סיכומו של דבר 9789654827041, 9652481327

Table of contents :
פרק ראשון - ימים ראשונים
פרק שני - ירידה למחתרת
פרק שלישי - לוחמי חופש
פרק רביעי - גלות ובריחה
פרק חמישי - מהמוסד לכנסת
פרק שישי - המהפכים
פרק שביעי - ענייני חוץ
פרק שמיני - ראש ממשלה
פרק תשיעי - ידידים - ויריבים
פרק עשירי - מלחמה - ושלום?
פרק אחד-עשר - בגדד-וושינגטון-ירושלים
פרק שנים-עשר - בסיכומו של דבר
תוספת דבר

Citation preview

‫יצחק שמיר‬

‫סיכומו של דבר‬

‫ידיעות אחרונות • ספרי חמד‬

‫‪Yitzhak Shamir‬‬ ‫‪Summing-Up‬‬ ‫יצחק שמיר‬ ‫סיכומו של דבר‬ ‫‪ ‬‬ ‫עורך אחראי‪ :‬דב איכנולד‬ ‫עיצוב העטיפה‪ :‬סטודיו גרין עינב‬ ‫‪ ‬‬ ‫הספר ראה אור לראשונה בשנת ‪ 1994‬בהוצאת עידנים וידיעות אחרונות‪.‬‬ ‫* הגרסא הדיגיטלית ללא תמונות *‬ ‫‪ ‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לאחסן במאגר המידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני‪ ,‬או אחר‬ ‫ כל חלק שהוא מן החומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב‬‫מהמו"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪All Rights Reserved © 2015‬‬ ‫‪Miskal - Yedioth Ahronoth Books and Chemed Books | P.O.B.53494,  Tel-Aviv 6153401 , Israel‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © ‪ 2015‬למשכל ‪ -‬הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד ת"ד תל‪-‬אביב ‪E-mail: 6153401‬‬ ‫‪  | [email protected]‬‬ ‫דאנאקוד ‪ | 038-1088‬מסת"ב ‪ ISBN 965-248-132-7 | ‬נדפס בישראל ‪Printed in Israel 2015‬‬

‫לשולמית‬ ‫‪                          ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪          ‬‬

‫פרק ראשון‬ ‫ימים ראשונים‬ ‫‪ ‬‬ ‫העתיד ‪ -‬החוויות שהתנסיתי בהן במרוצת השנים או המאורעות שריגשו והניעו אותי ועיצבו את חיי‬ ‫ לא היה יכול לעלות על הדעת בימי הילדות והנעורים בעיירה הפולנית הקטנטונת‪ ,‬שבה נולדתי‬‫ב־‪ .1915‬רוז'ינוי‪ ,‬אחת מאותן עיירות מזרח אירופיות שהתגלגלו הלוך ושוב בין רוסיה ופולין‪ ,‬היתה‬ ‫כה קטנה עד ששום רכבת לא עצרה בה‪ .‬בשנותי הראשונות לא היה בה שום זכר לתחבורה ציבורית‬ ‫מסודרת‪ ,‬שלא לדבר על מכוניות פרטיות‪ .‬כשרצינו לצאת אל העולם‪ ,‬עשינו זאת בכרכרה‪ .‬מניין‬ ‫התושבים ברוז'ינוי הגיע ל־‪ ,5,000‬ו־‪ 3,500‬מהם היו יהודים‪ .‬הם השתכרו למחייתם בדרכים שונות‬ ‫ומשונות‪ ,‬אבל אף לא אחד היה יכול להיקרא אמיד‪ .‬אבי‪ ,‬שלמה יזרניצקי‪ ,‬היה בעליו של מפעל‬ ‫לעורות קטן‪ ,‬ועל פי אמות המידה הצנועות מאוד של העיירה נחשבנו למשפחה מבוססת למדי‪.‬‬ ‫היינו שלושה ילדים ‪ -‬שתי אחיותי הגדולות ממני‪ ,‬מרים ורבקה‪ ,‬ואני ‪-‬בבית חם‪ ,‬שהמה תמיד‬ ‫אדם‪ .‬ככל שאני זוכר‪ ,‬תמיד היו שם אנשים מבחוץ‪ :‬גברים שבאו להיוועץ באבי וללגום איתו כוס‬ ‫תה‪ ,‬או לבקשו שיפשר ויתווך במחלוקות מקומיות חריפות במיוחד; ידידות וידידים של אחיותי;‬ ‫נשים שאמי גייסה בעדינות למעשים טובים בקרב דלת העם‪ .‬אמי‪ ,‬פרלה‪ ,‬היתה יותר מאישה נדיבת‬ ‫לב‪ .‬היא הקרינה חוכמה‪ ,‬ידעה על כל מה שהתרחש סביבה והיתה נתונה תמיד בעיצומה של פעילות‬ ‫זו או אחרת‪ .‬מפעם לפעם היתה מבקשת ממני לשבת לצדה לכמה דקות ולקרוא באוזניה מאמר‬ ‫מעיתון ביידיש‪ .‬זו היתה אחת הדרכים ששימשו אותה לשמור על קשר עם העולם החיצוני ‪ -‬ומן‬ ‫הסתם גם איתי‪.‬‬ ‫אבל חיותו התוססת של הבית לא נבעה בעיקרה מזרם האורחים או ממעשי הצדקה‪ .‬הורי היו‬ ‫שקועים בלב ונפש בעניינים העומדים ברומו של העולם היהודי‪ ,‬בציונות ובבעיות של חינוך יהודי‪.‬‬ ‫שניהם עסקו בצעירותם‪ ,‬במשך תקופה קצרה‪ ,‬בפעילות פוליטית נמרצת במסגרת "הבונד" ‪ -‬אותה‬ ‫מפלגה יהודית סוציאליסטית‪ ,‬שנוסדה ברוסיה ב־‪ ,1897‬ניהלה מאבק עז בשם החילוניות ונגד‬ ‫הציונות‪ ,‬וזכתה לאהדה רבה בקרב היישוב היהודי במזרח אירופה‪ ,‬ובכלל זה בקרב שלושה מיליוני‬ ‫היהודים של פולין‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אמי ואבי שינו במהרה את טעמם ונעשו לחסידים נלהבים של‬ ‫הרעיון הציוני‪ ,‬למאמינים בכל מאודם בזכותם של היהודים למדינה משלהם בארץ ישראל‪ .‬מן‬ ‫האמונה הזאת ינקה החשיבות העצומה שאבי ייחם לחינוכי העברי )אף על פי ששפת הדיבור בבית‬ ‫ובסביבתו היתה‪ ,‬מדרך הטבע‪ ,‬יידיש(‪ .‬מכאן נבעו גם מסירותו של אבי לבית הספר העברי בעיירה‬ ‫ודאגתו המתמדת להבטיח את קיומו של המוסד הזה‪.‬‬ ‫אינני יכול לצייר לעצמי מה היה עולה בגורלי אילולא התחנכתי על טהרת העברית‪ ,‬אילולא‬ ‫למדתי‪ ,‬בפולין‪ ,‬בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון שזו היתה שפתם‪ .‬הייתי אחד מרבים שקנו את‬ ‫השכלתם במוסדות "תרבות" ‪ -‬רשת מסועפת ודינמית של מאות גני ילדים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬אפילו סמינרים‬ ‫למורים‪ ,‬שסימני ההיכר המובהקים שלה היו זיקה ציונית‪ ,‬צביון חילוני מעיקרו ושיטות לימוד‬

‫מתקדמות‪ .‬המערכת החינוכית המיוחדת הזאת נראתה לי מובנת מאליה‪ .‬לא חשתי‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬שאני‬ ‫נתון בתוך מובלעת או גטו‪ .‬לא ראיתי עצמי נחות מן הסביבה החיצונית או עליון עליה‪ .‬לא היה בינינו‬ ‫שום קשר של ממש‪ .‬פולין‪ ,‬השפה הפולנית‪ ,‬ההיסטוריה הפולנית ‪ -‬כל אלה נדחקו לשוליים מפני‬ ‫ארץ ישראל ומה שקשור בה‪ .‬הדמיון‪ ,‬הסקרנות והאנרגיה הפנימית שאבו בקביעות גירוי והשראה‬ ‫משפה‪ ,‬מהיסטוריה ומנופים של ארץ רחוקה ולא נודעת כמעט‪ ,‬שאין שום דמיון בינה ובין העולם‬ ‫הלא־יהודי האופף אותי‪ .‬יותר ויותר ראיתי את עצמי כתושב ארעי בפולין‪ ,‬כמי שנמצא בה רק‬ ‫לחניית ביניים‪ ,‬בדרכו למקום אחר‪.‬‬ ‫בית הספר היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מוסד פרטי‪ ,‬שהסתייע בתרומות‪ .‬אבל שכר הלימוד היה גבוה‪ ,‬גבוה מאוד‬ ‫לכיסם של הורי‪ ,‬כפי שידעתי היטב‪ .‬בה בשעה הכרתי גם את העקרונות שלהם והבינותי מה גרם‬ ‫לאבי להתעקש על כך שאלמד שם ולהשקיע בחינוכי את הכסף שהרוויח בעמל רב‪ .‬כל דבר בגידולי‬ ‫היה קשור בארץ ישראל‪ ,‬במה שקורה בה‪ ,‬ומתוך ביטחון מלא שלי ‪ -‬אינני יכול למצוא שום מילה‬ ‫מתאימה אחרת ‪ -‬שבבוא היום תקום מדינה יהודית ועלי לתרום לכך באופן אישי‪ .‬רבים מחברי‬ ‫לספסל הלימודים לא היו שותפים לתחושה הזאת‪ .‬מקצתם היו אדישים; אחרים נתפסו לקומוניזם והיו‬ ‫עתידים לשלם ביוקר על אמונתם זו ‪ -‬לשבת בכלא‪ ,‬לסבול עינויים‪ ,‬לצאת לגלות‪ .‬לעתים נשמעו‬ ‫בעיירה לחישות כאילו גם אני נושא עיניים לעבר מוסקבה‪" .‬אם אלה ידידיו‪ "...‬אמר לא אחד‪ ,‬בלי‬ ‫שום יסוד‪ .‬השיחות האינסופיות בעניינים פוליטיים אמנם חידדו את השקפותי‪ ,‬אבל הכיוון היה שונה‬ ‫לגמרי‪ .‬נעשיתי לציוני מושבע‪ ,‬איש המחנה הלאומי‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬כל דבר שקרה בארץ ישראל מצא הד זה או אחר ברוז'ינוי‪ .‬אני זוכר‪ ,‬למשל‪ ,‬את פרטי‬ ‫הפרטים של טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬באביב ‪ ,1925‬כמעט כאילו הייתי‬ ‫שם בעצמי‪ .‬זה היה יום חג אמיתי ליהודים ברוז'ינוי‪ .‬הילדים שוחררו מלימודיהם‪ .‬מאות בני אדם‬ ‫התכנסו לעצרת בהשתתפות נואם מבחוץ )שהגיע אלינו במיוחד‪ ,‬לאחר שעשה את כל הדרך מלודז'(‪.‬‬ ‫נושאי דגלים כחולים־לבנים צעדו בסך ברחובות‪ .‬כולם דיברו ביום ההוא‪ ,‬ובמשך ימים רבים אחר‬ ‫כך‪ ,‬על האישים הדגולים שהשתתפו בטקס ההיסטורי בהר הצופים ‪ -‬לורד בלפור‪ ,‬פילדמרשל אלנבי‪,‬‬ ‫ד"ר חיים ויצמן‪ ,‬המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק‪ ,‬שרבים משיריו ידעתי בעל פה ועודני זוכר עד‬ ‫היום‪ .‬ההתרגשות הגדולה ביותר שלנו נסבה‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬על סר הרברט סמואל‪ ,‬המדינאי‬ ‫היהודי הבריטי שנתמנה לנציב העליון הראשון לארץ ישראל ואשר סימל אז לדידנו‪ ,‬ולדידם של‬ ‫היהודים בכל רחבי העולם‪ ,‬את המציאות הזוהרת של בית לאומי יהודי‪ .‬ברי שלא ידענו באותה שעה‬ ‫כי סמואל ואנשיו ינסו לשכך את חששותיהם של הערבים ‪ -‬בלי הצלחה ‪ -‬בכך שיאסרו על‬ ‫התיישבות יהודית בעבר הירדן ויכפיפו את העלייה היהודית לארץ לאמת המידה המגוחכת הקרויה‬ ‫"יכולת קליטה"‪.‬‬ ‫לא זו בלבד שבאותם ימי ילדות רחוקים עסקתי בשקידה באיסוף תרומות לקופסה הכחולה־לבנה‬ ‫של הקרן הקיימת לישראל; הזדהיתי בכל נימי נפשי עם גיבורי התנ"ך ‪ -‬משה‪ ,‬דוד‪ ,‬שאול‪ ,‬יונתן‬ ‫ורבים אחרים ‪ -‬שהופיעו תדירות בהזיותי ועמדו במרכז המשחקים שלי‪ .‬הם הצטיירו לנגד עיני‬ ‫בבהירות‪ .‬שמעתי את קולותיהם באוזני וידעתי מה התחושות המקננות בהם‪ .‬מקצתם היו חביבים עלי‬

‫יותר מאחרים‪ ,‬ואני ראיתי את עצמי בן חורין ליטול חלק בעלילותיהם‪ ,‬במאבקיהם ובניצחונותיהם‪.‬‬ ‫הם חיו ברוחי‪ ,‬כדמויות מופת וכבני לוויה‪.‬‬ ‫אבל אין ספק שמי שהשפיע עלי ביותר בחיים הממשיים היה אבי‪ .‬הוא היה מנהיג מלידה; זה היה‬ ‫התפקיד שמילא ברוז'ינוי‪ ,‬גם כשעמד בראש הקהילה היהודית שם וגם לפני כן‪ ,‬ושהיה ממלא מן‬ ‫הסתם אילו נתגלגל לקהילה גדולה בהרבה‪ .‬שני קווי היכר עשו אותו לדמות יוצאת מגדר הרגיל‪:‬‬ ‫סובלנותו הבלתי־נלאית )תכונה שהיתה אופיינית גם לאמי( והיעדר מוחלט של כל משוא פנים‪ .‬תמיד‬ ‫היה נכון להאזין‪ ,‬לשוחח‪ ,‬לייעץ למי שביקש את עצתו ‪ -‬בין שדובר באיכרים פולנים‪ ,‬ובין שדובר‬ ‫באדמו"רים ובחסידיהם הקנאים‪ ,‬שהיו שקועים במחלוקות חריפות‪ ,‬או בי עצמי‪ .‬הוא היה אדם‬ ‫שנאבק‪ ,‬מתוך שכנוע פנימי עמוק‪ ,‬בשם כל אידיאל שהאמין בו ‪ -‬נגד הצאר הרוסי‪ ,‬למען הציונות‪ ,‬או‬ ‫למען שוויון זכויות של היהודים בפולין‪ .‬מעולם לא כפה את רצונו על שום אדם‪ ,‬אבל נוכחותו‬ ‫הנכבדה והשקטה היתה מרשימה מאוד‪ ,‬ובדרך כלל היתה דעתו מתקבלת בסופו של דבר‪ .‬הוא העניק‬ ‫לי מתנה שאין ערוך לה‪ :‬החופש לחשוב ככל העולה על רוחי‪ .‬אני מקווה שהענקתי את המתנה הזאת‬ ‫גם לילדי‪ .‬שום דבר‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬אינו משתווה לחירות המחשבה‪ ,‬המולידה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם את‬ ‫היכולת להעריך דעה ורעיון של הזולת‪ ,‬שאינך יכול להסכים להם‪ .‬אני יודע שלא תמיד הצלחתי‬ ‫לעמוד בדרישות שאבי הציב לפני שנים כה רבות‪ ,‬אבל מעולם לא שכחתי אותן‪.‬‬ ‫הוא היה אפוף ביהודיות‪ ,‬באותה מהות שהגדרתה הנאותה ביותר היא המילה היידית "יידישקייט"‪.‬‬ ‫כיהודי מסורתי נהג לפקוד את בית הכנסת מדי שבת בשבתו‪ ,‬ותמיד לקח אותי איתו‪ .‬הדת היהודית‬ ‫היתה לדידו ‪ -‬ואולי‪ ,‬באורח בלתי־נמנע‪ ,‬גם לדידי ‪ -‬בראש ובראשונה אותו צופן מורכב של מחשבה‬ ‫והתנהגות המחזק את הקשר בין יהודי ליהודי ומעשיר את מסורתם המשותפת‪ .‬לאמונתו הדתית לא‬ ‫היה דבר וחצי דבר עם קנאות שוחרת מחלוקת ושלטון הנתפסת למניפולציות פוליטיות‪ .‬זו היתה‬ ‫מאוסה בעיניו‪ .‬אפילו עכשיו אני חש בבירור את הניחוח הייחודי של אותם טיולים שבועיים לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬זוכר את ברכות השלום בדרך לידידים ולשכנים‪ ,‬את חילופי הדברים הקצרים בינו ובין‬ ‫אנשים שנזקקו לעזרתו או לעצתו‪ ,‬את גאוותי בו ואת תחושת השייכות לקהילה‪ :‬כולנו לבושים‬ ‫במיטב בגדי השבת שלנו‪ ,‬נוהגים באותה צורה‪ ,‬יודעים בבירור שכך היה תמיד וכך יהיה גם בשנים‬ ‫הבאות‪ ,‬בוטחים בשגרה הקבועה ועומדת‪ ,‬הבלתי־משתנה‪ ,‬של החיים היהודיים‪.‬‬ ‫אשר ללא־יהודים‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬חיינו לצדם בשלום ובשלווה והם ראו באבי ידיד אישי ודובר‬ ‫של היהודים כאחד‪ .‬אם להשתמש במילה שנכנסה במרוצת הזמן לשפה היומיומית‪ ,‬זו היתה צורה של‬ ‫דו־קיום‪ ,‬שנקלעה לעתים למצב לא־נוח‪ .‬מאז ‪ 1919‬נהנו יהודי פולין משוויון זכויות מלא‪ ,‬להלכה‪,‬‬ ‫אבל לא כך היה בפועל‪ .‬מצבה הכלכלי המעורער של פולין חבר יחד עם מקומם הבולט של היהודים‬ ‫בחיים העירוניים ובמקצועות החופשיים‪ ,‬לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ועם נטייתם המתמדת של‬ ‫הפולנים להתמכר בקלות לאנטישמיות‪ ,‬כדי להקנות ליהודים מעמד של שעיר לעזאזל‪ .‬אפליה‬ ‫במקומות העבודה‪ ,‬מיסוי מיוחד ומהומות אנטי־יהודיות הלכו ונעשו לתופעות של קבע בעולם שמחוץ‬ ‫לרוז'ינוי‪ .‬אבל בעיירה עצמה היה המצב שונה‪ .‬לכל הפחות‪ ,‬באותן הזדמנויות נדירות שמחשבותי‬ ‫נישאות לאחור‪ ,‬לימי ילדותי‪ ,‬הזמנים ההם נראים לי שלווים ונעימים‪ ,‬מלאים בתוכן יהודי‪ .‬ובכל‬

‫זאת‪ ,‬באותה תקופה היו גם שני מקרים של עלילת דם ובבית הספר למד איתי נער שאביו נרצח עם‬ ‫עוד חמישה יהודים‪ ,‬בשובם מבית הכנסת‪ ,‬בידי עריקים מהצבא הפולני‪.‬‬ ‫אבי נולד בכפר זעיר‪ ,‬לא הרחק מרוז'ינוי‪ ,‬למשפחה שחיה שם עשרות שנים לפני כן והיתה‬ ‫המשפחה היהודית היחידה באזור כולו‪ .‬סבי‪ ,‬שהיה בעלים לחלקת אדמה‪ ,‬הקים משפחה גדולה‪ .‬היו לי‬ ‫שנים־עשר דודים במה שקראתי לו "הכפרים"‪ ,‬בימים שרוז'ינוי נראתה לי ככרך אמיתי‪ .‬חודשי הקיץ‬ ‫עברו עלי במחיצתם של סבא וסבתא והיו גדושים הנאות‪ :‬רכיבה על סוס בשדות‪ ,‬שחייה במי נחלים‪,‬‬ ‫סיוע בגידולן של חיות המשק‪ .‬הורי הרבו לבקר אותי באותן חופשות‪ .‬אבי אהב מאוד לשוב‬ ‫ליום־יומיים לביתו לפנים ולידידיו הוותיקים בכפר‪ ,‬שכולם‪ ,‬כמובן‪ ,‬היו נוצרים‪ .‬הם השיבו לו באותו‬ ‫מטבע‪ ,‬ביקרו תדירות ברוז'ינוי והיו העליזים ביותר מבין כל אורחינו הרבים‪ .‬אין פלא שציפינו מאוד‬ ‫לביקוריהם ושמחנו בהם מאוד‪ ,‬כשהגיעו‪.‬‬ ‫האם אכן כך היה? האם רוז'ינוי היתה באמת ובתמים מקלט אידילי שכזה? דומני שזיכרונותי אינם‬ ‫חוטאים לאמת העובדתית‪ ,‬אלא שבמבט מפוכח לאחור אינני יכול להתעלם משלהבות קטנות של‬ ‫שנאה‪ ,‬שריצדו סמוך לפני השטח והתלקחו לאש תופת עם בוא הנאצים‪ .‬היו בינינו נביאי זעם‬ ‫בודדים‪ ,‬שעוד אחזור אליהם‪ ,‬אבל מי מלבדם העלה על דעתו כי מעבר לדלת ממתינה הזוועה הגדולה‬ ‫ביותר בכל ההיסטוריה האנושית? מי היה מסוגל לתאר אז לעצמו מה צפוי‪ ,‬ברקע הרגיל הזה‪ ,‬לבני‬ ‫אדם רגילים‪ ,‬שאהבתי? מי חשב שבני אדם רגילים אחרים‪ ,‬שהיטבתי כל כך להכירם‪ ,‬במשך זמן כה‬ ‫רב‪ ,‬יצפו בטבח באדישות גמורה‪ ,‬אם לא גרוע מזה?‬ ‫יהודי רוז'ינוי שולחו בעגלות אל הרכבות שהביאום לאושוויץ‪ .‬אמי ואחותי רבקה מצאו את מותן‬ ‫מידי הנאצים וסייעניהם‪ .‬כפי ששמעתי לימים בישראל מאישה אחת ששוב לא ראיתיה לאחר מכן‪.‬‬ ‫גיסי מוטל‪ ,‬בעלה של מרים‪ ,‬עשה מאמצים רבים להציל את משפחתו‪ .‬בדרך זו או אחרת התחוור לו‬ ‫שהפורענות ממשמשת ובאה והוא דאג להכין מקום מסתור‪ ,‬בקתה ביער‪ ,‬בעזרת יערן שעבד בשירותו‬ ‫שנים רבות‪ .‬כשבא היום הייעוד וגיסי הביא את אחותי ואת ילדיהם אל הבקתה‪ ,‬המתין להם היערן‪,‬‬ ‫כפי שהבטיח מראש ‪ -‬והרג אותם ביריות‪ ,‬בזה אחר זה‪ .‬אני משער שעשה זאת כדי לזכות בבעלות‬ ‫על הבקתה‪ .‬אבי‪ ,‬שהופרד מכל שאר המשפחה‪ ,‬פנה בבקשת עזרה לידידיו הוותיקים‪ ,‬בני הכפר‬ ‫"שלו"‪ ,‬לאותם אנשים שעל גבם הייתי רגיל לטפס בילדותי‪ ,‬שפניהם הגדולים והחייכניים עודם‬ ‫ניצבים לנגד עיני‪ .‬הוא האמין בהם‪ ,‬והם בגדו בו ורצחוהו נפש‪.‬‬ ‫כל הדברים האלה קרו זמן רב לאחר שאני עצמי עליתי לארץ ולאחר שאבי נכשל בכל ניסיונותיו‬ ‫הנואשים להשיג סרטיפיקט ‪ -‬היתר כניסה לארץ ישראל ‪ -‬לו ולבני משפחתו‪ .‬על פי פקודת העלייה‬ ‫המנדטורית מ־‪ ,1925‬שנועדה להוציא את הרוח מן ההתחייבות הבריטית לסייע בהקמת בית לאומי‬ ‫יהודי‪ ,‬היתה לאדם כמו אבי רק דרך אחת לזכות בנייר המבוקש הזה‪ :‬לגייס אלף לירות שטרלינג ‪-‬‬ ‫סכום עתק מנקודת הראות שלו בשנות השלושים בפולין ‪ -‬ולקבל סרטיפיקט של "בעל הון"‪ .‬אלא‬ ‫שהמשימה הזאת היתה למעשה מחוץ לגדר האפשר‪ .‬איכשהו‪ ,‬לאחר שכל המשפחה טרחה מאוד‬ ‫בעניין‪ ,‬הצליח אבי ללוות ב־‪ 1935‬את הכסף שנדרש לעלייתי שלי לארץ )לאחר שהתקבלתי‬ ‫לאוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬היה עלי לשלם שכר לימוד לשנה מראש ולהמציא ערבות כספית‬

‫שאתמיד בלימודים ‪ -‬ואחר כך ניתן לי סרטיפיקט של סטודנט(‪ .‬מיהרתי לפרוע את ההלוואה הזאת‪,‬‬ ‫אבל לא היה די בכך לגבור על המכשולים שניצבו בפני עלייה נוספת‪ .‬בתוך חודשים מעטים התחלתי‬ ‫להפציר בהורי שיצטרפו אלי‪ ,‬ועוצמת ההפצרה הלכה וגברה עם חלוף הזמן‪" .‬אני מבטיח לך נאמנה‬ ‫שנגיע באחד הימים"‪ ,‬כתב לי אבי בקיץ ‪ ,1938‬במכתב שהוקדש בעיקרו למחנות הקיץ שארגן למען‬ ‫ילדי העיירה‪" .‬אבל עכשיו אין שום אפשרות לעלייה"‪ ,‬הוסיף וכתב‪" .‬אותן אלף לירות? היכן נמצא‬ ‫אותן?" באותו שלב לא היה שום טעם לנסות למכור נכסים לפולנים‪ .‬הם היו בטוחים שיקבלו הכול‪,‬‬ ‫בתוך זמן קצר‪ ,‬כמעט בחינם‪ .‬וכך קרה שמשפחתי איחרה את המועד‪ .‬מחיר העלייה לארץ היה יקר‬ ‫מדי בשבילה‪ ,‬ודינה נחרץ‪.‬‬ ‫שנים אחדות לפני כן‪ ,‬כשהזמנים היו עדיין כתיקונם והשואה טרם נראתה באופק‪ ,‬עקרנו מרוז'ינוי‬ ‫לוולקוויסק‪ ,‬עיירה סמוכה שמספר תושביה נע בין עשרת אלפים ל־‪ 15‬אלף‪ .‬כאן היו גם תחנת רכבת‬ ‫וגם גימנסיה עברית‪ .‬למדתי שנתיים במוסד הזה ואחר כך נשלחתי להשלים את לימודי בגימנסיה‬ ‫העברית בביאליסטוק‪ ,‬ואלוהים לבדו יודע איך השיגו הורי את סכומי הכסף הגדולים שנדרשו לצורך‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ביאליסטוק נודעה אז בעולם היהודי בשל שלוש סיבות עיקריות‪ :‬הפוגרומים האכזריים שפרצו בה‬ ‫ב־‪ 1905‬ועלו בחייהם של שבעים יהודים )קטל חסר תקדים בממדים של אותם ימים שלווים יחסית(;‬ ‫הברק והעומק של הפעילות התרבותית בקהילה היהודית; ועוצמתה של התנועה הציונית המקומית‪.‬‬ ‫התגוררתי שם בחדר שכור יחד עם דוד ניב‪ ,‬חבר מוולקוויסק‪ ,‬שהיה עתיד להיות שותפי לדירה גם‬ ‫כששנינו התחלנו ללמוד באוניברסיטה של ורשה‪ .‬שבנו ונפגשנו כעבור שנים רבות במשכן הכנסת‪,‬‬ ‫הוא כעורך של "דברי הכנסת" ואני כיושב ראש הבית‪.‬‬ ‫הספרים שקראתי באותה תקופה היו כמעט כולם בעברית וביידיש‪ .‬אף על פי כן התחלתי לחוש‬ ‫מידה של אהדה למאבק הפולני הארוך לעצמאות לאומית ולמדתי בעל פה פרקים גדולים מ"קונראד‬ ‫ואלנרוד"‪ ,‬הפואמה האפית הגדולה של אדם מיצקביץ' שנכתבה מלכתחילה כדי לשמר את גחלת‬ ‫אמונתם של הפולנים בחירות‪ ,‬שתבוא אחרי ככלות הכול‪ .‬הדברים התגלגלו כך שנמניתי עם המחזור‬ ‫הראשון של תלמידי "תרבות" שהורשו להתייצב לבחינות הבגרות הממלכתיות בפולין‪ .‬חשנו שעל‬ ‫כתפינו מוטלת אחריות כבדה מאוד ועלינו לעמוד בבחינות בהצטיינות ‪ -‬ולהתמודד עם בוחנים‬ ‫מחמירים במיוחד‪ .‬אלה נצטוו להקפיד ככל יכולתם בתחום הספרות הפולנית הקלאסית‪ ,‬ולבחון אגב‬ ‫כך גם את מידת נאמנותנו לפולין‪ .‬למזלי הטוב נשאלתי על יצירותיו של מיצקביץ'‪ ,‬ולכן יכולתי‬ ‫לצאת מן הבחינה בציון גבוה‪ ,‬בתחושה של התלהבות ובמידה רבה של נחת‪.‬‬ ‫זה שנים שאין לי הזדמנות‪ ,‬קל וחומר שמץ של רצון‪ ,‬לדבר פולנית‪ ,‬אבל במקרה יוצא דופן אחד‬ ‫חזרתי אל השפה הזאת‪ .‬בתקופת כהונתי כשר החוץ הגעתי לביקור בוותיקן ונועדתי עם האפיפיור‬ ‫יוחנן פאולוס השני‪ ,‬יליד הארץ שבה נולדתי גם אני‪ .‬חשתי אז הנאה מיוחדת להביע באוזניו ‪-‬‬ ‫בפולנית ‪ -‬את הערצתי ל"סולידריות"‪ ,‬תנועתם של הפועלים הפולנים שוחרי החופש‪ ,‬שהיתה חביבה‬ ‫עליו‪ .‬דומני שצחות הפולנית שלי‪ ,‬וגם תוכן דברי הקצרים‪ ,‬הותירו בו רושם עז‪ .‬אלא שהרושם הזה‬ ‫לא הספיק לחלץ ממנו יותר משניים־שלושה משפטים לא־מחייבים בקשר לישראל‪ .‬הכרה של‬

‫הוותיקן במדינת היהודים בוודאי לא צמחה מכך‪ .‬על כל פנים‪ ,‬האפיפיור דיבר באותה שיחה בצער‬ ‫רב על אחדים מידידיו שהושמדו בפולין‪.‬‬ ‫אינני חש שום נוסטלגיה לפולין‪ ,‬שום געגועים או רצון לחזור לנופים של ימי ילדותי‪ ,‬שום סקרנות‬ ‫אמיתית למה שקורה בארץ זו כיום‪ .‬מעולם לא שבתי לבקר בה )אם כי בקיץ ‪ ,1992‬במסגרת סיור‬ ‫שערכתי בחבר המדינות הבלתי־תלויות‪ ,‬יורשותיה של ברית המועצות‪ ,‬הגעתי לרוז'ינוי‪ ,‬שנמצאה‬ ‫עכשיו מפנים לגבולותיה של הרפובליקה בלארוס(‪ .‬אני מניח לאחרים לבחון מקרוב את ההתנהגות‬ ‫הפולנית בתקופת הכיבוש הנאצי‪ ,‬להציג שאלות בקשר לטיב ההתייחסות שלנו לקומץ חסידי אומות‬ ‫העולם בפולין‪ ,‬שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים‪ ,‬לתבוע מהעם הפולני בקשת מחילה פומבית‬ ‫ורשמית‪ ,‬לעסוק בכל התחומים הסבוכים והכאובים שעודם טעונים חקירה ותיעוד‪ .‬בעת שכיהנתי‬ ‫כשר החוץ‪ ,‬ואחר כך כראש הממשלה‪ ,‬השקעתי מאמצים רבים בקידום הקשרים הדיפלומטיים‬ ‫והמסחריים בין מדינת ישראל ופולין‪ ,‬כיוון שהדבר נראה לי הכרחי ונחוץ‪ .‬אבל בכל מה שנוגע לי‬ ‫אישית‪ ,‬לא נותרה לי אלא הידיעה ששם בפולין‪ ,‬בארץ שיהודים חיו בה קרוב לאלף שנים‪ ,‬בקרב‬ ‫המיליונים שנידונו לנטישה‪ ,‬לעינויים ולטבח‪ ,‬היו גם כל בני משפחתי‪ .‬איני יכול לשכוח ולעולם לא‬ ‫אסלח‪.‬‬ ‫המהפכה ריחפה בחלל האוויר בעת שהתחלתי את לימודי באוניברסיטה‪ .‬עמדנו ב־‪ ,1932‬בין שתי‬ ‫מלחמות העולם‪ ,‬ואני מצאתי את עצמי בוורשה‪ ,‬אחת מעריה הגדולות של אירופה‪ ,‬בירתה של‬ ‫המדינה הפולנית ה"חדשה" )שנוסדה רק ב־‪ .(1919‬לראשונה בחיי נקלעתי לכרך קוסמופוליטי תוסס‬ ‫ומרגש‪ ,‬ובדומה לכל היהודים שם כבר היה לי יסוד לחשוש מפני הבאות‪ .‬רבים מעמיתי‪ ,‬הסטודנטים‬ ‫היהודים‪ ,‬לא שוטטו ברחוב מבלי להקדים ולהצטייד באמצעי הגנה זה או אחר‪ ,‬נגד כנופיות של‬ ‫בריונים אנטישמים‪ ,‬שפעילותם האלימה הלכה וגברה‪ .‬אחדים מהם דאגו להביא טירונים מסוגי בסוד‬ ‫העניין הזה‪ .‬בתקופה מאוחרת יותר בחיי התרגלתי להיות חמוש בקביעות‪ ,‬אף על פי שמעולם לא‬ ‫פיתחתי חיבה לכלי נשק או עניין בהם‪ .‬אבל באותם שבועות ראשונים בוורשה הייתי מוקנט מהצורך‬ ‫לזכור שעלי להחליק סכין לכיסי בצאתי לאוניברסיטה‪.‬‬ ‫השיחות האינסופיות של הסטודנטים מחוץ לאולם ההרצאות הן שפתחו בפני עולמות חדשים‪,‬‬ ‫והשפעתן עלי היתה גדולה בהרבה מזו של ההרצאות עצמן‪ .‬השיחות הללו נסבו בראש ובראשונה על‬ ‫עניינים פוליטיים‪ .‬האזנתי‪ ,‬קראתי‪ ,‬הצגתי שאלות‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬כשהייתי לבדי‪ ,‬השקעתי מחשבה רבה‬ ‫בנושאים שנידונו במידה כה גדולה של להט רגשות ושל כובד ראש‪ .‬גם כאן‪ ,‬באוניברסיטה‪ ,‬נמנו עם‬ ‫חברי צעירים קומוניסטים‪ ,‬שקיוו להציל אותי מעצמי וממה שנראה להם כצרות האופק ה"מחניקה"‬ ‫של הציונות‪ .‬הם העמיסו עלי ערימות של פרסומים לא־לגאליים‪ ,‬שהיו לחם חוקם‪ ,‬ולא חדלו כמעט‬ ‫לרגע מהטפותיהם‪ .‬למדתי מהם רבות‪ .‬בשיחות על ספלונים רבים של קפה ציקוריה זול ועל כוסיות‬ ‫לא מעטות של ברנדי גרוע‪ ,‬התוודעתי לרזי הקומוניזם‪ ,‬לדיאלקטיקה ולמתודולוגיות שלו‪ ,‬לאליליו‪.‬‬ ‫הוקסמתי מקורות חייהם של לנין וטרוצקי ושל קודמיהם ‪ -‬החל בחברות ובחברים של תנועת‬ ‫"נרודיה ווליה" )חירות העם( ברוסיה הצארית ובפעילותם הטרוריסטית‪ ,‬עבור דרך‬ ‫הסוציאל־רבולוציונרים )ס"ר(‪ ,‬וגמור באותן דמויות שהניחו את המסד למפלגות הקומוניסטיות‬

‫השונות בדורנו‪ .‬הייתי מוקסם‪ ,‬אבל הקשר שחשתי אל כל אלה לא היה שונה מזה שטיפחתי ביחס‬ ‫לעולי הגרדום של המרד האירי‪ ,‬שעלילותיהם ריתקו אותי במידה גדולה‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬כעבור שנים הייתי עתיד לחלוק כבוד‪ ,‬בדרכי שלי‪ ,‬דווקא לגיבורי המהפכה האירית‪.‬‬ ‫כשהצטרפתי לארגון לוחמי חירות ישראל )לח"י( והייתי צריך לבחור בשם מחתרתי‪ ,‬נזכרתי‬ ‫בהתרגשות שתקפה אותי למקרא עלילותיו של מייקל קולינס‪ ,‬המנהיג האירי שעמד בראש המודיעין‬ ‫של ‪ ,IRA‬ואחר כך בראש הצבא ובראש הממשלה של אירלנד החדשה‪ ,‬וסופו שנהרג בירי מן‬ ‫המארב ב־‪ ,1922‬בידי יריביו‪ .‬הרוח והנסיבות של מאבקו בבריטים הצטיירו חיות לנגד עיני בפולין‬ ‫הרחוקה ונשארו קבועות בתודעתי לאורך זמן רב‪ ,‬וכך נעשיתי בלח"י ל"מיכאל"‪ .‬דרך אגב‪ ,‬כעבור‬ ‫זמן מה סיפקה לי המחתרת גם את השם "שמיר"‪ .‬כך נקראתי בתעודת הזהות המזויפת שנמצאה‬ ‫בכיסי ביולי ‪ ,1946‬בעת שהבריטים אסרו אותי והגלוני לאפריקה‪ .‬שמרתי על השם הזה גם מפני‬ ‫שמצא חן בעיני‪ ,‬ובעיקר בשל סיבות שאפשר להגדירן סנטימנטליות‪.‬‬ ‫שיבת היהודים לארץ ישראל נעשתה לצידוק הקיום שלי‪ ,‬למה שריגש אותי וריתק את תשומת‬ ‫לבי‪ ,‬בעוצמה שלא פחתה לאורך כל ימי חיי‪ .‬זה היה מניע כה חזק‪ ,‬רעיון כה עז‪ ,‬עד שכל האופציות‬ ‫האחרות שנפתחו בפני בוורשה לא באו בכלל בחשבון‪ .‬הציונות היתה חלק בלתי־נפרד מכל חינוכי‬ ‫וגידולי‪ ,‬אבל היה גם רגע מוגדר שבו החלטתי להצטרף לקבוצת נוער ציונית ולהיכנס באורח‬ ‫"רשמי" לשורות התנועה‪ .‬הדבר היה בקיץ ‪ ,1929‬בעודי נער בן ארבע־עשרה‪ ,‬תלמיד הגימנסיה‬ ‫בוולקוויסק‪ ,‬והגורם הישיר להחלטה היו מאורעות תרפ"ט שפרצו אז בארץ ישראל‪.‬‬ ‫החדשות והפרשנויות הגיעו בימים ההם‪ ,‬בהיעדר טלוויזיה ורדיו בבית‪ ,‬בקצב אטי ביותר‪ .‬המילה‬ ‫המודפסת היתה הכול‪ .‬חיכינו לעיתונים בציפייה דרוכה‪ .‬החשוב ביותר מהם היה היומון היידי‬ ‫"היינט" )לאמור‪ ,‬היום(‪ ,‬שיצא לאור בוורשה )והתמיד בכך עד ספטמבר ‪ (1939‬וסיפק סיקור קבוע‬ ‫של המתרחש‪ .‬אבל הצרור הפחות שכיח של העיתונים העבריים מארץ ישראל )שאבי חתם עליהם‬ ‫בדבקות( הוא שסיפק לנו תחושה של מיידיות וקרבה‪ ,‬שלא היה אפשר לקבל בשום דרך אחרת‪.‬‬ ‫ההתוודעות לסיפורי המאורעות ‪ -‬ההתקפות הערביות האכזריות על הרובע היהודי המבודד בירושלים‬ ‫העתיקה‪ ,‬הטבח והפציעה של גברים‪ ,‬נשים וטף בחברון‪ ,‬בצפת ובמוצא )הכול בהוראת המופתי‬ ‫הירושלמי‪ ,‬שכבר נשא באחריות כבדה למאורעות ‪ ,(1920‬החורבן והביזה של רכוש יהודי ‪ -‬הכתה‬ ‫אותי בהלם ובזעם‪ .‬בסופו של דבר הצליחה הממשלה המנדטורית להשיב את השקט על כנו‪ ,‬אבל‬ ‫בצורה שהבטיחה לתוקפנים‪ ,‬ובמיוחד למופתי‪ ,‬שאין בכוונתה לא להגן על היהודים ולא להעניש את‬ ‫הערבים‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬מכיוון שהבית הלאומי היהודי הרעים כל כך את הערבים‪ ,‬היה צריך להניח את‬ ‫דעתם באמצעות ריסון קפדני של העלייה היהודית לארץ‪ ,‬שהובטחה בצורה חגיגית כל כך רק תריסר‬ ‫שנים לפני כן‪.‬‬ ‫באותה שנה הצטרפתי לבית"ר‪ ,‬תנועת הנוער הציונית שזאב ז'בוטינסקי הקים ב־‪ 1923‬ועמד מאז‬ ‫ואילך בראשה‪ .‬בדומה לשאר הבית"רים למדתי מיד את כפל משמעותו של השם ‪ -‬מחד גיסא‪ ,‬ברית‬ ‫יוסף טרומפלדור‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬המעוז האחרון של היהודים בעת מרד בר כוכבא נגד השלטון הרומי‪,‬‬ ‫שנחרב בשנת ‪.135‬‬

‫אין ספק שז'בוטינסקי היה הדמות הדינמית ביותר והשנויה ביותר במחלוקת מבין כל האישים‬ ‫ברוכי הכישרונות שהטביעו את חותמם על התנועה הציונית‪ ,‬וממילא גם על מדינת ישראל‪ .‬שום אדם‬ ‫שנפגש איתו‪ ,‬האזין לנאומיו הפומביים או קרא את מאמריו הבהירים והמבריקים בקשר למצב‬ ‫ולמטרותיה של המהפכה הציונית‪ ,‬לא היה יכול להישאר אדיש‪ .‬כמושאן המתמיד של תחושות אישיות‬ ‫עזות‪ ,‬הוא עורר בעת ובעונה אחת שנאה ופולחן גיבורים‪ ,‬פחד והערצה‪ .‬היו שקיבלו אותו כמנהיג‬ ‫עליון‪ ,‬שדברו קודש‪ .‬אחרים דחו אותו בטענה שהוא קיצוני מסוכן ותפיסותיו ותומכיו‪ ,‬אם רק יינתן‬ ‫להם להשתלט‪ ,‬יפוררו ויהרסו את תמציתו של העניין הציוני‪ .‬הוא לא זכה מעולם לעמוד בראש‬ ‫הממסד הציוני הרשמי‪ ,‬והתנסה רק בהנאה המפוקפקת של הנהגת מיעוט נצחי‪ ,‬גדול ואפקטיבי ככל‬ ‫שהמיעוט הזה היה לא אחת‪ .‬הוא מת שמונה שנים לפני כינון הריבונות היהודית והכרזת המדינה‪,‬‬ ‫אבל תרומותיו לתהליך הזה‪ ,‬והרישום שהותיר בו‪ ,‬היו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יסודיים וחיוניים לעצם קיומו‪.‬‬ ‫שמו ורוחו של ז'בוטינסקי חיים כיום בתודעה הציבורית בעיקר בזכות תנועת הליכוד‪ ,‬המבטאת‬ ‫ומייצגת במידה גדולה את עיקרי הפילוסופיה שלו‪ ,‬והיכולה להיחשב מבצעת של צוואתו המדינית‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬אין זה מקרה שרק ז'בוטינסקי לבדו‪ ,‬מכל המנהיגים הציונים‪ ,‬הצליח להותיר מאחוריו‬ ‫ישות פוליטית כה מוגדרת‪ ,‬אסכולת חשיבה כה קלה לזיהוי‪ ,‬אידיאולוגיה כה ברורה‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬גם אם הליכוד עושה רבות לנצירת זכרו של ז'בוטינסקי‪ ,‬ואף על פי שאין כמעט‬ ‫יישוב עירוני בארץ שאין בו רחוב ז'בוטינסקי‪ ,‬חוששני שרוב הישראלים הצעירים )ילידי שלושים‬ ‫השנים האחרונות(‪ ,‬שלא לדבר על הדור הצעיר של יהדות הגולה‪ ,‬כמעט אינם יודעים עליו דבר‪ .‬לכן‬ ‫אני מבקש לסקור‪ ,‬ולו בחטף‪ ,‬את חייו‪ ,‬את השקפותיו‪ ,‬את הישגיו ואת אכזבותיו‪ .‬לא הכרתיו אישית‬ ‫ולא תמיד הסכמתי עם כל דעותיו‪ .‬מקצת מעשיו לא נראו לי‪ ,‬והיו צווים שלו שלא קיימתי‪ .‬אבל‬ ‫האופקים שהאיש קרע בפני והשפעתו על מהלך חיי הגיעו עד כדי כך שבחשבון סופי ברור לי כי‬ ‫ז'בוטינסקי היה בין הגורמים שעיצבו כל מה שיש בי‪.‬‬ ‫הוא נולד ב־‪ 1880‬בעיר הנמל הרוסית אודסה‪ ,‬לחוף הים השחור‪ ,‬והתברך בכישרונות מדהימים ‪-‬‬ ‫ספרותיים‪ ,‬פיוטיים ובלשניים‪ .‬הוא שלט בשבע שפות‪ ,‬פרסם שורה של רומנים והיה נואם מגנטי‪,‬‬ ‫שריתק המוני מאזינים‪ .‬כבר בהיותו סטודנט פתח בקריירה עיתונאית מזהירה‪ ,‬אלא שלפתע‪ ,‬ב־‪,1903‬‬ ‫צצה הבעיה היהודית וניצבה בראש מעייניו‪ .‬כפי שקרה כשמונה שנים לפני כן לתיאודור הרצל‪ ,‬גם‬ ‫הוא עיתונאי נודע שגדל על רקע חילוני כמעט גמור‪ ,‬ז'בוטינסקי נתקל בגילויים אנטישמיים‬ ‫מרושעים ושום דבר לא חזר עוד‪ ,‬לדידו‪ ,‬לקדמותו‪ .‬הוא החל להתעניין בציונות‪ ,‬הלך שבי אחר‬ ‫התוכנית הנועזת של הקמת מדינה יהודית ואחר אישיותו של הרצל עצמו‪ ,‬והטיל את עצמו לזירת‬ ‫העשייה הציונית תוך התמקדות בפעילות מדינית ובמה שקרוי כיום הסברה ויחסי ציבור‪.‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה מצאה את ז'בוטינסקי במצרים‪ ,‬ככתבו של אחד היומונים הרוסיים‬ ‫החשובים‪ .‬הוא היה בטוח שטורקיה תנוצח במלחמה הזאת ומעצמות הברית ישתלטו על האימפריה‬ ‫העות'מנית ויעבירו אותה מן העולם‪ .‬במצב כזה‪ ,‬כך היה משוכנע‪ ,‬תינתן ליהודים הזדמנות מיוחדת‬ ‫במינה לתבוע עצמאות מדינית בארץ ישראל ‪ -‬לעת ההיא פרובינציה נידחת של האימפריה הקורסת‪,‬‬ ‫שבתוכה ישבו כבר כ־‪ 40‬אלף יהודים‪ .‬לא נותר לו‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬אלא ליצור את הכלי שייתן תוקף‬

‫לתביעה היהודית‪ ,‬ואפילו יעשה אותה לאטרקטיבית‪ :‬יחידה צבאית שתאפשר ליהודים להשתתף‬ ‫כיהודים בהשגת הניצחון החזוי של מעצמות הברית‪ .‬המזל הטוב‪ ,‬ואולי הגורל‪ ,‬הפגישו אותו עם אדם‬ ‫שהיה מותאם למשימה הזאת כמעט בצורה אידיאלית‪ .‬יוסף טרומפלדור הגידם‪ ,‬לשעבר קצין בצבא‬ ‫הצאר הרוסי‪ ,‬עלה לארץ ב־‪ 1912‬וגורש ממנה בפקודת השלטונות ב־‪ ,1914‬יחד עם יהודים רבים‬ ‫אחרים‪" ,‬נתיני ארצות האויב"‪ .‬הוא וז'בוטינסקי התייצבו במצרים בראש קבוצה של גולים יהודים‪,‬‬ ‫שגמרו אומר ליצור "גדוד של מתנדבים עברים‪ ,‬שמעמיד את עצמו לרשות ממשלת אנגליה כדי‬ ‫להשתתף בשחרור ארץ ישראל"‪.‬‬ ‫ב־‪ ,1915‬לאחר שז'בוטינסקי וטרומפלדור השקיעו מאמצים רבים ונאלצו להתאזר במידה גדולה‬ ‫מאוד של סבלנות‪ ,‬הקימו הבריטים את "גדוד נהגי הפרדות ציון"‪ ,‬ששוגר לחזית גליפולי‪ .‬טרומפלדור‬ ‫לא ידע את נפשו מרוב שמחה‪ ,‬אבל ז'בוטינסקי לא בא על סיפוקו‪ .‬כמעט לבדו המשיך בניסיון ליצור‬ ‫לגיון יהודי במלוא מובן המילה‪ ,‬שיילחם בחזית ארץ ישראל במסגרת היחידות הקרביות של‬ ‫הבריטים‪ .‬ב־‪ 1917‬השיג סוף־סוף את מבוקשו‪ ,‬עם הקמת הגדוד העברי הראשון )שנעשה לגדוד‬ ‫ה־‪ 38‬של הקלעים המלכותיים(‪ .‬הוא עצמו התגייס לגדוד הזה כטוראי‪ ,‬הועלה במהרה לדרגת סגן‬ ‫וחצה את נהר הירדן בראש הפלוגה הראשונה‪ .‬ב־‪ 1918‬נוספו עוד שני גדודים ‪ -‬ה־‪ 39‬וה־‪- 40‬‬ ‫וב־‪ 1919‬כבר היה אפשר לדבר על לגיון יהודי‪ ,‬המונה יותר מחמשת אלפים חיילים בשירות פעיל‪,‬‬ ‫ובכלל זה מתנדבים מארץ ישראל‪ ,‬מארצות הברית‪ ,‬מבריטניה ומקנדה‪ .‬רובם המכריע היו ילידי‬ ‫רוסיה‪.‬‬ ‫סיפור הגדודים העבריים שב והוכיח את אמיתות אמירתו של הרצל‪" ,‬אם תרצו אין זו אגדה"‪ .‬אבל‬ ‫חלקו המאלף ביותר קשור‪ ,‬לדעתי‪ ,‬במאמציה של ההנהגה הציונית ‪ -‬למעט חריג או שניים ‪ -‬לרפות‬ ‫את ידיו של ז'בוטינסקי‪ .‬האפשרות שהנה ייעשה הצעד המעשי הראשון לקראת מימושו של החלום‬ ‫הציוני נראתה לרוב העסקנים הציונים כפחותה בחשיבותה לעומת החשש שהגדודים לא יתגלו‬ ‫כהצלחה‪ ,‬או שהטורקים לא יובסו בסופו של דבר במלחמה או שהמפעל הציוני בארץ ישראל יינזק‪.‬‬ ‫ההרגל לחתור להרגעה מיידית‪ ,‬ולו גם כוזבת‪ ,‬לצעוד בדרך הקלה יותר‪ ,‬לעשות מה שנראה לציונים‬ ‫כמצופה מהם ולא לצאת ולהילחם על הדברים שהאמינו בהם‪ ,‬הפנייה לפרגמטיזם על חשבון החזון ‪-‬‬ ‫והסבלנות ‪ -‬כבר הכו שורשים עמוקים ורמזו על סוג מסוים של פסימיות‪ ,‬שלא עלתה בקנה אחד עם‬ ‫המושגים הנועזים של הרצל ושל ז'בוטינסקי‪ .‬הזמן שחלף והריבונות שהושגה לא מחו הבדלים אלה‬ ‫של תפיסה וגישה ולא טשטשו אותם במיוחד‪.‬‬ ‫בעיקרו של דבר נקל להכיל את חזונו הציוני של ז'בוטינסקי במשפט אחד‪ :‬רוב יהודי במדינה‬ ‫יהודית בארץ ישראל השלמה‪ ,‬משני עברי הירדן‪ .‬אפשר להשיג את היעד הזה‪ ,‬כך חשב‪ ,‬באמצעות‬ ‫צירוף של אומץ‪ ,‬פעילות‪ ,‬דמיון‪ ,‬והדבר שהוא כינה "ברזל" ‪ -‬משמע‪ ,‬לצבור נשק ולהשיב מלחמה‬ ‫בשעת הצורך‪ ,‬בלי שום סטייה מן המטרות המרכזיות ובלי שום התפשרות עליהן‪ .‬הוא צידד בהנהגת‬ ‫כלכלה חופשית במדינה היהודית‪ ,‬שתמיד היה בטוח כי קום תקום‪ .‬הוא היה ליברלי עד לשד עצמותיו‬ ‫)בניגוד גמור לאשמת ה"פאשיזם" שהוטחה שוב ושוב בו ובהולכים בדרכיו(‪ .‬הוא התנגד בתוקף‬ ‫לפעילות שאינה במסגרת החוק ‪ -‬וכל אלה לא עמדו לו מול השנאה העזה שכוונה נגדו‪ ,‬תחילה מצד‬

‫הציונים הסוציאליסטים בגולה‪ ,‬ואחר כך מצד יורשיהם בארץ‪ .‬השנאה הזאת‪ ,‬עם הקנאה שעורר‬ ‫ז'בוטינסקי בקרב עסקנים שלא הגיעו לקרסוליו ועם האיום שנשקף ממנו למבנה הכוח הרשמי של‬ ‫הציונות ולאינטרסים המשוריינים שלו‪ ,‬טשטשו את האמת הבסיסית‪.‬‬ ‫כל אותם דברים שאמר ז'בוטינסקי בענייני הציונות נידונו לעיוות או להתעלמות ‪ -‬אפילו אם נסבו‬ ‫על שאלות של חיים ומוות‪ .‬כך היה כשהשמיע את נבואות הזעם והחרדה שלו על מצב העניינים‬ ‫האמיתי באירופה‪ .‬כך היה כשניסה )זמן רב לפני מלחמת העולם השנייה( לכרות בריתות עם ממשלות‬ ‫שונות‪ ,‬כדי שיסייעו להבאה מהירה של מיליון וחצי יהודים ממזרח אירופה לארץ ישראל‪ .‬כך היה‬ ‫כשהטיף‪ ,‬לפני כולם‪ ,‬לעלייה "לא־לגאלית" לארץ ‪ -‬אם יתברר שכל הדרכים האחרות נחסמו‪.‬‬ ‫יוזמותיו בכל התחומים האלה הוגדרו "פנאטיות" ו"קיצוניות"‪ .‬אפילו אדם כמו אבי‪ ,‬חסיד ותיק‬ ‫ומוצהר של העלייה לארץ‪ ,‬מצא עצמו מתנגד לתוכנית ה"אווקואציה" המפורסמת של יהודי אירופה‪,‬‬ ‫שהגה ז'בוטינסקי‪ .‬את הסיבות להתנגדותו הציג במכתב אלי בזו הלשון‪" :‬איך יכול ז'בוטינסקי לתבוע‬ ‫מהיהודים לעזוב את פולין לחלוטין‪ ,‬לאחר שתרמנו כה רבות להיסטוריה שלה?"‬ ‫האמת ניתנה להיאמר שז'בוטינסקי לא היה מעולם לא דוגמטי‪ ,‬לא קיצוני ובוודאי לא מי שכשל‬ ‫במבחן האמינות האינטלקטואלית‪ .‬הוא הבין שהערבים יתנגדו בכל מאודם לכינון רוב יהודי בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬והשלים עם העובדה הזאת‪ .‬כן הבין את תקפות התביעה הערבית לחזקה על ארץ ישראל‪,‬‬ ‫השלים עם קיומה והאמין בכל לבו שתקפותה נופלת מתקפות התביעה היהודית‪ .‬הערבים‪ ,‬כך אמר‪,‬‬ ‫יסתגלו בסופו של דבר למדינה היהודית‪ :‬בתקופת הביניים יהיה צורך ב"קיר ברזל"‪ ,‬שיבטיח את‬ ‫היהודים מפני האיבה הערבית‪ .‬הוא דחה בשתי ידיו‪ ,‬באותה מידה של החלטיות‪ ,‬גם את רעיון‬ ‫ה"אווקואציה" של הערבים מארץ ישראל וגם את המחשבה על הקמת מדינה דו־לאומית‪ ,‬משותפת‬ ‫ליהודים ולערבים‪ .‬הזמן‪ ,‬חשב ז'בוטינסקי‪ ,‬יפתור את הבעיה‪ .‬ארץ ישראל השלמה‪ ,‬הצהיר‪ ,‬גדולה די‬ ‫הצורך להכיל מיליון ערבים ועוד מיליון צאצאים שלהם‪ ,‬וכן כמה מיליוני יהודים‪ ,‬ולאפשר לכל אלה‬ ‫לחיות בשלום‪.‬‬ ‫אשר לי עצמי‪ ,‬שום דבר ממה שלמדתי מאז ימי נעורי בפולין לא שינה‪ ,‬לא הפחית ולא מהל את‬ ‫אמונתי בהגיונם ובצדקתם של יעדי האקטיביזם הציוני‪ ,‬על פי הנוסח של ז'בוטינסקי‪ ,‬וגם לא את‬ ‫הכרתי בהדר של היעדים הללו‪.‬‬ ‫בנקודה זו עלי להתייחס להתפתחות חשובה שהתרחשה בארץ ישראל שנתיים לפני צאתי מפולין‪,‬‬ ‫יצרה בגופה של הציונות פצע עמוק‪ ,‬שלא נרפא לחלוטין עד היום‪ ,‬והטביעה‪ ,‬בתור שכזאת‪ ,‬את‬ ‫חותמה על אותו פרק חיים שלי‪.‬‬ ‫ב־‪ 1933‬ניכר גידול רציני מאוד בכוחה של התנועה הציונית הרוויזיוניסטית‪ ,‬שז'בוטינסקי הקים‬ ‫ב־‪ .1925‬שנתיים לפני כן‪ ,‬ב־‪ ,1931‬כבר הגיעו הרוויזיוניסטים למעמד של הסיעה השלישית בגודלה‬ ‫בקונגרס הציוני הי"ז וחמישים ושניים הצירים שלהם הצליחו לכלול בסדר היום דיון ב"מטרה‬ ‫הסופית של הציונות"‪ ,‬מתוך כוונה שהקונגרס יכריז כי הציונות שואפת להקים לאלתר מדינה יהודית‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬משני עברי הירדן‪ .‬הם נכשלו בהצבעה בסיכום הדיון הזה‪ ,‬אבל הצליחו לגבש‬ ‫קואליציה שהביאה להדחתו של ד"ר חיים ויצמן מתפקידו כנשיא ההסתדרות הציונית‪ .‬אחר כך‬

‫המשיכו ללכת מחיל אל חיל ברחוב היהודי‪ ,‬במיוחד בפולין ובארצות הבלטיות‪ .‬לנוכח הרדיפות‬ ‫האנטישמיות והמצוקה הכלכלית‪ ,‬שהלכו וגברו‪ ,‬נמצאו יותר ויותר יהודים שדבקו בבשורה הלאומית‬ ‫העל־מעמדית של ז'בוטינסקי והסתייגו מהרעיונות הסוציאליסטיים של מפלגות הפועלים הציוניות‪,‬‬ ‫ובראשן מפא"י‪ .‬כישרון הנאום האגדי של המנהיג הרוויזיוניסטי תרם גם הוא להגדלת הפופולריות‬ ‫שלו‪ ,‬והדברים הגיעו עד כדי אפשרות ריאלית שהבחירות לקונגרס הציוני הי"ח יסתיימו בניצחונו‬ ‫והוא יקבל לידיו את שרביט ההנהגה הציונית‪.‬‬ ‫ראשי מפא"י‪ ,‬ובמיוחד דוד בן־גוריון‪ ,‬היו ערים להתפתחויות הללו וניסו לבלום אותן‪ .‬העימות‬ ‫הפוליטי בינם ובין ז'בוטינסקי פרץ בארץ ישראל כבר שנים אחדות לפני כן‪ ,‬והחריף במיוחד בגלל‬ ‫תביעתה התקיפה של ההסתדרות הכללית להחזיק במונופול על חלוקת עבודה ועל סכסוכי עבודה‪ .‬לא‬ ‫זו בלבד שלשכות העבודה ההסתדרותיות היו נגועות בפוליטיזציה וקיפחו את מי שלא היה חבר‬ ‫במפלגה המתאימה‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬את מי שזוהו כרוויזיוניסטים ‪ -‬הן גם ניהלו מלחמת חורמה נגד‬ ‫פועלים ומעסיקים שלא הכירו ב"קדושתן"‪ .‬יותר מכך‪ ,‬ההסתדרות הפעילה במלחמה הזאת את נשק‬ ‫השביתה על יסוד שיקולים פוליטיים מובהקים‪ ,‬הציגה את חסידי ז'בוטינסקי שכפרו במרותה כמפירי‬ ‫שביתה וקראה לא אחת לפעול נגדם אפילו באלימות‪ .‬בתוך זמן לא רב נוספו לכך גם האשמות של‬ ‫התנועה הרוויזיוניסטית ב"פאשיזם" עיוור ובהיותה גורם מסוכן לשלום הציבור היהודי ולעתיד‬ ‫המפעל הציוני‪.‬‬ ‫הרוחות ביישוב ובגולה התלהטו מאוד ובמערכת הבחירות לקונגרס הציוני הי"ח עמד ריח של‬ ‫מלחמת אזרחים ממשמשת ובאה‪ .‬ובכל זאת לא היה קשה להבחין שהכף נוטה לעברו של ז'בוטינסקי‪.‬‬ ‫המונים נהרו לעצרות שהוא נאם בהן וקידמו בתשואות את נימוקיו החותכים ואת הסיסמאות‬ ‫הברורות שהעלה‪ .‬הגידופים שהוטחו בו ‪ -‬הניסיונות להציגו כדמגוג וריאקציונר ‪ -‬פעלו כבומרנג‬ ‫ודומה שרק הגבירו את כוח המשיכה שלו‪.‬‬ ‫ואז הגיע אותו לילה מר ונמהר של ‪ 16‬ביוני ‪ :1933‬ד"ר חיים ארלוזורוב‪ ,‬כלכלן צעיר ברוך‬ ‫כישרונות‪ ,‬ראש המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית ואחד ממנהיגיה הבולטים ביותר של מפא"י‪,‬‬ ‫נורה למוות בעת שטייל עם רעייתו על שפת הים בתל אביב‪ .‬מפלגתו מוכת היגון והאימה הפנתה‬ ‫אצבע מאשימה כלפי הרוויזיוניסטים‪ .‬תחילה היו אלה רמזים בלבד‪ ,‬אבל בתוך שלושה ימים כבר‬ ‫נשמעו ביטויים מפורשים‪ .‬המשטרה הבריטית עצרה חשוד ‪ -‬רוויזיוניסט צעיר ושמו אברהם סטבסקי‬ ‫ וסימה ארלוזורוב‪ ,‬אלמנתו של הנרצח‪ ,‬קבעה במסדר זיהוי כי הוא האיש שירה בבעלה‪ .‬מכאן‬‫ואילך טענו מנהיגי מפא"י בקול גדול כי אזהרותיהם הנוראות אכן התגשמו והרוויזיוניסטים שלחו‬ ‫ידם בטרור עקוב מדם נגד הנהגת היישוב‪.‬‬ ‫במבט לאחור‪ ,‬קשה לדעת עד כמה האמינו אותם מנהיגים בצדקתם מלכתחילה‪ ,‬עד כמה נסחפו‬ ‫אחרי רגשותיהם‪ ,‬ועד כמה ערכו חשבון צונן של הרווח הפוליטי שאפשר להפיק מהפרשה הזאת‪.‬‬ ‫עובדה היא‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬שהנהגת מפא"י ניצלה כל בימה אפשרית לזקוף את רצח ארלוזורוב לחובת‬ ‫ז'בוטינסקי וחסידיו‪ ,‬וכן עובדה היא שאחדים מפעיליה הבולטים של מפלגה זו היו מעורבים בהטיית‬

‫עדויות ובעיוות ראיות‪ ,‬במגמה להביא להרשעה של סטבסקי ושל שני רוויזיוניסטים אחרים ‪ -‬אבא‬ ‫אחימאיר וצבי רוזנבלט ‪ -‬שהואשמו בסיוע לסטבסקי‪.‬‬ ‫אני זוכר כי בימים הראשונים לאחר הרצח הייתי מוכה הלם‪ ,‬בדומה לכל חברי הבית"רים בוורשה‪.‬‬ ‫התקשינו להאמין שאחד משלנו התיר לעצמו לרצוח יהודי אחר‪ ,‬קל וחומר מנהיג ציוני בולט‪ ,‬אבל‬ ‫הידיעות בכלי התקשורת כמו טפחו על פנינו‪ .‬והנה‪ ,‬ב־‪ 22‬ביוני‪ ,‬שישה ימים לאחר הרצח‪ ,‬הפציעה‬ ‫קרן אור באפלה שסגרה עלינו‪ .‬בעיתון היידי "מאמענט" הופיע מאמרו של ז'בוטינסקי "קאלט און‬ ‫פעסט" )כלומר‪ ,‬בקרירות ובאיתנות( ובו נקבעו שתי הנחות יסוד מכריעות‪ :‬ראשית‪ ,‬שיהודי טוב לא‬ ‫יוכל להעלות על דעתו כי יהודי רצח יהודי; שנית‪ ,‬שסטבסקי הוא קורבן להסתה‪ ,‬ואפילו ל"ספסרות‬ ‫בדם"‪" .‬יחד עם חברי ותלמידי"‪ ,‬כתב ז'בוטינסקי‪" ,‬הנני מצהיר‪ :‬יהיו לשנינה ולקללה הרצח והרוצח‬ ‫הארור‪ .‬אם זר הוא הרוצח‪ ,‬אין אני שופטו‪ ,‬ואם יהודי הנהו ‪ -‬דבר שאיני נותן בו אמון ‪ -‬ארור יהיה‪,‬‬ ‫ארור עוד יותר מאותו טירוף אדום שיצר בארץ ישראל את האווירה של סכינאות"‪.‬‬ ‫למקרא דבריו של ז'בוטינסקי רווח לנו במקצת‪ ,‬ולימים שמחנו לראות שביטחונו בחפותו של‬ ‫סטבסקי מצא מסילות ללבם של אישים דגולים ובכללם הרב קוק‪ ,‬רבה הראשי של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬אבא אחימאיר וצבי רוזנבלט זוכו במהלך הדיון המשפטי בערכאה הראשונה ובסיומו‪,‬‬ ‫ואילו סטבסקי הורשע תחילה ברצח‪ ,‬אך בית המשפט לערעורים מצאו זכאי בשל חוסר ראיות‬ ‫מספקות‪ .‬מאוחר יותר אף נחשפו בעליל חלק מהעוולות שנעשו בעת החקירה המשטרתית‪ .‬אבל כל‬ ‫הדברים האלה לא הספיקו לסיכולה של ההתפתחות הפוליטית החדשה‪ .‬התנופה הרוויזיוניסטית‬ ‫בציבור הבוחרים לקונגרס נבלמה ונהדפה לאחור‪ .‬כשנפתחו הקלפיות‪ ,‬התברר שתנועתנו ירדה מ־‪21‬‬ ‫אחוז ל־‪ 13.5‬אחוז‪ ,‬וזכתה רק לארבעים ושלושה צירים בקונגרס‪ ,‬ואילו ידה של מפא"י היתה על‬ ‫העליונה‪ .‬מחול השטנה לאחר הרצח עשה אפוא מה שלא עשו כל הוויכוחים בין שני המחנות לפני כן‪.‬‬ ‫מפא"י השתלטה על התנועה הציונית וז'בוטינסקי ואנשיו שבו ונדחקו לעמדה של מיעוט מבודד‪ ,‬והיו‬ ‫עתידים לפרוש בתוך שנתיים ולהקים את ההסתדרות הציונית החדשה‪ .‬רק כעבור שנים רבות‪,‬‬ ‫ב־‪ ,1977‬זכה מנחם בגין ז"ל‪ ,‬מנהיג תנועת החרות ותלמידו של ז'בוטינסקי‪ ,‬להיבחר לראשות‬ ‫הממשלה ולהחזיק בהגה שלא ניתן למורו ורבו‪.‬‬ ‫בעת שז'בוטינסקי פרש מההסתדרות הציונית כבר הייתי בארץ ישראל‪ .‬זמן רב לפני כן ידעתי‬ ‫בבירור שאעשה את הצעד הזה ואנטוש את פולין לצמיתות‪ .‬השאלה היחידה היתה מתי‪ ,‬והתשובה‬ ‫הזדקרה לנגד עיני בלכתי באחד הימים ברחובות ורשה‪ .‬מוכר עיתונים הכריז בקולי קולות על‬ ‫"הוצאה מיוחדת"‪ ,‬וכשקניתי את העיתון מידיו קראתי את החדשות ה"חמות" בו במקום‪ :‬יוזף גבלס‪,‬‬ ‫שר התעמולה הנאצי‪ ,‬מתכנן ביקור בבירה הפולנית‪ .‬אינני יודע מה היתה תגובתם של אנשים אחרים‬ ‫בקרבתי‪ .‬אפשר שלא הגיבו בכלל‪ .‬אבל אני שאלתי את עצמי מיד‪" :‬מה אתה עושה כאן? פולין אבודה‬ ‫לחלוטין"‪ .‬שוב לא היה לי בה שום מקום‪ .‬עכשיו ידעתי‪ ,‬מעבר לכל ספק‪ ,‬כי אוכל לסייע לאינטרסים‬ ‫הלאומיים רק בארץ ישראל‪ .‬בתוך שעות אחדות פתחתי בהכנות המעשיות לעלייה‪.‬‬

‫פרק שני‬ ‫ירידה למחתרת‬ ‫‪ ‬‬ ‫אם רוב העולים לארץ נאלצו להתנסות בחבלי קליטה והתאקלמות‪ ,‬הנה מצבי שלי היה שונה‬ ‫לחלוטין‪ .‬הרגשתי כאן כמו בביתי ממש מהרגע הראשון‪ ,‬מיד לאחר שהאונייה "פולוניה" הטילה עוגן‬ ‫בנמל יפו‪ .‬על הסיפון היו צעירים רבים ‪ -‬חלקם סטודנטים‪ ,‬כמוני ‪ -‬ולא מעט זוגות "פיקטיביים"‪:‬‬ ‫תושבים ארץ־ישראלים שנישאו לבחורות יהודיות מפולין לפרק זמן קצרצר‪ ,‬כדי לזכותן בהיתר‬ ‫כניסה לארץ‪.‬‬ ‫במבט לאחור‪ ,‬דומה שתחושת השייכות והנוחות נבעה בעיקר מתקופת לימודי בבתי הספר של‬ ‫"תרבות" ומכך שקראתי‪ ,‬שמעתי וחשבתי על הנעשה ביישוב במידה כה רבה‪ ,‬עד שהכרתי מראש‬ ‫כמעט כל פרט הקשור באורח החיים בתוכו‪ .‬סגנון הלבוש‪ ,‬סוגי המזונות‪ ,‬אפילו שמות הרחובות‬ ‫ושיירות הגמלים על חוף הים לא היו זרים לי‪ .‬שוטטתי בחוצות תל אביב והתפעלתי מהמראות‬ ‫ומהקולות‪ ,‬מכל דבר‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה התפעלתי מן המזל שהאיר לי פנים‪ .‬הייתי צעיר בן עשרים שהגיע למחוז חפצו‪,‬‬ ‫למקום ששאפתי בכל לבי להגיע אליו‪ .‬הייתי כשיר‪ ,‬נמרץ ומשתוקק למצוא את מקומי בין ‪ 400‬אלף‬ ‫בני היישוב‪ .‬ידעתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬על חילוקי הדעות המרים בין הפלגים השונים והתוודעתי במהרה‬ ‫להבדלים של רקע ושל סגנון‪ ,‬אבל התקווה הקולקטיבית היסודית כמו ריחפה בחלל האוויר והעשירה‬ ‫את התחושה הטובה‪ .‬אפילו האקלים נראה לי כחלק מן הנס‪ .‬עמדנו במחצית נובמבר ‪ 1935‬ולא היה‬ ‫זכר לקור המקפיא של פולין )שכבר נראתה לי חלק מפלנטה אחרת(‪ .‬אור השמש היה מסנוור‪,‬‬ ‫השמים נקיים מענן והשלג נראה רק בתמונות‪ .‬זה היה כמעט טוב מכדי שיהיה אמיתי‪ ,‬וככל שאני‬ ‫מתקשה להשתמש במילים שכאלה‪ ,‬איני יכול שלא להגדיר את השבועות הראשונים שלי בארץ‬ ‫ישראל תקופה שכולה עונג והנאה‪.‬‬ ‫מטבע הדברים לא היה די בכך‪ .‬הייתי צריך להשתכר למחייתי‪ ,‬וגם בעניין זה שפר עלי גורלי‬ ‫הרבה יותר מן הממוצע‪ .‬מצאתי עבודה כמעט מיד‪ .‬תחילת עבדתי בבניין‪ ,‬בדומה לרבים מהעולים של‬ ‫שנות השלושים‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬בעקבות תקופה קצרה של אבטלה‪ ,‬הגעתי למשרד של רואי חשבון שפתח‬ ‫סניף בתל אביב‪ .‬הנהלת חשבונות לא היתה בדיוק העבודה שקיוויתי להתפרנס ממנה בארץ‪ ,‬אבל‬ ‫ידעתי את סוד הריכוז ולמדתי מהר‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הכסף שחסכתי הספיק לפרוע את ההלוואות שלקח‬ ‫אבי בפולין כדי לממן את עלייתי‪ .‬ומה שחשוב עוד יותר‪ ,‬לאחר שעות העבודה הייתי חופשי להתמסר‬ ‫לדברים שעניינו אותי יותר מכול‪.‬‬ ‫לא שכחתי שעליתי כסטודנט‪ ,‬ומלכתחילה גם ניסיתי להמשיך בלימודים באוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ .‬נרשמתי לפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬שהיתי זמן מה בהר הצופים‪ ,‬שמעתי בעיקר הרצאות‬ ‫בהיסטוריה יהודית מפיו של פרופ' יוסף קלוזנר‪ ,‬ואפילו נאמתי בשתיים‪-‬שלוש פגישות של‬ ‫סטודנטים‪ .‬אבל הניסיון כולו לא האריך ימים‪ .‬חיש קל התברר לי שהעניינים האקדמיים יצטרכו‬

‫להמתין‪ .‬היו משימות דוחקות יותר‪ ,‬ואני רציתי מאוד לעסוק בהן‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כמעט שישים שנה‬ ‫לאחר מכן קיבלתי תואר אקדמי במשפטים ‪ -‬בזכותה של אוניברסיטת בוסטון‪ ,‬שעשתה אותי‬ ‫באדיבותה הרבה‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1991‬לדוקטור של כבוד‪ .‬אינני מחבב טקסים‪ ,‬אבל הטקס ההוא היה‬ ‫מרנין ואני השתעשעתי בגילוי שיש בחיים מעגלים הנסגרים אחרי ככלות הכול‪.‬‬ ‫הבריטים דיברו באותן שנים על "מאורעות" או "הפרות סדר" בארץ ישראל‪ ,‬אבל לאמיתו של‬ ‫דבר היתה זו מתקפה ערבית אנטי־יהודית‪ ,‬שנועדה בראש ובראשונה לשים קץ‪ ,‬אחת ולתמיד‪,‬‬ ‫לעלייה היהודית לארץ‪ .‬הפרשה כולה התמשכה על פני שלוש שנים‪ ,‬עלתה בחייהם של אלפיים‬ ‫ערבים )כמו בהזדמנויות אחרות‪ ,‬רובם נהרגו בידי ערבים(‪ ,‬של שש מאות וארבעים יהודים ושל‬ ‫יותר ממאה אנגלים‪ ,‬והיתה מלווה בשביתה כללית של הערבים‪ .‬אבל המזימה הערבית לא עלתה יפה;‬ ‫היהודים לא פחדו והעלייה לא פסקה מעולם ‪ -‬אף על פי שהיתה עתידה ללבוש צורות שונות‪ .‬לעומת‬ ‫זאת נפל פחד על הבריטים‪ ,‬שעשו מאז ואילך כמיטב יכולתם להקטין בעקביות את מספר היהודים‬ ‫הרשאים להיכנס בשערי הארץ‪ ,‬ולפייס בכך את הערבים‪ .‬וכך קרה ששאלת העלייה נקבעה באותה‬ ‫תקופה כלב לבה של הבעיה הארץ ישראלית וכלב לבם של היחסים בין הבריטים ובינינו‪.‬‬ ‫גם אם העלייה הבלתי־פוסקת היתה התגובה היהודית המשמעותית ביותר לטרור הערבי‪ ,‬לא היתה‬ ‫שום אפשרות לראותה כתגובה האחת והיחידה‪ .‬במקביל לה התעורר צורך דוחק של היישוב להתגונן‬ ‫מפני הפורעים‪ .‬בשנים הראשונות של השלטון הבריטי בארץ ישראל דרש ז'בוטינסקי במפגיע להקים‬ ‫מיליציה יהודית רשמית וגלויה‪ ,‬שתפעל בפיקוח בריטי ותסתייע בבריטים‪ ,‬ואילו ההנהגה הציונית‬ ‫הממוסדת‪ ,‬שכללה את מפלגות הפועלים‪ ,‬משכה בכיוון ההפוך וצידדה בהקמת גוף עצמאי‪ ,‬בלתי־תלוי‬ ‫בבריטים‪ ,‬שלא יהסס בשעת הצורך לרדת למחתרת‪ .‬הגוף הזה אכן הוקם ונעשה לארגון ההגנה‪ ,‬והיה‬ ‫עתיד‪ ,‬במרוצת הזמן‪ ,‬לפעול בגלוי ובחשאי‪ ,‬לעתים בידיעת הבריטים‪ ,‬באופן לגאלי למחצה‪ ,‬ולעתים‬ ‫בהסתר ונגדם ותוך התנגשויות קשות עמם‪.‬‬ ‫הפרעות של ‪ ,1929‬שנודעו כמאורעות תרפ"ט‪ ,‬מצאו את ההגנה במצב ביש‪ :‬נשקה היה דל‪ ,‬אנשיה‬ ‫לא הוכשרו כהלכה והמערכת הארגונית היתה כושלת ובלתי־יעילה‪ .‬יחידות ההגנה לא גילו שום‬ ‫כוונה לנקוט יוזמה משלהן או לבצע פעולות תגמול מכל סוג שהוא‪ .‬המאמצים הושקעו בעיקר‬ ‫בשמירה על היישובים היהודיים‪ ,‬ורבים סברו שפעילות זו‪ ,‬חשובה ככל שהיתה‪ ,‬אינה מספקת ואינה‬ ‫מתאימה לנסיבות‪ .‬ברחבי היישוב הלכה וגברה התחושה שלכל הפחות אי־אפשר להשלים עם הריגת‬ ‫יהודים‪ ,‬בשל יהדותם‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬שיש למנוע הרג כזה בכל מחיר‪ ,‬ויש לקחת נקם מיידי בכל‬ ‫מקרה שפעולות המנע לא יועילו‪ .‬התסכול המעמיק והביקורת הגואה על אוזלת ידה של ההגנה הוליכו‬ ‫ב־‪ 1931‬לפיצול בשורותיה ‪ -‬ולהקמתו של ארגון ב' או ההגנה הלאומית‪.‬‬ ‫מדיניות ההבלגה של ארגון ההגנה‪ ,‬שהיתה גם המדיניות הרשמית של מוסדות היישוב‪ ,‬התבססה‬ ‫על שיקולים שנראו מעשיים והגיוניים למדי‪ ,‬והיו קבילים בחוץ לארץ‪ ,‬במיוחד בבריטניה‪ .‬באין‬ ‫תגמול‪ ,‬באין טרור נגדי‪ ,‬אם שום יד אינה מורמת לתקוף את הערבים‪ ,‬נבצר לכאורה מהבריטים‬ ‫לדבר על "מלחמת אזרחים" או על "התנגשויות בין ערבים ויהודים"‪ ,‬אפילו אם הפקידים העוינים‬ ‫של הממשלה המנדטורית רצו בכך בכל מאודם‪ .‬מעבר לכל הדברים האלה‪ ,‬הממסד הציוני חשש שכל‬

‫התרסה גלויה נגד הבריטים ‪ -‬שלא לדבר על קריאת תיגר רצינית ‪ -‬עלולה לסכן את עצם קיומו של‬ ‫המפעל הציוני‪ ,‬שכבר הספיק לתבוע השקעה אדירה של מאמצים ומשאבים ולעלות בקורבנות לא‬ ‫מעטים‪.‬‬ ‫אבל חיש קל התברר שמדיניות ההבלגה היא הרת אסון‪ .‬קוצר הראות וההונאה העצמית חברו בה‬ ‫לאמונה בלתי־מוצדקת ביושר לבם של הבריטים‪ ,‬אמונה שאני ושכמותי לא יכולנו למצוא לה שום‬ ‫הסבר‪ .‬אם נימנע מלהרגיז את השלטונות‪ ,‬כך חשבו הוגי ההבלגה‪ ,‬הרי במוקדם או במאוחר יתעורר‬ ‫מצפונה של המעצמה שהבטיחה לנו )בהצהרת בלפור( ולעולם התרבותי )בכתב המנדט של חבר‬ ‫הלאומים( לסייע בהקמת הבית הלאומי היהודי‪ .‬לא סתם יתעורר‪ ,‬אלא שבריטניה הגדולה אף תכה על‬ ‫חטא הכניעה לסחטנות הערבית ותגמול ליישוב בעין יפה על שהתנהג כיאות‪ .‬הטענה השכלתנית‬ ‫הזאת נעשתה לעיקר אמונה של ההנהגה הציונית‪ .‬בן־גוריון אף טען‪ ,‬במכתב לנציב העליון ארתור‬ ‫ווקופ‪ ,‬כי ההבלגה היהודית לא נבעה מתוך חולשה או פחד אלא "רק מתוך שכנוע מוסרי החדור‬ ‫עמוק"‪ .‬הוא הוסיף ואמר‪ ,‬בישיבת הוועד הלאומי‪" :‬אין אנו ערבים‪ ,‬ואותנו מודדים בקנה מידה אחר‪.‬‬ ‫ואיתנו יחמירו כחוט השערה‪ ...‬כוחנו בהגנה‪ ...‬וכוח זה יצליח וינחיל ניצחון פוליטי אם תדע אנגליה‬ ‫וידע כל העולם שאנו מגִנים ולא מתקיפים‪ ".‬ארגון ב' טען‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי יש לרדוף את האשמים‬ ‫ברצח יהודים ולהענישם וכי ההגנה ‪ -‬בגישתה‪ ,‬במעשיה ובמחדליה ‪ -‬מסייעת לערבים ולבריטים‬ ‫כאחד‪ .‬כאשר משאירים את היוזמה בידי הערבים‪ ,‬טענו בעלי ההשקפה הזאת‪ ,‬ומניחים לבריטים‬ ‫לוותר לערבים בלי לחשוש מהתגובה היהודית‪ ,‬הרי זו הזמנה מפורשת לערבים להמשיך בשלהם‪.‬‬ ‫גרוע מכך‪ ,‬מדיניות ההבלגה הופכת בעצם את היישוב כולו למטרה קלה לפורעים‪ ,‬ועושה כל יהודי‬ ‫לקורבן פוטנציאלי‪ .‬לכל אלה נוספה גם הטענה הניצחת שההבלגה מחוללת תוצאות הרסניות מבחינה‬ ‫רגשית ומורלית‪ ,‬כרוכה באי־כבוד‪ ,‬ואחת דינה‪ ,‬כמתודולוגיה‪ ,‬להיכשל‪ .‬שלא במפתיע נמצאו ביישוב‬ ‫היהודי בארץ יותר ויותר תומכים בהשקפות הללו‪.‬‬ ‫מדיניות ההבלגה של ההנהגה הציונית עמדה בעינה‪ ,‬במלואה‪ ,‬במשך שנה או שנתיים‪ .‬אחר כך‪,‬‬ ‫תחת לחץ עז‪ ,‬מבית ומחוץ‪ ,‬החלה צמרת ההגנה להודות בהדרגה‪ ,‬בינה לבין עצמה‪ ,‬בצורך החיוני‬ ‫לנקוט אמצעים דרסטיים יותר‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬מפקדי ההגנה‪ ,‬שגם ניסו לשכנע את הדרג המדיני‬ ‫בצדקת התמורה הזאת‪ ,‬החליטו לאמץ גישה אופנסיבית ‪" -‬לצאת מהגדר"‪ ,‬ליזום פעולות נגד כנופיות‬ ‫ערביות ולהילחם על שליטה בשטחים‪ .‬אלא שפרק זה שייך כבר לסיפור אחר‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬אולי באורח בלתי־נמנע‪ ,‬התפתחו חילוקי דעות וניגודי מזג גם בתוך ארגון ב'‪,‬‬ ‫שהתפצל‪ .‬מקצת חברים חזרו לכור מחצבתם בארגון ההגנה‪ ,‬אבל יותר ממחצית החברים החליטו‬ ‫להישאר במסגרת נפרדת‪ ,‬שנודעה מאז ‪ 1937‬בשם הארגון הצבאי הלאומי‪ ,‬ובראשי התיבות אצ"ל‪.‬‬ ‫נמניתי עמהם‪.‬‬ ‫דומני שיש לא מעט עניין בהתפתחות הפוליטית של ארגוני המחתרת‪ .‬ההגנה החלה את דרכה‬ ‫כמיליציה עצמאית של הגנה עצמית‪ ,‬נעשתה במרוצת הזמן לצבא העומד לרשות המוסדות הציוניים‪,‬‬ ‫ככלי לביצוע המדיניות שלהם‪ ,‬ונשארה כזאת עד לכינונו של צה"ל ב־‪ .1948‬ארגון ב' הלך תחילה‬ ‫בעקבות ההגנה‪ ,‬תוך הטעמה של קומץ הבדלים חסרי משמעות‪ .‬אחר כך נעשה לעוצבה מבצעית של‬

‫מתנדבים‪ ,‬קשורים יחדיו באידיאולוגיה לאומית מיליטנטית‪ .‬מטרתם העיקרית‪ ,‬לפחות בניסוח של‬ ‫בכירי המפקדים והעסקנים‪ ,‬היתה לתפוס את הארץ בכוח הזרוע‪ ,‬אם יהיה צורך בכך‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬הם ביקשו ליצור ישות שתוכל לייסד במהרה מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬התפיסה הזאת‪,‬‬ ‫שהוליכה מדרך הטבע לעימותים חריפים‪ ,‬תחילה עם הערבים ואחר כך עם הבריטים‪ ,‬קנתה את לבי‬ ‫בעומק ההיגיון שלה ב־‪ ,1937‬בעת שקראתי מאמר מחשמל ושמו "עינינו נשואות אל השלטון"‪.‬‬ ‫מחברו‪ ,‬אוריאל הלפרין־שלח‪ ,‬משורר צעיר ותוסס שנודע בשם העט יונתן רטוש‪ ,‬הכריז בפרוזה‬ ‫לוהטת כי "התנועה הלאומית העברית" אינה צריכה להמתין להתהוות רוב יהודי בארץ כדי להכריז‬ ‫על הקמת מדינה ריבונית‪ .‬אם ז'בוטינסקי‪ ,‬הלגאליסט בכל נימי נפשו מאז ומתמיד‪ ,‬הכריז כי ‪ 51‬אחוז‬ ‫ברוב הזה צריכים להצביע תחילה למען הכרזת הריבונות הזאת‪ ,‬הנה רטוש קבע בפסקנות כי הצבעת‬ ‫הרוב אינה דרושה מכול וכול‪ .‬עלינו לקבוע תחילה עובדות מדיניות ולדאוג ל"מסירת השלטון המלא‬ ‫על ארץ ישראל כולה לידי גוף עברי‪ ,‬שיוכר על ידי חבר הלאומים וארצות הברית כבעל השלטון‬ ‫המלא על ארץ ישראל מטעם עם ישראל"‪ .‬גוף כזה ‪ -‬קרי‪ ,‬ממשלה ‪ -‬יכונן את המדינה ויפתחה‪ ,‬יקלוט‬ ‫עלייה‪ ,‬ידאג להתיישבות ברחבי הארץ וייצור את מכלול התנאים הדרושים לצמיחת המדינה‬ ‫ולשלבים הראשונים בהתקדמותה‪ .‬הרעיון הזה והשתמעויותיו דיברו אל לבי‪ ,‬ולכן החלטתי להתמסר‬ ‫בכל מאודי למימושו‪ .‬הדברים לא התגלגלו בדיוק בדרך שרטוש חשב שיתגלגלו או שראוי להם‬ ‫להתגלגל‪ ,‬אבל העובדה בעינה עומדת שעם הקמת המדינה‪ ,‬כמעט אחת־עשרה שנים לאחר פרסום‬ ‫המאמר‪ ,‬היהודים היו עדיין מיעוט בארץ ישראל‪ .‬כך או כך‪ ,‬בין הזמנים נעשה הארגון הצבאי הלאומי‬ ‫לראש החץ של המאבק על הגשמת הפילוסופיה האמורה‪.‬‬ ‫בנקודה זו אני רואה לנכון לשוב ולהזכיר את הקשר הישיר בין גילויי האלימות והטרור של ערביי‬ ‫ארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים ובין אלה של שנות השמונים וראשית שנות התשעים‪ .‬בניגוד‬ ‫לדעה רווחת בקרב רבים‪ ,‬הגילויים הללו לא החלו עם הקמת אש"ף ב־‪ 1964‬אלא הרבה לפני כן‪.‬‬ ‫אבל בכל השנים הללו לא חל שום שינוי במשימות ובמטרה של הטרוריסטים עצמם‪ .‬הם ביקשו מאז‬ ‫ומתמיד לבלום‪ ,‬אם לא לחסל‪ ,‬את העלייה היהודית לארץ ישראל ואת ההתיישבות היהודית בכל‬ ‫רחבי הארץ ‪ -‬והם לא הסתירו את מבוקשם‪ .‬היו אלה גורמים אחרים שבחרו‪ ,‬מטעמים גלויים לעין‪,‬‬ ‫להתעלם מיעדי המלחמה המוצהרים של הערבים‪ ,‬או לרככם ולתאר אותם רק כגוזמאות מזרח‬ ‫תיכוניות‪ .‬כן ראוי לציין כי לטרור הערבי של הימים ההם לא היה דבר וחצי דבר עם שאיפה לאומית‬ ‫ כמו זו שלנו ‪ -‬להשתחרר מעול השלטון הבריטי ולזכות בריבונות‪ .‬מרחץ הדמים היה מכוון תמיד‬‫נגד היהודים והמניע היחיד שלו היה תאוות חורבן‪ .‬כאשר התקוממו הערבים נגד הבריטים‪ ,‬ב־‪,1936‬‬ ‫היה זה רק בקשר ליהודים‪ ,‬לעלייה היהודית‪ ,‬לסילוק היהודים‪ .‬הם לא ביקשו להשתלט על הארץ או‬ ‫לדחוק את רגליהם של הבריטים‪ ,‬ממש כשם שלא ניסו לממש את הזכויות שהוקנו להם בהחלטת‬ ‫החלוקה‪ ,‬ב־‪ 29‬בנובמבר ‪ ,1947‬ולא הקימו מדינה בשטחי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה שהיו מיושבים אז על‬ ‫טהרת האוכלוסייה הערבית‪ .‬כל משאביהם וכל האנרגיה שלהם הושקעו רק במאמץ חסר תכלית‬ ‫ותוחלת להקשות את חיינו שלנו‪.‬‬

‫הממשלה המנדטורית‪ ,‬מצדה‪ ,‬לא גילתה לא רצון ולא יכולת להשיב את הסדר הציבורי על כנו‪.‬‬ ‫שלוחיה פעלו ברשלנות‪ ,‬התמהמהו בהעמדת הטרוריסטים העצורים לדין‪ ,‬השהו את הניסוח והפרסום‬ ‫של התקנות הנדרשות‪ ,‬הקרינו בכל הזדמנות מבוכה ורפיון אונים ‪ -‬והעניקו בכך לערבים תחושה של‬ ‫ביטחון‪ .‬לא לחינם הצטרפה לזעקת הקרב שלהם "איטבח אל־יהוד" )שחטו את היהודים( גם הקריאה‬ ‫"אל דאולה מענא" )הממשלה איתנו(‪ .‬עובדה היא שהממשלה הבריטית בארץ ישראל לא מחתה על‬ ‫כך‪.‬‬ ‫אבל בסופו של דבר פקעה הסבלנות גם בלונדון‪ .‬עם ההחמרה במתיחות הבינלאומית‪ ,‬על סף‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬החליטה הממשלה הבריטית כי הגיעה העת לטפל בבעיה הארץ ישראלית‬ ‫בצורה רדיקלית‪ .‬הגנרל הבריטי ג'ון דיל‪ ,‬שלא חש שום רגש מיוחד כלפי הבעיה בכללותה‪ ,‬השתלט‬ ‫על המצב בתוך ארבעה שבועות‪ .‬הוא פעל במהירות‪ ,‬בלי להאזין לשום טענה‪ ,‬כפה ביד ברזל עונשים‬ ‫קיבוציים ועוצר ממושך‪ ,‬התיר מעצרים מיידיים והורה להרוס כל בית ערבי שבעליו נחשדו במתן‬ ‫מסתור לטרוריסטים‪ ,‬באגירת נשק או בכל מעשה אחר של סיוע לפעולות הטרור‪ .‬ואכן‪ ,‬המעשים‬ ‫הנפשעים התמעטו מאוד; השביתה הערבית הכללית תמה; והארץ שקטה‪ .‬ומדוע לא? גנרל דיל נצמד‬ ‫להוראות ‪ -‬ולא היו שום צוותי טלוויזיה‪ ,‬שום עיתונאים ושום מעורבות תקשורתית אחרת שיפריעו‬ ‫לו במלאכתו‪ .‬הערבים הבינו את הרמז‪ .‬הם לא חזרו בהם מכוונותיהם העוינות‪ ,‬אבל חרבם הושבה‬ ‫בינתיים לנדנה ולזמן מה השתררה מידה של רגיעה‪.‬‬ ‫החשאיות של ארגוני המחתרת לא הגיעה באותם ימים לשיאה‪ .‬הדרמטיות של חיינו בשלב ההוא‬ ‫היתה מעטה ונבעה בעיקרה מרצונם של הוותיקים להדגיש את חשיבותן של המטלות שאנו מקבלים‬ ‫על עצמנו‪ .‬קבלתי לחברות באצ"ל היתה דוגמה טובה לכך‪ .‬ה"טקס" הזה נערך באחד הערבים בכיתה‬ ‫חשוכה באחד מבתי הספר התל אביביים‪ ,‬ששימשו לאימוני המחתרת‪ .‬מקור האור היחיד היה מנורת‬ ‫נפט‪ ,‬שכוונה היישר לפרצופי‪ ,‬כדי להבטיח שלא אוכל לראות בבירור את שלושת החברים בוועדת‬ ‫הקבלה‪ ,‬המסובים ליד שולחן בקדמת החדר‪ .‬אחד מהם הציג בנימה חגיגית את השאלות הריטואליות‪:‬‬ ‫"האם אתה מוכן לקורבנות‪ ,‬אם יידרשו ממך?" "האם אתה מוכן לקבל על עצמך משמעת צבאית?"‬ ‫"האם אתה יודע שכתוצאה מהצטרפותך לארגון הזה אתה עלול לסכן את חייך?"‬ ‫השמעתי באותה נימה חגיגית את התשובות הריטואליות‪ .‬למען האמת‪ ,‬ידעתי זה שבוע כי הוועדה‬ ‫תחליט על קבלתי לארגון‪ ,‬אבל הידיעה הזאת לא הפחיתה מהתרגשותי‪ .‬כעבור ערבים אחדים נקראתי‬ ‫להתייצב בכיתה אחרת ולהישבע אמונים לאצ"ל‪ .‬גבר שניצב מאחורי סדין הקריא את מילות השבועה‬ ‫ואני חזרתי אחריהן‪ .‬אורכו של כל אחד משני הטקסים לא הגיע לחמש דקות‪ ,‬ובכל זאת היה בהם כדי‬ ‫להוסיף ממד חדש‪ ,‬ומידה לא קטנה של גאווה‪ ,‬לנדר שכבר השמעתי ביני לביני לפני כן‪.‬‬ ‫מאז ואילך חל שינוי בשגרת חיי‪ :‬המשכתי אמנם בעבודה יומיומית במשרד רואי החשבון‪ ,‬אבל מדי‬ ‫לילה בלילה עסקתי בפעילות זו או אחרת באצ"ל‪ ,‬אם ברכישת כישורים למאבק אלים בבריטים‬ ‫ובשאר גורמים עוינים ליישוב ואם בשימוש ראשוני בכישורים הללו‪ .‬השבתות הוקדשו לכך במלואן‪.‬‬ ‫לחברי ולי היה ברור מעבר לכל ספק שזו הדרך להבהיר לבריטים כי אנו נמצאים בארץ ישראל‬ ‫בזכות מלאה ולא בשום חסד‪ .‬התאמנו במגרשים ריקים‪ ,‬בפרדסים‪ ,‬במרחבי החולות של שפת הים‪,‬‬

‫שנעלמו זה מכבר מתחת לבתי המידות של תל אביב המודרנית‪ .‬התרגלתי להסתפק בשעות שינה‬ ‫מעטות מאוד ביממה‪ ,‬למדתי אפילו להסתדר פה ושם בלי שום שינה‪ .‬כן הסתגלתי לגינונים הצבאיים‬ ‫של הארגון‪ ,‬לעמידת דום בפני מפקדים‪ ,‬לקיומו של מדרג פיקודי מסוג שלא הכרתי כדוגמתו בבית"ר‬ ‫ולא חיבבתיו במיוחד גם עכשיו‪ ,‬באצ"ל‪ .‬אבל כל המשחקים הצבאיים הללו‪ ,‬בין שנראו לי ובין‬ ‫שלאו‪ ,‬היו בעצם בשוליים‪ .‬מה שנחשב בעיני היה הלימוד של שימוש בכלי נשק‪ ,‬רכישת הבנה‬ ‫מסוימת בחומרי נפץ וההתוודעות לשיקולים טקטיים‪.‬‬ ‫במבט לאחור‪ ,‬הימים ההם נראים לי כתקופת עיצוב‪ ,‬אולי לא מהנה במיוחד‪ ,‬אבל עשירה בבירור‬ ‫בחוויות מאלפות‪ .‬מפקדי הישיר הראשון‪ ,‬אהרון חייכמן‪ ,‬היה גם מפקד הארגון בכל תל אביב‪ .‬הוא‬ ‫לא חיבב אותי‪ ,‬ואני לא חשתי נוח במחיצתו‪ .‬ניכר בפניו שלא תלה בי תקוות רבות והיה בטוח‬ ‫שאסתלק בתוך זמן קצר‪ .‬אבל אני "אכזבתי" אותו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬באחד הימים נקלעתי לוויכוח פנימי על‬ ‫המשמעת במחתרת וטענתי כי צריך שהיא תהיה קשוחה יותר מהמשמעת הצבאית הרגילה ‪ -‬ואז‬ ‫גיליתי‪ ,‬בתחושה מסוימת של רווחה‪ ,‬שהנה חלה בו תמורה‪ .‬הוא חדל לדקור אותי במבטים זועפים‬ ‫והיחסים בינינו השתפרו פלאים‪ .‬לימים היינו עתידים להיפגש לעתים תדירות‪.‬‬ ‫דומה שעשיתי חיל באימונים‪ .‬עובדה היא שעד מהרה נעשיתי מטירון למפקד זוטר‪ .‬דרגתי היתה‬ ‫סגן ‪ -‬מעין מקבילה של סגן־משנה‪ .‬סופחתי ליחידות מיוחדות שעסקו בתכנון ובביצוע של פעולות‬ ‫תגמול‪ ,‬במודיעין וכן בהדרכה‪ ,‬והופקדו על ארגון נוער שנקרא "התאים הלאומיים"‪ .‬הדעת נותנת כי‬ ‫בימינו היו מציגים את התאים הלאומיים כארגון חזית‪ .‬במבט מבחוץ היה אפשר לדמות שאין זו אלא‬ ‫אחת מתנועות הנוער הרבות שקמו ביישוב ‪ -‬גוף שחבריו מעוניינים בבעיות השעה די הצורך‬ ‫להתאסף יחדיו לדיונים‪ ,‬לאחר שעות הלימודים‪ .‬למעשה היה זה גוף שפעילויותיו הוקדשו להכשרת‬ ‫הדור הבא של לוחמי הארגון‪ .‬נפגשנו אחת לשבוע‪ ,‬בצריף במרכז העיר‪ .‬ערכנו דיונים והאזנו במידת‬ ‫האפשר להרצאות של אינטלקטואלים שצידדו בהשקפות הרוויזיוניסטיות‪ .‬חזרנו וניתחנו את הבעיה‬ ‫הארץ ישראלית והרחבנו את הדיבור על יעדיו ועל תכליתו של הארגון‪ .‬אינדוקטרינציה? חינוך? אני‬ ‫משער שהיה שם מזה ומזה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬בזיכרוני חרותים הקשב והתבונה של הנערים והנערות‬ ‫שעמם נפגשתי מדי שבוע בשבוע‪ ,‬בניסיון חוזר על עצמו להצית בהם את הלהט שלי‪ .‬אחד מבני‬ ‫החבורה הזאת היה אליהו בית־צורי‪ ,‬מי שיועלה לגרדום בקהיר ב־‪ ,1944‬לאחר שיתנקש בחייו של‬ ‫הלורד מוין‪.‬‬ ‫חשוב מכך‪ ,‬כל אימת ובכל מקום שהיה צורך בדבר‪ ,‬השתתפתי בפעולות המזוינות שביצעו קבוצות‬ ‫קטנות של חברי הארגון ‪ -‬תחילה נגד ערבים ואחר כך גם נגד הבריטים‪ .‬כל אחת מהפעולות הללו‬ ‫התבצעה בעקבות התקפה רצחנית של ערבים על יהודים או מעשה נבלה של המשטרה הבריטית‬ ‫)למשל‪ ,‬שימוש בעינויים( כלפי חברינו לנשק שנפלו בידיה‪ .‬היו פעולות תגמול שנערכו בעת ובעונה‬ ‫אחת במקומות שונים ברחבי הארץ‪ ,‬כדי שרישומן יהיה גדול יותר‪ .‬תחנת הרדיו המחתרתית שלנו‬ ‫הזדרזה להודיע ברבים על הפעולות הללו‪ ,‬וכרוזים שהודבקו באישון לילה בראש חוצות ועל לוחות‬ ‫המודעות הציבוריים הסבירו במפורט את הרקע וההקשר‪ .‬איש ביישוב או בחוגי השלטון לא היה‬ ‫צריך לתהות מי אחראי לכל פעולת תגמול ‪ -‬או משום מה הוחלט לבצעה‪ .‬האצ"ל הציג מיד את‬

‫העובדות במלואן‪ ,‬וזכה אגב כך‪ ,‬בין שאר דברים‪ ,‬גם במוניטין של גוף המקיים תקשורת מדויקת עם‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫למען הסר כל ספק‪ :‬דעתנו היתה נתונה בהחלט להיבטים המוסריים של אורחות חיינו אלה‪ ,‬של‬ ‫הדברים שעשינו ושל השתמעויותיהם ותוצאות הלוואי שלהם‪ .‬האשימונו ללא הרף‪ ,‬מכל עבר‪,‬‬ ‫בנטייה מופקרת לשפיכות דמים‪ ,‬ולכן היינו רגישים מאוד בעניין זה והשקענו זמן ומאמץ לרוב כדי‬ ‫להסביר שלא היתה שום דרך אחרת‪ .‬בחנו שוב ושוב את מניעינו ואת מטרותינו ולא יצאנו לשום‬ ‫פעולה בצורה עיוורת או אוטומטית‪ ,‬או מטעמים של אלימות לשמה‪ .‬יעדנו ‪ -‬שהתגלה בדיעבד כמכנה‬ ‫משותף לאצ"ל‪ ,‬להגנה‪ ,‬ולימים גם ללח"י ‪ -‬היה להרתיע יותר מאשר להעניש‪ .‬ביקשנו להזהיר את‬ ‫הפורעים ולהשית מחיר יקר וכואב על אובדן של חיי יהודי או על פגיעה בגופו של יהודי‪ .‬פעולות‬ ‫התגמול לא היו מעולם סיבה למסיבה‪ .‬הן היו‪ ,‬בפשטות‪ ,‬צורך קיומי‪ .‬אני זוכר אותן בתור שכאלה‪,‬‬ ‫בלי שום התנצלות ובלי שום חרטה‪.‬‬ ‫כאשר הצטרפתי לאצ"ל‪ ,‬ב־‪ ,1937‬בלטו בתוכו שתי דמויות משכמן ומעלה‪ :‬מפקד הארגון דוד‬ ‫רזיאל ואברהם שטרן‪ ,‬שנודע בכינוי יאיר‪ .‬סיפורו של האצ"ל הוא הסיפור של שניהם‪ .‬לעתים‬ ‫תדירות קורה שחשכת המחתרת‪ ,‬האתגרים הייחודיים המוצגים בה לכושר העמידה והחדשנות‪,‬‬ ‫המשמעת המופלגת הנתבעת מחבריה‪ ,‬והבדידות עם הסכנה‪ ,‬הכפויות עליהם בפעילותם ובחייהם ‪ -‬כל‬ ‫אלה חוברים יחדיו לחשל גברים ונשים שכוח שיפוטם ויכולתם להנהיג גבוהים מן הממוצע‪ .‬אבל‬ ‫מפעם לפעם‪ ,‬הגם שבתדירות נמוכה מאוד‪ ,‬יקרה שאנשים מהסוג הזה יגיעו ללב לבם של החיים‬ ‫החשאיים‪ ,‬והם מצוידים מלכתחילה במלוא הכישורים הנדרשים כדי לסחוף אחריהם את זולתם‪.‬‬ ‫לפתע פתאום פונים אליהם כולם בבקשה להנחיה ולהדרכה‪ .‬אין זו אלא תולדה של הילת סמכות‬ ‫טבעית האופפת אותם‪ ,‬של מבנה אישיות המעורר תגובה של חברים לנשק בתוך חוגים סגורים‪,‬‬ ‫דרוכים על משמרתם‪ ,‬והיוצר מוקד להסתמכות מוחלטת‪ .‬גורלי זימן לי להתוודע למציאות כזאת‬ ‫מקרוב ולשרת תחת פיקודם של שניהם‪ ,‬חברים בל ייפרדו לנשק לאורך שנים‪.‬‬ ‫שניהם מצאו את מותם ‪ -‬ולא על ערש דווי ‪ -‬זמן רב לפני הקמת המדינה‪ ,‬שהיתה בראש מעיינם‬ ‫ומאבקם‪ .‬שניהם‪ ,‬אילו נשארו בחיים‪ ,‬היו משנים‪ ,‬לעניות דעתי‪ ,‬את מהלך המאורעות‪ ,‬או לפחות חלק‬ ‫נכבד ממנו‪.‬‬ ‫קורות חייו של רזיאל היו‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬יחידות במינן‪ .‬הוא נולד בליטא למשפחה דתית והגיע‬ ‫לארץ בילדותו‪ .‬לאחר שעמד בבחינות הבגרות‪ ,‬למד שנתיים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים‪ ,‬ומשם‬ ‫פנה ללימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית על הר הצופים‪ .‬אלא שתשומת לבו‬ ‫התמקדה יותר ויותר בחידושה של העצמאות היהודית בארץ ישראל‪ ,‬ובמיוחד בחידושה של המסורת‬ ‫הצבאית היהודית‪ .‬במהרה שוב לא היה יכול להעלות על דעתו שישאף לקריירה אקדמית‪ .‬שום דבר‪,‬‬ ‫כך חש‪ ,‬לא יוכל להתחרות בשותפותו האישית במאבק‪ ,‬או לשמש לה כתחליף ‪ -‬ולא נותר לו אלא‬ ‫להשתקע בפעילות מחתרתית‪ ,‬כרבים מבני דורו‪.‬‬ ‫דעתו של רזיאל היתה נתונה במיוחד להנחת היסודות לצבא יהודי מודרני‪ ,‬שיקיים‪ ,‬בתוכו פנימה‪,‬‬ ‫את המורשת של לוחמי המקרא‪ ,‬אותם גיבורים‪ ,‬שהוא‪ ,‬רזיאל‪ ,‬ראה כמו חיים לנגד עיניו‪.‬‬

‫ניצחונותיהם ומפלותיהם‪ ,‬הטקטיקות והאסטרטגיות שלהם‪ ,‬היו לחם חוקו‪ .‬הוא הכירם לפרטי‬ ‫הפרטים‪ ,‬ניתחם ובחן אותם מכל עבר‪ .‬בדרך כלל לא הרבה בדברים‪ ,‬אפילו לפי אמות המידה‬ ‫המחמירות שלי‪ .‬אבל כשנזדמן לו לדון בפומבי בענייני ביטחון‪ ,‬בעבר או בהווה‪ ,‬היה יכול להרצות‬ ‫שעות רבות‪ ,‬במפורט או על דרך ההכללה‪ ,‬ולעשות זאת בהתלהבות ובריכוז של תלמיד חכם אמיתי‪.‬‬ ‫במשך זמן מה התגוררתי בתל אביב בחדר מסופח לפנסיון בהנהלת דודתו‪ ,‬וכך קרה שהיכרותי עם‬ ‫משפחתו של רזיאל היתה טובה מהיכרותי אותו עצמו‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬הייתי רק חבר זוטר ולא‬ ‫חשוב בארגון הנתון לפיקודו‪ ,‬ולא זכיתי אלא למבט חטוף שלו בעת שפקד את אחד הקורסים שלי‬ ‫והציג פתאום שאלות נוקבות‪ .‬הזיכרון הברור ביותר שלי ממנו קשור בנאומו בטקס "ההסמכה" של‬ ‫קורס הסגנים שבו השתתפתי‪ .‬הוא הגיע לשם בלוויית רוב המפקדים הבכירים של האצ"ל בתל אביב‬ ‫ובסביבתה ‪ -‬והעובדה הזאת‪ ,‬החריגה מאוד באותם ימים‪ ,‬היתה כרוכה בסיכון גדול‪ :‬אין ספק‬ ‫שהבולשת הבריטית היתה ששה להניח יד על מלקוח כה נכבד‪ .‬אני עצמי הייתי אמור לדבר בשם‬ ‫בוגרי הקורס‪ ,‬ונוכחותו בקהל המאזינים עוררה בי מתח‪ .‬אני זוכר אותו עומד שם‪ ,‬לפני יותר מיובל‬ ‫שנים‪ ,‬מסביר לנו איך ייראו הדברים כאשר יקום צבא יהודי ומתאר את הטייסים היהודים שישייטו‬ ‫בבוא היום בשמי בגדד וקהיר‪ .‬הכול יהיה שונה אז‪ ,‬הצהיר‪ .‬לפני כן לא שמעתי שום אדם אחר‬ ‫המתבטא בדרך זו‪ ,‬והחידוש עורר בי התרגשות רבה‪ .‬עם זאת היה ברור לי שנבואתו תתגשם באמת‬ ‫ובתמים‪ ,‬אף על פי שלא הוא‪ ,‬לא אני ולא איש מעמיתי הסגנים החדשים ידענו אל־נכון מתי יקרה‬ ‫כדבר הזה‪.‬‬ ‫לזכר הנאום ההוא של רזיאל נצמד במוחי גם הספר "האקדח"‪ ,‬יצירה משותפת לו וליאיר‬ ‫)שהופיעה בחתימת ד‪ .‬ראש‪ ,‬צירוף ראשי התיבות של שמותיהם(‪ ,‬ראשונה מסוגה בעברית‪ ,‬המתארת‬ ‫את השימוש בכלי נשק קטנים ואת שיטות ההדרכה ביחס אליהם‪ .‬כל הקורא בספר הזה‪ ,‬גם היום‪,‬‬ ‫יכול לעמוד על הקווים המשותפים לשני האישים ועל עוצמת הרעיון שחיבר אותם זה לזה‪.‬‬ ‫ב־ ‪ - 1941‬פחות משנה לאחר מותו של ז'בוטינסקי ולאחר שיאיר ותומכיו עזבו את האצ"ל והקימו‬ ‫את המחתרת לח"י ‪ -‬התרחשה אחת מאותן אירוניות רבות שההיסטוריה הישראלית משופעת בהן‪.‬‬ ‫הבריטים‪ ,‬שעצרו את רזיאל במאי ‪ ,1939‬ביקשו עתה‪ ,‬בשנה השנייה למלחמת העולם‪ ,‬את עזרתו של‬ ‫האצ"ל בדיכוי המרד הפרו־נאצי של רשיד עלי בעיראק‪ .‬רזיאל עצמו‪ ,‬שיצא בינתיים לחופשי‪ ,‬הוזמן‬ ‫לנסוע לעיראק ולנצח על פעולות חבלה במצבורי דלק במבואות בגדד‪ ,‬כדי למנוע מן המורדים‬ ‫לעשות בהם שימוש‪.‬‬ ‫הפנייה הבריטית לא היתה מדהימה כפי שאולי נראתה במבט ראשון‪ .‬כשפרצה מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬החליט האצ"ל‪ ,‬על פי דרישתו המפורשת של ז'בוטינסקי‪ ,‬להשעות את פעילותו נגד‬ ‫הבריטים‪ .‬היתה זו החלטה שהתקבלה חרף אמונתו האיתנה של רזיאל‪ ,‬המוצהרת שוב ושוב‪ ,‬כי‬ ‫היישוב ייאלץ להיקלע להתנגשות מזוינת עם הבריטים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬רזיאל היה סמוך ובטוח‬ ‫שההתנגשות האמורה תתחולל בתוך זמן לא רב‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הוא קיבל את דינו של ז'בוטינסקי‪,‬‬ ‫מתוך נאמנות לכללי המשמעת שהיו מקובלים עליו מאז ומתמיד‪ ,‬והסכים אחר כך לשיתופו של‬ ‫האצ"ל במבצע בעיראק‪ .‬לרגע אחד לא היה בלבו שום ספק שגם הוא יצא עם הלוחמים לחזית‬

‫העיראקית‪ .‬אבל לרוע המזל השתבשו כל הסדרים ‪ -‬כתוצאה מההפצצות האוויריות הפרועות של‬ ‫הגרמנים על הבסיסים הבריטיים בעיראק ומתחושות האיבה של האוכלוסייה המקומית כלפי הבריטים‬ ‫וכל בעלי בריתם‪ .‬כך קרה שדוד רזיאל נהרג מאש המטוסים הגרמניים בשנה השלושים ואחת לחייו‪,‬‬ ‫בעודו עושה את דרכו לבגדד‪ ,‬ולפני שהוחל בביצוע המשימה‪ .‬דומני שאיש לא ביכה את מותו בצער‬ ‫רב יותר מזה של יאיר‪ ,‬ידיד נפשו שנעשה לבר־פלוגתא חריף שלו‪.‬‬ ‫השנה שבה הגעתי לארץ היתה‪ ,‬כך נראה לי במבט לאחור‪ ,‬השנה האחרונה שבה אולי היתה‬ ‫אפשרות ליהודי בר־דעת להוסיף ולחשוב כי היהודים ישיגו את ריבונותם במולדת בדרכי שלום‪ ,‬כי‬ ‫בסופו של דבר תקום כאן מאליה מדינה ככל המדינות‪ .‬כך בדיוק‪ ,‬זו היתה השנה האחרונה שבה היה‬ ‫אפשר להניח בשיקול דעת כי הבית הלאומי יוכל לקום תחת חסותם של הבריטים‪ ,‬וגם השנה‬ ‫האחרונה לכל מאמץ בריטי בכיוון שכזה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬הממסד הציוני הוסיף להחזיק בכל ההשקפות‬ ‫הללו גם במרוצת השנים הבאות‪.‬‬ ‫קהלת אכן צדק כשקבע כי אין כל חדש תחת השמש‪ .‬לפני חמישים וחמש שנים עדיין נמצאו‬ ‫דוברים חשובים של היישוב‪ ,‬ודוברים חשובים יותר ומנוסים יותר של מעצמת־העל בריטניה הגדולה‪,‬‬ ‫שהיו שותפים לאמונה הנאיבית בכוחן של ועידות שולחן עגול וועדות חקירה מלכותיות להבטיח את‬ ‫השלום בארץ ישראל‪ .‬ההחדרה של משאלות הלב לתוך הניתוח והמחשבה של ההנהגה הציונית‬ ‫יכולות אולי למצוא הסבר בצלו האימתני של צלב הקרס‪ ,‬שהקדיר אז את האופק היהודי‪ ,‬אבל מי‬ ‫יוכל לבאר את ההיגיון העקום שהנחה את ממשלת בריטניה לעת ההיא? מה הריץ אותה להשקיע‬ ‫מאמצים ברפואת אליל של המצב המתערער בארץ ישראל במקום להפגין עמידה איתנה כלפי‬ ‫הערבים ‪ -‬ומידה מסוימת של אהדה כלפי היהודים?‬ ‫כך או כך‪ ,‬הממשלה הבריטית הוסיפה לחפש נוסחה שתאפשר לה להיחלץ מהמבוך בלי בושת‬ ‫פנים‪ ,‬פתרון שלא יכעיס יותר מדי את הערבים וגם לא יטרוק סופית את הדלת בפני התנועה‬ ‫הלאומית היהודית‪ ,‬הנתלית בהצהרת בלפור ובכל ההתחייבויות הבריטיות המובלעות בה‪ .‬ועדות‬ ‫החקירה יצאו אפוא בזו אחר זו לארץ ישראל‪ ,‬וכל אחת מהן הצטוותה לדווח על מה שמתרחש שם‬ ‫"בפועל" ולהמליץ על פתרון נאות ובר־קיימא ‪ -‬וגם כזה שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים‬ ‫האימפריאליים‪.‬‬ ‫אחת הוועדות הללו‪ ,‬בראשותו של הלורד פיל‪ ,‬שוגרה מבריטניה ב־‪ .1936‬חבריה עברו את הארץ‬ ‫לאורכה ולרוחבה‪ ,‬בחסות משמר כבד‪ .‬הם נפגשו עם אישים יהודים בכירים‪ ,‬הסתגלו לסירוב של‬ ‫המנהיגים הערבים להעיד בפניהם או להפגין מינימום של שיתוף פעולה‪ ,‬ושבו על עקביהם ללונדון‪.‬‬ ‫שם שמעו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את עדותו של ז'בוטינסקי )שכניסתו לארץ נאסרה מאז ‪ ,1930‬בגלל‬ ‫ה"מיליטנטיות" שלו( ואת טיעונו בזכות "ציון הגדולה"‪ .‬אחר כך קבעה הוועדה כי בריטניה אינה‬ ‫יכולה לממש את כתב המנדט כלשונו והמליצה אפוא לחלק את ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה‬ ‫ערבית‪ ,‬ולהשאיר שטחים מסוימים תחת שלטון מנדטורי קבוע‪ .‬אוכלוסייתה של המדינה היהודית‬ ‫הוגבלה לחצי מיליון נפש‪ ,‬וכל כולה היתה אמורה להידחס בתוך ‪ 5,000‬קמ"ר‪ .‬הסיבה להמלצת‬

‫הוועדה‪ ,‬כך הוסבר‪ ,‬היתה שחרף כל מאמציה נבצר ממנה לגלות תקווה לפשרה שתושג אי־פעם בין‬ ‫שתי התנועות הלאומיות‪.‬‬ ‫התגובה לתוכנית החלוקה לא הפתיעה את כל המעורבים בעניין‪ .‬הערבים )שנהנו עתה מתמיכתן‬ ‫של איטליה הפאשיסטית ושל גרמניה הנאצית( דחו אותה לחלוטין‪ .‬ההנהגה הציונית הממוסדת‪,‬‬ ‫בראשותו של דוד בן־גוריון‪ ,‬קיבלה אותה מבחינה עקרונית‪ ,‬הגם שבחריקת שיניים‪ .‬בן־גוריון עצמו‬ ‫הכריז כי מדינה יהודית ריבונית ‪ -‬ולו בגבולות גרוטסקיים ופגיעים ‪ -‬תיצור לכל הפחות אפשרות‬ ‫להציל מקצת מיהודי אירופה‪ .‬אלא שכנגד העמדה הזאת קמה קואליציה של "אומרי לאו"‪ .‬בתוכה‬ ‫חברו יחדיו רוויזיוניסטים‪ ,‬אנשי אצ"ל‪ ,‬גורמים לא־סוציאליסטיים‪ ,‬מחוגי היישוב ה"אזרחי"‪ ,‬מקצת‬ ‫מחברי מפא"י‪ ,‬וכן קבוצות שמאליות קיצוניות שהתנגדו לחלוקה משום שלא האמינו במדינה יהודית‬ ‫וצידדו במדינה דו־לאומית‪ .‬כל אלה נערכו למאבק בתוכנית החלוקה‪ ,‬גינו אותה כאבסורד גמור‬ ‫והכריזו על חוסר התוחלת והתכלית שלה‪ .‬הפולמוס בין אלה שהאמינו ברווח מיידי והיו נכונים אפוא‬ ‫להתפשר על מינימום‪ ,‬ובין אלה שסברו כי הם נושאים באחריות כלפי הדורות הבאים וחייבים בתור‬ ‫שכאלה להחזיק במקסימום‪ ,‬היה ממושך‪ ,‬מריר וטעון מתח עז‪ .‬כל המשתתפים חשו כי על כתפיהם‬ ‫רובץ כובד משקלן של מאות שנים וכי הם עצמם מופקדים על משמרת הגורל הלאומי‪ .‬מי היה יכול‬ ‫לשער שנשוב ונתייצב מול מצב שכזה?‬ ‫כעבור עשר שנים שבה הצעת החלוקה ועלתה על סדר היום הציבורי‪ ,‬בנסיבות שונות במידה שלא‬ ‫יכלה לעלות מלכתחילה בשום דמיון‪ .‬שישה מיליוני יהודים נרצחו ולשארית הפליטה הרצוצה של‬ ‫יהדות אירופה לא היה שום מקלט אחר מלבד ארץ ־ישראל‪ .‬גם הגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה‬ ‫של האו"ם ב־‪ ,1947‬והגבולות הטובים מהם שהושגו בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬לא הזכירו בכלל את‬ ‫המפה העלובה עד כדי גיחוך שהסתמנה בהצעתו של הלורד פיל‪ .‬עכשיו דובר במדינה יהודית ממשית‪,‬‬ ‫אבל מדינה רחוקה מאוד מזו שחלמתי עליה‪ ,‬מדינה שחסרה חלק נכבד משטחה של ארץ ישראל‪ .‬לא‬ ‫עלה על דעתי‪ ,‬כשם שלא עלה על דעת חברי בלח"י‪ ,‬למרוד במדינה הזאת ובממשלתה הנבחרת‪ .‬ועם‬ ‫זאת לא חדלתי מן הניסיון לפעול כמיטב יכולתי‪ ,‬במסגרת החוק‪ ,‬לתיקון המעוות‪ .‬כשהקימונו את‬ ‫מפלגת הלוחמים‪ ,‬בראשית ‪ ,1949‬הכרזנו עליה בוועידה הארצית הראשונה כ"תנועת שחרור לאומית‪,‬‬ ‫הלוחמת לחירותו המלאה של העם העברי במולדתו השלמה" והעמדנו בראש מטרותיה את "שחרור‬ ‫ארץ ישראל כולה מידי כל שלטון זר"‪ .‬וגם אחר כך חתרתי‪ ,‬בדרכים שונות‪ ,‬להגשים את היעד הזה‪.‬‬ ‫אלא שבכך עוד ידובר בהמשך‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬בעקבות ועדת פיל באה ועדה בריטית נוספת )ועדת וודהד(‪ ,‬שנועדה לעסוק בפרטים‬ ‫של תוכנית החלוקה ‪ -‬וסתמה עליה את הגולל‪ .‬לא זו בלבד שקבעה שהתוכנית אינה מעשית‪,‬‬ ‫ממסקנותיה גם השתמע שבריטניה צריכה להתנער מכל מה שנאמר בכתב המנדט‪ .‬כך קרה ששתי‬ ‫המדינות של הלורד פיל נדחקו לאחת המגירות בווייטהול‪ ,‬המקום היאה להן באמת‪ ,‬ובארץ ישראל‬ ‫עצמה חלה הסלמה נוספת בהתנגשויות האלימות‪ .‬כוחו של האצ"ל הלך וגדל‪ ,‬בארץ ומחוצה לה‬ ‫כאחד‪ ,‬ומדיניות התגמול שלו משכה תשומת לב בינלאומית‪ .‬זו גברה מאוד ב־‪ ,1938‬לאחר העלאתו‬ ‫לגרדום של שלמה בן־יוסף‪ ,‬חבר אצ"ל בן עשרים וחמש‪ ,‬שבית דין צבאי בריטי גזר עליו עונש מוות‪.‬‬

‫בן־יוסף הועמד לדין בעקבות פעולת תגמול שיזם‪ ,‬בתגובה להתנקשויות רצחניות של כנופיות‬ ‫ערביות בנוסעים יהודים בכבישי הגליל העליון‪ .‬הפעולה עצמה נגמרה בלא כלום; בן־יוסף ושני‬ ‫שותפיו הטילו רימון על אוטובוס ערבי שעשה דרכו בין צפת לראש פינה‪ ,‬אלא שהרימון לא התפוצץ‬ ‫וממילא לא נגרם שום נזק לאוטובוס ואיש מנוסעיו לא נפגע‪ .‬אבל הממשלה המנדטורית התעקשה‬ ‫לשפוט את השלושה בגין "החזקה בלתי־חוקית" של נשק‪ .‬המשפט עורר רעש רב והיה כרוך בעיוות‬ ‫דין משווע‪ .‬בסופו של דבר נידונו שניים מבין השלושה למוות בתלייה‪ ,‬אבל רק בן־יוסף לבדו הוצא‬ ‫להורג ‪ -‬חרף בקשות להמתקת דינו שזרמו מכל חלקי העולם ‪ -‬והיה בכך ליהודי הראשון שנתלה‬ ‫בארץ ישראל בימי השלטון הבריטי‪ .‬מילותיו האחרונות היו "יחי ז'בוטינסקי" והאצ"ל ספד לו‬ ‫והתאבל עליו כ"קורבן הראשון של מלחמת השחרור העברית למולך השלטון הזר"‪ .‬ב־‪ 1942‬התפוצץ‬ ‫מוקש בדירה ממולכדת בתל אביב; שלושה אנשי משטרה שהוזעקו לשם ניסו לפרוץ את דלת הדירה‬ ‫בכוח ונהרגו כתוצאה מהתפוצצותו של מוקש שני; אחד מהם היה תליינו של שלמה בן־יוסף‪ .‬עברו‬ ‫ארבע שנים‪ ,‬אבל חשבון הדמים סולק‪.‬‬ ‫בראשית ‪ 1939‬הזמינה ממשלת צ'מברליין את מנהיגי היהודים והערבים בארץ ישראל ‪ -‬וכן‬ ‫נציגים של מדינות ערב ‪ -‬לוועידת שולחן עגול בלונדון‪ ,‬כדי לשוב ולבדוק מה אפשר לעשות בארץ‬ ‫ישראל במסגרת המדיניות של "שלום בדורנו"‪ .‬כל המוזמנים נענו לכאורה‪ .‬המשלחת היהודית‬ ‫שהגיעה ללונדון‪ ,‬לוועידת השולחן העגול )שנודעה גם כוועידת סנט ג'יימס‪ ,‬על שם הארמון שבו‬ ‫התכנסה(‪ ,‬היתה הייצוגית ביותר מכל המשלחות שהופיעו בשמנו מאז ומעולם בוועידות‬ ‫"בינלאומיות"‪ .‬הערבים שיגרו אישים נכבדים ובכללם ראש הממשלה של עבר הירדן‪ ,‬וכן הגיעה‬ ‫משלחת של ערביי ארץ ישראל‪ .‬שוב ושוב הובטח לציונים כי אין שום חשש שיכפו עליהם בצורה‬ ‫כלשהי מדינה ערבית או שיוכרז על הפסקת העלייה או שתאונה להם רעה מכל סוג שהוא‪ .‬אבל‬ ‫ההבטחות הללו היו ריקות מתוכן‪ .‬הבריטים כבר הספיקו להתחייב בפני הערבים כי היהודים לא‬ ‫יורשו לעולם לחרוג ממעמד של מיעוט בארץ ישראל ‪ -‬והקפאת העלייה נעשתה אפוא לנושא ראשון‬ ‫במעלה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הוועדה התפוצצה בטרם החלה‪ .‬הערבים התעקשו שלא להיפגש עם היהודים פנים‬ ‫אל פנים ושני הצדדים הסבו לא לשולחן עגול אלא לשולחנות נפרדים‪ ,‬באולמות נפרדים‪ .‬הבריטים‬ ‫לא ויתרו‪ ,‬והמשיכו לשאת ולתת עם כל צד בנפרד‪ .‬דרישת ה"מינימום" של הערבים היתה עצירה‬ ‫מוחלטת של כל ההתפתחות היהודית בארץ ישראל‪ .‬נציגי היהודים סירבו לדון בכל תוכנית‬ ‫שהתבססה על קיצוץ בעלייה‪ .‬איך יכלו לנהוג אחרת בתקופה שרבבות יהודים המתינו לסרטיפיקטים‬ ‫בצ'כוסלובקיה‪ ,‬באוסטריה ובגרמניה שלאחר ליל הבדולח? איך יכלו להעלות על הדעת קיצוץ‬ ‫במכסות הזעומות ממילא‪ ,‬בעת שספינות מעפילים דולפות כבר עשו בחשאי את דרכן העקלקלה‬ ‫לחופי הארץ? הוועידה לא השיגה אפוא שום דבר‪.‬‬ ‫בהמשך הספר‪ ,‬כאשר אתאר את התהליכים של עשיית השלום בשנות השמונים והתשעים ואת‬ ‫חששותי מפני ועידות בינלאומיות במיוחד‪ ,‬ארחיב את הדיבור על מאמצים לעשיית שלום מן הסוג‬ ‫הזה‪ .‬אם יש מי שאומר כי לצד שיקולים ריאליסטיים יותר ורציניים יותר מקננים בירכתי מוחי הדי‬ ‫הפיאסקו של ‪ ,1939‬לא אני אכחיש את הטענה הזאת‪.‬‬

‫באותם ימים כבר היו בגרמניה מחנות ריכוז‪ .‬יעברו עוד שנים אחדות קודם שמעלים כדוגמת‬ ‫"חיסול" ו"פתרון סופי" ישתבצו בלקסיקון היהודי ובהיסטוריה היהודית‪ ,‬אבל הרדיפות הנאציות‪,‬‬ ‫ההשפלה‪ ,‬הטרור והגזל של יהודים התנהלו אז בהיקף נרחב‪ .‬לדידי‪ ,‬וגם לדידם של רוב היהודים‬ ‫בארץ‪ ,‬לא היה אז צל של ספק ביחס למשמעותן הנוראה של המגבלות על העלייה‪ .‬הבריטים התנכלו‬ ‫בכך ליהודים שעדיין יכלו להימלט מהישג ידו של היטלר וכיוון שעשו זאת‪ ,‬ועוד מטעמים של‬ ‫תועלת‪ ,‬דומה היה לי שהם חולקים באשמתם של הנאצים‪ .‬לימים‪ ,‬כשנחשפו מלוא הזוועות של‬ ‫המשטר הנאצי‪ ,‬היה מקום לתקן את הקביעה הזאת‪ .‬אבל דבר אחד‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬נותר תקף אפילו‬ ‫עתה‪ :‬היו אלה הבריטים‪ ,‬בהחלטותיהם ובפעולותיהם‪ ,‬שקבעו בסופו של דבר את מהלך המאורעות‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬סירובם לסייע בהצלת יהודים מאירופה בעיצומה של מצוקה כה גדולה זיכה אותם‬ ‫באיבה עמוקה של אנשים מסוגי‪ .‬לא היתה זו שנאה‪ .‬מטבע בריאתי אינני שונא; מעולם לא חשתי‬ ‫שנאה כלפי הערבים‪ .‬יש מלחמות שאינן מצריכות שנאה כלפי האויב‪ .‬אבל באותו סתיו של ‪,1939‬‬ ‫מחשבותי‪ ,‬עצם הווייתי‪ ,‬התמקדו בצורך של היהודים בארץ ישראל להיפטר מהבריטים ולכונן‬ ‫ריבונות יהודית בארץ ‪ -‬בטרם נאחר את המועד‪ .‬עכשיו היה ברור לי‪ ,‬מעבר לכל ספק‪ ,‬כי נפערה‬ ‫תהום עמוקה ‪ -‬בין המדיניות הבריטית‪ ,‬המיוסדת על פיוסם של הערבים ועל התכחשות גמורה‬ ‫להתחייבויותיהם כלפי היהודים‪ ,‬ובין שאיפתם של היהודים למדינה משלהם במולדתם ההיסטורית‬ ‫והצורך הדוחק שלהם במדינה שכזאת‪.‬‬ ‫העימות היה בלתי־נמנע‪ ,‬אבל היישוב ברובו התקשה להסתגל לאמת הזאת‪ .‬האמונה בברית עם‬ ‫הבריטים‪ ,‬בתוקף המחייב של הצהרת בלפור ושל כתב המנדט‪ ,‬היתה עדיין עזה‪ .‬אלא שהמציאות‬ ‫המרה אמרה את המילה האחרונה‪.‬‬ ‫ארבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הפיקה הממשלה הבריטית מה שנראה לה‬ ‫כ"מדיניות חלופית" לארץ ישראל‪ .‬זו נוסחה במסמך שנודע כספר הלבן של ‪ 1939‬וסעיפיה העיקריים‬ ‫דיברו בעד עצמם‪ :‬בחמש השנים הבאות יורשו ‪ 75‬אלף יהודים נוספים להתיישב בארץ ישראל‬ ‫וממכסה זו ינוכה מספרם של העולים ה"בלתי־לגאלים"; אחר כך‪ ,‬ב־‪) 1944‬כמה רחוקה נראתה‬ ‫אותה שנה לעת ההיא(‪ ,‬יהיו אלה הערבים שיחליטו אם אמנם תימשך העלייה היהודית לארץ ומה‬ ‫יהיה שיעורה‪ .‬אשר לקרקעות‪ ,‬הנציב העליון לבדו הוסמך "למנוע ולווסת" מכירת קרקעות של‬ ‫ערבים ליהודים‪ ,‬וגם זאת אך ורק בשטח שהצטמצם ל־‪ 750‬קמ"ר‪ .‬מעבר לכך הוכרז בספר הלבן כי‬ ‫בתוך עשר שנים תקום מדינת פלסטיין )שתהיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ערבית בעיקרה(‪ ,‬וכי הבריטים שומרים‬ ‫לעצמם את הזכות להשהות את הצעד הזה ככל שייראה להם‪ .‬אחרון־אחרון‪ ,‬בספר הלבן דובר גם על‬ ‫חוקה‪ ,‬שתכלול "ערובות" למקומות הקדושים‪ ,‬לכל מה שישרוד לפליטה מן הבית הלאומי היהודי‬ ‫ולאינטרסים הבריטיים‪.‬‬ ‫היישוב הוכה בהלם‪ .‬לא נמצאו לו דרכים רבות להביע את ייאושו‪ .‬שום דבר לא נראה עוד הולם‬ ‫את חומרת המצב‪ :‬לא הפגנות‪ ,‬לא שביתות רעב‪ ,‬לא איומים במרי אזרחי‪ ,‬לא התערבות של אישים‬ ‫נכבדים מרחבי העולם‪ .‬שום דבר לא שכנע את הבריטים לשנות את דעתם‪ .‬היהודים‪ ,‬כך נאמר‬ ‫בלונדון‪ ,‬נתפסו להיסטריה ולהגזמה מופלגת‪ ,‬כדרכם‪ .‬המצב באירופה אינו גרוע כפי שמצטייר‬

‫מדבריהם‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬בתוך זמן לא רב תכונס ועידה אחרת‪ ,‬שתברר מה אפשר לעשות בזירה‬ ‫ה"בינלאומית" לטובת הפליטים‪ .‬היתה זו תזכורת בוטה לאפיזודה עגומה אחרת‪ .‬זמן מה לפני כן‪,‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1938‬התכנסו נציגיהן של שלושים מדינות באוויאן שבצרפת‪ ,‬ביוזמתו של הנשיא האמריקאי‬ ‫פרנקלין רוזוולט‪ ,‬כדי לדון בהסדרים למען האנשים הבלתי־רצויים הללו‪ .‬לבקשת בריטניה‪ ,‬נמחקה‬ ‫ארץ ישראל מסדר היום של אותה ועידה‪ .‬רק מדינה אחת‪ ,‬הרפובליקה הדומיניקנית‪ ,‬הודיעה על‬ ‫נכונותה לקלוט פליטים יהודים מאירופה‪.‬‬ ‫אני מתקשה לתאר במילים את תחושתי באותם ימים‪ .‬שום דבר שעשיתי אז ‪ -‬אפילו לא חברותי‬ ‫באצ"ל‪ ,‬העובדה שהפרתי את חוקי הארץ מדי יום ביומו‪ ,‬החזקתי בנשק אסור והשתתפתי בקביעות‬ ‫בפעולות תגמול עקובות מדם ‪ -‬לא עלה בקנה אחד עם הזעם שגאה בקרבי‪ .‬לא מצאתי עוד שום טעם‬ ‫בוויכוחים הפוליטיים‪ .‬מלחמות היהודים‪ ,‬החיכוכים בין ההגנה והאצ"ל וכללי הנימוס הטוב שוב לא‬ ‫עניינו אותי כהוא זה‪ .‬האם צריך האצ"ל להצטרף לשאר חלקי היישוב בהפגנות נגד הספר הלבן?‬ ‫האם נפעל כמצופה מאיתנו ולא נסכן את עצמנו לחינם אם נצעד בחוצות העיר עם דגלים וסיסמאות?‬ ‫הרוחות התלהטו בהקשר זה עד כדי כך שמקצת אנשים נטשו את שורות האצ"ל לצמיתות‪ ,‬אבל אני‬ ‫ורוב חברי יצאנו למצעד מחאה מרשים של האצ"ל וקיווינו שעצם נוכחותנו המאורגנת ברחוב תהיה‬ ‫בגדר הודעה ברורה; הבריטים‪ ,‬העולם שמעבר לבריטניה‪ ,‬ויהודי אירופה התלויים בנו יבינו כי‬ ‫איכשהו נביא אותם לארץ ישראל‪ ,‬הביתה‪ ,‬בלי לתת את הדעת על המחיר‪ .‬אני משער כי רבים מן‬ ‫הצועדים באותו לילה לאורך הרחוב הראשי של תל אביב התפללו תוך כדי הליכה כי יהודי אירופה‬ ‫יוכלו להחזיק מעמד עד שתתחולל תמורה‪ ,‬עד שהסכנה תחלוף‪ .‬אבל היו גם צועדים‪ ,‬כמוני‪ ,‬שנדרו אז‬ ‫בלבם לעשות הכול כדי להכריח את הבריטים להסתלק מארץ ישראל‪ .‬נשבענו לדאוג לכך ולא‬ ‫נרתענו מיחסי הכוחות‪ ,‬מהיותנו קומץ זעום אל מול אימפריה גדולה‪.‬‬ ‫הממסד הציוני והמוסדות הלאומיים של היישוב ראו את ההתפתחויות הללו בעיניים אחרות‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫גם הם התמרמרו על גזירות הספר הלבן והכריזו שלא ישלימו איתו‪ ,‬אבל לא עלה על דעתם לפתוח‬ ‫בפעילות מיליטנטית לסיכולו‪ .‬ביטוי מובהק למבוכתם או לשניות שלהם ניתן לאחר שפרצה מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬בראשית ספטמבר ‪ ,1939‬ו־‪ 130‬אלף צעירים יהודים נרשמו כמועמדים לגיוס לצבא‬ ‫הבריטי‪ ,‬כביטוי לרצונם להילחם בנאצים‪ .‬דוד בן־גוריון‪ ,‬מנהיג מפא"י ויושב ראש הנהלת הסוכנות‪,‬‬ ‫מיצה אז את פיצול האישיות הלאומית במימרה שזכתה לפרסום רב‪" :‬מלחמה בנאצים כאילו לא היה‬ ‫הספר הלבן‪ ,‬מלחמה בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה בנאצים"‪.‬‬ ‫מבחינות רבות היתה זו אמירה מופרכת מעיקרה‪ .‬לא היתה שום דרך לקיים את שני חלקיה‬ ‫כלשונם‪ ,‬ולכן היה אפשר להבין ממנה כי שום גישה יסודית לא תשתנה וכי ההבלגה מוסיפה לעמוד‬ ‫בעינה‪ .‬עוד השתמע מהדברים האלה‪ ,‬ומדברים אחרים של בן־גוריון וחבריו‪ ,‬כי יש לרכז את‬ ‫המאמצים בעלייה ובהתיישבות‪ ,‬וגם לנדות את כל מי שאינו מסכים לכך‪ .‬הוא כינה את האקטיביסטים‬ ‫שחלקו על דעתו ומרדו בסמכותו בשם "פורשים" והציגם כאיום הרסני לשיווי המשקל שניסה להשיג‬ ‫למען מה שנראה לו אינטרס לאומי‪.‬‬

‫בינתיים הגיעו חילוקי הדעות בתוך האצ"ל פנימה לנקודת רתיחה‪ .‬בוויכוחים על קו הפעולה‬ ‫המתבקש החלו להישמע צלילים חדשים‪ ,‬צורמים ואפילו תוקפניים‪ .‬ההנחיות ששיגר ז'בוטינסקי‬ ‫מחוץ לארץ לא סייעו במיוחד‪ .‬דבריו לא יכלו‪ ,‬בעצם‪ ,‬שלא להזכיר עתה את ניסוחיו של בן־גוריון‪.‬‬ ‫איננו שוכחים את קובלנותינו כלפי הממשלה המנדטורית‪ ,‬אמר באחד הנאומים האחרונים בחייו‪ ,‬אבל‬ ‫תחילה יש לרוצץ את ראשו של הנחש הנאצי‪ .‬רק אחר כך נתבע מחדש את זכויותינו בארץ ישראל‬ ‫ובכל מקום אחר‪ .‬היה זה אותו מנהיג עצמו שלפני המלחמה שרטט תוכנית למרד צבאי אפשרי‬ ‫שיכריז האצ"ל בארץ ישראל נגד השלטון הבריטי‪ .‬עכשיו יצאה מתחת ידו הודעה מתונה‪ ,‬שלא‬ ‫נכללה בה שום התייחסות למה שצריך האצ"ל לעשות לאלתר‪ .‬חלק מאנשי המחתרת חשו אכזבה‬ ‫מרה‪.‬‬ ‫באחת‪ ,‬המלחמה שינתה כל דבר‪ ,‬ובכלל זה את הנעשה בשורות האצ"ל‪ .‬אי־פעילות‪ ,‬הססנות‬ ‫והתמרמרות אכלו בנו בכל פה‪ .‬האיסור על מעשי נקם וביטולן של כל הפעולות נגד הבריטים גבו את‬ ‫מחירם ושינו גם את היחסים בין רזיאל ויאיר‪ ,‬שעבדו עד אז יחדיו בהרמוניה גמורה‪ .‬בספטמבר‬ ‫‪ 1940‬חלה תמורה רצינית גם בחיי שלי‪ .‬עזבתי את האצ"ל יחד עם יאיר כדי להיכנס למחתרת‬ ‫עמוקה‪ ,‬מחוץ לחוק‪ ,‬שממנה אסרנו את מלחמתנו נגד הבריטים‪.‬‬

‫פרק שלישי‬ ‫לוחמי חופש‬ ‫‪ ‬‬ ‫"כולנו גויסנו לכל החיים‪ ,‬משורה ישחרר רק המוות"‪ ,‬כתב יאיר בשירו הנודע ביותר‪" ,‬חיילים‬ ‫אלמונים"‪ ,‬שנעשה‪ ,‬בלחן של יאיר עצמו‪ ,‬להמנון לח"י‪ .‬מילים אלה היו תמצית התחושה שלנו ביחס‬ ‫למאבק למען חירות לאומית‪ ,‬שההיסטוריה גזרה‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬כי יהיה מאבק לחיים ולמוות נגד השלטון‬ ‫הבריטי בארץ ישראל‪ .‬נפרדנו מחברינו הוותיקים‪ ,‬פרשנו מהאצ"ל‪ ,‬יצאנו למערכה שכולה בדידות‬ ‫וסכנות‪ ,‬נגד כוחות שגמרו אומר לרסקנו‪ .‬היישוב לא סייע בידנו‪ .‬חוגים רחבים בתוכו אפילו הגו לנו‬ ‫שנאה יוקדת‪ .‬וגם הדברים האלה לא הקלו עלינו‪ .‬אם לח"י הוסיף והתקיים חרף כל המצוקות‪ ,‬אם‬ ‫רוחנו לא נפלה ואם הארגון הקטן הזה חי ופעל עד הקמת המדינה‪ ,‬אף על פי שגורמים רבים כל כך‬ ‫התנכלו לו‪ ,‬היה זה כמעט אך ורק בשל אמונתנו המתמדת בעיקרים שהתווה יאיר‪ .‬כשנרצח בידי‬ ‫הבריטים‪ ,‬שנתיים לאחר ייסוד לח"י‪ ,‬יכולנו להמשיך בדרכנו בלעדיו מכוח מה שלמדנו ממנו‪.‬‬ ‫יאיר נולד ב־‪ 1907‬בפולין )שהיתה אז חלק מרוסיה הצארית(‪ ,‬עלה לארץ בראשית ‪ ,1926‬השלים‬ ‫את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית רחביה בירושלים והחל באוקטובר ‪ 1927‬את לימודיו‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬כרבים מאיתנו נמשך גם הוא לפעילות בשורות הארגון הצבאי הלאומי‪,‬‬ ‫ובמהרה תפס בו מקום מרכזי‪ .‬בשלהי שנות השלושים נשלח לאירופה כדי ליצור קשרים עם חוגי‬ ‫השלטון בפולין‪ ,‬בתקווה להשיג את שיתוף הפעולה שלהם ואת תמיכתם במאבקו של האצ"ל נגד‬ ‫השלטון הבריטי‪ .‬הוא רשם לזכותו שני הישגים נכבדים‪ :‬הפולנים הסכימו לסייע לאצ"ל בקורסים‬ ‫לאימונים מתקדמים שייערכו על אדמת פולין ולספק לנו נשק‪.‬‬ ‫הקורס הראשון נערך והסתיים כמתוכנן‪ ,‬אבל הקורס הבא בתור‪ ,‬שאני עצמי הייתי אמור להשתתף‬ ‫בו‪ ,‬לא נפתח מעולם ‪ -‬מפני שבינתיים פרצה המלחמה‪ .‬אשר לנשק‪ ,‬הפולנים היו אמורים לספק לנו‬ ‫את כל הנדרש לציודה של דיוויזיה ‪ -‬הם הניחו שהם מסייעים להניח את היסודות לצבא יהודי במלוא‬ ‫מובן המילה ‪ -‬אבל הספיקו להעביר‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬רק כמות קטנה של מקלעים‪ ,‬רובים‪ ,‬אקדחים‬ ‫ותחמושת‪ .‬חלק מן הנשק הזה הוברח לארץ ישראל‪ .‬החלק האחר נועד להסתרה ב"סליקים" שונים‬ ‫של האצ"ל בפולין‪ ,‬עד שתימצא הדרך הנאותה להעברתו )וסופו‪ ,‬מתברר‪ ,‬שהלך לאיבוד בגלל‬ ‫נסיבות הזמן(‪.‬‬ ‫מאחורי הנכונות הפולנית לעזור לנו עמד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הרעיון שסיוע לאצ"ל יתרום בסופו של דבר‬ ‫לזירוז הגירתם של היהודים מפולין ולהבאת פתרון ל"בעיה היהודית" של ארץ זו‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫מניעים אנטישמיים‪ ,‬גלויים או נסתרים למחצה‪ ,‬חברו לשעה לאינטרסים מובהקים של הציונות‬ ‫המהפכנית‪ .‬אבל מעבר לכך פעלה אישיותו המגנטית של יאיר‪ ,‬שהילכה קסם על בני שיחו וגרמה‬ ‫להם לא אחת להרחיק לכת מעבר לכוונותיהם המקוריות‪ .‬הוא היה דובר אידיאלי לעניינים שהאמין‬ ‫בהם ‪ -‬נבון במידה יוצאת מגדר הרגיל‪ ,‬משכיל ורחב אופקים )מוריו באוניברסיטה צפו לו עתיד‬ ‫אקדמי מזהיר(‪ ,‬מרשים במראהו החיצוני‪ ,‬אדיב ונעים הליכות‪ ,‬מי שהקפיד לשמור על נימוסיו‬

‫הטובים ועל מידה מרבית של איפוק‪ .‬דיבורו עם הזולת היה בכבוד‪ ,‬ברצינות וברוגע‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫מיישיר מבט אל הניצב מולו‪ .‬הוא דקדק בלבושו‪ ,‬התהלך תמיד בחליפה ובעניבה והיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬חריג‬ ‫בולט בארץ ישראל של אותם ימים‪ ,‬שהתהדרה במכנסיים קצרים‪ ,‬בצווארונים פתוחים ובסנדלים‪.‬‬ ‫הוא התבטא ונהג כמלומד צעיר באחת האוניברסיטאות האירופיות הכבודות‪ ,‬מישהו שנקל להגדירו‬ ‫מדען מדינה או פילוסוף ‪ -‬ובמידה מסוימת אכן היה בו משהו מזה ומזה כאחד‪ .‬אבל מה שמילא כמעט‬ ‫עד תום את שיחותיו ואת מחשבותיו‪ ,‬הספרים שקרא באותם ימים‪ ,‬המסקנות שגזר וחי לאורן‪,‬‬ ‫הדברים שהשתלטו עליו כמעט לחלוטין ‪ -‬כל אלה היו רחוקים מאוד מן התחום האקדמי‪.‬‬ ‫הוא היה בראש ובראשונה מהפכן אמיתי‪ ,‬שלא רצה ולא היה מסוגל לשאת שום סטייה מן המאמץ‬ ‫העיקרי‪ .‬הוא לא היה נכון להשלים עם שום השתהות בדרך להשבת חירותם של היהודים ו"חידוש‬ ‫האדנות העברית על הארץ הגאולה"‪ .‬הוא האמין‪ ,‬באותו שכנוע עמוק המהווה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬את תו ההיכר‬ ‫הבולט של חוזים אמיתיים‪ ,‬כי אין ערך אלא למה שקורה כאן ועכשיו‪ .‬גורל העתיד הלאומי‪ ,‬חשב‪,‬‬ ‫ייחרץ בירושלים‪ ,‬לא בוושינגטון ולא בווייטהול‪ .‬הוא לא רצה מנדט טוב יותר או נאור יותר‪ .‬הברירה‬ ‫האחת והיחידה היתה לדידו בין הכול ובין לא כלום‪ .‬תמצית תורתו מצאה ביטוי במנשר שכתב‬ ‫בראשית ‪ 1941‬ובו שמונה־עשר "עיקרי התחייה"‪ .‬כאן קבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "המכורה היא ארץ‬ ‫ישראל בתחומיה המפורשים בתורה )לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר‬ ‫פרת‪ ,‬בראשית ט"ו‪ ,‬יח(‪ ,‬היא ארץ החיים‪ ,‬בה ישכון לבטח העם העברי כולו"‪ .‬עוד אמר בעיקרים‬ ‫האלה כי "את ארץ ישראל כבש ישראל בחרב‪ .‬בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחייה‪ .‬לפיכך יש‬ ‫לישראל ורק לו זכות הבעלות על ארץ ישראל‪ .‬זכות זו היא מוחלטת‪ .‬היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע‬ ‫לעולם"‪ ,‬וכן‪" ,‬גורל העם נתון בידיו הוא"‪.‬‬ ‫שעתו לא היתה פנויה לפוליטיקה והוא לא מצא בה שום טעם‪ .‬הוא לא גילה שמץ של עניין‬ ‫במצעים מפלגתיים‪ ,‬בתמרונים כיתתיים או בהתנצחויות על היתרונות והחסרונות של הסוציאליזם‬ ‫וכל כיוצא באלה‪ .‬הנושאים הללו לא העסיקו אותו ולא עוררו בכלל את סקרנותו‪ .‬כך היה גם ביחס‬ ‫לגינונים הטקסיים של האצ"ל‪.‬‬ ‫משהקים את לח"י‪ ,‬התנער יאיר מכל המשחקים הצבאיים‪ .‬לא היו לנו שום מדרג פיקודי ושום‬ ‫מטכ"ל או מפקדה או סגל קצינים‪ .‬הסתפקנו במרכז מצומצם‪ .‬לא התייצבנו ב"דום"‪ ,‬לא הצדענו לאיש‬ ‫ולא סגדנו להנהגה‪ ,‬אף על פי שהמשמעת בשורותינו היתה קשוחה ביותר‪ .‬יאיר דגל בעצמאות‬ ‫המחשבה והורה לנו "ללמוד‪ ,‬להתאמן ולחשוב"‪ .‬הוא הנחיל לנו את יסודות הפעילות החשאית‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה אמנות ההסוואה‪ .‬הרגלנו את עצמנו לא להתבלט‪ ,‬להצניע לכת‪ ,‬לנוע בצל‪ ,‬ספק כפופים‪ ,‬בלי שום‬ ‫שמץ של גנדור או של ראווה‪ .‬הוא עצמו היה אמן החשאיות המעשית‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי גם‬ ‫בדרכים בלתי־צפויות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נהג לכתוב במהירות ביד‪ ,‬באותיות דפוס‪ ,‬כדי שהקורא לא יוכל‬ ‫ללמוד שום דבר על אישיותו של הכותב‪.‬‬ ‫יאיר לא נרתע מפני תבוסה אפשרית של בעלות הברית במלחמה ובלבד שהיהודים יוכלו להפיק‬ ‫מכך תועלת‪ .‬הוא קיווה כי להיטותם של הנאצים להיפטר מן היהודים תגיע עד כדי כך שהם יהיו‬ ‫נכונים להסיע באוניותיהם אלפי יהודים מאירופה אל חופי או־ץ ישראל ולשבור אגב כך את המצור‬

‫הבריטי על החופים הללו‪ .‬אם כך יהיה‪ ,‬חשב‪ ,‬שוב לא יישאר שום זכר לאשליות הבריטיות בקשר‬ ‫לשליטה על המזרח התיכון לאחר תום המלחמה‪ .‬לחלופין‪ ,‬הניח‪ ,‬ייתכן שהבריטים‪ ,‬לאחר שילמדו על‬ ‫מה שמתחולל מתחת לחוטמם‪ ,‬יתעשתו ויחליטו לסגת ממדיניות הספר הלבן‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬קבע‪,‬‬ ‫התוצאה הסופית תהיה עלייה יהודית המונית לארץ ישראל‪.‬‬ ‫יאיר לא נתן פומבי לתוכניתו‪ ,‬אבל לח"י לא היסס לקבוע בגלוי כי מלחמת העולם השנייה אינה‬ ‫אלא עימות בין כוחות רשע‪ ,‬בין גוג ומגוג‪ .‬איש לא היה יכול לטעות בעמדתנו ‪ -‬וראוי לשוב ולהזכיר‬ ‫שהדבר היה ב־‪ 1940‬וב־‪ - 1941‬כי אין הבדל של ממש‪ ,‬מבחינתם של היהודים‪ ,‬בין הגרמנים ובין‬ ‫הבריטים‪ .‬הדבר היחיד שנחשב אז בעיני יאיר היתה האפשרות להציל יהודים בדרך זו‪ ,‬בידיעה‬ ‫ברורה ששום גורם‪ ,‬ופחות מכול הבריטים‪ ,‬אינם נותנים את הדעת על העניין הזה‪ .‬מובן שהיוזמה‬ ‫הזאת הסתיימה בלא כלום‪ .‬אף על פי שאיש לא ידע זאת עדיין‪ ,‬הנה לעת ההיא כבר הכינו הנאצים‬ ‫פתרון שונה לחלוטין לבעיה היהודית‪ .‬אבל בין הזמנים נתפס לח"י ביישוב לא רק כגורם מפחיד שיש‬ ‫להסתייג ממנו‪ ,‬ואפילו להקצותו מחמת מיאוס‪ ,‬אלא גם כמעין גיס חמישי‪ ,‬המשתף פעולה עם האויב‬ ‫המפלצתי‪ .‬האשמות הללו הוטחו בנו על ידי ציבור שהוסיף להאמין ‪ -‬בלי שום יסוד‪ ,‬אל מול פני‬ ‫הראיות המנוגדות שהלכו והצטברו ‪ -‬כי הבריטים יפתחו את שערי הארץ ליהודים הנרדפים‪ .‬אלה‬ ‫שסירבו להיגמל מן התלות האמוציונלית והמדינית בבריטים קבלו על שאנו נצמדים כביכול אל‬ ‫הגרמנים‪.‬‬ ‫אני מתקשה לכתוב על יאיר בלי לגלוש לרגשנות‪ ,‬מפני שאישיותו וחייו עמדו תמיד בסימן של‬ ‫דרמה עזה‪ .‬אבל העובדה בעינה עומדת שהוא הניף אותם דגלים שהונפו לפני כן בקורות עם ישראל‬ ‫רק בידי אנשים מסוגו של אלעזר בן יאיר‪ ,‬מנהיגם של אחרוני הקנאים במצדה‪ ,‬שממנו שאל אברהם‬ ‫שטרן ‪ -‬יאיר ‪ -‬את שמו המחתרתי‪ .‬משוכנע אני שיאיר לא ראה את פרשת מצדה ומות הגיבורים של‬ ‫מגִניה כמודל לעתידו של העם היהודי‪ ,‬אבל אין ספק שהוא הזדהה בכל נימי נפשו עם אותו פסוק‬ ‫מפורסם בנאומו של אלעזר בפני אנשיו‪" :‬קיבלנו עלינו לבלתי־עבוד את הרומאים‪ ,‬וגם לא אדונים‬ ‫אחרים‪ ,‬זולתי את אלוהים לבדו‪ ,‬כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק"‪ .‬זה היה הרעיון המרכזי של‬ ‫לח"י‪.‬‬ ‫למרות הקרבה בין יאיר וביני‪ ,‬לא הרבינו להיפגש‪ .‬בראש ובראשונה‪ ,‬מפני שפעלנו במחתרת וכל‬ ‫פגישה היתה כרוכה בסיכון מסוים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לא היו לנו מקומות מפגש קבועים‪ .‬מפעם לפעם‬ ‫היינו נועדים בקרן רחוב בלילות‪ ,‬בחסות ההאפלה שגזרו השלטונות הבריטיים‪ ,‬וממשיכים לצעוד‬ ‫ולשוחח‪ .‬כך‪ ,‬תוך כדי הליכה‪ ,‬הוסדרו עניינים שונים‪ ,‬הותוו דרכים לפעילות לח"י‪ ,‬ואף נקבעו‬ ‫תוכניות לטווח ארוך יחסית‪.‬‬ ‫פגישה אחת‪ ,‬סמוך למעצרי הראשון בידי הבריטים‪ ,‬נותרה חרותה בזיכרוני‪ .‬שוטטנו בסביבות בית‬ ‫הבימה של היום‪ ,‬ברחוב יהודה הלוי‪ ,‬בשדרות רוטשילד ובסבך הסמטאות הסמוכות‪ .‬יאיר דיבר בקול‬ ‫נמוך‪ ,‬בלחש‪ ,‬אך מילותיו היו ברורות‪ ,‬בהירות וקשות‪ .‬הוא אמר שחברים ותיקים ומנוסים נופלים‬ ‫בשבי האויב‪ ,‬והבאים במקומם הם אמנם בחורים מעולים ומסורים‪ ,‬אך חסרי ניסיון ונוטים‪ ,‬משום‬ ‫כך‪ ,‬להסתבך בשגיאות‪ .‬אחר כך הזכיר את האפשרות שהוא עצמו ייעצר באחד הימים‪ .‬הוא היה‬

