מחברות עמנואל הרומי כרך ראשון וכרך שני מותקנות על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מבוא, פירוש, מקורות, נספחות ומפתחות מאת דב ירדן [1+2 א+ב, 2 ed.]

Table of contents :
הכרך הראשון
תוכן העניינים - כרך א
הכרך השני
תוכן העניינים - כרך ב
נספחות
שינויי נוסחאות
ביבליוגראפיה
מפתח השירים
מפתח החרוזים
מפתח המשקלים
מפתח סוגי השיר והמליצה
מפתח השמות

Citation preview

‫מחברות עמנואל הרומי‬ ‫כרך‬

‫לזכר‬ ‫שנפטר‬

‫אבי ־ מורי ר׳‬ ‫בתל ־ אביב‬

‫ביום ג׳‬

‫ואמי ־ מורתי‬ ‫שנפטרה‬ ‫ולזכר‬

‫בפינסק‬

‫חיים יוז׳ וק ז ״ ל‬

‫לאה נ ״ ע‬

‫ביום י׳‬

‫אחותי תמה‬

‫ובעלה‬

‫שעקבותיהם‬

‫נעלמו‬

‫בשבט תשי ״ ד‬

‫הרב‬

‫בשבט‬ ‫יוסף‬

‫באוקמרגה‬

‫בשואת תש‬

‫תרצ ‪ -‬ד‬ ‫רוזנטל‬ ‫שבליטא‬

‫וילדי‬

‫הכתבת להזמנות ד״ר דב ירדן רחוב גת ‪ ,12‬קרית משה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬טל׳ ‪525981‬‬ ‫‪AvíL1Iable‬‬ ‫‪MOSHE, JERUSALEM, ISRAE‬־‪, K IRYAT‬־‪ \^ JA RD EN , 12 G A T 51‬ם ‪0‬‬

‫!*גד‪:‬‬

‫&תג***ס‪♦» *0#‬ויי^יייי'^^־^ ^ »«|י‬ ‫«‪‪)£‬נ‬ ‫*««®ז»* ןו»ן‪ 1‬ז‪1»««3^«{«** 1» 9‬‬ ‫|^|ן «*‪© ^ 9*3(9‬ו^‪,‬‬ ‫וידי מ•*• *«ד *»סיד*©*•׳« ז‪*4 -‬ז»‪9‬י‪1‬י*ו»‪♦*«»•**'»1‬הוד*׳« {>ז»‪»1‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*‪7‬‬ ‫‪4‬‬

‫(‬

‫ר*©*־״«‬

‫©ז>>**‪1‬ד‪3‬ד קז♦*♦*■»*״«»****!‪^ >«^0‬‬ ‫▼ ןיי‪»9‬י‬ ‫*י^«***» •**6 •►¿.‬‬ ‫^ | ‪1‬י****‪^ *^£‬י*•■ ^ ךוז*«< ¿ *‪3 * 1&ך«««ן » •‪*«>0‬יי~‬ ‫«!ין®♦‬ ‫‪ 5‬ן‪1‬י״ומג«***« ^י ‪« 1‬ו צ! » ך ‪1‬ן^ם>*^^‪»1‬ו«ד^יץ«*‪4‬י»«ך ו®י‪^«l‬ן ‪^ W‬‬ ‫**ח?»י«‪ 4‬ססי ז י *‬ ‫»*״¡יי‬ ‫^ ^‪»« (!9* ^ 4‬״«¿»סד ו««*«״¿‬ ‫»וייי״יי^ ‪^1‬״¿*«***»‪^40‬״«או* ‪»1>41‬י»י ךי‪ 3£***1‬זסזיךא״די׳• ןן»י‪4‬י*»מ‪3‬י ‪«#‬ר*״‬ ‫‪ 4‬ך » ףוו| ^ «‪9‬ו ״ז‪ 0^ «^ *«» 1‬ו ^י פיי * ^ ‪»»כז ‪( 191‬‬ ‫מצד התחביר יש עניין בשימוש המלים ׳ הנני׳ ו׳ היה׳ בקישור עם עתיד‪ ,‬במקומות‬ ‫הבאים והנני אשלף חרב מליצתי עליהם )א ‪ ,(491‬והנני למלאת מצותך אהיה נחפז )ג‬ ‫‪ 3‬ד ‪ ,(4‬הנני אשנס מתני ) ה ‪ ,( 12‬הנני אערך מערכת שאלותי)ו ‪ ,(34—33‬והנני אשא עליו‬ ‫שיר זה )ז ‪ ,( 250‬הננו נעשה כל חפצך ) יד ‪ ,( 74—73‬והנני בעניניו לך אספרהו) טז ‪,( 129‬‬ ‫הנני למלאת מצותכם ארצה )טז ‪ ,( 314—313‬הנני לדור פרצם אגרר )יח ‪ ,(324‬והנני אודה‬ ‫לקדוש אדני צבאות) יח ‪ ,(449‬הנני בשירי אודיענו) כ ‪ ,( 226‬הנני בשם חדש אכנך) כ ‪,(457‬‬ ‫הנני בצל זה אילן התפוח אתלונן) כג ‪ ,( 135‬הנני מעשות מצותכם לא אחכא )כה ‪,(43 —42‬‬ ‫היו משוררי הזמן לטובה יזכרונו) ב ‪ ,(5‬היינו פעם בדברי החכמות נדבר) יח ‪(2‬‬ ‫וכשם שמצד אחד מושכעת לשון המחברות מן הדקדוק ומשימוש הלשון של התיכונים‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬מצד אחר׳ ניכרת בה השפעת הלשון האיטלקית בייחוד בקביעת מינם של שמות עצם‪,‬‬ ‫ולפיה אנו מוצאים במחברות ביטויים כגון אצבע יתר )יט ‪ ,(307‬יתד אשר נתקע )כ ‪,(627‬‬ ‫הרגל היחף )ה ‪ ,( 121‬תבל נשחת )יב ‪ ,( 229‬ולעומת זה ירחם קודרה )יג ‪ ,( 245‬כוכביו‬ ‫העדינות) יח ‪ ,(426‬המות האכזרית) כח ‪ ,(482‬שערי המוסר הנעולות) יט ‪ ( 13‬והרי רשימת‬ ‫כל השמות‪ ,‬ותרגומם האיטלקי בצדם‪ ,‬שמינם הדקדוקי בא לפעמים במחברות לפי הדקדוק‬ ‫האיטלקי ושלא כשימוש הלשון בעברית‬ ‫אבן )‪ ,(sasso 11‬אווז ) ‪ ,( l’oca‬אצבע )‪ ,(dito 11‬ארח ) ‪ ,( la strada, la via‬אש )‪( fuoco 11‬‬ ‫בטן ) ‪,(ventre11‬‬

‫ד ) ‪la‬‬

‫‪,(grazia‬‬

‫חצר‬

‫ברית ) ‪,(ílp a tto‬‬

‫) ‪,( cortile11‬‬

‫דדים )‪,(le mam melle‬‬ ‫) ‪,( la luna‬‬

‫ירח‬

‫זקן ) ‪( la barb a‬‬ ‫יתד‬

‫חמה‬

‫) ‪( chiodo11‬‬

‫כוכב ) ‪ ,(la stella‬כח ) ‪ ,(la forza‬לילה ) ‪ ,(la notte‬מאור ) ‪ ( la luce‬מום ) ) ‪la macchia‬‬ ‫מות‪ ,‬מותה ) ‪,(la m orte‬‬

‫מעלה )‪,(scalino 11‬‬

‫מה ) ‪,(Venere‬‬

‫נטע ) ‪( la pianta‬‬

‫‪ ,((la luna‬עץ ) ‪ ,(l’occhio‬עצם ) ‪ ,(l’osso‬עש ) ‪ ,( D iana‬עת )‪( tempo 11‬‬ ‫קול )‪( la voce‬‬

‫קרן )‪,(corno 11‬‬

‫שדים ) ‪,( le mammelle‬‬

‫קשת ) ‪,( Parco‬‬

‫שן ) ‪,(dente11‬‬

‫רגל ) ‪,( piede11‬‬

‫שער ) ‪,(la porta‬‬

‫סהר‬

‫צפור ) ‪( Puccello‬‬ ‫שאול )‪Pinferno ),‬‬

‫שפה ) ‪,(llla b b ro‬‬

‫שרש‬

‫) ‪ ,(la radice‬תבל )‪( m ondo 11‬‬ ‫מלת־ היחם ׳ עם׳ יש שהיא באה בקישור עם פעלים במקום ב היחס‪ ,‬על דרך האיטלקית‬ ‫‪ con‬לדוגמה עם מה הכתה אותך אשת היועץ )ו ‪ ,(339‬ארחץ סותי עם דם דמעי ) יז ‪,(360‬‬ ‫לא יהגו עם גרוגים ) כא ‪ ,( 65‬עם היין היוצא מהם נעשה הבדלה וקדוש )כב ‪ ,(65—64‬עם‬ ‫מי המבול השחית האל כל היצורים )כה ‪ ( 118‬מעניין השימוש בצורה ׳ השלו׳‪ ,‬הבאה בשני‬ ‫מקרים‪ ,‬על דרך האיטלקית ‪ suo 11‬אני הייתי חפץ לאכל מן השלו לחם )כב ‪ (344‬והאחר‬ ‫פרש ׳ פתח תפתח את ידך לו׳ להראותו כי אין בידך מאומה מן השלו) כח ‪(262-261‬‬ ‫] לט‬

‫דב‬

‫ז‪.‬‬

‫השפעת‬

‫ירדן‬

‫מבוא‬

‫המחברות על הספרות העברית‬

‫מחברות עמנואל רישומן על קהל הקוראים העבריים היה גדול מאוד בזמן הוכעתן הן‬ ‫הועתקו והופצו בהעתקות מרובות באיטליה ומחוצה לה עד ימינו נשתמרו לפחות עשרה‬ ‫כתבי־ יד שלמים ומקוטעים‪ ,‬שאפילו העתיקים שבהם הם צאצאים רחוקים של כתב־ היד‬ ‫הראשון ביציאתו מיד המחבר ספר המחברות היה גם אחד הספרים הראשונים שיצאו מתחת‬ ‫מכבש הדפוס‪ ,‬ונדפס פעמיים קודם שנדפס ספר ׳ תחכמוני׳‪ ,‬שהיה אב־ טופס של המחברות‬ ‫שירתו של עמנואל השפעתה ניכרת בשיריהם של משוררים רבים‪ ,‬שבאו אחריו‪ ,‬בייחוד‬ ‫בשיריהם של בני ארצו יוסף צרפתי‪ ,‬משה בן יואב והאחים עמנואל ויעקב פראנשיס אבל‬ ‫השפעת המחברות התפשטה גם מעבר לתחומי איטליה בייחוד הושפעו מהן דוד עונקינירה‬ ‫מסאלוניקי‪ ,‬יהודה זארקו והוגו של סעדיה לונגו בכלל ושלא כדעה המקובלת גם זכריה בן‬ ‫סעדיה אלצ׳ אהרי התימני ב׳ ספר המוסר׳ יצירותיו של כלב בן אליהו אפנדופולו הקראי‬ ‫) השווה שמעון ברנשטין‪ H U C A ,‬כרך ‪ ,( 195 2-3 ) 24‬עמודים כט ‪ -‬מב‪ ,‬עט‪ ,‬פ( עומדות בסימן‬ ‫השפעה זו אפשר שגם שיר ׳ האיש החרוץ׳ של יצחק אלאחדב הוא חיקוי לשיר ׳ אני ישן‬ ‫ולבי ער׳ של עמנואל‬ ‫הדים למליצתו של עמנואל יש למצוא במקומות רבים אחרים נזכיר כאן את הסכר ׳ צרי‬ ‫היגון׳ לשאול בן שמעון) המיוחס בטעות לשם־ טוב פלקירא(‪ ,‬ששיבץ בדבריו קטעים שלמים‬ ‫ממחברות עמנואל במליצות מהקדמת המחברות וממחברת א השתמש דוד מן התפוחים בהק ‪-‬‬ ‫דמה למילונו ׳ צמח דוד׳ מיייצות ממחברות עמנואל מזדמנות לפעמים גם במקומות שלא‬ ‫היינו משערים למוצאן שם כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כותב שמואל הילמן בשנת תקי״ א) פנקס ועד ארבע‬ ‫ארצות‪ ,‬היילפרין‪ (340 ,‬׳ העומדים לנס עמים ומנושאים על כתף התהלות ודבשת מעלות‪,‬‬ ‫המהוללים להם׳‪ ,‬כלשון עמנואל )א ‪ (425—424‬׳ נשואה על כתף התהלות‪ ,‬ועל דבשת‬ ‫המעלות המהללות׳ ובהקדמתו של שלמה הכהן איש צפת לזוהר חדש ׳ ושמתהו כאורח‪ ,‬מר‬ ‫צורח‪ ,‬מלפני הזמן בורה׳ יתקלסו בו לאמור עלה קרח׳‪ ,‬כלשון עמנואל )א ‪(285—284‬‬ ‫׳ והנני כגר בארץ וכאורח‪ ,‬מר צורח‪ ,‬מלפני הזמן בורח‪ ,‬יתקלסו בי לאמר עלה קרח׳‬ ‫זכר להשפעתן של המחברות אפשר למצוא גם בהתנגדות לדברי החשק שבהן‪ ,‬שהובעה‬ ‫על־ ידי משה ריאטי ) מקדש מעט‪ ,‬קו ( ‪ ,‬יוסף קארו ) אורח חיים הלכות שבת שז טז(‪,‬‬ ‫עמנואל פראנשיס ) מתק שפתים‪ ,(34 ,‬חזהיה דוד אבולאפיו) בן זקונים‪ ,‬לה ( ונפתלי הירץ‬ ‫ויזל ) נחל הבשור‪ ,‬המאסף לשנת התקמד‪ ,‬ח( אכן׳ התנגדות זו בלמה במידה מרובה את‬ ‫השפעתן של המחברות‪ ,‬וכמאתים וששים שנה לא נדפסה מהן מהדורה שלמה חדשה וכאן‬ ‫אנו עדים לתופעה מעניינת‪ ,‬שגם היא הוכחה לביקוש הרב למחברות‪ ,‬וו?יא העתקת המח ‪-‬‬ ‫ברות בכתב־ יד ממהדורת־ הדפוס השנייה ידועות שתי העתקות כאלו שנעשו באמשטרדם‬ ‫בשנת תק״מ )‪ ( 1780‬ותקמ׳׳ה )‪ ( 1785‬על־ ידי צבי הירש בן מרדכי ברנדם )עץ חיים מונט־‬ ‫זינום ‪ 29‬ו־ ‪ (90‬העתקה שלישן דמית מאה ה־‪ ) 18‬מר גאנז מם׳ ‪ (3‬נמצאת אף היא באמ ‪-‬‬ ‫סטרדם‪ ,‬וכן העתקה של מחברת כח) עץ חיים מונטזינוס ‪ (53‬שנעשרה בשנת תקל׳׳ז )‪( 1777‬‬ ‫ע ״י שיח יצחק) שפתי כהן( עוד העתקה של ספר המחברות נמצאת ^ ‪ Jews Colleee‬בלונדוי‬ ‫צילומי מקרופילם מכל אלה שמורים במכון לכתבי־ היד העבריים של משרד החנוך והתרבות‬ ‫מ[‬

‫דב‬

‫מבוא‬

‫ירדן‬

‫בירושלים העתקות נוספות נמצאות בבית־ המדרש ע״ ש שכטר בניו־ יורק )כ״י שזח״ ה‬ ‫‪(442‬׳ במכון ההיסטורי היהודי בורשה ובספריית ששון בלונדון‬

‫חובה נעימה לי להודות לאישים ולמוסדות שסייעוני להשלים מהדורה זו‬ ‫בראש ובראשונה יבוא על הברכה מורי ורבי פרוס׳ נ״ ה טור־ סיני׳ שה־ה מדריכי מטעם‬ ‫האוניברסיטה העברית בעבודת־ המחקר שלי ׳ לשון המחברות של עמנואל הרומי׳ ששימשה‬ ‫יסוד למהדורה זו פרופ׳ חיים שירמן נענה ברצון לשאלותי וטרח להמציא לידי‬ ‫מספריית סורבון את כתב־ יד פאריס פרוס׳ א״ ש הרטום הואיל להסביר לי כמה‬ ‫עניינים השייכים לדרך היגויים של יהודי איטליה וכן המציא לי פרטים ביבליוגראפיים על‬ ‫מאמרים בלשון האיטלקית‬ ‫סיוע מיוחד במינו סייע בידי רעי וידידי שמואל אשכנזי׳ שהמציא לי כ־ ‪ 250‬מקורות‬ ‫ומקבילות ללשונו ולרעיונותיו של עמנואל‪ ,‬ואף סייע עמי בפתרון סתומות שונות בפירוש‬ ‫ד״ ר נח בראון קרא את כתב־ היד של הפירוש והעירני הערות חשובות׳ בייחוד בעניינים‬ ‫ביבליוגראפיים ד׳׳ר פנינה נוה נתנה לידי את חיבורה ׳ להתפתחות הסונט העברי — הסונטים‬ ‫לעמנואל בן שלמה הרומי )‪( 1945‬׳‪ ,‬שממנו למדתי כמה פרטים חשובים הערות בודדות‬ ‫העירו לי ד״ ר יהודה אבן שמואל‪ ,‬מאיר מדן‪ ,‬ד׳׳ר אליעזר מרגליות וישעיהו שאלתיאל‬ ‫במציאת המקורות המקראיים למחברות אחדות עזרו לי אחי שמעון יוז׳ וק וחברי דוד פלס‬ ‫תודתי הרבה נתונה למשוררת לאה גולדברג׳ שתרגמה במיוחד לצורך מהדורה זו את‬ ‫שיריו האיטלקיים של עמנואל הערותיה לתרגום הן השלמה לדברי המבוא ותוספת אור‬ ‫על דמותו של עמנואל‬ ‫הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית הזמינה בשבילי את רוב כתבי־ היד שהשתמשתי בהם‬ ‫במהדורה זו‪ ,‬וכן העמידה לרשות• את הדפוסים הראשונים של מחברות עמנואל ואת פירוש‬ ‫עמנואל למשלי וכן סייע עמי המכון לכתבי־ היד העבריים של משרד החנוך והתרבות‬ ‫בהמצאת כמה כתבי־ יד לצורך עבודתי ובמסירת ידיעות על כתבי־ יד נוספים‬ ‫דודתי נתונה למוסד כיאליק ולהוצאת הספרים שעל־ יד הסוכנות היהודית על טיפולם‬ ‫בצורת הספר‪ ,‬וכן למר ישראל ייבין שקרא את שתי ההגהות הראשונור של הספר והעירני‬ ‫כמה הערות חשובות‬

‫[‬

‫רשימת ספרים שנזכרו ב ׳ מקורות ‪,‬‬ ‫סכרי‬

‫וקיצוריהם‬

‫המקרא‬

‫אם — אסתר‪ ,‬בר — במדבר‪ ,‬בר ‪ -‬בראשית‪ ,‬דב — דברים‪ ,‬דג ‪ -‬ה \ אל‪ ,‬דה״א ‪ -‬דברי הימים א‪ ,‬דר״ב— דברי‬ ‫דירים ב‪ ,‬דו — דישע‪ ,‬וי — ויקרא‪ ,‬זב — זכריד‪ ,‬חב — חבקוק‪ ,‬יד — ירושע‪ ,‬יח — יחזקאל‪ ,‬יר — ירמיה‪ ,‬יש —‬ ‫ישעיה‪ ,‬רי ‪ -‬ריבה‪ ,‬מל ‪ -‬מלאכי ‪ ,‬ייש ‪ -‬משלי‪ ,‬מ״א— מלכים א‪ ,‬מ ״ ב‪ -‬רלכים ב‪ ,‬״‪.‬חמ — נהמיד‪ ,‬עו — עובדיי‪,‬‬ ‫עז — עזרא‪ ,‬עת — ערום‪ ,‬צפ — צפניר‪ ,‬קר — קהלת‪ ,‬שו ‪ -‬שופטים‪ ,‬שי — שיר השירים‪ ,‬שמ — שמות‪ * ,‬א—‬ ‫שמואל א‪ ,‬ש ב— שרואל ב‪ ,‬תה — תדלים‬

‫ספרים‬

‫מתקופת‬

‫התלמוד‬

‫מכילתא— מהדורת איש־ שלום‬ ‫ספרא— מהדורת וים‬ ‫ספרי— מהדורת איש־ שלום‬ ‫פסיקתא דרב כהנא— מדדורת בובר‬ ‫פסיקתא רבתי— מהדורת איש־ שלום‬ ‫תוספתא— מדדורת צוקרמידל‬

‫ספרים‬

‫מימי ־‬

‫הביניים‬

‫אב‪ ,‬בחן— לקלונימוס בן קלונימוס‪ ,‬רדדורת הברמן‪ ,‬תל־ אביב תשט ז‬ ‫אבן גבירול— שירי שלמד בן יהודד אבן גבירול‪ ,‬מהדורת ביאליק־רביבצקי‪ ,‬תל־ אביב תרכ״ד—תר״ץ‬ ‫אגרת דמוסר— לשם טוב פלקירא‪ ,‬מהדורת הברמן‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬סדרה חדשה‪ ,‬ספי־ א )י א(‪ ,‬רג—צ‪ ,‬ירושלים תרצ ו‬ ‫אגרת תימן— לרבנו משה בן מימון בתרגום אברהם בן חסדאי‪ ,‬מהדורת דייקין‪ ,‬ני ־ יורק תשי ב‬ ‫אלעזר בן יעקב הבבלי— דיואן‪ ,‬מהדורת בראדי‪ ,‬ירושלים תרצ ד‬ ‫אלפא־ביתא דבן סירא ‪ -‬רוצאת טרקלין ‪ ,‬ורשה תרם ז )‪(1927‬‬ ‫בחינות עולם— לידעיה רפניני‪ ,‬דוצאת לוין־ אפשטין‪ ,‬ורשה‬ ‫בן דרלך והנזיר— לאבררם בן חסדאי‪ ,‬מהדורת הברמן‪ ,‬תל־ אביב תשי א‬ ‫בן משלי— לשמואל הנגיד‪ ,‬מהדורת אברמסון‪ ,‬תל־ אביב תש ח‬ ‫בן קהלת— לשמואל הנגיד‪ ,‬מהדורת אברמסון‪ ,‬תל־ אביב תשי ג‬ ‫בן תהלים— לשמואל הנגיד‪ ,‬מהדורת דברמן‪ ,‬תל־ אביב תש ז‬ ‫בתי הנהגת הנפש— לשם טוב פלקירא‪ ,‬מהדורת מונטנר‪ ,‬תל־ אביב תש י‬ ‫דאמונות והדעות— לרב סעדיה גאון בתרגום יהודה אבן תבון‪ ,‬לייפציג תרי ט‬ ‫דמבקש— לשם גוב פלקירא‪ ,‬דאג תקל ח‬ ‫חובות הלבבות— לבחיי אבן פקודה בתרגום ירודה אבן תבון‪ ,‬מהדורת צכרוני־ טופורובסקי‪ ,‬תל־ אביב תש ט‬ ‫טדרוס אבו אי*־עאפיה ‪ -‬גן המשלים והחידות‪ ,‬מהדורת ילין‪ ,‬ירושלים תרצ ב‪ -‬תרצ ז‬

‫‪ 1‬מב‬

‫רשימת‬

‫ספרים‬

‫ירודה הלוי— כל שירי י־ ודד דלוי‪ ,‬מהדורת זמורד‪ ,‬תל־ אביב תש״ו‬ ‫יוסיפון ‪ -‬מהדורת גינצבירג‪ ,‬ברדי״שוב ת‪,‬־־‪ -‬ו—תרע״ג‬ ‫מאזני צדק— לאלגזאלי בתרגום אברהם בן חסדאי‪ ,‬מרדורת גאלדענטדאל ‪ /‬לייפציג ‪1839‬‬ ‫מבחר הפנינים— מהדורת רברמן‪ ,‬מרחביר ‪1947‬‬ ‫מוסרי הפילום‪.‬פים— לח‪-‬ניה בן יצחק רנוצרי בתר יהודר אל חריזי‪ ,‬מהדורת לעווע^טדאל‪ ,‬פראגקפורט דמיין תרד‪-‬‬ ‫מורה ה‪-‬בוכים— לרמב״ם בתרגום שמואל אבן תבון‪ ,‬מהדורת אבן־ שמואל‪ ,‬ירושל ם תש ו‬ ‫מחברות איתיאל— לאל־ חרירי בתרגום יה‪ .‬דד אל־חריזי ‪ /‬מהדורת פרץ‪ /‬תל־ אביב תשי״א‬ ‫מחזור איטאלייאני ־־ ליוורנו תרט״ז‬ ‫מלמד התלמידים— ליעקב אנטולי‪ /‬ליק ררכ״*‬ ‫מנחת ירודה) שונא הנשים(— ליהודה הלוי ב ר יצחק בן שבתאי‪ /‬טעם זקנים‪ /‬פראנקפורט דמיין ררט׳‪-‬ו‬ ‫מעלת המדות— ליחיאל בן יקותיאל‪ /‬ורשד תי־מ ז‬ ‫משה אבן עזרא— שירי רחל‪ /‬מהדורת בראדי‪ /‬ברלין תרצ ה‬ ‫משל הקדמוני— ליצחק בן שלמה בן סהולה‪ /‬תל־ אביב תשי ג‬ ‫משלי אריסטו— ‪ J? J a h r b ü c h e r‬בריל ‪ /IX‬עמ ‪52—46‬‬ ‫משלי חכמים— דרך טובים לא‪-‬למן‪ /‬לונדון תי־י ב‬ ‫משלי ערב— ליצחק קרישפין ‪ /‬מהדורת זקש‪ /‬הלבנון ו‬ ‫משלי שועלים— לברכיה הנקדן‪ /‬מהדורת הברמן‬ ‫משלם בן שלמה דאפיאירה— מהדורת בראדי‪ /‬ידיעות המנון לחקר השירה העברית ד‬ ‫סוד הסודות— המיוחם לאריסטו‪ /‬מהדורת גאסטר‪ /‬לונדון) לייפציג( ‪1928‬‬ ‫ספורי האהבה של יעקב בן אלעזר— מהדורת שירמן‪ /‬ידיעות המכון לחקר השירה העברית ה‬ ‫ספר הטעמים— לאברהם אבן עזרא‪ /‬מהדורת פליישר‪ /‬ירושלים תשי״א‬ ‫ספר המעלות— לשם טוב פלקירא‪ /‬מהדורת ווענעטיאנער ‪ /‬ברלין תרנ״ד‬ ‫ספר הפרדס— לידעיה בדרשי‪ /‬הלבנון ה‪663 /‬‬ ‫ספר השטרות— ליהודה ברצלוני ‪ /‬קראקא חרנ״ט‬ ‫ספר שעשועים— ליוסף בן מאיר בן זבארה‪ /‬מהדורת דוידזון‪ /‬ברלין תרם ה‬ ‫פרוש הכ׳י׳ה הקדמות של מורה— להלל מוירונא‪ /‬תגמולי הנפש‪ /‬ליק תרל ד‬ ‫פרוש המשניות— לרמב׳י׳ם בתרגום יהודה אלחריזי‪ /‬מקראות גדולות‪ /‬ויניציאה רע ח‬ ‫פרוש עמנואל למשלי— נאפולי רמ״ז‬ ‫ראשית חכמה— לאברהם אבן עזרא‪ /‬בלטימור תרצ ט‬ ‫שירת ישראל— למשה אבן עזרא בתרגום בן ציון הלפר‪ /‬ליפסיה תרם ד‬ ‫שער הגמול— לרמב״ף נאפולי ר״ן‬ ‫שערי המוסר— המיוחם לרמב ם‪ /‬צואות גאוני ישראל א‪ /‬פילאדלפיא תרם ז‬ ‫תגמולי הנפש— להלל מוירונה‪ /‬ליק תרל ד‬ ‫תחכמוני— ליהודה אלחריזי‪ /‬מהדורת טופורובסקי‪ /‬תל־ אביב תשי״ב‬ ‫תקון מדות הנפש— ליק תרי‬

‫מחברות עמנואל הרו־מ‬ ‫‪T‬‬

‫הקדמת המחבר‬ ‫אמר עמנואל בן כבוד רבי שלמה זכר צדיק לברכה‬

‫אחרי הודות אל הסבה הראשונה׳ בלב כורע ובנפש מתחננה׳ אמר‪ ,‬כי אחרי אשר יומי‬ ‫לערב פנה׳ ונסעתי מן העדנה אל הזקנה׳ הייתי‬

‫כצפור נודדת מן קנה׳ ואני הייתי‬

‫בפרמו העיר אשר במרקא המדינה׳ ושם אתנו אנשי חסד ואנשי אמונה י היושבים ראשונה י‬ ‫‪5‬‬

‫במלכות הדעת והתבונה י ואני הייתי אתם באמנה‬ ‫ויהי היום‬

‫אחר סעדת פורים׳ הלכנו בכה‬

‫האכילה והיין‬

‫והצפרים׳ ונאספנו לחיה‬

‫בכר נרחב‪ ,‬ויאריכו הספורים׳ ונשת בנפשנו עצות׳ לדבר רק מאודות העירים והמליצות׳‬ ‫וכל איש חבר שיר מלבו ‪ -‬יאמרהו׳ ואם שמע שיר חברו זולתו ‪ -‬יספרהו׳ ואיש לקט‬ ‫מהם ואל ספר‬

‫חברם׳ יראה לשרים יפים‬

‫והדרם׳ ואשר לא יבוא‬

‫כעצת השרים‬

‫‪ 10‬והזקנים‪ ,‬כל רכושו יתרם‬ ‫ויהיו בנו אנשים אשר הגיע‬ ‫התפארו בשירים‬

‫חברתים׳‬

‫מסכלותם׳‬

‫להתפאר בשירים חברם זולתם׳‬

‫והעלמתי עיני מהם‬

‫ספרים׳ מלאים שירים י אשר יגעו ללקט בץ‬

‫כאלו לא‬

‫הכרתים׳‬

‫וקצתם‬

‫וקצתם הביאו‬

‫העמרים׳ ויצברו אותם המרים המרים׳‬

‫קבוצת כסף ונחשת׳ לא לעזר ולא להועיל כי לבשתי חקקו חקקי און וספרים הגדילו׳‬ ‫‪ 15‬ובץ טמא לטהור לא הבדילו׳ וקצתם היו בשירי‬

‫מתפארים׳ וכבוד מליצותי מספרים׳‬

‫הבנרות‬ ‫‪ 2‬הסנה הראשונה‪ ,‬אלוהים סיבת כל הסיבות כורע‪ ,‬בתפילה יומי לערב פנה‪ » ,‬קנתי ‪ 3‬העדנה‪,‬‬ ‫ד\יתי כצפור וכו ‪ ,‬נדרתי מביתי ‪ 4‬בפרמו‪ F e rm o ,‬במרקא‪ 1a M a r c a ,‬מחוז באיטליה המרכזית ‪ 5‬באמנה‪,‬‬ ‫ויארכו ונשת בנפשנו עצות‪ ,‬והחלטנו‬ ‫בברית ידידות ‪ 6‬והצפרים‪ ,‬ובשר העופות לחיה‪ ,‬יחד ‪ 7‬ויאריכו‬ ‫מאורות‪ ,‬על אודות והמליצות‪ ,‬פרוזה מליצית ‪ 8‬חבר‪ ,‬אשר חיבר מלבו‪ ,‬בעצמו זולתו‪ ,‬איש אחר ‪ 11‬הגיע‬ ‫מסכלותם‪ ,‬סכלותם גרמה להם ‪ 1 2‬מהם‪ ,‬מן השירים ‪ 13‬בין העמרים‪ ,‬בין שירי משוררים אחרים ‪ 14‬קבוצת‬ ‫כסף ונחשת‪ ,‬טובים ורעים יחד לא לעזר וכו ‪ ,‬לא לתועלתם ולתפארתם כי אם לבושתם חקקו חקקי און‪,‬‬ ‫‪ 1 5‬ובין טמא לטהור‪ ,‬ובין‬ ‫קלוקלים וספרים הגדילו‪ ,‬ומלאו בהם ספרים גדולים‬ ‫לקובציהם שירים‬ ‫העתיקו‬ ‫שיר רע לשיר טוב בשירי מתפארים‪ ,‬מהללים את שירי‬

‫‪ 2‬כורע מ״ב א יג יומי שו יט ט יר ו ד ‪ 3‬הערגה להלן ‪ 43‬ח ‪ 14‬טו ‪ 121‬כד ‪ 76‬כצפור מש כז ח ‪ 4‬אנשי יש‬ ‫גז א היושבים אם א יד ‪ 5‬הדעת מש ב ו הייתי אם ב כ ‪ 6‬הלכנו מ א יט ח והצפרים גחמ ה יח‬ ‫ונאספנו ש״ב כג יא‪ ,‬להלן ג ‪ 90‬יא ‪ 2‬כב ‪ 6‬כד ‪ 7 2‬בכר יש ל כג ונשת תה יג ג והמליצות להלן יג ‪183‬‬ ‫כג ‪ 9 227‬יראה אם א יא ואשר עז יח ‪ 11‬הגיע להלן ג ‪ 467 23‬יא ‪ 441‬כג ‪ 12 58‬והעלמתי יש א טו‬ ‫‪ 13‬ללקט רות ב טו ויצברו שם ח י ‪ 14‬קבוצת יח כב כ לא יש׳ ל ה חקקו יש י א ‪ 15‬ובין יח׳ מד כג‬ ‫כב כו וי׳ יא מז כ כה וכבוד תה׳ יט‬

‫הקדמת‬ ‫דלתי שיריך‬

‫זה אומר‬

‫איש שיריך אלי‬ ‫ואמרה‬

‫‪20‬‬

‫בתרשיש היפי‬

‫המרים ׳‬

‫רעי‬

‫ממלאים י‬

‫ושירים‬

‫בחומת‬

‫‪25‬‬

‫והנכם היום‬ ‫עליכם‬

‫ידבק‬

‫וכסבאם‬ ‫עצביי‬

‫אשר לא‬

‫צויתי ולא‬

‫ויצברו אותם‬ ‫נחלתנו‬

‫לאחרים י‬

‫העליצות ׳‬ ‫מנפצות ׳‬

‫כאבני גיר‬

‫ההדורים ׳‬

‫המרים‬

‫עדרים ׳‬

‫מפניני‬

‫הנפלאים ׳‬ ‫מבקעים‬

‫ומצררים‬

‫הממעיט אסף‬

‫עשרה‬

‫עלתה על לבי ׳‬

‫ותבאש‬

‫הנמרצות ׳‬

‫מכתבי‬ ‫אשר היו‬

‫דברתי ולא‬

‫המרים‬

‫ותשתפכגה אבני קדש‬

‫ויראוני‬

‫פתאים ׳‬

‫נהפכה לזרים‪ ,‬בתינו‬

‫ומליצותי‬

‫לקוחים‬

‫אליי ׳‬

‫ואספו עם שירי‬

‫סבואים ׳‬

‫פרץ ׳‬

‫שירותי‬

‫השירים‬

‫השירים אשר‬ ‫צפרדעים ׳‬

‫יחשתם‬

‫וישיתולהם‬

‫להגדיל‬

‫מהם יחשו קצת שירותי‬ ‫ואמרה‬

‫הרחקתי ׳‬

‫ובפזהשכלמסלאים ׳ שירי אנשים‬

‫השירים‬

‫אהה‬

‫הראוני‬ ‫ארצם‬

‫סבוכים‬

‫ויחשו אלי‬

‫ופרצו‬

‫וגואלי׳‬

‫וארא והנה שרץ‬

‫ומטלאים ׳‬

‫זולתך‬

‫וכאשר‬

‫האזור אל מתני‬

‫הדבקתי‬

‫אחלי ׳‬

‫תעתועים ׳‬

‫דפקתי ׳ וכל שיר‬

‫המחבר‬

‫ראיתי‬

‫הארץ ׳ גם‬

‫לנכרים‬ ‫צבי‬

‫הייתם‬

‫בראש כל‬

‫הארצות ׳‬

‫לכל‬

‫חוצות ׳ מי יעץ זאת‬ ‫איך‬

‫הדבורים ׳‬

‫נפלו‬

‫המאמרים ׳‬

‫ומזמרת‬

‫אתם רעי י‬

‫שדוד נשדונו‪ ,‬חלק עמי ימיר י‬

‫גבוריסי‬ ‫ואמרה אל‬ ‫‪30‬‬

‫אהובי‬

‫חברת‬

‫ומידעי‬

‫כי העיק הזמן תחתי כאשר תעיק‬ ‫בצפרן שמיר י כי נשארו‬ ‫כהרימי קולי‬

‫ויהי‬ ‫מצל ׳‬

‫‪ 35‬זה‬

‫המלאה לה עמיר י‬

‫העגלה‬

‫ואקרא י‬

‫וחטאתי‬

‫העבריים עלי נקרה י ושם אתנו אחד מן השרים‪ ,‬חרש‬

‫אלהי‬

‫ושירי‬

‫עדיי נצל ׳‬

‫הצלצל ׳ קם קל חיש ולא‬

‫ומליצותי יירש‬

‫ויאמר אלי בן אדם י י מה לך נרדם י טורף נפשך באפך‬ ‫נופל על פניך י י‬

‫אתה‬

‫למגדול ועד קטן‪,‬‬

‫כתובה בעט ברזל‪,‬‬

‫מרבבות שירי ‪ -‬שנים שלשה גרגרים בראש אמיר‬

‫ובראותו כי הזמן‬

‫התעצל י‬

‫חנוני חנוני‬

‫לך‬

‫וחברם על‬

‫ואספת כל‬ ‫ספרי נותן‬

‫מחנה‬

‫שיריך‬

‫ובחרונך י קום לך‬

‫ומליצותיך•‬ ‫כאשר‬

‫אמרי שפרי‬

‫ואמרי‬

‫ראיתי‬

‫למה‬

‫עליצותך ׳‬ ‫יהודה חריזי‬

‫לרבי‬

‫מכתבי תעתועים‪,‬‬ ‫‪ 1 6‬דלתי שיריך דפקתי‪ ,‬דר ^ תי אחרי ‪ -‬יריך זולתך‪ ,‬על איי ג אח ^ ‪ 1 8‬אחלי‪,‬‬ ‫ממלאים‪,‬‬ ‫מב‪ ,‬לבלים ‪ 1 9‬שרץ ארצם צכרדעים‪ ,‬הם מלאים ^ ירים ביאוס ם ‪ 2 0‬בתרשיש‪,‬‬ ‫מבקעים ומצררים !מטלאים‪ ,‬פגומים ולקויים ‪ 21‬מבוכים וכסבאם סבואים‪,‬‬ ‫יק וישית! להם עדרים‪ ! ,‬עעו לעצמם קבצים ב‪ ,‬ויים ‪ 22‬חמרים‪ ,‬מיה ת לא צויתי וכו'‪,‬‬ ‫תפארת‬ ‫אבני קדש‪,‬‬ ‫‪ 2 3‬וברצו וכ‪ ,',‬והרפו את גדר ה ‪ -‬יר ‪ 2 5‬העליצות‪ ,‬העליזות צבת‬ ‫י^ץ‪ ,‬גזר ‪ 2 7‬ומזמרת‪ ,‬וממבחר נפלו גבורים‪ ,‬אבדו עירי החזקים ‪ 2 9‬שד! ד גשדוגו וכו‬ ‫והחלים‪ ,‬את ‪ -‬ירי הטובים ברעים ‪ 3 0‬הזכץ‪ ,‬הגורל וחטאתי כתובה וכו‬ ‫חטאו ‪ ..‬מרה ‪ 3 2‬חרש מצל‪ ,‬ענך נותן צל ‪ 3 3‬עדיי נצל‪ ,‬הם ר את תכארתי יירש הצלצל‪,‬‬ ‫ב ; י אדם ‪ 3 6‬נותן אמרי שפר‪ ,‬כת ‪ ,‬ב בל ‪ -‬ון ; אה ומ ״ פרר לרבי יהודה הריזי‪,‬‬

‫כתבי* ם‬ ‫אנא‬ ‫נערכים‬ ‫באבן חן‬ ‫ומבולבלים כהלומי‬ ‫מסובכים‬ ‫חיברתים מעולם‬ ‫לא‬ ‫שיריהיקיים‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ - ,‬דדו אותי‬ ‫כאילו א ; י חוטא גדול שאין‬ ‫‪,‬‬ ‫יהיו לנחלה ייפהותי‬ ‫המפורסם‬ ‫המשורר והמליץ‬

‫עחי‬ ‫‪16‬‬

‫זד‬

‫דה ב‬

‫בספרד‬ ‫‪,‬‬

‫יחיט‬

‫בהר‬

‫איכה ־־ ב‬ ‫לב‬ ‫יח‬

‫‪22‬‬ ‫כ ‪,‬‬

‫ע ־ וד‬ ‫ושם‬

‫בר‬

‫יר‬

‫מבקעים‬ ‫אבר‬

‫מי‬

‫שקדם‬

‫כאבר‬

‫איוב יה ד‬

‫יר‬

‫יה‬

‫‪26‬‬ ‫ב ד‬

‫‪30‬‬

‫תה‬

‫יג יא‬

‫ב ה‬

‫‪ 18‬ר * י‬

‫‪23‬‬

‫יש‬

‫‪21‬‬

‫ופרצו‬

‫כז ט‬

‫העיק עט‬ ‫חרב‬

‫על‬

‫ט ר— ה‬

‫יט ה‬ ‫כאבני‬

‫מא יב‬

‫לרורו‬

‫קום‬

‫נ ״ א ט‪,‬‬

‫ושירים‬

‫דה ב‬

‫וחטאתי‬

‫ב י;‬ ‫‪33‬‬ ‫זי‬

‫יא‬

‫; חום א‬

‫כה כג‬

‫ותבתםכ ; ה‬

‫יח לא ;‬ ‫יה‬

‫עמגאל‬

‫‪ -‬ב ו ח‬

‫איכה ד א‬ ‫יר‬

‫עדיי‬

‫שמ‬

‫‪ 35‬לך‬

‫שט‬

‫‪19‬‬ ‫י)‬

‫י‪ ,‬א‬ ‫לגו‬ ‫ג‬

‫טז‬

‫מי‬

‫ רץ‬‫וי * בה‬

‫‪31‬‬ ‫יירע‬

‫‪[4‬‬

‫תה‬

‫סרים ( ‪ ,‬להל‪,‬‬ ‫ע‬

‫‪36‬‬

‫קה ל‬ ‫ח י‬

‫שמ‬

‫כג ח‬

‫‪27‬‬

‫שנים יש‬

‫יז ו‬

‫‪32‬‬

‫מב‬

‫‪34‬‬

‫למגדול‬

‫אם‬

‫ישיתו‬ ‫‪24‬‬

‫איך‬

‫רב כח‬

‫‪20‬‬

‫יח ‪273‬‬

‫א ה‬

‫בתרשיש‬ ‫בר‬

‫נחלתנו‬ ‫בא‬

‫ש‬

‫ויהי‬ ‫בן‬ ‫נותן‬

‫ל מ‬ ‫איכה ה ב‬

‫‪25‬‬

‫הייתם‬

‫חנוני‬

‫איוב‬ ‫שמ‬

‫נ יח‬

‫‪29‬‬ ‫לט‬

‫ב א‬

‫יח‬

‫בר‬

‫הממעיט‬

‫במ‬

‫יט כא‬

‫כה‬ ‫בר‬

‫שי‬

‫ה יד ובפז‬ ‫יא‬

‫מט‬

‫יח‬

‫אלהי‬

‫מה יו ; ה א ו‬ ‫כא‬

‫טורף ‪,‬‬

‫הקדמת‬ ‫ספר‬

‫חברו‬

‫וסמך‬

‫האירים‬

‫במליצות ׳‬

‫והמליצות אשר לקח‬

‫ואף על פי שהוא‬ ‫ואמרה‬

‫‪40‬‬

‫את‬

‫חרתי‬

‫יהודה‬

‫בגאונו•‬

‫כץ‬

‫לענץ‬

‫הספר‬

‫החרותות ׳ אשר היו‬

‫האותות‪ ,‬׳ אמנם אני ‪-‬‬

‫העדנה ׳‬

‫ומשלים‬

‫בקשתו‬

‫ממשלים שונים׳ לא שערום‬

‫וקצתם בימי‬

‫המליצות‬

‫יקבצם מראש שניר‬

‫‪45‬‬

‫נאותות ׳‬

‫ויאמר‬

‫ויען השר‬ ‫מזמהי כי לא‬ ‫יחברום ׳ כי‬ ‫בינתך‬ ‫‪50‬‬

‫אל‬

‫תאבד‬ ‫אתך‬

‫שירים‬

‫ילדתם ׳‬

‫שים אותי‬

‫לחברתך ׳‬

‫בשירים‬

‫קום‬

‫ועתה‬ ‫מחברתי‬

‫לרום ׳‬

‫ותענהו ׳‬

‫לשץ‬

‫ואשמע אל עצת‬

‫יקבץ‬

‫הענץ אשר‬

‫חבורם ׳ ומי‬

‫מקבוץ גליות ׳‬ ‫תוכל ולא‬

‫בחוצות‬

‫ואף על פי‬

‫ממך‬

‫יבצר‬

‫שכלך ומצא ענינים‬ ‫השירים ‪ -‬רוה‬

‫שכל‬

‫ותשאלהוי ובשם חדש‬

‫חברתי ׳‬

‫ומליצה‬

‫משליך‬

‫מתיחשים׳‬

‫בשרד‬

‫כאשר‬

‫תכנהוי‬

‫שכלי לא‬

‫תארתי ׳‬

‫ושיריך׳ ואף כי לא תהיה‬

‫תפארתי‬

‫בחרתי היות לך לרע‬

‫ולהיות‬

‫ולעמיתי‬

‫עולמית‬

‫הזהב‬

‫ועשה לך שם‬

‫והאדרת ׳‬

‫למען יהיה הגונב מהם כגנב נמצא‬ ‫החברי‬

‫לעשות׳ וידי לשמים‬

‫וקצתם בימי‬

‫והתיחדת בהם ואץ זר אתך ישא משל‬

‫ויענך‬

‫מעולם שיר לא‬

‫ספרך‬

‫נדחיהם קשה‬

‫מערום‪ ,‬׳ שוטט‬

‫בספרך ׳ ויחש אלי קצת‬

‫עמי חרות על לוח‬ ‫‪55‬‬

‫חכמתך‬

‫ובמעשים ׳ אשר יהיו על שמי‬

‫בידו מטה‬

‫השירים‬

‫שכלו ועשה בו‬

‫הנעורים׳‬

‫ידעתי כי כל‬

‫יסדתם ׳‬

‫וחבר‬

‫לקבץ שירים לא כון‬

‫ולקבץ‬

‫החכמה ׳‬

‫וערמה‬

‫ישאלך‬

‫בודהו ׳ והנני‬ ‫לחברתך‬

‫יוכל‬

‫ומליצות עד שמים‬

‫והמליצות ‪ -‬יד‬

‫כאלו יהיה איש‬ ‫מלבך אתה‬

‫יאמר כן אבי‬

‫חכמה‬

‫מתחלת‬ ‫ולקח‬

‫ענינו׳‬

‫לחבר ספר מהם ׳ ומה יהיה‬

‫וממעונות אריות ׳‬

‫מחכם‬

‫ספר‬

‫ספרם‬

‫חברתי קצתם בימי‬

‫ביניהם ׳ ואץ שכל איש אשר הונף ואער הורם ׳‬ ‫והרמץ‬

‫האזרחי‬

‫לחבר‬

‫והשירים׳‬

‫הזקנה ׳ לא כונתי‬

‫הראשונים׳‬

‫ובחרבו ׳ אל שמות אנשים אשר בדא מלבו ׳‬

‫חברם ׳ על שם חבר הקיני ואיתן‬

‫רבי‬

‫והמליצות‬

‫ובשירות נמרצות ׳‬

‫המחבר‬

‫מחנה‬

‫במחתרת‬

‫ואשאל מאת האל‬

‫פרושות ׳‬

‫תפארתי‬

‫ואסף‬

‫שיריך אל‬

‫להורות אותנו את אשר‬

‫להיות עם פי בהגיוני׳ ולא‬

‫החלי‬

‫נדבר ׳ וזה‬

‫אכשל בלשוני‬

‫‪ 37‬סכר‪ ,‬תחכמוגי לא שערום הראשונים‪ ,‬שלא עלו על דעת קודמיו ‪ 38‬וסמך‪ ,‬וייחם אשר לקח בקשתו‬ ‫ובחרבו‪ ,‬שהוא לבדו חיברם ‪ 39‬חבר הקיגי ואיתן האזרחי‪ ,‬גיבורי הספר תחכמוני ‪ 43‬יקבץ ביניהם‪,‬‬ ‫נתכוון‬ ‫נעלה ורם לא בון חבורם‪ ,‬שלא‬ ‫אפילו הוא‬ ‫אנושי‬ ‫ואין שום שכל‬ ‫‪ 44‬ואין שכל איש וכו ‪,‬‬ ‫אותם‬ ‫מפואר‬ ‫‪ 55‬לשון הזהב והאדרת‪ ,‬מליץ‬ ‫וחיברת אותם לברך‬ ‫מחברם לעשותם ספר אחד ‪ 49‬והתיחדת בהם‪,‬‬

‫יקשר‬

‫לשון‬

‫בעל‬

‫‪37‬‬

‫לעיל ‪3‬‬ ‫נז‬

‫יקרה‬

‫ומשלים‬

‫והרורה‬

‫אם‬

‫‪44‬‬

‫לא‬

‫א ז‬

‫אשר‬

‫שט‬

‫שנבראו בו‬

‫שמים‬

‫וארץ‬

‫מש‬

‫כה נ‬

‫רוח‬

‫יא‬ ‫מרה‬

‫ב‬

‫ועשה‬ ‫ד יב‬

‫כאשר‬ ‫יש‬

‫ר* א‬

‫רב‬ ‫כט‬

‫‪ 46‬אל‬ ‫יש‬

‫כד ׳ א יב לג‬

‫סג יד‬ ‫ערבית‬

‫לב יז‬ ‫כז‬

‫‪56‬‬

‫כגנב‬

‫ליל‬

‫צום‬

‫יא ב‬ ‫‪51‬‬

‫‪38‬‬

‫‪45‬‬

‫מראש‬

‫מ׳׳ א‬ ‫בשרד‬ ‫אלהינו‬

‫בר‬

‫כב ח‬

‫איוב כ ג‬

‫שם כב א‬ ‫כפור‬

‫אשר‬

‫מח‬

‫שי ד ח‬ ‫ידעתי‬ ‫‪49‬‬

‫יש‬ ‫‪57‬‬ ‫ואלהי‬

‫יד‬

‫מדיג‬ ‫להוי ־ ות‬

‫כב‬

‫אשר‬

‫ולקבץ‬

‫יש‬

‫איוב‬

‫מב ב‬

‫מ ״ א יב לג‬ ‫נוח‬

‫‪ 47‬כי‬

‫יש ׳ מח י ‪,‬‬

‫ואין‬

‫‪ 52‬לא‬

‫שו‬

‫ד ט‬

‫שט ד‬

‫יב‬

‫וזה‬

‫אבותשו‬

‫היה‬

‫בלשונם‬

‫‪[5‬‬

‫עם‬

‫ק‪ -‬ה‬

‫‪41‬‬ ‫פסחים‬

‫יר‬

‫יח יח‬

‫מ א ג יח‬ ‫‪54‬‬ ‫בר‬

‫פיפיות‬

‫חרות‬ ‫יא ו‬ ‫מחזור‬

‫ולקח‬

‫שם‬

‫פח‬

‫גדול‬

‫קבוץ‬

‫יר‬

‫ה א‬

‫שוטט‬

‫שא‬

‫מי‬

‫שט‬

‫לב טז‬

‫‪58‬‬

‫וידי‬

‫ב ד‬

‫ד יז‬

‫‪43‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪55‬‬

‫איטא ^ ייאני ב‬

‫עג‬

‫גליות‬ ‫‪ 48‬עד‬ ‫ובשם‬

‫לשון‬

‫מ ״ א ח גד‬

‫העדנה‬ ‫כיום‬ ‫יש‬ ‫ז‬

‫כד‬

‫יה‬ ‫להיות‬ ‫שלא‬

‫תה‬ ‫סב‬ ‫שמ‬ ‫יכשלו‬

‫הקדמת‬

‫‪60‬‬

‫קומי‬

‫שירתי יפתי‬

‫עם כל‬

‫עובר או‬

‫ופחי על‬

‫ולכי‬

‫אמרי לכל‬ ‫שובי נפשי‬

‫אחרי אשר אור‬

‫אספונגהםי‬

‫התבונה‬ ‫את פיה‬ ‫‪70‬‬

‫עליו‬ ‫אמרו‬

‫משוררי הזמן‬

‫יאמר‬

‫עבד השר‬

‫מן׳‬

‫ויחכם‬

‫ושכיות‬

‫מהימן‬

‫במותי חיים‬

‫מל כטל‬ ‫עמנואל‬

‫עבד אל שדי אנכי‬ ‫כי האל גמל‬

‫כבוד רבי שלמה‬

‫זכר צדיק‬ ‫ועמד‬

‫השכל כאיש‬

‫להיות‬

‫ארחי‬

‫נעדרי ושמש‬ ‫היתה‬

‫לטרה ׳‬

‫חדל‬

‫קרחי‬

‫לנדיבותו‬

‫עליכיי‬

‫לברכה *‬

‫החכמה‬

‫והגיע גי הריו אל‬

‫אנכי‪ ,‬׳‬

‫הלכי‬

‫למנוחיכי‬

‫והמליצה‬

‫דרכי‪,‬‬

‫ולתמך בקשת משכי‪,‬‬

‫קדרי‬

‫ותבלע אותם ואת‬

‫אצלי‬

‫על כל שירות‬

‫על כל בשר רוחך שפכי‬

‫עמנואל בן‬

‫האמת‬

‫מלכי‬

‫מתגבר משפט ערכי‪,‬‬

‫על‬

‫המתים יחיו‬

‫יערףלקחך‬

‫אמר‬

‫או‬

‫מתעבר‬

‫לירות חצים צדה‬

‫‪65‬‬

‫המחבר‬

‫לשירה‬

‫נדהם ׳‬ ‫ותפתח‬

‫וכוכבי‬ ‫הארץ‬

‫והאלהים נשא השר‪ ,‬יפה ענף וחרש מצל ׳ ורוח בינה‬

‫אצל ׳‬

‫ויתןחכמה‬

‫ושכל‬

‫בלבו ׳‬

‫מלכי ׳ ומול ‪ .‬דיבי עמים‬

‫תקעו הזמן׳‬

‫ליתד‬

‫ומכלכל ׳ ויי ברך את השר‬

‫חמדותיוי ושמן הענוה שיורד על פי‬

‫במקום נאמן ׳‬

‫ראפד לו בוי עד אשר‬

‫קרבות‬

‫ערכי ׳ וכל שר ומל ״!‬

‫ויקראו בית‬

‫בכלי ויהי מקול שעטת‬ ‫מדותיו ׳‬

‫מלאה‬

‫הארץ‬

‫ישראל את שמו‬ ‫פרסות‬

‫מאודותיו ׳‬

‫חידותיו ׳‬ ‫ילכו אנשי‬

‫• זהו כנראה נוסח א של ההקדמה‪ ,‬ואילו זה שלפניו ‪ /‬שהוא ארוך ומשופר‪ ,‬נראה שנוסח ב הוא‬

‫מתעבר‪,‬‬

‫מתגבר‪,‬‬

‫משכט ערכי‬

‫עובר‪,‬‬ ‫קומי שירתי‪,‬‬ ‫וכחי על המתים יחיו‪,‬‬ ‫על במותי חיים דרכי‪,‬‬ ‫על כל בשר וכן ‪/‬‬ ‫לירות חצים צדדהלכי*‪,‬‬ ‫שובי נפשי למנוחיכי‪,‬‬ ‫אמרי לכל וכו‬ ‫ואת קרח‪,‬‬ ‫גמל עליכי‪,‬‬ ‫ויאכד לו בו‪,‬‬ ‫והגיע וכו ‪/‬‬ ‫נשא‪,‬‬ ‫ומליץ‪,‬‬ ‫שר‪,‬‬ ‫קרבות ערכי‪,‬‬ ‫חידותיו‪,‬‬ ‫מהימן ומכלכי‪,1‬‬ ‫מאודותיו‪,‬‬ ‫מדותיו‪,‬‬

‫וכחן‬ ‫כעסן‬ ‫עבריין‬ ‫‪60‬‬ ‫דתכארות במהלל שירתו‬ ‫ יר‬‫‪59‬‬ ‫לתחייה‪ ,‬כה‬ ‫המתים יקומו‬ ‫אם תפחי מרוחך על‬ ‫‪61‬‬ ‫עליונותך על יריביך‬ ‫להוכיח את‬ ‫בכוח שירתי אמשול על כל‬ ‫מקברותיהם‬ ‫‪ ..‬פלאה סירתי שיש בכוחה להקים גם את המתים‬ ‫המשוררים‬ ‫כל‬ ‫‪63‬‬ ‫מתנגדיך‬ ‫כדי להכניע את כל‬ ‫הא ‪ ^ -‬ים החיים ‪6 2‬‬ ‫הרגעי נ־ ״ שי‬ ‫‪65‬‬ ‫הכריזיעלשממחברך ־ ־ עמנואל‬ ‫‪,‬‬ ‫מושפעים ממך ‪6 4‬‬ ‫יחד עם‬ ‫‪69‬‬ ‫מתנגדיך‬ ‫בכשרונות נעלים יותר מכל‬ ‫חונן אותך‬ ‫המתווכחים‬ ‫טסערתך נגד‬ ‫ועשה ל‪.‬‬ ‫למרחקים‬ ‫התפשטה‬ ‫‪ .‬חכמתו‬ ‫‪70‬‬ ‫גידל ורומם‬ ‫סהארץ בלעתו‬ ‫קית‬ ‫‪73‬‬ ‫וכותב פרוזה מליצית‬ ‫מ סורר‬ ‫עליונותך‬ ‫להוכיח את‬ ‫‪71‬‬ ‫את השכל לאפוד‬ ‫מליצותי‪,‬‬ ‫חכמי בני קדם‬ ‫אבירים ודגן שמים‬ ‫לחם‬ ‫שהוא‬ ‫יקר וחשוב כמן‬ ‫מענייניו‬ ‫הנפשיות‬ ‫תכונותיו‬ ‫‪74‬‬

‫מן‪,‬‬

‫‪ 59‬קומי שי ב י שו טי‪ ,‬להלן ח ‪ 464‬יב ‪ 60 229‬עובר מש׳ כוי יז‪ ,‬יד טז משפט איוב כנד ‪ 61‬ופחי יח לז‬ ‫ט מתגבר להלן ד ‪ 430‬יא ‪ 71‬כ ‪ 63‬על דב׳ לג כט ‪ 62‬לירות ש׳י׳א כ כ ולתמך מ׳׳א כב לד ‪ 63‬יערף דב‬ ‫לב ב על יואל ג א ‪ 64‬עבד בר כד לד‪ ,‬יז א ‪ 65‬שובי תה׳ קטז ז ‪ 67‬אור תה׳ מג ג יש נט טו ושמש יואל‬ ‫ב י כאיש יר׳ יד ט וכוכבי יואל ב י ‪ 68‬היתה‪,‬יש א יד חדל בר׳ יח יא )לשרה( ותפתח במ בו י ‪ 69‬והאלהים‬ ‫בר כב א )נסה( אם׳ ה יא יפה יח לא נ ורוח יש יא ב‪ ,‬איוב כ ג‪ ,‬במ יא יז כה ‪ 70‬והגיע זכ יד ה ויתן‬ ‫שמ לוב ויאפד וי׳ ח ז ‪ 71‬אמרו שו ט ח גדיבי תה׳ מ י ‪ 72‬יאמר בר כד לד תקעו יש כב כג ויקרא‪,.‬‬ ‫שמ׳ טז לא ‪ 73‬ויחכם‪ ,‬מ״׳א ה יא ויי בר כד א מקול‪ ,‬יר׳ מז ג ‪ 74‬ושכיות יש׳ ב טז ושמן תה קל‪ ..‬ב‬ ‫מ^אה דב גג ילכו‪ ,‬איוב כטג‪ ,‬להלן יא ‪88‬‬ ‫‪[6‬‬

‫הקדמת‬ ‫־‪7‬‬

‫החכמה‬

‫לאורו ׳‬

‫ענקים ׳‬

‫להשיב‬

‫ואני‪,‬‬

‫ומשליו על‬ ‫‪80‬‬

‫נפק י‬

‫ספרי נותן‬

‫לראותי‬

‫אלי‬

‫ובדלחיו‬

‫ולשמיוי‬

‫להיות‬

‫משליו‬

‫מתאמץ לשכן‬

‫בן‬

‫בכתם‬

‫אדם ׳‬

‫בטנך‬

‫אופיר לא‬

‫ואוצרותיהם‬

‫אשר רוח‬ ‫ופרחיו ׳‬

‫תאכל‬ ‫יסלה ׳‬

‫מפניני‬

‫להקים‬

‫ולארות פרי בשמיו׳ ולשום‬ ‫הערבים ׳‬

‫חידותיו‬

‫בלוח לב הזמן‬

‫נכתבים ׳‬

‫ומעיך‬

‫ממגד‬

‫מלאתיי‬

‫תבואות שמשו‬ ‫הרקיע‬

‫ותשובתו‬

‫אלי‬

‫לעשות׳‬

‫אחרי‬

‫והעתר ׳‬ ‫השעני‬

‫ונבאתי‬

‫היתה‬

‫דים‬

‫עד‬

‫כפריו עם‬ ‫כאשר‬

‫ומליצות‬

‫לדבר‬ ‫לכל‬

‫באלהי אמן וידי‬

‫וחידות לך‬

‫מהחל‬

‫גרשירחיוי‬

‫אוסיף עוד‬

‫וענינים‬

‫צויתי׳‬

‫להנחיל‬

‫עטרות ׳‬

‫לפקח עינים עורות י‬

‫המלאכה‬

‫ועייניו‬

‫פרושות ׳‬

‫מגדיו׳‬

‫פניניוובדלחיו ׳‬

‫מהם‬

‫לעשות‬

‫אוהבי יש‬

‫כדבר אדני‬

‫ואכלתי פרי‬

‫ואקח‬

‫להיות‬

‫ולהיות על‬

‫וחידותיו ׳‬ ‫אותה‬

‫ויאמר‬

‫וחבר מהם ספר‬

‫אכול והותר‬

‫ואעשה‬

‫מאודותיו ׳‬

‫לשמים‬

‫מענינים שונים׳‬

‫אגלה ׳‬

‫נרדיו ׳‬

‫ארבות‬

‫נבואות ׳ לא תשבע‬

‫לכלה ׳‬

‫ואכל פרי עדני ׳‬

‫מזהירות י ושירות‬

‫למאורות ׳ ומה‬

‫הראשונים׳‬ ‫ענינים‬

‫לקטתי‬

‫וממגד‬

‫בסנסניו ובגנזי‬

‫עמי‬

‫ממעיניי‬

‫נדבות תלו ידיו׳‬

‫חכמה‬

‫שערום‬

‫רבות‬

‫ברומיוי פתח לי‬

‫ונוראות׳ היו בעיני דברי‬

‫תמלאי‬

‫וכהנה‬

‫ועצה‬

‫ולאחז‬

‫מראותי נשאות‬

‫אמלא‪ ,‬׳ קום ושאב‬

‫הנדיבים כזהר‬ ‫המליצה‬

‫ואראה‬

‫מרומיו׳‬

‫והעמידני על ענינים׳ לא‬

‫וכראותי גשמי‬

‫‪90‬‬

‫אמרי‬

‫המליצה פן נכוץ י לא סרתי‬

‫מהתאבק‬

‫המליצה‬

‫מיראתי עלי ועל אנשי‬

‫שפרי‬

‫אמריו על‬

‫גרגרותם‬

‫יעמדו ימים רבים‬

‫שמיו׳ והזיל בשמיו׳‬

‫‪85‬‬

‫ילכו חשך‬

‫ללקט פניני משליו׳‬

‫ובראותו כי אני‬

‫עין‬

‫בהלו נרו י יעשו‬

‫עטרת השיר לישנה ונצורי‬

‫העצב נבזה‬

‫בעפר רגליו ׳‬

‫למען‬

‫ומשוררי הזמן‬

‫המחבר‬

‫ושאלותי‬

‫והותר ׳ וזה‬

‫עד‬

‫וציציו‬ ‫בראשי‬ ‫רקיעי‬ ‫אליו‬ ‫החלי‬

‫להיות עם פינו באשר נחבר •‬

‫ולהורות אותנו את אשר נדבר‬

‫‪ 7 5‬הע ך‪,‬‬ ‫נבזה נפוץ‪,‬‬ ‫‪ 81‬ובגנזי ברומיו‪,‬‬ ‫לכי‬

‫אכת‬

‫אפילו בחושך‪ ,‬אינם זקוקים לאור ה ״ מ ‪.‬‬ ‫נתפזר‬ ‫והשבור‬ ‫הכלי הבזוי‬ ‫הצבעוניים‬ ‫ובאוצרות בגדיו‬ ‫‪ 9 3‬אמן ‪ ,‬אמת‬ ‫חיבור הספר‬

‫נפוץ‪,‬‬

‫והירח ב גא‪ .‬ר‬

‫הכמתו מאיר להם‬

‫‪76‬‬

‫ונצורי‪,‬‬

‫‪ 77‬העצב‬

‫ו ‪ -‬בטי‬ ‫אבן יקרה‬ ‫ריבוי מן ל ‪ -‬ם‬ ‫‪ ,‬הספיקו ברו‪ ,‬ח‬

‫סרתי‪ ,‬חדי־ יתי‬ ‫‪ 78‬וי^שמיו‪,‬‬ ‫‪ 92‬והעתר‪ ,‬שנעתר ו‪ ..‬ענה לי רדתה דים וכו‬

‫‪ 75‬על מש א ט ‪ 76‬להטיב יומא סט למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהח\רו עטרה ליו‪ .‬ה ‪ ,‬י ‪ -‬מם ו‬ ‫‪ 77‬העצב יר כב כח )העצב בהא השאלה(‪ ,‬להלן ו ‪ 24‬פן בר יא ד מהתאבק אבות אד ‪ 78‬ולאי־ור ^י האד‬ ‫טז חידותיו תה עח ב ‪ 79‬נותן בר׳ מט כא בלוח מש גג ‪ 80‬למען יר לביד ‪ 81‬ובראות‪ .‬רותאיח לשכן‬ ‫י ס לג טז ולאחז שי ז ט ובגנזי יח כז כד פתח מל ג י ‪ 82‬והזיל שי‪ ,‬ד טז ואראה יח א א ־־ברי ערובין‬ ‫ם אין אלו אלא דברי נביאות לא קה אח ‪ 83‬לא דב לב יז ועגיגים אם א ז ויאמר יח ג ג ‪ 85‬בכתם איוב‬ ‫כח טז וכהנה איוב כג יד מהחל דח״ב לאי כדי ש׳׳ אגיב להנחיל מש ח כא ‪ 86‬ושאב יש יבג אכול מ ב‬ ‫ד מג— מד ‪ 87‬גשמי תה סח י כפריו שי׳ ד יג ואכלתי שי ד טז ‪ 88‬רוח שט כח נ יש יא ב והבאתי‬ ‫יח לז ז וציציו‪ ,‬שבת קמח ‪ 89‬ממגד דב לג יד ואעשה זכ ו יא ‪ 90‬כזהר תפלת אל מלא רחמים לפקח י^ ׳‬ ‫מב ז ולחיות בר׳ א טו ‪ 91‬ומה ש״ב ז כ ‪ 92‬ותשובתו דה׳׳ב לג יט היתח שמ׳ לו ז וזה בר יא ו ‪ 93‬השעני‬ ‫י צ ני סה טז וידי מ״א ח נד להיות שם ד יב‪ ,‬ערבית ליל צום כפור מחזור איטאלייא‪ \.‬ב עב אלהשו ואלהי‬ ‫אבותינו‪ ,‬חיה עם פיפיות שלוחי עטך ישראל הורם מה שיאמרו הבינם מה שידברו׳‬

‫‪[7‬‬

‫המחברת הראשונה‬ ‫] והיא‬

‫המחבר‬

‫אמר‬

‫עמנואל‬

‫לבבי‬

‫ולבלע עצתו ׳‬

‫והשאירני ערם‬ ‫מתבוסס ׳‬ ‫‪5‬‬

‫עתים‬ ‫ולפני‬

‫והחדוה ׳‬

‫ושוללי‬ ‫חלום‬

‫עתים גוסס ׳‬

‫מלכים נתנני‬

‫ולעמים תאוה ׳ ותהי‬

‫היתה לי‬

‫והאנחה‬

‫האצילים ׳‬ ‫‪10‬‬

‫חכם ‪ -‬ינים‬ ‫וכראותו‬

‫ויהי‬

‫הזק‬

‫הדאגה‬

‫משחור תארי ׳‬ ‫לארוחה ׳‬

‫אמצא‬

‫מלכות‬

‫והיתה לי נפשי‬

‫ולא היה לי נם‬ ‫לראוה ׳‬

‫תחת‬

‫והתלאה‬ ‫וצפד על‬

‫אנכי‬

‫במענהו‬

‫בדרך ‪,‬‬ ‫בעיניו׳‬

‫היותי‬ ‫סוחרתי ׳‬

‫פעם‬

‫לגלות‬ ‫צמאוני ׳‬

‫בדתו ׳‬

‫בשלומיו‬ ‫הייתי‬

‫בדמי‬

‫המונים‬

‫פשטתי‬

‫מעילי‬

‫הגאוה‬

‫לשלל י‬

‫בשכבר‬

‫להחריד‬

‫חלל בריתו ׳‬

‫להתנוסס ׳‬

‫עצמי עורי ׳‬

‫ושמתי מגמת פני‬

‫נבון ‪ -‬ירוה‬

‫במראהו יגוני׳‬

‫מגולל ׳‬

‫אומנתי׳‬

‫אותי ‪ -‬לא הייתי רע‬

‫אל ביתו ׳‬

‫‪15‬‬

‫אולי‬

‫מלפני הזמן ונכתב‬

‫וכהקיר ביר מימיה כן הקר רעתו ׳ ושלח ידיו‬ ‫בדמי העני‬

‫לרואי מתחנן׳ חשך‬

‫מחברת‬

‫אחרי אשר יצא דבר‬

‫הזמן [‬

‫הימים‬

‫להשכיל‬

‫נחמד‬

‫ופעם‬

‫בוכה ופעם מקונן׳‬

‫ומנעתי את לבי מכל‬

‫שמחה׳‬

‫ולשקד על‬

‫דלתות‬

‫בראש גולים ׳‬ ‫אחשף‬

‫ונדיב ‪-‬‬

‫לפניו צעיף פניי או‬

‫ואלהי אבי ׳ נחני בית אדוני השר‪ ,‬איש‬

‫כלבבי ׳‬

‫לפניו ׳ ויאר אלי פניו׳‬

‫ויביאני‬

‫ונשאתי חן‬

‫וחסד‬

‫ויראני את כל בית נכותו‬

‫כראותו אותי‬

‫בכלי גולה‬

‫מדוע פניך‬

‫הדוד‬

‫הנעלה י‬

‫ועתה ‪-‬‬

‫ששונך‬

‫אל שר‬

‫הצבא ז י ואען ואמר‬

‫חדל‬

‫עולה י כאיש‬

‫רעים ‪ -‬ואתה אינך‬

‫ופארך נשבה ׳‬

‫וכסלי מלאו נקלה י‬

‫ממקומו גולה י‬ ‫חולה ״ היית‬

‫בשכבר עורץ המק רבה ׳‬

‫ואני ‪ -‬אנה אני באז ׳ היש‬

‫בתוך עמי אנכי יושב י‬

‫ולדעת‬

‫דאמר‬

‫לדבר לך אל‬

‫קורותי ‪-‬‬

‫המלך או‬

‫לדברי הקשב‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪ 14‬בשכבר‪ ,‬לפנים עורץ המון רבה‪ ,‬מכניע אנשים רבים ‪ 15‬אנהאני* בא‪,‬‬

‫לבקש לך ע»רח‬

‫בדמי יש׳ ט ד‬ ‫‪ 1‬יצא אם׳ א יט ‪ 2‬ולבלעיש יט נ ובהקיר יר ו ז ושלח תה נה כא ‪ 3‬ערם מי א ח‬ ‫פשטתי‬ ‫והיתה יר כא ט בדמי יח טז ו ‪ 4‬ערים ראש חטנה כח עתים חלים עתים שוטח נם תח׳ ם ו‬ ‫ש״א יח ד ‪ 5‬ולפני יח כח יז בשכבר קח ב טז נחמד בר׳ ג ו ‪ 6‬ותהי לחלן יר ‪ 274‬טו ‪ 203‬סוחרתי‪ ,‬יח׳‬ ‫כז יב ד חשך איכה ד ח ומנעתי קח ב י ‪ 8‬והאנחה איוב ג כד ושמתי יח ו ב חב׳ א ט לגלות עם ו ז‬ ‫ולשקר מ ‪ 1‬חלד ‪ 10‬אנכי בר כד כז לא ה איש ש״א יג יד ‪ 1‬נ לא נחם׳ ב א מש׳ כד יח ונשאתי אם׳‬ ‫לחח ‪ 14‬מדוע‬ ‫ב יז ויאר במ ו כה ויביאני בר כטינ ‪ 12‬ויראני מ״ב כ יג ‪ 13‬בכלי יח יבנ וכסלי תח‬ ‫‪ 15‬ואני בר ל‪ .‬ל היש ם״ב ר יג ‪ 16‬לדברי מש׳ ד כ ‪ 17‬ואשא בם׳ כג ז‬ ‫נחם׳ ב ב עורץ איוב לא לד‬

‫‪[9‬‬

‫המחברת‬ ‫מידעי שאלת‬ ‫השיבותים‬ ‫‪20‬‬

‫עלי מה‬ ‫יצאתי‬

‫ויסר הזמן‬

‫גבירנו‬

‫כספי‬

‫והא‬

‫בכלל המתיו‬

‫הישובו ימי חרפי‬ ‫ומדוע לא ירעו פני ולא‬ ‫דמים‬ ‫‪25‬‬

‫וכבוד יי‬ ‫הזמן‬ ‫אחיו‬

‫יבכיון עיניי‬

‫מידי ברוח‬ ‫הושב‬

‫יברח ׳‬

‫כספי וגם הנה‬

‫ולי ‪-‬‬

‫אזעק‬

‫בכלל‬

‫נמלטו ארץ‬

‫והמה‬

‫בראותי כי גלו מארי ׳‬

‫לצץ ׳ אשר לא‬

‫וכסיל‬

‫דרכי לנגדי קם וירט‪,‬‬ ‫ובפרט ‪,‬‬

‫אשר עלי כבר נחתם ונחרט‬

‫לעולם ‪-‬‬

‫עליהם יזרח י ואני‬

‫ממשך את ומורט ?‬

‫לחנפילב‬

‫העת לשחק ‪ -‬ומי יקרע וימחק‬

‫ומרמה ואנשי‬

‫הראשונה‬

‫הגיעו‬

‫לרועי צאן ׳‬

‫לקורותי מרה‬

‫אשר שלח הונו‬

‫אררט ׳‬ ‫כבוד מבית חיי׳ ואנשי‬

‫ונטל‬

‫יעלו על‬

‫ואצרה י‬

‫מזבח הזמן‬

‫לרצון ׳‬

‫צפנתיהו‬

‫לקורות‬

‫ועמל ידי‪,‬‬

‫בארץ גזרה על יד איש עתי ׳‬

‫יאמר אל‬

‫באמתחתי ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫איךיעלזלבי‬ ‫‪30‬‬

‫ואיכה לא‬

‫הדאגה‬

‫עת אח! ה כי ישחקו עלי‬ ‫מה לזמן כי‬

‫יחליף עשר‬

‫ולאיש אשר לא יעמל הוא בו‬ ‫ושכר עמל ידי‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫‪35‬‬

‫כחלום יעוף ואיננו‬

‫יאמר אלי אחיו‬ ‫כשמע השר‬ ‫אמר נא‬ ‫דבשת‬

‫דברי חם לבו‬

‫מונים‬

‫עבודתי‬

‫מאן ימאן‬

‫למשמעתי ׳‬ ‫ומשכרתי‬

‫נלכד בתוך רשתי‪,‬‬

‫באוצרי‬

‫בטבעתי‬

‫לעמד אתי‪,‬‬

‫ארץ גזרה על ידי‬

‫הושב‬

‫כספי וגם הנה‬

‫בקרבו ׳ ונשמה לא נותרה בו•‬

‫פאר זמניי מה היה‬ ‫המעלות‬

‫בנים‬

‫תמול כרו‬

‫חתום‬

‫וכסיל‪ ,‬אשר התו תמול שלח‬ ‫ראו‬

‫תפרח‬

‫יתן אשר‬

‫צפנתיהו‬

‫בקרחתי‬

‫הדבר ‪ ,‬בניי ואני‬

‫המהללות ׳ וכל שר ונגיד בך‬

‫עתי ‪-‬‬

‫באמתחתי •‬ ‫ויתעצב אל לבו ׳‬

‫ראיתיך נשא על‬ ‫יתברך ׳‬

‫למען יי‬

‫כתף‬ ‫אלהיך‬

‫ויאמר אלי‬ ‫התהלות ׳‬

‫ולקדוש‬

‫ועל‬ ‫ישראל‬

‫‪ 18‬ממשך את ומורם‪ ,‬פ‪-‬יך ר>ים כאילו משכו ומרטו אותם ‪! 19‬הא‪ ,‬והגה קם‪ ,‬התקומם ומרד דרס‪ ,‬ונטח‬ ‫במורד ‪ 20‬ויסר הזמן וכן ‪ /‬את הרשעים ייסר הזמן רק בכלל שאר בני־ האדם בציות הכלל אבל •*י הוסיף על‬ ‫צרות הכלל גם צרות פרטיות ‪ 21‬ומי יקרע ■כ!‪ /‬ומי יש בכוחו לבטי‪ 1‬מה שכבי נגזר עלי מן השמים גחרם‪,‬‬ ‫חקק בחרט ‪ 22‬חרפי‪- ,‬דולתי ארץ אררט‪ ,‬למקום רחו^ ביותר ‪ 25‬לקורורד‪ ,‬מפ‪-‬י קורותי‬‫‪ 18‬ממשך יש יח ב ‪ 19‬והא יח טז מג בט כבלב ‪ 20‬בכלל ספרא ראש וקיא א ‪ 21‬העת קה גד יקרע‬ ‫‪ 23‬ומדוע נחמ ב נ גלו תפלת‬ ‫‪ 22‬ימי אי ב כט ד והמה מ ב יט לז‬ ‫תפלת אבינו מלכגו קרע מחק‬ ‫!‪,‬גדיין לא הגעת לרועי בקר‬ ‫מוסף לשבת ראש חדש ואנ ״י תה נה כד ‪ 24‬ואנ^י י^ כח יד לא יבמ ת בז‬ ‫ואפילו לרועי צאן יעלו יש ם‪ 25 .‬וכבוד יש ם א ‪ 26‬מידי איובכזכב _לד וי טז כא— כב יאמר בר מבכח‬ ‫‪ 29‬יעלז תה׳ כח ז תפרח וי י‪ -‬סב ‪ 30‬י¿ חקו איוב לא סרו ש״א כב יד ‪ 31‬ידליך בר לא ז ‪ 32‬ולאיש‬ ‫קה ב כא נלכד תה׳ לה ח ‪ 33‬חתום רב לב לד אם׳ ג יב ‪ 34‬כחלום אי ב כ ח מא( שם ‪ ,‬כב טז ‪ 35‬שלח‬ ‫וי טז כא— כב ‪ 36‬יאמר בר מב כח ‪ 37‬הם תה לט ד ו‪-‬שמח מ׳׳א יז י ז ויתעצב בר וו ‪ 38‬מה ש ״ אדטז‬ ‫ג‪-‬א יש לו ‪ 39‬בך בר מה כ תה׳ עב יז למע! י‪ -,‬נה ה‬ ‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫‪40‬‬

‫כי‬

‫פארך‬

‫יחליצו‬

‫ועתה‬

‫איך‬

‫העצמות ׳‬

‫עם אל ועם‬ ‫ואען‬

‫נפלת‬

‫והשירים‬

‫קדושים׳‬ ‫ידע‬

‫ואמר‬

‫משמים׳ ונמס‬

‫הנאמן׳‬

‫אדוני‬

‫אהליי שלו הייתי בביתי ורענן‬ ‫‪45‬‬

‫לרעי‬

‫והגבעות‬ ‫בא‬

‫התקלקלו ׳‬

‫לקחת את‬

‫צמד‬

‫פרדים ׳‬

‫מתי אתם‬ ‫‪50‬‬

‫בהיות‬

‫עדיי‬

‫צבוע ׳ ולא‬ ‫נמנעתי‬

‫ובמרומים‬

‫והדוד‬

‫החומל‬

‫והרחמן ׳ כי טרם נתקו‬

‫ונלכדתי‬

‫התדלדלו ׳‬

‫כלו‬

‫אהבל‬

‫בהלו נר‬

‫והזקנה‬

‫בספר‬

‫מצאו חזץ‬

‫ושבתי‪ ,‬׳ ואיך‬

‫ברית‬

‫דבר יום ביומו‬

‫על מנת‬

‫‪60‬‬

‫להחזיר ‪-‬‬

‫ותוחלתי‬

‫נכזבה ׳ ותהי‬

‫הביאני לזנה‬

‫אשר‬

‫המסכנות ׳‬

‫ומה‬

‫אצטדק ‪ -‬ולא יתעי הזמן‬

‫הנאמנות׳‬ ‫לשלם נשיי׳‬

‫והתחלתי‬ ‫ורואי‬

‫‪ 4 5‬התגלגלו‪ ,‬העתרשי! ‪ 4 7‬אוד ! תי‪ ,‬מאורע‪ ,‬רי נצמדים‪,‬‬ ‫להם ‪ 5 5‬מהשתכר‪ ,‬מהשב י את עצנוי ‪ 5 6‬נאמנות וכו ‪/‬‬ ‫‪ 5 7‬יבזר‪ ,‬יפזר ‪ 5 8‬נעזבה‪ ,‬בצורה ‪ 5 9‬והתחלתי בשבח וכו ‪/‬‬

‫כאשר‬

‫יחרץ ׳‬

‫ולכן‬

‫אהבתי ׳‬

‫המבוע ׳ לא‬ ‫ואהיה שארי‬

‫עוכרי ולא‬

‫נאמנות‬

‫חשבוני רעי‬ ‫היה לי‬

‫מעיר‬

‫למזור ״‬

‫לקחתי‬

‫אוחיל עוד‬

‫אחרי‬

‫בגנות‪ ,‬׳ מה‬

‫אדבר‬

‫רק‬

‫מפאת‬

‫נעזבה ׳ מה‬

‫בשבח ‪-‬‬

‫וסימתי‬

‫יאמרו כי לא‬

‫כמתנכר ‪-‬‬ ‫לעזרי‬

‫וכל שר ונגיד הץ ורכוש אלי יבזרי והנני היום אחור נזור׳ ואץ דן דתי‬ ‫אמתתי עיר לא‬

‫ישאהו‬

‫לבשתי בגד‬

‫הועלתי ‪ -‬הייתי בשרי מוכר ‪ ,‬י‬ ‫אחים ‪ -‬ולא‬

‫נצמדים ׳ לא‬

‫שנאתי את אשר‬

‫קבועי אף כי יום או שבועי‬

‫עקרתיי אי‬

‫והנושה‬

‫יעמד לבי ותחזק ידיי והנה‬

‫שהדי ׳ כי מיום נשבר כד הוני על‬ ‫אחד‬

‫התגלגלו ׳‬

‫נרפים ׳ עד‬

‫כלב לשונו עלי‬

‫מאתי •‬

‫ערבתי‬

‫צמדים ׳‬

‫נרפים אתם‬

‫האבן ׳‬

‫וחבל נמרץ ׳ וכל‬

‫הסבות‬

‫רוכבים‬

‫וקורותי‬

‫מיתרי ושדד‬

‫כוכבי נשפי׳‬

‫ואחרי כל זאת‬

‫מעשיכם‪ ,‬לב‬

‫ורעיוני׳ לא‬

‫מהשתכר לכל שוכר י ולו‬ ‫ולעוקר‬

‫והעני‬

‫אודותי‬

‫ערבתי ׳ ואני זקנתי‬

‫עמד לבי רגע‬

‫התנכרתיי‬

‫תירושך‬

‫באמרי פי ׳‬

‫הנעימות ׳‬

‫ובכל הגרים י י אי רד‬

‫המשמח‬

‫הסעפים ? ׳‬

‫ושעפי‬

‫שירותיך‬

‫אלהים ואנשים י‬

‫לעבדים ׳ ולו היו‬

‫עליהם‬

‫נבראו בכל‬

‫לאמרי כי את יי עזבנו לשמר י‬

‫התבן ״ וימי קלו מני רץ ׳‬

‫בשמים‬

‫‪55‬‬

‫וההצלחות‬

‫פוסחים על שתי‬

‫ונקעו ממני נפשות‬

‫ולא‬

‫ונוקשתי‬

‫ילדי לו‬

‫הארץ‬

‫בהיכלי ׳ אמנה בימי חרפי ׳‬

‫והנוגשים אצים‬

‫אץ חזק שירי נפרץ•‬

‫לבבך והיה למים ׳ ואיה‬

‫העבריים ׳ אשר לא‬

‫החדלת את‬

‫ותקעתי לזר כפיי‬

‫הראשונה‬

‫מחסר כל‬

‫עליהם ערבתי‪,‬‬

‫שהייתי ערב ונעים‬ ‫‪52‬‬ ‫כיהוברים‬ ‫שעמדה לי תמיד בשעת דוחקי‬ ‫מהימגותי‬ ‫מידת‬ ‫ופיימתים בחרפה‬ ‫והתחלתי את חיי בכבוד‬

‫‪ 42‬החדלת שו טיג‬ ‫‪ 40‬איך יש יד יב !נמס יה ז ה ‪ 41‬יחליצו יש נח יא אשר שט לדי רד הו יבא‬ ‫‪&, 44‬ל אי ב טז יב ד‪ ..‬ד א בימי איוב כט ג—ד כוכבי איוב ג ט ערבתי מש ו ב‬ ‫‪ 43‬נתקו יר י כ‬ ‫‪ 46‬והגבעות יר דכי־ **וכב ם מ ב טכה והנוגה מ״ב ד א ‪ 47‬ישאהו מ״ב ה יז ‪ 48‬והנוגשים שם ה יג‬ ‫כי הו׳ ד י נרפים שם ה יז עד מ״א ח כא ‪ 49‬כלו שט ה יג לב יח יא יט דבר שם הי ג ‪ 50‬וימי איוב‬ ‫ט כה אחבל מי ב י כלב שט יא ז ‪ 51‬אין ש״א ג א לא איכה ב ט שנאת ודוי הגדול לרבנו נסים ‪ 52‬ונקעו‬ ‫יר ו ח עליהם יה טז לז ואג ש א יב ב יעמד יד כב יד ‪ 53‬בשמים איוב טז יט נשבר קה יב ו לא‬ ‫‪ 54‬שארי מש׳ יא יז ‪ 55‬מהשתכר להלן יג ‪185‬‬ ‫ירושלמי כתובות ז ט ‪..‬דרה שלא ללבש בגדי צבעונין‬ ‫‪ 56‬ברית עם א ט היה ש״ב י ח ^ ‪ 57‬שר דה ב לב כא ורכוש דג יא כד אחור יש א ד ואין יר ל יג‬ ‫‪ 58‬על סוכה מא מת ‪ r‬עיי מ^ת להחזיר ותוחלתי איוב מא א עיר יש סב יב יר׳ מט כה מה מ׳י׳ב ו לג‬ ‫‪ 59‬והתחלתי פסחים י ד מתחי‪ ,‬בכבח ומסיים בננות מה בר מד טז ‪ 60‬לשלם מ ״ בדז מחסר דב׳ כחמח‬

‫!![‬

‫המחברת‬ ‫קשיי‪,‬׳ שחקתי על‬

‫הראשונה‬

‫הזמן ‪ -‬והיום בי שוחק׳ אני כותב ‪ -‬והוא מוחק׳ וחמה עזה בחיקי‬

‫ובראותי נדיבי עמים אשב מנגד כמטחוי קשת הרחק‬ ‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪65‬‬

‫אראה זמני יום ליום נוסע‪,‬‬

‫אראה הדר שמשי ‪ -‬והוא שוקע‪,‬‬

‫אראה‪ ,‬אני נכאב‪ ,‬ויומי רד מאד‪,‬‬

‫אראה יתד אהלי ויתרועע‪,‬‬

‫אראה אני תבל וידו תחזיק‬

‫בכנף מעיל הודי ויקרע‪,‬‬

‫מן גו יגרשוני כהיום גואלי‬

‫עלי כעל גנב יריעץ רע‬

‫יד הזמן אתם‪ ,‬ועמם אחרי‬

‫עם שופרות היובלים תוקע‬

‫יאמר זמן עלי אשר הם יאמרו‬

‫הם יאמרו ׳ קדשי׳ והוא ׳ ברגעי׳‬

‫‪ 70‬אי ים תבונתי רחב היד‪ ,‬ואי‬

‫‪75‬‬

‫שכלי אשר היה תמול שופעי‬

‫מי האמין כי מי תהומך יעבר‬

‫עור ופסח וקב קטעי‬

‫מה אמרה‪ ,‬נכאב‪ ,‬ואין לי אם ואב‪,‬‬

‫אץ אח ואין חומל ואץ לי רע‬

‫אזעק בלב נשבר ואכה כף לכף‬

‫אבכה לקורותי ‪ -‬ואין שומע י‬

‫אם אקראה בשלום אנשים ‪ -‬יאמרו‬

‫מה לן ־‬

‫רצע זמן אזני לעולם לעבד‪,‬‬

‫צר לי ומי יתןאהי גווע‬

‫ארור זמן בוגד‪ ,‬ארורה האד ‪-‬‬

‫מה בעבורו וארור מרצע׳‬

‫מה לי ולבני הזמן כי יקבו‬

‫אותי כאיש מדץ ובר מונע ז‬

‫אזכר ימי חרפי ואזכר יום אהי‬

‫חרבי בבטן הזמן תוקע‬

‫ואהיה אמון אני אצל אמון‪,‬‬

‫אינק שדי נעמו ואשתעשע‬ ‫בעדי‬

‫‪ 80‬מי האמץ על בוערים כי יאמרו‬

‫ולשלומים ־ חדל פושע•‬

‫אלהים ואנוש קובע י‬

‫מי האמץ כי ממשלי יקרו‬

‫לב הנדיבים יהיה נוקע‬

‫מי האמץ‪ ,‬יום בי חמודות ספרו‪,‬‬

‫כי יקראו כיום שמי ׳ בוצע׳ ז‬

‫‪ 61‬קשיי‪ ,‬רשעותי אני כותב וכו'‪ ,‬הוא מנטל את מעשי ‪, 64‬מני יום ליום נוסע‪ ,‬חיי הולכים וקרבים לקיצם‬ ‫יום ליום‪ ,‬יום יום ‪ 65‬ויתרועע‪ ,‬ויישבר ‪ 68‬יד הזמן אתם‪ ,‬הזמן מסייע לרם עם שופרות‪ ,‬בשופרות‬ ‫תוקע‪ ,‬להפילני כמעשה חומת יריחו ‪ 69‬קדש‪ ,‬מופקר ברגע‪ ,‬בר נוע נע וג־ ‪ 71‬מי תהומך‪ ,‬מימיך‬ ‫העמוקים וקב קטע‪ ,‬וקיטע היוצא בקבו ‪ 75‬לעולם לעבד‪ ,‬לעשותני עבד עולם ‪ 76‬מרצע‪ ,‬שרצע את אזני‬ ‫‪ 79‬ואהיה אמון וכו ‪ ,‬והיתד‪ .‬האמונה אומנתי ‪ 80‬בעדי‪ ,‬עלי ‪ 81‬יקרו‪ ,‬היקרים נוקע‪ ,‬סר ומתרחק‬ ‫‪ 82‬יום בי חמודות ספרו‪ ,‬ב טעה שהיו מספרים בשבחי בוצע‪ ,‬א‪ ,‬הב בצע‬ ‫ששמשי מוחק וגבריאל כותב וחמה מש כא יד ‪ 02‬נדיבי תה מ‪ ,‬י אשב בר כא טז‬ ‫‪ 61‬כותב מגילה טז‬ ‫‪ 64‬אראה שיר זה דומה במשקל ובחרוז ובכמה מליצות לשיר דגל אגר מאהל! נס‪.‬ן לם‪-‬לם ב! שלמה דאפיאירד‬ ‫ד כא ויתרועע‬ ‫יריעות המכון לחקר ה‪/‬״ירה העברית ד ברורי עב יום תה יט ג ‪ 65‬ויומי טו יט יא יתר‬ ‫יש כד יט ‪ 66‬תחזיק ש״א טו כז ‪ 67‬מן איוב ל ה מי ד ט ‪ 68‬יד ש ב ג יב עם יד ו ד ‪ 69‬קד‪ -‬בם׳‬ ‫לב ח ‪ 70‬ים תה קד כה ‪ 71‬מי יש נא י עור יר לא ז)ח( וקב שבת ו ח ‪ 72‬נכאב אבן גבירול א ‪ 4‬נחר‬ ‫בקראי נכאב בלי אם ולא אב ‪ ,‬להלן יג ‪ 276‬ואין אם ב ז ‪ 73‬בלב תה נא יט ואכה יה כא יט ‪ 74‬מה‬ ‫מ״ב ט יח ‪ 75‬רצע שם כא ו צר תה לאי ‪ 76‬ארורה בר ג יז ‪ 77‬יקבו מט יאכו יר טוי ‪ 78‬ימי‬ ‫איוב כט ד חרבי שו ג כא ‪ 79‬ואהיה מט חל אינק איוב ג יב וא^ תגשע מג ח ל ‪ 80‬איידים ‪ -‬״‬ ‫ע מל נח ‪ 81‬לב יה כג יח‬ ‫‪[1 2‬‬

‫המחברת‬

‫ישפיל גאץ לבי ויכנע‬

‫לא האמי‪-‬ו יודעי כי הזמן‬ ‫יעד זמן‬ ‫‪85‬‬

‫אויה‬

‫אפו‬

‫לשפך עלי בניו חרץ‬

‫טמן לנפשי פח ‪ -‬וקצץ‬ ‫זמן׳ אל מי‬

‫לאויל‬

‫כבודך‬

‫תחלק‬

‫קדושיו‬

‫יודעיו‬

‫יתמלאו‬ ‫בזו‬

‫‪95‬‬

‫ללבי‬

‫נבל‬

‫אשר‬

‫לא זכרו מטה‬ ‫לא זכרו שכלי‬

‫ואדרתי‪ ,‬אשר‬

‫אשר‬

‫יתפארו המה‬

‫בשלוחם ‪ -‬ולא‬

‫יתפארו עלי‬

‫עוקרים‬

‫ובעת אשר נטעו נטע חשק‬

‫‪100‬‬

‫היה‬ ‫ירדן‬

‫מטע‬ ‫ושוא‪-‬‬

‫יתפארו עלי אשר לא ידעו‬ ‫האמץ עד היסוד‪,‬‬

‫וכסיל וכל זד ואויל‬

‫שכחו אשר שכלי תמול לא יחטיא‬ ‫‪105‬‬

‫אם כל‬

‫נבוניהם‬

‫עשירים‬

‫למטות רחנים‬

‫בולע‬

‫תעודות ־ רום וים בוקע‬

‫זרע‬

‫אלהים ‪ -‬ואני נוטע‬ ‫צדקה אהיה זורע‬ ‫למדו‬

‫מבין ספרי‬

‫מה בץ למניע‬

‫לא ידעו בץ יד ימינם אל שמאל‬ ‫עד כל עויל‬

‫והנרבע‬

‫הרוזנים בלע‬

‫זכרו פרת שכלי אשר נובע‪,‬‬

‫להרים שובבום ‪-‬‬

‫ההורסים קיר‬

‫חהיודע‬

‫והרובע‬

‫אתמול עצת‬

‫תעודתי‬

‫ובעת נבוניהם‬

‫ותעשיר זד‬

‫ויתגלע‬

‫יאמרו אשר מוסר וחק פורע‬

‫יתלחשו עלי בני‬

‫אוילים‬

‫לאליל כורע‬

‫זה תם וזה ישר‬

‫שללו הזמן‪,‬‬

‫לעגו שכלי‬

‫לכל סכל ומשתגע י י‬

‫פוטר למי הריב‬

‫יאמרו עלי אישים עשירי נאוה‬ ‫ובעד חכם לבב‬

‫כיום‬

‫ופח רקע‬

‫חזיר אשר בבץ וטיט טובע‬

‫המעלה עשן וארץ יחניף‬ ‫‪90‬‬

‫ואמרו בי לבד בצע‬

‫וכסיל פתיל זהב‬

‫תשימלךנזםזהבך באף‬ ‫רשכח בני אל חי‬

‫הראשונה‬

‫לאמץ ‪-‬‬

‫המה‬

‫הצנע‪,‬‬

‫למתנועע‬

‫לקרקר ‪ -‬ואני קובע‪,‬‬

‫האומרים אלי‬

‫חדל הרע •‬

‫חצציו בי‬

‫וכמתעתע ‪,‬‬

‫יורה‬

‫חציו ולו‬ ‫אהיה‬

‫לשערה‬

‫בשכלי‬

‫קולע‬

‫לאמץ רבע‬

‫‪ 83‬ויכנע‪ ,‬לבי לזמן ‪ 84‬ואמרו‪ ,‬ודברו ‪ 85‬טמן לנפשי פח וכן'‪ ,‬לי טמן הזמן פח ללכדני ואילו לכסילים‬ ‫קיצץ פתיל זהב וריקע פח זהב כלומר נתן להם עושר ‪ 90‬עשירי נאוה‪ ,‬עשירים גאים ‪ 91‬ובעד‪ ,‬ועל‬ ‫‪ 92‬יתמלאו‪ ,‬יתקבצו ‪ 93‬שכלי‪ ,‬לשכלי ‪ 94‬תעודתי‪ ,‬חכמתי ‪ 95‬לא זכרו שכלי וכו ‪ ,‬לא זכרו את ‪-,‬כלי‬ ‫‪ 96‬יתפארו וכו ‪ ,‬הם מתפארים בשכלם‬ ‫הבוקע‪ ,‬כאדרת אליהו את ירדן החכמות הרמות ואת ים התבונות‬ ‫הולכים לאט ושוכחים את שכלי הדומה לנהר פרת שמימיו נובעים בשפע‬ ‫הדומה לנחל השילוח שמימיו‬ ‫‪ 99‬להרים שובבום‪ ,‬התעו אותם לחטא ‪ 100‬בין למניע למתנועע בי‪ ,‬סיבה למסובב ‪ 101‬האמון‪ ,‬דאמונה‬ ‫קובע‪ ,‬מקים ומעמיד ‪ 103‬וכמתעתע‪ ,‬וכמשחק ‪ 105‬עשירים לאמון‪ ,‬דור ע ¿‪.‬ירי לידיעת התורה רבע‪,‬‬ ‫דור רביעי‬ ‫‪ 84‬לשכך תח סט כה ‪,‬אמרו איוב כ כט איכה ב יז ‪ 85‬טמ‪ ,‬תה קמב ד וקצץ שם לט ג ‪ 87‬נזם מש יא‬ ‫כב בבץ יד לד כב ו ‪ 88‬בני הו בא ‪ 89‬המעלה ש ב כב ט וארץ במ לה לג יר גב פוטר מש יז יד‬ ‫‪ 90‬עשירי להלן ‪ 433‬תם אי‪ ,‬בא א ‪ 91‬חכם איוב ט ד מוסר מש יניח ‪ 92‬יתמלאו איוב טז י תה מאח ב»\‬ ‫איוב ל ד והארבע ס^הדרץ א ד הרובע והגרבע ‪ 93‬עצת יש יטג ‪ 94‬מטה שט ז יב ‪ 95‬ואדרתי מ ב‬ ‫בז—ח תה עה ש ‪ 96‬יתפאיי‪ ,‬להלן יח ‪ 320‬בשלהם ישח ו—‪ 97 ,‬עוקרים קה גב ‪ 98‬חשק להלן יד ‪ 290‬צדקה‬ ‫‪ 101‬ההורסים יח יג יד תה קלז ז המה תה קב ז י‪-‬״ כב ה ‪ 102‬לא יונה ד‬ ‫הו י יב ‪ 99‬להרים יד נ ו‬ ‫יא חדל יש א טז ‪ 103‬יוי־ד ‪ l Q‬כו יח בר‪ ,‬כז יב ‪ 104‬לא שו כ טז ‪ 105‬עמיר ם דב כג נ רבע שם כה‬

‫‪[13‬‬

‫המחברת‬ ‫לא האמץ עמי רודע שמי‬

‫עת אערץ המק ואשתרע‬

‫כי ישחקו עלי צעירים בוערים‪,‬‬

‫או צר ומצוק אהיה פוגע‬

‫אתמול‬

‫לבבי עד שחקים יעלה‬

‫היום עלי נפשי יגונות צבאו‬

‫שיאו וראשו הזבול נו״ע ‪-‬‬ ‫היום לבבי ממרור שבע‬ ‫גמר זמני ואני הושע י י‬

‫‪ 110‬כי זנתה מאחרי ארצי‪ ,‬האם‬ ‫יואל ויקח הזמן הוני ואך‬

‫נשיי לבדו יהיה פורע‪,‬‬

‫לו מותתני הזמן טרם אהי‬

‫עורב ערבה או לזר תוקע‪,‬‬

‫כי אחזה כי על ערבתי אני‬ ‫שכל זמן ידיו‬

‫חושב‬

‫להוסיף ‪ -‬ואני גורע‬

‫כי הוא אשרות הזמן גדע‬

‫ללבי ראש ירו‬

‫לגור בלבי רק להשתקע‪,‬‬

‫‪ 115‬צרו יגונותיו עלי לבי ולא‬ ‫יד לוחמי כיום ילמד לקרב‬

‫זה רב‬

‫זה יחרץ לשון חה אוחז כנף‬

‫בגדי חה לשופטים קובע‬

‫חהערב‬

‫חהתובע‬

‫לא ייעפו כיום מבקשי לוחמי‬

‫המה‬

‫אם אעלים עניי ‪ -‬זמן אותו יגל‬

‫אדמה לשב השערה צובע‬

‫‪ 120‬חושה‬

‫אלהיםחי וקבץ נדחך‬

‫בחדשם ‪ -‬ואני יגע‪,‬‬

‫ובעזך צו לאסף צולע‬

‫יהמה לך כים וישטח נגדך‬

‫כפיו ועינו בבכי דומע ‪,‬‬

‫השקט שאץ לבי ותחיש לו פדות‬

‫צור מחריב הרים וים רוגע‪,‬‬

‫כי אחזה ימים ינדוהו באף‬

‫אראה זמני יום ליום נוטע !‬

‫ויהי כשמע השר את אודותיי ואת אשר‬ ‫‪125‬‬

‫הראשונה‬

‫מחמדי׳ ויאמר בלב נשבר‬

‫התעלל בי הזק ואת אותותיי‬

‫התעצב‬

‫למפקד‬

‫שמעתי מאורותיך דיי ואחרי אשר התנכר לך הזק׳ השקט‬

‫ובטח באל הנאמן׳ ובו תהיה נעזר׳ כי המגור לא ידחה מה שנגזר‬

‫‪ 106‬עת אערץ המון‪ ,‬בעת שהייתי מכניע אנשים רבים ואשתרע‪ ,‬ויושב ברחבות ‪ 108‬הזבול גוגע‪,‬‬ ‫עד לשמים ‪ 111‬נשיי‪ ,‬החוב שנושים ב' ‪ 112‬לו‪ /‬ולואי תוקע‪ ,‬את כפי להיות לו ערב ‪ 113‬כי• אחזה‬ ‫וכו ‪ ,‬סבור הייתי שעל ידי ערבותי שערבתי למען אחרים אוסיף על זכויותי ולמעשה יצא כאילו עוד גרעתי מהן‬ ‫‪ 114‬שכל זמן ידיו‪ ,‬הזמן החליף את ידיו השלוחות לברכה ומאן להכירני כבכור כיעקב אבינו בשעה שברך את‬ ‫מנשה ואפרים ללבי ראש ירו‪ ,‬את לבי ירווה ראש ולענה כי הוא וכן ‪ /‬מפגי שלבי נלחם בזמן והוקיע את חטאיו‬ ‫‪ 116‬רב‪ ,‬איש ריב ערב‪ ,‬שערב לחובי והוא דוחק ע־יי שאפרענו תובע‪ /‬נושה את החוב ‪ 117‬לשופטים קובע‪/‬‬ ‫מרמה את השופטים‬ ‫‪ 118‬בחדשם‪ ,‬בחידושם וברעננותם‪ 120‬צולע‪ ,‬את הכושל ‪ 122‬לו‪ ,‬ללבי וים רוגע‪,‬‬ ‫ובוקע את הים ‪ 123‬ימים וכן ‪ /‬דזמן רודף את לבי בזעם ‪ 124‬אודותי‪ ,‬קורותי אותותי‪ ,‬רשמי ההתעללות‬ ‫ששם בי הזמן למפקד‪ ,‬להעדר ‪ 125‬התנכר‪ ,‬נהג כנכרי וזר ‪ 126‬המגור וכו ‪ ,,‬הפחד לא יועיל בין כך ובין‬

‫מגיע‬

‫כך לבטל את הגזירה שנגזרה על חארם‬

‫‪ 106‬אערץ איוב לא לד ‪ 107‬ישחקו איוב ל א צר תה קיט קמג ‪ 108‬עד איוב כ ו ‪ 109‬ממרור איוב ט יח‬ ‫כל המוסיף‬ ‫‪ 111‬נשיי מ״ בד ז ‪ 112‬עורב מש יז יח ו א ‪ 113‬להוסיף סנהדרין כט‬ ‫‪ 110‬זנתה הו א ב‪-‬ג‬ ‫גורע ‪ 114‬שכל בר מח יד אשרות שו וכה דה׳׳ב לד ד ‪ 115‬ולא הגרה של פסח ‪ 116‬יד תה קמר א רב‬ ‫יש יט כ ‪ 117‬יחרץ שמ יא ז אוחז ש׳‪-‬א טו כז קובע מל ג ח‪ ,‬להלן טו ‪ 118 214‬לא יר ב כד ‪ 119‬לשב‬ ‫מבחר הפנינים מט ב כמי שצובע השיבה ומגלה אותו הגדול ‪ ,‬להלן י ‪ 175‬יא ‪ 120 268‬חושה תה׳ ע ו מ״ב‬ ‫‪ 122‬מחריב יש מב טו‬ ‫‪ 121‬יהמה יר ו כג וישטח תה פח י‬ ‫יט ד וקבץ יש נו ח לאסף מי׳ ד ו‬ ‫וים יש נא טו ‪ 123‬ינדוהו איוב יח יח יום תה יט ג ‪ 124‬ואת שם׳ י ב ‪ 125‬בלב תה נא יט ‪ 126‬ובטח‬ ‫תה׳ כח ז רב ז ט המגור מוסרי הפילוסופים ב כא ו‬

‫‪[14‬‬

‫הראשונה‬

‫המחברת‬ ‫רישא מ ^ ולו ויאמר‬ ‫אם‬

‫התנכר‬

‫האופן לך‬

‫חמן בוגד לך‬

‫השקט ובטח‪ ,‬כי המגור‬ ‫‪130‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫אשר‬

‫ומי הוא זה אשר‬

‫חלף רוח‬

‫והנדיבים אשר‬

‫מאתו‬ ‫מעולם‬

‫הוא לא ידחה מה שנגזר י‬

‫מרעת הזמן ישתק׳‬

‫ויעבר‬

‫ואשם׳‬

‫אנשי השם י‬

‫התאכזר‬

‫ויעלה‬

‫וכבר עשה‬

‫מעלה‬

‫בעד‬

‫נדיבי עמים‬

‫מעלה בני נבל גם בני‬

‫מביתו יגרשם י חוח‬

‫הרתוק ׳‬ ‫בלי שם׳‬

‫באהליהם‪ ,‬קמוש יירשם‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪pi‬‬ ‫‪135‬‬

‫יחיה‪,‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫ראשונה׳‬

‫שר יחנק‬ ‫ברשעו‬

‫נפלאתי‬ ‫במלכות‬

‫אומרים כי יד‬

‫ועבד מפנק‬ ‫מחיב‬

‫בידעי‬

‫הדעת‬

‫ובו צר ואויב‬

‫בפשעו‬

‫סקילה שרפה והרג וחנק‬

‫חריצותך ׳‬ ‫והתבונה ׳‬

‫כאריה יזנק‪,‬‬

‫ושמעתי שמע‬

‫והיית‬

‫חרוצים תמשל ׳ ושלום רב‬

‫מראשי‬ ‫לאוהבי‬

‫חכמתך ׳ וכי אתה מן‬

‫העדה ׳‬

‫לתורה‬

‫התורה ואין למו‬

‫ולתעודה ׳‬

‫היושבים‬ ‫ושמעתי‬

‫מכשול‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪140‬‬

‫אם הגזרה‬ ‫אם כן‬

‫יורדה‬

‫ממעל‬

‫חריצות האנשים הבל ‪,‬‬

‫ירהיב זמן רעים ועושי תבל ‪,‬‬ ‫כי כל‬ ‫אכן‬ ‫^‬

‫בליעל עדי רום יעל‬ ‫אשר לא כרעו‬

‫לבעל ‪-‬‬

‫ישבר זמן אותם כשבר נבל‪,‬‬ ‫המה בעיניו כהני איזבל‪,‬‬ ‫להם‬

‫מקרא‬

‫בית חלוץ‬

‫הנעל ׳‬

‫אחר אשר עין הזמן עורת‪,‬‬ ‫‪ 128‬האופן‪ ,‬נלני‪ ,‬דטזלות הקובע את נורל העולם ‪ 130‬הרתוק‪ ,‬כבלים ‪ 135‬יחיה בו־שעו וכן'‪ ,‬הזמן הרע‬ ‫ברוב רשעו מקיים בחיים את הרשע דחייב מחמת ם סעו ארבע מיתות בין דין ‪ 142‬ירהיב זמן רעים וכן ‪ /‬הזמן‬ ‫מחזק ומאמץ את הרשעים לעשות הרע על ידי כך שהוא מעלה אנשי בליעל לשיא ההצלחה ‪ 146‬כהני א יזבל‪,‬‬ ‫נביאי הבעל‬ ‫‪ 132‬אשר בר׳ ו ד‬ ‫‪ 131‬חלף חב א יא ויעלה רב כח מג בני איוב ל ח‬ ‫‪ 130‬עשה יח׳ ז כג תה מז י‬ ‫מביתו הו׳ ט טו חוח הו ט ו ‪ 134‬ועבד מש כט כא צר איכה ד יב כאריה רב לנ כב ‪ 135‬סקילה‬ ‫סנהדרין ז א ‪ 136‬היושבים אם א יד ‪ 137‬הדעת יש מד יט מ א ז יד לתורה יש׳ ח כ ‪ 138‬יד מש יב כד‬ ‫ושלום תה׳ קיט קסה ‪ 140‬אם מבחר הפנינים מג מח אם הגזרה אמת החריצות שקר ‪ ,‬להלן יח ‪ 142 375‬ועושי‬ ‫וי כ יב ‪ 144‬אשר מ׳׳א יט יח ‪ 145‬ישבר יש ל יד ‪ 146‬כהני מ״א יה יט ‪ 147‬מקרא רב׳ כה י‬ ‫‪[15‬‬

‫הראשונה‬

‫המחברת‬ ‫כי לא יחלק טוב‬ ‫‪150‬‬

‫לאישים טבו‪,‬‬ ‫מגערת ‪-‬‬

‫ולבוערים לא יגערה‬

‫אשוב אני עור‪ ,‬ולא יחשבו‬ ‫עוד רעיוני על דבר‬ ‫אולי‬ ‫ואיך לבי על‬ ‫‪155‬‬

‫תפארת‬

‫דבר‬

‫לטובה את שמי‬ ‫רעיוניו ׳‬

‫יטריד‬

‫אחרי היות הזמן עורי גם אני אהיה מכה‬ ‫אבות יעשו בנים ׳‬ ‫ואזנה‬

‫ואקוץ‬

‫תפארת‪,‬‬

‫בנדיבות‬

‫יכתבו‬ ‫הנדיבים‬

‫והזמן מן‬

‫יעלים עיניו׳ חי אני‪ ,‬כי‬

‫בסנור ׳ כי הוא כאב ואנחנו לו נתונים ׳‬ ‫כרחי ׳‬

‫בעל‬

‫המליצה אשר היתה ראש שמחתי׳‬

‫אחרי אשר‬

‫אחרי אשר לא‬

‫עמה‬

‫השביתה‬

‫ומעשה‬ ‫לחיי‬

‫כהתה עיני ונם‬ ‫אנחתי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אם הזמן עור‪ ,‬ובניו נחנו ‪-‬‬ ‫אל הזמן נדמה בכל כחנו‪,‬‬

‫‪160‬‬

‫כהתה עין ונם לחנו‬

‫כי‬

‫על חן ועל צדק אשר משחנו‬ ‫פריצי עם ‪ -‬ותפל טחנו‪,‬‬

‫שלו‬

‫נתפרצה כיום בעל כרחנו‪,‬‬ ‫‪165‬‬

‫כקדם יערף לקחנו‪,‬‬

‫אולי‬

‫לעפר שחנו‬

‫כי על‬

‫נדיבות לב‬

‫אויה‪,‬‬

‫נדיבותי אותף שויתי‬

‫מדי ועמתי‪ ,‬ולא‬ ‫מצות שפתיך‬ ‫‪170‬‬

‫עברתי‬

‫ולא‬

‫שכחתי‪,‬‬ ‫קויתי ‪-‬‬

‫בא יום ‪ -‬ולא היום אשר‬

‫‪ 1 4 9‬לאישים טבן‪ ,‬לא‪ •,‬בים טובים ‪ 1 5 0‬ולב! ערים לא יגערה מגערת‪,‬‬ ‫וקללה ‪ 151‬אשוב אני ע! ר‪ ,‬אדפך גם א י־ להיות עיוור ‪ 1 52‬על דבר תכארת‪,‬‬ ‫מהם לבעליהם ‪ 1 6 2‬משחנו‪ ,‬לניידים עיישו ‪ 16 3‬שיץ פריצי עם וב‪,‬‬ ‫יגעים לריק ‪ 1 64‬גתפרצה וכו ‪ ,,‬נשתדל נא ^ם א ו להיות פריצים‬ ‫‪! 16 8‬עמתי‪ ,‬וי־ עומתי‬ ‫שאחזנו בהן‬ ‫התרומיות‬ ‫המידות‬ ‫לב‪ ,‬בשל‬

‫מסכלים לא יביא רעת‬ ‫המגעים‬ ‫ועל‬ ‫שתפארת‬ ‫מעשים‬ ‫על עשיית‬ ‫ואנחנו‬ ‫בשלווה‬ ‫שרויים‬ ‫הרשעים‬ ‫‪,‬‬ ‫אף־ על כי בהוא נגד טב ״ נו ‪1 66‬‬

‫מגערת‬

‫‪150‬‬

‫כאב שח ״‪.‬ו‬ ‫ז‬

‫זמן‬

‫נ‬

‫כהתה‬

‫ד ‪428‬‬ ‫תה‬

‫כאב‬ ‫רב‬

‫ט ‪132‬‬ ‫מד‬

‫רב‬

‫כח כ‬

‫תולדותיו‬

‫כו‬

‫‪ 134‬ח‬ ‫לזאת‬

‫ונחנו לו‬ ‫לי ז‬

‫בבתי‬

‫כבנים‬ ‫‪157‬‬

‫מט יח‬

‫'‪w‬‬ ‫א‪\.‬‬

‫מכה‬

‫עור‬

‫בר‬

‫ראש תה‬ ‫יד‬

‫‪163‬‬

‫פריצ‬

‫דג‬

‫יא‬

‫‪167‬‬

‫שויתי‬

‫תד‬

‫טז ח‬

‫»־»־‪1‬‬

‫יט יא‬

‫קלז ו‬ ‫ותפל‬ ‫‪108‬‬

‫אחרי‬

‫כמ ‪ .‬תו ‪ ,‬כי‪ 1‬בן‬ ‫לו‬

‫במ‬

‫השביתה‬

‫י‪.‬‬

‫יח‬ ‫ולא‬

‫שי‬ ‫רב‬

‫נ‬

‫הברות‬

‫יחזיק ‪ .,-‬רש‬ ‫ומעשה‬

‫גט‬ ‫כא ב‬ ‫‪101‬‬

‫כ‪ ,‬י‬

‫‪1 6‬‬

‫‪100‬‬ ‫תפרצי‬

‫‪170‬‬

‫[‬

‫היום‬

‫איתיאל ז‬

‫‪58‬‬

‫אבותיו‬

‫אלעזר בן‬

‫אלפא‬ ‫בכל‬ ‫ש‬

‫על נדיבות‬

‫א‬

‫בשורי‬

‫ביתא רבן‬ ‫בר‬

‫לא ו‬

‫כה י‬

‫איכר ב טז‬

‫‪105‬‬

‫נהפך‬

‫דז‪ -‬ק‬

‫יעלב‬

‫הבבלי‬

‫יח‬

‫‪150‬‬

‫סירא‬

‫׳ ‪ 10‬חן‬ ‫יערף‬

‫תה‬ ‫רב‬

‫והוא‬

‫כעור‬ ‫לחיי‬ ‫בעל‬

‫מבכי‬ ‫סוטה ג‬

‫מה ג ‪ -‬ח ‪,‬‬ ‫לב ב‬

‫‪100‬‬

‫להלן‬ ‫כי‬

‫המחברת‬ ‫בו ממןז‪,‬‬

‫הראשונה‬

‫חמדת לבבי‪ ,‬זרתי‪,‬‬

‫ואענבה בבוז‪ ,‬תמול‬ ‫ועתה‬

‫ראה גם‬

‫אבי‬

‫למאיש ועד אשה׳‬ ‫‪175‬‬

‫וכסא‬ ‫בהר‬

‫ראה ׳‬ ‫אשסר‬

‫ואשישה׳‬

‫ובשפלה ׳‬

‫ואני ‪ -‬אשכן‬

‫למול‬

‫חברתי בהם מגלה ׳‬ ‫הלא‬

‫עצביי ׳‬

‫כהגלות נגלות אחד‬ ‫‪180‬‬

‫ובית‬

‫ומנורה ׳ ישבו איש על שדה‬

‫קורותי ‪-‬‬ ‫לבלתי‬

‫מדוע לא‬

‫משתאה׳‬

‫מדות‬

‫מקנתו ׳‬

‫ברכה‬

‫וחלק הזמן‬ ‫מרוחים‬

‫ועליות‬

‫תחת גפנו ותחת‬

‫עקרב בשחר‬

‫ועתה‬

‫אצלו לי‬

‫אעמד‬

‫הפחתי ׳‬ ‫לכל המון‬ ‫לדירה ׳‬

‫תאנתו ׳‬

‫ולערב נכח‬

‫ומטה‬

‫במדבר‪,‬‬

‫ישראל‪,‬‬ ‫ושלחן‬ ‫בערבה ‪,‬‬

‫העגלה ׳ ואם באתי‬

‫לספר‬

‫הברכה אחת היא לזמן אבי י מדוע לא יעשה‬

‫מרעה‬

‫אמהות‬

‫עבדי‬

‫השחקים ׳ כי‬

‫לעיני‬

‫נגליתי היום‬

‫הריקים‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫הברכת הזמן אחת‪ ,‬ואם היא‬

‫אצלו שחקים לי‬

‫ברכה‬

‫הנגלו שערי מות לנפשי‬ ‫‪185‬‬

‫הקצור‬

‫בשומו את ענן אידו ופידו‬ ‫לכל פשע ואל כל ריב ומצה‬ ‫ברית כרתו עלי נפשי‬

‫‪190‬‬

‫תלאות‬

‫יתןבעתו‪,‬‬

‫אסירי הזמן טבעו בתוך בץ ‪-‬‬ ‫אני אדן‬ ‫ומדי‬

‫והצרות קרשים‪,‬‬

‫דברי אזעק‬

‫ותבחר מחנק נפשי‬ ‫‪ 171‬זרתי‪ . j , ,‬תי‪,‬ר‬ ‫ובו ‪ ,‬תחת כיפת העמים‬ ‫מובילת ומ‪ ,‬פר‪.‬ת מט‪,‬‬ ‫בי בקר »י הם‪.‬ב‪ ,‬בארנ‬

‫אשר כל תאוה מני‬ ‫ודרך‬

‫קצרה יד הזמן מ ־‬

‫יגק לבי ‪ -‬פרי‬

‫לחונן את‬

‫ואם אזן זמני היא ערלה ?‬

‫העיני הזמן קמו וכהו‬ ‫הלא‬

‫יציריה‬

‫עצלה ז‬

‫וחמס‬ ‫ומות‬

‫אצולה י‬

‫תוצאות חיים‬

‫פדות או אם‬ ‫לבושי‬

‫להציל לא‬

‫וערפל לי‬

‫זמני יעלני‬ ‫וכמבוא עיר‬

‫נעולהי‬ ‫יכולה‬

‫חתלהי ׳‬

‫בתחלה‬ ‫פרוצה יעלו לה‪,‬‬

‫ואנחתי ‪ -‬הכי תתן‬

‫יבולה‪,‬‬

‫הטבעו ביק‬

‫מצולה‬

‫ורגלי‬

‫אני אפוד וחשני כוס‬ ‫ושד‬

‫רעולה‪,‬‬

‫אקרא וארים קול‬

‫כחולה‬

‫לנפשי יערב מיום גאלה‬

‫‪ 172‬ואעגבה בבוז וכו'‪ ,‬ואהבתי אה הנבלות איפר לפ ים קצתי בה ‪ 176‬לטול עקרב‬ ‫עקרב‪ ,‬מזי‪ ,‬עקיב המאיר ב בחר העגלה‪ ,‬מזל חענלח רב־איר בערב ‪ 183‬מני אצולה‪,‬‬ ‫‪ 190‬בי! ן מצולה‪ ,‬בתוך בוץ עמוק שבעמוקים ‪ 191‬אני אדן וכו ‪ ,‬הצרות קבועות‬ ‫רע! לה‪ ,‬מהולה ברעל‬

‫‪ 171‬זרתי איוב ים י‪ 2 ,‬־‪ 1‬הפחתי מיי א י‪ 173 ,‬אבי ‪ j‬א בר יא והלק ‪ -‬ב ו יט ‪ 4‬־‪ 1‬ובית יר כב יד‬ ‫מבדי ‪ 175‬י‪ -‬בו טי דד וי בז כב במדבר רב א א ז ‪ 176‬עקרב ערובק נו עגלה בצפון‬ ‫ומטה‬ ‫ועקרב ברר‪,‬ם ואם לעי־‪ 177 47 ,‬הביכה בר כז לח יעבה דה ארי ‪ 178‬דאא בר בז לו ‪,‬ליתי ע ב ו כ‬ ‫‪ 181‬הביכת ב־ בז לה ‪ 182‬העיני מ א יד ד בר בז א אזן יר ו י ‪ 183‬הלא בר בז לו כל קח ב י‬ ‫‪ 184‬ה‪,‬רו איוב ייח יז תוצאות מ‪ .‬־ בג ‪ 185‬הקצור יט ‪ ,‬ב ‪ 186‬ב‪ .‬ומו אי‪,‬ב לח ט ‪ 187‬ריב י׳ב נח ד‬ ‫יעל‪. \.‬ו כ יח ‪ 188‬וכמבוא יה כו י טע כה כח ‪ 189‬פרי תה א נ יד לד בז ‪ 190‬טבעו יר לח כב תה‬ ‫מט נ ‪ 191‬אד‪_ ,‬מ בו יב ל‪ ,‬בד אבוד ‪-‬ס כח ד בום יי״ ‪,‬א כב ‪ 192‬ומדי יר כ ח קול יר ד לא‬ ‫‪ 193‬ותבחר איוב ז‬

‫המחברת‬

‫אריות שואגים‪,‬‬

‫וקודרים שגבו ישע ונדמו‬ ‫‪195‬‬

‫ונשמתי הכי תבל‬ ‫וקדרות שודדי‬ ‫ונבלות‬

‫‪200‬‬

‫כאלה‬

‫בוערים חשבו נדבה ‪-‬‬

‫כאפלה ‪,‬‬

‫ואורי אחזהו‬

‫ונדבתי חשבוה נבלה‬

‫נשיקתי ‪ -‬חשבוה נשיכה‬

‫וקול שירי יכנו קול‬

‫ומתבל ינדוני בני יום ‪-‬‬

‫כאלו בזמן אץ לי נחלה‪,‬‬

‫כאלו‬

‫אני שמשץ והמה לי‬

‫בקולו ‪-‬‬

‫והייתי תמול מניס‬

‫הסיתוני ויכלו לי‬

‫ואץ לי בזמן הרע‬ ‫שטמוני בני ימים‬ ‫‪ 205‬שנת‬

‫זאבי‬

‫כשטמת‬

‫הערבות‬

‫מעברת‬

‫הבלי שנת חבלי וחילי‬

‫תלאתי‬

‫דלילה ‪,‬‬ ‫קהלה‬

‫אשר לא תהיה בראש‬

‫מתיקה‬

‫ואוררי יום ‪ -‬שנת‬

‫יללה‬

‫לעם נחשב אני שלשום סגלה‪,‬‬

‫ונחשבתי חדל אישים ונבזה‬

‫הבלם פשוטה‬

‫ארכה עד שמטות ‪-‬‬

‫וצרתה‬

‫כפולה‬

‫ומחלתם יהי לה קץ‬

‫כיום מבול‬

‫ותכלה‪,‬‬

‫שקולה ׳‬

‫מלמדות נזילה‬

‫כהרעיבל‬

‫משנאי הם כהר ציץ ‪ -‬ואני‬

‫בלולה‬

‫לרחלה ‪,‬‬

‫ושמחתי כמו רגע‬

‫ודמעותי יבישץ העננים‬

‫‪215‬‬

‫ואני ‪ -‬נבלה ‪,‬‬

‫התצלח ‪ -‬ועלי ינץ שתולה י‬

‫אראה כאור יום ‪-‬‬

‫יניסני עלה נדף‬

‫‪210‬‬

‫הראשונה‬

‫לקללה‬

‫מעתד‬

‫במתנה ‪ -‬וחיתי שאולה‬

‫וחית כל יציר עפר נתונה‬ ‫בבץ עמל ובינות היגונים‬

‫אני נמשל‬

‫ולו אריב אני עם עם נמלים ‪-‬‬

‫נשאתני בפיה‬

‫העגלה‬

‫כקטר‬

‫הנמלה‬ ‫בעולה‪,‬‬

‫תמול לא היתה מני‬

‫וארצי חנפה תחתי‬

‫כאלו‬

‫כאלולאארשתיה‬

‫כאלו‬

‫תמול לא‬

‫העטתני את‬

‫בחלה בי או‬

‫כאלו‬

‫תמול לא‬

‫העניקתני שללה‬

‫כאלו‬

‫כאלו לא‬

‫ילדתני‬

‫ונפשה נקעה מני‬

‫והקשיחה‬

‫בעצב‬

‫שכחתני‬

‫ודרכה‬

‫משרכת כזונה‬

‫מעילה‪,‬‬

‫עמלה‬

‫וחללה ‪,‬‬

‫־‪ 202‬לעם וכן ‪ /‬לאישים שבפנים הייתי יקר ונכבד להם ‪ 203‬בראש‪ ,‬בלע‪-‬ה וראס ‪ 204‬בגי ימיים‪ ,‬פגעי‬ ‫ה מן ‪ 205‬שגת הבלי‪ ,‬כל שגה משנות חיי העוברות עלי להבל ולריק ‪ 208‬יבישון העננים‪ ,‬יביישו את‬ ‫תענכים בשפעתן ‪ 210‬וחית‪ ,‬ונשמת ‪ 211‬בבין עמל וכו ‪ /‬העמל והיגונים מקיפים אותי מכל עבר וסובבים עלי‬ ‫כעיעול הסובב על צירו‬ ‫‪ 194‬וקודרים איוב ה יא אריות צם גג ם א יג כד ‪ 195‬תבל יש א ל התצלח יח יז י ‪ 198‬נשיקתי‬ ‫בראשית רבה עח ט ¿לא בא )עשו( לנשקו ;ליעקב( אלא לנשכו ‪ 199‬ומתבי‪ 1‬איוב יה יח ‪ 200‬הסיתוני יר‬ ‫לה כב שמשון שו טז ‪ 201‬יניסני וי כו לו ‪ 202‬חדל יש נג ג לעם רב ז ו ‪ 203‬ואין להלן יט ‪235‬‬ ‫‪ 206‬ואוררי‬ ‫‪^ 205‬גת בן תהלים ב ‪ 41‬שירה כפי כל שר פשוטה היא שגת חסדו אדים שנת חסדך מעברת‬ ‫אי‪.‬ב ח קץ תה קיט צו ‪ 207‬תלאתי בן תהלים ב ‪ 53‬דבריך בתוך לבות ׳ורעתו ארכה עד שמטות ועד‬ ‫‪ 208‬ודמעותי להלן ‪ 209 238‬כהר תה קכה א כהר רב יא כט ‪ 212‬עם מש ל כה‬ ‫יובלות וטובתו רגעים‬ ‫‪ 213‬וארצי יש כד ה סב ד ‪ 214‬העטתני יש סא י ‪ 215‬בחלה זכ יא ח ‪ 216‬ילרת״י בר ג טז שכחתני‬ ‫‪:‬איוב לט טו‪ -‬טז ‪ 217‬ונפשה יה כג כב ודרכה יר ב כג כזונה וי כא ז‬ ‫‪[ 1 8‬‬

‫המחברת‬ ‫הדפתני‬ ‫^‬ ‫‪220‬‬

‫דחפתני בימץ ‪-‬‬

‫זכחתני ‪ -‬ולא פשעי‬

‫ואביט בזמן‬ ‫ואראה‬ ‫אבוי‬

‫ואני‬

‫במפתן‬

‫ואשכנה‬

‫ותכיל‬

‫למול‬

‫חליפות ‪-‬‬

‫עקרב בשחר‬

‫קרבה אליו אזי אש‬

‫וישן הזמן לבי‬ ‫כזיז שדי‬ ‫‪ 230‬זמן ישחק‬ ‫ונחשב לי‬

‫ויסר בוגדי בגד‬ ‫ופנה‬

‫ולו‬

‫אבכה‬

‫לעלה‬

‫ולו באתי‬ ‫ולכן‬

‫ויהי כשמע השר‬

‫לספר‬

‫אשמרה‬

‫עלמה‬

‫בתולה‬

‫ואת שברי ירפא על נקלה‪,‬‬

‫ולי יסר‬

‫בעקרב‬

‫לעצים‬

‫יבישון‬

‫לחמלה‬

‫וחרלה‪,‬‬ ‫נפשיגמולה‪,‬‬

‫לעמתי מגלה‬ ‫שכולה‬

‫קדומה ‪ -‬ואני לה‬

‫כעלולה‬

‫ואני ‪ -‬השה‬

‫דמעי כל יאור מצור‬

‫לעולה ‪,‬‬ ‫וצולה‬

‫וקורותי ‪ -‬אחבר בם מגלה‪,‬‬

‫דאבוני‬

‫מחסום למו פי‬

‫הנאמן י את אשר‬

‫תעלה ‪,‬‬ ‫לאכלה‬

‫אזי אם הזמן היתה‬

‫ומקריו‬

‫לקורותי ‪-‬‬

‫לפעלה‬

‫לחכה גם מי‬

‫להרדימו בחיק‬

‫ותוכחתו‬

‫ולו טעם זמן טעם זמני‬ ‫ונמשלת‬

‫ולערב לנכה‬

‫העגלה‬

‫לשלם אל פני‬

‫מסתרת לנגדי ‪-‬‬

‫ודמיתי זמני אש‬

‫‪240‬‬

‫כיענים‬ ‫בשוטים ‪-‬‬

‫תלאתי‬

‫לעמודים לגלה‪,‬‬

‫ולא חם עץ אנוש עלי‬

‫מעסקיו הזמן ־ רע‬

‫ואהבתו‬ ‫‪235‬‬

‫וילעג ‪-‬‬

‫תכילה‬

‫ולי תכץ כלי מסע וגולה‬

‫להסגירו ביד זרים‬

‫אשריתחכמולו‬

‫לאכזר‬

‫לרבבות עם ‪ -‬ונפשי לא‬

‫לבבי ‪-‬‬

‫בחיקו‬

‫למכאובי‬

‫ודורי‬

‫אחזה‬

‫ומעלה‪,‬‬

‫נסע ומלה‬

‫עדי כי יצאה בי‬

‫וצרת הזמן היתה בכח‬ ‫ואלו‬

‫תחבק יד‬

‫פרי כפה ובן בטנה ועולה‪,‬‬

‫והייתי‬

‫החצרים ‪-‬‬

‫להמץ עם‬

‫שמאלה‬

‫וימץ גם שמאל‪ ,‬מטה‬

‫בעםשלוים ‪-‬‬

‫עולם רחב היד‬

‫נתתני‬

‫ולו אותי‬

‫ואחור‬

‫בוערים‬

‫וחלקת‬ ‫‪225‬‬

‫קדם‬

‫הראשונה‬

‫ודומיה אלי נפשי‬

‫התעלל‪: 1‬י הזמן׳‬

‫והחליד‬

‫תהלה‬ ‫הסכץ בץ סימן‬

‫לסימן י שם‬

‫‪ 223‬במפתן החצרים‪ ,‬כאסקופה הנדרסת והייתי‪ ,‬והרי בשכבר חייתי ‪ 228‬דשן הזמן וכו'‪ ,‬הזמן הרע נחג‬ ‫בי מנהג אונאה וגנבת הדעת כבתינוק רעב שמגישים אותו אל שדיה הריקים מחלב של עלמה בתולה רס כדי‬ ‫להונותו ולהרדימו כשהוא רעב ‪ 229‬כזיז שדי‪ ,‬כעתיק משדים ‪ 236‬לעלה קדומה‪ ,‬לסיבה ראשונה כעמלה‪,‬‬ ‫כמסובב שנ‪-‬רם על ידי הסיבה‬ ‫‪ 218‬חדפתגי סוטה מז ׳לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת ‪ 219‬שכחתני יש מט טו תה׳ גט ד מש ‪ ,‬לא טז‬ ‫‪ 220‬ואביט איוב כג ח‪ ,‬חגיגה ב א מה למעלה מה למטח מה לפנים ומה לאחור׳ ‪ 221‬בוערים‪ ,‬תה צד ח ודורי‬ ‫יש לח יב ‪ 222‬לרבבות‪ ,‬תה׳ ג ז ‪ 223‬במפתן שם׳ לח לא לעמודים מ׳׳א ז מא ‪ 224‬וחלקתבר׳ מה כב ולי‬ ‫‪ 227‬אש מ״א יח לח ‪ 228‬וישן שו׳ טז יט‪ -‬כא ‪ 229‬כזיז תה ג‬ ‫תה ז יד יר מו יט ‪ 225‬ואשכנה לעיל ‪176‬‬ ‫יא ם יד )שדי בשין שמאלית( ‪ 230‬ואת יר ו יד ‪ 231‬לאכזר איכה ד ג ולא יח׳ טז ח ‪ 232‬ויסר מ׳׳א יב יא‬ ‫יר יב א ‪ 233‬ופנה ספרא אחרי ח ו ‪ 84‬׳פונה אני מכל עסקי לשלם רב ז י מש׳ יט יז ‪ 234‬ואהבתו מש‬ ‫‪ 238‬יאור מ״ב יט כד ‪ 240‬אשמרה תה‬ ‫כז ה ‪ 235‬אם ש״א טו לג ‪ 237‬אש בר כב ז‪ ,‬להלן כח ‪190‬‬ ‫לט ב ודומיה תה סח ב ‪ 241‬את שם י ב וחחליד חולין ל שם יח ו ב חב׳ א ט ‪ 242‬חי‪ ,‬תה יח טז‬

‫‪[19‬‬

‫המחברת‬ ‫מגמת פניו‬ ‫כי‬

‫מכאבי ׳‬

‫הנה‬

‫דבר‬

‫אליך‬

‫תלאה ז י‬

‫יסרת‬

‫רבים ׳‬

‫וידים‬

‫אמרנא‪,‬‬

‫אפוא‬

‫ולבב‬

‫לצרת הזמן משתאה׳‬

‫הערבים ׳ רשמיך אשר יתנו‬

‫רביבים ז י‬

‫מליך‬

‫וברכים‬

‫יתחמץ ׳‬

‫בשכבר‬

‫ומיייניקנושדיאהבה ‪-‬‬

‫תוציקז ׳ ומי יריק לנו‬ ‫מלבך‬

‫דבריך י והסר כעם‬ ‫וקורותיו אשר‬ ‫מעלתך ׳‬ ‫דברי‬

‫ינחמו‬ ‫בחוצות‬

‫עורה‬

‫שכלך ׳ קרא בגרץ‬

‫כבודי‪,‬‬

‫ולכן הסר כעם‬

‫מלבך‬

‫וכסיליהם‬

‫פיך‬

‫ויאירו‬

‫בלי‬

‫ולבוא‬

‫לא‬

‫די ‪ -‬אם‬

‫ונבוניהם לא‬

‫מחלתך ׳ ואם לא‬ ‫עורה‬

‫תריק ז י פתח‬

‫הנבל‬

‫מעלתך‬

‫ועתה‬

‫דבריך‬

‫הכה הזמן וגע‬

‫הד‪ 1‬ד‬

‫חלק‬

‫עליהם ׳ ומה‬

‫בצנור ׳‬

‫האל לך ומה‬

‫אשר לא הגיעו אל‬

‫ומבשרך תוגה י כי כה אמר יי אלהי‬ ‫ישראל את‬

‫רעה את צאן‬

‫תועבות הזמן‬

‫הערב‪,‬‬

‫ומליצותיך ׳ לא‬

‫קולך ׳ ושא על אנשי הזמן‬

‫ותעשה מאנשי הזמן‬

‫תרעם ? י הגד לבני‬

‫עממוך ׳‬

‫ינחמוך‬

‫וכנורי‬

‫כשופר הרם‬

‫כסילים ‪ -‬ואת רחום‪,‬‬

‫ושוטט‬ ‫משליך ׳‬

‫חלק הזמן‬

‫מעלתך‬

‫נקמה ׳‬

‫ההרגה י כי מי‬

‫והודיעם י כי‬

‫כוכבי‬

‫בעל טעם‬

‫דאמר‬

‫ראה‬

‫מתני׳‬

‫הכושלים ‪-‬‬

‫אסלאתיניקז ׳ ומי ימלא את כלינו שמן‬

‫צבי‪ ,‬פאר זמן‪ ,‬חבש‬

‫ויהי‬

‫יפלא‬

‫הפלא ופלא י‬

‫מבשרך י ושא משליך ושיריך י והמה ינחמוך י וגער‬

‫אל תחשך‬

‫תמצא לך נחמה ׳‬

‫עליך‬

‫והוצאת‬

‫ששק ‪-‬‬

‫משוררי הזמן‬

‫פניהם ׳ והגד‬

‫ירעה את עמי ‪ -‬אם לא‬

‫‪ 260‬רישא משלו‬

‫ברכה‬

‫גלעד לתת צרי אל‬

‫ובמיתריך תכונן על‬

‫השמים‬

‫עד‬

‫והעבר רעה‬

‫הממוך ׳ כי‬

‫זולתך‪ ,‬׳‬

‫אליהם ׳ ובזה‬

‫המץ ״ ומי לא‬

‫כושל‬

‫יקימץ‬

‫אסירי הזמן מבית כלא י כי עתה תבוא אליך ותלא ? ״ מי יחזיק ביד‬

‫לגדל‬

‫‪265‬‬

‫חי יי‬

‫כורעות‬

‫בזמן‬

‫ואפס‬

‫אשר‬

‫עמדת‬

‫הנכאה י‬

‫מוסריך‬

‫רפות תחזק‬

‫עצביי‬

‫ויאמר‬

‫וברוך צורי ׳‬

‫תאמץ י ועתה‬

‫אם לא‬

‫‪255‬‬

‫ואיה‬

‫כלה שד‬

‫אטלאתחזיקז ׳‬

‫‪250‬‬

‫במאמריו שאץ‬

‫למחלתך אכץ צרי ״ ויאמר אלי‬

‫הנמה‬ ‫־‪24‬‬

‫לנחמני‬

‫ולהשקיט‬

‫הראשונה‬

‫כשמעי את‬ ‫ושמתי אל‬

‫צרי לעם וקום רעם‪,‬‬

‫כסיל זבול כסיל ‪-‬‬

‫דברי השר איש שלומי׳‬ ‫המדבר פניי‬

‫במשפט עם עם‬

‫חרמי ׳‬

‫ואת רחום‪,‬‬

‫היתה רוח‬

‫בעל טעם י‬

‫אחרת עמי ׳‬

‫ועוררתי רעיוני׳ ושנסתי‬

‫ואצא עם כלי זעמי ׳ על הזמן הגוזל את‬ ‫ולדבר‬

‫עליהם‬

‫תועה ׳‬

‫ולמחות‬

‫מעל פני‬

‫מחמדיו‬

‫מעמי ׳‬

‫דמעה ׳‬

‫ולנחם‬

‫‪ 246‬כלה שד ונו'‪ ,‬נם לחך ות׳ם כוחך שד‪ ,‬ל*ד טץ‪ ,‬מיץ ‪ 252‬לגדל מעלתך וכן'‪ ,‬מפני• מעלתך הנכבדה‬ ‫היה ראוי שהתרופה למחלתך תבוא ממקום נכבד ומי נכבד ממך וראוי יותר לנחם אותך‪ 259 ' 9‬ואת רחום‬ ‫בעל טעם‪ ,‬ואתה אהוב ובעל טעם ושכל טוב ‪ 264‬המדבר‪ ,‬הדיבור‬ ‫‪ 243‬לצרת בר כדכא ‪ 244‬ר״‪.‬םה איוב ד ב ושמיך יר ירכב ‪ 245‬הנה איוב ד ג ולבב תה עגכא כושל איוב ד ד‬ ‫‪ 246‬כלה יש טז ד יפלא יש כט יד והוצאת י ט מב ז ‪ 247‬כי איוב ד ה מי להלן ג ‪ 210‬יחזיק יש נא יח‬ ‫‪ 248‬ימלא בר מב כה מ״ב ד נ ‪-‬ו יש סא ג ‪ 249‬יריק מל ג י פתח ברכות כב ‪ 2 0 0‬והסר קה יא י ושא בם‬ ‫כג ז והמה תה כג ר ‪ 251‬לא יה כח נ ‪ 252‬גלער יר ח כב מו יא ואם להלן כא ‪ 253156‬עורה תה‬ ‫‪ 255‬ובמיתריך תה כא יג ‪ 257‬הסר‬ ‫נז ט הכה שבח ה ו^ וטט יר הא‪ 254‬קרא יש נח א ו* א במ כג ז‬ ‫קה יא י כה זכ׳ יא ה ‪ 258‬ירעה ט ב ז ז מי ז יד הנדיה כג לו כ ד כי יש יג י ‪ 259‬רחום עז ד ח‬ ‫ושנסתי מ א יח מו ‪ 264‬וטמתי יה ו ב במ כד א ‪,‬אצא יר נכה‬ ‫‪ 263‬איש תה מא י היתה במ כד א‬ ‫‪ 265‬ולבוא יש ג יד לד ה ולדבר י ט לב ו ולמחות י ט כה ח‬ ‫‪20‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫לבבי‬

‫מכאבו ׳‬

‫חרפת הזמן‬

‫בהזכירי‬

‫הראשונה‬

‫וטובו ׳‬

‫חרבי על פני אשר‬

‫ובעופפי‬

‫בחלבם ׳ ובטמאי את צפוי כספם ואת אפרת מסכת זהבם •‬ ‫כי‬

‫טובות‬

‫אדמות ׳‬ ‫‪270‬‬

‫ורעותיו‬

‫הזמן‬ ‫והשמחים‬

‫במזרקי יץ׳‬ ‫בשכבר‬

‫נחשבו‬

‫הימים‬

‫הנעימות ׳‬

‫מדמות ׳‬

‫במתנת ידו ‪-‬‬ ‫לאפס‬

‫הבאים‬

‫והמעלות‬

‫שמחים‬

‫ולאץ ׳‬

‫‪5‬ל‪2‬‬

‫ואשא את‬ ‫אני‬

‫לנחם‬

‫ראה עני‬

‫תירושי וישבת‬ ‫אראה‬

‫הזק‬

‫למלאכי‬

‫אלהים‬

‫והיורדים חשים׳‬

‫‪280‬‬

‫לבבי ולבב אנשי עצתי ׳‬

‫יאמר‬

‫בשבט‬

‫עברת‬

‫הזק ׳‬

‫ככל אשר צוה‬ ‫לנחמה ׳‬

‫כי שמתי פני‬

‫אשפתו׳‬

‫וכאורח ׳ מר‬

‫אי‪,‬‬

‫לכל עמי ׳‬ ‫נדיבות‬

‫ושבעתי‬

‫למול פני‬

‫ראה הזמן‬

‫חרפתו ׳‬

‫צורח ׳‬

‫מלפני‬

‫הנחתיך‬

‫שלא‬

‫טמן׳‬

‫בכל אשר‬

‫בורח ׳‬

‫העליתי‬

‫יתקלסו בי‬

‫והעי‬

‫תנומה ׳ פן‬

‫אפנה ׳‬

‫נדיבותי ולא‬

‫בחרב אצא‬

‫הלאני ‪ -‬כי‬

‫עליהם ׳‬

‫החדלתי את‬

‫ולעפעפי‬

‫ועבר‬ ‫הטריד‬

‫לקראתו‪ ,‬׳ לא‬

‫הלאיתיויואם היום‬

‫כפלים בכל‬

‫נראה מה יהיו‬

‫ותאמרנה‬

‫ברצוני•‬

‫להיות חיים‬

‫אחרי מות‬

‫בראשיהם ׳ אור נגה‬

‫חרדתו ׳ רק פן‬

‫חרבו ׳ וכי‬

‫מלחמותיו י ויאמר‬

‫ותהום כל העיר עלי‬

‫יתוכח ׳‬ ‫החכמות ׳‬

‫המטהרים‬

‫ברשתו אשר‬

‫תמול לקח מידי‬

‫הכל‬

‫הבלי‬

‫וההצלחות‬

‫בסלם‬

‫נדבת ידי‬

‫עלי‬

‫ונשבריוהשותים‬

‫הבלים‬

‫ערבות ׳ רק פן אבוא לידי‬

‫הפיל עלי‬

‫הזמן‬

‫הבל‬

‫מרמות י‬

‫בדמותם‬

‫רצוץ‬

‫הק ׳ לא יתן שנה לעיני‬

‫להלחם בוי וכי אשיב צור‬

‫עצומותיו י וערך‬ ‫‪285‬‬

‫ונלכדתי‬

‫שנאני ‪ -‬כי שנאתיו׳ ולא אגער בו אם‬

‫בכליותי בני‬

‫שחוק‬

‫בוטאי ׳ ולא‬

‫קראו‬

‫לעשות נפשים׳‬

‫תחתיהם ׳ יושבים‬

‫אהובי ונאמני ויהיו אלי‬

‫אתמה אם‬

‫העולים‬

‫כסו‬

‫בראיות לא‬

‫במשפט יבוא ועם אנשי הזמן‬

‫עליו רוח קנאה וקנאי ולא מנע ממני כל‬ ‫רעיתי ׳ רק סן‬

‫הנבל ׳‬

‫ועטרותיהם‬

‫הק ׳ ויכתב‬

‫אדבר‬

‫נמשלו‬

‫דבר י‬

‫כבהמות ׳‬

‫להיותו קנה‬

‫והפורטים על פי‬

‫הרמות ׳ הם‬

‫וקדושים ׳ יראו נתיבות‬

‫הגבר‬

‫ללא‬

‫הכל נשכח׳ ויי‬

‫והמתקדשים ׳ ואל האל משים׳‬

‫מליצתי ׳‬

‫והבוטחים בו‬

‫ובהראותי‬

‫פניהם‬

‫הביא‬

‫חטאתו ׳ ראה הזמן‬ ‫מתהומותיו ׳ הגיש‬

‫אסיריו‬

‫חלומותיו ‪ ,‬י והעי כגר בארץ‬ ‫לאמר‬

‫עלה‬

‫קרח ״‬

‫הייתי‬

‫הזה נעמיז‬ ‫מאלהי‬

‫כסף‬

‫ואלהי‬

‫זהב‬

‫חיצוני׳‬

‫ואשר‬

‫‪ 266‬וטובו‪ ,‬וחרשת טובו‪ ,‬שאשילו טובותיו של הזמן טרוטות חן ‪ 268‬קראו בשמותם עלי אדמות‪ ,‬יצא שמם‬ ‫בעולם לגנאי ‪ 277‬הטן‪ ,‬הזמן הרע המשול לחמן הרשע ‪ 279‬לידי נדיבות‪ ,‬להיות גריב ומטיב לאחרים‬ ‫‪ 286‬נעמי‪ ,‬נועם שלי ‪ 287‬מאלדד זהב ופו ‪ /‬ריק מכסף ומזהב‬ ‫‪ 266‬ובעוששי‪ ,‬יח לב י כסו איוב טו כז ‪ 267‬ובטטאי יש ל כב בראיות סנהדרין לב דין מרומה ‪ 268‬והבוטחים‬ ‫מוסרי השילוסושים ב א ‪ 92‬הבטחון על הזמן מוק ט ולבטוח עליו סכלות נמשלו תה מט יב‪ -‬יג ‪ 269‬שמחים עם‬ ‫הבל קה א ב‬ ‫‪ 270‬נח צבו יש מא יב והשורטים עם ו ו‬ ‫ו יג קנח יש לו ו מב ג וחשותים עם ו ו‬ ‫‪ 272‬למלאכי בר כחיב המטהרים יש סו יז‪ 273‬ואל שם יט‬ ‫‪ 271‬בשכבר קח ב טז ויי יש ג יד מי׳ ו ב‬ ‫כב חשים‪ ,‬להלן כח ‪ 479 2‬לעש‪ ,‬ת בר יב ה אחרי חידוד על־פי שמות שתי הפרשיות וי טז א יטב‪ ,‬פרוש הכ״ה‬ ‫הקדמות של מורח לב ואחרי מות קדומים תהיו וקדושים תהיו אחרי מות להלן ט‪ 64‬יד ‪ 316‬כ ‪ 620‬כא ‪10‬‬ ‫‪ 276‬אני איכה ג א וגלכדתי תה לה ח ט טז‬ ‫‪ 274‬יושבים ברכות יז אור יש ט א ‪ 275‬אנשי תה קיט כד‬ ‫החרלתי שו׳ ט יג ‪ 277‬וישבת יה׳ ה יב ויכתב אם ג יב המן להלן טו ‪ 42‬לא מש ו ד תה קלב ר ‪ 278‬ועבר‬ ‫בם ח יד ‪ 280‬פן בם כיח ‪ 281‬הביא איכה ג יג ‪ 282‬ושבעתי איכה ג ל לקח יש מ ב ‪ 283‬אשיב תר‬ ‫‪ 284‬נראה בר לז כ כנר יר יד ח ‪ 285‬מר צם א יד מלפני‬ ‫שט מד העליתי תה עא כ הגיש יש מא כא‬ ‫יונח אי יתקלסו ט׳׳ב ב כג הייתי איכה גיד ‪ 286‬ותהם רות א יט ‪ 287‬מאלהי שם כ כג‪ ,‬להלן ‪ 389‬כא ‪113‬‬ ‫כח ‪ 239‬ואשר איוב ל א‬ ‫‪21‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫מאסתי‬ ‫צרור‬ ‫‪290‬‬

‫לשית עם‬

‫אבותם‬

‫כספו בשקו י‬

‫בי יי‬

‫ידעו מי שם‬

‫תחנתם ׳‬

‫אלי‬

‫שבתם‬

‫למעניתם ׳ ויהי‬ ‫‪295‬‬

‫יתעצב ׳‬

‫באמתחתם ׳‬ ‫יאמרו‬

‫וצרעת‬

‫הייתי‬

‫וקימתם‬

‫לבבי בי גוער ׳‬

‫לא יראה יהי ודמן טעון הזיה׳ אי ‪#‬‬

‫מחיקוי ולא ידע‬

‫צעירים ׳‬

‫הכסילות‬

‫ידנו רמה ולא יי‬ ‫אני‬

‫וכמץ מגרן‬

‫ולראות מה אשיב על‬

‫אשלם לו‬

‫אמרו‬

‫ספרי מינות נושרים‬

‫אחרי אשר שחקו עלי‬

‫כספם‬

‫קשות ויענו עזות ׳‬

‫כלבי צאני׳ אשר‬

‫והרבה‬

‫מה אמר‬

‫הראשונה‬

‫תוכחתו‬

‫יזבחו את‬

‫פורחת‬

‫בקרחתם או‬

‫פעל כל זאתי ואשר‬ ‫מנגינתם׳‬

‫ועל גבי‬

‫יסער ׳‬

‫זעקת שבר‬

‫יתיצב ׳‬

‫לבי‬

‫הבט נא‬

‫רובצת תחתי פח‬

‫ואשר יבוזו לי‬

‫לצרותי ׳‬

‫אוצרותיז ׳ אמר נא‬ ‫ערמים ׳‬

‫העולם ׳ יטה‬ ‫‪305‬‬

‫ישכבו‬ ‫המראה‬

‫לבי‬

‫ונראה מי הם‬

‫והמוסרים ׳ ומי‬

‫לזכר‬

‫בגבחתם ׳‬

‫ידברו‬

‫הימים‬

‫הפילו‬

‫בשכבר‬

‫חרשו‬

‫חורשים‪,‬‬

‫יעער ׳‬

‫ואשיב אל לבי‬

‫האריכו‬

‫ולמפקד‬

‫דברים‬

‫מחמדי‬

‫נעימים ׳‬

‫אולי‬

‫שכלך ׳‬

‫בעץ‬

‫המתחכמים‬

‫וראה‬

‫עליך ׳ אם רב גבולם מגבולך*‬

‫שא נא עיניך וראה מה חלק להם הזמן׳ ומה חלק לך האל‬

‫‪300‬‬

‫זבחיהם‬

‫ולאבליו נחומים‬

‫ואמרה‬

‫תהום‬

‫במלאת שפקו‬ ‫לשעירים ׳‬

‫לא‬

‫ברית‬

‫והבריאותי‬

‫כי החי מהם הוא‬

‫לקורותי ׳‬

‫ויתמהו‬

‫אחריהם‬

‫כאשר‬

‫אוליך‬

‫אוצרותם‪,‬‬

‫לכל הולך אחרי בצעו י‬ ‫ונסגר‬

‫החכמות‬

‫מגלם ׳‬

‫והערומים ׳‬ ‫ראשו׳ ומי‬

‫ועזבו‬

‫אמות ‪ -‬לא‬

‫בשמלות‬ ‫ובשכבי‬ ‫המתי‬

‫ברכות שמים‬

‫מעלי ונפש בזמן‬

‫תגעל ׳‬

‫היוליכו‬

‫הרחמן י‬

‫בזאת תבחנו‪ ,‬חי פרשה י נהיה שנינו‬

‫החכמה על‬

‫עולם ׳ אם‬

‫למחראות ׳‬

‫ופחד‬

‫הפקחים‬

‫כתר‬ ‫לארץ‬

‫ופחתי ולך‬

‫חלק‬

‫להם חלק‬

‫ברכות‬

‫בלות‬ ‫במנוחי ׳‬

‫בבקר‬

‫לאחרים‬ ‫ימותו‬

‫השותה‬

‫וישכח‬

‫ונראה‬

‫רישו‪ ,‬׳ הם‬

‫חילם ׳ ואני נתתי‬

‫החכמה‬

‫ספריי ומשם יתנו ריח‬

‫ומטלאות ׳‬

‫ובגדי יהיו בפז‬

‫יקראוני אחיי‬

‫ייטיב גהה׳‬

‫הספרים ׳‬

‫לעת‬

‫בהפרדם מן‬

‫סלם ׳‬

‫נרדי עם‬ ‫השכל‬

‫מת ‪ -‬ואני חיי‬ ‫ערב והנה‬

‫בלב מי‬

‫ומהם‬

‫וראיתיה‬ ‫כפרי ‪ ,‬׳ הם‬

‫מסלאות ׳‬ ‫תדע‬

‫בלהה ׳ ואם היום‬

‫יפות‬ ‫באמת ׳‬ ‫ימשלו‬

‫‪ 288‬ודמן טעון הזיה‪ ,‬רשעים הם וחייבים סיתח ‪ 294‬ולטפקד‪ ,‬ולהעדר ‪ 296‬ולאבליו‪ ,‬של לבי ‪ 299‬בזמן‬ ‫תגעל‪ ,‬המואסת בהבלי הזמן ‪ 300‬לצרותי‪ ,‬מפני צרותי ‪ 302‬ערמים‪ ,‬בלי ספרים ‪ 303‬רישו‪ ,‬עוניו בדעת‬ ‫‪ 304‬סלם‪ ,‬לשלמות ‪ 305‬ומשם‪ ,‬מן הספרים שחיברתי ‪ 306‬למחראות‪ ,‬לבוז ‪ 307‬ומהם‪ ,‬ובנוגע לחם‬ ‫‪ 288‬אשר להלן כח ‪ 112‬אמרו תה׳ צד ז ‪,‬דמן ז בחים ה א איש בר מב לח ‪ 289‬וחרבה חגיגה טו במלאת‪,‬‬ ‫איוב כ כב ‪ 290‬בי יה ז ח שחקו איוב ל א יזבחו וי יז ז לא בר מג כב ‪ 291‬וצרעת וי יג מב ידברו בר׳‬ ‫מב ז ‪ 292‬ויענו מש׳ יח כג יאמרו רב׳ לב כז בשכבר‪ ,‬קח ב טז הפילו יר לח כו ‪ 293‬שבתם איכה ג סג‬ ‫וכמץ הויג נ זעקת יש טו ח ‪ 295‬ולראות חב׳ ב א ואשיב איכה ג כא דברים‬ ‫ועל תה קכט ג ‪294‬‬ ‫יש גז יח‪ 297‬אם עם ו ב ‪ 298‬שא בר׳ יג יד ברכות בר מטבח ‪ 299‬פח יש׳‬ ‫מט כג ח ‪ 296‬אשלם‬ ‫כד יז יר מח מג ברכות בר מט כה בזמן להלן ח ‪ 199‬כו ‪ 300 372‬חיוליכו תנחומא תרומח ב מעשה בחבר‬ ‫אחד שהיה בספינה עם פרקמטוטין נפלו עליהם לסטים שללו ונטלו כל מה שנמצא בספינה יצאו ליבשה ו כנסו‬ ‫למדינה לא היה להם לא לחם לאכל ולא כסות ללבוש מה עשה אותו חבר? נכנם לבית המדרש ישב ודרש עמדו‬ ‫בני המדינה נהגו בו כבוד גדול ועשו לו פסיקתו אמר להם הלא אמרתי אליכם שפרקמטיא שלי גרולח משלכם‬ ‫שלכם אבדה ושלי קימת ‪ ,‬להלן כו ‪ 301 129‬הולך יח לג לא בזאת בר מב טו נחיה בר ב כה‪ ,‬להלן יט ‪211‬‬ ‫‪ 302‬החכמות מש א ז ‪ 303‬כתר אס ב יז השותה מש׳ לא ז ‪ 304‬יטה איוב טו כט ועזבו‪ ,‬תה מט יא‬ ‫החכמה מוסרי הפילוסופים ב ג ‪ 16‬החכמה סולם המשכיל׳ וראיתיה בר׳ ט טז ‪ 305‬יתנו שי׳ ז יד א יב ד יג‬ ‫‪ 306‬בשמלות יה ט ה בפז איכה רב יפות בר מאד ‪ 307‬ובשכבי ברכותיה החיים אלו צדיקים שבמיתתן‬ ‫‪ 308‬בבקר מש יז כב יש יז יד ימשלו מש׳ כב ז‬ ‫נקראו חיים והמתים אלו רשעים שבחייהם קרויין מתים‬

‫‪[2 2‬‬

‫המחברת‬ ‫עשירים‬ ‫‪310‬‬

‫ברעים י וישתו יץ ענושים‪ 1‬עוד מעט ותמת בנער נפשם וחיתם‬

‫הפשט ונתוח‬ ‫איננה‬

‫מחסרונו ‪-‬‬

‫אל‬ ‫‪315‬‬

‫וכליל‬

‫מעלה ׳ לא‬

‫ובזיוני׳‬

‫לאשים‪ ,‬׳‬ ‫אחוש‬

‫אחרי אשר‬

‫אחרי אשר‬

‫מחמדי אם‬

‫סחרי‬

‫הראשונה‬

‫וכבר‬

‫לאש‬

‫בארו אנשי‬

‫הזמן‬

‫יביאני אל‬

‫יביאני׳ אל‬

‫הפסדתים י‬

‫אחר‬

‫אשר‬

‫המעלה‬

‫הכבוד‬

‫החכמה ולא יניחוני׳‬

‫יצילני‬

‫מהאש‬

‫המהללה ׳ ולא‬

‫אירא‬

‫הרוחני ׳ ואל‬

‫אחרי אשר קניתי‬ ‫ואורם‬

‫המגלה ׳ כי‬

‫בקדרים י‬

‫הפרוטה איננה‬

‫תפארת‬

‫מחרכתי‬

‫אירא‬

‫בעולם הזה‬

‫הרבני‪ ,‬׳ לא אחוש‬

‫מרבדי השכל ועל גרגרותי‬

‫ואמתם המה ינחוני׳‬

‫תהלה ׳ וגרה‬

‫הגדולה ׳ ולא‬

‫העולם‬

‫בשכבי ‪-‬‬

‫וטעונה‬

‫ענדתים י‬

‫ישמרו עלי‪,‬‬

‫סחרתי‬

‫והקיצותי ‪-‬‬

‫המה ישיחתי‬ ‫ובעת‬

‫יספרו על איש‬

‫יאמרו עלי‬ ‫ובעת‬ ‫‪320‬‬

‫ויאמרו‬

‫פלוני קנה דג נפלא י ושתה י ץ‬

‫פלוני חבר פרוש משלי׳ על דרך הסוד‬

‫יאמרו‬

‫רביע‬

‫פלוני קנה‬

‫וסחר‬

‫פרה ׳‬

‫חמשה חמשי תורה י ולא השאיר רמז וסוד י‬ ‫ובעת‬

‫לפלוני‬

‫יאמרו‬

‫תירוש‬

‫הנמהר ׳ דגן‬

‫אופיר לא‬

‫הנעלה ׳ וכל רז לא אנס לה ‪,‬‬

‫סחורה ׳‬

‫מקירות‬

‫בכתם‬

‫ימלא י‬

‫יאמרו עלי‬

‫הספק ועד‬ ‫וארז‬

‫ויצהר ׳‬

‫פלוני‬

‫חבר‬

‫פרוש‬

‫היסוד ‪,‬‬ ‫יאמרו‬

‫ודחן ׳‬

‫פלוני‬

‫חבר‬

‫בדקדוק הלשק ספר ׳ אבן בחף ‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫לפלוני בית‬

‫ועופות וחיות י‬ ‫‪325‬‬

‫ונתן‬

‫ובעת‬ ‫השירים‬ ‫ובעת‬ ‫חכמי‬ ‫ובעת‬ ‫נתיבות‬

‫והעשרות‬

‫יאמרו‬

‫ספר ישעיה‬

‫‪330‬‬

‫ואבנים טובות‬

‫האחדים‬

‫ובעת‬

‫מדות‬

‫יאמרו‬

‫יאמרו‬

‫והמאיות׳ רמז אל‬

‫פלוני הלך‬

‫וירמיה‬

‫ועליות ׳‬

‫ומרגליות י‬

‫בארץ‬

‫ישמעאלי וסבב‬

‫ספרד‬

‫בנוי‬

‫בבאור צורת‬

‫והשמימיות‬

‫האותיות י‬

‫והטבעיות‪,‬‬

‫הגלגל ובית אלי‬

‫יאמרו‬

‫פלוני פרש‬

‫ויחזקאל‪,‬‬ ‫לפלוני‬

‫האיים׳‬

‫סחורת‬

‫פלוני רשע ערום ׳‬

‫ישחרום׳‬

‫יאמרו‬

‫משכיות ׳‬

‫פלוני חבר ספר‬

‫האלהיות‬

‫והשירים‬

‫העבריים י אשר לא נבראו בכל‬ ‫יאמרו‬

‫עברו‬

‫ומגדל‬

‫לתלפיות ׳‬

‫לפלוני‬

‫ובפרובנצא‬ ‫עטרות‬

‫הארץ‬

‫יאמרו‬

‫ובכל הגויים ‪,‬‬

‫לפלתי‬

‫יפארום ׳ וכל‬

‫ודיבק ׳‬

‫הנכרים‬

‫וההגריים׳‬

‫יאמרו‬

‫לפלוני‬

‫המליצות‬

‫רואיהם‬

‫וצמר צחר ויץ‬

‫הנשאות עד שמים‬

‫לרום ׳‬

‫יכירום‪,‬‬ ‫חלבון ׳‬

‫יאמרו‬

‫פלוני בקי‬

‫בכל‬

‫החשבץ‪,‬‬

‫‪ 309‬וטעונה הפשט וכו'‪ ,‬ונפשם ראויה ^ יפטיטוה מעורה וינתחוה וישרפוה באש ‪ 310‬וגרה איננה מעלה‪/‬‬ ‫ואגורת הכסף איננה מעלה הממון איג‪-‬ו יתרון ‪ 311‬מהאש הגדולה‪ ,‬מאש הגיהינום ‪ 313‬הרבני‪ ,‬האלוהי‬ ‫‪ 314‬מרבדי‪ ,‬רבידי ‪ 319‬רביע פרה‪ ,‬לסעודה שמנה ‪ 321‬הנמהר‪ ,‬הסכל ‪ 325‬האלהיות‪ ,‬התיאולוגיה‬ ‫והשמימיות‪ ,‬והאסטרולוגיה‬ ‫‪ 309‬וישתו עמ ב ח ותמת איוב לו יד וטעונה זבחים ה ד ‪ 310‬וגרה וי יא כו )חידוד(‪ ,‬תחכמוני נ ‪415‬‬ ‫בראותך אי ב אין שי בו רק בעשר נפשו יקרה אל תשת לב אל גאותו כי מעלתו מעלת ‪-‬רה ‪ 311‬מהאש רב‬ ‫ה כב ‪ 313‬תפארת להלן ‪ 314 390‬מרבדי יה טז יא מש ו כא ‪ 315‬ואורם תה מג ג בשכבי מש ו כב‬ ‫‪ 320‬מקיר‪,‬ת מ א ו טו תה קלז ז ‪ 321‬דגן רב כה ‪-‬א וארז‬ ‫‪ 318‬וכל ־ ‪ -‬ר ו‬ ‫‪ 317‬בכתם איוב כה טז‬ ‫שביעית ב ז ‪ 323‬בית יר כב יד עברו תה ע‪ -‬ז ומגדל שי ד ד ‪ 324‬ואבנים אבות ו ט חבר להלן יא ‪175‬‬ ‫‪ 326‬וסבב ש א ז טז ‪ 328‬סחורת יד כז טו ‪ 329‬אשר שט לד י ‪ 330‬רשע כתובות צה עד תה גז יא‬ ‫מס כה ג ‪ 331‬וכל יש סא ט ‪ 332‬עטרות בם לב נ וצמר יה כז יה‬

‫‪[23‬‬

‫המחברת‬ ‫ובעת‬ ‫‪335‬‬

‫יאמרו‬

‫פלוני רבו‬

‫ובעת יאמרו‬

‫פלוני כפר‬

‫ומעפרת ׳‬

‫בעקרי‬

‫ובעת יאמרו‬

‫פלוני נשתכר‬

‫יאמרו‬

‫ופלוני‬

‫בכל‬

‫ארבעה‬

‫פלוני בקי‬

‫יאמרו על איש‬

‫וקהלת על‬

‫פלוני בקי‬

‫פלוני חכם‬

‫יאמרו‬

‫בחכמת הגלגל‬

‫בחכמת‬

‫המחקר ‪,‬‬

‫פלוני דרש ביום‬ ‫פלוני‬

‫יאמרו‬

‫ובכוכביו ‪,‬‬

‫הכפורים‪,‬‬ ‫אבירים ׳ ולו יד ושם‬

‫אכל לחם‬

‫ועשרים‪,‬‬ ‫ימות׳‬

‫מחר‬

‫פלוני‬

‫יאמרו‬

‫פרוש‬

‫חבר‬

‫השירים‬

‫איוב ושיר‬

‫השלמות ׳ והוא ינהגנו על מות‪,‬‬

‫ובעת יאמרו‬ ‫ובעת‬

‫פלוני‬

‫יאמרו‬

‫יאמרו‬

‫בפורים י‬

‫ובעת‬

‫פלוני דבר נבלות י‬

‫יאמרו‬

‫פלוני לץ‬

‫יאמרו‬

‫יהירי‬

‫פלוני פרש חמש מגלות י‬

‫יאמרו‬

‫למד‬

‫פלוני‬

‫ספר‬

‫וספר‬

‫הבהיר ׳‬

‫תהלות ‪,‬‬

‫ולשונו עט‬

‫סופר‬

‫מהיר‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫ומבגדים‬

‫פלוני‬

‫חליפות ׳‬

‫ובתקופות ׳‬

‫‪350‬‬

‫כספיו חהביו ׳‬

‫עשירים׳‬

‫ובעת‬

‫‪345‬‬

‫לפלוני ארץ‬

‫וכתנת בד‬

‫יאמרו‬

‫בחכמת‬

‫התגברת ‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫‪340‬‬

‫יאמרו‬

‫וכפרת ׳‬

‫הראשונה‬

‫ודבריו‬

‫בתוך‬

‫ושפחות‬

‫עלמות‬

‫תופפותי‬

‫וצאניו‬

‫חרוטות ׳‬

‫והשרות‬

‫והנטיפות ׳‬

‫כמשמרות נטועים בעלי‬

‫ובעת יאמרו‬

‫פלוני לבוש שנים י‬

‫יאמרו‬

‫בכלנו ולבו‬

‫ובעת‬

‫פלוני‬

‫פלוני מוציא לך מים מצור‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו על איש‬

‫יאמרו‬

‫מאליפות ׳ ולו מן‬ ‫יאמרו‬

‫הסלת‬

‫פלוני בקי‬

‫איפות ׳‬ ‫במולדות‬

‫אסופות‪,‬‬ ‫פלוני‬

‫בכרכמיש ׳‬

‫שפתותיו שושנים‪,‬‬ ‫כתמר מקשה‬

‫ממקומו לא ימישי‬

‫יאמרו‬

‫החלמיש‪,‬‬ ‫העברים זה ׳ וניבו נבזה‬

‫מילדי‬

‫ורזה ׳‬

‫פלוני מזה בן‬

‫יאמרו‬

‫מזה‪,‬‬ ‫ובעת יאמרו‬ ‫‪355‬‬

‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫רד עם אל ועם‬ ‫ובעת יאמרו‬

‫פלוני שפך דם נקי י‬ ‫לפלוני היד‬ ‫קדושים׳‬

‫ואכל והקיא י‬

‫המרבה‬

‫המשמח‬

‫לבדק בנשים׳‬

‫יאמרו‬ ‫יאמרו‬

‫פלוני בכל‬

‫החכמות בקי ‪,‬‬ ‫וחכם‬

‫חרשים ׳‬

‫פלוני יועץ‬

‫פלוני חרש וחושב ורוקם י ומשבית אויב‬

‫ומתנקם ‪,‬‬

‫אלהים ואנשים‪,‬‬

‫פלוני קנוא ונוקם י יאמרו‬

‫‪ 334‬מעפרת‪ ,‬עטיפה ‪ 335‬תשברת‪ ,‬גיאומטריה ‪ 339‬אכל לחם אבירים‪ ,‬שרתה עליו השראה עליונה‬ ‫‪ 342‬על השלמות‪ ,‬בשלמות ינהגנו על מות‪ ,‬יצילנו מן המיתה ‪ 343‬תהלות‪ ,‬תהלים ‪ 344‬ספר הבהיר‪,‬‬ ‫סמר קביה הנקרא נם מדרש נחוניה בן הקנה ‪ 350‬פלוני בכלנו וכו'‪ ,‬הוא כנולם שלבו בל עמו ‪ 252‬וניבו‬ ‫נבזה ורזה‪ ,‬ומליצתו דלה וריקה ט!ה בן מזה‪ ,‬כוהן בן כוהן נכבד ונדול‬ ‫‪ 337‬כפר הנדה של פסה ‪ 339‬אכל‬ ‫‪ 334‬ארון טם כה בא לט לה וכתנת וי טז ד ומעפרת כלים כט א‬ ‫תה' עח כה יד יש נו ה ‪ 341‬מחר יש כב ינ תה מא ו ‪ 342‬והוא תה מה טו ‪ 343‬רבר יש ט טז ‪ 344‬לץ‬ ‫מש כא כד ולשונו תה מה כ ‪ 346‬בתוך תה מה כו וצאניו תה קמר יג הפלת וי ה יא ‪! 347‬מבגדים‬ ‫שו יד יב ושפחות כריתות ט והשרות יש נ יט ‪ 348‬ודבריו קה יב יא ‪ 349‬לבוש מש לא בא שפתותיו שי‬ ‫ה ינ ‪ 350‬בכלנו י ‪ .‬י ט כתמר יר י ה ממקומו יש מו ‪ 351 1‬מוציא רב ח טו ‪ 352‬מילדי שם ב ו ו‪,‬יכו‪,‬‬ ‫טל א יב מזה ברכות כה ‪ 354‬שפך ם ב כא טז ואבל מש כג ח ‪ 355‬היד נדה בא כל היד המרבה לבדוק‬ ‫בנשים‪-‬ם טובחת ובאנשים‪ -‬תקצץ )חידוד( יועץ יש נ נ ‪ 356‬רד הו יב א המשטח שו ט ינ ‪ 357‬קנוא‬ ‫נחום א ב חרש שם לה לה ומשבית תה ח נ‬

‫‪[24‬‬

‫המחברת‬ ‫ובעת‬ ‫‪360‬‬

‫פלוני כזב ושד‬

‫יאמרו‬

‫וחקר‪ ,‬תקן משלים‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫הראשונה‬

‫ירבה ׳ ולו סוס‬

‫כארבה ׳‬

‫ירעישגו‬

‫פלוני אזן‬

‫יאמרו‬

‫הרבה‪,‬‬ ‫הברבור ׳‬

‫פלוני קנה‬

‫פלתי בקי‬

‫יאמרו‬

‫העבור •‬

‫בסוד‬

‫בצרכי‬

‫ועסק‬

‫צבור‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫פלתי אכל פרי כחש ׳ ישך כנחש בלא לחשי‬

‫יאמרו‬

‫פלתי חכם חרשים‬

‫יאמרו‬

‫ונבק לחש‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫‪365‬‬

‫יאמרו על אנשים כי‬

‫החידות אשר‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫פלוני בקי‬ ‫ובעת‬ ‫לפלוני‬

‫‪370‬‬

‫ובעת‬ ‫ומלאתה‬

‫נעלמו ׳‬

‫‪375‬‬

‫הליכות שוא קוו למו ׳ * אמרו‬

‫כוכבים כי רמו‪,‬‬

‫בחרישה‬

‫ופלתי‬

‫ובקצירה ׳‬

‫צירה ׳ * אמרו‬

‫הדלת תסב על‬

‫יצירה‪,‬‬

‫יאמרו‬

‫לעורב‬

‫פלוני יכין‬

‫מצידו ׳‬

‫צידו ׳ ועשו אחיו בא‬

‫יאמרו‬

‫שחלק‬

‫ברוך‬

‫מכבודו ‪,‬‬ ‫יאמרו על איש כי אשתו תטחן‬ ‫ודמעתה לא‬

‫ובעת יאמרו‬ ‫החרב‬

‫וחשבק לאש‬

‫פלוני בקי‬

‫בספר‬

‫דממו‬

‫ונאלמו ׳ או‬

‫לפלוני‬

‫לאחרי‬

‫תאחר‪,‬‬

‫אשת פלוני‬

‫המתהפכת ׳‬

‫יאמרו על אשתי‬

‫היתה‬

‫כאניות סוחר•‬

‫ולבה‬

‫עתליהו‬

‫המולכת ׳‬

‫אסורים ובית‬

‫בכרה קלה‬

‫המהפכת ׳‬

‫דרכיה‬

‫יאמרו כי‬

‫לאשתי‬

‫משרכת ׳‬

‫ובפיה להט‬

‫אהבת חסד‬

‫והצנע‬

‫לכת ‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫אשת פלוני ‪-‬‬

‫עברתי על טוב‬

‫צוארה י‬

‫יאמרו‬

‫בלילה‬

‫פלונית לא יכבה‬

‫נרה‪,‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪W‬‬

‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫סהרונית‪,‬‬ ‫‪380‬‬

‫ובעת‬

‫פלונית‬

‫גרגרנית׳‬

‫ובניה‬

‫פניהם‬

‫אחורנית ׳‬

‫יאמרו‬

‫פלונית‬

‫אהרוגית‪,‬‬

‫ערונית‪,‬‬ ‫יאמרו‬

‫דר ^ זה צמר‬

‫אץ‬

‫חפץ‬

‫לפלונית כי אם‬

‫במאה‬

‫ערלות‬

‫פלשתים ׳ * אמרו‬

‫פלונית‬

‫ופשתים‪,‬‬

‫‪ 3 6 5‬דממו ונאלמו‪ ,‬נסתתמו טענותיהם מחוסר ביגח הליכות שוא קוו למן‪,‬‬ ‫תסב על צירה‪ ,‬עצל ‪ 3 6 9‬יכין לעורב צירו‪ ,‬הוא צד את העורבים ועשו וכו‬ ‫הופכים‬ ‫‪ 3 7 2‬ומלאתה ודמעתה‪ ,‬פרי הבט! ‪ 3 7 8‬פניהם אחורנית‪,‬‬ ‫‪ 3 7 9‬סהרוגית‪ ,‬יפה‬ ‫ככוהגת מזרע אהרן‬ ‫מיוחסת‬ ‫בקלקלתה אהרוגית‪,‬‬

‫‪367‬‬ ‫הלכו אחרי השווא‬ ‫ועשו אחיו הוא‬ ‫‪,‬‬ ‫ממנה כרי שלא‬ ‫את פ ‪ -‬יהם‬ ‫כלבנה‬

‫הדלת‬ ‫ברמאות‬ ‫לראותה‬

‫‪363‬‬

‫שמות רבה ו ב‬ ‫ועסק‬ ‫איוב לט יט ־ כ אזן קח יב ט ‪ 361‬בסוד ראש השנה כ‬ ‫‪ 359‬כזב הו יב ב סוס‬ ‫אכל הו י יג ישך קה י יא חכם יש ג ג ‪ 365‬הליכות איוב ו יט ) שבא( ‪ 366‬ראש איוב כב יב ‪ 367‬חדלת‬ ‫היתח מש לא יד‬ ‫ברכות נח ‪ 371‬אשתו איוב לא י‬ ‫מש כו יד ‪ 369‬יכין איוב לח מא ועשו בר כז ל ברוך‬ ‫‪ 373‬עתליחו‬ ‫ודמעך כנוי לשכבת זרע‬ ‫ובן זוטא אמר כי מלאתך על ההריון‬ ‫ומלאתה שם כב כח אבן עזרא‬ ‫‪372‬‬ ‫אהבת מי ו ח ‪ 376‬עברתי‬ ‫בכרה יר ׳ ב כנ להט בר ג כד ‪ 374‬ולבה קח ז כו ובית רה ב טז י‬ ‫מ׳י׳ב יא ג‬ ‫ערובין גג‬ ‫אהרוגית‬ ‫פניהם בר ט כג‬ ‫בראשית רבה מר ה‬ ‫טהרות ז ט‬ ‫הו י יא לא‪ ,‬מש לא יח ‪ 378‬גרגרנית‬ ‫‪ 381‬דרשה מש‬ ‫עלץ בנערה אחרוגית אחרונית עירגית ‪ ,‬להלן כד ‪ 380 264‬אין ש ״ א יח כה‪ ,‬להלן ו ‪ 278‬ט ‪41‬‬ ‫לא‬

‫המחברת‬ ‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫ובעת‬

‫יאמרו‬

‫בזנוניה‬ ‫‪385‬‬

‫באימים‬

‫פלונית‬

‫פלונית בץ‬

‫וממלכות‬

‫תתהולל ׳‬

‫שדיה‬

‫בכשפיה ׳‬

‫הראשונה‬ ‫יאמרו‬

‫פלונית אשה יראת יי היא‬

‫נאפופיהי צר‬

‫ורשפי אש‬

‫ואור‬

‫רשפיה ׳‬

‫חשך‬

‫יאמרו‬

‫בעריפיה ׳‬

‫פלונית שמש‬

‫תתהלל ‪,‬‬

‫מוכרת גויים‬ ‫ומרפא‬

‫צדקה‬

‫בכנפיה‪,‬‬ ‫ובעת‬

‫פלונית‬

‫יאמרו‬

‫כיונה‬

‫תבשל גדי‬

‫פותה אץ לבי‬

‫יאמרו‬

‫בחלבי‬

‫פלונית אשה‬

‫חכמת לב ‪.‬‬ ‫ואחרי אשר‬ ‫לאנשי דמים ׳‬ ‫‪390‬‬

‫העליוני ׳‬ ‫הוא‬

‫חבלים נפלו לי‬ ‫האומרים‬

‫וכתר‬

‫כספי‬

‫ואכתבנה‬

‫הרוחני ׳‬

‫המלכות‬

‫חהביי אשר בו‬ ‫לזכרון‬

‫בנעימים ׳ ותהי‬

‫הב הבי יעשו להם‬ ‫ותפארת‬

‫יתהלל‬

‫בספרי נותן‬

‫נחלתי נחלת שדי‬ ‫אלהי כסף‬

‫העולם‬

‫המתהלל ׳ לא‬ ‫אמרי‬

‫שפרי‬

‫ממרומים ׳ איך‬

‫ואלהי זהב ?׳ לי כתר‬

‫הרבני ׳‬

‫ידעו‬

‫התורה‬

‫וכתר שם טוב אשר על גביי‬

‫ישללנו ממגי‬

‫למען‬

‫אקנא‬

‫שוללי זאת‬ ‫ועפר ׳ כי‬

‫עיפה‬

‫בעניי‬

‫נחמתי‬

‫‪p a‬‬

‫אמאס‬

‫ונחמתי על עפר ואפר‬ ‫ויהי כשמע השר‬ ‫‪395‬‬

‫המליצות‬ ‫ויאמר‬

‫אשר נקבו בשמות׳‬

‫להודיעני במה היית אל‬ ‫כנפיו מלוא רחב‬ ‫ואען וז* מר‬

‫‪400‬‬

‫ארצך‬ ‫שכלי‬

‫הנעימות׳ ואת שמע‬

‫והחכמות ׳‬

‫הספרים‬

‫חי אני‬

‫עשית מהזמן ומבניו נקמות ׳‬

‫החכמה‬

‫השכל כל שר‬

‫ומדוע‬

‫גואלי‬

‫והמעלות‬

‫ועתה העי‬ ‫ועיד יגאל ׳‬

‫הרמות ׳‬

‫מעמך שואלי‬ ‫מטות‬

‫והיה‬

‫עמנואל ?‬

‫עלה‬

‫וצרתי‬

‫לכל יצורי‬

‫עליתי‬

‫במעלות השכל‪ ,‬אבי ׳‬

‫וגברי כי‬

‫נשקו בר ״‬

‫שעבדתי כל‬

‫ושנאתי הזמן‬ ‫ולקחתי‬

‫הדברים‬

‫ותענוגיו‬

‫החכמות בקשתי‬

‫לנפשי‬

‫ומנחתם‬

‫ולא נפשי‬

‫ונסכיהם‬

‫ובחרבי ׳‬

‫ונכבדות‬

‫לדברי‬

‫כמדבר ׳‬

‫ובכן‬

‫מדבר בי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מידעי שאלוני‬ ‫השיבותים‬ ‫ואקוץ‬ ‫‪405‬‬

‫עלי מה‬ ‫בשעבד‬

‫הדברים‬

‫בהדר תבל ויום יום‬

‫בכן עלה‬

‫לבבי‬

‫מעלותיו‪,‬‬

‫ובמה‬

‫שכלך עלה וגבר ?‬

‫אלי נפשי‪ ,‬ולא נפשי‬ ‫אצוה אל יצורי‬ ‫ובי חן טוב‬

‫לדבר ‪,‬‬

‫נשקו בר !‬

‫ונכבדות‬

‫מדבר‬

‫‪ 382‬באימים‪ ,‬עם השרים והתקיפים ‪ 386‬תבשל גדי בחלב‪ ,‬תזנה ‪ 389‬לאנשי דמים‪ ,‬לאנשי כסף יעשו‬ ‫להם ופו ‪ ,‬שהממון הוא עיקר חייהם ‪ 390‬הרבני‪ ,‬האלוהי ‪ 392‬עיפה ועפר‪ ,‬ההמון הנבער ‪ 396‬יגאל‪,‬‬ ‫ימאס ‪ 397‬עמנואל‪ ,‬המחבר ‪ 404‬יצורי‪ ,‬טבעי נשקו בר‪ ,‬הזדיינו בבור לב‬ ‫‪ 382‬באימים יר נ לח אטה מט לא ל ‪ 383‬בין הו ב ד צר יש ה ל מוכרת נחום נ ד ‪ 384‬ורשפי עי ח‬ ‫עמש מל ג כ ‪ 386‬כיונה הו ז יא תבשל עם כנ יט‪ ,‬להלן ו ‪ 227 216‬כ ‪ 220‬אטה שמ לה כה ‪ 388‬חבלים‬ ‫תה טז ח גחלת איוב לא ב איך מש כד א תה גה כד ‪ 389‬הב מט ל טו יעשו שם כ כג כתר אבות ד יג‬ ‫׳שלשה כתרים הם כתר תורה כתר כהונה וכתר מלכות וכתר טם טוב עולה על גביהן ‪ 390‬ותפארת לעיל ‪313‬‬ ‫‪ 391‬כספי יואל ד ח בו יר ט כג זאת תה קיט נ ‪ 392‬ואכתבנה שט יז י״ נותן בר מט כא עיפה בר כה ד‬ ‫אמאס איוב מב ו ‪ 394‬ויחי‪ ,‬בר׳ כט יג ‪ 395‬אער בם א יז עשית שו יא לו ‪ 396‬שר דה ב לב כא‬ ‫והיה י ט ח ח ‪ 398‬עכלי מוסרי הפילוסופים ב כ ‪ 48‬השלם מבני אדם בטכלו ה א הגובר מהם על יצרו והמכניע‬ ‫‪ 399‬נשקו תה ב יב ומנחתם מוסף לראש חדש‪ ,‬להלן יח ‪ 400 157‬עליתי טם כ כו ולקחתי בר‬ ‫תאותו‬ ‫טח כב ונכבדות תה׳ פז‬

‫המחברת‬ ‫ואשר‬ ‫מכסף‬ ‫נפשי‬

‫הועילני‬

‫ללמד‬

‫התבונה‬

‫ומזהב‬

‫השכל‬

‫נפשי׳ תני היום אל‬

‫ותתפשטנה‬ ‫‪410‬‬

‫התעודות ׳‬

‫בלילה‬

‫המחשבות‬

‫לראש‬

‫הראשונה‬ ‫והעדות ׳‬

‫והתורה‬

‫רפידות ׳ הוא‬ ‫הסחורות ׳‬

‫הטהורות ׳‬

‫ואחר סור‬

‫כזהר‬

‫ולהתענג‬

‫בחרי להם‬

‫השעות‬

‫הוהמא‬

‫הרקיע‬

‫בסודות ׳‬

‫ועשותי‬

‫הנכבדות ׳‬

‫עמודי‬

‫ואמרתי אל‬

‫ההמונית‬

‫והתמונות‬

‫העכורות ׳‬

‫למדי‬

‫התורות ׳‬

‫וקומי רני‬

‫מזהירות ׳‬

‫אשמורות‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫לקול זעקי בקנץ‬ ‫השיבותים‬ ‫ומן‬ ‫‪415‬‬

‫ושדות׳‬

‫וארגמן‬

‫וימשך אחר‬

‫שאול‬

‫קרואיה י‬

‫כי הגיע אל‬

‫‪420‬‬

‫ימותיהסלאכלה‬

‫ולסחורה‬

‫התמה מאיש יתן בכוס עינוי‬

‫רישוי ונתן שש‬

‫אץ ׳‬

‫התבונות‬

‫חצות ליל‬

‫ומשמע‬

‫לבושו׳‬

‫ויקרא‬

‫ויטריד‬

‫השעות‬

‫תכליתה ׳‬

‫הוא‬

‫ובפרושה י‬ ‫ערם‬

‫מידיעתה ׳‬

‫לאדני •‬

‫חרשיאטם אזנו׳ וישתה וישכח‬ ‫בתענוגות בני‬

‫הנכבדות ׳‬

‫באיה ׳ ולא ידע כי‬

‫בעתים‬

‫מעתות‬

‫ואבי‪,‬‬

‫הפנאי‬

‫ראה נם‬

‫האדם‪,‬‬

‫רפאים שם‬

‫קריאה‬ ‫ראה‬

‫שדה‬ ‫בעמקי‬

‫חלושה ׳ ובחשב‪1‬‬ ‫יתחרה‬

‫איך‬

‫איש‬

‫והוצאתי אני יותר בשמן מאשר יוציא הוא ביץ‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫יתמה אנוש אנוש לטוב שכלי ועל‬

‫שכלו אשר קצר ואץ לו שחר ‪,‬‬

‫אוציא אני יותר בשמן‪ ,‬מאשר‬ ‫ומן‬

‫‪425‬‬

‫והליל ‪-‬‬

‫החכמות כמו פתן‬

‫התאוה אשר לא ישובון כל‬ ‫בחכמה‬

‫יריבץבישכני‪,‬‬

‫הדברים אשר‬

‫לחשק‬

‫הזמן לא‬

‫השיאוני׳ הוא‬

‫על כתף‬

‫התהלות ׳ ועל‬

‫ונכבדי‬ ‫יצרי‬

‫הייתי אל‬

‫בחכמה‬

‫הביאוני׳‬

‫ועל‬

‫כי זמן לי האל אשה‬ ‫דבשת‬

‫מעלתה‬

‫אעבד ׳ ולי אשת חן‬

‫יוציא ביץ‬

‫נעבד ׳‬ ‫תתמך‬

‫המעלות‬

‫כנפי נשרי‬

‫חכמה ׳ יפה‬

‫המהללות ׳‬

‫וחמלתי על‬

‫חלבץ וצמר צחר !‬ ‫התבונה נשאוני׳‬ ‫כלבנה‬

‫ואחרי אשר זבדני‬

‫כבודה פן‬

‫יאבד ׳‬

‫כבודי אץ טוב לי מאשר אישיר‬

‫‪ 4 0 8‬הסחורות‪ ,‬המסחר‬ ‫והמצוות‬ ‫‪ 4 0 6‬והעדות‪,‬‬ ‫בדעת ‪ 4 1 8‬איש אץ ‪ ,‬אי צ ריק תבער ‪ 4 1 9‬בשמן‪,‬‬

‫‪ 4 1 3‬והליל‪,‬‬ ‫ללמוד לאורו‬

‫והלילה‬ ‫בלילה‬

‫ברה‬

‫ותענוגות‬

‫כחמה ׳ נשואה‬ ‫אלהים זבד טוב‬

‫ואמרה אל לבי‬ ‫מפעליי‬

‫איך‬

‫ואפלם מעגל‬

‫‪ 4 1 4‬וישתה‪ ,‬יין ‪ 4 1 5‬רישו‪ ,‬ענייו‬ ‫‪ 4 2 6‬אל מעלתה נעבד‪ ,‬עבד למעלתה‬

‫‪ 406‬ועטותי ט ״‪ .‬י ‪ 407‬הטעות להלן ‪ 415‬כב ‪ 409 137‬הטהורות תפלת אל מלא רחמים למרי תמיד לב‬ ‫קומי רוני בלילה לראש‬ ‫שנאמר ) איכה ב יט(‬ ‫העוסק בת‪ ,‬רה בייילה ^ כינה כ ^ גרו‬ ‫כל‬ ‫אשמורות שפכי כמים לבך‬ ‫בכורות יב‬ ‫‪ 413‬לאכלה‬ ‫קיט סב‬ ‫חצות תה‬ ‫‪ 412‬לקול יש ל יט‬ ‫^כח פני ה‬ ‫לאכלה אמר רחמנא ולא‬ ‫ספר יהי‬ ‫למלאכתך את יומך הבה ולספרך לילך יהי יומך‬ ‫לסחורה והליל דה א טז לו ) והלל( בן מ ‪ -‬לי ‪256‬‬ ‫בתענוגות‬ ‫‪ 415‬שש מש ׳ לא כב‬ ‫וישתה מש לא ז‬ ‫כמו תה ^ח ה‬ ‫‪ 414‬יתן מ * כג לא‬ ‫השעות לעיי‪407 1‬‬ ‫הפנינים א כב‬ ‫מבחר‬ ‫ובחשבו‬ ‫האדם חכם בעודנו מבקש‬ ‫קה ב ח ‪ 416‬לא מש ב יט ולא מש ט יח ‪417‬‬ ‫תכליתה דוא סכל‬ ‫וכאשר יחשוב ‪ -‬ושיע אל‬ ‫החכמה‬ ‫‪ 418‬ואבי ש א כר יא איך יד יב ה איש להלן ו ‪184‬‬ ‫הפנינים א יז‬ ‫מבחר‬ ‫והוצאתי‬ ‫ושאלו לחכם מפ»\ מה חכמת יותר מחבריך ? אטד לחם מפני‬ ‫‪ 345‬יד ‪419 251‬‬ ‫שהוציאו חברי ביין‬ ‫שהוצאתי בשט! יותר ממה‬ ‫‪ 421‬ואין יש ח כ ‪ 422‬ביין יח כז יח ‪ 423‬ועל שמ יט ד‬ ‫‪ 424‬יפה שי ו י‬ ‫נשואה י * ל ו ‪ 425‬זבדני בר ל כ ‪ 426‬אל קה ה ח ‪ 427‬אטת מש יא טז אין ש״א‬ ‫כז א‬

‫ואפלס‬

‫מש ר כו‬

‫‪[27‬‬

‫המחברת‬ ‫תליי עד‬ ‫בחומת‬ ‫‪« 0‬‬

‫יאמרו רואיה כי היא‬ ‫החכמה ׳‬

‫השמש‬

‫עד ' אמרו‬

‫הראשונה‬

‫ראויה אליי‬ ‫הרואים ׳ מה‬

‫ואתנה פני אל מול פני‬

‫המומה ׳ ואהי שובר‬

‫החברה ומה‬

‫התחבר‬

‫טובה זאת‬

‫נעימה ׳ כי‬

‫לכימה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫דודי שאלוני‬

‫‪435‬‬

‫יספתי‬

‫במה‬

‫חכמה‬

‫וכבוד על עשירי נאוה‬

‫ואמרה‬

‫בזכות אימה נאוה‬

‫כל רז וכל סתום אני חשפתי‬ ‫גם כי בעד שכלי אני‬ ‫כילאכבתנעוה‬

‫נשקפתי‪,‬‬

‫אסירת תאוה‬

‫אשתי ראויה אל גביר בן עלוה‪,‬‬ ‫על כן לכל‬ ‫‪ 440‬פן‬

‫חכמה אני‬

‫יאמרו רואי‬

‫ראויברוח ‪,‬‬

‫פניו פני איש‪ ,‬אך‬ ‫נשא צביה אץ‬ ‫אך‬

‫אספתי‬

‫בשכלו ‪ -‬תיש‪,‬‬

‫ליפיה חקר ‪,‬‬

‫יאמרו רואי וכל איש רוח‬

‫שמש ביפיו קם ונשא עיש‪,‬‬ ‫‪ 445‬לו יאתה‬ ‫ויאמר השר‬

‫באמת‬

‫שמעתי על אשת חיקך מנעם‬

‫ולטהרה ׳ אמנם לא שמעתי‬ ‫ואען ואמר‬ ‫אשתי׳‬

‫לא‬

‫תיטב בעיני‬

‫עשירי גאוה‪,‬‬

‫משומרים‬

‫לבקר‬

‫אכחד‬

‫מיפיה‬

‫מוסרה ׳ ויצא לה שם בגויים‬

‫והדרה‬

‫מאדוני ׳ העי נשבע בגאוני׳ כי לו היתה בימי‬

‫המלך‬

‫ותמלך תחת ושתי׳ ועת‬

‫אימה‪,‬‬

‫המלך‬

‫צעיפה תגלה מעל פני‬

‫גם כי וכן ‪/‬‬

‫התבונתי‬ ‫מלבד זאת‬ ‫‪436‬‬ ‫יפה‬ ‫‪434‬‬ ‫עשירים גאים‬ ‫‪433‬‬ ‫השתדלתי לרכוש חכמה כדי שאהיה ראוי לה‬ ‫אין זח גאה לאשתי להיות אשת עשיר רשע לפיכך‬ ‫‪444‬‬ ‫שצורת אדם לו‬ ‫דודא‬ ‫‪440‬‬ ‫עוולה‬ ‫‪438‬‬ ‫לתאוותיה‬ ‫משועבדת‬ ‫העייש יאה לשמש יותר מאשר לכל כוכבי הבוקר‬ ‫‪445‬‬

‫תאוה‪,‬‬ ‫לו יאתה‪,‬‬

‫עלוה‪,‬‬

‫לצניעות‬

‫יבתח‪,‬‬

‫אחשורוש‬ ‫לילה‬

‫הדרה ׳‬ ‫והכרתי‬ ‫‪437‬‬ ‫כוכב‬

‫עיש‪,‬‬

‫בשכלי כ ‪-‬‬

‫אסירת‬ ‫השחר‬

‫‪ 428‬אל בם ח ב ואחי נחם׳ ב יג טו ‪ 429‬מה תה קלב א ‪ 432‬יספתי רה ב ט ו מ א י ז ‪ 433‬עשירי לעיל ‪90‬‬ ‫שאכל אסירת זב ט יב )אסירי התקוה( ‪ 438‬בן הו י ט‬ ‫‪ 434‬אימה שי׳ ו ד ‪ 436‬בעד מש ז ו ‪ 437‬כבת‬ ‫‪ 439‬לכל יש י יד ‪ 440‬יברוח אבן עזרא לבראשית ל יד דודאים אמר המתרגם יברוחין והם על צורת בן‬ ‫ארם כי יש להם רמות ראש וירים ‪ ,‬להלן יג ‪ 31‬כז ‪ 442 26‬אין תה׳ קמח ג ‪ 443‬איש הי ט ז ‪ 445‬לי יר י ז‬ ‫משומרים תה׳ קל ו ‪ 446‬אשת רב יג ז ויצא יח טז יד ‪ 448‬לא בר מז יח נשבע עם ח ז ‪ 449‬תיטב אם׳‬ ‫ב ד לילה תה׳ קלט יב‬

‫‪[2 8‬‬

‫המחברת‬ ‫‪450‬‬

‫כהשכה‬

‫כיום יאיר‬

‫תתכס‬

‫כאורה י ועת‬

‫הראשונה‬ ‫ותתעלף ‪ -‬אורות אחזו שערי תשת חשך‬

‫בצעיף‬

‫ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מה יעשה שמש ואם מרד י‬

‫מה יעשו אלי צ בא מרום‬ ‫אתי צבית חן לאור יומם ‪-‬‬ ‫תתגל בתוך‬

‫»־‪4‬‬

‫ויען השר ויאמר‬

‫מה‬

‫אהלי ‪ -‬והנה אור‬

‫תערץ לבי ומה‬

‫תתכס‬

‫תחרדי‬

‫ותתעלף ‪ -‬והיום רד‬

‫תמה אני אם בעל אשה כזאת ירעב‬

‫יחרידוהו‬

‫ויצמא׳ ואם‬

‫העונים ואם‬

‫יוסיף עצב עמה‬ ‫ואען‬

‫מעלותיה‬

‫ואמר‬

‫כהמות ים ׳ שמשה תזרח‬ ‫‪460‬‬

‫דים ׳ ועת‬

‫מקומם אים‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ואקרא גיל‬

‫והעת חיל‬ ‫ולו‬

‫תלאות‬

‫יהדפני ‪-‬‬

‫אלדד‬

‫ומידד ‪-‬‬

‫ויען השר‬

‫ויאמר‬

‫ונוטה אל‬ ‫ואען‬

‫חייך‬

‫באשה‬

‫ובאנשים‬

‫ותבעט י ויקר‬

‫בעת עם יעלה אשכן‬

‫ושמש יעלה הרח ונודד ‪,‬‬

‫הכילות ואל מרך לבב דבר מה‬ ‫ואמר‬

‫שמעתי‬

‫והידד‬

‫אומרים‬

‫השר‪ ,‬כן‬ ‫החכמה וגנו‬

‫עליה כי היא‬

‫דברתי‬

‫ואם היא‬

‫ומעלה‬

‫אמנם יפי‬

‫חכמה ׳ היא‬

‫ממנה‬

‫ומכבוד‬

‫ערמה‬

‫ספרתי כי‬

‫הסכלות ׳ כי מעט פתיות ומרך לבב‬

‫הוללות ‪ ,‬י כי בהיות לה לב אמיץ ‪-‬‬ ‫מחכמה‬

‫לבדד‬

‫הכי יתנבאו אל דד ומי דד‬

‫במחנה‬

‫חכמים אשר שבחו‬

‫‪470‬‬

‫והדוריה‬

‫כל‬

‫ונודדו ולא נודע‬

‫אבי אשיש‬

‫‪465‬‬

‫לנגד‬

‫התלאות‬

‫יהמיון‬

‫העונים‬

‫עלי‬

‫מערמה ׳‬

‫כבר‬

‫אמרו‬

‫וכילות ׳ הם‬

‫מעלה‬

‫כבודה ימעט י ואץ טוב‬

‫שתאבד הץ‬

‫סכלות מעט‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מעט קט פתיות ומרך‬ ‫יבואץ‬ ‫ורוח‬

‫וכילות‬

‫בערמה ואמץ גבורה‬ ‫נדיבה‬

‫באישים פאר הוד‪,‬‬

‫‪ 453‬ואם‪ ,‬ואף אם ‪ 463‬ולו בניד״‪-‬ה‬ ‫יופיה ועל נ״ ימותה שי ־ >יה ‪) 464‬אם‪,‬‬

‫לשפלות ‪,‬‬

‫לאשה‬

‫למעלה ולאיש‬

‫אנשים‬

‫למעלה ונשים‬

‫לנבלות‬

‫ונחשב‬

‫נדיבות באשה‬

‫לסכלות‬

‫אלדד ובדדד־ וכן ‪ /‬ול‪ ,‬היו בחברתה אלדד ומירר היו מתנבאים על‬ ‫ואף אם ערמה מערמה‪ ,‬ריקה מחכמה ‪ 465‬דבר מה‪ ,‬קצת‬

‫‪ 450‬תתכם בר כד ס־ז לד יי אח איוב יח כ ‪ 451‬בו תה קד כ ‪ 453‬צבא יש כד כא ‪ 454‬לאור י ט‬ ‫ם יט ‪ 455‬תתגל מיגר ! ת אית איי ב ‪! 13‬עיה שחרי עת ג^לתה לי ועת התעלפה יומי מאד רד תתגל בר ט‬ ‫כא תתכם בר כרפי לח יד !י ם ש‪ ,‬יט יא ‪ 407‬יוסיף מש י כב ‪ 458‬יהמיון יש יז יב ‪ 459‬שמ‪-‬ה ‪..‬חום‬ ‫ג י ‪ 461‬אשב במ ב¿ ט ‪ 462‬ושמש ‪ 1‬פ ‪ ,‬יז ‪ 463‬במח^ה במ יא כו אל טדרום אבו אל־ עאפיה א ‪80‬‬ ‫באהבה שבתי אפרד במ‪.‬ל כי בעת יר אשלח אל די ומי דד יעלת חן אמץ ‪ 467‬מעט בן המלך והנזיר ל ‪193‬‬ ‫הכילות ומרך הלב והפחדות דם המי ת הר״ות שכאדם והם הטובות ‪ -‬באשה ‪ 469‬ויקר קה י א ‪ 471‬מעט יח‬ ‫טז מז ‪ 473‬ורוח תה א יד‬

‫‪[29‬‬

‫המחברת‬ ‫ויען השר‬ ‫‪ 475‬אני אם‬ ‫ואען‬ ‫צרת‬

‫ויאמר‬

‫בהצר אותך זמנך ׳ לא‬ ‫ואמר‬

‫‪480‬‬

‫חי נפשך‬

‫נפשה ‪ -‬אשכח‬

‫ואזכר כל‬ ‫מאות‬

‫אחרי אשר נתן האל‬

‫שקל‬

‫עלי‬

‫חסרונה‬ ‫אראה‬

‫בלבה ׳ ולא‬

‫חסרונה ‪ -‬יקל‬

‫לסוחרי‬

‫יכלתי‬

‫ולולי‬

‫תחסר כל בה ׳ תמה‬

‫מחסרונך‬

‫ובראותי עיניה יבישון‬

‫ומעלותיה ׳ לו‬

‫עובר‬

‫משחר ׳ כדי שתנשא‬

‫חכמה ושכל‬

‫עליך‬

‫אדוניי כי עת‬

‫צרת זמניי‬

‫תגמוליה‬ ‫כסף‬

‫יכבד‬

‫הראשונה‬

‫בעיני‬

‫הנחלים ׳‬

‫קניתי כל‬

‫ובראותי‬

‫חסרוני ׳‬

‫נצבו כמו נד‬

‫דמעה‬

‫ידעתיה כי היא לא‬

‫נוזלים ׳‬ ‫ארבע‬

‫מדמעותיה ׳‬

‫המות‬

‫תנשא ‪ -‬הייתי פני‬

‫לאחר‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫בשורינר‬ ‫וצלעתי‬ ‫ואזכר‬

‫אויליעם‬

‫בהלו‬

‫משוש לבי‬ ‫מגמוליה‬

‫ואראה‬

‫מבכה‬

‫רבבות‬

‫ויען השר‬

‫כבר‬

‫ויאמר‬

‫ותנשא‬

‫אמנם ירא אני פן לא באה‬

‫ואען‬ ‫‪490‬‬

‫חי נפשך‬

‫ואמר‬

‫ובני אדם בהם‬ ‫יוכל איש‬

‫יוקשים׳‬

‫לדבר ולא‬

‫בעקבותיהם ׳ ולכן לבי‬

‫מעלת אשתך‬

‫והדרה ׳‬

‫חרפת הנשים אל אזניך ׳‬

‫ותחשב היות כלם טבע אחדי‬ ‫השר‪,‬‬

‫והפלגת‬

‫לאחר‬

‫ורואה אני כי היא‬ ‫כללותם‬

‫ורעת‬

‫ורבוי‬

‫לראותי והנני‬

‫יחידה‬

‫בדורה ׳‬ ‫עיניך ׳‬

‫נסתרה מנגד‬

‫ובקהלם אל תחד ׳‬

‫מרמת הנשים׳ וכי הנה‬

‫מרמותיהם ׳‬

‫תשבע עין‬ ‫בעבותות‬

‫ודמעה לא‬

‫למחר היא‬

‫בסודם אל תבוא נפשי‬ ‫ידעתי‬

‫תאחר‬

‫וצאתם את פני פני לשחר ‪-‬‬

‫‪ 485‬אני אתאו היותי מת כהיום‬ ‫זכרת‬

‫מועדי‬

‫בחסר כל‬

‫בוששויוחר‬

‫מצודדות את‬

‫ערמותיהם ׳‬

‫אשלף‬

‫חרב‬

‫מלספר‬

‫מליצתי‬

‫אהבתה נקשר ׳ כי עץ חיים היא‬

‫הנפשים ׳‬

‫נפלאות ׳ לא‬

‫עליהם ׳‬

‫ולצאת‬

‫ותומכיה מאשר‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מצא‬ ‫‪495‬‬

‫אשה ‪ -‬מצא‬

‫חרפתו לא תמה‪,‬‬

‫לו בשת הפנים‪,‬‬ ‫ימצא בוז‬

‫היא תשך כנחש‪,‬‬

‫תפריש‬

‫תשקיף מן האשנב‬

‫תציץ‬

‫וקלונים‬ ‫כצפעונים‪,‬‬

‫מחלונים‪,‬‬

‫‪ 479‬פני המות משחר‪ ,‬מבקש למות ‪ 482‬ויוחר‪ ,‬ויאתר ‪ 483‬וצלעתי‪ ,‬ואשתי ‪487‬‬

‫ורעת כללותם‪ ,‬ושבכלל!‬

‫הן רעות‬ ‫‪ 474‬אשר שם לו ב ולא רב ח ט ‪ 476‬חי ש״׳א א כו ובראותי־ בר מב כא ‪ 477‬נצבו שט טו ח ‪ 478‬כל‬ ‫‪ 480‬שתנשא יבמות ו ו ׳גרשה מותרת לינשא לאחר‬ ‫תח׳ קטז יב ארבע בר כג טז ‪ 479‬פגי מש ז טו‬ ‫‪ 482‬נר איוב כט ג מועדי ש״‪-‬ב כ ה ‪483‬משוש איכה ה טו בחסר רב כח גז ודמעה שם כב כח )חידוד(‬ ‫טז יז ‪ 488‬בסודם בר מט ו‬ ‫חד בדרא‪ 487‬חרפת נחט א נ יר‬ ‫‪ 484‬פני מט ז טו ‪ 486‬יחידה כתובות יז‬ ‫‪ 489‬חי ש׳י׳א א כו מצודדות יח יג כ ‪ 490‬ובגי קח ט יב לא קה אח ‪ 491‬ולצאת‪ ,‬שי א ח ‪ 492‬בעבותות‬ ‫הו יא ד עץ מש ג יח ‪ 494‬מצא מש״ יח כב בשת דג ט ז ‪ 495‬חרפתו מש ו לג ‪ 496‬תשך מש׳ כג לב‬ ‫‪ 497‬תשקיף מש׳ ז‬

‫המחברת‬ ‫תתראה‬ ‫גם‬ ‫‪500‬‬

‫היא הרה‬

‫כבתולה ‪-‬‬

‫נפשות‬

‫בכנפיה דם‬

‫לא תאבה‪ ,‬לא תשמע‪,‬‬

‫כי‬

‫תשחק אל יום אחרון‬

‫לסרגים ורחגים‬

‫תתפתה‬

‫עת היא רכת שנים‪,‬‬ ‫מפחות וסגנים‪,‬‬

‫הגדילה ‪ -‬תאנם‬ ‫ובעת היא בוגרת‬ ‫פן תזנה‬

‫‪510‬‬

‫או תביא‬

‫ברצונה‪,‬‬

‫נשאת ‪-‬‬

‫פןלאתהר ‪,‬‬

‫ותנחשותכשף‬

‫תתאכזר‬

‫כיענים‪,‬‬

‫עת באה‬

‫לזקונים‪,‬‬

‫למלכת שמים‬

‫היא תעש כונים‪,‬‬

‫ובעת כי תגשא‬

‫הגליונים‪,‬‬

‫השרות‬

‫תרצה‬ ‫ושביסים‬

‫ורעלות‪,‬‬

‫ורדידים‪,‬‬

‫גם‬

‫רביד בגרונים‬

‫גם‬

‫מרקחות וזנים‪,‬‬

‫על כן יאמרו ספרי‬

‫משלי‬

‫הקדמונים‬

‫כי האשה סבת‬

‫העדר‬

‫הקנינים‪,‬‬

‫היא‬

‫מרכב‬

‫היא‬

‫חוצבת רהב‪,‬‬

‫חוללת תנינים‪,‬‬

‫סמאל‬

‫ומקרקרת קירות‪,‬‬

‫הורסת בנינים‪,‬‬

‫בה נפחתו פחות‪,‬‬ ‫בה ירשו‬

‫‪ 5 0 0‬כי* תרבה תחנונים‪,‬‬

‫וסדינים‪,‬‬

‫נזמי אף ופנינים‪,‬‬

‫וצמידים על היד‬ ‫וצניפות‬

‫‪520‬‬

‫סימנים ‪-‬‬

‫תתערב עם שונים‪,‬‬

‫אף בתי הנפש‬

‫‪515‬‬

‫לנרגנים‪,‬‬

‫מכאובים ויגונים‪,‬‬

‫לא יחסר אביה‬ ‫‪505‬‬

‫תחנונים‪,‬‬

‫נם תבוז לזמנים‬

‫אמהותיה‬

‫ידאג פן‬

‫לזנונים‪,‬‬ ‫האביונים‪,‬‬

‫תרבה‬

‫תקשיב‬

‫לא תקשיב קול מוסר‬

‫תשלח‬

‫הראשונה‬

‫אפילו‬

‫אתה‬

‫מלך השטנים‬

‫בה נרזו‬

‫למצער‬ ‫מרבה‬

‫להתחנן‬

‫הרהגים‪,‬‬

‫אבירי חשמנים‪,‬‬ ‫לפניה‬

‫‪507‬‬

‫סימנים‪,‬‬

‫סימני‬

‫גערות‬

‫‪ 502‬תשחק מש לא כה‬ ‫‪ 498‬היא בר לח כד ‪ 499‬גם יר ב לד ‪ 500‬לא רב׳ יג ט תרבה איוב ם כז‬ ‫‪ 503‬תשלח שם ב ה ‪ 504‬לא אלפא־ביתא רבן סירא ז‪ -‬ח טמונת שוא בת לאביה מפחדה לא יישן בלילה‬ ‫קטנח‪ -‬שמא תתפתה בנערותה‪ -‬שמא תאנם בגרה‪ -‬שמא תזנה כשתנשא ‪ -‬שמא ]לא[ יהיו לה בנים וכשתזקין‪-‬‬ ‫‪ 506‬טפחות יר נא כג‬ ‫‪ 505‬רכת בראשית רבה צג אב בחכמה ורך בשנים‬ ‫שמא לא תעשה כשפים‬ ‫‪ 507‬תביא‪ ,‬גרה מו הביאה סימג ם ‪ 508‬תתערב מט כר כא ‪ 509‬תתאכזר איכה ד ג ‪ 511‬למלכת יר‬ ‫ז יח ‪ 512‬הגליונים יש ג יח‪ -‬כג ‪ 515‬וצמידים יח טז יא ‪ 516‬וצניפות יש נ כג מרקחות דה״ב טז יד‬ ‫‪ 517‬על בם כא כז ט׳‪-‬א כד יג ‪ 519‬סמאל דברים רבה יא י מלאך סמאל הרשע ראש כל השטנים הוא‬ ‫‪ 520‬חוצבת יט נא ט ‪ 521‬ומקרקרת י ט כב ה ‪ 523‬ירשו י ט סג יח חשמנים תה סח לב‬

‫‪[31‬‬

‫המחברת‬ ‫בה נחשפו סודות‪,‬‬ ‫‪525‬‬

‫נתצו‬

‫נגלו‬

‫מגדלים‪,‬‬

‫כמה בה נשרפו‪,‬‬

‫הראשונה‬ ‫האדם‬

‫מגן‬

‫בה צמחו השדות‬

‫למבינים‬

‫קוצים גם‬ ‫נצח‬

‫הדורות‬

‫סלונים‬

‫באשמגים‬

‫ראש אמות‬

‫מדינים‪,‬‬

‫נהרגו בה כמה‬

‫ונשיא‬

‫השמעונים‪,‬‬

‫זכרו אשת שמשון‬

‫בשדה‬

‫העקרונים‪,‬‬

‫פילגש‬

‫בגבעה‬

‫ולזקנת‬

‫קהלת‬

‫עם‬

‫הבנימינים‪,‬‬

‫היו לו‬

‫בנה במות אל מל ־‬

‫כשלונים‪,‬‬ ‫עמונים‪,‬‬

‫כם‪ ,‬שקוץ‬

‫לכמוש שקוץ מואב‪,‬‬

‫עשתרת‬

‫דרשו מעל ספרי‬

‫חחים‬

‫ספרו כל הנשים‬

‫קדמונינו מונים‪,‬‬

‫בץ שרות‬

‫ונביאות‬

‫אל‬

‫לבשו‬

‫תחמלו אל חץ‪,‬‬

‫גזרו‬

‫חמה למו‬

‫הסימנים‪,‬‬

‫אך הם ריב‬

‫אץ לנו בם עזר‬ ‫ולפה‬

‫הסריונים‪,‬‬

‫הרגום אם על בנים!‬

‫הסלע‪,‬‬

‫ולצור‬

‫מימינים‪,‬‬

‫נושאי המגנים‪,‬‬

‫הרמה‪,‬‬

‫שמטום מן‬

‫לשמונים‬

‫משמאלים‪,‬‬

‫עושו ובואו כל‬ ‫מרקו את‬

‫צידונים‪,‬‬ ‫הראשונים‪,‬‬

‫לא עלו‬

‫קרבו‪ ,‬רומי קשת‪,‬‬

‫‪545‬‬

‫ומענים‬

‫היא‬

‫זכרו כזבי בת צור‪,‬‬

‫‪540‬‬

‫נסקלו‬

‫באבנים‪,‬‬

‫תעיד‬

‫בה ירדו‬

‫‪535‬‬

‫נהרסו‬

‫ארמונים ;‬

‫העדונים‪,‬‬

‫בה גרש‬ ‫‪530‬‬

‫המטמונים‪,‬‬

‫בה מכים‬

‫כמה נתלו‪ ,‬כמה‬ ‫חוה‬

‫הראשונה‬

‫ולשכים‬

‫מכשול‬

‫ומדנים‬

‫וצנינים‪,‬‬

‫צפעונים ומתנים‬

‫כדמות‬

‫‪ 529‬העדונים‪ ,‬העיו ‪ 531‬באשטנים‪ ,‬במחשבי הקברות ‪ 535‬הבנינדנים‪ ,‬ב‪,‬י שבט ננימץ ‪>41‬׳ שרות‪,‬‬ ‫משוררות לשמונים‪ ,‬אפילו לשמונים ‪ 545‬הסימנים‪ ,‬ושט וקנח‬ ‫‪ 524‬נחשפו יר‪ ,‬מט י ‪ 525‬נתצ יח כו ט ‪ 527‬מכים יש נג ד ‪ 528‬ח‪ ,‬ד ברא ‪ r \ ' 1‬רבח כב ז ‪ 529‬בח בר‬ ‫נ כד ‪ 530‬בה בר ‪ ..‬יח ‪ 531‬בה בראשית רבה יט ו ותפקחנה עיני ש‪-‬יהם הראה להן בטח דורות איבדו‬ ‫‪ 532‬כזבי בם כה יד‪ -‬טו ‪ 534‬אשת שו טז ‪ 535‬פילגש ש ו יט‪-‬כ ‪ 516‬ולזק‪-‬ת מ״א יא א‪-‬ז ‪ 519‬ררשו יש‬ ‫‪ 543‬עוש! יואל ד יא נושאי דודא ה יח ‪ 544‬טרקו‬ ‫לד טז חוזים וכ א ד ‪ 542‬רומי תה עח ט דה א יב ב‬ ‫‪ 547‬ריב‬ ‫יר מו ד ‪ 545‬אל יר ג יד גזרו חולין כז ‪ 546‬שמטום מ׳ב ט לג תה קמא והרגום בר׳ לב יב‬ ‫חב׳ א ג ‪ 548‬וי‪1‬פח יש ח יד ולשכים בט לג נה ‪ 549‬חמה תה נח ה‬

‫‪[32‬‬

‫המחברת‬ ‫ולכפן‬

‫‪550‬‬

‫תבזינה‬

‫הראשונה‬

‫תלעעה‬

‫ולפחים‬

‫תקראנה לזונים‬

‫בעליהן‬

‫תתנהלנדנים‪,‬‬

‫ויגיע כפינו‬ ‫תפרחנה‬ ‫נמהרות‬ ‫‪555‬‬

‫לא‬

‫אף גילות ורמים‬

‫תגלנה‬

‫וטמאות‬

‫מבחוץ‬

‫תטבלנה עם כל‬

‫מים‬

‫לא‬

‫תרבינה‬ ‫‪560‬‬

‫בבעלים‬

‫תשאלנה‬

‫תתנה אתנגים‪,‬‬

‫נדה ‪-‬‬

‫רקוחים‬

‫פטומות‪,‬‬ ‫ממתקים‬

‫תשכבנה על צדן‬

‫תצלינה‬

‫ולמלא את בטנן‬

‫תאכלנה‬

‫הבטנים‬

‫הפגול או נותר‬

‫תתנה‬

‫המורים‪,‬‬

‫סרבים‪,‬‬

‫פן‬

‫נקרא נא‬

‫עצמה‪,‬‬

‫פן‬

‫לחטב עצים‪ ,‬לשאב‬

‫לסרנים‬

‫תרבינה אונים‪,‬‬

‫בחמר‬

‫נכביד נא את עלם‬

‫‪ 5 5 2‬לנדנים‪,‬‬

‫סלונים‬

‫משרים וזקנים‬

‫נתחכם נא להם‬ ‫תרבינה‬

‫לשכנים‪,‬‬

‫לשמע מונים‬

‫נקה לנו עצה‬

‫נדוניות‬

‫תתכסנה‬

‫תאכלנה משמנים‬

‫שמעו נא‬

‫‪575‬‬

‫תמשחנה‬

‫בשמנים‪,‬‬ ‫בלבנים‪,‬‬

‫תזבחנה המשנים‪,‬‬

‫תקראנה למנגן‬

‫‪570‬‬

‫לנתינים‬

‫ערמונים‬

‫תשתינה‬

‫‪565‬‬

‫העליונים‪,‬‬

‫תעגבנה‬

‫תנעלנה עור תחש‪,‬‬ ‫תאכלנה‬

‫מבפנים‪,‬‬

‫קרנות שן עם הבנים‬

‫תשכבנה על מטות‬ ‫תקצנה‬

‫ולצנים‪,‬‬

‫מים‬

‫ולבנים‪,‬‬ ‫כגבעונים ׳‬

‫שמעו‪ ,‬פרות בשן‬

‫ובנות‬

‫ריב לי עמכם‪ ,‬לא‬

‫אשא מכם פנים‪,‬‬

‫תחשבנה כי גם‬

‫מדינים‪,‬‬

‫אל‬

‫למאהביהן‬

‫‪ 5 5 7‬לנתינים‪,‬‬

‫לבזויים‬

‫לי אשת‬ ‫ונקלים‬

‫האיתנים‪,‬‬

‫‪ 5 6 7‬המורים‪,‬‬

‫הממרים‬

‫‪ 5 7 3‬האיתנים‪,‬‬

‫התקיפים‪.‬‬

‫תפרחנה‬ ‫ולפחים מש כב ה ‪ 551‬תבז גה אם א יז‬ ‫‪ 550‬ולכפן איוב ה כב‬ ‫תקראנה יח טז לנ תה קנח ב ‪553‬‬ ‫חנינה טו ‪.‬‬ ‫‪ 555‬מים‬ ‫מבחוץ טהורה‬ ‫מבפנים בין‬ ‫מרחה בטיט בין‬ ‫כלים ה יא‬ ‫גטהרות‬ ‫יט לה ב ‪554‬‬ ‫תמתחנה עמ ו ו ‪ 560‬תנעלנה‬ ‫תשכבנה עם ו ד יח כז טו ‪ 558‬לא יח טז לג— לד ‪ 559‬תרבינה יש נז ט‬ ‫‪550‬‬ ‫המשנים‬ ‫פטומות‬ ‫יש ‪ .‬הוא מאכיל את אביו‬ ‫ירושלמי פאה א א‬ ‫תאכלנה‬ ‫יח טז י בם ד ו קה ט ח ‪561‬‬ ‫‪ 563‬ת ‪ .‬כבנה יה ד ט ‪ 564‬ולמלא איוב כ כג ‪ 565‬הפגול וי יט ו ‪ -‬ז‬ ‫‪ l‬א טו ט ‪ 562‬ת‪ ! .‬תינה גחט ח י‬ ‫נקרא שו טז יח ‪ 570‬פן‬ ‫‪ 567‬שמעו בם כי סרבים יח בו ‪ 568‬עצה מ ״ א יב ו עז י ח ‪ ; 569‬תחכם טם אי‬ ‫‪ 573‬שמעו עט ד א*‬ ‫‪ 572‬לחטב יה ט כא‬ ‫בהמר טם א יד‬ ‫נכביד מ ״ א יב י‬ ‫טם א י יש מ כט ‪571‬‬ ‫איוב יב יט ‪ 574‬ריב מי ו ב לא מל א ט ‪ 575‬א ‪ .‬ת מט כא ט‬ ‫מי ו ב‬

‫‪[33‬‬

‫המחברת‬

‫בת שרים‬

‫כי לי יפעה ברה‬ ‫היא גן נעול‬

‫הראשונה‬

‫חתום‬

‫מעץ‬

‫‪580‬‬

‫מתאימים‬

‫כבדלח‬

‫פיה ‪ -‬נפת צוף‪,‬‬

‫שפתותיה‪ -‬שושנים‪,‬‬

‫אם‬

‫תשחק ‪ -‬תראה על‬

‫אם‬

‫תשיח ‪ -‬תשמע‬

‫קול עוגב או מנים‪,‬‬

‫רקתה‬

‫פלח‬

‫כדמות‬

‫לא תירא משלג‬

‫לה הוד‬

‫לה כל‬

‫ילאו‬ ‫לה נוי‬

‫ההדורים‬

‫מתנה נתנים‬

‫נרדמים וישנים‬ ‫אגידה‬

‫מולדתי‬

‫‪ i‬ם עירי היא כתים‪,‬‬ ‫ושמי‬

‫‪595‬‬

‫תלמיד‬

‫בעפר‬

‫נם סר אל‬

‫רגלי‬

‫משמעתם‬

‫מטעמם‬

‫יי אלהי‬

‫ישראלי אשר לא‬

‫ועתה בואה אתי‬ ‫»‪60‬‬

‫החתנים ‪,‬‬ ‫הרבנים‪,‬‬

‫לגדולים‬

‫אחתם‬

‫סוף כל‬

‫אץ שומר לנשים‬ ‫ויהי כשמע השר את מעני ׳‬

‫למבינים‬

‫עמי הם רומנים‪,‬‬

‫עמנואל‪,‬‬

‫מתאבק‬

‫אף‬

‫בה החגים חונים‬

‫שרעפי‬

‫ושמי עם‬

‫הרעיונים‪,‬‬

‫שם רעיוני פונים‪,‬‬

‫ולכל צד שתפנה‬ ‫ובחיקה‬

‫הרמונים‬

‫ביתה לבוש שנים‬

‫ולספר כל הודה‬ ‫לה חן‬

‫‪590‬‬

‫ולבנים‪,‬‬

‫פיה הנצנים‬

‫גם‬

‫‪585‬‬

‫מעץ גנים‬

‫עיניה ‪ -‬ימים‬

‫צוארה ‪ -‬מגדל השן‬ ‫שניה‬

‫וקצינים‪,‬‬

‫וקטנים‬ ‫הענינים‬

‫כי אם כעור פנים‬

‫ובראותו שירי רנני׳ ויקד האיש וישתחו‬ ‫השבית‬

‫הביתה ותנוח‬

‫למליצה גואלי‬

‫ותעמד‬

‫לגורלך ׳ כי‬

‫ואשב עם השר חדש ימים י ויהיו ימינו ימים‬ ‫לא נעשו כן בכל‬

‫הארצות ׳‬

‫כמוה למיום סור‬

‫אפרים מעל‬

‫היטבת‬

‫לראות‬

‫השכלת עשו‬

‫בשכלך ׳‬

‫חמודות אתה ובינה לך‬

‫נעימים׳ עשינו לנו שירים‬

‫ושדות ושדה׳ ותהי לנו דיצה‬

‫וחדוה‬

‫ומליצות ׳ אשר‬

‫וחמדה ׳ אשר לא היתה‬

‫יהודה‬

‫‪ 587‬ההדורים‪ ,‬םמם‪,‬י היופי ‪ 589‬שרעפי‪ ,‬ראנותי ‪ 591‬כתים‪ ,‬רומא רוטנים‪,‬‬

‫הלן כז ‪333‬‬

‫לאתי ׳‬

‫ויאמר‬

‫בתך‬

‫רומאים‬

‫ר יא‪ ,‬ח ע‬ ‫שי‬ ‫יא‬ ‫שי ד ב ‪ 580‬נסת תח יט‬ ‫‪ 577‬גן שי ד יב טו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬א טוז‬ ‫‪ 581‬תראה שי ב יב ‪ 582‬עוגב תה קג ר ‪ 583‬רקתח יש ד נו ז ‪ 584‬לא מש לא כא ‪ 593‬מתאבק אבות א ד‬ ‫‪ 594‬סר ש״א כב יד לגדולים במ כב יח ‪ 595‬מטעמם יוגה ג ז ‪ 596‬אין משלי אריסטו ‪ 41‬כעור הפנים שומר‬ ‫נאם! לאשה ‪ 597‬ויהי בר לט יט כד ל כו‪ -‬כז ש א כה לב רות ד יד ‪ 598‬היטבת יר א יב השכלת בר׳ לא‬ ‫‪ 599‬בואה מ א יג ז ותגוח דג יב יג כי רג׳ ט בג ‪ 600‬ואשב‪,‬‬ ‫כח )חסכלת(‪ ,‬להלן יא ‪200‬יג ‪ 306‬יט ‪ 339‬כג ‪36‬‬ ‫בר כט יד עשינו קה ב ח )שרים( מ״׳א י כ אשר שם׳ ט יח ‪ 602‬למיום יש ז יז‬

‫‪[34‬‬

‫המחברת השניה‬ ‫להלל‬

‫אמר‬

‫המחבר י הנה נא‬

‫עמנואל‬

‫תחני הזמן בית השר‪ ,‬נר‬ ‫נדיבים‬

‫‪5‬‬

‫על כתף‬ ‫עמים‬

‫יסבלונו ׳‬

‫נאספו ׳‬

‫העלו על שפתם‬ ‫ויהי היום‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫לבב‬

‫השערה אל‬

‫המושב וחין ערכו ׳‬

‫לנו‬

‫הארצות ׳ וכל‬

‫התבוננו ׳ היו‬

‫בלבנו גאוהי כי נתנם הזמן‬

‫למורשה וירשנום י‬

‫משוררי הזמן‬

‫יזכרונוי‬

‫ישאונו‬

‫לכוכבי אל ישימו כסאנו ׳‬

‫ונדיבי‬

‫ויתנבאו ולא‬

‫יספו ׳‬

‫וממעל‬

‫עליהם‬

‫ברננה ׳ נושאי‬

‫נעשה לנו שם׳‬ ‫למען ידעו כי‬ ‫החבורות ׳‬

‫ויהי‬

‫בשבתנו‬

‫בראש‬

‫בלבוש‬

‫מלכות‬

‫תכלת וחור‬

‫בזולתנו‬

‫אליהם‬ ‫אלמות‬

‫וקצינים ׳‬

‫נמלא‬

‫וחברת‬

‫חכמי‬

‫פיהם שחוקי‬

‫ופערו‬

‫התבונה ׳ מה‬

‫המשוררים עד כה ״‬

‫לראוה ׳‬

‫בשירים‬

‫לטובה‬

‫רוחנו ‪-‬‬

‫עדת שרים‬

‫בטרם נקרב‬

‫לפנינו‬

‫השירים‬

‫הערבים ׳‬

‫רואינו‬

‫הזקנים ׳ והנה שם‬

‫בוא יבואו‬

‫מאודות‬

‫להושיבי עם‬

‫ירוצון ויכוננו׳ כי אשר‬

‫נכספו ׳ ויהי כנוח‬

‫מרחוק ׳‬

‫אלהים מבית אבי ׳‬

‫ובישראל גדול שמוי‬ ‫ומדברים‬

‫אחרי אשר המזל הביא ראשי‬

‫ונאמר איש אל אחיו‬

‫התעו אותי‬

‫אמרו כי ראו בנו אשר לא ראו‬

‫וכראותם אותנו‬

‫לבלי חקי‬

‫צמחה‬

‫מדברותינו‬

‫ויאמרו‬

‫ביהודה‬

‫בפיהם לשמים שיאנו׳‬

‫תהלתנו י‬

‫עלינו‬

‫ונבונים׳‬

‫פיהם‬

‫‪15‬‬

‫מתעלסים‬

‫כאשר‬

‫באהבים ׳‬

‫לכל‬

‫לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו‬

‫ולשאת‬

‫לדבר י‬

‫הנודע‬

‫הנמרצות ׳ אשר הם צבי‬

‫העלו‬

‫ולגנות‬

‫הואלתי‬

‫המערבי ׳‬

‫עם נדיבי עמו ׳ היינו‬

‫והמליצות‬

‫היפה‬

‫הכעורה‬

‫והשתחוינו‬

‫ובמליצות‬

‫נחדשם ׳‬

‫אליהם‬

‫נכבד היום זה‬

‫וכשמענו‬

‫דבריהם‬

‫במוסר‬

‫ובענוה ׳‬

‫ובחידות‬

‫נכבדות‬

‫יהיו‬

‫קדשנום •‬

‫והנה‬

‫חברת נשים‬

‫ועטרת זהב גדולה‬

‫ובראשם שתים‬

‫גבירות ׳‬

‫עוברות ׳‬

‫בראשם י ועדי זהב על לבושם י‬

‫האחת ‪-‬‬

‫‪ 2‬גר המערבת נר תמיד שאינו כבה לעולם כנר המערבי בבית המקדש ‪ 5‬יזכרוגו‪ ,‬מזכירים אותנו ‪ 7‬ולשאת‬ ‫מדברותיגו‪ ,‬ולחקות את דברינו ‪ 10‬ופערו פיהם לבלי חק‪ ,‬וצחקו בכל סה ‪ 13‬צמחה‪ ,‬התעוררה לראוה‪,‬‬ ‫כקדשים וכמופקרים‬ ‫בזינום‬ ‫לבוז ‪ 14‬נחדשם‪ ,‬אצר נחר‪-‬ם ‪ 15‬קדשנום‪,‬‬ ‫שבת כב הנודע תה עו ב להושיבי תה קיג ח ‪ 3‬מתעלסיםמשז‬ ‫‪ 1‬הנה בר יח כז כא צר ב‪ -‬כ יג ‪ 2‬נר‬ ‫יח ‪ 4‬הם יח כ ו ירוצו‪ ,‬תה ‪-‬ט ה כי יש׳ גב טו ‪ 5‬י שאונו יש מו ז ‪ 6‬העלו איוב כ ו וממעל יש יד יג‬ ‫‪ 9‬עלינו רב כה ז‬ ‫יר׳ נב לב ונריבי תה מז י ‪ 7‬ול צאת רב׳ לג נ ויהי בם יא כה ‪ 8‬העלו יח לו ג‬ ‫‪ 10‬וכראותם בר לז יח גמלא תה קכו ב ופערו יש ה יד ‪ 11‬בוא תה קכו ו מה ש׳׳ב ו כ ‪ 12‬וחין‬ ‫א וב טא ד ‪ 13‬נתנם יח כח יז ‪ 14‬ונאבד* בר לז יט נעשה בר יא ד ‪ 13‬כי יש סה ח ‪ 17‬בייבוש אם ח טו‬ ‫ועדי ש׳‪-‬ב א כר‬

‫‪[35‬‬

‫המחברת‬ ‫מלאה‬

‫‪20‬‬

‫העולם‬

‫הספיר‬ ‫במחנה‬

‫אלדד ומידד‬

‫לא‬

‫השמים‬

‫בזעם‬

‫לכרע י‬

‫וכאשר‬

‫ראיתי‬

‫היו‬

‫ברוחה‬

‫קרבתי אליה‬

‫אמרתי‬

‫בכל ארץ‬

‫מצרים‬

‫מכלים שונים י‬ ‫העולם‬

‫תחזיר‬

‫מברי‬

‫ועל‬

‫הגבירות‬

‫הנכבד והאים י בשתים‬ ‫‪30‬‬

‫ונפליג‬ ‫אשר‬

‫בשבח‬

‫ובגנות‪,‬‬

‫וייטבו בעיני‬ ‫החל לגנות‬ ‫‪35‬‬

‫ואעןואמר‬

‫ויאמר השר‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪40‬‬

‫לתהו ׳‬

‫נדבר ׳‬

‫עד‬

‫ואען ואמר‬

‫השומעים‬

‫יבקעו כל‬

‫מאד‬

‫כדבר‬

‫חטאת‬

‫בעיני‬

‫השיר‬

‫ולהשביעה‬

‫חרפה‬

‫תמר תשא‬ ‫ותקיץ ישני‬

‫אדמת עפר‬

‫בריעה תהרג‬

‫לשמע‬

‫הגדול הזה‪ ,‬או‬

‫תמר ‪ -‬אלו‬

‫ידעוה‬

‫הנשמע‬

‫נחבר ׳‬

‫כמוהו ? ׳‬ ‫עד‬

‫וארבות‬

‫המליצה‬

‫הכעורה ׳‬

‫ואקריב‬ ‫ואחל‬

‫מאמרינו ׳‬

‫חילים‬

‫ואמרה אל השר‬

‫ההדורה י והשני יגנה‬

‫צבאם‬

‫במספרי‬

‫הכעורה י‬

‫תפתחנה ׳‬

‫עד‬ ‫לשבח‬

‫לפניה אש זרה ׳‬

‫להלל‬

‫ואל‬

‫בעיניה י ולו ראה אותה השטן ‪ -‬ברח‬

‫לספר הודה נלאינו י ולו פגעה בבני אלים‬

‫בריעה טובה בימי‬

‫באבנים י כי אמרו‬

‫היפה ׳ והשר‬

‫וגדופה‬

‫השמימה ‪ -‬ותוציא‬

‫האפעה‬

‫בראות‬

‫ימתיק‬ ‫הארורה‬

‫אחרי אשר חמך הזמן אשת חן ׳‬

‫הארורה ׳ ואשים פני לגנות‬ ‫דברינו ׳ ויטו אזניהם‬

‫רעהו ׳ ואיש‬

‫הזקנים ׳‬

‫עליהם‬

‫חשבתי‬

‫שבר זרוע י י‬

‫ירבעם ׳ לא נשוב אל בתינו‬

‫ומליצות‬

‫מעינות‬

‫מרחוק‬

‫העדה לרגם אותה‬

‫ויאמר השר‬

‫עיניה‬

‫תמר ‪-‬‬

‫וכראותי‬

‫אותה‬

‫האנשים איש אל‬

‫הכאב‬

‫ושירים‬

‫כמעשה‬

‫והיינו לה משתאים■ ולו היו‬

‫והזקנים וכל העם אמרו‬

‫ויתמהו‬

‫הנהיה‬

‫צהרי והיא‬

‫לבנת‬

‫עברה וזעם וצרה‪ 1‬חשך משחור‬

‫תתחתן בי היום י אחד ממנו ישבח‬

‫אפקד‬

‫הכעורה‬

‫יקרא ׳‬

‫ויאמרו כל‬

‫נולדה על‬

‫למדם כל בנות השיר תשחנה׳‬

‫היפה תבחן ׳ ואני‬

‫הרואים ׳‬

‫לקרע י י‬

‫ימנעהו ׳ כי גדל‬

‫ויאמרו הזקנים וכל העם י זאת‬ ‫אודות‬

‫בעיני‬

‫טמאי ׳‬ ‫עת‬

‫וכלים‬

‫עשאה‬

‫לתבה‬

‫מתנבאים ‪ ,‬י והשנית‬

‫ארץ ו׳ טמא‬

‫בתוך חכו‬

‫זאת ‪-‬‬

‫נשאה חן‬

‫לרעי‬

‫במרקחות תנים י‬ ‫אם תחיה‬

‫לטהר ׳‬

‫תצעד‬

‫כמוה‬

‫בפיו שחוק‬ ‫‪25‬‬

‫ביפיה זהר ׳ ולו היתה בימי נח ‪-‬‬

‫וכעצם‬

‫תארה ׳‬

‫השניה‬

‫בכורי ענבים י‬ ‫המלאכים י‬

‫לתלותה על‬ ‫העמידוה על נם‬

‫ארץ‬

‫מפניה‬

‫יאמרו לה‬

‫האילן‬ ‫להחיות‬

‫תביט ‪-‬‬

‫הננו ועלינו !‬

‫להבריח‬

‫הזאבים‬

‫הנשוכים‬

‫‪ 21‬יקרא‪ ,‬תוארה ‪ 22‬לקרע‪ ,‬את הבגדים נר ב *‪!,‬ר ואבל ‪ 25‬במרקחות וזנים‪ ,‬בב‪ .‬מים ובתכי*יטים‬ ‫‪ 27‬על‪ ,‬בגלל ‪ 31‬אשת חן‪ ,‬כנזכר למעלה במחברת א ‪-‬ורה ‪ 32 427‬ואקריב לכניה אש זרה‪ ,‬ואחלל את‬ ‫כבורה ‪ 35‬תמר‪ ,‬היפה כתמר אחות אב באס תשא‪ ,‬אם ת‪ -‬א ! תוציא צבאם במסכר‪ ,‬יצאו כל הכוכבים לחזות‬ ‫ביופיה ‪ 36‬ותקיץ ישני אדמת עכר‪ ,‬ותעיר את המתים מקברותיהם ‪ 37‬בריעה‪ ,‬הכעורה והרעה תהרג האפעה‬ ‫בעיניה‪ . ,‬כן רעה חיא מאפעה ברח מבניה‪ . ,‬כן עוא־ היא בר‪ .‬עותה על ה ‪ -‬כן ‪ 39‬לתלותה על האילן‪,‬‬ ‫לדחליל‬ ‫‪ 19‬״‪-.‬אה אש ב מ לה בר כד כא ‪ 20‬במחנה במ יא כו עברה תה‬ ‫‪ 18‬עשאה בר ו טז כמע‪ .‬ה שט בדי‬ ‫עח מט חגך איכה ד ח ‪ 21‬בזעם חב ‪ ..‬יב וטמא וי ע מה ‪ 22‬עת קח ג ז ‪.‬בר תה י טו ‪ 23‬לא בר מא‬ ‫יט ויתמהו בר מג לג ימתיק איוב כ יב‪-‬יג ‪ 24‬כי איוב ב יג ‪ 25‬במרקחותדה ב טז יד וכייים אם א ז‬ ‫ויאמרו בט יד י ‪26‬תחזיר עבודה זרה ה ד^היה רב ד לב ‪ 27‬ויאכד־ו רות י יא על מ״א טו ל לא במ לב‬ ‫יח חילים קה יי ‪ 29‬ב‪ .‬תים ‪ .‬א יח כא ‪ 30‬יבקעו בר ז יא ‪ 31‬בנות קה יב ד א‪ .‬ת מ‪ .‬יא טז ‪ 32‬אפקד‬ ‫כה ד ‪ 34‬ו להשביעה איכה נ ל‬ ‫מ ב ט לד וא‪ .‬ים יח ו ב ואקריב ויי א ‪ 33‬ו יטב‪ ,‬בר לי יח ויט‪ ,‬יר‬ ‫להלן ו‬ ‫י ‪ .‬ח כב‪ 36‬ותקיץ דג יב ב ‪ 37‬בריעה‬ ‫‪ 35‬ת גא רב ד יט ותוציא יש מ כ‪ ,‬ואל‬ ‫יח ה טו‬ ‫‪ 368‬יח ‪ 134‬כ ‪ 236‬כח ‪ 38 238‬בבני תה כט א הננו במ יר מ ‪ 39‬בימי במ יג כ ‪ 40‬העמידוה במ כא‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬

‫איך‬

‫בריעה ‪ -‬תמה אני‬

‫השניה‬ ‫יקשרוה‬

‫לא‬

‫על‬

‫השרים‬

‫לשחק בה‬

‫המשקוף ׳‬

‫לדמיון הקוף‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪45‬‬

‫ואעןואמר‬

‫תמר‬

‫תאמר לשמש הזורח י‬

‫בריעה ‪ -‬אלו‬ ‫תמר‬

‫פרצה‬

‫זכרתיה‬

‫עלה‬

‫במיתת אבי‪ 1‬שויתיה לנגדי‬

‫בגבול היפי פרץ י אלו‬

‫בריעה ‪ -‬כבר‬

‫ויאמר השר‬

‫עלה קרח‬

‫קרחי‬ ‫כאבי‬

‫לעורר‬

‫ידעוה בני אלים ‪ -‬לא‬ ‫לולי‬

‫המיתה הזמן בחץ ברק וקול רעם ׳‬

‫הניחוה‬

‫בארץ‬

‫השאירה‬

‫לעורר‬

‫האבל בעת הזעם‬

‫‪50‬‬

‫ואען ואמר‬

‫תמר תשקיף מן‬

‫ויאמר השר‬

‫בריעה ‪ -‬אלו‬

‫ואעןואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫תמר‬

‫ותאמר‬

‫החלקי‬ ‫ראיתיה‬

‫ביפיה תחזק כל‬

‫בריעה ‪ -‬אלו‬

‫שמש‬

‫בגבעץ דם‬

‫וירח‬

‫בראשית השנה‬

‫נבעתי י פן‬

‫תדבקני‬

‫בדקי‬

‫זכרתיה‬

‫ותחפיר‬

‫בהיותי עם‬

‫אילץ ׳‬

‫בעמק‬

‫הרעה ומתי‬

‫בעיניה נגה וצדק‬

‫יעלה על ערש רעננה י לא תהיה לי כל‬

‫הלילה עדנה‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪55‬‬

‫ואעןואמר‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫תמר‬

‫תמר ‪ -‬יפיה נאדר י‬

‫‪60‬‬

‫יקדרו‬

‫בריעה ‪ -‬לו תהיה נתונה‬ ‫תמר גברה ביפי‬ ‫בריעה ‪-‬‬ ‫לא‬

‫ואעןואמר‬

‫לקחה מן‬

‫ההדורים צבי‬

‫בריעה ‪ -‬לו היו כמוה כל‬

‫תקדר‬

‫בגלגלים י משתה יגורו אלים‬

‫ובמעלה‬

‫תמהתי איך לא‬

‫יחזיקוה‬

‫אבני חן‬

‫להצטוות על‬

‫המאורות ‪ -‬והיא לא‬

‫ובמוסר ׳‬

‫הסכימו השדים‬

‫תמר ‪ -‬על‬

‫תפארתם ׳‬

‫הצביות ׳ לא‬

‫ומהמעלות‬ ‫הצרך‬

‫הרמות‬

‫צמרתם‬ ‫העריות‬

‫תחסר הירח והיא לא‬ ‫היהודים‬

‫לפניהם‬

‫תחסר‬

‫בקראם‬

‫איכה ׳‬

‫ואיך‬

‫להמליכה‬ ‫הטבעו‬

‫אדניה ׳‬

‫בחרתי‬

‫היות‬

‫פרעש‬

‫ולמות‬

‫בץ‬

‫צפרניה‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫בריעה לא‬

‫נבראת רק‬

‫תמר ‪ -‬מי יתעי עפר‬ ‫בריעה ‪-‬‬

‫להעציב‬

‫הרואים ׳‬

‫ותדרכני י או חמור ‪-‬‬

‫תמהתי אם יצפו‬

‫היהודים‬

‫למשיחם‬

‫ולהפיל‬ ‫ובעבותות‬

‫בעצומיה‬ ‫אהבה‬

‫חלכאים‬ ‫תמשכני‬

‫בחייה י ואם לא תשכל‬

‫הארץ‬

‫בימיה גוייה‬

‫‪ 41‬על המשקוף‪ ,‬בתוך כלוב שתולים על המשקוף ‪ 42‬לדמיון הקוף‪ ,‬כמו שמשחקים בקוף ‪ 46‬כבר המיתה‬ ‫היה ממיתה ‪ 49‬בראשית השגה‪- /‬לפי האמונה מי שרואה צורה מגונה באותה שעח‪ -‬סימן רע היא לו ‪ 52‬עדנה‪,‬‬ ‫עונג ‪ 53‬ההדורים‪ ,‬סממני היופי ‪ 56‬אלים‪ ,‬המלאכים ‪ 57‬תחסר הירח‪ ,‬הירח פוחת והולך חליפות מרי חורש‪,‬‬ ‫‪ 58‬בקראם איכה‪ ,‬לעורר את עוצבם בכיעורה ‪ 59‬השדים‪ - ,‬היא ״‪.‬אח להם מפני כיעורה ורשעותה ‪ 64‬אם‬ ‫יצפו וכן ‪ /‬שמחמת רוב רשעותה דינם מוכרע לחובה ‪ 65‬גוייה‪ ,‬את עמיה‬ ‫מבטל ותאמר‬ ‫‪ 43‬עלה מ*ב ב כג ‪ 44‬שויתיה תר טז ח ‪ 45‬פרצה בר לח כט בני תה כט א ‪ 48‬תשקיף‬ ‫יה י יב ‪ 49‬פן בר יט יט ‪ 50‬תחזק מ ב יב ו ‪ 51‬ערש שי א טז תהיה בר יח יב ‪ 51‬צבי יש כח ד‬ ‫ה‪ -‬מות יח יז כב ‪ 54‬להצטוות תוספתא עבורה זרה חד ‪ 56‬משתה איוב מא יז ‪ 60‬על איוב לח ו מש יז‬ ‫ח בחרתי תחכמוני ד ‪ ,55‬להלן כו ‪ 62 91‬ולהפיל תה י י ‪ 63‬מי יש כז ד עפר ויקרא רבה ב יב עפר אני‬ ‫תחת כפות רגליכם ובעבודות ה‪ ,‬יא ד ‪ 64‬תשכל מ ב ב יט יח לו‬

‫המחברת‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫תמר ‪ -‬אץ טוב בזמן‬ ‫תפחיד‬

‫בריעה‬

‫השניה‬

‫כראות הודה י ולא נמצא ענש‬

‫הרואים‬

‫מבטן ׳‬

‫ותוביש‬

‫כפרודה‬ ‫תחריש‬

‫ותאמר‪ ,‬ואם‬

‫אנכי‬

‫הנה‬

‫יצאתי לשטן‬ ‫ואען ואמר‬ ‫סל‬

‫תמר ‪ -‬יצאתי‬

‫בחצות לילה פעם‬

‫לראות אם יש לנו‬

‫ופעמים י‬

‫תמורת עיניה‬

‫בכוכבי השמים‬ ‫ויאמר השר‬

‫בריעה‬

‫חרפת כל אמתה י‬

‫ואען ואמר‬

‫נפלאתי‬

‫בראותי השמש‬

‫ותמיה לי אם תכרו השם‬ ‫קודר‬

‫ללא‬

‫סבה‬

‫לעמתה‬

‫מחיבת•‬

‫ראיתי‬

‫עד‬

‫בית‬

‫תמר‬

‫נתיבות נצבת‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪75‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫‪80‬‬

‫בריעה על כל‬

‫כלמת‬

‫כלמה‬

‫אלו לא ראינו תמר רק פעם אחד‬ ‫בריעה כל דפי וכל‬

‫חרפה‬

‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫אלו היתה‬

‫ואען ואמר‬

‫אלו היתה תמר בשמים נתונה י לא‬

‫ויאמר השר‬

‫ויאמר השר‬ ‫ואעןואמר‬ ‫דאמר השר‬ ‫ואעןואמר‬ ‫ויאמר השר‬

‫בחדשי‬

‫בריעה בימי יהושע ‪ -‬תובל ׳‬

‫אלו הייתי כהן גדול‬ ‫למצא‬

‫לו קרתי‬

‫בישראל י‬

‫עבדו‬

‫שלחתי‬

‫בתמר אחר מותי מארי י‬

‫תמר היתה עם היפי‬

‫לעמד על‬

‫תמר‬ ‫ראיתי‬

‫אלו ידעה אהרן‬ ‫והביאה‬

‫לה‬

‫בנפל‬

‫התחבר‬

‫ויחרד‬ ‫ללבנה‬

‫מגדלים‬

‫למשה היתה למנה‬

‫נתעברה אמה ביום אפל י חשך ענן‬

‫בריעה‬

‫לעזאזל‬

‫טוב מותי מחיי‬

‫באמנה י אלו ידעה השמש ‪ -‬לא‬

‫תמר ‪ -‬אלו היה משה בזמנה י‬

‫עיבל‬

‫והלבנה‬

‫מלאך ולא שכל נפרד י כי כל רואה ישם‬

‫בריעה ‪ -‬עשו אותה בני אלים י ביום הרג רב‬

‫בריעה ‪-‬‬

‫הקללה בהר‬

‫המדברה‬

‫אמרתי‬

‫עוברת‬

‫בפניה תשאנה‬

‫האמות השמש‬ ‫בריעה‬

‫בהדרת קדש‬

‫וכצואה‬

‫בהביטי השמים ונגה איננה י עד ראיתי תמר‬

‫ראמר השר ‪ .‬גריעה ‪ -‬לא צירה‬ ‫ואען ואמר‬

‫תספיק‬

‫חרפה‬

‫השתחוינו ליי‬

‫אמרתי ופיה כפי חזיר‬

‫נפלאתי‬

‫ואען ואמר‬

‫‪85‬‬

‫עודפה י ולא‬

‫בעדה‬

‫וגדופה‬

‫וערפל‬

‫התנדב ׳ ולא לקח את‬

‫בכליותי בני‬

‫אשפתה ׳ לא‬

‫אלישבע בת‬ ‫אספר‬

‫עמינדב‬

‫בגנותה‪ ,‬פן‬

‫אקל‬

‫מחרפתה‪.‬‬

‫‪ 67‬ואם תחריש‪ ,‬ואף אם תשתוק ‪ 71‬אם יזכרו השם לעםתה‪ ,‬אם מותר להזכיר את י‪ .‬ם האאהים בפניה‬ ‫מפגי טומאתה ‪ 73‬נצבת‪ ,‬ומעיבה ביופיה את עין השמש ‪ 75‬רק פעם אחד‪ ,‬אייא פ ׳ים אדת ב^בד השתחוינו‬ ‫ליי‪ ,‬לאות תודה ׳גל ‪-‬יצר את תמר ‪ 76‬כל דפי וכן ‪ ,‬כל המירות המגנות כלולות בה עוברת‪ * ,‬מעבירים‬ ‫אותה ממקום למקום ‪ 77‬גגה‪ ,‬כוכב ונום שהוא סמל היופי ‪ 82‬שכל נפרד‪ ,‬מלאך ‪ -.‬כיין ‪.,‬פרד מ!‪ ..‬ף‬ ‫‪ 83‬באמנה‪ ,‬בקצרי ידידות ‪ 87‬התנדב‪ ,‬שאף ‪ 88‬אקי‪ ,1‬אפחית‬ ‫‪ 67‬ותוביש זב ט ה הנה בם כב לב ‪ 72‬בית מ‪ -‬ח ב ‪ 74‬חרפה יח ה טו ‪ 75‬אייו סדר קדוש לבנה‬ ‫אלמלא לא זכו י ^ אלא להקביל פני אביהם !בשמים פעם אחת בחדש דים׳ ד‪*/‬תחוינו תה כט ב ‪ 76‬ככי‬ ‫‪ 78‬לעמד‪ ,‬רב כז יג יה׳ ח לג‪-‬לד ‪ 80‬שלחתי וי ט‪ ,‬י ‪ 81‬טוב‬ ‫ברכות כה פי חזיר כצואה עוברת דמי‬ ‫יונח ד ח ‪ 82‬י ״ם יח כו טז ‪ 83‬היתה אם ב כ ‪ 84‬בני תה כט א ביום י ‪ -‬ל כה ‪ 85‬למצה וי ח כט‬ ‫‪ 86‬ביום יואל ב ב רב׳ ד יא ‪ 87‬אהרן שמ ו כג ‪ 88‬והביאה איכה ג יג‬

‫‪[38‬‬

‫המחברת‬ ‫‪90‬‬

‫תמר‬

‫ואעןואמר‬

‫כלילת יפי ומשוש כל קריה ׳ לו‬

‫המת עם‬

‫ויאמר השר‬

‫השניה‬ ‫היתהבימי שלמה־־ לא‬

‫בריעה ביום אחד ־ ־ אשריו י כי‬

‫השטנים‬

‫מטרדת‬

‫המליך בתיה‬ ‫עליה ־ ישובק‬

‫מדלק אחריו‬ ‫תמר עדן הזמן ואין זולתה י לו ידעה‬

‫ואען ואמר‬

‫בבריעה‬

‫ויאמר השר‬

‫יברחו‬

‫‪95‬‬

‫מומים‬

‫הכרובים‬ ‫יראוה‬

‫המתים ‪-‬‬

‫אם‬

‫לספרם • חי אני‬

‫השמש אור‬

‫הכוכבים‬

‫מקברם‬

‫תמר‬

‫ואען ואמר‬

‫תלאה כל לשק‬

‫בצלאל ־־ עשה‬

‫כתבניתה‬

‫השמש‬

‫תעלים‬

‫צאתה ׳‬

‫מדי‬

‫תעלים‬

‫כאשר‬

‫ביפעתה‬ ‫ויאמר השר‬

‫‪100‬‬

‫אמר‬

‫אליי המת‬

‫עטרת זמנה ׳ וגנבה‬

‫ואען ואמר‬

‫תמר‬

‫ויאמר השר‬

‫גאלני אל‬

‫ואען ואמר‬

‫תמר מפרי מגדי‬

‫מבריעה‬

‫חי אני‪ ,‬לא‬

‫ויאמר השר‬

‫תמר ־‬

‫ואען ואמר‬

‫בריעה ־ והחיגי׳ או‬ ‫ממנורת‬

‫החיה ־‬

‫בצלאל ירכה וקנה‬

‫לריבי הצבת• ואם‬ ‫ומבחר נרדיי‬

‫נולדה‬

‫והמיתגיי‬

‫אין ־ מחני גא‬ ‫ולו לוחות‬

‫אחבקנה‬

‫בריעה מאיש ואשה י רק‬

‫יפיה ־ ולא יפי בת ״ שבע אשת‬

‫כתבתי‬

‫מספרך אשר‬

‫הברית על שתי ידי‬

‫מעפוש וצחנה ובאשה‬

‫אוריה ׳‬

‫אמריה ־ ולא דברי ״‬

‫וצחות‬

‫ישעיה‬ ‫ד‬

‫ויאמר השר‬

‫‪105‬‬

‫יאמר הזמן בחיי‬

‫נולדה‬

‫בריעה‬

‫ובמותה יאמר‬

‫לתוגתי‪ ,‬י‬

‫אלהים אוג‬

‫אסף‬

‫חרפתי‬ ‫לו‬

‫ואען ו ^ מר‬

‫היתה תמר בין‬

‫רום ‪ -‬נפשם‬

‫מלאכי‬

‫ולא‬

‫אותה תשאף■‬

‫עליהם‬

‫קבלו‬

‫מצות לא תנאף‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪110‬‬

‫בריעה ‪ -‬תמה אני אם‬

‫ואעןואמר‬

‫תמר ‪ -‬אלו‬

‫יסבלנה י ואם‬

‫העולם‬

‫בראשית‬

‫בראה בששת ימי‬

‫הארץ אחרי מותה‬ ‫מאת יי‬

‫אלהינוי‬

‫תקברנה‬

‫היתה זאת‬

‫היא‬

‫נפלאת בעינינו‬ ‫ויאמר השר‬

‫תמה אני אם ימצא בזמן‬

‫ואען ואמר‬

‫אלו נמצאו כל‬

‫בריעה שחוק י ואם יש שלום‬ ‫התלמיד‬

‫הנמצאות על יד‬

‫לקרוב‬

‫בעתת הזמן׳‬

‫ולרחוק‬ ‫בריאת תמר‬

‫תהיה‬

‫בשתי עתות על יד האמן‬ ‫‪ 90‬בתיה‪ ,‬בת פינר ^ני״ אה למלמד׳ ‪ 91‬מטרדת השטנים וכן ‪ /‬מרוב מיסוקם ‪ u.‬מ‪-‬אבי דהבי־ה בבריע־*‬ ‫אמת מאמם יחדלו נרדוף אחריו ‪ 93‬בצלאל‪ ,‬בן אורי בן ח! ר בונה הם ‪ pu 99‬ממנ !רת בצלאל‪ ,‬־ מפוארה‬ ‫‪ 100‬לריבי הצבת‪ ,‬שהעמדת אותה לריב אתי תמיד ‪ 101‬ולו‪ ,‬ואף אם ‪ 102‬מעבר‪ -‬ובן ‪ /‬בד‪ -‬אם ל־‪ - .‬בת‬ ‫הקדמונים שבעלי ח ים יכולים להיוולד מזוהמה ‪ 110‬היא גפלאת בעינינו‪ ,‬ד\תד נח‪ .‬בת לאחד נב^אי הבר אד‬ ‫‪ 113‬אלו נמצאו וכו ‪ ,‬אילו דספיקה למדיייה ‪ ul‬אומן יחידת זמן אחת כדי לבר א את כל בי־ ואיה; !לם ד ד תמר‬ ‫נפלאה כל כך ע־ כי לבריאתה ^ בד היו נחוצות לאומן הבקי והרגיל שתי יהירות זמן עתה‪ ,‬יחידת זב! הרף עין‬ ‫‪90‬‬

‫איכה ב‬

‫כלילת‬ ‫* א יז נג‬

‫‪91‬‬

‫מם‬ ‫בג‬ ‫יש‬

‫טו‬

‫לבלב‬ ‫‪ 108‬לא‬ ‫נז‬

‫^‪ 1‬מה‬ ‫בצלאל שט‬ ‫‪101‬‬ ‫שם‬

‫מ א ג א‬ ‫לז‬

‫א ז‬

‫מפרי שי‬ ‫כיד ‪110‬‬

‫דה א ר‬ ‫>‪9‬‬

‫ד ינ‬ ‫בממת‬

‫מרי‬ ‫לוח! ת‬

‫יח‪,‬‬ ‫‪ 1‬א‬ ‫דב‬

‫רבה יב ה‬

‫ויקרא‬ ‫יח ל‬ ‫ט טו‬

‫כתובות ח‬

‫‪99‬‬ ‫‪102‬‬

‫נתיב‬

‫^ נזה‬ ‫ממנורת‬

‫וצחנה‬

‫יואל ב כ‬

‫‪103‬‬

‫ימי‬

‫בראמית‬

‫הוא מ ‪ w u‬ת‬

‫יט‬

‫‪[39‬‬

‫‪2‬מ‬

‫נשא‬ ‫לז א‬

‫בתיה‬

‫בת‬

‫יז‬

‫‪100‬‬

‫יפי ¿‬

‫כרעה‬ ‫לריבי י מ‬

‫ב יא ב ‪ -‬ג‬

‫מאח‬

‫‪ 91‬י נוב ן‬

‫תה‬

‫‪105‬‬ ‫קיח כ ‪-‬‬

‫‪ j‬י ואם‬ ‫אפה‬ ‫‪112‬‬

‫בר ל‬ ‫_ לום‬

‫המחברת‬ ‫‪ns‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫ואען ואמר‬

‫לא‬

‫בריעה רק‬

‫נבראת‬

‫תמר ‪ -‬ילכו‬

‫השניה‬

‫לטרף טרף ׳‬ ‫לאורה‬

‫החושקים‬

‫ולהיות לבני עמה לשם חרף‬ ‫דרך‬

‫ויכונו‬

‫כאלו אז‬

‫אליה ׳‬

‫נצטוו‬

‫מסיני‬

‫עליה‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫ויאמר השר‬

‫בריעה‬

‫ואען ואמר‬

‫תמר ‪-‬‬

‫ויאמר השר‬

‫תאבד‬

‫תאמר מדי צאתה‬

‫בריעה‬

‫ואען ואמר‬

‫תמר ‪ -‬לולי קוו‬

‫ויאמר השר‬

‫בריעה ‪ -‬לולי‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪s‬‬

‫תקות‬

‫ולולא יראת האל על‬

‫אבדוה ׳‬

‫עבדוה‬

‫‪120‬‬

‫‪12‬‬

‫תעורר בפניה‬

‫האבל ׳‬

‫כאשר‬

‫החובקים לו‬

‫יעוררו הששון הכגור והגבל‬ ‫פניהם ‪-‬‬

‫ויאמר השר‬

‫ברחו אחיי כי לא יראני‬

‫מלאכי רום‬ ‫במעיליה‬

‫לראות‬

‫תתחלף י לא‬

‫תמר ‪ -‬לו ראה אותה אמנון‬ ‫תמה אני איך‬

‫צלמה י ירדו‬

‫בריעה בץ‬

‫בארץ לשכן‬

‫הכרתיה מן‬

‫בחלום י לא‬

‫האדם וחי‬ ‫באדמה‬

‫העטלף‬

‫התחל על תמר אחות‬

‫הגבירות‬

‫תתיצב ׳ ולא תשכן עם‬

‫אשה‬

‫לא‬

‫אבשלום‬ ‫והעכבר‬

‫הקלד‬

‫והצב‬ ‫ואען ואמר‬

‫תמר ‪ -‬אלו‬

‫במצרים‬

‫היתה‬

‫ובמוסרה ׳‬

‫ביפיה‬

‫הללו‬

‫השרים‬

‫לפרעה שרה‬ ‫ויאמר השר‬

‫מפי‬

‫השומע‬

‫בריעה‬

‫שחוק ‪-‬‬

‫ויבכה ׳ כי הוא‬

‫יתאבל‬

‫מעתד‬

‫ואם‬

‫למות‬

‫יתמהמה ‪ -‬לו יחכה‬

‫‪130‬‬

‫ואען ואמר‬

‫אתמה אם ימות גבר‬

‫תמר ‪-‬‬

‫בעוד‬

‫חיתה ׳ או אם יחיה‬

‫בחיים‬

‫אחרי‬

‫אדם‬

‫מותה‬ ‫ויאמר השר‬

‫אם לזמן ערוה ‪-‬‬

‫ואען ואמר‬

‫אלו ראה יוסף‬ ‫ויצא‬

‫‪135‬‬

‫ויאמר השר‬

‫תמר‬

‫אמר‬

‫ארוצה ׳‬

‫אחריך‬

‫ולא עזב‬

‫החוצה‬

‫בריעה‬

‫ככלב לשונה‬

‫ואען ואמר‬

‫תמר ‪ -‬לפני‬

‫ויאמר השר‬

‫אלו תשכן‬

‫ואמר‬

‫תמר ‪ -‬לו‬

‫ואען‬

‫בריעה‬

‫ערותו ׳ ואם בזמן באשה ‪ -‬היא באשו‬ ‫בגדו‬

‫וצחנתו‬ ‫בידה וינס‬

‫מבתולה‬

‫תחרץ ׳‬

‫בעבור‬

‫יפעתה בושה כימה י‬ ‫בריעה‬

‫בחרי עפר‬

‫היתה‬

‫כתבניתה‬

‫טמאה‬

‫וחפרה‬

‫וכפים ׳‬

‫אחזה‬

‫בתולה אשר‬

‫תחבל וחבל נמרץ‬

‫הלבנה ובושה‬ ‫רעדה‬

‫החמה‬

‫עטלפים‬

‫בשמים׳ לא נסע‬

‫השמש‬

‫לעולם‬

‫למאזנים‬

‫‪ 115‬חרף‪ ,‬חרפה ‪ 116‬כאייו אז מסיני נצטוו עליה‪ ,‬כאילו הלכה למשה מסיני היא ‪ 122‬לראות צלמה׳‬ ‫אחרי מותה ‪ 123‬לולי במעיליה תתחלף וכן ‪ ,‬לולי נבדלה מן העטלף במלבושיה לא הבחנתי בינח לבינו‬ ‫‪ 124‬התחל‪ ,‬עשה את עצמו כה‪.‬לה ‪ 128‬שרה‪ ,‬את ‪-/‬רה ‪ 129‬ואם‪ ,‬ואך אם ‪ 138‬עטלפים‪ ,‬אפילו את‬ ‫העטלפים המכוערים ‪ 139‬בתולה‪ ,‬מזל בתולה ‪ 140‬מאזנים‪ ,‬למזל מאזנים‬ ‫‪ 115‬ולהיות גחמ ו יג ‪ 116‬ילכו יש ם ג‪ ,‬מגילה יד עגלתה )אביגיל( את שוקה והלך )דור( לאורה אז מוסף לשבת‬ ‫תכנת שבת ‪ 119‬יראת שם כ כ ‪ 121‬כי שמ לג כ ‪ 124‬אמנון ש ב יג ו ‪ 125‬החלד וי יא כט ‪ 127‬במצרים‬ ‫בר יב יד‪ -‬טו ‪ 129‬ואם חב ב ג ‪ 131‬בעוד יה ז יג ‪ 133‬באשו ואל ב כ ‪ 134‬יוסף שי א ד בר לט יב‬ ‫‪ 136‬ככלב שם יא ז בעבור מי ב י ‪ 137‬וחפרה יש כר כג ‪ 138‬תשכן איוב ל ו אחזה יש׳ לג יר )חנפים(‬

‫‪[40‬‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬

‫בריעה ‪ -‬לו‬ ‫שק‬

‫ואען ואמר‬

‫תלביש שמים‬

‫רקמתה ׳‬

‫לא נשאת‬

‫ואעןואמר‬

‫בחיים‬

‫בעודה ‪-‬‬

‫במיומיו שלום‬

‫ולא היה‬

‫לנפיסתשאר‬

‫אשריה י והענש הרב‬

‫אחריה‬

‫בריעה ‪ -‬גנותה כל עות פרץ י ואץ‬

‫ואעןואמר‬

‫קדרות ותשים‬

‫בריעה לולי היות אישה עור י ואם אין זה ‪ -‬נאמץ כי הכה בסנור‬

‫תמר ‪ -‬הנפש אשר תהיה בחיים‬

‫ויאמר השר‬

‫הארץ‬

‫כסותה‬

‫תמר ‪ -‬לו עשאה בשמים אל עילום י יריבו עליה‬

‫ויאמר השר‬ ‫‪145‬‬

‫הפשיטוה בגדי‬

‫השניה‬

‫תמר ‪ -‬היינו בעת בואה‬

‫לתמה אם אץ בחייה חזץ נפרץ‬ ‫אלהים ׳‬

‫בעדן גן‬

‫להיות‬

‫ושבנו‬

‫פרידתה‬

‫אחר‬

‫תמהים‬ ‫‪150‬‬

‫שמעתי כי משיח‬

‫ויאמר השר‬

‫בריעה‬

‫מפחד‬

‫נחבא ׳‬

‫ועירו סוגרת‬

‫מפניה אץ‬

‫ומסגרת‬

‫יוצא ואין בא‬ ‫בכל דור‬

‫ואעןואמר‬

‫פליאת זמננו׳‬

‫פליאה ‪ -‬ותמר‬

‫אשר‬

‫ראו‬

‫לא‬

‫ואבות‬

‫אבותינו‬

‫אבותינו‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪155‬‬

‫עד מתי נהיה‬ ‫כבד עלי‬

‫ואען ואמר‬

‫טוב‬

‫ויאמר השר‬

‫מחרפים‬

‫להחריש‬

‫דברת‬

‫כי‬

‫ומקללים ? י ננוס פן בשוב‬

‫מהדרת היפה י כי היא צרי‬

‫לולי‬

‫תמר צרי‬

‫היתה‬

‫חללים י‬

‫בריעה תשימנו‬

‫לנשיכת‬

‫בריעה‬

‫ותרופה‬

‫לא‬

‫יעברו‬

‫לעולם ימי‬

‫לנשיכתנוי‬

‫בכיתנו‬ ‫ויהי‬

‫כשמע העם את‬

‫כהיום‬ ‫‪160‬‬

‫ברכה‬

‫סביבות‬

‫גבעתנוי‬

‫ברוכים אתם ליי עושה שמים‬ ‫לנו החצי‬

‫ממרבית‬

‫קצה ׳ ותהי‬ ‫הזקנים‬ ‫בדברי‬ ‫‪165‬‬

‫מליצתנו ׳‬

‫מליצת כל‬

‫והחרים י‬ ‫אהבות י‬

‫שיר לגנות‬

‫חכמתכם ׳‬

‫הלא‬

‫הללו‬

‫יפעתנוי‬

‫ויברכו אותנו‬ ‫וארץ ״‬ ‫לכם‬

‫מליץ עיר‬

‫ויאמרו‬ ‫ויאמרו‬

‫הגבירות‬

‫הכעורה ׳‬

‫בגבול‬

‫ובאתם יער‬

‫זולתכם אל‬

‫ערבות י ואני‬

‫בעבורה ״ ויהי‬

‫כשמע‬

‫המליצות פרץ ׳‬

‫מליצתכם ׳ והגה לא הגד‬ ‫כרמלה‬

‫ומלץ‬

‫המחצה ׳‬

‫ויאמרו לנו‬

‫ויאמר‬

‫חבר שיר‬

‫שירים ״ ויפן השר אלי‬

‫ובמלות ערבות י ושים היפה בגלגל‬ ‫ארורה‬

‫פרצתם‬

‫המליצה ׳‬

‫פרוצה ׳ ולא הגיע‬

‫האדמה‬

‫האמין‬

‫לשמע אזן שמענו יפי‬ ‫לבדכם נתנה‬

‫תחברו על‬

‫מי‬

‫לשמועתנוי כי תהיה‬

‫אפקד‬

‫הארורה י‬

‫דברי השר‬

‫כוננתי‬

‫ואחבר‬ ‫חצי‬

‫שירי על יתרי ואשים על ראש היפה כתר‬

‫‪ 143‬עילום‪ ,‬גולם ‪ 144‬בסגור‪ ,‬בסנוורים בעיוורון זמ‪ \ ,‬כ‪ .‬ננאה ‪ 145‬תשאר‪ ,‬א «־ תיי‪-‬אר ‪ 148‬ושבנו‬ ‫להיות‪ ,‬ונע ״י‪,‬ו ‪ 162‬זולתכם‪ ,‬איש אחר ‪ 164‬בגלגל ערבות‪ ,‬בנלנל העליון‬ ‫‪ 141‬הם‪ -‬ימוה יח כו טז תלבי‪ -‬י ג נ ג ‪ 143‬אל בר כא ל‪ ..‬דה״ב לג ז יריבו בר כו כא במרומיו איוב כה ב‬ ‫‪ 144‬הכה בר יט יא ‪ 147‬אק ‪ .‬אנא ‪ 148‬בעדן יה כה יג ‪ 150‬ו ׳נירו יה ו א ‪ 152‬אצר שם יו ‪ 156‬יעברו‬ ‫בר ג ד ‪ 158‬הללו יח כח ז) חיילו(‪ ,‬לה^ יז ‪ 34‬מי יש ‪,‬ג א ‪ 159‬ברכה יה לר כו פרצתם ש ב ו ח ‪ 160‬ברוכים‬ ‫תה קטו טו לצמע איוב סב ה מ א י ו‪-‬ז דה ב ט ו ‪ 161‬לכם איוב טו יט ובאתם מ״ב יט כג ‪ 162‬עיר מש‬ ‫כה כח ‪ 163‬הזקנים ם א כא יא ‪ 164‬ערבות ח^יגה יב צבעה )רקיעים הן( ואלו הן וילון רקיע שחקים‪,‬‬ ‫זבול מעק מכון ערבות אפק‪ -‬מ ב ט לד ‪ 165‬ארורה בר נ יז כוננתי תה יא ב ‪ 166‬ואשים אם ב יז‬

‫‪[41‬‬

‫השניה‬

‫המחברת‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אשר שמש וסהר‬

‫ראו יעלה‬

‫ולכן לא לאור חמה‬ ‫‪170‬‬

‫ויהי‬

‫כהשלימי‬

‫מהליגה י כי‬ ‫ולחבר שיר‬

‫המהללהי‬

‫השירה‬

‫דעתי לעשות עם‬ ‫לפאר היפה‬

‫הולכות מדה‬

‫שחוח‬

‫לבד ‪ -‬אף‬

‫לאורה‬

‫ויאמר השר‬

‫מאד יצאת‬

‫הכעורה כלה י‬

‫כשמעי‬

‫אמרה‬

‫יוצר‬

‫וקודרות‬ ‫מאורות ׳‬

‫בנקלה ׳ קום חבר שיר לפי‬

‫דברי השר חשתי ולא‬

‫התמהמהתי ׳‬

‫כמהתי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫כל‬ ‫‪175‬‬

‫הרקק נבראו‬

‫יעלות מן‬

‫על ידי‬

‫בץ השמשות‬

‫על כן‪ ,‬כמו מר‬ ‫המה‬

‫הדחק‬

‫מדלי וכשחק‪,‬‬

‫במחתרת זמן נמצאו‬ ‫עפרה‬

‫אך מעשי‬

‫אמת‬

‫יצאו‬

‫עם כל צבא מרום ואילי שחק‪,‬‬ ‫‪180‬‬

‫מכתב‬ ‫על כן‬ ‫לא‬

‫אלהים היא ולא על מחק‬ ‫פליאות יעלה‬

‫אקראה‬

‫כי לא‬

‫עצמות צביה חמר‪,‬‬

‫כחמר יעלות‬

‫הוא‪ ,‬אך שמו נושא‬ ‫‪185‬‬

‫נפלאו‬

‫הארץ‬ ‫לצורה רמה‬

‫אשיר בשיר חדש ואמר אמר‬ ‫פרצה היא פרץ‪,‬‬

‫כי‬

‫בגבולים‬

‫כי‬

‫מעלתה מאנוש‬

‫נעלמה‬

‫‪ 169‬יוצר מא!רות‪ ,‬ברבת יוצר דמאורות בתכילת עדרית ‪ 170‬מאד יצאת בנקרה‪ ,‬יצאת ידי חובתך בדבר‬ ‫^ מאוד ב‪..‬ירה בת ש‪,‬י חרוזים ‪ 174‬הרקק‪ ,‬הבוץ ‪ 175‬בין השממות‪ ,‬ב‪!,‬רב עבר בי‪ ,‬ה‪ .‬מ *‪ ,‬ת על־־ידי‬ ‫הדחק‪ ,‬בחיפזו‪ 176 ,‬וכשחק‪ ,‬וכ*חק מא‪,‬גים כדבר בקלת ופח ת ערך ‪ 177‬במחתרת זמן נמצא‪ ,,‬ד‪ * ,‬פאת‬ ‫;קלות כ*‪.‬נב * מצא במחתרת ‪ 178‬אך מעשי עפרה וכ‪ / ,‬אבל היבה בראה באמת ירי־ >ם כל דכדיאכים‬ ‫‪,‬לפיכך היא מו*למת כמותם ‪ 180‬מכתב אלהים‪ ,‬כתב נאה ומו‪-‬לם שאיג יי*‪ ,‬למחיקה מחק‪ ,‬ניר מחוק‬ ‫‪ 182‬עצמות‪ ,‬מהות ‪ 183‬יעלות הארץ‪ ,‬כל עאר ה‪ .,‬ים ‪ 184‬שמ‪ ,‬נושא לצורה רמה‪* ,‬מו על עצם ת‬ ‫הצביההוא נו‪ .‬א לצורה רמה הג ¿מה לצורתה הנעלה על היפה ‪ 185‬ואגזר אמר‪ ,‬ואחייב ‪ 186‬בגבאים כרצה‬ ‫דדא בר‘[‪ ,‬היא פרצה ועברה את ‪-‬בוי‪ 1‬היוכי ‪ 187‬מעלתה מאנוש נעלמה‪ ,‬אין יבר ות יודעות את ערכה דרם‬ ‫‪* 168‬חוח י ע ם יד תה לח ז ‪ 169‬יוצר תפלת ‪ .‬חרית ‪ 170‬לפי מ* כז כא ‪ 171‬ל‪,‬ג‪,.‬ת י^ ה יח חעתי‬ ‫תה קיט ם ‪ 174‬מן ח ייין כז עוף ענברא מן הרקק ה‪ 17‬בין אבות ה ‪ ,‬על עבת ק ‪ 176‬כמו י¿ מ טו‬ ‫‪ 180‬א‪ .‬יר יש‬ ‫‪ 177‬במחתרת *מ כב א ‪ 179‬צבא יש כד כא ‪ 180‬מכתב ‪ .‬מ לב ט‪ ,‬עיי בבא ב־־רא קם‪..‬‬ ‫מב י וא^זר אי‪,‬ב כב כח ‪ 186‬פרצה * ב ו ח‬

‫‪[42‬‬

‫ויהי‬

‫אחרי אמרי‬

‫השירה עד תמה ׳‬

‫המחברת‬

‫השניה‬

‫ויאמר הער‬

‫נתת‬

‫בלבי נחמה ׳ חי אני כי שירך בא‬

‫לידי והנאני׳ אחוה דעי אף אני‬ ‫‪190‬‬

‫ויעא מעלו ויאמר‬ ‫שרופתאע‬

‫ראו שפחה‬

‫בתכריךבוץ‬

‫כסוחה‬

‫אער יצאת כהיום לי לשטן‪,‬‬ ‫ויהי הוא טרם כלה‬

‫לדבר‬

‫ארורה‬

‫העירה ׳ זכר‬

‫אער כתנור נכמר ׳ ויקם מתוך‬

‫העדה‬

‫‪195‬‬

‫חרפת‬

‫האדמה‬

‫ועל‬

‫ראעה‬

‫עטרה‬

‫בעבורה י‬

‫הארורה ׳ ואת אער עדי לה המרי‬

‫ובחמת רוחו‬

‫ועורה‬

‫התמרמר • ויעא את קולו ויאמר‬

‫עכלמצירייומאערצירת‬ ‫בת גרעם ‪ -‬כל היקום‬ ‫יען‬

‫בנעמה כל גנות‬

‫הכלמת‪,‬‬ ‫העלמת‬

‫כי בא חלום הבח ואת פתרת‬ ‫אולי‬ ‫‪ 200‬או‬ ‫מה‬

‫לקבץ כל גנות נדרת‬ ‫לעעות ינעוף וקוף יזמת ?‬ ‫החלום הזה אער חלמת ? י‬

‫אם רוחך סרה ואם‬

‫הגד‪,‬‬ ‫או‬ ‫־‪20‬‬

‫ממעח ׳ האם‬

‫השרד‬

‫המחוגה ממף גנבו‬

‫ותעשה בת גרשם‬ ‫או‬

‫‪ 191‬ראו שפחה !כ‪/,‬‬ ‫‪ 19C‬בת *‪.‬רשם‪,‬‬ ‫תכריך‪,‬‬ ‫‪ 197‬בגשמה‬ ‫‪ 198‬כי בא חלום היו• וכן ‪,,‬‬ ‫אב החך סרה ואם שכרת‪,‬‬ ‫כה ב ממשד‬ ‫מרד‪,‬‬

‫כרוב‬

‫עכרתז ׳‬

‫פעלו בה‬

‫ברחת‪,‬‬

‫כוכבי רום מרד‪,‬‬

‫התקשטה בבגדים‬ ‫א ״ ‪ -‬דיא שפחד ‪ ,‬היה מ! דרא‪ ,‬י שתלבש בגדים פי *‪ ,‬בים חנה‬ ‫במחברת ו‬ ‫כנזכר להלן‬ ‫בריעה בת גר ^‪ ,‬כ ‪-‬־־ יה מפורבם בכיעורו‬ ‫עב פד‬ ‫תכלית דכיע‪ ,‬ר והגנות‬ ‫גופה דוא‬ ‫ב ^ וכה‬ ‫‪ ,‬במחברת ב ‪ -,‬ורה ‪497‬‬ ‫דדלטת‬ ‫ופתרת אותו ברמות בת גרשום‬ ‫כי דלמת חלום מכוער‬ ‫דייית מ * וגע כ _ בראת את בת נרשום או שמא שכור היית אותה שעה ?‬ ‫‪202‬‬ ‫‪206‬‬ ‫בכ ^י מ ושם‬ ‫‪205‬‬ ‫ מיאך דצר את צורת העובר‬‫‪203‬‬ ‫שתיוולד כעורה‬ ‫או טרד בה כ בבי ‪ c o r‬ו * ש‪ ,‬את מצבם בעת לי־־ רה כרי לחשבי‪,‬‬

‫‪188‬‬ ‫‪191‬‬ ‫כד‬ ‫‪198‬‬

‫הדורים‬

‫בגשכה כל גגות דשלמת‪,‬‬ ‫ברר‪,‬ד‪,‬‬

‫עורה נסו‬

‫‪ 200‬יזמת‪,‬‬

‫או פעלו בה כוכבי רום‬

‫שמא מי ת בא לידך והנאך ‪ 189‬אחוה איוב לב י‬ ‫אמרי דב לא ל ;תי* יד יח בא עבודה זרה ב‬ ‫בת תה ם י בתבר ך אם ח ט ו ‪ 102‬יצאת בט כב לב ש ביט כג ארורד בר גיז ‪ 191‬וידי בר‬ ‫גו זכר תד בג א *די ר ת א כ ועודד איכה ה י ‪ 194‬ויקם במ כה ז ובחנת יח נ יד דג הו ז‬ ‫‪ 201‬מה בר לז י ‪ 202‬רודך מ א כא ה ‪ 201‬כרוב יה כח יד השרד‬ ‫־‪,‬ד ה ב ‪ - jr 200‬־ בר יא‬ ‫ב‬ ‫מדיג‬

‫‪[43‬‬

‫המחברת‬ ‫סרטן‬

‫ועקרב אם‬

‫בזנב תלי‬ ‫ויהי כשמע‬ ‫‪210‬‬

‫כרעו‬

‫על‬

‫מספרים‬ ‫ופטדותיגו ׳‬

‫השרים‬ ‫ברכיהם ׳‬ ‫ממנו‬

‫השירים‬ ‫וירנו‬

‫תהלות ׳‬

‫ויהללו‬

‫אזינצבו‬

‫במעלה‬

‫צומחתי‬

‫ואודותיהם ׳‬ ‫ויפלו‬

‫על‬

‫ומדברים רק‬

‫האלהים אשר כל‬

‫השניה‬

‫נמלא שחוק‬ ‫פניהם ׳‬

‫פיהם ׳ ויתר העם אשר‬

‫ואחרי כן‬

‫מאודותינו׳‬

‫ועוגדים‬

‫נפרדו‬ ‫על‬

‫הקהלות ׳‬

‫ברגליהם ׳‬ ‫וכל‬

‫גרגרותםטורי‬

‫חכמה ובינה מאתו ׳ וכל העם שב איש‬

‫העם‬ ‫לשמינו‬

‫לביתו‬

‫‪ 207‬סרטן ועקרב‪ ,‬ם] המזלות הסמונים על הכיעור ‪ 208‬תלי‪ ,‬כוכב ‪,‬ח נ נריח במעי*ה צומחת‪ ,‬יב ‪ .‬עת‬ ‫עליית המזל בשטים ‪ 209‬ואודורדהם‪ , ,‬המאורסות המתוארים בהם ‪ 211‬ממנו‪; ,‬ל אירותינו לשמעו‪ ,‬ר בוי‬ ‫ט לשם אבן יקרה‬ ‫‪ 207‬סרטן ראב ע ראשית חכמה ‪ 11‬ר \ \ סרטן ומולד הנשים איננו טוב כי יורה על דברים קשים ‪\ XII‬‬ ‫עקרב הוא מטזלות המומים שיורה על מום בעין ועל נרדן ועל המום ה!‪.‬קרא סרטן ועי‪ 1‬השחין ועל הצרעת‬ ‫והנקודות בפנים והקרחת וחט^ר לאצה איננו טוב ומן כ א מעלה עי* כ ־ יורה על מום בעינים ובחזקו מבני‬ ‫אדם כל איש בליעל ונבזה ‪ 209‬נטייא תה קכו ב ויתר שם יא ח ¿ו ז ו ‪ 210‬וירנו וי ט כד ‪ 211‬ועוג־ים‬ ‫מש ו כא‪ .‬טורי שט כח יז יט ‪ 212‬וכל ש א י כה ש ב ו יט מ״א יב כד‬

‫‪[44‬‬

‫המחברת השלישית‬ ‫והיא‬

‫אמר‬

‫המחבר‬

‫עמנואל‬

‫הגבירה נקשר ׳‬ ‫ישוב‬

‫‪5‬‬

‫היום הזה‬

‫אשר ראית מך‬ ‫נמרי‬

‫טובת‬

‫נחמדת‬

‫להשכיל‬

‫וכשמש‬

‫בהירה י‬

‫כסף‬ ‫‪10‬‬

‫וצנועה ׳‬

‫והנערה‬

‫ולעינים תאוה ׳‬

‫נלכדתי‬

‫מתענוגי‬

‫טובת‬

‫והמליצה זריזה‬

‫החשק‬

‫והידידות‬

‫בחושקיסובבניהבליעל ׳ ולה‬

‫לא נשק לוי‬

‫ותשכן‬

‫ועד שרוך‬

‫נעלי רק‬ ‫בחכמתה‬ ‫הזהב‬

‫לאכל ובגד‬

‫בחיקך ׳ דע כי‬

‫שנאמר׳‬

‫הגבירות‬

‫בערכה כגנב נמצא‬

‫צנצנת המן׳ אין ערך אליה בזמן׳‬

‫דבר‬

‫טעמה בה‬

‫בתולה ואיש לא‬

‫ידעה ׳‬

‫יפה‬

‫כלבנה‬

‫ובענוה ׳‬

‫ובשושני‬

‫ותשם‬

‫כרעו‬

‫מעלי ולא‬

‫הנזירות‬ ‫לבעלי‬ ‫לקחה‬

‫בלבה את רסן‬

‫לתהלהולשסולתכארת ׳ היא על עמודי השיר‬ ‫והאדרת ׳‬

‫הגבירה‬

‫ומהירה י לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל‬

‫ברכות שמים‬

‫ולצאת מים‬

‫באהבתה ׳‬

‫וריחה‬

‫במוסר‬

‫אחור נסוגה׳‬

‫ללבש ׳‬

‫עמד‬

‫מאד‬

‫הברכים אשר לא‬

‫מבלי לוי לה‬

‫במחתרת ׳‬

‫בעבותות‬

‫במצודתה ׳ ונפשי נקשרה‬

‫מראה‬

‫וגברה על כל‬

‫ובמלאכת השיר‬

‫לחם‬

‫ומליץ‬

‫מאודותיה‬

‫המאשר׳‬

‫אמנם לה אחות יפה‪ ,‬כפי מה‬

‫באהלה‬

‫ובפיה לשק‬

‫מהמערכה עם השר‬

‫הייתי‬

‫אהבת‬

‫בעיני יכשר ׳ היה חשקי בה אמיץ ואים׳ אך בה‬

‫אחל חשקך ׳ שמע ממני דבר ושאהו‬

‫שכל‬

‫מחירה ׳ היא‬

‫מגלת‬

‫וכראות השר כי‬

‫מערכך ׳‬

‫סוגה׳ קצה‬

‫ועלתה‬

‫‪15‬‬

‫ולדבר רק‬

‫יהפך ידו כל היום ׳‬

‫אמר אלי‬

‫לא‬

‫בשובני‬

‫החשק‬

‫התאוות אל יבשת‬

‫והבדידות‬ ‫והפה אשר‬ ‫מהזמן מחוט‬

‫תאותה‬

‫והמליצה גלה‬

‫הנזירות‬

‫לכבש ׳‬ ‫וכותרת י‬

‫חותרת ׳ וכל שר‬

‫תחשב צחות לשונם לעני שפה ולשק‬

‫אחרת ׳ היא‬

‫בקנה‬

‫ישקלו׳ אבו‬

‫נלחמו בה‬

‫הזלים זהב מכיס‬

‫וכסף‬

‫‪ 1‬מהמערכה‪ ,‬מההתחרות הספרותית ‪ 2‬הגבירה‪ ,‬תמר ה בד‪ -‬מדברת ב ‪3‬ידו‪ ,‬של חשקי ‪ 4‬אחל חשקך‪ ,‬אחלל‬ ‫ואבטל את חשקך לתמר דבר הגבירה וכן ‪ ,‬אתה ראוי לכי מ‪,‬גלתך לא *ה נכבדה ממנה ‪ 5‬כפי מה שנאמר‪,‬‬ ‫כפי מה שאומרות הבר ות ‪ 7‬וגברה‪ ,‬ועלתה ‪ 10‬לבעל‪ ,‬לגבר ‪ 11‬מבלי לן‪ ,‬מבלעדיו בלי בעי‪ 1‬ברכות‬ ‫שמים‪ ,‬עולם רוחני ‪ 14‬שר‪ ,‬משורר ‪ 15‬בערכה‪ ,‬ל‪!,‬ומתר ‪ 16‬הזיזים זהב מכיס וכו ‪ ,,‬העשירים‬ ‫‪ 1‬בשובני יח מז ז בעבותות הו יא ד ‪ 2‬אך איכה גג ‪ 3‬ונפ״י ט א יח א ‪ 4‬היום יה ג » )אחל בא^ף‬ ‫קמוצה אתחיל( ושאהו במ יא יב ‪ 5‬מך וי כז ח עמר יר מה יא‪ 6‬טובת ש א כהג והנערה בר כד טז‬ ‫יז ובשושני שי ז ג‪ 10‬דברכים‬ ‫‪ 7‬נחמדת בר ג ו יפה שי ו י ‪ 8‬לא איוב כח טו ‪ 9‬אחור י ‪ .‬מב‬ ‫‪ 12‬לחם‬ ‫‪ 11‬ותשכן איוב יה טו ברב‪ ,‬ת בר מט כה לקחה בר יד כג‬ ‫מ א יט יח )חידוד(‪ ,‬להלן ו ‪ 334‬כה ‪249‬‬ ‫‪ 15‬כ נב‬ ‫בר כח כ ‪ 13‬לתהלה רב כו יט על מ א ז מא ‪ 14‬ל‪-‬ון יה ז כד יח יז ח ולצאת יונה אש‬ ‫שם כב א לעני י^ כיז יא ‪ 16‬צנצנת יומא נב אין תה מ ו הזלים י* טו ו‬

‫‪[45‬‬

‫המחברת‬ ‫הארץ‬

‫נשיאי‬

‫לקחתה‬

‫ולולי תשכן‬ ‫עמדת‬ ‫‪20‬‬

‫אהלה‬

‫בסתר‬

‫כשמעי ‪ -‬נבהלו‬ ‫בוער‬

‫כאש‬

‫ונהפך ששוני‬

‫ויאמר אלי השר‬ ‫יעלה לנו‬ ‫‪25‬‬

‫ונלאיתי‬

‫ויתכו‬

‫כלכל ולא‬ ‫מסכלותך‬

‫ויקחה לנוי‬

‫צבאם‬

‫ראית‬

‫תראה‬ ‫ונבהלתי‬

‫כמים‬

‫מחשקה‬

‫שאגותיי לא‬

‫למשמע אזני׳ ויהי‬

‫תערב לי‬

‫אוכלי עד הייתי בעיני השר‬

‫לחשק‬

‫חדל לך‬

‫יבלו ׳ ולו‬

‫הודה ‪-‬‬

‫במלכת השמים‬ ‫פן‬

‫אחי‬

‫אשר‬ ‫ואל‬

‫נתבזה ׳‬

‫שמחה׳‬

‫כל‬

‫סכל‬

‫שמעה‬ ‫תוסף‬

‫הבהילנו ׳ מי‬ ‫דבר‬

‫אלי‬

‫עוד‬

‫בדבר הזה ׳‬ ‫ואמר אל השר‬ ‫הראני נא את‬ ‫לשמים‬

‫בנפש‬

‫שיאה׳‬

‫תעשינה בלב‬

‫ועיני עיני מים‬

‫חרדה ׳‬

‫אנא‬

‫יורדה י‬

‫אביר‬

‫השר‪,‬‬

‫התעודה ׳‬

‫כבודה ׳ כי הנני נשבע בגאוני׳ ובחי החשק אשר בינך וביני׳ כי אם‬ ‫לכוכבי אל תשים‬

‫וממעל‬

‫תחנונותי׳ כי לי שירים‬ ‫‪30‬‬

‫השמים‬

‫אזנה ‪ -‬כל י! צאי שער עירה ימולו ׳‬ ‫וכל‬

‫ותדד שנתי מעיניי‬

‫בעצמותיי‬

‫ההגיע‬

‫השמימה‬

‫כספר‬

‫הטתה‬

‫ממראה עיניך אשר‬

‫רעיוני׳‬

‫עצור‬

‫לאנחה ׳‬

‫יכלו ׳ ולו‬

‫נגלו׳‬

‫משתאה׳ והיית משגע‬

‫ויהי‬ ‫חשקה‬

‫לאשה ולא‬

‫השלישית‬

‫היעלות‬

‫כברקים‬ ‫פרצות ׳‬

‫ירוצצו ׳‬

‫כסאה ׳ שם‬ ‫וכעין נחשת‬

‫ותקרענה סגור לבם■‬

‫אצוה‬ ‫קלל‬

‫דמעותיי‬ ‫ינוצצו ׳‬

‫ומשם‬

‫ומליצות‬

‫יקרבו כתנור לבם‬

‫יעלה‬ ‫יורידוה‬

‫נמרצות ׳‬

‫בארבם‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫לי יקדו שרים ולי‬ ‫אתי‪,‬‬

‫בסוד שירים‪,‬‬

‫לי שיר ינובב‬ ‫‪35‬‬

‫אלו‬ ‫לו‬

‫יכרעו‬ ‫נפלאו‪,‬‬

‫חדשות‬

‫הבתולות לי זמיר‬

‫שמעוהו בנות חן ‪ -‬גועו‬

‫אמרר‬

‫יבקעו כל מעינות‬ ‫לנבלים‬

‫דמעה‬

‫לא‬ ‫חשק‬

‫מליצים יחנו‬

‫דבריו כל לבב‬

‫יקרעו‬

‫או שכבו עם כל אשר פגעו‬

‫המלכות שמעו מפי זמיר ‪-‬‬

‫אלו בצר רוחי‬

‫לו‬

‫על פי‬

‫יסעו‬

‫נבראו מאז ולא נשמעו‪,‬‬

‫בבכי ‪-‬‬ ‫עדי‬

‫אשאלה מתן ‪ -‬אזי‬

‫אז נפלו תחתי ולא‬ ‫אז‬

‫יבצעו‬

‫בבכי כל היקום גועו‪,‬‬

‫ארץ ושמים‬

‫הכי‬

‫ידמעו‬

‫לא קפצו ידם ולא מנעו‬

‫‪ 17‬ולו הטתה אזנה וכן ‪ /‬ולו נאותה להנשא להם היו בני עירה מוכנים למלא את כל דרישותיה כאנשי שכם‬ ‫לפנים ‪ 18‬ולולי תשכן בסתר אהלה וכו ‪ /‬ולו יצאה החוצה היו השמים מתכסים והכוכבים היו חדלים להאיר‬ ‫מבושה ‪ 21‬תערב‪ ,‬תמתק ‪ 23‬ההגיע מסכלותך‪ ,‬הגרמחלך סכלותך ‪ 26‬התעודה‪ ,‬הת‪,‬רה ‪ 27‬אם‪ ,‬אפילו‬ ‫‪ 32‬שרים‪ ,‬משוררים ‪ 33‬אתי בסוד שירים וכו ‪ ,‬יש אתי בקהל שירי הרשות נפלאות שלא נבראו ולא‬ ‫נשמעו מעולם ‪ 35‬גועו‪ ,‬מרוב מתיקות ‪ 36‬זמיר‪ ,‬שיר ולא יבצעו‪ ,‬ולא תקחנח בצ׳ג כסף ‪ 39‬לנבלים‪ ,‬מן‬ ‫הנבלים הקמצנים‬ ‫‪ 19‬והיית רב כח לר ‪ ¿0‬ותרר בר לא מ ויחי יר כ ט ‪ 21‬ויתכו‬ ‫‪ 17‬כל בר לד כר ‪ 18‬נגלו יס לר ד‬ ‫‪ 24‬חדל‬ ‫‪ 23‬מי רב ל יב‬ ‫איוב ג כד תערב יש כד יא )ערבה ‪-‬הופרה(‪ ,‬לד\ן ד ‪ 22 254‬ונלאיתי יר כ ט‬ ‫דה ב כה טז פן בר לח כג ואל רב ג כו ‪ 26‬ועיני איכה א טז ‪ 27‬הראני שם לג יח נשבע עמ ח ז אם‬ ‫איוב כ ו‪ ,‬להלן ‪ 28 229‬וממעל יש יר יג שם עמ ט ב‪-‬ג ‪ 29‬כברקים נחום ב ה וכעין יח א ז ‪ 30‬ותקרענה‬ ‫‪ 36‬נפלו‬ ‫‪ 33‬חדשות י ס מח ו‪-‬ז שם לר י ‪ 14‬ינובב זכ ט יז‬ ‫הו יג ח יקרבו הו׳ זו ‪ 32‬על בם ט כ‬ ‫‪ 38‬יבקעו בר ז יא ‪ 39‬לא דב טו ז‬ ‫יואל ב ח ‪ 37‬בצר איוב ז יא יש כב ר‬

‫‪[46‬‬

‫המחברת‬ ‫על סי תנועות‬

‫‪40‬‬

‫השלישית‬ ‫כל שומעי שירי ולא יפשעו‬

‫מאמרי נוסעים‬

‫כן‬

‫כן ישמחו‪ ,‬כן ידאגו‪ ,‬כן ישחקו‪,‬‬

‫משד זמירי יינקו‬

‫יתענגו מזיז אמרי שוחרי‬ ‫אדלה פניני‬

‫לו עמקו או‬

‫מאמרים יקרו‬

‫לא‬

‫אלו בני קרח כשירי שוררו ‪-‬‬ ‫‪45‬‬

‫בדורי‬

‫אסף והימן אם‬

‫היו‬

‫יהיו ‪-‬‬

‫‪50‬‬

‫על כן‬

‫תקרבו‬

‫אל‬ ‫כשמע השר‬ ‫היעלה‬ ‫‪55‬‬

‫לעלות‬

‫השירה נפלא על‬

‫ותפארתה ׳ הנה היא‬

‫תראה זהר‬

‫בדרך שיר‬

‫עדמעלותי ‪-‬‬

‫לעלות‬

‫אמר‬

‫רדו‬

‫שירי ראו‬

‫נעימותה ׳‬

‫ויאמר‬

‫יוצאת יום יום‬

‫כשמעי זאת‬

‫לא‬

‫יפי‬

‫כאשר‬

‫יאמרו‬

‫בואה יקוו ׳ וקם כל העם‬

‫התנחמתי׳‬

‫‪60‬‬

‫נערה ׳‬

‫גבירות‬

‫ובתוכם‬

‫חשמלי‬

‫זהרה ׳ ואש‬

‫בערה בנו אש חשקה י‬

‫והשתחוו׳ ואשא עיני‬ ‫יפה‬

‫אהבתה‬ ‫ולאור‬

‫בלבבות‬ ‫יפעתה‬

‫וכחמה‬

‫ראו ‪ -‬ואל‬ ‫ראיתי‬

‫המלה‬

‫בערה ׳‬

‫תדעו ׳‬

‫כתבניתה ׳ אם‬ ‫תפלתה ׳‬ ‫קדמתי ׳‬

‫כקול‬

‫ואראה את‬

‫קראתי שמש‬

‫והכנעו‬

‫תעבר היפה‬

‫ברה ׳‬

‫ייגעו‬

‫דודים‬

‫ואשמורות‬

‫מעט והנהי קול‬

‫כלבנה‬

‫ייעפו‬

‫ועולה אל בית‬

‫ורעיוני אחזו שער י ולבי כאש תבער יער י עד אשר‬ ‫ממנה ׳ עוד‬

‫כעורים נעו‬

‫יתהללו שרים ובי נשבעו‬

‫סורו ואל תגעו‪,‬‬

‫יפעתה ׳‬

‫נבלעו אז כאשר‬

‫שפה‬

‫אדרך אני על במתי השיר ובי‬

‫לכל הורס‬

‫נבלעו‬

‫כנורי פנו אלי והושעו י‬

‫מליצי הזמנים עלגי‬

‫הדורכים מפתן חסדי‬

‫בתהום‬

‫בל שרשו כיום ובל זרעו‬

‫ודוד ‪ -‬מה לך‬

‫ומעפיל‬

‫ישבעו‪,‬‬ ‫טבעו‬

‫לא נודעו בשיר כמו נודעו‬

‫לא נכרו בשיר ואף בל נטעו‬ ‫מה לך ידותון שיר‬

‫יקצרו חסד וכן תרעו‪,‬‬

‫ואקרא שם‬

‫השכם‬

‫וישבתי‬

‫פתח‬

‫ואראנה י אם היא‬ ‫מחנה ׳ כל‬

‫המראה‬

‫ויפגעו בנו‬

‫תחפץ‬

‫מלאכי אורה*‬

‫המקום‬

‫השער ׳‬ ‫כלילת‬

‫החושקים עת‬

‫היקרה ׳ והנה‬

‫ההוא‬

‫לראות‬

‫בבקר ושם‬

‫חברת‬ ‫ויבואונו‬

‫תבערה ׳ כי‬

‫צדקה י ואמר בקול נשמע י ולבי‬

‫בוער‬

‫‪ 40‬על כי תנועות מאמרי וכן ‪ /‬למקום שאליו נעים ו וסעים באמרי לשם נמעכים נוסעים גם כל שומעי שירי‬ ‫ולא יפשעו‪ ,‬ולא יחטאו לא יטו ימשה או ‪■/‬מאלה מדרכי ‪ 41‬כן ישמחו וכו ‪ /‬לפי הדרכתי יכוונו את כל‬ ‫מעשיהם ‪ 42‬יתענגו מזיז אמרי *שוחרי‪ ,‬דור‪-‬י יתעננו מנועם אמרי זיז‪ ,‬דד שד‪ ,‬שד )*ין פתוחה( ‪ 43‬יקרו‪,‬‬ ‫אשר יקרו לו‪ ,‬אפילו ‪ 44‬בגי קרח‪ ,‬ממגוררי דתהלים אז‪ ,‬עם קורח וכל ערתו ‪ 45‬אסף והימן‪ ,‬ממשוררי‬ ‫התהלים אם בדורי יהיו‪ ,‬אילו דיו בהרי ‪ 47‬ידותון‪ ,‬ממשוררי התר ים דוד‪ ,‬המלך נעים זמירות ישראל‬ ‫‪ 52‬ואל תדעו‪ ,‬ואף על פי כ‪ ,‬י‪ 1‬א תרעו לחבר *ירים כמ‪,‬תם ‪ 57‬ממנה‪ ,‬עליה‬ ‫‪ 40‬על בם טיח ב לד הו י יב ‪ 42‬יתענגו י ס סו יא ‪ 43‬אדלה אבן גביר‪ ,‬ל א ‪ 43‬הצפור ודלה פניני‬ ‫מעמקיה ‪ 44‬בני בבא בתרא יד — טו דוד כתב ספר תדרים על ידי ע*רה זקנים ועל ירי שלשה בני קרח‬ ‫‪ 45‬אסף רה א כה א—ו ‪ 46‬בל יש מ כד ‪ 47‬פגו יש מה כב ‪ 48‬כעורים איכה ד יד ‪ 49‬אדרך עט׳ ד יג‬ ‫‪ 51‬הרם *מ יט כד בם יד מד‬ ‫יתהלל‪ .‬יר ד ב תה סג יב ‪ 50‬ה־־ורכים *״א ה ה ייעפו יש מ ל‬ ‫‪ 52‬סורו איכה ד ט‪ ,‬רא‪ ,‬י¿ ו ט ‪ 54‬השכם *מ ח טז ‪ , 55‬אשמורות תה קיט קמח ‪ 56‬אחזו איוב יח‬ ‫כ כאש תה פג טו כלייית איכה ב טו ‪ 57‬קר יח א כד ‪ 58‬וקם ^מ לג י וא*א ד; י ה ח ‪ 59‬יפה‬ ‫‪* 61‬מש יש ם‬ ‫‪ 60‬חשמלי יח ח ב וא* יר כ ט ואקרא בם יא ג‬ ‫סי ו י ויפגעו בר לב ב‬ ‫יד מל ג כ‬

‫‪[47‬‬

‫המחברת‬ ‫ועיני ידמע י‬ ‫המאורות‬ ‫ותאמר‬ ‫‪65‬‬

‫ברוך‬

‫בוראך אשר יסד‬

‫בספירים‬

‫אדניך ׳‬

‫והרביץ‬

‫החצי‬

‫מעדניך ׳‬

‫אמותה‬

‫הפעם‬

‫בעיניך ׳ לא הנד לי‬ ‫ארור הבא י זה‬

‫הנערה‬

‫שמיך׳ ורוח יסע‬

‫חדשה נותנת‬ ‫לימים ׳‬ ‫‪70‬‬

‫אמרי שפרי‬

‫מזרע‬

‫באשר‬

‫הגוף‬

‫‪75‬‬

‫ובאשר‬ ‫יהלם ׳‬

‫צבא‬

‫המות ‪-‬‬

‫תוליד‬

‫להוחיל עד בוש‬

‫‪80‬‬

‫מקננת‬

‫בעולמך ׳‬ ‫יעלו דרך‬ ‫לא‬

‫בעממיך ׳‬

‫ואארג עוד שירה‬

‫המגלה ביד נער‬

‫לאמר‬

‫לך אל‬

‫דברי‬

‫צעיר‬

‫הגבירה וכה‬

‫תדעי לך‬ ‫המליצה‬

‫היפה‬

‫והשירה ׳‬

‫בארץ‬

‫ובאשר‬

‫על‬

‫ואלחם ׳‬

‫ואחיה‬

‫במתי‬

‫הרעות ׳‬ ‫הראני‬

‫ובאשר‬ ‫העזות‬

‫השלום ׳‬

‫נחמה ׳ אץ‬ ‫הצביה ‪-‬‬

‫הזמןהודך‬

‫ואמתמיתיני ‪ -‬ומתי ׳ יושבת‬ ‫היושבת‬

‫על חוג‬

‫המליצה י הנשואה על כתף‬

‫התהלות י ועל דבשת‬

‫המעלות‬

‫לנס‬

‫יוצרך ׳ אשר שמך‬ ‫טעמך ׳‬

‫וברוך‬

‫ארחך‬

‫בברחך י אם לא נגלו לך‬ ‫הצלתי איך‬ ‫לפי‬

‫הצביה‬

‫השחקים׳‬

‫בלבות‬ ‫המועצה ׳‬

‫ברוכה‬

‫למדנו‬

‫הצניעות ׳‬

‫ימנע‬

‫הסודסבת‬ ‫לאשמה ׳‬

‫העץ ‪ -‬הגלוי‬

‫המהללות י‬

‫וברוך‬

‫ודורכת‬

‫הסתרת‬

‫הנבלות לא יחשב‬

‫ונבעתייאםתחייני ‪-‬‬

‫והצל לא‬

‫משכרתם י‬

‫הט‬

‫נמרצה ׳ תגיד בה נפשי אל‬

‫ואלה‬

‫ובאשר‬

‫מליצותי‬

‫את‬

‫חמלתי‬

‫והמליצות‬

‫חברי ואם לא‬

‫שלמה ׳‬

‫חכמה ׳‬

‫הערבות ׳‬

‫המלחמה ׳‬

‫ולהנחם ׳‬

‫הרוכבת בשמי שמי‬ ‫ברוך‬

‫השירים‬

‫ואשלח את‬

‫המגלה‬

‫ראותי את‬

‫פניך ׳‬

‫ואמר אל לבי‬

‫מזבחה נמצה ׳‬

‫דבר בפיו‬

‫עמנואל בן‬

‫אחזיק שלחי‬

‫ונצמתייפגעתיביפיך ־‬

‫בוראך‬

‫ספרי‬

‫ואשים‬

‫בלבה י‬

‫מליצה‬

‫אהבתה על קיר‬

‫הדבור‬

‫הנדיבות ׳ ימנע‬

‫טובה ממנו‬

‫החושקים׳‬

‫ואחבר‬

‫אהבתך זאת‬

‫החשק‬

‫ואחריך‬

‫בפוך‬ ‫אחרי‬

‫אבניך ׳‬

‫והחפיר‬

‫הגבירה‬

‫השתיקה‬

‫ערמה•‬

‫הפרתמים ׳‬

‫משוררי הזמן על‬

‫שלחתי אל‬

‫בשמיך׳‬

‫ואכתבם על מגלת‬

‫המלוכה ומן‬

‫בנשים‪ ,‬שמוי הוא שר‬

‫רבה ״ ותבז לי‬

‫ואקום קל חיש‬

‫חפצה ׳ וכי דם לבי אל‬

‫תדברי ראש‬

‫אשר‬

‫הבל ורעה‬

‫מעמך ׳ ויפח בגנך ומלו‬

‫כי פגעת אשר קוית כל ימיך ׳‬ ‫הצביה את כל‬

‫השלישית‬

‫ללכת גויים‬ ‫תלאות‬

‫הנגלו לך‬

‫לאורך ׳‬

‫עשאך הזמן‬

‫יחידה‬

‫החושקים‬

‫ילכו לנגה‬

‫זרחך ׳‬

‫אודותם ‪ -‬מה זה‬

‫סכלת י ואם נגלו לך ‪ -‬מדוע‬

‫תוחלתם ׳ איה‬

‫אפו‬

‫תקותם ׳‬

‫הגידי לי מה‬

‫תחפצי חושק מך‬

‫מערכך י‬

‫ותבקשי כרוב‬

‫נכזבה‬

‫דרכך י כי לא‬

‫הט שמיך‪,‬‬

‫והכלים‬ ‫‪ 62‬והחפיר המאורות בעיניך‪/‬‬ ‫‪ 6 8‬ואכתבם‪ /‬את המליצה וה ‪ -‬ירה ‪ 7 3‬באשר השתיקה וכו ‪/‬‬ ‫; ה ‪ .‬ב לחכמה ‪ 7 4‬ערמה‪ ,‬חכמה ‪ 75‬הגוף יהלם‪,‬‬ ‫מה זה סבלת‪,‬‬ ‫כנשתי ‪ 82‬בברהך‪ ,‬מהם אודותם‪,‬‬ ‫‪ 8 4‬משכרתם‪ - ,‬כרם חלף סבלם מך מערכך‪,‬‬

‫לר ־ ת אל היפה‬ ‫‪64‬‬ ‫הטמים‬ ‫מאורות‬ ‫ביפי עתיך את‬ ‫שהאתיקה תסבב את הם‪ ,‬ת שם הדיבור‬ ‫במקום‬ ‫‪77‬‬ ‫ולהתחרט‬ ‫‪76‬‬ ‫יכה את ועי ף‬ ‫תלאותידם‬ ‫מדעת את‬ ‫מרוע זה נבערת‬ ‫מאורעותידם‬ ‫נחות מיראתך‬

‫‪62‬‬

‫ברוך‬

‫זה‬

‫קה‬

‫סדר‬ ‫ב‬

‫‪ 66‬ת ^ יר‬ ‫וא ‪ -‬ים‬

‫קדוש‬

‫כא‬

‫ותבז‬

‫מ א י נ‬ ‫במ‬

‫לבנה‬

‫כג‬

‫טז‬

‫יש‬

‫יפר‬

‫ ב ו טז‬‫‪ 67‬עי‪1‬‬

‫ת‬ ‫‪70‬‬

‫ואם‬

‫נד יא‬

‫הט‬ ‫וי‬

‫״י‬

‫והרכת‬ ‫‪78‬‬ ‫יושבת יר כב כנ‬ ‫ז ד‬ ‫פדר קדו ‪ -‬לבנד א ‪ -‬ר י ‪-‬‬ ‫‪ 80‬ברוך‬ ‫נכזבה‬ ‫כרוב‬

‫איוב‬ ‫יח‬

‫מא א‬

‫איד‬

‫תה‬

‫א וב יז ג ‪,‬‬

‫א‬ ‫אח‬

‫מ א י ז‬

‫אמותה‬

‫‪65‬‬

‫ורוח‬

‫במ‬

‫יא‬

‫‪ 63‬לא‬

‫‪ ; 68‬ותנת‬

‫בר‬

‫מט‬

‫כא‬

‫קמר ה‬ ‫טו‬ ‫‪71‬‬

‫שר‬

‫עבי׳ ד יג‬ ‫יא י ם ג‬ ‫דשידי‬

‫בר‬

‫יה‬

‫‪76‬‬

‫היד‬

‫לדוחיל‬

‫היו ‪ -‬בת ישי מ כב‬ ‫ברוכד ש א‬ ‫‪81‬‬ ‫כט‬

‫טו‬

‫‪ 84‬לבי ״ ^ו‬

‫כח יד‬

‫‪[48‬‬

‫ולהגחם‪,‬‬

‫בר‬ ‫לא‬

‫מו ל‬ ‫ויפח‬ ‫ואכתבם‬

‫שו‬

‫‪79‬‬ ‫כה לג‬

‫נכה‬

‫בגעתי‪,‬‬

‫‪64‬‬ ‫י‬‫יר‬

‫ארור‬ ‫ד‬

‫גז‬

‫לו ר‬

‫תה‬

‫ק ה כ‪ ) ,‬בר‪ ,‬ך(‬

‫וא ־ ייך‬

‫״ו‬

‫ה‬

‫‪ 69‬מ‪ ,‬ר *‬

‫־נ‬

‫א ‪..‬‬

‫אדזיק ‪..‬חבו ד יא‬

‫‪ 77‬אם‬

‫מ ״ב‬

‫י‪-‬‬

‫לו‬ ‫כג‬

‫תה פח לד ד ‪ , .‬אה‬ ‫הרוכבת‬ ‫שע‬ ‫‪ , 83‬דצ ^‬ ‫ילכו י ‪ -‬פ ג‬

‫פוכה ב א‬

‫לכי דרכ»‪.‬ו‬

‫לנד ‪,‬‬

‫יד‬

‫מך וי‬

‫ה‬

‫כז ח‬

‫המחברת‬ ‫‪85‬‬

‫הסוכך ׳ בת‬

‫ממשה‬

‫רקיע‬

‫על פני‬

‫נדיב ׳ הנה השמש יחיד‬

‫השמים‬

‫וחרותות ׳‬

‫פרושות‬

‫ועד קטן ׳ ולא יוביש מבטן ׳‬ ‫עמדתי‬

‫לא‬

‫ונצלת‬ ‫‪90‬‬

‫כעבד‬

‫לחלק שלל ממי‬

‫עדי‬

‫כוכבי‬

‫אם‬

‫לאשמת העם‬

‫אל‬

‫משמעתם׳‬

‫עיני‬

‫החושקים‬

‫במקום אחד‬

‫ואם יגזר המות‬ ‫הנשאר‬

‫‪95‬‬

‫נדיב ׳‬

‫העמים‬

‫חפץ‬

‫והשרים‬

‫ועדוי‬

‫לקח זהר‬

‫התמר ועיני‬ ‫וצוארך‬

‫ממי‬

‫אם ‪ ,‬א‬

‫אותותיו‬

‫ונפלאותיו ׳‬

‫>‪8‬‬ ‫זכ‬

‫בת‬ ‫יג י‬

‫י‪-‬‬ ‫‪92‬‬

‫בענביו‬

‫הזורח ׳‬

‫בידיך‬

‫בשר‬

‫ולב‬

‫למדת‬

‫חושקיך‬

‫טייל ?‬

‫ז ב ‪ ,‬ילב‪,‬‬ ‫י«‬

‫‪-‬י‬

‫ה יג‬ ‫המגומר‬

‫‪90‬‬

‫ורבצת‬

‫לז כו‬

‫א טו‬

‫רב‬ ‫‪98‬‬ ‫וצוף‬

‫וטעמך‬

‫בענביו‬ ‫בראשך‬

‫תהיינה‬ ‫ותמונתה ׳‬

‫מבטה ׳ והיה‬

‫המחנה‬

‫מש ‪ -‬ת‬ ‫‪-‬י‬

‫ז ו‬

‫עלה‬

‫יר‬

‫לא‬ ‫מוסף‬

‫להוביש‬ ‫יח‬

‫זכ‬

‫מ ‪ -‬טז כר‬ ‫במ יא ח‬

‫‪ ,‬ילת‬

‫שי‬

‫ולב‬

‫יח‬

‫חבקו‬

‫שו‬

‫ו ד‬

‫ראש‬

‫הסנה‬

‫יח‬

‫המתהפכת‬

‫לחלק בר‬

‫ט ה והיה‬

‫ז כ ויהי‪,‬‬

‫בראשית‬

‫עלומיה‬

‫זו‬

‫‪103‬‬ ‫טז ל‬

‫תתני‬

‫יד‬

‫לב ט‬

‫ועתה‬

‫שהרו‬ ‫שי‬ ‫שי‬

‫‪96‬‬

‫ז ח‬

‫איוב ג כ‬

‫הרי‬

‫לא‬

‫בה‬

‫בראשך‬ ‫בצע‬

‫לעמלי ומה‬

‫בר‬

‫'‘ מגד‪ ,‬ל‬

‫לא ‪ -‬מת‬ ‫ואת‬ ‫שי‬

‫‪ ,‬צוארך‬ ‫עה ט ‪,‬‬

‫ברכות לר‬

‫שי‬ ‫ביריך‬

‫ש‬

‫ד ג‬ ‫אם‬

‫א ד‬

‫צלת‬ ‫‪-‬מ‬

‫אר‬

‫ד ג‬

‫שא‬

‫‪61‬‬

‫‪104‬‬

‫יתקלסו‬

‫ר ״‬

‫ד יר‬

‫ך‬

‫‪.‬י‬

‫‪100‬‬

‫ז ח‬ ‫ו‪-‬‬

‫פתותיך‬

‫ראתה‬

‫יין‬

‫ט ב ב כג‬ ‫א‬

‫לכרת‬

‫אם א יא‬

‫וקומת ‪ -‬י‬ ‫שי‬

‫כוכבי‬ ‫כב יד‬

‫ל לז‬

‫מאי ע ן לא‬ ‫ב*‬

‫‪87‬‬

‫להראות‬

‫ר ד ‪ ,‬רקתך‬

‫יוביש‬

‫שמ ל^ ו‬

‫תסור‬

‫לעטות‬

‫שי‬

‫ז י‪-‬‬

‫אם‬

‫‪ 89‬ו‬ ‫וי‬

‫תייויות‬

‫חכמים‬

‫סממ ‪ -‬י היופי לחיה‪,‬‬ ‫* ורות ‪ 94‬לכרת את‬ ‫ועיניך‬ ‫‪ 103‬ומאוריך‪,‬‬

‫מסוים‬

‫כג ו‬

‫‪ ,‬אם‬

‫יחד‬

‫מיני‬

‫סט‬

‫איוב טז יט‬

‫‪106‬‬

‫ריחי‬

‫עמדת‬

‫‪99‬‬

‫זי‬

‫ומאוריך‬

‫בקהל‬

‫ופלח‬

‫תר‬

‫כארגמן ׳‬

‫כן‬

‫בת‬

‫ורוראי‬

‫וזהרך‬ ‫וחכך‬

‫יאהב ׳ ומה‬

‫שי‬

‫‪101‬‬

‫עיניך כיוני‬

‫בצע‬

‫איוב‬

‫מח י ‪91‬‬

‫הגאיות׳‬

‫רעיה! מה בצע‬

‫את כל‬

‫עי י ‪ ,‬לך‬

‫וקומת‬

‫בעיניך יונים‬

‫זב‬

‫יח ז טז‬

‫וחכך‬

‫וקומתך‬

‫מט כז‬

‫ריום‬

‫לז יז‬ ‫ה יב‬

‫איכה ר ה‬

‫לא‬

‫ארור‬

‫בר‬

‫ופלח‬

‫חשקך נתנו‬

‫ומקבלת כל‬

‫עש‬

‫ומכל‬

‫הרמונים ׳‬

‫ודלת ראשך‬

‫בהשאלה לזש‪,‬‬

‫הרת‬

‫תפארתם ׳‬

‫למרי נפש ואור‬

‫אותך‬

‫שניתן לה‬

‫גדלותיו ׳‬

‫ושפתותיך שושנים׳‬

‫ודודאי‬

‫קרח ״‬

‫חושקך‬

‫כשעווה‬

‫כ‪ .,‬יח ‪88‬‬

‫עיניך‬

‫‪105‬‬

‫לתמר ׳‬

‫עלה קרח‬

‫בר א כ‬

‫שי‬

‫ימי‬

‫כטעם המן׳‬

‫להראות‬

‫מכלמתבניתךואת שהדו‬

‫הרמונים ׳‬

‫ולא תתני חיים‬

‫את יפי‬

‫‪ 86‬על‬

‫‪ 93‬עשי‬ ‫צבי‬

‫וטעמך‬

‫תחבקי בם‬

‫לקחת‬

‫‪ .‬ב כג יא‬ ‫כר י‬

‫כפלח‬

‫דמתה‬

‫תתהפך‬

‫תפארת‬

‫הדבש ומתק המן ׳ ויתן‬

‫ורקתך‬

‫אמל ׳‬

‫הזמן‬

‫בסוד‬

‫איוב לח יד‬

‫‪102‬‬

‫להוביש‬

‫השושנה׳‬

‫וריכזת‬

‫ם נ‬

‫כ־ ב‬

‫יש‬

‫‪97‬‬

‫יש‬

‫מכל‬

‫להריגה בסוד חכמים לא עמדת וכ‪/ ,‬‬ ‫‪ 90‬וקבצת כל ההדורים בה‪,‬‬

‫המוסר א ^ ‪ -‬ים‬

‫כח א‬

‫וע ^‬

‫פני‬

‫מלאכת השם‬

‫בתבניתה‬

‫לאחדים בידו ׳ ויחבר‬

‫וצוף‬

‫וקומתך‬

‫לאמר‬

‫גלילי זהבי אם לא‬

‫לחייל‪,‬‬

‫הלבנה ׳‬

‫משמרי‬

‫עליך‬

‫מ א טו ש‬ ‫ציץ‬

‫באור‬

‫הצביותי ולא‬

‫ההדורים ‪ -‬ציץ‬

‫לבן השלג ואדם‬

‫הארגמן׳‬

‫כמגדל דוד בנוי‬

‫לעבט‬

‫שי‬

‫עבוטה ׳ או‬

‫ויבחר‬

‫לתלפיות ׳‬

‫ככרמלי‬

‫תתהפך‬

‫אחרת‬

‫והחמה ׳‬

‫תאותם ׳ ולא תסור‬

‫במתכנתהי‬

‫חמודותיו ׳ ואת יקר‬

‫ויפיך כיפי הירחי‬

‫‪ 92‬תתהפך כחמר ח! תם‪,‬‬ ‫מפלצתה‪ ,‬להמיתה לעבט עבוטה‪,‬‬ ‫ט ד‬

‫לחלק היפי בץ‬

‫חכמים‬

‫הלבנה‬

‫וקבעתם‬

‫החושקים‬

‫למגדול‬

‫בסוד‬

‫מחיה ׳ ארור עושה‬

‫הצביה מן‬

‫לעבט‬

‫מסורי‬

‫וחיליהם ׳‬

‫השארת‬

‫לעשות‬

‫הדרתם י ויהיו‬

‫ותאר‬

‫אתה‬

‫*י‬

‫יכלה אורו‬

‫וכימה ׳ חהר‬

‫מזרות‬

‫וחטאתם ׳ תמנע‬

‫הטבע‬

‫היונים׳‬

‫חמר ׳‬

‫כעבד‬

‫כסיל‬

‫הואלת‬

‫מפלצתה ׳ או‬

‫החמה ויפי‬

‫יתקלסו בשמש‬

‫‪ 87‬מסור‪,‬‬

‫ויפעת‬

‫לחיה ׳ לא‬

‫להראות בך‬

‫כזהר השמש הזורח ׳‬

‫‪105‬‬

‫אשפתות ׳ לא‬

‫שללת יפי עש‬

‫תלויות ׳ או‬

‫החמודות ‪ -‬צבי עדים וגאון‬

‫כיץ‬

‫חבקו‬

‫לאורו ׳‬

‫כמלאך כשטן׳ אי זמן‬

‫כחמר חותם ׳ ולו‬

‫לכרת את‬

‫וילכו גויים‬

‫ומאוריו ‪ -‬מהם‬

‫לפליטה‬

‫בת‬

‫‪100‬‬

‫ומהם‬

‫וכסיליהם ׳‬

‫ההדורים בה‬

‫תתהפך‬

‫בזהרו ׳‬

‫כאדוניו‬

‫למדתי ׳‬

‫השמים‬

‫הצביהיוקבצת כל‬ ‫רמיה ׳ והנה‬

‫השלישית‬

‫זח‬ ‫מה‬

‫בר‬

‫המחברת‬ ‫וכברקים‬

‫יהלכו ׳ אם‬

‫מלך אסור‬

‫ברהטיו ׳‬

‫בצע‬ ‫‪110‬‬

‫באדם‬

‫ובכור‬

‫לבות‬

‫הצבאים לא ימשכו׳ ומה בצע‬

‫ולזהר‬

‫השפתים׳‬

‫יפעתך ־ ואץ‬

‫והחושקים‬

‫החשק בשבי אחר‬

‫השלישית‬ ‫בדלת ראשך‬

‫כארגמן ‪ -‬ואץ‬

‫מביטיו׳ ולשושן‬

‫לחייך ־ אם אין‬

‫לוקטיו ׳ ומה‬

‫שפתים׳ ומה‬

‫לצוף החך ונפת‬

‫המלקוחים ׳‬

‫ישכבון בין‬

‫הרחים ׳ ומה‬

‫תטפנה‬

‫לנפת‬

‫בחיים ‪ -‬ואין חושק׳ ומה בצע בשני שדיך ׳ אם לא ילינו‬ ‫כתפוחים ׳‬

‫אפך‬

‫תתני שם‬ ‫לקוחים‬ ‫‪115‬‬

‫והחושקים תחת אחד‬

‫מרבץ‬ ‫למות‬

‫אץ חפץ‬

‫לצבאים ׳ ומה בצע‬ ‫ולהרג‬

‫רעיה ׳ מה‬

‫לי‬

‫אוסיף‬

‫‪120‬‬

‫הארצות‬

‫מנחמים ׳‬

‫שלום‬

‫שבט החשק‬

‫לדבר ‪-‬‬

‫בחילך ׳‬

‫וחשקך‬

‫בדמעותיי ולא‬ ‫מצאתי ׳‬

‫לחמוקי‬

‫ירכיך כמו‬

‫בבטנך‬ ‫דודיך‬

‫ידידותך‬

‫לחצני ׳‬

‫מיחלים ׳‬ ‫תחתי‬

‫העיק‬

‫צבאות‬

‫שאלו‬ ‫ולכן‬

‫החולה‬

‫מקרבו ׳ ולא יניח רגזו‬

‫מטר‬ ‫עדיך‬

‫אחרי‬ ‫בלב‬

‫בוטח ונאמן‬

‫מדודאי חשקך י‬ ‫באהבתו ׳‬

‫וחושקיך‬ ‫שחקים‬

‫בשטים׳‬ ‫ישחרוסי ׳‬

‫מלאכי שמים׳ לנו‬

‫ועדיך‬

‫גבעותי ׳‬

‫חלאים ׳ אם לא‬

‫בגלגל‬

‫הריצני ׳‬

‫אלצניי כלו ביגץ חיי וימיי כי‬

‫המחילה י לבקש‬ ‫כנפש‬

‫ביניהם‬

‫מלאכי רום ׳ או‬

‫הירויון‬

‫התעלל בי חשקך‬

‫יגעתי ולא‬

‫שפלה י אחר בקשת‬ ‫יהי‬

‫מטים׳‬

‫דודיך ׳ ומה בצע‬

‫בריח‬

‫ערמת חטים׳ ואת‬

‫בדודיך לבני אלים ׳ ולא אל מי‬

‫אודותי ואת אשר‬ ‫רויתי‬

‫השיחים׳ ומה‬

‫שפתותיך ‪ -‬ואץ נושקי ומה‬

‫חפץ‬

‫ולגלות‬

‫אליך‬

‫החרשתי ‪ -‬בלו‬

‫עצמי ׳‬

‫הימים ׳‬

‫למצא‬

‫פניתי אל‬ ‫באתי ׳‬

‫ברוח‬

‫נכאה ונפש‬

‫ומרמוני חיקך י וחיתה נפשי‬ ‫הזאת‬

‫האגרת‬

‫ועצבו ׳ עד עשותו ועד‬

‫המים ״‬

‫שלוחה‬

‫מאתו ׳ לא‬

‫בגללך י‬ ‫יסור‬

‫הקימו מזמות לבו‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫יאמרו שחקים לך‬ ‫‪125‬‬

‫רב לך‬

‫צביה‬

‫רב שלום בניך י‬

‫בנו ‪ -‬צבא מרום‬ ‫כי נהיה נגדם‬

‫אימה נאוה‬

‫ובך ‪-‬‬

‫עיניך‬

‫כהיום ראוה‬

‫‪ 109‬הטלקוהים‪ ,‬דחך ה‪-‬גליו! והתחתון‬ ‫‪ 108‬טביגיו‪ ,‬רואיו המביטים בו‬ ‫‪ 107‬הצבאים‪ ,‬דדו‪ .‬קיפ‬ ‫‪ 113‬ואת בג^גל וכן ‪ /‬ואתם רחוקים ונפרדים זה מזה‬ ‫‪ 112‬חלאים‪ ,‬עדיים‬ ‫‪ 111‬בחיים‪ ,‬בחייך‬ ‫•‪ 115‬המים‪ ,‬טי ידידותו ‪ 117‬אותתי‪ ,‬את מאורעותי ותלאותי ‪ 118‬ולא שאלו וב‪ , ,‬ואין ד‪..‬בע‪,‬ת זקוקות‬ ‫פור למטר הצמים פ !\תי איי הימים וכו ‪ /‬דמעותי רבו אפילו ממי הימים ולפיכך לא יכויתי למצוא בהם‬ ‫‪ 126‬בנו צבא מרום> בך עי‪\,‬ך‪ ,‬ל‪.,‬ו ידיו‬ ‫מנחם ואח ייצרה ‪ 125‬רב י*ך צביר‪ ,‬וכר‪ ,‬די לך היפה ביפי עיניך‬ ‫דכובבים וי‪1‬ך עיניך ‪ 127‬נגדם‪ ,‬ג!‪.‬ד עיניך ראוה‪ ,‬לבוז ובעיניך ך פות את מצודדת את דכ‪.‬כב ם לרדת אי*יך‬ ‫לעזוב אותנו‬ ‫‪ 109‬יטכבון תה סח יד לצוף תה יט יא ‪ 110‬ובב!ר ‪ -‬מ יב כט‬ ‫‪ 10‬ובברק ם איוב '‪1‬ח י'ה בד*ת טי ז ו‬ ‫יא ד לנפת טיי ד יא ‪ 111‬ב‪-‬ני *י דה א יג בריח עי ז ט ‪ 112‬תחת בר כא טו לחמוקי ‪-‬י ז ב‬ ‫‪ 114‬לק! חים מ‪ -‬כד יא היד‪ 1, .‬מ‪ -‬ז יח‬ ‫‪ 112‬תתני יח כה ה צפ ב טו בבט ך ‪.‬צי ז ג בג>ל מי ו ה‬ ‫‪ 110‬י‪ 1‬ב‪ \.‬תד כט א >ו בר כו כ ‪ 116‬מה ^ ב ז כ העיק עט ב יג ‪ 117‬ואת ‪-‬מ י ב כלו תה לא יא‬ ‫כי תד לב ג ‪ 118‬רויתי י ט '‪ 1‬רז טז ט למצא תה סט כא ‪ 119‬עעת מגילה ו ביי! ח מ‪ .‬טו יג אב‪ ,‬ת‬ ‫ה יט ‪ 120‬וחיתה בר יב י‪ 121 .,‬ידי תה קכב ז החולד ׳‪-‬י ב ה לא בר מט י ‪ 122‬ת ח י^ יד ג עד‬ ‫^ר כג כ ‪ 124‬אימה עי ו ד ‪ 123‬רב דב ג כו י ט נד יג ‪ 127‬ראוה יח כח יז‬

‫‪[50‬‬

‫השלישית‬

‫המחברת‬

‫ולכוכבי שחק כהיום תאוה‬ ‫היעלה‬ ‫לא‬

‫‪130‬‬

‫למשלבמכמניך‬

‫יאמרו שוא עמלו בוניך‬

‫כל שומעי שמעך‪ ,‬אמונת נאוה‬ ‫אשמע‬

‫כסיל ועש וכימה‬

‫מי יתנה כיום ונהיה‬

‫יאמרו‬

‫שוקדים‬

‫בפני צבית חן ‪ -‬אזי טוב לנוי‬ ‫מה אל שחקים כי בעז‬

‫‪135‬‬

‫בו יעלו יומם‬ ‫עז‬ ‫וילך‬

‫ארמון‬

‫הנער אל‬

‫לובשת ׳ והיא‬ ‫כקראה את‬

‫«‪1‬‬

‫ותתמהמה‬ ‫המליצה‬ ‫את‬

‫כרגע ׳‬

‫וימצאה‬

‫באפה ׳‬

‫עוד נגעי‬

‫והחרוזותיותקח גליץ‬

‫האגרת‬

‫ותאמר‬

‫אביא על‬

‫בצללי‬

‫היכלי‬

‫מרחפת ׳ ולבי‬

‫קטרת‬ ‫וכוס‬

‫פרוד‬

‫האהבים רויתי ׳‬

‫במחמדי הזמן‬ ‫אלי מאתך‬ ‫הצבאים ׳‬

‫מסתופפת ׳‬

‫ואלה‬

‫תבונה‬

‫וממשפטו‬

‫צואים ׳‬

‫בכוח זה גל ד * חקים י ט נם צד‬ ‫יעצום‬ ‫יסתום‬

‫‪129‬‬ ‫‪138‬‬ ‫יש‬ ‫‪146‬‬ ‫‪149‬‬

‫למטל‬ ‫סוגרת‬ ‫ח א‪144‬‬ ‫מימיני‬ ‫וללבש‬

‫ותמונת‬

‫סודה ׳ ויהי‬

‫ישבע‬

‫בחרפה ׳‬

‫הזאת ׳ ולא‬

‫יועילוהו‬

‫כורעים‬

‫שהוא מגלה‬ ‫הצירים‬

‫ומכבה את‬

‫השכל‬

‫יסערו‬

‫מעצר‬

‫ולמדי שויתי׳‬

‫צדתי ׳ והנה יד‬

‫להפיצני ׳ יסיתוני‬

‫ולעלות‬

‫הןרה‬

‫החשק‬ ‫קצתי‬ ‫שלוחה‬

‫ללכת אחרי‬

‫מעפילים ׳‬

‫יאמרו‬

‫‪ 1 2 9‬למשל‪,‬‬

‫להיות קבועים‬ ‫שומעי‬ ‫איש מבין‬

‫ולהיקבע בעיניך היפות‬ ‫יפה ומום אין בך עד כי לא יוכל‬ ‫‪1 32‬‬ ‫שגודלת על הגאווה‬ ‫את‬ ‫‪1 35‬‬ ‫אז יאיר אורנו יומם ולילה‬ ‫‪137‬‬ ‫בכוחם זה‬ ‫‪13 6‬‬ ‫הארמון‬ ‫‪138‬‬ ‫אורגו יום יום‬

‫בו‪,‬‬

‫כסיל ועש וכימה‪,‬‬ ‫מה אל שחקים‪,‬‬ ‫עז השחקים וכו ‪ /‬והרי‬ ‫‪ 145‬ישתם‪,‬‬ ‫הבירה‪,‬‬

‫דג יאמג ‪ 130‬שוא תה קכז א ‪ 132‬כסיל איוב ט ט ‪ 136‬בו בר כח‬ ‫יה ו א ‪• 139‬היא ‪ -‬ביאר ‪ 140‬עלה ״ בכבט ישבע א כה ג ל‪ 141‬עוד‬ ‫ב ‪ 145‬קטרת ש מ ללד ייג ועין בר‬ ‫ורוח בר א‬ ‫בחלון מש ז ו‬ ‫‪ 147‬ולישועת בר מט יח ולא יר ז לא וה‪-‬ה יח ב ט‬ ‫תה טז ח‬ ‫זכ גג ולעלות במ יד מד‬

‫‪[51‬‬

‫אלהים על פני‬

‫יפקח י‬

‫השכל מימיני‬

‫הולך‬

‫במליצה ושירה‬

‫נשקפת ׳ ורוח‬

‫בלבי חשק ולא‬

‫ומתנפלים ׳‬

‫הכוכבים רוצים לעזוב‬ ‫‪ 1 2 8‬ולכוכבי שחק וכו ‪ /‬שהרי‬ ‫במכטגיך‪ ,‬בעיניך היפות ‪ 1 30‬לא יאמרו וכו ‪/‬‬ ‫שמעך לטעון כי מעצבי רמותך יגעו לריק ‪ 131‬אמונת גאוה‪,‬‬ ‫‪ 1 3 4‬טוב לנו‪ ,‬כי‬ ‫קבועים‬ ‫כוכבי השחר ‪ 13 3‬שוקדים‪,‬‬ ‫המשך דברי כסיל ו ; ש וכימה בעז‪ ,‬בכוח המניע ונשלגי‪ 1‬אותם‬ ‫תורפה‬

‫האגרת‬

‫המגלה‬

‫התאוה ועץ‬

‫אצבעותיה‬

‫אותנו‬ ‫ר>‬

‫‪ 1 4 9‬כורעים ומתנפלים‪,‬‬

‫לדעת‬

‫הגבירהיאשר היו‬

‫בחלק ביתי בעד אשנבי‬

‫תלחצני ׳ ושירים ארגו‬

‫וללבש בגדים‬

‫הבירה ׳‬

‫ותקראנה‬

‫השולח זאת‬ ‫השולח את‬

‫ולישועת הנפש קויתי׳ ולא עלה‬

‫השר‬

‫בידה ׳‬

‫דברי אגרת‬

‫ירקח ׳ ישתם עץ‬

‫לקחי‬

‫ומסגרת‬

‫בתוך‬

‫ובגדי נזירים‬

‫גדוליותכתב עליו תשובת אגרתי י ותאמר אל הנער‬

‫האגרת הזאת אל הנבל מאתי ׳‬

‫אני‬ ‫«‪1‬‬

‫המגלה‬

‫סוגרת‬

‫מתקדשת ׳ ויתן‬

‫עלה עשן‬

‫ותאמר‬

‫יורדים ‪-‬‬

‫השחקים יום ליום הגלנו ׳‬

‫הגבירה ׳‬

‫מטמאת הזמן‬

‫ולילה‬

‫יתפארו‪,‬‬

‫תה יט נ‬ ‫יב‪ 137‬יום‬ ‫שמ יא א ‪ 142‬ותקח‬ ‫כא יט מעצר י^ נג ח‬ ‫‪ 148‬יסערו רב ג יד‬

‫המחברת‬ ‫הננו שלוחי אבי‬

‫‪150‬‬

‫וקדחו אש‬

‫החבוקים ׳‬

‫עברה‬

‫יעשו לי שיריך‬

‫באפיי‬

‫ושלוחי‬

‫השלישית‬

‫מצוה אינם נזוקים ׳‬

‫ועתה הגד נא לי‪ ,‬שר צבא‬ ‫בחילם ׳ יתנו עלי‬

‫יצורו עלי‬

‫ופגעת‬

‫נשענת על אילן יעשה פרי כחש ׳‬

‫קראתים ‪-‬‬

‫החושקים ׳‬

‫בקולם ׳‬

‫ילעג ולא יחמל ׳ נתתיו‬

‫‪155‬‬

‫גדל על‬

‫רהבים ׳ הנה‬

‫לה ׳‬

‫תבל‬

‫והזניחה‬

‫פה ומי לך פה ׳ כי‬ ‫‪160‬‬

‫תלך‬

‫וצפה ׳ מוף‬

‫הלוך‬

‫לקול‬

‫חי אני‬

‫ואמר‬

‫לפניי‬

‫ומחשבתך‬

‫במשעול צר‬ ‫בוערים‬

‫‪165‬‬

‫ושמה‬

‫תצלנה אזני׳‬

‫בעד לבי‬ ‫לזנונים‬

‫זה סיני׳‬

‫הרה ׳‬

‫ולחטא‬

‫כמראה‬

‫כבודך‬

‫בהגיגה‬ ‫‪170‬‬

‫דברתך ׳‬

‫לאמר‬

‫חזקתיה ׳‬

‫יפלח ׳‬

‫וחרץ אפי‬

‫משכה‬

‫כי‬

‫מדברותיך י ולו‬

‫לאמתו ׳‬

‫יסלח יי‬

‫פגולים ׳ כי מאשר יקרת‬ ‫פתיתיה גם‬ ‫עליהם‬

‫יכלתיה ׳‬

‫אשלח ׳ ולכן‬

‫הזמן ־‬

‫איככה‬

‫ועתה‬

‫מה זה‬

‫רוחך‬

‫סרה ׳‬

‫עבד בה ׳‬

‫רעיוניך‬

‫ולעמד‬

‫ויצוריך‬

‫יוקדים ׳‬

‫תטע נטעי‬

‫נעמניך•‬

‫מזמותי אשר לא‬ ‫לבערם‬

‫אשיבך‬

‫אטנפם ׳‬

‫כטמאת‬

‫טמאתי׳‬

‫מנעוני‬

‫לקרא‬

‫בחותמיהם י‬

‫בטרם‬

‫בקראיספרתך ׳‬ ‫ועתה‬

‫חמתו ׳‬

‫מלים ׳ רק פן‬

‫תדע כי לי חץ‬

‫תבונה‬

‫כי היא לא‬

‫תצלח‬

‫מבינתך חדל‬

‫ואצרפם ׳ לא‬

‫הנדה‬

‫ולא יעיר כל‬

‫ובעבור‬

‫והישר׳ מה לך‬

‫היתה‬

‫הואלתי‬

‫בעיני‬

‫העולם‬

‫רעיוני‬

‫לזנוניך ׳ ושם‬

‫בערו‬

‫ללא‬

‫דרכם‬

‫בעלי ואם‬

‫אדוניך ׳ מה‬

‫הענוה‬

‫מטמאת‬

‫חושקים‬

‫תאכל פרי מגדי ׳‬

‫לבה ׳ אשר לא‬

‫נדמיתי ׳ כי שפתי כהיום‬

‫לדבר הזה‬

‫בשוא נתעה ומרק‬

‫ולדבר על‬

‫למסת‬

‫תאות‬

‫טהרתי‬

‫בעיניי‬

‫לך קח לך אשת זנונים‬

‫אגרותיך י מה מאד סכל לבי לשאת‬ ‫מלו לי‬

‫ורפואי ואני‬

‫וטמאתי החשק‬

‫באשר לא‬

‫קלץ בית‬

‫אשמיהם׳ אוי ל‬

‫ולבשה סות‬

‫רחצתי את רגלי‬

‫בעפרה‬

‫ולמעל ׳‬

‫לעולם ׳‬ ‫מרמה לא‬

‫מידים לבנצר ׳ לא‬

‫הקשיחה‬

‫מפני אשר ירד עליו אדני ׳‬

‫לחשק‬

‫הלפידים ׳‬

‫מרכבות‬

‫יחלפם י‬

‫במצור ׳ ורוח‬

‫ביעלה ׳ אשר‬

‫וקשרה על הזמן קשרי‬

‫יכריחם בן קשת וקשת נחושה לא‬ ‫החושקים‬

‫מפניך‬

‫תעמל‪ 1‬פי לבי‬

‫בשמים עדי ושהדי׳ כי לא‬

‫ולא אתן לך את דודי ׳ אל תוסף עוד התל‬ ‫ועמלה ׳‬

‫הריסות החשק מקים ׳ מה‬

‫בלחשך נחש בלי לחשי כי רגלי על‬

‫חזק מצרי לבוא‬

‫אהבים ׳ ולא פנה אל‬

‫וימתקו‬

‫ולבי כהר ציץ לא ימוט‬

‫תחשי פנה לך על ימץ או על שמאלי ומה יתרץ לך לרוח‬ ‫כשמיר‬

‫כלענה בפי י‬

‫ולשוני ‪-‬‬

‫אל‬

‫תאמן‬

‫תתפאר‬

‫עלי‬

‫החושקים‬

‫כבד‬

‫‪ 1 54‬תחש‪ ,‬תמהר ‪ 1D 1 5 8‬ת‪ ,‬כסות לבו נ ‪ 161‬וטמאתי החשק בעיני‪,‬‬ ‫על זה סיגי‪ ,‬קרוס הוא כסיני ‪ 1 6 4‬ויצוריך‪ ,‬וטבעיך ‪ 1 6 6‬בערו מזמו־תי‪,‬‬ ‫‪ 1 6 7‬סכל‪ ,‬היה סכי‪ ,‬וטפש לשאת מדברותיך‪ ,‬לסבוי‪ 1‬את דבריך לבערם בחותמיהם‪,‬‬ ‫בעודם חת‪ ,‬מים ‪ 16 8‬ספרתך‪ ,‬אנרתך ‪ 1 7 0‬ומרק כבולים‪ ,‬ומחשבות חטא ‪ 171‬חזקתיה‪,‬‬ ‫והחשק היה‬ ‫היו‬

‫‪ 150‬ו‬

‫שאח‬

‫יב ח‬

‫כהר‬

‫טו‬

‫למסת‬

‫יט‬

‫תאכל‬ ‫כב‬

‫יש‬ ‫‪1G1‬‬

‫טז‬

‫לח‬

‫כד‬

‫אוי‬

‫יר‬

‫יש‬

‫בוערים‬ ‫ו ה‬

‫איוב לה‬

‫נתתיו‬ ‫אתן‬

‫ננוף י ״‬

‫ולדבר‬

‫‪105‬‬

‫א ‪ -‬יבך‬

‫‪157‬‬

‫‪159‬‬ ‫גטז‬

‫ר ‪15‬‬ ‫‪155‬‬

‫שי ר טז‬

‫לקול‬

‫בר‬

‫ד‬

‫איוב ט כג‬

‫חב‬

‫כא נ‬ ‫‪168‬‬

‫פסחים ח‬ ‫תה‬

‫‪151‬‬

‫קכה א‬

‫וקרהו‬ ‫פרי‬

‫יט‬

‫יט ג‬

‫‪-‬י‬

‫א יג‬

‫לבוא‬

‫אל‬

‫טרד ־ תי‬ ‫יח‬

‫א‪ -‬ר‬ ‫לך‬

‫ג ט‬

‫ז י‪,‬‬

‫כב‬

‫כב‬

‫י יג‬

‫יח‬

‫כטמאת‬

‫שו ׳ יט‬ ‫יח‬

‫יב‬ ‫הו‬

‫לב‬

‫מל‬

‫‪ 169‬לרבר‬ ‫ד פ! שו ז ב‬

‫‪171‬‬

‫נ ג‬

‫ולא‬

‫איוב‬

‫לא‬ ‫שו‬

‫יר‬

‫יש‬

‫במ‬

‫מא כ‬

‫‪[52‬‬

‫כד‬

‫‪166‬‬ ‫איי‬

‫לט‬

‫‪100‬‬

‫מם ״\‬

‫ובעבור ‪ 1.‬מ‬

‫עו יג‬

‫איוב‬

‫כב‬

‫יז י‬

‫עח לח‬ ‫כ ז‬

‫ה ה‬

‫לא ה‬

‫תה‬

‫הקשיחה‬

‫‪ ,‬לעמי*‬ ‫תה‬

‫ורוח‬

‫כה‬

‫‪ 1(>2‬זה‬ ‫תטע‬

‫חזקתיה‬

‫באד‬ ‫כ יט‬

‫ח‬

‫כא ג‬

‫א ב‬

‫מ ב ה יח‬

‫רב‬

‫שמ‬

‫לו יז‬ ‫רב‬

‫ה‪,‬‬

‫הגד‬

‫חש‬

‫ש‬

‫שר‬

‫קה י יא ר ^ לי‬

‫יה‬

‫איוב‬

‫ה יר‬

‫שמ‬ ‫כו‬

‫איוב טו‬ ‫ט‬

‫טז‬

‫לא‬ ‫יד‬

‫כב יח‬ ‫‪170‬‬

‫חץ‬

‫בר‬ ‫תה‬

‫מט‬

‫מ ח‬

‫וקשרר‬ ‫מ א‬

‫ה‬

‫‪107‬‬

‫ומרק י ¿‬ ‫ז בג ‪172‬‬

‫יד‬

‫סה י*‬

‫יט‬

‫מה‬

‫שי‬

‫ח ג‬ ‫לזנונים‬

‫בא * ר‬

‫ל ¿ את‬

‫רב‬

‫רב‬ ‫לג ‪..‬‬

‫מא ‪ -‬ר יש‬ ‫תה‬

‫ח‬

‫איוב טז‬

‫!»(‪1‬‬

‫בא‬

‫יר‬

‫קח‬

‫הגה‬

‫רחצתי‬

‫וחרק‬

‫יתנו‬

‫ומה‬

‫מ ב‬

‫כא ה‬

‫ולחטא וי‬

‫מש‬

‫כד‬

‫‪152‬‬

‫איוב כ כד‬ ‫מה‬

‫‪11‬‬

‫ט יא‬

‫ולא‬

‫‪158‬‬

‫וק ‪ -‬ת‬

‫י ״ז‬

‫עמ‬

‫פנה‬

‫‪156‬‬

‫יט יח‬

‫ושמה‬

‫‪1 62‬‬ ‫טמא בעי י‬ ‫נבערות מרעת‬ ‫מחשבותי‬ ‫מכתביך‬ ‫להעמיד את‬ ‫חת ברתי עליה‬

‫הריסות‬ ‫‪154‬‬

‫בעי ‪/‬‬

‫עח‬

‫מג‬ ‫מט‬

‫המחברת‬ ‫ותשא משלה‬

‫השלישית‬

‫ותאמר‬ ‫—‬

‫‪W‬‬

‫—‬

‫—‬

‫ספר‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫‪W‬‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫חקקת‪ ,1‬הצבי‪ ,‬בינותי‪,‬‬ ‫הדברים טבו‪,‬‬

‫‪ 175‬לו לבף טוב‬

‫יכ ^ עו אך לחשק יסבו‬ ‫לא ידעו כי‬ ‫הכלל‬

‫מן‬

‫כי הם‬ ‫‪180‬‬

‫חושקים שלותי‬ ‫הפושעים‬

‫להשחית‬

‫ברותי‪,‬‬

‫האמת יחשבו‬

‫אכץ כלי מות אשר‬ ‫לחושקים‪,‬‬

‫יקטבו‬ ‫ריבותי‬

‫ובחושקות‬

‫איסיר בנות החן‪ ,‬ואישיר‬ ‫ואשקה‬

‫יעלות‬ ‫אבין‬ ‫‪185‬‬

‫אם נחטא לאל‬ ‫מה נעשה יום‬ ‫ויהי‬

‫בראותי אגרת‬

‫ברכתי אותה בשם יי‬ ‫‪190‬‬

‫אחוריי‬ ‫ויהי‬

‫וקראתי‬

‫ראשונה׳‬

‫ואעמד משמים בץ שכניי‬

‫בחמה אליי‬

‫רגזה‬

‫בוטחות ׳‬

‫ונמעל מעל ‪-‬‬ ‫שידבר בנוי ׳‬

‫המליצה‬

‫והשירה׳‬

‫וחשבתי לאץ משלי ושירי׳‬

‫וראיתי‬

‫הובשת היום פני‬

‫וכהתה עין‬ ‫החושקים‬

‫שכלי ונס‬

‫הפלגת‬

‫וכמעט נטיו רגלי‬

‫ושעפי ורעיוני׳ לא מצאו חזץ‬

‫כראות השר כי המר רוחי ׳‬ ‫ויאמר‬

‫חושקות סף‬

‫רעל‬

‫אליהם את אשר לא בנו‬ ‫אמרליעלותחן‬

‫הגבירה ׳‬

‫ארחות‬

‫לחיי‬

‫והכלמת ׳ מה‬

‫צחות‬

‫לשונה׳‬

‫כאץ שפכו‬

‫מאדני‬ ‫הגדיל פיהו עליי ויפן‬ ‫החלום הזה אשר‬

‫חלמתי‬

‫‪ 174‬ספר חקקתו הצבי בינות‪ ,,‬את המכתב עבתבת אתה הדוד ראיתי ‪ 175‬לו לבך טוב הדברים טבו‪,‬‬ ‫וייואי והיה לבך טוב כשם בטובים שמלצים דבריך ‪ 176‬יכגעו אך לחשק יסבו‪ ,‬למראית עץ הם נכנעים אך‬ ‫לאמתו של רבר הם מקיפים אותי בענשי ח ¿ק ‪ 177‬לא ידעו‪ ,‬דבריך שלוחץ‪ ,‬השלכתי ‪ 178‬מן הכלל‬ ‫הפושעים ברוחי‪ ,‬בררתי והוצאתי את החוטאים מכלל יי־ידי ‪ 180‬יקטבו לחושקים‪ ,‬יביאו קטב ומו‪,‬ת על‬ ‫החובקים ‪ 182‬איסיר‪ ,‬אייסר ‪ 184‬אבין אליהם אח אשר לא בגו‪ ,‬אסביר להן מה שלא הבשו מעצמן‬ ‫‪ 187‬יום שידבר בנו‪ ,‬ביום הרץ ‪ 191‬המר‪ ,‬געשה מר‬ ‫מבינתך מש כג ד היא בכי יד מא ‪ 174‬ספר ד‪ ..‬ט ב ‪ 175‬לו‬ ‫שדבריך טובים ‪ 177‬שלותי חב ב ד ‪ 178‬מן יח כלח ‪ 180‬אכין‬ ‫הו ז יב ואישיר מש גו ד כה ‪ 183‬וא^קה תה ם ה זב יב‬ ‫‪ 186‬נחטא וי ה טו ‪ 187‬מד שי ח ח ‪ 189‬ברכתי תה קכט ח‬ ‫נ טו לא איכה ב ט ‪ 191‬וכהתה רב לד ז הגדיל יח לה יג עו‬

‫‪[5 3‬‬

‫אגרת המוסר עב אלו היו בגדיך טובים כמו‬ ‫תה זיר ‪ 181‬ריבותי איוב לנש ‪ 182‬איסיר‬ ‫ב ‪5‬־‪ 18‬ליעאת מש ה יט ר^זה יש לב יא‬ ‫יה ח לג ‪ .‬כמעט תה עג ב ‪ 190‬מ צמים יח‬ ‫א יב ‪ 192‬דובשת ״ א יטו מה בר לז י‬

‫המחברת‬ ‫אמור‬

‫אמרת כי יכול‬

‫לאותה‬ ‫־‪19‬‬

‫תוכל לה ׳‬

‫השלישית‬ ‫בפיך‬

‫ועתה אץ‬

‫כלמה י י מי יתן החרש תחריש ותהי לך‬

‫כשמעי ‪ -‬כסתה‬ ‫הגבירה ׳‬ ‫ואכתב‬

‫כלמה פניי‬

‫ולציב אותה‬ ‫ספר‬

‫מגלת‬

‫דברי אגרתי ׳‬

‫סחרחר בי‬

‫לבי‬

‫‪ 200‬נס מפני‬

‫לחכמה י‬ ‫ואתנה את לבי‬

‫לחצי משלי ורעיי יען‬

‫ואשלחנה אל‬

‫השלוחה אל‬

‫מלה ׳ אוי לה‬

‫ופלגי מים ירדו עיניי‬

‫כמטרה ׳‬

‫הגבירה שניתי‬

‫עפרה‬

‫חוסי עלי נפשי‪ ,‬בי‬

‫בחל ׳‬

‫צבית חן׳‬

‫אולי אסב את‬

‫מים‬

‫יעלת החן‬

‫וסבותי אני את לבי‬

‫‪205‬‬

‫ותמלאנה את‬

‫לכל נעם‬

‫הצביה‬ ‫פעמוניה ׳‬ ‫עובר י‬ ‫כאש‬ ‫‪210‬‬

‫בוערה ׳‬

‫שרתי‬

‫יחזיק‬

‫ושבלת חשקך‬

‫עד גערת חצך כיום‬

‫חלפתהו‪,‬‬

‫אשה‬

‫הרגתהו ׳‬

‫יאמרו עלי‬

‫כחמה ׳ וקול דמי‬

‫הנחלים ׳ נצבו כמו נד‬

‫נחלים ׳‬

‫משפטים• והנה על‬

‫ההרים‬

‫מבשרת ׳‬

‫אגרתך‪,‬‬

‫והאדרת ׳‬ ‫בחומת‬

‫למה זה את‬

‫כליהם שמן‬

‫צועקים מן‬

‫כאלה‬

‫ממך היו׳ ופחי‬

‫האלה ויחיו‬

‫‪ 199‬ושבלת‪ ,‬וזרם ‪ 200‬גם‪ ,‬לבי ‪202‬‬ ‫בשפעת דמע‪,‬תיה‪ 206 ,‬לכל נעם א! גרת‪,‬‬

‫לא‬

‫ושבתי‬

‫במר בינה‬

‫תוכחת מגלה י‬

‫מתנכרה ׳‬ ‫תחזיקי ׳‬

‫מקטרתי‬

‫ומי‬

‫יריק‬

‫תוציקי ׳ איך‬

‫היפה‬

‫לבי‬

‫לקול‬

‫ואצבעותי מר‬

‫שפתיה מלאו זעם ולשונה‬

‫להכות עמים‬

‫האדמה ׳ הנה הם‬ ‫הנדיבה‬

‫עלז‬

‫האגרת שוברי ידי נטפו מר‬

‫ששץ ־ אם לא‬

‫נובלת ׳ צוי על רוחך‬

‫שבגללך הם עצ‪,‬בים‬

‫לחצי‬

‫הדאגות‬ ‫ותבאנה‬

‫הזהב‬

‫החושקים ‪ -‬אם‬

‫בהרוגים‬

‫בוער כאשי‬

‫ותבוא נפשי‬

‫במצור‬

‫ותעמד‬ ‫למאכלי‬

‫כרמלה י והנה שם‬

‫בצביות‪,‬‬

‫החושקים‬

‫לבה‬

‫ואלה‬

‫ותדלינה‬

‫ידבר אתי‬

‫לשץ‬

‫יער‬

‫ביד‬

‫תריקי ׳ ומי ימלא את‬

‫בחשקע‬

‫וחשקי‬

‫ונכספתי לריח שמניה׳ אני‬

‫ואבוא מלון קצה‬

‫סרה ׳ מי‬

‫ליאש׳‬

‫והזמן‬

‫אוגרת ׳‬

‫אחורנית ׳‬

‫שטפתהו‪,‬‬

‫פן‬

‫אוכלי ועיני יבישון‬

‫הרהטים ׳‬

‫דרך‬

‫התרגזה אלי ושאננה עלה באזני ׳‬

‫בהיותי ירא וזוחל ׳ אקוץ בחיים ובזמן בוחל ׳ כלו עיני מיחל ׳‬

‫ונלאיתי‬

‫למצא‬

‫לכבש‬

‫הגבירה מאתי‬

‫קצפך אז יום חרץ אפך‬

‫כלכל ולא‬

‫לאותה בושה‬

‫אוי לה‬

‫בעברה מכת‬ ‫ברכה ‪ -‬אם‬

‫אליהם‬

‫תחרישי בעת הזאת‬

‫אומרים‬

‫נכזבה‬

‫בתענוגים ׳ לשמח‬

‫בלתי‬ ‫לא‬ ‫ברה‬

‫התוחלת ׳ ונהי‬

‫כהיום נפ ‪ #‬נוגים ׳‬

‫ו‪ !.‬חל‪ ,‬ופ‪,‬חד ‪ 204‬יבישון הגחלים‪ ,‬תביי‪ .‬ד את ד גוזזים‬ ‫כ‪ ^,‬ת בת‪,‬כד‪ ,‬כל ‪,‬ועם ‪ 207‬ש!בר‪ ,‬מב ^‬

‫‪ 214‬ממך היו‪,‬‬

‫‪ 193‬אמור ״זו טו ב כי במ יג ל אי‪ ,‬תה קרם ד א בבא בתרא עה ‪ 194‬מי איוב י‪ ,‬ה ‪ 190‬כשתה תה כט‬ ‫ח ופלגי תה קיט קלו ואתנה קד‪ ,‬א יז ‪ 1*, 196‬ציב א כה ‪ ,‬יב י‪,‬גן מ ב יט כח ‪ 197‬מ^ת יר לו ב אשב‬ ‫מ׳י׳א יח לז ‪ 199‬לבי תה לח יא מם תה שט ג ‪ 201‬ד ש תחכמו‪,‬י כ ‪ 203‬גא רחמי ערי‪, ,‬ם‪,‬י בחן אייי‪ ,‬פן‬ ‫יאמרו עליו אשד‪ ,‬הרגתה‪ ,‬יערת מ‪ .‬ה יט ‪ 202‬ירא איוב ‪ s‬ב ‪ ,‬אקוץ בר כז מ‪ ,‬כיין תה שטר ‪ ,‬תבוא מ ב‬ ‫‪ 204‬ו‪,‬לאיתי יר כס וע י ר‪,‬גיל א ‪477‬‬ ‫כר י ותעמד ש ב כ טו ‪ 203‬ושב‪,‬תי קד‪ ,‬ב כ בוגר י ‪ .‬ט י‪,‬‬ ‫גצבו צמ טו ח ותבא‪,‬ה צם ב טז ‪ 205‬ידבר יי ‪ -‬יב ‪,‬ה ‪ -‬יי״ גב ז מ ט ‪ 206‬ל‪.‬ו‪ ,‬יד זב‪ -‬במר טי נו‬ ‫׳גלז תה כח ז ‪ 207‬רריח *י א ג א‪,‬י ‪,‬חמ ב יג ט‪ ,‬יד ש הה ‪ 208‬ואבוא מ ב י^ כ תוכחת מש כז ה‬ ‫‪ 210‬מי ייע ל א ‪ 247‬יחזיק‬ ‫שפתיה יש ל כז יי כ ט ‪ 209‬״רתי א כה א א יימה מ א יד ‪ ,‬רהב ת י ט יד‪,‬‬ ‫סא ‪ ,‬תחרי‪-‬י אש ד י־ ברד שי ו י‬ ‫מבד ‪ , - ,‬י ״‬ ‫יש גא יח יריק מר ני ‪ 211‬יכלאבר מב כה‬ ‫‪ 212‬וקוי‪ 1‬בר ד י ה‪,‬ה יח לז יא נכזבה אהב מא א ו‪,‬די י ‪ .‬א ל ‪ 213‬רוחך תה ‪,‬א יד ה בה שי זז ‪,‬ונים‬ ‫צם ג יח ‪, 214‬פח יח רז ט‬

‫‪[5 4‬‬

‫המחברת‬ ‫־‪21‬‬

‫נדיב ׳ מה‬

‫בת‬

‫במסתרים ׳‬

‫תסתרי‬

‫עברים ׳ מה לך פה ומי לך פה כי‬ ‫בכל‬

‫יחליפו כח‬

‫עברי בך‬

‫ההדור ׳ מי יחו‪-‬ס‬ ‫ונחלים‬ ‫‪220‬‬

‫אל מי‬

‫ישטפו׳‬

‫היעמד לבם אם‬

‫ירפא‬

‫על‬

‫עמדה‬

‫אשר לא‬

‫עליך‬

‫מחציהם ׳‬

‫ידיהם ׳ מי ינחמם‬

‫לא‬

‫והעשתרות ׳‬ ‫הצילו ׳ כי הם‬

‫ככל‬

‫השירים‬

‫עינים׳ לא חשכו‬ ‫‪230‬‬

‫לכוכבי אל תשימי‬ ‫והקימותי‬

‫עליך מצב‬

‫ידעתי אם לא‬ ‫הגאיות׳‬

‫יוני‬ ‫הנהר‬ ‫‪235‬‬

‫כסאך ׳‬

‫עליך‬

‫שמעתי כי יבואו‬ ‫ממגדל דוד בנוי‬

‫בעים ׳‬

‫ויורידו‬

‫ברשת זו טמנו‬ ‫חבצלת‬

‫שושנת‬

‫מעדנות כימה‬

‫השמים‬

‫העמקים ״ אל תהיי‬

‫אריות ׳‬ ‫הדגים‬

‫בשכלם ׳‬

‫כבנות‬

‫עיניהם‬

‫באלתולד‬

‫כשמיד ולא‬

‫יעלה‬

‫ושרוחןיובנות‬ ‫הועילו ׳‬

‫הלכו נטויות גרץ‬

‫ותוציאי‬

‫דמעותיי ומשם‬

‫לתלפיות ׳‬

‫החסידה מן‬

‫נלכדה רגלם‬

‫השרץ‬

‫ובנות‬

‫ויצודו‬

‫לחמלה‬

‫למדיי ובנות מואב ועמץ ׳‬

‫ספרוים ׳‬

‫האנשים‬

‫ומעצבם‬

‫בידם ׳ למן היום אשר ברא‬

‫מבקשיהם ׳ ולכן אם‬

‫מצורות ׳ ושם אצוה‬

‫דמעה מעל‬

‫ויעלות‬

‫וברגלי‬

‫במעונות‬

‫פניהם ׳‬

‫אלהים‬

‫החושקים נרמסו‬

‫ותקשרי‬

‫אליהם‬

‫החושקים סלם ׳ לא היתה‬

‫והמטהרות ׳ אשר נתנו לבם‬

‫וירושלים׳‬

‫בעץ‬

‫יזובו מים‬

‫אליהם מרמם‬

‫ההמץ ׳ ועתה איה במת החן י אשר‬

‫מדודיהם ׳ ולא ייעפו‬

‫ובכל‬

‫החושקים‬

‫יערפו ׳‬

‫העולם ׳ אשר חס‬

‫התקדמו‬

‫לעיר‬

‫תביטי‬

‫כמטר‬

‫נכאים ׳ מי ימחה‬

‫ביניהם ובץ‬

‫המתקדשות‬

‫דודיהם‬

‫עיניהם‬

‫הצביות היו‬

‫בשחתם נתפשו׳‬

‫גם אם גבהו בנות ציץ‬

‫וממעל‬

‫הנה‬

‫בסודם ׳ ואשר שגבה מהם ולא נפלה‬

‫דרמשק ונא אמץ ׳ הנם‬ ‫הבשן‬

‫כדורי ואם לא‬

‫לפניך מן‬

‫לקולם ׳ ויהיו‬

‫שוטטי נא‬

‫מכאבם ׳ ומי יניח‬

‫אדם ׳ שאלי נא וראי צביות פרס ומדיי אשר‬ ‫‪225‬‬

‫חדרים ׳‬

‫בחוצות‬

‫קברי שאי סביב עיניך וראי‬

‫צמאים ׳ יהגו אך‬

‫היפה בושים׳ צאי לך ? עקבי‬ ‫החושקים ושמעו‬

‫ותבואי‬

‫אברי יחנו‬

‫ידידותך‬

‫תחזקנה‬

‫בחדרי‬

‫חצבת לך פה‬

‫יעלו‬

‫עליהם ׳ ומי‬

‫השלישית‬

‫יעלה‬ ‫בעתם‬

‫יורידוך‬

‫ויצודו משם‬ ‫ממצולות ים ׳‬

‫וכל אשר‬

‫הריקים ׳‬

‫ימאנו‬

‫תמאנה‬

‫והצל‬

‫ומשקרות‬

‫לשמים שיאך׳‬ ‫מזרות ׳‬

‫אצור‬

‫תחנונותיי‬

‫הלא‬

‫הלביות ׳‬ ‫ויניפו‬ ‫לשמע‬

‫ויורידו‬

‫ידיהם על‬ ‫בקולם ׳‬

‫להפקיד חשקם‬

‫‪ 217‬בעין ההדר‪ ,‬ב>י‪ ,‬יפה ‪ 224‬התקדשו למדי‪ ,‬ה ו ר‪,‬י‪ ,.‬ת ‪,‬פר‪ ,‬צות מאור >־‪ 22‬ה־ם ככל ההמון׳ א‬ ‫כדן י‪ ,‬צאת מ‪ ,‬הכיל ‪ 226‬המתקדשות והמטהרות‪ ,‬המתראות כקרוע ות וטהורות ‪ 229‬דודיהם מדוריהם׳‬ ‫אהבתן מאד״ביהן ‪ 233‬ייני הגאיות‪ ,‬היפות הגאות ‪ 234‬החסידה מן השמים‪ ,‬המתחסדת הדבקה בעמים‬ ‫‪ 215‬בת גי ז ב מה יר כג כד ותב‪,‬אי מ א כב בד ביצר ט ע‪ ,‬מטי יר ה א ובכל מ״א ד ר »(‪ ¿ 1‬מה יש‬ ‫כב טז ‪ -‬אי י* מטיח ‪ 217‬יחליפו יש מלא יח^ו יש כט ג תביטי מבחר הפ‪/ ,‬ים א יט ‪ ¿ 18‬יחוס יד כאז‬ ‫ירפא י ‪ -‬לב‪ ,‬עי‪\.‬דם להלן יז ‪ 412‬כר ‪ 238 ¿06‬כמטר דב לב ב יזובו תה עח כ )«‪ ¿ 1‬איי שמ יז ג יהגו יש‬ ‫חס יח טז ה‬ ‫טז ז ימחה י ‪ -‬כה ה‪ 220‬דיעמד יח כב יד י‪\.‬ח ישיד ז ‪ ¿21‬היפה שי א ח היו ר כח ח‬ ‫ב לו למ‪ 4‬רב ד לב ‪- ¿¿4‬אלי יר ל ‪ ,‬פרם אם א‬ ‫‪ 222‬ושמעו שם ג יח‪ ¿23‬עמדה יר כג כב שגבה רב‬ ‫יח התקדשו דד ב ל ג ‪ 225‬ד‪.,‬ם מ ב ז יג באלת‪,‬לד יה יט ד ו ‪,‬בנות עמ ד א ‪ ¿¿0‬דמתקר‪ -‬ות יש סו‬ ‫‪ 227‬בשחתם יח יט ד ‪,‬ברגלי יש כח ג ‪ ¿¿8‬גבהו‬ ‫יז נת^ו יח ג ט זבז יב ולא ‪ -‬א יב בא ‪ -‬מ ה כ״‪.‬‬ ‫יג יד יג‬ ‫ב כר אם איוב בולע ל ‪ ¿ 10 ¿7‬וממעל‬ ‫י ‪ -‬״‪ .‬טז לעירמ ב יט ש דלכו יש ג טז ‪ 229‬ולא יר‬ ‫ותקשרי איוב לח לא‪-‬לב אצור יש כט ג ‪ 231‬ושם עמ ט ג ומ‪-‬ם יר מט טז דיא יש טבח ¿‪ 21‬במעונות‬ ‫שי ד ה ‪ 233‬יוני יח ז ט ממני־ל מי ד ד ממצולות תה סח ב‪ ..‬ויג פו יש יא טו ‪ ¿ 14‬החסירה יר ח ז‬ ‫ימא ‪ -‬א ח יט ‪ 235‬בר גת תה ט טז ‪ 230‬חב^ת ‪ -‬יבא‬

‫‪[5 5‬‬

‫המחברת‬ ‫במבחר‬

‫המקומות ׳‬

‫ואחר אחת בתוך‬ ‫לא כן‬ ‫»‪24‬‬

‫אחותי ׳‬

‫לצידה‬

‫‪245‬‬

‫נבהלו‬

‫רעיוני׳‬

‫ומאנת‬

‫יעלה‬

‫ויעלה ׳‬

‫בפיהן‬

‫המאון‬

‫לבי‬

‫הצבאים‬

‫המוסר‬ ‫כאשר‬

‫חשקי‬

‫יעלז ׳‬

‫תוכחת‬

‫מגלה ׳‬

‫באהבתך‬

‫ותוכן‬

‫דבר‬

‫בראשונה ׳ חי‬ ‫במעגל‬

‫ותקומי על‬

‫ואדע כי לא‬

‫תהלתך‬

‫חסדך ׳ ואם אינם‬

‫לפי‬

‫נדיבותי‬ ‫ולכן‬

‫ויסבו‬

‫להקים ׳ ופן‬

‫אהבה‬

‫עליך רביו ׳ והנה‬ ‫תאמרי‬

‫וחמלה ׳ מה‬

‫עטרות י‬

‫כבודך ׳ כי אץ‬

‫עזות ‪ -‬שלא‬ ‫ברכתך ׳ או‬

‫לשתיקת‬

‫הודאתך‬

‫הצביה‪ ,‬רב שלום עד בלי ירח י מאת‬ ‫בכנפי חשקך‬

‫חשקך‬

‫ובזאת‬

‫בפעם‬

‫ידעתי כי רוח‬

‫בוטח ונאמן‬ ‫מפניני‬

‫המאמרים‬

‫הצביה‬

‫הצבי‬

‫מכתבי ‪ -‬ולא‬

‫מאד נעם אלי זה‬ ‫באמונה ׳ כי כן‬ ‫ראשונה לא‬ ‫נדיבה‬

‫עלז‬

‫זרקה בך‬

‫באהבתך את מחץ‬ ‫אמרות‬

‫טהורות ׳‬

‫בהודךיוהושיטיאליהםאת‬

‫נבלה ‪ -‬שלא‬ ‫תכפרהו‬

‫שמתי לבי‬

‫תקוה ׳ כי זה חק כל‬

‫אעמד‬

‫הואילי נא‬

‫תקדמנו‬

‫ולך‬

‫אשכול‬

‫תאותם ׳‬

‫הכפרי וקחי דודיו לך‬

‫אמרתי יעז לי‬

‫לקחתי‬

‫ענותך ׳ ואץ עוץ ‪ -‬שלא‬

‫אהבתך שואף וזורח י יחזיק‬

‫תכבינה בהם אש‬

‫להביו ׳‬

‫הברית ׳ לו נתת לי‬

‫אבוש׳‬

‫המקומות‬

‫בעתו ׳ לא יפל לב חושק על זה‬

‫אהבתך נלח ׳‬

‫המפרסמות ׳‬

‫היקרה בעיניי כי בזית‬

‫רצוף‬

‫ובלב‬

‫ועשיתי אותם על ראש‬ ‫שרביט‬

‫הכפרים‬

‫חשקי ‪ -‬ולא נפלו פניי אך‬

‫והייתי‬

‫עצתם ׳‬

‫הריסות החשק‬

‫ויחדליהעי נשבע‬

‫ונדיבה את‬

‫לחבש ׳‬

‫לסודר‬

‫עפרי ומן‬

‫החושקים׳‬

‫ומתכנתוי ומה מאד היה‬ ‫למאן‬

‫המתקדשות‬ ‫והפסחים‬

‫והמטהרות אל‬

‫יכבה להב חשקך וכבי אש‬

‫סבל בית‬

‫מגדלי‬

‫האהבות ׳‬

‫‪255‬‬

‫לכל‬

‫באהביוי‬

‫ונערתי בחושק‬

‫מחק‬

‫»‪25‬‬

‫תבחרנה‬

‫העודים‬

‫בחרי לך מן‬

‫והתעלסי‬

‫באתי ראשון‬

‫וביפי‬

‫הנעימות׳‬

‫השלישית‬

‫נדיבותך ׳‬

‫תכלכלה‬

‫מחילתך ׳ והנני‬

‫מיחל‬

‫ואץ‬ ‫למענה‬

‫דודאי חשקו נתנו ריח י ואל מקום‬

‫באהבתו ׳ לא‬

‫ישלחך כי אם‬

‫ברכתו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫הגד‪ ,‬כרוב ממשח‪ ,‬ברב‬ ‫מכל‬

‫חסדף‬

‫עסקיך האם פנית‬

‫‪ 237‬במבחר המקומות‪ ,‬במקום הננהר ביותר אצל אנשי המעלה המתקדשות והמטררות וכן ‪ /‬המתראות‬ ‫בקרובות וטהורות אל המקומות‪ ,‬במקומות ‪ 238‬ואחר אחת בתוך וכו'‪ ,‬אבל בסתר הןחוטאוח עם הבזויים‬ ‫‪ 240‬רביו‪ ,‬רובי הקשת עלו‬ ‫‪ 239‬הצבאים‪ ,‬החושקים הכבודים הכפרים‪ ,‬צמחי הבושם‬ ‫זהגקלים‬ ‫‪ 243‬חשקי׳ בחשקי ‪ 245‬באמונה‪ ,‬ל‪-‬ון ‪.-‬בועה ‪ 251‬ואם‪ ,‬ואף אם כי אין גבלה וכו ‪ /‬כי בט‪,‬בך תסלחי‬ ‫לכל חטאי ‪ 257‬כרוב ממשח‪ ,‬המלאך המושה ומצייר את צורת העובר במעי אמו‬ ‫‪ 237‬המתקדמת מורה נבוכים ג לג תצג אמר ישעיה )סו יז( בזה המתקדשים והמטהרים אל הננות אחר אחת‬ ‫בתוך וכו יאמר ‪..‬הם יטהרו ויתקדשו במקומות המבלים והמפרסטים ואחר כך יתיחדו בחדרים ותוך בתיהם‬ ‫במרים וחטאתם׳ ‪ 238‬העורים ¿ בהו ״יסתיר י ט כט טו ‪ 239‬אטכול טי איד ‪ 240‬והתעלסי מ צ ז יח !יסבו‬ ‫איוב טז יג והנה ש״ב יט כא מ א יא כח ‪ 241‬הריסות עמ ט יא ופן יש מח ה ‪ 243‬נפלו בר ד ו אמרתי‬ ‫עלזתהכח ז‬ ‫ש א יזלב ‪246‬‬ ‫טו כגלא‬ ‫‪ 244‬תוכחת מש כז ה ותוכן טי ג י ‪ 245‬דבר מט‬ ‫רות א יב‬ ‫‪ 248‬ונדיבה י* לב ח את י ‪ -‬ל כו‬ ‫‪ 247‬במענל מט ב טו ובזאת תה מא יב רוח תה גא יר זרקה הו ז ט‬ ‫יש נ ז אמרות תה יב ז ‪ 250‬ועשיתי זכ ו יא והושיטי אם ד יא‪ 251‬אינם ברכות יט‬ ‫‪ 249‬ואדע‬ ‫ה‪ 255‬יחזיק‬ ‫תראי שי ז יר ואל קה א‬ ‫‪ 253‬לשתיקת יבמות פז שתיקה כהודאה דמיא ‪ 254‬רב תה עב ז‬ ‫‪ 258‬מכל ספרא אחרי מות ח ו ‪8‬‬ ‫‪ 257‬כרוב יח כח יר ברב תה ה ח‬ ‫כ ח כג לא בר לב כז‬

‫המחברת‬ ‫עת‬

‫לתעודה בית זבול בדת‬

‫‪260‬‬

‫מקריאתיכוננוידיך ?‬ ‫היא‬

‫הצביה‬

‫בעלת סודך‬

‫קנינך ה &ר‬

‫אשר קנית‪,‬‬

‫בימינך‬ ‫עת‬ ‫‪265‬‬

‫השלישית‬

‫צרתה ולא ענית‪,‬‬

‫נחזה ‪ -‬יום ליום נודף‬

‫מה חכמו‬ ‫אם‬

‫צבאות גדודי מעל‪,‬‬

‫עוררוף‪ ,‬הם‪ ,‬עשות‬

‫תבנית‬

‫כבודם‬

‫לעמד בינינו‪,‬‬ ‫פארם ‪ ,‬נעל‬

‫כי בה לבד נשיג‬ ‫לראות פאר עליון‬ ‫‪ 270‬יום‬ ‫כראות‬

‫ויהי‬

‫הנבל השב‬ ‫עולם ׳‬

‫הצביה תחזה עיננו׳‬

‫הגבירה את קשי‬

‫מצחי ׳‬

‫כי‬

‫בפעם‬

‫לראותי עוד עד‬

‫ותכתב מגלת ספר‬

‫דבריאגרתה ׳‬

‫‪275‬‬

‫והכותרת ‪-‬‬

‫ותאמר גם היום מרי שיחי׳ עד מתי לא יתנני זה‬

‫רוחי ׳ חי אני‬

‫לבזה נפש‬

‫תפארת‬

‫אשימנו‬

‫הזאת‬

‫ותשפך בה את כל נפשה ׳‬

‫נכלם ׳ ולא‬

‫יוסיף‬

‫ותשלחנה אלי ותענני קשה׳‬

‫השלוחה אלי מאתה‬

‫למתעב די‬

‫לעבד מושלים י אשר הוצאת מפיך מלים י לחוד חידות ולשאת‬

‫משלים׳ ברב חלומות והבלים י ותלעג ואין מכלים י י למה הרגזתני לענות אל‬ ‫וחשקי סר‬ ‫ינחם ׳‬

‫מעליך ויהי‬

‫ערף ״ מה לי‬

‫אכזרי הוא ולא‬

‫נתתיו‬

‫מים מצור‬ ‫‪280‬‬

‫וייני עם‬ ‫להכנע ‪-‬‬

‫ואלה‬

‫החלמיש ׳‬

‫ירחם ׳‬

‫ולך כי‬

‫באת‬

‫כעמוד‬

‫ברזל‬

‫למען תדע כי לא כלנו‬

‫אלי בי‬

‫ככרכמישי‬

‫אקשה‬

‫ערפי ׳‬

‫כאשר הייתי בימי‬

‫נשבע‬

‫ובצדקתי‬

‫ולא‬

‫תוציא לך‬

‫ומאשר חנני הזמן לא‬

‫חלבי לא אשקך י ואם תהיה חותם על יד ימיני ‪ -‬משם‬ ‫חרפי ׳‬

‫להלחם ׳‬

‫ולבי‬

‫ממקומו לא ימיש׳ עד‬

‫מאמריך׳‬

‫אעניקך ׳‬

‫אנתקך י וכל אשר תוסיף‬ ‫החזקתי ולא‬

‫ארפה ׳‬

‫וחרבי‬

‫‪ 259‬עת לתעודה בית זבול ב״\ת‪ ,‬בשעה שבנית את גופה היפה של הצביר׳ לתעודה‪ ,‬ליצירה הנעלה דיא‬ ‫הצביר׳ בית זבול‪ ,‬צורת הגוף ‪ 260‬מקדש אדני כוננו ידיך‪ ,‬בשעה שידיך יצרו את הצביח ה‪-‬עלה כבית רמירש‬ ‫‪ 262‬השר‪ ,‬המלאך ‪ 263‬צרתה‪ ,‬עשית את צורתה שנית‪ ,‬עשית אחרת כמתכונתה ‪ 264‬יום ליום‪ ,‬יום יום‬ ‫‪ 275‬מ!שלים‪ ,‬ממשלי משייים ‪ 277‬ערך‪ ,‬שונאך ‪ 279‬כי לא בלגו ככרכמיש‪ ,‬כי אין כל הגשים שוות‬ ‫׳פוגה א!\ מכל עסקי ועוסק בה ‪ ,‬להלן ד ‪ 259 158‬בית מ א ח יג ‪ 260‬מקדש שם טו יז ‪ 263‬ולא ש ב כ י‬ ‫‪ 264‬יום תה יט ג ‪ 271‬נם אי! ב כג ב לא איוב ט יח ¿‪ 27‬כי שם ט יד ולא שם יר יג ‪ ¿71‬ותכתב יר‬ ‫לו ד ותשפך ש״א א טו ותע״״י * א כ י ‪ 275‬לבזה יש מט ז הוצאת איוב טו יג לחוד יח יז ב חב ב ו‬ ‫‪ ¿76‬ברב קה ה ו ותלעג אי‪,‬ב יא ג למה ס״א כח טו ‪ 277‬סר ש א כח טז מי שו יא יב נשבע תה קיר‬ ‫‪ 278‬אכזרי יר ו כג נתתיו יר א יח ממקומו יש מו ז תוציא רב ח טו ‪ 279‬למען שם ח ו כי יש י ט‪,‬‬ ‫לד\ן ‪ 280 306‬וייני שי ח א ואם יר כב כד ‪ 281‬אקשה דה״ב ל ח כאשר איוב כט ר ובצרקתי איוב כז ו‬ ‫וחרב יש כז א שם כ כה‬

‫‪157‬‬

‫המחברת‬ ‫הקשה על‬

‫אניפה ׳‬

‫החושקים‬

‫ומחשקיינידוך רעיוני‬

‫כי לבי צור מעוז וקשה מצחי‬ ‫לנצחי לא ימסו‬ ‫‪285‬‬

‫ועד תנהיג האניות‬ ‫רעים ׳‬

‫עלי‬ ‫אדמה‬ ‫לא‬ ‫‪290‬‬

‫במדבר‬

‫מכתבי‬

‫אכזר כי‬

‫אדיר לא‬

‫הקים‬

‫ומרעי‬

‫מרי‬

‫זדון‬

‫מלאכי‬

‫משלחת‬

‫תעלה‬

‫בסערה‬

‫בקרבך רוח‬

‫עועים י‬

‫להרבות‬

‫רעים ׳ יצאו‬

‫ושובי ואני לא כן‬

‫יצוא‬

‫מנעליו ׳‬

‫ברזל ונחשת‬

‫עולה לא יעננו׳ בל תלך בו אני שיט וצי‬

‫אנשי חרמי ׳‬

‫והנכבד‬ ‫והתושב‬

‫בעקרי‬

‫בטמא ׳‬

‫והנקי‬

‫והטוב ברעי‬

‫והטהור‬

‫בשמאי‬

‫והאוהב‬

‫והנאה‬

‫בחולף ׳‬

‫היו עלי‬

‫עשיתם ״ אף אני אלך‬ ‫המרי ׳ לא‬

‫כבית‬

‫לבך‬

‫אחלל‬

‫ותאמר‬

‫מראש אמנה‬

‫ברב‬

‫מרבץ דיות ׳‬

‫ודברי‬ ‫לטרח ׳ מה‬ ‫אחרי‬

‫אמרתי‬

‫עמכם בקרי ׳‬

‫בשונאי‬

‫צדיקים‬

‫יסלף ׳‬

‫לכם סגור‬ ‫דברי לא‬

‫זרעכם ארץ‬

‫מקולם לא יחת‬

‫במגנה ׳‬

‫והתהלה‬

‫דרך ‪ ,‬הטו מני‬

‫תקרעו ׳ וחק‬

‫תשנו ‪ -‬והנה שניתם׳‬ ‫מלחה לא‬

‫רכבי אני‬

‫עליתי מרום‬

‫ומראש שניר‬

‫המוסר‬ ‫הרעותם‬

‫תעשה פריי אל תהיו‬ ‫חשקכם ולא‬

‫ומהמונם לא יענה‬

‫הנעוה ׳ שוכני בחגוי סלע מרום‬

‫וחרמון‬

‫בהוללות ׳‬

‫בחפרעי‬

‫סורו מני‬

‫לבבי‬

‫להמיר‬

‫והמלאך‬

‫בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׳ כי לבי יהרם‬

‫ולהמון שירכם לא יפנה ׳‬ ‫השיאך בן‬

‫בחולה ׳‬

‫מחבלים‬

‫והחכמה‬

‫כרמי ׳‬

‫בסכלות ׳‬

‫תסיתוני‬ ‫והבינה‬

‫במצרע ׳ והשרף‬

‫והברי‬

‫והעומד‬

‫דבריכם‬

‫שועלים קטנים‬

‫והבריא‬

‫סות ‪ ,‬סורו‪ ,‬אל תגעו ״‬

‫ולראוה ׳‬

‫ואולם‬

‫הר‬

‫השמים׳‬

‫בעתו ולא יבלו עליו ׳‬

‫יבריחנו בן קשת ובן‬

‫החושקים‬

‫חזקו עלי‬

‫תפרעו ׳‬

‫יבנה ׳‬

‫יאבקו ׳ וכל‬

‫והעגלות במים י ואיך מסך הזמן‬

‫בנקלה ׳‬

‫בדפי ׳ כי תחת יפי ׳‬ ‫ארחי‬

‫הבליו בל ינתקו ׳‬

‫יתדותיו‬

‫יעברנו‬

‫בשקרי‬

‫בחנף‬

‫אשר‬

‫החושקים‬

‫ולפתח כה‬

‫מנחתשוא ׳‬

‫ברצח ׳ בל יסע‬

‫ולבי לא יתן לך את שלומו ׳ עד‬

‫תעתועים ׳‬

‫יעודנו ׳ לא‬

‫בכלה ׳‬

‫והאמת‬

‫‪300‬‬

‫ממקומו׳‬

‫מעכשו ׳ לא תוס ך הביא‬

‫בתרועה‬

‫ולבבי לא כן יחשב׳ אשר פריו יתן‬

‫מה לי ולכם‬

‫»‪29‬‬

‫להרים קול‬

‫אסוריו העת עם‬

‫נופל יבל וצור יעתק‬

‫השלישית‬

‫הצביות ׳‬ ‫ממעונות‬

‫‪ 2 8 2‬ינידוך‪ ,‬ירחיקון־ לא תוסיף הביא מנחת שוא‪,‬‬ ‫בתרועה ובו ‪ ,‬לנעור בחושקים ‪ 2 8 4‬העת עם החושקים יאבקו‪,‬‬ ‫י תן לך את שלומו‪ ,‬לא י עלים אתך עד תעלה בסערה השמים ובו‬ ‫‪ 288‬מנעליו‪ ,‬מנעוליו ‪ -‬ל לבי ‪ 293‬בעקר‪ ,‬בנר והשרף בהבר‬

‫הגאוה׳ הנותן כל‬ ‫ובירכתי משכן‬ ‫אריות ׳ וסוד‬

‫הצביות לבת‬ ‫הלביות ׳ אשור‬

‫הצביות‬

‫חשפתי׳‬

‫‪ 2 8 3‬להרים קול‬ ‫החו ״ קים ‪ 2 8 5‬לא‬

‫להתקרב א־יי בה•‪ ,•' 1‬לקות‬ ‫^ תום‪,‬ה‬ ‫כעת • אבוריו יאבקו עם‬ ‫‪ ,‬עד ‪ .‬ת > ‪ .‬ה את הנמנע ובכן — ר ״ ולסלא‬ ‫ודקיים‬ ‫!‬ ‫>‪ ,‬ורמלאך בפרעה הרש‬

‫ע ‪ 295‬העומד‪,‬‬

‫‪ 282‬לא י^ א יג ‪ 283‬צור תה לא ג להרים יח כא כז בל י^ לג כ ‪ 284‬ימס‪* ,‬ו ¿ו יד וכל י־¿ לג כ‬ ‫ואולם איוב יד יח ‪ 285‬תעלה מ״ב ב יא ‪ 286‬מסך יע יט ידלהרבות יומא פז ורהב רעך )ם* ו נ(הרבה‬ ‫‪ 288‬א*ר תה א ג ברזי* רב לג כה‬ ‫‪ 287‬מצלחת תה עח מם יצאו בר ח ז ואני י ‪ .‬י ז‬ ‫‪.‬דיו ר‪!,‬ים‬ ‫מאכניב ¿‪,‬עלים‬ ‫‪ 289‬לא איוב מא ב לא איוב מא כ ובן תה פט כ״‪ .‬ד יי‪ .‬ייג כא ‪ 291‬מה ‪ -‬ב בז י א»‪.‬י‬ ‫*י ב טו להמיר להלן ‪ 509‬יד ‪ 308‬טו ‪ 210‬כז ‪ 293 479 !65‬בחפר‪ !,‬יר מד ל‪ ,‬להלן יח ‪ 294 137‬בה״‪.‬ך י׳״ ט‬ ‫ב‪ ,‬והברי כתובות יב ‪ 295‬כי יש נכד ודברי ״מ כג ה סור‪ ,‬י ‪ .‬יי א ‪ 2%‬חזקו מי ג יג די‪ ,‬יש איד‬ ‫ס^ור הו יג ח המוסר מ״ יג יח ‪ 297‬ס‪,‬רו איכה ד ט‪ ,‬אחרי אי‪,‬ב כט כב ד״ נותם בר מ־ ד ‪ 298‬אף וי כו‬ ‫כד מא ארץ יר יז ו לא דו ט טז אל יח ב ח ‪ 299‬לא תר פט לה ידי־ס אי‪,‬ב יב יד ‪, 300‬להמו! יח כו‬ ‫לז כד עם כו כב‬ ‫יג טקולם יש לאד ‪ 301‬זדון עו א ג ‪ 1‬אכל דנותן יה כח יז ‪302‬תאמר יש‬ ‫א~ור צי ר ח י צ ייד טו ‪ 303‬וסוד י־ר מט י‬

‫‪[58‬‬

‫המחברת‬ ‫וחכמה‬ ‫ג‪30‬‬

‫וכבוד‬

‫העליתים ׳‬

‫ופוצה פה ׳‬ ‫כסרפד ׳‬

‫וצען‬

‫כחברץ ׳‬

‫ולד‬

‫‪31#‬‬

‫כ‬

‫כירושלים ׳‬

‫והצולעה‬

‫פגעת‬

‫תדע כי‬

‫כנשים‬ ‫הזמן‬

‫ובאמת‬

‫עולה ׳‬

‫ואנשי‬ ‫והנבזה ׳‬

‫לרחל‬

‫בטחוני ׳‬

‫הצביות ׳‬

‫החשק‬

‫ראיתי‬ ‫המון‬

‫מעלי‬

‫כלם‬

‫כשומרץ׳‬

‫ועית‬

‫כאגלים ׳‬

‫ככרכמיש כלנו ׳‬ ‫כמגרון ׳‬

‫ודנת כל‬

‫והנדחה ׳‬

‫ולד כאונו ׳‬

‫ואלתולד‬ ‫הצביות‬

‫כחצרון ׳‬

‫בגזרה ‪ 0‬וה ׳‬ ‫תחה ׳ ול ‪p‬‬

‫לאשר תאמץ‬

‫ובטלתי מפני רצונו רצוני ׳‬

‫לעבד אליו כל זמניי‬

‫בצביה ‪ -‬לא‬

‫תפארתך ׳‬

‫ופגשת‬

‫מהם ‪ -‬גלות‬

‫עליות ׳‬

‫וצור‬

‫מחסנו‬

‫בחשק ולא‬

‫ומהם ‪ -‬גלות‬

‫טמאי‬

‫לילה ויומם לא‬

‫עזבנו‬

‫חבקנו ׳‬

‫שכחנו בשת‬

‫נחלה ׳‬

‫השכולה ׳ או‬

‫והמית‬

‫תהיה בה‬

‫תחתיות ׳ ולא‬

‫טהור ולא‬

‫בהורתך‬ ‫שיריך‬

‫ותאמר‬

‫וללאה ׳‬

‫במכמרתך ׳‬

‫ספקנו ׳ אץ לנו חלק‬

‫כאשר‬

‫הסר‬

‫מאסנו‬

‫הצביות אני‬

‫הלא‬

‫אלים‬

‫העבריות ׳ כי לנו לב‬

‫דבקנו ׳‬

‫הודענו על ירך‬

‫ובאר‬

‫תאספה‬

‫הבדל יש בץ‬

‫המצריות‬

‫ודמשק‬

‫והנהלאה ׳‬

‫נשבעתי באשר שמתי בו‬

‫למען‬

‫‪315‬‬

‫לבך‬

‫כל‬

‫אספתי ׳‬

‫בחכה‬

‫ואקזחית מהם שרש וענף עד לאץ מרפא י ולא היה‬

‫בגאונו׳‬

‫כארפד ׳‬

‫ביעלה ‪ -‬לא‬

‫עזובות‬

‫אספתים ׳‬

‫ונשאך‬

‫וחמת‬

‫הצמאה כרוה ׳‬ ‫העי‬

‫וכאסף‬

‫ובמכמרת שירי‬

‫נודד כנף‬ ‫וההדס‬

‫יספתי ׳‬

‫ביצים‬

‫השלישית‬

‫נבליך לא‬

‫נדמה ׳‬

‫ואחרי‬

‫עלומינו‬

‫לאיכבותאותנועורים‬

‫ופסחים‬

‫ועתה‬

‫הסכל‬

‫הסכלה ׳‬

‫באחותך‬ ‫אחזה ׳ ואל‬

‫תוסף‬

‫אלי‬

‫דבר‬

‫עוד‬

‫בדבר הזה ׳‬ ‫ותשא משלה‬

‫ותאמר‬

‫‪320‬‬

‫על מאסי חשק בני‬

‫פרחח‬

‫מי האמין כי הזמן צוה‬ ‫ויהי‬ ‫ואמר‬ ‫כל‬

‫כראותי‬ ‫חי אני‬ ‫מגפותי אל‬

‫תפוחי זהב‬ ‫לא‬

‫במשכיות‬

‫אוכל‬

‫לבה ׳‬

‫ברחה ׳ כי‬

‫יאמרו אשר חשקי מאד כילי‪,‬‬ ‫הצאן‬

‫כספה ׳ וכי‬

‫והבקר עלות עליז י‬ ‫הקשתה‬

‫בפעם הזאת אפר‬

‫ואבעיר אש החשק‬

‫בקרבה ״‬

‫וד״״ת !כן‪/‬‬

‫‪ 3 0 6‬ככרמיש כלגו וכן ‪/‬‬ ‫והשוטה מ!‬ ‫לאשר תאמץ רוחה‪,‬‬ ‫וצור טחסנו‪,‬‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫תחתיות‪,‬‬ ‫לא אוכל ברחה‪,‬‬ ‫‪ 321‬הצאן והבקר‪,‬‬ ‫ממי\ אפר יראה ואגרע שיחה‪,‬‬

‫ערפה ׳‬ ‫יראה‬

‫ותעעי‬

‫גדופה‬

‫ואגרע שיחה׳‬

‫ואכתב מגלת ספר‬

‫וחרפה ׳‬

‫ואשלח את‬

‫ואשפך בה את‬

‫חיו שוות בעיניו ‪ 3 0 9‬והנדחה‪,‬‬ ‫‪ 3 1 2‬גלות עליות‪ ,‬טהורות גלות‬ ‫‪ 3 2 0‬בגי פרחח‪ ,‬הבזויים‬ ‫למחסה‬

‫הצביות‬ ‫‪ ,‬כל‬ ‫‪308‬‬ ‫כל ה ‪ ,‬ג ם שוות‬ ‫בתומח‬ ‫ועומדת‬ ‫לטתעקשת‬ ‫היגרה‬ ‫הדרך‬ ‫ואת האל‪ ,‬חים שהוא לנו‬ ‫הבונד‬ ‫‪314‬‬ ‫טמאות‬ ‫לא אוכל נשוא את בריחתה‬ ‫‪323‬‬ ‫הא שים המבערים מדעת‬ ‫תפילותיה‬ ‫המופרזת טל חצביח ואפחית את‬ ‫אבטל את יראת השמים‬

‫והתחמקותח‬

‫‪ 304‬וחכמה מ׳׳א י ז דה״ב ט ו ‪,‬כאשף יש׳ י יד כלם חב א טו ‪5‬־‪ 30‬ואשחית מל ג יט עד רח׳׳ב לו טז‬ ‫‪ 307‬וההרס יש גה יג וחמת‬ ‫וי^א יש י יד ‪ 306‬ונשאך מ״ב יד י הלא יש י ט‪ ,‬ל׳!יל ‪ 279‬ולד נחם יא לח‬ ‫יש י ט ועית יש י כח ואייתולד יה טול כה ‪ 308‬וצען בט יג כב ולוד נחמ יא לח ובאר יש טו ח‬ ‫ו־־^ת פסחים סו דאין אדם דן גזרה שוה מעצמו ‪ 309‬הצמאה דב כט יח וחצולעה טי ד ז לרחל בר לא ד‬ ‫‪ 310‬הנ‪ \.‬יד מד כו שמתי תה מ ה ובטלתי אב י׳ ב ־ ‪ 311‬תאספח חב א טו לא שו ד ט ‪ 312‬נלות‬ ‫יה טו יט ולא שם א יט ‪ 313‬לב סוכה גב לב טהור ברא לי אלהים )תה נא יב( ‪ -‬מכלל דאיכא טמא לילה‬ ‫יד יד יז ‪ 314‬וצור תה צד כב אי‪ ,‬ב כד ח שכחנו יש נד ד ואחרי יד לא יח )יט( ‪ 315‬אין ש בכא עורים‬ ‫ש׳׳ב ה ו ‪ 317‬הסר עט ה כג י ט יד יא ואל דב ג כו ‪ 320‬פרחח איוב ל יב ‪ 321‬הצאן בר לג יג) חידוד(‬ ‫‪ 322‬תפוחי מש כה יא הק‪ .‬תה יד יט טו גרופה יח ה טו ‪ 323‬כי שם׳ ט יד אפר איוב טו ח ואשלח שם׳‬ ‫א א טו‬ ‫ט יד ‪ , 324‬אכתב יד לו ב ‪ ,‬אטפך‬ ‫‪j‬‬

‫‪[59‬‬

‫המחברת‬ ‫כלנפשיואשלחנה ׳‬

‫‪325‬‬

‫תשמחגה ׳‬

‫טוב ‪-‬‬

‫עורה‪,‬‬

‫ואמר‬

‫ואלה‬

‫כבודי‬

‫‪330‬‬

‫נרפים ׳ כי‬

‫בת‬

‫חלק‬

‫ההדורים לך‬

‫רמיה ׳ עלו אתי‬ ‫חלקי ׳‬

‫הגברת‬ ‫מברושי החשק‬

‫הכפתור‬

‫וירעשו‬

‫הספים ״‬

‫רעיוני‬

‫בגורלי‬

‫ונלחמה‬

‫בצביה ׳‬

‫הקשתה‬

‫ערפה‬

‫בגורל ואל תתנו דמי לה ׳ עד‬

‫תכונן‬

‫עליה‬

‫מכבודו ׳ ויתן‬

‫מהודו ׳‬

‫עליך‬

‫לבדך ׳ ולא נשאך על כל‬

‫כמתנת ידו ׳ לא‬ ‫לבבך‬

‫תאמצי‬

‫ברחמנות ׳ כי תבזי כהיום‬

‫יפעתך‬

‫השמים ‪ -‬לא‬ ‫עבדוך ׳ אי‬ ‫שמאלי‬ ‫את‬ ‫ולא‬

‫החושקים‬ ‫אכזרית‬

‫תכלמי ׳ בת‬ ‫החשק‬

‫תרדפי ׳‬

‫והחשובה ׳‬

‫חשוקתו׳ אז‬ ‫בצד‬

‫הפרידה י‬

‫ובכתף‬

‫לב‬

‫הלא‬

‫ועל‬ ‫ראית‬

‫לבך‬

‫ותבקשי החשק לך‬

‫נופל‬

‫לעמד‬

‫ותאנחי על מה‬

‫כבד‬

‫כי אשר‬

‫הארץ‬

‫נעימותך ׳ כי‬ ‫קטרו‬

‫למלכת‬

‫חמדוך* אלו‬

‫ידעוך ‪-‬‬

‫מדמעתם ׳‬ ‫תנחמיי‬

‫ותאכל על‬

‫והשקית‬

‫הארץ‬

‫ועוד ידך נטויה‬

‫במריך וינוע כל בשר ? י חי אני לו‬

‫ענדתו ׳‬

‫ארצה‬

‫בנאמנות‬

‫תחמל ׳ כי תגזר על ימין‬

‫מפלצתם ׳ רוית‬

‫גרגרותיך ענק‬

‫תהדפי ׳‬

‫אהבה ׳ חי אני‬

‫מדהי מה‬

‫במסכנות ׳ ולא חלק‬

‫רעיונינו מנשא‬

‫הרגת נפשות נקיים ולא‬

‫המוסרי‬

‫ותקפצי ידך ׳ לא‬

‫בחשקך‬

‫מעוך ׳ ואשר לא‬

‫אכזר ולא‬

‫תרחמי ׳‬ ‫מדרך‬

‫ההולכים‬

‫וקצרו‬

‫בעבותות‬

‫ותכרתי את‬

‫נדיב ׳ הזה‬ ‫עבדתו ׳‬

‫אהבתך ׳‬

‫תמשכנו‬

‫יכחיש‬

‫חושקיך‬

‫מעלתך כי אם‬

‫לב ערל ולא נמול ׳ אי‬

‫הרגת‬

‫חושק עם‬

‫כלכל חשק‬

‫ידעוך ׳ ולא‬

‫צמתם ׳ אי‬

‫ידעת‬

‫ימי‬

‫נלאינו‬

‫ותשקצי ענותי‬

‫בעבור ישמן‬

‫כבודה ׳ ולא חלק לך חן בלי‬

‫מאד חטא הזמן ומה מאד יחשב אליו לגנות ׳ אם חלק לך ביפי לא‬

‫הטהורה‬

‫מבחור י‬ ‫נרפים‬

‫להכרית גויים לא מעטי ולו ידע הזמן כי‬

‫בנשים׳‬

‫תשחגה ׳ ואם‬

‫דבר‬

‫תהלה ׳‬

‫חלק לך הזמן‬

‫לבבך‬

‫היפה‬

‫‪345‬‬

‫בלב‬

‫שלחתי אל‬

‫לאחורי הן‬

‫מאתה מנת‬

‫בארץ‬

‫ויבעט ׳‬

‫לך‬

‫‪340‬‬

‫הירדן תסב‬

‫ותמאן חשקיי ויהי הבוז‬

‫נדיב ׳‬

‫מליצתי‬

‫האגרתי אשר‬

‫תהפכו כקשת‬

‫ועד תשים חשקי‬

‫‪335‬‬

‫דברי‬

‫ואם דאגה‬

‫הצביה ‪-‬‬

‫עורה הגבל וכנור י הכה יבוסי וגע בצנור י היית‬

‫מה לך הים כי תנוס‬ ‫אתם‬

‫לכי‬

‫השלישית‬

‫והיתד‬

‫מכבד‬

‫וכבדתו ׳ ולו‬

‫ברקתו ׳‬

‫שעבר מן הזמן וילך‬

‫ואחרי‬ ‫בלא‬

‫הראך‬

‫הזמן‬

‫הצבאים‬

‫כאיל‬

‫חמדה ׳‬

‫ותארי‬

‫לצידה י והעי נשבע בחי החשק וגאונו י אשר נטע‬

‫בלבי‬

‫‪ 327‬מבחור‪ ,‬הנבחר ‪ 328‬מה לך וכן ‪ ,,‬מה לך כבודי המשול לים ולירדן שאתה נרתע ובורח מפני הצבייה‬ ‫‪ 330‬חשקי‪ ,‬בחשקי עליה בגורל‪ ,‬עלו על הצביה לפי גורל ‪ 335‬אם חלק לך ביפי וכן ‪ /‬אם נתן לך יופי‬ ‫בשפע ולא נתן בלבך רחמים ‪ 339‬לא ידעוך‪:. ,‬אלמלי כן היו מקטרים לך מפני רוב יופיך ולא למלכת השמים‬ ‫‪ 341‬ותכרתי את טפלצתם‪ ,‬ובטלת את הגורמים המדיחים לחטא ‪ 346‬ותאורי‪ ,‬ותקיילי ‪ 347‬בחי‪ ,‬בחיי‬

‫כה‬

‫‪ 325‬דאגה מש יב כה דבר תה מה ב ‪ 327‬עורה תה׳ נז ט הכה ב׳׳ב ה ח סברו ב ט ב יט כג ‪ 328‬מה‬ ‫תה קידה הך עם ט א נרפים בם ה יז ‪ 329‬תהפכו תה עח נז עלו שו א ג הק‪«.‬תה יר יט טו ‪ 330‬מנת‬ ‫תה טז ה עליה שו כ ט ואל יש סב ז ‪ 332‬בת שי ז ב חלק ברכות נח הי־ואה מלכי ישראל אומר ברוך‬ ‫שחלק מכבודו ליראיו ויתן בם כז כ כמתנת רב טז יז ישמן רב לב טו ‪ 333‬לדכרית י ב י ז תאמצי‬ ‫‪ 336‬כי תה כב כה ‪ 337‬היפר בי א ח נלאשו יר‬ ‫ט‬ ‫דב טו ז ‪ 334‬לך ם ב ה יז‪ 335‬לא רב ח‬ ‫‪ 340‬לב וי כו מא רב י טז אכזר יר‬ ‫‪ 338‬תם שכנו הו יא ר קטרו יר מר יז ‪ 339‬לא יש נה ה‬ ‫כ ט‬ ‫‪ 342‬אכזרית יר ו כג‬ ‫ו כג תגזר י ב ט יט ‪ 341‬ותכרתי מ א טו יג רוית י ‪ -‬טז ט והשקית יח לב ו‬ ‫יש נחיג‬ ‫מכבד‬ ‫ט וכא‬ ‫א‬ ‫טו‪ 344‬ועל מ^‬ ‫כא איוב לד‬ ‫‪ 343‬בת שיז ב וינוע בר ז‬ ‫‪ 345‬נופי‪ ,‬בו נכה ד כב ‪ 346‬בצר יח '‪1‬ד כא וילך דה ב כא כ ‪ 347‬נשבע דג יב ז עם ח ז נט‪.‬ג דג יאמר‪,‬‬ ‫‪60‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫אהלי‬

‫אפרנו ׳‬

‫תשמעי‬ ‫‪350‬‬

‫ואם‬

‫לקולי‬

‫תראי‬

‫הגעת‬

‫ומשחני‬

‫מחברי שמן ששונו׳ ויתן‬

‫ותסכיתי ניבי׳ אז‬ ‫החשק ‪ -‬לו‬

‫מראות‬

‫להיות עם‬

‫החושקים‬

‫חותם ׳ ואם תראי איך‬ ‫בנער נפשם‬

‫וחיתם•‬

‫‪355‬‬

‫איך‬

‫ואמרתם‬

‫תשתאי׳‬

‫והיית‬

‫החושקים‬

‫חשקך‬

‫לדודים‬

‫ומרעש‬

‫פעלתנו‬ ‫כסונו ׳‬

‫ואוחיל יום יום‬

‫להיות אליו‬

‫המק‬

‫למשגב‬

‫מטבחי ״ ואם מעם‬ ‫בחי‬

‫החושקים‬

‫תסחבי אותי‬

‫כלם ׳‬ ‫מהלאה‬

‫עד בך‬

‫אתחבר ׳‬

‫כי פי יי‬

‫דברי‬

‫משגעת‬

‫עמלי ואת כל י־ ית אבי ׳‬

‫ממראה‬

‫עיניך אשר‬

‫חמודותם ׳ אז תשימי‬

‫וישתעשעו‬

‫חמדת‬

‫לבך‬

‫בחברתב ׳‬ ‫ושעשועיו׳‬

‫נפלו‬

‫אחזיק‬

‫מעמד‬

‫ברכתך ׳‬

‫ועתה‬

‫גלגליך ׳‬ ‫ומפלט ׳‬

‫ויברח‬ ‫ויחזק‬

‫מזבחך תקחנו‬

‫תפלאי איך לא‬

‫מעשה‬

‫לשערי‬

‫דומעות‬

‫ובעינים‬

‫למותי‬

‫אליך י‬

‫המזבח ׳ בת‬

‫היחשב לך‬

‫גדולם ׳ כי לא‬ ‫סחוב‬

‫צעצועיו ׳‬

‫ודודי‬

‫הצביה‬

‫קירות‬

‫נדיב ׳‬

‫והשלך ׳‬

‫ודלתות נחושה אשבר ׳‬

‫כיבמאנךלי‬

‫ואחזיק‬ ‫מקול‬ ‫לבך‬

‫בכנף‬

‫ועתה‬

‫משבריך‬ ‫לעיר‬

‫מקלטי‬

‫באשר‬

‫בתוך‬

‫לבך‬

‫הנני נשבע לך‬

‫מלחמתי בך עד‬ ‫תלכי‬

‫מעיל‬ ‫וגליך ׳‬

‫התכיני לו‬

‫לשלמות ? ״‬ ‫תשקט‬

‫בלבבך‬ ‫כפלים‬

‫הצביות לחם חקנוי‬

‫אשועי‬

‫ויבחר‬

‫ותאכלי‬

‫כרעיו ׳ ! אמרת‬

‫לבי נס‬

‫תמות‬

‫ותקחי מידנו‬

‫תחשבי‬

‫הצביה ׳ הנה‬

‫ממך ‪-‬‬

‫ירושלים‬

‫דודיך‬

‫עלינו ״ ואל‬

‫בקרנות‬

‫למקטנם ועד‬

‫וחילים אגבר ׳‬

‫והימים‬

‫תראי ׳ ולו‬

‫החושקים על לבך‬

‫הראשונים יפלו ׳‬

‫שבעתים אל חיקנו׳ ויהיו‬

‫ולחושקים‬

‫ואגוע׳ רק‬

‫לרכבך‬

‫אלהים את כל‬

‫וראית‬

‫באהבתם ׳‬

‫ובשמאלי מגנו׳ כי אם שמוע‬

‫צלעיוי צלי אש חשקך ראשו על קרבו ועל‬

‫ותשיבי‬

‫אחריש‬

‫אהבתך ׳‬

‫‪365‬‬

‫תאמרי‬

‫רעיוני שקר נחלו ׳ כי ימי בעשן כלוי‬

‫בכל חשקנוי‬

‫‪360‬‬

‫ידבקו‬

‫בימיני דגלו‬

‫נשני‬

‫ובמדרגתם ׳‬

‫ויהיו‬

‫מן החושק לבו תוך‬

‫השלישית‬

‫עולם ׳ ולו‬

‫אלך ׳ ולא‬

‫אעזבך‬

‫ובאשר תמותי אמות ושם‬

‫אקבר ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫צביה‬

‫תדמה‬

‫בלבה‬

‫עלי כל שמי אל ־ מעונה מעונה‬

‫כאלו‬

‫ולב‬

‫ולה לב נבונים ובוחן ובו ־ חן‬

‫חושקים טחנה‬

‫כטחנה‪,‬‬

‫‪ 3 4 9‬ותפכיתי ניבי‪ ,‬ות ״ מעי לדברי‬ ‫‪ 3 4 8‬ויתן בימיני דגלו ובר‪ ,‬ו > ע‪ ,‬י נוע‪ .‬א כליו‬ ‫‪ 3 5 0‬לו‪,‬‬ ‫‪ 3 5 7‬במאנך לי חשקך‪ ,‬בסרנך‬ ‫בהתחברותם איך לא תמות וכן ‪ ,‬מרוב תע וג‬ ‫לי‬ ‫‪ 3 5 2‬בהברתם‪,‬‬ ‫העקר ‪ 3 6 1‬לו‪ ,‬ללבי ‪ 3 6 2‬היחשב לך‪ ,‬דבר זה ‪ 3 6 3‬בחי‪ ,‬בחיי ולו‪ ,‬ואפילו ‪ 3 6 8‬צביה תדמה בלבה‬ ‫וכו ‪ ,‬הצביה חושבת כי מעונה ראוי לו שיהיה מעל לשמים על אלוהי־ מעוגה‬ ‫לח » ק‬ ‫לתת‬

‫‪348‬‬ ‫דב‬ ‫‪351‬‬ ‫תה‬ ‫י ¿י‬ ‫‪359‬‬ ‫‪362‬‬ ‫רות‬ ‫‪369‬‬

‫את‬

‫‪ 350‬תראי יח א א לו בר כד כא וד יה‬ ‫ומטחני תה מה ח אם שמ טו כו ‪ 349‬נשני בר מא נא‬ ‫‪ 3‬ג‪ 3‬מעשה דה ב ג י ותאכלי שט יב כ‬ ‫‪ 352‬תמות איוב לו יד‬ ‫כח לד ‪ 351‬תשימי שי ח ו‬ ‫ואמרת יש מט כא ‪ 355‬איך יד טז יט ימי תה קב ד והימים במ ו יב ותקחי יש מ ב ‪ 356‬ותשיבי‬ ‫עט יב להם מש ל ה ‪ 357‬ואמרתם הו י ח ‪ 358‬אחריש איוב יג יט ואחזיק ש א טו כז ‪ 359‬נם‬ ‫כריח יונה ב ד ‪60‬ר ומרעש יר מז ג ויברח אבן גביר‪,‬ל ב ‪ 76‬כתר מלכות אברח ממך אליך ‪ ,‬להלן יז‬ ‫במ לה ‪ 361‬ויחזק מ א א נ בת שי זב התכיגי יש יד כא‬ ‫יט ‪ 374‬כ ‪ 43‬קירות יר ד יט לעיר‬ ‫‪ 364‬מהלאד יר כב יט באשר‬ ‫‪ 363‬למקטנם יר לא לג‬ ‫מעם שמ כא יד נשבע ד■״׳ יב ז‬ ‫א טז ‪ 365‬וחילים קה י י ודלתות יש מה ב ובאשר רות א יז ‪ 366‬כי יש א כ ‪ 368‬אל רב לג כז‬ ‫ובודן ובו חן אמונה אמונה דגיגה חני גא— צימודים אלו באים גםב* יראמ‪ .‬גה היא תחכמוני לג ‪278 277‬‬ ‫‪[6 1‬‬

‫המחברת‬ ‫ותמריא בשחק ותשחק‬

‫‪3,0‬‬

‫אני‬

‫ולי לב‬

‫לחשק ‪ -‬תהי ־ לה‬

‫צביהאימה‬

‫ואמרו‬

‫עדימהנדודך‬ ‫ולך אהיה‬

‫ויהי‬ ‫אש‬

‫החשק‬

‫בקרבה ׳‬

‫ונשמת‬

‫מיד‬

‫להבה י עד אשר ניצוצי החשק‬

‫ותבאיה‬ ‫‪385‬‬

‫כאשר שמתי‬ ‫כי‬

‫לי‬

‫עיפה נפשי‬

‫כי בשלו אלי‬ ‫את כל‬

‫הסער‬

‫רוחה ׳ וכי‬

‫אשר נתנה את‬ ‫‪390‬‬

‫לבות‬

‫את‬

‫דמעתם ׳ אם‬

‫החושקים‬

‫חני ־‬ ‫בצל‬

‫אהבתי חסי ־ נא‬

‫והשירה‬ ‫כנחל‬

‫אפפוה י‬ ‫ישטפוה׳‬

‫ותמלאנה את‬

‫וכמעט‬

‫חשמליו‬

‫לבה‬

‫ונעמתי‬

‫הנער‬

‫לעמת‬

‫בספרים י‬

‫מצחם ׳‬

‫אחריש ‪ -‬יחשב אלי‬

‫בהי ואץ‬

‫שרפוה י מים רבים לא‬ ‫נצבו כמו גד‬

‫נוזלים ׳‬

‫ותאמר‬

‫חטאתי‬

‫שפטים ׳‬ ‫אהבה‬

‫מליצה צחה ׳ ותגד לי בה‬ ‫בכיתה אשר‬

‫מליצתהי ושירי‬ ‫העפרים י‬

‫אשחר‬

‫בתענוגים ׳ אוי נא‬

‫הגד אל השר את אשר תחזה•‬

‫ותכתב בה‬

‫דברי‬

‫ותבער‬

‫יוכלו‬

‫הנחלים ׳‬

‫ועל ימי‬

‫שלוחים אלי מאת פני‬ ‫לאשמה ׳‬

‫עדינה ׳‬

‫מציל את‬

‫והייתי‬

‫ותאמר‬

‫החושקים יחם ׳‬ ‫ואלה‬

‫חסינה‬

‫נפשה‬

‫החשק עשה בה‬

‫הגדול הזה ׳ ותקח מגלת ספר‬ ‫מאהבת‬

‫בוערה‬

‫ועיניה יבישון‬

‫ותתחנן אל‬

‫פני ־ נא‬

‫תהלה עדי ־ נא‬

‫גפרית‬

‫הרהטים ׳ כי‬

‫פנינה׳‬

‫הערבה‪ 1‬לא קמה עוד רוח בה י‬

‫החושקים נוגים׳ ואני יפיתי‬ ‫להורגים ״‬

‫אשר כלב ‪ ,‬ה לבנה‬

‫ומעטה‬

‫ההדורה‪1‬‬

‫ונהרות לא‬

‫מצחה חזק‬

‫אני רעיה בינותי‬

‫נעימה‬

‫לחדשששונך‬

‫כקרא‬

‫תמורת גיינה עוונה‬

‫נאבלבי‬

‫מצודה‬

‫הגבירה י‬

‫לשונה‪,‬‬

‫ועל כל שפיים תלו ־ נא תלנה‬

‫חנינה ‪-‬‬

‫המליצה‬

‫ותדלינה‬

‫תהלה‬

‫אמתה‬

‫ונפשי תהי אל נכונה נבתה‬

‫תמימה‬

‫ממצודה‬

‫ולבשי גאונך‬

‫האהבה‬

‫נדודי‬

‫הצביה‬

‫ומאין‬

‫תחי ־ נא אמו ה‬

‫תבלע תפלג לשונה‬

‫לפרוד תאוה ‪ -‬אשוה‬

‫לכו נא זמירי לבית‬

‫לכבות את‬

‫תחנה‬

‫כלבה ונפש חשובה‬

‫ואם תט‬

‫‪380‬‬

‫לבכיי‬

‫ותרחק ‪ -‬וב ניל _ ינ ־ ז לבנה‬

‫מכבודה אבקש לנפשי‬

‫ואם היא‬

‫‪375‬‬

‫השלישית‬

‫עברו‬

‫תתנחם ׳‬

‫עליצותה‬

‫שמעתי את שועתם י‬

‫אהבתם ותהי י‪ 1‬הם‬

‫ראיתי‬

‫לנחמה ׳ ולו‬

‫‪ 370‬לבנה‪ ,‬מחיצת לכנים ‪ 371‬אמונה אמונה‪ ,‬הישה ענודלה על ברבי האדו‪ ,‬ה ‪ 372‬תבלע תפלג לשונה‬ ‫לשוגה‪ ,‬לטונה של נפשי תבייע ותם > '‪ 1‬טי שמש ^ה מדבריה ‪ 373‬ואם היא לכרוד תאוה וכו ‪ ,‬ואם תמאס‬ ‫חטאה‬ ‫תמורת‬ ‫ותתרחק ממי\ אע ^ שנה עיי חטאה זה בכך ‪ -‬אתרחק ממנה תמורת עוונה ע!וגה‪,‬‬ ‫‪ 374‬ואם תט לחשק תהי לה תהלה‪ ,‬וייהפך אם היא תשיב אהבה אל חיקי ותבקש קרבתי תהולל אל נכונה‬ ‫נכונה‪ ,‬מוכנה ומזומנה אי‪ 1‬מי שהוא מוכן ומזומן לה ‪ 377‬עדי מה נחרך‪ ,‬עד מתי תברחי מפני ומאץ‬ ‫‪ 3 78‬ממצודה‪ ,‬מרשת לצוד בה מצודה‪ ,‬מבצר חסינה‪ ,‬יפה‬ ‫מוצאת ח !\ נה במקום אחי*‬ ‫חנינה‪ ,‬ואם אין את‬ ‫החושקים‬ ‫‪ 388‬ימי בכיתה‪ ,‬ימי הנזירות הקודרים ‪ 390‬העפרים‪,‬‬

‫בחברתי‬ ‫עונשה‬

‫‪ 379‬ולבשי‬

‫‪ 370‬ותשריא א וב לט יח וביני דרים יא יב גמים ב י לבתך מדרש תה^ים ב סו א ‪,‬ה כותיי י ‪ 1‬בתיהם ‪,‬‬ ‫לדיין יא ‪ 372 18‬וי‪1‬י א וב יב ג תב־יע תה נהי ‪. 373‬אם מחבר ת א תיאיי כ‪ 202 -‬ע־י מתי לחברה אם תא! י‬ ‫‪ 375‬ועיי יד יב יב ז כט ‪ 377‬עדי מדבר‪ ,‬ת א ת איי כר ‪ 202‬עדי מתי‬ ‫לה אאוה ואם פרור הלא רחקך כרחקי‬ ‫‪ 378‬ממצ!דה קה ט יב בצל בו ט טו חפינה תה פט ט‬ ‫ערי מתי נרי־ך‪ ,‬יעלת חן ומתי תחמלי על רב מצוקי‬ ‫ת‪ -‬מת יש׳ ל ל‪ ..‬ואק‪,‬‬ ‫תה קו יח‪381‬‬ ‫ייאיה ב יא ותבער‬ ‫יש סא ג ‪380‬‬ ‫תה צנ א ומעטה‬ ‫‪ 383‬ועתיד‪ .‬לעיל ‪.. 204‬צבו שמ טו ח ‪ 384‬ותבא ה * ‪ l‬ב טז עשה יח כח כב‬ ‫יש מז יר‪ 382‬מים ^י ח ז‬ ‫‪ 385‬יפיתי בי ז ז אוי יר דלא ‪ 387‬כ י‪,‬נה א יב מנלת יר לו ד ותגר ‪-‬ו ט‪ .‬י‪ 388 .‬לבה רב יט ו ימי‬ ‫מבכה‬ ‫‪ 390‬בינותי ות ט ב ״ מעתי תה קמה יט‬ ‫בר נ ד‪ 389‬נתנה יח ג ח‬

‫‪[62‬‬

‫המחברת‬ ‫ודברים‬

‫הואלתי‬ ‫מסביבי‬ ‫צרי‬ ‫‪395‬‬

‫וכבו‬

‫כסה ׳‬

‫ויואל‬

‫ללכת‬

‫אחרי‬

‫האמנתי ׳‬

‫הרגתי ולא‬ ‫ואני‬

‫באור‬

‫אמרתם י‬

‫והחמודות אשר‬

‫נפלאות החשק אשר‬

‫אשכם‬

‫לבוזזים וזמני‬

‫ובזיקות‬

‫למשסה ׳‬

‫בערתם ׳ ואם‬

‫עצם עיני‬

‫נחומים ׳‬

‫לאחריתם ז י‬

‫תקוה‬

‫תלנותי ‪ -‬ואני‬

‫חללתי י קראו‬

‫דרכתי קשת‬

‫לנפשי‬

‫יכפר‬

‫איה‬

‫בעד‬

‫אפו‬

‫וחטאתי‬

‫לאין‬

‫יקדמוני‬

‫מרפא ׳‬

‫אפיקי‬

‫אחורי‬ ‫ולהקל‬

‫הומה‬

‫דבר ‪ -‬ולא‬

‫ספרו‬

‫כוננתי׳‬

‫כפרתי ׳‬

‫חל‬

‫ארורה תהיה‬ ‫נכבדי‬

‫הידידות‬

‫והדרתו ׳‬

‫ואצא‬

‫השבתי‬

‫נפלאות ימי‬

‫עלומים ‪-‬‬

‫וחומה‬

‫האבלתי ׳‬

‫הישלם לי‬

‫אבוש ופני‬

‫ידידותיי‬

‫טובה‬

‫רעתי ׳‬

‫תחת‬

‫דמעתי ׳ ואם לא יקימוני ידי‬

‫לא‬

‫אוחיל עוד ומה‬ ‫ועל‬

‫יחורו ׳‬

‫הצבאים לא נהדרו ׳ והנה עפר‬

‫וצמא אל מי‬

‫בעקבותיהם‬ ‫פללתי ׳‬

‫החשק‬

‫ברחמים ׳ מה‬

‫והכזבתי‬

‫עניתיו׳ והנה עתה שלח ידו מן‬ ‫הגאוהי אשר‬

‫בעד ימי‬

‫תכפר י לא אאמין כי יספר ! י מי יחמל עלי ‪-‬‬

‫החושקים‬

‫ואיך לא‬

‫עלומים ׳‬

‫החשק לא‬

‫החושקים ‪ -‬ולא האזנתי י‬

‫חטאתי ‪ -‬ולא‬

‫התאכזרו י ונחומי לא נכמרו ׳ ופני‬

‫שמעתיו׳‬

‫מראות חשק וראשי‬

‫תקותם ׳‬

‫עוללתי ׳ ראה‬

‫הגאוה וחץ על יתר‬

‫הנעימים ׳ ואם לא‬

‫אהבתי ׳‬

‫החוזה‬

‫מאין‬

‫אבקש לי‬

‫הכבדתי אזני משמע ‪ -‬מי ישמע שועתי׳ ומי ימחה מעל פני‬

‫ועווני‬

‫לא ‪ -‬חי‬

‫מנחמים ׳‬

‫חמלתי י איך יוסר עווני‬

‫גדול עד‬

‫פרעה כי‬

‫הישובו‬

‫התאכזרת ‪ ,‬׳ מי‬

‫הצבאים‬

‫‪410‬‬

‫אביבי חנוני‪ ,‬חנוני כי מנשא‬

‫כי לא נסה ׳ פנו ימי‬

‫אהבתם ׳ על מי‬

‫מטהרו ונזרו‬

‫והראוני‬

‫שפכתי ׳ עושו ובואו כל‬

‫בעברת הזמן ׳ ולא‬

‫פנותםי ׳ היש‬

‫לארץ‬

‫דמים‬

‫הסערה‬

‫רבים‬

‫ההבזקים‬

‫נלאיתי ׳ ותנו לי‬

‫טעמתי טעם מן ׳ מי ישובב‬

‫הימים ׳ מי ישלם לי‬

‫הימים‬

‫‪405‬‬

‫בוער‬

‫אתם ׳ ׳ מי נתן ימי‬

‫ואשחר‬

‫ולא‬

‫החליתי י מהרו‬

‫ספרתם ׳ כי לבי‬

‫מרגלים‬

‫‪400‬‬

‫ערכתי ׳‬

‫מלבי אש ושביבי כי‬

‫אהבתכם כי‬

‫בעדו‬

‫גזלת‬

‫כאלה‬

‫בטרם‬

‫השלישית‬

‫החושקים‬

‫הצבאים יערג כאיל על‬

‫תוחלתו‬

‫החר ׳‬

‫אצפה ׳‬ ‫רחמי‬

‫בנאותי ׳‬

‫ופרש רשת‬

‫קרא ‪ -‬ולא‬

‫לרגלי‪,‬‬

‫ברית החשק‬

‫השיאה נפשי‬

‫הנעוה׳‬

‫לחלל‬

‫הקשתה רוחי‬

‫ומנעתני‬

‫משמעי עד תמו כל‬

‫השיבני‬ ‫ותפארתו ׳‬ ‫החושקים‬

‫לנוע‬ ‫שובו שובו‬ ‫‪415‬‬

‫החושקים‬

‫לא‬

‫אפיל פני בכם ׳ בשם יי‬

‫ברכנוכם ׳ לא אשוב לשחת‬

‫אתכם ׳‬

‫מעשה ידי אמן ׳‬

‫צנצנת המן ׳ רד עם אל ועם‬

‫קדושים‬

‫בוא‪ ,‬ברוך יי נזר הזמן ׳ נטע נעמן ׳‬

‫‪ 393‬כי הסערה אביב‪ ,‬כי סערת החשק נמלה והתחוללה בלבי‬ ‫‪ 408‬עפר הצבאים‪ ,‬עמנואל החו*ק הנעים‬

‫‪ 395‬בעדן‪,‬‬

‫על החשק‬

‫‪ 397‬ישובב‪,‬‬

‫ישיב‬

‫מנשא יי¿ ‪ ,‬א יד‬ ‫‪ 392‬דמים דה״א כב ח עושו מאיי ד יא ‪ 393‬כי שם ט לא)השערה( חנוני איוב ים כא‬ ‫עצם יש׳ כט י לג טו‬ ‫‪ 395‬בא‪ ,‬ר יש ג יא ואם בר מב טז‪ 3%‬מי יש סב כד‬ ‫‪ 394‬כי מ״א כב לד‬ ‫‪ , 397‬ואי‪ 1‬ש״א יז לט פ״‪.‬ו תה צ ט ‪ 398‬ישלם יש גז יח מאין נחום נ ז ‪ 399‬היש יר‪ ,‬לא טז איה איוב יז‬ ‫טו ואצא שיא ח ‪ 400‬ל^פשי איכה נ נא ראה בר טח יא הי* בתי תה‪ ,‬פט מה ם ‪ 402‬דרכתי תה יא ב‬ ‫חי‪ 1‬איכה ב ח ‪ 403‬הרגתיא כה נ ם‪ -‬יוסר יש ו ז לא חב א ה ‪ 404‬הישלם יר יח כ ‪ 405‬הכבדתי זכ ז‬ ‫יא ישמע תה מ ב ימחה יש כה ח ‪ 406‬א‪,‬חיל מי ז ז ‪ 407‬ועווני בר ד י‪ .,‬עד דה׳‪-‬ב א טז לא יש כט‬ ‫‪ 408‬ו‪-‬חומי הו ‪ ,‬יא ח ופני איכה ה יב יערג תה מב ב ‪ 409‬והכזבתי איוב מא א‬ ‫כב רחם מש יב י‬ ‫‪ 410‬שייה שי ה ד ופרש א כה א יג ‪ 411‬לחי‪ '*1‬תה ‪-‬ה כא ‪ 412‬ולהקל יש כג ט הקשתה רב ב ל עד בם‬ ‫יז בח ‪ 414‬שובו יה לג יא שיז א לא‪ ,‬יר ג יב בשם תה קיח כו לא הו יא ט ‪ 415‬בוא בר כד לא‬ ‫נטע יש יזי מעשה שי ז ב צנצ^ת יומא נב רר הו יבא‬

‫‪[63‬‬

‫המחברת‬ ‫נאמן ״‬

‫למה‬

‫תעמד‬

‫בחיץ ׳‬

‫ולבי‬

‫מידך‬

‫כפלים‬

‫בכל‬

‫חשקך ׳‬

‫הוציא הזמן כאור‬

‫או‬

‫ממך גמול‬

‫אוחיל‬

‫אהבתך ‪ -‬וגדול עווני‬ ‫‪420‬‬

‫קדורנית ׳‬

‫ולא‬

‫וממרורים‬ ‫לפניך‬

‫יצורי החשק‬

‫הנשאות׳‬

‫נפשי מיד‬

‫«‪43‬‬

‫השבעתני ׳‬

‫ויחזה לי‬

‫משאות שוא‬

‫היתה לי‬

‫ישכבון‬

‫עדנה ׳‬

‫יחשבוני ביניהם‬ ‫אני יושבי‬

‫‪435‬‬

‫קדמנו בנשף ונשוע•‬

‫יתדות‬

‫התקועות‬

‫ובהררי‬

‫נמרים ׳‬

‫מהם ׳‬ ‫הימים ׳‬

‫הברית ׳ לו‬

‫בחשקכם‬ ‫כאשר‬

‫ירדף‬

‫בעץ‬

‫החשק‬

‫לתת‬

‫אהבה ׳ ולא‬ ‫לקטו‬

‫יצילו את‬

‫מלחיי שושנה׳‬

‫הומה וגווע׳‬

‫העבודה י ואין שואל דודי‬

‫היה‬

‫החשק‬

‫לצידה י‬

‫פרחו‬

‫ואחשב ׳ כי אל‬

‫עקרבים‬

‫מבקשי‬

‫עדים מאץ‬

‫ידעתם‬

‫ואשיב אל לבי‬

‫מהמיהם ׳ חושו‪,‬‬

‫מהמונם ולא‬

‫וחליתם ׳‬

‫תפארתם ׳ נזמם‬

‫ואכלו טוב ותתענג בדשן‬ ‫סודותינו ׳ ואת אשר‬

‫נמהרים י אזי נדעה‬ ‫הקורא‬

‫מראותי‬

‫מראות‬

‫לדראון ״ מי‬

‫עדני ‪ -‬ואץ שוחטי הנצו רמוני׳ ואץ אוחז‬

‫לא מהם ולא‬ ‫צבי‬

‫לעלז ׳ מי‬

‫הוריד‬

‫בסנסני ׳‬

‫במקום נאמן׳ שמעו אלי‬

‫ומי יחוש חוץ מכם ׳ חי‬ ‫לבותינו י ולו תהיו‬

‫אשכלות‬

‫ותסעו מהר שכר‬

‫בביתם עשרים שנה׳ לא‬ ‫דומע ׳‬

‫ורעיוני‬ ‫ותחנו‬

‫תוסיפי עוד‬

‫ולב‬

‫אחריו להב‬

‫אתברך ׳‬

‫ומדוחים ״ מי עצם עיני‬

‫תכבד עלינו‬

‫למוקש ׳ אץ דורש ואץ‬

‫הנעימים ׳ כי אתם נזר‬

‫ויאמר‬

‫הלכתי‬

‫הודעתני י באוני‬

‫בשמך‬

‫חמדה ׳‬

‫אשחר‬

‫חשקך‬

‫ואותו‬

‫צבאי‬

‫לא‬

‫ואפסו ׳ או‬

‫והריקותי‬

‫ידעתי חשק‬

‫בלא‬

‫מחוץ ׳‬

‫ומפני‬

‫הנזירים׳ לא ידעו דרך‬

‫למעצבה ׳ זה לי‬

‫הבשילו‬

‫אסתירה פני‬

‫הארכתי‬

‫מענית•‬

‫לקחתי‬

‫מחילתך ‪ -‬ואיני כדיי‬

‫והודף‬

‫חותם‬

‫ותלאותז ׳ מי הורני גאה ונאק ׳‬

‫בעינינו לאץ י ובשיר לא נשתה יץ י‬ ‫לוקט ׳‬

‫חשקך‬

‫כל ימי‬

‫הלכתם‬

‫העפרים ״ מי נחני בץ בני‬

‫להבה ׳‬

‫גפני ‪ -‬ואץ‬

‫הכרעתני ׳‬

‫במעגל החשק‬

‫ויקף ראש‬

‫אבקש‬

‫חשקך‬

‫אבקש‬

‫תכניתי‬

‫אחורנית י לא‬

‫אשר‬

‫ובמחץ‬

‫צדקך ׳ איך‬

‫חרשתי‬

‫הכרע‬ ‫ימים‬

‫לחוץ ׳‬

‫לדבר‬

‫בדרך נלוז ׳‬

‫בריחים ׳‬

‫יובילני בבית‬

‫ולא‬

‫אוסיף‬

‫הסבות את לבי‬

‫אברך ״ אי‬

‫בחרדה ״ מי נחני‬

‫החשק‬

‫כגמול ידיי‬

‫אהבתך‬

‫איך‬

‫בשכבר הימים על גב החשק‬

‫ניצוציו‬ ‫יקראו‬

‫במשעול‬

‫מנשאי מה‬

‫חרב וברק חנית י ואתה‬

‫‪425‬‬

‫השלישית‬

‫בהרים ׳‬

‫‪ 4 1 8‬ואפסו‪ ,‬ואץ כמוהו ‪ 4 2 3‬ותסעו טהר שפר ותחנו בחרדה‪,‬‬ ‫מהירים וזריזים‬ ‫דח&זק ‪ 4 2 9‬עדנה‪ ,‬עונג ‪ 4 3 7‬נמהרים‪,‬‬

‫אוכלי המן ׳‬

‫נפשכם י כי מי‬

‫יאכל‬

‫להבת‬

‫החושקים‬

‫תלהט‬

‫העפרים י‬

‫במעונות‬

‫אריות‬

‫צפנתי לך חשק נאמן׳ ולב‬

‫חומל‬

‫ונרדפה אחרי‬ ‫דודי‬

‫החושקים‬

‫ונפלתם מן‬

‫רטוב אל הרע‬

‫‪ 4 2 8‬להבה‪,‬‬

‫להבת‬

‫‪ 416‬למה בר כד לא במשעוי‪ 1‬בם כב כד‪ -‬כה לקחתי יש מ ב ‪ 417‬הוציא רה לזו ‪,‬איני אלהיעד *לא נוצרתי‬ ‫איני כדאי בסוף שמונה עשרה ליום כפור ‪ 418‬לא דה׳׳ב לב כה שו ט טז אבק‪ ,.‬מ״ נד ‪ 419‬וגדול בר ד‬ ‫ג והריקותי ויכו לג‪,‬‬ ‫ינ מה ש״ב ז כ חותם יח כח יב ומפני מל ג יד ‪ 420‬ב מכבר קה ב טז על תה קכט‬ ‫נחום ג נ ‪ 421‬ואתה ט״א יח לז ‪ 422‬וממרורים איוב ט יח הכרע שו יא לה כל איוב יד יד בשמך יב י ח‬ ‫תה עב יז ‪ 423‬יקראו בר מא מג הלכתם דה׳׳ב כא כ ותסעו במ לג כד ‪ 424‬מ תה ם יא כג ג בדרך מש‬ ‫יד ב ויאמר יש כג י ב הוריד יש מג יד ‪ 425‬ויחזה איכה ב יד עצם יש כט י ל״‪ .‬טו ‪ 426‬ויקף איכה ג ה‬ ‫‪ 427‬לא יר ה ד ולא יש מז יד ‪ 428‬ישכבון יש נ יא זה בר י־יא מא לקטו‬ ‫גאה מש׳ ח יג מי תה ס יא‬ ‫שי ו ב ‪ 429‬ולא בר יח יב‪ ,‬לעיל ב ‪ 51‬קדמנו תה קיט קמז ‪ 430‬ובשיר יש כד ט תכבד שמ ה ט פרחו‬ ‫שי׳ ו יא בר מ י—יא ‪ 431‬הנצו שי ו יא אוחז שי ז ט ‪ 432‬אין יח לד ו וא שיב איכה ג כא כי יח ב ו‬ ‫‪ 433‬אסתירה רב׳ לב כ לא יח ז יא ‪ 434‬צבי יח ז כ נזמם הו ב טו אוכלי מכילתא בשלח פתיחתא‬ ‫‪ 435‬יתדות יש כב כג ‪ .‬טעו י& גה ב כי קה ב כה ‪ 437‬נדעה הו ו ג במעונות שי ד ח ‪ 438‬כא*ר‬ ‫ש״א כו כ דודי שי ז יד‬ ‫‪[6 4‬‬

‫המחברת‬ ‫ורחמן ׳‬ ‫‪440‬‬

‫יבוא‬

‫חשקך‬

‫טמן‬

‫דודי לגגו‬

‫וכישר‬ ‫יגה אור‬

‫בחבו ׳‬

‫לעשות בי‬

‫כנפש חולת‬ ‫צדקה‬

‫ותשא את קולה‬ ‫‪445‬‬

‫בקרבו ׳‬

‫אהבתך‬

‫ויאכל פרי מגדי* שם אתן לך את‬

‫בעיניך‬

‫יצא כנגה‬

‫ולהבת‬

‫השלישית‬

‫עשה י‬

‫אהבתך ׳‬

‫וישועתה‬

‫וחיתה נפשי‬

‫צמאה אל מי‬

‫היום‬ ‫‪450‬‬

‫תקד ותשאף‬

‫ותהמה‬

‫דרכיך‬

‫ותסער ׳ עד‬

‫ותאמר‬ ‫דודי ׳‬

‫דברי‬

‫הנער שמעו אזני׳‬

‫ואלך קל חיש אל השר‪ ,‬שמח‬ ‫אליך‪ ,‬השר‪ ,‬כי לא‬

‫יכלתי ׳‬

‫בגללך י ותמר אמר ויקם לך י ועל‬ ‫ידידותך ׳‬

‫עד אן‬

‫אם לא תדע כי אם חצי‬ ‫ויהי‬

‫ואליך‬ ‫דודי ׳ לא‬

‫אנסה ׳‬

‫כלפיד יבער‬

‫הסב עיני חשקך‪,‬‬

‫כאשר‬

‫תשוקתו ואתה‬ ‫אשאל ולא‬

‫תמשל בו*‬ ‫כטוב‬

‫ואחרי אשר‬

‫בכל‬

‫סכלתי ׳ כי‬

‫מרתה בי ‪-‬‬

‫ביתיר חצים‪ ,‬דוד צח י‬

‫חשקךלאתיר‬ ‫ומליצת‬ ‫מאדי ׳‬

‫צח ‪ -‬לא‬

‫הגברת ראו עיניי‬ ‫ואגרת‬

‫נפתולי‬

‫רפיתי ׳ מ! יח‬

‫הגבירה‬

‫אלהים‬

‫תרצח י י‬ ‫ותצלח עלי רוח‬

‫פתוחה‬

‫ואמר‬

‫בידיי‬

‫נפתלתי ׳ עם גברת‬ ‫וקשיה׳‬

‫אפיקיה‬

‫ושבה‬

‫אדני ׳‬ ‫הגדתי‬

‫המהללים גם‬ ‫להיות‬

‫באהבתי‬

‫לויה י וגם זבת חלב ודבש היא חה כריה‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מה רב טובי כי‬

‫עפרת חן‬

‫הבטיחתני מצוף יערה ‪-‬‬ ‫‪455‬‬

‫אם רגלי על‬

‫אם לי נעם צוף‬

‫אהבתה ‪-‬‬

‫חמדתי‪ ,‬ראש שמחתי‬

‫אשחק אל שד עת אינק שד‬ ‫‪460‬‬

‫‪445‬‬ ‫‪459‬‬

‫יקהו רעי‬

‫איכה לבי כיום‬

‫מצפה‬

‫גלעד ‪-‬‬

‫ירעד י‬

‫יעמד ‪ -‬איכה רגלי ימעד•‬

‫רצפת חשקה‬

‫היא גורלי ומנת חבלי‪,‬‬ ‫היא‬

‫קראה אותי אל יום נועד‪,‬‬

‫תצעדי‬

‫מה לי ולך‪ ,‬זעם‬ ‫חמגי לי אותה יעד‬

‫ולכל שעשועי בית ועד‪,‬‬ ‫תנחומיה‬ ‫לי‬

‫לבי יסעד‪,‬‬

‫מעפרה מיץ ־ פה גיל ־ עד !‬

‫‪ 446‬אם לא‪ ,‬האם לא לא תיו־ צח‪ ,‬לא תירה אתה הדוד ריפה‬ ‫צה‪ ,‬יפה‬ ‫עת אינק שד וכן ‪ /‬בעת שאיגק משדי תנחומיה הם‪ ,‬עדים את לבי‬

‫‪ 460‬מיץ בה‪,‬‬

‫‪ 451‬לדה‪,‬‬

‫ג טירה‬

‫דבקה‬

‫‪ 439‬טמן‪ .‬איוב לא לג ואליך‪ .‬בר׳ ד ז ‪ 440‬יבוא שי׳ ד טז טם שי ז יג לא יש׳ ז יב כטוב יה ט כה‬ ‫‪ 441‬והיתה בר׳ יב יג ות‪-‬זר איוב כב כח ‪ 442‬חולת שי ב ה עד יש׳ סב א ‪ 445‬הסב טי ו ה דוד שי׳‬ ‫ה י ‪ 446‬אם שי׳ א ח לא שם׳ כ יג ‪ 447‬ותצלח שו יד ו ‪ 448‬בכל דב׳ ו ה ואגרת גחט׳ ו ה הגדתי דב׳‬ ‫בו ב ‪ 449‬נפתולי בר׳ ל ח ‪ 450‬רפיתי‪ .‬איוב יב כא ‪ 451‬לויה מ״א ז לו ו‪-‬ם בם יג בז ‪ 453‬מה תה לא כ‬ ‫‪ 457‬גורלי תה טז ה‪-‬ו לי שם׳‬ ‫‪ 454‬יערה‪ .‬שי׳ ה א ‪ 456‬ג‪,‬גם מש טז כד מה שו יא יב זעם חב ג יב‬ ‫‪ 459‬אשחק איוב ח כב אינק יש סו יא לבי תה קד טו‬ ‫בא ח‪ -‬ט ‪ 458‬ראש תה׳ קלז ו בית‪ ,‬אבות א ד‬ ‫‪ 460‬סצפח‪ ,‬שו׳ יא כט ניל־עד‪ .‬להלן ז ‪ 27‬ח ‪ 146 18‬יב ‪ ,107‬כו ‪23‬‬

‫המהגרת‬ ‫כשמע השר עלה עשן‬ ‫ואש מפיו‬ ‫ועצם‬

‫תאכלי‬

‫מעצמי‬

‫באפוי‬

‫נלאה‬

‫יהמה עלי‬

‫כלכלי‬

‫הובשתי ׳‬

‫¿‪ 46‬כ‬

‫לא‬

‫לא‬

‫תלכד‬

‫תדעי‬

‫אמנם‬

‫אחרי אשר ה ״ יע‬ ‫כבודי‬

‫כאשר‬

‫‪4 צמן קדושות וטד״רות כלפי חוץ ‪ 481‬הלביות‪ ,‬החשוקות עזות ה״‪.‬םש‬

‫בקשרי‬

‫‪ 461‬עלה ש ב כב ט כא^ר י^ לא ד ‪ 462‬ואש ט ב כב ט נלאה יד כ ט ‪ 463‬ועצם בר ב כג ‪ 404‬אחותי‬ ‫ברכיב ‪ 465‬ת סוב תה עי ‪ 466‬חטא יש ‪.‬״ניב ‪ 467‬הגיע לעיל הקדמה ‪ 11‬לח^ל יה כח ז מהרה ש״ אכלח‬ ‫‪ 468‬ושא בם כג ז כי שםכ כ ‪ 469‬וחזק שמ ד כא אשר יר לד י כאשר אם ב כ ‪ 470‬ואם שם יח כג‬ ‫‪ 471‬בשתי ורוי הגדול לרבנו נסים ‪ 472‬שא שם י יז עברה תה עח מט‬ ‫ואם בר כ ז סר ש״א כח טז‬ ‫‪ 473‬בנורא חב א ז כי בר כא כו יקרה תה יט יא ‪ 474‬מתוכחות מש ו כג ‪ 475‬לשטן בם כב לב ולבעבור‬ ‫תהקיח כד לאכ ‪ 479‬זה איכה ב טז הבדלנו‬ ‫י‪ 478‬זח‬ ‫ד‪ 476‬ללכת רות ג‬ ‫שט כ כ ולד״כיחה מ ב יט‬ ‫המתקדשות יש סו יז ‪ 481‬היום יה ה ט נפתולי בר ל ח‬ ‫יח׳ מב כ שפוני רב לג יט ‪ 480‬קול תה כט ט‬ ‫‪ 482‬והראה בר מח יא ‪ 483‬בין וי כ כה וקרן איוב טז טו השבתי תה פט מה‬ ‫‪[ 6 6‬‬

‫המחברת‬ ‫מטהרם ונזרם‬ ‫־־‪4‬‬

‫לובשת ׳‬

‫ימצאוה‬

‫חללתי ׳ מי האמין כי‬

‫המורים בקישת׳‬

‫ויערב לבה ל‪ ,‬טתי‬

‫האחוזות בפח‬

‫תוך רשתי חי מושל‬

‫בגבורתו עולם ועיניו בגויים‬

‫ולקול‬

‫תפיינה ׳‬

‫החושקים לא‬

‫בהיכלי החושק ם‬

‫מי‬

‫האמין כי‬

‫לא‬

‫נעזרה ׳‬

‫היעלה‬

‫המהללה ׳‬

‫ותמול על בכי‬

‫אחרי‬

‫וללכת‬

‫ולהועיל‬

‫כי אם‬

‫אמרי נא‬ ‫ויפעת‬

‫החושק ם התב! יתי‬

‫הכלמתי‬

‫הלביות‬

‫ועתה‬

‫אהבת‬ ‫עמוד‬

‫משכבם יד‬

‫חסרו‬

‫מימיך עד‬

‫חלמתי‬ ‫תעתועי‬

‫לאותה‬

‫אנשים שריתי‬

‫בגויים׳‬

‫ובחושקים‬

‫והיום תהיי לעג‬ ‫להלחם‬

‫חכמתה ואיך‬

‫וקלס‬

‫האמין כי משמי‬

‫נחשת ״ איך לא היית לעזר‬

‫לבבך כי‬

‫לשמע אזן‬

‫המהומה ״ אוי לה‬

‫חזיתי׳ מי‬

‫ברזל וחומת‬

‫העלית על‬

‫התגריתי‬

‫קרבנה י‬

‫איך רוחה סרה וזרה ׳ ועל פרי‬

‫יבשתי ׳ איך לא‬

‫עמדת‬

‫לבעבור נסות אותך‬

‫באתיי ׳‬

‫הובשת כני‬

‫הצביות‬

‫כאשר‬ ‫הזמה ׳‬

‫ותמכרי‬

‫בהם‬

‫כלמה ״ אמור‬

‫אמרתי‬

‫מליך ־ קימץ‬

‫עליך ימשל כל מושלי ועל גבך כל שר יחרש׳‬

‫תמול יצא לך שם‬

‫ברית י היה‬

‫רבת‬

‫קרבנה ולא נודע כי באו אל‬

‫החלום הזה אשר‬

‫השמעתיך‬

‫לבות אנשי‬

‫המחזה הזה אשר חזית י כאשר קדשי ה ״ ירות‬

‫התבינה ׳ איך‬

‫הצביה ׳ ממי נעמתי מה‬

‫כושלי והנה‬

‫באיים ׳‬

‫יפטירו‬

‫סחרי‬

‫בשפה יניעו ראשי‬ ‫אלהים ועם‬

‫בזכרם כי עם‬

‫ותסתרי בנחל כרית* והיום בזית אלה‬

‫להפר‬

‫בשכבר אמונת עתיך חסן ישועות י ואת אלית וגם אמרת באזני שבועי שבועות י‬ ‫בדרכי‬

‫נשבעתי וקלון‬ ‫תמול‬

‫ותעלי ׳ אי‬

‫לדש‬

‫נלכדה רגלה ׳ איה המין‬

‫התאכזרה ׳‬

‫הצב ה י מה‬

‫לבשתי ׳ אי ים‬

‫המזמהיטמאתהשם‬

‫להדבק‬

‫ברשת זו טמנתי‬

‫יצאתיי ׳ א ך לא‬

‫תאבתה ׳‬

‫ויבואו אל‬

‫החושקים‬

‫השכל תפלי ׳ כי מאתו גלית‬

‫בנסיונך העת לשטן‬

‫תשמעיה‬

‫תסבינה י‬

‫עלתה חזזית י אמרי נא‬

‫בזיתי‬

‫ג‪50‬‬

‫וכצפרים‬

‫תפל אל‬

‫ולא‬

‫הדרה‬

‫‪500‬‬

‫המסהרת‬

‫ובגדי‬

‫תשבינה׳‬

‫ובמסתרים‬

‫‪495‬‬

‫והמתקדשת ׳‬

‫הנזירור ב> אוה‬

‫תצכינה ׳ כי כמה צב ות אשר אל חשק‬

‫לא‬

‫‪490‬‬

‫לארץ‬

‫השלישית‬

‫קראו‬

‫הנזירים ׳‬ ‫מכבוד ע( בעתי‬

‫למחנות‬

‫שכלך‬

‫לכת‬

‫אחרי‬

‫כאשר ביון‬

‫מצולת‬

‫ולבלתי‬

‫מחנים ׳ והיום‬

‫הבחורים ׳ איה‬ ‫החשק‬

‫גמר בת‬

‫המון‬

‫שבועותיך אשר‬

‫טבעתי ותזנים וגם לא‬ ‫דבלים ׳‬

‫יאמרו‬

‫איה‬

‫שבעתי ״‬

‫הקדשה היא‬

‫‪ 484‬המטהרת והטתקדשת‪ ,‬המתראה כגהורה וק־־ו‪-‬ה כייכי חוץ ‪ 485‬הטורים בקשת‪ ,‬החושקים ויערב‬ ‫לבה‪ ,‬וי^עם לה ‪ 486‬מושל בגבורתו עולם‪ ,‬אאהים המו‪-‬ל על כל העולם בגבורתו ‪ 487‬אנשי קדש‪ ,‬הנזירים‬ ‫‪ 488‬ויבואו‪ ,‬החושקים ‪ 493‬מאתו‪ ,‬מאת הסבל ‪ 495‬ה;ת‪ ,‬בעת אשר ‪ 497‬סחרי המזמה‪ ,‬סחורת החכמה‬ ‫‪ 499‬ימשל כל מושל‪ ,‬ישלוט כי‪ ,‬מם‪-‬ל מש^ים שר‪ ,‬מ‪-‬ורר ‪ 501‬ותסתרי בנחל כרית‪ ,‬והתבודדת כאליהו‬ ‫‪ 505‬גמר בת דבלים‪ ,‬אשת ‪,‬נוגים‬ ‫הגב א מן העולם ומחבבת החושקים‬ ‫כא וכצפרים קה‬ ‫גג א המטהרת י ‪ 1‬סו יז ‪ 485‬ימצא‪ ,‬ה דה א יג ויערב יר ל‬ ‫‪ 484‬ונזרם תה פטם מי י ג‬ ‫ט יב ‪ 486‬מוסל תה סו ז ‪ 487‬לא דב יג ט א‪.,‬שי שם כב ל ‪ 488‬ויבוא‪ ,‬בר מא כא ‪ 489‬ברשת תה‬ ‫ט טז ‪ 490‬רוחה מ א כא ה איוב יט יז ועל סוכה ג ו עייתה ח‪,‬זית על רובו )של האתר‪,‬ג( ‪ 491‬המחזה בר‪,‬‬ ‫לז י בם כד ד קדשי יח כב ח ‪ 492‬אהבת יש גז ח משמי יש יד יב ‪ 493‬כי יש גז ח עמור יר׳ א יח לא‬ ‫‪ 495‬לשטן‬ ‫ים׳ ל ה ‪ 494‬חסרו בר׳ ח ה ז עמדת אבות ה ג עשרהנסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם‬ ‫בט כב לב כי שט כ כ ‪ 496‬ממי יח לב יט מה בר לז י הובשת‪ ,‬ש״ב יט ו ‪ 497‬השמעתיך איוב מב ה‬ ‫‪ 498‬טמאת יח׳ כב ה אוי בבא בתרא עה אמור שו ט‪ ,‬ב מליך איוב ד ד ‪ 499‬והנה יח טז מד ועל תה קכט‬ ‫ג יפטירו תה כב ח ‪ 500‬יצא יח טז יד לעג תה מד יד עם בר לב כט ‪ 501‬להלחם רב ב ט ותסתרי‪,‬‬ ‫‪ 503‬ולבלתי רות ג י‬ ‫‪ 502‬אמונת יש לג ו ואתשו יז ב שבועי יח כא כח‬ ‫מ״א יז ג בזית יח טז נט‬ ‫‪ 505‬קראו בר׳ לב נ נמרהו א ב‪-‬ג איה בר לח כא‬ ‫‪ 504‬וקלון חב׳ ב טז ביון תהסט נ ותזנים יח טז כח‬

‫‪[67‬‬

‫המחברת‬ ‫בעיניםיהיית פאר‬

‫העדינות ׳‬

‫השכל אין בך אם יועצך‬ ‫בנזירות ידך אחת‬

‫רבתי בגויים‬

‫‪510‬‬

‫מחזקת‬

‫יצאתי לשטן׳‬ ‫בימין‬

‫מקרבות‬

‫בשלח‬

‫טח ׳‬ ‫‪515‬‬

‫ולמצודים‬

‫ולחרמים‬

‫ומעצבץ‬ ‫עליה את‬ ‫ומורא‬ ‫יספרו‬

‫רפידתה ‪-‬‬ ‫והיא‬

‫סודות‬ ‫על‬

‫צורה ׳‬

‫הנזירות סוגה ׳‬ ‫ועתה מה‬

‫תוחלתם ׳‬

‫בנשק‪,‬‬ ‫בימין ובו‬

‫הצביה‬

‫ואשר‬

‫נבטה ׳‬

‫למרום‬

‫במקום‬

‫מותי מה‬ ‫צאינה‬

‫ראשה׳ לא‬

‫תלך‬

‫המרכבה ׳‬

‫תוכה‬ ‫יפיה‬

‫רצוף‬

‫אשמיך‬

‫צבי‬

‫תראה‬

‫בשחקי‬

‫ומה‬

‫צרורות‬

‫כבודנו ׳‬

‫הדרו ׳ עז‬

‫והשלכנו‬

‫ולחושקים‬

‫הנגשים׳‬

‫בנפשה‬

‫החשובה ׳‬

‫שלמותי היא יחם וצורה‬

‫לנעימות ׳‬

‫מלחשים י‬

‫מסבב‬

‫השכל‬

‫אפריץ‬

‫והיא‬

‫סבה ׳ היא‬

‫לענוה‬

‫והתענגה ׳‬

‫בשושני‬

‫שעטרה לה הגוה‬

‫ופעמים ׳ לא יום אחד ולא יומים׳‬

‫חמת ז ^ ונךי ומה‬

‫שפוטים׳‬

‫פליטות‬

‫ובנותיהם‬

‫תנחמנו ממעשנו‬

‫והדר‬

‫לקול‬

‫הצביות פעם‬

‫השכל‬ ‫לבך‬

‫בהירי‬ ‫מהשביל‬

‫לבושה ׳‬

‫עשתה לה‬

‫בעטרה ׳‬

‫הלא‬

‫עליה‬

‫וטהורה ׳‬

‫ותגדלי יתר אל‬

‫מחמדינו ׳ זאת‬ ‫כל‬

‫יחמל ׳‬

‫קדושה‬

‫אחרי אשר‬

‫עדיו וגאץ‬

‫תשמע‬

‫טובה ׳‬

‫קלונך ׳‬

‫הלא יעשו בך הישים‬ ‫ומשארות‬

‫נאמן‬

‫אהבת כל‬

‫וראינה בנות ציץ‬

‫ישמע‬

‫עליהם ומי‬

‫השכל ושבית שביי‬

‫תלינו‬

‫לקראת נחשים׳‬

‫כזאת וכזאת אמרו עליך‬

‫תאמרי העת‬

‫שידבר בה ׳‬

‫על מי‬

‫פרח הזמן וציץ נזרו׳‬ ‫יעלה על‬

‫ופרי עץ‬

‫הרבניז ׳ איה‬

‫החיים ‪ -‬בעלה ? ׳‬

‫הצביות על קרן הצבי ׳ ונתת אותם‬

‫תקועה‬

‫מוקשים׳ ולא‬

‫תנהגנו‬

‫ולנזירות‬

‫‪520‬‬

‫היא‬

‫הפרישות‬

‫ומזהיר׳ הוא לץ יהירי‬

‫משטחי ואת עלית‬

‫יתד‬

‫החושקים לא‬ ‫לטמן‬

‫משכיל‬

‫ולבשת בגדי חשק י‬

‫ולהלחם‬

‫מבטן ׳ כי מי יחוס‬

‫הצביות לעינינו י זאת אדר היקר והדר‬

‫ידינו׳ זאת‬ ‫יהבנו ׳‬

‫בנשק׳ איה‬

‫הצביה‪,‬‬

‫ונלכדת ׳‬

‫עטרת‬

‫ערל ולא נמול ׳‬

‫אמרי נא‬

‫הנגב ואל הצבי ׳ ואיך הנחת כבוד‬

‫הרוחנות‬

‫והנעלה ‪ -‬בכלה י‬ ‫ולהוביש‬

‫בלב‬

‫תראה לב‬

‫יצהיר ׳‬

‫בשבי ׳ ולך אמרו‬

‫‪520‬‬

‫והשנית‬

‫בצביות‬

‫בשמאלי‬

‫היא לזנונים הרה ׳ ואשר‬ ‫ובין שורות‬

‫שרתי‬

‫מכרת הקים‬

‫לנער‬

‫ודוחות‬

‫החשק‬

‫במדינות ■ יקשתי לך‬

‫אבדתי ׳ איך פשטת מעיל‬

‫זמרת הישות העל וניי׳ איך‬ ‫הנה אנכי‬

‫השלישית‬

‫תעשה‬

‫ידברו אתך‬

‫נפשך‬ ‫משפטים ׳‬

‫העצובה ׳‬ ‫כאשר‬

‫ביום‬ ‫הכזבת‬

‫בשמלותם‬

‫מקרבות‬

‫זמרת הישות העלית'‪,‬‬ ‫הרבני‪,‬‬ ‫בשחקי השכל בהיר וכן‬ ‫יהם וצ!רה‪,‬‬ ‫וודא סבה‪,‬‬ ‫מה יפיה ומה טובה‪,‬‬ ‫ב״!ם עידבר בה‪,‬‬ ‫זנוגך‪,‬‬ ‫העת‪,‬‬

‫‪511‬‬ ‫מבחר היש‪ ,‬ת הנלמ ‪ -‬ה‬ ‫‪509‬‬ ‫חאיוהי‬ ‫ב‪ ,‬שיקה‬ ‫‪508‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪512‬‬ ‫החושקים יותר מ ‪ -‬הן דוחות אודם‬ ‫‪ ,‬הן מקרב‪ ,‬ת את‬ ‫‪5 21‬‬ ‫מתראה כקין ‪ a‬וטהור ומצי־ ש‪-‬י הוא מצהיר ומזהיר בין ש‪ ,‬רות חחבק‬ ‫מא ר לבן בתמי השבי‪1‬‬ ‫כשם‬ ‫ולכן היא חשובה מ! ה ‪ .‬בל‬ ‫מה רב יופייה ובובה‬ ‫‪522‬‬ ‫תואר ודמות‬ ‫שהסיבה חשובה ‪p‬‬ ‫ביום הדי!‬ ‫ז ‪ -‬ותך‬ ‫בעת‬ ‫‪525‬‬ ‫המסובבת על י־ ה‬ ‫התוצאה‬ ‫מצד‬

‫אחד‬

‫‪ 509‬מכרת לעיל ‪291‬‬ ‫‪ 50c‬רבתי א כה א א יקשתי י" כד ‪ 507‬השכל מי ד ט ‪ 508‬ידך ג־ום ד יא‬ ‫‪ 511‬מקרבות סוטה מ‪.‬‬ ‫וי^הוביש זב ט ה יחוס יר כא ז‬ ‫‪ 510‬ד״״ה בם כב לב‬ ‫‪,‬פרי בר ג ״‪ .‬ב ט‬ ‫שמאל •־וחה וים ! מקייבת בלב וי כו מא ־ ב י טז ק״‪ .‬בה תפלת אי‪ 1‬מ^א רחם פ במעלת קדושים ובהורים׳‬ ‫‪ 512‬לז״‪-‬ים בר לח כר משכיי‪ 1‬דג יב ‪ ..‬לין מש כא כד בברק איוב לז כא ‪ 513‬ובין אי‪,‬ב כ״ יא לבך יש׳‬ ‫מד יח ‪ 514‬ולמצודים קה ז כ‪ .‬יח כו ה ואת תה סח יט ותגדלי ד‪ ..‬ח ט ‪ 515‬דגחת כת ! בותתב ה‪-‬יח‬ ‫טע! ת‪ ,‬על קרן הצבי תתת בם כא כט ‪ 516‬אדר זב יא יג זאת בר ה כב ‪ 517‬יתד יש כב כג‪-‬כר וה‪ -‬לכנו‬ ‫עז מש לא כה ‪ 519‬ומורא ש״א א יא )ומ‪.‬רד( לא תה נח ו‬ ‫תה גה כג ‪ 518‬וציץ שם לם ל צבי יה ז כ‬ ‫ה‪,‬גש ם שם ים כב ‪ 520‬יספר‪ ,‬תה׳ ם־ ו ולא בם כר א עשתה שי נ ט ‪ 321 -‬יחס להלן יב ‪ 206 108‬יג ‪142‬‬ ‫‪ 522‬והיא תה טח ב‪ ,‬מה זכ ט יז ‪ 523‬צאתה שי נ יא ד‪ -‬ה יר ו ב בשוש‪ \.‬שי ז ג ‪ 524‬כזאת מ״ב ט‬ ‫יב לא בם יא יב ‪ 525‬ישמע יר ם‪ ,‬יב המת יר יב כז ומה שי ח ח ‪ 526‬דלא יה כג י ידברו יר יב א‬ ‫‪ 527‬ומשארות שם יב לד‬ ‫הכזבת‪ ,‬איוב מא א‬ ‫‪8‬‬

‫‪[6‬‬

‫המחברת‬ ‫ש בי שובי‬

‫ותחת ידי‬

‫הצביה‬

‫לאיש ולא תזני׳ וכי‬ ‫‪030‬‬

‫ותשבי‬ ‫אמרי‬

‫לעניה‬

‫עליך‬

‫יראה ׳‬

‫ויהי‬ ‫ארמק‬ ‫‪530‬‬

‫בסתר‬

‫ויהי‬ ‫חי־ב‬

‫תמצאי‬

‫עליון‬ ‫ועיי‬

‫כהתמי‬

‫ולנזירות‬

‫לחבר‬

‫חלל‬

‫עצובת רוח‬

‫הזמן‬ ‫‪540‬‬

‫בעולמך‬

‫הקדשה י אוי לה‬

‫איה‬

‫אל חי ידיחם ׳‬ ‫ויקומו כל‬

‫מתוכחות‬

‫מחברתי‬

‫מיסר‬

‫הנער אל‬

‫שלחתיה ביד‬

‫תוכחת‬

‫מגלה‬

‫מסתרת ׳‬

‫מאהבה‬ ‫ותתעצב אל‬

‫לבה ׳‬

‫זאת‬

‫ותאמר‬

‫ותספד‬

‫ותבך‬

‫ותאמר‬ ‫הסכלה‬

‫בתתו‬

‫אותך‬

‫והבוגדה ״ היית על כל‬ ‫ראשונה‬

‫לאותה בושה י י לא‬

‫אחיה וכל‬

‫אכלה ומים לא‬ ‫‪540‬‬

‫תכלאי ״ כי רם יי ושפל‬

‫יראה ׳‬

‫ועליך יזרח יי‬

‫וכבודו‬

‫לחסידות‬

‫הבתולות‬

‫ולקדשה ׳‬

‫האמנתי כי החשק‬

‫ועתה‬

‫האכזר‬

‫נכבדה ׳‬

‫עשאך‬

‫ישאלו‬

‫בעדך‬ ‫ומעבד‬

‫ביצורי ילחם י‬

‫וללכת אחרי תאות הזמן ינחם‬

‫יעבר ׳ אל שאול תורד‬

‫ותמת‬

‫תכונני ׳‬

‫רחקי‬

‫מעשק כי לא‬

‫האפרתי ובה‬

‫והשדודה ׳‬

‫יחידה ׳‬

‫לשלום ‪ -‬אל תענגו‪1‬‬ ‫תיראי ׳‬

‫החודרת ״ ולא קמה עוד רוח בה ׳‬

‫בקול מרי ותשא את קולה‬ ‫אי‬

‫ובצדקה‬

‫החשק אל תפני ׳‬

‫יקדמך חושק‬

‫ולא תהיי‬

‫הגבירה‬

‫הנבירה את‬

‫הגדול‬

‫התעניי‬

‫תתלונני ׳‬

‫אל‬

‫ולאלילי‬

‫תברכנו ׳ ואם‬

‫האגרת ׳ אשר‬

‫הבירה ׳ אשר שם‬ ‫כראות‬

‫הגזירות‬

‫איש ‪ -‬לא‬

‫ובצל שדי‬

‫השלישית‬

‫אחיותיה‬ ‫אל‬

‫שתתה׳ עד אשר‬

‫הגברתי אשר היתה‬

‫ותמאן‬

‫לנחמה‬

‫ירכתי בור י ויהי‬ ‫רוחה‬

‫בראש הזמן‬

‫להתנחם ׳‬

‫כאשר‬

‫דמתה‬

‫עוד‬

‫ותאמר כי‬ ‫הגבירה כן‬

‫ספתה ׳‬

‫ארור אפה כי עז‬

‫לעטרתי‬

‫ועלתה על כל‬

‫מעס‬

‫ולא‬

‫היתה ׳‬

‫לחם לא‬

‫ועברתה כי‬

‫קשתה ״‬

‫הגבירות‬

‫לתהלה ולשם‬

‫ולתפארת‬ ‫וכראותי כי מותה‬ ‫ואלך אל‬

‫סבבתי ׳ אל בית השר עוד לא שבתי׳‬

‫המקום אשר היה שם‬

‫אהלי‬

‫בתחלה ׳‬

‫ואקונן על‬

‫ואלבש כלי גולה ׳‬ ‫הגבירה ׳‬

‫ואקום‬

‫בלב נשבר ורוח‬

‫מצרה‬ ‫‪550‬‬

‫נפלה‬

‫עטרת הזמן כי נפלה‬

‫עש מעלי כסא יקרה‬

‫‪ 539‬בעדך‪ ,‬עייר ‪ 540‬ביצ‪.‬ר ‪,‬‬ ‫ה פה הדומה לכוכב ה‪-‬חר המזה ר‬

‫בטבע '‬

‫מזבול‪,‬‬

‫‪ 542‬עוד מעט !לא יעבר‪,‬‬

‫ותחת ב‪ -‬טזט דיאלילי‬ ‫‪ 528‬ש‪ ,‬בי שי ז א‬ ‫גא א ובצדקה יש נד יד ‪ 531‬אמרי יש‬ ‫‪ 535‬ת‪ ,‬כחת מ* כזה ‪ 530‬חרב יח כא יט‬ ‫‪ 538‬עצובת יש נד ו‬ ‫כא טז במ כ^ ז‬ ‫יה ג י ‪ 542‬ויקומו בר לז לה ‪ 543‬א*‪ ,‬י פ‬ ‫‪ 545‬לתהלה רב כו יט ‪ 547‬כי*י יה יב נ‬

‫כעבור‬

‫לא‬

‫רב‬

‫‪>1‬־‪ 5‬עש׳‬

‫דננירח‬

‫‪ 529‬וכי מב ד כט ‪ 530‬ותשבי רה‬ ‫וי יט ד ולא הו נ ג‬ ‫‪ 533‬מתוכחות מש ו כג‬ ‫מג ו כי תה קלח ו ונליך י¿ סב‬ ‫ולא יה ב יא ותת‪! ,‬צב בר ו ו ותבך ש׳‪-‬ב א יב ‪ 537‬ותש א בר‬ ‫בבא בתרא עה ‪ 541‬אל‬ ‫‪ 539‬י^ אלו בר לח כא‪ 540‬אוי‬ ‫יד טו כאשר י ט יד כד לחם שם לד כח ‪ 544‬ארור בר מט ז‬ ‫‪ 550‬נפרה איכה ח גז‬ ‫‪ 548‬ואלך בר יג ג בלב תה גא יט‬

‫‪[69‬‬

‫השלישית‬

‫המחברת‬ ‫יבשו‬

‫פרחינו‬

‫ואמלל כל יבול‬

‫ציצת‬

‫אדמה‬

‫אבלה אף נבלה‬

‫קדרו פני שחק ותבל‬ ‫‪555‬‬

‫אויה לירח זיו אשר נהפך‬ ‫רבתה אנחה בו‬ ‫על עש‬ ‫עשי‬ ‫מה‬

‫‪560‬‬

‫אמללה‬

‫ועברה הגבול‪,‬‬

‫ומעלתה‬ ‫בעבורך‬

‫אשר בו שפלה‬

‫אהבה‬

‫המותה‪,‬‬

‫מתקה מיום אשר בך‬

‫מה‬

‫נפלאה מות בעש‬

‫לא‬

‫התמותה‬

‫מעלתך‬

‫אך‬

‫התמותה היא‬

‫על צוף‬

‫ויערת‬

‫לבול י‬

‫דבקה‪,‬‬

‫התחברה ‪,‬‬ ‫מותתה‬

‫במתקך‬

‫הדבש‬

‫מתקה‪,‬‬

‫התגברה •‬

‫‪ 556‬בו*‬

‫‪ 555‬אויה לירח דו וכו ‪ ,,‬אוי להורג האור והאביב ש‪.,‬הפך לחוד‪ ./‬הסתיו הקודר א‪ ,‬י לגוב ש‪-‬הפך לר׳ג‬ ‫באותו חודש ועברה הגב‪ ,‬ל‪ ,‬ועברה כל גבול וכל מ דה ‪ 559‬מה טתקה מיום אשר בך דבקה‪ ,‬מה מתק המו‪ ,‬ת‬ ‫סיום שהתחבר א־^יך היפה ‪ 561‬לא התם! תה מ *לתך ם‪,‬תתה‪ ,‬המ‪,‬ות לא השפיע עליך להשפיל את מעלתך‬ ‫‪ 562‬אך התמותה וכו ‪ /‬אייא להבך המו‪,‬ת ד״ גפע ממך ו״״צה מתוק ממתיק תך ‪ 563‬הת^ביה‪ ,‬המ‪,‬ות *‪,‬ג‪-‬ה‬ ‫מתוק מצוף‬ ‫‪ 553‬אבלה יש' כד ד ‪ 554‬קדרו יר ד כח ‪,‬תבל יש כד ד ‪ 555‬לירח ם א ‪ ,‬לז—‪536‬‬ ‫‪ 558‬עש על־פי הקא״צו״״ה בפיק ג ד ‪ V ita N u o v a‬לד‪-‬גה‬ ‫א כב‬ ‫‪a 39a 1 d o lc e t i t e ^ n o‬‬

‫‪M or te‬‬

‫‪T u d e i a m a i e^ sa r c o s a v e n t ile‬‬ ‫‪P o ic h e t u se n e lla m ía d o n n a 8 t a f a‬‬

‫״הלן כד ‪317‬‬

‫‪ 563‬צוף מש טז כד ש״א יד כז‬

‫‪[70‬‬

‫‪ nu‬ר ב תה א ב ‪-‬‬

‫המחברת הרביעית‬ ‫]‬

‫אמר‬

‫עירי‬

‫עמנואל‬

‫הגבירה‬

‫חסידים‬

‫המחבר‬

‫אער לא‬

‫אתנחם‬

‫גלי מונים י עד אער‬ ‫בוז‬ ‫‪5‬‬

‫ואימים ׳‬

‫הלם ׳‬ ‫אנכי‬

‫מפני‬

‫דברי‬

‫הער‬

‫המבער‬

‫והרחמן ׳ נזר הזמן ?׳‬ ‫הנכבדה ׳‬

‫בעבור‬

‫זאת עירת הער‬ ‫‪10‬‬

‫אחריה‬

‫החלו‬ ‫תולדות‬

‫ויאמר אלי‬

‫וקינים‬

‫אחרי אער‬

‫יצאתי מבית הער בוע‬ ‫לעולם ׳‬

‫לצמח ימי‬

‫ויאמר‬

‫עלום‬ ‫לעדה ׳‬

‫ויוציאה‬

‫ותפארתו ׳‬

‫ומעמים ׳‬

‫מבער‬ ‫ולכן‬

‫יחמדי‬

‫מעמיע‬ ‫מהרה‬

‫ואמר‬

‫ועברו‬ ‫אחח‬

‫חועה אל ת ^ ד !‬

‫העלום אל הער‬

‫והארץ‬

‫האירה‬

‫בחבלי‬

‫עלום ׳ בא עד‬

‫הנאמן ״ והנה הוא עולח לך ] את‬ ‫מחיקו ‪-‬‬

‫יעיע‬

‫למנורת‬

‫יום מבחן מטות בץ לפני‬ ‫אויתיהו לילה‬

‫מכבודה ׳‬

‫החומל‬ ‫העירה‬ ‫והנה‬

‫לרוץ ארח‬

‫יזרח‬

‫מידי ברוח יברח‪,‬‬ ‫העכל ‪-‬‬

‫כפתור ופרח‬

‫העדות ‪ -‬מטהו פרח‪,‬‬ ‫אף רוחי בי מרה יצרח‬ ‫חרב‬

‫הייתי יום ‪ -‬אכל אותי‬ ‫ענאתי חגי עם‬

‫כעטר ענים ׳‬

‫עלי‬

‫העלוחה אלי מאתו‬

‫הדרך יעכן אור‪,‬‬

‫פנת יקרת הוא‬

‫ובעבתי‬

‫האמנתי ׳‬

‫תהלה לאל‬

‫ונכלם ׳ על אער‬

‫סבבתי מות‬

‫מרעיד‬

‫ההרים רגלי‬

‫האזנתי׳ ויפג לבי כי לא‬

‫ימי‬

‫בארץ נוד‬

‫לראותך‬

‫הוא דוד נסע‪ ,‬נגלה מני‪,‬‬

‫‪15‬‬

‫יעבתי‬

‫הזקונים׳‬

‫עלחני אליך כי‬

‫ירום הודו‬

‫נפעי‬

‫החלו‬

‫הימים ׳ והנה על‬

‫תהיה לך‬

‫אי זה‬

‫בעת‬

‫לצמח‬

‫הזקונים [‬

‫ובלילה ‪ -‬קרח‬

‫היו על נפעי‬

‫חדעי‬

‫לטרח‬

‫‪ 2‬הגבירה‪ ,‬הנזירה שסופר עליה כמחברת נ ישבתי בארץ מד‪ ,‬נרדתי ‪ 3‬לצמח‪ ,‬להתקרב ולב!א אחוז בחבלי‬ ‫בוז ואימים‪ ,‬כבול בחבלי בחילה ופחד ‪ 4‬מפגי תולדות הימים‪ ,‬מפני פגעי הזמן המתחדשים ‪ 0‬נ אי זה הדרך‬ ‫ישכן אור‪ ,‬היכן שוכן עמנואל המשול לשמש המאיר ‪ 11‬הוא חד גסע גגלה מגי‪ ,‬הוא עמנואל ידידי שנפרד‬ ‫ונלה ממ‪ 14 \.‬אזיתיהו‪ ,‬רצתה בו מרה יצרח‪ ,‬על פרידתו‬ ‫‪ 1‬בוש עז ט ו ‪ 2‬ישבתי בר ד טז רות א ד ועברו תה מב ח ‪ 3‬ובשבתי יח ג טו דג י יא אחוז אם׳ א ו‬ ‫)בוץ(‪ ,‬להלן טז ‪ 4 165‬על יש נב ז בא ש א י כב ‪ 5‬מהרה ש א כ לח ‪ 6‬ויפג בר מה כו ‪ 7‬לאל רב׳ ז ט‬ ‫‪ 8‬בעבור בר כא ל ויוציאה שמ ד ז והארץ יח מג ב ‪ 10‬אי איוב לח יט ישיש תה יט ו ‪ 11‬רוד יש׳ לח‬ ‫יב )דורי( מידי איוב כז כב ‪ 12‬פנת יש כח טז למנורת שמ כה לג ‪ n‬יום במ׳ יז טז‪ -‬כג ‪ 14‬נפשי‪ ,‬יש׳‬ ‫כו ט טרה צפ א יד ‪ 15‬הייתי בר לא מ ‪ 16‬שנאתי עמ ה כא יש א יד‬

‫‪[7 1‬‬

‫המחברת‬ ‫כי‬

‫יום שובו לשחיני ימרח‬

‫הכאיב לבי יום נודו‪,‬‬

‫אם כפר יושת על‬

‫הרביעית‬

‫נתתי כפרו חץ קרח‪,‬‬

‫שובו ‪-‬‬

‫הא מנחתי‬

‫לו ירצה מנחה מידי‬ ‫‪20‬‬

‫כראותי‬

‫ויהי‬

‫דרכתי ׳‬

‫רואיו אליו ישגיחו כי‬

‫אור שכלו על לבם יזרח‬

‫המה ראו כן תמהו‬

‫מי העיר צדק ממזרח ?‬

‫השירה‬

‫ונדודים‬

‫ההדורה‬

‫ברכתי ׳‬

‫אלהי אבי‬

‫שבעתי ׳ עד אשר אל בית השר‬

‫נמלא כיו שחוק י ויאמר‬ ‫‪25‬‬

‫אותה ירח‬

‫שלום שלום‬

‫ואשים‬ ‫הגעתי׳‬

‫פעמי‬

‫לדרך‬

‫והרים‬

‫וכראות השר אותי‬ ‫בתה י נושא‬

‫לרחוק י בוא יבוא‬

‫וגבעות‬

‫מרחוק ׳ אז‬

‫אלמות הזקנה י אשר‬

‫בנדודולביענה !‬ ‫ואען ואמר‬

‫אדוני השר‬

‫אשר גברת‬

‫אני ‪ -‬איך תשב עד בואי ׳ ואם‬

‫בשכלך ׳ גם היום משנה שלום אגיד לך ׳ ואם זקן‬

‫אדונים אני ‪ -‬איה מוראי ?‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עלם‪ ,‬זכר יום‪ ,‬מפני זקן‬ ‫‪30‬‬

‫על כן‪,‬‬

‫בחירי‪ ,‬מפני שיבה‬

‫ויתמה השר על מעני ושיחי׳‬ ‫חי‬

‫הברית כי על‬

‫בעמקי‬ ‫נפלו לי‬

‫הדאגות‬

‫שלומך‬ ‫צללתי ׳‬

‫בנעימים‬

‫תנוד‪ ,‬כנוד‬

‫חבלים ׳‬

‫ויאמר‬

‫התפללתי ׳‬ ‫וקרני‬

‫אמותה‬

‫והדרת פני זקן•‬

‫הכעם‬

‫אחרי‬

‫וראה פניך לא‬

‫בעפר‬

‫ברוך‬

‫תקום‪,‬‬

‫עוללתי ׳‬

‫המחזיר‬

‫ראותי את פניך כי‬

‫פללתי ׳ ומאז‬

‫ועתה‬

‫אבדה‬

‫צפור‬

‫דרור מקן‪,‬‬

‫רתמת‬

‫בראותי פניך‬

‫פרדי‬

‫אלהים‬

‫עודך חיי‬ ‫הפרידה‬ ‫הללתי ׳ כי‬

‫לבעלים ׳‬

‫‪ 35‬ו» שא משלו ויאמר‬ ‫ראה‬

‫יפעתך לא‬

‫פללו עוד ‪-‬‬

‫יסוד לבך מגלה על לשונך‬ ‫ועיני הנפשים לך נשואות‬ ‫וכללשקלףתכסף‬

‫כמואב‬

‫יברך‬

‫מחזירף אל‬

‫בעלים י‬

‫כהגלות יסוד שרש‬

‫בעלים ‪,‬‬

‫הגבירות אל‬

‫בעלים ‪,‬‬

‫כעיני‬ ‫אלי‬

‫מלכם‬

‫ועמק אל‬

‫בעלים‬

‫‪ 17‬יום שובו לשחי‪.,‬״י* ימרח‪ ,‬הי‪ ,‬ם שבו ישוב א^י עם‪ ,«.‬א '‘ ירפא את ג״עיי לבי־ וירד כצרי ש ״ מרח עי‪ 1‬פצ׳ג ‪ 18‬הון‬ ‫קרח‪ ,‬חון רב ‪ 2 6‬גברת‪ ,‬עלית על הכל ‪ 2 9‬מפגי זקן תנוד‪ ,‬שבו תנו־‪ ,‬ד מחמת ה וקן למק! ם ‪.,‬כ* ‪ 3 2‬רתמת‬ ‫פרדי הפרידה‪ ,‬נפרדת םם ״\ ‪ 36‬מחזירך אל בעלים‪ ,‬א ^ הים שהחזיר א תך א*יי שהג‪ -‬י בעל האבדה ‪ 37‬יס!ד‬ ‫‪ 3 9‬בעלים‪ ,‬בעל אליל ב ״\ כנען‬ ‫לבך‪ ,‬תכו ‪ -‬ת ‪.‬״ סשך האצילה בעלים‪ ,‬בתוך עלי העצים ‪ 38‬בעלים‪ ,‬אישיה‪,‬‬ ‫‪ 17‬לשחי‪-‬י יש לח כא ‪ 18‬אם שם׳ כא ל יש מג נ הו‪ ,‬פסחים קיט ׳עשרו של קרח ‪ 19‬ירצה מל׳ א י מנחתי‬ ‫־ש״א כו יט ‪ 20‬רוא ו יש׳ ד טז ‪ 21‬הסח תה׳ מח ו מי‪ ,‬יש מא ב ‪ 22‬אלהי בר לא סב כד מח ואשים תה‬ ‫סח יד ‪ 23‬וגדודים א וב ז ד וכיאות בי לז יח אז תה קבו ב ‪ 24‬שלום יש׳ גז ים בוא תה׳ קכו ו ‪ 26‬גם‬ ‫־זב ט יב ‪ 27‬ואם מיי׳ א ו ‪ 29‬כ״‪ -,,‬מש כ‪ .‬ב כז ח ‪ 30‬םפ‪-‬י וי׳ יט לב ‪ 31‬אם‪ .‬תה בי סו ל ‪ 32‬וראה‬ ‫בר׳ מח יא רתםת להלן יד ‪ 153‬יט ‪1‬ד‪ 3‬כג ‪ 33 232‬וקרני איוב טז טו ‪ 34‬נפל‪ .‬תה טז ו בייוך מדרש עשרת‬ ‫תדברות הדבור השם ‪-‬י ‪ 37‬יס‪,‬ד‪ ,‬מבחר הפ\י\ם כה ב כשיתקימו השרשים בלבב‪.‬ת ירא‪ .‬הם עפים על הלשונות ‪,‬‬ ‫להלן יב ‪ 238‬כ ‪ . 38 120 92‬עי‪ \.‬תה׳ קב* א־־ב ‪ 39‬ם־יכם מ״א יא ה‬

