהעביר מסר דרך רומולו‪,‬‬ ‫שגם הוא רצה לשמש כמתווך‪ .‬גם הוא אמר לי שהוא היחיד‪."...‬‬ ‫הם שתקו שניות ארוכות‪ ,‬ואז פלט נורייגה בקול נכאים‪" ,‬מייק‪,‬‬ ‫אני סומך עליך‪ .‬למי להאמין?"‪.‬‬ ‫מייק רתח מזעם לשמע המידע‪ ,‬אך הקפיד לשמור על ארשת‬ ‫פנים שקולה‪" .‬אם אתה רוצה‪ ,‬תעבוד מולם‪ .‬אם תמשיך איתי‪ ,‬יש‬ ‫לך את הערבויות של ראש ממשלת ישראל‪ .‬אני אדאג לכול‪ .‬טוני‪,‬‬ ‫אתה יודע‪ ,‬מי שיצא לגלות‪ ,‬נשאר בחיים‪ ,‬וחזר‪ .‬תראה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫את חואן פרון שיצא לגלות וחזר לארגנטינה‪ .‬ויש עוד דוגמאות"‪.‬‬ ‫התפתחה שיחה אינטימית שבה נדונו כל האופציות‪.‬‬ ‫נורייגה הקשיב ושב על טענותיו כי אינו יודע על מי לסמוך‪:‬‬ ‫"כבר הגיעו אלי שבעה ואולי שמונה שליחים‪ .‬כל אחד בשם של‬ ‫זה או אחר בממסד האמריקני‪ .‬גם הם הבטיחו לי…"‪.‬‬ ‫"אתה צריך להחליט"‪ ,‬קטע אותו מייק‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬כן‪ ,‬כן"‪ ,‬מלמל נורייגה‪.‬‬ ‫"טוני‪ ,‬אל תגיד לי כן‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ .‬האם להמשיך להתעסק בזה?"‪.‬‬ ‫נורייגה הביט בעיניו של מייק‪ ,‬ואמר‪" :‬אוקיי‪ ,‬מייק‪ .‬תטפל‬ ‫אתה‪ ,‬ואני אעשה מה שתגיד"‪ .‬לאחר כמה שניות הוסיף‪" ,‬אבל‬ ‫שאף אחד אחר לא יבחש עוד בסיפור הזה‪ .‬מספיק עם השליחים‬ ‫והמתווכים"‪.‬‬ ‫"אני שמח‪ ,‬טוני‪ ,‬אני שמח‪ .‬עשית את הצעד הנכון"‪.‬‬ ‫מייק חש הקלה‪ .‬נורייגה הגיב כמי שמבין שאין הוא מייצג רק‬ ‫את האינטרס האמריקני‪ ,‬אלא מבקש לדאוג לו בכנות על רקע‬ ‫הקשר המיוחד שהתפתח ביניהם‪" .‬אני צריך לדווח ולארגן את‬ ‫המבצע"‪ ,‬עדכן מייק‪" .‬ייתכן שאצטרך לצאת לכמה ימים לארצות‬ ‫הברית כדי לסגור את הפרטים ואז אשוב‪ .‬ניפגש בערב?"‪.‬‬ ‫"אתה כבר תמצא אותי‪ .‬אני נוסע לחוף‪ ,‬לאוקיינוס‪ .‬אתה יודע‬

‫איש המבצעים  |  ‪253‬‬

‫איך למצוא אותי"‪ ,‬סיכם נורייגה‪ .‬מייק הבין‪ :‬כשנורייגה אומר‬ ‫בפ ָריֹון שעל חוף האוקיינוס השקט‪,‬‬ ‫"חוף" הכוונה היא לווילה ָ‬ ‫שהייתה במרחק של חמש‪-‬עשרה דקות טיסה במסוק מפנמה‬ ‫סיטי‪ .‬שם אהב נורייגה לנוח ולחשוב‪ ,‬הרחק מהמולת העיר‬ ‫והמקורבים שעטפו אותו‪.‬‬ ‫מייק מיהר בחזרה לדירה של יעקב‪ ,‬ודיווח לאפרים הלוי‬ ‫במברק קצר‪" :‬התשובה חיובית"‪ .‬בהמשך הוא הבריק דּוח‬ ‫מלא ומפורט‪ ,‬שכלל גם דיווח על רומולו‪ ,‬שטען כי הוא היחיד‬ ‫המוסמך לנהל משא ומתן‪ .‬מייק הניח שתמצית הדּוח תועבר‬ ‫לוושינגטון לעיון‪ ,‬ושיחלפו לפחות עשרים וארבע שעות בטרם‬ ‫יקבל תשובות‪ .‬בשעות הערב הוא יצא שוב לביתו של נורייגה‪,‬‬ ‫והם שוחחו ממושכות‪ .‬נורייגה היה טרוד מאוד ודיבר ארוכות על‬ ‫הלחצים האמריקניים‪ ,‬על הלוחמה הפסיכולוגית שהופעלה נגדו‪,‬‬ ‫על מהלכי האופוזיציה ועל גלי השמועות שהופצו‪ .‬מייק עודד‬ ‫אותו‪ ,‬וחיזק את החלטתו לעזוב את פנמה בהסכם‪.‬‬

‫ארצות הברית‪ :‬יד ימין לא יודעת מה יד שמאל רוצה‬ ‫למחרת יצא מייק לפגישה עם ידיד ותיק ששמו היי היימן‪ ,‬יהודי‬ ‫אמריקני מבוגר‪ ,‬עשיר מאוד‪ ,‬שחי בפנמה והיה מקורב לנורייגה‪.‬‬ ‫מייק הצליח להביא אותו לכמה ביקורים בישראל‪ ,‬ובאחד מהם‬ ‫עודד אותו לתרום חצי מיליון דולר ליחידת טיפול נמרץ בבניין‬ ‫הראשי החדש של בית החולים "שיבא" בתל השומר‪ .‬הם התיישבו‬ ‫לארוחת צהריים‪ ,‬והיימן‪ ,‬שנראה מוטרד‪ ,‬שאל מיד‪" :‬קראת את‬ ‫ה'מיאמי הראלד' הבוקר?"‪ .‬מייק השיב בשלילה‪ .‬היימן הראה‬ ‫לו את העיתון‪ .‬להפתעתו‪ ,‬שמו אוזכר כמי שמשמש כיועצו של‬ ‫נורייגה וקשור עמו בעסקי הסמים‪ .‬הדברים צוטטו מעדותו של‬ ‫בל ַאנדֹון‪ ,‬אשר הופיע בפני ועדה של‬ ‫גולה פנמי ששמו חוזה ַ‬ ‫הסנאט האמריקני‪ ,‬שחקרה את עסקי הסמים של נורייגה‪ .‬בלאנדון‬ ‫היה המנכ"ל לשעבר של חברת החשמל הפנמית‪ .‬הוא הסתכסך‬

‫‪  |  254‬אהרון קליין‬

‫עם נורייגה וברח למיאמי שבועות ספורים קודם לכן‪ .‬זו הייתה‬ ‫הפעם הראשונה ששמו של מייק צוין באמצעי תקשורת בהקשר‬ ‫של עסקי הסמים שיוחסו לנורייגה‪.‬‬ ‫היימן הביט במייק — פניו נראו חתומות‪ .‬משום מה מייק לא‬ ‫ייחס לעניין את החשיבות הראויה — "נו‪ ,‬אז כתבו‪ .‬עוד חברבורה‬ ‫על גבו של הנמר"‪ ,‬חשב לעצמו‪ .‬הוא הרי ידע כי אין שחר לדברים‪.‬‬ ‫"מייק‪ ,‬תבין‪ ,‬הפרסום הזה בעייתי מאוד‪ .‬בארצות הברית כל‬ ‫אזכור בנוגע לעסקי סמים מהווה כתם‪ .‬מהרגע שבו קישרו אותך‬ ‫לכך זה ילווה אותך כל החיים‪ ,‬וזה בכלל לא חשוב אם הדברים‬ ‫נכונים או לא"‪.‬‬ ‫מייק החל לקלוט את משמעות העדות והפרסום — מנסים‬ ‫לצייר אותו כסוחר סמים‪ .‬לאט לאט הוא החל להבין את מה‬ ‫שמתרחש‪" .‬אתה יודע מי זה בלאנדון?"‪ ,‬שאל בזעם‪" .‬מדובר‬ ‫באחד שכבר גויס על ידי האמריקנים לפני שנים והופעל נגד‬ ‫נורייגה‪ .‬הוא איש מושחת שקיבל שמונה מאות אלף דולר‬ ‫כשוחד על העדות הזאת‪ .‬זה חלק מהלוחמה הפסיכולוגית של‬ ‫הסי‪ַ -‬איי‪ֵ -‬אי‪ ,‬ועכשיו הדברים מופיעים בתקשורת על גבי עמודים‬ ‫שלמים וקושרים אותי לסמים?!"‪ .‬נסער כולו נפרד מייק מידידו‬ ‫במהירות ויצא לדירתו של יעקב‪ .‬משם הוא שיגר מברק דחוף‬ ‫לראש הממשלה ולראש המוסד בדרישה חד‪-‬משמעית לבקש‬ ‫הכחשה מהנשיא רייגן על פרסום מעורבותו בסחר בסמים‪ .‬שהרי‬ ‫לא ייתכן‪ ,‬הבהיר‪ ,‬כי בעת שהוא עושה בשליחות מטעמם ובשם‬ ‫ישראל וראש הממשלה שלה‪ ,‬שמו יוכפש ברבים‪ .‬בסיום המברק‬ ‫הציב אולטימטום‪ :‬או שתצא הכחשה מהבית הלבן או שיפסיק את‬ ‫שליחותו במבצע התיווך‪.‬‬ ‫לאחר ששיגר את המברק התפנה מייק לנתח את השתלשלות‬ ‫העניינים‪ .‬הוא חש תסכול רב‪ .‬הוא נטל על עצמו את האחריות‬ ‫לטפל בקשר לפנמה מטעם ישראל גם אחרי שפרש מהמוסד‪ ,‬הוא‬ ‫השקיע מאמץ רב כאיש מילואים של הארגון‪ ,‬ולבסוף נקלע למצב‬ ‫איום ומוזר שבו דווקא הוא נחשד בסחר בסמים‪ .‬בעבורו הייתה‬