‫בטוח‪ ,‬כך אמר לי‪ ,‬שהמעצר הזה לא יהיה ממושך ‪ -‬מפני שהבריטים יירו בו וירצחוהו בו במקום‪.‬‬ ‫הוא דיבר על כך בקור רוח גמור‪ ,‬בלי שמץ של רגשנות‪ ,‬ובלי שום פחד מפני החזות הזאת‪ .‬הוא‬ ‫הסביר לי שרציחתו תביא למחתרת הרבה מצדדים ולוחמים‪ ,‬והוסיף אזהרה‪ :‬כשיקרה כדבר הזה‬ ‫נצטרך להימנע ממעשי נקם ולהתמקד בהעמקת המחתרת‪ ,‬בייעול פעילותה ובהמשך המלחמה‬ ‫הבלתי־מתפשרת נגד השלטון הזר‪.‬‬ ‫הדברים נאמרו בביטחון מלא‪ .‬יכולתי לדמות לעצמי שיאיר מספר לי על מעשה שכבר היה‪ .‬לרגע‬ ‫נזכרתי גם בעלילות שמשון בספר שופטים‪ ,‬שהגדיל להפיל חללים במותו יותר מאשר בחייו‪ .‬היה‬ ‫קשה להתווכח איתו‪ .‬הצעתי שנארגן בשבילו כמה דירות מחבוא בטוחות‪ ,‬אבל הוא לא השתכנע‪.‬‬ ‫נפרדתי ממנו באותו לילה בלב כבד‪ .‬עם זאת הייתי חדור רצון נחוש למנוע מהאיש שכה הערצתי את‬ ‫התגשמות הקץ שתיאר באוזני‪.‬‬ ‫אולי הייתי מצליח בכך‪ ,‬אילו נותרתי בחוץ‪ ,‬בחופש‪ .‬אבל הגורל גזר אחרת‪ .‬ימים אחדים לאחר‬ ‫אותה פגישה נאסרתי‪ ,‬ומספר האנשים שיכלו לשמור על יאיר ולעזור לו במיומנות ובפיכחון‬ ‫הצטמצם עד מאוד‪ .‬ואכן‪ ,‬קצו התרגש ובא בדיוק כפי שתיאר לי ‪ -‬ולגודל כאבי ויגוני הייתי אני עצמי‬ ‫שרוי אז במקום הבטוח ביותר באותם תנאים‪ ,‬בבית הסוהר‪ ,‬בחסות האויב‪.‬‬ ‫נאסרתי פעמיים ונמלטתי פעמיים מידי שובי‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬שני המאסרים הללו היו ציוני דרך‬ ‫מוגדרים של פרקי חיי בלח"י‪ .‬המאסר הראשון אירע בתל אביב‪ ,‬ב־‪ 2‬בדצמבר ‪ .1941‬הלכתי לפגוש‬ ‫אחד מאנשינו‪ ,‬יהושע זטלר‪ ,‬בדירה שהבריטים שמו עליה עין; הם נכנסו לתוכה‪ ,‬לפני שהגעתי‪ ,‬אסרו‬ ‫את זטלר עצמו‪ ,‬וארבו לכל מי שיגיע אליו‪ .‬כשהופעתי במקום‪ ,‬הם מיהרו לאסור גם אותי ‪ -‬וכך עשו‬ ‫לכל באי הדירה באותו יום‪ .‬מיד לאחר מכן הם פנו לערוך חיפוש בחדרי‪ ,‬שלא היה רחוק משם‪,‬‬ ‫ומצאו בו חותמת גומי מתוצרת בית‪ ,‬ששימשה לזיוף של תעודות זהות‪ ,‬וכן טפסים רשמיים אחרים‬ ‫שזייפנו‪ .‬על פי הנוהג המקובל באותה תקופה‪ ,‬הופקדה חקירתם של כל החשודים בחברות בלח"י או‬ ‫באצ"ל בידי קצינים מומחים מן המחלקה היהודית של הבולשת הבריטית‪ ,‬ובעיקר בידי ה"כוכב" של‬ ‫מחלקה זו‪ ,‬קצין משטרה דובר עברית ויידיש ושמו טום וילקין‪ .‬ואכן‪ ,‬היה זה וילקין שחקר אותי‪,‬‬ ‫וגילה אגב כך כי הוא חולש על מאגר מידע עשיר מאוד בנוגע למחתרות היהודיות‪ .‬השמות והכתובות‬ ‫נשרו מפיו בשטף והוכיחו לי שרשת המודיעים שלו מפותחת מאוד‪ .‬לימים ישתתף וילקין בחיסולו‬ ‫של יאיר‪ ,‬ולח"י יגמול לו על כך בהוצאתו להורג‪.‬‬ ‫כתום החקירה הועברתי לתא מעצר בכלא יפו‪ .‬בסופו של חשבון מצאתי שמצבי אינו נורא‪ .‬לא היו‬ ‫לי לא משפחה ולא התחייבויות‪ ,‬וכשנקלעתי לאותם חדרים גדולים ומזוהמים של הכלא שכבר היו‬ ‫לאגדה‪ ,‬חשתי אפילו מידה של רוממות רוח‪ .‬כאן נקבצו כל האסירים הפוליטיים היהודים בישיבה‬ ‫בצוותא על הרצפה‪ ,‬חלקו יחדיו במנות המזון של הכלא ובאוכל ששיגרו המשפחות מבחוץ והוציאו‬ ‫את זמנם בוויכוחים על הפוליטיקה המקומית ובגיבוש תוכניות להימלטות‪ .‬עשרות דמויות יצאו‬ ‫ונכנסו מסביבי באותם ימים ורק קומץ קטן נחקק בזיכרוני‪ .‬משום מה‪ ,‬הקומץ הזה משתבץ בתמונה‬ ‫של ויכוחים יומיומיים‪ ,‬בטונים גבוהים וברצינות תהומית‪ ,‬על הברית הנאצית־סובייטית‪ ,‬שכבר עברה‬ ‫לעת ההיא מן העולם‪ .‬ראשי המתווכחים בעניין זה היו יהודי יוצא גרמניה ושמו הנס‪ ,‬וכן ערבי‬

‫ששימש כמזכיר המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית‪ .‬באותם ויכוחים שמעתי לראשונה אדם העושה‬ ‫שימוש במילים "מיין פיהרר"‪.‬‬ ‫הסוהרים הפליאו את מכותיהם באסירים הערבים‪ ,‬אחיהם בני עמם‪ ,‬אבל לא חלמו‪ ,‬כמדומה‪,‬‬ ‫להרים עלינו יד‪ .‬הם נהגו בנו בהגינות‪ ,‬כמעט ברוח טובה‪ ,‬ואולי אפילו ביראת כבוד‪ .‬מקצתם הבריחו‬ ‫אלינו חומר קריאה אסור או דאגו לעדכן אותנו במה שמתרחש בעולם החיצוני‪.‬‬ ‫מצד אחר‪ ,‬בימי שבתי בבית המעצר ביפו התעוררו בלבי דאגות כבדות ביחס למה שקורה‬ ‫בשורותינו בחוץ‪ .‬אני זוכר‪ ,‬למשל‪ ,‬שיחת רעים שנקטעה בהודעה על ניסיון שוד של חברינו‪ ,‬שנכשל‪.‬‬ ‫המבצעים‪ ,‬נאמר לנו‪ ,‬נתפסו ובחילופי היריות נהרגו יהודים‪ ,‬עוברי אורח‪ .‬ואכן‪ ,‬כעבור שעות אחדות‬ ‫נצטוו כל העצירים להתפנות מהחצר ולתוכה הוכנסו שני עצירים חדשים‪ ,‬אנשי לח"י כבולים‬ ‫באזיקים‪.‬‬ ‫ידעתי שעל ראשם מרחפת סכנה של גזר דין מוות‪ .‬הצטערתי גם על אלה שנפגעו‪ .‬חששתי מפני גל‬ ‫חדש של הסתה נגדנו‪ .‬רגזתי על הכישלון‪ .‬אבל יותר מכול הטריד אותי עצם הביצוע של השוד‪ .‬לפני‬ ‫שנעצרתי‪ ,‬טיפלתי בתכנונה של הפעולה הזאת ובעקבות בדיקה מדוקדקת הגעתי למסקנה שיש‬ ‫לבטלה‪ .‬כל התקלות שקרו בפועל היו צפויות מראש‪ .‬לא נותר לי אלא להניח שיאיר לא ידע כי‬ ‫פסלתי את התוכנית קטגורית ומישהו הוליכו שולל‪ .‬אם כך‪ ,‬משמע שהסכנה ליאיר הולכת וגדלה‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה נודע לי שכך בדיוק היה‪ .‬נמצא מי שהחליט‪ ,‬בלחץ המצוקה הכספית של הארגון‪,‬‬ ‫שאני הייתי זהיר מדי ‪ -‬והמעשה האומלל נעשה‪.‬‬ ‫משפטי נערך בתל אביב‪ ,‬בפני השופט היהודי שניאור זלמן חשין‪ ,‬מי שייעשה כעבור שש שנים‬ ‫וחצי לשופט בית המשפט העליון הראשון של מדינת ישראל‪ .‬מסופקני אם הוא העלה אז על דעתו‬ ‫התפתחות שכזאת‪ .‬הוא ואני בוודאי לא העלינו על דעתנו שהאיש הניצב בתא הנאשמים ייעשה‬ ‫אי־פעם לראש ממשלה של מדינה יהודית‪" .‬מדוע אתה עליז כל כך?" שאל אותי‪ ,‬ולא נענה בכלל‬ ‫לטענתי ש"מצאתי" את החותמת המזויפת במקרה‪ .‬ידעתי שמצבו האישי‪ ,‬כשופט בשלטון המנדט‪ ,‬אינו‬ ‫פשוט; רק משפטנים מיומנים במיוחד יכלו לטפל כהלכה במאזני הצדק באותן נסיבות טעונות עד‬ ‫להתפקע ולהקדים את הנאמנות לחוק לכל נאמנות אחרת‪ ,‬עמוקה ככל שתהיה‪ .‬גם אם היו לנו טענות‬ ‫כלפיהם באותם ימים‪ ,‬אין ספק שהם הניחו בכך את המסד למורשת משפטית מפוארת שעברה‬ ‫למדינת ישראל ועמדה בכל הביקורות אפילו בחברה מכורה להלקאה עצמית כמו זו שלנו‪.‬‬ ‫השופט חשין דן אותי לשלושה חודשי מאסר‪ ,‬בכפוף לתקנות לשעת חירום‪ .‬זה היה גזר דין שלא‬ ‫העלה ולא הוריד‪ .‬ממילא הייתי נתון במעצר מנהלי שלא היו לו שום מגבלות של זמן‪ .‬הדבר היחיד‬ ‫שהעציב אותי היה מעצרו של שותפי לחדר התל אביבי‪ ,‬בגללי‪ .‬נגזר עליו להישאר שנים אחדות‬ ‫מאחורי סורג ובריח‪.‬‬ ‫תחנתי הראשונה לאחר בית המשפט היתה בכלא עכו‪ ,‬אותה מצודה מבוצרת‪ ,‬אפלה‪ ,‬מבודדת‬ ‫ומצופפת שבה ישב ז'בוטינסקי ב־‪ 1920‬ובה הועלה שלמה בן־יוסף לגרדום‪ .‬על פי המקובל בכלא‬ ‫הזה נגזרו על כל אסיר גילוח ראש והליכה בנעליים לא־שרוכות‪ .‬כן היה עלינו ללבוש את בגדיהם‬ ‫המזוהמים והמסריחים של האסירים שישבו כאן לפנינו‪ .‬בבואי לעכו נתקלתי בקבוצה של חברי אצ"ל‬

‫שיצאו באותו יום לחופשי‪ ,‬לאחר כמה חודשי מאסר‪ .‬הם עברו במהופך את התהליך שאני עמדתי‬ ‫להתחיל בו‪ ,‬ולפרק זמן קצר נקלענו יחדיו לאזור מעבר‪ .‬כאן שמעתי מהם תדריך מקיף וססגוני על‬ ‫חיי הכלא‪ ,‬ואני מעז לחשוד שהם סיפקו לי אותו לא בלי הנאה‪.‬‬ ‫לפני ששולחתי לתאי‪ ,‬התייצבתי‪ ,‬כמקובל‪ ,‬לריאיון אצל מנהל הכלא‪ ,‬קפטן גרנט‪ .‬הוא נעץ בי מבט‬ ‫חודר‪ ,‬כאילו ביקש לחקוק את פני בזיכרונו לצמיתות‪ .‬אסיר ערבי שניצב מחוץ לדלת משרדו של‬ ‫גרנט אמר לי בנימה מעודדת‪" :‬היכנס‪ .‬אין לך מה לחשוש‪ .‬המודיר יאמר לך משהו ואתה רק תצטרך‬ ‫לענות בכל פעם 'נעאם‪ ,‬יא סידי' )כן‪ ,‬אדוני(‪ ".‬ואכן‪ ,‬כך היה‪ .‬כעבור זמן מה הועברתי מהמבצר‬ ‫למחנה מעצר גדול בקרבת מקום‪ ,‬במזרע‪ .‬עכשיו הייתי יכול לשוחח ולקרוא בחופשיות‪ ,‬וגם להתחיל‬ ‫בתכנון הבריחה‪.‬‬ ‫האסירים היהודים התארגנו‪ ,‬מדרך הטבע‪ ,‬בהתאם לשייכותם המחתרתית ‪ -‬חברי אצ"ל לחוד‬ ‫ואנשי לח"י בפני עצמם‪ .‬כעבור ימים אחדים נעשיתי לממונה על הקבוצה האחרונה‪ .‬בילינו את זמננו‬ ‫כמנהגם של אסירים בכל מקום‪ .‬שוטטנו הלוך ושוב מסביב למחנה וערכנו דיונים נוקבים בעבר‬ ‫ובהווה שלנו ובכל מיני נושאים אידיאולוגיים‪ .‬האווירה היתה מזרח תיכונית טיפוסית‪ ,‬כמעט נינוחה‪.‬‬ ‫שלטונות המחנה הציגו לנו תביעות מעטות בלבד ולא נתקלנו בשום אקט של השפלה או התעללות‪.‬‬ ‫ברוב המשטרים הקולוניאליים האחרים היו חיי הכלא שונים מעיקרם ‪ -‬גם אם נראו במבט ראשון‬ ‫דומים לשלנו ‪ -‬ועמדו בסימן של אכזריות‪ ,‬רדיפות ופרובוקציות‪ .‬לא כך היה המצב לעת ההיא בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬אפשר שזה המקום לציין כי השירות בכוח המשטרה המנדטורי או בשירות בתי הכלא‪ ,‬או‬ ‫עצם שהותו של אנגלי צעיר במדים בכל מקום שהוא בארץ בתקופה ההיא‪ ,‬לא היו חוויות נעימות‬ ‫במיוחד‪ .‬שני הצדדים לסכסוך התייחסו בטינה עזה לחייל או לשוטר הבריטי הממוצע‪ ,‬שהתקשה‬ ‫להבין על מה כל המהומה‪ ,‬והוא לא זכה לשום תגמול‪ ,‬כספי או רגשי‪ ,‬על המצב הזה‪ .‬גם לא היה כאן‬ ‫שום מעמד משרתים‪ ,‬מן הסוג שנמצא בארצות אחרות של האימפריה הבריטית‪ ,‬והחיים החברתיים‬ ‫של המקומיים התנהלו במעגלים משלהם; רוב הנערות מ"בתים טובים"‪ ,‬יהודיות כמוסלמיות‪ ,‬לא‬ ‫ששו לצאת בחברת לובשי המדים הבריטים‪ .‬אבל בלי שום קשר לטיב רגשותיהם כלפינו‪ ,‬אפילו‬ ‫בזמנים הגרועים ביותר‪ ,‬ואפילו כשנתקלנו באנגלים אנטישמים )ולא חסרו ביניהם כאלה(‪ ,‬לא יכולנו‬ ‫להתלונן במיוחד על היחס‪ .‬אפילו אויבים מושבעים כמוני לא טופלו בקשיחות שהיתה מצפה להם מן‬ ‫הסתם אילו נפלו בידיהם של בני אומות אחרות‪ .‬דומני שעובדה זו ראויה לציון מיוחד‪.‬‬ ‫בתוך זמן לא רב הופיע במזרע נתן פרידמן־ילין )לימים‪ ,‬ילין־מור(‪ ,‬ותוך כדי סיבובים אינסופיים‬ ‫בחצר המחנה נקשרה בינינו היכרות יסודית‪ .‬מובן שלא חלמנו אז כי שנינו‪ ,‬יחד עם ד"ר ישראל שייב‬ ‫)אלדד(‪ ,‬ניאלץ להפוך במהרה לחברי מרכז לח"י ולקבל על עצמנו‪ ,‬במשותף‪ ,‬את הנהגת המחתרת‬ ‫במקום יאיר שנרצח‪ .‬ילין־מור )גרא‪ ,‬בכינויו המחתרתי( היה אינטלקטואל‪ ,‬הן מטבע בריאתו והן‬ ‫בתוקף בחירה אישית‪ .‬על פי השכלתו היה מהנדס‪ ,‬ועל פי אמונתו יהודי גאה‪ .‬הוא הצטרף למפלגה‬ ‫הרוויזיוניסטית ולבית"ר בפולין‪ ,‬בשנות השלושים‪ ,‬והיה תומך נלהב באצ"ל‪ .‬שנינו היינו עתידים‬ ‫לעבוד בקרבה רבה לאורך שנים‪ ,‬באותה מידה מיוחדת של אינטימיות ואמון שבלעדיה לא תוכל שום‬ ‫חברה קונספירטיבית לתפקד כהלכה‪ .‬אגב כך התפתח אצלי יחס של כבוד והערצה אליו ולמדתי‬

‫להסתמך על חשיבתו ההגיונית‪ ,‬המעשית והמפוכחת‪ .‬הוא היה עורך ומנסח מלידה‪ ,‬שכוחו היה רב לו‬ ‫ככותב יותר מאשר כנואם‪ ,‬אבל כשהחליט לדבר התגלה כבן שיח מעולה‪.‬‬ ‫קורות חייו לאחר הקמת המדינה עמדו‪ ,‬מבחינה מסוימת‪ ,‬בסימן של ביש מזל‪ .‬בקיץ ‪ 1948‬נעצר‬ ‫והובא לדין כחשוד בשותפות ברצח הרוזן ברנדוט )מאורע שעוד אשוב אליו בהמשך הספר(‪ ,‬ואחר‬ ‫כך נידון לשמונה שנות מאסר‪ .‬הצורך לשחררו מן הכלא היה בין הגורמים העיקריים שהביאונו לייסד‬ ‫באותה תקופה את מפלגת הלוחמים קצרת הימים ולהעמידו בראש רשימת המועמדים שלה לכנסת‬ ‫הראשונה‪ 5,363 .‬הקולות שניתנו לרשימה זו הספיקו להבטיח את בחירתו לבית המחוקקים ומיד‬ ‫לאחר מכן זכה לחנינה ושוחרר מהכלא‪ .‬אלא שכבר בטרם המעצר והמשפט הסתמנה אצלו נטייה חדה‬ ‫לכיוון השמאלי של המפה הפוליטית וגישותיו כלפי ברית המועצות והערבים הלכו והקצינו‪ .‬באחת‬ ‫ההזדמנויות אמר לי כי אדם מתקדם באמת יכול להישפט אך ורק על פי תחושותיו ביחס לערבים‪ .‬כן‬ ‫הרבה להידרש להתנגשות בין מזרח ומערב וליחסים בין ארצות הברית וברית המועצות‪ .‬לכאורה חל‬ ‫בו שינוי מכריע‪ ,‬ועם זאת נשאר כשהיה ‪ -‬מעורב‪ ,‬חריף‪ ,‬מסור בלב ונפש‪ ,‬וכמעט זאב בודד בזירה‬ ‫הפוליטית‪ ,‬מי ששנא מעומק הלב את חרות‪ ,‬יורשת האצ"ל‪ ,‬והגה בוז תהומי למפא"י ואחר כך‬ ‫למפלגת העבודה‪ .‬בשנות חייו האחרונות נדחק לשוליים ולא קיים בידו שום השפעה ציבורית‪ .‬אני‬ ‫יודע בבירור כי החיים אינם מתנהלים על פי כללים מוגדרים של צדק ויושר‪ ,‬אבל כך בדיוק אני יודע‬ ‫כי גרא היה ראוי לגורל טוב יותר מזה שנפל בחלקו ‪ -‬או מזה שבחר לעצמו‪.‬‬ ‫אלא שלפי שעה‪ ,‬במחנה במזרע‪ ,‬היינו שנינו כלואים במנותק מהבית וחרדים לחדשות האמורות‬ ‫להגיע משם‪ .‬הן לא היו טובות‪ .‬שיתוף הפעולה בין ההגנה והמודיעין הבריטי הוליך למלחמה משולבת‬ ‫שלהם נגד ה"פורשים"‪ .‬חברי לח"י שנותרו מחוץ לכלא )ומספרם נפל עתה ממספר החברים‬ ‫הכלואים( נמצאו במנוסה מתמדת מפני רודפיהם‪ .‬המעקב אחריהם התנהל בקביעות והניסיונות לצוד‪,‬‬ ‫לחטוף ואפילו לענות אותם נמשכו בלי הרף‪ .‬ככל שהם העמיקו לרדת למחתרת‪ ,‬כן הוסיפו הבריטים‬ ‫ בעזרת המודיעים שלהם‪ ,‬שבאו מחוגים שונים ביישוב ‪ -‬לעלות על עקבותיהם‪ .‬תהליך זה של‬‫הלשנה על ה"פורשים" והסגרתם לידי הבריטים התנהל בגלים וכוון בעיקרו נגד אצ"ל‪ .‬הוא הגיע‬ ‫לשיאו המעציב ב־‪ 1944‬ואז ניתן לו השם המבעית‪ ,‬אך המדויק‪" ,‬סזון" ‪ -‬משמע‪ ,‬עונת הציד‪ .‬במהלכו‬ ‫קרה לא אחת שחברי ההגנה חטפו "פורשים"‪ ,‬החזיקום במעצר והעבירום אחר כך היישר לבולשת‬ ‫הבריטית‪ ,‬שציפתה להם בכיליון עיניים‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬זה היה הכתם הגדול ביותר‪ ,‬הביזיון המכלים‬ ‫ביותר של אותם ימים הרואיים‪ .‬למרבה הצער לא היה אפשר להתעלם גם מן ההיבט הכמותי של‬ ‫התופעה‪ .‬בגין הרדיפות הפנימיות הללו הגיעו אלפי בני אדם אל מאחורי הסורגים‪ ,‬ובכללם רבים‬ ‫מיושבי המחנה במזרע‪ .‬אין פלא שהיחסים בינם ובין אנשי ההגנה במקום היו רוויי טינה וחשדות‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬ראוי להזכיר שאנשי לח"י מצאו את עצמם במצב מיוחד מאוד בהקשר הזה‪ :‬היינו‬ ‫מחתרת קטנה‪ ,‬מאורגנת בקפידה‪ ,‬ולכן היינו פגיעים לחדירה מבחוץ הרבה פחות מהאצ"ל‪ .‬לבד מכך‬ ‫הבהרנו שלא נהסס לחסל בוגדים‪ ,‬כל אימת שנגלה כאלה בשורותינו‪ .‬ולשבח לח"י ייאמר כי בוגדים‬ ‫שכאלה לא נמצאו‪ .‬אף לא אחד‪.‬‬

‫הידיעה על מותו של יאיר נחתה על ראשינו כמהלומת פטיש‪ ,‬אף על פי שלא יכלה להפתיע‪ .‬הוא‬ ‫עצמו הקדים וכתב‪" :‬בצל המוות אנו צועדים"‪ .‬מחתרת לח"י לא היתה בשום פנים אוסף של פלוגות‬ ‫מתאבדים‪ .‬לא היינו לוחמי קמיקאזה‪ .‬ערך החיים היה נעלה בעינינו והשקענו את כל המשאבים שהיו‬ ‫לנו כדי להבטיח שאנשינו ישובו ממשימותיהם בשלום ובבטחה‪ ,‬שתמיד יימצאו רכב‪ ,‬תעודות‪ ,‬בגדים‬ ‫ודירות מבטחים כדי למלט אותם‪ .‬מצד אחר‪ ,‬ידענו בבירור כי מספרם של אויבינו עולה לאין שיעור‬ ‫על מספרם של ידידינו וכי לוחמים עלולים ליפול ולמות בשעת פעולה‪ .‬כעובדה‪ ,‬יאיר עצמו אמר לי‪,‬‬ ‫כזכור‪ ,‬שהוא צופה את מותו בעתיד הלא־רחוק ואפילו התנבא כיצד יומת ‪ -‬שלא לדבר על אותה‬ ‫תחושה פיוטית שהניעה אותו לכתוב‪ ,‬עוד בראשית שנות השלושים‪:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ואם אנחנו נמות ברחובות‪ ,‬בבתים‪,‬‬ ‫ויקברונו בלילה בלאט‪,‬‬ ‫במקומנו יבואו אלפי אחרים‬ ‫להגן ולשמור עדי־עד!‬ ‫‪ ‬‬ ‫במכתב ששיגר אלי‪ ,‬חודשיים לפני שנהרג‪ ,‬תיאר את מצבו ההולך ומחמיר של הארגון‪ ,‬את המאסרים‬ ‫המתבצעים כמעט מדי יום ביומו ואת תחושת הבדידות שלו‪ ,‬ההולכת וגדלה‪" .‬אנחנו מחוסלים"‪ ,‬כתב‬ ‫לי‪" ,‬אלא אם כן יצליחו אנשינו המנוסים לפרוץ מהכלא ולסייע לי בהנהגת התנועה הקטנה הזאת‪,‬‬ ‫הנאבקת על נפשה‪ .‬אני סבור כי על הרשומים מטה לנסות להימלט‪ "...‬הוא נקב בהמשך בכמה שמות‬ ‫ובכללם בשמי‪ .‬מכתבו לא נתן לי מנוח‪ .‬חשתי כי בנוסח הכתיבה הזה הוא מכין אותנו‪ ,‬מכשיר אותנו‪,‬‬ ‫בדרכו המיוחדת לפרוץ את דפנות הגלעין הקשה של האגו‪ ,‬המכביד כל כך על ההקרבה‪ ,‬שידע כי‬ ‫תידרש מאיתנו ‪ -‬וממנו‪ .‬עכשיו לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר לבד מבריחה‪ ,‬לא רק מפני שזו‬ ‫חובתו הראשונית של כל חייל הנופל בידי האויב‪ ,‬של כל שבוי מלחמה‪ ,‬אלא מפני שאותה חרדה‬ ‫שביטא יאיר באותן שורות מעטות היתה גם חרדתי שלי‪.‬‬ ‫הניסיון הראשון להימלט ממזרע נכשל‪ ,‬אולי מפני שהיה פשוט מדי‪ ,‬אבל למרבה ההפתעה הצלחנו‬ ‫לחזור למחנה לפני שמישהו הבחין בהיעדרנו‪ .‬לכן יכולנו לפתוח מיד בהכנות לניסיון בריחה נוסף ‪-‬‬ ‫שעלה יפה‪ .‬אבל עוד לפני כן קרה לנו משהו יוצא מגדר הרגיל‪ .‬באחד הימים נקראו אסירי לח"י‬ ‫לפגישה עם קצין בריטי בכיר מאוד‪ ,‬בריגדיר בלאנטיין‪ ,‬שנמנה עם ראשי הבולשת במזרח התיכון‪.‬‬ ‫"אולי לא תצאו מכאן לעולם‪ ",‬אמר‪" .‬אנחנו יכולים להחזיק בכם לצמיתות או להגלות אתכם כך‬ ‫שלא תראו את משפחותיכם במשך שנים‪ .‬אנחנו יכולים גם לשחרר אתכם ואפילו להבטיח לכם‬ ‫משרות טובות במשרדי הממשלה‪ .‬גורלכם נמצא כולו בידינו ואנחנו מוכנים לנהוג ביישוב הדעת‪ .‬אם‬ ‫תפסיקו את פעולות הטרור ותודיעו על פירוק המחתרת שלכם‪ ,‬נטפל בכם בהתאם‪ ".‬אחר כך הוסיף‪:‬‬ ‫"אני מוכן ללכת עוד יותר לקראתכם‪ .‬אם תרצו‪ ,‬אחדים מכם יקבלו רשות להיפגש עם החברים‬ ‫שלכם הנמצאים במקומות אחרים ולדון איתם בנושא לפני שתגיעו להחלטה סופית‪ .‬אם תסכימו‬

‫להצעתי‪ ,‬אני מבטיח לכם להסדיר את השחרור מהכלא‪ ".‬עוד אמר שנוכל להמשיך במאבק המדיני‬ ‫כשלעצמו‪ :‬מעשי הלוחמה‪ ,‬ההתקפות המזוינות נגד הבריטים‪ ,‬הם שיצטרכו להיפסק כליל‪.‬‬ ‫"זו הזדמנות פז בשבילנו לדבר עם החברים בכלא עכו‪ ",‬אמרתי לחברי‪ .‬הצעתי להם לגלות‬ ‫בינתיים עניין בהצעתו של בלאנטיין ולבקש ממנו להסדיר את הפגישה‪ .‬ואכן‪ ,‬בתוך זמן קצר הובאו‬ ‫למזרע שישה מלוחמי לח"י שנכלאו בעכו וכולנו התיישבנו לדון ביתרונות ובחסרונות של ההצעה‬ ‫הבריטית‪.‬‬ ‫דעתי שלי התגבשה ממש ברגע שבלאנטיין פתח בדבריו‪ .‬אל לנו לעשות שום דבר‪ ,‬לתת שום דבר‪,‬‬ ‫להחליף שום דבר ‪ -‬אלא אם כן יהיו הבריטים נכונים להתחייב לאלתר על יצירת מדינה יהודית‬ ‫לאחר המלחמה‪ .‬כל דבר פחות מזה‪ ,‬כל הודעה לא־פורמלית ובלתי־מוסמכת‪ ,‬נראו לי חסרי ערך‪ .‬כל‬ ‫הצעה שלא הגיעה מן הדרגים הקובעים בממשלה הבריטית לא היתה שווה ולא כלום‪ ,‬ואילו הסכמנו‬ ‫להצעה שכזאת רק היינו גוזרים בכך על לח"י חורבן עצמי‪ .‬בין המשתתפים בדיון היו כאלה שחלקו‬ ‫על דעתי‪ .‬שניים‪-‬שלושה מביניהם שאלו אותי מה התועלת שנפיק מהמשך הישיבה מאחורי הסורגים‪,‬‬ ‫במבודד‪ ,‬בלי שום אפשרות לפעול במשך חודשים ואולי אפילו במשך שנים‪ .‬האם החלטה שכזאת‬ ‫תקרב את תנועת לח"י למטרתה? ומה אם הצעתו של בלאנטיין היתה הצעה אמיתית שמקורה לא‬ ‫בבולשת אלא בראש הפירמידה‪ ,‬בווייטהול?‬ ‫בסופו של דבר גיבשנו הצעה נגדית‪ .‬לא היה בה‪ ,‬מתברר‪ ,‬משום קבלת הצעתו של בלאנטיין‪ ,‬אבל‬ ‫גם לא שלילה נחרצת‪ .‬לעת ההיא רצינו בראש ובראשונה להרוויח זמן ולהתקדם בתכנון הבריחה‬ ‫שלנו‪ .‬הצענו אפוא מעין "הסדר ביניים"‪ :‬שהבריטים יעבירו ליהודים לאלתר את כל הסמכויות‬ ‫האזרחיות בארץ ישראל‪ ,‬לרבות הפיקוח על העלייה ‪ -‬ובתמורה לכך נכיר אנחנו‪ ,‬אנשי לח"י‪,‬‬ ‫בזכותה של בריטניה הגדולה להחזיק צבא בארץ ישראל כל עוד המלחמה נמשכת! בהצעתנו נכללו‬ ‫עוד כמה תנאים בלתי־אפשריים באותה מידה‪ ,‬מבחינתם של הבריטים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬היחיד הזכור לי‬ ‫בפרוטרוט‪ ,‬היה שהבריטים יספקו לנו אוניות ומשאבים אחרים שיידרשו להסעתם של יהודי אירופה‬ ‫לארץ‪ .‬דוברו של הבריגדיר בלאנטיין הודה לנו בקרירות ובכך תם המשא ומתן בינינו‪ .‬על כל פנים‪,‬‬ ‫האפיזודה כולה לימדה אותנו שממשלת המנדט החלה סוף־סוף לחשוש מאוד מפני הפעילות של לח"י‪.‬‬ ‫ב־‪ 13‬בפברואר ‪ 1942‬נודע לי על מותו של יאיר‪ .‬שוטר יהודי התקרב אלי באותו בוקר ולחש‪:‬‬ ‫"אתמול הם חיסלו את שטרן‪ ".‬בשעה מאוחרת יותר‪ ,‬בו ביום‪ ,‬נאספו חברי לח"י באחד מצריפי‬ ‫המחנה‪ ,‬ואני דיברתי בפניהם‪ ,‬וחשתי שאני מדבר בשמם‪ ,‬על יאיר‪ .‬לא היה זה בדיוק הספד‪ ,‬אבל‬ ‫כולנו ידענו מה אבד לנו‪ :‬האיש האחד שקישר אל הזרם המרכזי של ההיסטוריה היהודית את כל‬ ‫מעשינו היומיומיים‪ ,‬את פחדינו‪ ,‬את ספקותינו העצמיים ואת תוכניותינו שכה רבות מהן כשלו‪ .‬הוא‬ ‫שגרם לנו לראות את עצמנו כחלק מתבנית גדולה יותר של עניינים‪ ,‬לא כנבחרים אלא כמי שבחרו;‬ ‫לא כעליונים על זולתנו אלא כמי שיש בידם הכוח ללחום על צדקתם‪.‬‬ ‫רצח יאיר בא בעקבות שורה של ניסיונות בריטיים להיפטר מלח"י אחת ולתמיד‪ .‬כרוזים עם‬ ‫תמונתו של יאיר‪ ,‬שפורסמו בראש חוצות‪ ,‬הבטיחו פרס בסך אלף לא"י ‪ -‬הון עתק בימים ההם ‪-‬‬ ‫"חלף ידיעות שיביאו לידי תפיסתו"‪ .‬מכונת הדפוס שלנו נתגלתה ונהרסה‪ .‬ב־‪ 27‬בינואר ‪ 1942‬פרצו‬

‫שוטרים בריטים‪ ,‬בעקבות הלשנה של מודיע‪ ,‬לחדר ששכר אחד מאנשינו ברחוב דיזנגוף ‪ 30‬בתל‬ ‫אביב‪ ,‬וירו בדם קר‪ ,‬על מנת להרוג‪ ,‬בארבעה חברי לח"י בלתי־חמושים שנמצאו שם‪ .‬שניים מתו‬ ‫מפצעיהם‪ ,‬בעודם כבולים למיטותיהם בבית החולים הממשלתי ביפו‪ .‬השניים האחרים התייסרו עוד‬ ‫ימים רבים בכאביהם‪ .‬גרוע מכול‪ ,‬שבוע לפני כן‪ ,‬ב־‪ 20‬בינואר‪ ,‬השתבשה פעולה של אנשינו‪:‬‬ ‫מלכודת שהותקנה ברחוב יעל ‪ 8‬בתל אביב‪ ,‬ונועדה לג'פרי מורטון‪ ,‬מפקד הבולשת במחוז לוד )שלא‬ ‫בחל בעינויים של אסיריו(‪ ,‬ולאיש אמונו טום וילקין‪ ,‬קטלה לא אותם אלא את קצין המשטרה הבריטי‬ ‫ג'ורג' טרטון ואת שני עמיתיו היהודים שלמה שיף ונחום גולדמן‪ .‬כששמעתי על כך‪ ,‬חלף בי זעזוע‬ ‫עז‪ :‬גם זו היתה מהפעולות שדנתי בהן עם חברים לפני מעצרי והחלטתי שאסור לבצעה‪ ,‬משום‬ ‫שהסיכויים שתסתיים כפי שהסתיימה היו גדולים מאוד‪ .‬ושוב‪ ,‬לימים סופר לי כי הצעירים שמילאו‬ ‫את מקומנו לאחר שנעצרנו החליטו כי נהגנו בזהירות מוגזמת ויצאו להטמין את המלכודת‪.‬‬ ‫בצער עמוק אמרתי לעצמי‪ :‬חששותיו של יאיר הולכים והופכים למציאות‪.‬‬ ‫החדשות האחרות שהגיעו למזרע בשלהי ‪ 1941‬ובראשית ‪ 1942‬לא היו טובות יותר‪ .‬יחד עם שאר‬ ‫היהודים בארץ עקבנו בדריכות ובחרדה אחר מסעה הטרגי של "סטרומה"‪ ,‬שהפליגה מרומניה לים‬ ‫השחור עם ‪ 769‬מעפילים "לא־לגאליים"‪ .‬בלחצם של הבריטים סירבו הטורקים להתיר את עגינתה‬ ‫של האונייה הקטנה והרעועה הזאת באיסטנבול‪ ,‬לאחר שהגיעה לשם בתום תלאות רבות‪ .‬ספינת גרר‬ ‫משכה אותה בחזרה אל לב ים ‪ -‬המנוע של "סטרומה" כבר יצא אז מכלל פעולה ‪ -‬ושם נותרה‬ ‫לגורלה‪ ,‬מיטלטלת בין הגלים‪ .‬למחרת היום בקע ממנה קול נפץ‪ ,‬ועד מהרה טבעה על כל נוסעיה‪,‬‬ ‫למעט אחד‪ .‬סיבת הפיצוץ נותרה בגדר מסתורין‪ .‬לדידנו‪ ,‬מאחורי גדר התיל‪ ,‬היה זה עוד מאורע‬ ‫בשרשרת מאורעות שעשו את אי־הפעולה מאונס לבלתי־נסבלת מכול וכול‪.‬‬ ‫אבל המהלומה האחרונה היתה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ההוצאה להורג של יאיר‪ .‬ב־‪ 12‬בפברואר ‪ 1942‬הקיפו‬ ‫שוטרים בריטים בניין ברחוב מזרחי ב' )כיום‪ ,‬רחוב שטרן(‪ ,‬בלב השכונות הסואנות של דרום תל‬ ‫אביב‪ .‬אחדים מהם פרצו באקדחים שלופים במעלה המדרגות הצרות‪ ,‬בואכה דירת גג קטנה שיאיר‬ ‫נחבא בה‪ .‬בעל הדירה הזאת היה משה סבוראי‪ ,‬שנפצע כשבועיים לפני כן בתקרית ברחוב דיזנגוף‬ ‫והיה נתון עתה בידי הבריטים‪ .‬יאיר שהה שם חרף כלל הברזל של המחתרת שאין להיחבא בדירתו‬ ‫של מי שכבר נפל בידי המשטרה‪ ,‬אלא שהוא עשה זאת בלית ברירה‪ .‬לא נמצא לו שום מחבוא אחר‪.‬‬ ‫הוא ניסה להסתתר בתוך ארון‪ ,‬אבל השוטרים לא התקשו לעמוד על כך‪ .‬הם גררו אותו החוצה‪,‬‬ ‫הושיבוהו על כיסא‪ ,‬כפתו את ידיו ווידאו שהוא האיש המבוקש‪ .‬קצין יהודי שהגיע למקום נצטווה‬ ‫לחפש תא טלפון ולהזמין מכונית אסירים‪ .‬כששב‪ ,‬נאמר לו שאין בה צורך‪ ,‬כיוון שיאיר נורה למוות‬ ‫בעת שניסה להימלט דרך החלון‪ .‬מורטון הורה לגרור את גופתו למטה‪ ,‬לעיני השכנים‪ ,‬ולהעמיסה על‬ ‫משאית שהגיעה למקום מבעוד מועד‪ .‬לאחר שעות אחדות נמסרה הגופה לחברה קדישא והובאה‬ ‫לקבורה בנחלת יצחק‪.‬‬ ‫כעבור שנים‪ ,‬ב־‪ ,1957‬פרסם מורטון ספר זיכרונות שבו הודה כי הוא ואיש משטרה ירו ביאיר‬ ‫במו ידיהם‪ ,‬והקצין וילקין היה שותף למעשה הנפשע‪.‬‬

‫כ"ה בשבט‪ ,‬יום מותו של יאיר על פי הלוח העברי‪ ,‬נעשה לנו ליום זיכרון לו ול־‪ 125‬החללים‬ ‫האחרים של לח"י‪ ,‬שנפלו בשלוש מאות פעולות של הארגון‪ ,‬כולן במסגרת המאבק לחירות לאומית‬ ‫שיאיר הניף את דגלו‪ .‬אנו נאספים ביום הזה באותו בניין שבו נורה יאיר למוות בדמי ימיו‪ ,‬בניין‬ ‫שנעשה בינתיים ל"בית יאיר" ולמוזיאון לח"י‪ .‬מדי שנה הולך ופוחת מספרם של אפורי השיער ושבי‬ ‫השיער כדוגמתי‪ ,‬אלה שלחמו לצדו ובהשראתו בצעירותם‪ ,‬אבל השורות מתמלאות בצעירים מאיתנו‪,‬‬ ‫ההוגים לו הערצה והוקרה לאחר שלמדו מן הכתובים על חייו ועל פועלו‪.‬‬ ‫התוכנית הראשונית לבריחתי ממזרע לא היתה עשירה בתחבולות‪ ,‬אבל היתה מסוכנת למדי‪ .‬היינו‬ ‫אמורים לזחול בחשיכה‪ ,‬לחתוך את גדר התיל המשולשת שהקיפה את המחנה או לעבור אותה בכל‬ ‫דרך אחרת‪ ,‬להתחמק איכשהו מהשומרים החמושים‪ ,‬מהזרקורים ומהפטרולים ‪ -‬כללו של דבר‪,‬‬ ‫להתגבר על מגוון של מכשולים‪ .‬נוסף לכך לא היו לנו כמעט שום אמצעים להתגונן במקרה שמשהו‬ ‫ישתבש; בכל חודשי ישיבתנו במזרע הצלחנו להבריח לשם רק שני אקדחים‪ .‬על כל פנים‪ ,‬היה מנוי‬ ‫וגמור איתנו לנסות להימלט‪ .‬לבד מכך נהנינו מיתרון נוסף‪ :‬עמדנו עדיין בתקופת ה"הרהורים" על‬ ‫הצעתו של בלאנטיין והיינו בטוחים למדי שהבריטים סבורים כי בשל כך איננו מתאמצים לברוח‬ ‫עתה ואין להם צורך לנקוט אמצעי ביטחון מיוחדים‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬הייתי אחד מאלה שנבחרו כמועמדים לבריחה‪ .‬מועמד אחר היה אליהו גלעדי‪ .‬הוא‬ ‫היה אולי האחד והיחיד בינינו שהיה ראוי לתואר קיצוני ופנאטי‪ ,‬אדם חופשי לחלוטין מכל מגבלה‬ ‫של נאמנות אישית או של רגש מקובל‪ .‬הוא התקשה לתפקד בכל מסגרת שהיא או בכפוף לאיזושהי‬ ‫מרות‪ ,‬אבל היה זריז ומיומן‪ ,‬בעל דמיון יצירתי‪ ,‬נועז וחסר כל פחד‪ .‬חשבתי שסגולות אלו שלו ערכן‬ ‫רב בהקשר של בריחה מהכלא יותר מערכן של כל התיאוריות שהפריח בהבל פה‪ .‬בין שאר דבריו‬ ‫נהג להטיף‪ ,‬כלאחר יד‪ ,‬לטיפול "אפקטיבי" בהנהגת היישוב שמכרה את נשמתה לבריטים‪.‬‬ ‫הקדמתי והבטחתי לגרא שאטפל בגלעדי במהירות אם יתברר לי שהוא מעז לנוע על דעת עצמו‬ ‫לעבר פעולות מסוכנות מבחינתנו‪ .‬גרא עצמו היה עתיד להעיד בכתובים כי לא היה ספק בלבו שביום‬ ‫מן הימים נגיע גלעדי ואני ל"שליפת אקדחים"‪ ,‬ולכן "ביקשתי את מיכאל שיהיה ער לסכנה ויעמוד‬ ‫על המשמר; שיהיה הוא ראשון אשר ישלוף ויפעיל את אקדחו"‪ .‬כך או כך‪ ,‬בינתיים מצאתי בגלעדי‬ ‫שותף טוב לבריחה ‪ -‬כפי שאכן היה‪ .‬כעבור זמן מה‪ ,‬לאחר שנמלטנו‪ ,‬הלכה מרדנותו וגברה והוא‬ ‫החל ללגלג על שיטותינו ואפילו על מטרותינו‪" .‬אינכם מבינים‪ ",‬אמר‪" ,‬אתם צריכים להיפטר מכל‬ ‫המנהיגים והמוסדות‪ .‬לחסל אותם ולהתחיל הכול מבראשית‪ ".‬יותר ויותר התברר לנו שהאיש מאבד‬ ‫כל קשר עם המציאות ‪ -‬וכן את השליטה העצמית‪ .‬אני נזכר בהפגנה אנטי־בריטית גדולה שתוכננה‬ ‫באותה תקופה בתל אביב ובהצעתו של אליהו לנצלה למה שהוא קרא "המטרות שלנו"‪ .‬הוא טען‬ ‫שיש להשליך רימון יד לתוך קהל המפגינים‪ ,‬כדי שהמשטרה תוזעק למקום‪ ,‬ולהביא לידי כך שבגבור‬ ‫המהומה תפתח המשטרה באש ותפגע במפגינים‪ .‬בעקבות התפתחות כזאת‪ ,‬אמר‪ ,‬תגבר מאוד השנאה‬ ‫לבריטים‪ .‬לא יכולתי להאמין למשמע אוזני‪ .‬אמרתי לו שהצעתו תביא להרג של אנשים חפים מפשע‪.‬‬ ‫"זה בדיוק העניין‪ ",‬השיב אליהו‪" .‬זה בדיוק מה שנחוץ לנו‪ ".‬בהזדמנות אחרת הציג בפני רשימה של‬

‫חברי לח"י שיש הכרח לטהרם‪ ,‬לסלקם מ"שירות פעיל"‪ .‬הוא הלך ונעשה מוזר יותר‪ ,‬מנוכר יותר‪,‬‬ ‫פרוע יותר‪ .‬בכל אשר פנה התרחשו תקלות וקטטות‪.‬‬ ‫ואז התחוללה ההתפוצצות הבלתי־נמנעת‪ ,‬והתבררו לנו המגרעות הגדולות של מערכת חברתית‬ ‫כדוגמת לח"י שאין לה שום בתי משפט‪ ,‬בתי כלא ומנגנוני חוק משלה‪ ,‬אפילו לא היכולת לנהל‬ ‫חקירות ארוכות ומדוקדקות מכל סוג שהוא‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬לא היינו צבא אלא אך ורק קומץ של‬ ‫בני אדם שהתקשרו זה לזה מרצונם החופשי ויכלו להינתק זה מזה על פי אותו רצון עצמו‪ .‬הקש‬ ‫ששבר את גב הגמל היה תקרית בין אליהו ובין אחד מחברינו הצעירים‪ ,‬ששימש כמקשר של אליהו‬ ‫ושלי‪ .‬מעשה שולי של המקשר הזה הקניט מאוד את אליהו והוא קם מן הספה הישנה שהיה שרוע‬ ‫עליה‪ ,‬קילל את הבחור בקול חרישי וסטר על פניו‪ .‬אחר כך שלף את אקדחו והכריז‪" ,‬אני עומד‬ ‫להרוג אותך‪ ".‬זינקתי ממקומי‪ ,‬התייצבתי בין שניהם ונעצתי את מבטי בעיניו של אליהו‪ ,‬שהטירוף‬ ‫בער בהן‪" .‬תצטרך להרוג אותי לפני זה‪ ",‬אמרתי לו‪ .‬אליהו השיב את האקדח לנרתיקו‪.‬‬ ‫אלא שבו בלילה שלח המקשר יד בנפשו‪ .‬מצער? מזעם? הדעת נותנת שעשה זאת משברון לב‪,‬‬ ‫לאחר שאלילו הכזיב אותו‪ .‬אליהו‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬לא גילה שום חרטה ולא ביטא שום רגש‪ .‬מבחינתו‪,‬‬ ‫כמו לא קרה דבר‪.‬‬ ‫כעבור זמן קצר החל אליהו לטפח שיגעון חדש‪ .‬לח"י צריכה "למחוק"‪ ,‬כך אמר‪ ,‬את ההנהגה‬ ‫הציונית‪ .‬הוא דרש להרוג את בן־גוריון ולנקות כליל את הזירה‪ .‬כשחזר על הדרישות הללו שוב‬ ‫ושוב‪ ,‬התחלתי לחשוש שהאיש פשוט יצא מדעתו‪ .‬החלטתי לתת לו ארכה נוספת‪ ,‬בתקווה שיתעשת‬ ‫וייפטר מההזיות הנוראות שלו‪ ,‬אבל הוא המשיך בשלו וחזר ודיבר בקרירות מצמררת על הצורך‬ ‫להרוג‪ .‬הבינותי שהוא לא יסתפק בדיבורים‪ .‬לפני עמד אדם שסיכן בצורה חמורה את עצם קיומו של‬ ‫לח"י ואת כל הקשור בכך ‪ -‬לא מפני שהיה בוגד ולא מפני שהלשין והסגיר סודות‪ ,‬אלא בשל היותו‬ ‫מטורף חסר כל מעצורים‪ .‬ידעתי שעלי לקבל החלטה גורלית‪ ,‬ולא התחמקתי ממנה‪ .‬הנסיבות שהיינו‬ ‫שרויים בהן המעיטו מאוד במספר האנשים שיכולתי לשאול בעצתם בגילוי לב‪ ,‬אבל בכל זאת דנתי‬ ‫בעניין עם שניים‪-‬שלושה מעמיתי‪ .‬למחרת היום נפל הפור‪ .‬ההחלטה התקבלה ‪ -‬והוצאה אל הפועל‪.‬‬ ‫כעבור יום‪-‬יומיים הגיעני‪ ,‬באמצעות הדואר המיוחד שלנו‪ ,‬מכתבו של גרא‪ ,‬שהיה כלוא בלטרון‪ .‬הוא‬ ‫כתב לי על האסון שיתרגש על האומה‪ ,‬על המחתרת ועל כל אחד מאיתנו‪ ,‬אם גלעדי יצא מהוויכוח‬ ‫בתוכנו וידו על העליונה‪ .‬במקום תנועת חירות‪ ,‬האמורה לשנות את מהלך תולדותיו של העם‪ ,‬כתב‬ ‫גרא‪ ,‬תיהפך המחתרת לכנופיה ידועה לדיראון‪ ,‬אשר תזרע הרס וחורבן ותשפוך דם ללא כל מטרה‬ ‫ובלי שום הצדקה‪ .‬הוא הוסיף וכתב כי המעשים שעשה גלעדי עד אז‪ ,‬או שזמם לעשותם‪ ,‬די בהם‬ ‫לעשותו בן־מוות‪ ,‬בלי לצפות למעשים נפשעים נוספים‪ ,‬וקבע כי מחובתי למצות את הדין ולחסל את‬ ‫הסכנה לפני שגלעדי יחסל אותי והתנועה תידרדר לתהום ששוב אין לעלות מתוכה‪ .‬ליתר תוקף כתב‬ ‫שהוא מקבל על עצמו‪ ,‬יחד איתי‪ ,‬את האחריות לכל מעשה שאמצא לנכון לעשות‪ .‬מובן שלא היה‬ ‫יכול לדעת מה החלטתי או מה קרה ונעשה בין הזמנים‪.‬‬ ‫בהמשך לכך כינסתי שלושה־עשר אנשים מוותיקי לח"י לדיון מיוחד בחולות הים‪ ,‬מדרום לבת ים‪.‬‬ ‫חלקם לא ידעו דבר וחצי דבר על תהפוכות היחסים עם אליהו‪ .‬דיווחתי להם בפרוטרוט על הפרשה‬

‫והוספתי שלא יכולתי להיוועץ בהם מבעוד מועד ולכן אני נוטל על עצמי את מלוא האחריות‪ .‬אם‬ ‫שגיתי‪ ,‬לדעתם‪ ,‬אמרתי ‪ -‬הם מתבקשים להסיק בו במקום את כל המסקנות המתחייבות מכך‪ .‬איש‬ ‫מהם לא הביע שום הסתייגות מהחלטתי הקשה‪ .‬המשבר הנורא תם ונשלם‪.‬‬ ‫במרוצת השנים הרביתי לשאול את עצמי אם אכן באמת לא היתה לי שום ברירה‪ .‬כלום יכולתי‬ ‫לפעול בצורה שונה? ניסיתי לברר מה קרה במחתרות אחרות‪ ,‬בתנועות התנגדות אחרות לשלטון‬ ‫כיבוש‪ ,‬אבל לא מצאתי שום מקבילה‪ .‬אני איתן בדעתי שלא היתה לי שום חלופה ‪ -‬אף על פי‬ ‫שהמעשה גבה ממני מחיר נפשי כבד ועלה לי בייסורים רבים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אבל כל הדברים האלה היו עדיין חבויים בחיק העתיד באותו ליל אוגוסט ב־‪ .1942‬מלווים במיטב‬ ‫משאלות הלב של חברינו‪ ,‬בעצות רבות מכפי שיכולנו לנצל ובחרדה לא מעטה‪ ,‬יצאנו אליהו ואני אל‬ ‫החופש ‪ -‬ואל הדרך שתאפשר לי‪ ,‬כך קיוויתי‪ ,‬לבצע את היעדים שיאיר הציב בפני‪ :‬לחזק את לח"י‬ ‫ולשמור על שלמותה ועל פעלתנותה‪.‬‬ ‫באותן שנים היו הרבה בריחות מרהיבות ומסעירות מבתי כלא וממחנות מעצר‪ .‬המפורסמת ביותר‬ ‫מהן היתה כמדומה זו של עשרים אנשי לח"י‪ ,‬בהנהגת גרא‪ ,‬שחפרו במשך תשעה חודשים מנהרה‬ ‫באורך שבעים ושישה מטרים ונמלטו דרכה ממחנה המעצר בלטרון‪ .‬בריחתי שלי מאריתריאה‪,‬‬ ‫בראשית ‪ ,1947‬היתה‪ ,‬כפי שאספר להלן‪ ,‬פרשה בפני עצמה‪ .‬והנה‪ ,‬הבריחה ממזרע היתה כרוכה‬ ‫במאמצים אבל לאו דווקא דרמטית‪ .‬תחילה הרגלנו את השומרים לעובדה ששנינו‪ ,‬גלעדי ואני‪,‬‬ ‫יוצאים מדי יום בגלוי מן המחנה הפנימי למחנה החיצוני‪ ,‬ששכן בין הגדר השנייה והשלישית‪ ,‬כדי‬ ‫לקנות בקנטינה מצרכים לאסירים‪ .‬בבוא היום המתאים‪ ,‬לאחר שהיציאה לקנטינה כבר נעשתה‬ ‫לשגרה‪ ,‬חמקנו למחסן במחנה החיצוני והסתתרנו מתחת לערימת מזרנים שהיתה בתוכו‪ .‬חיכינו שם‬ ‫עד תשע בערב‪ ,‬ואז שמענו את חברינו פוצחים במחנה בשיר מוסכם מראש‪ .‬זה היה האות שהם‬ ‫הצליחו להסתיר את היעדרנו ממפקד הערב‪ .‬אחר כך עברנו כמעט בלי שום קושי את גדר התיל‬ ‫החיצונית ויצאנו לדרך‪.‬‬ ‫בשעות הבוקר המוקדמות נערכה במחנה ספירה שגרתית של האסירים‪ ,‬והתברר ששניים נעלמו‪.‬‬ ‫קפטן גרנט הפך את כל המקום על פיו בחיפושיו אחרינו‪ .‬הוא עצמו סרק את שורות האסירים‪ ,‬נעץ‬ ‫בכל אחד את מבטו החודר‪ ,‬שב ופשפש בנבכי זיכרונו האגדי כדי לוודא מי השניים שנעלמו‪ .‬רשומות‬ ‫הכלא‪ ,‬כך התברר‪ ,‬היו מבולבלות לחלוטין‪ .‬לבסוף‪ ,‬כך סופר לי‪ ,‬הוא התחיל להתעניין בקול רם היכן‬ ‫נמצאים שני עצירים מוגדרים ‪" -‬האיש בעל הגבות הכבדות" )אני( ו"הטיפוס האתלטי" )אליהו(‪.‬‬ ‫התשובה לשאלתו‪ ,‬שלא ניתנה לו‪ ,‬היתה ששנינו שהינו מחוץ למחנה‪ ,‬בחיפה‪ .‬לאחר שעברנו את‬ ‫הגדר השלישית הלכנו והלכנו‪ ,‬ובשלב מסוים עצרנו באחד השדות לתנומה חטופה‪ .‬אחר כך נקשנו‬ ‫על דלת בית בקריית מוצקין‪ ,‬שכתובתו נמסרה לנו מראש‪ .‬הצעיר שהתגורר בו‪ ,‬נתן אורלנסקי‪,‬‬ ‫שאותו הכרתי עוד בפולין‪ ,‬נדהם כשצצנו לפניו לפתע פתאום כמו מן התוהו‪ .‬הוריתי לו לצאת לחיפה‬ ‫ולמצוא שם את אלישע‪ ,‬הלוא הוא חברנו ירחמיאל אהרונסון‪ ,‬אדם שהיה חביב עלי מאוד ומי שנהרג‪,‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬כעבור פחות משנתיים בהתנגשות עם הבריטים‪ .‬שעות אחדות לאחר מכן נפגשנו עם‬

‫אלישע באחד הגנים הציבוריים של חיפה‪ .‬הוא הביאנו לבית אחיו של אליהו חכים‪ ,‬ששהה בעצמו‬ ‫בחופשת קיץ בסוריה‪ ,‬ושם עשינו את הלילה‪ .‬ואילו אורלנסקי יצא בינתיים לתל אביב‪ ,‬כדי להשלים‬ ‫שם כמה סידורים נחוצים‪ .‬כתוצאה ממסעו זה הגיע אלינו למחרת היום אריה )אנשל( שפילמן‪,‬‬ ‫המשמש כיום כמנהל "בית יאיר"‪ .‬הוא הביא לי חליפת מדים מגוהצים של קצין פולני‪ .‬יחידות רבות‬ ‫מצבאו הגולה של הגנרל אנדרס חנו אז בארץ ומדים כאלה לא היו בחזקת תופעה חריגה‪ .‬בצהריים‬ ‫יצאנו מחיפה במונית ערבית‪ .‬מגמת פנינו היתה אחד מפרדסי רעננה‪ ,‬שבו המתין לנו יהושע כהן‪.‬‬ ‫יהושע‪ ,‬שהיה אז כבן עשרים‪ ,‬נמנה עם האנשים המרשימים שנזדמן לי לפעול במחיצתם‪ .‬הוא היה‬ ‫בן לאב אמיד‪ ,‬שומר מסורת‪ ,‬שניסח לעצמו כללי חיים ברורים‪ ,‬כיהודי בארץ ישראל‪ ,‬והקפיד‬ ‫לקיימם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היה קנאי לעבודה עברית בפרדסו‪ ,‬חרף ההוצאות הנוספות שהיו כרוכות בדבר‪,‬‬ ‫ונשמר שלא לקנות שום מוצר מיובא אם נמצא לו תחליף מתוצרת הארץ‪ .‬יהושע נראה כמהדורה‬ ‫מעודנת במקצת של אביו‪ ,‬אבל לא היה שום יסוד לחשוד בו בהיעדר קשיחות‪ .‬הוא הצטרף לאצ"ל‬ ‫בהיותו בן חמש־עשרה והיה בין ראשוני לח"י‪ .‬לאחר רצח יאיר‪ ,‬בעת שלא נותר כמעט שום איש‬ ‫לח"י מחוץ לכותלי הכלא‪ ,‬עבר יהושע להתגורר בפרדסי השרון ונשבע שהבריטים לא יתפסו אותו‬ ‫חי‪" .‬הם יהרגו אותנו בין כה וכה‪ ",‬אמר‪" ,‬ואם כך‪ ,‬לפחות נמות בקרב‪ ".‬כבן נאמן לאביו‪ ,‬היה ברור‬ ‫שהתכוון לכל מילה שאמר‪ .‬מכאן ואילך היה חמוש תמיד ‪ -‬כפי שנהגנו כולנו‪ ,‬לאחר מכן‪ .‬המשטרה‬ ‫חיפשה אותו בקדחתנות והציעה פרסים גדולים למי שיביא ללכידתו‪ ,‬אבל יהושע כבר היה איש‬ ‫גרילה מיומן‪ ,‬פרטיזן נייד שהפליא להיטמע בסביבתו‪ .‬בעזרתה של חברתו נחמה חמק מכל מצוד‬ ‫ושימר את גחלת לח"י בימים הקשים ביותר‪.‬‬ ‫לימים יתיישב יהושע כהן בשדה בוקר שבנגב וימצא שפה משותפת עם החבר המפורסם ביותר של‬ ‫הקיבוץ הזה ‪ -‬דוד בן־גוריון‪ .‬ה"טרוריסט" המסוכן של שנות הארבעים יהיה לידידו הקרוב‪ ,‬לבן‬ ‫לווייתו ולשותפו לצעדות של מנהיג היישוב המאורגן שניהל מאבק חריף ביותר נגד ה"פורשים"‪,‬‬ ‫ושניהם ‪ -‬וכן רעיותיהם ‪ -‬ימצאו בשדה בוקר את מקום מנוחתם האחרונה‪.‬‬ ‫הדיון הראשון עם יהושע בפרדס היה קצר‪ .‬בעצם‪ ,‬באנו לומר לו ששוב אינו כמעט לבדו‪ .‬שעתנו‬ ‫דחקה מאוד‪ ,‬ולכן מיהרנו לצאת לתל אביב‪ .‬בדרכנו לשם חלף על פנינו קפטן גרנט בכבודו ובעצמו‪,‬‬ ‫בלסת זקורה לפנים‪ .‬אין ספק שנסע לממונים אליו‪ ,‬לדווח להם על הבריחה‪ .‬לא יכולתי שלא לראות‬ ‫ב"פגישה" הזאת סימן לטובה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬עם רדת הלילה כבר הייתי שקוע עד צוואר בבעיות‬ ‫השונות של לח"י‪ .‬חודשי המעצר נראו אז בגדר זיכרון רחוק‪.‬‬ ‫מצבו של הארגון בוודאי לא היה מן המשובחים‪ .‬רבים חשבו שאפשר לסתום עליו את הגולל‪ .‬רק‬ ‫קומץ קטן של לוחמים היו עדיין אזרחים בני חורין‪ ,‬בלתי־מוכרים למשטרה‪ ,‬ובכל זאת רחשה‬ ‫פעילות בחזיתות שונות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוקם תא של לח"י במצרים וחבריו שלחו לנו נשק ותחמושת‪ .‬כן‬ ‫הצטרפו אלינו כמה וכמה עולים חדשים שהגיעו מבולגריה ומפולין‪ .‬היו אלה נשים וגברים בעשור‬ ‫השלישי לחייהם‪ ,‬המורגלים בדריכות מתמדת‪ ,‬בהברחת גבולות‪ ,‬בהסתפקות במועט שבמועט ‪-‬‬ ‫עייפים מכדי שיוכלו לישון או לדבר‪ .‬ידעתי שהם יהיו בסיס איתן לבנייה מחדש של לח"י‪ ,‬ובלבד‬ ‫שנוכל להנחות אותם בדרך שהתווה יאיר‪.‬‬

‫לבד מכך כבר היו לנו פרסומים אחדים‪ .‬באותה ישיבה ראשונה בפרדס‪ ,‬שעות אחדות לאחר‬ ‫הבריחה‪ ,‬בעודי בתחפושת‪ ,‬העפתי מבט בשלושת העלונים הראשונים של לח"י‪ ,‬שיצאו מתחת ידו של‬ ‫ד"ר ישראל שייב‪ ,‬לימים אלדד ‪ -‬על פי כינויו במחתרת‪ .‬הניצוצות רשפו מן הנייר‪ ,‬אז ואחר כך‪.‬‬ ‫בדומה לגרא‪ ,‬גם אלדד היה איש משכיל מאוד‪ ,‬בקי בכמה וכמה תחומים של עולם הרוח ובעל רקע‬ ‫בית"רי‪ .‬הוא נולד בגליציה‪ ,‬סיים את חוק לימודיו באוניברסיטת וינה‪ ,‬שימש כמורה בבתי ספר‬ ‫יהודיים של רשת "תרבות" והגיע לארץ‪ ,‬מווילנה‪ ,‬ב־‪ .1941‬זמן קצר לאחר מכן הצטרף ללח"י‬ ‫ובמהרה נעשה למנהיגה האינטלקטואלי של התנועה‪ .‬בדומה לגרא‪ ,‬גם הוא לא מצא בדיוק את מקומו‬ ‫בחיים ה"אזרחיים" לאחר קום המדינה‪ ,‬אלא שמזגו היה שונה‪ ,‬סוער יותר‪ ,‬ותפיסתו הפוליטית היתה‬ ‫שונה לחלוטין‪ .‬אם גרא היה עתיד לגלוש במרוצת השנים הרחק לשמאל‪ ,‬הנה אלדד נעשה לימני‬ ‫קיצוני‪ ,‬מאמין בהיבטים המשיחיים של גאולת הארץ וחסיד נלהב של התנועה למען ארץ ישראל‬ ‫השלמה‪ .‬בתקופת המחתרת עבדנו יחד בהרמוניה גמורה‪ ,‬והפתקים שהחלפנו בשרשרת אינסופית‬ ‫ביטאו לעתים קרובות מאוד אותן דעות עצמן‪ ,‬באותן מלים עצמן‪ .‬במישורים רבים היינו‪ ,‬כלשון‬ ‫הימים האלה‪" ,‬בראש אחד"‪.‬‬ ‫אף על פי שעיסוקו העיקרי של אלדד היה במילים‪ ,‬בכל זאת הזדמן לו‪ ,‬ב־‪ ,1946‬להיות גיבורה של‬ ‫בריחה מפורסמת‪ .‬הבריטים‪ ,‬שעמדו על מידת השפעתו‪ ,‬החליטו לעצור אותו ב־‪ 1944‬ושוטרים‬ ‫נשלחו לבצע את המעצר בבית הספר שבו לימד‪ .‬אלדד‪ ,‬שעמד אז בעיצומו של שיעור‪ ,‬בקומה‬ ‫השלישית של הבניין‪ ,‬ניסה להימלט בהחלקה על המרזב‪ ,‬אבל נפל תוך כדי כך ושבר את אגן‬ ‫הירכיים‪ .‬במצב זה נתפס‪ ,‬הושם בגבס והועבר לבית חולים בירושלים‪ .‬תחילה ביקשנו לחטוף אותו‬ ‫משם‪ ,‬מתחת לאפם של השוטרים שהוצמדו למיטתו‪ ,‬אבל לפני שהשלמנו את התוכניות‪ ,‬התברר‬ ‫שהבריטים העבירוהו לבית החולים של הכלא ולכן נאלצנו לחשוב על גישה אחרת‪ .‬ביסודה עמדו‬ ‫ביקוריו של אלדד‪ ,‬לעתים מזומנות‪ ,‬במרפאתו של רופא אורתופד ברחביה‪ .‬במהלכו של אחד‬ ‫הביקורים הללו פרצו אנשי לח"י‪ ,‬לבושים בחלוקים לבנים‪ ,‬לחדרו של הרופא‪ ,‬פרקו את נשקם של‬ ‫השוטרים ששמרו על אלדד ויצרו שרשרת אנושית שאפשרה לאלדד עצמו ללכת אט־אט אל מכונית‬ ‫ממתינה ולהימלט אל החופש‪.‬‬ ‫הגיתי ואני הוגה הערכה רבה ליכולת ולאינסטינקטים של אלדד‪ .‬גם לאחר שהגיע לגבורות הוא‬ ‫נותר ערני‪ ,‬חריף בביקורתו ומסור בכל לב להשקפותיו ‪ -‬בדיוק כפי שהיה בעת שערך את "החזית"‬ ‫מדי חודש בחודש ואת "המעש" מדי שבוע בשבוע‪ ,‬והפיץ את דבר לח"י הרחק מעבר לגבולות‬ ‫המצומצמים של חבריו ומשאביו‪.‬‬ ‫אני משער שהיינו שלישייה מוזרה; אני עצמי‪ ,‬במרכז בין שני אנשים מבריקים ונחושי רצון אלה‪,‬‬ ‫הייתי צריך ללמוד להתמודד עם ההבדלים הנוקבים ביניהם‪ ,‬בכל מה שנוגע לדעות‪ ,‬לגישות ולמבנה‬ ‫האישיות‪ .‬יותר מכך‪ ,‬היה עלי למנוע מחלוקות חריפות ‪ -‬כמובן‪ ,‬בלי שנמעל בתפקידנו ‪ -‬ולהבטיח‬ ‫שנפעל על בסיס של קונצנזוס כל אימת שהיה קיים או שהתאפשר להגיע אליו‪ .‬מבחינות מסוימות‬ ‫היתה זו הכנה לקראת משימה גדולה בהרבה‪ ,‬ולא בלתי־דומה‪ ,‬שציפתה לי כעבור שנים בעת‬ ‫שעמדתי בראש ממשלת האחדות הלאומית‪.‬‬

‫הוספנו לשמור אמונים לפילוסופיה ולציוויים של יאיר‪ ,‬אבל הנסיבות חייבו אותנו לשנות את‬ ‫דפוסי הפעולה של לח"י‪ .‬היה עלינו להגביר את היעילות‪ ,‬לאסוף כספים רבים יותר‪ ,‬לפתח תוכנית‬ ‫אימונים מסודרת‪ ,‬להרחיב את שירותי המודיעין וההסברה ולהקים תחנת שידור‪ .‬לא התקשינו בכלל‬ ‫לחלק בינינו את העבודה במרכז לח"י‪ .‬גרא ואלדד נטלו על עצמם את התחומים החשובים והרגישים‬ ‫של האידיאולוגיה והתעמולה‪ ,‬של המגעים עם קבוצות ואישים בחוץ לארץ ושל פיתוח הפרסומים‬ ‫שהעניקו ללח"י בסיס אידיאולוגי רחב‪ ,‬שבלעדיו לא יכלה להיות שום משמעות לכל הפעילויות‬ ‫האחרות‪ .‬הם גם היו אלה שהתראיינו בשמנו‪ ,‬אמנם לעתים נדירות‪ ,‬באמצעי התקשורת‪ .‬המראיינים‬ ‫הובאו אליהם בדרכים עקלקלות‪ ,‬שתוכננו במפורט כך שלא יסגירו את מקומות המחבוא‪ .‬שום‬ ‫עיתונאי גם לא היה יכול להבחין בבירור בפרצופים של אנשי שיחו‪.‬‬ ‫אני הופקדתי על מכלול העניינים הארגוניים‪ ,‬שכללו גם את התכנון המפורט של הפעולות‬ ‫המבצעיות‪ .‬כך או כך‪ ,‬ההחלטות החשובות ביותר היו של שלושת חברי המרכז במשותף ‪ -‬ובלבד‬ ‫ששלושתנו היינו באותו מקום בעת הצורך‪ ,‬תופעה שלא היתה שכיחה ביותר‪ .‬וכך‪ ,‬מאחורי דלתיים‬ ‫סגורות‪ ,‬בחרתי במועמדים למשימות מסוכנות; בעומדי מעבר למסך‪ ,‬הרציתי בקורסים; בחדר‬ ‫שמקומו המדויק נודע רק לשלושה‪-‬ארבעה אנשים‪ ,‬עסקתי בבדיקת פרטי התוכניות של מבצעי לח"י‪.‬‬ ‫לא היינו רבים‪ .‬מספרם של חברי לח"י הפעילים לא הגיע מעולם ליותר מכמה מאות‪ ,‬והיו חודשים‬ ‫ גם לאחר ‪ - 1942‬שבמהלכם היינו רחוקים אפילו מכך‪ .‬המניין הכולל של הפעילים והתומכים‬‫הקשורים בנו במישרין הגיע בשיאו לאלף איש ואישה בעת ובעונה אחת‪ .‬בשנתיים שקדמו להקמת‬ ‫המדינה הצטרפו לשורותינו עוד חמש מאות חברים‪ ,‬אבל גם הם לא שינו את עובדת היותנו גוף זעיר‪.‬‬ ‫העובדה הזאת אפשרה לנו לפעול בזריזות‪ ,‬ביעילות ובחשאיות‪ .‬היא לא מנעה מאיתנו‪ ,‬עד כמה‬ ‫שהדבר מפתיע במבט לאחור‪ ,‬להתחלק ליחידות וליחידות־משנה באופן שהקנה לנו את היכולת‬ ‫לענות‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬על כל הצרכים של מחתרת פעילה‪ .‬היו לנו אפוא אגף מודיעין ובתוכו יחידות‬ ‫מיוחדות לענייני הבולשת‪ ,‬ערבים‪ ,‬תחבורה‪ ,‬נמלים וכיוצא בזה; זרוע מבצעית )ולה מערכת כוח אדם‬ ‫משלה וכן יחידות הדרכה‪ ,‬תובלה ורפואה(‪ ,‬שהפעילה גם תחנת שידור; יחידת גיוס‪ ,‬יחידה לענייני‬ ‫כספים )שטיפלה‪ ,‬בין שאר הדברים‪ ,‬גם בסחורות גנובות(‪ ,‬בית דפוס ואגף לנוער‪ .‬נוסף לכך הפעלנו‬ ‫שלוחות מחוץ לארץ ישראל ‪ -‬בעיראק‪ ,‬בצ'כוסלובקיה‪ ,‬בבריטניה ובארצות הברית ‪ -‬אף על פי‬ ‫שלעתים היו אלה תאים שמנו רק שניים‪-‬שלושה בני אדם‪ .‬וכמובן‪ ,‬היו לנו גם בתי מלאכה לייצור‬ ‫חומרי נפץ‪ ,‬לתיקון כלי נשק‪ ,‬לפיתוח חלפים וכן הלאה‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬אחת הדאגות העיקריות שלנו היתה קשורה בכסף‪ .‬אחדים מתומכינו נהגו בנו‬ ‫בנדיבות רבה‪ ,‬אבל מעולם לא יכולנו להסתפק בתרומותיהם‪ .‬החזרה לפעילות הצריכה משאבים‬ ‫כספיים גדולים‪ ,‬בדחיפות‪ .‬היה עלינו לרכוש נשק‪ ,‬לבנות בסיסים‪ ,‬לממן שידורים ועלונים מודפסים‬ ‫וגם להשיג את המינימום שנדרש לקיום יומיומי‪ .‬אבל גיוס כספים מתוך מחתרת עמוקה אינו עניין‬ ‫פשוט‪ .‬בהתחשב בנסיבות‪ ,‬באי־הפופולריות שלנו ובסכנה האמיתית שנשקפה לתורמים‪ ,‬לא היתה‪,‬‬ ‫בעצם‪ ,‬שום חלופה למעשי שוד‪ .‬המהפכנים הרוסים נהגו לקרוא לכך אקספרופריאציה )מונח‬ ‫ששמעתי לא אחת מפי אבי(‪ .‬היו מי שכינו זאת הפקעה‪ .‬אבל מעבר לצחצוחי הלשון דובר בשוד ‪-‬‬

‫ליתר דיוק‪ ,‬בשוד בנקים‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬היכן אם לא בבנקים אפשר למצוא כסף? לא כל הבנקים באו‬ ‫בחשבון‪ .‬חיפשנו בנקים שאפשר להיכנס אליהם ולצאת מהם במהירות‪ ,‬בנקים שיש בהם כמויות‬ ‫גדולות של כסף מזומן‪ ,‬ובמידת האפשר בנקים מבוטחים בחברות בריטיות ‪ -‬כדי שמעמסת הנזק לא‬ ‫תיפול על שכמם של יהודים בארץ ישראל‪ .‬מבצעי שוד רבים של לח"י הוכתרו בהצלחה‪ ,‬אבל לא‬ ‫מעטים הסתיימו בכישלון והולידו מעצרים של חברינו‪ .‬וככל שהמבצעים הללו היו חיוניים לקיומנו‬ ‫ולפעילותנו‪ ,‬אין ספק שהם תרמו להגברת המרירות הציבורית כלפינו ולא הוסיפו לשמנו הטוב‪.‬‬ ‫לחיים חשאיים במחתרת יש‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬יתרון גדול אחד; הם מסודרים ומאורגנים יותר מרוב‬ ‫אורחות החיים האחרים‪ .‬כל דבר ‪ -‬חוקים‪ ,‬כללים‪ ,‬איסורים‪ ,‬משמעת ‪ -‬הכול מכוון לקראת פישוט‪,‬‬ ‫באופן שיאפשר ללמוד ולבצע את הדברים בדרך שמורכבותה קטנה ככל האפשר‪ ,‬כך שלא יישארו‬ ‫שום עקבות‪ ,‬ששום גורם חיצוני לא יוכל לצבור מידע‪ ,‬ששום רמזים לא ידלפו באקראי וששום פתח‬ ‫לא יהיה בלתי־מבוקר‪ .‬תקשורת‪ ,‬פעולות‪ ,‬יחסים ‪ -‬הכול נשקל בקפדנות‪ ,‬מצומצם למינימום‪ ,‬מנויד‪,‬‬ ‫מבוצע מהר ככל האפשר‪ .‬איך חיינו? כמיטב יכולתנו‪ ,‬בהתאמה גמורה עם הצרכים של לח"י‪ ,‬וגם על‬ ‫פי מצב הרוח בחוץ‪ .‬בדומה לכל חברי‪ ,‬גם אני פעלתי מתוך צריפים רעועים‪ ,‬חדרים שכורים‬ ‫וטחובים‪ ,‬מרתפים ועליות גג‪ ,‬אבל לעתים הזדמן לי להתחבא ליום‪-‬יומיים גם בתנאי מותרות וליהנות‬ ‫מן הנוחות והביטחון של בית השייך לאחד מתומכינו העשירים‪ ,‬שהיה נכון לקבל על עצמו את הסיכון‬ ‫הכרוך באכסוני‪ .‬פגשתי באנשים שהייתי צריך לפגוש ‪ -‬ובהם בלבד ‪ -‬בקרנות רחוב בצהריים או‬ ‫בשעות לילה מאוחרות‪ ,‬בסמטאות או בגנים ציבוריים‪ ,‬בזמנים ובמקומות שצמצמו במידה ניכרת את‬ ‫הסיכוי להבחין בנו ולעקוב אחרינו‪.‬‬ ‫התחפושות שלנו היו תמיד פשוטות וזולות‪ ,‬חלק מן הנוף המקומי השכיח‪ .‬במשך חודשים רבים‪,‬‬ ‫בעוד המשטרה מתאמצת לצוד אותי‪ ,‬מפרסמת את תמונתי בראש חוצות‪ ,‬קוצבת פרס מפתה תמורת‬ ‫ראשי‪ ,‬מניחה לי פחים ומלכודות‪ ,‬הסתובבתי בביטחון יחסי‪ .‬זקן שחור ומעיל שחור וארוך שיוו לי‬ ‫בנקל מראה של אברך או רב‪ .‬מי שראה אותי לא היה יכול למצוא שום קשר בין מנהיג לח"י המוצג‬ ‫כצעיר גלוח ובהיר שיער‪ ,‬במכנסי חאקי קצרים ובכובע משוך בגנדור על עיניו‪ ,‬ובין היהודי החרדי‬ ‫בלבוש הדהה‪ .‬תורתו המעשית של יאיר הוכיחה את עצמה‪ .‬הדמיון היוצר בא במקום המשאבים שלא‬ ‫היו בנמצא‪ .‬סכיני גילוח‪ ,‬פאות נוכריות ובגדים שאולים שימשו כתחליף לניתוחים פלסטיים‪ ,‬ששום‬ ‫חבר לח"י לא התנסה בהם‪ .‬כך יכולתי לחמוק ממאסר חוזר עד ‪.1946‬‬ ‫להיות בלתי־נראה‪ ,‬בלתי־מזוהה‪ ,‬בלתי־נודע ‪ -‬הצורך הזה תפס מקום גבוה מאוד בסדר הקדימות‬ ‫שלנו‪ .‬הקפדנו על מידור‪ .‬שום איש לח"י לא הכיר יותר מקומץ חברים אחרים ולא פעל בעת ובעונה‬ ‫אחת עם יותר משניים‪-‬שלושה מעמיתיו‪ .‬לכל אחד מאיתנו היה שם מחתרתי‪ ,‬שהחליף את שמו‬ ‫האמיתי‪ .‬לא קיימנו שום סדר קבוע של ישיבות ופגישות‪ .‬לא נועדנו יחדיו מעולם בשום מקום מפגש‬ ‫ציבורי‪ .‬איש מאיתנו לא הקיש בדלת ולא שאל אם מותר לו להיכנס‪ .‬איש לא טלפן ולא עשה שימוש‬ ‫בדואר הרגיל‪ .‬מכתבים נחשבו לדחופים‪ ,‬מטבע הגדרתם‪ .‬לכן הוצמדו קשרים לכל אותם חברים‬ ‫שהחזיקו בתפקידים רגישים במיוחד‪ .‬מגעים אחרים בין חברינו בוצעו באמצעות שריקה של‬ ‫שניים‪-‬שלושה תווים מוסכמים מלחן מוכר‪ .‬תקופת־מה הסתמכנו לצורך זה על ההמנון הצרפתי‪,‬‬

‫המרסייז‪ .‬מי שהשריקה כוונה לעברו היה מזדרז להגיע לנקודת מפגש מוסכמת‪ ,‬שהיתה תמיד במרחק‬ ‫רחובות אחדים‪ .‬חלק נכבד מן התקשורת נעשה בין בני אדם שצעדו בכיוונים מנוגדים‪ ,‬התחככו זה‬ ‫בזה והעבירו אגב כך פתקים או החליפו לחישות‪ .‬הוראות כתובות‪ ,‬בפתקים זעירים מקופלים‪ ,‬היו‬ ‫תמציתיות ככל האפשר‪ .‬מעולם לא נלוו אליהן שום הסברים‪ ,‬מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫אני מרשה לעצמי להרחיב במקצת את הדיבור על המקשרת שלי‪ ,‬שולמית ‪ -‬שהיתה לאשתי‪.‬‬ ‫הכרתיה כצעירה נאה‪ ,‬נבונה ותוססת‪ ,‬חברת בית"ר בבולגריה שהגיעה לארץ ב־‪ 1941‬כעולה‬ ‫"לא־לגאלית"‪ .‬הספינה שהביאה אותה חמקה במשך שבועות מההסגר הבריטי על חופי הארץ והיתה‬ ‫רעועה עד כדי כך שכל יציאה של הנוסעים אל הסיפון‪ ,‬לשאיפת אוויר‪ ,‬היתה כרוכה בתרגיל מסובך‬ ‫של שמירה על שיווי המשקל‪ .‬בסופו של דבר הצליחו הבריטים לסגור על הספינה הזאת‪ ,‬ללכוד את‬ ‫כל מי שנמצא בה ולהעביר את המעפילים למחנה עתלית‪ .‬בערך באותו זמן שאליהו גלעדי ואני‬ ‫נמלטנו מהמחנה‪ ,‬הצטרפה שולמית‪ ,‬שהשתחררה לפני כן‪ ,‬לשורות לח"י‪ .‬היא התאימה בצורה‬ ‫אידיאלית לתפקיד המקשרת‪ ,‬בהיותה חדשה בארץ ובלתי־מוכרת לשום אדם‪.‬‬ ‫למקשרים‪ ,‬מן הראוי להזכיר‪ ,‬נועד מקום מיוחד במערך הארגוני של המחתרת‪ .‬על שולמית הוטלה‬ ‫האחריות לדעת תמיד את מקום הימצאי‪ ,‬לאסוף את הדואר המיועד לי ולהפיץ את הדואר שיצא ממני‪,‬‬ ‫להסדיר את לוח הפגישות שלי‪ ,‬לדאוג למזון‪ ,‬לשמש כשליחה‪ ,‬כמרכזת טלפונים‪ ,‬ויותר ויותר כאשת‬ ‫סוד‪ .‬בתוך זמן לא רב נקשרה בינינו אהבה‪ .‬איש לא חלם על נישואים במחתרת; חברינו נישאו לפני‬ ‫כן או דחו את הטקס עד שירחיב‪ .‬מי העלה על הדעת העמדת חופה מתחת למעטה הסודיות הכבד?‬ ‫אבל חברינו בירושלים לחצו עלינו לשבור את השגרה הזאת ואפילו מצאו את הרב האידיאלי לארגון‬ ‫הטקס‪ .‬היה זה הרב אריה לוין‪ ,‬שהכול הכירוהו כ"רב האסירים"‪ ,‬צדיק מופלא‪ ,‬צנוע שבצנועים‪,‬‬ ‫ששימש ברבנות לכל אסירי המחתרות‪ ,‬ועתה קיבל על עצמו למצוא רב רושם נישואים שיעשה את‬ ‫שולמית ואותי לזוג נשוי כדת משה וישראל‪ .‬הוא ושני אנשי לח"י‪ ,‬ועוד שבעה גברים שנאספו‬ ‫ברחוב‪ ,‬היו המניין ליד חופתנו‪.‬‬ ‫הטקס עבר בשלום‪ ,‬אף על פי שהעיר שרצה באותו יום בלשים לרוב‪ .‬הנישואים היו עניין אחד; לא‬ ‫היו לנו בית ומשק בית רגילים‪ ,‬אבל היינו ביחד ‪ -‬ואנו מתמידים בכך זה קרוב לחמישים שנה‪ .‬אבל‬ ‫הקמת משפחה כבר היתה עניין שונה לחלוטין‪ .‬תינוק במחתרת? עד מתי יימשך המאבק? חשבתי‬ ‫שיעברו שנים‪ ,‬בעצם כל ימי חיי‪ ,‬קודם שהבריטים יסתלקו מארץ ישראל והמדינה היהודית תהיה‬ ‫למציאות‪ .‬אבל במקביל חשבתי שעלינו לחיות את חיינו בצורה מלאה ככל האפשר‪ ,‬בכל הנסיבות‪,‬‬ ‫וכי מוטל עלינו להציב דוגמה לכל חברינו‪ ,‬להראות להם שאפשר להינשא במחתרת ולהקים משפחה‪,‬‬ ‫ולהמשיך תוך כדי כך במאבק ‪ -‬מפני שכל המעשים הללו הם טבעיים ואנושיים‪ .‬אין ספק‪ ,‬ניצבו‬ ‫בפנינו מכשולים טכניים‪ .‬לא יכולתי להילוות אל שולמית כשיצאה לבית החולים ללדת‪ .‬נאלצנו‬ ‫להצמיד לה בעל פיקטיבי שידאג לה בעת האשפוז‪ .‬נעדרתי מברית המילה של בני‪ .‬אבל לעת היוולדו‬ ‫באוגוסט ‪ ,1945‬כאשר נקרא שמו יאיר‪ ,‬חשתי שתרמתי משהו לא רק לאושר הפרטי של שולמית‬ ‫ושלי‪ ,‬אלא גם ללח"י‪ .‬ואכן‪ ,‬אחר כך נולדו במשפחת לח"י תינוקות נוספים‪ ,‬שנתנו יתר תוקף לאמונה‬ ‫בעתיד ולתקווה בהווה‪.‬‬

‫במלאת ליאיר שנה גורשתי מהארץ‪ ,‬ולא שבתי לראותו אלא בשלהי מאי ‪ ,1948‬כאשר חזרתי‬ ‫מהגולה ושולמית יצאה מהכלא ומדינת ישראל קמה והיתה‪.‬‬

‫פרק רביעי‬ ‫גלות ובריחה‬ ‫‪ ‬‬ ‫האם אנשי לח"י האמינו באמת ובתמים שיוכלו לסלק את הבריטים מהארץ‪ ,‬חרף העוינות של ארגון‬ ‫ההגנה וחרף נחישותו של השלטון הבריטי לדכא את לח"י‪ ,‬ואפילו לחסל את התנועה הזאת מכול‬ ‫וכול? כן‪ ,‬האמנו בכך מעומק לבנו‪ ,‬ואני סבור שגם הצלחנו לעשות זאת ‪ -‬בוודאי במידה ניכרת‪ .‬לא‬ ‫לבדנו‪ .‬בעת שהבריטים החליטו לבסוף לסלק את ידיהם מארץ ישראל‪ ,‬כבר פעלו ביישוב באותו‬ ‫כיוון‪ ,‬ובמלוא התנופה‪ ,‬גם כוחות אחרים והשפעות נוספות‪ .‬אבל ללח"י שמורה זכות ראשונים הן‬ ‫בהכרזה על הבריטים כעל אויב תנועת השחרור היהודית והמכשול העיקרי בדרכה להקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ ישראל‪ ,‬והן במתן תוקף ממשי לאזהרות ששום דבר לא יוכל לעמוד בדרך להשגת‬ ‫מטרה זו‪ .‬שום דבר ושום אדם‪.‬‬ ‫האזהרה הדרמטית ביותר‪ ,‬והמפורסמת ביותר‪ ,‬מסוג זה יצאה ללא ספק לאוויר העולם בקהיר‪,‬‬ ‫בסתיו ‪ ,1944‬עם ההתנקשות בחייו של לורד מוין‪ ,‬השר־התושב של בריטניה במזרח התיכון‪ .‬ספרים‪,‬‬ ‫מאמרים ונאומים רבים תיארו וניתחו את ה"מעש" הזה )שם שקנה לו פרסום‪ ,‬בעיקר בזכות ספרו‬ ‫של ג'ראלד פרנק שנקרא כך‪ ,‬והתבסס על ראיונות רבים‪ ,‬לרבות ריאיון איתי(‪.‬‬ ‫הרעיון היה של יאיר‪ ,‬ולידתו היתה באחד מערבי האביב של ‪ ,1941‬בפגישה של צמרת לח"י בתל‬ ‫אביב‪ ,‬לאחר שנודע על כוונת הבריטים להנהיג משרת שר־תושב‪ .‬היה זה חלק מתפיסתו הכוללת של‬ ‫יאיר ביחס לדרך הלחימה שלנו לא רק נגד הבריטים בארץ ישראל אלא נגד האימפריה הבריטית‬ ‫כאימפריה‪ :‬לנסות להוציא מכלל פעולה את האנשים שהתוו מדיניות והניעו כלים על פני לוח השחמט‬ ‫הארץ ישראלי ‪ -‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הנציב העליון לארץ ישראל או השר־התושב של ממשלת בריטניה‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬שמקום מושבו היה בקהיר‪ .‬הניסיונות להתנקש בחייו של הנציב העליון מק־מייקל‬ ‫נכשלו‪ ,‬ובינתיים הפקיד צ'רצ'יל את משרת השר־התושב בידי הדיפלומט האוסטרלי ריצ'ארד קיימי‪.‬‬ ‫לא היה לנו שום ריב עם האוסטרלים ולכן דחינו את העניין כולו לזמן מה‪" .‬בכל זאת‪ ,‬נעקוב אחרי‬ ‫האיש בקהיר‪ ",‬אמר יאיר‪ .‬הוא הניח שהבא אחריו יהיה אנגלי‪ .‬אחר כך נהרג יאיר עצמו‪.‬‬ ‫אבל אני ידעתי על התוכנית ההיא ובסופו של דבר החלטתי‪ ,‬יחד עם עמיתי‪ ,‬להוציאה לפועל‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1944‬מונה קיימי למושל בנגל בהודו‪ ,‬ולורד מוין )או בשמו המלא‪ ,‬וולטר אדוארד גינס(‪,‬‬ ‫מונה תחתיו לשר־התושב‪ .‬איש זה‪ ,‬ששימש לפני כן כשר המושבות הבריטי‪ ,‬נעשה עכשיו למטרה‬ ‫שלנו‪ .‬לא זו בלבד שהוא נראה לנו כהתגלמותו של הכוח הבריטי‪ ,‬הוא גם מילא בעצמו‪ ,‬בכל‬ ‫כהונותיו ‪ -‬במשרד המושבות‪ ,‬כמנהיג בית הלורדים‪ ,‬ולבסוף כשר בקהיר ‪ -‬תפקיד בולט באכיפת‬ ‫המדיניות הבריטית בארץ ישראל‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הוא לא הסתיר לרגע את התנגדותו העזה לציונות או‬ ‫את תחושותיו השליליות כלפי היהודים‪ .‬ב־‪ 9‬ביוני ‪ 1942‬אמר בבית הלורדים כי הציונים דוחים את‬ ‫כל התוכניות ליישוב מחדש של נרדפי הנאצים‪ ,‬כדי לזכות באהדה של העולם כולו לנרצחים‪ .‬זה היה‬ ‫בעת שעושי דברו של אייכמן כבר "יישבו מחדש"‪ ,‬מדי יום ביומו‪ ,‬אלפי יהודים במחנות המוות‬

‫הנאציים‪ .‬הוא לא אמר בכך די אלא הוסיף כי דמם של יהודי אירופה מעורב בדם סלאבי ומכאן שרק‬ ‫הערבים‪ ,‬בעלי הדם השמי הטהור‪ ,‬זכאים לתבוע חזקה על ארץ ישראל‪.‬‬ ‫אבל ככל שהאמירות הללו היו גסות‪ ,‬צורמות וגזעניות‪ ,‬עדיין לא היה בהן ולא כלום לעומת‬ ‫אחריותו של לורד מוין למותם של יהודים‪ .‬היה זה הוא שאטם אוזניו לכל התחנונים והורה‬ ‫לשלטונות הטורקיים לגרש את "סטרומה" ללב הים השחור‪ ,‬וממילא גם אל גורלה הנורא‪ .‬וכחלוף‬ ‫זמן מה היתה ידו במעשה מזוויע עוד יותר‪ :‬במאי ‪ ,1944‬כשאייכמן שיגר את יואל ברנד )מי שהיה‬ ‫עתיד להצטרף אלינו בלח"י( לשאת ולתת עם בעלות הברית על האפשרות להחליף מיליון יהודים‬ ‫במשאיות ובציוד אסטרטגי אחר‪ ,‬היתה תגובתו הראשונה של לורד מוין‪" ,‬מה אעשה במיליון‬ ‫יהודים?"‬ ‫על כל פנים‪ ,‬החלטתנו כוונה כלפי מעמדו של מוין הרבה יותר מאשר כלפיו אישית‪ .‬לא בנקל‬ ‫הגענו אל ההחלטה הזאת והוצאתה לפועל היתה קשה גם היא; ההצלחה הותנתה במאות פרטים‪ ,‬שלא‬ ‫היתה שום דרך לשלוט בהם מתל אביב‪ ,‬וכן בקור הרוח ובאומץ הלב של קומץ אנשי לח"י במצרים‪,‬‬ ‫ברצון הטוב ובשכנוע של מקצת אנשים אחרים‪ ,‬וכתמיד‪ ,‬גם במזל‪.‬‬ ‫מבין שני הבחורים ששעתו למצרים לביצוע המשימה‪ ,‬היטבתי להכיר את אליהו בית־צורי בן‬ ‫העשרים ושלוש‪ .‬שנים אחדות לפני כן הייתי מדריכו בתאים הלאומיים של האצ"ל‪ ,‬כפי שכבר‬ ‫הזכרתי קודם לכן‪ .‬הוא לא עזב את אצ"ל יחד איתי אלא הצטרף ללח"י במועד מאוחר יותר‪ .‬הוא היה‬ ‫בהיר שיער וירוק עיניים ושלט בשפות אחדות‪ ,‬לרבות ערבית‪ .‬מרגע שנעץ בפיו מקטרת ולבש‬ ‫מקטורן משובץ‪ ,‬לא היה אפשר להבחין בינו ובין חייל בריטי בחופשה‪ ,‬אחד מרבים ששוטטו בחוצות‬ ‫מצרים באותם ימים‪ .‬גם בן זוגו‪ ,‬אליהו חכים‪ ,‬התאים להפליא למשימה המסוכנת‪ .‬הוא נולד בביירות‬ ‫ב־‪ ,1925‬גדל בחיפה‪ ,‬שאליה הגיע עם הוריו בהיותו בן שבע‪ ,‬והיה בחור מבריק ונמרץ וצלף מעולה‪.‬‬ ‫עורו הכהה ועיניו השחורות אפשרו לו להיטמע בתוך ההמון בקהיר כאילו היה אחד מילידי הכרך‬ ‫הזה‪ .‬חכים‪ ,‬שהגיע אלי בלוויית המלצותיו הנלהבות של יהושע כהן )"הוא אדם שנולד לפעולות מן‬ ‫הסוג הזה"‪ ,‬כתב יהושע(‪ ,‬הצטרף ללח"י כנער‪ ,‬אבל נכנע לתחנוני משפחתו ונטש את שורותינו‪ .‬אחר‬ ‫כך התנדב לצבא הבריטי‪ ,‬ושב וביקש מאיתנו שנסלח לו ונצרפו מחדש לארגון‪ .‬הטלתי עליו לצאת‬ ‫פעמים אחדות למצרים‪ ,‬כדי להביא משם מזוודות מלאות בנשק שאספו חברי התא שלנו במצרים‪,‬‬ ‫והוא עשה זאת באומץ ובתבונה‪ .‬ידעתי שיהיה גאה להשתתף במשימה החדשה ויראה אותה כשליחות‬ ‫שאין חשובה ממנה‪ .‬ואכן‪ ,‬כך בדיוק נראתה לו ולבית־צורי כאחד‪.‬‬ ‫אט־אט‪ ,‬בעבודה זהירה ושקדנית‪ ,‬בנו שניהם‪ ,‬בעזרת אנשי לח"י במצרים‪ ,‬את תיק הפעולה‪ .‬הם‬ ‫עקבו אחרי צאתו ובואו של מוין‪ ,‬עמדו על שגרת חייו היומיומית ועל החריגות משגרה זו‪ ,‬ולבסוף‪,‬‬ ‫בספטמבר ‪ ,1944‬קבעו את המקום ואת הזמן‪ :‬גן מעונו של השר )שלא הוצב בו שום שומר(‪ ,‬בעת‬ ‫שיבוא הביתה‪ ,‬כמנהגו הקבוע‪ ,‬לארוחת צהריים‪ .‬שניהם היו בטוחים שנתנו את הדעת על כל הפרטים‬ ‫וקשרו את כל הקצוות‪ .‬עמדנו במגע קבוע‪ ,‬ועקבתי אחרי כל התפתחות ותכנון‪ .‬בין ‪ 15‬אלף החיילים‬ ‫הארץ ישראלים שהיו מוצבים במצרים לעת ההיא נמצאו לא יותר מתריסר אנשי לח"י )לרבות שלוש‬ ‫חיילות(‪ ,‬אבל תמיד הצלחנו לגייס שליחים שהוליכו איגרות מוצפנות והחזירו את התשובות‬

‫הנדרשות‪ ,‬ולרגע אחד לא היה שום נתק בתקשורת‪ .‬ידעתי שאני יכול לסמוך לחלוטין על שני‬ ‫הבחורים ובכל זאת היו דברים שהדאיגו אותי‪ ,‬במיוחד ביחס למילוט שלהם‪ .‬לאחר שהקדשתי לכך‬ ‫מידה של מחשבה‪ ,‬הגעתי למסקנה שאמבולנס יהיה כלי הרכב המושלם לצורך זה‪ .‬כעבור זמן רב‬ ‫למדתי לדעת כי האמבולנס אכן הוסדר מבעוד מועד‪ ,‬אבל כשקרב מועד הפעולה התברר שאינו‬ ‫כשיר‪ .‬הבחורים‪ ,‬שחששו כי כל דחייה נוספת תביא לדליפת הסוד‪ ,‬החליטו לא להמתין לאמבולנס‬ ‫חדש אלא להשתמש באופניים‪ .‬הם עשו זאת אף על פי שהזהרתי אותם במפורש שלא להשתמש בכלי‬ ‫רכב מסוכן שכזה‪.‬‬ ‫ראוי לציין בנקודה זו כי דאגנו לצמצם ככל האפשר את מספרם של יודעי הסוד בקשר לכל פעולה‬ ‫מבצעית שלנו‪ ,‬אבל תמיד נמצא לפחות אדם אחד‪ ,‬חוץ ממני‪ ,‬שהחזיק בכל המידע הרלוונטי‪ .‬אילו‬ ‫קרה לי דבר מה )ותמיד היתה סבירות לא־נמוכה שכך יהיה(‪ ,‬יכלה המחתרת להמשיך בפעולתה בלי‬ ‫בעיות מיוחדות‪.‬‬ ‫ב־‪ 6‬בנובמבר ‪ ,1944‬דקות אחדות לפני השעה אחת אחר הצהריים‪ ,‬נכנסה מכוניתו של לורד מוין‬ ‫למארב של חכים ובית־צורי‪ .‬חכים ירה בשר־התושב והרגו‪ .‬השניים ביקשו להימנע מירי נוסף‪ ,‬אבל‬ ‫נהגו של מוין זינק לעבר חכים וכך לא נותר לבית־צורי אלא להרוג גם אותו‪ .‬מזכירו של השר‪ ,‬שהיה‬ ‫גם הוא במכונית‪ ,‬אף לא ניסה להתערב ויצא בלא פגע‪ .‬שוטר שעבר במקום במקרה ניסה לרדוף‬ ‫אחרי השניים על אופנועו‪ .‬הם נצמדו להוראות הקפדניות שניתנו להם‪ ,‬שלא לירות בשום מצרי‪,‬‬ ‫והסתפקו בירי לעבר האופנוע‪ ,‬כדי להאט את תנועתו‪ .‬בסופו של דבר הם עלו על האופניים שהכינו‬ ‫מראש ‪ -‬ובית־צורי נפגע תוך כדי נסיעה מיריות השוטר המצרי‪ .‬כשנפל ארצה‪ ,‬חש חכים לעזרתו‪,‬‬ ‫וכעבור שניות אחדות כבר היו שניהם בידי הרודפים‪.‬‬ ‫משפטם נערך בקהיר‪ ,‬ועמד לזמן מה במרכזה של תשומת לב כלל־עולמית‪ .‬נציגי העיתונות‬ ‫הבינלאומית נאספו מדי יום בבית המשפט והתחננו לראיונות עם הנאשמים‪ ,‬ואפילו לאוטוגרפים‬ ‫שלהם‪ .‬הבריטים שיגרו לבירה המצרית קצינים בכירים של המודיעין והבולשת‪ ,‬בתקווה לגלות מידע‬ ‫נוסף על ה"טרוריסטים" של "כנופיית שטרן"‪ .‬ואזרחים מצרים‪ ,‬שתפסו את כל הכיסאות שהותירו‬ ‫להם העיתונאים באולם הדיונים‪ ,‬האזינו בהערצה גלויה ובהזדהות גוברת והולכת לעדויות של שני‬ ‫אליהו‪ .‬הם הצהירו‪ ,‬כמעט מלכתחילה‪ ,‬על חברותם במחתרת לוחמי חירות ישראל והודיעו כי ירו‬ ‫בלורד מוין בהוראת מפקדיהם‪ ,‬במסגרת מלחמה שתביא ביום מן הימים לסילוק הכובש המדכא‬ ‫מהמולדת‪" .‬בארץ ישראל‪ ...‬אנו נמצאים כמו על אונייה בלב ים‪ .‬נתונים לחסדיו של רב־חובלים‬ ‫עריץ‪ ,‬שאינו נרתע מפני שום אמצעים ואינו יודע רחם‪ ",‬אמר בית־צורי בעדותו בבית המשפט‪.‬‬ ‫"‪...‬הבינונו שהאמצעי היחיד להילחם בשלטון הבריטי‪ ,‬המבוסס על אלימות‪ ,‬הוא ‪ -‬שנשתמש אף אנו‬ ‫בכוח‪ .‬החלטנו להשיב לבריטים על ידי שימוש באמצעיהם הם ולהתקיף את נציגי ממשלתם‪,‬‬ ‫האחראית לכל אסונותינו‪ .‬אינני עורך כל תעמולה‪ .‬אני פשוט מגן על המעשה שעשיתי‪ ,‬בהסבירי את‬ ‫האידיאל שדחפני לפעולה‪ .‬יש שני סוגי אידיאלים‪ :‬האידיאל הצודק והאידיאל הבלתי־צודק‪ .‬אם‬ ‫האידיאל שלי הוא בלתי־צודק‪ ,‬לדעתכם ‪ -‬תמצאוני אשם; אבל אם האידיאל שלי‪ ,‬שהניעני למעשה‬ ‫שבגללו אני יושב על הספסל הזה‪ ,‬צודק הוא‪ ,‬באמונתי העמוקה‪ ,‬ואם אצליח לשכנע אתכם בצדקתו‪,‬‬

‫תהיו אנוסים להכיר כי אני חף מפשע‪ ".‬חכים דיבר גם הוא על צדק‪" .‬לא היה כל אמצעי אחר כדי‬ ‫להשפיע שיכבדו את זכויותינו‪ ,‬שזלזלו בהן‪ .‬לכן החלטנו לפעול ועשינו זאת בשם הצדק העליון‪ ...‬אנו‬ ‫מאשימים את הלורד מוין ואת הממשלה שהוא ייצג ברצח מאות ואלפים מאחינו ואחיותינו‪ .‬אנו‬ ‫מאשימים אותם בגזילת מולדתנו ושוד רכושנו‪ ...‬אל מי יכולנו לפנות כדי להשיג צדק?‪ ...‬על כן‬ ‫אנוסים היינו לקחת את הצדק לידינו‪".‬‬ ‫הדברים עוררו רושם עז באולם ומחוצה לו‪ .‬כבר לפני כן היה אפשר לחוש בדברי הסנגורים ‪-‬‬ ‫שלושה משפטנים מצרים מעולים שהתמנו מטעם המדינה ‪ -‬את רגשות ההערצה וההערכה שרחשו‬ ‫ההמונים במצרים לשני היהודים הצעירים‪ ,‬תוקפי האויב הקולוניאלי המשותף‪ .‬אבל מצוותם של‬ ‫הבריטים חזקה על השופטים‪ ,‬והם דנו את בית־צורי ואת חכים לתלייה‪ .‬מיד אחר כך פרצו בקהיר‬ ‫הפגנות למען הנידונים‪ ,‬שדוכאו ביד קשה‪.‬‬ ‫כך קרה שהציונות זכתה במשך שבועות אחדים לפופולריות רבה במצרים הנשלטת בידי הבריטים‪.‬‬ ‫אלא שבמקומות אחרים התעוררו תגובות אחרות‪ .‬ההנהגה הרשמית של התנועה הציונית ושל‬ ‫היישוב‪ ,‬שחששה מאוד מפני התגמול הבריטי המובטח‪ ,‬נתפסה בעקבות ההתנקשות במוין לפאניקה‬ ‫גמורה‪ .‬רק הידיעות מקהיר‪ ,‬על כך שבית המשפט גזר את דינם של שני אליהו למוות‪ ,‬הרגיעו במקצת‬ ‫את עצבי הממסד; עכשיו היה יסוד ל"תקווה" כי תלייתם תשכך את זעמם של הבריטים ותוצאותיה‬ ‫של הפרשה כולה לא יהיו נוראות כל כך‪ .‬ד"ר ויצמן‪ ,‬למשל‪ ,‬הזדרז להבטיח לבריטים כי מחתרת‬ ‫לח"י תחוסל אחת ולתמיד‪ .‬הוא אף הרחיק לכת עד כדי הצהרה כי הריגתו של מוין בידי יהודים הסבה‬ ‫לו הלם וצער יותר ממות בנו‪ ,‬טייס חיל האוויר המלכותי‪ ,‬בקרב האווירי על בריטניה‪ .‬עוצמתו של‬ ‫הפרץ הזה נחלשה במקצת בעת שבקשות החנינה החלו לזרום ממקומות שונים בעולם‪ .‬במשך‬ ‫שבועות אחדים חשבתי כי בית־צורי וחכים אכן יינצלו מחבל התלייה‪ .‬ואז בא נאומו של צ'רצ'יל‬ ‫בפרלמנט הבריטי‪ ,‬בסוף פברואר ‪ ,1945‬ונתן את האות‪ .‬הוא תבע ש"ביצוע גזרה הדין לגבי אנשים‬ ‫אשר הורשעו בעוון רצח פוליטי יהיה מהיר ולמופת‪".‬‬ ‫שני אליהו הועלו לגרדום ב־‪ 22‬במרס‪ .‬שניהם תבעו מהתליינים שלא יכבלו אותם באזיקים בעת‬ ‫התלייה ולא יכסו את עיניהם‪ .‬איש־איש מהם הודיע כי אינו מפחד להישיר מבט אל המוות‪ .‬איש־איש‬ ‫מהם שר את "התקווה" בטרם ניתן האות לתלייה‪ .‬לעולם אזכור את מהדורת החדשות ברדיו קהיר‬ ‫ואת הכתבה בעיתון המצרי "‪ "La Bourse Egyptienne‬שהודיעוני על מותם‪.‬‬ ‫בית־צורי וחכים ביצעו את המעשה ומתו כגיבורים‪ .‬מחתרת לח"י נאלצה להתייצב מיד מול‬ ‫אתגרים חדשים ועתירי חשיבות‪ .‬לא ניתנה לנו שום שהות‪ ,‬לא היה לי שום פסק זמן להתאבל כיאות‬ ‫על הבחורים ששלחנו למצרים‪ .‬אלא שבכך לא תמה הפרשה‪ .‬ב־‪ ,1975‬בהיותי חבר הכנסת השמינית‬ ‫מטעם חרות‪ ,‬הסכימה ממשלת מצרים להעביר את גופותיהם של שני אליהו לקבורה בישראל‪.‬‬ ‫קיבלתי את פני הארונות בגבול הישראלי־מצרי ולבקשת הרבנות הצבאית זיהיתי את הנחים בתוכם‪.‬‬ ‫הכרתים בו במקום‪ ,‬חרף השנים שחלפו‪ .‬פניהם היו שלמים ושלווים‪ .‬לא הזמן שחלף ולא נסיבות‬ ‫המוות לא השחיתו אותם‪ .‬רב צבאי שהיה נוכח במקום אמר לי כי רק צדיקים זוכים לכך שהרימה לא‬

‫תשלוט בהם‪ .‬אני בטוח כי אכן כאלה היו‪ .‬ליוויתי אותם ביגון ובגאווה למקום מנוחתם האחרונה‪,‬‬ ‫בהר הרצל בירושלים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫במשך חודשים אחדים לאחר ההתנקשות בלורד מוין עשתה הנהגת היישוב מאמץ מתואם להסגיר‬ ‫את ה"פורשים" לידי הבריטים ולחסל בכך את ארגוניהם‪ .‬ה"פושעים" שהעזו להפר את מרותו של‬ ‫בן־גוריון ולהמיט‪ ,‬ב"פזיזותם" וב"קיצוניותם"‪ ,‬סכנה כה נוראה על הקהילה היהודית‪ ,‬היו ראויים‪,‬‬ ‫כך נאמר‪ ,‬לעונש חמור ביותר‪ .‬ככל שהבריטים התייסרו ונזעמו בגין ההתקפה הקטלנית של אנשינו‪,‬‬ ‫כן לא היה דבר שישווה לטירוף שאחז בהנהגה הציונית‪ .‬שלב זה של ה"סזון" גם סיפק לשמאל את‬ ‫ההזדמנות‪ ,‬אם לא את הפיתוי‪ ,‬להפיק רווחים פוליטיים חשובים‪ .‬עכשיו היה אפשר להיפטר "במכה‬ ‫אחת" מאלה שסיכנו את מבנה הכוח הקיים‪ .‬כיוון שלח"י היה גוף לא־פוליטי‪ ,‬נעדר שאיפות שלטון‪,‬‬ ‫הרי שלפחות במובן זה לא ראו אותו ראשי הממסד כאיום רציני‪ .‬אפילו כך‪ ,‬עובדה היא שההגנה‬ ‫חטפה את מתתיהו פלאי‪ ,‬אחד מעוזרי הקרובים‪ ,‬וחקרה אותו בתקיפות‪ ,‬במשך כמה וכמה ימים‪.‬‬ ‫אני עצמי צמצמתי עוד יותר את הופעתי ברשות הרבים‪ .‬החמרתי את כללי החשאיות שגזרתי על‬ ‫עצמי‪ ,‬קיצצתי במספרם של האנשים שבאו איתי במגע‪ ,‬נשענתי יותר ויותר על שולמית כמקשרת‬ ‫ביני ובין העולם כולו‪ .‬באותן שעות רבות שעשיתי לבדי מצאתי עצמי מהרהר לא אחת לא רק‬ ‫בעניינים השוטפים של לח"י‪ ,‬אלא גם בתפניות שאירעו במהלכה של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬במשמעות‬ ‫של המשברים שירדו עלינו‪ ,‬בשגיאות הרובצות לפתחנו ובאלו שיכולנו עדיין לתקן או למנוע‪ ,‬וכן‬ ‫בתמונה שילבש המאבק שלנו‪ ,‬אם אכן נזכה לכך‪ ,‬בעיני היהודים שיחיו באלף הבא‪ .‬האם הדורות‬ ‫הבאים יצמצמו את הנושאים ואת ההתרחשויות החשובים לנו מכול רק לשורה או שתיים בספרי‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬או שמא נזכה לכל היותר בפסקה אחת בסיפור הכולל של קורות היהודים במאה‬ ‫העשרים? דומה שגם עכשיו אין לאל ידי לענות על כך‪.‬‬ ‫לעתים קרובות הרהרתי גם בסכסוכים הקטלניים שהתלקחו בקרב היהודים בשנים שקדמו לנפילת‬ ‫ירושלים בידי הרומאים ובמחלוקות הגורליות שהתגלעו שם ‪ -‬כפי שלמדתי בימי ילדותי ‪ -‬בין‬ ‫"רודפי השלום" ותאבי החירות‪ ,‬בין המתונים והקנאים‪ .‬זכרתי כי הקרעים הפנימיים ההם החלו‬ ‫להתאחות רק במועד מאוחר מדי‪ ,‬לאחר שהרומאים פתחו במצור הכבד על העיר‪ ,‬ותהיתי אם שוב‬ ‫צפוי לנו גורל כזה‪ .‬אפשר שהפחד האמיתי היחיד שידעתי בחיי‪ ,‬לפחות הפחד היחיד שאני מודע‬ ‫לקיומו‪ ,‬הוא מפני הנזק הכבד שאנו עלולים להסב לעצמנו בארץ זו כל אימת שהעוצמה‬ ‫האינטלקטואלית היהודית והנטייה המושרשת לריב ומדון גולשות חיש קל לחילוקי דעות קוטביים‪.‬‬ ‫שום דבר לא הטריד אותי מעולם‪ ,‬ואינו מטריד אותי כעת‪ ,‬יותר מהצורך בהבטחת אחדותו של עם‬ ‫ישראל ושלמותה של ארץ ישראל‪ .‬בבוא העת‪ ,‬בקיץ ‪ 1984‬ולאחר מכן‪ ,‬יימצא לכך ביטוי בחתירתי‬ ‫לכינון ממשלת אחדות לאומית‪ .‬אבל באותם ימי מצוקה של ‪ 1945‬היה בדאגה הזאת כדי להוליד את‬ ‫הפנייה של לח"י להגנה ולאצ"ל בהצעה ליצור את תנועת המרי העברי ‪ -‬מסגרת מאוחדת למאבקו‬ ‫המזוין של היישוב נגד ממשלת המנדט‪.‬‬

‫באותם ימים קיימנו קשרים עם ראשי ההגנה‪ ,‬חרף המתיחות הפנים־יישובית‪ ,‬ונציגינו נפגשו פה‬ ‫ושם עם אישים כדוגמת אליהו גולומב‪ ,‬ישראל גלילי‪ ,‬משה סנה ושאול אביגור‪ .‬עכשיו‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫חטיפתו של מתתיהו‪ ,‬יזמנו פגישה שכזאת בין אליהו גולומב וגרא‪ .‬הם נועדו באולם התעמלות של‬ ‫בית ספר בשכונת בורוכוב‪ ,‬משני קצותיו של שולחן ארוך‪ .‬שני גברים קשוחים ומנוסים‪ ,‬המייצגים‬ ‫מחנות יריבים‪ .‬שניהם יהודים ציונים ופטריוטים‪ .‬לאחר ברכת שלום קרירה שלף גרא אקדח דרוך‬ ‫מחגורתו והניחו על השולחן‪ ,‬לפניו‪ .‬לשאלתו של גולומב‪ ,‬אם הוא חושש שיחטפוהו‪ ,‬ענה גרא שהוא‬ ‫חושש גם חושש‪" ,‬לאחר חטיפת בחור שלנו בירושלים‪ ".‬הוא המשיך ותיאר בפרוטרוט‪ ,‬לאור ניסיון‬ ‫העבר‪ ,‬את הגורל המצפה לחטופים‪ :‬יחזיקום במקומות סתר‪ ,‬באחד הקיבוצים‪ ,‬יחקרו אותם תוך‬ ‫עינויים‪ ,‬ישליכו אותם אחר כך‪ ,‬כואבים וכבולים‪ ,‬לתעלה בצד הכביש‪ ,‬ושם יופיעו מיד‪" ,‬במקרה"‪,‬‬ ‫שוטרים בריטים‪ ,‬שיעבירו אותם לבית הסוהר ‪ -‬להמשך החקירה והעינויים‪ ,‬ואחר כך למשפט‪ ,‬ואולי‬ ‫אפילו לגירוש מהארץ‪ .‬לאחר דין ודברים על שיתוף הפעולה בין ההגנה והבריטים‪ ,‬על תכליתו ועל‬ ‫תוצאותיו‪ ,‬היה ברור לגולומב שארגון לח"י לא ישלים עוד עם מלחמת אחים חד־צדדית ועם "סזון"‬ ‫מתמשך נגדו‪ .‬לא נהסס‪ ,‬אמר גרא במפורש‪ ,‬להוציא להורג את האחראים לפגיעה באנשינו‪.‬‬ ‫בהמשך לכך הציע גרא‪ ,‬כפי שהוסכם בינינו מראש‪ ,‬שהמחתרות יפתחו בשיתוף פעולה‪ ,‬בלי‬ ‫להתייחס לחשבונות הישנים ביניהן‪ .‬הוא חזר ותבע את שחרורו של מתתיהו לאלתר‪ ,‬והובטח לו‬ ‫שהדבר ייעשה "בקרוב"‪ .‬השיחה התארכה לתוך השעות הקטנות של הלילה‪" .‬אל דירתו של מיכאל"‪,‬‬ ‫כתב גרא לימים‪" ,‬הגעתי ברגל באשמורת השלישית‪ .‬מצאתיו מהלך כאריה בסוגר‪ ,‬בטוח שנחטפתי‪,‬‬ ‫ומוחו מתכנן פעולת גמול"‪ .‬שנינו שמחנו שלא היה צורך בכך‪ .‬בניגוד לרושם העלול להיווצר‪ ,‬לא היו‬ ‫כאן שום סצנות בנוסח הסרטים של המערב הפרוע‪ .‬בלילה ההוא‪ ,‬באולם ההתעמלות העמום בשכונת‬ ‫בורוכוב‪ ,‬לא נמצאו שום שולפים מיואשים ושום שוחרי הרפתקאות‪ .‬הנושאים ונותנים‪ ,‬משני‬ ‫הצדדים‪ ,‬שקלו בקור רוח את אשר לפניהם וחשו בכל כובד האחריות הלאומית הרובצת עליהם‪ .‬הם‬ ‫לא שכחו לרגע שהם עוסקים גם בעניינם של יהודים רבים שטרם הגיעו לארץ וחייהם תלויים להם‬ ‫מנגד‪ ,‬יהודים שהגרמנים המשיכו לטבוח בהם בשיטתיות והבריטים התעקשו עדיין שלא לפתוח‬ ‫בפניהם את שערי המולדת ההיסטורית‪.‬‬ ‫השינוי בהלך הרוח של הממסד היישובי והציוני בא בעקבות ההתפכחות המאוחרת ביחס‬ ‫לכוונותיהם של הבריטים‪ ,‬לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה‪ .‬עכשיו לא נותר עוד מקום‬ ‫לאשליות ולהונאה עצמית‪ .‬רוב יהודי אירופה כבר נעלמו באפר הכבשנים של מחנות ההשמדה‪ .‬לא‬ ‫נותרה אלא שארית פליטה מדולדלת )שזכתה לכינוי הסתום "עקורים"‪ ,‬כדי לא להעיק על רגשות‬ ‫האשמה של בעלות הברית המנצחות(‪ ,‬והיא שיצאה מהמחנות‪ ,‬לאחר ששוחררו‪ ,‬וניסתה לעשות את‬ ‫דרכה‪ ,‬חרף כל הקשיים‪ ,‬לארץ ישראל‪ .‬כאן המתין לה קיבוץ יהודי חי וקיים‪ ,‬בזרועות פתוחות‪,‬‬ ‫ברצון עז לקלוט ולשקם‪.‬‬ ‫זו היתה המתנה בצל מהפך פוליטי שהתרחש מעבר לים‪ .‬ביולי ‪ 1945‬זכתה מפלגת הלייבור‬ ‫בניצחון סוחף בבחירות הכלליות שנערכו בבריטניה‪ ,‬והיישוב לא ידע את נפשו מרוב שמחה‪ .‬הגה‬ ‫השלטון בלונדון ניתן עתה בידי מפלגה שנשבעה אמונים לציונות לאורך עשרות בשנים‪ ,‬שגינתה את‬

‫הספר הלבן בשורה ארוכה של הצהרות‪ ,‬הודעות וגילויי דעת והציגה אותו כמסמך נואל ומרושע‪.‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬ולנוכח הזוועות של ההשמדה הנאצית שהלכו ונחשפו במלואן קבל עם ועולם‪ ,‬לא היה‬ ‫לכאורה שום ספק שהממשלה החדשה תקל לכל הפחות את ההגבלות החמורות על העלייה היהודית‬ ‫לארץ‪ ,‬ואולי אפילו תבטל אותן לחלוטין‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬בלח"י‪ ,‬לא השתלבנו בפרץ זה של תקווה ואמונה‪ .‬אני עצמי הייתי בטוח כי היקיצה ממנו‬ ‫תהיה כואבת ובוטה מאוד‪ .‬וכך אכן היה‪.‬‬ ‫ממשלתה החדשה של בריטניה‪ ,‬שבראשה עמד קלמנט אטלי ושר החוץ שלה היה ארנסט בווין‪ ,‬לא‬ ‫חיכתה זמן רב בטרם הבהירה ליישוב את כוונותיה‪ .‬נאומיו הראשונים של בווין בקשר לארץ ישראל‬ ‫הוכיחו בבירור את איבתו לציונות וחשפו בצורה חד־משמעית את הבוז שהגה ליהודים‪ .‬בגסות רוח‬ ‫אופיינית תיאר אותם‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כמי שנדחקים‪ ,‬מטבע בריאתם‪ ,‬לראש התור‪ .‬הממשלה הבריטית‬ ‫החדשה‪ ,‬הכריז בווין‪ ,‬לא תבצע שום שינוי של ממש בגזירות הספר הלבן מ־‪ ,1939‬חרף כל‬ ‫ההתחייבויות שקיבלה על עצמה לפני הבחירות‪ .‬אותם יהודים שהיו רשאים להיכנס לארץ ישראל‬ ‫בצורה "לגאלית" יוכלו לממש את זכותם; אשר לאחרים‪ ,‬ובכלל זה לרוב המכריע של העקורים‪ ,‬הם‬ ‫ייאלצו למצוא מקום לעצמם באירופה‪.‬‬ ‫בווין היה כה נחוש בדעתו שלא לוותר כהוא זה בשאלת העלייה‪ ,‬עד שהשיב ריקם את פניו של‬ ‫הנשיא האמריקאי הארי טרומן‪ ,‬שהציע להעניק ‪ 100‬אלף סרטיפיקטים כמחוות חסד חד־פעמית‬ ‫לעקורים יהודים מגרמניה ומאוסטריה‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬אין ספק כי אילו ניתנו הסרטיפיקטים הללו‪,‬‬ ‫אילו ניאותו הבריטים לעשות את המחווה המבוקשת‪ ,‬היה חל שינוי מכריע בהשתלשלות המאורעות‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬אלא שבווין לא היה מעוניין בשום עסקה ובשום פשרה‪ .‬הוא גמר אומר להראות לנו‬ ‫את מקומנו ואת חוזק ידו‪ ,‬והוא ענה בשלילה נחרצת גם למעצמת־העל החדשה‪ ,‬ארצות הברית‪.‬‬ ‫יוזמתו של טרומן זכתה לברכתה של ההנהגה הציונית‪ .‬ראשי התנועה הציונית‪ ,‬שנקלעו בין‬ ‫קשיחותה של הממשלה הבריטית ובין מצבם חסר התוחלת של הפליטים היהודים באירופה‪ ,‬אפילו‬ ‫השמיעו ברוב ייאושם רמזים על נכונות לעסקה ‪ -‬השבתה של כל מאבק אלים בין המחתרות‬ ‫והממשלה המנדטורית בתמורה ל־‪ 100‬אלף הסרטיפיקטים‪.‬‬ ‫העסקה המוצעת הזאת הציבה את לח"י בפני דילמה שנגעה עד שורשי האידיאולוגיה שלנו והציגה‬ ‫שאלות נוקבות ביחס לעצם קיומנו כתנועה‪ .‬רוב חברינו חשבו מלכתחילה שלא יקום ולא יהיה‪ .‬איננו‬ ‫לוחמים‪ ,‬כך אמרו‪ ,‬לא למען עלייה חופשית יותר או למען כל ויתור אחר מצד הבריטים‪ .‬התכלית של‬ ‫לח"י היא לסלק את הבריטים מארץ ישראל‪ .‬שום פיתוי‪ ,‬שום פשרה‪ ,‬שום הפוגה‪ ,‬שום דחייה אינם‬ ‫באים בחשבון‪ .‬דעתו של מרכז לח"י ‪ -‬באותו שלב היו בו שני חברים בלבד‪ ,‬גרא ואני‪ ,‬לאחר שאלדד‬ ‫נתפס בידי הבריטים ‪ -‬היתה שונה‪ .‬אמרנו כי אין‪ ,‬כמובן‪ ,‬הרבה סיכויים לכך שהבריטים יקבלו את‬ ‫ההצעה‪ ,‬שלא לדבר על כך שהערבים ידאגו למנוע אותם מכל צעד בכיוון הזה‪ .‬אבל הדגשנו שאיננו‬ ‫יכולים להתעלם מהאפשרות הקלושה להתפתחות אחרת‪ .‬אם אכן ההצעה תתקבל אחרי ככלות הכול‪,‬‬ ‫אמרנו‪ ,‬האם יש לנו רשות להושיב את לח"י לצמיתות על ספסל הנאשמים‪ ,‬כגוף שמנע ‪ 100‬אלף‬ ‫יהודים מכניסה בשערי המולדת? תשובתנו הברורה לשאלה זו היתה שלילית‪ .‬לכן החלטנו‪ ,‬לא בלי‬

‫צער‪ ,‬לתמוך ביוזמה )שהבריטים היו עתידים‪ ,‬כאמור‪ ,‬לסכלה במהרה(‪ .‬בדומה להחלטות אחרות‬ ‫בלח"י‪ ,‬גם ההחלטה החשובה הזאת לא נתקבלה בישיבה פורמלית ומסודרת‪ :‬לא הושמעו נאומים ולא‬ ‫היתה הרמת ידיים‪ .‬החלפנו פתקים‪ ,‬ניהלנו שיחות חטופות‪ ,‬שמענו דיווחים משניים‪-‬שלושה חברים‬ ‫על הלכי הרוח בין חברי לח"י ברחבי הארץ‪ .‬זו היתה דמוקרטיה מסוג מיוחד במינו‪ ,‬מפה לאוזן‪,‬‬ ‫אמינה עד כדי להדהים‪.‬‬ ‫ה"לא" הבריטי שימש כאות לחצי מיליון היהודים בארץ ישראל כי יש הכרח במלחמה‪ ,‬אחרי‬ ‫ככלות הכול‪ ,‬וכי אם אמנם תפרוץ מלחמה שכזאת צריך שתיעשה מתוך אחדות‪ .‬עכשיו פתחו ההגנה‪,‬‬ ‫האצ"ל ולח"י במאבק משותף נגד הספר הלבן‪ ,‬מאבק שחיזק את היישוב והגביר את הפיכת המוסדות‬ ‫האוטונומיים שלו לגופים עצמאיים‪ ,‬שיהיו מסוגלים להנהיג בתוך זמן קצר את המאמץ להשגת‬ ‫הריבונות היהודית‪ .‬הפעולה הראשונה המשותפת לשלושת הארגונים בוצעה ב־‪ 1‬בנובמבר ‪1945‬‬ ‫ונודעה כמבצע "מסיבה" או "ליל הרכבות"‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬לאורך חודשים אחדים‪ ,‬ניצבו הבריטים‬ ‫בפני חזית מאוחדת של תנועת המרי העברי‪ .‬ואילו לנו‪ ,‬בלח"י‪ ,‬נדרש זמן מה כדי להתרגל‬ ‫לטרמינולוגיה הצבאית‪ ,‬למחלקות ולפלוגות‪ ,‬לרופף את חומרת החשאיות של לח"י‪ ,‬לוותר על משהו‬ ‫מהאווירה הטוטאלית של החיים במחתרת‪ .‬פעולותיה של תנועת המרי העברי התפרשו מתקיפה‬ ‫נרחבת של משרדי הבולשת בירושלים עד לפשיטות על ארבעה בסיסים של המשטרה הבריטית‬ ‫הניידת‪ ,‬מחדירות לשדות תעופה בריטיים והרס מטוסים על הקרקע ועד לפלישה למתקנים צבאיים‬ ‫ו"החרמת" כמויות גדולות של נשק‪ .‬אש המקלעים וההד העז של מטעני חומר הנפץ היו עכשיו בכל‬ ‫מקום‪ .‬פעם נוספת בהיסטוריה היתה ארץ ישראל לזירת מלחמה ‪ -‬למען היתרי עלייה ליהודים‬ ‫נרדפים‪ ,‬פליטי השואה‪.‬‬ ‫בווין נותר איתן בדעתו‪ .‬בתשובה להצעותיו של הנשיא טרומן‪ ,‬הוא הזמין ברוב זעם את‬ ‫האמריקאים לסייע בפתרון הבעיה‪ ,‬שנראתה לו כה כבדה‪ .‬אם אתם כה מודאגים‪ ,‬כמו אמר‪ ,‬הואילו‬ ‫להטות שכם‪ .‬באותו חודש נובמבר‪ ,‬שבו החלה פעולתה של תנועת המרי‪ ,‬הוכרז על הקמתה של ועדת‬ ‫חקירה אנגלו־אמריקאית לעניין ארץ ישראל‪ .‬חברי הוועדה הזאת‪ ,‬בדומה לרבים שקדמו להם‪ ,‬סיירו‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שמעו עדים‪ ,‬וגם הגיעו למרכזי העקורים באירופה‪ .‬ושוב נצנצה תקווה בלבם של‬ ‫יהודים רבים )אם כי גם הפעם‪ ,‬לא בלבי(‪ .‬היו שדימו כי ועדה זו ‪ -‬שבה ניתן ייצוג גם למעצמה‬ ‫הגדולה ביותר בעולם ‪ -‬תצליח להשפיע על הבריטים ביחס ל־‪ 100‬אלף הסרטיפיקטים‪ .‬בדוח שלה‪,‬‬ ‫שפורסם במאי ‪ ,1946‬אכן המליצה הוועדה להעניק את ההיתרים הללו‪ ,‬להתעלם לפי שעה מההגבלות‬ ‫על מכירת קרקע ליהודים ולהאריך את תחולת המנדט ‪ -‬בכפוף למשטר נאמנות של האו"ם‪ .‬גם הפעם‬ ‫אמרו הבריטים "לא"‪ .‬הפעולות נגדם בארץ ישראל נמשכו והגיעו לאחד השיאים שלהן במחצית יוני‬ ‫‪ .1946‬בלילה שבין ה־‪ 16‬וה־‪ 17‬בחודש ההוא פוצצו אנשי ההגנה שמונה גשרים לאורך גבולותיה‬ ‫היבשתיים של הארץ וכעבור יומיים יצאו אנשינו לתקוף את בתי המלאכה של הרכבת‪ ,‬במבואות כפר‬ ‫אתא‪ .‬ארבעה־עשר בחורים נהרגו בפעולה הראשונה ואחד־עשר מלוחמינו שילמו בחייהם את מחיר‬ ‫הפעולה השנייה‪ .‬היה זה סימן מבשר רע‪ ,‬כך חשתי‪ ,‬שאיש הפלמ"ח יחיעם וייץ הובא אז למנוחתו‬ ‫האחרונה בהלוויה המונית ואילו חללי לח"י נטמנו בחשאי‪ ,‬בנוכחות אנשי חברה קדישא בלבד‪ .‬זה‬

‫היה האות שעודנו נחשבים לישות מבודדת ונבדלת‪ ,‬ובתוך זמן לא רב התברר שאין זה אות בודד‪.‬‬ ‫כעבור שבועות אחדים החלה ההתפוררות של תנועת המרי‪ .‬בעקבות הפיצוץ של מלון המלך דוד‬ ‫בירושלים‪ ,‬ב־‪ 22‬ביולי ‪ ,1946‬נפסק שיתוף הפעולה עם ההגנה‪ ,‬ובדצמבר ‪ ,1946‬בקונגרס הציוני‬ ‫הכ"ב‪ ,‬היה ברור לחלוטין ש"האחדות הלוחמת" עברה מן העולם‪ .‬אלא שבינתיים קרו דברים רבים‪,‬‬ ‫בכלל זה לי עצמי‪.‬‬ ‫במחצית אוגוסט ‪ 1946‬ישבתי כבול וזועם על רצפת תא הטיס במפציץ בריטי מסוג "הליפקס"‬ ‫שעשה דרכו לאריתריאה שבאפריקה‪ .‬צו הגירוש שלי מהארץ הוצא בהתאם לסעיף ‪ 15‬בתקנות‬ ‫ההגנה לשעת חירום‪ ,‬שהתיר לנציב העליון לארץ ישראל לגרש כל אדם שייחשב סכנה לשלום‬ ‫הציבור או להגנה על הארץ‪ .‬אותו סעיף גם הורה שהמגורש יימצא תחת משמר בעת שיוסע למקום‬ ‫גלותו‪ .‬והנה‪ ,‬לא זו בלבד שהייתי נתון תחת משמר‪ ,‬כלוא באזיקים כמו דוב בקרקס פולני‪ ,‬הייתי גם‬ ‫מבודד מכל אדם אחר במטוס‪ ,‬מעין מגורש־על‪ ,‬הגם שחשתי אחרת‪ .‬בכל ישותי חלחלה תערובת של‬ ‫כעס‪ ,‬תסכול ועלבון‪ .‬איך העזו זרים לגרשני מארצי שלי? המחשבה על כך לא הרפתה ממני‪.‬‬ ‫מאחורי היו ימים עתירי מאורעות‪ .‬ב־‪ 29‬ביוני‪ ,‬פחות משבועיים לאחר "ליל הגשרים"‪ ,‬פתחו‬ ‫הבריטים בפעולה גדולה נגד היישוב‪ ,‬בהשתתפותם של ‪ 100‬אלף חיילים ועוד ‪ 15‬אלף שוטרים‪.‬‬ ‫יחידות צבאיות השתלטו על משרדי הסוכנות היהודית בירושלים; מנהיגי היישוב והתנועה הציונית‬ ‫נעצרו; הוטל מצור על עשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ ואלפים מיושביהם הוכנסו למכלאות‬ ‫סגורות בגדר תיל וצפו מתוכן בחיפושים קדחתניים אחר מחבואי נשק‪ .‬כך‪ ,‬במה שנקרא בשם הצופן‬ ‫הבריטי "מבצע אגתה" ונודע בהיסטוריה של ההגנה בשם "השבת השחורה"‪ ,‬גמלו הבריטים לממסד‬ ‫הציוני על עשרות שנים של מורך לב‪ .‬כעבור שלושה שבועות ניתנה לבריטים תשובתה של תנועת‬ ‫המרי העברי ‪ -‬שהיתה עכשיו שבירה וחלושה‪ ,‬אבל שמרה עדיין על שלמות המסגרת‪ .‬המגיבים היו‬ ‫אנשי אצ"ל‪ ,‬שתכננו והוציאו אל הפועל את פיצוץ האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים‪,‬‬ ‫מקום משכנם של משרדים בריטיים חשובים‪ ,‬צבאיים ואזרחיים כאחד‪ .‬לפני הפיצוץ ניתנה לבריטים‬ ‫אזהרה שעליהם לפנות את הבניין‪ ,‬אלא שהם סירבו להתייחס לכך ברצינות‪ .‬המטענים הופעלו והאגף‬ ‫הדרומי נהרס לחלוטין ‪ -‬וקבר תחתיו כמעט מאה הרוגים‪ ,‬ובכללם פקידים בכירים של ממשלת‬ ‫המנדט‪ ,‬חלקם יהודים‪ ,‬ועוברי אורח שנזדמנו לשם באקראי‪.‬‬ ‫ההגנה‪ ,‬המוחלשת והנפחדת‪ ,‬החליטה בשלב זה ששוב אין תועלת רבה באחדות או בהתנגדות‬ ‫מזוינת‪ ,‬כפי שלח"י הגדירה‪ ,‬והשקיעה את עיקר המרץ שלה בפעילויות השונות של ההעפלה‪ .‬אבל‬ ‫הבריטים גמרו אומר לרסק את המחתרות אחת ולתמיד‪ ,‬לתפוס כל גבר וכל אישה שהופיעו ברשימות‬ ‫ה"מבוקשים" שלהם‪ ,‬למחוץ את המאבק כך ששוב לא תהיה לו שום תקומה אפשרית‪ .‬הפעם היה‬ ‫מנוי וגמור איתם לפעול בלי שום מעצורים‪ ,‬לא רק לסרוק את היישוב כולו אלא להעבירו בכברה‬ ‫דקה‪ .‬המפקד העליון של הצבא הבריטי בארץ‪ ,‬מייג'ור־גנרל סר אוולין ברקר‪ ,‬לא היסס להכריז כי‬ ‫יתלה טרוריסט על כל עמוד פנס בארץ ישראל‪ .‬אחר כך הורה להעניש את היהודים "בדרך השנואה‬ ‫ביותר על הגזע הזה‪ ,‬באמצעות פגיעה בכיסם"‪ ,‬ושיגר ‪ 20‬אלף חיילים לצור על תל אביב לבדה‪.‬‬

‫כעבור שנים‪ ,‬בעת שכיהנתי כראש ממשלת ישראל‪ ,‬זכרתי לא אחת בחיוך כלפי עורמתה של‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬כי אני מתגורר בבית ששימש בזמנו את הגנרל הזה‪.‬‬ ‫בשלהי יולי ‪ ,1946‬לאחר מאמץ ארגוני בן חודש‪ ,‬הוטל עוצר מוחלט‪ ,‬של ארבעה ימים‪ ,‬על העיר‬ ‫תל אביב‪ .‬העוצר הזה נכנס לתוקפו בחצות הלילה; אנשים הוצאו בשיטתיות מבתיהם‪ ,‬בית אחר בית‪,‬‬ ‫והוסעו במשאיות לנקודות ביקורת ברחבי העיר‪ .‬תל אביב נחתמה בצורה כמעט הרמטית‪ ,‬אין יוצא‬ ‫ואין בא‪ .‬אלדד‪ ,‬שהתגורר למרבה המזל ברמת גן‪ ,‬הצליח לחמוק לביתו זמן קצר לפני ראשית העוצר‪.‬‬ ‫גרא ואני השתהינו לישיבה ומצאנו את עצמנו תקועים‪ .‬כל בלש בארץ ישראל גויס לעבודה‪ .‬כל פינה‬ ‫הוארה בזרקורים‪ .‬כל מחסן נפרץ ונטרק ביסודיות‪ .‬החוקרים‪ ,‬שפעלו רביעיות־רביעיות‪ ,‬היו מצוידים‬ ‫באלבומי תמונות של בכירי המחתרות‪.‬‬ ‫בעת שאנשי הבולשת הגיעו לבית מגורי‪ ,‬ברחוב אד"ם הכהן‪ ,‬וציוו עלי לצאת החוצה‪ ,‬הייתי‬ ‫משוכנע עדיין שאצליח להוליך אותם שולל‪ .‬כמנהגי‪ ,‬הייתי לבוש בתחפושת החסכונית והיעילה מאוד‬ ‫של אברך חרדי מבני ברק ‪ -‬עטור זקן ופאות ומצונף במעיל שחור וארוך‪ .‬בעת שעמדתי בפתח הדלת‪,‬‬ ‫הושיטה לי שולמית בשקט את יאיר‪ .‬אספתי אותו בזרועותי וצעדתי החוצה‪ .‬עמדנו שם‪ ,‬רב צעיר עם‬ ‫תינוקו‪ ,‬נבוכים במקצת‪ ,‬מוקנטים מחמת הרעש‪ ,‬האורות וההוראות הבוטות באנגלית‪ .‬מצמצתי קלות‬ ‫בעיני‪ ,‬כמי שאינו מבין מכול וכול מה מתרחש מסביבו‪ .‬אבל שוטר בריטי אחד‪ ,‬סרג'נט ט"ג מרטין‪,‬‬ ‫נעץ בי מבט נוקב‪ .‬הוא בהה בגבותי העבותות‪ ,‬התרכז במחשבותיו לשנייה או שתיים‪ ,‬זכר אותי‪,‬‬ ‫מיקם אותי‪ ,‬זיהה אותי; הזיכרון שלו‪ ,‬יכולתו להתרכז‪ ,‬תיק המסמכים שצבר ‪ -‬הכול הצטרף יחדיו‬ ‫בעת ובעונה אחת‪ .‬הוא לכד אותי‪ ,‬אבל תכונותיו אלו‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בפומבי‪ ,‬עשו אותו לאיש‬ ‫מסוכן מאוד מבחינתנו וליעד ברור לפעולתנו‪ .‬הוא מצא את מותו בתקרית אלימה בסתיו של אותה‬ ‫שנה אלימה‪.‬‬ ‫לפני הגיעי לאסמרה עברו עלי שבועות אחדים במעצר מבודד בירושלים‪ ,‬באותם תאים קטנטנים‬ ‫מפורסמים‪ ,‬הממחישים את תחושת הכלא בצורה שאין למעלה ממנה‪ .‬תחילה ישנתי ימים תמימים‪.‬‬ ‫הייתי מותש‪ ,‬ואפילו רווח לי שאני יכול לנוח ולהימצא לבדי‪ .‬אבל מרגע שהעייפות חלפה ואני שבתי‬ ‫לאיתני‪ ,‬היה עלי להודיע לעמיתי על המתרחש ולוודא שהמידע לא ייפול בידי האנשים הלא־נכונים‪.‬‬ ‫כתבתי וכתבתי‪ ,‬שוב במשך ימים‪ ,‬בצופן שלמדתי בעל פה‪ .‬מטבע הדברים לא נשאר בידי שום העתק‬ ‫מכל התכתובת המסועפת הזאת ולכן לא אוכל לומר מה בדיוק היה בה‪ ,‬אבל עובדה היא שהצלחתי‬ ‫להעביר לידי גרא את עיקרי המידע שנדרש לו להמשך ההפעלה של הארגון‪ .‬הקשר בינינו התבסס‬ ‫על שוטרים ערבים‪ ,‬שקיבלו את שכרם בעין יפה ולא הכזיבו‪.‬‬ ‫אלה היו אפוא פני הדברים‪ .‬לעתים זכינו‪ ,‬לעתים הפסדנו‪ .‬בעוצר הגדול של ‪ 1946‬הייתי המפסיד‪,‬‬ ‫אני ויהודים אחרים שנגררו לחקירה נוספת‪ ,‬אני שעשיתי עכשיו את דרכי ליבשת רחוקה‪ .‬גירוש ‪-‬‬ ‫בין כעונש ובין כאמצעי הרתעה‪ ,‬ובין כשניהם ‪ -‬הוא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הצעד החמור ביותר‪ ,‬לבד מעינויים‬ ‫פיזיים ומהוצאה להורג‪ ,‬שחברה יכולה לנקוט נגד מי שמפר את חוקיה או מתעלם מהם‪ .‬רוב עונשי‬ ‫המאסר כוללים בתוכם הבטחה זו או אחרת לשחרור‪ ,‬שיבוא בסופו של דבר‪ ,‬וכן אפשרות למגע עם‬ ‫העולם החיצוני )ולו גם מגע מוגבל‪ ,‬מבוקר‪ ,‬אפילו מלאכותי(‪ ,‬יחד עם מידה של קשרים משפחתיים‬

‫ועם תקשורת‪ .‬אסיר זוכה לביקורים‪ ,‬קורא את העיתונים המקומיים‪ ,‬יכול לעקוב אחרי שידורי רדיו‬ ‫)ובימינו גם אחרי שידורי טלוויזיה(‪ .‬אם נוציא מכלל חשבון את היושבים בצינוק‪ ,‬נוכל לומר‬ ‫שהאסירים כמעט אינם נידונים לניתוק‪ .‬מה שאין כן במקרה של גירוש; אפילו בתנאים "הטובים‬ ‫ביותר"‪ ,‬ההפרדה המוחלטת הכפויה מהבית יכולה לפגוע מאוד גם באנשים קשוחים‪ ,‬מסורים ואצילי‬ ‫רוח דוגמת חלק מעמיתי למחנה המגורשים בסימבל שבאריתריאה‪ ,‬בקרן אפריקה‪ .‬בבת אחת נגזלו‬ ‫ממני ומאחרים החירות‪ ,‬הפרטיות והסביבה האנושית הקרובה שלנו‪ ,‬ועכשיו לא נותר לנו אלא למצוא‬ ‫את הדרך החוצה‪ ,‬חרף כל הקשיים והסכנות‪.‬‬ ‫ידעתי שתחנתנו הראשונה תהיה באסמרה‪ .‬זכרתי את אלה שקדמו לי בנתיב הזה‪ .‬תחילה היו אלה‬ ‫‪ 251‬אנשי לח"י ואצ"ל‪ ,‬שהוצאו ב־‪ 1944‬מבתי הכלא של לטרון ועכו ושוגרו למחנות שהקימו‬ ‫הבריטים באריתריאה ובסודן‪ .‬מאז ואילך יצאו לשם‪ ,‬מפעם לפעם‪ ,‬לוחמי מחתרת נוספים שנפלו בידי‬ ‫הבריטים‪ .‬איתי במטוס היו עוד שישה או שבעה "נוסעים" שכאלה )ולימים למדתי שאנחנו היינו‬ ‫הקבוצה העשירית באותו סיבוב של גירוש(‪ .‬לא זו בלבד שחשתי זעם ועלבון‪ .‬חששתי מאוד למה‬ ‫שיקרה ללח"י בעקבות העוצר הגדול והוצאתי מהתמונה‪ ,‬ונוסף על כך לא ידעתי מה יעלה בגורלם‬ ‫של שולמית ושל יאיר הקטן‪ .‬לא היה לי ספק שהיא תצליח לצאת מן המצר ושהחברים יעזרו לה‪,‬‬ ‫אבל עדיין תהיתי מתי נשוב וניפגש ואיך ייראה יאיר בבוא היום הזה‪ .‬אני מקווה ששולמית עוד‬ ‫תגולל את מלוא הסיפור שלה ושל בננו בשנתיים שנגזר עלינו לחיות בנפרד‪ .‬אם היא תעשה זאת‪,‬‬ ‫ייחשף בפני הקורא פן לא נודע של החיים בלח"י‪ .‬אז יתגלו ברבים הדרישות שהוצגו בפני הנשים‬ ‫האמיצות ורבות התושייה שירדו למחתרת מרצונן‪ ,‬שהשכילו‪ ,‬כמו שולמית‪ ,‬לא למשוך אליהן שום‬ ‫תשומת לב לא־רצויה ולבצע עד תום את המשימות שהוטלו עליהן‪.‬‬ ‫בית מגורינו ברחוב אד"ם הכהן נותר זמן רב בפיקוח הדוק של הבולשת הבריטית‪ .‬חברינו מיהרו‬ ‫לעמוד על כך וסימנו אותו כ"שרוף"‪ .‬איש מהם לא קרב אליו‪ .‬דואר המחתרת העביר לשולמית מכתב‬ ‫ממני‪ ,‬שנכתב ממש לפני צאתנו מהארץ‪ ,‬וזה היה הכול‪ ,‬למשך זמן רב‪ .‬כך נותק בינינו כל מגע‪ ,‬לאחר‬ ‫שלפני כן חיינו בקרבה כה גדולה וכמעט לא נפרדנו זה מזה ליותר משעה‪ -‬שעתיים‪ .‬יום אחד‪ ,‬בשעות‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬בלכתה ברחוב‪ ,‬נחה עליה עינו של בלש בריטי‪ ,‬שזיהה אותה והזדרז להוליכה לתחנת‬ ‫המשטרה הקרובה ביותר‪ .‬היא נשלחה משם לירושלים‪ ,‬לחקירה אינטנסיבית‪ ,‬והוחזקה שבועות‬ ‫אחדים במעצר‪ .‬כשנוכחה שדרישותיה לראות את בנה הפעוט אינן נענות‪ ,‬הכריזה על שביתת רעב‬ ‫וקיימה אותה בדבקות כזאת שהסוהרים נאלצו להעבירה לבית החולים של כלא הנשים בבית לחם‪.‬‬ ‫היא הגיעה לשם מותשת לחלוטין‪ ,‬במצב קריטי‪ ,‬ולמחרת היום שכנע אותה הרב אריה לוין‪ ,‬האיש‬ ‫היחיד ששולמית נשמעה לו תמיד‪ ,‬לשבור את שביתת הרעב‪ .‬הוא הסביר לה בעדינות רבה שעליה‬ ‫לעשות זאת למען התינוק ולמעני‪ ,‬ובסופו של דבר היא קיבלה את מצוותו‪ .‬בין הזמנים הספקתי‬ ‫להימלט מסימבל ולהגיע לג'יבוטי‪ ,‬ושם מצאתי בתחתיתו של עמוד באחד העיתונים ידיעה שהכתה‬ ‫אותי בתדהמה ובדאגה‪ :‬הטרוריסטית החשובה שולמית יזרניצקי נעצרה‪ .‬בזמן זה עדיין לא נוצר שום‬ ‫מגע בינינו‪ .‬אחר כך התברר לי שהיא הועברה מבית לחם לכלא עכו ושוחררה ממנו רק בימים‬ ‫האחרונים של שלטון המנדט הבריטי‪ ,‬בראשית מאי ‪ .1948‬היא יצאה לאסוף את יאיר מידי החברים‬

‫שטרחו לגדלו‪ ,‬ושלושתנו היינו עתידים להיפגש בסוף אותו חודש במדינת ישראל העצמאית‪ .‬ב־‪1949‬‬ ‫נולדה בתנו גלעדה‪ .‬אבל כל הדברים האלה היו חבויים ונסתרים בחיק העתיד הלא־נודע ביום‬ ‫שהמטוס "שלי" עצר לחניה ראשונה על אדמת אפריקה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫***‬ ‫‪ ‬‬ ‫אריתריאה קיבלה מהאיטלקים את עצם קיומה כישות מוגדרת ואת שמה‪ .‬הם הקימו בה מושבה‬ ‫בשליטתם ב־‪ ,1980‬קראו לה על שם הים האדום )‪ (Mare Erythraeum‬בכינויו הלטיני‪ ,‬פיתחו‬ ‫חלקים ממנה ועשו אותה בסיס לכיבוש אתיופיה ב־‪ .1935‬כעבור שש שנים‪ ,‬במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬גירשו אותם הבריטים תחילה מאתיופיה‪ ,‬ואחר כך גם מאריתריאה‪ ,‬וב־‪ 1952‬סופחה‬ ‫אריתריאה לאתיופיה )אף על פי שלא כל תושביה השלימו עם הצעד הזה(‪ .‬אבל ב־‪ 1946‬עדיין היה‬ ‫החותם האיטלקי טבוע בה בבירור‪ .‬אסמרה‪ ,‬המוקפת בגבעות ובמישורים צחיחים‪ ,‬דמתה מאוד לכל‬ ‫הערים האיטלקיות הקולוניאליות; קומץ הבניינים הגדולים שלה נבנה בידי האיטלקים והיה מעוצב‬ ‫בטעמם‪ ,‬והאיטלקית היתה עדיין השפה השלטת‪ .‬בסימבל‪ ,‬במרחק קילומטרים אחדים מהעיר‪ ,‬שכן‬ ‫בעבר בית ספר איטלקי לבני טובים‪ ,‬שגם התגוררו במקום‪ .‬כשנסגר המוסד הזה‪ ,‬נותרו מאחוריו‬ ‫ארבעה בנייני אבן ארוכים ונמוכים‪ ,‬שהבריטים הפכום לקסרקטינים ושיכנו בכל אחד מהם‬ ‫חמישים‪-‬שישים מגורשים מארץ ישראל‪ .‬מספר חדרים קטנים "נשמרו" למגורשים צעירים )לאמור‪,‬‬ ‫בני שמונה־עשרה בקירוב(‪ .‬היו שם גם מטבח וחדר אוכל‪ ,‬ומבנה צדדי שהותאם לשמש כבית כנסת‪.‬‬ ‫היינו רחוקים מכל סממן של סוציאליזם‪ ,‬אבל בלחץ הנסיבות נערכנו לחיים בדפוסים שיתופיים מאוד‬ ‫ תוך שמירה על מידה של אוטונומיה לאנשי לח"י מזה ואנשי אצ"ל מזה‪ .‬העסקנו את עצמנו בשורה‬‫של פעילויות שהתחייבו מהמצב‪ :‬הרצאות‪ ,‬חוג דרמטי‪ ,‬משחקי כדורגל‪ .‬והיו‪ ,‬כמובן‪ ,‬פרקי זמן‬ ‫ארוכים של שגרה מונוטונית משעממת ומייגעת‪ ,‬ויותר מכל דבר אחר ‪ -‬התמכרות כפייתית לתוכניות‬ ‫בריחה‪ .‬היינו קצרי רוח במידה שאין למעלה ממנה‪ .‬הנה אנחנו תקועים כאן‪ ,‬מכל המקומות עלי‬ ‫אדמות‪ ,‬דווקא בקרן זווית נידחת של מזרח אפריקה‪ ,‬בעוד היישוב בארץ שקוע במאורעות קריטיים‪,‬‬ ‫פשוטו כמשמעו‪ ,‬מאורעות שכל אחד מאיתנו תרם להם במישרין ‪ -‬כפי שהעידו עצם הגלייתו‪ ,‬עצם‬ ‫השנים המבוזבזות האלה‪ .‬הדחף ליטול חלק‪ ,‬השאיפה היוקדת לחזור לארץ ישראל‪ ,‬הצורך לשוב‬ ‫ולהשתתף במאבק‪ ,‬שהלך וקרב עתה לשיא חדש‪ ,‬היו מכריעים בעוצמתם‪ .‬היו בינינו גולים שהפנו את‬ ‫מועקתם ואכזבתם לאפיקים של רכישת השכלה‪ ,‬והפליאו לעשות‪ :‬מאה וחמישים מגורשים עברו‬ ‫באריתריאה את בחינות הבגרות וזכו בציונים מרשימים; מאה גולים )בכללם שמואל תמיר ז"ל‪ ,‬מי‬ ‫שהיה שר המשפטים‪ ,‬ומאיר שמגר יבלח"א‪ ,‬הנשיא הנוכחי של בית המשפט העליון( השלימו לימודי‬ ‫משפטים‪ ,‬והישגיהם המעולים בבחינות גרמו למועצה הבריטית לפתוח בבירור חסר תקדים על מהותו‬ ‫ומקומו של המרכז האינטלקטואלי המכונה מחנה ‪!119‬‬ ‫"אם אשכחך ירושלים ‪ -‬תשכח ימיני!" כתבתי בראש המכתב הראשון ששיגרתי לשולמית ימים‬ ‫אחדים לאחר שהגעתי לאריתריאה‪ .‬סיפרתי בו על חוויותי במעצר המבודד‪ ,‬על הטיסה לאפריקה‬