‫‪[72‬‬

‫המחברת‬ ‫‪40‬‬

‫ועתה‬

‫אמר נא‬

‫בפרודך י‬ ‫ואען‬

‫נזר‬

‫למה‬

‫הזמן ׳‬

‫והכאבתני בנודך י‬ ‫ואמרה י חי‬

‫תפארה ׳ כי רוח אחר עלי לא‬ ‫הטהורה ׳ אשר עוונותי כרתו‬ ‫‪45‬‬

‫ויען השר ויאמר‬ ‫כי היתה‬ ‫למיתת‬

‫חשקך ואץ‬

‫מכבה ׳‬

‫‪50‬‬

‫לברה‬

‫היקרה ׳‬

‫עברי אם לא‬

‫אשר‬

‫היא‬

‫מדאגה‬

‫והסיתה‬

‫חי אני כי למות‬

‫סבה ׳‬

‫וכמה ׳ אשר לו‬

‫השר‬

‫ממודעתך‬

‫הגבירה‬

‫ויאמרו‬

‫מגבירה ׳‬

‫ומוציאי‬

‫קרובי‬

‫רצחת כל‬

‫אלי‬

‫ועבה‬

‫צבי‬

‫ולצפירת‬

‫תפקד עלי עוון‬

‫ועליה לבי כלב אשה‬ ‫הפחה לא‬

‫מוציאי דבה ׳‬

‫הגברת‬ ‫מצרה‬ ‫אכלתי ׳‬

‫לאמר כי היית‬

‫ירבה ׳ ועם כל זה‬

‫החשיתי׳ ואת לבי‬ ‫צפונה‬

‫לעטרת‬

‫התאבלתי ׳ ומאז לחם‬

‫נתחכמה לו פן‬

‫הדבה‬

‫הנאמן׳‬

‫מדברי ק‬

‫הטהור על ראשיי ובאו כמה‬ ‫הבה‬

‫ותעב את‬

‫לבבי‬

‫אוכל כבדך ?‬

‫מפלצתה‬

‫ידידות נפשי׳ וצניף‬ ‫הצביה‬

‫נחבאת‬

‫האמנם לא‬

‫אהבתך‪,‬‬

‫הרביעית‬

‫בערה בי אש‬

‫למולם‬

‫הקשיתי׳ על אחת כמה‬

‫וקדמה וימה ׳‬

‫לבי נתץ לך ושמתי לך‬

‫מקום אשר תנוס שמה‬ ‫וישא משלו ויאמר‬ ‫לבי‬

‫לחשקך‪ ,‬הצבי‪ ,‬יכסף‪,‬‬ ‫ללבי יט‬

‫אתמה‬ ‫לבי הכי‬ ‫‪55‬‬

‫ואען ואמר‬

‫מה גדלו‬

‫ותקרב ישכן‬

‫וכעשן‬

‫רהי‬

‫כי תאנם אותו והוא אנוס‬

‫תרצח ‪ -‬ותוך לבי‬ ‫מעשיך‬

‫חצריך ׳ כי‬

‫בעיניך ‪ -‬ותחם‬

‫לחשקך‪,‬‬

‫מוציאי עלי‬

‫בלבי חשקך כנוס‪,‬‬

‫שמתי לך מקום אסר תנוס י‬

‫השר‬

‫אשריך ׳ ומה‬

‫הכאבתיך ־‬

‫ורחמתגי ׳‬

‫דבה ׳‬

‫ותסערם‬

‫נפלאו‬

‫למאד‬

‫והרחקתי נדד ‪-‬‬

‫בסערה‬

‫להכיל‬

‫מוסריך ׳ אשרי‬

‫תבחר‬

‫ושחרתני ׳‬

‫ותקטן זאת‬

‫כמץ‬

‫יסער מג ‪p‬‬

‫מרבה ׳‬

‫מארבה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪60‬‬

‫לבי מצוף‬ ‫הגד‬

‫עד‬

‫דבשך רצוף‬

‫כי‬

‫עפר אם לא תדע‬

‫מחשקך הוא קלי בי‬ ‫בנדודי הכה לביז‬

‫‪ 40‬יתגנב את לבבי‪ ,‬וי‪ -‬קת את לבבי שבי‪ ,‬משכתו לאהבתך ‪ 48‬החשיתי‪ ,‬הבתקת' ‪ 53‬אתמה ללבי וכ!'׳‬ ‫אתפייא גי‪ 1‬לבי כי יטה לאהבתך אף ‪.‬גל פי שאתה א‪ .‬נם א‪ ,‬תו לארוב אותךוהיה ראוי שישנאך ‪ 54‬לבי הכי‬ ‫תרצח וב‪ / ,‬אפילו תרצה את לבי אשים לך בו גיר מקיים לנום במה ‪ 60‬קי‘»• נשרף‬ ‫‪ 40‬ייטת בר ייא בז סם‪ ,‬דעתך י־־ות ג ב ות‪-‬נב בי לא בו‪ ,‬לתיין ח ‪ 296‬כא ‪ 172‬כד ‪ 41 279‬האם‪-‬ם בם כבלו‬ ‫‪ 1* 42‬עברת יש כה ה ‪ 43‬ר ה בם ה יד יד כד אם יה כב כר תפקד ש״ב נח ‪ 44‬כרתו מ״א טו י‪ -‬לבי»‬ ‫יר מה מא ‪" 45‬חם נחם ה יר ‪ 46‬ידידות יר יב ז וצניף ‪.‬כ ‪ -‬ה מ‪,‬ציאי בם יר לז ‪ 47‬הבה שם א י‬ ‫בערה יי׳ דד ‪ 48‬ום צ אי בם ת ל‪-‬לב לבי שם ז ג עיי ה‪-‬דה של פםח כמה מעלות ‪ 49‬צפונה בר יג יד‬ ‫נתו‪ ,‬אס ‪ -‬יא ושמתי ט מ כאי ‪ 55 -‬מה תה צבו אשרי תה סהה ‪ , 56‬הרחקתי תה׳ גה ח ותקטן דה״א‬ ‫יז ז ‪ 57‬תחם בם י‪ "- 1’ -‬ב ‪ ,‬יםע־־ם זב ‪ .‬יד להביי‪ 1‬יח כנ לב כמץ הו ינ ג ‪ 60‬מצוף מש טז כד ‪ 61‬אם‬ ‫שי א ה דכד תד קב ה‬

‫‪[73‬‬

‫המחברת‬ ‫לו‬

‫יולדתי ‪-‬‬

‫יולדתך היא‬

‫הרביעית‬ ‫כי לבך הוא‬

‫כי תהס כל מוציא דבה ‪-‬‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪es‬‬

‫ואען‬ ‫ז קרוב י‬

‫ואמר‬

‫אבוא י‬

‫חייך‬

‫השר‬

‫והקופצים ידם הם‬

‫רבואי ולא‬

‫הגד אם את הוא‬

‫בחסדך הגד גא לי אם על הרב י‬ ‫כי יום‬

‫דמיתי אל יעקב העת‬

‫מצאת‬

‫הנדיבות סנה‬

‫ככוכבי השמים‬

‫מצאתי אל ביתם‬

‫כלבי‬

‫לרבי‬

‫בנדודך גואל או‬

‫לערבי‬

‫לרובי‬

‫אראגו ולא עתה‬

‫וראיתי מן‬

‫מבואי כי סגר כל בית‬ ‫אמרה לו לאה‬

‫כלביי‬

‫הנקראים‬

‫מבואי‬

‫אשורנו ולא‬

‫נדיבים כמו ששים‬

‫ובעת אל בית אחד מדם‬

‫אלי תבוא‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫סד יום גנבתי‬ ‫בחרתי‬

‫מחיקך‬

‫דוד‬

‫עמך ‪ -‬לא עם‬ ‫לא‬

‫צבאות שחל‬

‫ובעת נודי‪ ,‬דוד‪,‬‬ ‫דמיתי אל יעקב‬

‫העת‬

‫אמנם‬ ‫יאסף‬

‫הדלים‬

‫השר‬

‫גברה על כל‬

‫והשוקקים׳‬

‫והשחקים‬

‫במסבו‬

‫עמך ‪ -‬לא עם ששים רבוא‬ ‫לו לב‬

‫נדדתי‬ ‫ומרודי‪,‬‬

‫נדיבותך‬

‫מדור עם מלך‬

‫מלבי שמחת גילי‪,‬‬

‫כי מיום ממך‬ ‫‪5‬ד‬

‫צירי חשו עלי‬

‫הסתופף עמך‪,‬‬

‫לצבא‬

‫מקרבו‬

‫עבדך חוץ‬

‫סגר לי כל בית מבוא‬ ‫אם בית שר או‬ ‫אמרה לאה‬ ‫נדיבותי‬

‫טפסר אבוא ‪-‬‬ ‫אלי תבוא י‬

‫וערבותך על כל‬

‫בוכים לעת טלם‬

‫ערבות ׳ כי שחוק פיך‬

‫מריקים‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪80‬‬

‫לקול תתך המון גשמי נדבות ‪-‬‬ ‫וינוסו מחכי‬

‫השחקים‬

‫שחוק פיך יאסף‬ ‫ונדבתם‬

‫המחכים‬

‫בשורם כי‬

‫מבכים‬

‫‪ 65‬יום‬

‫‪ 63‬כלבי‪ ,‬כלב בן יפונה שהיסה את המרגלים מוציאי דיבת הארץ‬ ‫‪ 62‬לו‪ ,‬כאילו כלבי‪ ,‬כמי לבי‬ ‫הנדיבות פגה לערב‪ ,‬תטו נדיבים מן הארץ אראנו ולא עתה וכו ‪ /‬בעבר היו מצויים נדיבים אולם בהווה‬ ‫אין לראותם ‪ 66‬הנקראים נדיבים‪ ,‬ואינם כן כמו ששים רבוא* כששים רבוא הרבה מאוד ‪ 68‬דמיתי אל‬ ‫יעקב וכו ‪ ,‬הייתי בא אל ביתם לא מרצון אלא מתוך הכרח כמו שיעקב שלבו היה לרחל נאלץ ללכת אל לאה‬ ‫ששכרה אותו בדודאי בנה העת‪ ,‬בעת ‪ 70‬צירי חשו עלי לצבא‪ ,‬כאבי מהרו להתקהל עלי ‪ 72‬לא עם‬ ‫ששים רבוא‪ ,‬הנדיבים למראית עין ‪ 73‬לא מלבי שמחת גילי‪ ,‬שטחתי אינה נובעת עוד מלבי לו לב עבדך‬ ‫חוץ מקרבו‪ ,‬כאילו יצא לבי מקרבי והוא נמצא מחוצה לי ‪ 75‬ובעת נודי דוד ומרודי‪ ,‬ובעת נדודי ועניי אתה‬ ‫הדוד ‪ 77‬גברה‪ ,‬עלתה וערבותך‪ ,‬ונעימותך שחוק פיך יאסף הדלים והשוקקים‪ ,‬אתה אוסף את הדלים ואת‬ ‫האביונים שנפשם שוקקה בשחוק פיך וחונן להם בסבר פגים יפות ‪ 78‬והשחקים בוכים לעת טלם מריקים‪,‬‬ ‫ואילו השמים בוכים כשהם נותנים טל ‪ 80‬לקול תתך וכן ‪ ,,‬כ ¿אתה משפיע נדבות כסף לעניים ‪ -‬אתה עושה זאת‬ ‫במאור פנים ובכך אתה אוסף אליך את כל המחכים לנדבה ואילו השמים כשהם ממטירים גשם נדבות הם עושים‬ ‫זאת בזעם וברעם ומתוך בכי ובכך הם מניסים את כל המחכים לנדבה ‪ 81‬בשורם כי מבכים‪ ,‬בראותם‬ ‫שהשמים בוכים‬ ‫‪ 62‬לו־־ כאילו להלן ‪ 73‬ח ‪ 278‬יג ‪ 273‬כג ‪ 63 189‬תהם בם יג ל‪-‬לב ש א כה נ ‪ 64‬גואל רות ב כ ג יב ‪ 65‬יום‬ ‫שו יט ט‪ ,‬יר ו ר אראנו בם כד יז ‪ 66‬והקופצים דב טו ז ככוכבי דב אי שטים ברכות נח ‪ 67‬סגר יש‬ ‫כד י ‪ 68‬יעקב‪ ,‬בר׳ ל טז ‪ 71‬בחרתי תה פד יא מלך שי׳ א יב ‪ 73‬שמחת תה מג ד ‪ 77‬שחוק‪ ,‬איוב‬ ‫ח כא ‪ 80‬לקול‪ ,‬יר׳ י יג‪ ,‬תה סח י‬ ‫‪[74‬‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫בשיד׳ והעי‬ ‫•׳‪8‬‬

‫צר לי כי‬

‫הכסדתי‬

‫חייך‬

‫אדוני‬

‫אחוריית‬

‫פוסע ׳‬

‫הרביעית‬

‫משנותיך עשרה י ולא תהיה לי מהם‬ ‫המפסיד ׳ כי‬

‫אני‬

‫ומיטבתה אל‬

‫קוצותי‬

‫השחרות שד אותם הזמן‬

‫אדרעי נוסע‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫החלי ‪ -‬הוא זקן מקרי‪,‬‬

‫אך הזקן ‪ -‬הלי טבעי‬

‫מי שיזקץ הוא נוסע‬ ‫וישחק השר ויאמר‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪90‬‬

‫תלתלים‬

‫לעולם‬

‫תמורה‬

‫מצחי ׳‬

‫באהבתנו‬

‫אשביעך‬

‫מיטבתה אל‬ ‫הנאמנה ׳‬

‫חייך ׳ קוננתי בעל כרחי ׳ כי‬

‫אדרעי‬

‫להודיעני אם קועת על הזקנה‬

‫כהתה עיני ונם‬

‫לחיי‬

‫וצרעת‬

‫הזקן זרח על‬

‫ונלאה הזמן לשאת טרחי ׳ ולא יתעי השב רוחי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫הה‪ ,‬כי שער שיבה‬

‫בראש צמח‪,‬‬

‫ציר מימי זקן כבר הגיע‬ ‫צר לי‬ ‫‪95‬‬

‫וידי‬

‫בחורותי‬ ‫תמותה כועו‬

‫ארגיע ‪-‬‬

‫ואיך‬ ‫מטבח‬

‫נם הזמן יקום כמו רוצח‬ ‫מי זה ישועה לי וטוב ישמיע ז‬ ‫מה‬

‫אמרה ‪ -‬אץ איש ואץ מפגיע‬

‫הה‪ ,‬כי זמני יהיה נוצח‬ ‫‪100‬‬

‫צר לי‪ ,‬זמני‪ ,‬ואני‬

‫נקראתי‪,‬‬

‫רץ אחרי רץ יום ליום‬

‫יבהילו‬

‫אותי ‪ -‬ומה לי עוד בחיי חפץ ז‬ ‫אוי לי‪,‬‬

‫‪105‬‬

‫עלומים‪ ,‬כי אני‬ ‫לעלות‬

‫נדמיתי‬ ‫יעפילו‪,‬‬

‫אראה‬

‫לבנים‬

‫ברד‬

‫באמתחתם ואבן נפץ‬

‫‪ 84‬ומיטבתה א־‪ 1‬אדרעי נוסע‪ ,‬ועובר מן המוב אל האיד והרע ‪ 93‬ציר מימי זקן‪ ,‬עלית המבער את בוא‬ ‫ה‪,‬קנה ‪ 94‬בחורותי‪ ,‬ימי בחורותי ארגיע‪ ,‬אשקוט ‪ 100‬נקראתי‪ ,‬לבית דין על מעלה ‪ 101‬יום ליום‪ ,‬יום‬ ‫יום ‪ 104‬לבנים‪ ,‬נ !‪,‬רות לבנות ‪ 105‬ברר באמתחתם ואבן נפין‪ ,‬להלחם בי‬ ‫‪ 83‬קוצותי שי ה יא שד רב כז ב ‪ 84‬ומיטבתה בכי לג לד כאלג‪ ,‬להלן יז‪ 86154‬החלי בןהמלך והנזיר כה‬ ‫‪ 167‬החלי ‪,‬קנה מקרית והזקנה חלי טבעי ‪ 89‬כהתה דב לד ז וצרעת דה״ב כו יט ‪ 90‬ונלאה יש א יד‬ ‫רב א יב ולא איוב ט יה ‪ 92‬שער שו טז כב ‪ 93‬ציר להלן כה ‪ 95 2‬כוגג‪ ,‬יש יד כא ‪ 96‬יקום איוב‬ ‫‪ 101‬רץיר נא לא יום תה יט גיבהילו‬ ‫כד יד ‪ 97‬ישועה יש גב ז ‪ 98‬אין יש נט טז ‪ 100‬ואני אם ה יב‬ ‫אם ו יד ‪ 103‬א! י יש ו ה ‪ 104‬לעלות בם יד מד ‪ 105‬ברד יש ל ל‬

‫‪[75‬‬

‫המחברת‬ ‫ויען השר‬ ‫נאמן׳‬ ‫מפדות ׳‬ ‫ואען‬ ‫‪110‬‬

‫ויאמר‬

‫הרביעית‬

‫אמר נא‪ ,‬נטע נעמן י י הגה היית ראש חושקי הזמן י ובנית‬

‫ושמתם על‬

‫חותם ׳‬

‫לבך‬

‫וחללת נזר החשק‬ ‫הסיר‬

‫ואמר‬

‫אמר נא‬

‫איך אתה‬

‫באהבתם ׳‬

‫עתה‬

‫הקצור‬

‫לצביות בית‬ ‫קצרה ידך‬

‫והעדותי‬

‫הזקן את‬

‫קדורנית ׳ והזקן על גבי חרש‬

‫מרכבותי‬

‫אופן‬

‫האריך מענית ׳‬

‫בכבדות ׳ ומן‬

‫וינהגם‬

‫החשק‬

‫הלכתי‬

‫והריק אחרי להב חרב וברק חנית‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מהלי‬

‫יד הזקן עלי הויה‬

‫צל‬ ‫‪115‬‬

‫ישיב הצל אחור‬

‫מעלות‬

‫השיב אז בימי חזקיה‬

‫עיני חשקי משיב קמו‬ ‫חשקי ‪-‬‬

‫צרעת זקן זרח על‬

‫נדו אל ארץ‬

‫מאפליה‬

‫אז יראו עיני‬

‫צדקיה‬

‫מצחי ‪ -‬איך אחשק עוד רעיה ן‬

‫אם אעל על מזבח חשק‬

‫לקטיר ‪-‬‬

‫‪ 120‬גם לי עירם עם חסר כל‬

‫בדד‬

‫אין איש ימחה מעל פני‬

‫‪125‬‬

‫וליראני‬

‫ופני‬ ‫לו‬

‫בשאול‬

‫דמעת עיני‬

‫מבכירה ‪-‬‬

‫תחתיה‬

‫הבוכיה‬

‫כי אץ לי עזרא ונחמיה‬

‫ולבהלני‬

‫לי‬

‫סנבלט עם‬

‫נועדיה‬

‫ולחבק עוד חיק‬

‫יעלות חן‬

‫נכריה ‪-‬‬

‫כפני כרם או עזניה‬

‫יעלות אחשב כיום‬

‫ותהי‬

‫תוקענה כל הנשים‬

‫לא אטה השק אל הצור‬

‫‪ 1 1 4‬צל השחרות עשר מעאת הלך‪,‬‬ ‫ירא! עיד עיני השקי וכן ‪/‬‬ ‫‪ 1 2 0‬גם לי עירם עם הס*‪ ,‬כל‪,‬‬ ‫בכור ‪ 1 2 4‬עזרא ונחמיה‪,‬‬

‫דומיה‬

‫איכה תשחק בימי עניה י‬

‫נחם יסתר מעיני‬

‫מה לי ולח ^ זק‬

‫יקטיר עוד עזיה‬

‫נאלמתי‬

‫צללתי‬

‫נפלתי מחוג שמים‬

‫נפש צרה היך‬

‫שלהבתיה‬

‫הלך מי יתן וישעיה‬

‫כאשר‬

‫אם יראו עוד ע ני‬

‫דודים‬

‫הם רשפי אש‬

‫רשפי זקן אל תוך לבי‬ ‫השחרות עשר‬

‫עודלצביה ?‬

‫נבלתם לחיה ‪-‬‬

‫לא אהיה‬

‫שחה ת‪,‬‬

‫רצפה בת איה‬

‫משיב‪,‬‬

‫‪117‬‬ ‫מש בה‬ ‫‪116‬‬ ‫עאטיס‬ ‫ימי עי טי חיפו‬ ‫כשם שלא תראינה עי‪-‬י צדקיה שנירך אותן פ*יך בבל כך לא תרא נה עוד עי‪-‬‬ ‫‪123‬‬ ‫זקנתי הנני ערום ותסר כ‪ .‬ל‬ ‫ו*‪,‬י־ ‪ -‬סף ע*‪,‬‬ ‫ה‪ -‬גופות הפ‪ .‬םא ם‬ ‫‪127‬‬ ‫עזרה ו‪ -‬המח‬

‫פרם או עזגיה‪,‬‬

‫דדך מבכירה‪,‬‬

‫אם‬

‫השק‬ ‫כילהת‬

‫‪ 106‬נבע יש יז י וב‪-‬ית ש״א ב לה ‪ 107‬ושמתם ש* ח ‪ ,‬הקצור יש׳ נ ב ‪ 108‬ורדילת תה ‪ ,‬פ_ז ם מ״כ יא יב‬ ‫‪ 109‬הסיר‪ ,‬שם יד כה ום! ם*‪1‬׳ ג יד ‪ 110‬על תה קכט ג והריק וי כו לג נחום ‪ -‬נ ‪ 112‬יד שם ט ג מה‬ ‫ה יר ט ‪ 113‬רשפי שי ח ו ‪ 114‬צל כד‪-‬ב כ ט ‪ -‬א ‪ 116‬עיני מ״א יד ד ארץ יר ב לא ‪ 117‬י~א‪ ,‬מ״ב‬ ‫כה ז ‪ 118‬צרעת דה״כ כ יט ‪ 119‬יקב ר דה״ב כו טז ‪ 120‬עירם דב כח טח נאלמתי תה לט נ ‪ 121‬נפ^‬ ‫כשאלתה פ‪ ,‬י‪ 122 -‬ישהה יש כה ח ‪ 123‬צרהיר ד לא היך דג י יז בימי א כה א ז ‪- 124‬חם‬ ‫יש יריב‬ ‫נחם ו יד ‪ 126‬תלות מש ה יט‪-‬כ ‪ 127‬פי־ם וי יא י‪ 128 -‬ת‪ ,‬קענה‬ ‫הו י‪ -‬יד‪ 125‬ולירא‪-‬י דה״ב ייב יח‬ ‫ש׳‪-‬ב כא ח ‪-‬י‬

‫‪[76‬‬

‫המחברת‬ ‫איך אחשק עוד‬

‫‪130‬‬

‫כי‬

‫ותהי‬

‫בבנות החן‬

‫ראיתי בם‬

‫אתמול ‪-‬‬

‫עד לו תמר אל תוך‬

‫‪135‬‬

‫חדרי‬

‫אראנה‬

‫ויאמר השר‬

‫חייך‬

‫ואען ואמר‬ ‫הורדתיה י ואם‬

‫הצביות בימי‬

‫השרי לא‬

‫הבריה‬

‫רוחצת‬

‫בחורותיך י ואם‬

‫נמלטה מידי‬

‫נחבאתה מפני‬

‫שערוריה‪,‬‬

‫עריה ‪-‬‬

‫לא אחשב רע על‬

‫אתחל על חשק תמר‬ ‫היכלת על‬

‫בשאיה‬

‫ולעיני תעש‬

‫או בת ־ שבע מעל הע‬ ‫לא‬

‫עפרת חן בי לויה ‪-‬‬

‫שחרותי יכת‬

‫טבעתי ביק זקן‪,‬‬ ‫בנותנעמו אלי‬

‫הרביעית‬

‫עפרה‬

‫בקרקע הים ‪ -‬משם‬

‫אוריה ׳‬

‫נלכדו‬

‫במצודתך ?‬

‫ראיתיה י אם‬

‫עלתה‬

‫השמימה ‪ -‬משם‬

‫העליתיה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪140‬‬

‫הה לזמני‬ ‫בימי‬ ‫כל‬

‫רגליהם‬

‫בי‬

‫תרעינה‪,‬‬

‫על פי חנה‪,‬‬

‫רכבו‬

‫ותמלאנה‪,‬‬

‫תקחנה‬

‫מרפש‬

‫רגליהם‬

‫תשתינה‪,‬‬

‫חשק ‪-‬‬

‫שירותי‬

‫תמלכנה‪,‬‬

‫וצביות חן בי תגלנה‪,‬‬

‫שעשועי לבות‬

‫תשכחנה אידן‪ ,‬אותי‬

‫על ראש שמחתן‬

‫ובחצריהם‬

‫ובטירותם‬

‫הייתי קרוא‬

‫דודי ערבו‬

‫לצביות חן‬

‫ויבואו אל‬

‫לא שגבה‬ ‫!‪15‬‬

‫תי‬

‫המליכו מלך שירי‬

‫הייתי‬

‫לא‬

‫רתם‬

‫השיר על כי‬

‫השירות מבור שירו ־‬

‫לו‬ ‫‪145‬‬

‫כתב שטנה‬

‫חרפי ‪-‬‬

‫מרמס‬

‫עלי‬

‫השאיר לי עדנה•‬

‫אם‬

‫עפרה ממני‬

‫תסתר‬

‫לו‬

‫במסתרים ‪-‬‬

‫לותחבא אל תוך‬

‫משם ידי‬ ‫בק‬

‫אם תגביה כנשר‪ ,‬או‬ ‫או כעת‬

‫במרום‬

‫אשפילנה עד‬

‫עד‬

‫הארץ‪,‬‬

‫קרבנה‬

‫אראנהז‬ ‫תקחנה‬

‫כוכבים תשים קנה‪,‬‬

‫משם ידי‬

‫תמריא ‪-‬‬

‫ראשונה‬

‫תבצר עיר ציונה‬

‫האנכי לא‬

‫הים ‪-‬‬

‫תעלינה‬

‫תורידגה‪,‬‬

‫העפר אגיעגה‬

‫‪ 1 3 0‬לויה‪ ,‬דבקה ‪• 1 3 1‬בחרותי‪ ,‬עלומי ‪ S 1 3 4‬תהי ■‪ , 1‬אשים עצמי חולה ‪ 1 3 5‬יא אהעב רע על אוריה׳‬ ‫אז פ ם‪ ,‬מות להרוג את אוריה כדי לר ׳ ״ ת את אשתו ‪ 1 3 6‬על הצביות‪ ,‬לצביות ‪ 1 4 0‬עדנה׳ נעיםות ‪ 1 4 8‬דודי׳‬ ‫אקריב‪ ,‬־‬ ‫אהבת ‪ 1 4 9‬ל! תבצר עיר ציונה‪ ,‬אפילו תיבצר במבצר חזק כמבצר ציון ‪ 1 5 4‬א!‪.‬יע‪,‬ה‪,‬‬

‫לא‬

‫‪ 130‬לויה מ״א ז כש ‪ 131‬טב״תי תה סט נ יכת יש כד יב ‪ 132‬ראיתי הו ו י ‪ 133‬תמר ש״ב יב י ה‬ ‫יא ב—ג י‪ -‬ב יא כ‪ 137 ,‬לא יד׳ לד נ אם עם׳ ט ב—נ ‪ 140‬כתב ׳גז ד ו ‪ 141‬בימי אי‪ ,‬ב כט ד גל בם‬ ‫ט יח מי׳ א ע ‪ 143‬מרמם יה לד יט ‪ 146‬אותי תה קלז ו ‪ 147‬ובחצריהם בר׳ כה מז ‪ 148‬ויבואו בר כא‬ ‫כא ‪ 149‬לא רב כ לו לו יר נא נ‪ .,‬ש׳יש ה ז ‪ 150‬אם יר כג כד ‪ 151‬לו עם׳ ט ב‪ --‬תה קלט ט‪-‬י‬ ‫‪ 152‬אם ע‪ ,‬אד א‪ ,‬ב לט יח ‪ 154‬אשפילנה יש כו ה‬ ‫] ‪7 7‬‬

‫המחברת‬ ‫‪155‬‬

‫אנכי‬

‫בדרך ‪ 1 -‬זמ ־‬

‫לראות‬ ‫שם‬

‫נינחניאל תוך גנה‬

‫הדודאים‬

‫ראיתי‬

‫לרעות‬

‫עפרה ברה‬

‫יום ציר חונן‬

‫‪160‬‬

‫לא‬

‫הוליד על תבל‬

‫יום‬

‫הנכבדת‬

‫הלדת‬

‫כדמו ־‬

‫לאיח ־‬

‫‪170‬‬

‫יפעתה‬

‫וערמת חטים ‪ -‬בטנה‪,‬‬ ‫תערבנה‬

‫תזרחנה‪ ,‬בם‬

‫תארנה‬

‫תתהפכנה אל כל פנה‬

‫ומזמותי‪,‬‬

‫תבטנה‪,‬‬

‫גם עיני‪ ,‬נכחן‬ ‫לדעת‬

‫אם תגרשנה או‬

‫האמנתי‬

‫אומרות‬

‫כי הם‬

‫תקראנה‬ ‫לכנה שבנה ׳‬

‫חמותי ראיתי אור‪ ,‬כל ־‬

‫יותי כאש כן‬

‫תבערנה‬

‫ידעתי אם אש חשקה‬

‫הוא את נפשי‬

‫ילהיבנה‬

‫לא‬ ‫או‬

‫על‬

‫ממרום שלח בי אש‬

‫אמרתי‬

‫מה יפית‪,‬‬

‫אם עיניך לי‬ ‫‪175‬‬

‫תטפנה‬

‫ובניר ־ דם כאור‬

‫החרב‪,‬‬

‫משתאות‪ ,‬מחשות‬ ‫לא‬

‫ההרים‬

‫סר‪,‬‬ ‫בם‬

‫האורים‬

‫הבחנתי‪ ,‬אך‬

‫כל‬

‫פצחו רנה‬

‫קודרים מול זהר‬

‫ובנרדם לב נרדם יעור‬

‫עשתונותי‬

‫תה‬

‫וכצלמה עוד לא שנה‬

‫ושפתיה מר‬

‫ככרמל‬

‫שררה ‪ -‬אגן סהר‬

‫עיניה ‪ -‬להט‬

‫בגנים‬

‫ולבונה‬

‫אותה ‪ -‬מכל עשק פנה‪,‬‬

‫ומאורי אור בשמים‬

‫ולחייה ‪ -‬כל‬

‫ללקט שוש ^‬

‫ומקטרת מר‬

‫הצורות‬

‫ראשה עליה‬

‫‪165‬‬

‫הרביעית‬

‫עפרה •‬

‫עצמותי‬

‫יפעת הודך מי זה מנה י‬ ‫ידיך אותי‬

‫תמחצנה‬

‫חוסי עלי ותני נא לי‬

‫וירדנה‬

‫תרפינה‬

‫מדודאיחשקך‬

‫יונה ׳‬

‫כשמע‬

‫עפרה שש לבה‪,‬‬

‫גם עיניה בי‬

‫תצכינה‬

‫אמרה‬

‫תתחתן‬

‫בי היום נזר‬

‫הבינה ׳‬

‫בשתים‬

‫ובחר לך אחת מהנה‬

‫אחלק גופי לשתי מנות‬

‫‪ 155‬גגה‪ ,‬גן ‪ 158‬יום ציר ובו'‪ ,‬ביום שהמלאך הנותן צורה לעובר‪ ,‬צר את דמותה פנה מכל עסקיו ולא עסק‬ ‫אלא בה כדי להוציא מתחת ידו דבר נאה ומתוקן ‪ 165‬ובנרדם לב נרדם יעור‪ ,‬ובנרד והבושם של לחייה יעור‬ ‫אפילו לב מי שישן ובניר דם‪ ,‬ובאורם לחייה שהדם מאיר מבעדן כגר ‪ 168‬אם תגרשנה או תקראנה‪ ,‬אם‬ ‫עיניה תגרשנה אותי או תזמנה אותי* ‪ 169‬לכנה שבנה‪ ,‬אתן העינים הצופות בי בחשק לכנה שובנה אל מקומכן‬ ‫‪ 174‬לי תמהצנה‪ ,‬תמחצנה אותי‬ ‫‪ 155‬אנכי בר כד כז ‪ 156‬לרעות שי ו ב ‪ 157‬ומקטרת שי ‪ ,‬ג ו ‪ 158‬יום ספרא אחרי מות ח ו ‪ 84‬פונה אני‬ ‫מכל עסקי ועוסק בה ‪ ,‬לעיל ג ‪ 159 258‬הוליד בר ה ג ‪ 160‬ההרים יש מד כג ‪ 161‬רא*ה שי זו ושפתיה‬ ‫שי היג ‪ 162‬ומארי יח לב ח‪ ,‬לה־‪ , ,‬ח ‪ 163 249‬שררה שי׳ ז ג ‪ 164‬ולחייה מחברות איתיאי‪ 1‬י ‪ 80‬׳והאיר‬ ‫הלחיים בניר דם‪ ,‬להחיות לב גררם בנררם‪ 166 ,‬להט בר נכד ‪ 167‬עיני מ¿ דכה ‪ 168‬משתאות בר׳ כד כא‬ ‫‪ 169‬לכנה רות א ח ‪ 170‬חם !תי יש מר טז ‪ 172‬ממרום איכה א יג ‪ 174‬תמחצנה אהב ה יה ‪ 175‬ותני בר ליר‬ ‫‪ 176‬שש יש סו יד עיניה תה׳ סו ז ‪ 177‬בשתים ש״א יח כא ‪ 178‬אחי*ק לדיין יז ‪ 293‬ובחר‪ ,‬דה׳׳ב נא י‬

‫‪{78‬‬

‫המחברת‬

‫‪180‬‬

‫האזור הוא יגבל אותם‬

‫בין‬

‫העמק שאלה או הגבה‬

‫כי מנתך לך אתנה‬

‫עת‬

‫שמעתי ‪ -‬לא‬

‫עיני יזקו‬

‫‪185‬‬

‫אז‬

‫אמרתי‬

‫נגזרתי‪ ,‬כי‬

‫לא‬

‫ידעתי‬

‫בלתי ה ום‬

‫כי‬

‫עפרה יד חשקה‬

‫לכבודך‬

‫אך‬

‫ותשבע‬

‫נפשי כיום‬

‫תקפץ‬

‫כאלה אותי‬ ‫אקח‬

‫עפרת החן‬

‫חי החשק‬

‫לי המנה‬ ‫אז‬

‫לבך‬

‫תקראנה‪,‬‬

‫העליונה‬

‫כליותיה‬

‫כי‬

‫תעלזנה‬ ‫לבי ענה י‬

‫לנדיבות לבך פנה‬

‫ומשלת בכל ושתי‬

‫תהיינה‬

‫הלכתי עם‬

‫אכלתי יערה‬ ‫וזמני עתה‬

‫הממלכות לך‬

‫עפרת חן‬

‫עד באתי אל‬

‫אריתי‬

‫מרה גם שתיתי יינה‬

‫ובקולי‬

‫אם‬

‫אמרתי לחשק‬

‫לא‬

‫תחפצנה מידי ז ־‬

‫אצעק חמם‬

‫עפרה ‪-‬‬

‫לצביות כי‬

‫לא נשיתי לא נשו בי ‪-‬‬ ‫אתמה על כי‬

‫תקצנה בי‪,‬‬

‫לא נחלו על שברי כיום‪,‬‬ ‫לונמכרתי‬ ‫ד‪ ,‬לו‬

‫דמעות‬

‫בקשיטה אל‬ ‫מרובות‬

‫אפריונה‬ ‫‪-‬‬

‫וצביות חן לי תבזינה‪,‬‬

‫הלאני‬

‫לאתחשקנהבי‬

‫‪ 1 8 2‬יזקו מטרות עז‪,‬‬

‫ובאיש חשקה תרע עינה‪,‬‬

‫האזור תחת‬

‫אז‬

‫«‪20‬‬

‫לקחה בשנה‪,‬‬

‫כפות רגלי שם אכינה‪,‬‬

‫חי אני‬

‫‪195‬‬

‫ותדלינה‬

‫חי חשקך‬

‫יען היתה זאת עם‬

‫אםאימינה‪,‬‬

‫נפשי עד כה לא הבינה‬

‫עפרה‬

‫כשמע זאת‬

‫עליתה‬

‫ותבאנה‬

‫מטרות עז‬

‫לתחתונה‬

‫אםאשמילה‬

‫ידעתי‬

‫ונקלותי עוד מזאת‪ ,‬כי‬

‫‪190‬‬

‫הרביעית‬

‫לא‬

‫תשמענה‬

‫חושק אחר‬ ‫בח‪,‬‬

‫לאתאבינה‬ ‫ישכבנה‪,‬‬

‫עולתי לא‬

‫כגמול ידי לא‬ ‫כי רעה עלי‬ ‫כי טמא‬ ‫אלו‬ ‫עקר ‪-‬‬

‫‪ 1 8 9‬לבי ענה‪,‬‬

‫תרצינה‬ ‫תגמלנה‬ ‫תחרשנה‬

‫וכסיל‬

‫תשכרנה‬

‫מתי ‪ -‬לא‬

‫תבכינה‪,‬‬

‫אותילאתפדינה ‪,‬‬

‫שעינה את לכי‬

‫‪190‬‬

‫לנדיבות‪,‬‬

‫לאצילות‬

‫זיא ‪ 181‬אם בר יג ט ‪ 182‬יזקו איוב לו כז ותבאנה עם׳ ב טז‬ ‫‪ 179‬יבבי‪ ,‬יה יח כ ‪ 180‬ה*מק‬ ‫‪ 183‬אמרתי איכה נ נד לקחה הו י ו ‪ 184‬לא בר כא כו ‪ 185‬יד דב טו ז ובאים דב כח נו ‪ 186‬ונקלותי‬ ‫ע״ב ו כב כאלה וי י יט ‪ 188‬כליותיה מם בג טז ‪ 190‬יען דה״׳ב א יא ‪. 191‬תחת מ״א ה יז ‪ 192‬ומשלת‪,‬‬ ‫דה׳׳א כט יב רמתי יח לז כב ‪ 194‬אכלתי שי׳ ה א ‪ 195‬עתה איוב טז ז וצביות ¿״ב ו טז ‪ 196‬לא דב יג ט‬ ‫‪ 197‬אחר רב כח ל ‪ 198‬לא תה׳ נא יח ‪ 199‬אצעק איוב יט ז כגמול יש ג יא ‪ 200‬לא יר טו י רעה‪ ,‬מש׳‬ ‫ג כט ‪ 201‬תקצגה וי כ כנ וכסיל מש כו י ‪ 202‬לא עם ו ו אלו יר כב י ‪ 203‬לו וי כה מז‪ -‬מח‬

‫] ‪[7 9‬‬

‫המחברת‬ ‫לו אהיה פטר‬ ‫‪ 205‬כי‬

‫לחמורם ‪-‬‬

‫הלבץ טערי‬

‫כי יצא קצף‬

‫אסף ׳ אל‬ ‫זאת השירה‬ ‫‪210‬‬

‫מזהב אל כסף שנה‬

‫השיבה‬

‫ויאמר חי אני‪ ,‬לא ישקל כסף‬ ‫ברוכה תהיה‬

‫ולדבר שיר לא יסף ׳‬

‫מחירה י ולו שמע אותה‬

‫הזקנה ׳ אשר‬

‫סבבה‬

‫לחבר‬

‫העדינה ׳‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫מה‬

‫לידותץ‬

‫לו‬ ‫ואען‬

‫עלה‬

‫בלבי ׳ אם‬

‫דלתים בשוק‬ ‫נשפי י‬

‫לבך על כל שר שיר יסף •‬

‫ולדוד שיר ‪-‬‬

‫התערב אסף עמך ‪-‬‬

‫ואמר אל השר‬

‫אשר‬ ‫‪215‬‬

‫לא‬

‫וזקני‬

‫תפדמי‪ ,‬לי‬

‫תערפנה‪,‬‬

‫גם החל נגף הזקנה‬

‫כשמע השר תמה על יפי השירה י‬ ‫מעלתך נכסף ׳‬

‫הרביעית‬

‫ובטלו‬

‫הדובר בי‬

‫מדוע‬

‫אדברה‬

‫לא יחשך‬

‫אז יהיה‬ ‫ברכת‬

‫הזקן ‪ -‬והוא‬

‫אויביי ואם‬

‫כאביי כי קול השיר לי קול‬

‫הטוחנות ׳ ואץ חר־ ״ פי‬

‫וריש ־ פי ‪ -‬רשפי י ועל כי לא‬

‫הממעיט ‪ -‬אסף י‬

‫כאשר היה בימי‬

‫בעבור‬

‫השיר‬

‫ענותי כי סגרו‬

‫חרפי ׳ ועם הזקן יומי הוא‬

‫הקיץ ־ פי ‪ -‬קצפי‪.‬‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫צר לי זקן‬

‫כאשר בימי חרפי חר ־ פי ׳‬

‫מייתןלי‬

‫על כי לא‬

‫אקרא אל פי ‪ -‬לא יענני‪,‬‬ ‫‪220‬‬

‫אמרי שיבה‬ ‫מהאצטדק‬

‫כי‬

‫מה לי ולך‬ ‫מה‬

‫היה טובי רב‬

‫תחריבי הר ־ פי‬

‫אמצא ‪ -‬אם‬

‫אוחיל‪ ,‬איך‬

‫אך‬

‫הקיץ ־ פי ‪ -‬קצפי‪.‬‬

‫לבי ‪-‬‬

‫היה יומי‪ ,‬יום אל עמי‪,‬‬

‫ישתק ־ פי ‪ -‬תקפי י‬

‫מיום שב‬

‫לאנק ־ פי ‪ -‬נוקכי‬

‫אך מעת‬

‫העניש ־ פי ‪ -‬נשפי‬

‫וריק‬

‫היו רשפי תבל הבל‬

‫הרפי ׳‬

‫אכן ריש ־ פי רשג?י‬

‫עודפות את ראשי‬ ‫פודות אותי אלא היו‬ ‫‪ 2 0 4‬לא תפדוני לי תערפנה‪ ,‬לא היו‬ ‫‪ ,‬שת‪ ,‬ה מצנע צהוב לצבע לב! ‪ 2 0 8‬אסף‪ ,‬ממשוררי התהלים אל מעלתך נכסף‪,‬‬ ‫‪ 2 1 1‬לידותון‪ ,‬ממשוררי התהלים ולדוד‪ ,‬המלך‪ ,‬נעים וטירות ישראי‪ 2 1 2 ,‬אז יהיה הממעיט אסף‪,‬‬ ‫אסף ם‪ ,‬וצת על ידיך ‪ 2 1 4‬קול ענות‪ ,‬קול של עינויים ‪ 2 1 5‬חד פי‪ ,‬חלל פי חרכי‪ ,‬צעירותי ועם הזקן יומי‬ ‫הוא נשפי‪ ,‬ועם בוא הזוקן נהפך לי חיום ללילה ‪ 2 1 6‬וריש פי רשפי‪ ,‬ודלות פי ואי יכולתו ללעום את המזון בוער‬ ‫‪ 2 1 8‬צר לי זקן‪ ,‬שיר הד‬ ‫בי כרשפי אש ועל כי לא הקיץ פי קצפי‪ ,‬וכועס א‪ ,‬י על שפי כאילו נרדם ואינו מקיץ‬ ‫‪ 2 2 1‬איך אמצא אם ישתק פי תקפי‪ ,‬איך אמצא תוקף וכוח אם יחדל פ‬ ‫‪ 2 2 0‬הר פי‪ ,‬פי שהיה חזק כהר‬ ‫‪ 2 2 3‬הי! ‪1‬‬ ‫‪ 2 2 2‬אך לבי מיום שב לאנק פי נוקפי‪ ,‬אבל‪ ,‬מיום שפי החל להא ״ ק ולהא ״ ת‪ ,‬לבי נוקפ ^ י‬ ‫דאכול‬ ‫בשעה שהאי ' היה עטי היו חיי מאירים לי כיום א‪ ,‬לם משעה שהאל העניש את פי נעשה‬ ‫י! מי י! ם אל עטי ובו ‪,‬‬ ‫למאומה אך‬ ‫נחשבו בעי‪ ,‬י‬ ‫‪ 2 2 4‬היו רשפי תבל הבל וריק ובו'‪ ,‬כל החצים ששלח בי הזמן לא‬ ‫אצלי נשף‬ ‫‪205‬‬ ‫היה‬

‫דל‪ .‬ת פי‬

‫שאתו יכול‬

‫ללעום את‬

‫המזון‪,‬‬

‫בוערת בי‬

‫מזהב אל כסף שנה׳‬ ‫משתוקק‬

‫להניע‬

‫לטדרנתך‬ ‫יהיה‬ ‫אז‬

‫כרשפי אש‬

‫‪ 207‬לא‪ ,‬איוב כה טו ‪ 212‬הממעיט בם׳ יא לב )חידוד( ‪ 213‬השר‬ ‫‪ 204‬לו שט׳ ינ יג ‪ 200‬יצא בם׳ יז יא‬ ‫זב׳ ב ב ‪ 214‬אם איוב טזו קול שם לב יה סנרו קה' יב נ ‪ -‬ד ‪ 215‬כאש׳ר אי! כ כט ד ‪ 218‬צר תה לא י טי‪,‬‬ ‫תה׳‪ ,‬ה ז כאשר איוב כט ד ‪ 219‬אקרא איוב יט טז לא‪ ,‬ם״ב ד לא ‪ 220‬מה שו' יא יב תחריבי יש מב טו‬ ‫‪ 221‬מה בר׳ מד טז ‪ 222‬לבי נדה נ ‪ 224‬הבל יש ל ז‬

‫נ‬

‫‪80‬‬

‫המחברת‬ ‫״‪22‬‬

‫לא‬

‫קלו שברי תבל עלי‬ ‫הה י‬

‫שכחתי אכול לחמי‬

‫לא‬

‫כי יד זקן‬ ‫‪ 30‬י‬

‫היה‬

‫בשלומו‬

‫השארתי קנץ כסף‬

‫יאמר זקן‬ ‫‪ 5‬ו‪2‬‬

‫זקן‬

‫ארדף‬

‫מהתרדףליז‬

‫נפשי׳ עורי‬ ‫זקן‬ ‫לא‬

‫אהדף‬

‫לקראת ערי‪,‬‬

‫אויבך‪ ,‬על כן‬ ‫תאסף אל‬

‫חרבך‬

‫תערך אך‬

‫‪ 240‬אש‬

‫שבלת מים‬ ‫חיה רעה‬

‫למאס ־ פי אספי‬

‫יום היה אל כוס ־ פי כספי‪,‬‬

‫ולמרחוק תר ־ פי טרפי‬

‫מדוע לא כם ־ פי כספי‪,‬‬ ‫איך לא בא אז אל ־ פי‬ ‫על כי אץ‬

‫למרד ־ פי‬

‫רדפי‬

‫על כי לקח הוד ־ פי‬ ‫המחריד ־ פי‬

‫זקן‬

‫עליו‪ ,‬כי‬

‫הדפי‬

‫רדפי ׳‬ ‫שלפי!‬

‫הכשיל ־ פי‪,‬‬

‫זקן לא‬

‫ישקיט ־ פי‬

‫קטפיי‬

‫ומלהטת‪,‬‬

‫זקן‪ ,‬כי‬

‫החסיר ־ פי‪ ,‬שרפי ׳‬

‫ומצולה‪,‬‬

‫זקן‪ ,‬כי‬

‫הפשיט ־ פי‪ ,‬שטפי ׳‬

‫ומשכלת‬

‫יאמרו רעי‬

‫ערף‬

‫אלפיי‬

‫המבעיר ־ פי‬

‫חשכת יום צרה‬ ‫אם‬

‫עד כי ישאל ׳ אן ־ פי ‪ ,‬אנכי‬

‫ערפי ׳‬

‫רוח קדים‪ ,‬קומי ופחי‪,‬‬ ‫אוכלת‬

‫אך ־‬

‫אכן מיום זע ־ פי זעפי‬

‫בבחורותי‬

‫ובצד‬

‫פיאכפי‬

‫או אפנה אל עור ־ פי ערפי‪.‬‬

‫אתמול לבי עלז‬

‫שלו הייתי‬

‫איך‬

‫האמנתי‪,‬‬

‫תכאיבני‪,‬‬

‫צר לי‪ ,‬נכאב‬

‫יכבדו‬

‫מיום שב‬

‫ישנא לבי אסף שדי‬ ‫הבחנתי‪ ,‬לא‬

‫הרביעית‬

‫כייחיט ־ פי‬

‫זקן‬

‫חטפי ׳‬

‫ומבוכה‪,‬‬

‫זקן‪ ,‬כי‬

‫תחת מה‬

‫לזקן יושיט־ פי שטפיי‬

‫‪ 245‬זה לזקן תחת כי לא‬

‫המעיט ־ פי‪,‬‬

‫עטפי ׳‬

‫יתן כימי חרפי חר ־ פי‬

‫‪ 225‬קלו שברי תבל עלי וכן׳‪ ,‬כל האסונות שבע‪,‬לם היו קלים בעיני רק אסון פי ה‪,‬א לם‪-‬א כבד עיי ‪ 226‬עד‬ ‫כי ישאל אן כי א»״כי‪ ,‬עד שכעסי ישאל איה פיך ‪ 227 ,‬ישנא לבי אסף שרי וכן ‪ /‬לבי הדל טונא את התבואה‬ ‫הנאספת מ‪ ,‬הטרח מיום שפי החל למאום את אוכלי ‪ 228‬לא הבחנתי וכן ‪ ,‬בעת שנכספתי אל כוס היין לא‬ ‫דאמנתי כי ימי הזוקן יביאו לי מכאובים או כי אפנה עורף אל עור פי ‪ 230‬ולמרחוק תר כי טרפי‪ ,‬ופי תר לו‬ ‫טיף ממקומות רחוקים ‪ 231‬שלו הייתי בשלומו וכן ‪ /‬כשחיה שלום לפי הייתי אף א^י טלו אבל מן היום‬ ‫‪ 232‬צר לי וכו ‪ ,‬צר לי א״\ הנכאב שלא כססתי ואכלתי בבחרותי את כל כספי‬ ‫״ נתמוטט פי הנני זעף‬ ‫‪ 233‬אלכי‪ ,‬שורי ‪ 234‬יאמר זקן וכו ‪ /‬ה‪,‬וקן שואל מדוע אני רודף אותו כאויב ותשובתי היא הנני רורף אותו‬ ‫על פום ״אץ ומיהר למרוד בי ‪ 235‬על כי לקח הוד כי הדפי‪ ,‬הדיכתי את הזוקן היא על שום שלקח ממני את‬ ‫ה י־ פי ‪ 236‬ערי‪ ,‬שו אי ‪ 238‬ערף המבעיר פי ערפי ערפי את עור*ו של הזוקן המבעיר את פי ‪ 239‬זקן‬ ‫לא שק ט פ קטב ‪ ,‬עקרי את הזוקן שאינו נותן שקט לכי ‪240‬החסיר פי‪ ,‬צמצם את כוח פעולתו של פי‬ ‫‪ 242‬זקן כי יחיט פי חטכי‪ ,‬טרפי את הזוקן התוכר וקוטר את כי ‪ 244‬תחת מה ל»קן יושיט כי שטכת‬ ‫מפגי מה יושיט פי לזוקן את שטף כעסי‬ ‫ז ‪ 226‬שכחתי תה׳ קב ה ‪ 229‬אפנה יה ז יב איוב יט כ ‪ 230‬לבי תה‬ ‫‪ 225‬לא איוב‬ ‫‪ 236‬עורי תה‬ ‫איוב לט כט ״‪ 231‬שלו איוב טז יב ‪ 233‬ק‪\.‬ן וי כב יא ‪ 235‬ובצדיח לד כא‬ ‫כח טז ‪ 237‬חרבך‪ ,‬שו׳ ט נד ‪ 238‬תאסף יר מז ו ‪ 239‬רוח שמ ייג יח לז ט ‪ 240‬אש שם׳‬ ‫‪ 241‬שבלת תה סט טז ‪ 242‬חיה יח ה יז יד טו יחיט עז ד יב ‪ 243‬יום יש לז נ כב ה‬ ‫י כימי איוב כט ד‬ ‫‪81‬‬

‫[‬

‫כח ז ולמרחוק‬ ‫גט ה ערי ש״א‬ ‫כד יז תה קד ד‬ ‫‪ 245‬זה צם ב‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬ ‫האביונה ׳‬

‫צדקת‬ ‫ואין‬

‫והזקנים‬

‫בצרות הזמן‬

‫ואען ואמר‬ ‫•‪250‬‬

‫אחריו ׳‬

‫אחרי‬

‫לא זה‬

‫והצר לאיש‬

‫החריתי ‪ -‬הוא‬ ‫הקופאים על‬ ‫פרודות תחת‬ ‫ושארם‬ ‫״‪25‬‬

‫ובית‬ ‫עם‬

‫מעל‬ ‫מועד‬

‫אמרת מן‬

‫בכל א ‪ #‬ר‬

‫הרביעית‬ ‫אחרי אשר בה‬

‫הזקנה ׳‬

‫דלתים‬

‫בלות‬

‫האיש‬

‫עדנה ׳‬

‫ילבטו ׳‬

‫ובטלו‬

‫הטוחנות כי מעטו‬

‫וסגרו‬

‫הדרך ולא זה העיר י כי הזקן אש‬ ‫בכל‬

‫שעריו׳ ואין שריד‬

‫בשוק‬

‫בלבי‬

‫במגוריו ׳ ואני‬

‫הקבר ׳ אשר הוא שד על שד ושבר על שברי‬ ‫שמריהם‬

‫והשאננים׳ היו‬

‫מגרפותיהם ׳‬

‫והתנצלו עדים‬

‫עצמותיהם ׳ ותהי‬ ‫לכל חי‬

‫לפנים ׳ דשנים‬

‫לעשיר‬

‫נבלתם‬

‫ולהלך ׳‬

‫יסתבל‬ ‫בשפל‬

‫יבעיר י‬ ‫הגברי‬

‫קול‬

‫הדבר אשר‬ ‫נבלות‬ ‫עצמותיהם ׳‬

‫ומעיליהם ׳ ונתונים ביד גוזלי עורם‬

‫כסוחה ׳ לא‬ ‫והתמותה אל‬

‫תערב לי כל‬ ‫הכל תלך ׳ וגם‬

‫הטחנה ׳‬

‫בעבור המות הבא‬

‫ובראותי‬

‫ורעננים׳ ויבשו‬

‫החגב‬

‫ותפר‬

‫שמחה׳‬

‫ואיך‬

‫מעודי‬ ‫הרוזנים׳‬ ‫ועבשו‬ ‫מעליהם ׳‬ ‫נעלז ‪-‬‬

‫למחר אני קרוא לה‬

‫המלך‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫׳ מי בזמן‬ ‫ואמרה‬ ‫‪260‬‬

‫לא‬

‫דודים‪ ,‬אני הגבר‬

‫החריתי לבד‬

‫הקבר‪,‬‬

‫עת‬

‫אזכרהו ‪ -‬כל ששוני גלו‬

‫כי‬

‫צללו‬

‫אזכרה רבים אשר‬

‫תוך מי‬

‫‪265‬‬

‫הבהילןזי ׳ ישאלו‪,‬‬

‫תהומותיו ואיש אל עבר‬

‫פניו‬

‫יהלכון‪ ,‬ושד אל שבר‬

‫ירוו‬

‫הרעלו‬

‫בכוסות לענה‬

‫אראה נבלות רוזנים עבשו‪,‬‬ ‫הקודרים ולפי שאול נפזרו‬ ‫יאמרו‬

‫עצמינו אשר יבשו‬

‫‪ 2 5 4‬תערב‪ ,‬תמתק ותנעם ‪ 2 5 5‬וגם למחר וכן ‪/‬‬ ‫עולם ‪ 2 6 0‬לבד‪ ,‬אלא ‪ 2 6 3‬מי תהומותיו‪,‬‬ ‫נבר כני הקבר ‪ 2 6 4‬ושד אל שבר ירוו ובו‬

‫למספט‬ ‫ונם אני אהיה מוזמן בקרוב למות ולעמוד‬ ‫וכל ארם‬ ‫העמוקים‬ ‫מימיו‬ ‫בכוסות ‪ ».‬הורעא בלענח‬ ‫‪ ,‬ושוד ושבר י צתו לרוויה‬

‫ואיש אל עבר פניו יהלכון‪,‬‬

‫מלכו י*י‪4‬‬

‫צוער אל‬

‫‪ 246‬יסתבי‪ ,‬רה יב ה ‪ 247‬אחרי בר יה יב וסנרו קח יב ד ‪ 248‬ובטא קה יב ג ‪ 249‬לא מ״ב ו ים‬ ‫אש יר כ ט ‪ 250‬והצר רב כח ‪..‬ב ואין איוב יה יט ואני איכה ג א ‪ 251‬שד יר ד כ ‪ 252‬הקופאים צם׳‬ ‫גב ‪ 254‬ותהי‬ ‫‪.‬א יב רסנים תה צב פ!ו ויבשו יח לזיא ועבשו יואל איז ‪ 253‬והתנצלו שם לג ו גוזלי מי׳‬ ‫המות בין‬ ‫יש ה כה תערב יש כדיא )ערבח‪=-‬הוםרה(‪ ,‬לעיל נ ‪ 255 21‬ובית מוסרי הפילוסופיםנ ה ‪ 48‬השוה‬ ‫הנכבד והנקלה במצכב העפר ‪ ,‬שם ג ג ומ‪ -‬פט המות הולך על כל חי ‪ ,‬לדלן כא ‪ 221‬ובית איוב ל כג ינ * יר‬ ‫יר׳‬ ‫א ט‪ 264‬ו ‪-‬ר‪,‬‬ ‫‪ 259‬אני איכה נ א ‪ 261‬ששוני יש׳ כד יא‪ 263‬ואיש‪ ,‬יה׳‬ ‫ש״ב יב ד וגם אס ה יב‬ ‫ד כ ‪ 265‬ירוו איכה ג טו יש׳ גא יז ‪ 267‬ולפי תה קמא ז‪ 268‬עצמינו יח לז יא‬ ‫‪[8 2‬‬

‫הרביעית‬

‫המחברת‬

‫גאות תמול לבשו ‪ -‬והיום זרו‬ ‫‪270‬‬

‫והתקדשו‬

‫התעתדו‪ ,‬חיים‪,‬‬ ‫להיות אשר נהיו‪,‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫והחסידים‬

‫מאשר‬

‫רעיוניך מן המות‬

‫אחרי יי ננהים׳‬

‫ואל מי‬

‫והתאזרו ׳‬

‫פוחדים‬

‫ישועתו‬

‫ורוהים ׳‬

‫צמאים‬

‫עמדנו‬

‫וכמהים ׳‬

‫תמהים ׳‬ ‫יאמרו‬

‫באשר‬ ‫מתי‬

‫הצדיקים‬ ‫ואראה‬

‫אבוא‬

‫פניאלהים ׳‬ ‫ואען ואמר‬

‫‪2,5‬‬

‫עתידים י‬ ‫אל‬

‫אמנם אני ‪ -‬איך לא‬

‫הנסיעה‬

‫אנשים‬

‫ילכו‬

‫אמתחותיהם‬ ‫‪280‬‬

‫תורות‬

‫זידקת מן‬

‫החסידים ׳ אשר‬

‫הגדולה ׳ ואץ‬ ‫דרך יום או‬ ‫אכל‬

‫כאשר‬

‫אחרד י‬

‫צידה‬

‫לדבר יי‬

‫ואראה יומי מאד רד י והנני‬

‫לנפשי‬

‫יומים׳‬

‫חרדים ׳‬

‫ביען‬

‫האמולה ׳ ומה‬

‫ימס‬

‫יוכלץ שאת‬

‫לבבם ויהי‬ ‫יתעתדו ׳ ולי‬

‫חלפו חק י ואץ לחם ואין צידה י‬

‫ממאויי נפרד י‬

‫מעתד‬

‫אדבר ומה‬

‫אצטדק ‪ -‬והנה אלו‬

‫ילכו‬

‫ולמלאת‬

‫למים ׳‬ ‫דרך‬

‫לשאת לנפשי‬

‫לקצר פרי‬

‫מעלליהם‬

‫למאד‬

‫ויצטידו׳‬ ‫רחוק ׳‬

‫ויצורי‬

‫עברו‬

‫השדודה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אלו אנשים ילכו אל עבר‬ ‫יכינץהוןויצטידו ‪,‬‬

‫לים ‪-‬‬ ‫ישאו לפי‬ ‫‪285‬‬

‫אכלם‬

‫ויתעתדו‬

‫ולחוף אניות‬

‫יחליפו אבר‬

‫צר לי‪ ,‬ומחר‬

‫אלכה אל קבר‪,‬‬

‫תנוד‬ ‫נפשות‬

‫יחידתי‬ ‫אוילים‪,‬‬

‫למקום נדו‬ ‫פושעים בגדו‪,‬‬

‫אץ הץ ואין צידה ואץ לי שבר‬ ‫‪ 290‬אי הץ ואי צידה אשר‬

‫הכנתי‬

‫‪ 270‬התעתדו חיים והתקדשו וכו ‪ ,,‬הכונו אתם הא״״ים החיים לדדות מה שהיו חם‬ ‫‪ 269‬זרו‪ ,‬נעט‪ .‬זרים‬ ‫והתקינו עצמכם ‪ 272‬ורוהים‪ ,‬ויראים ‪ 275‬מן החסידים‪ ,‬ביחם לחסידים ‪ 276‬מעתד אי הנסיעה הגדולה‪,‬‬ ‫מוכן לנסוע לעולם הבא ‪ 287‬תנוד יחידתי וכו ‪ ,‬תנדוד נשמתי לשאול שאליה גדדו גשמות דאוילים והפושעים‬ ‫שבגדו באלוהים ‪ 289‬שבר‪ ,‬מ‪-‬ון‬ ‫»‪ 26‬גאות תה צג א ‪ 272‬פוחדים יש מד ח ‪ 273‬אחרי ש א ז ב צמאים תה׳ ם״‪ .‬ב מתי תה מב ג ‪ 275‬לדבר‬ ‫יש׳ סו ה פרי יש ג י ‪ 276‬יומי שו יט יא ‪ 277‬ומה בר מד טז ‪ 278‬ילכו מ״א יט ד שם כא כא‬ ‫‪ 279‬ולי כתובות סז זוודאי קלילא ואורדא‬ ‫ימם יה ז ה ילכו יה ט ד )כנירסת יונתן( ולמלאת בר מד א‬ ‫דחיקתא )צידתי קלה והדרך רחוקה( עברו יש כד ה ‪ 282‬אלו חובות הלבבות חשבון הנפש ‪ -‬חשבון טו ‪486‬‬ ‫והחמשה עשר ‪ -‬חשבון האדם עם נפשו בהזמנתו מזונותיו קדם הצרך אליהם וכן כשהוא צריך ללכת בדרך‬ ‫רחוקה מזמין עניני הליכתו קדם לכן !על הדרך הזח אחי אנחנו חיבים להיות נכונים למועד ולהזדמן לדרך הרחומה‬ ‫‪ 285‬ולחוך‪,‬‬ ‫אל העולם האחר ולחשב בצידה ובמה שנפגע בו בוראנו ביום דחשבון הגדול׳ עבר דב ל יג‬ ‫בר׳ מט יג יחליפו יש ם לא‬

‫‪[83‬‬

‫המחברת‬ ‫אל‬

‫הרביעית‬

‫מעברות מות אסר‬

‫אי ערוות אלי איטר‬

‫אעברה ז‬

‫האמנתי‪,‬‬

‫איה ברית האל אער אצרה ?‬ ‫איה‬

‫חסדים‬

‫‪295‬‬ ‫ואיך לא אבוש ולא‬

‫על‬

‫ברכי‬

‫ואנכי איש‬ ‫‪300‬‬

‫תככים ׳‬

‫מיזהזרעםואניאקצרהז‬

‫אכלם ׳ ולא יפלו פני אני‬

‫לקראת מגידי יבואני‬ ‫וכפות‬

‫בעדם נשענתי‪,‬‬

‫המתעלם ׳ והנה אם רץ‬

‫מפאת שר או מידי ואותי‬

‫רגליי‬

‫תסמר‬

‫ונקראתי‬

‫שערת‬ ‫לפני‬

‫במשפט יביא ׳ ינתקו מורשי‬

‫בשרי‬

‫מלך‬

‫לקראת רץ ומגיד‬

‫ואימות מות יפלו‬ ‫המלכים ׳‬

‫מלכי‬

‫לבבי ׳ ויניעני‬

‫עליי ואיך לא‬

‫ויזכירני‬

‫נשפטה‬

‫יחדי‬

‫אחרד ‪-‬‬ ‫הלא‬

‫יאחזניפחד !‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫—‬

‫—‬

‫‪W‬‬

‫—י‬

‫—‬

‫—‬

‫‪W‬‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫—י‬

‫אויה לנפשי‪ ,‬מה מאד‬ ‫אלו אני קרוא‬

‫יראתי ׳‬

‫למשפט מלך ‪-‬‬

‫תל כטל דמעי ורוחי תלך‪,‬‬ ‫‪305‬‬

‫נפשי אזי‬

‫למותה‬

‫העריתי‬

‫צר לי‪ ,‬עמיתי‪ ,‬ואני‬

‫נקראתי‬

‫לפני אדון עולם ‪ ,‬ראו איך הלך‬ ‫מאץ‬

‫חסדים‬

‫קדמם‪ ,‬הוא ילך‬

‫טוב לי אני עוד שם ולא‬

‫נבראתי‬

‫‪ 294‬בעדם‪ ,‬איטר עלידם ‪ 296‬המתעלם‪ ,‬המעלים את עיניו מדברי אלוהים ‪ 303‬מלך‪ ,‬בשר ודם ‪ 307‬איך‬ ‫הלך וכן ‪ ,,‬א ך יב!א לכ‪-‬י אלוהים הלך מסכן שלא הקדים לשלוח לפ‪-‬יו מעשי צדקה וחפר ^ נ ‪ .‬עליוי ‪ 309‬טוב לי‬ ‫אני עוד שם ולא נבראתי‪ ,‬טוב שלא נולדתי ממולדתי שם‪ ,‬בעולם הגשמות‬ ‫‪ 292‬עדו! ת‪ ,‬תה צג ה ‪ 293‬ברית תה׳ כה י ‪ 296‬אבוש יש׳ מה יז יפלו בר׳ ד ה רץ יר נא לא ‪ 297‬ואו תי‬ ‫איוב יד ״‪ .‬י‪-‬תקו איוב יז יא וי‪-‬יעני דג י י ‪ 298‬תסמר איוב ד טו ואימות תה ‪-‬ה ה ‪ 299‬איש מש׳‬ ‫כט יג מלך ברכות כה ויזכירני יש׳ מג כו ‪ 302‬אויה ברכות כח אילו לפגי מלך בשר ודם היו מוליכי!‬ ‫אותי שהיום כא! ומחר בקבר שאם כועס עלי ‪ -‬אין כעסו כעם עולם ואם אוסרני ‪ -‬אי! איסורו איסור ע!לם ואם‬ ‫ממיתני‪ -‬אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ‪,‬לשחדו במם‪,‬ן אף על פי כ! הייתי בוכה‪ -‬ועכי ״ יו‬ ‫שמוליכים אותי לפ‪-‬י מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ^ הוא חי וקיים לעולם ולע‪,‬למי עולמים ר־יא אבכהיי‬ ‫חובות הלבבות חשבון ה‪-‬פש ג חשבון כו ‪ 508‬׳ והששה ועשר ם— חשבו‪-‬ו עם נפשו כשהוא עומד במצות המיך‬ ‫ויירא מענשו אם יעבר על מצוותיו— ולא ירניש למצהת אלהיו ולא יירא מע‪-‬שו בעברו על מצוותיו ה^יר מ‪ ,‬םפע‬ ‫‪ 304‬יזל דב לב ב ורוחי תה׳ עח לט ‪- 305‬פשי יש׳‬ ‫אולי גם משירו של אברהם אבן עזרא אל בית המלך‬ ‫ג יב ‪ 307‬אדו! תפלת אדון עולם ‪ 308‬מאין סוטה ג כל העושה מצוה בעולם הזה מקדמתו והולכת לפ‪-‬יו לעולם‬‫הבא ח‪,‬בות הלבבות‪ ,‬הכניעה ג סוף ‪ 400‬ויתחרט על חליפת ימיו וכלות חיי מבלי צידה ממעשים ט בים יקדמם‬ ‫לפ‪-‬יו לעת ‪-‬סעו ‪ 309‬טוב ש׳י׳ב יד לב‪ ,‬ערובין יג ׳נוח לו לאדם שלא גברא יותר משנברא׳‬

‫‪[84‬‬

‫המחברת‬ ‫אויה‪,‬‬

‫‪310‬‬

‫יחידתי‪ ,‬ואיך לא‬

‫מחר אשר‬ ‫יום‬

‫הרביעית‬ ‫תחשבי‬

‫תסעיי ראי אן תחני‪,‬‬

‫שידבר בך ‪ -‬ראי מה תעני ׳‬

‫מכס רדי‪ ,‬נפשי‪ ,‬ועל עפר שבי‪,‬‬ ‫ערש‬ ‫‪315‬‬ ‫ראמר השר‬

‫רבדתו לך תמול ‪ -‬שם תשכני‪,‬‬

‫מצרף וכור לאל ‪ -‬ובו תבחני י‬

‫אחרי אשר כל מעשה אנשי‬

‫ועל טוב ועל רע גמול ישלם׳ וידע זה‬ ‫ואען‬ ‫יביאם ׳‬ ‫‪320‬‬

‫תגמול‬

‫ואמר‬

‫חייך‬

‫וכאשר‬ ‫מעשיהם‬

‫השרי‬

‫סערת יי‬ ‫תמהים ׳‬

‫העולם ‪,‬‬

‫האדם‬

‫אץ זה רק‬ ‫תזרם ורוח‬

‫ויאמרו‬

‫במשפט על כל נעלם ׳‬

‫האלהים יביא‬

‫הנכלם ׳ תמה אני איך יחטא איש‬

‫הנחש‬ ‫תשאם ׳‬

‫ישיאם׳‬

‫ולאכל‬

‫יפלאו על‬

‫מה זאת עשה לנו‬

‫מעץ‬

‫רעה‬

‫לעולמי‬

‫הדעת טוב ורע‬

‫תבואם ׳‬

‫ויעמדו‬

‫בעד‬

‫אלהים ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫יצר‬ ‫נפל‬ ‫ותקטן זאת‬ ‫‪325‬‬

‫האגרת ׳‬

‫מספר‬

‫בעיני‬

‫מפאת מלך אגרת‬

‫האגרת ואת‬

‫שברה ׳‬

‫מאדם ׳‬

‫למלאת‬

‫כלבים‬

‫ואין קורא בשמם‬

‫מצות‬

‫מראות‬

‫תבואנו ׳ נחרד‬

‫אלהים לנו •‬ ‫נביאינו׳‬

‫דברי‬

‫למולה ונעיז‬

‫אוגרת ׳ ולא נשקט עד‬

‫מלך‬

‫ואם הוא בשר ודם ׳ ואיך לא‬ ‫מלכי‬

‫צדיקים‬

‫לדעת ניבם י‬

‫המלכים‬

‫קראנו ביד‬

‫ונוראים ׳ יעד טוב‬

‫ומתעורר‬

‫ואיך‬

‫תהיה לנו‬

‫לצדיקים ׳‬

‫פתורה ׳‬

‫לפתר‬ ‫ונדע‬

‫לבבם וכל נפשם וכל‬

‫נכלם‬

‫עבדיו‬

‫יעמד לבנו‬

‫חכמינו ונבונינו‬

‫ואחרי זאת ישימו כל בני אדם ׳ כל‬

‫מלכם‬

‫ומשפטים‬

‫מה זאת אשר עשה‬

‫והעלים עינינו‬

‫הדברים אשר היא‬

‫אלמים ׳ אשר‬

‫והקים‬

‫נאמרה‬

‫היצר אויבנו•‬

‫לדעת‬

‫נפלאים ׳‬

‫אחרי‬

‫במכמוריו ואחר‬

‫ותחזקנה ידינו׳ ואלו‬ ‫לנו‬

‫‪330‬‬

‫לבבנו‬

‫ברשעו‬

‫עיניו יהלך ‪ -‬הוא אשר כלנו‬

‫אנחנו‬

‫הנביאים ׳‬

‫המתעלמים ׳‬ ‫ובידם‬

‫מצוות‬

‫וארור לאשר לא יקים•‬

‫להחזיק בם‬

‫‪ 310‬יחידת״‪ ,‬גם‪- ,‬י ‪ 311‬מחר אמר תטעי‪ ,‬״ תסעי ניחר אן תקני‪ ,‬היכן תחני דלא לפגי כס ה־־י! לפ‪-‬י מייך‬ ‫מ״כי המלכים הקדו‪ -‬ברוך הואי ‪ 312‬יום שידבר בך וכו ‪ /‬ת י את דעתך מד ת*‪ \,‬בי‪ ,‬ם הדין ביום ת דברו אתך‬ ‫מ‪ -‬פסים ‪ 318‬ה^ חש‪ ,‬היצר הרע ‪ 319‬בעד‪ ,‬על ‪ 325‬ו»■עת‪ ,‬תקהיל ‪ 328‬ואם‪ ,‬ואפילו‬ ‫‪ 312‬יום ‪ -‬חח ‪ 313‬מכם י ‪ -‬מז א ‪ 314‬ער״ מ* ז ט ו ‪ 315‬מצרף מג יז ג ‪ 316‬דאלהים קד‪ ,‬יב יד‬ ‫‪.. 317‬מול י ‪ -‬טיח ‪ 318‬דתח‪ -‬בר ג יג ולאכי‪ ,‬בר ב יז ‪ 319‬וכא‪-‬יר מורה ‪.,‬בוכים ג יב ״צח וכ‪ -‬יארעו לו‬ ‫המארע‪,‬ת בדרכים ההם א ״ר יייך בדם— יתרעם מגזרת האל‪,‬ה ומ‪ -‬פט‪ ,‬ויתחיל ל‪.,‬נ‪,‬ת הזמן ויתמה ממע‪,‬ט דתו‬ ‫ב כא ה ‪^ 323‬פיי תה קמא י‬ ‫פערת יר כ‪ ..‬יט תזרם יג מא טז ‪ 320‬מה בר מב כה ‪ 322‬א‪-‬ר‬ ‫‪ 324‬ותקט! דה ב יז י‪ ,‬ואך יח כביד ‪ 325‬ואי‪ ,1‬חובות הלבבות ח‪ -‬בון הנפ״ ג ח״בו! ה ‪ 462‬והרמי‪-‬י—‬ ‫תיח‪-‬ב עם ‪.,‬פ‪ ,.‬בהתאחר‪ ,‬מהבין ספר תורת האלהים ‪ ,‬ט‪ ,,‬דת ‪.,‬פ‪ ,-‬מבלתי עמד על עגתי‪ ,‬ואתנו ע‪,‬תד כן בספר‬ ‫ת תיעדו ממ^ך אם ה‪,‬א מספק בהבאתו אבל היה ‪,.,‬ת! כל לבו ו״כלו בו לעמד על ע‪\..,‬ו והה מצטער צ״ר‬ ‫נ־ י‪ 1‬ע־ ״יבין כתתו בו וכתדוא ע‪ ,‬״ה זה לעמד עי‪ 1‬ספר אדם הל‪ -‬וב! תמותה כמוהו כמה הוא חיב לעת‪,‬ת מכפלי‬ ‫זה עד ״יבין ספר אייהיו ‪,‬איך התרת ל״צמך אחי לדתעי־ים ממ;‪ , ,‬להל! ד ‪ 132‬דכמינו רב א ‪, 326 -‬לא י ‪ -‬סבא‬ ‫‪ 327‬מספר ״‪ ,‬ז טו כי‪ 1‬י־ב ו ה ‪ 329‬כ ^ב כ י ‪ -‬נ י מי‪1‬ך ברכות כח ביד ת‪ .‬ט י ‪ , 330‬מ‪ -‬פט ם דב‬ ‫ד ח וארור רב כז כו ‪ 331‬וא ! י ״ סר ו‬ ‫‪j‬‬

‫‪[85‬‬

‫הרביעית‬

‫המחברת‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫נביאינו קראונו‬ ‫בידם‬ ‫‪335‬‬

‫ולא‬

‫לעבדה‬

‫מכתבי הקים ותורות‪,‬‬ ‫למולם‬

‫חרדו‬

‫ומן‬

‫ידענום‬

‫מכל אשר‬

‫וקצתם‬

‫האדם סרים ׳ וצוה את‬ ‫‪340‬‬

‫האדם‬

‫וכחותינו ׳ ‪ #‬ומרים מצות‬ ‫על‬

‫אם‬

‫עורים ׳‬

‫והנה‬

‫שצוינו‬

‫לעבד אנו ׳‬

‫יאחזונו ‪-‬‬

‫סודם ׳ וצוה‬

‫משאו׳‬

‫כחותינו‬

‫כהיום משנתו‬

‫יתעלה‬

‫הטבעים‬

‫טבעים‬

‫והכהות‬

‫וכהות‬

‫הנזכרים ׳‬

‫קצתם‬

‫באדם ׳‬

‫להיות אל מ ‪ #‬מעת‬

‫ולחקר כפי‬

‫היכלת‬

‫מציאותו ׳ והיו‬

‫ימצאם כל איש ממנו‬

‫בצאתו‬

‫ובבואו ׳ נכונים איש איש‬

‫ואנחנו נהיה‬

‫ימרו‬

‫האל‬

‫לעבד אותו׳‬

‫אלהינוי‬

‫לעדתו ‪-‬‬

‫בה ‪ #‬מע דבר מלך ודתו ׳‬

‫קדם ׳ הוא ‪ #‬הטביע‬

‫נעלם ממנו‬

‫עבודתו ועל‬

‫ואץ נעור‬

‫הלבבות‬

‫ולא נבוש וצירים‬ ‫התמה‬

‫אלהים חי והבט אל‬ ‫אשר צוה בסיני‬

‫בריתו‬

‫מצות‬

‫ויצורינו‬

‫רמרדו בנו כא ‪ #‬ר‬

‫ממרים ׳‬

‫אלהינו‬ ‫במה ‪ #‬צוו‬

‫ומראות‬

‫לעבד אותנו ׳‬ ‫אבדנו‪ ,‬כלנו‬

‫מרדנו ׳ הן גוענו‪,‬‬

‫יצירותינו‬

‫מצוותיו‬ ‫כאשר‬

‫וחקותיו‬

‫מרינו‬

‫במה‬

‫אבדנו‬

‫וא ‪ #‬א משלי ואמר‬

‫‪345‬‬

‫צוו‬

‫יצירותי עבד אותי‪ ,‬וצ ‪-‬‬

‫רתי עבד אל חי ‪ -‬ולא‬

‫עבדתי‪,‬‬

‫ימעלו ‪-‬‬

‫אבדתי ‪,‬‬

‫אם כה יצורי‬

‫אנאץ אני מוסר ‪ -‬והם לא נאצו‬ ‫איך‬ ‫‪350‬‬

‫אפרצה גדר ‪ -‬והם לא פרצו‪,‬‬

‫לא בגדו בי ‪ -‬ואני‬

‫בגדתי ׳‬

‫אויה לנפ ‪ #‬י‪ ,‬ואני‬

‫רבדתי‬

‫ערשה ‪ #‬אול‪,‬‬ ‫‪333‬‬

‫לעבדה‬

‫טבעי‪-‬ו‬ ‫בשר הסת‬

‫‪345‬‬

‫אלוהים חי ‪ ,‬לעבוד לאל חי‬ ‫‪347‬‬ ‫יצירותי ‪ ,‬טבעי‬

‫‪336‬‬ ‫יצורי ‪,‬‬

‫מלך ‪,‬‬

‫טבעי‬

‫ומזעזעיה ייקצו‬

‫האלוהים‬ ‫‪352‬‬

‫!‬

‫‪337‬‬ ‫מזעזעיה‬

‫יצירותינ » ‪,‬‬ ‫‪339‬‬ ‫שהטביע ‪ ,‬עשם בטבע‬ ‫ייקצ ‪, , ,‬התולעים תתע‪,‬רר‪,‬״ה לאכול את‬

‫‪- 333‬ביאי‪-‬ו זב אד אלהים ם ב יטד ‪,‬חבט תה ע‪ -‬כ ‪«, 333‬ע‪,‬ר זב ‪ -‬א ‪, 336‬צירים יש י‪ -‬ח בהשמ׳ג‬ ‫אס ב ח ‪ 338‬אל ש׳׳א כביד ‪ 340‬בצאתו מ׳׳ב יא ח איש בם ־ מט ‪ 343‬־‪ k‬בם יז כז ‪ 345‬צו‪ ,‬ח‪ ,‬ב‪ ,‬ת‬ ‫הלבב‪,‬ת חשבון ח‪-‬פש ‪,‬״ חשבון‪ 463 ,‬וחששי‪ -‬שיחשב ב‪-‬פש‪ ,‬כל מהשהשי‪,‬״ בה‪,‬שי‪ ,‬טשרשי העולם שבלו ע‪,‬ם־‬ ‫בדבר ה וש‪,‬םר ב‪-‬ית ח האם ראה םם‪-‬ו דבר י‪,‬צא טקשר עב‪-,‬ת האל יתעלה או שממרה ‪-‬בד‪ ,‬מפר בריתוי‬ ‫ויותר נפלא מזה באברי האדם אל‪ ,‬היו ע‪ ,‬ברים ברית חב רא בא‪-‬ם וי‪,-‬ח אבריו הטב‪,‬עים \ ר התנועה א‪ ,‬ינועו‬ ‫ח‪-‬הים מהם או אם לא היו ם‪-‬יעים אלי‪ ,‬החושים מה ש‪-‬צט‪ ,‬לה‪-‬יע א^י‪ ,‬היה חבור‪ - ,‬פםד‪ ,‬היבבת‪ - ,‬תקת ‪,‬בטלה‬ ‫ח‪-‬הנתו ‪,‬חאיך לא יתביש האדם לעבר ברית אלהי‪ ,‬בע‪,‬לם שלא עבר ברית אלהים ב‪ ,‬ובעוזרים שחיבם בעב‪-‬ת‪,‬‬ ‫וסבל כל עגיג‪ ,‬והם אבריו שלא עברו על ברית הבורא ב‪ ,‬יי ‪ 346‬אל יה גי ‪ 348‬א‪-‬א^ מש ט‪ ,‬ה ‪ 349‬אפרצה‬ ‫חס‪,‬ר^גדרן של חכמים׳ ‪ 350‬לא יש ל‪.‬״ א‪ 351‬רבדתי טש ז טז ‪ , 352‬סזעזעיה‪,‬‬ ‫קה י ח‪ ,‬תוספתא ח‪ ,‬לין ב כ‪,‬״‬ ‫חב ב ז‬ ‫‪8 6‬‬

‫[‬

‫הרביעית‬

‫המחברת‬

‫הלאתכלמי ‪,‬‬

‫נפשי קשת רוח‬ ‫כי כל יצורי שמרו‬ ‫מצות‬

‫‪355‬‬

‫משמרת‬

‫אלהיך ‪ -‬ואת מאנת•‬ ‫הלא‬

‫השואפהרוח‬

‫תתנחמי ׳‬

‫מה תעשי‪ ,‬רשעה כאש‬ ‫חבלים לך‬

‫יום בוא‬ ‫ואיך לא יפלו פנינו׳ והנה אם אנוש‬ ‫‪360‬‬

‫שרשי רגלינו׳ נעצר‬

‫ברוחנו ׳ ונישיר‬

‫לבם‬

‫המבין אל כל‬

‫הנפש‬

‫הזאת ׳ ונתן בנו‬

‫חכמה‬

‫יחרד וכל עץ לא‬ ‫‪365‬‬

‫במסתרים ‪ -‬ולא‬ ‫אשר‬

‫ידמע ׳‬

‫נמנעהו ׳ ולא יבושו‬

‫ותבונה‬

‫נפקח עינינו‬

‫ודעתי ועין‬

‫היוצר עץ הלא‬

‫מבוראנו ׳‬

‫סתרינו ועלינו׳‬

‫בידנו ‪-‬‬

‫הבוגדים‬

‫רואה ואזן‬

‫אהלנו ׳‬

‫מאלהיהם ׳‬

‫לחזות ׳ כי‬

‫יביט ואם‬

‫יראנוזיואיך לא נבוש‬

‫כגילנו׳ ולא נבוש מן‬

‫תנועתנו ׳ וימשש‬

‫פעלותינו ׳ בכל כחנו ׳ ואם אץ‬

‫ואיך לא‬

‫המשקיף‬

‫ומהנחנתז‬

‫כערכנו ׳ ישמר‬

‫ימתיק בפינו דבר רע ‪ -‬בתוך הכנו‬ ‫מעשיהם׳‬

‫בוערת‪,‬‬

‫ויתחקה על‬ ‫נרהיקהוי ואם‬ ‫היוצר יחד‬

‫האלהים עשה לנו את‬

‫שומעת ׳ ואיך כל לב לא‬ ‫הלא‬

‫הנוטע אזן‬ ‫והנה‬

‫נעלים רע‬

‫הבוחן‬

‫לבותינו‬

‫ישמע׳ אם‬

‫נסתר‬

‫מעללינו ׳ מאנשים‬ ‫וכליותינו‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫אם ילוד אשה‪ ,‬קצר‬

‫תרתי בלבי‬

‫ימים‪ ,‬שבע רגז‪ ,‬ימ‪ #‬ש אהלי‬ ‫‪370‬‬

‫ישמר‬

‫תנועותי וישקיף‬

‫אוסרה‪ ,‬אתן‬ ‫אישיר‬ ‫‪356‬‬

‫השואכה‬

‫נאש התאוח‬ ‫נכבוש את יצרנו‬

‫רוח‬

‫ונו ‪/‬‬

‫‪358‬‬ ‫‪370‬‬

‫יום‬

‫לרוחי‬

‫פעלי ‪-‬‬ ‫מעצר‬

‫פעלותי ואהיה נעצר‪,‬‬

‫נפשי הרועה רוח הלא תתחרטי‬ ‫בוא הבלים לך ‪ ,‬ביום הדי!‬ ‫וישקיף כעלי ׳ ויראה את מעש'‬

‫ומה‬

‫‪357‬‬ ‫נחנת ‪,‬‬

‫רשעה‬

‫כאש‬

‫בוערת ‪,‬‬

‫ובמה תזכי לחניטה‬

‫‪ ,‬כעי הרשעה הבוערת‪.‬‬ ‫‪360‬‬

‫נעצר‬

‫ברוחנו ׳‬

‫‪ 353‬קצת ע״א א טו ‪- 354‬מרו יה כב ג ‪ 356‬השואכה יר בכד ‪ 357‬רשעה יש ט יז ‪ 358‬בוא יר כבכג‬ ‫‪ 359‬יפלו בר דה אנוש תה נהיר וימש‪ -‬בר לא לר ויתחקה איוב יש כז ‪ 360‬בכל בר לאו ואם איוב יא‬ ‫‪ 362‬ע‪-‬ה יר לח טז ‪ 363‬ונתן שם לא ז ג‪-‬‬ ‫יד ואם איוב כ יב‪-‬יג ‪ 361‬יבושו תה כה ג היוצר תה לנ גו‬ ‫ועין אבות ב ה )במשלי כ יב הסדר הפוך( לב איוב לז א ‪ 364‬היוצר תה צד ט אם יר כג כד ‪ 365‬רע‬ ‫‪ 368‬תרתי חובות הלבבות חשבון הנפש ג חשבון י ‪475‬‬ ‫‪ 366‬א‪-‬ר דג \ י הב‪.‬ח‪ ,‬תה ז י‬ ‫רב כח כ‬ ‫והעשירי ‪ -‬חשבון האדם עם נפשו בהשקפת הבורא על נגלהו ונסתרו ו‪ -‬הוא רואה אותו וזוכר כל מע‪-‬יו ומה‬ ‫שעובר על לבו מן המחצבות הטובות והרעות ‪.‬יהיה מפחד תמיד ממנו ומשתדל לתקן נגלהו ונסתרו לאלהים יתברך‪.‬‬ ‫ויטשל בזה אלו היה משקיף עליו אדם ו‪ -‬ומר תנועותיו תמיד הגב‪ .‬ן היה לו לעשות דבר שימאסהו האדם ההוא‬ ‫השומר עליו וכל שכן שיהיה בוראו המשקיף עליו כמה הוא חיב להכלם ולהתבושש לפניו ולהזהר מהמרתו‬ ‫ולמהר לעבודתו והאל יתברך יותר ראוי לו ויותר חובה עלינו להתקשט בעבודתו במצפונים ובלבבות ובאברים‬ ‫להשקפתו עליהם וראותו אותם תמיד כמו שאמר הכתוב אבי ה חקר לב בחן כליות תרתי־ ק ה ב נ ילוד איוב‬ ‫יד א ‪ 369‬ימשש בר׳ לא לד ‪ 371‬לרוחי מ ‪ u‬כה כח‬

‫‪[87‬‬

‫הרביעית‬

‫המחברת‬

‫אם בי יהי און ונגע או הלי‪,‬‬ ‫אכת‬ ‫‪370‬‬

‫גאון לבי‬

‫בריפות בעלי‪,‬‬

‫אאיר פני נפטי כמו אור וצר‬ ‫אמרה‬

‫מה‬ ‫בוחן‬

‫ויוצר עץ‬

‫נכאב ‪-‬‬

‫לכליותי‪ ,‬דדו‬

‫גלמי‪ ,‬וכל רעי‬

‫רקמה‬

‫בספרו נכתבו‬

‫הוציא יסוד עולם ליקי מאץ‪,‬‬ ‫‪380‬‬

‫משקיף‬

‫סתרינו‬

‫נתחכמה‬

‫ואיך‬

‫לסתיר עצתנו ‪ -‬ודיניו נצבו•‬ ‫ראמר‬

‫רען השר‬

‫חידותיך‬

‫ונפלאותיך‬

‫ואשר הגיע אליה ‪ -‬אשריו׳ כי היא‬ ‫ואמר אל השר‬ ‫‪385‬‬

‫חפשי ממשא‬

‫דהיה‬

‫חייך י כן‬ ‫הזק‬

‫דברת י‬ ‫ועבודתו ׳‬

‫חובשי הן אני עץ יבש ״ כי‬

‫הקשבתי ׳ ואץ‬

‫תביאיו‬

‫הזקנה‬

‫לראות במה שיהיה‬

‫כאשר הזקנה‬

‫דבר רע‬

‫חשבתי י‬

‫כאשר‬

‫אחריו‬

‫פארת י כי המגיע אליה תגדל‬

‫ויכבש את רסן‬

‫תאותו ׳‬

‫יאמר הזקן‬

‫ואל‬

‫מעלתו י‬ ‫לא‬

‫אהיה‬

‫בהיותו רסן תאותו כובשי הוא עדי השכל לובש‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪390‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫מעלת‬ ‫לא‬

‫כי‬ ‫השמעתני‬

‫החרדים אל‬

‫הודעתני ׳ והנני‬ ‫ואען ואמר‬

‫יום‬

‫נעורתי ק‬

‫ראיתי את יד שכלי‬

‫הילדות‬

‫מדבר הזקן‬

‫אז‬

‫•‬

‫לבשתי בגדי חפש‪,‬‬

‫כובשת רסן הנפש‬

‫נוראות ׳ ומן‬

‫והמשפט‬

‫דבר האל‬

‫יתעלה‬

‫לדעת דבר‬

‫המשפט נכסף י אם סודו לאיש נחשף‬

‫ידע אדוני‬

‫הגעתני ׳‬

‫הקבר‬

‫נפלאות ׳ עד אשר אל‬

‫הנעלה ׳ כי סוד‬

‫מראות טוב יתיאש י אמנם יאמרו‬

‫אמנם הענש אשר תהיה לנפש‬

‫המשפט לאיש לא מלה ׳ פן‬

‫החכמים בעדו כי הוא אש‬

‫המקצרת‬

‫ממוראו כל איש‬

‫אוכלה אש י ונמנעו‬

‫מלתארהו י‬

‫ויוצר‬ ‫‪ 3 7 6‬מה אמרה נכאב ‪ ,‬מה אומר אני ד״גכאב‬ ‫‪ 3 7 5‬אור וצר ‪ ,‬שמש וירח‬ ‫‪ 3 7 8‬רעי ‪ ,‬רעיוני מחשבותי‬ ‫‪ 3 7 7‬רקמה ^‪ 1‬מי ‪ ,‬בראה את גופי‬ ‫הראייה לאדם‬ ‫משקיף ‪ ,‬רואה ‪3 8 1‬‬ ‫העולם יש מאין ‪3 8 0‬‬ ‫ודיניו גצבו ‪ ,‬ומשפטיו עומרים לר ב ב;‬ ‫ליש מאץ ‪ ,‬ברא את‬ ‫אוכלה‬ ‫עלי‪ .‬א ‪2‬‬ ‫בעדו ‪,‬‬ ‫‪394‬‬ ‫‪391‬‬ ‫המקצרת ‪ ,‬המתרעלת וחוטאת‬ ‫הגעתני ‪ ,‬הבאתגי‬ ‫‪ 3 8 9‬הנפש ‪ ,‬התאוה‬ ‫אש ‪ ,‬אם התופת אוכלת את אש הרשעה‬ ‫עץ ‪,‬‬

‫ואאהים ש״י ! את כ‪,‬ח‬

‫‪379‬‬

‫ד ״צ ״א‬

‫יסוד‬

‫עולם‬

‫‪ 374‬אכתט מש כז כב ‪ 375‬אור יש׳ ה ל ‪ 376‬ויוצר תה צד ט ‪ 377‬בוחן תה ז י רקמה תה׳ קלט טו‪ -‬טז‬ ‫‪ 381‬לסתיר יש כט טו ‪ 383‬ואשר דג יב יב‬ ‫‪ 378‬וכל תה קלט ב‪ ,‬אבות ב א וכל מעשיך בספר גכתבין‬ ‫כי קה׳ ג כב ‪ 384‬כן שם׳ י כט ‪ 385‬ממשא בם ד כז ואל יש׳ גו ג ג ז ‪ 388‬בנדי יה׳ כז כ ‪ 389‬יד מוסרי‬ ‫‪ 391‬החרדים יש סו ה ‪ 393‬סוד‪ ,‬תגמולי הנפש לב‬ ‫הפילוסופים ב יא ‪ 41‬׳ידי השכל יכבשו רסן הנפש׳‬ ‫' וננין הק״ו לה‪ ,‬כיח על פושעי ישראל שלא תשלוט בהם אש של גיד״״ם זה בוודאי היתח דרשה המוגיית לשם‬ ‫שמים למע‪ ,‬לא ים־־יו הפוש נים ביאושבזכרם רובי עונותיהם׳ ‪ 394‬אמנם שער הגמול‪ ,‬צח ׳שבורא הגשמות‬

‫‪88‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫‪ 395‬פן עת‬ ‫ולכן יש‬

‫נספרהו ׳‬ ‫לגער‬

‫לדבר מך‬ ‫בתאוות‬

‫תצטידה יראה תרגיע י‬

‫מערכו‬ ‫הזמן ׳‬

‫תרכב‬

‫הרביעית‬

‫נעריכהו ׳‬

‫אשר‬

‫וכאשר נחשב‬

‫יפריעו‬

‫מרכבות‬

‫העם‬

‫להגדיל‬

‫ממעשה‬

‫המעשים ־ טובים ואל מחוז‬

‫עבודת‬

‫ענינו ‪-‬‬ ‫האל‬

‫גפחיתהו ׳‬ ‫הנאמן׳‬

‫חפצגו נניע‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫דבר‬ ‫‪400‬‬

‫שמעתיו יום ליום יביע‬

‫יאמת אשר‬ ‫אש‬

‫תפת ‪-‬‬

‫בתוכו‬

‫אוכלה רשעה תפשות‬

‫אץ שר ומליץ‬ ‫מה לי ולך‬

‫שובבות‪,‬‬

‫בעדם יפגיע‬

‫יצרי‬

‫ממעשי אותי‬ ‫‪405‬‬

‫להבות‬

‫אשר‬

‫בהבלי‬

‫אצטידה יראה‪,‬‬

‫תפריע‬

‫ערבות ׳‬

‫וארכב‬

‫מרכבות‬

‫המעשים ־ טובים ואז ארגיע‬ ‫מי בזמן אותי יהי‬ ‫קטן וגדול עם‬ ‫בא יום‬ ‫‪410‬‬

‫איכה‬

‫מבטיח ז‬

‫כטיל ובער ‪-‬‬

‫חליפתם וספו תמו‬ ‫תהומות הזמן אגיח‬

‫אל פי‪ ,‬ולא‬

‫אשכיל‪,‬‬

‫כבהמות יער‪,‬‬

‫ליטד נאות שכל אשר נשמו•‬ ‫דאמר השר‬

‫הגה‬

‫חברת‬

‫שירים׳‬

‫בענץ‬

‫החשק‬

‫בימי‬

‫הנעורים ׳‬

‫ושירי‬

‫חסידים‬

‫וקינים ׳‬

‫שמעתיו וכן ‪ /‬ש מעתי‬ ‫‪399‬‬ ‫במרכבות‬ ‫ונרגיע ‪ ,‬ואז נבוא אל המנוחה‬ ‫‪397‬‬ ‫‪ 3 9 5‬מך ‪ ,‬פחות‬ ‫דבר‬ ‫מרכבות ‪,‬‬ ‫הנפשות החוטא! ת‬ ‫השורפות את הרשעים ואת‬ ‫מצויות להבות אש‬ ‫בגיהינום‬ ‫והוא כי‬ ‫שאומרים אותו יום יום‬ ‫דבי‬ ‫‪ 4 0 7‬מי‬ ‫יכגיע ‪ ,‬יתפלל ‪ 4 0 4‬בהבלי ערבות ‪ ,‬בהבלי העולם הזה הערבים‬ ‫ומליץ ‪ ,‬וסניגור‬ ‫‪ 4 0 2‬שר ‪ ,‬מלאך‬ ‫מבטיח ‪ ,‬מ יבטיח אותי כי אמלט מפ‪-‬עי הזמף ‪4 1 0‬‬ ‫איכה‬ ‫אותי יהי‬ ‫ב » מן‬ ‫תהומות הזמן אגיח אל פי ‪ ,‬איך‬ ‫‪411‬‬ ‫ולא‬ ‫אשכיל וכו ‪ ,‬וכבהמה נבערה מדעת‬ ‫זה אשתה לרוויה ממ מיו העמוקים ש‪ k‬הזמן ואיהנה מתענוגותיו‬ ‫‪ 4 1 3‬וקינים ‪ ,‬וקינות‬ ‫לא אתן את לבי לקומם את בתי השכל החרבים כלומר ללכת בדרכי התבונה והסכל‬

‫ביכלתו לברוא להן אש דקה שאינה גוף ומכלה אותן וכן אומרים רז׳׳ל במלאכים עצמן שנשרפין בנהר דנור והזכירו‬ ‫ונמנעו תגמולי הנם^ כז והנה המון העם שלא למדו בחכמות אמתיות לא יכלו לעמוד על‬ ‫אוכלה אש‬ ‫שרבי הענינים האלה ומי שיג ם עליהם באבדן נפשם הם ילעגו לו היא היתה הסיבה שלא פירש משה רבנו עליו‬ ‫ד‪ -‬לום בפירוש מבואר שכר גן עדן לצדיקים ועונשי הנפשות אחרי המות ‪ 395‬מך וי כז ח ‪ 396‬יפריעו שמ ה ד‬ ‫האל רב ז ט ‪ 397‬ואל תה קז ל ‪ 399‬יום תה יט ג ‪ 400‬יאמרו תגמולי הנפש לב וחכם אחד אמר שאותו‬ ‫האש הנקרא גיהגם אצל בעלי הדתות והאמונות הוא כלי משפט אלהי נבדל משאר אשות ורצה בו שהוא נבדל מחומר‬ ‫ברצון הש י ב ה שבראו על ע‪\,‬ן כך לשפוט בו נפשות הרשעים להבות יואל ב ה ‪ 402‬אין איוב לג כג יש נט טז‬ ‫‪ 403‬מה שיו יא יב תפריע שט ה ד ‪ 405‬אצטידה חובות הלבבות הפרישות סוף ‪ 554‬הצטידו היראה בדרך‬ ‫‪ 408‬קטן איוב נ יט כסיל תה מט יא ‪ 409‬בא איוב‬ ‫הרעה ונצא ורכבו מרכבות המעשים טובים והביעו‬ ‫יד יד וספ‪ ,‬תה עג יט ‪ 410‬תה‪ ,‬מ‪,‬ת איוב מ כג ‪ 411‬כבהמות מי׳ ה ז ‪^ 412‬אות יר י כה‬

‫‪[89‬‬

‫המחברת‬ ‫בעת‬ ‫‪415‬‬

‫החלו‬

‫ובמצוות‬

‫לצמח ימי‬

‫התורה‬

‫ואען ואמר‬

‫האם‬

‫שירים‬

‫עקרי‬

‫אמרתי ׳ והוא‬

‫האמונה שיר‬

‫בעניניו מאד‬

‫בכתם טהור לא ימלא‬

‫ואק ואמר‬ ‫‪420‬‬

‫חברת‬

‫בדברי‬

‫חכמה ׳‬

‫התמימה ?‬

‫ויתמה השר ויאמר‬

‫השיר‬

‫הזקונים ׳‬

‫אמר נא‪,‬‬

‫חברתי ׳ ועל שלש עשרה‬

‫נפלא ׳ אשר‬

‫קום‬

‫ועתה‬

‫הרביעית‬

‫ואיך יכלת‬

‫יכלתי ויהיו בידי‬

‫לחבר ענינים‬ ‫לאחדים ׳‬

‫השר‪ ,‬ושמע עניניו י וענד על‬

‫נפרדים ׳‬

‫ולתתם בשיר אחד‬ ‫רוכבים‬

‫ובמערכת השיר‬

‫נצמדים ?‬

‫צמדים ׳ והנה לך‬

‫גרגרותיך פניניו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אפתח בכנור על‬

‫‪425‬‬

‫בנוי‬

‫לתלפיות‬

‫גלגל‬

‫תבונות רום‬ ‫כוכבי‬

‫בו‬

‫בטורי בץ‬ ‫ברב דעה‬

‫חכמה יאירון על‬

‫אחבש‬

‫לראשו‬

‫אשים‬

‫סביבו‬

‫בו‬

‫מגבעות שכל‪,‬‬ ‫תוכחות מוסר‪,‬‬

‫האמונה תהיה שורה‬ ‫עלאפניודבור‬

‫‪430‬‬

‫עלמות שיר‪,‬‬

‫יחיו‬

‫מוסדות הדת שלש עשרה‬

‫קרבו‬ ‫‪430‬‬

‫יהי עט ־‬

‫פתאים‬

‫השיר יהי לכם‬

‫כליל התק ־‬

‫כי‬

‫הולך‬

‫וסובב על‬

‫תשבץ‬

‫תבונתו‬

‫סוד‬

‫נקדתו‬ ‫וחידתו‬

‫האמון ‪ -‬חשב‬

‫אפדתו‬

‫אף זר זהב שכל‬ ‫והצדק‬

‫למסגרתו‪,‬‬

‫גבולתו‬ ‫במשכיתו‬

‫על‬ ‫הנם‬

‫רצפת‬

‫כבוד‬

‫ימצאה חיים‪,‬‬

‫עמו הלא עצה ותושיה‪,‬‬

‫מנוחתו‬

‫יצוקים עם‬

‫נו אל ורוחו‬

‫לחמו לחמי‪,‬‬

‫מוצאו הוא‬

‫על הררי קדש‬

‫זהב סגורים הם‬

‫טוריו שנים הם עלי שבעים‬ ‫בו‬

‫יסודתו‬

‫עת תלו בשמי ערוגתו‬

‫לריחו שוכני עפר‬

‫אחליותחנוני‬

‫אשים יסוד הדת‬

‫החן‬

‫ותפוחי‬

‫רפידתו‬

‫באריגתו ׳‬

‫התבוננו שירי‬ ‫דש חג‬

‫יצוקתו‬

‫ותוכחתו‬

‫ושמחת לב‬

‫כשמחתו‬

‫אך‬

‫חוטאו חומס‬

‫יחידתו‬

‫בו‬

‫תוכחות חיים‬

‫להורותו‬

‫גייגי‘‬ ‫‪424‬‬ ‫תבונות רום ובו ' ‪ ,‬ד‪ .‬יר ס‪ .‬ול כמרכז ¿‪,‬־‪1‬״ל התבונות‬ ‫‪ 4 2 3‬בין בנה‬ ‫‪ 11 4 1 4‬צמח ‪ ,‬להתקרב‬ ‫נקדתו ‪ ,‬מרכזו ‪ 4 2 6‬האמון ‪ ,‬האמו״ה ‪ 4 3 1‬בוריו שינים הם עלי שבעים ‪ ,‬י׳‪-‬׳ בו ׳‪ -‬בנים‬ ‫הולך וסובב עיייו‬ ‫באריגתו ‪,‬‬ ‫‪432‬‬ ‫מוסדות הדת ‪ ,‬יסודות האמתה ‪ 4 3 3‬עם ‪ 10‬אל ‪ ,‬רמז לעם המחבר עמנואל‬ ‫ושנים בתים‬ ‫‪ 4 3 6‬יחידתו ‪ ,‬נפשו‬ ‫בחיבורו ״ל השיר‬

‫‪ 415‬התורה תה יט ח ‪ 417‬בכתם איוב כח יט ‪ 419‬ויהיו יח א יז רוכבים מ ב ט כה ‪ 420‬וענד מש‬ ‫ו כא ‪ 422‬אפתח שיר זה הוא כנראה הרחבה של השיר יגדל ובתכלת טחרית לדניאל בן יהודה הדיין בן דורו‬ ‫של עמנואל אפתח תה מט ח על תר מו א ‪ 423‬בנוי שי ד ד על תה פז א ‪ 426‬אחבש שם כט ט חטב‬ ‫‪ 427‬תוכחות מש ו כנ זר שמ כה כה ‪ 428‬שורה י ט כח כה החן תה מה ג ה ‪ 429‬על מ‪-‬‬ ‫שט כח ח‬ ‫‪ 432‬יצוקים מ א ז כד ‪ 434‬פתאים‬ ‫כה יא ‪ 430‬יחיו יש כו יט יזלו שי ד טזח יג ‪ 431‬כבוד יש יא י‬ ‫משח יד תוכחות מט׳ וכג‬ ‫מש ט ד—ה ‪ 435‬השיר יש ל כט‪ 436‬כי מש ח לה‪-‬לו ‪ 437‬עמו‬

‫‪[90‬‬

‫המחברת‬ ‫תרתי‬

‫בלבי‬

‫‪440‬‬

‫נמצא‬ ‫מי‬

‫‪445‬‬

‫אם‬

‫למקדשו‬

‫עלת‬

‫ואדעה כי הוא‬

‫ומסתפק‬

‫מציאות כל אשר נמצא‬ ‫יעלה על לב אנוש בטול‬

‫כי לא יהי נצרך‬

‫לזולתו‬

‫אם נחשב בטול‬

‫מציאותו‬

‫זה‬

‫כל‬

‫לא‬

‫־‪45‬‬

‫יכלל‬

‫אשר נחלק‬

‫מתכונתו ‪-‬‬ ‫משלמותו‬

‫הוא‬

‫פרטים‬ ‫לחלקים‬

‫אמתתוי‬

‫הם‬

‫כקדמותו‪,‬‬

‫בחלקתו‬ ‫באחדותו‬

‫תארים מורים‬

‫ראשון ואין ראשית‬

‫לראשיתו‬

‫נמצאה מצוי בשם‬

‫קדמון‪,‬‬

‫אם‬

‫נעריכהו‬

‫אדץ לכל נמצא אשר‬

‫המציא‬

‫שופט יצוריו‬

‫באדונותו‬

‫כל‬

‫המצויים‬

‫מלבדו‪ ,‬הם‬

‫סרים‬

‫בלא גוף‬

‫פעלתו‬

‫לקדמותו‬

‫מתפעלים‬

‫אחד‬

‫באגדתו‬

‫אכן מיחד הוא‬

‫תמצא יתאר בם ‪-‬‬

‫קדמון ואין נמצא‬

‫המציאות‬

‫תחתיו‬

‫לא גוף ולא כח בתוך הגוף‬ ‫תארים‬

‫קדשו‬

‫נמצא‬

‫ותפארתוי‬

‫מי יעמד על סוד‬

‫אחד ‪ -‬ולא כמין‪ ,‬אשר‬

‫‪450‬‬

‫בגאותו‬

‫הסרק בצד מה‬

‫ויחודו מאד נעלם‬

‫אחד ‪ -‬ולא כגוף‬

‫מציאות כל וסבתו‬

‫ידמה לשם‬

‫לא נאמץ עם זה ולא ישכל‬ ‫אחד‬

‫לאחריתו‬

‫רוכב שמי קדם‬

‫יערך אליו‪,‬‬

‫נקרא שמו שדי‬

‫גבורתו‬

‫אשכיל ואבינה‬

‫אבל לא מזמן מגבל‪,‬‬

‫בשחקים‬

‫יבטל‬

‫אתבוננה רעם‬

‫לחקר סוד אל‬

‫עד כי אשר באתי‬ ‫ואחשבה‬

‫הרביעית‬

‫קדמי]‬

‫אדון‬

‫למשמעתו‬

‫יבמל‬ ‫‪444‬‬ ‫ומסתבק ‪ ,‬ו‪-‬ה‪ ,‬א מספיק לעצמו ואין לו צורך בזולתו‬ ‫‪ 4 4 0‬עלת סבת ‪ 4 4 3‬שדי ‪ ,‬עדי לו‬ ‫כל אשר נמ ^ א וכך ‪ ,‬מציא ת העולם תלויה במציאות האלוהים ומהד״״חה על ביטול מציאותו על האלוהים נובע גם‬ ‫‪ 4 4 5‬אם יעלה על לב אנוש וכן ‪ /‬מצד עני אין ההנחה על חדלון העולם גוררת אחריה‬ ‫ביטול מציאות העולם‬ ‫נעלם ‪,‬‬ ‫מאד‬ ‫ויחודו‬ ‫‪447‬‬ ‫‪ 4 4 6‬ישכל ‪ ,‬יתייעב בשכל‬ ‫כמסקנה את חדלו‪ ,‬האלוהים מתכ ‪ ,‬גת ‪ , ,‬להיות מצוי‬ ‫סוד‬ ‫אמתתו ‪ ,‬על מושג יחידות האל‬ ‫וטו*ג היותו אחד עונה ממועג האחד הרגיל ואינו נתפס על ידי עכל האדם‬ ‫נמצאה ‪,‬‬ ‫לא‬ ‫‪ 4 5 3‬לא‬ ‫נמצאה מצוי בשם קדמון וכ( ‪ /‬בהשוואה לקדמותו אין עום נברא יכול להקרא קדמון‬ ‫‪455‬‬ ‫מתפעלים ‪ ,‬מעתקים בהשפעת פעולת פועל‬ ‫לא ‪..‬וכל למצוא ‪ 4 5 4‬המציא ‪ ,‬ברא‬ ‫מציאות‬

‫‪ 438‬תרתי קה ב ג אתבוננה איוב כו יד ‪ 439‬עד תה עג יז רב לב ל ‪ 440‬עלת פרוע המשניות לרמב״ם‬ ‫העיקר הראעון וכי הוא עלת מציאות כל הנמצאים ואילו נעביר מניעת מציאותו על לבנו בטלה מציאות כל‬ ‫נמצא ואילו נעביר על לבנו בטול כל הנמצאים כולם זולתו לא בטלה מציאותו בעבורם ולא חסרה כי שמו נקרא‬ ‫‪ 441‬רוכב תה סח לד רב לג כו ‪ 442‬מי תה פט ז לשם‬ ‫]¿די[ מסתפק אצר אין לו צרך במציאות זולתו‬ ‫דה ב כט יג יש סג טו ‪ 445‬יעלה מ ב יב ה ‪ 447‬אחד פרוש המעניות העיקר העני הוא יחוד הש י לדעת‬ ‫כי עלת הכל אחד לא כאחד המין הכללי ולא כגוף הכשוט אשר ויקבל החלוק לאין תכלית אבלד״ אית אחדות‬ ‫עלימה באין כמוהו בעום פנים ויחודו תפלת יגדל »‪.‬עלם וגם אין סוף לאחדותו מי יר כג יח‪ ,‬אבן גבירול ב ‪63‬‬ ‫כתר מלכות ב אתה אחד ובסוד אחדותך חכמי לב יתמהו כי לא ידעו מה הוא ‪ 450‬לא פרוש המשניות העיקר‬ ‫ד‪ -‬לי ‪-‬י כי זה האחד אער זכרנו אינו גוף ולא כח בגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ומקריו וכל מה שבא בכתוב‬ ‫א_ר ירמוהו בדמות הגופות כל זה דרך העברה ‪ 451‬כל מורה נבוכים א נב קא וזה המין מן התארים )שיתאר‬ ‫‪ 452‬קדמון פרוש המשניות העיקר הרביעי כי זה האחד הוא קדמון‬ ‫הדבר בפעולתו( ראוי שיתואר בהם האלוה‬ ‫במלה מחלטת וכל זולתו אינו קדמון בענעריכהו אליו יגדל קדמון לכל רבר אער נברא ראעון ואין ראשית לראשיתן‬ ‫‪ 454‬אדו‪ ,‬פרו‪ -‬המאיות העיקר החמי כ י כי האל ית ראוי לעבדו ואין לעשות כן לזולתו כי כלם מוגבלים‬

‫‪[91‬‬

‫המחברת‬ ‫חשים‬

‫ומכרחים‬

‫ומנבלים‬

‫רשיץ וחפץ לא יהי בהם‬ ‫לכן אשר יפנה‬

‫‪« 0‬‬

‫לזולתו‬

‫ופעל זהרי‬

‫הכץ‬

‫‪465‬‬

‫אם יהיה‬

‫חכמה‬

‫אכן נבואת‬ ‫נביא ‪-‬‬ ‫או‬

‫‪0‬ל‪4‬‬

‫קדמהו‪,‬‬

‫המחוקק ‪ -‬פה‬ ‫תבואהו‬

‫בהקיצו‪ ,‬אם יהי נבא‪,‬‬

‫אכן נבואת נאמן‬

‫ישיב לאיש רשע‬

‫משה נביאו‬ ‫נם‬

‫נביא ‪ -‬תהי על יד‬

‫נבואה לא‬

‫באלהותו‬

‫כרשעתו‬

‫רק‬

‫בית ‪-‬‬

‫כמעלתו‬ ‫נבואתו‬

‫בחלום ליל‬

‫יומם‪ ,‬והוא‬

‫כל איש יהי נבא אזי ימם‬

‫נאק ביתו‬

‫משה‬

‫ומביט את תמונתו‬

‫יתבטלו חושיו‬

‫לבו‬

‫סגלתו‬

‫ואמצעי‬

‫אל פה‬

‫גומל‬ ‫נביא‬

‫אחריו לא קם‬

‫מלאך‬

‫יודע‬

‫לגבהותו‬

‫שפע גבואת עם‬

‫השקיף באור שכל חרה על‬ ‫נביא כמשה לא‬

‫אק רצתו עם גזרתו‬

‫סועד יצוריו‬

‫כצדקתו‬

‫עבודתו‬

‫קוגוומצותו‬

‫לא יעזב אותם‬

‫וצבאותם‬

‫גומל לאיש צדיק‬

‫הם‬

‫לעבד איש איש‬

‫ימרה רצץ‬

‫צופה ויודע סתרינו‪,‬‬ ‫ארץ ושמים‬

‫הרביעית‬

‫ויתרופף‬

‫לחלשתו‬ ‫כשמעתו‪,‬‬

‫עומד‬

‫בעמדתו‬

‫לחרדתו‬ ‫גזרתו‪ ,‬שכל‬ ‫שה‪ ,‬א גבוה‬

‫האאהים מזדהה עם‬ ‫גזרתו ‪ ,‬אבל רצונו של‬ ‫כרצונם‬ ‫רשות לעשות‬ ‫‪456‬‬ ‫עם‬ ‫רצונו‬ ‫אכן‬ ‫רשיון ‪,‬‬ ‫גבהותו אה־ על־ פי*‬ ‫מפני‬ ‫‪459‬‬ ‫כה רצה האל לעשות‬ ‫בעולם מכוח גזרתו‬ ‫המתרחש‬ ‫לגבהותו ‪,‬‬ ‫‪465‬‬ ‫נבואתו ‪ ,‬של ה ״ ביא‬ ‫יהיה נביא ‪ ,‬כל נביא אחר‬ ‫קדמהו ‪ ,‬לא קדם את משח‬ ‫המחוקק ‪,‬‬ ‫‪ 4 6 4‬אם‬ ‫‪ 4 6 3‬לא‬ ‫בעמדתו ‪ ,‬והוא עומר על עומדו‬ ‫נאמן בית ‪ ,‬משה‬ ‫‪468‬‬ ‫לחלשתו ‪ ,‬מפגי חולשתו‬ ‫‪466‬‬ ‫משח רבנו‬ ‫עומד‬ ‫והוא‬ ‫החושים‬ ‫ואיננו בא לידי ביטול‬

‫ומוכרחים על פעולתם ואין רשות להם ולא חפץ אלא רצונו ית׳ ולא ישימו הרעיו‪-‬ים מגמתם לזולתו‬ ‫‪ 458‬יפנה רב לא כ‬ ‫‪ 456‬אי ט בם׳ ד יט‬ ‫יגדל הנו אדון עולם לכל נוצר יורה גדלתו ומלכותו‬ ‫‪ 459‬צופה פרוט המשניות העיקר העשירי כי השם ית יודע מעשה בגי אדם ולא יתרשל בהם ואינו כמו אמר‬ ‫‪ 461‬נומל פרוש המשניות העיקר הי׳׳א כי הש׳י‪-‬י גומל‬ ‫עזב ה את הארץ יגדל ‪ 460‬ארץ יח ח יב‬ ‫טוב למי שיעצה מצות התורה ויעגוש מי שיעבור כי יש גמול לצדיק ולרשע יגדל גומל לאיש חסדכמפעלו‬ ‫‪ 462‬הכין פרוש המשניות העיקר הו הוא נבואה כי המין האנושי מצא בהם אישים‬ ‫נותן לרשע רע כרשעתו‬ ‫שיש לחם דעות זכות עד אשר תקבל האמת וצורת השכל ואח״כ ידבק השכל האנושי בשכל הפועל וישפיע‬ ‫עליהם ממנו שפע נכבד וזח הוא שפע הנביאים׳ הכין תפלת שחרית אל ברוך )חמה( שפע יגדל שפע נבואתו‬ ‫‪ 463‬השקיף פרוש המשניות העיקר הז נבואת משח רבנו עליו השלום כי‬ ‫נתנו אל אנשי סגלתו ותפארתו‬ ‫הוא אביהם שי‪ 1‬כל הנביאים הקדומים לפניו והבאים אחריו ובזמנו ואין לכלם מעלה כמעלתו ולא נשאר בו כי אם‬ ‫השכל בלבד משח בם יב ז ‪ 464‬נביא רב לד י אחריו מ״ב כג כה ‪ 465‬אם פרוש המשאיות נבואת מ‪-‬ה‬ ‫רבנו יתרונה על נבואת כל הנביאים חענין הראשון כי כל נביא שידבר עמו הבורא לא ידבר אליו אי‪1‬א על ידי מלאך‬ ‫מליץ ומשח לא היה בינו ובין הבורא מלאך כמו שאמר פה אל פה חענין השני כי כל נביא לא יתנבא אלא בחלום‬ ‫חלילה או ביום תרדמה נופלת על הנביא אשר ימצאהו ענין אשר יתבטלו בו רגשיו וכל איבריו משה היתה נבואה‬ ‫שורה עליו ביום והוא עומד אצל שני הכרובים כמו שיעדהו הבורא העגין השלישי כי כל נביא שיתנבא יזדעזעו‬ ‫איבריו וימסו אסוריו וינתק בנין גופו ותמצאהו חרדה גדולה כמעט שתצא נשמתו מאימתו ומשה תשרה עליו‬ ‫הנבואה ולא יזדעזע ולא יחרד והעידן הרביעי כי כל הנביאים לא דדו מתנבאים ברשותם אלא ברשות הבורא‬ ‫ית^ ח ומצאנו משח רבי‪-‬ו עליו חשלום חיה מתנבא כל עת שהיה רוצה ‪ 466‬פה במ׳ יבח ‪ 469‬נאמן בם יבז‬ ‫‪ 470‬ימם יה ב יא‬ ‫‪[9 2‬‬

‫המחברת‬ ‫אק נבואת נאמן בית‬ ‫הנביאים נבאים המה‬

‫כל‬

‫המחוקק היא‬

‫אק נבואת‬

‫־‪47‬‬

‫שפה‬

‫‪4$0‬‬

‫תמיד‬

‫בכל עתים‬

‫תעמד נצח‬

‫לא‬

‫יהפך אל עם‬

‫ישתחוו אף יקדו עמים‬

‫אז‬

‫ישיב נוה צדק והר קדש‪,‬‬ ‫יציץ ופרח יעקב‬ ‫תיראו‬

‫הולכי‬

‫שובולבצרון‬ ‫ולכו חזו בץ‬

‫עבדו‬ ‫קדורנית‬

‫יגדל‬

‫יום‬

‫כליל יפי‪,‬‬

‫משיח‬

‫ואמרתו‬

‫לקדמתו‪.‬‬ ‫תחית‬

‫רשעה‬

‫יראי אל‪,‬‬

‫שמש‬

‫ומשמרתו ׳‬

‫יעבד אותו‬

‫הדופים אז‬

‫צדקה‬

‫הנעלם סודו‬

‫בעברתו‪,‬‬

‫ולבתו‬ ‫אור ישועתו‬

‫ברוך עדי עד שם‬

‫להגדילו‬

‫המתים‬

‫מחכי קץ גאלתו‬

‫ותלהטם אשו‬

‫נעימותו‪,‬‬

‫נכספו לבות‬

‫בלא חלוף‬

‫תלי שכינתו‬

‫ובץ אשר לא‬

‫יהיו כקש וכמץ ליום הבא‬

‫הצור ‪ -‬נצחנו‬

‫להדום‬

‫תקוה‬

‫יום יהיו זדים וכל עושי‬

‫וישתבח אדץ עולם‬

‫עמידתו‬

‫יחליף דת אל‬

‫■ האומרים חקיו‬

‫עובדי אל חי‬

‫יזרח‬

‫אלהים היתה אתו‪,‬‬

‫יחיו ויקומו נבלתו‬

‫אסירי ה ‪-‬‬

‫אליכם אז‬

‫תורה‬

‫לא ידעו אל חי וסוד דתו‪,‬‬

‫ציץ‬

‫אל‬

‫‪485‬‬

‫ברצון‬

‫אלהים חי‬

‫ודברתו‬ ‫וברצותו‬

‫וברית ‪ -‬לעד עולם‬

‫ובבוא לקץ ימים משיחנו‬ ‫ברורה‬

‫עליו ‪ -‬והוא נצב‬

‫בחזקתו‬

‫וברית‬

‫תורת אמת היתה במו פיהו‬ ‫תורה אשר היא‬

‫הרביעית‬

‫קדשתו‬

‫ועצמותו‬

‫ולרוממו‪ ,‬איש איש‬

‫כברכתו ‪-‬‬

‫ברית לעד‬ ‫‪475‬‬ ‫ברצון‬ ‫‪472‬‬ ‫אלהים הי ‪ ,‬לא תמיי* ולא ברצונם אלא רק כשיעלה הרצון מלם‪,‬י אלוהים‬ ‫אל‬ ‫יחליף דת‬ ‫לא‬ ‫‪476‬‬ ‫ואמרתו ‪ ,‬לא יחליף אל את דתו ואת אמרתו‬ ‫עמ ״ רתו ‪* ,‬תתק ים ל‪-‬צח‬ ‫נצחנו‬ ‫הצור‬ ‫‪488‬‬ ‫נעימותו ‪ ,‬אלוהים אשר חסדו גבר עלינו ואין ב^ו די‬ ‫‪ 4 8 0‬נבלתו ‪ ,‬מתיו‬ ‫‪ 4 7 7‬עם ‪ ,‬דג‪,‬יים‬ ‫סודו‬ ‫הנעלם‬ ‫ועצמותו ‪ ,‬אגר סודו ומהותו נעלמים ממ‪-‬ו‬ ‫כוח להללו ולגבחו כר \ \ לו‬

‫עולם‬

‫והוא שנאמיןכי כל‬ ‫‪ 474‬תורת פרוש המשניות והעיקר השמיני היא תורה מן ה‪-,‬מים‬ ‫‪ 472‬איברים מ ב יט ט‬ ‫זאת התורה המצויה בידינו היא הנתונה למשה והיא מפי הגבורה תורת ה קרושה אמת תורת מל ב ה‪-‬ו‬ ‫‪ 475‬תורה פרו*‪ 1‬הממשיות והעיקר הט המסיחה פירוש החילוף והוא כי תורת מגה לא תהיה נסוחה ולא נחלפת‬ ‫מצוח עומדתלעולם‬ ‫רמב ם יסודי התורה ט א דבר ברור ומפורש בתורה שהיא‬ ‫ולא תבא מאת הבוי־א ז‪ ,‬לתה‬ ‫ולעולמי עולמים׳ ‪ 476‬ובבואבר ט המאיות העיקר הי ב זמן ימ‪,‬ת המ*יח והוא להאמין עת ביאתו ‪,‬אם תמחמה‬ ‫חכה לו וצריך להאט ן במשיח ולהממו העיקר הי נ והוא תחיית המתים וכבר ביארנו ענינה יגדל ישלח לקץ‬ ‫‪ 477‬שפה צם נ ט אל יה גי ‪ 478‬ישתחוו שט ד לא תה׳ צטה‬ ‫ימן משיחנו לפר‪,‬ת מחכי קץ יגועתו‬ ‫‪ 479‬ישיב יח טז גה גוה יר לא כב )כג( ציון תה נ ב ‪ 480‬יציץ יש כז ו מד א יחיו יש כו יט‬ ‫‪ 481‬ה‪,‬לכי מל נ יד ‪ 482‬שובו זב טיב מחכי שדל מחכי קץ ישועתו ]‪ 483‬ולכו תה מוט מל ג יה יח׳‬ ‫ג י ‪ 484‬יום מל ג יט ‪ 486‬יזרח מל נ כ ‪ 487‬יגדל ינדל ינדל אלהים חי וישתבח ברוך יגדל ברוך עדי עד‬ ‫‪ 488‬הצור מורה נבוכים א נט וכל הפילוסופים אומרים נצחנו בנעימותו ונעלם ממנו לחזק‬ ‫״ם תהלתו‬ ‫‪ 489‬יום מורה ‪.,‬בוכים א ‪-‬ט וכשישתדלו הלשונות להגדילו בתארים ישוב כל חפלנת דברים לאות‬ ‫הראותו‬ ‫וקצור ואיך יהיה ע‪\.‬ן דעי־שו כ שישתדלו להגיג הנקי מחמר ישתבח מי אגר בהשקף הדעות עצמו תשוב השגתם‬ ‫‪[ 9 3‬‬

‫המחברת‬ ‫תשוב‬

‫‪« 0‬‬

‫תהלת‬

‫* בעת אשר‬ ‫תשוב‬

‫‪495‬‬

‫כי אין ערך‬ ‫תזנח‬

‫משלום ׳‬

‫בנדודך‬

‫‪seo‬‬

‫אאכל ׳‬

‫‪490‬‬ ‫‪492‬‬

‫במליצה‬

‫ועתה‬

‫ידיהם מ‬

‫מחסום ודומ ה‬

‫ומהותו ‪-‬‬ ‫דיעתו‬ ‫תהלתו‬

‫החתים י שובר אר‪ ,‬יםי וכל איש‬

‫מידידות‬

‫בלתד‬

‫לאהבות אשי והנני נשבע באשר עשה לני את הנפש הזאת ׳‬ ‫ובחרוזות ׳‬

‫השבעה לי‬

‫ברוך אשר‬

‫ראש‬

‫שמחתי׳ אם‬

‫הביאך עד הלם ׳ כי‬ ‫תשקר‬

‫בלעדיך נפשי‬

‫באהבתי ׳ ואם‬

‫תענה‬

‫עוד‬

‫לבבי‬

‫ואען ואמר‬ ‫ענדתיה ׳‬

‫אהבתך חוצב‬

‫אליך‬

‫תקצר‬

‫אשמרה אל כי‬ ‫רעמך ב ״ לגל‬

‫וקצור‬

‫מגדלתו‬

‫לחקר יסוד הודו‬

‫ידיעתם אזי סכל‪ ,‬ת‬

‫ראיתי קול‬

‫יתיאש׳ כי קול‬

‫לאות‬

‫ישתדלו לבות‬

‫לכן בשירי‬ ‫ויאמר השר‬

‫הלשונות אז‬

‫הרביעית‬

‫ידע אדוני נר‬

‫ואחרי אשר‬ ‫בשמחה‬

‫תשוב ‪ ,‬תהפך‬ ‫מידיעתו ‪ ,‬מיידעת‬

‫תשוב‬

‫אותו‬

‫המערבי ׳ כי‬

‫מצאתיה ׳ פה אשב כי‬

‫אהבתך‬

‫מקדם‬

‫חמדתיה ׳‬

‫אויתיה ׳ ואשב עם השר‬

‫ועל גר ״ רותי ענק‬ ‫אארה מרו‬

‫ועדניו‬

‫ובטוב לבב מרב כל‬

‫תרלת‬

‫‪494‬‬

‫חלשו ״ ת אז‬ ‫מידידות ‪,‬‬

‫לאות ‪T u p i‬‬ ‫מידידותי‬

‫מגדלתו ׳‬

‫תיא־‪,‬‬

‫ותקצר כל ‪ -‬שו!‬

‫מלספר את נד‪ ,‬לרו‬

‫קצור השגה וידיעה והמופלג הנאמר בזה הע‪\.‬ן אמרו בתלים לך הטיה תחלה כי השתיקד אצלך הוא השבח איש‬ ‫‪ 495‬קול תה כט ז‬ ‫בר׳ מט כה ‪ 493‬אשמרה תה לט ב ודום ה תה פה ב ‪ 494‬קול תה עז יט כט ה‬ ‫‪497‬‬ ‫)להבות(‪ ,‬להלן טז ‪ 222‬כג ‪ 282‬והנני יר לח טז ‪ 496‬אין תה מ ו הביאך ש ב ז יה נפשי איכה ג יז‬ ‫‪ 499‬גר שבת כב ועל מפז ו כא א ט ‪ 500‬פה תה‬ ‫השבעה בר כא כג תה׳ קא ו ואם בר לא נ‬ ‫קלב יר אארה שי ה א ‪ 501‬בשמחה רב כה מז‬

‫‪[9 4‬‬

‫המחברת החמישית‬ ‫]‬

‫עועואל‬

‫אמר‬

‫היו חברת‬ ‫חשבו‬

‫ענבים ׳‬

‫ופרצנו‬

‫בגבול‬

‫בעדן‬

‫ופעם‬ ‫בעינים ׳‬ ‫הצרך ׳‬ ‫סנאה ׳‬

‫ופעם‬ ‫ופעם‬ ‫והעם‬

‫קראו‬

‫השכור ׳‬

‫ואמר‬

‫ופעם‬

‫נדבר‬ ‫בעדן‬

‫האהבה‬

‫ושכלם‬

‫נעשה לנו עם‬ ‫עוכב‬

‫נדבר‬

‫בעדן‬

‫והענאה ׳‬

‫בעל‬

‫בעדן‬ ‫ופעם‬

‫בענץ‬

‫הנד אשנס מתני׳‬ ‫לרגל‬

‫גרגרות אמר ך פניני׳‬

‫מה‬

‫אלינו‬

‫הארץ ׳‬

‫בכל‬

‫חידתו יוכר י פעם נדבר בענץ‬

‫העצל‬

‫ופעם‬

‫ופעם‬

‫הקנאה ׳‬

‫החידות‬

‫ולצאת אל‬

‫ויאמר השר לעיני ה‪ 1‬קנים‬

‫שאזכיר‬

‫נדבר‬

‫למען‬

‫ידעו‬

‫בעדן‬

‫בעדן‬ ‫למען‬

‫הקדשה‬

‫היא‬

‫ופעם‬

‫בענץ‬

‫היראה‬

‫ידעו בני אסנה ובני‬

‫הנעלמות ׳‬

‫והמליצות‬

‫הרמות ׳‬

‫אדמות‬

‫המלאכה אשר לפני‬

‫צל ׳‬

‫כיום‬

‫הזה ׳‬

‫כחגבים י‬

‫בעדנים עונים׳ אני‬

‫הקרנים ׳‬

‫עירמים הם ׳ ולנו‬

‫בעיניהם‬

‫ועמהם‬

‫אדבר‬

‫הארך ׳‬

‫והחרים י שמעו נא‬

‫ובכל אשר‬

‫עדת‬

‫והוזה׳ ואין ערך‬

‫הדבר אשר נעשה‬

‫הכילי ופעם‬

‫ומשורריהם ׳ כי‬

‫אמן‬

‫הער‬

‫נכבדים ה‪ 6‬ריםי‬

‫מבצר ישחק י ונהי‬

‫לדברי עונים י וכל אחד ממנו‬

‫בעדן‬

‫בשמותם עלי‬

‫ואען‬

‫״‪1‬‬

‫ויאמר‬

‫אלי‬

‫המליצות פרץ ׳ וזה‬

‫ודבריך יהיו‬

‫פורים ׳ עם‬

‫מרחק י ולבם לכל‬

‫המשוררים כי ניבם נבזה ורזה ׳‬

‫בתחלה‬

‫‪10‬‬

‫הייתי עם השר ביום‬

‫משוררים י באו מארץ‬

‫שירינו ש רי‬

‫כל‬ ‫‪5‬‬

‫המחבר‬

‫הדמויים [‬

‫יחטא‬ ‫מאודותיוי ׳‬

‫יתנצל ׳‬ ‫ואען‬

‫וחפצתי לגנות‬ ‫ואמר‬

‫המערכה‬

‫אעורר‬

‫המורים ״ יש לי בן עצל י‬ ‫פעלותיו ׳ היש פה אי*ש‬

‫הנני אני‬

‫רעיוני׳‬

‫לענות אל‬

‫מאמריך‬

‫יתנדב‬ ‫נכסף ׳‬

‫ואענד על‬

‫כעבד ישאף‬ ‫לענות על‬ ‫דבר ‪ -‬ולו‬

‫אתה אסף‬ ‫‪4‬‬

‫נבזה‬

‫גיבם‬

‫בוג‪-‬ת בו‬ ‫בבי‪ 1‬העולם‬ ‫‪16‬‬

‫ולו‬

‫‪9‬‬

‫אתה‬

‫‪ 6‬עונים ‪ ,‬מתאימים‬ ‫ורזה ‪ ,‬כדייצתם דלי* ריקד׳‬ ‫בגי אטנה ובני • סגאה ‪ ,‬הסכייים השנואים‬ ‫אשר‬ ‫ובכל‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫המורים ‪ ,‬רבותי‬ ‫אסף ‪ ,‬ואפילו אתה אסף המבורר כי יכול אוכל לענות לך‬

‫‪ 2‬באו יש י‪ .,‬ה לכל חב א י ונח בם‬ ‫א יב שוכב יש גו י ואין תה מ ו ‪5‬‬ ‫נדרים כ עז ב לה‪ ,‬להלן כד ‪ 10 386‬כי‬ ‫יז כ ואענד מש ו כא ‪ 13‬לרגל בר לג‬ ‫‪ 25‬יש להלן כ ‪ 426‬כעבד איוב ז ב‬

‫חידתו ‪,‬‬

‫‪11‬‬ ‫יחטא‬

‫יג לג ‪ 3‬שירי יה‬ ‫ופרצנו בר לח כט‬ ‫בר נ ז ‪ 11‬קראו‬ ‫יד ‪ 14‬ויאמר יה‬

‫‪[95‬‬

‫קראו‬ ‫יתנצל ‪,‬‬

‫‪ 7‬בעל הקרניים ‪ ,‬בעל שאשתו‬ ‫מליצת‬ ‫עלי‬ ‫בשמותם‬ ‫אדמות ‪ ,‬הידועות לתחלח‬ ‫ותמיד יש לו התנצלות ותירוץ על חטאיו‬

‫לג לב נעשה בר יא ד נחם׳ ט י ‪ 4‬ניבם מל‬ ‫‪ 9‬בני‬ ‫וזה שו כ ט ‪ 7‬הקדשה בר׳ לח כא‬ ‫תה מט יב ‪ 12‬אשנם מ״א יה מו ולצאת ש״א‬ ‫י יב שמעו בם כ י )חמורים— הממרים(‪ ,‬להלן כז‬

‫המחברת‬

‫בני‬ ‫‪20‬‬

‫ויאמר‬

‫השר‬

‫יקראוהו בקול‬

‫המלה‬

‫בני בכל אשר יחטא‬ ‫אם השנה היא‬ ‫בני יפל אל‬

‫ואען‬ ‫כקול מחנה‬

‫מקולם לא יחת‬

‫יתנצל‬ ‫משלשים‬

‫ומעלות ממנו יתיאש‬

‫‪25‬‬

‫אלו‬

‫הדברים שאץ‬

‫שנת בני מיתה‬ ‫אלו היה קץ‬

‫החמור שישרף ולא יברח מן האש‬

‫לדמיץ‬

‫כי היא מן‬

‫שעור‬

‫הפאה‬

‫והבכורים‬

‫והראיץ‬

‫מקרית‬ ‫המשיח‬

‫אדמתו יירש‬

‫ועל ימי החל יאמר‬

‫על כל דבר עלית‬ ‫להם‬

‫הצלצל‬

‫המיתה לשנת בנך אחד מששים‬

‫בני יותר עצל מגלגל שבתי‬ ‫אמר לשנת בני‬

‫ואמר‬

‫ומהמונם לא יענה‬

‫ואם כל עצו ופרי‬

‫למיתה אחד‬ ‫הפחת‬

‫החמישית‬

‫הדברים שאץ להם‬

‫תכלית‬

‫ושנת בנך על כל דבר‬

‫כי יש לה‬ ‫תלד בקץ שנת בני‬

‫אלה הם‬

‫שבתותי‬

‫התיאשו‬

‫עליץ‬

‫ראשית ואץ לה‬ ‫היהודים כבר‬

‫אחרית‬ ‫מביאתו‬

‫ותרדמתו‬ ‫בני‬

‫יאכל ושבע ודשן‬

‫בני ישן עד שעה‬ ‫‪30‬‬

‫בני יראה‬

‫רביעית בתוך‬

‫התכריכים‬

‫הסחורות ויפים‬

‫בני יחסר בגד‬ ‫בני ‪-‬‬

‫והוא ער ולבו‬

‫לאכל‬

‫ובמועדים‬

‫בני יראה אשתו נתונה ביד חושק‬ ‫שנת בני‬ ‫‪35‬‬

‫יאמר בני‬

‫ארכה מיום‬

‫הזכרץ‬

‫יאמר בני‬ ‫בני יראה‬

‫הסחורה‬

‫בני יראה שפתי‬ ‫כבר נסו חכמי‬

‫בעדן גן‬

‫להיות‬

‫והמנוחה‬

‫חה היה‬ ‫אלהים שנה‬

‫לקוראיו ואם‬ ‫חלקי מכל‬

‫יקראו בגרץ‬ ‫עמלי‬

‫לא תהיה נפשי בו דשנה‬

‫ושבחיה‬

‫חשוקתו‬

‫ויאמר‬

‫הנני‬

‫השמחה‬

‫ויחריש‬

‫יאדימו‬

‫אלהים ויש לי כל‬ ‫רוכבים‬

‫צמדים‬

‫ולא יציל עשוק מיד עושק‬

‫ישנתי אז ינוח לי‬ ‫אם אץ‬

‫ישראל בני‬

‫ויאמר מי יעבר לנו אל עבר הים‬

‫ללבש ולחם‬

‫שמחתו בחגים‬

‫ראמר‬

‫כל‬

‫‪p‬‬ ‫מלכים‬

‫דאמר מי יעלה לנו‬ ‫כתולע‬

‫האמת‬

‫ולא יבוא‬ ‫כי לו יניחו‬

‫לראות את‬

‫השמימה‬ ‫הקדש‬

‫העצל בשנתו ‪-‬‬

‫ויקחה‬ ‫כבלע‬ ‫ימצאוהו מת‬

‫אחד‬ ‫למיתה‬ ‫השנה היא‬ ‫‪ 2 1‬אם‬ ‫משלשים וכן ‪ /‬אם ה—ה היא חלק אחד משלושים במיתה‬ ‫‪ 2 0‬ואם ‪ ,‬ואף אם‬ ‫מגלגל‬ ‫‪23‬‬ ‫ה‪-‬ה שנת בנך כבדה כל כך עד כי המיתה היא לעומתה רק כאחד מששים ‪ 2 2‬לדמי ! ן ‪ ,‬כמו‬ ‫כי‬ ‫‪26‬‬ ‫מקרית ‪ /‬לא ם‪ ,‬חלמת‬ ‫שבתותי ‪ /‬לנוח בהם כמו בשבי*‬ ‫הכבד בתנועתו ומתון יותר מכל הגלגלים‬ ‫להיות ‪/‬‬ ‫התכריכים ‪ ,‬הנטיפות ‪3 2‬‬ ‫‪29‬‬ ‫יש לה‬ ‫ראשית וכו ‪ /‬כמו למיתה הטבעית ובזה דומה אפוא השיגה למ תה‬ ‫יאדימו‬ ‫‪38‬‬ ‫בגלל היות ‪ 3 4‬מיום הזכרון ‪ ,‬מראש המנה המכונה ׳ יומא אי־יכתא )היום הארוך( ! אם ‪ ,‬ואף אם‬ ‫ימצאוהו‬ ‫‪39‬‬ ‫לראות את הקדש כבלע ‪ ,‬לחקור ולדרוש מי גילה את צכוגותיה‬ ‫כתולע ‪ ,‬מנשיקות החושקים‬ ‫מת ‪ ,‬כי היה יגן כל חייו עד מותו‬ ‫שבתי ‪,‬‬

‫‪ 19‬בקול יח א כ‪ -‬מקולס יש׳ לא ד ‪ 20‬כל דב׳ כח מב ‪ 21‬המיתה ברכות נז ״ינה אחי־ מש ״ים למיתה‬ ‫‪ 22‬יפל יש׳ כד יח ‪ 25‬אא פאה א א ‪ 26‬מקרית לעיל ד ‪ 28 86‬יאכי‪ 1‬דב לא כ עי־ שי הב ‪ 29‬יכן ויקרא‬ ‫רבה יב ד והיה שלמה ישן עד ד שנות ביום׳‪ ,‬להלן כח ‪ 316‬כל שבת יד ד ‪ 30‬מי רב ל יג ‪ 31‬בנד בר‬ ‫‪ 33‬יציל יד׳ כא יב ‪ 34‬ארכה ביצה ו יקראו יש נח א‬ ‫כח כ חנגי בר לג יא ‪ 32‬רוכבים מ׳׳ב ט כה‬ ‫‪ 35‬ישנתי איוב ג יג וזה קה ב י ‪ 36‬בעדן יח כח יג נם גי מש יא כה ‪ 37‬מ רב׳ ל יב ‪ 38‬יראה להלן כה‬ ‫‪ 309‬יאדימו‪ ,‬יש א יח ולא במ׳ ד כ‬

‫‪[9 6‬‬

‫המחברת‬ ‫‪40‬‬

‫רהי‬

‫לתאר‬

‫כהתמנו‬

‫והמשוררים‬ ‫הנה נא‬

‫ענץ‬

‫דברי השר ואשר‬ ‫לדברי‬

‫הואלתי‬

‫והוא שותה שכור י‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪45‬‬

‫העצלות ׳‬

‫תציבני ׳ או‬

‫עזרתני‬

‫אדבר‬

‫הכתו‬

‫ממנו‬

‫דתמהו‬

‫האנשים איש אל‬

‫אתה‬

‫השרי לא‬

‫הוללות‬

‫החברילטות‬

‫התעזרני עוד גנותו‬

‫חייך‬

‫ראמר השר‬

‫אענהו ׳‬

‫החמישית‬

‫רעהו ׳‬

‫ושמעו‬

‫דאמר השר אלי‬

‫העצלות י ויש לי אח בעל‬

‫הוללות י‬

‫לזכרי‬ ‫תקרא ואנכי אענה ׳‬

‫ידעתי אכנה ׳‬

‫ומטרא‬

‫דבריך‬

‫לחצי‬

‫והשיבני‬ ‫ולמאמריך אהיה משיב‬

‫דבר אתה ואני אקשיב י‬

‫ויען‬

‫ואמרה‬ ‫אחיך‬

‫וסכלות ׳‬

‫השרים‬

‫לצמאוגלי ים‬

‫השר‪ ,‬ישתה‬

‫השר‬

‫והניף ידו על הנהר בעים‬ ‫אם לא‬

‫חי אני אם‬

‫אדבר על אחיך כזבים‬

‫אין שמחה‬

‫כראות אחיך פיו מנבל‬

‫מתפלל בעת‬

‫ראיתיו‬

‫אל‬

‫הברד‬ ‫תשכח‬

‫‪50‬‬

‫אץ טוב בזמן‬

‫הוא‬

‫כראות אחיך שכור‬

‫אחיך כאשר ייקץ מיינו ‪-‬‬ ‫אחיך ‪ -‬היץ כל‬ ‫יאמר אחיך‬ ‫‪55‬‬

‫יאמר כי נפלה‬

‫עמלו ובית אביו ישה‬

‫ישר‬

‫כשוכב בלב ים‬

‫ישתה וישכח רישו‬

‫החכם יצמא והוא יוצא‬ ‫יאמר אחיך‬

‫היץ תענוג‬

‫העולם‬

‫יאמר אחיך‬

‫מי יתן ובחיי אשתה‬

‫ועמלו לא הכר‬

‫ולו היה ים ־ סוף יץ לא‬

‫באדם אץ‬

‫והפכו‬

‫הצרכנו‬

‫למטה משה‬

‫במזרקי יץ‬

‫ואחי שכור מצב‬ ‫ולארץ לא‬

‫בראש חבל‬

‫דלקה בגרונו‬

‫כי אם השותים‬

‫המימה‬

‫וכשוכב‬

‫ענבים‪.‬‬

‫ארצה וראשו מגיע‬

‫השמימה‬

‫יכפר ליץ אשר שפך בה כי‬ ‫אם בדם‬

‫כשמע‬

‫השרים‬

‫חידותינו‬

‫ואשבע‬

‫תמהו ׳‬

‫ובמותי בתוך היץ‬

‫והמשוררים‬

‫פחדו‬

‫נלאו ׳ כי אשר לא ספר להם ראוי ויאמר השר‬ ‫‪60‬‬

‫מקרץ‬

‫מפריס ׳‬

‫ומאשתו אשר תטחן‬

‫ואמרה אל השר‬

‫‪53‬‬ ‫למטה‬ ‫שהעולם רע‬

‫משה ‪,‬‬

‫והיין‬

‫בקריעת ים‬

‫טוב‬

‫‪59‬‬

‫החלי כי העי‬

‫סוף‬ ‫אשר‬

‫‪55‬‬ ‫הוא‬

‫וראשו‬ ‫מקרץ‬

‫ורהוי‬

‫חי אני‪ ,‬כי‬

‫לאחרי ואני אהיה‬ ‫לענות אל‬

‫מגיע‬ ‫מפרים ‪,‬‬

‫שופכו‪.‬‬

‫אטבע‬ ‫ולשונם‬

‫לחכם‬

‫נדבר מן‬

‫דבקה‪,‬‬

‫העוה‬

‫הסריס ׳ אשר הוא‬

‫במליצותי פניהם משחר‬

‫מאמריך מיחל‬

‫השמיטה ‪,‬‬

‫בכח‬

‫דמיונו ה‪ .‬להב על־ ידי‬

‫היץ‬

‫‪56‬‬

‫והפכו ‪,‬‬

‫״ אשתו בוגדת בו‬

‫‪ 40‬הוללות קה ב יב ‪ 41‬ויתמהו בר מג לג ‪ 42‬הנה בר יח כז ‪ 43‬והוא ם א טז ט ‪ 44‬לא איוב לב כב‬ ‫תקרא איוב יג כב ומטרא איכה ג יב ‪ 45‬או איוב י* כב ‪ 48‬והניף יש יא טו ‪ 40‬אדבר הו ז יג אל תה‬ ‫י יב )עגוים(‪ ,‬להלן ו ‪ 414 287‬ט ‪ 89‬כב ‪ 50 62‬פיו כתובות ח המנבל פיו כשוכב מש כג לד ‪ 51‬ישתה‬ ‫מש לא ז ‪ 52‬ייקץ בר ט כד נפלה שבת טז ‪ 53‬עמלו בר מא נא ים שם יד טז ‪ 54‬ישר מי ז ב השותים*‬ ‫עם ו ו ‪ 55‬והוא שם ז טו מצב בר כח יב ‪ 56‬ולארץ בם לה לג ‪ 58‬פחדו יש מד ח ולשונם איוב כט־‬ ‫י העוה יר ט ד ‪ 59‬כי יש גב טו ‪ 60‬מקרן תה סט לב‪ ,‬להלן כז ‪62 354 182 111‬ר ‪ 475‬ומאשתו איוב‬ ‫לא י פניהם מש ז טו‬

‫‪[9 7‬‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר‬

‫השר‬

‫בעדה‬

‫איה‬

‫פלונית ישאלו‬

‫החמישית‬ ‫ואען‬

‫הקדשה היא‬

‫ואמר‬

‫ובעלה הוא האיל אשר ראית בעל‬

‫בעינים‬

‫‪65‬‬

‫נדיבות‬

‫פלונית על כל‬

‫פלונית‬

‫אספה כל מדה מגנה‬

‫איך‬

‫נדיבות‬

‫פלונית מחשק‬

‫תתיאש‬

‫פלוני לו היה מעה‬

‫בקרניו‬

‫ידענוהו‬

‫פלוני‬

‫»‪7‬‬

‫כל חיות לא‬

‫באהל‬

‫יעמדו לפניו‬

‫וקרני ראם קרניו‬ ‫כי לא ישאום‬

‫יעבד‬

‫הלמוד‬

‫לכל בנפשה‬

‫ותחתיה נהפך כמו אש‬

‫התאבל‬

‫פלוני בן המשים שנה ולא‬ ‫פלוני יושב‬

‫כי‬

‫עורפה‬

‫תתנדב‬

‫ובגופה‬

‫ואחריה לא זנה‬

‫מתמול שלשום שור נגח‬

‫פלוני לו ראה קרניו‬

‫הקרנים‬

‫בהם עמים ימח‬

‫שבעים אלף נושא סבל‬

‫ואשתו דרשה ׳ קרנו תרום‬

‫ובמשכנותיו‬

‫לומדת ׳ ועשית‬

‫ואשתו‬

‫בכבוד ׳‬

‫קרנותיו על‬ ‫ארבע פנותיו '‬

‫פלונית‬

‫מדושתי ובן גרני‬

‫כמה היה‬

‫פלמי שמן ודשן‬

‫לפלוני שכן ישכן‬ ‫‪75‬‬

‫ובעלה עב‬ ‫אלו היו‬

‫בסתר‬

‫קרני פלוני ‪ -‬לו ראה‬

‫אהלו‬

‫משירת חנה ׳ רמה קרני ׳‬

‫קרנותיו קרנות שן‬

‫וקרנים מידו לו‬

‫צדקיה בן כנענה‬

‫באלה תמח את ארם‬

‫אמרלאחאב‬

‫אותם‬ ‫פלוני היה אדם‬

‫בצורת פניו‬

‫בעד קרני פלוני יאמרו‬

‫לולי אשר קרן חזות בץ עיניו‬

‫העדה‬

‫פלוני אלו בא ביער ועבר בץ אילניו‬ ‫פלונית‬ ‫»‪8‬‬

‫דרך‬

‫במעשיה‬

‫בעלה‬

‫השורים לנגח‬

‫פלוני לו ראו קרניו‬ ‫ויהי‬

‫כאשר‬

‫תצדיק‬

‫אלה‬

‫הקרנות אשר זרו את‬

‫נאחז‬

‫בקרניו‬

‫לקים ׳‬

‫העמים‬

‫בסבך‬

‫יהודה‬

‫תרוממנה קרנות צדיק ׳‬

‫ופלוני ימח לבנק ושריק כמו בן‬

‫העתודים ־ ברכוהו‬

‫השלמנו לגנות‬

‫עד‬

‫כלותם‬

‫בעל‬

‫ולו פגעו בו‬

‫הקרנים ׳‬

‫האילים ־‬

‫ואשתו גמר בת‬

‫ראמים‬

‫המליכוהו‬

‫דבלים ׳‬

‫במליצות‬

‫נחמדות‬

‫‪65‬‬ ‫בעל‬ ‫אספה כל מרה מגנה ‪ ,‬כ‪ ,-‬המיר‪,‬ת ד ‪ 5‬״נ‪ ,‬ת‬ ‫הקונים ‪ ,‬בעל עאמתו בוגדת בו‬ ‫‪ 6 5‬בעדה ‪ ,‬עליה‬ ‫יעמדו‬ ‫לא‬ ‫חיות‬ ‫כל‬ ‫‪67‬‬ ‫לפניו ‪ ,‬כי קרניו ) קרני הבעל שאשתו בנדה בו( גדולות מקרביה!‬ ‫מרוכזות בה‬ ‫‪ 7 3‬כמה היה פייוגי שמן ! דשן וכו ‪ /‬מה רב היה עושרו על פלוני לו היו קרנותיו) קרנות הב?ל שא *תו ב^דה‬ ‫בו( קרנות ‪.‬ן ¿כן קרנים גדדיות לו ‪ 7 7‬בעד ‪ /‬על ‪ 8 0‬העמים ‪ ,‬האנכיים‬

‫‪ 63‬איה בר לח כא האיל רג חב ‪ 65‬ואחריה יח טז לד ‪ 66‬ותחתיה איוב כח ה ‪ 67‬מנגח רב ל‪ ..‬יז כי‪1‬‬ ‫דג ח ד ‪ 68‬מתמול שם כא כט וקרני רב לג יז ‪ 69‬שבעים מ א ה כט ‪ 70‬בן בם ח כה קרנו תה‬ ‫קיב ט ‪ 71‬ועשית שם כז ב ‪ 72‬מדושתי יש כא י רמה ש אבא ‪ 73‬שמן יש ל כג קרנות יח כז טו‬ ‫‪ 74‬בסתר תה כז ה וקרנים חב ג ד ‪ 75‬צדקיה מ א כב יא ‪ 76‬קרן דג ח ה ‪ 77‬א^ה זכ ב ב ‪ 78‬נאחז‬ ‫בר כב יג ‪ 79‬תרוממנה תה עה יא ‪ 80‬לנגח רב לג יז לבנון תה כט ו ‪ 82‬בעל דג ח כ גמר הו א ג‬ ‫גחמדות בר ג ו‬

‫‪[9 8‬‬

‫המחברת‬ ‫לעינים י‬

‫להשכיל ותאוה הם‬ ‫לבלי חק י ויראו‬ ‫‪85‬‬

‫ואעןואמר‬

‫נמלא פי השרים והעם שחוק י‬

‫המשוררים וינועו‬

‫ראמר אלי השר עוד‬

‫החמישית‬

‫ויעמדו‬

‫הלא נדבר‬

‫ופערו פיהם למד‬

‫מרחוק‬ ‫הכילי‬

‫מאורות‬

‫מי ליי אליי‬ ‫ואמרה‬

‫הכילי‬ ‫כ‬ ‫‪90‬‬

‫ויהי‬

‫כל אשר‬

‫ויען‬ ‫כי הוא ירא‬

‫בתוכו יטמא‬

‫מההכילי נתעב‬

‫כהשלימנו דבר‬

‫בוטה י והעי‬

‫המשוררים‬

‫הכילי ׳‬

‫למותו‬

‫ואען ואמר‬

‫כי הוא‬

‫השר‬

‫אנא‬

‫להסך את רגליו פן יצמא‬

‫יפחד‬

‫ויאמר השר אלי י יש לי שכן‬

‫מליצותי אליו נוטה י עד‬ ‫החל‬

‫השר‬

‫לבדק נקביו פן ירעב‬ ‫ארך שוטה י‬

‫וכמדקרותחרב‬

‫כמעיל בשת יעטה‬

‫כי העי מכה‬

‫ומהשלים‬

‫במטה ׳‬

‫דבריך ימי׳ן‬

‫ושמאל לא‬

‫אטה‬ ‫ויאמר‬ ‫‪95‬‬

‫ארך פלויי ארך עוג מלך הבשן‬

‫ארך‬

‫ארך פלוני אי־ך וו ויזתא‬

‫ארך עץ המן בן‬

‫ארך פלוני ארך קץ‬ ‫ארך פלוני ארך‬

‫היהודים‬

‫ארך ימי‬

‫ספורי הנשים‬

‫ארך פלוני ארך ימי‬ ‫‪100‬‬

‫ואען‬

‫השר‬

‫ארך פלוני ארך קומת‬ ‫ארך פלתי ארך ימי‬

‫האסורים‬ ‫הענקים‬ ‫הפרידה‬

‫ארך פלוני ארך‬

‫ספרי רבנו‬

‫ארך פלוני ארך חיי‬ ‫ארך סלוני ארך‬

‫העולם הבא‬

‫הצללים‬

‫ארך פלוני ארך מנדל דור‬

‫ארך עצי‬

‫הברושים‬

‫ארך יום‬

‫הכפורים‬ ‫החושקים‬

‫ארך כנפי‬

‫סעדיה‬

‫לפנות היום‬ ‫הפלגה‬

‫המדתא‬

‫החרדים‬

‫ארך אנחת‬

‫ארך פלוני ארך חבורי שמואל אבן תבון‬

‫‪105‬‬

‫ואמר‬

‫החכמות ופרושן‬

‫ארך ימי‬

‫החסידה‬ ‫הרעבון‬ ‫שבירמיה‬

‫ארך‬

‫קללות‬

‫ארך‬

‫ידיעת לכל‬

‫הנמצאות סבה‬

‫ארך קץ‬

‫האסורים מקוים‬

‫ארך ימי‬

‫הדאגה‬

‫לפדיום‬

‫‪ 8 3‬ופערו פיהם ן ;‪ , / ,‬צד‪,‬קו ל‪,‬נד המעוררים בבל פד ‪ 88‬להפך את רגליו ‪ ,‬להטיל מים ‪ 9 6‬וו ויזתא ‪ ,‬הנכתבת‬ ‫‪ 9 7‬קץ‬ ‫היהודים ‪ ,‬ימי הנלות‬ ‫רבתי במגילת אמתי• לפי המסורה עץ המן ‪ p‬המדתא ‪ ,‬שהיה גבוה חמישים אמה‬ ‫ידיעת‬ ‫‪104‬‬ ‫‪ 03‬נ‬ ‫קללות ‪ ,‬דברים רעים‬ ‫ההררים ‪ ,‬השרויים בפחי ובדאגה ~זטנם ארוך להם‬ ‫עי בוא המש ח‬ ‫לכל‬ ‫ההמצאות סבה ‪ ,‬ידיעת סיבותיהן של כל התופעות בעולם‬ ‫‪ 83‬גמלא תה קכו ב ופערו י^ ה יר ‪ 84‬ויראו שם כ יח ‪ 85‬ויאמר שמ רו ‪ 88‬מי ¿ם לב כו ‪ 88‬הכילי‬ ‫תחכמ !‪ \.‬נ ‪ 436‬שאלוגי על הגדבה להסך טי רגליו מפחד פן יצמא וכן יירא לבדק גקביו פן ירעב כל וי יא‬ ‫ל!‪ .‬להפך ש״א כד ג ‪ 90‬ארך ספר שעשועים ב ‪ 60‬וכל ארוך שוטה וכמדקרות מש יב יח ‪ 91‬אליו יש‬ ‫ם! יב כמעיל תה קט כט ‪ 92‬הגני שם ז יז ימין בם כ יז ‪ 95‬ארך רב ג יא‪ ,‬דברים רבה יא י ועשיתי‬ ‫‪ %‬וו אם ט ט‪ ,‬לדלן ט ‪81‬‬ ‫מ^חמה עם סיחון ועם עוג שב ס עת המבול לא הניעו מים לקרסוליהן מפני גובהן‬ ‫עץ אס ז ט ‪ 98‬ספורי קידוש ן מט עשרה קבין שיחה ירדו לעולם ת מעה ; טא נשים ‪ 104‬ח י אבות ב ז‬ ‫‪ 105‬לפדיום בם ג מט ‪ 106‬מגדל בר יא ר‪ ,‬בראשית רבה לח ח המגדל הזה כל מי שהוא עולה על ראשו‬ ‫רואה ־ קלים שלפניו כאלו חגבים דור סנהדרין י נ‬

‫‪[ 99‬‬

‫המחברת‬ ‫ארך פלוני ארך ימי‬

‫מתושלח‬

‫ארך פלוני ארך צום‬

‫הרביעי‬

‫‪110‬‬

‫המלח‬

‫ארך ים‬

‫ארך הגלגל‬

‫ויאמר השר יש לי אשה מאד יראה י‬ ‫ואען ואמר‬

‫החמישית‬

‫חייך עיני מעשות‬

‫וחפצתי‬

‫חפצך לא‬

‫לתאר‬

‫בעבורה‬

‫אעלים י אני‬

‫ואמרה‬ ‫כלונית יראה יראת‬

‫יראת‬ ‫‪115‬‬

‫המשבר‬

‫ידבר‬

‫יראת הכבש מן‬

‫יראת‬

‫הזאבים‬ ‫העקדה‬

‫ואעןואמר שא נא‬

‫השר‬

‫ויאמר‬

‫משליך‬

‫‪ 5‬י‪1‬‬

‫צרך‬ ‫צרך‬ ‫צרך‬

‫החלום אל‬

‫צרך המת אל‬

‫השנאה׳ והנה‬

‫הבעל‬

‫צרך‬

‫הפתרץ‬ ‫הקבר‬ ‫עבד ואני‬

‫תשובתי‬

‫שנאתיו׳‬

‫בעבורו‬

‫אחריך‬

‫במשלי‬

‫ומלאתי את‬

‫דבריך‬

‫ואמר‬

‫למשוט‬

‫הלווה לשנת‬

‫השמטה‬

‫צרך‬

‫העבד‬

‫צרך‬

‫אברהם אל‬

‫צרך‬

‫הרעב אל השבר‬

‫ולי יראת‬

‫הנרצע אל‬

‫היובל‬

‫עפרק‬

‫אלהי על פני‬

‫המתיו׳‬

‫אתה‬

‫תתאר‬

‫אחריך באה‬

‫ואמרה‬ ‫‪130‬‬

‫העולה על‬

‫מוקדה‬

‫צרך הרגל היחף אל הנעל‬ ‫צרך האני״ה‬

‫המטה‬

‫פלוני שנאתיו שנאת‬

‫לתאר‬

‫השר‬

‫הכלבים‬

‫הצרך‬

‫ואען‬

‫החובל‬

‫ויאמר השר יש לי‬

‫וארצה‬

‫הספינה‬

‫החוטאת‬

‫ושיריך י ואני אבוא‬

‫צרך הסוס אל השוט‬ ‫החולה אל‬

‫הארנבת מן‬

‫יראת הנפש‬

‫פלוני צריך אלי צרך האשה אל‬

‫הספינה לרב‬

‫תתעבר‬

‫יראת הרוח על אנשי‬

‫ויאמר השר יש לי רע והוא צריך אליי‬

‫‪120‬‬

‫המנאפת פן‬

‫להשבר‬

‫יראת הנחש מן הצרי‬

‫יראת הנץ על היונה‬

‫יראת יצחק בעת‬

‫תשלים‬

‫השר‬

‫יראת האניה חשבה‬ ‫יראת‬

‫העברי ‪ p‬הנצרי‬

‫היראה‬

‫אתחיל ואתה‬

‫ויען‬

‫היושבת על‬

‫יראת איש לפני מלך‬

‫התשיעי‬

‫החלש אל‬

‫ויען‬ ‫הסבוב‬

‫שנאת‬

‫השר‬

‫העכביש אל הזבוב‬

‫המלח ‪ ,‬הים הגדול צ ! ם‬ ‫ים‬ ‫‪107‬‬ ‫הגייגל התשיעי * ‪ ,‬שהוא‬ ‫הרביעי ‪ ,‬שבעה ע‪-‬ר בתם‪,‬ז שהוא יום קי־ץ ארוך‬ ‫דשה ל מכלדשלנלים גלגל ‪ ,‬אחר מת״ עת הברורים הקה‪.‬צנםריים הקיימים לפי ה שקפת הקדמונים בדלל העולם ובבהם‬ ‫קבועים הכוכבים והמזלות ‪ 1 0 9‬מאד יראה ‪ ,‬פחר‪\,‬ת מא‪,‬ד ‪ 1 1 4‬מ ! הצרי ‪ ,‬שה‪ ,‬מתקשים אותו מן ד״חש‬ ‫‪126‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪116‬‬ ‫המבר ‪ ,‬המזון‬ ‫הסכינה ‪ ,‬ספי ת המפרצים ד^תשה לחס־י הרוח‬ ‫הכלבים ‪ ,‬הרצים לצורה‬ ‫שישבור בו רעבונו ‪ 1 3 0‬הסבוב ‪ ,‬סחרחורת הראש הפוקדת תדיר את החל¿‬

‫יודע יתברך כי מה‪ ,‬דריכות תליתי פירושם‬ ‫‪ 107‬ארך בר ה כז ים חתימה לפירוש המשנה לרמב ם סוך ע‪,‬קצי‪,‬‬ ‫‪ 108‬צום ‪,‬ב ח יש ‪ 110‬עי י יש א טו‬ ‫במפעות הדרך ומהם ענינים כתבתים וא‪ \.‬עי־ייתי בספינ‪,‬ת בים המלח‬ ‫‪ 112‬האגיה יונה א ר ‪ 114‬הח* יהודה ירוי ג ‪ 301‬מי יעבר מן הפתאים יעש‪ ,‬צרים ‪ 115‬הנק מכילתא בשלח‬ ‫ב ב ליו!‪-‬ה שבורחת מפי\ ה‪,‬״ץ ‪ 117‬ד״‪.‬פש וי ו ב ‪ 119‬ואני ם א א יד ‪ 121‬הא שה מבחר הפנתים כא א‬ ‫הטובה שבבהמ‪,‬ת צריכה לשוט והכשרה שבנשים צריכה לבעל ‪ ,‬להל‪ ,‬יט ‪ 122 154‬הם‪,‬ם מש כו ג ‪ 123‬דדווה רב‬ ‫טו ב העבד וי כה לט‪ -‬מא ‪ 125‬אברהם בר כג ‪ 127‬ולולי להלן ח‪ 56‬יר ‪ 265‬יראת שם כ כ‬

‫‪[1 0 0‬‬

‫המחברת‬ ‫שנאת‬

‫‪135‬‬

‫שנאת‬

‫החושקים אל הירח‬

‫שנאת‬

‫האסטומכא אל‬

‫שנאת‬

‫העשיר אל העני‬

‫שנאת‬

‫השכור לנזיר‬

‫שנאת בעל הגרב‬

‫החלב‬

‫לזבובים‬

‫שנאת הזאב אל‬

‫שנאת‬

‫הישמעאלי אל החזיר‬

‫שנאת‬

‫הכילי‬

‫לנדיבים‬

‫שנאת‬

‫החרוץ אל‬

‫שנאת‬

‫המגרשת לגט‬

‫שנאת‬

‫החמור אל‬

‫הבציר‬

‫שנאת‬

‫העצל אל עת‬

‫הקציר‬

‫שנאת‬

‫האסיר אל‬

‫הכבל‬

‫שנאת הגנב אל‬

‫החבל‬

‫שנאת‬

‫העכבר אל‬

‫שנאת היץ אל‬

‫העצבים‬

‫וכתות‬

‫למעוך‬

‫העקרבים‬

‫שנאת‬

‫שנאת האף אל הזבל‬ ‫שנאת‬ ‫שנאת‬

‫הערם אל הסתו‬ ‫הכעורה אל‬

‫שנאת האשה‬

‫שנאת‬

‫הזולל‬

‫המראה‬

‫למתאמצת‬ ‫לדרבן‬ ‫הצומות‬

‫וסובא אל‬

‫שנאת‬

‫המהלך‬

‫שנאת‬

‫השובב‬

‫לפורטים על פי הנבל‬

‫בשרב לרב‬ ‫לדברי‬ ‫לאריס‬

‫שנאת חג‬

‫המצות‬

‫שנאת עם‬

‫הארץ‬

‫כסותיו‬

‫הנבואה‬ ‫והראש לגרים‬

‫למחמצת‬ ‫לרבן‬

‫שנאת בעל מרה שחרה אל‬

‫החלומות‬

‫שנאת הכנים לשמש ושבת‬

‫שנאת העני אל הבת‬ ‫שנאת‬

‫הנכבד לבני‬

‫שנאת‬

‫הנדיב אל הנבל‬

‫פרחח‬

‫שנאת בעל הגרב אל‬

‫הטרית‬

‫העכברים‬

‫שנאת‬ ‫שנאת‬

‫החכמים לאיש נבוב וריק‬ ‫העלמות לאנשי‬

‫שנאת הדג אל החח‬ ‫שנאת‬

‫החתול אל‬

‫שנאת‬

‫המתיאש‬

‫המתאבלים‬

‫שנאת השור‬

‫לסריס‬

‫שנאת החושק‬ ‫שנאת השור‬

‫‪150‬‬

‫הכלב‬

‫כריתות‬

‫שנאת האשה‬

‫‪145‬‬

‫העצל לשמש הזורח‬

‫שנאת המזנה אל איש מלשני‬

‫שנאת המים אל האש‬

‫‪140‬‬

‫החמישית‬

‫השיבה‬

‫שנאת‬

‫הרשעים אל הר‬ ‫אברהם‬

‫למפר ברית‬

‫שנאת בנות החן לבני‬ ‫שנאת‬

‫הנערים‬

‫שנאת אנשי סוד‬

‫עיבל‬

‫הנזירים‬

‫לרחיצת הראש‬

‫והמסרק‬

‫למוציאי דבה‬

‫‪133‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪ 1 3 2‬הכלב ‪ ,‬כלב הציד הרודף אחריו לצודו‬ ‫החדר ‪ ,‬האסור עליו מטעם דתו‬ ‫מלשני ‪ ,‬מלשין‬ ‫‪138‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪135‬‬ ‫הבציר ‪ ,‬שאז מעבידים‬ ‫המתיאש ‪ ,‬המתרפה‬ ‫לזבובים ‪ ,‬הע‪,‬קצים אותו‬ ‫הגרב ‪ ,‬ה‪.-‬חין‬ ‫אותו הרבה ‪ 1 4 1‬הזבי‪ , 1‬הא טפה המפיצה ריח רע ‪ 1 4 2‬לרב כפותיו ‪ ,‬למלבוטיו המרובים ‪ 1 4 3‬השובב ‪ ,‬החוטא‬ ‫‪145‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪ 1 4 6‬לרבן ‪ ,‬לתלמיד חכם‬ ‫למתאמצת ‪ ,‬למסרבת‬ ‫לגרים ‪ ,‬לחטטים שבראש‬ ‫לאריס ‪ ,‬העובד בו‬ ‫לשמש ושבת ‪ ,‬שחשמט מוציאה את האנשים ממיטותיהם ובטבת מחליפים את‬ ‫‪ 1 4 8‬הבת ‪ ,‬שעליו לדאוג לגדו‪-‬ייתה‬ ‫הבגדים והכיגים אטר במיט !ת ובבגדים היט״\ם ניתקים ממקור מזונם ‪ 1 5 0‬אל הר עיבל ‪ ,‬שמעליו מקללים את‬ ‫לבני‬ ‫‪152‬‬ ‫למפר ברית ‪ ,‬למבטל את אות ברית הקודש‬ ‫הטרית ‪ ,‬המוגלה‬ ‫החוטאים ‪ 1 5 1‬בעל הגרב ‪ ,‬מוכה הטחין‬ ‫‪ 1 5 3‬הנערים ‪ ,‬הילדים‬ ‫הנזירים ‪ ,‬הניזרים מא טה‬

‫‪ 131‬החוטקים להלן יא ‪ 133 254‬מלשני תה קא ה ‪ 137‬למעוך וי כב כד ‪ 141‬לפורטים עט ו ה ‪ 146‬עם‬ ‫‪ 147‬הזולל רב כא כ ‪ 150‬הר רב יא כט‬ ‫פסחים מט גדולה ״ גאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם‬ ‫‪ 151‬אברהם ערובין יט ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבישו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל‬ ‫שבא על הכותית דמטבה ערלתו ולא מבטקר ליה ‪ 152‬בנות להלן כח ‪ 154 248‬העלמות מחברות איתיאל כד ‪202‬‬ ‫׳ מאם העלמות לבעלי השיבה‬ ‫‪[ 1 0 1‬‬

‫המחברת‬ ‫־‪15‬‬

‫שנאת‬

‫התרנגולים ליום‬

‫ויאמר‬ ‫האהבה‬

‫השר‬

‫אלי‬

‫כל‬

‫ויאמר‬

‫בזאת‬

‫המשוררים‬

‫בעיני‬

‫השר‬

‫ואען‬

‫אהבת‬

‫הישמעאלים אל‬ ‫האדם‬

‫העבד‬

‫למקל‬ ‫תמצא‬

‫שנאת‬

‫התופר אל הגבן‬

‫שנאת‬

‫הבחור לזקנה‬

‫שנאת הזקנים עלות בהר‬

‫היצהר‬

‫לראות פלא‬

‫שנאת‬

‫אהבת האיש אל העשר‬

‫שנאת‬

‫הרמאי אל הישר‬

‫הסובא אל היין‬ ‫החשוקה‬

‫אהבת‬

‫השכור‬

‫אהבת האשה‬ ‫אהבת‬

‫השועל‬

‫לדודה‬ ‫הכובע‬

‫לכודים‬

‫שנאת‬

‫לעלות‬

‫פלונית‬

‫תחפיר השמש‬

‫בהלה י‬

‫לחמותה‬

‫צוקה‬

‫ובעלה מעוף‬

‫נדבר על‬

‫ואפלה ׳‬

‫ולכל אשר‬

‫תחפץ תטני‬ ‫ואען‬

‫השר‬ ‫ובעלה כתוא‬

‫מכמר‬

‫ובשניהם‬

‫מראה‬

‫ואמר‬

‫הערב‬

‫ובעלה לא יעשה בו‬

‫פלונית מעשה ידי אמן‬ ‫פלונית לא תכר בץ‬

‫הזולל וסובא ליום‬ ‫הכלה‬

‫הכפורים‬

‫ונדבר על הטוב טוב ועל הרע רע‬

‫הנני׳‬

‫תחפיר הירח‬

‫ולתעודה‬

‫שנאת היחף לטיט חויצות‬

‫בפראות‬

‫המארע ׳‬

‫ויאמר‬

‫שנאת‬

‫הכסילים‬

‫לתורה‬

‫שנאת‬

‫לבתה‬

‫ואמר אל השר‬

‫שנאת‬

‫החסידים‬

‫לכלי זץ‬

‫שנאת בעל הבר אל השבע‬

‫ויאמר השר יש לי שכנה‬ ‫שניהם מעין‬

‫חך אני‬

‫ואמר‬

‫האסיר לבית כלא‬

‫אהבת‬

‫אתאר‬

‫מחסורך עליי‬

‫אהבת‬

‫אהבת‬

‫‪175‬‬

‫תבחן ׳ אם‬

‫והתלמיד‬

‫ורצועה‬

‫לתאר השנאה תשיב אלי‬

‫העצל אל השנה‬

‫אהבת הקי־ ח אל‬

‫‪1 7 41‬‬ ‫איוב לו לא ‪ 59‬יי יש ג יד‬

‫‪[ 107‬‬

‫ב כ כא‪ -‬כב ‪ 42‬המכתש‬ ‫יז עלינו נחמ ה ז »׳‪ 4‬על‬ ‫‪>0‬־ אתגהלה בר לג יד‬ ‫‪ 54‬כל יח‬ ‫יר מח י‬ ‫‪ 58 05‬מד סנהדרין סה‬

‫שו טו יט ‪ 43‬הכון‬ ‫תה קלג ב‪ ,‬להלן»(‪41‬‬ ‫‪ 51‬רשתו איכה א יג‬ ‫לב ח ‪ 55‬המוכרת‬ ‫מה י‪,‬ם נ יומין כי‬

‫המחברת‬ ‫‪60‬‬

‫וימיו מה ישיחוי‬

‫דינא יתב‬ ‫טיבוי‬

‫ובעשרה בו מה‬

‫ובארבעה עשר בו מה‬ ‫ובחמשה עשר‬ ‫וביום‬ ‫‪65‬‬

‫מעשהוי‬

‫בערבי‬

‫מה‬

‫האירו‬

‫נותן שלג‬ ‫פתח‬

‫באדרי‬

‫‪8‬׳ ‪ 1‬בארץ מדבר ‪ ,‬שהקינמון צומח בארצות רחוקות מעבר למדבר‬ ‫חיקה כי ייא ירצה אי צ לקחתה לו לא צה‬ ‫נענה ‪ ,‬ר‪ -‬ע עד‬ ‫נפש‬ ‫‪ 1 6 1‬בעי *‬ ‫מלאת לו עגה ‪ ,‬׳‪-‬אז נמר‬ ‫‪>9‬׳ ‪ 1‬עבים רכובו נעלד דוא מד‪ -‬נת בני האדם‬ ‫‪166‬‬ ‫‪102‬‬ ‫המיה שת ‪ ,‬הבערה‬ ‫‪ 1 0 4‬אן ‪ ,‬איפה‬ ‫תראנו משם ‪ ,‬עיין בספרים ותרע‬ ‫דין הר צעים בגיהינום‬ ‫‪ 1 0 7‬אי ^ יקים ‪ ,‬מי צאין לו כח גברא‬ ‫לאביו‬

‫להבאת‬

‫‪ mg‬חנה יש׳ נד טז‬ ‫‪ 118‬לאביו דב לג ט‬ ‫ד ח ‪ 151‬ישיב תה‬ ‫«‪ 15‬לטמאר וי יח כ‬ ‫‪ 10‬תררש דב בג ז‬ ‫‪ 162‬תראנו בם כג יג‬ ‫‪ 166‬סנפיר וי יא ט‬

‫‪ 147‬כל וי יא טו‪ ,‬בבא קמא צב לא לח^ם ד\ך זרזיר אצל עורב אלא מפ‪-‬י ¿הוא משו‬ ‫י יא ‪ 132‬לחטאת וי‬ ‫‪ 150‬מצא וי ה כב‪ 151‬אוהבתי הו‬ ‫‪ 149‬האברה וי ה כג‬ ‫פט נזר ביום שי ח ח ‪ 154‬בין ש ו ה כז ‪ 155‬לבי דה״ב כח ט דב יב טז תה סב ט‬ ‫‪ 157‬מקום י צ לג כא לפני בנז יג כב ‪ 158‬ימצאדו דב לב י ‪ 1j 9‬עבים תד רד נ‬ ‫‪ 1(>1‬גם‪ -‬יש נחי ער וי כחל‪ ,‬עדיות ב י מ‪ -‬פטר‪ -‬עים בגידנם שנים עצר חרצ‬ ‫‪ 165‬הוציאם בר יט ה‬ ‫‪ 163‬ה הרות תה צג ג דולכים קה א ז ‪ 164‬בימים וי יא ט‬ ‫כז כו‪ 1G8‬כקשת ש ב כב לה זכר וי כ יג )זכר בכף קמוצד(‪ ,‬לעיל ‪106‬‬ ‫‪ 167‬ארור רב‬ ‫‪[112‬‬

‫המחברת‬ ‫מה אומר למשה‬ ‫‪170‬‬

‫מדוע נזהר‬

‫יצריי‬

‫לעשות‬

‫הלהרנני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ?‬

‫עולהז‬

‫פן‬

‫מי הם‬

‫הולך אחר‬

‫בצעוז‬

‫הנושאים קולם‬

‫ודכיםי‬

‫‪175‬‬

‫תהומות בלב ים‬ ‫נצבו כמו נד נוזלים‬

‫ולאישמחנהי‬

‫הנושק שפתה ולא ישכגוי‬ ‫והבא אל גנה ולא‬ ‫מה‬

‫אומרות הנשים»‬

‫עד אן‬

‫‪ 180‬מי בחחי הזמן‬ ‫ואשר תורת‬

‫חבושי‬

‫‪185‬‬

‫סוררהי‬

‫צר‬

‫את מי‬

‫האוכל‬ ‫תרומם מן‬

‫אלהיך בו‬ ‫לאדני‬

‫תעודה‬

‫חתם תורה‬

‫לשתות יין‬

‫למסך שכר‬ ‫במשמניו רזון‬

‫בחפזוןי‬ ‫היעלות ?‬

‫רוממתי‬

‫בתולות‬

‫אני‬

‫אוהבי אהב‬

‫והנחשתי‬

‫לא‬

‫לעזר ולא‬

‫והברזלי‬

‫רע רע יאמר הקונה ואחל‬

‫מה אומר הזהב ?‬

‫‪190‬‬

‫מבלי לבוש‬

‫גבורים‬

‫הנכרי‬

‫מה ענין‬

‫האסף מרים‬

‫תזבחנו‬

‫ואנשי אין י‬ ‫ובני‬

‫עד‬

‫יחללנו‬

‫העבודה על האנשים‬

‫יבחר יי‬

‫בקרבוי‬

‫יקחנה‬

‫במלחמה ואיש אחר‬

‫אובד‬

‫יצרי מתגבר על רעיוני ׳‬ ‫מה יאמרו בני‬

‫ימות‬

‫במלחמה ואיש אחר יחנכנו‬

‫תכבד‬ ‫ישראל את עדים י‬

‫אלהיו‬

‫ימות‬

‫במלחמה ואיש אחר‬

‫ימות‬

‫יהללנוי‬

‫יתנצלו בני‬

‫תאכלנו האש‬

‫יגיד עליו רעו‬

‫היאך עיני הגולים ז‬ ‫הנושא א ‪n‬‬

‫הגדולה‬

‫אל שאול תורד‬

‫מה לנפש איש עם הזמן רד ז‬ ‫במה נכיר‬

‫הששית‬

‫להועיל‪ ,‬כי לבשת‬

‫אומר‬ ‫‪ 1C 9‬מה‬ ‫הלהרגגי אתה א ! מר ‪ ,‬באיםוריך ‪ -‬מרובים‬ ‫למעה יצרי ‪ ,‬מה אומר י ‘ " הר* לם‪ .‬ה רב‪1‬‬ ‫‪ 1 7 0‬עולה ‪, ,‬גו‪ ,‬לה האש הגדולה ‪ ,‬אס התופת ‪ 1 7 1‬מה ל ! ‪.‬פ■ט איש עם ר ״ מ( רד ‪ ,‬מהסוסה ‪-‬ל נם‪ .‬אים רע ע‬ ‫‪ 1 7 4‬נצבו כמו נד נוזלים ‪ ,‬בוכ‪,‬ת‬ ‫‪ 1 7 2‬י ‪ \ .‬ד עי‪1‬וי רעו ‪ ,‬חברו יעיד עליו‬ ‫ההולך עם ה‪,‬מ! תורד ‪ ,‬דנפש‬ ‫‪ 1 7 9‬עד אן‬ ‫העבודה על‬ ‫תכבד‬ ‫‪178‬‬ ‫יתנצלו בני ישראל את עדים ‪ ,‬עד מתי‬ ‫האנשים ‪ ,‬תרבה עבורת בעלינו‬ ‫יד ו היד‪,‬דים ב‪.‬ויים ומושפלים בגלות ומשוללים כבוד ותכארת עד האסף מריב ‪ ,‬עד שייכנע לבבם הער וישובו‬ ‫מרים ‪ ,‬המרי שלהם ‪¿ 1 8 3‬ר תעודה ‪ ,‬קפל ומג! ר את התורה ‪ 1 8 4‬ואג ^ ‪ 2‬י אין ‪ ,‬ואבלים ריקים‬ ‫בתש בה אל ה‬ ‫‪?-‬י־ ורה ורכסה ‪ 1 9 0‬ואחל ‪ ,‬והולך לו ואינו קונהו‬

‫‪ 172‬הולך יח לג לא שיר‬ ‫‪ 171‬עם הו יב א אי‪ 1‬יש יד ט‪,‬‬ ‫‪ 170‬פן דב ה כב‬ ‫‪ 169‬דלהרנגי שמ ב יד‬ ‫כשתשאי‪ 1‬עי‪1‬‬ ‫איוב ל‪ ,‬ל״‪ ,.‬יבמות לא יגיד עליו רעו‪ -‬תנא בקדושין והוא הדין לנר‪ ,‬שין ‪ ,‬מבדר רב‪\. .,‬ם מב כ‬ ‫דאדם— שאל מי רעהו ‪ 173‬הנושאים רה צ‪-‬ג תהומות שט כ‪ ,‬ח ‪ 174‬נצבו שם נ! ו ח ‪ 175‬הנושא רב‬ ‫כ״ ה ימות דב כ ‪ 176 ,‬ימות דב כ ה ‪ 177‬ימות דב כ ו ‪ 178‬תכבד ש נ ה ט ‪ 179‬יתנצלו שמ לג ו‬ ‫‪ 181‬תורת תר ל‪ ,‬לא מ״א ג כח יבחר רב יב יח‬ ‫בט יב טו‪ ,‬תחכמוני ב ‪ 180 31‬אובד איוב לא יט‬ ‫‪ 182‬יצרי קידושין ל יצרו של אדם מתגבר עליו תיבהלו רב פ! ו כא‪ ,‬פ‪-‬דדרי‪ ,‬מג דזובח את יצרו כאי־יו‬ ‫‪ 183‬צר ש ח טז ‪ 184‬ואנשי לעיל א ‪ 418‬גב‪,‬רים יש ה כב ‪5‬־‪ 18‬וב^י יע ווו‬ ‫כברו לדקת ט ברוך הוא‬ ‫‪ 186‬האוכל שם יב יא במשט יו י צ י טז ‪ 187‬ר‪ ,‬ממת יש כג ד ‪ 188‬א מש ח יז‬ ‫^מבך יש ה כב‬ ‫‪ 18j‬לא יש ל ה ‪ 190‬רע מש כ יד‬

‫‪[ 113‬‬

‫המחברת‬

‫פן יאמר אויבי‬

‫מדוע לבך נבהל להק ראית ‪ ,‬י‬ ‫מה לעם כי‬

‫ירוצקי‬

‫קרבת‬ ‫רגלי‬

‫מה אומר השורי‬ ‫והחמור י‬ ‫‪195‬‬

‫עמדה‬

‫והגמל ‪,‬‬

‫מרחם‬

‫והראם ‪,‬‬

‫מה אעשה‬ ‫מי היא‬

‫בהיותי עם זר ‪,‬‬

‫מה‬

‫המתנודדת ‪,‬‬ ‫מקומות‬

‫יורוהוי‬

‫תאמר באשר שכרו מדם ענב ‪,‬‬

‫לרעהו פח ‪,‬‬ ‫בהיותי לפני איש הולך נכוחות ‪,‬‬

‫תאמר‬

‫למואב ועמק ‪,‬‬

‫להרי‬

‫מה תאמר מן‬

‫מה‬

‫חרי עפר‬

‫וכפים‬

‫יעוף ולא‬

‫ימצאוהו‬

‫עלימו כגנב‬

‫תמהר‬

‫לדבר צחות‬

‫ארץ‬

‫צלמות ולא‬

‫המקום אשר ילך בו העיט ‪,‬‬

‫בל תלך בו אני שיט‬ ‫שרים זהב להם‬

‫ונשיאיהם ‪,‬‬

‫מפנק מנער‬

‫ואבדו ‪,‬‬

‫לא‬

‫הדבור הצח ‪,‬‬

‫עבדו‬

‫תרצח‬

‫יכלתין ‪ ,‬מד ^ אה ב‬ ‫‪191‬‬ ‫אויבי‬ ‫יאמר‬ ‫נבהל להון ‪ ,‬בדו־‪ 1‬וםרור לה ¿ ע הו! פן‬ ‫במישור ‪ ,‬ב ׳‪ .‬דה לחיו ׳‪ -‬אוי‬ ‫‪193‬‬ ‫■ אלהיט יהפ ^ ון ‪ ,‬הם רבים לבית התפילה‬ ‫‪19 6‬‬ ‫המור ‪ ,‬רמיד מא‪ .‬ימים א־* ה ‪ 1‬ר ואת החמור‬ ‫יבריח אם‬ ‫אב‬ ‫משדד‬ ‫לאכזר ‪*/ ,‬א ‪,‬‬ ‫‪198‬‬ ‫כתמרור ‪ \ .‬ב‪ .‬ר הוא ב מרוד‬ ‫‪197‬‬ ‫מפניו‬ ‫ההפך‬ ‫יאמי‬ ‫תמהר ‪ ,‬אתה תמ ־ י‬ ‫‪205‬‬ ‫הביכורים‬ ‫שכרו ‪ ,‬על‬ ‫‪202‬‬ ‫לקרובי‪.‬‬ ‫באשר‬ ‫‪210‬‬ ‫עיסתה כמו אבל ‪ ,‬נדבר‬ ‫העיט ‪,‬‬ ‫אשר ילך ב !‬ ‫המקום‬ ‫‪ 2 0 7‬ארי !‬

‫‪191‬‬ ‫»מ‬‫■י‪«,‬‬ ‫‪204‬‬ ‫רב‬ ‫י‪,‬״!‬ ‫שמ‬

‫סדרים‬

‫אררט ‪,‬‬

‫לשאול‬

‫ואלמון‬

‫עיפתה כמו אכל‬

‫עם ממשך ומורט‬

‫מי שופטי הארץ‬ ‫מי ראוי‬

‫תקריב‬

‫ללדת‬

‫שתי אלה רגע ביום אחד שכול‬

‫העברים ‪,‬‬

‫ומעבר‬

‫תהפך‬

‫לאכזר‬

‫תאכלהו אש לא יפח‬

‫מה בץ לבן ובין תפל ‪,‬‬ ‫ובעיי‬

‫לראות עמל‬

‫מן גו יגרשו‬

‫ואשר יטמן‬ ‫מה אעשה‬

‫יצאתי‬

‫על חמור‬

‫יבריח אם‬

‫יאמר‬

‫יריעו‬

‫ואשר רשו ‪,‬‬

‫מה‬

‫יחפצק‬ ‫במישור‬

‫כנמרוד‬

‫הרה‬

‫העטלפים ‪,‬‬

‫מה יעשה העוף בעת‬

‫‪210‬‬

‫אלהים‬

‫משדד אב‬

‫«‪ 20‬מי הם‬

‫יכלתיו‬

‫כל דבר פשע על שור‬

‫והערוד ‪,‬‬

‫‪205‬‬

‫הששית‬

‫יתנגאו על '‬

‫ייב ם ' א‬ ‫‪194‬‬ ‫ובורחים‬ ‫‪ ,‬י־ יבו להזיק והכול יראים‬ ‫אדם מ ״ ת\־ ל‪ ,‬רים כדרך ¿ הוא מוותר‬ ‫שתי אלה ‪ ,‬מואב ! גניו!‬ ‫‪206‬‬ ‫מ ‪ -‬מי דא יד‬ ‫בל‬

‫דבר‬

‫פשע‬

‫‪192‬‬

‫על פ! ר‬

‫קרבת‬ ‫על‬

‫‪ 192‬מה צ א יא ה קרבת י‪.‬ן ;ח ב ‪ 193‬ר^לי תה כו יב ‪ 194‬כי‪,‬‬ ‫!‪.‬בהל מ‪ -‬כח כב פ‪ 1‬תה יג ה‬ ‫כב ח ‪ 195‬מרחם י ' כ יח ‪ 196‬מ‪!.‬דד מי‪ .‬יט כו ‪ 197‬יאמר בר י ט ‪ 198‬תהפך איוב ל בא ‪ 199‬הרה‬ ‫כו יז ‪ 200‬חרי איוב ל ‪ 201 ,‬יעוף איוב כ ח ‪ 202‬מדם רב לב יר יר ׳ג אי‪,‬בל ה ‪ 203‬מן א וב ל ה‬ ‫^ב **‪ 206‬גתי יי‪ -‬מז ט ‪ 207‬בין‬ ‫יטמ( יר יח בב תאכלה! איוב כ כו ‪ 205‬הולך י ‪ 1‬נז ב תמהר יי‪-‬‬ ‫א א ארץ איוב י כב ‪! 208‬בעיי במ כא יא צלם‪ .‬ת איוב י כב ‪209‬להרי בר חי־ עם י ט יח ז ‪ 210‬בל‬ ‫‪ 213‬לא‬ ‫בז כ מפנק מי‪ -‬כט כא‬ ‫‪ 212‬ל׳גאול מ^‬ ‫לג בא ‪ 211‬טופטי י^ט כ‪ ..‬שרים איוב ג ט‪,‬‬ ‫כ יג‬

‫‪[114‬‬

‫המחברת‬

‫לא תנאף‬

‫יהמעלה אף♦‬ ‫‪215‬‬

‫והמזדם שכץ‬

‫לא‬

‫בלעףי‬

‫מה לנפש על‬

‫ומת‬ ‫‪220‬‬

‫מעלה י‬

‫המעלות אשר ירדה‬

‫סופרה י‬

‫בחטאה בשעה‬

‫הכעורה‬

‫האחת‬

‫והנאהי‬

‫עני בשער‬

‫הצערי‬

‫ילץ על‬

‫התתן לי סוסן ־ י‬ ‫מי רחוק‬ ‫‪225‬‬

‫משלומוי‬

‫ואשר רוח‬

‫לאלהי אביו יצחק‬

‫מה‬ ‫‪230‬‬

‫לא‬

‫חכמת לבי‬

‫לעד מי‬

‫הצביה‬

‫יאמרו באווז אנשי‬

‫התשאיל לי‬

‫תישירי‬

‫בעלי‬

‫אסוכותי‬

‫והזונה‬ ‫‪235‬‬

‫זלעפות‬

‫חברי‬

‫לשבעה‬

‫קבר מתך‬

‫ולמכסה עתיק‬

‫ישישו כי ימצאו קבר‬ ‫תפר יראה ותגרע שיחה‬

‫המצפה י‬

‫פתע ישבר ואץ‬

‫ואשר אכל ושבע ודשן»‬ ‫ואשר יעמד על‬

‫אשוגפריתורוח‬

‫לאכל‬

‫הנשכחהי‬

‫וכלי חרש‬

‫וגרושה‬

‫וחללה זונה‬

‫לעיני בני עמי נתתיה לך‬

‫מה חנן הזמן לאשת הותיק ’‬ ‫ואשר להם אשת‬

‫בחלב‬

‫הבחורים אם דל ואם עשיר‬

‫אלמנה‬

‫אמתך ’‬

‫מדינים ובית‬

‫תבשל‪ ,‬די‬

‫אחרי‬

‫התבונהי‬

‫היאמרו בה דבר אחר‬ ‫פלונית‬

‫ממקומו‬

‫יצחק אחרי אמו‬

‫עיעים עמוי‬

‫עפעף‬

‫אבוסך‬

‫איש נודד‬

‫ואשר מהשם רחק ’‬ ‫ואשה‬

‫אהובה‬

‫והאח ־ ד‪ ,‬ואה‬

‫שוע לפני דל‬

‫מ• יתגדל י‬ ‫ומי בעל‬

‫בחלב‬

‫על האש עולה‬

‫הנייש ^ ינהי‬

‫מה בץ‬

‫תחמד אשת רעף‬

‫לא תבשל גדי‬

‫ואשר יתן מעת לבי‬

‫ומה הנפש‬

‫הששית‬

‫כל‬

‫מרדוי‬

‫מרפא‬

‫הלילה ישן‬

‫יפלח חץ‬

‫כבדו‬

‫‪ 2 1 6‬לא‬ ‫‪ 2 1 7‬מה לנפש על מעלה ‪ ,‬ם‪ -‬עונשה שלד‪ ,‬פש על חטאי׳‬ ‫תבטל גדי נ ־ יב ‪ ,‬לא תנאף‬ ‫‪ 2 2 5‬רוח‬ ‫‘ ‪ ,‬ולה ׳ היא תעלה ות שרף בא ‪ .‬התופת ‪ 2 1 8‬המעלות ‪ /‬הרוחניות ‪ 2 2 1‬ית ‪ ,‬דל ‪ ,‬ית‪ ,‬אה‬ ‫וגפרית‬ ‫אש‬ ‫‪230‬‬ ‫אלמנה‬ ‫‪229‬‬ ‫וגרושה וחללה זונה ‪ ,‬ראשי תבות א ‪.‬‬ ‫אחרי אם ‪ ,,‬לאמו‬ ‫משוגע‬ ‫‪232‬‬ ‫ולמכסה עתיק ‪ ,‬ועשיר שיכסה אותן‬ ‫!■‪ 1‬עפות ‪ ,‬ראשי תב‪ ,‬ת אווז‪.‬‬

‫עי‪1‬‬

‫האש‬

‫עועים עם ‪ ,‬׳‬ ‫והח‬

‫‪ 214‬לא שם כ יד ‪ 215‬והששים‪ ,‬מש כג ב לא שם כ יז ‪ 216‬ית! איכה נ פה לא לע יי א ‪ 217 386‬על ד‬ ‫‪ 219‬בחטאה בם ט! כח ‪ 220‬האחת דב‬ ‫א יז ‪ 218‬המעלות יש לח ח‪ ,‬להלן יב ‪ 192‬כד ‪ 84‬כו ‪ 157‬כח ‪134‬‬ ‫כא טו ‪ 221‬ש! ע איוב לד יט ‪ 222‬עני מש כב כב ‪ 223‬ילין איוב לט ט ‪ 224‬אי*‪ 1‬מש כז ח ‪ 225‬רוח‬ ‫יש׳ יט יד יצחק בר כד פז )יצחק בחית קמוצה( ‪ 226‬לאייהי בר מו א ‪ 227‬ואשה שם לה כה לא שם כ‪ -‬יט‪,‬‬ ‫לעיל א ‪ 228 386‬עפעף מש ד כה אחרי רות ג י ‪ 229‬אלמנה וי כא יד ‪ 230‬בעלי קה יב יא אש תד יא ו‬ ‫‪ 231‬לעיני בר׳ כג יא ‪ 232‬לאכל יש כג יה ‪ 233‬אשת מש כא ט ישישו איוב ג כב ‪ 234‬והזונה יש כנ טז‬ ‫תפר איוב טו ד ‪ 235‬וכלי מש כו כג פתע מט ו טו ‪ 236‬אכל דב לא כ כי‪ 1‬הו ז‪ 237 ,‬יפלח מש ז כג‬

‫‪[1 1 5‬‬

‫המחברת‬ ‫העולם נושע»‬

‫מתי‬

‫במות אדם רשע‬

‫מה עושה יוצרך »‬ ‫‪240‬‬

‫מדוע‬

‫רוכב שמים‬

‫תהימינה הצאן‬

‫בעדריהן ?‬

‫מה עושה הבית בלא כבשן»‬ ‫מה תשאל האשה‬

‫־‪24‬‬

‫מבעל‬

‫בריתה !‬

‫כסותה‬

‫מה ענץ השמנה»‬ ‫ומה בחיק הרזה ?‬

‫בחיק חמה עזה‬

‫מה נראה לך ק‬

‫איך אתה‬

‫השחרה י‬

‫מה‬

‫אחרית‬

‫מה‬ ‫מה‬

‫יאמרו השונים ?‬

‫יכבה‬

‫המפר‬

‫שאהו‬

‫בריתי‬

‫יהי‬

‫בחיקך ׳‬ ‫אחריתו‬

‫עת‬

‫הדוהי‬

‫להשליך אבנים‬

‫חסר לנפשו מכל אשר יתאוה‬ ‫אץ לי בהם חפץ‬ ‫לשחת‬

‫דרכך שחת ?‬

‫קראתי‬

‫מה ענץ‬

‫המתחבר לרעים »‬

‫יקרא‬

‫מה דרך‬

‫המריבה »‬

‫לכבות את‬

‫מה‬

‫אומרת שרה י‬

‫ורבקה בעת‬

‫נפקדה »‬

‫וחנה ?‬ ‫ורחלי‬ ‫על מי ימלא הזאב‬ ‫מה‬

‫להכרית‬

‫מה שהיה כבר‬

‫התרצה זרם ברד ואבן נפץ»‬ ‫מה‬

‫בלילה נרה‬

‫אדמדמת או לבנה‬

‫הדבר העבר ?‬

‫אמרת העת‬

‫בימינה‬

‫עברה חעם וצרה‬

‫עומד מנתקך ?‬

‫איך הוא ענץ‬

‫‪260‬‬

‫שארה‬

‫ועונתה‬

‫ארך ימים‬

‫ומה היא ההגונה»‬

‫‪255‬‬

‫ידי נשים‬

‫בעזרך‬

‫רחמניות בשלו‬

‫ילדיהן‬

‫ימלא עשן‬

‫ומה יעשה בעל כעורה »‬

‫‪250‬‬

‫הששית‬

‫אבי אתה י‬

‫לעולם זרע‬

‫מרעים‬

‫האהבה‬

‫רני‬

‫עקרה‬

‫תי‬

‫עקרה לא‬

‫ילדה‬

‫רני‬

‫עקרה לא‬

‫ילדה‬

‫פצחי תה‬

‫כלו עיני מיחל‬ ‫על הי־ ועים חרה‬

‫עברה י‬

‫שופך בוז על‬

‫תאמר בדם ענבים»‬

‫נדיבים‬

‫‪240‬‬ ‫‪ 2 4 0‬יכבה ׳ יככת )ב;ז כת‪ ,‬ח־׳(‬ ‫ילדיהן ‪ ,‬עי ה׳וא‪,‬‬ ‫רחמניות ‪ ,‬ז‪ ,‬מת‬ ‫‪248‬‬ ‫שאהו בחיקך ‪ ,‬ולראי וידבק בך‬ ‫או לבנה ‪ ,‬אדמ‪.‬נית א‪ ,‬צחורה‬ ‫‪255‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪ 2 5 4‬לשחת ‪ ,‬לה‪-‬וחת־;‬ ‫להשליך אבנים ‪ ,‬לועום באבנים‬ ‫אבי ‪* ,‬אישו מל‬ ‫‪ 2 6 2‬על‬ ‫נדיבים ‪ ,‬הבאים לידי בי‪,‬י‪,‬ן ב‪ -‬ת ית היין‬ ‫מרעים ‪ ,‬תמידיקרא‪ ,‬א‪ ,‬תו ר טע‬ ‫‪247‬‬ ‫‪249‬‬

‫ההגונה ׳‬ ‫המפר‬

‫הי‪:‬‬ ‫ברית ‪,‬‬ ‫יקרא‬

‫ל אברה‬‫לעולם‬

‫ס‬

‫זרע‬

‫‪ 238‬בנו‪ ,‬ת מ ‪ 1‬יא ז ‪ 239‬ר‪,‬כב דב ל‪ .,‬כ‪ 240 ,‬תהימ‪-‬ה מי ב יב ידי איבה ד י‪ ,‬לה ץ כב ‪ 241 277‬ימ־א י*׳‬ ‫‪ 243‬ארך מ ״ ג טז ‪ 244‬בחיק מב בא יד ‪, 245‬ברה תה עח מט ‪ 246‬יכבה‬ ‫ו ד ‪ 242‬טאיח ׳טס כא י‬ ‫מט לא יח‪ ,‬להל( כב ‪ 247 106‬אדמ‪-‬מת ‪,‬י ‪ /‬נד ‪ 248‬יטאהו ב‪ .‬יא יב ‪ 249‬המבי* בר י‪ ,‬יד אבות ג יא‬ ‫‪ 252‬חסר קד‪ ,‬ו ב ‪, 253‬רם‬ ‫‪ 201‬ה*‪\,,‬ב מט כד כא עת קה ‪ -‬ה‬ ‫יהי תד קט ת ‪ 250‬מה קה ג טו‬ ‫איוב יז יד ‪ 255‬יקרא י ‪ -‬יד כ ‪ 256‬לכבות שי ח ז ‪257‬ר‪-‬י י ‪ -‬נד א‬ ‫יש ל לאין קה יב א ‪ 254‬לשחת‬ ‫א ‪ 260 259‬כלו תה סט ד ‪ 261‬על זב י ג ‪ 262‬בדם בר מט יא ש‪ ,‬פך תד קז מ‬ ‫‪ 258‬ר^י י ‪-‬‬ ‫‪[116‬‬

‫המחברת‬ ‫מדוע בית‬

‫־‪26‬‬

‫מה בפי‬

‫יובילוה רגליה‬

‫פלתית סגור י‬

‫מה הוא דששח‬

‫וחלקיוי‬

‫פלתית‬

‫מה‬

‫הגברתי‬

‫לשון הזהב‬

‫‪20‬‬

‫שבחיהי‬

‫כפתוריה‬

‫החכמה וחץ‬

‫מה אומר‬

‫הכבדי‬

‫ערכה י‬

‫הברושי‬

‫הדלף‬

‫אנה פנה לב‬

‫‪280‬‬

‫ומה‬ ‫אן‬

‫וחמודותיו»‬

‫תמצא נפש‬

‫כפתיסי‬

‫‪285‬‬

‫ערלה‬

‫ערלות‬

‫תביאמו‬

‫פלשתים‬

‫אביונים נקיים»‬

‫ותטעמו‬

‫תמצא‬

‫בארץ החיים‬

‫למראה עיניו ישפט ולא‬ ‫חלום‬

‫בחכמתו »‬ ‫חכמותיו»‬

‫למשמע אזייו‬

‫חלמתי ופותר אץ אותו‬

‫שנא אותו על‬

‫חלומותיו‬

‫תפוש זהב וכסף וכל רוח אץ‬

‫מפלוני ומזהבו»‬

‫מה יעשה היין לאנשי תועה י‬ ‫היש פרות‬

‫הערלות‬

‫אשר ישרתו לה בהם‬

‫תחזמוי‬

‫כתאנים‬

‫מדותיו‬

‫במאה‬

‫בערלותיהםי‬

‫ומה יוסיפו לו האנשים על‬ ‫מה‬

‫הלילה‬

‫על פי‬

‫ואשר יראת יי ׳ גל פניוי‬ ‫דניאל‬

‫לעלות‬

‫לאיש אשר לו‬

‫משליך קרחו‬

‫תחפץ‬

‫ורצוץ‬

‫חדודי חרש ירפד‬

‫אל גבעת‬

‫היעלה י‬

‫תאמר העת‬

‫מה אמר‬

‫נסכתי מראש‬

‫על הראש יורד‬

‫היעלות י‬

‫למיתחפץ‬

‫ומדוע‬

‫אלהים הב ץ‬

‫דרכה‬

‫תשאף‬

‫הטורדי‬

‫במה נכיר האיש‬

‫ואם הזמן‬

‫כגללו לנצח‬

‫תחתיו‬

‫מה תשאף נפש אנשי עולות י‬

‫־‪2‬‬

‫ופרחיה‬

‫רק עשוק‬

‫והסרפדי‬

‫וחמאה‬

‫יאבד‬

‫מעולם‬

‫והנעצוץי‬

‫מה יעשה‬

‫והאדרת‬

‫נהרי נחלי דבש‬

‫תאמר מן האיש‬

‫מה‬

‫מרחוק לגור‬

‫קו לקו קו לקו‬

‫ובשפתי הנאה י‬ ‫ומי הם‬

‫הששית‬

‫החשובים»‬

‫יוסף את‬

‫דבתם רעה‬

‫אל תשכח‬

‫ענבים ׳‬

‫בקרבו‬

‫‪ 263‬יובילוד‪ ,‬רגליה מרה׳ ק לגור‪ ,‬ה א ‪ ,‬סעד למרחקים על עמקי‪ ',‬אוף לגור‪ ,‬לנאוף ‪1‬׳«¿ קו לקו‪ ,‬דשטח מורכב‬ ‫‪ 267‬כפתוריה ופרחיה‪ ,‬כסף ניו״ ייתה ‪ ¿68‬הכבד‪ ,‬הטרחן שקשה לסובלו ‪ ¿73‬א!‪.‬שי עולות‪ ,‬כני‬ ‫מקוים‬ ‫עוולה לעאת‪,‬אל היעלות ‪ 275‬טרותיו‪ ,‬דר חניות ‪ 283‬חלום חלטתי ופותר אין אותו‪ ,‬דניאל אמר ל נוכדנצר‬ ‫‪ 286‬יוסף את רבתם רעה‪ ,‬יוסיף להוציא דיבה רעה עליהם‬ ‫את דהאס יאת פתרונו שחכם ו לא יכלו להגידם‬ ‫‪ 207‬כפתוריד *מ כה לא‬ ‫‪ 203‬יובילוה יש׳ כג ז ‪ 264‬ק‪ ,‬יש כה י ‪ 205‬לשון יה ז כד ‪ 200‬גהרי איוב כיז‬ ‫‪ 268‬כגללו איוב כ ז ‪ 269‬החכמה אי‪ ,‬בכח יב‪ -‬יג מא ד אייהים איוב כח כג ‪ 270‬מעולם מש ח כג ‪ 271‬רק‬ ‫דב כחלג ‪ 272‬תחתיו איוב מא כב ‪ 271‬תשאף איוב לו כ ‪ 274‬הדלף מש יט יג על תה קלג ב ‪ 275‬על‬ ‫‪ 277‬לאי* בר לד יד ‪ 278‬מ*ליך תה קמז יז במאה ש״א יח‬ ‫תה קל״ ב ‪ 276‬אל יה ה ג‪ ,‬להלן יח ‪179‬‬ ‫‪ 281‬נפט יד ב לד תמצא איוב כח יג‬ ‫‪ 280‬תביאמו שם טו יז‬ ‫כר‪ ,‬לעיל א ‪ 279 380‬אשר בם ד ט‬ ‫‪* 284‬׳נא בר לז ח ‪ 285‬תפוש חב‬ ‫‪ 282‬יראת שם כ כ למראה יש יא ג ‪ 283‬חאם בר מא טו דג ב‬ ‫ב י ט ‪ 286‬יוסף בר לז ב ‪ 287‬אל לעיל ה ‪49‬‬

‫‪[117‬‬

‫המחברת‬ ‫גבורות וחץ‬

‫הראית דבר‬

‫מה‬

‫ערכי?‬

‫מדוע לא בא הגואל ?‬ ‫‪290‬‬

‫למיחלקהאלהבזיוגים ?‬

‫‪295‬‬

‫הבוז‬

‫לגאיוגים‬

‫כעדר‬ ‫וימלטו‬

‫נפשותמי‬

‫יבינו‬

‫הרחלות‬ ‫לאחריתם‬

‫הראית הימים כי שקר נסכם ?‬ ‫המעשה אשר אעשהו ?‬

‫אם אץ‬

‫מה‬

‫למי‬

‫במרום ימריא ?‬

‫מה‬

‫לעת ערב‬

‫בראותך אנשים גצים ?‬

‫ומן היפה ?‬ ‫ומן השמנה ?‬

‫ירכה וקנה‬

‫מה‬

‫תאמר‬

‫השיבני י‬

‫בתים‬

‫הנכבדים ?‬

‫לבדים‬

‫כעוף גודד מקן‬ ‫ישען על ביתו ולא יעמד‬

‫ואם יחמד ?‬ ‫‪ 310‬מי הם‬

‫התנופה‬

‫ישאני עושני‬

‫מה ענין הזקן ?‬

‫בעלי‬

‫והעצים‬

‫כה יהיה זרעך *‬

‫האלמנה ?‬

‫מהתעשהבמותך‬

‫השואבות‬

‫שוק הימץ למנה‬ ‫חזה‬

‫בשירים‬

‫לעת צאת‬

‫ה ^ה האש‬

‫התכיר חמור פלוני רעך י‬ ‫מה‬

‫בליעל‬

‫יצוה את בניו ואת ביתו‬

‫האהבות ?‬

‫תרצה מן‬

‫היצרי‬

‫למלך‬

‫מה יעשה אדם לעת זקנתו ?‬

‫תאמר‬

‫בידך‬

‫הרחיקהו‬

‫על פשעי בידו‬

‫יתחברו נביאי הבעל ?‬

‫מתי עת‬

‫בתוכם‬

‫משפחת‬

‫חטא לך מעודו ?‬

‫‪305‬‬

‫חטא‬

‫גם השטן‬

‫מי כעת‬

‫‪300‬‬

‫גמלצו‬ ‫ישראל‬

‫היעלות ?‬

‫מה יעשו האנשים‬

‫לחכי‬

‫שבט הרשע‬

‫מי רחוק מישע ?‬ ‫היאך שני‬

‫הששית‬

‫היושבים‬

‫הנפשות הנבזות ?‬

‫בערי‬

‫הפרזות‬

‫לפי רב השנים‬

‫איך ירבו היגונים ?‬

‫‪ 2 9 3‬יבינו יאחריתם‪ ,‬יתבו‬ ‫‪ 2 9 1‬שבט הרשע‪ ,‬עם הרשעים‬ ‫‪ 2 9 9‬יצוה את בניו‪ ,‬יכתוב צוואה לבני‪ 3 0 2 .‬המור פיץ»\ רעך‪,‬‬ ‫‪ 3 0 6‬ישאניעובני‪ ,‬יסייד‪ .‬לי ב! רא‬ ‫גם בניך יהיו בגי חמור כמוך‬ ‫‪ 311‬לפי רב השנים‪ ,‬ככל ‪ -‬דאדם נ ‪ ,‬דק ‪,‬‬ ‫לשקרים‬

‫סוכם‬

‫ויכירו בי‬ ‫דימה אותו‬ ‫וי‪ 1‬א יע‪-‬׳‪ -‬״‪-‬י‬

‫למות‬

‫ומתוך כך יח‪ .‬רו‬

‫בתשובה‬

‫לחמור דרך ק תור כה יהיה זרעך‬ ‫‪ 3 0 7‬בתים רבדים‪ ,‬בתי קיבול‬

‫‪ 288‬דבר איוב מא ד מה תה קיט ק‪ 289 -‬חטא יה ז יא ‪ ¿90‬הבוז תה קכג ד ‪ 291‬רחו^ איוב ה ד שבט‬ ‫‪ ¿94‬כי יר י יד ‪..‬ב איוב ב א ‪ 295‬אם‬ ‫תה קכה נ ¿‪ 29‬כעדר שי ו ו )הרחלים( ‪ ¿93‬יביג‪ ,‬רב לב כט‬ ‫‪ 290‬כעת איובלט יח מ ‪-‬׳פחת במ כו מט ‪ ¿97‬על איכה א יד ‪ 298‬נביאי מ א יה יט למלך‬ ‫איוב יא יד‬ ‫‪ 299‬יצוח בר יח יט ‪ 300‬לעת בר כד יא ‪ 301‬מה להלן יד ‪ 27‬אנ‪-‬ים ‪-‬מ בת ד״‪.‬ה בר כבז‬ ‫איוב לד יח‬ ‫‪ 302‬כה בר טו ה ‪ 303‬שוק וי ז לג ‪ 304‬רזה ‪-‬מ כט כז ‪ 305‬ירכה שנז כד לא ‪ 306‬ישא^י איוב לבכב‬ ‫‪ 307‬בתים שט לז יד כה כז‪ ,‬יהודה אלפאכי ר א^רות הרמב ם ‪.‬רשה ‪ 41 1877‬ואם ב‪) ,‬ב מוי־ד ( תפוחי זהב‬ ‫‪ 308‬כעוף י^ טז ב מט כז ה ‪ 309‬י‪,-‬ע‪ ,‬א וב ח טו‪ ,‬ת טובת‬ ‫במשכיות כסף בהם בתים לברים ‪ ,‬להלן כ ‪186‬‬ ‫רבנו תם הגהות מייטוניות נשים סיס‪ ,‬ו הא‪-‬ה שט! ענת על בעלה ט^ ת ישען עי‪ 1‬בית ‪,‬יידר‪ ,‬ז ‪ 310 157‬היושבים‬ ‫אם ט יט ‪ 311‬לפי וי כה טז‬ ‫‪1 1 8‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫מה‬

‫הנרדף »‬

‫ירדף‬

‫מה העץ אשר‬

‫‪315‬‬

‫קול עלה נדף‬

‫תדאב י‬

‫איך הוא צואר‬

‫עץ תלעג לאב‬ ‫בנוי‬

‫הצביות ?‬

‫מה משפט איש מדנים»‬ ‫הראית כבד ואנחה»‬ ‫מדוע קדש וצבא מרמס »‬ ‫מה‬

‫תאמר‬

‫בעושד חנפה י‬

‫‪320‬‬

‫לך נתתים‬

‫למשחה‬

‫מלאה‬

‫הארץ חמס‬

‫בחרפה‬

‫קנה וקנמץ‬ ‫כפרים עם נרדים‬

‫מה רצית‬

‫לדעת העת נגעת‬

‫מה אעשה‬

‫לשואל לי חובו ?‬

‫בעלמה ?‬

‫השמנה היא אם רזה‬ ‫תעבר בו‬

‫פרעהו אל‬

‫ואם אץ לי לשלם ?‬

‫תוכל‬

‫ואם לא אוכל ?‬

‫ידעתי כי כל תוכל‬

‫מה‬

‫אומרת‬

‫והתופר‬

‫לחם ונזיד‬

‫במוקשים»‬ ‫הטוחנת‬

‫להתעלם‬

‫לרעותה ?‬

‫עדשים‬

‫ולקחת סלת ואפית אותה‬ ‫לקח בגדו כי ערב זר‬

‫האכזרי‬

‫ובן מנבל אבי‬

‫לשלל מואב‬

‫מה ענץ הרופא ?‬

‫אריה על מצפה‬

‫הירפא‬ ‫מה‬

‫החולה‬

‫אמרת‬

‫רשע‬

‫ממחלתו ?‬

‫לרופא אשר פגשת ?‬

‫ולרופאים שכניי‬ ‫ונפש‬

‫הקצב‬

‫ומה ענב מן‬ ‫‪335‬‬

‫רגום אותו‬

‫ישבע‬

‫הדודים »‬

‫‪ 325‬מי הפיל עשו‬

‫‪330‬‬

‫לתלפיות‬ ‫באבנים‬

‫כי‬

‫מה ראית בנוא אמץ»‬ ‫ובלחיי‬

‫הששית‬

‫ומה דרך‬

‫הרצחתוגם ירשתי‬ ‫אתם המתם את עם אדני ׳‬

‫מהשואפהי‬ ‫הבהמה אשר‬ ‫הקצב‬

‫מאריך‬

‫ברעתו‬

‫הנשחתי‬

‫חריו‬ ‫ימכרנה ?‬

‫אחת‬

‫ומעונותיו‬

‫טרפה‬

‫מצלעותיו ויטגר בשר‬

‫נוכל ויש‬

‫תחתנה‬

‫בעדרו זכר ונודר וזובח משחת‬

‫‪ 312‬הנרדף‪ ,‬את הנרדף ‪ 316‬כיד‪ ,‬הרגשת כברות ‪ 320‬הרודים‪ ,‬החושקים ‪ 322‬פו־עהו‪ ,‬שלם לו אל‬ ‫תעבר בו‪ ,‬אל תעביר את חני‪ ,‬עד מלשלם לו ‪ 326‬ולקחת םלת‪ ,‬מדנן של זרים שהביאו לטחון ‪ 327‬לקח בגדו‬ ‫בי ערב זר‪ ,‬קח את בגדו כי מתוק ה‪ ,‬א חפצו של הזולת ‪ 328‬מואב‪ ,‬מן האב הבן הרע שולל וחומם את אביו‬ ‫‪ 330‬רשע מאריךברעד¿!‪ ,‬לא די־ ‪-,‬הרופא הרשע אינו מרפא את החולה אלא שהוא עוד מאריך אתחליו ‪ 333‬חריו‬ ‫ומעוגותי! מרפה‪ ,‬למלא את אטליז‪ ,‬בבשר לא כשר‬ ‫‪ 312‬קול וי כו לו ‪ 313‬עין מש ל יז ‪ 314‬בנוי‪ ,‬שי׳ ד ד ‪ 315‬רגום בט׳ טו לה ‪ 316‬לך במ יח ח‬ ‫דג ח יג כי בר׳ ‪ ,‬יג ‪ 318‬בעושה יש׳ לב ו ישבע איכה ג ל ‪ 319‬קנה שי ד יד ‪ 320‬כפרים‬ ‫‪ 321‬השמנה בט י‪ -‬כ ‪ 322‬פרעהו מש ד טו ‪ 323‬ואם ש מ כב ב תוכל דב כב נ ‪ 324‬ידעתי‬ ‫מ ב ג כג‬ ‫‪ 325‬לחם בר׳ כה לד ‪ 326‬ולקחת וי כד ה ‪ 327‬לקח מש׳ כ טז ‪ 328‬ובן מי ז ו לשלל‪,‬‬ ‫יש כא ח ‪ 330‬רשע קה ז טו ‪ 331‬הרצחת‪ ,‬מ׳׳א כא יט ‪ 332‬אתם בם יז ו ‪ 333‬דריו נחום ב יג‬ ‫בר׳ ב כא ‪ 335‬נוכל מל א יד‬

‫‪[119‬‬

‫‪ 317‬קדש‪,‬‬ ‫שי ד יג‬ ‫איוב מב ב‬ ‫‪329‬אריה‬ ‫‪ 334‬אחת‪,‬‬

‫המחברת‬ ‫תקרא‬

‫איך‬

‫אריה טורף‬

‫הצורף ?‬

‫בזו כסף‪ ,‬בזו זהב‬

‫ומה יאמר בעת ירהב ?‬ ‫והרבן ובעל‬ ‫עם מי‬ ‫‪340‬‬

‫עושה‬

‫התושיהז‬

‫מה‬

‫אומרת‬

‫מה‬

‫תאמר‬

‫פעם בחוץ‬

‫השובבות ?‬

‫חכמת הנגון אל‬ ‫ומוחל‬

‫לסולח‬

‫הנצרים ?‬ ‫בתפלתךי‬

‫‪345‬‬

‫מה‬

‫השובבי‬

‫יאמרו אנשי אץ ?‬

‫‪350‬‬

‫‪355‬‬

‫ואשר‬ ‫מדוע‬

‫הצביות‬

‫משחקים‬

‫ואעלז‬

‫רפידתו זהב‬

‫תגזל את‬

‫בנותיך מעמי‬

‫למשה היתה למנה‬

‫הנאמנה י‬

‫מחרדתו ?‬

‫בהשמע דבר‬

‫המלך ודתו‬

‫הפה אשר לא נשק‬

‫מי החשק עשק ?‬ ‫מי הם בנות‬

‫ובגדל לבב‬

‫מכעס בניו ובנותיו‬

‫מדוע שנה הזמן דתיו ?‬

‫מדרך‬

‫בחכה‬

‫שמתי זהב כים לי‬

‫חטאתי לך כי אתה איש חרמי ?‬

‫מתי יתר לב איש‬

‫ברחל בתך‬

‫עמודיו עשה כסף‪,‬‬

‫לעשיר כי ירהב ?‬

‫למי היתה‬

‫אעבדך שבע שנים‬

‫ישבתי בסוד‬

‫הנבואה‬

‫העברים‬

‫כל נבל ימלא יץ‬

‫מה אומר האוילי ?‬ ‫מה‬

‫ברחובות‬

‫גנב גנבתי מארץ‬

‫בנאוה‬

‫מה אומר הנלח ?‬ ‫מה‬

‫פעם‬

‫תמשך לויתן‬

‫ורחל מה דרכה ?‬ ‫איך דרך האיש‬

‫מלאכת יי רמיה‬

‫היא נתנה לי מן העץ‬

‫הכתה אותך אשת היועץ ?‬

‫מה דרך הבנות‬

‫הששית‬

‫הבליעל ?‬

‫אשר לא‬

‫האמת נטת ?‬

‫יונה או תור‬

‫בהיכלי‬

‫החושקים תסבינה ?‬

‫מה עשה‬

‫הספר בבית‬

‫מה תתן‬

‫לחושקים הנקבה ?‬

‫לחטאת‬

‫נודע כי באו אל‬ ‫ראה‬

‫הגבירה ?‬

‫כרעו‬

‫הזרוע‬

‫לבעל‬

‫ויספרה‪,‬‬ ‫והלחיים‬

‫קרבנה‬ ‫הכינה וגם‬

‫חקרה‬

‫והקבה‬

‫‪ 3 3 7‬בזו כסף בזו זהב‪ ,‬הוא גונב את הכסף והזהב ע ‪ ,‬יתן א למלאכה ‪ 3 3 9‬עם מי‪ ,‬במה נתנה לי מן העץ׳‬ ‫הכתה בעץ על ראשי ‪ 3 4 1‬גנב גנבתי‪ /‬והנוצרים נגבו את נגינתם מן העברים ‪ 3 4 2‬ברחל‪/‬‬ ‫עמנואל ‪ 3 4 4‬השובב‪ ,‬הרשע ‪ 3 4 8‬שמתי זהב כים לי‪ ,‬מילאתי את כיסי כסף וזהב ‪ 3 5 1‬דתיו‪,‬‬ ‫‪ 3 5 5‬יונה או תור להטאת‪ ,‬צנועה כיונה או כתור ביחס לחטאת שאינה חוטאת‬ ‫‪ 3 5 4‬לבעל‪ ,‬לאיש‬ ‫‪ 3 5 7‬ויסכרה‪ ,‬וגזז את שערותיה‬

‫א ¿ ה יפה בימי‬ ‫דרכיו ומנהגיו‬

‫‪ 340‬הבנות‬ ‫‪ 336‬אריח נחום ב יג ‪ 337‬בזו נחום ב י ‪ 338‬עוטה יר מה י ‪ 339‬היא בר נ יב‪ ,‬להלן כב ‪83‬‬ ‫יר לא כא פעם מש ז יב ‪ 341‬נגב בר מטו‪ ,‬פרוש עמנואל למשלי כו יג וכבר ידענו כי חכמת הגגון התה‬ ‫כולה נמצאת באמונתנו ומשתדלים בלמודה היו אסף והימן וידותון ודוד ושלמה וכיוצא בהם מאנשי הנבואה והיום‬ ‫אין ממנו אתנו יודע ממנה דבר של כלום והיא כולה ביר הנוצרים ‪ 342‬תאמר להלן ז ‪ 197‬לסולח תפלת יום כפור‬ ‫אלחינו ואלהי אבותינו מחל לעונותינו מלך מוחל וסולח אעבדך בר כט יה ‪ 343‬תמשך איוב מ כה ‪ 344‬בנאוה‬ ‫יש ח ‪ 345‬א^שי לעיל א ‪ 418‬כל יר ש יב ‪ 346‬ישבתי יר טו יז ‪ 347‬עמודיו שי גי ‪ 348‬שמתי איוב‬ ‫לא כד )כסלי( ‪ 349‬מה בר כ ט איש מ א כ מב תגזל בר לא לא ‪ 350‬למשה וי ח כט ‪ 351‬שגה אם ג ח‬ ‫טכעם רב לב יט ‪ 352‬יתר איובלזא בחשמע אם ב ח ‪ 353‬הפה מ א יטיח ‪ 354‬אשר מ״א יט יח‪ ,‬לעיל ג ‪10‬‬ ‫‪ 355‬יוגה וי יב ו ‪ 356‬נודע בר מא כא ‪ 357‬ראה איוב כח כז ‪ 358‬הזרוע רב׳ יה ג‪ ,‬להלן כב ‪218-217‬‬ ‫‪[ 1 2 0‬‬

‫המחברת‬

‫אני הגבר ראה עני‬

‫מה אומר העניז‬ ‫‪ 360‬מה‬

‫תאמר בחשק‬

‫ובצורר‬

‫ובצופניוי‬

‫אהבתיעלהי‬

‫האדם‬

‫‪365‬‬

‫הצירי‬

‫הפכה שער לבן‬ ‫בכרה קלה‬

‫והכלהי‬

‫בני‬

‫מיהםחציהגבוריםי‬

‫‪ 370‬מה‬

‫‪375‬‬

‫תאמר מן‬

‫סגור‬

‫העפרהי‬

‫אומרים‬

‫הנעורים‬

‫הזורעים‬

‫אתמיתקראבניבריעהי‬

‫מה‬

‫לשולחיו‬

‫כצנת שלג ביום קציר‬

‫מהמאשתהרבף‬

‫מה‬

‫צרר מים‬

‫העצל‬

‫בשיחיוי‬

‫ואם יהיה נאמן‬

‫אסף רוח‬

‫בחפניו‬ ‫בשמלה‬

‫לא יהיה להם זכרון‬

‫מה חלק אנשי שכרון ?‬ ‫מה יעצב‬

‫הששית‬

‫בדמעה‬

‫תחתיה ולא ישקל כסף‬

‫בכל עת יהיו בגדיך לבנים‬

‫הציקנימי‬

‫תאמר לאשר זרחה השמש עליהם ?‬

‫סר צלם‬

‫מעליהם‬

‫ואשר נסו‬

‫צלליוי‬

‫זרחה השמש עליו‬

‫מה יתאוו‬

‫העצלים »‬

‫שיפוח היום ונסו‬

‫מה אומר‬

‫החולה י‬ ‫הצביהי‬

‫להראות‬

‫מדוע נברא בור שאץ וטיט היק ?‬ ‫מה חשבה‬ ‫מה אומר‬ ‫במה יודעו‬ ‫‪ 380‬אן לבות‬

‫היושבת על‬

‫מה דרך‬

‫משברי‬

‫חשבה‬

‫לעושיוי‬

‫החושקים ומי‬

‫והשרים את יפיה‬

‫פועלי אץ‬

‫להשבר‬

‫הצילני נא מיד אחי‪ ,‬מיד עשו‬ ‫במשפט‬

‫לקחתם »‬

‫האורים‬

‫רחל גנבתם‬

‫אדמתנוי‬

‫לא ידענו מי שם‬

‫כספנו‬

‫באמתחותינו‬

‫כעבד ישאף צל‬

‫העצל י‬

‫ואשר על גופו‬

‫העמים‬

‫להסתר שם‬

‫הנסתרים י‬

‫מה יאמרו עשירי‬

‫הצללים‬

‫כסלי מלאו נקלה‬

‫מדוע תיטיב ראשה‬

‫ישראל‬

‫מחירה‬

‫יתרץ לו‬

‫יחמלי‬

‫שיעמל‬

‫‪ 364‬הציר‪ ,‬השליח ‪ 370‬הציקנים‪ ,‬הקמצנים בכל עת יהיו בגדיך לבנים‪ ,‬תן את כנריך הישנים לבניך ואל‬ ‫תעשה להם ננדים חדשים ‪ 371‬סר צלם מעליהם‪ ,‬שכשהשם‪ .‬זורחת נסים הצללים ‪ 377‬חשבה להשבו‪/‬‬ ‫חשבה ללדת על המשבר ‪ 379‬הנסתרים‪ ,‬הדברים הנסתרים ‪ 380‬רחל‪ ,‬אשה יפה שנזכרה למעלה‪ ,‬שורה ‪342‬‬ ‫‪ 383‬יחטל‪ ,‬יחוס יתרון לו שיעמל‪ ,‬מיותר לו העמל‬ ‫‪ 363‬העצל מש י בו׳‬ ‫‪ 362‬לא קה א יא‬ ‫‪ 361‬צרר מש ל ר‬ ‫מ‪ .‬לד‬ ‫‪ 359‬אני איכה נ א ‪ 360‬אסף‬ ‫בג ‪ 367‬חצי תה קכזד ‪ 368‬הזורעים תה‪,‬‬ ‫‪ 365‬הפכה וי ינ י‪ 366‬בכרה יר ב‬ ‫‪ 364‬נאמן מש כה ינ‬ ‫‪ 371‬זרחה שם כב ב‬ ‫קכו ה ‪ 369‬סנור איוב כח טו‪ 370‬הציקנים פסהים ז ח בכל קח ט ח‪ ,‬להלן כב ‪119‬‬ ‫סר בם יר ט ‪ 372‬נס‪ .‬שי ב יז זרחה שם כב ב ‪ 373‬שיפוח שי ב יז ‪ 374‬כסלי תה לח ח ‪ 375‬תיטיב‬ ‫‪ 377‬חשבה יונה א ד ‪ 378‬ישראל‬ ‫מ״ב ט ל להראות אם א יא ‪ 376‬בור תה ם נ להסתר איוב לד כב‬ ‫לא בר טנ כב ‪ 382‬כעבד‬ ‫תה קמט ב הצילני בר לביב ‪ 379‬במבפט בם כז כא‪ 380‬רחל בר לא לב ‪381‬‬ ‫איוב ז ב ‪ 383‬יתרון קח ה טו‬ ‫‪121‬‬

‫המחברת‬ ‫מה דרך‬ ‫‪385‬‬

‫המאזנים לגרם ז‬

‫התאמר על‬ ‫תקרא‬

‫ואיך‬

‫הימצא בור בעל‬ ‫במה נכיר‬

‫‪390‬‬

‫לשום‬

‫החובלים מזמור ז‬ ‫בעלי הזקן‬

‫הירוצון‬

‫מעשים!‬

‫החמור‬

‫בסלע סוסים‬

‫בשבר אשר הם‬

‫חרבות צורים ‪,‬‬

‫שוברים‬

‫ואשר בץ טוב לרע לא יבקר !‬

‫עיני האנשים ההם תנקר‬

‫וראש מי יקרע ערב ושתי!‬

‫מאיש שוגה ומפתי‬ ‫שור נגח הוא‬

‫מתמול שלשום‬

‫הפך הנגע את עינו‬

‫ומה מבנו ‪,‬‬

‫מי למד לנפשי‬

‫החלד‬

‫והעכבר‬

‫שבתך בתוך‬

‫הערמה !‬

‫מרמה‬

‫מה סוף כל בוצע בצע !‬

‫פצע תחת פצע‬

‫מה עשה משה בהר סיני!‬

‫עמד שם את פני אדני‬

‫ומפני מה קדש הר סיני!‬

‫מפני אשר ירד עליו אדני‬

‫אל מי תודה‬ ‫מה‬

‫בראותך‬

‫העפרה !‬

‫תאמר מן הדור של עכשו!‬

‫אל עושיה‬

‫זה דור דור שוא‬

‫מתי נשחת עכו !‬

‫ראה יי‬

‫מה‬

‫תאמר‬

‫מה‬

‫תאמר מן היתום!‬

‫התוכל‬

‫משמרים‬

‫כי השחית כל בשר את‬

‫ומה אומר עכו !‬ ‫מבעל‬

‫ויוצרה‬ ‫הבלי שוא‬

‫במלאת שפקו‬

‫ומדוע נשחת עכו !‬

‫‪405‬‬

‫שפלים‬

‫שעירי עזים‬

‫מי בחייו נקבר !‬

‫‪400‬‬

‫למרום‬

‫שבו לכם פה עם‬

‫הנבזים!‬

‫התכיר גרשום ‪,‬‬

‫‪395‬‬

‫הששית‬

‫עוללת כה‬

‫יוסיף עצב עמה‬

‫העגומה!‬

‫לפדות אח מיד שאול!‬

‫והביטה למי‬

‫דרכו‬

‫מכף רגל ועד ראש אץ בו מתם‬ ‫לא אוכל לגאל‬

‫‪ 384‬לשום שפלים למרום‪ ,‬שהמשא חקל עולח בכף חמאזגים למעלה ‪ 385‬החובלים‪ ,‬ה קורדליירים׳ נזירים‬ ‫פרנציכקנים חוגרי חבל למותניחם שהיו נוהגים בחיי עוני וחיו עוברים ממקום למקום רכובים על חמורים דרך ביזיון‬ ‫‪ 388‬בשבר אשר הם שוברים‪ ,‬בשבירה‬ ‫שבו לכם פה עם החמור‪ ,‬רמז לחמור שהיו החובלים רוכבים עליו‬ ‫שדם גורמים ‪ 389‬עיני האנשים ההם תנקר‪ ,‬שאין להם צורך בעינים כיון ״‪:‬אינם משתמשים בהן כדי לראות‬ ‫‪ 394‬הערמה‪ ,‬להיות‬ ‫‪ 392‬את עינו‪ ,‬של בן גרשום‬ ‫ולדבחין ‪ 391‬גרשום‪ ,‬שם איש בדורו של עמנואל‬ ‫‪ 395‬פצע תחת פצע‪ ,‬פצע מתחת לפצע שכל גופו‬ ‫ערומה שבתך בתוך מרמה‪ ,‬ישיבתך בין אנשי מרמה‬ ‫‪ 402‬למי‪ ,‬למספר מ״י = ‪ 50‬בש^ת ה אלפים נ )‪ (1290‬נלבי*ה עכו השריד‬ ‫יכוסה פצעים ‪ 400‬נשחת‪ ,‬נחרבה‬ ‫האחרון לשלטון הנוצרים במזרח ומאורע זח שלפי השמועה נהרגו בו כששים אלף נם סות מן הנוצרים עשה בזמנו‬ ‫רושם רב‬ ‫‪ 384‬המאזנים להלן יט ‪ 258‬לשום איוב ח יא ‪ 385‬שבו בר כב ח ‪ ^ 386‬רי וי טז ה ‪ 387‬בור אבות ב‬ ‫ח אין בור ירא חטא חירוצון עט‪ ,‬ו יב ‪ 388‬חרבות יה ה ב בשבר בר מז יד‪ ,‬להלן ח ‪ 389 579‬בק וי כז‬ ‫‪ 390‬מאיש יח מח כ ‪ 391‬שור שם כא כט ‪ 392‬הכך וי יג גה ‪ 393‬החלד וי ‪ ,‬יא כט‬ ‫לג עיני במ טז יד‬ ‫‪ 397‬מפני שם יט יח‬ ‫‪ 396‬עט* בר יט כז‬ ‫‪ 395‬בוצע יר ו יג פצע שם׳ כא כה‬ ‫‪ 394‬שבתך יר ט ח‬ ‫‪ 398‬אל יש כב יא‪ 399‬זח תה כד ו )דורשיו( משמרים יונח ב ט ‪ 400‬במלאת איוב כ כב ‪ 401‬כי בר ד ו‬ ‫‪ 402‬ראה איכה ב כ ‪ 403‬יוסיף מש י כב ‪ 404‬מכף י ס או ‪ 405‬לפדות תה מט ח טז לא רות ד ו‬ ‫‪1 2 2‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫מה יעשה האל אל‬ ‫לרשעים‬

‫מה‬

‫האדם‬

‫פצעים חנם‬

‫בגיהנמי‬

‫ומדוע שם‬

‫בעוון בצעו‬

‫פרעהי‬

‫מה‬

‫תאמר‬

‫מה‬

‫לסובאי יין כי‬

‫מה‬

‫מה‬ ‫‪415‬‬

‫יאמר בן הנכר‬

‫ולשכר ׳ י‬

‫מיוצר רוח אדם‬

‫תאמר מן‬

‫במי‬

‫רוחו ונשמתו אליו יאסף‬

‫לבסוף ?‬

‫מי יאמר ׳ אטיף לן ליין‬ ‫‪410‬‬

‫הששית‬

‫מגן הוא לכל‬

‫בקרבו ?‬

‫בשכר תעו‬

‫יתרועעו ?‬

‫להם‬

‫הצורכים »‬ ‫בישראל או‬

‫התעודה‬

‫אומרת הגפן אל‬

‫מה אומר הגביע‬

‫הפצירה פים‬

‫התעודה‬

‫בישמעאל ?‬

‫נשא ידך‬

‫הנדיבים ?‬

‫באמר‬

‫החוסים בו‬

‫אל תשכח‬

‫לא אירא‬

‫השכור ׳ מי‬

‫בישראל‬ ‫ענבים ׳‬

‫מרבבות עם א‪ 0‬זר סביב ‪ £‬תו‬

‫ליי ‪ -‬אלי י׳ י‬ ‫ויהי‬

‫ככלות‬

‫חידותיו׳‬

‫האיש‬ ‫בדברים‬

‫הודה ולא בושי‬ ‫נאמן׳‬ ‫‪420‬‬

‫לשאל‬

‫שאלותיו׳‬

‫דבורים על‬ ‫ויאמר אלי‬

‫עלי‬ ‫וירא כי‬

‫כרעו על‬

‫עניתיו על פי‬

‫אפניהם ׳ אץ עיף ואין כושל בהם ׳ ולא יכל אותי לכב ?‪ 8‬י‬

‫חי אני כי אתה פלא הזמן׳ ויתד‬

‫ראינו בך אשר לא ראינו באיש‬ ‫ברכיהם ׳‬

‫ויפלו על‬

‫פניהם ׳‬

‫בלעדיך ׳‬ ‫ויאמרו‬

‫האמנם‬ ‫מי‬

‫לך‬

‫יאתה ׳‬

‫ויחדו הלכו‬

‫עדתי בי‬

‫מתפארים ׳‬

‫תקועה‬

‫נוכל‬

‫האמץ‬

‫נגלתה י היום הזה ראינו בך אשר עץ לא ראתה י אתה תשא הוד‬ ‫ויהיו אנשי‬

‫מדותיו ׳‬

‫ופתחתי‬

‫מוסרות‬

‫ומשוררי הזמן‬

‫למליצות‬ ‫והשרים‬

‫כבדך ? ׳‬

‫במקום‬ ‫והעם‬

‫לשמועתנו‬

‫וזרוע יי על מי‬

‫המליצה‬

‫ועטרת השיר כי‬

‫בורחים מפני‬

‫ומסתתרים ׳‬

‫בכלמה חרשי שירים‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪425‬‬

‫איש ריב‬

‫לבבי עם בני השיר‬

‫עמדו עמדו‪ ,‬תופשי כנור‪,‬‬

‫נוכחה‬

‫יאמר‬

‫ואץ עונה‪,‬‬

‫אקרא ביום מבחן ‪ -‬ואץ מפנה י‬

‫‪ 409‬יאמר בן הנכר‪ ,‬דגויים שטופים בשכרות ‪ 412‬להם הפצירה פים‪ ,‬על ידי הפצירה והגזיזה של מטבעות‬ ‫‪ 413‬התעודה‪ ,‬התורה ‪ 415‬שתו‪ ,‬לשון‬ ‫ותכשיטי זהב וכסף הם עושים להם פימה של שומן מתחת לסנטרם‬ ‫שתייה ‪ 416‬על פי ממתיו‪ ,‬כיאה וכנאה לשאלותיו‬ ‫‪ 406‬רוחו איוב לד יד ‪ 407‬פצעים משכג כט ‪ 408‬בעוון יש גז יז ‪ 409‬אטיף מי ב יא יאמר יש נו ג‬ ‫‪ 410‬מיוצר זכ יב א מגן ש ב כב לא ‪ 411‬לסובאי מש כג כ בשכר יש כח ז ‪ 412‬הפצירה ש א יג כא‬ ‫‪ 413‬התעודה רות ד ז ‪ 414‬נשא תה י יב )ענוים(‪ ,‬לעיל ה ‪ 415 49‬מי שמ לב כו לא תה ג ז ‪ 416‬על תה‬ ‫‪ 418‬הודה סוטה ז ויתד יש‬ ‫‪ 417‬בדברים מש כה יא אין יש ה כז‬ ‫קלג ב‪ ,‬לעיל ‪ 45‬ופתחתי איוב לט ה‬ ‫‪ 421‬היום רב ה כא עין‬ ‫כב כג ‪ 419‬האמנם בם כב לז והעם שו ז ו ‪ 420‬ויפלו וי׳ ט כד מי יש נג א‬ ‫‪ 423‬ויחדו יש מה טז )צירים( ‪ 425‬איש שו יב ב נוכחה יש א יח‬ ‫יש סד ג תשא זכ ו יג כי יר י ז‬ ‫ואין יש נ ב ‪ 426‬עמדו נחום ב ט בר ד כא‬

‫‪[123‬‬

‫המחברת השביעית‬ ‫]‬

‫אמר‬ ‫והנה‬ ‫נעדרי‬

‫עמנואל‬ ‫גבירה‬

‫לקראתנו‬

‫ובראותי‬

‫דען השר‬ ‫צבי וצכיי־ ת‬ ‫והצנע‬

‫לכתי‬

‫מלאה‬

‫הוד‬

‫הודה ׳‬

‫המחזיק‬

‫ויאמר‬

‫המן‬

‫יצאתי עם השר בחדש אדר •‬

‫יפעת‬

‫העליזה ׳ ומי הוא‬ ‫‪5‬‬

‫האשה‬

‫המחבר‬

‫צנצנת‬

‫ובעלה‬

‫והדרי‬

‫נפלאתי מזיז‬

‫ירבעם [‬

‫עגל‬

‫לראות‬

‫והטבע‬ ‫כבודה ׳‬

‫הפרחה הגפן‬ ‫בנשמה‬

‫כלל‬

‫הסמדר י‬

‫פתח‬

‫כל יכי‬ ‫מה‬

‫ואמר אל השר‬

‫איש לא‬

‫היוצאת ה‪ 1‬את‬

‫במעזהי‬ ‫הדוד‬

‫דע‬

‫תפארה לימן ׳‬

‫הנאמן׳ כי האשה אשר‬

‫וליפיה‬

‫ובעלה הוא עגל‬

‫ומעלותיה על כל‬

‫ירבעם ׳‬

‫ראית היא‬ ‫הגבירות‬

‫חרפת אדם ובזוי עם ׳‬

‫צנצנת המן ׳‬

‫מולכת ׳ ולה‬

‫ועטרת‬

‫אהבת חסד‬ ‫כנפעם ׳‬

‫יעמד בץ האנשים‬

‫בא שמשו וירהו קדר י לא תאר לו ולא הדר י השהו אל דבר נכונה י ולא חלק לו בבינה י‬ ‫לא‬