‫איש המבצעים  |  ‪255‬‬

‫זו מכה‪ ,‬שכן לפני שהפך לאיש עסקים פרטי החליט כי שלושה‬ ‫תחומי עיסוק יהיו אצלו בגדר טאבו‪ .‬הראשון היה קשור בייעוץ‬ ‫ביטחוני‪ ,‬אף שידע היטב כי היה יכול לתרום מניסיונו ולהׂשתכר‬ ‫בהתאם‪ .‬השני נגע לעסקאות נשק‪ ,‬והשלישי היה להתרחק מכל‬ ‫מה שקשור לעסקי סמים‪ ,‬שלעתים קרובות היו קשורים למתרחש‬ ‫בעולם האפל של החצר האחורית של העולם‪" .‬לא אתערב בכך‪,‬‬ ‫ולא אתקרב לתחום זה‪ ,‬ואין צורך להוסיף"‪ ,‬נהג לענות בנחישות‬ ‫למי שהעז לנסות לפתותו לעסוק בתחומים אלה‪.‬‬ ‫כעבור זמן קצר קיבל מייק מברק תשובה לדרישתו‪ :‬הנושא‬ ‫הועבר לטיפול‪ .‬הוא חש כעס ועלבון‪ .‬כעס על חוסר התיאום‬ ‫בין גופי הממשל האמריקניים‪ ,‬שכן יד ימין‪ ,‬הסי‪ַ -‬איי‪ֵ -‬אי‪ ,‬לא‬ ‫ידעה‪ ,‬ואולי לא רצתה לדעת‪ ,‬מה עשתה יד שמאל — הבית הלבן‬ ‫ומחלקת המדינה; ועלבון על כך שההתנהלות החובבנית הזאת‬ ‫פגעה בשמו הטוב‪ .‬בהמשך היום נשלח אליו מברק עם הסבר‬ ‫לא מספק‪ ,‬ולפיו ועדת הסנאט האמריקני‪ ,‬שחוקרת בנושא‪ ,‬היא‬ ‫עצמאית בחקירותיה ואין באפשרות הנשיא להתערב בענייניה‪.‬‬ ‫בהמשך הגיע מברק נוסף‪ ,‬ולפיו בכוונת הנשיא להוציא מכתב‬ ‫המנקה אותו מכל חשד‪ .‬מייק דרש הצהרה פומבית‪ ,‬אולם נאלץ‬ ‫להסתפק במסר כתוב שהגיע יומיים אחר כך מהנשיא רייגן ליצחק‬ ‫שמיר‪ ,‬ובו נכתב במפורש כי מייק הררי אינו מעורב ואינו חשוד‬ ‫כלל בעסקי סמים‪ .‬המסר‪ ,‬התעקשו האמריקנים‪ ,‬יהיה לשימוש‬ ‫פנימי בלבד‪.‬‬ ‫בעקבות המכתב מרייגן המתין מייק להוראות בנוגע להמשך‬ ‫משימת התיווך‪ .‬הוא חש כי נורייגה כבר השלים מבחינה נפשית‬ ‫עם העזיבה‪ .‬אבל משהו השתבש‪ .‬ביום חמישי‪ 7 ,‬באפריל ‪,1988‬‬ ‫זימן אותו נורייגה בשעות אחר הצהריים לביתו‪ .‬הוא סיפר לו‬ ‫כי פגש ברומולו פעם נוספת‪ ,‬וזה נשבע לו כי הוא הוא השליח‬ ‫מטעם האמריקנים‪ ,‬והוא זה שמוסמך לסכם את התנאים בשמו‬ ‫של אליוט אברהמס‪ ,‬נציג מחלקת המדינה‪ .‬נורייגה חש כי מנסים‬ ‫לתעתע בו עם שליחים שונים ועם הצעות שונות‪ .‬בכעסו על‬

‫‪  |  256‬אהרון קליין‬

‫ההתנהגות של האמריקנים הוא הודיע למייק כי מוטב שגם הוא‬ ‫יחדל ממאמציו‪" .‬מייק‪ ,‬תחתוך‪ .‬נתק מגע‪ .‬אני לא אעזוב‪ ,‬כי אי‪-‬‬ ‫אפשר לסמוך עליהם‪ .‬אלחם נגדם עד מוות"‪.‬‬ ‫לילה שלם ניסה מייק לשכנע אותו לחזור בו‪" .‬טוני‪ ,‬תשקול‬ ‫את החלופות"‪ .‬הוא ניסה כל דרך והפעיל את כל השיטות שהכיר‬ ‫לגעת בלבו‪ .‬אולם נורייגה היה כחיה פצועה‪ .‬בחוסר היגיון בולט‬ ‫הוא החליט לוותר על מאמצי התיווך של מייק‪ .‬הוא חש מושפל‬ ‫ומבוזה כראש מדינה הנתון לחסדי האמריקנים‪ ,‬ונתן למייק להבין‬ ‫כי לא נותר לו דבר להפסיד‪ .‬נראה היה כי ההצעה שהעביר לו‬ ‫רומולו הייתה מעליבה בפני עצמה‪ ,‬אך נורייגה סירב למסור‬ ‫את פרטיה‪ .‬מייק העריך כי הסיבה להחלטת נורייגה לנתק מגע‬ ‫מניסיונות התיווך אינה קשורה רק בהצעה המעליבה‪ ,‬אלא‬ ‫בהערכתו שריבוי המתווכים נועד רק להקשות עליו ולהשפילו‪.‬‬ ‫רומולו היה רק הקש ששבר את גב הגמל‪ .‬בלב כבד דיווח מייק‬ ‫לארץ על החלטת נורייגה לוותר על תיווכו‪.‬‬ ‫מייק עצמו נותר בפנמה יום נוסף‪ ,‬מתוסכל מהתנהלות‬ ‫הממשל האמריקני‪ ,‬שהכשיל את עצמו וירה לעצמו ברגל‪ .‬הוא‬ ‫הוסיף לשמור על הקשר המיוחד והענייני עם נורייגה עוד כשנה‪,‬‬ ‫אולם לסייע בתיווך בינו לבין האמריקנים כבר לא היה יכול‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות לאחר הפלישה האמריקנית לפנמה ב‪,1989-‬‬ ‫הוסיף מייק לחשוב מה היה קורה אילו דבק נורייגה בתוכנית‬ ‫שהכין בעבורו‪ .‬אין ספק שלפחות היה נשאר אדם חופשי וחייהם‬ ‫של אנשים תמימים רבים היו נחסכים‪.‬‬

‫הפלישה לפנמה‬ ‫כשנה וחצי לאחר כישלון מאמצי התיווך‪ ,‬בראשית חודש דצמבר‬ ‫‪ ,1989‬הגיע מייק לפנמה שוב‪ ,‬במסגרת עיסוקיו השונים‪ .‬בשלב‬ ‫זה הגבירו האמריקנים את הסנקציות שלהם על המשטר‪ ,‬והמצב‬ ‫הפוליטי בפנמה סיטי היה מתוח‪ .‬אמנם כל נמלי התעופה‪ ,‬הים‬

‫איש המבצעים  |  ‪257‬‬

‫ומעברי הגבול היו פתוחים‪ ,‬אך מייק חש כי משהו חריג עומד‬ ‫לקרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף אחד לא שיער‪ ,‬גם לא הוא‪ ,‬כי פלישה צבאית‬ ‫אמריקנית בדרך‪ .‬נורייגה אמנם השתדל להקרין שליטה במצב‪,‬‬ ‫אולם מייק‪ ,‬שהכירו היטב‪ ,‬חש במתח ובאי‪-‬שקט שאפפו אותו‪.‬‬ ‫נורייגה סיפר לו‪ ,‬ממקורותיו הרבים באזור השליטה האמריקנית‬ ‫לאורך תעלת פנמה‪ ,‬וכן ממקורותיו בצבא האמריקני‪ ,‬על תכונה‬ ‫חריגה בקרב הכוחות האמריקניים בתעלה‪ ,‬ועל גיוס כוחות‬ ‫נוספים בהדרגה‪ .‬האפשרות של פלישה צבאית נדונה באורח גלוי‬ ‫בתקשורת ובסנאט בארצות הברית‪ .‬אך לא היה ברור אם דיון זה‬ ‫מסוגל להתממש לכדי תקיפה צבאית‪ .‬כמה חודשים קודם לכן‬ ‫נחשפה בתקשורת תוכנית סודית להפיכה צבאית בפנמה בסיוע‬ ‫הסי‪ַ -‬איי‪ֵ -‬אי והמבצע בוטל‪.‬‬ ‫חרושת השמועות‪ ,‬הלוחמה הפסיכולוגית ותרגילי ההונאה‬ ‫האמריקניים‪ ,‬לצד דיווחים גלויים מסוגים שונים על הכוונות‬ ‫האמריקניות‪ ,‬הטרידו את נורייגה מאוד‪ .‬גם התבטאויותיו הקשות‬ ‫של הנשיא החדש‪ ,‬ג'ורג' בוש‪ ,‬הטרידו אותו‪ .‬אולם את הבאות אי‪-‬‬ ‫אפשר היה לצפות‪ ,‬במיוחד משום שעדיין הוסיפו להתקבל אצלו‬ ‫פניות מצד גורמי ממשל ומודיעין שונים בארצות הברית לפרוש‬ ‫ולעזוב את פנמה‪ .‬חלקן באופן ישיר וחלקן באמצעות שליחים‬ ‫ומתווכים‪ .‬הפניות הבלתי מתואמות של גופי הממשל האמריקני‬ ‫העבירו מסרים שהיו לעתים מנוגדים‪ ,‬וגרמו לעיוות תמונת המצב‬ ‫אצלו‪ .‬למרות חוסר השקט ברחובות‪ ,‬וגם בקרב סביבתו הקרובה‪,‬‬ ‫נורייגה האמין כי יש בידו אפשרות להמשיך ולתמרן והוא חסין‬ ‫מפני פגיעה אמריקנית‪.‬‬ ‫מייק התכוון לסיים את משימותיו בפנמה עד ל‪ 15-‬בדצמבר‬ ‫ולחזור לארץ‪ .‬האופי הלטיני של האמונה הקתולית בפנמה כלל‬ ‫הכנות ארוכות במיוחד לחג המולד‪ .‬עשרה ימים לפני החג כל‬ ‫הפעילות הממשלתית הושבתה עד ‪ 7‬בינואר‪ .‬בפרק זמן זה‪ ,‬של‬ ‫שלושה שבועות לפחות‪ ,‬כמעט שלא היה ניתן להניע מהלכים‬ ‫בקרב הממשל הפנמי‪ .‬מייק ביקש לסיים את ענייניו לפני כן‪,‬‬

‫‪  |  258‬אהרון קליין‬

‫גם משום שלא רצה לשהות בה בתקופה של חגים משפחתיים‬ ‫ותפילות בכנסייה‪ .‬ואולם למרות תוכניותיו הוא נאלץ להישאר‬ ‫בה מעבר למתוכנן‪ ,‬בשל טיפול בנושאים מיוחדים ודחופים‪.‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬נקודת האל‪-‬חזור במדרון שהוביל לפלישה הצבאית‬ ‫הייתה ב‪ 15-‬דצמבר ‪ ,1989‬כאשר בהופעה יוצאת דופן‪ ,‬כשהוא‬ ‫לבוש במדי צבא מהודרים ועטורים במדליות‪ ,‬הכריז נורייגה בפני‬ ‫חברי האספה הלאומית הפנמית כי פנמה נכנסת למצב מלחמה‬ ‫עם ארצות הברית‪ .‬הוא זכה לתשואות הנאספים‪ .‬הכרזת המלחמה‬ ‫הביאה לתקריות עם הכוחות הצבאיים האמריקניים בפנמה‪,‬‬ ‫וחיילים אמריקנים נפגעו‪ .‬ההתגרויות של נורייגה העצימו את‬ ‫דימויו הנרפה של הנשיא בוש‪ ,‬כמי שמאיים אך לא מסוגל לממש‪.‬‬ ‫לבוש‪ ,‬שהגדיר את נורייגה כאויב הציבור מספר אחת‪ ,‬לא נותרה‬ ‫אפשרות אלא להגיב‪ .‬רבים ראו בהתמודדותו עם המשבר בפנמה‬ ‫אבן בוחן ליכולתו לנהל את המלחמה בהברחות הסמים‪ ,‬לקדם‬ ‫דמוקרטיה באמריקה המרכזית ולהנהיג את העולם החד‪-‬מעצמתי‬ ‫החדש‪ ,‬לאחר התמוטטות ברית המועצות‪.‬‬ ‫נורייגה שילם את המחיר‪.‬‬ ‫אף שקשה היה להשיג את נורייגה לפגישה באותם ימים‪ ,‬מייק‬ ‫נפגש איתו לשיחה‪ .‬הוא הבין את ההתפתחויות ונראה היה מתוח‬ ‫ולחוץ‪ .‬סביבתו הקרובה הייתה חלוקה‪ :‬חלק עודדו אותו להקשיח‬ ‫עמדות ולהילחם באמריקנים‪ ,‬וחלק לחצו להתקפל‪ .‬ביום שבת ‪16‬‬ ‫בדצמבר שהה מייק בבית הנופש של נורייגה על שפת האוקיינוס‪.‬‬ ‫בחדר ישבו עשרה מקציניו הקרובים וכמה משומרי ראשו‪.‬‬ ‫התפתח ויכוח עז בין המקורבים לגבי התנהלותו של נורייגה‪.‬‬ ‫נורייגה נראה נבוך וכמי שמתקשה להחליט על צעדיו הבאים‪.‬‬ ‫מייק חש כי נורייגה הביט בו‪ ,‬כמקווה שישלוף בעבורו פתרון‬ ‫פלא למצב הפוליטי הבלתי אפשרי שנקלע אליו‪ .‬אך מייק לא היה‬ ‫יכול להבטיח כלום אלא לבקש ממנו לפעול בהיגיון‪.‬‬ ‫בימים ראשון ושני ניסה מייק להשיג את נורייגה כדי לקדם‬ ‫את העניין החשוב שבגינו התעכב בפנמה‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬ביום‬

‫איש המבצעים  |  ‪259‬‬

‫שלישי‪ 19 ,‬בדצמבר‪ ,‬בשעות הערב‪ ,‬הוא הגיע לביקור בביתו‪,‬‬ ‫אך פגש רק את פליסידד עם חברותיה‪ .‬המתח ניכר גם בהן‪.‬‬ ‫אך על אף האווירה הקשה‪ ,‬שנמשכה כבר שבועות אחדים‪ ,‬לא‬ ‫היה כל סימן שדווקא באותו לילה ישתלטו כוחות אמריקניים‬ ‫על העיר והפלישה הצבאית תתחיל‪ .‬כשהתיישבו לאכול ארוחת‬ ‫ערב במטבח הגיע נורייגה בהפתעה‪ ,‬לבוש במדי צבא‪ ,‬והצטרף‬ ‫לשולחן‪ .‬הם שוחחו תוך כדי אכילת ארוחת הערב וניתחו את‬ ‫המצב הפוליטי‪-‬מדיני‪ .‬פניו של נורייגה היו חתומים ולא הסגירו‬ ‫את המתרחש בלבו‪ .‬כעבור כשעה‪ ,‬עם תום הארוחה‪ ,‬הוא הודיע‬ ‫כי עליו לצאת בדחיפות‪ ,‬והם נפרדו בחום‪ .‬זו הייתה פגישתם‬ ‫האחרונה של מייק ונורייגה‪.‬‬ ‫סמוך לשעה עשר בערב חזר מייק לדירתו‪ ,‬ערך כמה שיחות‬ ‫טלפון‪ ,‬והתארגן לשינה‪ .‬עשר דקות לפני חצות הוא יצא למרפסת‬ ‫כדי לשאוף אוויר ולעשן סיגריה אחרונה‪ .‬הוא הכיר היטב את‬ ‫הנוף הנשקף‪ ,‬והיה יכול לזהות אתרים בולטים בנופה של פנמה‬ ‫סיטי גם בלילה‪ .‬ואז‪ ,‬כמה דקות לפני חצות‪ ,‬ראה לפתע‪ ,‬מעברו‬ ‫האחר של המפרץ‪ ,‬במרחק של כשלושה קילומטרים בלבד מביתו‪,‬‬ ‫הבזקי אש גדולים ולהבות ענק שפרצו ועלו מעלה‪ .‬קולות נפץ‬ ‫חזקים נשמעו ברקע‪ .‬הוא זיהה מיד את המקום‪ :‬שדה התעופה‬ ‫פאייטיה שעל חוף האוקיינוס השקט‪ ,‬ששימש לטיסות פנים‪-‬‬ ‫ארציות‪ .‬הוא נדרך ועקב בערנות אחר סימנים נוספים‪ .‬הוא העריך‬ ‫כי הבזקי האש העידו על השמדת מטוסו הפרטי של נורייגה כדי‬ ‫למנוע את בריחתו בדרך האוויר‪ .‬זה היה האות‪ .‬ב‪ 19-‬בדצמבר‬ ‫‪ ,1989‬נרשם האירוע האלים ביותר בתולדות פנמה — הפלישה‬ ‫האמריקנית‪.‬‬ ‫בשידורי הטלוויזיה עוד הספיקו להודיעו כי כוחות מיוחדים‬ ‫של הצבא האמריקני פלשו לפנמה‪ ,‬ואז נותק זרם החשמל ופנמה‬ ‫סיטי נכנסה לעלטה ולמצב של חוסר ודאות‪ .‬מייק ִטלפן למכרים‬ ‫ברחבי העיר כדי לוודא שאכן מדובר בפלישה‪ .‬בתו‪ ,‬שהייתה‬

‫‪  |  260‬אהרון קליין‬

‫באותה עת בוושינגטון‪ ,‬התקשרה אליו וסיפרה כי לפי דיווחי‬ ‫רשתות הטלוויזיה האמריקניות החל מבצע צבאי נגד פנמה‪.‬‬ ‫המבצע זכה לכינוי רב‪-‬קונוטציות‪( Just Cause :‬סיבה מוצדקת)‪.‬‬ ‫מייק התלבט באשר למעשיו‪ .‬הוא לא רצה להתעמת עם‬ ‫הממשל האמריקני‪ .‬אמנם הוא לא היה מסוכסך עם האמריקנים‪,‬‬ ‫אבל הניח שהם ירצו להגיע גם אליו‪ ,‬כמי שנחשב מקורב לנורייגה‪.‬‬ ‫הוא החליט‪ ,‬מטעמים של שמירה על ביטחונו האישי‪ ,‬לעזוב את‬ ‫הדירה‪ .‬בטרם יצא צלצל שוב הטלפון‪ .‬מהעבר האחר של הקו היה‬ ‫מכר המתגורר בניו יורק‪ .‬גם הוא סיפר למייק על דיווחי רשתות‬ ‫הטלוויזיה האמריקניות‪.‬‬ ‫מייק עבר במהירות למסתור שהוכן מראש — ביתו של גבי‬ ‫כהן‪ ,‬ישראלי שהתגורר בפנמה סיטי‪ .‬כהן נערך עם בני משפחתו‬ ‫לארח את מייק למופת‪ .‬בני המשפחה הסתירו את זהותו האמיתית‬ ‫גם מפני עוזרת הבית הפנמית‪ ,‬שבפניה הוצג מייק כבן משפחה‬ ‫שהגיע לביקור‪ .‬הוא שהה שם עשרה ימים‪.‬‬ ‫הימים הראשונים לפלישה האמריקנית היו מתוחים מאוד‪.‬‬ ‫פנמה סיטי הייתה נתונה בעוצר מלא עשרים וארבע שעות‬ ‫ביממה‪ .‬צירי הכניסה והיציאה המרכזיים היו בפיקוח הכוחות‬ ‫האמריקניים‪ ,‬שסגרו על העיר‪ .‬חיילים עברו מבית לבית בחיפושים‬ ‫אחר מקורבי נורייגה ואנשי שלטון‪ .‬בניין המטכ"ל הושמד כבר‬ ‫בלילה הראשון לפלישה מפגיעת טילי אוויר‪-‬קרקע אשר נורו‬ ‫ממטוסי "חמקן"‪ ,‬שהייתה זו גיחתם המבצעית הראשונה‪ .‬במהלך‬ ‫אותם ימים עמד נורייגה בראש הכוחות הנאמנים לו‪ ,‬שנלחמו‬ ‫נגד הכוחות המיוחדים האמריקניים מתוך כיסי התנגדות קטנים‬ ‫ברחבי העיר‪ .‬לאחר כמה ימי לחימה‪ ,‬כשהבין כי אפסו הסיכויים‪,‬‬ ‫מצא נורייגה מקלט בביתו של נציג האפיפיור בפנמה סיטי‪.‬‬ ‫הוא סירב להיכנע‪ ,‬ורק כעבור עשרה ימים‪ ,‬כשהובטח לו כי‬ ‫לא ייגזר עליו דין מוות‪ ,‬הסגיר את עצמו‪ .‬הוא נעצר על ידי‬ ‫האמריקנים כשבוי מלחמה‪ ,‬והועבר לארצות הברית‪ ,‬שם נועד‬ ‫להישפט‪.‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪261‬‬

‫תכנון המילוט העצמי מפנמה‬ ‫בעשרת ימי שהותו בדירתו של כהן תכנן מייק את יציאתו מפנמה‬ ‫בכוחות עצמו‪ .‬בתכנונו של מבצע המילוט השקיע את כל ארבעים‬ ‫שנות ניסיונו בתחום הביטחון‪ ,‬המודיעין והפעילות החשאית‪.‬‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬בהרצאות שנשא בפני פורומים שונים במוסד‪,‬‬ ‫נהג מייק לציין כי בכל מבצע של יחידת "קיסריה" יש שישה‬ ‫מ"מים המשלימים זה את זה ומובילים להצלחתו‪ .‬מטה–מפקדה;‬ ‫מידע–מודיעין; משאבי אנוש; ממון–תקציב; מזל‪ .‬ואז‪ ,‬בחיוך‪ ,‬נהג‬ ‫לציין כי המ"ם השישי הוא מייק‪ .‬הוא לא הגזים בהרבה‪.‬‬ ‫במבצע המילוט מפנמה הוא נותר לבדו לחלוטין‪ ,‬ללא כל‬ ‫עזרה או סיוע ממסדי‪ .‬הוא היה גם המפקדה‪ ,‬גם המודיעין‪ ,‬גם‬ ‫המשאב האנושי‪ ,‬גם הממון‪ ,‬והתברך גם במזל‪.‬‬ ‫בעת תכנון ההימלטות הוא פסל מראש את האפשרות להסגיר‬ ‫עצמו לידי הכוחות האמריקניים‪ .‬גם להמתין בדירתו של כהן היה‬ ‫מסוכן‪ ,‬שכן ככל שחלף הזמן גברה הסכנה שיתגלה‪ .‬גם האפשרויות‬ ‫לצאת בדרך הים או האוויר היו מסוכנות‪ ,‬שכן האמריקנים שלטו‬ ‫בהן‪ .‬האפשרות של יציאה דרך מעברי הגבול היבשתיים של פנמה‬ ‫הייתה המעשית ביותר‪ .‬יתרונו הגדול היה היכרותו העמוקה עם‬ ‫מרחביה של פנמה‪ ,‬שבהם טייל וביקר פעמים רבות במשך השנים‪.‬‬ ‫הבירה פנמה סיטי עדיין הייתה נצורה ונתונה בעוצר אמריקני‬ ‫מלא‪ .‬מייק כינס את מארחיו‪ ,‬גבי‪ ,‬בקי אשתו‪ ,‬ובנו אמיר‪ ,‬סטודנט‬ ‫לרפואת שיניים באוניברסיטת פנמה וקצין צה"ל במילואים‪,‬‬ ‫למעין מועצת מלחמה‪ .‬הוא הבהיר להם כי מיד עם הסרת העוצר‬ ‫יעזוב את דירתם ויצא מן העיר אל פנים המדינה‪ ,‬ומשם אל מעבר‬ ‫לגבול‪.‬‬ ‫הרדיו והטלוויזיה המקומיים דיווחו כי פנים המדינה שקט‪,‬‬ ‫וכי לא מתנהלת שם לחימה‪ .‬מרבית מפקדי הפיקודים המרחביים‬ ‫נכנעו‪ .‬היעד שבחר מייק היה בכיוון מערב‪ ,‬אל אזור צ'יריקי‪ .‬משם‬