‫)שהיתה הטיסה הראשונה בחיי( ועל ההתרשמות הראשונה שלי מארץ גלותי‪" .‬כולם פה אומרים‬ ‫שהאקלים נוח מאוד ובריא"‪ ,‬כתבתי‪" .‬ייתכן‪ ,‬אך הכול יחסי כנראה בעולמנו‪ .‬ייתכן וייתכן שהארץ‬ ‫היא יפה והאקלים נוח ‪ -‬אך אל אלוהים ‪ -‬לא בשבילי! כל אשר בי משתוקק וזועק הביתה‪ ,‬למולדת‪.‬‬ ‫לא רק לאותם הדברים הקונקרטיים אשר איתם ובהם חייתי במולדת זו ‪ -‬אלא לכל אותו מרחב ‪-‬‬ ‫אדמה‪ ,‬שמים‪ ,‬חומה‪ ,‬ים‪ ,‬שאון העיר‪ ,‬הנוף‪...‬‬ ‫"התנאים כאן לא רעים ביותר‪ ...‬הסבל הפיזי ‪ -‬בכל הפרשה הזו ‪ -‬כמוהו כאין‪ .‬ישבתי בצינוק ולא‬ ‫הרגשתי כל סבל וכאב‪ .‬מעיקים רק השיתוק וחוסר המעש‪ .‬מאסר בשביל אדם כמוני ‪ -‬פירושו סבל‬ ‫פסיכי ולא יותר‪ .‬אמנם זה לא מעט‪ .‬לפעמים בחוץ הייתי חושב‪ :‬אך יביאני הגורל באחד הימים‬ ‫למאסר‪ ,‬אצנח על משכבי ואישן ימים ולילות ללא הפסקה‪ .‬לא אחשוב‪ ,‬לא אדאג‪ ,‬לא ארגיש ‪ -‬אנוח‬ ‫כביכול‪ .‬אך טעיתי‪ .‬אינני נח‪.‬‬ ‫"‪...‬אני מתעורר כל יום בשעה מוקדמת מאוד ואינני יודע מדוע‪ .‬אך מדי פעם בחושך אני פוקח את‬ ‫עיני‪ .‬הנני רואה אותך ואת הבן‪ .‬עדיין נסוכה השינה על פנייך‪ ,‬אך עינייך פקוחות לרווחה‪ ,‬אדמומיות‬ ‫פורחת בלחיים‪ ,‬והשפתיים‪ ,‬השפתיים‪ .‬והבן עומד במיטה צועק וצוהל‪ .‬בשבילו כבר התחיל היום‬ ‫מזמן‪ ,‬ותחתיו שלולית קטנה נחמדה‪.‬‬ ‫"יקירתי! נותקתי מכל היקר לי‪ .‬לפעמים זה כואב ומציק‪ ,‬אך לפעמים הרי זה משמש מקור שמחה‬ ‫ועידוד‪ :‬הנה אני כאן‪ ,‬כבול ומשותק‪ ,‬אך חלק גדול מחיי‪ ,‬מנפשי‪ ,‬מהיותי‪ ,‬ממשיך לחיות ולגדול‬ ‫אי־שם בחוץ‪ ...‬רק בחלקי אני במאסר‪.‬‬ ‫"מה מעשייך? איך את מסתדרת? איך את חיה? את מי את משאירה עם הבן כאשר את יוצאת‬ ‫לקניות? איך מתייחסים אלייך השכנים? הכול מעניין‪ ,‬הכול חשוב‪ .‬כתבי בפרוטרוט‪ .‬אל תקמצי‬ ‫במילים‪.‬‬ ‫"ושוב אשתי היקרה‪ :‬אל תצטערי‪ .‬אל תכאיבי לעצמך‪ .‬קבלי את גורלך‪ ,‬היאבקי איתו והתגברי‪ .‬אל‬ ‫תחטטי בפצעים‪ .‬אל תחשבי הרבה עלי ועל בדידותך‪ .‬זה לא יוסיף‪ .‬זה לא ירפא‪ .‬שמרי על כוחותייך‪.‬‬ ‫שמרי על גופך ועצבייך‪ .‬כהנה וכהנה יתרחש בחיים ועלינו לקבל את הטובות והרעות ולהמשיך‪.‬‬ ‫"שלחי לי תמונות של הבן‪ .‬אראה אותו מרחוק‪"...‬‬ ‫הסיכויים לברוח מסימבל לא נראו מבטיחים‪ .‬הכול בכול‪ ,‬לפני שהגעתי לשם כבר בוצעו תשע‬ ‫בריחות‪ ,‬בהנהגתם של אמני בריחה‪ ,‬מאנשי האצ"ל; כעשרים אנשים היו עתה בחוץ )בסופו של דבר‬ ‫הגיע המניין הכולל לשבעים(‪ .‬אחרים נתפסו‪ ,‬הוחזרו למחנה ונענשו בדרכים שונות‪ ,‬בכלל זה מעצר‬ ‫במבצר קודר ששכן בקרבת מקום ונקרא על שמו של מצביא איטלקי‪.‬‬ ‫כל ניסיון בריחה גרם לבריטים להדק את השמירה על המחנה ולהכפיל את אמצעי הביטחון‪ .‬הבעיה‬ ‫לא התמצתה ביציאה במנהרה תת קרקעית מן המחנה אל החופש‪ ,‬אף על פי שיציאה כזאת היתה גם‬ ‫היא עניין לא פשוט‪ .‬במרוצת השנים חפרו אנשי אצ"ל ולח"י שבע מנהרות במחנות של אריתריאה‬ ‫וקניה‪ .‬רוחבה של כל אחת מהן לא עלה על שישים וחמישה ס"מ והזחילה בהן‪ ,‬ליתר דיוק‪ ,‬ההידחקות‬ ‫בתוכן‪ ,‬היתה מאמצת מאוד‪ .‬מלאכת החפירה עצמה היתה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬מפרכת ביותר‪ .‬בכל פרק‬ ‫זמן נתון יכלו לעסוק בה רק בודדים‪ ,‬שעבדו בגב כפוף‪ ,‬בריאות חרוכות ובעצבים דרוכים‪ .‬אחרים‬

‫סייעו למאמץ בצורה אלגנטית יותר‪ .‬היו שזייפו דרכונים )הדרכונים הראשונים התיימרו לייצג את‬ ‫ממשלת הונדורס והזיוף היה מושלם עד כדי כך‪ ,‬שכעבור שנים אמר אחד משגרירי המדינה המרכז‬ ‫אמריקאית הזאת‪ ,‬בהתפעלות‪ ,‬ש"הם הרבה יותר טובים מהדרכונים שלנו"(‪ .‬היו שתפרו מדים‪ ,‬דומים‬ ‫מאוד למדי הצבא הבריטי‪ ,‬ועיטרו אותם ברקמה שכללה גם את ראשי התיבות ‪) JRFE‬לכאורה‪ ,‬שם‬ ‫של רגימנט בריטי למהדרין‪ ,‬ובעצם זכר למילים ‪- Jewish Resistance Forces in the Exile‬‬ ‫כוחות ההתנגדות היהודית בגולה(‪ .‬והיה גם מי שרכן על מפות‪ ,‬תכנן נתיבים‪ ,‬קיים קשרים חיוניים‬ ‫עם גורמים חיצוניים ונשא ונתן עם הנהלת המחנה‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬לנוכח שפע כה מרשים של כישורי אלתור‪ ,‬השאלה הבוערת לא היתה איך לברוח‬ ‫אלא לאן‪ .‬אפריקה היתה בריטית כמעט עד לייאוש‪ .‬במבט ראשון לא היה שום דבר‪ ,‬שום אמצעי‬ ‫תחבורה‪ ,‬שום יעד מתקבל על הדעת‪ ,‬שלא יביאונו בחזרה אל מפתנם של הבריטים‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫גובשה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬תוכנית מפורטת‪ .‬אם המעטתי עד לנקודה זו לנקוב בשמות של חברים למאבק‬ ‫ולמאמץ במשך שנות המחתרת ‪ -‬חברים שהייתי תלוי בהם ושאליהם נקשרתי בקשרים אמיצים‪ ,‬הנה‬ ‫בהקשר זה צץ ועולה לנגד עיני שוב ושוב שמו של יעקב מרידוד‪ .‬איש זה‪ ,‬מפקדו של האצ"ל לאחר‬ ‫מות דוד רזיאל‪ ,‬ואחר כך סגנו של מנחם בגין בפיקוד על האצ"ל‪ ,‬שותפו להקמתה של תנועת החרות‪,‬‬ ‫חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל‪ ,‬ניהל והנהיג אחדות מהבדיחות הסנסציוניות ביותר מאפריקה‪.‬‬ ‫האחרונה מביניהן היתה זו שחילצה גם אותי מן המעצר בסימבל‪.‬‬ ‫בשעות הדמדומים של ‪ 14‬בינואר ‪ 1947‬זחלו חמישה עצירים )אנשי האצ"ל אריה בן־אליעזר‪,‬‬ ‫רחמים מזרחי‪ ,‬יעקב מרידוד‪ ,‬יעקב פרנקו ואנוכי( במנהרה שחצתה את מגרש הכדורגל ואת הגדרות‬ ‫של מחנה סימבל‪ .‬לאחר שיצאנו ממנה‪ ,‬עשינו את הדרך ברגל לאסמרה‪ .‬צעיר איטלקי‪ ,‬בן למשפחת‬ ‫גרדיניירי‪ ,‬המתין לנו שם באחד הרחובות‪ ,‬כמוסכם מראש‪ ,‬והוליכנו לביתו‪ .‬כאן‪ ,‬בחסות המשפחה‬ ‫הזאת‪ ,‬ובעזרתה של משפחת לוי ‪ -‬רופא יהודי ואשתו הלא־יהודייה ‪ -‬שהינו שבועות אחדים‪ ,‬חבויים‬ ‫מעין הבריטים‪ ,‬שהפכו עולמות בחיפושיהם‪ .‬הם היו מתוסכלים לא רק מעצם המפלה שהנחלנו להם‬ ‫בבריחתנו מהמחנה‪ ,‬אלא גם מן הידיעה שתושבי אריתריאה והארצות הסמוכות אינם הוגים להם‬ ‫אהדה רבה ואנחנו אמורים להסתייע בכך‪.‬‬ ‫ישבתי שם‪ ,‬מניתי את הימים החולפים לאטם והמתנתי לראות מתי ננוע לתחנה ה"מתוכננת" הבאה‬ ‫שלנו‪ ,‬אדיס אבבה‪ ,‬בירת אתיופיה‪ .‬הוחלט שאריה בן־אליעזר יצא תחילה ויארגן בשבילנו את כל‬ ‫הסידורים הנחוצים באדיס אבבה‪ ,‬ואילו אנו נבוא אחריו‪ ,‬שניים־שניים‪ ,‬באוטובוס שכור שינוע הלוך‬ ‫ושוב‪ .‬אריה‪ ,‬שהוסתר בתוך אוטובוס נוסעים רגיל‪ ,‬הצליח במשימתו‪ .‬היה בו שילוב נדיר של‬ ‫חמימות‪ ,‬מעשיות ויכולת ליצור קשר עם הזולת‪ ,‬ואני הייתי עתיד להעריך את כל אלה במה שהתגלה‬ ‫כמסע מפרך ביותר‪ .‬הוא היה אחד מבכירי החברים באצ"ל‪ ,‬הוגלה לאריתריאה ב־‪ ,1944‬ונעשה‬ ‫לאחר הקמת המדינה לאחד מראשי חרות‪ ,‬לחבר כנסת ולסגן יו"ר הבית‪ .‬זמן מה לאחר שבן־אליעזר‬ ‫עזב אותנו‪ ,‬צץ רעיון חדש ‪ -‬לא להשתמש באוטובוס אלא לרכוש מכלית דלק גדולה ולהתקין בה תא‬ ‫קטן‪ ,‬בין תא הנהג ובין תא הדלק‪ ,‬שבו נשב ארבעתנו‪ .‬הנהג עצמו היה עתיד לקבל את שכרו בדמות‬

‫המכלית‪ .‬לאחר שנרד ממנה באדיס אבבה‪ ,‬כך נקבע‪ ,‬היא תהיה שלו‪ .‬הרעיון נשמע מבריק וכל אחד‬ ‫הסכים לו‪.‬‬ ‫עד אז‪ ,‬עד שנכנסתי לתא הקטן‪ ,‬עד שיצאנו לדרך בואכה אדיס אבבה‪ ,‬לא חשתי מעולם שום‬ ‫מצוקה גופנית ולא נתקפתי מעולם בשום מחלה או חולשה‪ .‬שמונים השעות שעשיתי במה שמרידור‬ ‫קרא לו "ארון מתים נייד" היו הדבר הקרוב ביותר לעינוי גוף שחוויתי אי־פעם‪ .‬מקופלים במהודק‪,‬‬ ‫ברכיים לסנטר‪ ,‬קרובים רוב הזמן להתעלפות‪ ,‬נושמים בקושי דרך חורים זעירים שנקדחו במכסה‬ ‫התא‪ ,‬עשינו אט־אט את דרך העינויים לאדיס אבבה‪ .‬כמו בהרבה פרשות מן הסוג הזה‪ ,‬הסיפורים‬ ‫לאחר מעשה קוראים דרור לדמיון ומכילים תמיד היבטים קומיים‪ ,‬אבל בכאבים שהיו מנת חלקנו לא‬ ‫היה שום דבר דמיוני או משעשע‪ ,‬ההזדמנות היחידה לנשום במלוא הריאות ולחלץ במקצת את‬ ‫האיברים ניתנה לנו בלילה‪ ,‬בעת שהמשאית חנתה במקום נידח‪ ,‬המכסה נפתח בחלקו והנהג‪ ,‬לגודל‬ ‫זעמנו‪ ,‬יצא לבקר את פילגשו‪" .‬זה מה שאני עושה תמיד‪ ",‬הסביר‪.‬‬ ‫מלכתחילה דובר במסע בן שעות‪ ,‬אבל בדיעבד חלפו שלושה ימים ושלושה לילות עד שהגענו‬ ‫לאדיס אבבה וארבעתנו כמעט יצאנו מדעתנו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪" ,‬בילינו" שתים־עשרה‬ ‫שעות‪ ,‬בלי ניע ובלי זיע‪ ,‬בתחנת המכס של אריתריאה‪ ,‬רק מפני שהמוכסים לא הזדרזו במלאכתם‪.‬‬ ‫אבל זו היתה רק הכנה לצרה גדולה פי שניים שהתרגשה עלינו מעברו השני של הגבול‪ ,‬בתחנת‬ ‫המכס האתיופית‪ .‬שם נתקענו לעשרים וארבע שעות‪ ,‬ובמהלכן שמענו‪ ,‬בשבתנו בתוך התא הקטנטן‪,‬‬ ‫שהאתיופים אינם מרשים בכלל לנהג להיכנס לארצם‪ ,‬ואפילו מתכוונים להחרים את המכלית על כל‬ ‫מה שיש בה‪ .‬היינו בטוחים שכלו כל הקצים‪ ,‬שלא לדבר על כך שמצבנו הגופני היה כבר בכי רע‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬לפתע פתאום‪ ,‬בקע מבחוץ קולו של גרדיניירי‪ ,‬מארחנו באסמרה‪ .‬התברר שהנהג הזעיקו‬ ‫בטלפון‪ .‬הוא הגיע‪ ,‬בחברת נהג מחליף‪ ,‬שהיה רשאי להיכנס לאתיופיה‪ ,‬שיחד את מי שהיה צריך‬ ‫לשחד והסדיר את המשך המסע‪ .‬לפני שיצאנו לדרך‪ ,‬עוד הספיק לברכנו לשלום‪ ,‬בלי לראות אותנו‪.‬‬ ‫הוא טפח בידו על דופן המכלית וקרא‪" :‬אוונטי רגאצי!" )קדימה בחורים!(‪.‬‬ ‫באדיס אבבה המתין לנו אריה‪ ,‬כולו חיוכים ואהדה ושפע של מידע‪ .‬הוא שכר בית‪ ,‬למשפחה בת‬ ‫חמש נפשות‪ ,‬ובו יכולנו לתכנן בנחת את דרכנו לג'יבוטי הצרפתית‪ .‬אם נגיע לטריטוריה המרוחקת‬ ‫הזאת‪ ,‬חשבנו‪ ,‬הבריטים לא יוכלו לשים עלינו יד‪ .‬אבל התמונה הכללית היתה עדיין קודרת למדי‪ .‬לא‬ ‫היו לנו דרכונים‪ ,‬למעשה לא היה בידינו שום מסמך‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ .‬והבריטים הגבירו מאוד את‬ ‫החיפושים אחרינו; איכשהו נודע להם שהגענו לעיר והם הניחו‪ ,‬לא בלי צדק‪ ,‬שלא יתקשו לאתר‬ ‫אותנו בין האירופאים המעטים יחסית ששוטטו בחוצות‪ .‬אבל היו ידיים עוזרות שהושטו לעברנו ‪ -‬אני‬ ‫נזכר בהקשר זה במשפחת שלאמה‪ ,‬משפחה של סוחרים יהודים מעדן‪ ,‬ובפרקליט הירושלמי נתן‬ ‫מריין‪ ,‬שהיה יועצו המשפטי של הקיסר היילה סלאסי‪ .‬רוב אלה שסייעו לנו היו יהודים או אנשים‬ ‫שעמדו בקשרים עם יהודים‪ ,‬אבל היו גם אחרים‪.‬‬ ‫באמצע אפריל יצאנו אריה ואני לג'יבוטי‪ ,‬עיר הנמל ששימשה כבירה למה שנקרא אז סומליה‬ ‫הצרפתית ושבה התמקדה התקווה האחת והיחידה שלנו לשוב הביתה‪ .‬ג'יבוטי היתה מחוברת לאדיס‬ ‫אבבה במסילת ברזל‪ ,‬והסוחר היהודי נדיר‪ ,‬ממכריו של עורך הדין מריין‪ ,‬היה בעלים של קרונות‬

‫רכבת שנעו על פני המסילה הזאת‪ .‬הוא הסכים להעביר שניים מאיתנו בקרון טעון פולי קפה‪ ,‬ששוגר‬ ‫מדי שבוע בשבוע לנמל‪ ,‬והבחירה נפלה על בן־אליעזר ועלי‪ .‬שלושת האחרים נותרו מאחור‪ ,‬באדיס‬ ‫אבבה‪ ,‬והיו עתידים ליפול בידי הבריטים )מפני שהיילה סלאסי החליט להחליפם באחד מגדולי‬ ‫אויביו‪ ,‬ראס בוקסה( ‪ -‬ובכל זאת הצליח מרידור לשוב ולברוח מידי שוביו ולהגיע לארץ לפני‪.‬‬ ‫ביום היעוד הכניס אותנו הסוחר נדיר לקרון‪ ,‬עם מזון )בעיקר צנימים ושוקולד( ומים‪ ,‬וחתם אותו‬ ‫מאחורינו‪ .‬לאותו קרון עצמו הוצמד גם ערבי סומלי‪ ,‬שליחו של נדיר‪ ,‬בהתאם לשיטות השינוע שהיו‬ ‫מקובלות אז באותו קו רכבת‪ .‬השליח הזה היה אמור לשחד את פקידי הרכבת בדרך‪ ,‬כדי להבטיח‬ ‫שהמטען היקר לא יעוכב בדרכו לג'יבוטי ולא ייתקע‪ ,‬חלילה‪ ,‬לזמן לא ידוע‪ ,‬במסילה צדדית‪ .‬הוא לא‬ ‫ידע מלכתחילה על קיומנו בתוך הקרון‪ ,‬אבל נאמר לו שעליו לדאוג לעצירת הקרון ולפתיחתו תחנה‬ ‫אחת לפני התחנה הסופית בג'יבוטי‪ .‬הסידור הזה נועד להבטיח שנחמוק מהרכבת במקום שאיש לא‬ ‫יטרח להתעניין בנו ונחדור לעיר עצמה כהולכי רגל‪ .‬במבט לאחור אני מניח כי ידענו מראש‬ ‫שהתוכנית עלולה להשתבש; מרגע שנמלטנו מסימבל השתבש כמעט כל דבר שהיה יכול להשתבש‪.‬‬ ‫אבל אז היינו אופטימיסטים מושבעים ולא גילינו שום פגמים בתכנון‪ ,‬שלא לדבר על כך שלא היו לנו‬ ‫הרבה אופציות אחרות‪ .‬נתקלנו בהפתעות‪ ,‬ואף לא אחת מהן היתה נעימה‪.‬‬ ‫ראשית חוכמה‪ ,‬מטען הקפה בקרון היה דחוס מאוד‪ ,‬והמרחב שהוקצה לנו‪ ,‬בין השקים והתקרה‪,‬‬ ‫היה מצומצם ביותר ‪ -‬חצי מטר ואולי פחות מכך‪ .‬שנית‪ ,‬הרכבת נעצרה הרבה לפני התחנה שבה‬ ‫התכוונו לרדת ועמדה על מקומה במשך יומיים וחצי‪ .‬במהלכם לא היה לנו כמעט מה לאכול או‬ ‫לשתות‪ ,‬או לעשות ‪ -‬למעט ספירה של שקי קפה ומאמץ לנשום כהלכה‪ ,‬באוויר שכמעט לא נע‪.‬‬ ‫לבסוף תמה "תוספת הזמן"‪ ,‬הרכבת זזה‪ ,‬ורוח רעננה חדרה לקרון ולריאותינו‪ .‬אלא שלא חלפו שעות‬ ‫רבות והרכבת שבה ונעצרה‪ .‬שמענו שהחותמות מוסרים מהקרון‪ ,‬ואז נפתחה הדלת וקצין חמוש פנה‬ ‫אלינו בדברים‪ .‬השליח של נדיר‪ .‬כך למדנו כעבור זמן מה‪ ,‬עמד על קיומנו והביא את ממצאיו לידיעת‬ ‫השלטונות הצרפתיים‪ ,‬מיד לאחר שחצינו את הגבול‪ .‬הבולשת המקומית המתינה לנו אפוא בדריכות‪,‬‬ ‫בהנחה שמדובר באיטלקים הנמלטים מאתיופיה‪ .‬העמדנו את הקצין על זהותנו האמיתית ודרשנו‬ ‫שיביא אותנו אל ראש הבולשת‪ .‬לאיש הזה הסברנו כי חברינו בפריז יודעים על הגיענו לג'יבוטי‬ ‫ומטפלים בהסדרת מעמדנו כפליטים פוליטיים בתחום שלטונה של צרפת‪ .‬הוא לא ידע תחילה מה‬ ‫לעשות בנו‪ ,‬אבל הסכים שנשהה בינתיים בביתו של רב הקהילה היהודית )שכבר הובא בסוד העניין‪,‬‬ ‫בזכות מברק שהגיע אליו מאדיס אבבה(‪ .‬התחייבנו בפני ראש הבולשת‪ ,‬בדברת הכבוד שלנו‪,‬‬ ‫שנתייצב בפניו בכל רגע שנידרש ונסתלק מסומליה הצרפתית אם יתברר שהוא חייב לגרשנו‪.‬‬ ‫כעבור שעות אחדות נקראנו לתחנת המשטרה וראש הבולשת סיפר לנו שהקונסול הבריטי כבר‬ ‫הספיק לפנות למושל המושבה ולדרוש את הסגרתנו‪ .‬התברר ש"משלחת" בריטית ממתינה בגבול‪,‬‬ ‫לקבלנו לידיה‪ .‬פתחנו במחאות נמרצות ורמות ודרשנו שיאפשרו לנו להיפגש עם עורך דין מקומי‬ ‫ולקבל ייעוץ משפטי‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר ויכוחים ודיונים שבהם הזכיר אריה שוב ושוב את המסורת‬ ‫הצרפתית הנעלה‪ ,‬הסכים ראש הבולשת‪ ,‬על דעת עצמו‪ ,‬להיענות לתביעתנו‪ .‬הרב יצא לגייס פרקליט‬ ‫וחזר כעבור זמן מה עם שללו‪ ,‬משפטן צרפתי שלא ידע שום שפה מלבד צרפתית‪ .‬מכיוון שאריה ואני‬

‫לא הכרנו ולו מילה אחת בשפה זו‪ ,‬היה דומה שמשבר התקשורת ישים לאל את כל מאמצינו‪ .‬אבל‬ ‫עורך הדין היה ברנש שנון ומהיר תפיסה והוא הצליח‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬לעמוד על עצם העניין ועל חומרת‬ ‫הבעיה‪ ,‬ואפילו למצוא מוצא‪ .‬הוא רץ אל התובע הכללי של המושבה‪ ,‬איש וישי לשעבר‪ ,‬שהיה רווי‬ ‫ברגשות אנטי־בריטיים‪ ,‬העירו משנת הצהריים ה"קדושה" שלו‪ ,‬והסביר לו כי לא רק חובתו‬ ‫המקצועית תובעת ממנו לכבד את המסורת ולמנוע כל גירוש שלנו מהמושבה בלי פרוצדורה משפטית‬ ‫נאותה‪ .‬אם יקרה כדבר הזה‪ ,‬אמר הפרקליט שלנו‪ ,‬תעורר היהדות העולמית הכול־יכולה רעש כזה‬ ‫שיעלה לתובע ולמושל במשרותיהם‪ .‬התובע שוכנע והצליח לשכנע את המושל‪ .‬זה ביטל את פקודת‬ ‫ההסגרה והורה לאסור אותנו בעוון הסתננות לסומליה הצרפתית‪ .‬אנחנו‪ ,‬מצדנו‪ ,‬הפעלנו בינתיים את‬ ‫ידידינו הטובים בפריז‪ ,‬שהגיעו עד ראש הממשלה‪ ,‬פול רמדיה‪ ,‬והסדירו לנו "זכות מקלט"‪ .‬אחר כך‬ ‫התברר לנו שהתובע נפגש בפועל עם ה"משלחת" הבריטית שבאה לאסוף אותנו ונדהם לגלות שאחד‬ ‫מחבריה היה כומר‪ .‬הוא חשב שהסיבה היחידה לנוכחות של כוהן הדת היתה כוונת הבריטים להוציא‬ ‫אותנו להורג‪ ,‬וההנחה הזאת הגבירה את נטייתו לסייע לנו‪ .‬מובטח היה לו שהוא הציל את חיינו‪ .‬ומי‬ ‫יודע? אפשר באמת שכך עשה‪.‬‬ ‫שהינו בג'יבוטי קרוב לשנה ובתקופה זו הרביתי ללמוד‪ ,‬גם מקריאה וגם מעצם השהייה בסביבה‬ ‫שהיתה כולה צרפתית‪ .‬אף על פי שנמצאנו על אדמת אפריקה‪ ,‬הנה המסורות‪ ,‬התרבות והלשון של‬ ‫המטרופולין הצרפתית הקיפו אותנו מכל עבר ואני התחלתי להבינן ולהעריצן‪ .‬לימים הייתי עתיד‬ ‫לחיות חודשים רבים בצרפת‪ ,‬אבל המגע הראשון עם ארץ זו נוצר אז‪ .‬אחד מ"בתי הכלא" שלי‬ ‫בג'יבוטי היה בית פרטי שנחבא בתוך צמחייה טרופית סבוכה והיה שייך בעבר למושל ג'יבוטי‪ .‬אריה‬ ‫ואני חלקנו אותו עם עציר אחר של הממשלה הצרפתית‪ ,‬דונג בק מאי‪ ,‬מנהיג וייטנאמי‪ ,‬שהיה אחד‬ ‫מראשי הווייטמין‪ .‬הוא נמנה עם יועציו הקרובים של הו צ'י מין והתגלה לי כמהפכן ספוג בתרבות‬ ‫צרפתית‪ .‬זמן מה לפני כן השתתף בשיחות שניהל הו צ'י מין בפריז‪ ,‬ואף נשאר שם לאחר שהשיחות‬ ‫הללו נקלעו למבוי סתום‪ .‬אלא שבמהרה נרמז לו להסתלק ובדרכו לארצו יצאה מפריז הוראה לעצור‬ ‫אותו‪ .‬מן הסתם היה מי שזכר כי תלויים נגדו כמה אישומים בהרג צרפתים ולכן ראוי להניח עליו יד‪.‬‬ ‫ניהלנו שיחות ארוכות ומרתקות‪ ,‬שבמהלכן סיפר לנו על מולדתו‪ ,‬על חוויותיו בברית המועצות‪ ,‬בעת‬ ‫שהשתלם בקורסים שונים מטעם הקומינטרן‪ ,‬ועל המאבק לשחרור מעול האימפריאליזם‪ .‬כל סיפור‬ ‫שלו העתיק אותנו לעולם אחר‪.‬‬ ‫השיחות גלשו גם לענייני ארץ ישראל‪ .‬הוא היה בטוח שהמדינה היהודית תקום ‪ -‬ובמהרה‪ .‬על סמך‬ ‫מה? שאלתי אותו באחת ההזדמנויות‪ ,‬והוא ענה שהגיע למסקנה הזאת "באמצעות ניתוח מרקסיסטי"‪.‬‬ ‫אין פלא שלא הבין מה גורם למפלגה הקומוניסטית בארץ לפרוש מהכלל ולא להשתתף במאבק נגד‬ ‫הבריטים‪" .‬הדבר נוגד את כל הטקטיקה של המפלגות הקומוניסטיות בעולם‪ ",‬אמר‪.‬‬ ‫הוא לא הסתיר את שנאתו לאדם הלבן והתבטא בבירור בזכות אלימות הולכת וגדלה‪ ,‬ואפילו‬ ‫ברוטליות חסרת רסן‪ ,‬אם יש בה כדי להכריע את גורל הקרב‪ .‬דבריו הזכירו לי את הספרים שקראתי‬ ‫בנעורי‪ .‬הוא היה מרקסיסט אדוק‪ ,‬שלא מצא שום טעם ותכלית במוסר‪ .‬המטרה קידשה‪ ,‬לדידו‪ ,‬את כל‬ ‫האמצעים‪ .‬שום דבר לא העלה ולא הוריד‪ ,‬למעט העצמאות והמהפכה שתבוא בעקבותיה‪ ,‬ושום מחיר‬

‫שהיה עתיד להיגבות בשבילן לא נראה לו גבוה מדי‪ .‬נבצר ממנו להבין את רתיעתנו מפני שפיכות‬ ‫דמים נטולת מעצורים‪ ,‬וכשניסיתי לתאר באוזניו את הפעילות שלי עצמי חשתי שכבודי יורד בעיניו;‬ ‫ארגון לח"י לא היה קשוח‪ ,‬לדעתו‪ ,‬די הצורך‪ ,‬לא יעיל ואכזר כנדרש ממחתרת מהפכנית‪ .‬דומני‬ ‫שמחוץ לגן העדן המרוחק הזה‪ ,‬מחוץ לדיאלוג הפרדוקסלי בינינו על מהותה של האלימות‪ ,‬לא היו‬ ‫שותפים רבים לדעתו‪.‬‬ ‫לימים נודע לי שדונג בק מאי הועבר לווייטנאם‪ ,‬הועמד שם בפני בית משפט צבאי והוצא להורג‪.‬‬ ‫בתקופת גלותי בג'יבוטי למדתי גם ליהנות מדיג בחכה במי האוקיינוס ההודי וגיליתי עד כמה‬ ‫העיסוק הזה מסייע להרפיה של המתח ולרענון המחשבה‪ .‬כעבור שנים‪ ,‬כאשר אמצעי התקשורת‬ ‫הרבו ללגלג על מנהגו של הנשיא בוש לצאת לדיג בעתות משבר‪ ,‬הבינותי היטב מדוע הוא עושה‬ ‫זאת‪ .‬אין לך דבר טוב מדיג לאנשים הנדרשים לגלות סבלנות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬לא הגענו לג'יבוטי כדי ללמוד צרפתית‪ ,‬לדון בצורה מלומדת בטרור או להשהות את‬ ‫שיבתנו למציאות הממשית‪ .‬מיום ליום התברר בעליל כי שיבתנו לארץ נעשית הכרחית יותר‪ ,‬דוחקת‬ ‫יותר‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬בתקופת מעצרי בסימבל והשהות המתארכת בג'יבוטי התחוללו בארץ ישראל‬ ‫ומסביבה מאורעות רבים ועתירי חשיבות‪ .‬בפברואר ‪ 1947‬העבירה הממשלה הבריטית את שאלת‬ ‫ארץ ישראל לטיפולו של ארגון האומות המאוחדות‪ .‬בשלב זה‪ ,‬התברר‪ ,‬קצה נפשו של ארנסט בווין‬ ‫בכל העניין‪ .‬באו"ם הוחלט על הקמת ועדת חקירה מיוחדת )אונסקו"פ( שתברר את המצב בשטח‪.‬‬ ‫ועדה זו פתחה בסיבובים הרגילים כקודמותיה‪ ,‬אלא שהבריטים טרחו להציג בפניה גם את מחזה‬ ‫האימים של אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז" )"אקסודוס"( ‪ -‬את המראה של ‪ 4,500‬פליטי‬ ‫מחנות ההשמדה שגורשו מחופי הארץ בכוח הזרוע והוחזרו לגרמניה ‪ -‬וגם זה היה בין הגורמים‬ ‫שהניעו את הוועדה החדשה לפרסם דוח שלא נראה לבריטים‪ .‬בעיקרו של דבר היתה בדוח הזה‬ ‫המלצה לשוב לפתרון החלוקה שהציעה ועדת פיל‪ ,‬בשלהי שנות השלושים‪ .‬המלצת מיעוט‪ ,‬של נציגי‬ ‫שלוש ארצות בעלות אוכלוסייה מוסלמית גדולה )איראן‪ ,‬הודו ויוגוסלביה(‪ ,‬קראה למדינה פדרלית‪,‬‬ ‫יהודית‪-‬ערבית‪ .‬ההיסטוריה שבה וחזרה על עצמה‪ ,‬פחות אר יותר‪ :‬הציונים אמרו "כן" וקראו לשים‬ ‫קץ מהיר למנדט‪ :‬הערבים השיבו בשלילה לכל הצעת פשרה ואיימו לפתוח במלחמה מזרח תיכונית‪,‬‬ ‫אלא אם כן תהפוך ארץ ישראל במלואה למדינה ערבית‪ .‬הבריטים‪ ,‬מצדם‪ ,‬הודיעו שיסייעו רק בעצם‬ ‫המעבר למצב חדש‪ ,‬בתנאי שכל הצדדים יגיעו להסכמה ‪ -‬משמע שהם לא יעשו דבר כדי לסייע‬ ‫ביצירתה של המדינה היהודית‪.‬‬ ‫אבל ארצות הברית וברית המועצות נתנו את ברכתן להמלצת הרוב‪ .‬ב־‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬החליטה‬ ‫עצרת מיוחדת של האו"ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית‪ ,‬למדינה ערבית ולאזור בינלאומי שיכלול‪,‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬את ירושלים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫השלב הראשון של מלחמת העצמאות נפתח‪ ,‬הגם שטרם הוגדר בתור שכזה‪ .‬יעברו עוד שמונה־עשר‬ ‫חודשים ויותר קודם שהמלחמה תסתיים‪ ,‬במחיר של ששת אלפים מבני היישוב העברי )כאחוז אחד‬

‫מכלל מניינו(‪ ,‬וקודם שמדינת ישראל‪ ,‬שהוכרזה רשמית ב־‪ 14‬במאי ‪ ,1948‬תהפוך לעובדה מוגמרת‪.‬‬ ‫ובינתיים הייתי במרחקים‪ ,‬בלי יכולת לתרום למאבק‪ ,‬וגם על כך לא יכולתי לסלוח‪.‬‬ ‫לח"י ואצ"ל היו פעילים מאוד בתקופה האמורה‪ ,‬וכל מהלומה בריטית גררה אותם למהלומת נגד‬ ‫קשה יותר‪ .‬היו אלה דמדומי המנדט‪ ,‬אם לא שקיעתו הסופית‪ ,‬והגורמים הבריטיים בארץ ישראל‬ ‫נתקפו בתערובת של דמורליזציה‪ ,‬יצרי נקם וחוסר אונים‪ .‬הצבא נטש דפוסי פעולה מוקדמים‪,‬‬ ‫מגושמים או אכזריים )למשל‪ ,‬בנוגע למגורשים( ככל שהיו‪ ,‬והחליט לנקוט אמצעים חדשים‪ ,‬בסימן‬ ‫של הגברת הדיכוי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוכרז כי אנשי אצ"ל ולח"י שייתפסו יוענשו במלקות‪ .‬האצ"ל הגיב‬ ‫בהלקאה של קצינים בריטים‪ ,‬והלקאת האסירים היהודים פסקה‪ .‬הבריטים החלו בתליות של נידונים‬ ‫למוות‪ .‬האצ"ל תלה שני סמלים בריטים‪ ,‬והתליות פסקו‪ .‬קצין בריטי‪ ,‬קפטן רוי פראן‪ ,‬תפס את‬ ‫אלכסנדר רובוביץ'‪ ,‬חבר לח"י בן שש־עשרה שהדביק כרוזים‪ ,‬עינה אותו עד מוות והעלים את‬ ‫גופתו‪ .‬בגבור המחאות הציבוריות הועמד פראן למשפט צבאי‪ ,‬אך זוכה ועזב את הארץ‪ .‬מכתב‬ ‫ממולכד ששוגר לביתו באנגליה הרג את אחיו‪ ,‬ולא אותו‪ .‬וכך הלך המצב והידרדר מדחי אל דחי‪.‬‬ ‫חברינו בלח"י נאבקו בבריטים‪ ,‬הדפו את ההתקפות של מתנגדים יהודים‪ ,‬וגם תרמו‪ ,‬כמובן‪ ,‬למלחמה‬ ‫בערבים‪ .‬שהלכה והתעצמה‪.‬‬ ‫הבטחות לשלל‪ ,‬ולתגמולים שונים בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬דרבנו את ערביי ארץ ישראל‬ ‫להצטרף אל הכוחות הנערכים להטביע את היהודים בים‪ ,‬במסגרתה של מלחמת קודש ‪" -‬ג'יהאד" ‪-‬‬ ‫העומדת בפתח‪ .‬מאלפי צריחים של מסגדים ברחבי המזרח התיכון בקעו קריאות קרב ששלהבו את‬ ‫יצרי האספסוף‪ ,‬נטעו בו את הביטחון כי מן השמים יסייעו בסיכול הקמתה של המדינה היהודית‪,‬‬ ‫וערערו כל רצון לקבל את המדינה הערבית בחלק מארץ ישראל‪ ,‬כנזכר בהחלטת החלוקה‪.‬‬ ‫לוחמי לח"י הלמו בכוחות המזוינים של הערבים ככל יכולתם‪ ,‬בכל מקום אפשרי ובכל הזדמנות‬ ‫שניתנה להם‪ .‬מכל פעולותיהם במישור זה‪ ,‬הקרב השנוי ביותר במחלוקת ניטש בכפר בפאתי‬ ‫ירושלים‪ ,‬ששמו היה עתיד לשרת את התעמולה הערבית בנאמנות עד שהוחלף‪ ,‬בקיץ ‪ ,1982‬בצירוף‬ ‫של סברה ושתילה‪ .‬כוונתי לדיר יאסין ולהאשמה שלוחמים יהודים קטלו בו‪ ,‬באפריל ‪ ,1948‬מאות‬ ‫ערבים חפים מפשע‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬במלחמת העצמאות ובמלחמת שלום הגליל‪ ,‬העיוות והסילוף היו‬ ‫בוטים ביותר‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שתי הפרשות היו דוגמאות מובהקות לתרומתם של הישראלים עצמם‬ ‫להפצת אי־אמיתות וגוזמאות‪ ,‬שלידתן בחשבונות פוליטיים וסופן שנעשו במהרה לכלי נשק‬ ‫תעמולתיים בידיהם של אויבי המדינה ונהפכו למיתוסים רבי עוצמה שקשה מאוד להפריכם‪.‬‬ ‫אשוב לעניין דיר יאסין ‪ -‬שהממסד היישובי הזדרז להציגו כמעשה מחפיר של ה"פורשים" ‪ -‬ואציג‬ ‫תחילה את העובדות כהווייתן‪ .‬בראשית אביב ‪ 1948‬היתה ירושלים היהודית נתונה במצור ערבי כבד‬ ‫ומנותקת כמעט לחלוטין משאר חלקי היישוב‪ .‬תושביה ‪ -‬כשישית מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ ‪-‬‬ ‫היו חשופים בלי הרף לאש הצלפים הערבים מההרים שמסביב‪ ,‬ומאגרי המזון והתחמושת הלכו‬ ‫והצטמצמו‪ .‬הכביש לשפלה‪ ,‬ערוץ האספקה היחיד לעיר‪ ,‬נמצא בחלקו הגדול בשליטה ערבית‪,‬‬ ‫שהתבססה בעיקרה על כפרים ערביים לאורכו‪ .‬בכללם היה דיר יאסין‪ ,‬במבואות המערביים של‬ ‫ירושלים‪ ,‬כפר ששימש כאכסניה לא רק לתושביו אלא גם ליחידת מתנדבים עיראקים ולכנופיות‬

‫"בלתי־סדירות" של ערבים מקומיים‪ .‬ביוזמתו של יהושע זטלר‪ ,‬מפקד לח"י בירושלים )והאיש‬ ‫שבדירתו התל אביבית נעצרתי בשלהי ‪ ,(1941‬הוחלט על פעולה משותפת של אצ"ל ולח"י לכיבוש‬ ‫דיר יאסין‪ .‬מפקדי ההגנה בירושלים הובאו בסוד העניין‪ ,‬הבהירו שלא יצטרפו לפעולה‪ ,‬אך לא גילו‬ ‫שום התנגדות לעצם קיומה‪ .‬הם אפילו דרשו שהתוקפים ישאירו במקום‪ ,‬לאחר הכיבוש‪ ,‬חיל מצב ‪-‬‬ ‫כדי להבטיח ששום כוח ערבי לא ישוב וייאחז שם‪ .‬הלוחמים השתלטו על הכפר בסערה‪ .‬רמקול‬ ‫שהופעל מתוך משוריין הודיע לתושבים שכוחות אצ"ל ולח"י כיתרו אותם ועליהם להיכנע או לסגת‬ ‫בדרך פתוחה ובטוחה לעין כרם‪ .‬מקומיים לא מעטים אכן עשו כפי שנצטוו‪ ,‬אבל רובם נתפסו‬ ‫למבוכה ונשארו באשר היו‪ .‬בינתיים נפתחה אש עזה על אנשינו והלחימה התמשכה לאורך כל היום‪.‬‬ ‫במהלכה נהרגו כמה עשרות ערבים )חרף העובדה שמסדרון הבריחה לעין כרם נותר פתוח(‪ .‬חלקם‬ ‫נורו לאחר שהתחזו כנכנעים והחלו לירות בשוביהם‪ .‬לא היו שום גילויי ברבריות או אכזריות לשמה‪.‬‬ ‫שני רופאים‪ ,‬שנשלחו לדיר יאסין מטעם הסוכנות היהודית‪ ,‬דיווחו בכתב כי "כל הגופות היו‬ ‫בתלבושות שלהן‪ ,‬האיברים היו שלמים ולא ראינו כל סימני התעללות"‪ .‬אמת‪ ,‬היו גופות רבות‪ ,‬כמו‬ ‫בכל שדה קרב שהתנהלה בו מלחמה עזה‪ ,‬ושום אדם בעל מצפון לא היה יכול להתעלם מכך‪ ,‬אבל לא‬ ‫היה שם דבר וחצי דבר שהזכירו "טבח מתוכנן מראש"‪ ,‬כפי שנכתב בפרסומים הערביים מאז ואילך‪.‬‬ ‫לא היה גם שום צידוק ענייני להתנהגותם של אנשי ההגנה בעקבות הקרב בדיר יאסין‪ ,‬אבל אני מניח‬ ‫להיסטוריונים להמשיך לעסוק בכל פרטי הפרשה הזאת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ההתקפה על דיר יאסין התחוללה אחד־עשר ימים לפני שאריה ואני יצאנו מג'יבוטי‪ .‬לאורך חודשים‬ ‫היה דומה עלינו שאין שום דרך להיחלץ משם ולהגיע הביתה‪ .‬לא יכולנו להפליג לאירופה בים‪ ,‬מפני‬ ‫שכל האוניות שיצאו מג'יבוטי עברו בתעלת סואץ‪ ,‬והבריטים‪ ,‬ששלטו אז בתעלה‪ ,‬הקפידו לערוך בהן‬ ‫חיפושים‪ .‬כן לא יכולנו לעשות את הדרך באוויר; כל מטוס שהמריא מג'יבוטי נחת תחילה בטריטוריה‬ ‫בריטית‪ ,‬ורק אחר כך עשה את דרכו למקום בטוח מבחינתנו‪ .‬גם החילופים התכופים של הממשלות‬ ‫בצרפת לא היטיבו איתנו‪ .‬קרה שראש הממשלה הורה לחיל הים שלו להעביר אותנו בחשאי באחת‬ ‫מספינותיו‪ ,‬ועד שהגיעו הדברים לכלל ביצוע כבר נפלה הממשלה והיה צריך להתחיל בכל העניין‬ ‫מחדש‪ .‬אבל בסופו של דבר שיחק לנו המזל‪ :‬הממשלה הצרפתית הסכימה למחווה אבירית כלפינו‬ ‫ואפילו האריכה ימים עד להשלמתה‪ .‬נושאת מטוסים קטנה עצרה ממש לדקות אחדות בג'יבוטי‪,‬‬ ‫בדרכה מסייגון לטולון‪ ,‬ואנחנו חמקנו לתוכה בחשכת הלילה‪ .‬אנשי הצוות לא ידעו בכלל על קיומנו‪.‬‬ ‫ההפלגה התחדשה מיד לאחר שהיינו על הסיפון‪ .‬ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1948‬התחלנו אפוא את המסע‬ ‫הביתה‪ ,‬או לפחות בכיוון הנכון‪.‬‬ ‫בעת המסע הזה עשינו אריה ואני קילומטרים רבים בצעידה על פני הסיפונים ובזיכרוני נחרתו‬ ‫שתי חוויות חזקות במיוחד‪ .‬אחת מהן נקשרה במפקד האונייה יפה התואר וצרוב השמש‪ ,‬שהיה לבוש‬ ‫במדים לבנים והאזין בסקרנות לסיפורינו על המאבק בארץ ישראל‪ .‬לפתע קטע אותי ואמר‪" :‬עד‬ ‫לרגע זה לא חשבתי בכלל שיש יהודים שאינם בנקאים‪ ,‬סוחרים או מדענים‪ .‬לא שמעתי מעולם על‬ ‫חקלאים יהודים או על חיילים יהודים‪ .‬אם יש באמת יהודים כמו אלה שאתה מספר לי עליהם‪ ,‬אין‬

‫לכם מה לדאוג‪ .‬בקרוב תהיה לכם מדינה‪ ".‬החוויה האחרת נקשרה בפתק שהעביר אלי המלצר באחת‬ ‫מארוחות הצהריים‪ ,‬יחד עם ספרון שכלל כמה תפילות יהודיות‪" .‬איננו יודעים מי אתם"‪ ,‬נאמר‬ ‫בפתק‪" .‬ידוע לנו רק שאתם יהודים‪ .‬אנו רוצים להבטיח לכם את עזרתנו‪ ,‬אם תזדקקו לה"‪ .‬על החתום‬ ‫באו "מלחים באונייה זו"‪ .‬עקבתי אחר כך בשבע עיניים אחרי אנשי הצוות‪ ,‬אבל לא הצלחתי לגלות‬ ‫את מחברי הפתק‪.‬‬ ‫בטולון המתינה לנו קבלת הפנים החמה ביותר שהיה אפשר להעלות על הדעת‪ ,‬לא רק מצד חברינו‬ ‫אלא גם מטעם משרד החוץ הצרפתי‪ .‬היו שם ידידים ותיקים‪ ,‬אנשי לח"י ואצ"ל‪ ,‬ואריה ואני‬ ‫התבשרנו שאנו רשאים לשהות בצרפת ככל שנחפוץ‪ .‬אבל אפילו האדיבות הגדולה שהצרפתים גילו‬ ‫כלפינו לא מנעה את כליאתי בעצם הלילה הראשון לשהותי בפריז‪ ,‬כתוצאה מאי־הבנה של שוטרים‬ ‫שלא יכולתי להציג בפניהם שום דרכון ושום מסמך מזהה אחר‪ .‬למרבה המזל הצליחו אנשי לח"י‬ ‫המקומיים לחלצני במהירות‪ .‬כעבור זמן מה נודע שיורשת העצר הבריטית‪ ,‬הנסיכה אליזבת )המלכה‬ ‫דהיום(‪ ,‬עומדת להגיע לביקור רשמי בפריז‪ ,‬והצרפתים ביקשונו באדיבות שאין למעלה ממנה לצאת‬ ‫מן העיר במהלך הביקור‪ ,‬כדי שלא "להביך" את הבריטים‪ .‬אריה נסע לשבוע‪-‬שבועיים לניס‪ ,‬ואילו‬ ‫אני נשלחתי לעיירת הנופש אנדיי‪ ,‬בקרבת הגבול הספרדי‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬עדיין היה עלי להגיע הביתה‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬וגם לכך נמצא פתרון‪ .‬באותם הימים נהנה‬ ‫היישוב מחמימות ומרצון טוב שהפגין כלפיו הגוש הסובייטי‪ .‬משלוחי נשק ומטוסים שיצאו‬ ‫מצ'כוסלובקיה סייעו רבות להבטחת הישרדותה של המדינה שזה עתה נולדה וכבר היתה נתונה‬ ‫בעיצומה של מלחמה‪ .‬פראג היתה אז המקום היחיד באירופה שממנו הייתי יכול לטוס היישר לחיפה ‪-‬‬ ‫נמל התעופה בלוד עדיין לא היה בידיים ישראליות‪ .‬ואכן‪ ,‬צוידתי בדרכון משומש )ובתוכו תמונה לא‬ ‫שלי( והמראתי במטוס של אייר פראנס לפראג‪ .‬שוטר צ'כי העיף מבט‪ ,‬בדרכון ובי‪ ,‬הניד בראשו‪,‬‬ ‫ושוב הייתי באוויר‪ ,‬הפעם במטוס צ'כי‪ .‬עצרנו לחניית לילה באתונה‪ ,‬מן הסתם כדי להעמיד את‬ ‫שרידי הסבלנות שלי במבחן אחרון‪ ,‬ואחר כך הייתי סוף־סוף בבית‪.‬‬ ‫זה היה ב־‪ 20‬במאי ‪ ,1948‬ביום השישי לחייה של מדינת ישראל‪ .‬שבתי‪ ,‬והתקשיתי להאמין שאינני‬ ‫חולם‪ .‬שוטטתי באותם ימים ראשונים ברחובות תל אביב‪ ,‬אסיר תודה כפי שהייתי שלוש־עשרה שנים‬ ‫לפני כן‪ ,‬מיד לאחר עלייתי לארץ‪ .‬שולמית‪ ,‬יאיר‪ ,‬המדינה היהודית‪ ,‬סוף הגלות‪ ,‬ראשיתם של חיים‬ ‫חדשים ושל עידן היסטורי חדש‪ .‬הייתי מלא עד גדותי בתחושת רווחה ואושר וגם בידיעה שהשגנו‬ ‫את מבוקשנו והמלאכה לא תמה‪ .‬הבריטים אמנם הסתלקו‪ ,‬אבל לא היה לי ספק שבתוך זמן קצר‬ ‫נצטרך להתמודד לא רק עם טרדות שגרתיות אלא גם עם חרדות קיומיות מכריעות‪ .‬שאלתי‪ ,‬ושבתי‬ ‫ושאלתי את עצמי‪ :‬האם נצליח לעמוד אל מול פני הפלישה הערבית? האם העזרה המובטחת מחוץ‬ ‫לארץ תגיע בעוד מועד? האם נפילת הרובע היהודי של ירושלים העתיקה בידי הלגיון הערבי‪ ,‬העבר‬ ‫ירדני‪ ,‬פירושה שהעיר המערבית תימצא מכאן ואילך בסכנה מתמדת? ישראל זכתה אמנם מיד‬ ‫להכרתן של ארצות הברית ושל ברית המועצות‪ ,‬אבל כלום נעשתה המדינה היהודית לעובדה מוגמרת‬ ‫בעיני העולם‪ ,‬או שמא נרקמו עדיין במסתרים תוכניות אחרות‪ ,‬בלחצם של הבריטים והערבים?‬ ‫ולח"י‪ ,‬מה יהא על לח"י?‬

‫בתוך פחות משבוע כבר הייתי שקוע בפעילות אינטנסיבית‪ .‬גרא‪ ,‬אלדד ואני סקרנו את המאורעות‬ ‫שהתרחשו בינתיים‪ .‬בהשפעתו של גרא התפתחה בשורות לח"י נטייה לשמאל‪ ,‬מעין רומן עם העולם‬ ‫הסוציאליסטי שקסם למקצת החברים הצעירים שלנו‪ ,‬והקשה מאוד‪ ,‬עד שהוציא מחוץ לגדר האפשר‪,‬‬ ‫כל איחוד עם האצ"ל ‪ -‬חרף העובדה שההבדלים התיאורטיים הנוקבים בין שתי המחתרות כבר החלו‬ ‫להיטשטש‪ .‬על כל פנים‪ ,‬העובדה בעינה עמדה שבמציאות החדשה של המדינה תם היום הארוך ‪-‬‬ ‫ליתר דיוק‪ ,‬הלילה הארוך ‪ -‬של המחתרות‪ .‬לדידו של לח"י‪ ,‬לפחות‪ ,‬המטרה העיקרית הושגה‪ :‬הכובש‬ ‫הלך‪ ,‬נמלט; המדינה הוכרזה; שערי הארץ שוב לא היו נעולים‪.‬‬ ‫בן־גוריון היה עכשיו תקיף ונחרץ בדעתו שיש לפרק‪ ,‬מהר ככל האפשר‪ ,‬את כל מה שהוא כינה‬ ‫"הצבאות הפרטיים" ‪ -‬לא רק את אלה של ה"פורשים"‪ ,‬אלא גם ‪ -‬מטעמים אחרים ‪ -‬את הפלמ"ח‪,‬‬ ‫שפעל במסגרת ההגנה כגוף אוטונומי למחצה‪ ,‬קיים זיקה הדוקה למדי למפ"ם )שכללה אז גם את‬ ‫אנשי אחדות העבודה( ונהנה ממידה רבה של פופולריות וזוהר‪ .‬בלי שום קשר לביקורת שיש לי עליו‬ ‫בעניינים אחרים‪ ,‬עד היום אני משוכנע כי שיקול דעתו בעניין הספציפי הזה של פיזור המחתרות‬ ‫והפלמ"ח היה מוצק ומבוסס‪ ,‬וחשוב מאין כמוהו לעתידה של המדינה הצעירה‪.‬‬ ‫בסוף מאי פרסמה הממשלה הזמנית את "פקודת צבא הגנה לישראל"‪ ,‬שבה נקבע‪ ,‬בין השאר‪:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫במצב חרום יונהג גיוס חובה ל"צבא הגנה לישראל"‪ ,‬על כל שירותיו‪ ...‬כל‬ ‫אדם המשרת ב"צבא הגנה לישראל" חייב להישבע שבועת אמונים למדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים‪.‬‬ ‫אסור להקים או לקיים כל כוח מזוין מחוץ ל"צבא הגנה לישראל"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫למחרת פורסמה "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל"‪ ,‬בחתימתו של דוד בן־גוריון‪ ,‬ראש‬ ‫הממשלה ושר הביטחון‪ ,‬שקבעה כי "עם הקמת מדינת ישראל יצאה ההגנה מהמחתרת ונהפכה לצבא‬ ‫סדיר"‪ .‬ההרגל לציית לפקודות והרצון העז לשרת הביאו מיד תשעים אחוז מחברי לח"י אל לשכות‬ ‫הגיוס; הנותרים‪ ,‬כך הוסכם‪ ,‬יישארו בינתיים במאורגן מחוץ לשורות הצבא‪ ,‬שלא לדבר על קומץ‬ ‫חברים שעדיין שהו בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 1948‬כפה האו"ם הפסקת אש או הפוגה‪ ,‬בת עשרים ושמונה יום‪ ,‬במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫התנאים הנלווים לכך נקבעו בתיווכו של הרוזן פולקה ברנדוט‪ ,‬אחיינו של המלך השוודי וראש הצלב‬ ‫האדום השוודי‪ ,‬שמונה מטעם מועצת הביטחון של האו"ם כנציג הארגון להשגת הסדר בארץ ישראל‪.‬‬ ‫תוארו הרשמי של ברנדוט היה "מתווך"‪ ,‬אבל הוא לא הסתפק בכך והחל לפעול לגיבוש "תוכנית‬ ‫שלום" משל עצמו‪ ,‬וקיים אגב כך מגעים שונים בלונדון ובוושינגטון‪ ,‬מתוך מאמץ לשכנע את בני‬ ‫שיחו שרעיונותיו יביאו בסופו של דבר לפתרון הבעיה הארץ ישראלית המפורסמת‪ .‬בין כה וכה תמה‬ ‫ההפוגה הראשונה ופרצו עשרה ימי קרבות‪ ,‬שתמו בהכרזה על הפוגה נוספת‪ .‬בעשרת הימים הללו‬ ‫יצאו כוחותינו למתקפה רבתי‪ ,‬שסילקה את האיום הערבי על תל אביב‪ ,‬חיפה ומישור החוף והביאה‬ ‫לפריצת המצור על ירושלים; במקביל לכך השתלט צה"ל על קרוב לאלפיים קמ"ר שנמצאו לפני כן‬

‫בשליטה ערבית וחיסל יותר מעשרים אחוזים של המאמץ המלחמתי הערבי‪ .‬ישראל היתה חיה וקיימת‬ ‫בעליל‪ ,‬אבל גבולותיה לא היו מוגדרים כיאות וגם לא בני־הגנה‪ ,‬והנגב היה נתון עדיין במצור מצרי‪.‬‬ ‫על הרקע הזה פרסם הרוזן ברנדוט את תוכניתו‪ ,‬שעוררה תשומת לב רבה בקרב יותר ויותר גורמים‬ ‫עתירי השפעה‪ .‬העיון בה לימד שאין זו אלא הצעה לחלוקה חדשה של ארץ ישראל‪ ,‬מעבר לחלוקה‬ ‫שנקבעה בהחלטת האו"ם ב־‪ 29‬בנובמבר ‪.1947‬‬ ‫ירושלים יועדה מלכתחילה‪ ,‬במסגרת התוכנית הזאת‪ ,‬להימסר לעבר הירדן ‪ -‬יחד עם כל הנגב‪.‬‬ ‫אחר כך הודיע ברנדוט שהוא מתכוון להכפיף את העיר לשלטון בינלאומי‪ .‬נוסף לכך נקבע באותה‬ ‫תוכנית שהעלייה היהודית לישראל תותנה בהסכמתה של ממשלת עבר הירדן‪ ,‬שכל נמלי האוויר והים‬ ‫של ישראל יועמדו תחת פיקוח של נציגי האו"ם‪ ,‬וכן ש־‪ 360‬אלף ערבים שנמלטו משטח המדינה‬ ‫היהודית ישובו אליה לאלתר‪ .‬התוכנית נראתה לנו הרת אסון‪ .‬אם כיום‪ ,‬בעשור האחרון של המאה‬ ‫העשרים‪ ,‬היא נראית כאבסורד גמור‪ ,‬הנה לא כך היתה מראיתה ב־‪ .1948‬זו היתה התפתחות שיכלה‬ ‫לפתוח את הדרך‪ ,‬ללא שמץ של ספק‪ ,‬לחיסולה של המדינה היהודית שבועות אחדים לאחר צאתה‬ ‫לאוויר העולם‪ .‬היישוב היה נרעש ונפחד; באוויר ריחפה המחשבה שהקול קול ברנדוט אבל הידיים‬ ‫המושכות בחוטים הן בריטיות )מה גם שהיה ידוע כי ברנדוט עומד בקשרים הדוקים עם הבריטים(‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬אנחנו‪ ,‬בלח"י‪ ,‬חשבנו שיש הכרח לדון את התוכנית לגניזה ולסלק את ברנדוט מהזירה‪.‬‬ ‫תחילה שוגרה אליו אזהרה‪ .‬כרוזים של לח"י תבעו שהוא יפרוש מתפקידו כמתווך מטעם האו"ם‪,‬‬ ‫יעזוב את הארץ ויודיע בפומבי על ביטול תוכניתו‪ .‬אבל ברנדוט היה בטוח שתוכניתו תעניק לו מקום‬ ‫של כבוד בדפי ההיסטוריה ולא שעה לאזהרות‪ .‬וכך קרה שהאיש נורה למוות ב־‪ 17‬בספטמבר ‪,1948‬‬ ‫באחד מרחובות ירושלים‪ ,‬העיר שהוא השתוקק כל כך להוציאה מידינו‪ .‬לח"י לא נטל על עצמו שום‬ ‫אחריות למעשה‪ ,‬ולא במקרה‪ .‬הרעיון נולד בקרב חברינו בירושלים‪ ,‬שפעלו באורח עצמאי )בתוקף‬ ‫העובדה שירושלים טרם סופחה רשמית לתחומי מדינת ישראל(‪ .‬הם שאלו לדעתנו‪ ,‬ואנחנו לא הבענו‬ ‫שום התנגדות‪ .‬ההתנקשות בברנדוט יוחסה‪ ,‬בכרוזים מודפסים‪ ,‬לפלג קטן ‪ -‬שכונה "חזית המולדת"‪.‬‬ ‫אבל בן־גוריון לא התרשם מכך ומיהר לפעול נגד לח"י‪ .‬הממשלה הזמנית הודיעה על הוצאתנו אל‬ ‫מחוץ לחוק והורתה לאסור כל חבר לח"י שיימצא‪ ,‬לסגור את העיתון שלנו‪" ,‬מברק"‪ ,‬ולפרק את‬ ‫יחידותינו בירושלים‪ .‬במשך זמן מה היינו יעד לרדיפה של שירותי הביטחון וכל מי שנתפס הועמד‬ ‫לדין‪ .‬גרא נאסר; אלדד ואני הצלחנו להסתתר‪ .‬שוב היינו במחתרת‪ ,‬מבוקשים על ידי השלטונות‪ ,‬אבל‬ ‫המצב היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שונה‪ .‬לא העלינו על הדעת שנילחם נגד מדינת ישראל‪ .‬היה מנוי וגמור איתנו‬ ‫להסדיר את העניינים בדרכי שלום ולהגיע לנורמליזציה‪.‬‬ ‫במצבנו זה הדאיגו אותי גם הדיווחים הבלתי־פוסקים על האפליה שנהגה בצבא כלפי יוצאי לח"י‪.‬‬ ‫חשתי כי הגיעה העת לשים לכך קץ‪ .‬צריך היה להציב גבול לקונספירציה ולשכנע את הממשלה‬ ‫שתכיר בכך גם היא‪ .‬ביקשתי אפוא מד"ר שמשון יוניצ'מן‪ ,‬מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית‪ ,‬שהיה‬ ‫בעל קשרים טובים בצמרת היישוב‪ ,‬להסדיר פגישה חשאית ביני ובין נציג ממשלתי מוסמך‪ ,‬ובלבד‬ ‫שיהיה זה אדם הנהנה מאמונו המלא של בן־גוריון‪ .‬הפגישה אכן הוסדרה והאיש שנשלח לדבר איתי‬ ‫היה דמות מיוחדת במינה ‪ -‬שאול אביגור‪ ,‬מי שנמנה לאורך עשרות שנים עם הצמרת המצומצמת של‬

‫ההגנה‪ ,‬נשא זמן מה בתואר סגן שר הביטחון והיה מעוזריו הבכירים ביותר של בן־גוריון‪ .‬הובטח לי‬ ‫שלא יאסרוני בדרך לפגישה ולא יעקבו אחרי לאחר שתסתיים‪ ,‬ונמצא אפילו מי שהקפיד לשכך את‬ ‫כל חששותי בעצם בחירתו של הנהג שהסיע אותי לפגישה; זה היה נחמיה ברוש )בורשטיין(‪ ,‬גיסו‬ ‫של יאיר‪.‬‬ ‫אביגור ואני נועדנו בבית פרטי‪ ,‬ואני פתחתי ואמרתי לו‪" :‬לח"י סיים את תפקידו הקודם‪ .‬אולי‬ ‫ניכנס לפעילות פוליטית‪ ,‬ואולי לא‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬צריך לפתוח פרק חדש‪ .‬הכרח לבטל את הוצאתנו אל‬ ‫מחוץ לחוק ויש לשחרר את חברינו מהכלא‪ .‬אם לא‪ ,‬לעולם לא נרגיש בטוחים לגמרי והמחתרת לא‬ ‫תעבור מהעולם‪ ".‬אביגור ירד‪ ,‬כנראה‪ ,‬לסוף דעתי‪ ,‬אבל אמר שיש צורך בערבויות משני הצדדים‪.‬‬ ‫איך נדע‪ ,‬שאל‪ ,‬אם לא מדובר בתחבולה מצדכם‪ ,‬שתכליתה להבטיח את המשך הפעילות של לח"י‬ ‫בחסות ממשלת ישראל‪ .‬עניתי לו שארגוני מחתרת יכולים להסתיר כל דבר ‪ -‬אנשים‪ ,‬נשק‪ ,‬דירות‬ ‫מבטחים ‪ -‬אבל לא את עצם קיומם‪ .‬הוא האזין‪ ,‬בלי לומר מילה‪ ,‬ואחר כך ביקש ממני את שמות‬ ‫המתנקשים בחייו של ברנדוט‪ .‬לא יאונה להם כל רע‪ ,‬הבטיח‪ ,‬אבל הוא רוצה לתייק את שמותיהם‪.‬‬ ‫השבתי על כך בשלילה נחרצת‪ .‬כעבור ימים אחדים‪ ,‬מיד לאחר הבחירות לכנסת הראשונה‪ ,‬חתך‬ ‫בן־גוריון את הפקעת הסבוכה והביא למועצת המדינה הזמנית הצעה לחנינה כללית‪ .‬כתוצאה‬ ‫מאישורה‪ ,‬שוחררו כל חברי אצ"ל ולח"י מבית הכלא‪ ,‬ובכללם נתן ילין־מור ומתתיהו שמואלביץ‪,‬‬ ‫שנידונו למאסר ממושך לאחר שהורשעו בשותפות ברצח ברנדוט‪.‬‬ ‫חודשים אחדים לפני כן‪ ,‬ב־‪ 28‬במאי ‪ ,1948‬ערב גיוסם של רוב חברינו לצה"ל‪ ,‬ערכנו את המסדר‬ ‫הראשון והאחרון בתולדות לח"י‪ .‬לפני כן מעולם לא נאספנו כולנו יחדיו‪ .‬עכשיו התוודעו אנשי לח־י‬ ‫זה לזה בשמותיהם האמיתיים‪ ,‬החליפו כתובות והתנערו בגלוי מסידורי הביטחון הכרוכים בחיי‬ ‫המחתרת‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לא היינו רגילים גם לנאומים בפומבי‪ ,‬ולכן לא הרבינו בדיבורים‪ .‬אבל אני‬ ‫זוכר איך הגברים והנשים שאיתם פעלתי ואיתם נקלעתי לסכנות‪ ,‬שעליהם פיקדתי ובהם נתתי אמון‬ ‫מלא‪ ,‬התבוננו בי ביום ההוא‪ .‬דימיתי שהם מתקשים להאמין כי לנגד עיניהם‪ ,‬בהישג יד‪ ,‬ניצבים‬ ‫שלושת חברי המרכז שנודעו רק בשמות גרא‪ ,‬אלדד ומיכאל‪ .‬איש לא נשא דרשות‪ ,‬איש לא בכה‪.‬‬ ‫מצב הרוח היה שקט‪ ,‬עצוב במקצת‪ .‬באוויר עמדה תחושה של פגיעות‪ ,‬אולי אפילו של חשש מפני‬ ‫סכנות נוספות‪ .‬איך ייראו החיים בגלוי‪ ,‬על פני האדמה? בלי אמצעי המגן‪ ,‬בלי המשמעת‪ ,‬בלי אותם‬ ‫קשרים של חברות לנשק מיוחדת במינה? עמדנו להשתלב בזרם המרכזי של מה שקרוי חיים‬ ‫נורמליים‪ ,‬אף על פי שמדינת ישראל עדיין היתה צריכה להגיע לחיים כאלה‪ .‬אבל אנו לא ידענו זאת‪.‬‬ ‫החזון שהניע אותנו והביא את לח"י לאוויר העולם התממש בעיקרו‪ ,‬והשאלה שניצבה בפני רובנו‬ ‫היתה איך נתמודד‪ ,‬איש־איש בפני עצמו‪ ,‬עם החיים החדשים‪.‬‬

‫פרק חמישי‬ ‫מהמוסד לכנסת‬ ‫‪ ‬‬ ‫הימים הראשונים לעצמאותה של מדינת ישראל היו מבחינתנו ימי משבר קשים ומעיקים‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫היינו צריכים להיות מרוצים וגאים‪ .‬נאבקנו‪ ,‬לחמנו וגם יכולנו‪ .‬הגענו למחוז חפצנו בתקופה קצרה‬ ‫יחסית‪ .‬הכובש הזר נטש את ארצנו‪ .‬מדינת היהודים העצמאית קמה‪ .‬שערי ארץ ישראל נפתחו‬ ‫לרווחה ועולים חדשים‪ ,‬מארצות שונות‪ ,‬נכנסו בהם בהמוניהם‪ .‬ואנחנו הולכים בדרכיה ובחוצותיה‬ ‫של הארץ‪ ,‬בני חורין‪ ,‬בלי שום פחד משוטרים זרים‪ ,‬בהרגשה של בעלות על מולדתנו ובסיפוק על‬ ‫שהשגנו את המטרה‪.‬‬ ‫אף על פי כן לא היינו מאושרים‪ .‬בשעות הפנאי של שנות המחתרת היינו משוחחים לפעמים בינינו‬ ‫על מה שיקרה לנו ועל מה שנחוש כאשר יסתיים המאבק‪ ,‬הסכנות יחלפו‪ ,‬ולפתע נהיה פטורים מכל‬ ‫עול‪ ,‬פנויים איש־איש לעיסוקיו ולדאגותיו‪ .‬האם לא נלך לאיבוד בעולם אחר ושונה מכל שידענו?‬ ‫היינו פוטרים את עצמנו מתשובה באמירה שהלוואי שיבוא היום הזה‪ ,‬ואז כבר נמצא את דרכנו‪ .‬והנה‬ ‫זה בא‪.‬‬ ‫ואנחנו לא "וטרנים"‪ ,‬ותיקי מלחמות זקנים‪ ,‬השבים הביתה עייפים ושבעי תלאות‪ ,‬כמתואר‬ ‫בספרים‪ ,‬מלומדי שנים רבות בשדה הקרב או בכלא‪ ,‬שלא נותר להם אלא לשקוע בזיכרונות על‬ ‫חברים שנפלו בדרך ולספר לנכדים על חוויות מימים עברו‪ .‬רובנו ככולנו היינו אנשים צעירים‪,‬‬ ‫בשנות העשרים והשלושים לחייהם‪ ,‬מלאי מרץ ורצון לעשות ולחיות‪ ,‬טרודים בשאלות רבות‬ ‫ומביכות‪ ,‬ובראש ובראשונה באותה שאלה שהרחקנו עד זה לא מכבר‪ :‬לאן? לאן נכווץ את צעדינו?‬ ‫מה צורה תהיה לחיינו?‬ ‫היו‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם דאגות של יום־יום‪ .‬היה צריך לדאוג לפרנסה ולקיום המשפחה‪ .‬אך בעניין זה לא‬ ‫חששנו במיוחד‪ .‬הוטרדנו בעיקר מן המחשבה שטרם סיימנו את תפקידנו במלואו‪ ,‬שעם ישראל זכה‬ ‫בעצמאות אבל טרם הגיע אל המנוחה ואל הנחלה‪ .‬ארץ ישראל היתה בידינו רק בחלקה‪ .‬חשנו‬ ‫בחסרונם של חבלי ארץ גדולים‪ ,‬שנותרו עדיין בשליטת זרים‪ .‬כאבנו מאוד את היותה של ירושלים‪,‬‬ ‫בירת ישראל‪ ,‬מושא החלומות של דורות רבים‪ ,‬מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬וחלקה המזרחי‪ ,‬עם העיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬בלא יהודים‪ .‬ראינו אותה מרחוק ואליה לא יכולנו לבוא‪.‬‬ ‫היכן אנחנו בתוך כל הדברים האלה‪ ,‬שאלנו את עצמנו‪ .‬היכן אנחנו‪ ,‬כשעם ישראל ברובו עדיין‬ ‫בגולה‪ ,‬כשהמדינה נתונה בסכנות קיומיות? האם מותר לנו לומר "איש לאוהליך ישראל"? האם‬ ‫אנחנו‪ ,‬שקראנו לעצמנו "לוחמי חירות ישראל"‪ ,‬לא נעשה עוד דבר למען הכלל? הלב היה כבד מאוד‬ ‫והתחושה קשה ביותר‪.‬‬ ‫לא היתה זו נוסטלגיה‪ .‬לא היתה זו התרפקות על העבר‪ ,‬שנראה זוהר יותר ככל שהלך ונסוג‪ .‬גם‬ ‫לא התגעגעתי במיוחד לסיכון היומיומי של הגוף והנפש‪ .‬הדבר שהשתוקקתי אליו היה ההתמסרות‬

‫בכל לבי ומאודי לאידיאל‪ ,‬הצורך לשרת מטרה ‪ -‬ככל שהמילים עשויות להישמע מביכות בימינו‬ ‫אלה‪ ,‬הציניים יותר‪.‬‬ ‫בעקבות הפירוק של לח"י כתנועת מחתרת ניסינו את כוחנו‪ ,‬לפרק זמן קצר‪ ,‬בהקמתה של מפלגה‪,‬‬ ‫שנקראה מפלגת הלוחמים והופיעה לראשונה בזירה הפוליטית במערכת הבחירות לאסיפה המכוננת‬ ‫)שנהפכה לכנסת הראשונה(‪ .‬זכינו ב־‪ 5,363‬קולות ובמנדט אחד‪ ,‬והמועמד הראשון ברשימה נעשה‬ ‫לחבר כנסת‪ .‬זה היה גרא‪ ,‬ששב ונקרא עתה בפי כל נתן ילין־מור‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬המפלגה הוקמה‬ ‫מלכתחילה בעיקר ‪ -‬כמעט אך ורק ‪ -‬כדי להבטיח את שחרורו של ילין־מור מהכלא )כנזכר בפרק‬ ‫הקודם(‪ .‬אלא שהתכלית הזאת הושגה ממילא‪ ,‬עם ההכרזה על חנינה כללית‪ ,‬והשותפות האידיאולוגית‬ ‫של יוצאי לח"י לאחר השגת העצמאות לא היתה גדולה די הצורך לקיומו של גוף פוליטי חדש‪ .‬כך‬ ‫קרה שמפלגת הלוחמים הלכה והתפוררה בשנה הראשונה לחייה ובבחירות לכנסת השנייה‪ ,‬ב־‪,1951‬‬ ‫שוב לא היינו בין המתמודדים‪ .‬לא הרביתי להתאבל על כך‪ ,‬כשם שלא ששתי במיוחד על הקמת‬ ‫המפלגה מלכתחילה‪ .‬לא הייתי מעוניין‪ ,‬לא אז ולא אחר כך‪ ,‬בפוליטיקה לשמה‪ .‬לא חשבתי שיש טעם‬ ‫להיאבק על תפקידים ועל כיסאות בפני עצמם‪ ,‬בהיעדר רעיון או מצע ‪ -‬ומכיוון שאלה לא היו לנו‬ ‫כקבוצה‪ ,‬השלמתי בנקל עם סיומה של הפרשה הזאת‪.‬‬ ‫תחושתי היתה לא נוחה גם בכל הקשור לעתידי הפרטי‪ .‬האקלים הציבורי והרשמי בישראל לא‬ ‫האיר פנים ל"פורשים" לשעבר‪ .‬עוררנו עלינו רגשות שליליים ‪ -‬מצינה וחשדנות‪ ,‬במקרה "הטוב"‪,‬‬ ‫עד איבה גלויה‪ .‬בני זוכר אפילו‪ ,‬בלי שום שמץ של מרירות‪ ,‬תגרות ידיים בבית ספרו‪ ,‬בעת שיצא‬ ‫להגן על השם הטוב של הוריו ה"טרוריסטים" ושל לח"י בכללותו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא היה זה סביר‬ ‫שהרבה דלתות או זרועות ייפתחו לקראתי‪ .‬חמור מכך‪ ,‬התנאים הכלכליים ששררו אז בארץ לא היו‬ ‫מרנינים‪ .‬המדינה עמדה בעיצומה של קליטת עלייה אדירה והשקיעה משאבים רבים בתחום‬ ‫הביטחוני‪ ,‬והמשק התפתח בקצב אטי למדי‪ .‬משטר הצנע והקיצוב שהונהג באותה תקופה היה ביטוי‬ ‫ותולדה של מחסור‪ ,‬שאותותיו ניכרו גם בשוק העבודה‪ .‬בהיעדר חלופות קוסמות יותר‪ ,‬החלטתי‬ ‫לחזור למקצועי הישן ‪ -‬הנהלת חשבונות‪ .‬מובן שלא עשיתי זאת בהתלהבות‪ ,‬לאחר הדרמה העזה של‬ ‫הפעילות במחתרת‪ ,‬אבל ידעתי שאוכל לעמוד בכך‪ ,‬ואפילו להצליח בעבודתי‪.‬‬ ‫משנודע לי על משרה פנויה במשרד מבקר המדינה‪ ,‬הצגתי את מועמדותי‪ .‬עד מהרה הודיעוני‪ ,‬חד‬ ‫וחלק‪ ,‬שאינני "מהימן" די הצורך להתקבל לעבודה הזאת ‪ -‬יעבור עוד זמן מה עד שתצא הוראה על‬ ‫השמדת התיקים של כל ה"פורשים" ועל חובתם של כל משרדי הממשלה לראותם ככל אזרח‪.‬‬ ‫בינתיים היה עלי לפרנס את משפחתי‪ ,‬ולכן התחלתי לבדוק את האפשרות להשתלב בעולם העסקים‪.‬‬ ‫אחרי ככלות הכול‪ ,‬בימי המחתרת הוכחתי מידה מסוימת של יכולת ארגונית והדעת נתנה שאוכל‬ ‫לנצל את היכולת הזאת למען האינטרסים של בני ביתי ושלי‪ .‬באופציה של הכניסה לעסקים היה טמון‬ ‫יתרון נוסף‪ ,‬שהכריע את הכף‪ .‬האשליה שה"הצלחה" במאבק נגד הבריטים יכולה להוליד הישגים‬ ‫כלכליים מזהירים לא היתה שלי לבד‪ .‬לא מעטים מחברי לנשק נתפסו גם הם למחשבה הזאת‪ .‬מקצתם‬ ‫גילו שהם נהנים מהחיים בגלוי ומחוננים בכישורים הדרושים לשחות בים היוזמה הפרטית ולעשות‬ ‫כסף‪ .‬האחרים היו אנשים מסוגי‪ ,‬ובדרך שכמעט התבקשה מעצמה מצאתי ביניהם שותפים למגוון של‬

‫פעילויות כלכליות ‪ -‬שלא עלו יפה‪ .‬לשבחן ייאמר שגורלן היה כגורלה של מפלגת הלוחמים; ייסורי‬ ‫הגסיסה שלהן לא האריכו ימים‪ .‬אבל עובדה היא שבקורות חיי רשומים גם פרקים קצרים של ניהול‬ ‫בתי קולנוע וחברה קבלנית קטנה לעבודות בניין וסלילה‪.‬‬ ‫לא היו בפרקים האלה לא טעם ולא תכלית‪ .‬למזלי הרב‪ ,‬שולמית הבינה ללבי ולא באה בשום‬ ‫קובלנות על מצבנו הכלכלי‪ .‬היא השכילה להסתדר באמצעים המצומצמים שעמדו לרשותנו ובדירה‬ ‫שמצאנו בלב תל אביב וגידלה שם את ילדינו במסירות ובחמימות‪ .‬אלמלא כן‪ ,‬החיים היו נעשים‬ ‫לקשים מאוד‪ .‬אבל אפילו במצב זה לא יכולתי להסתגל למצב החדש‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לראשונה בחיי‪ ,‬ככל שאני יכול לזכור‪ ,‬חשתי שאיני מביא תועלת‪ ,‬שאני נעשה לצופה מהצד במקום‬ ‫להיות משתתף פעיל‪ ,‬המעורב בכל מה שמתרחש סביבו‪ .‬ואז‪ ,‬באחד הימים של שנת ‪ ,1955‬התהפך‬ ‫הגלגל‪ .‬אחד מידידי‪ ,‬גם הוא מיוצאי לח"י‪ ,‬סיפר לי בסודי סודות על הצטרפותו למוסד‪ .‬היה זה זמן‬ ‫קצר לאחר "עסק הביש" המפורסם במצרים‪ ,‬שהיה עתיד לרחוש מתחת לפני השטח ולהתפרץ‬ ‫בראשית שנות השישים כפרשת לבון‪ .‬על מה שקרה אז‪ ,‬על הסיבות ועל הנסיבות‪ ,‬כבר נשברו עטים‬ ‫רבים‪ .‬לדידי‪ ,‬העובדה הרלוונטית ביותר היתה הטלטלה העזה שפקדה את קהילת המודיעין הישראלית‬ ‫והביאה לחילופי גברי רבים ולצורך הדוחק של המוסד באנשים חדשים‪" .‬אם אתה מסכים‪ ",‬אמר לי‬ ‫ידידי‪" ,‬אברר אם יש להם מקום גם בשבילך‪ ".‬שיערתי שהבירורים האלה לא יולידו תוצאות‬ ‫חיוביות‪ ,‬ולכן לא תליתי בהם תקוות רבות‪ ,‬אבל אמרתי לעצמי שאין סיבה שלא לנסות‪ .‬כעבור ימים‬ ‫אחדים הופתעתי לשמוע את ידידי בטלפון‪" :‬הם נלהבים מאוד מהרעיון‪ .‬ראש המוסד אמר לי זאת‬ ‫במפורש‪ .‬הוא רוצה להיפגש איתך‪".‬‬ ‫המוסד )ובשמו הרשמי המלא‪ ,‬המוסד לביטחון ולתפקידים מיוחדים( נולד בשנותיה הראשונות של‬ ‫המדינה‪ ,‬כגוף המרכזי של קהילת המודיעין‪ ,‬ונועד לאסוף מידע‪ ,‬לערוך מחקרים ולבצע משימות‬ ‫חשאיות מיוחדות מחוץ לגבולות המדינה; בבית‪ ,‬מפנים לגבול‪ ,‬הוטלה האחריות המקבילה על שירות‬ ‫הביטחון הכללי )השב"כ(‪ .‬במשך שנים עמד בראש המוסד איסר הראל‪ ,‬איש חכם וחריף‪ ,‬שהיטיב‬ ‫להבין כי מה שהיה היה ואין עוד טעם לדוש בו‪ .‬עכשיו‪ ,‬כך חשב‪ ,‬המוסד יוכל להפיק תועלת מן‬ ‫הכישורים המיוחדים שרכשו אנשים כמוני‪ ,‬בעת שהיו "מבוקשים" בעצמם‪ .‬אני מעז לשער שהוא גם‬ ‫העריך כי יקל עליו לפקוח עלי עין ולהבחין בכל "סכנה" הנשקפת מצדי‪ ,‬אם אהיה חלק מן המסגרת‬ ‫החשאית הכפופה לפיקודו‪.‬‬ ‫נפגשנו בביתו‪ ,‬והשיחה לא התארכה‪ .‬מעולם לא דיברנו זה עם זה לפני כן‪ ,‬אבל שנינו ידענו לא‬ ‫מעט איש על רעהו‪ ,‬ולכן הגענו מיד לעצם העניין‪" .‬האם אתה מוכן להצטרף אלינו?" שאל אותי‪.‬‬ ‫"אנחנו יכולים לסמוך עליך?" לאחר שעניתי לו בחיוב‪ ,‬על שתי השאלות‪ ,‬אמר לי איסר כי לו עצמו‬ ‫אין שום הסתייגויות מגיוסי למוסד ואין בכוונתו להציג לי שום תנאי מגביל‪" .‬אני מבקש ממך לנהוג‬ ‫איתי בגילוי לב‪ ",‬הוסיף‪" .‬אם תתבקש אי־פעם לעשות משהו שיהיה מנוגד לעקרונותיך‪ ,‬ספר לי על‬ ‫כך בלי שום היסוס‪ ".‬הדברים קנו את לבי‪ .‬איסר עצמו מצא חן בעיני‪ .‬הסכמתי אפוא בו במקום‬ ‫להצעתו‪ .‬עשר השנים הבאות היו עתידות לעבור עלי במוסד‪ ,‬ואת רובן עשיתי מתוך זיקה הדוקה‬

‫לאיסר הראל‪ .‬אגב כך ניהלנו שיחות רבות‪ ,‬בעניינים שונים‪ ,‬אבל השיחה הראשונה היתה האחת‬ ‫והיחידה שהתייחסה לעצם כניסתי לעבודה בשירות המוסד והמדינה‪ .‬אין ספק שהשיחה ההיא שינתה‬ ‫את מהלך חיי‪.‬‬ ‫ההסתגלות לחיים ולעבודה במסגרת המוסד היתה מהירה מאוד‪ .‬שבתי לאווירה‪ ,‬להתנהגות‪,‬‬ ‫למניעים‪ ,‬לתמריצים ולנקודות ראות שהיו מוכרים לי מבחינות רבות‪ .‬בתחילה הוצגתי בפני אנשים‬ ‫מעטים יחסית‪ ,‬העליתי רק שאלות ספציפיות מאוד ונמנעתי )בלי שום קושי‪ ,‬למזלי הרב( מגלישה‬ ‫לכל מה שחרג מתחומי‪ .‬זו היתה מעין תקופת "חניכות" מאומצת למדי‪ ,‬שנמשכה כחצי שנה‪ .‬נדדתי‬ ‫בין היחידות השונות של המוסד ועסקתי בכל מיני פעילויות‪ .‬אחר כך הוצבתי בראש יחידה משלי‬ ‫ופעלתי בכפיפות ישירה לראש המוסד‪ .‬מובן שידעתי כי התיק האישי שלי‪ ,‬כ"אובייקט"‪ ,‬מונח במקום‬ ‫זה או אחר על אחד המדפים‪ .‬לא היה לי ספק שאני נתקל שוב ושוב באנשים שניסו זה לא מכבר‬ ‫ללכוד אותי‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬באנשים שעשו זאת על פי הוראתו המפורשת של איסר הראל‪ .‬אבל הדבר‬ ‫לא הטריד אותי כהוא זה‪ .‬גם אני הרגשתי כי מה שקרה לפני הכרזת המדינה היה עניין אחד וכל דבר‬ ‫שהתרחש אחר כך הוא עניין אחר‪ .‬לימים גייסתי לשורות המוסד עובדים חדשים‪ ,‬אנשים ששירתו‬ ‫איתי במחתרת ואני יכולתי לערוב בלי חשש לעוז לבם‪ ,‬לסבולת‪ ,‬לתבונה ולנאמנות שלהם‪.‬‬ ‫אינני רשאי ואינני רוצה להרחיב את הדיבור על פרטי העבודה‪ .‬אסתפק בקביעה שקשת ענייניו של‬ ‫המוסד היא רחבה באמת ובתמים ‪ -‬החל בגיוס מקורות ואיסוף מידע בתחומים הקשורים במישרין‬ ‫לביטחון הלאומי של ישראל‪ ,‬ועד לפרויקטים ישראליים ייחודיים )כמו הגנה על יהודים בפזורה‪ ,‬או‬ ‫חילוץ יהודים מארצות מוצא שהיציאה מהן אינה פשוטה(‪ .‬והיו‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם לכידות של פושעי מלחמה‬ ‫נאצים‪ ,‬שהגיעו לשיא בולט עם תפיסתו של אדולף אייכמן והעמדתו למשפט בפני בית דין ישראלי‬ ‫בירושלים‪ .‬מבצעים אחרים של סוכני המוסד בתקופת שירותי‪ ,‬שהגיעו לידיעת הציבור‪ ,‬כללו מצד‬ ‫אחד את החשיפה השנויה במחלוקת של פיתוח נשק לא־קונבנציונלי‪ ,‬בידי מדענים וטכנאים גרמנים‪,‬‬ ‫במצרים הנאצריסטית‪ ,‬ומצד אחר‪ ,‬את הגילוי של הילד החטוף יוסל'ה שוחמכר ואת החזרתו לידי‬ ‫הוריו בישראל‪.‬‬ ‫טווח הפעילויות הזה )שלא רמזתי אלא על סדרי הגודל שלו( היה ועודנו נתון באחריותה של‬ ‫קבוצה קטנטונת‪ .‬בפני אנשיה מוצגות דרישות רבות‪ :‬יכולת להנהיג את עמיתיהם לעבודה‪ ,‬שליטה‬ ‫במגוון של שפות‪ ,‬מיומנות בעיסוקים לא שגרתיים או רכישה מהירה של מיומנות כזאת‪ .‬אם שמו של‬ ‫המוסד הולך לפניו ברחבי העולם‪ ,‬כגוף יעיל ורב־תושייה‪ ,‬הרי זה בראש ובראשונה בזכות העובדה‬ ‫שבכיריו הם אנשים מאיכות מיוחדת במינה‪ :‬פטריוטים באמת ובתמים‪ ,‬הנכונים לקבל על עצמם מרות‬ ‫אבסולוטית בשירות פנימה ולנהל חיים של הונאה בעולם החיצוני; המתעלמים בנקל מהאינטרסים‬ ‫האישיים שלהם‪ ,‬ואפילו פועלים בניגוד להם ‪ -‬לעתים קרובות בניתוק מבני משפחותיהם‪ ,‬תוך‬ ‫הסתפקות בחברת עמיתיהם ואפילו בבדידות גמורה‪.‬‬ ‫מובן שהם עושים את עבודתם תמורת שכר‪ ,‬בדומה לשאר העובדים בשירות המדינה‪ ,‬אבל בשונה‬ ‫מהם‪ ,‬אנשי המוסד משלבים בעבודתם‪ ,‬דרך שגרה‪ ,‬את הרגיל עם היוצא מהכלל‪ ,‬את החובות‬ ‫הקבועות עם הצורך בהתמסרות ייחודית‪ ,‬והכול תחת אילוצים כבדים של אלמוניות‪ ,‬המונעים מהם‬

‫הערכה גלויה ופומבית‪ .‬היבטים אלה אינם בלעדיים למוסד או למדינת ישראל‪ ,‬אבל הנסיבות של‬ ‫חיינו הן כאלה שכל דבר נעשה מורכב יותר‪ ,‬מסוכן יותר‪ ,‬גורלי יותר מכפי שהיה אילולא נדרשנו‬ ‫להשקיע מאמץ כה רב בעצם שרידותנו‪ .‬ומכיוון שאלה הם פני הדברים‪ ,‬לא אופתע אם יתברר לי‬ ‫שהמשא הרובץ על כתפיהם של הנשים והגברים העובדים במוסד או למענו אכן כבד פי כמה מזה של‬ ‫מקביליהם בכל מקום אחר‪.‬‬ ‫איסר הראל היה "בוס" קפדני ביותר‪ .‬הוא היה נכון לסלוח על טעויות‪ ,‬אפילו על טעויות חמורות‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל מעולם לא השלים עם שקרים‪ ,‬הפרת משמעת‪ ,‬הולכת שולל מכל סוג שהוא )בין שבענייני‬ ‫כספים ובין שבתחומים אחרים‪ ,‬אפילו בקשר לנישואים(‪ ,‬פטפטנות‪ ,‬דיווח לא מדויק או עיוות וסילוף‬ ‫של העובדות‪ .‬מכיוון שהייתי רגיל לנורמות כאלה ובירכתי על קיומן‪ ,‬לא היה לי‪ ,‬כמובן‪ ,‬שום קושי‬ ‫להסתגל אליהן מחדש‪ .‬לפני זמן מה הזדמן לי לשוב ולהציץ ב"אני מאמין" של עובדי המוסד ‪ -‬דף‬ ‫משוכפל המיטיב לבטא את הגישה היסודית של אנשים אלה לעבודתם ולמקום עבודתם‪ .‬דומני שראוי‬ ‫לצטט מדף זה את השורות הבאות‪..." :‬יושר‪ ,‬מוסר‪ ,‬טוהר מידות והכרה באחריות האישית מדריכים‬ ‫אותנו; דרכנו ‪ -‬הצנעה‪ ,‬החשאיות ופשטות ההליכות‪ ...‬נקבל אך את הטובים לשורותינו וניתן את‬ ‫המיטב שבנו; נעודד יוזמה‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬תושייה ותעוזה‪ ...‬המנהיגות במוסד מחייבת את נושאיה‪,‬‬ ‫לשדרותיהם‪ ,‬להוביל ולהניע‪ ,‬ליטול מלוא האחריות הפיקודית ולממשה בדרך בונה; לתת גיבוי‪,‬‬ ‫דוגמה אישית‪ ,‬ולהאציל סמכויות והשראה"‪ .‬אני סבור כי הרקע שלי במוסד תרם רבות להרמוניה של‬ ‫עבודתי‪ ,‬כראש הממשלה‪ ,‬עם הזרועות השונות של קהילת הביטחון‪ .‬אבל מחובתי לציין כי הרמוניה‬ ‫זו נשענה על הרמוניה־בעבודה כמעט מוחלטת‪ ,‬השוררת זה מכבר בין הזרועות הללו לבין עצמן‪,‬‬ ‫שקשה למצוא לה מקבילה בארצות אחרות‪.‬‬ ‫בשל כפיפותו הישירה של המוסד לראש הממשלה‪ ,‬נהגתי לבקר בו בשנים האחרונות לעתים‬ ‫מזומנות ולעמוד מקרוב על פרטי פעילותו‪ .‬התוודעתי להתפתחויות חדשות )רובן טכנולוגיות‪ ,‬כמצוות‬ ‫הימים האלה‪ ,‬ויצירתיות עד כדי להדהים(‪ ,‬נפגשתי עם ראשי יחידות ואגפים‪ ,‬דיברתי בפניהם ועניתי‬ ‫על שאלותיהם‪ .‬לא אחת ניצבתי לבדי לרגע בפינת הזיכרון המוקדשת לעובדים שהלכו לעולמם ‪-‬‬ ‫בכללם כאלה שנפלו בעת מילוי תפקידם מבלי שהדבר יתגלה בפומבי‪ ,‬אנשים שציון שמותיהם‪,‬‬ ‫אפילו עכשיו‪ ,‬יחשוף קשרים שמדינת ישראל אינה רוצה או אינה רשאית להסגיר את עצם קיומם‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬זכינו לפינה הצנועה הזאת‪ ,‬שבה מונצחים ההולכים מאיתנו בלוח זיכרון‪ ,‬בתמונה‬ ‫ובשורות אחדות של הוקרה לפועלם‪ .‬כאן מקבלות משפחותיהם שמץ של שמץ מן הכבוד היאה להן‪.‬‬ ‫משפחתי שלי הסתגלה במהרה לשעות העבודה הרבות שהוטלו עלי‪ ,‬לשהותי לעתים תכופות בחוץ‬ ‫לארץ‪ ,‬לאנשים שהופיעו בביתנו ללא שום הודעה מוקדמת‪ .‬ילדינו למדו משולמית את הכללים שאין‬ ‫לבטאם בקול‪ :‬לא לחטט ולא לגלות סקרנות‪ ,‬לא להתעניין בזהותם של המבקרים שראו‪ ,‬ולא להפריע‬ ‫לי בעת ששוחחתי איתם ‪ -‬ותמיד נמצאו בביתנו "מבקרים" שכאלה‪ .‬חלקם היו עובדי מוסד שבאו כדי‬ ‫לדון איתי בשקט‪ ,‬לעתים בדחיפות‪ ,‬במקום שאין בו חשש להאזנה או להפרעה בשיחה‪ .‬מבקרים‬ ‫אחרים היו יוצאי לח"י‪ ,‬עמוסים בבעיות שהצריכו פתרון או מסובכים במריבות שהיה עלי ליישבן‪,‬‬ ‫והופעתם כמו החזירה אותי לבית אבי‪ .‬לא פעם הייתי נזכר איך הוא היה יושב ומאזין בסבלנות‬

‫לאנשים שנקלעו למצוקה‪ ,‬משיא להם עצה ושולח אותם לדרכם בתחושה טובה במקצת מזו שהיתה‬ ‫להם לפני כן‪ .‬אני תקווה שבתחום זה אכן הצלחתי ללכת בדרכיו‪.‬‬ ‫המרד המשפחתי היחיד פרץ בביתנו‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬כאשר הוצבתי לתקופת שירות ממושכת‬ ‫בצרפת‪ .‬מובן שיצאנו לשם ארבעתנו‪ ,‬אלא שבמהרה התברר כי שני ילדי‪ ,‬יאיר וגלעדה‪ ,‬נתקפו‬ ‫בגעגועים עזים הביתה‪ ,‬לשמש הבוהקת ולשמים הכחולים של ישראל‪ ,‬לתחושת החופש של הרחובות‬ ‫בתל אביב‪ ,‬לחברים‪ ,‬לצלילי השפה העברית לאורך כל שעות היממה‪ ,‬וגם‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬לשימוש‬ ‫בשם המשפחה האמיתי; בצרפת נגזר עלינו להיקרא משפחת ברזילי‪ ,‬ולזכותם של הילדים ייאמר‬ ‫שהם לא התבלבלו אף פעם בעניין זה‪ .‬בסופו של דבר הגענו למסקנה שאנו חוטאים להם בהחזקתם‬ ‫במרחקים ושלחנו אותם להתגורר בבית ידידים בישראל‪ .‬אני עצמי חשתי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי הרומן שלי‬ ‫עם צרפת‪ ,‬שהחל בג'יבוטי‪ ,‬הגיע למלוא פריחתו בפריז‪ .‬הנוף‪ ,‬מראה האנשים‪ ,‬האוכל‪ ,‬היין‪ ,‬שירי‬ ‫אדית פיאף ‪ -‬הכול דיבר אלי וקנה את לבי‪ .‬טעמי הלך והשתנה ופרץ לאופקים חדשים‪.‬‬ ‫שירותי במוסד נמשך רק עשר שנים )"רק"‪ ,‬מפני שתקופת שירות כזאת נחשבת במוסד לקצרה(‪.‬‬ ‫אבל היו אלה עשר שנים שהטביעו בי חותם עמוק ושהרביתי ללמוד בהן‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשכיהנתי כשר‬ ‫וכראש הממשלה‪ ,‬הייתי צריך להתאמץ כדי לבחון את עבודת המוסד בלי פניות‪ .‬כפי שקורה‬ ‫בדמוקרטיות אחרות‪ ,‬גם בישראל השירותים החשאיים נופלים לעתים קרובות קורבן להגזמות‬ ‫ולאי־סובלנות של כלי התקשורת‪ ,‬בראש ובראשונה כאשר הם מסתבכים בשגיאות ‪ -‬שאין להימנע‬ ‫מהן ‪ -‬והעיתונות יוצאת למתקפה סנסציונית‪ ,‬בידיעה שהשירותים אינם יכולים להשיב מלחמה בגלוי‬ ‫או להציג את התשובות הנאותות במלואן‪ .‬נבצר מהם אפילו להוכיח כי הטעויות והחריגות מדרך‬ ‫הישר הן נדירות‪ ,‬ואינן נובעות לעולם מתאוות בצע או מתשוקה לכוח‪ ,‬כי השגיאות‪ ,‬שחלקן ראויות‬ ‫לעונש‪ ,‬נובעות מתקלות אנושיות במסגרת המאמץ למצוא פתרונות נאותים‪ ,‬בלחץ זמן‪ ,‬לסתירות‬ ‫שבין החוק וצורכי הביטחון‪ .‬המלכודות האפשריות רבות מספור; לא כל המתגייסים למוסד מצליחים‬ ‫בהכרח להתמודד עם כל הנסיבות העולות על הדעת‪ .‬אבל יש לישראל מלוא ההצדקה להתגאות‬ ‫בגופים החשאיים שלה‪ ,‬באנושיותם‪ ,‬במידת האחריות שהם מגלים ביחס לכל מי שפועל למענם‪,‬‬ ‫ובמאמצים שהם עושים כדי לטפל בנפגעים ובמשפחות השכולות‪ .‬שום דבר אינו נעשה לשם נקמה‬ ‫ותמיד מושקעת דאגה רבה בניסיון להבטיח שפגיעות במסוכנים שבאויבי המדינה לא יקפדו את פתיל‬ ‫החיים של בני משפחותיהם‪ .‬לא אחת אף שילמנו על כך מחיר יקר‪ .‬אעז ואומר שאני עצמי גאה לא‬ ‫רק בהיותי הראשון מבין בכירי המחתרות של ה"פורשים" שחצה את המפתן ונכנס ‪ -‬בהזמנה‬ ‫מפורשת ‪ -‬לקודש הקודשים הממלכתי של מדינת ישראל‪ ,‬אלא גם בעובדה שהייתי הראשון מבין‬ ‫עובדי המוסד שזכה בסופו של דבר לשבת בראש הדרג האזרחי הממונה עליו‪.‬‬ ‫פרישתו של איסר הראל מראשות המוסד ב־‪ 1963‬גרמה לשינויים רבים בדרכי הפעולה ‪ -‬בעיקר‬ ‫בשל ויכוח עקרוני על המדיניות שיש לנקוט ביחס לעבודתם של המדענים הגרמנים במצרים ובשל‬ ‫חילוקי הדעות סביב הסכנה הנשקפת מהם לביטחונה של ישראל‪ .‬נשארתי במוסד עוד שנה‪-‬שנתיים‪,‬‬ ‫וניסיתי להסתגל ליורשו של הראל ולחידושים שהנהיג‪ .‬אחר כך פרשתי‪ ,‬לא כדי לחזור מן הכפור‬ ‫אלא‪ ,‬כך חשבתי‪ ,‬כדי לשוב אליו בבוא העת‪ .‬פעם נוספת היה עלי להתרגל לחיים על פני האדמה‪,‬‬

‫למצוא תעסוקה ופרנסה ולחפש מוצא לצורך שלי להיות מעורב בהתפתחות המאורעות‪ .‬רצה הגורל‬ ‫ובמהרה התגלה עניין שכבש אותי לאלתר‪ :‬מאבקם של יהודי ברית המועצות נגד עריצותו של‬ ‫המשטר הסובייטי ונגד הניסיון להכחיד את היהדות בארצם‪.‬‬ ‫מזלה של הקהילה היהודית הגדולה הזאת לא שפר עליה‪ ,‬בעצם‪ ,‬מעולם‪ .‬בדומה לרוב היהודים‬ ‫ילידי מזרח אירופה‪ ,‬בני שכבת גיל מסוימת‪ ,‬עקבתי זה מכבר בכאב ובחרדה אחרי המאמץ‬ ‫הקומוניסטי להשלים את ההתנכלות של המשטר הצאריסטי בכל הנוגע לציונות ולתרבות היהודית‪.‬‬ ‫רדיפות היהודים‪ ,‬ההאשמות ומשפטי הראווה שהביאו להוצאה להורג של מאות אלפים‪ ,‬מסעות‬ ‫התעמולה האנטישמיים שנערכו בהשראת הממשלה ועודדו בריונים לבזוז רכוש יהודי‪ ,‬להשפיל‬ ‫ולענות יהודים‪ ,‬ואפילו להרוג בהם‪ ,‬הרציחות של מנהיגים‪ ,‬סופרים‪ ,‬משוררים ורופאים‪ ,‬לאחר‬ ‫שהוטחו בהם אשמות אבסורדיות והתעללו בהם באלימות ‪ -‬כל הדברים האלה לא היו לדידי רק‬ ‫ידיעות עיתונאיות המעוררות אנחה‪ ,‬לפני שעוברים עליהן לסדר היום‪ .‬כל אחד מהם פגע בי עמוקות‪.‬‬ ‫עברית ויידיש‪ ,‬השפות שהממשלה הסובייטית ניסתה למחות מן העולם באכזריות ברברית‪ ,‬שעצם‬ ‫ההוראה והלימוד שלהן גרמו לבני אדם להיענש בעבודת פרך ממושכת במרחבים הקפואים של סיביר‬ ‫ אלה היו העמודים שילדותי נשענה עליהם‪ ,‬השפות שדיברתי בבית‪ ,‬ששימשו את משפחתי להבעת‬‫אהבה וקרבה‪ .‬כך בדיוק לא שכחתי לרגע כי יהודי רוסיה היו אלה שהבעירו את גחלת הציונות‪,‬‬ ‫מרגע שהרצל הצית אותה לראשונה‪ .‬הם שהוציאו מקרבם את החלוצים הראשונים ואת העלייה‬ ‫הראשונה‪ ,‬עוד לפני הרצל‪ .‬הם שחוללו את העלייה השנייה‪ .‬הם שנתנו לנו את רוב מניין ובניין של‬ ‫ההנהגה הציונית והלאומית‪ .‬בלעדיהם לא יכולתי ואינני יכול לצייר את התנועה הציונית ואת המאבק‬ ‫למדינה יהודית‪ ,‬וממילא שמור להם מקום מיוחד במינו בלבי‪.‬‬ ‫מעולם לא יכולתי אפוא להשלים עם ההפרדה בינם ובינינו‪ ,‬עם הבידוד שנכפה עליהם‪ ,‬עם היותם‬ ‫בשבי )וזה היה מצבם‪ ,‬בכל הנוגע לחיים יהודיים(‪ .‬לא יכולתי לקבל את התפיסה שאין מה לעשות‪,‬‬ ‫שסיכויי ההצלחה קלושים ביותר ושמסך הברזל הסוגר עליהם כבד מכדי שנוכל להרימו‪ .‬על עוצמת‬ ‫רגשותיהם העיד רגע אחד ‪ -‬טרגי בעוצמתו המבוזבזת ‪ -‬בערב ראש השנה תש"ט‪ ,‬זמן קצר לאחר‬ ‫שגולדה מאיר הגיעה למוסקבה כציר הישראלי הראשון לברית המועצות‪ .‬בבואה לבית הכנסת הגדול‬ ‫של העיר‪ ,‬הקיפוה לתדהמתה אלפים על גבי אלפים של יהודים מריעים ומתייפחים‪ ,‬שהפגינו את גודל‬ ‫שמחתם על הקמת המדינה ואת תשוקתם ליטול חלק במאורע המופלא הזה‪ .‬מובן שהממשלה‬ ‫הסובייטית דאגה לכך שגילויי "אי־הנאמנות" האלה לא יעברו בלי שום עונש; שוטרים וחיילים‬ ‫מיהרו לדחוק את היהודים לאחור‪ ,‬אל הקדרות והמצוקה שמתוכן הגיחו באומץ שכזה‪ ,‬כדי לתת דרור‬ ‫לרגשותיהם‪.‬‬ ‫אבל ביוני ‪ ,1967‬כשצה"ל נחל ניצחונות מזהירים במלחמת ששת הימים‪ ,‬ירושלים שבה ואוחדה‬ ‫ושטחי יהודה ושומרון שוחררו מידי האויב‪ ,‬חדרו החדשות הללו דרך מסך הברזל‪ .‬אף על פי‬ ‫שהממשלה הסובייטית ניתקה אז את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל )לאחר שמילאה תפקיד מרכזי‬ ‫בדרדורו של המזרח התיכון למלחמה(‪ ,‬בכל זאת לא נבצר מיהודי ברית המועצות לאותת על‬ ‫תשוקתם העזה לשוב ולחבור אלינו‪ .‬הם החלו לבקש בהמוניהם אשרות יציאה לישראל ‪ -‬נתקלו‬

‫בסירובים ובמעשי תגמול ‪ -‬ולא הרפו‪ .‬בישראל התפתחו עתה שתי אסכולות‪ :‬היו שטענו כי כל‬ ‫פעילות שלנו צריכה להיות דיסקרטית‪ ,‬באמצעות דיפלומטיה חשאית‪ ,‬מבלי להרגיז שלא לצורך את‬ ‫הממשלה הסובייטית‪ ,‬פן תתנקם באזרחיה היהודים‪ .‬האסכולה האחרת‪ ,‬שכיוונה לדעתי‪ ,‬קראה למאמץ‬ ‫בלתי־פוסק‪ ,‬גלוי לעין‪ ,‬בקול גדול ורם‪ ,‬שיביך את הממשלה הסובייטית‪ ,‬יעורר עליה לחץ בינלאומי‬ ‫ולא יותיר שום ספק בלבם של מסורבי העלייה בדבר נחישותנו לסייע להם‪ .‬אני זוכר איך הלכתי‬ ‫באחד הימים ההם ברחוב תל אביבי ושאלתי לפתע את עצמי‪ :‬מה באמת היה קורה לעם היהודי אילו‬ ‫כולנו הרמנו את קולנו בשנות השלושים והארבעים? היתה זו מחשבה שלא נטשה אותי לזמן רב‪.‬‬ ‫פגישתי הראשונה עם אחדים מהיהודים הרוסים שהתמידו בשלהם‪ ,‬גברו על השלטונות וזכו בסופו‬ ‫של דבר בהיתרים שאפשרו להם לעלות לישראל ‪ -‬ובכללם ידידים קרובים כמו יאשה קזקוב‪ ,‬דב‬ ‫שפרלינג ולידיה סלובנה ‪ -‬הולידה את אחד משיאי ההתרגשות שידעתי אי־פעם בחיי‪ .‬הם נראו לי‬ ‫כגיבורים של אפוס מופלא‪ :‬שלמים ברוחם חרף כל המסות והתלאות שעברו עליהם‪ .‬שום דבר‬ ‫מגעגועיהם לישראל‪ ,‬מגאוותם על יהדותם או מן החיוניות התוססת שלהם לא אבד ולא עוות בדרך‬ ‫הארוכה‪ ,‬שאליה יצאו כדי להצטרף אלינו‪ .‬אבל הקשר שהתפתח בינינו התבסס על יותר מההערצה‬ ‫שחשתי אליהם או מן ההנאה שהם הפיקו מקבלת הפנים החמה בבואם לארץ‪ .‬התייחסנו זה לזה‬ ‫כאנשים שידעו דבר מה על דרך עבודתה של מחתרת‪ ,‬שהתנסו באיום מתמיד של היחשפות‪,‬‬ ‫ששליטים שוחרי רע עקבו אחריהם בלי הרף כדי להתנכל לתמצית אמונתם והווייתם‪ .‬כל דבר‬ ‫ששוחחנו עליו באותם ימים‪ ,‬כל דבר שהם סיפרו לי על פעילויותיהם החשאיות‪ ,‬על הסמינרים‬ ‫וההרצאות שערכו בהסתר‪ ,‬על פרסומי "סמיזדאט" קוראי התיגר שלהם‪ ,‬לא רק נגע ללבי אלא גם‬ ‫היה מוכר‪ .‬היינו בני אדם ויהודים‪ ,‬אקטיביסטים ולוחמי חופש‪ ,‬והבינונו זה את זה‪.‬‬ ‫מצאתי משמעות רבה ביכולתי לסייע למאמציהם ‪ -‬באמצעות אישים שונים מחוץ לישראל‬ ‫ובדרכים שעדיין לא הגיעה השעה לדבר עליהן בפומבי ‪ -‬הן במובן הקונקרטי והן בחיווי דעה ובמתן‬ ‫עצה‪ .‬שמחתי שאני יכול להשקיע בנושא הדוחק הזה משהו מעברי בלח"י ובמוסד כאחד‪ .‬ודאגתי‬ ‫ליהדות ברית המועצות‪ ,‬יחד עם המאמצים למענה‪ ,‬נלוו אלי כאשר הצטרפתי ב־‪ 1970‬לשורותיה של‬ ‫תנועת החרות ופתחתי אגב כך בקריירה הפוליטית שלי‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לא יכולתי לדעת באותה‬ ‫שעה על התמורות האדירות העתידות לשנות בתוך עשרים שנה את ההיסטוריה הרוסית ואת גורלם‬ ‫של יהודים כה רבים במזרח אירופה‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬אם הגעתי לפרק הפוליטי של חיי‪ ,‬איני יכול שלא לכתוב תחילה‪ ,‬ולו בנוסח כללי‬ ‫ביותר‪ ,‬על מנחם בגין‪ .‬בדומה לרבים‪ ,‬ואולי יותר מרבים‪ ,‬קיוויתי תמיד כי יום יבוא ובגין עצמו יעלה‬ ‫על הכתב‪ ,‬בתוספת ניתוח והערות‪ ,‬את קורות המאורעות הגדולים שבהם נטל חלק ושאותם יזם‪.‬‬ ‫טיפחתי את התקווה הזאת בלבי גם לאחר שהאיש התפטר מכהונתו ב־‪ 1983‬וגזר על עצמו בדידות‪,‬‬ ‫כמטחווי אבן מלשכת ראש הממשלה שבה ישב לאורך שש שנים גורליות‪ .‬רצונו לכתוב על "דור‬ ‫השואה והתקומה"‪ ,‬כהגדרתו‪ ,‬היה מן המפורסמות‪ ,‬וצר לי מאוד שהדבר לא הסתייע‪ .‬אבל גם בלי‬ ‫ספרו שלא נכתב‪ ,‬אין ספק ששום מחקר רציני על הציונות המודרנית‪ ,‬על ישראל בת־זמננו או על‬

‫המזרח התיכון במחצית השנייה של המאה העשרים‪ ,‬לא יוכל לפסוח עליו‪ .‬הוא הטביע חותם עמוק‬ ‫בחייה של המדינה היהודית‪ ,‬כפי שהיא מוכרת לנו כיום‪ ,‬ומילא תפקיד מרכזי בעיצובה‪.‬‬ ‫לדידי‪ ,‬הרי זה מוזר ומעציב כאחד שאני מתייחס לבגין על דרך ההספד‪ .‬אפילו כשהסתגר לחלוטין‬ ‫והיה בחזקת פרוש גמור‪ ,‬הופתעתי בכל פעם לגלות שלא חל בו שום שינוי כלפי חוץ‪ .‬כל אימת‬ ‫שביקרתיו‪ ,‬שוחחנו על המתרחש בעולם‪ ,‬דנו בהתפתחויות החדשות‪ ,‬פטפטנו לעתים על מכרים‬ ‫משותפים‪ .‬אני סבור ששמח לראותני‪ ,‬אבל שנינו לא קורצנו מהחומר המציג שאלות אישיות או‬ ‫מבקש לחדור לרשות הפרט‪ .‬מעולם לא ניסיתי לברר עמו מה הרגשתו האמיתית ביחס לאורח חייו או‬ ‫להתנתקותו החדה והחריפה מן החברה ‪ -‬והוא לא הפגין מעולם שמץ של רצון לדבר איתי על כך‪.‬‬ ‫היו בינינו עוד הסכמים בלא מילים‪ :‬מעולם לא שאלתי בעצתו )אף על פי שלפעמים חשתי פיתוי עז‬ ‫לעשות זאת( והוא לא הציע אותה מעולם‪ .‬הוא בחר לו נתיב שהוליכו הרחק מכל השתתפות פעילה‬ ‫ומכל שמץ של אחריות‪ ,‬ולו תיאורטית וקלושה‪ ,‬לכל היבט של העניינים העומדים ברומו של העולם‬ ‫הלאומי‪ .‬עם פרישתו‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1983‬נותרה מאחוריו אותה תדמית ציבורית ‪ -‬נדירה ביותר‪ ,‬למיטב‬ ‫הכרתי ‪ -‬שעשתה אותו למפקד האצ"ל‪ ,‬למנהיג ללא עוררין של תנועת החרות‪ ,‬לאיש שניצח בצורה‬ ‫מזהירה על האופוזיציה ולמי שהפך סוף־סוף‪ ,‬ב־‪ ,1977‬את הממסד הישראלי על פיו והיה לראש‬ ‫הממשלה הלא־סוציאליסטי הראשון ולמביאו של חוזה השלום הראשון עם אחת מארצות ערב‪.‬‬ ‫האינטלקט שלו‪ ,‬מוחו החריף‪ ,‬סקרנותו‪ ,‬נותרו כשהיו גם לאחר הטרגדיות והדיכאונות שירדו עליו‬ ‫וגרמו לו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬תחושה שעליה אמר "איני יכול עוד"‪.‬‬ ‫הכרתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬את בגין זמן רב לפני שהצטרפתי לתנועת החרות‪ .‬נפגשנו לראשונה בוורשה‪,‬‬ ‫בהיותנו סטודנטים למשפטים‪ ,‬ובעת שהוא כבר עשה לו שם בחוגים הרוויזיוניסטיים‪ .‬יהודים רבים‬ ‫דיברו על כישרון הנאום שלו‪ ,‬על הלהט הציוני שהפגין‪ ,‬על השפעתו ומעמדו בהנהגת בית"ר‪ .‬לפני‬ ‫עלייתי לארץ‪ ,‬ב־‪ ,1935‬ערכתי ביקור פרידה קצר במשרדי בית"ר והחלפנו מילים אחדות‪ .‬אבל‬ ‫ההיכרות האמיתית בינינו נקשרה בימי המחתרת‪ .‬בין הזמנים עברו על בגין המנוסה מוורשה לווילנה‪,‬‬ ‫מאסר במצוות השלטונות הסובייטיים‪ ,‬כליאה ועבודת פרך באזור הארקטי וההצטרפות לצבאו של‬ ‫הגנרל הפולני אנדרס‪ ,‬שהביאה אותו לארץ ב־‪ .1942‬היה לנו הרבה מהמשותף‪ :‬שנינו היינו ילידי‬ ‫פולין‪ ,‬בני אותו גיל בקירוב‪ ,‬בנים לבתים ציוניים חמים ושומרי מסורת )הגם שבגין היה קרוב‬ ‫למצוות הדת היהודית הרבה יותר ממני(‪ ,‬שהתחנכו מלידה להיות גאים במורשת היהודית‪ .‬שנינו גם‬ ‫היינו חדורי הכרה שיש להיאבק בנחישות ובתקיפות על שוויון וחירות לעם היהודי‪ ,‬וחיינו כבוגרים‪,‬‬ ‫וממילא גם הרבה מנטיות לבנו‪ ,‬עמדו בסימנה המתמיד של השואה‪ .‬הבינונו זה את זה‪ ,‬חיבבנו זה את‬ ‫זה‪ ,‬יכולנו לעבוד יחדיו ועשינו זאת‪.‬‬ ‫אבל הבדלי האישיות בינינו לא היו מבוטלים גם הם‪ .‬בגין הרבה לתת את דעתו על צורה‪ ,‬על הדר‪,‬‬ ‫על מחוות טקסיות‪ ,‬ואילו אני חשבתי כי לכל הדברים האלה אין חשיבות ‪ -‬לא במחתרת ולא בתהליך‬ ‫השלטוני‪ ,‬לאחר מכן‪ .‬נטיית הציבור כלפיו‪ ,‬טיב מגעיו עם הציבור‪ ,‬ראייתו את עצמו כפי שהשתקפה‬ ‫בתגובות שעורר ‪ -‬כל הדברים האלה היו חשובים לו במידה אדירה; בדומה לשחקן תיאטרון‪ ,‬הוא‬ ‫שאב כוח‪ ,‬אפילו השראה‪ ,‬מתרועות הידד וממחיאות הכפיים של ציבור המאזינים לדבריו‪ .‬לא הייתי‬

‫מעריץ נלהב של נאומיו המפורסמים של בגין; לעתים קרובות חשבתי שהם עמוסים בפאתוס‬ ‫ובהטעמות יתר ‪ -‬אבל מי היה יכול להישאר אדיש לעוצמתם‪ ,‬לסרקזם שלהם ולעיצובם המחושב?‬ ‫קצרה רוחי למראה יראת הכבוד שלו כלפי בעלי תארים והתבטלותו בפני גנרלים ופרופסורים‪ .‬לא‬ ‫ראיתי בעין יפה את היענותו לחנופה‪ ,‬וקיוויתי‪ ,‬בלי תוחלת‪ ,‬שהוא ייגמל מתשוקתו העזה לפופולריות‪.‬‬ ‫למען האמת‪ ,‬אני מתקשה להבין איך בגין הצליח להחזיק מעמד במחתרת‪ ,‬בכל אותם חודשים שנגזר‬ ‫עליו להיחבא מעין רואה ולהתנזר מגירויים שכאלה‪.‬‬ ‫חשוב מכול‪ ,‬הוא לא השלים עם דרכי הפעולה של לח"י ולא הבין אותן; הפגיעה באדם בודד‬ ‫נראתה לו בלתי־מוסרית‪ .‬יציאה למלחמה בלית ברירה היתה לדידו כשרה למהדרין‪ ,‬אבל הוצאה‬ ‫להורג של אויב או מלשין נחשבה בעיניו לעוול‪ .‬הוא רצה בתי משפט‪ ,‬משפטים‪ ,‬מתן תוקף חוקי ‪-‬‬ ‫נהלים משפטיים מדוקדקים‪ ,‬שהיו מן הנמנעות במחתרת‪ .‬מסתבר שגם שם נתן את הדעת‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫מכפי שעשיתי אני אי־פעם‪ ,‬על מה שיאמרו או יחשבו הבריות‪ .‬בדומה למושא הערצתו ז'בוטינסקי‪,‬‬ ‫שבעקבותיו התאמץ ללכת‪ ,‬גם הוא האמין במשך חלק ניכר מתקופת המאבק בבריטים בחשיבות‬ ‫הראשונית של המאמץ המדיני ובבכורתו על פני העימות המזוין‪" .‬האם אתה מאמין באמת שתוכלו‬ ‫ליצור מדינה בעזרת אקדחים?" שאל אותי באחת ההזדמנויות‪ ,‬קודם שנעשה למפקד האצ"ל‪ .‬אבל‬ ‫בבוא העת למאבק נרחב‪ ,‬הוא היה מעוניין מאוד בשיתוף פעולה עם לח"י‪ ,‬אפילו ביצירת מחתרת‬ ‫מאוחדת איתנו ‪ -‬ובלבד שנכיר בז'בוטינסקי כמקור הסמכות וכמורה הוראה אחד ויחיד‪ ,‬תנאי שכמובן‬ ‫נבצר מאיתנו לעמוד בו‪ .‬אין תימה שמעולם לא קם איחוד רשמי בין האצ"ל ולח"י‪ ,‬ולא נותר לנו‬ ‫אלא להסתפק במידה של שיתוף פעולה שעלתה וירדה חליפות‪.‬‬ ‫בתפקידו כמנהיג תנועת החרות לאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬ניתן לבגין להביא לכלל פריחה את מלוא‬ ‫כישוריו כטקטיקן‪ ,‬את הרגישויות הפוליטיות המחודדות שלו‪ ,‬את נוכחותו הפרלמנטרית‪ ,‬את יכולתו‬ ‫הדרמטית‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬עכשיו היה יכול להזין את הסגולות הללו בתשומת הלב ובהערצה לא רק של‬ ‫סביבתו הקרובה אלא גם של ההמונים בישראל ושל רבים ממתנגדיו ויריביו‪ .‬ההכרה‪ ,‬המחמאות‪,‬‬ ‫ההערכה של המשקיפים מהצד‪ ,‬גרמו לו להרגיש מקובל ונחשב‪ ,‬לא עוד מנודה ומוקצה‪ .‬העובדה‬ ‫שמשה דיין‪ ,‬שאותו בחר לשמש כשר החוץ בממשלתו הראשונה‪ ,‬הגה הערכה רבה לפטריוטיות‬ ‫ולג'נטלמניות שלו והיה מוכן לחצות את הקווים המפלגתיים ולהצטרף אליו‪ ,‬שימחה את בגין במידה‬ ‫יוצאת מגדר הרגיל ‪ -‬אף על פי שידע בבירור כי רכישות מסחררות כאלו "בחוץ" מרבות לפגוע‬ ‫בחבריו הוותיקים ולהעציב אותם‪ .‬למען האמת‪ ,‬אני משער שחלקם ראו גם אותי כרכישה שכזאת‪,‬‬ ‫כמי ש"כרטיס הביקור" שלו מעוטר בחותמת ברורה של לח"י‪ ,‬ואילו בגין עצמו ראה גם אותי במובן‬ ‫זה כ"רכש" שלו‪ .‬הוא רווה נחת כשגילה שאני מעוניין להצטרף לתנועת החרות ולפעול בה ועשה‬ ‫ככל יכולתו לסייע לי בהתאקלמות בסביבה החדשה‪ .‬לא הבחנתי בשום ניסיון שלו לעכב את עלייתי‬ ‫המהירה במדרג המפלגתי ‪ -‬וגם לא במאמץ לקדם אותי‪.‬‬ ‫במרוצת השנים הללו עשינו פרקי זמן מסוימים בכפיפה אחת‪ .‬אחד מהם היה קשור בפורענות‬ ‫שהתרגשה על התנועה בגלל קרן תל חי‪ .‬תנועת החרות הקימה את הקרן הזאת בראשית שנות‬ ‫החמישים‪ ,‬כחברה פרטית שתכליתה לנהל עסקאות מסחריות ולגייס כספים לפירעון החובות של‬

‫אצ"ל‪ ,‬אבל פעילותה הסתבכה וסופה שנקלעה לשורה של שערוריות ולא יכלה לעמוד בהלוואות‬ ‫שנטלה‪ .‬בגין היה אובד עצות; המחשבה ששמה של תנועת החרות‪ ,‬שמו של ז'בוטינסקי‪ ,‬שמו שלו‪,‬‬ ‫ייקשרו לאי־כבוד ולכישלון כספי כמעט הוציאה אותו מדעתו‪ .‬הבטחתי לסייע לו בהיחלצות‬ ‫מהמשבר‪ ,‬ובמשך חודשים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬ישבתי במצודת זאב בתל אביב ושידלתי את הנושים‬ ‫להתאפק ולהאריך רוח‪ ,‬בעוד בגין עצמו משוטט ברחבי העולם ועושה כל מאמץ למצוא תרומות‪.‬‬ ‫איכשהו עלה הדבר בידו; אוהדי חרות נקראו לדגל‪ ,‬היה מי שהלווה לנו מיליון דולר במזומן‪ ,‬ובשלהי‬ ‫‪ 1977‬הצלחנו להתנער מכל התביעות‪ .‬נדרשו לכך כמעט ארבע שנים‪ ,‬אבל התנועה ניצלה ‪ -‬וחוששני‬ ‫שאז התחוללה הפגיעה הרצינית הראשונה בבריאותו של בגין‪ .‬מכאן ואילך באה עליו שורה של‬ ‫מחלות‪ ,‬דיכאונות‪ ,‬תאונות וצער‪ ,‬וכל אחד מאלה גבה מחיר כה כבד עד שאפילו הישגיו של בגין‬ ‫והמוניטין שקנה לעצמו בעולם לא יכלו עוד להשאירו בזירה‪ .‬היו גם גילויים של אי־נאמנות כלפיו‪,‬‬ ‫שהכאיבו לו יותר מכפי שהיה נכון להודות בפומבי‪ .‬היתה ההסתבכות הטרגית בלבנון‪ ,‬שהחלה‬ ‫כמבצע מוגבל להבטחת שלום הגליל והפכה למלחמה ממושכת ועקובה מדם‪ .‬ולבד מכך מתה עליו‬ ‫אשתו האהובה‪ ,‬לאחר שנפרד ממנה באי־רצון ויצא לשליחות מדינית בארצות הברית‪ .‬הנטל כבד‬ ‫עליו‪" .‬איני יכול עוד להמשיך בתפקידי‪ ",‬אמר בישיבת הממשלה והלך שלא על מנת לחזור‪.‬‬ ‫ההזמנה ששיגר בגין לסאדאת‪ ,‬ביקורו ההיסטורי של סאדאת בירושלים‪ ,‬הסכמי קמפ דייוויד‬ ‫והמאורעות שהתרחשו בעקבותיהם‪ ,‬פרס נובל לשלום שניתן לבגין ‪ -‬כל הדברים האלה ידועים‪ ,‬מן‬ ‫הסתם‪ ,‬לרוב הקוראים‪ ,‬ועוד אשוב לעסוק במקצתם בפרקים הבאים‪ .‬מה שידוע אולי במידה קטנה‬ ‫יותר הוא תפקידו של בגין במפעל הגדול והקשה‪ ,‬שטרם הושלם‪ ,‬של מיזוג הגלויות‪ ,‬בעידודם של‬ ‫יוצאי ארצות האסלאם להכיר במלוא ערכם ולתפוס את המקום הראוי להם בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫בתחום זה פעל בגין בדרך חסרת מקבילה ותקדים‪ .‬מובן שהיו לו גם מניעים פוליטיים‪ .‬אבל גם לאחר‬ ‫שמכירים בעובדה הזאת‪ ,‬עדיין מדהים לראות איך האיש הזה לבדו מצא נתיבות ללבו של הציבור‬ ‫הקרוי "עדות המזרח"‪ .‬לשונו רצה בתשע שפות‪ ,‬אבל לא בערבית‪" .‬מחוז הבחירה" הטבעי שלו ‪-‬‬ ‫בפולין‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬בארצות הבלטיות ובבלקן ‪ -‬נכחד כליל‪ .‬והנה‪ ,‬חרף כל הדברים האלה היה זה הוא‬ ‫שקסם ליושבי המעברות במצוקתם ובדלותם‪ ,‬שהאזין לסיפוריהם הכאובים‪ ,‬שוחח עמם על בעיותיהם‬ ‫וקנה את אמונם‪ .‬במעמדו באותם ימים נבצר ממנו לפזר להם הבטחות או לשפר את מצבם‪ ,‬אבל הוא‬ ‫ידע כי העלייה מצפון אפריקה שונה מרוב העליות האחרות‪ ,‬כי באי העלייה הזאת היו ציונים מלידה‪,‬‬ ‫ולכן לא היה צריך להנחיל להם את אהבת ציון או להכינם מבחינה רוחנית ופסיכולוגית לקראת‬ ‫המסע הגדול‪.‬‬ ‫ארץ ישראל נראתה להם מאז ומתמיד‪ ,‬באורח טבעי ובלי שום פקפוק‪ ,‬כמולדתם‪ .‬הם נתנו לכך‬ ‫ביטוי הולם בבוא השעה‪ .‬הם הצליחו להתגבר על מכשולים ששליטים וממשלות הציבו בדרכם‪ ,‬הם‬ ‫לא נרתעו מעונשי מאסר ומתלאות הדרך‪ ,‬לא נדרשו להם אלא עזרה וסיוע בצד הטכני של העלייה‬ ‫לארץ ושל מציאת המקום בחברה החדשה‪ .‬וכך קרה שהרוב המכריע של היהדות הזאת אכן עלה‬ ‫לארץ ונעשה למרכיב חשוב באוכלוסייה הישראלית‪ ,‬כמוהו כשבטים יהודיים אחרים‪ ,‬שהגיעו‬ ‫מארצות המזרח התיכון‪.‬‬

‫הם נמשכו לבגין‪ ,‬לנאומיו הציוריים והנלהבים‪ ,‬לאהבתו היוקדת לארץ‪ ,‬להתמדתו בהדגשת‬ ‫מרכזיותה של ירושלים ‪ -‬שעוררה את רגשותיהם העמוקים ביותר‪ .‬הוא חלק את כל אלה איתם‬ ‫באורח אישי וקנה את לבם‪ .‬וכאשר התחולל ה"מהפך" של ‪ ,1977‬והליכוד בראשותו של בגין תפס‬ ‫את הגה השלטון‪ ,‬היה זה לא מעט בזכותם של העולים החדשים הללו‪ ,‬שבגין‪ ,‬ולא בן־גוריון‪ ,‬בא‬ ‫אליהם במצוקתם‪ ,‬והם גמלו לו בקלפי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רבים מחברי הליכוד ותומכיו כיום הם בניהם של‬ ‫אותם עולים חדשים‪ .‬מצבם שפר עליהם ביחס להוריהם וכוחם עומד להם‪ ,‬יותר מאשד להוריהם‪,‬‬ ‫להבטיח סגירה מושלמת ‪ -‬ולו במאוחר ‪ -‬של הפער החברתי‪ ,‬הכלכלי והחינוכי בינם ובין שאר‬ ‫הרבדים בחברה הישראלית‪ .‬והם שזרמו בהמוניהם‪ ,‬מכל קצות הארץ‪ ,‬בלי שום ארגון מראש או צו‬ ‫מגבוה‪ ,‬להלווייתו הפשוטה והעממית של מנחם בגין בירושלים‪ ,‬במרס ‪ .1992‬הם אהבו אותו ובטחו‬ ‫בו ואיש לא היה יכול לכבוש‪ ,‬ולא כבש‪ ,‬את המקום שהם מייחדים לו‪ .‬כן יש לציין כי כתוצאה ישירה‬ ‫מהזדהות זו עם בגין נכנס "הדור השני" האמור של העולים החדשים לשורות הראשונות של הממסד‬ ‫הישראלי ‪ -‬תחילה דרך חרות‪ ,‬ואחר כך באמצעות הליכוד‪ .‬השתלבות זו‪ ,‬שהביאה אותם לעמדות‬ ‫ראשונות במעלה בתחום השלטוני והאזרחי‪ ,‬תרמה רבות לשלמות הקליטה והאינטגרציה של‬ ‫קהילותיהם בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫ראיה אחרת לאינסטינקטים הפוליטיים הלא־רגילים של בגין ‪ -‬שהיו מיוחדים במינם במובנים‬ ‫מסוימים‪ ,‬בוודאי בישראל ‪ -‬מצויה בכך שבמקביל לפנייתו לעולים החדשים הוא השכיל לפנות גם‬ ‫אל המרכז הפוליטי‪ ,‬אל המגזר העירוני בעל הרקע הבורגני שמצא את ייצוגו במפלגה הליברלית‪ .‬נקל‬ ‫לומר כי בגין הוא ששילב ברקמת הליכוד גם את הקבוצה הזאת‪ ,‬שניכרה בעיקר במוצאה האירופי‪,‬‬ ‫במזגה המיושב וברמת השכלתה‪ .‬בעצם‪ ,‬אם יש בישראל תנועה "לאומית" אמיתית‪ ,‬ברור שהיא‬ ‫מעשה ידיו של בגין‪ ,‬ולכן אני סבור שגם בעניין זה מדינת ישראל חבה לו חוב גדול‪.‬‬ ‫היה זה מרשים ומאלף מאוד לצפות בבגין במגעיו עם לא־ישראלים‪ .‬היו בהם שנבעתו‪ ,‬נבוכו‪,‬‬ ‫הוקנטו או הושפעו בצורות אחרות‪ ,‬אבל מעולם‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬לא נמצא ביניהם אחד שהפגין‬ ‫אדישות‪ .‬בגין הרבה להיפגש עם שגריר ארצות הברית בישראל‪ ,‬סמואל לואיס‪ .‬הוא קרא לו סם ‪ -‬מה‬ ‫שהוכיח בבירור כי בגין רוחש לו אהדה; כשזעם על מישהו היה מקפיד לקרוא לו בשם משפחתו‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ברגעים של מתיחות עזה היה גם סם הופך ל"אדוני השגריר"‪ .‬ברגעים שכאלה היתה לשונו של‬ ‫בגין נעשית שנונה עד מאוד‪ .‬אני זוכר‪ ,‬למשל‪ ,‬פגישה בדצמבר ‪ ,1981‬בין בגין ובין לואיס‪ ,‬שהגיע‬ ‫בלוויית רוברט מקפרלן‪ ,‬שליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית‪ ,‬כדי "לדון" בהחלטת הכנסת להחיל‬ ‫את החוק הישראלי על רמת הגולן‪ .‬בעיצומה של אותה שיחה הצליף לפתע בגין באורחיו‪" :‬אמרו לי‪,‬‬ ‫האם אתם מעלים בכלל על דעתכם שישראל היא רפובליקת בננות?" בהזדמנות אחרת היתה לפחות‬ ‫עוד תגובה של בגין במיטבו‪ ,‬שהותירה את מאזינו רם־המעלה בלא מילים בפיו‪ .‬היה זה בעת פגישה‬ ‫עם הנשיא קרטר‪ ,‬שבמהלכה התעוררה השאלה החשובה של השתתפות ערביי מזרח ירושלים‬ ‫בבחירות למועצה המנהלית של האוטונומיה‪ ,‬הנזכרת בהסכמי קמפ דייוויד‪ .‬בגין הנסער חזר על‬ ‫התנגדותו הנחושה למה שנראה לו‪ ,‬בצדק‪ ,‬כפרצה אפשרית לערעור על אחדותה של ירושלים תחת‬ ‫ריבונות ישראל‪" .‬כן‪ ,‬אני יודע‪ ",‬אמר קרטר בסבלנות‪" .‬אבל אנא בטובך‪ ,‬אל תאמר 'לא' מיד‪ .‬אולי‬

‫אתה מוכן לומר שתשקול את הצעתי?" בגין לא השתהה ופתח‪ ,‬לגודל תדהמתו של קרטר‪ ,‬בסיפור‬ ‫המעשה הטרגי מהמאה העשירית של רבי אמנון ממגנצא‪ ,‬מחברו האגדי של הפיוט "ונתנה תוקף"‪,‬‬ ‫שבישוף העיר הפציר בו בתוקף להתנצר‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬הזכיר בגין לקרטר‪ ,‬גבר הלחץ עד כדי כך‬ ‫שרבי אמנון ביקש אורכה בת שלושה ימים‪ ,‬כדי לשקול את ההצעה‪ .‬לאמיתו של דבר הוא רק התכוון‬ ‫להרוויח זמן‪ ,‬אבל בבואו הביתה ייסרו מצפונו על עצם ההסכמה "לשקול"‪ ,‬שממנה השתמעה‬ ‫ראשיתו של פקפוק‪ .‬הוא לא התייצב אפוא במועד הנקוב‪ ,‬ושליחי הבישוף באו והוליכוהו אל‬ ‫אדוניהם‪ .‬רבי אמנון הודה כי אכן צריך להענישו‪ ,‬משום שלא עמד בדיבורו‪ ,‬והציע לכרות את לשונו‪,‬‬ ‫שלא אמרה מיד "לא" נחרץ להצעתו של הבישוף‪ .‬אבל הבישוף הזועם קבע שהעונש יחול על רגליו‬ ‫וידיו של רבי אמנון‪ ,‬שלא הביאוהו‪ ,‬והורה לקטוע אותן ולזרות מלח על הפצעים‪ .‬כך נעשה‪ .‬רבי‬ ‫אמנון קיבל עליו ייסורים באהבה‪ .‬בראש השנה הביאוהו במיטתו לבית הכנסת ושם ביקש משליח‬ ‫הציבור להמתין עד שיקדש שם שמים‪ .‬הוא פתח בפיוט המפורסם שלו‪ ,‬וכשכילה אותו השיב את‬ ‫נשמתו לבוראו‪" .‬כל זה קרה‪ ",‬חתם בגין את דבריו‪" ,‬רק מפני שרבי אמנון היה מוכן לשקול את‬ ‫ההצעה‪ ,‬אף על פי שלא התכוון לקבלה‪ .‬הבן אפוא‪ ,‬אדוני הנשיא‪ ,‬מדוע לא אוכל אפילו לשקול הצעה‬ ‫זו לשנות את מעמדה של ירושלים‪ ".‬קרטר הוכה בהלם‪ .‬הסיפור עצמו‪ ,‬מוסר ההשכל שלו ומהירות‬ ‫התגובה של בגין היו כבדים מכפי יכולתו‪ .‬גם שאר הנוכחים היו נדהמים‪ .‬כשהשיחות שבו והתחדשו‪,‬‬ ‫שוב לא נאמרה ולו מילה אחת על ערביי מזרח ירושלים והקשר שלהם לאוטונומיה‪.‬‬ ‫במקרים אחרים הוא הקניט מאזינים לא־ישראלים )ובמבט לאחור‪ ,‬גם הרבה מאזינים ישראלים(‬ ‫בנוסח הדידקטי מאוד שנקט‪ .‬הוא הרבה "להטיף" לאנשים שחשו כי אינם רוצים בהטפות‪ .‬הדבר בלט‬ ‫במיוחד בהקשר לשואה‪ .‬לעתים קרובות האשימו את בגין‪ ,‬שלא בצדק‪ ,‬שהוא משתמש בשואה‬ ‫כ"גימיק" אוראטורי‪ ,‬ואילו הוא חש באמת חובה להזכיר ‪ -‬במיוחד לגויים ‪ -‬מה קרה ולמי‪ ,‬ולא חשש‬ ‫שיאשימוהו בדמגוגיה או שירגיז עליו את שומעיו‪.‬‬ ‫התקופה היכולה להיקרא "חניכותי" בתנועת החרות היתה לא רק קצרה אלא גם דלה יחסית‬ ‫באירועים‪ .‬פני במפלגה זו‪ ,‬מייסודם של ותיקי האצ"ל‪ ,‬לא היו חדשים‪ .‬שמי אמר להם לח"י ‪ -‬אף על‬ ‫פי שלא התיימרתי לרגע לייצג את לח"י‪ ,‬לאחר שהתפרק ‪ -‬וככלות הכול היתה לאצ"ל וללח"י מידה‬ ‫לא מבוטלת של עבר משותף‪ .‬יותר מכך‪ ,‬לעת הזאת כבר היה מוסכם על רוב הוותיקים של שתי‬ ‫המחתרות כי הפילוג הראשוני ביניהן לא היה בגדר הכרח וכי העובדה שדרכיהם של יאיר ורזיאל‬ ‫נפרדו אינה מחייבת אותנו לשום טינה או איבה במישור האישי‪ .‬לבד מכך‪ ,‬הזמנים השתנו וכך קרה‬ ‫גם לאתגרים‪" .‬נותני החסות" שלי‪ ,‬אם אפשר להשתמש בביטוי הזה‪ ,‬היו ללא דופי‪ :‬האבות המייסדים‬ ‫של תנועת החרות‪ ,‬או ראשי המשפחה הלוחמת‪ .‬אריה בן־אליעזר‪ ,‬יעקב מרידוד וחיים לנדאו נמנו עם‬ ‫בכירי מקורביו ויועציו של בגין‪ ,‬ושלושתם רצו בי כחבר למפלגתם‪ .‬בן־אליעזר היה‪ ,‬כזכור‪ ,‬חברי‬ ‫למסע מאדיס אבבה לפריז‪ ,‬דרך ג'יבוטי‪ .‬מרידוד היה שותפנו לבריחה מסימבל‪ ,‬והיטבתי להכירו עוד‬ ‫לפני כן‪ ,‬בימים הראשונים של המאבק נגד הבריטים‪ .‬ואילו חיים לנדאו היה פעיל מאוד בעניינם של‬ ‫יהודי ברית המועצות ‪ -‬ובהקשר זה נפגשנו שוב ושוב‪ .‬מכיוון שתנועת החרות כבר הקדימה והקימה‬ ‫מחלקה מיוחדת שהוקדשה למערכה זו וקולה היה הרם ביותר מבין כל הקולות שנשמעו בישראל‬

‫בתביעה "שלח את עמי"‪ ,‬היה זה טבעי לגמרי שכאן תימצא לי נקודת הזינוק לפעילותי בחרות‪.‬‬ ‫הנושא כולו נעשה מזוהה איתי‪ .‬דיברתי עליו בישיבות ובפגישות‪ ,‬טרחתי להציבו במוקד תשומת הלב‬ ‫של דעת הקהל וקיימתי מגעים ישירים עם יהודים רוסים רבים שהגיעו למצודת זאב‪ ,‬בחיפוש אחר‬ ‫עצה וסיוע‪.‬‬ ‫כעבור זמן מה התחולל מרד היחיד של עזר ויצמן‪ .‬עזר ‪ -‬צבר‪ ,‬בן למשפחה ציונית טובה )אחיינו‬ ‫של הנשיא הראשון חיים ויצמן(‪ ,‬מי שהיה טייס בחיל האוויר הבריטי ולימים ממייסדיו ומפקדו של‬ ‫חיל האוויר הישראלי ואלוף בצה"ל ‪ -‬שימש באותה תקופה כיו"ר ההנהלה של חרות‪ .‬הוא פרש‬ ‫מצה"ל בשלהי ‪ ,1969‬הצטרף למחרת היום לממשלת הליכוד הלאומי כשר התחבורה מטעם חרות‬ ‫וגח"ל ונעשה לחביבה המובהק של התקשורת‪ .‬גם חלקים גדולים של הציבור עקבו אחריו באהדה‪.‬‬ ‫הוא נחשב ל"שובב נחמד" ורבים הפליגו בשבחי המרץ והקסם שלו‪ .‬לא הייתי שותף לדעה הזאת‬ ‫עליו‪ .‬חשבתי שאינו רציני מבחינה מדינית‪ ,‬שהוא לוקה במידה גדושה של שאפתנות‪ .‬שלא במפתיע‪,‬‬ ‫גם הוא לא חיבב אותי במיוחד ובוודאי לא בירך על הופעתי בתנועת החרות‪ .‬כאשר הגה את הרעיון‬ ‫להשתלט על המפלגה‪ ,‬לפחת את מעמדו של בגין עד שיהיה למנהיג סמלי בלבד‪ ,‬ולהרחיק חברים‬ ‫ותיקים אחרים )בעיקר את חיים לנדאו(‪ ,‬סייעתי כמיטב יכולתי לסיכולה של ה"התקוממות"‪ .‬מיד‬ ‫אחר כך הוקמה הנהלה חדשה של התנועה ובגין ביקשני להצטרף אליה‪ ,‬בתפקיד מוגדר‪ ,‬בכיר למדי‪.‬‬ ‫האיש שעמד עד אז בראש מחלקת הארגון היה מתומכי הפוטש של ויצמן ונאלץ להתפטר‪ ,‬בעקבות‬ ‫הכישלון‪ ,‬ואני נקראתי לבוא על מקומו‪.‬‬ ‫סדר היום שלי נעשה עכשיו גדוש לבלי הכר‪ .‬עבדתי לפרנסתי כנציג של חברת השקעות במפעל‬ ‫ששכן בכפר סבא‪ .‬בשלוש אחר הצהריים הייתי יוצא הביתה‪ ,‬אוכל ארוחת צהריים בחברת שולמית‬ ‫)שהחלה בינתיים לעבוד במשרה חלקית בסוכנות נסיעות(‪ ,‬ואחר כך פניתי למצודת זאב‪ .‬כאן הייתי‬ ‫עובד שעות רבות )כמובן‪ ,‬על טהרת ההתנדבות(‪ ,‬לעתים עד חצות הלילה ואפילו מעבר לכך‪ .‬העומס‬ ‫היה רב‪ ,‬אבל מעולם לא התעייפתי‪ .‬הפעילות עוררה אותי‪ .‬התחלתי להכיר ישראל אחרת‪ .‬נהניתי‬ ‫מהמגע עם הבריות‪ ,‬ומעל הכול‪ ,‬חשתי שיש חשיבות מסוימת למה שאני עושה ‪ -‬אם כי לא ידעתי‬ ‫בבירור את ממדיה ‪ -‬והפקתי סיפוק אישי מכך‪ .‬תנועת החרות היתה באותה תקופה המפלגה השנייה‬ ‫בגודלה בישראל‪ .‬סניפיה היו פזורים בכל פינות המדינה‪ ,‬מספר חבריה מנה אלפים רבים‪ ,‬וכל אחד‬ ‫מהם רצה לחוש את היותו חלק בלתי־נפרד מהמערכת‪ .‬כל חברינו‪ ,‬מעיירות הפיתוח בנגב ועד‬ ‫המושבים בגבול הצפון‪ ,‬לא ויתרו על זכותם להשפיע‪ ,‬באמצעות התנועה‪ ,‬על פני המדינה ועל מימוש‬ ‫האידיאולוגיה היקרה ללבם‪.‬‬ ‫הבעיות שהועלו לדיון בסניפים‪ ,‬בעת שביקרתי בהם‪ ,‬הרחיקו הרבה מעבר למישור המקומי‪ .‬שוב‬ ‫ושוב נדרשתי לעסוק בבעיות סבוכות‪ ,‬גיאופוליטיות ודמוגרפיות‪ ,‬של המדינה בכללותה‪ ,‬בעתידם של‬ ‫יהודה‪ ,‬שומרון וחבל עזה‪ ,‬ביחסים )או בהיעדר היחסים( עם ארצות ערב‪ ,‬ובשאר נושאים מסוג זה‪.‬‬ ‫אין פלא שהייתי שב לביתי רווי נחת ועידוד מן הרוח‪ ,‬הרמה והתבונה של מה שקרוי הישראלי‬ ‫הממוצע‪ .‬לא פעם ולא פעמיים אמרתי לעצמי שמכאן אפשר ללמוד לא מעט על המקורות ועל‬ ‫השורשים של היכולת הישראלית להחזיק מעמד מול האתגרים הכבדים‪.‬‬

‫בעקבות האפיזודה של ויצמן גיליתי שאני נקרא שוב ושוב למלא מגוון של תפקידים‪ ,‬במסגרת‬ ‫המאמץ לשוב ולגבש את אחדותה של התנועה‪ .‬האיום שהציב ויצמן כלפי מנהיגותו של בגין לא היה‬ ‫הראשון מסוגו‪ ,‬אבל אין ספק שהיה בין האיומים הרציניים ביותר‪ .‬לכן נהג עכשיו בגין בזהירות‬ ‫גדולה מהרגיל והקפיד שממלאי התפקידים בתנועה יהיו ראויים לאמון ויסתמו את הפרצות בלב‬ ‫שלם‪.‬‬ ‫ב־‪ 1973‬הוצבתי במקום ריאלי ברשימת המועמדים של הליכוד לכנסת השמינית ובסוף אותה שנה‬ ‫נעשיתי לחבר בבית המחוקקים הישראלי‪ .‬בגיל חמישים ושמונה עזבתי אפוא את מקום עבודתי‬ ‫ונעשיתי לפוליטיקאי במשרה מלאה‪ .‬הכנסת נראתה לי יותר מאדן זינוק כלפי מעלה או מבמה‬ ‫להופעות פומביות‪ .‬חשתי שהגורל זימן אותי למרכז חייה של מדינת ישראל כדמוקרטיה‪ .‬לא הייתי‬ ‫מבכירי החברים בבית‪ ,‬לא עמדתי בראש מפלגה‪ ,‬ובכל זאת התקרבתי עכשיו‪ ,‬יותר מכפי שעשיתי‬ ‫אי־פעם מאז ימי לח"י‪ ,‬ליכולת להתבטא בעניינים לאומיים‪ .‬שוב לא הייתי בשולי המפה הפוליטית‬ ‫וראיתי זאת לי לזכות ולחובה מבורכת‪ .‬פה ושם אפילו עלה בידי להטביע חותם‪ .‬הייתי חבר בוועדת‬ ‫החוץ והביטחון והצעתי להקים במסגרתה ועדת משנה לעניינים יהודיים‪ ,‬כדי לחזק את הקשרים בין‬ ‫ישראל והפזורה‪ .‬כשעיינתי לאחרונה בתיקים מאותם ימים‪ ,‬גיליתי להנאתי שאפילו הסופר‬ ‫הפרלמנטרי של "ג'רוזלם פוסט" חלק לי שבחים‪ ,‬בשונה ממנהגו הרגיל של העיתון כלפי עד ראשית‬ ‫שנות התשעים‪.‬‬ ‫בכתבה של "ג'רוזלם פוסט"‪ ,‬שהוקדשה לוויכוח טיפוסי על יהודה ושומרון ועל ההתנחלויות‬ ‫ביהודה ובשומרון‪ ,‬נכתב כי "מר שמיר הוא נואם ברור ורב־עוצמה"‪ .‬לראיה הוצגו דברים שאמרתי‪,‬‬ ‫שעכשיו בקריאה מחדש אני עשוי לחשוב כאילו נשמעו אתמול ולא בסתיו ‪" .1974‬העובדה‬ ‫הדומיננטית ביחסי ישראל‪-‬ערב היא שכל הגורמים הערביים שאינם מכירים בזכותנו לחיות בארץ‬ ‫ישראל אינם מכירים בזכותנו לחיות בחלק של ארץ ישראל‪ ...‬ואילו האויב‪ ,‬המען שאליו מכוונות כל‬ ‫ההצעות הללו‪ ,‬חוזר ואומר בעקשנות‪ :‬אתם מוכנים להחזיר שטחים? בבקשה‪ ,‬מוכנים לקבל‪ .‬אך‬ ‫שלום ‪ -‬לא יקום ולא יהיה‪ .‬אם כן‪ ,‬מה טעם ובסיס לכל פעילותנו החד־סטרית הזאת?" סופר‬ ‫"ג'רוזלם פוסט" המשיך וכתב‪" :‬מר שמיר גם אמר כי הגיעה השעה שנלמד להאמין לאויבינו בעת‬ ‫שהם מצהירים על רצונם להשמיד אותנו"‪ .‬הוא הזכיר שקבעתי כי "הצו הראשוני 'דע את האויב'‬ ‫מחייב קודם כול ידיעה ברורה וצלולה של שאיפותיו"‪ ,‬והוסיף‪" ,‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬מי האמין‬ ‫להיטלר כשכתב באותו ספר מגוחך 'מיין קאמפף'‪ ,‬שישמיד את כל יהודי אירופה אם רק תינתן לו‬ ‫ההזדמנות?" לא הרבה השתנה מאז‪ ,‬למרבה הצער‪.‬‬ ‫החברות בכנסת כפתה עלי מסע יומיומי לירושלים ובחזרה‪ .‬אף על פי כן החלטנו שלא לעקור מתל‬ ‫אביב‪ .‬ידידינו‪ ,‬הידידים של ילדינו‪ ,‬מקום החיות הטבעי שלנו ‪ -‬כל אלה היו בתל אביב‪ .‬המשכנו‬ ‫להתגורר בצנעה‪ ,‬להיפגש בערבי שבתות עם זוגות אחדים‪ ,‬בעיקר מקרב יוצאי לח"י‪ ,‬לצאת בבוקרי‬ ‫שבתות לצעדות ארוכות בחוף הים‪ .‬ומדי יום שלישי נהגתי להיפגש ל"שיחת גברים" עם בני יאיר‪,‬‬ ‫על ארוחה קלה ששולמית הכינה למעננו‪ .‬הקדשנו רק חלק קטן מהזמן הזה לעניינים אישיים‪ .‬בעיקרו‬ ‫של דבר עסקנו בבעיות של המדינה ושל העולם‪ ,‬ובמה שעתיד לקרות‪ .‬לימים‪ ,‬כשעברנו להתגורר‬

‫בירושלים‪ ,‬החלפנו את השיחות הללו במסורת חדשה של שיחות טלפון בלילה שבין יום שישי‬ ‫לשבת‪ .‬על כל פנים‪" ,‬שיאו" של הלוח החברתי שלנו התגלם במסיבה בערב יום העצמאות‪,‬‬ ‫בהשתתפות חברים קרובים ביותר‪ .‬נהגנו לצאת ממנה‪ ,‬בשעות הקטנות של בוקר יום המחרת‪,‬‬ ‫לשיטוט משותף ברחובות תל אביב‪ .‬כמו הורים צעירים‪ ,‬חגגנו מדי שנה יום הולדת נוסף של המדינה‬ ‫ההולכת ומתבגרת‪ ,‬צופים בהנאה בהתבצרותה ובהתבססותה‪ ,‬ומציינים בדאגה שעדיין לא סרו מעליה‬ ‫כל הסכנות‪.‬‬

‫פרק שישי‬ ‫המהפכים‬ ‫‪ ‬‬ ‫שנת ‪ 1977‬נכנסה להיסטוריה הפוליטית של ישראל כשנת המהפך‪ .‬ב־‪ 17‬במאי נחלה רשימת הליכוד‬ ‫ניצחון ברור בבחירות לכנסת התשיעית‪ ,‬וב־‪ 7‬ביוני הזמין הנשיא פרופ' אפרים קציר את מנחם בגין‬ ‫והטיל עליו להרכיב את הממשלה‪.‬‬ ‫ההתפתחות הזאת היתה בלתי־נמנעת‪ .‬בעצם‪ ,‬כבר שנים לפני כן הייתי בטוח‪ ,‬וגם אמרתי זאת‪,‬‬ ‫שנחזה בעתיד הלא־רחוק בחילופי שלטון בישראל‪ ,‬והשאלה היחידה היא מתי יקרה הדבר הזה‪.‬‬ ‫חדוות הניצחון של מלחמת ששת הימים ב־‪ - 1967‬תחושת הרוממות שנלוותה להישגים המזהירים‬ ‫של צה"ל בשדה הקרב‪ ,‬לאיחוד ירושלים‪ ,‬לשחרורם של חבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה ולגל החדש של‬ ‫ההתיישבות היהודית בכל רחבי ארץ ישראל‪ ,‬מרמת הגולן בצפון ועד לקודקודו של חצי האי סיני‬ ‫בדרום ‪ -‬החדווה הזאת התחלפה עתה במחלוקת קשה‪ .‬קווי המתאר הישנים־חדשים של מפת הארץ‬ ‫אמנם נראו מלכתחילה לרוב הציבור כמובנים מאליהם‪ .‬אבל במרוצת השנים הסתמן שינוי גם בתחום‬ ‫זה‪ .‬רבים מאוד הוסיפו לתמוך בהם בלהט ובהתלהבות‪ .‬אבל היו מי שטענו כי הסדר מדיני עם‬ ‫הערבים שווה בוויתור על ההישגים הטריטוריאליים של מלחמת ששת הימים‪ ,‬במלואם או בחלקם‪.‬‬ ‫על סף מלחמת ששת הימים הוקמה ממשלת ליכוד לאומי‪ ,‬בראשותו של לוי אשכול‪ ,‬ובגין צורף‬ ‫אליה כשר בלי תיק‪ .‬הוא החזיק בתפקיד הזה עד לקיץ ‪ - 1970‬ממרס ‪ 1969‬תחת שרביטה של גולדה‬ ‫מאיר ‪ -‬ואז פרש מהממשלה יחד עם חמשת עמיתיו‪ ,‬שרי גח"ל‪ .‬צעד זה נבע מהחלטת הממשלה לקבל‬ ‫הצעה אמריקאית )שנודעה כתוכנית רוג'רס( למשא ומתן על הסכמי שלום עם מצרים וירדן‪ ,‬בהתבסס‬ ‫על נסיגה ישראלית מ"השטחים המוחזקים"‪ .‬בגין טען כי התוכנית הזאת היא מקבילה מזרח תיכונית‬ ‫של הסכם מינכן )שנחתם בין היטלר וצ'מברליין ב־‪ 1938‬ועלה לצ'כוסלובקיה בעצמאותה ובסיפוחה‬ ‫לרייך השלישי(‪ ,‬ולא היה נכון לתת לה יד בשום תנאי‪ .‬על כל פנים‪ ,‬עכשיו‪ ,‬עם שובו לאופוזיציה‪,‬‬ ‫היה זה כבר בגין ששבר "טאבו" פוליטי ישראלי מושרש‪ .‬הסיסמה "בלי חרות ומק"י"‪ ,‬שבן־גוריון‬ ‫תבע בשעתו‪ ,‬עברה מן העולם‪ .‬המחנה הלאומי חצה את סף ההשתתפות בתהליך השלטוני‪ ,‬ורבים‬ ‫מהמתנגדים המושבעים של בגין‪ ,‬ושל הרעיונות שייצג‪ ,‬שוב לא יכלו להמשיך להתנגד לו באותו להט‬ ‫שהפגינו בעבר‪ .‬הם ראו בעליל "שאין לו קרניים"‪ ,‬וחלקם אפילו למדו להוקירו ולהעריצו וחדלו‬ ‫לראות את ההצבעה בעדו כדבר מה מוקצה מחמת מיאוס שלא יעלה בכלל על הדעת‪.‬‬ ‫כשלוש שנים לאחר פרישתם של שרי גח"ל מממשלת הליכוד הלאומי פרצה מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שהטביעה חותם טראומטי במדינת ישראל ובחברה הישראלית‪ .‬מיתוסים ישנים נהרסו‬ ‫כליל‪ .‬שאננותו חסרת ההצדקה של הממסד‪ ,‬בהנהגת המערך‪ ,‬נחשפה במלוא ערוותה‪ .‬נקל אפילו‬ ‫לומר שאזרחי ישראל חשו כי המדינה נתונה בידיים הלא־נכונות‪ .‬בעקבות המלחמה ההיא חלה אמנם‬ ‫טלטלה רצינית בהנהגת מפלגת העבודה ואישים חדשים מתוכה התייצבו ליד ההגה‪ ,‬אבל גם הם לא‬ ‫הצליחו לשקם את מצב הרוח הלאומי ולהקנות לציבור את התחושה שהלקחים נלמדו כיאות‪ .‬להוציא‬