‫ידעתי מה היה לוי‬

‫מבני‬

‫אדם ‪-‬‬

‫אדני ׳‬

‫ועליה‬

‫לעלות זאת‬

‫ארורים הם כי לא‬ ‫יבכיץ עיניי‬

‫בגורלו ׳ אם מיי היתה לו‬

‫הצביה‬

‫ידעו עשות‬

‫וכראותי אשר‬

‫נכוחה ׳ כי גרשוה היום‬

‫הזמן‬

‫התאכזרו‬

‫נחומיו׳‬

‫ועל‬

‫ירח מנחה ׳ ואם‬ ‫מהסתפח‬ ‫הנדיבים‬

‫בנחלת‬ ‫יהלך‬

‫אימיוי ואשר לא טוב יעשה בתוך עמיו׳ ולא יבחץ באשר יעשה ■ שנאתי את החיים כי רע‬ ‫עלי‬

‫המעשה י כי מדוע לא יחלק הזמן‬

‫יראו עיניו‬ ‫‪15‬‬

‫כידו ׳ איך‬

‫סכל הזמן‬

‫בצדק את‬

‫כבודו י‬

‫ויחבר הטוב עם הטוב‬

‫וכהתה עינוי בשום לנשר עם‬

‫העורב קנוי‬

‫והרע ‪-‬‬ ‫ומדוע לא‬

‫השכין הנשר עם הנשר ואת כל עורב למינוי ולא אחד עשה ושאר רוח לוי כי הנני נשבע‬ ‫בחי החשק וב ^ר הלו ׳ כי נתתי את לבי‬

‫לדעת‬

‫ולבור את כל זהי ולא‬

‫מצאתי אשת יפת‬

‫‪ 2‬בנשמה‪ ,‬ב‪,‬ופד ‪ .^ 5‬צנת המן‪ ,‬מצויינת ביופיה ‪ 7‬עגל ירבעם‪ ,‬נולם ‪ 9‬מה היה ל! וכן ‪ /‬בהה זכה‬ ‫יאשר יפה כזאת לעלות‪ ,‬שעלתה ‪ 12‬ואשר לא טוב יעשה בת! ך עטין‪ ,‬וכשראיתי שהזמן עושה רק רע‬ ‫לכריות ‪ ^4‬בשום לנשר עם העורב קנו‪ ,‬בזוונו את המוב עם הרע ‪ 15‬ולא אחד עשה ושאר רוח לו‪ ,‬ומדוע‬ ‫לא זיווג הזמן יחד את גדולי המעלה ‪.‬יתרו ! רוח להם ‪ 16‬ולבור‪ ,‬ולברר‬ ‫‪ 1‬לראות טי ז יג ‪ 2‬ה ‪ -‬תה כא ‪ ,‬כלל יח כז ד אי‪ -‬יש מ כו ‪ 3‬מזיז יש ם! יא מה ‪,‬כ ה ה ‪ 4‬המחזיק‬ ‫‪ 6‬אהבת מי ■ ח ‪ 7‬עגל תחכמו !\ ו ‪ 78‬וצורתה כעגל‬ ‫יש כז ה ‪ 5‬צנצ^ת יומא גב ועברת י_ כחה‬ ‫ירבעם ‪ ,‬להלן כ ‪ 224‬כח ‪ 401‬חרפת תה כב ז ‪ 8‬בא יש ם כ יואל ב י לא יש גג ב השהו איוב לט יז מב‬ ‫ז ‪ 9‬לא שט לב א אם מ א כו יט עמ ג י ‪ 11‬התאכזרו הו יא ח )נכמרו( ועל איוב כ כה ‪ 12‬ואשר יח׳‬ ‫יח יח שנאתי קה ב יז ‪ 14‬ירא איוב כא כ וכהתה דב לד ז ‪ 15‬ואת דב יד יד ולא מל ב טו נשבע‪,‬‬ ‫‪ 16‬ובנר איוב כט ‪.. ..‬תחי קה חב‪ .‬ט א א‪ -‬ת רב כא יא‬ ‫דג יב ז‬

‫‪[125‬‬

‫המחברת‬ ‫תאר רק‬

‫לנבזה ׳ וינהג הזמן את‬

‫למזי רעב‬ ‫ועתה‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫ולחומי רשף‬

‫ופריצי חיותי‬

‫והבריאות י אל‬

‫המראה‬ ‫ושדופות‬

‫קדים ׳‬

‫הזמן ידיו ׳‬

‫האל‬

‫והסמים ‪-‬‬

‫והשרים‬

‫תאבל‬

‫שהחכם לא‬ ‫למחלת‬

‫יקדימו‬

‫בחייהם‬

‫רחמיו ׳ כי‬

‫הצביותי ויוני‬

‫אריות ׳ שם נקבצו דיות י‬

‫מדוע לא‬

‫נכמרו נחומיו ׳‬

‫לחכמים‬

‫בתתו יפות‬

‫ולחסידים י‬

‫שקערורות‬

‫צנומות דקות‬ ‫אדמדמות‬

‫ירקרקות או‬

‫ואמלל כל יושב בהי כי זה הבל ורעה רבה ׳‬

‫וצמידיו ׳ ויפזו זרועי ידיו׳‬ ‫לחכמיו ונבוניוי‬

‫יבעט ׳‬

‫ושהסכלים‬

‫החסרון‬

‫והאבל ׳‬

‫אתרץ ׳‬

‫קרואים‬

‫ובמעונות‬

‫בגורלם נפלי‬

‫הארץ‬

‫והמלאכה נמבזה ונמס‬

‫וישחקו ליום‬

‫בהכשלם‬ ‫צרי‬

‫ותהיה להם‬

‫מתים ׳ ולו‬

‫בחכמתם על‬

‫התחברה‬

‫והרעות‬

‫יעזרו עזר‬

‫גיל ־ עד‬

‫להם‬

‫בתתו‬

‫והרקות‬

‫שביסיו‬

‫מעטי כי‬

‫ורפאות‬

‫וקציניו׳ כי רצה‬ ‫החכמים‬

‫הסבל ׳ יבוזו‬

‫הכסילים יתרץ ׳‬

‫צרת‬

‫ושהרוניו•‬

‫לשריו‬

‫הזמן עם‬

‫לסכליו‬

‫בחכמתם‬

‫לכל‬

‫והסכלים‬

‫סכלותם ׳‬

‫הסרק ׳‬ ‫והפחותים ׳‬ ‫כחמר‬

‫תתהפך‬

‫חותם י ולא קפץ הזמן באף רחמיו ולא שכח חנות י אמנם רצה האל שלא יזכה אדם לשתי‬ ‫ולכך‬

‫שלחנות׳‬ ‫ומנע מהם‬

‫סבבה‬

‫ערבות‬

‫העליונה ׳‬

‫החכמה‬

‫קטנה ׳ ואם נתן‬

‫החכמה וישם על עקב בשתוי עת‬ ‫ותשב‬ ‫‪35‬‬

‫ובהיכלי ענג‬

‫מבחר‬

‫הגאיות ׳‬

‫אדוני י אל יאמר כן‪ ,‬נזר זמניי׳ כי העי נשבע בגאוני׳ כי שכל‬

‫כאשר נתן נזמיו‬

‫ונרמיו ׳‬

‫בתתו‬

‫הסכלים‪ ,‬אשר לא יאות י ונתן‬

‫ואען ואמר אל השר‬

‫‪30‬‬

‫כשבויות׳‬

‫השכח חנות הזמן אם קפץ באף‬

‫ומראיהן שפלי על זאת‬

‫‪25‬‬

‫בנותיו‬

‫השביעית‬

‫יפי‬

‫לתת אל‬

‫ונתןלחכם יפי‬

‫השפךנחשתוי‬

‫וחסרו‬

‫החכמה ולא יירא בגשתו׳‬

‫באיתן קשתו׳ ואם יפי האשה והון עתק חסרו ׳ הן פרש עליו אורו ׳ כי לו‬

‫התחבר‬

‫מלחמה בץ‬

‫התאוה‬

‫החכמה‬

‫והשכל כל‬

‫האריגה׳‬

‫ויפי‬

‫הקדושה ׳‬

‫הממון‬

‫הימים ׳ ופן תהיה נפש‬

‫ההרגה ׳ וזמן‬

‫ובטבע‬

‫גדולי‬

‫לסכל יפי אשתו׳‬

‫המעלה‬

‫פרש‬

‫החכמה‬

‫עליו רשתו׳‬

‫והתבונה ׳‬ ‫מעלת‬

‫להם‬

‫לצוד ציד‬ ‫לא‬

‫בחכמה‬

‫מיפי‬

‫הזמן‬

‫להביא‬ ‫והשכלה ׳‬

‫והאשהי‬ ‫הסכלים‬

‫בחכמים ׳‬ ‫בסכלותם נוגה׳‬

‫ערוגה ׳ בשושני הח! סוגה ׳‬ ‫הזבוב אשר יפל שם בשגגה י‬ ‫תכץ‬

‫תהיה‬

‫לחמה‬

‫בקיץ‬

‫אגרה‬

‫רצה האל‬ ‫כאשר זמן‬

‫וכאשר זמן‬ ‫בקציר‬

‫לרעות את צאן‬ ‫הטבע‬

‫לעכביש‬

‫החריצות‬

‫לנמלה ׳‬

‫מאכלה ׳‬

‫וכאשר ציר‬

‫‪ 17‬ויוני הגאיות‪ ,‬והבנות הנאות ‪ 18‬ובטעונות אריות‪ ,‬ובבתי העשירים והתקיפים דיות‪,‬‬ ‫כעופות חלילה ‪ 20‬אשר לא יאות‪ ,‬מה שאינו ראוי והגון ‪ 23‬שכל‪ ,‬שם ב‪ .‬כיי ‪ 29‬תתהפך כחמר חותם‪,‬‬ ‫היתה הצרה לובטת צורות שונות כשעווה בחותמת ‪ 39‬ובאשי* ציר רעבו! הדבורים חבש‪ ,‬וכמו שחבש‬ ‫הטבע את שבר רעבון דרבורים בזמנו לדבורים את אוכי‪ !1‬ציר‪ ,‬שבר‬

‫נשים כעויות‬

‫ויוני יח ז טז ‪ 18‬למזי רב לב כד ופריצי יש לה ט ובהיביי י ‪ -‬עכב ובמזונות שי‬ ‫‪ 17‬וינוע בר לא כו‬ ‫‪ 19‬הטכח תה עז י כי יר ח כב נכמרו דו יא ח יפות בר מאד ‪ 20‬צנומות בר‬ ‫ד ח שם יש לד טו‬ ‫זה קה ב כא ‪ 23‬נ_בע עט ח ז ‪-.‬כל‬ ‫מא כג ‪ 21‬והצריםעז ט ב שקערורות וייד לז ‪ 22‬על הו ד ג‬ ‫בר מח יר ‪ 24‬כאשר בר כד כב ויפזו ברמט כר שביסיו י ‪ 1‬גיח ‪ 25‬והמלאכה ‪ -‬אטוט לחכמיו רב‬ ‫א יג והרקות בר מא כ »(‪ 2‬בהכ צלם דג יא לר ‪ 27‬יקדימו מגילה יג אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל‬ ‫אלא אם כן בורא להם רפואה תי־רה צרי יר ח כב )נלעד(‪ ,‬לעיל ג ‪ 28 460‬וי^חק ! מ* לא כה ‪ 29‬בחייהם‬ ‫ברכות יח תתהפך איוב לח יד ‪ 10‬קפץ תה עז י שלא ברכות ה לא כל אדם זיכד ל^רי צייחנות ‪ 32‬פרש‬ ‫יח יב יג ‪ 11‬וישם תה ם טז השפך יח טזלו יירא שם לרל ‪ 14‬ותשב בר מט כי והון נ ‪ 1‬ח יח הן אי!ב לו ל‬ ‫‪ 15‬תהיה ם איר ל ‪ 16‬לרעות זב יא ר ‪ 17‬בשוטני שי זג ‪ 38‬לצוד בר כז ה ‪ 39‬תר ‪ ,‬מש ו ח‬ ‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫‪40‬‬

‫רעבץ‬ ‫חנן‬

‫הדבורים חבשי‬

‫הטבע‬

‫על‬ ‫רעה‬

‫בהטביעו אותם על בנץ‬

‫הנזכרות‬

‫הסכלים ׳ ונחם אותם‬ ‫לעולם‬

‫וליוגבים ׳‬ ‫‪45‬‬

‫הבריות‬

‫שהיה‬

‫ברעתם ׳‬

‫אחריו ׳‬

‫במצודת‬

‫היפות אל‬

‫מהבל‬

‫דבר‬

‫חדרי‬

‫והטביעם על‬

‫מלאכות‬

‫חוטבי עצים‬

‫טבעי‬

‫האדם רע‬

‫באדם ׳‬

‫המעלה‬

‫בגדולי‬

‫הסכלים למנה י יהיה‬

‫מהללות ׳ כן‬

‫החמלה‬

‫ושואבי מים‬

‫ימותו‬

‫לחכמים‬

‫מנעוריו ׳ ולא‬

‫ימירו בו‬

‫ילכדו ׳ כי הם עם הזונות‬ ‫החושקים‬

‫משכית ועשות דבשי והגה‬

‫הבלים ׳ כי בלא זאת‬

‫היות יצר לב‬

‫והחשק‬

‫והנכבדים ׳ היו‬

‫הסכלות ׳‬

‫להיותם‬

‫מצרף אל זי־‬

‫היעלות‬

‫השביעית‬

‫האנשים את‬

‫יפרדו ׳ ולו חלק הזמן‬ ‫בוגדים ׳ ולכן‬

‫הסכל נותן שארה‬

‫בחרה‬

‫וכסותה י‬

‫חמל‬

‫לשעתם ׳‬

‫ולנדיבים ׳‬ ‫יביאנו‬

‫ותהיה‬

‫לראות‬

‫כבודם ׳‬

‫האל‬

‫ולכורמים‬ ‫במה‬

‫והחושקים‬

‫היפות אל‬

‫החכמה‬

‫כאטר‬

‫העליונה ׳‬

‫החכמים‬ ‫להיות‬

‫והחושקים יתנו את עונתה‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪50‬‬

‫יעלות‬

‫שכל זמן ידיו בתתו‬

‫החן לכל סכל ומשתגע‬ ‫לילה ויומם‬

‫להיות יגע‬

‫לתת שאר וכסות וחזק‬ ‫להיות‬ ‫‪55‬‬

‫חושק‬

‫בחדרי חושקים‬ ‫ביעלה‬

‫לו‬

‫הצבאים‬

‫אז‬ ‫‪ 60‬או‬

‫וכמתעתע‬

‫כעבד צל‬

‫הצביות‬

‫ולילה‬

‫נקה‬

‫בצבאים יבגדו‪,‬‬ ‫נעדרת‬

‫מאוילים שמנו‪,‬‬

‫נתעלסה נחנו ‪ -‬והמה‬ ‫רעה‬

‫לעלות‬

‫לצבאים נתנו ‪-‬‬

‫מעלת חשק תהי‬ ‫צביות‬

‫מתהוללות‪,‬‬

‫להיות פוגע‪,‬‬

‫ישק שפתיה‪,‬‬ ‫ישאף‬

‫נחלות‬

‫תבואמו‬

‫יאבדו‪,‬‬

‫והמגערת ׳‬

‫‪ 40‬בהטביעו אותם‪ ,‬ב‪ -‬יבו נ־‪,‬ן טבע ‪ 42‬לשעתם‪ ,‬מיד ‪ 43‬להיותם‪ ,‬שב‪ ,‬הם משמשים ‪ 44‬מצרף אל‬ ‫זה‪ ,‬נוסף לזה ‪ 53‬וחזק נחלות‪ ,‬ושחלות חזקות ‪ 54‬להיות בהדרי חושקים מתהוללות‪ ,‬שתהיתה היפות‬ ‫מתהוללות בחדרי החו״קים ‪ 57‬לעלות‪ ,‬אי היעלות ‪ 58‬לו הצבי! ת לצבאים נתנו‪ ,‬לו ניתנו היבות לחכמים‬ ‫ולנכנרים ‪ 59‬הצבאים כצבאים יבגדו‪ ,‬יכנדו החושקים בחכמים‬ ‫‪ 40‬הירי יח ח יב ‪ 42‬מהבל קה א ב לשעתם להלן כו ‪ 43 354‬חוטבי יה ט כא ולכורמים יר גב טז ‪ 44‬יצר‬ ‫בר ח כא יביא נו קה ג כב ‪ 45‬ימיר‪ ,‬תה קו כ ‪ 46‬כי הו ד יד ‪ 47‬להיות ‪-‬ים כט כו ‪ 48‬שארה עם‬ ‫כא י ‪ 50‬שכל בר מח יד ‪ 53‬שאר שם כא י ‪ 56‬ישק מש כד כו ‪ 57‬י&אף איוב ז ב ולילה איוב לו כ‬ ‫‪ 00‬תהי יש גט טו ‪ 63‬והמגערת רב כח כ‬

‫‪[1 2 7‬‬

‫המחברת‬ ‫ואיך‬ ‫‪«5‬‬

‫יפלא‬

‫בעמיך‪ ,‬השר‪,‬‬

‫מחניהם ׳ נתנו‬ ‫כימה‬

‫ותתמה י אם‬

‫לכוכבי השמים‬ ‫לבקר‬

‫וכסיל והופך‬

‫השביעית‬

‫כסיל ישא כימה‪ 1‬ואם‬

‫וכסיליהם י ויגיעו‬

‫השנואות‬

‫אשר יעלה באש‬

‫בעדם אל שערי מותי כי כן האל עושה‬

‫צלמות‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עפרה‬

‫יום נשאת‬

‫אמרו‬

‫לחסיל‬

‫אמרתי כן האל עושה‬ ‫סד‬

‫ויאמר השר‬ ‫שלא‬

‫תמה אני אם‬

‫תהיינה רוח‬

‫השפחות‬

‫‪5‬ד‬

‫הבוגדות‬

‫בבעליהם ׳‬

‫כלבנון‬

‫האתונות‬

‫ולו פגעו‬

‫בעיר בן‬

‫כארזים ׳‬

‫לאשכול‬

‫אתונות׳‬

‫ולא‬

‫ענתה ולא שתה‬

‫בערכה קטן ׳ או אם‬

‫ותעגבנה‬ ‫וצרור‬

‫המרי ולא‬

‫אהבתיה ׳‬ ‫תאהבני י‬

‫ועל‬

‫לבה‬ ‫חשבתני‬

‫‪85‬‬

‫זולתי‬

‫ריקים‬

‫ומטהרות ׳‬

‫לכפר‬

‫בעדם י‬

‫וכוחזים ׳‬

‫תכספנה רק אל פטר‬

‫ענדתיה ׳‬

‫מכני ׳ לא‬

‫למלאך ושרף׳ או‬

‫ידעתי אם‬

‫בעיני‬ ‫תקצנה‬

‫ושעירי עזים ׳‬ ‫חמורי‬

‫אחת מבנות‬ ‫ידידות נפשי‬

‫והיתה‬

‫ולחושק נאמן תחשבני י ויהי היום ויקר מקרה‬

‫הייתי עיר בן אתונות ‪ -‬אז ימלא פיה שחוק י‬ ‫לגאלי‬

‫חטאת‬

‫קדמתיה י‬

‫לשרים‬

‫מדברי והיו‬

‫מעדנות ״ כאשר קרה לי עם‬

‫וכראותי אותה ‪ -‬לשלום‬ ‫ותברח‬

‫נכבדות‬

‫מתקדשות‬

‫גרגרותי ענק‬

‫נוטפות ׳‬

‫לחרפות‬

‫בקצתם‬

‫קצתם‬

‫באנשים‬

‫אמרו עליו‬

‫קדם‬

‫ופגעתיה י‬

‫יצודם‬

‫הדבר ׳ אמנם‬

‫אט‬

‫למדחפות ׳ ונתן‬

‫והשרים והסגנים‬

‫למיניהם ׳‬

‫הכפר‬

‫וכסיל ׳‬

‫שפתותיה שושנים מר‬

‫תחפצנה מבני אדם י רק שע רי‬

‫ושעשועי וחשבתי כי גם היא‬ ‫השדה אשר לי‬

‫חלוקות‬

‫בהור‬

‫תבזינה‬

‫העדינות ׳ אשר מימי‬

‫‪80‬‬

‫אחרי אשר הזמן‬

‫הכסילים לחיי עולם‬

‫השררות י לא‬

‫מראהו‬

‫כאשר‬

‫היפות ׳ אשר‬

‫דע‪ ,‬אדוני כי על הרב אמת‬

‫הסטים ואנשי‬ ‫באיש‬

‫החושקים‬

‫התרופות ׳ והיו‬

‫ואען ואמר‬ ‫הצביות‬

‫תמלט אשה מן‬ ‫שואפות ׳‬

‫מה אל כימה‬

‫פלא עושה כימה‬

‫וכסילי‬

‫חלקת‬

‫וברכתי אותה בשם אדני י‬

‫חשבתני‬

‫לשטן׳ או אם‬

‫לארי נוהם ודב שוקק חאב‬

‫ותשלח לי ציריה עד‬

‫מרחוק •‬

‫הייתי‬

‫יטרף ׳ ולו‬

‫ותאמר כי אין‬

‫ותשפיל עד שאול‬

‫לחבטים‬ ‫‪ 64‬כסיל‪ ,‬אויל כימה‪ ,‬יפה ‪ 6 5‬לכוכבי השמים וכסיליהם‪,‬‬ ‫כימה וכסיל‪ ,‬מה ליפה ולאויל ‪ 71‬ונתן לישרים השפחות החרופות‪,‬‬ ‫‪ 74‬מתקדשות ומטהרות‪ ,‬מתראות בקדושות וטהורות ‪ 7 5‬שעירי‪ ,‬חטאת‪,‬‬ ‫לעומתה‬ ‫‪ 7 8‬אג ^ מערגות‪ ,‬מלך העדנה ‪ 8 3‬בערכה‪,‬‬

‫ולנכבדים‬ ‫ולכן‬ ‫ח‬

‫‪ 68‬לחטיל‪,‬‬

‫לגב‪ .‬ה‬ ‫נדחפים הערים לחי‪ ! .‬ק‬ ‫כשעירי‬ ‫נבזים‬ ‫גאים‬

‫מה אי*‬ ‫ביפות‬ ‫העזים‬

‫‪ 64‬יעלה עם די ‪ 65‬לכוכבי י ״ יגי ויגיעו תה קז יח ע‪ ,‬שה עם ה ח ‪ 69‬עו !ה שם טו יא עושה עמ ‪ ,‬ח ח‬ ‫‪ 71‬רוח יר ב כד יצודם תד קם יב ‪ 72‬השפחות וי יטב לחיי דג יב ב ‪ 73‬נכבדות‬ ‫»‪ - 7‬פתותיח טי ה יג‬ ‫תר פז ג ‪ 74‬מתקדשות יש סו יז ‪! 75‬עירי מוסף לראש חד ט ‪ 76‬מראהו שי׳ הטו באנשים שו ט ד ושעירי‪,‬‬ ‫בט ז פז ‪ 77‬לאטכול שי׳ א יג‪ -‬יד לפטר שם׳ יג יג ‪ 78‬בעיר זב ט ט אגג‪ ,‬ש׳‪-‬א טו לב‪ ,‬להלן טו ‪ 79 12‬ועי‪1‬‬ ‫מט אט ו כא ידידות יר׳ יב ז ‪ 80‬ויקר רות בג ‪ 81‬וברכתי תה קכט ח ‪ 82‬ולא ש׳׳א ד כ ותברח בר‬ ‫טז ו ז ‪ 8‬לארי מש׳ כח טו וזאב בר מט כז ‪ 84‬עיר זב ט ט אז תה קכו ב ותשלח יש׳ גז ט כי רות ד ד‬ ‫‪ 85‬ות^ פיל יש נז ט‬ ‫‪1 2 8‬‬

‫[‬

‫השביעית‬

‫המחברת‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫צביה‬

‫פגשתיה תמול ‪ -‬ותם לפני‬

‫ראוה היתה לעיני‬

‫אתץ‬

‫כמו עשת בעת כי ראתה אז‬

‫‪90‬‬

‫חשבתני‬

‫כמלאך‬

‫האלהים‬

‫ואולי כי‬

‫חשבתני‬

‫לרכב ענני‬

‫ועל כן זחלה מראש פתני‬

‫לשטן ‪-‬‬

‫ולו אהיה כעיר בן‬

‫בלעם פני‬

‫ועל כן יראה‬

‫מלאך אדני‬

‫אזי‬

‫אתתות ‪-‬‬

‫מעדני‬

‫מלאת כרשה‬

‫ולקצתם נאוה וגדל לבב וערף קשה׳ לא תענב רק לבני חובב חותן משה׳‬ ‫בכור פטר רחם ׳ ולא‬ ‫בחכה ׳ לא‬ ‫־‪9‬‬

‫היו‬

‫דודיה‬

‫עם‬

‫אחד‬

‫תחפץ‬

‫תאכל בה לחם ׳ תבז לחושק מך‬

‫במסכנות‬

‫מלכה ׳‬

‫מתבל כי אם‬

‫בעיני‬

‫ערבים ׳‬

‫וכאשר‬

‫מאנשי‬

‫סודיה י‬

‫אמר‬

‫מערכה ׳‬

‫כאשר קרה לי עם אחת מבנות‬

‫חשבתי‬ ‫לפלוני‬

‫להתענג‬ ‫כה‬

‫בדודיה ׳‬

‫אמרה‬

‫דם‪ ,‬כיי‬

‫ותמשך לויתך‬ ‫הנדיבים ׳‬

‫ולאכל פרי‬

‫פלונית‬

‫תשוטט‬

‫אחר‬

‫מגדיהי‬

‫אשר‬ ‫אמרה‬

‫אתה חושק מך‬

‫מערכי‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫לב‬ ‫‪100‬‬

‫עפרה בשמי שמים‬

‫עיניה‬

‫מלבות חושקים‬

‫באהלך ־‬ ‫ולקצתם‬ ‫לה‬

‫אחזת‬

‫תקפץ ׳‬ ‫‪!» 5‬‬

‫בקרבם רוח‬

‫פעם‬

‫וכלהט‬

‫משרכת ׳‬ ‫תרחיקהוי‬ ‫היתה לי‬ ‫תבזר ׳‬

‫עועים ׳‬

‫כאשר‬ ‫מעיר‬

‫ופעם‬

‫תקרב ׳‬

‫פעם‬

‫למזרח‬

‫המתהפכת ׳ פעם תחשק‬ ‫אחת‬

‫והדביקתני‬ ‫מחשקה‬

‫העלמות‬ ‫אליה‬

‫אחור נזורי‬

‫כאשר‬

‫ותירעינה ׳‬

‫תעתועים ׳ לא תדע דרך‬

‫ונעים׳ לא‬

‫פעם‬

‫ותרעינה‬

‫באשר ‪-‬‬

‫הבל היא מעשה‬

‫קרה לי עם‬

‫הייתי‬

‫לבה‬

‫באהבתה נדים‬

‫החרב‬

‫לעזר ׳‬

‫אוכלות בשר‬

‫ותבזלותוך‬

‫מרעים ׳ והם‬ ‫תרחק‪,‬‬

‫אל חושק מסכן לא פנה‬

‫בחושק‬ ‫ופעם‬ ‫בדודה‬

‫חשקתיה׳‬

‫שעשועים׳ יהיו‬

‫תחפץ ׳ ולא יד חשקה ממנו‬ ‫כבכרה‬

‫למערבי‬ ‫ותקרבהו ׳‬ ‫ואהבת‬

‫דרכיה‬

‫קלה‬

‫ופעם עי‪ 1‬דבר נקל‬

‫עולם‬

‫ידבק‬

‫האזורי‬

‫וכסף‬

‫אץ דן דיני‬

‫למזור ׳‬

‫ולהבל‬

‫אהבתיה ׳‬ ‫חהב‬ ‫וריק‬

‫ירכוש‬

‫פעם‬ ‫אלי‬

‫למעצבה‬

‫‪ 8 8‬כמו עשת וכ‪ ,',‬כמו שעשתה אתון בלעם בשעה שראלדי‪ .‬את המלאך ‪ 8 9‬עגני‪ ,‬עי‪ 1‬ענני ‪ 9 0‬זחלה‪,‬‬ ‫‪ 9 2‬יבני חובב ח‪ ,‬תן משה‪ ,‬לחושקים רפי היחס ‪ 9 3‬בכור פטר רחם‪ ,‬נכבד וחשוב לויתן‪ ,‬גבב ־ ‪ 1 01‬הלך‪,‬‬ ‫‪ 1 0 8‬ולהבל וריק‪ ,‬ובצל הבל וריק‬ ‫ד ^ך מסכן ותיר עי»״ה‪ . ,‬עי‪ -‬ח ירתה חיצי אהבה‬

‫יראה‪-‬‬

‫ו ותט בם כב לג כה ‪ 89‬כמלאך ש׳‪ -‬בידיז ועל איוב לב ו ‪ 90‬מראש רב לב לג ‪ 91‬כ‪,‬יר‬ ‫‪ ¿7‬תאוה בר‬ ‫ולא רב‬ ‫כ ט ט מלאת יר נא לד ‪ 92‬נאוה יש ט ח ועי־ף רב לא כז לבני שו ד יא‪ 93‬בכור במ ג יב‬ ‫ח מ מך וי כז ח ותמשך איוב ם כה ‪ 95‬היו להלן כ ‪ 417‬ולאכל שי׳ ד טז ‪ 96‬מך ‪,‬י בז ח ‪ 99‬בשמי‬ ‫‪ 101‬ותבז ^ ״ב ו טז ‪ 102‬רוח יש יט יד הבל יר י ט לא יש נט ח‪-‬‬ ‫רב י יד ‪ 100‬בשר בר מא ב‬ ‫‪ 105‬וכלהט בר ג בר‪-‬‬ ‫‪ 104‬כבכרה יר ב כג‬ ‫‪ 103‬אחזת בר כו כ‪ ,‬נדים בר ד יב ולא רב׳ מו ז‬ ‫‪ 106‬ואהבת יר לא ב)ג( ‪ 107‬היתה ש ״ ביחג ‪ .‬הדביקתגי יר יניא וכפף‪ ,‬בר כד לה ד‪ ..‬יא כד ‪ 108‬אחור‪-‬‬ ‫יש א ד אק יר ל יג ו^הבל יש׳ ל י למעצבה יש ‪ -‬יא‬

‫‪[129‬‬

‫המחברת‬ ‫תשכיבני י ועל מעל מה מטרה‬ ‫״‪11‬‬

‫תקרבניופעם‬

‫פעם‬

‫לחציה‬

‫תרחיקני ׳ או‬

‫השביעית‬

‫העלמה תציבני י‬

‫לנדד‬

‫ואמרה אל לבי‬ ‫דודי ׳‬

‫תמהתי ׳ או ׳ לץ‬

‫העלמה‬

‫מדוע זאת‬

‫תבשרני‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עלמה‬

‫עלמה‬

‫על מעל מה‬

‫או בו תחפץ‪ ,‬או יד‬ ‫וקצתם‬ ‫‪115‬‬

‫יביאם‬

‫ובהיכלי‬ ‫בנוה טוב‬ ‫לא‬

‫המירו‬

‫וכצפעוני‬ ‫‪120‬‬

‫את‬

‫בקלץ את‬

‫אל זן‬ ‫‪! 25‬‬

‫הצביות‬

‫צביתחן‬

‫וסבבי סבות‬ ‫ואמרי‬

‫לצביות‬

‫והגידי כזאת‬

‫בביתם‬

‫בימי‬

‫הררק‬

‫מאד‬ ‫ימישוי‬

‫מערמיהם‬

‫יפתום‬

‫ובאהבתם‬

‫החושקים‬ ‫יחרישו׳‬

‫הלבישו ׳ ובזה עצת‬

‫בעזותם ׳‬ ‫כנחט ישכו‬ ‫הדלות‬

‫הצביות‬

‫וצמידים על ידיהם ונזמים על אפם י‬

‫ובתורי זהבם‬

‫ממציאים שבר‬

‫החושקים‬

‫ורעי‬

‫העברנו קול‬

‫החושקים ׳‬

‫כיצאננומאליפות ׳‬

‫דרכי‬

‫ידי‬

‫ויוני גאיות‬ ‫ורמיזות‬

‫מלבות‬ ‫רחמניות‬

‫לבנות‬

‫החושקים‬

‫מזוים נחשקים‬

‫ואם תראי עגלה‬

‫יפיפיה דלה ‪-‬‬

‫צביה‬

‫עליזות‬ ‫ומפיקים‬ ‫חוילה‬

‫ובשוקים ׳‬ ‫מלאים‪ ,‬מזן‬

‫ארצנו‬

‫וכמים שפכי‬ ‫וכבי‬

‫ברחובות‬

‫וחכנוממתקים ׳ ומזוינו‬

‫עליצותנו ׳ אשר שלחנו בכל‬

‫והשקיטי ריבות‬

‫בחידות‬

‫ומרודם ׳ וכי יבש היה‬ ‫מאדם ׳‬

‫נקודים לחם‬

‫צידם ׳‬

‫רעבונם ׳ והם‬

‫הדלותוהיפות ׳‬

‫ועז‬

‫באואל קרבנה י שם‬

‫תרבצנה‪,‬‬

‫תרצינה‬

‫אני‬

‫יעלות‬

‫ההץ‬

‫תשעינהי‬

‫ובנקדות‬

‫טרפם ׳ יהיו‬

‫חרפנו‬

‫אולנדד‬

‫ועיניהם אל‬

‫ולא נודע כי‬

‫מלאים‬

‫בבתי‬ ‫‪130‬‬

‫כבודם ׳‬

‫מפיקים ׳ חה נסח שיר‬ ‫הלכי‬

‫ועמדו‬

‫בסכלות ׳‬

‫עליהם לא‬

‫יאכילום וישקום וכל‬

‫ובהמציאם‬ ‫ולכן‬

‫ולאחז‬

‫ולולי ענים‬

‫ומהלחם‬

‫ובתתם ספם את ספם י‬

‫עוונם ׳‬

‫לבשר‬

‫תרעינה ׳‬

‫ובכחזותם ׳‬ ‫יפרישו׳‬

‫כספם ׳‬

‫תקפץ‪,‬‬ ‫החכמה‬

‫עתישקט‬

‫ותצולו ׳ לץ ‪ ,‬דודי ׳‬

‫תסבינה י רבואו אל קרבנה‬

‫ובמרעה שמן‬

‫ובשקריהם‬

‫יבישו י‬

‫הדלות ׳‬

‫החושקים‬

‫להניח‬

‫עלמה ‪-‬‬

‫עתידדי‬

‫דמי יעלה‬ ‫צבאים‬

‫תרהב‬

‫הלהב‬

‫התחצבנה‬

‫רהבי‬ ‫הב‬

‫אשר‬

‫אומרות‬

‫בלב‬

‫יעלות אהב ‪,‬‬

‫הבי‬

‫אשר שם הזהב‬

‫‪ 1 0 9‬ועל מעל מה‪ ,‬ועי חטאשל מה בכך ‪ 1 1 0‬תמהו־ו\‪ ,‬ת ר ״ \ ‪ 112‬עלמה‪ ,‬העלם ‪ .‬יה הושקה עת י «קט‬ ‫עתידד‪ ,‬פעם ישקוט ופעם ירוי ‪> 1117‬םד! הדחק מאדמאדם‪,‬והי‪ .‬מתרחק! ת מחברת החובקים ‪ 1 1 8‬ובאהבתם‬ ‫יחריש!‪ ,‬ובע‪ -‬יי‪ ,‬אהבתם יחרשו מ‪ .‬ימות ‪ 121‬תרצינה‪ ,‬תקבלנה ברצון ‪ 1 2 5‬צב״ת חן‪ ,‬האגרת החמודה ועז‬ ‫שביןהיעי* ה לבין החו ‪ -‬קים‬ ‫יעלות דרכי‪ ,‬ואת עקש ‪ -‬ות היפות דכאי תרהב‪ ,‬א * ר תרהב גפ ‪ :‬זה עוז ‪ 1 2 6‬ריבות‪,‬‬ ‫‪ 1 2 7‬וי! גי נאי! ת‪ ,‬וב ‪ -‬ות גאות ‪ 1 2 8‬כזאת‪ ,‬כדב ‪ -‬ים הבאים אשר אומרות הב הב‪ ,‬שעי ‪ ,‬לבצען ‪ 1 29‬בבתי‬ ‫חבוקה צביה הא ^ רת‬ ‫החושקים וכו'‪ , ,‬את ההודעה ״ תודיעי להן נחשקים‪ ,‬״ היפות חושקות בתם ‪ 1 3 0‬עי״לה‪,‬‬ ‫החמודה הוי לה אשר שם ה!הב‪ ,‬אמדי לה ״ יש שם א>די הח‪ ,‬שקים זהב ועובי‬ ‫‪ 109‬ועל עז‬ ‫מאבא שם יח ל־ י“‬ ‫לב לא יר‬ ‫יה כש ח‬ ‫ד העברנו‬ ‫‪ 125‬ועז שו‬ ‫יש׳ גא ט‬

‫גדמ ^ ה איכה^יב ‪112‬עי* עז טד ‪ 113‬יד י־ב טו‪ 114 ,‬החכמה קד בג ועת דם י ‪ 1‬לבג ‪ 115‬ויבוא! בר‬ ‫ז ועמדו יה « טז‪ 118‬ובשקריהם ידכג‬ ‫‪ 116‬ע ים איבה א ז יבש יה ט ה ‪ 117‬המיר ת‪ ,‬ד‬ ‫יז ח ובאהבתם צפ׳ ג יז כ!«ח״ מ״ כגלב ‪ 119‬יאכיל! ם דה בכחטו עצתתה ידו ‪ 120‬ובתתם‬ ‫וצם דים בר כד מז ובתורי ש א יא ‪ 121‬שבר בר מב יט והם וי כו בש ‪ 122‬בימי אי‪,‬ב כט‬ ‫קמד יג והכנו שי ה טז ומזוינו תה קמד יג‬ ‫עז א א ביחובות שי ג ב ‪ 123‬צאג ו תה‬ ‫ה כא וכמים דב יב טז ‪ 126‬והשקיטי ם ‪ :‬טו יח ‪! 127‬ישי יח ז טז יי־י איכה די התחצב^ה‬ ‫‪' 128‬־־בנות מ ‪ 1‬ל טו ‪ 129‬מזוים תה קמד יג ‪ 130‬עגלה יד מו כ חוי בר ב יא )החוילה(‬

‫‪[130‬‬

‫המחברת‬ ‫היפות ׳‬

‫וקצת ק‬ ‫הריפות ׳‬ ‫ולא‬

‫תהיינה‬

‫והכסילים‬

‫כחדו ׳‬

‫בטבע‬

‫נואפות ׳ לא‬

‫במצודתם‬

‫כאשר קרה‬

‫השביעית‬ ‫מעליהם‬

‫תסור‬

‫ילכדו ׳ כי הם עם הזתות‬

‫לשרית אחת‬

‫ואחריה לא זנה י לא היה על עפר משלה י‬ ‫תזנותיה׳‬

‫אותה על‬

‫ותשא משלה‬

‫אחזיק‬

‫בכנפות‬

‫ויאמר השר‬

‫יחליף‬

‫חושקים‬

‫נפלאתי על‬

‫ואמר‬

‫והנערה‬

‫בשכבה‬

‫ותאמר‬

‫תהי‬

‫בלבד‬

‫העזה פניה ׳‬

‫אחריתה‬

‫להיות בי טבע‬ ‫בת ־ שבע ׳‬

‫אמרה‬ ‫להכרית ׳‬

‫המוסר‬

‫באשר חק‬

‫ערות זנוניה׳‬

‫לגלות‬

‫חייך‬

‫ראית שירת‬

‫לו‬

‫הדבר‪ ,‬בני ?‬

‫איך היה‬

‫ידע אדוני כי רחל היתה בת‬

‫הנעל ׳‬

‫היתה‬

‫ובקומה ׳‬

‫בלבה‬

‫ותשלח אל‬

‫טבעה‬

‫מי את ובת מיי‬

‫השרית‬

‫ממגד שמים‬

‫לבעל י ולרע מזלה הקשה י נשאת‬ ‫‪150‬‬

‫הכי שב‬

‫הצבע‬

‫תברח מפניה‬

‫ואעןואמר‬

‫ידע‬

‫וכאשר שאלי‬

‫אבותיה‬

‫טבעו בעת כי יחליף‬

‫ולשואלי‬

‫עזות‬

‫ויאמר השר אדוני י הגד נא‬

‫העצב‬

‫והמזחה שמה‬

‫והכלם לא ידעה‬

‫וכי זאת‬

‫ומעניה׳‬

‫חלוץ‬

‫זכרונה י‬

‫צועה עלי כל הר ועל כל גבעי‬

‫איך תהיי בת ־ שבע‬

‫פרעה י ובוש לא בושה‬

‫‪145‬‬

‫אבותיה ואבות‬

‫שכחו אשר אמי לכל עובר תהי ‪-‬‬

‫רחל‬

‫הדלת‬

‫המדינה ׳ אשר על‬

‫בתתה אוען ואוען לא נתן לה י‬

‫ענתה כי כן היו עושים‬

‫לא ידעו כי כן זאב לא‬

‫ואען‬

‫ואחר‬

‫מעילם‬

‫כלדום הגידו‬

‫ותאמר‬

‫לי יאמרו‬

‫‪140‬‬

‫יפרדו ׳‬

‫אלמנה ׳ ושמה בת ־ שבע‬

‫כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן היתה צועה זונה י‬ ‫‪135‬‬

‫אולתם אם ת ? תשם‬ ‫וחטאתם‬

‫בתוך‬

‫ישמעו‬

‫ממעלי‬

‫וכאשר‬

‫לבחור אחד ושמו מנשה י הוסיף‬

‫וכראותה כי הזמן השיב צור‬

‫למענו ׳ ולא‬ ‫החושקים‬

‫בליעל י ושמו נעל י ונקרא שמו‬

‫יכלה עוד‬

‫צירים ׳‬

‫העברים ׳‬

‫חרבה ׳‬

‫הצפינו ׳ ותשת עצות‬

‫להעלות אבר‬

‫וכשמעי‬

‫בגרה ‪ -‬כלו‬

‫הדבר ‪-‬‬

‫‪ 1 41‬בת שבע‪ ,‬נת‬ ‫‪ 1 4 0‬שב‪ ,‬הפך‬ ‫‪ 1 3 3‬לשרית‪ ,‬לשרה‬ ‫‪ 1 4 7‬בת בליעל בת איש בליעי ‪ 1 5 0‬השיב צור חרבה‪,‬‬

‫כנשרים ׳‬

‫שבעה א ‪ ¿ ,‬ים‬ ‫‪ ,‬רצח והכריע‬

‫עיניה‬

‫בעלה עצב עמה י ולא‬

‫ותתעצב אל‬

‫בנפשה ׳‬

‫ולהיות אל‬

‫חרדתי עם‬

‫בישראל‬

‫לבה ׳‬

‫ויגדל‬

‫להנצל מפח יקושה׳‬ ‫דברה‬

‫חרדים‬

‫החרדים ׳ והיינו אני‬ ‫‪145‬‬ ‫אותה‬

‫בית‬

‫מיחלות‬

‫ומעניה‪,‬‬

‫ועטיניה‬

‫וסרים ׳‬ ‫והחושקים‬ ‫ונוכאיה‬

‫‪ 131‬לא ט ‪ 1‬כז כב ‪ 132‬כי הו דיר וחטאתם יש גט ‪ 133‬מעילם דג חב עי‪ 1‬יר ב כ ‪ 114‬ואחר יש נז ח ‪35‬נ ואחריה‬ ‫יח טזלד לא איוב טאבה בתתה יח טז לד ‪ 130‬עושים דג יאבד ‪ 118‬צועה יר ב כ ‪ 119‬זאב מבחר הפנינים כז ד‬ ‫הא וההרעה כמו הזאב ¿זמחליף ש ערו ואינו מחליף טבעו ‪ ,‬להלן יז ‪ 259‬בו ‪ 140 175‬לכל יח טז טו ‪ 141‬אחזיק זב חכג מי‬ ‫בר כרמז ‪ 142‬תהי תה קט יג המוסר מש יגיח ‪ 143‬ובו ט יר ח יב ‪ 144‬וכי סוטה לה וכי זו בלבד עשה לנו בן‬ ‫עמרם העזה מ¿ זיג לגלות יח כג כט ‪ 145‬תברח בר טז ו ‪ 140‬הנד ש״ב א ד ש א ד טז ‪ 147‬נעל שו‬ ‫ט כו ונקרא רב כה י ‪ 148‬ממגד רב לג יג כלו תה סט ד‪ 149‬הוסיף מש י כב ולא בר יט לג ‪ 150‬השיב‬ ‫תה פט מד ותתעצב בר ו ו ‪ 151‬ולא שט בג ות^ת תה יג ג להנצל תה צא ג ‪ 152‬ותשלח יש נז‬ ‫ט להעלות יש ט לא אל יש סו ה ש״א כב יד ‪ 153‬ישמעו ש״א יג ג‬

‫‪[131‬‬

‫המחברת‬ ‫רוכבים‬ ‫‪ 5‬־‪1‬‬

‫וכאשר הגענו אל‬

‫צמדים ׳‬

‫בגבעון דם וירח‬ ‫לה‬

‫את‬

‫בעמק‬

‫ידעת‬

‫בתיי‬

‫בעלי איננו נוטה‬ ‫ולא‬

‫יעמד‬

‫אהלי‬

‫בתתו לי סמל‬

‫צרה‬ ‫אלהים‬

‫ויריעותי מקים ׳‬

‫אל תתמה‬ ‫שנה טעמו‬

‫נגלה מומו‬

‫יהרס‬

‫איך‬

‫הקנאה‬

‫וידע‬

‫ותאמר‬

‫שר‬

‫חייך‬

‫אדוני וידע כל‬

‫אל איש חיקי‬

‫היקום ׳ כי ישען על ביתו‬

‫אעצר כה‬ ‫המקנה ׳ נגוע‬

‫מכה‬

‫החשק ולא יבנה ׳‬

‫עתה‬

‫נלכדתי‬

‫ותשא את משלה‬

‫ברשתו ׳‬

‫אם לא‬

‫בשלומו‬

‫אלקום עמו‬

‫ומדוע לא יגדל יגוני׳‬ ‫אלהים‬

‫והרבה הזמן‬ ‫לבבו‬

‫ומענה ׳ אשר‬

‫יכרת יי לאיש אשר יעשנה ער‬ ‫היתה לי‬

‫בראותי אותו‬

‫רבותים ׳ שנים איש ואשתו׳‬

‫קראתי‬

‫יען מלך‬

‫אדוניי‬

‫לקחתי רק בשנה׳ ולא‬

‫פעמים ׳ אך‬

‫הקודרת‬

‫להעלות אותי ׳‬

‫דוד‬

‫ותאמר עוד אלי‬

‫‪!60‬‬

‫ואקדמנה‬

‫הרגזתיני‬

‫לשלום ׳‬

‫ותאמר אלי מי‬

‫הביאך‬

‫הלום ׳ ואמר‬ ‫החושקים׳ כי‬

‫ותאמר‬

‫‪160‬‬

‫מתאנה ׳‬

‫למה‬

‫המלץ ׳ והנה רחל נשקפה בעד‬

‫החלון ׳‬

‫תאמר ‪$ 13#‬‬

‫יחזיק בו ולא יקום‬

‫ותשא משלה‬

‫שנה׳ ולא‬

‫אילץ ״‬

‫השביעית‬

‫עדנה ׳‬

‫אמרתי אך‬

‫חמור גרם‬

‫רובץ בץ‬

‫מתעלסים‬

‫אחד‬

‫באהבים‬

‫מעמי פונה ׳ ואלי‬

‫ועונה ׳‬

‫דבר‬

‫עצבוני ׳‬

‫הייתי עמו זה‬

‫שפתים׳ לא תקום‬ ‫המשפתיסיואראה‬

‫באחד בגשתו׳ ואני‬

‫רכב‬ ‫הצביה‬

‫אמרתי זה הנבל ישם על עקב בשתו‬

‫ותאמר‬ ‫‪170‬‬

‫אעצר כה ‪ -‬וגדל‬

‫איך‬

‫עצבון‬

‫לבי‪ ,‬ואץ דבר לנפשי יערב‬ ‫מי יתנה אלץ ביער‬ ‫אהים‬ ‫כי‬ ‫‪173‬‬

‫בערב ‪,‬‬ ‫דאבץ‬

‫ואילילה בגדל‬

‫בעלי אין די לשבר‬

‫ביתי‪ ,‬ואיננו‬

‫מלמד‬

‫רעבץ‬

‫לקרב‬

‫‪ 15 7‬ישען על ביתו וכר‪ ,‬אין לו כח נברא ‪ 1 6 1‬מלך אלקום עמו‪,‬‬ ‫‪ 1 6 6‬רובץ בין הטשפתים‪ ,‬מתרחק ממני‬ ‫דבר שפתים‪ ,‬אך דיבה היא‬

‫אין לו כח‬ ‫‪175‬‬

‫‪165‬‬ ‫נברא‬ ‫למלחמת‬

‫לקרב‪,‬‬

‫עדנה‪,‬‬

‫עו‪ ,‬נ‬

‫אך‬

‫האהבה‬

‫נשקפה ^ו הכחי* מש יה י יב ‪ 155‬מי ש ו יחג ‪ 156‬את מ א‬ ‫‪ 154‬רוכבים מ ב ט כה הגע״ בר מ»‪ .‬כא‬ ‫ב טו יה לז ג למה ס א כח ט ‪7‬ל‪ 1‬אי‪-‬גו יר י כ ישען איובח טו‪ ,‬לעיל ו ‪ 160 309‬איש רב כחנו ‪ 161‬שנה‬ ‫יח ח ג נגוע יש נג ד לבבו‬ ‫י ח והרבה בר ג טז ‪ 163‬סמל‬ ‫ש א כא יד מלך מט לא ‪ 162‬א‪!,‬צר דג‬ ‫רב כט יז ואי*י מ״ב ח ז ‪ 164‬יהרם איוב יב יד יכרת מל ב יב ‪ 165‬לקחתי הו י ו היתה בר׳ יה יב אמרתי‬ ‫יש לו ה לא נחום א ט ‪ 166‬חמור בר מט יי* רכב תה סח יח ‪ 167‬שנים בר ז ב מתעלסים מש‬ ‫ז יח אחד איוב מא ח ‪ 168‬נלכדתי תה ט טז ישם תה מ טז ‪ 170‬אעצר דג י ח ‪ 171‬לנפשי מש יג יט‬ ‫‪ 172‬מי יר ט א יש כא יג ‪ 174‬אין יש מ טז לשבר בר׳ מב יט ‪ 175‬מיימד תה׳ קמר א‬ ‫‪[132‬‬

‫השביעית‬

‫המחברת‬

‫אם אשכנה מזרח אני ‪ -‬הוא‬ ‫ישק‬

‫ועלי לא יחשב השבץ‬

‫אאר זמן חבר‬ ‫עגלה‬ ‫‪ 80‬נ‬

‫שנינו ‪ -‬ואני‬ ‫ולדוש‬

‫מלמדה‬

‫ולחושקים נפשי‬

‫אזכרה‬

‫ובחיק‬

‫‪185‬‬

‫ארורה‬ ‫אלי‬

‫בעבורה י י‬

‫האדמה‬

‫תהתל‬

‫האם רחל‬

‫יאען ואמר‬

‫בהיות‬

‫כי‬

‫תדושה ׳ וכל יד נבל ימשה׳‬

‫‪190‬‬

‫בקרבם מחני‬

‫חמתו בו‬

‫לדעת‬

‫להבה‬

‫ערבה‬

‫בערה ׳‬

‫מאודותיה י‬

‫ויאמר זה השיר בא‬

‫אחרי אשר שמע‬

‫בחושקיה ׳ ואם בה אמונה באיש אשר שדי‬

‫דע ■זדוני‬

‫ויאמר השר‬

‫לכבות‬

‫צבאים ‪ -‬אז שנתי‬

‫ויהי כשמע השר את שמע רחל ושירה׳‬ ‫וישאלני‬

‫אוהבה‪,‬‬

‫תסער כאני‪,‬‬

‫עד כי פרת אץ די‬ ‫כי‬

‫מערב‬

‫בעלי גויים‬

‫הלמו‬

‫וכטיט חוצות‬

‫שרוקיה ׳‬

‫חידותיה י‬

‫בעברה ׳‬ ‫ויאמר‬

‫אהבה יניקה ?‬ ‫תזורה ׳ וחית‬

‫וכל רגל‬

‫השדה‬

‫יריקה ׳ וכל פי חזיר ישקה‬ ‫ואל‬

‫אלהים נקה לא ינקה ׳‬

‫הכבוד‬

‫וישלח בה‬

‫ירעים ׳‬

‫משלחת‬

‫מלאכי‬

‫רעים•‬ ‫וישא משלו ויאמר‬ ‫אלהים‬

‫‪195‬‬

‫ברחל ‪ -‬ברא חיל‬

‫ביען‬

‫בחושק‬

‫ואיך‬

‫תהרה עוד ותלד אמונים ‪-‬‬

‫ואען ואמר‬

‫‪180‬‬ ‫‪197‬‬

‫כא\‪,‬‬ ‫הה ככ‪.‬ה‪,‬‬

‫והיא בת‬

‫האם חשקת‬

‫והיא‬

‫‪185‬‬ ‫ביב ים‬ ‫וזה זנק רב‬

‫טאודותיה‪,‬‬

‫ורחל‬

‫עקרה‬ ‫עקרה ׳‬

‫לעולם ברחל ?‬

‫ראיתי בה ערות‬ ‫על‬

‫מאמתים ומהן‬

‫אשר בזמן רע‬

‫לאהבתה כלו עיני מיהל ׳ וזה כמה‬

‫ברחלי עד אשר‬

‫כלמות‬

‫אשר לא אמץ בה‬

‫היש בזמן עוד אמונה ‪ -‬ושב כל‬

‫ויאמר השר אלי‬

‫שנים‬

‫תהתל‬

‫מהומות‬

‫ותשא‬

‫תמורת יקרה‪,‬‬ ‫ומעלה יקרה‪,‬‬

‫קורותיה‬

‫דברי‬ ‫‪195‬‬

‫ונחמתי על אשר‬

‫ושי‪,‬‬

‫‪ 176‬אם לד\ן כג ‪ 106‬כו ‪ 16‬כח ‪ 179 932‬עגלה הו׳ י יא ‪180‬‬ ‫ויחי בר‬ ‫‪184‬‬ ‫‪ 1«2‬כי תה עז יב ‪ 183‬שנתי ירלא כה)כו(‬ ‫בעברה ‪ 185‬אר‪.‬רהבר ג יז ‪ 187‬בעלי יש טז ח ועל איוב‬ ‫עח מט‬ ‫כה ‪ 180‬נקה שמ לר ז ואל תה כט ג וישלח תה‬ ‫‪ 195‬ורחל בר כט לא ‪ 197‬כלו תה סט ד אמרתי לעיל ו ‪342‬‬ ‫מחל לעונותינו מלך מוחל וסולח אעבדך בר כט יח ‪ 193‬ראיתי‬

‫‪[133‬‬

‫אמרתי‬

‫לסולח‬

‫וחפו‬

‫ומוחל י‬

‫אהבתיה‬

‫ורחל עקרה‪,‬‬

‫אעבדך שבע‬ ‫בשכבר‬

‫ורחל היא‬

‫עיקרו על הרע‬

‫‪ 181‬אק יש מ טז‬ ‫תסער יש׳ נד יא )עניה(‬ ‫כט יג חמתו אם א יב בא סוכה ל נצוד‪ .‬הבאר‬ ‫יח מג פי ברכות‬ ‫לט טו ‪ 188‬וכטיט תה‬ ‫‪ 193‬בת רב לב כ‬ ‫‪ 192‬ותשא יח טז נד‬ ‫לסולח תכלת יום כפור אלהיגו ואלחי אבותיה‬ ‫רב כג טו‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪200‬‬

‫ומה היתה‬

‫ואען ואמר‬ ‫אותה‬ ‫נשכתי‬ ‫קצתי‬

‫ואמר‬

‫הסבה ׳ אשר‬

‫ראיתיה יום‬ ‫מי יעץ זאת‬

‫בצדיה ׳ ואני‪ ,‬הפתי‬ ‫באהבתה ׳‬

‫ואמרתי‬

‫השביעית‬

‫הביאה אותך לקוץ בהז‬

‫אחד על שפם‬

‫עוטיה ׳‬

‫הצביה ׳‬

‫ותאמר‬

‫עליך‬ ‫המפתה‪,‬‬

‫ומקללת‬

‫לאשר נשך‬

‫על אלה אני‬

‫האמנתי ׳ עד אשר שני רשעים‬

‫אראה מה‬

‫לחיה ׳‬

‫בוכיה ׳ כי‬ ‫בלחיה‬

‫ואשאל‬

‫זבובי מות‬

‫הבחנתי ׳ ומאז‬

‫אחריתה‬

‫ואשא משלי וז&מר‬

‫ארדה‬

‫‪ 205‬יום‬ ‫נמס‬

‫עפרה לנושך לחיה‬

‫לבבי אז והיה מים‪,‬‬ ‫הבתירושלים!‬

‫ואמרה‬

‫מי זה אשר חשב עשות כן‪ ,‬רעיה י‬ ‫אז‬ ‫‪210‬‬

‫קפצה‬

‫עליק‬

‫עפרה‬

‫ונשבעה ביה‬

‫אשר נטה כדק שמים‬

‫לזבוב אשר‬

‫מצרים‬

‫בקצה יאור‬

‫אאר‪ ,‬נשכני ושבתי עוטיה‬ ‫אז‬

‫האמנתי‪ ,‬עד אשר‬

‫שני רשעים‬ ‫‪ 215‬אז‬

‫ראיתי‬

‫שוקדים על הלחי‬

‫אמרה נפשי אני עניתי י‬

‫קצתי בימיה אז ושמתיה סחי‬ ‫היא‬ ‫לו‬ ‫ויאמר אלי השר‬ ‫‪220‬‬

‫אמר נא‬

‫המדקדק הגדול מארץ‬ ‫נלכדה‬

‫קוממיות‬

‫הלכה ‪ -‬אמר‬

‫בחסדך ׳ איך היה‬

‫חדרך י‬

‫במצודתך ׳ כי שמעתי‬

‫שנתה ‪ -‬גם כן אני שניתי‬

‫המעשה אשר קרה לך עם אויל‬

‫כאשר רקק בשירך י ואם‬ ‫אומרים ׳ כי היתה‬

‫‪ 208‬חשב עשות‪ ,‬העז לעשות ‪ 212‬ושבתי עוטיה‪,‬‬

‫שחיי‬

‫מלאה‬

‫וכסיתי את לחיי‬

‫יכלת על אשתו‬

‫מרודך ׳‬

‫בחכמתך י ואם‬

‫הדורים‬

‫‪ 214‬שוקדים‪ ,‬פורחים כשקד‬

‫‪ 200‬על וי ינטה ‪ 201‬טי יש כנח על איכהאטז זבובי קה יא ‪ 202‬הפתי מש יד טו שני תה ג ח ‪ 203‬אראה‬ ‫דב לבב ‪ 205‬יום הורטיאום אודות‪ 206 13 1‬נמס יה ז ה ‪ 207‬הבת איכהביג ‪ 208‬מי אס ז ה ‪ 209‬רפצה נדה‬ ‫לא קופצת ונשבעת ‪ 210‬נטה יש מ כב ‪ 211‬לזבוב יש ז יח ‪ 213‬האמנתי תה קטז י ג ח ‪ 215‬אמרה‬ ‫איכה נ כד ‪ 216‬ושמתיה איכה ג מה ‪ 217‬שנתה מל נ ו ‪ 218‬קוממיות וי כו יג אמר יש נא כג‬ ‫‪ 219‬אויל מ ב כה כז ‪ 220‬מארץ זכ ט א ‪ 221‬כי בר׳ לז יז‬

‫‪[1 3 4‬‬

‫המחברת‬ ‫דע‬

‫ואען ואמר‬ ‫וכל עץ גבה‬

‫אדוני‪ ,‬כי‬

‫השפלתי ׳ וחל וחומה‬

‫וסבותי אני ליאש את לבי‬ ‫‪225‬‬

‫נמלטה מיד‬ ‫ושאלתי‬ ‫ושאלני‬

‫נפתולי‬

‫הציד ׳‬

‫בעמל‬

‫השביעית‬

‫אלהים‬

‫ועמלתי • כי‬

‫בשלומו׳‬ ‫האיש‬

‫הלשץ׳ כי לי‬

‫שאלות‬

‫נפלאות ׳‬

‫בעלה היה‬

‫מרודך תירושי‬

‫החדלתי ׳‬

‫הולך עמה יד לידי ועל כן‬

‫ממקומו ׳ הוא ואשת חיקו עמו׳‬

‫ונפלאתי על יפי אשתו‬

‫ויאמר‬

‫הצביות‬

‫האבלתי ׳ ועם אשת אויל‬

‫ובבואו אלינו נודד‬ ‫מי הוא‬

‫נפתלתי ׳ וקרן‬

‫בעפר‬

‫עוללתי*‬

‫ויפעתה ׳‬

‫בראותי את יקר‬

‫ראשץ׳‬

‫בחכמת השיר‬

‫נוראות ׳ לא‬

‫תשבע עין‬

‫בעיר הזה‬ ‫וחדשות‬

‫הלכתי אליו‬ ‫גדלתהי‬

‫תפארת‬ ‫והמליצה‬

‫לראותי‬

‫ובדקדוק‬ ‫המופת‬

‫ובידי‬

‫ותראה האות‬ ‫‪230‬‬

‫אץ לי טוב כי אם‬

‫ואמרה אל לבי‬

‫אשתו׳ ואמר אל האיש‬ ‫כברקים ׳‬ ‫נצבהי יחדו‬

‫חודה‬

‫דע‬

‫חידתך‬

‫למשפט‬

‫להתערב עמו‬

‫אדוני כי אני ראשון‬ ‫ואשמענה׳ או‬

‫נקרבהי אם‬

‫אחוד‬

‫תוכל ‪-‬‬

‫במלאכתו ׳ ובין כך‬

‫למדקדקים ׳‬

‫חידתי‬

‫השיבני‬

‫ולשירים‬

‫והודיענה ׳ והנה‬

‫ערכה לפני‬

‫אצטיד מיפי‬ ‫החזקים ׳‬

‫קמה‬

‫ירוצץ‬

‫אלמתי וגם‬

‫התיצבה ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪235‬‬

‫רגלי‬

‫ברצפת שיר‬

‫עמדה‪,‬‬

‫במישור‬

‫רבה צבא שירים ושירות‬ ‫ויען‬

‫האיש‬

‫חייך ׳ גם לי‬

‫ויאמר‬

‫כמראה הבזק י ואם‬ ‫אני עד גלגל‬ ‫‪240‬‬

‫דודאי‬

‫ערבות י‬

‫לבב‬

‫ערכה‬

‫כמוך‬

‫אמיץ‬

‫למול פני‬

‫וחזקי‬

‫משוררי הזמן נתנו ריח י ועלו‬

‫ובעת נתנו בנות השיר‬

‫למשוררים‬

‫והתיצבה ׳‬ ‫במערכת‬

‫השיר‬

‫רצוא ושוב‬

‫במעלתם עד גלגל הירחי‬

‫עליתי‬

‫האלפים ‪ -‬לי נתנו‬

‫הרבבות‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫לקול שירי‬

‫הכי‬

‫לשרים נתנו את‬ ‫ויאות‬

‫האיש עמי‬

‫‪ 2 2 4‬היה הולך עטה יד ליד‪,‬‬ ‫ה‪ !/‬ליון‬

‫קמה‬

‫הצבי‪,‬‬

‫אלמתי וגם נצבה‬

‫ישמעו לי‬

‫בני השיר‬

‫האלפים‬

‫בנות השיר ‪ -‬ולי נתנו‬

‫להתוכח ׳ ואני נתתי לו‬

‫לא זזה ירו‬

‫מתוך‬

‫ידה‬

‫מקום‬

‫וכל יועץ‬

‫להיות‬

‫‪ 2 3 8‬גלגל הירח‪,‬‬

‫נדיבות‬ ‫רבבות !‬

‫נוצח ׳ כי יפי אשתו‬

‫השפל ע בגלגלים‬

‫עמד‬

‫עלי‬

‫‪ 2 3 9‬גלגל ערבות‪/‬‬

‫טבגלנלים‬

‫‪ 222‬נפתולי בר ל ח וקרן איוב טז טו ‪ 223‬עץ יח יז כד וחל איבה ב ח תירושי שו ט ינ ‪ 224‬וסבותי‪,‬‬ ‫ק ה ב כ יד מ״ יא כא ‪.. 225‬ודר מש כז ח ואשת רב יג ז ‪ 226‬את אם א ד ‪ 228‬לא קח׳ א ח‬ ‫‪ 230‬אין ש׳ א בז א ‪ 231‬ירוצון נחום ב ה ‪ 232‬חודה שו יד יג והנח לחלן ח ‪ , 379‬אגרת עמנואל לרבי חלל‬ ‫‪ 233‬רגלי תח כו יב קמה בר לז ז ‪ 236‬רבח שו׳ ט‬ ‫וד״‪.‬ה בר לז ז ‪ 233‬יחרו יש מא א אם איוב לג ח‬ ‫‪ 237‬גם איוב יב ג אמיץ יש כח ב רצוא יח א יר ‪ 238‬דודאי שי ז יד עליתי לעיל‬ ‫כט ערכה איוב לג ה‬ ‫ב ‪ 239 164‬נתנו ש א יח ח קה יב ר ‪ 241‬ישמעו ש ב כב מה יועץ יש לב ח ‪ 242‬ל‪-‬רים ש איחח קח׳י‬ ‫יב ד ‪ 243‬נתתי שו כ לו‬

‫‪[135‬‬

‫המחברת‬ ‫כרוצח י והוא‬ ‫‪245‬‬

‫ממאמר אל‬

‫להרבות‬ ‫מאמרי‬

‫נמצא ׳ שדרך ׳ רק‬

‫שאלותיו רעיוניו יחושו י ועיני מנגד עיני אשתו לא ימושו י‬

‫ואויל‬

‫־®‪25‬‬

‫וכשמעי‬

‫בלבד י‬

‫המדקדק י לא כן‬

‫דברים בגוי וחי החשק‬ ‫דקדקת ‪-‬‬

‫מרודך לא נשמר׳ עד אשר נפל כתוא‬

‫בדניאל‬

‫ואמן־ ה אליו ח יך‬

‫השביעית‬

‫מצאת בחיק‬

‫והעי אשא עליו שיר זה למען‬

‫אמרתי בלבי‬

‫עשררי‬

‫באמרו כי לא‬

‫מצאתי אץ נכבד י‬

‫דברת י ולא יק׳ם לך אמר גזרת י כי דע אל נכון כי‬

‫המצרף לבי‬ ‫רעיתך‬

‫אך‬

‫מכמר ׳‬

‫ונעתקנו‬

‫ומברר סיגו׳‬

‫שדרך מישך‬

‫וגלגלי אמרי‬

‫סובבים על הוגו׳ כי לו‬

‫אלה היו‬

‫מרודך ׳‬

‫ועבד נגרי‬

‫דברי עם אויל‬

‫כבודך‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫שמעני נשיא דורך‬ ‫בחירי‬

‫‪255‬‬

‫רצתה נפשי‪,‬‬

‫תמול חנה‬

‫בעירנו‬

‫עפרה‬

‫מהללה‬

‫ולו‬

‫כסיל‬

‫ושדיה‬

‫שמע מלי‬

‫מדקדק מבני‬

‫לריבי הזמן ערך‬ ‫זאת‬

‫בצרתך תהי עזרך‬

‫בחרתיהו‬

‫לתתו ציץ עלי נזרך‬

‫ללבי‬

‫שער ראשה‬

‫ואור לחיה לאור יומך‬ ‫‪260‬‬

‫אני מביט בחיק‬ ‫והוא ירבה‬

‫עפרה‬

‫בפלפוליו‪,‬‬

‫והרחיב פה בתוך עדה‬ ‫ואמר כי‬ ‫אזי‬ ‫‪265‬‬ ‫ויאמר‬

‫אלי השר‬

‫בדניאל‬

‫הודעתני‬

‫פליאות מעשה‬

‫יודרך ‪-‬‬

‫והוא הקשה‪ ,‬והוא פרך ‪,‬‬ ‫ונשא קול‬

‫ופה ארך‬

‫נמצאה שדרך‬

‫אשר לבי מאד הרך‬

‫דוק ותשכח כי‬ ‫המעשה‬

‫ולילה תהיה נרך‬

‫לבדו‬

‫מסערת חשקה‪,‬‬

‫עניתיו‬

‫חדרך‬

‫יפת תאר וגוף נערך‬

‫כרמונים‬

‫ואמרתי‬

‫מיעקב דרך‬ ‫ותתברך‬

‫בחיק‬

‫שהיה׳ ולא‬

‫עפרתך שד ־ רך !‬ ‫הודעתני‬

‫«‪ 24‬שדרך‪ ,‬שד רך ®‪24‬םישך‪,‬ט״כך ומרניע ועבד נגו‪,‬‬ ‫‪ 2 5 6‬לריבי‪ ,‬לריב ולדלחם בי ‪ 2 5 8‬שער ראשה בחרתיהו וכו‬ ‫‪ 2 6 0‬פליאות מעשה יוצרך‪ ,‬את‬ ‫לעטר בו את ראשך‬ ‫‪ .‬והאריך ל‪ -‬יו! ‪ 2 6 3‬נמצאה‪ ,‬אנחנו נמצא ‪ 2 6 5‬תק ותשכח‪,‬‬

‫תשובת‬

‫כסיל‪,‬‬

‫אויל‬

‫מרודך‬

‫‪ 2 5 5‬נערך‬

‫כוכב‬ ‫‪252‬‬ ‫ועושה אור‬ ‫‪ ,‬לו היה לאל ידי הייתי בוחר את‬ ‫‪262‬‬ ‫בעל האשד׳‬ ‫‪261‬‬ ‫גסראות הבורא‬ ‫ותמצא‬ ‫חפש‬

‫‪ 245‬כתוא יש נא כ ‪ 246‬שדרך דג א ז אמרתי הו יב ט ‪ 247‬כן שמ י כט‬ ‫‪ 248‬דברים כתובות קיא המצרף יש א בה ‪ 249‬שדרך דג׳ א ז ‪ 252‬כסיל‬ ‫‪ 255‬יפת בר כט יז ‪ 257‬בצרתך תה טו ב ‪ 258‬ציץ שט׳ לט ל ‪ 259‬לאור‬ ‫גז ד ונשא יש נב ח ופה בן תהלים ‪ 96‬אלהים האריך אלהים האריך לי‬ ‫ז לבי איוב כג טז ‪ 265‬דוק‪ ,‬חולין ו ׳דק ואשכח׳ שבת לנב רוק בככי‬ ‫בפסיעות חרנלים( ‪ 266‬המעשה כתובות ז‬

‫‪[136‬‬

‫וה‪ ,‬א‪,‬‬

‫בעל‬

‫‪ ,‬דרכו י‬ ‫שערה כד '‬

‫וכה ארך‪,‬‬

‫יקם איוב כב כח דע ש׳׳א פו ד‬ ‫בם כד יז ‪ 253‬בחירי יש מב א‬ ‫יר לא לד)לה( ‪ 262‬והרחיב יש‬ ‫פה בתורות ‪ 264‬מסערת איוב מ‬ ‫ותשכח בגינרי) טחון בשיגים ותמצא‬

‫המחברת‬ ‫בצדיה י פצע‬

‫הצביה‪ 1‬כאשר הכית אותו‬

‫השביעית‬

‫וחבורה ומכה טריה י ואיך היה כאשר שניו חרק י‬

‫ובשירתף ירוק ירק‬ ‫ואען‬ ‫‪270‬‬

‫דע‪,‬‬

‫ואמר‬

‫עפרתו שד ־ רך ׳‬

‫המברך ׳ כי‬

‫אדוני‬

‫וקללני‬

‫התקצף‬

‫ארור יהיה ! ה האיש אשר‬ ‫לערך‪1‬‬ ‫ויהי‬

‫כאשר‬

‫קללה‬

‫הגדתי אל‬

‫נמרצת ׳‬

‫למדי ריב ערך ׳‬

‫תהיה‬

‫וכשמעי‬

‫והקללות אשר קלל מדך י יחולו על ראש אויל‬ ‫כאשר‬

‫באפוי ולא‬

‫עלה עשן‬

‫‪2,5‬‬

‫אלהים רעה‬

‫אשר רוה‬

‫ישם על עקב בשתו׳‬ ‫המדקדק‬

‫ואקום‬

‫שלחתי אל‬

‫לקט שושן לחי‬

‫ויהי‬

‫ירקתי‬ ‫ל!‬ ‫‪285‬‬

‫עפרה‬

‫הגבלי אשר‬

‫צבי חן‬

‫ושור שמש בפניה‬ ‫ועמם‬

‫ואמר אליו‬

‫בחרון אפי‬

‫להרב את לבו‬

‫אחורנית ׳‬

‫עורה‬

‫ואלה‬ ‫מהלך‬

‫וכגעבמשתולל‬ ‫לוסיסראנגדי ‪-‬‬

‫‪, 2 7 1‬חיטא לשנאך ופשרה לערך‪,‬‬ ‫‪ 2 8 1‬וטעמיו‪ ,‬ועני‪ ,‬ייו‬ ‫יכיר‪,‬‬ ‫רק‪ ,‬ער־ ידי י‪ ,‬ר‪ ,‬ק שרקק בר‬

‫דברי שירתי׳‬ ‫נרדם ׳‬

‫אשר חלל‬ ‫אנייעל ‪,‬‬

‫מול‬ ‫יפעת‬ ‫יבין‬

‫שלחתי רזון‬

‫ונכלם ׳ וישב‬

‫כסף‬

‫בפניה ‪ -‬הלא‬ ‫מחירה ׳‬

‫השלוחה אל‬

‫כה‬

‫תאמר‬

‫במשמניו׳‬

‫וכאשר‬

‫דומם‬

‫והיתה‬

‫ונאלם ׳‬

‫ויאמר אלי הנער‬ ‫אכלם‬

‫ואשלח אל‬

‫כה‬

‫שבעת ימים י י‬ ‫המדקדק שניתי‬

‫המדקדק מאתי‬

‫בוערים בעם ברק ברק‪,‬‬ ‫מליאתי ברק בה רק‬ ‫ועמו ‪ -‬אך ברק‬

‫ערי‪,‬‬

‫ברקי‬

‫צרי‬ ‫ד ־ לום י » ונ \ ך ‪ ,‬בתרו ‪ -‬ו ■ יצרו ‪2 7 8‬‬ ‫שלח ברקים‬ ‫בטלום ‪2 8 8‬‬ ‫‪282‬‬ ‫ברוק ש‪ 1-‬ביק בן אני ‪ ,‬ועפ‬ ‫‪290‬‬

‫במעמד‪,‬‬ ‫ברק ברק‪,‬‬

‫מצא ־ חק !‬

‫ויאמר אל הנער‬

‫מחפיר ומבאיש ?׳‬

‫אעמד משמים י וירוק ירק‬

‫ואחבר שירה׳ לא ישקל‬

‫כבודי‬

‫במעמד ‪-‬‬

‫הנער אלי בוש‬

‫מה לך נרדם בן‬

‫מצחק‪,‬‬

‫בלטשאצר ‪ -‬קום‬

‫לקברות יובלי כי לו היה‬

‫בשירתו ‪ -‬ירקתי בפניו ׳ ויבוא‬

‫הרפת עולם ׳‬

‫‪290‬‬

‫מלוח לבי‬

‫מאודות אשתו׳ ובכן‬

‫חקקתיו ׳ ועל יד נער אחד אל‬

‫המדקדק את השיר ימעניו׳ ירוק ירק בפניו ׳‬

‫דבר אלי האיש י יאיך לא‬ ‫ואקום‬

‫הכלב אשר עלי לעץ חרץ י‬ ‫ואדבר רק‬

‫אחרי‬

‫המדקדק ערי‬

‫ואם תתאו מצא שד ־ רך ומישך‬

‫כראות‬

‫לאדוניך‬

‫לשנאך‬

‫שלחתיו‬

‫ואלה דברי שיריי אשר‬

‫‪280‬‬

‫וכשרה‬

‫מרודך‬

‫אוסיף תוגה על תוגתו׳‬

‫ואחבר שיר נמרץ‬

‫ללבי‬

‫חלמא‬

‫ויאמר‬

‫מזעפו ׳ ואץ חזון שיריו מאז נפרץ•‬

‫נפרדתי מאתו ואהיה אל ביתי רץ י ואמר אל לבי זה‬ ‫מבעתוי‬

‫המדקדק‬ ‫בראשו מקננת‬

‫אמרתי‬

‫עמד ים חרונו‬

‫מחדרך ׳ כי‬ ‫ורובצת ׳‬

‫בחיק‬

‫ברק ברק‪,‬‬

‫‪ 2 8 0‬בלטשאצר‪,‬‬ ‫ורעמים‬

‫‪289‬‬

‫עוטראי * ר‬

‫ברק בה‬

‫‪ 267‬הבית בם לה כ— כא פצע י ‪ 2‬א! ש‪\.‬ו תה קיבי ‪ 268‬ירוק בם יב יד ‪ 270‬התקצף י צ חכא מ א ב ח‬ ‫תהיה דב כט יט ‪ 271‬דדימא ד‪■ -‬י טז ‪ 272‬יחולו ש בגבם ‪ 273‬עלה ש ״ בכבט >םד יונהא טו ואין ש א‬ ‫ג א ‪ 274‬הב־יב שם יא ז ‪ 275‬רוח ש א טז טו ‪ 276‬י פס תה מ טז מאח יר יז א ‪ 279‬לקט שי ו ב‬ ‫‪ 280‬שד־רך ד‪ ..‬א ז )צדדך( ‪ 281‬יייוק בם יב יד ‪ 282‬לקברות איוב כא לב שלחתי יש י סז ‪ 283‬ירקתי בס‬ ‫יב יר בוש עז ט ו ויעב יש מז ה תה לט ג ‪ 284‬חי‪-‬פת יר כג מ מה יונה א ו בן מש׳ יט בוכה בר‬ ‫כד י‪ 285 1‬אעמר דג י יא יה ‪ .‬טו ירוק בם יב יד ‪ 286‬ואק‪,‬ם ;ח‪ &,‬א ן לא איוב כחטו ‪ 287‬להסב מ א‬ ‫יה י‪ 268 ,‬עורה תה ‪ ...‬ט גוה יו‪-‬ה או בוערים תה »‪.‬ד ח ברק תה קמר ! ‪ 289‬חלל יח׳ כחז ‪ 290‬סיסרא שו ד‬

‫‪[137‬‬

‫המחברת‬ ‫ויהי‬

‫כראות אויל‬ ‫משתגע׳‬

‫אשתו‬ ‫אהבתה‬

‫מרודך כי הייתי בענין השיר לו רעי והייתי בעיניו‬

‫כמתעתע ׳ ועל יפי‬

‫אחרי‬

‫נמשך׳ ואש‬

‫כסתה פניו‬

‫ואמר‬

‫ומה היה ענין אשתו׳‬ ‫השר‬

‫חייך‬

‫כי‬

‫עפר משלה י נתנה עלי‬ ‫אחרי אשר‬

‫‪300‬‬

‫תתנדב לי‬

‫הצביהי בנפש‬

‫כאשר‬

‫כורעת‬

‫כאשר שמעה‬

‫חרפת‬

‫בעלה ׳ אז‬

‫וקראה אחרי הידד י‬

‫דבריה בי‬

‫בשד ־ רך אשר‬

‫ובשתוי‬

‫בעלה‬

‫המהללה ׳ אשר אין על‬

‫הצביה‬

‫וכשמעי אותה‬

‫תתנודד ׳ ואשא עיני‬ ‫שבחתי׳ ונפש‬

‫לראות‬ ‫בעליה‬

‫אמרתי‬

‫אהלי שדד י‬

‫החשוקהי וארא והנה ידה‬ ‫הפחתי ׳‬

‫ואקד‬

‫ואשתחוה‬

‫ומדברת ולשון דומיה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫נסוג אחור לבי‬

‫עפרה‬

‫בראות‬

‫עד ראיתי ידה אל תוך‬

‫‪305‬‬

‫וילך‬

‫קצף עלי‬

‫בקולה י‬

‫הצביה מדי‬

‫אל תוך חיקה ׳‬ ‫אל‬

‫כלמה ׳ ויפן‬

‫בחמה ׳‬

‫ולבי‬

‫אשתו‬

‫בקרבי כנחש ישך‬

‫ו אמר השר‬ ‫־‪29‬‬

‫השביעית‬

‫חיקה‬

‫ויתמה השר אל‬

‫השירה‬

‫האימהי‬

‫המשוררים אשר‬

‫קדמוך ׳‬

‫ומליצי הזמן לא‬

‫עליך‬

‫מהודו ״ ואשב עם השר‬

‫ויאמר‬

‫בחדרי‬

‫תקרא אחרי הידד‪,‬‬ ‫תאמר לי‬ ‫כי‬

‫חי אני‬ ‫עממוך ׳‬

‫משכיתו׳‬

‫‪ 294‬ומה היה ענין אשתו‪ ,‬וכיצד התנהנה אשתו ‪ 298‬בעליה‪,‬‬

‫דוד הא‬ ‫הגדלת‬

‫דדי‬

‫והוספת‬

‫ברוך אשר חלק לך‬

‫וארוחתי‬

‫חכמה ׳ על כל‬ ‫מכבודו ׳‬

‫ואצל‬

‫ארוחת תמיד‪ ,‬נתנה לי מאתו‬

‫בעלה‬

‫‪ 291‬והייתי בר כז יב ‪ 292‬כפתה יר גא נא ויפ( מ״ב ה יב ‪ 293‬כ!‪.‬ח ‪ l‬מש כג לב ‪ 294‬חרפת תה סט כ‬ ‫‪ 295‬אין איוב מא כה ‪ 296‬נתנה יר יב ח אהלי יר י כ ‪ 297‬מדי יר מח בז ידה שט ד ז ‪ 298‬ו‪,‬פש‬ ‫א וב לא לט ואקד בר כד מד ‪ 299‬בנפש בר ב ז לנפט חיה‪ -‬תרגום א‪,‬נקלו‪1' 0‬ר‪.‬ח ממללא‪ ,‬להלן כ ‪594‬‬ ‫‪ 301‬נסוג תה מד יט ‪ 302‬ידה שמ ד ז ‪ 303‬ה^דלת קה א טז ‪ 304‬לא ית לא ח ברוך ברכות נח‬ ‫ברוך שחלק מכבודו לירא ו ואצל בט יא יז ‪ 305‬בחדרי יח ח יב וארוחתי מ ב כה ל‬

‫‪[138‬‬

‫המחברת השמינית‬ ‫]‬

‫אמר‬

‫רוכחת‬

‫עמנואל‬

‫באהבים ׳‬

‫מנהם‬

‫המחבר‬

‫הייתי עם‬

‫ונדבר רק‬

‫שלמה בן ־ גבירול‬

‫אגרות‬

‫מהשירים‬

‫ליואב שר‬

‫השר‬

‫דצבא‬

‫המאשר׳‬

‫ולרבי‬

‫בעבותות‬

‫אהבה‬

‫הערבים ׳ ויהי היום ו אמר אלי‬

‫חבר שיר‬

‫טורים ׳‬

‫ממאתים‬

‫ספיר‬

‫גזרתם ׳‬

‫אהרן [‬

‫נקשר׳‬

‫שמעתי‬ ‫השמעת‬

‫נתעלסה‬

‫אומרים ׳ כי רבי‬ ‫עליהם או ראית‬

‫אותם»‬ ‫ואען ואמר‬

‫‪5‬‬

‫חייך‬

‫השרי‬

‫ראיתי‬

‫ויפג לב השר כי לא‬

‫האמץ ׳‬

‫ואמר חי אני אם אש‬

‫ויאמר אלי השר אדוני‬ ‫ואען ואמר‬

‫ידע‬

‫‪10‬‬

‫אזכיר שם עירו פן‬

‫חקקתיו ׳‬

‫היותו אז בימי‬ ‫העדנה‬ ‫‪15‬‬

‫קרובי‬

‫ופעם ינ^ן׳‬ ‫על‬

‫ואהבת‬

‫אהבתו ממני‬

‫עברו לפניו ׳ היינו בימי חרפנו‬ ‫מתנוססים ׳ גברנו‬

‫איך היה‬

‫אדוניי כי היה לי רע‬

‫ענדתיויועל לוח לבי‬ ‫ולא‬

‫ועשיתי‬

‫הגד נא לי‬

‫עלומים ׳ ואני‬ ‫התחיל‬

‫ולהימץ‬

‫בניי‬

‫חומל‬

‫עלי‬

‫אהבתיו ׳ לא‬

‫תאבדי גבר‬

‫בדמי החשק‬

‫ובמתכנתם ׳ לא יתן סגור‬

‫להשמיל‬

‫הדבר‬

‫נאמן׳‬

‫עולם‬

‫בשירותינו על כל אשר‬

‫בשכלו‬

‫מתבוססים ׳‬

‫ורחמן׳ ענק‬ ‫אקבנו בשם פן‬

‫גרגרותי‬

‫על‬

‫עליו יכבד ׳‬

‫ובצחות הגיוניו׳ על כל אשר‬ ‫ואבני נזרי‬

‫קדמונו ׳ ארזים בגן‬

‫האהבה על‬

‫אדמתנו‬

‫עממונוי‬

‫ובעבור‬

‫אלהים לא‬

‫כביר‬

‫מאביו ימים׳ ויומי פנה‬

‫לערבי והוא היה אל זמן‬

‫ללכת אחרי‬

‫ולרדף אחר‬

‫הנעורים ׳ פעם ישיר‬

‫ופעם יחזיק צנה ומגן׳‬

‫פניהם ׳ עשה‬

‫בתבניתם‬

‫תחתם ׳‬

‫בחכמתו מפה‬

‫הבחורים ׳‬ ‫ופעם‬

‫הבלי‬

‫יעמד עם שרים זהב להם ׳‬

‫הדורה ׳ לא‬

‫ישקל‬

‫כסף‬

‫מחירה ׳‬

‫ופעם‬

‫חרבו‬

‫הרבה בה‬

‫יעופף‬

‫אותותיו׳‬

‫‪ 2‬רבי שלמה בן גבית ת המ״ויר המפורסם ״חי כמאתיים ״ ה לפ‪-‬י עמנואל ‪3‬שייר ממאתייםטוריים‪ ,‬הוא‬ ‫עיר הענק ‪ 8‬רע נאמן‪ ,‬כ^ראה מ^חם בוציקו הג‪.‬כר במחברת כח שורה ‪. 707‬הנרמז‪.‬״ם בסוף השיר ראיתי הנמג‬ ‫י‪.‬רה להלן שורה ‪9 322‬עייייו יכבד‪ ,‬־*א ינעם ת ‪ 10‬גבר‪ ,‬עלה ‪ 11‬עברו‪ ,‬הי‪ .‬חרפנו‪ ,‬נדולתנו ‪ 12‬גברנו‪,‬‬ ‫עינינו ‪ 14‬העדנה‪ ,‬הבגר‪ .‬ת‬ ‫‪ 1‬בעבותות הו יא ד נתחלפה‬ ‫לא איוב כח פ! ו ‪ 6‬ויפג בר‬ ‫כד ‪ 76—73‬ענק מ״ א ט ו‬ ‫‪ 496‬טו ‪ 122‬היינו איוב כט ד‬ ‫איוב טו י ויומי יר ו י שו‬ ‫ב טו חרבו יח לב י ‪ 16‬לא‬

‫מ צ ‪ ,‬יח ‪_ 2‬מעתי בר לז יז ‪ 3‬ספיר איכה ד ז ‪ 5‬ראיתי שמ כה מ ל לב‬ ‫מי כו הי בם יד כא ״ ב יד יט ‪ 7‬הגד ש״ב א ד ש״א ד גז ‪ 8‬היה להלן‬ ‫כא ‪ 9‬ועי‪ ,‬יר יז א ואהבת יר לאב)‪ 10 (..‬על מ׳י‪-‬א טז לג ‪ 11‬עברו להלן‬ ‫יח טז ו כב ואבני זכ' ט טז ‪ 12‬ארזים יח לא ח ‪ 13‬בימי תה פט סו כביר‬ ‫יט ט ‪ 14‬העדנה לעיל הקדמה ‪ 3‬ללכת רות ג י ‪ 15‬יחזיק תה לה ב עם איוב‬ ‫איוב כח ט‪ .‬דרבה שם ז ג‬

‫‪[139‬‬

‫המחברת‬ ‫העמים‬

‫להראות‬ ‫היו לפג וי‬ ‫אל‬ ‫‪20‬‬

‫מחלתו ׳‬

‫את נפשנו‬

‫והשרים את‬

‫ובהכירי‬

‫אודותיו•‬

‫מעלתו ׳ ואת יקר‬ ‫בתחלהי‬

‫הוכחתי לנפשי‬ ‫ממעלה ׳ עד אשר‬

‫והנו ה ום ראש‬

‫אחרי‬

‫לנזירים ׳ ועוזר‬

‫השמינית‬

‫וחקק בה שירי תניו■‬ ‫גדלתו ׳‬

‫תפארת‬

‫והעמדתיו על‬ ‫שובו ‪ -‬נחם‬ ‫הנעזרים ׳‬

‫לכל‬

‫הפליא‬

‫וחפצתי‬

‫מעלתו‬

‫לעשות‬

‫מכל אשר‬

‫להמציא צרי > ל ־ עד‬ ‫ועוררתי‬

‫לרפא‬

‫המהללה ׳‬

‫הודעו ‪ -‬על ירך‬

‫ספקי‬

‫והתאפק ׳‬

‫ואחרי‬

‫ובלעדיו‬

‫בחסידות איש את ידו ואת‬

‫תלו‬

‫לא ירים‬ ‫וזאת היא שירתי׳‬ ‫אבי‬ ‫‪25‬‬

‫חכמה‬

‫ומועצה ונזרה‬ ‫אקדואכרע‬

‫נזיר אחים ׳ לך‬ ‫ואת‬

‫חלקי‬

‫בעולמי‬

‫והא‬

‫לבי ‪-‬‬

‫כקטב‬

‫ידעתיך‬ ‫ילדתך‬ ‫‪30‬‬

‫השלוחה אליו מאתי‬

‫אבי‬

‫וחכמתך‬

‫אמתיי‬

‫אהבה‬

‫בתבל‬ ‫תבונות‬

‫יהלך כל משורר‬ ‫ממקומם‬

‫לך ישתחוו הם‬ ‫יחיבו נבוני עם ‪-‬‬ ‫ומי‬

‫אלהים‬

‫יעמד פני‬

‫ולו אתה בעת בוא אז‬

‫עמלק‬

‫ראש‬

‫ילדתך‬

‫אמת‬

‫וחכמת‬

‫נדיביעם ־‬

‫וכל איש‬

‫סברה‬

‫בדרך‬

‫העברה‬

‫כעני‬

‫הברה‬

‫בלתך עקור‬

‫המהפך‬

‫ורשתם‬

‫ועטרה י‬

‫היתהעקרה‬

‫וקול זולתך לי קול‬

‫ותמצא‬

‫אימתך‬

‫הלא‬

‫מכורה‬

‫בלתך דרך‬

‫וישימו‬

‫דוד‬

‫תמורה‬

‫ונפשי לך‬

‫ולנדיבות‬

‫ומהלל‬

‫ואיש זולתך בשדי‬ ‫לאור חצך‬

‫וטרם‬ ‫ומופת ‪-‬‬

‫מלאך‬

‫ונטעת נטע‬

‫לךקים‬

‫חכמה ומוסר‬

‫בדרך אות‬

‫וקולך כקול‬

‫ברב א מה‬

‫בנפש בך קשורה‬

‫הצפוני‬

‫תעודת אל‬

‫ומהללך‬

‫‪35‬‬

‫וחבלי‬

‫נזיר אחים‬

‫פאר תורה‬

‫ואין לי בזמן ממך‬

‫וכתרה י‬

‫עקרה‬

‫בחררה‬

‫בלתך חנם מורה‬ ‫באפך‬

‫בחכמתך‬

‫קטורה‬

‫בחיובם‬

‫ביום צאת אש ועשן‬ ‫זעום האל‬

‫לצנן‬

‫סתירה‬ ‫מנחירה ?‬ ‫הקדרה ‪-‬‬

‫‪ 17‬אודותיו‪ ,‬קורותיו ‪ 19‬מחלתו‪ ,‬הרוחנית ‪ 26‬מטך‪ ,‬לך ‪ 27‬כקטב הצפוני‪ ,‬הקבוע ועומד במקום‬ ‫אחד‪ ,‬ואנחנו השוכנים לצד צפון העולם רואים אותו כל הלילה ‪ 29‬רדתה עקרה‪ ,‬כי לא ילדה לפניך חכם אמיתי‬ ‫‪ 30‬וחכמתך בדרך אות ומופת וכן ‪ /‬אתה חכם ודאי אבל חכמת אחרים מוטלת בספק שכן אינה אלא בדרך‬ ‫‪ 31‬בדרך העברה‪ ,‬בדרך השאלה בלבד ‪ 35‬ורשתם בלתך חנם מזרה‪ ,‬ובלעדיך לא יצליחו‬ ‫השערה בלבד‬ ‫‪ 37‬יחיבו נבוני עם ופו ‪ ,‬בחריפות שכלך יכול אתה לסתור את תורותיהם ‪ 39‬ולו אתה‪ ,‬ו‪ /‬ו‬ ‫לחבר שירים‬ ‫היית חי לצנן הקדרה‪ ,‬לקרר את ישראל ולרפות את יריו מעבודת האלוהים‬ ‫ל‪ 1‬להראות‪ ,‬אם׳ א יא הפליא שר יג יט מכל ם א טז לג ‪ 18‬ואת אס א ד צרי יר ח כב )נלעד( ניל עד לעיל‬ ‫נ ‪ 20 460‬אחרי יד׳ לא יח)יט( ‪ 21‬ובלעדיו בר׳ מא מד ‪ 25‬נזיר בר מט כו בנפש בר׳ מד ל ‪ 26‬ואי!‬ ‫בראשית רבה צא ט ת*ימיד חנם ממת אין אנו מוצאים תמורתו ‪ /‬לעיל ד ‪ 27 82‬והא יח טז מג ‪ 30‬אות יש כ ג‬ ‫‪ 34‬כעני קידושין נט ‪ 35‬לאור חב נ יא‬ ‫‪ 31‬נריבי בם כא יח ‪ 32‬ט־יאך בר כא יו קול ראש השגה ג ז‬ ‫ורשתם‪ ,‬מש א יז ‪ 36‬לך צפ ב יא וישימו רב לג י ‪ 37‬נבונילהלן יג ‪, 38 231‬מי תה׳ עו ח צאת איוב‬ ‫לצנן‪ ,‬פסיקתא זכור‪,‬רש י רב כה יח אשר קיך לשון קור וחום‬ ‫מש ככ יד‬ ‫מא יב ‪ 39‬בעת ח‪-‬י א ב זעום‬ ‫צנגך והפשירך משל לאמבטי רותחת‬

‫‪[140‬‬

‫המחברת‬ ‫‪40‬‬

‫לך אמרו‬

‫בחר לנו אנשים‬

‫ולו אתה‬

‫במלחמת מדנים ‪-‬‬

‫חדל גדעץ‬

‫היה רועה עדת אל חי ושרה‬ ‫יצוהאללך‬

‫צבי עדה‬

‫כבר קם מבני אל שר תגיד‬ ‫נאק הדור‬ ‫‪ 40‬ומי אני ומי ביתי‬

‫צבי חן‬

‫דוד‪,‬‬

‫ואמנה‬ ‫זמירותי‬

‫יבואון לך‬ ‫יבקשו את‬ ‫‪50‬‬

‫בחייך‬

‫ואחר‬

‫כעלמה‪,‬‬

‫אזי אבנה‬

‫אבל‬

‫למול חשקי‬ ‫וחשק‬

‫מאלהי‬

‫ויכלתי‬

‫ומי יתן‬ ‫ונחרטתי‬

‫הסירה‬

‫מעלי ראשי‬

‫שלמים‬

‫עפרה ‪-‬‬

‫בעלי מוסר ותורה‬

‫ואתחסד‪ ,‬ולא אשגה בזרה‬

‫כחושק‪,‬‬ ‫ביען‬

‫מגלת חושקים שמתי לשירה‬ ‫אני נרה‬

‫לכבות‬

‫חרטת‬

‫כאחד‬

‫ובמות אחתן את‬

‫אלחך‬

‫ואתמרמר בלב נשבר‬

‫לעשרה‬

‫תטעתי לכל יעלה אשרה‬

‫אתחסדה בפני אנשים‬

‫ואתנכר‪ ,‬ולא אהיה‬

‫לצורה‬

‫ופן אהיה לעם קדש לזרא‪,‬‬

‫מזבחות חטא‬

‫וכל יעלה עפר רגלה‬

‫כחצי גרגר שעורה‪,‬‬

‫ואני אהיה אליו‬

‫עטרת הענוה‬

‫ולולי כי אני בוש‬

‫והמרה‬

‫והייתי אני בעל נעורה‬

‫לחמר‬

‫ליעלות‬

‫יפתחו שפה‬

‫חסידות‬

‫צבי חן י אץ לנפשי‬

‫והיתה לי‬

‫זכירה‬

‫ברורה‪,‬‬

‫ושכלי באשר שגג‬

‫וערך חשקך היה בעיני‬

‫‪60‬‬

‫במו תודה‬

‫במתק פה‪ ,‬ולא דרך שררה‬

‫בתחלה‬

‫ודמיתי היות חשק‬

‫‪55‬‬

‫לחבר שיר ‪ -‬דד שכלי‬

‫להוכיח ‪ -‬אבל דרך‬

‫בראשית‬

‫והחשק ‪ -‬תמול היה‬

‫המונה‬

‫חמרה‪,‬‬

‫בלב נשבר‬

‫כפופי ראש כאגמון‪,‬‬

‫ויוכיחו לנפשי‬

‫והדרה‬ ‫קצרה י‬

‫ואך לא‬

‫מחילתך‬

‫ונחלתה תרה‬

‫משוש ארץ‬

‫במתק וענוה‪,‬‬

‫יבואוך‬

‫רד את ופורה‬

‫וחדלו כל אנוש חוגר חגורה‬

‫חדל יפתח ובן נון‬

‫סגלתכלסגלה‬

‫השמינית‬

‫הבתולה‬

‫וגחלתה‬

‫אשר הערה‬

‫חכרה‬ ‫מקורה‬

‫בעקרב איש‬

‫‪ 4 0‬דך אמרו וכו'‪ ,‬היו מציעים לו למלא את מקום יהושע ‪ 4 1‬ויין אתה במלחמת מדנים וכך‪/‬‬ ‫‪ 4 2‬הדל גדעון וכן ‪ ,‬אין עור צורך לא ב ״ ופטים ולא‬ ‫בעת מלחמת מדין היית ממלא את מקום ודעו!‬ ‫כבר קם לנו שר ונגיד ‪ 4 7‬ואך לא להוכיח וכר‪ ,‬אבל לא כתוכחה אלא לעם הזכרה בלבד ‪ 5 3‬ודמיתי היות‬ ‫‪ 5 4‬וערך השקך וכו ‪ ,‬אני הגדלתי בחטא החוזק ממך‬ ‫והייתי דבוק בחשק כצורה בחומר‬ ‫השק להמר וכו ‪,‬‬ ‫ואתחפ ‪.‬‬ ‫פי ע ‪ .‬רה ‪ 5 7‬אבנה‪ ,‬ה יתי ב! נח ‪ 5 9‬אתחסדה‪ ,‬אתראה כדסיי ‪ 6 0‬ואתנכר‪,‬‬

‫ולו היית חי‬ ‫בלוחמים כי‬

‫‪40‬‬

‫עט‬

‫בהר‬

‫ש ״ ב יד ז‬ ‫ויד‬

‫בם‬

‫יואל‬ ‫‪58‬‬

‫יא‬

‫אח‬ ‫עפר‬

‫ט‬

‫יו‬ ‫ונרה‬ ‫בג ‪46‬‬

‫בייב‬

‫‪53‬‬ ‫יע‬

‫צום‬

‫ככור‬

‫שם‬

‫כב טו — ט‪,‬‬

‫רועד‬ ‫ע ב‬ ‫עטרת‬ ‫כנ‬

‫מט‬

‫מחז! ר‬

‫בם בז יז יה‬

‫ני‬

‫בא‬

‫‪ 44 ,‬ם ‪ ,‬לת‬

‫להלן‬

‫תה‬

‫יט‬

‫‪,‬א‬

‫איוב יט ט ‪56‬‬ ‫אחונ‬

‫איטא ־‪ 1‬יא ‪,‬‬ ‫וי‬

‫כ יח‬

‫תה‬ ‫ב‬ ‫אייב‬

‫קב‬ ‫צה ‪,‬‬

‫כה‬

‫‪ 41‬רד‬

‫עו‬ ‫להק‬

‫מ ‪ .‬וש‬

‫י*‬

‫יב ‪118‬‬

‫תודה יש‬ ‫ולולי‬

‫שו ז י‬

‫‪42‬‬

‫חתר‬

‫כר יא‬

‫‪48‬‬

‫נא נ‬

‫לעיל ה ‪127‬‬ ‫‪60‬‬

‫א ״ נה‬

‫בו ‪287‬‬

‫כפופי‬ ‫אהיה‬

‫מש‬ ‫‪62‬‬

‫מ ב נ‬

‫ומי‬

‫כי‬

‫‪[141‬‬

‫ה כ‬ ‫בב‬

‫י‪.‬‬ ‫בם‬

‫המונה‬ ‫‪,‬ח ד‬

‫יא כ‬ ‫‪61‬‬

‫יא‬

‫כא‬ ‫יש‬

‫ה יד‬

‫ומי‬

‫‪49‬‬ ‫‪57‬‬

‫לבבות‬

‫ביום‬ ‫‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫שפה‬ ‫מזבחות‬

‫ואתמרמר‬ ‫בט‬

‫‪ 43‬שר‬

‫דה ב לב‬

‫נ‬

‫צפ‬ ‫הו‬

‫דה ב יז‬

‫ס ט‬

‫‪52‬‬

‫כעלמה‬

‫יא‬

‫רב‬

‫בא‬

‫ח‬

‫ע ‪ .‬ור‬ ‫נא יו‬

‫בא‬

‫ונהלתד‬ ‫טז‬

‫מלידות‬ ‫יד ז‬

‫‪63‬‬

‫טז‬

‫לעיחרית‬ ‫הבתולה‬

‫המחברת‬ ‫אבל מה‬ ‫‪65‬‬

‫ושמתך‬

‫אמת‬

‫אמרה ובני עדתי‬ ‫צבי החן‪ ,‬שמה‬

‫אבל יאמרו בני מוסר‬

‫והשכל‬

‫רקמה עשויים‬

‫סד‬

‫וסביב‬

‫מושכות גבירות‬

‫וגם את שם‬ ‫ראיתיה ‪-‬‬

‫‪75‬‬

‫ואםאץזה ‪-‬‬ ‫באשרך‪,‬‬

‫כמוהם‬

‫כיפיה‬ ‫דוד‬

‫צביהחן‬

‫ולמה‬ ‫‪80‬‬

‫ועת תחשב לבשר‬

‫למהר‬

‫באשרך ‪-‬‬

‫אבל‪ ,‬מה אעשה‪ ,‬דוד‪,‬‬

‫ירדפו אותך‬

‫וחטאי‬

‫ההתולים‬

‫ברשתך‬

‫תעלה לך‬

‫קטורה‪,‬‬

‫והדורה‪,‬‬

‫הגבירה‬ ‫במרה‬

‫לאשה‬ ‫באשרך‪,‬‬

‫אלמנות חיות‬

‫צרורה‬

‫וחטאתך‬

‫כהיום עצמו מאין‬

‫ספירה‬

‫מחה זכרה וטמנה‬

‫בקברה‬

‫כמו אל‬ ‫הצבאים ‪-‬‬

‫קדושים‪,‬‬

‫טרדם מאוים‪,‬‬

‫הבחירה‬

‫כפורה‬

‫אנשים‬

‫בעלי נפש יקרה י‬ ‫לא יום‬

‫בעלי נפש‬

‫בשורה י‬ ‫בהירה‪,‬‬

‫אשר אין לזמן עמם קשירה‪,‬‬

‫ידיהם תלו גשמי נדבות‬ ‫והתנכר‬

‫וכל‬

‫עפרה נעימה‬

‫בלבם יאמרו‬

‫נזיר אחים י נקנא באנשים‬ ‫אנשים לא‬

‫אבידע וחנוך ובני‬

‫פארה‪,‬‬

‫מעיל ספר בתוך בית‬

‫לתתה‬

‫לכה‪ ,‬אחי‪ ,‬ומפת‬

‫לספר את‬

‫ובכיתי בתוך לבי‬

‫ושחקתי במו פי‪,‬‬

‫ומי יתן ועשית‬

‫שמה‬

‫זעירה‬ ‫חבורה‪,‬‬

‫ברשתם ימשכו איש איש נערה‬

‫ליאור כל שר ומיד‬ ‫צבי החן‪,‬‬

‫בעיני‬

‫החכמים לא‬ ‫בעצבים היא‬

‫מחירה‬

‫בצל הדס גברת עם גבירה‪,‬‬

‫בגן עדנם דשנים‪ ,‬רעננים‪,‬‬ ‫ושמה נהרות‬

‫לא ישקלו כסף‬

‫אשר נלאה‬

‫כמפה מעשה חושב ורוקם‬ ‫בתוכה מעשה‬

‫השמינית‬

‫ורגליהם הלא רגל ישרה‪,‬‬ ‫והכירו‬

‫אליהם הזמן ־ רע ‪-‬‬

‫פעלתו חסרה‬

‫‪ 64‬לא ישקלו כסף מחירה‪ ,‬אינם רוצים לקבל את האחריות למעשי הרעים ואץ אפוא כפייה לחטאי ‪ 6 6‬שגגה‬ ‫בעצבים היא חבורה‪ ,‬השגגה דבוקה ומחוברת לאלילים יש בה מעץ עבודה זרה מם‪ \.‬הציורים שבמפה ‪ 6 8‬בתוכה‬ ‫מעשה רקמה עשויים וכו ‪ ,‬בתוכה מרוקטות צורות ערביים ‪ 6 9‬גברת עם גבירה‪ ,‬אשה עם רעה ‪ 70‬מושכות‪,‬‬ ‫מוליכות אתן ‪ 7 3‬ראיתיה‪ ,‬את המפה ‪ 7 4‬ספר‪ ,‬ספר תורה בית הבחירה‪ ,‬בית הכנסת ‪ 7 5‬ואם אין זה‬ ‫וכו ‪ ,,‬ואם לא תעשה זאת תן את המפה שרקמת לפחות במתנה לאיזו אלמנה עלובה ‪ 7 6‬באשרך צבי החן באשרך‬ ‫וכו ‪ ,,‬אם אתה צבי החן תביא אושר גם לאחרים בא שרך אשריך וטוב לך וחטאתך תכופר ‪ 77‬אבל מה אעשה‬ ‫וכו ‪ ,,‬אבל מה תקנה יש לי לכפר על חטאי והרי רבו מספור ‪ 81‬גקגא‪ ,‬הבא נקנא ‪ 8 2‬לא טרדם מאוים‪,‬‬ ‫שתאוותם אינה שולטת בהם אשר אין לזמן עמם קשירה‪ ,‬שאין להם קשר עם הבלי הזבין ‪ 8 3‬ורגליהם הלא‬ ‫‪ 8 4‬והתנכר אליהם הזט! רע וכו ‪ ,,‬הזמן הרע התחפש והסתיר את רעתו‬ ‫רגל ישרה‪ ,‬והם הולכים בררך היושר‬ ‫אבל הם‬

‫הכירו‬

‫אותו‬

‫ואת‬

‫מעשיו‬

‫הרעים‬

‫‪ 66‬בעצבים הו ד יז ‪ 67‬מעשה שם כו א לו לה לה ‪ 68‬אבידע בר כה ד ‪ 69‬דשנים תה צב טו ‪ 70‬נהרות‬ ‫תוספתא ביצה ד ח ‪ 71‬שר דה״׳ב לב כא ‪ 74‬בית מעשר שני ה יב ‪ 75‬לתתה '‪1‬הלן כח ‪1005 154 144-143 138‬‬ ‫אלמנות ש״ב כ ג ‪ 77‬וחטאי יר ל יד תה מ ו ‪ 78‬מחה רב כה יט ‪ 79‬ולמה איוב יט כב נפש מש ו כו‬ ‫‪ 80‬יום מ*ב ז ט ‪ 81‬נזיר בר מט כו נקנא חובות הלבבות הפרישות ז ‪ 552‬כמה בינם ובין אנשים ברו‬ ‫מצפוניהם וזכו חביהם לא טררם מאוים התנכר להם העולם— והכירוהו וררכו בו‪ -‬ספרוהו לא נעלם מעיניהם ב^רו‬ ‫ולא נסתרה מהם תרמיתו לבש להם בגדי חמודותיו— ויחשבוהו שולל והתרפה להם‪ -‬מצאוהו מכרח שחק אליהם—‬ ‫וינערו בו ‪ 83‬גשמי תה סח י ורגליהם יח א ז‬

‫‪[142‬‬

‫המחברת‬ ‫‪85‬‬

‫ולבש את‬ ‫נשיא‬

‫דוד‬

‫לכה‬

‫‪90‬‬

‫חלפו ימי‬

‫וחלתה‬ ‫ושבה‬

‫ילדות‬

‫ושחרות‬

‫לאמה‬

‫ילדות‬

‫וחשבנו השיבה‬ ‫ומי יתן ולא‬

‫ועחרות ‪-‬‬

‫‪95‬‬

‫ושגינו‬

‫ולא נשגה‬

‫האדמה‪,‬‬

‫‪105‬‬

‫תחטא בזדון‬

‫בעד הבל ותבל‬

‫אלהים‬ ‫הנעורים‬

‫אבי מוסר‬

‫אמת‪,‬‬

‫שניהם‬ ‫שניהם‬

‫בעלי שכל ותורה ‪-‬‬

‫חדל‬

‫אחי‬

‫לעמצה‬

‫דברה‬

‫מעבודה‬ ‫החבורה‬

‫הגערה‪,‬‬ ‫ומשדמות‬

‫עניהם הם באץ מאור‬

‫חכמת יונית‬

‫עמרה‬ ‫ואורה‪,‬‬

‫ומעם כרתו להם זמורה‪,‬‬ ‫ראו כמה‬

‫הכסילים‪,‬‬

‫פעלתם‬

‫כעורה !‬

‫ועל דרך אמת המה‬

‫ואשריהם בני איש‬ ‫תחדל‬

‫בצמא את‬

‫יזכרונו‬

‫סדום גפנם‬

‫ועפרה‬

‫ונאכל‬

‫ויותנו בחצי‬

‫יהודית‬

‫למדו‬

‫לעתות‬

‫הכי‪ ,‬נקזלר‬

‫ועל זה‬

‫ויאמרו‬

‫זמיריהם שחוק אל‬

‫הארורה!‬

‫ודבקנו בחן יעלה‬

‫הם בענץ רע‪ ,‬וגפן‬ ‫עברו על דת‬

‫עכורה‬

‫בעד מבוי באץ לחי וקורה‬

‫ראינום‬

‫ברוכים הם‬

‫וממשפט גזורה‬

‫אזי לא תהיה מדץ יגורה‬

‫דורכי קשת לשונם‬

‫שניהם‬

‫לרפאת את מזורה‬

‫לאלהים‬

‫ראה כי נחרש רשע ועולה ‪-‬‬

‫‪100‬‬

‫ונפשנו עדן אחור גזורה‪,‬‬

‫ומעצר‬

‫באהבת אל ותורת‬

‫ומה נאמר‬

‫העכירה‪,‬‬ ‫דרורה ׳‬

‫כלילת הוד ‪ -‬והיום היא‬

‫בעדן גן‬ ‫בהבלי‬

‫בתער‬

‫ואץ מזור‬

‫ואיך נמכר משוש עולם ונצחי‬ ‫ומאסנו‬

‫נגלה‬

‫ילדות‬

‫שכורה!‬

‫הרי כמה ‪ -‬הלא נקרא‬

‫מחלת חשק כהיום ‪-‬‬ ‫לעבד את‬

‫ושמחתו מנורה‬

‫והנפש ביץ‬

‫בעכל ‪-‬‬

‫מחלפות‬

‫אשר היתה‬

‫חבבוהו‬

‫ועולל‬

‫הדורי ומה בצע‬

‫ונפשנו‬ ‫כבר‬

‫חמודותיו ‪-‬‬

‫השמינית‬

‫אער לא‬ ‫ועיר חעק‬

‫ממליצות‬

‫כפירה‪,‬‬

‫למדו תורה‬ ‫יבואץ‬

‫וספרה‬

‫בעברה‬

‫‪ 85‬ולבש את חמודות ו דכ! ‪ /‬הזמן לבש את בגדיו החמודות לשוות לעצמו מראה יפה אולם חם לא שוחרו‬ ‫וח‪-‬בו אותו ערום ושולל ושמחתו ד\תה בעי !\הם פחד ומ ור ‪ 8 8‬הרי כמה‪ /‬זח כמח‬ ‫ושחרות וכו ‪ /‬אף־על פי שכבד חלפו ימי הילדות והשחרות וחיח ראוי שנחזור בתשובה בכל זאת עריץ נפשנו‬ ‫‪ 9 0‬וחלתה מחלת חשק כהיום וכו ‪ /‬ולא עוד אלא שבעצם חיום חזה נפשנו‬ ‫גזורה אחור ומתרחקת מאאהים‬ ‫‪ 9 1‬ושבה לעבד את האדמה וכו ‪ /‬וחזרה‬ ‫עדיין חולה במחלת חשק אנושה *ד כי אין תרופה לרפא את מחלתה‬ ‫הנפש לעבוד את החומריות והיא נטולה מב^ דבר רוחני‪ 93 ,‬יגורה‪ /‬יראה ‪ 9 4‬ונצחי‪ /‬ומשוש נצחי ‪ 9 8‬מעבודה‪/‬‬ ‫מתבואתה ‪ 99‬לשמצה ‪ /‬לחרפה‬

‫‪ 8 9‬כבר חלפו ימי ילדות‬

‫יש ז כ‪ 88‬ונפשנו‬ ‫‪ 85‬מגורה תה לר ה ‪ 86‬ומה תה ל י ביין יש נא כא ‪ 87‬מחלפות שו טז יט קח יא י‪,‬‬ ‫חד ח יג‪ »1‬לעבד‬ ‫שמ כא ז‪ ,‬יא וי כהי ‪ 89‬ייאת קה יא י אחור יש א ד ‪ 90‬מזור יר‪ ,‬ל יב—יג מזורה‪,‬‬ ‫בר ב ה ומעצר יש נג ח ‪ 92‬השיבה קה יב ז כלילת יח כז נ ‪ 93‬יגורה יר׳ כב כה ‪ 95‬בערן יח׳ כח יג‬ ‫מבוי ערובין ה אין מבוי ניתר בלה וק‪,‬רה ‪ 97‬נשנה מש חיט ותורת מל בו לשתות אבות א ד ‪ 98‬נחרש‬ ‫לב לב‪ 102‬עברו‬ ‫חו י יג יה ה יא ‪ 100‬דורכי יי ט ב ויורונו תה סד ח ‪ 101‬בענין קח ח יג וגפן רב‬ ‫כתובות ז ו העוברת על דת מ ¿ה ויהודית ‪ 103‬למדו בבא קמא פב פג ומשם במ יגכג‪ ,‬להלן ‪ 104 350‬ראו‬ ‫יומא פו מה הבריות אומרות עליו פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו ‪ 107‬יבואון סוכה ל )לולב(‬ ‫גזול פסול משום דהוה ליה מצוה הכאה בעבירה‬

‫‪[1 4 3‬‬

‫המחברת‬ ‫ביען ישחקו אישים‬ ‫הבנדיבות ודבר‬ ‫«‪11‬‬

‫למעלת‬

‫הנגיע‬

‫הנמצא חן‬

‫עליהם‬

‫ואחר ישלחו לנו‬

‫בערבות‬

‫תהי נפש‬

‫החסידות‬

‫בשירות‬

‫ברב‬

‫האם בחשק‬

‫‪115‬‬

‫ועלמות‬

‫הבחשק נכבה‬

‫חכמה ומוסר‪,‬‬

‫ביום אהיה אני עם כל השוקי‪,‬‬ ‫ומה נצדק ביום נראה‬ ‫ראה‪,‬‬

‫לחרב‬

‫מלכי ׳ ומה נאמר בעת כי‬

‫ביום נהיה נשואים על‬ ‫‪120‬‬

‫כתפות‪,‬‬

‫ונמיר‬

‫היכלי ענג ובתים‬

‫וחלף‬

‫צפרים לנו עשויים‬

‫זכר‪ ,‬אחי‪,‬‬ ‫אשר חלפו‬

‫‪125‬‬

‫והננו‬

‫וכתוך אשר‬ ‫ואיה‬

‫דוד‪,‬‬

‫וקבולה‬ ‫ראה גלגל‬

‫הבגדיבות וכו ‪/‬‬ ‫נערכות‪,‬‬

‫למדות‬

‫יבואון‬

‫משלחים אלי ארץ גזרה‪,‬‬ ‫בחפירה‪,‬‬

‫בארזים ‪-‬‬

‫לברה‬

‫לתולעת‬

‫בגבורה‪,‬‬

‫ידועים‬

‫אבדה‬

‫עליהם‬

‫ועברה‪,‬‬ ‫בעבורה‬

‫עזבוהו ברב פחד ותגרה‪,‬‬ ‫ולא יצלח‬

‫החסידות‬

‫צבי חן‬

‫להועיל או‬

‫לעזרה‬

‫ומעלת הנשמה הסהו־־ ה‪,‬‬ ‫וקיומה בחיק‬

‫החשובות‪,‬‬

‫וכוכביו‬

‫מלאכי זעם‬

‫ועברה‬

‫אשר נחיה‬

‫קצותיו‬

‫נעימות‬

‫גזרת אל‬

‫בצאתה‬

‫ותקותם‪ ,‬הכי‬

‫שאבותיו‬ ‫אבדו‬

‫ואתה עם‬

‫השוקיך‬

‫בצרה י‬

‫נדיבי עם‪,‬‬

‫בפתע‬

‫המדורה ?‬

‫מתערה י‬

‫ספונים‬

‫ולא נכיר בנפשנו נסבה‬ ‫כיחיד‬

‫מהרה י‬

‫ומה נאמר‪ ,‬אבי עצה ומשרה‪,‬‬

‫אזי נהיה‬

‫לקהל מאנשים‬ ‫לעולמם‬

‫מלכות‬

‫תקבל את פני יוצרה וצורה י‬

‫האלהים‪,‬‬

‫ומה נעש‪ ,‬אבי‬

‫ככוכבים‬

‫אכל ויץ‬

‫מאירהז‬ ‫לשכרהי‬

‫הכיתופע עלי נפש נהרה ?‬

‫הבחרבנעופף על פני איש‪,‬‬

‫הבחשק נרצה‬

‫מארה‬

‫ובחנית כי עיעה‬

‫נערכות‪,‬‬

‫צביות‬

‫השמינית‬

‫אברמושרהי‬

‫השנו את גבול חקם‬

‫כשערה ?‬

‫םמאירד ככ‪ .‬כביםי‬ ‫חיצוניים כלפי העפרור ; ניע למדרגת הצדיקים ‪ ; -‬פ ‪.‬‬ ‫האם בגינוני נימוס‬ ‫‪109‬‬ ‫את א ‪ -‬הת כת ‪1 16‬‬ ‫ה‪ ,‬פש ‪1 1 4‬‬ ‫אשר ננופף ‪1 13‬‬ ‫יפות ‪1 1 2‬‬ ‫‪111‬‬ ‫בקבר‬ ‫‪1 20‬‬ ‫אל הקבר‬ ‫‪119‬‬ ‫את החרב‬ ‫‪1 17‬‬ ‫ביום הרין שלאחר המיתה‬ ‫ואין א ‪ .‬רואים סיבה וזכות לע > ט ו שבשללה נאריך‬ ‫‪124‬‬ ‫למאכל‬ ‫‪121‬‬ ‫וכעצם אצר אבדו‬ ‫ומורה ‪12 6‬‬ ‫כבן יחיד‬ ‫ימים יותר מהם ‪1 2 5‬‬ ‫ושהנ ‪ -‬מה‬ ‫שהיא כלי קיבול‬ ‫‪128‬‬ ‫קצותיו ונשאר רק החלק התיכון שבו‬ ‫והצדקגיות‬ ‫הצדיקים‬ ‫במחיצתם של‬ ‫קיימת אחר מות הגוף ושורה‬

‫לברה‪,‬‬

‫המדורה‪,‬‬ ‫תקבל‪,‬‬ ‫געופף‪,‬‬ ‫בהכירה‪,‬‬ ‫אלי ארין מרה‪,‬‬ ‫לחרב‪,‬‬ ‫ולא נכיר בנפשנו נסבה וכר‪,‬‬ ‫וכתוך אשר אבד! קצותי‪,,‬‬ ‫ותגרה‪,‬‬ ‫כיחיד‪,‬‬ ‫וקיומה בחיק אברם ושרה‪,‬‬ ‫וקבולה‪,‬‬

‫בצרה‪,‬‬

‫‪ 108‬י‪-‬לד‪ ,‬רב כח כ ‪ 109‬ככוכבים דג יב ג ‪ 110‬ברב מש י‪ .,‬כג ויק אם א ז ‪ 112‬הבדרב יד לבי ת!פיז‬ ‫איוב ו ר ‪ 117‬לררב יח כאח ‪ 118‬מלאכי תה עח מט ‪ 119‬נ‪ -‬ואים יש מוז משלחים ‪,‬י סז כב ‪ 120‬דיכייי‬ ‫יש יג כב ספוגים מ ״ א ז ג ‪ 121‬צפרים נחם ח יח נהיה איכה ד י ‪, 122‬כר חובות ה^בב !ת חםב ן ד פש ג‬ ‫חשבון כז ‪ 188‬ויזכר כי קהל מדבריו נסעו אל העולם דאדר קדם נ נ ‪ ,‬בעת שהיתה תרותם חזרה לחברת‬ ‫העולם ולא ראה >פ מו יתרון שיחיב לו התאחרו מהם גדיבי בם כא יח ‪ 123‬חלפו קה יב ה ותק תם יח‬ ‫לז יא ‪ 125‬והג ו חובות הלבבות הפרישות ז ‪ j j 2‬ומה תאמר בתוך שאבדו שתי קצותיו ויחי־ ‪ -‬עזבוהו אבותיו ‪,‬׳‬ ‫‪ 126‬וכתוך יח ט ד ים ל ה ‪ 127‬ואיה חובות הלבבות חשבון ה פש ג ח‪ -‬בון יב ‪ 480‬ואיה יתי־ו‪ 4‬נם‪-‬ך ע*‬ ‫גופך ומעלת עולמה עיי עולנז‪ ,‬וקיומה מהפסדו וקבולה המרות הט !בות מקבולו המגנות ‪ 128‬וקי‪ ,‬מה קידושין עב‬ ‫חיום יוצב בחיקו ‪ -‬לאברהם ‪ ,‬להלן כד ‪ 129 247 50‬ראה חובות הלבבות ח‪ -‬בוןהנפש ג ה‪-‬ב ! ן ו ‪ 463‬לו אחד‬

‫‪[1 4 4‬‬

‫המחברת‬ ‫«‪13‬‬

‫הנחו‬

‫כוכבי שחק‬

‫ואיככה נשנה‬ ‫האם ציר‬

‫‪135‬‬

‫וארץ ‪-‬‬

‫המאמצע הכי נטת וסרה !‬

‫הגבולים‬

‫והמצוות‬

‫מפאת מלך ונגיד‬

‫יבואנו ‪ -‬הלא נחרד‬

‫למולה‬

‫חה כמה אשר מלך‬

‫מלכים‬

‫ולא נחרד‬

‫לדעה סוד נביאיו‬

‫והלילות והימים נצפה‬ ‫ולא נחשב לרע או‬ ‫ונחקרה ליקר‬ ‫ונצמיד‬ ‫‪140‬‬

‫לאישים‬

‫נצטידה‬

‫נשיא‬

‫יבעלו את‬

‫‪145‬‬

‫אל ‪-‬‬

‫מעילי הענוה‪,‬‬

‫ומי יעל מרום בינה‬ ‫ומי י ‪ /‬ק שדי‬ ‫ומי זה‬

‫חכמה‬

‫בידחחיו‬

‫והתרה ‪-‬‬

‫קדם‬

‫וחקותיו ותורתו ושברה‪,‬‬ ‫אלי עתות אצר בם‬

‫הסחורה‪,‬‬

‫לבד איש יהיה בזה‬

‫לחברה‬

‫המכירה‪,‬‬

‫ולא נחוש‬

‫סערה‬

‫לקרח או‬

‫נשותינו‪ ,‬יהו להם‬ ‫הנסיעה‬

‫לקרה‬ ‫לסתרה ‪-‬‬

‫הגמורה‬

‫דבירה‪,‬‬

‫ומי יסכן וישכן בית‬

‫ומי זה יארה בשמה ומרה‪,‬‬ ‫ויחפר‬

‫ויבוא‬

‫באר‬

‫חכמה‬

‫מלץ קצה‬

‫לבד את‬

‫בלתך ראה יקרה‬

‫הכי‬

‫פתורהז‬

‫ומה נביא בידנו תשורה י‬

‫הדורי למי תאות קדשה‪,‬‬

‫ומי יעט‬

‫באגרת‬

‫הנשקט עד תהי לנו‬

‫לצרך‬

‫חכמה ויראה‬

‫ומי יצפר בהר גיל ־ עד‪,‬‬

‫פתוחה או סגורה‬

‫ואף אם יהיה בים‬

‫כפתים ‪-‬‬

‫ויום נבוא ונראה פני‬

‫כקלהכחמורהז‬

‫ודלותם ועתות‬

‫ונרכב האניות‪,‬‬

‫ונצפן הון‬ ‫ולא‬

‫לאוהב‬

‫הסחורות‬

‫וישליך הזמן קרחו‬

‫השמינית‬

‫וישתה מי‬

‫וכרמלה ויערה ?‬

‫וימץבלתך צופה‬ ‫ואיש‬

‫בארהי‬

‫ויערה י‬

‫בלתך הכינה גם‬

‫חקרה‬

‫‪ 130‬המאמצע‪ ,‬שלפי השיטה הניאוצ‪,‬״טרית של הקדם‪ ,‬ים ע מדת הארץ במרכז ה‪>,‬ולם ‪ 132‬האם היא אם‬ ‫‪ 133‬הלא‪ ,‬האם לא ‪ 135‬ושברה‪ ,‬ופטרה של התורה ‪ 136‬אצר בם הסחורה‪ ,‬ט‪-‬וכל לצב‪ ,‬ר בהן כהורות‬ ‫‪ 137‬יהיה ב»ה לחברה‪ ,‬שיעזור לט בזה בצבירת הסחורות ‪ 138‬וזילותם‪, ,‬היותם ■ו־יים ‪ 139‬ו‪1‬״רבב האחיות‪,‬‬ ‫ונפליג בספינות ‪ 141‬יה! להם לסתרה‪ ,‬שיהיו להם למחסה ולמסתור ‪ 142‬הנסיעה הגמורד‪ ,‬המי‪-‬יד ‪ 144‬יסכן‬ ‫וישכן‪ ,‬יהיה ראוי לשכון‬ ‫היסוד! ת היה עובר ברית הבורא ונשתנה טבעו או שהאיץ סיה מ! הא‪-‬צ‪ ! ,‬ויצאו מי הים >ברו ״‪.‬ב י‪ 1‬פ וכסו פ‪-‬י‬ ‫ביית אייהיו ‪ 131‬ודמצ‪,‬ת אב‪ ,‬ר רב‬ ‫הארץ ההיה אדם ‪.,‬טאר על פ>\ האדמה* והאץ• לא יתביש האדם לעבר‬ ‫מהבין כפי י* ודת האיהים‬ ‫הלבבות חשבון הנפט ג חשבון ד ‪ -462‬יחשב עם נפשו בהתאחדו‬ ‫‪ 132‬האם חובות‬ ‫ואיננו עושה כ‪ ,‬בכפרשיש■ עה ממי*ך אבל היה נותן כל לב ושבלו בו לעמר על ע!‪ .‬״\ו יה ה מ*טער צ *י גד‪,‬ל ע ‪-‬‬ ‫ש יבין כו תו בו וכ‪ -‬הוא עושה זה לעמד על ספר אדם חל‪ -‬ובן תמ תה כמוהו כנה ד א חיב לעבות מכבלי זה עד‬ ‫יבי‪ ,‬ספר אלהיו ‪ ,‬לעיל ד ‪ 325‬באניית נחמ ו ה ‪ 136‬והלילות חובות הלבבות ה‪-‬בו; ד‪.,‬כ ט ״‪ .‬ח‪-‬ב‪ 1,‬יב ‪479‬‬‫וכל לבו וכתת‪ ,‬מושכים אליו יוגם ולילה‪ ,‬איננו חושב לאוהב אלא מי שיעזרהו עליו וייא רע אט‪ ,‬אלא הני‪ -‬רה‪,‬‬ ‫אליו ויצפה לעתות אצור המסהריס ועתי מכירתם וצופה ע‪\,‬ני ה מער וחוקר על יקר הסדורות ‪,‬זלתם ■ע‪,-‬תם וירידתם‬ ‫בכיי קצוי הארץ ולא יעכבהו מלכת בדרכים הרחוקים חם ולא קר ולא סער הים ואם ה״יע א*‪ 1‬קצת י*־‪- /‬קוה שמא‬ ‫לא יהיה לו ממט כי אם שמירתו והנהגתו והצנעתו מן הפגעים עד שיהיה למי ש^גזר לו בו אם בח י כמ מ^אמר‬ ‫‪ , 141‬צפן מבחר‬ ‫בח^י יטי‪ ,‬יעזבנו או לאחר מותו כמו שכתוב ועזבו לאחרים חילם ‪ 140‬וי‪ -‬ייך תר י־ מ‬ ‫הפט ים מד מט כמה בני אדם מקבצים לבעלי נשותיהם ‪ ,‬להלן כח ‪ 200 138‬יהו רב לב יח ‪ 113‬נב א תה מב‬ ‫נ ומה ש א ט ז ‪ 145‬יעב ש א כח יד יארה שי ה א ‪ 146‬יצב‪) - , - -‬דגלע‪ (-‬טל־‪ %‬לעיי ‪ 460 -‬ויחבר‬ ‫בר כוכב וישתה בם כא כב ‪ 147‬יעל מ ״ ביטכג ‪ 148‬צ‪,‬פה מ‪ -‬טז כ‪ -‬ב א יד כ‪ 149 ,‬יאה א ‪,‬ב כה י כ‪,‬‬

‫‪[ 145‬‬

‫המחברת‬ ‫‪150‬‬

‫ומי יהגה‬

‫בתורת אל‬

‫ולו היו מתי בץ לה‬

‫‪155‬‬

‫דבקים‬

‫ולו היו מתי בץ‬

‫כחלוקה ‪-‬‬

‫והיו‬

‫כמדיה ‪ -‬תהי את‬ ‫תהי סותה‬

‫ולו היו מתי בץ‬

‫ולו נדרה‬

‫תהי‬

‫מבשרה ‪-‬‬ ‫בצלמה‬

‫להוליד בן‬

‫כוכבי נשפה‬

‫אפלים‬

‫והיו כל בני תבל‬

‫שכורים‬

‫לך יאות היותך אות‬ ‫ואתה‬ ‫נשיא‬ ‫ולו‬ ‫‪165‬‬

‫ואשר המה‬

‫ישתתפו עמך‬

‫דוד‬

‫היצורים‬

‫בשכל‬

‫ראה כי שחחו‬ ‫ואתה לזמן נר‬

‫מערבי‪,‬‬

‫רעה עדה‪ ,‬פאר הודה‪ ,‬ושים את‬

‫‪170‬‬

‫דוד‪,‬‬

‫באוילות‬

‫ברק ברק וכונן חץ גערה‬

‫ואת‬

‫ושחרה‪,‬‬

‫קדקד נזירה‬ ‫חצרה‪,‬‬ ‫קצירה‬

‫ותקצר את‬

‫במרה‬

‫ולהיות את פדות‬

‫חכמה‬

‫בעולם זה כנרות‬

‫המנורה‬

‫למול‬

‫והיית‬

‫וכפרה‬

‫ערכך כצאן קדר‬ ‫השתתפו לך‬

‫ביצירה‬

‫למשמעתך‬

‫לעדת אל‬

‫ובצרה‬

‫זהירה‬

‫כפירה‬

‫ולעדה‪ ,‬הלא‬

‫שמשהוסהרה‬

‫כסיליה במו‬

‫בקרה‬

‫ובכסילות‬

‫ותורה‬

‫לנדרה‬

‫לבד אורה‬

‫סחרה‬

‫וכל נפש‬

‫תחתך יצורים‬

‫בחדרה ‪,‬‬

‫ראה עם אל אשר ישכן‬

‫כמו‬

‫ראה אנשי זמנך לך נתונים‬

‫שלף חרב גערה‬

‫מבשרה‪,‬‬

‫אלהי יעקב‪ ,‬ושכן‬ ‫סחר‬

‫כגילך‬

‫ושלח חץ באיש לוחץ‬

‫עצמה ובשר‬

‫ביץתועה‬

‫לרבות‬

‫הדורי ראה כל‬

‫ושמלתה‬

‫וכדמותה ‪ -‬בך שלם‬ ‫ואתה‬

‫והתענג בצוף עדנה ודשנה‪,‬‬ ‫יפוצון חוץ עינות שכלך‬

‫כאזורה‪,‬‬ ‫לעורה ‪,‬‬

‫תהי נפשה אשר תשכן‬

‫קרב אתה‪ ,‬נשיא הדור‪ ,‬משיח‬

‫‪160‬‬

‫ומיאישבלתף יטל שכרה י‬

‫לבד את‬

‫באזורה ‪-‬‬

‫ולו היו כבשר‬

‫השמינית‬

‫מעלת‬

‫והחרם כל‬

‫זכורה‬

‫למטרה בלב נפש יהירה‬ ‫ושלח חץ וברק‬

‫ממרורה‬

‫‪ 151‬תהי את כאזורה‪ ,‬תהיה אתה קרוב יותר א*ו ‪ 152‬תהי‪ ,‬תהיה אתה ‪ 157‬ואת קדקד נדרה‪ ,‬ורק אתה‬ ‫לבדך לא נגעת ביין תועה דיא שכרת טמנו כאילו היית גזיר ‪ 160‬אשר ישכן במרה‪ ,‬הצמא למי השכל כבני‬ ‫ישראל בצאתם ממצרים שבאו מרתח ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם ‪ 161‬לך יאות וכן'‪ ,‬לך נאה להיות‬ ‫מוסת ודוגמה לרבבות ולהיות את פדות חכמה וכפרה‪ ,‬אתה חשוב ויקר כל כך שאילו היתה החכמה שבויה‬ ‫היית יכול לשמש כופר שיפדו אותה בך ‪ 162‬כגרות המגורה‪ ,‬ליופי ולזוהר ‪ 164‬ולו ישתתפו עמך בשכל‬ ‫וכו ‪ ,‬ולואי והיו בעלי שכל כמוך כם‪ ,‬שהם בני ארם כמוך ‪ 165‬זהירה‪ ,‬זריזה ‪ 166‬שחחו תחתך יצורים‪ ,‬כל‬ ‫הברואים נכנעים לפניך ‪ 167‬נר מערבי‪ ,‬כנר המערבי בבית המקדש שאינו כבה לעולם ‪ 168‬פאר הודה‪ ,‬אתה‬ ‫שהנך תפארת ערתך וש ם וכר‪ ,‬אפילו גדולי העדה המשול ם לכסיל וכימה אינם לעומתך אלא כצאן ובקר‬ ‫‪ 150‬יהגה תה א ב יטל אבות ה ב שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל שכר כלם ‪ 151‬ולו להלן‬ ‫יג ‪ 221‬כ ‪ 558 552‬ולו יר יג יא ‪ 152‬סותה שט כב כו ‪ 153‬עצמה בר ב כג ‪ 155‬בצלמה בר א כו בך תה‬ ‫סחב ‪ 156‬כוכבי א וב נ ט ‪ 157‬קרקר בר מט כו ‪ 158‬משיח ש״ב כג א ושכן תה סהח ‪ 159‬והתענג יש׳‬ ‫גה ב ותקצר וי כג י ‪ 160‬יפוצץ מש ה טז ישכן במ לג ח ‪ 161‬לך יהודה הלוי ג ‪ 239‬לך השר ׳לך יאות היותך‬ ‫בזמן אות חגיגה טז ואתה מי‪-‬בבות קדש ) דב׳ לנב( ‪ -‬אות הוא ברבבה שלו ‪ 162‬ואשר דג אי ‪ 163‬כצאן יש׳‬ ‫ם ז מי ב יב ‪ 165‬לך בם ג ט ‪ 166‬שחחו איוב ט יג לעדת בט כז יז ‪ 167‬נר שבת כב ‪ 168‬ושים רד׳׳ק‬ ‫‪ 169‬שלף שו ט נד והחרם רב כ יג ‪ 170‬ושלח ש״א כ כ‬ ‫לתהלים לו ז הכסיל הוא כבהמה בצורת אדם‬ ‫‪ 171‬ברק תה׳ קמר ו יא ב וברק איוב כ כה‬

‫‪[146‬‬

‫המחברת‬ ‫וכל נפש‬ ‫ושור‬

‫ותבדיל‬

‫במעלתה תכונן‬

‫יפעתך‪ ,‬תכר‬

‫וצור‬

‫בארה‬

‫‪175‬‬

‫עולם ‪ -‬כמו סלם‬ ‫הכי‬

‫בבקרנו‬

‫ומי יבנה‬

‫ותבל ‪-‬‬

‫ולערב‬

‫לעדן‬

‫בעולם הנשמות‬

‫‪180‬‬

‫פעלת אל‬

‫לבד אתה‬ ‫הנניח‬

‫לעולם‬

‫וירויחו‬

‫הבסגלות‬ ‫ראה‬

‫בשכלו‬

‫תעדפנה על שנינו‪,‬‬

‫נדיבות‬ ‫לעמל‬

‫ועכביש ‪ -‬ראה קלות‬ ‫‪190‬‬

‫פעליו‪,‬‬

‫לשבתו בית זבול‬

‫דוד‪,‬‬

‫ולשחל גבורת לב ואמץ ‪-‬‬

‫לשמרה י‬

‫לעבדה או‬

‫לחקרהי ‪-‬‬ ‫אמירה‬

‫ומבחור ראש‬

‫הטורה‬

‫ונרויח‬

‫בשכלנו‬

‫מערהי‬

‫בטוב‬

‫המעשים‬

‫פועה ושפרה י‬ ‫מעלה‬

‫נדיבי עם‪ ,‬ראה קלות‬

‫רתרהי‬ ‫לבכרה ‪,‬‬

‫לכל משא ותגרה‬

‫ורשתו‬

‫לזבוב פרש‬

‫והקרה‪,‬‬

‫כאלו‬

‫במחוגה הוא‬

‫תארה‬

‫מלאים טוב ‪ -‬ראה בנץ‬

‫היכלי ענג‪ ,‬ובתים‬

‫ולחריצות ‪ -‬ראה‬

‫ועדן גן למי ראוי‬

‫לדירה י‬

‫ראה חמור‬

‫ועת ארגו עגלה תוך עגלה ‪-‬‬ ‫ולבנות‬

‫חררה‬

‫ארמץ וטירה י‬

‫לנפש איש תהי‬

‫בהמיות‬

‫התרנגול ‪ -‬ושכח‬

‫ראה גמל‬

‫הכי‪ ,‬נשכן‬

‫צבי עדיה‬

‫לעדן‬

‫אשר ילד‬

‫ונחנו ‪-‬‬

‫לכל גבן ואיש בעל‬

‫הנשמות‬

‫וכהות‬

‫הצפירה‬ ‫כחצירה‬

‫ומי האיש אשר יאות‬

‫חכמה ונזרה‪,‬‬

‫בסכלותם‬

‫הטוב כי‬ ‫‪185‬‬

‫אבי‬

‫ומטריפה וברה‪,‬‬

‫בקעה‬

‫אשר יאות‬

‫ותורת אל למי תכץ‪ ,‬ומי זה‬ ‫ומי יחקר‬

‫דמות‬

‫נציץונחלף‬

‫נזיר אחים י ומי ראוי‬

‫השחרה‬

‫בוראה‬

‫מצחרה‬

‫ולדת חק וביאת‬

‫בטרם יחשך שמשה ואורה‬ ‫ראה‬

‫השמינית‬

‫הנמלה‬

‫חרוצת יד‬

‫ואף אם היא‬

‫דבורה‪,‬‬ ‫צעירה‬

‫רדו היא כיד עשו שעירה‬

‫‪ 1 7 2‬וכל נפש במעלתה תכונן‪ ,‬וקבע כל נפש במקומה הנכון הראוי לה לפי ערכה ‪ 1 7 3‬יפעתך‪,‬‬ ‫שהיא יפעה ברה בארה‪ ,‬מקורה הטהור ומטריפה‪ ,‬והנותן לח מזון וטרף וברה‪ ,‬ומכרה ומאכילה ‪ 1 7 5‬עולם‬ ‫כמו סלם‪ ,‬העולם הזה דומה לסולם שזה עולה בו וזה יורד דמות‪ ,‬כמו ‪ 1 8 1‬לבד אתה‪ ,‬מבלעדיו ‪ 1 8 2‬לעולם‬ ‫הנשמות‪ ,‬את הע‪ ,‬לם הבא הטורה‪ ,‬חטוטרת נבנון ‪ 1 8 3‬וירויחו‪ ,‬ויזכו מערה‪ ,‬קבר ‪ 1 8 4‬כי תעדפנה על‬ ‫ש!\נו וכו ‪ ,‬שתעלינה עלינו במעשים טובים פועה ושפרה המילדות העבריות יראות האלוהים ‪ 1 8 5‬הבסגולות‬ ‫בהמיים ’ הרי באלה יפה כוחם‬ ‫וכוחות‬ ‫טבעיות‬ ‫כלום זוהי מעלת האדם ויתרונו על כל חי‪ ,‬שיש לו סנולות‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫בנדיבותו שכל מה שהוא מוצא הוא מוסר‬ ‫המצטיין‬ ‫של שאר בעלי החיים וכמו שמבאר והולך ‪ 1 8 6‬התרנגול‪,‬‬ ‫‪ 1 8 9‬עגלה‪ ,‬עינול‬ ‫‪ 1 8 8‬והקרה‪ ,‬וזימן‬ ‫הסחורות‬ ‫שהחמור נושא את‬ ‫וסחורה‬ ‫לתרנגולותיו ‪ 1 8 7‬ותגרה‬ ‫‪ 1 9 2‬וידו היא כיד עשו שעירה‪ ,‬אף־ על־ פי שידו שעירה כיד עשו‬ ‫‪ 1 9 1‬צעירה‪ ,‬קטנה וחלשה‬

‫נשמתך‬

‫‪ 2‬־ ‪ 1‬וכל להלן ‪232 229‬‬ ‫בוראך‪,‬‬ ‫יבא ( ‪ -‬בארך בורך‬ ‫ירושלמי סוטה ב ב ) יח א( ! זכור את בוראך ) קח‬ ‫‪ 173‬וזכר‬ ‫‪ 174‬בטרם‬ ‫בוראך — לפני טי שאת עתיר ליתן דין וחשבון‬ ‫שבאתה בורך — למקום שאתה הולך‬ ‫בארך — ממקום‬ ‫להלן יא ‪ 273‬יח ‪376‬‬ ‫‪ 176‬נשכן יר‬ ‫תה צ ה — ו‬ ‫ונחנו‬ ‫‪ 175‬עולם‬ ‫וביאת יח ז ז‬ ‫צפ ב ב קה יב ב‬ ‫»‪ 17‬לעבדה בר ב טו‬ ‫‪ 178‬יבנה מ׳־ א ח ינ‬ ‫ועדן יח כח ינ ראוי סוכה י‬ ‫‪ 177‬נזיר בר מט כו‬ ‫יז ו‬ ‫אצבעותי שפלו קינה לתשעה‬ ‫מטננצא‬ ‫‪ 182‬בעל ברוך‬ ‫ומבחור מ ־ ב יט כנ ראש יש יז ו‬ ‫כ‬ ‫‪ 181‬צבי יח‬ ‫‪ 186‬נדיבי‬ ‫העשרות ביד בעלי חטרות ‪ 184‬פועה שם א טו— כא‬ ‫ושרי‬ ‫מסמרות סבוכים בצרות‬ ‫ראש '‬ ‫באב‬ ‫‪ 190‬היכלי‬ ‫‪ 189‬בטחונה יש מד ינ‬ ‫איכה א יג‬ ‫‪ 188‬ורשתו‬ ‫‪ 187‬ילד איוב ה ז‬ ‫קלות יר ב כג‬ ‫בם בא יח‬ ‫‪ 192‬כיד בר ׳ כז כג‬ ‫ובתים דב ׳ ו יא ‪ 191‬הנמלה מש ו ו— ח ל כד— כה‬ ‫יש ינ כב‬

‫‪[147‬‬

‫המחברת‬ ‫ולמשגל ואל‬

‫‪195‬‬

‫לפארלאלהיהבבללב‬

‫לפי שכלה‬

‫פעלת אל יצרה‬

‫ביק הוא לבד‬

‫רפאות לשרה‪,‬‬

‫ומעלתה לפי‬

‫תחלל‬

‫צדקה וישרה‬

‫ולא תוחיל לבד אל‬

‫האלהים‬

‫לרפאתמחצה‬

‫ואם היא בזמן תנעל‬

‫ותתעל‬

‫עלי ארץ ‪ -‬התירא‬

‫ואיך‬ ‫ונפש‬

‫תרעב‬

‫אשר על עב‬

‫המקצרת‬

‫רכובה‬

‫וחוטאת‪,‬‬

‫הזאת היא נעמי‬

‫יצאת‬

‫ללקט‬

‫מה‬

‫בידה‬

‫ללקט יצאה זאת‬ ‫‪ 205‬תנו לה‬

‫מפרי יד‬

‫ואיכה‪ ,‬דוד‪,‬‬

‫והחשק‬

‫והשכל‬

‫ולשכל נעימות‬ ‫ואץ תקוה‬

‫והנפש והחשק‬ ‫ואץ טענה‬

‫כעצל‬

‫במדה‬

‫ובץ להיות בגוש עפר‬ ‫תהי נפש דבר יוצרה‬

‫ממירה‪,‬‬

‫במטתו‬

‫והוד‬ ‫להכרית‪,‬‬

‫בנפש‬

‫כצרות‪,‬‬

‫והדלת‬

‫מלכות‬

‫בצירה ‪-‬‬ ‫ועצרה י‬

‫ומשפט‬

‫לנפש‬

‫תעביד שכלה‬

‫אשר‬

‫ילדות ויץ חשק‬

‫ואץ בינם‬ ‫ורוח‬

‫במשורה‬ ‫מדורה‬

‫ומי יוכל לאץ‬

‫הפכים‬

‫למתעלם‬

‫אל‬

‫האמירה»‬

‫תעודה מי עצרה ?‬

‫במשקלם‬

‫וחשיבות‪,‬‬

‫הימצא הן אנוש אנוש‬

‫ותשליך יהבה על אל‬

‫ומלדת‬

‫בערבות ‪-‬‬

‫ואחרית‪ ,‬רק‬

‫ושברהי‬

‫בכרמי בץ ‪ -‬ואיך שבה נע! רה י‬

‫בדבר נעלינו‬

‫ונסב על דבר חשק‬

‫מכה‬

‫הזאת היא נעמי‬

‫מעשיה‬

‫ראו‪ ,‬מה בץ היותה‬

‫ושברה‬ ‫בהמירהז‬

‫בהגיע זמן קצה ותורה‪,‬‬

‫בני אל יענו הם יאמרו לה‬

‫‪210‬‬

‫מטהרה וברה‪,‬‬

‫ולבחן סוד‬

‫החסידות‪,‬‬

‫תהלל או‬

‫ראה עגל ופרה‬

‫מדברת‪,‬‬

‫בלבד בנפש‬

‫ונפש זאת ‪ -‬מזונה‬

‫‪200‬‬

‫ראה חזיר‬

‫מאכל ומשתה ‪-‬‬

‫והתיחד אנוש‬

‫השמינית‬

‫הבכורה‬ ‫ליצרה‬ ‫עברה ‪-‬‬

‫לעולמים פשרה י‬

‫למתרשל ועצל‬

‫בחקירה‬

‫‪ 1 9 4‬והתייחד אנוש בלבי וכן'‪ ,‬ורק בזה האדם הוא יחידי וזה יתרונו על שאר בעלי החיים שיש לו נפש בעלת‬ ‫כוח הדיבור ‪ 1 9 8‬מכה‪ ,‬מכתה ‪ 1 9 9‬ואם היא בזמן תנעל‪ ,‬ואם תמאם בהבלי הזמן ותתעל עלי ארץ‪ ,‬יתתעלה‬ ‫על החומריות בהטירה‪ ,‬בבוא תמורות וחליכות באר׳ן ‪ 2 01‬המקצרת‪ ,‬המתרשלת בעבודת האלוהים ‪ 2 0 3‬נעורה‪,‬‬ ‫ריקה ‪ 2 0 5‬במשקלם‪ ,‬של מעשיה במרה במשורה‪ ,‬מידה כנ^ר מידה ‪ 2 0 6‬מדירה‪ ,‬דירתה ‪ 2 0 7‬ואיכה‬ ‫דוד וכן ‪ ,‬ואיך זה תמיר הגבש את דבר ה בהבלי העוי^ם הזה באמצעות ה‪-.‬כל שהוא יתרוגנו על כל חי‬ ‫‪ 2 0 9‬והחשק והשכל הכבים‪ ,‬והרי החשק והשכל הם ניגודים ‪ .‬הלזה ומי יוכל לאין ועצרה‪ ,‬ומי יוכל לזוו*•‬ ‫א ון עם עצרה קדו שהי ‪ 2 1 3‬כצר! ת‪ ,‬כנשים צרות ‪ 2 1 4‬ורוח‪ ,‬והצלה והתנצלות‬ ‫‪ 194‬בנפש לנפש חיה )בר ב ז(‪ -‬תרגום יונתן ותרגום אונקלום לרוח ממללא ‪ 196‬רכאות נו‪ -‬גד ‪ 197‬לבי‬ ‫‪ 200‬על תה קד ג ותשליך תה ‪..‬ה‬ ‫מש׳ יב ח ‪ 198‬לרפאת יש לכו ‪ 199‬בזט( לעיל א ‪ 299‬איץ תה מוג‬ ‫כג קמו ח ‪ 201‬ונפש יח יח ד בהגיע אם ב יב ‪ 202‬בני תה כט א יענו יש יד י רות א ים—כ רב כויח‬ ‫‪ 203‬יצאה מ ב ד לט ר!ת ב טו שבה רות א כא נחט ה יג ‪ 204‬ומלדת בר ט‪ ,‬ב ‪ 205‬ת^ו מ* לא לא‬ ‫במשקלם וי׳ יט לה ‪ 206‬בגוש איוב ז ה ‪ 208‬ונסב מש כו יד ‪ 209‬ומי יש א יג ‪ 210‬והוד דג יא כא‬ ‫ומשפט רב כא יז ‪ 211‬ואין אבן גבירול ב ‪ 153‬שמר לבי ׳ועובר על דם ברית תהי נכ‪-‬ו להכרית ואין‬ ‫תקוה ואחרית לשלח האסורים ‪ 212‬ויין יר כג ט ‪ 214‬ואין חובות הלבבות חשבון הנפש ג חשבון יב ‪ 481‬ואל‬ ‫תאמר ימצאני מה שימצא הכסיל כי אתה נתבע כפי יתרון הכרתך ועגשך יותר חזל והחשבון על התעלנותך יותר‬ ‫מדקדק ואל תסמך על דבר שאין לך בו זכות ותנוח דעתך על טענה שהיא עליך ולא לך> להלן כח ‪272‬‬

‫‪[148‬‬

‫המחברת‬ ‫אבל היב אנוש‬

‫‪215‬‬

‫השמינית‬

‫לחקר תבונה‬

‫ולבוא עד‬

‫ונתבע איש כפי כהו ושכלו‪,‬‬ ‫ואת שקול לפי שכלך‬ ‫קחה שירי‬ ‫ובאה‬

‫ומיוב ה‪ ,‬דוד‬

‫‪220‬‬

‫וחשך‬

‫‪225‬‬

‫על יפי‬

‫ומאשר האיש‬

‫ומיום‬ ‫דוד‪,‬‬

‫בעבור‬

‫להרחיק‬

‫המשורר לשים כל איש‬

‫הצבי‬

‫נזיר אחים‬ ‫עפר‬

‫ויאמר‬

‫משלהי‬

‫נכבד‬

‫מה‬

‫החרוזות ׳ ותמה אני אם יש איש בדור ראוי אל שירה‬ ‫אהובו ׳‬

‫רחקת מן‬

‫ואשר חיבנו אנחנו‬ ‫האמת ׳ עד‬

‫במעלתו ׳‬

‫מצרה‬

‫פארתורהוכתרה ׳‬

‫וגדלה ׳ וישבע כי אץ על‬

‫לגמרי‬

‫גולהוסורה‬

‫הנדוד ‪ -‬אור לא זכרה‪,‬‬

‫ולבה בה כלב אשה‬

‫לטובה‬

‫היותך‬

‫מיטב השיר כזבו ׳‬

‫בשירים׳ אין‬

‫‪230‬‬

‫שנינו‪-‬‬

‫לחשקך‬

‫השלוחים אליו אלו‬

‫כזאתי וירא אני פן‬ ‫החכם‬

‫ואכן‬

‫בכל דוד‬

‫בלתך בגדה‬

‫וקשרה‬

‫ונפשו‬

‫יפעתך‬

‫השירה‬

‫חכמה ‪ -‬ואיך תגרע שארה י‬

‫נתונה לך‬

‫הפריד‬

‫ראה שירי וזכרני‬

‫למעלתה‬

‫ובה תמשל‬

‫לנדוד אורה וזהרה‬

‫מחכה אל ראות‬

‫ויתמה השר‬

‫כרבוא‬

‫ולך‬

‫ויקרה‬

‫למכרה‬

‫אסיר חשקך‬

‫בברית אותך‬

‫תכונתה‬

‫והכירו‬

‫וחקרה‪,‬‬

‫האמת ונטית‬

‫מנתיבו ׳‬

‫המשוררים ׳‬

‫להפליג‬

‫קהל‬

‫לקים‬

‫שנאמר מן המת חי ומן החי מתי‬ ‫האמת‬

‫ולהפליג קצת על‬

‫מאמר‬

‫בשבח ובגנות‬ ‫אמנם חיב‬

‫במליצתו‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫צבי חן• שים‬

‫מליצתך בנויה‬

‫ושים כל איש‬

‫במעלתו בשירך‬

‫לפי‬

‫‪235‬‬

‫ותאר‬

‫הפרדים‬

‫בגבורה‬

‫ואען ואמר‬

‫ותאר זד ואיש נבל‬ ‫והכלב ‪-‬‬

‫בכילות‪,‬‬

‫בכבד ראש‬

‫הגבורה‬

‫ברפיץיד‬

‫לדמיץ איש יתאר רום שחקים‬ ‫ידע השר‬

‫והשטן ‪ -‬בזלות‬ ‫בנבלות‬

‫והעורב‬

‫וחמורים‬

‫ודע כי איש יתאר‬

‫חכמה‬

‫כרוב ‪ -‬ביקר‬

‫תנה ציץ הוד אלי נדיב ושוע‬ ‫והשחל ‪ -‬תתאר‬

‫ולא על פי רגילות‬

‫והחתול ‪-‬‬ ‫והחכמה‬

‫במו שפלות‪,‬‬

‫הנכבד ׳ כי האיש *‬

‫־‬

‫בקלות‬ ‫בסכלות ‪-‬‬ ‫בעצלות‬

‫וסבובם‬

‫למעלתו נעבד ׳ ולא‬

‫פארתי בשירי ‪ -‬מלך‬

‫‪ 216‬למעלתה ויקיה‪ ,‬גי־ התב ‪ .‬נד ‪ 218‬אסיר חשקך ונפש‪ .‬גתתה לך‪,‬‬ ‫נפשו ‪..‬ת■ ה לך ‪ , 219‬אק‪ ,‬אבל ‪ 221‬לנדוד‪ ,‬בסיבת ד דוד לא זכרה‪,‬‬ ‫דהפלגה וד‪ .‬ד ״‪ .‬זמה‬ ‫ארח עליד ‪ 222‬אל ראו ת‪ ,‬לראות דבה‪ - ,‬ל ‪ -‬פ ‪ -‬י ‪ 225‬השלוחים‪ ,‬ששל‪ ,‬הים ‪ 227‬סבו‪,‬‬ ‫בבבוד ואת‬ ‫דמלאך‬ ‫‪ 232‬כרוב ביקר והשגןבזל! ת‪ ,‬את‬ ‫ספרותית‬ ‫‪ 231‬רגילות‪ - ,‬גרה‬ ‫‪ 228‬כ! ך על‬ ‫¿ זבו‬ ‫ד ^ _ זן בוא‪ 1* ,‬יימייאך תהיי‪ ,‬ק כבוד ויקר במעלת‪ ,‬וב ‪ -‬ט ‪ ,‬תזלזיי ות ‪ -‬ב > הו חרפה ‪ 237‬לדמי! ן ‪ ,‬כמו ‪ 238‬מלך‬ ‫למערתי‬ ‫אפיא מיין עבד הוא‬ ‫י*מעי‪ 1‬תו ‪..‬עבד‪,‬‬ ‫ממ ״\‬ ‫לא זכר‬

‫‪215‬‬

‫אב ‪ ,‬א‬

‫שם‬

‫כא י‬

‫יי*‬

‫מח‬

‫מא‬

‫איוב כ״‪.. .‬‬ ‫‪218‬‬

‫‪217‬‬

‫‪ -‬ק ! י‪1‬‬

‫ת ‪ ,‬נה‬

‫בבי ‪ ..‬ט‬

‫‪ 223‬וזבי‪..-‬‬

‫ה‬

‫נח ‪-‬‬

‫מכ‬

‫לתא‬

‫תם ‪ -‬י‪1‬‬ ‫יט‬

‫ע‪,‬י ר‬

‫סוטה‬ ‫תוכחד‬ ‫שמקבל‬ ‫אם ים בי־ ור רזה‬ ‫‪ 233‬ת ^ ה‬ ‫‪ 229‬לשים לעיל ‪172‬‬ ‫כא ‪161‬‬

‫בעלה‬

‫*מ‬ ‫בר‬ ‫מח‬ ‫יר‬

‫מסכתא ד ^ ירתא א‬ ‫‪219‬‬

‫כא ח‬ ‫מט כו‬

‫ובאה‬

‫‪ 224‬א (‬

‫י ט בכם אי־ ם‬ ‫נדיב י ‪. ,‬‬ ‫מח ט‬

‫‪[149‬‬

‫יח‬ ‫איוב‬

‫מ‪ -‬ה‬

‫לד‬ ‫ט‪ ,‬ח‬ ‫טא‬

‫אחד ‪ -‬ראוי‬ ‫לב ה ‪238‬‬

‫שדנני אסיר ח ‪ -‬קך‬ ‫את נם ‪ .‬י ולא פקד‬

‫‪ -‬ק‪ ,‬ל‬

‫‪ 220‬גו ^ ה‬ ‫כה‬

‫‪225‬‬

‫כתר‬ ‫י‪-‬‬

‫ותמה‬

‫שת ‪ -‬רה ‪ -‬כתה‬ ‫מלך קה ה ד‬

‫עליו‬

‫כל י ‪ -‬ראי‪1‬‬ ‫מס‬

‫כא‬

‫ערכין ט ז‬ ‫‪227‬‬

‫א‪ .‬ר‬ ‫אותה‬

‫תגרע‬

‫‪ 222‬ו ^ בה‬ ‫תמה‬ ‫מיטב‬

‫אני‬ ‫להלן‬

‫המחברת‬ ‫עברתי‬ ‫‪240‬‬

‫חרפי ׳‬ ‫השירה‬

‫הגבולי ולו‬ ‫אנכי‬

‫הדל‬

‫העליתיו בשירי עד זבול ׳ ולו‬ ‫באלפי ׳‬

‫ראית‬

‫נפלאת על עצם השקנו׳‬

‫ההדורה ׳ אשר לא‬

‫ישקל‬

‫הרחיק‬

‫כסף‬

‫אשר‬ ‫ההיא‬

‫משכתיו׳ עד אשר אל בית אמי ואל חדר הורתי‬ ‫בחסדך ׳‬

‫נדודוי‬

‫מחירה ׳‬

‫שירותי אשר‬

‫וידעת כי לא שקר נסכנו ׳‬ ‫ראשם‬

‫עטרה ׳‬

‫ובחבלי‬

‫השירה‬

‫מליצי הזמן על‬

‫והגיעני עד שערי מות‬

‫הראני נא את‬

‫שלחתי לו בימי‬ ‫ובפרט‬

‫יתנוה‬

‫שלחתי לו העת‬

‫ויאמר השר‬ ‫‪245‬‬

‫השמינית‬

‫בפרודו ׳‬

‫הבאתיו‬

‫כבודך י‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ראיתי השמש הרח‬ ‫יתהלך‬

‫על חוג שמים‬

‫לקצות א ־‬

‫ותקופתו עד‬

‫‪250‬‬

‫יפרש כנפי אור‬ ‫ראיתי ‪-‬‬

‫כינעכרתי עת‬ ‫נטענעמן‬

‫‪2.5‬‬

‫כל לשון‬

‫קחם‬

‫ישאמו על‬

‫מרעיד‪,‬‬

‫לבי יתר‬

‫צנצנת מן‬ ‫החכמה הוא‬

‫המסיר שפה‬

‫הוא‬ ‫‪260‬‬

‫עצמות‬

‫הוא חמר לו‬

‫מחרדתו‪,‬‬

‫חמדת לבי‬ ‫לקח ממני‬

‫עמדתו‬

‫אתו ‪-‬‬

‫למשפט‬

‫בגבורתו‬

‫תרשיע‬

‫הוא חגו‬

‫חדשו‬

‫יטהר כל לב‬

‫כיבו‬

‫השכל ־ עליון‪,‬‬ ‫הוא‬

‫אברתו‪,‬‬

‫שכל שירו מדי צאתו‬

‫הוא אור לבי הוא שמחתו‬ ‫הוא ירדן השכל‬

‫יפעתו‬

‫וסגלתו‬

‫הזורח‬

‫למליצים‬

‫תקום‬

‫אץ נסתר‬

‫מחמתו‬

‫קודרים מול זהר‬

‫זכרתי‬

‫כי הוא ‪ -‬שמש‬

‫ירוץ ארח‬

‫במסבתו‬

‫רץ‬

‫ומאורי אור בשמים‬

‫עמדתי‬

‫בתקופתו‬

‫ובטהרתו‪,‬‬

‫פועל לו‪,‬‬

‫צדקתו‬ ‫שבתו‬ ‫מצרעתו‪,‬‬

‫הוא‬

‫איכותו‪ ,‬הוא מהותו‪,‬‬

‫הוא‬

‫תכליתו‪,‬‬

‫צורתו הוא‬

‫וי*א עברתי הגבול וכן ‪ /‬אפילו הייתי נגביר אותו בדברי תדירה עד רום שהקים לא הייתי ;ובר בזד את הגבול‬ ‫הראוי ‪ 242‬העת‪ ,‬בעת והגיעני‪ ,‬ודביאני ‪ 246‬בתקופתו‪ ,‬במקום שהוא חוזר עם לתחילת היקפו כל‬ ‫כד ״גיס ‪ 249‬ומאורי אור בשמים וכן ‪ /‬ודכוכבים איגם נראים ביום מפגי תוקף אור הטם‪ .‬הביעיב עליהם‬ ‫‪ 250‬יפרש כנפי אור‪ ,‬ד ״ ט ״ פור״ כביכול את כנפי אורו ומאסף את כל מאורי ה‪ .‬מים וג‪-,‬א אותם על כנפיו‬ ‫‪ 251‬ראיתי עמדתי מרעיד‪ ,‬כשראיתי את ה‪ .‬מ ״ הזורח אחזתני רערד ‪ 252‬כי נעכרתי וכו ‪ ,‬משום שנזכרתי‬ ‫ב ״מ ט אחר הוא ירידי שמט החכמה שעזב אותי ‪ 253‬לקח ממגי עמדתו‪ ,‬נפרד ממני ‪ 256‬כל רשון וכו ‪/‬‬ ‫צדקתו תר״ יע את כל ל״ון א ״ר תקום למטפט אתו ‪ 259‬הוא עצמות השכל עליון‪ ,‬הטבל העליון התעצם‬ ‫והתג״ם בו דשכל העליון ה¿כל הנפרד מחומר )אלוהים והמלאכים( ותחתיו במעלה השכל בחומר )גלגלים ובני‬ ‫אדם( ‪ 260‬הוא חמר לו וכו'‪ ,‬הוא הסיבה לשכל העליון והשכל העליון הוא מסובב כמו ״הומר פועל צורה‬ ‫ותכלית הם ארבע סיבות הנמצאות והנמצאות מסובבות על ידן ויפה כוחה של הסיבה מכוח המסובב‬ ‫‪241‬‬ ‫‪ 240‬אנכי שו וטו כי יר י יד‬ ‫‪ 210‬בימי איוב כט ד‬ ‫ובחבלי הו יא ד ‪ 243‬אל שי ג ד‬ ‫והניעגי תה קז יח‬ ‫ח‬ ‫‪ 247‬על איוב כב יד ירוץ תה יט ו— ז ‪249‬‬ ‫בתקופתה‬ ‫צנצנת יומא‬ ‫‪ 251‬נטע י ט יז י‬ ‫איוב לז א‬ ‫דג י יא לבי‬ ‫‪ 256‬כל יש נדיז ‪ 257‬חגו הו‬ ‫איוב יבב שכל ש א יח ל‬

‫‪r t j‬‬ ‫‪ 242‬דייחיק תה‬ ‫יתנוה תה כא ד‬ ‫איובכחטו‬ ‫לא‬ ‫חמה‬ ‫ברכות נט‬ ‫‪ 244‬הראני שט לג יח ‪ 246‬השמש‬ ‫‪ 251‬עמדתי‬ ‫‪ 250‬יפרש רב לב יא‬ ‫ומאורי יח לב ח‬ ‫‪ 254‬שמש שו ה לא ‪ 255‬המסיר‬ ‫לקח מי א יא‬ ‫נב‬ ‫בהא— יד ‪ 259‬ה ‪ .‬כל להלן ‪280‬‬ ‫‪ 558‬ירדן מ‬ ‫ביג‬

‫‪[150‬‬

‫המחברת‬ ‫מי זה יחשף סוד הגיתו‪,‬‬ ‫אלים ‪-‬‬

‫אלו נודע בבני‬

‫אלו הטה יד שכלו על‬ ‫אלו פגע בסנה‬ ‫‪265‬‬

‫אלו פגעו בו ‪-‬‬

‫משה ‪-‬‬ ‫נשרפו‬

‫הה‬

‫לברקיו כי האירו‬

‫כי‬

‫השאירו אותי אחרי‬

‫ראיתי השחק כלי‬

‫ראיתי כל שר בו נקשר‬ ‫ראיתי כי כל שרים יק ־‬ ‫ראיתי הימן עם‬ ‫ראיתי‬

‫‪275‬‬

‫ים‬

‫קרבתו‪,‬‬

‫יחפצץ את‬ ‫הבץ ‪ -‬נם‬

‫אכל‬

‫מגערתו‪,‬‬ ‫מלבתו ‪,‬‬

‫חבל‬

‫שדרך מישך‬

‫מנחלתו‬

‫עד כי גלו לי‬

‫חמדתו‬ ‫לנסיעתו‬

‫נסעו כואב‬

‫כלכל ‪-‬‬

‫אסף ‪ -‬לא יסף‬

‫מראות שכל‬

‫נדבתו‪,‬‬

‫ותמונתו‪,‬‬

‫שרים סרים אל‬ ‫חו‬

‫בכליהם‬

‫נלאו‬ ‫דבר‬

‫משמעתו‪,‬‬

‫מזמרתו‪,‬‬

‫כלכל סוד‬ ‫עת שמע‬

‫דברתו‪,‬‬ ‫אמרתו‪,‬‬

‫ראיתי כל לשץ דבק‬

‫אל חך‬

‫ראיתי דוד ושלמה‬

‫כי יתמהו על‬

‫חכמתו‪,‬‬

‫עירמים הם‬

‫מערמתו‪,‬‬

‫ראיתי חירם‬ ‫ראיתי כי‬

‫ובצלאל ‪-‬‬ ‫אלמדנבי‬

‫לו חבר מכל‬

‫הלבות‬

‫חשקו ‪ -‬האש‬ ‫‪280‬‬

‫מי זה ימצא את‬ ‫אז‬

‫חידתו ׳‬

‫כליו רעים מול‬

‫ראיתי‪ ,‬עת פתח שמיו‬ ‫‪270‬‬

‫השמינית‬

‫ומשליו ‪ -‬ה‬

‫חפץ‬

‫השכל‬

‫ירד‬

‫מכסאו‪ ,‬בא אל בית‬

‫העליק‬

‫ויבוא אליה ות ‪-‬‬

‫לא השיג‬

‫לוחך צוף‬

‫אבקת שירתו‬

‫כי כלם באים‬ ‫עצים‬

‫יערתו‪,‬‬

‫בבריתו‬

‫לבי ‪ -‬שה‬

‫הראות לנו את‬

‫עולתו‬ ‫עצמותו‬

‫אמו‪ ,‬אל חדר הורתו‪,‬‬ ‫הר לו‬

‫דולד‬

‫בדמותו‬

‫)׳‪ 26‬נשרפו וכו ‪ /‬אפילו *דרך ומי‪1.‬ך ‪-‬ייא שלטד דאט בגופם היו נכווים ב דלתו ‪ 266‬הה לברקיו וכו ‪/‬‬ ‫עי‪ 1‬ברקי חכמתו א*זר לאורם ראיתי את מעלתו ‪-‬הרי דם ש‪-‬מו ‪-‬נדל כאבי כ‪ -‬נסע מזה ועזבתי ‪ 268‬השהק כרי וב‪/ ,‬‬ ‫אפילו דטמים הנמטירים ג‪.‬זם ומטפיעים טובה על הבריות הם כקמצנים לעונת נדיבותו ‪ 270‬ע‪.‬ר‪ ,‬משורר*‬‫‪ 271‬שרים‪ ,‬מטוררים ‪ 274‬כל לשון דבק אל חך וכו ‪ /‬דכל ‪ -‬ותקים כדי י^שמוע את דברי חכמתו יערתו‪,‬‬ ‫יערתהדבט ‪-‬ל המהולל ‪ 275‬דוד ושלמה‪ ,‬המלכים החכמים ‪ 276‬חירם ובצלאל‪ ,‬חכמי הלב ‪ 277‬אלמדנבי‪,‬‬ ‫איימותנבי דמטורר דערבי דמפורסם מן המאה הע‪.‬עירית אבקת שירתו‪ ,‬אפילו את דאבק שמעלה מאחריה מרכבת‬ ‫ירתו הרודרת ולא כל שכן את המרכבה עצמה ‪ 278‬לו‪ ,‬כאילו כלם‪ ,‬כי‪ 1‬דייבבות‬‫חבל‬

‫‪ 201‬ימצא שן ידיח ‪ 202‬בבני תה כט א יחפצון יט נח ב ן ‪ 20‬הטה ‪.‬עט ידכא תד קיד ^ קד ז ‪ 204‬בם ה‬ ‫‪ 1‬ט נ ב »־‪ 20‬אא אב! נבירול ו ‪ 21‬דתלאה מג‪-‬א ולו רךבו מחם צלעי א‪,‬י בו נשרפו מישך ‪ -,‬דרך י‪-.‬רפו‬ ‫ד‪ ..‬ג יט—כו ‪ 208‬הטחק לעיל ד «‪ 7‬כלי יש לב ז ‪ 209‬ראיתי יה א א במ יב ד ‪ 270‬סרים ‪ -‬א כב יד‬ ‫‪ 272‬הימן מ א ה יא נ^או יר כ ט ‪ 271‬לא דב ד יט ‪ 2‬מע יש כח כ‪ 274 ..‬ל‪-‬ון‬ ‫‪ 271‬יקחו בר מג יא‬ ‫עירמים בר ‪ ..‬ז‬ ‫א וב כט י צוף מ‪ .‬טז כר ‪ -‬א יד כז ‪ 270‬דירם מ א ז יג—יד ‪,‬בצלאל ‪-‬מ לא ב‬ ‫‪ 281‬ירד יד כו טז בא‬ ‫‪ 277‬לא לע ל ו ‪ 278 28‬כלם יר לד י ‪ 279‬דא‪ -‬בר כב ז ‪ 280‬ה‪-‬כי‪ 1‬לעיל ‪2»9‬‬ ‫שנר ‪ 282‬ויבוא בר '‪1‬ח יח ויולד בר ה נ‬ ‫‪[ 1 5 1‬‬

‫המחברת‬ ‫עד כי השכל‬

‫־‪28‬‬

‫על ידו נתן‬

‫הפועל‬

‫לתת תבנית‬

‫לחתם תכנית‬

‫שירתי יפתי‪,‬‬

‫יונתי‪ ,‬ולכי‬

‫הלכי זמרתי‪ ,‬סבי עיר‪,‬‬

‫אולי תקרי‬

‫לקראתו‬

‫קומי‬

‫גל שוק‬

‫הכלים‬

‫ובלב‬

‫משכיתו‬

‫חדרי‬

‫וסביבות גבעתו‪,‬‬ ‫חושקים שם תחנותו‪,‬‬

‫תצורי עליו עד‬

‫הרבי שיר‪,‬‬

‫הרימי בכה‬ ‫אל תדמי‬

‫חשק‬

‫כוכבים קנו ‪-‬‬

‫היטיבי מן‬

‫אולי יען עת‬

‫רדתו‬

‫שמעתו‬

‫אולי יעור משנתו‬

‫קולך‬ ‫אולי ישן‬

‫הוא ‪ -‬ייקץ‬

‫מתרדמתו‬

‫שירתי׳ מה תגידי לוי‬

‫שחליתי על‬

‫אהבתו‬

‫למה גנב לבי מתוך‬

‫קרבי‪ ,‬אם נכסף אל ביתוי‬

‫אחלי‬ ‫ישים‬

‫יזכר לו עת היה‬

‫קיר לבי ראשית‬

‫דמעתי על נודו‬

‫אל תוך נאדו‬

‫אם ימצא‬

‫אהבתי חומה ‪-‬‬

‫אם דלת‬

‫היא ‪ -‬יצור עלי ־‬

‫אם יחפץ‬

‫לעלות שמימה ‪-‬‬

‫אם לנוח תוך לב‬ ‫אם‬

‫עבד נמכר לך‬ ‫עד מתי‬

‫ממלכתו‬ ‫ובספרתו‬

‫יבנה עליה טירתו‪,‬‬

‫חושק ‪-‬‬

‫ה לוח ארז‬

‫בחמתו‬

‫ישליך עלי את‬

‫אדרתו‬

‫קיר לבי הנה מטתו‪,‬‬

‫יתמהמה ‪ -‬מה לי עוד אם‬

‫כזאת אמרי אליו‬ ‫‪305‬‬

‫עד בואך‬

‫במקום ה ־‬

‫אולי נחבא אל‬ ‫אם שם בין‬

‫‪300‬‬

‫בואי סכו ומעונתו‪,‬‬

‫ונהרות עברי‪,‬‬

‫דרשי‪ ,‬שירתי‪,‬‬

‫‪295‬‬

‫טבעתו‪,‬‬

‫לתת אל כל חי צורתו‬ ‫ומצאתו‬

‫סבי צפץ‪ ,‬בואי תימן‪,‬‬

‫‪ 90‬י‬

‫השמינית‬

‫עד אן‬

‫לא ישלח לי את‬ ‫דודך יזעק‬

‫לצמיתות‬

‫הגידה לי‬

‫תתאכזר עליו‪,‬‬

‫ברכתו‬

‫מאנחתו‪,‬‬ ‫מהמשכרתו ?‬

‫עד אן תבזה את‬

‫ענותוי‬

‫‪ 283‬ה מכי‪ 1‬הפועי‪ ,‬דילאך הנותן צורות לכל הנמצאים שמדרגתם למטה ממדרגת הגלגלים על ידו נתן‬ ‫טבעתו‪ ,‬מילא את ידו ‪-‬ל המהולי* לתת צורה לכל הי ‪ 296‬למה גנב וכו ‪ /‬אם גכסוף נכסף ל״ וב לביתו למה‬ ‫‪ 303‬אם יתמהמה וכו ‪ /‬אם יתמהמה‬ ‫‪..‬נב את לבבי ויוליכדו את‪ ,‬״ ביי ‪ 298‬נוד‪ ,,‬גדודו ופרידתו ממני‬ ‫לא ישוב במהרה אין לי בח ים אלא ברכת י״ אמו ואם גם אותה ימנע ממני מה נשאר לי עוד? ‪ 305‬עבד נמכר‬ ‫לך לאמיתות וכו ‪ ,‬הריני כעבד כנעני שנמכר לך לצמיתות ולפיכך חוב אהבה גדול לי עליך‬ ‫‪283‬‬ ‫שי‬ ‫‪291‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪303‬‬ ‫תה‬

‫על בר מא מב ‪ 284‬לחתם יח כח יב ‪ 285‬קומי שי ב י ‪ 286‬סבי יש כג טז אולי בם כג ג ‪ 287‬סבי‬ ‫ד טז סכו תה עו ג ‪ 288‬גלי יש מז ב חדרי יח ח יב ‪ 289‬וסביבות יח לד כו ‪ 290‬נחבא ש׳׳א י כב‬ ‫אם עוא ד תצורי רב כ יט‪-‬כ ‪ 292‬היטיבי יש מ‪ .‬טז יען יש׳ ל יט ‪ 293‬הרימי יש מ ט יעור זכ ד א‬ ‫‪ 295‬מה סי הח ‪ 296‬למה בר לא ל‪ ,‬לעיל ד ‪ 297 40‬קיר יר ד יט ראשית בר י י‬ ‫אולי מא יח כז‬ ‫‪ 302‬קיר יר ד יט הגה שי ג ז‬ ‫ישים תה נו ט ‪ 300‬אם שי ח ט ‪ 301‬אם מ ב ב יא י ג מ א יט יט‬ ‫אם חב ב ג מה הו יד ט ‪ 304‬יזעק שם ב כג‪ 305‬עבד וי כה לט כג הגידה בר כט טו ‪ 306‬תבזה‬ ‫כב כה קלב א‬

‫‪[ 152‬‬

‫המחברת‬ ‫עד מתי הרוג ח ^ קך‬ ‫למה הכית‬

‫על העץ תלץ‬

‫‪310‬‬

‫עבדך‬

‫על לב‬

‫הבאת איעי סודך‬

‫כזאת אמרי אליו‬ ‫נושא על כתף‬ ‫מתיצב‬

‫‪315‬‬

‫ומצפה‬

‫מהללך‬

‫ונדיבותך על‬

‫לראות‬

‫מה זה תשיב על‬

‫אם לא ישוב אל חנך ‪-‬‬ ‫יתרצה לשוב אל‬

‫גם שכר‬ ‫כל‬ ‫‪320‬‬

‫הנה מנחת‬ ‫כשמע השר יפי‬

‫המוסרי‬

‫מליצותי ‪ -‬נחבא ׳‬ ‫‪330‬‬

‫להיות עם‬

‫ולהברותו‬

‫השר‬

‫זהרה ׳‬

‫אל מנחתו‬ ‫לשאלתו ׳‬ ‫מודעתו‬

‫ויאמר‬

‫העולם לא נהיה ׳‬ ‫שמעתי‬

‫דמעתו‬

‫שירתך זאת‬

‫גברה ׳ על כל‬

‫ועתה הגד נא לי אם‬

‫בעדו ׳ כי‬

‫עליך ינופף ידו ׳‬

‫חשוקך‬ ‫ופרע חק‬

‫בכתבו ׳ ארי נוהם מתוך קפה של בשר ׳ י‬

‫לימים צעיר‪ 1‬ושמו יואב שר‬

‫וראה ועשה‬

‫חשמלי‬

‫כמוהו מן‬

‫אדוניי לא זה‬

‫ועמד‬

‫בבכיתו‬

‫למנחם השר‬

‫מעודו ׳ ואם הוא האיש אשר‬

‫בקראו אותך‬

‫ואען ואמר‬

‫איש ‪-‬‬

‫נפלא על‬

‫וחשקכם זה‬

‫השר‬

‫חרפתוי‬

‫לפני מותו‬

‫מה תשיבי‬

‫עמנואל‬

‫השירה׳‬

‫ביפיה ׳‬

‫תפן‬

‫תוכחתו‬

‫מחטאתו‬

‫הקים אותו‬

‫עד כי‬

‫דבשתו‬

‫כי הוביש עיש‬ ‫ופרת‬

‫מרעיו לא יכלו‬

‫וימאן התנחם‬

‫כפלים‬

‫חנך‬

‫עליך גיחץ‬

‫שירתי׳ אם יפגינזך‬

‫‪ 325‬זה חטא לך‬

‫תמיד נצב על‬

‫משמררו‪,‬‬

‫אנה יוליך את‬

‫אם‬

‫השירות‬

‫תוך ים החשק‬

‫דודך‬

‫ודמעות ‪ -‬הנה‬

‫ושרפתוי‬ ‫וטבעתוי‬

‫אם חטא לך ‪ -‬לקח נד ־‬

‫במה‬

‫וסקלתוי‬

‫מודעתך‬

‫דך‬

‫בבכי‬

‫נבלתוי‬

‫עם אבני פרוד‬

‫למה שלחת א ‪ #‬ח ^ זקך‬ ‫למה‬

‫השמינית‬

‫הדרך ולא זה‬ ‫הצבא י אשר‬

‫בראותו אותם‬

‫בתבניתם אשר אתה‬

‫העירי כי האיש אשר‬

‫להלחם עמי בא • ובעת יצאתי‬ ‫משתאה • ובעת‬

‫אמרתי לו‬

‫הרים יד בי ממנו‬ ‫לקראתו עם חיל‬ ‫לכה פנים‬

‫נתראה י‬

‫מראה י י נסתר או נחבא אין רואה‬

‫אדבתך ‪/‬‬ ‫‪ 3 0 7‬עד מתי וכ‪ / ,‬ע ״ _ תי ת ‪ -‬רה עי‪ 1‬עץ הר\ ייה את גופת‪ - .‬ל האדם ערר! ת א‪ ,‬תו במנעך ממנו את‬ ‫‪ 308‬עם אבני פרוד‪ ,‬באבני פירוי־ ‪ 312‬נושא על כתף מהללך‪ ,‬נו&א את תה לתך על כתפו ‪ 317‬הוביש‬ ‫עיש בבכיתו‪ ,‬הגדיל לבכות אף מן תעי‪ -‬עהוא מכוכבי ה^טם ‪ 318‬גיחון ופרת‪ ,‬הנהרות הגדולים להיות‬ ‫עם דמעתו‪*/ ,‬יעזרו לו לבכות ‪ 319‬ולהברותו‪ ,‬ולהאכילו סעודת הבראה כדרך שמברים את האבל ‪ 323‬גברה‪,‬‬ ‫‪,‬גלתה ‪ 325‬בעדו‪ ,‬עליו ‪ 329‬ועמד בראותו אותם משתאה‪ ,‬ועמד משתאה בראותו אותם‬

‫‪ 311‬תמיד‪ ,‬ש׳‬ ‫‪ 307‬על רב׳ כא כג ‪ 308‬הכית מם כא יח דב ע יא ‪ 309‬שלחת עם א ד מודעתךרות ג ב‬ ‫‪ 316‬כמה ש ״ אכט‪ ,‬ד‬ ‫כאח ‪ 312‬נושא יש ל‪ 313 .‬מתיצב חב׳ ב א ‪ 314‬אם יש ט ב‪ 313‬אנה ש׳׳ ביגיג‬ ‫פבתקנג טוב יום אחר לפ‪ \.‬מיתתך ‪ 317‬אם סליחות לערב ראש השנה שכחנו את טובותיך ‪ 318‬שכר רב כג ה‬ ‫‪ 119‬כל ש ב יב יז ‪ 320‬וימא! בר לז לה תפן בם טז טו ‪ 321‬אם בר לב יח— יט ‪ 322‬מודעתו רות ג ב‬ ‫‪ 321‬חשמלי יח ח ב ‪ 324‬כמוהו יואל ב ב ‪ 325‬ינופף יש י לב ופרע מט יג יח ‪ 126‬ארי ברכות ^ב‬ ‫‪ 327‬לא מ״ב ו יט הרים מ א יא כז ‪ 328‬לימים איוב לב ו יואב מ״א יאטו לד\דם יה יא ה ‪ 129‬לכה מ ב‬ ‫'י־ ח ‪ 330‬וראה שמ כה מ נסתי ^ מ כבט )נשבר או נסבה(‬

‫‪[153‬‬

‫המחברת‬ ‫אץ ־‬

‫דאמרהשר‬

‫ידע‬

‫ואען ואמר‬ ‫בעיניו׳ נאוה‬ ‫חכם לב‬ ‫‪335‬‬

‫ולא‬

‫היההדברי‬ ‫אדתי‬

‫כתב בה‬

‫התולים‬

‫ימנע ׳‬

‫וחידות ׳‬

‫הלך‬

‫ואכונן מיתרי‬ ‫ואלה‬

‫בשירו נד ונע ׳‬

‫ואץ‬

‫־‪34‬‬

‫דברי אגרתי ׳‬

‫מכלים ׳‬

‫כי‬ ‫‪350‬‬

‫וכנפיהם‬

‫ומטוביה‬

‫והודעת‬

‫תכתב‬

‫תקלע‬

‫במלים ׳‬

‫לחוד‬

‫בני‬

‫יואב‬

‫וידעתי כי‬ ‫לאפם את‬

‫ובמכתבי ׳ אשר לא צויתי ולא‬ ‫רכתב אלי אגרת כאשר עם‬

‫היחוד אשר לוי‬

‫יחרף‬

‫להראות‬

‫התאנף ׳ כי לא היה‬

‫העמים‬

‫לדבריו שרש וענף ׳‬

‫לבבי‬

‫חידות ולשאת‬ ‫שר‬

‫העשרות ׳‬

‫הכפתור י‬

‫מליצתי כי הגיע התור י‬

‫עברו על‬

‫אדוניי עדץ לא‬ ‫עסקת‬ ‫ספרי‬

‫משלים ׳ ברב‬

‫מרורות ׳ לא‬

‫שמעתי כי תורי אך לא‬

‫עלינו לצון ׳ ואם‬ ‫רעיוניך‬

‫ושמע כי‬

‫לבבו ׳‬

‫הזכיר בו שיר‬

‫תכתב עלי‬

‫והשמעתי חייך‪,‬‬

‫הזמורה ׳‬

‫הוצאתי‬ ‫דברתי‬

‫חרבו ׳‬

‫קראתי אגרתו לבי‬

‫עטרות ׳ כי‬

‫התוריי זה כמה‬

‫מבצר ישחק׳‬

‫השלוחה אליו מאתי‬

‫הקולך זה‬

‫לך אבני קלע‬ ‫הגדת‬

‫בפי‬

‫ומכל‬

‫פרודות ׳ פעם יתנשא ופעם יכנע ׳ פעם‬

‫חלמת ‪ -‬אני אפתר י וירעשו הספים אם אך‬ ‫לקול‬

‫ומיי‬

‫היתה‬

‫נסבה ׳‬

‫מכתבי ׳ ואשיב לו דבר כאשר עם‬

‫מי זה מחשיך עצה‬

‫מהלם‬

‫יעמדו לפניו ׳‬

‫והוא‬

‫לנופף עלי צור‬

‫ופניהם‬

‫וכאשר‬

‫הצבא אשר שמעת‬

‫ממרחקי ויהי היום‬

‫דתנדב‬

‫מעניניו׳ היה איש חכם‬

‫לכל‬

‫וספרתי ממנו הבל ורעה רבה ׳‬

‫והשרים את שכלו ׳‬ ‫‪340‬‬

‫וכל חיות לא‬

‫ירחק ׳ וגער בו ונם‬

‫עלתה על לבי ׳‬

‫ופעם‬

‫הנכרי כי יואב שר‬

‫אפיקי מעיו׳‬

‫עליו דבה ׳‬

‫השמינית‬

‫בפרוש‬

‫אילות‬

‫יחולל‬ ‫ידעתי‬

‫חלומות‬

‫והבלים ׳ ילעג‬

‫ויחשף‬

‫יערות ׳‬

‫תקח‬

‫חייך ׳ אם‬

‫חלום‬

‫ספורות ׳‬

‫ובמקום שאגת אריה וקול שחל ‪ -‬מה‬

‫האמנתי כי‬

‫תעשה‬

‫ותסתר ׳‬

‫ולכן‬

‫קבל‬

‫ותקצר‬

‫קצירך אשר זרעת י ותשמע מאשר‬

‫הגעת‬

‫לרצץ ׳‬

‫לרועי צאן ׳‬

‫ובגמרא ׳ לא זכית‬

‫סדום‬

‫ועמרהי‬

‫ושמעתי כי בץ אחים‬

‫תפריא ׳‬

‫ויכרתו משם‬ ‫ולכן‬

‫כעת‬

‫ודבריך לא‬

‫להיות תנא או‬ ‫זמורה ׳‬ ‫במרום‬

‫ולכן‬ ‫תמריא ׳‬

‫אמוראי‬ ‫שולחים‬ ‫שלחת‬

‫‪ 3 3 3‬נאוה אפיקי מגניו‪ ,‬הנאווה היהה שריונו ‪ 3 3 4‬נסבה‪ ,‬סיבה ‪ 3 3 5‬אשר לא צויתי וכו ‪ /‬שלאמיתו‬ ‫דבר לא אמרתי אותם מעולם ‪ 3 3 6‬ויתנדב‪ ,‬ויתעורר ‪ 3 3 7‬ופניהם וכנפיהם פרודות‪ /‬ש אין בהם כי‪ 1‬יופי וכל‬ ‫כדר ‪ 3 3 8‬היך בשירו גד וגע‪ ,‬היה הפכפך בשירו ‪ 3 4 3‬תקח מהלם ומטוביה עטרות‪ ,‬הנך מתהדר בנוצות‬ ‫‪ 3 4 4‬ספורות‪ ,‬מספר להם ‪ 3 4 5‬ובמקום שאגת אריה וכו ‪ ,‬איך תוכל להרים קול נגרי וק‪.‬לך הוא‬ ‫זרים‬ ‫כדמיית היונים לעומת קולי שהוא כבאנת אריה וקול שחל ‪ 3 46‬זה כמה שמעתי כי תור‪ ,‬זה מכבר שמעתי כי‬ ‫תורה בי חציך תעשה ותםתר‪ ,‬הנך מלא סתירות ותהפוכות ‪ 3 4 9‬בפרוש‪ ,‬רש״י ‪ 3 5 0‬כי רעיוניך וכן ‪ /‬כי‬ ‫קראת ספרים נפסדים ולמדת מהם ‪ 3 5 1‬הזמורה‪ ,‬ריח רע‬ ‫■‪-‬ל‬

‫‪ 332‬איש מש כו יב ‪ 333‬נאוה איוב מא ז וכל דג׳ ח ד והוא חב א י ‪ 334‬וגער יש יז ינ ומיי דה ב י‬ ‫טו הוצאתי במ יד לו ‪ 335‬הבל קה ב כא אשר יר יט ה ‪ 336‬לנופף שט כ כה תה פט מ‪ -‬כאשר יה‬ ‫יד ז ‪ 337‬ופניהם יח׳ א יא ‪ 338‬נד בר׳ ד יב להראות אם א יא ‪ 339‬שרש מל ג יט ‪ 340‬ואכונן תה כא יג‬ ‫‪ 342‬מי איוב לח ב לחוד יח׳ יז ב ברב קה ה ו ילעג איוב יא נ ‪ 343‬הקולך ‪-‬׳׳א כד‬ ‫ואשיב יה יד ז‬ ‫טז שר שמ יח כא יחולל‪ ,‬תה כט ט ‪ 344‬מחלם זכ ו יד‪ ,‬להלן ‪ 459 445‬כי איוב יג כו לא תה עא טו‬ ‫חלום בר מ ח ‪ 345‬וירעשו עט ט א שאנת איוב ד י ‪ 346‬לקול שי ב יב תעשה ברכות טז מע״ה לסתר‬ ‫קבל דה א כא יא ‪ 347‬אבני זכ ט טו ש״א יז מט הגיע אם ב יב ותקצר רב כד יט מש כב ח ‪ 348‬הגדת‬ ‫י‪ !-‬מג יב ) והושעתי(‪ ,‬להלן יח ‪ , 270‬אגרת עמנואל לרבי הלל עדין יבמות טז אתה הוא עקיבא ועדיין לא הגעת‬ ‫לרועי בקר‪ ,‬אמר לו רבי עקיבא ואפילו לרועי צאן לא יר ו כ ‪ 350‬סרום בר יח כ ויכרתו בט יג כג‪ ,‬לעיל‬ ‫‪ * 103‬ולחים יח ח יז ‪ 351‬בין הו יג טו כעת איוב לטיח‬

‫‪[154‬‬

‫המחברת‬ ‫התולים ׳‬

‫אגרת‬

‫והפתילים ׳‬ ‫לך אשר‬ ‫‪3»5‬‬

‫נעלמות י‬

‫לעולם‬

‫אתה‬

‫הוסד ״ מתי‬

‫למדת‬

‫ספר‬

‫ההויה‬

‫ספר‬

‫האוירי ״‬

‫בספר‬

‫הנפש‬

‫בה‬ ‫אחת‬

‫יחודך לא‬

‫כמה שגגות‬

‫וגבול‬

‫לדבריך ׳‬

‫תלך ׳‬ ‫דתך‬

‫פארת ׳‬

‫ובמחוגת‬

‫עברת י ולו‬ ‫ובשומך‬

‫‪370‬‬

‫תתהלל‬

‫ידעת‬

‫הטוב‬

‫ועל מה זהי‬

‫תארת ׳‬

‫הראית‬

‫המופתי הנגלו‬

‫הנצוח‬

‫והשירות׳‬

‫ספר החוש‬

‫והמוחשזי‬

‫השכל‬

‫להיכל‬

‫עברי י‬

‫הפרשה‬ ‫דרכו ומה‬

‫תאמר‬ ‫הראית‬

‫משפטו׳ ומה‬

‫ובתי‬

‫חכמותיך‬

‫לאכזב ׳‬

‫ואגרת‬

‫טובתך לא‬

‫עטרתי‬

‫כמה שגית‬

‫במלת ׳‬

‫אדם ׳‬

‫השורק‬

‫ידעת‬ ‫לך רע‬

‫ועמיתי‬

‫במקום‬

‫מלך ׳ לא‬

‫משקל ׳ עולמית ׳ ׳ לא‬ ‫תגברת הנפש‬

‫ובאמרך ׳ שד שוטף׳‬

‫ובאמרך ׳ חכם‬

‫ספר‬

‫למדת‬

‫הגמור ׳ ומה‬

‫ספר‬

‫מצאת‬

‫הבהמית ׳‬

‫ובאמרך ׳ ומה‬

‫במקום מלך ‪ -‬אי זה דרך עבר י רוח השירים‬

‫תבזה ׳‬

‫להתפאר‬

‫מאמריך ׳ י אז שמרת מחסום לפיך‬

‫להמית ׳ חה ממה שיורה על‬

‫באץ משוטי‬

‫חלמתי‬

‫יהי‬

‫הדרך‬

‫במלת ׳ ובן‬

‫ובאמרך ׳ לא‬

‫הלמדת‬

‫ועמקך זבי‬

‫השכל אותו לא‬

‫ובעשותך ׳ צמיד ׳ ו ׳ תמיד ׳ על‬

‫להבר ׳‬

‫לעולם‬

‫הידעת‬

‫תאמר כי‬

‫בעמקים ‪-‬‬

‫למי‬

‫שכלך ׳ אחי‬

‫אשר‬

‫הזהראוי ״ ואם‬

‫וההפסד ? י ואם‬ ‫בספר‬

‫לעדה‬

‫ראית‬

‫תבקש ״‬

‫הלמדת‬

‫אמורי‬

‫את הבר ׳ י ושמת בו השורק‬ ‫לזרות ולא‬

‫בכל‬

‫על‬

‫החותמת‬

‫השמעת מימיך על ההגיון י י‬

‫דבר טוב רחשי‬

‫חרבי ״‬

‫הגד נא מה‬

‫ועל‬ ‫ס‪36‬‬

‫לצולה‬

‫הכמותי‬

‫חכמה‬

‫הכר נא‬

‫החלום הזה‬

‫ותלפת ׳ ולא‬

‫לבך‬

‫ועתה‬

‫אשר היא‬

‫נעמתי ׳ מה‬

‫תחרד‬

‫לדרש‬

‫לאריסטו ״ מה‬

‫ואיך שיר‬

‫ממי‬

‫והמאמרות ״ ואם‬

‫האומר‬

‫מצאתי לה‬

‫עשרידות לי בכל‬

‫ההקשי כי‬

‫המליצה‬

‫ואם‬ ‫‪360‬‬

‫ספר‬

‫השר•‬

‫ותאמר‬

‫בתולים ׳‬

‫היחוד אשר לך ׳‬

‫החזיון ״ ואיך לא‬

‫תעלומות‬

‫וספר‬

‫תפלת‬

‫לך ״ הגד נא‬

‫בתכונות‬

‫לך‬

‫ואקרב‬

‫הראיתנו‬

‫אליה ולא‬

‫השמינית‬

‫במקום ׳ שוט׳׳‬

‫יורה על‬

‫במקום ׳ יבזה ׳ ׳ ענות השיר‬

‫ביני ׳ ׳ ‪ -‬שבה‬

‫בינתך‬

‫לחכמה ׳ אוי לה‬

‫לדבר אותך‬

‫היותך בים‬

‫תבזה ׳ לא‬

‫לתבן‬ ‫לא‬

‫הפסוק‬

‫ידעתי מה זה‬ ‫לאותה‬

‫כלמה ״‬

‫‪ 3 5 2‬ולא מצאתי לה בתולים׳ ולא מצאתי בה מליצות חדעות ‪ -‬לא דעתסעו עוד בחן קודמיך למי החותמת‬ ‫‪ 1‬הפתילים‪ ,‬ממ \ ^ בת את מליצותיך• ‪ 3 5 3‬תפלת היחוד‪ ,‬שיר ד חו׳־ ש‪ ..‬זכר '‪ 1‬מעלה בשורח אז ז >‪ 3 5 r‬ההגיון‬ ‫‪ 3 57‬ההקש‪ ,‬ספר‬ ‫לאריסטו‬ ‫לאריסטו המופת‪ ,‬א ״ ״ ליטיקה השניה‬ ‫ספרי ההיגיון לאריסטו ‪ 3 5 6‬החזיון‪ ,‬המיוחם‬ ‫האמצעי של אבן‬ ‫לאריסטו הנצוח‪ ,‬לאריסטו והשירות‪ ,‬ספר השיר וד‪ ,‬א דביאור‬ ‫אנליטיקה הראטו ה‬ ‫דהיקש או‬ ‫‪ 3 5 8‬המליצה‪ ,‬על הפירוש‬ ‫יעקב א ^ טולי‬ ‫בתרגום‬ ‫בדיניון‬ ‫אריסטו‬ ‫הראגוגים *ל‬ ‫רו * ד עיי חמ ‪ -‬ת הספרים‬ ‫לאר סטו והמאמרות‪ ,‬הקטשורתת לאריסטו החוש והמוחש‪ ,‬לאריסט‪ ,‬בתר ‪ -‬ום משה אבן תבון ‪ 3 59‬לצולה‪,‬‬ ‫לאריסטו‬ ‫יימ ^ לת דחכמה הזהראבת הפא ‪ .‬מל‪ ,‬מד מפורסם בספרד במאה האחת עשרד ‪ 3 6 0‬ההויה וההפסד‪,‬‬ ‫‪ 3 6 1‬האוירי‪ ,‬האוויר לאריסטו‬ ‫לדבייל מתרגום‬ ‫מברצלשד הפרשה עברי‪ ,‬חומש במקורו העברי‬ ‫בתושום זרחיה‬ ‫מברצלונה‬ ‫בתושום זרחיה‬ ‫לאריסטו‬ ‫הטוב הגמור‪ ,‬המיוחם לאפלט ן בתרגום זרחיה מברצלו ה ‪ 3 6 2‬הנפש‪,‬‬ ‫‪ 3 6 5‬השורק‪ ,‬ה ¿ ורוק במלת ובן ‪ -‬דינו כרין ‪ -‬וא נע במשקל ד * יד מ^ך‪ ,‬תועד ‪ 3 66‬ובעשותך צמיד‬ ‫המבטאים ת רפה כמו ד‬ ‫דאיטלקים‬ ‫כמבטא‬ ‫עולמית‬ ‫ותמיד עם‬ ‫ובזה ‪ -‬דרזת צמיד‬ ‫ותמיד עי‪ 1‬משקל ע!למית‪,‬‬ ‫‪ 3 68‬השורק‪ ,‬השורוק במי‪ 1‬ת ומה ‪ 3 6 9‬הפסוק‪ ,‬המקרא ‪ 371‬חבם ביני‪ ,‬דיי חכמה בי תי ׳ שבה בינתך‬ ‫^הכמה‪ ,‬החזרת את דבשת לדרגת חכמה אוי לה לאותה כלמה‪ ,‬שדרי הבישה דיא למעלה מררגת החכמה‬ ‫‪ 302‬ואקרב רב כביד דכי* בר לח כד זרז אחי בר לג ט ‪ r >4‬ממי יח לב יט מד בר לז י > ‪ rr‬ותאמר ש״ב‬ ‫ט מד ‪ 356‬תחרד רות ג ח ‪ 357‬לדר‪ -‬קר‪ ,‬איג ארז לבך תה מה ב סרז דאומר יע מרכז לריכיי י ‪ -‬מר כח‬ ‫‪ 362‬מה יר מט ד ובתי מי א ־ ז‪ 36‬ובמתנת י ‪ -‬מד יג ואגרת תר סה יב ‪ 361‬שמרת תה לט ב ר»וז לא‬ ‫מ יח כ ‪ 367‬אחת אם ‪ -‬יא ומת יר כ‪ .,‬כח א>«> זנך דרך‬ ‫הרג המעמי ‪ -‬תיימי־ פ‬ ‫בלפ עמנ‪ ,‬אל ‪3 7 3‬‬ ‫בסופה‬ ‫אינך מסכן כל כך כמו שאתה משים עצמך אלא לרדפך‬ ‫‪374‬‬ ‫החלומות‬ ‫ובעניי זה הנך חכם ונבון כי! סף פותר‬ ‫בזה דווקא צדקת‬ ‫‪375‬‬ ‫דיכך‬ ‫במקום‬ ‫‪377‬‬ ‫בנדולתי שוב אי אתה יכול לםת‪ ,‬ר את דבריך‬ ‫כיוון שהודית‬ ‫ובשים‪ ,‬שה‬ ‫הלשון‬ ‫בדרכי‬ ‫בקי‬ ‫הנני‬ ‫פרודים‬ ‫ענפי‬ ‫במקום‬ ‫בין כל הבורים‬ ‫‪383‬‬ ‫להתווכח אתך‬ ‫הנני מוכן ומזומן‬ ‫כענקים‬ ‫מליצותי ה‪ -‬ישאות‬ ‫‪388‬‬ ‫התחביר והתג ) אטימילוגיה(‬

‫זבתת‪,‬‬

‫בכל עמי‪ ,‬הארץ‪,‬‬

‫‪ ^ 372‬מידך חנינה ג כי ם ‪ 1‬כה כב ‪ 373‬והכי‪ ' 1‬בם יט טו הכיי שבת ם העלה איוב ת כה ‪ 374‬בצ־ יה‬ ‫לדכא ‪ 375‬ת שמע בר מא טו בנית ברכות סג להתאבק אבות א ד ‪ 377‬הרתי ע~ובק כט ‪ 378‬הכית בם‬ ‫לה כ—כא פצע יש א ו ‪ 379‬מבני סוכה מה יחדו יש מא א הנה בר לז ז ‪ 380‬אם איוב לג ה ‪ 383‬ותתי‬ ‫צם נ כ )חידוד(‪ ,‬להלן כח ‪ 384 432‬מה בר כ ט הדקדוק מאזני צדק כז ‪ 169‬האחד מהם הוא חכמת הלשונות‬ ‫והשני הוא הדברים הנם סכים אחריה כחכמת הפעלה והדקדוק )במקור הערבי א־ יאשתקאק ואלאעראב( והמסרת‬ ‫והבבון והחרז ‪ ,‬להלן י ‪ 25‬יח ‪ 45‬כא ‪ 385 203‬לדראון יש סו כד ‪ 386‬שכלם שי ד ב אחד איוב מא ח‬ ‫‪ 387‬בכל תה יט ה משתם איוב מא יז ושם בט׳ יג לב ‪ 388‬צדק איוב כט יד המד בר ו ד ‪ 389‬ארי‬ ‫ברכות לב צדיק מש יג כה ‪ 390‬שמע מש ‪ ,‬יטב ‪ 391‬ושמרה‪ ,‬תה לט ב לילה מי נ ו ‪ 392‬אבק בבא בתרא‬ ‫קסה לאמר‪ ,‬יש ה כ‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫המחברת‬ ‫רעי‬

‫ואיך‬

‫לדבר‬

‫אדוני לא ישמר׳‬

‫תועה ‪ -‬פן‬

‫עצמו לידי חשד ‪ -‬אל יאשים י כי אם‬ ‫‪390‬‬

‫האומר לי‬ ‫אמרתי‬

‫פלוני‬

‫חרוזותיך‬ ‫משל‬

‫ישאו‬

‫עליך‬ ‫בקי‬

‫בעינינו‬

‫המציאותי‬ ‫פרעות‬

‫ראיתי‬

‫‪ 405‬אני‬

‫עליתי‬

‫אשר‬ ‫כנף ׳‬

‫הכית את‬

‫הכה‬

‫ועתה‬

‫הגאוה תניף ׳‬ ‫חלושה׳‬

‫ופעם‬

‫פן תאמר‪,‬‬ ‫אך דבר שכתים‪,‬‬

‫הם‬

‫בעיניך‬

‫בפז החן‬

‫מסלאות ׳‬

‫ובתרשיש‬

‫צדקה‬

‫החנף‬

‫המכתב נתנום‬

‫ותדע‬

‫בארץ‬ ‫לרעי‬

‫בחכמות‬

‫עוד‬

‫למחראות ׳‬

‫כחמור ׳‬

‫שמעתי‬

‫להקרא‬

‫רכביי‬

‫התירו ‪-‬‬

‫אסרתי ׳‬

‫הילדים אשר‬

‫תחניף ׳‬

‫פעם‬

‫בפי‬

‫ואשחית‬

‫רכה‬

‫פןייגמר‪,‬‬

‫ואיך‬

‫ואחריך השטות‬

‫אליך קשה׳ אם נשאת ונתת‬

‫המרבה ׳ ׳ מי נתן לך יד‬

‫ויונקים‬

‫לקמי שרש וענף ׳‬

‫ופעם קשה׳‬ ‫בהרי‬

‫לעלות אל‬

‫היפי‬ ‫שמעתי‬

‫רבי ׳‬

‫ותאמר‬ ‫ואחריב‬

‫ולא היה נודד‬

‫בעממיך ׳‬

‫המעלה‬

‫פעם חרמש‬

‫גבורה וקול ענות‬

‫דאביי ורבא‪1‬‬ ‫המרכבה ׳‬

‫באזרוע ׳‬

‫יסרתי ׳ את‬

‫למול שרי‬

‫קול ענות‬

‫לקלעי‬

‫תאמר כי‬

‫ותסביר פנים י‬

‫יקרתי ׳ הנה רבים‬

‫כגילך ונשאך לבך ׳‬ ‫לתמך ׳‬

‫תחזיקם‬

‫דברים שונים׳‬

‫עוללים‬

‫ובעיני הזמן‬

‫ומחברותיו‬

‫השחקים‬

‫עליך‬

‫עוד‬

‫עליהם‬

‫ותאמר כי אץ כמוף‬

‫מעותי הזמן לתקן‬

‫לזרעי ואם יפלו‬

‫ראיתי בימיי‬

‫ותמשך בקשת הגאוה‬

‫ועתה העי שלוח‬

‫בחלב וב ׳ כל היד‬

‫ידידות י‬

‫ותאמר על טמא טהור ועל טהור טמא‬

‫החכמות‬

‫ובריח‬

‫כפל מאשר שמעו אזני׳‬

‫ופניהם‬

‫הבריאותי‬

‫ברב‬

‫ודלתים ׳‬ ‫הראיתני‬

‫וכנפיהם‬

‫מצרים‬

‫אסרו ‪ -‬התרתייי ואשר‬

‫תנופף צור‬ ‫‪410‬‬

‫ובהנהגת‬

‫מחסום‬

‫השר ! כי‬

‫פרודות י כל‬

‫בכל שיר‬

‫השטרות אשר‬

‫חרבך ׳‬

‫ולא‬

‫ממרי‬

‫האנשים י י חי נפשך‬

‫לפיו‬

‫ותראינה עיניי‬

‫ומזמורי וקל‬

‫תעלומות הזמנים י‬

‫פעמיי כל‬

‫שמר‬

‫ומטלאות ׳‬

‫בכל ארץ‬

‫מרום‬

‫יחשדוהו‬

‫ולולי כתב‬

‫לפרע ׳ וזרע‬

‫כהנה‬

‫מלו לך‬

‫בכף‬

‫בלות‬

‫להתחיל ‪ -‬פן‬

‫והמביא‬

‫רואיהם‬

‫וחידות ׳ ואם‬

‫לאמר י יואב בקי‬

‫ובאויבים‬ ‫לא‬

‫ומליצות‬

‫בטבע‬

‫המשפתים׳‬

‫חשבתם שירי‬

‫תאמרי או‬

‫עצמו אם‬

‫שפתים ״ והנה באתי‬

‫החמודות י‬

‫ממלאות ׳‬ ‫‪400‬‬

‫רובץ‬

‫אך דבר‬

‫בץ‬

‫השמינית‬

‫ובאסור בשר‬

‫וגאץ גליך עד פה‬

‫רובץ בץ המשפתיים‪,‬‬ ‫פלוגת‬ ‫ופגייהםוכגפייהם פרודות‪,‬‬ ‫וקל בחכמות כחמור‪,‬‬ ‫ותאמר‬

‫חמור‬ ‫• יואב‬ ‫‪395‬‬ ‫העניין לרעתך‬ ‫פן יאמרו כזאת עליך‬ ‫‪393‬‬ ‫אבל באמת‬ ‫‪397‬‬ ‫אך דיבה היא זאת ולזות שפתים‬ ‫‪396‬‬ ‫גרם‬ ‫ויודע בין‬ ‫‪400‬‬ ‫ע הוא כתוב עברית‬ ‫‪399‬‬ ‫אין בהם כל יוכי וכל סדר‬ ‫‪4 04‬‬ ‫ברצונך אתה קורע‬ ‫מה שהזמן מחבר‬ ‫‪4 01‬‬ ‫החמורות‬ ‫הקלות בין את‬ ‫את‬ ‫שאתה ר‪ .‬אה את עצמך כרבי מאיר שהיה יורע לתת טעם מיושב והגון על אין הלכה כחלכח‬ ‫‪,‬‬ ‫לדבר במעשי מרכבה‬ ‫במסכת נירה‬ ‫הפרק ה בשי‬ ‫‪412‬‬

‫על טמא טהור וכו‬ ‫ובכל דדד המרבה‪,‬‬

‫כתב המכתב‪,‬‬ ‫ומחברותיו לקרע‪,‬‬

‫לעלות אל המרכבה‪,‬‬

‫‪ 393‬ל"בר י ס לב ו‪ ,‬מוסרי הפילוסופים ב כא עח כל המדבר בבני אדם ‪ -‬בני ארם ידברו בו להתחיל בראשית‬ ‫אל יאשיםמי שמחשב עליו רע‪,‬‬ ‫והמביא מבדר הכינים כז ט טי שמביא עצמו אל החשד‬ ‫רבה ס ב התחלת גמר‬ ‫ובריח יחלח יא ‪ 390‬אמרתי‬ ‫שם סב א אל יאשימו כ אם ע*מם >‪ 39‬ר ב׳ן בר מט יד שטר תה לט ב‬ ‫שי היד‬ ‫מאי ‪ 397 .‬ובניהם יח א יא כל יש סאט חב ב ו ‪ 398‬בפז איכה ר ב ובתרשיש‬ ‫יש ל! ה באתי‬ ‫‪ 400‬שיר תה מח א וקל אבות ב א והוי זהיר‬ ‫‪ 399‬בלוד יה ט ה נתב ם נ ב י כז שמעתי בר מא טו‬ ‫‪ 401‬מע‪,‬תי קת א טו ‪ 402‬פרעות ש ו הב וזרע הו י יב ‪ 403‬לא בר מא יט‬ ‫במצוד קלה כבהמ‪.‬רה‬ ‫שדיא )"בי מ< יר( אומר על טמא טהור ומראה לו פניםעל טהור טמא ומראה לו פנים‬ ‫‪ 404‬וראמר ערובין יג‬ ‫ברכות רנ אמר לו דקרוש ביוך ה‪.‬א למ*ה משה אני ואתה ‪..‬סביר פנים בהלכה > ‪ 40‬אני מ ב יט כג בפי‬ ‫תה ח‪ ,..‬נדרים סב צייא יאמ~ א־־ם אקרא *יקראו‪ \,‬חכם אשנה שיקראוני רבי ואחריב להלן ‪ 4(>0‬כח ‪303‬‬ ‫ואחריב ט ב יט כר ‪ 406‬ובעיני יש מג ד הנה איוב ד ג את ודוי הגדול לרבנו נסים את אשר התרת‬ ‫אסרתי ואשר אסרת דוד־רי ‪ ,‬יהלן כה ‪ 407 412‬שרש מל ניט ולא יש י יד ‪ 408‬הכה מ ב יד י דג אי‬ ‫‪ 410‬קול שמ׳‬ ‫‪ 409‬ת!‪.‬ופך צב כ כה תה כט מד ותמבך מ אכב לד ואחריך ש‪ .‬ה יד חרמש רב כג כו‬ ‫לב יח ‪ 411‬הג‪ \,‬ט א יד ו נשאת מגילה טו משיבי מלחמה— שנו׳‪.‬אין ונותנין במלחמתח של תורה בחויי סוכח‬ ‫כח דבר קטן ‪ -‬דויות דאביי ורבא ‪ 412‬ובכי‪ 1‬נרה בא נתן מ ב י טו וגאון איוב לח יא‬

‫‪[157‬‬

‫המחברת‬ ‫להשית׳‬ ‫אותם‬

‫ולדבר‬ ‫במסכת‬

‫‪ 415‬זה רוח אותך‬

‫במעשה בי־ אשיתז׳ ואשר‬ ‫מדותז ׳‬

‫וידעתי כי‬

‫לעולם‬ ‫ונעמי‬ ‫‪420‬‬

‫משמי׳‬

‫הכרובים‬

‫הידעת‬

‫לנעמיזי‬

‫החרב‬

‫המתהפכת‬

‫הכרובים‬

‫והיות‬ ‫ידות‬

‫בארק‬

‫ארבע‬ ‫הסוד‬

‫כי‬

‫הריסות‬

‫הארץ‬

‫טבעי ׳‬

‫שיצא בכל הארץ‬

‫בספרי‬

‫וסודם ׳ ובני‬

‫והחליצה י י‬ ‫חרות ׳‬

‫בארץ בימים‬

‫להיות שלש‬

‫התבונה‬

‫מלחמת‬

‫הקרשים מן‬ ‫טבעותזי‬

‫התורה‬

‫הקצה אל‬

‫ואם‬

‫להיותי‬

‫אלימלך‬

‫בתוכם יגנזוי׳‬ ‫ההםיי‬

‫מאות אמה‬ ‫הידעת סוד‬

‫תפריחי‬ ‫תריחי‬

‫הקצה‬

‫אתה‬

‫הכרובים‬

‫מבריחי ׳‬

‫בחכמות‬ ‫כמער איש‬

‫יאמרו‬ ‫ובמעבה‬

‫התעודות‬

‫רחצת‬

‫בחוצות‬ ‫שכלך‬

‫והעמקים‬

‫ותריע‬

‫מרגל‬ ‫לויותיי‬

‫הלא תחוה ׳ למה יתן על פניו‬

‫השמועה‬

‫טבעי ׳ לא‬

‫הצרך ׳‬

‫האלהים אשר‬

‫השמעת‬

‫סוד‬

‫והסתרים אשר‬

‫והנפילים אשר היו‬

‫מריח מי‬

‫ומרחוק‬

‫הטבעיות תקים ׳‬ ‫ובירדן‬

‫חכמותי‬

‫הארץ חמשים ומאת יוסי ׳‬

‫קרן עור פניוז ׳ הלא תגיד לנו‬ ‫אל‪ ,‬בניו לא טובה‬

‫הידעת סוד היבום‬

‫הראית‬

‫רחבה ׳ ומה היה‬

‫תזריח ׳‬

‫לקרשי ומה‬

‫לרום ׳‬

‫הידעת‬

‫יבואו אל בנות‬

‫והכפרתז ׳‬

‫הבריח‬

‫לעמק ושמים‬

‫וסוד‬

‫הנחש‬

‫וחכמתה י ולמה שלשים אמה קומתה י ומה הסוד אשר טמנה‬

‫ואם אתה‬

‫התיכץ בתוך‬

‫וביצה ׳‬

‫ארבע‬

‫נהרות ׳‬

‫והאור‬

‫בקרבה י‬

‫עד היום ׳‬

‫ובאור‬

‫הנגלה לך סוד‬

‫הלמדת‬

‫והאלהיותי ׳ ואי‬

‫האדם י י‬

‫אמה‬

‫החכמה‬

‫והטבעיות‬

‫מראות הקשת אל מה ירמזו ׳‬

‫מדוע גברו המים על‬

‫‪425‬‬

‫‪430‬‬

‫למדת‬

‫השתרר ׳‬

‫מסכת יבמות‬

‫חכמה עשר ידות•‬

‫הלמודיות‬

‫הידעת ארץ‬

‫העליונים ומה הם ׳‬

‫הידעת סוד תבת נח‬ ‫חמשים‬

‫ותעניות ׳‬

‫המאורותז ׳‬

‫ילד בן‬

‫וערפה ורותז ׳‬

‫ולהט‬

‫ממשקץ‬

‫תתפאר כי לך בכל‬

‫תשתרר עלינו גם‬

‫ותלית‬

‫סוד‬

‫העלה לך סוד מים‬

‫בהיות‬

‫הידעת‬

‫יעורר ׳ כי‬

‫שנברא ביום ראשון‬ ‫הערומזי‬

‫השמינית‬

‫יצוקים ׳‬

‫למשעי ׳‬

‫ואני ‪ -‬לא‬

‫התפארתי במה שאץ ביי ולא‬

‫הקטרת ׳‬

‫וחכמת‬

‫מכל צד‬

‫אףתצריח ׳‬

‫חרשי‬

‫הגד‬

‫הידעת‬

‫תבריח ׳‬

‫הידעת סוד‬

‫הידעת סוד עשר‬

‫היריעות ׳‬

‫למה היו שתי‬ ‫משה הענוי‬

‫למה‬

‫מסוהי‬

‫ובשוקים׳ כי יסדת בפי‬ ‫העדות‬

‫ארךיי‬

‫הידעת‬

‫והחקים ׳‬ ‫כטבעך‬

‫עוללים‬

‫ויונקים ׳‬

‫ואץ כמוך‬

‫בכל‬

‫טבעי ׳ אף על סי‬

‫הניפותי על שר‬

‫חרבי ׳‬

‫לא‬

‫‪ 414‬ממשקץ ותעניות‪ ,‬ממסכתות משקין ותעניות שבתלמוד תלמודיות‪ ,‬המתימטיקה הטבעיות‪ /‬הפיסיקה‬ ‫האלהיות‪ ,‬התיאולוגיה ‪ 415‬ארבע נהרות‪ ,‬פישון גיחון חדקל ופרת ‪ 418‬לעולם‪ ,‬מעולם מימיך ‪ 425‬והעמקים‬ ‫מכל צד תבריח‪ ,‬ואת יו מבי העמקים הכסילים תפיץ ותבריח לכל עבר ‪ 428‬מרגל חרש‪ ,‬יודע סודות כמרגי•‬ ‫‪ 433‬טבעי‪ ,‬בקי בחוקי הטבע טבעי‪ ,‬תכוגתי ‪ 434‬טבעי‪ ,‬מטבעות ומוניטין ‪-‬ייי‬ ‫ש׳׳ב יט מד‪ 414‬ואי מ״א כב כר ‪ 415‬כי בט ט‪ ,‬יג‬ ‫‪ 413‬ולדבר חנינה בא אין דורשין במעשה בראמית׳ לך‬ ‫רות א א—ד ‪ 419‬מראות בר ט יד יח‬ ‫‪ 416‬ארץ מש כה ג הנחש בר ג א ‪ 418‬ילד רותד יז א^ימייך‬ ‫גברו בר‬ ‫ובני בר וד ‪ 422‬תבת בר ו יד־—טו‪424‬‬ ‫א כח ‪ 420‬והנפילים בר ו ר ‪ 421‬הכרובים בר׳ נ כד‬ ‫להלן ‪488‬‬ ‫‪ 425‬מריח איוב יד ט והעמקים דה״א יב טו‪,‬‬ ‫זכר סוד שט ל לד—^ח וחכמת שם כה יז—כב‬ ‫שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה ותריע י מ מב יג ‪ 427‬הבריח‬ ‫‪ 426‬ומרחוק איוב לט כה‪ ,‬מגילה טו‬ ‫יה בא‪ ,‬להלן כ ‪ 234‬שתי שם כו יז‬ ‫שט׳ כו כח עשר שם כו א ‪428‬בארון שם כה י יב מרגל‬ ‫‪ 429‬הכרובים ט״ אזלו‪ ,‬יומא נר בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להן את הפרוכת ומראין להם את הכרובים‬ ‫שחיו מעורים זח בזח ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה משה בם יבג ‪-‬ם לר כט ‪ 430‬הלא‬ ‫יח כד יט יתן שט לר לג ‪ 431‬אל ש׳׳א ב כד יסדת תה׳ ח נ ‪ 432‬הריסות עם ט יא ובמעבה מ״א ז מו‬ ‫חעדות רב׳ ד טח ואין שם ט יד ‪ 433‬ובירדן מ״ב ח י יח טז ד‪ ,‬להלן ‪ 434 583‬שיצא תה יט ה‪ ,‬מנילה יד‬ ‫׳ולא יצא טבעך בעולם׳‪ ,‬לחלן ‪ 581‬התפארתי להלן ‪ 454‬הניפותי שט כ כה‬

‫‪[158‬‬

‫המחברת‬ ‫־‪43‬‬

‫ידעתי‬

‫וכאשר‬

‫פרקי ה ׳ מורה ׳ על פה ׳‬

‫השמינית‬ ‫יעד‬

‫יחקרמי‬

‫סודם‬

‫הדבר על שרשו׳ ולא בקשתי מן הפרק כי אם פרושוי‬ ‫השרי מה‬

‫אמר נא‬

‫ומה בצע באשר‬ ‫הגבה‬ ‫‪440‬‬

‫בצע‬

‫תראינה‬

‫והשפלה ‪-‬‬

‫אם‬

‫לך‬

‫הרואות‬

‫השפל ״‬

‫לאמרפלי ״ ובאור‬ ‫יאמרו‬

‫באשר‬

‫פרש‬

‫רבי‬

‫‪445‬‬

‫והעלים‬

‫יתעופף‬

‫כעוף‬ ‫ועתה‬

‫למה‬

‫מחצי משלי ומן‬

‫תסתירי‬

‫ביבשת ׳ ולו ראית‬

‫עלך‬

‫ובמקום‬

‫היעמד לבך אם‬

‫להתפאר‬

‫אחייהיבה‬

‫ולהתהדר‬

‫צרך‬

‫תחזקנה ידיך ׳‬ ‫במקהלות ׳‬

‫ליודעי דעת ומביני מדעי‬

‫עליה ׳‬

‫לבני‬

‫והעטרות‬

‫בקדקדם ׳‬

‫כלך‬

‫וצדיק‬

‫והשכל ‪-‬‬ ‫הסתרים‬

‫למבתיהם י‬

‫לחלם‬

‫ולסוביה ׳‬

‫תהיינה‬ ‫חמר‬

‫שוכני בתי‬

‫תמים‬

‫בעפר‬

‫אשר‬

‫תכתירי‬

‫ואיך לא‬

‫אפריוני שכלי‬

‫ותיטב לך משור פרי‬

‫יסודם ׳‬

‫ובבלי‬ ‫תירא‬

‫אורה אל‬

‫דעת‬

‫מלין‬

‫אתה ה שן‬

‫תעתיר ׳‬ ‫השוכב‬

‫השערה ולא‬

‫ורפידותי ׳ ומר‬

‫מדותי ׳ לא‬ ‫חדל לך‬

‫ואהלות‬

‫תאמץ כי‬

‫מהתפאר‬

‫יספר ׳‬

‫וחציך‬ ‫באמבטי ׳‬

‫אחטיאי ולא‬

‫בקשתי משתם יגורו אלים וחיל אחז יושבי‬

‫הראש שיורד על פי‬

‫לכלכל‬

‫בסודם ׳‬

‫תיר ולא תירי‬

‫חמודותי ׳‬

‫ישפר׳‬

‫ואם אתנו‬

‫שפתישי ״‬

‫אברהם ‪ -‬מה‬

‫מרדכי ‪ -‬מה צרך להמן ׳ הנח‬

‫החרב אשר בפי עטי׳ אשר‬

‫פן יפגעו בך אנשים‬

‫ושמן‬

‫מה‬

‫לאשר אץ מח‬

‫מורים‬

‫הענוה על‬

‫טפל ״‬

‫לך‬

‫למורה וה ׳ מדע ׳ י‬

‫והסודות‬

‫שנונים תירי נים ולא נים‬ ‫‪450‬‬

‫עקר‬

‫כבודם ׳ אל תבוא נפשי‬ ‫פניך‬

‫והפה‬

‫תשכבנה בץ‬

‫הלבבותי ״ לאכן‬

‫בערכלי ״ ועתה‬

‫סודך ״‬

‫ולהימן י‬

‫לבעליהם ׳‬ ‫והקלפות ‪-‬‬

‫השפתים׳‬

‫למחנה עורו ופרשו׳‬

‫ואהלות ׳ ושם אם תרצה לחוד חודי ואל תשמע קולך עמנו עוד על‬

‫דבר יחוד ׳ הנח ה ׳ מורה ׳‬ ‫ודרדע י והמן י לאיתן‬

‫והלבבות‬

‫בארבות ׳ וחשכו עיג‬

‫שבעתים ־ מה בצע‬

‫מדברותיך אצל נגעים‬

‫והכתרים‬

‫הלב‬

‫יאמרו‬

‫אעמד‬

‫ושרפתי מחוץ‬

‫עלפה ׳ אכן‬

‫אדע‬

‫פלשתי והיו‬

‫קציעות כל‬ ‫להן‬

‫במה שאץ בך‬

‫מלכא ׳‬ ‫מדבר‬

‫יראת‬ ‫לדם‬

‫בגדותי ׳‬ ‫מלכי‬ ‫חכמה ׳‬

‫‪ 435‬המורה‪ ,‬מורה נבוכים לימב ם ב‪,‬זד‪ ,‬על ‪ 436‬ושרפתי וכך‪ /‬וזרקתי־ את התפל ‪ 438‬הי״בה הגבה‬ ‫ובו ‪ ,‬קבע כל רבר במק ם! ד כי( ‪ 439‬ד\ב‪ ,‬הד כנה ‪ 443‬יחור‪ ,‬כפ ‪ -‬ייכרת ב‪ .‬יד היחור שייך ש זכר‬ ‫למעייה ‪-‬ורה ‪ 353‬הנח המ!רה '‘מורה‪ ,‬ר ח את ספר מורה הנבוכים לעם ואיי רבך והמדע‪ ,‬וסש^ דמרע‬ ‫לרמב״ם לכלכל ודרד;‪ ,‬חכמי דקדם ‪ 444‬לאיתן ולהימן‪ ,‬ם‪.-‬ררי התהילים ‪ 448‬וצדיק תמים‪ ,‬ואות‬ ‫עמנואל ‪-‬הנני חף מכל ראש מ‪,‬ת ך ‪ 449‬תיר‪ ,‬תרה נים ולא נים תיר וי*א תיר‪, ,‬ם ואי ו נם ער !אנו‬ ‫ער עומר בין צינה לתעודה הש‪.‬כב באמבמי‪ ,‬המתם ק והעצל ‪ 453‬מחתי‪ ,‬מעלותי ההח״״יות תהן מ*כא‬ ‫ךי ישפר‪ ,‬אבל המלך תיטב עצתי בעיניך‬ ‫מלכי עי‪1‬‬ ‫‪ 435‬עלפה יח לא טו ‪ 436‬וצרפת ‪-‬בי כם יר ‪ 437‬ת‪ -‬כב^ה תה סח יד ‪ 438‬ומה מבחר הם‪ ..‬ם מב‬ ‫ודע כי ההבטה בלמוד והיים‪,‬ד בדבנה והתמרה ובחריצות כי הר‪ .‬א‪.‬ת אינן עורות אבל הלבבות עורים עיי כן‬ ‫עין בכתבי ותן לבך במה צי צ בו כי לא תועיל פתיחת ד עין כאצר יהיה הלב עור הרואות קה יב נ וחצב‪,‬‬ ‫איכה ה יז הנבה יח כא ייא ‪ 439‬דלב לחיין יט ‪ 440 206‬לאמרשי‪ ,‬בר יר א ובאור יש ל כו היעמד יח כב י־‬ ‫‪ 441‬כלך ח‪-‬יגה יד ‪ 442‬ואיי ‪-‬ו יח כה ‪ 443‬ליודעי ד!‪ .‬א ד לכייכל מ״א ה יא ‪ 444‬הנח קידושין סו‬ ‫ויאמר יהודה בן נדידיה לי אי דמלך נאי דמיך ‪ ,‬רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן ‪ 445‬לבנ‬ ‫סוכה מה ודעטרות זב ו יד )תה ד(‪ ,‬לעיל ‪ 446 344‬לא‪-‬ר יבמות ט כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו צ‪,‬כ י‬ ‫איוב ד יט ‪ 447‬כעוף ה ט יא איי בר מט ו ‪ 448‬למה תה מד כה וצריק בר׳ ו ט חב אד ובבלי א וב‬ ‫ייהטז יח לה יג וחציך תה מד ו ‪ 449‬נים יבמות נ‪ , -‬להיין כ ‪ 450 530‬אורה שו כ טז ‪ 451‬פן שו יח כה‬ ‫ש׳׳א לא ג משתם איוב מא י‪ ,‬וחיל שם טו יר והיו ‪ -‬מרט ‪ 452‬אשריו״י שי נ ט—י ומי* תה מה ט‬ ‫‪ 453‬ושמן תה קלג ב לא חב א ה לה‪ ,‬דנ ד כד ‪ 454‬ותיטב תה סט לב מהתשאר לעיל ‪434‬‬

‫‪[ 159‬‬

‫המחברת‬ ‫‪4‬‬

‫ובמקום שיש‬ ‫ומחרות‬

‫השתדל‬

‫אנשים ‪-‬‬

‫בלבנה ׳ זה יתכן ׳‬

‫אשר נטע‬

‫אהלי‬

‫בלבי‬

‫בארי ואם‬ ‫‪460‬‬

‫ולטוביה‬

‫אפרנו ׳ ונתן‬

‫לפני‬

‫ומעלה‬

‫תתהלל ׳‬

‫העטרות ׳ ואם‬

‫גדולי‬

‫המעלה ׳‬

‫אהבתי ׳‬

‫אמחה‬

‫וחבורך‬

‫על‬

‫משלי׳ אשר‬

‫אותך‬ ‫הקמים‬

‫חברתי‬

‫בהמה ׳ אך‬

‫הנושאות ונותנות‬

‫לקטני אמנה י ולנשים‬

‫תפתה וגם תוכל‪ ,‬צא ועשה כן ״ והנני נשבע בחי השיר ובגאתו ׳‬

‫ששונו׳ כי אם מהיום הזה‬ ‫לעולם‬

‫להיות‬

‫השמינית‬

‫בימיני‬

‫תתפאר ׳‬

‫לשאל‬

‫ישיאך זדץ‬

‫ואם‬

‫והטוענים‬ ‫למתוכחים‬

‫‪465‬‬

‫לדבר‬

‫וסודות‬

‫בחידות‬

‫אסור‬

‫מוסיף‬

‫ואסור‬

‫לבך‬

‫לפסל‬

‫לעולם‬

‫תפרש עוד‬

‫מספר‬

‫דנלו‬

‫ובשמאלי מטו ׳‬

‫‪470‬‬

‫כוללי ואם לא תניח‬ ‫שטרות׳ ואם לא‬

‫סודות‬

‫החברותה אשר‬

‫כתבתי ׳‬

‫ותחת אשר‬

‫קצר‬

‫עליך ׳‬

‫התוליך ׳‬

‫תבזה‬

‫וראה‬

‫עוד‬

‫השירים אשר‬

‫הראיתני‬ ‫נעם‬

‫להלם‬

‫תלך שחוח‬

‫פעלי ׳‬

‫פעליך ׳‬ ‫וחמדת‬

‫והטוענים עלי‬

‫לבנון ‪ -‬חוח‬

‫בין רחני ארץ ושרים ‪-‬‬

‫תעלול‪,‬‬

‫לשכות קדש ‪ -‬כמו רפת ולול‪,‬‬

‫בין‬

‫הנביאים‬

‫בץ‬

‫ממלכות סיחץ ועוג ‪ -‬זנוח‪,‬‬

‫כל‬

‫לבאר ׳ לא תשתה מי‬

‫התהלה ׳‬

‫את בץ עצי יער‬

‫בין‬

‫ומשחני‬

‫ואם‬

‫פרי‬

‫מחברי שמן‬

‫נבאיס ‪ -‬מנוח‬

‫האנוש ‪ -‬עלה‬

‫ואתה ‪-‬‬

‫כעלול‬

‫בץ זוחלי עפר ורמש ‪ -‬שבלול‪,‬‬ ‫בין‬

‫הנהרים‬

‫עב‬

‫אשר תעב‬

‫משבתי ‪-‬‬ ‫»‪4 ,‬‬

‫שוטכים ‪ -‬שלוח‬ ‫המודות הזמן‬

‫עצלות‪ ,‬ומן עה ‪ -‬זנות‪,‬‬

‫ממאדים ‪ -‬חרץ‪ ,‬וזרש מהמן‪,‬‬

‫‪ 4 6 8‬מנוה ‪ ,‬׳‪ .‬לדעת‬ ‫תעלול ‪ ,‬עולי יד־ קטן‬ ‫ובעמאלי טגנו ‪ ,‬ועשאני ״ שא כליו‬ ‫‪466‬‬ ‫דגלו‬ ‫בימיני‬ ‫ונתן‬ ‫‪457‬‬ ‫כעלול ‪ ,‬כל בני האדם הם‬ ‫רב נחמן עם הארץ היה ‪ 4 6 9‬זנוח ‪ ,‬ממלכה ז ״ חה ושפלה‬ ‫ואתה‬ ‫עלה‬ ‫‪ 4 7 0‬כל הא נ ‪ .‬ש‬ ‫שייוה ‪ ,‬׳‪.‬־ מימיו הולכים לאט‬ ‫חשובה מן המסובב‬ ‫מנך כ ‪ .‬ם שהסיבה‬ ‫כסיבה ואתה כמסובב הם ח ‪ .‬ובים‬ ‫‪472‬‬ ‫המלהטה‬ ‫ממאדים ‪ ,‬הםמו‪ ,‬ה על‬ ‫בעצלתים ומ ¡ ״ ‪ .‬ד ״ הממשה על החש־‬ ‫משבתי ׳ הסובב‬ ‫‪475‬‬ ‫‪474‬‬ ‫באתי דאית נבר תמן לא תהוי‬ ‫ברכות סי‬ ‫ובמקום שא ןאנ ‪ .‬ים השתדל להיות איש‬ ‫ובמקום אבות ב ה‬ ‫‪455‬‬ ‫תשא ) תתגרש‬ ‫אכלה בשוק‬ ‫דיג שים נ טץ פט‬ ‫לקטני סוטה מת‬ ‫נבר ) במקום שי ״ א ש ‪ .‬פ יא תהיה איש(‬ ‫נשבע‬ ‫‪ 456‬תפתה מ א סבכב והנני לעיל נ ‪347‬‬ ‫מבעלה( רבי עקיבא אומר נ שי שאו ויתנ‪ ,‬בה מ! ורות ביב ׳ ה‬ ‫‪ 458‬מהיום‬ ‫יבז עם ח ז ‪ 457‬נטע רנ יא מה ונת! לה ־ ןיב ‪ 83‬יד ‪ 280‬כ ‪ 110‬כד ‪ 75‬ומ ‪ -‬ח ‪ -‬י תה מה ה‬ ‫דג‬ ‫לנסי לעיל ‪405‬‬ ‫כייתות יד להלם וכ ו יד‪ ,‬לעיל ‪ 460 344‬י׳ שיאך עו א נ‬ ‫דני ב טו לא בם כ יו ו04‬־׳ כדברך‬ ‫^״׳א כו כה ‪ 505‬גבורותיו איוב מא ד כי יד י יד דוא בר מר ד ‪ 500‬ויד יח לג כב לז א מ א יחכטנ‪,‬‬ ‫ואמר ‪-‬מ לב כו ‪ 507‬חידים י ‪ .‬סו ה וסרים ״ א כב יד ואמר ״ו ז יז ‪ 508‬לא רב יג ט בני רד ב‬ ‫יא לאמר י״ מט ט ‪ 509‬בכמיל תד עד ו ‪ 511‬צבי יח ז כ ‪ 511‬בא בר כז ל למועד ‪ j‬ב כ ד ‪514‬‬ ‫כאבני י ‪ -‬כז ט ות‪ -‬תפכ^ה איכר ד א ‪ 515‬עת תד י‪ .,‬נ ד\ את יח כד יב עת קד ‪ j‬ד ‪ 510‬ויך עט ט א‬ ‫ויספק בם כי י ויפי‪. 1‬׳ ב יד ד ‪ 517‬זעקת י ‪ -‬טו ה וכמץ דו י‪ .. -‬וירץ דג ד ו ‪ 518‬ע‪ .‬מנו ענו א יא‪,‬‬ ‫להלן ט‪ 91 ,‬כי א ‪,‬ב ב יג ויבוא מ א כא ד ‪ 519‬רעב ‪ j‬ב יז כט רב כה יח גרדי ‪ w‬י ד יג ‪ 520‬והוסיףיר‬ ‫לו לב ‪ 521‬ום‪\.‬ו י~ יג ח ירעב י ‪ -‬ח כא איוב ג א ‪ 522‬על תה קלג ב פח יי~ כר יז חכם מי‪ -‬כט ט‬ ‫‪ 52J‬ויפן מ״ב ה יב‬ ‫‪6 2‬‬

‫‪[1‬‬

‫המחברת‬ ‫מאתנו בנפקו‬ ‫‪525‬‬

‫בינינו׳‬

‫הומה׳‬

‫שלהתי‬

‫ושאלותיו אליני‬

‫ואלה‬

‫האתה זה‬

‫ברכים ומה שדים כי‬ ‫קנאות׳ כי ראינו‬ ‫‪530‬‬

‫תאנק ׳‬

‫במצחך‬

‫המופת ובא‬

‫אמרנו‬

‫היום‬ ‫‪535‬‬

‫והוא יקבל עליו פקדון‬ ‫אשר‬

‫בליל‬

‫איך‬ ‫כבדך‬

‫החפה‬

‫כל זה ישלח ידו‬

‫סוף י חי אני כי סודי לא תחשף׳ והוא‬

‫‪540‬‬

‫ואף על פי‬

‫שמצרה‬

‫ירכה וקנה‬

‫גביעיה‬

‫ואחת הנה׳‬ ‫יחרישון‬

‫ותהי‬

‫לחכמה ׳‬

‫להם‬

‫בעפרץ ׳‬

‫וספר הנפש אומר‬

‫עץ נחמד‬ ‫‪545‬‬

‫וכפתוריה ׳‬

‫שעה שמתר‬

‫אחי‬

‫מתחנן‬ ‫נוראות‬

‫להשכיל ׳ אשר ריחו הולך‬ ‫לאכל ‪-‬‬

‫מאכילי‬

‫אפלו‬

‫מנהג‬

‫ולהיות שמור‬

‫במלאכת‬

‫יכסף ׳‬

‫ויפר את‬

‫נדריה‬

‫ויקיצנהי‬

‫שפקדונך‬

‫קורא‬

‫שישיבוהו‬

‫נפליתי ׳‬ ‫רכיל ׳‬ ‫לבהמה ׳‬

‫ויאכל ולא‬

‫בחצר גנת‬ ‫משכיתו׳‬

‫הפקדון‬

‫צווחת‬

‫ועד‬

‫מתחלה‬

‫ונשמתה אליו יאסף ׳‬

‫ואסריה ׳‬

‫ויחשף‬

‫ויגביהנה‬

‫מסתריה ׳‬

‫וירביצנהי אחת הנה‬

‫הנערה ואחיה ואמה ׳‬ ‫בגרץ י אני‬

‫לבצרץ ׳ כי‬

‫הוציאוני מן‬

‫ומנהגנו עד‬ ‫הביתן׳‬

‫בחדרי‬

‫למעשה ידיה‬

‫לרואיו‬

‫אבותינו ׳‬

‫חמדת לבנו אל החתן ׳‬

‫בקרית עזה‬

‫ותארנה עירנו׳‬

‫בפקדץ ׳ ראינו בך אקיר לא ראינו‬

‫רעיתו ׳ והיא‬

‫וכל שכן‬

‫התבונה ׳ זה יניח לנו‬

‫ביערת דבקים‬

‫ורוחה‬

‫לבסוף ׳‬

‫ויעלה‬

‫ואנחנו שמענו‬

‫תחתיים שניים ושלישים יעשנה׳ ועם כל זה אבי‬

‫שמעוני ופגעו לי‬ ‫אהרן ׳‬

‫עכשו ‪ -‬שמחה‬

‫נוראות ׳‬

‫ועתה ראינו‬

‫אלמות‬

‫הלא הגד לך‬

‫לעבדה‬

‫מדוע‬

‫הזרקה בך‬

‫עליך‬

‫ולשמרה י‬

‫קדמוני‬

‫השיבה רוח‬

‫ספרי‬

‫שלחתם יד‬

‫נפקיד‬

‫לאמר‬

‫גרגרותינו ענקי‬

‫בקצה מטה שכלנו׳‬

‫לאמר‬

‫הנערה י‬

‫הפקד אתו׳ ועם‬

‫האות׳‬

‫אויביך מחנק ׳‬

‫ברנה ׳ נושא‬

‫טעמנו‬

‫האמנם לא נוכל‬

‫בנשואי בנותינו• כי‬

‫חשבנוך על‬

‫בוא יבוא‬

‫ואתה באת עלינו כאיש מדק ׳‬ ‫באיש‬

‫תבחר לנפש‬

‫אינקיי ואנחנו‬

‫מעצבנו ׳ וזה ישקיט שאץ לבנו ׳‬

‫בלעדיך ׳‬

‫מליצה‬

‫ספרתי בה כל‬

‫השלוחה אליו מאתי‬ ‫קדוש יי‬

‫בך אשר לא נאות׳‬

‫נעימה ׳‬

‫הדברים אקוד היו‬

‫ותשובותינו‬

‫דברי אגרתי׳‬ ‫אהרן‬

‫אליו‬

‫השמינית‬

‫פרוע הוא‬

‫המחנה כי‬ ‫יאכיל ׳‬

‫וכל שכן לאנשי‬

‫חבצלת‬

‫החרש‬ ‫השרץ׳‬ ‫פרעה‬

‫כי‬

‫החליתי ׳ ומי‬

‫וכבר‬

‫יסתיר‬

‫למדתנו רבנו‬

‫החכמה ! ׳‬

‫חייך‬

‫כל‬

‫אדוניי‬

‫‪ 5 2 7‬לו״פש אויביך‪ ,‬ל‪ ..‬פשך ) בלשון מעולה( ‪ 5 2 9‬כי ראינו במצחך המופת דכו'‪,‬‬ ‫כאיי‪,‬׳ דצר‪ ,‬גת זרחה במצחך ‪ 5 3 6‬ועם כל זה‪ ,‬ובכל זאת ‪ 5 38‬נדריה ואסריה‪,‬‬ ‫‪ 5 4 2‬ב>פרון‪ ,‬במלאך דומה שהספרים כאילו קבורים בקבר כי פרוע הוא כי פרעה אהרן‪,‬‬ ‫הספרים כי רבי אהרן גילה אותם כ * משר ל ״ו את רשימת ש מותירם ‪ 5 4 3‬וספר הנפש‪,‬‬ ‫‪ 5 4 4‬ויאכל ולא יאכיל‪ ,‬ויאכל‬ ‫מבר ‪ -‬לשה מן המחנה‪ ,‬מתוך כלל הספרים‬