‫‪  |  262‬אהרון קליין‬

‫הוא תכנן לעבור דרך מעבר הגבול‪ ,‬פסו קנואה (‪,)Paso Canoa‬‬ ‫לקוסטה ריקה‪ .‬הוא הכיר היטב את האזור וגם את מפקד המרחב‬ ‫המערבי‪ ,‬קצין בדרגת קולונל שהחליט לא להיכנע לאמריקנים‪.‬‬ ‫כעת היה האזור אוטונומי‪ ,‬באופן זמני כמובן‪ .‬הוא תכנן מראש‪,‬‬ ‫במקרה שיתקשה לצאת דרך מעבר הגבול‪ ,‬לחצות כמה דרכים‬ ‫עוקפות המובילות אל קוסטה ריקה השכנה‪ .‬דבר אחד היה‬ ‫חסר — הוא לא היה יכול להסתמך על הדיווחים ברשתות הרדיו‬ ‫והטלוויזיה‪ ,‬ונזקק למודיעין ישיר על המתרחש בצ'יריקי‪ .‬אמיר‬ ‫אמר לו כי יש לו כמה חברים במקום‪ ,‬אחד מהם הוא ישראלי‪,‬‬ ‫והוא יפעיל אותו‪.‬‬ ‫ליותר מזה לא היה יכול מייק לצפות‪ .‬הוא ביקש מאמיר‬ ‫להתקשר ולהתעניין בשלומו של החבר‪" .‬תביע דאגה לאור המצב‬ ‫השורר במדינה‪ ,‬ובדרך אגב‪ ,‬תאמת את המידע המדּווח בטלוויזיה‬ ‫על המתרחש בעיר ובסביבותיה‪ .‬תברר גם אם אפשר להגיע‬ ‫אליהם‪ .‬דבר איתו עברית"‪ ,‬הוסיף‪ .‬אמיר הסכים בשמחה וניגש‬ ‫לטלפון‪ .‬בשפה מקצועית זה היה איסוף מודיעין למבצע‪ .‬החבר‬ ‫דיווח כי בעיר ובאזור שורר שקט‪ ,‬אין כוחות צבא אמריקניים‪,‬‬ ‫ומעבר הגבול לקוסטה ריקה פתוח‪ .‬החבר אימת גם את המידע על‬ ‫מפקד האזור שהחליט לא להיכנע‪ .‬אמיר ערך עוד שיחות לווידוא‪,‬‬ ‫והמידע שהגיע הניח את הדעת‪ .‬כך התאפשר מעבר לשלב ב' של‬ ‫המבצע — ההגעה למעבר הגבול‪ .‬בדרך לשם שכנה העיר דוִ ויד‪,‬‬ ‫המרוחקת שלוש מאות וחמישים קילומטר ממערב לפנמה סיטי‪.‬‬ ‫הכביש היחיד המחבר ביניהן יצא מפנמה סיטי אל חוף האוקיינוס‬ ‫דרך פריון‪ ,‬לאזור ֶה ֶר ָרה‪ ,‬ומשם‪ ,‬דרך הערים סנטיאגו וטולה‪ ,‬היה‬ ‫אפשר להגיע לדוויד‪ .‬המרחק מעיר זו למעבר הגבול עם קוסטה‬ ‫ריקה היה קצר‪.‬‬ ‫עברו ארבעה ימים מאז הגיע מייק לביתו של כהן‪ .‬במוצאי‬ ‫שבת‪ 23 ,‬בדצמבר‪ ,‬ליל נר ראשון של חנוכה‪ ,‬הם חגגו והדליקו‬ ‫נרות‪ .‬גם את חג המולד העביר מייק בביתם‪ .‬כשבוטל העוצר‬ ‫למחרת החג הוא ביקש מבקי ומאמיר לצאת ולערוך סיור בעיר‬

‫איש המבצעים  |  ‪263‬‬

‫במכוניתם‪" .‬תגיעו עד לגשר לאס אמריקס שעל התעלה‪ ,‬ותבדקו‬ ‫אם ניתן לחצותו ללא בעיות"‪ .‬גשר לאס אמריקס שעל תעלת‬ ‫פנמה היה הכרחי למעבר בדרך המילוט צפונה‪ .‬כוחות צבא‬ ‫אמריקניים החזיקו במחסומים בכניסות לבירה וחששם היה מפני‬ ‫הגעתם של אלפי איכרים‪ ,‬מתומכי נורייגה‪ ,‬שיגיעו מאזורי הספר‬ ‫לבירה כדי להילחם‪ .‬המחסומים נועדו גם למנוע את בריחת אנשי‬ ‫השלטון אל פנים הארץ‪.‬‬ ‫כל העת הקפיד מייק לא לעורר תשומת לב מיותרת‪ .‬עם חזרתם‬ ‫דיווחו בקי ואמיר כי יש מחסומים על גשר התעלה‪ ,‬אולם המעבר‬ ‫צ'ֹור ָרה ולא נעצרו על ידי אף גורם‪.‬‬ ‫אפשרי‪ .‬הם הגיעו עד לעיר ֶ‬ ‫המידע היה כמשב רוח רענן‪ .‬למחרת ביקש מייק כי יצאו לסיור‬ ‫נוסף‪ ,‬והוא הניב תוצאות דומות‪ :‬הדרך אל מחוץ לבירה פתוחה‪.‬‬ ‫באותו ערב קיים אמיר עוד שיחות טלפון עם חבריו בעיר דוויד‪,‬‬ ‫שעדכנו כי המצב ממשיך להיות רגוע‪ .‬אמיר הציע לצאת בעצמו‬ ‫לסיור מקדים עד דוויד‪ .‬מייק הודה לו‪ ,‬אך דחה את ההצעה —‬ ‫נסיעה כזאת תגזול יומיים מיותרים‪ .‬הוא ביקש מאמיר לפנות שוב‬ ‫לחברו הישראלי‪ ,‬ולבקשו לצאת צפונה מהעיר‪ ,‬לעבור את הגבול‬ ‫לקוסטה ריקה‪ ,‬לקנות משהו ולחזור‪ ,‬מעין סיור מקדים‪ .‬את כל‬ ‫המידע היו צריכים החברים להעביר ברמזים‪ .‬החבר דיווח שביצע‬ ‫את המשימה‪ ,‬ושמעבר הגבול פתוח‪ ,‬ולדעתו המעבר אפשרי‪.‬‬ ‫העובדה שבני המשפחה שיתפו עמו פעולה שיפרה את‬ ‫תחושותיו באותם ימים של חוסר ודאות‪ .‬גבי‪ ,‬בחוכמתו‪ ,‬החליט‬ ‫לא לעדכן את משרד החוץ הישראלי בסיוע שהתכוון לתת למייק‪.‬‬ ‫הוא ובני משפחתו הסכימו להצטרף אל מייק כדי לוודא שיגיע‬ ‫בשלום לצדו האחר של הגבול הפנמי‪ .‬הוחלט כי גבי ינהג‪ ,‬ובקי‪,‬‬ ‫אישה גדולה ובריאת גוף‪ ,‬תשב לצדו‪ ,‬כי פניה שידרו אמינות‪.‬‬ ‫מאחור ישבו אמיר ומייק‪ .‬הם קבעו כי במקרה שחיילים אמריקנים‬ ‫יעצרו אותם לבדיקה‪ ,‬יציג גבי את דרכונו ויסביר כי בכוונתנו‬ ‫להגיע לצ'יריקי לבקר את אנשי הקהילה היהודית מתוך דאגה‬ ‫לשלומם‪ .‬מייק לא הסתפק בכך והחליט שיעקב‪ ,‬עוזרו העסקי‪,‬‬

‫‪  |  264‬אהרון קליין‬

‫ינהג לפניהם במכונית של אמיר‪ .‬יעקב ידע שמייק עוסק גם‬ ‫בנושאים הקשורים בביטחון מדינת ישראל‪ ,‬אך לא היה שותף‬ ‫סוד‪ .‬בימים שלאחר הפלישה הוא סירב לעזוב את פנמה ללא‬ ‫מייק‪" .‬אצא איתך‪ ,‬או אחריך"‪ ,‬התעקש‪.‬‬

‫היציאה לדרך‬ ‫ביום שישי‪ 29 ,‬בדצמבר‪ ,‬בשעה עשר בבוקר‪ ,‬מיד לאחר ארוחת‬ ‫הבוקר‪ ,‬שיננו בני המשפחה בקול רם את מגוון המקרים והתגובות‬ ‫במקרה שייעצרו על ידי מחסום כלשהו‪ .‬אחר כך הם העמיסו על‬ ‫מכוניתו של גבי כמה חבילות ותיקים‪ ,‬כדי להיראות אמינים יותר‪.‬‬ ‫מייק שינה מעט את חזותו‪ .‬שערו היה מסורק בדרך כלל לאחור‪,‬‬ ‫ועתה סירק אותו לפנים‪ ,‬כמעין פוני‪ .‬התסרוקת החדשה שינתה‬ ‫באורח ניכר את מראה פניו‪ .‬מרכיב נוסף בשינוי הזהות החיצונית‬ ‫היה זוג משקפי ראייה שהרכיב‪ ,‬וכובע מצחייה אמריקני שחבש‬ ‫לראשו‪ .‬הם יצאו לדרך כשיעקב נוהג לפניהם‪ ,‬לפי התוכנית‪,‬‬ ‫במכוניתו של אמיר‪ ,‬ומשמש כסייר המתריע על בעיות בדרך‪ .‬הוא‬ ‫היה אמור לשמש גם כנהג רכב חלופי למכונית של גבי‪ ,‬במקרה‬ ‫של תקלה‪ .‬לא היה קשר אלחוטי או טלפוני בין כלי הרכב‪ ,‬ולכן‬ ‫הם קבעו סימנים מוסכמים לתיאום ולהעברת הודעות‪ .‬קודם‬ ‫שיצאו עלתה האפשרות שיעצרו לחניית לילה בעיר טולה‪ .‬אולם‬ ‫מייק העדיף לעשות את כל הדרך עד למעבר הגבול בנסיעה‬ ‫רציפה‪.‬‬ ‫בכביש המהיר המוביל אל הגשר שעל התעלה הם ראו את‬ ‫הריסות המלחמה‪ .‬המראות היו קשים במיוחד כשעברו ליד בניין‬ ‫ה"קומנדנסיה"‪ ,‬שהושמד בפגיעת טילי אוויר‪-‬קרקע אמריקניים‬ ‫כבר בלילה הראשון לפלישה‪ .‬גם בניינים רבים בסביבתו נפגעו‬ ‫בהפצצה‪ ,‬חלקם נהרסו עד היסוד‪ .‬פנמה סיטי‪ ,‬שהייתה ביתו השני‬ ‫של מייק זה שני עשורים‪ ,‬וידעה ימים יפים ושמחים‪ ,‬חלפה לנגד‬ ‫עיניו חרבה ועצובה‪ .‬אין מספרים בדוקים על מספר הנפגעים‬

‫איש המבצעים  |  ‪265‬‬

‫מקרב האזרחים הפנמים במהלך הפלישה‪ .‬ההערכות נעות בין‬ ‫אלף וחמש מאות לבין שנים‪-‬עשר אלף הרוגים‪.‬‬ ‫בהתקרבם אל הגשר הם זיהו מחסום‪ ,‬אולם החיילים‬ ‫האמריקנים סימנו להם להמשיך לנסוע‪ .‬כל העת הם שמרו על‬ ‫קשר עין עם יעקב‪ ,‬שנהג לפניהם‪ .‬הבהוב אורות החניה במכונית‬ ‫נועד לשמש סימן אזהרה‪ .‬בפריון הם נתקלו במחסום דרכים נוסף‪.‬‬ ‫פריון הייתה נקודת הביקורת המסוכנת ביותר‪ ,‬ומייק חשש ממנה‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה נבנה במקום בסיס של חיל האוויר‬ ‫האמריקני‪ .‬עתה היה השדה נטוש‪ ,‬והכביש הראשי שנסלל בו‬ ‫חצה את המסלול עצמו‪ .‬רמזור הוצב בשני צדי המסלול לעצירת‬ ‫תנועת המכוניות בעת נחיתה או המראה‪ ,‬אף שהשימוש במסלול‬ ‫הנחיתה היה מועט‪ .‬במחסום עמדו חיילים אמריקנים‪ ,‬חלק‬ ‫מהכוח הצבאי שהשתלט על הבסיס הנטוש‪ .‬חייל אמריקני‪ ,‬לבוש‬ ‫מדי קרב‪ ,‬הציץ לתוך המכונית‪ ,‬חייך ואישר להם לעבור‪ .‬על פי‬ ‫המידע שהיה בידיהם‪ ,‬מעתה לא צפויים עוד מחסומי דרכים בין‬ ‫פריון לדוויד וגם לא כוחות צבא אמריקניים‪ .‬הדרך צפונה הייתה‬ ‫כביש צר ומתפתל שנראה כי לא שופץ זה שנים רבות‪ .‬כל העת‬ ‫הם הקשיבו למהדורות החדשות כדי לקבל מידע חדש‪.‬‬ ‫כמה קילומטרים לפני שהגיעו לדוויד נעצרה לפתע התנועה‬ ‫על הכביש‪ .‬מייק חשש כי קרה משהו בלתי צפוי‪ ,‬אפילו ממארב‬ ‫שהוצב כדי לתופסו‪ .‬אולם עד מהרה התברר כי משאית נתקעה‬ ‫וחסמה את התנועה‪ .‬חלפו שעתיים יקרות‪ .‬כשהגיעו לדוויד הם‬ ‫השאירו את המכונית של אמיר באחד החניונים ומיהרו לחצות‬ ‫את העיר‪ .‬בנסיעתם הם לא הבחינו בחיילים אמריקנים ברחובות‪.‬‬ ‫השעה הייתה כבר שלוש אחר הצהריים‪ ,‬שני שלישים מהדרך כבר‬ ‫היו מאחוריהם ובמושב האחורי של מכונית הטויוטה הצטופפו‬ ‫כעת שלושה‪ ,‬אמיר‪ ,‬יעקב ומייק‪ .‬במושב הקדמי נהג גבי‪ ,‬בקי‬ ‫לצדו‪ .‬לאחר נסיעה של ארבעים וחמש דקות נוספות הם הגיעו‬ ‫למעבר הגבול פסו קנואה‪.‬‬ ‫על פי התכנון המוקדם נשאר מייק במכונית‪ ,‬בעוד גבי‬