‫רוממות הרוח שפקדה את המדינה לימים אחדים ביולי ‪ ,1976‬בעקבות מבצע החילוץ המופלא של‬ ‫חטופי אנטבה‪ ,‬לא היו נקודות אור רבות באווירה הציבורית‪ .‬הדיכאון והקדרות שהותירה מלחמת יום‬ ‫הכיפורים עמדו בעינם‪ ,‬והיה זה רק טבעי שמתחת לפני השטח הלך והבשיל הרצון להחליף את‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬מפלגת העבודה‪ ,‬שכשלה זה שנים בתחומים המסורים לאחריותה‪ ,‬התגלתה עכשיו לא‬ ‫רק כבלתי־כשירה לניהול המדינה אלא גם כמסובכת בשורה של פרשות שחיתות‪ .‬הגילויים‬ ‫המחפירים רדפו זה את זה‪ .‬אמצעי התקשורת דיווחו חדשים לבקרים על פשיטות רגל‪ ,‬משפטים‪,‬‬ ‫עונשי מאסר‪ ,‬אפילו מעשה התאבדות של שר השיכון‪ ,‬שנקשרו כולם במפלגת השלטון‪ .‬זה היה‬ ‫תהליך קודר‪ ,‬שנמשך עוד שנים רבות לאחר המהפך‪ ,‬כאשר חברות הסתדרותיות גדולות הוסיפו‬ ‫לקרוס בגלל ניהול עלוב ולהסתבך בהאשמות על רישומים כוזבים ועל מעילה באמון‪ ,‬כאשר אלפי‬ ‫עובדים איבדו את משרותיהם‪ ,‬כאשר מפעלים בכל רחבי המדינה נאלצו לנעול את שעריהם ולהשבית‬ ‫כליל את עבודתם‪ .‬הציבור הנדהם והמיואש נתן ביטוי לרגשותיו כבר בהזדמנות הראשונה שנקרתה‬ ‫לו‪ ,‬בבחירות לכנסת השמינית שנערכו זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ .‬בבחירות הללו הפסיד‬ ‫המערך חמישה מנדטים ואילו הליכוד ‪ -‬שהופיע זו הפעם הראשונה כגוש של כמה רשימות‪,‬‬ ‫שהתמודדו לפני כן בנפרד ‪ -‬זכה בתוספת של שבעה מנדטים‪ .‬במקביל קמו תנועות מחאה‪ ,‬שאמנם לא‬ ‫השתתפו בבחירות‪ ,‬אבל משקלן בדעת הקהל הלך וגבר‪ .‬ארבע שנים לאחר מכן‪ ,‬בבחירות לכנסת‬ ‫התשיעית‪ ,‬היה במשקל הזה כדי לתרום להופעתה של מפלגה חדשה‪ ,‬שפעלה רבות לערעורה של‬ ‫המפה הפוליטית הישראלית‪ .‬מפלגה זו‪ ,‬התנועה הדמוקרטית לשינוי )ד"ש(‪ ,‬בהנהגתו של יגאל ידין‬ ‫ז"ל‪ ,‬ביקשה מלכתחילה להעניש את המערך‪ ,‬אבל במידה‪ .‬רבים ממנהיגיה וחבריה ראו לנגד עיניהם‬ ‫ממשלת קואליציה של תנועתם ושל מפלגת העבודה‪ ,‬אולי בראשותו של ידין‪ ,‬ולא רצו הרבה יותר‬ ‫מכך‪ .‬אבל בפועל התגלגלו הדברים אחרת‪ .‬בין שד"ש ניקזה קולות של מצביעי מערך בעבר ובין‬ ‫שסיפקה למצביעים אלה‪ ,‬בעצם הופעתה‪ ,‬לגיטימציה לשנות ממנהגיהם ואפילו להצביע בעד הליכוד ‪-‬‬ ‫עובדה היא שכתום הבחירות היו לליכוד ‪ 43‬מנדטים )שנעשו ל־‪ ,45‬בעקבות הצטרפותה של סיעת‬ ‫שלומציון לליכוד(‪ ,‬למערך ‪ 32‬מנדטים ולד"ש ‪ 15‬מנדטים‪ .‬במצב זה‪ ,‬שוב לא היה מקום לדבר על‬ ‫שותפות שלטונית ‪ -‬ואפילו אופוזיציונית ‪ -‬בין המערך וד"ש‪ .‬מפלגה זו האחרונה היתה עתידה‬ ‫להצטרף לממשלת בגין ולעבור מן העולם בתוך זמן קצר‪ .‬בבחירות לכנסת העשירית‪ ,‬ב־‪,1981‬‬ ‫השתתף רק פלג קטן שלה‪ ,‬שינוי‪ ,‬שזכה בשני מנדטים בלבד‪.‬‬ ‫פעילותו של בגין במערכת הבחירות לכנסת התשיעית היתה מצומצמת‪ .‬בריאותו היתה מעורערת‬ ‫באותה תקופה ובמרס ‪ 1977‬אף לקה בהתקף לב ובדלקת ריאות‪ .‬אבל הציבור‪ ,‬שלא היה נכון עוד‬ ‫לשאת את שלטון המערך‪ ,‬לא התרגש מכך‪ ,‬והקלפיות הוכיחו זאת בבירור‪ .‬אלא שמכאן לא השתמע‬ ‫עדיין כי הכול ישלימו ברוח ספורטיבית ודמוקרטית עם ממשלת ליכוד או עם ממשלה בהנהגת‬ ‫הליכוד‪ .‬במערכות העיתונים‪ ,‬בקמפוסים האוניברסיטאיים‪ ,‬במנגנון ההסתדרותי המסועף ובקרב רבים‬ ‫מבעלי המקצועות החופשיים נשמעו חרפות וגידופים כלפי דין הבוחר‪ .‬היו אפילו מי שהצהירו כי הם‬ ‫מפקפקים באפשרות להמשיך לחיות במדינה שמכאן ואילך תהיה בוודאי פאשיסטית‪ .‬אבל בתוך זמן‬

‫לא רב התברר בעליל כי חרות ושותפותיה בליכוד אינן גופים דמוניים וכמותן ככל מפלגה מן‬ ‫היישוב‪ .‬הציבור בכללותו לא מצא דופי בממשלה שכללה ארבעה קצינים בכירים מהוללים בדימוס‪:‬‬ ‫שני רבי־אלופים )יגאל ידין‪ ,‬כסגן ראש הממשלה‪ ,‬ומשה דיין‪ ,‬כשר החוץ( ושני אלופים )עזר ויצמן‪,‬‬ ‫כשר הביטחון‪ ,‬ואריאל שרון‪ ,‬כשר החקלאות(‪ .‬האמת ניתנה להיאמר שארבעת המינויים הללו היו גם‬ ‫ביטוי מובהק לחולשתו של בגין כלפי גנרלים‪ .‬אבל אפילו כך‪ ,‬לא היה בהם כדי להעיב על חוש‬ ‫העיתוי המופלא שלו‪ ,‬על תמימותו ועל אמונתו העיקשת שאפשר להשיג שלום לאלתר ‪ -‬חרף ניסיונם‬ ‫המר של כל קודמיו בראשות הממשלה‪ ,‬ששום מנהיג ערבי לא נענה ליוזמות השלום החוזרות ונשנות‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫בהתחשב במלחמה המרה שנאסרה נגד המחנה הלאומי בגילוייו השונים במשך קרוב ליובל שנים‪,‬‬ ‫בחשדנות וברשעות כלפי כל מה שנמצא מימין למפלגת העבודה‪ ,‬ובפחד מפני התגובות של‬ ‫האופוזיציונרים החדשים‪ ,‬שראו עד אז את שליטתם הממושכת כנצחית ‪ -‬נקל לומר כי האבק הפוליטי‬ ‫שקם לאחר המהפך שקע במהרה‪ .‬לי עצמי התברר כי נקלעתי לתחומי פעילות ואחריות מסוג שלא‬ ‫ידעתי לפני כן‪ .‬ב־‪ 1975‬נבחרתי‪ ,‬כנזכר לעיל‪ ,‬ליושב ראש ההנהלה של חרות‪ ,‬ובתפקיד זה פעלתי‬ ‫במרוצת מערכת הבחירות וניהלתי מגעים ממושכים ומורכבים עם שותפינו בליכוד‪ ,‬ראשי המפלגה‬ ‫הליברלית ולע"ם‪ .‬היה עלי לפייס נפגעים ונעלבים‪ ,‬להכריע במחלוקות רבות‪ ,‬להידיין בלי הרף עם‬ ‫חברים בסניפים ובמרכז המפלגה כאחד‪ .‬כן הייתי מעורב בצורה פעילה מאוד ברפורמה של הבחירות‬ ‫הפנימיות במפלגה‪ .‬לפני כן היתה בחרות ועדת מינויים‪ ,‬שקבעה את הרכב הרשימה לכנסת והגישה‬ ‫אותה כעובדה מוגמרת למרכז המפלגה‪ .‬עכשיו היה מנוי וגמור איתנו לעבור לנוהל פתוח ודמוקרטי‬ ‫יותר‪ ,‬הגם שלא הצלחנו לגבשו ולזקקו במידה מספקת‪ .‬ועדה שהקמתי המליצה על בחירת המועמדים‬ ‫בהצבעה של חברי המרכז‪ ,‬בשיטת השביעיות‪ .‬כך היינו אמורים לנפות את המועמדים‪ ,‬לתקן עיוותים‪,‬‬ ‫לשוב ולנפות‪ ,‬ולקבל רשימה שתהיה גם נבחרת‪ ,‬גם מיומנת וגם אטרקטיבית‪ .‬השיטה הזאת נחשבה‬ ‫בזמנה למתקדמת מאוד‪ ,‬אבל התגלתה כעבור חמש־עשרה שנה כנחשלת מאחורי שיטת הבחירות‬ ‫המקדימות‪ ,‬בהשתתפותם של כל חברי המפלגה‪ .‬כך או כך‪ ,‬בין הזמנים הפקנו ממנה תועלת גדולה‬ ‫אחת‪ .‬בזכותה הגיעה לסיעת הליכוד בכנסת חבורה יוצאת מגדר הרגיל של צעירים מבריקים‪ ,‬ובכללם‬ ‫אלה שזכו לתואר "נסיכים" ‪ -‬בגלל היותם ממשיכים נאמנים לאבותיהם‪ ,‬מראשי חרות‪ .‬אני גאה על‬ ‫כך שיכולתי לצרף אחדים מהם לממשלות שהרכבתי‪.‬‬ ‫לאחר הבחירות ביקשני בגין לכהן כיושב ראש הכנסת‪ ,‬ואני הסכמתי‪ .‬כלום היה זה מספיק ומספק?‬ ‫האם היה זה התפקיד שרציתי בו? האם לא היה עליו להציע לי משרד ממשלתי או לפחות חברות‬ ‫בממשלה? ידידי ובני משפחתי ‪ -‬שולמית‪ ,‬יאיר וגלעדה ‪ -‬היו בטוחים כולם ששגיתי בכך שנעניתי‬ ‫להצעתו של בגין וכי היה עלי לדחות את ה"ממתק" הזה‪ .‬אבל אני ראיתי את הדברים באור שונה‪ .‬אין‬ ‫ספק שהייתי מברך על שותפות בקביעת המדיניות‪ ,‬על מעורבות בתמורות הפוליטיות שעמדו‬ ‫להתרחש בחברה הישראלית‪ ,‬וגם עוררו את התעניינותי ונראו לי חשובות ביותר‪ .‬אבל המבנה הנפשי‬ ‫שלי לא התיר לי להשתדל למען עצמי‪ ,‬להיאבק על תפקיד‪" ,‬למכור" את הסגולות האמורות להיות‬ ‫לי‪ .‬ידעתי שזה הנוהג המקובל‪ ,‬אבל לא קיבלתי אותו על עצמי וסירבתי להשתלב בו‪ .‬אני משער‬

‫שעכבותי נבעו בעיקר מדרך גידולי‪ ,‬מהדגש שהושם בביתנו על צניעות‪ ,‬מן התיעוב שהורי חשו כלפי‬ ‫כל פעילות אנוכית‪ ,‬מן הבוז שלהם לאנשים שדחקו את עצמם אל ראש הראשונה‪ .‬ידעתי כי‬ ‫הפרוטוקול מקצה ליושב ראש הכנסת מעמד רם‪ ,‬אבל בפועל הכהונה הזאת מבשרת את תום‬ ‫הקריירה הפוליטית של המחזיק בה‪ ,‬ועם זאת לא חשבתי שהדבר הוא בחזקת בלתי־נמנע או‬ ‫שהתפקיד מונע מאליו את כל האפשרויות האחרות‪ .‬ואכן‪ ,‬במקרה שלי בוודאי לא כך היה‪ .‬בעצם‪,‬‬ ‫במובן זה הזדמן לי ליצור תקדים‪.‬‬ ‫לבד מכל הדברים האלה חשבתי כי דוכן היושב־ראש הוא מקום אידיאלי לתצפית במנגנוני‬ ‫הממלכתיות בפעולתם‪ ,‬למעקב אחרי הפרטים הקטנים והגדולים של הדמוקרטיה בשטח‪ ,‬להתבוננות‬ ‫במפלגות ובאישים הנושאים ונותנים‪ ,‬מתמרנים ומגיבים על התפתחויות חדשות ומעצבים את תמצית‬ ‫החיים הפרלמנטריים‪ .‬כשהועלו באוזני כל הטענות נגד הצעתו של בגין‪ ,‬היה לי אפוא מה להשיב‪.‬‬ ‫נכנסתי לתפקיד היושב־ראש במחצית יוני ‪ ,1977‬לאחר שנבחרתי בתמיכתם של רוב חברי הבית‪.‬‬ ‫בני משפחתי‪ ,‬לרבות נכדי הקטן דרור‪ ,‬היו נוכחים במעמד הזה‪ ,‬ודומני שהם התרגשו במידה ניכרת‪,‬‬ ‫חרף אי־הנחת ההתחלתית שלהם‪ .‬אודה ולא אבוש‪ ,‬גם אני התרגשתי בתוכי פנימה‪ ,‬אף על פי‬ ‫שהשתדלתי לא לתת לכך שום ביטוי ולהסתגל לנוסח הענייני של הטקס הקצר‪ .‬זכרתי היטב את‬ ‫המחיר ששילמנו ‪ -‬בדרכים שונות ‪ -‬תמורת היכולת לכונן בית מחוקקים של מדינה יהודית והצטערתי‬ ‫על שהורי לא הגיעו לכך‪ .‬מובטחני שהיו מאושרים מאוד אילו זכו‪.‬‬ ‫השכם בבוקר היום ההוא הכינותי את נוסח הנאום הקצר שהשמעתי מיד לאחר הצהרת האמונים‬ ‫וההצבעה על בחירתי‪ ,‬ההצבעה הראשונה בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית‪ .‬פתחתי בכמה‬ ‫מילות נימוסין‪ ,‬הודיתי לעמיתי על הכבוד שחלקו לי וציינתי‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬את צביונה המיוחד של הכנסת‬ ‫התשיעית‪ .‬אחר כך עברתי לנימה אישית‪" .‬יורשה לי אישית‪ ",‬אמרתי‪" ,‬להביע מעל כיסא זה טיפה‬ ‫מרגשת לבי‪ ,‬עת אזכור את אחי גיבורי המחתרת האלמונים אשר נפלו בדרך‪ ,‬במלחמה למען חירות‬ ‫ישראל‪ ,‬ואשר בזכותם הגענו והגעתי עד הלום‪ .‬דומה לי כי הם יושבים איתי כאן על הבמה ברגעים‬ ‫אלה‪ ,‬צופים ומאזינים ונפשותיהם מתרוננות ומאירות כזוהר הרקיע‪ ".‬לא נקבתי בשמות‪ .‬דיברתי על‬ ‫כל אלה שנאבקו ונפלו למען עצמאותה של ישראל‪ ,‬אבל התכוונתי במיוחד לאנשים שאיתם לחמתי‬ ‫שכם אחד ‪ -‬והמאזינים ידעו זאת בבירור‪ ,‬גם אם חלקם לא בירכו על כך‪.‬‬ ‫שלושים החודשים שעשיתי כיושב ראש הכנסת פתחו בפני עולם שלם ‪ -‬עולם של חוקים ותקנות‪,‬‬ ‫של צפייה לא רק במדינת ישראל אלא גם‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬בטבע האנושי כמות שהוא‪ ,‬מזוויות‬ ‫חדשות‪ .‬בחודשים אלה הייתי מעורב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בחוויה העמוקה והמיוחדת במינה של ביקור סאדאת‬ ‫בירושלים‪ .‬לבד מכך זכיתי לחשיפה תקשורתית גדולה ונרחבת‪ ,‬בעיקר באמצעות הטלוויזיה‪ ,‬ושמי‬ ‫ומראה פני נעשו מוכרים גם מחוץ למערכת הפוליטית‪.‬‬ ‫בחירתי שינתה גם את אורח חייה של שולמית‪ .‬במצוות הפרוטוקול היה עליה לארח מבקרים‬ ‫רמי־מעלה‪ ,‬להופיע במסיבות דיפלומטיות ולהתלוות אלי במסעות רשמיים‪ .‬אחד המסעות הראשונים‬ ‫מסוג זה כלל ביקור בבריטניה‪ ,‬כאורחי ה"ספיקר" של הפרלמנט הבריטי )לעת ההיא‪ ,‬ג'ורג' תומס(‪.‬‬ ‫היה זה רק טבעי שבמהלך אותו ביקור חלפו במוחנו אסוציאציות שונות בקשר לעבר הלא כל כך‬

‫רחוק‪ .‬עשינו כמיטב יכולתנו לא להסגירן‪ ,‬אבל בכל זאת ניתנה לי ההזדמנות להצהיר במהלכה של‬ ‫סעודה רשמית ‪ -‬בעודי מפקפק אם אכן אני הוא האומר את הדברים ‪ -‬כי "לא תמיד נהנינו מיחסים‬ ‫טובים עם הממשלות הבריטיות‪ ,‬אבל מעולם לא חדלנו להעריץ את המורשת הפרלמנטרית שלכם‪".‬‬ ‫פגישה מעניינת אחרת זומנה לי עם ראש הממשלה‪ ,‬מרגרט תאצ'ר‪ ,‬שדאגה למקד את השיחה לא‬ ‫בעבר אלא בהווה‪ ,‬משמע בענייני כלכלה‪" .‬תאר לעצמך‪ ",‬אמרה לי שולמית באחד הימים ההם‪" ,‬כל‬ ‫אותם חודשים על גבי חודשים בכלא בית לחם‪ ,‬והנה אנחנו כאן אורחים מכובדים של ממשלת הוד‬ ‫מלכותה‪ .‬המעגל נסגר‪".‬‬ ‫ככל שהבריטים היו קורקטיים‪ ,‬כן היתה האווירה חמה יותר מעבר לתעלה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬שבה התארחנו‬ ‫אצל נשיא הסנאט אלן פוהר‪ .‬כעבור זמן מה הגעתי לביקור בשטרסבורג‪ ,‬בראש משלחת של הכנסת‬ ‫לפרלמנט האירופי‪ .‬סימון וייל‪ ,‬נשיאתו הדגולה והמקסימה של הגוף הזה‪ ,‬מן הידידות המובהקות של‬ ‫ישראל‪ ,‬קידמה את פנינו בחמימות יוצאת מגדר הרגיל‪ ,‬וכל חברי הפרלמנט ‪ -‬למעט הקומוניסטים ‪-‬‬ ‫קמו על רגליהם כדי להריע לנו‪.‬‬ ‫והיו גם מסעות לסקנדינביה‪ ,‬למזרח הרחוק‪ ,‬ושוב ושוב לאירופה‪ .‬הרבינו ללמוד והרבינו לראות‪.‬‬ ‫כיושב ראש הכנסת‪ ,‬הכרזתי מלחמה על חופש הדיבור הבלתי־מוגבל של חברי הבית ‪ -‬ליתר דיוק‪,‬‬ ‫על ההתנהגות הפרועה שנולדה לא אחת כתוצאה ממנו ‪ -‬וגם על צדדים מסוימים בהליכותיהם‪.‬‬ ‫תחילה ניסיתי להרגיע את הרוחות ולשכך את ההמולה בעזרת הפטיש והנזיפות‪ .‬אבל כשהתברר שלא‬ ‫די בכך‪ ,‬נקטתי אמצעים מחמירים יותר‪ :‬הוריתי לדומם את המיקרופונים שניצבו מול חברי הכנסת‬ ‫באולם המליאה‪ ,‬ואחר כך החלטתי לסלקם לחלוטין )"היושב־ראש עשה את הצעד הראשון לחיסול‬ ‫הדמוקרטיה הישראלית‪ ",‬זעק דובר נזעם מאחת ממפלגות השמאל‪ ,‬כשהתבשר על ההחלטה הזאת(‪.‬‬ ‫נהגתי ביד קשה במקצת‪ ,‬מפני שהנסיבות חרגו במעט מן הרגיל‪ :‬אנשי המערך עמדו עדיין בעיצומה‬ ‫של הסתגלות כאובה למילוי תפקיד פרלמנטרי משני בחשיבותו‪ ,‬על ספסלי האופוזיציה; השרים‬ ‫החדשים‪ ,‬שלא התמודדו לפני כן עם אופוזיציה‪ ,‬היו צריכים "להשתפשף"; ובאוויר ריחפו הנטייה‬ ‫הישראלית להתבטאות נלהבת כמעט בכל נושא שבעולם והרגלים פרלמנטריים קלוקלים שהצטברו‬ ‫לאורך קרוב לשלושים שנה‪ .‬אבל בתוך זמן לא רב נוכחתי לדעת שעקשנותי באה על שכרה ורמת‬ ‫הוויכוח במליאה ובוועדות הולכת ומשתפרת‪ .‬במקביל השתדלתי לטפח‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬את המסורת‬ ‫המבורכת של השוויון בזכויות בין כל חברי הכנסת‪ ,‬יהודים‪ ,‬ערבים ודרוזים‪ .‬עשיתי כל מאמץ שאיש‬ ‫מביניהם לא יופלה לרעה‪.‬‬ ‫מרתקות פי כמה מהשמירה על התנהגותם הנאותה של חברי הכנסת היו‪ ,‬למשל‪ ,‬פעילויות במסגרת‬ ‫האיגוד הבין־פרלמנטרי‪ ,‬שהוא הבכיר ביותר מבין כל הארגונים הבינלאומיים הקיימים‪ ,‬אף על פי‬ ‫שאין לו שום תכלית ממשית‪ .‬ועידתו מתכנסת אחת לשנה‪ ,‬בהשתתפות נציגים של יותר ממאה‬ ‫פרלמנטים )ובזמני יכלו פחות משליש מהם להיחשב לבתי מחוקקים של מדינות דמוקרטיות(‪ .‬הם‬ ‫נערכו לעת ההיא גושים־גושים ‪ -‬מדינות ברית ורשה‪ ,‬מדינות אסלאמיות‪ ,‬מדינות בלתי־מזדהות‪,‬‬ ‫מדינות אפריקה‪ ,‬מדינות הקהילה האירופית‪ ,‬מדינות אמריקה וכו' ‪ -‬וישראל לא יכלה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫להצטרף אף לא לאחד מהגושים‪ .‬חשבתי כי קולו של הפרלמנטריזם האמיתי היה צריך להישמע‬

‫ברבים‪ ,‬וכי לדמוקרטיות המיוצגות באיגוד‪ ,‬ולישראל בכללן‪ ,‬היה מה לומר בזכות עצמן‪ ,‬במיוחד‬ ‫בתוקף העובדה שהאו"ם שוב לא שימש באותה תקופה כפורום מתאים לדמוקרטיות‪ .‬האיגוד‬ ‫הבין־פרלמנטרי היה יכול אפוא להוות תחליף הולם וגם להצדיק את עצם קיומו‪ .‬כל בני שיחי בעניין‬ ‫זה אמרו שהרעיון יפה‪ ,‬אבל איש מהם לא היה נכון לנקוף אצבע למען מימושו‪ .‬כן חשבתי שהארגון‬ ‫הזה יוכל לפתח מאמץ משותף למציאת תשובות לבעיות החורגות מתחומה של אומה אחת והמציקות‬ ‫לחברה האנושית בכללותה‪ :‬שמירה על סודות מדינה מבלי לכפות צנזורה‪ ,‬מניעת הגלישה של חופש‬ ‫הביטוי לעבר אנרכיה‪ ,‬מאבק בטרור מבלי להפריז בשימוש בתקנות לשעת חירום‪.‬‬ ‫טובת הנאה אחרת מכהונתי כיושב ראש הכנסת התגלגלה לידי בספרייה המעולה של הבית‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫בין אלפי הספרים וכתבי העת‪ ,‬ובעזרתו של הצוות המסור‪ ,‬המתינו לי הנאות אינטלקטואליות לרוב‪.‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬מאז ימי נעורי‪ ,‬שקעתי בקריאה נינוחה בשעות שבין ישיבות ופגישות‪ .‬הרביתי לקרוא‬ ‫ספרות היסטורית ופוליטית‪ ,‬בעיקר בתחום הלא־בדיוני‪ ,‬והשקעתי מאמצים גם בלימוד אנגלית ‪ -‬שפה‬ ‫שלפני כן היתה לדידי כמעט בחזקת תעלומה‪ .‬ידעתי שקודמי‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬העדיפו להסתייע‬ ‫במתורגמנים‪ ,‬אבל חשבתי שיושב ראש הכנסת צריך לרוץ באנגלית בעצמו‪.‬‬ ‫והיו המבקרים שפקדו את לשכתי )הגדולה ביותר והמרשימה ביותר מכל הלשכות שעמדו אי־פעם‬ ‫לרשותי(‪ .‬מיעוטם היו חברי כנסת שרצו להתפטר ובאו להודיעני על כך באורח רשמי‪ .‬בלי שום קשר‬ ‫לשיוכם המפלגתי‪ ,‬תמיד הצטערתי על הביקורים הללו‪ .‬בירכתי מוחי קיננה תחושה של מנהל מועדון‬ ‫שחבריו נושרים ממנו‪ ,‬ומובן שלא רוויתי נחת מכך‪ .‬אני זוכר במיוחד שני חברי כנסת‪ ,‬שרים‬ ‫לשעבר‪ ,‬שבאו להודיע על פרישתם‪ :‬חיים יוסף צדוק‪ ,‬שהיה שר המשפטים בתקופת כהונתה של‬ ‫הכנסת השמינית‪ ,‬ואהרן ידלין‪ ,‬שהיה שר החינוך והתרבות באותה תקופה עצמה‪ .‬שניהם‪ ,‬אנשים‬ ‫בעלי שיעור קומה‪ ,‬הסבירו לי בנפרד כי הם חשים שאין טעם בהמשך חברותם בכנסת; אין בכוחם‬ ‫להשפיע ואין להם מה לעשות‪ .‬היטבתי להבינם אז ‪ -‬ואולי עוד יותר מכך עכשיו‪ ,‬גם אם סדר היום‬ ‫שלי גדוש ‪ -‬ואמרתי לעצמי שהכנסת תהיה דלה יותר‪ ,‬אפורה יותר‪ ,‬בלעדיהם ויש למצוא דרך לשמר‬ ‫את הניסיון והידע שלהם ושל כמותם‪.‬‬ ‫היו הקומוניסטים‪ ,‬בעיקר הערבים שביניהם‪ ,‬שבאו בקביעות לקבול בפרוטרוט נגד כל רמז למה‬ ‫שנראה להם כפגיעה אפשרית‪ ,‬ולו גם זעירה ביותר‪ ,‬בחופש הדיבור שלהם‪ .‬היו גם נציגי אגודת‬ ‫ישראל עטורי הזקן ולובשי השחורים‪ .‬באולם המליאה לא היה שום חבר כנסת קולני מהם ‪ -‬תמיד הם‬ ‫ניצבו על רגליהם‪ ,‬מחו‪ ,‬תבעו והזהירו ‪ -‬אבל כשנכנסו ללשכת היושב־ראש נהגו בשיא האדיבות‬ ‫והכבוד‪ .‬לעולם מקפידים על הופעתם‪ ,‬מדקדקים בטיפוח הזקן ובצחצוח הנעליים‪ ,‬לעולם מתנצלים על‬ ‫ההטרדה ‪ -‬ותמיד ששים לוויכוח מתמשך על עניינים תקציביים‪.‬‬ ‫והיו המבקרים השגרתיים‪ ,‬שלא באו לדון בעניינים של ממש אלא רק להחליף דעות על כוס תה או‬ ‫ספל קפה‪ .‬אחד מהם היה ישראל ישעיהו‪ ,‬מי שקדם לי בכהונת יושב ראש הכנסת‪ .‬ישעיהו‪ ,‬ממנהיגי‬ ‫העדה התימנית ומבכירי מפלגת העבודה‪ ,‬שלא זכה להיכלל ברשימת המערך לכנסת התשיעית‪ ,‬שמח‬ ‫מאוד על האפשרות לקפוץ מפעם לפעם ללשכתי‪ ,‬כדי להתלונן על עמיתיו וגם לדבר בגעגועים‪,‬‬ ‫בעברית המוזיקלית הנפלאה שלו‪ ,‬על בן־גוריון ועל הדרך הנכונה לניהול העניינים‪ .‬הוא היה חסיד‬

‫נלהב של רעיון הבית העליון והסביר כי המוסד הזה יוכל לדון בצורה יסודית יותר‪ ,‬נינוחה יותר‪,‬‬ ‫בנושאים חיוניים שעל סדר היום הלאומי‪ .‬זה יועיל לכנסת ולמדינה‪ ,‬נהג לומר‪ ,‬וייתכן שהצדק היה‬ ‫איתו‪.‬‬ ‫המאורע החשוב ביותר בתקופת כהונתי כיושב ראש הכנסת ‪ -‬ואולי בכל תולדותיה של הכנסת עד‬ ‫כה ‪ -‬היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬ביקורו של הנשיא המצרי אנואר סאדאת‪ .‬בשתי היממות שחלפו לאחר שמטוסו‬ ‫נחת בישראל‪ ,‬במוצאי שבת ‪ 19‬בנובמבר ‪ ,1977‬נפתח עידן חדש בהיסטוריה של המזרח התיכון‪.‬‬ ‫לראשונה מאז הקמת המדינה יכלו הישראלים לשקול ברצינות את האפשרות של שלום כמעט לאלתר‬ ‫ שלום אמיתי‪ ,‬משמע לא הסדר אקדמי תיאורטי כזה או אחר האמור להיכנס לתוקף במועד מרוחק‪,‬‬‫בנסיבות כאלה וכאלה‪ ,‬אלא שלום שישנה את חייו של כל אחד מאיתנו‪ ,‬ישתקף בהיעדר סכנה ויפתח‬ ‫אופקים חדשים‪ ,‬בפועל ובמובנים אחרים‪ .‬עצם הדרמה‪ ,‬הפתאומיות‪ ,‬המגנטיות שקרנה מאישיותו של‬ ‫סאדאת ‪ -‬כל אלה כפו על הציבור‪ ,‬לא רק קראו לו‪ ,‬לטפח תקוות חדשות ולצייר לנגד העיניים מחזה‬ ‫של איבה הנדחקת מפני יחסי שכנות וידידות‪ ,‬ברוח ההצעות שישראל העלתה בפני מדינות ערב מיום‬ ‫הקמתה‪ ,‬מבלי לזכות במענה חיובי‪.‬‬ ‫חלפו יותר מחמש־עשרה שנה מאז האופוריה של ביקור סאדאת‪ .‬רבים מהשחקנים הראשיים כבר‬ ‫ירדו מהבמה‪ ,‬והבמה עצמה הועמה במידה ניכרת‪ .‬הרבה ציפיות ישראליות שצצו במהלך הפגישה‬ ‫המדהימה ההיא התנפצו‪ ,‬נולדו מחדש‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬ידענו אכזבות רבות והיעדר מדאיב של סימטריה‬ ‫ביחס לצורה ולתוכן‪ ,‬שנראו לנו כמתאימים ליחסים החדשים בין שתי המדינות‪ .‬לא רווינו נחת‬ ‫מהגישה הנוקשה של המצרים במשא ומתן איתנו‪ .‬וקהיר עדיין לא מילאה את כל מה שנתבע ממנה‬ ‫בחוזה השלום‪ ,‬שנחתם בוושינגטון במרס ‪ ,1979‬אף על פי שישראל עמדה בכל ההתחייבויות‬ ‫הנגזרות ממנו‪ ,‬קשות ככל שהיו‪ .‬אבל הדבר העיקרי שהניע את סאדאת‪ ,‬שהצית בו את הרצון לפעול‬ ‫והנחה אותו לסכן את חייו שלו ואת מעמדה של מצרים בעולם הערבי‪ ,‬ההבטחה של "לא עוד‬ ‫מלחמה" ‪ -‬כפי שחזר והזכיר שוב ושוב בארבע השנים שנותרו לו לחיות ‪ -‬אלה שרדו אחריו‪ ,‬אות‬ ‫ועדות לכך שמאמציו לא היו לשווא‪ ,‬לא מנקודת ראותה של ישראל‪ ,‬ובוודאי לא מבחינתה של‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫אפילו כיום אין לי ביטוי טוב יותר מ"רעידת אדמה"‪ ,‬כדי לתאר את המראה של סאדאת ברדתו מן‬ ‫המטוס בנמל התעופה בן־גוריון‪ ,‬המעוטר כולו בדגלי מצרים וישראל‪ .‬החיזיון של שליט המדינה‬ ‫הערבית הגדולה ביותר לוחץ את ידיהם של הנשיא קציר‪ ,‬ראש הממשלה בגין‪ ,‬השרים משה דיין‬ ‫ואריאל שרון )שניהלו מלחמות נגדו והנחילו לו מפלות(‪ ,‬עמיתיהם לממשלה והרבנים הראשיים‪,‬‬ ‫חיוכו הרחב כלפי גולדה מאיר‪ ,‬שלא פגש מעולם לפני כן ובכל זאת זיהה אותה כהרף עין ‪ -‬אלה היו‬ ‫כמעט שלא מן העולם הזה‪ .‬הציבור וכלי התקשורת יצאו מגדרם‪ .‬העיתונים פרסמו מהדורות‬ ‫מיוחדות‪ ,‬בכותרות שהקבילו את פני סאדאת בשפתו‪ .‬גברים‪ ,‬נשים וטף המתינו לשיירה שלו בכל‬ ‫מקום שנועד לה‪ ,‬כדי להעיף מבט באיש‪ ,‬להריע לו‪ ,‬אולי אפילו למחות דמעה של אושר‪ ,‬התרגשות‬ ‫ותשוקה עזה לשלום‪ .‬שום דבר שאכתוב על הערגה שנמצא לה ביטוי למראה סאדאת לא יוכל לגלוש‬ ‫להגזמה‪ .‬והוא הדין בדאגה ובצינה הגוברות והולכות שתקפו אותי למשמע נאומו בכנסת‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬בתוך רוממות הרוח היה עלינו‪ ,‬בכנסת עצמה‪ ,‬להשקיע מאמץ ארגוני מן הסוג השמור‬ ‫בדרך כלל לשעת חירום לאומית‪ .‬הכול בכול‪ ,‬ניתנו לנו שני ימי עבודה‪ ,‬שביניהם חצצה שבת‪,‬‬ ‫להשלמת ההכנות לישיבה החגיגית בהשתתפותו של סאדאת‪ .‬ביומיים הללו היה על מזכיר הכנסת‬ ‫וצוותו‪ ,‬על הסיעות השונות‪ ,‬על משמר הכנסת‪ ,‬על הסגל הטכני ועלי לדאוג לפריסה‪ ,‬להדרכה‪,‬‬ ‫לחזרות‪ ,‬ללימוד הפרוטוקול ולהקפדה מלאה על קיומו‪ ,‬לסידורי ביטחון‪ ,‬וכמובן גם לכל צורכי‬ ‫התקשורת‪ ,‬שלעולם אינם באים על סיפוקם‪ .‬אפילו שמה הרשמי של המדינה השכנה היה נושא‬ ‫להתלבטויות ולדיונים ממושכים; האם יש לומר ולכתוב בכל מקום ‪ -‬בהכרזות הרשמיות‪ ,‬בהרמות‬ ‫הכוס ובהזמנות לאירועים ‪" -‬הרפובליקה הערבית של מצרים" או שאפשר להסתפק ב"מצרים"?‬ ‫לאחר שהוכרעה הסוגיה הזאת והתברר שדי ב"מצרים"‪ ,‬התעוררה‪ ,‬כמובן‪ ,‬השאלה הקשה מכולן‪ :‬מי‬ ‫ייכלל ברשימת המוזמנים‪ ,‬המוגבלת מאוד בגלל מספר המקומות באולם המליאה וביציעים‪ ,‬ומי ייאלץ‬ ‫להסתפק בצפייה בטלוויזיה?‬ ‫למרבה הפלא התממשה תוכנית הביקור במלואה‪ .‬השכם בבוקר יום ראשון‪ 20 ,‬בנובמבר‪ ,‬יצא‬ ‫סאדאת לתפילה במסגד אל־אקצא‪ ,‬על הר הבית‪ ,‬ומאוחר יותר ביקר במוסד "יד ושם" וחלק כבוד‬ ‫לחללי השואה‪ ,‬כמנהגם של כל ראשי המדינות המבקרים בארץ‪ .‬אחר הצהריים נכנס בשערי הכנסת‪,‬‬ ‫ושם קידמתי את פניו‪ .‬צפיתי בו כשסקר את משמר הכבוד והניח זר לרגלי האנדרטה לחללי מערכות‬ ‫ישראל‪ .‬התבוננתי באש התמיד הדולקת שם‪ ,‬באורח הנכבד‪ ,‬הניצב לפניה דומם בחליפתו השחורה‪,‬‬ ‫ותהיתי‪ ,‬כפי שתהו מן הסתם רוב הישראלים‪ ,‬מה המחשבות הרצות במוחו ברגע זה‪ .‬פניו של סאדאת‬ ‫לא הסגירו אותן כהוא זה‪ .‬עברנו ללשכתי לשיחת נימוסין )"הייתי בעצמי יושב ראש הפרלמנט במשך‬ ‫זמן רב‪ .‬עבודה קשה‪ ",‬אמר לי(‪ ,‬ובשעה ארבע בדיוק נכנסנו אל האולם ‪ -‬הנשיא סאדאת‪ ,‬הנשיא‬ ‫קציר ואנוכי‪.‬‬ ‫היו כמה קווי דמיון בין סאדאת ובין בגין‪ ,‬ודומה היה עלי שהקווים הללו נחשפו בנאומים שנשאו‬ ‫השניים ביום ההוא‪ .‬שניהם חתרו לשלום ושניהם היו אנשים דתיים‪ .‬הלאומיות העזה שלהם נגזרה‬ ‫מתחושת שליחות‪ ,‬ששורשיה היו נעוצים בכתבי הקודש של כל אחד מהם‪ ,‬וממילא ברוח שפיעמה‬ ‫באבות אבותיהם‪ .‬הם דיברו ברהיטות‪ ,‬איש־איש בדרכו שלו‪ ,‬והרבו להזכיר את הבורא ולצטט מן‬ ‫הקוראן ומן התנ"ך‪ ,‬בהתאמה‪ .‬שניהם נדרשו בתום נאומיהם לדברי הנביא זכריה‪" :‬והאמת והשלום‬ ‫אהבו"‪.‬‬ ‫סאדאת טרח להסיר כל ספק ביחס לכוונותיו ולמחיר השלום‪ .‬נסיגה ישראלית מלאה לגבולות‬ ‫‪ 1967‬היתה‪ ,‬לדידו‪ ,‬תנאי בל יעבור לכל התפייסות‪ .‬הוא הצהיר מפורשות שלא ייתכן שלום בעת‬ ‫ובעונה אחת עם "כיבוש אדמתו של הזולת" )והתעלם בכך כמובן מהרבה תקדימים היסטוריים‬ ‫להסכמי שלום ששינו גבולות(‪ .‬הנימה שעמדה ביסוד נאומו של בגין היתה פשרנית יותר‪ ,‬נחרצת‬ ‫פחות‪ .‬הוא דיבר על נכונותו להזמין לאלתר לירושלים את נשיא סוריה ואת חוסיין מלך ירדן‪ ,‬על‬ ‫פתיחת הגבולות בין שתי הארצות לתנועה חופשית‪ ,‬והזכיר גם את השואה ואת ההיסטוריה היהודית‪.‬‬ ‫הצלילים המיליטנטיים שלו נשמעו רק בעת שכפר בכך שישראל כבשה את "אדמתו של הזולת"‪" .‬לא‬ ‫אדוני‪ ",‬רעם קולו‪" ,‬לא נטלנו שום ארץ נוכרייה‪ .‬שבנו למולדתנו‪ ".‬אבל‪ ,‬כך אמר‪" ,‬ננהל את המשא‬

‫ומתן כשווים עם שווים‪ .‬אין מנצחים ואין מנוצחים‪ .‬כל עמי האזור שווים וכולם יתייחסו איש אל‬ ‫רעהו בכבוד‪ ".‬הדובר השלישי היה מנהיג האופוזיציה שמעון פרס‪ ,‬וכיוון שהאופוזיציה לא התנגדה‬ ‫לשלום לא נותר לו אלא להביע תקווה כי המשא ומתן‪ ,‬לכשייפתח ובאשר ייפתח‪ ,‬יוכתר בהצלחה‪.‬‬ ‫חוזה השלום בין ישראל ומצרים נחתם בסופו של דבר על מדשאת הבית הלבן במרס ‪ .1979‬הסכמי‬ ‫קמפ־דייוויד‪ ,‬שעליהם התבסס החוזה הזה‪ ,‬נמצאו בלב התקוות הישראליות לעתיד‪ .‬ככל שהיו‬ ‫רחוקים מן האידיאל‪ ,‬כן התגלמה בהם הנוסחה הממשית ביותר‪ ,‬המבטיחה ביותר‪ ,‬להשגת שלום‪,‬‬ ‫אולי אפילו נורמליזציה ‪ -‬לא עם העולם הערבי‪ ,‬אבל לפחות עם המדינה הגדולה ביותר‪ ,‬החזקה‬ ‫ביותר ובעלת ההשפעה הרבה ביותר בתוכו‪ .‬המשא ומתן הנפתל והמייגע התנהל בין בגין‪ ,‬סאדאת‪,‬‬ ‫ג'ימי קרטר וצוותיהם )במשלחת הישראלית נכללו גם השרים דאז משה דיין ועזר ויצמן( בסימן של‬ ‫עיקשות וכובד ראש‪ .‬ראשיתו היתה מיד לאחר הביקור של סאדאת בירושלים‪ ,‬אבל נדרשו‬ ‫שישה־עשר חודשים כדי להביאו אל קו הגמר‪.‬‬ ‫דומני שראוי להזכיר לקורא בנקודה זו את תמציתם של "הסכמי המסגרת" שהושגו בקמפ דייוויד‪,‬‬ ‫מעון הנופש של נשיא ארצות הברית‪ ,‬בתום דיונים אינטנסיביים בימים ‪ 17-5‬בספטמבר ‪.1978‬‬ ‫בתוכם נכללו הנחיות לא רק לכינון שלום בין ישראל ומצרים‪ ,‬אלא גם ליישוב הסכסוך בין ישראל‬ ‫ואותן שכנות ערביות שלה הנכונות לשאת ולתת על בסיס דומה ‪ -‬וכן היה בהם כדי להציע פתרון‬ ‫מוגדר‪ ,‬מרחיק לכת‪ ,‬למה שקרוי "הבעיה הפלסטינית"‪.‬‬ ‫ב"הסכם המסגרת לכריתת חוזה שלום בין ישראל ומצרים" דובר על "החלתה המלאה של ריבונות‬ ‫מצרית" בסיני "עד לגבול הבינלאומי המוכר בין מצרים ובין ארץ ישראל המנדטורית" ועל הסגת‬ ‫הכוחות המזוינים של ישראל מכל שטח בתחום זה‪ .‬לבד מכך נכללו במסמך סעיפים מפורטים על‬ ‫הצבת כוחות של האו"ם באזורי גבול שונים‪ ,‬על תנאי המימוש של ההסכם בתוך שנתיים‪-‬שלוש מיום‬ ‫החתימה ועל זכויות השיט החופשי של אוניות ישראליות בנתיבי מים בינלאומיים כדוגמת תעלת‬ ‫סואץ‪ ,‬מצרי טיראן ומפרץ אילת‪ .‬עוד נזכרו שם "סלילת כביש בין סיני ובין ירדן‪ ,‬ליד אילת‪ ,‬שבו‬ ‫יובטח מעבר חופשי לצורכי שלום‪ ,‬למצרים ולירדן" ונקבע במפורש‪ ,‬כי "לאחר שייחתם חוזה‬ ‫השלום‪ ,‬ולאחר שתושלם נסיגת הביניים‪ ,‬יכוננו יחסים נורמליים בין מצרים ובין ישראל‪ ,‬ובכללם‬ ‫הכרה מלאה‪ ,‬לרבות יחסים דיפלומטיים‪ ,‬יחסי כלכלה ותרבות‪ ...‬והגנה הדדית על אזרחים באמצעות‬ ‫הליכי משפט הוגנים"‪" .‬המסגרת לשלום במזרח התיכון" מעורפלת יותר‪ ,‬מותירה מרחב ניכר למשא‬ ‫ומתן‪ ,‬אבל מטילה על ישראל אחריות גדולה יותר ותובעת ממנה בבירור קורבן נכבד‪ .‬חשוב מכול‪,‬‬ ‫במסמך הזה הונחה תשתית תיאורטית לרשות מִנהל עצמי )מועצה מנהלית( ביהודה‪ ,‬שומרון וחבל‬ ‫עזה‪ ,‬לתקופת מעבר בת חמש שנים‪ .‬במרוצת התקופה הזאת ינהלו התושבים המקומיים )קרי‪,‬‬ ‫הערבים הפלסטינים( את חייהם ואת ענייניהם המנהליים‪ ,‬וכן "תהא נסיגה של כוחות מזוינים‬ ‫ישראליים‪ ,‬ותהיה פריסה מחדש של הכוחות הישראליים שיישארו‪ ,‬לאזורי ביטחון שיפורטו"‪ .‬עתידם‬ ‫של השטחים האוטונומיים האלה ומעמד הקבע שלהם אמורים להיקבע באמצעות משא ומתן בין נציגי‬ ‫מצרים‪ ,‬ישראל וירדן ו"נציגים נבחרים" של התושבים‪ ,‬שתכליתו להוליד חוזה שלום בין ישראל‬ ‫וירדן‪.‬‬

‫עיון בנוסח המדויק של הסכמי קמפ דייוויד מזמן לקורא חוויה מאלפת; בין שאר דברים‪ ,‬ההסכמים‬ ‫האלה מנוסחים‪ ,‬אולי באורח בלתי־נמנע‪ ,‬כך שאין בהם שום התייחסות לעבר‪ ,‬עד כדי כך שהסכסוך‬ ‫מצטייר כאילו כל הצדדים חולקים שווה בשווה באחריות לו וכאילו נולד זה מקרוב‪ .‬על כל פנים‪,‬‬ ‫נקל לעמוד על מסקנה מעשית אחת‪ ,‬העולה מן השורות בבהירות מדכאה‪ :‬הוויתורים שעשתה ישראל‬ ‫כלפי מצרים במישרין‪ ,‬בחוזה השלום‪ ,‬ובראש ובראשונה החזרת תשעים אחוז מהשטחים שהוחזקו‬ ‫בידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים )על המרץ‪ ,‬הכספים והתקוות שהושקעו בהם(‪ ,‬לא הספיקו‪ .‬אם‬ ‫ישראל חפצה בערובה לשלום ‪ -‬באותה זכות טבעית יסודית הנתונה לכל בני העולם החופשי ‪ -‬הנה‬ ‫נתבע ממנה להתעלם מן התביעה היהודית המתמדת לחזקה בארץ ישראל‪ ,‬אולי אפילו להתכחש לה‬ ‫לחלוטין‪ .‬דומני שיש לייחד לכך מחשבה בימים אלה של ‪ .1993‬בחודשים שחלפו בין החתימה על‬ ‫הסכמי המסגרת ובין חתימת חוזה השלום נוספו להסכמים האמורים עוד נספחים וסעיפים ומכתבי‬ ‫הבהרה מסוגים שונים‪ ,‬אבל הדברים הנזכרים לעיל מייצגים את התמצית‪ ,‬את לב ההסכמים כפי‬ ‫שבגין הביאם לאישור הכנסת‪.‬‬ ‫כיוון שלא כיהנתי אז כחבר הממשלה‪ ,‬לא הייתי צד לדיונים בקמפ דייוויד וגם לא עודכנתי באורח‬ ‫בלתי־רשמי בהשתלשלות השוטפת של הנסיגות הרבות ‪ -‬ושל ההישגים השכיחים פחות‪ .‬כעובדה‪,‬‬ ‫שהיתי בדנמרק )בראש משלחת פרלמנטרית( והוכיתי בתדהמה כשלמדתי כי ממשלת ישראל הסכימה‬ ‫לנסיגה מלאה מסיני‪ ,‬בכפוף לאישור הכנסת‪ ,‬ובכלל זה לפינוי מלא של פתחת רפיח על היישובים‬ ‫החקלאיים המשגשגים ועל העיר הצעירה ימית‪ ,‬שפרחו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬בחולות המדבר‪ .‬התקשיתי‬ ‫להאמין לכך שבגין השלים אפילו עם האפשרות לעקירה ולחיסול של היישובים היהודיים הללו‪.‬‬ ‫המתנתי בציפייה דרוכה להצבעה בכנסת על החלטה שנראתה לי אז )ועודנה נראית לי היום( שגויה‬ ‫מעיקרה וגם כתקדים הרה אסון‪ .‬כשהגיעה שעתה של ההצבעה‪ ,‬נותרה בפני רק אפשרות אחת‪:‬‬ ‫נמנעתי ‪ -‬בידיעה ברורה שבגין יתרעם על כך‪ .‬לא התנגדתי לשלום )וכל האשמה כזאת המוטחת‬ ‫לעברי היא בראש ובראשונה מטופשת(‪ ,‬וגם לא לעיקר התוכן של הסכמי המסגרת )ושל חוזה השלום‬ ‫לאחר מכן(‪ .‬אבל חשבתי כי הימנעות מהצבעה בעד עקירה כפויה של יישובים יהודיים היא המזער‬ ‫שאוכל לעשות כדי להישאר נאמן לעצמי‪ .‬הייתי שב ומצביע בדרך זו אילו נקלעתי לסיטואציה דומה‬ ‫או לכל גרסה שלה‪.‬‬ ‫נשאלתי לא אחת מה הייתי עושה אילו נמצאתי במקומו של בגין‪ .‬ספקולציות נראות לי חסרות כל‬ ‫חשיבות‪ ,‬אבל ייתכן שבמקרה הזה יש בהן מידה של רלוונטיות‪ .‬ייתכן אפוא שלא הייתי מתאמץ כל‬ ‫כך לדחוק את הקץ ומוכן להשהות את השגתו של חוזה השלום בצורתו הסופית‪ ,‬חרף הכעס של נשיא‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬חרף התביעות של המצרים‪ ,‬חרף הלחץ והפרגמטיות של היועצים שמסביבי‪ .‬אינני‬ ‫מוציא מכלל אפשרות שהמצרים היו מוותרים בסופו של דבר בשאלת היישובים בפתחת רפיח;‬ ‫עובדה היא שהנושא לא יושב סופית אפילו בקמפ דייוויד‪ .‬אבל מי יודע? לניחושים ולביקורת שלאחר‬ ‫מעשה אין שום תכלית‪ .‬מעבר לעקרונות שיש לכל אחד מאיתנו עומדות גם אישיותו ותגובות הגומלין‬ ‫שלו עם זולתו וסביבתו‪ .‬הכרתי את השחקנים הראשיים בדרמה ההיא‪ :‬את בגין וויצמן היטב‪ ,‬פחות‬ ‫מכך את דיין; ראיתי את סאדאת מקרוב‪ ,‬בפעולה‪ ,‬והייתי עתיד להיפגש עם הנשיא קרטר ולעמוד‬

‫באורח בלתי־אמצעי על קרירותו כלפינו‪ ,‬על רוגזו לנוכח היסוסינו‪ ,‬על מנהגו הנינוח עם המצרים‪,‬‬ ‫שהקלו על חייו מפני שדרשו הכול‪ ,‬בשונה מהישראלים‪ ,‬שדנו והתווכחו על כל מילה בכל סעיף‪,‬‬ ‫מפני שלקחי העבר לימדו אותם בבירור כי ישראל והעם היהודי שילמו ביוקר רב על סימני פיסוק‬ ‫שגויים‪ ,‬על ניסוחים לא־ברורים ועל הבדלים קלילים בפרשנות של מסמכים‪.‬‬ ‫הסכמי קמפ דייוויד לא היו עניין משני לשום גורם שהיה מעורב בהם‪ ,‬אבל בין הצדדים התגלעו‬ ‫חילוקי דעות מהותיים בנוגע לחשיבות הגלומה בהם‪ .‬מבחינתם של האמריקאים‪ ,‬ההסכמים הללו‬ ‫ייצגו לא רק את כוחה ואת השפעתה של ארצות הברית במזרח התיכון‪ ,‬על כל ההשתמעויות‬ ‫הגלובליות הנובעות מכך; היה בהם גם כדי לרומם ולהעמיק את היוקרה האישית של נשיא נמרץ‬ ‫וחסר לאות‪ ,‬שלא התברך בהרבה הישגים אחרים‪ .‬מנקודת הראות של מצרים‪ ,‬ההסכמים הביאו עמם‬ ‫את הברכה של ביסוס הקשרים עם ארצות הברית‪ ,‬שסאדאת קיווה מעומק לבו כי יגאלו את מצרים‬ ‫מן העוני הנורא שלה וישקמו את גאוותה ואת ביטחונה העצמי‪ ,‬לאחר המפלות שספגה מישראל‬ ‫בשדות הקרב‪ .‬רק לדידנו‪ ,‬התולדה של ההסכמים יכלה להשפיע במישרין‪ ,‬בצורה רדיקלית‪ ,‬אולי‬ ‫אפילו לתמיד‪ ,‬על הקיום עצמו‪ ,‬וההתמקחות המתישה נסבה אפוא על שרידות לאומית‪ ,‬פשוטו‬ ‫כמשמעו‪.‬‬ ‫בדומה למשא ומתן על הסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬גם הדיון בכנסת בעניין זה היה לוהט‪ ,‬קשה‪ ,‬לעתים מר‬ ‫ ומתמשך‪ .‬ב־‪ 25‬בספטמבר זימנתי את חברי הבית לישיבה מיוחדת בעיצומה של הפגרה‪ .‬בגין היה‬‫רשאי על פי החוק להסתפק בהחלטת הממשלה על אישור הסכם המסגרת ‪ -‬ויום לפני כן אכן העביר‬ ‫את ההחלטה הזאת בממשלה ברוב מרשים‪ ,‬הגם שלא פה אחד ‪ -‬אבל השיקול הפוליטי הכתיב לו‬ ‫לבקש גם את ברכתה של הכנסת‪ .‬עכשיו התבקשנו לאמץ את שני הסכמי המסגרת ולהסכים לפינוי‬ ‫היישובים הישראליים בסיני ולהקמתם מחדש‪ ,‬מעבר לקו הגבול המנדטורי‪ ,‬בהנחה שכל שאר‬ ‫ההיבטים של ההסכם עם מצרים יסתדרו באורח שיניח את הדעת‪.‬‬ ‫ישיבת הכנסת הצריכה שמונה־עשרה שעות‪ ,‬במשך יומיים‪ .‬במהלכה נשמעו שמונים נאומים‪ ,‬אך‬ ‫כל מאה ועשרים החברים הגיעו להצבעה‪ .‬שמונים וארבעה מהם תמכו בהצעת הממשלה‪ ,‬תשעה־עשר‬ ‫הצביעו נגדה ושבעה־עשר נמנעו‪ .‬לא רוויתי נחת מאריכות הדיון ומן החזרה הבלתי־נמנעת של‬ ‫הנואמים על דברים שהשמיעו קודמיהם‪ ,‬אבל קשה מאלה היתה הידיעה שבחוץ מפגינים יהודים נגד‬ ‫עקירת היישובים ‪ -‬והמשטרה בולמת אותם‪ ,‬כראוי וכנדרש ‪ -‬ואילו אני יושב בכנסת פנימה‪ ,‬בכורסת‬ ‫היושב־ראש‪ ,‬ואיני יכול לקרוא דרור לרגשותי אלא בהימנעות של מחאה‪.‬‬ ‫ב־‪ 13‬במרס ‪ 1979‬קיימה הכנסת ישיבה מיוחדת בהשתתפותו של הנשיא ג'ימי קרטר‪ .‬בחששו מפני‬ ‫ההיקלעות של המשא ומתן למבוי סתום‪ ,‬מהקשחת היחסים בין בגין וסאדאת ומפני מה שנראה לו‬ ‫כ"אובסטקרציוניזם" של בגין‪ ,‬החליט קרטר לדחוף את העגלה בעצמו ויצא למזרח התיכון‪,‬‬ ‫לדיפלומטיית דילוגים בין ישראל ומצרים‪ ,‬שכללה הופעה אישית ונאום בכנסת‪ .‬היתה זו פגישתו‬ ‫השנייה של הבית‪ ,‬בתקופת כהונתי‪ ,‬עם ראש מדינה זרה‪ .‬המנגנון הופעל‪ ,‬הפרוטוקול שב ונלמד‪,‬‬ ‫והישיבה החלה בכל גינוני הטקס הדרושים‪ .‬נכנסתי בחברת הנשיא קרטר ונשיא מדינת ישראל יצחק‬ ‫נבון אל אולם המליאה‪ ,‬שהיה מלא על גדותיו‪ .‬גברת קרטר‪ ,‬גברת נבון וגברת בגין כבר נמצאו בתא‬

‫הנשיא ביציע‪ .‬לא הרחק מהן‪ ,‬ביציע השמור לאישים רמי־מעלה‪ ,‬ישבה הפמליה של קרטר‪ :‬מזכיר‬ ‫המדינה האדיב סיירוס ואנס‪ ,‬מ"כוכבי" קמפ דייוויד‪ ,‬יועצו של קרטר לביטחון לאומי‪ ,‬זביגנייב‬ ‫בז'ז'ינסקי‪ ,‬השגריר סמואל לואיס ואחרים‪ .‬נשמעה אפילו תרועת חצוצרה חגיגית‪ ,‬לקדם רשמית את‬ ‫פניו של הנשיא האורח בעת שהתיישב לימיני‪ .‬אבל האווירה באולם היתה מתוחה‪ .‬גם אני הייתי‬ ‫מתוח‪ ,‬כולי תקווה שחברי הבית יניחו לפחות לנשיא ארצות הברית לסיים את נאומו בן עשרים‬ ‫הדקות בלי שום קריאות ביניים‪ .‬התקווה הזאת לא נכזבה‪ ,‬אבל לא בגין ולא מנהיג האופוזיציה‬ ‫שמעון פרס‪ ,‬שהיו שני הדוברים היחידים בישיבה‪ ,‬לא נמלטו מהפרעות שכאלו‪.‬‬ ‫כשהאזנתי לנשיא קרטר‪ ,‬יכולתי לחוש באי־הסבלנות שגילה כלפי ה"קשיחות" של ישראל )ושל‬ ‫בגין( וברצון הברזל שלו להפעיל את תוכנית השלום האמריקאית בחלק זה של העולם‪ .‬מן המילים‬ ‫שבחר‪ ,‬מן החלוקה הלא־שווה של השבחים בין מצרים וישראל‪ ,‬מן הערבויות וההתחייבויות שהציג‪,‬‬ ‫התברר לי עד כמה המעיט להבין ולהשיג את הדילמות הגורליות שניצבו נוכח פניו של בגין כנציג‬ ‫ישראל‪ ,‬או את סדר הגודל של ספקותינו ביחס להיבטים שונים של האוטונומיה המוצעת ולזיקה )או‬ ‫"לינקג'"‪ ,‬בכינוי שהלך והשתרש באותם ימים( בינה ובין חוזה השלום‪ .‬חוששני שלא ירד לעומק‬ ‫הצורך הישראלי בהצהרה מחייבת על עדיפותו של חוזה זה על פני כל התחייבות מצרית למדינות‬ ‫ערב בכל מקרה של סכסוך מזוין בינן ובין ישראל‪ .‬בוודאי לא התרגש מן החרדה שהתעוררה אצלנו‬ ‫בעקבות התביעה המצרית לפתוח לשכת קישור בעזה ‪ -‬ומכל מה שהיה אמור לבוא בהמשך לכך‪.‬‬ ‫ומבחינתו של קרטר‪ ,‬כל ההסתייגויות הללו היו רק דוגמאות לפלפול ישראלי‪ ,‬לדאגות חסרות‬ ‫שחר שהועלו רק כדי לדחות ולהתחמק‪ .‬מבחינתו של בגין ‪ -‬כמשפטן‪ ,‬כיהודי לאומי‪ ,‬כסתם יהודי ‪-‬‬ ‫כל אחד מהדברים האלה היה תפר רופף עד כדי סכנה‪ ,‬שכל משיכה יכלה להביא לפרימתו יחד עם‬ ‫הבגד כולו‪ .‬הפרשנויות של השניים להסכמי קמפ דייוויד היו לעתים כה מנוגדות‪ ,‬עד שהיה יסוד‬ ‫לחשוב כאילו הם חתמו על מסמכים שונים‪ .‬לימים הזדמן לי לראותם בעבודה משותפת; כל דבר היה‬ ‫שנוי במחלוקת ועורר ויכוחים מרים‪ .‬לא היה אפשר להסתיר או להגביל את אי־ההתאמה ביניהם‪.‬‬ ‫במבט לאחור‪ ,‬מובטחני שאילו זכה קרטר לעוד ארבע שנות נשיאות‪ ,‬הוא היה מקשיח מאוד את‬ ‫עמדתו ואת לבו בכל הנוגע לישראל‪ .‬על פשרה וטבעה של התפתחות כזאת יכולתי לעמוד במרוצת‬ ‫הזמן‪ ,‬כאשר נעשיתי‪ ,‬במובן הסמלי והממשי כאחד‪ ,‬למכשול בדרכו של נשיא אמריקאי אחר‪ ,‬שהיה‬ ‫נחוש כלפינו במידה דומה‪.‬‬ ‫אולי היה זה ביש מזל שהנשיא קרטר‪ ,‬בהיותו נתון בעליל בהלך רוח לא אוהד כלפינו‪ ,‬חזה במופע‬ ‫מלא של מהומה פרלמנטרית‪ ,‬בביצועם של אחדים מ"נציגיה הנבחרים" של הדמוקרטיה הישראלית‪,‬‬ ‫שלא הניחו לבגין לומר שני משפטים ברציפות‪ .‬תביעתי התקיפה מהם לכבד את המעמד‪ ,‬שהגיעה‬ ‫בסופו של דבר להבעה גלויה של רוגז‪ ,‬לא הועילה‪ .‬כן לא עלה בידיו של בגין להפחית מן המבוכה‬ ‫כאשר פנה לקרטר ואמר בחיוך‪" :‬אתה רואה‪ ,‬אדוני הנשיא‪ ,‬עד מה יפה היא הדמוקרטיה שלנו‪ ".‬אולי‬ ‫שמח בלבו פנימה על כך שקרטר ראה במו עיניו כי בישראל רווחים פקפוקים רציניים ביחס להסכמי‬ ‫קמפ דייוויד‪ .‬הנשיא החזיר לו חיוך רחב‪ ,‬אבל הוא היה מקצוען בתחום הזה‪ ,‬ואני תהיתי כמה "יפות"‬ ‫נראות לו הצריחות של חברי כנסת קומוניסטים על כך שהאוטונומיה אינה אלא מסווה להמשך‬

‫הכיבוש וראש ממשלת ישראל מתמקח על אדמה על חשבון השלום‪ ,‬או עד כמה נהנה באמת למשמע‬ ‫הצווחות מקצה האגף השני בנוסח "סאדאת לא רוצה שלום‪ .‬הוא מרמה את כל העולם ואתה ]בגין[‬ ‫יודע זאת"‪ .‬בוודאי לא רווה נחת כשראה את גאולה כהן ‪ -‬לעת ההיא כבר הודיעה על פרישתה‬ ‫מהליכוד והקימה עם משה שמיר את סיעת בנא"י ‪ -‬מורחקת מהאולם‪ ,‬על פי הוראתי המפורשת‬ ‫)לאחר שקראתי לה שלוש פעמים לסדר(‪ ,‬ומבצעת אגב כך מחווה נוספת של מחאה הפגנתית‪ .‬היא‬ ‫קרעה פיסת נייר והכריזה בקול‪" :‬שלום לא יהיה‪ ,‬נפט לא יהיה‪ .‬זה יהיה מההסכם‪".‬‬ ‫בשעה ארבע לפנות בוקר‪ ,‬ב־‪ 22‬במרס ‪ ,1979‬סיימה הכנסת את הדיון בחוזה השלום עצמו‪ .‬זה היה‬ ‫הדיון הארוך ביותר בכל תולדותיה ‪ -‬עשרים ושבע שעות במשך יומיים‪ ,‬שבהן התבטאו כמעט כל‬ ‫חברי הבית‪ ,‬איש־איש במשך עשר דקות )למעט ראש הממשלה‪ ,‬שזכה ליותר מכך‪ ,‬ולהוציא אותי‪,‬‬ ‫שבתוקף תפקידי כיושב־ראש לא נטלתי חלק בוויכוח(‪ ,‬בשבחו או בגנותו של החוזה‪ .‬האם היה זה‬ ‫גילוי של עודף דמוקרטיה? כלום יש בכלל כדבר הזה? בתום הישיבה המרתונית‪ ,‬ואני מותש‬ ‫לחלוטין‪ ,‬שוב לא הייתי בטוח בטיב התשובה לשאלות הללו‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הפונקציות היחידות שנותרו‬ ‫למחוקקים הישראלים בכל הנוגע לחוזה השלום היו לדבר ולהצביע ‪ -‬כל השאר כבר סוכם ונקבע‬ ‫במקום אחר‪ .‬הוויכוח התמשך עוד ועוד‪ .‬רבים מהנואמים השמיעו את דברם בפני אולם ריק כמעט‬ ‫לחלוטין‪ .‬הטלוויזיה הישראלית שידרה את הוויכוח במלואו‪ ,‬היישר מאולם הכנסת ‪ -‬וזכורני שבשעה‬ ‫‪ 3:15‬לפנות בוקר לא יכולתי שלא לשאול את עצמי אם יש ברחבי הארץ ולו צופה אחד העוקב אחרי‬ ‫הדברת הזאת‪ ,‬שלכאורה אין לה קץ‪.‬‬ ‫הגיעה שעת ההצבעה‪ .‬תשעים וחמישה חברי כנסת הרימו את ידיהם למען אישורו של חוזה‬ ‫השלום‪ .‬שמונה־עשר הצביעו נגד‪ .‬שניים נמנעו )בכלל זה‪ ,‬אני עצמי(‪ .‬שלושה‪ ,‬אנשי מפלגת העבודה‬ ‫שהתנגדו להסכם‪ ,‬קיבלו היתר ממפלגתם להודיע על אי־השתתפותם בהצבעה‪ .‬שניים לא היו בבניין ‪-‬‬ ‫אחד שישב שבעה ואחד שהגיע‪ ,‬לא עלינו‪ ,‬לבית הכלא ועדיין לא הגיש את התפטרותו‪ .‬הקולות נמנו‪.‬‬ ‫הכרזתי על התוצאות‪ .‬אחד השרים טען שנפלה טעות במניין‪ .‬אבל אני ידעתי שלא היתה שום טעות‪,‬‬ ‫וחשבתי שמיצינו את ההליך המייגע הזה עד תום‪" .‬הישיבה נעולה‪ ",‬אמרתי‪ .‬אחר כך הכיתי בפטיש‬ ‫פעמיים ויצאתי הביתה‪ .‬הייתי אסיר תודה על כך שנפל בחלקי להיות משתתף שולי בדיון‪ ,‬אסיר‬ ‫תודה על כך שהסיפור תם‪ ,‬בלתי־רגוע ופסימי ביחס לחלק ניכר מחוזה השלום‪ ,‬ולא היה לי שמץ של‬ ‫מושג שבתוך שנה שוב לא יהיה אפשר להגדיר את מעורבותי כשולית כל כך‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1979‬פרש משה דיין מהממשלה ומתפקידו כשר החוץ וכעבור זמן מה מינה אותי בגין‬ ‫למחליפו‪ .‬מכאן ואילך היו הסכמי קמפ דייוויד עתידים למלא תפקיד מרכזי ומעיק בחיי‪ .‬בצאתי‬ ‫מלשכת יושב ראש הכנסת חשתי מידה של צער‪ ,‬שעמדה בניגוד מסוים להיסוסי לפני כניסתי ללשכה‬ ‫הזאת‪ .‬במשך שנתיים וחצי התחלתי לאהוב את הכנסת כמוסד‪ ,‬את האורות והצללים של חייה‪ ,‬את‬ ‫הצדדים העוקצניים שלה‪ ,‬את החריקות ואת הלכידות הפנימית‪ ,‬את הסגל המסור ואת המודעות‬ ‫הגדלה והולכת של הבית עצמו להיותו הסדנה לחישולה של הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬כל אימת‬ ‫שחזרתי לשם אחר כך‪ ,‬חשתי גאווה‪ ,‬חמימות ועונג כשראיתי את דיוקני בין מי שהיו יושבי הראש‬ ‫שלה‪.‬‬

‫פרק שביעי‬ ‫ענייני חוץ‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 10‬במרס ‪ ,1980‬יומי הראשון כחבר ממשלה‪ ,‬כשר החוץ של ישראל וכיורש של אישיות דינמית‬ ‫ששמה נודע בכל רחבי העולם ‪ -‬צירוף נסיבות שאיננו מן הקלים במיוחד‪ .‬שוב יצאתי לקריירה‬ ‫חדשה‪ ,‬זו הפעם בניהול תחום לא מוכר‪ ,‬תוך ניצוח על צוות של דיפלומטים בכירים‪ ,‬שכמעט כולם‬ ‫נולדו וגדלו בתוך אידיאולוגיה מנוגדת לדעותי‪ .‬לדעתם שלהם‪ ,‬כך חשבתי באותו בוקר‪ ,‬אין אולי‬ ‫שום אפשרות לקבלני בקהלם‪ .‬לא מהבחינה הפוליטית‪ ,‬לא מנקודת הראות של האמנות הדיפלומטית‬ ‫)הגם שהכנסת היתה בית ספר טוב בעניין זה(‪ ,‬גם לא בתוקף העובדה שמשרד החוץ היה עדיין‬ ‫ממעוזיה של תנועת העבודה‪ ,‬ואנשיו התייחסו בחשד ובביקורת חרישית לראש הממשלה‪ ,‬איש‬ ‫ה"פורשים"‪ ,‬שעכשיו שלח אליהם "פורש" אחר‪ .‬ואם לא די בעברי הרחוק‪ ,‬הנה גם עברי הקרוב‬ ‫נראה להם אימתני למדי‪ .‬ככל שנחשבתי ליושב ראש יעיל של הכנסת‪ ,‬שלא גרע במאומה מכבודה‬ ‫של הכהונה הרמה‪ ,‬כן הייתי "נוקשה" מוכר וידוע‪ ,‬אדם שנמנע בהצבעה על הסכמי קמפ דייוויד‬ ‫ב־‪ ,1978‬ושב ונמנע בהצבעה על חוזה השלום עם מצרים ב־‪ ,1979‬מי שלדעת רבים היה מצביע נגד‬ ‫בשתי ההזדמנויות האמורות אילו רק היה חופשי לעשות זאת‪ .‬בגין עצמו הזכיר את שתי ההימנעויות‬ ‫הללו בנאום שנשא בכנסת‪ ,‬לאחר שהודיע על החלטתו למנותני לשר החוץ‪ .‬הוא אמר שם כי מדובר‬ ‫ב"תפקיד קשה"‪ ,‬שאני "מקבל אותו בתנאים קשים"‪ ,‬קבע שיש לי "כל הכישורים לעשות את‬ ‫המלאכה"‪ ,‬והוסיף‪" :‬היו פה חברים שאמרו‪ :‬כיצד אתם יכולים למנות לשר חוץ אדם שנמנע‬ ‫מההצבעה על הסכמי קמפ דייוויד?" דומה שלא היתה זו ההמלצה הטובה ביותר למי שמונה לשמש‬ ‫כשר החוץ עכשיו‪ ,‬כשההסכמים והחוזה נעשו לאבן פינה של מדיניות החוץ הישראלית‪.‬‬ ‫גם לי עצמי היה יותר מספק אחד‪ .‬האם משרד החוץ במבואות ירושלים היה באמת ובתמים המקום‬ ‫המתאים לי? כלום לא שגיתי בעת שהסכמתי לנטוש את הנוחות ואת הפרטיות היחסית של לשכת‬ ‫יושב ראש הכנסת? לא טיפחתי ציפיות גבוהות מדי לקראת פגישותי הראשונות עם אנשי משרד‬ ‫החוץ ועם הסגל הדיפלומטי המואמן בישראל‪ .‬מקורות ידידותיים כבר טרחו להודיעני כי המינוי שלי‬ ‫הביא לזקיפת גבות גם בחוגים אלה האחרונים והתפרש‪ ,‬בכללותו‪ ,‬כראיה נוספת לבוז שמנחם בגין‬ ‫הוגה לדעת הקהל בארץ ובעולם כולו‪ .‬אבל כפי שקורה לעתים כה קרובות‪ ,‬המציאות לבשה פנים‬ ‫אחרות‪ .‬החששות שהתעוררו במשרד החוץ ‪ -‬וגם במוחי ‪ -‬התגלו כמשוללי יסוד‪ .‬הדיפלומטים מיהרו‬ ‫לצנן את רוחם‪ ,‬ובסופו של דבר אפילו האירו פנים ולא חסכו במחמאות‪ ,‬ואני מצאתי עצמי משתף‬ ‫פעולה עם נשים וגברים מיומנים ומנוסים‪ ,‬שעשו כמיטב יכולתם לסייע‪ ,‬ליזום‪ ,‬לתרום בנדיבות‬ ‫מזמנם ומכישרונותיהם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬לא חלף זמן רב עד שהסתבר לי כי קהילת משרד החוץ בכללותה‬ ‫נשמה לרווחה עם פרישתו של דיין‪.‬‬ ‫העובדה שנהג בהם ביד רמה‪ ,‬במידה לא קטנה של שרירות לב ופזיזות‪ ,‬במה שנתפס בעיניהם‬ ‫כהיעדר כל עניין במכלול עבודתו של המשרד‪ ,‬עוררה בקרב העובדים תחושה מרירה של ניכור‪ .‬וחוץ‬

‫מכל הדברים האלה‪ ,‬עברו חודשים אחדים מאז התפטרותו של דיין; שום משרד ממשלתי אינו יכול‬ ‫לפעול ביעילות בלי שר שייצג אותו בממשלה‪ ,‬שינחה את עבודתו‪ ,‬שיקבל על עצמו את האחריות‬ ‫המלאה לכל מה שנעשה בתחומו‪ .‬אם הפקידים הבכירים של משרד החוץ לא רוו נחת מבחירתו של‬ ‫בגין‪ ,‬הם נהנו לפחות מן התחושה שיש בהם צורך ‪ -‬ואכן‪ ,‬אין ספק שנזקקתי להם‪ .‬חלפו שבועות‬ ‫מעטים‪ ,‬ותודות לשיתוף הפעולה של הצוות ‪ -‬בכלל זה‪ ,‬של המנכ"ל יוסף צ'חנובר‪ ,‬שהגיש את‬ ‫התפטרותו‪ ,‬אבל הסכים להמשיך לכהן בתפקיד עד למציאת מחליף‪ ,‬ועשה זאת לאורך זמן ‪ -‬שוב לא‬ ‫הייתי זר בקרבם‪ ,‬לא עוד הנער החדש בכיתה‪ .‬מה שאולי תרם ליצירת ההרמוניה‪ ,‬ולקיומה לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬היתה העובדה שלא הבאתי איתי שום אנשים "משלי"‪ .‬גם לו רציתי להביאם‪ ,‬לא היו לי כאלה‪.‬‬ ‫ומה שאולי חשוב עוד יותר‪ ,‬כמעט לא המלצתי על מינויים פוליטיים לשירות החוץ והבודדים‬ ‫שגייסתי היו בעלי כישורים ברורים ולא עוררו שום מחלוקת‪ .‬רבים מן הבכירים שהגיעו למשרד עם‬ ‫דיין או בתקופתו נשארו על מכונם‪ .‬אחדים מביניהם‪ ,‬לא זו בלבד שעבדו במחיצתי במשרד החוץ‪ ,‬הם‬ ‫גם עברו איתי ללשכת ראש הממשלה ב־‪ 1983‬והיו עתידים להוות שם את המעגל הפנימי ביותר של‬ ‫יועצי ועוזרי‪.‬‬ ‫לצדו של צ'חנובר היה אליקים רובינשטיין‪ ,‬משפטן צעיר ומבריק‪ ,‬ששימש כעוזרו וראש לשכתו‬ ‫של דיין וכיד ימינו במהלך המשא ומתן בקמפ דייוויד )אני משער ששום אדם בעולם אינו מכיר את‬ ‫קורות הפרשה הזאת יותר ממנו(‪ ,‬ואשר הסכים במרוצת הזמן לשמש כראש הלשכה שלי‪.‬‬ ‫רובינשטיין‪ ,‬יהודי שומר מסורת‪ ,‬משכיל ורחב אופקים‪ ,‬נחשב בחוגים רבים לאיש מקצוע מן השורה‬ ‫הראשונה‪ ,‬ולכן לא הופתעתי לאחר הבחירות של ‪ ,1992‬כשיצחק רבין האריך את מינויו כמזכיר‬ ‫הממשלה וכראש הצוות הישראלי למשא ומתן עם המשלחת הירדנית‪-‬פלסטינית‪ ,‬חרף העובדה‬ ‫ש"ירש" אותו ממני‪ ,‬לאחר שעבד במחיצתי תקופה כה ארוכה‪ .‬ראיתי את אלי לעתים קרובות‬ ‫בעבודתו עם הירדנים ועם הפלסטינים ותמיד שבתי והתרשמתי מחדש מיכולתו ליצור מגעים עם‬ ‫זולתו‪ ,‬לעבוד בחריצות ולהבקיע היישר אל לב הסיטואציות המורכבות ביותר‪ .‬היה זה הוא שהמליץ‬ ‫בפני על יורשו )בלשכת שר החוץ( יוסי בן־אהרון‪ ,‬שהיה עתיד לעבוד איתי לאורך עשר שנים‪ ,‬לימים‬ ‫כמנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ .‬היה גם דוד קמחי‪ ,‬שאותו הכרתי מן העבודה המשותפת במוסד‪ ,‬ומי‬ ‫שהתמנה כעבור זמן לא רב למנכ"ל משרד החוץ והיה עתיד לעמוד בראש המשלחת הישראלית‬ ‫למשא ומתן עם לבנון‪ ,‬ב־‪ .1983‬אבי פזנר‪ ,‬מי שהתמנה בסופו של דבר לשגריר ברומא‪ ,‬היה גם הוא‬ ‫בין אנשי משרד החוץ שנלוו אלי במעבר ללשכת ראש הממשלה‪ ,‬מקום שם נעשה ליועץ התקשורת‬ ‫שלי‪ .‬בכלל‪ ,‬אינני יכול לשער כי היה אי־פעם שר חוץ‪ ,‬או ראש ממשלה‪ ,‬שמצא לו חבורה מחוננת או‬ ‫ראויה לאמון יותר מזו שאני זכיתי להישען עליה‪.‬‬ ‫היה זה כמעט צפוי לחלוטין שאקבל תלונות מרות מנאמנים מאוכזבים של חרות‪ ,‬שנשאו עיניהם‬ ‫לתפקידים דיפלומטיים והיו בטוחים שיזכו בהם עתה‪ ,‬כשאיש חרות הופקד על משרד החוץ‪ .‬הם‬ ‫האשימוני בהתכחשות למפלגה‪ ,‬רק מפני שלא קראתי להם להצטרף אלי‪ ,‬אבל דומני שהצלחתי‬ ‫לעמוד במסה הזאת‪ .‬עובדיו הקבועים של המשרד הפגינו לויאליות ללא דופי‪ ,‬גם אם המדיניות‬ ‫שצידדתי בה )והמונחים שנלוו לכך( לא היתה בדיוק זו שהם הורגלו בה‪ ,‬חיבבו או יכלו להזדהות‬

‫איתה בנקל‪ .‬הם עוררו את הערצתי ואת הכרת תודתי גם בתחום זה‪ ,‬משום שידעו להמשיך לפעול‬ ‫כמשרתי ציבור טובים‪ ,‬עשו את מלאכתם וסייעו לי לעשות את מלאכתי‪ .‬הקדשתי זמן רב ללימוד‬ ‫החומר‪ ,‬להתוודעות אל פרטי הרשת המורכבת של יחסי החוץ הישראליים‪ ,‬על רכיביה ופעילויותיה‪,‬‬ ‫שיטותיה והאנשים המושכים בחוטיה‪ .‬קראתי כל נייר שנחת על שולחני‪ :‬מברקים‪ ,‬ניירות עמדה‪,‬‬ ‫דוחות מודיעין )שבהם עיינתי מאז ומתמיד בתשוקה מיוחדת במינה(‪ ,‬מכתבים‪ ,‬תזכירים‪ ,‬קטעי‬ ‫עיתונות‪ .‬חשבתי כי מחובתי לצבור ידע רב ככל האפשר אם יש בדעתי להיות שר חוץ יעיל ומועיל ‪-‬‬ ‫לא רק דמות טקסית שעיסוקה בביקורים ממלכתיים בחוץ לארץ ובמסיבות קוקטייל בארץ‪ .‬האזנתי‬ ‫בקשב רב לראשי האגפים והמחלקות במשרד‪ ,‬לשגרירים שהגיעו לביקורי מולדת קצרים‪ ,‬לכל עובד‬ ‫במשרד שהיה יכול להעשיר במשהו את התמונה הכוללת‪ .‬ובשעות המאוחרות של הלילה‪ ,‬כשעייפתי‬ ‫מן הקריאה‪ ,‬הייתי יוצא לשוטט לשעה‪-‬שעתיים ברחובות הרגועים של ירושלים השקועה בשינה‪,‬‬ ‫בניסיון להרהר בבעיות השונות שהמתינו לדיון או לפתרון ביום המחרת‪ ,‬להציב משבר זה או אחר‬ ‫בהקשרו המתאים‪ ,‬לתור אחרי חלופות‪ ,‬קיצורי דרך ושדות מוקשים פוטנציאליים‪ .‬לרגע אחד לא‬ ‫שכחתי את הדברים שאמר בגין בכנסת‪ ,‬בדיון על המינוי שלי לתפקיד‪ ,‬כי "מובן מאליו ששר חוץ אין‬ ‫לו מדיניות משלו‪ .‬יש מדיניות של הממשלה‪ ,‬והוא יקיים אותה‪ ,‬ואין לי ספק שכך יהיה"‪ .‬אבל אפילו‬ ‫כדי לעמוד בכך נזקקתי לזמן‪ ,‬לפרספקטיבה ‪ -‬ולעובדות‪ .‬לכן התעלמתי מן הלחצים‪ ,‬לעתים מן‬ ‫הפאניקה‪ ,‬של אחרים ופעלתי בקצב שקבעתי לעצמי‪ .‬במשך חודשים לא שיניתי אפילו את התמונות‬ ‫על הקירות בלשכת שר החוץ‪ ,‬בהתאמה גמורה עם אמונתי המתמדת שאין הרבה טעם בשינוי לשם‬ ‫שינוי‪.‬‬ ‫בתוקף התפקיד היה עלי להרבות בתנועה‪ ,‬לנסוע ליעדים שונים בעולם‪ ,‬להרצות ולנאום‪ .‬אף על‬ ‫פי שאינני דברן מטבע בריאתי‪ ,‬הנה עכשיו דיברתי ללא הרף ‪ -‬באו"ם‪ ,‬ברחבי ארצות הברית‪ ,‬בדרום‬ ‫אמריקה‪ ,‬במזרח הרחוק‪ ,‬באפריקה‪ ,‬בבירות של מערב אירופה‪ .‬פירשתי‪ ,‬הסברתי‪ ,‬ניסיתי להשכיל‬ ‫ידידים ותיקים ולגייס ידידים חדשים‪ ,‬להציג כמיטב יכולתי את צרכיה ונכסיה של ישראל‪.‬‬ ‫הייצוג של ישראל מבין הצללים‪ ,‬כפי שעשיתי במוסד‪ ,‬או כאורח מכובד‪ ,‬אבל לאו דווקא עתיר‬ ‫השפעה‪ ,‬כפי שהייתי בתקופת כהונתי כיושב ראש הכנסת‪ ,‬היה שונה לחלוטין מן הייצוג בתפקיד שר‬ ‫החוץ‪ .‬עכשיו‪ ,‬כל אימת שיצאתי למסעותי‪ ,‬נשאתי בכיסי "רשימת קניות"‪ .‬תמיד רציתי דבר מה או‬ ‫נזקקתי לדבר מה‪ ,‬ומעולם לא הייתי בטוח שאני יכול להציע תמורה נאותה לחשבון שיוגש‪ .‬מה‬ ‫שעשה את שליחויותי קשות יותר ונעימות פחות מן ההכרחי היה שכמעט בכל מקום קדמו לי נציגי‬ ‫המדינות הערביות‪ ,‬ידידיהן בעולם השלישי וגורמים אנטישמיים שונים ומשונים‪ ,‬ש"הכשירו" את‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫אם להתבטא בלשון בוטה‪ ,‬שום דבר מכל מה שיכולתי למכור ללקוחות בכוח לא היה יכול‬ ‫להתחרות עם בתי האוצר של הערבים‪ ,‬שכללו נפט‪ ,‬זהב וקולות באו"ם ‪ -‬וכל אימת שלא היה בכל‬ ‫אלה לזכות את הערבים בידידים שביקשו‪ ,‬עדיין עמדו לרשותם איומים ואילוצים של החרם הערבי‪,‬‬ ‫של סחיטה כלכלית ושל מעשי טרור‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬איך אפשר להשוות את העוצמה הערבית‬ ‫עם הפוטנציאל המדולדל לאין שיעור של מדינה קטנה כישראל‪ ,‬שהמשאב העיקרי היחיד שלה‬

‫מתבטא ביכולת ובמוטיבציה של אזרחיה? לא יכולנו לקנות שום גורם; לא יכולנו לאיים על שום‬ ‫גורם; ואף על פי שהיו לנו ידידי אמת משלנו‪ ,‬הם לא הלכו אחרינו בעיניים עצומות‪ .‬כך קרה‬ ‫שמעולם לא היה לנו סיכוי של ממש לזכות בתמיכה או בעזרה של ממשלות שתאוות הבצע או‬ ‫הפחדים שלהן הופעלו בנקל‪.‬‬ ‫אפילו כך‪ ,‬לבי נפל לא אחת כשגיליתי שהכדאיות הזאת פועלת גם בבירות האירופיות המתקדמות‬ ‫ביותר‪ ,‬אם כי בערים אלו הוצגו הטענות בגנותנו בנוסח אלגנטי יותר מזה שנתקלנו בו בחברות פחות‬ ‫מתוחכמות‪ .‬דוגמה ראויה לציון בהקשר זה היתה ההחלטה החד־צדדית עד כדי עיוות שקיבלו תשעת‬ ‫מנהיגי הקהילה האירופית בוועידת הפסגה שלהם בוונציה‪ ,‬ב־‪ .1980‬בהחלטה זו נתבעה ישראל לסגת‬ ‫כליל מיהודה‪ ,‬משומרון ומחבל עזה והוצהר כי יש לשתף את אש"ף בכל משא ומתן‪ ,‬חרף העובדה‬ ‫שימים אחדים לפני כן שב הארגון הזה והגדיר את מטרתו כחיסולה של מדינת ישראל‪ .‬לרוע המזל‪,‬‬ ‫כניעה זו לסחטנות הערבית היתה רחוקה מאוד מלהיחשב כחריג‪ .‬שום דבר לא הושג בפשטות או‬ ‫בקלות‪ .‬באירופה נוספו לקשיים ה"רגילים" גם זיכרונות קודרים ורגעים כאובים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היה‬ ‫במסעי הראשון לגרמניה המערבית‪ .‬לא ציפיתי שיהיה כרוך בייסורים כה רבים‪ ,‬ואולי בחרתי שלא‬ ‫להרבות במחשבה על מה שיקרה בו‪ ,‬אבל מלכתחילה היה מנוי וגמור עמי‪ :‬לא אבקר בבון כאילו‬ ‫היתה זו סתם עיר אירופית חשובה שממשלה יושבת בה‪ ,‬משהו כדוגמת סטוקהולם או לונדון‪ .‬יהיה‬ ‫צריך לציין בצורה זו או אחרת להיכן באתי‪ ,‬מי אני ואת מי ומה אני מייצג‪ .‬לא כדי להתחשבן עם‬ ‫הגרמנים‪ ,‬לא כדי ללמד משהו למישהו; רק למען עצמי ולמען עמיתי‪ ,‬בשל היותנו יהודים שבאו‬ ‫לגרמניה בעניינים רשמיים‪ ,‬בשמה של מדינת היהודים‪ ,‬ולא יכלו להיכנס לארץ זו בלי לחלוק תחילה‬ ‫כבוד לזכר היהודים שנטבחו בידי הנאצים‪ .‬התחלנו אפוא את ביקורנו בגרמניה בסיור בדכאו‪ ,‬ליד‬ ‫מינכן‪ ,‬מחנה הריכוז הנאצי הראשון ששימש כמודל לכל השאר‪ ,‬שדרכו עברו מאות אלפי יהודים‬ ‫ב"משלוחי המוות" הפונים מזרחה‪ ,‬ושבו מתו אלפים ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬במחלה ובייאוש‪.‬‬ ‫לעת ההיא כבר מלאו חמש־עשרה שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין גרמניה וישראל‪.‬‬ ‫הסיוע הגרמני שהושט לנו לבש צורות שונות‪ .‬חילופי מדענים‪ ,‬אנשי מקצוע ותיירים כבר היו לעניין‬ ‫שבשגרה במסכת החיים הישראליים‪ ,‬והחנויות הישראליות שפעו סחורות גרמניות‪ .‬על כל פנים‪ ,‬היו‬ ‫עדיין ישראלים לא רבים‪ ,‬ובגין עצמו היה בוודאי מן הבולטים שבהם‪ ,‬שלא יכלו לכפות על עצמם‬ ‫להשתמש בשפה הגרמנית או להאזין לצליליה‪ ,‬לקדם פני אורח גרמני‪ ,‬לנסוע לגרמניה או לקנות‬ ‫ביודעין חפץ שיוצר שם‪ .‬היה הכרח למצוא דרך זו או אחרת לטיפול במכלול היחסים שלנו עם‬ ‫גרמניה‪ ,‬באופן שיהיה אפשר לטפל בעניינים אקטואליים חיוניים ובכל זאת יינתן ביטוי מתמיד‬ ‫לחותם שאין עמוק ממנו שהשואה הטביעה על הזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל‪ .‬לא פחות חשוב‬ ‫מכך נראה לנו הצורך להבטיח כי הגרמנים יוסיפו להיות מודעים לאחריות הנוראה שיש להם כלפי‬ ‫היהודים‪ .‬בקצרה‪ ,‬לא היה זה עניין פשוט ‪ -‬לא מבחינתם ולא מבחינתנו ‪ -‬למצוא ולקיים איזון בין‬ ‫תביעות העבר וההווה‪ .‬הגרמנים היטיבו להכיר את הדילמה שלנו‪ ,‬אבל תגובותיהם לא היו אחידות‪.‬‬ ‫חלקם הודו באשמה הלאומית‪ ,‬אבל טענו שאין שום קשר בינה ובין גרמניה החדשה‪ .‬אחרים נענו‬ ‫בצורה דקה יותר‪ ,‬בהבנה עמוקה יותר‪ .‬שר החוץ הנס דיטריך גנשר נמנה עמם‪ .‬הרבינו להיפגש‪,‬‬

‫בעיקר באו"ם‪ ,‬והתחלתי לרחוש לו הערכה רבה ולהוקיר את תמיכתו בישראל‪ ,‬במוסדות הקהילה‬ ‫האירופית והשוק המשותף‪ ,‬ואת דרכו הזהירה כלפי הערבים‪ .‬הציבור הגרמני האזין לו כשדיבר‪,‬‬ ‫והכפופים לו‪ ,‬במשרד החוץ הגרמני‪ ,‬שמעו ממנו שוב ושוב כי על גרמניה להיזהר שלא לדחוק את‬ ‫ישראל למצבים נואשים‪ .‬הוא פרש מתפקידו באפריל ‪ 1992‬ואז שיגרתי לו איגרת להביע "רגשי‬ ‫הערכה והערצה עמוקים ביותר‪ ,‬לאחר שנים כה רבות של הבנה בינינו"‪ .‬תשובתו ‪" -‬התרשמתי‬ ‫מצלילות השיפוט שלך ומנכונותך הכנה לקיים דיאלוג פתוח" ‪ -‬נגעה ללבי‪ ,‬לא בגלל המחמאות‬ ‫שנכללו בה אלא בשל היותה הד ברור למאמצים האינטלקטואליים והרגשיים ששנינו השקענו בעניין‬ ‫כה חריג‪.‬‬ ‫בדכאו‪ ,‬לאחר אמירת "קדיש"‪ ,‬עלו דמעות בעיני‪ .‬ההמונים שמתו שם קמו לנגדי‪ ,‬יחד עם בני‬ ‫משפחתי האובדים‪ ,‬ולרגע דימיתי שכובד הזיכרונות כמעט גדול מכדי שאוכל לעמוד בו‪ .‬אבל הטקס‬ ‫הקצר נגמר‪ ,‬ההתייחסות החטופה להיסטוריה תמה ואנחנו יצאנו לבון‪ .‬נועדתי שם עם הקנצלר הלמוט‬ ‫שמידט ועם גנשר‪ ,‬עסקנו בנושא שעמד על הפרק באותה שעה )עמדת גרמניה המערבית לנוכח‬ ‫היוזמה המזרח תיכונית של הקהילה האירופית(‪ ,‬ובארוחה החגיגית שנערכה לאחר מכן השקנו‬ ‫כוסיות כאילו מדובר בארוחה מן המניין‪ .‬לא התרתי לעצמי לחזור ולחשוב על דכאו אלא לאחר‬ ‫שהייתי ביחידות‪.‬‬ ‫גם אנו וגם הגרמנים התמחינו בצעדים מאזנים‪ .‬אבל הם הצטיינו בכך הרבה יותר מאתנו ומדדו‬ ‫וחישבו במדויק עד כמה יוכלו להרחיק לכת בעסקיהם עם הערבים‪ ,‬עד כמה תהיה ישראל נכונה‪ ,‬בכל‬ ‫זמן נתון‪ ,‬לסלוח ולשכוח‪ ,‬ומה הסבירות לכך שאנו נסכים לשחררם מתביעות מוסריות בשם ששת‬ ‫המיליונים‪ ,‬או לפחות להמעיט בלחץ‪ .‬על רקע העבר‪ ,‬היה זה כמעט בלתי־נמנע שאפילו באקלים של‬ ‫פיוס‪ ,‬של התחלות חדשות‪ ,‬יקרה לעתים שאנו והם נחליק מן החבל המתוח‪.‬‬ ‫משבר טיפוסי פרץ ב־‪ ,1981‬כאשר נודע לי שהלמוט שמידט‪ ,‬במהלך ביקור בערב הסעודית‪,‬‬ ‫הכריז כי בון חשה "מחויבות מוסרית" גם כלפי הפלסטינים‪ ,‬ואמר שגרמניה המערבית תשוב ותעיין‬ ‫מחדש במדיניותה שלא למכור נשק )ליתר דיוק‪ ,‬טנקים( ב"אזורי מתיחות" )משמע‪ ,‬לאויבי ישראל(‪.‬‬ ‫בפגישתנו בבון שב שמידט והבטיח לי ידידות נצח‪ ,‬ונשבע כי אמצעי התקשורת עיוותו את דבריו‪.‬‬ ‫אבל חרף מילותיו אלה וגילויי האדיבות שלו‪ ,‬לא יכולתי שלא לגלות כי בין השורות מקנן אנטגוניזם‬ ‫כלפי ישראל‪ .‬אף על פי שהייתי בטוח כי מכירת הטנקים הגרמניים לערב הסעודית אכן תיבלם‪ ,‬כפי‬ ‫שהיה‪ ,‬לא נעלם ממני ששמידט מתחרה במלוא המרץ בצרפתים ובבריטים על טובות הנאה ערביות‪,‬‬ ‫ומחשל אגב כך "יחסים מיוחדים" משל עצמו‪.‬‬ ‫שמידט לא היה המדינאי הגרמני היחיד שניסה להתנער מנטל ההיסטוריה של ארצו‪ ,‬או לפחות‬ ‫לדחוק אותו לפינה‪ .‬לדידו של הקנצלר הלמוט קוהל‪ ,‬השואה היא היסטוריה‪ ,‬משכבר הימים‪ ,‬פלצות‬ ‫שהתחוללה בעת שהוא ובני דורו היו צעירים מאוד‪ ,‬אולי אפילו טרם נולדו‪ ,‬וממילא לא עליהם‬ ‫האשמה‪ ,‬האחריות והחובה למעורבות רגשית‪ .‬הקנצלר קוהל ואני שוחחנו‪ ,‬לא פעם ולא פעמיים‪ ,‬על‬ ‫הקשר הקודר בין ארצותינו‪ .‬גם כשדיבר אל יהודי קשיש מפולין‪ ,‬כדוגמתי‪ ,‬היה זה באורח‬ ‫בלתי־אישי‪ .‬עיניו וקולו היו נעדרי מבע‪ ,‬אף על פי שהיה קורקטי לחלוטין ונזהר מאוד שלא לבקר‬

‫את ישראל ולא לחלוק על מדיניותה‪ .‬הוא ביקר בישראל לראשונה בתחילת ‪ ,1984‬זמן לא רב לאחר‬ ‫התפטרותו של בגין מראשות הממשלה )היו שאמרו כי המחשבה על הביקור הזה‪ ,‬העומד בפתח‪,‬‬ ‫היתה הקש האחרון ששבר את גבו של בגין(‪ ,‬וכך קרה שאני קיבלתי את פניו כראש הממשלה‪ .‬אבל‬ ‫מסופקני אם שהותו בישראל קירבה אותו להשלמה עם האמת‪ ,‬שבלעדיה לא יהיה אפשר לעולם‬ ‫לסגור את התהום או לנטות מעליה גשר של ממש‪.‬‬ ‫מטבע היחסים‪ ,‬בכל שנות כהונתי בממשלה לא היה שום פרק זמן שבו לא הייתי מעורב‪ ,‬בצורה זו‬ ‫או אחרת‪ ,‬בענייני גרמניה‪ .‬כך נקלעתי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לרגע מר אחד ‪ -‬שהכה ישראלים צעירים רבים‬ ‫בהלם ‪ -‬בתקופת מלחמת המפרץ‪ ,‬בראשית ‪ ,1991‬כאשר נחשפו גם הקשר בין גרמניה המזרחית‬ ‫ועיראק‪ ,‬להכשרת טרוריסטים עיראקים בטכניקות של לוחמה בגז עצבים‪ ,‬וגם השתתפותן של חברות‬ ‫מערב גרמניות בבניית בתי חרושת לגזים רעילים לשימושו של סדאם חוסיין‪ .‬הדבר קרה‪ ,‬למרבה‬ ‫האירוניה‪ ,‬בעת שמאות אלפי ישראלים עטו מדי לילה בלילה מסכות גז גרמניות להתגוננות מפני‬ ‫התקפה אפשרית של טילים עיראקיים חמושים בראשי קרב כימיים‪ .‬אבל לעניין זה עוד אשוב‬ ‫בהמשך הדברים‪.‬‬ ‫בעודי נע ונד בין נמלי תעופה‪ ,‬מכוניות שרד‪ ,‬חדרי מלון‪ ,‬אולמי עצרות‪ ,‬מסיבות עיתונאים‪ ,‬קבלות‬ ‫פנים ופגישות רשמיות ורשמיות למחצה )ופה ושם גם סודיות(‪ ,‬ניסיתי להתבונן במתרחש מסביבי‪,‬‬ ‫לקלוט משהו מאווירתם של מקומות חדשים‪ ,‬ולהבטיח לעצמי שאשוב בבוא היום לעיר זו או לארץ‬ ‫אחרת‪ ,‬לשהות ממושכת יותר‪ .‬שולמית נלוותה אלי לעתים‪ ,‬אבל ברוב המקרים יצאתי בלעדיה‪ .‬בשלב‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬כשכיהנתי כראש הממשלה‪ ,‬גברה תדירות הנסיעות המשותפות שלנו‪ ,‬והדבר היה לי‬ ‫לעזר רב‪.‬‬ ‫מסעותי התנהלו בקצב נמרץ‪ .‬כמו בירושלים‪ ,‬גם כששהיתי בחו"ל‪ ,‬פתחתי בהכנות לפני זריחת‬ ‫השמש‪ ,‬כאשר יכולתי להתרכז ב"שיעורי הבית"‪ ,‬וניסיתי לצפות מראש שאלות אפשריות ולהבטיח‬ ‫שתשובותי יהיו מדויקות‪ .‬אט־אט פילסתי את דרכי אל לב העבודה האמיתית‪ .‬למדתי לצמצם פערים‪,‬‬ ‫להתרחק ככל האפשר מחזרה ‪ -‬מפוקפקת כשלעצמה ‪ -‬על עובדות לא־מרנינות ועל דעות קדומות‪,‬‬ ‫להימנע מווכחנות ולהגיע ישר לעצם העניין‪.‬‬ ‫נכנסתי למשרד החוץ לאחר החתימה על חוזה השלום עם מצרים‪ ,‬אבל החזיתות האחרות היו עדיין‬ ‫אטומות בפנינו; בשום מקום אחר בעולם הערבי לא הסתמנה שום התקדמות בכיוון השלום או אפילו‬ ‫ההכרה בישראל‪ .‬המדינות האפריקאיות שניתקו או השעו את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל‬ ‫ב־‪ ,1973‬כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים‪ ,‬עדיין התנגדו לנו באדיקות בכל זירה אפשרית ‪ -‬לא רק‬ ‫באו"ם אלא בכל פורום שהזדמן להן‪ .‬הן היו שותפות אוטומטיות לרוב המכריע שהתגבש בעצרת‬ ‫האו"ם בכל הצבעה על החלטה אנטי־ציונית‪ ,‬ולכן היה אפשר לזקוף לחובתן חלק לא מבוטל‬ ‫מהאחריות להדים האנטישמיים שהתעוררו בעקבות ההחלטות הללו‪.‬‬ ‫אם הפופולריות של ישראל עמדה תמיד בסימן של תנודות‪ ,‬הנה עכשיו היה אפשר לחוש בחוגים‬ ‫רבים שהיא נתונה בנקודת שפל שאין נמוכה ממנה‪ .‬המבצע המזהיר של חיל האוויר הישראלי‪,‬‬ ‫שחיסל ביוני ‪ 1981‬את הכור העיראקי "תמוז"‪ ,‬או החלטת הכנסת להחיל על רמת הגולן את החוק‪,‬‬

‫המשפט והמנהל הישראליים‪ ,‬לא שיפרו את מצבנו במישור הבינלאומי‪ .‬אף לא אחד מהצעדים האלה‬ ‫לא סיכן את שלום העולם ולא נתגלמה בו שום משמעות מעבר למה שנדרש להגנתה העצמית של‬ ‫ישראל ‪ -‬אף על פי שכעבור עשר שנים הצטרפו נסיבות שונות להקנות לשני הצעדים חשיבות‬ ‫חדשה‪ .‬כך קרה שבדומה לכל שרי החוץ הישראלים‪ ,‬לנציגים רשמיים אחרים שלנו ואפילו לסתם‬ ‫תיירים מן המניין‪ ,‬היה עלי להתרגל לענות שוב ושוב על אותן שאלות רוויות איבה ‪ -‬בכל כושר‬ ‫השכנוע והקיצור שיכולתי לגייס‪ .‬עשיתי זאת אפילו כאשר חשתי את תוקפנותם של השואלים בצליל‬ ‫ובניסוח של דבריהם‪ ,‬או כשהיה נדמה לי שאני נחשב לנאשם שעונשו נגזר מראש‪.‬‬ ‫אני משער שהשורות הללו יכולות לעורר בחלק מן הקוראים את המחשבה שלפניהם דוגמאות‬ ‫מובהקות לפרנויה הישראלית‪ ,‬למה שקרוי תסביך הרדיפה שלנו‪ .‬העובדה בעינה עומדת שאני עצמי‬ ‫איני יכול להעלות על הדעת כי אדרוש מאזרחים של ארצות אחרות‪ ,‬שלא לדבר על דוברים רשמיים‬ ‫)לבד‪ ,‬כמובן‪ ,‬מאויבים מוצהרים(‪ ,‬להסביר את ההתנהגות‪ ,‬התגובות והשאיפות הלאומיות שלהם ‪-‬‬ ‫באותן גסות רוח ויוהרה שהיו אופייניות לרבים מבני שיחי בחוץ לארץ‪ ,‬יהודים וגויים כאחד‪ .‬לא‬ ‫אחת אפילו חשדתי ביני לביני כי אלה שהתאמצו קשה יותר מכולם להכשיל את הישראלים‬ ‫בשאלותיהם או בסטטיסטיקה השגויה שלהם חשפו שלא במודע את תחושותיהם כלפי היהודים ‪ -‬או‬ ‫ביחס להיותם יהודים ‪ -‬יותר מאשר את תחושותיהם ביחס לישראל או למזרח התיכון בפני עצמם‪.‬‬ ‫רגעים מסוימים‪ ,‬אנשים מסוימים‪ ,‬קטעים של שיחות מסוימות בולטים במיוחד‪ .‬ביניהם נכללת‬ ‫פגישתי הראשונה עם רונלד רייגן‪ .‬ציפיתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬לגילויי אדיבות ולשיחת הנימוסין הבלתי־נמנעת‪,‬‬ ‫הקודמת בהזדמנויות שכאלה לדיון המהותי‪ .‬אבל בפועל נדהמתי לשמע החמימות שעמדה בכל דבריו‬ ‫של רייגן על ישראל‪ ,‬למראה ההערצה שהגה לנו על סירובנו להיכנע לטרור‪ ,‬ולנוכח התחושה שייחס‬ ‫למשמעותה של המדינה היהודית‪ .‬כמעט בו במקום הייתי בטוח שהוא ייעשה לידיד ‪ -‬כפי שאכן היה ‪-‬‬ ‫ויקיים את ידידותו גם בזמנים הרעים ביותר )וזמנים כאלה לא נחסכו מאיתנו( בעתיד‪ .‬במרוצת‬ ‫השנים ראיתי ושמעתי את רייגן בשיא זעמו ‪ -‬בשלבים שונים של מלחמת לבנון הוא האשים אותנו‪,‬‬ ‫בשוגג‪ ,‬במעשי זוועה‪ ,‬ולאחר פרוץ האינתיפאדה הוא נזף בנו לא אחת‪ ,‬בעקבות דיווחים שקיבל על‬ ‫גילויי אכזריות מוגזמים של צה"ל‪ .‬אבל אפילו אז‪ ,‬זעמו היה בלי שום צינה‪ .‬הוא חלק עלינו‪ ,‬הוא‬ ‫פסל את מעשינו‪ ,‬הוא נהג בנו בחומרה רבה‪ ,‬אבל מעולם לא חשתי שהוא מפנה עורף לישראל‬ ‫בכללותה או לקברניטיה‪ .‬מעולם לא מצאתיו ציני או אדיש‪ .‬כמעט כל הנשיאים של ארצות הברית‬ ‫בחמישים השנים האחרונות ניצבו מאחורינו‪ ,‬יעצו וסייעו לנו‪ ,‬אבל איש לא הגדיל יותר מרייגן‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים וחצי משמונה שנותיו בבית הלבן הייתי שר החוץ של ישראל‪ ,‬ותקופה דומה‬ ‫עברה עלי כראש הממשלה‪ .‬לכן אני רואה עצמי כשיר להעיד על תרומתו המשמעותית להעמקה‬ ‫ולהרחבה של הקשרים בין ישראל וארצות הברית‪.‬‬ ‫לא במקרה חתמה ארצות הברית במרוצת השנים האלה על הסכם ראשון במינו לשיתוף פעולה‬ ‫אסטרטגי בינה ובין ישראל )שממנו היתה עתידה לצמוח ועדה משותפת לתיאום מדיניות( ועל הסכם‬ ‫סחר חופשי‪ .‬לא במקרה החליטו האמריקאים בשנים הללו להגדיל בצורה ניכרת את חבילת הסיוע‬ ‫הכוללת‪ ,‬בכך שהפכו חלק מההקצאה למטרות צבאיות למענק כספי ‪ -‬לא להלוואה נושאת ריבית‪,‬‬

‫כפי היה נהוג בעבר‪ .‬מאז הונהגו החידושים הללו‪ ,‬הסיוע של ארצות הברית לישראל עלה והגיע‬ ‫לסביבות שלושה מיליארד דולר בשנה‪ .‬על פי כל אמת מידה‪ ,‬זהו סכום כסף אדיר‪ ,‬וישראל זוכה בו‬ ‫לא רק משום שהנשיא והקונגרס יודעים כי היא בעלת ברית מהימנה בכל הזמנים‪ ,‬אלא גם בגלל‬ ‫ההערצה שרבים באמריקה חשים כלפי האידיאלים של ישראל‪ ,‬בגלל אמונתנו בעתיד‪ ,‬בגלל היותנו‬ ‫שותפים לאותו קוד מוסרי‪ ,‬ולפעמים אפילו בגלל היותנו שותפים לנקודת ראות‪ .‬אם ההערצה היא‬ ‫הדדית‪ ,‬הרי זה מפני שגם בשלהי המאה הזאת אפשר לומר כי העם האמריקאי הוא בין קומץ העמים‬ ‫המסורים באמת ובתמים לקידום המצב האנושי בכללותו‪ ,‬לשלום עלי אדמות‪ ,‬לזכויות האזרח‪,‬‬ ‫לשוויון ההזדמנויות‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬האמריקאים גם משקיעים מאמץ בניסיון לחיות על פי אמות מידה‬ ‫מוסריות שארצות אירופיות רבות‪ ,‬מותשות יותר‪ ,‬שהולכות ומתמכרות לתאוות בצע‪ ,‬נטשו זה מכבר‬ ‫או לא השכילו להחדיר לתרבויותיהן‪.‬‬ ‫לא זו בלבד שלא איבדתי מעולם את הערכתי לאופי הבסיסי של הדמוקרטיה האמריקאית‪ ,‬גם‬ ‫כאשר כיהנתי כראש הממשלה ונתקלתי לעתים כה קרובות באי־הבנות במסגרת היחסים בין ישראל‬ ‫והממשל האמריקאי ‪ -‬ולא אחת‪ ,‬לרוע המזל‪ ,‬אפילו בין הנשיא וביני ‪ -‬לא פקפקתי לרגע אחד ברצון‬ ‫הטוב של האמריקאים ולא היססתי לפנות לוושינגטון בבקשת עזרה כל אימת שגורלו של אדם היה‬ ‫מוטל על הכף‪ .‬ומעולם לא התאכזבתי בתחום זה‪.‬‬ ‫הרגשתי בנוח בארצות הברית‪ ,‬חיבבתי את האנשים שפגשתי והתלהבתי מן הישירות ומגילוי הלב‬ ‫שלהם‪ ,‬סגולות שהיו טיפוסיות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לשני מדינאים שהיטבתי להכירם ואשר מילאו תפקיד‬ ‫חשוב בהיסטוריה החדשה של מדינת ישראל‪ .‬כוונתי לשני מזכירי המדינה שכיהנו תחת הנשיא רייגן‪:‬‬ ‫אלכסנדר הייג וג'ורג' שולץ‪ .‬הייג לא התיימר להפגין ניטרליות בענייני המזרח התיכון; ישראל‬ ‫נראתה לו כשותף טבעי במאבק נגד הטרור הבינלאומי )גם בתקווה שנמלא תפקיד של ממש‬ ‫בהתנגדות לתוקפנות הסובייטית(‪ .‬הייג ‪ -‬גנרל בדימוס‪ ,‬בעל עבר קרבי‪ ,‬מפקד נאט"ו לשעבר‪ ,‬מי‬ ‫שהיה עוזרו הקרוב ביותר של הנשיא ניקסון‪ ,‬אדם עיקש וקשוח שלא הרבה לבקר אותנו על מבצע‬ ‫שלום הגליל וצידד בהרס של מִפקדות אש"ף בלבנון ‪ -‬היה פופולרי מאוד בישראל ופרישתו‬ ‫ממחלקת המדינה ב־‪ 1982‬נחתה עלינו כמהלומה של ממש בתקופה קשה‪.‬‬ ‫המינוי של ג'ורג' שולץ כיורשו עורר אצלנו תחילה את כל פעמוני האזעקה‪ .‬אנשי משרד החוץ‬ ‫ומשרד ראש הממשלה שהיו בקיאים במיוחד במתרחש בארצות הברית הזהירו‪ ,‬ושבו והזהירו‪ ,‬כי‬ ‫שולץ שימש תקופה ארוכה בתפקידים בכירים בתאגיד "בכטל"‪ ,‬שעשה עסקים רבים בערב הסעודית‪,‬‬ ‫ולכן לא יתגלה בתפקידו החדש כאוהד הציונות או כידיד מסור לישראל‪ .‬כשנפגשתי איתו לראשונה‬ ‫)אודה ואתוודה‪ ,‬בלא מעט חשש(‪ ,‬הוא כבש את לבי מיד בגישתו העניינית‪ ,‬בכנותו ובצניעותו‪ .‬שולץ‬ ‫אמר לי בו במקום כי הוא יודע על רגישותנו לנוכח הקשר שלו עם "בכטל"‪ ,‬אבל אין לקשר הזה ולא‬ ‫כלום עם גישתו כלפי ישראל‪ .‬הוא ביקר בישראל‪ ,‬הוסיף‪ ,‬והתוודע להיסטוריה של היהודים ושל‬ ‫מדינתם‪ ,‬והוא יעשה למעננו כמיטב יכולתו‪ .‬אחר כך שאל‪" :‬אתה מאמין לי?" "לכל מילה‪ ",‬עניתי ‪-‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כך היה‪" .‬יפה‪ ",‬אמר‪" ,‬יש לנו נושאים רבים לדיון‪ ".‬לחצנו ידיים בחמימות‪ .‬בדרכי הביתה‬ ‫נזכרתי בפגישתי הראשונה‪ ,‬שנים לפני כן‪ ,‬עם איסר הראל‪ .‬אפשר ששולץ לא היה שש על ההשוואה‬

‫הזאת‪ ,‬אבל העובדה בעינה עמדה ששתי הפגישות נסבו על אמון‪ ,‬ובשני המקרים לא היה שום יסוד‬ ‫לאכזבה‪.‬‬ ‫דברים רבים קרו מאז בעולם‪ ,‬ובמזרח התיכון בכלל זה ‪ -‬ולא תמיד שידרנו שולץ ואני על אותו‬ ‫גל‪ ,‬אם להתבטא בלשון המעטה ‪ -‬אבל אינני יכול לצייר בדמיוני שום סיטואציה שהיתה יכולה‬ ‫לשנות את ההערכה שרחשתי לאיש‪ .‬חוכמתו‪ ,‬סבלנותו‪ ,‬רצונו הטוב והכן כלפי ישראל והתעניינותו‬ ‫בנו עמדו תמיד לרשותי‪ ,‬במיוחד בתקופות משבר‪ ,‬כאשר היה צריך למצוא פתרונות לבעיות חריפות‬ ‫ודוחקות‪ .‬נחלקנו בדעותינו בכמה וכמה נושאים קרדינליים‪ :‬גבולותיה של ישראל‪ ,‬מעמדה של‬ ‫ירושלים‪ ,‬איך ומתי נסיים את הממשל הצבאי הישראלי ביהודה‪ ,‬בשומרון ובעזה‪ .‬אבל כל אלה לא‬ ‫שיבשו מעולם את שיתוף הפעולה בינינו‪ .‬הוא הלך והגביר את היכרותו עם ישראל ממש כפי שאני‬ ‫הלכתי והגברתי את היכרותי עם ארצות הברית‪ ,‬והדיאלוג בינינו היטיב עם שני הצדדים‪ ,‬לפחות‬ ‫לדעתי‪ .‬שלא לדבר על התודה המיוחדת שהכרתי לו על פעולותיו למען יהודי ברית המועצות‪.‬‬ ‫אותה רוח עצמה‪ ,‬דאגה לצדק‪ ,‬הערכה לפוטנציאל הטמון בישראל חזקה ודמוקרטית נתגלו לי‬ ‫כמעט בכל פינה שהגעתי אליה בביקורים הראשונים ההם בארצות הברית‪ .‬הביטויים הבולטים ביותר‬ ‫והחיוניים ביותר לכך ניתנו בקונגרס‪ ,‬שרבים מחבריו ליוו את מאבקנו לעצמאות ואפילו היו ציונים‬ ‫ותיקים במשך שנים רבות לפני הקמת המדינה ומילאו תפקיד חשוב מאין כמוהו בתהליכים מדיניים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫והיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם גילוי אמריקה היהודית ‪ -‬ההתוודעות שלי אל הקהילות היהודיות המופלאות בכל‬ ‫רחבי ארצות הברית‪ ,‬שאיתן נשאתי ונתתי בתחושה שלא רק בתוך עמי אלא בתוך משפחתי אני‬ ‫יושב‪ .‬במחצית השנייה של שנות השמונים נעשתה ההיכרות בינינו טובה עוד יותר‪ ,‬ואגיע לכך כאשר‬ ‫אספר על שנותי בראשות הממשלה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לא שכחתי ולא אשכח את ההערה ששמעתי מהנרי‬ ‫קיסינג'ר ממש ביום הראשון לביקורי הראשון בניו יורק‪ .‬קיסינג'ר‪ ,‬ששוב לא שימש בתפקיד רשמי‪,‬‬ ‫היה יכול לקרוא דרור ללשונו‪ ,‬כפי שעשה‪ ,‬ורצה לסייע בידינו‪" .‬יש דבר אחד שעליך לחרות במוחך‬ ‫לתמיד‪ ",‬אמר‪" .‬אני ערב לך על כך‪ .‬עכשיו אינך מכיר שום אדם כאן‪ ,‬אבל אני מכיר את כולם‪ ,‬מכיר‬ ‫היטב‪ .‬כל אחד ‪ -‬הקונגרס‪ ,‬הסנאט‪ ,‬אמצעי התקשורת ‪ -‬רוצה שישראל תיסוג מהשטחים המוחזקים‪,‬‬ ‫שתחזור לגבולות ‪ .1967‬לא כולם יאמרו לך זאת בפניך עכשיו‪ ,‬אבל כל אחד מהם רוצה בכך‪".‬‬ ‫אפשר שהגזים‪ ,‬אבל אזהרתו בכללותה היתה שקולה ורצינית‪ .‬קבעתי אותה בתודעתי והתרכזתי‬ ‫בעניינים קונקרטיים שוטפים ‪ -‬בתחומי הכלכלה‪ ,‬הביטחון והתרבות‪ .‬הבעיות הגדולות השנויות‬ ‫במחלוקת הוצבו על נתיב נפרד‪ ,‬שאותו שמרתי לשיחותי עם מזכיר המדינה ועם הקונגרס‪.‬‬ ‫בארצות הברית נפגשתי לא רק עם אמריקאים‪ .‬מדי שנה בשנה‪ ,‬בחודשי הסתיו‪ ,‬נאספים שרי החוץ‬ ‫של רוב המדינות בעולם במרכז האו"ם בניו יורק‪ ,‬לפתיחת המושב השנתי של העצרת הכללית‪.‬‬ ‫לדידי‪ ,‬רוב הפגישות סיפקו הזדמנות נוספת להרחיב אופקים‪ ,‬להיפגש עם המקבילים לי על קרקע‬ ‫ניטרלית ‪ -‬לא שלי ולא שלהם ‪ -‬לשגר אותות ולקלוט אותות‪ .‬העדפתי‪ ,‬אפילו באו"ם‪ ,‬לפעול מאחורי‬ ‫הקלעים ולדון בצורה דיסקרטית עם דיפלומטים זרים‪ .‬אחד משרי החוץ שרציתי לפגוש היה השר‬ ‫הסובייטי אנדריי גרומיקו‪ .‬הוא עתיד היה להתמנות בתוך שנים אחדות לנשיא ברית המועצות וללכת‬

‫לעולמו ב־‪ ,1989‬אבל ב־‪ 1891‬היה הדיפלומט היחיד שנותר מבין המשתתפים באותה עצרת מיוחדת‬ ‫של האו"ם‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1947‬שהחליטה להקים את מדינת ישראל‪ .‬שמו נזכר אז לתהילה בזכות נאום‬ ‫נלהב שנשא בעצרת למען כינונה של מדינה יהודית‪ ,‬ואחר כך שש העולם היהודי לשלב את הנאום‬ ‫הזה בשמחה הגדולה על תמיכתה העזה של המעצמה הקומוניסטית במדינת ישראל הצעירה‪.‬‬ ‫לתמיכה זו ניתן‪ ,‬כידוע‪ ,‬ביטוי ממשי לא רק בהכרה דה־יורה של ברית המועצות בישראל בתוך‬ ‫יומיים לאחר הקמתה‪ ,‬אלא גם במשלוחי נשק ותחמושת מצ'כוסלובקיה‪ ,‬בהשראה סובייטית‪,‬‬ ‫בעיצומה של מלחמת העצמאות‪ .‬אבל בעשרים השנים הבאות חל שינוי ניכר בגישה השפויה הזאת‬ ‫והסנדק הסובייטי נעשה יותר ויותר עוין‪ .‬ישראל‪ ,‬בצעד שנראה בעיניים סובייטיות כביטוי לכפיות‬ ‫טובה )או לפחות הוצג כך(‪ ,‬בחרה מאז ראשית שנות החמישים להזדהות עם המערב ולהישען על‬ ‫תמיכתו‪ .‬ואילו הסובייטים‪ ,‬מצדם‪ ,‬הלכו והעמיקו את אחיזתם במצרים )ובמידה קטנה יותר‪ ,‬גם‬ ‫בסוריה(‪ ,‬וחימשו ואימנו ביד רחבה צבאות ערביים‪ ,‬שנערכו למלחמה נגדנו‪ .‬העובדה שצה"ל הנחיל‬ ‫לצבאות הללו כמה מפלות כואבות מאוד התפרשה כמכה אדירה לנשק ולדוקטרינת הלחימה של‬ ‫הסובייטים‪ ,‬וממילא גם ליוקרתם‪ ,‬ולא הוסיפה לקידום היחסים בינינו ובינם‪ .‬ב־‪ ,1967‬ערב מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬הגיעו הדברים עד כדי הכרזה של ברית המועצות על ניתוק סופי של היחסים‬ ‫הדיפלומטיים בין שתי המדינות )לאחר שמוסקבה בחשה כהלכה בכל הקלחת שהולידה את המלחמה‬ ‫עצמה(‪ .‬מאז ואילך התמידו שליטי הקרמלין לגנות את ישראל בכל פה ולהתנכל לה בכל הזדמנות‪,‬‬ ‫ויהודי ברית המועצות היו בין אלה שסבלו מכך במישרין‪.‬‬ ‫בראשית שנות השמונים כבר חלו שינויים לא מעטים בתמונה הזאת ‪ -‬בין השאר‪ ,‬בשל אותם‬ ‫תהליכים שהיו עתידים להביא בתוך עשור לקריסתו המוחלטת של הקומוניזם ‪ -‬אבל עדיין נותר‬ ‫מרחב ניכר למאמצים לשיפור היחסים‪ .‬מגעים בדרג של שרי חוץ יכלו בוודאי להועיל לכך‪ ,‬ולכן‬ ‫פתחתי ביוזמה שהביאה בסופו של דבר לפגישה ביני ובין גרומיקו‪ .‬נועדנו בשעת לילה במשרדי‬ ‫הנציגות הסובייטית בניו יורק‪ .‬מבעד לחלון נצנצו האורות של הכרך הגדול‪" .‬אתה יודע‪ ",‬אמר‬ ‫גרומיקו‪" ,‬בכל העיר כולה‪ ,‬שום אדם לא עובד בשעה כזאת‪ .‬רק שנינו‪ .‬שני אנשים בעלי אמונות‬ ‫חזקות‪ ,‬הנפגשים לשיחת עסקים‪ ".‬אחר כך הוסיף‪" ,‬תצטרכו להשלים עם מדינה פלסטינית קטנה‪".‬‬ ‫קצות אגודלו ואצבעו התוו סימן ל"קטנה"‪ .‬שאלתיו‪" :‬אדוני השר‪ ,‬מה זה בדיוק 'קטנה' במונחים‬ ‫סובייטיים?" שנינו צחקנו‪ .‬ניסיתי לגשש‪ :‬מדוע ממשיכה ברית המועצות ביחסה הלא־נורמלי‬ ‫לישראל? ברור שאין לכך שום קשר עם צורת הממשל שלנו‪ .‬עובדה‪ ,‬שברית המועצות מקיימת‬ ‫יחסים "נורמליים" עם ארצות הברית‪ .‬גרומיקו חשב רגע ואמר‪" :‬כן‪ ,‬יש משהו בדבריך‪ .‬אבל המזרח‬ ‫התיכון הוא סיפור שונה‪ ".‬הוא האזין בסבלנות לטענותי כלפי ברית המועצות על שהיא מסייעת‬ ‫בצורה פעילה לטרור האנטי־ישראלי ומספקת נשק לאלה המבקשים להחריבנו‪ .‬גרומיקו כפר באשמה‪.‬‬ ‫"אנו מתנגדים לטרור אישי‪ ",‬אמר‪ ,‬והוסיף שברית המועצות התנגדה מאז ומעולם לטרור כזה‪" .‬נכון‪,‬‬ ‫בשלבים הראשונים שבראשונים היה גם אצלנו ארגון שעסק בכך‪ .‬אינני זוכר כרגע את שמו‪".‬‬ ‫"תרשה לי להזכיר לך‪ ",‬אמרתי‪" .‬נארודניה ווליה‪ ".‬על פניו הסתמנה הבעה של נחת רוח‪" .‬כן‪ ,‬אני‬ ‫יודע שאתה מכיר את ההיסטוריה שלנו‪".‬‬

‫שבנו ונפגשנו כעבור שלוש שנים‪ .‬היה זה בתקופתה של ממשלת האחדות הלאומית‪ ,‬בראשותו של‬ ‫שמעון פרס‪ ,‬שבה שימשתי כממלא מקום ראש הממשלה וכשר החוץ‪ .‬סיפרתי לגרומיקו על לבנון‪ ,‬על‬ ‫אש"ף‪ ,‬על פעילות הארגון הזה שהקשתה מאוד את החיים בחלקה הצפוני של ישראל‪ .‬הסברתי לו‬ ‫שמבצע שלום הגליל היה מלחמה נגד "מדינה טרוריסטית בתוך מדינה"‪ ,‬שפעלה נגדנו‪ ,‬ממש על‬ ‫גבולותינו‪ .‬כן העליתי את שאלת חידוש היחסים בין ישראל וברית המועצות‪ .‬הדגשתי שאין שום‬ ‫ניגוד אינטרסים בין ארצותינו ושכל שיפור ביחסים בין מעצמות־העל חשוב מאוד לביטחוננו שלנו‬ ‫ורק מיטיב עמו‪ .‬הוספתי כי לא שכחנו את העזרה החיונית שניתנה לנו ב־‪" .1948‬היד הזאת‪ ",‬אמר‬ ‫גרומיקו בדרמטיות‪ ,‬בעודו מניף את יד ימינו‪" ,‬היא שהורמה לסייע ביצירתה של מדינת ישראל‪".‬‬ ‫מה השתבש? שאלתי‪" .‬הכול בגלל תוקפנותה של ישראל‪ ",‬ענה גרומיקו‪ .‬התוקפנות הזאת‬ ‫"הרגיזה" את ברית המועצות‪ .‬כל הכיבושים האלה‪ ,‬העובדה שתפסתם שטחים שאינם שלכם‪ .‬הוא‬ ‫המשיך ברוח זו לאורך זמן מה‪ .‬אחר כך אמר‪" :‬אתם אוהבים לצטט את התנ"ך‪ .‬יפה‪ ,‬תרשה לי לומר‬ ‫לך שרק נס יגרום לכך שהעולם הערבי יהיה מוכן אי־פעם להשלים עם המצב הזה‪ ".‬כאשר העליתי‬ ‫את העניין הדוחק של הגדלת מספר היתרי העלייה ליהודים‪ ,‬הוא פטר חלק מדברי כ"תעמולה" וקבע‬ ‫שמעולם לא הונחו מכשולים בדרכם של העולים בכוח‪ .‬מיד הוסיף‪" ,‬בקשר לאלה שאתם מגדירים‬ ‫אחיכם החיים בברית המועצות‪ ,‬למה אתם מצפים‪ ,‬לנס נוסף? כרגע‪ ,‬כל מי שרצה לצאת כבר יצא‪.‬‬ ‫נהיה גלויים‪ .‬בשונה ממה שאתם חושבים‪ ,‬הם לא מתגעגעים כל כך למולדת אבותיהם‪" ".‬אם כך‪",‬‬ ‫קראתי עליו תיגר‪" ,‬מדוע אינכם מסכימים לטיסות ישירות בין מוסקבה לתל אביב? אם יהיו טיסות‬ ‫כאלו‪ ,‬נחכים כולנו‪ ".‬גרומיקו לא ענה‪ .‬אפשר שמזלו שיחק לו‪ ,‬למוצר מובהק זה של המערכת מוכת‬ ‫הסנוורים‪ ,‬בכך שנבצר ממנו לחזות במו עיניו בתוהו ובוהו הכלכלי והמדיני הממוטט את ברית‬ ‫המועצות ולבסוף גם את האבסלוטיזם של המפלגה הקומוניסטית ‪ -‬ובעלייה ההמונית‪ ,‬מרצון‪ ,‬של‬ ‫יותר מארבע מאות אלף יהודים סובייטים לישראל‪ .‬מצד אחר‪ ,‬צר לי שהוא לא האריך ימים די הצורך‬ ‫לראות את השגריר הסובייטי שב ומגיש את כתב האמנה שלו לנשיא ישראל בדצמבר ‪,1991‬‬ ‫לראשונה זה קרוב לחצי יובל שנים‪.‬‬ ‫אני עצמי הייתי משוכנע תמיד כי עלינו לעשות כמיטב יכולתנו לחידוש היחסים עם ברית המועצות‬ ‫ לטובתה של מדינת ישראל ולטובתם של מיליוני היהודים היושבים במעצמת־העל הזאת‪ .‬חרף כל‬‫העוינות שהפגינה כלפינו‪ ,‬ברית המועצות לא פקפקה מעולם בזכות קיומה של מדינת ישראל ולא‬ ‫ניסתה לקנות את לב הערבים בטענה מהסוג הזה‪ .‬בשונה ממה שרבים שיערו‪ ,‬לא היה זה עניין של‬ ‫בחירה ישראלית חופשית בין אחת משתי מעצמות־העל ובין רעותה‪ ,‬בין גוש זה או אחר; שום דבר‪,‬‬ ‫לא קשרים מחודשים‪ ,‬לא שיפור ביחסינו עם ברית המועצות‪ ,‬לא היה יכול לקצץ או לפגוע בקשרים‬ ‫שקיימנו עם המערב‪ ,‬ופחות מכול בקשרים שקיימנו עם ארצות הברית‪ .‬תמיד חשבתי כי הדיאלוג‪,‬‬ ‫שבעצם לא הופסק לחלוטין מעולם‪ ,‬צריך להתחדש ועלינו לחזור ולהאזין זה לזה‪ .‬וכשנעשיתי לראש‬ ‫ממשלה‪ ,‬נקטתי צעדים בכיוון זה‪ .‬אבל כבר לפני כן נאבקתי‪ ,‬כל אימת שיכולתי‪ ,‬למען פרסטרויקה‬ ‫דיפלומטית‪ .‬בעצם‪ ,‬התעניינותי ביחסים הללו קדמה להקמת המדינה‪ .‬בימי המחתרת ניסינו לטפח בכל‬ ‫דרך אפשרית את הקשרים הבינלאומיים של לח"י‪ ,‬ואף הפעלנו לצורך זה שליחים חשאיים‪,‬‬

‫והקשרים בין הגוש הסובייטי והמדינה היהודית שבדרך מילאו תפקיד מרכזי בתפיסתנו הכוללת‪ .‬מיד‬ ‫לאחר שהגרמנים הובסו במלחמת העולם השנייה‪ ,‬נפגשו אנשי לח"י עם המנהיג הקומוניסטי גיאורגי‬ ‫דימיטרוב‪ ,‬מי שהיה המזכיר הכללי של הקומינטרן ופתח אז בכינון השלטון הקומוניסטי בבולגריה‪,‬‬ ‫וביקשו ממנו להעביר את תקוותנו זו למוסקבה‪ .‬לבד מכך יצרנו מגעים עם סגן שר החוץ הסובייטי‬ ‫אנדריי וישינסקי‪ ,‬שהגיע באותה עת למושב עצרת האו"ם בארצות הברית‪ .‬שנים רבות אחר כך‪,‬‬ ‫בהיותי ראש הממשלה‪ ,‬ובעת שמיכאיל גורבצ'וב שימש כנשיא ברית המועצות‪ ,‬נפגשתי בבודפשט‬ ‫פעמיים ‪ -‬בכלל זה פעם אחת באורח חשאי ‪ -‬עם קארולי גרוס‪ ,‬מנהיג המפלגה הקומוניסטית‬ ‫ההונגרית‪ ,‬ושוחחתי עמו על הצורך בהפשרת הקרח בינינו ובין מזרח אירופה‪ .‬ביקשתיו לדבר בעניין‬ ‫זה עם גורבצ'וב ‪ -‬וככל הנראה‪ ,‬כך עשה‪.‬‬ ‫יחסינו עם הצרפתים היו הרבה יותר מורכבים ומסובכים‪ .‬אולי היו אלה הערצתי לתרבות צרפת‪,‬‬ ‫הנאתי מצרפת בכללותה‪ ,‬הכרת התודה שלי לצרפתים על שסייעו לי לאחר שנמלטתי מן הכלא‬ ‫באריתריאה‪ ,‬שחברו יחדיו להקשות עלי את ההתייצבות מול אי־הידידות של ממשלת צרפת כלפי‬ ‫ישראל‪ .‬על כל פנים‪ ,‬התרעמתי על כך יותר מאשר על הגישה הסובייטית כלפינו‪ .‬ידעתי כי הממסד‬ ‫הצרפתי ירש מדה גול לא מעט תרעומת על כך שהעזנו "להפר" ב־‪ 1967‬את דברו ולצאת למלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬אבל דימיתי למצוא ברגשותיהם משהו נוסף‪ .‬הם נראו לי כאילו מתחו קו מקביל‪ ,‬במודע‬ ‫או שלא במודע‪ ,‬בין אלג'יריה ובין ארץ ישראל וגזרו מכך את המסקנה השגויה ביותר שבגדר‬ ‫האפשר‪ .‬האלג'יראים שמרדו בשלטונם נראו להם כאש"ף הלוחם נגדנו‪ ,‬וממילא היה צריך‬ ‫שהתוצאות יהיו דומות; כפי שאלה ניצחו ב־‪ 1962‬כך צריך שהללו יזכו בניצחון בשנות השמונים‬ ‫והתשעים של המאה‪.‬‬ ‫שיחות עם מדינאים צרפתים הן בדרך כלל עניין מעורר ומסעיר‪ ,‬אפילו מהנה ‪ -‬בלי שום קשר‬ ‫לחילוקי הדעות‪ .‬אינטלקטואלים צרפתים‪ ,‬כך למדתי‪ ,‬מבקיעים היישר אל שורשי הבעיות‪ ,‬מכפיפים‬ ‫כל נושא לניתוח מדוקדק ודנים בכל עניין למלוא עומקו‪ .‬לא היה מחסור במקורות לפלוגתות‬ ‫ולאי־הסכמות בין עמיתי הצרפתים וביני‪ ,‬ואש"ף תפס‪ ,‬כמובן‪ ,‬מקום מרכזי ביניהם‪ .‬אני הצגתי את‬ ‫עמדתן של כל הממשלות בישראל‪ ,‬מימים ימימה‪ ,‬כי מדובר בארגון טרור‪ ,‬שחרת על דגלו ובעצם‬ ‫מהותו את היעד של חיסול מדינת ישראל ‪ -‬בלי שום קשר להצהרות של ראשיו‪ ,‬המיועדות לצרכים‬ ‫תעמולתיים ‪ -‬ולכן איננו יכולים לשאת ולתת איתו בשום עניין; מארחי הצרפתים כמעט לא סטו‬ ‫מסובלנותם כלפי אש"ף ומהחלטתם הנחושה לראותו )"לאור כל הנסיבות"( כגוף מתון שכוונותיו‬ ‫אינן מובנות כראוי‪ .‬לימדתי את עצמי ליהנות מחילופי דברים שכאלה‪ ,‬ולו רק בשל ההנאה של‬ ‫ההאזנה לצרפתית כה צחה כמו זו ששימשה להעלאת ההערכות המופרכות האמורות‪.‬‬ ‫ב־‪ 1981‬התרחשו שני מאורעות שהשפיעו לאלתר על המזרח התיכון‪ ,‬והצרפתים מילאו תפקיד‬ ‫קריטי באחד מהם‪ ,‬לחרפתה של צרפת‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬גם לצערה‪ .‬על כל פנים‪,‬‬ ‫אי־אפשר לגולל את סיפור ההתקפה של חיל האוויר הישראלי על הכור הגרעיני העיראקי "תמוז ‪"1‬‬ ‫)"אוסיראק"( בלי לחלוק תחילה את הכבוד הראוי למנחם בגין‪ .‬אין כמעט ספק שאילולא הורה בגין‬ ‫על חיסולו של המתקן הזה‪ ,‬היתה מלחמת המפרץ‪ ,‬שפרצה כעבור תשע שנים וחצי‪ ,‬עלולה להסתיים‬

‫בתוצאה קודרת בהרבה מכפי שהסתיימה‪ ,‬לא רק מבחינתה של ישראל אלא גם מבחינת הקואליציה‬ ‫בהנהגת ארצות הברית וגם מבחינת עיראק עצמה‪ .‬אף על פי כן לא ניתן מעולם ביטוי נאות לתודה‬ ‫שרבים כל כך חבו לבגין‪ ,‬בוודאי לא מצד אלה שהיו נאלצים לעמוד סוף־סוף‪ ,‬בעל כורחם‪ ,‬על טיבם‬ ‫וטבעם האמיתיים של סדאם חוסיין ושל משטרו‪ .‬לישראלים‪ ,‬מן הראוי להזכיר‪ ,‬היה ברור מלכתחילה‬ ‫מה ניצב לפניהם‪ .‬מאז נעשה סדאם חוסיין לשליט בפועל של עיראק בראשית שנות השבעים )וביתר‬ ‫תוקף‪ ,‬מאז צירף לכך גם את כל גינוני השלטון להלכה‪ ,‬ב־‪ ,(1979‬הוא לא הסתיר לרגע את כוונתו‬ ‫למחוק את "הכתם מעל מפת העולם" ולחסל את ישראל‪.‬‬ ‫הכור העיראקי הוקם מדרום לבגדד‪ ,‬נחנך ב־‪" ,1968‬הועלה בדרגה" ב־‪ ,1971‬והיה עתיד להקנות‬ ‫לעיראקים את היכולת לפוצץ "מתקן גרעיני" ב־‪ 1985‬ולייצר‪ ,‬ממועד זה ואילך‪ ,‬פצצות המותאמות‬ ‫להטלה ממטוסים או להרכבה על ראשי קרב של טילי קרקע־קרקע‪ .‬בנייתו והפעלתו של הכור הזה‬ ‫התאפשרו בזכות "תרומה" מתמדת מבחוץ‪ ,‬של כל דבר ‪ -‬מעצם הבנייה ועד לידע המדעי והטכנולוגי‬ ‫ולאמצעים הרדיו־כימיים הדרושים‪ .‬התורמות היו ברית המועצות‪ ,‬צרפת ואיטליה‪ ,‬והן באו על שכרן‬ ‫בהסכמים רווחיים מאוד לאספקת נפט‪ .‬הצרפתים‪ ,‬במיוחד‪ ,‬ששו לשתף פעולה ולהעמיד לרשות‬ ‫העיראקים את מבוקשם הגרעיני‪ ,‬בתנאי אשראי נוחים ביותר‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ 1980‬היינו בטוחים‪ ,‬חרף ההכחשות הנלהבות של סדאם חוסיין ודיבורו הרהוט על פיתוח‬ ‫גרעיני "למטרות שלום"‪ ,‬כי המאמצים העיראקיים להשגת יכולת צבאית גרעינית אכן מוכתרים‬ ‫בהצלחה‪ ,‬ולכן יש הכרח להעמיד את ממשלת צרפת על מלוא חומרתו של האיום הנשקף לנו‪ .‬בהתאם‬ ‫לכך נועדתי אז עם מיופה הכוח הצרפתי בישראל ותבעתי כי הצרפתים לא יספקו לעיראקים‪ ,‬בשום‬ ‫נסיבות שהן‪ ,‬דלק גרעיני באיכות צבאית‪ .‬שובה שמע את דברי והסביר לי אחר כך כי חששותינו הם‬ ‫חסרי כל צידוק‪ .‬יהיה זה שיגעון גמור )"דבר שלא יעלה על הדעת"( מצדו של סדאם חוסיין‪ ,‬אם יטיל‬ ‫פצצה גרעינית על ישראל ויביא בכך גם להרג של אלפי ערבים‪ .‬לא יכולתי שלא להיזכר בטיעון‬ ‫המגוחך הזה ב־‪ ,1991‬כאשר הסקאדים העיראקיים נחתו בלי שום הבחנה במרכזים היהודיים של‬ ‫ישראל ובאזורים צפופי אוכלוסייה ערבית ביהודה ושומרון‪ ,‬שלא לדבר על ערב הסעודית‪ ,‬ובעצם‪,‬‬ ‫גם על כווית‪.‬‬ ‫כך או אחרת‪ ,‬לא ממשלת צרפת ולא ממשלת איטליה לא היו שותפות לפחדינו‪ .‬שר החוץ האיטלקי‬ ‫אמיליו קולומבו הזכיר לי בעוקצנות כי איטליה‪ ,‬בשונה מישראל‪ ,‬חתמה על האמנה למניעת תפוצה‬ ‫של נשק גרעיני‪ .‬הוא המשיך והבטיח לי שאין לישראל שום יסוד לדאגה‪ ,‬וכך בערך אמר לנו גם‬ ‫הקנצלר הגרמני הלמוט שמידט‪ .‬ימים אחדים לאחר שהעיראקים פלשו לאיראן‪ ,‬ביטאתי את פחדיה‬ ‫של ישראל בניו יורק‪ ,‬באוזני הרולד בראון ואדמונד מאסקי‪ ,‬ששימשו אז בתפקידי שר ההגנה ושר‬ ‫החוץ בהתאמה‪ .‬איש מהם לא נתן לי שום יסוד לתקווה כי ארצות הברית תתערב בעניין בצורה‬ ‫יעילה ותציג דרישות נחרצות לארצות שפרשו חסות על הכור העיראקי‪ .‬כן דווח לי ששר החוץ‬ ‫הצרפתי‪ ,‬ז'אן פרנסואה פונסה‪ ,‬הודיע בשם ממשלתו כי אין ולו גם "הסיבה הקלה ביותר" לקולות‬ ‫האזעקה הבוקעים מישראל‪.‬‬

‫אבל אנחנו לא היינו בודדים לגמרי בפחדינו מפני הכור; כבר בראשית המלחמה בינם ובין‬ ‫העיראקים דאגו האיראנים להפגין את דאגתם העמוקה בשני מטחי טילים ששוגרו לעבר "תמוז"‬ ‫והסבו רק נזק קל‪ .‬התקפה זו עשתה רושם עז בפריז‪ .‬כעבור שבוע נפגשתי בארמון האליזה עם נשיא‬ ‫צרפת ואלרי ז'יסקר ד'אסטן‪ ,‬שמעולם לא רחש לנו אהדה רבה‪ .‬הוא קידם את פני בקרירות ‪ -‬ומראש‬ ‫הוזהרתי שכך יהיה ‪ -‬אבל האזין בקשב רב לדברי‪ .‬כתמיד‪ ,‬הוא התבונן בנו מגבוה‪ ,‬אף על פי‬ ‫שבדרכו שלו האיר פנים יותר מדה גול‪ ,‬מפומפידו‪ ,‬ואפילו ממנו עצמו בעבר‪" .‬האמן לי בבקשה‪",‬‬ ‫אמר‪" .‬אילו היתה לנו אי־פעם סיבה לחשוד בעיראקים שהם ינסו לייצר נשק גרעיני‪ ,‬היינו דואגים‬ ‫שלא יקרה כדבר הזה‪ ".‬כששבתי ופגשתיו בדצמבר ‪ ,1980‬הוא חזר והדגיש אותה הבטחה עצמה‪,‬‬ ‫והוסיף כי "בינתיים לא התגלה שום דבר נורא‪".‬‬ ‫לא בפעם הראשונה ולא בפעם האחרונה היה ברור כי איש לא יעשה את המלאכה במקומנו ואנחנו‬ ‫לבדנו נצטרך לסלק את האיום הנורא הנשקף לנו‪ .‬אבל קודם שישראל יכלה לצאת להתקפה מכל סוג‬ ‫שהוא נגד "תמוז" היה צריך להציג סדרה של שאלות קריטיות ולענות עליהן‪ :‬אם נצא להתקפה‪ ,‬עד‬ ‫כמה נוכל להיות בטוחים בהצלחתה? האם היא באמת בת־ביצוע? ואם כן‪ ,‬כיצד יגיב העולם על הצעד‬ ‫החד־צדדי הזה? כיצד יגיבו ארצות הברית? ברית המועצות? מצרים? אני עצמי הייתי משוכנע ‪-‬‬ ‫ונשארתי איתן בדעתי זו גם במרוצת השנים‪ ,‬בנסיבות אחרות ובהקשר לעניינים אחרים ‪ -‬כי שום‬ ‫עונש שיוטל על ישראל לא יהיה שקול כנגד הסכנה שתמתין לנו אם נניח לדעת הקהל בעולם‬ ‫להתעלם מתחושת הקיום העצמי שלנו‪ .‬הדיונים בממשלה בקשר להפצצת הכור התמשכו לאורך‬ ‫חודשים‪ .‬כמעט בכל ישיבה צצו נתונים חדשים‪ ,‬גורמים חדשים שיש להביאם בחשבון‪ ,‬סיכונים‬ ‫מדיניים חדשים שראוי לשקול אותם‪ .‬לבסוף‪ ,‬במרס ‪ ,1981‬תבע בגין מהממשלה להגיע לכלל החלטה‪.‬‬ ‫הצבעתי ללא היסוס בעד הצעתו‪ ,‬יחד עם תשעה שרים אחרים‪.‬‬ ‫כשאני שב וחושב על האווירה הטעונה באותם שבועות של פגישות חירום חשאיות‪ ,‬על שיקולי‬ ‫החיים והמוות שהיו מעורבים בדיונינו‪ ,‬על הצגת הטענות המפורטות בעד ונגד‪ ,‬שהשתרעה בכל פעם‬ ‫על פני שעות‪ ,‬אני רואה בראש ובראשונה לנגד עיני את בגין ‪ -‬דוחק‪ ,‬תובע‪ ,‬מפציר בנו לעשות‬ ‫מעשה לאלתר‪ ,‬מפני שהעיראקים מקווים להפעיל את הכור כבר ביולי‪ .‬אני משער שהיה מתפטר‬ ‫מתפקידו אילו נפלה ההכרעה בעניין זה בניגוד לדעתו‪ ,‬שלה הטיף בלהט נבואי‪ ,‬או אילולא נקבע‬ ‫בסופו של דבר התאריך הסופי לפעולה‪ ,‬לאחר דחיות כה רבות‪ .‬בראשית מאי ‪ 1981‬הגיעו להנהגת‬ ‫המערך ידיעות על ההתקפה המתוכננת )באורח נס לא דלף דבר לעיתונות( ופרס פנה לבגין בכתב‬ ‫ותבע ממנו לבטל את המבצע‪ .‬הוא הקפיד להימנע ממינוח מוגדר‪ ,‬והסתפק בנוסח‪..." :‬ישראל תהיה‬ ‫כערער בערבה‪ ...‬אני מצרף את קולי‪ ...‬לאלה האומרים לך לא לעשות‪ ,‬בוודאי שלא בעיתוי ובתנאים‬ ‫הנוכחיים"‪ .‬עניין העיתוי היה קריטי‪ :‬היה יסוד לתקווה כי פרנסואה מיטראן‪ ,‬שנבחר זה מקרוב‬ ‫לנשיא צרפת ועמד להיכנס לתפקידו‪ ,‬יתייחס לישראל בפחות עוינות מקודמו ז'יסקר ד'אסטן‪ .‬בעצם‪,‬‬ ‫הוא נודע זה מכבר באהדתו לישראל וקיים קשרים הדוקים עם בכירי מפלגת העבודה הישראלית‪ .‬גם‬ ‫בארצות הברית כיהן עתה נשיא חדש‪ ,‬רונלד רייגן‪ ,‬שתמך בנו בגלוי ובמוצהר‪ ,‬ומזכיר המדינה שלו‪,‬‬ ‫אלכסנדר הייג‪ ,‬בוודאי נמנה עם ידידינו המובהקים‪ .‬אשר לסאדאת‪ ,‬בגין ואני עמדנו להיפגש איתו‬

‫בשארם א־שייח' בדיוק שלושה ימים לפני המועד שנקבע להפצצה‪ ,‬ושום דבר לא היה יקר לבגין‬ ‫יותר מחוזה השלום שחתם עם מצרים ‪ -‬ובכל זאת הוחלט להסתכן גם בהקשר הזה‪ .‬אני סמוך ובטוח‪,‬‬ ‫אמר בגין‪ ,‬כי גם אם סאדאת ישמיע בפומבי כל מיני הכרזות בגנותנו‪ ,‬הוא לא יעשה שום דבר‬ ‫שיערער את היחסים בינינו בצורה דרסטית‪.‬‬ ‫אבל מה שהכריע בסופו של דבר את כל הדברים האחרים היה דברו של מפקד חיל האוויר באותם‬ ‫ימים‪ ,‬האלוף דוד עברי‪ .‬הוא הודיע לממשלה שהמשימה כרוכה ב"סיכוני מלחמה" ‪ -‬משמע‪ ,‬באובדן‬ ‫מטוסים ‪ -‬אבל אפשר בהחלט לבצעה‪ .‬כמעט מיד אחר כך פתחו צוותים מיוחדים של חיל האוויר‬ ‫בהכנות לפעולה‪.‬‬ ‫ב־‪ 7‬ביוני ‪ 1981‬המריאו שמונה מטוסים בצבעי חיל האוויר הישראלי‪ ,‬בחסות מטרייה של שישה‬ ‫מטוסים אחרים‪ ,‬ופניהם אל עבר בגדד‪ .‬חברי הממשלה זומנו לחדר האורחים בקומה הראשונה בביתו‬ ‫של ראש הממשלה‪ ,‬ושם הודיע לנו בגין כי יעברו ככל הנראה שלוש שעות עד שנדע על השלמת‬ ‫המשימה ועל שובם של המטוסים לבסיסם‪ .‬בשעה ‪ 5:30‬נשמע צלצול הטלפון‪ .‬בגין הרים את‬ ‫השפופרת בחדר העבודה הסמוך‪ .‬מעברו האחר של הקו היה הרמטכ"ל רפאל איתן )"רפול"(‪ ,‬שאמר‪:‬‬ ‫"התקיפה היתה מוצלחת‪ .‬המטרה הושמדה‪ .‬הבחורים מתחילים לחזור‪ .‬כולם בסדר גמור‪ ".‬שום דבר‬ ‫לא השתבש‪ .‬הצירוף של הגאווה‪ ,‬של תחושת הרווחה ושל פרץ הדאגה המיידית לנוכח מה שממתין‬ ‫לנו עתה היה כמעט כבד מנשוא‪ .‬עברו שתי דקות עד שהשקנו כוסיות לכבוד ההצלחה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫פתחנו בדיון על הודעת הממשלה‪ .‬העולם הערבי הוכה בתדהמה מוחלטת‪ .‬הודעת הגינוי הרשמית של‬ ‫סאדאת היתה חמורה )לא אמרתי לו דבר‪ ,‬דיווח בגין‪ ,‬לא יכולתי להעמיס עליו שום נטל של ידיעה‬ ‫מראש(‪ .‬ממשלת ארצות הברית גינתה גם היא את ההפצצה‪ ,‬ועדיין לא היתה משוכנעת בחיוניותה‪ ,‬אף‬ ‫על פי שכעבור שנים‪ ,‬בקיץ ‪ ,1991‬הודה מזכיר המדינה ג'יימס בייקר כי "אינו מוכן‪ ,‬בחוכמה שלאחר‬ ‫מעשה‪ ,‬למתוח ביקורת על הפעולה"‪ .‬בין הקולות שנשמעו אז בזכות הטלת סנקציות אמריקאיות על‬ ‫ישראל‪ ,‬מעטים היו רמים יותר מזה של סגן הנשיא ג'ורג' בוש‪ .‬אשר לנשיא רייגן‪ ,‬הוא היה מזועזע‬ ‫ונפחד; איכשהו‪ ,‬בגלל סיבוכים ביורוקרטיים שראוי להצטער עליהם‪ ,‬לא נמצא שום אדם בממשל‬ ‫היוצא‪ ,‬או בממשל החדש שלו עצמו‪ ,‬שהעמידוֹ על עצם קיומו של הכור העיראקי‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫משמעותו‪.‬‬ ‫אבל אפשר שיותר מכול העיק הגינוי הכולל של הממשלה שיצא ממפלגת העבודה בבית פנימה‪.‬‬ ‫תוך שבירה של מסורת ישראלית ארוכת ימים של סולידריות לאומית בעת משבר‪ ,‬התירו ראשי‬ ‫האופוזיציה הישראלית לעצמם להיכנע ליצרים מפלגתיים ולצאת בהאשמות פרועות על כך שהמבצע‬ ‫נועד לשמש בראש ובראשונה את צורכי מערכת הבחירות לכנסת העשירית‪ ,‬שעמדה אז בעיצומה‪.‬‬ ‫אודה ואתוודה‪ ,‬אפילו אני הייתי מזועזע‪ .‬לא נמניתי מעולם עם מעריציו של שמעון פרס‪ ,‬שהיה אז‬ ‫יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה‪ ,‬אבל באותם ימים לא יכולתי להאמין שהוא מסוגל‬ ‫להפגין קטנוניות שכזאת או ליקוי שכזה בתבונתו המדינית‪.‬‬ ‫בסופו של דבר עברנו את הסערה‪ .‬ארצות הברית אמנם הטילה עלינו סנקציות‪ ,‬אבל ביטלה אותן;‬ ‫גל הגינויים בעולם שכך; אפילו ההצהרה הצרפתית‪ ,‬שכפרה בתפקידה המרכזי של צרפת בבניית‬

‫הכור והוכיחה את ישראל על ההתקפה )"בלתי־קבילה‪ ,‬מסוכנת‪ ,‬הפרה של החוק הבינלאומי"( היתה‬ ‫פחות חריפה מהצפוי‪ .‬וסאדאת? לאחר שעיין במכתב ששלח לו בגין‪ ,‬מיד עם תום המבצע‪ ,‬ולאחר‬ ‫ששב והביע את הזדעזעותו מן השימוש בכוח‪ ,‬הוא ביקש משגרירנו בקהיר‪ ,‬משה ששון‪ ,‬להודיע‬ ‫לבגין‪" :‬יסלח לך האלוהים‪ ,‬הוי מנחם"‪ .‬אחר כך הוסיף‪" :‬אמור למנחם‪ ,‬אני שותק"‪ .‬הוא הבטיח‬ ‫לששון שיתמיד במאמציו לקיום השלום עם ישראל ויפעל בשיתוף איתנו ועם האמריקאים‪ ,‬ועמד‬ ‫בדיבורו זה עד יומו האחרון‪.‬‬ ‫ב־‪ 6‬באוקטובר ‪ 1981‬שהיתי בניו יורק‪ ,‬לרגל העצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬ושמעתי במהדורת‬ ‫החדשות של שש בבוקר כי פונדמנטליסטים מוסלמים התנקשו בחייו של סאדאת בקהיר‪ ,‬בעת שסקר‬ ‫מצעד צבאי לציון יום השנה השמיני למלחמת יום הכיפורים‪ .‬התבוננתי במרקע הטלוויזיה‪ ,‬מאזין‬ ‫למחצה לפרשנות‪ ,‬וזכרתי את סאדאת כפי שראיתיו רק חודשים אחדים לפני כן‪ ,‬ב"פגישת הפסגה"‬ ‫האחרונה בינו ובין בגין בשארם א־שייח'‪ .‬עיקר המאורע הוקדש לצילומים ולשיחה על הנוף‬ ‫והפעילות במקום‪ .‬ישראל עדיין החזיקה בו‪ ,‬ושמו נקרא עדיין אופירה‪ .‬מאות ישראלים היו שם דרך‬ ‫קבע ונופשים רבים נהרו מכל העולם אל מי הים הצלולים ואל חולות הזהב‪.‬‬ ‫וזכרתי איך בארוחת הצהריים באותו יום פנה סאדאת לבגין בפרץ של התלהבות גלויה בעליל‪.‬‬ ‫"כאשר תפנו את כל סיני‪ ",‬אמר לו בעוצמתו הרגילה‪" ,‬שום דבר לא ישתנה כאן‪ .‬אני מבטיח לך‪.‬‬ ‫הכול יישאר כמות שהוא עכשיו; הכביש המהיר מאילת‪ ,‬הצוללים‪ ,‬השחיינים‪ ,‬התיירים‪ .‬כל אחד יוכל‬ ‫לנוע הלוך ושוב בלי שום מגבלות‪ .‬כל דבר כמו עכשיו ‪ -‬חוץ מהחיילים‪ .‬הם יהיו מצרים!" והוא צחק‬ ‫בהנאה‪ ,‬כך חשבתי‪ ,‬מהבדיחה הקטנה שלו ‪ -‬ולנוכח העתיד שראה לנגד עיניו‪ .‬האם התכוון לכך?‬ ‫בשעת מעשה לא הייתי בטוח‪ .‬אפילו עכשיו‪ ,‬כעבור שנים רבות‪ ,‬אני תוהה אם הדברים היו מתגלגלים‬ ‫בדרך זו אילו נשאר בחיים‪.‬‬ ‫במטוס שהחזיר אותי לישראל‪ ,‬שעות לא רבות לאחר רצח סאדאת‪ ,‬חשבתי גם על הפגישה‬ ‫האחרונה שלי עצמי איתו‪ .‬שוחחנו במשך שעה בערך‪ ,‬במה שהיה בעבר ארמון מלכותי‪ ,‬בקרבת‬ ‫אלכסנדריה‪ ,‬בתוך גן מרהיב עיניים שהשתרע כמעט עד לאופק‪ .‬סאדאת נראה נינוח מאוד וחילופי‬ ‫הדברים בינינו התנהלו על מי מנוחות‪" .‬אתה יודע‪ ",‬אמר לי בשלב מסוים והטה קלילות את גופו‬ ‫לעברי‪ ,‬בתשוקה להבהיר את מילותיו‪" .‬שני העמים שלנו הם עתיקים‪ ,‬עתירי ניסיון וסבלניים מאוד‪.‬‬ ‫אין שום דבר שלא נוכל לדון בו ‪ -‬ובלבד שלא תהיה עוד מלחמה‪ .‬כל דבר בינינו ייפתר בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬אפילו שאלת ירושלים‪ .‬נדבר ונדבר עד שנגיע לכלל הסכמה‪ .‬אל תפחדו‪ .‬יידרש זמן‪ ,‬אבל הכול‬ ‫יבוא על מקומו בשלום‪ ".‬בגין הבין את הגישה הזאת והיה שותף לה‪ .‬לא היינו מתמודדים במירוץ‬ ‫שאחד מהם צריך להיות הראשון שיחצה את קו הגמר‪ .‬בעצם‪ ,‬במובן מסוים לא ניטשה בינינו שום‬ ‫התמודדות‪ .‬מכיוון שחוזה השלום בין ישראל ומצרים לא היה יכול להיחתם מנקודת ראות ערבית בלי‬ ‫התייחסות לשליטה הישראלית ביהודה ובשומרון‪ ,‬פיתח בגין את רעיון האוטונומיה‪ ,‬הסדרי הביניים‬ ‫והשינוי ההדרגתי‪ ,‬וסאדאת השלים עם הרעיון הזה‪ .‬גם הוא האמין‪ ,‬בדומה לבגין‪ ,‬כי בעקבות המחר‬ ‫יבוא עוד יום ‪ -‬ותמיד יהיה אפשר לבסס על כך מתודולוגיה לשיחות בהווה‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬אין ספק‬ ‫שהוא השיג את מטרתו האמיתית‪.‬‬