‫בי ראשו בך סימני כעם‬ ‫שנשבעה שלא יגלה את סודה‬ ‫כי מגולים וידועים‬ ‫לאריסטו בתרגום זרחיה‬ ‫בעצמו ולא יאכיל לאחרים‬

‫‪ 527‬האתה בר כז כא אהרן תה קו טז תבחר איוב ז טו מדוע איוב ג יב ‪ 528‬על מש א ט הזרקה הו ז ט‬ ‫רוח בם ה יד ‪ 529‬כי דה׳׳ב כו יט רב יג ג ‪ 530‬בוא תה קכו ו זח בר ח כט יש יד ג ‪ 531‬טעמנו ש״א‬ ‫יד כט כז ‪ 532‬כאיש יר טו י שלחתם בבא מציעא ג יב ׳השולח יד בפקדון ‪ 533‬האמנם בם כב לז הלא‬ ‫מ״א יח יב ‪ 534‬בחצר‪ ,‬אם א ה ‪ 535‬לעבדה בר ב טו בחדרי יח ח יב חפקדון וי ה כג ‪ 530‬ישלח ש מ‬ ‫כב ז ‪ 537‬למעשה איוב יד טו ורוחה איוב לד יד ‪ 538‬ואף עבודה זרח ו אף על פי שמצירה עכשיו שמחה‬ ‫היא לאחר זמן׳ ויפר בם׳ ליג ו ויחשף‪ ,‬יר מט י ‪ 539‬ירכה שם כח לא ויעלח יש׳ זו מש י טו ויגביהנה‬ ‫חולין לב אחת מ״ב ד לה ‪ 540‬תחתיים בר ו טז אבי דב כב טו בר׳ כד נה החרש איוב יג ה ‪ 541‬קורא‬ ‫יוצר ליום ראשון של ראש השנה מלך במשפט יעמיד ארץ בצלם להחבאות חבצלת השרון בהם להצדיק שבים‬ ‫לבצרון תוקעי בשופר וקוראים בגרון ‪ ,‬להלן ‪ 563‬קורא יש נח א אני שי בא ‪ 542‬שמעוני בר כנח שי‪! :‬יבוהו‬ ‫זכ ט יב כי שם לב כה ‪ 543‬נוראות תה קלט יד הוציאוני מ״א כב לד ‪ 544‬עץ בר נ ו דולך מש יא יג‪,‬‬ ‫להלן טז ‪ 226‬למדת^ו ברכות ב ד כל פסחים ב א‬

‫‪[163‬‬

‫השמינית‬

‫המחברת‬ ‫לא זכית בם כי אם בזכותנו■ ‪ p i‬השמים שלחוך‬ ‫בכיתנוי‬

‫ימי‬

‫הכעסים י‬

‫ואתה‬

‫קדחה אש‬

‫חייך ׳ לו‬ ‫‪550‬‬

‫העכסים ׳‬

‫בוססוך‬

‫שעשה לנו‬

‫נסים ״‬

‫אנחנו‬

‫התעצלנו ״‬

‫לכבד‬

‫בחדרי‬

‫צרות‬ ‫אתה‬

‫לתקן‬

‫כחול י‬

‫הקדושים‬

‫יישר כחך‬

‫ממאסרם י‬

‫ואת‬

‫אצלנו ׳‬

‫אחיי‬

‫בדעתך‬

‫הסבור אתה כי‬

‫המקלות אשר‬

‫פצלנוי‬

‫הפדר ׳‬

‫ולקרע הראש ערב ושתי׳‬

‫השבועה אשר נשבענו‬ ‫עלילות ׳‬

‫ליחמנה‬

‫במקהלות •‬ ‫במקלות •‬

‫שברנו‬

‫חביות‬

‫ספריך‬

‫וכבר‬

‫למדתנו‬

‫שובר אדם‬

‫עושים כן ׳‬

‫אבותינו‬

‫וכל שכן שיש לך‬

‫אמר נא‬

‫והתעברת ׳‬

‫דרכנו‬

‫ועל כן‬

‫להתגדר בו ״ עוד‬

‫הראשון‬

‫ובהכירנו‬

‫העמים יפים‬

‫הגתו־דם‪,‬‬ ‫שלמה‬

‫ערכם‬

‫דאברים‬ ‫המלך‬

‫יתכן ׳ חי‬

‫האחרון ׳‬

‫בקלןי‬

‫בחזקת‬

‫בהראותך שמות‬ ‫והתעודות‬

‫הספרים‬

‫הצפונות‬

‫והדרם י ואם תאמר‬

‫משבייר‪,‬‬

‫נאמן‬

‫ליחמנה במק^ת‪ ,‬לחמם‬ ‫עובד ‪ 5 6 3‬י^ני חברון‪,‬‬

‫אדם‬

‫לראות‬

‫הזכרץ ׳ שמות ישני‬

‫והחזקנוך‬

‫וטובם ׳‬

‫‪556‬‬

‫יוצר רוח‬

‫אמרת באזני י מה לכם‬

‫הראיתנו‬

‫עד‬

‫לא‬

‫למחל ׳ אם‬

‫ומשה רבנו‬

‫בשבתות‬

‫שברנו‬

‫השי ‪-‬‬

‫החמודות‬

‫וכבר נכתב מידי אביר י ׳ וברכה לי־ אש משביר׳ י ואשר אמרת כי‬

‫ולהראות‬

‫‪554‬‬ ‫בסכרים‬ ‫והוא‬ ‫גדול‬ ‫וחת‪ .‬ה ת‬

‫מכסים ׳‬

‫לחוסים ׳‬ ‫לקבל‬

‫אבותינו‬

‫מן‬

‫מקום הוא לנו ״‬

‫ברוך כען‬

‫תפארת‬

‫נפשמכבדינו‬

‫ששברת ״‬

‫גרוגרות׳‬

‫פסים ׳ ואת‬

‫אדני ׳ כי היה‬

‫עדיך נצלנו ׳‬

‫הפנקסים י‬

‫חביות‬

‫העלמת ממנו דבר י ולכן הפח נשבר י כי‬

‫בם‪,‬‬ ‫אביר‪,‬‬ ‫והתעודות‪,‬‬

‫ולאמר כי‬

‫בזיתי ׳‬

‫במצפוני ״ אבי ׳ הלא‬

‫הספרים‬

‫עתה‬

‫כי‬

‫קרעת כל‬

‫על כל‬

‫מלאות‬

‫לא היו‬

‫יש דבר סתר‬

‫ברוך‬

‫הנתחים את הראש ואת‬

‫הנדיבות‬

‫מלאה‬

‫כמים לים‬

‫הברכה אשר לך‬

‫אחי‬

‫רוחך ׳‬

‫ותמורת תתנו לך כתנת‬

‫הצלנו ׳‬

‫ראית‬

‫דרכי‬

‫חבית‬

‫מקום הניחו לנו‬

‫‪546‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪566‬‬

‫וכסינו‬

‫עליך‬

‫הלא הגד לך‬

‫הלוחות ונענה‬

‫ספרים‬

‫שמות‬

‫באיש‬

‫חמסים ׳‬

‫אמרת בא‪ .‬ניי‬

‫הלא‬

‫ראיתי כאשר‬

‫שבר‬

‫באפך‬

‫כקרח אש‬

‫המסים י‬

‫וכמעט שלא‬

‫ולהעלות ׳ ונפש בתינו ואשר ישים‬

‫והיקרות ׳‬

‫‪565‬‬

‫עוד‬

‫עם‬

‫משיחך׳‬

‫והוצאת‬

‫ההעתקות אשר ממך‬

‫העומדים חדר‬

‫‪560‬‬

‫בוסים ׳‬

‫מאיש שוגה ומפתי י‬

‫מה‬

‫עברה‬

‫קרעתם ‪ -‬פגעת‬

‫עלינו׳ על‬

‫‪555‬‬

‫התעברת‬

‫במלאכותנו ׳ לשלם‬ ‫כל‬

‫לנונחומיב‬ ‫ואמרת‬

‫ולהעביר‬

‫רוח‬

‫חברון ׳ הם הם‬ ‫ונבר ׳ כי‬

‫לכלנו י אמרנו‬

‫בקרבם ׳‬

‫בקרבו ׳‬

‫עזבתי י אולי‬

‫נכספנו‬

‫לא‬ ‫מראה‬

‫להתירם‬

‫אוליישבהסדברנסתרי‬

‫ידעני‬

‫חביטד‬ ‫אותר ‪ ,‬ל ־ י ‪ -‬י‬ ‫החיבורים הטם‪ .‬נים‬

‫במקל‪ .‬ת‬ ‫בחביות‬

‫‪ 54c‬יי^לם יש נז יה ולהעביר בר ג ד ‪ 547‬התעברת תה כט לט והוצאת מ* כט יא ‪ 548‬קדחה ־ ב לב‬ ‫כב יה כא לו כקרח יש סד א ‪ 549‬באיש ש״ב כב מט כתנת בר לז נ ואת יש ג יה ‪ 550‬כמים יש יא ט‬ ‫ברוך סדר גר חנוכה ברוך שעשה ״‪.‬סיס לאבותינו מש לה ‪ 551‬אמרת איובלב ח אתה בר כוכט ‪ 552‬אשר‬ ‫ש א ל כב עדיך שם לג ו ‪ 553‬הברכה בר כז לו ואת בר ל לה ‪ 554‬חדר מ״א כ ל המתחים וי א ח‬ ‫ולקרע חולין קט קורעו טתי וערב ‪ 555‬מאיש יח מה כ הלא מ א יח יג השבועה יה ט כ מכביינו שאבל‬ ‫‪ 556‬ישים רב׳ כב יד ליחמגה בר ל מא‪ ,‬להלן יד ‪ 557 219‬דרכי מש יט טז ומשה שבת פז ‪ 558‬למדת^ו‬ ‫לאבל הימנה גרוגרות‪ 560‬מידי ברמט כ־ וברכה מש‬ ‫ברכות ב ה שובר שבת כב ג שובר אדם את החבית‬ ‫יאכו אבותינו שו ב יז ‪ 561‬דרכנו יח יחכה יוצר ‪,‬כ יבא ‪ 562‬מקום חולין ז אמרת איוב > ח ‪ 363‬דבר‬ ‫שו ניט הזכרון יוצר ליום ראשון של ראש השנה מלך בם טפט יעמיר אר^ והוא עטוי חק זכרון לי‪,‬ם ראטון וליום‬ ‫אחרון להזכר בו ישני חברון מוסף יום כפור אטא דעי יסכיתו שובו לבצרון יחלו ראשון ואחרו‪ ,‬ב‪.‬את יבא‬ ‫אהרן רוגשים קר‪ .‬א בגרון פלו ט אטומי חברון ‪ ,‬לעיל ‪ 564 541‬מן נחם ח יח נאמן מש יא ע וי ־ ש ‪ 565‬ד כ ף‪,‬‬ ‫תה קכד ז מראה גיטין סה ‪ 567‬ולהראות אם א יא‬

‫‪[164‬‬

‫המחברת‬ ‫כי לא היה‬ ‫הלא‬

‫בתוכם‬

‫כתוב‬

‫לנו‬

‫תלעב ׳‬

‫היבשה ׳‬

‫‪575‬‬

‫פרשוהו‬

‫לקול‬

‫העתקות רבי‬

‫הידיעות‬

‫נאמני י ׳ ואהבת‬

‫וזמרת‬

‫התבונה‬ ‫משה‬

‫ההתרשלות ׳ וכי‬

‫לתלפיות ׳ וחי אור פני‬ ‫ערום‬ ‫ואמר‬

‫נערים ׳ וכי המה‬

‫הארץ‬

‫כתות לא‬ ‫טבעי ׳‬

‫ובירדן‬ ‫ובעמקי‬ ‫‪585‬‬

‫אבן‬

‫העדינות ׳‬

‫אומרים‬

‫תשובת‬

‫שאלתך מר‬

‫ירעב ׳ ? ׳‬

‫נפשנו‬

‫ועתה‬

‫מי יביא לנו שבר‬

‫רעבץ ׳‬

‫נעימות׳‬

‫מבחר‬

‫עלמות ׳ שמה‬

‫העפרים‬

‫עמנואל שברו‬ ‫ויפעת כני‬

‫משתכרים ׳‬

‫כל‬

‫ומהר‬

‫רחצני‬ ‫צללתי ׳‬

‫ומקום‬

‫הודעתי ׳ ואת‬

‫הנערים‬

‫וסגלת‬

‫עצלותי ולא נביא קרבן‬

‫הנערים‬

‫החביות ?׳ חי‬

‫הצביותי כי זה כמה‬ ‫מזהירים ׳‬

‫הרקיע‬

‫העתקתי ספר השמע‬

‫למשעי׳ כי לא‬

‫מלכים‬

‫העלמנוי ולא נדאג ‪ -‬רק על‬

‫מתמול י אל תפנו אי‪ 1‬הימץ ואל‬

‫יחמל ״ ואם‬

‫אמרתי כי‬

‫ספריך עין לא‬

‫מחילה ‪ -‬רק אם היה שם‬

‫התעודה‬

‫והמדינות ׳ כי‬ ‫התעברתי‬

‫אמרתי אל‬

‫השמאלי‬

‫במקלי‬

‫רבעי ׳ זה‬ ‫ידעתי ׳‬

‫יודעתייאל מקום‬

‫פלוני‬

‫עברתי ירדן‬

‫הנערים י‬

‫בשבר אשר הם‬

‫הטבעי ׳ זה‬

‫הכרת ממני‬

‫כפרה ‪-‬‬

‫מגדל דוד בנוי‬

‫שברום‬

‫טבעי ׳‬

‫שוברים׳‬ ‫כשבר נבל‬

‫וכבר יצא‬

‫טבעי ׳ ׳ והנני נשבע באשר זרה‬

‫שחרי‬

‫ולזרז אותה על שגגתהי וכי אתה הוא‬ ‫עוד רצית‬

‫ורעיונינו‬

‫להעתיק‬

‫ולכן אמר‬

‫התעודות‬

‫מחנותי ואשר‬

‫אני‬

‫למלא נפשו כי‬

‫תבון ׳ הוא ינהגנו‬

‫לכל נפש אולת‬

‫התבונות‬

‫ובעמים עזם‬

‫אדני ׳ ׳‬

‫ובאשר‬

‫ברר לו מיתה יפה י ועתה‪ ,‬אחי י בזת לגנבתנו ונפשך‬

‫החדשה ׳‬

‫מבלעדי‬

‫אליהם גם היום גם‬

‫יוצרים‬

‫לרעך‬

‫כמוך‬

‫יציאת נשמה׳‬

‫אמרת‬

‫השלמות ׳ רדו שברו לנו משם ונחיה ולא נמות׳ ואשר שאלת להגיד לך‬

‫השלמנו׳ ולא נבקש‬

‫רק על‬

‫נסיעתך כדי‬

‫לגנבי כי יגנב‬

‫האמת ׳ חי ממית החי ומחיה המתי‬ ‫אשר לא‬

‫‪580‬‬

‫רבותינו‬

‫השכחת ׳ לא יבוזו‬

‫נכספה‬

‫מספרי‬

‫עלמה ׳ כי שהינו מעת‬

‫בספרכם‬

‫»‪ 57‬ע! בר נוטפה י כבר‬

‫השמינית‬

‫ארחי‬

‫בכל‬

‫ורבעי ׳‬

‫כמה‬

‫תעודות‬

‫שללתי ׳‬

‫ובריחי‬

‫התבונה‬

‫גדעתי ׳‬

‫אלמוני‬

‫תחנות ׳‬

‫התבונות‬

‫התבונות ׳ ועתה הייתי לשני‬

‫להסיר מנפשנו‬

‫חלאתהי‬

‫הרופא את‬

‫מחלתה ׳ או‬

‫ולהעיר אותה‬ ‫הכהן‬

‫מפתיותה ׳‬

‫המחטא‬

‫להשביענו אשר לעשות כזאת לא נוסיף י חי אני כי אשר יאמר לך עול‬

‫אותהי ״‬ ‫פעלתי‬

‫‪ 568‬בדי יציאת נשמה‪ ,‬ואם נמצאה עמה היתד‪ ,‬נחנקת ‪ 569‬תשובת שאלתך מר ע‪,‬בר נוטפה׳ תגובתי‬ ‫על שאייתך ״וטפת ונודפת ריח בושם ‪ 573‬משפרי‪ ,‬מ! הדסים שב ‪ 579‬ערום נערים‪ ,‬הבה נ ;ריס ונתחכם‬ ‫על רבי אהרן משתכרים‪ ,‬באים על שכרם בשבר אשר הם שוברים‪ ,‬ב‪ -‬בירתם את חביות הספרים‬ ‫‪ 581‬השמע הטבעי‪ ,‬לאריסטו זה טבעי‪ ,‬זאת תכונתי להיות שוחר דעת ‪ 582‬טבעי‪ ,‬מטבעות ומוניטין ‪^-‬י‬ ‫טבעי‪ ,‬שקעי במים ארחי ורבעי‪ ,‬דרכי ומשכבי ‪ 583‬רבעי‪ ,‬אפילו את החלק הרביעי מחכמתי זה כמה‪,‬‬ ‫כבר הרבה ‪ 588‬ולזרז‪ ,‬ולהזהיר ‪ 589‬אשר יאמר לך וכן ‪ ,‬מי שיאמר לך עול פעלתי לא אוסיף וגם לא יוסיך‬ ‫לעשות עוול יסוף ויאבד מן העולם‬ ‫‪ 569‬ואהבת וי יט יח מר שי ה יג ‪ 570‬ברר סנהדרין מד‬ ‫‪ ¿ 568‬התו יבמות פ!ז ד ושהו כדי שתצא נ&טם‬ ‫בבא קמא ז יג המתגנב מאחר חבירו הלך ושונה פירקו אף על כי שנקרא גנב זוכה לעצמו‬ ‫‪ 571‬לא תוספתא‬ ‫‪ 572‬יביא בר מב יט‬ ‫שנאמר )מ‪ w‬ו ל( לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב נפשנו במ יא ו‬ ‫‪ 573‬הוא תה מח טו ‪ 574‬רדו בר מב ב ‪ 575‬עין מש כח כז ‪ 577‬וכי מ״ב יח כה מנרל שי דד ‪ 579‬ערום‬ ‫‪ 580‬גם שם ה יד איי ש״ב ב יט‬ ‫ש״א כג כב וכזהר תפלת אל מ^א רחמים בשבר בר מז יד‪ ,‬לעיל ו ‪388‬‬ ‫‪ 581‬יצא תה יט ה‪ ,‬מגילה יד ולא יצא טבעך בעולם‪ , ,‬לעיל ‪ 582434‬זרה תה קלט ג‬ ‫שברום י ‪ -‬ל יד‬ ‫‪ 583‬ובירדן לעי'‪ 584 433 ,‬ומקום איוב לח יב וברירי י ‪ -‬מה ב ‪ 585‬ובעמים תה עז טו ואת ט״א כא ג‬ ‫‪ 586‬וס‪-‬לת קה ב ח כי בר לב יא ‪ 588‬הכהן וי ו יט ‪ 589‬עול איוב לר לב‬

‫‪[165‬‬

‫המחברת‬ ‫‪ 90‬״‬

‫לא‬

‫אוסיף ׳‬

‫ודלא‬

‫על‬

‫מעלה ׳‬

‫חדל‬ ‫יהולל ׳‬

‫החכמים‬ ‫ולומר כי‬ ‫בצרי‬ ‫‪395‬‬

‫מוסיף יסיף ׳ ומי לא‬ ‫מהתקצף‬

‫אחינו‬ ‫וקול‬

‫המריבה‬

‫השאלת לנו‬

‫הספרים‬

‫מדותיך‬

‫ויהפך‬

‫ויהי כשמע השר‬ ‫ויאמר‬ ‫ויקד‬

‫חי אני‬ ‫ארצה‬

‫כי גבעות‬

‫וישתחו׳‬

‫‪590‬‬ ‫על‬

‫ק‪-‬‬

‫! מי‬

‫שלם‪ ,‬ת‪,‬‬

‫לא‬

‫ולפיכך‬

‫יטהר‬

‫גבשו‬

‫הוצאנו את‬

‫שיבתך על‬

‫יחולל ׳ טוב לך‬

‫דרך‬

‫נדיבותי‬

‫והיית כגן‬

‫רטבי‬

‫כנפש אשר‬

‫ארצך‪,‬‬

‫נקלה לא‬

‫להחריש‬

‫עולם‬

‫לפניה שחו׳‬

‫בכל עז‬

‫ולדבר‬

‫מהושיע לא‬

‫דברי‬

‫תקצר ׳‬

‫חברתך יואל ׳‬

‫ערבות ׳‬ ‫ירחיב לך‬

‫ואהבתך דורש‬

‫עמנואל‬

‫מתענג‬

‫ומדברותיה‬

‫בלהבות אש‬

‫ויאמר יש לי רב‪ ,‬אחיי זה‬

‫בדודיוי‬

‫מעלה‬

‫תחללי כי העשק‬

‫במשמרות ה פי נטועה ׳ אז נמלא שחוק פיו ושפתיו‬

‫ויערב עליו שיחי׳‬

‫ריח ניחוחי׳ ואשב עם השר‬

‫ממעלה ׳ ולא יוסיף‬

‫ואשר ידו‬

‫ושואלי נוטה אליך שלום מלוא רחב‬ ‫המליצה‬

‫יטהר נפשו‬

‫וקלל ׳ ואת‬

‫אילות‬

‫לטובי‬

‫השמינית‬

‫אורה בשמיו‬

‫וירדיו ׳‬

‫השכל‬

‫קרבני‬

‫תרועה ׳‬ ‫התלקחו ׳‬

‫לחמי לאשי‬

‫ואוכל פרי מגדיו‬

‫ממעלה ‪ ,‬וכי טי ‪ m‬שלא יגהר את ‪ ,‬פשו ממעל ב‪ ,‬יהת‪.‬‬ ‫‪ 5 9 4‬רטב ‪ ,‬רווה‬ ‫הספרים ללמוד בחם ולדוסיף טעלח ל ^ פש‪-‬ו‬

‫מעלה‬

‫ער‬

‫מעלה ‪,‬‬

‫שיד ת‬

‫טהתקצף יש ׳ ח כא כי קח ׳ ז ז ‪ 592‬וקול תה ׳ כט ט ‪ 593‬ידו יש ׳‬ ‫‪ 590‬ודלא אבות א יג בכל ש׳ ׳ב ‪ ,‬יד ‪591‬‬ ‫ ט א ירחיב תה ׳ ד ב ‪ 594‬והיית יש ׳ ״ח יא איוב ח טז ‪ 595‬נוטה‪ ,‬יש סו יב מלוא יש ׳ חח ‪596‬‬‫במשמרות‬ ‫יב יא אז איוב ח כא ‪597‬‬ ‫דברותקדשך‬ ‫חש‪ -‬ח ואתה ^ לית‪,‬‬ ‫לראש‬ ‫ומדברותיח‪ ,‬מוסף‬ ‫גבעות חב ׳ נ ו‬ ‫קרבני‪,‬‬ ‫שמ ׳ ט כד ‪ 598‬ויקד‪ ,‬שם ׳ לד ח ויערב תה קד לד יש בר ל‪ -‬ם‬ ‫תה ׳ כט ז‬ ‫בלהבות‬ ‫מלהבות אש‬ ‫בם כה ב ‪ 599‬אורח‪ ,‬שי ח א וא‪ ,‬כל שי׳ ד טז‬

‫‪[16 6‬‬

‫המחברת התשיעית‬ ‫]‬

‫עמנואל‬

‫אמר‬

‫שירים‬

‫המחבר‬

‫על‬

‫שאלני השר‬

‫לי סודו ׳ ואם לא נאצל עלי‬ ‫גרגרותי ענק‬ ‫בשיר‬ ‫‪5‬‬

‫אם‬

‫וכהנה‬ ‫אשר‬

‫מהודו ׳‬

‫לבדו‬

‫שירותיו אשר‬

‫דע‬

‫ואמר‬ ‫נזרינוי‬

‫חדשי‬

‫על‬

‫ראיתי שירי רבי‬

‫אדוני השר כי‬

‫יהודה חריזי ונגלה‬

‫ראיתים ושמעתים■ ועל‬

‫ויהלומישביסינוושהרונינוי אין‬

‫במשוררי הזמן‬

‫חבר‬

‫שיר‬

‫ירום הודו ׳ אם‬

‫ענדתים ׳ כי הם פניני‬

‫ובמליצה ׳ והוא‬ ‫ראית‬

‫החדשים‬

‫המלאכות [‬

‫נרצה ׳‬

‫השנה׳‬

‫ויאמר אלי‬ ‫ואמר‬

‫דע‬

‫ערך‬

‫הגד נא לי שר‬ ‫איש‬

‫שלומי׳ כי‬

‫אליו‬

‫העדנה ׳‬ ‫ראיתים‬

‫רבות עמי ׳ ודע אל נכונה י כי שירותי אצל שיריו לא יקחו בשנה י ולו ראית שירי‬ ‫חברתי על‬ ‫דבריך ׳‬

‫ויאירו‬

‫החדשים ׳‬ ‫ואמר אשר‬

‫בענץ השיר חכם‬

‫תקראני‬

‫החדשים‬

‫חברת על‬

‫ויאמר השר‬

‫חרשים׳‬

‫פתח פיך‬

‫בשיריך ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪10‬‬

‫בתשרי ‪-‬‬

‫מועדי אל‬

‫אשמחה‪ ,‬כי‬

‫ואתענג בנפת צוף ופנג‬ ‫ואציבה‬ ‫ואסעד‬

‫ואשכח ריש‬ ‫‪15‬‬

‫וכנורי‬

‫סביבותי נערי‬ ‫מעדן מלך‬ ‫ולא‬

‫ואלוה משפת‬ ‫ואודה אל‬

‫תלויים על‬

‫ומול פני‬

‫ואשתה‬ ‫אחריש‬

‫עסיס רמץ‬ ‫וארן‪,‬‬

‫עפרה נשיקות‬

‫אשר יצר‬

‫יעירוני‬

‫לשורר שיר ענבים‪,‬‬

‫בחכמה‬

‫ופני‬

‫לאילת‬

‫בני אדם‬

‫אהבים‬

‫ואשכר דם ענבים‬

‫בקרב כפני‬

‫ולפרע ‪-‬‬

‫ערבים‪,‬‬

‫להבים‪,‬‬

‫שפתי לה‬

‫ערבים‬

‫וברא בם נקבים‬

‫‪ 1‬רב״ יהודה הריזי‪ ,‬הםש‪ .‬רר המכרסם מ ‪ -‬בר הספר תדכם‪ - .‬י ‪ 4‬העד״״ה‪ ,‬הר * נ‪ ,‬״ ת ‪ 5‬ערהרשי* השגה‪,‬‬ ‫בכפיו ׳ תחבמוגי שערה ‪ 6‬לא יקהו בשנה‪ ,‬לא יבושו אי‪ - ,-‬וכלות בם ^ לת‪ ,‬מהם ‪! 11‬כ^ורי תלויים ער‬ ‫האהבים‬ ‫שישרתו‪ -‬י ראילת אהבים‪ ,‬אציב את איילת‬ ‫משרתי‬ ‫ערבים‪ ,‬וא‪ -‬י שר על ע‪ -‬ייגים ערבים ‪ 12‬נערי‪,‬‬ ‫במלחמת האהבה ‪ 15‬ערבים‪ ,‬אחראים ‪ 16‬י»\ אדם‪ - ,‬שים‬ ‫‪ 14‬בקרב‪,‬‬ ‫‪ - 1‬לה עם נ ז ‪- 2‬א גל בם׳ יא יז כה ועל מש׳ א ט ו בא ‪ 3‬שביכיג‪ .‬יש ג יח אין תה מ‬ ‫תה מא י ‪ 6‬וכה‪-‬ה איוב כ‪ -‬יד לא הד י ו ‪ 7‬חכם יש נ ג פתר ברב‪ ,‬ת כב ‪ 10‬שיר יח׳ ל‪ -‬לב‬ ‫‪ 12‬סביבותי איוב כט ה לאילת‬ ‫תה יט יא ופגג יה כז יז וב‪ -‬רי תה׳ קלז ב‪ ,‬להלן כ ‪ 418‬כ! ‪9‬‬ ‫‪, 14‬אשבח מש לא ז ופ‪-‬י ש״ב יז יא‬ ‫‪ 13‬מעדן בר׳ מט כ עסיס שי ח ב דם בר׳ מט יא‬ ‫‪ 16‬אשר ברכת אשר יצר‬

‫נ ‪167‬‬

‫ו ‪ 5‬איש‬ ‫‪ 11‬בגפת‬ ‫מש ה יט‬ ‫יש י‪ -‬ח‬

‫המחברת‬ ‫במרחשץ ‪ -‬מאור‬

‫התשיעית‬

‫יעלות חיץ‬

‫אחי עורך‬

‫וקרתו באש חשק אגרש‪,‬‬ ‫ומול‬

‫ותמרוריו ‪ -‬בנפת צוף עדניו‪,‬‬

‫פרשו ‪ -‬יהי חשק ודבשו‪,‬‬

‫‪ 20‬אני אשתה‬

‫ואל מול‬

‫ואשכח ריש ואחריש‪,‬‬

‫ומכל חי ילוד אשה‬ ‫אשר לולי‬

‫ואסיר‬

‫אברך‬

‫‪25‬‬

‫והיפות ‪-‬‬ ‫ואחת‬

‫תלבב‬

‫ואחת‬

‫החבתים‬

‫לבוא צר בית‬

‫והקר יחלף האיש‬

‫ועיניהן והוד ציצת‬

‫לחיהן‬

‫ואיך‬

‫‪21‬‬ ‫היין‬ ‫‪32‬‬ ‫&‪3‬‬

‫ונטעי‬

‫‪25‬‬ ‫לבוא ‪,‬‬ ‫ציצת‬

‫אירא ‪ -‬וייני לי‬

‫כברקים‪,‬‬

‫אחריה‬

‫העמקים‪,‬‬

‫ואחרת תבשל‬

‫הרקיקים‬

‫ומרחשת מזוינו‬

‫מפיקים‬

‫ושלג על‬

‫ומטרות עז וטיט חוצות וקרח‬ ‫‪35‬‬

‫תשדד‬

‫מתוקים‬

‫יהימץ‪,‬‬

‫וכימים‬

‫יהלמון‬

‫פני שרים הכי חבוש‬

‫וידקר‬

‫לעת כזאת אשחר‬

‫ועיניהן‬

‫ירוצץ‬

‫בכילפות וכשיל‬

‫וחצריו‬

‫הצביות‪,‬‬

‫מעפר ארץ ומקים‪,‬‬

‫בני אל חי‬

‫בעשרה בו יצומץ‬ ‫אלהיט‬

‫בגאותו שחקים‪,‬‬

‫ושקויי כנפת צוף‬

‫הלביבות‬

‫וצפיחית ומעשה‬

‫בטבת ‪-‬‬

‫מרימי‬

‫חשופות‬

‫עורכה שלחן‬

‫ואחרת‬ ‫‪30‬‬

‫ואודה‬

‫וארצה את אבניו‬

‫לצור רוכב‬

‫מדליק שמונה‬ ‫זרועותן‬

‫מלבבי‬

‫בתוך קברו‬

‫ואור עליץ‪ ,‬אשר איש דל ואביץ‬ ‫ונרות אהיה‬

‫עצבוניו‬

‫זמן חרול ועלו קמשוניו‬

‫עלי ישרו אחונן את עפרו‬

‫בכסלו ‪-‬‬

‫באשו ‪ -‬ריח שמניו‬

‫אני נח ונטעי נעמניו‬

‫נעימותם ‪ -‬יכסה‬

‫אהיה שלו‪,‬‬

‫למול אפל עמיו‬

‫מסלותי ירומון‬

‫אשר סוד על יגונים‬ ‫יחיוני‪,‬‬

‫יערימון‪,‬‬

‫נבלתי יקימון‪,‬‬

‫והוא ימחץ משנאי מן‬

‫לעזרה‬

‫בטמץ‬

‫יקומון׳‬

‫צדקתו שעשה עם המין הא‪ -‬ושי ע ■‪.‬תן לו את‬ ‫‪23‬‬ ‫הדגימות שנטע‬ ‫נעמגיו ‪ ,‬ו‪«.‬ט עות ה‪ ..‬פ‪ \.‬ם‬ ‫ישרן ‪,‬‬ ‫העמקים ‪ ,‬תעזור אחריה‬ ‫‪28‬‬ ‫מרימי ‪ ,‬מרים‬ ‫לאלוהים‬ ‫עליון ‪ ,‬ולאור עליון‬ ‫אחריה‬ ‫תשדר‬ ‫ואור‬ ‫בבגדים‬ ‫אותם‬ ‫וחובשים‬ ‫טומנים םי\ הם‬ ‫בטמון ‪ ,‬אף־ על־ פי שהם‬ ‫‪33‬‬ ‫מם‪ \.‬שבא‬ ‫חבוש‬ ‫הכי‬ ‫המרושל והגרסה‬ ‫בבלתי יק י מון ‪ ,‬יקימו את גופי‬ ‫ויורדות על לחייהן‬ ‫המשתלשלות‬ ‫השערות‬ ‫לחיהן ‪,‬‬

‫ונטעי‪,‬‬ ‫המציאנו מנוח‬ ‫ולברך גח אשר ביין‬ ‫תחכמוני ה ‪69‬‬ ‫ילור איוב יר א אברך‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ 20‬ואשכח מש לא ז‬ ‫‪ 25‬דל תה ׳ קיג ז עם ב ז‬ ‫‪ 24‬לצור רב ל‪ .,‬בו‬ ‫‪ 23‬אחונן תה קב טו‬ ‫‪ 22‬יכסה מש כד לא‬ ‫יש ׳ יז י‬ ‫‪ 29‬תלבב‬ ‫תשדר איוב לט י‬ ‫‪ 28‬עורכה מש ט ב‬ ‫‪ 27‬זרועותן יח ׳ ד ז ירוצון נחום ב ה‬ ‫‪ 26‬ב ^ פת תה יט יא‬ ‫בכילפות תה‬ ‫‪32‬‬ ‫וכימים יש יז יב‬ ‫‪31‬‬ ‫ומעשה דח ״ א ט לא מזוי ^ו תה קמר יג‬ ‫‪30‬‬ ‫ש ״ ב יג ו ח‬ ‫‪ 35‬לעת‬ ‫מסלותי יש מט יא‬ ‫וטיט ש׳׳ב כב מג‬ ‫ומטרות איוב לז ו‬ ‫‪34‬‬ ‫איוב ם יג‬ ‫‪ 33‬חבוש‬ ‫עד ו‬ ‫‪ 37‬ואיך יש מא יג והוא רב לג יא‬ ‫‪ 36‬גבלתי יש ׳ כו יט‬ ‫אס ד יד סוד תה ׳ פג ד‬ ‫‪1 6 8‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫שבט אכזר ועז פנים‬

‫התשיעית‬ ‫ובו ישליך זמן קרחו‬

‫כממזר‬

‫והדודים בחיק‬

‫והשלג גאץ הלב יפלג‪,‬‬ ‫‪40‬‬

‫ורצי‬

‫הצביות הם‬

‫אתרה‬

‫באדר ‪-‬‬

‫וכרוזא‬

‫דחופים‪,‬‬

‫דורשה צמר‬

‫ואזכיר‬

‫אהיה יושב ודורש‬

‫ולי יונים‬

‫אבוסים‪,‬‬

‫וברבורים‬

‫‪45‬‬

‫ואם אמר‬ ‫וקול קורא‬

‫ביען הוא לבד‬

‫בניסן ‪-‬‬

‫ישיבון‬

‫המןהרשי ‪-‬‬ ‫לשכרה‬

‫ופשט הזמן ענן לבושו‬

‫בץ ערוגות‬

‫בשמים‬

‫ואזבח שור ושה נקד וטלוא‪,‬‬

‫‪55‬‬

‫לבד מן‬

‫כלדכפץ‬

‫ואציב יעלת החן למדי‪,‬‬ ‫והיא תעגוג לכל לב נוג‬ ‫לדעתה יצאו ידי‬

‫באיר ‪-‬‬

‫ולחרט‬

‫גדודים‪,‬‬

‫לנוהל או ליורש‪,‬‬

‫ליהודים‬

‫וכלו‬

‫עבדים‪,‬‬ ‫מחמדים‪,‬‬

‫וצריך‬

‫רוכבים יחדו‬ ‫התישים‬

‫צמדים‪,‬‬

‫העקדים‪,‬‬

‫לאכל ‪ -‬יהיו‬

‫עתידים‬

‫בראשה ציץ ועל ידה‬

‫צמידים‬

‫הודה ‪ -‬ידי העט‬

‫כבדים‬

‫פאר‬

‫ועד בקר‪ ,‬הכי‪ ,‬נרוה‬

‫אשבעה שבע שמחות‬

‫בשורי חושקים מכל‬

‫תקלל‬

‫לחרשי‬

‫ואראה על פתחי כל מגדים‬

‫וכפתור‬

‫ואעביר קול לכל צד‬

‫דוד‬

‫אבותי יצאו מבית‬ ‫ועטה אור‬

‫וקול התור עלי מפתן‬

‫והברבור מפרש‪,‬‬

‫ובו אורה ושמחה‬

‫אלהים‬

‫וחושק עם חשוקה‬

‫אל‬

‫ולא תשאיר‬

‫ומה טובו ומה יפיו‪ ,‬אשר בו‬ ‫‪50‬‬

‫ערלות‬

‫וכל רע וחלי גרש יגרש׳‬

‫רפאות ומזור‬

‫אזכרה נסי‬

‫פלשתים ׳‬

‫חסדי המן וזרש‪,‬‬

‫בקול קורא‬

‫אכל ושתה‬

‫לבד‬

‫בבתים‬

‫ולא אחוש האם לי הון ואם ריש‪,‬‬

‫והיץ ־ מבשם אל ימיני‬ ‫ארור‬

‫יעלות נחתים‪,‬‬

‫בקול קרא‬

‫לעת כזאת‬

‫ופשתים‬

‫כפתים‬

‫בדודים‬

‫ובשמאלי ובימיני נעימות‪,‬‬ ‫כציץ צצים לשחר‬

‫עברים‬

‫העלמות‬

‫מבשם וכו ‪ , ,‬והיין‬ ‫‪44‬‬ ‫לשמחת םורים‬ ‫שבזכותם זכינו‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ 4 1‬לבד ‪ ,‬מלבד‬ ‫והיין‬ ‫הרש ‪,‬‬ ‫המן‬ ‫חסדי‬ ‫והברבור יפרש ‪ /‬והברבור השמן הוא מוסיף תוססת סירוש ‪4 5‬‬ ‫עומד לימי ״ ץ וקורא בקול את מגילת סורים‬ ‫לרעתה ‪ ,‬כדי להכיר ולדעת‬ ‫‪57‬‬ ‫דכפין ‪ ,‬הרעב‬ ‫‪54‬‬ ‫וכותרת העטור‬ ‫‪ 4 7‬הוא ‪ ,‬היין ‪5 1‬‬ ‫לחמן‬ ‫וכפתור ‪,‬‬

‫הרידני‬ ‫לחריש ‪/‬‬

‫אותה‬

‫‪ 41‬דורשה מש ׳ לא יג לעת אם ד‬ ‫דג ׳ גד‬ ‫וכרוזא‬ ‫‪ 40‬ורצי אם ׳ נ טו‬ ‫ישליך תה קמז יז‬ ‫‪ 38‬ועז כלה ב‬ ‫‪ 45‬ארור‪ ,‬שושגת יעקב‬ ‫וברבורים ט ״ א חג‬ ‫‪43‬‬ ‫‪ 42‬ואזכיר‪ ,‬יש ם‪ -‬ז‬ ‫ערלות ש׳י׳א יח כה‪ ,‬לעיל ו ‪278‬‬ ‫יד‬ ‫‪ 47‬גרש‪ ,‬שם ׳ יא א‬ ‫‪ 46‬וקול יש ׳ ם ג אכל‪ ,‬חגי א ו‬ ‫ארורה זרש אל וי יט יד‪ ,‬לעיל ו ‪94‬‬ ‫ארור הסן‬ ‫זמר לסורים‬ ‫ועטה תה קד ב וכלו שי׳ ה טז‬ ‫איוב לח ט‬ ‫‪ 50‬ענן‬ ‫‪ 49‬ומה זב ט יז יצאו שם ׳ יג ג‬ ‫‪ 48‬אורח‪ ,‬אם ׳ ח טז‬ ‫‪ 53‬ושח בר ל‬ ‫רוכבים מ ״ ב ט כח‬ ‫‪ 52‬ערוגות שי ו ב‬ ‫וכסתור עם ט א על שי ׳ ז יד‬ ‫‪ 51‬וקול‪ ,‬שי ׳ ב יב‬ ‫בראשה יח טז יא ־ ‪ -‬יב‬ ‫‪ 55‬יעלת מש ח יט‬ ‫כלחגדח של ססח יהיו אם ׳ ג יד‬ ‫ואעביר ש ם לו ו‬ ‫‪54‬‬ ‫לב‪ ,‬לח‬ ‫‪ 59‬כצי>!‪ ,‬תה קג טו‬ ‫‪ 58‬שבע תה ׳ טז יא‬ ‫ועד מש ז יח‬ ‫‪ 57‬יצאו ט׳‪-‬ב ח ב‬ ‫‪ 56‬ידי‪ ,‬שם ׳ יז יב‬

‫‪[169‬‬

‫המחברת‬ ‫‪60‬‬

‫ולא‬

‫אראה לבד גילת ורנן‬ ‫תחליף סות‬

‫ותבל‬ ‫ואתן גט‬

‫ולכבוד‬

‫לערובין וגטין‬

‫ואבחר לי‬

‫הצביה‬

‫פני חמה‪ ,‬אשר כל‬

‫‪65‬‬

‫ולא אשמע לבד שיר על‬

‫אלמנותה‬

‫לצידה‬

‫אזכרה‬

‫בסיון ‪-‬‬

‫שוחריה ‪-‬‬

‫פלאות‬

‫אלהים‪,‬‬

‫אשר נשא וגבה על גבהים‬

‫ונתן הוד ונר מצוה ותורה‬

‫שאל עשו‬

‫מדבר‪,‬‬

‫ונחנו‬

‫הראה כן‬

‫אשר בו‬ ‫ובטלו‬

‫בעושיוי‬

‫וצלם‬

‫היכלי‬

‫ולכן‬

‫כל אשר‬

‫‪62‬‬

‫ואתן‬

‫! כן ‪/‬‬ ‫‪79‬‬

‫גט‬

‫אבר‬

‫וא ‪ 1/‬אב‬

‫ואתענה‬ ‫לערובין‬

‫מרוב‬ ‫מי‬

‫יוקרה‬ ‫דמעי‬

‫דמעי מגולל‪,‬‬

‫לתורת אל‬

‫משוש לבי לזאת חרב‬ ‫למכאובי‬

‫אשר בא לי‬

‫ויתאבל לפי‬

‫דמעה יפכה‬

‫לחרבן בית‬

‫מהולל‪,‬‬

‫והצר צר‪ ,‬ובזז בז ושלל‬

‫ומכאוב‬

‫בחדש אב ‪ -‬אהי נכאב‬

‫אומרה נכשי‬

‫אפוסטומוס‬ ‫אל ‪-‬‬

‫ותהיםי‬

‫השמע קול אלהים ?‬

‫ומלבושי בדם‬

‫ושרף‬

‫היערן ציר אלי צירי‪,‬‬

‫ועמדנו‬

‫תמהים‪,‬‬

‫ולשחוק‬

‫הבקעה עיר בית אלהי‬

‫העמיד תוך‬

‫פוחדים מנהו‬

‫ורוהים‪,‬‬

‫וישמעאל‬

‫ואתענה בלב נשבר ונעכר‬

‫התמידים בו‬

‫הולכים‬

‫לאור ישעו‬

‫לערפליו‪,‬‬

‫דברותיו‬

‫אחריו וננהים‪,‬‬ ‫כמהים‪,‬‬

‫התשתוחח ישורון עוד‬

‫בתמוז ‪ -‬אלכה ערם ושולל‬

‫‪80‬‬

‫לחי שושן‬

‫לנשמות‬

‫ילדיו‬

‫והתוה תו עשרת‬

‫תלבש‬

‫וסנהדרין‬

‫לעם קדשו‬

‫אלהים חי‬

‫רקמות‬

‫ומסכת יבמות‬ ‫נשמה‬

‫עלמות‬

‫קדושים יהיו בה אחרי מות‬

‫וראינו אזי משה‪ ,‬בגשתו‬

‫‪75‬‬

‫חושקים‬

‫אשר יצא לישע עם קרובו‪,‬‬

‫ושמענו‬

‫‪ נ‬

‫ואען‬

‫חשבתי‬

‫כן‬

‫לאמרי כי הוא עני‬ ‫תכבד‬

‫למדם עטיו‬

‫בעיניך ׳ על כל‬

‫בישראלי ובנה הבית‬

‫ותהיה אתה אל המשיח‬ ‫ואמר‬

‫והצדק‬

‫מעלתך גדלה‬

‫ולשיר ‪ -‬גואלו‬

‫המשוררים אשר היו‬ ‫תחשב כי לא יהיה‬

‫וההראל ׳‬

‫ורואה אני‬

‫לפניך ׳‬

‫למליצה קרוב ממך‬

‫למחוקק ׳ וכל שר זולתך כגפן בוקק‬

‫ואחשבי‬

‫ורוכב על‬

‫אמנם‬

‫חמורי‬

‫העדה ׳ אם יבוא על סוס‬

‫לבי‬

‫ואיך‬

‫דוהר‬

‫הולך‬ ‫יסכן‬

‫רצוא ושובי כי‬

‫לחבר‬

‫ומרכבה‬

‫אליו שיר‬

‫מרקדה ׳ ואז‬

‫אומרים‬

‫שמעתי‬

‫מאד‬

‫מזמורי ומה‬

‫חדשי‬

‫אשיר אליו שיר‬

‫כל אשר יגע בו יקדש‬ ‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪! 40‬‬

‫חושה‬ ‫הנה‬

‫משיח אל‬ ‫מחכים לך‬

‫היו דמי‬

‫ולמה‬

‫תעמדי‬

‫דמעות‬

‫נוטפים‪,‬‬ ‫שוטפים‪,‬‬

‫דמעם נחלים‬

‫כל לב וכל לשץ לך שר‬ ‫וקחה פתיל פשתים‬

‫‪143‬‬

‫ציון‬

‫יחמד‬

‫בידיך‪ ,‬ומד‬

‫כליל יפי‪ ,‬ובניו ‪-‬‬

‫עודכים‬

‫‪ 125‬שר‪ ,‬מש ‪ ,‬רי ‪ 130‬אל ‪ f i t n‬אמק »כ‪ / ,‬דנני אוי ‪ ,‬ל נ ן ו ‪ -‬ואל ישר ‪ 131‬למי! פ ״‪.‬היו‪,‬‬ ‫‪ 132‬עטיו‪* ,‬ט ‪ ,‬לבשו ‪ 134‬לו היה מלך בישראל לכשיבוא דרש ח ‪ 136‬הוייך רצוא ‪.‬ש‪.‬ב‬ ‫שמחכים לך‬ ‫דמעות נוטפים‪ ,‬אלד‬ ‫המשיח יסכן‪ ,‬יכשר ‪ 139‬יקדש‪ ,‬מרוב קדושת ‪ ,‬ויופיו ‪ 142‬מהכיס‬ ‫בוכים ומ ‪ ,‬ירים דמעות ‪ 143‬דמי דמעם‪ ,‬־מ * ותרם המהולות בדם ‪ 146‬ובניו עודפים ‘יהיו בכל חן וטוב׳‬ ‫משעת‬

‫נדסס‬

‫ב ״ \ צי ‪! ,‬‬

‫‪126‬‬

‫ימשך‬

‫מ א י‪ -‬ט‬ ‫‪136‬‬ ‫‪145‬‬

‫רצוא‬ ‫פתיל‬

‫יהיו מ ‪.‬‬

‫שו‬

‫ופעים ב ^ בה‬

‫ה יר‬ ‫‪134‬‬

‫יח א יר‬ ‫יה ם‬

‫דיבורה‬

‫‪ J37‬הוא‪,‬‬

‫תה‬

‫א '‪ 1‬היי ‪,‬‬

‫מה ב‬ ‫כא ‪197‬‬

‫‪ 137‬ענ‬ ‫‪ ,‬מ ־ זב‬

‫מטעמי‬

‫יונח ג ז‬

‫וההראל‬

‫‪ 12s‬בד ‪ -‬גו‬

‫יח מ ‪ . ,‬ט‬

‫ יר תה‬‫זב ט ט‬ ‫‪ 146‬כ ^ יי‪,‬‬ ‫בו‬

‫קרוב‬

‫מה א ‪138‬‬ ‫איב ‪ -‬ב ט ‪,‬‬

‫] ‪ 3‬ד‪1‬‬

‫כוס‬

‫י*‬

‫כו יט‬

‫רות ג יב‬ ‫נדום נ ב‬

‫תד‬

‫יו כ‬

‫‪135‬‬ ‫אשיר‬

‫ותד ד‬

‫‪133‬‬ ‫שט‬

‫תה י־יג ג‬

‫דיד‬

‫ש ״א‬

‫ד טז‬ ‫‪139‬‬

‫כד‬

‫כו‬

‫מ ‪.‬פ ‪ ,‬ד ‪,‬‬ ‫כל‬

‫וי‬

‫‪,‬‬

‫כיי‬ ‫י א‬ ‫יא‬

‫המחברת‬

‫התשיעית‬

‫יהיו בכל חן טוב‪,‬‬

‫וצרים‬

‫שואפים‬

‫יגלו בראש גולים‪ ,‬ואתה פה עמד‬ ‫עורה‪ ,‬משיחנו‪ ,‬צלח כיום רכב‬ ‫‪150‬‬

‫ומרכבה רתם‪,‬‬

‫על סוס אשר דוהר‪,‬‬

‫כי כל עצמי גפזרו אין בם מתם י‬ ‫אם על חמור‬

‫אדוני ‪ -‬שוב שכבי‬

‫תרכב‬

‫איעצך‪ ,‬השר‪ ,‬משיחנו‪ ,‬בתם‬ ‫לבי ‪ .‬סתם הקץ והחזון חתם!‬ ‫‪155‬‬

‫אחרי כן‬

‫ויהי‬

‫ראיתי בץ שירי‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫העברים ׳ והוא שיר יזכירו בו כל‬ ‫הכל בשירה אחת‬ ‫ואען ואמר‬

‫‪160‬‬

‫וחפצתי‬

‫והארצות‬

‫לראות כמוה בלשון‬

‫והלשונות‬

‫והחכמות ׳‬

‫עברית‬

‫חייך‪ ,‬השר! הגה אנכי כורת בריתי כי לא יערב השמש עד אשר‬

‫ובמחוגת שכלי‬

‫אתארגה ׳‬

‫כי לא כשירות‬ ‫אדוניי‬

‫ערוכות ׳‬

‫המלאכותי‬

‫הנצרים ׳ שיר‪ ,‬לא‬ ‫והממלכות ׳‬

‫ראיתיו‬

‫לאחד מן‬

‫ועטרת על כל‬

‫המצריות‬

‫ואשימה‬

‫השירות‬

‫אענדגה ׳‬

‫העבריות‪ ,‬כי חיות הנה* ואקום‬

‫תראנה ׳‬

‫למען תדע בעת‬

‫ואחבר זאת השירה‬

‫אפארנה ׳‬ ‫במצות השר‬

‫עליה עיני‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫בתחבולות זמן סוער‬

‫אני ישן ולבי ער‬

‫תבונותי‬

‫ביום זכרי מזמותי‪,‬‬ ‫‪165‬‬

‫ולי יתרץ בטוב שיחי‬

‫אני חי חי‬

‫בזאת אמות ולי יתרץ‬ ‫אני חכם אני נביא‪,‬‬

‫בתוך קברי‬

‫ובמנוחי‬

‫ואשכח ביום מותי‬

‫בחכמתי ‪-‬‬

‫להשאיר שם‬

‫ואזכר בוא‬

‫חליפתי‪,‬‬

‫וקורותיוחכמותי ‪-‬‬

‫וערמותי‬

‫ומה בצע‬

‫ואיך אמות כמו פתי‬ ‫ואמרתי‬

‫ותוך לבי כאש בוער‪,‬‬

‫מאד עצור‬

‫בעצמותי‪,‬‬

‫ושלם‬

‫שכם אחד עלי אחי‬ ‫ואודיע‬

‫לזכרץ‬

‫לדור‬

‫ועם נולד צפץ לבי‬

‫אחרץ‬

‫וקל כצבי‬

‫אניגבור כמו לביא‬

‫כבן עמרם ואיש תשבי‪,‬‬

‫‪ 148‬ואתה‪,‬‬

‫‪ 147‬וצרים שואפים‪,‬‬ ‫אני ישן וכן ‪ /‬גם‬ ‫זכרי מזמותי וכן ‪/‬‬ ‫המחשבה‬ ‫לבסוף נמלח בלבי‬ ‫‪ 166‬ואמרתי אני חי חי וכו ‪/‬‬ ‫חכמתי ‪ 167‬בזאת אמות וכו ‪ /‬אוכל למות‬ ‫אודיע את כל‬ ‫כמשה‬ ‫ולדורות הבאים ‪ 168‬כבן עמרם ואיש תשבי‪,‬‬

‫מבליחסרץ ׳‬

‫וכעפר‬

‫‪ 151‬נכזרו‪,‬‬

‫בסבל‬ ‫המשיח‬ ‫השואפים לבלעו‬ ‫ישראל‬ ‫ושודאי‬ ‫האדם‬ ‫להשכיח הכל לאחר מות‬ ‫הזומם‬ ‫בתחבולות הזמן‬ ‫מהרהר‬ ‫כשאני ישן א ‪\ .‬‬ ‫בתוהו‬ ‫יעלה‬ ‫שהכל‬ ‫מצד שני‬ ‫וזוכר‬ ‫בחכמתי‬ ‫שאני נזכר‬ ‫ביום‬ ‫סוער עלי‬ ‫לבי‬

‫‪148‬‬ ‫אן‬

‫יגלו‬ ‫יש‬

‫עט ׳ ו ז‬ ‫או‬

‫ואתה‬

‫‪ 152‬על‬

‫ש ׳ב כ ד‬ ‫ט ט‬

‫זב‬

‫‪149‬‬

‫שוב‬

‫צלח‬

‫תה ׳‬

‫ש ״א נ ח‬

‫שאוכל‬ ‫בשקט‬

‫‪153‬‬

‫לאחר‬

‫שמי‬

‫לזכרון‬

‫שאשאיר‬

‫את‬

‫מותי‬

‫עם‬ ‫המפואר‬

‫שבו‬

‫ועם נולד‪,‬‬

‫ואליהו‬

‫מה ה‬ ‫בתם‬

‫להנציח את‬

‫זכרוני על ־ ידי‬

‫השיר‬

‫הגלות ‪163‬‬ ‫‪ 164‬ביום‬

‫‪ 150‬על‬ ‫בר‬

‫כ ה‬

‫נחום‬ ‫‪154‬‬

‫נ ב ‪ ,‬מי‬ ‫סתם‬

‫דג‬

‫א יג‬ ‫ח כו‬

‫‪151‬‬ ‫יב ד‬

‫תה‬

‫כל‬ ‫‪158‬‬

‫קמא ז‬ ‫הנה‬

‫שם‬

‫‪ 163‬אני ‪,‬‬ ‫ואשימה יר ם ד‬ ‫‪161‬‬ ‫‪ 160‬כי ש מ ‪ ,‬א יט ) המצריות (‬ ‫ועטרת ‪ ,‬אי ‪ ,‬ב לא לו‬ ‫ובמחוגת יש ׳ מדיג‬ ‫‪159‬‬ ‫לדי‬ ‫ואמרתי‬ ‫‪166‬‬ ‫כאש יר כ ט‬ ‫שי ‪ ,‬ה ב‬ ‫כדוגמת ‪ S e rv e n te s e d e l m a e s tro di t u t t e 1 a r ti‬של ‪ R ü g te n A p ug h es e‬אני‬ ‫דב ׳ לב מ‬

‫שכם‬

‫בר ׳ מח‬

‫כב‬

‫‪167‬‬

‫לדור‬

‫תה‬

‫קב‬

‫יט‬

‫כב לב‬

‫‪[174‬‬

‫‪168‬‬

‫גבור‬

‫אבות ה כ‬

‫הוי עז‬

‫כגמר‬

‫וקל‬

‫כנע‬

‫המחברת‬ ‫אני בנאי אני חופר‬

‫אני אורג אני תופר‬ ‫‪ 170‬אני חרזן אני מליץ‬

‫אניששואניעליץ‬

‫אני קדר אני רוכל‪,‬‬

‫ואמרכל‪,‬‬

‫אני נגיד‬

‫אני ספן‪ ,‬אני תגר‪,‬‬

‫אני חרש‪ ,‬אני נגר‪,‬‬

‫אני בקי‬

‫אני את אוהבי אהב‪,‬‬ ‫אני תושב‪ ,‬אני נודד‪,‬‬

‫אני אכר‪ ,‬אני שודד‪,‬‬

‫אני בקי‬

‫וטבעיי‬

‫ופילוסוף‬

‫אני בקי‬ ‫‪185‬‬

‫אני בקי בסוד‬ ‫ואבינה‬

‫מקרא‬

‫ובמשנה‬

‫בחדושים‪,‬‬

‫אני חכם‬

‫בטיב גטים‬ ‫ולצוד דג‬

‫במכמרת‪,‬‬

‫אני חסיד ואיש תמים‪,‬‬ ‫ואבינה בכל טבע‪,‬‬

‫ואכירה באות דפק‬

‫ואבינה‬

‫במשכלות‬

‫ובסגלות‬

‫ובחמר‬

‫ובצורה‬

‫מדברים‬

‫ספרא‬

‫ותוספות‬

‫ואשכיל החמש חושים‬

‫בליעל ואיש דמים‬ ‫וטבע‬

‫אני שר ואבי שירים‬

‫יסוד ספרי וסוד‬

‫ובגמרא‪,‬‬

‫הולכי‬

‫אנינבץותוריי‬

‫ובעגלה‬

‫בהבדלים‬

‫וקדושים‪,‬‬

‫בתשברת‬

‫וידיאומרות הב‬

‫ובאפק‬

‫ובקוים‬

‫וחילות‪,‬‬

‫הבי‬

‫ולצבאיסאניצודד‬

‫ולמודיושכליי‪,‬‬

‫ובמקרים‬

‫בכוכבים‬

‫תבונות עד בלי מנין‬

‫אני לוחם‪ ,‬אני שודד‪,‬‬

‫בדלתי בין אהי דופק‬

‫במזלות‪,‬‬

‫אקשר צר ואיש רכיל‬

‫ולי כסף ולי זהב‬

‫אלהיי‬

‫ובעצם‬

‫אני נבון בלא ספק‪,‬‬

‫ואנכי‬

‫ואשכילה בטיב בנץ‪,‬‬

‫ארהב‬

‫לאלם פה‬

‫והשכל בלבי גר‬

‫אני טבח אני רופא‬

‫בטיב מכר וטיב קנץ‪,‬‬

‫באפשרים‬

‫ולנבלים אחי נבל‬

‫ובההיסובסוגר‬

‫אני על רוזנים‬

‫אני קוסם‬

‫אני רמאי‪ ,‬אני נוכל‬ ‫אני אמאס ואץ בוחר‪,‬‬

‫אני חורש‪ ,‬אני בוצר‪,‬‬

‫בוערים אשכיל ולי לבב אשר יכיל‬

‫אני את‬

‫בכלענין‬

‫אחליץ‬

‫ולמחבלאניחבל‬

‫אני אשף אני צופה‬

‫אני ערום‪ ,‬אני‬

‫במוסרים וטוב שכל‬

‫אני מן יורשי עצר‬

‫אני משקה אני אופה‬

‫משכיל‬

‫בוערים‬

‫אדאליץ‬

‫אני הוא ‪ -‬ואין אחר י‬

‫ולמעול אני עול‬

‫אני נושא אני סבל‬

‫‪180‬‬

‫ועצמות‬

‫וזורע וגם קוצר‪,‬‬

‫אני תופר אני יוצר‬

‫וללצים‬

‫אני שוקל אני סופר‬

‫ולנדיבות אני שוחר‪,‬‬

‫אני תגר‪ ,‬אני סוחר‪,‬‬

‫‪175‬‬

‫התשיעית‬

‫ונפש‬

‫ופרושים‬

‫המדברת‬

‫ועל גפי מרום קרת‬

‫אני עומד לנס עמים‬

‫אני זקן מלא ימים‬

‫חרש ברזל וגם צבע‬

‫ובעגול‬

‫ארבע‬

‫ובמרבע‬

‫ועצמות בוערים אחליץ וכן'‪,‬‬ ‫מליץ‪,‬‬ ‫חרזן‪,‬‬ ‫את בוערים אשכיל‪,‬‬ ‫צופה‪,‬‬ ‫תוריי‪,‬‬ ‫שודד‪,‬‬ ‫באפשרים‪,‬‬ ‫שר‪,‬‬ ‫שכליי‪,‬‬ ‫למורי‪,‬‬

‫ובמשא וחזיץ‬

‫ואיישיר את הסכלים על־ ידי מוסרים‬ ‫מליצות‬ ‫מחבר‬ ‫משורר‬ ‫‪170‬‬ ‫הצבאים‬ ‫ואת‬ ‫‪179‬‬ ‫אקנה שכל לסבלים‬ ‫‪177‬‬ ‫נביא‬ ‫‪175‬‬ ‫חכם בחכמת הטבע‬ ‫‪181‬‬ ‫חכם בחכמת התורה‬ ‫במשרדה‬ ‫משדד את השדה‬ ‫‪180‬‬ ‫אני צד‬ ‫לנושאיהם דבר שהוא‬ ‫המייחסים‬ ‫במשפטים‬ ‫‪182‬‬ ‫משורר‬ ‫פילוסוף‬ ‫מתימטיקאי‬ ‫ראובן הוא בעל חיים( ולא נמנע‬ ‫ראובן הוא סופר( אבל שאיננו לא הכרחי להם ) למשל‬ ‫בגדר האפשר להם ) למשל‬ ‫מקום‬ ‫איכות יחם זמן‬ ‫כמות‬ ‫הקטיגוריות ) עצם‬ ‫ובעשר‬ ‫ראובן הוא עוף(‬ ‫מחם ) למשל‬ ‫מקרים‬ ‫והאחרונות הן‬ ‫הראשונה היא עצם‬ ‫ושמהן‬ ‫מוגדרת מהותו של דבר‬ ‫התפעלות ( שבהן‬ ‫קניין פעולה‬ ‫מצב‪,‬‬ ‫וחלקי המזלות כשכל מזל ומזל מחולק ל גלושים חלקים‬ ‫‪184‬‬ ‫ובעיגול‬ ‫רציונליים‬ ‫דמצויות‬ ‫ובתכונות‬ ‫ומבדילות אותו מזולתו כגון הדיבור באדם‬ ‫הקובעות את המין‬ ‫בתכונות‬ ‫‪1 87‬‬ ‫וכח הדיבור שבאדם‬ ‫‪186‬‬ ‫קובעות אותו‪ .‬כגון השחוק באדם‬ ‫בכל אישי המין אבל אינן‬ ‫גיאומטריה‬

‫ולצבאים אני צורר‪,‬‬ ‫טבעיי‪,‬‬

‫ובעצם ובמקרים‪,‬‬

‫מדברים‪,‬‬ ‫בהבדלים‪,‬‬

‫וחילות‪,‬‬

‫ובעגלה‪,‬‬

‫ובסגולות‪,‬‬ ‫וגפש המדברת‪,‬‬

‫תשברת‪,‬‬ ‫ורץ‬

‫כצבי‬

‫‪171‬‬

‫אני ‪,‬‬

‫‪175‬‬

‫וגבור‬ ‫הנדה‬

‫משקה‬

‫כארי ‪ ,‬ש ׳ י ׳ב ב יח‬ ‫של‬

‫פסח‬

‫בר ׳ מ א‬

‫ולי ‪,‬‬

‫יש ׳‬

‫ג ה‬

‫ועל‬

‫מש ׳ ט ג‬

‫חגי ב ח‬

‫‪169‬‬

‫ויוציאנו יי‬ ‫‪176‬‬ ‫‪186‬‬

‫עומד ‪ ,‬יש יא י‬

‫ובחחים‬ ‫בטיב‬ ‫‪188‬‬

‫יש‬

‫שוקל‬ ‫ממצרים‬ ‫יח‬

‫יט ט‬

‫קידושין יג ‪.‬‬ ‫בליעל‬

‫לג יח‬

‫‪172‬‬

‫וללצים מש ׳ נ לד‬

‫אני‬ ‫ואיש‬

‫כל‬

‫ש ״ ב טז ז‬

‫יר‬ ‫יח‬ ‫שאינו‬

‫לג כד‬

‫‪173‬‬

‫כב ט‬

‫‪178‬‬

‫יודע‬

‫זקן ‪ ,‬יר ו‬

‫‪[175‬‬

‫‪170‬‬

‫בטיב‬ ‫יא‬

‫ועצמות י ^ נח יא‬

‫וטוב‬

‫‪174‬‬

‫לאיים‬

‫יורשי‬ ‫הב‬

‫ניטין‬ ‫חרש‬

‫מש‬

‫שו‬

‫יח ז‬

‫ל טו‬

‫‪179‬‬

‫וקידושין לא יהא לו‬ ‫יש‬

‫מד יב‬

‫‪189‬‬

‫אני‬

‫תה‬

‫מ ‪ -‬ל» ח‬

‫מש‬

‫ח יז ע *‬

‫עסק עמה *‬ ‫ובמשא‬

‫קיא י‬

‫‪187‬‬

‫י ‪ -‬כב א‬

‫המחברת‬ ‫אגיבקיבהגיץ‪,‬‬

‫‪190‬‬

‫התשיעית‬

‫בטיב מינים וסוג עליק‬ ‫ועת‬

‫אני בקי בסוד מורה‬

‫ובהקש‬

‫מלקוש ועת יורה‬

‫ובדמיון‬

‫ובמופת‬

‫ובחצים אני אורה‬

‫אניאים אני נורא‬

‫ולי ההוד‬

‫והמשרה‬

‫ואנוח ליום צרה‬

‫אני בקי‬

‫בהטעאה‬

‫ובאותות‬

‫ובנבואה‪,‬‬

‫בטיב חלום וטיב‬

‫אני בקי‬

‫במרקחות‬

‫וברטיות‬

‫ובמשיחות‬

‫וסוד חיות‬

‫ואופנים‬

‫ואבינה בנגוגים‬

‫‪! 95‬‬

‫אני גמל‪ ,‬אני חמר‪,‬‬ ‫אני בקי‬

‫בהקדמות‬ ‫ואשלימה‬

‫לכלאיבות‬

‫בכובעים‬

‫אני עוגב‪ ,‬אני חושק‬

‫ובמראות‬

‫וקביוסטס‪,‬‬

‫אני בקי‬

‫במסרת‬

‫אני בקי‬

‫בשכינים‬

‫ובחרבות ושריוגים‬

‫‪1 90‬‬ ‫דרם ון‬

‫אני לבין אבי אבות‬

‫בכרכרות‬

‫ובשיחץ‬

‫במגרפות‬

‫ולי עשר‬

‫וכפרת‪,‬‬

‫ובכוכים‬

‫אני קשה‪ ,‬אני סרבן‬ ‫ורצעני‪,‬‬

‫ותפארת‬

‫ובצנה ומגנים‬ ‫ובנבלים‬

‫ובקברות‪,‬‬

‫ובעלי‬

‫ובאסטס‬

‫ואמן מכלי נשק‬

‫בעוגבים ובמגים‬

‫ובמערות‬

‫אני פטם‬

‫אניקונטס‬

‫ובארון‬

‫לעשות רשת‬ ‫ושעשועים‬

‫ובפואה‬

‫יליד בית ובן משק‬

‫ותספרת‬

‫ואמן לעשות נפות‬

‫ובצבעים‬

‫אני פרש‬

‫והרכבות‬

‫כמודד ‪ ,‬כמו עמר‬

‫ובחצים ובקשת‬

‫בתגלחת‬

‫וס‪,‬ג‬

‫ובנקדות‬

‫ובמזגים‬

‫אני כהן‪ ,‬אני כמר‪,‬‬

‫אני גוזל אני עושק‬

‫וכנורות‬

‫במולדות‬

‫ובריכות‬

‫ובתקופות‬ ‫ובדרבן‬

‫ובמלמד‬

‫אני כובס‪ ,‬אני לבן‪,‬‬

‫אני צורף ושלחני‬

‫אני עשיר אני עני‪,‬‬

‫אני מזה ובן מזה‬

‫מוגדרת מה‪ ,‬תו‬ ‫הקטיעוריות ¿ בהן‬ ‫עליון‪ ,‬וכל אחת מע ‪ -‬ר‬ ‫ובמו‬ ‫מעני דברים דומים על מ כ‪ .,‬הו‬ ‫מקיטים מאחד‬

‫‪.‬י* דב ^‬ ‫‪ ,‬בה‪ ,‬כדה‬

‫כת‪,‬‬

‫עבו‬

‫ובעננים‬

‫אני שוער‪ ,‬אני זמר‬

‫אני גנב‪ ,‬אני לסטם‪,‬‬

‫אני בשם וחנוני‪,‬‬

‫וברעע‬

‫ובכהות‬

‫ואשכילה בכל חידות‬

‫אני שוע ואיש בשת‪,‬‬

‫אני לצן‬

‫אני שקר אני כזבן‪,‬‬

‫מראה‬

‫ואמן‬

‫‪ 200‬אני איש חי‪ ,‬אביר רועים ואמן טוב‬

‫אני בקי‬

‫ובתנאים‬

‫ובן יקיר‬

‫במרחשת‬

‫‪ 205‬אני בקי‬

‫לשלח לי‬

‫וברוחות‬

‫ובקוים‬

‫למטרה‬

‫ועיני כל יקר רואה‬

‫וסוד אחור וסוד פנים‬

‫ותולדות‬

‫אני בקי בכל סודות‬ ‫אניאשקיט לכל ריבות‬

‫ובזועות‬

‫ובמקרה‬

‫‪,‬בהקש ובדמיון‪,‬‬ ‫ובמקרה‪,‬‬ ‫הרמב ם ‪ 193‬בהטעאה‪,‬‬ ‫וב הקש‬ ‫המצויה‬ ‫ובתב‪ ,,‬ה‬

‫ספרו הםיאם ‪ ,‬ב■‬ ‫מורה ‪ . .‬בוכים ׳‬ ‫ב ־ לק מאיעי המין ‪ 191‬מורה‪,‬‬ ‫בפוביסטיקה ובתנאים‪ ,‬הדרוגים לו לחומר לקבל צורות יד ‪ ,‬ע ! ת ובסה! ת‪,‬‬ ‫י ‪ -‬ועות ‪ 195‬חיות ואופנים‪ ,‬עבמעעה המרכבה וסוד אחור וס!ד פ״״ים‪- ,‬ל הקב ה ‪ 196‬בהקדמות‬ ‫ותולדות‪ ,‬בהנחות ומסקנות עבה קש הגיוני ובקרם ובנקודות‪ ,‬עהם מ ‪ ¿ ,‬גי היסוד עי‪ 1‬הגיאומטריה ובמזגים‬ ‫לבתה רד‪ ,‬עמר‪ - ,‬מות‬ ‫אבות‬ ‫אבי‬ ‫האלכימיה‬ ‫פעולות היסוד על‬ ‫והרכבות‪ ,‬עהם‬ ‫‪ 197‬לבין אבי אבות‪,‬‬ ‫שעשועים‬ ‫‪ 199‬ושעשועים‪ ,‬וילד‬ ‫חכורים‬ ‫נמלים המר‪. , ,‬ודע‬ ‫‪ 198‬גמל‪ ,‬נוהג‬ ‫ערביים‬ ‫חכמים‬ ‫מדומים על‬ ‫‪ 2 0 0‬ובפואה ובאסטם‪ ,‬ובצבע האדום והכחול ‪ 2 0 1‬קובקסגס‪ ,‬מגחק בקוביא קוגטס‪ ,‬רוזן ‪ 2 0 2‬יליד‬ ‫בית ובן משק‪ ,‬עבד שעל פיו יעק כל הבית ‪ 207‬שקר‪ - ,‬קרן לב‪ ,4‬מלבין צמר ‪ 208‬פטם‪ ,‬בשם מזה ובן‬ ‫מזה‪ ,‬כוהן ובן כוהן‬ ‫‪-‬ל‬

‫המפ ‪ ,‬רסכ‬

‫! בכושרו‬

‫בחצים‬

‫‪ 91‬י‬ ‫‪193‬‬ ‫אחור‬

‫כתובות ו‬ ‫חגיגה‬

‫לא * ־ ‪,‬ר‬ ‫^ ימן‬ ‫יר‬

‫ע ׳ ׳א כ כ‬

‫בקי‬

‫בא‬

‫‪197‬‬ ‫‪51‬‬

‫נמצא ‪. .‬גב‬

‫‪ 204‬ב ׳ גתבים‬ ‫מוע ‪-‬‬

‫קטן‬

‫‪200‬‬ ‫או‬

‫מע‬

‫חב‬

‫בהטייה‬

‫המסתכל‬

‫אעקיט‬

‫תה‬ ‫או‬

‫בקיאין‬ ‫כל‬

‫‪. . 198‬מל‬

‫לא יט )כ (‬

‫״‪,‬‬

‫‪192‬‬

‫אים‬

‫א ז‬

‫טו יח‬

‫אבי‬

‫קידושין ד יר‬

‫לא‬

‫איע‬

‫‪202‬‬

‫קוביוסטוס‬

‫ולי‬ ‫‪194‬‬

‫בארבעה‬

‫ע ב כג כ‬

‫אדון ע ‪ ,‬לם‬ ‫ובזוע ‪,‬ת‬

‫רע י‬ ‫ילמד‬ ‫אביר‬

‫יליד‬

‫ק ¿ ‪ —-‬ד‬

‫‪205‬‬

‫ובעיחין‬

‫אן ח ‪ ,‬כיי ‪,‬‬

‫כוכין‬

‫וקבר ‪,‬ת‬

‫בר‬

‫יז‬

‫כא ח‬ ‫יב‬

‫ובן‬

‫לא‬ ‫אבי‬

‫את ב ‪ -‬ו‬

‫טהרות ו ו‬ ‫במועד‬

‫כאלו‬

‫קמא ב‬

‫ארם‬ ‫‪ 1‬א‬

‫וי‬

‫חולי ‪ ,‬כ ‪,‬‬

‫דברים רא ‪ ,‬י ל!‬ ‫בבא‬

‫ה‪,‬ז‬

‫חמר‬

‫גמל‬

‫‪[176‬‬

‫לעולם‬ ‫‪199‬‬

‫ט‪,‬‬ ‫מש‬

‫ב‬

‫מה‬ ‫עוע‬

‫כז‬

‫כב‬

‫דב ג טז‬ ‫מה‬

‫בר‬

‫לח ב‬

‫אסטיס‬

‫ופואה‬ ‫עם‬

‫לבורות‬ ‫‪208‬‬

‫מזה‬

‫לקבל‬

‫אי ‪ ,‬בכ ‪-‬‬

‫ועד‬

‫‪ 195‬די ‪ .‬ת‬

‫ברכות‬

‫כ ‪22 ,‬‬

‫ואיש‬

‫לה יב‬ ‫ולעיחים‬

‫א י_‪1‬‬

‫יח‬

‫למטה מ ־ לפ ‪ . ,‬ם ‪ ,‬מה‬

‫להלן כג ‪89‬‬

‫‪ , 203‬בארו ‪,‬‬

‫המבול ‪ -‬ים‬

‫ביי‬

‫למעלה‬

‫הטומאה ‪,‬‬

‫עבת ט ה‬

‫השבילים‬

‫‪, 206‬ב ‪ ,‬דיי‬

‫והזועות‬ ‫אב ת‬

‫ובסואה‬ ‫בר‬

‫בא‬

‫והמכרה‬

‫ואנוח‬ ‫והרוחות‬

‫דה ‪ ,‬מר‬

‫צורות‬

‫ש ב‬

‫‪201‬‬

‫תב‬

‫ובצ ‪-‬ה‬ ‫ולמערות‬ ‫כח‬

‫א ‪ -‬רת‬

‫זיר‬ ‫בה‬

‫‪,‬ב ‪,‬‬ ‫כתובות‬

‫יח כ ‪ . ,‬כד‬ ‫ובכוכים‬

‫המחברת‬ ‫אניחרטם‬ ‫‪210‬‬

‫אניחחה‬

‫אני גזלן אני נאמן‬

‫עברי‬

‫לשון מדי וא & ירי‬ ‫ומולדתי בעיר רומה‪,‬‬

‫שכת פרס‬

‫וכוזיי‬

‫לשק הדו והגזרי‬

‫ובית דגון‬

‫בעק‬

‫ומקדה‬

‫חברון‬

‫הצרק‬

‫בלשרק‬

‫והנה שלמו שירים‬

‫ואכזיבה‬

‫אני אציל ובן שועים‬

‫נחמתני ׳‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫כאשר‬

‫חדשה‬

‫חגה‪,‬‬ ‫פניניו‬

‫ושבתה וכל‬

‫ויהלומיו י ומי שלא ראה‬

‫‪ 2 0 9‬רזה‪,‬‬ ‫‪ 2 2 3‬בין‪,‬‬

‫רז סו ״‬ ‫בינה‬ ‫השם ״ מנואי ^‬

‫אמצע‬ ‫‪209‬‬

‫כלכל‬

‫‪212‬‬

‫טעיר‬

‫מי‬

‫א י‬

‫מ א ה‬ ‫בר‬

‫־־‪ 1‬דלן ע ‪196‬‬ ‫עמהה‬

‫כא ‪166‬‬

‫ועשתרות והר שמרון‬ ‫ובית שמש וינוח‬ ‫והכרמל והשרק‬

‫והערבה‬

‫ובפלשת ועיר רבה‬ ‫ובית עפרה ומי נמרים‬

‫ובמחוגה‬

‫וארבעים‪ ,‬ונק עם וו‬

‫ממצעים‬

‫וחותמת שמי הוא אל‬

‫נפלאות שיריך‬

‫לשעשועים‬

‫השמעתני‬

‫נעימים׳ היה השיר לנפשנו לצידה ■‬ ‫בעל‬

‫אריתי מר השר‪,‬‬

‫והמליצה ‪-‬‬ ‫ולקטתי‬

‫בעמיו ׳ עם פרי בשמיו׳‬

‫שמחתנו ‪ -‬לא ראה שמחה מימיו י‬

‫‪ 2 1 0‬שלמן‪ ,‬אי ט * לום ‪ 2 1 4‬עייר רמץ‪ ,‬גרנדה ‪ 2 2 1‬ברשתן‪,‬‬ ‫‪ 2 2 4‬שמי‪ ,‬גבימא ^ שבעים‪ ,‬׳ג !ארבעים‪ ,‬מ ונץ עם וו מבוצעים‪,‬‬ ‫וחותמת שמיי‪ ,‬וסוף רעם עמ ״ אל‬

‫בער‬

‫‪210‬‬

‫יא‬

‫לו כ‬

‫‪ 223‬ב * רד‬

‫ודודנים‬

‫בצעננים‬

‫מתארים‬

‫ואשב עם השר ימים׳ ויהיו חיינו חיים‬ ‫מועדה ׳‬

‫וגלעדה‬

‫חקקתימו‬

‫מפארים‪,‬‬

‫שמי שבעים‬

‫וישמעאל‬

‫ועד אלק‬

‫בהר תבור ועיר זכרק‬

‫ובמגדו ובית חרק‬

‫בשרד בין‬

‫בני אדום‬

‫ואדרעי ונפתוח‬

‫ועין רוגל‬

‫‪213‬‬ ‫יש ׳‬ ‫פרי‬

‫עלבי !‬ ‫והמרי‬

‫מד יג‬ ‫עי‬

‫להלן‬ ‫ע א‬

‫כא ‪218‬‬ ‫כז ח‬

‫‪ 224‬עט■‬ ‫־ ט‬

‫והחורי‬

‫ובספרד ועיר רמק‬

‫ומיפעת‬

‫ומולדה‬

‫חצר סוסה‬

‫ומדינים‪,‬‬

‫ודבשת‬

‫עצמה‬ ‫הרמק‬

‫ואלתולד ועיר עקרו!‬

‫ועין גנים ותפוח‬

‫וסבבתי ארם צובה‪,‬‬

‫‪225‬‬

‫באר שבע‬

‫ואדומי‬

‫לשק שעיר‬

‫בתמנתה ויפתח אל‬

‫ועדעדה‪,‬‬

‫והר בשן‬

‫לשק יק‬

‫ד‬

‫ואשכילה בכל חכמה‬

‫גבול מואב והר‬

‫חצרק ומגדל אל‬

‫והגלגל ועיר‬

‫ובית לחם ת ^וח‬ ‫והייתי‬

‫בתוגרמה‬

‫ודימונה‬

‫וגבעונים‬

‫לבוא חמת ועד‬

‫במצרים וכוש‬

‫וסבבתי בני עמק‬

‫במגדיאל‬

‫חצר שועל‬

‫‪2-0‬‬

‫וטיב לשק‬

‫ירושלמי‬

‫והייתי בנא אמון‪,‬‬ ‫והייתי‬

‫לשק קדר‬

‫כלכל‬

‫כמו הימן‬

‫ואכזרי לאיש מרי‬

‫וההגרי‬

‫לשק כשדי וארמי‬

‫והייתי‬

‫כמו‬

‫ולמרחם אהי רחמן‬

‫ואבינה לשק מצרי‬

‫ואבינה לשק רומי‬

‫‪215‬‬

‫אני מבק לכל רזה‬

‫אני יקר אני נבזה‬

‫א \ לוחם אני שלמן‬ ‫לשוני הוא לשון‬

‫התשיעית‬

‫‪228‬‬

‫‪214‬‬

‫להלן‬ ‫ומי‬

‫כד ‪264‬‬ ‫במצרים‬

‫כא ‪110‬‬ ‫סוכה ה א‬

‫מימיו‬

‫‪[177‬‬

‫גזלן‬

‫‪227‬‬

‫דעה ל‬

‫ודוי‬

‫נחום נ ט‬ ‫חנה‬ ‫כל‬

‫הו‬ ‫מי‬

‫לרבנו‬

‫‪ 221‬בלשרו !‬ ‫ב יג‬

‫שייא‬

‫אריתי‬ ‫ראה‬

‫עי‬

‫ע מחת‬

‫סשמה ל ‪ -‬ר‪ ,‬ן‬ ‫ואתיות ‪ .‬ו‬

‫נסים‬

‫מלן‬

‫יה‬

‫יב יח‬

‫ה א‬ ‫בית‬

‫ולא‬

‫בעל‬ ‫הע ‪ .‬אבה‬

‫הם‬

‫נאמן‬

‫‪222‬‬ ‫וי‬

‫ובית‬ ‫כא ד ‪,‬‬

‫לא‬

‫ראה‬

‫המחברת העשירית‬ ‫]‬

‫עמנואל‬

‫אמר‬

‫ואשר ישר‬

‫אחרי אשר‬

‫המחבר‬

‫בעיניו‪ ,‬אשר לא‬

‫והחסר‪ ,‬כפי רצון האל‬ ‫ויהי היום‬ ‫‪5‬‬

‫בהיותי‬

‫עמל בו שם‬

‫עליו‬

‫פקידי‬

‫נותרתי כצי בלי‬

‫ומרודי ׳ ואת אשר‬

‫זכרתי עניי‬

‫והצדקתי עלי דץ האל הנאמן׳ ואז‬

‫ובהיותי בוכה‬

‫בחדרי ׳ ואני הייתי‬

‫ההץ אשר‬

‫הפקיד ׳‬

‫בידי‬

‫והעני‬

‫חובלי‬

‫סובל‬

‫לבדי ׳‬

‫מחתה שורה ושערה נסמן ׳‬ ‫מים ירדו עיני י‬

‫לקח‬

‫האל‬

‫יתברך‬

‫ממד‬

‫יתברך‪,‬‬

‫בחדרי‬

‫המרבעים [‬

‫ומתאבל י‬

‫מתהפך על‬

‫התעלל בי הזמן׳ ושם‬ ‫מעינות ענני׳ ופלגי‬

‫נבקעו‬

‫וקורא על נהרות בבל י והנה השר נכנס‬ ‫כיולדה על שברי ׳‬

‫חלצי‬

‫בחשבי כי לא‬

‫פתאום‬ ‫למחלת‬

‫אמצא‬

‫עניי צרי‬ ‫ויהי‬ ‫»‪1‬‬

‫אלי‬

‫כראות השר אותי חמת אדני‬ ‫אמר נא‬

‫הדוד‬

‫ואען ואמר‬ ‫הפסדתי‬ ‫ויברח‬

‫בעבור‬

‫במלאכתי‬

‫ולא‬

‫ימותי׳‬

‫שמרתי הוני‬

‫שמירת‬

‫ובעמקי‬

‫הדאגות‬

‫טובותי‬

‫מתרפה‬

‫היותי‬

‫הועלתי ׳‬

‫הכילי ולא‬

‫לארץ‬

‫נשללתי ׳ ונזרי‬

‫העשיר מכל בני עמך ׳‬

‫‪1‬‬

‫וא ‪ .‬ר‬

‫>־׳‬

‫יר‬

‫ודצדקתי‬ ‫תה‬

‫¿\‬ ‫י‪-‬‬

‫קא‬

‫כז ה‬ ‫ברב ת‬

‫א‬

‫מתרסד‬ ‫נג א ו זרי‬

‫א ‪-‬ר‬

‫‪ 7‬על‬ ‫ט ‪ .‬יח ט‬ ‫תר‬

‫קר‬

‫יט‬

‫ב כא‬

‫ויצדיק‬ ‫יר‬

‫ל ו‬ ‫לא‬

‫פט מ‬

‫‪9‬‬ ‫איוב‬ ‫ודיום‬

‫‪4‬‬

‫חמת‬

‫את‬ ‫יר‬

‫יד ב ‪11‬‬ ‫יר‬

‫אצרו‬

‫ומתעצל ׳ לא‬ ‫חרפי‬

‫עמד הוני‬

‫ראה פני עני לא‬

‫חללתי ׳ והיום אשר‬

‫כ יר‬

‫ויאמר אלי‬

‫וכמוך לא נראה עשיר‬

‫והביא עלי‬ ‫‪ 1‬ושם מחתה שורה ושערה נסמן‪,‬‬ ‫‪ 10‬הדוד‪ ,‬הידיד ‪ 11‬ונשארתי ריקמכל קניני‪,‬‬

‫עליו‬

‫ובימי‬

‫וכל אשר‬

‫אבותיי‬

‫ילדתי בו‬

‫צללתי‬

‫ויהי כשמע השר את שמע עניי׳ שחק על בכיי ׳‬ ‫אתה‬

‫וכסלי מלאו נקלה ׳‬

‫מדוע פניך רעים ‪ -‬ואתה אינך חולה י‬

‫ומדוע לא ירעו פניי‬

‫פללתי ׳ ומי האמין כי מכל‬ ‫‪ 15‬קי* לתיי‬

‫מלאי ואץ מתם‬

‫ונשארתי ריק מכל קניניי‬

‫בחצי‬ ‫כצל ׳‬

‫הנעלה י י‬

‫בבשרי‬

‫ויאמר‬

‫עניי‬ ‫הדק‬ ‫ו‬

‫פחד‬

‫איכה ג‬ ‫נבקעו‬

‫יא‬ ‫עמרתי‬ ‫>‪r >!'1‬א י ‪ ! .‬טח ‪ 96‬במת תה לב ט ‪ 97‬כהן בר יד יה רה ב ת ז ‪ 99‬בפנלים ספר דמעל‪,‬ת ‪, 31‬אמי״‬ ‫הפ '*וסוך והפנלים הטב יים ה‪,‬א בהם דאדם ^מצא ‪,‬ברוח יים ה‪,‬א בהם ‪.,‬ריב ! ‪-‬י נ וב‪ -‬כליים ה‪,‬א בהם אלהי הסיר‬ ‫‪, 101‬טוב‬ ‫‪ 100‬טי‪ 1‬תה רי ‪-‬‬ ‫ואם ‪ p‬בניי החבמד בדכרח הוא אים חסיד אלהי והוא לוקח מכל פ‪ ,‬ני* ה בהר‬ ‫מש ‪ ..‬יד ‪ 103‬בחכמד מ‪ .‬ל ג קה ב כא‬

‫‪[183‬‬

‫המחברת‬ ‫ולא ידע כי‬

‫לכעמים התו‬

‫והחכמה תעז‬

‫ועצמתו‬

‫העשירית‬ ‫לרבה‬

‫יביאוהו‬

‫משטמה‪,‬‬

‫לחכם ‪ ,‬והיא סבת חיי הנשמה‬

‫ואען ואמר‬ ‫היש‬ ‫»‪11‬‬

‫סכלות כאיש יראה ניניו ונכדיו מתים ‪ -‬וישכח מותוי‬

‫וירע כי לכל דבר קץ‬

‫ואחרית ‪ -‬וישכח את‬

‫וכאיש כרת ברית עם‬

‫אלהיו ‪ -‬ויפר את בריתו ?‬

‫והוא‬

‫הנסיעה ‪ -‬ולא יכץ את‬

‫מעתד אל‬

‫אחריתו ?‬

‫צידתוי‬

‫דאמר השר‬ ‫היש‬ ‫‪115‬‬

‫סכלות‬

‫וכאיש צריך‬

‫כסכלות איש‬

‫אכזרי ולא ירחם‬

‫לתוכחת אשתו ונרדם‬

‫בקציר‬

‫וכאיש יבכה ויתאונן על צרתו בהיות הוא‬ ‫וכאיש‬

‫ומבקש‬ ‫ויתפרנס‬ ‫לצרתו‬ ‫המלמדה‬

‫יתקצף על זנוני אשתו בהיות הוא‬

‫מאחרים‬

‫חמלה י‬

‫מעמלהי‬ ‫עלהי‬ ‫לעשות נבלה ?‬

‫ואען ואמר‬ ‫היש גנות כאיש ישתה וישכר ויתגל בתוך‬ ‫»‪12‬‬

‫ונשיו‬

‫ופילגשיו‬

‫אהלה‬

‫תרחצנה במים מבושיו ומחי‬

‫קבלו‬

‫ויקיא פרשו‪ ,‬וישכח רישו‪ ,‬ולא יזכר את עמלו‪,‬‬ ‫איך לא יעזר‪,‬‬

‫ולעולם ינזר‪ ,‬איש אשר אלה לוי‬

‫ויאמר השר‬ ‫מי יראה השמש קודר ‪ -‬ולא ילך מגאותו שחוחי‬ ‫‪12-‬‬

‫ומי יראה‬ ‫ומי יראה‬

‫בארזים נפלה‬ ‫ירושלים‬

‫שלהבת ‪ -‬ויבטח‬

‫בחוחי‬

‫הפוכה כמו רגע ‪ -‬ויבטח בזנוח ?‬

‫ומי יראה פרת יבשו מימיו ‪ -‬ויקוה אל מי השלוח י‬ ‫ואען ואמר‬ ‫מי יראה‬

‫כוכבי השמים ינועו ‪ -‬ויקוה אל מנוח י‬

‫‪ 112‬טעתד אל הנסיעה‪ ,‬מיועד למיתה צידתו‪ ,‬צדקה ומאיים טובים‬ ‫»(‪1' 10‬רבה משטמה‪ ,‬למ^ טמד רבה‬ ‫«‪ 12‬תרחצנה וכו ‪ /‬לחפי‪- ,‬׳ברותו ‪ 121‬וראשו לא יזכר את עמלו‪ ,‬ובשיקי»! לא יזכור את מעלליו ד ״ יובים‬ ‫‪ 126‬בזנות‪ ,‬בטטלכה שפלה‬ ‫‪ 122‬יעזר‪ ,‬לטוב בתשובה לאלחיו ולעולם ינזר‪ ,‬ואיך לא תור לעולם מן היין‬ ‫ו נוחה ‪ 127‬פרת‪ ,‬הנהר הנדול מי השלוח‪ ,‬ההולכים לאט ‪ 129‬אי‪ 1‬מנוח‪ ,‬למנוחה‬ ‫‪ 101.‬לרבה הו ט ז ‪ 107‬והחכמה קה ז יט »‪ 10‬היש תחכמו‪,‬י לו ‪ 297‬מי הכסיל אשר אין כמורו? אמרתי‬ ‫‪ 112‬והוא חובות הלבבות‬ ‫דרואה מיתת אחיהו ואביחו ולא יפחד סן ימות נם הוא ‪ 111‬כרת רב לא טז‬ ‫דפרישות נ ‪ 248‬הכינו צידתם לעת נסיעתם‪ ,‬להלן בא ‪ 114 93‬אכזרי יר ו כנ ‪ 115‬ונרדם מש יה ‪ 119‬ישתה‪,‬‬ ‫‪ 122‬איש׳ בר לח כה‬ ‫‪ 121‬וישכר מ‪.‬׳ לא‪,‬‬ ‫‪ 120‬ונשיו להלן כה ‪ 177 85‬ומחי יח כו ט‬ ‫בר ט כא‬ ‫‪ 120‬דפוכה איכה ר ו בזנוח יה ט‪ ,‬דד‪,‬‬ ‫‪ 121‬השמם יואל ב י ‪ 125‬בארזים מועד קטן כה ם ב יד ט‬ ‫לעיל ח ‪ 127 409‬מ י ‪ 2‬ח ו‬

‫‪[ 184‬‬

‫המחברת‬ ‫‪130‬‬

‫ומי יבטח‬

‫העשירית‬

‫בגבורתו ובעיניו ‪ -‬בזכרו שמשון בן מנוח י‬

‫ומי יבטח על שתית ודץ ‪ -‬וישכח נחי‬ ‫ומי ידע זלות הזמן ‪ -‬דהיה לו לריח‬

‫ניחוחי‬

‫דאמר השר‬ ‫איך איש יאמץ‬ ‫‪135‬‬

‫ואיך יתגאה‬

‫באמתלאות ‪ -‬רשכח דבר חשבי‬

‫לכבוד עשרו ורב בניו ‪ -‬רשכח‬

‫ואיך לא יאמץ כי איש על אחיו‬

‫גבעץי‬

‫אחאב והמן‬

‫יתנכל ‪ -‬דשכח לד‬ ‫הדברי‬

‫רתמה אם יורד שאול יעלה ‪ -‬דשכח ׳ ולי‬

‫וגדעץי‬

‫ושמעקי‬ ‫ורברבני‬

‫יבעוךי‬

‫ואען ואמר‬ ‫מי‬ ‫»‪14‬‬

‫בחזקתו יגבה לבו ‪ -‬דשכח עזיהז‬

‫ומי יבטח בבניו ובעיניו ‪ -‬וישכח‬

‫צדקיה י‬

‫ומי יבטיח איש מבית הבור ובית‬

‫הכלוא ‪ -‬דשכח‬

‫ומי יבטח‬

‫מרעת‬

‫המלכים ‪ -‬דשכח יואש‬

‫ירמיהז‬

‫חכריהז‬

‫דאמר השר‬ ‫מי‬ ‫‪145‬‬

‫יתהדר ברב עם‬

‫ומי יאמר‬

‫וישכח‬

‫חיי בני ומזתי לאו‬

‫ירבעם ואביה י‬ ‫בזכותא תליא‬

‫מלתא‬

‫דשכחחזקיהז‬

‫ומי יבקש לו גדולות ‪ -‬דשכח ברוך בן נריהי‬ ‫ומי ישפך דמי נקיים ‪ -‬וישכח יואב בן‬

‫שמשו! בן כנוה‪,‬‬

‫צררה י‬

‫נה‪,‬‬

‫ששתה מן דיי! וי ‪ -‬כר‬ ‫‪13 1‬‬ ‫הפלשתים וניקרו את עיני‪.‬‬ ‫שתפסוהו‬ ‫שסר כוחו מ ‪ ,‬ליי עד‬ ‫‪130‬‬ ‫בתחבולות מרמה‬ ‫‪134‬‬ ‫הזמן‬ ‫ג״ ת‬ ‫‪132‬‬ ‫ו ת ‪ -‬ל בתוך אהלו‬ ‫שהיו להם בנים רבים ונהרגו‬ ‫לסיבת כבוד‬ ‫‪135‬‬ ‫באמתלאות דם‬ ‫_ רימו את יהושע‬ ‫וישכח את נביכדנצי־‬ ‫‪137‬‬ ‫ש הר נבל‪ .‬בי כף להמיתו‬ ‫‪136‬‬ ‫ולי יועצי‬ ‫דזרו שריו לחלות את פניו‬ ‫ הפך לריח ואחר כך חזר לגד‪ ,‬לרו ולכבודו‬‫מלך יהוי־ה‬ ‫‪1 40‬‬ ‫והזרעת זרחה במצחו‬ ‫להקטיר‬ ‫מלך יהו־־ד שבא אל היכל ה‬ ‫‪139‬‬ ‫‪ - ,‬רי יתפללו‬ ‫שהומלך אל בית הבור ואל בית הכלוא‬ ‫הנב א‬ ‫‪141‬‬ ‫ש ‪ -‬חט מלך בבל את בניו וי י* את עיניו‬ ‫מלך יהודה שקשרו עליו עבדיו קשר והרגוהו‬ ‫חמלכיב‬ ‫הלורד את‬ ‫מ! ד ‪ -‬עה‬ ‫‪142‬‬ ‫ידב ״ ם מלך‬ ‫ב * ם הרב כיש לו‬ ‫‪144‬‬ ‫שקשר עליו שלום ב! יבש ודרגהו‬ ‫מלך ישראל‬ ‫ולירבעם שמונה מאות אלף אי ‪.‬‬ ‫שדיתח נ לדמה ביניהם ‪ ,‬לאביה ארבע מאות אלף אי ‪-‬‬ ‫ישראל ואביה מלך ידודד‬ ‫‪145‬‬ ‫ודאלוהים ננף את ירבעם וכיי ישראל לפגי אביה ויה‪ ,‬דה‬ ‫שאמר לו ירמיה‬ ‫‪146‬‬ ‫שמג ‪ -‬ה בנו היה רשע‬ ‫ה ים‪ ,‬בג ם ומ‪,‬ו‪ ,‬״‪ ,‬ת אינם חא ם בזכות‬ ‫שנהרג‬ ‫וסופו‬ ‫ועמשא‬ ‫אבנר‬ ‫ששפך דמי נקיים‬ ‫‪147‬‬ ‫ואתה תבקש לך גד אתי ׳ אל רבק ‪ -‬י‬ ‫בפקודת שלמה‬

‫ולוי ובמעון‪,‬‬

‫עזיה‪,‬‬

‫מרעת מלכים‪,‬‬

‫ז ות‪,‬‬

‫באמתלאות‪,‬‬ ‫ויהיה לו‪,‬‬ ‫אחאב והמן וגדעון‪,‬‬ ‫לכבוד‪,‬‬ ‫וישכח ולי הדברי ורברבני יבעון‪,‬‬ ‫ולי הדברי ורברבגי יבעון‪,‬‬ ‫צדקיה‪,‬‬ ‫ירמיה‪,‬‬ ‫וזכריה‪,‬‬ ‫יואש‪,‬‬ ‫ירבעם ואביה‪,‬‬ ‫ברב עם‪,‬‬ ‫חזקיה‪,‬‬ ‫יואב בן צרויה‪,‬‬

‫יו&בי גבעון‪,‬‬

‫חיי בגי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא‪,‬‬ ‫ברוך בן גריה‪,‬‬

‫‪ 130‬שמשון שו טז יט כא ‪.. 131‬ד בר ט כ‪ -‬כב ‪ 132‬לריח וי ־ לא ‪ 134‬דבר יה מ ‪ 135‬אחאב מ ב י א—ז‬ ‫ו־ מ‪ ,‬אם זי וגי־עון ש מד ‪ 136‬אי‪ .‬בר לז יח ל‪ ,‬י בראשית רבה צט ז שמעון ולוי ששג הם מכרו אותו‬ ‫‪ 137‬יורד איוב ז ט ולי ד‪ .,‬ד א ‪ 139‬בח קתו דה ב כו ט‪ —,‬בא ‪ 140‬צדקיה מ ב כה ז ‪ 141‬מבית יר לז‬ ‫ד טו—טז ‪ 142‬יואש מ ב יב כא וזכריה מ ב טו ח‪-‬י ‪ 144‬ירהדר מ‪ -‬יד כח ירבעם דה ב יג ‪ 145‬חיי‪,‬‬ ‫מאב כח— לא‬ ‫כי‪ ,‬עד קט! כח חזקיה מ בכא ‪ 146‬יבקש יר מה י׳‪ 14‬ישפך‬

‫‪[1 8 5‬‬

‫העשירית‬

‫המחברת‬ ‫ואען ואמר‬

‫‪150‬‬

‫מי יתיאש מבני‬

‫הרשעים ‪ -‬וישכח אמון‬

‫ומי יבטח בבני‬

‫הצדיקים ‪ -‬וישכח מנשה בן חזקיהו ?‬

‫ומי יפחד מהרג אויבי אדני ‪ -‬וישכח‬ ‫המלכים ‪ -‬וישכח‬

‫ומי יקשר על‬

‫ויאשיהוי‬

‫אליהו ’‬

‫עתליהו ?‬

‫ויאמר השר‬ ‫מי ידרש‬ ‫‪ 5‬־‪1‬‬

‫מי ירגל‬

‫בבעל זבוב ‪ -‬וישכח‬ ‫אדני ‪-‬‬

‫בנביאי‬

‫מי יבקש מים‬ ‫וחסד‬

‫במדבר‬ ‫בקבר‬

‫האלהים‬

‫אחזיהז‬

‫וישכח אמציה ?‬ ‫שלהבתיה‬

‫ובלב ימים ‪-‬‬

‫וצדקתו בארץ נשיה?‬

‫ואען ואמר‬ ‫ראיתי איש הציב משחית וטמן‬ ‫‪160‬‬

‫ואיש‬

‫התמכר‬

‫לעשות הרע‬

‫וכאשר חשב לביש‬

‫רשת ‪ -‬ונלכד ברשתו‪,‬‬

‫בחשבו כי תשב באיתן קשתו‪,‬‬

‫אחרים ‪-‬‬

‫נכפלה‬

‫וראיתי איש הלוה מעות לאיש ‪-‬‬

‫כלמתו ובשתו‬ ‫לאשתו‬

‫ופרעם אתנן‬

‫ויאמר השר‬

‫‪165‬‬

‫ראיתי איש חשב‬

‫לירות‬

‫וראיתי איש יעד‬

‫לעשות רע ‪ -‬ולא הקים את‬

‫וראיתי איש חשב‬

‫במסתרים תם ‪ -‬וקשת נחושה עברו‪,‬‬

‫לקבר איש ‪-‬‬

‫ולכן אשרי שאל יעקב‬

‫דברו‬

‫ולבסוף האיש ההוא קברו‬

‫בעזרו ועל אדני‬

‫אלהיו שברו‬

‫ואען ואמר‬ ‫ראיתי איש קוה לירש איש ‪ -‬והאיש ההוא ירשהו‪,‬‬ ‫‪170‬‬

‫ואיש חשב לגרש איש ‪ -‬והאיש ההוא גרשהו‬ ‫ואיש עבד‬

‫ביהודי אחיהו איש‪ -‬והאיש ההוא‬

‫וראיתי איש בטח‬

‫באלהיו ‪ -‬וצדק לבש‬

‫לעבד‬

‫כבשהו‪,‬‬

‫ולבשהו‬

‫‪ 150‬מנשה בן חזקיהו‪,‬‬

‫‪ 149‬אמון‪ ,‬מלך יהודה שהיה רשע ראשיהן‪ ,‬בן אמון שהיח צדיק‬ ‫‪ 151‬אליהו‪ ,‬שהרג את נביאי הבעל ‪ 152‬עתליהו‪ ,‬שחומתה בחרב אחר שקראה קשרי קשרי‬ ‫‪ 155‬אמציה‪ ,‬בורן בית אל שריגל בעמום ועמום ניבא‬ ‫מלך ישראל שדרש בבעל זבוב וסופו שמת מחוליו‬ ‫עליו ‪.,‬בואה קשה ‪ 157‬וחסד אלהים‪ ,‬ותהילת חסדו של אלוהים שלא יסופר בקבר ‪ 102‬ופרעם‪ ,‬והלווה פרע‬ ‫את כסף ההלוואה את;ן לאשתו של המלווה ‪ 165‬יעד‪ ,‬הבטיח ולא הקים דבר‪ ,,‬כי מת ‪ 172‬ולבשהו‪,‬‬ ‫והלמהו‬ ‫‪149‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪167‬‬

‫שחיח רשע‬

‫‪ 154‬אחזיה‪,‬‬

‫אמון מ ב כאיט ‪ -‬כב ב ‪ 150‬מנשה מ ב כא א‪ -‬ט ‪ 151‬אליהו מ ב יח מ ‪ 152‬עתיייהו מ ב יא יר‪ -‬טז‬ ‫מבא ‪ 155‬ירגל עמ ז י‪ -‬יז ‪ 157‬וחסר תה פח יב‪ -‬יג ‪ 139‬הציב יר ה כ וטמן תה טטז לה ח‬ ‫רר*‬ ‫התמכר מ א כא כה תסב בר מט כד ‪ 104‬לירות תה סד ה וק״ית אי‪,‬ב כ כד ‪ 105‬ולא ש א טו יא‬ ‫‪ 171‬עבר יר לד ט ‪ -‬יא ‪ 172‬בטח תה נו ה וצדק איוב כט יד‬ ‫א ‪ -‬יי תה קמו ה‬ ‫‪[186‬‬

‫העשירית‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ראיתי איש‬ ‫‪175‬‬

‫במקהלות במה שאין בו‪,‬‬

‫מתפאר‬

‫וראיתי איש צובע שיבתו‪,‬‬ ‫וראיתי איש צובע בדם‬ ‫והתפאר כי הת גבור‬

‫לטמן זקנתו בחבו‪,‬‬ ‫חללים חרבו‬

‫אפרים אויבו‬

‫ואען ואמר‬ ‫כמה בנו‬ ‫‪180‬‬

‫ארמונים‬

‫וכמה ראו‬ ‫וכמה‬

‫וטירות ‪-‬‬

‫בעיניהם‬

‫ואויביהם ישבום‪,‬‬

‫דברים אשר‬

‫הוציאו לאור אנשים‬

‫לראות לא חשבום‬

‫אשר‬

‫וכמה הורישו ממונם לאשר‬

‫במחשכים כמתי עולם‬ ‫לחצי‬

‫מטרה‬

‫קללתם‬

‫הושיבום‪,‬‬

‫הציבום‬

‫ויאמר השר‬ ‫כמה טוו‬ ‫‪185‬‬

‫החבלים אשר בם נתלו‬

‫וכמה נטו קו על העץ אשר בו עלו‬ ‫וכמה כרו שיחות אשר‬ ‫וכמה‬

‫חצבו‬

‫בתוכם נפלו‬

‫האבנים אשר בם‬

‫נסקלו‬

‫ואען ואמר‬ ‫כמה‬ ‫‪190‬‬

‫והגיע‬

‫הדליקו האש אשר בו נשרפו‬ ‫הדבר אשר לו‬

‫לרעתם‬

‫וכמה ברחו מן‬ ‫וכמה‬

‫הכבוד ‪-‬‬

‫נכספו‬

‫וחכמה‬

‫רדפוהו ‪ -‬וכמץ הרים‬

‫וכבוד יספו‬

‫רדפו‬

‫ויאמר השר‬ ‫כמה עשו‬ ‫‪190‬‬

‫החרב אשר בה נהרגו‬

‫וכמה חשבו‬ ‫וכמה שבעו‬ ‫וכמה‬

‫מצאת‬

‫ללכת לפנים ‪ -‬ואחור הסגו‬ ‫ממרורים‬ ‫העולם‬

‫בחשבם כי על רב שלום יתענגו‬ ‫כתולעת המשי על עצמם‬

‫אתו‬

‫במקהלות‪ ,‬בפרהסיה ‪ 1 7 6‬בדם חללים‪ ,‬כ הרגו אחר ם ‪ 1 7 7‬כי הרג גבור אפרים אויבו‪,‬‬ ‫אויבו ״ היה ננור נתל ‪ 1 8 0‬חשבום‪ ,‬חפנו עליהם ‪ 1 8 5‬נכו קו על העץ אשר בו‬ ‫העץ ובסופו של דבר נתלו נו ‪ 1 9 0‬והגיע׳ וי»וא ‪ 1 94‬עשו‪ ,‬במו ידיהם ‪ 19 7‬כת! לעת המשי‪,‬‬

‫‪174‬‬ ‫את‬ ‫את‬ ‫את עבמה‬

‫כי הרג‬ ‫עלו‪ ,‬נטו קו לדכיל‬ ‫הניכסה‬

‫בקוריה‬

‫‪ 173‬צובע לעיל א ‪ 119‬לטמן איוב לא לג ‪ 176‬בדם ש ב א כב ‪ 177‬דה‪ .‬רה ב‬ ‫‪ 181‬הוציאו מי ז ט במחשכים איכה ג ו ‪ 182‬מטרה איכה ג יב ‪ 183‬נטו יי¿‬ ‫ק ט פה ‪ 187‬האבנים רב יז ה ‪ 191‬ברחו ערובין יג וכל הבורח מן הגדולה גדולה‬ ‫ט קרוב לסוף יבוא זה שרץ אחר הכבוד אחר זה שברח מן הכבוד‪ 192 9‬וכמץ י ״‬ ‫יר ז כד ‪ 196‬שבעו איוב ט יח על תה לז יא‬ ‫‪[18 7‬‬

‫כחז ‪ 179‬וטירות יח כהד‬ ‫מד י*‪ 186 .‬כרו תה נז י‬ ‫מחזרת אחריו ירושלמי סוטה‬ ‫יז יג ‪ 193‬חשבו יש גט יד‬

‫העשירית‬

‫המחברת‬ ‫ואען ואמר‬ ‫כמה נחשדו על דבר אשר אליו לא קרבו‬ ‫‪200‬‬

‫וכמה‬

‫פרעו חובות אשר‬

‫וכמה על פתחי‬ ‫ולא ידעו‬

‫מעולם לא ערבו‪,‬‬

‫רעיהם ארבו ובנשי‬

‫החושקים אשר‬

‫בחדרי‬

‫אחרים עגבו‬

‫משכיתם ישכבו‬

‫ויאמר השר‬ ‫כמה שחקו על רעת‬ ‫‪205‬‬

‫לא ידעו כי הם‬

‫אחרים ‪ -‬ורעתם‬

‫בעולמם‬

‫כסומא‬

‫בארבה‪,‬‬

‫וכמה חשבו לירש מקנה צאן ובקר‬ ‫דמיהם קלו מני רץ‬

‫קרובה‬

‫ועבדה רבה ‪-‬‬

‫ברחו לא ראו טובה‬

‫ואען ואמר‬ ‫כמה התאוו אל יום אשר איננו‬ ‫‪210‬‬

‫ופחדו וקוו אל מה שלא הגיע‬

‫מימיהם‪,‬‬ ‫אליהם‬

‫לעולם‬

‫וכמה בכו על זרים וחשבו כי יבכו על בניהם‬ ‫הפתח אשר נאפו עם נשיהם‬

‫וכמה שמרו‬ ‫ויאמר השר‬ ‫המשתמש‬ ‫‪ 1.‬״‬

‫בכחות נפשו‬

‫לצרך דבר‬

‫האלהיה‬

‫מדברי הנפש החיה‬

‫והמבקש להשיג השכל‬ ‫דומה לשותה‬

‫בכחות הגויה ‪-‬‬

‫בכלי השתן ומשתין‬

‫בכלי השתיה‬

‫ואען ואמר‬ ‫מה גדלה‬ ‫‪ 0‬י‪2‬‬

‫ושבח כי‬

‫סכלות איש אשר יין החשק‬ ‫להשקיף על‬

‫סודותיו‬

‫ומה גדלה אשמת איש ידר נדר‬ ‫ואיש יראה‬

‫צניעות‬

‫עברו‬ ‫לברו‬

‫האלהים‬

‫לאלהים ויחל‬

‫דברו‬

‫וקדשה ‪ -‬ואין תוכו כברו‬

‫ויאמר השר‬ ‫איש אשר נתן גופו ונפשו ובניו ומקנה קנינו‬

‫‪ 20‬החושקים‪ ,‬את דחושקים ‪ 212‬אשר נאפו‪- ,‬יל אנ^ים א‪-‬ר נאפ ‪ 214‬גפ*ו הא'‘היה‪,‬‬ ‫בחרו‬ ‫‪ 21‬הנפש החיה‪ ,‬הנם״‪ 1‬הבהמית‪ 216‬הגויה‪ ,‬הנוף ‪ 220‬לבר‪,,‬‬ ‫‪ 202‬בחדרי יח ח יב ‪ ¿05‬כסומא בבא בתרא יב ‪ ¿00‬מקנה בר בו י־־ ‪ 207‬וימידם איוב‬ ‫מבחר הפנינים מר נח כמה פוגע ביום שלא ישלימהו וטיח*‪ 1‬למחרת ואיג‪ ,‬ממיו לדלן יט ‪201‬‬ ‫‪ 224‬ומקנה בר לא יח‬ ‫‪ ¿¿0‬חאלהים קח ג יח ‪ 221‬ידר במ ל ג ¿¿‪ 2‬ואין יומא עב‬ ‫‪1 8 8‬‬

‫[‬

‫הנפ‪ -‬הרודנית‬

‫ט כה‪ 209‬התאוו‬ ‫‪ 219‬יין יר׳ כנ ט‬

‫המחברת‬ ‫־‪22‬‬

‫מתנה נתונים ביד צור‬ ‫אם‬

‫יתקצך‬

‫העשירית‬

‫לבבו גוחו מבטן וקתו‬

‫בעשות מהם האל חפצו‬

‫הראה כי לא נתנם לאל‬

‫ורצונו ‪-‬‬

‫בלבו ובנפשו רק בלשונו‬

‫ואען ואמר‬ ‫אשר יראו נדיבי * מים‬ ‫‪230‬‬

‫ושאו‬

‫נאספו וירדו‬

‫עריהם מאץ יושב‬ ‫באלילי‬

‫ויבטחו‬ ‫שכחו כי‬

‫ואבדו‬

‫כספם‬

‫פקדתם‬

‫חהבם‬

‫קרובה לבוא‬

‫מגדלתם‪,‬‬

‫אוצרות‬ ‫וחדרי‬

‫חמדתם‪,‬‬ ‫משכיתם ‪-‬‬ ‫מבוכתם‬

‫עתה תהיה‬

‫ויאמר השר‬ ‫אץ טוב‬ ‫־‪23‬‬

‫כראות בבני‬

‫ועשות בהם כלה אך‬

‫בליעל נקמה‬ ‫נבהלה באף‬

‫ובחמה‬

‫ולהכרית להם שרש וענף ולא תהיה להם‬ ‫ביען עם אדני שלום‬

‫דברו ‪ -‬והמה‬

‫תקומה‬

‫למלחמה‬

‫ואען ואמר‬

‫‪240‬‬

‫אין טוב‬

‫כראות חסיד‬

‫עוטה‬

‫מעילי הענוה ובגד‬

‫וזרע‬

‫צדקה‬

‫מתנפל‬

‫וכורע‪,‬‬

‫בוגדים קורע‬

‫בארץ זורע‬ ‫פרעות פורע‬

‫ובאויבי אדני‬ ‫ויאמר השר‬ ‫אין טוב‬ ‫‪245‬‬

‫לראות‬

‫הפנינים‬

‫במשבצות זהב וכסף‬ ‫כראות הגנבים‬ ‫תלויים על‬

‫והחפצים‬

‫משבצים‪,‬‬

‫והמנאפים‬

‫והמנאצים‬

‫העצים‬

‫ואען ואמר‬ ‫מי שישים איש שומר על הנשים ‪ -‬הוא מן‬

‫החכמה חיצץ‬

‫‪ 229‬אשר יראו וכו ‪ ,,‬דאג‪-‬ים *יראו וכו ובכל זאת יבטח‪ -.‬הללו טכחו כי־ וכו נאספו‪ ,‬נספו אבדו ‪231‬‬ ‫באי^ילי כספם וזהבם‪ ,‬בעוברם הרב ‪ 232‬פקדתם‪ ,‬עוג¿ם ‪ 237‬עם אדני וכו ‪ ,,‬אין תוכם כברם ‪ 244‬אין‬ ‫ם! ב לראות וכו ‪ ,,‬טוב לראות בעתשם של הרבעים נבראות חפצי יקר והחפצים‪ ,‬והתכשיטים היקרים‬ ‫‪ 249‬מן החכמה חיצון‪ ,‬עומד מח‪,‬ץ לחומת החכמה‬ ‫‪ 229‬נדיבי תה מז י‪ ,‬להלן יב ‪ 287‬וירדו ברכות ‪-‬ז‬ ‫‪ 225‬מתנה במ יח ו צור תה ע; כו נוחו תה כב י‬ ‫‪ 230‬ושאו יש ו יא ‪ 231‬ויבטחו יש לא ז וחדרי יח‬ ‫הע‪.‬לה לגג בחלום— עולה לגדלה ירד— יורד מגדולתו‬ ‫ח יב ‪ 232‬פקדתם י ‪ 1‬נו א מי ז ד ‪ 235‬ועטות צם א יח באף רב ט יט ‪ 236‬שרש מל נ יט ולא וי‬ ‫‪ 240‬עוטה ש״א כח יד ובגד יש כד טז )מלשון בגידה(‪,‬‬ ‫כו לז ‪ 237‬שלום רה קב ז ‪ 239‬מתנכל ע‪ .‬י א‬ ‫להל‪ ,‬כח ‪ 241 940‬הרע הו ב כה י יב ‪ 242‬ובאויבי ט א ל כו פרעות שו׳ ה ב ‪ 245‬זהב שם כח כ‬ ‫‪ 247‬תלויים יד י כו ‪* ¿49‬ומר אם ב נ‬

‫‪[189‬‬

‫המחברת‬ ‫‪250‬‬

‫כי הוא דומה‬

‫העשירית‬

‫בעניניו למי ש שים הזאב שומר על הצאן‬

‫ומי‬

‫שיתחבר עם‬

‫הוא‬

‫מכסה פשע‬

‫הטובים ויגרש אנשי מדון ולצון ‪-‬‬ ‫מבקש‬

‫אהבה ושוחר טוב‬

‫ומבקש רצון‬

‫ויאמר השר‬ ‫איך יבטח איש במה שעינו לא ראה ‪-‬‬ ‫‪255‬‬

‫ושכח ׳ ויהי‬

‫בבקר והנה היא‬ ‫מחסד‬

‫ואיך תתיאש‬

‫לאה ״‬ ‫השנואה ‪-‬‬

‫האלהים‬

‫לאה ״‬

‫ותשכח ׳ וירא אדני כי שנואה‬ ‫ואען ואמר‬ ‫בעלי‬ ‫‪260‬‬

‫בראותם בני אדם‬

‫התלאות‬

‫יתנחמו אז‬

‫מצרתם‬

‫להיות כח‬

‫זכרתם‬

‫ובהתחברם‬

‫ועצבם וישכחו בם‬ ‫מתעסק‬

‫ובהתיחדם ‪ -‬יתחזק כח‬

‫בדברים‬ ‫זכרתם‬

‫אליהם‬

‫תלאותיהם‬ ‫ישכיחום‬

‫ויזכרו‬

‫עצביהם‬ ‫ותהיינה סבת‬

‫צרותם‬

‫אנחותיהם‬

‫ויאמר השר‬ ‫איך יתגאה איש‬ ‫‪265‬‬

‫ואיך יבטח‬ ‫ואיך יבטח‬ ‫ומי יחקק‬

‫בשערו ‪ -‬וישכח שער‬

‫אבשלום‬

‫ויפעתוי‬

‫אחרית‬

‫אבשלום‬

‫ומותוי‬

‫באחריתו ‪ -‬וישכח‬

‫קרובותיו ‪ -‬וישכח קורות תמר‬

‫בכבוד‬

‫בסלע משכן לו ‪ -‬וישכח קורות‬

‫אבשלום‬

‫אחותוי‬ ‫וקבורתו ‪,‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫כמה נשף חשקם הושם להם‬ ‫‪270‬‬

‫וכמה קוו לנוח ‪-‬‬ ‫וכמה יחלו‬ ‫וכמה קוו‬

‫והגיעתם‬

‫לחרדה‬ ‫הפרידה‬

‫להתענג ‪ -‬וצירים אחזום‬ ‫לישועה ‪-‬‬

‫ותקותם‬

‫כצירי‬

‫יולדה‬

‫אבדה‬

‫ויאמר השר‬ ‫מה נאוה‬

‫המחילה‬

‫בהיות‬

‫היכלת על‬

‫הנקמה‬

‫‪ 2 5 5‬ויהי בבקר וכו ‪ /‬שלבן רמה את יעקב ו ^ תן לו את לאד‬ ‫‪ 2 5 7‬כי שנואה לאה‪ ,‬ויפתח את רחמה‬ ‫ב ^ה‬ ‫‪ 201‬להקת‬ ‫‪ 2 0 0‬תמר אח! תו‪ ,‬של אבשלום ‪ 2 0 7‬קורות אבשלום וקבורתו‪,‬‬ ‫‪ 2 7 0‬הפרידה‪ ,‬דמוות‬ ‫‪ 2 7 4‬בהיות היבלת עי ד״‪.‬קמה‪ ,‬כ*‬

‫‪ kr n‬הש!‪-‬ואה‪,‬‬ ‫‪ 2 0 2‬ובהתיחדם‪,‬‬

‫במקום ‪2 5 0‬‬ ‫דוא ל ו‬ ‫* הומת ו ״‪ * ,‬לך‬ ‫* אפ * ר‪ ,‬ת להי קם‬

‫דא * ד ה ‪ , -‬אה‬ ‫‪ ,‬בדתבודרם‬ ‫ביע ״ אל דפחת דנדוי‪1‬‬

‫‪ 251‬וינר* מט כב י ‪ 252‬מכסה מט יז ט וטוחר מ* יא כז )־׳)־׳‪ 2‬וידי בר כ* כד ‪ 2 >7‬ו רא בר כס י*א‬ ‫ב״ערו שער * ב י‪ -‬כד‪ -‬בו ‪ 265‬אחרית * ב יח‬ ‫‪ 264‬איך סוטה א חאבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה‬ ‫ט‪ -‬טו ‪ 266‬קורות ש ב יג ‪ 267‬יחקק י* כב טז קורות * ב יח יח ‪ 260‬נ *ך י* כאד ‪ 271‬וצירים י*‬ ‫מד מ נה דהכנעה בעת דצרך‬ ‫‪ 274‬מד בן המי^ך וד‪..‬זיר ח «‪7‬‬ ‫כא ג ‪ 272‬קוו יש נט יא ותקותם יח לז יא‬ ‫והנקמה בעת היב^ת מה יקרה הטח לה ודיא בעת היכי^ת יותר יקת*‪.‬‬

‫‪[190‬‬

‫המחברת‬ ‫ומה נאוה‬

‫‪2 את‬ ‫מש ח יט לשלח וי׳ טז י ‪ 331‬הוא‪ ,‬זכ ו יג‬

‫‪[193‬‬

‫המחברת האחת־עשרה‬ ‫] תרופת‬

‫אמר‬

‫עמנואל‬

‫יבקש‬

‫לחליו‬

‫לו פצע‬

‫מרפא ׳ לא עשיתי‬

‫וצירה ׳‬

‫אדוננו‬

‫הרופא‬

‫מתחננת‬

‫ואץ דן דינה‬

‫מזרע‬

‫ואלך‬ ‫ערש‬

‫רעננה ׳‬

‫אליך‬

‫גבירה אחת‬ ‫חצרה ׳‬

‫לבוא עד‬

‫ואלי‬

‫מארבע‬

‫רוחות‬

‫למשש דפק‬ ‫באדרתהי‬

‫יאספו‬

‫לחיה ׳ כל איש אשר‬

‫לתת לה‬

‫מתניך ׳‬

‫ואבוא אל בית‬

‫ביפיה‬

‫הלבנה ׳‬

‫ובכבד ראש‬ ‫תמצאי ׳‬

‫השיבה‬

‫ואמר‬

‫אליך‬

‫רפאות‬

‫הלום ׳‬

‫כבד‬

‫חליה‬

‫עליה‬

‫ותעלה ׳ כי נפשה מרה לה ׳‬

‫כסף וזהב ורכוש לך תבזר‬ ‫הגבירה שים פניך ׳ כי היא בת‬

‫אמר‬

‫זרועה ׳ והיא‬ ‫משש‬

‫הדפק על‬ ‫עצרתי ׳‬

‫נעזרתי ׳ וקל חיש‬

‫הגבירה‬ ‫בלבי‬

‫בענוה‬

‫עת‬

‫ואמר לה‬

‫הנאוהי‬ ‫תני׳‬ ‫עצמה‬

‫ולתימן‬ ‫צנועה ׳‬

‫ובמוסר ׳ והיא‬

‫לחננהי‬

‫ועמדתי בעד יפיה‬

‫לצפץ‬

‫להראות‬

‫ותאמר‬

‫רוכבים‬

‫צמדים ׳‬

‫ויאמרו אלי‬

‫נדיבי‬

‫הפרתמים‬

‫בעצת השרי‬

‫בראותי כה לא‬

‫מעט‬

‫שלחתנו‬

‫וללכת אל‬

‫ולספר הודה כל לשון ילאה ׳‬

‫בענוה ׳‬

‫עזר‬

‫שלום׳‬

‫קום אזר‬

‫תחפיר‬

‫ובטרח‬

‫ואני‬

‫מלאכת אדני‬

‫לרופאי ואלי יבוא כל איש‬

‫נכבדים ׳ באו אלי בבית השר‬

‫המלוכה ומן‬

‫עמהם‬

‫מראה ׳‬

‫‪15‬‬

‫רמיה ׳‬

‫למזור ׳ ואם תהיה לה מעיר לעזר ׳‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫‪10‬‬

‫בהיותי עם השר המאשי־ הייתי מחזק‬

‫והנה שני אנשים‬

‫שלום לך‬

‫עמים ׳‬

‫מליצה ישרה וגזורה‬

‫וחבורה ומכה טריה‬

‫ויהי היום‬ ‫‪5‬‬

‫ההתולים‬

‫המחבר‬

‫מליצת שני פנים‬

‫אגרת השמות[‬

‫ראיתיה יפת תאר ויפת‬

‫משתאה׳‬ ‫בתי‬

‫אל‬

‫שוכבת על‬

‫ואשתחוה אל‬

‫אל‬

‫תיראי ׳ כי צרי‬

‫תכלאי ״‬

‫כסתה פניה‬

‫הגבירה‬

‫ואקרב אל‬

‫בשמיכתה ׳‬

‫צירך‬ ‫הגבירה‬

‫ותלט‬

‫זרועה‬

‫האדרת ׳ כי כן חק כל גברת‬

‫ופלגי מים ירדו עיני‬

‫התאזרתי ׳‬

‫ואקח‬

‫בידי‬

‫לבבי‬

‫אמרתי‬

‫לבנה י ואשים‬

‫נגזרתי ״‬

‫ובכשלי ‪-‬‬

‫אותה על יד‬

‫ימינה ׳‬

‫‪ 11‬אקג״״ה‪ ,‬יי־־ בבה‬ ‫ממדא תר‪ ,‬פה למחלתה‬ ‫‪ 7‬ואץ קדינה למ!ו ר‪ ,‬וא ‪,‬‬ ‫‪ 2‬לחיה‪ ,‬יהד‬ ‫‪ 12‬בעד יפיה‬ ‫משתאה‪ ,‬מ‪-,‬תאה לי ‪ ,‬פ ה‬ ‫‪ 13‬צרי ציי־ך‪ ,‬רפואת מכא‪ ,‬בך ‪ , 17‬בכש^ ע‪,‬ר מעג ^ע‪,‬רתי‪,‬‬

‫‪ ,‬אדים־־א‪-‬י־‬

‫כ ¿ אד‬

‫התא‬

‫^ ‪ -‬תי מ‪ !,‬ט‬

‫‪ 1‬הייתי להלן כג ‪ 2‬ואלי ^ ב טו ד ‪ 2‬ע^ יתי יר מה י יאספו ‪ -‬ב כ‪ -‬יד ‪ 3‬פצ; י_ א ‪ 4 ,‬רוכבים מ ב‬ ‫ם כה ‪ 6‬רפאות יר יי יג כי מ״ב ד כז ‪ 7‬ואין יר ל ש תהיה ׳‪ .‬ב יה ‪ ,‬ככף ד‪ -‬יא כ־ ‪ 8‬א‪,‬ר יר א יז‬ ‫י ‪ 9‬כיזי־ע דג א ג ‪ 11‬ערש ‪.‬י א טז תהכיר יש כ־ ב״‪> .‬ת תר קב יי* יפת‬ ‫שים יח ו ב נדיבי תה מז‬ ‫בר כט יז ‪, 13‬בכבד ברכות ד א אי‪ 1‬צם ג טז ‪ 14‬מארב‪ !,‬ח י־‪ ,‬ס אביר יש כש ו ‪,‬אקרב יש חג ‪15‬‬ ‫כ‪ -‬יז דג יא לד‬ ‫כשתה שו ד יה ‪ 17‬כה ד‪ -‬י ח ופלד תה קיט קא אמרתי איכה ד ובכ ‪ 2‬לי‬

‫‪[195‬‬

‫המחברת‬ ‫ואקח‬ ‫‪20‬‬

‫בידי‬

‫סביבה ׳‬

‫מחתה‬

‫ואמר‬

‫חושו ובואו כי צרה‬

‫בעיני‬

‫הצפרדע ׳‬ ‫הצביה‬

‫ימלא עשן׳‬ ‫‪20‬‬

‫ונרפא ׳‬

‫באפרתה‬ ‫ויהי‬

‫ותעשו מהם‬

‫כבדות ׳‬

‫משערות‬

‫שמענוה׳‬

‫ככלותי‬

‫לחבש‬

‫ואהתל‬

‫מקרני‬ ‫הלבונה ׳‬

‫בבטן‬

‫בגבירה‬

‫הזאבים‬

‫ובעומדים‬ ‫ומחלב‬

‫משקלת ׳‬

‫ואחד מכם ימהר ויגדע ׳‬

‫הצביה ׳ ואם‬

‫הנזכרות‬

‫הרפואות‬

‫הילדותי‬

‫ושרפוה במי ים סוף בבית בלא כבשן׳‬

‫והבית‬

‫באפה ׳ תשבע‬

‫בעורה‬

‫שחין ‪-‬‬

‫כפות ידי‬

‫ובשדי יער‬

‫לספר‬

‫ומצל הבור וריח‬

‫רטיהי‬

‫מרטו זקן‬

‫הלבנה ׳‬

‫קרובה ״ קחו לכם‬

‫הלבנה ׳‬

‫ובעלות העשן‬

‫וקחו‬

‫האחת ־‬

‫היתה שם נכונה׳ ואמשש בה על‬

‫יזדרנ‪ .‬לתי ומיץ השיש וזהר‬ ‫הזנב מן‬

‫עשרה‬

‫הצביה‬

‫בחרפה ׳ ואף אם יהיה‬

‫העדינה ׳‬

‫לגרר בם לשונה• הנה זאת‬

‫ולרפואות‬

‫הצביה נתנוה‬

‫הצביה‬ ‫מצאנוה ׳‬

‫הרפואה ׳‬

‫הצביה‬

‫הנחתי‬

‫מחלת‬ ‫בנפשנכאה ׳‬

‫חקרנוה ׳‬

‫ואצא משם בוש ונכלם ׳ ולי‬

‫הרפת עולם‬ ‫יאבוא אל השר‬ ‫‪30‬‬

‫ומרפאי‬ ‫ואמר‬ ‫ויאמר‬

‫ויקרא‬

‫והוא אל עת בואי‬ ‫כאריה על‬

‫הבל היא‬ ‫עת‬

‫מעשה‬

‫אראה כי‬

‫המעשה איך היה ׳ ואם‬ ‫ואען‬ ‫‪35‬‬

‫ובמותו‬

‫תאכלהו אש לא‬

‫הכלמה‬

‫תלבשתי והיא לא‬

‫הדרה‬

‫וטובה ׳‬

‫איך‬

‫הרופא היה‬

‫נתלהבתי מחשק‬

‫המתלהב‬

‫ותלט‬

‫ויאמר‬

‫נפחי‬

‫קויתי‬

‫יען‬

‫לעזר ולא‬

‫ואען‬ ‫‪40‬‬

‫כאשר‬

‫ואמר‬

‫ביהלומיה ׳‬

‫ולשכן‬

‫בעיני‬

‫חרול‬

‫הגברת‬

‫הרועיסי ׳‬

‫אביר‬

‫לרשעים ״‬

‫ויפל השר על פניו‬

‫לצחוק ׳‬

‫להגיד לו‬

‫הצביה‬

‫יספח ׳ וינוס‬ ‫והנה‬

‫למשפט‬

‫להועיל כי אם‬

‫וישאלני‬

‫מקול‬ ‫משפח׳‬ ‫כסתה‬

‫לבשתי‬

‫הפחד‬

‫וילכד בפח •‬ ‫ממעילי‬

‫והלבישתני‬ ‫פניה ‪ -‬פן‬

‫אראה‬

‫באדרתה פן אפגע בה‬

‫ויאמר השר זה הבל ורעה רבה ׳ ועתה‬

‫תהיינה אזניך‬

‫שלום‬

‫בת‬

‫הצביה‬

‫הצביה‬

‫מחשקה ‪ -‬תחת‬

‫הדפק‬

‫השיבותי׳‬

‫לראות אם‬

‫תעתועים ׳ אץ שלום אמר אדני‬

‫לשחוק ׳ כי‬

‫ואמר‬

‫מצפה ׳‬

‫מצפה ׳‬

‫העליתי אל‬

‫ארוכה‬

‫וקרנה‬

‫שומעות‬ ‫מרומיה ׳‬

‫בעפר‬

‫השיבות צור‬

‫הלא‬ ‫עוללתי ׳‬

‫חרבה ז‬ ‫רפואות אשר לא‬

‫וזמנתי לה‬

‫באות ׳‬

‫ועיניך‬

‫רואות ׳‬

‫ותחת אשר קויתי‬

‫לרקח‬

‫סמיה ׳‬

‫ולהתעדן‬

‫ולנחת‬

‫גדודיה ׳‬

‫תלמיה ׳‬

‫הנחתי‬

‫אותה‬

‫מתבוססת‬

‫ולרוות‬

‫בדמיה‬

‫‪ 19‬נכונה‪ ,‬מב ה ‪ 20‬מקרני ־ ואבים ‪,‬כן ‪ ,‬דברים ‪ .‬אי ! בום מם ״ משקלה‪,‬‬ ‫העלמה העדינה כבד! ת‪ ,‬לא ‪ ,.,‬דמות ושרכ‪,‬ה‪ ,‬את ד‪ ,‬ק! ‪ 2 5‬ככות ידי הצביה‪,‬‬ ‫לגרר‪ ,‬לגרר ‪ 30‬איך של‪ ,‬ם‪ ,‬מה גלום ‪ 35‬והלבישה ממעילי הכלמה הלבשת‪,‬‬ ‫צ‪,‬ר הרבה‪ ., ,‬קמת בה את ‪ ,‬קמתך ‪ 39‬אשר לא באוה‪ ,‬שלא די‪ , ,‬לא ‪ .,‬בראו‬

‫‪ 23‬הצביר«‬

‫יחידת ממקל‬ ‫שכידוע אין שערות‬ ‫והכלימה אותי‬

‫‪ 25‬ה ה‬

‫צומחות בדן‬

‫‪ 38‬השיב‪ ,‬ת‬

‫‪ 20‬כי תה כב יב קחו אבן בהן ‪ 23 46-45‬מרטו עז ט נ והבית יש ו ד ‪ 24‬ובעלות ש׳י׳ב כב ט תשבע איכה‬ ‫‪ 28‬הרסתיר כג מ‬ ‫עז׳ ט ו‬ ‫בוש‬ ‫יג‬ ‫‪ 27‬בנפש מש טו‬ ‫כ תה קלב ו‬ ‫איוב ה‬ ‫‪ 10‬ויקרא יש כא ח אביר ש א כא ח ‪ 31‬חבל יר י טו אין יש׳ מה כב ויפל בר׳ יז‬ ‫‪ 29‬העליתי יר לג ו‬ ‫יז קה גד ‪ 32‬היה יה כגלב ‪ 34‬תחת איוב ל ז וינוס יש כד יה >־! תאכלהו איוב כ כו קויתי יש ח ז‬ ‫‪ 16‬לא יש ל ה כסתה בר לח טו ‪ 17‬פן שו טו יב ‪ 18‬זה קה ב כא חשיבות‬ ‫והלבישתגי יש נט יז‬ ‫תה כט מד ‪ 39‬וקרנה אהב טז טו לא יח טז טז ‪ 41‬ולשכן י כ לג טז ול‪.,‬חת תה סה יא מתבוססת‬ ‫יח ט‪ ,‬ו‬

‫‪[196‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫האחת ־‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪40‬‬

‫לרפאת‬

‫נדיבי עם‬

‫קראוני‬

‫מצאתיה‬

‫במטת שן‬

‫ואמרתי‬

‫שלומות לך‬

‫צביה‬

‫אחוזה‬

‫בחבלי בוץ‬

‫צביה‬

‫למשש בו‬

‫לבבה נתנה על‬

‫להתל בה כזונה‬

‫ועם חשבי יעצני‬ ‫ומששתי אזי על‬

‫הלבנה‬

‫אצלי נתונה‪,‬‬

‫וחלב‬

‫ואיכה‬

‫ומיץ שיש‬

‫תרנגלת בת שנתה‬

‫וקח מן‬

‫ואם מאן תמאן‬

‫אדמדם‬

‫ובשל‬

‫והנה זאת‬

‫קחו ילדה‬ ‫והעלמה‬

‫למולה‬ ‫צמחו לה‬

‫זאת יקרה בעיניי‬

‫פרדה שמנה‬ ‫בבטנה‬

‫ומרטו את זקנה‬ ‫תקבל את עשנה ‪,‬‬ ‫לגררבםלשויה‬

‫וכזאת היא עצתי הנכונה‬

‫הנבונים‬

‫התלת בהי ואם היא שמה בך‬

‫וחלב בת יענה‬

‫בכף ידה‬

‫למחלתה נתתיה למנה‬

‫ומטעם אבן זהר וראזי‬ ‫וישחק השר על‬

‫הלבונה‬

‫ולערב חבש אותם‬

‫לעשות זאת ‪-‬‬

‫הרפואות אשר‬

‫הלבנה‬

‫וריח‬

‫בתוכם תאמי‬

‫חקרנוה וכן היא‬ ‫בספרי‬

‫עצבונה ׳‬

‫ומרת תור ויונה‬

‫וקול התור‬

‫ושרפוה במי ים סוף‬

‫ראיתיה‬

‫וצל הבור‬

‫הנמלה‬

‫שערות שחרות‬

‫וזהר‬

‫ועיןאשות‬

‫הצפרדע זנבו‬

‫ותשטחם עלי עור‬

‫היתה‬

‫והעלמה מאד רב‬

‫קחו קרני זאבים‬

‫וקח נוצת כנף עורב‬

‫וקח‬

‫במחתה‬

‫תחרישון ‪-‬‬

‫והרתח תוך כלי דונג‬

‫‪65‬‬

‫כמו‬

‫לבבי‬

‫לכו מהר‬

‫‪60‬‬

‫וחשבתי‬

‫מטלית לבנה‬

‫ושמתי על מקום דפק לב ‪ ,‬ה‬

‫ואמרתי‬

‫‪55‬‬

‫בערשרעעה ׳‬ ‫בדפק יד ימינה‬

‫ימינה סות‬

‫אזי ידל מאד לבי בעיני‬ ‫‪50‬‬

‫עלי תולע אמינה‬

‫שלומות לך‬

‫ושלחתי אני את יד ימיני‬ ‫ומגדל‬

‫חלתה ימים שמונה‬

‫ואפוקרט וראשי‬ ‫הכנתי‬

‫לעלובה ׳‬

‫אותותיה ׳‬

‫לקחה‬

‫התכונה‬

‫עצובת רוח‬ ‫מידך‬

‫כפלים‬

‫ועזובה ׳‬ ‫בכל‬

‫ויאמר‬

‫חי אני כי‬

‫חטאתיהי‬

‫ושירתך‬

‫ולפאר שיריך אשים פני‬

‫‪ 44‬ויביעם‪ . ,‬רים ו״״כבד מ ‪ 1✓46‬מנ‪..‬ת‪- ,‬ייום ‪! 48‬מ! דל לבבה‪ ,‬מחמת נא ותת ס ! ת כסות ‪ » 40‬דל‬ ‫מאד "בי* בעתי‪ ,‬דת״ורר ב ר!‪.‬ש גא!וה כז!גה‪ ,‬כא לו ה תה ז^ה ‪ 02‬עצבוגה‪ ,‬מחייתה ‪»4‬׳ א‪ !1/‬ת‪ ,‬חפרפרת‬ ‫שאי‪ ,‬לה עינ ם ‪ 05‬עורב אדמדם‪ ,‬שא ‪ ...‬במציאות ‪ .‬כן העורב ¿וח‪.‬ר ‪ 07‬בי‪1‬י דתג‪ ,‬ד״״זס באש תאמי פרדה‪,‬‬ ‫תאומים ‪ .‬ילדה פרר־ ‪ .‬כיה ע אינד י יי‪-‬ת כ^ל ‪ 64‬אבן זהר‪ ,‬רופא מדולל בארצות ערב ובספרד בנאד דאחת‬ ‫עשרד וראזי‪ ,‬מ‪ ,‬ההפאים הערביים דמפורסמים ב‪ .‬אה ד ׳גי‪-‬ירית ואפ! קדט‪ ,‬דיפוקרטם מייסי* חכמת דרפואר ביוו‪,‬‬ ‫במאה החמי‪-‬יית והרב עית לב י ספירת ד וצרים‬

‫‪ 44‬־ יבי במ כא יח ‪ 15‬במטת עט ! י* אחוזת אם או עלי איכה ד ד »(‪1‬׳ בערי‪. -‬י אטז ‪ 18‬ומנדל ת טח‬ ‫‪ 49‬נ־י‪ 1‬יש ט ד ס א כו כד ‪ 52‬רב בר נ טז ‪ 54‬ת ר וי יב ו ‪ 50‬וקול ‪-‬י ביב ‪ 59‬ואם ‪ .‬מ כב טז ¿ס זאת‬ ‫אי‪ .‬ברכז ‪ 65‬עצובת יש ־ ו חי יש מ_‪ .‬יח ‪ 00‬דתיית ‪-‬ו טזי ‪ .‬נ ה תר עח מ‪ ..‬י‪ 1‬קדד ש מ ב ‪ 07‬א‪ .‬ים יח ו ב‬

‫] ‪197‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫האחת ־‬

‫דשא משלו ויאמר‬ ‫צבי‬ ‫‪70‬‬

‫החברים ונזר נזירים‬

‫ותרכב עלי חוג זמירות‬ ‫ותגנב‬

‫לבבי בשירים‬

‫לאזני‬

‫תעודה הלא הם נזמים‬

‫חקקתם‪ ,‬נדיב עם‬ ‫ראיתים ‪-‬‬ ‫‪75‬‬

‫ויהי‬

‫זהב סגור ׳‬

‫יקיצץ‬ ‫וידמו‬

‫נתתם עלי חוג‬

‫נבהלתי‬

‫ובהיותי עמך‬

‫לנגדך‬

‫כרוכבי אתונות‬

‫יסדתם‬

‫וכראות פני‬

‫כשמעי שירת השר‬

‫ומשגב‬

‫לעתות ועזרה‬

‫וכל שר‬

‫בטלם ישני‬

‫חמדתים‬

‫האלהים‬

‫מפניה ׳ כי גדלו בעיני עניניהי‬

‫מרעם שרים‬

‫טהורות‬

‫המליצה‬ ‫ענדתים‬

‫ותרועה לא אגור ׳ ולא‬

‫צחרות‬

‫עפרות‬

‫בהלם מנורות‬

‫רקיע שמי‬

‫בצרות‬

‫מאורות‬ ‫לראשי‬ ‫ואמר‬

‫יחרידני‬

‫עטרות ׳‬ ‫חי אני כי שירך‬ ‫בחכמתו אגור‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫שירי‬

‫השר ‪ -‬זהב סגור‪,‬‬

‫איך אגור יום גור עמי‪ ,‬יום‬ ‫‪80‬‬

‫כשמע השר שירי ונעמו׳‬ ‫חי אני כי שירך פרץ‬

‫היתה רוח‬ ‫בגבול‬

‫אשא לך מאת שירי משאת׳‬

‫הוד‬

‫נחרו ‪ -‬לי חרב חגור‬

‫חילו אגור ‪ -‬אגור אגור י‬

‫אחרת עמו ׳‬

‫ויאמר‬

‫השיר הזה עמד בו ריחו‬

‫השירים פרץ ׳ תחת שלש רגזה ארץ ׳ ואען ואמר‬ ‫ותראה אם תחת‬

‫וטעמו ׳‬ ‫חייך‪ ,‬כי‬

‫ארבע תוכל שאת‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪85‬‬

‫לבי יתר‬

‫מפחדך‬

‫מיפעתך הן גור אגור‬

‫אנה אלך‬

‫מרוחך‬

‫אנה אגור י‬

‫אנה אסע‬

‫אסע ‪ -‬אראה חיל בן יקה‬

‫אגור ‪ -‬אגור אגור אגור י‬

‫רוכבי־ם אי*‬

‫‪ 70‬ותרכב עלי חיג זמירות וכן ‪ /‬אתה רוכב עיי חוג עמי הגירה ואילו מ ‪ .‬ודרים אחרים‬ ‫עי* ‪-‬ב בהמ‪,‬ת־רכ בה בלב״ שר‪ ,‬משורר ‪ 71‬יקיצו! בטלם ישני עפרות‪ ,‬אבילו המתים יקיצו ברדת עליהם כל‬ ‫שיריך ‪ 72‬תעודה‪ ,‬תורה ‪ 76‬שרים‪ ,‬מבוררים לא אגור‪ ,‬לא אפחד אגור‪ ,‬בן יקה הוא שלמה ‪ 79‬איך אג!ר‬ ‫וכר‪ ,‬א ך אבהד בי! ם עהשר גור האריה הוא עמי‪ ,‬ביום שצבאו אסוף האפחד מפגי חכמת אגור בן יקה הוא שלמדי‬ ‫‪ 81‬ברץ בגב! ל השירים פרץ‪ ,‬עבר את גבול השירים ביופיו תחת שלש רגזה ארץ‪ ,‬על שהשתמשת במלת‬ ‫א״‪-‬וי* שלוש כ‪!,‬מים רצוכות בהוראות עוגות השתוממו כל המשוררים ‪ 82‬אם תחת ארבע תוכל שאת‪ ,‬אם‬ ‫ת כל האי׳ן לסבול את השימוע במלת אגור ארבע פעמים רצופות בהוראות שונות ‪ 84‬יתר‪ ,‬יחרד גור אגור‪,‬‬ ‫פחוד אכחד ‪ 85‬אג י ״‪ ,‬אד ה ‪ 86‬אסע ופו'‪ ,‬אם אסע אראה את צבא בן יקה הוא שלמד הוא השר‪ ,‬ואם‬ ‫‪ 69‬ומש^ב תה כי טו ב ‪ 70‬וכל מגה בן עזרא הענק א שיד וכל שר ואם גדל לפניו כרוכב כר כרוכבי‬ ‫ש ו ה י ‪ 71‬ות^נב בר לא כו יקיצון דג יב ב ‪ 72‬לאזני בר לה ד מנורות שם לא ח ‪ 73‬נדיב בם כא יח‬ ‫‪ 71‬וכראות בר לג י עגדתים איוב לא לו ‪ 75‬גדלו ש״א כו כד ‪ 76‬זהב מ״א ו כ‬ ‫נתתם בר א מז‪-‬י‪,‬‬ ‫מרעם איוב לט כה )«ריס בשין שמאלית(‪ ,‬להלן ‪ 78 125‬הוד איוב לט כ חרב תה מה ד ‪ 80‬היתה בם יד כי‪.‬‬ ‫עמד יר מח יא ‪ 81‬פרן ע״ב ו ה תחת מש ל כא ‪ 82‬אשא בר מג לד י־ידר מ‪ .‬לכא ‪84‬י*בי איוב לז א‪.‬‬ ‫דן יש נד טו ‪ 85‬אנה תה קלט ז‬

‫‪[198‬‬

‫המחברת‬ ‫אלי‬

‫דאמר השר‬

‫אשרי‬

‫באשרך ׳‬

‫האחת ‪-‬‬

‫תבחר‬

‫זמיריך ׳ ואץ איש ישאב מי בינה ‪ -‬רק‬ ‫ישא‬ ‫‪90‬‬

‫הוד ‪ -‬אם‬

‫ממשליך׳ כי‬

‫תמיך‬

‫לא‬

‫ואוריך‬

‫זמיריך לזמן נזרי‬

‫עשרה‬

‫ותקרב ישכן‬ ‫מבארך או‬

‫ואץ איש‬

‫להועיל‬

‫הצריך ׳ כי‬

‫יהלך‬

‫בחשך ‪ -‬רק‬

‫מגב ‪ -‬לבד‬

‫ולעזר ׳ וטוב‬

‫הגיעו עד‬

‫לאורך ואץ איש‬

‫נחשליך ׳ או‬

‫עוללות שיריך‬

‫לשמים‬

‫ימשל ‪ -‬כי אם‬ ‫אביעזר‬

‫מבציר‬

‫דשא משלו ויאמר‬ ‫צבי חן‬

‫בנפשי‬

‫מעיל הוד‬

‫ומי ישאבה בץ ‪ -‬לבד‬

‫מעילו‬

‫ממקורו‬

‫וגם‬

‫‪95‬‬

‫ואמר אל השר‬

‫עוללותיו‬

‫אדוניי שכחנו מעשה‬

‫ויאמר השר‬ ‫ולשמע‬ ‫‪100‬‬

‫השירים‬

‫ואען ואמר‬ ‫בלב‬

‫האלה ׳‬

‫המוקעת‬

‫מאוריו ואור‬

‫למה‬

‫הצביה אשר בי‬

‫הצביה עם‬

‫ממשליוי‬ ‫מהלליו‬

‫ואץ איש יזגב ‪ -‬לבד נחשליו י‬

‫ולא שמנו אל לבנו עצב לבי וצירו׳ ושבנו‬ ‫ברוכה תהיה‬

‫פעמץ הוד והדר‬

‫ומי זה ימשל ‪ -‬לבד‬

‫ואץ איש יהלך בחשך ‪ -‬הלא רק‬ ‫ואץ מי ילקט ‪ -‬לבד‬

‫בשוליו‬

‫התלה ׳ וזנחנו אשר‬

‫כבודי‬

‫הקלה ׳‬

‫להלל איש שירי חברו‬ ‫ההתולים ■‬

‫הביאתנו לגבר‬

‫אחרי אשר‬

‫חילים•‬

‫המהללים‬ ‫הנני שולח לה ׳‬ ‫גדול‬

‫ובחפץ‬

‫הברכה אשר אצל הזמן אל‬ ‫הייתי נושא‬

‫על‬

‫הגבירה ׳‬

‫היעלה ׳ אשר‬

‫השירה‬

‫הזאת‬

‫ראיתי‬

‫אשר‬

‫מוקעת‬

‫נשאתי‬

‫על‬

‫הארורה‬

‫ואשא משלי ואחר‬ ‫ראיתי אשה‬ ‫‪105‬‬

‫כל‬

‫עובר ‪-‬‬

‫אמרתי‬

‫על לב‬

‫מרשעת‬ ‫עליה ישם‬

‫מה יפית‬

‫אלה‬

‫אך את בשער‬

‫האלות‬

‫תוך‬

‫ולנגעי הנשים היית‬ ‫אפחד מפ‬ ‫או‪ ,‬נה‬ ‫שאתה‬ ‫לא ‪ ,‬דך ‪,‬‬ ‫נדשייך בלבד‬ ‫לבד ‪ ,‬אי‪ 1‬א‬ ‫*‪9‬‬ ‫‪ 109‬אזוב ושני‬

‫הדעת •‬ ‫מודעת‬

‫מאזנים ‪ -‬את‬

‫את אזוב ושני‬

‫י־ צבאו האם‪ ,‬ף ״ ל א‪ .‬ור ד ! א \ מה ה! א‬ ‫‪ 8 9‬וא ^ איש‬ ‫א‪,‬י* לד‪ ,‬לבים בח‪ - ,‬ך‬ ‫מעי י* ה‪ ,‬ד‬ ‫צבי‬ ‫‪ 92‬ב ‪ .‬בשי ‪ ,‬בהיי‬ ‫ושבנו ‪ , ,‬התחל‪.‬‬ ‫וכאבו‬ ‫‪ , 9 7‬צירו ‪,‬‬ ‫המדכאים את ה ״נ׳ נים‬ ‫תור ; ת ‪,‬‬

‫חהרישלדעת‬

‫לך יתרון על עץ‬

‫רבות אלות עשו חיל ‪-‬‬ ‫לו עלית עם כל‬

‫האלה‬

‫משתאה‬

‫מוקעת‬

‫מכרעת‬

‫תולעת‬

‫רק‬ ‫זמיריך ‪ - ,‬ירץ־‬ ‫‪88‬‬ ‫הער אין מבלט ד יפ‪ !,‬ת הגר‬ ‫גיגה ‪ .‬א‪ ,‬תך אלא את‬ ‫יו ^ ב לבד ג ״ חשיייך‪ ,‬ואי‪ ,‬משורר‬ ‫מעילו ‪ ,‬הד‪ ,‬ד וה־־‪-‬ר הוא מעיל גר ידידי דמג!‪ ^ ,‬ר המפואר‬ ‫הדעת ‪ ,‬עבגן ־ ד !‬ ‫‪ 1 0 6‬עץ‬ ‫‪ 1 0 0‬מ ! ק > ת ‪ ,‬תל‪ ,‬יד‬

‫‪ 87‬בא‪.‬רך בר לי‪ .‬א‪-‬רי תה סהר ד י *ו דה ב כח כ ‪ 88‬י‪ .‬אב * ב כ‪! .‬גז יהלך א וב כטג‪ ,‬ל* להכךמה‪74‬‬ ‫‪ 89‬י‪ -‬א זב ו יג תמיך דב ל‪ .‬ח יזנב דב כה יד ימ_ל יד כא ה ‪ 90‬לד‪,‬עיל י ג לה וטוב ש‪ ,‬ח ב ‪ 92‬מעיל‪.‬‬ ‫שם כח לא—לג ‪ 98‬ברוכד '‪1‬הל! כד ‪ 153‬לגבר קה י י ‪ 100‬מוקעת ‪ .‬ב ה י יד ‪ 104‬ראיתי מוכרי‬ ‫ פילוסופים ב ו ‪ , 5‬יאה )דיו‪.‬גם( אעה תלויה באיל‪, ,‬אמר מי יתן כל דאיל‪.‬ות י‪ -‬או כפרי הזה ‪ 103‬כי‪ 1‬יד‬‫בי ב ט ‪ 107‬רבות מי‪ .‬לא כט ב‪-‬ער מ‪.‬״ לאב‪ 108 .‬ל‪ ,‬אבות‬ ‫יד גז מ ! תאה בר כד כא ‪ 106‬מה גי ‪ ,‬ז‬ ‫ב ח אם ידי‪ ,‬כל חכם י‪ .‬יאל בכף מא ‪.‬ים ‪,‬א**יעזר ב‪ ,‬הורק ‪,‬ם בכף ‪ .‬יה מכרי׳ג את כלם ‪ 109‬ולנגעי וי יד ‪ - .‬ד‬

‫‪[199‬‬

‫המחברת‬

‫האחת ־‬

‫‪ 110‬מי יתן ידמה אל יפיך‬ ‫לו תשאי‬

‫אלביש אותך‬ ‫אתן על‬

‫ויאמר השר‬ ‫תוכחותם‬

‫זחלתי‬

‫היו נקלים ונבזים׳ יש‬

‫‪120‬‬

‫ומעיל‪,‬‬

‫על‬

‫את‬

‫ישמעו‬

‫ראשית‬

‫לחכמים להיות‬

‫לפעמים‬

‫פארתיך‬

‫מגבעת‬

‫טבעת‬

‫תשוב לך אמה‬

‫אסלי‬

‫ואירא ׳ פן‬

‫מטרה ׳ והם נקובי‬

‫כי אדם ענקי‬

‫אחבש על ראשך‬

‫תתפאר‬

‫אוסיף לך כהנה‬

‫מיפעת‬

‫תהיה נפשי לך נכנעת‪,‬‬

‫בדיך עגיל‬

‫נפשי תגיל בך‬ ‫‪115‬‬

‫כל עץ יער עד‬

‫כפרי זה יום יום ‪-‬‬ ‫אפוד‬

‫עשרה‬

‫נרצעת‬

‫ולקולי את שומעת‬ ‫אחי‬

‫דבריך‬

‫הגבירה ׳ כי‬

‫החכמה‬

‫וידועיה ׳‬

‫משנאתם‬

‫זהירים‬

‫שריה‬

‫יציבו‬

‫וקציניה‬

‫וזריזים׳ כי‬

‫לחצי‬

‫אותך‬

‫ושועיהי ואף אם‬

‫כבר‬

‫החכמים‬

‫אמרו‬

‫בזבוב נחנק‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫הזהר משנאת נקלה‬ ‫כי ראיתי‬ ‫דע‬

‫ואמרה אל השר‬

‫אדוני כי לא‬

‫יקרא עליו מלוא רועים ‪-‬‬ ‫אני הוא‬

‫‪125‬‬

‫ורחק‬

‫פעמים רבות‬

‫אדם ענק נחנק‬

‫בזבוב‬

‫ידעתי אכנה ׳ ולי לבב אמיץ‬

‫מקולם לא יחת‬

‫המדבר הנני׳ ואיך אירא‬

‫מקנאת איש נבוב‬

‫ומהמונם לא יענה׳‬

‫מתרועה ורעם שרים•‬

‫ערף לא יכנה ׳ אשר‬

‫ולכל אשר איש‬

‫היפחד הארי מרב‬

‫יקראני ׳‬

‫העדרים » ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ביום ר־־ תי עלי שרות ושרים‬ ‫שאלוני‬ ‫ויהי אחרי כן‬ ‫‪130‬‬

‫ואען ואמר‬

‫‪110‬‬

‫מיפעת‬

‫‪110‬‬ ‫כח ‪¿ 21‬‬ ‫רב‬

‫נחנק ‪,‬‬ ‫בזבוב‬

‫שם‬

‫לא‬

‫יד‬

‫מקום‬

‫אוסיף‬

‫‪119‬‬ ‫להלן ‪254‬‬

‫קט‪,‬‬

‫התוכחתי‬

‫שהדו ועדוי‬

‫יניח‬

‫‪115‬‬

‫א יג‬

‫הנחתום ׳ אשר היה‬

‫‪ 111‬א ‪,‬‬ ‫‪112‬‬

‫אלביש‬

‫ש ״ ב יב ח‬

‫אדם‬ ‫‪121‬‬

‫‪ 123‬כי‬

‫ם טלי‬ ‫הזהר‬

‫וי‬

‫אם‬

‫אמנם היה‬

‫חזי ‪-‬‬ ‫מ ב י ו‬

‫שועטים ט‪,‬‬

‫כה‬

‫מבחר‬ ‫לבב‬

‫עם‬

‫‪111‬‬

‫פחדתי‬

‫אתן‬

‫‪116‬‬

‫יח‬

‫זחלתי‬

‫ואמרת‬ ‫ננ נ‬ ‫ב טז‬

‫הרוכם‬

‫‪118‬‬

‫יה‬

‫ט ב‬

‫‪200‬‬

‫[‬

‫יציבו‬ ‫האדם‬

‫אשר‬

‫ומבלע‬ ‫‪113‬‬

‫‪114‬‬

‫נדיים‬ ‫שהדו‬

‫‪12 5‬‬

‫נפ ^ י‬

‫איכה נ יב‬ ‫ארם‬ ‫הנקלה‬

‫יש‬

‫וכל‬

‫וזהירים‬

‫לאב‬

‫באמרו‬

‫משנאת‬

‫להגיד‬

‫צעצועים ׳‬

‫חרי\ם‪,‬‬ ‫בם‬

‫צרופה‬ ‫ז יב‬

‫אלצני‬

‫מעשה‬

‫טז יב‬

‫הזהר‬ ‫ערף‬

‫אצלי‬

‫איוב לב ו‬

‫משחית‬ ‫האריה אחד‬ ‫הנה‬ ‫יוסיפון סז‬ ‫היפחר מי ה ז‬ ‫לעיל ‪76‬‬ ‫מגד‬ ‫שמחת תה‬ ‫‪129‬‬ ‫כעיט בר טו יא‬ ‫כזד‬ ‫ים א ב> םטף מם‬ ‫עז‬

‫התוכחת‬

‫באמת איש תם ׳ ולא רצה עמי‬

‫ובעברו דרך‬

‫>( ‪ 11‬זחייתי‪,‬‬

‫הפנינים‬

‫איוב לב כב‬

‫שמחת גילי׳ האם‬

‫וחברתי עליו שיר נעים׳‬ ‫אם‬

‫עדרים ? ׳‬ ‫לעולם עם‬

‫מארץ פתם »‬

‫התוכח היה נצוח ולא נוצח ׳‬

‫שיר יהיה‬

‫מיפעת‪,‬‬

‫תפחדי עניתים‬

‫כעיט על‬

‫היפחד הארי מרב‬

‫וישאלני השר ויאמר לי י אמר נא‬

‫החכם רבי יוסף‬

‫כי לו‬

‫הלא‬

‫בשטף אף‬

‫פגרים ‪-‬‬

‫לא ד‬

‫נדול‬ ‫כי‬

‫וטלאים אין‬ ‫איוב טז יט‬

‫בכבודו ׳‬

‫ולחבר‬

‫השרים‬

‫והסגנים‬

‫שרים‪,‬‬

‫תר‬

‫לה מ‬

‫‪117‬‬ ‫פעמים‬

‫‪125‬‬

‫להתוכחי‬

‫נקובי‬

‫כענק‬ ‫אני‬ ‫מספר‬ ‫מעשה‬

‫ואולי‬

‫לפעמים‬ ‫שיחנק‬ ‫ים‬

‫נב ו‬

‫נש ! ררים‬ ‫אמה‬ ‫עם‬

‫להלן‬ ‫ו א‬

‫בזבוב‬ ‫האדם‬

‫קטן‬ ‫הגדול‬

‫מתה עד‬

‫שרות ש ״ ב‬ ‫‪127‬‬ ‫דשרים‬ ‫דה ״ ב ‪ ,‬י‬

‫המחברת‬ ‫כבדוהו‬ ‫‪135‬‬

‫מעלת שיריי כי הוא היה‬

‫בעבור‬

‫ובמחוגת שכלי איתו‬

‫תוך פיו יערת‬

‫פנתיקרת‬ ‫הוא‪,‬‬

‫לא‬

‫נקרא בשמו‬

‫מרכבת השכל ירתם‪,‬‬

‫חכמה‬

‫סודיה עד תם‬

‫הוא חקר‬

‫הוא יקיר מימי השכל‪,‬‬

‫הוא בורות‬

‫כשמו ‪ p‬הוא גם הננו‬ ‫הדבר אשר‬

‫ושירותיו‬

‫ולק נבקה רוחו‬

‫רכסיה ׳‬

‫ובלבו נח תם‬ ‫נחתום‬

‫כי על נחתום ׳ נח תם ׳ נחתם ׳‬

‫מדרך‬

‫בקרבו‬

‫‪ 145‬שם זעיר שם׳ אמנם‬ ‫הוא יגיע‬

‫רחם‬

‫לראות לפני אל חי‪,‬‬

‫אדתי ׳ כי‬

‫נבעתי ׳‬

‫נפת צוף‬

‫לבץפטרת‬

‫הוא עלה על סלם‬

‫וידע השר‬

‫ביניהם‬

‫לנכרי ׳ חח השיר אשר עליו‬

‫אפטיה ׳‬

‫הביאני׳‬

‫בארמנותינו‬

‫ועצתו‬

‫יחריד לבי‬ ‫ויפתח‬

‫ויעדה‬

‫חברתי ׳‬

‫תארתי‬

‫האבןפורת‬

‫‪140‬‬

‫האחת ־‬

‫עשרד ‪,‬‬

‫שהחכם רבי יוסף‬ ‫השבתי׳ הוא‬

‫הנחתום לא‬

‫אבלע ׳ כי לא טעם מצוף‬

‫וימצה‬

‫הלאני ׳‬

‫ראותי אותו בכל תושיה‬ ‫המליצות‬

‫ויטריד רעיוניו׳ איש אשר מול‬

‫מאבוסיה ׳ וישתה‬

‫תפארת‬

‫הסכלות יסתם‪,‬‬

‫ומפניו‬ ‫מתגלע ׳‬

‫ודבשם ׳ רק זעיר‬

‫חכמה אחת ישים פניו׳ כי‬

‫כוסיה ׳ ויגרם‬

‫לבקעה‬

‫חרשיה׳ וישים‬

‫עכסיה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫לא‬

‫כשמע‬ ‫ראיתיך‬

‫‪150‬‬ ‫השר‬

‫לבו ׳‬

‫עלז‬

‫החברי‬

‫על ריב לא לו‬ ‫ואל‬ ‫‪155‬‬

‫החכמות‬

‫ואען‬ ‫החכמה‬

‫ערכתי‬

‫אכן בעל‬

‫ואמר‬

‫מעץ‬ ‫יתעבר ׳‬

‫מלחמה עם‬ ‫חכמה אחת‪,‬‬

‫איש רב‬

‫יום נלחם בי‪,‬‬

‫דאמר‬

‫זה היום עשה‬

‫המתגבר ׳‬

‫מפרק הרים‬

‫ועתה‬

‫חכמות ונצחני‪,‬‬ ‫הבריחני‬ ‫מילה‬

‫אדני‬ ‫וסלעים‬

‫הודיעני במה כחך גדולי‬

‫ונשמחה בו ״‬

‫משברי‬

‫ותכניע‬

‫כאשר היית‬

‫ראמר‬

‫אלי‬

‫בעמל לב איש‬ ‫לתבונות בית ועד‬

‫מגדולי‬ ‫דע‬

‫הדוד‬

‫הביאני ׳ הוא ‪ -‬כי‬

‫הנאמן׳‬

‫והשר‬

‫החומל‬

‫הלאיתי הזמן והוא לא‬

‫והרחמן ׳ כי‬

‫הדבר אשר אל‬

‫הלאני ׳ ולא יכל אלי כאשר‬

‫הנחתום שה‪ .‬א בן פורת כיוסף הצדיק‬ ‫‪ 1 3 6‬הא בן פרת‪ ,‬הנה יוסף‬ ‫לבץ‪,‬‬ ‫ח ס‪ ,‬ב כבכור ‪ 1 3 9‬סוריה‪ ,‬שיי החכמה ‪ 1 4 0‬יקיר‪ ,‬יזיל ‪ 1 4 1‬גם הגנו וכן ‪/‬‬ ‫יוסף הנחתום נח תום ‪ 1 4 3‬ושירותיו מדרך בארמגותי השבתי‪,‬‬ ‫מתגלע‪ ,‬עוסק בכי‪ 1‬החכמות ‪ 1 4 5‬אשר מול חכמה אחת ישים פניו‪,‬‬ ‫לפתותני‬ ‫עד סופה ‪ 1 5 6‬ולא יכ‪ ,‬א‪,‬י‪,‬‬

‫עשר‬

‫חמודותיו‬

‫פטרת רחם‪,‬‬

‫פטר רחם‬ ‫לבינה‬ ‫‪137‬‬ ‫בחתימת י־דנו שעל‬ ‫וגם אנו נא ״!ר‬ ‫ונמנעתי מלקבל את שיריו‬ ‫העוסק בחכמה אחת בלבד ‪1 4 6‬‬

‫בכל תושיה‬ ‫אפסיד!‪/‬‬

‫‪ 135‬ובמחוגת יש מד יג ‪ 136‬בן בי‪ ,‬מט כב יערת ש׳׳א יד כז תה יט יא ‪ 137‬פנת יש כח טז פטרת בט‬ ‫ח טז ‪ 138‬לראות שם לד כד יה ג י מרכבת מי א ינ ‪ 140‬יקיר יר ו ז בורות בר כו טו ‪ 141‬כשמו ש״א‬ ‫כה כה ‪ 143‬מדרך מי ה ד בכל מט יח א ‪ 144‬נבקה יש יט נ מצוף מש טז כד זעיר י ט כחי ‪ 145‬יחריד‬ ‫איוב לז א ישים יח ו ב ‪ 146‬ויפרח יר נ כו וישתה יח כג ל״‪-‬לד לבקעה יש ם ד ‪ 147‬תפארת יש נ יח‬ ‫‪ 151‬עלז תה כח ז זה תה קיח כד ‪ 152‬מעין אבות ב ח מפרק מ״א יט יא ותכניע תה׳ קז יב ‪ 153‬על מש׳‬ ‫כו יז במה שו טז ו בית אבות א ד ‪ 154‬מגדוי‘ ס״ב כב נא‬ ‫‪[2 0 1‬‬

‫המחברת‬ ‫ונערתי בנחש השיאני׳‬

‫הראני ׳‬

‫התבונה נשאני׳ ויהי‬

‫עשרה‬

‫האחת ־‬

‫וכאשר הכו באנשי‬ ‫ונאשאר אני׳‬

‫כהכותם ־‬

‫עדתי ־ רוח אל באני ׳ ועל כנפי נשרי‬ ‫נדיבי עמי‬

‫ובעת‬

‫היעלות על‬

‫העלו חשק‬

‫ראשם וישאוהו במוטי שויתי אדני לנגדי תמיד‪ ,‬כי מימיני בל אמוט‬ ‫‪ 160‬ואץ!א משלי ואמר‬ ‫במה נעלית‬

‫לשואל‬

‫תמורת‬

‫עניתיו‬ ‫ויאמר אלי השר‬ ‫ומי ומי‬ ‫‪165‬‬

‫אמר נא‪,‬‬

‫ראות מן צביה ‪ -‬צביי צבי ־ יה י‬

‫לעדי‬

‫הספרים ׳ אשר‬

‫בחסדך‪ ,‬מה שמות‬

‫הנעורים ׳‬

‫למדת בימי‬

‫המחברים »‬

‫ואען ואמר‬ ‫כל‬

‫עדי כל‬

‫להציב‬

‫נשוך הזמן יחזך וחיה ז‬

‫מחשך‬

‫ספרי‬

‫החכם רבנו משה בן מימון׳ כי הוא היה‬

‫לחכמה אמץ׳ ונר חופש‬

‫החכמה‬

‫לדעות‬

‫ומטמון׳ היו פניני‬ ‫וקטל המק ׳‬

‫הנכריות‬

‫ויבן כמו רמים‬

‫אמריו על שולי‬

‫מצאנו‬

‫מקדשו׳‬

‫בארץ‬

‫וספריו‬

‫מדבר‬

‫מעיל‬

‫פעמץ‬

‫ובתהו ילל ישימץ׳‬ ‫לעזר ׳‬

‫וספיריו היו לי מעיר‬

‫ורמץ ׳ בז‬

‫ויביאנו אל גבול קדשו׳‬ ‫ידבק‬

‫ואדביקם אלי כאשר‬

‫אל מתני איש האזור‬ ‫ואשא משלי ואמר‬

‫‪170‬‬

‫ספרי הרב הם‬ ‫מיום בינותי‬

‫כמלכות‪,‬‬

‫ספרי זולתו ‪-‬‬

‫בספריו‬

‫לא נתתי את פי לנשים‬

‫ולרוות כל צמא לבין‬ ‫ויאמר השר‬ ‫חברת‬

‫‪175‬‬

‫ספרו ממך אנשי‬ ‫בארת בו‬

‫ספר‬

‫פילגשים‬

‫צויתי נדבות פי לנשים‬ ‫נוראות ׳‬

‫הדור‬

‫ואותי‬

‫צורת כל אות‬

‫ושמעתי‬ ‫ואם‬

‫עליך‬

‫אמת‬

‫באמר אלי כי‬

‫נפלאות ׳‬

‫הדבר ‪ -‬אץ אלו‬

‫דברי‬

‫אלא‬

‫נבואות‬ ‫ואען‬ ‫אשר‬

‫ואמר‬

‫‪157‬‬ ‫‪167‬‬ ‫יג יא‬

‫בכלל • ויגילו בה‬

‫לגשים‪,‬‬

‫בר‬

‫בנחש‬ ‫‪161‬‬ ‫וקטל‬

‫‪175‬‬

‫חברת‬

‫‪180‬‬

‫שט‬

‫כמלכות‬ ‫לעיל א ‪324‬‬ ‫איוב מב ח‬

‫מצאנו‬ ‫שי‬ ‫ואם‬

‫רואיה‬ ‫הדרה ׳‬

‫כאשר יגילו‬

‫רב‬

‫השירות‬

‫השמיעני אותה‬

‫ויאמר אלי‬

‫רב‬

‫ויחמד השר‬ ‫ואענדנה לי‬

‫עטרה ׳‬

‫‪ 1 67‬וקטי* הפו!׳‬ ‫‪ 1 7 3‬לבין‪ ,‬לבי‪ ,‬ה‬

‫אכלו‪ ,,‬אודן‬ ‫מתדאל‬ ‫בדנ ‪.‬‬

‫יט ד‬ ‫נשוך‬ ‫לב י‬

‫‪158‬‬

‫ויהי‬

‫בם‬

‫כא ח‬

‫ויביאנו‬ ‫‪172‬‬

‫כב כ‬

‫אין‬

‫יה‬

‫תה‬ ‫ביגותי‬

‫ערובין ם‬

‫ט ח‬

‫‪165‬‬ ‫עח‬ ‫דג‬

‫נדיבי‬ ‫לחכמה‬

‫נד‬ ‫‪177‬‬

‫מט‬

‫כחי‬

‫[‬

‫חל‬

‫ויבן‬

‫‪173‬‬

‫איוב לא לו‬

‫‪202‬‬

‫תה‬

‫‪168‬‬

‫ט ב‬

‫קיג ח‬

‫בר‬

‫תה‬

‫ונר‬

‫העלו‬

‫בם‬

‫מש‬

‫כ כז‬

‫עח שב‬

‫נדב ת‬

‫תה‬

‫מט נ‬

‫עטרת‬

‫היו‬

‫קיט‬

‫קח‬

‫יה‬

‫כג‬

‫והגדתי בה‬ ‫לשמע‬

‫‪165‬‬ ‫הצבי * לי הוא ה‪ ,‬ר האלוהים‬ ‫שהרמב ם נלחם‬ ‫תכונות על נוף‬ ‫לייחס לאל‬ ‫שורה ‪ 7‬ר ‪1‬‬ ‫כנראה נ * ם מגדל עז ד ״ רמ! להלן‬

‫ו ח ‪-‬ט‬

‫ואעגד ‪-‬ה‬

‫תהלל ׳‬

‫בחלקם שללי‬

‫ספר‪,‬‬

‫להלן יז ‪131‬‬

‫דג ג כב‬

‫‪171‬‬ ‫לשמע‬

‫ג יג‬

‫לשואל‬

‫ועל‬

‫הספר שירה על כל‬

‫והוא‬

‫צביי צבי יה‪,‬‬

‫‪1 62‬‬ ‫ניצר הרע‬ ‫להנשים‬ ‫אותם ‪1 7 2‬‬ ‫‪175‬‬ ‫להוריד גטם ומטר‬

‫לגשים‪,‬‬ ‫טז ח‬

‫הספר‬

‫וחברתי‬

‫והוא כחי‬

‫בראש‬

‫השירה׳ כי נכסף לשמע אזן אל‬

‫‪ 157‬בנחש‪,‬‬ ‫והרג‬

‫הדבר‪,‬‬

‫חברתי בזמני׳‬

‫כונת כל‬ ‫‪180‬‬

‫אמת‬

‫אדוניי‬

‫וראשית אוני׳‬

‫עטרת על ראש כל‬

‫‪159‬‬

‫יג כג‬ ‫‪166‬‬

‫על‬

‫ט ״ ב יח ג‬ ‫‪174‬‬ ‫מב‬

‫‪179‬‬

‫תה‬

‫שויתי‬

‫שם י־יט כו‬ ‫ואדביקם‬

‫באמר‬ ‫וי״ ילו‬

‫תה‬ ‫יש‬

‫יר‬

‫מב ד‬ ‫ט ב‬

‫המחברת‬ ‫למען‬

‫בעבורה ׳‬

‫ייטב לי‬

‫קח לך‬

‫ואמר‬

‫האחת ־‬

‫עשרה‬

‫השיר‬

‫עשיתיו‬

‫מפניני‬

‫ויסדתי‬

‫המאמרים ׳‬

‫בסכירים‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫הוי‪ ,‬כל צמא י‬ ‫‪185‬‬

‫מה לכם‬

‫בכלי גמא‬

‫בארות‬

‫הלכו אל מי בור תושיות‬ ‫הא לכם גלות‬

‫נשברים ‪-‬‬

‫רב לכם סב הר‬

‫בנפשות‬

‫הילדות‬

‫ישיב לכם‬ ‫‪190‬‬

‫הסופר‬

‫באור צורת‬

‫גלה לי‬

‫וכליות‬

‫הבוחן לבות‬

‫ודעו כי לא‬

‫‪195‬‬

‫הראשונות נרמ ־‬

‫‪200‬‬

‫בם‬ ‫בם‬

‫חפצתי‬

‫שתחבר אלי‬

‫ובעת‬

‫מליצה ׳‬

‫כשמוסיבים על‬

‫ושתים‬ ‫האל‬

‫עשרים‬

‫‪ 1 9 7‬ה *לה הראשונה‪,‬‬ ‫למען‬

‫‪181‬‬ ‫ב יג‬

‫בר‬

‫גלות‬ ‫אביעה‬

‫‪190‬‬

‫יטה‬

‫לם טלי‬ ‫חברגוהו‬

‫יב יג— כ ‪,‬‬

‫הם‬

‫יה‬ ‫תה‬

‫עח ב‬

‫הבו ־ ן‬

‫כי לא‬

‫מדבר על‬

‫יח‬

‫כאותיות‬ ‫באר‬

‫והט‬

‫ירמזו‬

‫כב‬

‫כת ! בות ח‬

‫דגניות‬

‫צבעה‬ ‫הם‬

‫לטל ‪ .‬ת ה ^ קי‬ ‫וכרובים‬ ‫גילה‬

‫‪191‬‬

‫וישם‬

‫העבריות‬

‫וצורות‬

‫האותיות‬

‫דעולם ׳‬ ‫‪200‬‬ ‫חיוה‬

‫במספר‬ ‫והט‬

‫‪197‬‬

‫קללה‬

‫מגדל‬

‫נמרצה ׳‬

‫האותיות‬

‫בשיריך‬

‫האוהב‬

‫יש‬ ‫כי‬

‫בורות‬ ‫בר‬

‫קללה‬

‫ט‬

‫שו‬ ‫מט ב‬

‫תה‬

‫ובכתב ־ יד‬ ‫מתהלקים‬ ‫הם‬

‫מאות‬

‫איכה נ גה‬ ‫לא‬

‫גז ה‬

‫ביאור‬

‫‪198‬‬

‫תהיה‬

‫‪193‬‬ ‫אלוהים‬ ‫מעשרים ושבע‬ ‫‪196‬‬ ‫מנצפ ך‬

‫יש‬

‫ב ‪ \ .‬תי‬

‫אותיותינו‬ ‫לשלשה‬

‫כח‬

‫בכלי‬

‫נא‬

‫יח ב‬ ‫שי‬

‫קמט ו‬

‫‪[203‬‬

‫ודיצה ׳‬

‫וחדוה‬

‫הלקים‬ ‫וכא *ר‬ ‫ארבעה‬

‫סירות‬

‫האותיות‬ ‫היה‬ ‫יד‬

‫זה‬

‫שמ‬

‫נה א‬

‫‪185‬‬

‫מה‬

‫יר‬

‫הנסתרות‬

‫רב‬

‫כט‬

‫כח‬

‫א יט ‪,‬‬

‫פרוש‬

‫עמנואל‬

‫בארגו זה‬

‫בספר‬

‫וכבר‬ ‫המזכיר‬

‫תשע‬ ‫עלה‬

‫אותיות‬ ‫בדעתנו‬

‫מתוכם יח‬ ‫והיטבת‬

‫המתקבלות‬ ‫הנבראות‬

‫הנמצאות‪,‬‬

‫גדולות‬

‫יגיע לכי‪ ,‬הלק‬ ‫א טו‬

‫האותיות‬

‫יש‬

‫) ראה‬ ‫כן‬

‫החכמות רוחני‪ ,‬ת׳‬

‫‪189‬‬

‫‪ 192‬כי‬

‫נרם ‪ ,‬ים‬ ‫צורת‬

‫הלכו‬

‫ד ד‬

‫) הככלת ( ‪ ,‬ל > יל א ‪598‬‬

‫מ ״א ב ח‬

‫ובמליצותיף‬ ‫ברכה‬

‫נפלאות ׳‬

‫וחרפה ונאצה‬

‫הסוכיות‬

‫גה א‬

‫בצורת‬

‫השלי & יות‬

‫השכלת‬ ‫‪202‬‬

‫ועשית‬

‫שתקראנה אל‬

‫‪ 184‬הוי ‪ ,‬יש‬

‫ב נ‬

‫ועשרים‬ ‫עשרות‬

‫מ ״ א ז לו‬ ‫רבה י ־ יצה‬

‫‪,‬ד יא‬

‫תה ז י‬

‫ארבע חיות‪,‬‬

‫‪ 1 9 0‬הבוחן לבות ובלי‪ ,‬ת‪,‬‬ ‫‪ 1 9 5‬בת^ע האחרונות‪,‬‬

‫‪187‬‬

‫המצריות‬

‫סודות‬

‫האותיות הם‬

‫אחדים‬ ‫א‬

‫רב‬

‫טו‬

‫סימן ‪(382‬‬ ‫החלקים‬

‫ויכ ‪ -‬תיו‬

‫י*‬

‫יט‬

‫לראותי‬

‫אסטרולוגיה‬ ‫האותיות הרגילות את חמש‬ ‫סיבת כל הסיבות‬

‫רב‬

‫‪186‬‬

‫אף‬

‫בעת‬

‫‪ 1 8 8‬הסופר‪ ,‬הנוסכר ‪ 1 8 9‬ישיב‪ ,‬יחפיד‬ ‫תיאולוגיה ‪ 1 9 4‬ה&זמימי‪.‬ת‪,‬‬

‫מתוכם‬

‫תחתיות‪,‬‬

‫וכרובים‪ ,‬מער איש לרות‬ ‫והיטבת‬

‫שתקראנה אל השונא תהיה‬

‫הטבעיות‬

‫עד רמש בורות‬

‫האופנים‪,‬‬

‫השכלת עשו‬

‫השמימיות‪,‬‬

‫רוחניות או גשמיות‪,‬‬

‫הראשונה‬

‫ארבעה‬

‫רוחניות‪,‬‬

‫נרמזו כל‬

‫הנמצאות‪,‬‬

‫הרקיע הנורא‬

‫החכמות‬

‫נרמזו‬

‫האחרונות‬

‫העלה‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫המצריות‬ ‫זו‬

‫האמצעיות‬

‫בם נרמזו‬ ‫מן‬

‫ולשוני חרב‬

‫פיפיות‬ ‫העבריות‬

‫כאותיות‬

‫אך בתשע‬

‫האותיות‪,‬‬

‫הנסתרות ‪-‬‬

‫וישם פי חרב חדה‪,‬‬

‫ובתשע‬

‫תלפיות‪,‬‬

‫מובנות ללב וגלויות‬

‫אביעה חידות‬

‫בתשע‬

‫הנהכשבויות‪,‬‬

‫דתי אותו אל‬

‫סורו נא אל מגדל עז‪ ,‬נ ־‬ ‫שקדו על ספרי‬

‫עליות ׳‬

‫יר‬

‫כרך ו‬

‫עמוד ‪51‬‬

‫חט‬

‫הראשונות‬

‫לומר‬ ‫אה‬

‫א יב‬

‫כי‬

‫‪199‬‬ ‫‪201‬‬

‫שלשת‬ ‫הרקיע‬ ‫וחדוה‬

‫המחברת‬ ‫העי‬

‫ואען ואמר‬ ‫כאשר צויתי׳‬ ‫‪205‬‬

‫העי ׳ אל כל אשר‬

‫ואחבר זאת‬

‫ואלה הם פני‬ ‫והטפסר‬

‫אל השר‬ ‫נסך‬

‫מראשי‬

‫ועמו‬

‫ימותו‬

‫המליצה‬

‫‪210‬‬

‫לא‬

‫החכמות‬

‫שלחו הזמן‬ ‫חזק‬

‫מצהו‬ ‫יקרא‬ ‫בצריו ׳‬ ‫‪215‬‬

‫הזמן‬

‫‪220‬‬

‫כל‬

‫חכמי‬

‫לא‬

‫טמאתו׳‬

‫יסיר‬

‫פרידתו ׳‬

‫ישגב ‪-‬‬

‫עד ינוע‬

‫וערבה שיתו׳‬

‫רב‬

‫אדם‬

‫מצחו‬

‫חזק‬

‫לעמת‬

‫מיץ חם ׳‬

‫רב‬

‫אדם‬

‫והיה‬

‫שדי‬

‫יקרא‬

‫איש‬

‫חסדו‬

‫מנעיריו ׳‬

‫והיה‬

‫שדי‬

‫מצחם ׳‬

‫הנשים‬

‫תתעטף ׳ נתן‬ ‫פיו‬

‫על‬

‫בצריו ׳‬

‫אותו‬

‫לרהבו ׳ אם‬

‫כל ריב‬

‫הזמן‬

‫בהם‬

‫בקיאו ׳‬

‫תתעטף ׳‬

‫ולהיות‬

‫קראו ׳‬

‫נתן‬

‫על כיו‬

‫וחכמי‬

‫הנשים‬

‫יראה‬

‫ומגרשם׳‬

‫יפקד ‪ -‬לא‬

‫כל‬

‫ידע כי‬ ‫לב‬

‫חכמי‬

‫כל‬

‫לרהבו ׳ אם‬

‫לכל‬

‫ברוחו‬

‫ריב‬

‫תבונותיו‬

‫רכאים שם׳ לא‬

‫יפקד מושיו ׳ ימחץ הזמן‬ ‫ועצבותיו‬

‫אותו‬

‫הזמן ־ שד יניקם ׳‬

‫וזקניו יחכם ׳ ואשר יבוא בשדי‬

‫וידיותר־ זינה׳‬

‫תספיניז׳‬

‫נפשם‬

‫וכל עע‬

‫תבונותיו‬

‫ורעיוניו‬

‫ומהסמים אשר פיו נטף ׳‬

‫והטף ׳‬

‫הזמן ‪ -‬שד יניקם ׳‬

‫יפקד מושבו׳ ימחץ הזמן‬ ‫ועצבותיו‬

‫והאמונות ׳‬

‫כעש ביתו• מה טוב‬

‫שנתו׳‬

‫רפאים שם׳ לא‬

‫ברוחו‬

‫החכמות‬

‫בנה‬

‫לבניו פחם ׳ ויתן את‬

‫להיות‬

‫לב‬

‫בוער ויהגה‬

‫לענותי‬

‫שלחו הזמן‬

‫וזקניו יחכם ׳ ואשר יבוא בשדי‬ ‫ומגרשם׳‬

‫ימותו‬

‫הקללה‬

‫לענה וראשי‬

‫מעולם‬

‫להיות‬

‫וחכמי‬

‫ידע כי‬

‫ועמו‬

‫ולבו‬

‫החשיתי׳‬

‫לבניי כחם ׳ ויתן את‬

‫בהם‬

‫בקיאו ׳‬

‫בנה‬

‫וערבה‬

‫חסדו מנע! רעי‬

‫וכל עע קראו ׳‬

‫ברכה‬

‫והטפסר‬

‫נסך מי ראשי‬

‫עד ינוע‬

‫ומהסמים אשר פיו נטף ׳‬

‫והטף ׳ ‪ ..‬פשם‬

‫אל השר‬

‫לענותי‬

‫והאמונות׳‬

‫ישכב ‪-‬‬

‫לעמת‬

‫איש‬

‫תחפץ תטני׳‬

‫המהללה ׳ ולה שני פנים‬

‫הברכה‬

‫ולבו בו ער ויהגה‬

‫להיות‬

‫ואקום קל היש ולא‬

‫ונבאתי‬

‫וקללה‬

‫ואלה הם פד‬

‫כעש ביתו ׳ מה טוב פרי דתו ׳‬ ‫יסיר‬

‫האחת ־‬

‫לענוה ראשי מ‪ /‬נולם‬

‫תמתו ׳‬

‫עשרה‬

‫יפקד ‪ -‬לא‬

‫וידיו‬

‫תספינה ׳‬

‫יראה‬

‫תרפינה י‬

‫ורעיוניו‬

‫‪ 2 0 6‬מעולם נסך מראש‪ ,‬מראש ומעולם נמשח לנסיך ‪ 2 0 7‬מ* ראש‪,‬‬ ‫חכמה ב ( ריבוי ^ לענה ‪ 2 0 8‬ועמו‪ ,‬א ( כבימות ב ( בעודנו חי ‪ 2 0 9‬כעש‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫‪ 211‬להיות לבניו כחם‪ ,‬א (‬ ‫וטרופה‬ ‫מעורבת‬ ‫ותמתק ב ( ותהי‬ ‫‪ 210‬וערבה‪ ,‬א (‬ ‫פרידתו‪ ,‬מן העו ^ם‬ ‫לשתות יין‬ ‫כפחם ויתן את מצחו וכו ‪ ,,‬ב ( ! ‪ .‬יבור הוא‬ ‫ונשיא לבני הזמן לבריות ב ( שכל לבן אצלו יהיה שחור‬ ‫פחה‬ ‫ואלוהים‬ ‫‪ 2 1 3‬והיה שדי בצריו‪ ,‬א (‬ ‫תועבה‬ ‫אדם יקראו לו א ( איש נדיבב ( איש‬ ‫רוב בני‬ ‫‪ 2 1 2‬רב אדם וכו ‪,,‬‬ ‫יעמוד לו בפני אויביו ב ( ואלוהים יהיה בין אויביו ‪ 2 1 4‬ומהסמים‪ ,‬א ( ומהבשמים ב ( ומסמי המוות ‪ 2 1 5‬תתעטף‪,‬‬ ‫מקיא להיות על פיו וכו ‪ ,‬א ( הזמן‬ ‫תתעלף ‪ 216‬בקיאו‪ ,‬א ( בקי ויודע את דרכיו ב ( בקיא שהוא‬ ‫תתלבש ב (‬ ‫א(‬ ‫חכמתו‬ ‫ופורעניות בעולם ‪ 217‬שד יניקם‪ ,‬א ( יניקם משדי‬ ‫לשופט ולכוהן ב ( הזמן יעד אותו להביא רעות‬ ‫מינה אותו‬ ‫במחיצת חכמתו‬ ‫‪ 2 1 8‬יחכם‪ ,‬א( יחכים אותם ב( יצודם בחכה ואשר יבוא וכו ‪ ,,‬א( ומי שיבוא‬ ‫ב ( ישרוד א‪ .‬תם‬ ‫מים‬

‫א(‬

‫מרים‬

‫לענות‪,‬‬

‫לכל‬

‫א(‬

‫ככוכב ה ״ חר ב (‬

‫כתולעת‬

‫בחכמות ב( ומי שיבוא לבדוק את חכמתו ימצא כי מתים שם כלומר אין שם דבר‬ ‫יווכח כי הוא ענק‬ ‫‪220‬‬ ‫א( מחמת גדולתו אין הוא זקוק לחכמים אחרים ב( מרוב גאוותו לא יתחבר לחכמים‬ ‫‪221‬‬ ‫א( אם ימות יישאר כבודו ולא יחסר ב( אם ייעדר לא יעשה כל רו עזם ולא ייזכר מקומו‬ ‫תיווספנה‬ ‫א( תחדלנה ב(‬ ‫ופורעגיותיו טל הזמן‬ ‫א( מרפאות ב( מרפות ‪2 2 2‬‬

‫יראה וכן ‪,,‬‬ ‫וכו‪,,‬‬ ‫‪203‬‬ ‫מש‬ ‫כז ה‬ ‫‪214‬‬ ‫‪218‬‬ ‫כח‬

‫ועצבותיו‪,‬‬

‫כא א‬ ‫הנני יש ׳ סח א אל מש‬ ‫שי ה ב מש‬ ‫‪ 207‬ולבו‬ ‫ח כג‬ ‫‪210‬‬

‫ישכב‬

‫מש‬

‫ג‬

‫ומהסמים שמ ל לד‬ ‫כב‬ ‫וזקניו תה קה‬ ‫האויל‬

‫ואם‬

‫יפקד ‪ -‬לא‬

‫כד‬

‫‪211‬‬

‫תספינה‪,‬‬

‫ברכה‬ ‫‪204‬‬ ‫ונבאתי יח לז ז‬ ‫טו כח מי יר ח יד ‪ 208‬ועמו‬ ‫להיות‬

‫נחט‬

‫ה יד‬

‫ויתן יח ג ח‬

‫נפשם תה ׳ קז ה‬ ‫‪215‬‬ ‫הנשים רב ג ו‬ ‫‪ 219‬ידע מש ט יח‬ ‫בשדי דה ב לא יט‬ ‫יפקד‬

‫‪221‬‬

‫יפקד‬

‫ש א כ יח‬

‫ימחץ‬

‫‪[204‬‬

‫רב יא כו‬ ‫איוב יב ב‬ ‫‪ 212‬רב‬ ‫‪216‬‬ ‫לא‬

‫הבגדים‬

‫‪219‬‬

‫לא‬

‫אם יפקד‬ ‫תרפינה‪,‬‬

‫מעולם‬ ‫איכה ג יט‬ ‫‪ 206‬ייענה‬ ‫איוב‬ ‫‪ 209‬עד‬ ‫איוב כז יח‬ ‫בנה‬

‫מש‬

‫להיות רב‬ ‫איוב לז כד‬

‫איוב ה יח‬

‫להשיב‬

‫דברי‬

‫כ ו‬

‫‪213‬‬

‫והיה‬

‫‪ 217‬שד‬ ‫כא ה‬ ‫מבחר‬ ‫‪ 220‬אם‬

‫איוב‬

‫כב‬

‫כה‬

‫יש ם טז‬ ‫הפנינים מב‬

‫המחברת‬ ‫הצפונות‬ ‫הוא‬ ‫‪225‬‬

‫גולים ׳‬

‫יהלם‬

‫העתיקו‬ ‫אשר‬

‫הצדק‬

‫ישאפו צמים שרש‬ ‫יתחשב׳‬

‫לא‬

‫כוכבי‬

‫יפצה ׳‬ ‫יתן‬

‫‪230‬‬

‫וכשחק‬

‫מאזנים‬

‫עש‬

‫וכסיל ׳‬

‫בץ‬

‫וכסיל ׳‬

‫לחרבה ׳‬

‫איש‬

‫יתחשב׳‬

‫כוכבי‬

‫הזמן‬

‫הזרוע‬

‫יתן‬

‫לחה‬

‫והלחיים‬

‫והקבה י אל שדי יתן לו רחמים י‬

‫ולאויביו‬

‫זרע‬

‫רחמים ׳‬

‫יתן‬

‫והוא‬

‫בץ‬

‫המצוה לאשר רנה‬

‫ברצח ׳ וים‬ ‫ולבת איש‬

‫והלחיים‬

‫נחשב׳ היו‬

‫וכסיל ׳‬

‫לפתח פה‬ ‫רבה ׳‬

‫לחמם ׳ בגויים‬

‫מאזנים‬

‫וכסיל ׳‬

‫ולאויביו‬

‫ויראה‬

‫רתמים‬

‫עש‬

‫כסיליהם עש‬ ‫יפצה ׳‬

‫אשר‬

‫ירומם ׳‬

‫וממנו‬

‫וכשחק‬

‫יתן‬

‫המחלקת‬

‫כהן ־ הזרוע‬

‫אלשדייתן לו‬ ‫רחמים ׳‬

‫רחמים ׳‬ ‫רע‬

‫ויראה זה‬

‫יאריך ימים׳ נודע בזמן הוא ושיחיו׳ ציר‬

‫יאריך ימים׳ נודע בזמן הוא ושיחיו׳ ציר‬

‫כגלגל‬

‫כגלגל‬

‫לשולחיו׳‬

‫אלהי ׳‬

‫ראשו׳ ותתענג‬

‫תשמרהו׳‬ ‫כבית‬

‫ונקה‬

‫פרץ ׳‬

‫לחבל‬

‫ויאמר אלי‬

‫לו‬

‫פדיום ׳‬

‫לא‬

‫תנקהו ׳‬

‫ביתו‬

‫‪ 223‬מלים‪/‬‬

‫א(‬

‫מגלים ) מלשון‬

‫‪ 225‬ישאפו וכו ‪/‬‬

‫יקבלו‬

‫כבית‬

‫כפורחת‬

‫לעשות‬

‫גילוי ( ב (‬ ‫דברי‬

‫מזונם א (‬

‫מליצה‬

‫חכמה‬

‫הצמים‬

‫חשובים‬

‫והמתעגים ב (‬

‫המזל‬

‫ב ( בני‬

‫ככוכבי‬

‫הזהירו‬

‫תנקהו ׳‬

‫לא‬

‫אפוד‬

‫העתיקו מהם מלים‪/‬‬

‫א ( אבן‬

‫טובה ב (‬

‫השחר‬

‫אין לב‬ ‫כסיל‬

‫בעוד‬

‫שהוא‬

‫ואילו‬

‫הוא‬

‫ביתו‬

‫במתי ארץ‬

‫מקצה מזה ומשחית‬ ‫חכמה‬

‫אפוד‬

‫ומועצה ׳‬

‫תקרא ישרה׳ וענץ בעת‬

‫א(‬

‫מהצפבות‬

‫רעיוניו למד ‪,‬‬

‫אשר ירומם‪/‬‬

‫ומכה‬

‫‪ 226‬לא יתחשב‪ ,‬א ( אינו‬ ‫שבשמים היו כוכבי הזמן » כו‬

‫השודדים‬

‫עש ו‬

‫הולם‬

‫יחטא ‪-‬‬

‫ויהי‬

‫והרקיבהו על‬

‫עלתה נצה ׳ כרוב אחד‬

‫מאזנים‬ ‫ובמזל‬ ‫וכסכל‬ ‫הבגדים‬ ‫כתולעת‬

‫אלא‬

‫ונקה‬

‫פרץ ׳‬

‫ותחת‬

‫פיד יום׳ אם‬

‫הדורה ׳ יהיה לה ענץ בעת‬

‫‪ 224‬יהלם‪,‬‬

‫שיתהו‬

‫ותתענג בדשן נפשו׳‬

‫מלץ קצה ׳ הוא‬

‫מגלים ) מלשון גלות (‬

‫א ( וכשחק מאזנים‪,‬‬

‫כסיל‬

‫תשמרהו׳‬

‫במתי ארץ‬

‫המליצה ׳ והיא‬

‫מרעיוניו‬

‫אינו חשוב‬ ‫אשם‬ ‫ככוכבים‬ ‫עש ו‬

‫ויהי‬

‫לשולחיו ׳‬

‫וירום ראשו׳‬

‫אלהי ׳‬

‫פדיומיתהיה לו‬

‫נשבע כי האיש אשר יבוא‬ ‫התוכל‬

‫וגמעו‬

‫נאמן‬

‫בדשן נפשו׳ ותחת‬

‫והרכיבהו על‬

‫מקצה ׳‬

‫חכמה ב ( ‪ . .‬עתקו‬

‫שיתהו‬

‫אםיחטא ‪-‬‬

‫כראות השר נעם‬

‫המזהיר ם‬

‫לא‬

‫המחלקת‬

‫כהן ‪-‬‬

‫יהלם‬

‫העתיקו‬

‫מהם‬

‫מלים ׳‬

‫הצדק‬

‫והקבה ׳‬

‫וירום‬

‫מהם ב (‬ ‫המזהירים‬

‫והוא‬

‫גולים ׳‬

‫ישאפו צמים שרש‬

‫המצוה לאשר רנה‬

‫ולבת‬

‫פיד יום׳ תהיה‬

‫‪240‬‬

‫הוא‬

‫לחמם ׳ בגויים‬

‫לפתח פה בר צחי וים‬

‫נאמן‬ ‫‪235‬‬

‫ירומם ׳‬

‫וממנו‬

‫האחת ־‬ ‫הצפונות‬

‫נחשב׳ היו‬

‫הזמן‬

‫כסיליהם עש‬

‫רתמים‬

‫מהם‬

‫מלים ׳‬

‫עשרה‬

‫והגישא‬ ‫נעלה‬

‫שבן הוא‬

‫א ( בני‬ ‫‪,‬‬ ‫ככוכבי‬ ‫כוכביהם‬

‫נחשב בין‬ ‫נחשב בין‬

‫גמנד‬

‫הרם‬

‫דברי‬

‫כוכביהם‬

‫המזל‬ ‫השחר‬

‫כתולעת‬

‫וכסכל אין לב ‪ 228‬א ( המצוה וכו ‪,,‬‬ ‫מטמא את‬ ‫ומיוחסת ב ( הוא‬ ‫כוהנת‬ ‫המחלוקת ‪ 230‬ולבת איש כהן וכו ‪ ,,‬א ( הוא נושא‬ ‫דלוחים על מימיו של ים‬ ‫‪ 234‬שיתהו כגלגל‪ ,‬א ( עשה אותו‬ ‫טורפים ‪ 233‬ב ( ציר נאמן‪ ,‬כאב חזק‬ ‫עופות‬ ‫הטהורות ‪ 231‬ב ( רחמים‪,‬‬ ‫בדשן‪ ,‬א ( בשמן‬ ‫ויתליע‬ ‫ויתרומם ב (‬ ‫‪ 235‬וירום‪ ,‬א (‬ ‫סחרחורת ראש‬ ‫שבשמים ב ( הבא עליו‬ ‫כגלגל המ ‪ .‬לות‬ ‫ב ( באפר ‪ 236‬פיר יום‪ ,‬צרת היום הצרות והפורעניות המתחדשות כל יום פדיום‪ ,‬פדיון וישע ‪ 237‬תשמרהו‪,‬‬ ‫חטאיו ונקה לא תנקהו‪ ,‬א ( וכלה לא תכלד ‪ ,‬ב ( וסלוח‬ ‫ותזכור את‬ ‫תשמור‬ ‫ב(‬ ‫בתשובה‬ ‫תמתין לו עד שיחזור‬ ‫א(‬ ‫תוכן‬ ‫‪ 241‬ענין‪ ,‬מובן‬ ‫‪ 238‬כבית פר^‪ ,‬א ( בן יהודה ב ( פרוץ והרום‬ ‫לא תפלח לו‬ ‫הוא‬

‫‪223‬‬ ‫‪227‬‬ ‫רב‬

‫איוב לב טו‬

‫העתיקו‬ ‫עש‬

‫איוב ט ט‬

‫יח ג‬

‫‪ 231‬אל‬ ‫ותתענג‬

‫כז ו‬

‫יג‬

‫רב ׳‬

‫לב‬

‫שמ‬

‫כט ה‬

‫יש‬ ‫יש‬

‫‪228‬‬ ‫בר‬

‫‪225‬‬ ‫רנה‬

‫יש‬

‫מג יד‬

‫נה‬

‫ב‬

‫נח‬

‫יד‬

‫‪236‬‬

‫ישאכו‬ ‫נד א‬

‫‪232‬‬ ‫פדיום‬

‫‪239‬‬

‫ויראה‬

‫מצווה‬

‫איוב ה ה‬ ‫‪229‬‬ ‫יש‬

‫במ ג מט‬

‫והיא‬

‫בר‬

‫מ י‬

‫לזמר‬

‫שר ״ ‪,‬‬

‫לפתח‬ ‫ע י‬ ‫אם‬

‫לפתוח פה‬

‫איוב ל ד‬

‫יח‬ ‫‪233‬‬

‫כה יג‬

‫ציר‬

‫שמ‬

‫‪[205‬‬

‫מש‬ ‫‪237‬‬ ‫כה‬

‫יט‬

‫ונמלץ‬

‫בגויים‬

‫כא כז ) ברצח (‬

‫איוב י יד‬ ‫כרוב‬

‫טהור‬

‫ונקה‬ ‫יש‬

‫‪ 229‬ב ( וים וכו‪,,‬‬

‫הבגדים‬

‫בט‬

‫וים‬ ‫‪234‬‬

‫בג‬

‫שמ‬ ‫אלהי‬

‫יר מו כח‬ ‫נד טז‬

‫‪226‬‬

‫יד‬

‫תה‬ ‫ויהי‬

‫‪240‬‬

‫יש‬

‫מטו‬

‫‪230‬‬

‫ולבת‬

‫וי‬

‫כא ט‬

‫פג יד‬

‫‪235‬‬

‫וירום תה ׳ ־‬

‫כא‬

‫וכשחק‬

‫ויוסיף‬

‫מים‬

‫רות ד יב‬ ‫יבוא‬

‫מ ב‬

‫‪238‬‬ ‫יט‬

‫והרכיבהו‬ ‫כג‬

‫אפוד‬

‫המחברת‬ ‫אחור נזורה•‬

‫תקרא‬ ‫המליצה‬

‫דברי‬

‫התורה‬

‫יצמיחו‬

‫במלכותי‬

‫הממונות׳‬

‫לברואים‬

‫מהשעות׳‬

‫דרשתייי‬

‫נברא‬

‫להאריך‬

‫הנמהר‬

‫‪255‬‬

‫הבגד‬ ‫תכיר‬

‫הנבלים‬

‫לאדוניו׳‬

‫כשתשאל׳‬

‫בקשתיי ׳‬

‫הקדשה‬

‫הסוס‬

‫האחוה‬

‫יובנו‬

‫תעמד‬

‫הנעלמות ׳‬

‫באמונה ׳‬

‫החלני‬

‫לתקוה‬

‫העולם‬

‫העולם ‪ -‬ואיך‬

‫השכל בורח ׳‬ ‫המעות‬

‫הזקן‬

‫החסר ׳‬ ‫הגבורים‬

‫ימלט‬

‫באנשי‬

‫הנבלים תשים‬

‫יסבלו‬

‫הכעסן ייגע נפשו׳‬

‫הרגעים ׳‬

‫מעשיך גורמים לך שבח‬

‫יתקן‬

‫הבורח ישנא‬

‫הנזהר‬

‫עבדניי‬

‫תרופה ׳‬

‫הרתוק ׳‬

‫לרעבים‬

‫בהקדמות ׳‬

‫הגלני‬

‫כשיגדל‬

‫המליץ ׳‬

‫החושקים ׳‬

‫במהירותו•‬

‫חבריך ׳‬

‫מהאל‬

‫הרעבים‬

‫יהלם‬

‫הירח ישנאו‬

‫יאמר‬

‫תמרד‬

‫בתבונה ׳‬

‫חכמותיך‬

‫להבהיל ׳‬

‫יכשל‬

‫יובנו‬

‫האחרונות ׳‬

‫התאוה‬

‫שלומי‬

‫לשובבים יעשה‬

‫החמסן יחיב ראשו׳‬

‫הדעת פורח ׳ הזקן‬

‫נכסיך‬

‫הרואים‬

‫תפסד‬

‫בנסיונות׳‬

‫כשיחסרו‬

‫העצמות יחי ^ יץ׳‬ ‫נרפים ׳‬

‫מצואות‬

‫באריכות ׳‬

‫בסכנות ׳‬

‫המארעות ׳‬

‫מהזלדקן‬

‫גדופה ׳‬

‫השירה‬

‫הפגעים ׳‬

‫יתחברו‬

‫השלום ‪ -‬ואיך‬

‫או‬

‫ואקום‬

‫המליצה הישרה‬

‫תתחזק‬

‫המר מתוקי‬

‫‪250‬‬

‫ואמר‬

‫הגעלה ׳ כי יכול נוכל לה ‪,‬‬

‫ואחבר זאת‬

‫ההדורה ׳ והיא ישרה ונזורה‬

‫ואלה‬ ‫‪245‬‬

‫ידע‬

‫האוזת ‪-‬‬

‫אדוני‬

‫עשרה‬

‫החכמים‬

‫הענבים‬

‫בראשיתם‬

‫במלחמה‬

‫נספים ׳‬

‫הדולקים ׳‬

‫בזהירותו ׳‬

‫בהקהיל ׳‬

‫הענקי‬

‫בסר ׳‬

‫השלום‬

‫האבירים‬

‫בקצם‬

‫לפעמים‬ ‫טובה‬

‫מהתבוסה ׳‬

‫בזבוב נחנק ׳‬ ‫כבדניי‬

‫המנוסה ׳‬

‫יאמר‬

‫לקוניו׳‬

‫במרך‬

‫כשתברח ‪-‬‬

‫אשריך ׳‬

‫בצרך‬

‫האמונה ׳‬

‫האשה‬

‫תתפאר‬

‫בבנה ׳‬

‫מהחומלים‬

‫שאל‬

‫כשיבוא ‪ -‬יחשך‬

‫העין׳‬

‫מעשיו יחזר לאין• הקץ‬

‫לאלי משקץ‬

‫‪ 2 4 2‬אהור נ‪.‬ורה‪ ,‬הפוכד ‪ 2 4 5‬לשובבים יעסה הרתוק‪ ,‬לעבריינים תיי ע ״‪ .‬ה שלשלאות ‪ 2 4 7‬האחרונות‪,‬‬ ‫התוצאות בהקדמות יובנו הנעלמות‪ ,‬כוד״״חות אמיתיות מסיקים בהיק ס הגיוני מסקנות חדת ‪ 2 4 8‬המארעות‪,‬‬ ‫הפגעים החלני‪ ,‬עשה אותי חולה ‪ 2 5 0‬מה^דקן הדעת פורח‪ ,‬מי שזקנו דליל חכם הוא הזק! כשיגדל השכר‬ ‫בורח‪ ,‬מי שזקנו עבה שוטה הוא ‪ 2 5 1‬יתקן המעות החכמים בהקהיל‪ ,‬באסיפת החכמים יתוקן המעוות ‪ 2 5 3‬יהלם‬ ‫החושקים‬ ‫הנבלים המליץ‪ ,‬המליץ מכה את הנבלים בשבט פיו בקצם‪ ,‬בבוא המוות ‪ 2 5 4‬הירח ישנאו החושקים‪,‬‬ ‫‪ 2 5 5‬מהתבוסה טובה המנוסה‪ ,‬טוב לנום ולהימלט מלנחוי‪ 1‬תבוסה כבדני‪ ,‬נקני‬ ‫שונאים את הירח המגלה אותם‬ ‫‪ 2 5 6‬עבדני וכו ‪ ,,‬על בעל הסוס לטרוח תמיד בטיפול בסוסו‬ ‫כבדני וכ‪ / ,‬על בעל הבגד לטרוח תמיד בניקוי בגדו‬ ‫בצרך תכיר חבריך‪ ,‬בעתמצ‪ ,‬קתך תעמוד על א‪ ,‬פיים האמיתי ש*‪ 1‬חבריך ‪ 2 5 7‬מהחומלים שאל כשתשאל‪,‬‬ ‫‪ 2 5 8‬הקץ כשיבוא‪ ,‬כשיבוא המוות‬ ‫כשאתה טבק ¿ נדבה בקש מבעלי הרחמנ‪ .‬ת‬ ‫אחור‬

‫‪242‬‬

‫יש‬

‫א ד‬

‫הפני ‪ -‬ים לד ג‬ ‫לבחר‬ ‫נבירול‬

‫באחרונות‬

‫ועל‬

‫דברים‬

‫האחוה‬

‫הוא‬ ‫‪253‬‬

‫העצמות‬

‫לעי " ה ‪131‬‬ ‫‪283‬‬

‫ומי‬ ‫התאוה‬

‫ביותר ‪,‬‬

‫כ ‪.‬‬

‫חותם‬

‫יחטא‬

‫לעיל ‪246‬‬ ‫תעמוד‬

‫המלך‬

‫קצתה‬ ‫משירתו‬ ‫מלכות‬ ‫כתר‬

‫שהסתכל‬ ‫א ה‬

‫יכדי‬

‫יש‬ ‫הענק‬

‫בט‬

‫והתורה‬

‫ויבחר לו מן‬ ‫הרגעים‬ ‫בכל‬ ‫תכשר‬

‫לא‬

‫החמשים‬ ‫לפגעים ‪,‬‬

‫העצה‬

‫אותידש‬

‫) היה‬

‫שיחשב‬

‫יראה‬

‫מבחר‬

‫הפנינים טו ש‬

‫‪250‬‬ ‫מי‬

‫ע ל‬ ‫שני‬

‫‪243‬‬ ‫אחים‬

‫כי‬

‫שזקנו‬ ‫נח יא‬

‫יהלם‬

‫לעיל ‪119‬‬

‫‪256‬‬

‫בצרך‬

‫מוסרי‬

‫תשאל‬

‫שאל‬

‫מאנשי‬

‫אם‬

‫האחרונית‬

‫הנמהר‬

‫הפילוסופים ב‬ ‫הנדיבות‬

‫אויבת‬

‫רש ׳ ׳ י (‬

‫מעשיך‬

‫‪171‬‬ ‫מבחר‬

‫כא כח‬

‫מוסרי‬

‫והשלישי‬ ‫הפנינים ה‬ ‫בעת‬

‫הצורך‬

‫והחסד‬ ‫‪[ 2 0 6‬‬

‫רקת‬ ‫ג‬

‫התקון‬

‫שם ב‬

‫מעלת‬ ‫סכסן‬

‫דרדות‬ ‫שזקנו‬

‫) מי‬

‫הפילוסופים ב‬ ‫הריקים יהלם‬

‫מי‬ ‫תכיר‬

‫גו‬

‫שרוכב‬ ‫חברך‬

‫‪257‬‬

‫במהירות‬

‫באחרונות‬

‫ולח גוב‬

‫ואמר ) אגינום (‬

‫הפילוסופים א י ‪24‬‬

‫האחוה‬ ‫עבדקן ‪-‬‬

‫וידיעת‬

‫והנחה‬

‫מוסרי‬

‫השכל‬

‫קורטמן‬

‫העגיגים‬

‫רפואה‬

‫מהשעות‬

‫התאוה‬

‫תחכמוגי‬ ‫‪255‬‬

‫בשלשה‬

‫‪248‬‬

‫טז‬

‫בבחינת‬ ‫ואחרונות‬

‫׳ זלדקן ‪-‬‬

‫שוטה ה א‬

‫מבלתי‬

‫השירה‬

‫‪189‬‬

‫צריך‬

‫למשורר‬

‫אבן‬ ‫הרגעים‬ ‫המר יש ׳ ה כ‬ ‫‪246‬‬ ‫ארבעים‬ ‫השבעים‬ ‫ומן‬ ‫שלטים‬ ‫ענשיו טי‬ ‫ראה‬ ‫דפילוסופים א טו‬ ‫מוסרי‬ ‫בנסיונות‬ ‫‪247‬‬ ‫להלן ‪248‬‬

‫מפותח (‬

‫‪-‬‬

‫אחד‬

‫בנסיונות‬

‫מהזלדקן סנה ־ ־ רין ק‬ ‫עבה‬

‫ישרה‬ ‫לא‬

‫מחברות‬

‫יעמד‬

‫איתיאל יז ‪, 144‬‬ ‫השני‬

‫תחבמוני ח‬

‫‪91‬‬

‫תחכמויי יח‬

‫‪245‬‬

‫התורה‬

‫טבחי *‬

‫מהשעות‬ ‫מעלת‬

‫מי‬

‫יתחברו‬

‫האמונה‬

‫דקה‬

‫וחלושה‬

‫כא ר‬

‫‪251‬‬

‫במלחמה‬

‫ש א כ‪ ,‬י‬

‫אינו‬

‫בטוח מן‬

‫מהחומלים‬

‫מבחר‬

‫הפגעים ׳ ‪,‬‬

‫‪62‬‬

‫תדע‬

‫שם‬ ‫שירבה‬ ‫באמונה‬

‫שחכם‬

‫יתקן‬

‫קה א‬ ‫‪254‬‬

‫המכשול ‪,‬‬

‫וחריף‬ ‫טו‬ ‫הירח‬ ‫להלן‬

‫הפנינים מז כ‬

‫המחברת‬ ‫בצרה‬ ‫‪260‬‬

‫כשתתעלם ־‬

‫השמחה׳‬

‫בהגלות‬

‫החדוה ׳‬

‫בערמה ׳ תשכן‬ ‫במצר‬

‫‪265‬‬

‫בעת‬

‫כמעלתו ׳‬

‫הנכשל ׳ הוא‬ ‫החטאים ׳‬ ‫מגנה׳‬

‫השמחים׳‬

‫ליושביו‬

‫הם‬ ‫בקהלי‬

‫ברעי‬

‫הנאהב ׳ הוא‬ ‫בתשובה ׳‬

‫מהתולדות ׳‬

‫תמולך ׳‬

‫דפי‬

‫לחכמה‬

‫הענוה׳‬

‫תמחה‬

‫החכמים ׳‬

‫סערתו‬

‫המשובה׳‬

‫הנכלם ׳‬

‫יבטח‬

‫הגאוה׳‬

‫ללבות‬

‫הצרך‬ ‫בחכמה ׳‬

‫יתרה ׳‬

‫מכסים‬

‫הפנינים‬

‫בהסתפקות או‬

‫העולם ׳‬ ‫הרע ׳‬ ‫יתחדשו‬

‫הסודות ׳‬ ‫מידיעתך ׳ יפי‬

‫מהטוב רחוק ׳‬

‫ליקרם ׳‬

‫בחריצות‬

‫הגאוה׳‬

‫הרשי‬

‫העשר יקנה האישי‬

‫מחרתך ׳ נבצר‬

‫רב יתיר החקי‬

‫התואנה ׳‬

‫למאד‬

‫מתהולל ׳‬

‫בעולם ׳‬

‫המרך‬

‫מתראה ׳‬

‫היראים ׳ הם‬

‫בהסרת‬

‫המתהלל ׳‬

‫יחפיר‬

‫המצליחים ׳‬

‫בחכמתו‬

‫יקם ׳‬

‫הענוה׳‬

‫המבאיש׳‬

‫ההוללות ׳‬

‫הנבהלים ׳‬

‫לדממה‬

‫תעורר‬

‫המשכילים׳‬

‫הפקחים ׳ הם‬

‫האמללים ׳ הם‬

‫כבר הלך ׳ יומך ׳ שכן עמך ׳‬

‫המזמה• שתק או דבר‬

‫ההתאפקות‬

‫הזהב ׳‬

‫הקנאה ׳‬

‫בתכלית‬

‫המתגאה ׳‬

‫ללב תוגה׳‬

‫הישר‬

‫הרכיל ׳‬

‫הכילות ׳‬

‫נעבד ׳‬

‫המתנקם ׳‬

‫בצל ׳‬

‫למחרפיך ׳‬

‫טעותו ׳‬

‫המשתדלים ׳ הם‬

‫למלאכתו ירוץ׳‬ ‫הדאגה ׳‬

‫האהבה ׳‬

‫מעלך ׳‬

‫האדון ׳ נוחל רוח הוא הנדון׳‬

‫לזולתך ׳‬

‫האמונה ׳‬

‫הבוטחים ׳‬

‫במרחב ייטיב׳‬

‫התך‬

‫דופקי‬

‫לשדה‬

‫החרוץ ׳‬

‫העצל ׳ ישב‬

‫כסלם ׳‬

‫המוחל הוא‬

‫הנעימים ׳ הם‬

‫תודע‬

‫באחרונות ׳ יגלו‬

‫הנבונות׳‬

‫המשכיל ׳ ישנא‬

‫כבר היתה‬

‫הנכבד ׳‬

‫בבחינה ׳‬

‫יודע‬

‫מכבודו נגרש׳‬

‫ידחה‬

‫המותרות ׳‬

‫למשלי‬

‫הנבהל ׳‬

‫ענותנותו׳‬

‫בסכלות טובע ׳‬

‫בעזיבת‬

‫למשבחיך ׳‬

‫בהצלחה ׳‬

‫תתקים‬

‫בסופך ׳‬

‫תשלם‬

‫החומל ׳‬

‫המיטיב׳‬

‫בתשובה ׳‬

‫המתאפק ׳ הוא הישע‬

‫חבורי‬

‫צובע ששיבתו צובע ׳‬

‫לבאים ׳‬

‫הערבות ׳‬

‫נחלתך ׳‬

‫בארץ ישי‬

‫המתענים׳‬

‫ללבבות ׳‬

‫הונך‬

‫תודע‬

‫חלייקנה ׳‬

‫ההזק‬

‫התורות ׳‬

‫בחייך ׳‬

‫בחמתו ׳‬

‫בסוד‬

‫התבוננות‬

‫הנדיבות ׳ באנשי‬

‫המקנא ׳‬

‫הדבור ׳ עם‬

‫צוף‬

‫העונים׳‬

‫בנמצאים ׳‬

‫מזלך ׳‬

‫מהרה ישרע׳‬

‫השנאה׳‬

‫‪270‬‬

‫התאוה ׳‬

‫החכמה ׳‬

‫יעזרך‬

‫נכבד‬

‫הרע ׳‬

‫‪270‬‬

‫כשתצר ‪ -‬מרחב‬

‫גומליהאיבותיכשיעזבו ‪ -‬שמחה‬

‫נסתר‬ ‫של‬

‫התביש ׳‬

‫האחת ־‬

‫החברה‬

‫עשרה‬

‫הישרים‬

‫תשלם‬

‫לחכמה‬ ‫מדבש‬

‫מתוק‬

‫מאוסים‬

‫הסחורה ׳‬

‫לישרם ׳‬ ‫יחזיק‬

‫הטובע‬

‫‪ 259‬יצרה וכף‪ ,‬חרפה דיא י‪ 1‬א ־ ב יי ‪-‬ת ״ לם בעת צרה ייהברו ההברה !כ¡״‪ ,‬אם צר לך‬ ‫בה נדוד למרחקים ‪ 261‬בגנצאים ובו‪ /‬הא ‪ -‬ם לומד ישסיון ההו ‪,‬ה עי‪ ,‬העתיד דםיט ב ובו ‪/‬‬ ‫בין בגעת ר ‪ ,‬וחתו בין בשעת ‪ ! -‬הקו ‪- 265‬שרע‪ ,‬יתפשט ‪ 274‬כפ^ם‪ ,‬שזה עולה ב ‪ ,‬וזה יורד הישר יחפיר המבאיש‬ ‫דרשע מגנה את היושר ‪ 277‬הצי־ך רב יתיר ההק‪ ,‬במעת הדחק מותר ייהפר את החוק ‪ 279‬ההתאפקות ללב‪ ,‬ת‬ ‫יהדק‪ ,‬יתפוש‬ ‫כבישת היצר היא ירי *‪ ! ,‬לא ־ ם תשלם הסחורה‪ ,‬יצליח המשחר‬ ‫יתרה‪,‬‬ ‫בחברה‬

‫המקום‬

‫אדם‬

‫‪259‬‬

‫החברה‬

‫‪247‬‬

‫‪261‬‬

‫ספורי‬ ‫בערמה‬

‫להלן יט ‪233‬‬ ‫ב‬

‫טו ‪16‬‬

‫י ^דל‬

‫האהבה‬ ‫מש‬

‫טעותו‬ ‫כל‬

‫צובע‬

‫‪268‬‬ ‫מ!‬ ‫ליה‬ ‫אכול‬

‫בצל‬

‫שם ב ו ‪9‬‬ ‫הפילוסופים‬ ‫החסתבקות‬

‫מבהר‬ ‫הדיבור‬

‫לעיל א ‪119‬‬

‫העבירות‬ ‫חטאה‬

‫ח יב‬

‫מבית‬ ‫את‬

‫ב‬

‫הבניג ם‬

‫דכתיג ) יש‬

‫כא‬ ‫הטובע‬

‫מח ב‬

‫הערים‬ ‫הרע כי‬

‫מד ‪,‬‬

‫להלי‬ ‫אברהם‬

‫קה‬

‫ההוא‬ ‫לניר (‬

‫לעיל ח ‪175‬‬ ‫אם‬

‫ברע‬

‫כז ‪27‬‬ ‫אבי‬

‫חסיאי‬

‫לבני‬

‫ה ח‬

‫‪270‬‬ ‫דחוה ק \‬

‫אזיל‬

‫‪274‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪279‬‬ ‫תרגום‬

‫חטאים ‪,‬‬ ‫יחפיר‬

‫כחולי‬

‫תמולך‬

‫מה‬

‫בהסתפקות‬

‫‪ 267‬הרב ‪ ,‬ר‬

‫מוסרי‬

‫בתריה‬

‫סערת ‪,‬‬ ‫יג ה‬

‫מוסרי‬ ‫‪78‬‬

‫‪[207‬‬

‫הירא‬ ‫ממעל‬

‫תה‬

‫הרע‬

‫ודך‬ ‫בשוקא‬

‫קז כט‬ ‫מוסרי‬

‫‪277‬‬

‫‪ 273‬י גב‬

‫מתוק‬

‫הפילוסופים ב ב ‪44‬‬ ‫ודטובע‬

‫בכל חב '‪,‬‬

‫יתאחז‬

‫הרע‬

‫לזולתך‬

‫לידך‬

‫ובא‬

‫כ ח ( — זהו הב‬

‫תירא‬

‫מפחיד‬

‫אמר‬

‫חזייה‬

‫דקא‬

‫יונה ד ה ‪,‬‬

‫יט יא‬ ‫השלם‬

‫הפילוסופים‬ ‫מהרה‬

‫הפילוסופים ב כא עה‬

‫הפילוסופים ב א ‪75‬‬ ‫תה‬

‫לעיל‬

‫‪ 263‬בה יך‬

‫מוסרי‬ ‫המעט מן‬

‫דייבב )רב‬ ‫דציון‬

‫באחרונות‬ ‫מזלך‬

‫בידך אי ‪ -‬ו ‪ 2‬לך ‪ ,‬כבר היה‬

‫דרבי י‬

‫להלן יט ‪323‬‬

‫אנרת תים !‬

‫מעלתו‬

‫‪264‬‬

‫המוחל‬

‫הפילוסופים ב‬

‫לגף‬ ‫שיש‬

‫נסתר‬

‫במה‬

‫כא יח‬

‫ם ‪ ,‬טה ח ד‬

‫‪271‬‬ ‫מש‬

‫כפי‬

‫מוסרי‬

‫כא ט‬ ‫היראים‬

‫בציון‬

‫גדולה‬

‫הרע‬

‫ארם‬

‫הפילוסופים ב‬

‫תלמידא‬ ‫כחת‬

‫טעות‬ ‫כט‬

‫הנכבד‬

‫‪265‬‬

‫הקנאה‬

‫נחלתך מ ‪ ,‬סרי‬

‫ברכות פ‬

‫יאבד‬

‫יא‬

‫תצר‬

‫הפילוסופים ב כא קט‬

‫כא צד‬

‫מג‬

‫‪ 269‬ה ‪ -‬כבד‬

‫ושב בצל ׳‬ ‫לא‬

‫״ ‪, .‬חל‬

‫ואם‬

‫מוסרי‬

‫הפילוסופים ב‬

‫הוא את !‬

‫המקנא‬

‫ההיזק ם ‪ ,‬פקד על‬

‫‪202‬‬

‫מוסרי‬

‫המוחל‬

‫‪266‬‬

‫^‬

‫יעקב ב ! א ^ עזר‬ ‫מעלך‬

‫רלנ‬

‫ארץ לך‬

‫ברח ממ ‪ -‬ה‬ ‫מומך‬

‫לאחית‬

‫טוב‬

‫‪260‬‬ ‫שיעזרך‬

‫* אתה • גרו‬

‫עוזר לחבר ‪,‬‬

‫הרע‬ ‫‪278‬‬

‫הסחורה‬

‫פסחים קיר‬ ‫ברע‬

‫ייחלש‬

‫שתק‬

‫מוסי ־ י‬

‫בדריצות‬

‫ורוב‬

‫המחברת‬ ‫בקוץ ׳ השבע בדבש יקץ ׳ המץ‬

‫‪280‬‬

‫הפרישות׳‬

‫העלמת‬ ‫השתיקה‬

‫האדם‬

‫לפסלו ׳‬ ‫הבהמה ׳‬ ‫‪ 285‬גונב‬

‫באמונה‬

‫מהחומד תראו‬

‫הנשמה׳‬

‫לבעליו הזנב ׳‬ ‫העשירי‬

‫יתבטלו‬

‫הנהלאה‬

‫לפעמים‬

‫לשארית׳‬

‫הרפואה לגוף‬

‫האובדת ׳‬

‫הכנף‬

‫בהשתנות‬

‫המליצה‬ ‫המלך ‪-‬‬

‫בחדודויגזר‬

‫הסברות ׳‬ ‫תקומה‬

‫לתולדת‬ ‫מעמד‬

‫לשועל‬

‫האדם ׳‬

‫ישתדל‬

‫הפרישות ׳‬

‫העלמת‬

‫השבע׳‬

‫בדבש‬

‫המותרות יתאוו‬ ‫המלחמה‬ ‫לתולדת ׳‬

‫מעמד‬

‫מסכן ׳‬

‫תסתכן‬

‫מהזאב‬

‫החרב יגזר‬

‫יתאוו‬

‫החלום יחשב נאמן׳ נאדו‬

‫הזקן ׳‬ ‫יתקן‬

‫העולם‬

‫בחכמה ׳‬

‫מהשיר‬

‫החכמה קנו‬

‫המלך‬

‫בחדודו ׳‬

‫בהשתנות‬

‫ברוצו‬

‫הנהדם ׳‬ ‫תגלה‬

‫הפרישות ׳ יץ‬

‫בקוץ יחזיק‬

‫לפעמים ישוב‬

‫הטובע ׳‬

‫הנמהר ׳‬

‫לשארית‬

‫לפעמים‬

‫כשיעידו‬

‫העשיר‬

‫יתבטלו‬ ‫רמות ׳‬

‫יענה‬

‫לבעליו נחשב לאץ ׳‬

‫מהחומד ׳‬ ‫לחפצו יגיע‬

‫הנזהר ׳‬

‫הצעקה ׳‬

‫לטובה ס‪ 1‬פם‬

‫כשיאפס‬

‫בחריצות או‬

‫בוטחת‬ ‫במזלו‬

‫מהדבור‬

‫כשידרכו‬

‫החמץ ׳ העץ יחשך‬ ‫תשלם‬

‫הכנף ׳‬

‫הנשמה‬

‫לפעמים טובה‬

‫העבים ׳‬

‫הסחורה‬

‫תראו‬

‫הקרבי‬ ‫האובדת‬

‫הכתובים‬

‫החכמות ׳‬

‫כלמה‬

‫יכשל‬

‫כשיריבו‬

‫תכיר‬

‫הרפואה ׳‬

‫נפוצות‬

‫מהחבור‬

‫מהבשר ימלא‬

‫מהמליצות ׳ הזנב‬

‫מהמלמד ׳‬

‫ברסנה ׳‬

‫העבה‬

‫באברותיו‬

‫כברית‬

‫המותרות ׳‬

‫נמשכת‬

‫לפעמים‬

‫החכמה ׳‬

‫הכלבים ׳‬

‫בהשנות׳ הזמן ישתנה‬

‫התעלומה לאור תצא‬

‫לפסלו ירוץ‬

‫השתיקה׳‬

‫מהעץ‬

‫התעלומה ׳‬

‫מאבותיו׳‬

‫לגוף‬

‫המלחמה ׳‬

‫מהעץ ׳‬

‫הבהמה‬

‫לפעמים טוב‬ ‫החלום‬

‫ברסיה נמשכת‬

‫מהפרצות‬

‫העולם יתקן׳‬

‫לפעמים הע!‪ .‬ףי‬

‫אויב‬

‫מהפרצותי‬

‫הפוך גונב‬

‫באמונה ׳‬

‫הענף‬

‫מאבותיו טוב‬

‫הכלבים‬

‫כלמה ׳‬

‫הנהדם‬

‫מהמלמד קנו‬ ‫לאור‬

‫העבה ׳‬ ‫ירוץ‬

‫הנזורה‬

‫החרב ׳‬

‫מסכן‬

‫הנמהר יכשל‬

‫ברוצו ׳‬

‫כברית ׳ הזקן אויב‬

‫ישתנה הזמן׳ בהשנות‬

‫תסתכן ׳‬

‫הנהלאה ׳‬

‫העב‬

‫תכיר‬

‫לפעמים‬

‫נפוצות מהשיר׳‬

‫בחכמה‬

‫מהבשר נאדו ׳ נאמן יחשב‬

‫דברי‬

‫מהזאב‬

‫באברותיו ׳‬

‫כשיריבו ‪ -‬תגלה‬ ‫מהחבור ׳‬

‫מהמליצות תצא‬

‫החכמות‬

‫לפעמים יץ׳ הפרישות■‬

‫העבים‬

‫טובה‬

‫לחפצו ׳‬

‫כשיעידו‬

‫ואלה‬

‫‪300‬‬

‫בוטחת‬

‫הנזהר יגיע‬

‫החמץ ישוב‬

‫לטובה ׳‬

‫הצעקה‬

‫הכתובים ׳‬

‫הקרב ימלא‬

‫‪295‬‬

‫במזלו ׳‬

‫תקומה ׳ רמות יענה‬

‫הסברות‬

‫‪290‬‬

‫ישתדל‬

‫מהדבור ׳‬

‫הפוך העב ׳ לאץ נחשב‬

‫לשועל‬

‫כשיאפס יחשך העץ ׳‬

‫הענבים‬

‫לפעמים‬

‫האחת ־‬

‫כשידרכו ‪ -‬סופם‬

‫טובה‬

‫עשרה‬

‫טובה‬

‫הענבים ׳‬ ‫המץ ׳ יקץ‬

‫בהסתפקות ׳‬

‫יתרה‬

‫‪ 280‬המץ‪ ,‬הליח הכד! יש! ב לפעמים יק‪ ,‬היין פעמים עהוא מדמיק שהפך לח ‪ ,‬מז הפריסות העלמת הכריעות‪,‬‬ ‫מדרכי הפרישות להסתיר את הפרי ‪ -‬ות ולא להבליטה ף ־ ־ התפאר בה ‪ 282‬מהחבור‪ ,‬מקומפוזיציה מוסיקלית הנהדם‬ ‫מכל‬ ‫‪ 283‬האדם ישתדל במזלו‪ ,‬אף על פי שהכל צפוי ונג ‪.‬ר מראש‬ ‫ירוץ לכסלו‪ ,‬ד ^ שבר ר ׳ ! אל הפסל לם ‪ -‬וד לו‬ ‫שבכרם‬ ‫הפרצות‬ ‫מקום מועילה '‪ 1‬פעמים השתדלותו ^ל הא ־ ־ם לשנות את הגזרה ‪ 285‬מהפרצות לשועל תקומה‪,‬‬ ‫לימודיים הם אמצעי מניבי ‪ ,‬טכ » \‬ ‫מענביו ‪ 286‬החכמות נפוצו ת מהשיר‪ - , ,‬ירים‬ ‫ק ‪ ,‬דא ‪ ,‬ת לשועל להיכלם לתוכו ולאב ‪ ,‬ל‬ ‫להיות מרך‬ ‫האובדת ‪ . .‬תוגה בסכ ^ה‬ ‫‪ 288‬לת! לדת‪ ,‬לטבע תסתכן מהזאב האובדת‪ ,‬הצאן‬ ‫החכמות‬ ‫ברכישת‬ ‫את חללה בבשר‬ ‫ממלאת‬ ‫הקיבה‬ ‫לזאב ‪ 289‬באברותיו‪ ,‬ב וצ ‪ ,‬תיו הארוכות ‪ 290‬הקרב ימלא מהבשר גאדו‪,‬‬ ‫‪280‬‬