‫‪  |  266‬אהרון קליין‬

‫ואמיר יצאו עם כל הדרכונים כדי להחתימם במשרדי המשטרה‪.‬‬ ‫השוטרים המשועממים החתימו את כל הדרכונים מבלי להציץ‬ ‫כלל בתמונות‪ .‬הם יצאו כעת אל נקודת הביקורת של קוסטה‬ ‫ריקה ועברו בה ללא כל בעיות‪ .‬אין ספק שתחנות הגבול היו‬ ‫נקודות התורפה של התוכנית האמריקנית להשתלט על פנמה‪.‬‬ ‫העובדה שהן לא נתפסו מיד בראשית ההשתלטות אפשרה למייק‪,‬‬ ‫ויש להניח שגם לאחרים‪ ,‬להימלט מהמדינה‪ .‬בצד הקוסטה‬ ‫ריקני של מעבר הגבול‪ ,‬בדרכו למונית‪ ,‬ביקש מייק להיפרד מבני‬ ‫משפחת כהן‪ .‬אולם בקי התעקשה שאמיר ילווה אותם עד סן‬ ‫חוזה‪ .‬מייק הודה להם בחמימות רבה על המקלט שהעניקו לו‬ ‫בביתם ועל הסיוע הרב במבצע המילוט‪ ,‬שבו נטלו על עצמם‬ ‫סיכונים בהיחלצם לעזרתו מרצונם החופשי‪.‬‬ ‫המרחק מהגבול לבירה סן חוזה היה מאה ושישים קילומטר‪,‬‬ ‫ומייק העריך כי יגיעו סמוך לשעת חצות‪ .‬הם הבטיחו לנהג בונוס‬ ‫כספי אם יצליח להקדים‪ .‬הכביש לסן חוזה היה באיכות גרועה‬ ‫והתפתל בהרים‪ ,‬בינות לצמחייה עבותה‪ .‬ג'ונגל מרכז אמריקני‬ ‫שהקשה את הראות‬ ‫טיפוסי ומזג האוויר הטרופי יצרו ערפל ִ‬ ‫והנהיגה‪ .‬אמיר ישב ליד נהג המונית‪ ,‬יעקב ומייק במושב האחורי‪.‬‬ ‫השעה הייתה כבר שבע בערב כשהתחילו לנסוע‪ .‬יעקב חיבק את‬ ‫מייק‪ ,‬ולחש‪( "Mision cumplida" ,‬המשימה הצליחה)‪ .‬מייק חייך‬ ‫ואמר‪ .Yes, we did It ,‬עוד בהתחלת הנסיעה שאל מייק את הנהג‬ ‫היכן יש טלפון ציבורי לאורך הדרך‪ .‬הנהג ציין שם של פונדק‬ ‫דרכים‪" .‬כשנגיע‪ ,‬נאכל משהו‪ ,‬ננוח ונמשיך"‪ ,‬הורה מייק‪ .‬הוא‬ ‫הניח כי לסי‪ַ -‬איי‪ֵ -‬אי יש טביעת קול שלו‪ ,‬ולכן במשך כל שהייתו‬ ‫בפנמה הקפיד שלא לדבר בטלפון מאז הפלישה‪ .‬כעת‪ ,‬בפונדק‬ ‫שכוח אל בדרך לבירה סן חוזה‪ ,‬הוא נותר זהיר‪ ,‬אך בכל זאת‬ ‫התקשר לפנינה אשתו בשיחה מרומזת‪.‬‬ ‫"אני מנסה להשיג אותך ולא מצליחה‪ .‬הילדים"‪ ,‬אמרה‪,‬‬ ‫והתכוונה ליחידה במוסד‪" ,‬רוצים לדעת מה איתך"‪ .‬היא נשמעה‬ ‫נרגשת‪ .‬מייק גייס את השפה הפרטית שלהם‪ ,‬ואמר בקור רוח‪,‬‬

‫איש המבצעים  |  ‪267‬‬

‫"תגידי לבן הבכור (ראש יחידת 'קיסריה') שאין בעיה‪ .‬החלטתי‬ ‫לבקר אצל ה‪ Mucho Movimiento-‬ואלך לישון אצל הקוקראצ'ס‪.‬‬ ‫כשאגיע‪ ,‬אתקשר שוב‪ .‬ד"ש לילדים"‪.‬‬ ‫"איזה יופי"‪ ,‬השיבה מאושרת‪" ,‬להתראות"‪.‬‬ ‫פנינה הבינה היכן הוא נמצא לפי המשמעות שהייתה למילים‬ ‫מסוימות בשיחתם‪ ,‬והייתה מוכרת רק להם‪ .‬צמד המילים‬ ‫‪ Mucho Movimiento‬התייחס למקרה שאירע שנים קודם‪ ,‬באחת‬ ‫מנסיעותיהם המשותפות לסן חוזה‪ .‬המטוס הקטן היטלטל באוויר‬ ‫לקראת נחיתה בשל הרוחות העזות והטייס האמריקני שדיבר‬ ‫ספרדית במבטא כבד‪ ,‬הודיע להם ‪ — Mucho Movimiento‬הרבה‬ ‫טלטולים — וכולם צחקו‪ .‬בהמשך‪ ,‬בבירה סן חוזה‪ ,‬הם ישנו‬ ‫בבית מלון גדוש בג'וקים‪ ,‬ומכאן גם המילה קוקראצ'ס נכנסה‬ ‫ללקסיקון הפרטי שלהם‪ .‬מייק ידע כי גם אם יירטו האמריקנים‬ ‫את השיחה‪ ,‬הם לא יצליחו לפענחה‪ .‬אבל פנינה הבינה כי לאחר‬ ‫קשיים רבים הוא הצליח להימלט‪ .‬בעקבות השיחה טלפנה פנינה‬ ‫לראש "קיסריה" ואמרה לו כי יש בידה מידע חשוב‪ .‬הוא הגיע‬ ‫במהירות לביתו של דור‪ ,‬שבו שהתה פנינה באותה עת‪ ,‬וכשפתחה‬ ‫את הדלת ראתה על פניו הבעת צער‪" .‬פנינה‪ ,‬אני מצטער‪ ,‬מייק‬ ‫בידיים שלהם"‪.‬‬ ‫"אז לי יש חדשות בשבילך‪ ,‬עכשיו דיברתי איתו‪ ,‬והוא נמצא‬ ‫בקוסטה ריקה"‪ ,‬השיבה בחיוך גדול‪ .‬בישראל לא ידעו דבר על‬ ‫מבצע המילוט האישי‪ .‬בפגישה דחופה של ראש "קיסריה" וראש‬ ‫המוסד אז‪ ,‬שבתי שביט‪ ,‬עם ראש הממשלה שמיר‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫הפלישה האמריקנית‪ ,‬הורה שמיר "לעשות הכול לחלץ את מייק"‪.‬‬ ‫ב"קיסריה" נערכו מיד‪ .‬המבצע תוכנן להתחיל יום לאחר שמייק‬ ‫כבר הגיע לקוסטה ריקה‪ ,‬ולאור העדכון של פנינה הוא בוטל‪.‬‬ ‫על מבצע המילוט הפרטי של מייק נפוצו אגדות רבות‪.‬‬ ‫בחלקן צוין כי מייק נאסף על ידי צוללת ישראלית בסמוך לחופי‬ ‫פנמה‪ .‬בעיתונות הבין‪-‬לאומית דּווח גם על מטוס תובלה צבאי‬ ‫מסוג הרקולס של חיל האוויר הישראלי שהגיע במיוחד ואסף‬

‫‪  |  268‬אהרון קליין‬

‫אותו‪ .‬לימים‪ ,‬פקוד של מייק שיועד להיות איש העסקים במבצע‬ ‫החילוץ‪ ,‬אף כעס‪ ,‬בחיוך‪ ,‬על שמייק‪ ,‬בזכות תושייתו להימלט‬ ‫בכוחות עצמו‪ ,‬הרס לו את מבצע החילוץ הייחודי שתוכנן לו‪.‬‬

‫מגיע לקוסטה ריקה‬ ‫אמיר‪ ,‬יעקב ומייק המשיכו בנסיעה לעבר סן חוזה‪ .‬בדרך תחקר‬ ‫מייק את הנהג‪ :‬לאן הולכים תיירים לבלות? היכן נמצא המלון‬ ‫הכי טוב? מה מצב העסקים? ועוד‪ .‬באחת‪-‬עשרה בלילה הם נכנסו‬ ‫לסן חוזה והנהג הוריד אותם ליד בית המלון‪ .‬לאחר ששילמו לו‬ ‫את הבונוס שהבטיחו‪ ,‬נכנסו השלושה לבית המלון ומייק הזמין‬ ‫שלוש סוויטות‪" .‬נתארגן‪ ,‬נתקלח ואז נצא לארוחת ערב‪ ,‬ארוחת‬ ‫לילה בעצם"‪ .‬כשנכנס לחדר במלון‪ ,‬הוא הפעיל את מכשיר‬ ‫הטלוויזיה‪ .‬בערוץ סי‪-‬אן‪-‬אן שודרה מסיבת עיתונאים מיוחדת‬ ‫עם מפקד הפיקוד הדרומי האמריקני‪ ,‬הגנרל מקסוול תורמן‬ ‫(‪ ,)Thurman‬שפיקד על מבצע הפלישה‪ .‬הגנרל שכונה גם ‪Crazy‬‬ ‫‪( Max‬מקס המשוגע)‪ ,‬דיווח בין השאר כי מייק‪ ,‬יועצו המיוחד של‬ ‫נורייגה‪ ,‬נתפס ונמצא בידיהם‪ .‬תמונה אחת שלו‪ ,‬דווקא מוצלחת‬ ‫ומחמיאה‪ ,‬הוקרנה על המסך‪ .‬מייק היה המום ומופתע מהדיווח‪.‬‬ ‫אך הנוהל המבצעי שחונך עליו‪ ,‬וגם חינך אחרים‪ ,‬היה כי אין‬ ‫עוצרים או משתהים בסיום המשימה‪ .‬לכן מיד עם הגיעו לבית‬ ‫המלון בקוסטה ריקה הוא כבר החל לחפש אחר דרכי פעולה‬ ‫אפשריות להמשך הדרך לישראל‪ .‬הוא החליט לצאת מקוסטה‬ ‫ריקה לאירופה במהירות האפשרית‪ .‬בקוסטה ריקה אין צבא‬ ‫וקיימת רק משטרה אזרחית‪ ,‬אולם לאמריקנים קשרים טובים עם‬ ‫השלטונות‪.‬‬ ‫בארוחה הם חגגו‪ ,‬שתו וזללו לאחר שיום שלם לא אכלו דבר‪.‬‬ ‫מייק תכנן לצאת למחרת בבוקר יחד עם יעקב על המטוס הראשון‬ ‫שימריא מקוסטה ריקה‪ .‬בתשע בבוקר הם כבר התייצבו במשרד‬ ‫סוכנות הנסיעות‪ ,‬שהיה ממוקם בבניין בית המלון‪ ,‬ובדקו עם בעלת‬