‫מכיוון שהלוויית סאדאת נערכה בשבת‪ ,‬יצאנו‪ ,‬שלושת הנציגים של מדינת ישראל ‪ -‬מנחם בגין‪,‬‬ ‫ד"ר יוסף בורג )שהיה אז שר הפנים ויו"ר ועדת השרים לשיחות האוטונומיה( ואנוכי ‪ -‬לקהיר כבר‬ ‫ביום שישי‪ .‬נחתנו בעיר שכמעט לא יכולנו להכירה‪ .‬היא היתה ריקה ודוממת‪ .‬רק אנשי צבא ומשטרה‬ ‫נעו בחוצות בחום הכבד‪ ,‬ואילו מיליוני התושבים הסתגרו כמצווה בבתיהם‪ ,‬מטעמי ביטחון וסדר‪.‬‬ ‫סידורי ההארחה שלנו היו מושלמים‪ .‬המצרים ההמומים והמתוחים הגיעו לדרגה מרשימה של יעילות‪.‬‬ ‫כל דבר פעל בדיוק כנדרש‪ .‬מארחינו דאגו‪ ,‬למשל‪ ,‬לאכסן אותנו במלון לא מרוחק מאזור ההלוויה‬ ‫כדי שנוכל להשתתף בטקסים מבלי לחלל את השבת בנסיעה )הגם שלא בלי להשקיע מאמץ(‪ .‬והם לא‬ ‫שכחו להכין למעננו מזון כשר למהדרין‪ .‬השכם בבוקר המחרת יצאנו לצעדה ארוכה וחמה‪ ,‬שלושה‬ ‫יהודים בגיל העמידה‪ ,‬לבושים בחליפות כהות וחבושי מגבעות‪ ,‬בדרכם לחלוק כבוד לנשיא מצרי‬ ‫שנרצח‪ ,‬שרק פחות מעשר שנים לפני כן פתח במלחמת יום הכיפורים נגדנו‪ .‬מי היה יכול להעלות‬ ‫בדמיונו את המחזה הזה?‬ ‫כתום המסע והטקסים הגיעה השעה לביקורי התנחומים ‪ -‬תחילה אצל האלמנה האצילה ג'יהאן‬ ‫סאדאת‪ ,‬אחר כך אצל סגנו ויורשו של סאדאת‪ ,‬חוסני מובארק‪ ,‬שעמד עמו על בימת ההצדעה‪ ,‬אבל‬ ‫יצא באורח פלא בלי שום פגע‪" .‬השלום יימשך‪ ",‬אמר נשיאה החדש של מצרים‪ .‬אבל אף על פי‬ ‫שהוא נהג בנו כבאחים לשכול‪ ,‬לא היה בקולו דבר מן הלהט המשכנע של סאדאת‪ .‬לא אז‪ ,‬ולא אחר‬ ‫כך‪ .‬לא היה זה בלתי־רלוונטי שראשי המדינות המוסלמיות נעדרו כמעט כולם מהלוויית סאדאת‪ .‬לא‬ ‫היו שם אלא שליט סודן נומיירי ושייח'ים מעומאן‪ .‬העולם הערבי הוסיף לנדות את סאדאת‪ .‬הוא חטא‬ ‫בפשע הגרוע מכול‪ :‬שלום עם ישראל‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬במרוצת הזמן הבהיר מובארק את גישתו שלו כלפי חוזה השלום וכלפינו‪ .‬על פני השטח הוא‬ ‫היה נבון וקפדן‪ ,‬היורש החזק‪ ,‬המתאים להפליא‪ ,‬של האדם האגדי‪ .‬אבל הנאמנויות הפוליטיות‬ ‫והרגשיות היותר עמוקות שלו לא היו נתונות לחזונו של סאדאת אלא למה שיכול להיחשב לקוטב‬ ‫המנוגד‪ :‬לפאן־ערביות ולמעמד הבכורה של מצרים בעולם הערבי‪ .‬לטעמו )בשונה מסאדאת(‪ ,‬אלה‬ ‫היטיבו יותר מכול לשרת את האינטרסים של מצרים‪ .‬הוא היה קשור לחוזה השלום ולא היה יכול‬ ‫להתנתק ממנו לחלוטין‪ ,‬בלי להסתכן בתוצאות חמורות )ואולי גם לא רצה בכך באמת לעת ההיא(‪,‬‬ ‫אבל הוא טרח להמעיט בחשיבותו ככל שהיה יכול‪ ,‬לקיימו כמעט אך ורק במובן המילולי ולהתעלם‬ ‫בעקביות מתוכנו‪ ,‬להתייחס אליו כאל התחייבות טורדנית‪ ,‬לתמרן את היחסים בין מצרים וישראל כך‬ ‫שיועילו למטרות שלא נחזו מעולם בקמפ דייוויד‪ .‬מפעם לפעם אף התיר לעצמו להשתלח בהתקפות‬ ‫אישיות עלי ‪ -‬אם כי תמיד הציג את עצמו קבל העולם כולו‪ ,‬וכלפי וושינגטון במיוחד‪ ,‬כמי שחרד‬ ‫יותר מכולם לידידות המצרית‪-‬ישראלית‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬קהיר עדיין מתייחסת בקרירות לחוזה השלום ומציגה אותו אך ורק כהסכם ‪ .1979‬ישראל‬ ‫ידועה ומוכרת‪ ,‬אבל אינה מתקבלת בצורה אמיתית או חמימה‪ .‬אי־האיזון המחושב נשמר בקפדנות‪.‬‬ ‫השגריר המצרי הוא איש חברה ידוע ומקובל בתל אביב‪ ,‬אבל השגרירות שלנו בקהיר עודנה חשודה‬ ‫ולוקה במיעוט מבקרים‪ .‬השגריר הישראלי מבודד‪ ,‬והרבה עיתונים מצריים מוסיפים‪ ,‬חרף תלונותינו‬ ‫הקבועות‪ ,‬להזין את קוראיהם בקריקטורות ובמאמרים אנטישמיים גסים‪ .‬אין עדיין תיירות דו־סטרית‪.‬‬

‫יש אמנם קילוח דק של חילופי תרבות‪ ,‬אבל המצרים הבודדים המבקשים אשרות כניסה לישראל‬ ‫נחשפים לפיקוח ולחקירות טורדניות‪ .‬הסחר בין שתי הארצות מתנהל בהיקף מצומצם ‪ -‬אנו קונים‬ ‫נפט מצרי‪ ,‬בכפוף להסדר מיוחד‪ ,‬וחלקו מופק מבארות שאנחנו קדחנו בסיני‪ .‬הנורמליזציה לא נעשתה‬ ‫בשום מובן לחלק מהמדיניות המצרית מאז ‪.1981‬‬ ‫במרוצת השנים חזרתי והזמנתי את מובארק‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬לבקר בירושלים‪" .‬תבוא ותראה במו‬ ‫עיניך‪ ",‬אמרתי לו‪" .‬תטייל בארץ‪ .‬אני מבטיח לך את קבלת הפנים החמה ביותר שבגדר האפשר‪".‬‬ ‫אבל מובארק איננו סאדאת‪ ,‬ואינו משתוקק לככב בדרמה בינלאומית‪ ,‬או להסתכן במוות מידיהם של‬ ‫פונדמנטליסטים מוסלמים רק למען חוזה השלום‪ .‬אפילו האמריקאים לא הצליחו‪ ,‬למרות שחזרו‬ ‫וניסו‪ ,‬לשכנעו לבקר בישראל‪ .‬הוא דחה תמיד את ההזמנה או התנה את תשובתו החיובית בשינויים‬ ‫מפליגים במדיניות הישראלית‪ ,‬וגם סירב בעקביות להזמין אותי לבקר בקהיר‪ ,‬אלא אם כן אביא עמי‬ ‫ויתורים ישראליים מהותיים‪" .‬לא אפגוש את מר שמיר רק כדי לשתות קפה בצוותא"‪ ,‬היה הנוסח‬ ‫הקבוע שלו בהקשר זה‪.‬‬ ‫מעציב לקבוע כי האוטונומיה שהיתה יכולה להעביר אותנו על פני מכשולים גדולים אל תוך עידן‬ ‫חדש‪ ,‬למה שהיה יכול להיעשות עכשיו לעובדה יצירתית מוגמרת‪ ,‬לא הגיעה לכלל מימוש‪ ,‬מפני‬ ‫שנטרפה אל סלעי חוסר העניין של המצרים‪.‬‬ ‫הבטחנו להשלים את הנסיגה מסיני ב־‪ 25‬באפריל ‪ - 1982‬ועשינו זאת‪ .‬פינינו את הבסיסים‬ ‫הצבאיים שלנו‪ ,‬פירקנו יישובים כפריים ושתי עיירות‪ ,‬וכוחותינו נסוגו אל מעבר לקו הגבול‬ ‫הבינלאומי‪ .‬הציבור והממשלה היו מאוחדים בתקווה כי הקורבנות והסיכונים שקיבלנו על עצמנו‬ ‫למען השלום אכן יתגלו כמוצדקים‪ .‬מאמר שכתבתי באותה תקופה‪ ,‬על "תפקידה של ישראל במזרח‬ ‫תיכון משתנה"‪ ,‬לכתב עת העוסק ביחסים בינלאומיים‪ ,‬אינו מסגיר שום רמז לרגשות העזים‪ ,‬שפקדו‬ ‫אותי‪ ,‬בדומה לרוב הישראלים‪ ,‬עם הנסיגה המלאה וההריסה של העיירה ימית‪ ,‬כביטוי לסופיות של‬ ‫חלקנו ב"עסקה"‪ .‬ציינתי שם כי "במאי ‪ 1982‬יושלמו ההיבטים הטריטוריאליים של חוזה השלום‬ ‫הישראלי‪-‬מצרי‪ ...‬הנורמליזציה של היחסים‪ ...‬תיכנס לשלב חדש"‪ ,‬והבעתי בכך תקווה עזה יותר מזו‬ ‫שרחשה בלבי‪.‬‬ ‫בתקופת הביניים שקדמה להשלמת הנסיגה‪ ,‬פנה בגין‪ ,‬המודאג וחסר המנוח‪ ,‬לרייגן ולמובארק‬ ‫בבקשה לקבל מהם ערבויות אישיות בכתב כי ימשיכו לדבוק בהסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬במיוחד בנוגע‬ ‫לבעיה הפלסטינית )והתכוון בכך להמשך של שיחות האוטונומיה ולא לשום פתרון אחר(‪ .‬ההבטחות‬ ‫המחודשות נשלחו אליו חיש קל‪ .‬שתיהן נשאו את התאריך ‪ 20‬באפריל ‪ ,1982‬והיו אמפתיות‬ ‫וחיוביות באותה מידה עצמה‪ ,‬הגם שנבדלו זו מזו בנימה‪ .‬הנשיא רייגן כתב‪..." :‬הסכמי קמפ דייוויד‬ ‫וחוזה השלום המצרי‪-‬ישראלי‪ ...‬מייצגים את אמת המידה הגבוהה ביותר שאליה יש להשוות מאמצים‬ ‫אחרים להשגת שלום‪ ...‬ההבטחה שחוזה השלום ייושם ויכובד בהקפדה היא בכלל האינטרסים‬ ‫הקבועים ועומדים של הביטחון הלאומי האמריקאי‪ .‬הוא הדין בצורך להתייצב מול האתגרים שיוצגו‬ ‫לחוזה זה מכל צד שהוא‪ ,‬ולהכריעם‪ ...‬אתה‪ ,‬הנשיא מובארק ואני תמימי דעים כי הסכם המסגרת של‬ ‫קמפ דייוויד הוא התוכנית המוסכמת האחת והיחידה לפתרון הבעיה הפלסטינית‪ ...‬ארצות הברית‬

‫מוסיפה להיות מחויבת לחתור לסיום מוצלח‪ ,‬מהיר ככל האפשר‪ ,‬של המשא ומתן על הנהגת‬ ‫אוטונומיה מלאה לתושבים הפלסטינים של הגדה המערבית ורצועת עזה‪ ,‬כנזכר בהסכמי המסגרת של‬ ‫קמפ דייוויד‪ ...‬אני משוכנע כי ההיסטוריה תראה שהקורבנות שלכם היו ערובה לביטחונם של מדינת‬ ‫ישראל ושל העם היהודי"‪.‬‬ ‫הנשיא מובארק כתב‪" :‬הרפובליקה הערבית של מצרים נחושה בדעתה להגשים בתום לב את כל‬ ‫התחייבויותיה בכפוף להסכמי קמפ דייוויד ולחוזה השלום‪ ...‬זהו הנתיב היחיד‪ ...‬העולה בקנה אחד עם‬ ‫האינטרס שלנו‪ ,‬ובעצם עם האינטרסים של כל העמים במזרח התיכון‪ ...‬חיוני שנפעיל את תהליך‬ ‫הפתרון של הבעיה הפלסטינית‪ ,‬מכיוון שגמרנו אומר להגיע להסדר צודק‪ ,‬מקיף ובר־קיימא של‬ ‫העימות במזרח התיכון בהתאמה עם‪ ...‬הסכמי המסגרת של קמפ דייוויד‪ ...‬המהווים את המסמך‬ ‫המחייב האחד והיחיד שבין שתי ארצותינו‪ .‬זוהי מדיניותנו כיום והיא תיוותר ללא שינוי גם בעתיד"‪.‬‬ ‫הוא סיים בהתייחסות ל"בעיה של קו הגבול בקרבת טאבה‪ .‬קביעת תאריך ליישוב העניין הזה לא‬ ‫תפגע באינטרס הלגיטימי של שום צד‪ .‬זהו עניין טכני‪ ...‬אני סומך על חוכמתך ועל שיפוטך הטוב"‪.‬‬ ‫לא היתה‪ ,‬או נראה שלא היתה‪ ,‬שום חלופה לנטישת ימית‪ .‬מלכתחילה התקבל הרושם שרוב‬ ‫תושבי המקום הזה ‪ -‬מניינם עמד על אלפיים בערך‪ ,‬וזה היה בערך גם מספר התושבים במושבים‬ ‫ובקיבוצים באזור המפונה ‪ -‬ייפרדו מבתיהם ויקבלו בצער את הפיצויים הנדיבים שהועמדו לרשותם‪.‬‬ ‫אבל ככל שהמועד האחרון הלך והתקרב‪ ,‬כן הלכו הצער והזעם וגברו על רבים מביניהם‪ .‬השבועות‬ ‫האחרונים של ימית עמדו בסימן של התמקחות נואשת על הגדלת הפיצויים‪ ,‬של הקמת התנועה‬ ‫לעצירת הנסיגה מסיני ושל תנועת משפחות צעירות ונסערות מיישובי יהודה ושומרון לחבל ימית ‪-‬‬ ‫כדי לעבות את שורות המתנגדים להריסת הבנוי ולעקירת הנטוע‪ ,‬למנוע את מחיקת הנוכחות‬ ‫הישראלית בסיני‪ ,‬אותו חבל ארץ שנעשה חביב כל כך על ישראלים כה רבים‪ .‬היו שם שביתות רעב‬ ‫ואיומים בהתאבדות‪ ,‬אפילו אפשרות מבעיתה לעימות מזוין בין מתיישבים מיליטנטים ובין החיילים‬ ‫הצעירים של צה"ל‪ ,‬שהופקדו על הריסת ימית‪ .‬אבל בבוא היום היעוד השלימו אנשי חיל ההנדסה את‬ ‫הריסת העיירה‪ ,‬מבלי שנלווה לכך כל אירוע מן התסריט הנזכר‪ .‬המבנה האחרון שנידון להריסה היה‬ ‫האנדרטה לחללי הכוחות הישראליים שהשתלטו על האזור במלחמת ששת הימים‪ .‬ב־‪ 26‬באפריל שוב‬ ‫היתה כל סיני בידי המצרים‪ ,‬ואנחנו יצרנו מה שנראה לי כתקדים מסוכן ביותר‪ :‬ויתרנו על יישובים‬ ‫יהודיים וחזרנו לגבול שחצץ בינינו ובין מדינה ערבית ‪ -‬מצרים ‪ -‬ביוני ‪ ,1967‬ערב מלחמת ששת‬ ‫הימים‪ .‬סוף הפרק המזהיר של היוזמה הישראלית והתקווה הישראלית בסיני מילא אותי בצער‬ ‫ובחששות כבדים‪.‬‬ ‫שישה שבועות לאחר הריסת ימית פרצה המלחמה בלבנון‪ .‬העובדה שהותרתי את העיסוק במלחמה‬ ‫זו לסוף הזיכרונות שלי ממשרד החוץ אינה נובעת מכך שהפרשה כולה עוררה אצלי‪ ,‬במרוצת‬ ‫השנים‪ ,‬מחשבה שנייה‪ .‬היפוכו של דבר; השנים שחלפו רק חידדו את הכעס שנלווה למעורבותי‪ ,‬כפי‬ ‫שהיתה‪ ,‬בסדרת מאורעות שהותירה מאחוריה לא רק שובל של שאלות חסרות מענה ‪ -‬אלא גם טעם‬ ‫מר‪ .‬פעולה צבאית שהחלה‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬במגמה להשיג יעד אחד‪ ,‬מוגדר בבירור‪ ,‬הסתיימה‪ ,‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬בדרך ובזמן בלתי־צפויים מראש‪ .‬היא עלתה בחייהם של מאות חיילים ישראלים והשקיעה‬

‫את צה"ל למשך יותר משנתיים בבוץ הכיבוש של ארץ הפקר‪ ,‬שמלחמת אזרחים החריבה אותה‬ ‫וקטלה אלפים מיושביה‪ ,‬ושעודנה נתונה עד היום לחסדי מיליציות קנאיות וצמאות דמים של‬ ‫מוסלמים‪ ,‬נוצרים ודרוזים‪ .‬מלחמת לבנון השנויה במחלוקת היא היחידה מבין כל מלחמותינו‬ ‫שהתנהלה לא רק בהיעדר קונצנזוס לאומי‪ ,‬אלא גם אל מול פני מחאה ציבורית בישראל‪ ,‬שהיתה‬ ‫צורמת ומוגזמת כמעט כמו התגובות ההיסטריות שהתעוררו בחוץ לארץ‪ .‬וגם לבנון לא זכתה‬ ‫בעקבות המלחמה ההיא לשלום ‪ -‬לא איתנו‪ ,‬אף על פי שיכלה להגיע לכך‪ ,‬ולא עם עצמה‪ .‬אפילו לעת‬ ‫כתיבת השורות האלה‪ ,‬טרור‪ ,‬בוגדנות ואנרכיה מוסיפים למשול שם‪ .‬לבד מכך שתושבי החלק‬ ‫הצפוני של ישראל חיים מאז ‪ 1982‬בשקט יחסי ולבד מהחיים היקרים שאבדו במלחמה ההיא ומן‬ ‫הפצעים שנפערו אצל יקיריהם‪ ,‬דומה שכמעט לא קרה דבר‪.‬‬ ‫מבצע שלום הגליל‪ ,‬שהחל ב־‪ 6‬ביוני ‪ ,1982‬נועד להימשך ארבעים ושמונה שעות ולכלול‬ ‫השתלטות של צה"ל על דרום לבנון‪ ,‬עד למרחק ארבעים קילומטר מן הגבול הישראלי‪ ,‬במגמה‬ ‫להרוס את המפקדות‪ ,‬הבסיסים‪ ,‬המערך הלוחם והמאגרים הענקיים של הנשק והתחמושת‪ ,‬ששימשו‬ ‫את אש"ף‪ ,‬במשך קרוב לתריסר שנים‪ ,‬לאיום על ביטחונם ועל שלוות חייהם של התושבים בחלקה‬ ‫הצפוני של ישראל‪ .‬אש"ף קנה אחיזה בדרום לבנון מ־‪ 1970‬ואילך‪ .‬בספטמבר של השנה ההיא‪,‬‬ ‫שנכנס להיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון כ"ספטמבר השחור"‪ ,‬קצה נפשו של המלך חוסיין‬ ‫בנוכחות המאסיבית של אש"ף בירדן והוא פתח בפעולה צבאית נמרצת‪ ,‬שהביאה לדחיקת רגליהם‬ ‫של המחבלים ולגירושם צפונה‪ ,‬תחילה למורדות החרמון‪ ,‬ובהמשך ללבנון‪ .‬אש"ף היטיב לנצל‪,‬‬ ‫מבחינתו‪ ,‬את מצבה המעורער של ארץ הארזים‪ .‬אנשיו כוננו שם מדינה בתוך מדינה‪ ,‬תפסו מאחזים‬ ‫נרחבים‪ ,‬התנכלו לאוכלוסייה המקומית‪ ,‬האיצו את מלחמת האזרחים לשלב חדש ופתחו בפעולות‬ ‫טרור בלתי־פוסקות נגד הישראלים שמעבר לגבול‪ .‬בכך נכללו הפגזות וירי רקטות‪ ,‬מארבים‬ ‫לאוטובוסים‪ ,‬התקפות פתע על בתי מגורים ובתי ספר‪ ,‬רצח ופציעה של מבוגרים וילדים כאחד‪.‬‬ ‫תושבי הגליל עמדו במצוקה הזאת בגבורה ראויה לכל שבח ולא העלו על דעתם לעקור מיישוביהם‪,‬‬ ‫וצה"ל ניסה להגן עליהם כמיטב יכולתו‪ .‬תוך כדי כך התגבשה אצל רבים ההכרה שאולי יהיה צורך‬ ‫במבצעים צבאיים גדולים כדי לעקור את שורשי הנגע‪ ,‬שלא הצטמצם רק לחזית הצפונית שלנו‪.‬‬ ‫הטרור האש"פי שיגר שלוחות נתעבות לכל רחבי העולם‪ ,‬הקשר בינן ובין הבסיסים בדרום לבנון לא‬ ‫היה בגדר סוד‪ ,‬ומכת מחץ על הבסיסים האלה התבקשה כמעט מאליה‪.‬‬ ‫המטרות המוגבלות של מבצע שלום הגליל הושגו במלואן‪ ,‬במהרה‪ .‬התשתית של אש"ף בדרום‬ ‫לבנון רוסקה‪ ,‬והקשרים בינו ובין רוב ארגוני הטרור הבינלאומיים שובשו עד לבלי הכר‪ ,‬הגם שלא‬ ‫לצמיתות‪ .‬אלא שבכך לא תמה המערכה‪ .‬לאחר עקירתו של אש"ף מדרום לבנון המשיכו כוחות צה"ל‬ ‫לחתור צפונה והגיעו לסביבות ביירות‪ ,‬עיר שנהפכה למחנה צבא ענקי ולזירת מלחמה בין כוחות‬ ‫אש"ף‪ ,‬הפלנגות של המארונים ועוד כמה וכמה מיליציות‪ .‬אף על פי שאש"ף סירב בתחילה להודות‬ ‫בתבוסתו ולעזוב את ביירות‪ ,‬הנה הדעת נתנה כי מרגע שהפלסטינים יסולקו משם‪ ,‬תיפתח הדרך‬ ‫לפחות לכינון של שיווי משקל זה או אחר בין הנוצרים והמוסלמים בלבנון‪ ,‬להבטחת השקט בגליל‬ ‫העליון‪ ,‬ואולי אפילו למשא ומתן על שלום בין ישראל ובין מדינה ערבית נוספת‪.‬‬

‫אבל המצור של צה"ל על ביירות התארך יותר מהצפוי‪ ,‬ואז‪ ,‬חודש לאחר שבירת המצור הזה‬ ‫וגירושו הסופי של אש"ף מהעיר‪ ,‬התרחשה התפתחות ששינתה דברים רבים‪ .‬ב־‪ 23‬באוגוסט בחר‬ ‫הפרלמנט הלבנוני במנהיג הנוצרי הצעיר באשיר ג'ומאייל לנשיא לבנון‪ ,‬וכעבור ימים לא רבים‪,‬‬ ‫ב־‪ 14‬בספטמבר‪ ,‬נרצח האיש בידי מתנקשים‪ ,‬כנראה שכירי חרב מוסלמים או סוכנים סורים‪ .‬באשיר‬ ‫ג'ומאייל עמד בקשרים הדוקים עם ישראל‪ ,‬וזכה לתמיכתה ולסיועה‪ .‬רבים קיוו כי הוא ימלא תפקיד‬ ‫מפתח בכינון מערכת חדשה של יחסים גלויים איתנו ויחתום על הסכם שלום‪ ,‬שגם יקל עליו לחלץ‬ ‫את ארצו ממצוקותיה‪ .‬לא עברו שלושה ימים מאז הירצחו של באשיר ג'ומאייל ואנשי הפלנגות שלו‬ ‫נכנסו לתוך מחנות הפליטים הפלסטיניים סברה ושתילה במערב ביירות )ששימשו שניהם גם כבסיסי‬ ‫מחבלים( ופתחו בפעולת נקם נרחבת‪ ,‬בהתאם למסורת הלבנונית מימים ימימה‪ .‬הם טבחו באכזריות‬ ‫קרוב לשלוש מאות גברים‪ ,‬נשים וילדים חפים מפשע‪ ,‬וחדלו ממעשיהם רק לאחר שצה"ל התערב‬ ‫בנעשה‪ .‬אלא שההתערבות הזאת באה במועד מאוחר מדי‪ ,‬גם מבחינתנו‪ .‬ברחבי העולם רווחה‬ ‫ההאשמה של ישראל באחריות לטבח‪ .‬לפתע פתאום נעשו מכאוביה של לבנון‪ ,‬שהעולם התעלם מהם‬ ‫לאורך זמן כה רב‪ ,‬למוקד של זעם בינלאומי‪ .‬ישראל נקלעה למחלוקת פנימית חריפה בעניין זה‪.‬‬ ‫הסערה הציבורית לנוכח התמשכות המלחמה‪ ,‬הרשימה ההולכת וגדלה של האבידות ותחושת הבעתה‬ ‫לנוכח ההרג ההמוני בדם קר‪ ,‬שבוצע בשטח הנתון לשליטת צה"ל‪ ,‬חברו יחדיו כדי לאלץ את‬ ‫הממשלה להקים ועדת חקירה ‪ -‬אפילו לפני תום המלחמה‪ .‬ועדה זו‪ ,‬בראשותו של נשיא בית המשפט‬ ‫העליון יצחק כהן‪ ,‬פטרה את המדינה לחלוטין מכל אחריות ישירה למעשי ההרג בסברה ושתילה‪,‬‬ ‫אבל מצאה לנכון לציין אחריות עקיפה של דרגים ממשלתיים וצבאיים‪ .‬ועדת כהן שמעה ארבעים‬ ‫ושניים עדים; תשעה מביניהם‪ ,‬ובכלל זה ראש הממשלה מנחם בגין‪ ,‬שר הביטחון אריאל שרון‪,‬‬ ‫הרמטכ"ל רפאל איתן‪ ,‬ראש אמ"ן יהושע שגיא ואני עצמי‪ ,‬הוזהרו מראש שממצאי הוועדה עלולים‬ ‫"לפגוע" בהם‪ .‬נדהמתי לגלות כי הוועדה קבעה בכל הנוגע אלי שלא עשיתי את המאמצים הדרושים‬ ‫לאמת מידע שהגיע אלי משר התקשורת מרדכי ציפורי‪ ,‬בקשר ל"פעולותיהם של הכוחות הלבנוניים"‬ ‫במחנות‪ ,‬ולא הבאתי את המידע הזה לידיעתם של ראש הממשלה או שר הביטחון‪ .‬בכך‪ ,‬אלה דברי‬ ‫הוועדה‪ ,‬לא מילאתי את חובתי כשר החוץ‪.‬‬ ‫לא ייאמן כמעט‪ ,‬אבל הנזיפה הזאת התבססה על פרשנות מופלגת לשיחת טלפון קצרה‪ .‬במוצאי ‪16‬‬ ‫בספטמבר שמעתי בפעם הראשונה על כניסתם של אנשי הפלנגות לשני המחנות‪ .‬הדבר נזכר במסגרת‬ ‫דיווח שגרתי‪ ,‬ולא עורר שום דיון ואפילו לא שום הערה‪ .‬למחרת נפגש ציפורי עם עיתונאים בתל‬ ‫אביב וטלפן אלי להודיעני‪ ,‬כי "שמע" שאנשי הפלנגות "משתוללים" בסברה ובשתילה‪ .‬הוא אמר רק‬ ‫את הדברים האלה ולא הוסיף שום פרטים‪ .‬שאלתיו בהפתעה מדוע טלפן דווקא אלי‪ ,‬והוא אמר שאינו‬ ‫מצליח להשיג שום אדם אחר והוא חושב שמישהו צריך לדעת על כך‪" .‬השתוללות" בשלב הזה היתה‬ ‫תואר יאה כמעט לכל דבר שנעשה בלבנון‪ ,‬ולכן לא ייחסתי משמעות מיוחדת להודעתו של ציפורי‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬במרוצת אותו יום נפגשתי עם שר הביטחון‪ ,‬עם ראש אמ"ן ועם ראש השב"כ ‪ -‬שכולם‬ ‫באו ללשכתי כדי להיוועד עם המתווך האמריקאי מוריס דרייפר; ושוב‪ ,‬גם הפעם לא נאמרה מילה‬ ‫וחצי מילה על פעילות חריגה במחנות‪.‬‬

‫רק למחרת היום למדתי מה בדיוק קרה‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬שוב לא התאושש מההלם;‬ ‫אריאל שרון הורשע ב"התעלמות" מסכנות ברורות בעליל‪ ,‬ונאלץ להתפטר מכהונתו כשר הביטחון‪.‬‬ ‫אשר לי עצמי‪ ,‬למדתי פרק נוסף ביחס לאי־הצפיות של מאורעות ושל אנשים‪ ,‬ומעולם‪ ,‬עד עתה‪ ,‬לא‬ ‫התייחסתי בפומבי לדוח הוועדה‪ .‬דומני שלעולם לא אוכל לשכוח בהקשר זה באיזה חיפזון ובאיזו‬ ‫אי־הגינות גינתה התקשורת העולמית את ישראל על הפשע ‪ -‬כאילו אנחנו ניהלנו את הטבח‪ ,‬במקרה‬ ‫ה"טוב"‪ ,‬או ביצענו אותו במו ידינו במקרה ה"רע"‪ ,‬וגם כאילו היה לנו עסק בלבנון עם פליטים‬ ‫אצילים ולא עם שודדים אלימים ומזוינים של אש"ף‪ ,‬וכאילו נחשף פרצופה האמיתי של ישראל בעת‬ ‫שהעזה להפר את השלווה והשקט בלבנון הרוגעת‪.‬‬ ‫כל הדברים האלה היו‪ ,‬כמובן‪ ,‬בחזקת שטות גמורה‪ .‬אבל היתה בהם גם מידה לא מבוטלת של‬ ‫אי־צדק‪ ,‬רשעות ואנטישמיות‪ .‬בדעת הקהל העולמית נוצרה אווירה שהתירה הכול ‪ -‬משקרים בוטים‬ ‫ועד מסקנות רשלניות‪ ,‬מצילומים מבוימים של מעשי זוועה ועד לראיונות מזויפים‪ .‬הכול היה כשר‬ ‫כדי להשחיר את פני המדינה וצה"ל‪ .‬דוגמה מובהקת לכך ניתנה לי באוגוסט ‪ ,1982‬בעת שרונלד‬ ‫רייגן בכבודו ובעצמו הציג בפני תמונה של תינוקת קטועת ידיים‪ ,‬שנפגעה בהפצצה ישראלית על‬ ‫ביירות‪ .‬התמונה הזאת ריגשה אותו עד כדי כך‪ ,‬אמר לי‪ ,‬שהוא החליט להחזיק אותה על מכתבתו‪,‬‬ ‫כמזכרת עוון‪ .‬בשובי לישראל בדקתי ומצאתי כי התינוקת לא איבדה בכלל את ידיה; היא סבלה‬ ‫משבר באחת מהן‪ .‬זמן קצר לפני כן נולדה לי נכדה וידעתי איך הייתי מרגיש אילו נפצעה קשה‪ ,‬אבל‬ ‫ההשתמעויות וההדגשים של הצילום ושל הכיתוב שהוצמד אליו‪ ,‬בטרם ניתן לנשיא ארצות הברית‪,‬‬ ‫היו ארסיים‪ .‬מיהרתי לשגר לרייגן את המידע הנכון‪ ,‬אבל מסופקני אם היה בכך כדי להוות סם נגד‬ ‫נאות‪.‬‬ ‫ככל שתדמיתה של ישראל בחוץ לארץ הלכה והתעוותה‪ ,‬כן גברה הזעקה מבית נגד המלחמה‪ ,‬נגד‬ ‫מחיר הדמים ההולך וגואה שלה )המספר הכולל של הנופלים בלבנון התקרב לשבע מאות(‪ ,‬ונגד מה‬ ‫שנראה ככיבוש חסר תכלית ותוחלת של ארץ מסוכנת‪ ,‬לא לנו‪ .‬רכיבים אחרים היו מעורבים גם הם‬ ‫בלחץ הגואה לנסיגה מיידית מלבנון‪ ,‬כמעט בכל מחיר‪ .‬במרוצת שנות ההגמוניה של מפלגת העבודה‬ ‫)ושל מפא"י לפניה( בזירה הפוליטית הישראלית‪ ,‬נמנעה האופוזיציה ממתיחת ביקורת פומבית על‬ ‫פעולות צבאיות‪ ,‬או דחתה את מתיחת הביקורת עד תום הקרבות‪ ,‬כפי שהיה‪ ,‬למשל‪ ,‬בהקשר‬ ‫למלחמת יום הכיפורים‪ .‬הפעם‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬היתה מפלגת העבודה באופוזיציה‪ ,‬ודובריה תקפו את‬ ‫הממשלה ללא רחם‪ .‬הכול ידעו שלא שהינו בלבנון כדי לספח אותה לתחומי ישראל‪ ,‬כדי לשעבד את‬ ‫יושביה או כדי להשתלב באי־היציבויות שלה ובמלחמותיה הפנימיות‪ .‬פלשנו לשם כדי להיפטר‬ ‫מהמחבלים‪ .‬לאחר שהגענו ליעד הזה‪ ,‬רצינו ערבויות לכך שהמצב לא ישוב לקדמותו‪ .‬בעצם‪ ,‬לא‬ ‫ערבויות‪ ,‬אלא הסדרי ביטחון איתנים‪ .‬כפי שאמר בגין בשעתו‪" ,‬אין שום ערובה היכולה לערוב‬ ‫לערובה"‪ .‬לא רצינו שום דבר שיהיה מתאים רק לנסיבות חד־פעמיות‪ ,‬בלתי־רשמי או מועד‬ ‫לארעיות‪.‬‬ ‫לא היה לי תפקיד של ממש בניהול המלחמה )שהיה נתון‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬בעיקר בידיהם של ראש‬ ‫הממשלה ושל שר הביטחון( ‪ -‬לפחות לא עד שהוחל במאמצים להשגת חוזה שלום ישראלי‪-‬לבנוני‪.‬‬

‫נוסף על כך אני סבור כי כפי שקורה ביחס לעימותים אחרים‪ ,‬גם במקרה זה יוכלו רק ההיסטוריונים‪,‬‬ ‫בארץ ואולי גם מחוצה לה‪ ,‬להעריך את כל הנסיבות והדמויות שהיו מעורבות בסיפור המעשה‪ .‬אף‬ ‫על פי כן אני רואה לי לחובה להציג הערות אחדות‪ .‬ראשית חוכמה‪ ,‬אינני מתכחש לחלקי בהחלטת‬ ‫הממשלה על הפתיחה במבצע שלום הגליל ואינני מבקש להמעיט מן החלק הזה‪ .‬גם עכשיו אין לי‬ ‫ספק שהמבצע היה נחוץ ודוחק‪ ,‬הגם שבאורח בלתי־נמנע נעשו במהלכו שגיאות וחישובים מוטעים‬ ‫מסדר גודל חמור ביותר‪ ,‬שעלו לנו במחיר דמים יקר מאוד‪ .‬לעתים תכופות מדי לא היתה לממשלה‬ ‫שום חלופה לבד ממתן אישור בדיעבד‪ ,‬בלי מידע נאות‪ ,‬לצעדים שכבר ננקטו בשטח ‪ -‬בלי אישור‬ ‫מפורש‪ .‬במקצת הזדמנויות נוצר פער זמן בלתי־נסלח בין הפעולה הצבאית ובין החלטת הממשלה‪,‬‬ ‫הגם שראש הממשלה בגין ושר הביטחון שרון אולי ניהלו שיחות מוקדמות באותם הקשרים )כמובן‪,‬‬ ‫בהיעדרי(‪.‬‬ ‫אשר לשרון‪ ,‬לא נזקקתי למלחמת לבנון כדי לגבש את דעתי עליו‪ .‬הכרתיו‪ ,‬קיימתי קשרים הדוקים‬ ‫איתו‪ ,‬הן במסגרות מפלגתיות והן בממשלות ששנינו היינו חברים בהן ובממשלות שעמדתי בראשן‪.‬‬ ‫אני סבור שהוא הקדיש ומקדיש את עצמו כליל למדינת ישראל‪ ,‬שהוא מנהיג מלידה‪ ,‬חסר פחד‪,‬‬ ‫שאינו יכול להשתחרר ממידה של קיצוניות ופזיזות הטבועה בו מטבע בריאתו‪ ,‬ואשר הזיקה לעתים‬ ‫תדירות לא רק לו עצמו אלא גם לעניין שחייו חגים מסביבו‪ .‬הוא ואני שונים באופי‪ ,‬בתפיסה‬ ‫ובהתנהגות מכדי שנהיה ידידים‪ ,‬ולעתים קרובות נקלענו ליריבות נרגזת בתוך המסגרות המפלגתיות‬ ‫המשותפות‪ .‬הוא לעג לי בצורה בוטה על שגיליתי זהירות מופלגת מדי לטעמו‪ .‬אני לא הסתרתי את‬ ‫רתיעתי מפני האמביציוזיות שלו ומפני התעלמותו מחובת הדיוק‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כשהאצלתי עליו את‬ ‫האחריות הכוללת לתיאום של קליטת העולים בישראל‪ ,‬בראשית שנות התשעים‪ ,‬היה זה מפני‬ ‫שידעתי כי אם אפשר בכלל להתמודד עם המשימה הזאת ‪ -‬חרף הקשיים הגדולים ‪ -‬שרון הוא‪ ,‬מן‬ ‫הסתם‪ ,‬האיש היחיד שיעמוד בכך‪ .‬הערכתי שהוא יגייס לצורך זה את תבונתו‪ ,‬את עקשנותו‪ ,‬ואולי גם‬ ‫את התשוקה להיזכר בהיסטוריה הישראלית לא רק בשל קריירה צבאית שנויה במחלוקת מרירה‪,‬‬ ‫אלא גם בשל תפקידו בקיבוץ הגלויות המתמשך‪ .‬המאמץ האדיר שהשקיע בתחום זה שב ועורר עליו‬ ‫האשמות בדילוג על מגבלות חוקיות‪ .‬אבל כפי שקרה בימי מלחמת לבנון‪ ,‬ייתכן שגם במקרה זה יכלו‬ ‫הדברים להתגלגל קצת אחרת‪ ,‬ואז היו אופיו הבולדוזרי והיעדר המעצורים שלו מזכים אותו בשבחים‬ ‫מרקיעי שחקים‪.‬‬ ‫פעילותו בלבנון‪ ,‬בתקופת כהונתו כשר הביטחון‪ ,‬הזכירה במובנים רבים התנהגות של שליט יחיד‪,‬‬ ‫העושה כבתוך שלו‪ .‬הוא הרחיק לכת עד כדי סיכומה של עסקה‪ ,‬בשם ממשלת ישראל‪ ,‬עם אמין‬ ‫ג'ומאייל‪ ,‬מי שנבחר לנשיאות לאחר שאחיו הצעיר‪ ,‬באשיר‪ ,‬נרצח‪ .‬אמין ג'ומאייל אפילו חתם על‬ ‫מסמך לסיכום העסקה הזאת‪ ,‬אבל שרון הבטיח לו נאמנה שלא יינתן לכך שום פרסום אלא לאחר‬ ‫ששני הצדדים יגיעו להסכם מלא‪ .‬החשאיות נועדה בראש ובראשונה להוציא את ארצות הברית‬ ‫מהתמונה‪ ,‬לזמן מה ‪ -‬אף על פי שבאותה תקופה עצמה ניהל משרד החוץ משא ומתן רשמי עם‬ ‫הלבנונים‪ ,‬בעזרת פיליפ חביב‪ ,‬השגריר המיוחד של הנשיא רייגן ובברכתם של שר החוץ האמריקאי‬ ‫שולץ ושר ההגנה האמריקאי ויינברגר‪ .‬כצפוי‪ ,‬שרון הדליף את הסיפור על "פריצת הדרך" שלו‪.‬‬

‫חביב השתולל מרוב זעם‪ ,‬אמין ג'ומאייל כמעט לקה בהתקף לב‪ ,‬והמריבות בין שרון והאמריקאים‪,‬‬ ‫שכבר החלו לפני כן‪ ,‬נעשו תדירות יותר וסוערות יותר‪ .‬השקט שב לשרור בזירה הזאת לאחר ששרון‬ ‫נטש אותה‪ .‬פעם נוספת הוכח שאופיו של האיש יכול לגרום נזק ולפגוע‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬לא רק בו‪.‬‬ ‫במאי ‪ 1983‬הגענו ברוב עמל‪ ,‬בעזרת האמריקאים‪ ,‬להסכם בן שנים־עשר עמודים עם ממשלת‬ ‫לבנון‪ ,‬שעקף בזהירות את שאלת הנוכחות הסורית בלבנון‪ .‬לרגע חשבתי כי ההסכם הזה יצליח‬ ‫לעמוד על רגליו ויאפשר לנו להחזיר את חיילינו הביתה ולהביא שלום אמת לגליל‪ .‬אבל לא כך היה‪.‬‬ ‫שום אדם בלבנון‪ ,‬לרבות באשיר ג'ומאייל בשעתו ואחיו אמין אחריו‪ ,‬לא היה חזק די הצורך או חכם‬ ‫די הצורך לממש את ההסכם האמור ולעשות איתנו שלום‪ .‬מעשה שכזה הצריך יכולת להתנגד‬ ‫לתכתיבים ולרצון של כל מדינות ערב )בראש ובראשונה סוריה(‪ ,‬ששללו כל צורה של נורמליזציה‬ ‫ביחסים עם עם ישראל כמוקצה מחמת מיאוס‪ .‬ואילו הלבנונים היו מותשים וחסרי שדרה פיזית‬ ‫ומוסרית מכדי להגיע לכך‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬מן הצד האחר‪ ,‬לא היינו מוכנים להניח להזדמנות השלום לחמוק מבין אצבעותינו רק מפני‬ ‫שעייפנו‪ ,‬או רק מפני שעדיין הוספנו לשלם בקורבנות )שכן‪ ,‬הלחימה ה"פורמלית" טרם תמה(‪ .‬איש‬ ‫לא היה בטוח בלבנון של אותם ימים נוראים; צלפים‪ ,‬מוקשים ומלכודות קטלניות ארבו בכל פינה‪.‬‬ ‫במשך שבועות‪ ,‬מיומה הראשון של שנת ‪ 1983‬ואילך‪ ,‬נהג צוות המשא ומתן הישראלי‪ ,‬בראשותו של‬ ‫דוד קמחי‪ ,‬להיפגש בלשכתי בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬לדיון במהלכים הצפויים בשיחות היום הבא‪,‬‬ ‫והנימה היתה כמעט תמיד פסימית‪ .‬הפגישות עם הלבנונים התנהלו לסירוגין בתחומנו )בקריית שמונה‬ ‫או בנהריה( ובתחומם )בעיירה הקטנה חאלדה(‪ .‬מדי יום ביומו שבו הלבנונים והתמקחו על כל אחד‬ ‫מהפרטים הקשורים בנסיגת צה"ל‪ ,‬ולא שכחו לחזור ולהזכיר את חששותיהם מפני כרסום ישראלי‬ ‫בריבונותה של לבנון‪ ,‬מושג שבפועל לא היה לו שום קיום ושום זכר‪ .‬הריבונות הזאת עברה מן‬ ‫העולם שנים לפני כן‪ .‬אני עצמי פעלתי לאור אותה מחשבה שהיתה עתידה להנחות אותי גם בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬ארצות גדולות‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬יכולות להרשות לעצמן לשגות‪ ,‬מה שאין כן ארצות קטנות‪.‬‬ ‫אנו מחפשים את הפרס האחד‪ ,‬שלום‪ ,‬העלול להצדיק כל מלחמה‪ .‬אל לנו לאבד את עשתונותינו‪ ,‬אל‬ ‫לנו להיחפז‪ .‬ועשיתי כמיטב יכולתי להתמיד באמונה כי אפשר לשאת ולתת עם נשיא שכמעט אינו‬ ‫מושל במדינה שכמעט אינה מתפקדת‪.‬‬ ‫בביקורי בוושינגטון חזרתי והדגשתי את מה שנראה לנו כרכיבים החיוניים של הנסיגה‪ :‬פטרולים‬ ‫משותפים‪ ,‬עמדות תצפית‪ ,‬מגעים סדירים בין קצינים לבנונים וקצינים ישראלים‪" .‬עלינו להגיע‬ ‫לשיתוף פעולה באמת ובתמים‪ ,‬הדוק ומבוסס על אמון הדדי‪ ",‬אמרתי פעם אחר פעם בפורומים‬ ‫שונים בארצות הברית‪ ,‬בהתייחסי לנושא הלבנוני‪.‬‬ ‫האמריקאים נהגו בלי משוא פנים והחליטו להניח לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם היישר בפני‬ ‫הנשיא רייגן‪ ,‬שר החוץ שולץ ואישים אחרים בצמרת הממשל‪ .‬מכיוון שהלבנונים סירבו לקיים‬ ‫מגעים ישירים איתנו‪ ,‬המשכנו לשאת ולתת איתם בעקיפין ‪ -‬בין באמצעות מחלקת המדינה ובין‬ ‫ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות החשובות‪ .‬הלבנונים הסבירו בכל מקום שמצבם הפנימי הוא "נהדר‬ ‫באמת"‪ ,‬בלי לרמוז כהוא זה על התוהו ובוהו והחולשה ששררו בפועל ‪ -‬והאמריקאים קיבלו‪ ,‬למרבה‬

‫הפתיעה‪ ,‬את הגרסה המופרכת הזאת של מצב העניינים‪ .‬בישיבה ארוכה שנערכה במרס ‪1983‬‬ ‫במחלקת המדינה‪ ,‬בנוכחות משלחת אמריקאית שכללה את השרים שולץ וויינברגר וכן שורה של‬ ‫גנרלים‪ ,‬ישבתי בין עמיתי הישראלים )בכללם‪ ,‬ראש אמ"ן( ונקרעתי בין התחושה שאנו מצויים על‬ ‫דוכן העדים ובין התדהמה לנוכח הדיווחים הרציניים של הגנרלים המארחים על היבטים שונים של‬ ‫"לבנון" בלתי־מוכרת מכול וכול‪ .‬הנושא שעמד על הפרק היה יכולתו של הצבא הלבנוני לשמור על‬ ‫השלום ולבלום כל פעילות של אש"ף בלבנון‪ .‬למיטב ידיעתנו לא היה אז שום צבא לבנוני שתפקד‬ ‫כיאות‪ ,‬ובכל זאת שמענו תיאורים מלומדים על "שגרת האימונים הרגילה" שהצבא הזה סיפק‬ ‫לטירוניו‪ ,‬והמסקנה המתבקשת היתה שאנו יכולים לפנות את לבנון בלי שום חשש‪ .‬הצגת הדברים‬ ‫היתה מנוגדת כליל למציאות בשטח‪ ,‬והחוויה היתה מוזרה עד כדי כך שאני יכול לזכור בבהירות‬ ‫מוחלטת‪ ,‬גם ממרחק עשר שנים‪ ,‬את כל פרטי הדיון שהתנהל באותו חדר מצב מלבני‪ .‬מצד אחר‪ ,‬היה‬ ‫זה ביטוי נוסף ליסודיות של שולץ‪ ,‬לתשוקתו המתמדת לבחון לעומק את כל ההיבטים של בעיה‬ ‫נידונה‪ ,‬והוא לא חשב‪ ,‬ולו לרגע אחד‪ ,‬כי אנו עומדים למשפט‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬הלבנונים דחו בשיטתיות כל הצעה שלנו למעבר חופשי של בני אדם וסחורות דרך‬ ‫הגבול‪ .‬הם גם לא היו מוכנים לקבל את תביעתנו להנהגת סידורי ביטחון מתואמים‪ ,‬לאורך שנים‬ ‫אחדות‪ ,‬בין צבאם ובין צה"ל‪.‬‬ ‫הסתבכנו במשחק פינג פונג דיפלומטי מתמשך ומעיק‪ .‬שולץ נע ללא לאות‪ ,‬הלוך ושוב‪ ,‬בין‬ ‫ירושלים‪ ,‬ביירות‪ ,‬וכמובן גם דמשק‪ .‬שבתי לוושינגטון עם משה ארנס‪ ,‬שהתמנה בינתיים לשר‬ ‫הביטחון‪ ,‬לשיחות נוספות‪ ,‬אפילו ארוכות יותר‪ .‬כל אימת שחשבנו כי הגענו לבסוף לדרך המלך‬ ‫במגעינו עם הלבנונים‪ ,‬או שהשגנו הבנה מסוג מסוים‪ ,‬התברר לנו במהרה שתקוותינו נכזבו‪ .‬כן לא‬ ‫היה תמיד ברור‪ ,‬אף על פי שהיה צורך חיוני לנסות להבהיר במדויק‪ ,‬מאיזה כיוון נושבת הרוח‪.‬‬ ‫מסוריה? מברית המועצות? האם הם ימנעו מאמין ג'ומאייל להמשיך בדרך הנכונה? וכל אותה עת‬ ‫הציק לי חשש נוסף‪ :‬בקשר לבריאותו של בגין‪ .‬מראהו וקולו לא בישרו טובות‪ .‬אשת נעוריו‪ ,‬עליזה‪,‬‬ ‫מתה עליו בנובמבר ‪ ,1982‬בעת שעשה בשליחות מדינית בארצות הברית‪ ,‬ואבלו עליה‪ ,‬בצירוף מורת‬ ‫רוחו מהתפתחות המלחמה בלבנון ומכל מהלך העניינים שם‪ ,‬כיבו חלק מן השלהבת שבערה בתוכו‪.‬‬ ‫תחושתי בקשר אליו היתה בלתי־נוחה עד מאוד‪.‬‬ ‫לבנון תססה תחת כובד הפלגים הנצים בתוכה‪ :‬מוסלמים שיעים וסונים‪ ,‬נוצרים מארונים‪ ,‬דרוזים‪,‬‬ ‫שרידי אש"ף; סוריה שבה ופרסה מחדש את כוחותיה בארץ זו; ברית המועצות הזהירה מפני‬ ‫"מתקפות ישראליות נוספות"‪ .‬על כל פנים‪ ,‬עמדנו על שלנו‪ .‬במשרד החוץ עבדנו מסביב לשעון‪,‬‬ ‫מאמצים את שכלנו הקולקטיבי בניסיון למצוא השראה חדשה שתפתה את הלבנונים לנוע אל עבר‬ ‫השלום‪ ,‬אבל המסמך שהצגנו ב־‪ 17‬במאי ‪ 1983‬היה רחוק מלהיחשב חוזה שלום‪ .‬היה זה מעין הסכם‬ ‫מדיני‪ ,‬אולי אפילו הישג לא מבוטל בפני עצמו‪ ,‬אבל לא היתה בו שום סיבה לחגיגה ואפילו לתחושת‬ ‫רווחה‪ .‬המסמך הזה אישר כי שוב אין קיום ל"מצב לוחמה" בין ישראל ולבנון‪ ,‬שכל הכוחות‬ ‫הישראליים ייסוגו במהרה‪ ,‬ש"שטחו של כל אחד מהצדדים לא ישמש כבסיס לפעולות איבה או‬

‫למעשה טרור נגד הצד האחר"‪ .‬אין ספק שאילו זכה ההסכם הזה לאשרור‪ ,‬היה בו כדי להוות בסיס‬ ‫להתחלה של יחסים חדשים‪ .‬אבל הלבנונים לא אשררו ‪ -‬והתקוות לא התממשו‪.‬‬ ‫הלבנונים אמנם קיבלו את ההסכם בתחילה‪ ,‬אבל עד מהרה ניתן לו להידחק לקרן זווית‪ ,‬ואחר כך‬ ‫לא נותר ממנו דבר‪ .‬הסורים הכבידו את לחצם על אמין ג'ומאייל והוא נכנע להם )אולי לא בשמחה‬ ‫יתרה( ‪ -‬בניגוד גמור להבטחותיו החוזרות ונשנות של השגריר חביב‪ ,‬כי הסורים הסכימו לכל‬ ‫ההצעות של ארצות הברית‪ .‬על כל פנים‪ ,‬היו כמה "יתרונות שוליים" שהפקנו מן העניין‪ ,‬בכל הנוגע‬ ‫לקשרינו עם האמריקאים‪ .‬גם רייגן וגם שולץ נתנו ביטוי מפורש לשביעות הרצון שלהם מן ההסכם‪,‬‬ ‫וחשבו ‪ -‬באופטימיות אמריקאית טיפוסית ‪ -‬כי הוא יוכיח למדינות ערב המתונות‪ ,‬ולממשלות‬ ‫אירופיות שונות‪ ,‬כי ישראל חותרת‪ ,‬כתמיד‪ ,‬לשלום‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬למשך זמן לא מבוטל‪ ,‬רשמו אותנו‬ ‫בכירי הממשל האמריקאי במקום טוב בספריהם ‪ -‬והיחסים בינינו ובינם השתפרו עד מאוד‪ .‬הדברים‬ ‫התגלגלו כך שצה"ל נשאר בלבנון‪ ,‬ונסוג בשלבים‪ .‬האחרון שבהם חל באביב של ‪ ,1985‬כאשר‬ ‫כוחותינו נסוגו ללא תנאי עד לרצועת הביטחון‪ ,‬אזור ברוחב עשרה קילומטרים בדרום לבנון‪ ,‬על‬ ‫גבול ישראל‪ .‬כך הנחנו לבסוף את שאר חלקי לבנון לגורלם הקבוע‪ ,‬שאין לקנא בו‪.‬‬

‫פרק שמיני‬ ‫ראש ממשלה‬ ‫‪ ‬‬ ‫בישיבתה השבועית של הממשלה‪ ,‬ב־‪ 28‬באוגוסט ‪ ,1983‬הודיע בגין על החלטתו להתפטר מראשות‬ ‫הממשלה‪" .‬אינני יכול עוד‪ ",‬אמר ולא נענה לשום הפצרה‪ .‬זה היה רגע נורא‪ .‬ישבנו שם‪ ,‬מסביב‬ ‫לשולחן הממשלה‪ ,‬ותחילה לא יכולנו לדבר זה עם זה‪ ,‬אפילו לא להביט זה בזה‪ .‬אני זוכר היטב מה‬ ‫הרגשתי‪ :‬הלם‪ ,‬תחושה חריפה שקרה משהו מכריע שאין להשיבו‪ ,‬ששום דבר כבר לא יחזור להיות‬ ‫כשהיה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬ההפתעה לא היתה מוחלטת‪ .‬במשך שבועות עקבנו כולנו אחרי בגין‪ ,‬שנעשה מיום‬ ‫ליום יותר ויותר כחוש ומסוגר‪ ,‬כמעט אדיש לסביבתו‪ ,‬הולך ומתרחק מאיתנו ‪ -‬מהאנשים‪ ,‬מהבעיות‪,‬‬ ‫מהאתגרים שתמיד התמודד איתם בעוצמה ובדינמיות‪ .‬ראינו‪ ,‬וסירבנו להשלים עם מה שהתגלה‬ ‫עכשיו כבלתי־נמנע וכסופי‪ .‬כשדיבר‪ ,‬שוב לא מצאת עוד את ההתלהבות‪ ,‬את עושר הביטוי‪ ,‬את הזרם‬ ‫הבלתי־פוסק של הרעיונות‪ .‬בני שיחו שוב לא יכלו לגלות בו עכשיו את האיש ששמו הלך לפניו גם‬ ‫בזכות הנאומים העזים והמרשימים‪ ,‬שלא נקראו מעולם מן הכתב‪ .‬כשנאם‪ ,‬לא היתה לפניו אלא פיסת‬ ‫נייר קטנה ועליה כמה מילים‪ ,‬תזכורת לעובדות‪ ,‬לדימויים‪ ,‬להשוואות ולמסקנות‪ ,‬שאותן הציג בצורה‬ ‫מזהירה כל כך‪ .‬כל השאר התבסס על זיכרונו הפנומנלי ועל מעיין אדיר של אנרגיה פנימית‪ .‬והנה‪ ,‬לא‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫ככל שאני מתאמץ להבין מה היה הדבר שהניע את בגין לפרוש בדרך הזאת ובזמן הזה‪ ,‬כך אני‬ ‫הולך ומשתכנע שהסיבה לא היתה נעוצה בהתפתחויות או בנסיבות פוליטיות סמוכות לעצם המאורע‪,‬‬ ‫אלא במעין פסק דין שהוא גזר על עצמו בעת שפשוט לא נותר בו עוד כוח להמשיך ולהנהיג את‬ ‫האומה‪ .‬תמיד הסתמך על כוחו הרב‪ ,‬על משאביו הפנימיים‪ ,‬על יכולתו לקבל החלטות ולשאת‬ ‫באחריות לתוצאות‪ .‬מעולם לא ביקש עזרה מאיש‪ ,‬אף על פי שלא היה מחסור בעוזרים בכוח יעילים‬ ‫ונאמנים‪ .‬עכשיו‪ ,‬כאשר חש שמיצה עד תום את המאגרים הרוחניים שפרנסו את היצירתיות ואת‬ ‫הלהט שלו‪ ,‬הוא הגיע אל הייאוש שהיה מובלע במילות הפרישה הטרגיות שלו‪.‬‬ ‫עשינו כמיטב יכולתנו לשדל את בגין לחזור בו ‪ -‬אך ללא הועיל‪ .‬הוא הקשיב לכולם‪ :‬למקורבים‬ ‫שביקשו בכל לשון של בקשה‪ ,‬לקבוצות אובדות עצות של חסידים ותיקים‪ ,‬למשלחות שייצגו המוני‬ ‫מעריצים מוכי הלם‪ .‬הוא היה סבלני ואדיב‪ ,‬הצטער על עוגמת הנפש שגרם‪ ,‬לא התווכח עם שום‬ ‫אדם‪ ,‬וגם לא הסביר דבר‪ .‬כל מה שהיה לו לומר‪ ,‬או כל מה שרצה לומר‪ ,‬היה שאיננו יכול עוד‪.‬‬ ‫במבט לאחור‪ ,‬וכשאני יודע את כל הידוע לי עכשיו‪ ,‬אני מיטיב להבינו יותר מאשר באותם ימים‪.‬‬ ‫עכשיו ברור לי שהוא חש כי אין בו עוד הכוח להדוף את ההתקפות עליו‪ ,‬להתעלם מהשקרים‪,‬‬ ‫להתנער מההשמצות‪ ,‬כפי שעשה שנים רבות‪ .‬אפשר שיום אחד פשוט החליט שאין עוד בידו לעשות‬ ‫ולא כלום‪ ,‬שכל מאמציו לא ישנו שום דבר‪ ,‬שהכיעור וההכפשות יימשכו אפילו לאחר שנאמרו כל‬ ‫הדברים שאפשר לומר נגדו‪ .‬אם כך‪ ,‬דומני שחשב‪ ,‬אולי מוטב לעזוב הכול ולהסתגר מאחורי שריון‬ ‫של שוויון נפש ‪ -‬אף על פי שהחלטה כזאת עמדה בסתירה לביטחונו העצמי מימים ימימה‪ ,‬לאמונתו‬

‫הבלתי־מתפשרת באמת שלו ולתחושת החרדה העמוקה שהגה כלפי עמו‪ ,‬כלפי ההמונים שאהבו‬ ‫והוקירו אותו באותה מידה שהוא אהב והוקיר אותם‪ .‬לא נותר לי אלא לקוות שהוא מצא מעט שקט‬ ‫ושלוות נפש בחיים האחרים שאליהם פרש‪ .‬אבל מכיוון שלא הניח אחריו שום עדות בלתי־אמצעית‬ ‫בעניין זה‪ ,‬מן הסתם לא נדע זאת לעולם‪.‬‬ ‫אשר לליכוד המיותם‪ ,‬הייאוש משל בכיפה‪ ,‬אבל לא היה אפשר להתעלם מהתביעות הדוחקות של‬ ‫ההווה‪ .‬איך תישמר הרציפות בלי בגין? איך בכלל יוכלו תנועת החרות והליכוד לשרוד בלי האיש‬ ‫שמנהיגותו נראתה טבעית ומובנת מאליה? המצב היה קשה ביותר‪ .‬לא זו בלבד שבגין נטש עתה את‬ ‫הזירה שלא על מנת לחזור‪ ,‬הוא לא טרח מעולם לטפח מנהיגים שיבואו על מקומו‪ .‬מעולם לא רצה‬ ‫לדעת‪ ,‬אפילו לא לחשוב‪ ,‬מה יקרה כאשר הוא עצמו לא יעמוד עוד ליד ההגה‪ .‬מעולם לא הועיד‬ ‫מישהו לבכורה ולא קידם שום איש על פני כל האחרים‪ ,‬אפילו לא בין הקרובים אליו ביותר‪ .‬בכמה‬ ‫הזדמנויות רמזתי לו )בידיעה ברורה שלא ייעתר לשום פנייה גלויה( כי עלינו לחפש יורשים בכוח‪,‬‬ ‫להכשיר קאדרים צעירים שיחליפו "אותנו" בבוא היום‪ .‬וכאשר נמצא אותם‪ ,‬אמרתי‪ ,‬נצטרך לדאוג‬ ‫להבלטתם‪" ,‬כדי שיראו וישמעו אותם"‪ .‬אך הוא לא גילה שמץ של עניין בכיוון זה‪ .‬שום מחליף‬ ‫"טבעי" ומוסכם‪ ,‬לא צעיר ולא מבוגר יותר‪ ,‬לא נראה באופק‪.‬‬ ‫המציאות לא הניחה לנו זמן רב להשתעשע בהרהורים ולהתעלם ממנה‪ .‬היה עלינו להרכיב הנהגה‬ ‫חדשה עוד קודם שהיה לאיש מאיתנו סיפק להתאושש כיאות מטראומת הנטישה של בגין‪ ,‬או‬ ‫להתארגן מחדש אחרי שנים רבות שבהן קיבלנו מרצון את סמכותו המוחלטת‪ .‬אפילו הפרקטיקה של‬ ‫בחירת היורש לא היתה ברורה די הצורך‪ :‬האם יש להסתפק בקביעת מועמד התנועה לראשות‬ ‫הממשלה או ראוי לבחור גם יושב ראש חדש לתנועת החרות‪ ,‬כדי שלא יהיה לציבור שום ספק‬ ‫בהתייצבות המלאה של התנועה מאחוריו? לפחות דבר אחד לא היה שנוי במחלוקת‪ .‬כל חלקי הליכוד‬ ‫הבינו כי זכות ההכרעה שמורה לתנועת החרות והאיש שייבחר במוסדותיה ייצג לא רק אותה אלא גם‬ ‫את שאר החלקים‪.‬‬ ‫כמעט מיד הועלה שמי כמועמד לתפוס את התפקיד שהתפנה‪ .‬האנשים שדיברו על כך היו אותם‬ ‫אנשים שכמה שנים לפני כן הציעו לבחור בי כשר החוץ‪ .‬אני עצמי לא אמרתי מילה‪ .‬מעולם לא‬ ‫"רצתי" לשום תפקיד‪ ,‬ולא יכולתי לתאר לעצמי שאבוא למנות את סגולותי ואת כישורי כרוכל‬ ‫בשוק‪ .‬ועם זאת‪ ,‬הפעם הייתי מוכן בצורה טובה יותר למה שאולי ממתין לי‪ .‬הייתי בטוח בעצמי‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬ולפחות הייתי מסוגל לשמוע איך אחרים מדברים בשבחי‪ ,‬הגם שההגזמות הביכו אותי‪.‬‬ ‫במהרה הסתבר שתנועת החרות תצטרך להכריע בין שני מועמדים‪ .‬המועמד האחר מלבדי היה דוד‬ ‫לוי )ששימש אז כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון(‪ ,‬איש נמרץ ושאפתני‪ ,‬ותיק ממני בתנועת‬ ‫החרות‪ .‬חסידיו היו רבים‪ ,‬אבל לא חסרו לו גם מתנגדים‪ ,‬שזלזלו בו בגלל הערכתו העצמית‬ ‫המופרזת‪ ,‬ראו אותו כבעל משקל אישי קל‪ ,‬קוננו על "חוסר התחכום שלו"‪ ,‬ואפילו סיפרו עליו‬ ‫בדיחות קלוקלות‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הוא היה ועודנו מוצר אמיתי של התקופה‪ ,‬ישראלי "חדש"‪ ,‬מי‬ ‫שהגיע לארץ בצעירותו‪ ,‬עם הוריו‪ ,‬בגל העלייה הגדול ממרוקו‪ ,‬בסוף שנות החמישים‪ ,‬נציג אמיתי‪,‬‬ ‫ראוי מכל הבחינות‪ ,‬של מה שקרוי "עדות המזרח"‪ .‬הוא גם ישב בתוך עמו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬כאב‬

‫למשפחה ברוכת ילדים בעיירת הפיתוח בית שאן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא היה בן ארבעים ושבע בלבד‪,‬‬ ‫נחוש בדעתו‪ ,‬עוד מנעוריו‪ ,‬להגיע אל ראש הצמרת ובטוח שהדבר אכן יעלה בידו‪ .‬אני‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫לא יכולתי להיחשב בחירה מתבקשת‪ .‬הייתי בן שישים ושמונה‪ ,‬צעיר בשנתיים בלבד מבגין הפורש‬ ‫בגלל תשישותו‪ .‬עשיתי חלק ניכר מחיי בפעילות חשאית‪ .‬לא הייתי מפורסם‪ .‬לא היו לי לא קהל‬ ‫תומכים רחב ולא שאיפות מיוחדות‪ .‬לפני כן מעולם לא עלה בדעתי שאהיה ראש הממשלה או שעלי‬ ‫לשאוף לתפקיד הרם הזה‪ .‬כיוון שהייתי יוצא לח"י ולא איש אצ"ל‪ ,‬לא נמניתי אפילו עם החוג‬ ‫המצומצם והסגור של "המשפחה הלוחמת"‪ ,‬שהתקבץ סביב בגין‪.‬‬ ‫לא היתה זו הפעם האחרונה שדוד לוי התמודד נגדי או ניסה להגיע לראשות הליכוד‪ .‬הוא שב‬ ‫ועשה זאת ב־‪ ,1992‬ערב הבחירות לכנסת השלוש־עשרה‪ ,‬וחזר והתמודד ‪ -‬הפעם נגד אחרים ‪-‬‬ ‫ב־‪ .1993‬בכל שלוש ההתמודדויות נחל כישלון ונתפס למרירות‪ ,‬אולי מעבר למה שהתחייב‬ ‫מהנסיבות‪ .‬אני מודה ומתוודה‪ :‬חיבבתי אותו במישור האישי‪ ,‬אבל חשבתי שאינו מתאים להנהיג את‬ ‫התנועה ולעמוד בראש ממשלת ישראל ואינו צריך להגיע לעמדות הבכירות הללו‪ .‬עוד אני סבור‬ ‫שחסידיו הכשילו אותו פעמים רבות‪ .‬כל אימת שנכשל‪ ,‬הם הקימו מיד קול זעקה וטענו שהאשכנזים ‪-‬‬ ‫או ה"פולנים" ‪ -‬השולטים בתנועה הביסו את מנהיגם על רקע עדתי‪ .‬התלונה הזאת היתה אולי‬ ‫מוצדקת במפלגות אחרות‪ ,‬אבל נשמעה מגוחכת ביחס לליכוד‪ ,‬לתנועת החרות )שיותר ממחצית‬ ‫חבריה היו בני עדות המזרח( ואפילו ביחס לאצ"ל וללח"י‪ .‬בתוך האגף הימני של הציונות לא היה‬ ‫מעולם שום זכר לעדתיות‪ ,‬וגם יריביו ההיסטריים ביותר לא הטיחו בו מעולם את ההאשמה הזאת‪.‬‬ ‫למען האמת‪ ,‬גם דוד לוי עצמו לא נתפס לכך‪ .‬בוודאי לא בהתמודדות הראשונה בינינו‪ ,‬ב־‪.1983‬‬ ‫לא חשבתי ולו לרגע כי הליכוד מחוסל‪ ,‬או שאין לו עתיד‪ ,‬בלי בגין‪ .‬היו לנו אידיאולוגיה ברורה‪,‬‬ ‫עקרונות מוצקים ומצע שעמד במבחן‪ ,‬ולכן הייתי בטוח כי הבוחרים שלנו‪ ,‬המיטיבים להבין את‬ ‫ההבדלים היסודיים והמכריעים בין הליכוד ובין המערך ומפלגת העבודה‪ ,‬ישובו ויצביעו בעדנו‪.‬‬ ‫בנקודה זו ראוי להתייחס בקצרה לאידיאולוגיה של הליכוד ‪ -‬ושל חרות במרכזו ‪ -‬משלהי שנות‬ ‫השבעים ואילך‪ .‬מרגע שבגין החליט לחתום על חוזה שלום עם מצרים‪ ,‬בהתבסס על הסכמי קמפ‬ ‫דייוויד ועל נסיגה מכל שטחי סיני‪ ,‬היה צריך להכניס תיקונים מסוימים במשנתו המדינית של הליכוד‪.‬‬ ‫בשנות השלושים והארבעים‪ ,‬לפני הקמת המדינה‪ ,‬נקטה התנועה הלאומית עמדה ברורה‪,‬‬ ‫בלתי־מתפשרת‪ ,‬ביחס לארץ ישראל‪ :‬ליהודים אסור לוותר‪ ,‬בשום נסיבות שהן‪ ,‬על שום חלק‬ ‫ממולדתם ההיסטורית‪ ,‬ויישובים יהודיים אינם מוקמים על מנת להיעקר‪ .‬עכשיו נתעוררה בעיה‬ ‫אידיאולוגית נוקבת‪ .‬חצי האי סיני‪ ,‬שבגין ויתר עליו למען השלום עם מצרים‪ ,‬לא היה אמנם חלק‬ ‫בלתי־נפרד מארץ ישראל‪ ,‬אבל גם לא היה זר לה‪ .‬היישובים שהוקמו בו בעזרת הממשלה ובעידודה‬ ‫נועדו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להמחיש את העובדה הזאת‪ .‬ובכלל‪ ,‬מאז מלחמת ששת הימים היתה מקובלת עלינו‬ ‫הנוסחה "שטח משוחרר לא יוחזר"‪ .‬שלא לדבר לא על התקדים של פינוי מתיישבים ‪ -‬שלא היה‬ ‫כדוגמתו בכל ההיסטוריה הציונית ‪ -‬ולא על התחייבותו החדשנית של בגין לנהל משא ומתן על‬ ‫אוטונומיה לערבים בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬עכשיו היה ברור כי הסכמי קמפ דייוויד מטילים‬ ‫עלינו לנהל משא ומתן עם תושבי השטחים על גבולותיה של ארץ ישראל המערבית ושאנו זקוקים‬

‫להסכמתם כדי להחיל ריבונות ישראלית בתחומי יש"ע‪ ,‬בשונה ממה שהיה בירושלים המזרחית‬ ‫וברמת הגולן ‪ -‬שסופחו לתחומי המדינה בלי להזדקק להסכמה של גורם זר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מנחם בגין חזר‬ ‫ואמר‪ ,‬פעמים אחדות‪ ,‬כי בתום תקופת המעבר של האוטונומיה‪ ,‬כשתבוא השעה למשא ומתן על‬ ‫הסדר קבע‪ ,‬יעמדו נציגי ישראל על כך שארץ ישראל המערבית במלואה תהיה בריבונותנו‪ .‬איש‬ ‫בליכוד לא חלק עליו בעניין זה‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬כל זמן שבגין היה הסמכות העליונה של תנועת החרות‬ ‫והחליט‪ ,‬בעצם‪ ,‬בכל עניין לבדו‪ ,‬היו כל פלגי התנועה ואישיה קשובים ודרוכים להנחיותיו גם בתחום‬ ‫המדיני־ביטחוני‪ .‬מכאן ואילך לא היה מנוס מסידורים אחרים ומהערכות אחרת‪ .‬על כל פנים‪ ,‬ההחלטה‬ ‫הבסיסית שישראל לא תשלם בעד השלום בחלקים מאדמתה של ארץ ישראל המערבית נותרה‪ ,‬כמו‬ ‫תמיד‪ ,‬עיקר אמונה משותף לכולנו‪ .‬אני עצמי בוודאי לא העליתי על דעתי מעולם להסכים ביום מן‬ ‫הימים לוויתור טריטוריאלי ממערב לירדן‪ .‬הייתי משוכנע כי ישראל זקוקה לממשלה שתוכל להישמר‬ ‫בהתמדה מפני כל הניסיונות לחתור תחת הריבונות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל ולהגשים‪ ,‬בעת‬ ‫ובעונה אחת‪ ,‬את השליחות הציונית כפי שאנו מבינים אותה‪ .‬לכן‪ ,‬ואף על פי שלא היה לי רצון גדול‬ ‫)וגם זו לשון המעטה( להתמודדות פנימית‪ ,‬ולכל המאבקים הכרוכים בה באורח בלתי־נמנע‪ ,‬נעניתי‬ ‫ללחצים שהופעלו עלי והסכמתי להתמודד‪ .‬עשיתי זאת בלי חדווה יתרה‪ ,‬אפילו בלא מעט חשש‪ ,‬אבל‬ ‫במידה סבירה של ביטחון שאוכל להביא תועלת בתקופה קשה זו לישראל ולליכוד‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬לראשונה זה יותר משלושים שנה‪ ,‬יצאה תנועת החרות לקבוע את מנהיגה בבחירות אמיתיות‪,‬‬ ‫לא בתשואות‪ .‬כלומר‪ ,‬גם בימי בגין היה נהוג לבחור את האיש העומד בראש התנועה‪ ,‬לעתים אפילו‬ ‫בהצבעה חשאית‪ .‬הוא עצמו התעקש על כך‪ .‬אבל אז ידעו הכול מראש שהוא ייבחר ב־‪ 99‬אחוז‬ ‫מהקולות‪ ,‬כפי שאכן היה‪ .‬הפעם היה זה סיפור אחר‪ .‬ב־‪ 1‬בספטמבר ‪ 1983‬בחר בי מרכז תנועת‬ ‫החרות ברוב של ‪ 436‬קולות ‪ -‬לעומת ‪ 302‬שניתנו לדוד לוי ‪ -‬כמועמד לראשות הממשלה במקום‬ ‫בגין‪ .‬לא ראיתי את עצמי כיורשו אלא כממשיך דרכו‪ .‬כששבנו‪ ,‬שולמית ואני‪ ,‬בשעות הקטנות של‬ ‫הלילה ההוא ממצודת זאב בתל אביב לדירתנו בירושלים‪ ,‬כבר נלווה אלינו איש ביטחון‪ .‬ישבנו‬ ‫בחלקה האחורי של מכונית השרד בלי לומר מילה‪ .‬שנינו חשבנו על מה שצופן לנו העתיד‪ .‬ידענו‬ ‫היטב שפנינו מועדות לעבר ים לא־נודע‪ ,‬שמימיו עמוקים מאוד‪ .‬איך יהיה המסע הזה? האם אעמוד‬ ‫במבחן? אין דומה שר חוץ לראש ממשלה; אין דומה שר בממשלתו של בגין למנהיג של מפלגה‬ ‫הנתונה בתחושה כבדה של יתמות‪ .‬לא הייתי משתלב במהלך הזה אילולא האמנתי ביכולתי להתמודד‬ ‫עם המשימה‪ .‬אבל האם באמת ידעתי ‪ -‬חרף כל הניסיון שהיה לי ‪ -‬מה פירוש הדבר להיות ראש‬ ‫ממשלה? לא‪ ,‬עדיין לא‪ .‬אבל לעומת זאת ידעתי בבירור דבר אחד‪ .‬כפי שקרה בכל הצמתים האחרים‬ ‫בחיי‪ ,‬ובכלל זה במחתרת‪ ,‬הרגשתי שאין לי ברירה אלא לעשות את הדבר שעשיתי‪ .‬לא חשבתי‪,‬‬ ‫אפילו ביני לביני‪ ,‬על "ייעוד"‪ .‬אבל אולי זה פירושה של היענות לצו החובה‪.‬‬ ‫כך נעשיתי לראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל‪ .‬הציבור בכללותו הגיב‪ ,‬כצפוי‪ ,‬במעין‬ ‫אנחת רווחה ‪ -‬ולו רק מפני שעכשיו התברר בעליל שלא נוצר שום ואקום וניהול המדינה ותהליך‬ ‫השלום לא יעוכבו ולא יופרעו‪ .‬דומני שאחד העיתונאים הישראלים היטיב לבטא אז את מה שחשו‬ ‫רוב אזרחי המדינה‪ ,‬בצדק או שלא בצדק‪ ,‬כשכתב כי אי־אפשר לטעות בי‪ ,‬לייחס לי מה שאין רואים‬

‫בי‪ ,‬ולכן אין מקום לצפות להפתעות‪ .‬התגובה היחידה מחוץ לארץ שנחרתה בזיכרוני היתה זו של‬ ‫"טיימס" הלונדוני‪ .‬בצמוד לידיעה על בחירתי נדפס בו צילום של מסמך מגנזך המדינה הבריטי‪,‬‬ ‫מ־‪ ,1948‬שתיאר אותי כ"טרוריסט פנאטי"‪ .‬בכך נפתח מסע הכפשות נגדי‪ ,‬שהיה עתיד להימשך עד‬ ‫אחרי הבחירות לכנסת האחת־עשרה‪ ,‬בקיץ ‪ .1984‬אז בחר אותו עיתון לסכם את התוצאות בקביעה‪:‬‬ ‫"העובדה שישראל בחרה לה קברניט בעל רקורד כזה‪ ...‬נראית לנו ראויה לציון‪ ,‬וגם מעציבה מאוד"‪.‬‬ ‫הקמת הממשלה החדשה נתמשכה עד אמצע אוקטובר וכך נותרה לי פחות משנה כדי לנסות למלא‬ ‫את החלל שנוצר עם פרישתו של בגין‪ ,‬להמשיך לשפר את יחסינו עם ארצות הברית‪ ,‬ולעשות כל‬ ‫מאמץ כדי לקדם את הוצאתו של צה"ל מלבנון בתנאים הטובים ביותר ובסיכון מזערי לישראל‪ .‬ב־‪10‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1983‬השלמתי את הקמת הקואליציה הממשלתית‪ ,‬שנשענה על שישים וארבעה חברי‬ ‫כנסת וכללה אותן סיעות ואותם אישים שהיו בה לפני כן‪ .‬עכשיו יכולתי להודיע על כינון ממשלה‬ ‫ולבקש את אמון הכנסת ואת תמיכתה בקווי היסוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראיתי לנכון לפנות לראשי המערך‬ ‫ולהציע להם לשקול הקמה של ממשלת אחדות לאומית‪ .‬עשיתי זאת לא רק בגלל נטייתי הטבעית‬ ‫להרבות אחדות לנוכח הקשיים הצפויים‪ .‬גם לא מפני שהליכוד‪ ,‬ואני במיוחד‪ ,‬שכחנו את ההבדלים‬ ‫בינינו ובין המערך‪ ,‬או התעלמנו מהם‪ .‬דבר שכזה לא היה בגדר האפשר‪ ,‬בהתחשב בכך שההבדלים‬ ‫היו עמוקים ורבי־שנים‪ .‬אבל השאלה המכרעת היתה אם יש דרך אחרת לטיפול רציני ומהיר בבעיות‬ ‫הכלכליות והמדיניות ההולכות ומחריפות‪ .‬אני חשבתי שהאחדות הלאומית היא התשובה המתבקשת‬ ‫מעצמה בנסיבות שכאלה‪ .‬אבל מר פרס‪ ,‬יו"ר מפלגת העבודה מאז ‪ ,1977‬דחה את פנייתי‪ .‬חלקית‪,‬‬ ‫משום שהמצב לא הצדיק‪ ,‬לדעתו‪ ,‬אמצעים חריפים שכאלה; חלקית‪ ,‬משום שהפשרה הטריטוריאלית‬ ‫נראתה ועודנה נראית לו כעיקרון חשוב שאסור להתכחש לו‪ .‬הוא ידע היטב שהליכוד‪ ,‬בראשותי‬ ‫ובראשותו של כל אדם אחר‪ ,‬לא יסכים לא להפסקה בתנופת ההתיישבות החדשה ביהודה ובשומרון‬ ‫ולא ל"החזרה" של שום חלק מארץ ישראל‪ .‬המחלוקת בינינו נסבה גם על בעיות נוספות‪ :‬תנאי‬ ‫הנסיגה של כוחות צה"ל מלבנון; האם השיחות עם ירדן יתבססו גם הן על החלטת מועצת הביטחון‬ ‫‪) 242‬המדברת על נסיגה מ"שטחים כבושים"(‪ ,‬כפי שרצה המערך‪ ,‬או ייערכו רק במסגרת הסכמי‬ ‫קמפ דייוויד‪ ,‬כדרישת הליכוד?; האם יש לשוב ולשקול את החלטותיה של הממשלה הקודמת בעניין‬ ‫האוטונומיה?; וכן הלאה‪ .‬הצטערתי על התגובה השלילית להצעתי בעניין ממשלת אחדות‪ ,‬אבל לא‬ ‫היה בכך כדי להרתיע אותי מהקמתה של ממשלה צרה שהליכוד לבדו ניצב במרכזה‪ ,‬ועכשיו הצגתי‬ ‫אותה בפני הכנסת‪ .‬קודם שפתחתי בדברי‪ ,‬העפתי מבט ליציע האורחים של הכנסת‪ .‬שולמית חייכה‬ ‫אלי משם‪ ,‬ודימיתי לראות בחיוך הזה לא מעט שמחה‪ .‬לצדה היו ה"ילדים" ‪ -‬שניהם כבר הורים‬ ‫לילדים משלהם‪ .‬שניהם מצליחים בקריירות המקצועיות שבחרו לעצמם‪ .‬שניהם משרתים את המדינה‬ ‫ יאיר כקצין בכיר‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬בחיל האוויר‪ ,‬גלעדה בדרכים אחרות‪ .‬הייתי גאה בהם מאוד‬‫וקיוויתי והנחתי שגם הם התגאו בי באותה שעה‪.‬‬ ‫במהרה חזרתי לעצם העניין שלשמו עליתי לדוכן הכנסת‪ .‬בתחילת נאומי הסברתי את הסיבות‬ ‫שהניעו אותי לנסות להקים ממשלת אחדות לאומית‪" :‬חשבתי שלנוכח המשימות הכבדות והרציניות‬ ‫הניצבות בפנינו‪ ,‬חובה עלינו לנסות ולהקים ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬שתכיל בראש ובראשונה את‬

‫שני הגושים הפרלמנטריים הגדולים‪ .‬הייתי משוכנע‪ ,‬שבכוחה של ממשלה כזאת רבים הסיכויים‬ ‫להתגבר על הקשיים הכלכליים והחברתיים של המדינה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ממשלה כזאת תעצור את‬ ‫תהליך הקיטוב הקיים בעם‪ ,‬המאיים בממדיו המופרזים על שלמותנו ועל אחדותנו; תתרום לשיפור‬ ‫האווירה הפנימית ותחזירנו לנורמות של ויכוחים דמוקרטיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬בין האסכולות השונות;‬ ‫תגביר את תדמית ההרתעה הישראלית בפני אויבים‪ ,‬שהחלו לחשוב כי ישראל הולכת ונחלשת בגלל‬ ‫חילוקי הדעות החריפים והקולניים; ותעלה את מעמדנו המדיני בזירה הבינלאומית בעיני ידידים‬ ‫ואויבים כאחד‪ .‬ואכן‪ ,‬הגענו להזדמנות נדירה של דו־שיח רציני‪ ,‬מעמיק וגלוי לב בין נציגי מפלגת‬ ‫העבודה והליכוד על כמה נושאים מרכזיים שעל סדר היום הלאומי‪ .‬הדיונים התנהלו בכנות‪ ,‬ברוח‬ ‫טובה ומתוך רצון לבחון אם המשותף לשני המחנות מאפשר הקמת ממשלה מורחבת‪ ,‬שתוכל לפעול‬ ‫לפי תוכנית פעולה מוסכמת‪ ...‬אני סבור גם היום שאובייקטיבית ניתן היה להגיע לממשלת אחדות‬ ‫לאומית‪ ,‬בתנאי ששום צד לא היה מנסה לכפות את השקפותיו על משנהו‪ ...‬עם זאת בטוח אני‪,‬‬ ‫שהדו־שיח לא היה לשווא‪ ...‬בדעתי לנקוט דרך זו בעתיד לעתים מזומנות‪ ,‬ואם תתגלה אי־פעם‬ ‫אפשרות לחזור על הניסיון של הרכבת ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬לא אהסס לנסות שוב‪ ,‬אף אם אסתכן‬ ‫באי־הצלחה נוספת‪".‬‬ ‫מכאן עברתי לנושא הכלכלי‪ ,‬לבעיה החמורה של האינפלציה‪ ,‬ששיעורה השנתי הגיע ל־‪ 400‬אחוז‪,‬‬ ‫לצורך לרסן את הצריכה הפרטית‪ ,‬לקצץ בהוצאות הממשלה‪ ,‬להקטין את הגירעון במאזן התשלומים‪.‬‬ ‫התרעתי על הצורך לבלום את העלייה ברמת החיים הישראלית עד שנגיע לאיזון המיוחל ונשקם את‬ ‫הכלכלה והבטחתי שנמשיך בתוכניות הרווחה החברתית של הממשלה הקודמת‪ ,‬שנועדו לשפר את‬ ‫מצבן של שכבות המצוקה ולהקטין את הפער החברתי‪ .‬בכל הדברים האלה‪ ,‬וכן בדברים שאמרתי על‬ ‫הביטחון הלאומי או על תהליך השלום‪ ,‬לא היה שום עניין שהאופוזיציה הראשית לא היתה יכולה‬ ‫לחתום עליו בלי שום הסתייגות‪ .‬הוא הדין לגבי הערכתי בדבר השינוי המהפכני שהתחולל במעמדה‬ ‫של ישראל באזור כולו )"ישראל"‪ ,‬קבעתי‪" ,‬הפכה לחלק מן האזור הסובב אותה‪ ,‬לא רק על גבי‬ ‫המפה אלא בדינמיקה המוחשית והמעשית של ההתפתחויות היומיומיות"(‪ ,‬או בפנייתי אל העמים ואל‬ ‫הממשלות במזרח התיכון לבוא "אל שולחן המשא ומתן והשלום"‪ ,‬או בקריאתי לשלטונות‬ ‫הסובייטיים לפתוח את שערי ברית המועצות בפני היהודים המבקשים לצאת ממנה ולהתאחד עם‬ ‫אחיהם‪ .‬אבל בחלקו האחרון של הנאום הגעתי סוף־סוף אל ה"אני מאמין" שלי‪ ,‬שהמערך לא היה‬ ‫יכול לקבלו ושביסודו נמצאה תמצית המדיניות של הליכוד‪:‬‬ ‫"יש גם להבקיע ולפתוח נתיבים להתיישבות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל‪ .‬הממשלות הקודמות‪,‬‬ ‫בראשות מנחם בגין‪ ,‬עשו רבות ונצורות בתחום זה‪ .‬ההתיישבות היהודית קבעה את יתדותיה‬ ‫והדליקה אורות בנקודות חדשות ומרובות בגליל ובשומרון‪ ,‬ביהודה‪ ,‬בערבה ובגולן‪ .‬אך מלאכת‬ ‫קודש זו אסור שתיפסק‪ .‬היא איננה יכולה להיעצר‪ .‬היא הלב של הווייתנו וחיינו‪ ,‬ולב חיינו אינו יכול‬ ‫להיעצר‪ ...‬אנו מרבים להלך אימים על עצמנו‪ .‬סופרלטיבים של שחור וקדרות שכיחים מאוד במילון‬ ‫הפוליטי שלנו‪ .‬אל נא נפריז‪ .‬הבה נראה את הדברים בממדיהם הנכונים‪ ...‬אנו עם קטן‪ ,‬החייב למתוח‬ ‫את יכולתו כדי לעמוד בכל המבחנים והאתגרים שהציב לעצמו‪ .‬אך כך היה תמיד‪ ,‬מאז היותנו לעם‪.‬‬

‫ובכוח האמונה וההכרח ההיסטורי יכולנו והתגברנו‪ .‬הדור שלנו‪ ,‬שראה את המעברים התלולים‬ ‫מתהום השואה לפסגות השחרור והגאולה‪ ,‬אינו יכול שלא לצפות באמונה ובביטחון לעתיד של ברכה‬ ‫והתקדמות‪ .‬נאמין ונוכל‪ ,‬שהרי סיפורה של מדינת ישראל מאז קומה ועד היום הוכח כסיפור הצלחה‬ ‫מאין כמוהו"‪.‬‬ ‫ברדתי מהדוכן‪ ,‬מיהרו ידידים ועמיתים ללחוץ את ידי‪ ,‬לאחל לי הצלחה‪ ,‬לברכני ב"יישר כוח"‪ .‬לא‬ ‫ידעתי אם היטבתי או לא היטבתי לעשות‪ ,‬אבל ידעתי שהמעשה היה עשוי‪ ,‬ושעשיתי כמיטב יכולתי‪.‬‬ ‫בדרך כלל חשבתי שהחלטות בענייני כלכלה אינן צריכות לשקף את נטיותי האישיות‪ .‬כראש‬ ‫ממשלה‪ ,‬אז ואחר כך‪ ,‬התנגדתי‪ ,‬למשל‪ ,‬בכל תוקף לרעיון של ועידה בינלאומית כדרך לפתרון‬ ‫הסכסוך בינינו ובין ארצות ערב‪ ,‬ולא זזתי מדעתי זו; בעניינים כאלה חשבתי שאני יודע את אשר‬ ‫לפני‪ ,‬שאני מייצג את העמדה הנכונה‪ ,‬שחובתי למדינה ולעתידה מצווה עלי לפעול בכיוון מוגדר‪ ,‬בלי‬ ‫לסטות ממנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ידעתי שאינני בקיא בתחום הכלכלי ולא היו לי שום השקפות מוצקות‬ ‫בקשר אליו‪ .‬מה שרציתי בתחום זה‪ ,‬ובדרך כלל גם הצלחתי להשיג‪ ,‬היו החלטות בנות ביצוע של‬ ‫הממשלה‪ ,‬ששר האוצר ובנק ישראל נתנו להן את ברכתם‪ .‬החריג היחיד נרשם מיד עם כניסתי‬ ‫ללשכת ראש הממשלה‪ .‬שר האוצר יורם ארידור‪ ,‬לימים שגריר ישראל באו"ם‪ ,‬העלה אז את רעיון‬ ‫הדולריזציה ‪ -‬ביסוסו של השקל הישראלי על הדולר האמריקאי‪ ,‬כפתרון לבעיות האינפלציה ומאזן‬ ‫התשלומים ‪ -‬ואני חששתי מיד שצעד כזה יגביל את יכולתנו לנהל מדיניות חוץ ריבונית‪ .‬ממילא לא‬ ‫נותר לי אלא להודיע בתוקף שלא ייערך שום דיון נוסף בנושא הזה‪ .‬התוכנית כולה הוסרה מעל סדר‬ ‫היום וארידור נאלץ‪ ,‬בתוקף הנסיבות‪ ,‬לפרוש מהממשלה‪.‬‬ ‫בנובמבר הגיעה אלי הזמנה לביקור רשמי בוושינגטון‪ ,‬אבל הבירה האמריקאית שקידמה את פני‬ ‫היתה כמדומה וושינגטון אחרת מזו שהכרתי‪ .‬הניגוד בין הביקור הזה ובין ביקורי הקודם היה כה‬ ‫חריף עד שהתקשיתי להאמין כי האנשים והנוף נשארו בדיוק כשהיו‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬אכן התחוללו‬ ‫בינתיים שינויים רבים‪ :‬עשינו מאמצים אדירים לכונן שלום עם לבנון; צה"ל עזב את ביירות ומועד‬ ‫היציאה מלבנון בכללותה הלך והתקרב; אריאל שרון פרש מכהונת שר הביטחון ועל מקומו בא משה‬ ‫ארנס‪ ,‬שכיהן לפני כן כשגריר ישראל בוושינגטון וזכה לאהדה רבה לא רק בקונגרס אלא גם בפנטגון‬ ‫)שלא לדבר על כך שתבונתו‪ ,‬יושרו ואיפוקו‪ ,‬שקסמו לי מאוד‪ ,‬קנו גם את לבו של מזכיר המדינה‬ ‫ג'ורג' שולץ(‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הממשל האמריקאי שינה בין הזמנים את גישתו ביחס למצב בלבנון‬ ‫והתחיל להבין כי המציאות בארץ זו ניכרת במידה גדולה ביותר של אי־אמינות‪ ,‬אי־יציבות‪ ,‬מבוכה‬ ‫וטירוף מערכות‪ .‬הדעת נותנת כי בין הסיבות שתרמו להיווצרותו של האקלים החדש היו האבידות‬ ‫הכבדות שנגרמו כתוצאה מפיגוע חבלני בשגרירות ארצות הברית בביירות ומהתקפות של מיליציות‬ ‫טרוריסטיות‪ ,‬בחסות סורית‪ ,‬על בסיסי המארינס בעיר זו‪ .‬סירובה של סוריה להסיג את צבאה מלבנון‬ ‫וסירובה של ירדן להצטרף לתהליך השלום תרמו בוודאי גם הם את חלקם‪ .‬קיצורו של דבר‪ ,‬הממשל‬ ‫האמריקאי הגיע‪ ,‬כמדומה‪ ,‬למסקנה כי שוב ‪ -‬לא בפעם הראשונה ולא בפעם האחרונה ‪ -‬לא עמד לו‬ ‫כוחו לקרוא כהלכה את מפת המזרח התיכון‪ ,‬שהיא באמת עניין קשה להבנה‪.‬‬

‫אך מעל לכול‪ ,‬גם רונלד רייגן וגם ג'ורג' שולץ רצו בטובתה של ישראל‪ .‬הם דיברו איתנו לא אחת‬ ‫בלשון קשה; היו נושאים רבים שעמדו בסימן של אי־הסכמה בינינו לבינם ‪ -‬יותר מכך‪ ,‬שלא היה‬ ‫שום סיכוי שנסכים עליהם‪ .‬אבל נשיא ארצות הברית ומזכיר המדינה שלו התחשבו באינטרסים‬ ‫הקיומיים של ישראל והוכיחו זאת בכל הזדמנות‪ .‬ביקורי בוושינגטון בנובמבר ‪ 1983‬סיפק להם את‬ ‫אחת ההזדמנויות לכך ובסיומו היה ברור שישראל שבה ונתפסת כמדינה היחידה במזרח התיכון‬ ‫שארצות הברית יכולה לסמוך עליה תמיד‪ .‬בתוך שנים מעטות יבוא הניסיון ויוכיח כי ההערכה הזאת‬ ‫היתה מוצדקת לגמרי‪ ,‬הגם שהבית הלבן‪ ,‬שחדל לפעול לאורה‪ ,‬יודה בכך רק בעל כורחו‪.‬‬ ‫הלך הרוח החדש ניכר מהרגע הראשון‪ ,‬ובשני ימי הביקור לא היה דבר שיעיב עליו‪ .‬זכיתי לטיפול‬ ‫מלכותי‪ :‬מסוק הביאני אל הבית הלבן‪ ,‬מטוס נשיאותי החזיר אותי לניו יורק‪ .‬סגן הנשיא ג'ורג' בוש‬ ‫ורעייתו ברברה ערכו לכבוד שולמית ולכבודי ארוחת ערב חגיגית‪ .‬אבל ככל שהאירוח היה לבבי‪,‬‬ ‫הנה הפירות האמיתיים של הביקור התגלו ב"הודעת הפרידה" של הנשיא‪ .‬הודעה כזאת היא ה"תחנה"‬ ‫האחרונה בביקורו של ראש מדינה בוושינגטון‪ ,‬ובכמה מובנים היא גם החשובה ביותר מבין כל‬ ‫התחנות‪ .‬לאחר עבודת ההכנה‪ ,‬קבלת הפנים‪ ,‬האווירה החמה‪ ,‬הברכות על הכוס‪ ,‬הצילומים‪ ,‬ומעל‬ ‫לכול‪ ,‬השיחות עצמן ‪ -‬אלה הדברים שנשיא ארצות הברית בוחר לומר לעמו‪ ,‬ולעולם כולו‪ ,‬על‬ ‫הביקור ועל תוצאותיו‪ .‬כל מילה בהודעה‪ ,‬כל ניואנס‪ ,‬נשקלים ברוב זהירות‪ .‬ואף על פי שכבר ידעתי‬ ‫משהו על הכיוון הכללי שיינתן להודעתו של רייגן‪ ,‬בכל זאת חשתי נחת רוח רבה למשמע התוכן‬ ‫והטון‪ .‬בתוכה הוצג מה שהיה עתיד לשמש במשך זמן רב כבסיס לקשרים החשובים כל כך בין‬ ‫ישראל ובין ארצות הברית‪:‬‬ ‫"במשך יומיים ניהלנו שיחות אינטנסיביות עם ראש הממשלה שמיר ועם עמיתיו‪ ,‬ועסקנו במגוון‬ ‫רחב של נושאים‪ ,‬ובכלל זה שיתוף פעולה מדיני־ביטחוני‪ ,‬לבנון‪ ,‬מצבה הכלכלי של ישראל וקידום‬ ‫תהליך השלום במזרח התיכון‪ .‬הדיונים הללו היו פרודוקטיביים מאוד‪ ,‬כצפוי בין ידידים קרובים‬ ‫ובעלי ברית‪ .‬שבנו ואישרנו את הקשרים בני הקיימא של הידידות ושיתוף הפעולה בין שתי ארצותינו‬ ‫וביטאנו את נחישותנו לחזקם ולפתחם למען האינטרסים ההדדיים שלנו‪ .‬אני שמח להודיע כי הסכמנו‬ ‫להקים קבוצה מדינית־ביטחונית משותפת לבחינת דרכים שיסייעו לנו להגביר את שיתוף הפעולה בין‬ ‫ארצות הברית וישראל‪ .‬קבוצה זו תייחס תשומת לב ראשונה במעלה לאיום על האינטרסים ההדדיים‬ ‫שלנו‪ ,‬כתוצאה מהמעורבות הגוברת והולכת של ברית המועצות במזרח התיכון‪ .‬התחומים הספציפיים‬ ‫שיעמדו על סדר יומה יכללו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬תכנון משולב‪ ,‬תמרונים משותפים ובקשות להצבה מראש‬ ‫של ציוד לוחמה אמריקאי בישראל‪.‬‬ ‫"הסכמנו לנקוט צעדים קונקרטיים אחרים המכוונים לתמוך בכלכלתה ובביטחונה של ישראל‪...‬‬ ‫צעדים אלה כוללים‪ ...‬פנייה אל הקונגרס לשפר את תנאי הסיוע הביטחוני שלנו לישראל‪ ...‬והצעה‬ ‫לשאת ולתת על כינון אזור סחר חופשי בינינו ובין ישראל‪ ...‬שבנו ואישרנו מחדש את יעדינו‬ ‫המשותפים הקשורים בלבנון ריבונית ועצמאית‪ ,‬חופשית מכל הכוחות הזרים החונים כיום על‬ ‫אדמתה‪ ,‬וכן בביטחון הגבול הצפוני של ישראל‪ ...‬ודנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬ביעד הרחב של השגת שלום בין‬ ‫ישראל ושכנותיה הערביות‪ .‬חוזה השלום המצרי‪-‬ישראלי מוסיף לעמוד בעינו‪ ,‬כאבן הפינה של‬

‫תהליך השלום‪ ...‬בשני ימי הדיונים שלנו נחשפו תחומים מהותיים של הסכמה ונולדו כמה וכמה‬ ‫צעדים קונקרטיים‪ ,‬שאותם ננקוט כדי לחזק את קשרינו‪ .‬כן עסקנו בנושאים אחדים שאיננו רואים‬ ‫אותם עין בעין‪ .‬אבל חילוקי דעות בין ידידים טובים אינם משנים את התשתית הייחודית והאיתנה של‬ ‫יחסינו‪ .‬אני יודע כי ראש הממשלה שמיר שותף לי באמונה זו‪ ,‬ששבה וקיבלה תוקף מחודש‪,‬‬ ‫שהידידות בין ארצות הברית וישראל תוסיף להתקיים ולפרוח"‪.‬‬ ‫הודעתו של הנשיא עמדה בסימן של מדיניות חיובית‪ ,‬כוונות טובות‪ ,‬אהדה חמה ועזרה אמיתית‪.‬‬ ‫היה זה ביטוי חד־משמעי לנכונותה של ארצות הברית לסייע לישראל בהגברת חוסנה הביטחוני‬ ‫והכלכלי ‪ -‬חרף חילוקי דעות בתחומים שעליהם הסכמנו שלא להסכים‪ .‬לפני כן קיבלנו מארצות‬ ‫הברית הלוואות ניכרות‪ ,‬בעיקר לצורכי רכש צבאי‪ ,‬שנשאו ריבית לא מבוטלת ועשו את החוב‬ ‫הלאומי שלנו לנפש לאחד הגדולים מסוגו בעולם‪ .‬עכשיו הוחלט להפוך את ההלוואות הללו למענק‬ ‫סיוע‪ ,‬בהתאמה עם ההבנה האמריקאית החדשה שהלוואות גדולות‪ ,‬נדיבות ככל שיהיו‪ ,‬אינן הדרך‬ ‫המתאימה לעזור לבעל ברית דחוק )לשם תזכורת‪ ,‬אז עדיין רבץ עלינו הנטל הכבד של העתקת‬ ‫הבסיסים הצבאיים מסיני‪ ,‬במחיר שלושה מיליארד דולר‪ ,‬שסיבך את ישראל בהלוואות נושאות‬ ‫ריבית במטבע זר(‪ .‬בהסכמים נוספים‪ ,‬בעקבות ההודעה האמורה‪ ,‬התחייבה ארצות הברית להמיר‬ ‫תקציב סיוע בסך ‪ 250‬מיליון דולר לשקלים‪ ,‬כדי שישמשו אותנו לרכישות בישראל‪ .‬לבד מכך‬ ‫הודיעו האמריקאים שיקנו מוצרים תעשייתיים מישראל‪ ,‬ושירותי נמלים בים ובאוויר‪ ,‬לשימוש‬ ‫הכוחות המזוינים שלהם‪" .‬האם השארת לרייגן לפחות את החווה שלו?" שאל אותי אחד הכתבים‬ ‫למחרת במועדון העיתונות הלאומי‪.‬‬ ‫מכל הפירות הרבים שהניב ביקורי בארצות הברית זכרתי במיוחד‪ ,‬במרוצת הזמן‪ ,‬דווקא היבט‬ ‫אחד‪ :‬בשנים ‪ ,1984-1977‬בתקופת שלטונה של ממשלת הליכוד‪ ,‬הוקמו בארץ ישראל מאתיים‬ ‫ושלושים יישובים חדשים‪ ,‬ובכללם שבעים ותשעה יישובים ב"שטחים"‪ ,‬ששינו כליל את המפה‪ .‬כמה‬ ‫וכמה הודעות של הממשל האמריקאי אמנם גינו את המפעל האדיר הזה‪ ,‬אבל היישובים עצמם לא‬ ‫הוצבו מעולם בראש סדר היום של המדיניות האמריקאית במזרח התיכון‪ .‬באותם ימים לא נעשה‬ ‫אפילו שום ניסיון לתארם או להגדירם כבלתי־חוקיים ולייחד להם תשומת לב ואיבה כמו אלה‬ ‫שנתגלו תחילה אצל הנשיא קרטר ולימים אצל הנשיא בוש‪ .‬למרבה השמחה‪ ,‬הנשיא רייגן היה‬ ‫משוחרר מ"קיבעונות" שכאלה ו"הודעת הפרידה" שלו הבהירה זאת מעבר לכל ספק‪.‬‬ ‫פן אחר של ישראל שעורר הערכה והערצה מצד הנשיא ‪ -‬ומצדם של רוב אזרחי ארצות הברית‬ ‫)ובכלל זה‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬גם של התקשורת האמריקאית( ‪ -‬היה נחישותנו שלא להיכנע לטרור‬ ‫הערבי‪ ,‬שהתגבר ונחלש חליפות‪ ,‬אך ליווה אותנו תמיד‪ .‬עדיין היינו רחוקים אז שנים אחדות‬ ‫מהאינתיפאדה‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר לא היתה שום תקופה שבה היה מותר לישראל לרופף את‬ ‫ערנותה בתחום זה‪ .‬הטרור הערבי האנטי־יהודי מצא ביטוי בפיגועים ב־‪ 1984‬כמעט מדי יום ביומו ‪-‬‬ ‫מהטמנת פצצות בבתי ספר ובאוטובוסים ועד לרצח של שני סטודנטים שטיילו ליד מנזר כרמיזן‪,‬‬ ‫במבואות בית לחם‪ .‬מחירו בשכול‪ ,‬בנכות‪ ,‬בפחד‪ ,‬היה כבד מאוד‪ .‬הבעיות שיצר היו‪ ,‬ונשארו‪,‬‬ ‫ייחודיות לישראל‪ ,‬אף על פי שהן מוכרות גם ממקומות אחרים‪ .‬כפי שקרה לפנים‪ ,‬בצעירותי‪ ,‬שבנו‬

‫ונקלענו למצבים שבהם נאלצנו להתמודד עם סכסוכים מבית כדי להימנע‪ ,‬על דרך הפרדוקס‪,‬‬ ‫מסכסוכים עם גורמים חיצוניים‪ .‬לעולם לא תמצא מקבילות מדויקות; ההיסטוריה לעולם אינה חוזרת‬ ‫על עצמה במדויק‪ .‬אבל העובדה בעינה עומדת שאני התייצבתי מול אותן דילמות מוסריות בעבר‬ ‫והעדפתי גם הפעם פתרונות דומים‪.‬‬ ‫בעיה יסודית אחת‪ ,‬שצצה באורח בלתי־נמנע‪ ,‬היתה מהות ההגנה ומידת ההגנה שצה"ל צריך לספק‬ ‫למתיישבים היהודים ביהודה ובשומרון‪ ,‬המתגוררים בסמוך לריכוזי מחבלים‪ .‬בעיקרו של דבר היו‬ ‫אלה גברים ונשים אמיצים ונחושים‪ ,‬דבקים באמונתם‪ ,‬כי חבלי ההר של ארץ ישראל לא "נכבשו"‬ ‫במלחמת ששת הימים אלא שוחררו מידי האויב‪ ,‬ולכן אי־אפשר "להחזיר" אותם לשום גורם זר‪.‬‬ ‫פיהם ולבם היו שווים‪ ,‬נאה דרשו ונאה קיימו‪ .‬חרף כל הקשיים‪ ,‬הם בחרו לבנות את ביתם ביהודה‬ ‫ובשומרון‪ ,‬להתגורר בלב הנופים המקראיים ולהאמין בכנות ובעקשנות כי יהודים וערבים יכולים‬ ‫וחייבים ללמוד לחיות יחד ‪ -‬בריבונות ישראלית‪ .‬מן הראוי להזכיר שהכרתם הציונית מעוגנת‬ ‫באמונתם הדתית; לדידם‪ ,‬ארץ ישראל אינה רק מולדתו ההיסטורית של העם היהודי אלא גם ארצו‬ ‫המקודשת‪ ,‬והישיבה בה היא צו משמים‪ .‬תמיד התפעלתי מהם‪ ,‬ואני משוכנע כי יום יבוא וכל תושבי‬ ‫הארץ הזאת יוקירו אותם‪ ,‬בדיוק כפי שכיום מקובל על כולנו לכבד ולהעריץ את החלוצים שנמנו עם‬ ‫העליות הראשונות‪ .‬בדומה לקודמיהם‪ ,‬גם הם יוצרים את העובדות ההיסטוריות שהדורות הבאים‬ ‫בישראל יתברכו בהן‪ .‬ביקרתי אצלם בכל הזדמנות‪ ,‬השתתפתי בטקסים הצנועים שערכו כל אימת‬ ‫שיישוב חדש שלהם עלה על הקרקע‪ ,‬הבהרתי להם שיוכלו לסמוך על מלוא תמיכתי‪ .‬מפעם לפעם‬ ‫שוחחתי עם הרב משה לוינגר‪ ,‬מראשי גוש אמונים ומי שיזם את חידוש היישוב היהודי בחברון‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬ולמדתי לחבבו‪ .‬גיליתי בו איש שהבין בדרך כלל את מערכת היחסים‬ ‫המורכבת בין מפעל ההתנחלות ובין הסיטואציה הפוליטית בישראל‪ ,‬אלא שלא תמיד התגבר על יצרו‬ ‫ולא תמיד הקפיד לשמור על כללי המשחק‪.‬‬ ‫ההסלמה של הטרור הערבי והתגברות המתח בין המתנחלים ובין האוכלוסייה הערבית ביהודה‬ ‫ובשומרון הוליכו אחדים מחברי גוש אמונים למסקנה נמהרת‪ .‬מודאגים‪ ,‬נרדפים‪ ,‬זועמים ואבלים על‬ ‫יהודים שנרצחו בידי מחבלים‪ ,‬דומה היה עליהם שהצבא אינו ממלא את תפקידו כהלכה ויש להזכיר‬ ‫לערבים‪ ,‬בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים‪ ,‬כי דם יהודי בארץ הזאת לא יהיה הפקר‪ .‬הם החליטו‬ ‫אפוא לבצע פעולות נקם משל עצמם ועל דעת עצמם‪ .‬בסוף אפריל ‪ - 1984‬אותו אפריל יהיה עמוס‬ ‫במאורעות טרגיים ‪ -‬הודיע לי ראש השב"כ כי אנשיו חשפו וסיכלו ניסיון להטמין מטעני חבלה‬ ‫באוטובוסים‪ .‬מבצעי הניסיון הזה נעצרו וחקירתם הולידה מעצרים נוספים‪ ,‬של מתנחלים החשודים‬ ‫בהתקפה על תושבים ערבים ביהודה ובשומרון‪ .‬פעולתו המהירה והיעילה של השב"כ מנעה אסון‬ ‫שהיה עלול לפגוע קשות באינטרסים הישראליים‪ ,‬לחבל במעמדנו המדיני ובביטחון הלאומי ולשים‬ ‫ללעג את כל הדברים שאמרנו על דו־קיום בשלום‪ .‬במהלך החקירה התברר שרק קומץ קטן מאוד של‬ ‫מתנחלים היה מעורב בכל הפרשה‪ .‬הרוב המכריע התנער לחלוטין מהמעשים האלה‪ ,‬כפי שהנחתי‬ ‫מלכתחילה‪.‬‬

‫בסופו של דבר נעצרו עשרים וחמישה מתנחלים מיהודה ומשומרון‪ ,‬שניים מרמת הגולן ושני‬ ‫קצינים של המִנהל האזרחי ביהודה ובשומרון‪ .‬הם הואשמו בחברות בארגון טרור‪ ,‬ששם לו למטרה‬ ‫"לנקום באוכלוסייה הערבית ולהפחידה"‪ ,‬וכן בניסיון לרצח ובגניבת נשק וחומרי נפץ מהצבא‪ .‬אנשי‬ ‫התקשורת המודפסת והאלקטרונית חשו לראיין אותי‪ ,‬בתקווה שאסכים להשוות‪ ,‬או לפחות לדון‬ ‫בהשוואה‪ ,‬בין הפעילויות של מה שנקרא המחתרת היהודית ובין ארגון לח"י‪ .‬מצאתי את הרעיון הזה‬ ‫לא רק נלעג אלא גם פגיעה מעליבה בזכרו של ארגון מחתרתי שלחם באצילות נפש למען הקמתה‬ ‫של המדינה היהודית‪ .‬עכשיו היתה המדינה הזאת בגדר עובדה ברורה ומוצקה‪ ,‬ושוב לא היה צורך‬ ‫בשום מחתרת שתפעל במקומה‪ .‬התקשיתי להאמין‪ ,‬ממש עד כדי כאב‪ ,‬שמקץ שלושים ושש שנות‬ ‫עצמאות יהיו בינינו יהודים שיעזו להתכחש לסמכותה של המדינה ויסרבו להכיר בעיקרון היסודי‬ ‫שהממשלה‪ ,‬והממשלה לבדה‪ ,‬אחראית לביטחון ישראל ולביטחון אזרחיה‪.‬‬ ‫למרות אהדתי למתיישבים ביהודה ובשומרון‪ ,‬ארץ אבותינו‪ ,‬לא היה לי שום ספק בכך שיש‬ ‫להעמיד את האנשים האלה למשפט ולהענישם בכל חומרת הדין ‪ -‬אפילו אם היה יסוד מסוים‬ ‫לטענתם שפעלו מתוך מניעים של הגנה עצמית‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬הייתי נתון בלחצים פסיכולוגיים‬ ‫כבדים‪ .‬מפגינים שקראו לשחרר את המתנחלים הכלואים פסעו במשך שבועות‪ ,‬הלוך ושוב‪ ,‬בכל‬ ‫שעות היממה‪ ,‬ליד מעוני‪ .‬הם ערכו שם תפילות‪ ,‬הזכירו לי בצעקות את הזדהותי האינטלקטואלית‬ ‫והרגשית עם גוש אמונים‪ ,‬דרשו שלא אבגוד בהם‪ ,‬שלא אבגוד באידיאלים שלהם ובארץ ישראל‪,‬‬ ‫ודיברו על עברי‪ .‬הכרתי אחדים מהנאשמים‪ ,‬אבל חרף הכאב נבצר ממני להתעלם מהעובדה שהם‬ ‫הסתבכו בביצוע פשעים שיש לתת את הדין עליהם‪ ,‬וכן חשתי צורך להבטיח שמעשים כאלה לא‬ ‫יישנו‪ .‬אף על פי כן נותר דבר אחד שיכולתי לעשות‪ ,‬וגם עשיתי‪ :‬ציינתי בפומבי את טהרתה של‬ ‫התנועה עצמה‪ .‬ציטטתי בהקשר זה פסוק מתהילים )"אל תיגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו"(‪,‬‬ ‫והבהרתי שאני רואה את המתנחלים שהורשעו בדין כ"סוטים"‪ ,‬לא כדוברי הרוב שאין להטיל בו‬ ‫דופי‪ .‬עמדתי בתוקף על הצורך להבחין בין הרוב הגדול של המתיישבים ובין המעטים שהסתבכו‪,‬‬ ‫ועשיתי זאת מפני שהמתנגדים להתיישבות באזורי יש"ע ניסו לנצל את התופעות הפסולות של‬ ‫המחתרת היהודית כדי לפסול כליל ‪ -‬וממילא גם להפסיק ‪ -‬את כל מפעל ההתיישבות באזורים הללו‪.‬‬ ‫תביעה כזאת עמדה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בניגוד גמור למדיניות הממשלה בראשותי‪ ,‬וראיתי לנכון לחזור ולהבהיר‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫האווירה ששררה במדינה הצמיחה קבוצה נוספת רבת־השפעה‪ ,‬שצביונה הפוליטי היה שונה‬ ‫בתכלית‪ .‬באביב ‪ 1978‬פנו שלוש מאות וחמישים קציני מילואים בתביעה נמרצת למנחם בגין להחזיר‬ ‫לערבים את שטחי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬למען "שלום עכשיו"‪ ,‬והכריזו ש"טוב שלום מארץ ישראל‬ ‫השלמה"‪ ,‬תוך התעלמות מהעובדה המצערת ששום ברירה כזאת לא היתה מציאותית‪ .‬היו אלה‬ ‫סיסמאות‪ ,‬ובדרכן של רוב הסיסמאות נכללה בהן הבטחה מזהירה אך מתעה‪ :‬אם הישראלים ירצו‬ ‫בכך די הצורך‪ ,‬ואם רק יוחזרו השטחים‪ ,‬לא תצלח מזימתם של מחרחרי המלחמה היושבים בממשלה‬ ‫והשלום בוא יבוא לאלתר לארץ המסוכסכת‪ .‬כמובן‪ ,‬מכאן גם השתמע שרק רודפי השלום אצילי‬

‫הנפש הללו משתוקקים באמת ובתמים לשלום או מכירים את הדרך שבה צריך ללכת לקראתו ‪ -‬הגם‬ ‫שנבצר מהם להגדירה‪.‬‬ ‫תנועת "שלום עכשיו" נולדה מתוך מחשבה מוטעה ומתוך כאב ודאגה אמיתיים‪ ,‬אבל ב־‪1984‬‬ ‫היתה זו‪ ,‬במובנים רבים‪ ,‬תנועת מחאה אופנתית טיפוסית‪ ,‬נוטפת צדקנות עצמית‪ .‬חסידיה‪ ,‬ואפילו‬ ‫הציבור הרחב )שהשפעתה עליו היתה משנית(‪ ,‬ראו אותה כאנטיתזה לגוש אמונים‪ .‬לכאורה לא היה‬ ‫לה שום צביון פוליטי מוצהר‪ ,‬ובכל זאת היתה זו תנועה שמאלנית מובהקת‪ ,‬שנהנתה מתמיכת המערך‬ ‫ושאבה עידוד מיוחד וחברים רבים מן התנועה הקיבוצית‪ .‬כן ניתנה לה‪ ,‬כמעט באופן אוטומטי‪ ,‬תמיכה‬ ‫נלהבת בחוגים האקדמיים והספרותיים בישראל‪ ,‬שתיעבו מאז ומתמיד את חרות‪ ,‬ואחר כך את‬ ‫הליכוד‪ .‬ומכיוון שחוגים אלה עמדו בקשרים הדוקים עם מקביליהם בחוץ לארץ‪ ,‬לא חלף זמן רב עד‬ ‫ש"שלום עכשיו" פיתחה רשת אוהדים ברחבי העולם ובשורתה האנטי־ממשלתית‪ ,‬מבולבלת ככל‬ ‫שהיתה‪ ,‬מצאה אוזן קשבת בכל מיני קבוצות עוינות למדינת ישראל‪ .‬אני זוכר שהתבוננתי במפגינים‬ ‫ושאלתי את עצמי‪ ,‬איך ייתכן שהצעירים הנחמדים האלה חושבים באמת שהממשלה אינה רוצה שלום‬ ‫בדיוק כמותם? מה המחיר המציאותי שהם עצמם ירצו לשלם תמורת שלום קנוי‪ ,‬וממילא מפוקפק?‬ ‫רבים מהמפגינים היו בגיל השירות הצבאי‪ ,‬אבל דומה שלא הוטרדו בכלל מן העובדה שבארצות ערב‬ ‫לא קמה שום תנועה כזאת‪ ,‬ששום חייל ערבי לא עמד כמותם‪ ,‬ולו גם בבגדים אזרחיים‪ ,‬והניף מול‬ ‫מצלמות הטלוויזיה כרזה הקוראת לראש ממשלתו לשים קץ לאלתר‪ ,‬כמעט בכל מחיר‪ ,‬לפעולות‬ ‫האיבה‪.‬‬ ‫לא היתה זו הפעם הראשונה שקבוצה כזאת של אינטלקטואלים‪ ,‬המציעים לפייס את הערבים‪ ,‬קמה‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬קדמה לה בהרבה "ברית שלום"‪ ,‬שנוסדה ב־‪ 1925‬בירושלים‪ ,‬ביוזמתו של ארתור‬ ‫רופין )שהיה עתיד להתנתק ממנה כעבור שנים אחדות(‪ .‬אחר כך‪ ,‬בשנות הארבעים‪ ,‬באה על מקומה‬ ‫קבוצת "איחוד"‪ ,‬בראשותו של יהודה מאגנס‪ ,‬שהיה אז נשיא האוניברסיטה העברית‪ .‬שתי הקבוצות‬ ‫הללו הטיפו להקמת מדינה דו־לאומית‪ ,‬שתעניק זכויות שוות ליהודים ולערבים‪ ,‬בלי להפלות בין רוב‬ ‫למיעוט‪ .‬שתיהן לא האריכו ימים‪ ,‬בשל כמה סיבות ‪ -‬והחשובה מביניהן היתה היעדר מוחלט של‬ ‫תגובה מהצד הערבי‪ .‬אלא שבימים ההם לא היתה לנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מדינה‪ .‬פעם או פעמיים שאלתי את‬ ‫עצמי מה היו אומרים חברי האליטה הקטנה של "ברית שלום" ו"איחוד" על "שלום עכשיו" כתנועה‬ ‫ועל עצם הנחת והעוצמה שאויבינו שואבים מהצפייה בישראלים האלה‪ ,‬המפגינים בראש חוצות נגד‬ ‫ממשלתם הנבחרת‪.‬‬ ‫היתה עוד תנועה חדשה בישראל‪ ,‬שהרחיקה בקיצוניותה הלאומנית עד כדי כך שבסופו של דבר‬ ‫לא נמצא לה מקום בקשת הפוליטית הלגיטימית של ישראל ‪ -‬תנועת כך הידועה לשמצה‪ ,‬בראשותו‬ ‫של הרב מאיר כהנא‪ ,‬שחבריה שונאי הערבים היו אמנם מעטים מאוד‪ ,‬אבל התזות המרתיעות שלהם‪,‬‬ ‫במיוחד בזמנים אלה‪ ,‬לא נפלו על אוזניים ערלות‪ .‬אין פלא ששירותי הביטחון הישראליים היו‬ ‫צריכים לנהל מעקב צמוד אחריהם‪ .‬פגשתי את מאיר כהנא בתל אביב בשנות השבעים‪ .‬ידעתי עליו‬ ‫רק מעט‪ :‬בשנות השישים הוא הקים והנהיג בארצות הברית את הליגה להגנה יהודית‪ ,‬שרוב חבריה‬ ‫היו צעירים דתיים וקשוחים‪ ,‬ושקיבלה על עצמה לשמור על יהודים תושבי פרברים עירוניים מפני‬

‫בריונים אנטישמים‪ .‬נוסף על כך היה פעיל מאוד בהפגנות למען יהודי ברית המועצות‪ .‬הרינונים עליו‬ ‫היו רבים‪ ,‬אבל אני חשבתי כי אדם הרואה את ייעוד חייו בהגנה על יהודים אינו יכול להיות כולו‬ ‫חייב‪ .‬כשעלה לישראל‪ ,‬השתוקק מאוד להיפגש עם בגין‪ ,‬שהיה נערץ עליו מימי המאבק נגד‬ ‫הבריטים‪" .‬אתה תיפגש איתו תחילה‪ ",‬אמר לי בגין‪" .‬דבר איתו ותאמר לי מה דעתך עליו‪ ".‬הזמנתי‬ ‫אפוא את הרב כהנא לביתי ועשינו כחצי שעה בצוותא‪ .‬חיש קל התברר לי שהוא "לא בסדר"‪.‬‬ ‫שוחחנו על יהודי ברית המועצות‪ ,‬והוא דיבר כאדם שדעתו אינה מיושבת לגמרי‪ .‬למחרת אמרתי‬ ‫לבגין שכהנא הוא אדם בלתי־מאוזן ולכן מוטב שלא ייפגשו ‪ -‬ובגין אכן עשה כדברי‪ .‬אחר כך עלה‬ ‫כהנא לארץ‪ ,‬פתח במערכה אלימה נגד הערבים בארץ ישראל וניסה להשתלב בפוליטיקה הישראלית‪.‬‬ ‫בבחירות לכנסת התשיעית והעשירית לא הצליח להגיע לאחוז החסימה‪ ,‬אבל ב־‪ 1984‬חל שינוי‬ ‫במצב‪.‬‬ ‫במהלכה של מערכת הבחירות לכנסת האחת־עשרה היו לוחות המודעות מכוסים במודעות צהובות‬ ‫של כך‪ ,‬שבמרכזן אגרוף קפוץ בשחור והכתובת "לעולם לא עוד" או "רק כך" )שנשאלה כמובן‬ ‫מהאצ"ל‪ ,‬בהקשר אחר(‪ .‬המודעות הללו בלטו במיוחד בשכונות מצוקה‪ ,‬במקום שהתפרעויות אלימות‬ ‫כיוונו לצרכים פנימיים של אנשים זועמים על מר גורלם‪ ,‬על הממשלה ובעיקר על המחבלים‪.‬‬ ‫בבחירות עצמן ניתנו לרשימה זו ‪ 25‬אלף קולות בלבד‪ ,‬אבל די היה בהם להכניס את כהנא לכנסת‪,‬‬ ‫כחבר מן המניין‪ .‬רק ביולי ‪ 1985‬אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד‪ :‬הכנסת‪ ,‬וקבעה בסעיף ‪7‬א שלו כי‬ ‫"רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה‪ ,‬במפורש או‬ ‫במשתמע‪ ,‬אחד מאלה‪ (1) :‬שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; )‪ (2‬שלילת‬ ‫האופי הדמוקרטי של המדינה; )‪ (3‬הסתה לגזענות"‪ .‬כתוצאה מהדברים האלה הוצאה כך אל מחוץ‬ ‫לחוק וחדלה למעשה להתקיים‪ .‬כהנא עצמו נרצח בידי מתנקש בארצות הברית‪ .‬הצטערתי מאוד‬ ‫שרבים ראו באיש הרע הזה סמל למיליטנטיות דתית במקום לטירוף ולניצול של רגשות הזעם‪,‬‬ ‫שנולדו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מהטרור המתמיד‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1984‬התרחש עוד דבר מה שהיה עתיד להתפתח בתוך שנתיים לדרמה לא פשוטה‬ ‫ולחדור‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬יותר מכל דבר אחר שהתרחש קודם או אחר כך אל הלב הרגיש של שירותי‬ ‫הביטחון הישראליים‪ .‬הפרשה הזאת תחשוף את סיפור נפילתו של איש עתיר תהילה‪ ,‬תפיץ אור על‬ ‫קנוניה מחרידה‪ ,‬תטיל עלי חשדות אפלים במישור האישי‪ ,‬תזכיר לנוגעים בדבר כמה סבוכות הן‬ ‫הדילמות המוסריות הנלוות בהכרח למלחמה בטרור במדינה כמו ישראל‪ ,‬ולא תיטיב עם ביטחון‬ ‫המדינה‪ .‬מובטחני שכאשר יתגלו פרטי הדרמה הזאת‪ ,‬ייכתב עליה ספר‪ ,‬ואולי כמה ספרים‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫אזכיר אותם כאן בקצרה‪ .‬הסיפור נפתח בשעות הערב של ‪ 12‬באפריל‪ ,‬כשאוטובוס מספר ‪ 300‬של‬ ‫אגד‪ ,‬שעשה את דרכו מתל אביב לאשקלון‪ ,‬נחטף בידי מחבלים ערבים‪ .‬הם הצליחו להסיעו עד לשדה‬ ‫ברצועת עזה ורק שם עלה בידי אנשינו לעצור אותו באמצעות ירי בצמיגים‪ .‬לפני עלות השחר‬ ‫הסתערה על האוטובוס יחידה צבאית והשתלטה עליו‪ .‬בדיווחים שהגיעו אלי עד אז נאמר רק זאת‪:‬‬ ‫מספרם של החוטפים החמושים הגיע לארבעה; שני נוסעים הורשו לרדת מהאוטובוס‪ ,‬והם שהודיעו‬ ‫למשטרה על החטיפה; שאר הנוסעים נמלטו במהלך ההסתערות‪ ,‬למעט חיילת בת תשע־עשרה‬

‫שנהרגה ושבעה אזרחים שנפצעו‪ .‬בשעות הלילה‪ ,‬לפני ההסתערות‪ ,‬התנהל משא ומתן עם המחבלים‬ ‫)שהתנו את שחרור הנוסעים בשחרור מספר רב של אסירים ביטחוניים(‪ ,‬בנוכחות שר הביטחון משה‬ ‫ארנס‪ ,‬הרמטכ"ל‪ ,‬מפכ"ל המשטרה ואחדים מבכירי השב"כ‪ .‬במקום היו גם עיתונאים‪ ,‬שלא נדרשו‬ ‫להתרחק‪ ,‬וקהל קטן‪ ,‬אך גדל והולך‪ ,‬של צופים סקרנים‪ .‬בגמר ההשתלטות על האוטובוס‪ ,‬הודיע דובר‬ ‫צה"ל כי ארבעת המחבלים לא נותרו בחיים; שניים נהרגו במהלך ההסתערות ושניים מתו מפצעיהם‪.‬‬ ‫אבל צלמי עיתונים הראו‪ ,‬והצופים שניצבו מן הצד ראו במו עיניהם‪ ,‬כי שניים מהמחבלים יצאו‬ ‫ממקום האירוע "בכוחות עצמם"‪ ,‬בליווי אנשי ביטחון‪ ,‬ומכאן התבקש שפציעתם הראשונית לא היתה‬ ‫אנושה כל כך‪ .‬היה ברור שמשהו השתבש‪ ,‬ובמהרה התעוררה מהומה‪ :‬איך בדיוק מתו כל ארבעת‬ ‫המחבלים? האם שניים מהם נהרגו באמת לאחר שנשבו? האם מנסים לחפות על מישהו או על משהו?‬ ‫צה"ל‪ ,‬המשטרה‪ ,‬פרקליטות המדינה‪ ,‬וכמובן השב"כ עצמו פתחו בחקירות‪ ,‬במגמה לברר מה בדיוק‬ ‫התרחש שם‪ ,‬בעיצומם של המתח והמבוכה לפני עלות השחר‪ .‬לבסוף נקבע ששניים מהחוטפים אמנם‬ ‫מתו במהלך ההסתערות‪ ,‬אבל שני האחרים נהרגו זמן קצר אחר כך‪ .‬איך קרה כדבר הזה? מי נתן את‬ ‫ההוראה? השאלה האחרונה רודפת את הדמוקרטיה באשר היא‪ ,‬ואולי גם מגדירה אותה‪ .‬צה"ל הוכיח‬ ‫כי אנשיו העבירו את המחבלים לידי השב"כ וניתקו בכך כל מגע איתם‪ .‬מי הרג אפוא את השניים?‬ ‫בבוא העת התמקדו החשדות בשב"כ‪ ,‬שבראשו עמד אברהם )אברום( שלום‪ .‬הכרתיו עוד בימי‬ ‫עבודתי במוסד‪ .‬חיבבתי והוקרתי אותו ואת עבודתו ומעולם לא שמעתי מישהו מדבר עליו בזלזול‪.‬‬ ‫רבים ראו אותו כמופת לאומץ לב‪ ,‬לתושייה ולמסירות‪ ,‬הן כלפי הדרג הממונה עליו והן כלפי‬ ‫המשימות שביצע‪ .‬מובן ששום איש אינו מושלם‪ ,‬אבל אברום התקרב מאוד לשלמות בכל הקשור‬ ‫לעבודתו‪ .‬לכן‪ ,‬כשאמר לי ששני המחבלים אמנם נפצעו אנושות בזמן ההסתערות ומתו מפצעיהם‪ ,‬לא‬ ‫עלה בדעתי להטיל ספק בדיווחו‪.‬‬ ‫קיבלתי את דבריו ושמחתי שהתקרית נבדקה כיאות‪ .‬אבל החקירות טרם נסתיימו‪ .‬פרקליט המדינה‬ ‫הגיע למסקנה שאנשי השב"כ‪ ,‬שפעלו על פי ההוראות של ראש השירות‪ ,‬לא רק הרגו את החוטפים‬ ‫אלא גם שיקרו ביודעין כשנחקרו בעניין זה‪ ,‬ובמשתמע העלילו על אחרים‪ .‬בין קורבנות העלילה היה‪,‬‬ ‫לא ייאמן כי יסופר‪ ,‬תא"ל יצחק מרדכי‪ ,‬מי ששימש אז כקצין צנחנים וחי"ר ראשי‪ ,‬ונכח בתוקף‬ ‫תפקידו זה באזור ההסתערות‪ .‬כשהעלילה המרושעת הזאת לא עמדה במבחן ‪ -‬אחרי ככלות הכול‪,‬‬ ‫דובר באישום ברצח‪ ,‬ולכן נערכה חקירה מדוקדקת ‪ -‬התחיל אברום לאבד את קור רוחו‪ ,‬אולי בפעם‬ ‫הראשונה בחייו‪ .‬בסופו של דבר הודה כי השב"כ אכן נושא באחריות להריגתם של שני המחבלים‪,‬‬ ‫אבל הוא עצמו פעל לפי ההוראות שקיבל‪ .‬ממי? משר הביטחון‪ ,‬אמר אברום‪ .‬משה ארנס הנזעם כפר‬ ‫מיד באישום המגוחך‪ .‬ובכן‪ ,‬לא בדיוק מארנס‪ ,‬אמר אברום‪ .‬בהמשך החקירה שמעו ממנו עמיתיו כי‬ ‫הוא זכה לגיבוי של ראש הממשלה‪ ,‬הן ביחס למעשה הרצח של שני המחבלים השבויים והן ביחס‬ ‫לניסיון להוליך שולל את החוקרים‪ .‬כששמעתי על כך‪ ,‬הייתי המום ‪ -‬לא כל כך מחוצפתו של אברום‬ ‫כמו מניסיונו להעליל עלי‪ .‬ההסבר היחיד שאני מוצא לכך הוא שהאיש נקלע למלכוד נורא בגלל‬ ‫הפחד מפני תוצאות השקר הראשון שלו‪.‬‬

‫כעבור חודשים אחדים דרש המערך להקים ועדת חקירה משפטית‪ ,‬מה שהיה מוסיף לכל הפרשה‬ ‫הכאובה הזאת גם ממד פוליטי‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬מה שהיה גורם בסופו של דבר נזק חמור לשב"כ‪.‬‬ ‫החלטתי להבליג ולשאת את האווירה הפוליטית הרעילה בשקט‪ ,‬ולסמוך על המשטרה ועל אנשי‬ ‫משרד המשפטים שיגיעו אל חקר האמת ‪ -‬כפי שאמנם היה‪ .‬הם עשו את מלאכתם נאמנה‪ ,‬בעזרתם‬ ‫של ארבעה מבכירי השב"כ שידעו את העובדות‪ ,‬סירבו להשלים עמן והחליטו לשתף פעולה בחשיפה‬ ‫של השקרים ושל הקנוניה‪ .‬בשלב זה נעשו האישומים של אברום מופקרים עוד יותר‪ .‬תחילה הוריתי‬ ‫לו להרוג את הערבים‪ ,‬טען‪ ,‬ואחר כך נטשתי אותו! סוף דבר היה שהוא נמצא אשם ואני זוכיתי‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬מכל חשד‪ .‬הוא לא בא אלי מעולם‪ ,‬לא להסביר את מעשיו ולא להתנצל על השקרים שהטיח‬ ‫בי ועל הנזק שניסה לגרום לי‪ .‬שוב לא ראינו זה את זה‪.‬‬ ‫הסיפור כולו התמשך לאורך חודשים‪ .‬באוויר פרחו שמועות משמועות שונות‪ ,‬כולל כאלו שניסו‬ ‫להטיל עלי את האחריות הישירה‪ .‬לא אמרתי דבר לשום אדם; דאגתי בראש ובראשונה לשמור על‬ ‫המורל ועל המוניטין של השב"כ‪ ,‬שהיה שקוע באותה תקופה‪ ,‬ראשו ורובו‪ ,‬במאבק בטרור‪ .‬מאותן‬ ‫סיבות הצעתי אחר כך למר פרס‪ ,‬בעת שכיהן כראש הממשלה‪ ,‬לבקש מהנשיא לחון את אברום‬ ‫ולהניח לאיש להתפטר מתפקידו בשקט‪ .‬אנשי שב"כ אחרים שהיו מעורבים בפרשה זכו גם הם‬ ‫לחנינה‪ ,‬והתיק נסגר‪ .‬הסיפור בא אפוא אל קצו‪ .‬אבל לקחיו המרים לא נשכחו; הצדק נעשה‪ ,‬לפחות‬ ‫במידה רבה ומכרעת‪ ,‬וגם נראה‪ .‬מכאן ואילך היה ברור לכול שאי־אפשר לבסס את ביטחונה של‬ ‫ישראל על שקרים‪ ,‬וגם לא יהיה כדבר הזה‪ .‬פשעו של אברהם שלום היה כפול‪ :‬הוא הוציא פקודה‬ ‫פסולה ואסורה להרוג שבויים והוא סיפר שקרים לא לאויב אלא בתוך ה"משפחה" פנימה‪ .‬משום כך‬ ‫היה עליו לשלם מחיר כבד לדידו‪ ,‬ובשל זכויותיו בעבר לא היה מקום להחמיר איתו מעבר לעונש‬ ‫הזה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אפילו בתיאור המאוד קטוע הזה‪ ,‬אני רואה חובה לעצמי לציין כי בכל פרשת‬ ‫החטיפה‪ ,‬ההריגה‪ ,‬התככים‪ ,‬ההעלמה וההכפשה ‪ -‬שבה נועד לי בשלב מסוים תפקיד של קורבן בכיר‬ ‫ היה צד מעודד אחד‪ :‬אגב כך התוודעתי לתבונה‪ ,‬למיומנות ולנחישות להגיע אל האמת של שני‬‫משפטנים צעירים‪ ,‬חברי כנסת מהליכוד‪ ,‬דן מרידוד ואהוד אולמרט‪.‬‬ ‫בסיום הפרשה הקשה של "קו ‪ ,"300‬כשהסתבר שזוכיתי לחלוטין מכל שמץ של אשמה‪ ,‬הייתי‬ ‫רשאי ליהנות מימים אחדים של תחושת רווחה; השתחררתי ממועקה של עלילה זדונית שניסו לרקום‬ ‫נגדי‪ ,‬כדי להכשילני על לא עוול בכפי‪ .‬במשך חודשים נגזר עלי לחיות באווירה אפלה של האשמות‬ ‫שווא‪ ,‬כאילו הוריתי לשב"כ להרוג את המחבלים הפצועים לאחר שנתפסו וכאילו החלטתי לאחר מכן‬ ‫להתנער מאחריותי להוראה זו ולנטוש את פקודי שביצעו אותה מתוך נאמנות לדרג המדיני הממונה‬ ‫עליהם‪ .‬הייתי בטוח לחלוטין בצדקתי‪ ,‬בכך שאין שחר לכל ההאשמות נגדי בעניין זה‪ .‬אבל לא‬ ‫התגוננתי בפני ההאשמות הללו‪ ,‬בוודאי לא בפומבי‪ .‬שמרתי על שתיקה מוחלטת כדי לא לחשוף דבר‬ ‫וחצי דבר מהנעשה בשב"כ‪ .‬הייתי בטוח כי צדקתי תצא לאור‪ ,‬בצורה זו או אחרת‪ ,‬ואפילו‬ ‫השתעשעתי בתקווה כי בבוא היום הזה יימצא מישהו ממשמיצי שיתנצל בפני או עיתונאי שיטרח‬ ‫להודיע כי חקירת הפרשה הוכיחה את חפותי המוחלטת‪ .‬נראה שהייתי עדיין תמים מדי‪ .‬הסערה‬

‫חלפה‪ ,‬אני לא זכיתי לשום התנצלות‪ ,‬והתקשורת לא גילתה לציבור שהעשן בנוגע אלי היה בלי שום‬ ‫אש‪.‬‬ ‫עד בוא הקיץ של ‪ 1984‬כבר הספקתי להתאקלם בתפקיד שרק חודשים מספר לפני כן נראה לי‬ ‫כחידוש גמור‪ .‬עכשיו הרגשתי בלשכת ראש הממשלה כבן בית‪" .‬חניכותי" לא היתה קלה‪ ,‬אבל יצאתי‬ ‫ממנה בשלום‪ .‬ומה שהיה חשוב יותר‪ ,‬גם הליכוד החזיק מעמד‪ ,‬חרף כל הנבואות הקודרות‪ .‬למדתי‬ ‫את נקודות התורפה‪ ,‬שלי ושל אחרים‪ ,‬ואת המגבלות של מעמדי‪ .‬הבינותי שאני יכול להפעיל מנופים‬ ‫ולהשיג גישה לתחומים שונים‪ ,‬אבל אינני יכול להשפיע על כולם ואין לי הגנה מפני הצגה מסולפת‬ ‫של המציאות‪ ,‬קל וחומר מפני ציטוטים מסולפים‪ .‬מצד אחר‪ ,‬כל ההתנסויות שצברתי עד אז בחיי‬ ‫הבוגרים באו עכשיו לעזרתי; הרגלים מושרשים‪ ,‬פיזיים ונפשיים‪ ,‬שנולדו במחתרת ובמוסד והצטרפו‬ ‫לאופי הבסיסי שלי‪ ,‬השתלבו עכשיו יחדיו כדי לאפשר לי לגייס את כל כוחותי למילוי התפקיד‪.‬‬ ‫מצאתי שאני מסוגל לעשות את הדברים שאני צריך ורוצה לעשות‪ .‬רציתי לנהל אורח חיים נורמלי‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬לא להיקלע למצב חירום מתמיד אלא לרכז את תשומת לבי באותן התפתחויות שנראו‬ ‫לי טעונות חשיבות לאומית‪ .‬השתדלתי שלא להיגרר אחרי נושאים שלא נראה לי שום קשר בינם‬ ‫ובין עתידה או שרידותה של ישראל‪ ,‬גם אם התקשורת בארץ ומחוצה לה‪ ,‬או האופוזיציה‪ ,‬ייחסו להם‬ ‫חשיבות ארעית‪ .‬לא אז ולא אחר כך לא טרחתי להסביר את העקרונות האלה‪ .‬האנשים שעבדו‬ ‫במחיצתי הבינו אותם ודעתם של אחרים לא נחשבה כל כך בעיני‪ ,‬בוודאי לא של אותם מבקרים‬ ‫שקראו לי‪ ,‬שוב ושוב‪" ,‬מנותק" ו"מסונוור"‪ .‬גם חיי הפרטיים התנהלו על פי כללים שקבעתי לעצמי‬ ‫מזמן‪ ,‬בנסיבות אחרות‪ .‬לא הרביתי באכילה‪ ,‬לא עישנתי‪ ,‬כמעט לא שתיתי‪ ,‬הגם שבעבר נהניתי‬ ‫לעתים מכוסית ברנדי‪ .‬בכל הזדמנות יצאתי לצעדות ארוכות‪ ,‬ובעצה אחת עם שולמית הייתי בא‬ ‫הביתה יום־יום לארוחת צהריים ולתנומה קצרה‪ ,‬ושב אחר כך ללשכה‪ ,‬לעבודה עד שעות הערב‬ ‫המאוחרות‪ .‬בשובי הביתה המתינו לי ערימות של חומר לקריאה ‪ -‬תיקים‪ ,‬דוחות מודיעין‪ ,‬ניירות‬ ‫עמדה ‪ -‬ובין לבין היו כל הזמן טקסים למיניהם‪ ,‬ארוחות ערב רשמיות‪ ,‬נאומים‪ ,‬שלא כולם רוממו את‬ ‫הנפש והרחיבו את הדעת‪ ,‬אבל כולם היו בגדר חובה‪ .‬זכות היתר היחידה שנטלתי לעצמי‪ ,‬הפכתי‬ ‫לחלק משגרת חיי וסירבתי לוותר עליה היתה הפרטיות המלאה של יום השבת‪ ,‬שאותו עשיתי‬ ‫במחיצת המשפחה בלבד‪ .‬היום הזה היה קודש לשולמית‪ ,‬לילדים ולנכדים‪ .‬בשבת‪ ,‬לשם שינוי‪ ,‬לא‬ ‫דיברתי עם יאיר בטלפון אלא פנים אל פנים‪ ,‬בשבתנו מסביב לשולחן אחד ‪ -‬עמו ועם רעייתו אלה‪,‬‬ ‫עם גלעדה ועם בעלה נתן‪ .‬היינו משוחחים על מאכל בולגרי אהוד‪ ,‬כזה או אחר‪ ,‬שיצא מתחת ידיה‬ ‫של שולמית‪ ,‬ותמיד היינו מגיעים לדיון ב"מצב"‪ ,‬כפי שהיה באותו זמן‪.‬‬ ‫אני מודה ומתוודה כי בעניין זה של מנוחת השבת בחוג המשפחה גיליתי שי עורף‪ .‬רק מצב‬ ‫חירום לאומי‪ ,‬צלצול של הטלפון בקו החם‪ ,‬קולו של מזכירי הצבאי‪ ,‬היו יכולים להניע אותי להקריב‬ ‫את השעות המעטות של הפרטיות האמיתית שייחדתי לעצמי‪ .‬כל המטלפנים האחרים‪ ,‬יהיו אשר יהיו‪,‬‬ ‫התבקשו להתקשר אחרי שיחשיך‪ .‬אני סבור שהרגל זה שלי היה חשוב מאוד והשפעתו המרעננת‬ ‫הועילה לעבודתי‪ .‬אבל הטעם לשמירתו באדיקות היה נעוץ בראש ובראשונה בכך שמאז ומתמיד‬ ‫היינו משפחה פרטית מאוד והדוקה מאוד‪ .‬תמיד‪ ,‬למשל‪ ,‬חגגנו בחוג המצומצם שלנו את ימי ההולדת‬

‫ואת כל המועדים‪ .‬אפילו בסדר פסח הסבנו מדי שנה ארבעתנו בלבד‪ ,‬ותמיד בביתנו‪ .‬לימים הצטרפו‬ ‫אלינו בהזדמנויות כאלה גם הנכדים‪ ,‬הכלה והחתן‪ ,‬קרוביהם ושומרי הראש‪ ,‬והמספר הכולל הגיע‬ ‫לשלושים ואפילו ליותר מכך‪ .‬אף על פי כן נשארנו חבורה הדוקה מאוד‪ ,‬השומרת בקנאות על‬ ‫פרטיותה‪.‬‬ ‫ההקפדה על התפריט ועל הפעילות הגופנית‪ ,‬המשמעת העצמית‪ ,‬מעין אורח חיים של חייל או של‬ ‫ספורטאי בעיצומם של אימונים מרוכזים‪ ,‬הביאו לי תועלת מרובה‪ .‬אפילו כשהייתי מודאג מאוד או‬ ‫במצב רוח גרוע ביותר‪ ,‬תמיד הייתי מסוגל להשתלט על עצמי ‪ -‬ומי שעומד בראש ממשלת ישראל‬ ‫זקוק מאוד ליכולת הזאת‪ ,‬ולו רק מפני שההפתעות אורבות לו בקביעות‪ .‬אם ניצבתי פתאום לפני‬ ‫בחירות ממשמשות ובאות‪ ,‬יותר משנה לפני המועד הקבוע בחוק‪ ,‬היתה זו רק דוגמה אחת לכך‪.‬‬ ‫הבחירות לכנסת האחת־עשרה נועדו מלכתחילה להיערך רק בנובמבר ‪ ,1985‬אך הן הוקדמו‬ ‫בשישה־עשר חודשים בגלל החלטתם של שותפינו לקואליציה‪ ,‬ראשי המפלגה העדתית תמ"י )תנועת‬ ‫מסורת ישראל(‪ ,‬לתת ביטוי למחאתם בשורה של עניינים כלכליים וחברתיים בכך שיגישו הצעת חוק‬ ‫לפיזור הכנסת העשירית‪ .‬ההצעה הזאת השתלבה בהצעת חוק דומה שיזם המערך ‪ -‬מן הסתם שלא‬ ‫במקרה ‪ -‬וכך נקבע ונגזר שהכנסת הבאה תיבחר ב־‪ 23‬ביולי ‪ .1984‬מי שרצה‪ ,‬היה יכול ללמוד‬ ‫באותה הזדמנות שיעור מאלף במתמטיקה קואליציונית‪.‬‬ ‫ושוב נערכה התמודדות פנימית בתוך הליכוד‪ .‬הפעם היה זה אריאל שרון שקרא תיגר על‬ ‫מועמדותי לראשות הממשלה‪ ,‬והפסיד‪ .‬שבתי ונבחרתי אפוא כמועמד הליכוד לתפקיד זה והוצבתי‬ ‫בראש רשימת המועמדים לכנסת האחת־עשרה‪ .‬המערך טרם התאושש לחלוטין מהמפולת שפקדה‬ ‫אותו ב־‪ 1977‬ובהנהגתו התנהלו התנגשויות בלתי־פוסקות בין שמעון פרס‪ ,‬יצחק רבין ותומכיהם‬ ‫)ועכשיו הצטרף לחגיגה גם יצחק נבון‪ ,‬לאחר שסיים באביב ‪ 1983‬תקופת כהונה כנשיא המדינה(‪.‬‬ ‫אבל בתוך זמן קצר נקבע כי שמעון פרס הוא שיעמוד בראש הרשימה‪ ,‬כפי שהיה גם ב־‪ 1977‬וגם‬ ‫ב־‪ .1981‬מערכת הבחירות היתה עמוסה בגימיקים של יחסי ציבור וכללה גם ויכוח טלוויזיוני‪ ,‬לפי‬ ‫הנוסח האמריקאי‪ ,‬ביני ובין פרס )שבמהלכו דיברתי על "אחדות לאומית"‪ ,‬כפי שעשיתי עד יום‬ ‫הבחירות(‪ .‬אבל בסך הכול שררה אווירה רגועה למדי‪ .‬התחושה שריחפה באוויר היתה שהליכוד יזכה‬ ‫בניצחון‪ ,‬הגם שלא בניצחון סוחף‪ ,‬והמערך לא ישיג את מבוקשו ולא יתפוס את השלטון‪ .‬הציבור‬ ‫הרחב עיין בסקרים‪ ,‬קרא בעניין קטן והולך את המודעות הגדולות שהתפרסמו בעיתונים‪ ,‬שמע את‬ ‫בשורתן של הרשימות הקטנות )הארגון הארצי להגנת הדייר או הס־מס לביטול מס הכנסה( וידע שהן‬ ‫ייעלמו לצמיתות בעוד שבוע‪-‬שבועיים‪ .‬אבל לא היה לי כל ספק שהאוזניים קשובות גם לליכוד‪ ,‬שאת‬ ‫דברו ניסיתי להשמיע בכל רחבי הארץ‪ ,‬תוך שאני הולך ומצטרד מיום ליום‪.‬‬ ‫התוצאה הסופית לא עלתה בקנה אחד‪ ,‬לא עם הציפיות של הציבור הרחב ולא עם התחזיות של‬ ‫המומחים‪ :‬הליכוד זכה ב־‪ 41‬מנדטים )שבעה פחות ממה שהיו לו ב־‪ (1981‬והמערך קיבל ‪ 44‬מנדטים‬ ‫)לעומת ה־‪ 47‬שקיבל בכנסת העשירית(‪ .‬שאר המנדטים נחלקו בין שלוש־עשרה מפלגות נוספות‬ ‫)והיו גם אחת־עשרה מפלגות שלא הגיעו לאחוז החסימה וקולות המצביעים בעדן הלכו לאיבוד(‪.‬‬ ‫הרשימה הארוכה שלהן המחישה את המגוון המוגזם של הפוליטיקה הישראלית ואת הדינמיות שלה‪.‬‬

‫בין חמש המפלגות הדתיות היתה גם אחת חדשה ‪ -‬ש"ס החרדית‪ ,‬שדיברה בשם עדות המזרח ובדומה‬ ‫לתמ"י )שבקולותיה נגסה בכל פה( שילבה עדתיות ודתיות‪ .‬הישגה של ש"ס היה מדהים‪ ,‬בהתחשב‬ ‫בנסיבות‪ :‬ארבעה מנדטים‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬כמו עכשיו‪ ,‬לא התלהבתי ממה שנקרא עדתיות‪ .‬חשבתי שתופעה זו נוגדת את הרוח הבסיסית‬ ‫של קיבוץ הגלויות ואת ההיווצרות של זן יהודי חדש‪ ,‬היהודים הישראלים‪ ,‬הניכר באמונה משותפת‬ ‫והיוצר אומה אחת מתרבויות רבות‪ .‬לא ראיתי מה התועלת שתצמח לנו מקיומן של מפלגות‬ ‫שהקריטריון הראשון במעלה לחברות בהן‪ ,‬ולעתים קרובות האחד והיחיד‪ ,‬הוא היותך מרוקאי או‬ ‫תימני או בן ונכד ליוצא אחת הגלויות האלה‪ .‬אין להסיק מכך שלא הבינותי את ההד שהמפלגות‬ ‫האלה ומנהיגיהן הכריזמטיים עוררו בציבורים שהרגישו מקופחים או נחותים‪ .‬בעיקרו של דבר‪ ,‬כך‬ ‫חשבתי‪ ,‬המפלגות העדתיות עצמן הן אנכרוניסטיות וגם מרבות פילוג ומחלוקת שלא לצורך‪.‬‬ ‫מעבר למספרים הנקובים לעיל‪ ,‬הבחירות של ‪ 1984‬הסתיימו‪ ,‬בעצם‪ ,‬בתיקו‪ .‬אף לא אחד משני‬ ‫הגושים הגדולים‪ ,‬לא הליכוד ולא המערך‪ ,‬לא היה יכול לכונן ממשלה בעצמו ‪ -‬ובעצם‪ ,‬מעולם לא‬ ‫קרה בתולדות הפוליטיקה הישראלית שאחת המפלגות תגיע לכך ‪ -‬ולכן היה צריך לכונן קואליציה‪,‬‬ ‫על כל הכרוך בדבר‪ :‬חיזור אחרי שותפים בכוח‪ ,‬שידולים‪ ,‬הבטחות‪ ,‬סחר־מכר במינויים ובתקציבים‪.‬‬ ‫כללי המשחק האלה היו גלויים‪ ,‬ידועים ומבזים למדי‪ .‬שוב היה לכאורה יסוד לחשש שמפלגות‬ ‫קטנות‪ ,‬אפילו קטנטנות‪ ,‬יהוו לשון מאזניים‪ ,‬יסחטו ממרכיב הממשלה ככל יכולתן ואולי גם יתקעו‬ ‫אחר כך‪ ,‬לכשתקום ממשלה‪ ,‬מקלות בגלגליו‪ .‬שוב היה מקום להרהר בצורך הדוחק לחולל רפורמה‬ ‫בשיטת הבחירות שלנו‪ ,‬להשתחרר סוף־סוף מהשיטה היחסית המכבידה והמפגרת ולאמץ את אחת‬ ‫החלופות שנידונו זה מכבר‪ .‬מי שהיטה אוזן קשבת לרחשי לב הציבור‪ ,‬לדעות שנשמעו ברחוב‬ ‫ובתקשורת‪ ,‬לא התקשה להבחין בתחושה גוברת והולכת של מיאוס מהתרגילים הפוליטיים של‬ ‫המשא ומתן הקואליציוני‪ ,‬שאין קשר בינם ובין רצון הבוחרים‪ .‬תחושה זו עוד היתה עתידה להתחזק‬ ‫פי כמה במרוצת השנים הבאות‪.‬‬ ‫בנקודה זו‪ ,‬ראוי אולי לייחד כמה מילים לעצם קיומן ולהמשך קיומן של המפלגות הדתיות‪ .‬בין‬ ‫שהדבר נראה רצוי ובין אם לאו‪ ,‬אין לשכוח שהן מלוות אותנו כמעט מלכתחילה‪ .‬ירשנו אותן‬ ‫מההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬שבמסגרתה קמה בראשית המאה המפלגה הדתית הראשונה‪ ,‬המזרחי‪,‬‬ ‫קודמתה של המפד"ל דהיום‪ .‬מאז ומתמיד‪ ,‬המפלגות הללו תבעו להעמיד את ההלכה במרכזה הרוחני‬ ‫של היהדות המודרנית ועוררו בכך שתי שאלות חשובות ביותר‪ :‬מיהו יהודי? ומה מקומה של הדת‬ ‫במדינה היהודית של המאה העשרים והמאה העשרים ואחת? שתי שאלות אלו נוגעות‪ ,‬כמובן‪ ,‬בעצם‬ ‫מהותה של ישותנו הלאומית והן סבוכות ועמוקות עד מאוד‪ .‬לא עלי להשיב עליהן‪ ,‬לא בדפים האלה‪,‬‬ ‫ואולי לא בשום מקום אחר‪ .‬אינני יודע אלא זאת‪ :‬אף על פי שאינני שומר מצוות‪ ,‬אני מוקיר ומכבד‬ ‫חלקים נכבדים של האתוס היהודי‪ ,‬של הפילוסופיה היהודית הבסיסית ושל התרבות הלאומית‪.‬‬ ‫בהתייחס לשאלה איך נחיה במדינה שלא השתחררה בהיבטים רבים של חיי היום־יום מחוקים‬ ‫שנקבעו לפני דורות רבים‪ ,‬בתגובה לצרכים שונים לגמרי‪ ,‬אני מוצא עצמי מסכים עם כל אלה‬

‫התובעים להתאים את האיסורים העתיקים לתקופה המודרנית‪ ,‬לעשותם רלוונטיים יותר לזמננו‪,‬‬ ‫לנסיבותינו ולמקומותינו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אין לי שום מושג איך ומתי ייעשה הדבר הזה‪.‬‬ ‫עד שיבואו השינויים שיפיחו רוח חדשה במסורת הדורות‪ ,‬אנו זקוקים בדחיפות לרצון טוב ולהבנה‬ ‫הדדית בין דתיים ובין שאינם דתיים‪ .‬אני משוכנע שלא היה לנו מחסור בהבנה וברצון הללו אלמלא‬ ‫העובדה שהדוברים היעילים של היהדות הדתית ‪ -‬ובכך אני מוציא מהכלל את דוברי המיעוט הקנאי‬ ‫והלא־סובלני ‪ -‬מעורבים עמוקות במיקוח הפוליטי‪ ,‬שקועים כמעט עד צוואר ברדיפה אחר הישגים‬ ‫אפשריים בתחום זה ובשמירת המסגרות שלהם )שכבודן במקומו מונח(‪ .‬משום כך אין להם לא זמן‬ ‫ולא עודף רצון להתמסר במלוא הלהט למחשבה על עתיד חופשי מאיומים של מחלוקת לאומית‬ ‫הרסנית או "מלחמת תרבות"‪ .‬מצד אחר‪ ,‬יש לדאוג לכך שנציגי הרוב החילוני בישראל יוסיפו להיות‪,‬‬ ‫כפי שהיו בדרך כלל עד עכשיו‪ ,‬בעלי כוונות טובות‪ ,‬המוקירים באמת את עברם הקולקטיבי ואינם‬ ‫כופרים אוטומטית ובקול תרועה בזכותן של המפלגות הדתיות להילחם למען הגשמת האידיאולוגיה‬ ‫שלהן‪ ,‬שבמרכזה מדינת הלכה‪ .‬ככל שתהליך הפשרה הוא מכאיב ומייגע‪ ,‬דומני שאין לנו חלופה‬ ‫טובה ממנו‪ .‬ואם יורשה לי להעיר מניסיוני‪ ,‬משהו על כך היה ידוע לי כבר לפני כן‪ ,‬ובשנים הבאות‬ ‫הייתי עתיד ללמוד עוד כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬גם אם הקואליציה שהסתמנה בעקבות הבחירות לכנסת האחת־עשרה לא חרגה מחוקי‬ ‫המשחק המקובלים של הקואליציות‪ ,‬הנה בכל זאת נכרך בה חידוש שלא ידענו כמותו בעבר‪ .‬השוויון‬ ‫בפועל בין שני הגושים הגדולים‪ ,‬שכבר הזכרתי לעיל‪ ,‬התגלה כשוויון הרבה יותר מפליג‪ .‬המערך לא‬ ‫הצליח לגייס את תמיכתן של המפלגות הדתיות בקואליציה צרה בראשותו‪ .‬ואילו הקבוצות שנמצאו‬ ‫משמאלו‪ ,‬אלו שנחשבו לשותפותיו הטבעיות ובוודאי לא יכלו לבוא בחשבון כשותפות שלנו‪ ,‬לא היו‬ ‫גדולות די הצורך לספק רוב חוסם נגד קואליציה בראשותנו‪ .‬וכך קרה שבמערכת הבחירות‪ ,‬וגם מיד‬ ‫לאחריה‪ ,‬יצאו דוברי המערך חוצץ נגד הרעיון של ממשלת אחדות‪ ,‬אבל במציאות לא היה להם מנוס‬ ‫מלקבל את ההצעה הזאת‪ .‬אני עצמי התייחסתי לעניין ביתר התלהבות‪ .‬למן הרגע הראשון לאחר‬ ‫התבהרות התמונה הייתי משוכנע שבהעלאת הרעיון הזה אנו מעריכים נכונה את רצון העם‪ .‬נפשם‬ ‫של רבים נקעה מהקטטות הבלתי־פוסקות בין המפלגות‪ .‬הוויכוחים על מלחמת לבנון גרמו להתשה‬ ‫כללית‪ .‬עכשיו‪ ,‬משהבחירות תמו‪ ,‬אזרחי ישראל רצו מעט יציבות‪ ,‬מעט שקט ומעט אחדות בהנהגה‬ ‫הפוליטית‪ .‬מעבר לכך היתה עובדה פוליטית נוספת שכפתה את ליכוד הכוחות‪ .‬גם אנחנו לא יכולנו‬ ‫לגייס בכנסת רוב חוסם משלנו‪ ,‬נגד קואליציה בראשות המערך‪ .‬ובהיעדר רוב אוטומטי כזה‪ ,‬היה‬ ‫קשה מאוד לחולל דינמיקה שתביא אלינו חברי הכנסת מן הגוש השני‪ .‬לכאורה היתה לנו שותפה‬ ‫טבעית‪ ,‬מימין לנו ‪ -‬תנועת התחייה‪ ,‬שקמה בסוף שנות השבעים‪ ,‬קיבלה שלושה מנדטים בבחירות‬ ‫לכנסת העשירית‪ ,‬היתה שותפה קואליציונית מאז קיץ ‪ 1982‬וזכתה עכשיו‪ ,‬בבחירות לכנסת‬ ‫האחת־עשרה‪ ,‬בשני מנדטים נוספים‪ .‬על דגלה היתה חרותה ההתנגדות לכל ויתור טריטוריאלי‪,‬‬ ‫ושלושת מנהיגיה הבכירים היו הפיזיקאי הנודע פרופ' יובל נאמן‪ ,‬הרמטכ"ל האחד־עשר של צה"ל‬ ‫רפאל איתן‪ ,‬וגאולה כהן ‪ -‬מי שהיתה בעבר קריינית תחנת הרדיו החשאית של לח"י וקנתה את עיקר‬ ‫פרסומה הפרלמנטרי בזכות קריאות הביניים הדרמטיות והקולניות מאוד שלה‪ .‬שיאן היה‪ ,‬כפי שכבר‬