‫הטבע‬

‫לב י‬ ‫אשו‬ ‫מי‬

‫מש‬

‫השתיקה‬ ‫בטוח מ !‬ ‫ד ז‬

‫כה טז‬ ‫לאדם‬ ‫המכשול‬

‫חמץ‬

‫ברכ ‪ ,‬ת‬

‫טובה מן ה ־ בור‬ ‫‪285‬‬

‫‪ 289‬ד ^ ף‬

‫שבוע ‪ ,‬ת‬

‫ש ‪. ,‬ש •״ה ש ‪ . ,‬אמר )בר‬

‫מא לב (‬

‫תצא‬ ‫מח‬ ‫ועל‬

‫ה‬

‫הלא‬

‫הדר‬

‫בלא עתו‬ ‫איוב‬ ‫יפה‬ ‫השנות‬

‫‪283‬‬

‫חמרא ) הזר‬

‫והוה‬ ‫הטהר‬

‫החומץ‬

‫לעיל ‪255‬‬

‫כח יא‬ ‫הבן‬

‫נאמן‬

‫כוח‬

‫מכוח‬

‫החאם שו‬

‫‪290‬‬

‫הזמן‬

‫‪8‬‬

‫‪0‬‬

‫שמ‬

‫‪2‬‬

‫[‬

‫מבחר‬

‫הפנינים ה נ‬

‫הנמהר‬

‫מהפרצות ל > יל ה ‪170‬‬ ‫האב‬

‫והיה יק (‬

‫‪ 282‬ה ‪1‬‬

‫א ח ‪ -‬׳ כב‬

‫‪286‬‬

‫רמות‬

‫ברכות נד ‪,‬‬

‫מש‬

‫תיקה‬ ‫מי‬ ‫יח כג‬

‫חלומות‬

‫מבהר‬ ‫שרוכב‬ ‫‪288‬‬ ‫מתקיימין‬

‫הפנינים‬ ‫במהירות‬ ‫הגהלאה‬ ‫האם‬

‫המחברת‬ ‫ההתאפקות ׳‬

‫ללבות‬ ‫‪ 305‬או שתק׳‬

‫המזמה צוף‬ ‫הענוה‬

‫לחכמה יפי ׳‬

‫תמולך ׳‬

‫בתשובה׳‬

‫‪310‬‬

‫כסלם ׳‬

‫ליושביו‬

‫הנבהל ׳‬

‫החטאים ׳ הם‬ ‫הוא‬

‫בעזיבת‬

‫הנכשל ׳‬

‫התורות ׳‬

‫צובע ׳‬

‫הדבור ׳‬

‫המקנא ׳‬

‫הנדיבות ׳‬ ‫תודע‬

‫בחמתו ׳‬

‫בחייך ׳‬ ‫כשיעזבו‬

‫כמעלתו ׳ של‬

‫החכמה ׳‬

‫התאוה ׳‬ ‫התביש‬

‫הנבלים ׳‬

‫לאדוניו‬

‫חבריך‬ ‫יאמר‬

‫ישנאו הירחי‬ ‫יחליץ‬

‫החדוה ׳‬

‫תכיר‬

‫נרפים‬

‫העצמות‬

‫בצרך ׳‬

‫בקצם‬

‫‪330‬‬

‫דרשתי‬ ‫השלום‬

‫החלני ״‬

‫מהחומלים ׳‬

‫הנעלמות ׳ יובנו‬

‫במרחב‬

‫כשתברח‬

‫בראשיתם‬

‫מעשיך׳‬

‫תעמד‬

‫האשה׳‬

‫לקוניו יאמר‬

‫הדולקים ישנא‬ ‫הגבורים ׳‬

‫המעות יתקן׳‬

‫תרופה‬

‫חכמותיך‬

‫העולם‬

‫השכל כש גדל הזקן׳‬

‫בתבונה‬

‫האחוה ׳‬

‫תמרד‬

‫האחרונות ׳ ייבנו‬

‫‪[209‬‬

‫מהאל‬

‫לאל‬ ‫באנשי‬

‫עבדני ״‬ ‫הנזהר ׳‬ ‫החושקים‬

‫הנבלים יהלם ׳‬

‫הרעבים ׳‬ ‫כשיחסרו‬

‫בורה‬

‫בנסיונות׳‬

‫ימלט‬

‫הבורח ׳‬

‫הדעת‬

‫עלומי‬

‫התאוה ׳‬

‫משקץ׳‬

‫הסוס‬

‫המליץ‬

‫הענבים ׳‬

‫החברה ׳‬

‫האמונה‬

‫בזהירותו‬

‫החסר‬

‫הגלני ״‬

‫כשתצר‬

‫מעשיו‬

‫יסבלו‬

‫פורח‬

‫בהקדמות ׳‬

‫לבאים ׳‬

‫מרחב‬

‫מהתבוסה ׳‬

‫בקשתי‬

‫התבוננות‬

‫המתענים׳ בסוד היגונים׳‬

‫תתפאר‬

‫האבירים ׳‬

‫נספים‬

‫בתשובה ׳‬

‫ללבבות ׳‬

‫המיטיב ׳‬

‫במרך ׳‬

‫טובה‬

‫המוחל ׳‬

‫ענותנותו׳‬

‫בסופך ׳‬

‫לאין יחזר‬

‫בבנה‬

‫הערבות ׳‬

‫למשבחיך ׳ הונך‬

‫בארץ‬

‫הקץ ׳‬

‫המתאפק ׳‬

‫יקנה ׳‬ ‫באנשי‬

‫שמחה‬

‫באחרונות ׳‬

‫במלחמה‬

‫החכמים‬

‫הונך‬

‫בסכלות‬

‫נחלתך ׳ חבורי‬

‫הוא‬

‫האדון הוא‬

‫המותרות ׳‬

‫טובע‬

‫המשכיל ׳‬

‫תתקים‬

‫בזבוב‬

‫בסר‬

‫הישע‬

‫בהצלחה ׳ יש‬ ‫כשיבוא‬

‫הנכבד ׳‬

‫הנעימים׳‬

‫ישנא‬

‫הנבונות׳ יגלו‬

‫אשריך‬

‫לתקוה ‪ -‬יאיך‬ ‫באמינה‬

‫החומל ׳‬

‫המנוסה ׳‬

‫לשדה‬

‫תודע‬

‫לזולתך ׳ היתה כבר‬

‫לפעמים הענקי‬

‫בהקהיל‬

‫גדופה או שבח לך גורמים‬ ‫העולם‬

‫שאל‬

‫האמללים ׳‬

‫האמונה׳‬

‫נוחל ׳‬

‫ייטיב׳‬

‫החרוץ ׳‬

‫בבחינה ׳‬

‫דופקי‬

‫מעלך ׳‬

‫הדאגה ׳‬

‫בקהלי‬

‫סערתו‬

‫למחרפיך ׳‬

‫תשלם‬

‫כבדני ״‬

‫השלום ׳‬

‫טעותו׳‬

‫בצל ׳ ישב‬

‫המתנקם ׳‬

‫החכמים ׳ הם‬

‫האהבה ׳‬

‫הזהב ׳‬

‫הוא‬

‫הבוטחים ׳ הם‬

‫נעבד ׳‬

‫הרכיל ׳‬

‫העין יחשך‬

‫הנמהר י נחנק ׳‬

‫הרואים נברא הזקן׳‬

‫מהשעות׳‬

‫נכבד‬

‫השמחה׳‬

‫כשתשאל‬

‫לדממה‬

‫המשתדלים ׳‬

‫בערמה ׳‬

‫בצרה ׳‬

‫הענוה׳ ירוץ ׳‬

‫הנדון הוא רוח‬

‫במצר‬

‫תשכן‬

‫הבגד‬

‫במהירותו יכשל‬

‫‪330‬‬

‫גומלי‬

‫בהגלות‬

‫הקדשה ׳‬

‫הרע ׳‬

‫המתהלל ׳ תוגה׳‬

‫הכילות ׳‬

‫הקנאה ׳‬

‫יחכיר‬ ‫ללב‬

‫המתגאה׳‬

‫בתכלית‬

‫הישר׳‬

‫למלאכתו‬

‫הפקחים ׳‬

‫יעזרך בעת נסתר‬

‫כשתתעלם‬

‫תשים‬

‫בחכמתו‬

‫הנכלם ׳‬

‫המבאיש‬

‫הנבהלים ׳ הם‬

‫תעורר‬

‫מהרה‬

‫האיבות ׳‬

‫בנמצאים ׳‬

‫התואנה׳‬

‫המשכילים ׳ הם‬

‫ישרע׳‬

‫מזלך ׳‬

‫הסודות ׳‬

‫יקם ׳‬

‫ההוללות ׳‬

‫המשובה ׳‬

‫תמחה‬

‫בעולם ׳‬

‫הגאוה׳‬

‫המצליחים ׳ הם‬

‫החק יתיר רב ־ הצרך ׳‬ ‫עמך ׳ שכן יומך ׳‬

‫יבטח‬

‫העשר ׳‬

‫בחכמה‬

‫הלך ׳‬

‫מידיעתך ׳‬

‫מתהולל ׳‬

‫מתראה ׳‬

‫השנאה׳‬

‫המרך‬

‫הפנינים׳‬

‫דבר ‪,‬‬ ‫הגאוה‬

‫נבצר‬

‫בהסרת‬

‫היראים ׳‬

‫ששיבתו צובע ׳‬

‫ההזק עם‬ ‫חלי‬

‫מגנה׳‬

‫ליקרם‬

‫מהטוב‬

‫מכסים‬

‫מהרתך ׳‬

‫האיש יקנה‬

‫העולם ׳‬

‫למאד‬

‫למשלי‬

‫‪32-.‬‬

‫הרע ׳‬

‫העצל ׳ נגרש׳‬

‫השמחים׳‬

‫‪320‬‬

‫ידחה‬

‫רחוק‬

‫יתחדשו‬

‫מכבודו הרשי‬

‫יודע‬

‫‪315‬‬

‫מהתולדות ׳‬

‫ברעי‬

‫הנאהב ׳‬

‫לישרם‬

‫מדבש מתוקי‬

‫לחכמה דפי ׳‬ ‫כבר‬

‫מאוסים‬

‫האחת ־‬

‫הישרים׳‬

‫עשרה‬

‫להבהיל‬ ‫נכסיך ׳‬ ‫מהזלדקן ׳‬

‫להאריך ‪ -‬ואיך‬

‫המארעות ׳‬ ‫הפגעים ׳‬

‫יתחברו‬ ‫לברואים‬

‫המחברת‬ ‫יצמיחו‬

‫הרגעים ׳ נפשו ייגע‬ ‫לרעבים ׳‬

‫מתוק המר‬

‫הכעסן ׳‬

‫עשרה‬

‫האחת ־‬

‫ראשו יחיב‬ ‫לשובבים ׳‬

‫הרתוק יעשה‬

‫החמסן ׳‬

‫באריכות‬

‫בסכנות ׳‬ ‫תפסד‬

‫מצואות‬

‫השירה׳‬

‫הממונות ׳‬ ‫תתחזק‬

‫במלכות‬

‫התורה‬ ‫ויאמר השר‬ ‫התוכל על‬

‫»‪34‬‬

‫אחרי אשר שביב אשך יגה׳‬

‫חרח ישר‬

‫ואמר‬

‫ונזורי ׳‬

‫ועל‬

‫יכלתי‬

‫דרכיך אור נגה׳ ייקם לך אמר תגזרי‬

‫ועשיתי שיר ישר וגזור‬

‫רצוא ושוב‬

‫חזקי‬

‫כמראה הבזק‬ ‫ואלה פני הישר‬ ‫נקשר לבי תוך לבף ‪,‬‬ ‫ישר אתה‬ ‫»‪34‬‬

‫דודי‪ ,‬שכלי בך‬ ‫ובעיני‬

‫אךסכלתי‬

‫יתהלל‬

‫נחשבתי הולל‬

‫ואלה פני הנזור‬ ‫הולל‬

‫סכלתי‬

‫נחשבתי ובעיני‬

‫יתהלל בך שכלי‪ ,‬דודי‪,‬‬

‫אך אתה ישר‬

‫לבך תוך לבי נקשר‬

‫ואלה פני ה־ שר‬ ‫כלו כעשן ימי גם‬ ‫‪350‬‬

‫מחמדי ממני גלו‬

‫הגלו רוחי‪ ,‬דמי‪ ,‬מל ־‬

‫דמעותי דלה דלו‬

‫בי‬

‫ואלה פני הנזור‬ ‫דלה דלו‬ ‫גלו ממני‬ ‫כשמע השר‬ ‫‪355‬‬

‫מחירה ׳‬

‫כסף‬

‫השירה‬

‫ברוך אדני אלה ־‬ ‫מלוכה‬

‫מאד‬

‫ואען‬

‫‪360‬‬

‫מעלת‬

‫‪339‬‬ ‫איוב‬

‫שביב אי ‪ ,‬ב יח ה‬ ‫כח‬

‫ט‪,‬‬

‫‪358‬‬

‫באמת‬

‫»ואם‬

‫תה‬

‫ועי •‬

‫ט‬

‫טז‬

‫ישרה ! בזורה* אשר לא יתן סגור‬ ‫זהרה ׳‬

‫אל‬

‫יאמר כן‬ ‫בץ‬

‫ולקרובי‬

‫איוב כב כח‬ ‫יי‬

‫והיתה לו ששק‬

‫השבית‬ ‫נזר‬

‫מעלה‬

‫לשירים‬ ‫הודי‬

‫ויקר‬

‫הנעלה ״‬

‫ממעלות‬

‫ה ב‬

‫‪ 360‬דב ^ ים‬

‫נזר‬

‫אדוני‬ ‫כל‬ ‫ומעלות‬

‫‪ 340‬ר * ‪ ,‬א י־־ז‬ ‫והיתד‬

‫תה ט ‪, ,‬‬

‫אס‬ ‫‪361‬‬

‫אחרות‬ ‫א יד‬

‫ח טז‬ ‫סבר‬

‫‪ 349‬בי‪ ,1‬ת ‪, -‬‬ ‫‪356‬‬ ‫אבות א‬

‫קלז ה‬

‫‪210‬‬

‫[‬

‫ויאמר‬ ‫תעשה‬

‫אתה עתה‬ ‫לספר‬

‫באמת‬

‫ממני‬

‫ובתמים ׳ מה‬

‫ערמים ׳‬ ‫חבלים »‪.‬כלו לך‬

‫חשיבית׳‬

‫וכבדות‬

‫ואורה ׳‬

‫יוכל איש‬

‫שתהיה בי‬

‫החכמים ׳ כי‬

‫המעלות‬

‫ושמחה‬

‫רה‬

‫החכמים ׳‬

‫לה‬

‫תחתיה ולא י שקל‬

‫ולמליצות גואלי‬

‫כאשר יח ו האנשים אשר מכל הדור‬

‫אשר‬

‫לרחוק‬

‫‪ 355‬ח &מי ־ י‬ ‫שו‬

‫ותהלה ׳ ואין‬

‫הנדיבות ׳‬

‫והערבות ׳‬

‫חשמלי‬

‫גם ימי כעשן כלו‬

‫ועתה אמר נא‬

‫יחטאו ה מים׳‬ ‫ואמר‬

‫מחמדי‬

‫ישראלי אשר לא‬

‫בישראל ״‬

‫ומאודותי שבח‬

‫דמעותי מ ־‬

‫המפארה ׳‬

‫נפלא על‬

‫לבי‪ ,‬דמי‪ ,‬רוחי הגלו‪,‬‬

‫מלבד‬

‫ככוכבי‬ ‫קב ד‬

‫סבי־‬

‫בנעימים ׳‬ ‫הפנים‬

‫השמים לרבי ואם‬ ‫‪ • 350‬לה‬

‫שבי‬

‫ברוך‬

‫א‬

‫כה לב רות ד יד‬

‫טו‬

‫‪362‬‬

‫יט‬

‫לרחוק יש‬

‫נז‬

‫ב יט‬ ‫אתד‬

‫אשכח‬

‫‪354‬‬ ‫מ א‬

‫ככוכבי‬

‫בך‬

‫היפות‬

‫יב‬

‫אשר‬ ‫כא‬ ‫א י‬

‫המחברת‬ ‫מעלותיך‬ ‫יצאתי‬ ‫‪365‬‬

‫ונדיבותיך‬

‫בעווני׳‬

‫וזיו פני‬

‫וסוך לא‬

‫פי‬

‫מחניהם׳‬ ‫עולם‬ ‫‪370‬‬

‫דרכתי ׳‬

‫וגבעות‬

‫הנדיבים אשר‬

‫חללתי‬

‫האחת ־‬

‫עטרת זמניי תשכח ימיני׳ כי ידע‬

‫הרים‬

‫התהלכתי ׳ עם‬

‫עשרה‬

‫ודמי לבי‬ ‫סכתי ׳‬

‫מצאתי‬

‫מלחמה‬

‫נהלכתיי‬

‫ערכתי ׳ כי‬

‫שפכתי ׳ על משענת קנה רצוץ‬

‫העלימו ממני‬

‫וכאשר בימין‬

‫וכצל‬

‫אדוניי כי‬

‫כנטותו‬

‫צדקך‬

‫עיניהם ׳‬

‫תמכתי ׳‬ ‫בחסד‬

‫אהבתיך ועל כן אותך‬

‫ואטמו‬

‫חשבתי כי על‬

‫משכתי׳‬

‫לא אצתי ולא סרתי ׳ כי עמך דבר לא‬ ‫בשרי עלי יכאב ׳ ורוית צמאוגי בעת‬

‫חסרתי ׳‬ ‫אדאב ׳‬

‫הארצות‬

‫ובכל‬

‫כאשר נפשי מנגד‬

‫אשר‬

‫השלכתי ׳‬

‫נסמכתי ׳ ובשר ויץ לא בא אל‬

‫משמע‬

‫אזניהם׳‬

‫מלכות‬

‫וצדקך‬

‫כאשר אל ארץ נוד‬

‫ולכן‬

‫כשדים‬

‫בקהל רב‬

‫ותאמר גם‬

‫המלכתי ׳‬

‫ואהבת‬

‫ומתעה‬

‫אחריך‬

‫בשרתי׳‬

‫מצאתי עמך אם ואבי‬

‫אעלה‬

‫באש‬

‫העת‬

‫רחמת עלי‬

‫לגמליך אשאב י‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אם אשכח כל‬ ‫לא ימצא‬ ‫כי‬

‫‪375‬‬

‫‪380‬‬

‫אין‬

‫מליצתך‬ ‫תוכל‬

‫‪385‬‬

‫א־‪ 1‬איץ‬ ‫איי‬

‫ט יז‬

‫נד‬

‫וכוסף ׳‬

‫המחלל‬ ‫טו‬ ‫יז‬

‫‪T b‬׳ ל ‪r‬־ ' =‬ ‫‪364‬‬

‫וזיו‬

‫הדר‬

‫פניו‬

‫עם‬

‫הרים י* ב‬ ‫יכה ג יב‬

‫ורמי‬

‫ד י‬

‫רה א‬

‫‪368‬‬

‫בימין‬

‫רב‬ ‫‪374‬‬

‫לא‬

‫ד ג‬

‫‪377‬‬

‫נפשי‬

‫יש‬

‫כט ח‬

‫ח ו‬

‫‪384‬‬

‫והלך‬

‫יר‬

‫מא יז‬

‫נ ג‬

‫ובפיו‬

‫יר‬

‫תה‬

‫עמך‬ ‫ט י‬

‫ט ז‬

‫‪386‬‬

‫ועתה‬

‫נבואות׳‬

‫יש‬

‫‪371‬‬ ‫יש‬

‫בשרי‬

‫ל יד‬ ‫‪378‬‬ ‫יצא‬

‫וברוחו‬

‫וכ *ל‬

‫למעל‬

‫ותאסר‬ ‫תה‬

‫תה‬

‫לב ב‬

‫קט כג‬

‫מ ״ב‬

‫יח‬

‫רג‬

‫איוב יד‬

‫גיטין סב‬

‫לשאל ממך‬

‫נכבדי‬ ‫בר‬

‫כב‬

‫כא‬

‫ואת‬

‫וביבר‬ ‫ואהבת‬

‫כג ח‬

‫כד יט‬

‫‪385‬‬

‫ובכל‬

‫ותאמר‬

‫יש‬ ‫איש‬

‫ולשלח לו אגרת‬

‫שלומים אני‬

‫ר;‬ ‫יר‬

‫בזז‬

‫בר כר‬

‫י ג‬

‫חבקתי‬ ‫‪379‬‬

‫רכושו בר‬

‫ש ב כ א‬

‫מ ׳ ׳ב כ יז‬

‫‪1211‬‬

‫איכה ד ה ‪376‬‬

‫וה ה‬

‫לא יח ‪382‬‬

‫ונתן‬ ‫ע‪,‬‬

‫קח ז ב‬ ‫א‬

‫טז‬

‫‪.‬ו‬

‫ותכלה‬

‫העלימו‬ ‫‪369‬‬

‫וי‬

‫דברי‬ ‫למעל‬

‫כ‬

‫קלז ה‬ ‫רב‬

‫ב ז‬

‫בם‬

‫יח‬

‫‪d j‬‬

‫ואטמו‬

‫ערובין ם‬ ‫ה ו‬

‫נפשי י‪!-‬‬

‫פניך‬

‫מ י‬ ‫כל‬

‫עטך‬

‫כב‬

‫זוהר‬ ‫תה‬

‫אהרן‬

‫מת‬

‫כ ד‬

‫וצדקך‬ ‫תה‬

‫ואולם‬

‫ב‪ ..‬כר וב‬

‫מלחמה‬

‫‪ 373‬אם ‪,‬‬

‫ואברהם אחי‬

‫ובפיו שלום את‬

‫כלא היה׳‬

‫מעלתך‬

‫‪367‬‬

‫לא ב )ג (‬ ‫יט‬

‫לחרות ׳‬ ‫בקביאי‬

‫‪365‬‬

‫כמתחלל‬

‫ממלאכת‬

‫דבר‬

‫‪ 3 8 4‬ב^ר!ת‪,‬‬

‫׳‪.‬‬

‫ועתה מי הוא זה‬

‫הראיתני היום‬

‫אבותיו פזר והיה‬ ‫בצרר‬

‫רכושו אשר‬

‫נפלא ׳ ואם‬

‫בגרותי יצא‬

‫הפנינים מז א‬

‫ט א‬

‫על‬

‫‪375‬‬

‫והלך‬

‫אצרו‬

‫מבחר‬

‫על‬

‫מא י‬

‫סודך‬

‫באתי‬

‫יחלק‬

‫בלעדיך ׳‬

‫מעלי והוא משחק‬

‫‪ 3 7 3‬אל >ת‪ ,‬ת‪,‬‬

‫בעת‬

‫מב טו‬

‫לתמה אם לא‬

‫כבר ידעת כי שם בני יוסף ׳‬

‫זיו הם ‪\ .‬ם‬ ‫כב ז )ח (‬

‫עד אם כלו‬

‫מעלתך ויחשף‬

‫רמיה ׳ ואת אשר‬

‫‪370‬‬

‫ב ז‬

‫משנב‬

‫‪370‬‬

‫דברי‬

‫ה !ת‪,‬‬

‫לשתות׳‬

‫האדם מה שלא יראה באיש‬

‫בליעלי ונתן אל לבו‬

‫ידבר‬

‫דברים‬

‫אשאב‬

‫ולהודיעו כי משה אחי שנשבה‬

‫וברוחו‬

‫וסלתות‬

‫יתנדב איש מהונו׳ רק יש‬

‫בעיני‬

‫אשפתות‪,‬‬

‫יינות ושמנים‬

‫אחרי אשר ידע‬

‫נוראות ׳ היו‬

‫ד טז‬

‫‪366‬‬ ‫אעלה‬

‫טז‬

‫יכבדך ׳‬

‫השני הוא איש‬ ‫רעהו‬

‫‪363‬‬

‫לתמה אם‬

‫חבקתי‬

‫לחתות ‪,‬‬

‫השקיתני בין הגתות‬

‫לגמליך‬

‫עשהו ‪ -‬גם בעיני יפלא ׳‬

‫חומד‬

‫‪363‬‬

‫חסרתי‬

‫רכש ומקנה קנינו׳ כי בך יראה‬ ‫בזמן אשר לא‬

‫ארץ ‪-‬‬

‫בהיות נפשי שוקקה ‪-‬‬

‫ותאמר גם‬

‫משגב אל‬

‫חרש אש מיקוד‬

‫נכבדי‬

‫עמך לא‬

‫אף‬

‫עלי‬

‫במכתתי‬

‫בהיותי עם‬

‫אכן‬

‫ויאמר השר‬

‫תגמוליך‬

‫דוד‬

‫עתות ‪-‬‬

‫‪l‬‬

‫לג‬

‫ומרועה‬

‫יר‬

‫תה ׳‬ ‫יינות‬ ‫‪383‬‬ ‫משחק‬

‫קטז יב‬ ‫שקלים‬ ‫גם‬

‫זב‬

‫סנהררי ‪,‬‬

‫המחברת‬ ‫אחי הוא‬

‫כאבותיו ׳‬

‫מחיים ׳ שואל‬

‫תמים היה‬

‫‪390‬‬

‫בדבר כמה‬

‫עשיתי‬

‫ויגאלנו׳ ומן‬ ‫ומדברת ׳‬

‫חסד‬

‫יקימנו׳‬

‫וכל הענץ הזה‬

‫ואם את‬

‫הדבר הזה תעשה ‪-‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪395‬‬

‫ועזרני‬

‫חייך‬

‫המליצה‬

‫הנזכרת ׳‬

‫המליצה ׳‬ ‫שלמות‬

‫ברכה‬

‫אבי‬

‫מנשה גמול מתניה‬ ‫יבחר‬ ‫מחלי‪,‬‬

‫אלישיב גמול אנוש מנחם‬

‫אחאב‬

‫איש הוד‬

‫שבע‪ ,‬חוסה‬ ‫העי‬

‫ענני‬

‫אסף‬

‫ומלך‬

‫תהיה שם אדם‬

‫בלבד •‬

‫למליצתך יהיה‬

‫ידעתי כי אץ זולתי‬ ‫בזרתי‬

‫גדול‬

‫עיקש‬ ‫משכיח‬ ‫אל‬

‫השכר‬

‫את‬

‫קורא‬

‫גבר עזי‬

‫מרמה‬

‫יאיר‬

‫עמרם ישישי‬ ‫ימנע התת‬

‫מעונותי‬

‫עיפה‬

‫נדב עזר‬

‫יששכר‬ ‫צופי‬

‫חשבה‬

‫עטרה‬

‫וי ״ ״ כר‬

‫עם‬

‫רם‬

‫הוא‬

‫אבי‬

‫ישישי‬

‫מעוני‬

‫צופי‬

‫יכונן‬ ‫כלו‬

‫אחותו‬

‫שבר‬

‫יקים‬

‫עיניה‬

‫בדנעות‬

‫כמה פ ׳ גולות‬

‫אומר‬

‫מספר‬

‫חומי ‪,‬‬

‫״ ומר‬ ‫‪387‬‬ ‫שמ‬

‫תמים‬

‫‪394‬‬

‫לאלוהים‬ ‫ואשר‬

‫בר ו ט‬

‫טו יא‬

‫הקשית מ ״ ׳ב‬

‫בי‬

‫דודי‬

‫דה‬

‫אפים‬

‫א ‪ ,‬לם‬ ‫״‬

‫דה‬

‫מרמה‬

‫בהט ‪,‬‬

‫חצרמות‬

‫דה א כז ד‬ ‫בר‬

‫כה ד‬

‫ח יט‬ ‫כו‬ ‫בוז‬

‫חושים‬ ‫ימנע‬

‫זכרי‬ ‫חשבה‬

‫דופה‬

‫כב‬

‫כא‬

‫לה‬ ‫גדלתי‬

‫בן‬

‫דדד ׳א‬

‫מרד‬ ‫כח‬

‫עזר‬

‫חסד‬

‫יהללאל‬ ‫דה ״ א ט‬

‫יכין שבר‬

‫התת‬

‫עזובה‬ ‫מעשיה‬

‫אמה‬ ‫יר‬

‫דה ״ א ב יח‬

‫כא א‬

‫פעלתי‬

‫‪-‬‬

‫אלתיאל‬

‫דה א כה ד‬

‫יריעות‬

‫רוממתי עזר‬

‫יט‬

‫בוטחת‬ ‫אשאל‬

‫מאל‬

‫אדוני‬

‫משקלה‬

‫שאלתיאל‬ ‫יושב חסד‬

‫טז‬

‫‪401‬‬ ‫מעונותי‬

‫פט טו‬

‫הורי‬ ‫כרש‬

‫בלע‬

‫מחלי ״ מ ׳ ו‬ ‫אי ״‬

‫כו ה‬

‫הגי א א‬

‫‪212‬‬

‫אומר‬

‫יכין‬

‫‪404‬‬

‫[‬

‫׳גג‪-,‬‬

‫כד כב‬

‫בר‬

‫יריעות ‪,‬‬ ‫לו‬

‫יא‬

‫מו י‬

‫* ‪,‬ר‬

‫דה ״ א ב‬ ‫תמי ‪- -‬ג‬

‫דד א נ כ ״ ה ^ ני‬

‫ומ ^ך‬

‫נמוי‪1‬‬

‫דה ״ א‬

‫מו‬

‫‪400‬‬

‫צופי‬

‫ג‬

‫יופפיד‬

‫כד י‬

‫יא‬

‫דה א ו‬

‫דודא כד יז‬

‫דד ׳ ׳א ב‬

‫בר‬

‫קה ׳ ה ד‬

‫יבדי‬

‫גמול‬

‫שבר‬

‫‪300‬‬

‫נורא‬

‫יב ז‬ ‫גהמ‬ ‫׳ גמק‬ ‫מוליד דוד ׳ א ב כט‬

‫כא ‪390‬‬

‫נהט‬

‫בדבר‬

‫דד ״ א יב ג‬

‫דה ״ א יא‬ ‫י ו‬

‫מבע‬ ‫ה‬

‫יוד ׳ גיצרי‬

‫איכר ב יא‬

‫יד‬

‫אנא‬ ‫דרס‬

‫ובת‬

‫עמיתי‬

‫יה כג‬

‫ידלי‪1‬‬

‫ימנע‬

‫גבור ׳ גוזי‬

‫ ״ ב כג כו‬‫דה ׳ ׳א ד ה‬

‫׳גז‬ ‫יד‬

‫קורא‬

‫האפלה‬

‫בנימין‬

‫ברכד‬

‫יתמה‬

‫אלישיב‬

‫הוד דה ׳ י ׳א ‪,‬‬

‫ש ״ ב יא נ‬

‫ואם‬

‫ישי ״ י דד ׳ ׳א ה‬

‫יט‬

‫בר‬

‫‪380‬‬

‫כלו‬ ‫שמ‬

‫בר‬

‫דה א ב לא‬

‫ואני‬

‫מו‬ ‫כד‬

‫׳ גזרה‬

‫את‬

‫גדול די ״ ׳ג‬

‫‪303‬‬ ‫דד ב‬

‫בדורותיו‬

‫לעזרתו ׳ גטרד ד ״ ובה‬

‫דגני‬

‫>ק ‪.‬‬ ‫במ י ‪ -‬ה‬ ‫דה ״ א ז טז קוק‬

‫אסיר שם‬

‫דה ״ ב יז ‪,‬‬

‫לתת‬

‫ורעיו‬

‫יאיר‬

‫אלוהים‬

‫‪397‬‬

‫ו‬

‫כנח ד צד ק‬

‫שינחמני‬

‫״ ״ ב יב ל‬

‫דדד ׳א ד יד‬

‫בת שב ׳ ג‬

‫ענני‬

‫ייחיי ־ יות \ ברדם ד ‪ ,‬א‬ ‫ורמאי‬ ‫בקוביה‬ ‫מ _הק‬

‫מגואליו‬

‫״ למות‬

‫בר ל ‪ ,‬ב‬

‫אחלי‬

‫דה ״ א‬

‫איש הוד ‪,‬‬

‫נדר‬ ‫במעשי‬

‫יקדמנו‬

‫תמים‬

‫שואל‬

‫גמול‬

‫תה נט יא‬

‫דוד ׳א ד‬

‫דה ״ א ד ד‬ ‫‪ 402‬בן חיל‬

‫׳ גנה‬

‫מהיים‬

‫ישיב‬

‫חיל‬

‫י * ׳ מ יב‬

‫ד יז‬

‫דה ׳ ׳א ד יג‬

‫דה ״ א ח יט‬

‫יקים זכרי‬

‫עזובה אשה בת שבע‬

‫ד ׳ גתן‬ ‫אדם‬

‫יריעות‬

‫וינאלנו ‪ -‬חסד‬

‫מדד‬

‫כאבותיו‬ ‫מוות‬

‫מגואליו מ ״ ׳א טז יא‬

‫‪395‬‬

‫בר ׳ י כו קורא‬

‫דה ׳ ׳א ג כ‬

‫היתירה‬

‫״ 'א ב ח‬

‫דה ״ א ח ה פגואל‬ ‫כא‬

‫גורלו ‪,‬‬

‫האל‬

‫ארה עז ב ה‬ ‫אחי דה ״ א ח טו‬ ‫‪ .‬״ ב ה יר נלל נחמ ׳ יא יז‬ ‫שובב‬

‫דה ״ א ‪ ,‬לה‬

‫שמ ו‬

‫דה ״ א ט ‪,‬‬ ‫בר‬

‫טז‬

‫ומן‬

‫רות ד ד‬

‫דה ״ א ב‬

‫אסיר‬

‫חושים‬

‫יתמה‬

‫פנואל יתר‬

‫מספר חושיי אשר ישוב יגאל‬

‫הוא‬

‫יבחר‬

‫ורומם‬

‫חסד‬

‫‪388‬‬

‫אחי‬

‫שבע‬

‫ובוז גד ^‬

‫עוד‬

‫ח ג‬

‫אבי‬

‫אהרן‬

‫הוא‬

‫וגדרה לו‬

‫פחד‬

‫עמו‬

‫דה ״ א ח י‬ ‫ידע‬

‫אחי‬

‫עזובה‬

‫כד ‪391‬‬

‫כי‬

‫״ מ ו יז‬ ‫לבני‬ ‫*ז ח י‬ ‫‪ 398‬שמיר דד ׳ ׳א כד כד‬ ‫א ב ל‬

‫יר‬

‫שו ׳ א‬

‫גיגויים‬ ‫פגו אל‬

‫מחלתי‬

‫מנע‬

‫יעשה‬

‫יבחר‬

‫יע ״ ה‬

‫א ז‬

‫זכרי‬

‫ואולם‬ ‫תמה על‬

‫ויהודה‬

‫כאשה‬

‫יצחק יעקב‬

‫אביהוא‬

‫תמנע זיע בוז‪ ,‬גדלתי‬

‫ידע יצרי‪ ,‬שומר‬

‫אבותיו‬

‫במאסר וב ׳‬ ‫דודי‬

‫ואחבר זאת‬

‫'צא‬

‫שאספו‬ ‫חושו‬

‫אחבר‬

‫אברהם עקש עמק‬

‫‪ 397‬שלמות ברכה יופפיה וכן ‪/‬‬ ‫שמירו ״ ית‬

‫לגאלי אני‬ ‫ואקום‬

‫צלום וברכה יוסיף יה לבג ' יוסף • האי‪, 1‬גזר וכר ‪-‬ד אה '‬ ‫אפך מרמה אח ‪ ,‬מרד ענד דברי ביי ׳ג‬ ‫מעלה אף‬ ‫בלי ׳ גל ‪ .‬״ ללופר■ ״ קו ן‬

‫והמתנות‬

‫נעבד‬

‫אחז מרד ענה בלע‬

‫נחיהללאל‬

‫אחלי‬

‫פעלתי בנימץ‪ ,‬אומר‬

‫גדל ישעי‬

‫תאבדי‬

‫אולם אהרן ידע‬

‫חצרמות‬

‫מעשיה‬

‫מתבותיה‬

‫האגרתי‬

‫שותקת‬

‫אלעזר משה אחי ארח חורי‬

‫מוליד אפים‬

‫עזרא‬

‫יהודה בן חיל‬

‫שתהיה זאת‬

‫בשעלו מים ושמים תכן‬

‫לבני יוסף ׳‬

‫אביאסף‬ ‫יואל‬

‫ורציתי‬

‫לשאל ״ אמנם‬

‫בעזרת אשר מדד‬

‫עטרה ׳‬

‫יריעות ׳ ואני‬

‫המועצה‬

‫שמיר שובב גלל פרש קוץ‬

‫‪400‬‬

‫אדני‬ ‫ואוגרת׳‬

‫הקשית‬

‫יוספיה‬

‫יקדמנו ׳‬

‫משקלה ככר זהב‬ ‫בנימין‬

‫תהלות ׳ ואשר יעשה עמו עוד חסד‬

‫וכל תבה‬

‫אהבתי ממך לא‬

‫השר‬

‫ואתננה לשר‬

‫בדמעות ׳‬

‫ובענויים ׳ יבחר מות‬

‫וגדרה לו שבע‬

‫עליהם האל נורא‬

‫כוללת‬

‫במאסר‬

‫ויהודה אחיו נדר לתת לו‬

‫אחותו כלו עיניה‬

‫פעלות ׳‬

‫העפר‬

‫האחת ־‬

‫בדורותיו ׳ ויששכר אבי הוא‬

‫מגואליו ורעיו עזרה ׳‬

‫ואבן יקרה ׳ ובת שבע‬

‫עשרה‬

‫יט‬

‫מח‬

‫יח ‪403‬‬

‫״ בע‬

‫לו כב‬

‫זי ׳ג‬

‫כד ׳א טז א‬

‫עיבה‬

‫יקים‬

‫׳ גטרה‬

‫דודי‬ ‫דד א‬

‫דה ׳ י ׳א ב‬

‫ש״ב כ א‬ ‫דה ״ א ה יג‬

‫נדל‬

‫עז ׳ ב מז‬

‫המחברת‬ ‫‪405‬‬

‫רהי‬

‫כראות השר‬

‫ויאמר אלי‬ ‫אשאל‬

‫‪410‬‬

‫האגרת‬

‫נפלא על‬

‫חייך ׳ נתת לי אשר‬

‫עוד ולא‬

‫ובקשתי‬

‫מאתך‬

‫מתפלל‬

‫ולומדי‬

‫עתיד לתן דץ‬

‫אנסה ׳‬ ‫שר‬

‫מעמך‬

‫שאלתי׳ היום‬

‫ידעתי כי כל‬

‫המשוררים ׳‬

‫הנעימים׳‬

‫תוכל‬

‫וכל אשר‬

‫האחד ישלים ׳ דע לפני מי אתה‬

‫מיהלמי‬

‫לקוחים‬

‫ממעשי‬

‫הדבורים ׳‬

‫ארצה שבע‬

‫וישתחו‬

‫ראיתי אשר ראה לא‬

‫לחבר אלי שני שירים׳‬

‫וחשבון ׳׳ חה ינחמני‬

‫השני שירים׳‬

‫האחת ־‬ ‫דבריה‬

‫עשרה‬

‫תעשה ׳‬

‫תחפץ‬

‫אשים אותם‬

‫פעמים ׳‬

‫פללתי ׳ לא‬ ‫ועתה‬

‫שאלתי‬

‫במקום אשר אני‬

‫עומד ׳ ׳ והשני ישלים ׳ דע לפני מי אתה‬

‫ומעצבץ ׳‬

‫במצות השר‬

‫ואקום‬

‫אברתו ׳‬

‫רקחם השר וישאם על‬

‫ואחבר אלה‬ ‫וישימם‬

‫בבית‬

‫תפלתו‬

‫‪415‬‬

‫עד אן‬

‫נשדף‬

‫תשכח‬

‫המלך‬

‫אל‬

‫וכמץנרדף‬ ‫הכבוד‬

‫הגורש מפניך‬ ‫בלבב‬

‫מה לך‬ ‫לפידבח‬

‫הולך שובב‬ ‫לקראת אל‬

‫הכץ‬

‫איכה תנאה איש‬ ‫תגזל הון מאיש‬ ‫‪420‬‬

‫ויהי‬ ‫חייך‬ ‫‪425‬‬ ‫‪409‬‬ ‫ב !ז‪,‬‬

‫זכר‬

‫תשכח כי‬

‫אפלו‬

‫תחת חקי‬

‫האל ‪-‬‬

‫יסלים ‪ ,‬יסת ים ב‬ ‫ל ע‪ ..‬לפגמים‬

‫האויב‬

‫ויאמר‬

‫אל זקן‬

‫וכסיל‬

‫דע‬

‫נחשב במה‬

‫הנכאה‬ ‫קנהו‬ ‫קלבץ‬ ‫תבחר‬

‫ראשי ״ קניתני‬

‫‪416‬‬ ‫במה ‪,‬‬

‫יקרא שמו‬ ‫מה י*‬ ‫ל־יא ביי ם‬

‫ך ! כן ׳ ‪,‬‬

‫לעבד‬

‫תצמדי‬

‫עץ‬

‫עומד ׳‬

‫רקבץ ׳‬ ‫עצבץ‬

‫צמר צחר עם יין‬

‫השירים‬ ‫עולם‬

‫השמד ׳‬

‫גזל ‪ -‬נתן אל השבץ‬

‫ההדורים‬

‫רכבי ופרשי•‬

‫וללמד‬

‫לפנימי אתה‬

‫בדאגה וברב‬

‫איכה לא תזכר לכני מי‬

‫ברצון האלי‬

‫‪418‬‬

‫תורתו‬

‫אתה‬

‫כראות השר‬ ‫עטרת‬

‫הבל נדף תהיה‬ ‫ללמד‬

‫חומדי‬

‫חלבץ‬

‫עתיד לתן חשבון׳‬ ‫נתקשרה נפשו‬

‫בנפשי׳ ויאמר אלי‬

‫לא אצא חפשי׳ ואם אשתי‬

‫שהיא הרה‬

‫תלד‬

‫עמנואל‬ ‫‪417‬‬ ‫מדוע אתה ה■ ע ‪ -‬ובב בדיך לבך זקן וכסיל ‪ ,‬ד צ" הי ׳ג‬ ‫‪ 4 2 0‬אביא קלבון !כ ‪ , ,‬אפ י‪- .1‬זי‪ 1‬מטבע י־(¿! י ^ להחזירו לבעליו‬

‫לפיד‬

‫י ט עי דה״א ב לא נבר עז ב כ ׳גזי ‪,‬גז ז ד ידע דה א ב כח יצרי בם כו מט ע‪ .‬מר דה״א ז לב מספר עז‬ ‫ב ב י‪ -‬וב בם כו כד ינאי‪ 1‬בם י‪ ,‬ז יוצב חסר דה״א‪-‬כ ‪ 405‬־־בריה מ* כ‪ «.‬ח ו ‪-‬תד‪ .‬בר ל‪ «.‬ג ‪«. 406‬תת‬ ‫ אלתי אם ה ז ‪ 409‬דע‬‫י ‪ -‬ז יב ‪ 407‬ירעתי איוב מב ב וכל קה ח ג‬ ‫\ א א כז היום בר מח יא לא‬ ‫‪. 410‬זה בר ה כט ‪ 411‬ויקחם רב לב יא ‪ 413‬וכמץ י ‪ -‬יז יג ‪ 414‬המלך‬ ‫ברכות כח דע אבות ג א‬ ‫‪ 416‬בלבב י ע נזי‪ .‬זרן קהלת‬ ‫תה כד ז ללמד אב‪.‬ת דה‪ ,‬תפ^ת ‪*.‬חרת אהבת ע‪.‬לם ‪ 415‬איי דב ל״« כז‬ ‫‪ 417‬לפיד א ‪,‬ב יב ה הכון עם ד יב דע ברכות כח‬ ‫רבה ד יג ממלך זקן וכסיל )קה י־ ע( ‪ -‬זה יצר היע‬ ‫‪ 418‬נח‪-‬ב יעי ב כב עץ א וב מא ים ‪ 420‬ק^בון ‪-‬קלים א ו ‪..‬זי עבודה זרה עא בן ‪«.‬ח נהרג על פחות מ ‪ -‬וי‬ ‫‪ 421‬דקי עמ יח טז צמר‬ ‫פרוטה ‪,‬לא ניתן להי‪-‬בון בבא בתיא לה ‪.‬מאי לא עמיה ג‪.‬יין‪- 9‬לא ניתן להי‪-‬בון‬ ‫ב יב נתקצרה בר מד ל ‪ 424‬עטרת אהב יט ט לעבדא וב‬ ‫יח כז יח ‪ 422‬לפני אבות ג א ‪ 423‬רכבי מ ב‬ ‫מ כח לא עמ כא ה ‪ 425‬יקרא י ‪ -‬זי־‬

‫‪[213‬‬

‫המחברת‬ ‫אמר נא‬

‫ואען ואמר‬ ‫ויאמר השר‬ ‫לדעת‬ ‫ואען‬ ‫‪430‬‬

‫זאת‬

‫רוח‬

‫השר‬

‫הדעת ממני‬

‫העצמים בבטן‬

‫המלאהי‬

‫חייך ׳‬

‫ידעו זה‬

‫ואמר‬

‫כללתי בו כלם ׳‬

‫חברתי שיר‬

‫עשוהו׳ קחנו‪ ,‬השר כי אין‬ ‫אותות‬

‫האחת ‪-‬‬

‫נדיבה ״‬

‫הלא ידעת אם תלד אש־׳ך זכר או‬

‫פליאה ׳ ולא‬

‫הרופאים‬

‫יודע זה רק‬

‫המבינים ׳ ונתנו‬

‫למקטנם ועד‬

‫הם‬

‫גידי הצד‬

‫הימני ‪ -‬הם‬

‫מן‬

‫‪440‬‬

‫מכלל‬

‫ולא‬

‫ואען ואמר‬

‫מחכמתם‬ ‫דע נזר‬

‫בנסיונותם׳ כי מי‬

‫כורעת ׳ ומי שידע עת‬ ‫‪445‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫ואעןואמר‬ ‫כי המזל‬ ‫שיעלה‬ ‫יודע‬

‫הדברים‬

‫האוכל‬ ‫כן‬

‫ממזרח‬ ‫האחד מהם‬

‫העדה ׳ כי‬

‫בעת‬

‫שבסימנים‬

‫העבור‬

‫ידיעה‬

‫האמתיים‬

‫יוכל‬

‫ברורה ׳‬

‫חקרו‬

‫לדעתי‬

‫יוכל‬

‫מכלל‬

‫ועתה הגד נא לי‬

‫והנטמןיהאם הגיע‬

‫החכמים‬

‫שידע עת‬

‫מחכמתם‬

‫הדוד‬

‫העת אשר‬

‫הנאמן׳‬

‫לדעת עת הלדה ?‬

‫בחכמתם ׳ ונסו‬ ‫האשה‬

‫לדעת ממנה העת‬

‫המבינים י‬

‫פעמים אץ‬ ‫תהיה‬

‫ללדת‬

‫שנתעברה‬

‫הדבר אניי‬

‫הלבנה בעת‬ ‫החבור‬

‫השכל לנים ׳‬

‫הסתום‬

‫אדוני ״ דע כי דבר‬

‫שתהיה בו‬

‫הימני ‪ -‬אות על בנים‬

‫הוא הטוב‬

‫לחומת‬

‫להבין זה‬

‫רבת אונים‬

‫להיות כנים ׳ ואץ ספק כי האומר היה‬

‫לדעת‬

‫הלדה‬

‫האחר עשר מונים‬

‫אף‬

‫בימץ ‪-‬‬

‫האנשים אשר חוץ‬

‫אחרי אשר הגיע‬

‫קץ‬

‫העבר‬

‫ימץ ־ הם רעננים‬

‫בכרה קלה‬

‫ומילת דם מנקב ה ‪-‬‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫המשוררים‬

‫יפי מראה הפנים‬

‫מצד‬

‫פטמת שד הימין‬

‫נראים‬

‫סימנים׳ וכבר‬

‫דפקי הימץ איתנים‬

‫גידים שתחת הלשון‬

‫ושכן‬

‫בדבר‬

‫עשרה‬

‫יוכל‬

‫כמוהו‬ ‫העבר הזכר‬

‫שחרות‬

‫בדרך‬

‫נקבהי‬

‫נבואה ׳ כי מי‬

‫גדולם ׳ והנה לך השיר אשר נלאו‬

‫השד הימני הוא גדול‬

‫‪430‬‬

‫עשרה‬

‫מסכם הוא מן החחים ׳ יודעי מדע ומביני הרזים י‬

‫החבור‬

‫והפקידה ׳‬

‫והפקידה ׳ שם‬

‫למשכיל ‪ -‬יוכל‬

‫לדעת ממנו‬

‫תהיה‬ ‫האחר ׳‬

‫יעלה‬ ‫הלבנה‬ ‫עובר‬

‫ממזרח‬

‫בשעת‬

‫בשעת‬

‫הלדהי‬

‫הלדה ׳‬

‫והמזל‬

‫והנה‬

‫כאשר‬

‫לסוחר‬

‫‪ 4 2 8‬העצמים בבם! המלאה‪ ,‬העובר בהיותו בבטן אמו ‪ 4 3 5‬מן האחר עשר מונים‪,‬‬ ‫‪ 4 4 1‬ד״\ע מחכמתם‪ ,‬חכמתם‬ ‫‪ 4 3 6‬בכרה קלה‪ ,‬קלת תנועה‬ ‫האחר פי ע ‪ -‬רה‬ ‫קבוצת הב‪ ,‬כבים החבור והפקידה‪ ,‬ה יו‪,‬ג ‪ 4 4 9‬האהד‪ ,‬המוע־־ דאחד עובר לסוחר‪,‬‬

‫יותר‬ ‫הביאתם לידי כך‬ ‫ידיעה ברורה‬

‫רעננים מן‬

‫דצד‬ ‫ל‪,‬‬

‫‪ 4 4 7‬הם*‬

‫ומוחלטת‬

‫‪ 426‬רוח תר א יר ‪ 427‬הרעת תה רץ־יט ו «‪ 42‬ד עצמים קה יא ה ‪¿! 429‬תנו הנדה טל פסח רבי יי־־ודה‬ ‫היה נווק בדם סימנים ‪ 410‬ל‪-‬זקטגם יר לא ת)י‪1‬ר( ‪ 411‬קח^ו ‪ -‬א כא י ‪5‬־‪ 41‬עשר בר לא ז ‪ 4 (6‬שחרות‬ ‫גיה ה ח מ‪-‬י‪ -‬חיר‪ .‬הפיט! מת בכרה יר ב ב רבת י ‪ -‬מ כו ‪ 440‬לחומת נחמ י כא ‪ 412‬הדכמ ם‬ ‫אב( עז^א יי‪ -‬מות ב ב !היו‪-‬ע עת דדריון יכד‪ 1‬ל״עת עת די‪ 1‬דה והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון כי‬ ‫׳־יבר מ^וסה הוא לקדמו ים וחם‪-‬ה כעמים נסיתי! ם אני כי מקום מזי‪ ,‬הלבנה ומעלתה ברנע ההריון הוא מע^ת‬ ‫‪ 441‬ללדת ש א ד יט‬ ‫מזל דצומה ברגע דד רה נם מ‪,‬לה הצומחת ר^ע ההריון *ם תי־ ד הלבנה רנע המולד‬ ‫‪ 446‬י דעי ד א י־ ‪ 449‬ע בר בר ס‪ .‬טז‪ ,‬להלן יד ‪ 180‬כ ‪171‬‬

‫‪[214‬‬

‫המחברת‬ ‫‪450‬‬

‫האם‬

‫ויאמר השר‬

‫שיאמרו‬

‫אמת מה‬

‫האחת ־‬ ‫קצת‬

‫עשרה‬

‫אנשים׳ כי יש אשה‬

‫לאחד‬

‫שתלד‬

‫עשר‬

‫חדשים»‬ ‫ואמר‬

‫ואען‬ ‫לעשרה‬ ‫אשר‬ ‫»‪45‬‬

‫תדע‪,‬‬

‫ידוע‬

‫אדוני‬

‫חדשים׳ ולא יחיו‬

‫לשפך דם‬

‫השליט על זה‬

‫יקדים ׳‬

‫הנבריכי‬

‫הנולדים ׳‬

‫וכאשר‬

‫הדבר ׳ כי‬

‫מפני היות שליט על חדש‬

‫תלדנה‬

‫החדש‪ -‬השמש‬

‫אמת‬

‫לפעמים‬

‫אשר‬

‫חדשים ‪-‬‬

‫לאחד עשר‬

‫העשירי‬

‫תלדנה‬

‫הנשים׳‬

‫כוכב‬

‫מאדים ׳‬

‫הנולדים יחיון׳ מפני היות‬

‫החיים מדשן ביתו ירויון׳ ומנחל‬

‫עדניו ישתו‬

‫ובצל‬

‫המשוררים‬

‫בחצי‬

‫כנפיו יחסיון‬ ‫אלי השר‬

‫ויאמר‬ ‫מליצותיך‬ ‫יבש‬ ‫‪460‬‬

‫אראה כל‬

‫תפלח ׳ ואת‬

‫כלי‬

‫הראש ושער‬

‫יוצר‬ ‫הרגלים‬

‫וחובשת עץ לחי אשרי איש אשר‬

‫ימתיק בפיו‬

‫דבר ‪-‬‬

‫עטרת גאות‬

‫שכורי הזמן‬

‫הראני‬

‫נצניך ׳‬

‫פרודך‬

‫זחלתי‬

‫ראיתיך‬

‫ויוריד‬

‫לכל עשוק‬

‫והפרחת כל עץ‬ ‫הדרו והמונו׳ ואם‬ ‫ותוריד‬

‫מגדל עז ומשגבי‬

‫ותחרש על כל גבי כי אתה אבי כל תופש כגור ועוגבי‬

‫צמאוני‬

‫ויראתי ׳‬

‫בתער‬

‫השכירה‬

‫תגלחי‬

‫לפניך יכניע את גאונו׳‬

‫יכחידנו תחת לשונו׳ כי‬

‫ורוח‬

‫עליך לא‬

‫יצלח ׳‬

‫וכבד‬

‫מנחל‬

‫ועתה‬

‫עדניך ׳ כי אל מי‬

‫ידידותך‬

‫השבעה לי נזר זמנך׳ פן‬

‫צמאתי ׳ ופן‬

‫תעיר עלי‬

‫חרונך ׳‬

‫ועתה‬

‫יפגע בי‬ ‫ולצאת אל‬

‫ארץ נוד תשים פניך‬ ‫‪465‬‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫העי‬

‫שמניך׳ כי המות‬

‫נשבע‬

‫באשר‬

‫יפריד ביני‬

‫שחוט צאן והרוג בקרי‬

‫‪ 463‬זחלתי‪ ,‬פחדתי אל ארץ נ! ד‪,‬‬

‫קבע‬

‫וביניך׳‬

‫האורים‬

‫בפניך ׳ ושם‬

‫ואשב עם השר‬

‫היקר ׳‬

‫הלבבות‬ ‫וערך‬

‫נמשכות‬

‫שמחתנו לא‬

‫לריח‬ ‫נחקר ׳‬

‫והיתה לנו אורה ושמחה וששון ויקר‬

‫ת־ ודיס‬

‫בטח ‪ 454‬ובאשר אבן עירא לשמות ב ב ויותר חיים ונכבדים הם הנולדים באחד עבר׳‬ ‫‪ 452‬אטת רה‬ ‫‪ 455‬מדשן‪ ,‬תה לו ח‪ -‬ט ‪ 457‬כל יש נד יז ובבד מש ז כג ‪ 458‬ואת יש זב והפרחת יח יז כד ‪ 459‬א טרי‬ ‫תה׳ קיב א יכניע איוב ם יב ויוייד י ט ה יד ואם איוב כ יב ‪ 460‬מגדל מש יח י ותוריד יש כח א‬ ‫‪ 461‬ותח^ש תה קכטג אבי בר ד כא ‪ 462‬חרא״י שי ב יב ורוה תה לו ט ‪ 463‬זחלתי איוב לב ו הטבעה‬ ‫בר׳ מז לא פן תה עח לח ולצאת בר ר טז ‪ 464‬תשים יח ו ב ‪ 465‬לריח שי א ג ‪ 466‬כי רות א יז לא‬ ‫ם א ז מז ‪ 467‬שחוט‪ ,‬יש כב יג והיתה אם׳ ח טז‬

‫‪[215‬‬

‫המחבלת השתים־עשרה‬ ‫]‬

‫אמר‬

‫עמנואל‬

‫נדבר רק‬ ‫עליך‬

‫והמורה‬

‫החכמה יד ושם׳‬ ‫דבריו‬

‫ואץ‬ ‫ראית‬

‫צבאות‬

‫אלא‬

‫חמודותיו י‬

‫נפלאות ׳‬

‫הנבוכים ׳‬ ‫והדורש‬ ‫דברי‬

‫ועתה‬

‫טבחת‬

‫מספריו‬

‫עלה על כל‬

‫וטעמת מצוף יערת דבש‬

‫החכמה מחוץ‬

‫לחומת‬ ‫אל‬

‫והיתד‬

‫להחיות‬

‫השכל‬

‫לבדו לפני‬

‫מי הוא זה ואי זה הוא אשר‬

‫אליך‬

‫התקועה‬

‫במקום‬

‫המאיר עיני‬

‫מהלכים ׳ ולו‬ ‫ערך‬

‫אליו‬

‫בבתי‬

‫במציאותי‬

‫והלך על כל‬

‫סודותיו י אז ידעת כי‬

‫במרום‬

‫ערך‬

‫הנבוכים ׳‬

‫העומדים‬

‫הלום ״ ויתר דורשי‬

‫וללקט‬

‫הנאמן׳ הת‪5‬‬

‫ידרשם ׳ אץ‬

‫אפיקי‬

‫השכל לנים ׳ והוא‬ ‫תקרב‬

‫הדוד‬

‫השכל בץ‬

‫עוגנים י‬

‫ראמר אלי הע(ר ‪ #‬מעוד‬

‫צנצנת המן ׳‬

‫השרף הנתק על נם‬

‫החכמה ‪-‬‬

‫נביאות ׳‬

‫לרעות בטי‬

‫הגד נא לי‬

‫אשר נתן לו‬

‫דברי‬

‫ידידותו‬

‫הנעלמות ׳ ויהי היום‬

‫הרחמן ׳ כי‬

‫קדושים נאמן׳‬

‫בשלום י ואין אומר אליו‬ ‫ויאמר השר‬

‫ומהחכמות‬

‫ידע אדוני‬

‫נאמן׳ רד עם אל ועם‬ ‫החשוכים ׳‬

‫‪10‬‬

‫הרמות ׳‬

‫וראיתי ממך‬

‫ואען ואמר‬

‫תהלת‬

‫גור ־‬

‫הייתי עם ה &ר ימים תמים י‬

‫מהמעלות‬

‫נוראות ׳‬

‫בזמן ״‬ ‫‪5‬‬

‫המחבר‬

‫יהודה‬

‫אריה [‬

‫גדותיו׳ ולו‬

‫דברי כנים י וכי כל שרי‬

‫ולפנים ׳ נכנם‬

‫בשלום ויצא‬

‫החכמה חלמו חלום‬ ‫ימריא ׳ ובין אחי‬

‫השכל‬

‫התבונה‬

‫‪ :‬פריאי‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪15‬‬

‫הוא אחי ונזרי י עצם‬

‫בצלו נחיה׳ הוא נזר הזמן וצבי‬ ‫עם השכל ושמר‬ ‫מבצר‬

‫הסודות‬

‫תפארתו ׳‬

‫משמרתו׳ וכל רז‬ ‫ישחק׳‬

‫מעצמי ובשר מבשרי י‬

‫ימכל איש‬

‫‪ 4‬בזמן‪ ,‬בד־ור‪-‬ו צנצנת המ ר את דחכם המפואר‬ ‫נולר‬ ‫ומתותם מפורפם שאר בשרו ¿י‪ 1‬עמג‪ .‬א‬ ‫לו ואתו זק‪ .‬ק לחכמת אחרים‬

‫קומת ארזיו‬

‫וסתום ־ יגרהו‬ ‫בתושיה‬ ‫‪12‬‬

‫בששת ‪1292‬‬

‫יהודה גור אריה י אשר אמרנו‬ ‫וצמרת‬

‫בחרמו‬

‫יתגלע ‪ -‬ירחק י‬

‫אחי‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫ריבויי מ!‬

‫בתושיה‬

‫צמרתו ׳ אשר כרת ברית‬

‫ויאספהו‬

‫במכמרתו י הוא‬

‫לכל‬

‫ממרחקי‬

‫הוא‬

‫וגער בו ונס‬

‫‪ 14‬ייהודה‪ ,‬בן משה רומא ו חוקר‬ ‫אחו‬ ‫יתגלע‪ ,‬חכם ירחקן< כי חכמתו מספקת‬

‫‪ 1‬ימים בר׳ א יד לרעות שי׳ ו ב ‪ 4‬צנצ^ת יומא נב והיתד יש כב כה ‪5‬רד הו יב א השרף במ כא ח‪ -‬ט‬ ‫ם עלד‬ ‫המאיר מש כט יג ‪ 6‬נתן זכ׳ ג ז ולו יש׳ גו ה ‪ 7‬מספריו יש לד טז אין תה מ ו ‪ 8‬ואין ערובין‬ ‫דב כ ט ‪ 10‬מחוץ יר כאד גחם יג כא לפגי יומא סא‬ ‫יש ח ז ‪ 9‬וטעמת ש״א יד כז‪ -‬כט מש׳ טז כד שרי‬ ‫‪ 11‬אל שט׳ ג ה חלמו בר מ ח‪ ,‬לעיל י ‪ 12 94‬מי‪ ,‬אם ז ח במרום‪ ,‬איובלט יח ובין הו׳‬ ‫נכגם חגיגה יד‬ ‫‪ 15‬וצבי יש כח א קומת‪ ,‬מ״ב יט כג חי ין‬ ‫‪ 14‬עצם בר ב כג יהודה בר מט ט אשר איכה ד כ‬ ‫יג טו‬ ‫ג כרת בר כו כח ‪ 16‬ושמר רב יא א יגרהו חב א טו לכל חב א י ‪ 17‬ומכל‪ ,‬מש׳ יח א וגער יש יז יג‬ ‫‪[217‬‬

‫המחברת‬ ‫למד‬

‫החכמות על‬

‫הסדרי‬

‫ונכנס עם‬

‫השתים ־‬

‫עשרה‬

‫בתוך‬

‫החדר ׳‬

‫כלבים‬

‫אלמים לא יוכלו לנבח‬

‫המלך‬

‫הוא הנותן ליעף כחי וכל חכמי הזמן לפניו‬ ‫‪20‬‬

‫השר‬

‫דאמר‬

‫ואיך זה‬

‫ביהודים• אשר ראה‬ ‫שלשים וששי‬ ‫בעתים‬

‫עראי ׳‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪25‬‬

‫פיח‬

‫הכבשן ׳‬

‫רוח אדם‬ ‫כליל‬

‫ומדרך‬ ‫מעתות‬ ‫ידע‬

‫להיותי‬

‫להיות‬

‫הילדות‬

‫יתכן‬

‫הילדות‬

‫והחכמה‬

‫רוכבים‬

‫צמדים ׳‬

‫הבחורים‬

‫קירות‬

‫הפנאי ׳ ואמר‬

‫החכמה‬ ‫החכם‬

‫אדוני כי יש נפש‬

‫והבית‬

‫ימלא עשן׳‬

‫לויותי‬

‫והאיש אשר‬

‫כעורים למשש׳ כי‬

‫עדר‬

‫ומי הוא זה‬

‫תפארהו הוא בן‬

‫הלמוד בימי‬

‫הבחרות‬

‫אכתי לא קשאי׳‬

‫ברכה תדשן׳ ויש קנקן חדש מלא ישן׳‬

‫ולכן אל‬

‫בקרבו ׳ כי איש אשר ישיב צור‬

‫בהדרו ׳ והוא‬

‫דתן ביד‬

‫והחכמה‬

‫עבדיו‬

‫עדרי‬

‫תסתכל‬

‫בקנקן אלא במה שיש בוי וחי‬

‫חרבו ׳ יחשב יחיד‬

‫ידידות לבי ושמחתו׳ אני‬

‫וישן ‪ -‬ובו‬ ‫יוצר‬

‫בדורו ׳ כי דודי ורעי הוא‬

‫לדודי ועלי תשוקתו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עת‬ ‫‪30‬‬ ‫ראמר השר‬

‫התעודה שר‬

‫על כן‬ ‫ראיתיך‬

‫קראתהו‬

‫יהודה‬ ‫יהודה‬

‫אוהב אותו‬

‫ילדה‬

‫עצר זמן‬

‫נבאה‬

‫לא יספה‬

‫אהבה עזה ׳‬

‫ועתה‬

‫רחמה ביום‬ ‫ותעמד‬

‫הלדת‬

‫מלדת‬

‫הודיעני‬

‫אהבתו‬

‫אותך‬

‫השמנה‬

‫היא אם רזה י‬ ‫ואען ואמר‬ ‫נפשו אל‬ ‫‪35‬‬

‫ידע אדוני‪ ,‬כי כאשר אל מי‬

‫אהבתי ׳ אמנם‬

‫הסבה ׳ אמנם‬

‫וגנזכיו‬

‫אותו ‪ -‬חובה י‬

‫אהבתו אותי היא דרך חסד‬

‫רעה תחת טובה ׳ כי הוא‬ ‫וחדרי‬

‫אהבתי‬

‫בחסדו‬

‫ידידותו ^ ! אה‬

‫הביאני אל‬

‫ולכן אמשך‬

‫ונדבה ׳ ומן‬ ‫חדריו ׳‬

‫משכיותיוי לא היה דבר אשר לא הראני‬

‫יחידתי ׳ כן‬ ‫אחריו‬

‫התמה אשר‬

‫נכספה גם‬

‫כהמשך‬

‫כלתה‬

‫המסבב אל‬

‫אהבני ׳ ואני‬

‫והראני את כל בית נכותו‬

‫גמלתיו‬ ‫וסתריו ׳‬

‫באוצרותיו ׳ ואני לא סרתי מחשב‬

‫‪ 18‬ונכנס עם המלך בתוך ההדר‪ ,‬ו ^ ם לפני ולפנים מסו־ ת ‪,-‬הכמה ‪ 20‬לוי!ת‪ ,‬דבקות ודוברת אשה אל‬ ‫אח! תה ‪ 23‬אכתי לא קשאי‪ ,‬עדיין לא זק^תי ‪ 24‬יש ^פש ברכה תדשן‪ ,‬יש נפש רכה ד״נלאד‪ ,‬ברכת החכם־;‬ ‫‪ 26‬ישיב צור חרבו‪ ,‬יוכל ליהודה גור אריה במלחמת החכמה ‪ 29‬עת התעודה שד יה! דה ילדה וכו ‪ /‬אהר‬ ‫שהחכמה ילדה את ה *זר יהודה עצר הזמן את רחמה שלא תוסיף עוד ללדת חכמים כמותו ‪ 30‬על כ! קרא תהו‬ ‫יהודה‪¿ ,‬רמוז בו ההמ‪-,‬ך ותעמד מלדת נבאה לא יספה‪ ,‬נבואה נזרקה מפיה של החכמה בשם יהודה הרומ‪ .‬עי‪1‬‬ ‫מצב דומה כמו אצי‪ ,‬ירודה בן יעקב ‪ 34‬כהמשך המסבב אל הסבה‪ ,‬בהכרח על פי ח‪ .‬קי המבע ‪ 35‬דיך‬ ‫הסד ו!‪.‬דבה‪ ,‬מרצון ולא מחובה ועל כן אינה מחוייבת המציאות ‪ 37‬לא סרתי‪ ,‬לא חדלתי‬

‫טז יד‬

‫‪ 18‬למד מורה ‪..‬בוכים פתיחה ולא סרתי לדחותך מזה וי'צ!ותך לקחת הדברים עיי הסדר ‪ ,‬לעיל י ‪ 80‬וכס שי א‬ ‫ד ויתן בר לב יז ‪ 19‬הגות! יש מ כט כלבים יש ¿ו י ‪ 20‬לויות מ א ז לו ומי אם ז ה ‪ 21‬רוכבים מ ב‬ ‫ט כה ‪ 22‬קירות יש גטי ‪ 23‬אכתי ח^יגה יג על פי הנוסח שבעין יעקב ‪.. 24‬פש מש יא כה קנק; אבות ד כ‬ ‫ד אל אבות ד כ יוצר זב יב א‪ 26‬ישיב תה פט מד דודישי ה טז הוא יח‬ ‫‪ 25‬פיח שם ט י והבית יש ו‬ ‫בר כ יחביום יח ט‪ .‬ד‪ 30‬על בר כט לה נבאה בם‬ ‫להלן כד ‪ 78‬עצר‬ ‫עת‬ ‫‪ 27‬אני שי ז יא ‪29‬‬ ‫‪ 33‬אל תה מב ב—ג גבספד תה פד ג‬ ‫‪ 31‬אהבה שי ח ו השמנה במ יג כ‬ ‫יא כה ותעמד בר כט לה‬ ‫‪ 37‬וג זכיו דה א כה יא וחדרי יח ח יב‬ ‫‪ 35‬גמלתיו בר נ יז מד ד ‪ 36‬הביאני שי א ד והראוי מ ב כ יג‬ ‫לא מ״ב כ יג מחשב יח לח י י ‪ .‬לב ו‬ ‫‪[2 1 8‬‬

‫המחברת‬ ‫מחשבת‬

‫תועה ׳‬

‫ואתנה את‬ ‫‪40‬‬

‫מכמניוי‬

‫והחרשתי עליו‬

‫לבי לגנב מן‬ ‫מבחרעדניו ׳‬

‫ובדולחיוולשמיוי‬ ‫בתוך‬

‫ראיתיך היום‬

‫דבריך אלה משל‬

‫‪45‬‬

‫ואמר‬

‫אמת‬

‫ואען‬

‫ופטדת כושי‬

‫אמנם‬

‫כחטאתיי וגנבה‬ ‫חדריו ׳‬ ‫נרדיו‬ ‫‪50‬‬

‫ולעשות מהם‬

‫וספיריו ובניניו׳ וגנזי‬

‫ברומיו ׳‬

‫כפריו‬

‫מדבר‬

‫ומליצה ׳‬

‫נרדיו‬

‫עטרות ׳‬

‫ואקח‬

‫מבין‬

‫ותרשישיוויהלומיוי‬

‫ובשמיו׳ ויהיו ליי והנם‬

‫בחידות ׳‬

‫ולדעת‬

‫גנבתי פניני‬

‫והראני ספירי‬ ‫וכפריוי ואנכי‬

‫הבונות‬

‫מבלתי‬

‫בארץ‬

‫טמונים‬

‫אמריו ׳‬

‫לבדו‬

‫והסודות‬

‫נחשבים י כי‬

‫בחכמות ישר במשא י‬

‫חהב‬

‫אוצרות‬

‫ולא נפך‬ ‫ספריו ׳‬

‫ספיר‬

‫ועתה‬

‫ויהלומי‬

‫משכיות‬

‫בספריו‬

‫כלביא יקום‬

‫היש‬ ‫והביאני‬

‫המלך‬ ‫ואשכלות‬

‫ולקחתי מבץ‬

‫עטרתי ספרי מפניני אמריו י‬ ‫והדעות‬

‫ויהלום‬ ‫חטאת‬

‫דבוריו ׳‬

‫גמלתיו רעה תחת טובה ׳‬

‫ספריו‬

‫ומיהלומי דבוריו י‬ ‫ספריו נתונות׳‬

‫הנכונות׳ אשר בתוך‬

‫חמדותיוי וידע אדוני וידע כל היקום י‬

‫יוכלו קום ׳‬

‫המתבונן‬

‫ורכושי‬

‫ופטדותחבוריו ׳‬

‫הצפונות ׳‬

‫ספריו ‪ -‬ספרי לא‬

‫הסודות ׳ כי‬

‫בחסדו נשאני על כנפי נשריו׳‬

‫ללא סבה ׳‬

‫ידעתי‬

‫חפצה‬

‫ושללתי‬

‫מסורותיו ׳ ובניתי חדרי‬

‫צדק ‪ -‬אליו יהיו‬

‫כסף‬

‫לגנבת ‪? ,‬׳ כי הוא‬

‫והאמונות ׳‬

‫חכמות‬

‫ועתה‬

‫ספריו ׳ ופניני אמריו ׳‬ ‫החוטא‬

‫באר לי אלה‬

‫אודותם נפשי‬

‫אדוני כי לא גנבתי‬

‫תערך‬

‫ויחשתי אלי קצת‬ ‫כי‬

‫כבודו ׳ והוא לא חטא אלי‬ ‫לראשי‬

‫הפנינים י והנם בתוך ספרי ופרושי נתונים י‬ ‫ומן‬

‫‪55‬‬

‫היקרות ׳‬

‫אבניו׳‬

‫רקחיווסמיו ׳‬

‫למרות עיני‬

‫מעודו•‬

‫האהלי‬

‫ויאמר השר‬ ‫כי‬

‫האבנים‬

‫וסגלת‬

‫השתים ־‬

‫הרעה•‬

‫עשרה‬

‫ואשר‬

‫ימצאם‬

‫ימצא בהם‬ ‫כי‬

‫מדבר אמת וענוה‬

‫בקרבם הם יושבים י כי הוא‬ ‫משגיאה ‪ -‬אני‬

‫וכארי יתנשא י ואשר ימצא בהם‬

‫עשיתי ואני אשא‬ ‫ויאמר השר‬ ‫אחרי אשר לא‬ ‫הסיר‬ ‫‪60‬‬

‫באמת‬

‫אם‬

‫כתבת‬

‫הדברים בשמו׳‬

‫חטאתך ׳‬

‫מספרים ׳‬ ‫חפצת בוי‬ ‫שמך י לכה‬

‫בשומך רב שיריך‬

‫ובהראותך‬ ‫ותסיר‬

‫לכל‬

‫מחלת‬

‫איעצך ויהי‬

‫ואתה תחזה מכל‬

‫ישנאך ‪ -‬הדץ עמו ׳ כי‬

‫יקרתו ׳‬

‫יכפר עוונך‬

‫מאודותיו‬

‫וכל‬

‫מקרבו ׳ והנה‬

‫אלהים עמך י‬

‫המאמרים‬

‫ועתה‬

‫ומליצותיך ׳‬

‫יפעת‬

‫האיבה‬

‫בזאת‬

‫חטאת אליו חטא‬

‫מעשה‬

‫אחרי אשר‬

‫אץ‬

‫ומשוגתך׳ וזה כל פרי‬

‫מדברים י‬ ‫תקפו‬

‫כפרה עמו ׳‬

‫וכבודו‬

‫וגבורתו׳‬ ‫חטאת‬

‫וכתבת‬

‫ומעשה ידיו‬

‫ובזאת‬

‫ידע כי‬

‫הדברים על‬

‫העבר קול בכל מחנה שיריך י ושית לבך‬

‫לעדריך ׳‬

‫הדבורים י ופניני‬

‫המליצות‬

‫והספרים י צחות‬

‫הלשונות וזמרת‬

‫נ>< וזמרת‪ ,‬ומבחר‬ ‫‪ 18‬והחרדתי ‪ -‬א כג ט למי־ות י ‪ .‬ג ח ודוא ‪-‬ו יא כז ‪ 19‬ואת!‪.‬ד קד א ייז ולע‪-‬ות ‪,‬כ ו יא ‪ 40‬וג!‪.‬זי‬ ‫כח יח‬ ‫יח כז כר ‪ 11‬כפריו טי ר יג‪-‬יר והנם יה ז כא ‪ 11‬מ‪-‬ל מ‪ .‬א ו ‪ 45‬כסף בט כב יח‬ ‫»(‪ 4‬ומטרת איוב כח יט ‪ 17‬נ‪ -‬אני ‪-‬מ יט ד ודביאני עי א ד ‪ 48‬ואטכלות ״י אי ‪ -‬ד ; ‪ 19‬נמלתיו‬ ‫כל נר ז ר ‪ 53‬לא תר לו י מ‪-‬בי תר מד ד‬ ‫בר נ יז מד ד ‪ 50‬ודנם יד ז כא ‪ 52‬מ‪ -‬כיות י ‪ -‬נ טו‬ ‫‪ 51‬בקרבם יה ט טז ‪ 55‬יער רה א טו כב כי‪ 1‬ביא בג כנ כד א י י ‪ -‬מו ד ‪ 58‬בזאת י׳‪ -‬כז ט ‪ 59‬וכב‪,‬ר‬ ‫עטכנ כה ‪ 62‬לכה במ כי יד ‪-‬מ יה יט העבר‬ ‫תר יט ב ‪»0‬ו וכל אם י ב ובזאת תה מא יב ‪ 61‬ותסיר‬ ‫‪ 61‬ואתה עמ יד כא‬ ‫עט יו ו ועית מש כז כ‬

‫‪[219‬‬

‫המחברת‬ ‫היקרות ׳‬ ‫‪65‬‬

‫בשירים‬ ‫דהיו‬

‫ועשית אותם על ראש‬ ‫ובמליצות ׳ יהיו‬

‫דבריהם‬

‫ואשמע‬ ‫לעינים ׳‬

‫תגיד בה נפשי‬ ‫‪70‬‬

‫המליצות‬ ‫הזמן‬ ‫אריה‬

‫אברך‬

‫‪75‬‬

‫ואתה‬

‫יתפאר‬ ‫צורתו‬

‫והסכנת דרכו‪,‬‬ ‫עדהגאק‬ ‫ואם‬ ‫‪80‬‬

‫לפניה ׳‬

‫הרבי‬

‫החכמות ים‬

‫כל‬

‫ואשרי איש הוא סר‬

‫ירויץ‬

‫מעיליה ׳‬

‫בכתם‬

‫בסתום‬

‫כמבאר‪,‬‬

‫ותכלית‬

‫תכליתו‪,‬‬

‫וידעת‬

‫ילאו‬

‫ערך‬

‫אץ‬

‫נחשליהי‬

‫ותאוה הם‬

‫להשכיל‬

‫להגיע אל מלץ קצה ׳‬ ‫לתקף‬

‫אליה‬

‫הנמצאים וישתו מגחל‬

‫עניניהי‬

‫עדניהי לאו‬

‫ואשלחם אל‬

‫וכל‬ ‫מליצי‬

‫יהודה גור‬

‫במצות השר‬

‫בתבל את חלקי‬ ‫אשר‬

‫תאר ‪ -‬יואר ‪,‬‬

‫וידעת אותו‬ ‫לרחבוולארכו ‪-‬‬

‫ערכו‬

‫צלח ורכב וקרב‪,‬‬

‫זמננו‬

‫ותשאנה דכים ‪-‬‬

‫הלא אתה בעים‬

‫למשמעתך‬

‫נחמדים‬

‫המשוררים‬

‫אבקה ולזנב‬

‫ויערת צוף מתקי‬

‫השר‬

‫זמן ‪ -‬בך רם קרנו‬

‫ואתה ראש תרנו‬

‫לשונך ‪ -‬מנעמיו‬

‫מעלותיו ׳‬

‫אופיר לא יסלה‬

‫כסיל הזורח‪,‬‬

‫מהללו‬

‫ומליצה‬

‫ערך‬

‫הארצות ׳ והגד בהם רום‬

‫במאזנים ׳‬

‫חפצה ׳‬

‫מדשנה‬

‫ולהשיג‬

‫הדס‬

‫ואת ראש‬

‫שקולים‬

‫אפוד‬

‫יהודה את‬

‫והנעלה ׳ אשר‬

‫יהודה• את חשקי‬

‫לכל‬

‫מועצה ׳‬

‫ובמוסר ׳ על יד איש עתי‬

‫וזה השיר היקר‬

‫זמן בך‬

‫שירים‬

‫חגורת‬

‫מתהלות‬

‫יקראו‬

‫בענוה‬

‫ואחבר‬

‫נמרצהי‬

‫להגיע אל שולי‬

‫לכל עץ וצבי‬

‫וחבר שיר‬

‫אץ‬

‫אליהם‬

‫תהלותיו‬

‫לעצת השר‬ ‫ומליצה‬

‫תהלתו‬

‫מחמד‬

‫מספרים‬

‫השתים ־‬ ‫עטרות ׳‬

‫עשרה‬

‫מערב ‪-‬‬

‫לחכמה‬

‫ולמוסר‬

‫ושמן רוקח‬

‫הפורח‬

‫ונושא את דגלו‬

‫והתורם גרנו‬ ‫ויער‬

‫זמיריך ‪ -‬תמיו‬

‫כרמלו‬

‫לפניך ימיו‬

‫ללבי את נצחו י‬ ‫ותוריד‬

‫בריחו‬

‫ונועו גם נוחו‬ ‫ומה יועיל ברחו •‬ ‫ואתה מזרחו•‬ ‫גאונך‬

‫תשביחוי‬

‫לישר את ארחו‬ ‫וקטף‬

‫מיריחו•‬

‫והשוחט פסחו‬ ‫והנושא טרחו‬ ‫כמימי שלוחו‬

‫‪ 67‬שקודים במאזנים‪ ,‬כתובים במשקל ‪-‬ירי ‪ 71‬ולהשיג אבקה‪ ,‬ואפילו לה‪-‬יג רק את אבק מרכבותיה די‪.‬גב‬ ‫גחשליה‪ ,‬ואפילו לזנב רק את הנחשלים שבד ‪ 74‬צצהן‪ ,‬תקוותו ‪ 75‬בסתום כמבאר‪ ,‬ב^סתר כב״גלה אשר‬ ‫תאר יואר‪ ,‬את א ‪1‬ר תקלל יקולל ותוריד בריחו‪ ,‬ותסיר את תוקפו ‪ 76‬צורת‪ ,,‬של הזמן שה■ א חשובה מ‪,‬‬ ‫החומר ‪ 77‬והסכנת‪ ,‬וירעת לרהבו ולארכו‪ ,‬לא‪-‬ורו ברה‪ ,,‬בריחתו והתהמקותו של הזם‪ 78 ,‬מזרחו‪- ,‬יה‪,‬א‬ ‫‪ 80‬להכמה ‪,‬למוסר‪ ,‬בעניין חכמה‬ ‫חשוב מן המערב ‪ 79‬דכים‪ ,‬גליהם בעים‪ ,‬בעוצם תשגיחו‪ ,‬ת‪*/‬קיטו‬ ‫ומוסר ‪ 81‬ככיל הזורח‪ ,‬אתה שהנך ככוכב הסחר דמזהיר וקכף מיריחו‪ ,‬ובושם ריחני ‪ 82‬פסחו‪ ,‬קרבן‬ ‫הפסח שלו ‪ 84‬תמיו‪ ,‬א‪,‬די‪ ,‬ות‪,‬מיו לפניך ימיו כמימי שלוחו‪ ,‬אפילו ימיו של ד‪.‬מ‪ ,‬אשם חצובים כלפיך א^א‬ ‫‪ 66‬מספרים תה עה ד ‪ 67‬שקולים יש‬ ‫יח כ ו‬ ‫‪ 64‬ועשית זב ו יא אין תה מ ו‪ 65‬מחמד איכה ב ד וצבי‬ ‫‪ 68‬חגרת ש א ב יח להגיע מב יט כג ‪ 69‬תגיד מ א י ג יג אין תה מ ‪,‬‬ ‫ם יב יר לב י נחמדים בר ג ו‬ ‫‪ 71‬שולי שט כח לר ולהשיג לעיי‪ 1‬ו ‪ 28‬ולזנב רב כה יח ‪ 72‬על‬ ‫‪ 70‬יקראו בר מא מג ירויון תה לו ט‬ ‫וי טז כא ‪ 73‬בכתם איוב כה טז ‪ 74‬ויערת שא יד כז תה יט יא בתבל תה רמב ‪ 75 ,‬אשר בם כב ו‬ ‫ותוריד יש מג יד ‪ 77‬והסכנת תה קלט ג לרחב‪ ,‬בר יג יז ‪ 78‬עדה אי‪,‬ב מ י‪ ,‬יר יג ט ואת גא‪,‬ן ירו‪-‬לם‬ ‫ה ‪ 79‬ותשאנהתה צ‪ .,‬ג בעים יש יאטו תה סה ח ‪ 80‬וא_רי רה א א סר ש א כב‬ ‫הרב צלח תה מה‬ ‫שאבא ‪,‬הת‪,‬רם תוספתא תרומות א טו‬ ‫א וקטף להל! כב ‪ 82 23‬בך‬ ‫‪ 81‬וסמן קה י‬ ‫יד לישר מס נ ו‬ ‫וה‪ -‬וחט פסחים ג ז ‪ 83‬ונו^‪-‬א לעיל ח ‪ 457‬ויער מ ב יטכנ ודשו‪-‬א רב א יב ‪ 84‬כמימי י ‪ 1‬חו‬ ‫‪[220‬‬

‫המחברת‬ ‫‪85‬‬

‫בלחיך‬

‫בפיך‬

‫שושניו‬

‫וביתך ‪-‬‬

‫ומראך ‪ -‬שמשו‬

‫‪90‬‬

‫‪95‬‬

‫ופרח‬

‫עמודיו‬

‫צרי אל‬

‫מכאוביו‬

‫בידך ־‬

‫נדבותיו‬

‫בלבך ‪-‬‬

‫כוכביו‬ ‫עדותיו‬ ‫עבדך‬

‫ואת ‪ -‬כתר ראשו‬ ‫והדורך עזיו‬

‫ומגיד מה שחו‬

‫סגלת‬

‫מרבדיו‬

‫וקרן‬

‫ולחם‬

‫לרעביו‬

‫וקוטפי‬

‫ותפיץ‬

‫רבבותיו‬

‫וכל שר‬

‫נגדך ‪-‬‬ ‫כשרש ‪-‬‬

‫ושיר כל שר יורש‬

‫עזובת החרש‬

‫ומי זה לך יערך‬

‫בחיט נעל ושרוך ?‬

‫ושירך‬

‫תמול השיר נרפש‬

‫ולא ידע‬

‫זמירך יום נגלה‬ ‫והביא תוך רסנו‬

‫צבא רום והמונו‬

‫ולא יתן לבות‬ ‫כרוב‬ ‫חמל עלי‬ ‫וזאת‬

‫מלכי ׳‬

‫המליצה‬

‫נדיבי עם לשבת‪,‬‬

‫והשקנו‬

‫ההדורה ׳‬

‫בחדרי‬

‫אתה‬ ‫הלבבות‬

‫היתה כזאת למיום סור‬

‫ערכי ‪-‬‬

‫מבטחו‬

‫באפם את חחו‬ ‫ביום‬

‫השליך קרהו‬

‫במשאות‬

‫יטריד‬

‫מדוחו ׳‬

‫ירפה את מזהו‬

‫ברבות ‪-‬‬

‫עבדךעלפה ‪ -‬וחיה את רוחו ׳‬

‫הלא‬

‫אשר היא על ראש‬

‫ללבי את נצחו ׳‬

‫ידעת כי‬ ‫מליצות‬

‫המליצים עגי ־ ה ׳‬

‫לא יתן סגור‬

‫מהירה‬

‫יודוך שרי‬ ‫הנמצא‬

‫והוריד‬

‫בגאונו‬

‫ראה‬

‫הרפה י‬

‫ואם שכל‬

‫ואספת נדחו‬

‫בנקרות צור באו‪,‬‬

‫יפריד‪,‬‬

‫תחתיה ולא ישקל כסף‬ ‫יהודה‬

‫ואף שם‬

‫ודודינו‬

‫כנפיך‬

‫מהתתרכהי‬

‫בוידרך ‪-‬‬

‫ולא נודע כהוי‬

‫זמיר כל שר הגלה‬

‫ועוד לא נבאו‬ ‫יחריד‬

‫ושירגו צמחו‬

‫בידיך חפש‬

‫בפש ‪-‬‬

‫מלוהו‬

‫כאבק דק פרחו‬

‫ושירך‬

‫צבי חן מה נפלא י‬

‫למשיחו‬

‫כמפיץ את קצהו‬

‫והשיר יודך‬

‫ובין רעים‬

‫וריח ניחוחו‬ ‫וציץ הוד על מצחו‬

‫ויאבה‬

‫אהה ל! מן‬

‫‪105‬‬

‫נכבדיו‬

‫ומעטה‬

‫זמירי נחבאו‬

‫‪100‬‬

‫מקדשו‬

‫באפך‬

‫נצניו‬

‫מגלה כל רזיו‬

‫ואתה ‪ -‬ראש חחיו‬ ‫וגלת‬

‫מעיניו‬

‫השתים ־‬

‫עשרה‬

‫נשמע‬

‫המעלה‬ ‫ברעיונים‬

‫אפרים מעל‬

‫מלשץ‬

‫הימים רננת‬

‫אותך ראו הימים נכון‬

‫פאר‬

‫לחדש‬

‫מעלתך‬ ‫ממלכת‬

‫השוקד‬

‫השכל‬

‫לא‬

‫יהודה‬

‫‪ 91‬יודך‪ ,‬יכיר בך‬ ‫‪ , 89‬מ‪ ,‬טה כוכביו‪ ,‬אתה תפארת ומעטה הוד לכוכבי הזמ!‬ ‫בנ ד״‪-‬יי‪/‬ח הדולכים לאט‬ ‫‪ 92‬ושיר כל שר י!רש ; ‪.‬ובת החרש‪ ,‬ו‪ -‬יד כל מ‪-‬וי‪-‬ר הוא כצמח עזוב ‪ 93‬ומי זה לך יערך וכו ‪ /‬ומי י¿ ווה‬ ‫לך ואפילו לחוט נעלך ו״ר‪ ,‬כד ‪ 94‬חבש‪ ,‬נ>‪-‬ה חפשי שוחרר ‪ 98‬ומרינו‪ ,‬ואהבתנו יטריד‪ ,‬יגרש ‪99‬‬ ‫והשקנו ברבות וכו‪ ,,‬וכ״ ירבה חנקנו ירפה הזמן את א‪.‬ורו של חשקנו ישתדל להחליש אותו ‪ 100‬כרוב‪,‬‬ ‫‪ 104‬יהודה וכו ‪ /‬פיסקה ז‪ ,‬משמשת סימן‬ ‫‪ 101‬ואם ואף כי‬ ‫יהודה גור אייה כגכ״ך הרכה‪ ,‬דדל מ^דודיך‬ ‫ל‪-‬י‪- .‬זים ואדת הפיסקאות דבאות שכל אדת מהן כותהת במלה הלקוחה ממנה השוקד‪ ,‬הקיים‬

‫דיג‬ ‫ש ו ה כאומגידעמ‬ ‫ב כח והדורך‬ ‫ש מ כח לו—לח‪ 87‬מגלה דג‬ ‫‪ 86‬וציץ‬ ‫ב‬ ‫יח במ כח‬ ‫‪ 89‬צרי יר נא ח‪ ,‬להלן כג ‪ 231‬ולחם תה קנו ז וקוטפי איוב לד ‪90‬‬ ‫‪ 88‬ונלת מ א ז מא וקר ״ אבי‬ ‫וי־פיץ במ י לד—לו כמפיץ יש כח כה ‪ 91‬כאבק יש כט ה ה כד ‪ 92‬עזובת יש יז ט ‪ 93‬ומי להלן כד‬ ‫‪ 94‬נרכשמש כה כו ולא‬ ‫טז ט‬ ‫ולא שו‬ ‫כג‬ ‫ז‪ ,‬תפלת נ״ מת ומי יערך לךבחוט בר יד‬ ‫‪ 35‬וני תה פט‬ ‫אי‪ ,‬ב לה טוחכ ‪ 1‬וי יט כ ואבכת מי ד ו ‪ 93‬והוריד מש כא כב ‪ 96‬ודביא איוב מא ד *בא רב ד יט‬ ‫״ם מ ב יט כח ‪ 97‬בנקרות יש ב כא ביום תה קמז יז ‪ 98‬במשאות איכה ב יד ‪ 99‬נדיבי במ כא יח‬ ‫ירבה איוב יב כא ‪ 100‬כנפיך יח א כד עלפה יח לא טו וחיה בר מה כז ‪ 102‬לא איוב כח טו ‪ 104‬יהודה‬ ‫למיום ישז יז‬ ‫״ ארז ‪106‬‬ ‫לא‬ ‫נכון תה נא יבש א יא יד‬ ‫אותך בר ז א‬ ‫‪105‬‬

‫נ !‪22‬‬

‫המחברת‬ ‫יהודה‬

‫גיל ־ עד אתה הוא‬ ‫מציאות חוץ‬

‫ולמינים‬ ‫לידיעה‬ ‫‪110‬‬

‫גבול‬

‫ולשלמות‬ ‫התעודות‬

‫ונפוצות‬

‫לשכל‬

‫ואם‬

‫ותאר‬

‫אתה חותם תכנית‬ ‫רוח‬

‫המעלות‬ ‫‪115‬‬

‫אל‬

‫בשמים‬ ‫אדני‬

‫מי יורה‬

‫מטוב‬

‫ולערך‬ ‫מציאות‬

‫עליכם‬

‫לחרבה‬

‫המעלה‬ ‫בשלמותך‬ ‫בנפשך‬

‫הצורות‬ ‫שכלך‬

‫אביך‬

‫העליוני‬

‫כרוב ממשה‬

‫השוקד על‬

‫הפשוטות‬

‫ישימו‬

‫התבונות‬

‫אליך ישגיחו‬

‫תהלתך‬

‫שמועה‪ ,‬מי‬

‫להביא נדחי‬

‫החכמה‬

‫הסוכך על ההשגות‬

‫מרבץ‬

‫רואיך‬

‫כבוד‬

‫מדבר‬

‫כי בך‬ ‫התבונות‬

‫ישאו‬

‫יעלה לנו‬

‫המבוכה‬

‫בימיו תושע‬

‫הנה‬

‫הבכא‬

‫הרוחניות‬

‫המקיף על‬

‫אפסי‬

‫יתבוננו‬

‫ירדו‬

‫אליך‬

‫לבבם אל‬

‫כפים‬

‫השכל‬

‫בתחלה ?‬

‫במעלות‬

‫אל אל‬ ‫ויאמר‬

‫נשמע בגויים‬

‫מעילי‬

‫השלמות‬

‫ללמד בני‬

‫תזעקו מפני ים‬

‫יהודה יכה‬

‫רכבה‬

‫ההמונות‬

‫התחברו‬

‫בכי תחנוני‬

‫לחצרותיך‬

‫הרוחני‬

‫לפתח‬

‫רפידתה ‪ -‬זהב‬

‫יבחרו‬

‫השכל‬

‫סגלה‬

‫לסגלה‬ ‫ולמלאת‬

‫ולשם‬

‫ולתהלה‬

‫משבצות‬

‫ההבנות‬

‫יהודה‬ ‫התלאות‬

‫וסוער‬

‫ההולך‬

‫במטה אשר ביד שכלו‪ ,‬ישים ים‬ ‫ישים מי‬

‫תקוה‬

‫החכמה‬

‫חומה‬

‫להם‬

‫עליכם‬ ‫התלאות‬ ‫מימינם‬

‫יהודה‬

‫נעלתה מיום אשר‬

‫החשובה‬

‫לתתך‬

‫ולהעלות נר‬

‫לקורות הזמן‬

‫בעמק‬

‫פשטה‬

‫בחר‬

‫ומזמרת הישות‬

‫תחרדו‬

‫אהבת השלמ ות בך‬

‫‪130‬‬

‫אפיקי‬

‫מערכת‬

‫ועוברי‬

‫ומשמאלם‬

‫נפשם‬

‫התעודות‬

‫דעה ומי יבין‬

‫שרי קדשי מה‬

‫‪125‬‬

‫המקומות אשר נדחו שם‬

‫ויבואו ארץ‬

‫יהודה‬

‫דבש‬

‫אחיך ובית‬

‫לתהלה‬

‫סגר‬

‫המעלות‬

‫מלא‬

‫הקיפה‬

‫ידיעתך‬

‫נבלתם‬

‫ותשלח צירי‬

‫חכמה‬

‫לטעימות‬

‫וצורה‬

‫ראיתי יהש‬

‫ראשונים ‪ -‬אתה‬

‫וכליל יפי‬

‫עד אשר אם‬

‫ליחשים‬

‫יהודה‬

‫יודוך‬

‫‪120‬‬

‫עברה‬

‫בשכל ‪ -‬אותך‬

‫גבלום‬

‫אפסי‬

‫הגבול‬

‫שכלך‬

‫הסובב על חוג‬

‫כפיהם‬

‫נזר הזמן‬

‫הידיעות לא‬

‫המרחף על‬

‫יערת‬

‫השתים ־‬

‫כאשר הם‬

‫שכלך‬

‫המזמה מכל‬

‫אלהי‬

‫תהלתך‬

‫עשרה‬

‫אבי‬

‫מרכבות‬ ‫ולבשה‬

‫פרי‬

‫הסתופף‬

‫רוחנות‬

‫דתה‬

‫המועצה‬

‫משכילי עם‬

‫כבודך‬ ‫מעיל‬

‫מרכבה ‪-‬‬ ‫ולתבונה אמון‬

‫גזר‬

‫עליהם הזמן‬

‫בהיכלי ענג‬

‫חכמתך‬

‫והתגברה מיום אשר‬ ‫מלאכותך‬ ‫סודות‬ ‫מלך‬

‫עשתה לה‬

‫המרכבה‪,‬‬

‫תוכו‬

‫אפריון‬ ‫רצוף‬

‫יהודה‬

‫בפרידה‬ ‫לרוות‬

‫התחברה‬

‫מדשן‬

‫נכספה גם‬ ‫שכלך‬

‫‪ 114‬הפשומות‪ ,‬המופשטות מחומר ‪ 120‬מציאות העליות‪ ,‬המציאות העליות !מזמרת הישות‪,‬‬ ‫החוויה ‪ 125‬מרכבות‪ ,‬במרכבות ‪ 128‬בך התחברו‪- ,‬התחברו בך אטו‪ 1‬׳ אוב•! ‪ 129‬בפרידה‬

‫כלתה‬ ‫ולשתות‬ ‫וממבחר‬ ‫להיפר״‬

‫‪ 109‬גבלום רב ימיר ‪ 110‬ות‪ -‬לח‬ ‫‪ 107‬ידודד יר כב ו גיל ער לעיל נ ‪ 108 400‬אותך בר ז א יח* לעיל ג ‪321‬‬ ‫יש נז ט ני־חי יש יא יב ‪ 111‬מכל יר מ יב ‪ 112‬אתה יח כח יב כרוב יח כח יד ‪ 113‬רוח בר א ב‬ ‫‪vi‬‬ ‫יד ט ש א יד כז ‪ 115‬יש מ‪,‬תה סו ב ישאו איכה ג מא ‪116‬‬ ‫‪ 114‬על י ‪ -‬מ כב רואיך יש יד טז יררו‬ ‫‪ 118‬יורוך בר מט ח יר יב ו בך רב ז ! כו יד‪ -‬יט צפ נ כ‪ ,‬יהודה הל‪.‬י ג‬ ‫מי י ‪ 1‬כח ט טי שו א א‪-‬ב‬ ‫‪ 100‬אשר שמך אשר שמך ס^לה לסגלה ישימך עוד תהלה לתהלה ‪ ,‬להלן טז ‪ 92‬כג ‪ 119 270‬ולערך ש א יז כא‬ ‫כז כ ולמלאת שט כח כ ‪ 120‬ללמד ש ב א יח ‪ 121‬שרי דה א כי ד ים יונה א יג ‪ 122‬סגר‬ ‫ולהעטות‬ ‫שם יד נ ה ה שם ז יז ישים שט יר כא ‪ 123‬ועוברי תה פד ז הו ב יז מ ‪ -‬מ ירכב ‪ 124‬בימיו יד כג ו‬ ‫‪ 125‬מרכבות יש כב יח ‪ 126‬פשטה ג איח ד‪ ,‬להלן יד ‪ 142‬כ ‪ 607‬עשתה ‪ -‬נ ט—י ‪ 128‬אמון מ* חל יר‬ ‫אב ‪ 129‬נשמע ‪..‬חט וו יר גכא נכספד תה פרג ‪ 130‬יבחרו תה פד יא י ‪ -‬יג כב לרוות‪ ,‬תה לו ט איוב כיז‬

‫‪222‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫מנהרי נחלי דבש‬

‫תבונתך‪,‬‬

‫מים חיים אשר לא‬ ‫מי‬

‫פרי בשמיו‬

‫יכזבו מימיו מי‬

‫‪!' 5‬‬

‫מלשץ‬ ‫השכל‬

‫הזהב‬

‫מהשתרע‬ ‫נלאו‬ ‫‪140‬‬

‫עד‬

‫העטים‬

‫יתיצבו‬

‫האלהים‬

‫מרחבי‬ ‫מלק‬

‫קצך ויער‬

‫להק‬

‫נקובי‬

‫תמורת פניך‬

‫התעודות‬

‫בואו‬

‫מעלתך ‪ -‬פן‬

‫ראשית‬

‫במתק‬

‫שפתים‬

‫ולהושיט‬

‫אחר‬

‫עדנו ותיל‬

‫בקשת‬

‫אליהם את‬

‫מוצא‬

‫המחילה‬

‫שרביט חנך כי‬

‫יהודה‬

‫והאדרת חננך‬ ‫צרו‬

‫המועצה‪,‬‬

‫יעבר לנו אל עבר ימיו מי ירד או לגן‬

‫ולהראותם פניניך‬

‫ישראל ובני‬

‫נפתחו‬

‫התעודה מי באר אבי‬

‫יעלה לנו אל שמיוי ישאלו ממך‬

‫לחבר אמרי שפר‬ ‫עשוקים בני‬

‫יאמרו‬

‫השתים ־‬

‫מי ישקנו מי‬

‫עשרה‬

‫נבקעו‬

‫עד אשר שוטטו‬ ‫כרמלך‬

‫יפחיתוה‬

‫החכמה‬

‫מעינות‬

‫ירוצץ‬

‫בך‬

‫הרגיעה‬

‫ולתאר‬

‫ויכוננו‬

‫תהומי‬

‫בחוצות‬

‫התבונה‬ ‫שכלך‬

‫קצר מצע‬

‫התבונה‬

‫יפעתך ‪ -‬פן‬

‫אולי ישיגו‬

‫השכל‬

‫ומצאה לה מנוח‬

‫יורידו‬

‫אבק‬

‫וארבות שמי‬

‫הדרה‬

‫נחשליך‬

‫והמונה‬

‫מעוז ראשי‬

‫יהודה‬ ‫הימים ‪ -‬נגלה‬ ‫מחשוף‬

‫מצפון‬

‫״‪14‬‬

‫סודם‬

‫ההעלם אשר על‬

‫סתריהם‬

‫ואם בין‬

‫כוכבים‬

‫נזר ‪ -‬אתה נזרם‬ ‫מהללי‬

‫ונבעו‬

‫הימים‬

‫ותשתחוין‬

‫מצפוני‬ ‫מה‬

‫סתרם‬

‫יוסיפו עוד‬

‫להם יד‬

‫אל זהר‬

‫פצל‬

‫מעלתך‬

‫שכלך בהם‬

‫הימים‬

‫אליך‬

‫ושם ‪ -‬אתה ראש‬ ‫כי היית‬

‫פצלות‬

‫לכבודז אם‬

‫לימים‬

‫תטבינה‬

‫אלמות‬

‫כוכבם‬

‫לישראל‬

‫הבאור‬

‫לאב ונשאת את עוץ בית‬

‫יהודה‬ ‫רננת‬

‫מליצי הזמן מה תחשי׳‬

‫קצרה יד‬ ‫והנשאו‬ ‫‪150‬‬

‫המליצה‬ ‫פתחי‬

‫הרוחניות‬ ‫חמדת‬ ‫מי‬

‫פאר‬

‫המליצה‬

‫מעמד‬

‫ואם אין בשיר כח‬

‫ויבוא‬

‫הצורות‬

‫מלך‬

‫התעודות‬

‫הנפרדות‬

‫והיה כי‬

‫הלבבות מי הכין הרי‬

‫שעשוע‬ ‫התעודה‬

‫מפדות‬

‫הלבבות ואמון‬

‫עצמותך‬

‫נעלה‬

‫להצילי שאו‬ ‫אביר‬ ‫יאמרו‬

‫רועי‬ ‫מי זה‬

‫למי‬

‫השכלים‬

‫ותפארת יושב‬

‫מהדבר אשר בו‬

‫תפארת‬

‫ירושלים ‪ -‬על‬ ‫נתעצם‬

‫המהלל‬

‫שערי‬ ‫התבונות‬ ‫מלך‬

‫התבונות בכחו מי הניף ידו על נהרי‬

‫אצל‬

‫ותפארת בית דוד‬

‫הפורטים על פי הנבל‬

‫למה‬

‫תשכבץ בין שפתים י‬

‫המהללים »‬

‫מרבץ‬ ‫התעודות‬

‫הקצור‬ ‫ראשיכם‬ ‫ההשגות‬ ‫למי כל‬

‫התעודה בעים רוהו‬ ‫ואמרתם‬

‫תפארת‬

‫יהודה‬

‫וכאשר היה מה שבו‬

‫יתעצם‬

‫הדומם‬

‫‪ 134‬ולחרפתם פגיגיך תמורת פניך‪ ,‬ולשלוח לדם את פ‪-‬י‪-‬י מליצותיך כת‪ -‬אם על ‪ 2‬אי ם יכ!לים לראותך‬ ‫‪ 135‬עשוקים‪ ,‬מקופהים בכך ״אי‪-‬ך *מהם ‪ 140‬אבק נהשליך‪ ,‬האבק שמעלים נחשלי חייליך‬ ‫הנפרדות‪ ,‬המלאכים ״גופם נפי־ מחומר ‪ 154‬נתעצם‪ ,‬הפך לעצם נת‪-‬שם וכאשר היה» כו ‪ ,‬וכמו שכל אחד‬

‫‪ 150‬הצורות‬

‫‪ 131‬מי ‪ : 1‬כ‪ .‬טו בם כ יז מו*א י^ ‪-‬ח יא יד ב יג זב יד ח ‪ 132‬מי דב ל יג ירד שי ו ב יח ל י‪ 1‬־‬ ‫‪ 133‬מי רב ל יב במתקמש טז כא ‪ 134‬אמרי בר מט כא ולהושיט אם ד יא ‪ 135‬עשוקים‬ ‫שי ־־ טז‬ ‫‪ 137‬שוטטו יר ה א קצר יש כח כ‬ ‫יר ‪ -‬ל‪ 130 ..‬מלשק יה ז כד חננך בר לג יא נבקעו בר ז יא‬ ‫מעוז תה‬ ‫‪ 138‬בואו מ ב יט כג בך יש לד יד ‪ 139‬יורידו יש ה יד ‪ 140‬נקובי עם ו א ירוצון תה ‪-‬ט ה‬ ‫‪ 144‬ואם עו א ד להם יש נו ה ראש איוב‬ ‫ס ט ‪- 142‬גלח עו א ו פצל בי* ל לז ‪ 143‬מה דה א יז יח‬ ‫‪ 147‬הפורטים עט ו ה למה שו ה טז תה סח יד‬ ‫כב יב תסבינה בר לז ז ‪ 145‬כי יד לא ח)ט( ו‪-‬שאת יח ד ו‬ ‫נ ב‪ 148‬שאו תד כד ז ‪ 149‬אביר ש א כא ח ‪ 150‬והיה שמ יבכו מי תה כד ח למי ש ״ אטכ‬ ‫דקצור יש‬ ‫‪ 153‬ותפארת זכ יב ז‬ ‫‪ 151‬הכין תה פה ז הניף יש א ט! ‪ 152‬שעשוע מש חל ואמרתם ״מ יב כז‬

‫‪[ 223‬‬

‫המחברת‬ ‫‪1‬‬

‫חמר‬

‫לצומח‪ ,‬ואשר בו‬ ‫הדבר אשר בו‬

‫כן‬

‫וכסיליהם היו שרי‬ ‫מעלתך שמעו‬

‫הלמודיות‬

‫ראש‬

‫האלהיות‬

‫תהלתך‬

‫לפניהם‬

‫שלום לנזר הימים‬ ‫השוקד‬ ‫הסבות‬

‫בך‬

‫בשערי‬

‫בהדה‬

‫תהיינה‬

‫יתפרדו‬

‫אשר באת‬

‫הגאלה גור אריה‬

‫ללכת‬

‫כסאות‬

‫ללבבות‬

‫לבות‬

‫הנה אנחנו פה‬ ‫הנמצא‬ ‫מצמרת ארז‬

‫התהלות‬

‫הסדר‬

‫עדר‬

‫עדר‬

‫ראשונה‬

‫הודך‬

‫תחוינה‬

‫וישתחו‬

‫הסבות‬

‫יהיה שנד‬

‫ארצה שבע‬

‫הדומות‬

‫מעלת‬ ‫הכחות‬

‫החכמה‬ ‫לחזות‬

‫תלכנה‬

‫ובהנשא‬ ‫בהנשאם‬

‫הצבאים‬

‫ומפניני‬

‫לשמע אץ‬ ‫ויעשום על‬ ‫והשכל‬

‫עבר‬

‫ואחר נגשו‬ ‫ויאמר‬

‫פעמים‬

‫סבת‬

‫שלמות‬

‫העצמים‬

‫העצם‬

‫ידענו כי‬

‫השמימיות‬

‫וכפי‬

‫הסבות בך‬ ‫לאחדים‬

‫והטבעיות דהיו‬

‫כבודה בת מלך‬

‫לפנים‬ ‫בנעמה‬

‫למצא‬

‫דלאו‬

‫פנימה‪,‬‬

‫הפתח‬

‫בתולה ואיש‬

‫עד בוא אשר לו‬

‫יהודה‬

‫אחריך בשבי‬

‫באופני‬

‫הטבעיות‬

‫כוכבי‬

‫ויהללוך‬

‫השמים‬

‫מיהודה‬

‫ידעה‬

‫התפרצו נשיאי‬

‫מעלתם‬

‫על‬

‫הטבע‬

‫התאחדו בך‬

‫הארץ‬

‫שמה‬

‫שכלך‬

‫וילדיהן‬

‫שאחר‬

‫נתעצמת‬

‫המאמרים‬

‫הימים‬

‫התחברות‬

‫בחדרי‬

‫הלבבות‬

‫‪175‬‬

‫ואחר נגש מה‬

‫יתלכדו ולא‬

‫הרוח‬

‫מזמרת‬

‫הלמודיות הנה‬

‫היכלי גלגל היקר נצבה‬

‫לא‬ ‫‪170‬‬

‫ויתנום‬

‫ביד לשון‬

‫התבונה ׳ אם‬

‫אישהאלהים‬

‫משפט‬

‫ראו‬

‫רפארוך‬

‫הליכות‬

‫יתעצם החי חמר‬ ‫עד כי‬

‫למדבר ‪-‬‬

‫מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ?‬

‫המתנגדות‬

‫התחברו‬

‫ויאשרוך‬

‫ותנשנה‬

‫ותשתחוינה‬

‫חמר אל מה שבו‬

‫לקחו‬

‫עטרות‬

‫וישתחו‬

‫הטבעיות‬

‫‪165‬‬

‫נתעצם‬

‫השתים ־‬

‫הצומח חמר לחי‪ ,‬ואשר בו‬

‫המדבר‬

‫יהודה‬

‫ישמעו לך‬ ‫‪160‬‬

‫יתעצם‬

‫עשרה‬

‫לא יסבו‬

‫רעיתיך‬ ‫ינשאו‬

‫בלכתם‬

‫אופני‬

‫ובעמדם‬

‫הנשאות‬

‫והעדינות‬

‫איה בית‬

‫הנדיבות‬

‫מגמתם‬ ‫יעמדו‬

‫הפרתמים ושרי‬ ‫ואיה‬

‫אהל‬

‫אל אשר יהיה רוח‬ ‫לעמתם‬

‫ינשאו‬

‫בלבך‬

‫ישימו‬ ‫המדינות‬

‫משכנות‬

‫מגמתך‬

‫כי רוח‬ ‫תחנותם‪,‬‬

‫הלבבות‬ ‫שמה‬

‫והיה כי ישאלו‬

‫הרעיתים ?‬

‫ללכת‬

‫כלם יענו‬

‫ישבו‬

‫אנה פנו‬ ‫ויאמרו‬

‫ביהודה‬

‫באפסי‬

‫התעודות ׳ בך‬

‫התעודות‬

‫חפץ‬

‫ומראש יונקות‬

‫השכל‬

‫להראות‬

‫המזמה רך קטף‬

‫העמים‬ ‫ויתנם‬

‫והשרים את יפיו‪,‬‬

‫דקח‬

‫שכלך‬

‫ויטע‬

‫לאחדים ביד‬

‫מאייבעת סוגי הנבראים דומם צומח חי מדבר הוא חומר לסוג נעלה נ נ‪-‬ו ‪ 156‬כוכבי העמים וכסיליהם דב!‪/‬‬ ‫‪ 158‬הלמודיות‪ ,‬דכמ !ת דמתימטיקה‬ ‫כוכבי חשחר שבטמים הם רק בדרגת שרים אצל יהודה החטוב כמלך‬ ‫‪ 159‬האלהיות‪ ,‬חכמות התיאולוגיה ‪ 162‬מה שאחר הטבע‪ ,‬המיטפיסיקה‬ ‫הטבעיות‪ ,‬חכמות הפיסיקה‬ ‫‪ 168‬היכלי גלגל היקר‪ ,‬בתי׳ הגלגל העשירי שבו משכן ד‪ w‬כל‬ ‫»(‪ 15‬כוכבי יש יג י ‪ 157‬היו הו ה י ‪ 158‬ויאטרוך מש לא כה לשם‪,‬ן תה יח מה ‪ 139‬לקדו בר מג יא על‬ ‫ש״ב יב ל יח כג מב ‪ 180‬ויתנום בר לב יז עבר בר לג ג‪-‬ז ‪ 183‬מרוע ש ב יג מב ‪ 1(>6‬יתלכדו איוב מא ט‬ ‫ויחיו יח לזיז ‪ 167‬איש מ׳׳ב כג יז ‪ 168‬היכלי תה׳ מה ט‪-‬י‪ ,‬תחכמוני יג ‪ 143‬מהיכלי גלגל יקר גליתי כבודה‬ ‫תה טח יד בתולח בר כד טז ‪ 169‬נשיאי יח לט יח לחזות תה כז ד וילאו בר יט יא לו יר לב ‪ 170‬גור‪,‬‬ ‫בר מט ט ‪ 171‬בשבי יח ל יז לא יח א ט אל יח א כ— כא ‪ 173‬שמה תה קכב ה ‪ 174‬הפרתמים אם א נ‬ ‫‪ 177‬להראות אם א יא ויקח‪,‬‬ ‫אנה שי ו א ‪ 175‬איה איוב כא כח כלם י ט יד י ‪ 176‬הגה ש׳׳א כג נ‬ ‫יח יז בב ‪ 178‬לאחדים יח לז יז ויטע דג יא מח‬

‫‪[¿ ¿ 4‬‬

‫המחברת‬

‫‪180‬‬

‫בלבך אחלי‬

‫אפרנו‬

‫ירכב כי אם‬

‫מרכבות‬

‫לבני‬

‫ישראל‬

‫‪185‬‬

‫חקקה‬

‫ישאוך‬

‫מליצתם‬

‫הראית‬

‫אבי‬

‫הנחשלות‬

‫אם הם‬ ‫בשכלו‬

‫מרחבי‬

‫מחביר‬

‫שאץ קמים כי השמש‬ ‫הליכות‬

‫הלא תגיד לנו‬

‫החכמים‬

‫מבריח מן‬

‫שכלך‬

‫המעלות אשר ירדה‬

‫‪195‬‬

‫שלחך‬

‫ברחובות‬

‫השכל לנו‬

‫המהללים ׳‬

‫הרוחני• הלא תשקנו‬

‫כתף שיר‬

‫ומתנשא‬

‫הקצה אל‬

‫למחיה‬

‫בקנאתו‬

‫יחברם‬

‫הקצה‬

‫התעודות‬

‫במרומים יקנא את‬ ‫הלבבות‬

‫מנחל‬

‫מעלתך‬

‫ראיתי תלי‬

‫מחביר‬

‫בעולם‬

‫מרחבי‬

‫התבונות‬

‫מרחיב חנבו‬ ‫יקדיר‬

‫מאורי‬

‫הרעיתים‬

‫אשתוללו‬

‫הלא תתן לנו יד‬

‫עדניך‬

‫מבוא‬

‫כי‬

‫מאחז פני כסא‬

‫המאורים‬

‫עלה עיר גבורים‪ ,‬שרה עם‬

‫הראנו נא את‬

‫ואשר לא השיגו‬

‫וישימם‬

‫חברים‬

‫מחריב ‪ -‬כן אדוני‬ ‫המתחכמים וישקיט‬

‫יהודה‬

‫ונבהלו‬

‫נעלה בה‬

‫דבשת‬

‫תפארת‬

‫יהודה ׳‬

‫בריחם‪ ,‬וראשו‬

‫ומבריח ים‬

‫הרעיונים לשאת‬

‫מדברות‬

‫ויסבלוך על‬

‫מעבר את נחל‬

‫כאשר‬

‫ביען הוא‬

‫ישתוקקו‬

‫תהלתם‬

‫אחריך‪ ,‬פחת‬

‫במעלות אחז‬

‫הדרך‬

‫כבודך ‪,‬‬

‫כוכבי אל אשר פגרו‬

‫המעלות‬

‫רחבים‪ ,‬כי הוא‬

‫ותפארת‬

‫ולא‬

‫העדינות על‬

‫ראיתי תלי בץ‬

‫ראו‬

‫יתפאר כי אם בך‬

‫הדרת יקרת משרת צורת‬

‫וכאשר היה התלי‬

‫‪190‬‬

‫כבודך‬

‫הלשונות‬

‫במרוצתם אבק‬ ‫אותך‬

‫וימשחך שק ששתו‬

‫לא ישוט כי אם‬

‫שכלך‬

‫ולא‬

‫ויהודה‬

‫ברעיונים‬ ‫סודך‬

‫השתים ־‬ ‫מחבריך‬

‫עשרה‬

‫עיר‬

‫להבלי‬

‫נהר‬

‫מי‬

‫אלהים ועם אנשים‬

‫לעלות אל‬

‫השכלים‬

‫עיפה נפשנו‬

‫יאמרו‬

‫יעלה נפשנו‬

‫המרכבה‬ ‫השכל‬

‫הנעורים‬

‫נזר‬

‫היוצא‬

‫המאוס‬

‫אבי•‬ ‫הימים‬ ‫מהעדן‬

‫מאסת את‬

‫יהודה ז‬ ‫הימים‬

‫נכבדות‬

‫מדבר בכם ׳‬

‫פרח בגני‬

‫התבתה‬

‫האירו ניצוצי‬

‫התבונה‬

‫ואם‬

‫זרח אור‬ ‫‪200‬‬

‫ורוחו‬

‫הוא‬

‫במצחו‬

‫לבדו גאץ עזכם‪,‬‬

‫בשכבר קם‬ ‫ברקיו‬

‫למטה ישע‪ ,‬ציץ צץ‬

‫והתלקחו‬

‫חשמלי זהריו‬

‫הנו‬

‫אדני‬

‫השכל ים‬

‫המלבישכם עדני‬

‫בריחו‪,‬‬ ‫התהלה‬

‫התעודה ופרח‬

‫בהיכלי‬ ‫יחיו נשוכי‬ ‫אלהים‬

‫המעלה על‬

‫הזק‬

‫לריחו‪,‬‬

‫צבאות‬

‫שלחהו‬

‫לבושכם עדי זהב‬

‫‪ 1 8 0‬מרכבות; במרכבות ‪ 1 8 2‬משרת‪ ,‬שררת ‪ 1 8 6‬תלי‪ ,‬נחש בריח המחבר את הגלגלים מאחז פגי כסא‪/‬‬ ‫כמלך על כסאו ‪ 1 8 7‬מבריח‪ ,‬מהבר כבריח‪ ,‬בפיסקה זו ‪ 12‬מלים משור מ ברה ושיכוליו ) ברח הבר רחב( מחביר‬ ‫‪ 1 8 8‬אם הם רחבים‪ ,‬אף־ על־ פי שהם גדולים ורחוקים זה מזה‬ ‫הכוכבים‬ ‫מחבר את גלגלי‬ ‫מרחבי המאורים‪,‬‬ ‫‪ 1 9 2‬אחז‪ ,‬אשר אחז‬

‫‪ 179‬וימשחך תה טח ח ישוט יר ה א ‪ 180‬מרכבות יש כביח שלחך בר מה ה בקנאתו ש״ב כא ב ‪ 182‬ל^ את‬ ‫שאלי השיגו לעיל ו ‪ 185 28‬הנחשלות רב כה יח פחת חגי א א‬ ‫‪ 183‬ישאוך יש לו ‪ 181‬אשר‬ ‫רב לגג‬ ‫»(‪ 18‬אותך בר ז א תלי ספר יצירה ו א תלי בעולם כמלך על כסאו מאחז איוב כו ט ‪ 187‬מבריח ש מ כו כח‬ ‫‪ 189‬יקדיר יח לב ח ‪ 190‬שאון תה׳ עד כג יקנא יש יא יג ‪ 191‬ראו תה סח כה אשתוללו תה עו ו ‪192‬‬ ‫דמעלות‪ ,‬מ״ב כ יא‪ ,‬לעיל ו ‪ ¿18‬עלה מש כא כב שרה בר׳ לב כט ‪ 193‬הלא‪ ,‬יח כד יט הדרך רב א כב תתן‬ ‫‪ 195‬תשקנו תה לו ט עיפה יר ד לא המאוס יר יד יט‬ ‫‪ 194‬חרא^ו שו א כד נחר בר ב י‬ ‫כד׳ב י טו‬ ‫האירו תה צז ד והתלקחויח אד חב‬ ‫‪198‬‬ ‫קם יחז יא )רשע(‬ ‫טז‬ ‫‪ 19‬גכברות תה פז נ בשכבר קה׳ ב‬ ‫כב ‪ 22‬ים איוב לח ח‪ -‬ט אד‪ \.‬תהם ה‬ ‫דה״ב כו יטואםלהלן יח ‪302‬‬ ‫יש נח י‬ ‫יחיו בם כא ח ‪ 199‬זרח‬ ‫יש מח טז ‪ ¿00‬גאון יח כד כא המלבי׳‪-‬בם ש״ב א כד‬

‫‪[225‬‬

‫המחברת‬ ‫המעלה‬ ‫וחלף‬

‫כי‬

‫*‪20‬‬

‫הואיל‬

‫וכן השרש‬

‫הדבר‬

‫משכילי עם‬

‫הנצחיים ‪ -‬גבר‬ ‫כאשר‬

‫וירד‬

‫מעל הרי‬

‫חכמי‬

‫המחקר‬

‫בשמים‬

‫במתי הימים‬

‫ודרך על‬

‫ביהודה‬

‫נכק‬ ‫יחלל‬

‫השכל ויצא‬

‫השתים ־‬

‫ממקומו‬

‫עשרה‬

‫בעיני‬

‫והעקר‬

‫וזרעם בזר עם‬

‫ולכן רחש לבי‬

‫יצא‬

‫כי‬

‫נשבעתי‬

‫בי‬

‫ואם הוא‬

‫נקרא לשמש מץ‬

‫מפי‬

‫צדקה‬

‫יהידי‬

‫כן‬

‫דבר‬

‫להוציא ילר‬

‫מגדר‬

‫כי מי אשר‬

‫יחבר אל‬

‫האדם‬

‫בגדר‬

‫אקראך מץ ויחש‬

‫אל‬

‫זולל‬

‫תחד‬

‫לתעודה‬

‫ולא‬ ‫החיים‬

‫כבודו‪ ,‬כי‬ ‫כי כה אמר‬

‫אדני לאיש יהודה‬ ‫לחדש‬

‫ממלכת‬

‫מדבר‬ ‫י‪210‬‬

‫מורה‬

‫כבודנו‬

‫הספקות‬ ‫צדקי‬

‫הפוסחים‬ ‫הרוחניות‬

‫נאמני‬

‫גלות‬

‫סעפי‬

‫ויגל את מסך‬

‫יצאת‬

‫ידעת חנותנו‬

‫היום‬

‫על‬

‫לישע עמנו‬ ‫במדבר‬

‫חרפת‬

‫השאלות‬

‫המציאות‬

‫הנבוכים‬

‫המבוכה‬

‫הזמן‬

‫מעלינו‬

‫בהנחל‬

‫עליון‬

‫•‪215‬‬

‫אשר‬ ‫יפעתו‬

‫אותך‬

‫באשר חננך שפע ימי‬

‫לחצי‬

‫הסכלים‬

‫יהודה גבר‬

‫בחוצותיו‬

‫ולנגיד ממנו‬

‫בכל הריו‬

‫מצאו מנוח‬ ‫ותושיה‬ ‫יקראהו הזמן‬

‫ואסף נדחי‬

‫נכון הדבר וכן ‪/‬‬ ‫ואם‪,‬‬

‫הידיעות‬

‫ההשגות‬

‫ומיטב‬

‫ופנה דרך מבוא שמש השכל‬

‫התעוללו בכי‬ ‫וישתקשקון‬

‫ונגלה פני‬

‫עוללים ויונקים ושב‬

‫ברחובותיו מבץ עם‬

‫לבושו‬

‫עיניהם‬

‫ותכהץ‬

‫השכל‬

‫תלמיד‬

‫עד‬

‫מחשמלי זהר‬

‫יראו כי קרן עור פניו וייראו מגשת‬

‫ישראל‬

‫לכף‬

‫בכל‬

‫נבוכו‬

‫אפיקי‬

‫התבונה‬

‫יתעו‬

‫בגיאיות שפוני טמוני‬

‫רגלם‬

‫יצאו יצוא ושוב‪ ,‬יתעו‬

‫בנתיבותיה‬

‫מהם‬

‫עד‬

‫צמח‬

‫מארץ‬

‫אמת‬

‫חכך‬

‫לרגלך‬

‫ועלה‬

‫מפאת‬

‫קדמה‬

‫קדימה כוכב‬

‫ונפוצות‬

‫יהודה‬

‫נדחה‬

‫דחוקרים ‪ -‬אין ראוי לו לחכם להתחבי ‪,‬גם‬ ‫כבר השכימו‬ ‫‪203‬‬ ‫ממלכת‬ ‫‪214‬‬ ‫‪ ,‬אף אם‬ ‫‪206‬‬ ‫‪ .‬בעם זר‬ ‫‪215‬‬ ‫ורכך‬ ‫ויונקים‬ ‫עלי‪ (,‬ומלאכי ‪ -‬מים ‪ , ., -‬דרמה בפי ע‪ ,‬ללים‬ ‫‪ ,‬א ‪ -‬ר יקי־ אהו‬ ‫‪222‬‬ ‫א צר יהגה‬ ‫‪221‬‬ ‫‪ ^ ,‬ה ‪ -‬בי‪1‬‬ ‫‪217‬‬

‫פגי‪,‬‬

‫העורים‬

‫יהודה‬

‫החכמה‬

‫שכלך צדק‬ ‫יהלך‬

‫יתהוללו‬

‫באחיו‬

‫השכל ‪ -‬ישגו צאני‬ ‫■‪220‬‬

‫מבחר‬

‫התבתות‬

‫יחזו יערת דבש השכל ואין משיג ידו אל פיו‬

‫המזמה‪ ,‬לא‬

‫העברים‬

‫ברכות‬

‫יעטוך‪,‬‬ ‫והפסחים‬

‫יהודה‬

‫אליו ויגש אליו‬

‫כוכבי‬

‫והיית לנו‬

‫המועצה‬

‫לעינים גם‬

‫בהסירך‬

‫ממלכת קדושי עליץ ושרפי זבול לפנים ‪-‬‬ ‫מטרה‬

‫בנתיבות‬

‫סגר‬

‫עליהם‬

‫טמ^כת קדוש״ עלי! ן וכן ‪/‬‬ ‫ף^ב‪,‬‬ ‫יקראה‪,‬‬ ‫יהגה‪,‬‬

‫הסכלים‬ ‫החכמה‬

‫יהגה‬

‫וכן‪,‬‬

‫שכלך‬

‫עליהם‬

‫קדרו‬ ‫ונשקף‬

‫משמי‬

‫לאור חציו‬

‫ב‪.‬ר עם‪,‬‬

‫‪204‬‬ ‫ואמת‬ ‫ ^ ים היתה ‪ ,‬ו ״ בת קיו ‪ -‬י‬‫מ‪ ,‬רד‬ ‫‪ ,‬יתרוצצו‬

‫וישתקשקון‪,‬‬

‫מיק‪,‬‬

‫‪ 201‬כי ‪-‬״א יב כב שי ח יי* מי א ג ‪ 202‬ורדף י ‪ -‬ח ח ‪., 203‬כ ‪ ,‬בר מא לב להוציא יר טו יט ולא וי‬ ‫כא טו ‪ 204‬רח‪ -‬תה מה ב מי קה ט ד ‪ 205‬בי י ‪ -‬מה כג אל בר מט ו ‪ 206‬כא^ר פרו צ המשניות‬ ‫לרמב״ם סנהדרין פרק הלק כמו שיאמר לעם‪ -‬מין ודק היא יחידה ויחש לעיל ג ‪ 521‬כי יר ד ג ‪ 208‬לחד‪ >-‬ש א‬ ‫‪ 210‬היום יה ה ט‬ ‫יא יד יצאת חב ג יג המבוכים שם יד ג ‪ 209‬ידעת במ י לא גם תה פד ז הו י יב‬ ‫‪ 211‬הפוסחים מ א יח כא בד״״חל רב לב ח ‪ 212‬שפע רב לג י^‬ ‫בהסירך להלן כ ‪ 588‬בהסירך צ ב ה ו‬ ‫ופ^ה מל ג א רב יא ל ‪ 213‬ויגל יש כב ח ‪ 214‬בפי תה ח ג ‪ 215‬מטרה איכה ג יב יתהוללו ‪.,‬חום ב ד‬ ‫מבק דה א כה ח עד ‪-‬ה אהב ‪ 216‬ונ»‪.‬לה איוב מאה ‪,‬תכהין בר כז א מחשמלי יח ח ב ‪ 217‬יערת ש א‬ ‫יד כו—כז יראו צם לר י‪ 218 1‬וי‪ .,‬צ בר מד יה ‪ 219‬יש‪,‬״ו יח לד ו ¿פוני רב לג יט ‪ 220‬לא בר ח ט‬ ‫‪ 221‬ותושיה אהב ו יג צמח תה פה יב מש ח ז יש מא ב‬ ‫יצאו בר ח ז יתעו מ‪ -‬ז כה ק־־רו יח לב ז‬ ‫‪ 222‬מפאת יד נ ה ז לאור הב ‪ 4‬יא ‪ 223‬ואסך יש יא יב‬

‫‪226‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫לא יבחו‬ ‫־‪22‬‬

‫נדיבתך‬

‫לשכורי‬

‫ישאפו‬

‫אהבתך‬

‫יעופו‬

‫יערףכמטרלקחך‬ ‫בעמים‬ ‫היתה‬

‫‪230‬‬

‫כעב‬

‫אמונה‬

‫האמונה‬

‫השתים ־‬

‫אחריך ירוצו ולא ייגעו‬ ‫העטופים‬

‫ולבש בגדי נקם‬

‫נמצא קשר באיש‬

‫ברעב‬

‫הלבבות‬

‫באות נפשם רוח‬ ‫עורה‬

‫תרעב‬

‫וכבה להב חשקם‬

‫כבודי‬

‫למה יאמרו‬

‫יהודהי‬ ‫טמונה‬

‫היכלי‬

‫בחדרי‬

‫חמת‬

‫חכמת‬

‫המציקים‬

‫הטוענים‬

‫הקודרת‬

‫יתר‬

‫לנסות‬

‫במסות‬

‫ובהטעאות‬

‫יושבי‬

‫ילכו ולא ייעפו‬

‫למלא נפשם כי‬

‫ורחף על‬

‫ובאותות‬

‫העמקים‪,‬‬

‫עשרה‬

‫משכילי עם‬

‫החודרת להם‬ ‫ובמופתים‬

‫ומסגרת מפני אימת‬

‫סוגרת‬

‫אשר כוננו חצי גאות הנצוח על‬ ‫ויהי‬

‫אדני את‬

‫ובפעל כפיו נוקש רשע הגיון כי פקד אדני‬

‫יהודה‬

‫צבאות את‬

‫ויורש את‬

‫עדרו את בית‬

‫יהודה‬ ‫ד‬ ‫כזאת וכזאת יעץ‬ ‫ויאחז טרף‬ ‫־‪23‬‬

‫אדני אותו‬

‫יהודה ישאג‬

‫החכמות‬

‫ויפליט גנון‬

‫לבשר ענוים‬

‫והעלה נר‬

‫ישראל‬

‫‪240‬‬

‫יאמרו‬

‫החכמה‬

‫עליך‬

‫מי עלה שמים‬

‫סור‬

‫טמא‬

‫שפתים‬

‫־‪24‬‬

‫במחוגת השיר‬

‫מלחמות‬

‫האמונה‬

‫להראות‬

‫והסיר‬

‫העמים‬

‫מסוה‬

‫והשרים את‬

‫התעודה שרשו‬ ‫יראו את נפשם‬ ‫לפיהם‬

‫בלבך גזעיהם‬ ‫במורד‪,‬‬ ‫מחסום‬

‫כי‬

‫דומיה‬

‫המתחכמים‬

‫נאלמו‬

‫ויהודה עם אל ועם‬

‫קדושים רד‬

‫לילה להם‬

‫מחזק‬

‫וחשכה להם‬

‫יהודה‬ ‫קראו לי רעיוני מה‬

‫בחרוץ יודש קצה ומה תהיה‬ ‫אל תגש בו כי‬

‫למודים‬

‫נלחם‬

‫ולא היה ביום אפו‬

‫השכל אל עבר פניה‬

‫וירדי ישמרו‬

‫מקסם‪ ,‬ונחל אדני את‬

‫פסוח‬

‫פליט משח‬

‫ויהודה‬

‫למיום נגלו על לשונך שעפי‬ ‫השליכו יהבי‬

‫והציל‬

‫נתן לו לשק‬

‫הבשת מעל פני פניניה‬ ‫יפיה כי לא אלמן‬

‫בספרי הנצוח משער לשער‬ ‫והמליט‬

‫כאריה‬

‫בבהמות יער וינהם‬

‫קדשתו ׳‬

‫נעלה‬

‫תתארהו‬

‫יצלח‬

‫התפארת‬ ‫מאשר‬

‫תחרץ‬

‫לתאר‬

‫בתארך הזהב‬ ‫תהדרהו‬

‫וכבוד‬

‫ירקרק חרוץ‬

‫לא יתאר‬

‫בעופרת ? הנח הזהב על‬ ‫והדר‬

‫לנצח‬

‫משמרתו‬

‫תעטרהו‬

‫ונפלא‬

‫מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד‬

‫ביהודה‬

‫מאשר‬

‫‪ 226‬ורחף‪ ,‬ונשב ‪ 228‬היתה האמונה אט! ־ה‪ - ,‬אפו^ה רדתה מטופחת ‪229‬רק! דרת החודרת להם‪,‬‬ ‫המצ קים האפלה והמסתירה את המטבילים ‪ 231‬יושבי העמכץם‪ ,‬החטובים ה ו׳^בים בטפל ‪ 233‬הגצוח‪,‬‬ ‫דיכח ‪ 238‬נגלו על לשונך‪., ,‬יכרו מתוך דבריך שרשו‪ ,‬אשר טי‪ 240 ! -‬מי עלה שמים וירד‪ ,‬מי כיהודה‬ ‫‪ 242‬מה תיזרץ !כן ‪ ,‬טה תתאר ן לתאר את הזהב היפה שא ן‬ ‫התעייה לניי־ נה גבוהה וירד לשכון בין ב^י האדם‬ ‫לי־אי־ו באב־צ״ות חריצי המורג ‪ 243‬בעופרת‪ ,‬על ירי עופרת ‪ 244‬קדשהו‪ ,‬טמאתו במג*ך‬ ‫חכמת‬

‫»׳‪ 22‬יעופו יש ם ח העטופים איכה ב יט‬ ‫‪ 224‬לא מש ו ל ; י ח ז אחריך יש׳ מ לא באות יר ב כד‬ ‫וכבה יח כא ג למה יואל ב יז‬ ‫‪ 226‬יערף רב׳ לב ב ולבש יש גט יז‬ ‫יימייא מש ו ל עורה תה גז ט‬ ‫‪ 227‬נמצא יר יא ט ‪ 228‬סוגרת יה ו א ‪ 229‬המציקים לעיל חקדמח ‪ 60‬החודרת יח כא יט כוננו תה יא ב‬ ‫‪ 2*3‬כזאת ש״ב יז כו יטאג י^ ה‬ ‫‪ 230‬לנסות רב ד לד ויהי שו א יט ‪ 231‬ובפעל תה ט יז כי זב י ג‬ ‫‪ 235‬נתן יש׳ נ ד נלחם ש א כה‬ ‫משח יש סא א‬ ‫כט הו יא י מי ח ז ‪ 234‬גנון יש לא ה ולא איכה ב כב‬ ‫כח והסיר שם לח לד ‪ 236‬והעלה שמ כה לז להראות אם א יא ‪ 2*7‬כי יר נאה ‪ 238‬למיום מבחר הפנינים‬ ‫כה ב כשיתקימו הטרשים בלבבות יראו הסעיפים על הל טונות פרוש עמנואל למשלי י כ כאשר השרשו‬ ‫בלב השלם המעלות והשלמיות יראו סעיפיהם על לשונו ויהיו דברי‪ ,‬מורים על שלימות וחכמה ותועלת ‪ ,‬לעיל ר ‪*7‬‬ ‫טרשו יש מ כד נאלמו תה לט ג ‪ 239‬השליכו תה נח כג ויהודה הו יב א ‪ 240‬מי מש ל ד ישמרו תה לט‬ ‫ב לילה מי נ ו ‪ 241‬ונחל זב ב טז ‪ 242‬סור איכה ד טו יש ו ה ירקרק תה סח יד ‪ ¿43‬בחרוץ יש כח כז‬ ‫תהיה שו ד ט הנח שם ט‪ ,‬כג ‪ 244‬איי יש סה ה וכבוד תה ח ו ‪ 245‬במחוגת יש מד יג יצלח יר כבל‬

‫‪[227‬‬

‫המחברת‬ ‫הלא תקנא את‬

‫אכרים‬

‫כי הושיע אדני משיחו‬

‫יהודה‬

‫יענהו משמי קדשו‬

‫רכבו לבוא‪ ,‬והיום הזה יום‬ ‫תרחם את‬

‫לא‬

‫מעל‬

‫‪250‬‬

‫לכוכבי אל הוכן‬

‫צדק בנוי כמו רמים‪,‬‬

‫לגבול‬

‫המעלות‬

‫הקדש‬ ‫‪255‬‬

‫והצליח‬

‫הישר‬

‫ירושלים‬

‫ולקח‬

‫‪265‬‬

‫הנעלה‬

‫עמודי‬

‫אלהיט ישב בלב ימי‬

‫האמונה‪ ,‬ועל‬ ‫בעליל‬

‫השכל‬

‫יראה‬

‫וגבעות‬

‫התבונה‬

‫ההשגות‬

‫מזקקים‬

‫האמונה‬

‫הרוחניות‪,‬‬

‫שבעתים‬

‫תמוטינה‬

‫מבנה‬

‫ונשען‬

‫וכנפי שרפי‬

‫יהודה‬

‫נתיבות הזמן תחתיו‬

‫העומדים לפניו‬

‫רצפת‬

‫המופתים‬

‫המזמה ‪ -‬כשל גם‬

‫סחר סחרי‬

‫השכל ומריח מי‬

‫תחתיו שחחו רהבי‬ ‫התעודה‬

‫התבונה‬

‫והררח‬ ‫יפריח‬

‫הספקות‪,‬‬

‫שקד על שערי‬ ‫והיה לאב ליושב‬

‫זמירות הגולה‬ ‫ונהר יערת צוף‬

‫זמיריו ‪ -‬לך יצוף‬

‫וביהודה שטף‬

‫ומכל » ; חברת‬

‫מליצה ‪ -‬רך קטף‬

‫פאר לך‬

‫ויהי‬ ‫החן‬

‫משבצות ׳ נפל‬

‫השירים‬

‫לעטרת‬

‫ומפי עטו קח‬ ‫אפניהם‬

‫ההדורים ׳ על‬

‫ארצה על פניו׳ ויבז‬

‫ויאמר כי שירים‬

‫אפרים מעל‬

‫ונפשו‬

‫תתעטף‬

‫לך עפר יכלה‬

‫ושור קטר ירקח‬

‫תפקח‪,‬‬

‫בעיניו‬

‫לך סמים נטף•‬

‫דבורים ׳‬ ‫לכל‬

‫והמליצות‬

‫עדניוי‬

‫כאלה לא ראה מימיו׳ ולא ראה כזאת‬

‫הנמרצות ׳‬

‫בזהב‬

‫ולאוצרות‬

‫מכמניו ׳ ולגנזי‬

‫מליצה‬

‫למיום‬

‫נכבדה י‬

‫יהודה‬

‫וישאלני השר ויאמר‬ ‫ואען ואמר‬

‫עושים׳ עד מתי ארה‬

‫יהודה‬

‫כראות השר‬

‫סור‬

‫השכל‬

‫בצע‬

‫משיחך לישע עמף‬

‫לא ק אנחנו‬

‫ומושב‬

‫צרופות‬

‫ישלח שרשיו על יובל‬

‫צמרת‬

‫ברומיו ׳‬

‫זרועות‬

‫מהלכים בץ‬

‫ותוך חשקו רצוף‬

‫צבי ׳ עץ‬

‫העומד על‬ ‫האמתיות‬

‫במעלות‬

‫ולבית‬

‫דוד‬

‫מעלתו‬

‫אם ימושו הרי‬

‫וכשל כה‬

‫יעלה‬

‫נתן לו השכל‬

‫‪260‬‬

‫הרמות‬

‫תרפינה‬

‫יהודה‬

‫קחה‬

‫הידיעות‬

‫מחשים‬

‫אמרת קדושי עלי ‪p‬‬ ‫מדוע בושש‬

‫יהודה י‬

‫בחסד כס‬

‫עמוד‬

‫הגדיל תושיה‬

‫הלא יצא גם‬

‫בשורה ואנחנו‬

‫ירושלים ואת ערי‬

‫אשר נטה לשבת‬

‫השתים ־‬

‫הפליא עצה‬

‫עשרה‬

‫חברתי לו‬

‫האם‬

‫חברת עליו עוד שירים י‬

‫ולאחרים י עוד שירים‬

‫מפארים‬

‫‪ 246‬יהודה‪ ,‬ר‪ ,‬מאגו ‪ 255‬יראה נתיבות ה‪,‬מן תחתיו‪ ,‬ה‪,‬מ‪ ,‬נב^ע לפט־ו רהבי הספק! ת‪ ,‬הספקות המבהילים‬ ‫‪ 260‬ותוך חמק‪ ,‬רצוף‪ ,‬ואתה רצוף בתוך‬ ‫‪ 259‬הגולה‪> ,‬מ ואל ועולה והנודר ממקומו עבר‪ ,‬עמנואל ידידך‬ ‫ח‪ -‬קו ‪ 261‬מחברת‪ ,‬של ‪,-‬ירים ‪ 262‬קטר ירקח‪ ,‬את הקט‪.‬דת שה‪ ,‬א ר‪ ,‬קח לכב‪,‬דך נטף‪ ,‬אשר נטף‬ ‫‪ 246‬אפרים יש יא יג הפליא י ט כח כט בצע איכה ב יז ‪ 247‬כי תה כ ז יצא חב ‪ ..‬ע מדוע ש ו ה כח‬ ‫‪ 250‬מעל יש יד יג טז ה ומ‪,‬שב יח כח ב‪ 251‬ב!‪.‬וי תה עח סט‬ ‫‪ 248‬והיום מ ב ז ט עד זכ א יב‬ ‫‪ 252‬א ‪-‬י במ כא טו צרופות תה יב ז ונטען בם כא טו ‪ 253‬אם יש נד י וכנפי יה א כד קדושת כתר‬ ‫‪ 256‬נתן זכ ג ז‬ ‫‪ 255‬יהודה שו א ב תחתי‪ ,‬איוב ט יג‬ ‫‪ 254‬וכטל נחמ דד ע יא ו כשל הו ה ה‬ ‫‪ 257‬ישייח יד יז ח ומריח איוב יד ט והיה יש כב כא ‪ 259‬עפשו תה קז ה ‪ 260‬ותוך בי ג י יערת ש א‬ ‫יד כז מט טז כד וביה‪ ,‬דה י ״ ח ח ‪ 261‬ולקח יח יז כב ‪ 362‬עין איוב כז יט קטר שני ללה קח שמ ל ל־־‬ ‫‪, 263‬ל מ״ בה יא בזהב שט כח כ ‪ 264‬נפל יה ה יד ויבז אם ג ו ולגנזי יח כז כד ‪ 265‬למיום י ‪ .‬זיז‬ ‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪270‬‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫אכחד‬

‫היההמעשהי‬

‫מאדוני ולא‬

‫יהירה גור‬

‫אכסה ׳ היה‬

‫ואתו‬

‫לחברתו אחד מבני‬

‫השרים׳ ולו יד ושם‬

‫מדות‬

‫נכבדות ׳ ולו בכל‬

‫חכמה עשר ידות ׳ הוא היה אבי כל‬

‫וראשץ‬

‫למקרא‬

‫לא יאמין כי‬ ‫‪270‬‬

‫אמר נא‬ ‫לא‬

‫בחסדך‬

‫השתים ־‬

‫אין ־‬

‫עשרה‬

‫לחדש‬

‫ולמעלותיו‬

‫ולמסרת ׳‬

‫ולעורר‬

‫הידידות‬

‫חברתי‬

‫גדלתם ׳ חה השיר אשר‬

‫בכל‬

‫ולחכמותיו אץ‬

‫יספר ׳ ויהי היום גרסה נפשי‬ ‫האהבה ׳‬

‫ארבעה‬

‫ולחבר‬

‫לשמם ׳‬

‫לתאבה ׳‬

‫אריה‬

‫בנימץ שמו‬ ‫המספר‬

‫חכמי‬

‫מספרי ואיש לא‬ ‫והשתוקקה אל‬

‫להם שיר‬

‫לדרש‬

‫באחת מן‬

‫ועשרים ׳‬

‫יספר‬

‫טובתם‬

‫הערים ׳‬

‫והתשברת ׳‬ ‫בעיניו ‪-‬‬

‫יראהו‬

‫החשובה ׳‬

‫אהבתם‬

‫מעלתם ׳ ואת יקר‬

‫ושלומם ׳‬

‫בעל‬

‫עקב היתה רוח‬

‫תפארת‬ ‫אחרת‬

‫עמם‬ ‫ד‬

‫‪280‬‬

‫תבל נשחת‬

‫הודו נפחת‬

‫שנה‬

‫טעמם‬

‫נגלה מומם‬

‫אין‬

‫מתעזר‪ ,‬אין עז אוזר‪,‬‬

‫ימים אימים‬ ‫הה כי‬ ‫חץ‬

‫נשאר בעיר שמה ובעיר‪,‬‬ ‫רק‬

‫מתהלל או‬

‫‪285‬‬

‫מתהולל‬

‫איה ה ‪-‬‬

‫בשני‬

‫אמרותמי‬

‫נאספו‬

‫כי‬

‫מקרוב‬

‫ותמוגותמי‬

‫נכספו אל‬

‫ישיב העם‬

‫עלתם‬ ‫מחטאתם ‪-‬‬

‫אסף האל את‬ ‫ויאר כיום‬

‫האירו‬

‫צמאתם *‬

‫חרפתם‬

‫חשכתם‬

‫וישכלו מדי צאתם‪,‬‬

‫‪ 2 7 1‬ארבעה ועשרים‪,‬‬ ‫‪ 2 7 8‬תבל נשחת‪,‬‬ ‫‪ 2 81‬ובעיר‪ ,‬ובהמה מעיר‪ ,‬מעורר‬ ‫‪ 2 8 0‬מתעזר‪ ,‬עוזר ל‪ ,‬פ ‪ 1‬ו‬ ‫‪ 2 7 9‬אדרתם‪ ,‬הדרתם ויום ם‬ ‫מרקחות‬ ‫משתגע יסתלסלו בקוצותם‪ ,‬טרז‪ \.‬ם המפוסלים ב ‪ -‬ערם ‪ 2 8 3‬רקהי הבין ורכלותם‪,‬‬ ‫להטקות >ת צמאתם‪ ,‬ב ‪ -‬עה טהם צמאים‬ ‫‪ 2 8 7‬נאפב‪ ,,‬מתו כי נבספו‬ ‫‪ 2 8 5‬לשקות‪,‬‬ ‫‪ 2 8 9‬חרפתם‪ ,‬של הימים‬ ‫התגעגעו אל אלוהים סיבת היותם‬ ‫ספרי‬

‫המקרא‬

‫בגימץ‪,‬‬

‫ורכלותם‬

‫מראות שכל‬

‫ויסר אפל עיניהם‬ ‫כוכבים‬

‫יסתלסלו‬

‫לשקות העם עת‬

‫אץ איש בדור פרץ יגדר‪,‬‬

‫‪290‬‬

‫מכותם‬

‫בקוצותם‬

‫שרים ופניני‬

‫מי יורנו‪ ,‬מי יראנו‬

‫לולי כי עתה‬

‫פתאום היו‬

‫רקחי הבין‬

‫איה מקור מים חיים‬

‫ונדיבי עמים‬

‫אדרתם י‬

‫אץ איש מעיר יעיר אותם‪,‬‬

‫וזבובי מות יבאישו‬ ‫אי אנשי השם‬

‫בם‬

‫שדדה‬

‫משחתם‪,‬‬

‫בוציקו‬

‫חברוהק ‪ -‬י ¿ ‪ -‬ל יהודה רומאי‪.‬ו‬

‫‪272‬‬

‫תשבדת‪,‬‬

‫^‬

‫אומטריד‬

‫כמנהג ‪-‬ירי התהילה בטירת ספרד פותח אף ‪ -‬דנו בפתיחה צדדית‪ ,‬ובא! בני‪ ,..‬י רעת! ‪-‬יי הזנו!‬

‫‪ 2 82‬מתהולל‪,‬‬ ‫דבי ה‬ ‫אי‪1‬‬

‫ובגמיד‬ ‫כי‬

‫עלתם‪,‬‬

‫‪ 270‬לא בר מז יח דב יג ט ‪ 271‬יד י ב נו ה ‪ 272‬ולו ש ב יט מד הוא בר ד כא ‪ 273‬למקרא פסחים‬ ‫‪ 274‬לא חב א ה גרסד‬ ‫פו רבי יהודה סבר י ‪ -‬אם למסורת ורבי ‪ -‬מעון סבר יש אם למקרא אין שו ו ה‬ ‫תה קיט כ ‪ 275‬ולעורר ‪-‬יי ב ז ואת אס א ד ‪ 276‬לדר‪ -‬רב כג ז עקב במ יד כד ‪ 278‬בם וי כב כד‬ ‫‪ 283‬וזבובי קה י א‬ ‫‪ 281‬נשאר י ‪ -‬כד יב‬ ‫‪ 280‬חץ תה סד ח‬ ‫‪ 279‬שגה ש א כא יד שררה זב יא ג‬ ‫‪ 284‬א^טי בר ו ר ‪ 285‬מקור יד ב יג לשקות י‪-‬י מ״ כ ‪ 286‬ירא‪,‬ו יח א א ‪ 287‬וי‪ -‬בי תה מז י כי‬ ‫להלן כד ‪ 288 279‬פרץ י ‪ -‬נח יב יגיב יח יח כא ‪ 289‬אסף בר ל כג ‪ 291‬וישכלו ‪ -‬א יח ל‬

‫‪[229‬‬

‫המחברת‬ ‫המה בגימץ‬ ‫כי המה‬

‫י‪29‬‬

‫חמדת ימים‬

‫ויהודה‬

‫למנורות הש־‬

‫המה בית ועד‬

‫לתעודות‬

‫שרי קדש אנשי מדות‬ ‫מהנפארו‬

‫מהנהדרו‬

‫בנימץ ־ כתר‬ ‫בנימץ ־ יחשב‬

‫מחשבות‬

‫ספיר גזרתם‬ ‫במסלותם ׳‬

‫ככוכבים‬

‫תפארתם‬

‫ויהודה ‪ -‬על לבם חותם‬ ‫ויהודה ‪ -‬יחשף‬

‫בנימין ‪ -‬ישכיל‬

‫בחמרים‬

‫ויהודה ‪-‬‬

‫בנימין ‪ -‬יחקר‬

‫הפעלים‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫מהותם‪,‬‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫איכותם‬

‫בצורות‬

‫ישכיל‬

‫במקרים‬

‫בנימץ ־ יחקר‬

‫יפשיט‬

‫סודותם‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫בנימץ ־ יבץ בחיות‬ ‫בדמותם‬

‫בנימין ‪ -‬ישכיל בנמשים‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬ ‫ויהודה ‪ -‬על‬

‫צורותם‬

‫צבאותם‬ ‫סבותם‪,‬‬ ‫הצלחתם‬

‫בנימץ ־ יחקר‬

‫מוצאם‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫מעלותם‬

‫בנימץ ־ יחקר‬

‫ראשיתם‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫אחריתם‪,‬‬

‫ויהודה ‪ -‬יחקר‬

‫אודותם‬

‫בנימץ ‪ -‬ישכיל‬ ‫בנימץ ‪ -‬עדן‬

‫ביסודות‬

‫ויהודה ‪ -‬זהר‬

‫לנפשות‬

‫בנימץ ‪ -‬יקיץ‬

‫נרדמים‬

‫ויהודה ‪ -‬יקים‬

‫בנימץ ‪ -‬יורה‬

‫חטאים‬

‫ויהודה ‪ -‬יכרת‬

‫בנימין ‪ -‬יפר אות בדים‬ ‫בנימן ־ ירדף‬ ‫‪315‬‬

‫הסחצריהם‬

‫תכליתם‪,‬‬

‫בנימץ ‪-‬‬

‫‪310‬‬

‫המטירותם‬

‫ויהודה ‪ -‬קרן‬

‫למבינים‬

‫בנימץ ‪ -‬יבץ‬

‫‪05‬‬

‫כל‬

‫וסגלתם‬

‫כפתוריהם וקנותם‪,‬‬

‫נכבדות‬

‫בנימץ ־ נזר הימים‬

‫‪300‬‬

‫השתים ־‬

‫עשרה‬

‫החכמות‬

‫בנימין ‪ -‬ערום יערים הוא‬ ‫בנימין ‪ -‬יליץ‬ ‫בנימין ‪ -‬ידבק‬

‫ללצים‬

‫ויהודה ‪ -‬יבלע‬ ‫ויהודה ‪ -‬יערך‬ ‫ויהודה ‪-‬‬

‫ישכיל‬

‫ויהודה ‪ -‬גולה‬

‫בקדושים‬

‫ויהודה ‪ -‬ילחך‬

‫יפעתם‬ ‫נבלתם‬ ‫מפלצתם‬ ‫מטותם‬ ‫לקראתם‬ ‫ערמתם‬ ‫ערותם‬ ‫עפרותם‬

‫‪ 300‬ישכיל‪ ,‬יסתכל יפשיט צורותם‪ ,‬יגיע להפשטת צורת החומר על ידי מושגים כוללים ‪ 304‬בהיות‪ ,‬שבמעשה‬ ‫‪ 309‬אוד! תם‪ ,‬קור‪ ,‬תם‬ ‫‪ 306‬בנפשים‪ ,‬בנפשות על הצלחתם‪ ,‬על ררכי הצלחת הנפשות‬ ‫המרכבה‬ ‫‪ 31X‬יקיץ‪ ,‬יעורר‬ ‫‪ 292‬חמדת שחרית לשבת י ‪ 1‬מח משה ‪ 293‬למנורות שמ כה לד‪-‬לו ‪ 204‬בית אבות א ד חצרידם בר׳ כח טז‬ ‫‪ 295‬שרי יש׳ מג כח אנשי בם יג לב ספיר איכה ד ז ‪ 290‬ככוכבים שו ה כ ‪ ¿08‬על שי ח ו ‪ 200‬יחשב‬ ‫ש ב יד יד ‪ 300‬יפשיט מורח נבוכים א סח והפשיט צורתו מחחמר שלו ‪ ,‬להלן כ ‪ 311 013‬יקי ‪ ,‬טחרית ל‪*,‬בת‬ ‫נסמת המקיץ נררמ ם׳ יקים יש כו יט ‪ 312‬חרה תח כח ח יכרת מ׳׳א טו יג ‪ 313‬יפר יש מד כח יבלע‬ ‫שם ז יב ‪ 314‬יערך שביט ‪ 315‬ערום ש״א כג כב ‪ 316‬יליץ‪ ,‬מש ג לד גולה יח כג כט ‪ 317‬ילחך יש מט כג‬

‫‪[230‬‬

‫המחברת‬ ‫בנימץ ־ יזיל‬

‫טליבץ‬

‫בנימץ ‪ -‬מגן‬ ‫‪320‬‬

‫השתים ־‬

‫ויהודה ‪ -‬יערף‬

‫למבינים‬

‫בגימץ ‪ -‬בית‬

‫ויהודה ‪ -‬חדר‬

‫בנימין ‪ -‬אקדח שערי בץ‬

‫שירתי ׳‬

‫‪325‬‬

‫לכן‬

‫ויאמר‬ ‫‪330‬‬

‫איש‬

‫השירים‬

‫אמותה‬

‫במצודת חש־‬

‫הפעם‬

‫אחרי‬

‫חבלים נפלו לו‬ ‫ראותי‬

‫בסודם • למ! היום אשר ברא‬

‫אהבתם‬ ‫בשחיתותם‪,‬‬

‫נלכדתי‬

‫אוחיל יום יום את‬

‫נדבתם‬

‫האימים׳‬

‫כלותם‬

‫שחליתי על‬ ‫קם‪,‬‬

‫ערלתם‬ ‫ותהלתם‬

‫לא תשובי עד‬

‫קולך‬

‫אוחיל עב‬

‫כדכד שמשותם‪,‬‬

‫ספרי הודם‬

‫שירתי׳ הגידי להם‬ ‫כי נפלתי‬

‫כראות השר‬

‫הלבות‬

‫ויהודה ‪-‬‬

‫משכיתם‪,‬‬

‫ויהודה ‪ -‬ימול‬

‫היטיבינגן‪,‬‬

‫הרימי בכה‬

‫מטרותם‬

‫ויהודה ‪ -‬נושא צנתם‬

‫לתעודות‬

‫בנימץ ־ יט לו‬

‫עשרה‬

‫מבחר‬

‫בנעימים ׳‬

‫השירים‬

‫אלהים אדם ׳‬

‫וישתחו‬

‫והמליצות‬

‫ברוך שחלק‬

‫‪ 319‬צ*‪.‬תם‪ ,‬נגי^ם ‪ 324‬עד בלותם‪ ,‬עד שתאמרי את ה דם ותהיייתם‬ ‫‪ 327‬אוחיל עב נדבתם‪ ,‬אחכה לגשם נדבתם‬

‫ברכתם‬ ‫ארצה שבע‬

‫פעמים י‬

‫והודם ׳ אשר לא‬

‫עמד‬

‫מחכמתו לבשר ודם ׳‬

‫‪ 326‬בשחיתותם‪,‬‬

‫ב¿ חתם בב‪,‬רפ‬

‫‪ 318‬י יל דב לב ב ‪ 319‬נושא ש א יז ז ‪ 320‬הדר יח ח יב ‪ 321‬אק־־ח יש נד יב ‪ 322‬יט ש ״ב יט טו‪,‬‬ ‫‪ 325‬הגידי שי ח ח‬ ‫‪ 324‬הרימי יש מט לא * ב כב לח‬ ‫‪ 323‬היטיבי יש כג טז‬ ‫ימול יד ד ד‬ ‫‪ 329‬אמותה בר מ‪ ,‬ל *מד יר כג יחי‪.‬‬ ‫‪ 326‬נלכדתי איכה ד כ ‪ 328‬חבלים תה טז ו וישתחו בר לג ג‬ ‫‪ 330‬למן רב ד לב בי ך ברכות נח הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שודק מחכמתו ליראי‪,‬‬

‫‪[231‬‬

‫המחברת השלש־עשרה‬ ‫]‬

‫אמר‬

‫תהלת‬

‫חברתי אל‬

‫המחבר‬

‫באלהי‬

‫רשביעני‬

‫השירים‬

‫אברהם‬

‫חייך‪,‬‬

‫דמעי‬

‫מתגולל‬

‫ורחוץ ׳‬

‫הייתי‬

‫מסתתר מן‬

‫היגון פרץ‬ ‫ויהי היום‬

‫והמליצות ׳‬

‫בקצת זמניי‬ ‫ולגלות‬

‫מכבוד‬

‫וקלץ‬

‫במחץ העני‬

‫הירחי כי‬

‫מחוץ ׳‬

‫דודאי‬

‫בעמק‬

‫אחד‬

‫לקראתי רץ ׳‬

‫הייתי‬

‫לברה נחפז ׳‬

‫והשיר היה‬

‫נחמד‬

‫אשר כזה‬

‫ובמשעול‬

‫לחוץ ׳‬

‫הדאגות‬

‫ובדם‬

‫רגלי אחת‬

‫בפנים ורגלי אחת‬

‫היגונים נתנו‬

‫והייתי כגר‬

‫צורח ׳‬

‫ריחי‬

‫ומליצות ׳ כי‬

‫ושכחתי שירים‬

‫פרצות‬ ‫הסערה‬

‫ובידו שיר‬

‫המחזיק מצב י‬

‫שבעתי‬

‫בחוץ ׳‬

‫והבלבול ׳ ולבי כלב נח בבוא‬ ‫במלקחים‬ ‫מזהב ומפז ׳‬

‫יהלך על טוריו כפי האתון ׳ ולבי יסב אחור וילך‬ ‫‪15‬‬

‫וישאלני‬

‫בארץ‬

‫מיהמת לבי ומר‬

‫נמרץ ׳‬

‫תעמד‬

‫העליצים‬

‫אשר‬

‫הדבר בני ?‬

‫בראש גולים נחוץ ׳‬

‫בורח ׳ שואג‬

‫ואני הייתי‬

‫משתאה׳‬

‫והעליצות ׳‬

‫מעמד שכל וכהם לא היה ולא יהיה ׳‬

‫ופגעתי ׳‬

‫איך היה‬

‫השמש ומן‬

‫מלפני נושי‬ ‫בלבי‬

‫פגעתי‬

‫ויאמר‬

‫ואמר‬

‫ועל‬

‫רבי‬

‫ואלהי נחור ׳ אם פגעתי בימי משורר השיבני אחור‬

‫אדוניי‬

‫הייתי‬

‫וכאורח ׳‬ ‫‪10‬‬

‫כשמע השר‬

‫וישחק השר אדוניי‬ ‫ואען‬

‫קינות‬

‫יהודה גור אריה• חשב היותם‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪5‬‬

‫יהודה‬

‫עמנואל‬

‫ציצלינו‬

‫על אח‬

‫חמיו‬

‫שמואל [‬

‫ראה ועשה‬ ‫ולראות מה‬

‫הראנו ״ ו ען‬

‫בתבניתם אשר אתה‬

‫לקח לבי ׳‬

‫ונשמה לא‬

‫ולא הייתי יכול‬ ‫עקלתון•‬ ‫מראה ״‬

‫המבול ׳ והנה נער‬

‫והנער‬ ‫ואמר‬

‫נותרה ביי כי‬

‫לקראו‬ ‫יקראני‬

‫בקול‬

‫במתק ׳ ופי‬ ‫בחזקה‬

‫למה‬

‫נעצב ׳ אל הנער‬

‫אדבר בו ומה אשיב על‬

‫תוכחתו יתיצב י מי הוא בעל השיר‪,‬‬

‫יהודה‬

‫השירה‬

‫הנער‬

‫ויאמר‬

‫הוא‬

‫ציצלינוי‬

‫הוא שולח‬

‫אליך‬

‫‪ 2‬היותם‪ ,‬שהם מעמד שני‪ ,‬ק*‪ -‬גכול השכל המקום שעדיו יניע ‪*/‬כי‪ ,‬האדם דעיוד בו ‪ 3‬השיבני אחור‪,‬‬ ‫ש נצחני ‪ 0‬בקצת זמני‪ ,‬בזם‪ ,‬מן ה ט ים ‪ 7‬נחוץ‪ ,‬דחוף ובהול ‪ 11‬כלב !‪.‬ח‪ ,‬דרד ומבוהל ‪ 14‬כפי האתון‪,‬‬ ‫משורר בן הדור‬ ‫שאיגח יודעת '‪1‬דבר ‪ 15‬מצב‪ ,‬מעטי ‪ 17‬יהודה ציציליגו‪ ,‬יהודה מסיציליה‬ ‫‪ 2‬יחודח בר מט ט מעמד מורד נבוכים א עא קנה‪ ,‬להלן ‪ 174‬כ ‪ 65‬ובהם שם י יד ‪ 3‬באלחי בר׳ לא נג‬ ‫‪ 5‬איך ש׳׳א ד טז ‪ 6‬ובמשעול בם כב כד—כה ובדם ש״ב כ יב‬ ‫ד‪ .‬זיבני איכה א יג ‪ 4‬וקאן חב ב ט‬ ‫‪ 7‬ולגלות עם ו ז רגלי ערובין נב ‪ 8‬דודאי שי ז יד והייתי יד יד ח ‪ 9‬מלפני יוגה א י שואג תה לח ט‬ ‫ומי צם א יד ‪ 10‬פרץ ש ב ו ח ‪ 12‬וביד‪ ,‬י ט וו ונשמח דג י יז מ״׳א יז יז ‪ 13‬לבדח ש״א כג כו‬ ‫גחט‪ -‬תח יט יא ‪ 14‬כפי בט כב כה ולבי תה מד יט קיד ג יקראני יונה נח ‪ 15‬ראה שם כה מ אל‬ ‫שו טז כו ‪ 16‬ולראות חב ב א‬

‫‪[233‬‬

‫המחברת‬ ‫תראנה ׳ ואם‬

‫אשר‬ ‫ממי‬ ‫‪20‬‬

‫השלוש ־‬

‫מעט ‪ -‬יוסיף לך כהנה‬

‫וכהנה ׳ עד אשר‬

‫כשמעי ‪ -‬פלגי מים ירדו עיני י‬ ‫וכליותי מאנו‬

‫תשובת השיר לא‬ ‫השיר‬

‫להיות‬

‫והיגונים עלו‬

‫יועצי׳‬

‫לדעת חץ‬

‫יצועי׳‬

‫לך‬

‫ערכו ׳‬

‫ומתבוסם‬

‫פרצי ׳‬

‫כשועלים על‬

‫בדמי דמעי ׳ הומה ונועה לרוב‬ ‫ולבי‬

‫בקרבי‬

‫חלל‬

‫עצבוני ׳‬

‫ואמר אל הנער‬

‫לדרכו ׳‬

‫ואראה והנה השיר נחמד לעץ רואיו ׳ שלם‬ ‫נבהלו מפניו׳‬

‫מתהפך על‬

‫ואתבונן על‬

‫בכל תנאיו׳‬ ‫הלילה‬

‫הייתי כל‬

‫ומפלג‬

‫מתגולל על‬

‫ותדד שנתי מעיני‬

‫מת או נשבר או נשבה י‬

‫ויאמר אלי‬

‫מה‬

‫נחבא י נבא ולא ידע מה נבאי‬ ‫ואען ואמר‬

‫לבבי‬ ‫ויבן‬ ‫ויאמר‬

‫כל‬

‫הלילה‬

‫נדודים י כי גנבים באו לי‬

‫שבעתי‬

‫הנער כי אני‬

‫כמהתל בו‬

‫חי יוצר הרים‬

‫וכמוצא‬

‫המשוררים‬

‫רצוחי עד תשיבני או תודה כי אתה נצוח ׳‬

‫המץ ׳‬

‫והנער‬

‫להחזיק‬

‫הנער‬

‫בפתח‬

‫ובקמץ ׳ לך אמר אל‬

‫מצב‬

‫כמעול‬

‫יתאמץ ׳‬

‫וילך הנער ובפיו‬ ‫רוסף‬

‫ראיתי כהם‬ ‫היום וכל‬

‫וחומץ ׳‬

‫בשורה ׳‬

‫ויספר כל דברי‬

‫יהודה שלח שירים‬ ‫בצחות‬

‫לשונם׳‬

‫רבים‬

‫ובתקף‬

‫בקרבייתחמץ •‬ ‫ערבה לי כריח‬

‫ניחוחי ומה‬

‫ומהיום הנני מחזיק‬

‫וכאלם לא יפתח פה ׳ כי‬

‫ולפני שיריו לא‬

‫עצמי נצוח‬

‫לבעל השירה‬

‫ובטוב‬

‫חכם‬ ‫ענינם׳‬

‫ממתקים‬

‫וכלם‬

‫ואותי יום יום‬

‫הלילה תמיד לא יחשו׳ ואני הייתי כחית השדה נרדם‬ ‫שבעה נפשי‬

‫כלה שד‬

‫ואמרה אל‬

‫דודים אך עת לשכח י‬

‫ונכבדים ׳‬

‫מליהם‬

‫ובראותי כי‬

‫לבי‬

‫השולח אותך כי שירתו‬

‫בלבנון לשלח אל החוח י ועתי לא עת‬

‫עוד‬

‫בכל‬

‫ואפס‬

‫אהיה‬

‫לארז אשר‬

‫עלילות ׳‬

‫ובורא רוחי כי אתה בץ‬

‫ותולה‬

‫דבר‬

‫שאוכל‬

‫לתלות ׳‬

‫יברוח ׳ ולא אסור מהנה או‬

‫רוצח או‬

‫שומע‬

‫הלילה‬

‫ושודדים י והנה צרת‬

‫כמאה עדים‬

‫עצרתי כח י הייתי כגבר אץ איל וכאיש רצוח י‬

‫‪40‬‬

‫מאתי י הייתי‬

‫אוכל היום לתן ׳ לך ושוב ומחר אתן ׳ וילך הנער‬

‫הבקר אור ‪ -‬והנער בא י‬

‫‪35‬‬

‫יראה‬

‫ושעפי ורעיוני* לא מצאו חזץ‬

‫בכל עניניוי ולא יכלו שירי לענות אותו כי‬

‫‪30‬‬

‫בעיניו והנסיץ יראנו ׳‬

‫יתפאר השיר‪ ,‬ממך או ממנו‬

‫חלצי ׳‬

‫‪25‬‬

‫עשרה‬

‫ברעותי ועיני כלו‬

‫ועלפה י‬ ‫בדמעות ׳‬

‫מחמדים ׳‬

‫לא‬

‫ידרשו ׳‬

‫כל‬

‫כחרש אשר לא‬ ‫ועמדתי כמו‬

‫‪ 19‬ממי‪ ,‬במי ‪ 23‬תנאיי‪ ,‬תנאי היופי עמנו חכם ם בעיר ‪ 31‬אתה בין המעוררים יברוה‪ ,‬אעך כד‪!:‬רר איא‬ ‫למראית עין כיברוח )דודא( זה ע צורר אדם לו ואינו אלא צמח בר מהגה‪ ,‬מכא‪ 32 ,‬כלה שד ואפס המץ‪ ,‬יבש‬ ‫לעדי ונם ליחי ‪ 33‬וחומץ‪ ,‬וחומם ‪ 34‬הגער בכתה ובקמץ‪ ,‬הנוער כימור ‪ 41‬כמו שגה‪ ,‬בעגה‬ ‫‪ 18‬ואם ש״ב יב ח ‪ 20‬פלני תה קיט קלו לא איכה ב ט מתהפך יר ל ! ‪ 21‬כלי תי ברכות כא כליות‬ ‫יועצ ת עלו יח יג ד—ה ‪ 22‬לך מש ג כח וילך ש״א כו כה ‪ 23‬חי! איוב מא ד ^חמד בר ב ט ‪ 24‬ולא‬ ‫בי מה נ ‪ 25‬ומתבוסם יח טז ו ותרד בר לא מ ‪ 26‬הבקר בר מד ג וה ערש א כ מא ולבי תה קט‬ ‫כב מת שם כב ט ‪ 27‬נבא ר¿ י בראשית מה יח ‪ 28‬שבעתי איוב ז ד גנבים עו א ה צרת תה כה יז‬ ‫‪ 33‬כמעול תה עא ד לבי‬ ‫‪ 29‬כמאה גיטין ם ‪ 30‬ותולה נדה חב ‪31‬יו*ר עט ד יג ‪ 32‬כלה ים טז ד‬ ‫תה עג כא ‪ 34‬ערבה מי‪ 1‬ג ד כריח שם כט יה ‪ 35‬לארז מ״ב יד ט ועתי יה טז ח לא דג י ח ‪ 36‬הייתי‬ ‫תה פח ח ‪ 37‬ובפיו ש ב יח כה ‪ 38‬ויוסף בם כב טו ) שיים( חכם ‪-‬י ה ט‪ ,‬לא בר מא יט ‪ 39‬ואותי‬ ‫יש נח ב כל יש פב ו ‪ 40‬כחית בר ב יט יח לא טו כחרע תה לח יד‪ -‬טו ‪ 41‬שבעה תה פח ד ועיני‬ ‫איכה ב יא‬

‫‪[234‬‬

‫המחברת‬ ‫ש״ה‬

‫‪צמ נבררו וכך‪/‬‬

‫וצדק‬

‫סד ח‬ ‫איוב יז‬

‫צדק‬

‫‪248‬‬ ‫תה‬

‫הרבות‬ ‫פה יא‬

‫איוב ח ג‬ ‫‪262‬‬ ‫יא‬

‫לבי‬

‫‪ 246‬צר‬

‫יר‬ ‫‪265‬‬

‫איוב מ ט‬

‫‪[244‬‬

‫יה‬

‫מ ב כ יט‬

‫‪258‬‬

‫ישרה‬

‫מח לו‬

‫לה‬

‫אבכה‬

‫ה ב‬

‫יש‬

‫מי‬ ‫יר‬ ‫טז ט‬

‫לאי‬

‫תה‬

‫) צורים (‬ ‫‪254‬‬ ‫ג ט‬

‫יח‬

‫פלילים‬

‫תה‬

‫נה כב‬

‫יש‬

‫‪263‬‬ ‫יר‬

‫ו‬

‫יה‬

‫טז מ‬

‫מחמאות‬

‫לא יט )כ (‬ ‫יהמו‬

‫כרוב‬

‫כח יד‬ ‫‪251‬‬

‫כח ז‬ ‫אשבר‬

‫כג‬

‫‪266‬‬

‫הכמות ‪,‬‬ ‫לעיל‬

‫אייו‬ ‫‪255‬‬ ‫‪259‬‬

‫יה‬

‫ג‬ ‫בצר‬

‫תר‬ ‫מכתב‬

‫טו‬

‫דג‬

‫אי ‪ ,‬ב ז‬

‫המחברת‬ ‫אבכה אני‬

‫בבכי קהלי‪ ,‬נשארו‬

‫בבכי אחותי צר ומצוק‬ ‫אלו‬ ‫‪270‬‬

‫בכיתי ישמעו‬

‫הנה פרת‪ ,‬מיום‬ ‫והדקל‬

‫גיהק‬

‫לו נחלי‬

‫‪275‬‬

‫העוררים‬

‫דמעי נבקעו ‪-‬‬

‫הגביר‬

‫לו‬

‫רחמיך‬

‫כי‬

‫והורתי‬

‫ובעת‬ ‫מה‬ ‫‪280‬‬

‫מה‬

‫תלאות‬

‫עורו‬

‫עוררו‬

‫עזבתם הזמן‬

‫נכאב‬

‫אבל‬

‫סבבה‬

‫ופניו קדמו‬

‫אותי ‪ -‬והם חבקו‪,‬‬ ‫זהבזוהתכרקו‬

‫סקלו כרמי והם עזקו‬ ‫בעוונם‬

‫וראו ענק חן‬

‫נפקד‪,‬‬

‫שמואל מת• וסרה‬

‫במחשך‬

‫הולכים‬

‫בהבלי הזמן‬

‫בפשעי לקו‬

‫אך‬

‫זרעכם ענקו‬ ‫ישקו‬

‫ודודיו עברו‪,‬‬

‫הולכים‬

‫הוצקו‬ ‫חמקו‬

‫איך מת אשר כל מעשיו צדקו ?‬ ‫מתו אשר מן‬

‫הדור ‪ -‬וישרו מעשיו‬

‫לא מת נשיאנו ־ ובניו‬

‫לא‬

‫עושקים עשקו‬

‫כי על שפתיו צוף וחן‬

‫דוברים‬

‫לא מת נשיא‬

‫דלתך‬

‫על פי עצתו יחנו‬

‫נשיא אלי בניו משחו הזמן‬

‫מת איש אשר בניו‬

‫הם‬

‫דכקו‬

‫אלתחשווזעלי‬

‫היום שלומי‬

‫יהדפוני אמרה‬

‫אבות עולם‬

‫מתו אשר שגו‬

‫וידי‬

‫רחק באף‬

‫מה יעשו בנים ‪ -‬ורועה נאמן‬ ‫‪285‬‬

‫תמריא‬

‫להם‬

‫נחלקו‬

‫לבכיי ילעגו ישחקו‬

‫למי‬

‫על פי עצתו עם אדני יסעו‬

‫יאמרו‬

‫נבקעו אליו ולא‬

‫כיום בכי‬

‫לעשות עוד לי ולא עשו‬ ‫אמרה‬

‫ולויתן ‪ -‬אזי שתקו‬

‫או לו‬

‫תחריש‬

‫ונפשי‬

‫בבכי ספקו‬

‫לא נבעו מימיו‪ ,‬אבל ערקו‬

‫לא‬

‫היום אני נכאב ואץ לי אם ואב‬ ‫מיום אשר אותי‬

‫לעפר דקו ‪,‬‬

‫כי חגרו חמות ושן חרקו‬

‫התאכזרו‬

‫בעדן ׳‬

‫אהים‪ ,‬וידי‬ ‫בכים‬

‫אלישע פגעו ‪-‬‬

‫אזעקה מרה‬

‫אבי‬

‫אמצאה‪,‬‬

‫ואתה‬

‫השלוש ־‬

‫כיום יתומים‪ ,‬עד‬

‫לדמעי קנאו‪,‬‬

‫דמעי‬

‫עשרה‬

‫מתו אשר על‬

‫האמץ רחקו‬ ‫האמת‬

‫לא מת אשר כל‬ ‫דרכי‬

‫אבותיהם‬

‫חלקו‬

‫פעליו זקקו‬ ‫ובם‬

‫דבקו‬

‫‪ 270‬ה!‪.‬ה פרת וכן ‪ /‬מיום א‪-‬זר ¿בקע אד דמעי ברחו מימי נדר פרת מקנאה וי‪ «1‬זרמו כלל‪ ,‬זרם דמעורי גבר על‬ ‫זרם נדי־ פרת ‪ 273‬ל! רהמיך הוביר התאכזרו וכן ‪ ,‬דומד הדבר כאילו רחמיך אתר ה^ביי• דתאכזרו אלי או‬ ‫כאילו ילעגו וישחקו לבכיי ‪ 275‬והורתי‪ ,‬ואמי ‪ 277‬והם‪ ,‬הותני וד ת‪,‬תי ‪ 278‬ובעת תייאות יהדפוגי וכו ‪,‬‬ ‫‪ 281‬אבות ע! ם‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‬ ‫ובכל פעם צנמצאתי במצוקה הי‪ .‬הם ח‪-‬ים לעזרתי ‪ 279‬אבל‪ ,‬אב!‬ ‫ושאר אבות דאומח ופניו‪ ,‬של רבי שמואל ענק הן‪ ,‬רבי שמואל זרעכם‪ ,‬עם י‪ -‬ראל ‪ 282‬ישק!‪ ,‬יתגראו‬ ‫‪ 284‬ודודיו‪ ,‬וידידותו ‪ 289‬דרכי‪ ,‬בדרכי‬ ‫‪ 269‬העוררים אי‪.‬ב ג ח ‪ 270‬פרת‬ ‫‪ 267‬אבכה י ‪ -‬טז ט עד רב ט כא ‪ 268‬צר תה קיט קנג וידי בט כדי‬ ‫בר ב ינ‪ -‬יד ‪ 271‬חוה תה עו יא ושן תה קיב י ‪ 272‬לו מ ב ב יד ש מ יד ט ‪ 273‬י_חק‪ ,‬אי‪,‬ב לט יח‬ ‫לעיי‪ 1‬א ‪ 278 72‬אירה שמ לב כד ‪ 279‬מה י ‪ -‬ה ר ב ‪ 281‬אבות עדיות א ד ‪ 282‬על במ ט יח‬ ‫‪ 276‬היום‬ ‫‪ 287‬במחשך‬ ‫ז ‪ 28‬ט ‪ 2‬חו תר מד ה ‪ 284 ..‬עברו ‪-‬י ה ו‪ - 283‬מואל ‪ -‬א כח נ ופרד יר כח טז‬ ‫ב־ מא מ‬ ‫‪.-/‬תקדים פעלים טובים שיזכרוהו בהם הלכים רב יאכב‬ ‫י צ ט א‪ 288‬לא מוסרי הכילוסופים א טו ‪ 2‬לא מת מ‬ ‫ה ב! כמותו נאמרה‬ ‫‪ 289‬לא בבא בתרא קטז מבג מה בדוד ¿אכרה בו שכיבד ‪.‬בי אב ¿אמרה בו מירדי ה י >ד¿‬ ‫בו שכיבד יואב ‪-‬י*א ה יח ק כמ‪,‬ר‪¿ .‬אמי־ה בו מיתר ‪ ,‬להל( כא ‪235‬‬

‫‪[245‬‬

‫המחברת‬ ‫חלקו בחיי עד‬

‫‪290‬‬

‫צדקות ‪-‬‬

‫הולך‬

‫השלוש ־‬

‫וצדקות‬

‫פעלו ‪-‬‬

‫המה‬

‫הצדקות‬

‫ירדפו‬

‫אותו‬

‫יחשבו דמיו פני אל חי כמו‬ ‫יתן‬ ‫ומנת‬ ‫‪ 295‬גם‬

‫עוילים‬ ‫הכלבים את‬

‫תאכלמו אש‬

‫אף‬

‫ילקקו‬

‫‪300‬‬

‫ויהי‬

‫כשמע השר‬

‫צדקת‬ ‫‪305‬‬

‫באשר‬

‫מתקו ‪ -‬לולי‬ ‫לאב‬

‫ועי ־‬

‫אמרתי כי גבול‬

‫המליצות‬

‫מרורת‬

‫ולכהן לשיר‬

‫פתניהם י יהי אדני‬ ‫ולמליצה י‬

‫היטבת‬

‫אזכרה‬

‫עד כי‬

‫אספדה‬

‫הקינות וטוב‬

‫ימלקו‬ ‫לקקו‬

‫הגביר‬ ‫הכי‬

‫ידלקו‬

‫יחלפו‬

‫ימחקו‬ ‫ימקו‬

‫הכי‬

‫רואים יניעק ראש וגם ישרקו‬ ‫עת‬

‫מליצתם ׳‬

‫וראשם‬

‫ניהמבחריהם‬

‫ולאאתנחמה‬

‫אך כל ימותי על נשיאי‬

‫מולקים‬

‫רקת בניהם‬

‫איך יעמד לבי וידי תחזק‬ ‫לא אחשה‬

‫לבבות‬

‫נפש ועד בשר‬

‫בעמיהם‪ ,‬וכל‬

‫נכאב‬

‫ידלקו‬

‫מכאב נרחקו‬

‫במקום אשר דם‬

‫יתדשרסיסרא‬

‫תמק לשק זרעם במו פיהם‬ ‫לא נק ולא נכד‬

‫הרג‬

‫מלהטת ומ ־‬

‫מפיץ וחץ שנק‬

‫ומעשיו אחריו‬

‫ישקיט‬

‫תהי‬

‫דמיהם‬

‫בלוח הזמן נחקקו‬

‫דמים עלי יד אהרן נזרקו‪,‬‬

‫אלהים עז לבניו נשארו‬ ‫שפכו דמו‬

‫עשרה‬

‫פסקת‬

‫דודיו אשר‬

‫תהומות עד לעב יסקו‬

‫הה על שדי חסד אשר‬ ‫נפלא‬

‫הפלא‬

‫עברתי מה‬ ‫אלהיך ברוך‬

‫לראות‬

‫צמקו ׳‬

‫ופלא על זהר‬ ‫נעמו ‪ -‬לולי‬

‫יפעתם ׳‬

‫צרת‬

‫אשר נתן בך שכל‬

‫השכלת עשו בטוב‬

‫ויאמר‬

‫עניניהם׳ ומה‬ ‫ומועצה י ונתנף‬

‫שכלך י כי איש‬

‫חמודות‬

‫אתה ובינה לך ׳‬

‫‪ 2 9 1‬ידלקו‪,‬‬ ‫‪ 300‬דודיו‪,‬‬

‫ירדכו‬ ‫ידידות‪.‬‬

‫‪ 2 9 2‬כני‪ ,‬לפני כמו דמים עלי ידאחר! נזרק‪,,‬‬ ‫‪ 301‬עד כי תר״ מות עד לעב יסק‪ ,,‬לעולם לא‬

‫כ־ב־י ע \ ח‬

‫וקרבן‬

‫‪¿ 96‬‬

‫ידלק‪,,‬‬

‫יבערו‬

‫‪ 290‬בלוח יר יז א ‪ 291‬הולך י ‪ -‬לג טו דב גז כ ‪ 292‬יחעבו אבן ‪..‬בידול א ‪ 59‬בימי יקותיאי יכו וירזעב‬ ‫לאל ימו כדם ע את עלי יד אדרו! הקגרו אל יה ג י דמים בם יח יז ‪ 293‬יתן רה כט יא ‪ 295‬הכלבים‬ ‫מ ״ אכאיג ‪ 296‬תאכלמ‪ ,‬תה כאי קד ד ומנפ‪ .‬י ״ י יה ‪ 297‬מכי>ן מע כה יה ירד ‪«/‬ו הכו ‪ 298‬תמק‬ ‫זכ יד יב ‪ 299‬לא איוב יה יט וכי‪ 1‬איכה ב טו ‪ 300‬איך יד כב יי ‪ 301‬עד איוב כ ‪ ,‬תה קלט ח ‪./ 302‬די‬ ‫ה‪ ,‬ט יד ‪ 303‬נפלא י ‪ .‬כט יד ‪ 305‬מדורת איוב כ יד יהי מ איג אעיר דה א כב יא)יב( ו תגך בר מה ה‬ ‫‪ w‬יז י ‪ 306‬היטבת יד א יב ה‪ .‬כיר בר לא כה )הסכלת(‪ ,‬אגיל א ‪ 598‬בגוב תה קיא י כי ד‪ ..‬ט כג י יא‬

‫‪[246‬‬

‫המחברת ‪T‬הארבע־ע^רה‬ ‫]‬

‫עמנואל‬

‫אמר‬

‫המחבר‬

‫אשלח השן׳ הייתי‬

‫בחוצות‬

‫היום ואני את רגלי‬ ‫שתיתי׳‬ ‫‪5‬‬

‫וכאשר‬

‫לקראתי ׳‬

‫הלומי ׳‬

‫כצירי‬

‫‪10‬‬

‫התחזקתי‬

‫יולדה ׳‬

‫עליו‬

‫והרחמן ׳‬

‫למה‬

‫דגלו‬

‫באותות ׳‬

‫בואה אליו‬

‫שמחות׳ ושא אליו‬ ‫העי‬

‫ואמר‬

‫ומצאתיו הומה‬ ‫מידעיו ׳‬ ‫מי‬ ‫‪15‬‬

‫ידעתי ולא‬ ‫תדעו כי‬ ‫את‬

‫החידה‬

‫ברחוק‬ ‫החדרה‬

‫חידותיך‬

‫ותעלים‬

‫וסוער ׳‬

‫חרדה ׳‬

‫ועתה‪,‬‬

‫והיגונים חונים על השר איש על‬

‫יכבו אש‬

‫היגתים׳‬

‫מרחוק ׳‬

‫משענתי׳‬ ‫ולבו באש‬ ‫ובידי‬

‫אוכל‬

‫להגידה ׳ ועתה חוסו על נפשי‬

‫אבדה ? ׳‬ ‫תשאלו׳‬

‫למה זה‬

‫הבל‬

‫עצמי‬

‫אשר‬

‫תהבלו ׳‬

‫‪ 2‬הצמא‪ ,‬המשתוקק ל ¿ תות מן המעיינות ‪ 10‬חידותיך‪,‬‬

‫הבו‬

‫בראותו פניך שבע‬ ‫הששתים׳‬

‫ואען‬

‫ואלך אל השר‬

‫חדר‬

‫בחדר‬

‫בוער ׳‬

‫ועמו‬

‫חברת‬

‫היענים‬

‫המשענת ‪ -‬החלו לשד( קי‬

‫ויאמרו‬

‫הנאמנת ׳‬

‫ראמרו‬

‫ואמר‬

‫אהבת השר‬

‫משמחתי תהיה אל השר בשמע אותה נחתי ולא ימות‬

‫הלא‬

‫הדוד הנאמן׳‬

‫החומל‬

‫ויאירו נרות‬

‫למשענת ׳‬

‫תראו‬

‫וצירים‬

‫ונהלהו על מי‬

‫ואען‬

‫לילדים‬ ‫אחזוהו‬

‫מנוחות׳‬

‫ובראותם אותי‬ ‫צריך‬

‫וחרד‬

‫השלום‬

‫ויהיה לו‬

‫מחמדי הזמן גוער ׳‬

‫הצמא ׳ ויהי‬

‫ראיתי ׳ ויץ ושכר לא‬

‫השלום לשר‬

‫שמועה שמע‬

‫לעתות ׳‬

‫ובמעדניר‬

‫ואראה והנה אם השר באה‬

‫ושנתונהיתה עליו ׳‬

‫המשמחות׳‬

‫ובכל‬

‫הלום ‪ -‬ואתה‬

‫הידעת חידה‬

‫ואמר‬

‫השלום לך‬

‫ואקום קל חיש נשען על‬

‫וגואליו ורעיו׳‬

‫הביאך‬

‫ויצאתי‬

‫מפתח ביתי׳‬

‫גברתיזי‬

‫תעמד‬

‫גברתי ״‬

‫שבעה ופני השר לא‬

‫שלום ׳ ׳ אמנם השר‬

‫סוער‬

‫שוכב על‬

‫ואשא עיני‬

‫כהמות הים לגליו ׳‬

‫מטות שן׳‬

‫וסובב על מעיני הששונים סבוב‬

‫ועמדתי ימים‬

‫לקראתה‬ ‫ותאמר‬

‫בבית השר טמן ודשן׳‬

‫השמחות מגמא׳‬

‫חליתי ׳‬

‫וארוץ‬

‫כי באת‬

‫בהיותי‬

‫הירשה [‬

‫לשחתז ׳ ואען ‪&0‬מר‬

‫האובדה ׳‬

‫להכין אותה‬

‫ולסעדה ׳‬

‫הטרם‬

‫התדלדלו ׳‬

‫והעגבות‬

‫התקלקלו ׳‬

‫ואתם‬

‫שכרי ואם‬

‫לא ‪-‬‬

‫חדלו ! ׳‬

‫וישחק השר‬

‫סיפוריו המשעטעים‬

‫‪ - 1‬מן י ‪ -‬ל כג שוכב עט ו ד ‪ 2‬א‪-‬רחרב לב כר ‪ 3‬את מ א טו כגויי! ש א א טו ‪ 4‬ויצאתי שט יב‬ ‫כב וא״א ת ה נ ‪ 5‬השאם מ ב ר כו ‪ 6‬שמועה מ ביט ז יר מט יד וחרד בר כז לג וצירים יש כא ג‬ ‫‪ 7‬כהמות יח כו ג )כהעלות( ו‪ -‬גת דג ב א ‪ 8‬למה תה י א חונים במ ב ב ‪ 9‬וגהלחו תר כג ב פניך תה'‬ ‫‪ 15‬ולא יש נא יד ‪ 16‬להכין יש ט ו הטרם שם׳ י ז‪-‬‬ ‫מאכל ‪ 13‬וגואליו ט א טז יא‬ ‫טז יא ‪ 11‬חרר‬ ‫‪ 17‬והעגבות יר ר כד )והגבעות( ‪ 18‬למר איוב כז יב הבו זכ יא יב‬

‫‪[247‬‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר‬ ‫»‪ 2‬יין‬

‫ומה יהיה‬

‫מלכות רבי‬

‫לא‬

‫ואמר‬

‫עד מתי‬

‫ואען ואמר‬ ‫איש היה‬

‫מידעי‬

‫האזינו‬ ‫בארץ‬

‫רומא‬

‫רושולה׳ אשר ירד‬

‫אליה‬

‫בץ‬

‫אץ לי טוב רק‬

‫חודה‬

‫חידתך‬

‫אבל‬

‫ונשמענה‬

‫ואסכרה‬

‫לרב‬

‫אחיו‬

‫שאולה׳ ושם בנו‬

‫בביתו נחתי רק פח‬

‫ודורש טוב‬

‫דניאל‬

‫ופחד‬

‫אויל‬

‫ופחתי‬

‫לוצצים ׳‬

‫בלבו‬

‫אלה‬

‫ואשתו‬

‫משבת עוד אתם‬ ‫ולגלות‬

‫האמללים ׳‬

‫לעמו ׳ ושם‬

‫אשתו‬

‫חמור גרם‬

‫רובץ‬

‫שפתים׳‬

‫ברד ואש‬

‫והעצים ׳ יקומו זה על זה כהר‬

‫ויאמר האיש‬ ‫להניח‬

‫שבעתי מן היץ׳ היו יגוני השר‬

‫בעיניו אץ ׳‬

‫רצוי‬

‫לוחצים ׳ כי בנו משך ידו את‬

‫והנוגשים אצים ׳‬

‫לקרב ״‬

‫הנערב ׳‬

‫ואקום ואשתה יץ‬

‫ואדברה ׳ וזה חזיתי‬

‫מדי יום יום נצים ׳ הנה האש‬

‫»‪3‬‬

‫כאשר‬

‫ולשכר ״ ויצו השר‬

‫ויביאו‬

‫לשבעה ׳ כי‬

‫תמנענה׳‬

‫משה שמוי‬

‫המשפתים ׳ לא מצא‬

‫מפני‬

‫המלמד ידי‬

‫שבעה ׳ ויהי‬

‫חידתך בתוך חכך‬

‫הארבע ־‬ ‫אטיף לך ליץ‬

‫ברוך יי צורי‬

‫שתיתי ממנו ימים‬

‫ויאמר‬

‫‪25‬‬

‫השכר ״ ואען ואמר‬

‫עשרה‬

‫פרצים ׳‬

‫תורה‬

‫מתלקחת ׳ כי היו‬ ‫ויצעק האיש אל יי‬

‫בלבו מן‬

‫נבעתי ׳ פן‬

‫בראש גולים׳‬

‫הכלמה‬

‫תדבקני‬

‫אולי‬

‫חצים ׳‬

‫הרעה ומתיי‬ ‫לקראתי ׳‬

‫יקרה יי‬

‫ואמצא מקום תהיה שם מנוחתי‬ ‫ויהי היום ויקח האיש הונו ורכושו׳ רקם וילך אל נפשו׳ ויקר‬ ‫יץ אשר שם אנשי‬ ‫העיר‬ ‫‪35‬‬

‫אמונה׳ היו עם‬

‫וישכח שם צרת אשתו ובנוי‬

‫עשרו׳ כי‬

‫כליל הוא‬

‫המחדש‬

‫ובזהב ׳ כי‬

‫ראמר‬

‫אויתיה ׳‬

‫ממעשנו‬

‫כעשרים שנה‬

‫הצליחו האל עושיו׳‬

‫שלומו׳‬

‫ויאמר‬

‫זאת‬

‫ויאמרו‬

‫ובראותו כי גדל צירו‬ ‫שמעוני‬

‫אנשי‬

‫הארץ‬

‫ויאהבוהו אנשי‬

‫בהדרו ׳‬

‫כבודנו ׳ זה ינחמנו‬

‫בחברתם ׳ ויהי שם‬

‫בוי‬

‫השכל‬

‫שבמה׳ וירא האיש מנ! חה כי טוב ואת‬

‫עדי עד‪ ,‬פה אשב כי‬

‫‪40‬‬

‫באנעה ׳‬

‫בשבטי‬

‫מקרהו‬

‫ישראל‬

‫הארץ כי נעמה ׳‬ ‫אהבתיה ׳‬

‫ויטע שם‬

‫אויתיה‬

‫ומעצבץ ידינו׳‬ ‫גדול‬

‫ליהודים‬

‫נאמנה ׳ ושם‬ ‫אהלי‬

‫חמדתיה ׳ זאת‬ ‫פעליו‬

‫וכבוד‬

‫המשביע בטוב עדינו ׳‬

‫רואל האיש לשבת אתם ׳‬ ‫ונאהב ׳‬

‫כבד‬

‫אפדנו ׳‬ ‫מנוחתי‬

‫המקום על ישרו׳ ועל נעם‬

‫בוא יבוא ברנה נזר הודנו׳‬

‫בארץ‬

‫מודעת‬

‫מארצות‬

‫מאד‬

‫ולבו עלז‬

‫במקנה‪,‬‬

‫בכסף‬

‫והרויחו בכל מעשיו׳ ויהי היום חלה את חליו אשר ימות‬

‫ומכאובו ׳‬

‫קרא אל אנשי‬

‫מקומו ׳‬

‫אשר ידע כי הם‬

‫דורשי‬

‫שלומי ״ הנני נאסף אל עמי׳ ואץ לי יורש וגואלי רק בן‬

‫‪ 19‬אטיף לך ליין ולשכר‪ ,‬אסבר לך סיפור ב‪.‬זכר יין ושכר הנערב‪ ,‬הערב והנעים ‪ 27‬הגה האש והעצים‪,‬‬ ‫ומתוכם פורצת דליקת המריבה כהר פרצים‪ ,‬כהר געש מתפרץ ‪ 33‬באמנה‪ ,‬בקשרי ירידות בשבטי ישראל‬ ‫מודעת נאמנה‪ ,‬עיר זו היתד‪ ,‬מפורסמת בין היהודים ‪ 40‬והרויחו‪ ,‬והביא לו רווחה‬ ‫‪ 19‬אטיף מי ב יא ‪ 20‬יין אס׳ א ז ברוך תה קמר א ‪ 22‬בתוך איוב כ יג חודה ש ו יד יג ‪ 23‬האזינו‬ ‫רב׳ לב א וזה איוב טו יז ‪ 24‬איש איוב א א רצוי אם י ג ‪ 25‬אשר בר לז לה אויל מש י ח חמור בר‬ ‫ישכד יז ברד שט׳ ט כר היו לעיל ו ‪ 27 301‬הנה בר כב ז יקומו יש כח כא ויצעק‬ ‫מט יד ‪ 26‬פח‬ ‫יש יט כ ‪ 28‬משך הו זה ‪ 29‬והנוגשים שט ח יג פן בר יט יט ‪ 30‬אין ש א כז א ולגלות עמ ו ז אולי‬ ‫‪ 33‬היו אם ב כ בשבטי הו ה ט‬ ‫‪ 32‬ויקם מ א יט ג ויקר רות ב ג‬ ‫במ כג ג ‪ 31‬מקום יש סו א‬ ‫‪ 34‬שבמה בם לב לח וירא בר מט טו ויטע ד‪ .,‬יא מה ‪ 35‬זאת תה קייב יד ‪ 36‬וכבוד אס ה יא‬ ‫‪ 37‬כי יח טז יד בוא תה קכו ו המשביע תה קג ה ‪ 38‬המחדש‪ ,‬איוב כט כ זה בר ה כט ויואל שם ב כא‬ ‫‪39‬גדול אם י ג כבד בר יג ב ‪ 40‬כי דה ב כו ה דלה מ ב יג יד ‪ 41‬דורשי רב כג ז‬ ‫זלבו תה כח ז‬ ‫‪ 42‬אנשי‪ ,‬יר לח כב הנ‪ \.‬בר מט כט‬ ‫‪[ 2 4 8‬‬

‫המחברת‬ ‫ברומא ושמו‬

‫אחד‬

‫והודיעו לבני‬ ‫‪45‬‬

‫ואשר יבוא‬

‫בלא‬

‫אדועו‪ ,‬נזר‬

‫היקום ׳‬

‫שלומיו׳‬ ‫לו‬

‫דניאל ׳‬

‫מיתתי‬

‫באגרת ׳‬

‫עדות‬

‫כאשר‬

‫האצילים‬

‫ובבואו הנה‬

‫ומזכרת ׳‬

‫ויאסף רגליו אל‬

‫ולספדוי ה‬

‫אחלה‬

‫הארבע ־‬

‫לפניכם‬

‫יחשב‬

‫בעדות‬ ‫כעב‬

‫צוית את‬

‫עשרה‬ ‫להיות הוגי‬

‫נמצא‬

‫במחתרת ׳‬

‫ויענו‬

‫ויהי‬

‫ככלותו‬

‫עבדיך כן יקום ׳‬

‫המטה וינוע וימת ויאסף אל עמיו׳‬ ‫ויקברוהו‬

‫אדון והוי הודה ׳‬

‫בידכם‬

‫מבארת ׳ תנו לו את‬

‫במעלה‬

‫למשמרתי‬

‫נחלתי‬

‫הנשארת ׳‬

‫האנשים‬

‫ויאמרו‬

‫לדבר עם אנשי‬

‫ויבואו כל אנשי מקומו לנוד‬

‫קבריהם על‬

‫וכבוד עשו לו‬

‫צדקתו ׳‬

‫במותו‬ ‫ויזכרו‬

‫‪50‬‬ ‫ואת‬

‫האנשים את‬

‫כבוד‬

‫ייעפו כל‬ ‫נמצא אז‬

‫מצות האיש‬

‫עשרו אשר הניח‬

‫מבקשיו׳ ויהי כאשר הגיעה‬ ‫ברומא איש אחד מ‪ ,‬רע‬

‫מהתלות ׳ ולו לשץ‬ ‫גבר‬

‫השמועה‬

‫דורשיו׳‬

‫בעדות אמת כל‬

‫בעירי‬

‫ועלה‬

‫אפרים‬

‫הדבר‬

‫גדולות ׳ היה איש בעל נכל‬ ‫לפניו ׳ והיה‬

‫למגדול ועד‬

‫רועה רוח‬

‫פריץ חיותי רע לשמים ורע‬

‫במרמות ותך על כל אשר היו‬

‫השמועה חשב‬

‫צעירי‬

‫ורודף קדים ׳‬

‫לבריות ׳‬

‫זולל‬

‫עקב הלב ואיש‬

‫וערמה ׳ ולבו חורש אץ‬

‫ומרמה ׳‬

‫אפניו ׳‬

‫ובשמעו‬

‫דבור על‬

‫דברו דבר‬

‫מחשבת רעה ׳‬

‫לעשות חנף‬

‫ולדבר תועה ׳ וישת עצות בנפשו׳‬

‫המת ולירשו׳ ומן היום ההוא‬

‫והלאה רוח‬

‫אחרת עמו ׳ ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו׳‬

‫ולבש שחדים‬ ‫‪60‬‬

‫מדברת‬

‫יבואו‬

‫היהודים׳ ושמו‬

‫וסובא ׳ כל היום כזב ושד ירבה ׳‬ ‫‪55‬‬

‫וישלחו‬

‫ליורשיו׳‬

‫לרומא‬

‫ואשר‬

‫אגרתי‬

‫אודות מיתת האיש‬

‫מספרת ׳‬ ‫ובכן לא‬

‫זהבו‬

‫מתאבל על מתי‬

‫כאלו‬

‫וכספו ׳ וישם נפשו‬

‫בכפו ׳‬

‫להראות‬

‫ויעבר‬

‫העמים‬

‫לקחת ממץ‬

‫והשרים כי הוא בנו‬ ‫מתהלך בץ‬

‫מדברות וציות׳ והוא‬

‫באמת ׳ ויקח‬ ‫החיות ׳‬

‫וירכב‬

‫אניות׳ עד אשר הגיע אל מחח חפצו ׳ אל מקום המת ואל ארצו‬ ‫ויהי‬ ‫מטובי‬ ‫ואמר‬ ‫‪65‬‬

‫בהגיעו אל‬

‫המלון קרא אל‬

‫העירי אשר‬ ‫אליהם‬

‫עד קבר אביו קדושוי‬

‫‪ 4 4‬מבארת‪,‬‬

‫ויחיייט‬

‫‪60‬‬

‫טטורעת‬

‫דניאל‬

‫ושופטיו׳ אשר יורו חקי אל ואת‬

‫הנכאב ׳ אשר דמי‬

‫ואחליו לפני משרת‬

‫כבדו‬

‫מעלתכם ׳ ויקר‬

‫רכבו ופרשו׳ כי שם ישפך עליו את‬

‫‪ 56‬גבר‪ ,‬עיה והיה‬

‫וירכב או ״ יות ‪,‬‬

‫הנער‬

‫ידעת כי הם זקני העם‬

‫הגיע פה‬

‫הבן על מיתת האבי‬

‫לימים‬

‫צעירי‬

‫וירד באניות‬

‫‪65‬‬

‫ויאמר‬

‫קרא לי‬

‫עשרה אנשים‬

‫דברו וכר‪ ,‬אבל‬ ‫משרת ‪ /‬גדולת‬

‫ל ‪ .‬׳ תו‬

‫היתה‬

‫בבכי ישאב׳‬ ‫תפארת‬

‫משפטיו׳‬

‫יחפץ‬

‫לעשות חק‬

‫גדלתכם ׳‬

‫ללכת עמו‬

‫מרירות נפשו‬ ‫חיקה‬

‫‪ 57‬וישת עצות בנפשו׳‬

‫‪ 45‬כגנב שט כב א‪ ,‬ודוי ד‪-‬־ ל לדבג ‪-‬ביס ‪ 47‬ויאסף בר מט לג כה יז ויבואו איוב ב יא יד טז ה כב יח‬ ‫‪ 48‬ויקברוהו דה ב לב ל‪ 51 -‬ואת אם ה יא לא יר ב כי* ‪ 52‬למגדול אם א ה ‪ 53‬מזרע אם ו יג אפרים‬ ‫הו יב ב זולל רב כא כ ‪ 54‬כל יו יב ב פריץ יש לה ט רע קידומן ם עקב יר יז ט ‪ 55‬לשון תה יב ד‬ ‫ולבו מש ו יח ‪ 56‬במרמות תה י ז על ם א טז לג דבר מש כה יא ובשמעו ש א ד יט מ ב יט ז ‪ 57‬חשב‬ ‫יח לח י לעשות יש לב ו וישת תה יג ג ‪ 58‬ונק יח לט כב רוח בם יד כד ולא ש ב יט כה ‪ 59‬ולבש‪,‬‬ ‫מועד קטן י‪ ,‬וילבש שחורים ‪ ,‬שבר קיר אמר להו רבי תאי לבניו ב‪ \,‬אל תקברתי בכלים שחורים שמא‬ ‫אזכה )לשבת בין הצדיקים( ואהיה כאבל בין חתנים להראות אס א יא ‪ 60‬וישם ש איטה והוא יח א יג) חידוד(‬ ‫שבעה טובי העיר אשר בם יא טז‬ ‫‪ 62‬קרא להלן ‪ 78‬כי־ ‪ 63 291‬מטובי מ*\לה כו‬ ‫‪ 61‬אל תה קז ל‬ ‫‪ 64‬ימי לעיל ט ‪ , 65 79‬אהיי ם ‪ -‬ה ג ויקר אם א ד ‪ 66‬רכב‪ ,‬מ ב ב יב ישפך ש א א טו‬

‫‪[249‬‬

‫המחברת‬ ‫הנער‬

‫וילך‬

‫ויקבץ‬

‫ישראל הם ׳‬ ‫וימצאוהו‬ ‫‪70‬‬

‫וילכו עם הנער אל‬ ‫בדמי‬

‫המוציא יקר‬ ‫כאלו‬

‫העצב‬

‫עליך‬ ‫‪80‬‬

‫מזקני‬

‫בענוה‬

‫ובמוסר ׳‬

‫וקולו‬

‫ואעשה שם‬

‫אילות‬

‫משמים‬

‫נאסר ׳‬

‫ונכבדיהם ׳‬

‫יחולל ׳‬

‫הילל ! ׳‬

‫ויאמר‬

‫ברכה ׳‬

‫יאמר‬

‫ובראותו‬

‫אחלי‬

‫כאשר עם‬

‫ויראוהו מקום‬ ‫ופרשיו׳‬

‫ישראל‬

‫בארץ‬ ‫אבי‬

‫אבי‬

‫הקבורה ׳‬

‫קומת ארזיו‬

‫נכריה ׳‬

‫אבי ״‬

‫ובראותו‬

‫מבחור‬

‫עמק‬

‫ויאמרו אליו‬

‫וההלכה ׳‬

‫והראוני‬

‫מקום‬

‫הננו נעשה כל‬

‫הקבר‬

‫למה היתה‬

‫מרה ׳‬

‫צעק‬

‫ברושיו׳ רד עם אל ועם‬

‫לשפך‬

‫קראתי‬

‫מכתי אנושה ונצח‬

‫תבכה‬

‫עליך את‬

‫אבי‪ ,‬אבי‬

‫ויאמר‬

‫קדושיו!׳ מי‬ ‫בלילה‬

‫האמץ‬

‫ודמעתה על‬

‫מרירות נפשי׳ מי יעץ זאת‬

‫כאביי ׳ חנוני‬

‫חנוני‬

‫אתם רעי‬

‫כי יד‬

‫אלוה נגעה ביי‬

‫נפרץ ׳‬

‫וכאשר‬

‫עד אשר גבול‬

‫נמרץ ׳‬

‫ימנעוהו‬

‫רי נרד אני ואמי‬

‫מלבכות ‪ -‬אז‬

‫הבכי‬

‫יחרץ ׳‬

‫פרץ ׳ כי‬ ‫ולהכות‬

‫ויהי‬ ‫בידיו‬

‫כראות‬ ‫יקרעם ׳‬

‫גרונו נחרי‬

‫האנשים קול‬

‫ויחזיקו האנשים בשתי ידיו׳‬

‫יום מחר ׳ ויפל על‬ ‫צרת נפשו‪,‬‬ ‫ויהי‬

‫‪ 6 9‬רב מחולל‪,‬‬ ‫עשרה‬

‫בכיתו‬

‫כאלו האל זועם ׳‬

‫על פניו ועל‬

‫חיקו לא‬

‫ירחם ׳‬

‫לנחמו וימאן‬

‫להתנחם ׳‬

‫ויאמר‬

‫תמנעוני‬

‫מקרע‬

‫הקבר מלוא קומתו׳‬

‫בגדי ‪-‬‬

‫תמהים ׳‬

‫ויאמרו‬

‫לבכות‬

‫לבבי ״ ויבך האיש עד אשר‬ ‫יתאחר ׳ והיה כזה‬

‫ואדמתו ׳ ויהיו האנשים‬

‫בראותם‬

‫אלהים ׳‬

‫ולמרט‬

‫בית הקברות‬ ‫ארוני מוליד ' ‪72‬‬ ‫לייכת עמו עד קבר אביו וכו כי ¿ ם‬ ‫אנשים ובו‬ ‫וכך נחג גם למחרת‬

‫‪ 88‬והיה מה יום מחר‪,‬‬

‫אקרע‬

‫עפרותיו‬

‫אץ זה כי אם איש‬

‫עמק הבכא‪,‬‬

‫ובקול‬

‫ומעשות כזה יום יום לא‬

‫וילחך‬

‫בכל אות נפשו׳‬

‫כמוהו ירעם ׳ וכי‬

‫מלבושיו‬

‫לבלתי יקרע עוד בגדיו׳ ויזעק האיש ויאמר‬

‫וישבע כי למות על אביו יבחר ׳‬

‫ככלותו‬

‫דבר‬

‫הממץ נתן‬

‫בפיהו חזץ‬

‫רושולה׳ אל אבי אבל שאולה‬

‫העי נשבע בנפש אבי ׳ כי אם‬

‫קרא לי‬ ‫ביתר עוז‬

‫מורי‬

‫הבכא ׳‬

‫ושערותיו ימרט ובידו יקחם ׳ ויקומו כל האנשים אשר שם‬

‫‪90‬‬

‫התורה‬

‫האנשים‬

‫ותעזב אשת חיקך תאניה ואניה׳ בכו‬

‫כתר ראשי ״ הלא‬

‫ו* בך האיש בכי‬

‫‪85‬‬

‫הזקנים קם‬

‫לפניכם‬

‫ובואו אתי אל‬ ‫לבבי ׳‬

‫כלם‬

‫אלפי‬

‫אלהיף ירצך‬

‫רלכו עמו‬

‫לחיה ׳ אבי‬

‫אבי‬

‫אבי‬

‫רב‬

‫מחוללי‬

‫נפלת‬

‫והדאגה‬

‫הצדיק אבי ׳‬

‫כי תמות‬

‫המלץ אשר שם יחנה׳ והנה שם קול‬

‫המלה‬

‫כקול מחנה ׳‬

‫למלוכה ׳ ׳ עשו אתי‬

‫חפצך ׳ ואדני‬ ‫‪־ כא ‪ 212‬והיתהיש כאז ידכג מ‬ ‫כ‪ .‬לו‬ ‫טח והק‪-‬ה איוב ט ד ‪ 211‬ולקח בר‬ ‫‪ ¿10‬מן תה קו‬

‫‪[255‬‬

‫המחברת‬ ‫אמו על דבר‬

‫ויאמר‬

‫הירשה׳‬

‫חלושה י כי הלך שם איש‬ ‫‪215‬‬

‫על אבי ׳‬ ‫רכושו׳‬ ‫זה‬

‫נפשי‬ ‫אשר‬

‫הדביקתני‬

‫הרעה ׳ כי לא‬

‫אלמנותה ׳‬

‫ועדים‬

‫ובעורץ‬

‫הנבלות י‬

‫דמעה ׳ ולא‬

‫העדתי ׳‬

‫ויחדו‬

‫ולדעת מי היה‬ ‫ובתמהץ ׳‬

‫עלילות ׳‬

‫קבלתי‬

‫ויבקשו את‬

‫ואני ‪ -‬זאת נחמתי‬

‫אחרי‬

‫ספדתיי‬

‫ועליו‬

‫קרעתי ולא‬

‫ופרשתי רשתי ולא‬

‫פיהו‬

‫ויאמר השר‬

‫וכאשר‬

‫לכדתי ׳‬

‫הלכו‬ ‫החידה‬

‫דופקי לא יכל‬

‫והקול נשמע עד‬

‫צחוק עשה לי‬

‫ויהי כאשר תם כל העם‬

‫ואחרי כן‬ ‫צאן ׳‬ ‫וישכן‬

‫באהלו‬

‫מבלי‬

‫העושק ‪ -‬כה מבטו ׳‬

‫ותסר‬

‫למרחוק ׳‬

‫תמהים ׳ כי‬

‫לרצונו ׳‬

‫לשחק‬

‫ברעה ׳‬

‫ויקרב אל כל‬ ‫ונשאר‬

‫כבולעו כן‬

‫במקלו‬

‫וישמעו‬

‫כינשני‬

‫מצרים‬

‫וישמע בית‬

‫פוחדים‬

‫אלהים את כל‬

‫הידעת מה עשה‬

‫הכבוד‬

‫ורוהים ׳‬ ‫עמלי‬

‫אפרים‬

‫הבוגד‬

‫הכוכה י לא השאיר אחריו‬

‫ברכה י‬

‫ומודע י‬

‫ובוגדי בגד יעלו על‬ ‫בהמה‬

‫שחוקי‬

‫למבראשונה היו עליו‬

‫ויאמר השר‬

‫ובליעל גואל‬

‫נמלא פיו‬

‫והשמחה‬

‫כאלו נתן תהום קולו ׳ ואל‬

‫אפרים היה עוגה בלי‬

‫לכל איש רע‬

‫לוי‬

‫אחרי אשר מהונו לא תירש׳‬

‫ותהי‬

‫אלהים ׳ כל השומע יצחק ליי‬

‫התחבר עם אנשי לצון ׳‬

‫ישתה יץ‬

‫תקותה ׳‬

‫להתאכק ׳ ואז‬

‫העיר את קול השר‬

‫מהונו ? י ואיזן ואמר זה פתרונו י‬

‫לשבעה ׳‬

‫אבדה‬

‫תחרש ׳‬

‫מעליה‬

‫בגדי‬

‫בכלמה‬

‫וישמעו אנשי‬

‫כי היה ב רשעו נודע י‬

‫נוהלה‬

‫מלבכות עליו גם היא‬

‫לבלי חקי‬

‫מזבולו ׳‬

‫ותרא כי‬

‫פרעה ׳ ויהיו האנשים על שחוק השר‬

‫‪235‬‬

‫קללה‬

‫אצלו ציץ ׳‬

‫נמרצת ׳ שמו לי‬

‫הורדתי על אבי‬

‫וחרפתה ׳‬

‫ותאמר כי‬

‫לנחמה ׳‬

‫הרעים‬

‫‪230‬‬

‫והכיתי‬

‫לכפרת נפשו׳ וירש כל‬

‫בשגעץ‬

‫ועליך דברו כאחת‬

‫נשאתי אגרת‬

‫חרפתו‬

‫כשמע השר קול‬ ‫פערה‬

‫במקלות ׳‬

‫וחלק ממון‬

‫ממעל י י בכה וספד‬

‫אבדתי‬

‫כשמע אמו‬

‫להם‬

‫וקללוני‬

‫ידרשהו אלוה‬

‫להעציבה ׳ ובנה‬

‫לקבל הון׳‬

‫מקבצת ׳‬

‫להקלות י‬

‫אבדתי‬

‫‪225‬‬

‫ותלש‬

‫וליחמנה‬

‫חרדה לא‬

‫שערות ראשו׳‬

‫הלכתי שם‬

‫החרפות‬

‫חרדתי ׳‬

‫אליך קשה׳ אץ קול עגות גבורה רק קול ענות‬

‫מצבה ׳ ועשה כונים‬

‫צריך עיץ ׳‬

‫מכל‬

‫הארבע ־‬

‫בליעל י ומעל בנו מעל י אל‬

‫כספי וזהבי ׳‬

‫הקים על קברו‬

‫הנבל ‪-‬‬

‫חרפה‬

‫‪220‬‬

‫ולקח‬

‫העי שלוח‬

‫עשרה‬

‫אכלו זרים כהו והוא לא ידע י‬ ‫מזבחו‬

‫לרבעה ׳‬

‫ובתרמילו ׳ כי‬

‫לרצץ ׳ הרוג בקר ושחוט‬

‫עד אשר‬

‫חלף יגיעו‬

‫הגזלן ‪ -‬זה‬

‫משפטו׳‬

‫ועמלו ׳‬ ‫ודבר‬

‫פולטו‬

‫‪ 232‬מהונו‪ ,‬בדתו ‪ 237‬בה מבטן‪,‬‬

‫‪ 219‬ויייחטנה כמקלות‪ ,‬ולחמש אותה !לידי הביטה במקל‪,‬ר‪,‬‬ ‫כבולעו ‪ p‬פולטן‪ /‬כ¿ם ;*הוא זוכה בנקלבעמל אחרים כן היא טפפיד אותו בנקי‪4‬‬

‫זה צפוי ל‪,‬‬

‫‪ 211‬שלוח מ׳׳א יד ו אין עם לב יה ‪ 214‬איש ט״ב כ אומעל יח כ כז אי‪ 1‬אי בגד ‪ 216‬וע^ד יר מד‬ ‫‪ 218‬וקללויא מ״א ב ח טמו דב כב יד ויבקשו מ א ים י‬ ‫ים ובנח יח לט טו ‪ 217‬והכיתי דב כח כח‬ ‫‪ 219‬להקלות דב כז טז וליחמנחבר ל מא‪ ,‬לעיל ח ‪ 556‬דברו איוב בי זאת תה קיט * ‪ 220‬הדביקתני בר‬ ‫יט יט שר כ סב הורדתי‪ ,‬איכה ב יח ‪ 221‬חרדה בר כזלג ועדים יד לבי ובי־שתי יה יב יג וכאטר אם ד ט‪.‬‬ ‫‪ 226‬ק‪ ,‬ל ‪-‬י הב לא בר מה א ואז תה קבו ב‬ ‫ו‪ 22‬ותרא יוד יט ח ותפר בר‪ ,‬לח יד ‪ 225‬ויחדו יש מח טז‬ ‫וישמעובר מה ב‬ ‫ויטמעו טמ לב יז‬ ‫ואל תה כט נ ‪228‬‬ ‫‪ 227‬פערח יש ח יד וחקול עז ג יג נתן חב ג י‬ ‫‪ 229‬כי דח׳י׳ב טו יג פוחדים יש׳ מד ח ‪ 230‬צחוק בר כא ו כי בר מא א ‪ , 231‬יהי יה ד יא ‪ 232‬זה בר‬ ‫‪ 233‬אכלו הו ז ט ‪ 234‬א‪-‬״י י^ כח ידובוגרי יר יב א יעלו‬ ‫מ יב אפרים הו ז ח חשאיר יואל ב יד‬ ‫נר הקל שבא‬ ‫יש נו ז ס ז חרוג‪ ,‬יש כב יג ‪ 235‬ויקרב וי׳ כ טז ‪ 236‬וי בכן איוב יח טו במקלו שבת לא‬ ‫במקא ובתרמילו זח דב יח ג ‪ 237‬כבולעו פסחים עד‬

‫‪[256‬‬

‫המחברת‬ ‫ראמר השר‬ ‫חלקו‬ ‫‪240‬‬

‫אף אם יש לשחק על זה‬

‫מחמאות פיו וקרב לבו ׳‬

‫כי זאת‬

‫הרעה לא היתה‬

‫ואען ואמר‬ ‫בה‬

‫עומסיו ׳‬

‫פריצים ׳‬

‫‪245‬‬

‫חייך י‬

‫הראשונה אשר‬

‫ונלכדו‬

‫השכרות‬

‫ומנאצים ׳‬

‫יכרתו ׳ יום‬

‫חצים ׳ אשר‬

‫החכמה ׳‬

‫מלך‬

‫כי‬

‫בחלקלקות ׳ והיו דדי‬ ‫מוריקות ׳ ואין‬ ‫הפרות‬

‫והרקות ׳‬

‫הרעות‬

‫לראש אנשי אין•‬ ‫דם נפשות‬ ‫ולו שתקו‬

‫ואחות‬

‫אז נשתו מי ים‬

‫בעברת‬

‫וימינם‬ ‫זדון׳‬

‫ללשונות‬ ‫דובר‬

‫מישרים‬

‫תובל קץ ׳‬

‫השותים‬

‫צדק נתונים‬

‫והחסרים י ושמרו מחסום‬

‫להכיל את‬ ‫מלבד‬

‫מתפרצים י‬

‫מלאה נכל‬ ‫ידו‬

‫וערמה ׳‬

‫להיות‬

‫ובראותי כי‬

‫מאכל לעם‬

‫והחזיק‬

‫לציים ׳‬

‫השכל‬

‫ותבל ענה‬

‫מעשקות ׳‬ ‫בכנפיהם‬

‫בחרתי מות‬

‫הבינה‬ ‫מלכות‬

‫צומקותי ופני‬

‫בבצע‬

‫כליון‬

‫בקשתות‬

‫וחפרה‬

‫ומאזרי זיקות ׳‬

‫ומואס‬

‫במזרקי יץ׳‬

‫והמורים‬

‫בכידון ׳‬

‫התבונה‬

‫צדקות ׳‬

‫לפיהם‬

‫והשקוצים׳‬

‫הפלא איך לא היה בזמן‬

‫ולקודחי אש‬

‫והולך‬

‫ואתו‬

‫חברת‬

‫חמסיו ׳‬

‫ונטה‬

‫המחליקות ׳‬

‫פרושה ׳‬

‫נשרטו‬

‫התועבות‬

‫מאדוניהם‬

‫מיניקות ׳ ושבו דדי‬

‫אביונים נקיים ׳ ואנשי‬ ‫האוילים‬

‫העבדים‬

‫לרבים ורשת‬

‫לצים ׳‬

‫ישבתו׳ ומן‬

‫בידיהם זמה ׳‬

‫המרמה‬

‫מעמד רק‬

‫תוכל‬

‫ישבו‬

‫הארץ‬

‫במושב‬

‫ולילה לא‬

‫הנכל‬

‫בארבו ׳ ויקה אשר לא עמל בוי‬

‫אחשב‬

‫מעמסה ׳ ופח היה‬

‫במעשיו׳ לא‬

‫בוגדים‬

‫ובעלי‬

‫ובושה‬

‫‪;,‬״‪2‬‬

‫כתנור לבו‬

‫לבוא איש חנף‬

‫ומרעי‬

‫אפרים עשה י רק נגעו בעור רבים פשה‬

‫חרוץ • לרב היות הדור פרוץ י כי רבו‬ ‫הרכילות‬

‫‪250‬‬

‫יקרב‬

‫המארע ׳ הוא ענץ רעי‬

‫אפרים היה אבן‬

‫ונוקשו‬ ‫עצרת‬

‫וברית עם‬

‫הארבע ־‬

‫עשרה‬

‫ויהיו‬ ‫נמצאו‬ ‫מחיים ׳‬

‫השכורים י או יערו כדם אל השקת י‬

‫המחלקת‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫הה כי מדד‬ ‫ופני‬

‫מרמה תרוה‬

‫ופני‬

‫חמץ ‪ -‬פלח רמון‪,‬‬

‫איכה היקום יעמד יום קום‬ ‫גזלו‬

‫תבל ‪-‬‬

‫כתות‬ ‫זהב‬

‫מירבעם עגלי‬

‫ושדי בינה‬ ‫השרים ‪-‬‬ ‫על‬

‫צומקות‬

‫מוריקות‬

‫הצדק‬

‫חולקות‬

‫אףמעמריחקות‬

‫‪ 248‬ושבו‪ ,‬דפכו ‪ ¿49‬מוריקות‪ ,‬נדסבו לירקון ולקודחי אש וכן'‪ ,‬ולמציתי א> המחלוקת ‪ 250‬ויהיו לראש‬ ‫אנשי אץ וחדלי אישים עלו לגדולד ודיו לראשים ‪,‬ל‪-‬רים ‪ 251‬ואחות תובל קץ‪ ,‬נעמה‪ ,‬וא ׳‪.‬י הנעימות !התאווה‬ ‫‪ 252‬ייעם לציים‪ ,‬ל שוכני צייה ‪ ,‬מרבי ‪ 253‬והחסרים‪ ,‬וחסרי ד־ עת יערו כדם אל השקת‪ ,‬י‪ -‬פכו את כר היין ולא‬ ‫י ¿תודו ‪ 257‬פ^ח רמץ‪ ,‬א־ ונ ים כפלח רמון ‪ 259‬גז א מירבעם כג^י זהב‪ ,‬הכיתות מחקות את הרשעים במע שיהם‬ ‫דר> ם‬

‫י ‪ 240‬ננעו וי ינ ה‬ ‫‪ ¿ 18‬ענין קד א יג חנף י ‪ .‬טטז ‪ ¿ 19‬רדקו תר גה כב יקרבדו זו אגר יונה ד‬ ‫‪ ¿41‬אבן זב יב ג ופח הו ה אנשרטו זכ יב ג ‪ ¿42‬ו‪-.‬וק‪-‬ו י ‪ 1‬ח טו לא עם זי ‪ ¿43‬עצרת יר ט א‬ ‫ישבו תד א א דתועבות יח דיא ‪ ¿44‬וברית הו יב ב י! פ בר ח כב כליו! י ‪ 1‬יכב ‪ 243‬רבו ש״א כה י‬ ‫ונטה‬ ‫ודמורים דח״א י ג ‪ 210‬ובעלי בר מט כ‪ .,‬א^ר תה כו י וחפרה יש כד כנ‪ 247‬בעברת מש כא כד‬ ‫‪ 249‬ואין תה‬ ‫יד ח יח ודחזיק דנ יא כא ‪ ¿48‬דרי דו טיד ופני עבודה זרד כ פניו )של דמת( טו־ יקות‬ ‫ה י ולקודחי י* נ יאותבל‪,‬גנר בר טא ז כ ‪ 230‬דובר יש לג טו ויהיו איכה א ה‬ ‫סט ג ללשו ות תה‬ ‫‪ 251‬אנ ‪-‬י לעיל א ‪ 418‬ואחות בר ‪ -‬כב‪ ,‬לדל‪ ,‬כב ‪ 344‬דישותים עט וו בכנפיהם יר ב לד ‪ 252‬נתונים תה ער‬ ‫‪ ¿51‬ולו אנרת דמוסר נח איו שתק מי ‪-‬איג‪ ,‬יודע בטלה המחלוקת ושמרו תה לט ב יערו‬ ‫יד בחרתי יר חג‬ ‫מעמרי מי ו טז‬ ‫בר כ־ כ ‪ 254‬נ שתויש יט ד ‪ ¿50‬ו *י־י דו טי־ ‪ 257‬פלח שי י• נ ‪ ¿59‬טירבעם מ א יב כו—כח‬ ‫‪[ 2 5 7‬‬

‫המחברת‬ ‫ולשונם ‪ -‬חרב‬

‫‪ 60‬י‬

‫הארבע ־‬

‫וידיהם‬

‫מלאו דמים‬

‫היה אל ראש איש רע יחרש‪,‬‬ ‫מעמד רק‬

‫אץ‬

‫ולאיש עוץ‬ ‫נפשי‬ ‫‪265‬‬

‫או‬

‫הבוחר יץ‬ ‫המוצאות ‪-‬‬

‫מדוע‬ ‫מה‬ ‫‪270‬‬

‫הפרות ־‬ ‫לשכל‬

‫החזיק‬

‫הראיתם‬

‫»‪27‬‬

‫דבר‬

‫התבונה ׳‬

‫והיתה‬

‫משענתו׳‬

‫נכאב‬

‫והאירו‬

‫טובות ‪-‬‬ ‫אובדות‪,‬‬

‫אפניוי חי אני‬

‫החכמה לו למנה ׳ והנה‬ ‫ודוהי‬

‫מלכות‬

‫עלות וגמלים‬

‫הדקות י‬ ‫מיניקות י‬

‫חרחר ריב ומאזר זיקותי‬ ‫אז בטלו כל‬

‫אורו עיניו׳‬

‫וחסר‬

‫בחלקלקות‬

‫רעיוניו׳‬

‫וצהלו‬ ‫כי הוא‬ ‫בהיות‬

‫לנפשו מכל אשר‬

‫יפזר‬

‫הצרה‬

‫המחלוקות‬ ‫ויאמר אל‬ ‫לשמיו‬

‫אומנתו׳ ויקום‬

‫יתאוה ׳ הרי‬

‫העומדים‬

‫ופניניוי‬

‫לפניו י‬

‫כאלו יינק שדי‬ ‫ויתהלך בחוץ על‬

‫התבונה נמסו‬

‫לפניו כדונג ׳‬

‫ברקיו תבל ועל שדי הבינה יתענג׳ ומה יעשה אם היו לו חטי מנית ופנגיי חי אני‬

‫כי אז יעשה‬

‫נכלאות י ותורנו ימינו נוראות י ויהיו‬

‫דבריו‬

‫ואען ואמר אל אדוני י אל יאמר כן נזר זמניי כי לא‬

‫נבראת‬

‫לצרך אנשי‬ ‫‪280‬‬

‫דבור על‬

‫חושקות‬

‫תבלענה אותם‬

‫אלו שתק איש לא ידע ‪-‬‬ ‫כשמע השר שירי‬

‫בכלי זהב השקות‬

‫ויאורי הבץ שוקקות‪,‬‬

‫איך לא ישתק איש סכל ומ ‪-‬‬

‫ומעניו׳‬

‫המחליקות‬

‫רעיוניה מות‬

‫ופתיות‬

‫ולצאן‬

‫מעשקות‪,‬‬

‫היו ידי אותי חונקות‬

‫בחיים ‪-‬‬

‫שפלרוסהבץ‬

‫ללשונות‬

‫מלכות‬

‫ליייי יראת אל על פני‬ ‫כי מה חפץ עוד‬

‫כמזרקות‬

‫הפורה ראש איש‬

‫לנרגנים‬

‫בראות כל‬

‫עשרה‬

‫בשירים‬

‫החכמה ׳ כי לא‬

‫בלעדי העשר ‪ -‬טוב להם‬

‫נבראו‬

‫העטרות‬

‫והמעילים ׳ רק‬

‫דברי נבואות‬ ‫מעלת העשר‬

‫לכסות ערות‬

‫והעצמה ׳‬

‫האוילים ׳ כי‬

‫המחנק י ואץ צרך אל העשר לאשר שדי בינה יינק י כי‬

‫בהיות‬

‫הצואר לבן ‪ -‬אץ צרך לענק‬ ‫‪ 260‬י מ‪.‬רק‪ ,‬ת‪ ,‬כבייי דקיב י לדם הקרב ות בבית המק־׳‪ 261 .‬היה א״‪ 1‬ראש איש רע יחריב׳ היהרראע ו יי‪ .‬ר‬ ‫אי‪ .‬חור‪ !.‬רע ‪ 263‬עוין‪- ,‬ו‪,‬א החבטה הבוחר יץ מיכות בכלי זהב השקות‪ - ,‬הוא ב׳״ל תאונות דעודם הזה‬ ‫‪ 266‬ויאורי הבין שוקקות‪ ,‬והחכמים צמאים ומתעבכים ‪ 269‬מה לשכל ולצאן אובדות וכר‪ ,‬מי‪ ,‬ע‪,‬יי ! יי‪.‬‬ ‫י^ כל עם דאוילים התועים כצאן ב‪-‬י־ה התבונה והמ‪ -‬ופעים בטוב העולם כבהמות מיניקות בחלב ‪ 270‬ומאזר‬ ‫‪ 276‬אם לו‬ ‫\ קות‪ ,‬ומדליק את אש המדדוקר ‪ 272‬ומעניו‪ , ,‬תכץ ‪ 273‬לעכדו‪ ,‬ריבי מ ל‪-‬ם‬ ‫‪ 281‬לענק‪ ,‬לרביד‬ ‫וידידם י ‪ -‬א ט ‪ 261‬היה איכה אה ר‪ ,‬מ‪ .‬ו יד הפורה דב כט יז ‪ 262‬אין תה‬ ‫‪ 260‬ול‪ .‬ונפ תה גז ה‬ ‫‪ 267‬דחזיק דג יא כא ‪ 268‬הפרות בר׳ מא ד ז‬ ‫סט ג ‪ 263‬יק אם א ז ‪ 265‬אלי »מ כ כ‪ ,‬לעיל ה ‪127‬‬ ‫‪ 269‬וייצא‪ ,‬יר נ ו עלות בר לג ת ונמלים בר לב טז ‪ 270‬ומחרחר מש כו כא ומאזר י^ ג יא ‪ 271‬אלו‬ ‫מוסרי דפילוסופים ב א ‪ 1‬איי־ו יחריש מי שלא ידע יבטלו המחלוקות אגרת דמוסר נח אלו שתק מי שאינו‬ ‫זב גד ‪ 273‬דבר מש בה יא יתק איוב ג יב ‪ 274‬והיתה‬ ‫י‪.‬דע בטלה המחלוקת‪ 272‬אורו ‪ -‬א יד כט ויאמר‬ ‫תר צז ־ ‪ -‬ה ‪ 276‬ועיי איוב כב כו חטי יח כז יז‬ ‫‪ .‬מ כט כו ויקום ‪-‬מ כא יט ‪ 275‬וחסר קה ו ב דרי‬ ‫‪. 277‬תורנו תה מהד דבריו ערובין ס ‪ 279‬לא מבחר הפסיגים לו א והאויית תב פה בעו‪-‬ר לכסות בר טט‬ ‫‪ 280‬טוב איוב ז טו _די איוב ג יב‬ ‫‪[ 2 5 8‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫הארבע ־‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫יום נפזרו מפי לשמי‬ ‫אמרו‬ ‫‪285‬‬ ‫ראמר השר‬ ‫תל‬

‫הצואר‬

‫בהיות‬

‫אראה אותך היום מן‬

‫החושקים ׳ ונוטה אהל החשק‬

‫ואען ואמר‬ ‫תשובץ‬ ‫‪290‬‬

‫עניתי‬

‫כן‬

‫מאשר‬

‫השחרות ׳‬

‫דברת‬

‫ולראות‬

‫במתי‬

‫וכאריה זנק‬

‫לבן ‪ -‬אץ צרך אל ענק י‬

‫הדבקים ׳‬

‫ובעדוות‬

‫בתורה‬

‫וידיעותיו מקים•‬

‫והדברים‬

‫שבתי׳‬

‫ולאבד‬

‫בינה ושדי‬

‫אלו יעשיר זה ‪ -‬אז יתנשא‬

‫ותשדד‬

‫ובחקים ׳ והיית כבר נושא‬ ‫העמקים‬

‫אחריו‬

‫עתיקים י אמנם זקנתי ושבתי׳ ולו‬

‫במה‬

‫הבחרות ׳‬

‫חכמה אינק‬

‫אחרי‬

‫שיהיה‬

‫ולהסיר אופני‬

‫תאריכץ ימים עוד‬

‫חשבתי׳ כי בא‬ ‫החשק‬

‫והשואי‬

‫הקץ‬

‫להקיץ‬

‫מהרעיונים‬

‫משנת‬

‫והמחשבי‬

‫ואימתי אם לא עכשו‬ ‫ואשא משלי ואמר‬

‫הקץ‬

‫בא‬

‫הקיץ משנת‬

‫שחרות‬

‫ולהסיר אופני חשק‬ ‫‪295‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫החשק‬

‫ביוצר רוח‬

‫אשביעך‬

‫אדם‬

‫ולאבד‬

‫במותי‬

‫כיאסלאעכשו ‪-‬‬ ‫בקרבו ׳‬

‫אימתיי‬

‫להודיעני מה‬

‫הפלא אשר‬

‫ראית בים‬

‫בהיותך בו‬ ‫חטאתי‬

‫ואען ואמר‬ ‫אשר בו שלטתי•‬

‫אודיעך ועווני לא‬

‫וצללתי‬

‫כעופרת‬

‫כפיתי ׳‬

‫במימיו‬

‫הפלא‬

‫האדירים ‪-‬‬

‫הגדול אשר בו‬

‫ראיתי ׳‬

‫הוא ‪-‬‬

‫ונמלטתי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪ 300‬יום‬

‫צאתי מים‬

‫עניתי‬ ‫ראמר השר‬

‫הפלא ־ גדול‬

‫אמרו‬ ‫הוא‬

‫שנמלטתי‬

‫הנני בגאוני נשבע ׳ כי ירא אני פן בים‬

‫מרכב מגוף ומנפש׳‬ ‫אחר‬

‫החשק‬

‫מה פלא נראה בו ?‬

‫החמר אחל •‬

‫והנפש‬ ‫גורל‬

‫החשק‬

‫מקרבו ׳‬ ‫אטבע ׳ כי יודע אני היותי‬

‫רוחנית והגוף טיט ורפשי ואם הנפש אחר‬ ‫אחד‬

‫לאדני וגורל‬

‫‪ 286‬כבר‪ ,‬בשכבי לכנים ‪ 288‬עוד תשובון מאשר שבתי‪,‬‬

‫אחד‬

‫לעזאזל ׳‬

‫השכל‬

‫ובנות החן‬

‫יטה ‪ -‬הגוף‬

‫ימשכוני‬

‫כמשך‬

‫עוד תשובו יותר מחשבתי אני‬

‫‪ 284‬וכאריה דב לג כב ‪ 286‬נושא לעיל ח ‪ 287 457‬ו^וטה יר י כ ותשדר איוב לט י ‪ 288‬כן שט׳ י כט‬ ‫והדברים דח״א ד כב זקנתי ש״א יב ב דיו לעיל ד ‪ 383‬תאריכון דב ד כו ‪ 289‬ולראות קה ג כב בא יח ז ו*‬ ‫‪ 290‬ולאבד יח ו ג ולהסיר שם יד כה החשק לעיל א ‪ 291 98‬ואימתי אבות א יד ‪ 295‬ביוצר זב יב א‪-‬‬ ‫‪ 297‬חטאתי תה לב ה ‪ 298‬וצללתי ‪-‬ם טו י ‪ 302‬בגאוני עם ח ז ‪ 304‬גורל וי טז ח‬

‫נ‪259‬‬

‫המחברת‬ ‫‪305‬‬

‫השואבת את‬

‫האבן‬

‫בבנותי בית מדות ׳‬ ‫ואמר‬

‫ואען‬

‫•‪310‬‬

‫הסכל ׳‬

‫מרוחים‬

‫ועליות‬

‫השמר‬ ‫דשאו‬

‫נהרות‬

‫הטבעים‬

‫בעים ׳‬ ‫כספיך‬

‫כספי‬

‫ונכבדות ׳‬

‫והשקט‬

‫התאוות‬ ‫והוצא‬

‫הברזל ׳‬

‫השר‬

‫הבחרות קולם ׳‬ ‫על נהר‬

‫ובמה‬

‫הארבע ־‬

‫אוציא‬

‫פן‬

‫עשרה‬ ‫ואכבה חשק‬

‫וזהבי ׳‬

‫ובתענוגות בני‬

‫ישיבוך‬

‫האדם‪ ,‬שדה ושדות•‬

‫התאוות דך‬

‫דכים ׳ אל תמיר‬

‫וירד מים עד ים ׳ ואל תאמן אל‬ ‫בדבר‬

‫ותמצא‬

‫חכמה‬

‫ונכלם ׳ ואם נשאו‬

‫נהרות‬

‫הקים ׳ ותניף יד‬

‫שכלך‬

‫בכלה‬

‫תמורתם זהב‬

‫לבבי ׳ אם לא‬

‫במרומים יתנו‬

‫הכסילים אם‬ ‫השכל‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫קרבה לעם בינות וסורה מבנות חן‪ ,‬כי פאר הודם‬ ‫מתענוגי הזמן סור‬

‫‪315‬‬ ‫וממעלת‬

‫אל תאמן אל‬

‫העוילים נואי‪1‬םי‬

‫כספיך‬

‫היקר ‪-‬‬

‫הוצא‬

‫אחרי מותי היא‬ ‫בוי‬

‫בספרי‬

‫החכמה שהיא תענוג‬

‫והיא‬

‫נאמן‬

‫הסלם‬ ‫ליעף‬

‫הנותנת‬

‫הנשמות׳‬

‫רק‬

‫באמת‬

‫אם‬

‫במרומים יתנו‬

‫תמצא‬ ‫וינחלו‬

‫תדבק וסור מנכל‬

‫לעלות אל אדני ואל טובו ׳ אשר‬ ‫כה‬

‫ולאין אונים‬

‫הסכל‬

‫תמורתם זהב‬

‫נוחליה שני‬

‫עצמה ׳‬

‫מהרה יכל‬

‫ולא‬

‫השכלי‬

‫עולמות ׳ ובה יהיו‬

‫קדושים‬

‫עולים‬

‫ויורדים‬

‫מלאכי‬ ‫הנחיל‬

‫אלהים‬ ‫האב‬

‫לבן‬

‫דבר טוב מן‬

‫החכמה‬ ‫•‪3-0‬‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫יום יורישו‬

‫לבניהם עם נחלה רמה‬

‫אבות הק רב‬

‫או יבנו להם מגדל עז‬ ‫תן אתה לבנים‬ ‫כי לא‬ ‫> ‪32‬‬

‫ולכן‬ ‫ותביא‬

‫השר‬

‫ולנער דעת ומזמה‬

‫ערמה‬

‫דבר יקר מן‬

‫הנחיל האב לבן‬

‫ריב את יצרך י אשר בקש‬

‫צוארך‬

‫במקהלות ׳‬

‫או בית מושב תוך עיר חומה ‪-‬‬

‫בעבודת‬ ‫הנאדר‬

‫להדיחך מעל‬

‫החכמה‬ ‫יוצרך י‬

‫ופרקת עלו מעל‬

‫האלהים ׳ גבה מעל גבה ונשא על כל‬

‫בקדש ונורא‬

‫תהלות ׳‬

‫להגיד‬

‫בבקר‬

‫חסדו‬

‫גבהים ׳‬ ‫ואמונתו‬

‫‪ 307‬ישיבוך‪ ,‬י‪ - 1‬וך ‪ 308‬הביעים‪ ,‬היצרים ‪ 312‬לגם בינות‪1• ,‬אב ‪ -‬י דחכסד יכי‪,‬‬

‫צוארך י‬

‫לברך את שמו‬ ‫בלילות ׳‬

‫עלי‬

‫יכלד‬

‫׳‪ 306‬בבנותי יד כביד ובתעניות קה ב ח ‪ 307‬ה‪-‬מר י^ זד י‪ -‬יבוך תד עד כא נ‪ -‬או תה צג ג ‪ 308‬תמיר‬ ‫לעיל ג ‪ 291‬ות״אף יש יאט‪ 309 .‬וירד תה עב ח במרומים קה יו ‪ 312‬לעם י ‪ -‬כז יא ‪ 316‬וממעלת מוסיי‬ ‫הפילוסופים א ז ‪ 1‬החכמה חיי הגם‪ -‬קדושים וי יט ב טז א‪ ,‬לעיל א ‪ 317 273‬היא מוסרי הפילוסופים ב ג ‪16‬‬ ‫׳ החכמה סולם המ‪ -‬כיל ‪ ,‬לעיל א ‪ 304‬הסלם בר כח יב אל הו נ ה מלאכי בר כח יב ‪ 318‬הנותגת יש ם כט‬ ‫זלא מבחר הפנינים א כג לא הנחילו האבות לבנים דבר שה‪.‬א חשוב מן החכמה ‪ 322‬מגדל שו ט נא בית וי‬ ‫כה כט ‪ 323‬וק מ‪ .‬א ד ‪ 323‬ריב מ‪ -‬כה ט א‪-‬ר רב יג יא ופרקת בר כז מ ‪ 326‬ותביא נחמ נ ה גבה‬ ‫קה ה ז לברך תה סח כז ‪ 327‬הגאיר שט טו יא להגיד תה צבנ ‪ -‬ד‬ ‫‪[ 2 6 0‬‬

‫המחברת‬ ‫הילדות‬

‫עשור ועלי נבל י כי‬ ‫מתוכך מוטה שלח‬ ‫‪330‬‬

‫אצבע‬

‫יעלך מבור שאץ וטיט היון׳ אם תסיר‬

‫הבלי והוא‬

‫ודבר אץ‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אלהים‬

‫במה‬ ‫אם לא‬

‫מעלת‬

‫יפדך מ ד שאול‬

‫בהסיר‬

‫והמעלה אשר על כל‬

‫‪33‬‬

‫הארבע ־‬

‫והשחרות‬

‫עשרה‬

‫שכלך‬

‫מתוכך‬

‫במדת‬

‫לאחז‬

‫ולהניח תענוגי הזמן ׳ ולשים יתד‬

‫השכל‬

‫וחברתו את דברי •‬

‫ומבטו ׳ וחקו‬

‫שלח‬

‫להתהפך מן‬

‫הפרישות ׳ אשר‬

‫חרדו‬

‫הפרישות‬

‫מוטה‬

‫מעלות לה גבהות• היא‬

‫האנושות היא‬

‫כשמע השר‬

‫מטה ובור שאון וטיט היון ‪-‬‬

‫ומשפטו׳ כי‬

‫אצבע ודבר אץ‬

‫תקועה‬

‫הבהמות אל‬

‫המחזיק בה ישלם׳‬

‫ואכל וחי‬

‫לעולם ׳‬

‫ויאמרו לי‬

‫בחסדך‬

‫הודיענו‬

‫במקום נאמן‬

‫לקולי וינהו אחריי‬

‫דרכיו ‪-‬‬

‫האלהותי ולכן‬

‫נעלמו ממנו‬

‫ועתה‬

‫אודותם ׳‬

‫הוציאם אלינו‬

‫ונדעה אותם י ונשים אותם על לבנו חותם‬ ‫ואען‬ ‫‪340‬‬

‫היא‬

‫ואמר‬

‫דרכי‬

‫מעלת‬

‫הברואים ׳‬

‫הפרישות‬

‫החסידים‬ ‫הלנים בץ‬

‫יבזו ולא ישקצו ענותי‬ ‫האור‬

‫העליון‬

‫נכבדות‬

‫והנביאים•‬ ‫שפאים ׳‬

‫העומדים‬ ‫המתרחקים‬

‫הפושטים‬

‫והמתים בגרותי‬

‫מדבר בם ׳ מה יפים ומה‬ ‫בלבבות‬ ‫מכל גנות׳‬

‫מעילי‬

‫ההמונות ׳‬

‫המתירים‬

‫עבותות‬

‫טובם ׳ כי‬

‫נדכאים ׳‬

‫המואסים‬

‫האוכלים לחם‬

‫והלובשים שקי‬ ‫החברה י‬

‫הפרישות‬ ‫בקרבת‬

‫במסכנות ׳ ולא‬ ‫הנכספים אל‬

‫הנזירות ׳‬

‫ויובילו נפשותם שי‬

‫למורא‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪345‬‬

‫אם‬

‫בפרישות‬

‫לפשט‬ ‫כי‬ ‫ויאמר‬

‫השר‬

‫מעילי‬

‫הפרישות ‪-‬‬ ‫אחרי אשר‬

‫ידיכם‬

‫אמונות ‪-‬‬

‫חגרו יגונות‬

‫המונות‬

‫וללבש‬

‫שקי נזירות ולין בץ שפאים‪,‬‬

‫להתיר‬

‫עבותות‬

‫חברה‬

‫מדרכי‬

‫הפרישות‬

‫למאס‬

‫ושובונכאים‪,‬‬

‫ולמאם‬ ‫בחברת‬

‫בקרבת‬

‫ברואים‬

‫הברואים ׳‬

‫ולשכב‬

‫בתוך‬

‫‪ 337‬ומבטו‪ ,‬ומראה אודותם‪ ,‬ענייניים ‪ 339‬טה יפים ומה טובם‪ ,‬מה יפים ומה טובים דם ‪ 343‬בגרות׳‬ ‫בנכר ויובילו גפשותם שי למורא‪ ,‬ויקדישו את חייהם לעבודת הבורא‬ ‫‪ 328‬כי קה יא י והוא תה מ ^ אם יש נח ט ‪ 331‬במה תחכמוני ט ‪ 97‬שובה אנוש אל אל בבדם מותך בי‬ ‫טבעה רגלך בטיט היון תצלח בעת תסיר לך מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און יפדך הו יג יד מש טו כד‬ ‫ובור תה׳ מג ‪ 334‬ישלם איוב ט ד ואכל בר ג כב ‪ 335‬יתד יש׳ כב כה ‪ 336‬ויגהו ע״א ז ב ‪ 337‬וחקו‬ ‫רב׳ ד ה הוציאם בר יט ה ‪ 338‬ונשים שי ח ו‪ 339‬נכבדות‪ ,‬תה פז גמה זב ט יז הפרישות חובות הלבבות‬ ‫דפרישות ב ‪ 526‬הפרישות‪ -‬עזב אהבת הברואים ואהב הבדידות שם ג ‪ 530‬והפורשים הם שלש כתות אחת‬ ‫מהם־־ אגשים שהלכו בגדר הפרישות העליון להדמות כאישים הרוחניים ויעזבו כל מה שיטרידם מן האלהים וברחו מן‬ ‫דישוב אל המדבריות והישימון וההרים הגבוהים מקום שאין צוות ולא חברה אוכלים מה שהם מוצאים מע*ב הארץ‬ ‫ועלי האילגים ולובשים הבלויים והצמר ויחסו בסלעים טרדם מורא הבורא ממורא הברואים וצע^ עה אותם אהבת‬ ‫הבורא מחשב באהבת בגי אדם׳ ‪ 340‬בלבבות יש נז טו ‪ 341‬האוכלים רב ח ט ‪ 342‬ולא תה כב כה הפו״ טים‬ ‫וי ו ד אם ד א‪ ,‬לעיל יב ‪ 343 126‬בגרות‪ ,‬יר׳ מא יז ויובילו תה עו יב ‪ 345‬ידיכם שם י‪ ,‬יב ‪» 348‬לשכב‬ ‫תה גזה‬ ‫‪[2 6 1‬‬