‫איש המבצעים  |  ‪269‬‬

‫הסוכנות את הטיסות היוצאות באותו יום‪ .‬הסוכנת אמרה שיש‬ ‫כמה טיסות לארצות הברית‪ .‬מייק ביקש טיסה ישירה לאירופה‪.‬‬ ‫הוא היה מודע לעובדה כי מרבית הטיסות היוצאות מאמריקה‬ ‫הדרומית ומרכזה עצרו לחניית ביניים במיאמי‪ .‬סוכנת הנסיעות‬ ‫הניחה כי בשל היותם זרים יעדיפו לטוס רק בטיסה של חברת‬ ‫תעופה אירופית או אמריקנית‪ ,‬אבל בכל זאת ציינה כי ישנה טיסה‬ ‫ישירה לאירופה של חברת "ויאסה"‪ ,‬חברת התעופה הלאומית של‬ ‫ונצואלה‪ .‬הטיסה יוצאת מקרקס‪ ,‬נוחתת לחניית ביניים בסן חוזה‪,‬‬ ‫וממשיכה ישירות לציריך‪" .‬תזמיני לי שני מקומות"‪ ,‬ביקש מייק‪.‬‬ ‫מייק אף ביקש כי היא תשנה את מקום היציאה המצוין בכרטיס‪.‬‬ ‫הגברת הבהירה כי רשמה אותם ברשימת ההמתנה‪ ,‬ויחלפו‬ ‫כמה שעות עד שתקבל אישור לטיסה‪" .‬המקומות הם במחלקה‬ ‫הראשונה"‪ ,‬הוסיפה‪ .‬לאחר מכן הנפיקה להם את כרטיסי הטיסה‬ ‫המיוחלים‪ .‬הטיסה הייתה אמורה להמריא בשעה שתיים בצהריים‪.‬‬ ‫מבירור עמה עלה כי טיסה נוספת אמורה לצאת כשעה לאחר מכן‬ ‫מסן חוזה לקרקס‪ ,‬ומשם לאירופה ללא חניית ביניים‪ .‬על טיסה זו‬ ‫היו מקומות פנויים‪ .‬מייק החליט שיצאו מיד לנמל התעופה‪ ,‬ואם‬ ‫מסיבה כלשהי לא יצליחו לעלות על הטיסה של השעה שתיים‪,‬‬ ‫יעלו לטיסה השנייה‪ ,‬דרך קרקס‪ .‬בשלב זה הם נפרדו בחיבוקים‬ ‫ובנשיקות מאמיר‪ ,‬שעלה על מונית בחזרה לדוויד‪ ,‬שם המתינו לו‬ ‫הוריו על מנת לחזור יחד לפנמה סיטי‪.‬‬ ‫‬‫כשהגיעו לשדה התעופה הם מיהרו לעשות ֶצ'ק ִאין לטיסה‬ ‫של השעה שתיים‪ ,‬וקיבלו כרטיסי עלייה למטוס‪ .‬הם המשיכו‬ ‫בלי להתעכב עד לשער היציאה‪ .‬חזותו אמנם הייתה שונה‪ ,‬אולם‬ ‫מייק עדיין חשש מהאפשרות שישראלי יזהה אותו במקרה ויפנה‬ ‫אליו ב"אהלן‪ ,‬מייק" או פנייה אחרת שתסבך אותו‪ .‬חשש מסוכן‬ ‫יותר היה שסוכנים אמריקנים יזהו אותו‪ .‬הוא הניח כי הם נמצאים‬ ‫בנמל התעופה‪.‬‬ ‫הם התיישבו בסמוך לשער היציאה והמתינו לקריאה לעלייה‬ ‫למטוס‪ .‬בעודם ממתינים הפתיעה אותם קריאה בשמו במערכת‬

‫‪  |  270‬אהרון קליין‬

‫הכריזה של נמל התעופה‪ .‬המתח גאה לשיא חדש‪ .‬יעקב הציע‬ ‫לגשת אל הדלפק לברר את העניין‪ ,‬אולם מייק הודיע כי מוטב‬ ‫להתעלם ולהמתין כאילו דבר לא נשמע‪ .‬הקריאה חזרה על‬ ‫עצמה פעמים מספר עד שחדלה‪ .‬מייק היה נתון בלחץ אדיר‪.‬‬ ‫החשש שייעצר ברגע האחרון היה מאיים מתמיד‪ .‬ואז נפתח שער‬ ‫היציאה‪ .‬הם עלו מיד על המטוס והתיישבו במקומותיהם במחלקה‬ ‫הראשונה‪ .‬מחלון המטוס הוא ראה מטוס תובלה צבאי אמריקני‬ ‫מסוג הרקולס ‪ C-130‬נוחת על מסלול סמוך‪ .‬החששות גברו‬ ‫שוב‪ .‬הקריאה בשמו והמטוס הצבאי האמריקני‪ ,‬שפרק חיילים‬ ‫אמריקנים שירדו בריצה מהירה‪ ,‬היו סימנים מאיימים‪ .‬האם‬ ‫האמריקנים בעקבותיו? בראשו ניקרה שאלה‪ :‬איך הם יודעים‬ ‫שאני על המטוס? התסריטים הקשים ביותר עלו בראשו‪.‬‬ ‫בזמן זה נכנסה דיילת למחלקה הראשונה וקראה בשמו‪ .‬יעקב‬ ‫הזדהה והדיילת הושיטה לו בחיוך קופון בתמורה לשינוי שעשה‬ ‫בכרטיס הטיסה המקורי שלו‪ .‬הם נשמו לרווחה‪.‬‬ ‫הם המריאו בדיוק בזמן וכשהגיעו לרום של ‪ 30,000‬רגל הזמין‬ ‫מייק שמפניה‪ .‬הטיסה נמשכה תשע שעות‪ .‬הם נחתו בציריך‬ ‫בשעות הבוקר של ‪ 31‬בדצמבר‪ .‬בירור קצר העלה כי רק ב‪13:50-‬‬ ‫עמדה לצאת טיסה של "סוויסאייר" לישראל‪ .‬הוא קנה מיד שני‬ ‫כרטיסים והם התיישבו והמתינו‪ .‬הוא החליט שלא לצאת מתחום‬ ‫נמל התעופה כדי לא להיחשף לביקורת דרכונים נוספת‪ .‬הוא‬ ‫התקשר לפנינה וביקש כי ימתינו להם בנמל התעופה‪ .‬פנינה‬ ‫העבירה את המסר‪.‬‬ ‫בשעות הערב הם נחתו בנתב"ג‪ .‬מבצע המילוט הסתיים‬ ‫בהצלחה‪ .‬הוא נפרד מיעקב‪ ,‬ובמקום להמשיך לביתו בתל אביב‪,‬‬ ‫אמר מייק לפנינה כי מוטב לשכור חדר במלון בירושלים‪ .‬השמועות‬ ‫על הימצאותו בפנמה‪ ,‬ועל הימלטותו ממנה‪ ,‬הביאו עיתונאים‬ ‫ישראלים וזרים לארוב ליד ביתו בתל אביב‪ ,‬בציפייה דרוכה‬ ‫להגעתו‪ .‬מייק נשאר בירושלים עוד כשבוע‪ ,‬עד שההתעניינות בו‬

‫איש המבצעים  |  ‪271‬‬

‫שככה מעט‪ .‬במהלך אותו שבוע של מנוחה הוא נקרא לפגישה אצל‬ ‫ראש הממשלה שמיר‪ ,‬שעדכן אותו כי האמריקנים רוצים לדעת‬ ‫כיצד הצליח לצאת מפנמה‪ .‬הם הפעילו לחצים על מנת לקבל את‬ ‫המידע‪ .‬מייק סיפר לו את השתלשלות העניינים מאז השליחות‪,‬‬ ‫שאותה הכיר שמיר היטב‪ ,‬וכיצד נקלע לפלישה האמריקנית בעל‬ ‫כורחו‪ .‬שמיר שאל בסקרנות על מהלכי המילוט‪ ,‬וחייך בשביעות‬ ‫רצון לשמע הפרטים‪ .‬הוא הורה לא לגלות לאמריקנים את השיטה‬ ‫ואת מסלול המילוט‪ ,‬על אף בקשתם‪ .‬מייק חש כי את ההחלטה‬ ‫הזאת קיבל שמיר לא כראש ממשלה אלא כמפקד מחתרת הלח"י‬ ‫לשעבר ואיש "קיסריה" לשעבר האמון על שמירת סוד‪.‬‬ ‫לאחר הימלטותו מפנמה נפוצו שמועות שונות על שהייתו של‬ ‫מייק במדינה עד לרגע הפלישה האמריקנית‪ .‬מייק היה מודע להן‪.‬‬ ‫לחברים קרובים שביקשו כי יחשוף את עיסוקיו אמר כי "בגלל‬ ‫שנשארתי בפנמה עד הפלישה נפוצו עלי שמועות מרושעות‪ ,‬בלי‬ ‫כיסוי ובלי רחמים‪ .‬אבל מה יכולתי לעשות? לא יכולתי להכחיש‪,‬‬ ‫ובוודאי גם לא לגלות מה באמת עשיתי שם‪ .‬גזרתי על עצמי‬ ‫שתיקה ושילמתי על כך מחיר יקר באשר לשמי הטוב‪ .‬העיקר‬ ‫מבחינתי הוא שראשי הממשלה‪ ,‬כמו גם ראשי המוסד‪ ,‬ידעו‬ ‫להעריך את התרומה שלי לביטחון מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫שבועות לאחר הימלטותו נפגש מייק בהתרגשות עם איסר‬ ‫הראל‪ ,‬שאמנם כבר לא היה שותף סוד‪ ,‬אך מייק הוסיף לראות‬ ‫בו את מורו ורבו‪ .‬איסר הקשיב בקשב רב לסיפורו‪ ,‬ולבסוף‬ ‫אמר‪" ,‬מייק‪ ,‬הם מוכרחים לעמוד מאחוריך ולהכחיש ולדחות‬ ‫את השמועות הזדוניות‪ .‬היית בשליחות‪ .‬הם צריכים לדאוג לך‪,‬‬ ‫לביטחונך ולשמך הטוב"‪.‬‬

‫מפתח‬ ‫(הערים והמקומות בספר מופיעים תחת שמות המדינות)‬

‫אביב נעורים‪ ,‬מבצע ‪50-46 ,44‬‬ ‫אביגור‪ ,‬שאול ‪106 ,16‬‬ ‫אברהמס‪ ,‬אליוט ‪255 ,252‬‬ ‫אברנטס‪ ,‬חוסה ‪–221 ,219-217‬‬ ‫‪,235-230 ,228 ,225 ,222‬‬ ‫‪241-240‬‬ ‫אגרון‪ ,‬דני ‪147-146‬‬ ‫אדם‪ ,‬יקותיאל (קותי) ‪,92-91‬‬ ‫‪100-99 ,96 ,94‬‬ ‫אדמוני‪ ,‬נחום ‪,216 ,199-198‬‬ ‫‪254 ,248-245 ,232‬‬ ‫אהרוני‪ ,‬צבי ‪58‬‬ ‫אוגנדה ‪,99-97 ,95-91 ,27‬‬ ‫‪103-101‬‬ ‫אולימפיאדת מינכן ‪–27 ,20 ,11‬‬ ‫‪42 ,28‬‬ ‫אוסטרובסקי‪ ,‬ויקטור ‪83‬‬ ‫אוסטריה ‪179 ,141 ,108‬‬ ‫איטליה ‪,71-68 ,39-28 ,26 ,24‬‬ ‫‪272‬‬