‫הזכרתי‪ ,‬בעת שהנשיא קרטר הופיע בפני הכנסת ערב החתימה על חוזה השלום עם מצרים‪ ,‬ואז‬ ‫נאלצתי להוציאה מהאולם‪ .‬לא היה בכך כדי להגביר את אהדתי אליה ‪ -‬גסות אינה מהתכונות‬ ‫החביבות עלי והקיצוניות של גאולה כהן לא היתה לרוחי ‪ -‬אך לא היה לי שום ספק בהיותה אישה‬ ‫חזקה‪ ,‬הלוחמת כל חייה בעוז רוח למען אמונתה‪ .‬כך או כך‪ ,‬שותפותה של התחייה לא יכלה להספיק‪,‬‬ ‫בלי שום קשר לאילוצים שיכלה לכפות על כל פעילות מדינית בעתיד‪.‬‬ ‫אשר למפלגות הדתיות‪ ,‬הן גילו קרבה טבעית לליכוד )שהתחזקה מאוד בתקופת כהונתו של בגין‬ ‫בראשות הממשלה(‪ ,‬אבל הקרבה הזאת לא הכתיבה "נישואים קתוליים"‪ ,‬אם מותר לומר כך בהקשר‬ ‫שכזה‪ .‬כל בר דעת הבין שהן נכונות לתמוך במי שיבטיח תמיכה גדולה יותר לרשתות החינוך או‬ ‫לתנועות ההתיישבות שלהן‪ .‬יותר מכך‪ ,‬גם מניין חברי הכנסת שלהן לא הספיק ליצירת הרוב החוסם‪,‬‬ ‫שלא לדבר על כך שלפחות בחוגי המפד"ל נשמעה תביעה נמרצת להקמתה של ממשלת אחדות‬ ‫לאומית‪.‬‬ ‫וכך חברו יחדיו הנתונים הפוליטיים‪ ,‬מצבה הקשה של הכלכלה הישראלית והיתקעותו של צה‪:‬ל‬ ‫בלבנון והולידו ממשלה מהסוג שראיתי לנגד עיני‪ ,‬בשינוי מסוים‪ .‬זו היתה ממשלה לחמישים‬ ‫חודשים‪ ,‬מיוסדת על רוטציה בין שני הגושים‪ .‬מר פרס ואני נועדנו להחזיק‪ ,‬כל אחד‪ ,‬עשרים וחמישה‬ ‫חודשים בראשות הממשלה ועשרים וחמישה חודשים בתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ‪.‬‬ ‫היה מי שאמר שהסדר זה מציב בראש ההנהגה הלאומית זוג מוזר‪ ,‬ודומה שהיתה בכך מידה לא קטנה‬ ‫של דיוק‪.‬‬ ‫מקץ פגישות רבות בין פרס וביני‪ ,‬ובין נציגיו ונציגי‪ ,‬הגענו להסכם על התוכנית הזאת‪ ,‬שהיתה‬ ‫בהחלט בלתי־רגילה‪ ,‬אבל נראתה בת ביצוע‪ ,‬לפחות להלכה‪ .‬למען האמת‪ ,‬משני הצדדים נשמעו‬ ‫ביטויים לא מעטים של מורת רוח‪ .‬עמדנו לאחר מערכת בחירות שבה האשים אותנו המערך באחריות‬ ‫להידרדרות הכלכלית ול"הסתבכות" בלבנון‪ ,‬ורבים בתוכו סירבו לשכוח זאת‪ .‬בעצם‪ ,‬הדברים הגיעו‬ ‫עד כדי כך ששבעה חברי כנסת‪ ,‬מן האגף השמאלי של המערך‪ ,‬פרשו ממנו ובכך הביאו למעשה‬ ‫לפירוקו והותירו את מפלגת העבודה בפני עצמה‪ .‬אי־שותפותם בקואליציה היתה כשלעצמה חלק מן‬ ‫המתמטיקה הפוליטית שכפתה את הסדר הרוטציה‪ .‬מצד אחר‪ ,‬גם בשורות הליכוד לא שררה תמימות‬ ‫דעים ביחס לממשלת האחדות‪ ,‬ולו רק מפני שעצם הקמתה חייב הפקדה של תיקים בכירים בידי‬ ‫מפלגת העבודה‪ .‬אישים בליכוד‪ ,‬שנשאו עיניים לתיקים האלה‪ ,‬כינסו סביבם מחנות‪ ,‬שהשמיעו‬ ‫ביטויים לא־סימפטיים ולא בישרו טובות ביחס לעתיד‪ .‬חשבתי שאוכל לחיות עם התופעה הזאת‪,‬‬ ‫מכיוון שבבסיסה עמדה התחרות על עמדות כוח ולא התמודדות על עניינים עקרוניים‪ .‬הנחתי‬ ‫שאחדות התנועה שווה במחיר הארעי הזה‪ ,‬אבל בחוכמה שלאחר מעשה חוששני שהמחיר לא היה כל‬ ‫כך ארעי וההשלמה איתו היתה בגדר טעות‪.‬‬ ‫גם הרעיון שנישאר בלי אופוזיציה פרלמנטרית ראויה לשמה הטריד את מנוחתי‪ .‬סברתי‪ ,‬ואני‬ ‫סבור‪ ,‬שאופוזיציה טובה היא תנאי בל יעבור לממשלה טובה‪ .‬בלעדיה‪ ,‬אינך נמצא עוד במצב‬ ‫המאפשר תיקון עצמי ואתה מבזבז לא מעט אנרגיה על מריבות סיעתיות‪ .‬לעניות דעתי‪ ,‬כאשר היינו‬ ‫באופוזיציה חיזקנו מאוד את הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬והיפוכו של דבר במה שקרה למפלגת העבודה‬

‫לאחר שפירקה את ממשלת האחדות הלאומית במרס ‪ .1990‬כשקרה הדבר הזה‪ ,‬הצטערתי מאוד על‬ ‫חולשתה‪ ,‬על הססנותה ועל אי־יעילותה כאופוזיציה פרלמנטרית ‪ -‬וראיתי אותן כהפסד שלנו‪.‬‬ ‫כך או אחרת‪ ,‬משנפל הפור‪ ,‬כינסתי את מרכז הליכוד וניסיתי להסביר לחבריו מדוע אנו זקוקים‬ ‫לממשלת אחדות לאומית‪ ,‬אפילו בצורה הבלתי־קונבנציונלית‪ ,‬אם לא הנועזת‪ ,‬הזאת‪.‬‬ ‫"להקים ממשלה כזאת‪ ",‬אמרתי‪" ,‬אין זו משימה קלה‪ ,‬ובוודאי לא יהיה קל לקיימה‪ .‬דו־קיום‬ ‫ופעולה משותפת יומיומית בין יריבים פוליטיים היסטוריים נראים לעתים כמשימה בלתי־אפשרית‪.‬‬ ‫אך ההכרה בהכרח ההיסטורי ובצו השעה המיוחדת הזאת‪ ,‬הכרה המפעמת בשני המחנות‪ ,‬תיתן לנו‬ ‫את הכוח והתושייה להתגבר על המכשולים ולנווט יחד את המדינה לחופי מבטחים‪ ...‬זהו ניסיון‬ ‫ראשון מסוגו בחיי האומה‪ ,‬והבה נקווה כי יצליח חרף מורכבותו‪ .‬הבה נקווה כי השוויון והאיזון לא‬ ‫יניבו נטרול הדדי אלא כפל של כוח וכושר ביצוע לטובת העם והמדינה‪ ".‬יותר מכך‪ ,‬הצעתי לחברי‬ ‫לדבוק בדוגמה החדשנית הזאת‪ ,‬ללמוד ממנה ולהפוך את השותפות בין פלגי הליכוד‪ ,‬הלוקה לא אחת‬ ‫בתקלות ובאי־יציבות‪ ,‬למערכת פעילה ומאוחדת באמת‪ ,‬שתתפקד כהלכה‪ ,‬כפי שתעשה‪ ,‬כך קיוויתי‪,‬‬ ‫גם הממשלה המוצעת‪.‬‬ ‫קל לומר וקשה לקיים‪ .‬כך בכל תחומי חיינו‪ ,‬וכך היה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬גם במציאות הפוליטית‬ ‫החדשה‪ .‬בראש ובראשונה היו הקשיים שהתבקשו‪ ,‬כמעט מאליהם‪ ,‬מעצם העובדה שכל אחת משתי‬ ‫ה"נבחרות" ידעה כי האיש "שלה" יהיה ראש ממשלה רק לתקופת זמן מוגבלת‪ .‬מעבר לכך לא היה‬ ‫אפשר להבטיח את הדבק שילכד את הממשלה לאורך כל חמישים חודשי קיומה בלי הסכמה נרחבת‬ ‫בעניינים רבים‪ ,‬אם לא ברובם המכריע‪ .‬ככל ששני הצדדים ידעו בבירור שאין להם חלופות קבילות‬ ‫למצב האנומלי‪ ,‬עדיין לא היה בידיעה הזאת כדי להספיק‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כשניגשנו לגבש את ההסכמה‬ ‫האמורה לא הבאתי בחשבון את עומק השנאה שהגה שמעון פרס לאידיאולוגיה שייצגתי‪ .‬הוא ירש‬ ‫את השנאה הזאת מבן־גוריון )בעת שנמנה עם תלמידיו המסורים ועם הצעירים המבריקים שהתקבצו‬ ‫מסביבו( והוא מצא בה "צידוק" כמעט לכל התנהגות חריגה שלו בהמשך הדברים‪ .‬אני מניח‪ ,‬בכנות‪,‬‬ ‫שאילו היה מסוגל להצניע את רגשותיו‪ ,‬פני הדברים היו אולי שונים במקצת‪ ,‬בוודאי פשוטים יותר‪,‬‬ ‫אך לא במידה רבה‪ .‬תשוקתו של פרס לעמוד בראש הממשלה‪ ,‬כמעט בכל מחיר‪ ,‬האמביציה הבוערת‬ ‫שלו‪ ,‬הקשיים התמידיים שהיו לו )כפי שהתברר( בתוך מפלגתו‪ ,‬כל אלה פעלו נגדו‪ ,‬גם כששימש‬ ‫בכהונות מיניסטריאליות בכירות וחשובות‪ .‬עוצמתם הגיעה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬עד כדי הרס עצמי‪ ,‬ולא במקרה‬ ‫הוא נקלע‪ ,‬לפחות בעבר‪ ,‬למפלות צורבות בזו אחר זו‪ .‬לא שחסרו לו אוהדים‪ ,‬ואפילו מעריצים; הוא‬ ‫טיפח קשרים הדוקים בחוגי התקשורת‪ ,‬האמנות והאקדמיה בישראל‪ ,‬וגם עם לא מעט אינטלקטואלים‬ ‫במערב אירופה‪ .‬הוא יודע לפעול ביעילות‪ ,‬לדבר ברהיטות ולשכנע‪ ,‬לפחות חלק מבני שיחו‪ .‬אבל‬ ‫בסופו של חשבון הוא אדם שאי־אפשר לעבוד איתו ואי־אפשר לסמוך עליו לחלוטין‪ .‬אני כותב את‬ ‫הדברים האלה לאור ניסיוני האישי ‪ -‬ובהנחה שאחרים אולי נפגעו ממנו‪ ,‬במובן זה‪ ,‬פחות ממני‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬במרוצת חמישים החודשים האמורים‪ ,‬בין שהוא היה ראש הממשלה או ממלא מקום‬ ‫ראש הממשלה ושר החוץ‪ ,‬ובין שאני מילאתי את התפקידים האלה‪ ,‬התקשיתי יותר ויותר למצוא לו‬ ‫צד של זכות‪ .‬הוא לא ייחס שום חשיבות לא לקואליציה הרחבה שבה השתתף‪ ,‬מרצונו החופשי‪ ,‬ולא‬

‫לתדמיתה של הממשלה‪ .‬השקפותינו על המבנה בפועל של הממשלה היו שונות בתכלית‪ .‬גם אני הייתי‬ ‫מעדיף‪ ,‬כמובן‪ ,‬ממשלה שבראשה עומדת המפלגה שלי‪ ,‬אבל ידעתי שלא זה המצב וחשבתי שעלינו‬ ‫לממש את היתרונות המהותיים של המערכת הקיימת‪ .‬היא הוכיחה‪ ,‬כך הנחתי וכך אני סבור בדיעבד‪,‬‬ ‫שישראל הגיעה לבגרות פוליטית ושהממסד הפוליטי שלה מסוגל להתגבר בדרך יצירתית גם על‬ ‫חילוקי דעות יסודיים מאוד‪ ,‬תוך תרומה ליוקרתה של המדינה‪ .‬פרס‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התייחס‪ ,‬כמדומה‪,‬‬ ‫לקואליציה הגדולה כאילו היתה רעה חולה‪ ,‬שמצווה עליו להילחם בה בכל דרך אפשרית ולחתור‬ ‫תחתיה‪ ,‬אם הדבר משרת את צרכיו הפוליטיים‪ .‬בנסיבות כאלה היה זה בלתי־נמנע שבמרכז הבמה‬ ‫צצו דווקא אותם תחומים שבהם שררה בינינו מחלוקת אידיאולוגית‪ .‬מלכתחילה צפיתי וקיוויתי שהם‬ ‫יידחקו לשוליים עד תום הקדנציה‪ ,‬אבל לא זכינו לכך‪.‬‬ ‫לא זו בלבד‪ ,‬כל עניין‪ ,‬כל חילוקי הדעות היסודיים‪ ,‬הלכו והחמירו מיום ליום בגלל נגע ההדלפות‪,‬‬ ‫שאכל כל חלקה טובה‪ ,‬הכשיל לא אחת את הממשלה‪ ,‬ולפעמים אפילו פגע באינטרסים לאומיים‪ .‬איך‬ ‫ומדוע תסכים ממשלה זרה‪ ,‬כזאת או אחרת‪" ,‬לעשות עסקים" עם ממשלה שהחולי האמור פשה בה‬ ‫עד כדי כך שייתכן מאוד‪ ,‬כמעט ודאי‪ ,‬שתוכנן של ישיבות סודיות יופיע למחרת בכותרות הראשיות?‬ ‫התשובה לשאלה הלא־רטורית היא שאם יש מי שנחוש בדעתו לעשות צרות‪ ,‬להופיע בכותרות‪,‬‬ ‫למשוך תשומת לב ‪ -‬החשש מפני חשיפה של סודות מדינה לא ירתיע אותו‪ .‬אני יודע ומבין‬ ‫שאי־אפשר לשמור כל סוד מפני כל אדם לנצח‪ ,‬אבל יש דברים שצריך לשמור אותם בסוד לזמן‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫מעבר לכך ידענו שפרס עורר נגדו חברים לא מעטים במפלגת העבודה‪ ,‬במיוחד את יריבו הוותיק‬ ‫יצחק רבין‪ .‬אילו היו פנינו נשואות לחרחר מדנים‪ ,‬אולי היינו יכולים לעשות בכך שימוש פוליטי‪,‬‬ ‫אבל בשלב זה לא היתה לנו שום כוונה כזאת‪ .‬פנינו אליו כאל מנהיג הגוש השני‪ ,‬ניהלנו איתו משא‬ ‫ומתן על התנאים‪ ,‬ואפילו הסכמנו שהוא יכהן כראש הממשלה במחצית הראשונה של כהונתה‪ .‬עוד‬ ‫נקבע שכל "צד" יקבל עשרה תיקים בממשלה ושני שרים בלי תיק‪ ,‬שיוקם קבינט ביטחוני־מדיני‪ ,‬בן‬ ‫עשרה שרים )גם הוא על בסיס של שוויון בין הגושים(‪ ,‬שרבין יחזיק בתיק הביטחון לאורך כל‬ ‫חמישים החודשים ואילו תיק האוצר יופקד בכל התקופה הזאת בידי הליכוד‪.‬‬ ‫לא אחת אני שואל את עצמי אם ממשלת האחדות הלאומית לא היתה מיטיבה לפעול אילו יצחק‬ ‫רבין )ראש הממשלה בעת כתיבת הדברים האלה(‪ ,‬ולא שמעון פרס‪ ,‬הוא שהיה שותפי לראשות‬ ‫הממשלה‪ .‬מובן שאין דרך לבדוק זאת‪ ,‬ואולי לא היה משתנה דבר‪ .‬על כל פנים‪ ,‬עם רבין הסתדרתי‬ ‫טוב יותר מאשר עם פרס ולא היה לי יסוד לתלונות מהסוג הנזכר לעיל‪ ,‬אולי מפני שהופקד על תיק‬ ‫הביטחון ולא היו לו באותו שלב תוכניות אקטואליות לראשות הממשלה‪ .‬הוא היה שר ביטחון טוב‪.‬‬ ‫ניסיונו והמוניטין שרכש בתחום הצבאי )הוא היה‪ ,‬כזכור‪ ,‬הרמטכ"ל של מלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫ולעניות דעתי גם הרמטכ"ל הטוב ביותר שהיה לצה"ל מעודו( השתלבו היטב בניסיון שצבר בדרגים‬ ‫העליונים של השלטון ‪ -‬תחילה כשגריר ישראל בארצות הברית‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬בעקבות מלחמת ששת‬ ‫הימים‪ ,‬כראש הממשלה‪ .‬מבחינה אידיאולוגית‪ ,‬גם הוא צידד בפשרה טריטוריאלית‪ ,‬לא פחות מפרס‪.‬‬ ‫אבל פרס נטה יותר מרבין לנהל שיחות עם גורמים לא־ישראליים מבלי להביא את שותפיו )כלומר‪,‬‬

‫אותנו( בסוד העניין‪ ,‬והיה קיצוני בהתנגדותו ‪ -‬שהגיעה ממש עד כדי שנאה ‪ -‬ליישובים שהוקמו‬ ‫מעבר לקו הירוק‪ .‬מסיבות שמעולם לא יכולתי להבין‪ ,‬הם עוררו את חמתו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬אני מעז‬ ‫לשער שאולי רצה לשכוח ולהשכיח כי פה ושם היו לו יד וחלק בהקמתם )במיוחד כשכיהן כשר‬ ‫הביטחון בממשלתו של רבין‪ ,‬בשנים ‪ ,1977-1974‬וחשב שזו הדרך לחתור תחתיו(‪.‬‬ ‫היו עוד הבדלים בין השניים‪ .‬פרס התעקש‪ ,‬למשל‪ ,‬להעניק משקל יתר לטיפוח היחסים עם‬ ‫אירופה‪ .‬הוא חש שם בן בית וחשב כי עלינו לעשות הרבה יותר בכיוון של מה שנקרא היום צעדים‬ ‫בוני אמון‪ ,‬וכי ישראל צריכה לפתח אוריינטציה גדולה כלפי אירופה‪ .‬רבין הרגיש נוח יותר‪ ,‬בכל‬ ‫המובנים‪ ,‬בארצות הברית ועם ארצות הברית‪ ,‬היטיב להכיר את אמריקה‪ ,‬ובתפקידו כשר הביטחון‬ ‫עבד בשיתוף פעולה הדוק עם האמריקאים‪ ,‬גם בפנטגון וגם במחלקת המדינה‪.‬‬ ‫כלפי חוץ‪ ,‬ועל גבי הנייר‪ ,‬היינו צוות לא רע‪ ,‬ובלבד שהצופה לא התקרב אלינו יותר מדי‪ .‬קווי‬ ‫היסוד של הממשלה החדשה‪ ,‬שנחתמו בספטמבר ‪ ,1984‬עמדו בסימן של הרמוניה יחסית וסיפקו יסוד‬ ‫לאופטימיות מתונה‪ ,‬אולי אפילו ליותר מכך‪ .‬הממשלה התחייבה להמשיך בתהליך השלום במסגרת‬ ‫שנקבעה בקמפ דייוויד; לחדש את הדיונים על מתן "אוטונומיה מלאה" לתושבים הערבים ביהודה‪,‬‬ ‫בשומרון ובעזה; לקרוא לירדן להיכנס למשא ומתן "כדי לפתוח דף חדש" באזור; להתנגד להקמתה‬ ‫של מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובשטח שבין ישראל וירדן; לא לשאת ולתת עם אש"ף; ולחזק את‬ ‫הקשרים בין ישראל ומצרים‪ .‬לכך נוספו שני הסעיפים שאפשרו לליכוד להגיע להסדר זה עם מפלגת‬ ‫העבודה‪ .‬נקבע בהם כי במהלך כהונתה של ממשלת האחדות הלאומית לא יחול שום שינוי בריבונות‬ ‫ביהודה‪ ,‬בשומרון וברצועת עזה‪ ,‬אלא בהסכמת שני הצדדים; וכן נאמר שם כי "‪ .9 ...‬הממשלה תפעל‬ ‫להמשך תהליך השלום על פי המסגרת לשלום במזרח התיכון‪ ,‬שהוסכם עליה בקמפ דייוויד‪ ,‬ולחידוש‬ ‫המשא ומתן לכינון האוטונומיה המלאה לתושבים הערבים ביהודה ובשומרון ובחבל עזה‪ .14 ...‬במשך‬ ‫תקופת כהונתה של ממשלת האחדות לא יחול שינוי בריבונות ביהודה‪ ,‬בשומרון ובחבל עזה אלא‬ ‫בהסכמת המערך והליכוד"‪.‬‬ ‫אנחנו בליכוד לא רווינו נחת מהסעיפים האלה ותחושה דומה היתה גם נחלתם של רבים במפלגת‬ ‫העבודה‪ .‬אבל זה היה הדבר הטוב ביותר שצוותי המשא ומתן הצליחו להפיק‪ ,‬ובכל מקרה ‪ -‬הנחת לא‬ ‫היתה יעד מוצהר של הרוטציה‪ .‬היא קמה והיתה‪ ,‬ובמסגרתה שבתי להתמקד בתפקידי כשר החוץ‪,‬‬ ‫בהנחה שאעשה זאת עד שלהי ‪ .1986‬כיוון שתיק החוץ היה בידי לאורך כל אחד־עשר החודשים‬ ‫הראשונים לכהונתי כראש הממשלה‪ ,‬עמדתי עכשיו בתחילת השנה החמישית בתפקיד הזה‪.‬‬

‫פרק תשיעי‬ ‫ידידים ‪ -‬ויריבים‬ ‫‪ ‬‬ ‫מיומה הראשון של ממשלת האחדות הלאומית היה ברור כי פרס לא רק שאינו רוצה אלא גם אינו‬ ‫מסוגל להשלים עם תוצאות הבחירות‪ .‬באוקטובר ‪ ,1986‬כשהתפטר מראשות הממשלה כתום עשרים‬ ‫וחמישה החודשים שהוקצו לו בהסכם הרוטציה ב־‪ ,1984‬היו רבים שבירכוהו על כך‪ ,‬כאילו עשה‬ ‫מעשה רב‪ ,‬יוצא מגדר הרגיל ‪ -‬לא רק עמד בהסכם שחתם עליו במו ידו‪ .‬היתה זו‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬עדות‬ ‫מובהקת לתדמיתו‪ ,‬בוודאי להנחה שרווחה אצל רבים כי ברגע האחרון הוא יתכחש לכל העניין ויסרב‬ ‫להיפרד מן ההגה‪ .‬אבל מי שנשם לרווחה כשלא קרה כדבר הזה היה עתיד לגלות במהרה כי המצב‬ ‫הולך ומחמיר‪ .‬מרגע שנעשיתי לראש הממשלה והוא עבר למשרד החוץ‪ ,‬נחישותו להשיג את יעדיו‬ ‫)לרבות אלה שלא השיג בעת שהיה ראש הממשלה( גברה שבעתיים‪ .‬לא מכבר‪ ,‬תוך כדי עיון בתיקים‬ ‫ישנים‪ ,‬נתקלתי בהעתק של מכתב ששיגרתי אליו עוד באוקטובר ‪ ,1984‬אחרי שהוא ואני שהינו בעת‬ ‫ובעונה אחת בארצות הברית ונפגשנו יחדיו עם ג'ורג' שולץ בביתו‪ .‬פרס דיבר ודיבר‪ ,‬ואני העדפתי‬ ‫שלא לשסע אותו‪ ,‬אבל למחרת בבוקר כתבתי לו‪" :‬אני מרגיש חובה להביא לידיעתך כי כמה‬ ‫מההשקפות וההערכות שהבעת אתמול אינן מקובלות עלי‪ ,‬בעיקר בכל הנוגע להערכת הסכנה‬ ‫הסורית‪ ,‬הסכנה הסורית‪-‬סובייטית‪ ,‬עניין טאבה‪' ,‬איכות החיים' ביו"ש‪ .‬נראה לי כי העמדות בנושאים‬ ‫אלה צריכות להיות נידונות בבית‪ ,‬במסגרות משותפות"‪ .‬הכול בכול‪ ,‬מילים אחדות בלבד‪ ,‬ששורבטו‬ ‫בימים הראשונים של ה"שותפות"‪ ,‬אך דומה שיכולתי לכתוב אותן‪ ,‬או כדוגמתן‪ ,‬כמעט בכל עניין‬ ‫וכמעט בכל יום‪ ,‬מ־‪ 1984‬ועד ‪ ,1990‬עם בוא הקץ לממשלת האחדות הלאומית‪.‬‬ ‫כאשר הצגתי את ממשלתי בפני הכנסת‪ ,‬ב־‪ 20‬באוקטובר ‪ ,1986‬בתחילת המחצית השנייה של‬ ‫הרוטציה‪ ,‬פתחתי את נאומי בדברים על האחדות הלאומית‪ .‬אין זה רק עניין של נוחות פרלמנטרית‪,‬‬ ‫אמרתי‪ .‬הוגי הרעיון של ממשלת האחדות "קיוו וייחלו שבעצם הקמתה וקיומה תשלח הממשלה הזאת‬ ‫מסר של אחדות‪ ,‬של קירוב לבבות‪ ,‬של אהבת ישראל ושל שיתוף פעולה אמיתי‪ ...‬והממשלה‬ ‫שבראשותי אכן תציב את אחדות העם בראש מעייניה‪ ".‬כן פניתי באותה הזדמנות אל ערביי ישראל‪.‬‬ ‫"הממשלה תמשיך לפעול‪ ",‬אמרתי להם‪" ,‬כדי להבטיח לערביי ישראל את זכויותיהם וקידום תנאי‬ ‫חייהם‪ .‬אני פונה לאנשי ציבור ומחנכים במגזר הערבי להפעיל את השפעתם כדי להעמיק את זיקתם‬ ‫ונאמנותם של ערביי ישראל למדינה‪ .‬כך יוכלו אזרחי ישראל הערבים למלא תפקיד של גשר בין‬ ‫המדינה לבין שכנינו הערבים‪ ,‬גשר שיחיש את ההבנה והשלום באזורנו‪ ".‬לתושבים הערבים של‬ ‫יהודה‪ ,‬שומרון ועזה אמרתי כי ברצוננו להבטיח להם "חיים של כבוד וחיים של דו־קיום בשלום עם‬ ‫שכניהם היהודים‪ .‬אנחנו שואפים לכך שתושבים ערבים אלה יוכלו לנהל את ענייניהם בעצמם‪ ,‬אך‬ ‫התנאי ההכרחי לכך הוא הינתקות מוחלטת מארגוני הטרור למיניהם‪ .‬אש"ף על פלגיו השונים הוא‬ ‫הסכנה לעתידם ולרווחתם‪ ,‬והוא המכשול להסדר ולשלום‪ .‬יש לבוא בדברים עם תושבים ערבים‬ ‫ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬השוללים את דרך הטרור ומוכנים להשתתף במאמץ זה‪ ".‬הדגשתי כי הממשלה‬

‫"תמשיך ללא לאות במאמץ ליצור תנאים אשר יאפשרו לישראל ולירדן לחיות בשלום אחת לצד‬ ‫רעותה‪ ,‬אך לא נוכל להגיע לכך ללא התדיינות חופשית וישירה‪ ,‬פנים אל פנים‪ .‬שום פורום בינלאומי‬ ‫אינו יכול לשמש תחליף למשא ומתן ישיר‪".‬‬ ‫חרף הדברים האלה‪ ,‬עדיין נותר סלע מחלוקת רציני בין הליכוד ובין מפלגת העבודה‪ ,‬וליתר דיוק‬ ‫בין פרס וביני‪ .‬הוא הוסיף לנהל מערכה אובססיבית למען ועידה בינלאומית )שתוארה תחילה רק‬ ‫כ"פורום בינלאומי"( והועיד אותה להיות חלק מ"אסטרטגיית שלום גדולה"‪ ,‬שתפתור אחת ולתמיד‬ ‫את חילוקי הדעות בין ישראל והערבים‪ .‬הוא "מכר" את הרעיון הזה ללא לאות‪ ,‬בכל מקום ולכל‬ ‫מאזין אפשרי ‪ -‬המלך חוסיין‪ ,‬הנשיא מובארק‪ ,‬מלך מרוקו חסן השני‪ ,‬הנשיא מיטראן‪ ,‬ראש הממשלה‬ ‫מרגרט תאצ'ר‪ ,‬אם למנות רק אחדים מאלה שהצליח לשכנע‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬בחשיבותה‬ ‫העילאית של ועידה שכזאת‪ .‬פעילותו עמדה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בניגוד גמור לדעתי בעניין זה ‪ -‬שללתי לחלוטין‬ ‫כל אפשרות של ועידה בינלאומית‪ ,‬בשל היותה מסוכנת מאוד לישראל ‪ -‬אבל הוא המשיך בשלו‪ .‬רוב‬ ‫הזמן פעל מאחורי גבי ותמיד התעלם מהנזק שגרם בכך לממשלה ולקואליציה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא קידם‬ ‫את יוזמתו זו באותה מידה של התעלמות מכללי ההתנהגות המקובלים‪ ,‬בין שכיהן כראש הממשלה‬ ‫ובין ששימש כשר החוץ‪ .‬דומה שנמנה וגמר לנהל את הדברים כרצונו ושום דבר אחר לא היה חשוב‬ ‫בעיניו‪.‬‬ ‫הוועידה הבינלאומית שפרס הטיף לה בדבקות כה לוהטת לא היתה ועידת מדריד‪ ,‬שכבר במושב‬ ‫הפתיחה שלה ישבו נציגי ישראל והערבים אלה מול אלה‪ ,‬שהנוכחות הסובייטית בה היתה משנית‬ ‫ושארצות הברית מילאה בה תפקיד כפול ‪ -‬גם של אחד משני יושבי הראש וגם של מטפל בתקלות‪,‬‬ ‫המוודא כי הדיונים הדו־לאומיים והרב־לאומיים אכן ייערכו לאלתר‪ .‬לא מניה ולא מקצתיה‪ .‬פרס‬ ‫התבסס‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ ,‬על רעיון שהגה השליט הסובייטי ליאוניד ברז'נייב ב־‪ ,1975‬והציע‬ ‫ועידה בחסותן של חמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון‪ ,‬ובהשתתפותן של עשרים ואחת‬ ‫המדינות הערביות חברות האו"ם מזה ‪ -‬ומדינת ישראל מזה‪ .‬לי היה ברור‪ ,‬מהרגע הראשון‪ ,‬כי ועידה‬ ‫מן הסוג הזה מזמנת לנו רק צרות צרורות‪ .‬בשים לב לרשימת המשתתפים המוצעת )שרובם היו‬ ‫תומכי אש"ף‪ ,‬עובדה שעשתה גם את הארגון הזה למשתתף פוטנציאלי(‪ ,‬לנטישה של הסכמי קמפ‬ ‫דייוויד ולוויתור על הדרישה למשא ומתן ישיר עם הערבים )ויתור שלא היה כמותו מאז ‪- (1948‬‬ ‫היה זה מרשם בדוק לפורענות‪ .‬במהרה‪ ,‬כך חשבתי‪ ,‬נמצא את עצמנו מבודדים יותר ויותר‪ ,‬תחת לחץ‬ ‫בינלאומי חזק שלא נוכל לעמוד בו‪ ,‬וכך ניאלץ להיכנע לדרישות הערבים )שכמעט כל משתתפי‬ ‫הוועידה יתמכו בהן( ולחזור למצב הטריטוריאלי הבלתי־נסבל שבו חיינו לפני ‪.1967‬‬ ‫הליכוד ראה‪ ,‬כמובן‪ ,‬תמיד את הסכמי קמפ דייוויד כהסכמים מחייבים‪ ,‬שחוקיותם וחשיבותם אינן‬ ‫מוטלות בספק‪ ,‬ובתור שכאלה הם מגנים על ישראל מפני לחצים מנוגדים לאינטרסים הקיומיים שלה‬ ‫ואמורים להוליך לשיחות הישירות‪ ,‬המיוחלות זה מכבר ‪ -‬שיחות בלי כפייה מבחוץ ובלי התערבות‬ ‫מבחוץ‪ ,‬שיולידו שלום במוקדם או במאוחר‪ .‬הסכמים אלה אושרו בחתימת הנציגים המוסמכים של‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬מצרים וישראל וחרף כל מה שנעשה כדי למהול אותם‪ ,‬הם נראו לנו כמקור עיקרי‬ ‫של תקווה לשלום צודק ובר קיימא‪ ,‬מבלי לסכן את עצם קיומה של ישראל‪ .‬מפלגת העבודה ומר פרס‬

‫היו מוכנים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לוותר על הסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬כדי להגיע מהר יותר למה שיהיה לדעתם‬ ‫שלום עם הערבים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬מן הראוי להזכיר‪ ,‬הניחו את הבסיס למשא ומתן‬ ‫על "הסדר קבע" של הסכסוך‪ .‬במשא ומתן זה‪ ,‬שנועד להיערך בתום תקופת ביניים בת חמש שנים‬ ‫)תקופת האוטונומיה(‪ ,‬היתה ישראל אמורה שלא להיכבל בשום תנאים מוקדמים ‪ -‬ואנחנו ייחסנו לכך‬ ‫חשיבות רבה מאוד‪ .‬כבר בעת הדיונים בקמפ דייוויד הודיע בגין כי בבוא השעה למשא ומתן הסופי‬ ‫תעמוד ישראל בתוקף על זכותה לריבונות מלאה בכל שטחי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה ועל החלת‬ ‫הריבונות הזאת לאלתר‪ .‬הצהרתו חייבה‪ ,‬כמובן‪ ,‬רק את ממשלות הליכוד‪ .‬עמדתה של מפלגת העבודה‬ ‫בזכות הרעיון של ועידה בינלאומית לימדה על נכונות בסיסית‪ ,‬במובן העקרוני‪ ,‬להפך הגמור ‪-‬‬ ‫לנסיגה מיהודה‪ ,‬משומרון ומעזה‪ ,‬ואפילו מרמת הגולן‪ ,‬בתמורה להסכם שלום‪.‬‬ ‫לא היה ואין לנו ספק‪ ,‬כי "שלום" שיושג בדרך כזאת‪ ,‬תחת לחץ‪ ,‬רק יוליד תביעות נוספות לספק‬ ‫לערבים כל דבר שירצו‪ ,‬אפילו את ירושלים‪ .‬ואכן‪ ,‬ההתפתחויות היו עתידות להוכיח את צדקת‬ ‫הליכוד‪ .‬רק בזכות עקשנותנו ותודות להסכמי קמפ דייוויד היה אפשר להיכנס בראשית שנות‬ ‫התשעים למשא ומתן ישיר עם הערבים‪ ,‬בלי תנאים מוקדמים‪ ,‬בלי לסכן את ישראל‪ ,‬ואפילו תוך‬ ‫שבירת הבידוד הדיפלומטי שנכפה עלינו במשך שנים‪ .‬עובדה היא שכיום נותרו רק מדינות מעטות‪,‬‬ ‫מלבד ארצות ערב וחלק מידידותיהן המוסלמיות‪ ,‬שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל‪.‬‬ ‫לא ייפלא שרעיון הוועידה הבינלאומית קסם מאוד‪ ,‬מטעמים אישיים ומדיניים‪ ,‬לכמה מהדמויות‬ ‫הבולטות בזירה המזרח תיכונית‪ .‬כך קרה‪ ,‬למשל‪ ,‬למלך חוסיין שלא אזר כוח‪ ,‬מפאת חולשתו‪ ,‬ללכת‬ ‫בעקבות סאדאת ועתה כמו ניתנה לו הגלימה הדרושה לכך‪ .‬אני עצמי סבור שהוא רצה לשאת ולתת‬ ‫איתנו על הסכם שלום ורק חיכה כל הזמן לנוסחה מתאימה ולנותני חסות מתאימים‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬ולו גם‬ ‫בתנאים שאינם נראים לנו‪ .‬פרס נפגש איתו בלונדון באפריל ‪ 1987‬והגיש לו במשתמע ‪ -‬ובלי לשאול‬ ‫את פי או להתחשב בדעתי ‪ -‬הצעה שקשה מאוד לסרב לה‪ :‬גם תפקיד של עושה שלום ערבי ראשון‬ ‫במעלה וגם שיטה להידבר עם ישראל מבלי להסתבך בסיכונים גדולים מדי‪ .‬חסות משותפת של‬ ‫ארצות הברית ושל ברית המועצות על מגעיו איתנו היתה אמורה להגן עליו מפני חזית הסירוב‬ ‫הערבית ומפני אש"ף‪ ,‬שהסבו לו צרות צרורות‪ ,‬ולחסום כל האשמה אפשרית שלו בבגידה במאבק‬ ‫הקדוש נגד ישראל‪ .‬המלך לא עשה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהזדמנות זו את חשבון הסיכונים הצפויים לישראל‬ ‫מוועידה בינלאומית‪ .‬הוא סבר וקיבל‪ ,‬ואפילו חתם על הסכם עם פרס בקשר להמשך המהלך‪ .‬עכשיו‬ ‫נקט פרס שורה של צעדים שהיטיבה ללמד על דרכיו העקלקלות‪ .‬הוא השתעשע בתקווה שג'ורג'‬ ‫שולץ יצליח לשכנע אותי לקבל את מה שקרוי הסכם לונדון ולכן שיגר את המנכ"ל המדיני של‬ ‫משרדו "ליירט" את שולץ בהלסינקי‪ ,‬בעת שזה עשה את דרכו למוסקבה‪ ,‬להסדיר את הפרטים‬ ‫האחרונים של פגישת פסגה בין רייגן וגורבצ'וב‪ .‬בעת ובעונה אחת שב פרס לישראל‪ ,‬בא ללשכתי‬ ‫והקריא לי את נוסח המסמך‪ ,‬אבל סירב להניח בידי העתק כדי שאוכל לעיין בו‪ ,‬מן הסתם מפני‬ ‫שחשב שראש ממשלת ישראל אינו זכאי לכך‪ .‬לא נותר לי אפוא אלא להמתין ימים אחדים עד שתומס‬ ‫פיקרינג‪ ,‬השגריר האמריקאי דאז‪ ,‬יואיל להגיש לי את ההעתק המבוקש‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התוכנית‬ ‫המקורית של פרס‪ ,‬שהשתבשה משום מה‪ ,‬נועדה לעורר בי את הרושם המוטעה שהסיפור כולו היה‬

‫פרי יוזמה אמריקאית להביא את חוסיין לשולחן הדיונים איתנו‪ ,‬מבלי להרשיעו בעיניים ערביות‪ .‬כן‬ ‫הייתי אמור להאמין כי ידו של פרס לא היתה במעל‪ .‬אין צורך לומר שהמזימה הזאת נחלה כישלון‬ ‫חרוץ‪.‬‬ ‫בדומה לכל ראש ממשלה אחר בישראל‪ ,‬גם לי היה מה לומר לחוסיין‪ .‬בינואר ‪ 1987‬הזדמן לי‬ ‫לנאום באחד המלונות על חוף ים המלח‪ ,‬בפני חברי המכון הדמוקרטי הלאומי של ארצות הברית‬ ‫לעניינים בינלאומיים‪ ,‬ובכללם סגן הנשיא לשעבר וולטר מונדייל‪ .‬ניצלתי את הנסיבות הגיאוגרפיות‬ ‫כדי לפנות אל המלך הירדני‪ ,‬מעברו האחר של הים שנשקף מן החלון‪ ,‬בהצעה שניפגש פנים אל פנים‬ ‫בכל מקום שייראה לו‪ ,‬כדי לדון בשלום בין ארצותינו‪" .‬ברור שאיש אינו יכול לכפות על ממשלה‬ ‫ריבונית לעשות דבר מה בניגוד לאינטרסים שלה‪ ,‬כפי שהם נראים לה‪ ",‬אמרתי‪" .‬אבל אנו מניחים כי‬ ‫אין שום תחליף למשא ומתן ישיר‪ ,‬וכי בזמן זה או אחר בעתיד‪ ,‬ירדן אכן תכיר בכך שהנתיב הזה‬ ‫הוא שיבטיח‪ ,‬בסופו של חשבון‪ ,‬את הפירות הטובים ביותר‪ .‬שום ועידה בינלאומית אינה יכולה ליצור‬ ‫את הפתרון לבעיותינו‪ .‬ישראל מוסיפה לשמור אמונים לעקרונות של הסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬בחתימת‬ ‫הנציגים המוסמכים של מצרים‪ ,‬ישראל וארצות הברית‪ .‬אמת הדבר‪ ,‬למרבה הצער לא זכינו בשנים‬ ‫האחרונות לשום התקדמות‪ .‬אבל אל לנו להתייאש‪ .‬אנו יכולים לעשות רבות‪ .‬אל לנו להסס בחתירתנו‬ ‫לקראת היעד הזה‪ ,‬או להתיר שיסכנו אותו למען אשליות של טווח קצר והישגים ארעיים‪ .‬איננו‬ ‫צריכים להתמודד עם הנושאים המרכזיים והנפיצים מיד עם ראשית התהליך‪".‬‬ ‫אבל פרס המשיך במסעותיו‪ ,‬בפגישותיו שתוארו תמיד כ"פסגות" )"פסגת" אלכסנדריה עם‬ ‫מובארק‪" ,‬פסגת" הרי האטלס עם המלך חסן השני(‪ ,‬בשיטוטיו הבלתי־נלאים בדרכי אירופה‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬משהתברר שארצות הברית לא סיפקה לו את התמיכה החד־משמעית שביקש‪ ,‬וכשתקופת‬ ‫כהונתה של הכנסת האחת־עשרה הלכה וקרבה ל צה )יחד עם חמישים החודשים של ממשלת‬ ‫האחדות הלאומית‪ ,‬הרוטציונית(‪ ,‬נמצא שרעיון הוועידה הבינלאומית בנוסח של פרס גווע מעצמו‪ .‬בין‬ ‫הזמנים‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1987‬הגיע שולץ לישראל‪ ,‬כדי לקבל תואר דוקטור של כבוד במכון ויצמן‪,‬‬ ‫והכריז שאין בדעתו להתערב בוויכוח הפנימי בישראל‪" .‬היום יותר מתמיד‪ ",‬קבע‪" ,‬נכון לומר‬ ‫שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לעשות ולו שגיאה חמורה אחת בחישובי עוצמה ודיפלומטיה‪.‬‬ ‫כך בדיוק‪ ,‬נכון יותר מתמיד לומר שיש לבדוק בצורה נמרצת‪ ,‬מתוך אחדות ונחישות‪ ,‬כל הזדמנות‬ ‫רצינית לשלום‪ .‬מפני שכישלון בעניין זה עלול להתגלות כאותה שגיאה חמורה שהזכרתי‪ ".‬אני מניח‬ ‫שגם פרס וגם אני קראנו בדברים האלה איש־איש את מה שרצה לקרוא‪.‬‬ ‫עימות ממושך אחר בין פרס וביני היה פחות קריטי ונסב על עניין טאבה ועל המתח שהתעורר‬ ‫מסביבו ביחסי ישראל‪-‬מצרים‪ .‬תמהני כמה אנשים זוכרים בכלל היום את שמו של השטח הזה ‪-‬‬ ‫כל־כולו ‪ 1.2‬קילומטרים רבוע של חוף ים‪ ,‬מדרום לאילת‪ ,‬מקום משכנם של מלון מפואר וכפר נופש‬ ‫בבעלות ישראלית ‪ -‬שנותר שנוי במחלוקת‪ ,‬כמו עשרה מוקדים נוספים‪ ,‬לאחר השלמתה של הנסיגה‬ ‫הישראלית מסיני‪ .‬במשך שבע שנים לאחר מכן‪ ,‬עד ‪ ,1989‬היתה טאבה סמל לסרבנות מצרית בוויכוח‬ ‫מר‪ ,‬שחבר בוררים בינלאומי היה עתיד ליישבו לבסוף לטובת מצרים‪ .‬אני עצמי חששתי מן הרגע‬ ‫הראשון שזו תהיה התוצאה של ההליך הזה‪ ,‬ואף התרעתי על כך שוב ושוב‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 7‬של חוזה השלום בין ישראל ומצרים נקבע כי "חילוקי דעות הנובעים מהחלתו של חוזה‬ ‫זה‪ ,‬או מפירושו‪ ,‬ייושבו במשא ומתן‪ .‬כל המחלוקות שאי־אפשר ליישבן במשא ומתן‪ ,‬ייושבו על ידי‬ ‫הליך של פיוס או יוגשו לבוררות"‪ .‬הפיוס היה עתיד לקבל את השם "פישור"‪ ,‬ואני תמכתי‬ ‫בהזדקקות לו‪ ,‬ולא לבוררות ‪ -‬בשל כמה סיבות‪ .‬חשבתי שבוררות‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬תכלול יסודות של‬ ‫עימות‪ ,‬שראוי לנו להימנע מהם ככל האפשר; ידעתי שבוררות‪ ,‬בשונה מפישור‪ ,‬תהיה מחייבת;‬ ‫וחשבתי‪ ,‬בסיכומו של דבר‪ ,‬כי הבוררות היא מנגנון עתיר סכנות ולא כל כך מתאים לפתרון בעיות‬ ‫בין אומות שרק עכשיו קיבלו על עצמן לכונן יחסים חדשים וידידותיים‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬בוררים‬ ‫הם מעין בית משפט וכל צד המופיע בפניהם מנסה לערער ולסתור את הטענות של זולתו‪ ,‬להציג‬ ‫ראיות חותכות לטובתו שלו‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫המצרים הסכימו תחילה לפישור‪ .‬זו היתה המסקנה הברורה שעלתה מדבריהם של ראש הממשלה‬ ‫כמאל חסן עלי ושל שר המדינה במשרד החוץ בוטרוס ראלי )שנעשה בינתיים למזכיר הכללי של‬ ‫האו"ם(‪ .‬אבל הנשיא מובארק העריך‪ ,‬כמוני‪ ,‬שישראל עלולה להפסיד את טאבה בעקבות הבוררות‬ ‫ולכן החליט להתעקש על כך בנחישות ובלהט‪ .‬ארצות הברית החליטה‪ ,‬משום מה‪ ,‬להתערב בוויכוח‬ ‫הזה ולצדד בעמדתו של מובארק‪ ,‬אולי מתוך הנחה שקבלת העמדה המצרית תעשה את המצרים‬ ‫ידידותיים יותר כלפי ישראל ‪ -‬הגם שההיסטוריה הפריכה שוב ושוב את התזה הזאת והוכיחה שיש‬ ‫לשלם עליה ביוקר‪.‬‬ ‫המצרים פתחו בלחצים; התקשורת המצרית התחילה ללמד את אזרחי מצרים היכן נמצאת טאבה‬ ‫ומה טיבה; הנשיא מובארק‪ ,‬אולי מסיבות פנימיות‪ ,‬התחיל ללחוץ לקבלת החלטה מיידית‪ .‬בישראל‬ ‫קמה בינתיים ממשלת האחדות הלאומית הראשונה‪ ,‬בראשותו של פרס‪ ,‬שהחליט לתמוך בדרישה‬ ‫המצרית לבוררות בעניין טאבה‪ .‬למה? היה אפשר להסביר זאת בסיבות רבות‪ :‬אותה אמונה מוטעה‬ ‫שכניעה לדרישות המצריות תוליד הידוק ביחסים; שיפור הסיכויים לביקור של מובארק בירושלים‪,‬‬ ‫כאורחו של פרס )וכמעין משקל נגד לביקורי סאדאת בארץ‪ ,‬כאורח של בגין(; הגברת הסיכויים‬ ‫לביקור ממלכתי של פרס בקהיר; זירוז השיבה של השגריר המצרי לתל אביב‪ ,‬לאחר שנקרא‬ ‫להתייעצויות בקהיר עם פרוץ המלחמה בלבנון‪ .‬יהיו הסיבות אשר יהיו‪ ,‬פרס טיפל בהתנגדותי‬ ‫לבוררות בדרכו האופיינית‪ :‬הוא שיגר שליח אישי לקהיר‪ ,‬כדי להבטיח למצרים שהוא יתאם עמדות‬ ‫איתם‪ .‬וכך‪ ,‬כפי שקרה שוב ושוב‪ ,‬נקלעו משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ למחלוקת פומבית‪ .‬מצב‬ ‫כזה מצער בכל עת‪ ,‬אבל בממשלה האמורה להיות ממשלת אחדות לאומית יש בו גם כדי לעורר‬ ‫מבוכה קשה‪.‬‬ ‫בשלב מסוים‪ ,‬פרס הרחיק לכת עד כדי איום בפרישה מהממשלה‪ ,‬מה שהיה מחייב מן הסתם את‬ ‫הקדמת הבחירות‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬החלטתי כי טאבה‪ ,‬עם כל חשיבותה בפני עצמה וחרף התקדים שיצרה‪,‬‬ ‫אינה שווה משבר פוליטי גדול על כל הכרוך בו‪ .‬תוצאות הבחירות לכנסת האחת־עשרה היו‪ ,‬כזכור‪,‬‬ ‫שקולות מאוד‪ ,‬ובמצב זה של העניינים היה לי יסוד לחשוש שבחירות חדשות יסתיימו בהפסד של‬ ‫הליכוד ‪ -‬דבר שנראה לי חמור לעתידה של ישראל יותר מאובדן טאבה‪ .‬לכן ויתרתי בסופו של דבר‪.‬‬ ‫שנים קיוויתי שנגיע להסדר קונסטרוקטיבי עם המצרים בעניין זה‪ :‬נחלק בינינו את השטח הזעיר‪,‬‬

‫נעניק לטאבה מעמד אקס־טריטוריאלי‪ ,‬אולי נקים וננהל שם פרויקט תיירותי משותף ‪ -‬סמל של‬ ‫שלום‪ .‬אבל לא היה עם מי לדבר‪ .‬אם לצטט את המצרים‪" ,‬כל גרגיר חול בטאבה" נעשה קדוש‬ ‫בעיניהם‪ .‬העובדה שכל המרחבים של חצי האי סיני‪ ,‬מלבד ראש הסיכה הזה על פני המפה‪ ,‬כבר‬ ‫הוחזרו להם‪ ,‬לא שינתה לדידם ולא כלום‪.‬‬ ‫המיקוח בעניין טאבה נגרר לאורך שבע שנים תמימות‪ ,‬עד לרגע האחרון במרס ‪" ,1989‬רגע‬ ‫מאושר למצרים"‪ ,‬לדבריו של ראש הצוות המצרי במשא ומתן‪ .‬שעות אחדות לפני כן‪ ,‬בחשכת הלילה‬ ‫ובנוכחות קומץ צופים‪ ,‬הורד הדגל הישראלי האחרון שהיה מונף שם‪ .‬לדידי‪ ,‬לא היה זה רגע מאושר‪.‬‬ ‫הייתי ועודני משוכנע שיכולנו לשמור על טאבה בידינו ‪ -‬בלי להפסיד שום דבר בתחום המדיני ‪-‬‬ ‫אילו רק התייצבנו בחזית מאוחדת‪ .‬לעניות דעתי היתה לא מעט אירוניה בכך שאני ואחרים כמוני‪,‬‬ ‫המתנגדים למסירת חלקים מארץ ישראל לידי אויבינו‪ ,‬סופגים קיתונות של ביקורת ומוצגים‬ ‫כ"פנאטים"‪ ,‬ובה בשעה לא נמצא שום גורם )מחוץ לליכוד( שמחה‪ ,‬או אפילו נתן את הדעת‪ ,‬על כך‬ ‫שהמצרים נאחזו בטאבה בציפורניים ‪ -‬תוך כדי סיכון של השלום עצמו ‪ -‬רק מטעמים של יוקרה‬ ‫לאומית‪ .‬מובן מאליו ששום דבר בתחום התקוות המובטחות לא השתנה לאחר שטאבה הועברה לידי‬ ‫המצרים‪ .‬היה זה כאילו מאום לא קרה‪ .‬יחסי ישראל‪-‬מצרים נותרו רחוקים מאוד ממה שמוגדר‬ ‫כנורמלי‪ ,‬ולא הסתמנה שום דרך לשיפור המצב‪ .‬התיירות החד־סטרית )מישראל למצרים‪ ,‬ולא‬ ‫להפך(‪ ,‬היעדר קשרי תרבות‪ ,‬המזעור של קשרי המסחר‪ ,‬ההתקפות שלוחות הרסן על ישראל‪ ,‬ועלי‪,‬‬ ‫בתקשורת המצרית )שכללו קריקטורות אנטישמיות בוטות(‪ ,‬הבידוד בפועל שנכפה על שגריר ישראל‬ ‫בקהיר )בשעה שהשגריר המצרי בתל אביב היה אורח מבוקש מאוד באירועים חברתיים מכל‬ ‫הסוגים( ‪ -‬הכול נמשך כמקודם‪ ,‬עם טאבה ובלעדיה‪ .‬תלונותינו על ההתקפות הפראיות של עיתוני‬ ‫מצרים על ישראל נענו בהסבר שמצרים מתגאה בחופש העיתונות הנהוג בה‪ .‬באוקטובר ‪ 1985‬רצח‬ ‫איש ביטחון מצרי שבעה ישראלים‪ ,‬ארבעה מהם ילדים‪ ,‬שנפשו בראס בורקה‪ ,‬בחוף המזרחי של‬ ‫סיני‪ .‬עדי ראייה דיווחו כי המוות נגרם מאובדן דם‪ ,‬לאחר שהמצרים חסמו את כל הדרכים לאתר ולא‬ ‫אפשרו אפילו לצוותים רפואיים להגיע אל הנפגעים‪ .‬ממשלת מצרים‪ ,‬כך הסתבר בדיעבד‪ ,‬לא‬ ‫התרגשה מכל הפרשה‪ .‬מצרים מכבדת בינתיים את הבטחתו של סאדאת "לא עוד מלחמה"‪ ,‬אבל‬ ‫יחסינו עם השכנים מדרום־מערב רחוקים מאוד‪ ,‬עד עצם היום הזה‪ ,‬ממה שמקובל בין מדינות‬ ‫סמוכות בעולם הנאור‪ ,‬החיות בשלום זו עם זו‪.‬‬ ‫אין בכוונתי להרחיב את הדיבור על דרכו המוזרה של פרס בפירוש של מושג האחדות‪ ,‬אבל איני‬ ‫יכול שלא להזכיר את הדוגמה הרעה שהציג לאישים אחרים במפלגתו‪ .‬אחד מהם היה עזר ויצמן‪,‬‬ ‫שכיהן כשר המדע והטכנולוגיה‪ ,‬מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬בממשלת האחדות הלאומית של הכנסת‬ ‫השתים־עשרה וניהל מגעים ישירים‪ ,‬לא־חוקיים‪ ,‬עם אש"ף‪ .‬הראיות הונחו על שולחני‪ ,‬בלשכת ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬ועוררו בי כעס רב‪ .‬הבינותי היטב שמר ויצמן עצמו חשב כי מכיוון שהוא תומך בכינון‬ ‫קשרים בין אש"ף וישראל‪ ,‬זכותו לפעול בעניין זה כראות עיניו‪ .‬הבינותי ‪ -‬ולא שכחתי לרגע שגישה‬ ‫זו היא שטות גמורה ומקומה לא יכירנה בממשלה המכבדת את עצמה‪ .‬הוא ידע בבירור שמדיניות‬ ‫הממשלה וקווי היסוד שלה שוללים כל קשר עם אש"ף‪ ,‬וכי הוא שותף לאחריות הקולקטיבית‪ .‬תחילה‬

‫התייחסתי להתנהגותו הנלוזה באותה צורה שהתייחסתי להתנהגות דומה מצדו של פרס‪ :‬ההשלמה‬ ‫היתה חלק מהמחיר של האחדות הלאומית‪ ,‬והמחיר הזה‪ ,‬כבד ככל שהיה‪ ,‬נראה לי כדאי‪ .‬לבד מכך‬ ‫הנחתי כי מדינת ישראל חזקה די הצורך להתגבר על המכשלה‪.‬‬ ‫אבל בסופו של דבר הגדיל ויצמן לעשות יותר מן האיש ששימש לו מופת‪ .‬הוא הרחיק לכת יתר על‬ ‫המידה ויצר קשר עם דוברו של יאסר ערפאת‪ ,‬שדאג לדווח לאמצעי התקשורת על הפגישה ביניהם‪.‬‬ ‫ביקשתי מפרס ומרבין לדבר איתו ולהסביר לו שאיאלץ לפעול‪ .‬שניהם דחו את בקשתי‪ .‬וכך קרה‬ ‫שלא נותר לי אלא להודיע בישיבת הממשלה כי אני מנצל את הסמכות הנתונה לי בחוק ומפטר את‬ ‫ויצמן‪ .‬מובן שהסברתי לשרים מה הסיבה לצעד הזה‪ .‬בשלב זה החלו אישים שונים להתערב בפרשה‪,‬‬ ‫בניסיון למנוע משבר ממשלתי‪ ,‬שעכשיו לא הפריע לי במיוחד‪ .‬רבין הציע להרחיק את ויצמן‬ ‫מהקבינט המדיני־ביטחוני‪ ,‬אבל להשאירו חבר בממשלה‪ ,‬כדי למנוע ממנו בושת פנים‪ ,‬ואני קיבלתי‬ ‫את הצעתו‪ ,‬וכך היה‪ .‬הפרשה הולידה גם תוצאות אחרות‪ ,‬אבל מה שהדהים אותי יותר מכול היתה‬ ‫העובדה שבין המשתוקקים למגעים האמורים נמצאים אנשים המעדיפים לדון בבעיות ישראל‪-‬ערב‬ ‫עם ערבים‪ ,‬אפילו עם אויבים מושבעים‪ ,‬או עם זרים‪ ,‬ובלבד שלא ידברו עם שרי הליכוד‪ .‬התגלית‬ ‫שהם סומכים על אש"ף יותר מאשר עלי לא יכלה לקסום לי‪.‬‬ ‫דומה שיש עניין מסוים בניתוח חלקי של הדיפלומטיה בעצם פעולתה במישור הזה‪ .‬באוקטובר‬ ‫‪ 1987‬ביקר שולץ בישראל‪ ,‬בדרכו למוסקבה‪ ,‬בידיעה שהמזרח התיכון יעלה לדיון בפגישה‬ ‫המתוכננת בין רייגן וגורבצ'וב‪ .‬בישראל רווחו אז ספקולציות מכל הסוגים בקשר למה שיתרחש‬ ‫במהלך הביקור ולאמצעים ששולץ יפעיל כדי לשכנעני לחזור בי מהתנגדותי לוועידה הבינלאומית‪,‬‬ ‫כדי שארצות הברית תוכל לסגור עוד עסקה עם ברית המועצות‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אני הייתי‬ ‫בטוח ששולץ לא בא ללחוץ עלי )ולא מפני שההיסטוריה הארוכה של יחסינו עם האמריקאים לא‬ ‫ידעה תופעות כאלו(‪ ,‬ולכן לא נבהלתי‪ .‬כן היה ברור לי ששולץ לא ינצל באיזו דרך שהיא את החיכוך‬ ‫בין שר החוץ ומפלגתו מצד אחד וביני ומפלגתי מצד אחר; מעשה שכזה היה נוגד את אמונותיו‬ ‫העמוקות ביותר‪ .‬שלא לדבר על כך שהוועידה הבינלאומית באמת לא עמדה בראש מעייניו והוא לא‬ ‫התלהב להעניק לברית המועצות תפקיד כה מכריע בענייני המזרח התיכון‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬הוא בא ארצה‪ ,‬עשה כאן שבת ויום ראשון‪ ,‬טס לסעודיה ובחזרה‪ ,‬ובמוצאי שבת סעד‬ ‫עם שולמית ואיתי בבית ראש הממשלה‪ ,‬ומדרך הטבע שוחח איתנו על "המצב"‪ .‬במהלך השיחה ההיא‬ ‫העלה רעיון‪ ,‬שהנשיא רייגן סמך עליו את ידו‪ :‬רייגן וגורבצ'וב ישגרו במשותף הזמנה חגיגית לראשי‬ ‫המדינות במזרח התיכון להצטרף למעצמות־העל )ראה זה פלא‪ ,‬אז עדיין השתמשנו במונח הזה בלשון‬ ‫רבים( בחיפוש פתרון לבעיה הישראלית‪-‬ערבית‪ .‬ארצות הברית תמלא את התפקיד המרכזי במהלך‬ ‫הזה‪ ,‬ובלבד שיובהר מראש לכל הנוגעים בדבר כי ההזמנה האמורה תוליך לשיחות ישירות בין‬ ‫ישראל וירדן ‪ -‬ובכך יסתיים כל ההיבט הבינלאומי של המשא ומתן‪ .‬אם המלך חוסיין לא יהיה‬ ‫מעוניין בהצעת "החסות המשותפת"‪ ,‬ההזמנה לא תישלח‪ .‬שולץ הוסיף והציע לחפש "גימיק" טקסי‪,‬‬ ‫כזה או אחר‪ ,‬שיציין את האינטרס של האו"ם במהלך הדרמטי החדש‪.‬‬

‫"אם ישראל תספק לי אפילו הבהוב של אור ירוק‪ ",‬אמר‪" ,‬אביא את ההצעה מיד למלך חוסיין‪ .‬אם‬ ‫הוא יסכים‪ ,‬אדבר עם הרוסים‪ ".‬לא היה ברור לי מי בדיוק הגה את הרעיון‪ ,‬אבל זכות היוצרים עליו‬ ‫היתה ללא ספק של גורם אמריקאי‪ .‬הבית הלבן? מחלקת המדינה? שולץ רמז שההצעה יצאה מלפני‬ ‫הנשיא עצמו‪ .‬לימים נודע לי שזורעת הגרעין הראשוני היתה מרגרט תאצ'ר‪ ,‬שרייגן היטה לה תמיד‬ ‫אוזן קשבת במיוחד‪ ,‬ואילו היא עצמה הושפעה בעניין זה מפרס‪ .‬אמרתי לשולץ שהרעיון ראוי לעיון‬ ‫ובשתי פגישותינו הבאות אכן שוחחנו עליו ביתר הרחבה‪ .‬לאחר מחשבה נוספת והתייעצות עם חברי‪,‬‬ ‫הודעתי לו על הסכמתי‪ .‬אמרתי לו קצרות‪" :‬אדוני המזכיר‪ ,‬אנחנו נותנים בך אמון ומייפים את כוחך‬ ‫לנסות את הדרך הזאת‪ ".‬שולץ התרגש ושמח מאוד על תשובתי החיובית‪ .‬הוא סיפר לי שימריא‬ ‫ללונדון‪ ,‬ייפגש שם עם המלך חוסיין ויביא בפניו את ההצעה‪ .‬עוזרו‪ ,‬ריצ'רד מרפי‪ ,‬הוסיף שולץ‪,‬‬ ‫יביא לנו בימים הקרובים את תשובתו של חוסיין‪ .‬הסכמתי גם לכך‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬ביום שני של אותו שבוע הגיע ריצ'רד מרפי מלונדון והסביר לי שחוסיין דחה את הרעיון‪,‬‬ ‫בטענה שאילו הייתי מוכן לנסיגה ישראלית‪ ,‬בוודאי הייתי מסכים מלכתחילה לוועידה בינלאומית ‪-‬‬ ‫מה שלא היה רחוק מהאמת‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כך נגמר כל העניין בלא כלום‪ .‬שולץ טרח להודיע לי‬ ‫מוושינגטון כי הנשיא רייגן והוא עצמו העריכו מאוד את "גמישותי"‪ .‬אשר לתשובתו השלילית של‬ ‫חוסיין‪ ,‬היא רק חיזקה אותי בדעתי שהערבים אינם מעוניינים אלא בנסיגתנו משטחים‪ ,‬לא בשלום‬ ‫כשלעצמו ‪ -‬עובדה שהתבררה עכשיו גם לממשל האמריקאי‪.‬‬ ‫ההצגה והדחייה של תוכניות שלום נמשכו לאורך כל תקופת כהונתי כראש הממשלה; לא עברה‬ ‫שנה מבלי שארצות הברית‪ ,‬או ישראל‪ ,‬או אפילו מובארק‪ ,‬העלו הצעה רשמית כזאת או אחרת‪ ,‬וכל‬ ‫הצעה הביאה בעקבותיה משברים פנימיים‪ ,‬ציפיות ואכזבות ‪ -‬הגם שאני עצמי נעשיתי חסין למדי‬ ‫מפני אכזבות שכאלה‪ .‬אם בהצעות האמורות היו בכלל יסודות חדשים‪ ,‬הם היו מעטים עד מאוד‪.‬‬ ‫בעיקרו של דבר הועלו בפנינו רעיונות ממוחזרים‪ ,‬בשינויים קלים‪ ,‬שהתרכזו תמיד בנסיגה ישראלית‬ ‫משטחים; ישראל הוסיפה והתעקשה בקביעות על אי־הצגה של תנאים מוקדמים למשא ומתן‪ ,‬ואילו‬ ‫ארצות ערב ואש"ף נופפו‪ ,‬בלי הרף‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬בנוסחאות של שלום תמורת שטחים או הכרה‬ ‫תמורת שטחים ‪ -‬לעולם לא "סתם" שלום‪.‬‬ ‫במרס ‪ 1988‬הוזמנתי לפגישה נוספת עם הנשיא רייגן‪ ,‬ותכננתי להישאר בוושינגטון לכמה ימים‪,‬‬ ‫כדי להיוועד גם עם שולץ‪ ,‬כעניין המובן מאליו‪ ,‬וגם עם שר האוצר ג'יימס בייקר‪ ,‬מי שהרשים אותי‪,‬‬ ‫בפגישתנו הראשונה‪ ,‬כאדם רציני‪ ,‬שראוי לנהוג בו זהירות‪ .‬עמיתים מודאגים בירושלים נתקפו‬ ‫בעצבנות וריחמו עלי‪ .‬עיתויו של המסע‪ ,‬טענו אותם עמיתים‪ ,‬גרוע‪ ,‬הקשיים בלתי־נמנעים והכישלון‪,‬‬ ‫בעצם‪ ,‬צפוי מראש‪ .‬חודשים אחדים לפני כן‪ ,‬בדצמבר ‪ ,1987‬פרצה האינתיפאדה ‪ -‬ההתקוממות‬ ‫הערבית בשטחים ‪ -‬ולכן התעורר חשש כבד שכל פגישותי בארצות הברית יתנהלו בצלה‪ .‬כמו תמיד‪,‬‬ ‫גם הפעם הופנו כל החצים לעברה של ישראל; האשימו אותנו גם על עצם ההתקוממות וגם על‬ ‫הניסיון לדכא אותה‪ .‬נוכחותי בארצות הברית‪ ,‬כך נטען‪ ,‬רק תחמיר את המצב מבחינה זו‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫בפברואר ‪ 1988‬חזר שולץ לישראל ובאמתחתו גרסה שונה במקצת של תוכנית הוועידה הבינלאומית‪.‬‬ ‫כולם "אהבו" אותה‪ ,‬אמר לי‪ ,‬אך אני לא מצאתיה עדיין בטוחה ושונה‪ ,‬מבחינתנו‪ ,‬די הצורך לאפשר‬

‫את קבלתה‪ .‬חוש פנימי הורה לי שאוכל לדחות את היוזמה החדשה של מזכיר המדינה בלי להסתבך‬ ‫בקרע חדש עם ארצות הברית )עד כדי כך סמכתי על הרצון הטוב הבסיסי והמתמיד של הממשל‬ ‫האמריקאי(‪ ,‬וזאת אכן עשיתי‪ .‬האמת ניתנה להיאמר שלא התכוננתי למסע בהתלהבות רבה‪ ,‬אבל בכל‬ ‫זאת גמרתי אומר לנסוע‪ ,‬בלי להתחשב במה שמצפה לי‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬ממש לפני צאתי מירושלים זכיתי להפתעה נעימה‪ :‬הפגנת תמיכה ספונטנית‪ ,‬שעודדה‬ ‫אותי מאוד בדרכי‪ .‬ראיתי בה סימן טוב לבאות‪ ,‬מה גם שידעתי כי דבר קיומה יגיע במהרה‬ ‫לוושינגטון‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬הפגנה דומה קידמה את פני גם בנמל התעופה קנדי בניו יורק‪ :‬ים של כרזות‬ ‫ברכה הקוראות "החזק מעמד" ו"אנחנו איתך"; מאות פרצופים שחייכו אלי‪ ,‬כדי לחזק את רוחי; ים‬ ‫של ידיים מתנופפות בברכת שלום מעודדת‪ .‬התופעה חזרה על עצמה גם בוושינגטון‪ ,‬בוועידת‬ ‫ההנהגה הצעירה של המגבית היהודית המאוחדת‪ .‬אלפים קידמו אותי שם בתרועות שמחה‪ ,‬במחיאות‬ ‫כפיים סוערות וברקיעת רגליים‪ ,‬מבלי להסתיר את התרגשותם‪ .‬קבלת הפנים הנלהבת הזאת לא‬ ‫נועדה לי לבדי; אפילו לא למדינת ישראל‪ ,‬שבשמה הגעתי‪ .‬היתה זו הזדמנות נאותה ליהודים‬ ‫האמריקאים למחות נגד אי־ההגינות שהפגינה התקשורת האמריקאית כלפי ישראל‪ ,‬להתרעם על‬ ‫משוא הפנים הגלוי לטובת הפלסטינים‪ ,‬שנעשו לפתע ל"בנים יקירים"‪ ,‬ולהתריס נגד הביטויים‬ ‫האנטי־ציוניים הארסיים‪ ,‬שנעשו אופנתיים בחוגים מסוימים‪ .‬מרגע שהצעירים הללו הבינו‬ ‫שאי־אפשר לכפות עלי להסכים להחלשה בכוח של ישראל‪ ,‬ששום דבר לא יניע אותי לתת יד לשום‬ ‫ניסיון בכיוון הזה‪ ,‬הם תמכו בי בתחושה של רווחה‪ ,‬בלי סייג‪ ,‬ונדמה לי שגם במידה לא קטנה של‬ ‫חיבה‪ .‬גם קבלת הפנים הזאת היתה מאורע לא־מתוכנן‪ ,‬שלא נעלם מקובעי המדיניות בוושינגטון ‪-‬‬ ‫והכול‪ ,‬לאחר שאפילו ידידנו הטוב שולץ‪ ,‬בכבודו ובעצמו‪ ,‬רמז לי פעם‪-‬פעמיים שעמדתי אינה זוכה‬ ‫לתמיכה מאסיבית בקרב יהודי ארצות הברית‪.‬‬ ‫מיד אחר כך החלו שלושה ימים קשים ואינטנסיביים בוושינגטון ‪ -‬קיסינג'ר היה עתיד לומר לי כי‬ ‫עמידתי בהם היתה בגדר הישג "הרואי" ‪ -‬שבמהלכם דיברתי‪ ,‬האזנתי והתווכחתי‪ .‬לכאורה לא הופעל‬ ‫עלי שום לחץ‪ .‬אבל כמו תמיד היתה רק הצגה של פירושים סותרים מאוד‪ ,‬בעיקר בהתייחס להסכמי‬ ‫קמפ דייוויד‪ .‬היו רק נסיעות שידול ותחזיות‪ ,‬הסברים המיועדים להרגיע‪ ,‬שהוועידה הבינלאומית‪ ,‬אם‬ ‫תתכנס‪ ,‬תהיה "משוללת סמכויות"‪ .‬מעבר לכך ניסה הנשיא להפעיל את מלוא כובד השפעתו האישית‪.‬‬ ‫כשנשארתי איתו ביחידות‪ ,‬לפרק זמן קצר‪ ,‬הוא היה‪ ,‬כתמיד‪ ,‬ידידותי‪ ,‬גלוי לב ומיודע‪ .‬הוא אמר לי‬ ‫כי לדעתו יש לעודד את רעיון הוועידה הבינלאומית‪ ,‬כי חששותיה של ישראל אינם מוצדקים וכי‬ ‫ארצות הברית לא תאכזב אותנו לעולם‪ .‬עניתי לו כי אני סבור שהוועידה המתוכננת תהיה מנוגדת‬ ‫בתכלית למשא ומתן ישיר ושההשתתפות של ברית המועצות‪ ,‬סין וארצות אירופה בקביעת גורלה‬ ‫של ישראל אינה יכולה אלא "לסבך" כל משא־ומתן אמיתי במידה חמורה עד מאוד‪ .‬הנשיא‪ ,‬שקיווה‬ ‫להרגיע אותי‪ ,‬חזר ואמר‪ ,‬כי הוא גאה ביחסים שבין ישראל וארצות הברית ומקווה שהם יאריכו‬ ‫ימים‪ .‬בסך הכול לא הרבינו בדיבורים‪ ,‬אבל רצונו הטוב היה ברור עד כדי כך שכמעט יכולתי למששו‬ ‫בידי‪ .‬אחר כך בא תורה של ישיבת העבודה ה"רגילה"‪ :‬הנשיא‪ ,‬עם עשרה מבכירי הממשל שלו‪,‬‬ ‫מעברו האחד של השולחן‪ ,‬ואני‪ ,‬עם עשרה "משלנו"‪ ,‬מן העבר האחר‪ .‬השיחה נעשתה ספציפית יותר‪.‬‬

‫בין הנושאים שהועלו לדיון היו הצעתו של שולץ ל"חסות משותפת"; אש"ף וניסיונותיו הכושלים‬ ‫לתקוע טריז )אלה דברי רייגן( בין ארצות הברית ובין ישראל; האינתיפאדה )ובעניין זה הסברתי‬ ‫לנשיא האמריקאי כי אף על פי שהמזרח התיכון מורגל במעשי טבח המוניים‪ ,‬הנה שום פרובוקציה‬ ‫לא תגרום לנו להרוג המונים כדי להשיב את הסדר על כנו(; ולבסוף‪ ,‬יהדות ברית המועצות‪ .‬ניצלתי‬ ‫את ההזדמנות כדי להודות לנשיא רייגן על עזרתו האישית הגדולה בתחום זה‪" .‬תמיד אני מדבר עם‬ ‫גורבצ'וב על מצבם של היהודים‪ ",‬אמר‪" .‬נדמה לי שהוא לא אוהב את זה‪".‬‬ ‫למחרת‪ ,‬בארוחת בוקר בביתו של שולץ‪ ,‬הרגשתי כי הפעם‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬לא הצלחנו להסביר‬ ‫את ענייננו כהלכה‪" .‬אני מדבר על עצם הישרדותה של מדינת ישראל‪ ",‬אמרתי לו בעת שטעמנו מן‬ ‫החביתיות המשובחות שהכינה רעייתו‪" .‬עם כל הידידות וההוקרה העמוקה שאני חש כלפיך‪ ,‬עליך‬ ‫להבין שאינני יכול להסכים למה שצפוי לנו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬כתוצאה מוועידה כזאת‪ .‬אנא‪ ,‬האט את הקצב‪.‬‬ ‫אני יודע שאינך רוצה בשום פנים להרע לנו‪ ".‬הוא לא ענה ורק הניד ראש בעצב‪ .‬אפשר לומר כי‬ ‫באותו רגע נפרדו דרכינו‪ ,‬הגם שהיינו עתידים להוסיף ולהיפגש עוד כמה פעמים‪ .‬הוא הוסיף לטפח‬ ‫שביב של תקווה שעוד נשיג פשרה טובה יותר‪ ,‬רשמית יותר‪ ,‬עם המלך חוסיין‪ ,‬שתיסוב מלכתחילה‬ ‫לאו דווקא על טריטוריה אלא על הסדר כזה או אחר של פגישות קבועות בעניינים משותפים ‪-‬‬ ‫כלכליים‪ ,‬מדיניים או ביטחוניים‪ .‬לא מכבר‪ ,‬כשביקרתי בלוס אנג'לס‪ ,‬טלפנתי אל שולץ‪ ,‬המכהן עתה‬ ‫כפרופסור בסטנפורד‪ ,‬והוא מיהר לבוא ולהיפגש איתי‪ .‬חיבקנו זה את זה בחמימות‪ ,‬שמחים על‬ ‫ההזדמנות שניתנה לנו לשוב ולהיפגש ולהחליף דעות ורשמים‪ .‬הוא אמר שיעשה תמיד כמיטב יכולתו‬ ‫לעזור לישראל‪ ,‬אבל הסביר שאין לו שום קשר עם הממשל החדש‪ ,‬והוסיף שהאינתיפאדה מדאיגה‬ ‫אותו‪ .‬רע הדבר‪ ,‬אמר‪ ,‬שלא הצלחנו לדכא אותה‪ ,‬כי בינתיים נוצר הרושם שהפלסטינים חזקים יותר‬ ‫מכפי שחשבו תחילה בישראל או בארצות הברית‪ .‬לכן‪ ,‬הסביר‪ ,‬רצה כל כך לקצר את תקופת הביניים‬ ‫ולהשיג הסדר של קבע במועד מוקדם ככל האפשר )משמע‪ ,‬שלוש שנים( לאחר כינון האוטונומיה‪.‬‬ ‫איני יכול לחתום את דברי בקשר לג'ורג' שולץ בלי לציין כי כשאני חושב עליו‪ ,‬אני רואה לנגד‬ ‫עיני לא רק את מאמציו המתישים והנדיבים למען השלום‪ ,‬אלא גם את המדינאי האמריקאי הבכיר‪,‬‬ ‫שבמהלך ביקורו במוסקבה‪ ,‬באביב תשמ"ז )‪ ,(1987‬לא היסס להסב לליל הסדר עם ארבעים ושניים‬ ‫מסורבי עלייה )ובהם יוסף ביגון‪ ,‬ויקטור בריילובסקי‪ ,‬אלכסנדר לרנר ואידה נודל(‪ ,‬כדי לתת ביטוי‬ ‫חד־משמעי לדעתו על מאבקם לחירות ‪ -‬ועל הארץ שאליה ביקשו להגיע‪.‬‬ ‫חשיבותו של הסדר הביניים היתה נעוצה בכך שנועד להעניק תקופת ניסיון לנו‪ ,‬הישראלים‪,‬‬ ‫ולאנשים שינהלו את האוטונומיה ‪ -‬לספק לכל הצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות לבחון את הדו־קיום‬ ‫בעצם פעולתו‪ ,‬לברר מה הדרכים הטובות ביותר לטפל במכלול הבעיות המעשיות‪ ,‬האמוציונליות‬ ‫והמדיניות שיתעוררו בהכרח‪ .‬בשעתו שאלתי את בגין‪ ,‬מנין בא לו הרעיון הזה‪" .‬כשישבתי עם‬ ‫סאדאת‪ ",‬ענה לי‪" ,‬הוא אמר שלא נוכל לעשות שלום בלי הסכם על הריבונות 'בגדה המערבית‬ ‫ובעזה'‪ .‬איך יכולנו אפוא להתגבר על הבעיה בדרכי שלום?" כך קרה ששני האישים החליטו לקבוע‬ ‫תקופת ביניים בת חמש שנים‪ .‬בגין רצה אמנם להאריך את התקופה הזאת לעשר שנים‪ ,‬בהנחה‬ ‫שעשור שלם יאפשר להנחיל הרגלים חדשים וליצור אווירה טובה יותר לקראת הדיונים על הסדר‬

‫הקבע‪ ,‬אבל סאדאת לא הסכים לכך בשום אופן‪ ,‬ולבסוף הוחלט להסתפק בחמש שנים בלבד‪ ,‬ששולץ‪,‬‬ ‫בקוצר רוחו‪ ,‬ביקש לקצרן עוד יותר‪.‬‬ ‫שולץ גם ידע כי אינני סבור שחוסיין מגלה עניין באוטונומיה‪ .‬הייתי משוכנע כי המלך הירדני‬ ‫מעוניין בראש ובראשונה למנוע את הפיכתה של ירדן למדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬חרף העובדה‬ ‫שרוב תושביה הם פלסטינים וממילא היא מדינה שכזאת‪ ,‬ולהבטיח את המשך שלטונה של השושלת‬ ‫ההאשמית‪ ,‬שסבו הקים והוא עצמו עמד בראשה מנעוריו‪ .‬ואכן‪ ,‬בהמשך אותה שנה‪ ,‬בקיץ ‪,1988‬‬ ‫הודיע חוסיין על ניתוק הקשרים בין ירדן ובין יהודה ושומרון‪ .‬הוא הצהיר שעשה זאת כדי לעזור‬ ‫לפלסטינים‪ ,‬אך כל בר דעת הבין כי מטרתו האמיתית היתה למנוע את התפשטות האינתיפאדה לירדן‪,‬‬ ‫ואת הפיכתה למרי של רבים מאזרחיו ולחתירתם תחת כיסאו‪ .‬בביוגרפיה שלו כבר נרשמו‬ ‫התקוממויות פלסטיניות‪ ,‬שדוכאו ביד חזקה ובמחיר דמים כבד‪ ,‬ודומה ששוב לא רצה להתמודד עם‬ ‫עוד "ספטמבר שחור"‪ ,‬או משהו כדוגמתו‪.‬‬ ‫האירוע החברתי המרכזי במהלך ביקורי בוושינגטון במרס ‪ 1988‬היה ארוחת ערב שסגן הנשיא‬ ‫ג'ורג' בוש ערך לכבודי‪ .‬אני זוכר בבירור את מאות האורחים ‪ -‬מרביתם יהודים ‪ -‬שנטלו בה חלק‪,‬‬ ‫את השי שהגיש לי המארח )הודעתו של הנשיא טרומן על הכרתו בישראל דקות אחדות לאחר הכרזת‬ ‫העצמאות( ‪ -‬ואת שיחתנו על הבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית ועל מועמדותו לכהונה‬ ‫הרמה הזאת‪ .‬הרושם הכללי שהותיר בי לא היה שונה מזה שנוצר בהיכרותנו החטופה לפני כן ‪-‬‬ ‫מארח חביב ומיודע‪ ,‬שלא עורר בי שום חששות‪ .‬נבצר ממני לטעון כי צפיתי לעת ההיא את התפקיד‬ ‫שהוא יהיה עתיד למלא בקורות החיים של מדינת ישראל ושלי‪.‬‬ ‫כשהגיעה העת ל"הודעת הפרידה"‪ ,‬שב הנשיא רייגן וקרא לכנס ועידה בינלאומית על פי הנוסחה‬ ‫של שולץ‪" .‬רצוני להבהיר כמה דברים‪ ",‬אמר‪" .‬ארצות הברית לא תקצץ ביוזמה הזאת ולא תנטוש‬ ‫אותה‪ ...‬מי שיאמר 'לא' לארצות הברית‪ ,‬וראש הממשלה לא השתמש במילה הזאת‪ ,‬לא יהיה חייב לנו‬ ‫שום הסברים‪ .‬יהיה עליו להסביר לעצמו ולבני עמו מדוע דחה תוכנית מציאותית והגיונית לכונן משא‬ ‫ומתן‪ ".‬אין ספק‪ ,‬לא אמרתי לנשיא "לא" רם‪ ,‬אבל הייתי מוכן בהחלט להסביר מדוע עשיתי מה‬ ‫שעשיתי‪ ,‬לא רק לעצמי‪ ,‬אלא בשעת הצורך גם ל"עמי"‪ .‬בעת ובעונה אחת אני יודע כי עיקר דבריו‬ ‫של הנשיא בעניין זה היו מכוונים למלך חוסיין או לאש"ף‪ .‬הוא סיים את הודעתו בהבעת תקווה‬ ‫שישראל תחוג בשמחה את יום הולדתה הארבעים ושהמועד הזה יציין "התחלה של שלום ופשרה‬ ‫במזרח התיכון"‪ .‬לאיש מאיתנו לא היה ספק שהוא עצמו עשה כמיטב יכולתו כדי להשיג את היעד‬ ‫הזה‪ ,‬אבל ידענו כי בתוך שמונה חודשים הוא יפנה את מקומו בבית הלבן‪ .‬דברים רבים היו עתידים‬ ‫להשתנות עם החילופים הללו‪.‬‬ ‫כאשר עמדתי לשוב לירושלים‪ ,‬התעורר סוף־סוף הממסד של יהודי ארצות הברית מן התרדמה‬ ‫שנפלה עליו במשך ארבעת החודשים הראשונים לאינתיפאדה‪ .‬לאורך כל התקופה הזאת היו מרקעי‬ ‫הטלוויזיה בארצות הברית עמוסים בדיווחים מצולמים מהשטחים‪ ,‬שתיארו בהרחבה "פלוגות סער"‬ ‫ישראליות‪ ,‬הרודפות ללא רחם אחרי נשים וילדים ערבים נפחדים ‪ -‬והחושים הפרו־ישראליים‬ ‫הטבעיים של אחינו מעבר לאוקיינוס האטלנטי קהו‪ .‬עכשיו גיליתי לשמחתי את היקיצה‪ ,‬באופן‬

‫בלתי־אמצעי‪ .‬יכולתי להשיב על שאלות‪ ,‬לספר את האמת‪ ,‬לסמל את הקשר בינינו ובינם ולהזכיר‬ ‫להם שהננו עם אחד‪ ,‬בעל ערכים מוסריים ואנושיים למופת‪ .‬ואכן‪ ,‬משהו התחיל להבקיע מבעד‬ ‫לערפל‪ .‬רבבות יהודים אמריקאים הבינו לפתע שראיית הדיווחים המעוותים כאילו היו אמת משמעה‬ ‫סיכון הקשרים ההיסטוריים המצויים ביסוד ההזדהות שלהם עם ארץ ישראל מאז ראשיתה של שיבת‬ ‫ציון המודרנית‪ .‬שמחתי מאוד‪ ,‬בעיקר למענם‪ ,‬למקרא מאמר ראשי שהופיע באחד הימים באותו שבוע‬ ‫ב"ניו יורק טיימס"‪ ,‬שתמך באחדות מהשגותי על ההצעה האמריקאית ובירך על עצם העובדה‬ ‫שחשפתי את חסרונותיה‪" .‬מר שולץ"‪ ,‬נכתב שם‪" ,‬טועה בתביעתו התקיפה לאמץ את התוכנית‬ ‫בצורתה המקורית"‪ .‬העיתון גם תמך בתביעתי להסדר ביניים בן חמש שנים‪ ,‬קודם לכל דיון בהסדר‬ ‫הסופי‪ ,‬כפי שנקבע גם בהסכמי קמפ דייוויד‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הכותב גם שלל את בהילותו של שולץ‬ ‫לסיים את הבדיקות בתוך שלוש שנים‪" .‬הצדק עם מר שמיר"‪ ,‬קבע "ניו יורק טיימס"‪" ,‬מפני‬ ‫שהסיכונים גדולים מדי"‪.‬‬ ‫בהקשר האחרון הזה מובטח תמיד שיימצא מיעוט‪ ,‬ובאותן נסיבות בא הדבר לידי ביטוי בהודעה‬ ‫שפרסמו שבעה אינטלקטואלים יהודים חשובים )ובהם הוגה הדעות ישעיהו ברלין‪ ,‬הכנר אייזק שטרן‬ ‫והסופר סול בלו( מבריטניה ומארצות הברית‪ .‬אישים אלה האיצו בי לקבל את התוכנית ה"מעולה"‬ ‫של שולץ‪ ,‬שעלתה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬בקנה אחד עם צורכי הביטחון של מדינת ישראל‪ .‬הצהרה זו‪ ,‬שלא יכלה‬ ‫להיחשב דעת מומחים )מפני שהאישים האמורים לא היו‪ ,‬בכל הכבוד הראוי‪ ,‬מומחים לענייני מדיניות‬ ‫וביטחון(‪ ,‬עמדה בניגוד חריף לרגשותיהם של המוני היהודים שהקיפו אותי וחיממו את לבי בכל אשר‬ ‫הלכתי‪.‬‬ ‫בינתיים הוסיפה האינתיפאדה להשתולל‪ .‬אחת מפניה הבולטות היתה התקוממות פיזית אלימה נגד‬ ‫חיילי צה"ל ‪ -‬אבנים שהתעופפו והרגו‪ ,‬פצצות תבערה ששרפו‪ ,‬צינורות ברזל ושרשרות פלדה‬ ‫שפצעו אנושות וקרעו איברים ‪ -‬הגם שמרקעי הטלוויזיה בכל העולם כמעט לא הראו הריגות‬ ‫ופציעות של לוחמינו‪ .‬התקשורת הבינלאומית התעלמה גם מהיבטים אחרים של ההתפרעויות‪ :‬מן‬ ‫העובדה שהטרור הרצחני מבית מדרשם של אש"ף וחמאס הופנה לא רק כלפינו אלא גם כלפי ערבים‬ ‫בשטחים‪ ,‬וכמובן‪ ,‬גם ממאות הערבים שנרצחו באכזריות בידי "אחיהם" המחבלים; מכך שצעירים‬ ‫רעולי פנים כפו על ילדים קטנים להשתתף בהתפרעויות ולהיחשף לסכנת פגיעה; מהשימוש הקבוע‬ ‫באמבולנסים ובבתי חולים למילוט של פורעים‪ .‬אין הרבה טעם להאריך ברשימה הזאת בתקופתנו‬ ‫הקשוחה והאכזרית‪ .‬אבל מחובתי לציין כי האמצעים שעמדו לרשות צה"ל כדי לכבות את הלהבות‬ ‫היו בהכרח מוגבלים מאוד‪ ,‬כפופים לציוויים מוסריים ולאילוצים מדיניים ומשפטיים‪ ,‬נתונים‬ ‫בביקורת מתמדת ובפיקוח מחמיר מאוד‪ .‬החריגים שהתגלו ‪ -‬ואיך לא יתגלו חריגים‪ ,‬בשים לב‬ ‫לפרובוקציות הבלתי־נסבלות שנגזרו על חיילינו ‪ -‬היו מעטים‪ ,‬ומבצעיהם נענשו בחומרה‪ .‬מקצת‬ ‫הקוראים אולי יופתעו לשמוע כי אחת הסיבות העיקריות לכך שהאינתיפאדה התמשכה לאורך זמן כה‬ ‫רב ‪ -‬האלימות בשטחים עודנה מתלקחת לסירוגין ‪ -‬נעוצה בעובדה שהפורעים היטיבו לעמוד על‬ ‫הסייגים שעשינו לעצמנו‪ ,‬על הדיונים ועל המאבקים הציבוריים שהתנהלו מסביבם‪ .‬נקל לומר שהם‬ ‫הסתמכו על המוסר הקולקטיבי ועל האיפוק הקולקטיבי של הישראלים‪ ,‬ולא התאכזבו‪.‬‬

‫מחוללי האינתיפאדה‪ ,‬לרבות אש"ף ‪ -‬שרבים כל כך תובעים מאיתנו לשאת ולתת איתו ‪ -‬כפו על‬ ‫הפליטים הערבים לא רק כאב‪ ,‬שכול ופחד אלא גם מצוקה חומרית קשה‪ .‬ההתפרעויות ומעשי הטרור‬ ‫הכבידו מאוד על כל הפעילות הכלכלית בשטחים והרחיקו אותה במידה גדולה מאוד מדפוסיה‬ ‫הנורמליים‪ .‬שביתות כלליות הוכרזו שם חדשים לבקרים )ומי שהעז להפר אותן טופל ביד אכזרית(‪,‬‬ ‫וצה"ל נאלץ להכריז לעתים מזומנות על תקופות ממושכות של עוצר או סגר‪ ,‬שפגעו‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫בפרנסה‪ .‬חיי הפלסטינים בתנאים האלה‪ ,‬ותחת ממשל צבאי‪ ,‬לא יכלו לעורר קנאה‪ .‬אבל אנחנו לא‬ ‫היינו זקוקים לארגון אמנסטי הבינלאומי שילמד אותנו מה פירושם של רחמים או של כבוד לזכויות‬ ‫האדם‪ .‬אם במהלך האינתיפאדה קרה שנשקפה סכנה לזכויות האלה‪ ,‬לא חסרו ישראלים שהתריעו על‬ ‫כך‪ ,‬והעובדה שכתב האישום נגד ישראל היה המפורט ביותר בכל המזרח התיכון היתה מקוממת‬ ‫ומגוחכת כאחד‪ .‬אפילו אלה שאינם מרבים להתפעל מהמדינה היהודית היו צריכים להשתומם במקצת‬ ‫על ההאשמות החוזרות ונשנות של ישראל במעשי אכזריות‪ ,‬אם לא לראות זאת כאפליה זדונית‬ ‫וגלויה‪ .‬נכון שדמוקרטיות צריכות להישפט על פי אמות מידה שונות מאלה השמורות למשטרים‬ ‫לא־דמוקרטיים‪ ,‬אבל בלי שום קשר לכך אני סבור כי התקשורת‪ ,‬בחפזונה לתאר את ההתפרעויות‬ ‫כעימות בין גוליית הישראלי ודוד הפלסטיני‪ ,‬החמיצה את משמעותה היסודית של ההתקוממות‪ .‬לא‬ ‫היתה זו הפגנה‪ ,‬גם לא מתן פורקן ספונטני לתסכול או גילוי המוני של אי־ציות אזרחי‪ .‬האינתיפאדה‬ ‫היתה‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬צורת לוחמה נגד ישראל ונגד הערבים שרצו לחיות איתנו בשלום‪ .‬בסופו‬ ‫של חשבון‪ ,‬זה היה המשך המלחמה נגד עצם קיומה של ישראל‪ ,‬והמטרה היתה להדוף אותנו בחזרה‬ ‫אל תוך הגבולות של ‪ 1967‬ולהקים עוד מדינה פלסטינית בשטחים שנפנה‪ .‬לכן לא היה ואין שום‬ ‫טעם לפנות את עזה בצעד חד־צדדי‪ ,‬ככל שהרעיון הזה נראה מפתה‪ ,‬וכפי שהציעו גורמים‬ ‫אמריקאיים וישראליים שונים‪ ,‬בהנחה שאחר כך יתבשלו התושבים המקומיים במיץ של עצמם‪.‬‬ ‫לא הרביתי לבקר בשטחים באותה תקופה‪ ,‬כשהגעתי לשם‪ ,‬היה זה בשיירות מוגנות או במסוקים‪,‬‬ ‫תחת שמירה של חיילים רבים ובנוכחות עיתונאים שליוו אותי בכל אשר הלכתי‪ .‬איני מתיימר אפוא‬ ‫לומר שיכולתי לעמוד באמת על תנאי החיים של התושבים במחנות הפליטים‪ ,‬על מצוקתם על צפיפות‬ ‫האוכלוסין הבל תיאמן ועל העוני המשווע‪ .‬אבל גם המעט שראיתי הספיק לחזק את ביטחוני בכך‬ ‫שכל הפשעים שביצעו הערבים נגד ישראל לא היו חמורים כמידת הפשע של האומות האלה‪,‬‬ ‫העשירות ביותר בעולם‪ ,‬כלפי אחיהן‪ ,‬עצמן ובשרן‪ .‬לא זו בלבד שמדינות ערב‪ ,‬למעט ירדן‪ ,‬סירבו‬ ‫להעניק אזרחות מלאה לאותם ערבים שברחו מארץ ישראל ב־‪ ,1948‬הן גם החזיקו את הפליטים‬ ‫הללו במחנות קודרים וצפופים‪ ,‬ובלבד שיוכלו להפיק יתרונות תעמולתיים ממראה זה של אנשים‬ ‫החיים בשוליים ומתקיימים על צדקה‪ ,‬שלעולם אינה מספקת‪ ,‬ככלי נשק מהלכים על שתיים שאחיהם‬ ‫לדת מכוונים אותם בקביעות אל עבר המדינה היהודית השנואה‪ .‬מדובר במאות אלפי גברים‪ ,‬נשים‬ ‫וילדים שאפשר היה לחלצם מגורלם המר וליישבם ברווחה בעולם הערבי‪ ,‬אילו רק הוקצה לשם כך‬ ‫שבריר של שבריר של אחוז מתקבולי הנפט הערבי‪ .‬ישראל אינה יכולה לפתור את בעייתם הבסיסית‪,‬‬ ‫אבל סהדי במרומים שיש כאלה המסוגלים והצריכים לעשות זאת‪ .‬תמיד הצענו‪ ,‬וחזרנו והצענו‪ ,‬לסייע‬

‫בשיקום הפליטים הללו‪ ,‬בכל דרך שתהיה בהישג ידנו‪ ,‬אבל נמצא שדיברנו אל הקיר‪ .‬הצעותינו לא‬ ‫זכו לשום מענה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬מ־‪ 1970‬ואילך התמידה ממשלת ישראל בניסיונותיה לשפר את תנאי החיים במחנות‬ ‫הפליטים שתחת שלטונה‪ .‬השקענו מאמצים בהכנת תוכניות ובביצוע צעדים להטבת הדיור‬ ‫והשירותים של יושבי המחנות‪ ,‬ודאגנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לבניית שיכונים מחוץ למחנות‪ .‬כעשרת אלפים‬ ‫משפחות קיבלו חלקות קרקע לבנייה ויותר משבעים אחוז מהן אכן ניצלו אותן להקמת בתי מגורים‪.‬‬ ‫השיכונים הללו חוברו לרשתות חשמל ומים ולמערכות ביוב‪ ,‬נסללו בהם כבישים וכן הוקמו שם בתי‬ ‫ספר‪ ,‬מרפאות ומסגדים‪ .‬המדיניות הזאת עומדת לכאורה בעינה עד עצם היום הזה‪ ,‬הגם‬ ‫שהאינתיפאדה שמה לה קץ מהבחינה המעשית‪ .‬והנה‪ ,‬בשל אותה מדיניות עצמה התקבלה בעצרת‬ ‫הכללית של האו"ם החלטה‪ ,‬שלא זכתה לתשומת לב רבה‪ ,‬ועניינה תביעה חוזרת מישראל "להימנע‬ ‫מהעברה ומיישוב מחדש של פליטים פלסטינים ברצועת עזה"‪ .‬מאה וחמישים חברות בארגון הצביעו‬ ‫בעד ההחלטה הזאת‪ ,‬ורק שתיים )ישראל וארצות הברית( התנגדו לה‪ .‬החלטה דומה‪ ,‬ביחס ליהודה‬ ‫ושומרון‪ ,‬שבה ואושרה מחדש באותה שנה‪ .‬נאמר בה כי העצרת הכללית‪ ,‬המזועזעת מהתוכנית ליישב‬ ‫מחדש את הפליטים הערבים ולהרוס את מחנות הפליטים‪ ,‬שבה וקוראת לישראל להימנע מכל פעולה‬ ‫"המוליכה להעברה וליישוב מחדש של פליטים פלסטינים" ביהודה ובשומרון‪ .‬בהצבעה זו חל שינוי‬ ‫קליל ביחסי הכוחות‪ 145 :‬בעד ושתיים )שוב‪ ,‬ישראל וארצות הברית( נגד‪ .‬איך ייתכן שכל אלה‬ ‫הקוראים למחות את החרפה של מחנות הפליטים תומכים שוב ושוב בהצעות החלטה של האו"ם‬ ‫שיישומן רק ינציח את הבעיה המרה‪ ,‬המחמירה והולכת? התמיהה תמיהה‪ ,‬והעובדה בעינה עומדת‪.‬‬ ‫לא היתה תגובה ערבית להצעות השיקום שלנו‪ ,‬אפילו לא ב־‪ ,1989‬כאשר קראנו ביוזמת השלום‬ ‫הישראלית החדשה‪ ,‬בין השאר‪" ,‬למאמץ בינלאומי לפתרון בעייתם של תושבי מחנות הפליטים‬ ‫הערבים ביהודה‪ ,‬שומרון וחבל עזה‪ ,‬כדי לשפר תנאי חייהם ולשקמם" והטעמנו כי "ישראל נכונה‬ ‫להיות שותפה במאמץ זה"‪.‬‬ ‫האינתיפאדה לא שינתה דבר במצבנו הבסיסי‪ .‬היא רק שבה והבליטה את מהותו הקיומית של‬ ‫הסכסוך‪ .‬כאשר הפיגועים התפשטו‪ ,‬בדרגות שונות‪ ,‬אל מעבר לקו הירוק‪ ,‬בניסיון לחתור תחת‬ ‫איחודה של ירושלים‪ ,‬כפי שכמעט קרה בפועל‪ ,‬היה בכך כדי לספק לי הוכחה נוספת שהסכסוך אינו‬ ‫נסב על טריטוריה אלא על עצם זכותה של ישראל להתקיים‪ .‬היה צריך לדכא את ההתקוממות ‪-‬‬ ‫במסגרת המגבלות המוכרות‪ ,‬הנזכרות לעיל ‪ -‬ואיש בישראל לא היה מודע לדילמות המוסריות‬ ‫והפיזיות הכרוכות בדבר יותר מהחיילים הצעירים שפטרלו בסמטאות הצרות של מחנות הפליטים‪,‬‬ ‫חקרו תושבים מבוהלים‪ ,‬הכניעו מתפרעים‪ ,‬סייעו בגרירה של אלפים למעצר‪ ,‬ירו רק באין ברירה‪,‬‬ ‫והועמדו לדין אם שגו וירו בטרם עת‪ .‬אבל אותם חיילים צעירים גם ידעו כי בלכתם בדרך הקשה‬ ‫הזאת הם מגִנים על ארצם לא פחות מכפי שהם עושים בשבתם במוצבים לאורך הגבול‪ ,‬אל מול פני‬ ‫טנקים וטילים‪ .‬כאשר סיירתי בחזית האינתיפאדה ונפגשתי עם הבחורים האלה‪ ,‬איש לא היה צריך‬ ‫להסביר לי את מועקתם‪ .‬ראיתי אותה בעיניהם‪.‬‬

‫בראשית נובמבר ‪ 1988‬הלכה ישראל אל הקלפיות לבחור בכנסת השתים־עשרה‪ .‬לא היה ואין לי‬ ‫ספק‪ ,‬שממשלת האחדות הלאומית הרוטציונית לא יכלה להיחשב להצלחה גדולה‪ .‬חילוקי דעות ביחס‬ ‫לתהליך השלום‪ ,‬הבדלי סגנון‪ ,‬ומעל לכול‪ ,‬הבדלים אידיאולוגיים‪ ,‬לא האפילו על כל שאר הדברים ‪-‬‬ ‫ובכל זאת ציפינו לשינוי‪ .‬גם מר פרס וגם אני קיווינו‪ ,‬איש־איש מעומק לבו‪ ,‬שהבוחר יאפשר לו‬ ‫לעמוד בראש ממשלה קואליציונית לאורך כל הקדנציה‪ ,‬בלי להזדקק לרוטציה‪ .‬כאשר נערכנו‬ ‫למערכת הבחירות וסקרתי את "כוחותינו"‪ ,‬חשבתי שאוכל להסתמך על שלושה גורמים‪ ,‬שצירופם‬ ‫יחדיו אכן יספיק להביא לליכוד את הניצחון בקלפי‪ :‬עמדתנו התקיפה ביחס לחבלי יהודה‪ ,‬שומרון‬ ‫ועזה ‪ -‬עניין שהיה בעל חשיבות עליונה לבוחרים רבים מאוד‪ ,‬שהתנגדו ל"שלום תמורת שטחים"‪,‬‬ ‫ואולי לא תמכו בנו בעניינים אחרים וחשו סימפטיה לאחת מבין עשרים וחמש המפלגות האחרות;‬ ‫המוניטין שיצאו לי כנושא ונותן קשוח‪ ,‬נאמן לעקרונותיו; וכוח המשיכה האלקטורלי של מועמדינו‬ ‫הצעירים ‪ -‬ה"נסיכים" שהזכרתי בדפים קודמים ואישים מבטיחים אחרים‪ ,‬שאבותיהם לא נמנו‬ ‫בהכרח עם ראשי חרות בשעתם‪ .‬בחבורה הזאת נכללו דן מרידוד )שייעשה לשר המשפטים(‪ ,‬אהוד‬ ‫אולמרט )שיהיה שר בלי תיק‪ ,‬ואחר כך שר הבריאות(‪ ,‬רוני מילוא )שהיה לפני כן סגן שר במשרד‬ ‫החוץ ובמשרד ראש הממשלה‪ ,‬וישמש כשר לאיכות הסביבה וכשר המשטרה(‪ ,‬משה קצב )שר‬ ‫העבודה שיהפוך לשר התחבורה(‪ ,‬בנימין )ביבי( נתניהו )שכבר הספיק לייצגנו בכבוד באו"ם ויהיה‬ ‫עתיד להופיע כדובר רב־תהילה של ישראל בוועידת מדריד ולהיבחר ב־‪ 1993‬לראשות הליכוד( ובני‬ ‫בגין‪ ,‬בנו של מנחם בגין )שעסק לפני כן בגיאולוגיה‪ ,‬אבל הפגין כישורים מעולים בניתוח מדיניות‬ ‫ובהשמעת דבר התנועה(‪.‬‬ ‫עודדתי וטיפחתי כמעט כל אחד מהם‪ ,‬בתקווה שבבוא היום יהיה אפשר לבחור את יורשי מביניהם‬ ‫וחילופי המשמרות יהיו קלים יותר מכפי שהיה ב־‪ ,1983‬עם פרישתו של בגין‪ .‬העתיד יוכיח כי‬ ‫תהליך הירושה לא יהיה קל‪ ,‬כמצופה‪ ,‬אבל מובן שלא יהיה בכך כדי לשנות את העובדה הברורה של‬ ‫סתיו ‪ :1988‬מפלגת העבודה לא היתה מסוגלת להציע שום מקבילה לנבחרת הצעירה שלנו‪ .‬באורח‬ ‫בלתי־נמנע היה למטבע הזה עוד צד‪ :‬עלייתם של הכוכבים החדשים לא יכלה שלא לקפח את‬ ‫הכוכבים הוותיקים של הליכוד‪ .‬זוהרם התעמם במקצת‪ ,‬אף על פי שכישוריהם ושאיפותיהם עמדו‬ ‫עדיין בעינם )והשאיפות אולי אף גברו‪ ,‬לנוכח הנשיפה של "הסייחים הצעירים" בעורף(‪ .‬הם התחרו‬ ‫בהתמדה על עמדות הכוח בהנהגה ‪ -‬גם אז‪ ,‬וגם‪ ,‬אולי ביתר נחרצות‪ ,‬אחר כך‪ .‬כל אחד מהם היה‬ ‫מסוגל‪ ,‬לאו דווקא בזדון או בכוונה תחילה‪ ,‬להרוס אגב כך את המארג העדין של אחדות הליכוד‪,‬‬ ‫שאני התאמצתי כל כך לטוותו‪ .‬לכן היה עלי לתמרן בזהירות רבה מאוד את מעשה המרכבה של‬ ‫רשימת מועמדי הליכוד‪ ,‬לדאוג להרגעתם של האריות הזועמים‪ ,‬לשמור על ריסונם של הגורים‬ ‫הנמרצים‪ ,‬להשקיע ממיטב כוחי‪ ,‬ולדעת בבירור שבכל מקרה אעורר עלי טינה מכיוון זה או אחר‪,‬‬ ‫מפני שלא יהיה אפשר לרצות את כולם‪ .‬אבל לעת הזאת כבר הייתי רגיל לכך‪ ,‬והאינטרס של הליכוד‬ ‫היה חשוב מבחינתי מהאינטרסים הפרטיים של כל אחד מבכיריו ‪ -‬והאינטרס הלאומי יותר מזה של‬ ‫הליכוד‪ .‬בהתאם לכך פעלתי כפי שפעלתי‪.‬‬

‫בתום הבחירות הסתבר כי הליכוד זכה בארבעים חברי כנסת ומפלגת העבודה ב־‪ .39‬ארבע‬ ‫המפלגות הדתיות )ש"ס‪ ,‬המפד"ל‪ ,‬אגודת ישראל ודגל התורה( זכו ב־‪ 18‬מנדטים )חמישה יותר ממה‬ ‫שהיה לגוש הדתי בכנסת האחת־עשרה( וחגגו בתרועת ניצחון את היותן לשון המאזניים‪ .‬שלוש‬ ‫מפלגות ימניות קטנות צברו יחדיו שבעה מנדטים‪ .‬אחת מהן‪ ,‬מולדת‪ ,‬תבעה לשים קץ לאינתיפאדה‪,‬‬ ‫ובעצם‪ ,‬לכל הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬באמצעות העברה )"טרנספר" היה המונח ששימש מפלגה זו‪,‬‬ ‫ומכאן נגזרה גם האות ט' שסימלה אותה( של ערביי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה לארצות השכנות‪ .‬מפלגה‬ ‫שנייה מבין השלוש‪ ,‬צומת‪ ,‬צידדה בראש ובראשונה בנקיטת שיטות נמרצות יותר למיגור‬ ‫האינתיפאדה‪ .‬הצעת הטרנספר לא היתה ראויה להתייחסות רצינית‪ ,‬וביני ובין צומת לא חצצו שום‬ ‫פערים עקרוניים‪ .‬כך היה גם ביחס לתחייה‪ ,‬המפלגה השלישית בחבורה הזאת‪ ,‬שהיתה עתידה לסיים‬ ‫את חייה עם כישלונה המוחץ בבחירות לכנסת השלוש־עשרה‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬האריתמטיקה אמרה את שלה‪ ,‬וחישוב פשוט העמידני על עובדה שאין מנוס ממנה‪:‬‬ ‫הליכוד ומפלגת העבודה נקלעו גם הפעם לתיקו‪ .‬אם היה בדעתי שלא לחזור ולהקים ממשלה‬ ‫דו־ראשית ‪ -‬ולאור הניסיון שוב לא הייתי נכון לשוב ולהסכים לשום צורה של רוטציה ‪ -‬כי אז היה‬ ‫עלי בנסיבות אלה לפתוח בחיזור נמרץ אחרי המפלגות הדתיות‪ ,‬כדי להקים ממשלה חזקה‬ ‫בהשתתפותן‪ ,‬וכמובן‪ ,‬בהנהגת הליכוד ובהשתתפות שלוש המפלגות שמימין לליכוד‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫עכשיו חשתי צורך דוחק במהלך שכזה יותר מכפי שהיה בעבר‪ .‬לא רק אזרחי ישראל הלכו לקלפי‬ ‫באותו חודש נובמבר; גם בארצות הברית נערכו אז בחירות ובעקבותיהן התחוללו שינויים מרחיקי‬ ‫לכת‪ .‬מי ידע‪ ,‬מי היה יכול לומר‪ ,‬מה ילד יום? איך אוכל‪ ,‬שאלתי את עצמי‪ ,‬להניח לאנינות דעתי‪,‬‬ ‫לאי־הרצון שלי להתמקח‪ ,‬לגבור על הסכנות הנשקפות למדינה? איך אוכל להניח למפלגת העבודה‪,‬‬ ‫בראשותו של פרס ‪ -‬שהיה מוכן להפנות עורף להסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬לסייע בהקמת מדינה פלסטינית‪,‬‬ ‫לוותר על חלקים מארץ ישראל וממילא להמר על שרידותה של המדינה ‪ -‬לדבר בשם ישראל? הדבר‬ ‫לא עלה על הדעת‪ .‬למיטב הבנתי לא נותרה בידי שום ברירה‪ .‬המצפון‪ ,‬האהבה לעם ישראל והחרדה‬ ‫לגורלו ציוו עלי לעשות כל מאמץ כדי להקים ממשלה שהליכוד לא רק יישמע בה אלא גם ישלוט בה‬ ‫בבירור‪ ,‬ממשלה שהאחריות הכבדה על ניווטה תהיה בידינו‪.‬‬ ‫באותו חודש הופיע דיוקני‪ ,‬בהבעה עגומה‪ ,‬בשערו של השבועון "טיים"‪ .‬הכותרת מתחת לתמונה‬ ‫הכריזה‪" :‬ישראל מחולקת" )והתייחסה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לתוצאות הבחירות(‪ .‬לא התמונה ולא הכותרת לא‬ ‫שיקפו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬נאמנה את המציאות‪ .‬אבל אין גם ספק שדעתי לא היתה נוחה במיוחד מן המשימה‬ ‫שהמתינה בפתח‪ :‬לשדל את ראשי המפלגות החרדיות ‪ -‬המפד"ל היתה עכשיו שותפה כמעט טבעית‬ ‫שלנו ‪ -‬לחבור לליכוד ולא לשעות לפיתוייו של שמעון פרס‪ .‬הוא צר עליהן בכל רגע שהנחתי לו‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫שני הצדדים‪ ,‬הליכוד ומפלגת העבודה‪ ,‬ניצלו כל דרך שעמדה לרשותן כדי לזכות במפלגות‬ ‫החרדיות‪ .‬כל צד ניסה לעלות על זולתו בהצעות נדיבות לחלוקת השלל הפוליטי‪ .‬הקושי הראשון‬ ‫במעלה היה נעוץ בתביעתם של החרדים לתקן את חוק השבות‪ ,‬המכריז על זכותו של כל יהודי‬ ‫לעלות לארץ‪ .‬התיקון הנדרש נקשר בשאלה "מיהו יהודי?" שאיימה להפיל יותר מאשר ממשלה‬

‫ישראלית אחת ‪ -‬ליתר דיוק‪ ,‬בשאלה אם גרים ייחשבו לצורך החוק ליהודים‪ ,‬בלי לפשפש יותר מדי‬ ‫בטיב הגיור שלהם‪ .‬עכשיו‪ ,‬לאור המצב הפוליטי‪ ,‬ניסו המפלגות החרדיות להתנות את הצטרפותן‬ ‫לממשלה בכך שבנוסח החוק ייאמר במפורש כי תחולתו מוגבלת רק ליהודים מלידה ולמי שעבר גיור‬ ‫כהלכה‪ ,‬משמע בנוסח אורתודוקסי‪ .‬אם אומר שלא רציתי בשום פנים להיכנע לדרישה הזאת‪ ,‬תהיה זו‬ ‫לשון המעטה מופלגת‪ .‬הייתי ועודני משוכנע כי שיבוצו של התיקון הנדרש בחוק עלול לא רק לחולל‬ ‫סערת מחאות בחוץ לארץ וחילוקי דעות חמורים בקהילות היהודיות בכל רחבי העולם‪ ,‬אלא גם‬ ‫לגרום לקרע חמור‪ ,‬אולי בממדים היסטוריים‪ .‬לא היו לי‪ ,‬למשל‪ ,‬שום ספקות ביחס לתגובתם של רוב‬ ‫היהודים בארצות הברית‪ ,‬הנמנים עם קהילות קונסרבטיביות ורפורמיות והמתנגדים זה מכבר‬ ‫לבכורתה של היהדות האורתודוקסית‪ .‬וכך לא נותר לי אלא לנסות להתחמק מהתביעה הזאת כמיטב‬ ‫יכולתי‪ .‬אלא שאסטרטגיה זו לא היתה יפה לאורך זמן‪ .‬ההתחרות בינינו ובין מפלגת העבודה על‬ ‫שותפותם הקואליציונית של החרדים הלכה והחריפה מיום ליום‪ ,‬ובסופו של דבר התברר כי מפלגת‬ ‫העבודה הסכימה לקבל‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬את התביעה החרדית בקשר לחוק השבות‪.‬‬ ‫נאלצתי לפעול מיד‪ ,‬וכך גם עשיתי‪ .‬ידעתי שאני ניצב בפני ברירה קשה‪ ,‬אבל בלתי־נמנעת‪ :‬או‬ ‫שמפלגת העבודה תנהיג את מדינת ישראל‪ ,‬בתמיכת שותפותיה משמאל‪ ,‬על כל המשתמע מן העובדה‬ ‫הזאת‪ ,‬או שהליכוד ייאלץ להיכנע‪ ,‬בלב כבד‪ ,‬בחששות רבים‪ ,‬אפילו בחרדה גדולה‪ ,‬לאולטימטום של‬ ‫המפלגות החרדיות‪ ,‬ובלבד שנוכל להמשיך במאמצינו להגן על ארץ ישראל‪ .‬ציפיתי לבעיות‪,‬‬ ‫לוויכוחים נוקבים‪ ,‬לזעם‪ ,‬אפילו למסקנות חמורות‪ .‬אבל אני מודה שלא שיערתי עד היכן תגיע‬ ‫התגובה הנסערת של יהדות העולם‪ ,‬ובמיוחד של הממסד היהודי באמריקה‪ ,‬על הידיעה שהליכוד‬ ‫הסכים לתיקון של חוק השבות‪ .‬מנהיגים ופעילים רבים שאלו אותנו בכעס רב אם מכאן ואילך נפלה‬ ‫בין גרים לגרים‪ .‬הם ידעו ש־‪ 99‬אחוז מכלל הנישואים‪ ,‬הגירושים והקבורות של יהודים בישראל‬ ‫מתבצעים על פי ההלכה‪ ,‬אבל מחו בקול גדול נגד הרעיון שספר החוקים החילוני של מדינת ישראל‬ ‫יתערב בדרך ההצטרפות לעם היהודי מחוץ לתחומי המדינה ויפסול מראש את יהדותם של מתגיירים‬ ‫שאינם אורתודוקסים‪ .‬אף על פי שהיקפה המספרי של הבעיה הממשית היה קטן ‪ -‬בהתחשב במספר‬ ‫הקטן‪ ,‬לצערנו‪ ,‬של עולים מארצות המערב‪ ,‬ובאחוז הלא־גדול של הגרים‪ ,‬מכל הסוגים‪ ,‬בין העולים‬ ‫הללו ‪ -‬הנה המשמעות הסמלית נראתה כבדה מאוד‪.‬‬ ‫הסערה שהשתוללה אל מול פני לבשה ממדים של סיוט‪ .‬מדי יום ביומו באו משלחות של יהודים‪,‬‬ ‫מארצות הברית ומשאר מקומות‪ ,‬להפציר בנו בכל לשון של בקשה שלא ניכנע לאולטימטום החרדי‪.‬‬ ‫כל משלחת הציגה את טענותיה‪ ,‬חזתה שחורות‪ ,‬איימה‪ ,‬הזהירה והוכיחה אותנו על פי דרכה‪ .‬מובן‬ ‫שהייתי חייב להיפגש עם כל המשלחות הללו‪ ,‬אבל אני מודה ומתוודה שנבצר ממני להרגיע אותן או‬ ‫לשכך את חרדותיהן‪ .‬באותם ימים היו שעות שגם אני חששתי כי אחדות העם היהודי‪ ,‬לא פחות מכך‪,‬‬ ‫אותה אחדות שעמדה במבחנים רבים‪ ,‬עלולה עכשיו להתמוטט‪ ,‬לקרוס תחתיה לנוכח המהלומות‬ ‫הללו‪ ,‬חסרות התקדים‪ ,‬המוטחות עליה מבית‪ .‬בהערכה מחדש הגעתי למסקנה ששום דבר אינו שווה‬ ‫את הסיכון הזה‪ .‬במרוצת חיי הזדמן לי פעמים רבות להסתכן במודע‪ ,‬בתחום האישי והפוליטי כאחד‪,‬‬ ‫אבל עכשיו לא העזתי להסתכן‪ .‬כאשר האזנתי‪ ,‬יום אחר יום‪ ,‬לתחינות הנוקבות האלה‪ ,‬כששמעתי‬

‫יהודים שהסבירו כי אישורו של התיקון יחולל טראומה ‪" ‬עם תוצאות חמורות בל ישוערו למדינת‬ ‫ישראל" ודיברו על "ניכור חסר תקנה"‪ ,‬הרגשתי שאין לי ברירה אלא להיענות לבקשתם‪ .‬ותרגומה‬ ‫הפוליטי של ההיענות הזאת היה כינון ממשלת אחדות לאומית נוספת ‪ -‬בשותפות עם פרס ‪ -‬שתדחה‬ ‫מכול וכול את ניסיונם של החרדים לתקן את חוק השבות‪ .‬תולדה נוספת של ההתפתחות הזאת היתה‬ ‫נסיגה מהסכם שכבר הושג‪ ,‬לפחות בעיקרו‪ ,‬עם המפלגות שמימין לליכוד‪.‬‬ ‫לא היתה זו החלטה קלה‪ ,‬אבל היקפה וכובדה של התגובה האמורה הם ששכנעו אותי לבחור בדרך‬ ‫שלא רציתי בה מלכתחילה‪ .‬שבנו וקיבלנו על עצמנו אחריות משותפת עם מפלגת העבודה‪ ,‬בהבדלים‬ ‫ניכרים ביחס למצב בתקופת כהונתה של הכנסת האחת־עשרה‪ ,‬ובלי אשליות‪ .‬ביני לביני הייתי‬ ‫משוכנע שהקואליציה הגדולה הזאת ‪ -‬שנולדה כמעט באונס ‪ -‬לא תאריך ימים‪ .‬בינתיים ראיתי אותה‬ ‫כהכרח בל יגונה‪ ,‬כצו השעה‪ ,‬כפועל יוצא מכך שחיי היום־יום אינם צבועים בשחור‪-‬לבן‪ .‬התפשרתי‬ ‫על האפור‪ ,‬בלי להיות בטוח אפילו בעצם אפרוריותו‪.‬‬ ‫מפלגת העבודה‪ ,‬שהיתה בהולה לשבת ליד שולחן הממשלה ‪ -‬גם בגלל מצוקתם הקשה של‬ ‫המפעלים ההסתדרותיים והתנועה הקיבוצית ‪ -‬וידעה כי אני מחזיק באופציה להקמת ממשלה צרה‪,‬‬ ‫נאלצה לקבל את התנאים שהצבתי‪ .‬כתום חמישים ושניים ימים של שיחות מרתוניות הוסכם שהפעם‬ ‫לא תהיה רוטציה‪ ,‬ואני אכהן בראשות הממשלה לאורך כל הקדנציה‪ .‬מר פרס שב וקיבל את התואר‬ ‫ממלא מקום ראש הממשלה )כמו במחצית השנייה של כהונת הכנסת הקודמת( והופקד על משרד‬ ‫האוצר )מה שלא הפריע לו לנקוט לעתים קרובות מדי יוזמות מדיניות‪ ,‬כאילו נותר במשרד החוץ‪,‬‬ ‫שעכשיו היה בידיו של משה ארנס(‪ .‬כל אחת משתי השותפות הגדולות זכתה באחד־עשר שרים‬ ‫)שתשעה מהם קיבלו תיקים(‪ ,‬וכן נכללו בממשלה שני שרים מש"ס ושני שרים מהמפד"ל‪ .‬יצחק רבין‬ ‫הוסיף לכהן כשר הביטחון‪ .‬עמיתי לצמרת הליכוד‪ ,‬דוד לוי ואריאל שרון‪ ,‬שמרו גם הם על תפקידיהם‬ ‫הקודמים ‪ -‬הראשון כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון והשני כשר התעשייה והמסחר‪ .‬נוסף‬ ‫על כל הדברים האלה הוסכם כי אם יחליטו הליכוד או מפלגת העבודה לפרוש מן הממשלה הגדולה‬ ‫הזאת‪ ,‬לא ייעשה שום ניסיון להקים ממשלה צרה אלא יוכרז על פיזור הכנסת ועל עריכת בחירות‬ ‫חדשות‪ .‬הסכמה אחרת נגעה להקמתם של שמונה יישובים חדשים בשטחים ולהתניית ההקמה של‬ ‫יישובים נוספים באישורו של שר האוצר )משמע‪ ,‬פרס(‪ .‬אין צורך לומר שהתנאי האחרון לא ערב‬ ‫במיוחד לחכי‪.‬‬ ‫המפלגות החרדיות לא סלחו לי על הפרת ההבטחה‪ ,‬וקשה לי להאשימן על כך‪ .‬להגנתי לא אוכל‬ ‫לטעון אלא זאת שהן הרחיקו לכת יתר על המידה‪ ,‬הגם שהיה עלי לעצור אותן מבעוד מועד‪ .‬על כל‬ ‫פנים‪ ,‬בקווי היסוד של הממשלה דובר במפורש על שמירת הסטטוס קוו בעניינים דתיים‪ ,‬וכך גם היה‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬לאחר שהסערה שככה‪ ,‬שוב לא שמענו דבר וחצי דבר על הצורך בתיקונו של חוק השבות‪,‬‬ ‫גם לא בעת המשבר הקואליציוני שהתחולל ב־‪ ,1990‬בעקבות פירוקה של ממשלת האחדות‪ .‬נקל‬ ‫לומר אפוא שהתביעה הזאת לא היתה בנפשה של היהדות החרדית וגם ראשיה הבינו כי העם היהודי‪,‬‬ ‫ויהודי ישראל בתוכו‪ ,‬יכולים בהחלט להתקיים עם החוק בנוסחו הבלתי־מתוקן‪.‬‬

‫בשבתי בלשכת ראש הממשלה נתפסתי לפעמים לרגע חטוף של געגועים לימים עברו‪ ,‬לתקופה‬ ‫שהסכנה לחיי היתה גדולה לאין שיעור‪ ,‬אבל לפחות יכולתי להתמכר למותרות של התמקדות בבעיה‬ ‫אחת בכל פרק זמן נתון וליהנות‪ ,‬לא אחת‪ ,‬מפתרונה של הבעיה הזאת‪ .‬עכשיו היה עלי להתמודד עם‬ ‫קשת גדולה של בעיות‪ .‬כולן היוו אמנם חלקים של קרב מרכזי אחד‪ ,‬אבל הן היו פזורות על פני‬ ‫אזורי לחימה רבים‪ ,‬שאסור היה לנו להפסיד אפילו באחד מהם‪ .‬לא יכולתי לתת את הדעת רק על‬ ‫המאבק הבלתי־נמנע‪ ,‬אולי המכריע‪ ,‬המצפה לי בוושינגטון‪ ,‬או רק על התעלולים המסוכנים של‬ ‫אש"ף )שהכריז זה עתה באלג'יריה על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית(‪ ,‬או רק על החלטתו הנפתלת‬ ‫של הממשל האמריקאי היוצא לפתוח בדו־שיח עם אש"ף )מתוך תקווה משונה שהדבר יעזור‬ ‫לישראל(‪ ,‬או אפילו על היריבויות הפנימיות שהמשיכו להתסיס את הליכוד‪ .‬כל הדברים האלה צרו‬ ‫עלי בעת ובעונה אחת‪ ,‬יחד עם הרבה בעיות אחרות‪.‬‬ ‫אחת הכבדות שביניהן נגעה לקהילה האירופית הכלכלית‪ ,‬הנודעת יותר בכינוי "השוק המשותף"‪.‬‬ ‫ישראל הצליחה לזכות בשנות השבעים במעמד מיוחד במסגרת השוק הזה‪ ,‬שהיה ועודנו מן הלקוחות‬ ‫החשובים ביותר שלה‪ ,‬ולשווק את תוצרתה לאזור סחר חופשי בתוכו‪ .‬אבל היחסים בינינו ובין השוק‬ ‫האירופי עמדו גם בסימן של אתגר אדיר לאחד מהישגינו המרהיבים ביותר‪ .‬מלכתחילה מכרנו בו‬ ‫כמויות ניכרות של פירות‪ ,‬ירקות ופרחים‪ ,‬ממיטב התנובה של החקלאות הישראלית המתקדמת‪ .‬דומה‬ ‫שהגענו באמצעותם למקומות שתושביהם לא שמעו מעודם על המגילות הגנוזות של מערות ים‬ ‫המלח‪ ,‬שלא ידעו לאתר במפה את תל אביב ולא הכירו את שמו של ראש ממשלת ישראל‪ .‬אלא‬ ‫שבמרוצת הזמן הצטרפה ספרד לקהילה האירופית וחקלאיה החלו לנהל התחרות עזה נגד חקלאינו‪,‬‬ ‫שאיימה לסכן אינטרסים מובהקים שלנו‪ .‬בתקופת כהונתי כשר החוץ היה עלי להשקיע מאמצים לא‬ ‫מעטים במשא ומתן ממושך על שינוי ההסכם בינינו ובין השוק המשותף‪ ,‬בהתאם לנסיבות החדשות‪,‬‬ ‫ובסופו של דבר אף הגענו לכך ‪ -‬וגם זכינו לאשרור של המסמך החדש בפרלמנט האירופי‪ .‬כראש‬ ‫ממשלה היה עלי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬להתמודד עם ההיבטים המדיניים של הבעיה‪ .‬בראשית ‪ 1988‬החליטו‬ ‫הצירים הסוציאליסטים של הפרלמנט האירופי‪ ,‬בהשפעת הדיווחים המעוותים של התקשורת‬ ‫הבינלאומית על האינתיפאדה‪ ,‬להשעות את האשרור האמור‪ .‬זו היתה דרכם להענישנו על "הגילויים‬ ‫החדשים" של "הדיכוי הישראלי" בשטחים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הקהילה האירופית לא עשתה בכלל שום‬ ‫ניסיון להסתיר את משוא הפנים הכרוני שלה נגד ישראל‪ .‬הפרלמנט האירופי הוסיף לכך גינוי נזעם‬ ‫של ההחלטה הישראלית לסגור זמנית את המוסדות האקדמיים הפלסטיניים בשטחים‪ ,‬לאחר שנתברר‬ ‫כי הם משמשים כחממות להסתה ולפעילות של מחבלים; חבריו לא נרתעו מהפניית קריאה לנציבות‬ ‫הקהילה האירופית להקפיא כל מיני פרויקטים משותפים עם ישראל ‪ -‬מדעיים וחינוכיים ‪ -‬עד‬ ‫שהאוניברסיטאות האמורות ישובו וייפתחו מחדש‪.‬‬ ‫בחשבון כולל ‪ -‬על רקע העבר וכל אשר בו‪ ,‬מהתרומה הגדולה של העם היהודי לציוויליזציה‬ ‫האירופית במרוצת הדורות ועד לאחריות המוסרית הכבדה כלפי היהודים הרובצת על אירופה מאז‬ ‫השואה‪ ,‬שלא לדבר על הנורמות המקובלות בהיסטוריה ובאקטואליה של אירופה עצמה ‪ -‬הנזיפות‬ ‫והסנקציות היו צירוף מבחיל של ציניות ואופורטוניזם‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬הן נבעו כמעט אך ורק מהתלות‬

‫של אירופה בבארות הנפט הערביות ולא מזעם אמיתי או מעובדות מוצקות‪ .‬אני עצמי חשבתי‬ ‫שהתנהגותו של הפרלמנט האירופי כמוה כסחטנות‪ ,‬ולא הסתרתי את דעתי זו‪ .‬קינאתי בעמיתי‪ ,‬אותם‬ ‫ראשי ממשלות שיכלו לשאת ולתת עם מדינות אחרות‪ ,‬בלי שיצטרכו להגן בלי הרף על זכות הקיום‬ ‫של ארצותיהם‪ .‬ומובן שלא נלאיתי לחזור ולהסביר להם את נקודות הראות שלנו ולהפריך בדיות‬ ‫וגוזמאות שקנו להן מהלכים‪ .‬לא תמיד ניתנה לי האפשרות להרחיב את הדיבור כפי שרציתי‪.‬‬ ‫כשנועדתי‪ ,‬למשל‪ ,‬בלונדון עם מרגרט תאצ'ר‪" ,‬גברת הברזל" שעמדה בראש ממשלת בריטניה‬ ‫בשנים ‪ ,1990-1979‬התברר לי שהיא אכן ראויה לתואר הזה‪ .‬רצונה להסביר לי‪ ,‬האורח מהמזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬את דעתה על הוועידה הבינלאומית ועל האינתיפאדה גבר בהרבה על תשוקתה לשמוע את‬ ‫דעתי בשני הנושאים הללו‪ .‬כשאני חושב על כך עכשיו‪ ,‬אינני יכול שלא להיזכר בשתלטנות‬ ‫ובחשיבות העצמית שאפיינו אותה‪ ,‬לצד סגולות אחרות‪ .‬אין ספק שגילתה מידה רבה של עקביות‪ ,‬לא‬ ‫החניפה מעולם לדעת הקהל‪ ,‬ולמיטב ידיעתי גם לא בגדה מעולם בעקרונותיה‪ .‬אני מודה על האמת‬ ‫שהתפעלתי מהעוצמה הגלומה באישיותה‪ ,‬הגם שלא הייתי שש להיות חבר בממשלתה‪ .‬לימים פגשתי‬ ‫את יורשה בראשות הממשלה‪ ,‬ג'ון מייג'ור‪ ,‬והוא מצא חן בעיני מיד ‪ -‬בעיקר מפני שהקשיב‬ ‫לתשובותי על השאלות שהציג לי ודומה היה שהשאלות עצמן נובעות משאיפה כנה להוסיף דעת‪.‬‬ ‫הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן הזכיר במובן זה את מרגרט תאצ'ר‪ .‬גם הוא נטה תמיד להשמיע‬ ‫הצהרות ולא חתר במיוחד להשיג מידע‪ .‬הוא הסביר לי בפשטות שהוועידה הבינלאומית התגלתה‬ ‫כנפל ולכן הוא "מנער את חוצנו מכל הסכסוך" ושמח על כך שהוא "לא יהיה זה שיצטרך לפגוע‬ ‫בישראל"‪ .‬מעולם לא ידעתי למה בדיוק כיוונו דבריו‪.‬‬ ‫לעומת זאת נהניתי מאוד מחברתו של שר החוץ האיטלקי ג'וליו אנדריאוטי‪ ,‬אף על פי שהמדינאי‬ ‫הזה לא הסתיר בכלל‪ ,‬אפילו בביקורו בישראל ב־‪ ,1988‬את הערצתו לאש"ף‪ .‬על כל פנים‪ ,‬האיש לא‬ ‫היה אדיש לגורלה של ישראל ולא היה עוין כלפי‪ ,‬ולכן מצאנו שפה משותפת‪ .‬אנדריאוטי‪ ,‬שנכנס‬ ‫לפוליטיקה כבר בשנות העשרים לחייו‪ ,‬שימש במרוצת הזמן כמעט בכל כהונה שלטונית אפשרית‬ ‫באיטליה‪ ,‬בכלל זה בראשות הממשלה‪ .‬במוחו נמצא אוצר בלום של ידע‪ ,‬כמעט על כל נושא‬ ‫שבעולם‪ .‬הוא הפליא לספר סיפורים ועשה כמיטב יכולתו לסייע לישראל‪ ,‬גם בימים שעמד בראש‬ ‫מועצת השרים של הקהילה האירופית‪ .‬לכן ציפיתי תמיד בשמחה לכל פגישה איתו‪.‬‬ ‫נועדנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בעת ביקור ממלכתי שערכתי באיטליה ב־‪ .1988‬ההזמנה הגיעה אמנם לפני‬ ‫פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬ועד שבאה שעת המימוש כבר הסתבר לנו שממשלת איטליה רואה באינתיפאדה‬ ‫סיבה נוספת להגביר את תמיכתה באש"ף‪ ,‬אבל בכל זאת לא ראיתי לנכון לבטל את הביקור‪.‬‬ ‫האיטלקים‪ ,‬ייאמר לזכותם‪ ,‬נהגו בי בכל הכבוד הראוי ‪ -‬חרף חילוקי הדעות בינינו ‪ -‬ממשמרות כבוד‬ ‫מרשימים ועד סידורי ביטחון מקיפים‪ ,‬שיודעי דבר לא זכרו רבים כמותם‪ .‬העיתונות האיטלקית‬ ‫קראה לי אמנם "איל דורו" )חמור הסבר( והציגה אותי כ"איש שאומר תמיד 'לא'"‪ ,‬אבל לא פרסמה‬ ‫שום כתבות פוגעות‪ .‬בקבלת הפנים‪ ,‬שערך השגריר שלנו ברומא‪ ,‬נוכחו הרבה אישים רמי־מעלה‪,‬‬ ‫שהתגודדו סביבי ורצו ללחוץ את ידי‪ .‬בעצם‪ ,‬השיבוש היחידי נקשר כמדומה בכך שלא ביקשתי‬ ‫לשוב ולהיפגש עם האפיפיור‪ ,‬מה שהטריד כנראה את בכירי הוותיקן‪ .‬לא‪ ,‬הצהרתי במסיבת‬

‫עיתונאים שערכתי ברומא‪ ,‬אין לי שום סיבה מיוחדת להימנעות מהפגישה הזאת‪ .‬לא היה לי פשוט‬ ‫שום דבר חדש לומר לראש הכנסייה הקתולית )שמתח ביקורת גלויה על ישראל ועדיין סירב להכיר‬ ‫בה( ולא רציתי לבזבז לא את זמנו ולא את זמני‪ .‬אבל העיתונאים לא באו על סיפוקם‪ .‬מובטח היה‬ ‫להם שמאחורי אי־הפגישה מסתתר מניע אחר‪ ,‬כמוס‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬טענו‪ ,‬שום ראש ממשלה אינו‬ ‫מבקר ברומא מבלי לבקש פגישה עם האפיפיור‪ ,‬ומכאן ששמיר מסתיר משהו‪ .‬גם זה היה לקח נוסף‬ ‫בהלכות העולם הגדול‪.‬‬ ‫כראש ממשלה ביקרתי גם בארצות שלא איימו לפגוע באינטרסים שלנו ולא טיפחו משפטים‬ ‫קדומים נגדנו‪ .‬אחד המסעות הללו היה לארבע מדינות במערב אפריקה‪ ,‬ובמהלכו‪ ,‬כך נדמה לי‪,‬‬ ‫עוררתי הערכה חסרת תקדים‪ .‬אפילו במרכז הליכוד לא זכיתי מעולם להתקבל בהתלהבות כמו זו‬ ‫שהמתינה לשולמית ולי ב־‪ ,1987‬כאשר ירדנו ממטוס חיל האוויר הישראלי בנמל התעופה לום‬ ‫בטוגו‪" .‬שלום"‪) "Bienvenue Shamir" ,‬ברוך הבא שמיר(‪ ,‬קראו לעברנו ההמונים שצבאו על‬ ‫המסלול‪ .‬רקדנים צעירים בלבוש ססגוני שרו ורקדו שם לכבודנו )וכללו ברפרטואר שלהם גם את‬ ‫ההורה הישראלית( ורבבות נופפו לעברנו בדגלונים משני עברי הדרך‪ ,‬בין נמל התעופה והבירה‪.‬‬ ‫חלקם היו מוסלמים‪ ,‬מן החלק הצפוני של המדינה‪ .‬אפילו העיתונות נראתה כאילו יצאה מכליה מרוב‬ ‫שמחה‪ .‬היומון הרשמי של טוגו הקדיש לביקור עמודים רבים‪ ,‬וכן מאמר מערכת שכותרתו "מיהו‬ ‫שמיר?" אז לא ידעתי כי בקרוב אצטרך להתייצב מול שאלה דומה למדי בישראל‪ ,‬הגם שבהקשר‬ ‫שונה בתכלית‪.‬‬ ‫כמו בפגישותי האחרות במערב אפריקה ‪ -‬עם הנשיא פול ריה בקמרון‪ ,‬עם הנשיא סמואל דו‬ ‫בליבריה ועם הנשיא פליקס הופואה־בואני בחוף השנהב ‪ -‬כך גם בפגישתי עם הנשיא גנסינגבה‬ ‫איאדמה בטוגו‪ ,‬שמעתי קברניט חכם ועתיר ניסיון המדבר בהתרגשות רבה על הייעוץ היקר מפז ועל‬ ‫הסיוע המעשי הרב בתחומי הרפואה‪ ,‬החקלאות והחינוך‪ ,‬שעמו קיבל מישראל בשנות השישים‬ ‫ובתחילת שנות השבעים‪ ,‬בטרם החליטו המדינות האפריקאיות לנתק את הקשרים איתנו‪ ,‬בשל היותנו‬ ‫התוקפנים כביכול במלחמת יום הכיפורים‪ .‬וגם כאן‪ ,‬באפריקה‪ ,‬לא הייתי פטור לגמרי מן הכרח‬ ‫לשמוע על הוועידה הבינלאומית‪ .‬למען האמת‪ ,‬כל בני שיחי הסבירו לי שהערבים "יתרגזו" אם לא‬ ‫ייאמר שום דבר בעניין זה‪ ,‬והדבר נראה לי לפחות כתירוץ הוגן‪.‬‬ ‫מה שהיה חשוב פי כמה‪ ,‬בכל מקום פגשתי אנשים שלמדו בישראל או למדו אצל מדריכים‬ ‫ישראלים‪ ,‬שהגיעו לארצם‪ .‬הם הבקיעו את דרכם בתוך ההמון כדי לברכני בעברית רהוטה‪ ,‬לומר את‬ ‫שמם‪ ,‬לבקש שאדרוש בשלומם של מורים וידידים לשעבר‪ .‬התרגלתי לברכות "שלום" מצלצלות‬ ‫במקומות הפחות צפויים‪ .‬עד היום אני זוכר בחיבה את המראה של משמר כבוד מלוטש שקיבל את‬ ‫פני ביאונדה‪ ,‬בירת קמרון‪ ,‬ונראה כיחידה צה"לית לכל דבר‪ .‬המדים‪ ,‬כומתות הצנחנים האדומות‬ ‫והרובים יצרו מפגן גאה לתחום נוסף של הכשרה ישראלית‪ .‬חשתי מידה גדולה של סיפוק גם כאשר‬ ‫ישבתי בארמונו הנהדר של הופואה־בואני‪ ,‬שנבנה בידי חברה ישראלית‪ ,‬ושמעתי ממנו על הקשרים‬ ‫החדשים‪ ,‬ההולכים ונרקמים בין ארצו וישראל‪ .‬עד מלחמת יום הכיפורים הוא היה תומך נלהב ואסיר‬ ‫תודה של ישראל‪ ,‬וידיד אישי של כמה מנהיגים ישראלים‪ ,‬ובכלל זה של גולדה מאיר‪ .‬אחר כך נקטע‬

‫הסיפור כולו‪ ,‬בגלל לחצם של הערבים‪ .‬עכשיו דיבר הופואה־בואני על ישראל החוזרת אט־אט‬ ‫ובביטחון לאפריקה ועל הידידות העמוקה שגברה על הקרע‪ .‬בשאר חלקי היבשת השחורה טרם הגענו‬ ‫לכך‪ ,‬אבל בצאתי ממערב אפריקה ידעתי כי לא ירחק היום ופרק זה של העבר הכאוב יימחק כליל ‪-‬‬ ‫כפי שאכן היה‪.‬‬ ‫אני חייב להזכיר "ביקור" מיוחד במינו שערכתי באישון לילה אצל איש מיוחד במינו‪ ,‬נשיא קניה‬ ‫דניאל ארפ מוי‪ .‬הוא ביקש‪ ,‬כמסתבר‪ ,‬להצניע את פגישתנו ולהסתירה מעיני הבריות‪ ,‬אבל היה תמיד‬ ‫ידיד קרוב שלי‪ .‬כל אימת שביקשנו את עזרתו‪ ,‬הוא נענה בעין יפה‪ ,‬ומבלי לחשוש לסכנות ולסיבוכים‬ ‫אפשריים‪ ,‬בין שדובר בעניינים שנגעו לארצו במישרין ובין שלאו‪ .‬לעולם לא אשכח את עזרתו‬ ‫בהבאת יהודי אתיופיה לישראל‪ .‬אני מצטער שטרם ביקר בארץ‪ ,‬חרף הבטחה חוזרת ונשנית שיעלה‬ ‫לרגל אל המקומות הקדושים לנצרות‪ .‬אבל מכיוון שאני מכירו כמי שעומד בדיבורו‪ ,‬אין לי ספק‬ ‫שעוד יעשה זאת באחד הימים‪.‬‬ ‫בכל מגעי עם אפריקה לא הצלחתי למצוא הסבר מניח את הדעת למצוקה האנושית הנפוצה‬ ‫בחלקים גדולים של היבשת הזאת‪ .‬ככל שקבלת הפנים היתה חמה‪ ,‬ככל שהאירוח נעשה ביד רחבה‪,‬‬ ‫ככל שהטקסים היו מרהיבים‪ ,‬לא יכולתי להתעלם כמעט לרגע מהעוני‪ ,‬מהחולי‪ ,‬מהרעב‪ ,‬מהפיגור‬ ‫הנורא של אומות שלמות הלכודות בשילוב נורא של טבע אכזרי‪ ,‬של נחשלות המרבה את פגיעותן‬ ‫ושל שוויון נפש והיעדר סיוע נאות מצד המדינות המפותחות‪ .‬דיברתי עם האפריקאים שפגשתי על‬ ‫מצוקתה של אפריקה‪ .‬חשבתי שהם יאירו את עיני‪ ,‬ביחס לגורמי המצוקה ולתרופות האפשריות‪ ,‬יותר‬ ‫מהמומחים השונים‪ ,‬שהסבריהם ה"מעמיקים" הניחוני באפלה‪ .‬אבל גם קברניטי היבשת לא אמרו לי‬ ‫שום דבר מאלף‪ .‬הרגשתי שרגלי דורכות בארצות מוכות אסון‪ ,‬שכמו הוטל בהן כישוף‪ ,‬ולא נותר לי‬ ‫אלא לקוות כי באחד הימים‪ ,‬לא בעתיד הרחוק מדי‪ ,‬כאשר יהיה מאוחר מדי‪ ,‬תימצא לארצות אלו‬ ‫העזרה הנאותה שתציב אותן על הדרך להתחדשות וליציאה מן התהום‪.‬‬ ‫היו עולמות אחרים‪ ,‬פחות אקזוטיים‪ ,‬פחות זרים לי‪ ,‬שעכשיו יכולתי להגביר את היכרותי עמם‪.‬‬ ‫המסעות לאמריקה הלטינית ‪ -‬ובמרוצת הזמן הספקתי לבקר ברוב תת־היבשת הזאת ‪ -‬הסבו לי‬ ‫קורת־רוח מיוחדת; בקהילות היהודיות החמות והאוהדות של ארצותיה יכולתי לדבר‪ ,‬לפחות פה‬ ‫ושם‪ ,‬ביידיש‪ .‬אני אוהב את היידיש‪ ,‬את העושר והאינטימיות שלה‪ ,‬וזוכר בצער ששוב לא נותרו לי‬ ‫בני שיח רבים בשפה הזאת‪ ,‬ומספרם הולך ומתמעט‪ .‬כל המאמצים הנועזים לשמרה כשפה חיה עלו‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬בתוהו ‪ -‬מאז השואה‪ ,‬שוב אין יסוד אנושי שיישא אותה וידאג לחידושה המתמיד ‪ -‬ובכל‬ ‫זאת מוסיפים צליליה להישמע במקומות רבים באמריקה הלטינית‪ ,‬ובמיוחד בארגנטינה‪ .‬יידיש היתה‬ ‫השפה שבה השתדלתי לנחם את מאות המשפחות היהודיות שקיוו כי ישראל תעזור להן למצוא מה‬ ‫עלה בגורל יקיריהן שנעלמו בגין המאבקים הפוליטיים הפנימיים בארץ זו‪ .‬הבטחתי להן שנעשה‬ ‫כמיטב יכולתנו לבוא לעזרתן‪ ,‬בשל אחדות הגורל היהודי‪ ,‬אבל נבצר מאיתנו לפעול רבות בעניין זה‪.‬‬ ‫העליתי את הבעיה בשיחתי עם נשיא ארגנטינה ריינלדו ביניונה‪ ,‬וחוששני שאחר כך לא חל שינוי‬ ‫גדול מדי במצב‪.‬‬

‫הנשיא הארגנטיני הראשון שביקר בישראל היה קרלוס מנם‪ .‬הוא הגיע ב־‪ 1991‬וקנה את לב‬ ‫הישראלים בשבחים שהעתיר על ישראל‪ ,‬בדאגה ובסולידריות שהביע בתקופת מלחמת המפרץ‬ ‫ובשאיפתו הגלויה לקדם את תהליך השלום‪ .‬האיש הצעיר והנמרץ הזה‪ ,‬ששורשי משפחתו נטועים‬ ‫בסוריה‪ ,‬הביע באוזני את תקוותו "לשנות את מהלך ההיסטוריה בארגנטינה"‪ ,‬ונראה לי כי יצליח‬ ‫בכך‪ .‬אני תקווה שיעלה בידו גם לתרום‪ ,‬כפי שקיווה‪ ,‬לשינוי פניה של ההיסטוריה בחלקים אחרים‬ ‫של עולמנו‪ ,‬ובכללם במזרח התיכון‪.‬‬ ‫היו עוד פגישות מרגשות עם יהודים מעבר לים‪ .‬אחת מהן היתה ברומניה‪ ,‬יום או יומיים לפני ראש‬ ‫השנה תשמ"ח )בספטמבר ‪ .(1987‬דיברתי שם ביידיש‪ ,‬בפני קהל גדול שהצטופף בבית הכנסת‬ ‫המרכזי של בוקרשט‪ ,‬וכשבירכתי את הקהילה ב"שנה טובה ומאושרת‪ ,‬שנת שלום"‪ ,‬התרגשתי עד‬ ‫כדי דמעות‪ .‬אפשר שהגעתי לכך משום שלפתע הציפוני זיכרונות מילדותי במזרח אירופה‪ ,‬ואולי‬ ‫משום שהאנשים שישבו לפני בשקט ונעצו בי את מבטיהם היו נציגיהם של פחות מ־‪ 20‬אלף יהודים‬ ‫שנותרו מקיבוץ גדול ומשגשג‪ ,‬בן יותר מ־‪ 700‬אלף נפש‪ ,‬לאחר שרבים נספו בשואה‪ ,‬רבים עלו‬ ‫לארץ לאחר קום המדינה‪ ,‬ואחרים גוועו אט־אט‪ .‬יום לפני כן נפגשתי עם נשיא רומניה ניקולאי‬ ‫צ'אושסקו‪ .‬בגמישות לא מבוטלת‪ ,‬הוא הסכים איתי שהשגת שלום "מותנה בשיחות ישירות"‪ ,‬אך‬ ‫בעת ובעונה אחת הסביר לי שהוא מעדיף ועידה בינלאומית בהשתתפות אש"ף‪ .‬כן הבטיח לעשות‬ ‫"כל מה שאפשר" כדי למנוע אנטישמיות בארצו‪ .‬רומניה‪ ,‬מן הראוי להזכיר‪ ,‬היתה המדינה היחידה‬ ‫בגוש הקומוניסטי ששמרה על קשרי ידידות עם ישראל אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬וגם המדינה‬ ‫הראשונה בגוש זה שהתירה עלייה מוגבלת לישראל‪ .‬צ'אושסקו ניסה אפילו‪ ,‬עוד ב־‪ ,1972‬לתווך בין‬ ‫גולדה מאיר ואנואר סאדאת‪ .‬גם בגין וגם סאדאת ביקרו אצלו קודם שפתחו במשא ומתן ביניהם‪,‬‬ ‫וסאדאת היה עתיד לספר כי צ'אושסקו אמר לו שאפשר לסמוך על בגין‪ .‬הוא רצה והשיג יחסים‬ ‫טובים איתנו ויחסים טובים עוד יותר עם מדינות ערב‪ .‬כשיצאתי מרומניה בתום הביקור ההוא תהיתי‬ ‫מה צפוי לשארית יהודי רומניה אם יקרה משהו לשליט ארצם‪ ,‬ששמר על האינטרסים שלהם‪ .‬אבל‬ ‫אני מודה ומתוודה שאילו אמרו לי אז כי סופו שיוצא להורג בידי כיתת יורים ועמו יוקיע אותו‬ ‫כמפלצת שטנית‪ ,‬לא הייתי מאמין‪.‬‬ ‫אינני יכול לסיים את ההתייחסות לרומניה בלי להזכיר אדם בלתי־רגיל עד מאוד‪ ,‬שבלעדיו היו חיי‬ ‫היהודים בארץ זו‪ ,‬תחת המשטר הקומוניסטי‪ ,‬קשים ביותר‪ ,‬וספק אם היו נפתחים בפניהם שערי‬ ‫העלייה‪ .‬כוונתי לרב הראשי של יהדות רומניה‪ ,‬ד"ר משה רוזן‪ ,‬דיפלומט מזהיר ואיש אמיץ לב‪ ,‬על‬ ‫פי דרכו‪ ,‬לא פחות מכל ישראלי שנקרא אל קווי החזית‪ .‬הוא קיבל על עצמו לנצור את הגחלת של‬ ‫החיים היהודיים‪ ,‬ואפילו של הפעילות הציונית‪ ,‬ברומניה ‪ -‬ושמר‪ ,‬למרות מסך הברזל‪ ,‬על הקשר בין‬ ‫יהודי רומניה ובין מדינת ישראל‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬הפעילות הזאת עוררה נגדו חשדות כבדים בחוגים‬ ‫רבים‪ .‬היו שהאשימו אותו באופורטוניזם‪ ,‬בשיתוף פעולה הדוק מדי עם הממשלה‪ ,‬ומה שנעשה לימים‬ ‫חמור מאוד‪ ,‬בשיתוף פעולה הדוק מדי עם צ'אושסקו עצמו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אני עצמי הייתי משוכנע‬ ‫תמיד שאילו היו במזרח אירופה מנהיגים יהודים נוספים משיעור קומתו של הרב רוזן‪ ,‬מעמדם של‬ ‫היהודים בברית המועצות ובגרורותיה היה שונה בתכלית‪.‬‬

‫על אחד ממסעותי הנעימים ביותר כראש הממשלה אני חב תודה לשולמית‪ .‬בקיץ ‪ 1991‬הוזמנתי‬ ‫לבולגריה‪ ,‬בעיקר בזכות הפופולריות המרשימה שרעייתי קנתה לה בארץ זו‪" .‬אילו התמודדה על‬ ‫הנשיאות‪ ,‬בוודאי היתה נבחרת‪ ",‬אמר לי נשיא בולגריה דאז‪ .‬יובל שנים לפני כן‪ ,‬קודם שבולגריה‬ ‫הצטרפה לציר גרמניה הנאצית‪-‬איטליה‪-‬יפן‪ ,‬יצאה שולמית לבדה מהארץ שנולדה בה לארץ ישראל‪,‬‬ ‫כעולה בלתי־חוקית שכל רכושה צרור בתרמיל גב‪ .‬אבל קשריה עם בולגריה‪ ,‬הבולגרית השוטפת‬ ‫שלה ואהבתה לארץ זו נותרו בעינם‪ .‬קל וחומר‪ ,‬לאחר שנמצא כי בולגריה היתה בין המדינות‬ ‫המעטות באירופה שלא הניחו לנאצים לחסל את אזרחיהן היהודים‪ ,‬ואף הניחה לתושבים היהודים‬ ‫שחפצו בכך ‪ -‬ורובם הגדול היו כאלה ‪ -‬לעלות לארץ לאחר הקמת המדינה‪ .‬זיכרונותיה של שולמית‬ ‫מימי ילדותה בבולגריה היו נטולי כל מרירות‪ .‬היא ביקרה שם פעמיים לפני נסיעתנו המשותפת‪,‬‬ ‫בפעם הראשונה לאחר ששר החוץ הבולגרי )לימים נשיא בולגריה( פטר מלאדנוב הציע לי בעצרת‬ ‫האו"ם הכללית‪ ,‬ב־‪ ,1988‬לשלוח את רעייתי לראות מה התחדש בארצו‪ .‬זה היה ביקור רשמי למחצה‪,‬‬ ‫שהתגלה בדיעבד כצעד חשוב לקראת חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ובולגריה‪ ,‬שנותקו‬ ‫ב־‪ .1967‬במהלכו התברר לשולמית‪ ,‬לתימהונה‪ ,‬שהיא נעשתה לכוכבת תקשורת )"ברחובות סופיה‬ ‫מכירים אותי יותר אנשים מאשר בירושלים‪ ",‬סיפרה(‪ ,‬והיא רואיינה שוב ושוב בטלוויזיה‬ ‫ובעיתונים‪ .‬בביקור השני היא הודיעה בפומבי‪ ,‬הגם שבלי כוונה מיוחדת‪" :‬בפעם הבאה אני מקווה‬ ‫לחזור עם בעלי‪ ".‬ואכן‪ ,‬ההזמנה לביקור ממלכתי שלנו לא איחרה לבוא‪.‬‬ ‫המסע לבולגריה‪ ,‬שחידשה בינתיים את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל‪ ,‬סיפק לי הזדמנות לא‬ ‫רק להתפעל מהארץ היפה ומהאירוח הלבבי במיוחד‪ ,‬אלא גם לומר לממשלת בולגריה ולעמה כי "אנו‬ ‫היהודים לא נשכח לעולם את הרעה שנעשתה לנו‪ ,‬אך גם נזכור לעד גילויים של הבנה‪ ,‬אנושיות‬ ‫ועזרה‪ ".‬לדידי היה זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מסע שונה מכל המסעות האחרים שערכתי‪ .‬ידעתי כי שיבתה של‬ ‫שולמית לבולגריה היתה בשבילה חלום שהתגשם‪ .‬המדינה היהודית‪ ,‬שעליה חלמה ולחמה‪ ,‬היתה‬ ‫למציאות‪ ,‬דגליה מתנופפים בראש חוצות‪ ,‬המנונה נישא על גלי האתר הממלכתיים‪ ,‬והיא מייצגת את‬ ‫המדינה הזאת לצד בעלה ‪ -‬ראש ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫אם אני כותב על המסעות הללו‪ ,‬ולו במקוטע‪ ,‬הרי זה בראש ובראשונה כדי להציג משהו מהצורך‬ ‫הדוחק של ישראל לקנות ידידים ולשמור עליהם‪ .‬כל הנשיאים וכל ראשי הממשלות בעולמנו‪ ,‬ואולי‬ ‫שרים רבים יותר מן הנחוץ‪ ,‬מרבים היום בנסיעות‪ .‬אבל לא כולם נתונים בלי הרף במשברים‬ ‫חיצוניים ופנימיים‪ ,‬כמו אלה המציקים לקברניטים הישראלים‪ ,‬ורק למעטים מהם יש "מחוזות‬ ‫בחירה" מעבר לים‪ ,‬כמו הקהילות היהודיות‪ ,‬שראשי הממשלה הישראלים רוצים וחייבים לדווח להם‪.‬‬ ‫שיחה אחת שהמחישה לי ביתר תוקף כי ראש ממשלת ישראל נחשב בעיני רבים לנציג העולם‬ ‫היהודי בכללותו התנהלה דווקא ביפן‪ ,‬בשנות השמונים‪ .‬לאחר שנדהמתי אפילו מן המעט שראיתי‬ ‫מהיעילות היפנית‪ ,‬ממוסר העבודה הגבוה‪ ,‬מהמשמעת‪ ,‬מהניהול הנמרץ של החיים הציבוריים‪,‬‬ ‫התפלאתי מאוד לגלות שקברניטי יפן מביטים בנו בקנאה‪.‬‬ ‫"יש לכם מזל‪ ",‬אמר לי שר בכיר )והיו אחרים שחזרו על דבריו(‪" .‬יש לכם גישה לא־מוגבלת לכל‬ ‫מקום והשפעה אינסופית‪ .‬יש לכם עוצמה אדירה‪ .‬אתם מחזיקים את ארצות הברית בכיסכם‪ ".‬כל‬