‫המחברת‬ ‫לבאים ׳‬ ‫‪350‬‬

‫בעצומיו‬

‫ונפל‬

‫הנואפות ׳ ועתה‬

‫הארבע ־‬

‫חלכאים ׳ אז‬

‫הודיעני אם יש‬

‫נצטרך‬

‫מדרכי‬

‫עשרה‬

‫להגיח‬

‫הפרושים י‬

‫חברת‬

‫להמנע‬

‫היפות ׳‬

‫הנשים‬

‫ותענוני‬

‫מלדבר בענין הגשיםי‬

‫ואעןואמר יש ויש י‬ ‫וישחק השר‬ ‫שרה‬

‫ויאמר‬

‫שאלתיו על‬

‫ותירא‬

‫מצאתי‬

‫חייך•‬

‫דבר שרה‬

‫מהם ׳ כי באו‬ ‫השר‬

‫תתביש ׳ כי‬

‫שאלתו׳‬

‫אשתה‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪355‬‬

‫ואיך לא‬

‫בבוא נתן‬

‫רעך יד ליד‬

‫על‬

‫דבר‬

‫אשתו ‪ -‬לא‬

‫המלאכים אל‬ ‫בגשתך׳ כי‬

‫לפידך‬

‫פדיום ׳ אשר‬ ‫אהיה‬

‫אברהם ׳‬

‫נלכדת‬

‫תפקד עלי עוץ האשה היום ׳ כי אם‬ ‫נדהם ׳‬

‫כאיש‬

‫ויאמרו אליו‬

‫ובזה‬

‫שכלי לא‬

‫כוכבי‬

‫איה שרה אשתך»׳‬

‫ולכן‬

‫אספו‬

‫חדל לך‬

‫ברשתך‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫בי גערו‬ ‫‪360‬‬

‫כשמע‬

‫דודים בבוא נתן‪,‬‬

‫איך יגערו בי‬

‫הפתאים או‬

‫באו בני אלים‬

‫לאברהם‬

‫האוהבים‬

‫הנעימים ׳ כי אתה נזר‬

‫איש את ידו ואת רגלו לא ירים ׳‬ ‫‪365‬‬

‫עלי‬

‫ידברו דבר‬

‫ויפשט השר את‬

‫ואפקיד ביד‬

‫מעילוי‬

‫האל רוחו ונשמתו׳‬

‫הימים ׳‬

‫ברוך יהיה אשר‬ ‫ואת‬

‫סרה ‪-‬‬

‫וישאלוהו על דבר שרה י‬

‫האנשים שירי זחלו מעניניו׳ ולא יכלו לענות אותו כי‬

‫חייך וחיי‬

‫מזעפו ׳‬

‫אל שאלי מנו שלום‬

‫עפרה‬

‫כתנת‬

‫ויברכו‬

‫נבהלו מפניו ׳‬

‫ובלעדיך בענין‬ ‫שלחך היום פה ׳‬

‫הפסים אשר לוי‬

‫ויאמר השר‬ ‫והשירים׳‬

‫המליצות‬ ‫להעמיד ים‬

‫ואלבש אותם‬ ‫עילום ׳‬

‫האנשים אותי בשם אל‬

‫העונים‬ ‫במצותו ׳‬

‫ואלך‬

‫מאתם‬

‫בשלום‬

‫‪ 3 4 9‬ונפל בעצומיו חלכאים‪,‬‬ ‫תכף ומיד ‪ 3 6 2‬זחלו‪,‬‬

‫ונפל‬ ‫פחדו ‪3 6 6‬‬

‫בחלקה של‬

‫הפריע ת‬

‫העו‪\.‬‬

‫והעליות היא מגת חלקו עי‪1‬‬ ‫ממ‪-‬ו‬ ‫ונפרדתי‬

‫ואכקיד ביד האל רוחו ונשמתו‪,‬‬

‫הפהע‬ ‫עולם‬

‫עילום‪,‬‬

‫‪ 3 5 2‬יד ליד‪,‬‬

‫תה י י ‪ 351‬ישמ׳׳ב י גו ‪ 352‬יד מש טז ה על בר כ יח ‪ 354‬תפקד ש ב ג ח ‪355‬‬ ‫‪ 349‬ו״פל‬ ‫יד ט כוכבי י‪,‬אל ב י ‪ 356‬איה בר יח ט חדל דה׳׳ב כה טז ‪ 357‬ותירא שם לד ל נלכדת תה ט‬ ‫‪ 360‬עלי דב יג ו ‪ 361‬ב‪ \.‬תה כט א ‪ 362‬זחלו אי‪,‬ב לב ו ולא בר מה נ ‪ 363‬ובלעדיך בר‬ ‫ש׳׳א יח ר בר לז כג‪ 366‬ואפקיר‪ ,‬תהלא‬ ‫‪ 364‬ברוךש׳י׳א כה לב להעמיד יו‪-‬ה א טו ‪ 365‬ויפעג‬ ‫יד‪ ,‬להלן כר ‪ 438 231‬כו ‪ 378 17‬כח ‪ 1015 558‬ויברכו תה קכט ח בר׳ כא לג דה״נלג ז ‪,‬א‪-‬ך ב־‬ ‫‪[ 2 6 2‬‬

‫אהיה יר‬ ‫טז לה ח‬ ‫מא מד‬ ‫ו איוב לד‬ ‫כ‪ ,‬לא‬

‫המחברת החמש־עשרה‬ ‫]‬

‫אמר‬

‫עמנואל‬

‫ומתעלס‬ ‫משאת׳‬

‫ואמלא‬

‫ויהי היום‬ ‫‪5‬‬

‫המחבר‬

‫באהבתו ׳‬

‫הגביר‬

‫אלקט לשמיו‬

‫השר‬

‫המאשר‬

‫ובדלחיו ׳‬

‫וציציו‬

‫אמתחות לבי כאשר‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫חסדו על‬

‫השמת לבך ‪,‬‬

‫ברואיו ׳ והכין זבח‪,‬‬

‫עד אשר כל אחד עם‬

‫חסרונו‬

‫באלפוי‬

‫יחליף‬

‫ואען ואמר‬

‫יתאוהי‬

‫מכל אשר‬

‫ויען השר‬ ‫המסכן‬

‫ופרחיו ׳ אשא מהם‬

‫ולטוב‬

‫כי‬

‫ובמה שנגזר עליו‬

‫ולהיות אגג‬

‫יחליף האיש‬

‫מעדנות ׳‬

‫מאת פניו לנפשי‬

‫יהיה בו‬ ‫ועתה‬

‫הרחמן ׳ אשר‬

‫ברכותיו על כל‬

‫מסתפק ׳ ולא‬

‫נמצאיו ׳‬

‫תמצא איש בזמן‬

‫מעמדו לאיש מכל אשר נשמת רוח חיים‬

‫ולנחמה לא יקוהי‬

‫העשיר‬

‫על‬

‫מעלת האל‬

‫קרואיו ׳ וחלק‬

‫ואיך זה יתכן ׳ והנה יהיה איש דל‬

‫ותתענג בדשן נפשו׳ ואיך לא‬ ‫ויאמר‬

‫בחדרי‬

‫הדוד הנאמן• על‬

‫הקדיש‬

‫מתאפק ׳‬

‫אדוני‬

‫משכיתו׳ שש‬

‫אמרתו ׳‬

‫יוכלון שאת‬

‫ברצונו כל‬

‫ולו היה הדל‬

‫‪10‬‬

‫הייתי עם‬

‫ההסתפקות [‬

‫ומסכן ׳ נבזה ודוה ׳ חסר לנפשו‬

‫ואחר יהיה כגן רוה ׳‬ ‫המסכן אל‬

‫העשיר‬

‫אחד מן‬

‫אמר נא‬

‫נזר‬

‫באפו‬

‫וכתר‬

‫מעמדו ׳‬

‫החסרונות ׳‬ ‫הודי‬

‫מלכות‬ ‫ויתימר‬

‫אשר לא‬

‫ההיית‬

‫בראשו ׳‬ ‫בכבודוי‬

‫ירצהו‬

‫מחליף‬

‫האיש‬

‫מעמדך אל‬

‫מעמדיי‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪15‬‬

‫והיגון‬

‫לעמת‬

‫רציתי‬ ‫העצה ׳‬

‫ויאמר השר‬ ‫מחליף‬ ‫וספריך‬

‫אשתך‬

‫וארצה ׳ כי לי עני עד‬ ‫ובמה‬

‫אתרצה ׳ לבני דורי ׳ כי אץ‬

‫בחיי ׳‬

‫נסכלת‬

‫באשתי׳‬

‫ופניך‬

‫בספירי ׳‬

‫ושיריך‬

‫צואר‬

‫יחצה ׳‬

‫ונלכדת‬ ‫בפניי‬

‫בדבירי ׳‬

‫מבריח מן‬

‫ועיניך‬

‫ומליצותיך‬

‫ובניך בבני ׳‬

‫בחצרי ׳‬

‫הקצה אל‬

‫באמתחתי כסף שברי‬

‫ברשתי ׳ ואף על פי שאני‬ ‫בעיניי‬

‫הקצה ׳‬

‫ושכלך‬

‫אומר‬ ‫ופניני‬ ‫בשכלי ׳‬

‫בשתי י‬ ‫אמריך‬

‫ההיית‬ ‫בפניני ׳‬

‫ופרושיך‬

‫בכל‬

‫אשר ליי‬

‫‪ 5‬על כ‪-‬‬ ‫‪ 9‬ואחר‪,‬‬

‫נמצאיו‪ ,‬לכל ‪,‬בראיו ‪ 6‬עם הפרוט‪ ,‬בחסרו‪-‬ו מתאבק‪ ,‬טת״בר ‪ 7‬טעמה‪ ,‬מצב‪ ,‬ואיש‪ ,‬לטצב איי‪.‬‬ ‫ואי‪.‬׳ אהר ‪ 12‬ולהיות אגג טעד^ת‪ ,‬ואפילו יהיה על ידי כך טלך התעדנות ‪ 16‬בשתי‪ ,‬חרפתי‬

‫‪ 1‬בחדרי יח ח יב שש תה קיט קסב ‪ 2‬ומתעלם מש ז יח ו ציציו שבת קמח אשא בר מג לד ‪ 3‬ואמלא‬ ‫בר מד א ‪ 4‬השמת איוב אח ‪ 5‬הגביר תה קג יא והכין צם אז ‪ 7‬הדל ש ו ו טו מכל בר ז כב ‪ 8‬חסר‬ ‫קה ו ב ‪ 9‬כנן יש נח יא וכתר אם ו ח ‪ 10‬ותתענג יש נה ב ויתימר יש סא ו ‪ 12‬א‪-‬נ ג״א טו לב‪,‬‬ ‫לעיל ז ‪ 14 78‬עד יש ל כח מבריח שט כו כה ‪ 15‬לעמת וי ג ט ובמה ש א כט ד באמתחתי בר׳ מד ב‬ ‫‪ 16‬נסבלת ‪ 1‬״א יג י‪ -‬ומלכדת תה לח ח ‪ 18‬בכל בר כד ב‬

‫‪[263‬‬

‫המחברת‬ ‫‪20‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫ארצה‬

‫וקדם‬

‫באמת לא הייתי‬

‫חה הוא‬

‫ממזרח ועד‬ ‫וגבורתו׳‬

‫ותורתו‬

‫ותקפו‬ ‫‪25‬‬

‫באור‬

‫מערבי‬

‫ויצוריוי‬

‫וטבעו ומזגו‬

‫‪30‬‬

‫אחר מן‬

‫הדבר‬ ‫וצעירי‬

‫ועשיר‬

‫מעמדם ׳‬

‫יחליף‬

‫והנסיון‬

‫לאחד מבני‬

‫ברצונו‬

‫אבריו ׳‬

‫ועליון׳‬

‫על רבו ׳ ופשה הנגע על‬

‫מעמדו‬

‫אל‬

‫‪40‬‬

‫לקברות‬ ‫לבוש בגד‬ ‫בין סימן‬

‫ועוד‬

‫כלם ׳‬

‫אראה לך‬

‫בעירי‬

‫ונשאל גדול‬

‫ונכרית ׳ אם‬

‫יחליפו כל‬

‫לא‬

‫קרבו ׳ חשך‬

‫חדש ימים‬

‫שאלנוהו על‬

‫בכל‬

‫ויאמר לו‬

‫ההיית‬

‫ובשרו‬

‫עדים ׳ גונח‬

‫לקראתנו נושא‬ ‫עליו‬

‫סבלי‬

‫תארו ׳‬

‫לסימן ׳‬

‫וקורא עליו‬

‫למי היית ממיר‬

‫באהבה את‬

‫המות‬

‫לקראתו שואג‬

‫מחליף בששון‬

‫נפשך‬

‫לנפשוי‬

‫חבלי‬

‫ועליו משא‬

‫ומתאנח על הזמן ׳ אשר פרש רשת‬ ‫ארור המן ׳ ויגש אליו השר‬ ‫מעמדך י י ויאמר האיש‬

‫וצפד על‬

‫עצמו עורו ׳‬

‫המלך שלמה‬

‫וצוארו מפני העל‬

‫יכאב ונפשו עליו‬

‫לקראתנו ׳‬

‫מעודו ׳ שלא היה‬

‫מחליף‬

‫תאבל ׳‬

‫לעשות ׳‬ ‫עלתה חזזית‬

‫יחיה ׳ כי‬

‫אודותיו ׳ ואם היה‬

‫האנשים אשר ראה‬ ‫השר‬

‫דברת‬

‫עולה‬

‫משחור‬

‫יחליף נפשו לנפש זולתו ׳ ולו היה‬

‫ונפן משם והנה איש‬ ‫יובלי‬

‫ואוהביו ׳‬

‫ומעשיו‬

‫בינינו׳‬

‫הדבר אשר‬

‫פעמינו ׳ והנה איש‬

‫האמנתי כי‬

‫ללחם איה ׳‬

‫מעמדו ׳‬

‫לנסות ׳ טוב‬

‫לדרך‬

‫כרעיו ועל‬

‫ויען האיש ויאמר כי אין איש‬

‫בחיי ראשו׳ כי לא‬

‫ועתה‬

‫ושפחה‬

‫נקומה נא‬

‫ושכלו ׳‬

‫ונסובבה‬

‫עברית‬

‫ובנין גופו‬

‫ואשתו ובניו‬

‫וסכלו‬

‫הראיתי לך‬

‫וידיעתו ׳‬

‫וענותנותו׳‬

‫וקרוביו ׳‬

‫הדבר‬

‫וחכמתו‬

‫תמצא‬

‫האדם‬

‫מקורו ׳‬

‫כאריה ׳ והוא נודד‬

‫וגואליו‬

‫ושרית׳‬

‫התבוננות רבי לא‬

‫ובשתו‬

‫ושערו וקולו ׳‬

‫והנה‬

‫יוכיח בין שנינו׳‬

‫אז קמנו קל חיש שנינו׳ ושמנו‬

‫‪35‬‬

‫למעמד אויל‬

‫וצדקו וישרו׳‬

‫ואמנותו ׳‬

‫ויחשו‬

‫בחיי‪ ,‬מה טוב ומה נעים‬

‫מעינו ויבוש‬

‫עשרו ׳‬

‫ומלאכתו‬

‫העולם ׳‬

‫ודל‬

‫וכשתתבונן בו‬

‫כבוד‬

‫ותארו וצבי עדיו ׳‬

‫ואביון׳‬

‫ואען ואמר‬

‫חרב‬

‫מעמדי‬

‫הנערב ׳‬

‫ואמונתו׳‬

‫העולם ועד‬

‫בזולתנו ׳‬

‫דברי‬

‫ותכונת‬

‫וכחות נפשו וחנו וימיו׳‬ ‫לאיש‬

‫למעמדך י ולא‬

‫מרדך י‬

‫להיות דל ודך‬

‫ויאמר השר‬ ‫איש‬

‫החמש ־‬

‫מחליף כל‬

‫עשרה‬

‫מחליף‬

‫ברצון‬

‫וישבע‬

‫האיש‬

‫במעלתו‬ ‫הומה ונועה‬

‫כאלו‬

‫פרדים ׳‬

‫והוא‬

‫צמד‬

‫לרגליו וטמן׳‬ ‫ויאמר‬

‫צרותיו ׳‬

‫והחליד‬

‫אמר נא‬

‫ברצון נפשי הייתי‬

‫בוחרי‬

‫הסכץ‬ ‫בחסדך ׳‬ ‫להחליף‬

‫‪ 2 0‬א! יל מרדך‪ ,‬כי‪ ,-‬י לאחדם‪ ,‬ה׳ גש רים ב מי עמג‪ ,‬אל א‪* ,‬יי דמדקדקה זכרבמהברת ‪ ,‬שורה ‪ 21 219‬וקדם ארצה‪,‬‬ ‫ו ‪ ,‬תר הייתי מ נדיר ‪ 22‬וזה הוא‪ , ,‬אבן זד היא הנערב‪ ,‬דערב והמתוק ‪, 2 9‬שרית‪ ,‬וערד ‪ 3 2‬עלתה הז\ת‬ ‫ואפילו היה‬ ‫עי‪ 1‬רבו‪ ,‬רוב ‪ -‬ופו מכוסה הגטים ‪ 3 5‬אודותיו‪ ,‬רוהתי ‪ 3 3‬ולו היה המלך שימה במעלתו‪,‬‬ ‫והאיש ל רא ׳גל הזק ארור ה‪ ,‬מ‪ ,‬הרע המשול‬ ‫דא ‪6‬ו דומה במעלתו למלך שלמה ‪ 4 2‬וקורא עליו איור המן‪,‬‬ ‫‪ 4 3‬באהבה‪ ,‬ברצי ן‬ ‫להמן הרש׳ג‬ ‫‪ 20‬אויל מ״ב כה כז‪ 23‬ממזרח תה נ א כבוד אס ח יא ‪ 24‬ותקפואס י ב ‪ 25‬וגואליו וי כה כה‬ ‫תה קו מח ‪ 28‬יוכיח בר לא לז ‪-‬קומד‬ ‫ואשתו אס׳ ה י ‪ -‬א ו יג ‪ 26‬וצבי יח ז כ‪ 27‬מן‬ ‫‪ 29‬ו׳גשיר תה מט‪ 31 -‬מה תה קלג א טוב דב איד ‪ 32‬ועמג‪ ,‬תה פה יד איש מ׳׳בא ‪ ,‬עיתה‬ ‫‪ 33‬ופשה ‪,‬י יד לט על שם יב ט חשך איכה ד ח ‪ 34‬חרב הו יג טו לקראתו שו יד ה ׳!מ ג ח‬ ‫א וב בו בג ‪ 39‬ו‪-‬פ‪ ,‬דב בא ‪,-‬שא מ׳׳א ה כטוצ‪,‬אי־ו י ‪ -‬י כז ‪ 40‬יקבי־ות א וב כא יב ובשיו‬ ‫‪ 42‬אי‪ ,‬ר‬ ‫‪ 41‬בגד יש בד ה פרש א כה איג תה ט ט‪ ,‬ו־ חל ד ח‪ ,‬יק ל‬ ‫כ ב משא מ״ב ה יז‬

‫‪[264‬‬

‫רות נ יב‬ ‫שי ג ב‬ ‫סוכה ג ו‬ ‫‪ 35‬נודד‬ ‫א וב יד‬ ‫מגילה ז‬

‫המחברת‬ ‫מעמדי‬ ‫‪45‬‬

‫לפשחור‬

‫שאלתי ולא‬ ‫לאשתו׳‬

‫הסוחר ׳‬

‫תאחרי‬

‫ותמיר‬

‫עיניויי ויען האיש‬ ‫ונפן‬

‫והוא‬

‫ותבאנה‬

‫גוזלים ׳‬ ‫מתהפך על‬

‫וכאשר‬

‫כבודי‬

‫בממזרות בניו׳‬

‫בכלמתוי לא‬

‫חלציו ׳‬

‫הדבר‬

‫ובתי‬

‫ותמלאנה את‬

‫מתחנן‬

‫קרבנו אליו אמר‬

‫מה היה‬

‫לדוחקיו‬

‫בקרן חזות אשר בין‬

‫אחליפנו ולא אמיר אותו ׳‬ ‫ודמעותיו יבישון ה‪ 5‬חליםי נצבר‬

‫הרהטים ׳ כי הזמן דבר אתו‬

‫משפטים׳‬

‫ולהתירו‬

‫ממאסרו ׳‬

‫מצערו ׳‬

‫וללוחציוי‬ ‫האנשים‬

‫האלה שקר‬

‫רדפוני ׳‬

‫אני הגבר ראה עניי בשבט זמניי‬

‫כהתה עיניי ונם לחיי‬

‫ותקעתי כפי‬

‫לזרים ׳‬

‫ולכן‬

‫ויאמר השר‬

‫ההיית‬

‫מחליף כל‬

‫מעמדך הנבזה ׳‬

‫ההיית‬

‫בחרותך‬

‫אכזרים ׳‬

‫למעמדי אשר תחזה י י ויאמר האיש מי יתן והיה זה ״ ויאמר השר‬ ‫לזקנותי ׳‬

‫וגבורתך‬

‫ואמונתך‬

‫ובריאותך‬

‫לחלשתיי‬ ‫לדתיז ׳‬

‫צרי‬

‫גלעד‬

‫ויהים ׳‬ ‫לנוי‬

‫ומאורי עיניו‬ ‫בזמן‬

‫אל מי‬

‫ויאמר‬

‫לחלש‬ ‫האיש‬

‫נחלתי‬

‫אסטומכתיי‬

‫ואמץ‬

‫בחיי זה לא‬

‫אהיה‬

‫מחליף‬

‫לפחדתי ׳‬

‫לבך‬

‫סובל ׳ את‬

‫מחלתו ׳‬ ‫כהים ׳‬ ‫היית‬

‫וכסליו מלאו נקלה ׳‬ ‫והוא‬

‫התיאשו‬

‫קרוב אל‬

‫המות ׳‬

‫ונהיה על צרתו‬

‫תמהים ׳‬

‫מחליף‬

‫ויאמר‬

‫מעמדך ׳‬

‫ועל‬

‫הרופאים‬ ‫עפעפיו‬

‫יריד‬

‫בשיחו‬

‫אחלינוי‬

‫להגיד‬

‫צלמות ׳‬

‫ויאמר אליו השר‬

‫האיש‬

‫מרפואתו ׳‬

‫ונלאה‬

‫מרדך ׳‬

‫לאויל‬

‫ויאמר השר‬

‫הידעת כי אשתו תנאף עם פלוני היועץ י ושני בניו נתלו על העץ י והוא המיר דת‬ ‫בפניי‬ ‫‪65‬‬

‫הטוב‬

‫נקבל ׳‬

‫משם נסענו והנה איש חולה ׳‬ ‫לכלכל‬

‫ונאמר‬

‫אליו‬

‫נהפכה לזרים‬

‫ערבתי לרעי‬

‫לנכרים ׳ והנני היום ביד‬

‫לאמונתי ׳ ודתך‬

‫התחליף‬

‫אשתך‬

‫ועניותך‬

‫להקל‬

‫חנוני חנוני• כי‬

‫בנין ׳ ויאמר האיש‬

‫נקבל ׳ ואת הרע לא‬

‫‪60‬‬

‫ובניך‬

‫ותדלינה‬

‫לא יתנני הזמן השב רוחי ׳‬

‫‪55‬‬

‫ומבקש‬

‫שוחרי ומי יתן‬

‫תבוא‬

‫הידעת כי אשתו תטחן לאחר ? ועתה‬

‫בבשתו ׳‬

‫בחיי כי‬

‫רצץ וטוב‬

‫ונעבר דרך השוק׳ והנה איש ביד גוזליו עשוק׳‬

‫כמו נד‬ ‫‪50‬‬

‫אשר לו הון‬

‫ויאמר השר‬

‫כבודך‬

‫החמש ־‬ ‫עתק‬

‫עשרה‬

‫ויאמר האיש‬

‫מכר עוץ‬

‫נפרד‬

‫אבותיו אל אדני ׳ והוא יהיה‬

‫מכל‬

‫אבותיו‬

‫מאוייו׳ ועתה‪,‬‬

‫טוב מותי מחייו‬ ‫משם‬

‫עברנו והנה איש‬

‫עבותים היתה‬ ‫והוא יחף‬

‫פריץ ׳‬

‫אמיץ‬

‫לבו‬

‫צמרתו ׳ שלם בבנין גופו׳ ובריא‬

‫וערם ׳ ישכן‬

‫ערים‬

‫נכחדות‬

‫ומתוך‬

‫בגבורים‬ ‫מראשו‬

‫ועריץ ׳‬

‫גבהה‬

‫קומחוי‬

‫לסופו ׳ ולא עמד כי הזמן‬

‫העדה ירום ׳‬

‫פעם‬

‫לצפון‬

‫ופעם‬

‫ואל‬

‫בץ‬

‫הדפו ׳‬ ‫לדרום ׳‬

‫‪ 62‬לאו ל‬ ‫‪ 46‬בקרן חזות אשר בץ עיניו‪ ,‬בבגידת אשתו ‪ 56‬אסטומכתי‪ ,‬קיבתי ‪ 61‬אהלינו‪,‬‬ ‫מדרך‪ ,‬העשיר ששזכר למעלה שורה ‪ 65 20‬טוב מותי מחיייו‪ ,‬גוב לי למות מאשר לחיות חיים כשלו ‪ 67‬ולא‬ ‫עמד כי הזם! הדפו‪ ,‬ולא קבע לו ישיבה במקום כי הגורל הכריחו ל‪-‬רוד ‪ 68‬ומתוך העדה ירם‪! ,‬ייבדל מקהילתו‪.‬‬ ‫‪ 44‬לפשחור יר׳ כ א הון מש ח יח ומבקש מש׳ יא כז ומי איוב ו ח ‪ 45‬א נ תו איוב לאי ‪ 46‬בקר‪ ,‬ד; ח ה‪.‬‬ ‫‪ 47‬לא וי כז י ‪ 48‬וגפן רב ב ח ביד יר כא יב נצבו שם טו ח ‪ 49‬ותבאנה שט ב טז דבר יר׳ לב ה‬ ‫‪ 50‬לדוחקיו שו ב יח ‪ 51‬חנוני איוב יט כא שקר תה׳ קיט פו ‪ 52‬מה ש״אר טז אני איכה ג א כהתה רב׳ לר ז‬ ‫‪ 59‬וכשליו תה'‬ ‫‪ 53‬לא איוב ט יח ערבתי מש ו א נחלתי איכה ה ב ‪ 55‬מי רב ה כו ‪ 57‬את איוב ב י‬ ‫לח ח ונלאה יר ח כב כ ט מש יח יר ‪ 60‬ועל איוב טז טז יריר תה ה ג ‪ 61‬ומאורי מש׳ טו ל בר כז‬ ‫א אחליגו מ״ב ה ג ‪ 62‬לאויל מ׳י׳ב כה כז ‪ 63‬נתלו אש ב כג ‪ 64‬יזכר תה קט יר ‪..‬פדר לרד‪228 ,‬‬ ‫כא ‪ 221‬כב ‪ 65 94‬טוב יונה דג ‪ 66‬אמיץ עם ב גז גבהה יח לא ה בי‪ ,‬יח לא ג ‪ 67‬ולא יר כיו גו‪.‬‬ ‫‪ 68‬יחף יש כ ב ישכן איוב טו כח ומתוך בם יז י‬

‫‪[265‬‬

‫המחברת‬ ‫דלו‬ ‫סל‬

‫עיניו‬

‫למרום ׳‬

‫רשאלהו השר‬ ‫והיה י י‬ ‫לו‬

‫אולי‬

‫ויאמר‬

‫ימצא‬ ‫ההיית‬

‫ויאמר השר‬

‫מחליף‬

‫הידעת כי‬

‫מאבותיו ירשה׳ וצוו לו‬

‫יעשה הקזה שתי‬

‫נדיב‬

‫פעמים ׳ ולא‬

‫»‬

‫אל בית‬

‫ימצאוהו ׳ יעמד‬ ‫חסרוני עם‬ ‫בריא‬

‫»‪8‬‬

‫ואכל‬

‫ישאוהו על‬

‫כתמר מקשה וכצור‬

‫הבריאותי מן‬ ‫רצוא ושוב‬

‫כמראה‬

‫ארדף ופעם‬

‫אברח ׳ פעם‬

‫המזונות‬

‫הטובות‬

‫החכמים ׳‬

‫יוכל קום‬

‫המחלות‬

‫וחזקי‬

‫מעמדך אל השר‬

‫ותיל‬

‫מטל‬

‫חלקיה י י ויאמר האיש‬

‫שלא ישתה יץ חדש ימים ׳‬

‫ולו‬

‫החלמיש ׳‬

‫הבזקי‬

‫כל‬

‫והנשיאות י כי אצא‬

‫למזרחי‬

‫מחריד ׳‬

‫ואשכב ואין‬

‫וכל שבוע‬

‫עליך‬

‫פדיום ׳‬

‫שמשק ״‬

‫ובעת‬

‫ייעפו‬

‫בביתו‬

‫דאמר האיש י טוב לי‬

‫ברצון נפשי ביום‬

‫אויבי ואשיגם‬ ‫אדלג על‬

‫מייתן‬

‫למחלתו‬

‫מבקשיו לא‬

‫ממקומו לא ימישי‬

‫ארדף‬

‫למערב ופעם‬

‫פלשתים‬

‫יסבלוהו ׳‬

‫הנזכרות‬

‫והרעות ׳‬

‫יאמרו‬

‫כתף‬

‫נדבותיוי‬

‫מחלה קשה י כי היא‬

‫יאכל כי אם פעם אחת ביום ׳ אולי ימצא‬

‫והכאב איננו מניח לו לישן י ולא‬ ‫תפלתו‬

‫מברכותיו ׳‬

‫עליו‬

‫אסטומכתו חלושה י וחלה את רגליו‬ ‫הרופאים‬

‫יעלוהו ׳‬

‫החמש ־‬ ‫יעניקהו‬

‫עשרה‬

‫ואריע אף‬

‫ההרים‬

‫והמות‬

‫ובלילה‬ ‫פעם‬

‫אצרח ׳‬

‫ואקפץ על‬

‫הגבעות ׳‬

‫לבדו ביני ובין‬

‫הבריאות‬

‫‪ :‬פריד‬ ‫ונפן‬ ‫אליהם‬

‫ונעבר‬

‫ושבי כגר‬ ‫‪85.‬‬

‫הבת‬

‫משכונה‬

‫בשניה׳‬

‫לשכונה ׳‬

‫ותקרץ‬

‫כתושבי‬

‫בעיניה ׳ זה‬

‫והשר‬

‫השובבה ׳ ולא‬

‫אויתיה‬

‫חמדתיהי‬

‫מעמדך‬

‫לאחת מן‬

‫המלכות י או‬

‫בראני ׳ ועד הלום‬

‫תחשק‬ ‫בחדרי‬ ‫שלשה‬

‫בלבה ‪-‬‬

‫עולם‬

‫חדרים ׳‬ ‫סריסים ׳‬

‫וצרות‬

‫יחבק ׳ וזה‬

‫עמה‬

‫האיבה ׳‬ ‫להבה •‬

‫לאחת מן השרות‬ ‫המענגה‬

‫תאוותיה כמוני לעת‬

‫שומרים‬

‫והעצב‬ ‫מכל‬

‫כמים לים‬

‫אסטופכתו‪,‬‬

‫כנחש ישך‬

‫ולמען‬

‫מכסים ׳ ואני‬

‫קינתו‬ ‫‪71‬‬ ‫מ‪ - ¡ ,‬רו‬ ‫כיון שאי ״ו יכול לינת לשום מק ם‬ ‫מפקחים ?‪ .‬בידם לקוגפה‬

‫עד מתי‬ ‫הדרך‬

‫בחרתיה ׳‬

‫זאת‬

‫ויאמר השר‬

‫ותאמר האשה‬

‫צרכה ׳ כי היא‬

‫התחליפי‬

‫תרעב‬

‫וכצפעוני‬

‫‪ 7 3‬יעשה הקזה‪,‬‬ ‫‪ 77‬והנשיאות‪,‬‬

‫בכל אות נפשי׳‬

‫יקיז דם ירפואה‬ ‫ולהיות ‪ ,‬׳ גיא ו נר‬

‫נשבעת‬

‫הנני‬

‫מלכה • ולא‬

‫ותצמא ‪-‬‬

‫ותחריש י‬

‫יפריש׳‬

‫ענותה ישימו לה שרי‬

‫אכל‬

‫עובר‬

‫תתחמקץ‬

‫מכלם אני׳ כי אץ שרית ואין‬

‫בלבה ישרישי‬ ‫עברים ׳‬

‫אליה‬

‫ארתיה ׳‬

‫והנסיכות ״‬

‫והיא‬

‫יאבק ׳ תזנה עם כל‬

‫ותאמר האשה‬

‫אהבתיה ׳ פה אשב כי‬

‫הביאני ׳ כי‬

‫ותשבע ריש׳‬ ‫ולה‬

‫‪ 69‬מברכותיו‪,‬‬ ‫‪ 7 5‬בביתו ימצאוהו‪,‬‬ ‫‪ .‬הגיהגום ‪ 91‬שרי מסים‪/‬‬

‫אליה‬

‫פריצים‬

‫ויאמר‬

‫בעין‬

‫תצילי את נפשך מיד‬

‫גבירה ולא י סיכה י תשיג‬ ‫‪90‬‬

‫מביט‬

‫ואהבת‬

‫באשר‬

‫והנה אשה זונה׳‬ ‫אותה‬

‫ועדת‬

‫לפניה ׳‬

‫תחרק‬

‫תשכן‬

‫מסים ׳ שנים‬

‫ואשתה‬

‫‪74‬‬ ‫‪85‬‬

‫ולו ‪,‬‬

‫ואשכח‬

‫ואפילו‬ ‫איג‬

‫להבה‪,‬‬

‫בד ג מט ‪ 74‬אשנו‬ ‫י‪ 69‬דלו י■ג לח יד ויזיל דב לב ב ‪ 70‬מי דב ה כו ‪ 71‬וחלה מ א טו כג ‪ 73‬פדיום‬ ‫קה ה יא ולא תה יח לט פלשתים שו טז ט ‪75‬ישאוהו יש מו ז כל יד ב כד ‪ 76‬כתמר יד י ה וכצור‬ ‫שיבח‬ ‫‪ 79‬אדלג‬ ‫דב ח טו ממקומו יש מו ז ‪ 78‬רצוא יח א יד ארדף תה יח לח ואריע יש מב יג‬ ‫־‪ 80‬ואשכב וי כו ו והמות רות א יז ‪ 82‬וגפן דב ב ח משכונה מכות ב ז תחרק איוב טז ט‪ 83‬ותקרץ‬ ‫מש ו ש עובר יח לה ז ‪ 84‬כגר וי כד טז בם להטו עד יר לא כא)כב( ‪ 85‬ולא י ״ מזיר ‪ 86‬ואהבת יר‬ ‫י־א ב)נ( פה תה קלב יד ‪ 88‬ו*ד ש ב ז יח ‪ 90‬ותשבע מג כח יט כנחש מט כגלב ‪ 91‬בחדרי שבת סד‬ ‫‪ 92‬כמים יש יא ט אכל דב יב כ‪ -‬כא ואשתה‬ ‫ולכוע! שמ א יא‪ ,‬לעיל ח ‪~ 518‬גים נ ב ט לב‬ ‫מש לא ז‬‫‪2 6 6‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫והחושקים‬

‫רישי׳‬ ‫אבר‬ ‫‪95‬‬

‫כנשרים ׳‬

‫אמצאם‬

‫יתענגו בי על רב‬

‫מעודי ׳‬

‫נסענו אל מקום‬

‫אמונים׳‬ ‫לו‬

‫ולרע מזלו‬

‫אמר נא‬

‫בחיי‬

‫אבותיי לא‬

‫המה‬

‫אחליף‬

‫ידעתי מי‬

‫הרהיבוני ׳‬

‫ובתמהון ׳‬ ‫ורם ׳‬

‫מעמדי ׳‬

‫עדרים‬

‫אבלם ׳‬

‫עדיי‬

‫יחשקוני‬

‫ובמרומים‬

‫ואחשקם ׳‬

‫שהדי׳ כי לא‬

‫אשמח כי רב חילי וכי‬

‫ושבתי מן‬

‫סבת‬

‫ואנחתי ‪ -‬סבת‬

‫הנחת‬

‫יוצרי׳ והוא‬ ‫משם‬

‫העזות‬

‫מריי ׳‬

‫התחליף‬

‫מצאה‬

‫כביר‬

‫מעמדי לאיש מאנשי‬ ‫הלום ׳ ולא‬

‫לחצי הזמן‬

‫אלוה מעווני׳ אנכי‬ ‫יצוא ושובי כי‬ ‫ואותר אני‬

‫לבדי ׳‬

‫הציבוניי‬

‫בסבתם‬ ‫היוצרםי‬

‫נבהל‬

‫מדת‬

‫יושבת‬

‫ולפי‬

‫עפרם ׳ אז‬

‫בסבתם‬

‫בכל עניני‬

‫סבת‬

‫מעטה‬

‫הנצבת‬

‫בשגעץ‬

‫הנחת‬

‫ההתאפקות‬

‫ובעורון‬ ‫כסא נשא‬

‫פרידתם מן‬

‫משוגתי׳‬ ‫והסבל ׳‬

‫העולם‬

‫והספרי‬

‫ובכיי ׳‬

‫ארצה מה‬

‫שרצה‬

‫לאדם מאנשי דורי‬ ‫וגלמודה ׳‬

‫שכולה‬

‫ועצובת רוח‬

‫יושבת‬

‫קראני אדני ׳‬

‫פתח‬

‫בעולם‬

‫והמנהג הזמן חרבו עלי ישלף ׳‬

‫וצערי‬

‫אותותיו אשר שם בהי‬ ‫וידעתי כי השה לי‬

‫האנונה ׳ היום בת מאה שנה׳‬

‫החיים אשר היו‬

‫השער׳‬

‫בראות אותה נזק‬

‫התעלל בה הזמן ואת‬

‫עמכם בזה‬

‫והשתררתי‬

‫הכרתי היושב על‬

‫נתחיה כנוע עצי יערי ויהי לנו‬

‫עזובה‬

‫יוצרי ׳‬

‫והענוהיוהיתה‬

‫מעמדי‬

‫לבדה ׳‬

‫ואחשבי כי כל‬ ‫הטבע‬

‫הכרתי‬

‫הבשת‬

‫אחליף‬

‫עילום ׳ כי בגי אשר‬

‫והתנהגתי‬

‫ודאגתי׳‬

‫האבל ׳‬

‫בני ״ אשה‬

‫חשבתי‬

‫להקי‬

‫טיבה ׳ ואת אשר‬

‫הנעצבת‬

‫לא‬

‫והשיבם אל‬

‫והגאוהיאל‬

‫ורעיוניה אחזו שערי ינועו כל‬

‫ותען‬

‫וישבע האיש‬

‫דורותי ׳ כי‬

‫לבשתי בעת‬

‫ותאמר‬

‫ויאמר‬

‫הכרתי אל‬

‫לבדו ישעי ואורי ׳ ולא‬

‫וישאלה השר‬

‫ובמוסר ׳ ויאמר‬

‫עזבוני ׳‬

‫נסענו והנה אשה זקנה‬

‫האשה‬

‫מעמדך לאיש מאנשי הזמן ?׳‬

‫הצלחתי ׳ ותוגתי‬

‫לדעת מה‬

‫שבעה בנים ׳‬

‫וישאלהו השרי בענוה‬

‫בחיק‬

‫היפי‬

‫בהיותי עם בני ועם בני ביתי‬

‫הייתי‬

‫לקחם‬

‫סוחרי היו לו‬

‫יצאוהו ואינם׳‬

‫הביאני עד‬

‫ומטרה‬

‫וכאשר‬

‫מנוחתי ׳‬

‫‪115‬‬

‫ברצוני את‬

‫עדים‬

‫בשמים‬

‫אחרי והגה איש אחד‬

‫הנאמן׳‬

‫בהם על אנשי דורי ׳‬

‫‪110‬‬

‫אשקם ׳ והנה‬

‫ובעוונם ׳ בניו‬

‫הדוד‬

‫בשלום ׳ לא‬

‫‪105‬‬

‫שלום ׳‬

‫אחליף לה‬

‫ובמתג‬

‫אחד‬

‫ורסן‬

‫חברים ׳‬

‫עדרים ׳‬

‫יעלו‬

‫ידי‬ ‫משם‬

‫‪100‬‬

‫מכל‬

‫בחוץ ולא יבוזו לי העת‬

‫ראיתי אשה‬ ‫‪T‬‬

‫עברים ׳‬

‫החמש ־‬

‫יבואו אלי כאיש‬

‫עשרה‬

‫בעת‬

‫ואהיה אני‬

‫הולדי ׳‬

‫ולבי יצא‬ ‫הניחוני‬

‫הראשונה אשר‬

‫‪ 95‬העת אשקם‪ ,‬נעת ‪.‬א ‪ .‬קם ‪ 99‬ילאו ואינם‪ ,‬סחו ‪ 102‬עילום‪•1 ,‬־= ‪ 103‬הרהיבוני‪ ,‬ם־ יאו א־ יבי‬ ‫*‪.‬אווה ועזות ‪ 111‬ורעיונית אחזו עער‪ ,‬והיא מלאת סחר נתחיה‪ ,‬איבריה ‪ 112‬אותותיו‪ ,‬אותות ההתעללות‬ ‫‪ 114‬האנונה‪ ,‬האבלה יצא יצוא ושוב‪ ,‬מסרסר בין ההיים ובין המוות ‪ 115‬כל החיים וכר הניחוגי‪ ,‬כי‪ 1‬בני‬ ‫דורי מתו ו עזבוני ‪ 116‬ו^פי המבע והמנהג הזמן חרבו ‪],‬לי ישי*ף‪ ,‬ואף אני סוסי למות‬ ‫‪ 95‬אמצאם ‪.‬י ח א והגה איוב‬ ‫‪ 93‬כאיש מו׳ כ יא יעלו יש מלא ‪ 94‬יתענגו תה׳ לזיא ובמתג תה לבם‬ ‫טז יט ‪ 96‬אשמח איוב לא כה ‪ 98‬משם בם׳ כא יב והנה דג י ה ‪ 99‬בניו יר י כ ‪ 102‬מי ט״ב ז יח‬ ‫אל בר׳ כא לג דח״ב לג ז בגי יר ה ז ‪ 103‬המה שי ו ה ומטרה איכה ג יב ‪ 104‬נבהל ם מ׳ כח כב‬ ‫‪ ,‬התנהגתי ט״ב ט כ רב׳ כח כח ‪ 105‬והשיבם בר׳ ג יט היו‪-‬ב י כ׳ ו א ‪ 109‬י ‪ 1‬עי תה כז א ‪ 110‬ככולה‬ ‫י ״ מט כא מתח שו יח טז ‪ 111‬אחזו איוב יח כ ינועו י • זב נזק בבא קמא ח ב ‪ 112‬מר כתובות אח‬ ‫ואת שם י ב ‪ 113‬אשה יש ני ו הכה איוב יא ו ‪ 114‬אנכי ‪-‬״א א כו יצא בר ה ז ‪ 116‬וא !תר מ״א‬ ‫יט י חרבו דה׳׳א כא טז‬

‫‪[267‬‬

‫המחברת‬ ‫העולם הזה‬

‫‪p‬‬

‫והמלכים‬

‫אחלף ׳‬

‫והרחנים ׳‬

‫ובהעלותי על‬ ‫ונדיבי‬

‫וכל האנשים והנשים י‬ ‫‪120‬‬

‫ההיית‬

‫השר‬ ‫אל ימי‬

‫ובתחנונים ׳‬

‫לכף‬

‫רגלה ׳‬

‫חייך י לא‬

‫ובצמא‬

‫עשתונותיו׳‬

‫‪130‬‬

‫ההיית‬

‫נעימה‬

‫השרי‬

‫יצאתי‬

‫אשר לוי כי קולו‬ ‫אמון׳‬

‫יבקעו כל‬

‫וכבר‬

‫אחליף אותה לנפש נשים‬ ‫באחרת י‬

‫בפורים •‬ ‫אלים ׳‬

‫כלי‬

‫לפלוני‬

‫הייתי‬

‫מחליף‬

‫תהום‬

‫קולי‬

‫לשמים׳‬ ‫השרי‬

‫וצדקה ׳ ובניו‬

‫קולך‬

‫ולכודות ׳‬

‫יקושות בפח הזמן‬

‫מלכה או גברת‬

‫והאיש נעים‬

‫מעמדך‬

‫מלאים יגונים מזן אל זן׳ כי בניו‬

‫ברעב‬

‫ויאמר כי‬

‫אבדו‬

‫ונשאלהו על‬ ‫ולכן נמס‬

‫אשר הוא‬

‫אספו כל‬

‫מחליף‬

‫בעל‬

‫מדות‬

‫באהבה ׳ כי‬

‫לקולוי ׳‬

‫אודותיו ׳‬ ‫לבבו‬

‫והיה מים ׳‬

‫חכמה‬

‫חמודות ׳‬

‫ומוסרי ולו אשה‬ ‫ולהם‬

‫הכרתי בהם כל‬

‫ויאמר האיש‬

‫לא‬

‫ויאמר לו‬

‫בכל‬ ‫מדה‬

‫חכמה‬ ‫חשובה ׳‬

‫הייתי‬

‫מחליף‬

‫קולי‬

‫ובעת יאמר שיר או פזמון ׳ אז תשמע‬

‫כמספד‬

‫יאשיהו בן‬

‫בכל‬

‫טברמון ׳ ואני‪ ,‬בעת אמר קדשה רבה ׳ או יוצר או‬

‫קרובה ׳‬

‫ואקרא‬

‫המגלה‬

‫ובעת אשר‬

‫רבה ׳‬

‫אתפלל‬

‫ביום‬

‫כמוך בשלש רגלים ׳ או אקרא מזמור‬

‫ובעת אשר‬

‫תראה כל לשץ‬

‫תהיה‬

‫ואחשב כי נפשי‬

‫בוגדות ׳‬

‫לקראתנו פלוני החזן ׳ ומזויו‬

‫הדדרמון בן‬

‫ואמר ׳ אץ‬

‫הזקנה‬

‫וסבלתי‬

‫כקול המון׳‬

‫מעינות‬

‫והבגרות ?׳‬

‫חייך‬

‫לכפרת עווני כמה יגונים׳‬

‫ראמר האיש‬

‫וכמספד‬

‫העדנה‬

‫ותאמר‬

‫המלכות‬

‫עברתי עשרים שנה׳ אשר‬

‫וחשוקה ׳ והץ עתק‬

‫ויאמר השר‬

‫בני‬

‫לאחת ‪ p‬השרות י או לאחת ‪p‬‬

‫והגבירות י‬

‫ולשוב‬

‫עבדתי אל אמונה י בצום‬

‫מחליף‬

‫עשר ידות ?׳‬

‫‪135‬‬

‫ראיתי בימי י‬

‫חסרונו אשר גדל עד‬

‫ההיית‬

‫והשרות‬

‫כמעט נפזרו עצמי י‬

‫השפלה ׳‬

‫ובחסר‬

‫על‬

‫והשפחות ׳‬

‫והפילגשים ׳‬

‫תמצא‬

‫אחליף נפשי‬

‫ובעירם‬

‫והקצינים ׳‬

‫ובבכי‬

‫ואיך‬

‫משם נסענו והנה‬

‫השר‬

‫והחדושים י אשר‬

‫מעמדך‬

‫לחרות ׳‬

‫והפחות ׳‬

‫ההמונים ׳‬ ‫והעבדים‬

‫והשרים‬

‫והנסיכים‬

‫דאמר‬

‫הנערות ׳ או אל ימי‬

‫ובמספד‬

‫‪125‬‬

‫והקורות‬

‫מחלפת‬

‫מעבדות ‪p a‬‬

‫מנוח‬

‫עמים‬

‫החמש ־‬

‫לבבי כל‬

‫עשרה‬

‫אמר חזון‬

‫דומיה י וכל עץ‬

‫ואקרא‬

‫ישעיה׳‬

‫בוכיה י ואם יתן לי‬

‫בקינות‬

‫הכפורים ׳‬ ‫בספר‬

‫תהלים ׳‬

‫ובדברים‬

‫רעים‬

‫יחרדו‬

‫לקולי‬

‫שבירמיה ׳‬

‫פלוני בקולי את כל בית נכותו י לא‬

‫אחליפנו ולא אמיר אותו‬ ‫‪ 122‬עברתי‪ ,‬עברו עלי ‪ 128‬חסרונו‪ ,‬עונייו ‪ 130‬אספו כל מדות המור‪ ,‬ת‪ ,‬כל המידות היקרות מרוכזות בהם‬ ‫‪ 133‬המון‪ ,‬המייה ‪ 134‬קדשה רבה‪ ,‬קדוטת בתר ובחבילת מוסף לשבת ויום טוב‬ ‫‪ 131‬באהבה‪ ,‬ברצון‬ ‫יוצר‪ ,‬פיוט ל יוצר אור קרובה‪ ,‬פיוט בתפילת העמידה ‪ 136‬אין במוך‪ ,‬לפתיהת דארון ‪ 137‬חזון ישעיה‪,‬‬ ‫ב טבת חזון ובדברים רעים‪ ,‬ובנבואית הפורענות‬ ‫‪ 117‬ובהעלותי יח יד נ ‪ 118‬ו‪-‬־ יבי תה מז י ‪ 119‬גפזרו תה קמא ז ‪ 121‬יצאתי פסחים י ה ‪ 122‬עברתי‬ ‫לעיל ח ‪ 11‬עשרים בר לא מא אי‪ ,‬י*ב לב ד בצום יואל ב יב ‪ 123‬תמצא בר ח ט ‪ 124‬יקושות תה‬ ‫צא נ יש כד יח ‪ 126‬משם בם כא יב—יג רב י ז ש״ב טו לב ומזויו תה קמי־ יג ברעב דב כח מח‬ ‫‪ 127‬אבדו תה קמו ד ‪ 128‬גדל עז ט ו נמס יה ז ה ‪ 129‬חכמה מש א ב ‪ 130‬והון מש ח יח ולהם ש״ב‬ ‫יט מד ‪ 132‬בכיי בר כד ב ‪ 133‬קוייו דג י ו כמספד מנילה ‪ ..‬ב ‪,‬ם הה‪ ,‬א יגדל המספד בירוטלים כמספד‬ ‫הדדרימון בבקעת מנידון >זכ יב יא( ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמסבדא דאחאב בר עמדי דקטל יתיה‬ ‫הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה ח^ייא בבקעת מגידו ‪ 135‬יבקעו‬ ‫בר ז יא ‪ 136‬ואמר להלן כח ‪ 137 322‬בני תה כט א חזון יש א א ואקרא תעשיית ‪ k‬וקורא בקינות ובאיוב‬ ‫‪ 138‬ואם במ כב יח מ ב כ יג לא וי כז י‬ ‫ובדברים הרעים שבירמיה‬ ‫‪2 6 8‬‬

‫[‬

‫המחברת‬ ‫‪140‬‬

‫משם נסענו ופגענו איש‬ ‫דבר‬

‫בעתו ׳‬

‫השר‬

‫לדעת‬

‫נדעה מה בפיו גם הואי‬ ‫אודותיו ׳ ואם היה‬ ‫ללעג‬

‫ולקלס‬

‫בעיניו ׳‬

‫ויהי השר‬

‫מעמדי ׳‬

‫הלא‬

‫וכרמים‬

‫ומערות‬ ‫כאבנים ׳‬

‫מזהב‬

‫וגדול‬

‫‪150‬‬

‫מה מאד נחשב לך‬

‫וצריחים ׳‬

‫לנו‬

‫ידעת כי‬

‫ולי‬

‫ליהודים ׳‬

‫מאודות‬

‫מדמה‬

‫לקראתנו‬

‫ויהי‬

‫בפיהם ׳‬

‫מי‬

‫בבואם‬ ‫הביא‬

‫שכלכם ׳‬

‫והחרד אל‬

‫‪160‬‬

‫הכסיל‬

‫אלינו‬

‫המשמח‬

‫בקדושים ׳‬

‫רבי יצחק ׳ אשר‬

‫לכל‬

‫והקדשה‬

‫והחסידות ׳‬

‫נחליף את‬

‫מעמדנו ׳‬ ‫הניתם‬

‫‪ 141‬והמנה‪ .,‬כמנהג יהוא‪,‬‬ ‫ל!‪.‬ו אדני לא לנו‪ ,‬לא עלינו‬

‫והנזר‬

‫והעדות ׳‬

‫עבודתו‬

‫בי נענעו ! י‪-‬ו?‪1‬‬ ‫מצנו של השובה‬

‫ומשאו‬

‫ואשה‬

‫והכסף אתן‬

‫הגונה׳‬

‫ופרדים ׳ ואני משנה‬

‫לבושי‬

‫למלך‬

‫רואה לי הואי‬ ‫ברוך‬

‫ואיך‬

‫שהשכילנו׳ לא‬

‫רצפים‬

‫וצפחת מים ׳‬

‫מכלול כלם ועלי‬

‫ישראל הם ׳ נבחן‬

‫והם‬

‫ויאמר השר‬

‫עבודתו ׳‬

‫ביום‬

‫ועליות‬

‫ברכו‬

‫דבר לנו‬

‫ההוגה יומם‬

‫אליכם ׳‬

‫האוהב‬

‫בכל‬

‫לבבו‬

‫הוא נזר‬

‫הדור‬

‫קנותכם את‬ ‫וטרחו ׳‬

‫‪! 14 6‬צריחים‪,‬‬ ‫‪ 1 5 5‬עילום‪,‬‬

‫כי‬ ‫‪149‬‬

‫המעניק רשים׳‬ ‫ובכל‬

‫ויאמרו‬ ‫והחכמות‬

‫הנעימות ׳‬

‫מחמדינו ׳‬

‫חצות‬

‫בספרו ׳‬

‫הוא הרב‬

‫מעלותיו ׳ ואת יקר‬

‫הידעתם‬ ‫וחפירות‬

‫וצבי‬

‫רצינו‬

‫ובכל נפשו‬

‫מעמדו ׳ ויענו כלם יחדו‬ ‫המעלות‬

‫הקורא‬

‫בדתו ׳‬

‫הרמות ׳‬

‫עילום ׳‬

‫היום הזה‬

‫הנאמן ׳‬

‫ולילה‬

‫אלהיו‬

‫שכלם‬

‫תולע‬ ‫ונדעה‬

‫אותנו בשם אל‬

‫לעבודת האל‬

‫הסודות ישחק׳ ולו‬

‫ויאמר השר‬

‫מדות‬

‫מרוחים ׳‬

‫ושדות‬

‫ויאמר השר‬

‫אלפי‬

‫לשלום ׳‬

‫מעמדכם אל‬

‫מבצר‬

‫והיאך‬

‫ועבדיו והכל שלו‬

‫אלדים ואנשים׳‬

‫מחליפים‬

‫שחקתי ׳ ויען‬

‫ומעניניו׳ כי ראה כי הוא עשיר בעיניו׳‬

‫האלה ראשי‬

‫אתכם הלום ? ׳‬

‫הכסיל‬

‫תשאלני אם הייתי‬

‫ובביתו אין כל ‪ ,‬רק עוגת‬

‫קדמנום‬

‫המתאמץ על‬

‫הייתם‬

‫ושבדו׳‬

‫האנשים‬

‫ויצחק‬

‫מדוע‬

‫וכל אשר אתה‬

‫אתם ״‬

‫וישאלהו‬

‫מחליף‬

‫וסוסים‬

‫בחרו לכם היום איש בזמן ׳ נכון‬

‫דברו ׳‬

‫מאדו ׳ אשר‬

‫והודו‬

‫מאודות‬

‫כמנהג יהואי‬ ‫דורותיו•‬

‫שמונה׳‬

‫בחורי חמד פחות וסגנים׳‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫הדבק‬

‫הארץ ממני‬

‫וירהו ׳‬

‫לחסרון שכלו ׳ שאנחנו עמו‬

‫ויאמרו לנו‬ ‫לבחן‬

‫יקרה‬

‫מטמונים׳‬

‫האמת לא היה לו לחם יומים׳‬

‫אמונים׳‬ ‫‪155‬‬

‫ואחים ׳‬

‫ויאמר הער גם זה‬

‫ויאמר לו השר‬

‫ובנים‬

‫שאלתם ׳ מי יתן ותהיו כמוני‬

‫משם נסענו והנה‬

‫מה‬

‫ואבן‬

‫והמנהג‬

‫ידיי כי לי בית‬

‫וקרובים‬

‫אילי‬

‫לאיש‬

‫מבעתו ׳‬

‫מאנשי‬

‫לחכמה אלו שתקת י‬

‫מצאה‬

‫לא לנו ״ וישחק השר‬

‫ועל דרך‬ ‫והיה‬

‫כביר‬

‫יפחדו‬

‫מעמדי‬

‫אדני‬

‫הולך וקרב‪,‬‬

‫מחליף‬

‫הכסיל ויאמר‬

‫בביתי‬

‫והאיש‬

‫אלהים רעה‬

‫מעמדו‬

‫ויפל על פניו ׳‬

‫‪145‬‬

‫כסיל‬

‫החמש ־‬

‫באולתו ׳ ורוח‬

‫עשרה‬

‫אליו‬ ‫תפארת‬

‫לילה‬

‫שהשכימו‪,‬‬

‫לבד בזמן‬ ‫גדלותיו ׳‬

‫יקוםלהודות ׳‬ ‫‪ ,..r v‬לנו‬

‫סכל‬

‫לא‬

‫עולם‬

‫‪ 140‬כסיל מש יז יב ור ח ש א טז טו ‪ 141‬דבר מש גו כג כיה ש ביוה הולך ש״א יז מא והמנה‪ ..‬מ״ב ג כ‬ ‫‪ 141‬ויפל במ גז ד יידי תה עט ד יד כ ח ‪ 144‬נחשב מש יז כח ‪ 143‬כי איוב לא כה בית יד כב יד‬ ‫!שדות ש א כב ז ‪ 146‬ומגרות ש״א יג ו ודככף מ א י כז ‪ 147‬וסוסיט מ א י כה מ‪-‬גת אם י נ‬ ‫‪ 148‬יפחדו יש מ־ ד יה יז יג וכל בר לא מ‪ 149 -‬לא תה קגו א ‪ 151‬לחם שמ גז כג ובבית‪ ,‬מ ב‬ ‫‪ 153‬בח‪,‬רי יח כג ו יב‪ ,‬לח ד ועלי איכה ד ה ‪ 154‬ראשי במ א גז ‪ 155‬מה ש״ב יז‬ ‫ד ב עוגת מ״א יט‬ ‫ה ברכו תר קבט ח בר כא לנ דה״ב לג ז ‪ 156‬הביא ש ב ז יח דבר מ״ב ט ה ‪ 157‬האל דב ז ט‬ ‫‪ 158‬והדרד יש סו ה ההו‪-‬ה יה א ח ‪ 159‬המגמה שו ט יג האוהב רב ‪ ,‬ה ‪ 161‬לכל חב א י ‪ 162‬והנזר‬ ‫מ״ב יא יב ‪ 163‬בי‪,‬ם רות דה אם אד ‪ 164‬עבודתו במ ד מז דב א יב חצות תה קיט סב‬

‫‪[269‬‬

‫המחברת‬ ‫‪165‬‬

‫ולערך‬

‫ותודות ׳‬

‫שבחות‬

‫וישב בץ תנור‬ ‫יקרב‬

‫לאשתו פעם‬

‫בשר‬

‫דאמר‬

‫וכירים ׳ ולא‬

‫ירך ׳ ולא‬

‫בכל‬

‫יביט‬

‫‪170‬‬

‫עברנו והנה איש‬

‫לעיניו‬

‫בעמלו‬ ‫כי רב‬ ‫‪175.‬‬

‫ולעפעפיו‬

‫עצבו ׳‬

‫ולהוציא‬

‫מסכן‬

‫ויאמר השר‬

‫כסף‬

‫ממזרח ועד‬

‫וזהב לא‬ ‫והשקות‬

‫מערב י‬

‫בכל אשר לוז ׳‬

‫שוללי‬

‫ימצא‬

‫אולי‬

‫למפלת עניו‬

‫יאכל‬

‫ישבע רק ׳ בחיי ראשי ׳ ׳ ׳‬ ‫כלם‬

‫אחליף‬

‫וכבוד עשרו ׳‬

‫תראה‬

‫וכלים‬

‫ויאמרו‬

‫יחדו‬

‫ויאמר‬

‫עד אשר נכנע גאונו‬

‫ויאמר‬

‫לאשה‬

‫מתאבל על מתי‬

‫תתיצב אשתו‬ ‫כאבנים ׳‬

‫ויאמר השר‬

‫וקרנות שן‬

‫והבנים ׳‬

‫מלכות רבי‬

‫ואץ איש‬

‫מחליף‬

‫מלאכתך‬

‫ההיית‬

‫זכרתי איננו‬

‫אמצא‬

‫שברי בפי‬

‫ובצדקתו וישרו׳‬

‫אמתחתי ׳‬

‫לדעת סודו על‬

‫ויאמר האיש‬

‫האמת ׳‬

‫חי אני כי‬

‫לגמל‬

‫אבותיו‬

‫ויאמר האיש‬

‫ויאמר השר‬

‫מעמדי לאיש יהיה לו אב ואם י כי הבן ולו יהיה‬ ‫לא‬

‫מלאכה ׳‬ ‫ישללנה‬

‫ימצאוהו‬

‫ונשאלהו‬

‫יוכל‬

‫בעל‬

‫אתהלל ׳ לא‬

‫כסף‬

‫קברתי אבי ואמי היום שלשה׳‬

‫לאיש יהיה לו אם ואב ז י‬

‫כלבנה‬

‫וכחמה‬

‫בימקוהשגל‬

‫בביתו‬

‫כחלום יעוף ולא‬

‫כן‬

‫מארץ‬

‫בשמאלי‬

‫מלאכתי ‪ -‬היא עשרי ובה‬

‫אתרפה‬

‫לפלוני‬

‫נערה ׳ יפה‬

‫מכלים שונים׳ ויץ‬

‫במלאכתי ׳‬

‫ואחלי לא יתן‬

‫לדעת מה טיבו ׳ ויאמר האיש‬

‫לא ״ כי האיש אשר‬

‫הברכה ׳ אמנם‬

‫יצברוהוי‬

‫הכסף‬

‫עמל‬

‫תקומה ׳‬

‫בדורך ? ׳‬

‫ואתמול נשא‬

‫מעלת עשרו יקרב י‬

‫ומכתי אנושה׳ כי‬

‫הנכאב ׳‬

‫אראם י לא‬

‫יחמל ׳‬

‫וכל עוד אשר לא‬

‫כאבי נצח‬

‫יקרה ׳‬

‫הלילה‬

‫וישאלהו השר‬

‫מעמדך לאיש‬

‫בכלי זהב‬

‫לעשירית‬

‫משם נסענו והנה איש‬

‫מעמדך‬

‫ברזל ׳ כל היום וכל‬

‫התחליף‬

‫וישבע האיש‬

‫וההץ אשר האנשים‬

‫בניו‬

‫מעמדכם‬

‫וקדושי ואם‬

‫שיברך ׳ ולא‬

‫למעמדוז ׳ ויענו‬

‫והדודה י לא יטרח ולא יעמל ׳‬

‫אשר שם צוה אדני את‬

‫‪185.‬‬

‫להבדלה‬

‫יטעם כלום עד‬

‫למחרפיו קשה י ולא‬

‫וטרחו ׳ ולא יתנהו הזמן השב רוחו ׳‬

‫ומרקחות חנים ׳‬

‫היה‬

‫דבר‬

‫חרש‬

‫חדרך ׳ אשר לו הץ ורכוש ואבן‬

‫ממני‬

‫הדוש׳ ולא‬

‫התחליפו‬

‫תנומה ׳‬

‫ברה ׳ ולו שגל נעימה‬

‫‪180‬‬

‫והנזר‬

‫לבדו ׳‬

‫משם‬ ‫שנה‬

‫כאשר עשה זה כמה שנים׳‬

‫הצהרים ׳ וייא ישתה יץ רק‬

‫לאשהיולא יענה‬

‫ויתענה כל שני וחמישי׳ ועתה‪,‬‬ ‫יהיו לו‬

‫החמש ־‬

‫לילה תחנונים ׳‬

‫יאכל עד‬

‫בחדש ‪ -‬יהיה‬

‫עשרה‬

‫מכל‬

‫התחליף‬

‫האנשים אשר‬

‫הגדול בדורו ׳ ברב‬

‫במעלליו ׳‬

‫כל‬

‫תגמוליהם‬

‫‪ 166‬וישי בין תנור ונירים‪ ,‬דרך ה״ פלה ובי‪.‬יו‪ 168 ,‬בשר ירך‪ ,‬שאין בו עצמות כדי שלא ליהנות מן העולם‬ ‫הזה יותר מדי ‪ 171‬עמל ואוזל‪ ,‬עמל והולך ‪ 174‬לפלוני מארץ חדרך‪ ,‬אולי לאויל מדורך הנזכר למעלה‬ ‫במחברת ‪ ,‬שורה ‪ 219‬ובמהברת״ו שורה ‪ 20‬ושורה ‪ 181 62‬שם‪ ,‬במלאכה ‪ 185‬היום שלשה‪ ,‬זה שלומה ימים‬ ‫‪ 165‬והנזר זכ ז ג ‪ 166‬וישב תענית ל כך היה מנהגו שי‪ 1‬רבי יהודה ב^בי אלעאי ערב תשעה באב מביאין לו‬ ‫מת הריבה במלח ויושב בין תנור לכיריים )מקום מ^וול שבבית רש״י( ‪ ,‬לעיל יד ‪ 167 159‬יקרב וי יח יד ולא‬ ‫‪ 168‬יענה תה קיט מב ש א כ י ‪ 170‬יהיו מש ה יז‬ ‫ירושלמי ברכות ו י לא יטעום אדם כלום עד שיברך‬ ‫‪ 171‬איש קה ט טו חרש יש מד יב כל יש סב ו לא מש ו ד ‪ 173‬ולא איוב ט יח מה כתובות א ח‬ ‫‪ 174‬מארץ ‪,‬כ ט א ‪ 175‬ואבן ש״ב יב ל יפה שי ו י ‪ 176‬תתיצב תה מה י ‪ 177‬יחמל ש ב יב ד הכסף‬ ‫מ״א י כז וקרנות יח כז טו ‪ 178‬ומרקחות דה״ב טז יד והשקות אם׳ א ז ‪ 179‬ממזרח מל א יא ‪ 180‬בכל‬ ‫בר כר ב ‪ 181‬שם תה קלג ג ע‪ .‬רי תה מט ז ‪ 182‬אתרפה מ‪ .‬יח ט כסף בר מד ב ‪ 183‬כחלום איוב‬ ‫‪ 184‬מתאבל ש ב יד ב ‪ 185‬היה יר טו יח היום ש״א ל יג ‪ 187‬ברב ‪ cs‬ה יא ‪ 188‬כל תה‬ ‫כ ח‬ ‫קטז יב‬

‫‪[270‬‬

‫המחברת‬ ‫עליו ׳ כי הם‬ ‫‪190‬‬

‫ולא‬ ‫ואני‬

‫יבואם ׳‬

‫וקלץ‬

‫אשר‬

‫הייתי רב‬

‫אדאג פן עץ‬

‫לרעות בגן עדנו‬

‫אהבתם‬

‫ויראתם ׳‬

‫ראיתי‬

‫מקמו‬

‫להם‬

‫כפריו‬

‫במעמדו‬

‫ותבח‬

‫סבלו ׳‬

‫מעבד אותם‬ ‫משמים׳‬

‫יביאם ׳‬

‫בכל כחיי והיה נקל‬

‫ואמרה אל לבי‬

‫ועל שכמי‬

‫ליקהת אם ׳‬

‫ברחב‬

‫מתנחם‬

‫ובארך ׳ והנני‬

‫והגה אם‬

‫אשאם׳‬

‫וכאשר‬

‫ובדבר בת‬

‫אספם‬

‫מרדיו ׳ עם כל פרי מגדיו׳ נתתי שבח‬

‫לדעת‬

‫עבודתם ׳ ולא‬ ‫אחריהם ׳‬

‫האלהים עם‬

‫ליוצרי ׳‬

‫שחזקני‬

‫התרשלתי‬ ‫אקנא‬

‫ולא‬

‫אוכל כבדך ? ׳ ועתה‪,‬‬

‫מעמד אחר‬

‫רק‬

‫בכל‬

‫לאנשים‬

‫עיני ‪ -‬מהם לא‬

‫בהרים ׳‬ ‫עיני לא‬ ‫מתרפה‬ ‫אחמדי‬ ‫ובחרפה‬

‫ואשית לי מהם‬ ‫נכתה ׳‬ ‫בעבודת‬

‫המכה‬

‫העין‬

‫ראמר‬

‫אצלתי ׳‬

‫רואה‬

‫השמד י י‬ ‫רדפתי‬

‫המירותי הקןם‬

‫אמיר‬

‫יוצרי וגבור‬

‫לשתות יץ׳‬

‫הולכות‬ ‫אשבע ׳‬

‫השבע׳‬

‫רשחק השר על‬ ‫מחליף‬

‫בקלץ את‬

‫והכסף בפי‬

‫והלב‬

‫חומד ׳‬

‫ויאמר‬ ‫רואותיו ׳‬

‫ראמר‬ ‫דבריו‬

‫שלום‬ ‫ויאמר‬

‫למעמד איש אחר‬ ‫ולא‬

‫כבודי ׳‬

‫אחפץ‬

‫אמתחתי ׳ היתה‬

‫התאוה‬

‫תאוותיו‬

‫כאריה‬

‫ולמלאת‬

‫ולהפיק רצץ יצרי לא‬

‫התעצלתי י וכל אשר‬

‫חדרים ׳‬

‫ירדף‬

‫הקורא‬

‫מחמאות פי לא נסתה ׳‬

‫ומחצי‬

‫הצביות‬

‫בכלה והיש‬

‫הצביות הנה והגה׳‬

‫וקורותיו ׳ מיום חשכו‬

‫בחסדך ׳ אם היית‬

‫עדרים ׳ לא היתה‬

‫ונשכח כל‬

‫בסנור ״‬

‫השרי לא‬

‫מתחמם י‬

‫באחרי רגש אליו השר‬

‫בהיות אור עיני אתי ׳‬

‫אומנתי׳ והיה‬ ‫השכל‬

‫מעמדו‬

‫אמר נא‬

‫חי נפשך‬

‫מעמדי ׳ כי‬

‫עומד י ויגרש מפניו‬ ‫שאלו‬

‫ויאמר‬

‫והשחרות‬

‫ודומם י וכנגד אור השמש‬

‫אודותיו ׳ ואיך הוא עם הזמן‬

‫ויאמר וגם לך שלום‬

‫מעמדך ׳ רען האיש‬

‫סוחרתיי‬

‫בפתח ביתו יושב‬

‫בוחרי או אם היה ממיר‬

‫העור ״ רען‬

‫האמנם לא‬

‫‪210‬‬

‫חפץ‬

‫יכלה הזמן והם לא‬

‫יכלוי‬

‫ואמצני כל עוד בחיים חיתם ׳ על‬

‫הצרך ׳‬

‫נשאל זה העור‬

‫ואם הוא‬

‫‪205‬‬

‫עומד‬

‫ונוראות ׳ אשר לא יוכל איש‬

‫לדבר‬

‫אבותיהם‬

‫השר‬

‫לף‬

‫סרתי‬

‫הימים ׳‬

‫תלעג לאב‬

‫משם נסענו והנה איש עור‬ ‫‪200‬‬

‫לספר אשר ממנו‬

‫ולשנים אשר אץ להם בהם‬

‫אראם ׳‬

‫חסידיו ׳‬

‫עצומות‬

‫אבותי היו סבת חיי רוחי ׳ לא‬

‫טרחי ׳ ועם כל זה‬

‫הזקן‬

‫על‬

‫לראותי ואם באנו‬

‫בידעי כי‬

‫בעיני‬

‫‪! 95‬‬

‫סבלו ממנו‬

‫תשבע עץ‬

‫מהומות‬

‫החמש ־‬

‫ותלאות ׳‬

‫עשרה‬

‫בחדרי‬

‫עפרה אשר‬ ‫באץ ׳‬ ‫ועתה‬

‫ראיתי‬ ‫אעמד‬

‫ומחצי עיני לא נכו כי‬

‫כאשר‬

‫הטוב ‪-‬‬ ‫כאשר‬

‫והעלמתי עץ ׳‬ ‫לא‬

‫אראה ולא‬

‫אפילות הנה ׳ אתן‬

‫למכה לחי‬

‫ואדם‬

‫בדורי לא‬

‫ואנצלה מטיט החשק ולא‬

‫אעמד ׳‬

‫הייתי‬

‫אטבע ׳‬

‫‪ 191‬לא סרתי‪ ,‬לא חדלתי ‪ 197‬ברהב ובארך‪ ,‬מכל הבחינות ‪ 200‬רואותיו‪ ,‬עיניו ‪ 202‬בסגור‪ ,‬בסנוורים‬ ‫‪ 206‬סוהרתי‪ ,‬סוחרת בי והשחתת‪ ,‬ותאוות הילדות ‪ 208‬מהם‪ ,‬מעי‪-‬י ‪ 212‬אפילות‪ ,‬אכלות ועוורות‬ ‫‪ 189‬לא קה א ח ‪ 190‬יכלה ודוי ה‪-‬דול לרבנו נסים‪ ,‬להלן יח ‪ 191 382 110‬היי י ‪ -‬לה טז מלבד בר לא ו‬ ‫‪ 194‬עין מ^ ל יז ‪ 195‬לרעות ‪-‬י ו ב בר׳‬ ‫‪ 192‬מיבמים יח ג טו ‪ 193‬ולגנים קה יב א ועל איוב לא לו‬ ‫לציון עוד יח ז יג ‪ 197‬מתנדם בר כד סז‬ ‫ב טו כפריו עי ד יג טז ‪ 196‬אהבתם תפלת עהרית ובא‬ ‫‪ 199‬יועב איכה נכח ברכות יט ‪ 200‬ח‪ -‬כו קה יב ג ‪ 201‬עלום עוו כג ‪ 202‬המכה בר יט יא ‪ 203‬דאמנם‬ ‫ב מ כב לז ‪ 204‬הי ע״א יז נה אמיר הו ד ז ‪ 205‬אור תה לח יא והכסף בר מד א ‪ 206‬סודרתי יח כז‬ ‫יב‪ ,‬לעיל א ‪ 6‬העין רע י במיבר ‪ 4‬ו לט ‪ 207‬ויגרע רב לב כז ולהפיק מ ״ ח לה וכל קה בי ‪ 208‬ברירי‬ ‫ בת סד כאבר ע א כו כ ‪ 209‬וא^ ית בר ל מ מחמאות תה נה כב ‪ 210‬לא עמ ט לב דמירותי לעיל‬‫ג ‪ 291‬והעלמתי מ‪ -‬כה כ‪ 211 .‬ונבור י ‪ -‬ה כב ‪ 212‬לא ע מ ט לב אתן איכר נ ל ‪ 213‬ונ‪ -‬כד בר מא ל‬ ‫וא צלה תה סט טו‬

‫‪[271‬‬

‫המחברת‬

‫‪215‬‬

‫אונה ולא‬

‫אקבע ׳‬

‫התאוות‬

‫הדמיוניות ׳‬

‫ולבשתי סות הבשת‬ ‫בידעי כי אקל בהם‬

‫מעווני׳ ואם חשכו‬

‫הזמות‬

‫והעצות ׳ ונחו‬ ‫היצר‪,‬‬

‫נסענו והנה עור‬ ‫לאחרי‬

‫מעמדו‬ ‫הנאמן ״‬

‫נכותך ׳ כי‬ ‫ברעב‬

‫בטרם אשר‬

‫ובצמא‬

‫ובעירם‬

‫יצאתי יצוא ושוב‬

‫נפרד‬

‫מכל‬

‫שלשה‬

‫זהובים ׳ ושני גדיי עזים‬

‫ולרע מזלי ראני איש‬

‫נהרות‬

‫לפני‬

‫כי תחת‬

‫אבותיך ׳‬

‫הזמןז ׳‬

‫מקרי הזמן‬

‫בבל ׳ ׳‬

‫שבתי‬

‫ותמיד‬

‫בוכה ‪ -‬הנני היום‬

‫להזיק או‬

‫בבית‬

‫הרעב‬

‫ללמד שירים‬

‫אמצא צרור‬ ‫מזמרי ובני‬

‫פניהם‬

‫הרואים‬

‫אקנא‬

‫מעמדי בכל בית‬ ‫הייתי‬

‫צררוני ׳‬

‫בהיות‬

‫להיות נזק י כי‬ ‫הנדיבים ׳‬

‫וגנבתי משם‬

‫וארגמן‬

‫ולקחוני‬ ‫בראתי‬

‫ותולעת שניי‬

‫ודברו אתי‬ ‫משחית‬

‫משאת׳‬

‫משפטים ׳‬

‫לחבלי‬

‫סובל ׳‬

‫לשמח לב‬

‫ובוכה‬

‫הנערים‬

‫כאשר‬

‫ותהלה‬ ‫וסופד‬

‫והנערות ׳‬ ‫הנערים‬

‫יוכלון‬

‫כספי בשקי׳ ואתן שבח לאל עלי גומר•‬ ‫האחד‬

‫קוצר והשני‬

‫‪228‬‬ ‫על ידי ב ת־ דץ על מניה‬ ‫‪ ,‬אני הבאתי קלקול‬ ‫‪238‬‬ ‫עתרי‬

‫בעיני‬

‫להיותי‪,‬‬ ‫והשחתה‬

‫החסידה והאנפה‪,‬‬

‫מעמר ׳‬

‫ותחת‬

‫היותי‬

‫לאשתי י ואם ילעיגו האנשים‬

‫לבעל אשה יפה ׳ כי כלם שוות‬

‫‪ 2 1 4‬אקבע׳ ארמה לא אהיה נתבע‪,‬‬ ‫מלשין ‪ 2 3 1‬שפוטים‪ ,‬ענשים אנכי בראתי וכו‬ ‫בבל‪ ,‬ומקוג‪ ,‬שבתי‪ ,‬התחלתי ‪ 2 3 4‬הנערים‪,‬‬

‫לזולתך ׳‬

‫לאכל י ויהי היום‬

‫והצמא יום יום‬

‫ושירותי‬

‫לאל‬

‫בחרתי מות‬

‫תכלת‬

‫השופטים׳‬

‫ומתקבל ׳ כי אנכי‬

‫מעמדך‬

‫אחליף‬

‫אחד מבני‬

‫רעב וצמא י אלץ שבע וסומא י לא ארגיש אם יביטו האנשים‬ ‫לבשתי ׳ לא‬

‫ויאמר‬

‫יחליף‬

‫בטוב‪ ,‬שבח‬

‫מנעורי רבת‬

‫ומבית אחר גנבתי‬

‫ומתאבל ׳ ועני‬

‫ומנוחה‬

‫והשקט‬

‫לדעת אם‬

‫תחליף‬

‫אבותיך י ולא‬

‫כמראה הבזק י‬

‫דבר נאה‬

‫המחשבות ׳‬

‫ושקטו‬

‫מכתי היתה צרי‬

‫נשחר׳‬

‫להודיעני אם‬

‫עורוני ׳‬

‫טובים ׳‬

‫העזות‬ ‫מארבה‬

‫עצבוניי‬

‫האלהים‬

‫והשרות׳ אשא אלי מאת‬

‫שאתי לא יחסר לחם חקי ׳‬ ‫היותי‬

‫יוצרי ׳ כי‬

‫גם את פני זה‬

‫והגיד עלי אל‬

‫תחת היותי לפנים בוכה‬

‫ולשחק‬

‫ידעתי‬

‫מאויי׳ ונשאני הזמן‬

‫מלשני׳‬

‫שפוטים ׳ והיה‬

‫הגבירות‬

‫פדיום‬

‫איך אתה עם‬

‫הארץ‬

‫מעילי‬

‫תשוקתי מן‬ ‫והגאוה ׳‬

‫לפיד יום ׳‬

‫ובחסר כל י לא היה לי בגד ללבש ולחם‬

‫מחיי ׳‬

‫וקורא ׳ על‬

‫‪235‬‬

‫ויאמר‬

‫שופטי‬

‫פשטתי‬

‫מתנחם במה שגזר עלי‬

‫אשביעך בנפש‬

‫להיותי‬

‫לאל‬

‫הרואות‬

‫ידעתי כי הוא‬

‫אחרי‬

‫נתבעי‬

‫בארבות ׳ אורו עיני‬

‫בחיי! יש לי מן הטוב אשר לא ראו‬

‫הרעב עלי חזק י‬

‫ועשו בעיני‬

‫והצביות ׳‬

‫ויאמר השר‬

‫וישאלהו השר‬

‫ויאמר השר‬

‫ויאמר האיש‬

‫‪230‬‬

‫התאוות‬

‫בלתי היום ׳ והנני‬

‫אהיה‬

‫בטלה‬

‫יכבדו מחול ימים יגוני׳ ורבו‬

‫המתפרצות ׳ לא‬

‫ליצריי ועד היות עיני כהים ׳ לא‬ ‫משם‬

‫‪225‬‬

‫וכפר‬

‫בריתי את‬

‫אדע ‪ -‬לא‬

‫העלמות‬

‫והענוה י לא אחוש אם‬

‫ממלחמת‬ ‫‪220‬‬

‫ובמה שלא‬

‫החמש ־‬

‫אראה ולא‬

‫עשרה‬

‫מפני‬ ‫בעולם‬ ‫הצנועה‬

‫החסידה‬

‫והאנפה ׳‬

‫עה יהי ‪ 2 3 0‬מלשני‪,‬‬ ‫‪ 2 3 3‬וקורא על נהרות‬ ‫והנואפת‬

‫ורבו יר מו כג ‪ 217‬חשכו קה׳ יב נ אורו ‪ j‬א יד כט ‪ 218‬פדיום‬ ‫‪ 216‬יכבדו איוב ו ג‬ ‫יה‬ ‫‪ 215‬וכפר יש כה‬ ‫בם נ מט ‪ 219‬בלתי בר כא כו ‪ 220‬עיני ש״א ג ב כי רב ד לה ‪ 221‬פני מש ז טו ‪ 224‬אשר שם י ו‬ ‫בכל ם*ב כ יע ‪ 225‬מנעורי תה קכט א‪ -‬ב ‪ 226‬ברעב רב כה מה בנד בר כה כ ‪ 227‬יצאתי בר ח ז יח‬ ‫‪ 230‬מלשני תה קא ה‬ ‫א יד בחרתי יר ח נ ‪.. 228‬פרר לעיל ‪ 229 64‬ושני בר כז ט תכלת שמ ‪ ,‬כו לא‬ ‫ודברו יר לט ה ‪ 231‬ועשו יח כנ י דבר פסחים מט אנכי יש נר טז ‪ 232‬בוכה‪..‬חט א ד ‪ 233‬על תה‬ ‫קלז א ‪ 234‬אשא בר מנ לד כאשר בר מר א ‪ 235‬לחם מש ל ח צרוד בר טב לה לא־‪ ,‬תה נז ג ‪ 236‬קוצר‬ ‫תה קכט ז ‪ 237‬אלין מש׳ יט כנ ‪ 238‬החסירה רב יר יח‬ ‫‪[2 7 2‬‬

‫המחברת‬ ‫והגבירה‬ ‫‪240‬‬

‫חרופה ׳‬

‫והשפחה‬

‫תחלה‬

‫החמש ־‬

‫ליוצרי ׳ אשר‬

‫עשרה‬ ‫המציא‬

‫אבלי ׳ ולבי שמח במה שקרה ליי חה היה חלקי מכל‬ ‫ויהי אחרי כן‬

‫ראמר אלי השר‬

‫מאמריי י ואען ואמר‬ ‫ובחנתים ׳‬ ‫הצרוף‬

‫לעולם לא‬ ‫באותות‬

‫התרצה עוד‬

‫למחלת עניי צרי ׳ בי שלמו ימי‬

‫עמלי‬

‫לבחן את‬

‫דבריי‬

‫לא אשאל עוד ולא אנסה י כי ראיתי בעיני‬ ‫האמנתים׳‬

‫ובמופתים‬

‫אמנם‬

‫ובמסותזי‬

‫‪ 239‬והמפרה ‪.,‬ימין מג שלמו יש פ כ‬ ‫‪ 244‬באותות רב ד לד ברוך ברכת אמר יצר‬

‫מי‬

‫יוכל‬

‫ברוך רופא‬

‫‪ 240‬ולבי‬

‫ק־ ב י‬

‫‪L273‬‬

‫להכחיש‬ ‫לכל בשר‬

‫ולהביא‬

‫במצרף‬

‫המעשה י‬

‫ולולי‬

‫ולהעלים‬ ‫ומפליא‬

‫‪, ¿41‬ידי ‪-‬ו טז ד‬

‫ולכסות ׳‬

‫השכל‬ ‫ראיתים‬ ‫הדבר‬

‫לעשות•‬

‫‪ ¿42‬לא יש ז יב‬

‫מחברות עמנואל הרומי‬ ‫כרך‬

‫*‪45‬‬

‫י * ‪« 4‬י * < © ?; * ©‬

‫^>‬ ‫‪*v‬־^״‪f‬‬ ‫‪^ * -4K‬‬

‫‪.‬י‬ ‫* ‪t ? r y‬־ ‪u‬‬

‫ייתר• * * ‪a w o > S‬‬

‫‪•J f‬‬

‫ ‪m ^ ■ y t‬״ ׳ * ‪- &» up« dfe‬‬ ‫׳*‬

‫* ‪ » o * » » r » J‬סי » * © * • » ס ״ יי & י ״ & ^ ס‬

‫* ¿ » *P ¿ A‬‬

‫״?‬

‫‪« * j t c ' t f p v ‘' * » y » 0 > jy‬‬

‫‘‬

‫*) ‪ » y * f je » W‬גסי ‪* )I a‬‬

‫‪q‬‬

‫> ‪ % * » » .* * ; U y * ) 4‬הי » י‬

‫* ״י‬

‫׳״י*‬

‫| ? ייי » • *י ? ד׳ ‪,‬‬

‫^‬

‫^ )‬

‫״ * * רייי ״ וג‬

‫^ ־‬

‫‪ JUl‬מקיס* ‪o*t j fi *m‬‬

‫‪))4 9 9‬‬

‫•‬

‫‪o b m‬‬

‫* ‪ *» ♦ £> * y‬״‬

‫‪«••***ye»m‬‬

‫ןווי ^ ו ^ » יי © מ‪ ,‬יי ״ ״ ייי ‪ 9‬י ־ ־׳‬

‫‪)»" >¥* *>*yb& tp a yjo‬‬ ‫>‪ b‬׳ * יי ©‬

‫‪4 4‬י ‪« /‬‬

‫‪~ W **n‬‬ ‫‪yh*»> P #‬‬

‫סרמ ‪© * 4‬‬

‫; * • ‪ >? y ’ fjfc iTO‬״ ‪) U ^ i V 4‬‬ ‫* ‪ ,‬י »‪ 1‬׳‬

‫ךמןי * > ‪ * ) « ^ .‬ומ‬

‫^ יי‬ ‫*‬

‫^‬

‫*‬

‫‪Jh‬‬

‫^י‬

‫י‬

‫‪%‬־‬

‫*־‬

‫*‪¿*a‬‬ ‫^‬

‫ךי ־‬

‫^י‬

‫^ • '׳‬

‫> ' * ‪© *> **> o J * t > J a A r‬‬

‫* * * » >׳ ‪t f t r » » y » y ) W»i > f‬‬

‫׳ • | ^ ״ ‪' % »i *»* »f tjfrk M; «i %y *»W * * « V V * 2‬‬ ‫|'‬

‫׳י ‪4‬‬

‫תצלום עמוד ראשון של מחברות עמנואל הרומי ]כתב יד לונדון )מחברת יג‪ ,‬שורות ‪[ 150 128‬‬

‫מחברות‬ ‫^‬

‫־ד‬

‫עמנואל‬

‫מותקנות על־ כי‬ ‫עם מבוא‪ ,‬פירוש‪,‬‬

‫הרומי‬

‫‪T‬‬

‫כתבי־ יד‬

‫ודפוסים ראשונים‬ ‫ומפתחות‪ ,‬מאת‬

‫מקורות‪ ,‬נספחות‬

‫דב ירדן‬ ‫*‬

‫כרך שני‬

‫מחברות טז‪ -‬כח‬

‫) המהדורה‬

‫מהדורה‬

‫שנית‬

‫הראשונה‬

‫יצאה‬

‫מפתחות‬

‫נספחות‬

‫בהוצאת ד ״ר דב‬ ‫בהוצאת‬

‫מוסד‬

‫ירדן‬

‫ביאליק‬

‫בשנת‬

‫(‬

M A H B E R O T H

I M M A N U E L

H A R O M I

E d it e d o n t h e b a s is o f ea r ly M a n u s c r ip t s a n d P r in t e d E d it io n s w it h

I n t r o d u ct io n

C om m en t a r y, S o u r ce R efer en ce s,

A p p e n d i c e s a n d I n d ic e s by

D O V

J A R D E N

V olu m e

T w o

‫ תשי״ז‬,‫כל הזכויות שמורות למוסד ביאליק‬ ‫ הקריה‬,‫נדפס בדפוס הממשלה‬ C o p y r ig h t b y t h e B ia lik I n s t it u t e , J e r u s a le m P r in t e d in I s r a e

1957

‫תכן הכרך השני‬

‫תלנת האשה‬

‫‪275‬‬

‫התנצחות על אשה‬

‫‪287‬‬

‫הזכירה הקמצנים הנדיב מקמרינו‬

‫‪309‬‬

‫והיא מחברת המוסר‬

‫‪333‬‬

‫תהלת אביגדור התנצחות עם שלשה אנשי מדנים שיר לכלודורש‬

‫‪353‬‬

‫קינות על עצמו על השר ועל בנו משה‬

‫‪383‬‬

‫ענה כסיל כאולתו‬

‫‪397‬‬

‫שיר האביק חידת החשוקה כלמת הרופאים תהלת קלתימום‬

‫‪415‬‬

‫תנחומים‪ ,‬קינות ואגרות‬

‫‪421‬‬

‫והיא מחברת היק‬

‫‪451‬‬

‫והיא מחברת הזקנות‬

‫‪471‬‬

‫והיא מחברת המזלות‬

‫‪489‬‬

‫והיא מחברת התפת והעדן‬

‫‪511‬‬

‫אגרת עמנואל לרבי הלל‬

‫‪557‬‬

‫שירת עמנואל בראש ספרו ׳אבן בחך‬

‫‪558‬‬

‫השירים האיטלקיים)תרגום עברי לאה גולדברג(‬

‫‪559‬‬

‫שנויי־נסחאות‬

‫‪571‬‬

‫בבליוגרפיה‬

‫‪578‬‬

‫מפתחות‬

‫מפתח השירים‬

‫‪591‬‬

‫מפתח החרחים‬

‫‪597‬‬

‫מפתח המשקלים‬

‫‪599‬‬

‫מפתח סוגי השיר והמליצה‬

‫‪601‬‬

‫מפתח השמות‬

‫‪60‬‬

‫המחברת השש־־עשרה‬ ‫] תלנת האשה[‬

‫אמר עמנואל המחבר כאשר ארכו לי עם השר הימים׳ לבלות ימינו בטוב ושנותינו‬ ‫בנעימים׳ היו לנו ימי צהלה ושמחה׳ ונסו ינץ ואנחה׳ היינו השר ואני רוכבים צמדים׳‬ ‫ולנושני סרדיםי היו לעינים תאוהי ותהי חברתנו חברה נעימה ונאוה‬ ‫ויהי היום בצאתנו שער עלי קרת׳ ועלינו בגדי חפש לכבוד ולתפארתי ונתנוליגונים‬ ‫‪ 5‬כתף סוררת׳ והגה גבירה אחת לפנינו עוברת׳ והיא לעמודי היפי נלה וכותרת׳ אספה‬ ‫כל ההדורים׳ ויהיו הרואים אותה מאשרים׳ ביפי ובחכמה ובכשרקי ויאמר אלי השר‬ ‫מה ראית בחבצלת השרץזי ואען ואמר ראיתי לה על כל הגבירות יתרץ׳ ויאמר‬ ‫השר האם הכרת בה חסרוןז׳ ואמר לא הכרתי ולא אכיר׳ רק שחצי עיניה מדמי‬ ‫החושקים תשכיר׳ ויאמר השר השמת לבך אל היפה׳ כי היא לא תלך בקומה זקופה׳‬ ‫‪ 10‬לא ידעתי אם זה הדבר בה מום׳ אמנם שאר הדוריה הדורים לא עממום׳ ואען‬ ‫ואמר אדוניי לא זה הדרך ולא זה העירי כי אין כיפי הגבירה עד הר שעירי אמנם היא‬ ‫כל חמתה לא תעירי בידעה כי שלם ישלם המבעיר׳ ולו היה בה פתיות׳ עד אשר תלך‬ ‫כשאר הגבירות קוממיות׳ יחרדו לקראתה בני אלים׳ ויהיו בימיה בארץ הנפיליםי ואם‬ ‫אל ארץ תביט‪ -‬תקיץ ישני אדמת עפרי ויבלע המות לנצח ובוש וחפר׳ ולכן הולכת‬ ‫‪ 15‬הגבירה כאשר הולכתי בידעה כי באורה על כל אור מולכת‬ ‫‪ 4‬בגדי חפש‪ ,‬בנרי בגי חורץ‬ ‫‪ 5‬אספה כל ההדורים‪,‬‬ ‫‪ 8‬שחצי עיניה מדמי החושקים תשכיר‪,‬‬ ‫‪ 10‬הדורים לא עממום‪ ,‬שום‬ ‫מדומה‬ ‫העיר‪ ,‬אץ הדבר כמו באמרת ‪ 12‬כל חמתה ייא תעיר‪,‬‬ ‫המבעיר‪ ,‬את אב החיעק ‪ 13‬ויהיו בימיה בארץ הנפילים‪,‬‬ ‫בדור המבול ‪ 14‬תקיץ ישני אדמת עפר‪,‬‬

‫‪ 6‬מאשרים‪,‬‬

‫כל סממני היופי כלולים בה‬ ‫החובקים בעיניה‪ ,‬והוא‬ ‫שהיא הורגת את‬ ‫סממני יופי לא יעטו ולא יעיבו את ייפוייה‬ ‫את כל שטסה לא תעורר לא תגלה את‬ ‫והמייאבים יפלו י‪ -‬ארץ כדי להתחבי־ עם‬ ‫מקברותיהם‬ ‫תעיר את המתים‬ ‫חיזוק‬

‫מהללים•‬ ‫התהילד על ידי גתוי‬

‫‪ 11‬לא זה הדרך ולא זה‬

‫כל יופיה‬ ‫היפה כמו‬

‫‪ 1‬כאשר בר׳ כו ח לבלות איוב לו יא ‪ 2‬צהלה אם ח סו ונסו יש לה י רוכבים מ״ב ט כה ‪ 3‬לעינים בר‬ ‫הרואים‬ ‫לכבוד במ כח ב ו^ת^ו זב ז יא ‪ 5‬לעמודי מ א ז מא ‪6‬‬ ‫ג ו ‪ 4‬בצאתנו איוב כט ז בגדי יח כז כ‬ ‫דבלב מב ‪ 9‬ה^מיי איוב ב נ ת^ך יומא ט‬ ‫בי ו ט ובחכמה קה ב כא ‪ 7‬בחבצלתשי ב א ‪ 8‬שחצי‬ ‫‪ 12‬כל תה‬ ‫‪ 10‬לא יח כח ג ‪ 11‬לא מ״ב ו יט הר בר לו ח‬ ‫שהיו )בנות ציון( מהלכות בקומה זקופה‬ ‫‪ 13‬יחרדו ‪ .‬א טז ד בני תה כט א ויהיו בר ו ד‬ ‫עח לח )חמתו— כעסו( *לם ¿מ כב ה תלך וי כו יג‬ ‫‪ 14‬אי‪ 1‬יש ח כב תקיץ דג יב ב ויבלע י^ כה ח ובו^ יד ניב‬

‫‪[275‬‬

‫השש ־ עשרד‪,‬‬

‫המחברת‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫קוממיות‬

‫לו‬

‫עד כי‬

‫הלכה‬

‫מאוריה בני אל יחזו ‪-‬‬

‫לקראת‬ ‫‪20‬‬

‫היעלה‬

‫כבודה‬

‫תמשך‬

‫כוכבי אל רגזו‬

‫בחכה כל גדודי‬

‫או אם שחוח‬

‫מעלה ‪,‬‬

‫הלכה ‪ -‬על מעל ‪-‬‬ ‫למולה נחפזו‪,‬‬

‫תה שוכני עפר‬

‫יחיו נבלתי ומתים עלזו‪,‬‬ ‫עד בץ‬ ‫‪25‬‬

‫יחלקו עוד נחלה‬

‫עצומים‬

‫עלקיפהפיה‬

‫בחרה‬

‫בחכמה‬

‫לכת ־ עלי דרך אשר היא‬ ‫כי היא‬

‫התבונה‬

‫בפלך‬

‫לא מפני מום בה‬ ‫כי היא‬ ‫‪30‬‬ ‫ויאמר‬

‫אלי השר‬

‫האזנים ׳ ושושן‬

‫השפתים׳‬

‫איש על דגלו‬ ‫גנבתם ׳ לא‬ ‫‪35‬‬

‫וכאור‬

‫הראית‬

‫תומכה‬

‫ומעלה‬

‫החן ‪ -‬ועל כן‬ ‫הרמתים י‬

‫כפלח‬

‫וברד השנים׳ חי אני‬

‫ידעתי אם‬

‫הבקר‬

‫ירכבו‬

‫לכוכבי השמים‬

‫עמיה ׳‬

‫בסערה‬

‫יעלו‬

‫דורכה‬ ‫מולכה י‬ ‫וקומת‬

‫כי לולי‬

‫באותות חונים׳ ואשר אמש עיני בשחק‬ ‫עיניה‬

‫חסרה‬

‫כלילת היפי אף‬

‫על במתי‬ ‫רקה‬

‫הולכה‪,‬‬

‫השמים׳‬

‫התמר‬

‫ראיתי נגה‬

‫ועיני‬

‫היונים׳‬

‫ועגיל‬

‫וצדק בשחק‬

‫נתונים ׳‬

‫ראתם ׳ הייתי גוזר אמר כי‬

‫הגבירה‬

‫ולכן נחזם‬

‫בשחק בץ‬

‫והאירו אל עבר פניה ׳ או אם ידמו עיניה׳‬

‫ליפים‬

‫הערבים ׳‬ ‫והדרם ׳‬

‫וכסיליהם עת יהלו אורם‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫מי האמין‪,‬‬ ‫הם יעלו‬

‫בסערה שמים‬

‫‪ 21‬על מעימה‪ ,‬בגלל סרת־■ ‪ 24‬עגומים‪,‬החיים‬ ‫עגגיה‪ ,‬ירכבו עתיה על ענניה ליפ*ם‪ ,‬מחמת יופים‬ ‫‪ 17‬קוממיות ו כו יג ‪ 19‬לקראת‬ ‫יש ‪ 24‬בין י ‪ :‬יב ‪ 27‬בפלך‬ ‫ז ח עיני ‪ .‬ירא וע‪\.‬ל יד >‪ 2‬ז‬ ‫גוזר אייב כב כח כי בר לא לב‬ ‫עהאירו ש מ כה לז ‪ 36‬ייכוכבי יש‬

‫עפרה‪ ,‬אשר עיניך‬

‫‪ 32‬וברד‪,‬‬

‫יש יר ט יג ‪ 20‬תמשך איוב‬ ‫מש לא יט ‪ 29‬כלילת יח כז‬ ‫יב ‪ 32‬ושושן שי ה יג לולי‬ ‫‪ 34‬יעלו מ ב ב יא בין שם‬ ‫יג י ‪ 39‬יעלו מ ב ב יא‬

‫‪[276‬‬

‫‪,‬לובן‬

‫‪ 33‬גוזר אמר‪ ,‬טחיי‪-‬פ‪.‬‬

‫‪• 35‬רכבו‬

‫ם כח ‪ 21‬שחוח יש ס יר ‪.; 22‬וכני י ג כו‬ ‫נ דורכה מי א ג ‪ 31‬רקח שי ו ז וקומת שי‬ ‫להלן ‪ 219‬יז ‪ 60‬כז ‪ 11 407‬איש בם ב ב‬ ‫‪ 35‬וכאור ש ב כג ד ירכבו י ‪ .‬יט א‬ ‫יב ו‬

‫המחברת‬

‫השש ־‬

‫‪ 40‬כי אחזם שחק בבץ‬

‫עשרה‬ ‫ערבים‬

‫ואחזם יומם באור פניך‬ ‫חיי תלויים‬

‫בעגיל אזניך‬

‫כי אחזה בו מעשה‬ ‫עוד אחזה בך‬ ‫‪45‬‬

‫על‬

‫מצרים‪,‬‬ ‫תאותעינים‬

‫כוכבי שחרך ברד שניך‬ ‫אשאלצביתחן‬

‫האם עיניך‬

‫כוכבי שחק‪,‬‬

‫ותקחים בשבי‬

‫הם‬

‫ולילה יעלו בשחק‬

‫יומם‬

‫או הם דמות כוכב‪ ,‬ואור פניך‬ ‫‪50‬‬

‫דמיון גלילי רום‪ ,‬אשר כל הצב ‪-‬‬ ‫עת לך כמו מר‬

‫ויאמר אלי עוד השר‬ ‫אוהב אותה‬ ‫הדוריה‬ ‫‪55‬‬

‫בחי‬

‫אהבה עזה•‬

‫הנורא‬

‫ובחרתי לשכן‬

‫הגבהים ׳ לא תשכן‬

‫במותה רק‬

‫מדלי‬

‫אנכי לא‬

‫בחיים‬

‫ראיתי‬

‫ובמות עם‬

‫בעדן גן‬

‫שם זהר‬

‫יפעתה ׳ ומי‬

‫יספד‬

‫בעד‬

‫יהיה לה חומת אש‬ ‫ביפיה תשים‬

‫סביבי‬

‫התפת‬

‫החושקים כי אם‬

‫ותשיב‬

‫חרב‬

‫להיות‬ ‫חברתם‬

‫בתפת עם‬ ‫עצבץ ׳‬

‫הגבירות‬ ‫כאוכל‬

‫נבלות‬

‫הנפשות‬

‫השטנים‬

‫הקדושות אם לא יראו‬

‫לתאבון ׳‬

‫בימי‬

‫הנדן ׳‬

‫האדם ׳ מן‬

‫הלבבות‬

‫תחנות׳‬

‫חביבי עד אשר אם‬

‫ולהיות לה לרע‬

‫בתוך‬

‫להיות‬

‫העדן כי אם יפי‬

‫דמעתה ׳ ואן יהיה‬

‫עולמית ׳‬

‫הפסדתי שעות רבות בזמן ׳ לחשב אי זה טוב לבני‬ ‫המהללות ׳ או‬

‫ידעתי כי‬

‫לרב‬

‫העליזה ׳ כי‬

‫גבעתה ׳ והנה חשקה בעיני כל כך‬

‫בחרתי לשכן עמה‬

‫עדן ׳‬

‫היעלה‬

‫בלתי היום■‬

‫והנני‬

‫אלהים ׳ כי מי יאיר‬

‫עיניה׳ ומי יחדש שם הששון כי אם אור פניה׳ ומה יעשו‬

‫העדינות ׳ כי אם על הריה ועל‬

‫‪60‬‬

‫והאים ׳‬

‫וכשחקי‬

‫וידע‬

‫ולעמיתי כי היא‬ ‫הדוד‬

‫העולם הזה‬

‫בעדן עם‬

‫הזקנות‬

‫בצרר או בשני‬

‫רעבון ׳‬

‫הנאמן׳ כי‬ ‫בהפרדם ׳ אם‬

‫האמללות ׳‬ ‫וחברת‬

‫כי‬

‫היעלות‬

‫‪ 4 3‬מע*ה מצרים‪ ,‬כ ־ נ ‪ -‬ה נגפים את מצודדת את לבי בנ‪.‬י^ אז‪ .‬ך בבמע‪.‬ה ב‪ -‬פים‬ ‫‪ 4 0‬שחק ‪ ,‬ב‪-‬רוק‬ ‫‪ 4 9‬דמות‪ ,‬כמו ‪ 5 0‬דמיון גלילי רום‪ ,‬כסו‪ :‬לגלי‬ ‫‪ 4 7‬לקחתים‪-' ,‬ייקחת א‪,‬תם‬ ‫כ כבי שחרך‪ ,‬ני יך היפות‬ ‫‪ 5 4‬בי אם‪ ,‬אם יא‬ ‫‪ 5 1‬וכשחק‪ ,‬וכ_חק מאזג ם כדבר ‪-‬י‪. 1‬־‪ ,‬בכך‬ ‫ד‪ -‬מ ם‬ ‫‪ 5 5‬הנפשות הקדושות‪,‬‬ ‫נפטות דצ‪-‬יקים ‪ 5 6‬בעד‪ ,‬על אן‪ ,‬איפת ‪ 5 8‬חומת אב‪ ,‬הת‪,‬םת ‪ 5 9‬ותמיב חייב השמנים בתוך הנדן‪,‬‬ ‫ותחזיר את חרב השטן ל‪.‬דגה‬

‫‪45‬‬

‫ירדו‬ ‫‪ 41‬באוי* תה פט טז ‪ 42‬חיי דב כח סו בנגיל יח טז יב ‪ 43‬מנ‪ -‬ד קי ״ ‪ -‬ק מ^ נגרה קבים כשפים‬ ‫‪ 47‬לקחתים יר מח מו ‪ 49‬ואור תה פט טז ‪ 51‬כמו י ‪-‬‬ ‫‪ 44‬תא‪,‬ת בר ג ו‬ ‫לנ יים ת‪.‬יינה נשייו מצרים‬ ‫‪ 53‬אהבה ז‪-‬י ח ו‪ 54‬בעדן יח כח י‪ 35 .‬אור תה פט טז‬ ‫‪ 52‬הנורא חב א ז אנכי בר כא כו‬ ‫ם ט‪,‬‬ ‫‪ 56‬תח ות מ ב ו ח ‪ 57‬נל י ‪ -‬לא ד ‪ 58‬חומת זב ב ט ‪ 59‬ותשיב דה א כא כז ‪ 60‬אי קה בג ‪62‬‬ ‫כאוכל סנהדרין כז ‪ ,‬אגרת המוסר עה אם אי אם‪.‬זר לך )להמ‪.‬ע( מן ה‪.‬שים יהיו כ^־־ך כאכילת ה בלות המופרחות‬ ‫ב ‪.-‬י ירושלמי נדרים ו יג שהין ש‪.‬י רעבו!‬

‫‪[277‬‬

‫המחברת‬ ‫נעימות ׳‬

‫וחסרונם‬

‫עם כל נבירה י‬ ‫‪65‬‬

‫שלמותי‬

‫נעימה‬

‫השש ־‬

‫וכמעט ‪ #‬אקוץ‬

‫עשרה‬

‫בעדן לרע‬

‫וארצה‬

‫החברה י‬

‫בתפת‬

‫להיות שם‬

‫והדורה‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫בקרבי תחשב‬

‫נפשי‬ ‫לקוץ‬ ‫כי‬

‫בעדן גן‬

‫מחשבת‪,‬‬

‫ולרצות תפת‪,‬‬

‫אמצאה שם צוף דבש עם נפת‪,‬‬

‫שם כל צבית חן וכל עוגבת‬ ‫‪70‬‬

‫אוהבת‬

‫מה לי בעדן גן ‪ -‬ואץ‬

‫שם‪ ,‬רק שחרות משחור או זפת‪,‬‬ ‫שמה זקנות‬ ‫נפשי‬

‫בעלות ילפת‪,‬‬

‫בחברתן תהי‬

‫מה לי ולך‬ ‫כל‬

‫‪75‬‬

‫נעצבת‬ ‫אספת‬

‫עדן ואת‬

‫בעלות מומים וכל איש בשת‪,‬‬ ‫השבתיך בעיני אץ‪,‬‬

‫על כן‬

‫תפתי בעיני חן והוד יספת‪,‬‬ ‫בך כל צביה היקר‬ ‫ותאסף כל‬ ‫‪80‬‬

‫ויהי‬

‫ככלות השר שירתו׳‬

‫נזר זמניי כי גבול‬ ‫וביפים‬

‫בתפת‬

‫העדן אל‬

‫התפתי‬

‫‪85‬‬

‫לכודות ׳‬

‫ירבה ׳ אין שם יפי‬

‫הנפרדות‬

‫תולעתם לא‬ ‫וכעוד‬

‫כאשר‬

‫בכעור‬

‫למצא שם עם‬ ‫הנפשות‬

‫מחמדי עץ ׳‬

‫לבבי על‬

‫עברתי‬

‫היעלות ׳ והיו‬

‫בעדן הוא שכר‬ ‫בפח הזמן‬

‫השכל‬

‫התאגף‬

‫רק בשת‬

‫לובשת‬

‫ואמר אל השר אדוני י אל יאמר כן‬

‫אמרתו ׳‬

‫מחסום על פיך לא‬

‫צורתם‬

‫היעלות‬ ‫מהמרי‬

‫בעדן‬

‫הצוף‬

‫הזקנות‬

‫והנפתי‬

‫אמנם‬

‫ובתפת הוא ענש‬

‫תמות ואשם לא‬ ‫וצערי ואש‬

‫תכבה ׳‬

‫תבער‬

‫‪ 1 63‬חסרונםשרט! ת‪ ,‬ואכילו חסרו ם דוא ‪ : .‬למות ‪ 74‬אספת‪,‬‬ ‫נחשב בעתי באין וכאפש ‪ 7 9‬ותאסף‪ ,‬ואספת ‪ 8 0‬התא‪,‬״ף‪,‬‬ ‫השכל ‪ 8 3‬גזרו אמר‪ ,‬החליטו ‪ 8 5‬הבה נתחכמה לו כ! ירבה‪,‬‬

‫ריכזת‬ ‫כס‬

‫שמרתי כי לו היו‬ ‫הדלות ׳ אז‬

‫ברחנו עמך מן‬

‫החכמים גזרו‬ ‫הנפשות‬

‫ולכן‬

‫יערי וחמה‬

‫הבה‬

‫בגופם‬

‫אמרי כי‬

‫האובדות ׳‬

‫אשר‬

‫נתחכמה לו פן‬

‫וסער ׳ אל‬

‫הנפשות‬

‫בתוכך ‪ 7 6‬השבתיך בעיני‬ ‫‪^ 81‬ביל השכל עברת‪,‬‬

‫אץ ‪ ,‬היית‬ ‫יצאת בשדר‬

‫הבה ^ תחכמה לזמן פן יי!‪.‬ק ; לש‪.‬‬

‫תחשב ש״ב יד יד ‪67‬‬ ‫‪ 66‬נם ״י הקבלה לשיר זה מוצאים בספור הצרכתי מן המאה די ב ‪^ Aucass1n‬‬ ‫בסן יח כח יג ‪ 68‬צוף תה יט יא ‪ 70‬בעדן יח כח יג ‪ 74‬מה ‪-‬ו יא יב ‪ 70‬איש ש ב ב ח )שם פרטי(‬ ‫‪ 70‬חשבריך יש מ יז ‪ 79‬כל איכה בד ‪ 81‬מחסום תה לט ב ‪ 83‬הצ‪,‬ף תה יט יא גזרו איוב כב כח ‪85‬‬ ‫בכח >מ ג ה תולעתם י _ פו כד הבה צ מ א י ‪ 86‬בשת בבא קמא ח א החובל בחברו חיב *ליו בצס‬

‫‪[278‬‬

‫המחברת‬ ‫החוטאות■‬ ‫ועינים‬

‫אשר לא ראו ולא שמעו‬

‫לראותי ושם תענוג נצחי‬

‫ורחמים ׳ ולא ימנע טוב‬ ‫ויאמר השר‬

‫‪»0‬‬

‫אשר‬

‫היעלות‬

‫המהללהי‬ ‫ואען‬

‫‪»5‬‬

‫על‬

‫חמדת כל‬

‫ואמר‬

‫סופדת‬

‫אבדן ימי‬

‫החשופות׳‬

‫והעינים‬

‫סנה ׳‬

‫ודוממתי‬ ‫לדעת‬

‫בת שמונה‬

‫והכנור‬

‫החלה‬

‫בוכיהי‬

‫שמעתי‬

‫הנשמות׳‬

‫ותשא את קולה‬

‫והיא‬

‫עדרי‬

‫רק‬

‫אשר‬

‫יושבת‬

‫להנשא‬

‫אמות‬

‫בבחור ^ תיה ׳‬ ‫על‬

‫היפות ׳‬

‫קטופות ׳ צר‬ ‫לשכונה ׳‬

‫היפה‬

‫כתף‬

‫והזרועות‬ ‫עוברנוטם‪ 1‬תי‬

‫ועברתי בשוק אצל‬

‫לבב אנוש‬

‫תסעדי‬

‫והיא‬

‫להחליש אידה‬

‫ופידה ׳‬

‫ואשאל א‪ 1‬תה‬

‫בדד‬

‫דומיה ׳‬

‫ואדה י‬

‫תאניה‬

‫יושבת‬

‫ותאמר‬

‫דמעי עיניי‬

‫ואנחנו‬

‫ארבע אחי‪ 1‬תי‬

‫כעוטיות ׳ ואנכי‪,‬‬

‫האנונה‬

‫והקטנה• ה*‪ 1‬ם‬

‫באחרונה ׳ ואני‬

‫בהיותי‬

‫הרמות ׳ כי‬

‫אלד‬

‫נשואות‬

‫הצורות‬

‫משכונה‬

‫ולא תלו‬

‫חברותינו‬

‫ומתי יגיע תורי‬

‫החכמות‬

‫צל‬

‫בידה ׳ תנגן ביד‬

‫לעלות ׳ ואם‬

‫בעלי‬

‫מגוריה ׳‬

‫ושמעתי‬

‫ממנה‬

‫וחסד‬

‫התכיר‬

‫אותה‬

‫יצאתי‬

‫ירעו סדי‬

‫ועתה‪,‬‬

‫גדולות ׳‬

‫לדעת‬

‫המרגשות׳ מן‬

‫חרדו‬

‫שואפות ׳‬

‫ראיתי‬

‫לדבר ק‬

‫היעלה ׳‬

‫והשפתים מן השושנים‬

‫הצביה‬

‫וכבוד יתן‬

‫הלבבות‬

‫אחיות‬ ‫אץ‬

‫להם לב‬

‫למולהז‬

‫הקהלות ׳‬

‫ומדוע לא‬

‫עשרה שנה׳‬

‫אומרים‬

‫ועתה נשוב‬

‫ולהן‬

‫מריות ׳ נהיה על‬

‫ומשאת‬

‫בעולם‬

‫עינה‬

‫והנביאות ׳‬

‫מאודות‬

‫וארץ‬

‫לחרפות ׳ ויום אחד‬

‫וזוממת׳‬

‫לאדני ׳‬

‫החשק‬

‫ונדבר‬

‫ואבותיה ׳‬

‫אצעד ׳ ואז‬

‫ומדוע‬

‫שכורות מכוס‬

‫חלק‬

‫הלכו‬

‫מחרשת‬

‫ברוך אתה‬

‫חרושות ׳‬

‫אותה‬

‫הלבבות‬

‫ביתה‬

‫סודה ׳‬

‫לבי‬

‫לראשי‬

‫והזהב‬

‫ודרך‬

‫צדקת‬

‫בדבר‬

‫הנפחות ׳‬

‫נעוריה ׳ כי היו לה שלש‬

‫התהלות ׳‬

‫הכסף‬

‫להולכים‬

‫והיה‬

‫עולמים ׳ כי חן‬

‫חמדה וסגלת כל סגלה ׳ אשר‬

‫הכרתי‬

‫ראויות‬

‫כי‬

‫‪105‬‬

‫לוח‬

‫לעולם‬

‫הנביאים‬

‫ולעולמי‬

‫בתמים‬

‫ידעתי כי‬

‫השש ־‬

‫דברי‬

‫עשרה‬

‫בתולה ׳‬

‫האשה אשר‬

‫חומה ושדי‬

‫תהיה אז‬ ‫תהיה‬

‫ותכונן על יתר חצי שיריה׳ ותקונן על‬

‫צרתי‬

‫בתולה‬

‫אבדן ימי‬

‫כמגדלות ׳‬ ‫כפולה ׳ כי‬

‫ותצתי‬

‫אץ לה‬

‫נעוריה‬

‫ותאמר‬ ‫שדי נכונים‪ ,‬שערי צמח‪,‬‬ ‫ואשבה עירם‬

‫‪ 97‬הלכו לחרפות‪,‬‬

‫ירדו לטסי‪.‬ן‬

‫ועריה בשת‪,‬‬

‫‪ 102‬שכורות מכוס טריות‪ ,‬רוות סדירות וסבל האנונה‪,‬‬

‫האכלה‬

‫ובבשת אב תה פג ט‪ ,‬וחמה יר כ‪ -‬יט הנפשות יח יחד ‪ 87‬ולא דנ ט ו לב רב כטנ ‪ 88‬לעולם ברכות‬ ‫כח שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים חן תה פדיב ‪ 91‬על יד יז א ‪ 92‬וסגלת לעיל יב ‪ 118‬חרדו ש״א‬ ‫טז ד ‪ 93‬וארץ בר יז ח ‪«. 94‬שואות יש ל ו ‪ 95‬ולהן ש׳׳ב יב ג והזרועות יח ד ז ‪ 96‬והשפתים‪ ,‬שי ח‬ ‫ינ ‪ 97‬הכסף יה ו כר ממכונה‪ ,‬מכ‪,‬ת ב ז ועברתי מש ז ח ‪ 98‬לבב תה קד טו יושבת איכה נכח‪ ,‬ברכות‬ ‫‪ 99‬והכנור ש ׳*א טז כג יט ט ‪ 100‬יושבת‬ ‫יט אין המת מ‪ .‬טל לפנידם דן יו^ בין וקורין והוא יושב ורומם‬ ‫איבה ג כח תאניה איכה ב ה ‪ 101‬ברוך ש׳׳א טו יג ומדוע נחס ב ג ‪ 102‬שכורות מוסף של ראש השנה‬ ‫אסופים אסופי אשפתות מחזור איטאלייאני ב מח מסובים מכוס מריות נהיה שי א ז ‪ 103‬ואני שי׳ ח י‬ ‫‪ 105‬האשד׳ יבמות ו ו רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניחם )האיש‬ ‫‪ 104‬ומשאת שו כ מ כי בר לז יז‬ ‫וראשה( הוא אומר ויברך א‪ ,‬תם אלהים ויאמר להם סרו ורבו אין סנהדרין י א ואלו שאין להם חלק לעולם הבא׳‬ ‫‪ 106‬ותכו»‪.‬ן תה יא ב ‪ 108‬שדי יח טז ז מי א יא‬

‫‪[279‬‬

‫המחברת‬ ‫‪110‬‬

‫עשרה‬

‫השש ־‬

‫דודים לעגיי יראו מגשת‪,‬‬ ‫ואשבה בראש בבית מרזח‬ ‫הלבב שמח ‪-‬‬

‫איך יהיה עוד‬ ‫אפסו כספי‬ ‫איך‬ ‫‪115‬‬

‫אחיות‬ ‫מה‬

‫אץזהבונחשת‬

‫אמצאה בעל אגי ‪ -‬ושלשת‬ ‫גדולות לי‪ ,‬ולב גונח‬ ‫עצמי הרו‪,‬‬

‫אמרה‪ ,‬דודי‬

‫או עם זמן בוגד ברית‬ ‫עפושנותי‪ ,‬פשטו‬

‫כילק ׳‬

‫גם ישבו שרים ובי‬

‫נדברו‬

‫אשה אשר תמות‬

‫בתולה ‪-‬‬

‫‪120‬‬

‫אץ לה‬ ‫דאמר השר‬

‫מאד‬

‫מה‬

‫אכרתה ?‬

‫היטיבה‬

‫בעולם‬

‫נכרתה‪,‬‬

‫הנשמות חלקי‬ ‫האשה׳‬

‫לדבר זאת‬

‫ועתה אמר נא‬

‫האמת‬

‫התכיר את‬

‫אישה ז‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪125‬‬

‫אכיר‪ ,‬והוא בין האנשים צחנה‬

‫ובאשה׳‬

‫יאמרו האנשים‬

‫בעדו שהוא‬

‫כרות‬

‫שפכה ולא יגש אל אשה‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫ואיך היא‬

‫מקללת אותו‬

‫שמעת השיר אשר‬ ‫והנני בעניניו לף‬

‫מתנהגת‬

‫בענינית‬

‫בפניו ׳‬

‫חברה עליו ׳‬

‫ואומרת נגד בני עמו י מתי ימות‬

‫ואבד שמוי ולו‬

‫שמעתיו הרי שנה‬

‫אזכרהו ׳‬

‫לתקף‬

‫תתמה‬

‫מליו ׳‬

‫ועדין‬

‫אספרהו‬ ‫‪ 130‬זה לי שנתים אשר נשאתי‬ ‫בעל‪ ,‬ועודו חי‪ ,‬ואץ לי נעם‬

‫‪ 111‬ואשבה בראש בבית מרזה‪ ,‬כ־ ץ‬ ‫‪ 110‬דודים לעניי יראו מגשת‪ ,‬דדו‪ -‬קים יראו אייי מחמת עוניי‬ ‫אבל היוםב בראם בבית האבל מרזה‪ ,‬אבל ‪ 116‬עצמי חרן‪ ,‬כלום יבשך עצמותי עד שלא ארגיע כיסופי‬ ‫אהבה ‪ 117‬או עם זמן בוגד ברית אברתה‪ ,‬או *ה‪,‬מן הבונד ימתין לי ‪ 118‬עכו שגותי‪ ,‬הלא עפו ענותי‬ ‫‪ 124‬בעדו‪ ^ ,‬יו‬ ‫‪ 119‬גם ישבו שרים ובי נדברו‪ ,‬ולא עור אלא ¿נמנו וגמרו ההכפיים‬ ‫‪ 126‬בענינית‬ ‫כלפיו ‪ 128‬הרי‪ ,‬זה‬ ‫‪ 110‬יראו שמ׳ לד ל ‪ 111‬ואטבח כתובות סט ומאן יתיב בבי מראחא ברישא מאי מרזיחא אבל דכתיב )יר׳‬ ‫טז ה( כה אמר ה אל תבא בית מרזח מנין לאבל עמיסב בראם םגאמר )איוב כטכה( אבחר דרכם ואשב ראט‬ ‫‪ 110‬עצמי איוב ל ל‬ ‫‪ 113‬אפסו בר מ‪ ,‬טו ‪ 115‬ולב בבא קמא ם שהיה נוגח מלבו‬ ‫כאשר אבלים ינחם‬ ‫‪ 125‬ולא ¿מ יט כו‬ ‫‪ 119‬נם תה קיט כג ‪ 124‬צחנה יואל ב כ כרות רב׳ כג ב‬ ‫‪ 118‬עפו נחום ג טז‬ ‫‪ 127‬מקללת כתובות ז ו המקללת יולריו בפניו נגד םמ לד י מתי תה מא ו‬ ‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫[‬

‫המחברת‬

‫השש ־‬

‫ימות בחץ ברק‬

‫עשרה‬

‫ומקול רעם‬

‫אז ב ץ בנות החן אחי שרתי‬ ‫חמותה יום יום אני‬ ‫כי‬

‫‪135‬‬

‫קראתי‪,‬‬

‫נכספה נפשי לשנות טעם‪,‬‬ ‫אדעה מה‬

‫לא‬ ‫יואר‬

‫אחרית הזעם‪,‬‬ ‫בביתו באתי ׳‬

‫ויאבד יום‪,‬‬

‫אראה שכנתי בץ שלשים חדש‬ ‫שלש‬ ‫כל‬

‫‪140‬‬

‫פעמים‬

‫רתמה השר על‬ ‫‪145‬‬

‫באהבה‬

‫התעודה ׳ ׳‬

‫אומרות‬

‫היא‬ ‫היא‬

‫כלביא בץ אריות נרה‬

‫לשונה׳‬

‫הייתי‬

‫אשריה ׳‬

‫חללה אלים ושרי קדש‪,‬‬

‫ובתוך‬ ‫צחות‬

‫בעלים‬

‫השכנות‬

‫קברה‬

‫כפירים‬

‫ויברך‬

‫רואה‬

‫רבתה גוריה ׳‬

‫אותה בשם‬

‫היפה‬

‫אדני ראשונה■‬ ‫בעלת‬

‫והודה ׳ ואם היא‬

‫ויאמר‬ ‫שירים‬

‫חייך‬

‫אביר‬

‫כאשר‬

‫תאמר‬

‫בעדה‬ ‫ואען ואמר‬

‫אני אנהגך‬

‫ראמר אלי השר‬ ‫תביאני ׳‬ ‫‪150‬‬

‫והפנים‬

‫כאשר‬

‫מצרה ׳‬

‫שלום עליך‬

‫אסירת‬

‫לראוהי‬

‫‪133‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪151‬‬

‫תחמד ׳‬

‫השר‬

‫והלכנו אל בית‬

‫ובראותנו אותה‬ ‫התקוה ״‬

‫החברה הנאוה י י אמנם‬ ‫ויאמר‬

‫אהבתי‬

‫השדודה י ואתה תשאל‬ ‫מהרה חושה אל‬

‫הנעימים תראני ׳ ונשמע שיריה‬

‫אז קמנו קל חיש שנינו‬ ‫כלב אשה‬

‫אביאך אל בית‬

‫הגבירה י‬

‫צמחה‬

‫והיפה‬

‫בעצמי אץ שלום‬ ‫מה‬

‫תעמדי ואל בית‬

‫ומתוקים‬

‫במוסר‬

‫לבדה‬

‫וגרסה נפשנו‬

‫ובענוה י‬

‫בחצרה י‬ ‫לתאוה ׳‬

‫ועליכם תבוא‬

‫אחותי‬

‫ומה‬

‫אמרי נא‬

‫ולבר‬ ‫ונאמר‬

‫ברכת טוב‬

‫רק הווה על הווה י כי נתנני הזמן לפני‬ ‫תהמייי‬

‫הגבירה‬

‫מדבש ונפת צופים‬

‫ומצאנוה והיא‬

‫בלבנו נאוה ׳‬

‫השיבה‬

‫תשתוחחי‬

‫היפים ׳‬

‫אודותיה‬

‫ותחקר סודה‬

‫האנשים‬

‫בחסדך‬

‫על‬

‫מעב יט׳גום כ‪,‬גם של ‪-‬י ם אדרים‬ ‫אהי עיתי‪ ,‬א־זיה שיה ו‪-‬בירה ‪ 134‬המותה‪ ,‬לבעלי ‪135‬‬ ‫מה אחר ת ה!עם‪ ,‬מה יהיה בסופו ‪ i j‬״ורלי הזעום ‪ 137‬בביתו באתי‪ ,‬שבו באת לביתו ‪ 138‬בין‪ ,‬במשך‪.‬‬ ‫‪ 145‬באהבה‪ ,‬ברצון‬ ‫היא חללה אי*ים ופו ‪ ,‬היא מאסת בשרים המיוהכים ‪.‬ההדיפה עליהם את החובקים‬ ‫‪ 147‬השדודה‪ ,‬שקרה לה שוד ושבי בהתשאה לבעי‪ 1‬לא ייציח כזה אודותיה‪ ,‬קוריתיה‪.‬‬ ‫ב}דה‪!, ,‬ליה‬ ‫צמחה‪ ,‬התעוררי־ !גרסה גב ‪ VI‬לתא! ה‪ ,‬והתעורר בי״ו חשק ‪ 154‬לראיה‪ ,‬לבי‬

‫‪. 135‬״בספת תה פד ג לשי״ות ע״א בא יד ‪ 136‬אחרית דג ח יט ‪ 141‬ד^לה יש מג כח ‪ 142‬בלביא יה יט ב‬ ‫‪ 148‬כאשר להלן כ ‪ 23‬מהרה ש״א כ לח‪«.‬‬ ‫‪ 147‬אגהגך שי ח ב‬ ‫‪ 144‬צ־־ות יש לב ד ויברך ש״ב ו יח‬ ‫‪ 149‬ומתיקים תה יט יא ‪ 150‬ולבה יר מח מא ‪ 151‬וגרסה תה קיט כ ‪ 152‬אסירת זב ם יב ועליכם מש׳י‬ ‫ב־ בד ‪ 153‬בעצמי תה לח ד הווה יח ז בו גת‪ ..‬יח כח יז ‪ 154‬מה תה מב יב על שם׳ טז ח‬

‫נ!‬

‫‪2 8‬‬

‫המחברת‬ ‫‪ 15s‬מי‬

‫תלנתך ובמה‬

‫על אבי‬

‫ואמי ׳‬

‫השש ־‬

‫עשרה‬

‫תתנחמי ׳ אל תיראי כי לא תבושי ואל‬ ‫אשר גזלו טוב‬

‫מעמי ׳‬

‫הזמן‬

‫כאשר‬

‫תכלמי ״‬ ‫לאיש הזה‬

‫ותאמר‬ ‫השיאתי׳‬

‫הצביה‬

‫תלנתי‬

‫אשר‬

‫בעותיו‬

‫צמתותוני׳ ואם שגאוני ‪ -‬מדוע בידם לא‬

‫המיתוניי ׳ ועתה מה מצאו‬

‫אבותי בי עול‪ ,‬אשר‬

‫בנחלת אדני‬

‫מדברת ׳‬

‫מספרת ׳‬

‫באיבה‬

‫הדפוניי‬

‫נבקעו ענני‬

‫ומהסתפח‬

‫דמעותיה כים‬ ‫‪160‬‬

‫מרת ׳‬

‫מליצי‬

‫בקול מרי ותשא את קולה‬

‫אוהבי רעיי‬

‫זמן הרע עשקני‪,‬‬ ‫אשר תהו בראני‬

‫ולשבת יצרני‬

‫ביד איש יענה רוח‬

‫וקרח נתנני‪,‬‬

‫בצלחת‬

‫ובשמאלו ארסני‬

‫מדכא‬

‫וחדל אישים‪,‬‬

‫בחבלי בוז אסרני‬

‫ולו מתי‬

‫כאחת ה ־‬

‫נבלות יום נשאני‬ ‫ועדן לא ידעני‪,‬‬

‫נשאני הרי כמה‬ ‫כלמה‬

‫‪0‬ל‪1‬‬

‫כפתה פני‬

‫ותרב‬

‫כעסו עמי‬

‫השמני‬

‫והלאני‬

‫ואנחתי שברתני‪,‬‬ ‫וכשחל יצודני‬ ‫ובסערה ישופני‬ ‫כאריה כן‬

‫אכלני‪ ,‬הממני‪,‬‬ ‫ונפשי שכנה דומה‬ ‫קרובי‬

‫מידעי שכחוני‬

‫חדלו מני‬

‫אההיעליתלנותי‬ ‫אשר יום שאלו‬ ‫מאסתימו‪,‬‬

‫טרפד‪,‬‬

‫ימי עני אחזוני‪,‬‬

‫ומי יתן וגועתי‬ ‫‪175‬‬

‫לאלי‬

‫ותאמר‬

‫דלפה עיני‬

‫עזבני‪ ,‬שכחני‪,‬‬

‫ימינו שם‬ ‫‪165‬‬

‫ותבך‬

‫דחפוניי ׳‬

‫ועודה‬

‫ואודותיה‬

‫דודים‬

‫תעבתימו‬

‫ועץ לא‬

‫תשותי‬

‫בצרתי‬

‫קראתני‬

‫להתעדן בגן‬

‫עדני ‪-‬‬

‫לשיתם שומרי צאני‪,‬‬

‫‪ 158‬וא‪ ,‬דותיה‪ ,‬וקורותיה ‪ 159‬כים כנרת‪• ,‬כטיטיו טרונים ‪ 162‬ולשבת‪ ,‬כטלה ‪ 164‬ימינו שם בצלחת‬ ‫‪ 167‬הרי‪ ,‬זה ועו־ף ועדיין‬ ‫ובשמאלו איסגי‪ ,‬את יד ימינו כמן בכיסו ולא ארס‪ \.‬א־יא בשמאלו כלאחר י־‬ ‫‪ 175‬ערי תרג>תי בצרתי קראתני‪ ,‬א‪.‬י עצמי אשמה בצרה שבאה עלי‬ ‫‪ 155‬א^ יש גד ד ‪ 156‬בעות ו תה פח יז ‪ 157‬מה יר ב ה ‪ 158‬באיבה בם לה כב ומהסתפח ש״א כו יט‬ ‫‪ 159‬נבקעו איוב כו ח כים אבן נבירול א ‪ 174‬אתן לאייי עז יהמה לבי ככגור או כים‬ ‫זע‪ ,‬דה מ״א א כב‬ ‫כ‪«,‬רת ה‪,‬א א ‪ 125‬תריבון איש ‪,‬הופה בבכי תמיד כאיי‪ ,‬פית ע ‪\.‬ו וכנרת במעיו ‪ ,‬לה^ן כ ‪ 33‬ותשא בר כא טז‬ ‫‪ 160‬מליצי מושפע מן לטי אשא תלונותי מנחת יה דה ט מליצי איוב טז כ ‪ 161‬עזבני יש מט יד ‪ 162‬תהו‬ ‫‪164‬ימי״ו מש יט כד ‪ 165‬מדכא יש נג ה והדל יש ננ נ בחבלי לעיל ד ‪ 166 3‬ולו בכ‬ ‫יש מה יח‬ ‫יד ב כאחת איובבי ‪ 168‬כלמה תה סט ח וא‪-‬חתי ברכות נח א^חח שוברת חצי !‪.‬ופו ש^ אים׳ ‪ 169‬ות~ב‬ ‫איוב י טז—יז ‪ 170‬השמ^י איוב טז ז ובסערה איוב ט יז ‪ 171‬אכלני יר גא לד כאי־יה תה ז ג ‪ 172‬ו‪-‬פש‬ ‫תה צד יז ימי א וב ל טז ‪ 173‬קרובי איוב יט יד ‪ 174‬ומי בם כ ג איוב י יח כ־ טו ‪ 175‬עלי שם ט‪- ,‬‬ ‫‪ 177‬מאסתימו אי ב ל א‬

‫‪[282‬‬

‫המחברת‬ ‫באמרי פי‪,‬‬

‫הרגתימו‬

‫השש ‪-‬‬

‫צרסתימו בכור עני‪,‬‬

‫וגם דמם הלא נדרש‬ ‫‪180‬‬

‫זמני‬

‫פעלי שלם‬

‫ביד אביק‬ ‫לכדני‬ ‫אני‪ ,‬טרם‬

‫‪185‬‬

‫כרות שפכה‬

‫נשאתיהו‪,‬‬ ‫בצרתי‪,‬‬

‫ואמרתי‬

‫הלא עתה‬

‫והוא לא כן ידמה כי‬ ‫שחקים‬

‫וארצות עם‬

‫והואילו ושפטו נא‬ ‫ואם בי‬ ‫‪190‬‬

‫לף‬

‫תמצאו חטא ו ־‬

‫אב‬

‫האם‬

‫אזעקה חמס‬

‫חכמה ותוש ״ה‬

‫ומה פשעי ורשעי‪ ,‬כי‬ ‫ליפי או לחן אל מי‬ ‫הלא מאז יפת החן‬ ‫‪195‬‬

‫ומטרה לחץ מעוך‬ ‫ומום זה‬

‫לעיניכם‬

‫לחשק אם‬

‫לבבייט ‪-‬‬

‫ביק כי מתי חשק‬ ‫חשקוני‬ ‫‪200‬‬

‫למלאת‬

‫רדפוני‬

‫הביאני‬

‫ועץ יבש‬

‫באש פרוד שרמני‬ ‫יגונותי יצאוני‪,‬‬ ‫הלא‪,‬‬

‫סתרי ומגני‪,‬‬

‫ידידי יאהבני‪,‬‬ ‫רחקה מני‬

‫עצתו‬

‫שמעוני‪,‬‬

‫מתי חלד‬

‫ונקה לא תנקוני‬ ‫עוץ‬

‫אשמה ‪-‬‬

‫ואמי כי‬

‫המיתוני‬

‫ילדתיני‬

‫ובינה נדחה מני‪,‬‬ ‫כנכר ״ ה‬

‫חשבתוני‪,‬‬

‫תדמיוני ותשווגיז‬ ‫משוש ארץ‬

‫קראוני‬

‫וכתות איך‬

‫נתתתיז‬

‫אנערה אני חצני‬ ‫לזאת אל‬

‫תאשימוני‬

‫אשר מאז ידעוני‬ ‫במשעול צר‬

‫מאוייהם‬

‫לחצוני‬

‫אשר המה יחווני‬

‫שעפותי ישיבוני‬ ‫והם עלי ועל‬

‫ידיעמליבואתי‬ ‫גמול ידי גמלני‬

‫במלכדתו‬

‫חשבתיהו‬

‫עשרה‬

‫וכליותי יעצוני‬ ‫כלם‬

‫עלי ידי יצווני‬

‫‪ 183‬עוגותי יצאוני‪ ,‬חרל עצבי‬ ‫‪ 179‬ידי עמיי יבואוני‪ ,‬גמול העוול שעשיתי יבוא עלי‬ ‫‪ 188‬ונקה לא‬ ‫תנקוגי‪ ,‬ואיי תשאו לי ‪ 195‬מעוך וכתות‪ ,‬של מעוך וכתות ‪ 196‬אנערה אני חצגי‪ ,‬מבעלי ‪ 201‬שעפותי‬ ‫ישיבוני וכן ‪ ,‬החייטתי בלבי למלא את חשקם‬ ‫‪ 178‬הרנתים‪ .‬דו ו ה צרפתים‪ .‬יש סח י ‪ c m 179‬בר מככב ידי איובככב ‪ 180‬פעל רות ביב גמול מש‬ ‫יב יד ‪ 181‬בי‪,‬ת רב בג ב וען יש נו נ ‪ 184‬פתרי תה קיט קיר ‪ 185‬עתה בר כט לב ‪ 186‬והוא יש י ז‬ ‫עצת א ‪.‬ב בא טז ‪ 187‬שחקים מנחת יהודה ‪ 9‬לפי אשא תלונותי מתי תה יז יד מט ב ‪ 188‬ושפטו יש ה נ‬ ‫נק־ שם יי־ ז ‪ 189‬ועוון ‪.‬י כב טז ‪ 190‬אז עקד חב א ב ואמי יד טו י ‪ 191‬האם איוב ו יג ‪ 192‬ופה‬ ‫בר י־א *יו כנבריד בר לא ט‪ 193 .‬איי יש סו ה ‪ 194‬יפת תה סח ג ‪ 195‬ומטרה איכה ג יב מעוך וי כב‬ ‫‪ 201‬שעפותי אי‪ ,‬ב כ ב וכליותי ברכות פא‬ ‫‪ 199‬בם* עף‪ 1‬בם כב כד‪ -‬כו‬ ‫‪ 196‬אנערד ‪-‬חם ה יש‬ ‫כד‬ ‫‪ 202‬עי־י יש פד יא‬ ‫כ־י‪.‬ת יועצות‬

‫נ ‪283‬‬

‫המחברת‬

‫השש ‪-‬‬

‫ןאזאעדה עדי זהב‬

‫ורקמה ועדי שני‬ ‫תאנתי וגם גפני‪,‬‬

‫ודודים ישבו תחת‬ ‫‪205‬‬

‫אני את אוהבי אהב‬ ‫ואל נא יתמהו‬

‫אשר מאז‬

‫דודים‬

‫כיכבדולמאד‬

‫אני‬ ‫‪210‬‬

‫ויהי‬

‫ככלות‬

‫יעשה ‪ -‬אז יד‬

‫רשעים אל תנידני‬

‫לספר‬

‫ירדו עינינו׳ והיא גם היא‬ ‫נפשך ׳ כי זה‬ ‫בראשך ׳‬ ‫וללקט‬

‫ואנו לא‬ ‫מפניני‬

‫הצב ״ ה‬

‫אמרות‬

‫ותאמר‬

‫הגבירה‬

‫כתנור ׳‬

‫ומפי‬

‫דהי‬

‫לאהבות אשי‬

‫ויאמר השר אל‬

‫וחמה ׳ ותני‬ ‫הנורא‬

‫האהבות ׳‬

‫שמעתי‬

‫עדץ‬

‫ויאמר אלי‬

‫ברוכב‬

‫כדי שלב‬

‫במצות השר‬

‫לפניי ואשים פני לשבח‬

‫הגבירה ׳‬

‫אשביעך‬

‫ועוררתי‬ ‫ולהעביר‬

‫מחשק לא‬

‫רעיוני׳‬ ‫מלבה‬

‫בשיריך‬

‫מחכות ׳‬

‫ועתה‬

‫הואילי‬

‫אימהי תהי‬

‫ובכה‬

‫אשמענו ‪ -‬אמר‬ ‫ערבות ׳‬

‫אלינו‬

‫לבבכם עלי‬ ‫ברוך אדני‬

‫לחבר שיר‬

‫יתיאשי כי קול שירך‬

‫ושנסתי מתני׳‬

‫תפארת‬

‫לחבר שירים היום ׳ כי‬

‫שמעתם את קינתי׳‬

‫מפיכם שירי ואם‬

‫עטרת‬

‫עטרות ׳‬

‫לחבר שירה‬

‫והאים ״ לא‬

‫הגבירה‬

‫לעלז‬

‫אוכל‬

‫ופלגי מים‬

‫הטי נשבע בחי‬

‫החושקים‬

‫לראשינו‬

‫לבך‬

‫רעיונינו׳‬

‫הגבירה‬

‫עשתונותינו‬

‫ולענד מהם‬

‫ומלשוני טד נהר די נור ׳‬

‫כשמע השר‬

‫ואקום‬

‫ההדורה ׳‬

‫רק היו‬

‫טהורות ׳‬

‫חייכם וחי‬

‫הלבבות ׳ דך דש‬

‫‪225‬‬

‫לבכות ׳‬

‫הנעימה ׳‬

‫לבי יחם‬

‫ואעשיר! ׳‬

‫עדיך‬

‫קנאתי ׳ ואני לא‬

‫תעידני‬ ‫נבוכו‬

‫לעשות על מות אישך׳ ואז ישימו‬

‫והסירי‬

‫בקנאו את‬

‫בשירה‬

‫צוארינוי‬

‫מלבך כעם‬

‫לנחמה ׳‬

‫‪220‬‬

‫הבכי היה ראוי‬

‫אמריך‬

‫תשורני‬

‫צרת נפשה‬

‫בכתה על‬

‫באנו‬

‫תלנותי‬

‫ואתמהמה‬

‫ואשמח בו‪ ,‬וכל עץ‬ ‫הגבירה ׳‬

‫ואנחותי‬

‫האיצוני‬ ‫ועלבוני ‪-‬‬

‫ראות אולי ימשני‪,‬‬

‫אוחיל‬

‫חה אם‬

‫אהבמי‬

‫לאמרי פי והגיוני‪,‬‬

‫ביען כי יטנותי‬ ‫ואף‬

‫עשרה‬

‫לרגל‬

‫יעורר‬ ‫חוצב‬

‫המלאכה אשר‬

‫עברה ׳ חעם וצרה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫איכה חושק יהיה מורך ‪-‬‬ ‫איך יבוא‬

‫בלבב איש מרך ‪-‬‬

‫אורך‬ ‫כי חכך‬

‫רכיל אל כל מורך י‬ ‫כלבב איש מורך‬

‫‪ 2 1 7‬אימה‪ ,‬ים ‪-‬‬ ‫‪ 2 1 1‬וכל עין תש! רני תעידני‪ ,‬וכל עי‪ ,‬ע תראי‪ ,‬א‪ ,‬תי ת ; יי עלי‬ ‫‪ 2 1 9‬נגד נהר די גור‪/‬‬ ‫יסיג לך אורך רכיל אל כל מורך‪ ,‬א ר‬ ‫נמשך גהר של אע ‪ 2 2 0‬בקנאו‪ ,‬כשלבכם קי א ‪ 2 2 6‬ידדה מורך‪,‬‬ ‫‪ 2 2 7‬כי חכך כלבב איש מורך‪ ,‬שדרי ריכך ימתק או ימר‬ ‫פניך מגלח את מקומך לכל חושק היורה בך חצי אהבה‬

‫‪ 1' 206‬אמרי תה יט כ‪ 209 ,‬א לי בר כז יב‬ ‫‪ 203‬אעדח יר ד ל ‪ 204‬ישבו מ׳׳א ה ה ‪ 205‬א י מש ח גז‬ ‫‪ 213‬והיא בר‬ ‫‪ 210‬יד תה לו יב ‪ 211‬עין א וב כד טו כט יא ‪ 212‬צרת בר מב כא ופ">י יה קיט קל‪.‬‬ ‫כ ה בכתה בר׳ מה יר נשבע דג יב ז ‪ 214‬עטית יח גז יב ‪ 216‬וללקג מבחר הס ינים א ח הטרח בבקשת‬ ‫הדבמה ודמוסר מקנח העטרות והגזרים יעשו מזהב הלש‪.‬ן המדברת ויושם‪ ,‬בראשי א הב הם׳ אמרות תה יב ז‬ ‫‪ 219‬י־׳ם ה ז‪ - ,‬ז ״ ־ ־ ‪ -‬ז י ‪ 220‬בקי‪-‬א‪.‬‬ ‫ולעגד איוב לא לו ‪ 217‬והסירי קה יא י ‪ 218‬ה״ורא חב א ז‬ ‫קול תהכט ז )להבות(‪ ,‬ל>יי ־ ‪ , 223495‬שנסתי מ״א‬ ‫סח ה‪222‬‬ ‫תה‬ ‫בם כה יא אמר זכ יא ח ‪ 221‬ברוכב‬ ‫‪ 227‬יבוא ו כ‪ .‬לו‬ ‫יח מו לרגל בר לג יד ‪ 224‬ואשים יח ו ב עברד תה עח מג‬

‫‪[284‬‬

‫המחברת‬

‫השש ־‬

‫איך יצמא חושק תם מורך‬ ‫איך יאמר איש‬ ‫‪230‬‬

‫ותשחק‬

‫הגבירה ׳‬

‫ממעלת‬ ‫יפחד‬

‫בשמעה‬

‫השירים‬

‫עשרה‬

‫תיל על‬

‫לבתו מורך »‬

‫לחמת מורך ‪ -‬כי כל מור ישכיל ‪ p‬מורך י‬ ‫ותאמר‬

‫השירה׳‬

‫והזמרה ׳ כי לך ידות‬

‫האים‬

‫בחי‬

‫והנורא ׳‬

‫במלאכת השיר‬

‫דירא י אמנם מהשיב אל נעם שירך איך‬

‫עשרה ׳‬

‫לא‬ ‫ולבי‬

‫אתחבא י והנה ראש‬

‫אתה‬

‫נוכל‬

‫ממני‬

‫להכזיב אל שירך‬

‫המשוררים דבר ‪ -‬מי‬

‫לא מבא‬ ‫ותשא‬

‫ותאמר‬

‫משלה‬

‫קול רעם שירך בגלגל‬

‫‪235‬‬

‫כי אץ‬

‫אמנם‪ ,‬עת רוחך‬ ‫דהי‬

‫ככלותה‬

‫תהיה‬ ‫‪240‬‬

‫תקוה‬

‫עיניך ׳‬ ‫כל‬ ‫תשאי‬

‫השירה י‬

‫לאחריתך ׳ כי‬

‫כבודה ׳‬

‫חי נפשך‬

‫ותשא את קולה‬

‫עדניך ׳ ורוה נפש‬

‫קרובה ישועתך לבוא‬

‫הנדיבה ׳ זה‬

‫בפניך ׳‬

‫וצדק שני‬

‫הדודים מריח שמניך׳ ונשאך על‬ ‫יעתר אליך‬

‫וצדקתך‬

‫להגלות י‬

‫ררפאך ׳‬ ‫ותאמר‬

‫ועתה‬

‫הגבירה‬

‫אעשה ׳ באהבה‬

‫נורא‬

‫אל תחרש ׳‬

‫תהלות נעלה‬

‫לעזרה אל עניה‬

‫רבת שבעה בח ולעג‬ ‫ויהי‬

‫קבע‬

‫האורים‬

‫תתחנני לאל על‬ ‫תתן ננה‬

‫צרתך י‬

‫ותאמר‬

‫חושה‬

‫אחרי כן‬

‫אחשב כי אם‬

‫במדה ׳ ועל כל גבירה נשאך׳‬

‫ותפלות י כי‬

‫החשובה ׳‬

‫‪245‬‬

‫החושקים מנחל‬

‫ורוחך‬

‫דוד‬

‫נושבת ‪ -‬מי לא מבא י‬

‫הגבירה י‬

‫ידעתי כי אשר‬

‫וחלק לך יפי לא‬

‫בעדך רנות‬

‫הטובה‬

‫ראמר השר אל‬

‫והשקה לבות‬

‫שמעתי‬

‫ואחבא‬

‫במכתת שירי ח ־ רע( לחשף מים מגבא‪,‬‬

‫ותאמר‬

‫הגבירה‬

‫איש מלשני׳ ועל שפת לשון‬

‫סערה‬ ‫אףשכו ־‬

‫איעצה‬

‫ודבת עם‬

‫משבר ‪ -‬וכח אץ‬

‫באתי עדי‬

‫לך שטחה כפה ותשא עץ‬ ‫רת כוס‬

‫חמתך ‪ -‬ולא מיץ י‬

‫עליכם עיניי שובו‬ ‫יעלני ׳‬

‫ותזיקוני‬

‫תחת‬

‫לאהליכם‬

‫פן‬

‫יראה‬

‫אתכם‬

‫רצונכם‬

‫להועילניי‬

‫ויאמר‬

‫כלבב האי״ המר‪ ,‬ה אותר ‪! ' 228‬ם מורך‪ ,‬ביום שג‪«/‬ם דיור־ ‪ -‬א מ!רך‪ ,‬בוטמך ‪ 229‬אדות מורך‪,‬‬ ‫את ביך כל מור ״ שכיל ‪ p‬מןרך‪ ,‬כר שוב‪ -‬ילמד מ‪ ,‬המורה ‪-‬א ‪ 231‬ממ>רת‪ ,‬במאת ‪ 239‬גגה וצדק‪,‬‬ ‫‪ 249‬כאש‪.,‬״‪ ,‬מ‪--‬ין‬ ‫הכוכבים הנא ריפ ‪ 243‬כאהבד‪ ,‬ביצו!‬

‫למרות‬

‫‪ 229‬יטביל תה קיב צב ‪ 230‬ב־־י ד‪ .,‬יב ז חב אז ייא אי‪,‬ב יב ג ‪ 211‬לך ״ ב יט מד ‪ 212‬דבר עם נח‬ ‫‪ 235‬קול תה עז יט בר ג י ‪ 230‬א ! י _ ל יד ‪ ¿17‬רוחך יי״ מ ז מי עמ נ ח ‪ 239‬תדיה יר לא טז‬ ‫‪ 211‬י >תר י ‪ :‬יט כב‬ ‫)יז( נגה לעיל ‪ ¿40 12‬ודשק‪ -‬תר ל ט ורוה יר לא יג) יד( מריר שי א !‪.‬‬ ‫‪ 242‬תטאי יר ‪ ,‬ט ני ינ‪, 1‬ו ‪ s 211‬ורוחך תה נא יד ‪ 245‬נורא שם בו יא אל תה קט א באתי יש‬ ‫‪ 247‬שכורת יש נא‬ ‫‪ 246‬הו‪-‬ה תה לד כ‪, ..‬יגיד יש נד יא לך תה פד י ות ״א תה קכג א ד‬ ‫לז ג‬ ‫כא—כב ‪ 248‬איעצ‪ -‬י* ה לב ח טובו רב ה כז ‪ 249‬מלשני תה קא ה ועל יח לו נ ותזיקוני מורה נבוכים‬ ‫א פתיחה יד ‪ ,‬יזיקני ת־־ת ר*ותי לדועילו‬

‫‪[285‬‬

‫המחברת‬ ‫‪250‬‬

‫השר‬

‫כדברך ק נעשה ׳‬

‫ולאבחן‬ ‫׳ בעולה ׳ ׳‬ ‫הגבירה‬

‫‪252‬‬

‫מחסה ׳‬

‫יתנך‬

‫והאל‬ ‫הצביה‬

‫הנאמן‬

‫השש ״ עשרה‬ ‫אשר‬

‫לשם‬

‫לכל‬

‫ולתהלה ׳‬

‫לראש‬ ‫ולך‬

‫מתנשא׳ אשר הוא‬ ‫׳ חפצי‬

‫יקרא‬

‫רפדך מיד אישך אשר חשקך גועלי כי חפץ אדני בך‬ ‫לכו‬

‫לשלום אל‬

‫מקומכם י כי מאן אדני לתתי‬

‫להלך‬

‫וארצך‬

‫מעח‬

‫בה ׳‬ ‫תבעל ׳‬

‫לדל‬

‫ולארצך‬ ‫ותאמר‬

‫עמכם י‬

‫מואס‬

‫‪ 250‬כדברך שו יא י והאל דב ז ט לכל רה״א כט יא מע ז י* כד ד‬ ‫‪ 253‬לכו טו יח ו בם כב יג‬

‫‪286‬‬

‫[‬

‫‪ 251‬לשם יר יג יא ולך יש סנ ד‬

‫המחברת השבע־עשרה‬ ‫]‬

‫אמר‬

‫המחבר‬

‫ענעואל‬

‫זעקת שבר‬ ‫ויהי‬ ‫‪5‬‬

‫היום‬

‫ראמר‬

‫ושמתי‬

‫אלי‬

‫מחשקה‬

‫‪10‬‬

‫הגבירה‬

‫ולעורר‬

‫אשר‬

‫האהבה‬

‫ואהבה עזה אותה‬ ‫לרגל‬

‫לשנים׳‬

‫שקולים‬

‫תגלה‬

‫במאזנים ׳‬

‫אליה‬

‫מחזיקה‬

‫בעמו ׳‬

‫אהבתי ׳‬

‫ללכת‬

‫ושיריה‬

‫המלאכה אשר לפניי‬

‫נחמדים‬

‫צרופים‬

‫מצאו חן בעתי ׳‬ ‫ולחבר שירים על‬

‫בעליל היפי ׳‬

‫להשכיל ותאוה הם‬ ‫החשק‬

‫מצפץ לבנו* ואש‬

‫אל‬

‫הטמץ‬

‫בית‬

‫מזקקים‬

‫לעמים ׳‬

‫בחבנוי‬

‫יבקעו‬

‫אולי‬

‫תקל‬

‫מעצבנו‬ ‫אז‬ ‫וגנזי‬

‫אמרתי‬

‫כסוסי‬

‫אז קמנו‬ ‫ומצאנוה‬ ‫יפעתו ׳‬ ‫ריבות‬

‫השר‬

‫אל‬

‫ברומיך ׳ מבץ‬

‫כעמך‪,‬‬

‫‪15‬‬

‫נלהבתי ׳‬

‫נלהב‬

‫ובוער ׳‬

‫מחמדי הזמן גוער‬

‫בברית‬

‫רעיתי ׳‬

‫ההדורה י אשר לא יתן סגור‬ ‫בוערה ׳‬

‫אולי תשא פניי וגם אתה הכץ והכן לך שירים‬

‫שבעתים מאץ דפי ׳ יהיו‬ ‫לב‬

‫ובכל‬

‫אשביעך‬

‫בלבי לשנס מתני׳‬

‫אהבתה‬

‫הגבירה‬

‫מחירה ׳ היה לבב השר כמו תנור‬

‫וכמוץ מגק יסער ׳‬

‫הגבירה שנתו׳ כי‬

‫על‬

‫כאשר שבתי עם השר מבית‬

‫תחתיה ולא ישקל כסף‬ ‫יעוער ׳‬

‫התנצחות‬

‫אשה [‬

‫שים‬

‫אסמיך ׳‬

‫בעד‬

‫מדברי‬

‫לבבי‬

‫והט‬

‫בעממיך ׳ ועל הרי‬

‫הצביה תרים‬

‫החלץ‬

‫הצביה‬

‫נשקפה ׳‬

‫היפה ׳‬ ‫תחפיר‬

‫פוריה‬ ‫השמש‬

‫וענפה ׳‬ ‫בצאתו ׳‬

‫חרפת אדם ובזוי עם ׳ היה נצב על אם‬ ‫אבל וחפוי ראש‬

‫כאיש אביו‬

‫לארות‬

‫נסיך‬

‫מקברי‬

‫ומאן‬

‫יערת‬

‫השמש‬

‫דבשה‬ ‫להראות‬

‫הדרך כאיש נפעם י‬

‫ואמר אל השר‬

‫‪ 8‬שקולים במאזנים‪ ,‬כתובים בם‪.‬׳קל עירי ‪ 12‬ואהו־יך לבבי בעממיך‪,‬‬ ‫‪ 17‬האיש אשר !ה החב‪ ,‬ר חבר‪ ,‬ה׳‪.‬דכן ׳‪.‬זיווג את הזיווג הזה‬ ‫‪ 1‬לא איוב‬ ‫‪ 6‬י‪* 1‬נס מ‬ ‫‪ 9‬דכמו( א‬ ‫יג ב כלם‬ ‫^ו ה לא‬ ‫כז טו‬

‫פניניך‬

‫כעמי‬

‫כסוסיך‬

‫והלכנו אל בית‬

‫ובעלה‬

‫לדרך‬

‫ואחריך‬

‫פעמיך ׳‬

‫שמיך׳‬

‫והוצא‬

‫ולשמיך ׳‬

‫ארור‬

‫ועמה‬

‫וצופה ׳‬ ‫בפניה‬ ‫דברי‬

‫האיש אשר‬

‫ואחריך יבוא נם לבני ל‪>1‬ור לך‬

‫וכמוץ דו יג נ ‪ 5‬ואהבה ¿י ח ו מצאו בר ו ח‬ ‫כח גו ‪ 2‬כמו דו ז ד ‪ 3‬זעקת יש טו ה‬ ‫א יח מו לות\ בר לג יד ‪ 7‬אולי בר לב כא הכון יח לח ז צרופים תה יב ז ‪ 8‬נחמדים בר ג ו‬ ‫ב לא ל‪ * 11 ,‬פ רה פה יד והב! תה קמר ה ‪ 12‬וגנזי יח כז כד ואחריך שו ה יד ועל יש‬ ‫מ א כב ד ‪ 14‬פ! ריריח יט י לארות שי הא מ^ טזכד ‪ 15‬בעד שו ה כח תחפיר יר טו ט‬ ‫‪ 16‬חרפתתה כב ‪^ ,‬יב יח כא כו כאי^ יר יד ט דברי רב יז ח ‪ 17‬אבל אם ו יב ארור דב‬

‫‪[287‬‬

‫המחברת‬ ‫החבור‬

‫זה‬

‫נשבר י‬ ‫‪20‬‬

‫חברי זה הוא‬

‫היפה‬

‫בעל‬

‫בפניו‬ ‫גבירה‬

‫כזאתי‬

‫כמתנכרים י‬

‫ונחשבהו לחושק י‬ ‫ונדבר לפניו‬

‫ישבר ׳‬

‫ועתה‬

‫פתע‬

‫וערום נערים י ונעשה עצמנו‬ ‫מדברים י‬

‫השבע ־‬

‫עשרה‬

‫ולאיש אשת‬

‫דברי חשק‬

‫חילים‬

‫וכאלו לא‬

‫מברי‬

‫ודלתות‬

‫נכירהו נהיה‬

‫אחרים גחל ועושק י‬

‫בחרחות ׳ ונעשה אל‬

‫נחושה‬ ‫הגבירה‬

‫מאורות‬

‫ונאשרהו אשר יחשק‬

‫הגבירה‬

‫לראות אם‬

‫רמיזות ׳‬

‫הוא כוסה קלון או אם יענה עזות‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ויהי‬ ‫‪25‬‬

‫עת‬

‫כאשר‬

‫העמקים ״‬ ‫היעלות‬

‫ותשחק‬

‫ואץ‬

‫אחד ולא יומים י‬ ‫חושקים׳‬

‫בכנף‬

‫בראשונה‬ ‫‪35‬‬

‫לחושק ׳‬

‫ועליכם‬

‫שלום‬

‫הנרצחה ׳‬

‫ויאמר השר‬

‫אל‬

‫חשקת‬

‫כליל ביפיו‬ ‫להלל‬

‫החשוקים ׳‬

‫התאנח‬

‫במלכת‬

‫ובהדרו ׳ נניח לו‬

‫הדוד‬

‫ואל תשם׳‬

‫פעמים י‬ ‫בעיני‬

‫לשישנת‬

‫אשר‬

‫מלבו אנחה ׳‬

‫בלב‬ ‫ויאמר‬

‫חשבתוני׳ חה‬ ‫ידענוך‬

‫השמים׳ כי גם אנחנו‬

‫נחמד ׳ אשר כל‬

‫יפעתה ׳ אולי יישר‬

‫החושקים‬

‫תחרד‬

‫היעלה‬

‫הגבירה שיר‬

‫החושקים ׳‬

‫אחרי אשר‬

‫ולולא‬

‫מחזיקים ׳‬

‫לשר‬

‫ושלום‬

‫אחרים גחל ועושקי אימי כאשר‬

‫בזאת נבחן ׳ אם‬

‫לחושק‬

‫חשקנוה לא יום‬

‫ועתה הנה אנחנו פה שלשה‬ ‫הצביה‬

‫הבא אליו‬

‫נמצא חן׳‬

‫ועמדי‬

‫הגבירה י כי לו משפט‬

‫והיה‬

‫יחבר כל‬ ‫האיש אשר‬

‫הבכורה י ואני אשים פני‬

‫בעיניה ואשכן על הריה ועל‬

‫גבעתה‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫האמנתי‬

‫לא‬

‫עד אחזה‬ ‫ויהי‬

‫בהשלימו‬

‫מכם שירו׳‬ ‫‪40‬‬

‫השר‬

‫שלום‬

‫ולאשת‬

‫לתמה אם‬

‫דברת‬

‫התמהמהנו כי עתה שבנו זה‬

‫אחד ממנו על חשק‬ ‫יהיה שירו׳‬

‫ותאמר‬

‫בעל האשה‬

‫הכרתוני ׳‬

‫שלשום׳‬

‫ראמר‬

‫הגבירה‬

‫חשבתמי‬

‫לי האות כי לא‬

‫‪30‬‬

‫אליהם‬

‫חקוקים ״ ויען‬

‫ראיתי היום כי‬

‫מתמול‬

‫לנסות ׳ טוב‬

‫קרבנו‬

‫הדבר אשר‬

‫לעשות ׳‬

‫הגבירה ‪ -‬קרוב‬ ‫קלל ינוצצו׳‬

‫‪ 20‬ונאשרהו‪ , ,‬הל־‪-,‬״‬ ‫שבעלד כא לו רצח אותה‬

‫האומרה לשמש‬

‫השירה׳‬

‫ונראה‬

‫דאמר‬

‫למי‬

‫צדקי ׳‬

‫אומרים לי אמש‬

‫תפארת‬

‫הנה‬

‫ולבות האבן‬

‫בנקלה‬

‫עת‬ ‫הללתי‬

‫השיר‬

‫אענה אף אני‬

‫יש יעלה תלעג עלי ירח‬

‫והדרו ׳‬

‫יעלה מזרח‬

‫הגבירה‬ ‫ואען‬

‫עלה קרח •‬

‫ההדורה ׳‬ ‫ואמר‬

‫חלקי ׳ כי לי שירים‬

‫כברקים‬

‫‪41‬‬

‫ולבות‬

‫אם‬

‫ירוצצו ׳‬

‫בשיר‬

‫נרצה‬

‫וכעץ נחשת‬

‫יפוצצו‬

‫‪ 21‬ונעמה אל הגבירה רמיזות‪ ,‬ונרמה בדברי ח‪¡ -.‬נו א־‪,‬‬ ‫האבן ‪,‬‬

‫ועתה‬

‫חי אני‬

‫יאמר כל‬

‫אחד‬

‫ואפילו לבות קטים כאבן‬

‫‪ 18‬פת׳ג מ* ו טו חילים קד‪ ,‬י י ודלתות יש מה ב ‪ 19‬וערום ש א כג כב‬ ‫ם ׳‪ 2‬יח כג ‪ 23‬טוב דב א יד ‪ 24‬לשוטנת שי ב א ‪ 25‬ועליכם ברכת הלב‪.«,‬־‬ ‫ש״א יד י ‪ 28‬תחרד יח כו טז ‪ 29‬מתמול שם כא כט במלכת יר ז יח לא‬ ‫מג י ‪ 31‬בכנף זב ח כנ בזאת בר מב טו ‪ 22‬אשר ש״ב כ יב ‪ 11‬כליל יח‬ ‫יח ו ב ‪ 34‬להלל לעיל ב ‪ 158‬אולי בם כג כז על יש לא ד ‪ 17‬עלה מ״ב ב כג‬ ‫‪ 41‬ולבות יח יא יט‬ ‫איוב לב יז כברקים נחום ב ה וכעין יח א ז‬ ‫‪[ 288‬‬

‫די בירי‬

‫‪ 26‬הנרצחה׳‬

‫‪ 22‬כוסה מש יב טז יענה‬ ‫»(‪ 2‬בעל שו כ ד ‪ 27‬וזה‬ ‫במ יא יט סר ולולא בר‬ ‫טז יד לו רב כא יז אטים‬ ‫‪ 40‬קרוב יש נא ח אענה‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השבע ־‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עפרה תשקיף ‪ p‬האשנב‬ ‫לבי תציב‬ ‫«‬ ‫ויהי‬

‫תרעישספיו‬

‫כמטרה‬

‫ובעת חצה תורה צדה‬

‫כהשלימי‬

‫השירה׳‬

‫והשקט‬

‫אל תירא‬

‫השמר‬

‫ובעיניה יונה או תור‪,‬‬

‫ואמר אל‬

‫תאמר‬ ‫הגבירה י‬

‫בעל‬

‫הכפתור‬

‫הך‬

‫תשמע חלום‬ ‫אמר נא‬

‫ולבבך אל ירך י כי אם תגבר ידך‬

‫לסתר‬

‫החושק גם‬

‫שירך‬

‫אתה‬

‫עלינו בשירה י טיח לך חשק‬

‫הגבירה‬ ‫ויאמר האיש‬

‫חייכם‬

‫‪ •>0‬בן חושק׳ ולא אשת‬ ‫לי‬

‫מדבר חשק‬

‫האשמים׳‬ ‫דרכו‬

‫ילכו‬

‫יקראוה‬ ‫‪55‬‬

‫ורסן‬

‫החושקים‬

‫ודבור‬

‫ואמר‬

‫רוחנית ׳‬

‫במח‬

‫ושרשה‬

‫הגבירה ׳‬

‫בעדו שהוא‬

‫ולבעליו לשק סתר ופנים‬

‫נזעמים ׳‬

‫והדורכים‬

‫והיא‬

‫הגדולה‬

‫אביהם‬

‫החכמים‬

‫ופניהם‬

‫נטעתי‬

‫ואמרו‬

‫וחלילה‬ ‫מפתח כל‬

‫אחורנית ׳‬

‫והיא‬

‫התרעלה‬

‫מכוס‬

‫שבמחלות‬

‫קבעתי‬

‫ואין טוב‬

‫בדעת‬

‫המשורר‬ ‫החשק‬

‫ויאמר השר‬

‫ולמה‬

‫יחשק‬

‫הבת‬

‫כמה‬

‫עמדתי‬

‫אינם ׳ לא‬ ‫בפני‬

‫טוהו‬

‫עמים ׳‬

‫ערות‬

‫מחלה‬

‫אין טוב לך‬

‫‪60‬‬

‫החשק‬

‫מתעה על לחיי‬

‫בדעת לחשק‪ ,‬אכן טוב לחשק‬

‫ובולם‬

‫ועושקי אמנם דבר סתר היה לי אל‬

‫סרה ׳ כי‬

‫קדורנית ׳ יגלו‬

‫מחלה‬

‫הנעימים ׳‬

‫אחרים גוזל‬

‫בוקר אנכי‬

‫שקמים׳ איטי חושק ולא‬

‫תעלים‬

‫רוחנית‬ ‫בדעת לחשק‬ ‫זרזיר‬

‫חשקך‬

‫ירושלים* אשר גזלה נגה‬ ‫משתאה׳‬

‫ידעתי אם גלו‬

‫הגבירה ראו אותם ׳‬

‫שרשה במח נטעת‬ ‫אכן טוב לחשק‬ ‫מתנים ׳‬ ‫מבץ‬

‫וצדק‬

‫ממראה עיני אשר בה‬ ‫בעוונם י‬ ‫מפתחות‬

‫ושאלתי‬

‫פתוחי חותם ׳‬

‫ואתה חושק ממנו פי שנים׳ ומי לא‬ ‫כוכבי‬

‫אראה ׳ כי‬

‫הוברי‬

‫בדעת‬

‫השמים׳ והיו בה‬ ‫אביט‬

‫השמים אם ידעו‬ ‫ומשבצות זהב‬

‫לעינים ׳ וזה‬

‫השמים והנה טה‬ ‫מאודותם י‬

‫וצדק‬

‫ויאמרו כי‬

‫במלואותם‬

‫‪ 45‬תאמר תיטמע חלום לפתר‪ ,‬ד א כאומרת ארד דחו‪-‬יק תי־ע לפתור את חלום ארבתי ‪ 51‬ב;דו‪ ,‬׳>י‪1‬י‬ ‫‪ 53‬יגלו ערות אביהם ופניהם אחורנית‪ ,‬י א את סכלותם ו‪ -‬הם חרפה לאביהם מרידם ‪ 54‬מחלה ר!חגית‪,‬‬ ‫מחלת רוח י‪-‬יגעון ואין טוב בדעת ייחעק וכר‪ ,‬ואין טוב מבחתת הכבל והדעת לח‪-‬יוק בנ‪-‬ים אלא טוב לח‪ -,‬ק‬ ‫‪ '!1‬ב; !ונם‪ ,‬אם מפני חטאיהם גל מארצם‬ ‫בחכמה ‪ 62‬אם וי‬ ‫*‪ 4‬ת‪ -‬קיף שו ח כח ובעיניד עי א טו וי יב ו ‪ 44‬תציב איכה ג יב תרעי‪ -‬עמ ט א ‪ 45‬חצה ‪:‬ז א כ כ‬ ‫ת ‪ -‬מן בר מא טו ‪ 47‬ה‪-‬מר יש ז ד ‪ 49‬בוקר עם ז יר ‪ 50‬רבר שו ג יט ‪ 51‬מרבר י ט נט יג )עשק(‬ ‫‪ 5‬ורסן יש ל כח לשון מ‪ -‬כד כג ‪ 51‬ילכו מל יד יגלו בר ט כג ‪ 54‬מכוס יש נא יז ‪ 57‬דחשק בן‬‫דטי*ך ודנזיר יח ‪ 131‬החשק חי‪1‬י מי־מה ‪ >9‬זרזיר מ‪ -‬ל לא פ רב כא יז ‪ 60‬הבת איכה ב יג א‪-‬ר לעיל‬ ‫‪ 63‬פתוחי שם כח‬ ‫׳‪ 6‬גלו יח לט כג ה‪ ,‬ברי י ‪ -‬מז יג‬ ‫‪ 01‬ממראה רב כח לד‬ ‫טז ‪ 13‬והיו בם י לא‬ ‫כ כא‬

‫‪[289‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השבע ־‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫אפקד צבא מרום‬

‫‪«5‬‬

‫ואראה כי‬

‫ואשאלה כל‬

‫הוברישחק‬

‫מי זה ואי זה הוא אשר שגה‬

‫כהיום‬

‫כוכבי מרום‬

‫ולהעמיד ארץ עלי תוגה י‬

‫לעב‬

‫תאמרו לי‬

‫שאלתך‬

‫דוד‬

‫לאנעדרו צדק ועה‬ ‫‪70‬‬

‫ויהי‬

‫השר‬

‫השלים‬

‫‪75‬‬

‫ואשים חשק‬

‫אחבקנה‬ ‫משד‬

‫על חוג‬

‫אדמה‬

‫זהרסיגה‬

‫עפרה‪ ,‬בשושן היפי סוגה‬

‫שיריו׳‬

‫אדבר ׳‬ ‫אהבתה‬

‫ותהיה נפשי‬

‫תנחומיה׳‬

‫שור עץ‬

‫ימינה ‪ -‬תחזה צדק‬

‫החושקים ׳ גם אני ככם‬ ‫נפשי׳‬

‫כי‬

‫למאד‬

‫חקרנוה‬

‫להשיגה•‬

‫אך ירדו המה ושכנו ראש‬ ‫שור עץ‬

‫כאשר‬

‫נפקד מקום צדק ואור עה‬

‫לילה ‪ -‬לריק לא ייגעו׳‬

‫באתי‬

‫ודבר חשק על‬ ‫עטרת‬

‫קשורה‬

‫ואלחם‬

‫אחריו‬

‫במנעמיה ׳‬ ‫יעבו דים‬

‫ומלאתי את‬

‫אהבת‬

‫לראשי ׳ ולו‬

‫בנפשה ׳‬

‫שמאלה ‪ -‬תחזה עה‬

‫הגבירה‬

‫תהיה‬

‫ואארה‬

‫מרה‬

‫דבריו ׳‬ ‫אחבר ׳ כי‬

‫שמאלי תחת‬

‫תהיה לי כל‬

‫ואמרה‬

‫הנעימות‬

‫הנבירה‬ ‫לראשה ׳‬

‫ובימיני‬

‫למורשה ׳ אינק ואשבע‬

‫ובשמיה׳‬

‫ואם‬

‫עבים‬

‫סורו‬

‫סורו‬

‫אל תגעו ׳‬

‫וישבעו׳ ולא אמר‬

‫חייכם‬ ‫ידידות‬

‫יבואתיושודדי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫לו יד‬ ‫‪80‬‬ ‫ויהי‬ ‫ריקים‬ ‫אני את‬

‫ראשך‬

‫אעק‪ ,‬ואם שודד יבואני ‪-‬‬

‫כהשלימי‬

‫השירה׳‬

‫ופוחזים ׳‬

‫שוכבים‬

‫פניכם לחשק‬

‫גריזים׳ הלא‬ ‫‪85‬‬

‫שמאלי תהיה תחת‬

‫לה משאות שוא‬

‫ויחר אף‬

‫בעל‬

‫והחים ׳‬

‫אשר‬

‫נחפזים ׳‬

‫ידעתם כי‬

‫לגבירה‬

‫ודרכי‬

‫לא‬

‫צביתחן ופי אל דד‬

‫אמרה כי‬

‫הגבירה ׳‬ ‫ארחותיהם‬

‫ויאמר‬

‫ואחים ׳ והיא‬

‫ומדוחים ׳ ולה בעל חותם‬

‫אוי לכם‬

‫עקשים‬

‫הנדיבות בוזים ׳‬

‫גואלים‬

‫אהלי שדד‬ ‫שעירי עזים׳‬

‫ובמעגלותיהם‬

‫כאלו לא‬

‫עמדו‬

‫כשושנה בץ‬

‫נלחים ׳‬

‫אנשים‬ ‫רואה‬

‫אבותיכם על הר‬

‫החוחים ׳ ואיך תחזו‬

‫תכניתי ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חניתי‬

‫‪ 6 5‬נפקד‪ ,‬נעדר ‪ 6 6‬שגה‪ ,‬חטא ‪ 6 7‬ולהעמיד ארץ עלי תוגה‪ ,‬ולהצאיר אתדע‪ ,‬לם עצוב ושומם ‪ 6 8‬להשיגה‪,‬‬ ‫‪ 7 7‬ולא אמר סורו סורו אל תגעו‪ ,‬כי מרוב‬ ‫‪ 70‬ראש‪ ,‬בראש ‪ 7 6‬ואלחם‪ ,‬וא‪ ,‬כל‬ ‫להבינה לדעת תשובה לה‬ ‫‪ 8 5‬בהם‪ ,‬בגואליה באחיה ובבעלה‬ ‫עיסוקי בנבירה לא אשים לב לניבים‬ ‫‪ 65‬אפקד יש כד כא נפקד ש״א כ כד ‪ 66‬מי אם ז ה ‪ 70‬בשושן שי ז ‪ 72 ..‬באתי מ״א א יד‬ ‫איוב טז ד ידידות יד יב ז ‪ 74‬עטרת איוב יט ט שמאלי שי ב ו ‪^ 75‬פ‪-‬י בר מד ל אינק יש‬ ‫‪ 76‬ואייחם תה קמא ד ואארה שי ה א ואם «!ו א ה ‪ 77‬ייריק יש סה כג שגבו עו א ה סורו‬ ‫‪ 79‬שמאלי שי ב> ‪ 80‬שודד עו א ה אהלי יד י כ ‪ 81‬ויחד בר ל ב *עירי במ ז פ‬ ‫טו‬ ‫סו ט ד ‪ 82‬ו‪-‬׳וכבים יש נו י אשר מג ב ט רואה בר לא ה ודרכי מ* יש טז ‪ 83‬לא נרדים‬ ‫שאין לו בו_ת פ>ים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סשי ‪ ,‬דב יא כט‪ ,‬להלן יח ‪ 84 272‬כשוששה שי‬ ‫תחזו איכה ב יד ‪ 85‬חותם יח כח יב ואי‪ -‬ט ב כג ז‬

‫‪[290‬‬

‫‪ 73‬נם‬ ‫סו יא‬ ‫איכה ד‬ ‫אנשים‬ ‫כ מי‬ ‫ב ב‬

‫המחברת השבע־ עשרה‬ ‫יחרשו על גב החושקים ויאריכו מענית׳ וישיבו צל המעלות אחותית׳ ומה לכם לרחם‬ ‫רחמתים׳ והעזות על פני פניכם כאמתים׳ שובו לאהליכם ותשכבון בץ שסתים׳ אמרתי‬ ‫אך דבר שפתים׳ ומדוענגשתם אל החומה׳ ועתה עצה וגבורה למלחמה׳ ומן התמה‬ ‫עליכם בני עתנה׳ כי יחשבו אתכם הרואים לאנשי שכל ותבונה׳ ואיך תתפתו אחרי‬ ‫‪ 90‬אשה תראה יפה כלבנה׳ ועל דרך האמת תשכן עליה עעה׳ הלא הגד מראש לכם כי‬ ‫בלבנת היעלה אץ לבטח׳ כי כמה שחרות שבו לבנות אחרי המוחי והם למצודים‬ ‫וחרמים משטוח‬ ‫ואמר המשורר‬ ‫דודים י בלבנת יעלה‪ ,‬אם לא ידע־ תוהתמול אל תבטחו במוח‬ ‫שבה לבנה אחרי הטוח‬ ‫‪ 95‬כי ראתה עיני שחרה משחור‬ ‫אשר עוד ראיתי במחשבי׳ ונתץ אל לבי׳ כי כמה מן הכעורות היו לאדמה דמן׳ ייפה‬ ‫אותם השמן׳ ותחת היותם מרוח קדים שדופות׳ ושפחות חרופות׳ תחשבנה בעת ישמינו‬ ‫מן היפות׳ ותהיץ כאריות טורפות׳ ועפר ארץ בראש החושקים שואפות׳ ואמר אחד‬ ‫מאנשי המועצה׳ בדרך משל ומליצה׳ כי בלכת אנה ואנה אריסטו׳ מצא השמן מתהלך‬ ‫‪ 100‬לאטו׳ וישאלהו לדעת משפטו׳ ויען כי כה מבטו׳ ליפות הכעורות׳ ולהלבץהשחרות*‬ ‫וכאשר יחשבו החושקים כי חשקו צורות הדורות׳ הם רוכבי אתונות צחרות‬ ‫ואמר בשירו‬ ‫תמולשלשוםשמנים וחלבים‬ ‫שאלתימו ידידים ! אל פשטתם?‬

‫פגשתימו בנחל הבשורות‬ ‫השיבוני לקשט הכעורות•‬

‫‪ 105‬ויש לכל חכם לב להנצל מערמתן׳ ולהושיב קשתו באיתן׳ פן חמס הנשים יכסם ושד‬ ‫בהמות יחיתן׳ כי חמתן מרבה מצלתן׳ וכבר אמרו החכמים׳ וגלוי לכל העמים׳ כי‬ ‫‪ 86‬יחרשו‪ ,‬גואלי הנבירה ואחיה המעל! ת‪ ,‬מעלותיהם שי‪ 1‬החו‪-‬קים הנכבדים ‪ 88‬אך דבר מכתים‪ ,‬אך בדיבור‬ ‫בלבד תסתפקו אל החומה‪ ,‬אל האצה החזקה כחומה באמונתה לבעלד ועתה עצה וגבורה למלחמה‪ ,‬והרי כדי‬ ‫לער ך מלחמה נחוצות עצה וגבורה וייכם אין כמו אלה ‪ 89‬כוננה‪ ,‬מכשפה ‪ 91‬אחרי הטוה‪ ,‬אדרי ¿בחו את‬ ‫פניד‪ ,‬באבקד ‪ 100‬מבטו‪ ,‬תכונתו ‪ 101‬אתונות צחרות‪ ,‬צורות ייבנות ‪ -‬למעשה איין אלא אתו ‪,‬ת ‪ 104‬אל״‬ ‫אן ‪ 106‬חמתן מרבה מצלתן‪ ,‬חסרונותיהן מרובות ממעותיהן‬ ‫‪ 86‬יחרסו תה קכט נ וישיבו מ״ב כ יא לרחם שו ה ל ‪ 87‬על בם יא לא צ‪ ,‬בו רב ה כז ותסכבון תה״‬ ‫‪ 89‬בגי י ‪ -‬נז נ ‪ 00‬יפה שי וי תשב‪,‬‬ ‫‪ 88‬ומדוע ש ׳*ב יא כא ועתה יש לו ה‬ ‫סח יד אמרתי י ס לוה‬ ‫‪ 96‬ראיתי‬ ‫יח מז י»‪ 9.‬אחרי וי יד מח‬ ‫‪ 91‬אחרי וי יד מח למצודים קה ז כו‬ ‫איוב נ ח הלא ישם כא‬ ‫פג יא‪ 97‬מרוח שני י יג בר מא ו ו‪ -‬פחות גיטין מג ‪ 98‬כאריות תה כב יד ועכר‬ ‫היו תה‬ ‫קה ח ט‬ ‫‪ 99‬מטל מס א ו ‪ 101‬רוכבי שו ה י ‪ 103‬תמול ¿מ כא כט ב חל ע״א ל ט ‪ 104‬אל ש״א‬ ‫עמ בז‬ ‫»(‪ 10‬חמתן סוכה א א סוכה שחמתה‬ ‫כז י »־‪ 10‬לכל שם לא ו ולהושיב בר מט כד חמם חב ב יז‬ ‫מרובה מצי^תד פסולד וגלוי אם ג יר‬

‫‪[291‬‬

‫המחברת‬ ‫מצודים‬

‫האשה‬

‫וסבה ׳ טוב לפני‬ ‫רע‬ ‫»‪11‬‬

‫ימלט ממנה‬

‫האלהים‬

‫למגדול ועד קטן ׳ והיא‬

‫ואמר‬

‫השבע ־‬

‫וחרמים ׳ והיא סבת כל מרי‬

‫מצודה‬

‫ואיבה‬

‫וחוסא‬

‫ואמר‬

‫ולכל‬

‫האשה סבת כל‬

‫החכם ׳‬

‫המשורר‬

‫ולכן‬

‫הירא את‬

‫עיניו‬

‫מראות פניה י ואם‬

‫ואמר‬

‫דבר אדני‬

‫הנשים‪ ,‬הוביש מבטן‬

‫כמצודה‬

‫מעבדיו ׳‬

‫פרש אותה יד השטן‬

‫ויפחד מאשו‬

‫יבהילוהו אוריה ותמיה י‬

‫ישמר‬

‫ולפידיו ׳‬

‫עיניה ׳‬

‫מחצי‬

‫ויעצם‬

‫יהפך אותה ויתגלו אליו מומיה‬

‫המשורר‬ ‫חמה וקצף אף‬

‫צבי החן‬

‫על יעלה וגער‬

‫שפך‬

‫אם לבך יטה עלי חנה ‪ -‬הפך‬ ‫וכמה מן‬ ‫חותם ׳‬

‫החכמים‬ ‫החשק‬

‫לאחריתם ׳‬

‫המחכמים ׳‬

‫עצם‬ ‫וימירו‬

‫בקלון‬

‫בצבי‬

‫אתונות‬

‫עולם ׳‬

‫בקברות‬

‫התאוה‬

‫אני בן‬ ‫‪125‬‬

‫ומזרע‬

‫רואותם ׳‬

‫צבי אשר מאין ליש‬

‫ויחנו‬

‫ולמות‬

‫תלאה‬

‫עלה‬

‫פרש אותה השטן‬

‫נחנו צידה‪ ,‬הם‬

‫‪120‬‬

‫ומריבה ׳‬

‫ילכד בה ׳‬

‫מוצא אני מר ממות‬

‫‪115‬‬

‫עשרה‬

‫עד טח‬ ‫כבודם ׳‬

‫העלם ׳‬

‫מראות‬ ‫קצף‬

‫הפרתמים ׳ אשר היו על לוח לב הזמן‬ ‫עיניהם‪,‬‬ ‫לקחו‬

‫ובאהבתו‬

‫ובחמלתו הוא‬

‫צחרות ׳ היו למו‬

‫ונסעו‬

‫ובמוסדות ׳‬

‫חכמים ומבין‬

‫והשע ועצם‬

‫אותה ויתגלו לך מומיה י‬

‫המלוכה ומן‬

‫ומשנה‬

‫לברות ׳‬

‫ואמר אחר בשירו ׳‬ ‫עלומים‬

‫במנעמיה‬

‫מהשכיל‬ ‫בידם ׳‬ ‫גאלם ׳‬ ‫בסבתם‬

‫לבותם ׳‬

‫ולא‬

‫הבינו‬

‫והניחו על‬

‫קרן‬

‫הצבי‬

‫וינטלם‬

‫וינשאם‬

‫מהר שפר‬

‫בראותו כי החשק‬

‫כל ימי‬ ‫ומחצרות ׳‬

‫במאסרו אסרו‬

‫ובן גור אריות ואמי לביה‬ ‫לבלתי ראות הוד‬

‫מאורי לבבי‬

‫צבי ־ יה ‪-‬‬

‫צביה‬

‫‪ 114‬אורייה ותמיד״ ארה ותומה חתה ויופיד יהפך אותה‪ ,‬יהפוך תוכה לבי־ד‪.‬‬ ‫׳‪ 109‬מצודה‪ ,‬מלכודת‬ ‫‪ 119‬מאותם‪ ,‬״ דם ‪* 121‬בי‪ ,‬אה הים ‪ 122‬בצבי את!»״ות צוזדות‪ ,‬החוטקים הניר‪ ,‬את הוד האלוהים ביפי‬ ‫דח ‪ ,-‬קת ‪ .‬איקאלאאת‪ ,‬ותצח‪ ,‬תת היו למורבהת‪ ,‬והיו למאכל‪,‬לצרך־־‘הן ונטעו בסבתם מהר שפר ומה*ר‪ .‬ת‪,‬‬ ‫ועזבו בסיבת היכות את דמידות דנאות ואת חצר‪ ,‬ת החכמה ‪ 123‬ויהגו ברבר! ת התאוהובמוסר! ת‪ ,‬ו‪ -‬קע‪,‬‬ ‫בתא‪,‬וה הק ברר את בעליד ורוכבת! לאסיר ‪ 124‬עלומים‪ ,‬תעלומ‪,‬ת ובן גור אריות ואמי לביה‪ , ,‬התי בן לב־‪-‬בחה‬ ‫ימת ידם ‪ 125‬והצע ועצם מאמי '‪1‬בבי וכן ‪ /‬ואף־על פי כן לא עמיה לי חכמתי ויידום אבותי בכ‪ \,‬הח‪ -‬וקה‬ ‫_טחה את עתי לביתי רא ת את הוד י‪,‬פיו ‪-‬י‪ 1‬הא־־והים‬ ‫‪ 107‬הא‪-‬ר קה זב‪ 108 ,‬כ ב קד זב הא‪-‬ה המבקט לא ב תאטה מצודה פייוסה לצו‪ -‬בה האי ‪ -‬ב! המלך ו־״״זיר‬ ‫זב ט ה ‪ 113‬הירא ת מ ט כ‬ ‫ל ‪ 103‬הנ״ים חבייי הצט‪ 109,‬לכתדול אם אה ‪ 111‬מ‪ ,‬צא קד זב ד‪ ,‬בי‪-‬‬ ‫ויעצם י ‪ -‬ל טו ‪ 114‬אורד ‪ -‬מ כדל יתפך מ‪,‬טרי הפילוסופים ב א ‪ 71‬והביט אחד מתלמידיו )של ם‪,‬קרטם(‬ ‫לא‪-‬ה יפה ויאמר ל! מיו‪.‬ג אתר מב ט אליהי אמר לו א!\ מביט■י ועם צורתה אמר ל הפ‪,‬ך אותה ויגלו לך ט‪,‬מיד‬ ‫‪ 110‬המד רב כט כז יר י כד ‪ 118‬החכמים מט ל כד ומזיע דג א ג על טי ח ו יר יז א ‪ 119‬עצם‬ ‫י ‪ -‬כט י נ ה י ‪ -‬מד י־ הבי ‪ ,‬רב לב כט ‪ 120‬ו נירו ה‪ ,‬ד ז ומטיגה בר גת ט‪) ,‬כסף( והגיחו כתובות יג ב‬ ‫‪ 121‬ובאהבת‪ ,‬י ג סג ט ‪ 122‬אתונות ‪-‬ו ה י הי‪ ,‬איכה ד י תסע‪ ,‬במ יע‬ ‫'ד״\ח מ>‪,‬תי על קי‪ ,‬ה*בי‬ ‫כ־ יח טז י‪ 124 1‬א^ י ‪ .‬י» יא גור יח יט ב ‪ 125‬והטע ט וי כט י‬

‫‪[292‬‬

‫המחברת השבע־ עשרה‬ ‫ואמר חכם אחד כאשר שאלוהואנשי עדתו׳ על אודות חכמתו׳ ומעשה תקפווגבורתו י‬ ‫דעו אפוא אחיי כי סבת חכמתי ועלת שבחיי ואשר החכמים ישקדו על דלתותי לשמר‬ ‫מזחות פתחי׳ ותהי להם לאזכרה ריח ניחוחי׳ והיה כל הנשוך וראה אותי וחיי הוא‬ ‫תחת היות איש חושק לנגדו הצביה מעמידי שויתי אלני לנגדי תמיד‬ ‫‪ 130‬וישא משלו ויאמר‬ ‫לשואל במה נעלית עדי כל נשוך הזמן יחזך וחיה י‬ ‫ראותמןצביה‪ -‬צבייצבי־ יה׳‬ ‫עניתיו תמורת להציב לנגדי‬ ‫ואין לתמה אם האיש יחסר הודו ויפעתוי ויהיה רוח אלהים רעה מבעתו׳ בהתחברו עם‬ ‫האשה לרעתוי ושחץ אבעבועות עליו פורחי ויהיה מכאב לבו מר צורחי כי הנההשמש‬ ‫‪ 135‬הזורח׳ הגדול על כל צבא השמים בהכרחי לא ילקה רק בהתחברו עם הירח‬ ‫ואמר המשורר‬ ‫אל תתמה על איש‬

‫דודאי‬

‫חשקו כיום נתנו ריח‬

‫יתחבר עם‬

‫עפרה‪,‬‬

‫זיו הודו מנו בורח‬

‫אם‪ ,‬עת‬

‫לא ילקה השמש רק עת‬ ‫‪140‬‬

‫ולכן‬ ‫ונפשי‬

‫חדלו לכם מן החשק אשר‬ ‫ולבשו לכם מן‬

‫נפשכם ׳ ונפש בית‬ ‫ויאמר השר‬ ‫בעל חותם‬ ‫‪145‬‬

‫על אפם ועל‬

‫מפיכם יוצא ושב י כי במה הוא נחשב י ותנו לכם מרגוע‬

‫השכל בגדי חפשי פן יפגעו בכם אנשים מרי נפשי‬

‫חשבת‬

‫למשפט‬

‫תכניתי חי אני ׳ הנני‬ ‫שבעה ׳‬ ‫חמתם ׳‬

‫מכה אותו בחנית‬ ‫ויפן השר אל‬

‫ואספתם את‬

‫אביכם‬

‫הזאת‬

‫לגבירה אחים‬

‫יתחבר עם‬

‫הירח י‬

‫עלינו ׳‬

‫ליראנו‬

‫מתנדב לגזל מידו את‬

‫ארדף אותם מהר אל הר‬ ‫ואשימנה על לבי חותם ׳‬

‫ולבהלנוי‬ ‫החניתי‬

‫ומגבעה אל‬

‫באמרך כי יש‬ ‫וילך מפני‬ ‫גבעה ׳‬

‫ובחפץ גדול הייתי‬

‫קדורנית ׳ ואם‬

‫ואקח לי‬

‫בעלה‬

‫לגבירה‬

‫הגבירה‬

‫מכירי כי הייתי‬

‫ובקיר ׳ או חצי מדמו אשכיר‬ ‫הגבירה ׳‬

‫ויאמר‬

‫הנני נשבע בחי‬

‫אהבתך‬

‫היקרה ׳‬

‫וביפעתך‬

‫‪ 128‬כל הנשוך‪ ,‬מפנ‪1‬י הזמן ‪ 132‬ראות‪ ,‬מראה צביי צבי יה‪ ,‬ה‪ 5‬כי ¿!■יי הוא דוד האיוחים‬ ‫רק בהתחברך ;ם ה״רח‪ ,‬אין ד\יק‪,‬י חל בו ארא כשהוא נתחבר בקו אחד עם הירח והארץ‬

‫הטהורה ׳‬

‫‪ 135‬לא ילקה‬

‫‪ 120‬ומעשה אם י ב‪ 127‬יעקרו מש׳ ח לד ‪ 128‬לאזכי־ה וי ו ח והיה בם כא ח ‪ 129‬שויתי תה׳ טז ד‬ ‫יא ‪ 161‬נסוך בם כא ח ‪ 133‬ואין ספר הפרדס בהטעאהז הלבנוןה ‪ 663‬אם לא קרב איש אל‬ ‫‪ 131‬ל^ואיי '‪1‬עיי‪1‬‬ ‫א *ה בעולם העפיי לא מצאוהו תלאות והיה נמלט מעול הזמן וסבלו וכן אם לא נתחברו גלגל ה״ מ‪.‬׳ לגלגל הירח על‬ ‫קו דירי י‪ 1‬א קרה אותם הלקות רוח ש״א טז יר ‪ 134‬ושחין שם ט י מכאב י ע סה יר צפ א יר ‪ 135‬כל‬ ‫דודאישי ז יד ‪ 140‬חרלו יש ב כב בר ח ז ותנו יר ו טז ‪141‬בגדי יח כז כ פן שו יח כה‬ ‫רב ד ים ‪137‬‬ ‫לה בליראנו דה״ב לב יה ‪ 144‬חותם יח כח יב לגזל ש׳׳ב כגכא וילך טי נ יר ‪ 146‬על‬ ‫‪ • 143‬זאת איוב‬ ‫יר לב לא וא‪-‬ינ״‪-‬ה סי ח ו ‪ 147‬מכה ש א יט י חצי רב לב מב‬

‫‪[293‬‬

‫המחברת‬ ‫ובננה זרחך הנטוי על ראשי‬ ‫‪150‬‬

‫ובגבותם אשר‬ ‫חדר‬

‫אל‬

‫הורתך‬

‫ותצחק‬ ‫ימרט ׳‬

‫וכל‬

‫ידרכו ׳‬

‫תביאיני ׳ או‬

‫הגבירה‬

‫יפלח ׳ ואם‬ ‫‪! 53‬‬

‫קשתותם‬

‫ותאמר‬

‫ולבות‬

‫הקרח הנורא ׳ נבעיניך אשר‬

‫החושקים‬

‫בעלך חותם תכנית‬ ‫השרי אם‬

‫חייך‬

‫עומסיו שרוט ישרט׳ והוא‬ ‫תחפץ‬

‫השבע ־‬

‫החושקים כעץ‬

‫לדעת איך נסעתי‬

‫ימשכו׳‬

‫כברקים‬

‫אפרד ממך עד‬

‫אשר‬

‫תראיני‬

‫תראנו ‪-‬‬

‫נתעב‬

‫כילא‬

‫יהלכו •‬

‫תתחרט י כי הוא איש‬

‫ונאלח ׳‬

‫מיטבתה אל‬

‫כעוף‬

‫נודד קן‬

‫אדרעי ׳ הוא האיש‬

‫צרוע‬

‫וראשו‬

‫משלחי חץ‬

‫כבדו‬

‫עמכם זה‬

‫המדבר‬

‫דודי וזה רעי•‬ ‫ויקצף האיש על‬ ‫ואשת מרי ׳ אשר‬ ‫ימיש‬

‫מעשות‬

‫פריי‬

‫וחמתו בו‬

‫הגבירה ׳‬

‫תלכי עמי קרי ׳‬ ‫אמרי נא‬

‫בערה ׳‬

‫כדבר אחת‬

‫עוננה‬

‫ואביך‬

‫ויאמר‬

‫אי‬

‫סוררה ׳ אשת‬

‫הנבלות‬

‫תדברי ׳ יכך אלני בשחץ רע ולא‬

‫כאשר‬

‫קדשי בזיתי‬

‫הדרך חזזית׳‬

‫האמורי ואמך חתית ׳ אז ראית צורתי‬

‫פרה‬

‫כסילות‬

‫משכבם‪ ,‬יד‬

‫מה חזיתי‬

‫חזיתי חי אני כי לולי אשר עלה על פרי‬ ‫®«ג‬

‫עשרה‬

‫ואחרי‬

‫ואהבת‬

‫התפתית ‪,‬‬

‫מראה עיניך‬

‫האמתיתי‬

‫ו שא משלו ויאמר‬ ‫בזית צורתי‪ ,‬שית זונה‬ ‫לולי כעור‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪165‬‬

‫והוא‬

‫מביט אל‬

‫והדורה ״ זה הוא אשר‬ ‫יחרש‬ ‫וכשחק‬

‫ויאריך‬

‫מענית ׳ אי‬

‫מאזנים׳ חי אני‬

‫בהמה על צורת איש את‬

‫מראה עיניך‬

‫צורתך אז‬ ‫הנבירה ׳‬

‫קורא‬

‫ראית‬ ‫אשר נפשו‬

‫עצמו חותם‬

‫דלתי‬

‫בנפשה‬

‫האמתית!‬ ‫קשורה י אי‪,‬‬

‫תכניתי אשר פניו‬

‫הילל בן שחר• איך‬ ‫לו היית‬

‫צורתי‬

‫התפתית‬

‫דופקת ׳‬

‫נפלת‬ ‫ועל‬

‫משמים׳‬ ‫דודי‬

‫צורה‬

‫כפני‬

‫התעניתי‬

‫ותהיי‬

‫לאיש‬

‫מתרפקת ׳ אז‬

‫נעימה‬

‫ועל גבך‬ ‫כמר‬

‫מדלי‬

‫נודע לך כי‬

‫חובקת‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫‪170‬‬

‫את מי‬

‫תחבקי‬

‫עפרת חן‬

‫לו היית לי ‪ -‬נודע לך כי‬

‫על מי זה את‬

‫מתרפקתז‬

‫כעת ׳ חיה ׳ את‬

‫חובקת !‬

‫‪ 154‬איך נסעתי מיטבתה אי־רעי וכן ‪ /‬באיזו מידה ירדתי פלאים ו‪.,‬שעתי מן הטוב אל האיד והרע הוא האיש‬ ‫‪,‬כך ‪ ,‬הסתכל באדם ד י עי‪,‬א כ>‪,‬י ביויי ותבין ‪ 58‬נ עו״״ה‪ ,‬מכשפה ‪ 59‬נ ארא אשר עלה על פרי הדרך‬ ‫הז\ת‪ ,‬לולי כיעור צ רתך ס‪ 16‬ככני התע^ת‪ ,‬כפ״י אדם מעונד ומד כא ה ו‪*.‬ב בת‪ !,‬ית ‪ 166‬כמר ט‪ ,‬לי‬ ‫וכשחק מאזנים‪ ,‬פה‪,‬ת ובזוי ‪ 171‬היה‪ ,‬בהמה בצורת איש‬ ‫ה׳‪ 1‬ח‪ ,‬תם‬ ‫‪ 150‬קשת תם תה ז יג עד ״י ג ד‬ ‫ם ג הגט‪,‬י יה א כב כבייק ם ‪.,‬חופ ב ח‬ ‫‪ 149‬וב‪1.‬ה‬ ‫ודא‪ .‬ו ו ע מ ‪53‬־‪ 1‬וביי זב יב נ נתעב איוב טו טז כעוף יש טז ב חן‬ ‫יח כח יב ‪ 152‬הא וי י״‪ .‬מי‬ ‫מ ‪ 1‬ז כ ‪., 154‬שעתי בם ת י*ד כא לג‪ ,‬לעיל ד ‪ 84‬זי‪ ,‬שי ה טז ‪ 150‬ויקצך אם א יב פרח הו ד טז אשר‬ ‫כיבד איוב ב י יכך דב כחלה ולא יד יז ח ‪ 158‬קדשי יח כב ח ואהבת‬ ‫טע ‪ 157‬תלכי וי כו כא‬ ‫מ‪.‬‬ ‫עליי ד חז‪,‬ית על רובו פסול ‪ ,‬וי כ‪ :‬מ ‪,‬אדרי בם טו לט וי יג יב קח׳ ו ט‬ ‫ז ח ‪ 159‬עי־יד ם‪ ,‬כד ג ‪,‬‬ ‫‪ 100‬ואביך יח טז ג ‪ 102‬שית מ‪ -‬זי ‪ 103‬לולי מוסרי ד‪,‬פ לוסופים ב א ‪ 107‬אילו לא תהיה מן חצויות‬ ‫הכעור‪,‬ת היתי‪ ,‬ר‪ ,‬אה צ‪,‬דתי האמתית ‪ 104‬נפש בר מר ל ה‪ 10‬חותם יה כח יב ועל תה קכט נ ‪ 100‬הילל‬ ‫י* יריב כמר יש מטו ‪ 107‬ו ״ל שי חי‪ 108 ,‬בהמה לעיל ו ‪ 170 7‬על שי הה ‪ 171‬כעת מ ב ריטז להלן כסה׳‬

‫‪[294‬‬

‫המחברת‬ ‫ויהי‬

‫בהשלימו‬

‫ואבוי‬

‫ואויה ׳‬

‫ראיתי‬ ‫‪5‬ל‪1‬‬

‫השירה׳‬ ‫אמר‬

‫חמתו בו‬

‫שדוד נשדונו׳‬

‫שערוריה ׳ כי פרה‬ ‫משלהי‬

‫עפר‬

‫אנוש עליה‬

‫בערה ׳‬

‫השבע ־‬ ‫ויצעק‬

‫צעקה‬

‫חבלי שאול‬ ‫תמימה‬

‫אדמה‬

‫נפלה‬

‫כנפל לפני בני‬

‫לחמלה ׳‬

‫ובעלה ארי‬

‫עשרה‬ ‫גדולה‬

‫סבונו ׳‬

‫ומרה ׳ ונהה נדי נהיה ׳ אוי‬

‫ועוד ידם‬

‫בשכלה ׳ אשר על‬ ‫תסלד‬

‫עולה ׳‬

‫נטויה׳‬

‫עליה לא‬

‫בבית‬

‫ישראל‬

‫עלה ׳ ואין על‬

‫בחילה ׳ ונפשה מרה לה ׳ ולא חם עין‬

‫במסתרים ודב אורב הוא לה‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫איך טחו‬

‫מהשכיל לבות‪,‬‬

‫כי ראיתי‬ ‫»‪18‬‬

‫ויהי טרם‬

‫שערוריה‬

‫כלה השר שירו׳ ואני‬

‫ממני לחם חקי ׳‬

‫איך עיני רוא פ‬ ‫כי פרה ודב‬

‫באתי‬

‫ואמר‬

‫בדברו ׳‬

‫תשעינה‪,‬‬

‫תרעתה‬ ‫לפניך‬

‫אחלי‬

‫תמנע‬

‫השרי אל‬

‫ואענה אף אני חלקי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אתמה עי‪ 1‬כל חושקי חשק‬

‫‪185‬‬ ‫ויהי‬

‫ועלפהי‬ ‫מתעלם ׳‬

‫והגבירה‬

‫מצרתו‬ ‫‪190‬‬

‫כי‬

‫ראיתי כרה ודב‬

‫תרעינה‬

‫יחדו‬

‫ירבצו‬

‫נדקר‬

‫הרחבנו עליו פה ׳‬ ‫בחרב‬

‫בצרת‬

‫צועק חמם ׳ רשע‬

‫עיניו׳ וישם אל השר פניו׳‬ ‫מעלתך י ואת יקר‬ ‫אשת חן‬

‫תתמך‬

‫על יחם‬

‫אבותיך י‬

‫מזדץ לבך‬

‫תפארת‬

‫ונסכה ׳‬

‫יפתח פיו‬

‫כאלם ׳‬

‫בעלה‬

‫שבעה ׳ ואז‬

‫יראה‬

‫וכעס שניו יחרק ונמס ׳ ויהי‬

‫ויאמר‬ ‫גדלתך י‬

‫כבודי ואיך באשת‬

‫משנתך׳‬

‫ולמחלתו אץ‬

‫ארוכה‬

‫ומרפאי היה כאיש נדהם‬ ‫אפי‬

‫לא‬

‫נפלאתי‬

‫ופקד‬

‫ימלא שחוק פיה‬

‫עליך‬

‫תחשק׳‬

‫אחרים‬

‫ומפני‬

‫קצפי‬

‫ושפתיה‬

‫תרועה ׳‬

‫חכמה‬

‫בצדק הץ‬

‫תעשקי והיה לך‬

‫‪ 174‬כרה אדמת‪ ,‬רא ‪ .‬ה היסה‬

‫‪ 192‬תתטך בב‪,‬ר‪,‬‬

‫למשיב נפש‬

‫כבו־־‬

‫בידעי‬

‫תעבד י ולך‬

‫מבריתך י למה תמות בלא עתך י י שובה‬ ‫אוצרותיך ׳ והיה לך‬

‫ובעלה‬

‫האיש את‬

‫ומוסרי‬

‫אלהיך תירא ואותו‬

‫הטוב לך כי‬

‫וחרץ‬

‫אחרי כן וישא‬

‫השרי בעל‬

‫וידעתי כי את אדני‬

‫ולנער בחשק אשר לא‬

‫ועורה‬

‫‪ 173‬ירש ‪ .‬לחבליהעא \‬ ‫ושטרי* על ידי מעשים ¿ובים‬

‫פשד ם ב ד‬

‫כי‬

‫ראיתי‬

‫שערוריה‬

‫דבר עם‬

‫הככו‬

‫יקבצי‬

‫כראות האיש כי‬ ‫כאלו‬

‫איך בחיים לא יקוצו‬

‫לחמל‬ ‫השר‬ ‫ולכלכל‬

‫‪ 194‬ופקדגב דק‪,‬‬

‫‪ 172‬רמתו אם א יב ויצעק בר כז לי־ ונדה נ ב ‪ -‬אוי נ ‪ 1‬כ כ¿ ו־‪. 1‬־ ־ ‪:‬י ‪ :‬ד הב־יי ש ב כב ו‬ ‫ועוי* יש ה כה בבית הו ו י ‪ 174‬פייה בם ים ב ואי! איוב מא כה ‪ 175‬נפי־ד ש ב ג יי־־ תסייד אי ! בוי‬ ‫יש לב ג‪ 179‬ראיתי הו ‪ ,‬י‬ ‫יח ע‬ ‫גי‪ 178‬טחו י ‪-‬מי־‬ ‫‪ 176‬אי־י אבה‬ ‫כז !*‪1‬א יח ט‪ .‬ה‬ ‫פי־ד י ‪ -‬יא ז ‪ 180‬ויהי בר כי טו ואני דנ י יב אדלי מ ב ה״‪.‬אי‪ 1‬מ* ל ז— ד ‪ 181‬ואעני* אי‪ ,‬בייב י‬ ‫‪ 183‬בח ים בר כז סו ‪ 184‬ראיתי ה ו י ‪ 185‬פרה י^ יא ז ‪ 186‬דרחב ‪ ,‬תד לד כא אי־וכת יד לג ו‬ ‫היד יד יד ט ‪ 187‬ועלפה יה לא טו לא רד לח יד ‪ 188‬ואז תה י ‪ :‬ב א ‪ ,‬בחנא ‪ 189‬צו‪*,‬ר א ■ב יט ז‬ ‫‪ 190‬חכמה נ ‪ .‬א ב ‪ 191‬את אם א ד את דב ו יג‬ ‫ו טז ד וישא בם כד א‪-‬ב‬‫רשע תה קיבי ויהי‬ ‫‪ 192‬אשת טש יא טז הטוב א וב י נ ‪ 193‬לא יח טז סא למה קה זיז ‪ 194‬מז‪ -‬ן עו א ג ו־־ ר רות ד ט‬

‫‪[295‬‬

‫המחברת‬ ‫‪195‬‬

‫את‬

‫שיבתך ׳ פן מה‬

‫תעשה‬

‫בטוב‬

‫המעשים ‪ -‬לא‬

‫תשמרנו‬ ‫תכקתו ‪-‬‬

‫השבע ־‬

‫באחריתך » ‪,‬‬

‫ואמר‬

‫יאבד י‬

‫ולף הון‬

‫עשרה‬ ‫לבנו‬

‫החכם‬ ‫עתק‬

‫בניי לך יחם‬ ‫תפקדנו ■‬

‫בצדק‬

‫מכבדי ואם‬ ‫אם‬

‫ודע‬

‫לא‬

‫תפקדנו‬

‫וישא משלו ויאמר‬

‫‪200‬‬ ‫ויש לך‬ ‫ואמר‬

‫בניי יחסך‬

‫מכבד‬

‫תשמרנו‬

‫והונך רב‪,‬‬

‫בצדק‬

‫תפקדנו‪,‬‬

‫השר‬

‫להבץ‬ ‫בספר‬

‫החכם‬

‫לאחריתך ׳‬

‫חכמתו ׳ אשר איש שלא יוסר‬ ‫ואמר‬

‫בטוב‬

‫ואסלאתפקדנו ‪-‬‬

‫ולהוסר‬

‫המוסרים י לץ‬

‫המעשים‪ ,‬פן‬

‫ברעת‬

‫תכה ופתי‬

‫ברעת זולתו ׳ יוסרו‬

‫זולתך ׳‬

‫קחה מוסר והוסר בזרים‬ ‫ודע כי איש‬

‫ועתה‬

‫לכה‬

‫ואוריך ׳‬

‫איעצך‬

‫ולא‬

‫יערים ׳‬ ‫אחרים‬

‫ברעתו‬

‫ואל יוסרו בך‬

‫באחר לא ייסר ‪-‬‬

‫השרי ׳‬

‫והעבר רעה‬

‫תלמדי ואת אשת‬

‫ויען השר‬ ‫אחרים‬

‫העבר חשק‬

‫מבשרך ׳‬

‫עמיתך לא‬

‫ייסר בו‬

‫מקרבך‬

‫והלכו גויים‬ ‫תחמד ׳ וצוך‬

‫ידעתי כי לי אשת חן‬

‫ויאמר‬

‫אסמך י ולא אחוש‬

‫חמדתיה ׳‬

‫ואתה‪,‬‬

‫יוסרו‬

‫ודע כי‬

‫אחרים‬

‫האלהים‬

‫ברעתך ׳‬

‫יתעלה גזרה‬

‫ואהבת‬

‫עולם‬

‫מנוחתי עדי עד‬

‫אהבתיה ׳‬

‫מבקש רצון וטוב שוחרי‬ ‫אחרי אשר‬

‫אלהים חי‬

‫אלהים‬

‫ויכלת‬

‫וכבוד‬

‫ועל כן‬

‫חסד‬

‫אויתיהי ואשר‬

‫אמנם אשת בן‬

‫תגרע ׳ והיא לא‬

‫והימים‬

‫ולבש תמיך‬ ‫תעשה‬

‫וחקותי‬

‫הראשונים יפלו‬

‫בשלום‬ ‫אמנם‬

‫משכתיה ׳‬ ‫תאמר‬

‫תצמיח ולא‬

‫ומוסרי‬

‫הדבר הזה‬

‫עמדי‬

‫תתמך ׳‬

‫מחפיר‬

‫אחרים י‬

‫חכמה‬

‫לאורך ׳ ואם את‬

‫בהביטי אל מקום נמוך י וזאת‬

‫פה אשב כי‬

‫עונתה‬

‫הבערים‬

‫ועדה עדי‬

‫‪ 210‬כי מה שעבר חלום י וגם כל העם הזה על מקומו יבוא‬

‫זאת‬

‫תפקדנו ׳‬

‫המשורר‬ ‫‪205‬‬

‫‪ 215‬כי אני‬

‫תאבדנו‪,‬‬

‫בכל‬

‫יכלתי על אשת‬

‫הגבירה מיום‬

‫אויתיה‬

‫ועל‬

‫ראיתיה ‪-‬‬

‫גרגרותי ענק‬

‫איך אחשק‬ ‫ומבאיש׳ לא‬

‫באשת‬ ‫אחשב‬

‫ענדתיה ׳‬ ‫אחריי דע‬

‫לאשת אישי‬

‫תזרע ׳ ראוי שיגע בך רעי ואשר‬

‫‪ 1 9 6‬בצדק תפקדנו‪ ,‬תעטרנו על ידי נ ״ ייו ! מע‪-‬י ‪ -.‬קה אם לא תפקדנו תפקדנו‪ ,‬אם לא ת׳‪-‬םר‪.,‬ו תאבד ו‬ ‫‪ 2 0 5‬הבעיים‪ ,‬הספלים ‪ 2 0 7‬תמיך ואוריך‪ ,‬תום התורה ואורד‬ ‫‪ 2 0 2‬החכם‪. ,‬־למה בספר המוסרים‪ ,‬ם׳‪-‬־‪,‬‬ ‫‪ 211‬אמנם‪ ,‬אבל ‪ 212‬ולא אה! ‪ 1‬בהביטי‪ ,‬וייא את ‪ .‬ד‪ .‬לרב ‪ l‬נמוך‪ ,‬ממדרנתי‬ ‫‪ 195‬פן מ‪ -‬כה ח לך תחכמוני מד ‪ 335‬מי עי ‪ -‬ל‪ ,‬יחס ‪..‬כבר ראוי לשמרו בטוב המע‪ .‬יםפן יאבד‪ 196‬הון‬ ‫מס ח יח ‪ 201‬להבין רב לב כט ‪202‬ל^ מי‪ -‬יט כה ‪ 203‬איש מוסרי הפילוסופים ב יא ‪ 39‬מי ‪-‬לא יווסר‬ ‫בב^י אים ייסר האל בו לבני אדם ‪ 206‬אייהים מ ב יט ד ‪ 207‬ועתה בד כי יד וע־־ה יר ד ל חכמה מש‬ ‫א ב תמיך רב לג ח ‪ 208‬והעבר קה יא י והלב‪ ,‬י ‪ -‬׳ ם ב ‪,‬אם שט יח מ‪ 209 .‬א‪ -‬ת ‪-‬מ כ יז וצוך שם‬ ‫‪ 212‬ניקום יבמות‬ ‫‪ 210‬ו^ם שם יח מ‪ 211 .‬א‪ -‬ת מ¿ יא ט‪,‬‬ ‫יח כג והימים במ ו יב‪ ,‬להלן כב ‪ 11‬כר ‪152‬‬ ‫סג נח ת ררגא וגסיב איתתא ‪ 213‬ואהבת יר לא ב)ג( ועל מ‪ -‬אט וכא ‪ 214‬זאת תה קייב יר ס‪ 21‬מבקש‬ ‫איוב ה יט‬ ‫מס יא כז בן מג יט כו ‪ 216‬עונתה ‪-‬מ כא י לא רב כט כב‬

‫‪[296‬‬

‫המחברת‬ ‫יעצתני בן מנבל ׳‬ ‫נכבדי‬

‫ולא‬

‫אירא כי‬

‫עצתך עצת‬ ‫‪220‬‬

‫לחלל ברית החשק‬ ‫בחשקי‬

‫השבע ־‬ ‫ולחבל ׳ בזה‬

‫עצתך לא‬

‫יאבד ׳ ואם‬

‫תשאלני‬

‫הגבירה‬

‫וידעתי כי לי יחם‬

‫אקבל ׳‬

‫עליו ‪ -‬אני מגזע ישי׳‬

‫ואם‬

‫אחיתפל ‪ -‬אתי עצת חושיי‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫דודי שאלני עלי יחשי‬ ‫אמר‬ ‫ואיך לא‬ ‫הכרתי‬

‫‪225‬‬

‫עשרה‬

‫צבי ׳ קח לך עצת לבי ׳‬

‫תהיינה ידי אמונה ׳ לחשק‬ ‫העדינה ׳‬

‫דודאי‬

‫וראיתי‬

‫ביפה‬

‫ואמרה‬

‫בן‬

‫ואענה‬

‫טובה עצת חושי•‬

‫כלבנה ׳‬

‫חשקה נתנו‬

‫עבדך ישי׳‬

‫ומקטרת מר‬

‫ולבונה ׳ חי אני כי מיום‬

‫ברכתי על‬

‫ולא על‬

‫ריחי‬

‫הזורח ׳‬

‫אורה‬

‫חדוש הירח‬ ‫וישא משלו ויאמר‬ ‫בידעי כי לבנה שם משתף‬ ‫אברך על צבית חן‬ ‫ומן הדץ היה לך‬

‫‪230‬‬

‫את‬

‫אשר‬

‫חמלתי על‬

‫ומשנאיך‬

‫תאהב‬

‫אל תחשב‬

‫כבודי‬

‫לבבי וקם לו לבד‬ ‫־‪23‬‬

‫מאורה‬

‫להחזיק אלי טובה נאמנה י‬ ‫אשנא׳‬

‫בקרוביף ׳ והנה רצונף עם‬ ‫ויאמר האיש‬

‫לירח ואל‬

‫בחדוש‬

‫והיה‬

‫רצונינתיחד ׳‬ ‫השר כי‬

‫פן יחשב אלי‬ ‫לצמיתות•‬

‫עפרה לבנה ‪-‬‬

‫לך‬

‫לאבחדושהלבנה ׳‬

‫כאשר הייתי עם‬ ‫לשנא‬

‫הגבירה‬

‫אותי אם‬

‫באמנה י כי‬

‫אאהב‬

‫אוהביך ׳‬

‫ואנעל‬

‫אשנא‬

‫עולות בקנה אחד‬

‫הגבירה‬

‫אהבתיה ׳ כי‬

‫לפחיתות ׳‬

‫כתבתי לה‬

‫תכלית שנאה‬ ‫ספר‬

‫בשנאתי אותה אתאו להיות מעוך‬

‫שנאתיה׳‬

‫ולולי‬

‫כריתות ׳ וחי אשר קנה‬ ‫וכתות‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫בחי האל אשר קנה‬ ‫בשנאתי‬ ‫ויאמר השר‬

‫ואם יגזר‬

‫לשוכבת‬ ‫המזל‬

‫לבבי‬ ‫בחיקי‬

‫ותמות‬

‫ולבי קם‬

‫לבד לו‬

‫לצמיתות‬

‫אני אתאו היות מעוך‬ ‫אשתך׳‬

‫התלכד‬

‫צביה‬

‫וכתות י‬

‫אחרת‬

‫ברשתך ? ׳‬

‫וייאמר‬

‫‪ 218‬עליו‪ ,‬על יחפי אני מגזע ישי וכף‪ ,‬אני־ כאב‪ -‬לום בן רדד ב! ישי שביכר את עצת חושי ‪,‬גל עצת אחיתופל‬ ‫החושים שלי ‪ 229‬באמנה‪ ,‬בקשרי •*דירות‬ ‫ואף אד מעדיף לטמוע בעצת חושי‬ ‫בק*״ה אחד‪ ,‬רומים זה לזה כאילו צמחו על קנה אחד ‪ 233‬וחי‪ ,‬אלוהים‬

‫‪ 231‬גתץחד‪ ,‬נתייכר עולות‬

‫‪ 217‬בן ני זו לחלל מל ב י ‪ 218‬מגזע יש יא א ‪ 219‬עצת ש ב יז יד ‪ 221‬בן ש א יז ח ‪ ¿¿2‬ב‪ ,‬בה ‪ 1‬ב יז יר‬ ‫‪ 223‬תהיינה שם יז יב ביפה טי וי ומקטרת שי גו ‪ 224‬דוראי שי זיר ‪ 229‬כאשר אם בב ‪ 210‬ומ״ נאיך תה‬ ‫קלט כא ‪ 231‬עולות בר מא כב ‪ 232‬תכלית תה קלט כב ‪ 233‬כתבתי רב כד א ‪ ¿34‬וקם וי כה ל ב‪ -‬נאתי‬ ‫רב א כז מעוך וי כב כד ‪ 237‬ל שוכבת מ״א א ב ‪ 238‬התלכד תה לה ח‬

‫‪[297‬‬

‫המחברת‬ ‫האיש‬ ‫»‪24‬‬

‫חייך‬

‫לקחת לא‬

‫השרי אם‬

‫עשרה‬

‫השבע ־‬

‫יאמרו לי בני עמנו ׳ נשא אשה‬ ‫וקדם‬

‫מלכה ולא נסיכה י‬

‫תמלך‬

‫ומלוך‬

‫חפצתי‬

‫עלינו ׳ לא‬

‫חפצתי להיות כרות שפכה‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫נשאאשה‬

‫לו יאמרו עמי‬ ‫אתאו היותי נעבד‬ ‫ויאמר ה &ר‬ ‫‪245‬‬

‫להיות לו עזר‬

‫כנגדו ׳‬

‫הנמשים י‬ ‫טוב לבני‬

‫האדם אשר‬

‫יתהדר‬

‫זה ‪ -‬ישתק‬

‫או להיות עמה כרות שפכה‬

‫ידעת כי לא טוב היות‬

‫ותהיץ‬

‫זה ‪-‬‬

‫»‪25‬‬

‫הלא‬

‫כיום ועלינו לכה‬

‫בלתה‪,‬‬

‫וכמה מן‬ ‫סוחר‬

‫כאניות‬

‫יעשוהו׳‬

‫הנשים׳‬ ‫וישמרו‬

‫ויאמר‬

‫לבדו ׳‬

‫האדם‬

‫מומי‬

‫יעלימו‬

‫כי‬

‫ולכן‬

‫החכם‬

‫האדם ‪ -‬יחיל טובו ׳‬

‫בקרבו ׳ ואם אץ זה ‪-‬‬

‫נבראה‬

‫האנשים׳‬

‫הרכושים י ואמר‬

‫במסכת זהבו ׳ ואם אין זה ‪ -‬יקח אשה‬ ‫ויכסה זדץ לבו‬

‫מלכה ‪-‬‬

‫כשרה‬

‫האשה‬

‫וישביעו‬ ‫כאשר‬

‫לצדו ׳‬ ‫בצחצחות‬ ‫איזה‬

‫שאלוהו ׳‬

‫בשכל יהיה בוי ואם אץ‬

‫תעלים נגע‬

‫הקבורה תהיה סכה‬

‫לבבו ׳‬

‫ואם אץ‬

‫לראשו ורבו‬

‫ואמר בשירו‬ ‫ומה זה טוב באדם »‬

‫שאלוני‬

‫ואםאץזהועניתים‬

‫ויאמר האיש‬ ‫וכמה קשה‬

‫להתהדר‬

‫במסכת זהבו‬

‫העשירות‬ ‫החברה‬

‫כשרה‬

‫ואםאיןזהיעניתים‬

‫השתיקה‬

‫לכסות את זדץ לבו‬

‫ואם אץ זהי עניתים‬

‫הקבורה‬

‫ואם אץ זהז עניתים‬

‫‪255‬‬

‫השיבותי‬

‫בשכל יהיה בו‬

‫אמנם‬

‫תעלים מומי‬

‫בזאת יבחן האיש נפשו‬

‫הרעות מהם י לא מהם ולא‬ ‫החכמה ׳‬

‫חברת אשת הזמה י כי האשה‬

‫לדעת כי הגיעה‬

‫הרעה י‬

‫בקרבו‬

‫תהי סכה עלי ראשו ורבו‬

‫ידעתי כי הנשים לעזר נבראו ׳ אמנם‬

‫לסבל חברת‬

‫לבבו‬

‫מעטות על זאת‬

‫מהמונם ולא‬ ‫למעלה‬

‫תחליף שערה ולא‬

‫נכבדת‬

‫התכונה נמצאו ׳‬

‫מהמהם י ואמר‬ ‫ורמה ׳‬

‫שיוכל‬

‫החכם‬ ‫לסבל‬

‫טבעה‬

‫‪ 240‬וקדם‪ ,‬ויותר ‪ 243‬אתאו היותי נעבד בלתה‪ ,‬נבחר לי להיות עבד ובייבד ;‪-‬אהיה מרודק ממ‪-‬ה‬ ‫‪ 247‬יהיר‪ ,‬י‪,‬גשח חיל יצ^יח ‪ 248‬במסכת זהבו‪ ,‬באושרו ‪ 249‬הקבורה תהיה סכה לראשו ורבו‪ ,‬אי‪ ,‬טוב‬ ‫ל‪ .‬א^א המוות ‪ 256‬אמנם‪ ,‬אבל ‪ 258‬גפ&ו החכמה‪ ,‬שכלו‪¿ ,‬לפי הקדמונים י‪ 1‬בארם שלו‪., 1,‬פשות נפש‬ ‫חכמה נפ * חיה ונפש צומחת‬ ‫‪ 244‬לא בר ב יח‬ ‫‪ 239‬ומלוך בר לז ח לא רב כה ח ‪ 240‬כרות רב כנ ב ‪ 242‬לכה ש‪ ,‬ט ח י‬ ‫‪ 245‬עזי בר ב יח וישביעו יש נח יא ‪ 246‬ותהיין מי¿ לא יד ואמר מבחר הפני‪,‬ים כז יא ואמי־ מה‬ ‫הוא טוב לאדם? אמר שכל שיחיה בו ואם לא יהיה השכלי הטמון שיתחדר בו ואם לא יהיה המט‪ ,‬ף האשה‬ ‫שתכסה על מומו ואם לא תהיה האשה? השתיקה שתכסה על מומיו ואם לא תהיה ה^ תיקהי הקבר ט‪ ,‬ב לו‬ ‫אי קה ב נ ‪ 247‬יחיל איוב כ כא ‪ 248‬במסכת יש ל כב אשה תנא דבי אליהו רבה ט נגע מ״א ח '‪1‬ח‬ ‫‪ 249‬זיון ע‪ ,‬א ג סכה סוכה ב ז ׳מי שהיה ראשו ורבו בסוכה ‪ 251‬טוב קח ב כד ‪ 257‬לא יח ז יא ‪258‬‬ ‫בזאת מבחר הפנינים כז נ במה יבחן המשכיל את נפשו? אמר שיסבול חברת הא שה הי ;ה ‪ 259‬אשת יח‬ ‫כג מר האשד לעיל ז ‪139‬‬

‫‪[298‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השבע ־‬

‫‪ 260‬דשא משלו ויאמר‬ ‫בזאת יבחן נפשו איש ש ־‬ ‫המשילוה‬ ‫אץ‬

‫ויאמר השר‬

‫‪265‬‬

‫אריה‬

‫ומאזנים‬

‫ואמר‬

‫המשורר‬

‫לאב ערב‬

‫לתמה אם‬

‫בתולה ׳ ורבים הושקי‬

‫ברח‬

‫יסבל‬

‫תחליף שערה אך לא‬

‫חשקנו חשק‬

‫בתולה‬

‫מחושקי‬

‫עצום‬

‫פרוצה‬

‫וקח מפי לך באור נערה‬ ‫ומן‬ ‫‪270‬‬

‫התמה מן‬

‫תרחיקנה ׳‬

‫הגבירה‬

‫וישועה‬ ‫מלמטה ‪ ,‬׳‬

‫תואמים‬ ‫יחצה ׳ רק‬

‫איך‬

‫רחקה ממנה ׳‬ ‫כל‬

‫שמענו‬

‫בתולה‬

‫הקצה אל‬

‫אומרים כי‬

‫עודנה‬

‫מעפרה‬

‫וחרוצה‬

‫והקיצה י‬

‫ותשליכנהי‬

‫תארשואיש אחר‬

‫הלא‬

‫טבעה‬

‫הבתולה נועה האל בשמים׳ בץ‬

‫וקח נערה‬

‫עודנה ׳ כי נשאתה‬

‫השבתי‬

‫בהתרחקו מן השמש מן‬

‫ולמעלת‬

‫נערה‬

‫ולכן אשה‬

‫אנחתה‬

‫היעלה ׳ כי‬

‫בעולה ׳‬

‫דודי‪ ,‬ברח מעיר‬

‫בחיים‬

‫חברת אשה ר לה‬

‫וכרחק מזרח‬

‫ישכבנה ׳ ולו‬ ‫ילקה‬

‫ידעת כי לא‬

‫ממערב‬

‫למדת ׳ והיו‬

‫הירח או אורו לא‬

‫הקצה‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫עפרה‬ ‫‪275‬‬

‫עת עם עפר תשכן‬

‫אכן עת נוד דוד‬ ‫תדמה‬

‫לסהר‬

‫תאיר‬

‫חשקה ‪ -‬על‬

‫כלה או אורה‬

‫רק עת תרחק ק השמש‬ ‫ויאמר‬

‫האיש‬

‫בשמים בץ‬ ‫‪280‬‬

‫גבולה י‬

‫חלילה לך‬

‫השר‬

‫התאמר כי‬

‫בעבור‬

‫‪ 2 6 4‬נתנה האל בשמים‪,‬‬ ‫‪ 2 6 8‬גערה מעפרה והקיאה‪,‬‬ ‫לד ים חדשים ‪ 2 7 1‬לא ילקה דדרה וכר‪,‬‬ ‫העבר שבו נמצא השמש‬ ‫תרצה‪,‬‬

‫אף‬

‫נודו דם לבה ימצה‬

‫לא תחשך‬

‫מן‬

‫מחזות‬

‫המזלות ׳ והנה אם תאמר כן‬

‫תזריח‬

‫תרצה‬

‫הקצה אל‬

‫מהתלות ׳‬ ‫בבתולה ׳ מה‬

‫מעלתם הושמו׳ בץ ראש‬

‫אריה וםאז‪\.‬ם‪,‬‬

‫יחצה ‪-‬‬ ‫הקצה‬

‫ולומר כי‬ ‫תאמר‬

‫למעלת‬ ‫בסרטן‬

‫בתולה‬

‫הושמה‬

‫ועקרב אשר אצל‬

‫כוכבים כי רמוי‬

‫מעיר פרוצה‪,‬‬

‫מא ״ ת בעולת ב ! י‬ ‫‪267‬‬ ‫דסזל ת‬ ‫‪265‬‬ ‫במז־ בתו־‪.,‬־‬ ‫מאץ לה בעל ועורר‪ -‬ה מער ‪ -‬־ ייה‬ ‫נער אותה מעפר הארץ שי ¿ בה עליה כאב־ יה‬ ‫אץ ליקוי ירח חל אלא כשר א נמצא מעברה האחר של הארע ל ע מת‬ ‫תעורר אהבה ורצון‬ ‫‪274‬‬

‫‪ 262‬לזאב צפ נ ג ‪ 263‬כי בד לז י‪ 264 ,‬ולמעלת להק כז ‪ 267 118‬ברח שי ח יד מעיר מש כה כח נערה‬ ‫רב כב כג ‪ 268‬נערה סדר תשעה באב רחם ה מחזור איטאלייאני א קפז נערה יי אלהיגו מעפרה והקיצה‬ ‫‪ 269‬כי תה קב יא וכריזק תה קג יב ‪ 270‬וישועד יש נט יא אשה רב כח ל והיו שם‬ ‫מא‪-‬ץ דוויה‬ ‫לו כט ‪ 271‬כל יש כא ב ‪ 272‬ם שם כו כח ‪ 275‬דם וי ה ט ‪ 278‬חליאז בר יח כה מחזות יש ל י‬ ‫‪ 279‬אצל יש יט יט ‪ 280‬ראמ איוב כב יב‬

‫‪[299‬‬

‫המחברת השבע־ עשרה‬ ‫דשא משלו ו*אמר‬ ‫‪— — —w‬‬

‫‪— — —W‬‬

‫‪— — —w‬‬

‫‪— — W‬‬

‫‪— — — w‬‬

‫‪— —w‬‬

‫בתולה יחשקוחושקים ויאמרו למעלתה זבול היה זבולה‬ ‫בצדה הם למעלה‪ -‬לא למעלה•‬ ‫אשיבמו ראו סרטן ועקרב‬ ‫ויאמר השר חי אני כי דבריך לא יועילוך׳ ומשליך והתוליך לא יצילוך׳ הגבירה‬ ‫־‪ 28‬הזאת לא לך תהיה׳ ואשר יקום אלמו אם בהמה אם איש לא יחיה׳ מות יומת דמיו בו‬ ‫יהיה‬ ‫ויהי כראות הגבירה׳ כי בעלה ידבר עליה סרה׳ כאלו היתה לזנונים הרה׳ ותאמר‬ ‫בלבה אחרי אשר בי ימעל׳ ובחשקי ינעל׳ בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל•‬ ‫ותשם אל לבה להגדיל עצבו׳ עד יהיה נתח מלבו׳ ותאמר אלינו שמעתי החושקים‬ ‫‪ 290‬הנעימים׳ כי אתם נזר הימים׳ בעלי זקן בא בימים׳ בחשך בא ובחשך יתעלם׳ ויצוריו‬ ‫כצל כלם׳ חלפו עם אניות אבה׳ ולחשק לא ישמע ולא יאבה׳ ולי סחורות יפות‬ ‫תמרצות׳ צבי הם לכל הארצות׳ גלות עליות וגלות תחתיות׳ עברו משכיות׳ ובעלי מך‬ ‫מערכם׳ והוא בן לא חכם׳ ואתם שניחושקים׳ על דלתותי מתדפקים׳ אחלק גופי לכם‬ ‫לשני חלקים׳ הנה גופי אשר דמתה לתמר קומתו׳ והוא כחתן יוצא מחפתוי האזור ינבל‬ ‫־‪ 29‬אותו׳ קח אתה השר בראשתה׳ ויד רעך תהיה באחרתה‬ ‫וישא השר עיניו׳ וירא גופה נחמד למביטיוי וכל אשר בה שוכן לשבטיו׳ כלליו‬ ‫ופרטיו׳ וכראות השר נטע נעמן׳ דלת ראשה כארגמן׳ ושפתיה שפת כוס פרח שושן‪,‬‬ ‫מעשה ידי אמן׳ ויפי העמים׳ וברד השנים׳ וכפתוריה ופרחיה׳ והדוריה ושבחיה׳‬ ‫וצוארה כמגדל השן׳ דאמר ארור האיש אשר עם זאת הגבירה יהיה ישן״ ובראותו‬ ‫‪ 308‬חזה התנופה אשר התף ואשר הורם׳ ויאמר זאת הארץ אשר נשבע אדני לאברם׳‬ ‫רבחר לו המנה העליתה׳ ויאמר כי לולי היותה המנה הנכבדת והעדינה׳ לא היתה‬ ‫למשה למנה‬ ‫וישא משלו ויאמר‬ ‫מה אמרה עת אחזה ממעל‬ ‫‪ 2 8 3‬הם '־‘ מעיה לא למעלה‪,‬‬ ‫‪ 2 9 8‬וברד‪ , ,‬לובן ‪ 3 0 2‬למשה‪,‬‬

‫דם‬

‫יפעת תמונתך אשר זורחת?‬

‫נמצאים ב ^ ם ם לא מם‪\.‬‬ ‫בויקרא ח כם‬ ‫כאמור‬

‫מעלתם‬

‫‪292‬‬

‫מך מערכם‪/‬‬

‫אי‬

‫רא‪ ,‬י לדם‬

‫‪ 281‬אם ׳¿מ יט י״‪ .‬מות יח יח יג ‪ 287‬ידבר יד כט לב לז^ו‪\,‬ם בר לח כד ‪ 288‬ב ‪ -‬תה ז טז‬ ‫‪ 289‬גונח בבא קמא פ ‪ 290‬זקן בר כד א בח‪-‬ך ק־*» ‪ .‬־־ ויצוריו א וב יז ז ‪ 291‬ח־יפ■ א ‪,‬ב מ כ! לא‬ ‫דב ש ט ‪ 292‬צבי יח כ ו גלות יה טו יט עבה תה עג ז מך וי כז ד ז‪ 29‬והוא דו ש י‪, .‬ל ‪-‬ו ים‬ ‫‪ 291‬ויד רב יג י ‪ 290‬וישא בג כי• ב כלליו‬ ‫כב אחלק לעיל ד ‪ 294 178‬דמתה ‪-‬י ז ח ודוא תה יט ו‬ ‫‪ 298‬מעשר ‪-‬י ז ב‬ ‫ירושלמי ‪ -‬קלים ה א כללין ופרטין ‪ 297‬נטע י ‪ 1‬יז י דלת צי ז ו שפת ‪-‬ז א ז כ‬ ‫וכפתוריד ‪-‬מ כד לא ‪ 299‬וצוארד שי ז ה ארור דב כז טו ‪ 100‬הז״ ש‪,‬ז כט כז דאר ‪ ,‬בי נ כד‬ ‫‪ 301‬היתה וי ח כט‬

‫‪1300‬‬

‫המחברת‬ ‫‪305‬‬

‫אמנם‬ ‫ויהי הוא טרם‬ ‫אבדה‬

‫‪310‬‬

‫לגדל‬

‫כלה‬

‫בלבו‬ ‫וישמע‬

‫אליכם‬

‫להגצל מיד‬

‫האיש אשר‬

‫מהומות ׳‬

‫והלאניי‬

‫הביאני ׳‬ ‫ארצה ׳‬

‫עליכם‬

‫הזמן‬

‫חרושה׳‬

‫אגנה‬

‫הברוש‬

‫אמנם‬

‫ונתתי אותה‬ ‫ואפאר‬ ‫חרבי ׳‬

‫החושקים‬ ‫חדשה ׳‬

‫הזמה י וקומו‬

‫מילה‬

‫עשה אדני‪,‬‬ ‫היום הזה יום‬

‫כמוכם י ויצא דבר‬

‫לראות‬

‫דמיתי‬

‫ובנעימה‬

‫ברורה‬

‫הפחד אל‬ ‫למלחמה י‬

‫ורוהים י‬ ‫מלכות‬

‫שמעתי‬ ‫מלפניכם י‬

‫הגבירה ׳ והיה‬

‫אחרי אשר המזל פה‬ ‫למלאת‬

‫אהבת זאת‬

‫מצותכם‬

‫הקדשה ׳ ואם‬

‫ובקדשה ׳ תהיה על לוח לב‬

‫תדעו כי אני‪,‬‬

‫כאדם עשוק‬

‫ורצוץ ׳‬

‫עבר‬

‫לעולם ביי אך‬

‫הגיפותי‬

‫צדתי ולא‬

‫דברתי ולא‬

‫ידעתי ולא‬

‫מקרבי ׳ אשר לא‬

‫ויתאנף ׳ ויחשב‬

‫אודות‬

‫הראני ׳ המי‬

‫תחבר שירים על‬

‫מורשה׳ אך ידוע‬

‫והכרתי אותו‬

‫הפחת אנוסי‬

‫הגישו‬

‫ועתה‬

‫עלתה על‬

‫עצומותיכם‪ ,‬אנשי‬

‫ויעבר עלי מה י‬

‫בקרבו ׳‬

‫ונשמחה בוי ויפן אל‬

‫בחשבו כי ישיב צור‬

‫הגבירה ׳‬

‫ויאמר‬

‫ויאמר זה היום‬

‫חרבו ׳‬

‫ההדורה ׳ כי‬

‫רני ושמחי צורה‬

‫בשורה ׳ כי ידנו‬

‫במלאכת השיר תגבר ׳ ושיריו תעו‬

‫להבר • ועתה‬

‫ושמחי‬

‫מכך ׳‬

‫ותחסי תחת כרוב ממשח‬ ‫ותאמר‬

‫פוחדים‬

‫ויאמר‬

‫במדבר ׳ אץ חפץ בם‬

‫לזרות ולא‬

‫הגבירה‬

‫אדני בו את‬

‫דקצף‬

‫ורעיוניו‬

‫בלבו‬

‫הצביה לו לבדו ׳ ועתה‬

‫מקצה ׳‬ ‫בשפה‬

‫לכם‬

‫תקומה עליה‬

‫הגבירה‬

‫אלינו‬

‫הנעצוץ* כי חשק לא‬

‫כאדם אנוסי מן‬

‫תתנדב לנו בגופה ׳‬

‫הארץ הנוף תחנף ׳‬

‫ולראות אשר לא‬

‫בשירה‬

‫תבער‬

‫יחבר כל אחד ממנו שירה׳ על‬

‫ויהי כשמע השר ניבוי עלז לבו‬

‫‪325‬‬

‫היפה ׳ כי‬

‫ויאמר‬

‫ומתלקחת‪/‬‬

‫יחידתי שאל מתחת‬

‫חשבתוני לחושק‬

‫אמרתם‬

‫השמני‬

‫לא‬

‫תרגז‬

‫במלאכת השיר תגבר ידו ׳ נניח‬

‫לעולם עליו‬

‫‪320‬‬

‫בעל‬

‫אלהים י י היום הזה‬

‫ותהיו שניכם וכל‬

‫לא אגבר‬

‫נפשי כאש‬

‫יעלה‬

‫האמונה ׳ ואין לה שרש וענף ׳ כי‬ ‫ערמות ׳‬

‫לבי ׳‬

‫מעלתך‬

‫לדבר וירא‬

‫גזרתם אמר ויקם לכם ׳‬

‫‪315‬‬

‫השבע ־‬

‫אביט אלי ארץ ‪ -‬ושמה תאות‬

‫עשרה‬

‫חייך‬

‫המארה ן י לו‬

‫מה‬

‫לתבן את‬

‫חברי גילי‬

‫הסוכך ׳ יהיה פריו מתוק‬ ‫השרי אף על פי‬

‫שצורתו‬

‫ברורה ׳‬

‫ושירתו‬

‫שפה‬

‫כי נשבר שבט‬

‫לחכך ׳ כי העי בא ושכנתי‬ ‫כעורה ׳ ופניו‬ ‫חזקה‬

‫ונמרצת ׳‬

‫כשולי‬

‫בתוכך‬

‫קדרה ׳‬

‫מפניני‬

‫ישלח‬

‫המאמרים‬

‫‪ 306‬לגדל מעלתך וכן'‪ ,‬מפ‪,‬י מעלתך הגדויה אפחד לבי¡־‪ .‬ל' אתחלקהתדתון ‪ 313‬הנני למלאת טצותכם‬ ‫ארצה‪ ,‬הנני רוצה למ^א את מצוותכם ‪ 319‬אגום‪ ,‬מוכרח אנוס‪ ,‬אברח ‪ 321‬ישיב צור חרבו‪ ,‬יוכל לבעל‬ ‫היפה במלחמה ‪ 323‬במדבר‪ ,‬בדיבור‬

‫אם א יט‬

‫‪ 305‬אביט תה קב כ תא‪,‬ת תה י ג כאש תה פג טו שמ ט כד ‪ 306‬תרגז יש יד ט ‪ 307‬וידי בר כד סו‬ ‫מר ח שמעוני שו טז ‪ 310‬ויצא‬ ‫‪ 309‬פוחדים יש‬ ‫‪ 308‬אבדהיר׳ ז כחשרש מל׳ נ יט הארץ יד‪ ,‬גא‬ ‫וכלבר יט ד ‪ 315‬בשירה תפלתשחרית‬ ‫ז ‪314‬‬ ‫‪ 313‬ד עמניאיובטז‬ ‫זרתם איוב כב כח‬‫‪311‬‬ ‫עזרת אבותינו שירה חדשה שבחו גאולים׳ בשפה תפלת שחרית את שם מחזור איטאלייאני א יג‬ ‫‪ 317‬הברוש יש גה יג הגיפותי שם כ כה‬ ‫כחלג‬ ‫על יר יז א ‪ 316‬ונתתי שם ו ה עשוק רב‬ ‫‪ 318‬והכרתי וי כ ג אשר יר יט ה ‪ 319‬מן יר מח מר הגישו ישמא כא ‪ 320‬וקומו עו א א ויעבר‬ ‫א וב יג י״‪ 321 .‬עלז תד כח ז י ציב תה פט מד זה תה קיח כד ‪ 322‬רני זב ב יד ‪ 323‬חיום מ״ב‬ ‫ז ט תעו תה קז ד אק יר כב כח ‪ 324‬לא יר ד יא מה יר׳ כג כח נילי יואי‪ 1‬ב כא כי יש יד כט‬ ‫אחשורוש שהושחרו פניהם של‬ ‫‪ 325‬כרוב יח כח יד ברי שי ב נ כי זב ב יד ‪ 326‬ופניו מנילה יא‬ ‫ישראי‪ 1‬בימיו כשולי קררה ישלח רב כח כ ‪« 327‬פה צם ג ט‬

‫נ ‪301‬‬

‫המחברת‬ ‫מקבצת ׳ ואם‪,‬‬

‫לאשמת העם‬

‫ומה תעשה נפשי‬ ‫‪330‬‬

‫העגונה׳ אם תהיה אל הזקן‬

‫ויאמר השר‬ ‫וגרון׳‬

‫אל‬

‫חבצלת‬

‫תיראי‬

‫ותענדי אותם ענקים‬

‫שלומכם ׳‬

‫יגבר‬

‫השבע ־‬

‫עליכם‬

‫וירצה אדני לתתי‬

‫ויאמר האיש‬

‫להלך‬

‫בבירתו‪ ,‬בן הזונה י תהיה ידי על‬

‫התחתונה•‬

‫עליך‬

‫שירים‬

‫יהללו‬

‫פה‬

‫ותאמר‬

‫הגבירה‬

‫אלהים יענה את‬

‫ממרה למנה‬

‫השרוןיכי‬

‫לגרגרותיך ושמתם‬

‫עשרה‬

‫אחבר‬ ‫בארון ׳‬

‫בכל‬

‫עמכם‬

‫איך יהיה ענץ שירינו‬

‫בזלות ׳‬

‫בדברי יקר או‬

‫בדברי‬

‫חכמה או‬

‫בדברי‬

‫הוללות ז‬ ‫‪335‬‬

‫נפליג‬

‫ויאמר השר‬

‫לדבר‬

‫בנבלות י עד אשר יחשב לנו‬

‫לשפלות י ויהיו שירינו‬

‫הוללות‬

‫וסכלות‬ ‫ויאמר האיש‬ ‫דאמר השר‬

‫לחטאת ראשונה ?‬

‫ומי יהיה‬

‫אני אגאל היום מבץ‬

‫החוחים השושנה‬

‫דשא משלו ויאמר‬ ‫‪340‬‬

‫עפרה ?‬

‫הסבי עיניך‬

‫לבי תציבי‬ ‫עלי נפשי‬ ‫עד אן‬ ‫אחלי‬ ‫‪345‬‬ ‫רהי‬

‫מעני סער‬

‫מחציך יום יום נלחם‬

‫מטרה‪,‬‬

‫מתלקחת היך אש פחם‬

‫תשתוחח‬

‫תורידי‬

‫תסתירי פניך‬ ‫עפרה‬

‫ברכות אם‬

‫אחריו‬

‫לארץ נצחם ?‬

‫ברכותיך ־‬

‫הריקי לי‬ ‫רובצת תחת‪,‬‬

‫ככלות השר שירו׳ באתי‬

‫לא נחם‬

‫אזאתנחם‬

‫ברכות שדים ורחם‬

‫ומלאתי את‬

‫דברו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עפרת חן‬

‫גפןסורחת ׳‬

‫הראיני נא את‬ ‫‪350‬‬

‫מפניך לבי נחת‬

‫מראיך‬

‫נדמה חשקך אל תוך‬

‫כי על חשקך מראי משחת‬ ‫קרבי‬

‫ברד עם אש‬

‫מתלקחת‬

‫‪ 333‬בזלות‪ ,‬ביביי נבלה ‪ 337‬יהיה לחטאת ראשונה‪ ,‬יתחיל ביביי זילות ‪ 340‬מעני סער לא נחם‪,‬‬ ‫החושק האוטלל הסובל יסורי אהבה ‪ 341‬סחציך י! ם י! ם נלחם‪ ,‬חציך ל■ חטים בו יום יום ‪ 348‬סורחת׳‬ ‫טתטשטת ‪ 349‬על‪ ,‬בנלי משחת‪ ,‬מסבל‬