‫‪248 ,147-141 ,126-125 ,103‬‬ ‫אייכמן‪ ,‬אדולף ‪235 ,58 ,15‬‬ ‫אירופה ‪,28-27 ,22-20 ,17 ,13‬‬ ‫‪,59 ,55 ,46 ,42 ,40 ,36-35‬‬ ‫‪,121 ,107 ,105 ,96 ,90 ,64‬‬ ‫‪,138 ,133 ,131 ,127-124‬‬ ‫‪,172 ,168 ,157 ,147 ,142-141‬‬ ‫‪269-268 ,213 ,188 ,182 ,174‬‬ ‫איתן‪ ,‬ולטר ‪189 ,172‬‬ ‫אלג'יריה ‪,220 ,136 ,105-103‬‬ ‫‪223‬‬ ‫אלון‪ ,‬יגאל ‪124‬‬ ‫אלישיב‪ ,‬שמואל ‪169-168‬‬ ‫אלנג'אר‪ ,‬מוחמד יוסף ‪45‬‬ ‫אלעזר‪ ,‬דוד (דדו) ‪49 ,46‬‬ ‫אמין דאדא‪ ,‬אידי ‪102 ,27‬‬ ‫אמריקה הדרומית ‪,234 ,218‬‬ ‫‪269 ,244-243 ,237-236‬‬ ‫אנטבה‪ ,‬מבצע ‪103-102 ,8‬‬

‫מפתח  |  ‪273‬‬

‫אסד‪ ,‬חאפז אל ‪229‬‬ ‫אסקובר‪ ,‬רומולו ‪–255 ,253-251‬‬ ‫‪256‬‬ ‫אפריקה ‪,136 ,99 ,97 ,93-92‬‬ ‫‪211 ,197 ,193-192 ,154‬‬ ‫אקוודור ‪239‬‬ ‫ארגנטינה ‪,234 ,143 ,58 ,15‬‬ ‫‪252 ,238 ,236‬‬ ‫ארזי‪ ,‬יהודה ‪147-146‬‬ ‫אריתריאה ‪–206 ,203-190 ,94‬‬ ‫‪210-209 ,207‬‬ ‫ארנן‪ ,‬אברהם ‪105‬‬ ‫ארצות הברית ‪,107 ,102 ,54‬‬ ‫‪,225 ,220-219 ,217 ,175 ,132‬‬ ‫‪,254-252 ,248-244 ,229 ,227‬‬ ‫‪269 ,260 ,258-257‬‬ ‫אש"ף ‪230-229 ,220 ,217‬‬ ‫אתיופיה ‪,198-197 ,195-190‬‬ ‫‪,212-211 ,209-205 ,203-200‬‬ ‫‪215-214‬‬ ‫בגין‪ ,‬מנחם ‪236 ,229 ,100‬‬ ‫בולגריה ‪176‬‬ ‫בוליביה ‪239-237‬‬ ‫בוש‪ ,‬ג'ורג' האב ‪–257 ,245-243‬‬ ‫‪258‬‬ ‫בושיקי‪ ,‬אחמד ‪41‬‬ ‫בלאנדון‪ ,‬חוזה ‪254-253‬‬ ‫בן גוריון‪ ,‬דוד ‪–200 ,65 ,55 ,14‬‬ ‫‪214 ,211 ,202‬‬

‫ברבי‪ ,‬קלאוס (התליין מליון)‬ ‫‪239-237‬‬ ‫ברזיל ‪240-238 ,234 ,200 ,198‬‬ ‫ברז'נייב‪ ,‬לאוניד ‪235‬‬ ‫ברית המועצות ‪,106 ,28 ,16‬‬ ‫‪,188-182 ,175 ,169-167 ,159‬‬ ‫‪258 ,235 ,222 ,219‬‬ ‫בר‪-‬לב‪ ,‬חיים ‪122‬‬ ‫ברק‪ ,‬אהוד ‪96 ,44‬‬

‫גדעונים ‪,128-7 ,125-124 ,7‬‬ ‫‪142-141 ,136-135 ,132‬‬ ‫גוברין‪ ,‬עקיבא ‪188‬‬ ‫גולומב‪ ,‬אליהו ‪126 ,121‬‬ ‫גרמניה ‪,141 ,128 ,59 ,52 ,25‬‬ ‫‪174 ,164 ,162‬‬ ‫דיין‪ ,‬משה ‪49‬‬ ‫דן‪ ,‬שי (שייקה) ‪105‬‬ ‫ההגנה‪ ,‬ארגון ‪–114 ,112 ,106‬‬ ‫‪,142-141 ,127 ,124 ,121 ,115‬‬ ‫‪146‬‬ ‫הונגריה ‪179-177 ,174 ,108‬‬ ‫החזית הדמוקרטית לשחרור‬ ‫פלסטין ‪47‬‬ ‫החזית העממית לשחרור‬ ‫פלסטין ‪,92 ,83 ,26 ,20 ,17‬‬ ‫‪103‬‬ ‫החלוץ‪ ,‬ארגון ‪131-129 ,127‬‬

‫‪  |  274‬איש המבצעים‬

‫היילה סלאסי‪ ,‬קיסר ‪,203-197‬‬ ‫‪215-214 ,212-211 ,206‬‬ ‫היימן‪ ,‬היי ‪254-253‬‬ ‫הינדי‪ ,‬אמין אל ‪35‬‬ ‫הלוי‪ ,‬אפרים ‪253 ,249 ,247‬‬ ‫המוסד למודיעין ולתפקידים‬ ‫מיוחדים (המוסד) ‪,17 ,14 ,11‬‬ ‫‪,35 ,28-27 ,25 ,22 ,20-19‬‬ ‫‪,54 ,51 ,48 ,45-44 ,42-41‬‬ ‫‪,83-82 ,75 ,66-64 ,62 ,59‬‬ ‫‪,98-97 ,93 ,89-88 ,86-85‬‬ ‫‪,150 ,111 ,109 ,104 ,102-101‬‬ ‫‪,214 ,212 ,201 ,198 ,190 ,153‬‬ ‫‪,243 ,240-239 ,236-235 ,216‬‬ ‫‪261 ,254 ,247-245‬‬ ‫המוסד לעלייה ב' ‪,14 ,12 ,7‬‬ ‫‪,125-124 ,112 ,107-106‬‬ ‫‪,144 ,141-140 ,136 ,132-131‬‬ ‫‪146‬‬ ‫המזרח התיכון ‪,44 ,42 ,27 ,13‬‬ ‫‪,217 ,214 ,158-157 ,54 ,46‬‬ ‫‪240 ,235 ,229‬‬ ‫העפלה ‪–127 ,125-124 ,122‬‬ ‫‪,136-135 ,133-131 ,128‬‬ ‫‪142-141 ,139-138‬‬ ‫הפלמ"ח ‪–115 ,112 ,53 ,46 ,22‬‬ ‫‪127-126 ,124-122 ,120‬‬ ‫הראל‪ ,‬איסר ‪,64-63 ,59-51 ,15‬‬ ‫‪–190 ,173-172 ,150 ,109 ,66‬‬ ‫‪271 ,214 ,211 ,192‬‬

‫הראל‪ ,‬רבקה ‪172‬‬ ‫הררי‪ ,‬דור (בן של) ‪,111 ,51‬‬ ‫‪267 ,152‬‬ ‫הררי‪ ,‬יהושע (אבא של) ‪,112‬‬ ‫‪135 ,133 ,125 ,119 ,116‬‬ ‫הררי‪ ,‬פנינה (אשתו של) ‪,52-51‬‬ ‫‪,120 ,105 ,101 ,80-79 ,64 ,57‬‬ ‫‪,196-194 ,192-191 ,152 ,150‬‬ ‫‪,267-266 ,206-205 ,202-200‬‬ ‫‪270‬‬ ‫הררי‪ ,‬שרה (זובאק; אמא של)‬ ‫‪137 ,129 ,125 ,120 ,116 ,112‬‬ ‫ווליניץ‪ ,‬שמואל ‪118‬‬ ‫ויצמן‪ ,‬עזר ‪232‬‬ ‫ורבה‪ ,‬אהרון (חותנו של) ‪188‬‬ ‫זאבי‪ ,‬רחבעם (גנדי) ‪93‬‬ ‫זובאק‪ ,‬שמואל (סבא של) ‪112‬‬ ‫זמיר‪ ,‬צבי ‪,34-33 ,31 ,23 ,15‬‬ ‫‪,85 ,67-65 ,50-49 ,46 ,41-40‬‬ ‫‪120 ,87‬‬ ‫חביליו‪ ,‬שלמה ‪124‬‬ ‫חבש‪ ,‬ג'ורג' ‪26‬‬ ‫חדאד‪ ,‬ודיע ‪,98 ,92 ,27-26 ,20‬‬ ‫‪104-103‬‬ ‫חוואתמה‪ ,‬נאיף ‪47‬‬ ‫חופי‪ ,‬יצחק (חקה) ‪,94-92 ,15‬‬ ‫‪237-236 ,100‬‬

‫מפתח  |  ‪275‬‬

‫חיפה ‪147 ,139 ,125 ,107‬‬ ‫חרושצ'וב‪ ,‬ניקיטה ‪235‬‬ ‫טבת‪ ,‬אורה ‪64‬‬ ‫טבת‪ ,‬שבתי ‪65-64‬‬ ‫טוריחוס‪ ,‬עומאר ‪,220 ,218-217‬‬ ‫‪251 ,243‬‬ ‫טורקיה ‪176‬‬ ‫טיטו‪ ,‬יוסיפ ברוז ‪175‬‬ ‫יוגוסלביה ‪176-174‬‬ ‫יוון ‪,126 ,110-109 ,92 ,64 ,26‬‬ ‫‪147‬‬ ‫ירדן ‪27-26‬‬ ‫ירושלים ‪270 ,202 ,123‬‬ ‫יריב‪ ,‬יוסקה ‪24‬‬ ‫ישראל ‪,41 ,29 ,26-25 ,21 ,15‬‬ ‫‪,67-66 ,64 ,55 ,50 ,46-44‬‬ ‫‪,92 ,87 ,83 ,80 ,78-77 ,72‬‬ ‫‪,113-112 ,109-103 ,100-96‬‬ ‫‪,131 ,129-128 ,125 ,123 ,121‬‬ ‫‪,155-154 ,152 ,147 ,141 ,136‬‬ ‫‪–173 ,170 ,168 ,164 ,162‬‬ ‫‪–186 ,184 ,182 ,179 ,175‬‬ ‫‪,208-207 ,202-200 ,197 ,190‬‬ ‫‪,227 ,225-217 ,215-214 ,210‬‬ ‫‪,243 ,241 ,236-234 ,232 ,229‬‬ ‫‪,264 ,254 ,252 ,249-248 ,246‬‬ ‫‪271-270 ,268-267‬‬ ‫יששכר‪ ,‬חי ‪148‬‬