‫מחאותי והסברי שפני הדברים אינם כאלה‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬לא הועילו‪ .‬מארחי חייכו‪ ,‬הנהנו ולא‬ ‫הותירו ספק שאינם מאמינים לי‪ .‬אני מניח שאיש מהם לא קרא ואף לא שמע מעודו על‬ ‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬כתב הפלסתר האנטישמי ששימש את שונאי ישראל לאורך שנים‬ ‫רבות להסתה נגד היהודים‪ ,‬אם במהפכות של ‪ 1917‬ברוסיה‪ ,‬אם בגרמניה הנאצית ואם בארצות ערב‪.‬‬ ‫ודאי שהם לא רצו להעליב אותי‪ .‬להפך‪ ,‬הם החמיאו לי על עוצמתה של היהדות העולמית ועל הכבוד‬ ‫שנפל בגורלי לייצג חלק ממנה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬בנסיבות ההן‪ ,‬ולנוכח העובדה ששוחחנו באמצעות‬ ‫מתורגמנים‪ ,‬הבינותי שלא אוכל להתמודד עם כל הדקויות הכרוכות בדבר וויתרתי על הניסיון לנפץ‬ ‫את אשליותיהם‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬הקשרים בין ישראל ויפן‪ ,‬שנכונו בתחילת שנות החמישים‪ ,‬לא נותקו מעולם‪ .‬אבל רק‬ ‫לאחרונה נוצר יסוד לומר כי עלינו על סדר היום המסחרי של יפן‪ ,‬למרות החרם הערבי‪ .‬רק לא‬ ‫מכבר התחילו פוליטיקאים בכירים ותעשיינים חשובים להגיע מיפן לישראל‪ .‬אני עצמי סבור מזמן‬ ‫שקשרינו עם המזרח הרחוק ‪ -‬יפן‪ ,‬סין‪ ,‬תאילנד והפיליפינים ‪ -‬יהיו בבוא היום הדוקים וקרובים כמו‬ ‫קשרינו עם אירופה‪ ,‬אם לא למעלה מזה‪.‬‬ ‫עם הקמת הממשלה החדשה‪ ,‬בשלהי ‪ ,1988‬ביקשתי לנוח מעט מהתרגילים ומהמניפולציות‬ ‫שנמשכו זמן רב‪ .‬לכאורה ריכזתי עכשיו בידי עוצמה רבה‪ ,‬בלי רוטציה באופק ועם התחייבות חתומה‬ ‫שכל משבר רציני יוליד בחירות ולא מקח וממכר מחודש עם המפלגות הקטנות‪ ,‬ובכל זאת ידעתי‬ ‫שלא נכונו לי ימים קלים‪ .‬האתגר העיקרי שניצב מול ממשלת האחדות הלאומית החדשה היה להכין‬ ‫יוזמת שלום ישראלית‪ .‬ידידי האמריקאים לימדוני כי בוושינגטון מתנהל כעת משחק חדש‪ ,‬על פני‬ ‫לוח חדש ובהשתתפות שחקנים חדשים‪ ,‬שונים מאוד מאלה שהתרגלתי אליהם‪ .‬בטרם נקבעה הפגישה‬ ‫הראשונה ביני ובין הנשיא בוש או מזכיר המדינה בייקר‪ ,‬כבר שקעתי בעיון מאומץ בשורה של‬ ‫הצעות‪ ,‬שנהנו מתמיכת הליכוד ומפלגת העבודה כאחד‪ ,‬ודומה היה שכוחן יפה לשבור את הקיפאון‪,‬‬ ‫להפיח חיים חדשים בתהליך המדיני ‪ -‬ולנוע בכיוון שיהיה מקובל גם על ארצות הברית וגם על‬ ‫ישראל‪ .‬ארבעת הצירים העיקריים של היוזמה הזאת היו‪ (1) :‬ישראל רוצה לפתוח לאלתר בשיחות‬ ‫שלום ולהמשיך את התהליך המדיני באמצעות משא ומתן ישיר‪ ,‬בהסתמך על העקרונות שנקבעו‬ ‫בהסכמי קמפ דייוויד; )‪ (2‬לתכלית זו‪ ,‬ישראל ‪ -‬המסרבת לנהל משא ומתן עם אש"ף ‪ -‬מציעה לקיים‬ ‫לאלתר בחירות חופשיות ודמוקרטיות בקרב התושבים הפלסטינים של יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬שבהן‬ ‫תיקבע נציגות פלסטינית אותנטית למשא ומתן עם ישראל‪ .‬כל זאת‪ ,‬בתנאי שייפסקו כל מעשי‬ ‫האלימות בשטחים והבוחרים לא ייחשפו לאיומים של אש"ף; )‪ (3‬אחרי הבחירות האלה‪ ,‬ישראל תדון‬ ‫עם הנציגים הנבחרים‪ ,‬וכן עם הנציגים המוסמכים של מצרים וירדן‪ ,‬על הקמת ממשל עצמי )כלומר‪,‬‬ ‫אוטונומיה(‪ ,‬כהסדר ביניים שיאפשר לפלסטינים לכלכל את ענייניהם בעצמם; )‪ (4‬בתום תקופת‬ ‫ניסיון‪ ,‬הצדדים האמורים יפתחו במשא ומתן על מעמד הקבע של השטחים‪ .‬היוזמה החדשה גם קראה‬ ‫למדינות הערביות להפסיק את מצב הלוחמה )לרבות חרם ומלחמה מדינית( עם ישראל‪ ,‬ונחתמה‬ ‫בבקשה דחופה לנקוט פעולה משותפת לפתרונה של בעיית הפליטים הערבים‪.‬‬

‫בהצעה גם דובר על הסכנות הנשקפות לישראל מעצם חיפושי השלום‪ ,‬על הסכנה לקיומנו הכרוכה‬ ‫בהקמתה של מדינה שלישית‪ ,‬בין ירדן וישראל‪ ,‬ועל הצורך בשיתופה של ירדן בתהליך השלום )וכאן‬ ‫נרשמה הסטייה היחידה מהסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬שהתייחסו רק לארצות הברית‪ ,‬לישראל ולמצרים(‪.‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬לא שכחנו לציין את מרכזיותו בסכסוך של האיום הערבי על ישראל‪ ,‬ואת סירובן של מדינות‬ ‫ערב‪ ,‬למעט מצרים‪ ,‬להכיר בקיומנו‪ .‬אבל תמצית היוזמה נכללה בארבע הנקודות העיקריות שלה‬ ‫ואותן ביקשתי להציג בראשית אפריל בפגישתי הראשונה עם ג'ורג' בוש‪ ,‬בתפקידו החדש כנשיא‬ ‫הארבעים ואחד של ארצות הברית‪.‬‬

‫פרק עשירי‬ ‫מלחמה ‪ -‬ושלום?‬ ‫‪ ‬‬ ‫בינואר ‪ 1989‬שיגרתי הזמנות למה שהיה עתיד להיקרא ועידת ראש הממשלה לסולידריות יהודית‪,‬‬ ‫שאותה ביקשנו לכנס בירושלים בחודש מרס של השנה ההיא‪ .‬היוזמה הזאת נולדה מתוך תחושתי‬ ‫שהגיעה השעה לתת ביטוי מחודש לאחדות העם היהודי ולהפריך כל טענה כאילו חל פיצול בעם הזה‬ ‫או התרופפו הקשרים בין ישראל והפזורה‪ ,‬אם בגלל האינתיפאדה ואם על רקע הפרשה של "מיהו‬ ‫יהודי?" רציתי לשוב ולהבהיר קבל העולם כולו שהעם היהודי הוא עם אחד ‪ -‬גם משום שתמיד‬ ‫ייחסתי חשיבות עליונה לאחדותנו וגם משום שהיא נראתה לי כיסוד חשוב באסטרטגיית השלום שלי‪.‬‬ ‫ארגון הוועידה הוטל על שני שרים בלי תיק‪ ,‬בהתאמה עם מבנה הממשלה‪ :‬אהוד אולמרט‪ ,‬איש‬ ‫הליכוד‪ ,‬ומרדכי גור‪ ,‬ממפלגת העבודה‪ .‬אף על פי שההזמנות שוגרו בהתראה קצרה במיוחד‪ ,‬לאישים‬ ‫עסוקים מאוד‪ ,‬בכל רחבי העולם‪ ,‬הנה ההיענות עלתה על כל הציפיות שלי‪ .‬אלף ושש מאות מנהיגים‪,‬‬ ‫נציגי קהילות יהודיות בארבעים ושתיים ארצות‪ ,‬התכנסו יחדיו להפגין סולידריות עם ישראל‪ ,‬עם‬ ‫קווי היסוד של הממשלה ועם חתירתה לשלום‪ .‬לא כולם הסכימו בהכרח לכל מה שהשמענו להם‪,‬‬ ‫אבל הם האמינו לי כאשר אמרתי שאיננו מעוניינים במופע ראווה מבוים ואיננו מנסים "להחניק‬ ‫ביקורת או להשתיק קולות שאינם עונים אמן"‪ ,‬שאינני מתכוון לבקש מהם לאמץ השקפה של צד זה‬ ‫או אחר בפוליטיקה הישראלית‪ .‬בסך הכול קיווינו להפיק מהם הצהרת מחויבות גדולה וחד־משמעית‬ ‫למדינה היהודית‪ ,‬כדי שברגע זה בהיסטוריה שלנו לא נצטייר כמבודדים‪ ,‬כבודדים או כיעד קל‬ ‫להכנעה‪ ,‬אלא כמי שנהנים מתמיכה איתנה ומתמדת של עם מאוחד‪ ,‬שהננו חלק בלתי־נפרד ממנו‪.‬‬ ‫"לא היה זה מאורע אחד ויחיד שהניע אותנו לזמן את הוועידה היוצאת מן הכלל הזאת‪ ",‬אמרתי‬ ‫להם‪" .‬מדובר במגמה‪ ,‬בהתפתחות הטומנת בחובה בעיות אדירות וסיכונים חמורים יחד עם הזדמנויות‬ ‫בלתי־רגילות‪ .‬בחלקים שונים של העולם שוררת מבוכה ביחס אלינו‪ ,‬לעתים עד כדי התנכרות כלפינו‬ ‫והיעדר הבנה לעמדותינו ולמדיניותנו‪ .‬כן אנו רואים מערכה שתכליתה להשחיר את שמה של ישראל‪,‬‬ ‫כדי ליצור נסיבות מדיניות שיחתרו תחת האינטרסים שלנו ויסכנו את ביטחוננו‪ .‬יש לנו די סיבות‬ ‫להאמין כי בעתיד הנראה לעין נצטרך להתייצב מול מאבקים קשים בזירה המדינית‪ ,‬שישפיעו על‬ ‫מעמדנו המדיני והצבאי ועל רווחתנו‪ .‬לכן ביקשנו מכם לבוא לירושלים כך שעמיתי השרים ואני‬ ‫עצמי נזכה בהזדמנות לשתף אתכם במחשבותינו‪ ,‬להציג לכם את הדילמות שלנו‪ ,‬ולהאזין‬ ‫לתגובותיכם ולעצתכם‪".‬‬ ‫לאחר שביקרתי קשות את אלה "שקיבלו על עצמם לנהל מדיניות במקומנו‪ ,‬לפגוש את אויבינו‬ ‫ולדבר אליהם בשמנו‪ ,‬ולהציע יוזמות ותוכניות מדיניות משלהם‪ ,‬האמורות להשפיע על חיינו ועל‬ ‫העתיד של עמנו"‪ ,‬פניתי אל משתתפי הוועידה‪ ,‬ובאמצעותם אל מיליוני היהודים‪ ,‬הניצבים‬ ‫מאחוריהם‪ ,‬בקריאה "לסייע לנו לייצג את מדינת ישראל ואת הקונצנזוס הלאומי שלה ולהזכיר‬ ‫למנהיגים ולתקשורת בארצותיכם את שורשינו‪ ,‬מאבקינו ושאיפותינו"‪ .‬סיפרתי להם על מסעי הקרוב‬

‫לוושינגטון‪ ,‬ושיתפתי את העצרת הגדולה הזאת ברוח הדברים שאומר שם‪ :‬התנגדות למדינה‬ ‫פלסטינית ממערב לירדן‪ ,‬סירוב לשאת ולתת עם אש"ף‪ ,‬מחויבות להסכמי ביניים‪ ,‬בתקווה שיעמדו‬ ‫במבחן ויאפשרו לנו להגיע לשלב של משא ומתן על הסדר הקבע‪ .‬לבסוף הכרזתי‪ ,‬לקול רעם של‬ ‫תשואות‪ ,‬כי ירושלים המאוחדת לא תחולק עוד לעולם‪ .‬אילו הייתי בטוח שאותן מילים יזכו לאותה‬ ‫תגובה חמה וחיובית כשאשמיע אותן כעבור שבועיים בוושינגטון‪ ,‬הייתי המאושר באדם‪.‬‬ ‫הוועידה הוכתרה בהצלחה מלאה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬לדידי היתה זו חוויה מרגשת‪ ,‬אפילו מרוממת‪ ,‬שפה‬ ‫ושם‪ ,‬לעתים ברגע הבלתי־צפוי ביותר‪ ,‬ביטאה את תמציתה של ההוויה הלאומית‪ .‬כשהגענו למעמד‬ ‫הסיום‪ ,‬לא היה לי ספק שיהודי הפזורה‪ ,‬כפי שיוצגו בירושלים באותו שבוע אביבי‪ ,‬אכן יחזקו את‬ ‫ישראל בנחישותה‪ ,‬וגם אנו‪ ,‬מצדנו‪ ,‬נחזק אותם‪ .‬בדברי הפרידה אמרתי להם‪" :‬שובו בשלום הביתה‬ ‫והיו נכונים להיקרא לדגל כל אימת שהדבר יתחייב מהצרכים של העם היהודי ושל ארצו‪ ".‬היו לי כל‬ ‫הסיבות שבעולם להניח כי המילים האלה יגיעו גם אל המקום האחר שבו רציתי שיישמעו‪ ,‬בבית‬ ‫הלבן‪ ,‬במרחק כך וכך אלפי קילומטרים ממערב לירושלים‪ .‬הוועידה חיממה וחיזקה את לבי‪ .‬לכאורה‬ ‫לא היתה לנו עכשיו שום סיבה מיוחדת לדאגה‪ .‬במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית הכריז‬ ‫המועמד הרפובליקני ג'ורג' בוש כי "אמריקה תמשיך לעמוד לימין ישראל ולהעניק לה תמיכה‬ ‫איתנה‪ ".‬הוא אף הגדיר את ישראל "בעלת ברית אסטרטגית"‪ ,‬שערכיה "חישלו את הברית" בתחום‬ ‫הרגיש ביותר שלה‪ ,‬הצהיר על תמיכתו במשא ומתן ישיר בין ישראל ומדינות ערב והבטיח שאם‬ ‫ייבחר‪ ,‬ידאג לכך שארצות הברית לא תכפה שום הסכם במזרח התיכון ותתנה את שיתופו של אש"ף‬ ‫בתהליך המדיני בכך שיכיר במפורש בזכות קיומה של ישראל‪ .‬גם שר החוץ החדש‪ ,‬ג'יימס בייקר‪,‬‬ ‫נחשב לידידותי ‪ -‬לפחות במובן זה שלא רצה להחזיר את ישראל לגבולות ‪ ,1967‬התנגד להקמת‬ ‫מדינה פלסטינית בין ישראל וירדן וצידד בדו־שיח בין ישראל והפלסטינים‪.‬‬ ‫בשבועות הראשונים לאחר כניסתו של בוש לבית הלבן פתחו אנשי הממשל האמריקאי החדש‬ ‫בבדיקה חשאית של המצב במזרח התיכון‪ .‬אבל חילופי המשמרות בוושינגטון עוררו פרץ מסחרר של‬ ‫פעלתנות גם בקרב כל הגורמים האחרים שהיתה להם נגיעה לעניין‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לא ישבנו‬ ‫בחיבוק ידיים‪ .‬שר החוץ משה ארנס יצא‪ ,‬למשל‪ ,‬לקהיר‪ ,‬להיוועד שם עם שר החוץ הסובייטי‬ ‫אדוארד שוורדנדזה )שנעשה במרוצת הזמן לנשיא גיאורגיה העצמאית( ועם הנשיא מובארק‪ .‬כתום‬ ‫סיבוב השיחות הזה‪ ,‬שהתמקד בעיקר בנושא היגע‪ ,‬והמסרב לגווע‪ ,‬של הוועידה הבינלאומית‪ ,‬נערכה‬ ‫באותו מקום פגישה בין שוורדנדזה ובין יאסר ערפאת‪ ,‬שהעידה בבירור על הרצון הסובייטי העז‬ ‫ליטול חלק פעיל בתהליך השלום המתחדש במזרח התיכון‪ .‬חשבתי שארצות הברית יכולה לדאוג‬ ‫לאינטרסים הלאומיים שלה‪ .‬אשר לנו עצמנו‪ ,‬הנה רצונה הנחוש של ברית המועצות שלא להישאר‬ ‫מחוץ לתהליך המדיני באזור היה עתיד להביא לנורמליזציה של היחסים בינינו ובין הסובייטים‪ ,‬עם‬ ‫כל ההשתמעויות הרבות שנודעו לכך‪ ,‬מבחינתנו‪.‬‬ ‫חרף כל הדברים האלה‪ ,‬הייתי מודאג למדי מהגישה הבלתי־ברורה של הממשל האמריקאי החדש‬ ‫ביחס לאש"ף‪ .‬בניגוד לכל ההערכות האחרות‪ ,‬הוספתי להחזיק בדעתי הקודמת‪ ,‬שלא ייתכן שלום עם‬ ‫אש"ף‪ .‬לא עלה על דעתי לפתוח במשא ומתן עם ארגון המרצחים הזה‪ ,‬ולעומת זאת ראיתי לנו לחובה‬

‫לקדם את תהליך השלום ולכונן את האוטונומיה במועד מוקדם ככל האפשר‪ .‬מכיוון שנזקקנו‬ ‫לשותפים לצורך המהלכים הללו‪ ,‬טסתי לפריז כדי לבקש מהנשיא מיטראן שיתמוך ביוזמת השלום‬ ‫שלנו‪ ,‬יפעיל את השפעתו הרבה באירופה ובמדינות ערב למען קידומה ויסייע לנו להשיג סוף־סוף‬ ‫הסדרי ביניים‪ ,‬שיוציאו את אש"ף מהתמונה‪ .‬מיטראן היה אדיב וגילה עניין בדברי‪ ,‬אך לא היה יכול‪,‬‬ ‫או לא רצה‪ ,‬להשתחרר מהרעיונות הקשורים בוועידה הבינלאומית‪ .‬הוא האזין ברוב קשב להצעתי‪,‬‬ ‫לנסות לערוך תחילה בחירות של נציגות פלסטינית מוסמכת בשטחים‪ ,‬או לסייע למצרים ולירדן‪,‬‬ ‫במקרה שיוזמת הבחירות תיכשל‪ ,‬לארגן משלחת פלסטינית זמנית לניהול משא ומתן איתנו ‪ -‬אבל‬ ‫כשהגיעה שעתו לדבר‪ ,‬הוא התייחס אך ורק לוועידה בינלאומית‪ .‬כשנפרדנו‪ ,‬הוא היישיר מבט לעברי‬ ‫לרגע ואמר‪" :‬אילו הייתי ישראלי‪ ,‬הייתי חושב כמוך‪ .‬אבל אני צרפתי‪ ,‬וחייב להביא בחשבון את‬ ‫האינטרסים של ארצי‪ ".‬הבנתי שלא תצמח לנו ממנו שום ישועה‪.‬‬ ‫ההזמנה לבקר בוושינגטון‪ ,‬שהגיעה אלי בשלהי מרס ‪ ,1989‬אמרה כמדומה רבות על גישתו של‬ ‫הממשל החדש‪ .‬נמצא שהנשיא בוש מתכוון לארח בבית הלבן ב־‪ 3‬באפריל את הנשיא מובארק‪ ,‬ב־‪6‬‬ ‫באפריל אותי‪ ,‬וב־‪ 2‬במאי את המלך חוסיין‪ .‬הכול היה מתוכנן ומאורגן ביסודיות‪ .‬מובארק היה אמור‬ ‫לצאת מהבירה האמריקאית מיד עם בואי‪ .‬כל שלושת הביקורים נועדו להתנהל בדפוסים זהים‪,‬‬ ‫כ"ביקורי עבודה רשמיים"‪ .‬כל דבר ‪ -‬לרבות "ועידה בינלאומית‪ ,‬תפקידם של הפלסטינים‪ ,‬מגמותיה‬ ‫הכלליות של ישראל" ‪ -‬היה עתיד לעלות לדיון‪ .‬דובר הבית הלבן לא הזכיר שום יוזמות שלום‬ ‫חדשות‪ ,‬אבל הדגיש כי מה שהיה לא יהיה‪" ,‬מכיוון שארצות הברית פתחה‪ ,‬בין הזמנים‪ ,‬בדו־שיח עם‬ ‫אש"ף" ‪ -‬אותו דו־שיח שהממשל של רייגן החל בו‪ ,‬כזכור‪ ,‬בימים האחרונים לכהונתו‪.‬‬ ‫הנשיא בוש היה אדיב להפליא‪ ,‬הגם שצונן‪ .‬לא נעלם ממני שכבר הספיק לגלות את דעתו בכמה‬ ‫עניינים חשובים ביותר ‪ -‬במיוחד בקשר ליישובים היהודיים בשטחים ‪ -‬ואפילו אמר למובארק‪,‬‬ ‫יום‪-‬יומיים לפני כן‪ ,‬שיש לשים קץ ל"כיבוש" הישראלי‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬אני עצמי לא שמעתי ממנו דבר‬ ‫על כך‪ .‬אדרבה‪ ,‬בביקור הראשון הזה הוא השתדל כמיטב יכולתו לקבל אותי במאור פנים‪ .‬הוא‬ ‫בירכני על ועידת הסולידריות‪" .‬שמעתי שזו היתה הצלחה גדולה‪ ",‬אמר‪ .‬נוסף על כך הכין לי "טיפול‬ ‫מיוחד"‪ ,‬כמו זה שניתן למובארק לפני‪ .‬יצאנו‪ ,‬למשל‪ ,‬ביחד ל"קולנוע" )לסרט על מסעות בחלל‪,‬‬ ‫שהוקרן במכון סמיתסוניאן(‪ ,‬לשמחתם הרבה של הצופים הרגילים שישבו באולם‪ .‬כן התבקשתי‬ ‫להציג רשימת אנשים שאני רוצה לראותם בארוחת ערב נשיאותית לכבודי‪ ,‬וכך יכולתי לגרום נחת‬ ‫לאחדים מידידי ישראל ותומכי הליכוד בארצות הברית‪ ,‬ששמחו מאוד להסב לשולחן בבית הלבן‪.‬‬ ‫לאותה ארוחה הוזמנו גם כמה שחקני קולנוע‪ ,‬מן הוותיקים שבחבורה‪ ,‬כמו בוב הופ או קתרין‬ ‫הפבורן‪ ,‬בהנחה שאני מכיר אותם מהסרטים‪.‬‬ ‫תקרית לא־פוליטית אחת שנקשרה באותה סעודה חגיגית קישרה אותי‪ ,‬להרף עין‪ ,‬עם הנשיא‬ ‫מובארק‪ .‬אנשי מחלקת המדינה הודיעו ללשכתי על כל הפרטים הטכניים של הביקור ולא שכחו לציין‬ ‫כי המוזמנים לארוחת הערב על שולחנו של הנשיא חייבים להופיע‪" ,‬כרגיל"‪ ,‬בבגדי ערב‪ .‬ה"כרגיל"‬ ‫הזה לא נראה לי‪ .‬סירבתי מכול וכול ללבוש טוקסידו; עשיתי זאת פעם אחת לפני כן‪ ,‬אם זיכרוני‬ ‫אינו מטעה אותי‪ ,‬בלוס אנג'לס‪ ,‬והרגשתי מגוחך‪ .‬הוריתי אפוא להודיע לאנשי הטקס במחלקת‬

‫המדינה שאני "מעדיף" ללבוש חליפה כהה‪ ,‬אבל הם הסבירו שאין מנוס מהטוקסידו‪ .‬החלטתי לעמוד‬ ‫על דעתי בעניין זה‪ ,‬ואז‪ ,‬למרבה המזל‪ ,‬נחלץ לעזרתי אבי פזנר‪ ,‬יועצי לענייני תקשורת; הוא נזכר‬ ‫שראה בעיתון תמונה של מובארק ומלוויו בארוחת הערב "שלהם" בבית הלבן והחבורה המצרית‬ ‫הופיעה בה בחליפות כהות‪ ,‬להבדיל מכל השאר‪ ,‬והנשיא בוש בכלל זה‪ ,‬שהיו בטוקסידו‪ .‬בהתבסס על‬ ‫התקדים ועל רצונה המוצהר של ארצות הברית להימנע מנקיטת מידה של איפה ואיפה‪ ,‬העמדנו את‬ ‫מחלקת המדינה על זכויותינו‪ .‬כך יכולתי להסתפק בחליפה שחורה ולהצטער שזו הדוגמה היחידה‬ ‫להסכמה גמורה‪ ,‬אפילו לסתם הסכמה‪ ,‬בין מובארק וביני‪.‬‬ ‫שיחותי עם מזכיר המדינה ג'יימס בייקר היו רציניות וגלויות לב עד מאוד‪ .‬פתחתי ואמרתי לו כי‬ ‫עליו לדעת כבר בפגישתנו הראשונה כי כל הדיווחים עליו שהגיעו אלי תיארו אותו כ"פרגמטיסט‬ ‫בלתי־מתפשר"; אני מניח‪ ,‬הוספתי‪ ,‬שנאמר לו כי אני דבק בעקרונות אידיאולוגיים‪ ,‬בלי שום נטייה‬ ‫לפשרה‪" .‬אני חושב‪ ",‬אמרתי‪" ,‬שהמודיעים שלנו טעו גם ביחס אליך וגם ביחס אלי‪ .‬נכון שאני גאה‬ ‫בעקרונותי ומשתדל מאוד לשמור עליהם‪ ,‬אבל בשעת הצורך אני יודע להיות פרגמטיסט‪ .‬אני יודע‬ ‫מה פירושה של פשרה פוליטית‪ .‬ואני בטוח‪ ,‬אדוני המזכיר‪ ,‬שחרף היותך פרגמטיסט‪ ,‬אינך חסר‬ ‫עקרונות‪ ,‬והעקרונות האלה מנחים את גישתך למדיניות החוץ‪ ".‬מיד אחר כך אמרתי לו את הדבר‬ ‫שכבר השמעתי לרבים לפני כן‪ ,‬וידעתי כי עלי להודיעו לבייקר באורח בלתי־אמצעי בהקדם‬ ‫האפשרי‪ :‬אנחנו מתנגדים‪ ,‬כתמיד‪ ,‬לכל דו־שיח עם אש"ף‪ ,‬לא מנימוקים דוקטרינריים אלא מפני‬ ‫שאין לנו ספק כי דו־שיח זה יוליך להקמתה של מדינה פלסטינית‪ .‬תרחיש שכזה נושא בחובו את‬ ‫זרעי חורבנה של ישראל‪ ,‬לא פחות מכך‪ ,‬ולכן נילחם בו בכל כוחנו‪ .‬עוד הזכרתי לבייקר שזה עתה‬ ‫מלאו עשר שנים לחתימת חוזה השלום עם מצרים‪ ,‬בהסתמך על הסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬והסכמים אלה‬ ‫לא איבדו דבר מהרלוונטיות‪ ,‬מההיגיון ומהתקפות שלהם ‪ -‬חרף כל המהלומות שספגו בעשור‬ ‫האחרון‪.‬‬ ‫ג'יימס בייקר ראה את הסכמי קמפ דייוויד באור שונה במקצת‪ .‬הוא טען שאל לנו "להתחפר" במה‬ ‫שהיה‪ ,‬דיבר על הזדמנויות מוחמצות והזכיר את הצורך לחזור ו"להעפיל לפסגה"‪ .‬עלינו לאמץ דרכי‬ ‫חשיבה חדשות‪ ,‬אמר‪ :‬לשאת ולתת תחילה עם הפלסטינים‪ ,‬ולהגיע אחר כך להסכמי אי־לוחמה עם‬ ‫מדינות ערב‪ .‬הוא ביקש לדעת איך נראה לי עתיד השטחים‪ .‬קונפדרציה? ריבונות? "האם תוכל‬ ‫לפחות לומר שהסדר סופי עשוי להקיף מגוון של אפשרויות?" השבתי לו כי אני משער ש"ישראל‬ ‫תתבע ריבונות על השטחים והערבים יציגו תביעות משלהם‪ ,‬ולכן אין מנוס ממשא ומתן ישיר בין‬ ‫הצדדים‪".‬‬ ‫ידעתי מראש שהממשל יקבל בברכה את תוכנית השלום שהבאתי איתי‪ ,‬וכך קרה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל‬ ‫הסברתי שלא אעסוק בפרטים כל זמן שלא אדע בביטחון כי ארצות הברית מתייצבת מאחורינו‪,‬‬ ‫והבעתי תקווה שגם אם יתגלעו חילוקי דעות בינינו‪ ,‬עדיין ננהג כמקובל בין ידידים ולא נוציא אותם‬ ‫לרשות הרבים‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשערכתי ביני לבין עצמי את ההשוואה הבלתי־נמנעת בין בייקר ובין‬ ‫קודמו‪ ,‬הגעתי למסקנה שג'ורג' שולץ גילה עניין רב בצדדים ההיסטוריים והפילוסופיים של מדינת‬

‫ישראל‪ ,‬ואילו מזכיר המדינה החדש התעניין בעיקר‪ ,‬אם לא אך ורק‪ ,‬במה שקורה היום ‪ -‬לא במה‬ ‫שקרה אתמול ואולי אף לא במה שיקרה מחר‪.‬‬ ‫עיתוני יום שישי‪ 7 ,‬באפריל ‪ ,1989‬בישרו לקוראים הישראלים כי הנשיא בוש תומך בהצעת‬ ‫הבחירות בשטחים שהצגתי בפניו‪ .‬על כל פנים‪" ,‬הודעת הפרידה" שלו נוסחה ברוב זהירות‪ .‬נאמר בה‬ ‫כי "ארצות הברית סבורה שבחירות בשטחים עשויות לתרום לתהליך מדיני של דו־שיח ושל משא‬ ‫ומתן‪ .‬אנו קוראים לישראל ולפלסטינים להגיע לנוסחת בחירות שתהיה מקובלת על שני הצדדים"‪.‬‬ ‫מעבר לכך היה ברור כי הנשיא לא אמר אמנם דבר וחצי דבר בקשר למשא ומתן ישיר בין ישראל‬ ‫ואש"ף‪ ,‬אבל גם לא שלל אפשרות שכזאת‪" .‬הבטחתו של ראש הממשלה שכל האופציות פתוחות‬ ‫למשא ומתן עודדה אותי מאוד"‪ ,‬נאמר בהודעה‪ .‬אין פלא שלא הייתי מרוצה ביותר; בתדרוך‬ ‫לעיתונאים‪ ,‬שהתקיים מיד לאחר פרסום ההודעה‪ ,‬הזדרזתי להסתייג מכל צעד העלול להוליד מדינה‬ ‫פלסטינית‪ ,‬ובכלל זה ממשא ומתן עם אש"ף‪ .‬אנשי התקשורת‪ ,‬שהאזינו באותו יום אפריל מלבב‬ ‫לשתי הודעות רשמיות לא־מסעירות במיוחד‪ ,‬התרשמו‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬כי היחסים בין ממשלת ישראל‬ ‫והממשל האמריקאי נותרו ביסודם כפי שהיו תמיד‪ .‬אבל אני חששתי כי לא זה המצב‪ ,‬ורק הנחתי‬ ‫שהמעוות אולי יתוקן‪ .‬בינתיים היה מוסכם על הממשל כי יוזמת השלום שלנו פתחה נתיבים חדשים‬ ‫אל השלום‪ ,‬ואולי את דרך המלך‪.‬‬ ‫במחצית מאי אישרה גם ממשלת ישראל את היוזמה החדשה‪ .‬עשרים שרים הצביעו בעדה‪ .‬שישה‬ ‫התנגדו‪ ,‬ובכללם שרי הליכוד אריאל שרון‪ ,‬יצחק מודעי ודוד לוי‪ .‬סעיפים רבים ביוזמה זו היו פרי‬ ‫ניסוח משותף של ראשי הליכוד ומפלגת העבודה‪ ,‬ועכשיו היה אפשר להציגה לדיון יסודי בוושינגטון‪,‬‬ ‫וכן במגעים עם הקהילה האירופית‪ ,‬עם ראשי מדינות באירופה ועם מנהיגים פלסטינים מתונים‬ ‫שדברם נשמע בציבור שלהם‪ .‬אנשי מקצוע במשרד הביטחון ובמשרד הפנים החלו לעסוק בעיבוד‬ ‫הנהלים המורכבים והסבוכים של הבחירות המוצעות‪ .‬בעצם‪ ,‬הפחנו חיים חדשים בתהליך השלום‪ ,‬אף‬ ‫על פי שהחולה היה עדיין חלש מאוד‪ .‬בתוך כמה ימים הסתבר שגם הפרוגנוזה לא השתפרה‪ ,‬שכן‬ ‫בינתיים החליט בייקר לפרסם את הערכתו ‪ -‬שהיתה‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬גם הערכתו של הנשיא ‪ -‬בדבר‬ ‫סיכוייה של היוזמה‪ .‬אם ישראל לא תסכים מראש לעיקרון של שלום תמורת שטחים‪ ,‬אמר‪ ,‬לא יהיה‬ ‫תהליך שלום אמיתי‪ ,‬וממילא לא יהיה שלום‪ .‬הוא השמיע את הדברים האלה‪ ,‬בוודאי לא במקרה‪,‬‬ ‫דווקא בהופעה בפני אנשי איפא"ק )השדולה האמריקאית הפרו־ישראלית( בוושינגטון‪ .‬הוא התייחס‬ ‫בדבריו שם לכמה היבטים מוכרים של הבעיה‪ :‬זהירותה של ישראל )"אסור שזהירות תהפוך‬ ‫לשיתוק‪ ",‬אמר(; המשך התנגדותה של ארצות הברית גם לסיפוח או לשלטון קבע של ישראל‬ ‫ביהודה‪ ,‬בשומרון ובעזה וגם למדינה פלסטינית עצמאית; ההצעה הישראלית החדשה )"התחלה‬ ‫חיובית מאוד"(; ההכרה בכך ש"המשא ומתן לא יהיה קל" לישראלים רבים; חובתם של הפלסטינים‬ ‫להתנער מהאשליה כי בבוא היום יוכלו להשתלט על כל ארץ ישראל המערבית; וכן הלאה‪ .‬עד כאן‬ ‫לא היה בכך שום חידוש‪.‬‬ ‫אלא שאז הוטלה הפצצה‪" .‬הגיעה העת‪ ",‬אמר בייקר‪" ,‬שישראל תנטוש אחת ולתמיד את החלום‬ ‫הלא־מציאותי על ישראל הגדולה‪ ".‬לא זו בלבד שהיתה זו מה שג'ורג' שולץ כינה בשעתו "הלקאה‬

‫של ראש הממשלה" )ואין ספק שבייקר כיוון את דבריו לעברי(‪ ,‬לא זו בלבד שנימת הדברים היתה‬ ‫עוינת עד מאוד‪ ,‬מעולם לא שמעתי מישהו מדבר על "ישראל הגדולה"‪ .‬הגדרה כזאת היתה ונותרה‬ ‫חסרת כל בסיס עובדתי ביחס לארץ קטנטונת כדוגמת ישראל‪ ,‬ולו גם כזאת הכוללת בתוכה את חבלי‬ ‫יהודה‪ ,‬שומרון ועזה! איש מאיתנו לא דיבר על אימפריה אימתנית ואדירת ממדים ושמה "ישראל‬ ‫הגדולה"‪ .‬ראינו לנגד עינינו את ארץ ישראל בין הים התיכון והירדן‪ ,‬שאיננו יכולים לוותר על שום‬ ‫חלק שלה‪ .‬שוב ושוב הסברתי לבייקר כי בדברי על השטחים התכוונתי לארץ שאנו חושבים‬ ‫ומאמינים כי היא שייכת לנו‪.‬‬ ‫אולי כדאי לציין בהקשר זה כי במחלוקת הממושכת והלוהטת על ההתיישבות בשטחים קורה לא‬ ‫אחת שמיתוסים מסוימים מתחפשים לעובדות‪ ,‬באופן שמקור אחר מקור מצטטים אותם דרך שגרה‬ ‫כאילו היו כאלה‪ ,‬וסופם שהם נחשבים עובדות מוצקות באמת ובתמים‪ .‬למשל‪ ,‬חרף הרושם שהממשל‬ ‫של בוש הצליח לעורר‪ ,‬בלא משים או בכוונת מכוון‪ ,‬היישובים שלא מצאו חן בעיניו לא היו בשום‬ ‫פנים בלתי־חוקיים‪ .‬זכותם של יהודים להתיישב ממערב לירדן )כלומר‪ ,‬גם בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון‬ ‫ועזה( מעוגנת במפורש ובבירור בספר הלבן שפרסם וינסטון צ'רצ'יל ב־‪ ,1922‬בתוקף תפקידו כשר‬ ‫המושבות דאז‪ ,‬שבו נאסר על היהודים להתיישב בשטח ממזרח לנהר‪ ,‬המהווה כיום את ממלכת ירדן‪.‬‬ ‫מומחה כדוגמת ד"ר יוג'ין רוסטוב‪ ,‬מי ששימש בעבר כסגן שר החוץ האמריקאי וסייע בניסוחה של‬ ‫החלטת מועצת הביטחון ‪ ,242‬קובע כי הזכות הזאת לא בטלה מעולם‪" .‬אי־אפשר לבטלה"‪ ,‬כתב ב־‬ ‫‪" ,1991‬אלא באמצעות חוזה שלום מוכר בין ישראל ושכנותיה"‪ .‬ג'סי הלמס‪ ,‬מבכירי החברים‬ ‫בוועדה לענייני חוץ של הסנאט האמריקאי‪ ,‬כתב‪" :‬לישראל יש תביעה צודקת ותקפה ]על השטחים[‪,‬‬ ‫המעוגנת בהיסטוריה ובנימוקים משפטיים"‪ .‬אף על פי כן טען הממשל האמריקאי‪ ,‬בכל הזדמנות‬ ‫אפשרית‪ ,‬כי מדובר ב"שטחים זרים"‪ ,‬שישראל אינה יכולה להעלות שום תביעה חוקית ביחס אליהם‪.‬‬ ‫לא־עובדה אחרת בעניין זה חוזרת ועולה‪ ,‬בתדירות ובעוצמה גדלות והולכות‪ ,‬בטענתם של יריבי‬ ‫הליכוד בישראל כי היישובים בשטחים בולעים "מיליארדים" מהקופה הציבורית‪ ,‬ולכן יש לראותם‬ ‫כשערורייה‪ ,‬אפילו מ"טעמים לא־פוליטיים"‪ .‬גם בכך לא היה שום ממש‪ .‬ב־‪ ,1991‬שהיתה שנת שיא‬ ‫בבנייה מעבר לקו הירוק‪ ,‬הגיע הסך הכולל של ההוצאות הממשלתיות על ההתיישבות בשטחים ‪-‬‬ ‫ובכלל זה כבישים‪ ,‬תשתיות ותמריצים לבניית מפעלים בשטחים ‪ -‬לפחות מאחוז אחד של התקציב‪.‬‬ ‫הייתי שמח מאוד אילו המספר הזה היה גדול פי כמה‪ ,‬אבל הצטערתי לראות שיש מי שמסתיר את‬ ‫האמת כדי להסית את דעת הקהל נגד תוכניות ההתיישבות בשטחים ונגד המתיישבים עצמם‪.‬‬ ‫אם מר בייקר חשב‪ ,‬ולו לרגע אחד‪ ,‬כי אותם ישראלים שהיו נחושים בדעתם שלא למכור חלקים‬ ‫מארצם תמורת שלום‪ ,‬מפוקפק או בלתי־מפוקפק‪ ,‬יושפעו מעצתו או יסכימו שחלומם היה‬ ‫"לא־מציאותי" ‪ -‬הנה‪ ,‬במהרה הסתבר לו שטעה‪ .‬הוא לא הבין בכלל את ישראל של ימינו‪ ,‬על כל‬ ‫הדילמות‪ ,‬הניואנסים והסתירות שלה‪ .‬במילות הביטול שלו‪ ,‬הוא חיזק את הקיצונים בישראל‪ ,‬החליש‬ ‫את ממשלת האחדות הלאומית והניח למנהיגים הערבים‪ ,‬ובעיקר לראשי הפלסטינים‪ ,‬להבין כי אם‬ ‫ילכו לקראתנו בעניין הבחירות‪ ,‬ארצות הברית כבר תדאג לגמול להם בתמורה טריטוריאלית נאה‪,‬‬ ‫אפילו על עצם ההסכמה שלהם לקדם את התהליך‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬עכשיו נוכחתי לדעת כי הדאגה‬

‫שהציקה לי אחרי פגישתי הראשונה עם בייקר לא היתה נטולת יסוד‪ .‬בשנים הבאות ניפגש ונשוחח‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬אבל שוב לא אוכל להתעלם לגמרי מגילוי ראשון זה של התייחסות הממשל של בוש‬ ‫לחלומנו על ישראל בטוחה‪ ,‬חזקה ושלמה‪ .‬זעזוע דומה לזה שפקד אותי עבר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬גם‬ ‫בתשעים וארבעה מבין כלל מאה הסנאטורים של ארצות הברית; הם הגיבו על מילותיו האומללות‬ ‫של בייקר בחתימה על מכתב אליו‪ ,‬שתבע מהממשל "להעניק תמיכה פומבית ברורה ואיתנה ליוזמת‬ ‫השלום של ישראל"‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬מר בייקר נהג להשתמש בניסוחים ססגוניים‪ ,‬שלא הייתי רגיל להם‪ .‬ביוני ‪ ,1989‬כאשר‬ ‫קרא את דברי על כך שההצעה לדו־שיח עם הפלסטינים "שוב אינה רלוונטית"‪ ,‬הוא התרגז והודיע‬ ‫לוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים האמריקאי כי "עם גישה כזאת‪ ,‬לא יהיה לעולם שום דו־שיח‬ ‫על שלום"‪ .‬אם הנציגים הישראלים לא יאמצו "גישה חיובית"‪ ,‬אמר מזכיר המדינה‪" ,‬אינני יכול אלא‬ ‫לומר להם‪' :‬רשמו לפניכם את המספר‪ .202-456-1414 ,‬כאשר תהיו רציניים בעניין השלום‪ ,‬טלפנו‬ ‫אלינו‪ "'.‬המספר הנקוב היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מספר הטלפון של הבית הלבן‪.‬‬ ‫בספטמבר היו על השולחן שלושה מסמכים‪ ,‬זה בצד זה‪ :‬היוזמה הישראלית‪ ,‬תוכנית מצרית בת‬ ‫עשר נקודות ותוכנית חמש הנקודות שהציגו האמריקאים‪ .‬היוזמה הישראלית נשארה‪ ,‬פחות או יותר‪,‬‬ ‫בצורתה המקורית‪ ,‬אבל עכשיו צורף לה מבוא שסקר את הנחות היסוד‪ ,‬ונכללה בה הבחנה בין שני‬ ‫שלבים נפרדים‪ :‬תקופת הביניים והסדר הקבע‪ .‬במסמך הישראלי היתה התמצית של הבחירות‬ ‫בשטחים‪ ,‬במלואה‪ ,‬אבל נעדרה ממנו סוללת הפרטים ה"טכניים"‪ ,‬שיזכו לימים לתשומת ־לב רבה‬ ‫ויעמדו במרכזה של מחלוקת‪.‬‬ ‫חודשים אחדים לפני כן‪ ,‬ביוני‪ ,‬בא שר המדינה המצרי בוטרוס ראלי לביקור בן יומיים בירושלים‪.‬‬ ‫הוא ביקש‪ ,‬כדבריו‪" ,‬לראות מה מצרים יכולה לעשות" והמשיך והשתמש במילים שסאדאת הרבה‬ ‫להשמיען‪" :‬אנחנו זקוקים לתנופה חדשה"‪ .‬נוסף על כך הביא עמו שדר של ידידות‪" ,‬בעל פה"‪,‬‬ ‫מהנשיא מובארק‪ .‬הסברתי לו שאנחנו מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה עם מצרים‪ .‬לא נזקקנו אמנם‬ ‫ל"מתווך"‪ ,‬אבל ידעתי שיש למצרים השפעה רבה בחוגי אש"ף‪ ,‬בליגה הערבית וגם בוושינגטון )חרף‬ ‫תלותה הגדולה של הכלכלה המצרית בארצות הברית(‪ ,‬ולא היה שום היגיון שלא לנצל את ההשפעה‬ ‫הזאת‪ ,‬במידת האפשר‪ .‬ידעתי שבוטרוס ראלי‪ ,‬איש מלומד וברוך כישרונות‪ ,‬מי שיודע למעט בדיבור‪,‬‬ ‫לזכור היטב ולשמור את דעתו האישית לעצמו‪ ,‬יעביר נאמנה את תשובתי למובארק‪ .‬ידעתי שכך יהיה‬ ‫גם ביחס לתלונותי על המצב הכללי‪ ,‬הבלתי־מספק‪ ,‬של יחסינו עם מצרים‪.‬‬ ‫במהרה הגיעתו ה"תנאים" של מובארק לעריכת בחירות בשטחים‪ .‬אחדים משרי מפלגת העבודה‪,‬‬ ‫לרבות שר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬שיבחו את התגובה המצרית הזאת‪ ,‬משום שלא נכללו בה לא קריאה‬ ‫לשתף את אש"ף בבחירות‪ ,‬לא תביעה לכונן מדינה פלסטינית ואפילו לא אזכור של החזרה לגבולות‬ ‫‪ .1967‬אבל אני קראתי את עשר הנקודות של המצרים ברוח אחרת‪ .‬הצעתו של הנשיא מובארק‬ ‫הטעימה ש"כל אזרחי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה ישתתפו בבחירות ויהיו זכאים להציג את מועמדותם‪ ,‬כולל‬ ‫אלה הנתונים במעצר מנהלי"‪ ,‬ופירוש הדבר היה ‪ -‬כפי שהתברר בקריאה מדוקדקת ‪ -‬שיש לשלב את‬ ‫אש"ף בתהליך המדיני‪ .‬וכמובן‪ ,‬כמי שביקש את אמון הבוחר על יסוד מצעו המפורש של הליכוד )וגם‬

‫כמי שהציג בפני הכנסת את קווי היסוד של ממשלת האחדות הלאומית(‪ ,‬לא יכולתי לקבל כתנאי‬ ‫מוקדם את הנקודה העשירית של המצרים )"מניעת התיישבות ב'שטחים הכבושים'"(‪ ,‬ולא את שיתוף‬ ‫התושבים הערבים של מזרח ירושלים בבחירות המוצעות‪ .‬עניין זה האחרון הבהיר לי יותר מכל דבר‬ ‫אחר כי כוונותיו של הנשיא מובארק אינן רציניות; אין ספק שהיטיב לדעת כי לדידי יש רק ירושלים‬ ‫אחת‪ ,‬ירושלים שהיא לב העם היהודי‪ ,‬בירת ישראל‪ ,‬שרוב תושביה יהודים ושוב לא תחולק לעולם‪,‬‬ ‫בשום דרך‪.‬‬ ‫באוקטובר יצא הנשיא מובארק לביקור נוסף אצל הנשיא בוש בוושינגטון‪ ,‬ודחה הזמנה נוספת שלי‬ ‫לבוא לביקור בירושלים )"צריך שתהיה תכלית מוגדרת לביקור כזה‪ ",‬אמר(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוא נפגש‬ ‫בניו יורק עם שר החוץ הישראלי משה ארנס‪ ,‬והפגישה הולידה שיחה טלפונית לא־מתוכננת בינו‬ ‫וביני‪ .‬הדבר היה בערב ראש השנה תש"ן‪ .‬בעודם יושבים בחדר בבית מלון בניו יורק‪ ,‬אמר מובארק‬ ‫בתשובה לשאלתו של ארנס‪" :‬ברור שאדבר עם שמיר‪ ".‬ארנס קפץ על ההזדמנות והציע להתקשר‬ ‫לאלתר‪ .‬כשצלצל הטלפון שלי בירושלים‪ ,‬שמעתיו אומר‪" :‬הנשיא מובארק רוצה לדבר איתך‪".‬‬ ‫מובארק היה כולו אדיבות‪" .‬שנה טובה לך ולעם ישראל‪ ",‬אמר‪" .‬אני מקווה שניפגש בשנה החדשה‪".‬‬ ‫בירכתי מיד על התקווה הזאת והוספתי‪" :‬עלינו להכין פגישה‪ .‬דבר בבקשה עם ארנס בעניין זה‪ .‬כל‬ ‫מה ששניכם תחליטו יהיה מקובל עלי‪ ".‬אבל מובארק מיהר לעבור לנושא אחר‪" .‬אמור לי‪ ",‬שאל‪,‬‬ ‫"איך אתם )הבינותי שהוא מתכוון ליהודים בכלל( חוגגים את ראש השנה שלכם?" אמרתי לו שאנו‬ ‫עושים זאת בתפילות ובארוחות משפחתיות חגיגיות‪" .‬מה אתם אוכלים בארוחות האלה?" שאל‬ ‫מובארק‪ ,‬ואני דימיתי לגלות בקולו סקרנות אמיתית‪ .‬לא הצלחתי להעלות בזיכרוני שום מאכל‬ ‫ספציפי‪ ,‬ולכן הסתפקתי בתשובה סתמית‪" ,‬אוכל טוב‪ ".‬מובארק צחק‪" .‬יפה‪ ",‬אמר‪" .‬אתם אנשים‬ ‫עשירים ואתם אוכלים טוב‪ .‬שנה טובה לך!" הייתי טס לניו יורק מיד עם צאת החג‪ ,‬אילו חשבתי‬ ‫שפגישה בינינו שם תניב פירות‪ .‬אבל הוא לא נטש מעולם את עמדתו שעלי לשלם על שיחה כזאת‬ ‫בוויתור ישראלי קונקרטי‪ .‬דרישה כזאת נראתה לי שחצנית ומסוכנת מבחינתנו כאחת‪ ,‬ולכן לא‬ ‫נפגשנו‪.‬‬ ‫המסמך הבא שנחת עלינו ‪ -‬חמש הנקודות של מזכיר המדינה בייקר ‪ -‬היה חשוב יותר‪ .‬קודם‬ ‫שאתאר את ההתפתחויות שצמחו מהמסמך הזה‪ ,‬מן הראוי‪ ,‬לדעתי‪ ,‬להתייחס למכלול היחסים בין‬ ‫הממשל של בוש וישראל ובין הממשל של בוש וביני‪ .‬בשלב הזה כבר היה ברור לי כי הנשיא בוש‬ ‫רוצה ‪ -‬ושר החוץ בייקר נחוש בדעתו להשיג למען אדוניו ‪ -‬לא פחות מאשר נסיגה מלאה של ישראל‬ ‫מחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬ואם אפשר גם להעביר את השטחים האלה לידי הערבים‪ ,‬בכל צירוף‬ ‫שלהם שיהיה אפשר להרכיב ביעילות ומבלי לעורר יותר מדי תלונות‪ .‬הגורם שמנע את ההתפתחות‬ ‫הזאת היה ממשלת האחדות הלאומית בתחילה‪ ,‬וממשלת הליכוד אחר כך‪ .‬דרך אגב‪ ,‬אינני בטוח בכלל‬ ‫שהנשיא לא היה מרוצה יותר אילו השלטון בישראל היה נתון בידי מפלגת העבודה‪ ,‬בראשותו של‬ ‫מר פרס‪ .‬דומני שבמצב כזה היה מתברר לו כי ממשלת ישראל נכונה לצעוד לקראתו במידה גדולה‬ ‫בהרבה‪.‬‬

‫חרף הדברים האלה‪ ,‬עלי להבהיר כי ממשלת ארצות הברית לא חדלה‪ ,‬ולו לרגע אחד‪ ,‬מדאגתה‬ ‫לשלום במזרח התיכון‪ ,‬ומובן שבשום שלב לא היה לי יסוד לחשוש שהממשל האמריקאי מתנגד‬ ‫לעצם קיומה של המדינה היהודית‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬גם יוזמת השלום של הנשיא רייגן‪ ,‬בקיץ ‪,1982‬‬ ‫הזכירה את הנסיגה מהשטחים כיסוד מוסד‪ .‬ועם זאת‪ ,‬שום נשיא אמריקאי לא הזדרז כמו הנשיא בוש‬ ‫להתנגד להתיישבות יהודית מעבר לקו הירוק‪ ,‬בוודאי לא בתקיפות שכזאת‪ .‬ההבדל היסודי הזה‬ ‫בגישתנו ביחס לעתידה של ישראל הוא שגרם‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬ליחסים המתוחים בינינו‪ .‬לא היה זה‬ ‫"חוסר כימיה"‪ ,‬כפי שנטען בתקשורת‪ .‬מצדי‪ ,‬בוודאי לא התעוררה בעיה שכזאת‪.‬‬ ‫וזה היה נוסח הנקודות של שר החוץ בייקר‪ ,‬שנועדו להשיג דו־שיח בין ישראל והפלסטינים על פי‬ ‫יוזמתנו מ־‪ ,1989‬יחד עם השינויים שתבע שר החוץ משה ארנס ועם תגובותיו של מזכיר המדינה‪:‬‬ ‫)‪" (1‬מצרים וישראל 'השקיעו עבודה קשה' בתהליך השלום‪ ,‬ועכשיו מוסכם שמשלחת ישראלית‬ ‫תקיים דו־שיח עם משלחת פלסטינית בקהיר"‪ .‬אנחנו ביקשנו כי ידובר ב"תושבים הערבים‬ ‫הפלסטינים של יהודה‪ ,‬שומרון ועזה"‪ ,‬שקהיר לא תיקבע כמקום השיחות ושתימנע כל אפשרות‬ ‫לכלול בנציגות הפלסטינית ערבים ממזרח ירושלים או מחוץ לשטחים‪ .‬בייקר השיב על כל הבקשות‬ ‫הללו בשלילה‪.‬‬ ‫)‪" (2‬ארצות הברית מבינה שמצרים אינה יכולה לשמש כתחליף לפלסטינים ולכן היא תיוועץ‬ ‫בפלסטינים‪ ,‬וכן בארצות הברית ובישראל‪ ,‬בכל ההיבטים של הדו־שיח"‪ .‬הנוסח הזה היה מוסכם על‬ ‫כל הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬בנקודה )‪ (3‬נאמר כי "ארצות הברית מבינה שישראל תשתתף בדו־שיח רק לאחר‬ ‫שתורכב רשימה מקובלת של נציגים פלסטינים‪ ,‬וגם תתייעץ עם ישראל ועם מצרים"‪ .‬ביקשנו‬ ‫שייאמר כי "מצרים‪ ,‬ארצות הברית וישראל ירכיבו את הרשימה"‪ ,‬כדי שיהיה ברור שאנו מעורבים‬ ‫בתהליך הזה בפועל‪ .‬בייקר סירב‪ ,‬אך הציע להשמיט את כל החלק השני של המשפט‪ .‬נקודה )‪(4‬‬ ‫התייחסה ל"הבנה" של ארצות הברית‪ ,‬כי ישראל תשתתף בדו־שיח על יסוד יוזמת השלום שלה‪ ,‬וגם‬ ‫קבעה שהפלסטינים יבואו מוכנים לדון "בשאלות הנוגעות להשקפתם על הדרך להשגת הצלחה‬ ‫בבחירות ובמשא ומתן"‪ .‬ארנס דרש להשמיט את המילים "משא ומתן"‪ ,‬מכיוון שהליכוד החליט לא‬ ‫לנהל שום משא ומתן עם הפלסטינים עד ל"הפסקה של כל האלימות בשטחים"‪ ,‬שלא התרחשה עד‬ ‫לעת ההיא‪ .‬בייקר הסכים להחליף את "משא ומתן" ב"תהליך המשא ומתן"‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬כדי להקל את התהליך‪ ,‬הציעה ארצות הברית ביחס לנקודה )‪ (5‬ששרי החוץ של ארצות‬ ‫הברית‪ ,‬ישראל ומצרים ייפגשו בוושינגטון בתוך שבועיים‪" .‬כל הצעה שנציגי ישראל ייפגשו עם‬ ‫פלסטינים שאש"ף בחר‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ...‬סותרת את היוזמה"‪ ,‬כתב ארנס לבייקר‪ .‬אנשיו של‬ ‫בייקר חשבו כי השינויים שביקשנו היו "קטנוניים" וכעסו מאוד‪ .‬לישראל‪ ,‬כך טענו במחלקת המדינה‪,‬‬ ‫יש‪ ,‬בעצם‪ ,‬זכות וטו ביחס לנציגים פלסטינים שאינם רצויים לה ואין היא צריכה לתבוע את הזכות‬ ‫המפורשת לפסול אותם‪ .‬ולמה זה‪ ,‬הוסיפו ושאלו במחלקת המדינה‪ ,‬לא יוכלו הפלסטינים לדבר על כל‬ ‫דבר שייראה להם?‬

‫עוד אנו נושאים ונותנים עם בייקר על חמש הנקודות שלו‪ ,‬וכבר פרץ בחוגי הליכוד "מרד" רועש‬ ‫וחסר תכלית‪ ,‬נגד הכניעה כביכול של מה שקרוי מחנה שמיר‪-‬ארנס לדרישותיה של ארצות הברית‪.‬‬ ‫שלושת ה"חישוקאים"‪ ,‬השרים שרון‪ ,‬לוי ומודעי‪ ,‬תקפו אותי בזעם רב‪ ,‬ועד היום אינני יודע על מה‬ ‫בדיוק יצא קצפם‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אני זוכר שחשבתי עד כמה היו ג'ורג' בוש וג'יימס בייקר מתפלאים‬ ‫אילו שמעו שמאשימים אותי ב"פיק ברכיים"‪ ,‬ועוד בזעקת שבר שכזאת‪ .‬הדעת נותנת שה"מורדים"‬ ‫רצו‪ ,‬בעצם‪ ,‬להשתלט על הליכוד‪ ,‬מה שהיה בלאו הכי מעבר להישג ידם‪ .‬עובדה היא‪ ,‬מכל מקום‪,‬‬ ‫שה"מרד" לא הוליד דבר וחצי דבר‪ ,‬למעט כמה "חישוקים" ליוזמת השלום של הממשלה‪ ,‬שכמעט לא‬ ‫היתה להם שום השתמעות אידיאולוגית שהיא‪ .‬אותו "מרד" עצמו היה עתיד לשוב ולהתלקח בראשית‬ ‫‪ ;1990‬בינתיים הושבה האחדות על כנה‪ ,‬הגם שהיה קשה לגלות מתחתיה הרמוניה‪ .‬מרכז הליכוד‬ ‫סמך ידיו על התוכנית המתוקנת‪ ,‬בלי להכניס בה שינויים‪ ,‬ובלבד שהממשלה לא תסטה מהסכמי קמפ‬ ‫דייוויד‪ ,‬וגם לא מרוח היוזמה המקורית‪ ,‬וכן בתנאי שייקבע באופן קטגורי כי ערביי מזרח ירושלים‬ ‫לא ישתתפו בבחירות‪ ,‬כי האלימות הערבית תיפסק‪ ,‬בטרם ייכנסו השיחות למסלולן‪ ,‬כי יישובים‬ ‫חדשים יוסיפו לקום בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬כי לא תוקם מדינה פלסטינית בארץ ישראל‬ ‫המערבית‪ ,‬וכי ישראל לא תישא ותיתן בשום דרך ובשום צורה עם אש"ף‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬בינתיים התחולל בישראל דבר מה שהאפיל‪ ,‬לדידי‪ ,‬על כל הדברים האחרים‪ ,‬אפילו על‬ ‫חיפושי השלום‪ .‬בעקבות הפרסטרויקה והגלסנוסט‪ ,‬נפתחו שערי ברית המועצות לרווחה בפני יהודים‬ ‫המבקשים לעלות לישראל‪ .‬עכשיו נהרו אלינו סוף־סוף מאות אלפי יהודים בזרם גועש‪ ,‬שהיה לא רק‬ ‫משום הוכחה סופית לניצחון הציונות ובשורה מהדהדת לאחדותו של עם ישראל‪ ,‬אלא גם הבטחה‬ ‫לעתיד איתן יותר‪ ,‬זוהר יותר‪ ,‬של ישראל ‪ -‬במועד מוקדם מכפי שחזינו אי־פעם‪ .‬ההתרגשות שאחזה‬ ‫בי היתה שקולה כנגד השמחה שמילאה את לבי בעת שאני עצמי הגעתי לראשונה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫לדידי‪ ,‬היה זה נס שהתגשם‪ ,‬נס שציפינו לו שנים על גבי שנים‪ .‬בירכתי על שזכיתי להאריך ימים‬ ‫ולראות במו עיני את יציאת רוסיה ‪ -‬כמעט חצי מיליון יהודים‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים וטף‪ ,‬שהגיעו אלינו‪,‬‬ ‫מטוס אחר מטוס‪ ,‬למדינה יהודית שחיכתה להם בזרועות פתוחות‪ .‬אודה ולא אבוש‪ ,‬אין דבר שאני‬ ‫מתגאה בו יותר מכך שסייעתי בידם לבוא‪ ,‬מכך שבדומה לרבים אחרים פעלתי למענם‪.‬‬ ‫כבר כתבתי על מעורבותי העמוקה מאוד במאבקם של יהודי ברית המועצות לפתיחת השערים‬ ‫בשנים עברו‪ .‬היתה זו מעורבות שלא פחתה במרוצת השנים‪ .‬ככל שחיי השתנו מאוד‪ ,‬בתוקף‬ ‫הנסיבות‪ ,‬הנה לא חל שום שינוי באמונתי העזה כי יום יבוא ורבים מיהודי ברית המועצות יצטרפו‬ ‫אלינו‪ .‬עכשיו קרה כדבר הזה‪ .‬הם באו במספרים בל ייאמנו‪ ,‬בעקבות תהפוכה בל תיאמן‪ .‬היו‬ ‫תקופות‪ ,‬בשנות השבעים והשמונים‪ ,‬שברית המועצות התירה לקומץ מצומצם של יהודים לצאת‬ ‫מתוכה‪ .‬השליטים הסובייטים עשו זאת תחת הלחץ הבלתי־פוסק של ארגונים שהתמסרו בכל מאודם‬ ‫למטרה הזאת ‪ -‬באירופה‪ ,‬בשני חלקי אמריקה ובישראל ‪ -‬ובעקבות התערבותם של ראשי מדינות‪,‬‬ ‫של בתי מחוקקים ושל אישים מפורסמים‪ .‬הם עשו זאת בעל כורחם‪ ,‬חרף מדיניותם האנטישמית‬ ‫והאכזרית‪ ,‬ואנחנו אכלנו לא מעט מרורים‪ .‬היהודים שהיגרו מברית המועצות באותן שנים הגיעו לכך‬ ‫כמעט אך ורק על יסוד "דרישות" מישראל ואשרות כניסה לישראל‪ ,‬אבל רבים מהם החליטו‬

‫"לנשור" בדרך‪ .‬בהיעדר טיסות ישירות לישראל ‪ -‬עד ‪ - 1991‬הם הגיעו למחנות מעבר שהוקמו‬ ‫למענם באוסטריה )ואחר כך במקומות אחרים(‪ ,‬ומצאו שם דרכים להמשיך לא לישראל אלא לארצות‬ ‫הברית‪ ,‬לקנדה ולאוסטרליה‪ .‬נלחמתי בהתפתחות הזאת בכל כוחי‪ .‬שמעתי את טענותיהם של ראשי‬ ‫הארגונים הלא־ציוניים‪ ,‬שעזרו לנושרים‪ ,‬כי אין שום חשיבות ליעד הסופי של יהודי ברית המועצות‬ ‫ די שיעזבו את הארץ הזאת וייחלצו מכל הסכנות האורבות להם בתוכה‪ ,‬ואחר כך ראוי לתת להם‬‫חופש בחירה גמור‪ ,‬להתיישב באשר ירצו‪ .‬שמעתי‪ ,‬הבנתי ולא יכולתי לקבל‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לא קיבלתי‪.‬‬ ‫ברור שלא כל יהודי ברית המועצות היו מסורבי עלייה‪ ,‬שראו בישראל את ביתם הרוחני‪ .‬שבעים‬ ‫שנים של בידוד מהזרם הראשי של החיים היהודיים גרמו לרוב היהודים בברית המועצות לאבד את‬ ‫הקשר ההדוק עם עצם תמציתה של היהדות; הם לא הכירו את ההיסטוריה‪ ,‬לא של עם ישראל ולא‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬אבל ישראל עדיין המתינה להם כמולדת העם היהודי‪ .‬זה היה מקומם‪ ,‬וזו היתה‬ ‫תמצית הציונות‪ .‬בכל אחד מביקורי בארצות הברית באותם ימים ניהלתי שיחות ממושכות עם אנשים‬ ‫מסוגו של מוריס אברם‪ ,‬שעמד אז בראש המועצה למען יהודי ברית המועצות ‪ -‬גוף רב־השפעה‪,‬‬ ‫שאחדים מחבריו השקיעו מאמצים בהקלת ההגירה של יהודי ברית המועצות לארצות הברית‪.‬‬ ‫התווכחנו בעניין זה שעות על גבי שעות‪ ,‬ובני שיחי דבקו בעמדתם‪ .‬אבל רצה הגורל ולבסוף היתה יד‬ ‫הציונות על העליונה; למרות הנסיגות‪ ,‬הכישלונות‪ ,‬אפילו השגיאות שהתלוו באורח בלתי־נמנע‬ ‫לתגובתה של ישראל על האתגר חסר התקדים‪ ,‬הייתי בטוח לאורך כל הדרך שהצדק איתי‪.‬‬ ‫ב־‪ 1987‬הגיעו אלינו אלפיים יהודים מברית המועצות‪ .‬זה היה היקף העלייה המצומצם גם‬ ‫ב־‪ .1988‬ב־‪ 1989‬קפץ המספר כמעט ל־‪ 13‬אלף‪ ,‬ב־‪ 1990‬היה זה זרם של ‪ 185‬אלף‪ ,‬ב־‪ 1991‬עלו‬ ‫לארץ ‪ 145‬אלף‪ ,‬ועד סוף ‪ 1992‬נוספו עוד ‪ 76‬אלף‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מ־‪ 1987‬עד ‪ 1992‬התיישבו‬ ‫בישראל כ־‪ 400‬אלף עולים חדשים‪ ,‬ועדיין היד נטויה ‪ -‬אף על פי שהמספרים ירדו לאחרונה‪ .‬ציפינו‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לקצב אחר‪ .‬הכינונו תקציבים לגלי עלייה קטנים בהרבה‪ .‬התכוננו לקלוט לא יותר מ־‪100‬‬ ‫אלף עולים בשלוש שנות תקציב ‪ -‬וגם זו לא נועדה להיות משימה קלה‪ .‬והנה‪ ,‬לא עברו אלא שבועות‬ ‫מעטים מאז התקבלו כל ההחלטות האמורות‪ ,‬והתברר שיש צורך באמצעים רדיקליים בהרבה‪ ,‬שאם‬ ‫לא כן לא נוכל להאכיל‪ ,‬לשכן‪ ,‬לספק שירותים ומקומות עבודה לכל המוני האזרחים החדשים‬ ‫שהצטרפו אלינו‪ ,‬שלא ידעו עברית‪ ,‬שהתרגלו לחיים במדינת משטרה‪ ,‬שמגעיהם עם העולם המערבי‬ ‫היו מצומצמים או אפסיים‪ ,‬ששליש מהם היו בני שישים ויותר‪.‬‬ ‫באפופיאה הגדולה של עליית היהודים מברית המועצות השתלב קטע אופייני שנגע לי אישית‬ ‫וריגש אותי מאוד‪ .‬יום אחד הגיע ללשכתי מכתב מעולה חדשה שהגיעה זמן קצר לפני כן ובו סיפור‬ ‫על חברתה‪ ,‬שנותרה מאחוריה במוסקבה‪ ,‬ובמוחה התעוררה המחשבה‪ ,‬שמא יצחק שמיר‪ ,‬ראש‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬אינו אלא בן דודה יצחק יזרניצקי‪ ,‬שיצא מפולין ב־‪ .1935‬הסתבר שאותה חברה‬ ‫במוסקבה ראתה את פני בטלוויזיה‪ ,‬מצאה בהם דמיון לפרצופים משפחתיים שזכרה ממרחק השנים‬ ‫והחליטה שאולי יש דברים בגו‪ .‬למקרא הפרטים הביוגרפיים שנכללו במכתב הזה‪ ,‬היה ברור לי מיד‬ ‫שאכן מדובר בבת אחיו של אבי ז"ל‪ .‬נפגשתי איתה בעודה נערה צעירה‪ ,‬בעיירה קטנה במזרח פולין‪,‬‬ ‫כאשר באתי להיפרד מהוריה‪ ,‬דודי ודודתי‪ ,‬לפני עלייתי לארץ‪ .‬אחר כך‪ ,‬בתקופת מלחמת העולם‬

‫השנייה‪ ,‬שיחק לה מזלה והיא ניצלה מהשואה‪ .‬היא נישאה לקצין יהודי בצבא האדום )לאחר שיחידות‬ ‫סובייטיות כבשו את אזור מגוריה(‪ ,‬התגלגלה לברית המועצות‪ ,‬ובעקבות תלאות רבות התיישבה‬ ‫במוסקבה‪ .‬במרוצת השנים נולדו לה בן ובת‪ ,‬שהקימו‪ ,‬בינתיים‪ ,‬משפחות משלהם‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬כשחודש הקשר בינינו אחרי שנים כה רבות‪ ,‬כשנודע לי שהנה נמצא עוד אוד מוצל‬ ‫מהמשפחה שהיתה כה גדולה‪ ,‬שמחתי מאוד ומיהרתי להתקשר איתה‪ .‬לא חלף זמן רב והיא הגיעה‬ ‫לארץ בחברת בתה‪ ,‬חתנה ונכדה‪ .‬סייעתי להם להיקלט‪ ,‬כמיטב יכולתי‪ ,‬אבל מטבע הדברים לא‬ ‫יכולתי למנוע מהם את כל חבלי הקליטה וההתערות‪ .‬אפשר אפילו לומר שבאמצעותם עקבתי מקרוב‬ ‫אחרי הקשיים הבלתי־נמנעים‪ ,‬מנת חלקם של אנשים המחליטים לעקור מהארץ שבה נולדו וגדלו‪,‬‬ ‫לשנות את כל אורחות חייהם‪ ,‬ללמוד לשון שהיתה זרה להם‪ ,‬מרוחקת משפת אמם‪ ,‬ולהיאבק עם‬ ‫מציאת מקום נאות בתנאים חדשים‪ .‬כיום‪ ,‬הבת והחתן עובדים במקצועם ומתפרנסים בכבוד‪ ,‬והנכד‪,‬‬ ‫נער ברוך כישרונות‪ ,‬בן ארבע־עשרה‪ ,‬לומד בפנימייה לילדים מחוננים‪ .‬בכל פגישה איתם אני חש‬ ‫לפי מראה פניהם‪ ,‬מצב רוחם ושיפור העברית שלהם‪ ,‬שהם הולכים ומשתרשים בחיי הארץ‪ .‬יותר‬ ‫מכך‪ ,‬ברור לי שהם מאושרים‪ ,‬ואני מאושר איתם‪.‬‬ ‫בדומה לבני משפחתי‪ ,‬רבים מבני העלייה ההמונית ממזרח אירופה הם עתירי כישרונות וכישורים‪.‬‬ ‫רוב הבאים מברית המועצות הם בעלי מקצועות שצברו ניסיון רב‪ :‬מדענים‪ ,‬מורים‪ ,‬מוזיקאים‪,‬‬ ‫טכנאים‪ ,‬מומחים מכל סוג ומין‪ ,‬ובכלל זה לא פחות מ־‪ 11‬אלף רופאים ועשרות אלפי מהנדסים‪ .‬אין‬ ‫ספק שנוכחותם בתוכנו תשנה את ישראל‪ ,‬תחזקה ותשפר את איכות החיים שלה לקראת הכניסה‬ ‫למאה העשרים ואחת‪ .‬כשקראתי לעולים האלה באחת ההזדמנויות "ברכת שמים"‪ ,‬התכוונתי לכך‬ ‫במלוא מובנן של המילים‪ .‬אבל בינתיים היה צריך לדאוג לקליטתם עלי אדמות‪ .‬בשים לב למספרים‬ ‫הגדולים של העולים‪ ,‬ומכיוון שהיינו משוכנעים כי עדיף להטילם‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬היישר אל תוך חיי‬ ‫היומיום של ישראל במקום להחזיקם במרכזי קליטה )שגם הם התמלאו עד אפס מקום(‪ ,‬העלינו אותם‬ ‫על מסלול של קליטה ישירה‪ .‬סיפקנו להם "סל קליטה" )סכום כסף מספיק לצורכי יסוד(‪ ,‬ביטוח‬ ‫בריאות חינם‪ ,‬זכות להכשרה מקצועית‪ ,‬גמלאות זקנה לגילים המתאימים )כאילו עבדו כל חייהם‬ ‫בארץ(‪ ,‬זכאות למשכנתאות בריבית נמוכה ושיעורי עברית מזורזים‪ .‬הם עמדו ברשות עצמם‪ ,‬הגם‬ ‫שזכו לתמיכה ולעצה ברמה הקהילתית ונהנו מהחמימות ומההתלהבות של מתנדבים רבים‪ .‬עכשיו‪,‬‬ ‫לראשונה בחייהם‪ ,‬הם לא היו כפופים למשטר המארגן להם את החיים‪ ,‬וגם זה לא היה ניסיון פשוט‬ ‫בפני עצמו‪ .‬משרדי השיכון והקליטה הקימו בשיתוף עם משרד האוצר "קבינט קליטה"‪ ,‬בראשותו של‬ ‫שר הבינוי והשיכון אריאל שרון‪ ,‬ובכפיפות ישירה לראש הממשלה‪ .‬וכמו תמיד‪ ,‬יהודי העולם מיהרו‬ ‫לתרום‪ ,‬ביעילות ובנדיבות‪ ,‬באמצעות הסוכנות היהודית‪ ,‬את חלקם למשימה הכבירה‪ .‬הם ואנחנו‬ ‫ידענו כי נבצר מישראל לעמוד בה לבדה‪.‬‬ ‫תחילה התרכזנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬בעניין שנראה הדחוף ביותר ‪ -‬דיור‪ .‬כל דירה פנויה שהיתה בהישג יד‬ ‫נשכרה לאלתר; אלפי קרוואנים )שלא היו תמיד פופולריים ולא הצטיינו בכל המקרים באיכותם(‬ ‫הוזמנו בחוץ לארץ והובאו במהירות; הממשלה הפשירה לבנייה קרקעות יקרות במרכז הארץ‪ ,‬בחלק‬ ‫קטן ממחירן הריאלי‪ ,‬וגורמים פרטיים וממשלתיים החלו לבנות עליהן ‪ 100‬אלף יחידות דיור‪ .‬היו‬

‫קשיים לא מעטים ולא חסרו תלונות‪ .‬חלקן גם היו מוצדקות‪ .‬אבל עובדה היא שאף לא עולה חדש‬ ‫אחד לא בילה את לילו הראשון באוהל‪ .‬התעסוקה עוררה בעיה קשה יותר‪ .‬מהרגע הראשון היה ברור‬ ‫כי חסרונם של מקומות עבודה לעולים‪ ,‬ולו גם מקומות עבודה המתאימים בדוחק‪ ,‬הוא נקודת‬ ‫התורפה של הקליטה‪ .‬הרבה עולים נלהבים וחדורי תקווה‪ ,‬שהתרגלו לביטחון מלא במקום עבודה‬ ‫בברית המועצות‪ ,‬נעשו לאנשים החיים מן היד אל הפה‪ ,‬שהרגישו נטושים‪ ,‬דחוקים לשוליים וטבועים‬ ‫באות קין של מובטלים בחברה החדשה שלהם‪ ,‬תלויים במענקי אבטלה ובקצבאות של הביטוח‬ ‫הלאומי‪ .‬אבל אט־אט חל שיפור במצב; ב־‪ 1992‬כבר היה שיעור המועסקים בקרב העולים החדשים‬ ‫הנמצאים בישראל שנה וחצי או יותר גבוה מן השיעור המקביל בקרב ילידי ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬תחושת‬ ‫המצוקה היתה עדיין כבדה והפתרונות לא נמצאו במהירות הדרושה‪.‬‬ ‫רק מעטים‪ ,‬מעטים מדי‪ ,‬מבין העולים בעלי המקצוע יכלו לעבור בנקל למקצועות אחרים‪ .‬מורים‬ ‫ללשונות זרות הוכשרו להוראת צרפתית ואנגלית בבתי ספר תיכוניים ובחטיבות ביניים‪ .‬רוב מהנדסי‬ ‫המחשבים מצאו בסופו של דבר את מקומם‪ ,‬בצורה זו או אחרת‪ .‬מוזיקאים מעטים‪ ,‬מבין ה־‪5,500‬‬ ‫שהגיעו )והיוו כמחצית מכלל העולים שהיו אמנים פעילים בארץ מוצאם(‪ ,‬הצטרפו לתזמורות‬ ‫קאמריות שצצו ברחבי הארץ‪ .‬קשה במיוחד היה מצבם של רופאים ורופאי שיניים‪ ,‬ששיעורם היחסי‬ ‫בכלל העולים היה גבוה מאוד ‪ -‬בוודאי בהשוואה לצורכי השוק הישראלי בכללותו‪ .‬לא זו בלבד‪,‬‬ ‫כמעט כולם נדרשו להיבחן בטרם יקבלו רישיון ישראלי לעסוק במקצועם ‪ -‬ולא ששו לכך‪ .‬חלקם‬ ‫עברו למקצועות פרא־רפואיים ‪ -‬תוך "ירידה בדרגה"‪ ,‬שהיתה‪ ,‬כמובן‪ ,‬כאובה מאוד‪ .‬ולא מעטים‬ ‫נאלצו למצוא את פרנסתם בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫האם יש פתרון למצב הסבוך הזה? כן‪ ,‬והוא נעוץ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בשני גורמים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬זמן ומשאבים‬ ‫פנימיים לצמיחה כלכלית‪ ,‬לפרויקטים לאומיים רחבי היקף‪ ,‬לבניית תשתית לסוגיה השונים‪ ,‬למתקני‬ ‫מחקר ופיתוח‪ ,‬לחממות טכנולוגיות; מצד אחר‪ ,‬השקעות גדולות מבחוץ‪ ,‬על בסיס כלכלי‪ ,‬מתוך‬ ‫ביטחון של המשקיעים באיכות הייחודית של המשק הישראלי‪ .‬הצירוף של כל אלה ‪ -‬יחד עם תבונה‪,‬‬ ‫נחישות וסבלנות ‪ -‬יכול להבטיח לנו הגדלה של שוק התעסוקה‪ ,‬בהיקף וברמה הנדרשים עכשיו‬ ‫לישראל בדחיפות כה רבה‪.‬‬ ‫אני תקווה שבעתיד הנראה לעין יגיעו לארץ עוד מיליון יהודים מרוסיה )וזה מספרם של אלה‬ ‫שנרשמו שם לעלייה(‪ .‬אם יקרה כדבר הזה‪ ,‬תסתכם עלות הקליטה של כל גל העלייה ממה שהיתה‬ ‫ברית המועצות בסכום מדהים של חמישים עד שבעים מיליארדי דולרים‪ .‬אין שום אפשרות לגייס את‬ ‫הכסף הזה אלא בצורת אשראי מבנקים זרים‪ ,‬כהלוואות שנצטרך לפרוע במרוצת הזמן‪ .‬מלכתחילה‬ ‫לא היה לי ספק שהדבר בהישג ידנו‪ .‬סוף־סוף‪ ,‬לישראל יצאו מוניטין של לווה אידיאלי‪ ,‬העומד בכל‬ ‫התנאים שהתחייב להם‪ ,‬וכל הגורמים הרלוונטיים יודעים מה התכלית ההומניטרית‪ ,‬הדרמטית‬ ‫והייחודית של העניין‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬פנינו‪ ,‬מדרך הטבע‪ ,‬לממשלת ארצות הברית וביקשנו ממנה‬ ‫לערוב להלוואות בסך עשרה מיליארד דולר לחמש שנים‪ ,‬שאותן רצינו להשיג בשוק הפיננסי‬ ‫הבינלאומי‪ .‬לא ביקשנו אלא ערבויות‪ ,‬ולכן לא היה שום חשש שההיענות לבקשתנו תכביד כהוא זה‬ ‫על משלם המסים האמריקאי‪ .‬הייתי בטוח אפוא שהכול יסתדר בנקל‪ ,‬ואז הוברר לי‪ ,‬לגודל הפתעתי‬

‫וחרדתי‪ ,‬שהממשל של הנשיא בוש חשב כי זו ההזדמנות הנאותה להשפיע על מדיניות החוץ‬ ‫והביטחון שלנו‪ .‬במהרה נשמעה בוושינגטון דרישה תקיפה לקשור את מתן הערבויות עם הפסקה‬ ‫מלאה של כל מפעל ההתיישבות הישראלית מעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫בתחילה לא האמנתי למשמע אוזני‪ .‬שום נשיא אמריקאי לפני בוש לא התנה סיוע הומניטרי‬ ‫שביקשנו ‪ -‬קל וחומר‪ ,‬סיוע שלא היה צריך לעלות לו בכסף ‪ -‬בוויתורים מדיניים מצדנו‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫הנשיא בוש חשד‪ ,‬תחילה במרומז‪ ,‬ואחר כך בפומבי ובמפורש‪ ,‬כי רימינו אותו בעניינים שונים‬ ‫הנוגעים להתיישבות בשטחים‪ .‬הוא האשים אותי שהבטחתי לו כי לא נקים יישובים חדשים מעבר‬ ‫לקו הירוק עד תום המשא ומתן‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬מיד עם שובי לישראל‪ ,‬פגעתי בו אישית‪ ,‬בעצם‬ ‫השתתפותי בחגיגות לכבוד הקמתה של "התנחלות חדשה" ברצועת עזה‪ .‬הסברתי לו כי הקמת דוגית‪,‬‬ ‫היישוב שאליו התייחס‪ ,‬אושרה זמן רב לפני שיחתנו‪ ,‬אבל הרגשתי שלא הנחתי את דעתו‪ .‬במהרה‬ ‫יצאה מלפניו גם תביעה מדהימה ש"עולים מברית המועצות לא ישוכנו בחלקי ירושלים שהיו בעבר‬ ‫בשלטון ירדני" ‪ -‬כאילו נמנו השכונות והרבעים צפופי האוכלוסין‪ ,‬שהוקמו בבירת ישראל מאז‬ ‫שחרורה ואיחודה של העיר ב־‪ ,1967‬עם ההתנחלויות החדשות‪ ,‬שנואות נפשו‪ .‬לאמיתו של דבר‪,‬‬ ‫פחות מאחוז אחד מעולי ברית המועצות רצו להתיישב ביהודה ובשומרון‪ .‬כיוון שהיו חופשיים לקבוע‬ ‫את מגוריהם בכל מקום שנראה להם‪ ,‬ורובם היו בעלי מקצועות חופשיים מבני המעמד הבינוני‪ ,‬היה‬ ‫זה רק טבעי שהם העדיפו להתיישב במרכז הארץ‪ ,‬באזורים שבהם היו סיכויים טובים יותר למצוא‬ ‫תעסוקה וחיי תרבות מגוונים יותר‪ .‬מבין העולים הנותרים‪ ,‬אלפים התיישבו בערים ובעיירות בצפון‬ ‫הארץ ובדרומה‪ ,‬וממילא נמצאו רק מעטים מאוד שבנו את ביתם מעבר לקו הירוק‪ .‬הבהרתי את‬ ‫אי־ההבנה הזאת בעל פה‪ ,‬אבל החלטתי‪ ,‬במקביל‪ ,‬להעלות על הכתב את עיקרי מדיניותה של ישראל‬ ‫בתחום האמור‪ ,‬למען הסר כל ספק‪ .‬בקיץ ‪ 1990‬שיגרתי אפוא לנשיא ארצות הברית מכתב בן שבעה‬ ‫עמודים‪ ,‬שנפתח בהבעת תודה על מאמציו למען עלייתם של יהודי ברית המועצות ויהודי אתיופיה‪.‬‬ ‫בהמשך לכך כתבתי‪ ,‬בין השאר‪:‬‬ ‫"בפגישתנו ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר לך את אמונתנו בכך שעניין ההתנחלויות אינו מהווה‬ ‫מכשול למשא ומתן ולשלום‪ .‬כידוע לך‪ ,‬בינינו ובין הערבים נטוש ויכוח אמיתי בקשר לריבונות על‬ ‫חבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬הדרך היחידה ליישב את המחלוקת הזאת היא באמצעות משא ומתן‬ ‫והסכם‪ .‬שום אדם בעולם הערבי הרוצה באמת ובתמים בשלום איתנו לא יתנגד לנוכחותם של יהודים‬ ‫באזורים האמורים‪ .‬כל התנגדות ערבית לכך נובעת משאיפה לחזות בריבונות ערבית על אותו שטח‪,‬‬ ‫שתאסור כל נוכחות יהודית שם‪ ,‬ברוח המדיניות המתועבת של 'יודנריין' שהכרנו בעבר‪ .‬בשום‬ ‫נסיבות שהן‪ ,‬אין לצפות לכך שהמדינה היהודית תשלים בשתיקה עם תוכניות שכאלו‪ ,‬יהיה המעמד‬ ‫הסופי של השטחים ככל שיהיה‪ .‬הדבר לא יעלה על הדעת‪ ,‬ממש כשם שלא יעלה על הדעת שישראל‬ ‫תאסור נוכחות של ערבים מפנים לגבולותיה‪.‬‬ ‫"ייתכן שנפלה אי־הבנה בינינו‪ ,‬בפגישתנו האחרונה‪ ,‬בשאלת ההתנחלויות‪ .‬אמרתי כי ההתנחלויות‬ ‫לא יהוו שום בעיה‪ ,‬מפני שאני משוכנע כי הן אינן מכשול לשלום‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬פירשת את דברי‬ ‫אלה כאילו קיבלתי על עצמי להפסיק כל פעילות ישראלית בתחום ההתיישבות‪ .‬אני מצטער על כך‬

‫שמילותי יצרו רושם לא נכון‪ ...‬אנו מייחסים כיום חשיבות ראשונה במעלה לעלייה ולקליטה‪ .‬אני‬ ‫מרשה לעצמי לחזור ולהבהיר את מדיניותנו‪ :‬ממשלת ישראל לא תכוון עולים מברית המועצות‬ ‫להתיישב בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬ואין לנו שום תוכניות לבנות שיכונים לעולים חדשים באזורים‬ ‫אלה‪...‬‬ ‫"בכוונתי לחדש את פנייתי למנהיגים ערבים לפתוח בתהליך שישנה את טיב היחסים שלהם איתנו‬ ‫ ממצב לוחמה‪ ,‬לדו־קיום‪ ,‬פיוס ומשא ומתן על שלום‪ ...‬תביעתן של הממשלות הערביות שישראל‬‫תישא ותיתן עם אש"ף היא ביטוי לסרבנות השלום שלהן‪ .‬הן חישלו ומחשלות את אש"ף כנשק נגד‬ ‫ישראל‪ ,‬כאמצעי לקרוא תיגר על הלגיטימיות של ישראל וכראש חץ של מאמץ נוסף נגד עצם קיומנו‪.‬‬ ‫אש"ף אינו יכול להיות שותף למשא ומתן‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬מפני שאש"ף אינו חותר אלא‬ ‫להשמדתנו‪"...‬‬ ‫שבתי והבהרתי את עמדתנו ביחס לערבים הזכאים להשתתף בבחירות שהצענו‪" .‬בעניין זה נתייחס‬ ‫בחיוב לכל ערבי פלסטיני המתגורר בשטחים ואינו מעורב בפעולות טרור‪ .‬מצד אחר‪ ,‬יוזמתנו אינה‬ ‫מכוונת לפלסטינים שמחוץ לשטחים‪ .‬כל ניסיון לערב במשא ומתן תושבים מירושלים יביא מיד‬ ‫להצבת מעמדה של העיר בראש סדר היום‪ .‬זהו אחד היעדים של אש"ף ושל אלה התומכים בדרישתו‬ ‫להפוך את ירושלים לבירתה של מדינה פלסטינית‪ ...‬תביעתו התקיפה של אש"ף לשתף בבחירות גם‬ ‫פלסטינים 'מבחוץ'‪ ,‬בין מגורשים ובין אחרים‪ ,‬היא תזכורת לתביעה בקשר ל'זכות השיבה' ‪ -‬לשון‬ ‫נקייה לחתירה תחת עצם קיומנו‪ .‬לכן לא נוכל לעיין בהצעה שכזאת"‪.‬‬ ‫לבסוף כתבתי‪" :‬אנו חיים בחלק רגיש ולא־יציב של עולמנו‪ .‬באזור זה קורה לעתים קרובות‬ ‫שלמילים יש דינמיקה משל עצמן‪ ...‬לכן‪ ,‬אנו חשים‪ ,‬לא תצמח שום תועלת מהתקפות פומביות על‬ ‫ישראל או מניסיונות ליצור את הרושם שישראל מתנגדת להתקדמות לקראת שלום‪ ...‬אני מרשה‬ ‫לעצמי לחזור ולומר כי שום דבר אינו חשוב לישראל יותר משלום בר קיימא; ושום דבר אינו יכול‬ ‫לתרום לתכלית זו יותר מבריתנו עם ארצות הברית"‪.‬‬ ‫למרבה הצער התברר שמכתב זה לא הועיל ולא סייע לתקן את המעוות‪ .‬גם כל הדברים האחרים‬ ‫שאני או מישהו אחר אמרנו לבוש בעניין זה לא הסיטו אותו במאום מדעתו‪ .‬הוא הוסיף לראות את‬ ‫ההתנחלויות כלב הסכסוך‪ ,‬ואת הסכסוך עצמו כאילו החל ב־‪ 1967‬ולא ב־‪ - 1948‬וגישה לא־אוהדת‬ ‫זו ִחלחלה לתוך המדיניות האמריקאית בכל הנוגע למזרח התיכון‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הערבויות‬ ‫שביקשנו‪ .‬בין הזמנים הופיע שר החוץ בייקר בפני ועדה של בית הנבחרים האמריקאי והסביר שכסף‬ ‫הוא בר חליפין )‪ ,fungible‬זה היה הניסוח שלו(‪ ,‬ומכאן שהלוואות המיועדות לקליטת עלייה‬ ‫משחררות‪ ,‬בעצם‪ ,‬משאבים אחרים המצויים בידי ישראל ומאפשרות לה להמשיך בתוכנית‬ ‫ההתיישבות המרושעת שלה‪ .‬העובדה שישראלים רבים )וחוששני שגם לא מעט דוברי אנגלית‬ ‫מלידה( נאלצו לעיין במילונים כדי לראות מה הפירוש המדויק של ‪ fungible‬לא שינתה לא את‬ ‫כוונתו האמיתית של בייקר וגם לא את התקדים הנוסף שהיה מובלע בה‪ .‬איש ממזכירי המדינה‬ ‫שקדמו לו לא דיבר מעולם על ‪ fungibility‬בהקשר של סיוע חוץ למטרות הומניטריות‪ .‬בוודאי לא‬ ‫שמענו כדברים האלה בעת שארצות הברית ערבה להלוואות בנות מיליארדי דולרים שניתנו לעיראק‬

‫לקניית מזון ופינו משאבים אדירים‪ ,‬כפי שהסתבר במהרה‪ ,‬לחלופות לא־סימפטיות‪ .‬והערבים אכן‬ ‫היטיבו להבין כי הממשל של בוש עלה על דרך שתביא אותו להתנגשות חריפה עם ממשלת ישראל‬ ‫בראשותי‪.‬‬ ‫בתחילת מרס ‪ ,1990‬מיד לאחר שהממשל אישר את מתן הערבויות לישראל‪ ,‬בתנאים מגבילים‬ ‫מאוד‪ ,‬בא הקץ על ממשלת האחדות הלאומית‪ .‬איש לא הופתע מכך במיוחד‪ ,‬ופחות מכול אני עצמי‪.‬‬ ‫חיי הממשלה הזאת היו תלויים בחוט השערה לאורך חמישה־עשר חודשים‪ ,‬מיום שקמה‪ .‬היא שרדה‬ ‫בקשיים לאחר שהחלטתי לפטר את עזר ויצמן‪ ,‬זועזעה קשות במהלך המריבות על עשר הנקודות של‬ ‫הנשיא מובארק‪ ,‬ובסך הכול הדגישה ולא טשטשה את ההבדלים הבסיסיים בין הליכוד ומפלגת‬ ‫העבודה‪ ,‬במיוחד בתוך הקבינט המדיני־ביטחוני‪ .‬ושוב‪ ,‬כמו בממשלת האחדות הקודמת‪ ,‬חלק גדול מן‬ ‫הקשיים היה פרי המניפולציות של שמעון פרס‪ .‬אני רציתי ממשלת אחדות לאומית אמיתית‪ ,‬והייתי‬ ‫מוכן להיאבק על כך מאז ‪ ;1984‬חשבתי שאפילו אם רכיבי הממשלה הזאת אינם מסכימים ביניהם‬ ‫בכל עניין‪ ,‬עדיין הם יכולים לפעול באווירה של אמון הדדי‪ ,‬ובלבד שהם מסכימים ביניהם בבעיות‬ ‫החשובות‪ .‬ואילו בפועל התממש התסריט שהייתי חייב לצפות לו מראש‪ :‬חילוקי הדעות בין מר פרס‬ ‫וביני‪ ,‬בעניינים הנוגעים לכל חיינו‪ ,‬התרחבו עד כדי קרע בלתי־נמנע‪.‬‬ ‫ההתפתחות הזאת התחוללה כתוצאה מנחישותה של מפלגת העבודה לנהל מדיניות חוץ משלה‬ ‫ולשמור על קשרים ישירים עם וושינגטון‪ ,‬עם קהיר ועם אש"ף‪ .‬העילה הקונקרטית למשבר היתה‬ ‫דרישתו של פרס להיענות בלי שום שהיות לתביעתו של מר בייקר בקשר להכללתם של ערביי מזרח‬ ‫ירושלים ומגורשים ערבים בשיחות המתוכננות‪ .‬פרשנים שונים טענו כי בוש ובייקר הטילו את כל‬ ‫יוקרתם על השאלה הזאת‪ ,‬אבל גם אם זה היה המצב‪ ,‬עדיין לא נראה לי שיש בו כדי להצדיק ויתור‬ ‫כה גדול שלנו‪ .‬פרס‪ ,‬שחשב כאמור אחרת‪ ,‬הציג לי אולטימטום‪ .‬הקבינט המדיני־ביטחוני‪ ,‬אמר‪ ,‬חייב‬ ‫להחליט עד יום ראשון ‪ -‬ונימת הדברים‪ ,‬ורמזים ברורים שהשתרבבו לתוכם‪ ,‬הצריכו תגובה נחרצת‬ ‫מצדי‪ .‬הפעלתי אפוא את הסמכות שמקנה החוק לראש הממשלה והודעתי על פיטוריו של פרס‬ ‫מהממשלה‪ .‬עשיתי זאת בידיעה ברורה שאל לנו להיחפז‪ ,‬גם אם בייקר ממתין בקוצר רוח לתשובתנו‪.‬‬ ‫כל בר דעת הבין כי התשובה הזאת תוליד תקדימים בעלי חשיבות עליונה לעת פתיחת המשא ומתן‬ ‫וגם תגדיר ותעניק לגיטימציה להנחות ולעמדות שנצטרך לגבש במרוצת הדיונים‪ .‬האחריות היתה‬ ‫כבדה מכדי שנפעל אל מול שעון מתקתק ונתרגש יתר על המידה מגחמות של שר חוץ אמריקאי‬ ‫שאינו "מנהל" את תהליך השלום אלא רק עוזר לצדדים לממשו‪ .‬אם מכל הצדדים האלה היינו אנחנו‬ ‫היחידים שנדרשו לוותר על נכסים ממשיים ולהסתכן‪ ,‬בוודאי היינו חייבים לפעול בזהירות וביישוב‬ ‫הדעת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יכולנו לדבר עם הממשל האמריקאי‪ ,‬עם שליטי המדינות הערביות‪ ,‬עם‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬רק בקול אחד‪ .‬לא היה שום היגיון ושום צידוק לכך שכל אלה ישמעו גם את דעתה‬ ‫המוסמכת של הממשלה וגם דעה נוספת של ממלא מקום ראש הממשלה פרס או של שר הביטחון‬ ‫רבין‪.‬‬ ‫בישיבת הממשלה‪ ,‬ב־‪ 12‬במרס‪ ,‬הודעתי אפוא כי מר פרס ביקש להביא לפירוקה של ממשלת‬ ‫האחדות וחתר תחת קיומה בכך שהאשימה שלא בצדק כי אינה עומדת במשימתה העיקרית ואינה‬

‫מנסה לקדם את תהליך השלום‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬הוספתי‪ ,‬לא נותרה לי כל ברירה אלא להפעיל את‬ ‫סמכותי כראש הממשלה ולהביא לסיום חברותו בממשלה‪ .‬בעקבות ההודעה הזאת הודיעו כל שרי‬ ‫מפלגת העבודה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬על התפטרותם הקולקטיבית ‪ -‬והממשלה נפלה‪ .‬בשונה ממקרים קודמים של‬ ‫פיטורי שרים‪ ,‬לא היה הפעם שום משא ומתן ופרס היה אפוא לשר היחיד בהיסטוריה הפוליטית של‬ ‫ישראל שפוטר מתפקידו‪ .‬התקדים הזה לא מנע בעדו להשקיע מאמצים בלתי־נלאים בניסיון להרכיב‬ ‫ממשלה בראשותו‪ .‬בסופו של דבר העלה חרס‪ ,‬והנשיא הרצוג שב והטיל את המשימה הזאת עלי‪ .‬ב־‬ ‫‪ 11‬ביוני הצלחתי בכך והצגתי בפני הכנסת ממשלה צרה‪ ,‬המבוססת על מפלגות הימין ועל המפלגות‬ ‫הדתיות‪ .‬מפלגת העבודה שבה לאופוזיציה‪ .‬זו היתה הממשלה הרביעית בראשותי‪.‬‬ ‫קווי היסוד שלה היו ברורים‪ :‬לא תוקם מדינה פלסטינית; לא יהיה משא ומתן עם אש"ף; ירושלים‬ ‫תישאר מאוחדת בריבונות ישראל; יוקמו יישובים חדשים ויורחבו היישובים הקיימים; השיחות עם‬ ‫מדינות ערב ועם פלסטינים שאינם אנשי אש"ף יימשכו בהתבסס על יוזמת השלום הישראלית‪,‬‬ ‫מ־‪" .1989‬בראש סדר היום של הממשלה והמדינה‪ ",‬אמרתי לכנסת‪" ,‬עומדות העלייה והקליטה‪".‬‬ ‫בהתייחסי למה שבינינו ובין ארצות הברית‪ ,‬הצהרתי כי "יחסי הברית והידידות בין ישראל לארצות‬ ‫הברית ממשיכים להיות אבן יסוד במדיניות החוץ הישראלית‪] ...‬אף על פי ש[ אמנם אין זה סוד‪ ,‬שיש‬ ‫בינינו לבין הממשל האמריקאי חילוקי דעות אחדים מסביב לתהליך השלום‪ ...‬שורש הבדלי הדעות‬ ‫בינינו נובע‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬מיחסו של הממשל לאש"ף ולדו־שיח עמו‪ ,‬שבעינינו מהווה מכה קשה‬ ‫ליציבות ולסיכויי השלום‪ .‬אנחנו משוכנעים‪ ,‬שהציפיות‪ ,‬שהממשל תלה באותו דו־שיח‪ ,‬לא הניבו ולא‬ ‫היו יכולות להניב שום תוצאה חיובית‪ ...‬ניסיון השנים הראה שכל אימת שמדינות ערב הבחינו בסדק‬ ‫כלשהו בחומת הידידות בין ישראל וארצות הברית‪ ,‬צפו ועלו מחדש אצלן חלומות של תוקפנות נגד‬ ‫ישראל‪".‬‬ ‫תיארתי את הממשלה החדשה עצמה כגוף מאוחד בתפיסה "שארץ ישראל היא גם ערך ולא רק‬ ‫פיסת קרקע"‪ .‬דוד לוי שימש בה כסגן ראש הממשלה ושר החוץ‪ ,‬ומשה נסים‪ ,‬שהיה בעבר שר‬ ‫המשפטים ושר האוצר‪ ,‬כיהן כסגן ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר‪ .‬משה ארנס מונה לשר‬ ‫הביטחון ויצחק מודעי קיבל את משרד האוצר‪ .‬רפאל איתן‪ ,‬ראש צומת‪ ,‬רמטכ"ל לשעבר וחבר מושב‬ ‫תל עדשים‪ ,‬הופקד על משרד החקלאות‪ .‬אריאל שרון נעשה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬לשר הבינוי והשיכון‪,‬‬ ‫ופרופ' יובל נאמן‪ ,‬מנהיג התחייה‪ ,‬שב למשרד המדע והטכנולוגיה‪ ,‬שבו כיהן בעבר‪ ,‬והיה בנוסף לכך‬ ‫גם לשר האנרגיה והתשתיות‪ .‬שלושת השרים הצעירים שהכנסתי לממשלת האחדות הלאומית בסוף‬ ‫‪ 1988‬נמנו גם הם עם חברי הממשלה הצרה‪ .‬דן מרידוד המשיך בכהונתו כשר המשפטים ואילו רוני‬ ‫מילוא ואהוד אולמרט היו עכשיו לשרי המשטרה והבריאות‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בעיקרו של דבר נראה לי‬ ‫שזהו צוות טוב‪ ,‬ובמהרה אכן החלה הממשלה החדשה לפעול במלוא המרץ‪.‬‬ ‫כעבור שבועות אחדים‪ ,‬בראשית אוגוסט ‪ ,1990‬פלשו העיראקים לכווית ונפתחה שרשרת‬ ‫האירועים שהולידה את מלחמת המפרץ‪ .‬השאלה הדוחקת של הערבויות ירדה זמנית מסדר היום‪,‬‬ ‫בהסכמה הדדית שלנו ושל האמריקאים‪ ,‬אבל העלייה עצמה לא פסקה‪ ,‬ולו לרגע אחד‪ .‬אותן תמונות‬ ‫מרגשות חזרו על עצמן בנמל התעופה בן־גוריון כמעט מדי יום ביומו‪ :‬דמעות‪ ,‬חיבוקים ‪ -‬לפעמים‬

‫מחזות קורעי לב של הורה הנפגש עם בנו או בתו לאחר עשרות שנים של פירוד כפוי ‪ -‬המוני‬ ‫מתנדבים וקרובים מאושרים‪ ,‬וגם הנציגים העייפים של הרשויות המקומיות‪ ,‬של משרדי הממשלה‬ ‫ושל הסוכנות היהודית‪ .‬אפילו כשנאלצנו לחלק לאוכלוסייה מסכות גז ולהורות על ההיצמדות להן‬ ‫בכל רגע‪ ,‬אפילו כשהעולים קיבלו אותן מיד עם רדתם מהמטוס ‪ -‬העלייה נמשכה‪ .‬האזרחים החדשים‬ ‫הגיעו לישראל‪ ,‬ומקדמי פניהם המתינו להם בנמל התעופה‪ ,‬אפילו בעיצומן של התקפות הטילים על‬ ‫ישראל‪ ,‬במהלך המלחמה‪ .‬והבאים היו לא רק מברית המועצות‪ ,‬הקורסת תחתיה‪.‬‬ ‫במאי ‪ ,1991‬כשלושה חודשים לאחר מלחמת המפרץ‪ ,‬היתה לי הזכות להיות מעורב בצורה פעילה‬ ‫מאוד בעלייה חשובה אחרת ‪" -‬מבצע שלמה"‪ ,‬שהתמשך על פני שלושים ואחת שעות רצופות‬ ‫ובמהלכו העביר חיל האוויר הישראלי יותר מ־‪ 14‬אלף יהודים אתיופים מאדיס אבבה לפאתי תל‬ ‫אביב‪ .‬זה היה סופו של סיפור בן אלפיים שנה‪ ,‬אקורד אחרון בקורותיה של קהילה יהודית שהיתה‬ ‫מבודדת ומסוגרת משאר חלקי העולם היהודי לאורך כל הזמן הזה‪ ,‬ובכל זאת לא ויתרה לרגע על‬ ‫זהותה‪" .‬מבצע שלמה"‪ ,‬שתוכנן לפרטי הפרטים שלו בחשאיות גמורה‪ ,‬ובוצע ללא דופי‪ ,‬חרף‬ ‫המורכבות הלוגיסטית חסרת התקדים‪ ,‬לא רק חילץ את יהודי אתיופיה מהבצורת‪ ,‬מהרעב ומתנאי‬ ‫החיים המחפירים בארץ זו‪ .‬הם ניצלו אגב כך ממלחמת אזרחים אכזרית שהשתוללה שם‪ ,‬ועמדה אז‬ ‫בשלביה האלימים האחרונים‪ ,‬ושבו והתאחדו עם אלפי יהודים אתיופים שהגיעו לישראל במבצעים‬ ‫קודמים ‪ -‬ברכבות אוויר קטנות יותר‪ ,‬אך מסוכנות פי כמה‪ ,‬שהמפורסמת ביותר מביניהן היתה זו של‬ ‫"מבצע משה"‪ ,‬ב־‪ .1985‬מאחורי מאמצי החילוץ שעלו יפה הסתתר סיפור של פעילות בת‬ ‫ארבע־עשרה שנים‪ ,‬שידעה לא מעט כישלונות‪ .‬היו בסיפור הזה פרקים של נתיבים מחתרתיים שיצאו‬ ‫מכלל שימוש‪ ,‬של זרם דקיק של עלייה חוקית‪ ,‬עם חידוש הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל‬ ‫ואתיופיה )לאחר שאתיופיה ניתקה אותם בשנות השבעים(‪ ,‬וגם של ביקור חשאי בישראל של השליט‬ ‫האתיופי מנגיסטו היילה מריאם‪ .‬הוא הבטיח לי חגיגית‪ ,‬באותו ביקור‪ ,‬בתוקף תפקידו כ"מגן"‬ ‫היהודים בארצו‪ ,‬שירשה לאלף יהודים לצאת מאתיופיה מדי חודש בחודש ‪ -‬אך לא עמד בהבטחתו‪,‬‬ ‫ולא במקרה‪ .‬הוא רצה שנגמול לו על שחרור היהודים בסיוע צבאי‪ ,‬ואנחנו לא ששנו להתערב‬ ‫במלחמת האזרחים שלו‪ ,‬מה גם שארצות הברית התנגדה לכך‪ .‬לכן לא היתה שום עסקה ויציאת‬ ‫היהודים מאתיופיה נפסקה לזמן רב‪ .‬לבסוף‪ ,‬תודות לעזרתם של שליטים אפריקאים אחרים‪,‬‬ ‫לכישורים הדיפלומטיים של אורי לוברני )שגרירנו לשעבר באתיופיה ואחד הגיבורים האלמונים של‬ ‫מדינת ישראל(‪ ,‬לפעילותם של הרבה גברים ונשים‪ ,‬בעלי רצון טוב‪ ,‬שעדיין לא הגיעה השעה להודות‬ ‫להם בגלוי‪ ,‬ולתרומתו של הנשיא ג'ורג' בוש‪ ,‬יצא "מבצע שלמה" מן הכוח אל הפועל‪.‬‬ ‫תמיד אזכור בהכרת תודה עמוקה את חלקו של הנשיא בוש בהצלת יהודי אתיופיה‪ ,‬קל וחומר‬ ‫מכיוון שביקשתי את עזרתו בזמן שהוא והממשל שלו זעמו על ישראל )שהפריעה‪ ,‬לדעתם‪,‬‬ ‫להתקדמותו של תהליך השלום( ובעת ששאלת ההתנחלויות שלהבה את האווירה‪ .‬חרף הדברים האלה‬ ‫לא היסס הנשיא בוש למלא את מבוקשנו כשהדברים הגיעו להצלת יהודים; מנגיסטו‪ ,‬שעצם שלטונו‬ ‫היה נתון בסכנה‪ ,‬התנה את יציאת היהודים ב"מכתב כיסוי" מנשיא ארצות הברית‪ ,‬והמכתב הזה הגיע‬ ‫מיד‪ .‬האמת ניתנה להיאמר שעד לרגע האחרון לא ידענו אם לא הטרחנו את הבית הלבן לשווא ואם‬

‫המסמך האמור אכן ישיג את מטרתו‪ .‬משהתברר כי כך היה‪ ,‬לאחר שראיתי בנמל התעופה את‬ ‫המראות המסעירים של המטוסים הראשונים המגיעים בשרשרת ופולטים אלפי עולים‪ ,‬חשבתי כי עלי‬ ‫לשתף בהתרגשותי הרבה גם את הנשיא בוש‪ .‬מיהרתי אפוא לטלפן אליו ומצאתיו במטוסו‪ .‬כשנוצר‬ ‫הקשר‪ ,‬אמרתי לו שעם ישראל לא ישכח לעולם לא את תרומתו ל"מבצע שלמה" ולא את דרך‬ ‫פעולתו בעניין זה‪ .‬הוא לא גלש לניתוח מסובך של נימוקים בעד ונגד‪ ,‬לא השמיע שום "מה אם" או‬ ‫"כן‪ ,‬אבל"‪ .‬בני אדם היו נתונים בסכנת חיים‪ ,‬והוא הגיב מיד‪.‬‬ ‫יהודי אתיופיה לא היו ככל העולים‪ .‬גם הם נזקקו‪ ,‬כמובן‪ ,‬לדיור‪ ,‬לתעסוקה‪ ,‬לבתי ספר‪ .‬גם הם‬ ‫נאלצו להתמודד עם המצוקות והמתחים הבלתי־נמנעים של העקירה לארץ חדשה‪ .‬אבל לבד מכך היה‬ ‫צריך לערוך להם היכרות עם ההישגים והסתירות של החיים המודרניים‪ ,‬שאותם פגשו עכשיו בפעם‬ ‫הראשונה‪ .‬ידעתי שהם יעמדו במבחן הזה‪ ,‬שהם יסתגלו במהרה לחיים בישראל ויעלו את תרומתם‬ ‫הייחודית למדינה‪ .‬אין לי ספק שבתחילת המאה החדשה העומדת בפתח‪ ,‬הם יימנו עם ה"וותיקים"‬ ‫שיתערו בכל ההיבטים של החיים הדינמיים המאפיינים את מדינת ישראל ‪ -‬בכלל זה‪ ,‬בהמשך של‬ ‫קיבוץ הגלויות שיתחולל‪ ,‬ללא ספק‪.‬‬

‫פרק אחד־עשר‬ ‫בגדד‪-‬וושינגטון‪-‬ירושלים‬ ‫‪ ‬‬ ‫איני זוכר שום דבר שעמד בסתירה לכל עקרונותי כיהודי וכציוני‪ ,‬שהיה מנוגד לאידיאולוגיה שעליה‬ ‫התבססו חיי‪ ,‬יותר מההחלטה שקיבלתי במהלך המשבר שקדם למלחמת המפרץ ‪ -‬ויישמתי בימי‬ ‫המלחמה עצמה‪ :‬לבקש מאזרחי ישראל לשמור על איפוק לנוכח הפרובוקציה העיראקית הבוטה‬ ‫והתוקפנית‪ .‬ביצוע המדיניות הזאת‪ ,‬בנסיבות ששררו אז‪ ,‬היה מהמשימות הקשות ביותר שקיבלתי על‬ ‫עצמי אי־פעם‪ .‬מטבע הדברים לא החלטתי על כך לבדי‪ ,‬אבל האחריות הסופית להחלטה היתה מוטלת‬ ‫על כתפי‪ .‬לא פעם מצאתי שמשקלה כבד מנשוא‪ .‬הרגשתי באותם רגעים כקברניט הניצב על הגשר‬ ‫בים סוער‪ ,‬ערפל אופף אותי מכל עבר‪ ,‬ואני מחויב להעביר את ספינתי בשלום דרך מצרים‬ ‫אימתניים‪ .‬הסכנות היו גדולות ועצומות‪ .‬מאז ‪ 18‬בינואר ‪ - 1991‬היום שבו פגעו הטילים העיראקיים‬ ‫הראשונים בישראל ‪ -‬ועד שהודיע הנשיא בוש‪ ,‬ב־‪ 28‬בפברואר‪ ,‬על תום המלחמה‪ ,‬לא עבר יום אחד‬ ‫שישראל לא היתה נתונה בו בסכנה‪ .‬לא היה יום אחד שהייתי בטוח כי "אי־השתתפותנו" במלחמה‬ ‫שהתנהלה כה קרוב אלינו‪ ,‬באופן יחסי‪ ,‬לא תגבה מאיתנו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬מחיר גבוה בהרבה מזה‬ ‫שכבר שילמנו‪ .‬לעומת זאת ידעתי בבירור כי תושבי ישראל ישבו מדי לילה בלילה‪ ,‬במשך קרוב‬ ‫לשישה שבועות‪ ,‬בחדרים אטומים‪ ,‬חבושים במסכות גז‪ ,‬כפי שהורתה להם הממשלה‪ .‬הם ספגו‬ ‫בסבלנות את התקפות הטילים העיראקיים‪ ,‬ולא ידעו אלא לאחר הנפילה שהטילים הללו נשאו ראשי‬ ‫קרב קונבנציונליים ולא חומשו בגז רעיל‪ .‬המשמעת הפנימית והשליטה העצמית שלנו‪ ,‬שזיכו אותנו‬ ‫בשבחים רבים‪ ,‬הושגו בעמל רב ‪ -‬ולא באו על שכרן‪ .‬אבל על כך עוד ידובר‪.‬‬ ‫כוונותיו של סדאם חוסיין ביחס לישראל היו תמיד חד־משמעיות‪ .‬במשך חודשים רבים לפני‬ ‫פלישתו לכווית‪ ,‬הוא תקף בנאומיו את ישראל בפראות גדלה והולכת‪ .‬באפריל ‪ 1990‬הכריז‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫על רצונה הנחוש של עיראק "לשרוף את מחצית ישראל בנשק כימי" ‪ -‬מילים שתולדותינו במאה‬ ‫העשרים‪ ,‬והמאבק שניהלנו בלי הפוגה כדי לקנות ביטחון אל מול פני האיבה הערבית‪ ,‬לימדונו שלא‬ ‫לזלזל בהן‪ .‬עיראק לא השלימה מעולם עם קיומה של ישראל‪ ,‬ואפילו לא חתמה על הסכם שביתת‬ ‫נשק איתנו ב־‪ ,1949‬לאחר מלחמת העצמאות‪ .‬היא היתה ונשארה המנהיגה של "חזית הסירוב"‬ ‫הערבית‪ ,‬ששמרה אמונים להבטחתו של נשיא עיראקי קודם‪" ,‬למחות את ישראל מעל המפה"‪ ,‬בכוח‬ ‫הזרוע‪ .‬גם ההריסה הדרמטית של הכור הגרעיני העיראקי "תמוז"‪ ,‬ביוני ‪ ,1981‬לא גרעה מכוונות‬ ‫הזדון של עיראק כלפי המדינה היהודית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬סדאם חוסיין חלש על הצבא הערבי החזק ביותר‬ ‫והיה רוכש הנשק הגדול ביותר בעולם )בראש ובראשונה‪ ,‬מצרפת ומברית המועצות(‪ .‬בדומה לנשיא‬ ‫סוריה חאפז אל־אסד ולנשיא לוב מועמד קדאפי‪ ,‬הוא היה רודן אכזר‪ ,‬נחוש בדעתו להנהיג את‬ ‫העולם הערבי ‪ -‬ובשונה במקצת מהם‪ ,‬הוא ניסה שוב ושוב לקדם את שאיפותיו בתנופה צבאית‬ ‫גדולה‪ .‬כך קרה אפוא שב־‪ 2‬באוגוסט‪ ,‬לפני עלות השחר‪ ,‬צלצל הטלפון ליד מיטתי ואחד מעוזרי‬

‫הודיעני כי סדאם חוסיין פלש לכווית‪ .‬ברשומות הארוכות של המשברים המזרח תיכוניים נפתח פרק‬ ‫חדש; הפתרון ‪ -‬שהיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬חשוב מאוד לדידנו‪ ,‬לא נראה אז באופק‪.‬‬ ‫ידעתי שהפלישה הזאת לא תהיה סוף פסוק‪ .‬לכל בר דעת היה ברור שארצות הברית לא תנטוש את‬ ‫כווית וגם לא את ערב הסעודית‪ ,‬בעלת בריתה עתירת הנפט‪ .‬ישראל נידונה אפוא להיות מעורבת‬ ‫בהתפתחויות בעל כורחה‪ .‬לא היה מנוס מכך‪ ,‬ולו רק מפני שהדעת נתנה כי סדאם חוסיין יבקש‬ ‫לרומם ולשבח את תוקפנותו כלפי מדינה ערבית אחרת בכך שיציג את עצמו כגדול אויביה של‬ ‫הציונות‪ ,‬כמנהיג עשוי לבלי חת של מלחמת קודש‪ ,‬שבוששה לבוא עד אז‪ ,‬נגד הפולשים היהודים‪,‬‬ ‫וכמי שאינו נרתע מפני הסכנות הרבות הכרוכות במלחמה זו‪ .‬לא היה לי ספק שההמונים הערבים‬ ‫יתמכו בו בהתלהבות‪ ,‬אבל לא ידעתי‪ ,‬כל עיקר‪ ,‬מה תהיה התגובה הרשמית של מצרים ושל סוריה‬ ‫על הפלישה‪ .‬אשר לאש"ף‪ ,‬התנהגותו היתה צפויה בתכלית‪ .‬הנחתי שראשי הארגון הזה יזדרזו‬ ‫להזדהות עם עיראק‪ ,‬וכך גם היה‪.‬‬ ‫בדיונים שקיימנו ביום הראשון לפלישה‪ ,‬הצגתי לעצמי‪ ,‬לשר הביטחון‪ ,‬לרמטכ"ל ולשניים‪-‬שלושה‬ ‫שרים‪ ,‬מהמקורבים אלי ביותר‪ ,‬שתי שאלות ראשונות במעלה‪ :‬האם העימות בין עיראק ובין ישראל‬ ‫הוא בלתי־נמנע? ואם כן‪ ,‬מתי יתחולל? לא היה שמץ של ספק כי בעתיד הקרוב נצטרך לבדוק‬ ‫עניינים רבים ולהחליט; בינתיים ביקשתי לשמור על פרופיל נמוך‪ ,‬כדי שתשומת הלב שנמשוך אלינו‬ ‫תהיה מעטה ככל האפשר‪ ,‬ולבל נספק שום עילה מיותרת למשוגע מבגדד‪ ,‬המשתוקק לשרוף אותנו‪.‬‬ ‫כן תבעתי מאנשינו להשתדל להשיג מידע טוב ומהימן‪ ,‬ככל שהנסיבות יאפשרו‪.‬‬ ‫כעבור יומיים‪-‬שלושה שלחתי לנשיא בוש מכתב שביטא את "הסולידריות שלנו איתך‪ ,‬בעת שאתה‬ ‫מנהיג את המאבק נגד כוחות הרשע‪ ,‬שעלו על דרך של תוקפנות וכיבוש‪ ,‬נטולי כל מעצורים‪ .‬אנו‬ ‫נזכרים במעשים דומים שאירעו לפני יותר מיובל שנים ובתוצאות המחרידות שלהם‪ ...‬מובן מאליו‬ ‫שאנו תומכים בפעולותיך‪ .‬הנחינו את שירותי המודיעין שלנו להמשיך במגעים הנרחבים שלהם עם‬ ‫מקביליהם בארצות הברית ולהעביר לידיכם את כל המידע שיהיה בהישג ידנו‪ .‬פרצופו האמיתי של‬ ‫סדאם חוסיין נחשף עכשיו במלואו‪ .‬ארצות הברית הבחינה נכונה‪ ,‬ומתוך דאגה‪ ,‬כי עיראק עלולה‬ ‫לפעול נגד ישראל‪ ,‬כדי לסכל צעדים נגדה וכדי לאחד את העולם הערבי מאחורי סדאם חוסיין‪ .‬אין זה‬ ‫מקרה בלבד שאש"ף ומנהיגו‪ ,‬ערפאת‪ ,‬התייצבו לימינו של הרודן העיראקי והכריזו בגלוי על תמיכה‬ ‫בתוקפנותו‪ .‬צבאנו‪ ...‬ערוך לקדם את פני האיום והאתגר‪ .‬אנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות‪,‬‬ ‫לרבות אלו הנובעות מבריתה של ירדן עם עיראק‪ .‬שר הביטחון הישראלי משה ארנס הזהיר כי‬ ‫כניסתם של כוחות עיראקיים לירדן תהיה‪ ,‬מנקודת ראותנו‪ ,‬חצייה של קו אדום‪ .‬אין לנו שום כוונות‬ ‫לפגוע במלך חוסיין‪ ,‬ויש להניאו מכל פעולה בשירותה של התוקפנות העיראקית"‪ .‬בסיום דברי‬ ‫הבטחתי לו כי "ברוח בריתנו וידידותנו עם ארצות הברית‪ ,‬אנו נכונים לקיים התייעצויות קבועות‪,‬‬ ‫בכל הרמות הנאותות‪ ,‬ולפעול בשיתוף ובתיאום איתכם‪ ,‬ככל שיידרש"‪ .‬לבד מכך לא היו בינינו שום‬ ‫מגעים בשבועות הראשונים לאחר הפלישה‪ .‬עם זאת הבינותי כי כשם שנגזר עלינו להשלים עם‬ ‫העובדה שהנשיא בוש רואה את מדינות ערב כשחקנים הראשיים בחתירה לשלום במזרח התיכון‪ ,‬כך‬

‫אין לנו מנוס מן העובדה שהוא מועיד להן תפקיד דומה בחתירה להביס את עיראק בשדה הקרב‪ ,‬אם‬ ‫יהיה צורך בכך‪.‬‬ ‫ומה באשר לתפקידנו שלנו במלחמה שכזאת‪ ,‬אם תפרוץ? דומה שלא היינו בכלל בתמונה‪ ,‬אלא‬ ‫כמושאים לזעמו של סדאם חוסיין‪ ,‬ואולי גם כקורבנותיו בכוח‪ .‬והיכן תהיה ישראל כחלוף הסערה?‬ ‫לא מצאתי תשובה לשאלה זו‪ ,‬אבל לא השליתי את עצמי‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬ביחס למצבנו הפגיע‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשבוע השני של אוגוסט הכריז סדאם חוסיין "ג'יהאד" נגד ארצות הברית וישראל‪ ,‬וקבע שיש קשר‬ ‫ברור בין הסכסוך שנתגלע בין עיראק ורוב ארצות המערב ובין נסיגתה של ישראל מכל "השטחים‬ ‫הכבושים"‪ .‬לבסוף‪ ,‬בימים האחרונים של אותו חודש‪ ,‬הוא הודיע שצבאו יתקוף את ישראל‪ .‬החלטתי‬ ‫שעלינו לנקוט אמצעי זהירות דיסקרטיים‪ .‬מעל לכול היה עלינו להבהיר מה התפקיד המדויק שיינתן‬ ‫לישראל בתרחיש‪ ,‬לנוכח הרכבה של הקואליציה הצבאית נגד עיראק‪ ,‬בראשות הנשיא בוש‪ ,‬שהלכה‬ ‫והתארגנה באותם ימים‪ .‬מטרתה המוצהרת של הקואליציה הזאת היתה להגן על מדינות המפרץ‬ ‫הפרסי מפני סדאם חוסיין‪ ,‬ובמיוחד על ערב הסעודית‪ ,‬שעצמאותה‪ ,‬כך הכריז הנשיא בוש‪ ,‬חיונית‬ ‫לאינטרסים של ארצות הברית‪ .‬מדינה ערבית זו אף הצליחה עתה לנהוג על פי צו ההיגיון ‪ -‬להתגבר‬ ‫על רתיעה מסורתית ולהתיר לארצות הברית‪ ,‬מתוך הכרת תודה‪ ,‬להציב כוחות צבאיים על אדמתה‪.‬‬ ‫מצרים הצטרפה גם היא לקואליציה‪ ,‬כמשתתפת פעילה‪ ,‬וארצות הברית הזדרזה לגמול לה על כך‬ ‫במחיקת חוב בסך שבעה מיליארד דולר‪ .‬למרבה הפלא הלכה סוריה בעקבותיה‪ ,‬הגם שהשתתפותה‬ ‫בפועל במלחמת המפרץ עצמה היתה סמלית בלבד‪ .‬אין ספק שהכללתן של המדינות הערביות‬ ‫החשובות האלה בקואליציה נגד עיראק היתה ניצחון דיפלומטי גדול לנשיא בוש‪ ,‬שלא לדבר על כך‬ ‫שהדבר ערער‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את המיתוס של האחדות הערבית‪ ,‬הבלתי־מעורערת כביכול‪.‬‬ ‫עוד הקואליציה הולכת ומתגבשת‪ ,‬ואנחנו פתחנו‪ ,‬באוקטובר‪ ,‬בחלוקה של קרוב לחמישה מיליון‬ ‫מסכות גז לתושבי ישראל‪ .‬אט־אט‪ ,‬בשקט גמור‪ ,‬עברה ישראל לא למשטר של שעת חירום‪ ,‬אבל‬ ‫לשגרת חיים רחוקה מאוד מזו המקובלת בימי שלום‪ ,‬למה שנקל לתארו כעמידה דרוכה על המשמר‪.‬‬ ‫המדיניות שקבענו לעצמנו בתחילת הסתיו של ‪ 1990‬התבססה על ההנחות הבאות‪ :‬איננו מהווים‪,‬‬ ‫בשום פנים‪ ,‬צד בסכסוך; לא נעשה שום דבר העלול להצית תבערה במפרץ הפרסי או לפרנס את‬ ‫התעמולה האנטי־ישראלית של מדינות ערב בארצות הברית )כאילו ישראל דוחקת את ארצות הברית‬ ‫להילחם בעיראק למענה(; לא נתערב בלוחמה אלא אם כן לא יהיה לנו מנוס מכך‪ ,‬ובהיעדר כל‬ ‫ברירה אחרת נדאג בעצמנו להגנתנו; לא נציע שום עצות אם לא נתבקש‪ .‬הייתי משוכנע שישראל‬ ‫אינה צריכה להטיף למלחמה או לתבוע מהלומות בזק )כפי שאחדים מהמפקדים הבכירים של צה"ל‬ ‫רצו לעשות(‪ ,‬וכי מוטב לנו ולארצות הברית שנתרחק מאור הזרקורים ולא ניצור קשר ישיר עם‬ ‫הקואליציה הגדולה‪ ,‬הנערכת להלום בעיראקים‪ .‬הגישה הזאת הולידה שיפור ניכר ביחסינו עם‬ ‫וושינגטון‪ :‬הנשיא בוש ציין שישראל מתנהגת "יפה מאוד"‪ ,‬ואני המשכתי להלך על מה שנראה לי‬ ‫בבירור כחבל דק ומתוח‪ .‬ניסיתי )ודומני שגם הצלחתי( לא לאבד את שיווי המשקל‪ ,‬לא להסתכל‬ ‫לעתים קרובות מדי אל התהום הפעורה מתחתי‪ ,‬ולא לנסות לאמוד את עומקה‪ .‬מטבע הדברים‪,‬‬

‫אי־אפשר לחיות או לפעול במצב של דאגה בלתי־פוסקת או לדבר בלי הרף על המשבר‪ ,‬ולכן עשיתי‬ ‫כמיטב יכולתי להסיח את דעתי לתקופות קצרות‪ .‬קראתי‪ ,‬נחתי בערבים על המרפסת‪ ,‬נמנעתי כמעט‬ ‫לגמרי ממתן ראיונות לעיתונאים ודיברתי בגילוי לב רק עם מעטים שבמעטים‪ .‬יצאתי אפילו לחופשה‬ ‫בת שבוע‪ ,‬אבל כמעט כולה עברה עלי בירושלים‪.‬‬ ‫אחד הדברים האחרים שעשיתי באותה תקופה היה ביקור באחדות מאלפי הדירות שבנינו בקצב‬ ‫מזורז בשביל העולים‪ .‬נסעתי לצורך זה עם אריאל שרון לקריית גת‪ ,‬לאשקלון ולשדרות‪ .‬בכל מקום‬ ‫ראינו בנייה בעיצומה‪ .‬מראה הדחפורים‪ ,‬העגורנים ועבודות הכפיים היה מרשים מאוד‪ .‬מצב רוחי‬ ‫השתפר פלאים‪ ,‬וכשנפגשתי עם העולים והשיבותי לשאלותיהם‪ ,‬הרגשתי שזו חופשה אמיתית‪,‬‬ ‫חופשה מהחרדה שבתוכה חייתי ושאותה רציתי לנטוש לשעות ספורות‪.‬‬ ‫ב־‪ 15‬בינואר התברר כי סדאם חוסיין מתעלם מהאולטימטום של מועצת הביטחון‪ ,‬שציווה עליו‬ ‫להסיג את כוחותיו מכווית עד ליום ההוא‪ .‬הוא לא הראה שום סימן לנסיגה ועכשיו היה נראה בעליל‬ ‫שאין מנוס ממלחמה‪ .‬ברקע היה עולם אחוז טלטלה‪ ,‬במובנים רבים‪ .‬ברית המועצות נעשתה לפתע‬ ‫לנמר של נייר‪ ,‬גורם בלתי־חשוב יחסית; מלך ירדן חוסיין‪ ,‬שידע כי התנגדות גלויה לסדאם חוסיין‬ ‫עלולה לעלות לו למחרת היום בכתרו‪ ,‬ואפילו בחייו‪ ,‬הצטרף לרודן העיראקי; אנחנו חדלנו‪ ,‬כמדומה‪,‬‬ ‫להיות "נכס אסטרטגי"; על מקומנו באו ממשלות שהתלכדו בהתלהבות במשך יובל שנים )למעט‬ ‫מצרים בשנים האחרונות( ‪ -‬בכל הזדמנות ‪ -‬במאמצים להשמידנו‪ .‬התמונה הזאת הצטיירה‬ ‫כחודשיים‪-‬שלושה לפני פקיעת האולטימטום‪ ,‬ואני אמרתי לעצמי כי אם תפרוץ מלחמה בעולם זה‪,‬‬ ‫שפניו השתנו כליל‪ ,‬עלי לדעת בבירור מה יהיה מקומה של ישראל ב"חגיגה"‪.‬‬ ‫בדצמבר שבתי ונפגשתי עם הנשיא בוש בוושינגטון‪ .‬למן הרגע הראשון היה ברור לי כי מנוי‬ ‫וגמור איתו שפגישה זו תהיה מוצלחת‪ ,‬כלומר חופשית ככל האפשר מחילוקי דעות מרגיזים בעניינים‬ ‫מהותיים או עקרוניים‪ .‬אדרבה‪ ,‬האיתותים הדרושים בקשר לכך שוגרו ביעילות לכל הנוגעים בדבר‪,‬‬ ‫בכלל זה לקונגרס ולכל השלוחות החשובות של הממשל‪ .‬בכל אשר הלכתי‪ ,‬באותו ביקור בן יומיים‪,‬‬ ‫הקשבתי בלי חדווה לשבחים על "הפרופיל הנמוך" ששמרנו תוך כדי התפתחותו המחריפה של‬ ‫המשבר‪ .‬הנשיא עצמו היה שקוע ראשו ורובו‪ ,‬עד כדי אובססיה‪ ,‬בעסקי הקואליציה האנטי־עיראקית‪.‬‬ ‫אמרתי לו כי אינני רואה הבדל של ממש בין הרודנים מסוריה ומעיראק‪ ,‬אבל הוא העדיף שלא‬ ‫להתייחס לכך‪ .‬לנגד עיניו עמד הצורך לשמור על שלמות הקואליציה‪ ,‬להגביר את עוצמתה‪ ,‬להכשירה‬ ‫לשחרר את כווית ולהרוס את מכונת המלחמה של סדאם חוסיין‪ .‬כל עניין שהיה עלול לאיים על כוחה‬ ‫או על אחדותה נראה לו ראוי לדחייה גמורה‪ .‬אף על פי כן אמר לי מיד בראשית פגישתנו כי לא‬ ‫תהיה שום "עסקה" עם עיראק על חשבון איזשהו היבט של המחויבות האמריקאית לביטחונה של‬ ‫ישראל‪ ,‬ולא על חשבון שום דבר אחר הקשור בנו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הטעים הנשיא‪ ,‬איש לא הציע לו שום‬ ‫עסקה כזאת‪ .‬בה בשעה היה ברור בעליל כי החברות הערביות בקואליציה הבהירו לג'ורג' בוש‬ ‫בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי הן יפרשו מהמאמץ האנטי־עיראקי אם ישראל תצטרף אליו‪.‬‬ ‫הנשיא שאלני מה יקרה אם תפרוץ מלחמה וסדאם חוסיין יתקוף את ישראל בטילים‪ .‬מה תעשו‬ ‫במקרה שכזה? אמר‪ .‬עניתי לו שנגן על עצמנו וניוועץ בו‪ .‬הוא היטיב להבין שלא התחייבתי לבקש‬

‫ממנו רשות‪ .‬הוא עצמו חזר על עניין ה"התייעצות" והנהן‪ .‬עוד אמרתי לו שאין בכוונתנו לבצע‬ ‫תקיפת מנע‪ .‬אחר כך דיברנו על ההסלמה של המשבר ועל הצורך לכונן בינינו קווי תקשורת מהירים‬ ‫ובטוחים לגמרי‪ ,‬למקרה שתפרוץ מלחמה‪" .‬כך לא נפריע זה לזה‪ ",‬אמר הנשיא‪.‬‬ ‫הוא הורה לאלתר לגנרל ברנט סקוקרופט‪ ,‬יועצו לביטחון לאומי )שהיה העד היחיד לפגישה‪ ,‬לבד‬ ‫משגריר ישראל בוושינגטון באותם ימים‪ ,‬זלמן שובל(‪ ,‬לדבר על כל הדברים האלה עם שר ההגנה‬ ‫ריצ'רד צ'ייני‪ ,‬כדי להבטיח שהמנגנון הדרוש יוקם מיד‪ ,‬קודם צאתי מוושינגטון‪ .‬הדבר נעשה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫וכשפרצה המלחמה היה הקשר בינינו תדיר והדוק‪ .‬אחד הביטויים שלו היה שיגור של קצינים‬ ‫אמריקאים בכירים לישראל‪ ,‬לפגישות סדירות וממושכות עם קציני צה"ל‪ ,‬באופן שאפשר ניתוח‬ ‫שוטף של המצב ומגע ישיר עם כוחות הקואליציה‪ .‬בשלב מסוים נערכה בוושינגטון פגישה בין‬ ‫אישים בכירים במערכת הביטחון של שתי הארצות‪ .‬לבד מכך יצא משה ארנס לכמה פגישות חשאיות‬ ‫בארצות הברית וסגן מזכיר המדינה לורנס איגלברגר הגיע בראש משלחת אמריקאית אלינו‪ ,‬לדון‬ ‫בפעולה משותפת נגד הטילים‪ .‬לא אמרנו די בדיונים; בתוך ימים אחדים מראשית הקרבות הוצבו‬ ‫באזורים שונים בארץ סוללות של טילי פטריוט‪ ,‬מאוישות בצוותים אמריקאיים וישראליים‪ ,‬שיירטו‬ ‫חלק מהטילים העיראקיים‪.‬‬ ‫אבל כל הדברים האלה היו עדיין חבויים בחיק העתיד כשישבתי עם הנשיא בוש בלשכה הסגלגלה‪,‬‬ ‫בימים האחרונים של ‪ ,1990‬ושמעתי את מילותיו‪" :‬אני שמח שבאת‪ ,‬ושמח שהיחסים בינינו נכנסו‬ ‫לשלב חדש‪ ".‬אחר כך הצטרפו אלינו אחדים מיועצי וכן אנשי ממשל בכירים‪ ,‬והשיחה עברה לפסים‬ ‫כלליים יותר‪ .‬אחד הנושאים שצצו ועלו היה עניין העלייה החדשה לישראל‪ .‬מר בוש שאל בעיקר על‬ ‫העולים מאתיופיה‪ ,‬והמשיך ודיבר על העזרה שביקשנו למען העולים בכלל‪ .‬הוא הדגיש שארצות‬ ‫הברית רוצה לסייע בקליטתם וכי הערבויות להלוואות בסך ‪ 400‬מיליון דולר אכן יינתנו‪ ,‬והוסיף כי‬ ‫אסור שרק "צד אחד" יתרום את חלקו‪ .‬ישראל‪ ,‬אמר‪ ,‬תצטרך לתרום את שלה‪ ,‬לטפל בעניין‬ ‫ההתנחלויות ולדאוג לכך שהן לא יהוו עוד סלע מחלוקת‪ .‬עניתי לו שישראל עומדת תמיד בדיבורה‪,‬‬ ‫שהבטחנו לא להפנות עולים מברית המועצות להתיישבות בשטחים‪ ,‬והבטחנו זאת לא רק לו אלא גם‬ ‫לשליטי הקרמלין‪ .‬בהמשך לכך דאגתי שיקרינו בפני הנשיא סרט על קליטת העלייה‪ ,‬והנושא מוצה‬ ‫לכאורה‪ ,‬בינתיים‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הנשיא בוש אמר את דברו על ההתנחלויות והערבויות גם בשעה זו‪,‬‬ ‫שבה ביקש להימנע מוויכוחים מיותרים‪.‬‬ ‫ב־‪ 17‬בינואר‪ ,‬באחת וחצי אחר חצות‪ ,‬פתחו כוחות הקואליציה בהפצצה כבדה של בגדד; הבית‬ ‫הלבן הודיע על הפתיחה של מבצע "סופת המדבר"; ‪ 400‬אלף חיילי הכוח הרב־לאומי יצאו לזירת‬ ‫הקרבות‪ .‬להציל את כווית? להנחיל לקח לסדאם חוסיין? לכונן את "הסדר החדש" )איזה שם‬ ‫לא־מוצלח!( במזרח התיכון‪ ,‬שהנשיא בוש הרבה לדבר עליו לפני כן‪ ,‬הגם שעדיין לא היה לו שום‬ ‫קיום? להמחיש את יעילותה ואת עוצמתה של ארצות הברית? ואולי נועד כל המאמץ האדיר הזה רק‬ ‫להגן על משאבים חיוניים? במבט לאחור‪ ,‬דומה שהיתה זו תערובת של כל השיקולים האמורים‪,‬‬ ‫במינון שקשה להגדירו‪ .‬אין ספק‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬שהנשיא בוש היה רשאי לזקוף לזכותו מעלל היסטורי‬ ‫רציני‪.‬‬

‫בתוך עשרים וארבע שעות חל שינוי מהותי גם בשגרת החיים בישראל‪ .‬אם בשעות הבוקר‬ ‫הראשון למלחמה יכולנו לנהוג כצופים מהצד ולראות בשלווה יחסית‪ ,‬על מרקעי הטלוויזיה‪ ,‬את‬ ‫המטוסים של בעלות הברית המפליאים מכתם בעיראק‪ ,‬חרף כל ההודעות המוקדמות שהעיראקים‬ ‫ערוכים להדוף את ההתקפות‪ ,‬הנה בלילה נחתו עלינו שמונה טילי סקאד ראשונים ‪ -‬המענה הבוטה‬ ‫ביותר של סדאם חוסיין למבצע "סופת המדבר"‪ .‬ההכנה השקטה של השבועות הקודמים נשאה פרי‬ ‫והוכיחה את עצמה‪ .‬בתי הספר נסגרו; האזרחים התבקשו לצמצם את שהותם מחוץ לבית ולא לנוע‬ ‫בלי מסכות הגז; הציבור בכללותו לא נתפס לפאניקה אלא מילא בשקט אחר ההוראות והמתין‬ ‫בסבלנות להוראות נוספות‪ .‬וצה"ל היה דרוך‪ ,‬ערוך ומוכן ‪ -‬ומאופק‪ ,‬ממתין לפקודות שלא באו‪.‬‬ ‫לעניות דעתי היו לישראל שלוש אופציות‪ ,‬כל אחת והסיכונים הכרוכים בה‪ .‬יכולנו לשגר את‬ ‫מטוסי חיל האוויר למערב עיראק‪ ,‬כדי שיאתרו את משגרי הטילים וישמידו אותם; יכולנו להשליך‬ ‫את יהבנו על ארצות הברית ולסמוך עליה שתדאג לחיסול המשגרים; והיתה גם האופציה ‪ -‬זו‬ ‫שהעדפתי ‪ -‬של פעולה משותפת לחיל האוויר הישראלי ולחיל האוויר האמריקאי‪ ,‬חיל־חיל בזמן‬ ‫ובזירה משלו‪.‬‬ ‫ארצות הברית הודיעה לנו שהאפשרות הראשונה והאפשרות השלישית אינן באות בחשבון‪ ,‬בגלל‬ ‫התסבוכות המדיניות שיצמחו מהן בהכרח‪ .‬כל כך למה? הסיבה העיקרית לתשובה השלילית הבוטה‬ ‫הזאת נבעה מעובדה גיאו־פוליטית פשוטה‪ :‬בינינו ובין אזור השיגור של הטילים חצצה ממלכת ירדן‪,‬‬ ‫וכל פעולה ישראלית‪ ,‬ביבשה או באוויר‪ ,‬חייבה את כוחותינו לעבור דרך טריטוריה ירדנית או‬ ‫מעליה‪ .‬הירדנים לא היו נכונים לכך בשום נסיבות שהן‪ ,‬קל וחומר לאחר שהתייצבו לצד סדאם‬ ‫חוסיין‪ ,‬וטרחו להבהיר זאת לנו ולארצות הברית כאחד‪ .‬הם אף הבהירו שלא יהססו להילחם בנו‪ ,‬כדי‬ ‫להגן על ריבונותם ולמנוע כל פגיעה בה‪ .‬לא היה לנו שום יסוד צבאי לחשוש מפני עימות מזוין עם‬ ‫ירדן‪ ,‬אבל האמריקאים היו משוכנעים כי עימות שכזה עלול לא רק להציב בעיות חמורות בפני‬ ‫הקואליציה שלהם‪ ,‬אלא אפילו להביא לפירוקה‪ ,‬וממילא להפסקה בטרם עת של הלוחמה ולפגיעה‬ ‫חסרת תקנה בהענשתו של סדאם חוסיין‪ .‬מכאן השתמע בבירור שכל התנגשות אלימה גדולה בין ירדן‬ ‫וישראל תוליד כמעט בוודאות סכסוך רציני בין ישראל וארצות הברית‪ ,‬שספק אם נוכל להתירו‬ ‫לעצמנו‪ .‬רישומה של המשוואה הזאת עכשיו קל בהרבה מההתייצבות מולה בשעתה‪ ,‬מה גם שלא כל‬ ‫חברי הממשלה הסכימו איתי לעת ההיא‪ .‬אבל בכל זאת אזרתי כוח לעמוד על דעתי ולהחליט בצער‪,‬‬ ‫אך בלי היסוס‪ ,‬כי עלינו לפעול במסגרת שהציע הממשל האמריקאי‪ ,‬שאם לא כן נסתכן בהכשלה של‬ ‫המאמץ האמריקאי למחוץ את סדאם חוסיין ובהאשמה נוקבת שתוטח בנו‪.‬‬ ‫מה היה פירושה המעשי של ההצעה האמורה? פירושה היה שיתוף פעולה עם ארצות הברית‬ ‫בתחומי הביון והייעוץ‪ ,‬בלי שום התערבות צבאית ישראלית ‪ -‬הכול‪ ,‬כמובן‪ ,‬בתנאי שאבידותינו לא‬ ‫יהיו כבדות מדי‪ .‬הצגנו את המגבלה הזאת בפני הממשל האמריקאי וגם הבהרנו שאם העיראקים‬ ‫יחמשו את הטילים שלהם בראשי קרב כימיים‪ ,‬נגיב על כך לאלתר באמצעים צבאיים‪ .‬הדיונים‪,‬‬ ‫הוויכוחים וחילוקי הדעות בעניין זה נמשכו כמעט בכל ימי המלחמה ‪ -‬בתוך הממשלה‪ ,‬במגעים עם‬ ‫הממשל האמריקאי‪ ,‬וגם‪ ,‬פה ושם‪ ,‬בכלי התקשורת‪ .‬אבל חשוב לציין שהציבור הישראלי העניק‪,‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬תמיכה מלאה להחלטתי‪ .‬למרות הפחד הכביר והפחד מפני פגיעות הטילים‪ ,‬למרות‬ ‫הנוכחות המתמדת והמעיקה של מסכות הגז‪ ,‬למרות החרדה והסיוטים של הילדים‪ ,‬למרות לילות ללא‬ ‫שינה ושיבושים קשים בסדר היום )שלא לדבר על נפגעים בודדים ועל נזקים כבדים לרכוש( ‪ -‬חוש‬ ‫פנימי הורה לאזרחי ישראל שהאיפוק לא היה כרוך בוויתור על זכותה של ישראל להגנה עצמית אלא‬ ‫היווה חלק מתרומתה של ישראל להבסתו של משטר מרושע‪ .‬לכן הם נדהמו מאוד לשמוע באותם‬ ‫ימים קשים כי גנרל נורמן שוורצקופף‪ ,‬מפקד הכוחות שביצעו את "סופת המדבר"‪ ,‬מזלזל בהתקפות‬ ‫על ישראל ורואה אותן כלא יותר מסערות ברקים‪ ,‬או ששר ההגנה האמריקאי ריצ'רד צ'ייני אינו‬ ‫רואה אותן כיותר מסתם פעולות טרור‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬עלי להודות שככל שהחשבתי את התמיכה‬ ‫הציבורית הרחבה שזכיתי לה באותם ימים‪ ,‬מעולם לא ראיתיה כנימוק לקביעת החלטתי או כגורם‬ ‫לתיקונה‪ .‬אילו חשבתי שהנסיבות והאילוצים מחייבים לנקוט דרך פעולה אחרת‪ ,‬הייתי עושה זאת‬ ‫בלי לתת את הדעת על סקרי דעת הקהל‪.‬‬ ‫באותה תקופה פניתי אל הציבור בהזדמנויות מעטות ככל האפשר‪ ,‬כשהיה לי משהו חשוב לומר‪.‬‬ ‫לא רציתי לצרף את קולי לקולות הרבים של ראשי ממשלה לשעבר‪ ,‬מומחים לענייני עיראק וקצינים‬ ‫בכירים במילואים‪ ,‬שהתראיינו מדי ערב בערב ברדיו ובטלוויזיה‪ .‬אבל ביום החמישי למלחמה‬ ‫הופעתי בטלוויזיה‪ ,‬כדי לענות על שאלות לגיטימיות‪ ,‬שהטרידו בוודאי את הציבור‪ ,‬ולהסביר מה‬ ‫טיבה של המלחמה שנגזרה עלינו‪ .‬אמרתי כי המצב הנוכחי במזרח התיכון דומה למלחמה שמנהלים‬ ‫נגדנו גורמי הטרור‪ ,‬בניצוחם של יאסר ערפאת ודומיו‪ ,‬ומשום כך העניין אינו פשוט‪ .‬המטרה‬ ‫העיקרית של הרודן העיראקי‪ ,‬הזכרתי‪ ,‬היא רצח אזרחים‪ ,‬וברור שלא נניח לו להפיק את זממו‪,‬‬ ‫ובמהרה תהיה ידנו על העליונה‪ .‬לא נאפשר למלחמה הזאת ‪ -‬ששיטותיה ומטרותיה מוכרות לנו היטב‬ ‫ לשבש בצורה רצינית את אורחות חיינו‪ ,‬להרוס את המשק הישראלי ולהטות אותנו מהחתירה‬‫ליעדינו הלאומיים‪ .‬הזכרתי כי גם אם יעזו העיראקים לפתוח בלוחמה כימית לא יהיה בכך כדי לאיים‬ ‫על עצם קיומנו ואנו נמצא את התשובה הנאותה‪ .‬מטבע הדברים היה עלי להתייחס לשאלת האיפוק‬ ‫שגזרנו על עצמנו‪ .‬שבתי והסברתי אפוא לציבור הישראלי כי המצב חסר תקדים ואל לנו לפעול‬ ‫באימפולסיביות או מבלי מחשבה‪ .‬העיראקים‪ ,‬הדגשתי‪ ,‬ניצבים מול צבא אדיר שינחיל להם תבוסה‬ ‫ניצחת‪ ,‬ולכן איננו יכולים לראות את המצב כאילו דובר במשחק פינג פונג‪ ,‬בנוסח "אתה הכאבת לי‬ ‫ואני אכאיב לך"‪ .‬עלינו לשקול כל דבר לאור אינטרס לאומי כולל‪ ,‬הדגשתי‪.‬‬ ‫האם טעיתי בהערכתי לגבי מה שיכולנו לקבל על עצמנו‪ ,‬לאור המגבלות? אינני חושב כך ‪ -‬בניגוד‬ ‫לאותם ישראלים הטוענים כי כוח ההרתעה שלנו אבד או הצטמצם‪ ,‬כי הדימוי העצמי של ישראל‬ ‫נפגע‪ ,‬יחד עם הדימוי שהיה לה בעיניים ערביות‪ ,‬כי היעדר התגובה על האתגר של טילי הסקאד‬ ‫החליש אותנו‪ .‬לדידי‪ ,‬האיפוק שלנו לימד על עוצמה‪ ,‬על כך שעשינו את הטוב ביותר בשבילנו‪ ,‬בעת‬ ‫שלא היינו יכולים להצטרף בפועל למאמץ הצבאי נגד עיראק מבלי לסבך את המזרח התיכון‪ ,‬ואולי‬ ‫את העולם כולו‪ ,‬במלחמה נוספת‪.‬‬ ‫מלחמת המפרץ תמה ב־‪ 28‬בפברואר‪ .‬החלטה מפורשת של מועצת הביטחון של האו"ם כפתה על‬ ‫סדאם חוסיין השלמה עם שתים־עשרה החלטות קודמות של מוסדות האו"ם‪ ,‬שהתקבלו מאז ‪2‬‬

‫באוגוסט )ונגעו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לסנקציות כלכליות על עיראק(‪ .‬רוב אזרחי העולם הנאור בירכו על‬ ‫הניצחון והגדירוהו הישג מרהיב של הקואליציה‪ ,‬ובוש זכה לתשואות הידד כאדריכלו של ההישג‬ ‫הזה‪ ,‬כאיש שהפך בכוח עקשנותו‪ ,‬נחישותו וחזונו את "אם כל המלחמות" של סדאם חוסיין למה‬ ‫שנראה כ"אם כל התבוסות" ‪ -‬והתגלה בפועל כפחות מכך‪ .‬בין החוגגים בלט היעדרם של הירדנים‬ ‫והפלסטינים‪ .‬מאות מבין אלה האחרונים‪ ,‬תושבי השטחים‪ ,‬נענו להוראות של ארגוני הטרור )בעיקר‬ ‫של התנועה האסלאמית הפונדמנטליסטית חמאס( וטיפסו על גגות בתיהם בעת התקפות הטילים על‬ ‫גוש דן‪ ,‬להריע למראה‪ .‬עכשיו היו מבוישים במקצת‪ ,‬אבל בוודאי לא התחרטו על הדרור שקראו‬ ‫לרגשות השנאה שלהם‪.‬‬ ‫ההצלחה במלחמה המריצה את הנשיא האמריקאי לנסות ולהתמודד מיד עם האתגר של "שלום‬ ‫היסטורי בפוטנציה"‪ ,‬שישנה את פניו של המזרח התיכון‪ .‬זה היה חזון שקסם לו מכבר ועכשיו דימה‬ ‫כי הגיעה העת למימושו‪ .‬לא עברו שבועיים מן ההכרזה הרשמית על תום המלחמה‪ ,‬ושר החוץ‬ ‫האמריקאי יצא למסע דילוגים באזורנו‪ .‬תוכניתו כללה ביקורים בשמונה מדינות שהיו חברות‬ ‫בקואליציה האנטי־עיראקית‪ ,‬וכן בישראל‪ ,‬שבה ביקש לשהות יומיים‪ .‬בהתחשב בנסיבות‪ ,‬הנחתי‬ ‫שהביקור מעיד על עניין אמיתי שיש לבייקר בארצנו וציפיתי לו בשמחה‪ ,‬בידיעה שתכלית המסע‬ ‫היא לציין התחלה של סיבוב שיחות חדש וממילא גם לשרת את המטרות של ארצות הברית ושלנו‪.‬‬ ‫בשני ימים תמימים‪ ,‬כן חשבתי‪ ,‬אוכל להציג בפני השר האמריקאי תמונה מלאה של חיינו כאן ושל‬ ‫יעדיה היסודיים של ישראל‪ ,‬כתחליף למה שנראה לי זה מכבר כניתוק גיאו־פוליטי שלו מהמציאות‬ ‫של בשר ודם‪ ,‬או לפחות מחלק מהמציאות הזאת‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬הדברים התגלגלו כך שמר בייקר חזה מקרוב בקטע קטן‪ ,‬קודר ביותר‪ ,‬של אותה‬ ‫מציאות עצמה‪ .‬במהלך ביקורו בירושלים התנפל רוצח ערבי על ארבע נשים יהודיות‪ ,‬שהמתינו‬ ‫בתחנת אוטובוס בקריית היובל‪ ,‬והרגן בדקירות סכין‪ ,‬תוך שהוא מודיע בצעקות כי כוונתו לשגר‬ ‫בכך "הודעה ברורה לבייקר"; בשיחה שניהלתי עם מזכיר המדינה‪ ,‬מיד לאחר מכן‪ ,‬חשתי בעליל כי‬ ‫המעשה הנפשע השפיע עליו וגרם לו להרגיש באופן בלתי־אמצעי את אימי הטרור הערבי ואת‬ ‫השפעתם על חיי היומיום‪ .‬עכשיו לא היה זה דוח רשמי שהוצג לו בלשכתו בוושינגטון ופירט נתונים‬ ‫על פיגוע או את תגובת ישראל על מה שקרה או תלונות ערביות נגדנו‪ .‬הפעם הוא היה כאן‪ ,‬כמעט‬ ‫ממש בזירת המעשה‪ ,‬סמוך לדם ולדמעות‪.‬‬ ‫דומני שגם התרגש מאוד ממה שראה בעת ביקורו ב"יד ושם"‪ ,‬לא רק בגלל מה שראה שם אלא‬ ‫מפני שעמד על משמעותו של המקום בשבילנו‪ .‬היה זה לקח שהצטרף לצפייתו מן האוויר בגבולותיה‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬הסוגרים על ארץ קטנה וצרה‪ ,‬ולמראה העולים מברית המועצות ומאתיופיה‪,‬‬ ‫שפגש בצפון הארץ‪ .‬הוא לא אמר לי למה בדיוק ציפה או אם היה משהו שהפתיע אותו‪ ,‬אבל תגובתו‬ ‫הכללית העידה שהתרשם עמוקות‪ ,‬ודומני כי משהו מההתרשמות הזאת התבטא בהחלטתו להניח זר‬ ‫על קבריהן של ארבע הנשים שנרצחו בקריית היובל‪.‬‬ ‫הוא עמד על כך שניפגש בארבע עיניים והבהיר את דעתו שהרבה תלוי בי‪ ,‬אישית‪ .‬בשיחה בינינו‬ ‫שב והודה לישראל‪ ,‬בשם ארצות הברית‪ ,‬על התנהגותה במלחמת המפרץ‪ ,‬וציין שידוע לו כי אני‬

‫הייתי זה שהכריע כי נימנע מתגובה צבאית על ירי הטילים‪ .‬עכשיו בא לשמוע‪ ,‬כך אמר‪ ,‬את דעתנו‬ ‫בקשר לנסיבות החדשות‪ ,‬כדי שיוכל לדווח עליה לנשיא‪ ,‬לצורך ההחלטה על הצעד הבא‪ .‬השיחה‬ ‫הלכה והתארכה‪ .‬הוא סיפר לי מה ראה ושמע במדינות הערביות שזה עתה ביקר בהן וציין שאחדים‬ ‫מהשליטים הערבים שינו את יחסם לישראל‪ ,‬ולו במידה מזערית‪ .‬הוא המשיך וקבע שקלישאות ישנות‬ ‫של שנאה נעלמו וכי עכשיו נוצרה הזדמנות אמיתית ‪ -‬שיש לנצלה ‪ -‬לשקול גישות טובות יותר‪,‬‬ ‫בריאות יותר‪ .‬חששתי כי האופטימיות שלו‪ ,‬שנולדה בעקבות הניצחון במלחמת המפרץ וניזונה‬ ‫מרצונו העז להגשים את "הסדר העולמי החדש" של הנשיא בוש‪ ,‬לא היתה מוצדקת לגמרי‪ .‬אך בשלב‬ ‫זה נמנעתי מלהעמידו על כך‪.‬‬ ‫מכיוון שהתרשמתי כי מצאנו שפה משותפת ורציתי לצמצם את מידת הפורמליות בינינו‪ ,‬הזמנתי‬ ‫את מר בייקר ורעייתו לארוחת ערב "משפחתית" בביתי‪ ,‬בחברת שולמית ובחברתי בלבד‪ ,‬כפי‬ ‫שעשיתי עם ג'ורג' שולץ יותר מפעם אחת‪ .‬הוא נענה להזמנה‪ ,‬וכך ניתנה לנו ההזדמנות לשוחח זה‬ ‫עם זה בצורה שונה במקצת‪ ,‬פחות נוקשה‪ .‬בין שאר הדברים‪ ,‬יכולתי להסביר לו כמה קשרים‬ ‫חשאיים שהיו לנו עם ארצות אחרות‪ ,‬ואפילו "לגלות" לו סוד אחד או שניים‪ .‬גם ילדינו‪ ,‬שלו ושלי‪,‬‬ ‫הוזכרו באותו ערב‪.‬‬ ‫הארוחה עצמה היתה נעימה ביותר‪ .‬אחר כך‪ ,‬כששולמית וגברת בייקר פרשו לקומה השנייה‪,‬‬ ‫המשכנו לעסוק בענייני מדינה‪ .‬דיברנו אמנם בהכללות נרחבות‪ ,‬אך כל אחד מאיתנו הצליח להביע‬ ‫רעיונות שנראו לו חשובים במיוחד‪ .‬שבתי והבהרתי לאורח‪ ,‬במידה של הרחבה‪ ,‬כי כל ניסיון של‬ ‫ארצות הברית לכפות עלינו את אש"ף יוליד תוצאות חמורות מאוד; מר בייקר‪ ,‬מצדו‪ ,‬החליט כנראה‬ ‫להתייחס רק לצד ה"מתון" שלי‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ולא הזכיר את הנוסחה "שלום תמורת שטחים" וגם לא את‬ ‫ההתנחלויות‪ .‬הוא דן בצורה מופשטת ביותר באפשרות לקיים שיחות בין "שכנים"‪ ,‬או פגישות‬ ‫אזוריות בין נציגי ישראל ונציגים ממדינות ערביות כאלו או אחרות ‪ -‬מבלי לנקוב במילה "ועידה"‪.‬‬ ‫הוא הניח‪ ,‬לא בלי צדק‪ ,‬כי עצם הזכרתה של המילה הזאת תקומם אותי‪ .‬סקרנו את פני האזור‪ ,‬את‬ ‫המצב הנוכחי בכל אחת מהארצות הסמוכות לישראל‪ ,‬וככל הזכור לי הרחבתי את הדיבור‪ ,‬כדי‬ ‫להאיר את עיניו‪ ,‬על המתרחש בירדן‪ .‬לאחר שנפרדנו‪ ,‬סקרתי את הערב הזה במחשבותי והגעתי‬ ‫למסקנה שהשיחה היתה מוצלחת מאוד‪ .‬חשוב מזה‪ ,‬אולי היה בה כדי לבשר טובות‪ .‬דומה היה עלי כי‬ ‫באווירה הנינוחה של אחר סעודה אולי הצלחתי סוף־סוף להבהיר מדוע אנו מתנגדים בתוקף לכל‬ ‫מגע עם אש"ף‪.‬‬ ‫אבל למחרת היה עלי להכיר בכך שהגזמתי בהערכותי‪ .‬בפגישתו עם שנים־עשר מנהיגים פלסטינים‬ ‫מהשטחים‪ ,‬גילה בייקר סלחנות גמורה לגבי תמיכתם בסדאם חוסיין והסביר שארצות הברית לא‬ ‫תסכים ל"מוסר כפול"‪ .‬לאחר שכווית שוחררה מהכיבוש העיראקי‪ ,‬ביקש לרמוז בדבריו אלה לאנשי‬ ‫שיחו‪ ,‬הממשל האמריקאי לא יסכים להמשך ה"כיבוש" הישראלי בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪.‬‬ ‫ההשוואה נראתה לי מקוממת וחסרת תוקף‪ ,‬אבל בייקר לא אמר בה די‪ .‬אם נדרשו הוכחות נוספות‬ ‫כדי להמחיש לערבים שהרוח נושבת עכשיו לטובתם‪ ,‬הנה בייקר סיפק אותן ביד רחבה‪ .‬לא זו בלבד‬ ‫שהניח להבין כי ממשל בוש אינו פוסל מגעים עם אש"ף בעתיד )הגם שהשלום‪ ,‬כך אמר‪ ,‬יושג רק‬