‫כהן‪ ,‬אלי ‪85 ,73 ,25-24‬‬ ‫כהן‪ ,‬אליעזר (צ'יטה) ‪104‬‬ ‫כהן‪ ,‬אמיר ‪269-268 ,266-261‬‬ ‫כהן‪ ,‬בקי ‪,266-265 ,263-261‬‬ ‫‪269‬‬ ‫כהן‪ ,‬גבי ‪269 ,265-260‬‬ ‫כהן‪-‬אברבנאל‪ ,‬שלמה ‪25‬‬ ‫"כידון"‪ ,‬חוליה במסגרת קיסריה‬ ‫‪28 ,15‬‬ ‫כרמיל צ'רבינסקי‪ ,‬משה ‪125‬‬ ‫לבנון ‪,49-44 ,42 ,27-26 ,20‬‬ ‫‪,131 ,126 ,119 ,116 ,105-104‬‬ ‫‪166 ,153‬‬ ‫לוב ‪,153 ,92 ,90 ,71 ,69-66 ,35‬‬ ‫‪166‬‬ ‫לוד‪ ,‬נמל התעופה ‪,150 ,101 ,60‬‬ ‫‪270 ,172‬‬ ‫לוויתן‪ ,‬ניסן ‪117‬‬ ‫לוין‪ ,‬אריה ‪123‬‬ ‫לוץ‪ ,‬וולפגנג (זאב גור אריה)‬ ‫‪73 ,25-24‬‬ ‫ליכטנשטיין‪ ,‬דניאל ‪182‬‬ ‫לילהאמר‪ ,‬פרשה ‪90 ,42-41‬‬ ‫ליפקין שחק‪ ,‬אמנון ‪47‬‬ ‫מאיר‪ ,‬גולדה ‪,50-49 ,41 ,22‬‬ ‫‪184 ,85 ,67-65‬‬ ‫מזרחי‪ ,‬ברוך ‪83‬‬ ‫מימון‪ ,‬דוד ‪139 ,136‬‬

‫‪  |  276‬איש המבצעים‬

‫מינכן‪ ,‬אולימפיאדה ראו‬ ‫אולימפיאדת מינכן‬ ‫מנגלה‪ ,‬יוזף ‪241-240 ,236-234‬‬ ‫מצרים ‪,87-85 ,73 ,71 ,27 ,24‬‬ ‫‪,202 ,193 ,153 ,124 ,102 ,91‬‬ ‫‪229 ,213 ,209-208‬‬ ‫מרואן‪ ,‬אשרף ‪33‬‬ ‫מרוקו ‪201 ,161 ,159 ,153 ,136‬‬ ‫נאצר‪ ,‬גמאל עבד אל ‪–223 ,25‬‬ ‫‪224‬‬ ‫נאצר‪ ,‬כמאל ‪45‬‬ ‫נבו‪ ,‬עזריאל ‪242‬‬ ‫נבות‪ ,‬נחיק ‪241 ,235 ,233-232‬‬ ‫נורייגה‪ ,‬מנואל ‪,227 ,220-216‬‬ ‫‪268 ,263 ,260-243 ,241 ,232‬‬ ‫נורייגה‪ ,‬פליסידד ‪259 ,250‬‬ ‫נמרי‪ ,‬דוד (דוידקה) ‪140 ,125‬‬ ‫נסיהו‪ ,‬יהודית ‪25‬‬ ‫נ‪-‬ק‪-‬וו‪-‬דה ‪–184 ,171 ,169-168‬‬ ‫‪188 ,186‬‬ ‫"נתיב"‪ ,‬ארגון ‪–105 ,16 ,14 ,12‬‬ ‫‪186-185 ,179 ,109‬‬ ‫נתניהו‪ ,‬יונתן (יוני) ‪102-100 ,8‬‬ ‫סאדאת‪ ,‬אנואר ‪229‬‬ ‫סודן ‪,205 ,203-202 ,193 ,190‬‬ ‫‪224 ,210-207‬‬ ‫סומליה ‪212-211 ,193‬‬ ‫סוריה ‪,91 ,85 ,73 ,27-25 ,20‬‬

‫‪239 ,229 ,153 ,102‬‬ ‫סיירת הצנחנים ‪50-47‬‬ ‫סיירת מטכ"ל ‪,50-49 ,47-45‬‬ ‫‪105 ,103-99 ,97-96 ,92‬‬ ‫סירני‪ ,‬עדה ‪146-144‬‬ ‫סלאמה‪ ,‬עלי חסן ‪42-41‬‬ ‫ספטמבר השחור ‪41 ,20 ,11‬‬ ‫ספרד ‪,161-159 ,157 ,154-153‬‬ ‫‪251 ,249‬‬ ‫עבדאללה‪ ,‬מוחמד אחמד אבן‬ ‫‪207‬‬ ‫עדואן‪ ,‬כמאל ‪45‬‬ ‫עינב‪ ,‬עזריאל ‪202-201 ,120‬‬ ‫עיראק ‪153 ,27‬‬ ‫עמית‪ ,‬מאיר ‪87 ,24 ,15‬‬ ‫ערפאת‪ ,‬יאסר ‪45‬‬ ‫פולין ‪174 ,141 ,128‬‬ ‫פורן‪ ,‬אפרים ‪100‬‬ ‫פורת‪ ,‬יוסף ‪237-236‬‬ ‫פושעי מלחמה נאצים ‪,234‬‬ ‫‪237-236‬‬ ‫פיטוררי‪ ,‬קולונל ‪,205-202 ,200‬‬ ‫‪215 ,211‬‬ ‫פיקרינג‪ ,‬תומס ‪248-245‬‬ ‫פנמה ‪,232 ,221-220 ,218-216‬‬ ‫‪,254-253 ,251-243 ,241‬‬ ‫‪271-269 ,267-256‬‬ ‫פרגוואי ‪238 ,234‬‬

‫מפתח  |  ‪277‬‬

‫פרו ‪239-238‬‬ ‫פרון‪ ,‬חואן ‪252‬‬ ‫פריז ‪–55 ,52-51 ,40-39 ,35‬‬ ‫‪,130 ,98 ,93-92 ,75 ,64 ,57‬‬ ‫‪,166-162 ,160 ,153-150 ,141‬‬ ‫‪237 ,214 ,196-195 ,192-190‬‬ ‫פרנקו‪ ,‬פרנסיסקו ‪154‬‬ ‫פרס‪ ,‬שמעון ‪,232 ,223 ,100‬‬ ‫‪246 ,241‬‬ ‫פת"ח ‪50 ,47 ,45-44‬‬ ‫"צומת"‪ ,‬יחידה ‪,109 ,75 ,51 ,15‬‬ ‫‪,161-157 ,155-152 ,150 ,111‬‬ ‫‪194 ,190‬‬ ‫צוקורס‪ ,‬הרברטס (התליין‬ ‫מריגה) ‪236‬‬ ‫צ'ילה ‪240-238‬‬ ‫צרפת ‪–125 ,75 ,54 ,40-37 ,7‬‬ ‫‪,149 ,136 ,132-130 ,128‬‬ ‫‪239 ,237 ,164-162 ,153-151‬‬ ‫קדאפי‪ ,‬מועמר ‪92 ,35‬‬ ‫קובה ‪–230 ,228-219 ,217-216‬‬ ‫‪244 ,241-240 ,234 ,232‬‬ ‫קוסטה ריקה ‪–266 ,263-262‬‬ ‫‪269‬‬ ‫קיבוץ בית השיטה ‪130 ,122‬‬ ‫קיבוץ מנרה ‪124‬‬ ‫קיבוץ מעוז חיים ‪121‬‬ ‫קיבוץ רמת הכובש ‪117-116‬‬

‫"קיסריה"‪ ,‬יחידת המבצעים‬ ‫המיוחדים ‪,22-17 ,15 ,11 ,7‬‬ ‫‪,42-40 ,38 ,36 ,30-27 ,25-24‬‬ ‫‪,86-82 ,76-72 ,66-65 ,50-45‬‬ ‫‪–101 ,99 ,96 ,93-92 ,90-88‬‬ ‫‪271 ,261 ,240-236 ,122 ,105‬‬ ‫קלרספלד‪ ,‬ביאטה ‪237‬‬ ‫קלרספלד‪ ,‬סרז' ‪237‬‬ ‫קניה ‪–212 ,99 ,97-96 ,94-92‬‬ ‫‪213‬‬ ‫קסטרו‪ ,‬פידל ‪–222 ,220-216‬‬ ‫‪244 ,242-240 ,236-227 ,225‬‬ ‫קפריסין ‪140-139 ,136 ,64‬‬ ‫קרון‪ ,‬דוד ‪194‬‬ ‫"קשת"‪ ,‬יחידה ‪15‬‬ ‫ראוף‪ ,‬וולטר ‪240-239‬‬ ‫רבין‪ ,‬יצחק ‪,100 ,99 ,97 ,43‬‬ ‫‪246-245 ,122 ,102‬‬ ‫רובינשטיין‪ ,‬אמנון ‪80-79‬‬ ‫רודריגז‪ ,‬קרלוס רפאל ‪,224-223‬‬ ‫‪230‬‬ ‫רומניה ‪182-178 ,174‬‬ ‫רייגן‪ ,‬רונלד ‪,247 ,245 ,243‬‬ ‫‪255-254 ,251‬‬ ‫רמז‪ ,‬אהרון ‪148‬‬ ‫רפאל‪ ,‬סילביה ‪90 ,71-69‬‬ ‫שביט‪ ,‬שבתי ‪267 ,82‬‬ ‫שוחט‪ ,‬גדעון (גדע) ‪131 ,127‬‬

‫‪  |  278‬איש המבצעים‬

‫שולץ‪ ,‬ג'ורג' ‪248‬‬ ‫שייטת ‪50 13‬‬ ‫שילוח‪ ,‬ראובן ‪15‬‬ ‫שירות הביטחון הכללי (שב"כ)‬ ‫‪,150 ,109 ,60 ,52 ,16 ,14 ,12‬‬ ‫‪175 ,173‬‬ ‫שלום‪ ,‬אברהם ‪63 ,60‬‬ ‫שמגר‪ ,‬מאיר (שטרנברג) ‪117‬‬ ‫שמיר‪ ,‬יצחק ‪–240 ,232 ,229‬‬ ‫‪,267 ,255-254 ,251-246 ,242‬‬ ‫‪271‬‬ ‫שנקמן‪ ,‬צבי (גרישה) ‪108-105‬‬ ‫שפירא‪ ,‬אברהם ‪112‬‬

‫שקד‪ ,‬עמנואל (מנו) ‪48‬‬ ‫שרון‪ ,‬נתן ‪117‬‬ ‫ששון‪ ,‬אליהו ‪176‬‬ ‫"תבל"‪ ,‬יחידה ‪,216 ,198 ,15‬‬ ‫‪247 ,232‬‬ ‫תימן ‪212-211 ,193 ,86-84‬‬ ‫תל אביב ‪,65 ,29 ,26 ,23 ,20‬‬ ‫‪,107 ,103 ,99 ,88 ,81-80 ,76‬‬ ‫‪,120 ,116 ,114 ,112 ,109‬‬ ‫‪,162 ,149 ,134 ,129 ,125-123‬‬ ‫‪270 ,196 ,194 ,184 ,173‬‬ ‫תמרי‪ ,‬דב ‪104‬‬

‫עם הוריו‪ ,‬תל אביב‪1927 ,‬‬

‫מפקד מחנה עולים בצרפת‪1946 ,‬‬

‫עם ילדיו‪1969 ,‬‬

‫עם רוה"מ שמעון פרס‪1986 ,‬‬

‫עם שליט פנמה‪ ,‬עומאר טוריחוס‪ ,‬בתעלת פנמה‪1974 ,‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬יצחק ("חקה") חופי‪ ,‬טוריחוס ומייק‬ ‫בביתו של שליט פנמה‪1977 ,‬‬

‫תצלום אוויר של נמל התעופה באנטבה שסייע להצלחת מבצע יונתן‪1976 ,‬‬

‫עם הגנרל הקובני חוסה אברנטס בדרך לפגישה עם פידל קסטרו‪1985 ,‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬מייק‪ ,‬יצחק שמיר והגנרל מנואל נורייגה בביקור‬ ‫בלשכת רוה"מ בירושלים‪1983 ,‬‬

‫מכתב של רוה"מ גולדה מאיר לראש המוסד‬ ‫לאחר מבצע "אביב נעורים"‪1973 ,‬‬

‫מכתב שקיבל מייק מיו"ר הכנסת ולימים רוה"מ יצחק שמיר‪1977 ,‬‬

‫מכתב של רוה"מ יצחק רבין לראש המוסד לאחר מבצע אנטבה‪1976 ,‬‬