‫באמצעות דו־שיח ישיר בין הצדדים‪ ,‬בניצוחם של האמריקאים(‪ ,‬הוא גם דאג להבטיח באורח אישי‬ ‫לנכבדים הערבים שנועדו איתו כי הבית הלבן לא ייכנע לשום לחץ "פנימי" )ומכאן השתמע שאין‬ ‫לבוש שום עניין בקול היהודי(‪.‬‬ ‫בתום ארבעים ושמונה השעות של מר בייקר בישראל )הוא היה עתיד לשוב אלינו עוד שבע‬ ‫פעמים בשבעת החודשים הבאים(‪ ,‬הייתי בטוח שאנו נמצאים בדרך לשיחות שלום; שהבית הלבן‬ ‫יפעיל עלינו עכשיו לחצים כבדים‪ ,‬להסכים לסיטואציות העלולות להשפיע לרעה על עתידנו‪ ,‬לדעתה‬ ‫של ממשלת ישראל; שאנו נדחה את הלחצים האלה‪ ,‬כפי שכבר עשינו בעבר‪ .‬עם זאת ידעתי כי ככל‬ ‫שהמשא ומתן לקראת שיחות השלום יהיה קשה מאוד‪ ,‬דומה שאנו קרובים לדבר שלום עם הערבים‬ ‫יותר מאשר אי־פעם בעבר‪.‬‬ ‫השבועות הבאים‪ ,‬עד לפתיחתה של ועידת השלום במדריד‪ ,‬ב־‪ 31‬באוקטובר ‪ ,1991‬היו עתירי‬ ‫מתח‪ .‬אבל בפעם הראשונה במשך שנים נהנינו גם ממידה של תקווה‪ .‬לא שחשבתי כי לפתע פתאום‬ ‫אחזה בערבים תשוקה עזה לעשות איתנו שלום‪ ,‬אבל הבינותי שהם הגיעו למסקנה‪ ,‬נבונה מנקודת‬ ‫מבטם‪ ,‬כי התנאים למשא ומתן שממשל בוש מציע להם טובים מכל מה שידעו בעבר‪ .‬אשר לנו‪,‬‬ ‫כאשר הוועידה החלה ללבוש צורה‪ ,‬נעשה ברור מיום ליום כי יש לראותה כניצחון מדיני גדול של‬ ‫ישראל‪ .‬מקץ שנים של מאבק ושל מחלוקת‪ ,‬עמדו עתה בפתח השיחות הישירות שהתעקשנו עליהן‬ ‫זמן כה רב‪ ,‬תוך סיכונים כה רבים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כשהתכנון הלך והתקדם ודיפלומטיית הדילוגים‬ ‫המרשימה‪ ,‬העיקשת והמבריקה של בייקר הואצה ‪ -‬חרף כל מיני פיצוצים כמעט קריטיים‪ ,‬חרף מידה‬ ‫ניכרת של הליכה על הסף‪ ,‬שהפגינו כל הגיבורים הראשיים ‪ -‬התחלנו לגלות פירות נוספים של‬ ‫עמדתנו "הלא־מתפשרת"‪.‬‬ ‫ראוי להזכיר כי אחת הסיבות העיקריות להתנגדותנו לוועידה בינלאומית שבקה עכשיו חיים באופן‬ ‫רשמי ומוצהר‪ .‬בעבר אמרנו כי לא נסכים לוועידה כזאת‪ ,‬גם משום שישתתפו בה גופים הידועים‬ ‫באיבתם לישראל‪ .‬והנה‪ ,‬בתוכנית האב לוועידת מדריד נקבע בבירור כי ארצות הברית וברית‬ ‫המועצות )שלעת הזאת כבר קיימה איתנו יחסים קונסולריים( יהיו למעשה המארחות של הליך טקסי‬ ‫חד־פעמי‪ ,‬בן שלושה ימים‪ .‬בעקבות ההליך הזה נועדו להיערך הדיונים האמיתיים‪ ,‬רובם בתבנית של‬ ‫שיחות דו־צדדיות‪ ,‬בלי יושבי ראש מטעם המעצמות‪ ,‬ומיעוטן בתבנית של שיחות רב־צדדיות‪ .‬דיונים‬ ‫אלה היו אמורים להתחיל מיד לאחר טקס הפתיחה‪ ,‬כפי שאכן היה‪ ,‬ועודם נמשכים‪ ,‬למרות תרגילים‬ ‫שונים ומשונים‪ ,‬וצפויים‪ ,‬של המשלחות הערביות‪ .‬אם לא הצלחנו להרחיק לגמרי את אש"ף מן‬ ‫הוועידה‪ ,‬הנה לפחות דאגנו לכך שהארגון הזה לא יהיה מעורב בה בגלוי )ואינני מתעלם מהעובדה‬ ‫שבניגוד למוסכם מראש‪ ,‬עלה בידי נציגיו לחדור לשורות היועצים והדוברים של המשלחת‬ ‫הפלסטינית ולמלא תפקיד פעיל(‪ .‬דרך אגב‪ ,‬על השולחן הגדול‪ ,‬דמוי האות ‪ ,T‬שהוצב באולם‬ ‫העמודים בארמון המלכותי במדריד‪ ,‬ומסביבו הסבו משתתפי הוועידה‪ ,‬לא הונחו שום דגלים‪ .‬הסיבה‬ ‫לכך היתה הודעתנו הנחרצת שלא נסכים לשבת בקרבת דגל אש"ף‪ ,‬אם הקבוצה הפלסטינית‬ ‫במשלחת הירדנית‪-‬פלסטינית תנסה להכניסו‪ .‬ומה שחשוב יותר‪ ,‬הצלחנו‪ ,‬לפחות באופן רשמי‪,‬‬ ‫להבטיח כי המשלחת הפלסטינית לא תכלול תושבים ממזרח ירושלים ונציגים מה"פזורה"‪ .‬הגבלנו‬

‫את החברות במשלחת זו כמיטב יכולתנו ‪ -‬באמצעות בדיקה מדוקדקת של הנתונים ‪ -‬לנציגים קבילים‬ ‫)לא חברי אש"ף( של תושבי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬המעורבים במישרין באוטונומיה המתוכננת‪.‬‬ ‫מר בייקר נדד ללא לאות בין הנשיא המצרי מובארק‪ ,‬המלך הסעודי פאהד והמלך הירדני חוסיין‪.‬‬ ‫עבר מהם לכווית‪ ,‬המשיך לדמשק‪ ,‬שב לירושלים ולוושינגטון‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬כמעט בכל שלב ניטשו‬ ‫ויכוחים מרים וארוכים‪ ,‬כמעט על כל דבר ‪ -‬בכלל זה על השאלה מה שם ייקרא להתכנסות הצפויה‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬בהיותו בעקבה‪ ,‬קרא לה בייקר בפשטות ועידת שלום‪ ,‬וזה היה שמה מכאן ואילך‪ .‬מחלוקת‬ ‫אחרת נגעה למקומו של טקס הפתיחה‪ ,‬ולא היתה כמעט שום בירה אירופית שלא נזכרה בהקשר זה‪.‬‬ ‫אחר כך ניעור ויכוח נוקב בשאלה אם תהיה משלחת ירדנית‪-‬פלסטינית‪ ,‬כדרישתנו‪ ,‬או שיהיו שתי‬ ‫משלחות נפרדות‪ ,‬ירדנית ופלסטינית‪ ,‬כפי שהפלסטינים תבעו בתוקף )בסופו של דבר אכן היתה‬ ‫משלחת אחת‪ ,‬אבל הוקצו לה שני נאומי פתיחה וכן כפל של כל פעילות אחרת(‪.‬‬ ‫היכן יתנהלו הדיונים הדו־צדדיים? גם זה היה עניין לוויכוחים נזעמים‪ .‬ישראל הציעה להיצמד‬ ‫למודל שקדם להסכם הנפל עם לבנון; כלומר‪ ,‬שכל קבוצת דיון תיפגש חליפות בישראל ובארץ‬ ‫הערבית הרלוונטית‪ .‬הערבים סירבו להסכים לסידור שכזה‪ .‬וכך קרה שהמזרח התיכון‪ ,‬שעליו נסבו‬ ‫השיחות ושבו יכולנו להכיר זה את זה בצורה טובה יותר‪ ,‬נפסל ‪ -‬לפחות לעת עתה‪ .‬לנוכח‬ ‫ההתפתחות הזאת‪ ,‬רצינו‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬שהשיחות יתנהלו במקום קרוב לישראל‪ ,‬די הצורך לאפשר‬ ‫לאנשינו להגיע לירושלים להתייעצויות דחופות‪ ,‬אם יהיה להן מקום‪ ,‬ולשוב בו ביום לשולחן‬ ‫הדיונים‪ .‬רומא נראתה לי אפוא מתאימה מאוד לעניין‪ ,‬אבל האמריקאים חשבו אחרת‪ .‬הם רצו‬ ‫שהשיחות הדו־צדדיות יתנהלו בוושינגטון‪ ,‬וכך נקבע‪ ,‬בעיקר מפני שהערבים לחצו בכיוון הזה‪,‬‬ ‫בהנחה ובתקווה שנציגי הממשל האמריקאי יימצאו בקרבת מקום ויפעילו את השפעתם‪.‬‬ ‫חילוקי הדעות החריפים ביותר‪ ,‬שנגעו‪ ,‬כמובן‪ ,‬לעניינים המכריעים ביותר‪ ,‬היו נטושים בין‬ ‫הפלסטינאם וממשלת ישראל‪ .‬הפלסטינים השקיעו מאמצים רבים בניסיון לשכנע את בייקר כי יש‬ ‫לפתור את "הבעיה הפלסטינית" לפני פתיחתן של שיחות השלום‪ .‬אנחנו רצינו‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בתמיכתה של ארצות הברית‪ ,‬לנוע במסלול כפול‪ :‬שיחות בין ישראל ומדינות ערב מזה‪ ,‬ושיחות בין‬ ‫ישראל והפלסטינים מזה‪ .‬הנוסחה הסופית התבססה על יסודות מההצעה המקורית‪ ,‬שנגזרה כשלעצמה‬ ‫מהסכמי קמפ דייוויד על שני השלבים שלהם‪ :‬תחילה אוטונומיה ואחר כך משא ומתן על פתרון‬ ‫הקבע‪.‬‬ ‫בשלב מסוים‪ ,‬לקראת סוף אפריל )במסעו השלישי של מר בייקר(‪ ,‬אמר לי מזכיר המדינה‬ ‫המתוסכל‪ ,‬ששאף להאיץ את ההתפתחות במידה המרבית‪ ,‬כי ארצות הברית תעניק לישראל "ערבויות‬ ‫בכתב" לכך שאפילו אם הוועידה תשוב ותתכנס בהרכבה המלא אחת לשישה חודשים‪ ,‬כדי לקבל דוח‬ ‫התקדמות‪ ,‬היא לא תהיה מוסמכת לכפות שום הסדר על ישראל‪ .‬כן הציע לערוב באותו אופן לכך‬ ‫שאש"ף לא יופיע בתמונה בשום שלב מאוחר יותר‪ .‬לא רציתי בערבויות הללו‪ ,‬מפני שהתנגדתי‬ ‫לאפשרות לכינוס מחודש של הוועידה שלשמו דאג בייקר לנפנף בהן‪ .‬היה עלי להבטיח כי לעולם לא‬ ‫תיפתח הדלת ללחצים חיצוניים על השיחות הישירות‪ ,‬ושום דבר‪ ,‬אפילו לא השידול והסבלנות של‬ ‫מר בייקר‪ ,‬או כעסו שהתלקח רק לעתים נדירות‪ ,‬לא היה יכול לשנות את דעתי‪.‬‬

‫בעת שישבנו יחד בלשכתי וסיכמנו את כל הדברים האלה‪ ,‬הגיעה לפתע הודעה טלפונית לשר‬ ‫החוץ האמריקאי על פטירתה של אמו בת התשעים ושש‪ .‬הוא יצא מיד לארצות הברית להלווייתה‪.‬‬ ‫בשובו לישראל‪ ,‬כעבור זמן לא רב‪ ,‬סיפרתי לו כי ממשלת ישראל החליטה לכבד את זכרה בנטיעת‬ ‫חורשה בת תשעים ושישה עצים על שמה‪ ,‬וגם הענקתי לו מגילה לציון המעשה הזה‪ .‬המחווה שלנו‬ ‫נגעה באמת ובתמים ללבו‪ ,‬אך בתוך דקות מעטות התחדשו הוויכוחים בינינו‪ .‬לא היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬מנוס‬ ‫מכך‪ .‬ראינו את הדברים באור שונה מאוד‪ .‬אני ייחסתי חשיבות עליונה לכל פרצה שנותרה לא‬ ‫חסומה‪ ,‬לכל אפשרות של נזק ללא תקנה שייגרם לנו‪ ,‬לכל כניעה למען ה"חביבות" וה"היגיון"‪,‬‬ ‫שאולי תגביל או תעוות את עמדתה של ישראל‪ .‬על כל פנים‪ ,‬לא הייתי נכון להסכים לתנאים‬ ‫מוקדמים מכל סוג שהוא או להסמכה של הוועידה לקבל החלטות‪ .‬כל דבר מהותי המחייב דו־שיח‬ ‫היה חייב‪ ,‬לשיטתי‪ ,‬להמתין לדו־שיח‪ .‬לא ראיתי שום טעם ושום היגיון לשוחח על השיחות‪ ,‬ולא זזתי‬ ‫מעמדתי זו ולא ויתרתי‪.‬‬ ‫מספרן של השאלות היה גדול תמיד בהרבה ממספר התשובות‪ .‬האם סוריה תשתתף בוועידה?‬ ‫כשהתכנסה ועידת ז'נבה לעניין השלום במזרח התיכון‪ ,‬בשלהי ‪ ,1973‬לאחר מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫הסורים החרימו אותה‪ ,‬אף על פי שאחר כך נשאו ונתנו איתנו על הפרדת כוחות ברמת הגולן‪ .‬האם‬ ‫הם יבואו למדריד? האם נציגי סעודיה יופיעו בטקס הפתיחה או יצמצמו את נוכחותם רק לשיחות‬ ‫הרב־צדדיות שבהן יועלו נושאים בעלי חשיבות הדדית ברורה ‪ -‬משמע‪ ,‬בעיות מים‪ ,‬איכות הסביבה‪,‬‬ ‫שיתוף פעולה כלכלי באזור? וכן הלאה וכן הלאה‪ .‬וכל הדיונים האלה נערכו על רקע של התנגדות‬ ‫מסוימת בליכוד‪ ,‬ועוד יותר מכך בקרב שותפותינו לקואליציה; מפלגות הימין האשימו את הממשלה‬ ‫ב"וויתורים" לממשל האמריקאי וקיוו בכל לב שמאמציו של בייקר יעלו על שרטון‪.‬‬ ‫באותו חודש פעלתני‪ ,‬אפריל ‪ ,1991‬דחסתי גם ביקור מועיל וחפוז באירופה‪ .‬לכאורה נסעתי לטקס‬ ‫הפתיחה הרשמי של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח‪ ,‬מוסד פיננסי רב־לאומי שנועד לסייע בשיקום‬ ‫הכלכלה של מזרח אירופה‪ ,‬לאחר נפילתו הסופית של הקומוניזם‪ ,‬וישראל נמנתה עם מייסדיו‪ .‬אבל‬ ‫בעיקרו של דבר נסעתי כדי לראות ולהיראות‪ ,‬כדי לחדש קשרים‪ ,‬לבסס את קשרינו עם בריטניה‬ ‫ולפגוש מנהיגים אירופאים‪ .‬טקס הפתיחה האמור זימן יחדיו בלונדון כשלושים ראשי מדינות‪ ,‬ממזרח‬ ‫וממערב‪ ,‬ויצר הזדמנות נדירה להתערב ביניהם‪ ,‬להופיע באווירה שאינה טעונה במתחים פוליטיים‬ ‫עזים כמו זו של מסדרונות האו"ם‪ .‬כבר הזכרתי בדפים קודמים את הקושי ה"טבעי" של מדינה קטנה‬ ‫ולא־משויכת‪ ,‬כדוגמת ישראל‪ ,‬להשתבץ במסגרות בינלאומיות‪ .‬איננו חלק משום גוש‪ :‬אם רוב‬ ‫המדינות בעולם נמנות עם מסגרת כזאת או אחרת ‪ -‬הקהילה האירופית‪ ,‬נאט"ו‪ ,‬בנלוקס‪ ,‬הליגה‬ ‫הערבית‪ ,‬העולם השלישי ‪ -‬הרי אנחנו איננו שייכים לשום מקום‪ .‬לכן חשבתי שהתכנסות מסוגה של‬ ‫פתיחת הבנק האירופי שווה בטורח הנסיעה‪ ,‬גם אם יהיה עלי לשוב לביקור נוסף של בייקר וללוח‬ ‫זמנים עמוס מכל הבחינות של יום הזיכרון ויום העצמאות‪ .‬ואכן‪ ,‬החוש הפנימי שלי לא הטעה אותי‪.‬‬ ‫שבחים‪ ,‬מחמאות וגילויים שונים של חמימות זרמו אלי מכל עבר‪ .‬כולם רצו לדבר איתי‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫ראשי מדינות שלא פגשתי מעולם ‪ -‬נשיא קפריסין‪ ,‬ראשי הממשלות של נורווגיה ופורטוגל‪ ,‬נשיא‬

‫שווייץ‪ .‬כל מי שהיה יכול לחץ את ידי והביע את תקוותו שהשלום במזרח התיכון אכן יצא סוף־סוף‬ ‫לדרך‪ .‬כולם ציינו לשבח את "התבונה ואומץ הלב" של מדיניותנו בימי מלחמת המפרץ‪.‬‬ ‫מטבע הדברים פגשתי שם גם מכרים "ותיקים"‪ :‬יון אילייסקו‪ ,‬הנשיא צח הלשון של רומניה‪,‬‬ ‫ואצלב האוול‪ ,‬המבריק והידידותי תמיד‪ ,‬מצ'כוסלובקיה‪ ,‬ופרנסואה מיטראן‪.‬‬ ‫הנשיא הצרפתי היה ספקן‪ ,‬מפוכח ובטוח בעצמו כתמיד‪ .‬מנהגיו הזכירו את דה גול עד כדי כך‬ ‫שהיה אפשר לחשוב כי הוא מחקה אותו במתכוון‪ .‬ובדיוק כמו דה גול‪ ,‬הוא הפגין קוצר רוח כלפי‬ ‫סתם בני אדם‪ .‬הצלמים שהקיפונו ביקשו לצלם אותנו לוחצים ידיים‪ ,‬אבל מיטראן שילחם בתנועת‬ ‫ביטול‪" .‬זה לא קרקס‪ ",‬אמר‪ .‬הוא היה אדיב מאוד‪ ,‬הצהיר על היותו ידיד היהודים‪ ,‬גילה בקיאות‬ ‫בתולדותיהם‪ ,‬אהד את עניינם‪ ,‬אבל הודיע לי בקול צונן שאיש לא יאמר לו עם מי לדבר ועם מי לא‬ ‫לדבר )והתכוון לדעתנו על מגעיו עם יאסר ערפאת(‪ ,‬וגם לא מה לחשוב‪ .‬פגישתי עם ראש ממשלת‬ ‫בריטניה ג'ון מייג'ור נעמה לי יותר‪ .‬שבתי והתרשמתי מיושרו‪ ,‬מכך שאינו מפגין ולו שמץ של‬ ‫שחצנות‪ .‬הוא הודיעני‪ ,‬חד וחלק‪ ,‬שאינו מתפעם במיוחד מהצעת השלום שלנו‪ ,‬אבל שיבח בכל פה את‬ ‫האיפוק שגילינו בזמן המלחמה ואמר כי הוא "מבין היטב" שיכולנו להגיע למסקנות אחרות‪ .‬כעבור‬ ‫יותר משנה‪ ,‬לאחר שהבחירות לכנסת השלוש־עשרה הסתיימו בכישלון הליכוד‪ ,‬הוא טרח לשגר לי‬ ‫מכתב "פרידה" קצר ומלבב‪ ,‬שגם בו נתן ביטוי לסגולותיו האישיות המיוחדות‪.‬‬ ‫פגישה חמה עוד יותר היתה ביני ובין ראש ממשלת הולנד רוד לוברס‪ .‬הקשרים בין הולנד‬ ‫וישראל‪ ,‬ובין העם ההולנדי והיהודים‪ ,‬הם‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יחידים במינם‪ .‬ראשיתם במאה השש־עשרה‬ ‫ובמאה השבע־עשרה‪ ,‬בעת שקהילות של גולי ספרד ופורטוגל פרחו בארצות השפלה‪ ,‬והמשכם‬ ‫המבורך בגילויים שונים של תמיכה ועידוד שהפגינו יושבי הולנד כלפי עם ישראל במהלך‬ ‫ההיסטוריה המודרנית‪ .‬אבל אני זכרתי להם במיוחד את ימי מלחמת המפרץ‪ .‬באותה תקופה קשה של‬ ‫חרדות ראינו בתודה ובהוקרה כל מחווה של ידידות והזדהות ‪ -‬של אישים‪ ,‬כמו המנצח זובין מהטה‪,‬‬ ‫שהזדרז לבוא ולהימצא איתנו ועם התזמורת הפילהרמונית "שלו"‪ ,‬ושל מדינות כמו הולנד; מבלי‬ ‫שביקשנו זאת מהם‪ ,‬ההולנדים מיהרו לשגר אלינו סוללת טילי פטריוט‪ ,‬יחד עם צוות מפעילים מיומן‪.‬‬ ‫כשהודיתי לראש ממשלת הולנד‪ ,‬בפגישתנו בלונדון‪ ,‬על הצעד הזה‪ ,‬ענה לי‪" :‬זה היה המינימום‬ ‫שיכולנו לעשות‪ ".‬אחר כך דיברנו שעה קלה על אלפי העולים שנהרו לישראל מברית המועצות ועל‬ ‫העול הכלכלי הכבד שקליטתם מטילה עלינו‪ .‬מר לוברס הציע את האפשרות שהקהילה האירופית‬ ‫תתרום את חלקה למאמץ ההומניטרי הזה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הוא היה המדינאי הבכיר היחיד ביבשת‬ ‫שחשב על כך‪ ,‬ולכן נידון הרעיון לכישלון מראש‪ .‬ידעתי זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בו במקום‪ ,‬אך לא אמרתי לו‬ ‫דבר‪ ,‬כדי שלא איראה כפוי טובה‪ .‬שבתי וזכרתי אותו ואת הולנד בהכרת תודה‪ ,‬כשחזרתי למחרת‬ ‫לירושלים וראיתי את המוני הצבעונים שההולנדים שולחים אלינו מדי שנה בשנה‪ ,‬לתפארתה של‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫במהלך הביקור בלונדון הזדמן לי גם לשוחח עם ראש הממשלה הסובייטי ולנטין פאבלוב‪ ,‬שהיה‬ ‫עתיד להשתתף בתוך חודשים אחדים בקשר המפורסם נגד גורבצ'וב‪ .‬נועדנו באחד החדרים הענקיים‬ ‫של השגרירות הסובייטית‪ ,‬על כוסית וודקה משובחת ותחת מבטו המחמיר של לנין‪ ,‬שדיוקנו היה‬

‫תלוי על הקיר בבדידות מזהירה‪ .‬איש שיחי דיבר על "הפגישה ההיסטורית הזאת"‪ ,‬ולנוכח השינויים‬ ‫המסחררים שהתחוללו במדיניות הבינלאומית שוב לא הייתי מופתע לשמוע ממנו על תקוותו‬ ‫שישראל הקטנה תסייע לברית המועצות במצבה הכלכלי הקשה‪ ,‬באמצעות הקשרים שלנו עם יהודים‬ ‫עשירים בכל רחבי העולם‪ .‬רבים משמותיהם היו מוכרים לו היטב‪ ,‬וגם הדבר הזה לא היה יכול‬ ‫להפליאני‪ .‬כן דיברנו על תהליך השלום ועל השתתפותן של שתי מעצמות־העל בקידומו‪" .‬אתם‬ ‫גורמים לנו בעיות לא רק ביחסינו עם ארצות ערב‪ ",‬אמר המדינאי הסובייטי‪" .‬אל תשכח שיש‬ ‫רפובליקות סובייטיות שרוב תושביהן הם מוסלמים‪ ".‬במצב זה של העניינים‪ ,‬חשבתי שאני יכול‬ ‫להרגיעו‪" .‬אם יש לכם בעיות‪ ",‬אמרתי‪" ,‬אולי לא תשתתפו בתהליך‪ ".‬ידעתי שעכשיו נוכל להסתדר‬ ‫בנקל גם בלי השתתפותה של ברית המועצות‪" .‬לא‪ ,‬לא‪ ",‬מיהר פאבלוב לדחות את הצעתי‬ ‫המתחשבת‪ .‬הוא לא העלה על דעתו‪ ,‬חרף כל הצרות שנחתו על ארצו‪ ,‬לוותר על השתתפותה‬ ‫במשחקים הגדולים של הדיפלומטיה הבינלאומית‪.‬‬ ‫כמעט בכל שיחה שניהלתי באותם ימים עם מנהיגים אירופאים‪ ,‬עלתה שאלת הייצוג האירופי‬ ‫בשיחות השלום‪ .‬בני שיחי דרשו בתוקף להשתתף בתהליך‪ ,‬במעמד דומה לזה של שתי נותנות‬ ‫החסות‪ ,‬ארצות הברית וברית המועצות‪ .‬הערבים תמכו בדרך כלל ברעיון הזה‪ ,‬וטעמם עמם; הקהילה‬ ‫האירופית ניצבה כמעט תמיד לצדם‪ .‬אבל מצבנו היה שונה‪ .‬לא יכולנו להסכים לשום הסדר שיפריע‪,‬‬ ‫ולו במידה הקטנה ביותר‪ ,‬למשא ומתן הישיר‪ ,‬שעליו התעקשנו מלכתחילה‪.‬‬ ‫בספטמבר התחולל "פיצוץ" גדול‪ .‬הממשל של בוש החליט להשהות למאה ועשרים יום את‬ ‫ההיענות לבקשתנו לערבויות להלוואות בסך עשרה מיליארד דולר‪ ,‬בנימוק המדהים שצעד כזה‪ ,‬אם‬ ‫ייעשה לפני הוועידה‪ ,‬עלול להזיק לה‪ .‬לא יכולתי להבין את הקשר בין לבין‪ ,‬אבל לא היה זה סוד‬ ‫שהחלטתו של בוש נבעה מדרישה תקיפה של הערבים‪ ,‬מהתנגדותם לכל מה שנראה כתמיכה‬ ‫אמריקאית בולטת בישראל‪ ,‬מהעובדה שהמשיכו לראות את העלייה היהודית לארץ כצעד מסוכן‬ ‫לעולם הערבי‪ ,‬כפי שנהגו מאז ומתמיד‪ .‬מעבר לכך היתה הודעתו הברורה של הנשיא בוש כי מתן‬ ‫הערבויות יותנה בהתחייבות ישראלית להימנע ממה שקרא "פעילות התנחלותית מעבר לקווי שביתת‬ ‫הנשק של השנים ‪ ."1967-1948‬כבר הזכרתי‪ ,‬ואני שבתי והדגשתי עכשיו‪ ,‬כי היתה זו הפעם‬ ‫הראשונה שהממשל האמריקאי החליט לקשור עזרה הומניטרית לישראל בהסכמתנו למדיניות שנויה‬ ‫במחלוקת בינו ובינינו‪ .‬מובן שלא היתה זו המחלוקת הראשונה בתולדות היחסים בין שתי הארצות‪.‬‬ ‫כלל וכלל לא ‪ -‬אבל עכשיו נוצר תקדים לשימוש בלחץ פוליטי־כלכלי בנסיבות שכאלה‪ ,‬שלא היה‬ ‫כמותו בימיו של שום נשיא אמריקאי אחר‪ .‬לא ייפלא שיהודי ארצות הברית התנגדו בתוקף‬ ‫להתפתחות הזאת והשקיעו מאמצים רבים כדי להניע את הקונגרס לפעול נגדה‪.‬‬ ‫החומרה הרבה של החלטת הנשיא על השהיית הערבויות היתה כרוכה במהומה יוצאת מגדר‬ ‫הרגיל‪ .‬הנשיא ומזכיר המדינה התקשרו בעצמם עם חברי קונגרס בזה אחר זה וביקשו את תמיכתם‬ ‫בצעד שנקטו‪ ,‬ואילו מנהיגי היהדות האמריקאית נענו לאתגר שנכפה עליהם ופתחו בפעולות נמרצות‬ ‫משלהם‪ .‬הם מחו ברוב עוצמה נגד ה"לינקייג'" בין מתן הערבויות לקליטת העלייה ובין הקיפאונות‬ ‫השונים‪ ,‬הבלתי־נמנעים מכוח הנסיבות הסבוכות‪ ,‬שקטעו ועיכבו את פעילותו של מר בייקר במזרח‬

‫התיכון‪ .‬הם לא שכחו לציין שרק ישראל "נענשת" על התקלות‪ ,‬והחישו מאות יהודים אל גבעת‬ ‫הקפיטול‪ ,‬כדי שיתבעו מהסנאטורים שלהם לאשר את הערבויות לאלתר‪ .‬על עוצמתה ויעילותה של‬ ‫התגובה הזאת העיד הזעם שאחז בנשיא בוש; הדברים הגיעו עד כדי כך שהוא מצא לנכון לקרוא‬ ‫לאזרחיו‪ ,‬במסיבת עיתונאים טלוויזיונית‪ ,‬לתמוך בו אל מול מה שקרא "כוחות פוליטיים חזקים"‪.‬‬ ‫"שמעתי היום‪ ",‬אמר הנשיא בכעס‪" ,‬כי אלף לוביסטים פועלים בגבעה מטעם הצד האחר‬ ‫במחלוקת‪ .‬לנו יש רק בחור מסכן אחד‪ ,‬הפועל במקום זה‪ ".‬כך‪ ,‬לנוכח מיליוני צופים‪ ,‬הוא יצא מכליו‪,‬‬ ‫תקף בשצף־קצף את השדולה הפרו־ישראלית והוסיף וטען כי התעקשותה של ישראל על קבלת‬ ‫הערבויות מאיימת לא רק על ועידת השלום המזרח תיכונית אלא גם על שלום העולם בכללותו‪.‬‬ ‫"למיטב שיפוטי‪ ",‬הסביר לאומה האמריקאית‪" ,‬הטענות העוינות המוטחות בנו עכשיו בטלות בשישים‬ ‫לעומת היעד של השלום‪ ...‬מיהו זה שעומד להיפגע? מה הדבר שיכול לפעול נגד הדבקות הברורה‬ ‫וההגיונית של ממשל שהביא את הדבר הזה מהמשבצת הראשונה היישר לפסגה‪ ,‬שהכול מתקשים‬ ‫להאמין כי אכן יכולנו להשיגה; להושיב את נציגי הארצות הללו יחדיו‪ ".‬ואז‪ ,‬תוך שהוא הולם‬ ‫באגרופו על דוכן הנואמים‪ ,‬התייחס לעתידו האישי‪ ,‬לבחירות הצפויות לנשיאות בנובמבר ‪,1992‬‬ ‫ואמר‪" :‬לא אכפת לי אם אזכה בקול אחד ויחיד בלבד‪ ...‬אני מאמין כי העם האמריקאי יתייצב לצדי‪...‬‬ ‫בשאלה עקרונית זו‪ ".‬בזעמו כי רב‪ ,‬אף מצא לנכון להצהיר כי "רק לפני חודשים מעטים היו אלה‬ ‫נשים וגברים אמריקאים במדים שסיכנו את חייהם כדי להגן על הישראלים אל מול פניהם של טילי‬ ‫הסקאד העיראקיים‪ ,‬שלא לדבר על כך ש'סופת המדבר' היתה מלחמה שלא רק הכריעה את‬ ‫התוקפנות אלא גם הנחילה תבוסה לאויב המסוכן ביותר של ישראל‪".‬‬ ‫הייתי אז בפריז‪ ,‬בכינוס האיחוד האירופי של המפלגות הדמוקרטיות הקונסרבטיביות‪ ,‬ובנאומי שם‬ ‫השתדלתי לצנן את תגובתי‪ ,‬בתקווה להוריד את הטמפרטורה בוושינגטון ולא להעלותה‪ .‬הייתי ועודני‬ ‫בטוח שמר בוש לא הבין מה הוא חושף בדברים האלה בקשר לרגשותיו האמיתיים‪ ,‬להשקפותיו‬ ‫הבסיסיות‪ ,‬על אודות היהודים והמדינה היהודית‪ .‬כן אני בטוח שאילו אמרו לו כי אלה פני הדברים‪,‬‬ ‫היה מתכחש לכל השתמעות כזאת בכנות‪ ,‬ואפילו בבהלה‪ .‬בכל זאת הייתי נחוש בדעתי שלא להיגרר‬ ‫לעימות ישיר עם הממשל האמריקאי ‪ -‬אפילו אם זה היה רצונו המפורש‪ .‬חשבתי מה שחשבתי על‬ ‫התנהגותו‪ ,‬על הדברים שאמר‪ ,‬על האסוציאציות שביקש מהאמריקאים לחלוק איתו‪ ,‬אבל‬ ‫בהתבטאויותי הפומביות הסתפקתי בקביעה שהבעיה איננה נעוצה רק ביחסים בין ארצות הברית‬ ‫וישראל‪ ,‬אלא גם ביחסים בין הבית הלבן ובין הקונגרס‪ .‬לא שלא היטבתי להבין את משמעות דבריו‬ ‫ליהודי אמריקה‪ ,‬את הרמז המפורש ששיגר להם בנוסח "עליכם לבחור ביני ובין ישראל"‪ .‬כן לא‬ ‫נעלם ממני שעכשיו הוא שב והוכיח לערבים כי כוונותיו כלפיהם רציניות‪ ,‬גם בתוקף היותו איש‬ ‫העומד בדיבורו‪ .‬מנוסח ההצהרה השתמע בבירור שכפי שאמר שיילחם בעיראק‪ ,‬ועשה זאת‪ ,‬כן יפגין‬ ‫אותו רצון ברזל בטיפולו בנו ‪ -‬בין שהקונגרס ויהודי אמריקה יאהבו זאת ובין שלאו‪ .‬לא זו בלבד‬ ‫שהיינו צריכים לבלוע עכשיו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את הגלולה שסיפק לנו‪ ,‬גם אם ציפוי הסוכר שלה הוסר לפתע‪,‬‬ ‫הערבים היו צריכים להיווכח בעליל שאכן בלענו גם בלענו‪.‬‬

‫כפיתי על עצמי להתעלם מהצהרה פומבית חסרת שחר של ראש ממשלת גרמניה הלמוט קוהל‪,‬‬ ‫שאמר ימים אחדים לפני כן‪ ,‬בעת ביקור בבית הלבן‪ ,‬כי איננו "מכיר שום אמריקאי שעשה למען‬ ‫מדינת ישראל יותר מהנשיא ג'ורג' בוש"‪ .‬ידעתי שעלינו להמשיך במשא ומתן ושום מתווך אחר‪ ,‬לבד‬ ‫מהאמריקאים‪ ,‬לא נראה באופק‪ .‬התנחמתי אפוא בידיעה שאין שום דרך להכריח אותנו לקבל את‬ ‫הבלתי־קביל או להסכים לחורבננו‪ ,‬אבל עדיין נבצר ממני להשתחרר מהתחושה ההולכת ומעיקה‬ ‫שמאחורי גבנו נעשה ניסיון לרקום הסדר מוגדר עם הערבים‪ .‬העובדה שעמדנו להיכנס לשיחות‬ ‫שלום רק החמירה את משמעותו של ניסיון שכזה‪ ,‬אבל לא הכשירה את הקרקע לסיכולו באמצעות‬ ‫מחוות ונאומים דרמטיים‪ .‬היה ברור שאלה לא ישנו את המצב‪ .‬לא נותר לנו אלא לשקול כל צעד וכל‬ ‫מהלך בזהירות רבה‪ ,‬לבדוק כל אופציה מבעד למיקרוסקופ‪ ,‬לנצל את כל הסבלנות והמשאבים שהיו‬ ‫לנו‪ ,‬ולזכור‪ ,‬מעל לכול‪ ,‬שהמצב החדש אינו סטטי‪ ,‬שבמרוצת הזמן ‪ -‬שנתגלה לא אחת כבעל בריתנו‬ ‫היקר ביותר ‪ -‬פני הדברים עשויים להשתנות‪.‬‬ ‫בינתיים החליטו הנשיאים בוש וגורבצ'וב שוועידת השלום תכונס לא יאוחר מאוקטובר‪ ,‬אף על פי‬ ‫שהפלסטינים עדיין לא החליטו אם ישתתפו בה‪ .‬אש"ף הציג שורה של דרישות בעניין זה ותבע‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬כי למשלחת הירדנית‪-‬פלסטינית המשותפת יהיו שני יושבי ראש‪ ,‬אחד מהם פלסטיני‪ .‬אלא‬ ‫שמר בוש לא היה נכון לדחיות נוספות‪" .‬האוטובוס הזה לא יחזור‪ ",‬אמר לפלסטינים‪ ,‬והורה להאיץ‬ ‫את ההכנות‪.‬‬ ‫באמצע אוקטובר שיגרו שני הנשיאים הזמנות לוועידה‪ ,‬שנועדה להיפתח כעבור עשרה ימים‪.‬‬ ‫הנמענים היו ישראל‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן‪ ,‬לבנון והפלסטינים ונוסח ההזמנה היה‪ ,‬בעצם‪ ,‬מעין הצהרת‬ ‫כוונות‪..." :‬ארצות הברית וברית המועצות נכונות לסייע לצדדים להשיג הסדר שלום צודק‪ ,‬בר קיימא‬ ‫ומקיף באמצעות שיחות ישירות בשני מסלולים‪ ...‬השיחות הדו־צדדיות הישירות יתחילו ארבעה ימים‬ ‫לאחר פתיחת הוועידה‪ ...‬המעוניינים להשתתף בשיחות הרב־צדדיות ייוועדו שבועיים לאחר‬ ‫הפתיחה‪ ...‬כדי לארגן את השיחות הללו"‪.‬‬ ‫ב־‪ 20‬באוקטובר נערכה בירושלים מסיבת עיתונאים משותפת‪ ,‬ובתור שכזאת "סמלית"‪ ,‬לשר‬ ‫החוץ האמריקאי ג'יימס בייקר ולעמיתו הסובייטי בוריס פאנקין‪ .‬השר הסובייטי אמר מילים אחדות‪,‬‬ ‫בטון מינורי מובהק‪ ,‬על חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים עם ישראל ועל "ההזדמנות ההיסטורית‬ ‫הניתנת" לכל עמי המזרח התיכון‪ ,‬ואילו מזכיר המדינה דיבר על "חשדות ישנים" שאינם ממהרים‬ ‫להיעלם ועל תקוותו שממשלת ישראל תמשיך "בדרכה הנוכחית"‪ .‬הפלסטינים הגישו עתה רשימה‬ ‫סופית של שבעה נציגים ושל ממלאי מקום‪ .‬הרופא העזתי ד"ר חיידאר עבד אל־שאפי הוצע כיושב‬ ‫ראש המשלחת שלהם ‪ -‬ומינויו התקבל על דעתנו‪ .‬עוד נודע כי מדריד נבחרה לשמש כאכסניה‬ ‫לוועידה‪ .‬היתה זו בחירה מפתיעה‪ ,‬אבל לא בלתי־מתאימה‪.‬‬ ‫כעבור יומיים ערכתי ישיבת ממשלה מיוחדת‪ ,‬לדיון בהכנות לוועידה‪ ,‬ובין הזמנים יצאתי‬ ‫לשטרסבורג שבצרפת‪ ,‬להופיע בפני הפרלמנט האירופי‪ .‬עשיתי זאת בעקבות הזמנה של הגוף הזה‪,‬‬ ‫בתחושה שעלינו לנצל כל הזדמנות להשתתף באירועים מדיניים באירופה‪ ,‬ובידיעה ברורה שרוב‬

‫חברי הפרלמנט מתנגדים למדיניותנו‪ .‬מקצתם‪ ,‬אנשי האגף השמאלי הקיצוני‪ ,‬אף הפגינו עוינות‬ ‫פעילה כלפי מדיניות זו וכלפי אישית‪.‬‬ ‫בשטרסבורג‪ ,‬בעת שעניתי על עשרות שאלות והצגתי שאלות אחדות בעצמי‪ ,‬התחלתי להרהר בכך‬ ‫שעלי לנסוע למדריד בראש המשלחת הישראלית‪ ,‬שאני חייב להיות שם‪ .‬הדרמה של העימות‬ ‫ההיסטורי הראשון הזה בין ישראל ושכנותיה‪ ,‬נוכחותם של נשיאי ארצות הברית וברית המועצות‪,‬‬ ‫שלא לדבר על אלפיים נציגים של כלי התקשורת‪ ,‬בעצם כל דבר שנקשר בוועידת מדריד בסתיו‬ ‫‪ - 1991‬כל אלה סיפקו רקע יחיד במינו להציג מחדש את סיפורנו בפני קהל צופים ומאזינים בכל‬ ‫רחבי העולם‪ .‬ציפיותי מהוועידה לא היו גבוהות ומצב רוחי לא היה מרומם במיוחד‪ ,‬אבל כשראיתי‬ ‫בדמיוני את טקס הפתיחה‪ ,‬התחזקה החלטתי להשתתף בו‪ .‬הבאתי בחשבון את האפשרות שהנשיא‬ ‫בוש לא יתלהב מן הסתם להיפגש איתי‪ ,‬ושאהיה ראש הממשלה היחיד שיטרח להגיע לשם ‪ -‬ראשי‬ ‫מדינות ערב לא החשיבו את המעמד‪ ,‬וכנראה גם את השלום עצמו‪ ,‬די הצורך לעשות זאת‪ ,‬והסתפקו‬ ‫בכך ששלחו את שרי החוץ שלהם ‪ -‬ואף על פי כן הייתי איתן בדעתי‪.‬‬ ‫כשהודעתי לשר החוץ דוד לוי שאני מתכוון להשתתף בוועידה‪ ,‬הוא הגיב על כך בהודעה שהוא‬ ‫עצמו ידיר את רגליו ממנה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬הזמנתי את סגנו בנימין נתניהו להצטרף אלי‪ ,‬והוא אכן עשה‬ ‫שם עבודה לתפארת‪ ,‬כדוברנו הראשי‪ .‬שאר חברי המשלחת הישראלית היו ברובם אנשים שכבר‬ ‫עבדו איתי זה שנים ולמדתי לסמוך עליהם בלי שום הסתייגות‪ .‬בכללם היו אליקים רובינשטיין‪ ,‬יוסי‬ ‫בן־אהרון‪ ,‬יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אליהו בן־אלישר )ששימש בעבר כשגריר הישראלי‬ ‫הראשון במצרים(‪ ,‬חברת הכנסת שרה דורון )שהיתה בעבר שרה בלי תיק(‪ ,‬חבר הכנסת עוזי לנדאו‪,‬‬ ‫אל"מ )מיל'( אסעד אסעד )שהיה יועצי לענייני המגזר הדרוזי( ופרופ' שלמה בן־עמי )שכיהן אז‬ ‫כשגרירנו בספרד(‪.‬‬ ‫מיד עם הגיענו למדריד‪ ,‬נפגשתי עם הנשיא בוש ועם שר החוץ בייקר‪ .‬עכשיו התברר כי הוטעינו‬ ‫בעניין המשלחת הירדנית‪-‬פלסטינית‪ ,‬שסביבה התנהלו‪ ,‬כזכור‪ ,‬דיונים ממושכים‪ ,‬לקול רעש‬ ‫תקשורתי רם; רק בספרד נאמר לנו כי לכל אחד משני חלקי המשלחת הזאת הוקצה אותו פרק זמן‬ ‫לנאום בפני מליאת הוועידה וכי הפלסטינים ייחשבו למשלחת בפני עצמה‪ .‬אמרתי לשני אנשי שיחי‬ ‫את הדברים שהיו על לבי בעניין זה ‪ -‬במצב שהתהווה לא יכולנו להשיב את הגלגל לאחור ולפוצץ‬ ‫את הוועידה על הולכת השולל האמורה ‪ -‬והם עשו מאמץ להאיר לי פנים‪ .‬שניהם הביעו את שמחתם‬ ‫על בואי לוועידה והבטיחו שאין לי‪ ,‬בעצם‪ ,‬יסוד לדאגה וארצות הברית תמשיך לפעול כמתווך הוגן‪.‬‬ ‫היתה זו פגישה ראשונה ביני ובין בוש זה זמן רב‪ ,‬אבל שנינו הצלחנו להחליק בלי תקלות על הקרח‬ ‫הדק מאוד‪ .‬הוא‪ ,‬מצדו‪ ,‬אפילו דאג לספר לי שלא יזכיר בנאומו את המילים "שלום תמורת שטחים" ‪-‬‬ ‫וגם עמד בדיבורו‪.‬‬ ‫באולם העמודים הנהדר‪ ,‬שקירותיו מכוסים גובלנים מפוארים ונברשות קריסטל משתלשלות‬ ‫מתקרתו המעוטרת בכרובים ‪ -‬על רקע מוזר‪ ,‬לטעמי‪ ,‬להתכנסות של נציגי עמים מהמזרח התיכון ‪-‬‬ ‫דיבר הנשיא בוש על "שלום‪ ,‬שלום אמיתי‪ ...‬חוזים‪ ,‬ביטחון‪ ,‬יחסים דיפלומטיים‪ ,‬מסחר‪ ,‬השקעות‪,‬‬ ‫קשרי תרבות‪ ,‬אפילו תיירות"‪ .‬היתה זו רשימה שיכולתי להכין בעצמי; רשימה שהתייחסה לחיים‬

‫הריאליים‪ ,‬לרשת הקשרים הרגילים בין אומות‪ ,‬ליחסים היומיומיים שהערבים מנעו מאיתנו מאז‬ ‫הקמת המדינה‪ .‬הוא הזכיר פשרה טריטוריאלית‪ ,‬אבל לא העלה שום תביעה להפסקה של התיישבות‬ ‫יהודית ולא אמר‪ ,‬ולו מילה אחת‪ ,‬על מדינה פלסטינית שנייה‪ .‬כשדיבר‪ ,‬תליתי את עיני בו או‬ ‫ברשימותי‪ .‬רק לעתים נדירות העפתי מבט מסביב‪ ,‬ופה ושם צדתי מבט סקרני של נציג סורי או‬ ‫ירדני‪ .‬דימיתי שאני יכול לקרוא את מחשבותיהם‪ :‬האם זהו באמת יצחק שמיר? מה תוליד הוועידה‬ ‫הזאת?‬ ‫בשלב מאוחר יותר שמעתי תגובות על נאומו המאוזן וההוגן של הנשיא בוש‪ .‬הערבים היו‬ ‫מאוכזבים מאוד; הם לא הרבו מעולם להשתמש בביטויים כמו "פשרה טריטוריאלית"‪ .‬הפלסטינים‪,‬‬ ‫בעלי הדמיון העשיר‪ ,‬היו מאוכזבים במיוחד‪ .‬הם קיוו שכבר השיגו את שלהם‪ ,‬שכבר יכלו לראות את‬ ‫עצמם כעצמאיים‪ ,‬כמנצחים‪ ,‬ועכשיו ניחתה מכה קשה על התרגשותם ועל ציפיותיהם‪ .‬כתום נאומי‬ ‫הפתיחה קיווינו‪ ,‬בצד הישראלי‪ ,‬להפשרה כזאת או אחרת‪ ,‬אולי אפילו ללחיצת יד או שתיים‪ ,‬אבל לא‬ ‫היה שום דבר‪ ,‬שום מחווה של ידידות‪ .‬הערבים התרחקו מאיתנו בעוינות מופגנת‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הם היו‬ ‫שם‪ ,‬כפי שהיינו אנחנו ‪ -‬בוועידה המבוססת על יוזמת השלום של ישראל‪ ,‬על מדיניות הליכוד ועל‬ ‫דרישתנו העיקשת לנהל שיחות ישירות‪ .‬יהיו עוד הרבה עליות ומורדות‪ ,‬אבל אולי יבוא יום והסכסוך‬ ‫שנמשך לאורך דורות יסתיים‪ ,‬ואולי יתברר אז שוועידת מדריד מילאה תפקיד חשוב בתהליך‬ ‫החלמתו של האזור מוכה המלחמות‪.‬‬ ‫בינתיים המתין לי עוד לקח קצר בדרכיה המסתוריות של ההיסטוריה ‪ -‬בפגישה עם הנשיא‬ ‫הסובייטי גורבצ'וב‪ ,‬בשגרירות ארצו במדריד‪ .‬לכאורה היה זה צפוי לחלוטין‪ ,‬ובכל זאת נדהמתי‪,‬‬ ‫אפילו הצטערתי‪ ,‬למראה המאמץ שעשה כדי להסתיר את מודעותו העמוקה לשינוי המפליג שהתחולל‬ ‫בתוך חודשים אחדים במעמדה של ברית המועצות‪ ,‬ובלט כל כך על רקע הזוהר של מדריד‪.‬‬ ‫השגרירות עצמה‪ ,‬עם נברשות גדולות ועמודי שיש‪ ,‬דומים לאלה של הארמון המלכותי‪ ,‬אמרה עדיין‬ ‫עוצמה ופאר אימפריאליים‪ ,‬אבל ברית המועצות כבר הלכה והתפרקה מהם במהירות מסחררת‪.‬‬ ‫באוויר עמדה תחושה של דמדומי האלים‪ .‬מר גורבצ'וב קיבל אותי בסבר פנים יפות וניכר בו ששמח‬ ‫לקראתי‪" .‬אינך קשוח כפי שמתארים אותך‪ ",‬אמר בשלב מסוים )וגם אתה אינך כזה‪ ,‬אמרתי לעצמי‪,‬‬ ‫לא עוד(‪ .‬ידיעותיו על ישראל נראו נרחבות והוא דיבר בגילוי לב על עלייתם של יהודי ברית‬ ‫המועצות‪" .‬אני מקווה שמצבנו ישתפר‪ ",‬אמר‪" ,‬ואז יהיו פחות מהגרים‪ ".‬עצם נוכחותו בוועידה ‪-‬‬ ‫פחות מחודשיים לאחר שקושרים כלאו אותו במעון הקיץ שלו בקרים ובוריס ילצין החל להשפילו‬ ‫בפומבי ‪ -‬משכה תשומת לב מעטה‪ .‬נאומו‪ ,‬שעסק בעיקר בברית המועצות‪ ,‬גם לא נחשב שם במיוחד‪.‬‬ ‫הוא לא דיבר איתי בכלל על תהליך השלום או על המזרח התיכון‪ .‬במוחו קיננו דאגות מסוג אחר‬ ‫לגמרי‪ .‬ביום חמישי‪ 31 ,‬באוקטובר‪ ,‬נקראתי להשמיע בשם ישראל את הנאום הראשון בדיוני אותו‬ ‫יום‪ .‬הנוסח שהיה מונח לפני היה כמעט כולו על טהרת הטיוטה הראשונה‪ ,‬שחוברה בירושלים יומיים‬ ‫לפני כן‪ .‬אף על פי שחזרתי וקראתי אותה כמה וכמה פעמים‪ ,‬כמעט לא שיניתי בה דבר‪ .‬כמעט הכול‬ ‫נכלל בה‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד ‪ -‬דחוסים בארבעים וחמש דקות‪ .‬התחלתי בלב הסכסוך‪ ,‬בארץ ישראל‬ ‫ובקשר בינינו ובינה‪.‬‬

‫"היינו העם היחיד‪ ",‬אמרתי‪" ,‬שחי בארץ ישראל ללא הפסקה במשך כמעט ארבעת אלפים שנה‪.‬‬ ‫אנו העם היחיד‪ ,‬להוציא ממלכת צלבנים קצרת ימים‪ ,‬שהיתה לו ריבונות עצמאית בארץ זו‪ .‬אנו העם‬ ‫היחיד שירושלים היתה תמיד בירתו‪ .‬אנו העם היחיד שהמקומות הקדושים לו הם אך ורק בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬אין עם שביטא את קשריו לארצו באינטנסיביות ובהתמדה כמותנו‪ .‬במשך אלפי שנים חזר‬ ‫עמנו בכל הזדמנות על שבועת משורר תהילים 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'‪ .‬במשך אלפי שנים‬ ‫הביעו תפילותינו‪ ,‬הספרות והפולקלור שלנו געגועים עזים לשיבה לארצנו‪ .‬רק ארץ ישראל היא‬ ‫מולדתנו האמיתית‪ .‬כל ארץ אחרת‪ ,‬תהא מכניסת אורחים כאשר תהא‪ ,‬אינה אלא תפוצה‪ ,‬תחנה זמנית‬ ‫בדרך הביתה‪".‬‬ ‫הזמנתי את מאזיני‪ ,‬אלה שישבו באולם העמודים ואלה שהקשיבו לי בכל רחבי העולם מבלי‬ ‫שיכולתי לראותם‪ ,‬לסיור חטוף בתולדות התביעה הציונית לארץ ישראל‪ ,‬ההכרה הבינלאומית‬ ‫שניתנה לתביעה זו‪ ,‬ההתנגדות הערבית המזוינת כלפיה‪ ,‬ההתקפות הקטלניות על המדינה שזה עתה‬ ‫יצאה לאוויר העולם‪ ,‬ו"האיבה הערבית לישראל שהביאה גם סבל אנושי טרגי לאומה הערבית‪.‬‬ ‫רבבות נהרגו ונפצעו‪ .‬מאות אלפי ערבים שחיו בארץ ישראל המנדטורית‪ ,‬עודדו על ידי מנהיגיהם‬ ‫לברוח מבתיהם‪ .‬סבלם הוא כתם על פני האנושות כולה‪ .‬אין אדם ישר‪ ,‬ובוודאי לא יהודי בדור הזה‪,‬‬ ‫היכול להישאר שווה נפש לסבל זה‪".‬‬ ‫מכאן פניתי אל ההווה ואמרתי‪" :‬אני ניצב לפניכם היום לשוב ולבקש שלום‪ ,‬לא רק בשם מדינת‬ ‫ישראל אלא בשם העם היהודי‪ ...‬תמיד האמנו כי רק שיחות ישירות דו־צדדיות יוכלו להביא לשלום‪.‬‬ ‫הסכמנו להקדים ועידה טקסית זו לשיחות הללו‪ ,‬אך אנו מקווים כי ההסכמה הערבית לשיחות ישירות‬ ‫ודו־צדדיות מצביעה על הבנה כי אין דרך אחרת לשלום במזרח התיכון‪ .‬יש לכך משמעות מיוחדת‪ ,‬כי‬ ‫שיחות כאלה משמען הכרה הדדית‪ ,‬ושורש הסכסוך הוא הסירוב הערבי להכיר בלגיטימיות של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬השיחות הרב־צדדיות‪ ...‬הן רכיב חיוני בתהליך‪ ...‬לא ייתכן שלום אמיתי באזורנו בלא‬ ‫שהנושאים האזוריים הללו יטופלו וייפתרו‪ .‬אנו מאמינים שמטרתו של המשא ומתן הישיר היא‬ ‫לחתום על חוזי שלום בין ישראל לשכנותיה‪ ,‬ולהשיג הסכם על הסדרי ביניים לשלטון עצמי עם‬ ‫הערבים הפלסטינים‪ .‬אך אי־אפשר להשיג דבר בלא רצון טוב‪ .‬אני קורא למנהיגי ערב‪ ,‬אלה‬ ‫הנמצאים כאן ואלה שטרם הצטרפו לתהליך‪ :‬הראו נא לנו ולעולם כולו כי אתם מקבלים את קיומה‬ ‫של ישראל‪ .‬הפגינו את נכונותכם לקבל את ישראל כישות קבע באזור‪ .‬הבה ישמעוכם האנשים‬ ‫באזורנו מדברים בלשון פיוס‪ ,‬דו־קיום ושלום עם ישראל‪ .‬בישראל יש קונצנזוס כמעט מלא בדבר‬ ‫הצורך בשלום‪ .‬אנו חלוקים רק באשר לדרכים הטובות ביותר להשיגו‪ .‬במרבית מדינות ערב דומה‬ ‫שההפך הוא הנכון‪ :‬חילוקי הדעות היחידים הם באשר לדרכים לדחוק את ישראל לעמדה חסרת‬ ‫הגנה‪ ...‬לחורבן‪".‬‬ ‫המשכתי אל העתיד‪" .‬ידוע לנו כי שותפינו למשא ומתן יעלו תביעות טריטוריאליות כלפי ישראל‪,‬‬ ‫אך כפי שמבהיר עיון בתולדותיו הממושכות של הסכסוך‪ ,‬אין הוא טריטוריאלי בטבעו‪ .‬הוא געש‬ ‫הרבה לפני שיהודה‪ ,‬שומרון‪ ,‬עזה והגולן הגיעו לידי ישראל במלחמת מגן‪ .‬לא היה סימן להכרה‬ ‫בישראל לפני המלחמה ההיא‪ ,‬ב־‪ ,1967‬כשהשטחים שבהם מדובר לא היו בשליטת ישראל‪ .‬אנו אומה‬

‫בת ארבעה מיליונים‪ .‬מדינות ערב‪ ,‬מן האוקיינוס האטלנטי ועד המפרץ‪ ,‬מונות ‪ 170‬מיליון‪ .‬אנו‬ ‫שולטים ב־‪ 28‬אלף קילומטרים רבועים בלבד‪ .‬בידי הערבים חבלי ארץ של ‪ 14‬מיליון קילומטרים‬ ‫רבועים‪ .‬הנושא אינו שטח אלא קיומנו‪ .‬יהא זה מצער אם השיחות יתמקדו בראש ובראשונה אך ורק‬ ‫בשטח‪ .‬זו הדרך המהירה ביותר לקיפאון‪ ...‬הנושאים מורכבים‪ ,‬והמשא ומתן יהא ממושך וקשה‪ .‬אנו‬ ‫מאמינים כי המקום הטוב ביותר לשיחות הוא באזורנו‪ ,‬בקרבה למקבלי ההחלטות‪ .‬אנו מזמינים את‬ ‫שותפינו לתהליך לבוא לישראל לסיבוב השיחות הראשון‪ .‬מצדנו‪ ,‬אנו נכונים לבוא לירדן‪ ,‬ללבנון‬ ‫ולסוריה לאותה מטרה‪ .‬אין דרך טובה יותר לעשות שלום מאשר לדבר איש בבית רעהו‪ .‬הימנעות‬ ‫משיחות כאלה היא הכחשת מטרתו של המשא ומתן‪ .‬אקדם בברכה תשובה חיובית מנציגי מדינות‬ ‫כאלה כאן ועתה‪".‬‬ ‫בסיום דברי אמרתי‪" :‬בטוחני שאין אם ערבייה הרוצה שבנה ימות בקרב ‪ -‬כפי שאין אם יהודייה‬ ‫הרוצה שבנה ימות במלחמה‪ ...‬במשך מאות רבות של שנים היו מלחמות‪ ,‬סכסוכים עמוקים וסבל‬ ‫נורא קללת היבשת שבה אנו נפגשים‪ .‬עמי אירופה חזו בעלייתם של דיקטטורים ובתבוסתם לאחר‬ ‫מאבקים ממושכים וכואבים‪ .‬עתה הם יחדיו ‪ -‬אויבים מרים בעבר ‪ -‬בקהילה מאוחדת‪ ...‬אני מקנא‬ ‫בהם ואני מאמין כי למרות כל ההבדלים בינינו‪ ,‬עלינו להיות מסוגלים‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬לבנות קהילה‬ ‫אזורית מאוחדת‪ .‬היום זהו חלום ‪ -‬אך בימינו שלנו ראינו בהתגשמותם של אחדים מהחלומות‬ ‫הדמיוניים ביותר‪ ...‬אנו‪ ,‬שנאלצנו להילחם שבע מלחמות ולהקריב חיי אלפים‪ ,‬איננו מפארים את‬ ‫המוות או את המלחמה‪ ...‬אנו מתפללים לשלום‪ ...‬הבה נחליט לעזוב אולם זה בנחישות מאוחדת כי‬ ‫מכאן ואילך ייפתרו כל חילוקי הדעות העלולים להיות בינינו אך ורק במשא ומתן‪ ,‬ברצון טוב‬ ‫ובסובלנות הדדית‪ .‬הבה נכריז‪ ,‬כאן ועתה‪ ,‬על קץ למלחמה‪ ,‬לתוקפנות ולעוינות‪ .‬הבה נצעד יחד‬ ‫קדימה‪ ,‬לפיוס ולשלום‪".‬‬ ‫שני הדוברים האחרים באותו יום היו ראש המשלחת הפלסטינית ושר החוץ הסורי פארוק א־שרע‪.‬‬ ‫הדובר הפלסטיני התייחס אלינו במישרין‪ ,‬קרא‪ ,‬כצפוי‪ ,‬לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות‪ ,‬תבע‬ ‫להפסיק את ההתנחלויות‪ ,‬דיבר על הזכות להגדרה עצמית‪ ,‬על הגולה הפלסטינית ועל "הכיבוש‬ ‫העיוור והאלים"‪ .‬אני סבור כי בדומה לנאום שלי‪ ,‬גם הנאום הזה לא חידש דבר וחצי דבר למשלחות‬ ‫האחרות או לשר החוץ בייקר‪ .‬כן לא היה שום חידוש בנאומו של מר א־שרע‪ ,‬שתבע מישראל לסגת‬ ‫"מהגולן הסורי הכבוש"‪ ,‬מיהודה ומשומרון‪ ,‬מירושלים ומרצועת עזה ומדרום לבנון‪ .‬הוא טען‬ ‫שההתיישבות היהודית בשטחים אינה חוקית והציג את ההיסטוריה הערבית כסיפור ארוך של שלום‪,‬‬ ‫צדק וסובלנות‪ .‬בהתייחסו לחיי היהודים שישבו בקרב מוסלמים אמר כי חיים אלה "התנהלו בסימן‬ ‫של חסד וכבוד" וכי היהודים הללו שולבו בכל "שדרות החיים"‪.‬‬ ‫הבוקר הבא הוקדש לתגובות ולהודעת הסיכום של שר החוץ האמריקאי‪ .‬מכיוון שהיה עלי לצאת‬ ‫את מדריד מיד לאחר דברי התגובה שלי‪ ,‬כדי שאגיע לישראל לפני כניסת השבת‪ ,‬דיברתי בקיצור‬ ‫נמרץ והסתפקתי בשניים‪-‬שלושה משפטים‪ .‬לנציג הסורי לא אמרתי אלא זאת שטענתו כי סוריה היא‬ ‫מופת של חירות ושל הגנה על זכויות האדם "מתחה את אי־האמינות לממדים אינסופיים‪ ...‬הקהילה‬ ‫היהודית העתיקה של יהודי סוריה נחשפה ונחשפת לדיכוי אכזרי‪ ,‬לעינויים ולאפליה מהסוג הגרוע‬

‫ביותר‪ ".‬ללבנונים‪ ,‬שסבלו קשות מעולו של הצבא הסורי אפילו באותו רגע עצמו‪ ,‬הזכרתי את‬ ‫אהדתה והבנתה של ישראל‪ ,‬וחזרתי והבטחתי שאין לנו שום תביעות על שום שטח מתחום ריבונותם‪.‬‬ ‫באוזני הירדנים שבתי והצהרתי על אמונתנו שהסכם שלום בינינו ובינם הוא גם נחוץ וגם "בר‬ ‫השגה"‪ .‬אשר למשלחת הפלסטינית‪ ,‬תיקנתי כמה מה"שגיאות" הקשות ביותר בנאומו של ראש‬ ‫המשלחת‪" ,‬מפני שהם שכנינו הקרובים ביותר‪ ,‬שחייהם שזורים‪ ,‬במובנים רבים‪ ,‬בחיינו שלנו‪".‬‬ ‫הבאתי לתשומת לבו את העובדה כי "אפילו בעצם היום הזה‪ ,‬בתנאים שאתה מתאר ככיבוש‪ ,‬יהודי‬ ‫הנקלע בטעות לכפר ערבי מסכן את חייו‪ ,‬אבל רבבות ערבים פלסטינים מהלכים בלי חשש בכל עיר‬ ‫וכפר בישראל‪ ...‬הצגנו לפלסטינים הצעה הוגנת‪ ,‬כזאת המאפשרת להם לשפר לבלי הכר את מנת‬ ‫חלקם‪ .‬אני קורא להם לקבל את הצעתנו ולהצטרף אלינו במשא ומתן‪".‬‬ ‫יצאתי לדרך‪ .‬ההקדמה תמה‪ .‬דיברתי בשם האומה הישראלית בכללותה‪ .‬ביטאתי קונצנזוס‪ ,‬וידעתי‬ ‫שנאומי התקבל בברכה בישראל‪ ,‬שמטרתו הובנה לחלוטין ואף זכתה לתשואות חן‪ .‬כך היה גם ביחס‬ ‫להקפדתי לשוב לירושלים לפני כניסת השבת‪ ,‬צעד ששימח יהודים רבים בגולה‪ ,‬ובכללם כאלה‬ ‫שעודם מתגוררים בארצות ערב‪.‬‬ ‫במטוס‪ ,‬מנומנם למחצה‪ ,‬חשבתי ברפרוף על הוועידה הבינלאומית‪ ,‬על מלחמתי למנוע אותה ועל‬ ‫הזמן שלא בגד בנו‪ .‬העולם השתנה; אין ספק שוושינגטון ומדריד היו בטוחות יותר‪ ,‬סבירות יותר‬ ‫ומבטיחות יותר מכל ועידה בינלאומית‪.‬‬ ‫והסיפור שלא נגמר במדריד? אש"ף לא היה נוכח בוועידה באורח רשמי‪ ,‬אבל פעל במלוא המרץ‬ ‫בקרב ה"יועצים" של המשלחת הירדנית‪-‬פלסטינית ה"משותפת"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אנשיו היו אטרקציה‬ ‫מרכזית לתקשורת ונשארו כמעט כל הזמן באור הזרקורים‪ .‬לא ידעתי איך יתקדמו השיחות‬ ‫הדו־צדדיות‪ ,‬ולא מה יעשו הסורים‪ ,‬שהודיעו כי לא יצטרפו לשיחות הרב־צדדיות כל זמן שלא תושג‬ ‫"התקדמות" בשיחות הדו־צדדיות ‪ -‬ובכל זאת לא סירבו להשתתף בשיחות הדו־צדדיות עצמן‪ .‬לאחר‬ ‫שיצאתי ממדריד‪ ,‬הגיעה שעתו של פארוק א־שרע להציג את תגובתו‪ .‬הוא חולל סנסציה קטנה‪,‬‬ ‫כאשר ניצל את ההזדמנות לנפנף במודעה של המשטרה הבריטית משנות הארבעים‪ ,‬שתיארה אותי‬ ‫כ"מבוקש"‪" .‬אני רוצה להראות לכם‪ ",‬כך אמר‪" ,‬תמונה ישנה של שמיר‪ ,‬בהיותו בן שלושים‬ ‫ושתיים‪ ".‬כפי שדווח לי‪ ,‬הוא הוסיף לדבר עלי עוד כמה דקות‪ ,‬בתוך שקט מביך‪ ,‬והתיישב‪.‬‬ ‫במרוצת החודשים הבאים התגלו כמה מהעובדות החשובות ביחס למדריד ביתר בהירות‪ .‬עכשיו‬ ‫היה אפשר לקבוע במה הצליחה ועידת השלום ובמה נכשלה‪ :‬ישראלים וערבים )לרבות סורים( ישבו‬ ‫זה מול זה וזה בצד זה ליד שולחן אחד‪ ,‬ודיברו‪ .‬הנוהל הוליד מהות‪ .‬הכרה בשתיקה הולידה חילופי‬ ‫השקפות‪ ,‬אמנם מוגבלות וספוראדיות‪ .‬הפלסטינים לא עמדו בדיבורם ולא נשארו במסגרת משלחת‬ ‫משותפת עם ירדן‪ .‬הם לא נמנעו מלכלול במשלחתם נציגים מירושלים ומחוץ לשטחים‪ .‬הם גם‬ ‫התריסו בגלוי נגד ארצות הברית וישראל בעניין החשוב של נוכחות אש"ף‪ .‬כן היה ברור שארצות‬ ‫הברית אמנם נמנעה‪ ,‬כפי שהבטיחה‪ ,‬מהתערבות בשיחות עצמן‪ ,‬אבל השפיעה )בתביעה להקפיא את‬ ‫ההתנחלויות‪ ,‬הנוגעת לעצם לבו של הסכסוך( על נכונותם של הערבים להשתתף במשא ומתן‪ ,‬אם‬ ‫לכך ייקרא נכונות‪ .‬השיחות הדו־צדדיות נראו כאילו עלו על מסלול בטוח‪ ,‬אף על פי שבפגישה‬

‫הראשונה שנערכה במדריד‪ ,‬מיד לאחר הפתיחה‪ ,‬הונחתה מהלומה פומבית כבדה על עניין השלום;‬ ‫הערבים דחו את הצעתנו לנהל את השיחות הללו במזרח התיכון‪ ,‬בישראל ובמדינות ערב‪ ,‬לחלופין‪.‬‬ ‫בסופו של דבר לא נותר אלא לקבוע את וושינגטון כמוקד להמשך השיחות‪ ,‬וכך היה מאז ועד היום‪.‬‬ ‫וחרף כל הדברים האלה‪ ,‬ב־‪ 4‬בנובמבר‪ ,‬יום אחד לאחר תחילת השיחות הדו־צדדיות‪ ,‬יום שכולו‬ ‫מיקוח והתנצחות‪ ,‬התייצבו אליקים רובינשטיין הישראלי‪ ,‬חיידאר עבד אל־שאפי הפלסטיני ועבד‬ ‫אל־סלאם מג'אלי הירדני אל מול המצלמות ולחצו סוף־סוף ידיים בפומבי‪ .‬על כל פנים‪ ,‬השלום לא‬ ‫נראה עדיין באופק‪ ,‬ועדיין איננו רואים אותו לעת כתיבת השורות האלה‪ .‬הנשיא בוש‪ ,‬הנשיא‬ ‫גורבצ'וב‪ ,‬שר החוץ בייקר וגם אני עצמי ‪ -‬כולנו ירדנו בינתיים מהבמה‪ .‬לא נותר לי אלא לקוות‪,‬‬ ‫הגם שאינני רואה יסוד רב לכך במציאות‪ ,‬כי המערכה השנייה תתרום יותר לשלום אמת‪.‬‬

‫פרק שנים־עשר‬ ‫בסיכומו של דבר‬ ‫‪ ‬‬ ‫פגישתי האחרונה עם הנשיא בוש נערכה בסוף נובמבר ‪ .1991‬יצאתי למסע ארוך יחסית לדידי‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬עשרה ימים שבהם קיוויתי לחשל עוד יותר את הקשרים עם הקהילה היהודית‬ ‫באמריקה ‪ -‬שהיתה עדיין המומה מהתבטאויותיו האנטי־ישראליות של הנשיא‪ ,‬רק כמה שבועות לפני‬ ‫כן ‪ -‬וגם למצוא משקיעים בכוח שיצטרפו למאמצינו לקליטת העלייה‪ .‬אם תדמיתה הכוללת של‬ ‫ישראל בחוץ לארץ השתפרה בעקבות ועידת מדריד‪ ,‬וחשבתי שכך היה‪ ,‬הנה לא גיליתי שום שינוי‬ ‫ביחסו של הממשל אלינו )הגם שהבית הלבן ניסה בינתיים‪ ,‬ללא הצלחה מרובה‪ ,‬לאחות את הקרע עם‬ ‫הקהילה היהודית(‪ .‬כל הסימנים לימדו כי מתן הערבויות עלול לשוב ולהידחות בתום מאה ועשרים‬ ‫הימים הגורליים‪ .‬על כל פנים‪ ,‬לוח הזמנים המתוכנן שלי לא כלל ביקור בבית הלבן ושום איתות‬ ‫מוקדם לא הצביע על הזמנתי לביקור כזה‪.‬‬ ‫ובכל זאת התגלגלו הדברים כך שהגעתי ללשכה הסגלגלה‪ ,‬בחברת השגריר שובל‪ .‬מצאנו שם את‬ ‫הנשיא במצב רוח מרומם‪ ,‬אפילו שופע רצון טוב‪ ,‬יחד עם שר החוץ בייקר ועם גנרל סקוקרופט‪.‬‬ ‫פתחנו בחילופי מחמאות‪" .‬אני מוקיר מאוד את מנהיגותך בעניין תהליך השלום‪ ",‬אמר הנשיא‪" .‬איני‬ ‫יודע מתי החלטת לבוא למדריד‪ ,‬אבל טוב שהחלטת לבוא וטוב שהיית שם‪ ".‬הוא המשיך ואמר‪ ,‬כי‬ ‫"כמו שאמרתי למנהיגים היהודים‪ ",‬הממשל אינו רוצה ואינו יכול לכפות שום דבר על ישראל‪ .‬כן‬ ‫הטעים שביטחון ישראל מוסיף לעמוד בראש דאגותיו‪" .‬יש לך איזו הצעה איך לקרב את הצדדים‬ ‫השונים?" שאל‪ .‬הבנתי שזו הזמנה לדבר בגילוי לב ונהגתי בהתאם‪ .‬אבל תחילה הושטתי גם אני זר‬ ‫פרחים מילולי‪ ,‬ובירכתי את הנשיא‪ ,‬ובמיוחד את מזכיר המדינה‪ ,‬על מה שנראה לי כהצלחה‬ ‫אמריקאית מרשימה‪.‬‬ ‫אחר כך אמרתי למארחי שצר לי מאוד על ההחלטה שהתקבלה‪ ,‬פתאום‪ ,‬לערוך את השיחות‬ ‫הדו־צדדיות בוושינגטון‪ ,‬משום שהקרבה והנגישות של הממשל האמריקאי יולידו בהכרח השפעות‬ ‫שלא ייטיבו עם התקדמות התהליך‪ .‬אני צופה‪ ,‬הסברתי‪" ,‬שהערבים יבואו לדבר איתך‪ ,‬אדוני הנשיא‪,‬‬ ‫במקום לדבר איתנו‪ .‬החלופה הזאת נראתה להם תמיד טובה יותר‪ ,‬והיא אינה טובה לישראל‪ ".‬הנשיא‬ ‫הסתייג מקביעתי‪" .‬אני דווקא שומע‪ ",‬אמר‪" ,‬שהערבים אינם מרוצים מההחלטה לערוך את השיחות‬ ‫בוושינגטון‪ ,‬כי הם סבורים שאתם נהנים כאן מיתרון‪ ".‬הזכרתי לנשיא ולשר החוץ שהם הציבו את‬ ‫ישראל בפני עובדה מוגמרת‪ ,‬שההזמנה לשיחות הדו־צדדיות נשלחה לירושלים בהיעדרי )בוודאי לא‬ ‫במקרה( ושלא בידיעתי‪ ,‬ומה שחמור עוד יותר‪ ,‬בלוויית "סדר יום" מוכן לשיחות‪ .‬לא השתמשתי‬ ‫במילים "מעילה באמון" )הגם שהן היוו תיאור מדויק של המעשה( ולא אמרתי שההזמנות שנשלחו‬ ‫עשו את השיחות להפך הגמור ממה שנועדו להיות‪ ,‬לפחות לפי הבנתנו‪ .‬גם לא שאלתי מדוע הנחיתו‬ ‫עלינו "הפתעה" כזאת בחוסר נימוס מובהק‪ ,‬אף על פי שכל שלבי התהליך‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬היו‬ ‫אמורים להתבצע בעצה אחת עם ממשלת ישראל‪.‬‬

‫על כל פנים‪ ,‬מה שכן אמרתי לנשיא היה שאני חש מורת רוח רבה לנוכח הפעולות שנעשו‪ ,‬שאני‬ ‫מתנגד בתוקף להחלטת הממשל בקשר לעריכת השיחות בוושינגטון‪ ,‬ושעם העלאת העניין לדיון‬ ‫בממשלת ישראל אמליץ להחליט על כך בשלילה‪" .‬אולי נערוך את השיחות בקפריסין?" שאל הנשיא‪.‬‬ ‫"הירדנים לא יסכימו‪ ",‬אמר מר בייקר‪ .‬ניסיתי להסביר שהבעיה אינה גיאוגרפית ומקורה נעוץ בכך‬ ‫שהערבים אינם רוצים לדבר עם ישראל ועומדים על משא ומתן עם נותני החסות ‪ -‬כלומר‪ ,‬עם‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬ששינתה לדעתם את עמדתה ועברה לתמוך בהם‪" .‬אני חושב שטעות בידך‪ ",‬אמר‬ ‫הנשיא‪" ,‬אבל אם זה מה שהם חושבים‪ ,‬טעות בידם וצפויה להם התפכחות קשה‪ ".‬מר בייקר הוסיף‪:‬‬ ‫"קיבלנו את כל העמדות של ישראל בקשר לתהליך השלום‪ .‬אולי זה מה שהערבים חושבים‪ ,‬אבל‬ ‫אנחנו לא נמכור את ישראל‪".‬‬ ‫כשאני נזכר בשיחה הזאת‪ ,‬אני גם נזכר בכך שמר בייקר הבהיר לי מלכתחילה‪ ,‬בכל שיחה‬ ‫בלתי־פורמלית‪ ,‬כי מי שקובע את המדיניות ביחס לשאלת השטחים הוא אך ורק הנשיא בוש‪,‬‬ ‫המשוכנע שהערבים צודקים בתביעתם לנסיגה ישראלית מלאה לקווי ‪ .1967‬תפקידו שלו‪ ,‬הסביר שר‬ ‫החוץ‪ ,‬הוא "רק" לעשות את העבודה‪ .‬הוא היה הקבלן‪ ,‬הכלי‪ ,‬אך בשום פנים ואופן לא האדריכל של‬ ‫מדיניות הנשיא בקשר למזרח התיכון‪ .‬התקשיתי ליישב את הטענות האלה עם אחדות מהודעותיו‬ ‫הפחות ידידותיות של מר בייקר‪ ,‬אך עובדה היא שבשלב מסוים הוא הציע לי לדבר עם הנשיא‬ ‫"ברצינות" על השקפותינו החלוקות מאוד‪" .‬אולי זה יעזור‪ ",‬אמר מזכיר המדינה‪ .‬ההצעה נראתה לי‪,‬‬ ‫אבל חשבתי שיהיה בה טעם רק אם נתרכז בעניין העיקרי ולא נסטה לחילוקי הדעות בעניינים‬ ‫שוטפים‪ .‬הסתבר שהנשיא לא היה מעוניין בשיחה שכזאת‪ ,‬למרבה הצער‪ .‬מן הסתם לא הייתי משנה‬ ‫את דעתו‪ ,‬אבל שנינו היינו יודעים לפחות שעשינו כמיטב יכולתנו להסביר את עמדותינו איש לרעהו‬ ‫ולהגיע למידה של הבנה‪.‬‬ ‫המשכנו לדון במקום השיחות‪ .‬שר החוץ האמריקאי הציע לקיים שתי פגישות בוושינגטון ולשוב‬ ‫ולבחון את הדברים אחר כך‪ .‬הוא לא חדל לנקוב בשמות מקומות מחוץ למזרח התיכון‪ .‬לוזאן‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫טובה מוושינגטון )"אם רק אצליח לשכנע את הערבים"(‪ ,‬ואני הסכמתי איתו‪" .‬צר לי‪ ",‬אמר הנשיא‪,‬‬ ‫"על הבדלי הגישה הקטנים האלה‪ .‬איני רוצה שתתרשם כי הפגישה היתה שלילית‪ .‬היו לנו מספיק‬ ‫פגישות כאלה בעבר‪ .‬כדאי שנשווה לפגישה הזאת צורה חיובית‪ ".‬אני מניח שהתכוון לדברים שאמר‬ ‫אחר כך לעיתונאים‪ .‬על כל פנים‪ ,‬לא שבנו להיפגש וזה היה דברו האחרון אלי‪ ,‬או כמעט האחרון‪.‬‬ ‫כעבור שנה השיב לי על מכתב ששיגרתי אליו מיד לאחר הבחירות שלנו‪ ,‬ביוני ‪ .1992‬לא הייתי ראש‬ ‫הממשלה בנובמבר ‪ ,1985‬בעת שג'ונתן פולארד‪ ,‬מנתח מודיעין של צי ארצות הברית‪ ,‬נעצר‬ ‫בוושינגטון והואשם בריגול למען ישראל‪ ,‬אבל מטבע הדברים הייתי מודע בהחלט למתח שנוצר‬ ‫ביחסינו עם האמריקאים בגין הפרשה הזאת‪ ,‬כשם שהייתי בסוד ההתייעצויות הרבות בין שתי‬ ‫הממשלות‪ ,‬לפני המשפט )שנערך ב־‪ (1987‬ובמהלכו‪ .‬חשבתי ואני עודני חושב כי האמריקאים נהגו‬ ‫בפולארד באכזריות רבה‪ ,‬כשגזרו עליו מאסר עולם‪ ,‬ויכלו לגלות נדיבות רבה יותר לנוכח היחסים‬ ‫בין שתי המדינות‪ .‬בשדר האחרון ששיגרתי אל הנשיא בוש )שהיה למעשה אחד המכתבים האחרונים‬ ‫שלי כראש הממשלה(‪ ,‬ביקשתי ממנו אפוא להקל בעונשו של פולארד‪ .‬הוא השיב לי על כך בהסבר‬

‫קצר‪ ,‬שעניינו של פולארד הועלה לדיון מחדש בבית המשפט העליון ולכן נבצר ממנו לדון בבקשתי‬ ‫לפני תום ההליך הזה‪" .‬בהזדמנות זו"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬ברצוני גם לציין את ההישגים שציינו את כהונתך‬ ‫הארוכה כראש ממשלת ישראל‪ .‬החלטתך להשתתף בוועידת השלום במדריד‪ ...‬היתה מעשה היסטורי‪,‬‬ ‫והוא האמור בפעולתנו המשותפת לפתיחת השערים לעליית היהודים מברית המועצות לשעבר‬ ‫ומאתיופיה‪ .‬ישראל חזקה‪ ,‬החיה בשלום עם שכנותיה‪ ,‬תוסיף להיות יעד משותף שלנו"‪.‬‬ ‫אבל ההתפתחות הזאת היתה חבויה בחיק העתיד‪ .‬בינתיים‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1991‬בלהט הדיונים )ליתר‬ ‫דיוק‪ ,‬בצינת הדיונים( על מקום השיחות‪ ,‬לא נותר זמן לשוחח על הערבויות )וגם זה‪ ,‬אולי‪ ,‬לא‬ ‫במקרה(‪ .‬מיד עם שובי לישראל פרסמה ארצות הברית את מדיניותה החדשה‪ ,‬שעמדה בסימן של‬ ‫"הכול או לא כלום"‪ .‬הדוברת של מזכיר המדינה הודיעה כי הדיפלומטים האמריקאים הצטוו שלא‬ ‫להתמקח על שום תנאי אלא להודיע לצדדים המעורבים בתהליך השלום כי "זו הצעתנו‪ .‬הדיונים‬ ‫ייערכו בוושינגטון ב־‪ 4‬בדצמבר‪ .‬הואילו להודיע לנו מה החלטתכם"‪ .‬השאלה של מקום השיחות‬ ‫היתה מבחנו הראשון של הממשל האמריקאי כ"מתווך הוגן"‪ ,‬לאחר טקס הפתיחה במדריד ‪ -‬והממשל‬ ‫לא עמד במבחן הזה‪ .‬ישראל וירדן הבטיחו מלכתחילה להחליט על המקום בעצה אחת‪ ,‬אבל המתווך‬ ‫התערב בשאלה זו‪ ,‬בניגוד למוסכם‪ .‬אחר כך התרשמתי כי מורת הרוח הפומבית שלנו‪ ,‬על בחירתה‬ ‫הכפויה של וושינגטון כמקום עריכתן של השיחות הדו־צדדיות‪ ,‬אכן השפיעה על התנהגותם של‬ ‫האמריקאים עם פתיחת השיחות בפועל‪ .‬מכאן ואילך הם הגבילו את עצמם בקפדנות להיבטים‬ ‫הארגוניים של התהליך ולא ניסו בכלל להתערב בשום מישור‪ .‬הייתי אסיר תודה על כך‪ ,‬ולא‬ ‫הסתרתי זאת‪ ,‬ואילו הערבים‪ ,‬כמובן‪ ,‬היו מאוכזבים‪.‬‬ ‫הגעתי לוושינגטון‪ ,‬לאותה פגישה אחרונה עם הנשיא‪ ,‬לאחר קבלת פנים חמה ביותר שערכו לי‬ ‫הקהילות היהודיות באזור בוסטון‪ .‬הן לא גילו שמץ מהאיפוק הניו־אינגלנדי הנודע‪ ,‬שמפניו הוזהרתי‪.‬‬ ‫במשך שלושה ימים טבלתי בהתרגשות‪ ,‬בשירה ובתשואות של אלפי יהודים‪ ,‬וכך היה גם בבולטימור‪.‬‬ ‫אנשי עסקים יהודים מקומיים שנפגשו‪ ,‬בפומבי ושלא בפומבי‪ ,‬איתי ועם חמישה־עשר התעשיינים‬ ‫הישראלים הבכירים שהתלוו אלי‪ ,‬גילו עניין רב בשיחות עמנו ושפעו אהדה ועידוד‪ .‬הכול בכול‪,‬‬ ‫יכולתי לקבוע כי הסיור שב ואישר מה איתנים הקשרים שנוצרו במרוצת השנים בין יהודי ארצות‬ ‫הברית וביני‪ .‬בכל אשר הלכתי‪ ,‬דיברתי על סיום מצב המלחמה במזרח התיכון ועל העלייה על דרך‬ ‫השלום‪ ,‬על סירובנו לשוב ולחלק את ארץ ישראל או להתפשר על ביטחוננו‪ .‬וכן על הערבויות‪" .‬אני‬ ‫מבטיחכם נאמנה‪ ",‬אמרתי‪" ,‬לא נבקש‪ ,‬ולו מיהודי אחד‪ ,‬בברית המועצות‪ ,‬באתיופיה או במקום אחר‪,‬‬ ‫לחכות מאה ועשרים יום או תשעים יום או מאתיים יום עד שהעניינים הטכניים הללו יוסדרו‪.‬‬ ‫יציאתם‪ ...‬או כל מבצע שיידרש להצלת חייהם‪ ...‬לא ייקשרו לשום עניינים או חילוקי דעות מדיניים‪".‬‬ ‫בכל מקום דיברתי גם על הכלכלה הישראלית‪ ,‬והאצתי בשומעי "להתנער מרשמים ומסטריאוטיפים‬ ‫מיושנים" ולבצע "הערכה אנליטית חדשה של הסיכויים לפעילות כלכלית בישראל"‪.‬‬ ‫בבולטימור‪ ,‬בכינוס של נציגי הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה‪ ,‬נאמתי בפני קהל מאזינים‬ ‫מהגדולים ביותר שהיו לי אי־פעם )הגם שאסיפות המוניות שכאלה כבר נעשו בינתיים לעניין‬ ‫שבשגרה בסיורי בארצות הברית(‪ .‬דיברתי שם על ההיסטוריה היהודית ועל "המהפך המופלא"‬

‫שהתחולל בכל הנוגע למעמדם ולגורלם של היהודים‪" .‬לא מכבר‪ ",‬אמרתי‪" ,‬קיבלתי מידיד עותק של‬ ‫העמוד הראשון של גיליון ה'טיימס' הלונדוני מ־‪ 9‬בנובמבר ‪ .1917‬אחת הידיעות בעמוד הזה עסקה‬ ‫במהפכה שפרצה בפטרוגרד ובמהלכה הדיח לנין את קרנסקי; זו היתה מהפכת אוקטובר שפילסה את‬ ‫הדרך למשטר הבולשביקי; בידיעה אחרת סופר על החלטתה של הממשלה הבריטית לסייע להקמתו‬ ‫של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ .‬זו היתה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הצהרת בלפור ‪ -‬ההצלחה המדינית‬ ‫הראשונה של ההסתדרות הציונית‪ ,‬שהקונגרס של ארצות הברית היה עתיד לאמצה וחבר הלאומים‬ ‫היה עתיד לשלבה בכתב המנדט על ארץ ישראל‪ .‬וכך הן ניצבו שם‪ ,‬ב־‪ ,1917‬שתי תנועות‪ ,‬שתי‬ ‫אידיאולוגיות‪ ,‬שתי פילוסופיות שעשו את דרכן אל הזירה הבינלאומית פחות או יותר באותו זמן‬ ‫עצמו‪ .‬לאורך רוב התקופה שחלפה מאז‪ ,‬שתי התנועות הללו היו נתונות בעימות חריף ונוקב‪.‬‬ ‫הקומוניזם נעשה במהרה למתנגד אקטיבי של הציונות ושל החיים היהודיים‪ .‬בתחום שלטונו נאסר על‬ ‫קיום מנהגינו הדתיים‪ ,‬נסגרו בתי כנסת‪ ,‬לא היה אפשר ללמד את השפה העברית ואלפים רבים נכלאו‬ ‫בשל אמונתם הציונית‪.‬‬ ‫"ועכשיו‪ ,‬עינינו רואות במפולת הקומוניזם בברית המועצות ובקריסתה של הדוקטרינה הזאת בכל‬ ‫מזרח אירופה‪ .‬ואילו היהודים הצליחו לשרוד לאחר שלושה דורות של דיכוי ורדיפות‪ .‬כיום מלמדים‬ ‫עברית בברית המועצות; שירים ישראליים מהדהדים בעריה ובכפריה; הדגל הכחול־לבן מתנוסס‬ ‫מעל הבניין של שגרירות ישראל במוסקבה; והחלום הציוני הולך ומתגשם לנגד עינינו‪ .‬בשמחה‪,‬‬ ‫באופטימיות ובאמונה אינסופית‪ ,‬אנו יכולים להכריז כי עם ישראל חי‪ ,‬כי הציונות הצליחה‪".‬‬ ‫התרתי לעצמי לנצל את ההזדמנות ולהזהיר מפני "העיוותים העקשניים של ההיסטוריה המזרח‬ ‫תיכונית"‪" .‬אין הם בלתי־דומים‪ ",‬אמרתי‪" ,‬לפבריקציות שאפיינו במשך עשרות בשנים את היחס‬ ‫לקומוניזם במערב‪ .‬אז‪ ,‬כמו עכשיו‪ ,‬נעשו אחדים מהאינטלקטואלים והעיתונאים המבריקים ביותר‬ ‫למשרתי הוורסיה הטוטליטרית של ההיסטוריה‪".‬‬ ‫פה ושם‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬בשעה שג'ון סילבר‪ ,‬נשיא אוניברסיטת בוסטון‪ ,‬העניק לי תואר של דוקטור‬ ‫כבוד למשפטים )שנתיים לאחר שהניח גלימה דומה על כתפיו של ג'ורג' בוש(‪ ,‬ניסו מפגינים ערבים‬ ‫להפריע לאירועים בהשתתפותי ‪ -‬בזעקות "מוות לישראל"‪ ,‬בקריאות להפסיק את ההתנחלויות‬ ‫ובהנפה של דגלי אש"ף ‪ -‬אבל מזימתם לא צלחה‪ .‬בטקס הנזכר השתתף גם ידידי הוותיק‪ ,‬הסופר אלי‬ ‫ויזל‪ ,‬חתן פרס נובל לשלום‪ ,‬שאמר כי השלום "‪...‬אינו מנחת אלוהים לאדם אלא מתנה שבני אדם‬ ‫נותנים זה לזה‪ ".‬משתתף אחר היה מושל רוד איילנד‪ ,‬ברוס סנלין‪ ,‬לעת ההיא המושל היהודי היחיד‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬שסיפר לנוכחים כי ישראל העניקה ליהודי ארצות הברית "תוספת כוח‪ ,‬כבוד‬ ‫והערכה עצמית‪ ".‬לצדו היה מושל מסצ'וסטס ויליאם ולד‪ ,‬שהיה עתיד להגיע לישראל כעבור חודשים‬ ‫אחדים‪ ,‬בראש משלחת סחר‪.‬‬ ‫בנאומי שלי דיברתי גם על השלום‪ ,‬ליתר דיוק‪ ,‬על הקושי להשיגו‪ .‬הודיתי לאוניברסיטה המארחת‬ ‫על ש"העניקה לי היום‪ ,‬ללא מאמץ מיוחד מצדי‪ ,‬את התואר שניסיתי להשיגו קודם שנטשתי את‬ ‫לימודי בוורשה ב־‪ ,1935‬כדי להיאבק על מדינה יהודית"‪ ,‬דיברתי על משטרים "טוטליטריים‪,‬‬ ‫רודניים‪ ,‬מיליטריסטיים‪ ,‬ההולכים לוועידות שלום כדי להרדים את קורבנותיהם בכוח‪ ,‬המתייחסים‬

‫להסכמי שלום כאילו היו הסדרי נוחות ארעיים ולא חוזים מחייבים‪ ,‬המדברים על שלום בעודם‬ ‫נערכים לקראת המלחמה הבאה"‪ .‬לא נקבתי בשמו של שום משטר‪ ,‬אך לא היה כמעט עיתון אחד‬ ‫שדיווח על נאומי מבלי להעלות את האפשרות שהתכוונתי לסוריה‪.‬‬ ‫בלוס אנג'לס שמחתי לפגוש את ג'ורג' שולץ‪ ,‬כפי שכבר ציינתי בדפים קודמים‪ ,‬והאצתי את הקצב‬ ‫הקדחתני מלכתחילה של ביקורי‪ .‬בסדר היום הצפוף של ראיונות לעיתונים ולטלוויזיה נדחסו גם‬ ‫פגישות עם ראשי הקהילה היהודית וכן הופעה ארוכה בפני הפורום הכלכלי של לוס אנג'לס‪ ,‬הנודע‬ ‫בהשפעתו האדירה‪ .‬דיברתי שם על "מציאות חדשה‪ ,‬המחייבת חשיבה חדשה"‪ ,‬והרחבתי במקצת את‬ ‫הדיבור על חובתה של הממשלה לטפח אווירה שתמשוך משקיעים פרטיים‪ .‬אהבתי את לוס אנג'לס‪,‬‬ ‫את אי־הפורמליות ואת האקלים )הדומים כל כך לאלה שלנו(; זה מכבר השלמתי עם העובדה‬ ‫שאוכלוסיית העיר הזאת וסביבותיה גדולה פי שניים מאוכלוסיית ישראל ובכל זאת אינה זוכה ולו‬ ‫למחצית תשומת הלב בתקשורת ובדעת הקהל העולמית‪ .‬בסך הכול‪ ,‬אפשר לומר שהיה זה מסע‬ ‫"ניצחון"‪ ,‬בתוקף התפקיד‪ ,‬והניצחון היה כולו של מדינת ישראל‪ .‬פגשתי אנשים רבים מחוגי העסקים‬ ‫והאקדמיה‪ ,‬ומקצתם הבהירו לי שיש בכוונתם לסייע לנו בעתיד הנראה לעין ‪ -‬בממון‪ ,‬בידע או‬ ‫בכישורים ‪ -‬וראיתי במו עיני אלפי יהודים אמריקאים‪ ,‬שנעלבו מדבריו הפוגעים של הנשיא‪ ,‬אך לא‬ ‫חדלו לרגע אחד מאמונתם שאפשר‪ ,‬אולי אפילו נחוץ‪ ,‬להיות בעת ובעונה אחת אמריקאי טוב ויהודי‬ ‫גאה‪ ,‬התומך במדינת ישראל‪.‬‬ ‫במשך שבועות אחדים‪ ,‬לאחר שובי לירושלים‪ ,‬התחוללה גאות מחודשת של עוינות מצד הממשל‬ ‫האמריקאי כלפינו‪ ,‬שהתבטאה בשורה של "אי־הבנות" וטענות חסרות שחר‪ .‬חלקן לא היו חדשות‪.‬‬ ‫האשמה ממוחזרת )שרווחה גם בפי הדוברים של מפלגת העבודה( אמרה כי בכל פעם שבייקר ביקר‬ ‫בישראל‪ ,‬דאגנו להתגרות בו באמצעות הקמתה של התנחלות חדשה ביהודה‪ ,‬בשומרון או בחבל עזה;‬ ‫לאמיתו של דבר הוקמה בכל התקופה הזאת רק התנחלות חדשה אחת ויחידה‪ .‬טענות אחרות‪ ,‬שנדפסו‬ ‫במקום בולט בעיתונים המכובדים "ניו יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט"‪ ,‬אמרו כי ישראל העבירה‬ ‫כביכול טכנולוגיה של טילי פטריוט לידי הסינים ‪ -‬וזה היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבסורד גמור‪ .‬כן נודע לנו לפתע‬ ‫שארצות הברית תומכת ב"זכות השיבה" הערבית )כלומר‪ ,‬בזכותם לכאורה של פליטים ערבים לשוב‬ ‫ולהתיישב בתחומי מדינת ישראל(‪ ,‬הגם שדוברת משרד החוץ האמריקאי הזדרזה להסביר שמדובר‬ ‫ב"אי־הבנה"‪ .‬הדיסאינפורמציה וההדלפות הדהימו אותי שבעתיים לנוכח העובדה שבאותה תקופה‬ ‫התרחשו ברחבי העולם מאורעות מכריעים‪ ,‬חשובים לאין שיעור מעוללות המזרח התיכון ‪ -‬בכלל זה‪,‬‬ ‫הפיכתה הדרמטית והמכאיבה של ברית המועצות לחבר המדינות העצמאיות‪ ,‬מלחמת‬ ‫סרביה‪-‬קרואטיה‪ ,‬המשך שלטונו הרודני של סדאם חוסיין בעיראק והרעב הנורא בסומליה ‪ -‬ובכל‬ ‫זאת המשיך הממשל האמריקאי למקד חלק כה גדול מתשומת לבו בישראל ובערבויות‪ ,‬שקבלתן‬ ‫הוסיפה להתעכב‪ .‬לא היה זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬פרי המקרה‪ ,‬שהערבויות הללו אושרו סופית רק בסוף ‪,1992‬‬ ‫לאחר שהליכוד כבר הודח מהשלטון‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ ,1992‬בעדותו בפני תת־ועדה של הקונגרס‪ ,‬חזר שר החוץ בייקר על הסיסמה הישנה‪,‬‬ ‫"יש לנו מחויבות גמורה ובלתי־מעורערת לביטחונה של ישראל"‪ ,‬ומיד אחר כך קרא "לשים קץ‬

‫לבנייה החדשה" בשטחים‪ ,‬וטרח להגדיר הן את כוונתו ב"בנייה" )גם "כבישים‪ ,‬ביוב‪ ,‬מים ועבודות‬ ‫תשתית אחרות"( והן את כוונתו ב"חדשה" )"מ־‪ 1‬בינואר ‪ .("1992‬עוד הסביר שמתן הערבויות‪,‬‬ ‫כשתגיע השעה לכך‪ ,‬ייעשה באופן שיאפשר לממשל לבטלן בכל רגע‪ .‬לארי סמית‪ ,‬חבר קונגרס‬ ‫רפובליקני מפלורידה‪ ,‬מתומכי ישראל באותה תת־ועדה‪ ,‬שאל את בייקר מדוע אינו "מציג תביעות‬ ‫כאלה גם לדיקטטורות הערביות"‪ ,‬ובייקר ענה לו כי "שום מדינה‪ ,‬חוץ מישראל‪ ,‬אינה מבקשת עשרה‬ ‫מיליארד דולר נוסף על שלושה‪-‬ארבעה מיליארדים שאנו נותנים לה מדי שנה בשנה"‪ .‬סמית הזכיר‬ ‫לו בו במקום שישראל מבקשת ערבויות ולא תוספת של עשרה מיליארד דולר לסיוע‪ ,‬ומכאן שהוא‪,‬‬ ‫בייקר‪ ,‬מתעה את העם האמריקאי‪ ,‬אבל מזכיר המדינה ביכר להתעלם מכך‪.‬‬ ‫לא רק בוש ואנשיו התגייסו לערער את שלטון הליכוד‪ .‬כך עשו גם המפלגות הקטנות שמימין‬ ‫לליכוד ‪ -‬התחייה‪ ,‬צומת ומולדת; מסונוורות בקיצוניותן‪ ,‬וככל שידעו היטב כי הממשלה מחויבת‬ ‫להגן על זכותם של יהודים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל ‪ -‬ואני עצמי חסיד נלהב של המדיניות‬ ‫הזאת לא פחות מכל אחד מחבריהן ‪ -‬בכל זאת הן התחילו לחשוד בי ולצאת נגדי‪ .‬עד היום איני מבין‬ ‫מה גרם לכך‪ .‬המפלגות הללו חלקו על הליכוד בכמה וכמה עניינים; הן דרשו להחמיר מאוד בעונשם‬ ‫של מחבלים שנתפסו; הן התנגדו להשתתפותה של ישראל בשיחות השלום‪ ,‬ובעיקר לכל דיון עם‬ ‫הערבים בשאלת האוטונומיה‪ .‬אבל כל חילוקי הדעות האלה‪ ,‬וכן הקטטות הבלתי־פוסקות בין מפלגות‬ ‫אלו לבין עצמן‪ ,‬לא סיפקו שום יסוד רציונלי להתקפותיהן התדירות‪ ,‬העוינות‪ ,‬לעתים קרובות גם‬ ‫ההיסטריות‪ ,‬על ה"מתינות" שלנו‪ ,‬על ההרחבה האטית מדי של ההתיישבות היהודית בחבלי יהודה‪,‬‬ ‫שומרון ועזה ועל "אוזלת ידנו" בדיכוי האינתיפאדה‪ .‬כל מי שקרא בדפים האלה עד כאן יודע‪ ,‬בדומה‬ ‫למנהיגים ולתומכים של שלוש המפלגות האמורות‪ ,‬שההאשמותי הללו היו מגוחכות לחלוטין‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬שותפינו הקואליציוניים המשיכו ללחוץ על הממשלה‪ ,‬בעצם להחלישה‪ .‬לא אחת קרה שהן‬ ‫השאירו אותנו במליאת הכנסת תלויים בחודו של קול אחד‪ ,‬ולעתים הן אף חצו את הסף הזה‪ .‬היו להן‬ ‫בסך הכול שבעה חברי כנסת‪ ,‬כמעט פי שישה פחות ממניין חברי הכנסת של הליכוד‪ ,‬ולא היתה‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שום אפשרות שחברי כנסת אלה יחברו לקואליציה בראשות מפלגת העבודה‪ ,‬אבל כוחן‬ ‫הספיק להן לשלול מממשלה בראשותנו את הרוב הפרלמנטרי הדרוש לקיומה‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬האיומים‬ ‫בהפעלת הכוח הזה היוו מטרד קבוע לפעולתה התקינה של הממשלה והוסיפו תחמושת לאופוזיציה‬ ‫ולתקשורת במאבקן נגדנו‪ .‬הליכוד הצטייר עכשיו כגוף חלש ומותש‪ ,‬המתקשה לשמור על לכידותה‬ ‫ועל סמכותה של הממשלה ולהבטיח את שיתוף הפעולה עם האגף הימני בזירה הפוליטית‪ .‬הפעילות‬ ‫הרבה ביותר בהקשר זה היתה של שלושת חברי הכנסת מהתחייה‪ ,‬שקראו תיגר אפילו על מנהיגם‪,‬‬ ‫השר יובל נאמן‪ ,‬שלא שש לפרק את הממשלה‪ .‬בניגוד לו‪ ,‬השלושה‪ ,‬בהנהגתה של גאולה כהן‪,‬‬ ‫הקדישו יותר ויותר אנרגיה לקידום המטרה הזאת‪ ,‬תוך התעלמות גמורה מכך שמעשיהם תורמים‬ ‫לחיזוק מעמדה של מפלגת העבודה‪ ,‬שנגדה נלחמו תמיד באותה קנאות עצמה‪ .‬מולדת‪ ,‬בראשותו של‬ ‫רחבעם זאבי‪ ,‬התמקדה‪ ,‬כפי שכבר הזכרתי‪ ,‬בדרישה חסרת התכלית והטעם לסילוק הפיזי של‬ ‫המיעוט הערבי מארץ ישראל‪ ,‬ולא נתנה את דעתה על שום דבר אחר‪ .‬צומת של רפאל איתן התנדנדה‬ ‫בין השתיים‪ ,‬בדרכה הגחמנית ‪ -‬לפעמים גינתה את הממשלה בלשון חריפה ולפעמים נהגה בנו‬

‫כיאות‪ ,‬אבל מעולם לא יכולתי לסמוך עליה ברצינות‪ ,‬ותמיד נטתה ‪ -‬כמו שתי המפלגות האחרות ‪-‬‬ ‫לתפוס כותרות‪ ,‬כמעט בכל מחיר‪.‬‬ ‫במבט מהצד‪ ,‬היה אפשר לחשוב ששלוש המפלגות האלה עלו על דרך ההרס העצמי‪ ,‬שהן לא‬ ‫הבינו כי פגיעה קשה בליכוד תסייע למפלגת העבודה לחזור לשלטון )בתמיכתן של המפלגות‬ ‫הערביות‪ ,‬שניצבו תמיד בצד האחר של המפה הפוליטית( ולהחזיר את המדינה לגבולות ‪ .1967‬נבצר‬ ‫ממני להבין את ההתנהגות האי־רציונלית הזאת ואין לי אלא להניח ששלוש המפלגות הללו שכנעו‬ ‫את עצמן כי כל דבר שיעשו וכל טענה שישמיעו לא ישפיעו על התוצאה הכוללת בקלפי‪ .‬במהרה‬ ‫יתברר להן עד כמה טעו‪ .‬בדומה לכל קנאות‪ ,‬גם הקנאות שלהן היתה קצרת רואי ועלתה לכולנו‬ ‫במחיר כבד‪ .‬הן לא נתנו את הדעת על אזהרותי הרבות‪ ,‬או על המציאות הפרלמנטרית‪ ,‬וגרמו‬ ‫לישראל נזק קשה ביותר‪ .‬לימים שאלתי את עצמי אם בשלהי ‪ 1991‬ובראשית ‪ 1992‬יכולתי לנהוג‬ ‫אחרת‪ ,‬להתכחש להסכמי קמפ דייוויד‪ ,‬לתקפותם ולרלוונטיות שלהם‪ ,‬כדי שהממשלה בראשות‬ ‫הליכוד תוסיף להתקיים עד תום כהונת הכנסת השתים־עשרה‪ ,‬בנובמבר ‪ .1992‬האם היה עלי‬ ‫"לקנות" בדרך זו את אחדותו של מחנה הימין למען המטרה הגדולה הניצבת לנגד עיני? כשאני מציג‬ ‫את השאלות האלה‪ ,‬ושאלות אחרות‪ ,‬התשובה בעינה עומדת‪ :‬לא היתה לי שום ברירה אלא לשמור‬ ‫אמונים לקווי היסוד של הליכוד ולמצפוני‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1992‬פרשו נציגי התחייה ומולדת מהממשלה )נציג צומת הקדים אותם בחודשיים‪-‬שלושה(‬ ‫והקואליציה איבדה את הרוב הפרלמנטרי שלה והצטמצמה ל־‪ 59‬מתוך מאה ועשרים חברי הכנסת‪.‬‬ ‫במצב זה לא נותרו לי אופציות רבות‪ .‬יכולתי לנסות להמשיך בקיום הממשלה‪ ,‬הגם שבדוחק‪ ,‬עד‬ ‫המועד הקבוע לבחירות; כבר היו בתולדות הדמוקרטיה ממשלות מיעוט‪ ,‬שמשכו איכשהו את העגלה‪.‬‬ ‫אבל ידעתי מה יהיה המחיר של צעד כזה‪ .‬כל הצבעה בכנסת היתה נעשית לדרמה )הכרוכה‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬בתשלום פוליטי לחברי כנסת שאינם נמנים עם הקואליציה( ולבסוף הייתי נאלץ להתפטר‪,‬‬ ‫כתוצאה מתבוסה פרלמנטרית‪ ,‬שהיתה מסייעת לאופוזיציה ולא היתה משפרת את מצבנו בקלפי‪.‬‬ ‫אפשרות אחרת היתה להתפטר ‪ -‬להפוך את ממשלת המיעוט לממשלת מעבר‪ ,‬שאי־אפשר להפילה‬ ‫בכנסת‪ ,‬ולתמרן את העניינים כך שממשלה זו תנהל את המדינה עד לנובמבר ‪ .1992‬הנחתי שאפשרות‬ ‫זו תפגע מאוד בכושר העמידה של המדינה כלפי לחצים‪ ,‬בעיקר מבחוץ‪ ,‬ופסלתי אותה‪ .‬וכך לא נותרה‬ ‫לי אלא האפשרות השלישית‪ ,‬לפעול להקדמת הבחירות לכנסת השלוש־עשרה‪ .‬היה מנוי וגמור עמי‬ ‫שאם ננצח בבחירות האלה‪ ,‬לא אכהן בראשות הממשלה עד תום הקדנציה אלא אסתפק בפרק זמן‪,‬‬ ‫שבו אסייע לבחור את יורשי משורות הליכוד ולהציב בראש המדינה אדם צעיר ממני‪ .‬הזמן לחילופי‬ ‫משמרות כאלה‪ ,‬חשתי‪ ,‬כבר הבשיל‪ .‬וכך קרה שב־‪ 19‬בינואר הודעתי על החלטתי להקדים את‬ ‫הבחירות‪ .‬בעצה אחת עם מפלגות האופוזיציה‪ ,‬כמקובל במקרים שכאלה‪ ,‬נקבע שהבחירות לכנסת‬ ‫השלוש־עשרה ייערכו ב־‪ 23‬ביוני‪ ,‬פחות מחמישה חודשים לפני המועד הקבוע בחוק‪.‬‬ ‫חרף כל הבעיות והתקלות‪ ,‬הייתי משוכנע שהליכוד ינצח‪ .‬רשמנו לזכותנו הישגים רבים‪ .‬מניינם‬ ‫אחד לאחד יצר רשימה ששום ממשלה קודמת לא יכלה להשתבח בה‪ .‬ואינני אומר את הדברים‬ ‫בעלמא; העובדות יעידו‪.‬‬

‫בתחום הביטחון‪ ,‬הראשון במעלה‪ ,‬מצבנו הכולל היה טוב מאוד‪ .‬למדינה לא נשקפה עוד סכנה‬ ‫ממקור חיצוני; העוצמה הצבאית וכוח ההרתעה שלנו לא איבדו דבר מהיקפם המרשים‪ .‬בתחום‬ ‫הפנים‪ ,‬לא יכולנו אמנם לומר שהאינתיפאדה חוסלה‪ ,‬אבל לא היה ספק בריסונה‪ ,‬בכך שהיא הולכת‬ ‫ונחלשת; גם הטרור הערבי וארגוני המחבלים לא עברו מן העולם‪ ,‬אבל התושייה‪ ,‬אומץ הלב‬ ‫והתחכום של צה"ל ושירותי הביטחון הביאו לתפיסתם של מחבלים רבים )ורבים אחרים הסגירו את‬ ‫עצמם מרוב ייאוש( ולשיפור מתמיד במצב הביטחון בכבישי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪.‬‬ ‫וחרף הקשיים הכבדים שנתגלו בשלבים הראשונים‪ ,‬תהליך השלום יצא באמת לדרך‪ .‬השיחות בין‬ ‫נציגי ישראל ובין נציגי סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן והפלסטינים התנהלו במועדים המוסכמים והחלו לעבור‬ ‫לפסים רציניים‪ .‬האנשים שהעמדנו בראש המשלחת הישראלית ‪ -‬יוסי בן־אהרון‪ ,‬אליקים רובינשטיין‪,‬‬ ‫אורי לוברני ויוסף הדס ‪ -‬הביאו איתם לוושינגטון לא רק מומחיות רבה והבנה מעמיקה של ענייני‬ ‫המזרח התיכון‪ ,‬על כל מורכבותם‪ ,‬אלא גם הזדהות מלאה עם משימתם ההיסטורית‪ .‬תודות לעמדות‬ ‫שנקטנו‪ ,‬וארצות הברית והנציגים הערבים הסכימו להן לפני פתיחתה של ועידת מדריד‪ ,‬הבטחנו כי‬ ‫השיחות האמורות יתנהלו בתנאים הטובים ביותר שבגדר האפשר‪ .‬כל ממשלות ישראל הקודמות‬ ‫עמלו קשה כדי להגיע למשא ומתן ישיר עם שכנינו‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬ונכשלו‪ ,‬ואילו אנחנו הצלחנו‪.‬‬ ‫ישבנו מול נציגים ערבים מוסמכים ודיברנו איתם‪ ,‬בלי שום התערבות של מתווכים‪ ,‬ואפילו שני‬ ‫נותני החסות או נציגיהם לא היו נוכחים‪ .‬לא הסכמנו לשום תנאים מוקדמים‪ ,‬אף על פי שהערבים‬ ‫דרשו תמיד תנאים כאלה‪ ,‬וכן דאגנו למנוע את השתתפות האו"ם‪ ,‬חרף הלחץ של ארצות הברית‪,‬‬ ‫ובעיקר של הערבים‪ ,‬בעניין זה‪ .‬עמידתנו האיתנה‪ ,‬ונחישותנו שגונתה מכל עבר‪ ,‬הן שאפשרו לקיים‬ ‫את ועידת השלום במדריד‪ ,‬ולאחר מכן את השיחות בוושינגטון‪.‬‬ ‫מעמדנו הבינלאומי השתפר פלאים‪ ,‬בעיקר תודות למדיניות שלנו בזמן מלחמת המפרץ ובזכות‬ ‫העמדות שנקטנו בכל הנוגע לוועידת מדריד‪ .‬ישראל צברה יוקרה רבה בכל רחבי העולם; מדינות‬ ‫שהתרחקו מאיתנו בעבר ביקשו עתה לכונן קשרים דיפלומטיים איתנו‪ .‬הבידוד הממושך של ישראל‬ ‫הסתיים והמפה הדיפלומטית המכווצת לשעבר שלנו התרחבה במידה דרמטית‪ .‬בשנתיים שחלפו מאז‬ ‫הוקמה הממשלה הצרה‪ ,‬בלי מפלגת העבודה‪ ,‬כוננו קשרים דיפלומטיים חדשים עם לא פחות‬ ‫משלושים וחמש מדינות‪ ,‬ובכלל זה ברית המועצות )וכן פולין‪ ,‬הונגריה‪ ,‬צ'כוסלובקיה וחברות אחרות‬ ‫בגוש הסובייטי(‪ ,‬סין‪ ,‬הודו וניגריה‪ .‬המערכה הממושכת שניהלנו באו"ם כדי לבטל את ההחלטה‬ ‫המפלצתית מ־‪ ,1975‬שהעזה להשוות את הציונות לגזענות‪ ,‬נגמרה בניצחוננו‪ .‬וכל הדברים האלה‬ ‫התרחשו‪ ,‬מן הראוי להדגיש‪ ,‬בזמן שהאופוזיציה מבית תקפה את הליכוד ללא הרף וטענה שהוא הורס‬ ‫את שמה הטוב של ישראל בעולם הגדול‪.‬‬ ‫והיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הגדול בהישגינו‪ :‬העלייה ההמונית המופלאה שהגיעה אלינו בשנים ‪,1992-1989‬‬ ‫ועודנה נמשכת ‪ -‬יותר מ־‪ 400‬אלף יהודים מברית המועצות ויותר מ־‪ 30‬אלף יהודים מאתיופיה‪ .‬כבר‬ ‫הזכרתי את ההתפתחות ההיסטורית הזאת‪ ,‬שהליכוד היה רשאי בהחלט לרשום לזכותו‪ ,‬ועוד אחזור‬ ‫אליה בהקשר אחר‪.‬‬

‫אשר להתיישבות‪ ,‬תנופתה תחת שלטון הליכוד הגיעה לממדים חסרי תקדים‪ ,‬במיוחד בשטחים‬ ‫שעברו לשלטון ישראל לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬וגם במקומות אחרים‪ .‬חמש־עשרה השנים שעברו‬ ‫מאז ה"מהפך" המפורסם היו תקופת פריחה להתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל ‪ -‬בגליל‪ ,‬בנגב‪,‬‬ ‫בירושלים ובסביבותיה‪ ,‬ברמת הגולן‪ ,‬בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬מאז עלה הליכוד לשלטון‪ ,‬הוקמו‬ ‫בכל ארץ ישראל ‪ 272‬יישובים חדשים וכ־‪ 300‬אלף יהודים התיישבו מעבר לגבולות ‪.1967‬‬ ‫הישגים דומים נרשמו גם בתחום הכלכלי‪ .‬בתקופת הליכוד חל שיפור ניכר במצבנו הכלכלי‪,‬‬ ‫בוודאי ביחס לתקופות הקודמות‪ .‬נכון שלא השגנו את כל יעדינו‪ ,‬ועדיין לא היתה שום סיבה לנוח על‬ ‫זרי הדפנה‪ ,‬אבל ההצלחה היתה נאה מאוד‪ .‬בשנים ‪ 1992-1990‬ירד שיעור האינפלציה השנתית‬ ‫מעשרים אחוז לעשרה אחוזים ‪ -‬שיעור שהיה עדיין גבוה‪ ,‬ובכל זאת הצביע על התקדמות בכיוון‬ ‫הנכון; שיעור הצמיחה הכלכלית הגיע ליותר מחמישה אחוזים בשנה והיה הישג בפני עצמו על רקע‬ ‫המצב הגלובלי‪ .‬התיירות התרחבה במידה ניכרת; היה מה לראות‪ ,‬לאן ללכת והיכן ללון‪ .‬החוב‬ ‫הלאומי ירד ורמת החיים הממוצעת‪ ,‬בכל התחומים‪ ,‬המריאה‪ .‬לא שהשמים היו נקיים מעננים‪ ,‬והחמור‬ ‫שבהם‪ ,‬אף כי צפוי‪ ,‬היה זה של האבטלה‪ .‬היא נבעה בעיקר מהגידול המואץ באוכלוסייה ‪ -‬בערך‬ ‫עשרה אחוזים ‪ -‬בעקבות העלייה ההמונית‪ ,‬והיתה נמוכה מכפי שחששנו תחילה‪ ,‬אבל לא היה בכך‬ ‫כדי להקל מסבלו של אחד המובטלים‪ .‬גם הידיעה שהעלייה הזאת‪ ,‬על רמת הכשירות המקצוענית‬ ‫שלה‪ ,‬תתרום בסופו של דבר לעתיד משגשג יותר של האומה בכללותה לא יכלה לנחמני‪ .‬אבל הכול‬ ‫בכול‪ ,‬הנחתי שיש משמעות להישגים ולכן נוסמך להמשיך במלאכה‪ ,‬אם כי הייתי מוכן למאבק צמוד‬ ‫על אמונו של הבוחר‪.‬‬ ‫מערכת הבחירות היתה קשוחה מאוד; מפלגת העבודה רצתה "לראות דם" ולא נרתעה משום דבר‪,‬‬ ‫במיוחד כשדובר בי אישית‪ .‬האופוזיציה המתינה זה חמש־עשרה שנה לחזור לשלטון ושום דבר לא‬ ‫עצר בעדה ‪ -‬לא הגינות ולא נאמנות לאמת‪ .‬אנחנו ביססנו את מערכת הבחירות על הישגינו‪ ,‬והיינו‬ ‫בטוחים שתומכי הליכוד המסורתיים ‪ -‬ההמונים בערים הגדולות ובערי הפיתוח שהעלו אותנו לשלטון‬ ‫מ־‪ 1977‬ואילך ‪ -‬ישמרו לנו אמונים‪ .‬עוד היינו משוכנעים‪ ,‬ועודני סבור שהיה זה לגיטימי‪ ,‬כי העולים‬ ‫החדשים ינצלו לראשונה את הזכות להשתתף בבחירות דמוקרטיות ויצביעו ברובם בעד ממשלת‬ ‫הליכוד‪ ,‬שהביאה אותם לארץ וטרחה בקליטתם‪.‬‬ ‫ביום הבחירות ירדנו שולמית ואני להצביע בקלפי שלנו בתל אביב‪ .‬בעשר בערב התיישבתי‬ ‫בכורסה מול מקלט הטלוויזיה‪ ,‬לצפות בתוצאות המדגם‪ .‬כשהודיע השדר על "מהפך"‪ ,‬לטובת מפלגת‬ ‫העבודה‪ ,‬נראה לי שהדבר בלתי־אפשרי‪ ,‬ובכל זאת ידעתי למשמע המילים האלה שאכן כך קרה‪.‬‬ ‫יעברו עוד שעות בטרם ייספרו כל הקולות וייוודעו התוצאות הסופיות‪ ,‬אבל לא היה מקום לשגות‬ ‫באשליות‪ .‬חשתי כאילו סערה הכתה בי‪ .‬טעינו‪ .‬הליכוד הפסיד בבחירות‪ .‬לא שמפלגת העבודה זכתה‬ ‫בניצחון סוחף‪ .‬בסך הכול חל שינוי במאזן הכוח בין שני הגושים ‪ -‬מ־‪ 55:65‬לטובתנו ל־‪59:61‬‬ ‫לטובתם ‪ -‬אבל די היה בכך שהקואליציה של מפלגות הימין והמפלגות הדתיות תפנה את מקומה‬ ‫לקואליציה של מפלגות השמאל והרשימות הערביות‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לא המספרים הם שהדהימו אותי וגם‬ ‫לא תחושת האכזבה‪ ,‬שאין מנוס ממנה בעת תבוסה פוליטית‪ ,‬וגם לא הידיעה ש"הקריירה הפוליטית"‬

‫שלי הגיעה לקצה‪ .‬מחויבותי לציונות לא היתה קריירה‪ .‬למיטב זיכרוני‪ ,‬היא היתה תמיד חלק מחיי‪,‬‬ ‫ולא ניצחון פוליטי‪ ,‬גם לא תבוסה‪ ,‬לא יכלו לשנותה‪ .‬לא‪ ,‬הרגשתי דבר שונה לגמרי‪ .‬חרדה עמוקה‬ ‫לגורלה של ארץ ישראל מילאה את לבי‪ .‬ידעתי שהממשלה שתקום עכשיו תוותר על העמדות‬ ‫החיוניות שהליכוד ואני שמרנו עליהן ותשים קץ להתיישבות היהודית בחבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‬ ‫וברמת הגולן‪ .‬יצחק רבין היה עתיד להתמנות לראש הממשלה )ושר הביטחון( ושמעון פרס לשר‬ ‫החוץ‪ .‬הכרתי היטב את השקפותיהם‪ ,‬את גישותיהם ואת דעותיהם בכל העניינים האלה וידעתי כי‬ ‫הדאגה שהציפה אותי יש לה על מה שתסמוך‪.‬‬ ‫למחרת החלה הנתיחה הבלתי־נמנעת והקשה "שלאחר המוות"‪ .‬איך קרה כדבר הזה? מה גרם‬ ‫לבוחרים כה רבים להפנות עורף לליכוד למרות רשימת ההישגים המזהירים שלו? האם האיש ברחוב‬ ‫קיבל הכול כמובן מאליו ושכח כמה קשה היה המאבק שלנו בכל שעל של הדרך? ואולי חלק‬ ‫מהציבור מנע מאיתנו את תמיכתו מפני שחלק משרי הליכוד נראו כמכורים למשחקי כוח והליכוד‬ ‫עצמו נראה כמפלגה הקרועה במאבקים פנימיים? הייתכן שתומכי ליכוד ותיקים ייחסו לקטטות‬ ‫הפנימיות‪ ,‬הלא־יעילות והלא־מזיקות כשלעצמן‪ ,‬חשיבות רבה יותר מזו שהיתה למשא ומתן‬ ‫הבינלאומי המוצלח‪ ,‬לשיחות השלום‪ ,‬לעלייה המיוחלת מכבר ולתוכנית ההתיישבות הדינמית? האם‬ ‫היה יסוד להעלות דבר כזה על הדעת? במבט לאחור‪ ,‬אני חושב שהתשובה היא חיובית‪ ,‬הגם שאין‬ ‫בידי או בידי שום אדם להוכיח זאת בבירור‪ .‬מעולם לא התייחסתי בפומבי למריבות הפנימיות‬ ‫בליכוד‪ ,‬אף על פי שהן עוררו בי כעס רב‪ .‬ראיתי אותן כבזבוז זמן משווע והצטערתי על כך שהן‬ ‫סיפקו לתקשורת הזדמנות לבחוש בהתלהבות כה רבה בעניינינו ולהוסיף שמן למדורה‪ .‬אבל עצם‬ ‫קיומן של המריבות לא הפריע מעולם לשרי הליכוד לבצע בכישרון רב את המשימות שהטלתי‬ ‫עליהם‪ .‬אני עצמי דרשתי מהם רק זאת‪ :‬מסירות ויכולת לפעול למען מדינת ישראל‪ .‬וכשאני כותב‬ ‫שחברי הליכוד שנמנו עם בכירי השרים שלי היו‪ ,‬בלי יוצא מהכלל‪ ,‬אנשים שכל ראש ממשלה היה‬ ‫שמח לעבוד איתם ושמדינת ישראל חבה להם רבות‪ ,‬אין זו פורמליות סתם או מחוות פרידה‪.‬‬ ‫מה שהכאיב לי באמת וגרם לי אכזבה רבה ‪ -‬וכבר ידעתי אכזבות בחיי ‪ -‬לא נקשר לא בתבוסה‬ ‫פוליטית ולא בפוליטיקאים אלא בכך שרבים־רבים מהעולים החדשים מנעו את קולותיהם מהליכוד‪.‬‬ ‫המהלומה הזאת רדפה אותי זמן רב אחרי הבחירות‪ .‬הם‪ ,‬העולים‪ ,‬היו חשובים לי מאוד‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שנעשו לחלק ממני‪ .‬במשך שנים לא עבר יום שלא חשבתי בו על יהודי ברית המועצות‪ ,‬שלא פעלתי‬ ‫לשחרר אותם ממצוקתם‪ ,‬שלא הרגשתי את סבלם בלבי‪ ,‬ולא תכננתי‪ ,‬חזור ותכנן‪ ,‬דרכים ואמצעים‬ ‫להביאם לישראל‪ .‬איני זוכר ולו שיחה אחת שניהלתי‪ ,‬אם כשר חוץ ואם כראש ממשלה‪ ,‬עם ראשי‬ ‫מדינות שיכלו לעזור‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬שלא דיברתי בה על הצורך הדוחק לעזור ליהודי ברית‬ ‫המועצות לבוא אלינו‪ .‬וכשהם התחילו לבסוף לבוא‪ ,‬לא היה גבול לרווחתי ולשמחתי‪ .‬ידעתי שחייהם‬ ‫בארץ אינם קלים‪ ,‬והדבר הדאיג אותי ללא הרף‪ ,‬אם כי ידעתי שמצבם ישתפר‪ ,‬ללא ספק‪ .‬יותר מכך‪,‬‬ ‫השתוקקתי לומר זאת לכל אחד מהם בעצמי‪ .‬והנה‪ ,‬חרף כל הדברים האלה התברר שהליכוד ואני לא‬ ‫קנינו את לבם‪.‬‬

‫לא במהרה התגברתי על הכאב הזה; המוח תפס את העובדות‪ ,‬אבל הלב סירב להשלים איתן‪ .‬על‬ ‫כל פנים‪ ,‬בינתיים הכרתי בכך שהעולים היו צריכים להאשים מישהו בחרדה‪ ,‬בבלבול‪ ,‬בקשיים‬ ‫הכבירים שהיו פה ושם מנת חלקם בארץ חדשה‪ ,‬ששפתה ומנהגיה אינם מוכרים‪ ,‬וחייה שונים כל כך‬ ‫ממה שהכירו בעבר‪ .‬למי מהם היו הכוח‪ ,‬הזמן או הרצון לחשוב על עתידה של ישראל בעת שעתידו‬ ‫שלו נראה כה לא־ברור? הם היו צריכים להעניש מישהו וראו לפניהם רק כתובת אחת לצורך זה‪:‬‬ ‫הממשלה‪ .‬וכך קרה שבזעמם‪ ,‬במבוכתם ובתסכולם הם הצביעו נגדנו‪ .‬כפיות טובה? כן‪ ,‬אך זה היה‬ ‫הנשק היחיד שלהם נגד ההלם של קליטתם‪ ,‬ואני האחרון שאסרב לסלוח להם על כך‪ ,‬הגם שעברו‬ ‫חודשים בטרם פגה התחושה שהם בגדו בי‪ .‬וכמובן‪ ,‬עודני מתרגש בצורה מיוחדת‪ ,‬כאשר אני פוגש‬ ‫במהלך צעדתי היומית עולים מרוסיה‪ ,‬הניגשים אלי במיוחד כדי לומר‪" :‬תודה שהבאת אותנו לכאן‪,‬‬ ‫תודה על מה שעשית"‪.‬‬ ‫בינתיים התרתי לעצמי לנוח מעט‪ ,‬הקדשתי זמן לטיפול בענייני הליכוד ולהכשרת הקרקע לבחירתו‬ ‫של יושב ראש חדש והתכוננתי לתפוס את מקומי בכנסת השלוש־עשרה‪ ,‬כזקן חברי הבית‪.‬‬ ‫היה לי גם עניין אישי לענות בו‪ :‬ביקור ברוז'ינוי‪ ,‬העיירה שבה נולדתי‪ ,‬שאותה יצאתי בראשית‬ ‫שנות השלושים‪ ,‬ומעולם לא התגעגעתי אליה במיוחד‪ .‬ידעתי שכל מה שנשאר ממנה‪ ,‬לדידי‪ ,‬התמצה‬ ‫בחורבן‪ ,‬במוות ובשכול‪ .‬ועם זאת‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1992‬החלטתי שאני רוצה להעיף מבט בנוף ילדותי‪,‬‬ ‫והגעתי לכך בעזרתה של ממשלת בלארוס )שחלשה עכשיו על העיירה וסביבותיה(‪ ,‬ובמיוחד בעזרתו‬ ‫של ראש הממשלה ויקטור קביץ'‪ .‬שני מסוקים צבאיים‪ ,‬שהועמדו לרשותנו )באחד מהם היה אפילו‬ ‫רופא‪" ,‬ליתר ביטחון"(‪ ,‬הביאו את שולמית ואותי‪ ,‬יחד עם קבוצה קטנה של מלווים‪ ,‬ממינסק‬ ‫לרוז'ינוי‪ .‬במקום נאסף ציבור לא קטן‪ ,‬לקדם את פני‪ ,‬לאחר שדבר הביקור פורסם בשידור טלוויזיה‪.‬‬ ‫למרבה הפרדוקס היה אפשר לדמות שאנו מצויים בעיצומה של חינגה כפרית‪ .‬זה היה יום כפור צונן‪,‬‬ ‫והמקומיים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬הופיעו במיטב בגדיהם‪ .‬ילדים הגישו לנו פרחים‪ .‬אישים נכבדים השמיעו‬ ‫נאומי ברכה‪ .‬היתה אפילו סעודה חגיגית‪ .‬אך תחילה הלכנו לבית הקברות היהודי‪ .‬זכרתי שממדיו היו‬ ‫גדולים‪ ,‬אך עתה נותר ממנו מעט שבמעט‪ ,‬כמעט אך ורק קברים מלפני ראשית המאה הנוכחית‪.‬‬ ‫הכתובות על מצבותיהם ניטשטשו לגמרי‪ .‬לאן נעלמו שאר אבני המצבות? מן הסתם עקרו אותן‬ ‫והשתמשו בהן לבניין‪ ,‬לריצוף ולסלילה‪.‬‬ ‫רוז'ינוי של ימי ילדותי התכווצה מאוד‪ .‬שתי הכנסיות במרכז העיירה נותרו במקומן‪ ,‬אבל משישה‬ ‫או שבעה בתי הכנסת נותר זכר רק לאחד ויחיד‪ ,‬וגם הוא היה חרב לחלוטין‪ .‬בכל אשר הלכנו‪ ,‬נלווה‬ ‫אלינו קהל גדול‪ ,‬כאילו נכפה בכוח להיצמד אלינו‪ .‬אחדים מהנוכחים היו זקנים מאוד‪ ,‬ועדיין זכרו‬ ‫איך נראתה רוז'ינוי בימים ההם‪ .‬חיפשתי את הבתים שביניהם גרנו בעבר ‪ -‬אמי‪ ,‬אבי‪ ,‬אחיותי ואני ‪-‬‬ ‫אך אף לא אחד מהם נותר‪ .‬גם היהודים נעלמו כולם‪ .‬היהודי האחרון ברוז'ינוי ‪ -‬איש שהכרתי ‪ -‬מת‬ ‫ב־‪ .1987‬בקהל נמצאו אנשים שרצו להסביר‪ :‬האשמה לא היתה בהם; הנאצים היו האשמים‪,‬‬ ‫הפשיסטים; לא הם; אף לא אחד מהם‪ .‬מישהו הראה לי את המקום שבו התאבדו כל בני משפחת‬ ‫קפלינסקי ‪ -‬אחד מהם למד איתי בבית הספר היסודי ‪ -‬בבליעת רעל‪ ,‬כשגילו שהנאצים הגיעו לאזור‬ ‫והחליטו שלא ליפול לידיהם‪ .‬ברוז'ינוי לא נותר עוד שום דבר בשבילי‪ .‬שמחתי שנסעתי לשם וראיתי‬

‫במו עיני‪ ,‬כי אכן לא נותר כלום‪ ,‬ושמחתי פי כמה וכמה על כך שאני חוזר לארצי שלי‪ ,‬שאני שייך‬ ‫אליה והיא שייכת לי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כל הדברים שקרו לי מאז עזבתי את רוז'ינוי לראשונה‪ ,‬לפני שנים כה רבות‪ ,‬היו בגדר זכות גדולה‪.‬‬ ‫זכיתי ליטול חלק במאורעות כבירים‪ ,‬שהגדול מביניהם היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬לידתה של מדינה יהודית‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬החזקתי בשלח ופעלתי שכם אחד עם הגברים והנשים האמיצים ביותר והמופלאים‬ ‫ביותר במשימות מסוכנות ומתוך אחריות לאומית עילאית‪ .‬חייתי יובל שנים עם שולמית‪ ,‬שהיתה לא‬ ‫רק שותפה לחיים אלא גם חברתי הקרובה ביותר‪ .‬ילדי ‪ -‬יאיר וגלעדה‪ ,‬ונכדי ‪ -‬שי‪ ,‬מיכל‪ ,‬דרור‪ ,‬טלי‬ ‫ואלעד ‪ -‬היו כולם מקור לא אכזב לעונג‪ ,‬לגאווה ולאהבה‪ .‬אם ההיסטוריה תזכור אותי בכלל‪ ,‬אני‬ ‫מקווה שאזכר כאיש שאהב את ארץ ישראל ועמד על משמרתה כל חייו‪ ,‬בכל דרך שהיתה לאל ידו‪.‬‬

‫תוספת דבר‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשלהי הקיץ ובראשית הסתיו של ‪ 1993‬התחוללה סדרה של מאורעות העלולה לשנות את מהלך‬ ‫ההיסטוריה הישראלית‪ ,‬להציב את המדינה אל מול פני סכנות גדולות מאלה שידעה‪ ,‬בכל שנות‬ ‫קיומה‪ ,‬ולהשפיע על עתידה בצורה דרסטית ‪ -‬בטווח הקצר והארוך כאחד‪ .‬אני מתכוון‪ ,‬כמובן‪ ,‬למשא‬ ‫ומתן הנמהר וחסר המעצורים עם אש"ף‪ ,‬שממשלת ישראל בהנהגת מפלגת העבודה פתחה בו מיד עם‬ ‫ראשית כהונתה בקיץ ‪ ,1992‬משא ומתן שהוליך לחתימה על הסכמים בין מדינת ישראל ובין ארגון‬ ‫המרצחים הפלסטיני‪.‬‬ ‫כאשר קרה כדבר הזה‪ ,‬סיימתי כבר את קריאת ההגהות האחרונות של הספר הזה וראיתיו בחזקת‬ ‫תם ונשלם‪ .‬מלכתחילה לא עלה על דעתי להוסיף לספר ולו שורה אחת שתתייחס למה שקרה לאחר‬ ‫חתימה‪ .‬פרשתי מראשות הליכוד והעברתי את ההגה לידיו של היושב־ראש הנבחר בנימין נתניהו‪,‬‬ ‫חדלתי למלא כל תפקיד בניהול המפלגה ובקביעת מדיניותה‪ ,‬והגבלתי את פעילותי הפוליטית‬ ‫להשתתפות בישיבות הכנסת‪ ,‬לכתיבת מאמרים ולנאומים שהשמעתי בפומבי פה ושם‪ ,‬בארץ ומחוצה‬ ‫לה‪ .‬אבל ההשתמעויות של מה שקרה הן כה חמורות‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬עד שאני חש כי איני יכול לסיים‬ ‫את ספר הזיכרונות שלי מבלי להידרש להן‪ .‬דומה עלי כי מחובתי להביע בפני הקוראים בהווה‬ ‫ובעתיד את דעתי‪ ,‬שאותה גיבשתי לאחר שעיינתי כמיטב יכולתי בהתפתחויות האמורות‪ .‬אני חש כי‬ ‫עלי לומר שלנגד עינינו נטמנים זרעי פורענות הרת אסון‪.‬‬ ‫אני מעז לשער כי ההיסטוריונים עוד יבואו ויבדקו מה הוליד את החיפזון המביש ואת הולכת‬ ‫השולל של ממשלת רבין בעת שחתרה לשותפות הבלתי־מתקבלת על הדעת ‪ -‬גם על דעתו של רבין‬ ‫עצמו ‪ -‬עד זה לא מכבר‪ .‬אבל גם אנו יכולים לעמוד כיום על ממדי הסכנות לאינטרסים הלאומיים‬ ‫החיוניים של ישראל‪ ,‬הכרוכות בהתפתחויות האחרונות‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬מנקודת ראות‬ ‫אובייקטיבית‪ ,‬אין שמץ של ספק שגם במדריד וגם בכל הדיונים המתישים‪ ,‬המתסכלים ‪ -‬והחיוניים ‪-‬‬ ‫שנערכו לאחר מכן‪ ,‬עמדה ישראל ממש על סף של חתימת הסכם עם הצד הערבי‪ .‬סירבנו לחצות את‬ ‫הסף הזה עד שיובהר ללא עוררין כי נשיג שלום במובן הרחב ביותר ‪ -‬לא הרדוד ביותר ‪ -‬של‬ ‫המילה‪ ,‬שכה הרבו להשחיתה‪ .‬ביקשנו שלום שיתבטא לא בשם בלבד‪ .‬לא "שלום בדורנו"‪ ,‬בנוסח‬ ‫הזכור לשמצה מימי מינכן‪ ,‬ולא שלום על פי המושגים הערביים‪ .‬לא שלום שיקצץ בישראל אלא‬ ‫שלום שיהיה ערובה )עד כמה שהדבר אפשרי( לחוסנה ולביטחונה של המדינה‪ .‬וכל זמן שעמדתי‬ ‫בראש הממשלה נלווה לכך תנאי בסיסי נוסף‪ :‬לא שלום שיסתור את האידיאלים הציוניים‪ ,‬שהיו‬ ‫והינם עילת הקיום והאור המנחה של המדינה היהודית‪ .‬ידענו אפוא כי התהליך ממושך וכי יעברו‬ ‫אולי שנים עד שנגיע אל יעדנו‪ ,‬והבינונו כי לפנינו מכשולים רבים ובוודאי לא תשואות הידד‪.‬‬ ‫אבל כך בדיוק ידענו בבירור כי הערבים‪ ,‬ובמיוחד הפלסטינים‪ ,‬הולכים ולומדים בהדרגה שאם‬ ‫אמנם רצונם בשלום ובממשל עצמי בשטחי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬עליהם להידבר איתנו; להוכיח את‬ ‫רצונם הטוב ואת טוהר כוונותיהם ולשים קץ לטרור‪ ,‬לאינתיפאדה ולחרם הערבי‪ .‬לא היתה זו ישראל‬ ‫שפתחה בתוקפנות כלפי הערבים‪ .‬לא אנחנו נוצחנו במלחמות שנכפו עלינו ואיימו על הישרדותנו‬

‫הלאומית ‪ -‬וגם לנו היו תנאים שיש למלא אותם כדי להגיע להסדר‪ .‬הייתי ואני עודני בטוח כי ישראל‬ ‫יכלה להגיע לשלום‪ ,‬לביטחון ולסיכוי ממשי להגשמת החלום הציוני במלואו ‪ -‬ובלבד שהיתה מגלה‬ ‫את כושר ההתמדה הנדרש‪ .‬לכן התמקדנו‪ ,‬בעת שהיינו בשלטון‪ ,‬בטבעו ובטיבו של השלום המבוקש‪,‬‬ ‫לא בתשוקה להמם בצורה דרמטית את דעת הקהל בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫האמת ניתנה להיאמר כי החתירה לשלום היתה כרוכה תמיד‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בשאלה מי יהיה זה‬ ‫שיתעייף לראשונה מן המאבק הקשה‪ .‬כלום יהיו אלה הערבים שישלימו לבסוף‪ ,‬כפי שאכן החלו‬ ‫לעשות‪ ,‬עם התנאים הישראליים לשלום אמיתי ובר קיימא? או שמא יבוא היום וממשלה ישראלית‬ ‫תלך בדרכה של הממשלה הנוכחית‪ ,‬תתמכר לשאפתנות פוליטית לשמה‪ ,‬תאבד את סבלנותה‪ ,‬תפעל‬ ‫ברוח הדוקטרינה של "שטחים תמורת שלום" ותיכנע לדרישות הערבים אפילו במחיר פגיעה‬ ‫אפשרית בעתידה של ישראל? התשובה לשאלה זו ניתנה כמעט בו ברגע שהליכוד נכשל במערכת‬ ‫הבחירות לכנסת השלוש־עשרה‪ .‬אחד משני הצדדים למשא ומתן מצמץ בעיניו‪ ,‬ולא היה זה הצד‬ ‫הערבי‪ .‬לא הם שעייפו מההמתנה ומהציפייה לניצחון‪ .‬היו אלה קברניטיה של הממשלה הישראלית‬ ‫החדשה‪ .‬הם‪ ,‬לאחר שהגיעו סוף־סוף לשלטון המיוחל‪ ,‬היו נחושים בדעתם לצאת לדרך מסוכנת‬ ‫ביותר ולשחוק את מהות השלום שישראל חתרה אליו מאז ומעולם‪ .‬בהתעלמם מלקחי ההיסטוריה‬ ‫ותוך אובדן האמונה‪ ,‬הן בחזון הציוני עצמו והן ביכולתו של עם ישראל לעמוד בפני הלחצים והמחיר‬ ‫הכואב של התוקפנות הערבית‪ ,‬הם נכנעו לפיתויים הרבים של שלום עכשיו‪.‬‬ ‫במחצית ספטמבר ‪ 1993‬נחתמו שני הסכמים ‪" -‬הצהרת עקרונות" בקשר לממשל עצמי של‬ ‫הפלסטינים בשטחים‪" ,‬בעזה וביריחו תחילה"‪ ,‬והסכם ל"הכרה הדדית" בין ישראל ואש"ף ‪ -‬בטקס‬ ‫חגיגי ביותר על מדשאות הבית הלבן‪ .‬ראש הממשלה רבין ושר החוץ פרס ייצגו שם את מדינת‬ ‫ישראל הריבונית; יאסר ערפאת‪ ,‬ריבון על שום דבר‪ ,‬ייצג ארגון מתפורר‪ ,‬שהוסיף לדבוק‪ ,‬כפי שכבר‬ ‫כתבתי‪ ,‬ברצון להחריב את מדינת ישראל‪ .‬לדידי‪ ,‬הטקס הזה‪ ,‬שעליו ניצח הנשיא קלינטון בפרצוף‬ ‫קורן‪ ,‬במעמדם של שלושה מקודמיו בבית הלבן‪ ,‬היה ביטוי לאותה אופוריה שאפפה בתוך כמה ימים‬ ‫את רוב האישים הנוגעים בדבר‪ .‬דומני שרק אחד מהם שמר על פיכחותו‪ .‬יאסר ערפאת ראה את‬ ‫הטקס הזה כמחילת עוונות בפומבי‪ ,‬כחילוץ מן המצר שכמעט לא העז לחלום עליו בעבר ועתה הנה‬ ‫קיבל את הגושפנקה הרשמית בלחיצת יד עם רבין‪ ,‬למרבה השמחה של כלי התקשורת‪ .‬ערפאת פושט‬ ‫הרגל‪ ,‬האיש שמעמדו הלך ונשחק במהירות בעולם הערבי ‪ -‬שהאינתיפאדה שלו הכאיבה לישראל‬ ‫אבל לא פתרה שום דבר ורק החמירה את מצבם של הפלסטינים‪ ,‬ששוב לא נשקף לו סיכוי להצלחה‬ ‫בשום חזית ולא היה יכול עוד למצוא משענת בברית המועצות ‪ -‬נאחז בקנה שהושיטו לו רבין ופרס‬ ‫וניצל בזכותם‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬אני משוכנע שהוא יודע‪ ,‬ממש כמוני‪ ,‬כי אילו גילתה ישראל רק‬ ‫קורט נוסף של סבלנות‪ ,‬בהמשך למדיניות של ממשלת הליכוד לאורך זמן כה רב‪ ,‬היה אש"ף קורס‬ ‫תחתיו‪ .‬אילו כך קרה‪ ,‬היינו נפטרים מאויב קשה וממשיכים לנוע בדרך בטוחה יותר‪ ,‬טובה לאין‬ ‫ערוך‪ ,‬לקראת מערכת יחסים חדשה עם העולם הערבי‪ .‬אבל כפי שהדברים התגלגלו‪ ,‬ערפאת יצא‬ ‫מהבירה האמריקאית כאדם חדש‪ ,‬משוקם בתכלית‪ .‬עברו נשכח לכאורה‪ ,‬מדינתו המיועדת הובטחה‪,‬‬

‫הון עתק עתיד לרדת עליו ממקורות בינלאומיים נכבדים‪ .‬ואלו בעלי ערובה טובים יותר מרבין‬ ‫ומפרס היה ערפאת יכול להעלות על דעתו?‬ ‫נכונותו של אש"ף להכיר בזכותה של ישראל להתקיים יצרה התרגשות שהכתה בסנוורים אנשים‬ ‫נבונים ורציניים בכל אתר ואתר‪ ,‬בכלל זה בישראל עצמה‪ ,‬ביחס למשמעות האמיתית של‬ ‫ההתפתחויות‪ .‬לראשונה בקורות מדינת ישראל הסכימה ממשלתה לוותר על חלקים מארץ ישראל‬ ‫ולסייע בכך לפריצת הדרך לקראת הקמתה הבלתי־נמנעת של מדינה פלסטינית ביהודה‪ ,‬בשומרון‬ ‫ובעזה‪ .‬העובדה שראש הממשלה ושר החוץ התחייבו שוב ושוב כי החזות הקודרת הזאת לא תתגשם‬ ‫לעולם לא יכלה להשיב את הגלגל לאחור ולבטל את התקדים שכבר נוצר בזירה המדינית‪ .‬למיטב‬ ‫הכרתי‪ ,‬עלינו על דרך חד־סטרית בעניין זה‪ ,‬ואינני יודע איך נוכל להשיב את הנעשה‪.‬‬ ‫בין הזמנים דבקה האופוריה‪ ,‬לזמן מה‪ ,‬גם בחברה הישראלית ‪ -‬אבל לא לאורך ימים‪ .‬המבוכה‬ ‫היתה רבה והגיעה פה ושם אפילו עד כדי פאניקה‪ .‬הממשלה‪ ,‬ששיגרה שליחים לכל קצות העולם‪ ,‬לא‬ ‫ראתה לנכון‪ ,‬בימים הראשונים‪ ,‬לספק את המידע הדרוש לאזרחי המדינה הנדהמים ולהסביר להם את‬ ‫פני הדברים במישרין וברצינות‪ .‬דובריה הסתפקו בהפרחת קלישאות על מחר חדש ומזהיר המצפה‬ ‫לישראל בעולם שהשתנה‪ ,‬כביכול‪ .‬כן היו בימים ההם יותר מדי הצהרות נלהבות ונאומים ארוכים‬ ‫וחסרי תכלית‪ ,‬שעוררו תחושה פתטית‪ .‬הפור הוטל ואיש לא היה יכול עוד לעשות דבר לבד מגיבוב‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫רבין הודיע לחברי הכנסת כי הממשלה רואה את ההצבעה על ההסכמים עם אש"ף כהצבעת אמון‪,‬‬ ‫כדי להבטיח שהמשמעת הקואליציונית לא תופר‪ .‬ההסכמים אושרו‪ ,‬אבל רק שישים ואחד חברי כנסת‬ ‫הצביעו בעדם‪ .‬בדיון שקדם להצבעה‪ ,‬והתמשך על פני יומיים‪ ,‬ניתנו לכל חבר כנסת עשר דקות‬ ‫להביע את דעתו‪ .‬ניצלתי את מכסת הזמן שלי כדי לומר‪ ,‬בין השאר‪" ,‬נדיר מאוד בהיסטוריה של‬ ‫עמים שבתקופה כה קצרה יכולות ממשלות לעשות כל כך הרבה שגיאות‪ ,‬מקסימום של שגיאות‬ ‫במינימום של זמן‪ ...‬פרק זה יירשם בתולדות ישראל כדוגמה קלאסית‪ ,‬איך אפשר להפסיד במלחמה‪,‬‬ ‫למרות כל כך הרבה ניצחונות בקרבות אינספור‪ ".‬אבל ידעתי כי גם דברי שלי אינם זוכים לאוזן‬ ‫קשבת בקרב אלה הנכונים או המסוגלים לעשות משהו לתיקון המצב‪ .‬ראש הממשלה הודיע‬ ‫מלכתחילה שאינו מתעניין בכלל במה שאומרים או חושבים בני הפלוגתא שלו‪.‬‬ ‫בהתעלמו מכללי היסוד של המסורת הדמוקרטית‪ ,‬הוא הכריז בציניות שכל המתנגדים לדעתו אינם‬ ‫"מזיזים לו" ולא מצא בסדר יומו את הפנאי הנדרש לפגישה לא עם ראשי האופוזיציה ולא עם‬ ‫נציגיהם של ‪ 130‬אלף המתיישבים שקבעו את ביתם ביהודה‪ ,‬בשומרון ובעזה‪ ,‬ועשו זאת במלוא‬ ‫הברכה והעידוד של ממשלות ישראל‪ .‬שום שר בכיר לא מצא לנכון‪ ,‬ולא נשלח מטעם ראש הממשלה‪,‬‬ ‫להושיט יד למתיישבים האלה במצוקתם‪ ,‬בכאבם ובזעמם‪ ,‬או להסביר להם את המצב כפי שהצטייר‬ ‫עתה לנגד עיניה של הממשלה‪ .‬הם לא זכו לכך‪ ,‬חרף העובדה שהמדיניות החדשה העמידה בסכנה‪,‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬את עצם חייהם‪ .‬נגזר עליהם‪ ,‬מבחינתה של הממשלה‪ ,‬להסתפק בהשתבחות של‬ ‫רבין כי "הפעם" )בניגוד למה שקרה בעת הנסיגה הישראלית מסיני( לא ייעקר שום יישוב ישראלי‪.‬‬ ‫על פי ההסכם הובטח להם שיוכלו להישאר במקומותיהם וכי ההגנה עליהם תוסיף להיות בידי‬

‫הכוחות הישראליים ‪ -‬עד כמה שהדבר בר ביצוע בשטח שיימצא במהרה בשליטה בפועל של אש"ף ‪-‬‬ ‫אבל בכל שאר המובנים לא נותר להם אלא לדאוג לעצמם‪ .‬אני מכיר את הנשים ואת הגברים‬ ‫האמיצים והחרוצים האלה ואני יודע היטב את עומק אמונתם בכך שארץ ישראל חייבת להישאר‬ ‫שלמה וכן בחובתם העליונה לסייע בקביעת גבולותיה‪ .‬אופתע מאוד‪ ,‬באמת ובתמים‪ ,‬אם הם ינטשו‬ ‫מרצון את היישובים שבנו ברוב עמל‪ .‬בינתיים‪ ,‬עלי לקבוע בוודאות‪ ,‬אם כי בהפתעה ובצער‪ ,‬כי‬ ‫קובעי המדיניות של ישראל רואים לא רק את השטחים אלא גם את האנשים היושבים עליהם כעניין‬ ‫חסר חשיבות‪.‬‬ ‫כך בדיוק‪ ,‬אין שום יסוד הגיוני להנחה שהדרישות הערביות יוגבלו לשליטה על יהודה‪ ,‬שומרון‬ ‫ועזה‪ .‬כבר ביוני ‪ ,1974‬זמן לא רב לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אישרה המועצה הלאומית‬ ‫הפלסטינית את "תוכנית השלבים"‪ ,‬שבה נאמר‪ ,‬בין השאר‪" :‬אש"ף ייאבק בכל הדרכים‪ ,‬ובראשן‬ ‫המאבק המזוין‪ ,‬לשחרור האדמה הפלסטינית ולהקמת רשות לאומית עצמאית ולוחמת על כל חלק מן‬ ‫האדמה הפלסטינית שישוחרר"‪ .‬עכשיו‪ ,‬לאחר החתימה על ההסכמים בוושינגטון‪ ,‬פירט ערפאת את‬ ‫מטרותיו שלא השתנו ‪ -‬ובהקשר זה‪ ,‬דבריו הם הקובעים ‪ -‬ואמר‪ ,‬בפגישה של שרי החוץ הערבים‪:‬‬ ‫"ההסכם מגשים רק חלק קטן מזכויותינו‪ ...‬מטרתנו הראשונה היא שחרור כל השטחים הכבושים‬ ‫והחזרתם של כל הפליטים‪ ,‬הגדרה עצמית לכל הפלסטינים וכינונה של מדינה פלסטינית שבירתה היא‬ ‫ירושלים‪ ".‬ומי יכול לבוא אליו בטרוניה? לאחר שהצליח כל כך ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ ,‬ששטחיהם‬ ‫ניתנים לו בלי שום מאמץ או קורבן‪ ,‬מדוע לא ינסה להשיג גם את כל השאר? מדוע לא ידרוש את‬ ‫מימושה של "זכות השיבה"‪ ,‬משמע להחזיר לישראל את כל הפליטים שנמלטו משטחים שניתנו‬ ‫בשליטה ישראלית ב־‪ - 1948‬אותם ואת צאצאיהם‪ ,‬שיש המעמידים את מניינם על ‪ 800‬אלף נפש?‬ ‫ואילו חלקים אחרים של ארץ ישראל ייתבעו ‪ -‬ויינתנו? אם חבלי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה אמורים‬ ‫לשמש כמודל‪ ,‬מה בדיוק תעשה הממשלה כאשר המדינה הערבית החדשה תתבע לעצמה זכויות‬ ‫בירושלים המזרחית‪ ,‬תוך ערעור איחודה של העיר‪ ,‬בירתו הנצחית ומוקד גאוותו של העם היהודי?‬ ‫ואין ספק שכל שאר ההתפתחויות הצפויות יתחוללו גם הן‪ ,‬מפני שזו דרכה של כניעה לסחטנות‬ ‫וכל סחטן מיטיב להבין זאת‪ .‬מומחים צבאיים מכל רחבי העולם הצהירו בפומבי כי האחיזה ברמת‬ ‫הגולן חיונית לביטחונה של ישראל‪ ,‬אבל האם הטיעון הזה ימנע החזרה‪ ,‬חלקית או מלאה‪ ,‬של השטח‬ ‫האמור לשליטה סורית?‬ ‫ומה יקרה אז? אולי מראית עין של שלום כזה או אחר לתקופת מה; ישראל תוסג כליל לאחור‬ ‫ותיכלא בתוך הגבולות הבלתי־נסבלים של ‪ ,1967‬טרם מלחמת ששת הימים; גל ההתיישבות ייבלם‬ ‫לחלוטין והיישובים בשטחים‪ ,‬אם אמנם יצליחו לשרוד‪ ,‬יהיו נתונים במצור; העלייה לישראל‬ ‫תצטמצם לקילוח דק‪ ,‬לאחר שקיבוץ הגלויות שימש בעבר יעד מרכזי שלנו; ההנהגה הלאומית‬ ‫תימצא בידי אנשים שעשו את השלום למעין עגל זהב‪ ,‬מושא של פולחן שיש לקיימו על חשבון כל‬ ‫אותם ערכים ושאיפות שעשו את ישראל יחידה ומיוחדת והציבוה בראש דאגותיה של היהדות בעולם‬ ‫כולו‪.‬‬

‫לא נותר לי אלא לקוות שנצח ישראל לא ישקר‪ ,‬שבני העם הזה יפגינו את שיקול הדעת וכוח‬ ‫העמידה שאני מייחס להם ובטוח בקיומם‪ ,‬ויחפשו‪ ,‬אף ימצאו‪ ,‬דרכים חלופיות‪ .‬אפשר שהדרכים הללו‬ ‫יהיו זרועות מוקשים ומעקשים‪ ,‬קשות יותר ונפתלות יותר ממקסמי השווא המוצעים להם כיום‪ .‬אבל‬ ‫רק הן יוליכו אותנו לשלום בר קיימא שאינו פוגע בביטחוננו‪ ,‬בארצנו או בזכויותינו‪.‬‬