‫ם!‬

‫‪ 329‬תהיה סנהדרין יא נ וי ח כג‬ ‫‪ 329‬לאשמת וי ד ג ידי בנא מציעא ו ב כל המש‪,‬ה יד‪ ,‬על התחת‪ ,‬ה‬ ‫מאבז‪ 332‬וירצה בם כב י‪.,‬‬ ‫דב י ב א^הים בי‬ ‫וכא אט ושמתם‬ ‫‪ 331‬ותעבדי מש‬ ‫‪ 330‬חבצלת שי ב א‬ ‫שיבב‪340‬הסבי שי ו ה‬ ‫וי ה ח ‪ 338‬מבין‬ ‫לחטאת‬ ‫ביב‪337‬‬ ‫‪ 335‬הוללות קה‬ ‫‪ 333‬חכמה קה ב יב‬ ‫ג כד יש «־ טז ‪ 343‬עד תה‬ ‫מעני יש גד יא ‪ 341‬תציבי איכה ג יב‪ 342‬עלי תה סב ז מתלקחת שם‬ ‫יג ב תורידי יש׳ סגו ‪ 344‬הריקי מל׳ ג י ‪ 345‬ברכות בי‪ -‬מט כה דב כב ו ‪ 346‬ויהי דב לא כד באתי‬ ‫מ׳י‪-‬א א יד ‪ 348‬גפן יח יז ו מפ״יך מל׳ ב ה ‪ 349‬הראיני שי ב יי ‪ 350‬ברד שם ט כד‬

‫‪[302‬‬

‫השמיעיני‬

‫המחברת‬

‫השבע ־‬

‫קולך‬

‫ופדיני‬

‫רעיה‬

‫הביאיני אל גן עדנך‬

‫ויהי‬ ‫‪355‬‬

‫טרם‬

‫הצליח‬

‫מרדת שחת‬

‫הגמיאיני יין‬

‫ממגד שדים מעל‬ ‫אכלה‬

‫עשרה‬

‫ומתהום‬

‫לדבר ושירי‬

‫בחכיי‬

‫עודנו‬

‫מרקחת‬

‫רובצת תחת‬

‫ויאמר‬

‫אל‬

‫האיש‬

‫אותי ‪ -‬ואדני‬

‫תאחרו‬

‫דרכיי‬

‫דשא משלו ויאמר‬ ‫מה יפו‬

‫‪360‬‬

‫דודיך‬

‫עפרה ׳‬

‫נפלתי‬

‫במצוד‬

‫אהבתך‬

‫מיראת‬

‫גערתך אנוס‬

‫‪365‬‬

‫השר‬

‫כהשלימו‬

‫לו‬ ‫לוי‬

‫דאמר‬

‫דאמר השר‬

‫מה‬

‫להיות עמך‬

‫המהללהי נתן‬ ‫גבורה ׳‬

‫עלינו‬ ‫בפעם‬

‫בקולו‬

‫חידות ׳ כי אם גברה ידו‬ ‫מאד‬

‫קול‬

‫המאמרים ׳‬

‫לדבר זה‬

‫אצלך‬

‫אמרתי לך י‬ ‫המלה ׳‬

‫הזאת לא נצחנו‬

‫בשירים׳ כי לו פנמי‬

‫היטיב‬

‫לשכב‬

‫לרכב כי אם‬

‫תעצרי לי‬

‫זה קול ענות‬

‫תחוד לו‬

‫אשטחגו אל אור הלך ‪,‬‬

‫הגבירה ׳‬

‫דהלומי‬

‫ואען‬

‫נתחכמה‬

‫אולי יפתה‬

‫לקברות‬

‫יובלי‬

‫ונוכלה‬

‫ובשרו עליו‬

‫יכאב ונפשו עליו‬

‫תאבל ׳ רואה אני כי כשל כח‬

‫הסבל •‬

‫בצרי כי ידי‬

‫ומזמה ממני‬

‫תבצר ׳‬

‫ולבבי כח לא‬

‫עצרי אז‬

‫חידה ׳ אם יכול‬

‫תוכל‬

‫מהושיע‬

‫אותי רוח‬

‫קנאה ׳‬

‫ואמר אל‬

‫נייח לך‬

‫הגבירה‬

‫בכבודה ׳‬

‫ויאמר האיש‬ ‫בקולי ׳ אך‬

‫תקצר ׳‬

‫בעל הנאה‬ ‫ולא‬

‫אחודה נא לך‬

‫נדבר עוד‬

‫השבעו לי כיום ׳ ונשבע לוי‬ ‫עשרתי‬

‫מאודותיה ׳‬

‫חודה לו‬

‫חידתך‬

‫ותרחיב‬ ‫לבשה‬

‫ולא נשחק עוד על‬

‫וישמחהאיש כי רב חילו ׳ ויאמר‬

‫מצאתי אץ ליי הגה אשתי אשר‬

‫תחמדנה ׳ חודה‬

‫חרדה‬

‫ואמר אל‬

‫הדבורים ׳ הבה‬

‫בשיר ‪ -‬קצר שכלו ׳‬ ‫הנבל ׳ אשר‬

‫רחרד‬

‫השר‬

‫ועתה‬

‫לי‬ ‫‪370‬‬

‫השירה‬

‫אץ לנסות עוד‬ ‫בסודות ׳‬

‫מחמתך אלי צלך‬

‫הסתופף כיום‬

‫רעיתי ׳ אל‬

‫גדולה ׳‬

‫כנפל דגים לפני שלך‬

‫ארחץ סותי עם דם דמעי‪,‬‬ ‫בחרתי‬

‫דהי‬

‫אור‬

‫לחיך על כל אור מלך‬

‫חידתך‬

‫להגידה ׳‬ ‫משבתיה ׳‬ ‫שמעאלהים‬ ‫ואשמענה׳‬

‫‪ 358‬במצוד‪ ,‬במלכודת שלך‪ ,‬עזה הע‪,‬ל־‪ ,‬דב ם ‪ 359‬מחמתך אלי צלך‪ ,‬טסו אליו ‪ 360‬ארחץ סותי עם‬ ‫דם דמעי‪ ,‬ארחץ בנדי ב־ם דמ>י אשטהנ‪ ,,‬ליב‪-‬ו הלך‪ ,‬זיוך ‪ 371‬משבתיה‪ ,‬׳כיע לה בעל כוה‬ ‫‪ 333‬ממנד דב לב יג )שמים(‬ ‫‪ v‬חב‬ ‫‪ 351‬הצמיעיני שי ב יי יכדי י א !בלב כר הנמיאשי ברכד יז‬ ‫צלך— זה השולה דגים מן הים׳‬ ‫‪ 357‬מה שי ד י ‪358‬דגים חול‪ k‬ם‪..‬‬ ‫‪ 354‬טרם בד כד מה איי בי־ כד ״‬ ‫‪ 359‬מיראת איק »‪.‬בידול ב ‪ : 6‬כתי־ מייכית אברח מכך אי‪1‬ךי ואתכסה מדמי־ך בצלך לעיל ‪ 360 360 -‬ארחץ‬ ‫בר מט יא ‪ 361‬בהי־תי רה בי■ יא להי‪,‬ת בר לט י ‪ 362‬אל מ״ב ד כד ‪., 363‬רק יד יב ח קול יח א כד‬ ‫ויחדי בר כז לג ‪ 364‬רול ■צם לב יח ‪ 363‬הבה ‪ -‬מאי ‪ 366‬ונחוד שו יד יב א‪,‬לי יר כ י‪ 367‬לקברות‬ ‫איוב כא לב ובשרו איוב יד כב ‪ 368‬כ‪-‬ל נהכי ד ד דורה ‪-‬ויד יב‪-‬יג ותרחיב תה ד ב ‪ 369‬ידי יש נטא‬ ‫ומזמה איוב סב ב כי־ דה״ב ש כ לבשה ש ו ו לד בם ה יד ‪ 370‬אחורה שו יד יב ‪ 371‬נשחק איכה א ז‬ ‫‪ 372‬השבעו בר כה ל וי ״סח אי ב לא כה שמע בר יי ו ‪ 373‬אך הו יב ט חודה ש ו יד יג‬

‫‪[303‬‬

‫המחברת‬ ‫ואם‬ ‫‪375‬‬

‫אעמד רגע ולא‬

‫והתעללו בה‬ ‫דשא‬

‫בעי‬

‫אדעה ׳ קחו‬

‫השבע ־‬

‫לכם אשתי׳ אשר‬

‫מידכם‬

‫לקחתי‬

‫ובקשתי ׳‬

‫בחרבי‬

‫לבשתי‬

‫משלוויאמר •‬ ‫איך לי יריבון עלגי שפה‬

‫נרפים ולצים חמדו לצץ‬

‫כי נחשבו לי כל נאות השיר‬

‫‪380‬‬

‫עשרה‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫ואמר‬

‫החכם‬

‫במרת הנורא‬

‫יתהלל חוגר‬

‫אל‬

‫לאדם‬

‫אץ‬

‫לנוות כרות רועים‬

‫כמפתחי‬

‫למסגרת‬

‫ואולי כי‬

‫וגדרות צאן !‬

‫חידתי לא‬

‫להתאבל על פיד יום ׳ ולא לשמח בעת ימצא‬

‫מפתחי‬

‫תמצא‬ ‫פדיום ׳ כי‬

‫הכל‬

‫והאים ׳ ולא תדע מה ילד יום‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫תתעצב‬

‫אל‬

‫אל תשמח יום‬

‫דוד‪ ,‬אל פיד יום‬

‫עם אל עולם הסכן ושלם‪,‬‬ ‫‪385‬‬ ‫לאמר האיש‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫עליה פרץ ׳‬

‫וביום מחר אל‬ ‫עד מתי‬

‫ונולדה‬

‫ובכל אשר עגבה‬ ‫‪390‬‬

‫ותחשק‬

‫בזב‬

‫תחשק‬

‫בזרים‬

‫זאת‬

‫עליהם‬

‫ובבליעל ׳‬

‫חקרנוה כן היא‬

‫תמנענה י‬

‫החידה ׳ שים פניך‬

‫בבריאת השמים‬

‫ובעלה‬

‫הוא הנורא‪ ,‬הוא האים‪,‬‬

‫תתהלל‪,‬‬

‫בגדה י‬

‫חודה‬

‫להגידה ׳‬

‫חידתך‬

‫אמר נא‬

‫והארץ ׳ וביום אשר‬

‫ובסוד עירץ‬

‫ובחושקיה‬

‫נועלת ׳ לא‬

‫תמצא‬

‫כי לא תדע מה ילד יום י‬

‫חידתך בתוך חכף‬

‫הנה לך‬

‫פדיום‬

‫מעלה‬ ‫ידעה‬

‫שמענה׳ כי למען‬

‫מעלי‬

‫אלמון‬ ‫הראותך‬

‫‪ 378‬כי נהשבו לי כל נאות השיר וכר‪,‬‬ ‫‪ 387‬האשה‪,‬‬ ‫חידתי‪,‬‬ ‫בבית נואפים שקדה‪,‬‬ ‫ובכל אשר עגבה עליהם בגדה‪,‬‬ ‫וקדישין לא עמדה‪,‬‬ ‫ותחשק בזב ובבליעל‪,‬‬ ‫לא ידעה אלמק‪,‬‬

‫נולדה ׳‬

‫וקדישץ לא‬ ‫איטה‬

‫ואשמעה י‬ ‫מי‬

‫האשה אשר‬ ‫בבית‬

‫נואפים‬

‫עמדה י והיא‬ ‫פועלת‬

‫דבר‬

‫פרצה‬ ‫שקדה ׳‬

‫בעולת‬

‫בעל י‬

‫אך‬

‫מתפעלת ׳‬

‫יחרידנה ׳ רבו שנותיה וזקנה‬

‫איטה ׳ הנה‬

‫הובאתה הנה‬

‫‪ 379‬למסגרת‬

‫הסשוירים אי‪ .‬ם חשובים ב ! ני א־ יא כצ ^ ונקר‬ ‫כי כל‬ ‫שנבראה ראשונה‬ ‫הוא החומר הקדמון‬ ‫והסתומה‬ ‫לחירתי הסגורה‬ ‫מתחברות עם כל עצם‬ ‫הנקראות נואפי־ם לפי־ שהן מצ־ ן‬ ‫התחברה עם הצורות‬ ‫‪388‬‬ ‫מסוימת‬ ‫שכן אתה ק ‪ .‬ורה ייצורה‬ ‫חושקיה‬ ‫ובגדה בכל‬ ‫‪389‬‬ ‫האלוהים‬ ‫הוא‬ ‫מחומר‬ ‫מופשטים‬ ‫המלאכים‬ ‫וקדושים לא עמי־ה שכן‬ ‫מלאכים‬ ‫ובקהל‬ ‫מושלמות‬ ‫מתחברת ‪..‬ם לצ‪ ,‬רות בלתי‬ ‫והיא‬ ‫‪390‬‬ ‫שברא את החומר הקדמון‬ ‫לפי שאק בה שינוי‬ ‫לעולם אין היא נפרדת מן חצוי‪ ,‬ת‬ ‫לובשת צורות שונות ‪3 9 1‬‬

‫אסר פרצה עליה פרץ‪,‬‬

‫בעל‪,‬‬

‫וזקנה אי״נה‪,‬‬

‫ובסוד עירין‬ ‫מתפעלת‪,‬‬

‫‪ 374‬אשר בר מח כב ‪ 377‬עלגי יש כח יא לב ד !לצים מש א כב ‪ 378‬לג‪,‬ת צם בו ‪ 379‬אל מ א כ יא‬ ‫‪ 380‬אין מבחר הפנינים מד ג אי! ראוי לחכם שישטח ע*‪ 1‬רב הממ‪,‬ן ולא שיתאבל ע* מ;ט‪ 381 ,‬הנורא חב אז ולא‬ ‫מש כז א ‪ 383‬אל שיר זה מושפע מ‪.‬ראה משירו של אברהם אבן עזרא שייירייום ‪ 384‬איי בר כאל»‪ .‬הסכן א !ב‬ ‫כב כא הנורא חב א ז ‪ 385‬וביום מש כז א ‪ 386‬בתוך איוב כ יג חודה שו יד יג ‪ 387‬שים יח ו ב מי‬ ‫מורה נבוכים פתיחה יב ודמה החמר באשה זונה א יז לח !אפלטון ומי כקדם לו היה קורא החומר הנקבה‬ ‫והצורה הזכר מלמד התלמידים ביאסית ז כי החמר הזח הוא כאשה המנאפת שתמיר איש באש לעולם פרצה‬ ‫בר לח כט ‪ 389‬ובכל יח כנז ט ובסור יר׳ כג יח ר»‪.‬׳ ד יר והיא בר כ ו ‪ 390‬מעייח במ ה יב ‪ 391‬לא יש‬ ‫מז ח‪ -‬ט הנה איוב ה כז ‪ 392‬כי ח מ ד‬

‫‪[304‬‬

‫‪355‬‬

‫המחברת השבע־ עשרה‬

‫ויאמר‬

‫הזאת‬

‫האיש‬

‫למשפט‬

‫חשבת‬

‫הלשק ׳‬

‫בעל‬

‫חדת הוא‬

‫החידה אשר‬

‫החמר‬

‫הראשון‬ ‫‪395‬‬

‫וישא משלו ויאמר‬

‫‪410‬‬

‫ככלות האיש‬

‫אמרו‬

‫בעולת בעל‪,‬‬

‫ומה אשה‬

‫יום נולדו הרים‬

‫ילדה‬

‫הכי‬

‫יום נולדה ‪ -‬בית נואפים שקדה‪,‬‬ ‫ובחושקיה‬

‫מעלה היא מעל‬

‫‪ 400‬היא הושקה בזב ובבליעל‬ ‫ובכל אשר היא עגבה בגדה‪,‬‬ ‫ידעה‬

‫לא‬

‫אלמק‬

‫עמדה‬

‫ולא‬

‫לראות בסוד עירץ ואלי מעל‬ ‫לא‬ ‫‪405‬‬

‫ומתפעלת‬

‫פעלה דבר ‪-‬‬

‫רבו שנותיה ולא זקנה‪,‬‬ ‫תחשק בזרים‬ ‫ואענה‬

‫בעלה נועלת‬

‫חידתכם צפנה‬

‫סוד‪ ,‬כי ׳ היו ליי ׳ נואפה אולת‬ ‫תקרא‬ ‫ויהי‬ ‫אז‬

‫נקהלה‬

‫עלינו‬

‫וה־ בירה אשר‬ ‫יזובו מים‬

‫‪415‬‬

‫להגיד‬

‫קהלה י ותהי‬ ‫היתה‬

‫בעד‬

‫ויחרד השר‬

‫צרתנו‬

‫החלק‬

‫רצופה ׳ ואנחנו קלק‬

‫ובכלמה ׳‬

‫כעם‬

‫חרדה ׳ וירע האיש עלינו‬

‫כפולה ׳ כי‬

‫נשקפה ׳‬

‫ונחלים ישטפו׳ ושם גפנה לשמה‬

‫ראייוה שנה‬ ‫בבשת‬

‫החידה ׳‬

‫והוא הסוד אשר טמנה ׳‬

‫ותאנתה‬

‫מכבוד שבענו׳‬

‫הנכלמים בנוסם מן‬

‫אמרו‬

‫כסופות בנגב‬

‫השכנים׳‬ ‫חלפה ׳‬

‫לקצפה ׳‬

‫תרועה‬

‫לרגם אותנו‬ ‫ועמיה‬

‫ועמדה‬

‫עלמו‬

‫כמטר‬

‫גדולה ׳‬ ‫באבנים ׳‬ ‫יערפו ׳‬

‫קצופה ׳ ולא‬

‫ודרך שלום לא ידענו ׳ ושבנו אל ביתנו‬

‫המלחמה‬

‫‪ 408‬היו לי אכה אולת תקרא‪ /‬האשת הנואפת קוראת לעונביה היו שלי• ‪ 409‬והוא הסוד אשר טמ! ‪0‬‬ ‫היולי ‪ .‬דיולי דם לשון ג פל על לשו! ובקריאתה היו לי טמון אפוא דרך‬ ‫הח‪,‬מר דקי־פו! ‪ 413‬קצוכה‪ ,‬כועסת‬

‫‪ 393‬הזאת‬ ‫בם ה יב‬ ‫בי כ‪ ,‬ל‪-‬‬ ‫‪ 412‬בד‬ ‫יואל ‪ s‬ז‬

‫רמז פתרון החידה חומר היולי‬

‫איוב לה ב בעיי קה י יא החידה שו ירט‪ 396 ,‬אשה דב כבכב ‪ 397‬נולדו תה צ ב ‪ 399‬מעלה‬ ‫‪ 401‬יבכל יח כג ז ‪ 402‬לא יש מז ח—ט ולא יר כג יח דג ד יד ‪ 408‬אולת‪ ,‬מש יב כב ‪ 410‬ויחרד‬ ‫ירג יה ו כ ‪ 411‬גקהלה יח לח ז צרתנו סוטה מט כשמת רבי הוכפלו צרות אמרו בם יד י‬ ‫‪ 413‬יזוכו תה עח כ ו‪ .‬פ‬ ‫_ ה כה כם‪ ,‬פות יש כא א ועיניה לעיי* נ ‪ 218‬כמטר דב׳ לב ב‬ ‫‪ 414‬קלו! דב ב טז ודרך י ‪ :‬נטח ‪ 415‬בבשת תה לה כו כעם ש׳‪-‬ב יט ד‬

‫‪[305‬‬

‫המחברת‬ ‫דהי כי באנו אל בית השר כל רואנו‬ ‫ובכל אשר יראה יגער וילחם י‬ ‫אחותו‬

‫מרחוק ׳‬

‫לשחק ׳ כי‬ ‫‪420‬‬

‫צרות‬

‫ופערה פיה‬

‫הימים‬

‫לבבי‬

‫וכראותי כי כל‬

‫יקום‬ ‫‪425‬‬

‫הדאגה אשר‬ ‫אבי‬

‫שר‬

‫תמים ׳‬

‫לחצי‬

‫עליה‬

‫התעודה ׳‬

‫דאכל‬ ‫לא‬

‫רושם‬

‫הדאגות‬

‫לפניו‬

‫הלכתי‬

‫לקחתי בידי‬ ‫כי‬

‫לאכל‬

‫חלף‬

‫ותתצב‬ ‫אץ עת‬ ‫אכלי כי‬ ‫אוכלי‬

‫ולא‬

‫ולקחתי גדי עזים מן‬ ‫חמתו‬

‫והלחם אשר‬

‫הסעודה • ׳‬

‫לא‬

‫כלכל‬

‫וכראותי כי‬

‫עת‬

‫להתנחם י‬

‫דאמר‬

‫ונלאיתי‬

‫המטעמים‬

‫שלשום׳‬

‫דאמר השר‬

‫בחמת רוחי‬

‫מטעמים ׳‬

‫כתמול‬

‫וימאן‬

‫ותמחק ׳‬

‫למאכלי‬

‫לרצץ ׳‬

‫ותעש אמו‬

‫כרתה ׳‬

‫ולתעודה ״ אם תקום תמר‬

‫מצרתו תגרע‬

‫חלפו חקי‬

‫מעשינו אל השר לא‬

‫הצאן ׳ רך וטוב‪,‬‬ ‫ואשרת‬

‫יחרד דשם ׳ כי כני השר אינם‬

‫לבלי חקי אולי‬

‫ושבתי‬

‫זכר‬

‫השבע ־‬

‫דקומו כל בנד וכל בנותיו לנחמו‬

‫עברו תורות‬

‫הרחיבו‬

‫עשרה‬

‫דשבע‬

‫כמעט‬

‫ספתח ׳‬

‫עשתה ׳‬

‫ואמר‬ ‫לתורה‬

‫דאמר‬

‫אברה מידה•‬

‫וישאמשלודאמר‬ ‫רגלי ימעד‪,‬‬

‫לבי ירעד‬

‫איכה‬

‫חי אני לו תקום תמר‬ ‫דשאלני השר‬ ‫‪430‬‬

‫הראית מה‬

‫לא‬

‫עשתה‬

‫הגבירה‬

‫אסעד‪ ,‬דוד‪ ,‬שה בריה ז‬ ‫אברה מידה‬

‫הנחמדה ׳‬

‫בריה ׳‬

‫כאשר‬

‫הניד בן‬

‫המרדות‬

‫נעות‬

‫החידה ז‬ ‫ואען‬ ‫ונפתחו‬

‫ראיתי‪,‬‬

‫ואמר‬

‫עיניה‬

‫והיו‬

‫מים ׳‬

‫יורדות‬

‫כאלו‬

‫מעינות‬

‫נבקעו כל‬

‫תהום‬

‫רבה‬

‫ארבות השמים‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫“‬

‫לא‬

‫— * •י‬

‫‪ 435‬אם הם‬ ‫ויבך השר על צרת‬ ‫מתונה ׳‬

‫—‬

‫—‬

‫ידעה נפשי‬ ‫ארבות‬ ‫הגבירה ׳‬

‫—‬

‫— י‬

‫— * «י‬

‫—‬

‫—‬

‫בשוריענני‬ ‫השחקים נפתחו‪,‬‬ ‫דאמר‬

‫האל‬

‫י‬

‫עיני צביה‬

‫—‬

‫בבכי‬

‫“‬

‫—‬

‫ידמעו‬

‫או מי תהום רבה אשר‬ ‫יצילנה מכל צרה ׳ כי‬

‫דתפלל על היונה אל יי אלהיו ממעי‬

‫‪420‬‬ ‫והרחיבה את פיה ב * הוק‬ ‫‪ 4 1 8‬ופערה פיה לבלי חק ‪,‬‬ ‫ דורה והחכמה ‪ 4 2 5‬אם תקום תמר לא אברה מידה‪,‬‬‫‪ 4 3 7‬היוגה‪ ,‬הגבירה‬ ‫‪ 4 2 8‬בריה‪ ,‬מאבל‬ ‫‪ 4 2 7‬בדיה‪ ,‬צמגה‬

‫“‬

‫נבקעו‬

‫ידעתי כי נפשה‬

‫דלפה‬

‫הדאגה‬

‫ושבתי‪,‬‬

‫אפילו‬ ‫החמודה‬

‫ודפכרי‬ ‫תקום תמי‬

‫‪ 4 2 4‬ייתורה ולתעודה׳‬ ‫אדות‬

‫אבשלום לא‬

‫אכל‬

‫נשם‬ ‫מירח‬

‫ב ד ‪ 418‬ופערה י ‪ 1‬ה יד ‪!,‬ת‬ ‫‪ 417‬ויקומובר ר‪ ,‬לה ותתצב ^מ‬ ‫‪ 416‬ידרד יח כו טז פגי בר לא ב‬ ‫קח ג ד ‪ 419‬עברו יש כ־־ ה ויושם בר כד לג ‪ 420‬צרות תה כה יז ינראיתי יר כ ט ‪ 421‬לא יר ו כ‬ ‫הלכתי יח׳ נ יד ולקחתי בר כז ט לח יז ‪ 422‬רך בר ח ז זכר וי א ג ‪ ,‬תעג‪ 1‬בר כז יד ‪ 423‬ואשרת‬ ‫ש‪ ,‬ו כח לקחתי בר כז יז ‪ 424‬יקום בר כז לא לתורה י‪ 1,‬ח כ ‪ 420‬אם ש״ב י‪ -‬ו ‪ 427‬רגלי מש כה‬ ‫יט שה יח לד כ ‪ 428‬לו ש״ב יג ו ‪ 429‬בן&׳*א כ ל ‪ 431‬עיגיה איכה א טז ‪..‬בקעו בר ז יא ‪436‬יצילגה‬ ‫ש״א כו כד נפ&ה תה קיט כח ‪, 437‬יתפלל יו״ה ב ב )הדנה(‬

‫‪[306‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השבע ־‬

‫רשא משלו ויאמר‬ ‫אלהים‬ ‫‪440‬‬

‫אכלה‬

‫ז‪44‬‬

‫בנפש‬

‫רמוסה‬

‫עניה שביה‬

‫לכמה‬

‫ברגליו ‪-‬‬

‫תהלך‬

‫חלתה יום זמן רע הרגה‬

‫כבודה‬ ‫דהי‬

‫בעזך‬

‫הממה זמן עד‬

‫ועת היא‬ ‫ולא‬

‫נחהאלמחוזך‬

‫אשר‬

‫כראותי כי השר לא‬ ‫נבהלה י אל‬

‫יתנחם ׳‬

‫טלואות‬

‫תלאה‬

‫למולך‬

‫לדמיון זנב‬

‫ושבה‬

‫נחלתה ושבה‬

‫במותה‬

‫תמורת‬ ‫וכל רואיו‬

‫המקום אשר היה שם אהלי‬

‫נהרצרבזאה‬ ‫תלאה‬

‫טלאה‬

‫הלטאה‬

‫בריאה‬

‫בריאה‬

‫רפאה ‪ -‬רפאה‬

‫יחריד‬

‫ובעיניו‬

‫יקחם ׳‬

‫רפאה י‬ ‫ברחתי‬

‫מבית השר‬

‫בתחלה‬

‫‪ 439‬אלהיט בעזך וכר‪ ,‬ה‪-‬יר רבק בקו‪.‬י עם הסיפור עי‪ 1‬צרת הגבירה ונראה ‪./‬לא חובר מעיקרו א*א על גורל עם‬ ‫י‪ .‬ראל בגלותו מחוזך‪ ,‬ארץ הבחירה שביה‪ ,‬בתולת בת ציון השבויה בין העמים בזאה‪ ,‬בז‪,‬ה ‪> 440‬ד י^כמה‪,‬‬ ‫הרבה פעמים טלואות תלאה טלאה‪ ,‬הזמן הרע הטליא אותה בטלאים ‪-‬ל תלאות כלומר הביא עליה רעות רבות‬ ‫‪,‬צרות תלאה‪ ,‬תלה אותה ‪ 441‬ברגריו‪ ,‬של הזמן אף־על־פי סהזמ‪ ,‬הרע רומס אותה ברגליו ונרמה שכבר מתר‬ ‫ראה זה פלא עדיין היא חייה וקיימת למולך‪ ,‬למול האלהים הלטאה‪ ,‬שהיא מפרכסת אף־על־פי סמתיזים את‬ ‫רא‪ .‬ה כאן הרעיון המרכזי של השיר עם יסראל הי וקיים לעולם כלטאה זו המגלה סימני חיים נם לאחר שמתיזים‬ ‫‪ 442‬ולא חלתה ובו ‪ ,,‬ביום שהזמן הרע הרג א‪ ,‬תה אף לא חלתה ושבה וכר‪ ,‬וחזרה להיות אחרי‬ ‫את ראסה‬ ‫‪ 443‬כבודה‪ ,‬בת המלך הכבודה תואר כבוד לישראל‬ ‫מותה יצירה איתנה והמסודר מסיים בתפילה לאלוהים‬ ‫נד^תה‪ ,‬חלתה ושבה‪, ,‬חזרה לאיתנה תמורת רפאה‪ ,‬תמורת רביונה רפאה רפאה‪ ,‬רפא נא את המשולה למתד‬ ‫‪ 439‬אלהים תה כא א נחר תה קז ל ע יה אבן נבירול ב ‪ 5‬שביה עניה נהר יש נט יט יח ב ‪ 440‬אכלה‬ ‫יר ^א לד ‪ 441‬תהלך נהמ יב לד זנב אהלות או בהמה ‪,‬חיה הותזו ראשיהם אף על פי שמפרכסיס‪ -‬טמאין‬ ‫כנו‪ ,‬זנב של הלטאה שהיא מפרכסת ‪ 444‬ובעתיו איוב מ כד ‪ 445‬ב כש תה ו ד איי בי־ יש‬

‫‪[307‬‬

‫המחברת השמונה־עשרה‬ ‫]‬

‫עמנואל‬

‫אמר‬

‫הזכירה‬

‫המחבר‬

‫משברי היינו פעם‬

‫נדבר על כל דור ודור‬

‫‪5‬‬

‫עשן‬

‫משפחה‬

‫ומטרה‬

‫התאבך ׳‬

‫ואען ואמר‬

‫איך היה‬ ‫היה פלוני‬

‫ראהו ׳ או מפי אחר‬ ‫מתפאר‬ ‫הספורים‬

‫בטוב‬

‫באותיותיהם‬

‫דבר‬ ‫מן‬

‫זכירתך ׳‬

‫הציבך ׳‬

‫נאחז‬

‫בקרניו‬

‫והיה‬

‫מספר‬

‫ישראלי׳ ערי‬

‫ואראלי ׳‬

‫כל איש שב בפניו נאלם ׳‬ ‫העולם ועד‬

‫בדברים‬

‫שמירתך ׳‬

‫בסבך ׳‬

‫ופעם‬

‫ערבים‬

‫ראיתי‬

‫לאשתו‬

‫מעודי ׳ לא שכח‬

‫ולאוהביו את כל אשר‬

‫התחלותיהם‬

‫העולם ׳ ויהי היום‬

‫מדבר‬

‫קרהו ׳‬

‫צחות ׳ ולו‬

‫והנחותיהם‬

‫קלקל‬

‫וכונותיהם׳‬ ‫המדבר‬

‫נצרי‬

‫וחילים יגבר ׳ סוף‬

‫במקומו בוש ונכלם ׳ ולא נראית זכירה‬ ‫לפאר‬

‫מבחר‬

‫ומפרשי היה זוכר כל‬

‫בגוייהם׳ אם היה‬

‫כמוהו ידבר ׳ והוא לא פנים‬ ‫ומלדבר‬

‫השיבות לו‬

‫והיה‬

‫בארצותם‬

‫נדבה רוחו אותו ׳‬

‫כדרכי‬

‫לעולם דבר‬

‫בתורה קורא‬

‫וכנפיהם ׳‬

‫ללשונו‬

‫ואתה‬

‫ובעבור אשר גאות‬

‫תכסה ׳‬

‫אמרתו ׳ כי האיש היה‬

‫ופניהם‬

‫ובמלותיהם ׳ איש איש‬ ‫וארודי‬

‫פעם‬

‫תחמל עליו ולא‬

‫היותר זכרן אשר‬

‫זכירתו ׳ ושש על נעם‬

‫עקריהם‬

‫ופעם על ריב לא לנו‬

‫נתעבר ׳‬

‫ושמירתו על‬

‫והשיחות׳ ואם היה שומע איש דורשי או‬

‫דבריהם ׳‬

‫‪ 15‬או‬

‫אמר נא‬

‫חמודי ׳‬

‫וענפיהם ׳‬

‫מפרק הרי‬

‫בחסדך ׳ איך היה הענין אשר קרה לך עם פלוני‬

‫המעשה׳ ולא‬

‫שמעהו׳‬

‫כפי‬

‫הרצון ׳‬

‫התבונה‬

‫וסלעיה‬

‫לרועי צאן‬

‫זכירתו על‬ ‫לחציו‬

‫המתגבר ׳‬

‫וחילים מברי‬

‫ומשפחה‬

‫גדולים ממנו‬

‫כאשר שבח‬

‫טובך ?׳ אמר נא‬

‫‪10‬‬

‫החכמות נדבר ׳‬

‫ויהי היום ויאמר אלי השר‬ ‫איש סודך ׳‬

‫הנדיב‬

‫בהיותי עם השר‪ ,‬מעין‬

‫בדברי‬

‫בדברי לצון ׳ ונחשב‬

‫הקמצנים‬

‫מקמרינו [‬

‫במקהלות‬

‫זכירתו ׳‬

‫בזכירתו‬ ‫ולולי‬

‫‪ 2‬בדברי החכמות נדבר‪ ,‬מדברים בדברי החכמות ‪ 6‬ושמירתו‪- ,‬הוא שומר ב\ כרון כל דבר שהוא רואה או שומע‬ ‫‪ 13‬התחלותיהם‪ ,‬הקדמותיהם ‪ 16‬שב בפ‪\.‬ו נאלם‪ ,‬היה כאילם בפ^יו ‪ 17‬נדבה רוחו אותו‪ ,‬התעורר‬ ‫כו יז ‪ 3‬דור אם ט כח ‪ 4‬לרועי יבמות‬ ‫‪ I‬מעין אבות ב ח מפרק מ״א יט יא ‪ 2‬וחילים קד‪ .‬יי נל‬ ‫‪ 6‬איש איוב יט יט גאות י‪ w‬ט יז ‪! 7‬מטרה איכה ניב נאחז בר כב ינ‬ ‫טז ועדיין לא הגעת לרועי צאן‬ ‫‪ 8‬ולא רב יג ט ‪ 10‬מספר אם ו יג‬ ‫ואתה תפלת תענית לעשרה בטבת וכ‪-‬יחטאו מחזור איטאלייא‪ \.‬א עה‬ ‫‪ 14‬איש בר י ד ’‪1‬א ‪ 15‬ערי בר מו טז‬ ‫‪ II‬ושש תה קיט קסב מדבר ישלב ד ‪ 13‬ופניהם יח א ח‬ ‫והוא קה י י סוף קה יב יג ‪ 16‬בוש עז ט ו ‪ 17‬מן תה קו מח ‪..‬רבה שט לה כא‬

‫‪[309‬‬

‫המחברת‬ ‫האריך לשק עלי ‪ -‬הייתי מקים‬ ‫אמרתו על‬

‫ולעלות‬

‫‪ 20‬כי לא משנאי‬

‫דברה לשוני‬

‫נסכי ׳ אז‬

‫דרכיי אז נשאר‬

‫זכירתו‬

‫להגדיל‬

‫בחמלי על‬

‫מעלתי ׳‬

‫אמרתי‬

‫אמנם הוא אנוש‬

‫כערכי ׳‬

‫ועתה‬

‫בחכיי‬

‫מזכירת‬

‫השמונה ־‬

‫דברתוי אמנם רצה‬

‫אמרתי ׳ אזי‬

‫יחרפני ואשא׳‬

‫עשרה‬

‫לכל כי לא‬

‫והראיתי‬

‫וזכירתי‬

‫זכירתו בלס ונכלם ׳‬

‫עזרני‬

‫ואתנשא׳‬

‫ללשוני‬

‫הראהו כי שקר נסכו ולא‬

‫מחובותיו‬ ‫עלתה‬

‫בהכפלת‬

‫זכירתי ׳‬

‫מחשבותי ולא‬

‫במדרגה‬

‫דרכיו‬ ‫שבסלם ׳‬

‫העליונה‬

‫והיה לי שם עולם‬

‫‪20‬‬

‫ויאמר השר‬

‫רציתי לשמע‬

‫ואען ואמר‬

‫ידע אדוני נזר‬

‫אנשי חסד ואנשי‬ ‫חכם ׳‬

‫‪30‬‬

‫ויתנבא גם‬

‫למעלה‬

‫מגלגלי‬

‫הזכירות‬

‫פרץ ׳‬

‫אמונים׳‬ ‫פלוני‬

‫קראתיו ׳ וכל‬

‫עד דמשק ועד‬ ‫והשרות‬ ‫‪35‬‬

‫יראו‬

‫העינים‬ ‫ידו׳‬ ‫‪40‬‬

‫יחקרי‬

‫מלכים ׳ ושרים‬ ‫לדבר מן‬

‫בעוונות‬

‫עת‬

‫להשליך אבנים׳‬ ‫אתה האיש‬

‫ולעפר‬

‫המתפאר‬

‫לבבך מה שיש לי מן‬

‫עד אשר‬

‫כנים ׳‬

‫לא‬

‫אאהב‬ ‫הכרתיו ׳‬

‫מרחוק‬

‫ובראותי אותו‬

‫קצנו‬

‫העם היו‬

‫לדבר‬

‫משמעי‬ ‫ולהאריך‬

‫תורה ׳‬

‫‪ 18‬מקים דברתו‪ ,‬מאטר את דבריו ‪ 2 0‬כי לא מש״אי יחרפני ואשא וכך‪/‬‬ ‫‪ 2 8‬מגלגלי המאורות‪ ,‬מן‬ ‫את דבריו ואדום אבל הוא רעי וידידי‬ ‫הקדמונים כמו שזכירתי וכו ‪ /‬עד כמה עברה‬ ‫השקפת‬ ‫והמזלות לשי‬ ‫יותר אאהב ואהבתיו‪ ,‬אלוהים ‪ 37‬ששמ״ו‪ ,‬שהתחל ו ‪ 4 0‬האחוה‪,‬‬

‫דברי‬

‫וכמעט‬

‫והמלכות‬

‫מכל אשר‬ ‫כשכור ׳‬

‫והתחיל‬

‫הבלים‬

‫והתולים•‬

‫שלרב‬

‫הצער‬

‫החלו‬

‫בכבודו ׳ אך‬

‫ביישוב‬

‫יהפך‬

‫כמתאוננים ׳‬

‫בעפר ׳ כי פלוני ברית‬

‫בחמשה חמשי‬

‫דבר‬

‫וכרך‬

‫יראה ׳‬

‫ורעיוניו יהגו וינועו‬

‫והאריך‬

‫לזכר הודו ׳‬

‫הכר‬

‫ואחר‬

‫מרננים ׳‬

‫זכירתי‬

‫האחוה הפר‬

‫בזכירה ׳ ותתן אותה על ראשך‬

‫הזכירה ׳‬

‫שכחן׳‬

‫יזכר מה‬

‫ואהבתיו ׳ כי אץ איש‬

‫משתאה׳ לא‬

‫ונסיכים ׳‬

‫וקצת‬

‫כמושזכירתי‬

‫פרצה‬

‫בגבול‬

‫הזכרתיו ׳ ואדע שם כל עיר וכפר‬

‫אזניו ‪ -‬ולא יזכר ׳‬

‫מחזר‬

‫הזכירות ׳‬

‫ולשום‬

‫אותה‬

‫והחדושים׳ ושמות האנשים והנשים׳‬

‫כאיש‬

‫וקצינים‬

‫החתולים ׳‬

‫וכשמעי‬

‫הקורות‬

‫יעמד‬

‫וישמעו‬

‫חלדי לא‬

‫קראוני עמו‬

‫ואזכר כל‬ ‫ועמנואל‬

‫לספר מן‬

‫הגדולות כל איע‬

‫שמעו שמים והאזיני ארץ ׳‬

‫אשר‬

‫דברים לא‬

‫ואמרה‬ ‫על‬

‫דודי‬

‫לפאר‬

‫התחיל‬

‫השערה אל‬

‫הזקנים ׳ ועם היו‬

‫זכירתו על כל‬

‫בעיני לא יוחן׳ כי הוא‬

‫לדמע ׳ וכל עוד שהיה‬

‫אמרתי‬

‫והתחיל‬

‫ויאמר‬

‫קורותיו‬

‫חדרך ׳‬

‫עיניו ‪ -‬ולא‬

‫עד ששבנו‬

‫אמונים׳ ואז‬

‫ראיתיו ׳ אשר כל ימי‬

‫והפילגשים׳‬

‫לספר קורות‬

‫המעלה‬

‫עליתי‬

‫השלחן׳ והנני נשבע בחיי מי אשר יותר‬

‫אשר פעם אחת בימי‬ ‫בשמו‬

‫המבינים׳ כי יום אחד‬

‫בחיק‬

‫ועמנואל‬

‫שאכל היום על‬

‫בפרט איך היו‬

‫בתוכם ׳‬

‫המאורות ׳‬

‫מאמריו ׳ ות ^ ובותיך אל‬

‫דבריו‬

‫עטרה ׳ איך לא‬

‫ומיהושע‬

‫ושופטים‬

‫תעלה‬ ‫ושמואל׳‬

‫כי המחרף א ־׳י א ״ ג אי ׳« אסב י‪1‬‬ ‫הכוכבים‬ ‫קבועים‬ ‫השמימיים טבדם‬ ‫הכדורים‬ ‫‪30‬‬ ‫זכירתי את גבול הזכירות‬ ‫שהיה שאר בשרו‬

‫מי אי^י‬

‫‪ 1 2‬בוש עז ט ‪,‬‬ ‫‪ 18‬האריך יש נז ד ‪ 20‬כי תה נח יג‪ -‬יד כי יר י יד ‪ 21‬דברה איוב לג ב כי יש נה ח‬ ‫‪ 27‬ויתנבא ש׳ א יט כד יי‬ ‫‪ 20‬אנשי יש נז א ואנשי מש׳ כ ו‬ ‫‪ 25‬עליתי דב כה ז‬ ‫‪ 23‬שם יש □נ יב‬ ‫‪ - 28‬מעו יש א ב פרצה ש׳׳ב ו ה ‪ 29‬בעשי מט כא י ‪ 31‬ובראותי בר לז יח ‪ 33‬דמשק זכ ט א האנשים‬ ‫‪ 39‬העם‬ ‫‪ 34‬כאיש בר כד כא ‪ 33‬ירשו תה קז כז ‪ 38‬העינים להלן כ ‪ 12‬אך איכר ג ג‬ ‫דב לא יב‬ ‫במ יא א ‪ 40‬עת קה ג ה ‪,‬לעפר * ב גז יג ברית בר יז יד יש לנ ח ‪, 41‬תתן תד כא ד יא ית לח י‬

‫‪[310‬‬

‫המחברת‬ ‫זממלכים‬ ‫ונחום‬ ‫‪45‬‬

‫וישעיה‬

‫וחבקוק‬

‫נעלות ׳‬

‫וירמיה‬

‫ומחגי‬

‫וצפניה ׳‬

‫ומאיוב ומשלי וספר‬

‫והפשט‬

‫והדרש‬

‫גדולם ׳‬

‫וספר השמים‬

‫יקוו המים אל‬ ‫הכוכבים‬ ‫‪50‬‬

‫ויחזקאל ׳‬

‫והסודי‬

‫לנפשי‬

‫רני‬

‫החיוג‬

‫והרקמה ׳‬

‫‪55‬‬

‫ונכסיו׳‬

‫בסוד‬

‫ושמחי ״‬

‫וספר‬ ‫העבור ׳‬

‫וחלק‬

‫וספר צחות‬

‫וחיליו‬

‫מסיו‬

‫ומכסיו ׳‬

‫ופילגשיו‬ ‫‪60‬‬

‫וכסלוחיו‬

‫ורכסיו ׳‬

‫ומאזנים׳‬

‫בדרכי‬

‫ההשבק ׳‬

‫ופרוש‬

‫וספר מורה‬

‫הנבוכים ׳‬

‫וספרי תלמי‬

‫וספר‬

‫ותענוגיו ומשושיו׳‬

‫המשנה‬

‫ופרושי‬ ‫והשרשים‬

‫ועסיסיו׳‬ ‫ושהרוניו‬ ‫וחמסיו ׳‬

‫ונשריו‬

‫ותפארת‬

‫החזיקי‬

‫ואפוניו וגריסיו׳‬

‫ותריסיו׳‬

‫ופרסיו ׳‬

‫ועזניותיו‬

‫ותרניו ונסיו׳ ושריון‬

‫קשקשיו׳‬

‫וחלוק‪1‬‬

‫ומכנסיו ׳‬

‫ומשקיותיו‬

‫ופתרוסיו• ודיניו ונימוסיו׳‬

‫ואני שמתי מגמת פני‬

‫לדעת מן‬

‫וכבוסיו ׳‬

‫וגלוייו‬

‫וספר‬

‫והחדק‬ ‫לדעת‬

‫מדותיו‬

‫ומעשיו׳‬

‫וקניניו‬

‫ותוריו וסיסיו׳‬

‫ומאבוסיו ׳‬

‫ורצועותיו‬

‫וקרוביו ויחשיו׳ ושרי‬

‫עכסיו ׳ וצאנו וכבשיו׳ ועושי רצונו‬ ‫וכוסיוי‬

‫וקורותיו‬

‫ותארו‬

‫וגביעיו וכוסיו ׳‬ ‫ואוצרותיו‬

‫וחרבותיו‬

‫טפסר ׳‬

‫רבי‬

‫האומרים‬

‫לעינים ׳‬

‫וספר כלי הנחשת‬

‫ונציו‬

‫וכפיסיו ׳‬

‫קמחי ׳‬

‫להשכיל ותאוה הם‬

‫אבוסיוי‬

‫ושביסיו׳‬

‫קהלת‬

‫בחכמת‬

‫והחבור ׳ \ ספר‬

‫לרבי דוד‬

‫ופרדיו וסוסיו ׳‬

‫וברבורי‬

‫והפעלה ׳‬

‫ומאמר‬

‫הנחמדים‬

‫ומאזניוופלסיו ׳‬

‫ואריסיו ׳‬

‫וסריסיו ׳‬

‫ורמחיו ופנסיו ׳‬ ‫וקולמוסיו ׳‬

‫היסודי‬

‫הדקדוק‬

‫וספרי‬

‫ועזרא‬

‫והדקדוק‬

‫וחמש‬

‫הדקדוק כלם ׳‬

‫והערכים ׳‬

‫וההכלמה ׳‬

‫ואוכלוסיו ׳‬

‫וצדקותיו‬

‫הימים‬

‫ומיונה‬

‫ודניאל‬

‫הנקוד‬

‫בראותך קצין או שרי או מלך או נגיד או‬

‫וקרסיו ׳ ויינו‬ ‫ואכריו‬

‫ומדברי‬

‫ועובדיה ׳‬

‫ומיכה‬

‫למקטנם ועד‬

‫וספרי אבן עזרא‬

‫המדות‬

‫וספר ההשגה‬

‫וגבעותיו‬

‫וכיסיו ׳‬

‫הספק ועד‬

‫והעולם ׳‬

‫אתה שמת מגמת פניך‬

‫ומלבושיו‬

‫תהלות ׳‬

‫ויואל ׳‬

‫וזכריה ׳‬

‫ומעמוס‬

‫ואדע בכל מלה ומלה ׳‬

‫החכם רבי שמואל אבן תבק ׳‬

‫הנשיא‬

‫וטכסיסיו ׳‬

‫ומלאכי‬

‫מקירות‬

‫והמהלכים ׳‬

‫אברהם‬

‫השמונה ־‬ ‫ומהושע‬

‫עשרה‬

‫ותחמסיו׳‬ ‫ופוליו‬ ‫וכמוסיו ׳‬

‫ומכעיסיו ׳‬ ‫וטוסיו׳‬

‫וינשופיו‬ ‫ותורמוסיוי‬

‫ועטיו‬

‫ואבניו‬

‫וחרשיוי‬

‫וכחות‬

‫הנפשים׳‬

‫וחתוליוורמשיו ‪-‬‬ ‫האנשים‬

‫והנשים׳‬

‫טבע‬

‫אברי הגוף‬

‫‪ 45‬תהלות‪ ,‬תדל ם והדק־ ק !הפעייה׳ והתחביר והת‪ ■».‬ר ‪ 47‬ה צמים ו־ ע‪' ,‬ס‪ ,‬לאי־שג בתר^ ם זי־‪ 1‬־‬ ‫פברצמגד ופברי אבן גזרא בדרכי החשבון‪ ,‬ספר האחד וספר דמספר ו‪■!,‬־־ לאבי־דם אב‪ ,‬ערא‬ ‫הנבוכים לרמב ם ‪ 49‬המרות והערכים‪ ,‬לאריסטו בתרגום מאיר אל^ואדיש ופר!ש״ המשגה‪ ,‬לרמב ם‬ ‫והחבור‪ ,‬ה יד החזר‪,‬ד י־רמב ם וספר רבי אברהם הנשיא בסוד העבור‪ ,‬ספר דעבור לאברהם בר חייא הנע יא‬ ‫‪ 51‬צחות‪ ,‬לאברהם אבן עזרא ומאזנים‪ ,‬לאברהם אבן‬ ‫‪ 50‬וחייק הדקדוק והשרשים‪ ,‬מכלול וספר השרשים‬ ‫‪ 52‬והרקמה‪ ,‬ליו‪-‬ה אבן ג נאח בתרגום יהודה אבן תבון‬ ‫עזרא וספר החיוג‪ ,‬וספר הדקדוק ליהודה אבן חיוג‬ ‫ההשגה‪ ,‬ליונה אבן ג נאח בתרגום עובדיה וההכלמה‪ ,‬ליו״״ה אבן ‪ ..‬נאח וספר החזיון‪ ,‬הוא ספר צ‪.‬רת האד ן‬ ‫לאברהם בר ח יא ־״‪.‬שיא כי‪1‬י ה!״חשת‪ ,‬לאברהם אבן עזרא וההגיון‪ ,‬וספרי ההגיון לאריסטו ‪ 54‬וטכסיסיו‪ ,‬סכא‪,‬‬ ‫מתח ים ‪ 43‬חרוזי סי‪ ,‬רצופים ‪ 56‬ומאבוסיו‪ ,‬וגורנותיו ‪ 57‬ותריסיו‪ ,‬ומגיניו ‪ 59‬וכוסיו‪ ,‬ועופות הלילה‬ ‫‪ 60‬ונסי!‪ ,‬ורגליו ‪ 61‬ומשקיותיו‪ ,‬ומשקאות הרפואה ע'יו וכבוסיו‪ ,‬וחוקגיו ‪ 63‬והגשים‪ ,‬מכאן‬ ‫שה‬ ‫מתחילים ‪ 27‬דייז ‪ -‬ם רצום ם‬

‫‪ 48‬מורה‬

‫‪ 46‬מקירות מ״א ו טו תה קלז ז למקטגם יר לא לג)לד( ‪ 51‬רני זכ ב יד הנחמדים בר ג ו ‪ 53‬שמת יח ו‬ ‫‪ 56‬וברבוי־י מ א‬ ‫ב חב א ט ‪ 55‬וגבעותיו יש ם ד ומאזניו יש מ יב ופרדיו מ א י כה ותוריו יר ח ז‬ ‫ה נ ומאבוסי יר נ כו ‪ 57‬ושהרוגיו יש ג יח וערי שם א יא ‪ 58‬ותפארת יש נ יח ועושי תה ק״״כא‪,‬‬ ‫‪59‬‬ ‫מכילתא בעלד מסבתא דשירתא ב לו אם כן זימן הקרוש ברוך הוא למכעיסיו— קל וחומר לע שי רצונו‬ ‫זגשריו רב יד יב וכוסיו רב יר טז ונציו דב יד טו ‪ 60‬ותר״\ו יש ל יז ושריון ש״א יז ה ‪, 62‬כסלוחיו‬ ‫בר י יד ‪* 63‬מתי יח ו ב חב א ט האגעים רב לא יב‬ ‫‪[311‬‬

‫המחברת‬ ‫ומספר‬ ‫‪65‬‬

‫החציים י‬

‫והמרדים ׳‬

‫והמת מששים׳ ובץ הנגנזים‬ ‫המרות ‪-‬‬

‫הענפים‬

‫והלבנים‬

‫ואם‬

‫והנבתים‬

‫לדעת צורת‬

‫אכלו‬

‫ראה מה בץ‬ ‫תספר‬

‫מאשר‬

‫מדברי‬

‫‪75‬‬

‫תזכר מן‬

‫מאשר‬ ‫והעדות ׳‬

‫והמפרשים ׳‬ ‫הספרים ׳‬

‫ולא‬

‫תזכר‬

‫מכוכב‬

‫כוכב‬

‫פלוני עד‬

‫אכלנו אמש׳‬

‫ואני‬ ‫על‬

‫כל‬

‫כך‬

‫אדרך‬ ‫במתי‬

‫ברגלי‬ ‫השחקים׳‬

‫והברזים •‬

‫וחכמי חרשים*‬

‫בחורים או ישישים*‬

‫עורים או‬

‫עשרות או שרי‬

‫חרשים׳‬

‫עדנים‬

‫ובנותיך‬

‫אזכר מן‬ ‫אנשים׳‬

‫החכמות‬ ‫כאשר‬

‫משלחים או‬

‫וכרכים‬

‫כוללי ובזה‬

‫יתהלל‬

‫פלוני כך וכך‬

‫כך הקשה פלוני‬ ‫מילים ׳‬

‫מנבלים ׳‬

‫שעורים‬

‫לאמירתי ׳‬

‫ובניך ׳ ושגר‬ ‫תצלינה אזניך ׳‬

‫ויותר‬

‫והסודות ׳ ומן‬ ‫אזכר‬

‫החקים‬

‫משמות‬

‫כאשר‬

‫החכמים‬

‫אזכר אני מן‬

‫המתהלל‬

‫פלוני פרש כך זה‬

‫הסודי ובין‬

‫ופלוני כך פרך ׳ ובץ‬

‫אמרך‬

‫תהלים ׳ או‬

‫אמרי‬

‫ואמרי על פה‬

‫המשים ואחד מיל שעור‬

‫ויותר‬ ‫אלפיך‬

‫וכפרים ׳‬

‫היסודי ובץ אמרי‬

‫ואמרי‬

‫לאמרי‬

‫ואמירתך‬

‫לפניך ׳ עד אשר לשמע‬

‫עירות‬

‫פלוני כך וכך‬

‫ובץ‬

‫ספר‬ ‫אמרך‬

‫בשנת כך‬

‫וכך‬

‫אמרך‬

‫כך‬

‫עלית העב ׳ ובץ‬

‫קדרות הירח והשמש‬

‫בלכתך‬

‫הרחובות‬ ‫לא‬

‫והפתאים‬

‫לשמירתי׳‬

‫שמות‬

‫שמות‬

‫הכרך ׳‬

‫לאמרי סבת‬

‫אתה שמת מגמת פניך‬

‫והלחיים ׳ ומן‬

‫ואם הם שרי‬

‫בפני נשיך‬

‫והחידות ׳‬

‫פלוני בנה זה‬

‫לפרט היה שבע או רעב ׳‬

‫‪85‬‬

‫חכמה‬

‫מלבד היות כל ספר כמה‬

‫ממקום‬

‫חמושים׳‬

‫מחנך ׳‬

‫הבטלות‬

‫כל כך‬

‫פלוני עד מקום‬

‫והעקשים ׳‬

‫תישים׳‬

‫ושמירתן־‬

‫מדברי‬

‫וכמעט‬

‫אמרך‬

‫והנוחים‬

‫עירמים או‬

‫בקרב‬

‫שלא‬

‫אמרך‬

‫וכך‬

‫ובשר‬

‫תזכר‬

‫ראה מה בץ‬ ‫‪80‬‬

‫אספר‬

‫כך הוא שם אותו‬

‫והקדים ׳ ובתי הנפט‬

‫המלבושים ׳ ואם הם‬

‫סרים או‬

‫לזכירתי ׳‬

‫הבאי‬

‫השיחות‬

‫והחלשים ׳ ומה בץ‬

‫פרעושים‬

‫זכירתך‬

‫ועשתרות צאנך ׳ אני‬

‫והטפשים׳‬

‫שלישים׳‬

‫פרושים ׳ ואם להם כנים או‬

‫הרפים‬

‫ולזכר תאר‬

‫עדשים׳‬

‫הרכב או‬

‫וסבת‬

‫החזקים‬

‫הנמזגים‬

‫האברים ‪ -‬השרים והשמשים י וסבת העזי פנים‬

‫הפרשים ׳‬

‫פולים או‬

‫המשים׳ שרי‬

‫והנפגשים׳‬

‫והשרשים י ומן‬

‫והכושים׳‬

‫לא אחוש‬

‫‪70‬‬

‫הפנימיים‬

‫השמונה ־‬ ‫והטבעים‬

‫עשרה‬

‫בדרך‬

‫והשוקים׳‬

‫אחוש אז‬

‫לשאל ׳ שמות‬ ‫וההרים‬

‫לדעת שמות‬

‫והגבעות‬ ‫הערים‬

‫הכרכים מן הימץ ומן‬ ‫והעמקים ׳‬

‫ונשמתי‬

‫והכפרים ׳ רק‬

‫השמאלי‬ ‫תהלך אז‬

‫אשיב אל‬

‫לבי‬

‫‪ 64‬הנמזגים‪ ,‬דחופים המתמזגים ‪ 65‬והמתמששים‪ ,‬והגופים הנוגעים זח בזה הנגשים‪ ,‬הקווים המתקרבים זה לזה‬ ‫בתדירות אבל אינם לחתכים והנפגשים‪ ,‬והקווים הנחתכים ‪ 66‬השרים והשמשים‪ ,‬העיקריים והמפלים ‪ 69‬סרים‪,‬‬ ‫תרנגול מסורס ;‪-‬הוא שכין ביותר ‪ 70‬משלחים‪ ,‬פרוצים ‪72‬ושמירתן*‪ ,‬בזיכרון את דבריה הבמה ‪ 82‬שעורים‬ ‫מגבלים‪ ,‬מידות מסוימות ‪ 83‬עלית העב‪ ,‬גובה התרוממות הענן ‪ 84‬קדרות‪ ,‬ליקוי‬ ‫‪ 65‬ובתי יש ג כ ‪ 66‬העזי אבות ה כ ‪ 67‬וחכמי יש ג ד ‪ 69‬ובשר להק כב ‪ 252‬שרי ‪-‬מ יח כא ‪ 70‬שרי‬ ‫מ א כב לא ‪ 73‬מדברי תמיד כט בקרב ־ ב כג טו ושנר רב ז יג ‪ 71‬ל*מע ש״א ג יא יר יט ג ‪75‬‬ ‫החקים רב ו יז ‪ 78‬ובזה יר ט כג ‪ 83‬המשים פרוש הם מניות לרמב״ם ברכות א א ועמוד ח״חר הוא האור‬ ‫דשוצץ בפאת מזרח קודם עלות השם מ בכרי שעה וחומש שעה מן השעות הזמניות וטעם זה קרבת שטח אור השמש מן‬ ‫הקיטורים העבים העולים מן הארץ תמיד אשר די עלותם מן הארץ אחד וחמשים מיל כמו שהתבאר בחכמת הלמודים ‪,‬‬ ‫פרוש עמנואל למשלי כה יד נשיאים הם האדים העולים מן הארץ שהם חומר המטר והר‪ ,‬חות כי שעור עלותם מן הארץ‬ ‫‪ 85‬שמת יח ו ב חב אט בלכתך רב ו ז ‪ 86‬הרחובות שי נ ב וההרים יש נה‬ ‫הוא חמשים ואחד מיל‬ ‫‪ 87‬על יש יד יד אמיב איכה ג כא‬ ‫יב מי אד‬ ‫‪[ 3 1 2‬‬

‫המחברת‬ ‫החכמות אשר‬ ‫והנמרים‬ ‫‪90‬‬

‫הפועלים‬

‫שמות‬ ‫החכמים ׳‬ ‫אשר‬

‫ג‪9‬‬

‫ודבריהם‬

‫אזכר‬

‫הנתונים‬

‫וקצת‬

‫מאחיו׳‬

‫אכלו‬

‫היץ‬

‫מהיכליו ׳‬

‫ומעלותיו‬

‫רתגל ׳‬

‫ומזבח‬

‫התמים ׳‬

‫והספות‬

‫והכותרות ׳‬ ‫אמות ׳‬

‫אטומות ׳‬

‫וחלונים‬

‫לשכות שרים י ועשוי‬ ‫ותימורים אל‬ ‫ומנורת זהב‬ ‫והאשה‬

‫ואם‬

‫כלה ׳‬

‫היושבת בתוך‬

‫והארבע‬ ‫באתי‬

‫אשר אדע‬

‫ולשכה‬

‫מרכבות‬

‫הכונות ׳‬

‫!שם אאריך הספורים‪,‬‬

‫ובהם‬

‫וקטרת‬

‫ופתחה‬

‫מעלות‬

‫אפדתו אשר‬

‫והבריח‬

‫התיכץ בתוך‬ ‫והארץ‬

‫והכפרת ׳‬

‫המשפט ואת‬

‫פעמים ׳‬

‫השערים׳‬

‫והכפות‬

‫כיורות ׳ ושני‬

‫העמודים‬

‫ומחוצה‬

‫הזיתים‬

‫והעטרות אשר‬

‫מימינה‬

‫לחלם‬ ‫והסוסים‬

‫ברדים‬

‫לבבי יעלו ׳‬

‫הנכונות׳ אשר‬

‫בכל‬

‫וההראל‬

‫ארבע‬

‫לשער‬

‫הפנימי‬

‫הכרוב‬

‫לתימורה ‪4‬‬

‫ההדסים אשר‬ ‫ומשמאלה׳‬

‫ולטוביה ׳‬

‫האורים‬ ‫והמחתות ׳‬

‫והלשכה אשר נגד הגזרה י ופני‬ ‫העומד בץ‬

‫וההיכל‬ ‫הקרשים ׳‬

‫והעבים ׳‬

‫ועשרה‬

‫עליו ׳‬

‫לאדני ׳‬

‫והמלקחים והנרות׳‬

‫מעליו ׳ והאיש‬

‫הדברים ׳ אשר על‬

‫וחשב‬

‫הבית‬

‫הנחשת‬

‫והפרח‬

‫היוצאות מבץ שני הרים ׳‬

‫לזכר כל‬

‫כוכבים‬

‫משכיותיו׳ ואני אזכר‬

‫הסמים ׳ והשן‬

‫באילים‬

‫ראשה גלה ׳ ושני‬

‫והסודות‬

‫וצלעות‬

‫המשחה‬

‫ותימורים י‬

‫האיפה ׳‬

‫ומעיליו ׳‬

‫ומחזה אל מחזה שלש‬

‫והמזמרות ׳‬

‫איליו׳ ושמונה‬

‫אלף‬

‫ושכבתם‬

‫ועשרים ושנים‬

‫פתוחי חותם קדש‬

‫וקדשהקדשים ׳‬

‫והמנורות׳ וים‬

‫כרובים‬

‫ועל‬

‫הקדש‬

‫השלבים•‬

‫הקטרת ׳ ושמן‬

‫והמזרקות‬

‫וטירותיוי‬

‫ובגדי‬

‫אטומים׳‬

‫לדלתות ׳‬

‫הארץ‬

‫אכלתם על הגלי‬

‫וחדרי‬

‫והציץ אשר עליו‬

‫ומסגרות בץ‬

‫והשלחנות‬

‫ואני‬

‫והדגים‬

‫וחצרותיו‬

‫לפנים ולפני ׳‬

‫והלוגי‬

‫זוכר איך‬

‫צבאות‬

‫אזכר שמות‬

‫הכהן‬

‫והאולם אשר לפני השער‬

‫העולה ומזבח‬

‫ובצלים ׳‬

‫אתה‬

‫ואני‬

‫תזכר‬

‫הגלגל ‪ ,‬׳‬

‫ושבחיו׳‬

‫שקופים‬

‫גבינה‬

‫זוכר‬

‫אכילת‬

‫אתהזוכרצורתהמלך וגדוליו י ורעיו וגואליו י‬

‫ופעמוני זהב‬

‫והכרובים ׳‬

‫אתה‬

‫הברבורים ‪,‬‬

‫התענוגים‪ ,‬׳‬

‫נרשמים‪ ,‬׳ אתה זוכר‬

‫השמים‪,‬׳‬ ‫וישכר‬

‫בסכור‬

‫וביתר מיני‬

‫בביתך‬

‫לבי‬

‫ורמונים על שוליוי‬

‫והפותות‬

‫‪88‬‬

‫צבאות‬

‫במעגלי‬

‫וכנוריו ונבליו ׳‬

‫הדגים׳‬

‫וחידותם על לוח‬

‫ופלוני שתה מן‬

‫ואת‬

‫‪110‬‬

‫ואשר‬

‫בארבעים ושמונה צורות‬

‫והדביר‬

‫‪105‬‬

‫ולא‬

‫הספורים ׳ לא‬

‫אאריך‬

‫בסעדת‬

‫העצלים ׳‬

‫במים ׳ ואני‬

‫הגדול‬

‫‪100‬‬

‫בספרים ׳ ושם‬

‫החברבורים ׳‬

‫אאריך‬

‫השמונה ־‬

‫עשרה‬

‫במצולה ׳‬

‫והמגלה‬

‫ולידעיה ולחן בן צפניה‪1‬‬ ‫אמצים‬

‫ושחרים׳‬

‫לבנים‬

‫יכלה הזמן והם לא יכלו ׳‬

‫הדברים‬

‫עפה ׳‬

‫הנזכרים‬

‫צפונות ׳‬

‫ולכן‬

‫מלבד‬ ‫חדל‬

‫ארבה לספר‬

‫א ‪ 92‬צבא‪,‬ת >חמ ט ו‬ ‫‪,‬גי‪' 1‬י‬ ‫‪ 90‬דפועיים אב‪ ,‬ת ב טו‪ 91‬ודבריהם מ‪ .‬א‬ ‫‪■ 89‬האמרים יר יג כג‬ ‫אכייתם בר לא כיו ושכבתם ש א כ‪ ,‬ד ‪- 91‬תה בי ט בא ‪ 94‬באיב> ם לדי! כ ‪ 210‬ד פלך י‪ ,‬־ ‪ ,‬ז ורעי‬ ‫‪ 93‬וכדורי‪ ,‬יש ה יב מ א י יב ‪ ,‬רציות‪ ,‬בר כה ט ‪— ,‬רי יד ח יב ‪-‬כד‪ ,‬ו כא י ‪ 96‬וב^י‬ ‫ א טז יא‬‫‪, 97‬בעם‪«,,‬י ‪-‬כי כח ל»‪ , .‬תי ‪ r‬שב* כד לו ודדיכל מ או‬ ‫שם כט כט ומעיליו שם כט ה ‪ ,‬חצב ‪-‬ם כח ח‬ ‫‪ , 99‬דיב י מ א ‪ ,‬כ^ ומסגר‪,‬ת‬ ‫‪ 98‬ודא^ם יד נ ט וקי‪ -‬יד ם א ר והבריח ‪-‬מ כו כד‬ ‫ז יומא נו‬ ‫‪ 1 0 0‬ומזבח ‪-‬מ ל כז‪ -‬כד ושם! שם לא יא והשן שם‬ ‫מ א ‪ ,‬כח וצי‪ !*1‬ת יד מא כו והאר‪,‬ן ‪-‬מ לד יב‬ ‫‪ ! 02‬וה^ ת‪ ,‬ת שם כ‪ ,‬להבם ‪ ..‬לא ו ם מ ב כד‬ ‫כ ח י ‪ 101‬ודי‪ ,1‬ני מ א ‪ ,‬ד מח‪,‬י מ א ז ד והכם‪ ,‬ת מאז‬ ‫ועשרה מ א ז ייח וש מ א זב ‪ 103‬והסכות מ א זג והברד מ א ז מט ודירא^ יח מג טו‪ 101‬וחי‪ ..,1‬ם‬ ‫י‬ ‫ופי יד מא יט) כפיר(‬ ‫מאב‪ ,‬וייזכר יח מיד ומחוצה יד ממד ‪ 103‬ועשוי יח מא יח !די‪ - ,‬כד י‪ -‬מבא‬ ‫יה‬ ‫וימיר כ דא‪ 108‬ודאשה זב‬ ‫‪ 106‬ותימוי־ים י ‪ -‬מלא ו‪ -‬מונה יה מייד והאי‪, -‬כ אח‪ 107‬ומ״י־ת זב יב־ נ‬ ‫ד ז ודעטיהת כ ו יי ‪, 109‬דארבע זב ו א‪-‬ג ‪ 110‬יכלה לעיי‪ ,‬ט ‪ 111 190‬דיל יה ב יד כא‬

‫‪[313‬‬

‫המחברת‬ ‫לך‬

‫מזכר‬

‫זכירתך‬

‫התוליך‬ ‫ואז‬ ‫»‪11‬‬

‫לקטני אמנה ׳‬

‫תצליח את‬ ‫ויהי‬

‫‪120‬‬

‫קלותי‬

‫אשיבך‬

‫מה‬

‫וכל‬

‫חרפת‬ ‫בפנים‬

‫נזעמים ׳ ולא‬

‫רשחק השר‬

‫חמד‬

‫ברעשי‬

‫שכלך‬

‫לעמד‬

‫וצער ובשת‬

‫ידי שמתי למו פי ׳‬

‫העם‬

‫קראו‬

‫אחריו‬

‫מה‬

‫מאד‬

‫לכל אישי אשר‬

‫מצפון להר געשי‬

‫בעבורם ׳‬

‫ויאמר‬

‫וקפץ פיו‬

‫ונאלם ׳‬

‫הידד ׳‬

‫והדברים אשר‬

‫היום חשכו‬ ‫ועמד בוש‬

‫ובראותו כי שמשי‬

‫כוכבי נשפי׳‬ ‫ונכלם ׳‬

‫זרחה ‪ -‬נודד י‬

‫היטבת‬

‫יתהלל‬

‫אחרי היותו על ריב לא לו‬

‫לדברי‬

‫ולו‬ ‫ועמד‬

‫במטה אשר בידיי‬

‫מתעברי‬

‫וריח רעיו בעיני האנשים יבאיש‬

‫ידע אדוני נזר הודי ׳ כי לולי עניי‬

‫הייתי מכה אותו‬

‫מהכיל ׳‬

‫ראינוהו חדש ימים‬

‫ויאמר‬

‫ואמר אל השר‬

‫ובמקום גדולי‬ ‫בלבנה ׳ כי‬

‫המעלה אל‬ ‫בדברים‬

‫תעמדי לך‬ ‫האלה קטן‬

‫וספר‬

‫תשכיל ׳‬

‫אמרם ׳ כי קבל נזק‬

‫ככה יעשה‬

‫»‪12‬‬

‫המחרות‬

‫פלוני סאוני סואן‬

‫עולם ׳‬

‫קישון׳‬

‫ולנשים‬

‫דרכיך ואז‬

‫כשמע‬

‫אמר ‪ -‬לא‬ ‫הן‬

‫באשר‬

‫כבודך‬

‫השמונה ־‬

‫תחמדי‬

‫עשרה‬

‫כאשר עלי‬

‫ומרודי ׳ ואשר‬

‫האריך לשקי‬

‫חמלתי על‬

‫כבודי ׳‬

‫אמנם‬

‫אוצרותי גרפם נחל‬ ‫ימאסו‬

‫והחסרון איננו מניח לי לישן׳ עד ישקיף וירא אדני משמים׳‬

‫וצרות‬

‫לבבי‬

‫שק ‪ -‬מעיל הוד‬

‫אעדה ׳‬

‫והקול אשר‬

‫פעמים ׳‬

‫כמו מים ׳ ולא תקום צרה‬

‫ותחת‬

‫מהגרת‬

‫אומר ׳ רדהי ׳ יאמר ׳ רדה ״‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אליי‬

‫סדעני‬

‫צו לזמן‬ ‫‪130‬‬

‫ויאמר השר‬

‫אל נאמן לי יעשה‬

‫מה‬

‫אליפז ותימן׳‬

‫בעזך‬

‫מידי‬

‫מאד‬

‫וילבישם‬

‫למי נמטיר‬

‫המך ׳‬

‫לאחימן ׳‬

‫ולכלכל‬

‫יאמר‬

‫חטא הזמן׳‬ ‫תכלת‬

‫עני‬ ‫שלום‬

‫ותחת שק ‪ -‬מעיל הוד‬

‫וקול אומר ׳ רדה ׳ ׳ יאמר ׳ רדה ׳ ׳‬

‫כאשר לא בנה לך בית נאמן׳‬

‫וארגמן׳ ולא יתן להם‬

‫למהומן ׳ ולא יתן‬

‫ודרדע והימן׳‬

‫אעדה‬

‫צרעת נעמן׳‬

‫ויחלק‬ ‫וכאשר‬

‫ישאלוהו בניו‬

‫מרדכי על בית המן׳ ואיך לא‬

‫ומדוע לא חלק לך מן ההק‬

‫לשבעה ׳‬

‫כבודו לבני‬

‫יחלק‬

‫כבודו‬

‫כאשר חלק לך‬

‫>( ‪1 1‬‬ ‫‪115‬‬ ‫אמרם ‪ ,‬כא לו לא אמ ‪ -‬ם‬ ‫לעמד מצפ ! ן לדד ‪. .‬עש ‪ ,‬ד‪ - ! ,‬ף יהי‪ ,‬ת *פ ‪ ,‬וטמון מקצפי הנועש‬ ‫חמד‬ ‫‪124‬‬ ‫»( ¿ ו רדה ‪ ,‬רי‬ ‫יעלמו‬ ‫ימאסו ‪ ,‬ימסו‬ ‫ובוראה ‪ .‬באתי הסתלק‬ ‫‪1 118‬‬ ‫זרחה ! ‪ .‬ודד ‪,‬‬ ‫שמשי‬ ‫בראותו כי‬ ‫לאנטי הכספים הע‪,‬ב*־ ים לענל הזהב‬ ‫אליפז ‪ ,‬לבני א״יי פז‬ ‫מגרויתך רדה ‪ ,‬משול‬ ‫בגיו ‪ ,‬שלוח •‬ ‫‪1 *11‬‬ ‫לבני‬ ‫‪130‬‬ ‫‪ 1 3 3‬לאח מן ‪ ,‬לאחי מן למ ‪ -‬ורר האוכל מן שם ם‬ ‫מהומות‬ ‫‪ 1' 1 3 2‬מהומן ‪ ,‬למעורר‬ ‫שיי הזמן העושים את רצונו‬ ‫והימן ‪ ,‬ולאנשי החכמה‬ ‫ודרדע‬ ‫ולכלכל‬

‫קטן‬ ‫סוטר ו א‬ ‫דמוזר ר‬ ‫סוטה מח‬ ‫‪ 113‬לקטני‬ ‫ובמקום מש ׳ כח ו‬ ‫‪112‬‬ ‫חשכו אי‪ ,‬ב נ‬ ‫‪ 110‬נזק בבא קמא ח א‬ ‫מצפון יה כד ל‬ ‫‪ 11*5‬סאוני י ‪ - ,‬ט ד‬ ‫בפנים‬ ‫‪110‬‬ ‫שמשי נחום נ ז‬ ‫‪ 118‬חרפת יר כנ מ‬ ‫ ב טו בוש עז ט ו‬‫‪ 121‬במטה שט‬ ‫איכה ג יט‬ ‫‪ 122‬עמי‬ ‫‪ 121‬ככה אם ו יא ‪ .‬ריח שם ה כא‬ ‫ימאסו תה‬ ‫וצרות תר כה יז‬ ‫איכה ג נ‬ ‫‪ 124‬איננו קה ה יא עד‬ ‫ה כא‬ ‫‪ 110‬בנה ס ״ א ב לה לבני‬ ‫‪ 129‬אל רב ז ט לי יה ט טו‬ ‫יש * כד‬ ‫יאמר אם‬ ‫גמטיר תה עח כד‬ ‫‪112‬‬ ‫וכאשר שם ש יד‬ ‫צרעת מ׳‪-‬ב ה כז‬ ‫ולכלכל מ ״ א ה יא‬ ‫יה ״ א ט יז‬

‫‪[314‬‬

‫‪ 111‬ואז יה א ח‬ ‫מ ״ א ח סד‬ ‫וקפץ יש‬ ‫‪ 117‬דן איוב מ ר‬ ‫ט‬ ‫‪ 120‬על מש כ‪ ,‬יז‬ ‫כה כ״‪.‬‬ ‫האריך י ט נז ד נרפם ש‬ ‫ז יז‬ ‫ור ״ ת‬ ‫אט‬ ‫נח ח >־‪ ! 2‬ולא נחום‬ ‫וילבישם יר י ט‬ ‫‪111‬‬ ‫בר לו יא‬ ‫‪ 133‬לאה ^‬ ‫א י יתן אס ח ב‬

‫המחברת‬ ‫מזמרת‬ ‫‪135‬‬

‫הידיעה ׳‬

‫בהמה‬ ‫ארך‬

‫ולבני‬

‫השמונה ־‬

‫הפילגשים נתן מתנות‬

‫לרבעה ׳ ולא יתן להם כל ראש‬ ‫היריעה ׳‬

‫החכם‬

‫ואמר‬

‫לבבם‬

‫שכלו ׳ רק יחן אנשים‬

‫ולאיש אשר‬

‫בריעה ׳‬

‫מקרח וכל זקן גרועה ׳ ומן‬

‫ממומי זה‬ ‫למרעי‬

‫ולבני‬

‫עשרה‬

‫ומהבלו ׳‬

‫העולם‬

‫יקרב אל כל‬ ‫שבירמיה‬

‫הקללות‬

‫שהוא לא יחן איש ואיש ככי‬ ‫יהרג‬

‫ומצדיק עיניו יגרע׳‬

‫יאשיהו‬

‫הפרע‬

‫ממליך‬

‫וימיר רע בטוב וטוב ברע‬ ‫משא משלו ויאמר‬ ‫אמר‬

‫‪140‬‬

‫החכם‬

‫זה‬

‫ממומי‬

‫לא יחן איש מה שראוי‬ ‫ואמר אל השר‬ ‫איש‬

‫חכם‬

‫הנני‬

‫כמוך ונבר ׳‬

‫הנדיבות לך‬ ‫‪145‬‬

‫התהלכתי‬

‫עינוי‬

‫‪150‬‬

‫המבעיר ״‬ ‫לבם‬

‫הפך‬

‫וכמו פתן חרש‬

‫אקראהו‬ ‫תאנה ׳‬

‫למקנה ׳‬

‫ובנדיבות ידו‬ ‫ידך‬

‫בצרתה‬ ‫ידמה‬

‫תגבר ׳‬

‫ולא‬

‫לשנאי‬

‫לא‬

‫חסר איש‬

‫בראשונה׳ ויד כל‬

‫בעדם‬

‫אלה בני‬

‫העם‬

‫שעיר ״ ואשר‬

‫יפנה ׳‬

‫אקראהו‬

‫והזמן‬

‫ברזל‬

‫דברי‬

‫בעודו‬ ‫באחרונה ׳‬

‫בדבר‬

‫יקראו‬ ‫וכל‬

‫אמנם‬

‫ובכל אשר‬

‫הכילות יעור ויעיר ׳ כי כלם‬

‫מצאתי בם רק נוקם וקנוא׳‬

‫יאטם אזנו׳ אם‬

‫לכלב איש חרש‬

‫אריה וקול רעם ׳ וייקץ‬

‫כאשר עשה אותך על ההק יכול ׳ ולו היה כל‬

‫מצאתי איש משנת‬

‫ואמרה‬

‫לי ‪ -‬ערף‬

‫העולם או מן‬

‫רק יוסיף לו או יגרע לו‬

‫כידך‬

‫תהיה בו‬

‫מעיר אל עיר• לא‬

‫שלם ישלם‬ ‫אלפיהם ׳‬

‫אלהים ויש לי כלי‬

‫הבלו ‪-‬‬

‫יאמרו‬

‫נדיביהם ׳‬

‫וראשי‬

‫ואחד‬

‫יעלים‬

‫אחד‬

‫יועילהו ‪ -‬קל חיש יענה׳‬

‫יוסיף כל אשר לו‬ ‫והולם‬

‫יישן‬

‫לקול‬

‫פטיש‬

‫לקול השנים וינער‬

‫כפעם‬

‫בפעם ׳ לא‬

‫ורעה‬

‫למשנה׳‬

‫ואם‬

‫אליו לא‬

‫פעם ׳ ולא ירגיש שאגת‬ ‫אדעה מה‬

‫אחרית‬

‫הזעם‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫דוד‪ ,‬יום‬ ‫אך יום‬

‫קראתיהו‬ ‫לעזרתי‬

‫לעזרתו ‪ -‬גו חיש‬

‫קראתיהו ‪-‬‬

‫כצפור‬

‫ממרום קנו‪,‬‬

‫החריש כפתן יאטם אזנו‬ ‫במ ‪ ^ -‬ה‬

‫באורך עמוד‬ ‫בריעה ‪ ,‬וייב ים הרעים‬ ‫דדריעה ‪,‬‬ ‫‪ 136‬א ‪ -‬ך‬ ‫ממני “ ■ ‘־ ‪. r‬״‬ ‫‪ 1 3 4‬מזמ ^ת ‪,‬‬ ‫בעדם ‪ ,‬עליהם‬ ‫האוכל‬ ‫חפרע ‪ ,‬פרעה‬ ‫‪ 1 3 7‬יא שיה ‪ ,‬צדיק כיא ‪ .‬י ־ ו הבדיך‬ ‫המבעיר ‪,‬‬ ‫‪146‬‬ ‫ממט‬ ‫יועילהו ‪ * ,‬יש לו תועי ^ת‬ ‫הנקראים ב טם נדיבים‬ ‫מביניהם‬ ‫גדיביהם ‪ ,‬וא* ה‬ ‫‪148‬‬ ‫יקראו‬ ‫ואבר‬ ‫האוכל‬ ‫בצרתה י*י‪ ,‬אבל אם אקרא אותו לעזור לי בעת צרתי‬ ‫לעזרתו ‪,‬‬ ‫‪153‬‬ ‫הבנים ‪,‬‬ ‫‪151‬‬ ‫אקראו ״‬ ‫גז ‪ ,‬עף ובא א*י‬ ‫לו‬ ‫יהן ‪,‬‬

‫בגי ש > יר ‪,‬‬

‫‪149‬‬

‫אקראהו‬

‫יעניק‬ ‫רשעים‬ ‫ואם‬

‫לעזור‬

‫‪ 136‬ארך ‪ 1‬מ כו ב‬ ‫‪ 135‬כי־‪ 1‬יח כט יח יר מח לז‬ ‫ולאיש וי כ טז‬ ‫ולבני בם כו מה‬ ‫‪ 134‬ולבני בר בה ו‬ ‫‪ 140‬ממוטי‬ ‫‪ 138‬וימיר וי בז י‬ ‫מדל‬ ‫יאשיה! מ ״ ב בג כט הפרע יר‬ ‫וטצדיק איוב לו ז‬ ‫‪ 137‬לבבם דג יא כז‬ ‫‪ 142‬ח ״ \ בר‬ ‫ויוסיף לו או •שרע‬ ‫^ איט נותן לשום אדם מה * רא י לו או‬ ‫מבחר הפסיגים מד לר ממומי העולם‬ ‫לג יא ‪ 144‬לך בר כ‪ -‬ית ידך רב יג י ובכל ש ״ב ז ז דה ״ ב ל י ‪ 145‬איש ‪,‬ב ד א ‪ 146‬שלם שם כב ה ) חירור(‬ ‫‪ 148‬וכמו תה נח ח‬ ‫‪ 147‬הפך תה קה כה נוקם נח‪ .‬ם א ב יעי־ ים וי כ ד‬ ‫וראשי בם א טז‬ ‫אלה בר לו כ‬ ‫יש מד יב פטיש יש‬ ‫חרש‬ ‫יוסיף איוב מב י ורעה תה צא י‪150‬‬ ‫יב‬ ‫א ערף יה ז‬ ‫תה קב‬ ‫ממרום חב ב ט‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫אחרית דג ח יט‪ 153‬נז תה‬ ‫תה עז יט ‪ 151‬וינער‪ ,‬שו טז כ‬ ‫מא ז שא ^ ת איוב ד י‬ ‫‪ 154‬החריש תר ¿ח ה‬

‫‪[315‬‬

‫המחברת‬ ‫‪155‬‬

‫נדמה‬ ‫יישן‬

‫אדוני‬

‫וידע‬

‫כמדבר ׳‬ ‫השער׳‬ ‫‪160‬‬

‫היום‬

‫כי‬

‫ולעולם לא‬

‫מצאתי‬

‫מחלימי‬

‫יקימוהו כי אם‬

‫הנדיבים‬

‫חבלים ׳ כי‬

‫החולים ׳‬

‫הפילים ׳‬

‫שיורד על פי‬

‫כיענים‬

‫בארץ מרשה׳‬

‫והענק ‪ -‬לא‬

‫וצמאי‬ ‫לפני‬

‫והומה ׳‬

‫נטרד‬

‫אליהם‬

‫ועתה‬

‫ואמר‬

‫רחמו‬

‫בכסילים ׳ כי‬

‫הנפילים ׳‬

‫ולובש‬

‫ונסכיהם‬

‫מצאתים פתח‬

‫ואקרב‬

‫אלים ׳‬

‫חפץ‬

‫יקימוהו כי אם‬ ‫בטרדותיו ׳‬

‫ומנחתם‬

‫מנדיבים שלשה׳‬

‫סוער‬

‫הגולים׳ כי אין‬

‫לקול שנו‬ ‫במדבר ׳‬

‫נדיבים אל‬

‫הקרה‬

‫וגואלי‬

‫התגלגלי עליו אופן הגלגל ׳‬

‫ישנה דתיו׳‬

‫עלי‬

‫הפיל ‪ -‬לא‬

‫ועתה חוסו על נדיב‬ ‫תחמלו על איש‬

‫חרדותיו ׳ ואל‬

‫מדותיו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫חוסו על נדיב‬ ‫אך אל‬ ‫ויען‬

‫האחד‬

‫תבקשי‬ ‫‪170‬‬

‫זולתך‬

‫קבלתי בושה׳ רק‬

‫בנעימים‬

‫הולמים שבתו ומשכנו‬

‫ייקץ לעת אכל‪,‬‬

‫ורעיוני אחזו שערי כי הייתי רעב‬

‫האצילים ׳‬

‫־‪16‬‬

‫בחל‬

‫לקול פטיש וירדם‪,‬‬

‫הנבר ׳‬

‫נפלו לי‬

‫אשר‬

‫לכלב איש חרש‬

‫השמונה ־‬ ‫בית‬

‫עשרה‬

‫ויאמר‬

‫מדוע חק‬

‫תחמלו על עשיר‬

‫אמר נא‬ ‫המוסר‬

‫היא‬

‫עליו גלגל עם‬ ‫שיורד על פי‬

‫עקש׳ עד מתי תהיה לנו‬

‫פרעתי‬

‫הלא ידעת אם לא שמעתי כי‬ ‫צועקת‬

‫התגלגל‬

‫אדמתך אם לא‬

‫מדותיו‬

‫למוקש ׳‬

‫ומעיל הבשת מעל פניך‬

‫למולך י אם לא תשקני ‪ -‬אני ’‪ 1‬א‬

‫טרדותיו‬

‫לנדיב לא‬

‫קרעתי‬

‫וקלון‬

‫גמלתו‬

‫מכבוד‬

‫איך‬ ‫שבעתי ׳‬

‫תעבדנה ‪ -‬לא תוסף תת כחה לך ׳ והנה‬ ‫אאכילך י‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫לנדיב לא גמלתו אל תבקש‬ ‫זכר‬ ‫־‪17‬‬

‫ויען השני‬

‫ויאמר‬

‫המתפרצים ׳‬

‫אדמתך לך‬ ‫מה לי ולך‬

‫אשר אנשי‬

‫אומרה‬ ‫איש‬

‫הנדיבות‬

‫קום‬

‫תקדם לו ‪ -‬ואז ישוב‬ ‫והשקני ואחר‬

‫מהתלות ׳ כי‬ ‫לוחצים ׳‬

‫הלא‬

‫תבקש לך‬ ‫ידעת‬

‫לגמלך‬

‫אאכילך י‬ ‫גדולות ׳ היום רבו‬ ‫העדרים אשר‬

‫עלי‬

‫עבדים‬ ‫רובצים ׳‬

‫נבריאי‬ ‫בדיבוי וי*א במ ״ ‪ -‬ר‬ ‫אץ‬ ‫מהייימי ‪,‬‬ ‫‪101‬‬ ‫ונרבותידם אינן איא‬ ‫כמדבי ‪,‬‬ ‫ונסכיהם‬ ‫וטנהתם‬ ‫‪157‬‬ ‫‪ s‬דזמן שינד את דת ו‬ ‫דתיו ‪,‬‬ ‫‪ 1 6 2‬נדיב ‪ ,‬עמנואי‪1‬‬ ‫בכסילים ‪ ,‬אין רא‪ ,‬י לעזור לכחותי דטעלה‬ ‫ישגה‬ ‫‪164‬‬ ‫גמילתו ‪ ,‬טובה‬ ‫ממתיו ‪ ,‬כפי _ בא_ זר נאה ויאה לו‬ ‫לטפלות‬ ‫הורידו מנדוייד‬ ‫כלומר‬ ‫תקדם‬ ‫‪173‬‬ ‫‪168‬‬ ‫על פי‬ ‫מטפחתי‬ ‫רובצים ‪ ,‬בני‬ ‫לגמלך ‪ ,‬גמול לו אתה תחילה ויגמול לך גם הוא‬ ‫אשר עלי‬ ‫העדרים‬ ‫‪176‬‬ ‫ישוב‬ ‫לו ואז‬ ‫התלויים בי‬ ‫חב ‪1‬‬

‫כתר‬ ‫‪ 158‬בא ‪ -‬ן מי א טו‪ ,‬להלן כח ‪236‬‬ ‫ומנחתם לעיל א ‪399‬‬ ‫איכה ד נ‬ ‫‪ 157‬כיענים‬ ‫‪ ív s‬חרש יש׳ מד יב‬ ‫‪ 161‬כי קה ה ג הפיל להלן כד ‪125‬‬ ‫‪ 160‬נפלו תה טז ו אל יה כב כב‬ ‫‪ 159‬אחזו איוב יח כ‬ ‫שו ט ם‬ ‫‪ 164‬שיורד‬ ‫‪ 163‬ולובש יח כו טז‬ ‫חמלו על נכבד שנקלה ועל עשיר שגורש‬ ‫הפנינים א סח‬ ‫‪ 162‬חוסו מבחר‬ ‫‪ 170‬הלא יש מ‬ ‫ומעיל תה קט כט וקלו! חב ב טז‬ ‫‪ 169‬המוסר מש יג יח‬ ‫‪ 168‬עד שם ׳ י ז‬ ‫תה קי‪ : 1‬ב‬ ‫‪ 176‬העדרים בר כט ב‬ ‫היום ש ״ א כה י‬ ‫תבקש יר מה ה‬ ‫‪ 175‬מה שו יא יב‬ ‫כח כי בר ד יב‬

‫‪[316‬‬

‫המחברת‬ ‫והאם‬

‫האפרוחים או על‬

‫רובצת על‬

‫שלשה וחמש בנות‬ ‫עלילות ׳‬ ‫‪180‬‬

‫ללכת אל‬

‫הטבעות ונזמי האף ׳‬ ‫גדול אותם‬

‫נכרי ׳‬

‫ואמר‬

‫בקרובים‬

‫הביצים ׳ והנוגשים אשר אצים‬

‫הערלות ׳‬

‫ונדחי‬

‫החלה‬

‫אכנס ׳‬

‫צרכיהם‬

‫אכזרי ׳‬

‫ואשכח עצם‬

‫החכם‬

‫נעזרים ׳‬

‫הקרובים ׳ אשר‬

‫רחוקים ׳ ולא יראה‬

‫ותיאף ׳‬

‫לולי אשר מן‬

‫מעצמי ובשר‬

‫במעשהו אל‬

‫ומיראתי פן אחת מהם‬

‫תרצא‬

‫וכסף אשקל‬

‫מבשרי׳‬

‫לזרים ׳‬

‫העין‬

‫החושקים‬ ‫כמהר‬

‫השמים‬

‫הבתולות ׳‬

‫ובטרח‬

‫עושים לי נסי‬

‫וישבעו זרים כחי‬

‫יחשב מן‬

‫הרואה‬

‫ורצים ׳ כי לי בנים‬

‫קניתי‬

‫תשאף רוח‬

‫והרעלות ׳‬

‫האיש אשר יתן הונו‬ ‫ודומה‬

‫לעלות ׳‬

‫ובאות נפשה‬

‫והנטיפות והשרות‬

‫אפרנס ׳‬

‫אהיה על בני‬

‫‪185‬‬

‫גדולות ׳‬

‫השמונה ־‬

‫ומשאת החשק‬

‫גבעת‬

‫עשרה‬

‫ועצבי בבית‬

‫האכזרים ׳ כי‬

‫השחקים׳ אשר‬

‫ואיך‬

‫הקרובים‬

‫בתכלית‬

‫הרחק‬

‫סביבו הם יושבים‬

‫דשא משלו ויאמר‬ ‫אדמה איש אשר יתן רכושו‬ ‫אלי עץ‪ ,‬אשר יראה‬ ‫ויען‬ ‫‪! 90‬‬

‫השלישי‬

‫ועשרים׳‬ ‫וממהדורי‬ ‫ברשתנו׳‬

‫ויאמר‬

‫לא‬

‫שמעתי‬

‫ידעתי אם‬

‫מלי ׳‬

‫חשבת‬

‫ולקחנו‬

‫מיד‬

‫׳ אצילים ׳ ו ׳ נדיבים ׳ ׳‬ ‫דתך ׳ רק על פי‬ ‫‪195‬‬

‫אלי זרים וימנע‬

‫רחקיו‬

‫ולא יראה אשר ישכן‬

‫אומרים ׳ כי‬

‫בשיר‬ ‫להריק‬ ‫הזמן‬

‫כתוב‬

‫השירים׳ או‬ ‫הכסף‬ ‫בחרבנו‬

‫ויצאת אלינו לשטן׳‬

‫מקרובו ‪-‬‬

‫באחד מן‬

‫בקהלת או‬

‫המושב‬ ‫ובקשתנו׳‬

‫בפי‬

‫סביבו‬

‫הספרים ׳‬ ‫במשלי י‬

‫אמתחותינוי‬ ‫בדברים‬

‫אשר‬ ‫מסמרטוטי‬

‫וההץ‬

‫ערבים ׳‬

‫בארבעה‬ ‫כלמי‬

‫אשר‬

‫לכדנו‬

‫ובקראך‬

‫אותנו‬

‫ולכן דע כי ידנו אחות לוטן ׳ לא חנם שנה הזמן‬

‫מדותיך ׳ ולכן נשים היאוש‬

‫והמגיעות פרי‬

‫מדברותיך‬

‫רשא משלו ויאמר‬ ‫אשר קוה‬

‫להרבות את‬

‫קפץ ידך ושים את‬

‫נדיבו ־‬

‫המניעות‬

‫תך‬

‫ברבות לך את‬

‫והיאוש פרי‬

‫משאלותיו‪-‬‬

‫מדברותיו‬

‫ועשרים ‪ ,‬ספרי‬ ‫ועצבי וענ "‪' 1‬‬ ‫גבעת ה > רי‪ 1‬ות ‪ ,‬יז ות ״ם דחו ‪ .‬י‪,‬ים‬ ‫בארבעה‬ ‫‪189‬‬ ‫‪182‬‬ ‫^ נת אי‪1‬‬ ‫‪179‬‬ ‫אתה‬ ‫כלומר‬ ‫ומרוכלים ‪ -‬מלים‬ ‫יוצאות כנים‬ ‫מסמרטוט פ‬ ‫דמקרא‬ ‫וממהדורי מלי ‪,‬‬ ‫מסמרטוטי כי ^ מי‬ ‫‪190‬‬ ‫מלתת נדבה‬ ‫ידנו קמו * ה ונמנעת‬ ‫תמנע‬ ‫בני‪1‬‬ ‫מפטם אור‬ ‫דמדזר עי‪ 1‬הפתחים‬ ‫אהות לוטן ‪,‬‬ ‫פ ריקות ‪ 1 9 3‬ידנו‬ ‫טבווראי אתה ראוי‬ ‫מדותיך ‪ ,‬אלא‬ ‫יוייד‬ ‫הזמן דתך ‪ ,‬ד רידך יזמן נ‬ ‫לכך נשים‬ ‫עי‪ 1‬פ ״‬ ‫להפלות ‪ 1 9 4‬רק‬ ‫שנה‬ ‫מדברותיך ‪ ,‬ננ ^ ע את עזרתנו ממך ונביאך לידי יאוש‬ ‫והמגיעות כרי‬ ‫היאוש‬

‫‪ 177‬ו־־אם רב כב ו וד ששים ‪-‬מ ד יג‬

‫מש‬

‫ה י‬

‫‪ 17s‬ומשאת «ו ב ט‬

‫‪ 179‬אל יה ה ^ לעיל ו ‪ 276‬ובאות יר בכד‬

‫‪ 182‬עצם בר בכג וי ‪ -‬בעו‬ ‫קנז ב מן ‪ -‬בת לב‬ ‫כבט ‪ 181 ,‬ונידי תה‬ ‫וכפך ש‪-‬‬ ‫דטבעות יש נ כא יט‬ ‫‪180‬‬ ‫פתי וריד לאחיו כאכזר ‪ 181‬דעין בן‬ ‫כרים‬ ‫וסעד י‪1‬‬ ‫חם על רחוקים‬ ‫חס‬ ‫‪ 181‬דא ש בן משייי ‪>7‬ו‪1‬‬ ‫‪ 189‬שמעתי בר לז יז‬ ‫דקרובות‬ ‫ב * ק אדם אשר תראר לרדיק ולא תראד לח יו‬ ‫רדלים ב >־׳ דבר ך כ ‪ -‬ו גשם‬ ‫‪ 193‬ויצאת בם‬ ‫‪ 192‬ולקחנו בר מח כב‬ ‫‪ 191‬דכסך בר מג יב לכושו תר לד ח‬ ‫ברכות נא‬ ‫‪ - 190‬סיירטוטי‬ ‫‪ 194‬על תה קלג ב‬ ‫ותאבד כאחות לוטן תמנע‬ ‫וכלה מלאד אק‬ ‫מדבר ת א תיאי‪ ,‬ז >־׳>־׳‬ ‫איות בר יו כב‬ ‫כב לב‬ ‫יניעתו‬ ‫והמגיעות פרי‬ ‫לדראות נדיב ! תך ב ‪ -‬אלותיו ‪ -‬ים דיאוש‬ ‫מי שיקוה‬ ‫דפיא כופים ב כ ‪11‬‬ ‫מוסרי‬ ‫נשם‬ ‫רב ט‪ ,‬ז‬ ‫‪ 197‬קפ !‬ ‫נדברותיך רב א ב‬

‫‪[317‬‬

‫המחברת‬ ‫כשמעי ‪ -‬כמתה‬ ‫אתיצב ׳‬ ‫‪200‬‬

‫והזמן‬

‫לפני‬ ‫הולך‬

‫בתחלה ׳‬ ‫באות ׳‬

‫כלמה פניי‬ ‫החלד‬

‫וסוער‬

‫ואתנה את‬ ‫וכל אשר‬

‫סופדת ׳ ועל חיל‬

‫עשרה‬

‫השמונה ־‬

‫ופלגי מים ירדו עיניי‬

‫והעכבר‬

‫אקרא‬

‫והצבי‬

‫ואותי‬

‫יעשה‬

‫כלה ׳‬

‫לבי‬

‫לראותי‬

‫סבת‬

‫חקרתי‬

‫ואחקר‬

‫אמצא ׳‬

‫תאוותיה‬

‫מורדת‬

‫ובוגדת‬

‫ואמרה‬

‫בקול‬

‫אליהם ולא יענוני׳‬

‫ורואה אני את פני‬ ‫אלה‬

‫בנפשי‬

‫אהבתי ישטנוני׳‬

‫נדיביו והנה אינם‬

‫התלאות ׳ ואם‬ ‫דעה‬

‫נעצב י מי‬ ‫ותחת‬

‫האמץ כי‬

‫ומועצה ׳‬

‫כאשר‬

‫בסכלותי או‬

‫ברשעי עלי‬

‫ועל ימי‬

‫התעלמותה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪205‬‬

‫הה‪ ,‬כי ילידי הזמן בי נחרו‪,‬‬ ‫אינם אלי נפשי כמו היו תמול‪,‬‬ ‫כי‬

‫אחשבה יומם‬

‫אוחיל‬

‫ולילה‬

‫לברכות אל ‪ -‬והמה אחרו‬

‫איכה אקום‬ ‫‪210‬‬

‫עוד ‪-‬‬

‫והמה סחרו‬

‫ארץ אשר לא‬

‫אדעה אם‬

‫אלך ‪ -‬לימץ‬

‫הולכות המה‬

‫ותמול‬

‫האם על‬

‫צרות זמן עלי כהיום‬ ‫ואחזה‬

‫צדקי וישר‬

‫מעלי‬ ‫שוקדים ‪,‬‬

‫פעלי‬

‫אבדן ימי שכל בכל יום‬ ‫אריב במו שחרות‬ ‫על חיל‬ ‫ויהי כשמע האנשים את‬ ‫‪220‬‬

‫ויאמרו לי‬

‫אי‬

‫הנכאב‬

‫דבריי לא‬ ‫אשר רשע‬

‫השמאל‬ ‫למואל ‪-‬‬

‫עבדוני ופני שחרו‬

‫ואתנה לבי‬

‫‪215‬‬

‫אעמל‪,‬‬

‫בחורותי‬

‫סופדים‬

‫ואשליך נעלי‬ ‫בשכלי‬

‫מורדים‬

‫חרדו אל‬

‫מאמרי ׳ ולא נכנע!‬

‫חרשתי‬

‫מעטה העני‬

‫ולכן‬

‫לבותם ׳‬

‫הרעו‬

‫לבשתי איך פני‬

‫מאבותם ׳‬ ‫אבותיך‬

‫‪ ' 202‬מי‬ ‫‪ 1 9 9‬החת ־‬ ‫התעלמותה ‪ ,‬דימיים ‪ .‬בדם‬ ‫והעכבר והצב ‪ ,‬פד‪,‬ת ב^י אדם המגולים ל¿רצים טמאים‬ ‫התעלמה הנפש ממצוות האי* ‪ 2 0 5‬ילידי הזמן ‪ ,‬מקרי הזמן המתח־־&ים ‪ 2 0 7‬וליי *ה אעמל ‪. ,‬גם בלילה א‪-‬י חו‪-‬ב‬ ‫עבדוני ‪,‬‬ ‫ותמול‬ ‫‪212‬‬ ‫‪ 2 0 8‬והמה ‪ ,‬אבל הן הברבות המקוות ‪ 2 0 9‬סחרו ‪ ,‬נדדו‬ ‫מהי סיבת התלאות מבאו עלי‬ ‫ימי שכי * בכי * י( ם‬ ‫אבק‬ ‫וישר פ ^ לי‬ ‫צדקי‬ ‫‪215‬‬ ‫סופדים ‪ ,‬צדקי‬ ‫ודרי רק לפני זמן קצר עבדו לי יייידי הזמן‬ ‫ויו‪ -‬די סופדים בכל יום על אבדן ימי השכל‬

‫‪ 198‬כסתה תה סט ח ופייני תה‬ ‫ורואה‬ ‫ואותי יד ל יא‬ ‫יונה א יג‬ ‫‪ 210‬אם בר‬ ‫‪ 209‬סחרו יד יד יח‬ ‫‪ 217‬ואצליך תה‬ ‫יז על עז י ‪.‬‬

‫‪ 200‬דולך‬ ‫ותדת תה קט ד‬ ‫אקרא יד ז כז‬ ‫‪ 199‬החלד לעיל יד ‪198‬‬ ‫קיט קלו‬ ‫‪ 205‬בי שי א ו‬ ‫‪ 202‬ועל לד\ ן יט ‪122‬‬ ‫בר לא ה ‪ 201‬ואתנה קה א יז י‪.,‬‬ ‫‪ 213‬ואתנה קה א‬ ‫‪ 212‬ופני מש ז טו‬ ‫‪ 211‬הולכות נחם יב לח‬ ‫יג ט‬ ‫ייג כני ש ״ ביטו‬ ‫‪ 220‬ר ‪ -‬ע ה‪,‬‬ ‫‪ 219‬נכנעו וי כו מא הרעו יד ז כ‪,‬‬ ‫ם י‬

‫‪[318‬‬

‫המחברת‬ ‫הובשתי‬ ‫כי כן‬

‫ומדוע‬ ‫צויתי׳‬

‫נואשתי׳‬

‫ולכן‬

‫אהלך נטשתי האם‬ ‫ממרורים‬

‫ונפשי‬

‫‪225‬‬

‫אכלת כל אשר‬

‫רויתיי‬

‫הפתיות ׳‬

‫ירשתי ׳ ואען ואמר‬

‫וקצתי בזמן ובו‬

‫בבשת פנים נגשתי׳ אל‬

‫בעבור היותי נכנע אל‬

‫השמונה ־‬

‫עשרה‬

‫נבאשתי׳ כי‬

‫נטשתי‬ ‫ממצא‬

‫המחנה הזה אשר פגשתי׳ ולא אשנא‬

‫וצעקתי ולא נעניתי׳‬

‫אהלי ‪-‬‬ ‫החצי בו‬

‫העניות׳ רק‬

‫ואולי כי לטוב לי עניתי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫השואלים איך אהלי‬

‫נטשתי ‪-‬‬

‫לא תדעו כי כן זמן צוניי‬ ‫הוא‬ ‫עד‬ ‫‪230‬‬

‫ממרור עם לענה הרוני‪,‬‬ ‫ממצא חפצי‪ ,‬אמת‪ ,‬נואשתי‬

‫קצתי‬ ‫מה‬

‫במחמדיו ובו נבאשתי‬ ‫אמרה עוד ז הזמן הלוני‬

‫ימים‪ ,‬ימי עצב‪ ,‬עדי השוני‬ ‫אל מחנות האל אשר פגשתי‬ ‫תחת א ‪ 0‬ר קנאתי‪,‬‬

‫אשנא זק‬

‫‪ 235‬כי אחזה נפשי אשר‬ ‫אל‬

‫הפתיות ‪ -‬עד אשר נעניתי‬

‫ידע זמן כי‬ ‫על כן‬ ‫אולי‪,‬‬ ‫‪240‬‬

‫ויהי‬

‫כראות‬

‫דאמרו רעיו‬ ‫מה אתן לך י‬ ‫בכפל מלשוני‬

‫האנשים‬

‫אהליו שנאתי‬

‫לקיקיוני ימן‬

‫תולעת‪,‬‬

‫ידידי‪ ,‬כי לטוב עניתי‬

‫חסרוני חשבו מלתי‬

‫מה לנו‬

‫כורעת‬

‫לאלי‬

‫ולצרה אם תגאל גאל ״‬

‫ואמרה בנפש שפלה י אחר בקשת‬

‫ויאמר אחד מהם‬ ‫ויאמר האיש‬

‫נדעה מה בפיו ישאל•‬

‫ולשונו כאש‬

‫המחילה ׳ ידיך‬

‫השר‬

‫תהלך י שאל‬

‫למודות‬

‫בחמלה ׳‬

‫בשאלה ׳‬

‫צדתי ‪ ,‬אנוס ער כי דנורל‬ ‫נטשת ‪ ,‬עזבת את ניתך ונלית לארץ זרה‬ ‫נגשתי‬ ‫‪22 3‬‬ ‫‪ 2 2 2‬כי כן‬ ‫אהלך‬ ‫‪221‬‬ ‫^ אשתי ‪ ,‬ואך אני נבא ; ¿ ריהי בעיני הזמן‬ ‫‪ 2 2 9‬אמת ‪ ,‬באמת‬ ‫נספחתי אל מדנה דע ^ יים‬ ‫‪ 2 3 0‬ובו‬ ‫המהנה הזה ‪,‬‬ ‫דמצליחים‬ ‫בפתאים‬ ‫קינאתי‬ ‫קנאתי ‪ ,‬במקום ! קודם‬ ‫‪ 2 3 3‬האל ‪ ,‬דאלה‬ ‫הלוני ‪ ,‬דעגיק לי‬ ‫אשר‬ ‫תחת‬ ‫‪234‬‬ ‫‪231‬‬ ‫בחמלה וב ‪ / ,‬רגילות יידעניק ברחמ ם ^ דלים י‪ ,‬תר‬ ‫חסרוני ‪ ,‬עוניי‬ ‫נדכאתי‬ ‫למודות‬ ‫‪242‬‬ ‫‪240‬‬ ‫נעניתי ‪,‬‬ ‫‪236‬‬ ‫מ ‪ -‬אוכל לבקש בפי‬

‫אל‬

‫!‪ 22.‬כי וי ח‬ ‫־־ה ״ב לב כא‬ ‫‪ 229‬ממצא יש‬ ‫לקיקיוני‬ ‫‪¿ 38‬‬ ‫כאש ‪ -‬מ ט‬

‫* ‪ 22‬בבשת‬ ‫ממצא י * נד יג‬ ‫איכה ג טו ובו ש ״ב י ו‬ ‫לה נ גרורים יי־ לא יג) יד( א וב ט יח‬ ‫‪ 228‬ממר‪ .‬ר איכה נ טו‬ ‫איוב לה יב יט ז לטוב תה ק ט עא‬ ‫וצעקתי‬ ‫‪224‬‬ ‫ח‬‫ננצזתי בר י‪1‬‬ ‫‪^ 2 *6‬ע ^ יתי תה קיט קז‬ ‫‪ 233‬מחג‪ .‬ת בר לנח‬ ‫‪ 231‬הלוני קה ח טו‬ ‫שבי !‬ ‫‪ 2 *0‬וב■‬ ‫ח יג‬ ‫‪ ¿ 41‬מד ג»‪ .‬דדרין דד אם רות ד ד‬ ‫‪ 240‬חשבו איוב כד כה‬ ‫‪ ¿*9‬יטוב תה קיט עא‬ ‫יו הד‬ ‫שאי‪ 1‬נ ב ב ט בי ל לא‬ ‫פ‬

‫‪[319‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השמונה ־‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪245‬‬

‫נדיבי עם י הטוב כי‬ ‫ידיכם הם‬

‫ויאמר האיש‬ ‫ויאמר‬ ‫אכלום‬ ‫‪250‬‬

‫התאכל מן‬

‫שאלוני‬

‫במה‬

‫עניתים‬

‫לו יהי טוב‬

‫העי נשבע‬

‫הירקות‬

‫‪ 5‬־‪2‬‬

‫והיו‬

‫אחריו אל ביתו‬

‫החשוביפז ׳‬

‫תסעד‬

‫ואען‬

‫ולבי‬

‫ואמר‬

‫עלי ילינו׳‬

‫בירקות‬

‫והעלמתי עץ ׳‬

‫כאש יער‬

‫תבער ׳‬ ‫יאכל‬

‫נערים ׳‬

‫בצרת‬

‫אלו היו‬

‫רעבוני‬

‫הירקות‬

‫ירעד ׳‬ ‫טובים ‪-‬‬

‫האכילה זה‬

‫יהי‬

‫כיונרב בן רכב‬ ‫נריבי‬ ‫כח כז‬ ‫ופתותי‬ ‫בשמים‬ ‫מח יא‬

‫נמהרים ׳‬

‫במדה‬

‫המאררים‬

‫תריב‬

‫ותנער ׳‬

‫ותאמר‬

‫ותסער ׳‬

‫המעט אשר‬

‫ובבעלה‬

‫לעולם מן‬

‫בעדי‬

‫למרים ׳‬

‫הרעבתן את כל אשר‬

‫השלחן׳‬

‫הגה‬

‫זה‬

‫אכלי ויהי‬

‫והאיש‬

‫הקיפוני׳‬

‫אחרי מר‬

‫יצרח ׳‬

‫והמים עד נפש‬

‫המשפחה‬

‫בעיני לא‬

‫חי אני‬ ‫כשמעי‬

‫בשמים עדיי כי אם לא תניח‬

‫ואברח ׳‬

‫והצרות מכל עברי‬

‫ההלך‬

‫ויאמר האיש‬

‫יפרד ממני עד יקיא את אשר‬

‫אם לא‬ ‫קמתי קל‬

‫הלחם ־‬ ‫והנערים‬

‫אשסעך‬ ‫יהדפוני ׳‬

‫אפפוני ׳ ועד פתח שער‬

‫השיגוני‪ -‬טרפוני ׳ ור &ה פניך ופני איש עוד לא‬

‫באמת‬

‫היתה זאת‬

‫הלא עשית באנשים ההם‬ ‫טוב‬

‫המערה ׳‬

‫במשקל‬

‫ויבואו בי המים‬

‫ובמשורה ׳‬

‫פללתי ׳‬

‫ועתה ראה‪,‬‬

‫נפלתי‬

‫ויאמר השר‬

‫שהיה‬

‫זה נשאר מבני קץ ׳ ויושם לפני ק‬

‫לאביע ׳‬

‫כשסע הגדי׳‬

‫ועתה‬

‫בביתי לא‬

‫עודם‬

‫חיש ופת לחם‬

‫השר‪ ,‬איך‬

‫תאכל בשר ולא‬

‫מדברים ‪ -‬והנה אשתו‪,‬‬

‫בידיי‬

‫העיר‬

‫לאכל‬

‫מלפני‬

‫ואשליך‬

‫רדפוני ׳ ולו‬

‫אכלום‬

‫הכינוי‬

‫ויאמר האיש‬

‫והכלבים‬

‫בלבי‬

‫הכלבים י‬

‫וישובו וכל‬

‫הלחם מידי‬

‫ירדפוני ׳‬

‫החשוביסי‬

‫הוציאני מאץ ׳ כי‬

‫וצפחת ממי‬

‫כאלו יטחן׳ ולא יקום‬ ‫הסכל ׳ לא‬

‫בירקות‬

‫כלל עקר ‪-‬‬

‫ואמרתי‬

‫עשרה ׳‬

‫יקהו‬

‫לקח זה‬ ‫תהמה‬

‫התבהר‬

‫באשר אל יש‬

‫וגרגרי זיתים‬

‫ויאמרו‬

‫יוחן׳ כי‬

‫לבבך‬

‫שעורים׳ ויהיו פי וידי‬

‫סביבי שלשה‬

‫יניח‬

‫‪245‬‬ ‫מש‬ ‫‪256‬‬ ‫‪262‬‬ ‫בר‬

‫שתקתי‬

‫קערה ׳‬

‫ופתותי לחם‬

‫‪ 2 5 2‬לו‬

‫וסעד ״‬

‫הירקות‬

‫ואלך‬

‫מלשוני‬

‫ואשא משלי ואמר‬

‫תשתה יין׳ אז‬

‫‪265‬‬

‫בכפל‬

‫בשאלה •‬

‫הכלבים‬

‫ויאמר האיש‬

‫‪260‬‬

‫שאל מגו ונפיק לך‬

‫למודות בנתינה‬

‫בואה אתי הבית‬

‫האיש‬

‫תאמרו לי‬

‫בחמלה ‪-‬‬

‫חרפה‬

‫עצומה‬

‫וכלמה ׳‬

‫וכמעט שאין‬

‫אחריה‬

‫נחמה ׳‬

‫נקמהז‬

‫בירקות וכו ‪ /‬אילו היה בירקות משחו טו ‪ ,-‬לא חיו‬ ‫מצאצאי קין וגזר על בניו מ‪ ,‬חיץ ‪ 2 6 0‬יוחן ‪ ,‬ימצא חן‬

‫‪ 247‬בואה מ ׳ ׳ א יג ז ‪ 253‬באשר להלן יט‬ ‫בם כא יה‬ ‫‪255‬‬ ‫ויושם בר ׳ כד לג‬ ‫לה דה ״ א ב נה‬ ‫מבני יר‬ ‫עודם‬ ‫‪ 258‬לקח בר ׳ לא א‬ ‫הכד‬ ‫ויבואו בם‬ ‫יח יג יט‬ ‫‪264‬‬ ‫‪ 263‬מר צם א יד‬ ‫אשמעך שו יד ו‬ ‫איוב טז יט‬ ‫‪ 268‬עשית תה קמט ז‬

‫‪[320‬‬

‫חכלבים‬

‫בוחלים בחם‬

‫‪ 2 5 4‬מבני *‬

‫קץ ‪,‬‬

‫והעלמתי‬ ‫‪254‬‬ ‫‪ 333‬לא מ ״ א יג ט מי ו טו‬ ‫וי יט לח‬ ‫במרה‬ ‫ממי ירושלמי ברכות ר א‬ ‫סנטו‬ ‫‪ 259‬כאש תה‬ ‫אם ויר מ א א מב‬ ‫‪ 25‬וראה‬ ‫והמים יונה ב ו פתח יה ח כט‬

‫המחברת‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪2,0‬‬

‫לארץ‬ ‫אותי‬

‫נפתולי‬

‫חללתי ׳‬

‫ובעמים‬

‫בחים ׳ רק‬

‫ופוחזים י מן‬

‫היהודים‬

‫בשיריהם׳‬

‫והדבר אץ‬

‫ברכי וגמולי‬ ‫שיריי ואין‬

‫חסדיי‬ ‫אחד‬

‫בהם ׳‬

‫בכל‬

‫קדר‬ ‫אמרתי‬ ‫‪280‬‬

‫אהיה‬

‫מלכם‬

‫שלחו לי‬

‫התעודות ׳‬

‫גדלתי‬

‫אבאיש‬ ‫ומשיחם׳‬

‫אותם כי‬

‫עליהם‬

‫עמדו‬

‫ואקום‬

‫שירים‬

‫חברתי ׳‬

‫גברתי ׳‬

‫אחריי‬

‫וירחם ׳‬

‫והשמעתי׳ כי לא די‬

‫היותם‬

‫אליהם אנשים‬

‫ריקים‬

‫ויתקבצו‬

‫סבוכים‬

‫מטלאים ׳‬

‫התפארו עלי‬

‫וכסבאם‬

‫מעשה ידיי ולא השיגו‬

‫סבואים ׳‬

‫וקרבתי‬

‫אליהם‬

‫שלחם ׳‬ ‫בברחם ׳‬

‫ולא י! כרו מי שם ציץ נזר השיר על‬

‫עליהם שיר‬

‫והניפותי‬

‫במרוצתם אבק‬

‫ובראותי כי יניפו עלי יד‬

‫רקחם ׳ ותשוב לשונם‬

‫ואחבר‬

‫כאשר‬

‫והשבתי‬

‫אבותיהם על הר גריזים׳‬

‫ורוממתי ונשאתי טרחם ׳‬

‫ואביע שמן‬

‫בעמים עזם ׳ וכי הם יתר הגזם׳‬ ‫השיר אשר‬

‫חרוזים׳‬

‫מטהרם ונזרם‬

‫בכפל ממני עשר ידותי והיו בהם אנשים ילדו על‬

‫הנחשלים‬

‫הייתי שמשם‬

‫עליהם‬

‫מחברי‬

‫והודעתי‬

‫למדו ממני דרך השיר והם‬

‫בהם יזנב‬

‫עליהם היום‬

‫בעפר עוללתי ■‬

‫הודעתי ׳ ה ״ דתי‬

‫הפרזים ׳ אשר לא‬

‫בנפש בגאץ רוחם ׳ בנים‬

‫חי אני‬

‫נפתלתי ׳‬

‫חרפתם‬

‫וקרנם‬

‫שהקהילו עלי א!‪.‬ש ם‬

‫יספרו בהם כי להם‬ ‫‪2,5‬‬

‫אלהים‬

‫השמונה ־‬

‫עשרה‬

‫מדבק‬

‫נמרץ ׳‬

‫עליהם שיר חרבי ׳‬

‫התעברתי ׳‬

‫והעליתי עד לשמים שיאי‬

‫ולוחות‬

‫מלקוחם ׳‬

‫בפיו חזץ‬

‫ואותם‬

‫נפרץ ׳‬

‫כאשר היה עם‬

‫בריתי אתם‬

‫ועל‬

‫ובעת‬ ‫מצחם ׳‬ ‫כרחם‬ ‫הודעתי‬

‫לבבי ׳ והנה‬

‫שברתי ׳‬

‫בעמקי שאול‬

‫בשאט‬

‫והודעתי‬

‫קברתי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪285‬‬

‫אשמע דבת רבים רבים‬

‫עלי יניפו יד שלחם‬

‫בי ישיחו‪ ,‬לי יפיחו‪,‬‬ ‫בנים גדלתי‪,‬‬

‫בשאט נפש‪ ,‬בגאץ רוחם‪,‬‬

‫רוממתי‬

‫זה כמה נשאתי טרחם‬

‫וכנשר יעיר את קנו‬ ‫זה‬

‫משכרתי‬

‫כן‬

‫חלף כי כן‬

‫רחפתי על‬

‫קרבתי להם יום‬

‫אפרוחם‬ ‫ברחם‬

‫כאילטים‬ ‫והדבר אין בהם ‪ ,‬ולפי האטת הם‬ ‫הארורים‬ ‫‪ 2 7 1‬רק ‪ ,‬איא‬ ‫‪273‬‬ ‫עמדו ובו ‪/‬‬ ‫אשר לא‬ ‫‪272‬‬ ‫שגמלתי אותם חסד‬ ‫החכמות‬ ‫גרועים‬ ‫מטלאים ‪ , ,‬נטויים טייא ם ט ^ אים‬ ‫וגמולי חסדי * ‪,‬‬ ‫‪275‬‬ ‫התעודות ‪,‬‬ ‫‪274‬‬ ‫ורחוקים הם ממגי מרחק רב עד ‪ -‬אינם יכולים להדביק אפילו את האבק שמעייה‬ ‫אבק שירי ‪,‬‬ ‫במרוצתם‬ ‫ולא השת ‪! .‬‬ ‫יתר המם ‪ ,‬גזמנים‬ ‫‪ 2 8 1‬עזם ‪ ,‬עזותם‬ ‫בברחם ‪ ,‬ועזרתי להם בעת צי־ תם‬ ‫מרכבת ‪ !.‬ירי‬ ‫אליהם‬ ‫וקרבתי‬ ‫‪277‬‬ ‫‪ 2 8 7‬זה כמה ‪ ,‬זה זמן רב‬ ‫‪ 2 8 6‬יפיח ‪ , ,‬יבזו‬ ‫במידה יתיי־יה‬ ‫הגדתי לעיל ח‬ ‫תה עז טו‬ ‫ובעמים‬ ‫‪270‬‬ ‫והגבתי תה פט מה מ‬ ‫איוב טז טו‬ ‫‪ 269‬גפתולי בר ‪ k‬ח וקר ^ם‬ ‫אם ט יט אשר‬ ‫היהודים‬ ‫‪272‬‬ ‫‪ u‬ט ד‬ ‫ויתקבצו ש א כב ב דד ב ; ז‬ ‫‪ - 271‬רקד לו בם טז יט‬ ‫‪348‬‬ ‫מי שאק לו בגת פנים בידוע ^ א עמדו אבותיו עי‪ 1‬הר םי‪ , \.‬לעיל יז ‪ 273 83‬והדבר יר ה יג שירים‬ ‫נדרים כ‬ ‫‪ 275‬מעטה י ‪ -‬כט כג ‪ 276‬יזנב רב כה יח יניפו‬ ‫כ‪..‬‬ ‫‪ 274‬להם ט ב יט מד יי‪ 1‬רו בר‬ ‫נחום א י ) סירים(‬ ‫‪ 278‬קדר מי גו‬ ‫וקרבתי נ א ב ז‬ ‫‪ 277‬בנים י ט א ב ו ‪ -‬אתי רב א יב‬ ‫בשאט יח כה ט‪,‬‬ ‫איוב לא כא‬ ‫שאבי‬ ‫‪ 280‬מלכם‬ ‫‪ 279‬אבאי ״ קה י א לש‪.!,‬ם תה כב טז‬ ‫שמשם י ‪ -‬ס כ טם וי ח ט ‪ .‬מ נח לח‬ ‫התעברתי‬ ‫‪282‬‬ ‫כא ‪ -‬ר יה יד ז‬ ‫ככה‬ ‫יא ^ אד וה‪ \ ,‬פ‪ .‬תי טם‬ ‫‪ 281‬יתר‬ ‫חזון ט א ^ א ה‪ ,‬דעתי תה עז טו‬ ‫איוב לא כא‬ ‫‪ 285‬א ״ מע יר כי עלי‬ ‫טיח‬ ‫בעמקי מט‬ ‫אי‪ ,‬ב כ ‪,‬‬ ‫‪ 283‬והעייית‬ ‫טמ לב יט רב ט טו— יז‬ ‫שאתי‬ ‫זג‬ ‫אב זה זב‬ ‫‪ 287‬ב ים י *‬ ‫‪ 286‬בי תה סט יג לי תר יב ‪ ,‬ב ‪ -‬אט יח כה ט‬ ‫שם כ כה‬ ‫‪ 289‬כי מ א ב ז‬ ‫‪ 288‬וכנ ^ ר רב לב יא‬ ‫דב א יב‬

‫‪[321‬‬

‫המחברת‬ ‫‪ 90‬י‬

‫וביום קדרו‬ ‫ובעת תעו‬ ‫לא‬

‫כוכבי שכלם‬ ‫בנתיבות‬

‫ידעתי מי‬

‫לייהכרו‬

‫בין ‪-‬‬

‫יולדתם‬

‫־‪ 29‬מי רוח שכל בם מסך‬

‫ובידי מטה‬ ‫אם מימי‬

‫איכה‬

‫כים ‪-‬‬

‫ובשא גלי מי ימיהם ‪-‬‬ ‫וביום‬ ‫־‪30‬‬

‫לבי הוא נחש‬

‫מצב היל שכלי‬

‫חיליהם ‪-‬‬

‫עליתי אל עיר גבורם‬

‫אף‬

‫אנכי השויתי כיום‬ ‫המסגר כגר‬

‫הורדתי עז‬

‫כתושבם‬

‫היה כיום נצחי נצח‬ ‫אזעק חמס אל הימים‬

‫אלו הכיר‬ ‫לא‬

‫בריחם‬ ‫השביחם‬ ‫הבריחם‪,‬‬ ‫בריחם‬ ‫פרחחם‪,‬‬

‫ידעתי נועם גם נוחם‬ ‫אך‬

‫מדוע‬

‫רמחסז‬

‫וכאזרחם‬

‫ולחוג גלגל כי‬

‫דרכם‬

‫לברק‬

‫אז מטה שכלי‬

‫חניתי כדור על חילם‬

‫‪310‬‬

‫אחרד‬

‫את שריהם אל‬

‫החרש‬

‫אלחם‬

‫הבאיש הביע את ריחם‪,‬‬

‫האותות ‪-‬‬

‫הציבו‬

‫נזר הקדש על‬

‫שורה ‪ -‬אז הפיץ את קצחם‪,‬‬

‫מרי ‪-‬‬

‫חכמותם‬

‫מצחם‬ ‫רקחם‬

‫ברכות שדים ורחם‬

‫וזמני יום שם חטתי‬ ‫‪300‬‬

‫הקאת או‬

‫מן שמים יום יום‬

‫תחתיות‬

‫ובעת קטר אותי‬

‫הרחם‬

‫משח אותי להיות פחם ׳‬

‫עליות‬

‫אך להם גלות‬

‫שכלי‬

‫למחח‬

‫או מי נסך את יץ‬

‫יריבו ‪ -‬וזמן‬

‫לי חלק גלות‬

‫הייתי שמשם וירחם‪,‬‬ ‫חפצם הנחם‬

‫חסדי עמם יום נס לחם‬

‫אץ בם יציץ מי זה שם ציץ‬

‫איכה בי‬

‫השמונה ־‬

‫אם‬

‫לא יזכרו‬

‫עשרה‬

‫צלחה‬

‫חיליהם ־ אבד נצחם‬

‫או מה ראה‬ ‫או אלו ידע את‬

‫מעבדיהם‪,‬‬

‫השכיבם על מטות שן‬

‫השביחם‬ ‫כיהרויחסז‬ ‫שיחם ‪-‬‬

‫וסרוחים לא אסף נדחם‬

‫‪ 2 9 6‬פחם ‪ ,‬נטיאבז‬ ‫יהכורו ‪ ,‬יעיזו פניהם כנגדי‬ ‫‪ 2 9 3‬לי*‬ ‫אלהם ‪ ,‬אבי‬ ‫גלות ע ‪ 1,‬י ות ‪ ,‬ה‪ .‬ראד‪ ,‬עליו‪ -‬ה‬ ‫‪297‬‬ ‫נצחי נצח ‪ ,‬כבודי קיים לעולם‬ ‫השקיטם‬ ‫בריחם ‪ ,‬כ ^ חש בריח הכולא את הים‬ ‫‪309‬‬ ‫השביהם ‪,‬‬ ‫‪303‬‬ ‫נחש‬ ‫‪302‬‬ ‫והמשתדלים‬ ‫הרדחם ‪ ,‬הביא להם רו‪ ,‬חת‬ ‫השביחם ‪ ,‬טיפר את חלקם‬ ‫נדחם ‪,‬‬ ‫אסף‬ ‫וסרוחים לא‬ ‫‪313‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪310‬‬ ‫במסירות‬ ‫ברתבור על ערשותם לא היה הזמן אוסך את נדחיהם ומטפל בהם‬ ‫‪ 293‬לי‬ ‫‪ 292‬הקאת וי יא יח‬ ‫ל‬ ‫למדוז תה קז‬ ‫יח לב ז שבז * ם יש ם כ‪ 291‬ת *ו מ * ז כה‬ ‫‪ 290‬ק־־רו‬ ‫נסך דו ט ־־ שי ח ב ‪ .. 297‬לות‬ ‫‪ 293‬רוח יש יט יד‬ ‫‪ 294‬שם וי חט ‪ 2 1‬כה לח‬ ‫לד ז‬ ‫איוב יט נ נם רב‬ ‫כח כה‬ ‫‪ 299‬כם‬ ‫בי מט כה‬ ‫קמא ד ‪ 298‬גלות יה ט‪ ,‬יט ברב‪ ,‬ת‬ ‫עח כד אלחם תה‬ ‫יה טו יט מן תה‬ ‫איוב לה ח י‬ ‫יב ‪ 199‬מימי‬ ‫‪ 101‬ובי־ י ״ מ ד יז ‪ 302‬אם לגי '‪1‬‬ ‫טי ג ו הבאי‪ .,‬קה י א ‪ -‬מ ה כא‬ ‫‪ 300‬רטר‬ ‫‪ 307‬החרש מ ב כד יד כגר בר‬ ‫‪ 300‬גליתי מש כא כב י ‪ -‬מ‪ ,‬יד‬ ‫‪ 303‬וב ‪ -‬א תד פט י סה ח‬ ‫י ‪ -‬כז א‬ ‫‪ 311‬מדוג יד‬ ‫אב אי‪ ,‬ב יט ז‬ ‫‪ 310‬אזעק חב‬ ‫איכה ג יח‬ ‫‪ j‬אבר‬ ‫‪ 308‬חניתי יש כט ‪309‬‬ ‫כ¿ ד וי כ ‪ -‬טז‬ ‫‪ 312‬הכיר‬ ‫ברכת המזון רחם פר ^ס ^ו וכלכלתו והרויח ^ והר‪ ,‬ח ל‪.,‬ו מ־־ רה נ כל ¿ רותתו‬ ‫הרויחם‬ ‫יב א מה בר כ י‬ ‫‪ v‬יא יב‬ ‫‪ 313‬ה * כיבס עמ ‪ ,‬ד אסף‬ ‫איוב '‪ 1‬ד כה ידע ם ב ט יא‬ ‫‪[3 2 2‬‬

‫המחברת‬ ‫לא שעה אל מנחת‬ ‫‪315‬‬

‫הבלם‬

‫כי‬

‫העלה על גורלם‬

‫איך מול פריי‬ ‫‪320‬‬

‫אם יראו‬

‫פרח על שר‬

‫לו יריחו קטר‬

‫שכלי ‪-‬‬

‫הנני‬ ‫‪325‬‬

‫בחכמות ‪-‬‬

‫אקרא לחם קר גם לקר‬

‫לולי‬ ‫‪330‬‬

‫חסדי ‪ -‬אז‬

‫אקרא‬ ‫הפכתי‬

‫אבירים‬

‫»‪33‬‬

‫ויאמר השר‬

‫מערבם את‬

‫אשיג נחשלי‬

‫אקטף‬

‫עלי יניפו יד‬

‫פרעות ׳ ותחת אשר‬

‫מזרחם‬ ‫לקחם‬

‫בריחם‬

‫אחמד עדים או‬

‫איכה ירימו קרן או‬ ‫באמת‬

‫כרחם בעל קר ‪ -‬חם‬

‫ודגן רום‬

‫או תחת עדיי השכל‬

‫פרעת בם‬

‫אקרא חם‬ ‫בה על‬

‫ולברד פחם‬

‫ויאמרו כי ממי‬

‫אבקת רוכל‬

‫איך תחת לחם‬

‫מי זה אתי יהיה נלחם ז‬

‫אל‬

‫איכה יבזו ערכי עם זו‬ ‫אשאב שכל‬

‫מדבק‬ ‫וכאבק דק‬

‫ומלכים אל נגה זרחם‬

‫ילכו גויים אל אור שירי‬

‫לי‬

‫כמק‪,‬‬

‫מלקוחם‬ ‫פרחם‬

‫אהיה להם ראש ומשיחם‪,‬‬

‫פרצם אגרר‪,‬‬

‫חכמה לי בינה‬

‫שי הבץ ישוו את‬

‫ולשונם‬

‫אתן שרשם‬

‫עשר ידות לי‬

‫קלחסי‬

‫אז יבזו ריח ניחוחם‬

‫ישימו יד אל פה שרים‬

‫לדור‬

‫רבעם גם‬

‫ארחם‬

‫אז ימאסו מי שלוחם‪,‬‬

‫בשמי ‪-‬‬

‫אקדירשמשם‬

‫ובתוך קרבי יום יום יחם‪,‬‬ ‫זריתי‬

‫ארחותם‬

‫חדקל‬

‫אף לא רצה כיום זבחם‬

‫׳ ממון יוצא׳ או ׳ הנלחם ׳‬

‫על זאת לבי הוא יחיל בי‬ ‫הסכנתי כל‬

‫השמונה ־‬

‫׳ ממון נכנם ׳ יעל נכחם‬

‫לא נתן ׳ בר הלחי ׳ או‬ ‫אכן‬

‫עשרה‬

‫מלוחם‬ ‫מלקוחםז‬

‫שלחם ׳‬

‫השקוך בשליש‬

‫דמעות ׳‬

‫שבעה נפשם‬

‫מקיייבים לו כלומר לא היה מח ‪ -‬יב את מעט‬ ‫מגהה הבלם ‪ ,‬לא היה פוגה אי‪ 1‬הקרבן דדי‪ - ,‬הם‬ ‫שעה אל‬ ‫‪ 3 1 4‬לא‬ ‫נתן בר ד \ הי וכך ‪ /‬לא היה מעלה להם ב ^ ורל את הצורה בר דיירי וי־א היה מזמן‬ ‫הטוב • י צ בהם‬ ‫‪ 3 1 5‬לא‬ ‫ממץ‬ ‫דמורות ‪,‬גי־‪ 1‬טוב ודצלדה אלא היה מעייה להם בנורי‪,‬‬ ‫לקראתם את הצורה ממון ‪ ..‬כנם ‪ -‬הן צורות ב גורל החול‬ ‫‪ 3 1 9‬הבין ‪ ,‬הב גד‪.‬‬ ‫‪ 3 1 7‬יחיל ‪ ,‬ירעד‬ ‫ופורענות‬ ‫שהן צורות המורות עי‪ ,‬הפסד‬ ‫יוצא אי הנלחם‬ ‫חדקל‬ ‫‪320‬‬ ‫שיוהם ‪ ,‬את ‪ -‬כלם המצוי למי ה ‪ .‬אה דהוייכים לאט‬ ‫שפי‪ / ,1‬את ¿ כלי המ ‪ -‬וי‪ 1‬לנהר חידקל‬ ‫צמימיו חדים קייים מ '‬ ‫ולקור‬ ‫ביצותי אקרא יידום קור‬ ‫כרצם אגרר ‪ ,‬הנני נודר פרץ לדוי‬ ‫לחם קר וכן ‪/‬‬ ‫אקרא‬ ‫‪327‬‬ ‫לתר‬ ‫הנני‬ ‫‪324‬‬ ‫‪ 3 2 8‬בעל קר הם ‪ ,‬לדם אקרא קר‬ ‫אקרא חום ולברר הלב‪ ,‬אקרא פחם ‪ -‬חור‬ ‫בריחם ‪ ,‬את נח ‪ " .‬י‬ ‫‪ 3 3 1‬גחצי ^ י‬ ‫‪ 3 3 3‬מי‪ 1‬קוחם ‪ ,‬צללם‬ ‫פליטיהם‬ ‫בתוך סכר‬ ‫‪ 313‬בר ספר החו יי רף ע‪..‬‬ ‫‪ 314‬לא בר ד ד— ה ) דבי‪ . ; —1‬ם פרטי( י ‪ -‬א יג לא תר ‪..‬א יח‬ ‫ובתוך ת ‪ -‬לט ד רב‬ ‫נהה‬ ‫‪ 317‬לבי ת ״‬ ‫הנורייות‬ ‫ ער‬‫מוסקאט צ תר ^ ״ ד‬ ‫למצה ב‪ ,‬י ‪ -‬ראי‪1‬‬ ‫מצה‬ ‫ריח בר‬ ‫‪ 321‬קטר יר מד כא‬ ‫ימאסו י צ ח ו‬ ‫‪ 320‬אם לעיל א ‪96‬‬ ‫תה קלט נ‬ ‫הסכנתי‬ ‫‪318‬‬ ‫י ‪ -‬ד כד‬ ‫שרשם‬ ‫‪ 323‬אקדיר יח לב ז ‪ -‬ח מאיי בי‬ ‫‪ 322‬י ‪ -‬ימו מי ז טז איוב כט ט ול ‪ ^ -‬ם תה כב טז‬ ‫‪ 326‬עצר צ ב יט מי‪ 329‬דפכתי‬ ‫‪ 323‬ילכו י צ ם נ‬ ‫יאט‬ ‫י צ נח יב עם ט יא אהיה צו‬ ‫‪ 324‬לדור‬ ‫‪331‬‬ ‫ט‪ ,‬ת‬ ‫צוה מא ריו לעאת ויהפך את מערבנו למזרחנו ‪ ,‬להלן כא ‪ 330 187‬עם שם‬ ‫עמדו עמדו‬ ‫האי ג ‪16‬‬ ‫שיד‬ ‫לא כא‬ ‫‪ 334‬ירימו תה עה ד יניפו א וב‬ ‫אקטף איוב ל ד‬ ‫‪ 332‬לחם תה עח כה כד‬ ‫שי ג ו‬ ‫‪ 335‬פרעת שר ה ב ה ‪ -‬קוך תה פ ו ‪ -‬בעה תה פח ד‬

‫‪[323‬‬

‫ילקוט‬ ‫יט ‪.‬‬ ‫ח כא‬ ‫כט ה‬ ‫יהודה‬ ‫אבקת‬ ‫כ כה‪.‬‬

‫המחברת‬ ‫ברעותי‬

‫כסילים ׳‬

‫ובאמת היו‬

‫ובנשמות׳ ואף אם יהיו‬ ‫תהיה‬

‫השמונה ־‬

‫ובתכלית‬

‫חסרי כל‬

‫הנבלות‬

‫נעימות׳‬

‫עשרה‬ ‫נבלים ׳ כי‬ ‫החרב‬

‫לדמיץ‬

‫הנדיבים‬ ‫החותכת‬

‫בגופים‬

‫יתנדבו‬

‫ואף אם‬

‫העצמות ׳‬

‫בעלת פגימות‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫‪340‬‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫ויבוא‬

‫כמו חרב‬

‫בצאתה‬

‫חייך‬

‫יתנדבו לך‬

‫אשר‬

‫מתערה‬

‫השרי היה בהם איש עשיר‬

‫ערבי והיה‬

‫יותר‬ ‫‪.‬־‪34‬‬

‫נדיבי עם‬

‫הכי‬

‫ואף כי הם חסרי כל‬

‫שעברי‬

‫אהובי בזמן‬

‫נעימות‬

‫תחתך ‪ -‬ויש בה רב‬

‫לרבי כי ירש‬ ‫רחוק‬

‫ומצאתיו‬

‫נחלה‬

‫פגימות‬ ‫מקרובי‬

‫מאהבתי אשר‬

‫והוא‬

‫היתה עמו‬

‫אמר‬ ‫כברי‬

‫מרחק נהר כבר‬

‫ויאמר השר‬ ‫מעמיתך‬

‫הלא שמעת משל‬

‫הנאמן׳‬

‫אהבתו‬

‫כאשר‬

‫הקדמוני׳‬

‫בספר‬

‫הכתוב‬

‫ינחילהו הזמן׳ ירשת עשר‬

‫האומר‬

‫תחכמוני ׳‬

‫ומעלה רמה ׳ אם‬

‫יהי די לך‬ ‫עשירית‬

‫יראה לך‬

‫הקדומה‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫יהי די‬ ‫‪350‬‬ ‫ואען‬ ‫אני‬ ‫אלא‬

‫ואמר‬

‫מעמיתך לך‬

‫ביום תתו‬ ‫חי אני‬

‫מעולם בהוני‬

‫ידידי‬

‫בירשו‬

‫והראותו לך את‬

‫עשירית‬

‫כי לולי‬ ‫פדיתים ׳‬

‫שדברו עלי כזבים ׳‬

‫חסדי אשר‬ ‫ובעת‬

‫צרתם‬

‫מעלה נשאת ורמה‬ ‫אהבתו‬

‫קדמום ׳ לא‬ ‫עניתים׳ והם‬

‫ולכן צר לי על‬

‫החסדים אשר‬

‫הקדומה‬

‫חשבתי‬

‫עליהם‬

‫דבר מום׳‬

‫אמנם‬

‫בצרתי‬

‫קרובים ׳‬

‫לא די שלא היו‬

‫עשיתים‬

‫גמלתים ׳ כי נחמתי כי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪355‬‬

‫בני נתין בני נבל בלי שם‬ ‫אני תמיד‬

‫וידע השר‬ ‫בחכמות‬

‫אדוניי‬

‫ציץ‬

‫אמונה׳ הוא‬

‫‪ 3 4 2‬ררב ‪ ,‬מאור‬ ‫_ ייא ‪ !,‬זרי לי בצרתי‬ ‫& ‪ 3 5‬כ ‪ .‬בים ‪ ,‬עקרים‬

‫והוא‬

‫פדיתימו‬

‫ואפדם ‪-‬‬

‫קדשתימו‬ ‫והמה‬

‫מצחי ונזר זמניי כי אשר‬ ‫ראותי היותי נמאס בעיני‬

‫חשבתימו כזבים‬

‫דברו עלי‬ ‫הביאני ׳‬

‫כזבים י‬

‫לחשק‬

‫בתבונה ׳‬

‫הסכלים ‪ ,‬ונגש ונענה אל‬

‫ולהיות ידי‬ ‫השפלים ׳‬

‫אמר ו בא ערב ‪ ,‬והוא אשר שיסה בי את ערב רב הח ‪ ,‬ת‬ ‫בצרתי‬ ‫שלא היו‬ ‫‪352‬‬ ‫ומוסקרים‬ ‫בקיעים‬ ‫בזיתים‬ ‫‪« » 3 5 5‬תץ ‪ ,‬עבד וממזר‬ ‫כזבים ‪,‬‬ ‫קדשתימן ‪,‬‬

‫וכל‬

‫קרובים ׳‬

‫כטו‬

‫זבים‬

‫‪ 352‬ובעת בר לה ג‬ ‫‪ 345‬מטל ש א כד ע‬ ‫‪ 344‬נהר יח א א‬ ‫‪ 342‬אמר תה קח לא‬ ‫‪ 341‬חרב יח כא ט‬ ‫‪ ,‬תינים ־ ‪ -‬דוד גזר עליהם‬ ‫יבמות עח‬ ‫‪ 355‬בגי עז ׳ ב נח‪,‬‬ ‫‪ 353‬שדברו הו ז יג כי בר ׳ ‪ ,‬ז‬ ‫יו מ א ב ז‬ ‫ולחיות‬ ‫‪ 357‬ציץ ‪ -‬מ כח לו לח‬ ‫‪ 356‬אני הו ז יג‬ ‫קרעת מו יש סח ה‬ ‫בני איוב ל ח‬ ‫)‪ .‬ייא יבואו בקהל(‬ ‫‪ 358‬ונגע יע נג ז‬ ‫‪ -‬מ יז יב‬

‫‪[324‬‬

‫המחברת‬ ‫אשר‬ ‫‪360‬‬

‫יחשבוני‬

‫הסכלים‬

‫תגדל‬

‫לנבזה שוטניי‬

‫עשרה‬

‫השמונה ־‬

‫מעלתי בעיניי ובזה נודע לי חץ‬

‫כילו‬

‫ערכי ׳‬

‫יחפצו‬

‫דרכיי אז יודע לי כי שקר נסכי‬

‫‪1‬‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אשר גרם לנפשי לחשק את‬ ‫ראותי כי אני נמאס‬ ‫ואשר גרם אי‪1‬‬ ‫‪365‬‬

‫כספם‬ ‫ואמר‬

‫הסכלים‬

‫באמתחותיהם ׳‬ ‫החכם‬

‫ההם ׳‬ ‫ויראו‬

‫חסרץ ההץ‬

‫תבונתי‬

‫לכל בז‬ ‫להיות‬

‫מעלתי‬

‫אמתחתי‬

‫ורדפי טוב‬

‫ונגש נענה אל‬ ‫פחותה‬ ‫בוקה‬

‫ריקה ׳‬

‫יעלים רב הישר׳ וכן‬

‫פעלים ‪-‬‬

‫השפלים‬ ‫בעיניהם ׳‬

‫ומבוקה‬

‫הסכלות‬

‫הוא‬

‫ראותם‬

‫צרורות‬

‫ונפשי‬

‫שוקקה ׳‬

‫ומבלקה ׳‬

‫יעלימהו העשר‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אמר‬ ‫כן יש‬ ‫‪370‬‬

‫ושכחו‬ ‫חרוץ ׳‬ ‫ההץ‬

‫החכם‬

‫ישחסרץ‬

‫סכלות עם‬

‫הכסילים כי לא קנו‬ ‫ולקנות הץ‬

‫הוללות‬ ‫העשר‬

‫יעלים אותם רב העשר‬

‫בשכלם ׳ רק גלגל הוא‬

‫יחרד וירוץ׳ לא‬

‫בנקלה ליד איש שובבי‬

‫עשר‬

‫יעלים רב הישר‬

‫בשגעץ‬

‫במעשהו׳‬

‫יצלח‬ ‫ובעורץ‬

‫שחחר‬

‫ודרך‬

‫בעולם ׳ ואם‬

‫תבונות לא‬

‫יחרץ‬

‫תועילהו ׳ ויגיע‬

‫ובתמהץ לבב‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מה‬ ‫‪375‬‬ ‫ודמו‬ ‫זה‬

‫החכמים‬ ‫נכבד וזה‬

‫תחרץ חרוץ ‪ -‬ואראה הזמן‬

‫אם הגזרה‬ ‫בשכלם ׳‬ ‫נקלה ׳‬

‫יורדה‬

‫העולם הזה‬

‫ומקריו בצד‬

‫וסתר מים ישטפו׳ ואישיו‬

‫‪ 3 6 3‬בז‪,‬‬

‫״ב‪ ,‬ה‬

‫‪, 377‬‬

‫ממעל ‪-‬‬

‫מקליו ׳ ‪ -‬ל העו־ ים‬

‫למאמרו‬

‫‪378‬‬

‫יאר פני חסדו לגר‬ ‫אם כן‬

‫לסלם ׳ זה יורד בו וזה‬

‫ובכתף‬

‫ולעקר‬

‫חריצות האנשים שקרי‬ ‫עולה ׳ זה שוקט וזה גולה ׳‬

‫יהדפו ׳ שנה על שנה חגים ינקפו ׳‬

‫כסופה‬

‫ירדפו ׳‬

‫כלבוש‬

‫יחליפם‬

‫ומחסה כזב‬

‫ויחלפו‬

‫ואישין ‪ . , ,‬ד‪ ,‬ה ו ‪ -‬ל ה ‪ 1‬ולש‬

‫ויאמר לו‬ ‫ושבחהו אחד מעמי הארץ )*‪ 1‬סוקרטם ( והוא בכה‬ ‫הפילוסופים ב א ‪70‬‬ ‫איוב נא ־ ל ם! טרי‬ ‫‪ 359‬חין‬ ‫דפימסוף ולמה אתה בוכה ‪ -‬והוא מטבח אותך ׳ אמר לא טבח ״י אלא מפני שיאותו וירמו‬ ‫אחד מתלמי ־ יו ארו ^ נו‬ ‫‪ 364‬ראותם בר מב לה מג כב‬ ‫‪ 363‬ו‪ 1 .‬ש יש ‪..‬ג ז‬ ‫‪ 360‬שקר יר י יד‬ ‫קצת מדותיו למרותי על כן בכיתי‬ ‫אמר החכם יש שתהיה החכמה גמביה‬ ‫מבחר הםגי‪ \.‬ם לו א‬ ‫יא ! נפשי יש כט ח ‪ 366‬חסרון‬ ‫‪ 365‬בוקה נחום ב‬ ‫יש מ יד ‪ 372‬בשגעון‬ ‫יצלח דה׳ ׳ב לב ל ודרך‬ ‫‪371‬‬ ‫תכוסה בעושר ׳ ‪ 370‬גלגל שבת קנא‬ ‫והאולת‬ ‫במסכנות‬ ‫יושב‬ ‫תגחומא מטות ו‬ ‫‪ 376‬ודמו‬ ‫‪ 375‬אם לעיל א ‪140‬‬ ‫‪ 374‬יאר במ ו כה לגר וי כה מז‬ ‫רב כח כח‬ ‫מעלה לזה ומוריד לזה לכך נאמר ) תה עה ח ( כי אלהים שופט זה ישפיל וזה‬ ‫ועוטה סולמות‬ ‫) הקדוש ברוך הוא(‬ ‫ומחסה יש‬ ‫יש כט א‬ ‫שנה‬ ‫ג ה בצי* יח לד כא‬ ‫‪ 377‬נכבד יש ׳‬ ‫ירים ‪ ,‬לעיל ח ‪ 175‬לסלם בר כח יב‬ ‫‪ 378‬למאמרו ספר יצירה א ו כלבוש תה קב כז‬ ‫כה יז‬

‫‪[325‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השמונה ־‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ראה מקרי זמן בונד‬

‫‪380‬‬

‫ודבר‬

‫אנוש אנוש‬

‫ממך נעלם‬

‫פרטיו לא‬

‫אני את אזנף גולה‬

‫אבאר כי‬

‫זמני‬

‫זק יריק לף מצוק‬ ‫ואישיו‬ ‫‪385‬‬

‫‪390‬‬

‫את‬

‫ומעשיו ידרש‬ ‫אף‬

‫מספר‬

‫ואדם‬

‫חולפים יום יום‬

‫יכלה‪,‬‬

‫כלבוש יבלה‪,‬‬

‫ומי יוריש‪ ,‬ומי יעשיר‪,‬‬

‫ומי ירד‪ ,‬ומי יעלה‪,‬‬

‫ומי מלך‪ ,‬ומי הלך ‪,‬‬

‫ומי נכבד ‪ ,‬ומי נקלה‪,‬‬

‫ומי עליון‪ ,‬ומי אביק‪,‬‬

‫ומי שוקט‪ ,‬ומי גולה‪,‬‬

‫מתי‬ ‫ואמר שלמה‬

‫יכלה‬

‫והטוב ממך‬

‫ומי נטרף‪ ,‬ומי נשרף‪,‬‬ ‫מספר‬

‫בחכמתו פעם‬

‫דבר אדני‬

‫והפלא‬

‫מעבדיו ׳‬

‫כתבתים לך‬

‫ופעמים י‬

‫מכה‬

‫ומי נסקל‪ ,‬ומי נתלה‬ ‫ועוד נוטף עלי אלה י‬

‫לכל זמן ועת‬

‫ארחו ויישיר‬

‫לכל חפץ תחת השמים■‬

‫מעבדיו ׳‬

‫דבר אמת וענוה‬

‫ועל‬

‫ויפקד ׳ כי הזמן יתן פני הצאן אל עקד ׳ ותחת‬

‫ולכן‬ ‫צדק‬

‫הירא‬ ‫ישקדי‬

‫כבודו יקד יקוד ׳ וטרף זרוע‬

‫קדקד ׳ כי עת ספד ועת רקד‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪395‬‬

‫ראה‪ ,‬צבי‪ ,‬זמן ועת‬ ‫זמן ועת‬

‫ויהי‬

‫ועת ספד ועת רקד‬

‫לכל יצור‬

‫ככלותי‬

‫לדברי ושירי‬

‫עליצותי‬

‫לחברי‬

‫נפשך יגונים׳‬

‫ולשמע לעג‬

‫השאננים׳‬

‫והבת‬

‫ועתה‬ ‫‪400‬‬

‫ועל דבר אמת שקד‪,‬‬

‫ואען‬ ‫יערפו‬

‫הודיעני אם‬

‫מצאת נדיב‬

‫ואמר‬

‫פגעתי את שש‬

‫כמטר‬

‫מטרותיו ׳‬

‫נדבות‬

‫וגדיי עזים טובים•‬ ‫נעלם ‪! : ,‬היה‬ ‫ממך‬ ‫‪381‬‬ ‫הצאן אל‬ ‫‪ 3 9 2‬י תן פגי‬

‫נרם‬ ‫עקד ‪,‬‬

‫וחברתי‬ ‫ממך‬

‫יעורר‬

‫הולדת‬

‫אשר לא נשאו‬

‫למעלתך‬

‫פנים ׳‬

‫בדורי אשר פרץ הזמן יגדר ?‬ ‫ועושה‬

‫צדקי איש נדיב‬

‫והזיל עלי מטל‬

‫עליהם שירים‬ ‫‪383‬‬

‫ויאמר השר‬ ‫לגאיונים׳‬

‫הודעתני איך רבת‬

‫שבעה לה‬

‫יכלה ‪,‬‬

‫העקודים‬

‫מחזק‬

‫נדבותיו ׳‬

‫הבדק ׳‬

‫ואכלתי‬

‫תמים‬

‫בביתו דגים‬

‫בדורותיו‪1‬‬ ‫חשובים*‬

‫ערבים‬

‫ימנע‬ ‫והברורים‬

‫‪383‬‬

‫ומי י‪,‬‬

‫הפחותים‬

‫ריש‬

‫ומי‬

‫יעשיר ‪,‬‬

‫ה ידל ‪ ,‬זה י ! ‪1L‬‬

‫והרשע ם‬

‫אם עטרתי לפרש את חטאי ולבארם יכלה הזם! והם לא‬ ‫‪ 382‬פרטיו ודוי הגדול לרבנו גסים‬ ‫‪ 81‬ר את ש ״ א כ יב‬ ‫ונתנה‬ ‫‪ 385‬ומי ע ״ א ב ו— ז‪ ,‬מוסף ליום כפור‬ ‫‪ 384‬חולפים תה קב כז‬ ‫‪ 383‬ממך בר כנו‬ ‫לעיל טו ‪190‬‬ ‫יכלו‬ ‫מי יעני ומי יעשר מי יטפל ומי ירום‬ ‫בסקילה מי ינוח ומי ינוע מי ישקט ומי יטרף‬ ‫בחניקה ומי‬ ‫מי‬ ‫תקף‬ ‫‪ 391‬יזכה תה קיט‬ ‫‪ 390‬לכל קח ג א יז הירא שמ ט כ‬ ‫‪ 389‬מתי בר לד ל ועוד יר לו לב‬ ‫‪ 386‬נכבד יש ג ח‬ ‫‪ 395‬ועל תה מה ח‬ ‫‪ 393‬עת קה ג ד‬ ‫ותחת יש י טז וטרף רב לג כ‬ ‫‪ 392‬יתן בר ל מ‬ ‫ט ועל תה מה ח‬ ‫מהזק‬ ‫‪ 400‬פג ; תי יש סדר‬ ‫‪ 399‬פרץ י ט נחיב‬ ‫‪ 398‬אשר רב ייז‬ ‫קכגד‬ ‫‪ 397‬רבת תה‬ ‫‪ 396‬ועת קח נ ד‬ ‫‪ 402‬וגריי בר כז ט‬ ‫‪ 401‬יערפו רב לב ב‬ ‫תמים בר ו ט‬ ‫כי ״ב יב ו‬

‫‪[326‬‬

‫המחברת‬ ‫ויאמר השר אדוני י איך היה‬ ‫ואען‬ ‫‪405‬‬

‫ואמר‬

‫היה‬

‫ובכל‬

‫מחמדי הזמן גוער ׳ כי ים‬

‫סעדתי ׳‬

‫עמדת היום‬

‫יהיו לך‬

‫כי‬

‫המטעמים יהיו‬ ‫ויאמר‬

‫העצמים ׳ כי‬ ‫ואמר‬ ‫הלשץ׳‬

‫חמודים‬ ‫השר‬

‫אדוניי‬

‫וסכלו‬

‫ואמר‬

‫ויאמר האיש‬

‫מצור‬

‫אמרתי‬

‫חייך ׳ אני‬

‫מרעיד‬

‫ולשבת‬

‫בחיי ׳ אם תדר‬

‫לחבר‬

‫לעשות‬

‫ואמר אל‬

‫למרום‬

‫הנעימים׳‬

‫התהלותי‬ ‫מתונה ׳‬

‫האיש‬

‫מה‬

‫עליהם שירים‬

‫הנכבד‬

‫רפואה כדג‬

‫אכל‬

‫עליזים ׳‬

‫הלכתי עם האיש אל‬ ‫חשבתי היותו‬

‫אם תעשה לי‬

‫מטעמים‬

‫הכץ והכן לך‬

‫השירים׳‬

‫הסעודה ׳ ישבנו אני‬ ‫והגישו‬

‫אתה‬

‫עמדתי ׳ כי היום לא‬

‫ובראותי אותו‬

‫ולכן שם אותו‬

‫ואץ‬

‫אלי‬

‫חרחים ״ אז‬

‫ויהונתן׳‬

‫מלך‬

‫חמדתי ׳ ואם לא‬

‫חצובים ׳ ויאמר האיש‬

‫הטלאים‬

‫דלפה נפשי‬

‫האומרים‬

‫וסוער ׳‬

‫גדולים‬

‫לנדיבותו‬

‫מצאני באש היגונים בוער ׳‬

‫ויאמר‬

‫לשאול‬

‫השכל‬

‫יכבד ׳‬

‫בצלם‬

‫עת‬

‫ראוי‬

‫והוא‬

‫ויקרים ׳ ויהי כאשר הגיע עת‬ ‫יביאו‬

‫הטלה ראוי‬

‫חייך‬

‫ואען‬

‫הולך‬

‫אחשב היותי היום חתן׳‬

‫אחבר היום שירים‬

‫התעודה ׳‬

‫התלאות‬

‫והראני דג גדול‬

‫ואמר אל לבי‬

‫ערבים ׳‬

‫נכבדי‬

‫ראיתי דגים‬

‫הדגים ושני גדיי עזים׳ אז‬

‫חצר גנת‬ ‫לויתן ׳‬

‫משתאה י י‬

‫אבדתי ״‬

‫הביתן ׳‬

‫ולהתנדב ‪ -‬עליו לא‬

‫הנדיבות במותו יאבד ׳ ויהי היום‬

‫וספדתי ׳ כי‬

‫מהם ‪ -‬הן גועתי‬

‫‪415‬‬

‫אדם‬

‫נעבד ׳‬

‫ובכיתי‬

‫השמונה ־‬

‫הדבר‪ ,‬בניז‬

‫וחשבתי כי כל‬

‫רואה ׳ כי‬

‫‪410‬‬

‫בעירי‬

‫עשרה‬

‫והנכבד שר‬

‫המטעמים ׳‬

‫ונחליץ‬

‫בהם‬

‫האל ראשון‬

‫למזלות ׳‬

‫ואען‬

‫נופל על‬

‫לדאגה ׳ כי לשק‬

‫טלה ראשץ‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪ 420‬שים‬ ‫מה‬ ‫ויאמר האיש‬ ‫דגל טלה נוסע‬ ‫אשר‬ ‫״‪42‬‬

‫בחכמתך‬

‫ואוצרותיהם‬ ‫ראשון ודגים‬

‫דוד‬ ‫בערו‬

‫חייך ׳ כבר‬

‫לעמת‬ ‫האומרים‬

‫הדאגה דג‬

‫כי הוא‬

‫לבד‬

‫טלה‬

‫ראשון‬

‫למזלות ולא דגים‬

‫הסכימו חכמי‬

‫בראשונה ׳ ודגל דגים‬ ‫תראנו ׳‬

‫ובכל שבטי‬

‫דע‬

‫למעלת דגים‬

‫ישראל‬

‫מודעת נאמנה ׳ כי‬

‫באחרונה ׳ והנני נשבע כי דג לא יבוא‬

‫מעלת דגים על טלה ׳ ואם‬

‫אמלא ׳ ואען ואמר‬ ‫אחרץ ׳ כי‬

‫התכונה ׳‬

‫רפאות אלי נוגים‬

‫אדוני כי אין‬ ‫וכוכביו‬

‫הסוד הזה תגלה ׳‬ ‫לטלה יתרץ ׳‬

‫העדינות ׳‬

‫להנחיל‬

‫באחרונה‬

‫לנדיבותו‬ ‫נעבד ‪ ,‬אשית מיין עבד הוא‬ ‫לשאול‬ ‫‪411‬‬ ‫נדיבותו‬ ‫‪ 4 0 4‬ט ^ ך '‘‬ ‫‪ 4 2 1‬בערו ‪ ,‬היו נבערים מד ^ ת‬ ‫ראצון לחודשי ה *שה‬ ‫>( ‪ 4 1‬יאטו ! "ם » מת ‪ ,‬שדוא מזי^ ; יק‬ ‫בראשונה ! בו ' שק טייה הוא מזל ; ק * הוא רא * ון לחודשי ה * גה ודנים הוא מזל איר ‪ .‬ה א א־ זיון‬ ‫ויהונתן ‪,‬‬

‫יא מה‬ ‫וש י בי‬ ‫ש נח‬ ‫במ ב נ‬ ‫י כד‬

‫למזלות‬

‫מאסף‬

‫למלכים ובני‬

‫‪423‬‬

‫‪[327‬‬

‫אוהבי יש‬

‫בעבור היותו‬

‫הושם‬

‫‪ 406‬כי יונה א‬ ‫מגב‬ ‫*‬ ‫)׳‪ 40‬בא ט‬ ‫» ‪ 4 0‬א ך * א י טז ‪ 404‬מיין קר‪ .‬ד ח‬ ‫‪410‬‬ ‫‪ 409‬הן במ יז כז‬ ‫‪ 408‬ובכית יח כי טז ! ^ בת שי ב ג‬ ‫דנ י יא‬ ‫‪ 415‬ו חייי׳ן‬ ‫הכק יח לח ז‬ ‫מצוי י * נא א‬ ‫» ‪11‬‬ ‫א ח ל* יא י* ש ב א כג‬ ‫‪423‬‬ ‫ברא׳* ת רבי לא ח ‪ 422‬ובכיי דו ה ט יש יב ד‬ ‫!‬ ‫ק ט כח‬ ‫‪ 426‬מאסף במ‬ ‫‪ 425‬אין קד ב יא‬ ‫לדנח ל מש ח כא‬ ‫‪ 424‬הסוד מש יא ;‬

‫לפנינו ׳ עד‬

‫בלה‬

‫לכל‬ ‫מלכים‬ ‫נוסע‬

‫לחודשי ה * גה‬

‫מיעיי‬ ‫‪407‬‬ ‫יד א יא‬ ‫‪ 411‬הצר אם‬ ‫כז ט‬ ‫‪ 417‬דלפה תה‬ ‫יא‬ ‫ט ‪ ,‬י י‪ 1‬במ ב כה לא‬

‫המחברת‬ ‫המחנות׳‬ ‫מזלות‬

‫מצרף אל זה‪ ,‬היות‬ ‫יהללו שם אל‬

‫במחול ׳ כי‬

‫לדמי ‪ p‬אנשים יחולו‬ ‫‪430‬‬

‫השמונה ־‬

‫הכוכבים‬

‫במחולות ׳‬

‫עשרה‬

‫ואם רבו‬

‫סובבים‬

‫כחולי‬

‫סובבים‬

‫ומדרך אנשי‬

‫הכוכבים אשר בשנים עשר‬

‫הולכים‬

‫המחול‬

‫המזלות ׳‬

‫להתגולל‬

‫בימים‬

‫כמזלות‬

‫ובלילות ׳‬

‫סביבי‬

‫ובמחול‬

‫האחרון חביב‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אל עולם שם‬

‫לדמות מחול סובב סביב‬

‫המזלות‬

‫על כן הושם דגים אחר ‪p‬‬ ‫ויאמר‬ ‫‪435‬‬

‫האיש‬

‫בראשונה‬ ‫מר‬

‫היטבת את אשר‬

‫הדגים ׳ ונהיה‬ ‫נוטפים ׳‬

‫עובר‬

‫השושנים‬

‫מכלים שונים׳ ויין‬ ‫מזרח‬

‫ואמר‬

‫האיש‬ ‫ויאמר‬

‫ממערב ׳‬

‫בדבור אחד שמור‬

‫כל ימי חיינו נזכר ׳‬ ‫אדני‬

‫הביאו‬

‫הטלאים‬

‫וחומים׳‬ ‫קטופים ׳ או‬

‫משפתות‬

‫‪445‬‬

‫יש לי רבי‬

‫אם‬

‫אחרי היותי שכורי‬

‫ולכן חבר שיר שלישי‬

‫אשר ראשך‬

‫עליך‬

‫יערב ׳‬

‫ולחך‬

‫חטופים ׳‬

‫והשקות‬

‫ברוך אדני צורי‬ ‫שכורי עד אשר לא‬

‫יבחין בק‬

‫לחבר שיר עוד לא‬ ‫וכבר‬

‫במאזניך׳‬

‫ואקום ואעשה מצות‬

‫בכלי זהב‬

‫ואכלנו ושתינו‬ ‫המלמד ידי‬

‫תפטר אותי היום‬

‫ותשקלהו‬

‫היעלות‬

‫כאבנים ׳‬

‫חכורי ולא יבחץ בין פתח תקוה‬

‫ואמר אל האיש‬

‫יכבד ׳‬

‫השלחן‬

‫מתוק לנפש‬

‫שני שירים ‪ -‬ואיך משיר שלישי תהיה שותק י‬ ‫ינתק׳ ׳‬

‫האמר‬

‫ואחר הדגים‬

‫ארור האיש אשר לא יהיה היום‬

‫ואעשיר׳ כי‬

‫והעי‬

‫מקים‬

‫אשר‬

‫גזרתי ויצו‬

‫והמרקחות וזנים היו על‬ ‫מלכות רבי‬

‫הכרנו‬ ‫‪440‬‬

‫אוכלים ושותים‬

‫כאלו מן‬

‫מדבש ונפת צופים ׳‬

‫דברתי‬

‫כי‬

‫במחול‬

‫אחרק חביב‬

‫עכור ׳‬

‫לעמק‬

‫אזכרי‬

‫ואחרי זאת‬

‫הצלויים‬ ‫ומתוקים‬ ‫וכלים‬

‫עד אשר לא‬ ‫לקרבי‬

‫ויאמר‬

‫הלתך‬

‫והכור ׳‬

‫למען זה היום‬

‫מלומר עוד שירי אמר‬

‫למדתנו ׳ והחוט‬

‫להביא‬

‫ברוך‬

‫ויאמר האיש‬

‫חברת‬

‫המשלש לא‬

‫במהרה‬

‫להשתכר שים פניך ׳ עד‬

‫הנכבד‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מתקו‬

‫לחכי‬

‫הם בזמן מן‬ ‫‪450‬‬

‫טלה‬

‫בשומו‬

‫טלאים ודגים‬ ‫לטעמם‬

‫ערכו לפני ידי‬

‫והעי‬

‫לראש כל‬

‫גדודיו‬

‫אודה‬ ‫דגים‬

‫הצבאות‬

‫לקדוש אדני‬ ‫מאסף‬

‫לכל‬

‫צבאות‬ ‫הצבאות‬

‫‪ 427‬מצרף איי זה ‪ ,‬״ סך ל‪,‬ה ! אם ‪ ,‬ואך אם ‪ 429‬לדמיו ‪ , ,‬כדו ‪ 438‬לא הכר ‪ ,‬ו מזר ־ מט ; רב ‪ ,‬יא הנח‪ ,‬בי!‬ ‫תשקלהו‬ ‫מזרח ובי! ם‪,‬ןרב ‪ 440‬ד \ תך ‪ ,‬חצי נ ־ ‪ • , 441‬אמי בדבור אהד שמור וזכור ‪, ,‬יבלבל דכי ‪, 445‬‬ ‫הצבאות ‪ ,‬הב•‪.‬דת‪,‬ת החמודות ‪ 449‬הם בזט ‪ ,‬ט ! לטעמם ‪ ,‬דטלאים‬ ‫במאזניך ‪ ,‬ורבת ב א תו בד‪ .‬קל ‪.‬׳ירי ‪448‬‬ ‫הצבאות ‪ ,‬צבאות‬ ‫והדנים יומים בט;נום למן רמתו־ והנ ! \ א ! דה לקד ‪ ,‬ש אד ‪ ,‬י צבא ! ת ‪ ,‬וה ״י מו־ה לאיור ם ‪450‬‬ ‫א ‪ 429 ,‬יח‪,‬ל‪,‬‬ ‫ס ‪ ,‬בבס קה‬ ‫‪ 428‬ידלי‪ ,,‬תה קמט‬ ‫תה קלט יח‬ ‫‪ 427‬רב‬ ‫היטבת רב יח יז מקים אי! ב כב כה‪435‬‬ ‫‪4 *4‬‬ ‫‪ 432‬אל בר כא ל‬ ‫עח ח‬ ‫כאבלים מ א י כז‬ ‫‪ , 437‬המ ^ קח‪ ,‬ת דה ב ט‪ ,‬יד‬ ‫ומתוקים רה י ט יא‬ ‫ד ד‬ ‫הרתך‬ ‫‪ 440‬אר ר רב כז ט!‬ ‫‪ 430‬י _ בר לב ט בר ך תה קמר א‬ ‫טז כד‬ ‫‪ 144‬בבר בי* כ ת‬ ‫‪ 442‬בל י _ '‪ 1‬ה ב בר‪ ,‬ך זב יא ד‬ ‫בז פתח ה ב י‬ ‫בד‬ ‫‪ 450‬מאסף במ‬ ‫‪ 449‬לקדו ‪ -‬י ‪ , -‬ב‬ ‫יה ו ב‬

‫‪[328‬‬

‫ברא ‪ -‬יתרבה‬ ‫‪ 4 *0‬דאהה‪,‬‬ ‫כאבא‬ ‫‪ 436‬מר ‪,‬צי‬ ‫‪ .‬א ל ג‪.‬‬ ‫א כ ^ ים‬ ‫‪ 438‬מתוק‬ ‫וה ‪ -‬ק ‪ ,‬ת אס א‬ ‫‪ 441‬ויאמר רא ‪ -‬הט ^ ה‬ ‫ בינית ‪ ,‬ב‬‫‪ 445‬טיס‬ ‫ד יב‬ ‫ב ה ! הד! ט ^ר‬

‫המחברת‬ ‫בהשלימי‬

‫ויהי‬

‫צעצועים ׳‬

‫השירה׳‬

‫וכוסות‬

‫באתי לקום‬

‫מלאים‬

‫מצאתי בטני‬

‫ויואל האיש גם הוא‬ ‫‪ 5‬־‪4‬‬

‫אדני בידי לא‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫ההר ׳‬

‫וגביעים ׳‬

‫השכרות‬

‫השיבני‬

‫לרגלי‬

‫החזקה ׳ עשו‬

‫נדיב היה‬

‫ויאמר השר‬

‫משפטים׳‬

‫וכאשר‬

‫כאלו הייתי‬

‫יקימוהו כל‬

‫אסור‬

‫היקום ׳‬

‫והיץ שלח אש‬

‫ברהטים ‪,‬‬ ‫אמר‬

‫בעצמותי‬

‫נתנני‬ ‫וירדנה•‬

‫תאבתי‬ ‫ולא‬

‫אנשי‬

‫בבית קול‬

‫אכיר‬

‫דממה‬

‫דרך גבולו ׳‬

‫הנכבד ׳‬

‫שלחן‬

‫מעשה‬

‫לשתות מי שיחור׳ כי היץ שלח ידו מן‬

‫אחורי‬

‫הנכבד שמחת גילי׳ חה היה‬

‫לפנינו‬

‫ועשינו מן היץ‬

‫יוכל ולא‬

‫הולך הנה והנה׳‬

‫לערב‬

‫ויושם‬

‫יכלתי לקום‬

‫ובראותו כי לא‬

‫בחיי נחור ׳ כי‬

‫עמקה ׳ עד אשר פנה השמש‬ ‫‪460‬‬

‫ואהיה‬

‫המקרה ׳‬

‫שעשועים׳‬

‫ערמת חטים ׳ ולא‬

‫לקום ׳‬

‫הנני נשבע‬

‫שלשה עם‬

‫ועזבנו‬

‫אוכל קום ׳ כי ראשי‬

‫ופרש רשת‬

‫הבית יד‬

‫הלכנו‬

‫השמונה ־‬ ‫בעלית‬

‫עשרה‬

‫הלבן מן‬

‫דקה ׳‬

‫השחר׳‬

‫ותפל עלינו‬

‫והשכרות חלף‬

‫וכראות‬

‫תרדמה וישנו שנה‬ ‫ועמדתי ימים‬

‫הלך לוי‬

‫חלקי מכל עמלי‬

‫הבד טוב‬

‫אותך‬

‫ועתה‬

‫זבדי‬

‫הגבירות‬

‫הדמו‬

‫אליו‬

‫בנדיבותי‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫בחיי ׳‬

‫בפנים יפות ׳‬ ‫‪465‬‬

‫סרו‬ ‫פעם‬

‫מעשות‬

‫אספו עם‬

‫ובזרועות‬ ‫הבריה‬

‫ופעמים ׳‬

‫כאלו‬

‫הנדיבות ׳‬

‫חשופות׳‬

‫כל‬

‫כשפחות‬

‫וללבב‬

‫לביבות ׳‬

‫נפתחו‬

‫ארבות‬

‫ערבות וכל‬

‫חרופות ׳‬

‫והמטות היו באטון‬ ‫השמים׳‬

‫אמרו‬

‫חשיבותי כי‬

‫לרקחות‬

‫ולטבחות‬

‫מצרים‬

‫עד מה‬

‫עמדו‬

‫ולאופות ׳ ולא‬

‫חטובות ׳‬

‫השר‬

‫לשרתני‬

‫ובכו‬

‫תשבנו׳ הנה‬

‫לפרודי‬ ‫נדודך‬

‫יקרע סגור לבנו‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ ׳ אן תחנות לבך ‪ ,‬׳ ‪-‬‬‫‪470‬‬

‫ואענה אותם‬

‫ידידים ישאלו‬

‫בקמרינו‪,‬‬

‫משפטים ‪ ,‬ודרי קונו את כוסות היין עד תום!‬ ‫ד ‪ .‬מים המזל‪ ,‬ת‬ ‫‪ ! 4 5 2‬עשינו מן דדץ‬ ‫פיוטים‬ ‫שיחור ‪ ,‬כ• ם‬ ‫ויואל ‪ ,‬וירצה‬ ‫כערמת חטים‬ ‫‪ 4 5 7‬ולא‬ ‫‪ 4 5 6‬מי‬ ‫‪454‬‬ ‫דממה רקה ‪ ,‬צוו על דשקט בבית‬ ‫אבחין בין הלבן ובין השחור‬ ‫הנכבד‬ ‫היה‬ ‫נדיב‬ ‫‪461‬‬ ‫בבית קול‬ ‫‪ 4 5 8‬עשו‬ ‫אספו וכן ‪ /‬לא זו בלבד‬ ‫וכן ‪ /‬הנכבד היה נייב כפי ‪ .‬נראה מתוך מעשיו אבל כלום היו גם הגביי־ ות נ ־ יבות ?‬ ‫‪463‬‬ ‫מוכנות ומז‪ ,‬מ ^ ות ל ‪ .‬רת ‪\ ,‬‬ ‫כלולות בהן‬ ‫נדיבות אלא ‪ .‬כל המידות ה ^ אות היו‬ ‫פה ו‬ ‫חשופות ‪,‬‬ ‫ובזרועות‬ ‫‪464‬‬ ‫נמשכים‬ ‫לבותשו‬ ‫כלומר‬ ‫תקח אותנו ב ‪ .‬בי‬ ‫המשורר‬ ‫השר ת סבב ‪ ,‬ע ־ מתי‬ ‫‪ 4 6 5‬סרו ‪ ,‬ח־־־לו‬ ‫מה‬ ‫‪ 4 6 6‬עד‬ ‫תחב ת לבך ‪ ,‬דיכן ח‪ ,‬גה לבך שעה ‪ -‬״ פך נמצא בי‪ \.‬ג‪.‬‬ ‫אחי ך כאילו לקחתם ב ‪ .‬בי כ ‪ .‬נפרדת מעלינו‬ ‫‪ 4 6 9‬אן‬ ‫באיטליה במחוז ‪M a cer a ta‬‬ ‫בקמריג ‪ C am er in o , ,‬עיר‬ ‫‪470‬‬ ‫‪453‬‬

‫אכיר‬

‫ערמת‬

‫הלבן‬

‫מן‬

‫ואהיד מ ‪ .‬ח‬ ‫‪ 452‬וכוסות יר לד י־‬ ‫גב ו ו ‪ .‬ם בר כד ל^ מ ע ‪ .‬ה דד ב ג י‬ ‫‪ , 451‬י ‪ .‬ב ‪ -‬ו ‪ .‬ו‬ ‫נתנני איכה א יד »־»־׳ ‪ 4‬ד!‪.‬ד יה ח‬ ‫‪ .‬ו יז יא‬ ‫‪ 454‬ויואל‬ ‫ה ח ‪ 4 5 i‬בג י שי ז נ אסור ‪ .‬י ז ו‬ ‫יד דב ז יט קול מ א‬ ‫«‪45‬‬ ‫איכה א יג‬ ‫ה ר ‪ 457‬ופרש‬ ‫יד ב יח ‪ .‬לח שי‬ ‫א ‪ 456 -‬ל ‪ .‬ת ‪ ,‬ת‬ ‫‪ 1 160‬מחת תה מג ד‬ ‫‪ 459‬פ‪ -‬ה יד ו ד ‪.‬׳ו יט ט דרך ‪ .‬א ו ט חלף ‪ .‬י ב יא‬ ‫בר ב כא‬ ‫כרית ת ג‬ ‫כשפחות‬ ‫ובזרועות יח ־ ז‬ ‫סנכושי‬ ‫צירים רבד‬ ‫‪ 461‬וזבד בר ל כ‪ 464‬בפ ‪ -‬ים ‪ -‬יד ד‬ ‫‪ 466‬נפתחו בר ז יא ע‪ -‬במ כד כב ) א ‪ .‬ור (‬ ‫באטו! מט ז טז‬ ‫‪ 465‬מ ע פות ג ב יי ה ‪ -‬ו‬ ‫ח ינ‬ ‫דו יג ח‬

‫‪[329‬‬

‫הטים ‪ ,‬כבדה‬ ‫השחר ‪ ,‬ולא‬

‫ועשינו יח‬ ‫ר‬ ‫איכה‬ ‫כ שלח‬ ‫ותפל‬ ‫יג יב‬ ‫וזד קד ב‬ ‫לרקחות ‪ l‬א‬ ‫‪ 467‬יקרע‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫השמונה ־‬

‫שסתאותנפש ושם ארינו‬ ‫אהלות עם כל בשמים נעלו‬

‫מר‬

‫אסירים‬

‫שמה‬ ‫שם עם‬ ‫בשתי‬

‫‪5‬ל‪4‬‬

‫עם‬

‫מתמותה נגאלו‪,‬‬ ‫באמת שרינו‪,‬‬

‫אלהים‬

‫לביבות מך אשר ברינו‬ ‫בגאון אדני צהלו‬

‫יעלות‬

‫נפשי פדות דמע‪,‬‬ ‫יעלות‬

‫ודודים‪ ,‬לי‬

‫האומרים‬ ‫‪480‬‬

‫מה תהמי‪ ,‬נפשי‪ ,‬ומה‬

‫אט‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ואען‬ ‫‪485‬‬

‫ואמר‬

‫כאלו נגזרו מן‬ ‫עבים ׳ והמן‬ ‫עב‬

‫ויקרי‬

‫והבשר‬

‫‪ 490‬שום‬ ‫אדני ׳‬

‫ובצל‬

‫חסרתי‬

‫האורים ומן‬

‫תשתוחחיי‬

‫הצביות‪ ,‬נאמו‬

‫יקרע סגור לבנו‬ ‫הנכבדי‬

‫דבר אשר עלי מאד‬

‫התמים ׳‬

‫ובצלים‬

‫כבדי כי‬

‫מהללים ׳‬

‫ראיתי‬

‫בבית השר שומים׳‬

‫יחפירו ביפים‬

‫וגלדיהם‬

‫בתוכם נצפן ׳‬

‫ומראיהם‬

‫אלישע‬

‫דפיו לא‬

‫נחקר ׳‬

‫ואמר אל‬

‫והחציר‬

‫עקר ״‬

‫הביאו לי מטה‬

‫כמטה‬

‫טפל והשום‬

‫המופתים ׳‬

‫לנדוד‪,‬‬

‫חסרת דבר בבית‬

‫בחיי ׳‬

‫כחליל יהמו‪,‬‬

‫עד מה‪ ,‬צבי‪ ,‬תשבנו ׳‬

‫פקדי לשלום‬

‫הלא‬

‫ראיתיו על לחי‬

‫והבצל‬

‫ומעשיהם כאשר יהיה‬

‫ושמעתי‬

‫אומרים כי הוא טוב‬

‫וחציר לא‬

‫תאכלי כי ריחם‬

‫לאיקרבאליודבר‬

‫שלגנאי ״‬

‫למעשה‬ ‫נלאיתי‬

‫כשמעי ‪-‬‬

‫האופן בתוך‬

‫הנכבד‬

‫הבתים ״‬

‫הגלגלים ׳‬

‫זאת‬

‫האופן ׳‬

‫אדר‬

‫החציר כי‬

‫כלכל ולא אוכל * וזה‬ ‫הייתיאל היגונים‬

‫היקר ״‬

‫רצתי‬

‫ראמר האיש‬

‫והחציר‬ ‫הדג‬

‫לעשות בו‬

‫חייך ׳‬

‫בביתי‬

‫השלחן אשר לפני‬

‫למאכלי‬

‫מלבדשהנכבד‬

‫‪ 472‬נעיין‪ ,‬בהם נע^ים ‪ 474‬עם אי^הים באמת שר ¿ו וכך‪ /‬היישו מאבקים ומנצחים נם מלאך בבוח עתי הלביבות‬ ‫‪ 477‬נפשי פדות דטנ וכך ‪ ,‬ה יתי‪ -.‬ותן את ‪..‬פ‪-‬י כפרת הדמעות‬ ‫המתוקות כם‪ ,‬שאכלנו עם הגביר! ת העיייזות‬ ‫שהזילו עלי האבירות והנכבד ‪ 480‬מה תהטי נפשי ובו ‪ /‬מגעגועים ‪ 481‬פקדי לשלום‪ ,‬דר‪-‬י ב‪ -‬לום נאמו‪,‬‬ ‫‪ 485‬יחפירו ביפים הגלגלים‪ ,‬כי גם דבצלים עדויים בגלני‪ 1‬בתוך ^‬ ‫‪ 483‬הלא‪ ,‬האם לא‬ ‫אשר אמרו‬ ‫וגלדיהם‪ ,‬וק^יפותיהם ‪ 486‬והמן‪ ,‬והמתק כאשר ידדה הא! פן בתוך הא‪ ,‬פ; ‪^ ,‬גלדי הבצלים ‪ ,- 1‬יים כ‪,‬לגי‬ ‫בתוך ג>ל והחציר‪ ,‬והירק דמוי הבצל ‪ 487‬כמטה אלישע‪ ,‬כס‪ -‬ע ת שמסר אלישע ל‪\,‬חזי לדחיות בה את היל־‬ ‫בו ‪ 490‬וזה השלחן אשר ייפ^י אדני‪ ,‬והשולח‪ ,‬הזה שד״א כם‪,‬ב־ז כביכול ‪ 491‬דבי‬ ‫‪ 489‬למנשה חבתרם‪,‬‬ ‫שי‪ 1‬גנאי‪ ,‬מאכלים *גורף מהם ריח רע‬ ‫‪ 471‬תאות י ‪ -‬כו ח א־ ינו בי הא ד יד ‪ 474‬עם בר לב כט ‪ 475‬ב בתי ‪-‬״ב ש ו ‪ 476‬ב^און י ‪ -‬כיי־‬ ‫‪ 478‬כחיייל יר מח לו ‪ 479‬עד במ כד כב ‪ 480‬מה תה מב יב ‪ 481‬פקדי ‪ -‬א יז יח ‪ 482‬יקרע ה ת ח‬ ‫‪ 485‬האו־ ם ^מ כח ל יחפיר‪ ,‬סנהדרין צב מג‪ .,‬ן את החמה ביופיין וגלדיהם‬ ‫‪ 483‬הייא ־ ב ב ז‬ ‫במדבר רבד י‪ ..‬יג קערה גלדה עב ‪, 486‬מראיהם יח א טז ‪ 487‬כמטה מ״ב ־ כט לא מ״א ז מז א־־ר‬ ‫‪, 488‬ה ‪ -‬ם בם יא ה מטה ‪-‬מ ד יז ־ ב ו כב ‪ 489‬ושמעתי בר לז יז למע‪-‬ד דה״ב ט ייא‬ ‫זב יא י‪..‬‬ ‫‪ 490‬גום בט יא ה גי*א תי יר כ ט ו‪.‬ה יח מא כב‬

‫‪[330‬‬

‫המחברת‬ ‫החזיק אותי סכלי‬ ‫עדני ׳‬

‫ועתה‬

‫ואמרה‬

‫השמונה ־‬

‫היום לקח ממגי‬

‫עשרה‬

‫מחמד עתי ׳ כי השום‬

‫והבצל‬

‫והחציר‬

‫מבחר‬

‫אפלה נא ביד אדני‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪490‬‬

‫אראה אני‬

‫ואראה השלו‬

‫המן‬

‫סור ואל‬

‫אך‬

‫אומרים לי‬

‫כל‬

‫מעדנים הם בעיני‬

‫פגע נאק לבי כהיום‬ ‫כי‬ ‫‪500‬‬

‫תקרב הלום •‬

‫כחלום‬ ‫שולליו‪,‬‬

‫הבצלים הם יילבי גואליו‬

‫השום‬

‫והבצל ‪ -‬שלום‬

‫והחציר‬

‫ביתי‪ ,‬ועל ראשי‬ ‫כי בם‬

‫עטרת יהלום‪,‬‬ ‫יכלכל‬

‫לבבי הוא‬

‫מחליו‬

‫השום ‪ -‬צבי ארץ ופרח כל יבול‪,‬‬ ‫החן‬ ‫‪505‬‬

‫ילדהו‬

‫וההוד רקמו‪,‬‬

‫עיש ובניה ברית לו‬ ‫גלדי‬

‫בצלים ‪ -‬הם‬

‫אופן בתוך אופן‪,‬‬ ‫מטה‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪510‬‬

‫‪ 506‬זבול‪,‬‬

‫השבית‬

‫לשירים‬

‫מאד‬

‫היטבת‬

‫לדברי‬

‫כורתים‪,‬‬

‫אלישע‬

‫כגלגלי זבול‪,‬‬ ‫והחציר ‪ -‬כמו‬

‫לעשות‬

‫ושירים‬

‫לחברי‬

‫המופתים‬ ‫ברוך אדני אלהי‬

‫ישראלי אשר לא‬

‫ולמליצות גואל י‬

‫ה ‪ -‬מים‬

‫‪ 492‬לקח יח כד טז ד*‪.‬ם בם יא ה ‪ 493‬אפלד ע ב כר יי־ ‪. 496‬איי עם ‪ -‬ה ‪>00‬־׳ ה״ום בב יא ד עלום‬ ‫‪ 502‬יכלכי־ בי״ יה יד ‪ 003‬צבי יח כה ט ‪ 505‬עי ע ‪, s‬ב לח '‪1‬ב ברית יד לב ם >(‪ >0‬גלדי‬ ‫״ בת כג‬ ‫‪ 007‬אום!‬ ‫רמב ם יפו־י התורה גב כי‪ 1‬גל‪ pkr,: 1*-‬ל י־ י ם הרבד זד למ*יד מזי כם! ^י־י בצייים‬ ‫יח א טז ‪ 508‬מטה מ״ב ד כט ‪ 509‬ברוך ע״א כה לב ר י׳ י־ יד‬ ‫‪[3 3 1‬‬

‫המחברת התשע־עשרה‬ ‫] והיא‬

‫אמר‬

‫המחבר‬

‫עמנואל‬

‫לי י אמר נא‬ ‫מליצות‬ ‫יקרים ׳‬ ‫»‬

‫שמעתים׳‬ ‫נפשי‬

‫ואמר‬

‫דע‬

‫ומוסרים ׳‬

‫והסבה אשר‬

‫ירום‬

‫אדוני‪,‬‬

‫עוררתני‬

‫לעורר‬

‫לכת‬

‫השער ליי‬

‫תוכחותי ׳‬

‫הוציאם אלינו‬ ‫ששמעת על‬

‫ושירותי‬

‫כלתה‬

‫נכספה וגם‬

‫ונדעה אותם ׳‬ ‫עבדך ׳‬

‫היה ‪ -‬זה‬

‫ימים‬

‫לעורר‬

‫לבות‬

‫חברתים בימי נעוריי‬

‫בדרכי הענוה‬

‫דבק‬ ‫ומואס‬

‫המרכבה ׳‬

‫וחברתי לו‬

‫עורים ׳‬

‫והיטיב‬

‫ופתחתי לו שערי‬

‫ולכיוצא בוי‬

‫חברתי ׳‬

‫השכל‪,‬‬

‫מאמרים‬ ‫צדק‬

‫המוסר‬

‫קצרים ׳‬ ‫ומשפט‬

‫ובמחתת שכלי אותם‬

‫ראיתירעיוניך צמאים‬

‫חסדו מן‬

‫נדיבה ׳ וכי הוא‬

‫להיות נוהר אל אדני ואל טובו ׳‬

‫לקחת מוסר‬

‫ומליצותי ׳ אשר‬

‫בדרכי‬

‫והמוסרי‬

‫הנעורים ׳‬

‫ובראותי אתו רוח‬

‫הדרך‬

‫יצליחךהאלהים ״ כי מיום‬

‫‪ 13‬נתתי לו יד לעלות אל המרכבה‪,‬‬

‫ואני‬

‫לחברם אשים נגדך ׳ והיא כי בץ‬

‫והראיתי לו‬

‫לפקח עינים‬

‫וחברתם ׳‬

‫לשמע אזן‬

‫ומתענג‬

‫לעלות אל‬

‫צדיקים יבואו בו ״‬

‫רקמת שירים׳‬

‫בני‬

‫המסלות ׳‬

‫המאמרים ׳‬

‫הנעורים ׳‬ ‫ומזהב ומפז‬

‫הילדים אשר חנן‬

‫הבחורים ׳‬

‫האהבה ׳ נתתי לו יד‬

‫וסקלתי לפניו‬

‫ועתה‬

‫חברת בימי‬

‫הנערימי ׳‬

‫הדבר הזה‬

‫שאלני‬

‫אלהים‬

‫בדרך‬

‫אחרי‬

‫בהם‬

‫ונעבד ׳‬

‫ויאמר‬

‫בדברי‬

‫הולך‬

‫האחרים ׳‬

‫לחנך‬

‫והשירים הם ישנים נושנים׳‬

‫תמים ׳‬

‫לבלתי‬

‫החברים ׳ כי‬

‫לקוחים מפניני‬

‫הודך ״ כי מה‬

‫עבדך ׳ היה אחד מהם‬

‫המליצות‬

‫דע‬

‫דבורים ׳‬

‫למשמעתי סר ׳‬

‫והשירים׳‬

‫דברי‬

‫אפניהם‬

‫תוכחות‬

‫למשמעתו סר‬

‫שיאמרו עליך‬

‫ראיתים ׳ ואם אמת היה‬

‫והמליצות ההם‬

‫בחוריי‬

‫‪15‬‬

‫בדברי‬

‫ובעיני לא‬

‫ושנים׳‬

‫‪10‬‬

‫שמחת גילי׳‬

‫הנכבד ׳‬

‫לראותם ׳ ולשום אותם על לבי חותם ׳‬

‫ואען‬

‫את‬

‫האמת מה‬

‫נמרצות ושירים׳ על‬ ‫מדברים‬

‫מחברת‬

‫בהיותי עם השר‬

‫המוסר [‬

‫וכמהים ׳‬

‫מתאמץ‬ ‫הנעולות ׳‬

‫ואמרה זה‬ ‫ורקמתי בהם‬

‫ומישרים׳‬

‫ואלה‬

‫תארתי‬ ‫להדבקבמעלות‬

‫עזרתי ל‪ ,‬לעלות במעלות החכמה‬

‫‪ 1‬לנז_מ>תו ‪ 1‬א כג יי ‪ 2‬טמחת תה מג ר ‪ 3‬על מ* כה יא ומ‪.‬הב תה יט יא ‪ 4‬ל‪ -‬מע איוב מב ד‬ ‫‪5‬י ואם רב כב כ ■‪.‬כספר ת־ פ״ ‪ ^ ^ 6 -‬ם ‪ 1‬י חו הוציאם בר יטה ‪ 7‬ימים בר א יד ‪ 8‬י גנים וי כוי‬ ‫‪ 9‬אשים תה פו יד דייי‪-‬ים בי־ ינד ‪ 10‬למשמעתי ש״א כב יד ‪ 11‬בדרך תה קא ב והיטיב רות גי ‪ 12‬רוח‬ ‫תה נא יד ‪ 13‬ל;‪.‬רר שי ב ז ‪-‬תתי מ ב י טו ופתחתי תה קיח יט ‪ 14‬ופקלתי ש סב י נוהר יר לא יא‬ ‫)יב( זה תה קיח כ ‪ 16‬יפ‪ -‬ח יש מב ז לקחת מ‪ .‬א נ ‪ 17‬ובמתנת י ‪ -‬מד ינ ‪ 18‬צמאים תר פג ב‬

‫‪[333‬‬

‫המחברת‬ ‫הגבהים ׳‬ ‫‪20‬‬

‫ולעלות‬

‫ומרואי פניו׳‬

‫במעלות‬

‫ערכתי תודה‬

‫וכתוב ישרי‬

‫ולהדבק‬

‫ותוכחותי אשר‬ ‫וענוה‬ ‫ועתה‬ ‫‪25‬‬

‫צדקי כי הם‬ ‫בניי יהיו‬

‫תחת לבן‬

‫לבדם‬

‫וייסרוך ׳‬

‫וילמדוך‬

‫החכם‬

‫די‬

‫כלבים‬ ‫ויועילוך‬

‫‪30‬‬

‫וזרע‬

‫התבצר ׳‬

‫תהיה‬

‫ותתעצר ׳‬

‫ותמצץ׳ ולא מר ‪-‬‬ ‫המעח ׳‬ ‫‪35‬‬

‫הוא‬

‫יזכר‬

‫אדני‬

‫ונכלם• ומן‬

‫ולא‬

‫ותמאס‬

‫להתרחק מן‬

‫החסידים ׳ ונזר‬

‫ומבלעדי‬

‫מופתים ׳‬

‫המתבודדים‬

‫מלך גאות‬

‫אכלה אש ותוכו נחרי‬

‫והגדולה‬

‫ומנוחה׳‬

‫ובתהפוכות‬

‫כמוהו ‪ -‬הוא‬ ‫קוצר ׳‬

‫חסד‬ ‫המלאכה‬

‫למצא‬ ‫ההון‬

‫רכב על‬ ‫ותורך‬

‫והעשר׳‬ ‫אמת‬

‫דבר‬

‫נוראות‬

‫המתים ׳‬

‫ימינך ׳‬

‫וכצועק אל‬

‫הנסיונות יורוך ׳‬

‫והימים‬

‫שבתוכחות ‪ -‬בקור‬

‫קברי‬

‫המתים ׳‬

‫הימים‬

‫ודע‬

‫תוכחה ׳‬

‫בני‬

‫כי אם‬

‫כמוהו‬

‫במציאות ־־ הוא הע ^ ר ׳ ואם‬

‫הדלות ׳‬

‫במגדל עז אשר‬

‫לשכל‬

‫תהיה‬

‫אוצרותיך‬

‫אוצרי‬

‫והשמר‬

‫בעולם הזה שלא‬

‫ולכן‬

‫מרבה והיום‬

‫קצרי‬

‫בעל‬

‫אף ‪-‬‬

‫יבש ‪ -‬ותשבר ׳‬

‫דברי חפץ‬

‫יוכיחוך‬

‫ובהיכלי רום‬

‫ולא‬

‫ותקצץ ׳ ואשר אזרזך עליו בכל עזי אשר לא‬

‫תחלל‬

‫המקדש‬

‫והענוה ׳ כי‬

‫הענוה‬

‫תפארת‬

‫הגאוה׳‬

‫ולאחז‬

‫ולא‬

‫במלכותו‬

‫מתוק ‪-‬‬

‫במדת‬

‫הכניעות‬

‫והחרדים ׳ ואיך יתגאה‬

‫לבשי ומי יכנס‬

‫התמה איך איש‬

‫צלח‬

‫דברי פניך ׳‬

‫דברי ‪-‬‬

‫השכל והישר׳ ואם יש‬

‫ותהיה לפי‬

‫בקשת‬

‫מוסרי‬

‫ועתה‬

‫ראשונה‬

‫במקום‬

‫חרותים ׳ ולא אהיה כמנגן אל‬

‫הסכלות ׳ ואם יש‬

‫לצדקה‬

‫והנה לך‬

‫הבדק ׳ ושים אל‬

‫מבלי‬

‫ו ‪ 0‬ם תבנה בית או חצרי ודע כי‬ ‫לח ‪-‬‬

‫והכשר ׳‬

‫אלמים ׳‬

‫בנסיונות מוסר‬

‫ממות ‪ -‬הוא‬

‫ולהיות‬

‫וחצרות ודי זהבי‬

‫מחזקי‬

‫יש דבר טוב מן החיים ‪ -‬הוא‬ ‫יש מר‬

‫הענוה‬

‫דברי על לוח לבך‬

‫הצלמים ׳‬

‫בסנסגיו ׳‬

‫מהיושבים‬

‫ליוצרי ׳ אשר נתן כיום בך שברי ׳‬

‫בדרכי‬

‫תאהבי‬

‫ומדבר עם‬

‫ואמר‬

‫השכל‬

‫התשע ‪-‬‬

‫ולאחז‬

‫עשרה‬

‫במרעים‬

‫אליו‬ ‫יתחר ׳‬

‫וללכת אל בית מועד‬

‫במעטהו‬

‫חציר גגות‪,‬‬ ‫וישלם׳‬

‫ולעדות עדי‬

‫ותתעבר ׳‬

‫שקדמת שלף יבשי‬ ‫ולא‬

‫הגאוה‬

‫לכל חי יסחר ׳ והיום‬

‫ישב‬

‫במעשהו דך‬

‫יבחר ׳ ו ^ ני‬ ‫כאן ‪-‬‬

‫ולא‬

‫ובקבר‬

‫קצותיו‬ ‫מהרי‬

‫‪ 21‬והכשר‪ ,‬והתום ‪ 22‬תחת לבן וחצרות ודי זהב‪ ,‬תמורת הברק והרחבות והעו‪-‬י שבתענוגות ה‪,‬גולם דזה‬ ‫‪ 25‬ומבלעדי דברי הגסיונות יורוך‪ ,‬וגם אם לא אומר לך יביאוך נסיונות החיים לתוצאות דברי ‪ 27‬ומנוחה‪,‬‬ ‫‪ 36‬במעטהו‪ ,‬בבג־י‪ ,‬הצ‪,‬אים וישלם‪ ,‬ויצא‬ ‫ומנוחת הנפש ‪ 32‬ותתעצר‪ ,‬ותיסחט ותתעבר‪ ,‬ותבעם‬ ‫שלם ‪ 37‬ושתי קצותיו אכלה אש ובו ‪ /‬והרי הוא דומה לגפן הבר שלא יצלח למלאכה כי אם למאבולת אש‬ ‫‪ 38‬יסחר‪ ,‬ירוד‬ ‫‪ 21‬ההון תה קיב ג ‪ 22‬לבן רב א א‪ ,‬להלן‬ ‫‪ 19‬ולאחז שי ז ט טהיו‪-‬בים אם א יד ‪ 20‬בקשת קה יב י‬ ‫ושים יח ו ב ותוי־ך תה מהה ‪ 24‬ע*‪ 1‬יר יז‬ ‫כר ‪ 337‬כו ‪ 132‬כח ‪ 622‬צלח תה מה ה ‪ 23‬מחזקי מ׳י׳ב יב ו‬ ‫א כמנגן מבחר הפנינים מב ו ‪,‬דע כי המוכיח את מי שאינו נוכח והמלמד את מי שאינו למד כמנגן בין‬ ‫המתים או כצועק אל הציימים ‪ ,‬להיע כח ‪ 25 1024‬כלבים יש נו י ומבייערי בן מ‪-‬לי ‪ 34‬אבי עזב אותו‬ ‫והשען במוסרו עלי ימים מוסרי הפילוםופים א י ‪ 22‬הימים יורוך חכמות יוכיחוך יר ב יט ‪ 26‬וילמרוך יש‬ ‫מח יז וושדולה בן המייך והנזיר כו ‪ 174‬אמר ואי זו היא הגדולה שבתוכחותי אמר בקור קברי המתים אמרו‬ ‫החכמים די בנסיוגות מוסר ובתהפוכות הימים תוכחה ‪ ,‬להלן כו ‪ 27 124‬אם בן המלך ור״״זיר כד ‪ 159‬ואמר‬ ‫החכם אם יש רבר טוב מהחיים ה‪,‬אהשבי* ואם י ‪ .‬דבר כמוהו הוא העשר ואם יש דבי ק‪ -‬ה מהמות ה א הכסילות‬ ‫ט נא ‪ 30‬וזר׳! ה‪ ,‬י יב ובהיכלי בבא בתרא‬ ‫ואם יש רבר כמוהו הוא הדלות ‪ 29‬מר קה ז כו במגדל‬ ‫יא אבותי ג‪.,‬זו למטה וא\ גנזתי למעייה ‪ 31‬המלאכה אבות ב טו והצמר בן הכרך והנזיר ל ‪ 189‬ה‪-‬מר‬ ‫שלא תהיה לח ותתעצר ולא יבש ותשבר וייא מתוק ותמצץ ולא מר ותמאס ‪ 32‬בער מ‪ -‬כבכד ‪ 33‬בכל‬ ‫ש ב ויד תחלל רג יא לא ‪ 35‬חציר תה קכט ו ‪ 36‬אה\ תה צג א ומי איוב ט ד ישב תה עי־ כא ‪ 37‬במרעים‬ ‫תה לז א וש^י יח טו ד ‪ 38‬בית איוב ל כ יסחר יר יי* יח והיום ברכות כח ‪-,‬ה ‪,‬ם כאן ומחר בקבר‬

‫‪[334‬‬

‫המחברת‬ ‫הכר זאת‬ ‫ואמר‬

‫‪40‬‬

‫ויכלם‬

‫החכם‬

‫לב ‪-‬‬

‫התשע ‪-‬‬

‫מעצתו י כי הזמן ישלך כזית נצתו י והוא גוף אשר‬

‫קרן האיש‬

‫התענוג‬

‫עשרה‬

‫הענוה׳‬

‫המשכיל‬

‫הכסיל‬

‫וקרן‬

‫יאכל קצתו את קצתו י‬ ‫והגאוה׳‬

‫העזות‬

‫חסר‬

‫וקרן‬

‫והתאוה‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫וקל חיש הוא‬

‫אנוש אגוש ‪ -‬זמן פריו יקוסם‬ ‫ואיך יגאה אנוש נכאה ‪ -‬והוא גוף‬ ‫ואיך נתגאה‬

‫‪45‬‬

‫מכרחים‪,‬‬

‫אנחנו‬

‫האמללים ׳ ובאנו‬

‫דחופים‬

‫ובאבני‬

‫ומבהלים ׳‬

‫לבקשת איש עשירי צוה לבני‬

‫אשר‬

‫בעולמנו‬

‫יבלע עצתו‬

‫יאכל קצתו את קצתו•‬

‫סכלים ׳ וישבנו בו‬

‫חטאתינו ננפים‬

‫מתרשלים ׳ תצא ממנו‬

‫ונכשלים ׳‬

‫משפחתו׳ לשום אותו‬

‫וחברתי על ענץ זה שירי‬

‫בקברו אחר מותו‬

‫והוא זה‬ ‫באתי‬ ‫‪50‬‬ ‫ודע בני כי‬

‫הקנאה ׳ היא ב ץ‬

‫עצומות ׳‬

‫ומריבות‬

‫האנשים‬

‫לקוחה מהם ׳‬

‫קנאה ‪ -‬קוצר‬ ‫‪55‬‬

‫בעולמי מאד סכל‬

‫ואצאה מנו כאיש‬

‫רפואה ׳ והם‬ ‫עמו‬

‫מכרה‬

‫השנאה‬

‫העצלות ׳ וחלי‬

‫עשיתיהותמול‬

‫המדות מדה שנואה׳ כי היא רקב‬

‫ומהומות ׳‬

‫ותביא‬

‫ורעת‬

‫חרטה ׳‬

‫ואשבה אתו‬ ‫ובחטא‬

‫כמתרשל‬

‫אל גו‬

‫האנדים‬

‫כסילים‬

‫טובה נתונה‬

‫וטרם‬

‫שבע שנים‬

‫שתביאה‬

‫הקנאה ׳‬

‫יעשה‬

‫העצמות ׳‬

‫מהלמות ׳‬ ‫אליהם ׳‬

‫שמטה׳‬

‫ותסבב‬

‫יחשבו‬ ‫ואמר‬

‫ואמר‬

‫תלאות‬

‫בעליה‬

‫החכם‬

‫אחר‬

‫וחברהשתתערב עמה‬

‫שתתערב עמו הזקנה ׳‬

‫כושל‬

‫טובת‬

‫מי שזרע‬

‫חמשה אץ‬ ‫ודלות‬

‫הרכילות ׳‬

‫להם‬

‫שיתחבר‬

‫ובחור שנשא זקנה‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫דרתי וגרתי עם מתי קנאה‬ ‫כי‬ ‫‪ 60‬ומן‬

‫המקנא יחשב‬

‫הדברים אשר ראוי‬

‫וירא‬

‫אבוד‬

‫לבבי זה בעץ שכלו‬

‫טובתך ‪ -‬טובה נתונה לו‬

‫להרחיק הם‬

‫‪ 39‬והוא גוף איכר יאכל קצתו את קצתו‪,‬‬ ‫אנוסים‬ ‫‪ 40‬קרן‪ ,‬יסוד ‪ 46‬מבדחים‪ ,‬על כורח ‪ -‬ו‬ ‫מאומה ‪ 59‬אבוד טובתך‪ ,‬אם‬ ‫תצמיח לו‬ ‫לסי שלא‬

‫החנף‬

‫והכזב ׳ כי החנף‬

‫הוא גוף!‬

‫ודארם‬

‫‪ .‬יחלק‬

‫‪ 54‬יעשה שמטה‪,‬‬

‫ויכלם‬

‫‪39‬‬ ‫קצתו‬ ‫יבלע‬

‫י‪1‬‬

‫ממנו‬

‫יטנ‬ ‫ונצא‬

‫ינים‬

‫‪167‬‬ ‫בתתערב בו‬

‫מבדר‬ ‫‪45‬‬

‫מוכרחים‬

‫מבחר הם‬ ‫כה‬

‫הו‬ ‫‪40‬‬

‫י ו ) ! יבוב (‬ ‫ואמר‬

‫אס‬

‫הזקנה‬

‫ח יד‬

‫אמר‬

‫בעלי‬

‫מוסרי‬

‫טו לנ‬

‫ודוא‬

‫מבחר‬

‫אמי‬

‫החכם‬

‫קרן‬

‫המצכיל‬

‫הפילוסופים נ‬ ‫ובאבני‬

‫דחכם מי ‪ .‬יזרע‬

‫המשלים‬ ‫‪59‬‬

‫‪46‬‬

‫המק‪ ..‬א‬

‫בל נזה א ן‬ ‫מוסרי‬

‫הטובה‬

‫י ב‬

‫סוף‬ ‫ה‬

‫ה ‪ .‬נאה‬ ‫להם‬

‫רפואה‬

‫פרק ו‬

‫באנו‬

‫‪51‬‬

‫הקנאה‬

‫יד‬

‫החרטד‬

‫יקצר‬ ‫דל‪ ,‬ת‬

‫הפילוסופים ב א ‪49‬‬

‫‪[335‬‬

‫שיתחבר‬ ‫‪60‬‬

‫ממנו‬

‫יהא א ^ ום‬

‫אוכל‬ ‫להבר‬

‫ומכלה‬ ‫את‬

‫ובתי‬

‫את‬

‫שדהו‬

‫חלקיו‬

‫האחרים‬

‫כבשנת‬

‫השמיטה‬

‫ממך‬

‫דפ ^ ינים‬

‫הפנינים ג א‬

‫ובאג‪,‬‬

‫נ‪ -‬א‬

‫ואמרו‬

‫ישלך‬

‫איוב‬

‫תאבד‬

‫נתעב‬

‫ונעזב ׳‬

‫הכזב‬

‫נתעב‬

‫מד‬

‫מב‬

‫ענוה‬

‫קת‬

‫בעולם‬ ‫מ‪.‬‬

‫דכפיל‬ ‫סכלים‬

‫יד ל‬

‫‪ 54‬צבע‬ ‫עמו‬

‫אתה‬

‫נוף כלה‬ ‫עזות‬ ‫וישבנו‬

‫רב‬

‫העצלות‬

‫כט‬

‫יט‬

‫בן‬

‫שתביאה‬ ‫ובתי‬

‫יח‬

‫מתרשלים‬

‫חמשה‬

‫ו‪ .‬יגאה‬

‫איוב טו טז ) ונאלח (‬

‫פריו‬

‫אתו‬

‫‪ 52‬אל מט‬ ‫טו א‬

‫ביאכל‬ ‫‪43‬‬

‫קצתו‬

‫מי‬

‫‪53‬‬ ‫המלך‬ ‫הקנאה‬

‫את‬

‫יז ט‬ ‫ונפרדנו‬ ‫ואמר‬ ‫והנזיר‬ ‫וחלי‬

‫א יד ) אכזיב (‬

‫המחברת‬ ‫לאכזב ׳‬

‫ואמר‬

‫שוליוי‬

‫החכם‬

‫במסליו ׳ כי החנף‬

‫והכזב ‪ -‬ארכו‬

‫ואמרתי‬

‫הבליו‬

‫‪65‬‬

‫והתוליו ׳‬

‫מעיליו ׳‬

‫מהסוף אל‬

‫מכסול אל הנסען עליו‬

‫מצאתי‬

‫ובכזב‬

‫מהסוף‬

‫זכרק ׳‬ ‫התנהג‬

‫במדות‬ ‫בעל‬

‫טבעך‬

‫החכם‬

‫הכעס ‪-‬‬

‫הטובות‬

‫מדות‬

‫אל‬

‫ובסקר ‪-‬‬

‫המרות המגנות׳ אסר הם סבת‬ ‫ואמר‬

‫‪70‬‬

‫ומצא‬

‫ומצא‬

‫מכסול אל הנסען עליו‬ ‫החטאים‬

‫והחסובות ׳‬

‫רעות ׳‬

‫והעוונות ׳ הם‬

‫ראסיתו ־ סגעק‬ ‫ודבר‬

‫ומדבר‬

‫הנסתרים בץ שוליו‬

‫ועורקי‬ ‫במלות‬

‫במלות‬

‫הכעס‬

‫וסופו‬ ‫צחות‬

‫גרועות ׳‬

‫חרטה‬ ‫וערבות ׳‬

‫ואף אם‬

‫תתקן עם רב‬

‫במנהג הטוב מחץ‬ ‫ואמרו כי‬

‫כי‬

‫פרים ׳‬

‫כתוב‬

‫היה‬

‫חותם‬

‫על‬

‫והחרק ׳ לא יהיה להם‬ ‫וחסרק ׳‬

‫מכתך ׳ כי המנהג יסוב טבע קים ׳ ולכן התנהג‬

‫דבר‬

‫הנסתרים בץ‬

‫בסירי‬ ‫בחנף‬

‫ומן‬

‫התשע ־‬ ‫קצת‬

‫עשרה‬

‫אפלטק ׳‬

‫החכם‬

‫ההרגל‬

‫ועתה‬

‫לפי‬

‫תהיה‬

‫עותך ׳ וו ‪ 4‬פא‬

‫במדות‬ ‫מצא‬

‫בניי‬

‫הטובות‬ ‫המנהג‬

‫ותאכל‬ ‫כל‬

‫על‬

‫סלטק‬ ‫בסירי‬

‫ואמרתי‬

‫אמרו כי נמצא כתוב על‬

‫ועתה‬

‫‪75‬‬

‫כי המנהג עם‬

‫איעצה‬

‫עליך עיניי‬

‫מפרי עץ‬

‫הדעת וחזק‬

‫בני ״‬

‫צדקך וקח‬

‫חותם‬

‫ההרגל‬ ‫סור‬

‫אפלטק‬

‫החכם‬

‫מצא על כל דבר‬

‫מדרך‬

‫הבדק ׳‬

‫עצל אסר היא‬

‫סלטק‬

‫כמשוכת‬

‫ופקד נות‬

‫חדק ׳‬

‫והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫לעץ פרי ימין סלח‬ ‫‪80‬‬ ‫ודע כי‬ ‫יגיע‬

‫למעלת‬

‫בעליה‬

‫ועל עק וחטא סלח‬

‫עדה עדי פאר‪ ,‬ועל‬

‫החריצות אין ערך‬

‫בעבורה ׳‬

‫דבי• אמת רכב‬

‫ותמורה ׳ והיא‬

‫למעלה נסאת ורמה ׳ לא‬

‫‪ 61‬החנף קצרו מעיליו‪,‬‬ ‫הבליו והתליו‪ ,‬והכזב‬ ‫שליט ‪ 76‬ופקד ‪-‬ות צדק‪,‬‬ ‫עץ הדעת ועלעוץ וחטא סלח‪,‬‬ ‫הח ‪ -‬ף‬

‫נ‪6‬‬ ‫ינ כו‬

‫שגעון‬ ‫לז‬

‫מוסרי‬

‫‪66‬‬ ‫וס ‪ ,‬פו‬ ‫ההרגל‬

‫ב יז‬ ‫תקוה‬

‫וחזק‬

‫החטאים‬

‫דג‬

‫נחמה ׳‬

‫שגעון‬

‫על‬ ‫מ ב‬

‫במשכיל‬

‫כל‬

‫דבר‬ ‫כב ה‬

‫ההולך‬

‫ט טז‬ ‫דב‬ ‫שלטון ׳‬ ‫והדרך‬ ‫ודל‬

‫יותר‬

‫העולם‬

‫ממעלות זה‬

‫יחסר כל עמה ׳‬

‫המעלה‬

‫ויותר‬

‫הגמורה ׳‬ ‫באיס‬

‫תקוה יס‬

‫שאינו מכסה את כל ה וף ומצא‪ /‬וי‪ -‬ע ‪ 62‬והכזב ארכו‬ ‫שלובשו נכשל בו ו ופי‪ 70 1‬ישוב‪ ,‬י ‪ -‬פך ו היה >׳ ‪ 7‬שלטו]‪/‬‬ ‫‪ 79‬לעץ פרי‪ /‬לפרי‬ ‫‪ 7 7‬וחזק הבדק‪ ,‬ותקן את בורותך‬

‫החו‪ -‬ף דומה למעיל קצר‬ ‫להפך דומה למעיל ארוך מרי‬ ‫ובקר את מעכן דצרק‬ ‫וכפר בפי־י עץ הדעת על‬

‫חסילוסופים ב‬

‫צלח ׳‬

‫יא ‪52‬‬ ‫לא‬

‫קח‬

‫כחכח‬ ‫‪76‬‬ ‫תה‬ ‫מן‬

‫בחונף מ ־ וטוף‬ ‫א יא‬ ‫‪69‬‬ ‫איעצח‬

‫מה ה‬ ‫הכסיל‬

‫‪67‬‬ ‫ותרפא‬ ‫תח‬

‫ואמר‬ ‫יש ׳‬

‫לב ח‬

‫‪ 82‬לא‬

‫חטאת‬

‫למי‬

‫בויותך‬

‫שיסתר בו‬ ‫בן‬

‫המלך‬

‫לכו ‪70‬‬ ‫מדרך‬

‫דב ׳ ח ט‬

‫המצליח ׳‬

‫‪1336‬‬

‫בכזב‬ ‫והנזיר ל‬

‫ותאכל‬ ‫מש ׳ טו‬ ‫ויותר‪,‬‬

‫טכע ‪ ,‬ל‬

‫למי‬

‫‪190‬‬

‫ואמר‬

‫בר ׳ ג ו‬ ‫יט‬ ‫מוסרי‬

‫ופקד‬ ‫חסיל‪.‬‬

‫‪71‬‬ ‫איוב ח‬ ‫פופים‬

‫שיטען‬ ‫חכם‬ ‫המנהג‬ ‫כד‬ ‫ב‬

‫מחשוף‬

‫עליו‬

‫ראשית‬

‫אחר‬ ‫מבחר‬ ‫ח ו‬

‫א ‪21‬‬

‫חם ‪ -‬ינים‬ ‫‪77‬‬ ‫ואמר‬

‫מפרי‬ ‫י ע‬

‫יר‬ ‫האף‬ ‫מ‪-‬‬ ‫בר‬ ‫לי‬

‫המחברת‬ ‫מאשר‬

‫חרוץ ורש׳‬

‫‪85‬‬

‫התשע ־‬

‫בכסיל ואם הץ עתק יירש׳ והוא בעל שדה ומגרשי כי‬

‫בחכמתו והון אחר יירש׳‬ ‫ואץ למו‬

‫עשרה‬

‫מכשולי‬

‫והכסיל יורש‬

‫ואמר שלמה‬

‫באולתו ומן גו יגרש׳ ושלום רב‬

‫בחכמתו יד‬

‫החרוץ יעשיר‬ ‫החריצות‬

‫לאוהבי‬

‫חרוצים תמשל‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫תקוה באיש חרוץ ואם הוא רש‬ ‫כי רש‬ ‫ודע‪ ,‬כי אין מן‬ ‫רק מן‬

‫‪90‬‬

‫בחכמתו ‪ -‬הכי יעשיר‪,‬‬ ‫החריצות‬

‫הזריזות‬

‫מטמאתה‬

‫וממעלתו ׳‬

‫לרפאת גם‬

‫בתאוות‬

‫ודבקותה‬

‫עלו על ראש הסלם ׳‬

‫אך‬

‫הכסיל עשיר יהי גורש‬

‫לרפא ה ^וף‬ ‫ממחלתה ׳‬

‫הנפש‬

‫וחלאתה ׳ פן מה תעשה‬ ‫הנבזות‬

‫מן‬

‫הכסיל לו הץ ועז יירש‬

‫באחריתה ז י‬

‫בלבד‬

‫ממחלתו ׳‬

‫ולהכץ‬

‫צידה ליום‬

‫ולעסק‬

‫הגבורים אשר‬

‫והמה‬

‫נסיעתה ׳‬

‫וטמאת הנפש היא‬

‫והנקלות ׳ כי האנש ם אשר גברו על‬

‫בעדני מחיתוי‬ ‫ולטהרה‬

‫סכלותה‬ ‫תאותם‬

‫המשכלות ׳‬ ‫כבר‬

‫בשכלם ׳‬

‫מעולם‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫‪95‬‬

‫יחידתך רפא אם‬

‫אסיר מות‪,‬‬

‫וזכרה כי אשר גברו‬ ‫יהתבונן על‬ ‫ותסערי‬

‫על‬

‫חריצותך‬

‫בשכלם‬ ‫אנוש‬

‫העולם‬

‫נקראו בשמם‬ ‫נבער ״‬

‫מדעת‬

‫רפאים‬ ‫תרדף‬

‫אשר‬

‫ותהמה‬

‫אחריו‬

‫ובכל דבר זולתו תגער ׳ ולא השגת ממנו כי אם מעט מזערי ומה תשיג מן‬

‫העולם‬

‫ודע כי מי‬

‫שירצה‬

‫האחר ׳ אשר אינך בו‬ ‫‪100‬‬

‫למות תט ושחה אל‬ ‫לבדם‬

‫רפאים‪,‬‬

‫הטרף‬

‫במעט מן‬ ‫ההסתפקות‬ ‫הצרך טוב‬

‫בוחרי ולא‬

‫ויבטח‬

‫רודף‬

‫בעושיו׳‬

‫אחריו ולא פניו‬

‫יקבל‬

‫שמונעת‬

‫בעליה‬

‫משאלתו׳‬

‫למי שאץ ראוי‬

‫האל‬

‫ממנו‬

‫מזלות ׳ טוב מן ההץ‬

‫משחר ? ״‬

‫המעט‬

‫המביאו‬

‫לשאל ממנו‬

‫ממעשיו׳‬

‫ואמר‬

‫לידי בזיץ‬

‫לפחיתותו ׳‬

‫החכם‬ ‫וחסרץ‬

‫ושפלות ׳‬

‫והרעה חולה ׳ אשר היא‬

‫‪ .‬בו נוסע האדם מן העולם הזה אל‬ ‫‪ 9 0‬רק‪ ,‬אלא ליום נסיעתה‪ ,‬יייום המוות‬ ‫ואפילו‬ ‫‪ 8 7‬ואם‪,‬‬ ‫‪ 9 1‬תעשה‪ ,‬ד‪ ,‬פ ‪ -‬סכלותה המשכלות‪ ,‬אי יריעתה את הדברים ה ‪ .‬כליים ‪ 9 3‬עלו על ראש הסלם‪,‬‬ ‫לט ־ רגה רוחנית גבוהה ‪ 9 5‬יחידתך רפא אם למות תט‪ ,‬רפא את נפשך אם תהיה קרובה למות ו סחה אל‬ ‫רפאים‪ ,‬ותם איי המתים ‪ 9 6‬רפאים‪ ,‬ענקים ‪> 97‬י^ העולם‪ ,‬בענייני העולם הזה ‪ 9 9‬מי שירצה במעט מן‬ ‫אאהים לא ידרו ‪ .‬ממ״‪.‬ו הרבה אלא יקבל ברצון את מעשיו‬ ‫החומריים גם‬ ‫הטרף וכן ‪ /‬מי ‪ .‬מסתפק במועט בחייו‬ ‫להרבזות‬ ‫‪ 10 1‬מזלות‪ ,‬מחרפה וחסרון הצרך וכן ‪ ,‬וטוב לסבול מחסור ברבר מא ‪ .‬ר‬ ‫הטובים אפיייו מעטים הם‬ ‫העולם הבא‬ ‫הגיעו‬

‫ולבק ‪ .‬ו‬

‫מאיש שפל‬

‫הון‬

‫ח יח‬

‫‪83‬‬

‫מ¿‬

‫שמחמת‬

‫הפילוסופים ב ה ‪10‬‬ ‫שיתעשר‬ ‫ד א‬

‫איזהו‬

‫ואמרו‬ ‫אמר‬ ‫ת ‪ .‬יג‬ ‫במעט‬ ‫חסרון‬

‫‪84‬‬

‫יא‬ ‫מהעולם‬ ‫מן‬

‫דטרף‬ ‫הצרךש ‪ ,‬ב‬

‫כי‬ ‫הכובש‬

‫נבר על‬ ‫כי‬

‫כי‬

‫נבחר‬ ‫העשיר‬

‫אם‬

‫אדם‬ ‫מעט‬

‫דאחר‬ ‫יקבל‬

‫שוטה‬

‫היה‬ ‫ושלום‬

‫את‬

‫יצרו‬ ‫ארד‬

‫נזנר‬

‫ממנו‬

‫הבורא‬ ‫‪.‬‬

‫אינו‬

‫קיט‬

‫אם‬

‫אחריו ‪9‬‬ ‫מעט‬

‫היה לו‬

‫היאך‬

‫אמר לו‬

‫שאינך‬

‫ולא‬

‫תה‬ ‫‪93‬‬

‫כי‬

‫דאדם קו‪ «.‬ה‬ ‫קסה‬

‫לא ה ‪ . ! .‬ת‬

‫ממ * ‪ .‬יע‬

‫הון‬

‫‪ 85‬יד‬

‫חריצותך‬

‫א ‪- .‬‬

‫בחכמה‬

‫מוסר לשמור‬

‫והמה בר ו ד‬

‫אמי* ייו‬

‫רודף‬

‫משאלתו » טי‬

‫לבקש‬

‫הפנינים א כג‬

‫איוב ל ה‬

‫גבר ?‬

‫‪ .‬דכם‬

‫לו‬

‫ומן‬

‫אפלותו אין ראוי‬

‫טמנו‬

‫‪95‬‬

‫‪101‬‬

‫מ‪.‬‬

‫יבכר‬

‫למות‬

‫לעולם ‪9‬‬

‫מ‪.‬‬

‫אמר‬

‫מהעולם ה! ה‬

‫יר י יד‬

‫‪ 99‬פ ‪ \ .‬ו‬ ‫ההםתפק ‪ ,‬ת‬

‫ראוי לו י‪ . 1‬איי ממ ^ו‬

‫העו ‪ .‬ר‬

‫‪ .‬הרעה‬

‫‪[3 3 7‬‬

‫מאבדו‬ ‫והרע‬

‫א‪\.‬‬

‫מ ‪ .‬לי ‪.‬‬

‫מ‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫הדף‬

‫ אייה‬‫מש‬

‫היה‬

‫‪ 91‬פן‬ ‫ביח‬

‫ז טו‬ ‫ועלים‬

‫מוסר‬

‫‪92‬‬

‫והתבונ‪,‬‬

‫מבחר‬

‫אמר לו‬

‫אהריו‬

‫כי‬

‫מי‬

‫מבהר‬

‫סא‬

‫וחסר‪!,‬‬

‫פיק רצ גו‬

‫ויש‬

‫תק ‪ ,‬ר‬

‫ודכם‬

‫כה ח‬

‫אחריו‬

‫רורף‬

‫הגדולד כ ‪ 1' .‬א‬

‫באולת‬ ‫בעל‬

‫ונשאר‬

‫חסר כל‬

‫מוסרי‬

‫האג ‪ .‬ים אב‪^ ,‬‬ ‫הבאגים מה ג‬

‫ד ¿ גת‬ ‫אם‬

‫ממגו דבי־ ‪9‬‬

‫מעט‬

‫מזנר ‪ -‬מד‬

‫דפגינים י ז‬

‫שירצד‬

‫מי‬

‫מבחר ‪ -‬כ י ים מז ד‬ ‫‪102‬‬

‫והרעה‬

‫קה ה ט‬

‫המחברת‬ ‫בץ‬

‫‪105‬‬

‫הרעות‬

‫הגדולה ׳ היא‬

‫כמבקש‬

‫חכמה‬

‫גמורה ׳‬

‫והשאלה‬

‫וצניעות‬

‫מאשה׳‬ ‫היא מן‬

‫תמורה ׳ ולו הגיע‬

‫להעשיר‬

‫תכריע‬ ‫תאותך ׳‬

‫תביאך אל מה שבו‬

‫ודע‬

‫ורבה‬

‫כי‬

‫האחור‬

‫חרטתו ׳ כי‬

‫מקדשה ׳‬

‫ואם‬

‫לקח‬

‫השאלה עם‬

‫המתנה‬

‫בכף‬

‫מאזנים׳‬

‫בדתך‬ ‫התאוה‬

‫הנדיבות‬ ‫והעלילה ׳‬

‫ואמר‬

‫החכם‬

‫ונדר‬

‫לשמים׳‬

‫העורץ ׳‬

‫והיא משנה‬

‫גריעות ׳‬

‫והשאלה מן‬

‫חסדים ׳ רק‬

‫המקדים‬

‫נפלאה ׳ אמנם האיש אשר‬

‫למדיי‬ ‫ואז מן‬

‫־‪11‬‬

‫השמים יעזר ׳‬

‫חכם‬

‫ואמר‬

‫ויעניק‬

‫מעלה‬

‫אם לא‬

‫תמרה‬

‫ביוצרו‬

‫וגדלה‬

‫כפר‬

‫שברץ׳‬

‫ומשתה‬

‫שכרץ ׳‬

‫ומהללה ׳‬

‫ונדר‬

‫הכילי ‪-‬‬

‫הכילי ‪-‬‬ ‫לעניים‬

‫הפסד‬

‫וטעות ׳‬

‫מרודים ׳‬

‫והסדר‬

‫לקנות תבונה יחזר ׳ ועם‬

‫לומדיה יעזרי‬

‫וחובה על חכם לב‬

‫למדיו‬

‫וכסף וזהב ורכוש להם יהיה בחרי לא יקרא מפזר ׳‬

‫אחד‬

‫ואמר‬

‫הנדיב ‪ -‬מתנה‬

‫הכילות ‪-‬‬

‫ובמאכלוובמשתהו ‪ -‬פחות מדיי‬

‫החכם‬

‫מהירה‬

‫הנדיב מי שמשיב גמול וגומל‬

‫בהוצאה ׳ היא‬

‫מארץ‬

‫יבשה׳‬ ‫המחלל‬

‫הדרת‬

‫פניו‬

‫תשקל‬

‫והנדיבות היא‬

‫וחרפתף ׳ ומי ששמע אל תאותוי‬ ‫שתמות‬

‫הכילי בק ^ זה׳‬

‫בשאלתו‬

‫ותעלה‬

‫מעלה‬

‫מעלה‬

‫ולא‬

‫והמבקש מן‬

‫המתנה עד‬

‫גדולה ׳‬

‫ודע כי אץ‬

‫ודגים‬

‫חמורה ׳‬

‫בעבורה ׳‬

‫תהום‬

‫רצץ‬

‫השאלה ׳‬

‫תפיק‬

‫הנדבה‬

‫השאלה עד‬

‫דאגתו׳‬ ‫‪110‬‬

‫כאשר לא‬

‫התשע ‪-‬‬

‫עשרה‬

‫לדלים יותר מדיי‬ ‫כאשר‬

‫לאנשי זמנו׳‬

‫להוציא‬

‫ובקנץ‬

‫שאלוהו‬

‫החכמות יפזר ׳‬ ‫יחלק‬

‫באתה ענץ‬

‫ממתו׳ דבר ‪ ,‬זה ענינו‬ ‫ביום שאלו‬ ‫עניתים‬ ‫‪! 20‬‬

‫אחלק ממוני‬

‫איך‬

‫בקנץ תבונות‬

‫בקנץ תבונות אפזר‬

‫ואעניק‬

‫לרשים‬

‫ברכה‬

‫זהבי‬

‫ואמעיט‬

‫ואכלי ומדי ?‬

‫וכספי בעז עד בלי די‪,‬‬

‫לאכלי‬

‫ואוציא‬

‫רצונו על‬

‫למדי למדי !‬

‫הבקעה לא תפיק את‬ ‫כאבר‬ ‫‪ 103‬כאשר לא תפיק רצון השאלה‪,‬‬ ‫מן הנדבה חמורה‪ ,‬והבקשה יקרה יותר מן הנדבה ולא לקח וכו ‪/‬‬ ‫ואפילו יגיע לרר ^ ת‬ ‫אין לו בה תמורה הנוגה על כבודו שחולל ‪ 106‬ולו הגיע להעשיר בעבורה‪,‬‬ ‫הנדבה ‪ 108‬תאותך‪ ,‬את פי‬ ‫הבקשה כברה מן‬ ‫נדבות ‪ 107‬תכריע השאלה עד תהום‪ ,‬שכן‬ ‫בקמת‬ ‫כשהוא‬ ‫והנדיב‬ ‫שיביא לך ביזיון וחרפה ‪ 110‬ונדר הנדיב וכו ‪,‬‬ ‫מה שבו בזיונן* וחרפתך‪ ,‬אל מצב‬ ‫ומי‬

‫היא‬

‫מתנה‬

‫תחבולות‬

‫לבטל‬

‫נדרו‬

‫חשובה‬ ‫את‬

‫וישתדל‬ ‫יעזר‪,‬‬ ‫‪ 120‬למדי למדי‪,‬‬

‫מז יט‬

‫תאותך‬

‫כי‬

‫תשקל‬ ‫תביאך‬

‫מה‬

‫‪110‬‬

‫ונדר‬

‫דפנינים‬

‫כפי‬ ‫‪11 j‬‬

‫ורבה‬

‫מבחר‬

‫דחכמים‬ ‫ודסדר‬

‫אל‬

‫אין‬ ‫הטגתכם‬

‫ובקני ‪,‬‬

‫אכלו‬ ‫מש‬

‫עם‬

‫הכילות ‪-‬‬ ‫הנדיב‬

‫ד ז‬

‫לומדיח‬

‫מבחר‬ ‫המחלל‬ ‫הכותנה‬

‫שיש‬

‫חרטתו‬

‫בו‬

‫ונכפל‬

‫עוד‬

‫נדבה‬

‫אפילו‬

‫תוצאת‬

‫רדו ה א‬

‫עושר על ידי‬

‫אל‬

‫תאוותך‬ ‫נודר‬

‫תוצאת‬

‫הדחייה‬

‫את‬

‫ומצ‬

‫יפני אליו ‪ 113‬ועם לומדיה‬ ‫לבגדי‬ ‫כ ‪ -‬כר לימוד למדיו‪,‬‬

‫בטרם‬

‫‪ 114‬בוזר‪,‬‬

‫החכמה‬

‫חסרונך‬ ‫ענשו‬

‫מפזר‬

‫וגרעונך‬ ‫דתאוה‬

‫ודמ ‪ -‬לפ‬

‫מהשגתכם‬ ‫מל‬

‫רק‬

‫חסדים‬ ‫חצי‬ ‫כדי‬

‫המתנה‬

‫מבדר‬ ‫מהירה‬

‫והמהיייות— טעות‬

‫גמול‬

‫‪> 119‬־‬

‫השאלה את‬

‫‪109‬‬

‫בהוצאה‬

‫‪ 105‬ולא‬ ‫במדבר‬ ‫כמבקש לצוד דש ם‬ ‫הכילי‬ ‫המבקש מן‬ ‫מבדר הם י ם‬ ‫‪ 100‬ואם‬ ‫להעשיר‬ ‫ואם הניע בה‬ ‫תמורה‬

‫‪108‬‬

‫הנדיב — מת ^ ה‬

‫והסדר‬

‫פדות‬

‫דפנינים מז טז‬ ‫בשאלתו‬ ‫דדר פניו‬ ‫תכריע‬

‫נדר‬

‫ריעות‬

‫המ ‪ -‬יב‬

‫דפמגים א ג‬

‫של‬

‫נדבה‬

‫גודר‬

‫דוא‬

‫משיניה‬

‫צורכם‬

‫הפמנים ל ד‬

‫ט‬

‫מבחר‬

‫על ־ ידי‬

‫והמבקש‬ ‫לא לקח‬

‫השאלה‬

‫ביוצרו ונדל יגו ‪ -‬ו‬ ‫מז‬

‫לנפשו‬

‫לבנדי די‬

‫תפיק מ ¿ יב ב‬ ‫‪103‬‬ ‫הפנינים מז יח‬ ‫מבחר‬ ‫אם‬

‫שהוא‬

‫לבעליה‬

‫דיחוי‬

‫‪ 112‬המקדים לעניים‪,‬‬

‫הנדר‬

‫לעזור‬

‫ות ‪r‬‬

‫בלא‬

‫ואילו‬ ‫הנותן‬

‫הכילי‬

‫הכילי‬

‫שמבקש‬

‫כשהוא‬ ‫לעניים‬

‫העעיר‬

‫‪ 105‬והשאלה היא‬ ‫עריץ‬

‫ומי‬

‫‪107‬‬ ‫מבחר‬

‫אם‬

‫כי‬ ‫דספוק‬

‫מחייתכם‬

‫‪ j‬י‬

‫‪[338‬‬

‫מבחי‪,‬‬

‫הפנשים טו כ‬ ‫ונדר‬ ‫המקרים‬ ‫וכסף‬ ‫זרעו‬

‫חתאוה‬

‫הכילי —‬

‫והחריצות— דפסד‬ ‫‪114‬‬

‫אם‬

‫דפג‬

‫הפנינים טו ים‬

‫‪112‬‬

‫דאחור‬ ‫א ן‬

‫לעניים‬ ‫ד¿‬ ‫לצדקה‬

‫ותי‬

‫מ‬

‫דעורון‬

‫והעי ייד‬ ‫בן ‪ -‬מיך‬

‫מרודים‬

‫ו‬

‫‪n‬‬ ‫מבד‬

‫‪r‬‬

‫שממע‬

‫שתפת‬

‫בי‬

‫יא כ ~‬

‫ים ט‪,‬‬

‫אם לא‬ ‫אל‬

‫‪111‬‬

‫יר‬

‫הכילות‬

‫ודנזיר‬

‫ומי‪1‬‬

‫תאות !‬

‫משח‬ ‫א‬

‫תפלת‬

‫תמרה‬

‫‪80‬‬

‫כפר‬ ‫ז יח‬ ‫מבדי‬ ‫ואמי־ ו‬

‫‪ -‬משד‬

‫; שיי‬

‫‪115‬‬

‫לבש‬

‫שערי‬

‫דמוסר‬

‫ד ‪ ^ -‬תכם‬

‫חכם‬

‫‪ 1‬זט‬

‫לא ו‬

‫המחברת‬ ‫והחסידים ׳ אשר‬

‫ודע כי הישרים‬ ‫מקניהם וקנינם׳‬ ‫הסרק‬

‫לבם‬ ‫יוצרם ׳‬ ‫‪120‬‬

‫רק ידאגו על פשעם‬

‫שלמותם ׳‬

‫ואמר‬

‫נעימים׳‬

‫אחד‬

‫ואמרתים‬

‫לא‬

‫ק‬

‫יחלצו‬

‫החכמים ׳‬

‫בשירי׳‬

‫התשע ־‬

‫לדבר אדני‬

‫עשרה‬

‫חרדים ׳ לא ידאגו על‬

‫ואבדן‬

‫מפקד התם ׳‬

‫ועותם ׳‬

‫ועל ימי‬

‫התעלמותם ׳ ואשר לא נתנו אל‬

‫לצבא רק‬

‫להלחם‬

‫יתאוו רק‬

‫כפרת‬

‫ומשמים׳‬

‫דברים‬

‫כאשר‬

‫להשאיר‬

‫ביצרם ׳‬

‫שאלוהו על‬

‫ברכה‬

‫עמדו‬

‫ולא‬ ‫מרעיד‬

‫אחרי‬

‫ואלה הם‬ ‫ביום שבתי אני‬

‫‪! 30‬‬ ‫ודע‪ ,‬בני‬ ‫אשר‬

‫לאלוני‬

‫למה‬

‫שאלוני‬

‫ומה‬

‫שאלוני‬ ‫כי‬

‫מרעיד ומשמים‬ ‫תדאגי עניתים‬

‫תתאוי עניתים‬

‫התצטרך‬

‫החרטה אשר‬

‫תהיה‬

‫הזקנה‬

‫בימי‬

‫מאכלת ׳ כי היא אז‬

‫וצירים‬ ‫אני אדאג‬

‫לפשעי ועווני‬

‫אני אתאו‬

‫לכפרת זדוני‬

‫לרופאי‬

‫תהיה לנפש מענה ׳ היא‬

‫מטה ׳‬

‫וחבלים‬

‫השיבותים‬

‫ובעליה‬

‫יאחזוני ‪-‬‬

‫הלא הוא‬

‫משבחת בימי‬

‫בלתי ראוי‬

‫רק‬

‫לחנינה׳‬

‫ההלני ׳‬ ‫החרטה‬

‫העדנה ׳ כי‬

‫תהיה נפשו לאש עד‬

‫מבלתי יכלת‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫זקן אשמי ‪-‬‬

‫‪135‬‬

‫ותדמה‬ ‫ועתה‪ ,‬בניי ירא‬ ‫עדוי‬

‫‪140‬‬

‫לעזיבת‬

‫מהאל‬

‫והארץ שהדו׳‬ ‫מעלתו‬

‫בדורך ׳‬

‫מאיש‬

‫גדלה‬

‫יחשב‬

‫החכם‬

‫תהי נפשו לאש ־ עד‬ ‫וסבתה ‪ -‬מניעות‬

‫הנקמה‬

‫לבדו ׳ אשר גבר‬ ‫ותפחד‬

‫שיועיל או‬

‫ואמר‬

‫חרטתו מטה‬

‫משאול‬ ‫ולא‬

‫תיק ‪ -‬סכלי‬

‫מאכלת‬

‫עליט חסדו ׳‬

‫ואבדו ׳‬ ‫תבוא‬

‫ועתה‬

‫והשמר‬ ‫בלבך‬

‫היכלת‬

‫ומלוא כל‬ ‫והשקט‬

‫חרדתו ׳‬ ‫שיוכל‬

‫אם יחשב‬

‫ירא האל לעזוזו עליך ׳ ובוש ממנו‬

‫הארץ‬

‫אל תירא‬ ‫תקוה‬

‫ולא‬

‫כבודו ׳‬

‫ולבבך אל ירך ׳‬ ‫תועלתו ׳‬

‫להזיק ‪ -‬יועיל‬

‫והשמים‬

‫כי איש‬

‫לנפשו אם יוכל •‬

‫לקרבו אליך‬

‫‪ 121‬מפקד‪ ,‬חסרון ‪ 122‬התעלמותם‪ ,‬שהם מעלימים עי ‪ .‬יהם ממצוות האי וא סר לא נת!‪.‬ו אי‪ 1‬לבם חסרון‬ ‫שלמותם‪ ,‬וידאנו על ‪ -‬יא השביחו במיעוט שלמותם ‪ 131‬לספש מעסה‪ ,‬ירעע העדנה‪ ,‬הב ‪ -‬הת ‪ 132‬לאש‬ ‫‪},‬ד‪ ,‬לאש הגיהנם ‪ 133‬מבלתי יכלת‪ ,‬א גה נובעת מן הלב אלא סיבתה אי יכולת דשוף לחטוא ‪ 135‬זקן אשמי‪/‬‬ ‫זקן חוטא ‪ 138‬ואבדו‪ ,‬ואבדון ‪ 139‬תועלתן‪ ,‬אל תועלתו ‪ 141‬לעזוזו עליך‪ ,‬מפ ‪ ,‬י ‪ -‬הוא הזק ממך לקרבו׳‬ ‫מפני‬ ‫‪121‬‬ ‫יד‬

‫סהוא‬ ‫יידבר‬

‫סו ה‬

‫‪122‬‬

‫מ‪-‬‬

‫כ‪ ,‬ח‬

‫דברים‬ ‫אמר‬

‫מרוב‬

‫להם‬

‫דדייני‬

‫וצירים‬

‫מוסרי‬

‫הפילוסופים ב יא ‪12‬‬

‫י‪ , -‬נ‬ ‫מי‬

‫י‪-‬‬

‫ג טו‬ ‫כיאבי‬

‫קרוב‬

‫‪ -‬יח ‪ -‬ב‬

‫והשמים‬ ‫כי י! כל‬

‫יש‬

‫יג ח‬

‫מקניהם‬ ‫‪127‬‬

‫ביום‬

‫עוונותי‬ ‫‪132‬‬

‫אהב טז יט‬

‫מבחר‬

‫אמרו ל‪,‬‬ ‫לא ‪-‬‬

‫בלא‬

‫להזיק ״\ ‪ -‬י! עיי‪1‬‬

‫בר‬

‫לי־ כג‬

‫יהיה‬

‫מה‬

‫‪-‬‬

‫‪l‬‬

‫י‪ 1‬ב ‪ -‬ו‬

‫ד‬

‫עזיבת ה‬

‫‪ 118‬מ ‪ -‬אול‬

‫ידאגו‬ ‫הפנשים מ‬

‫מ_‬

‫אם י כל‬

‫אתה‬

‫לעיל‬

‫יח ‪202‬‬

‫‪123‬‬

‫‪j‬‬

‫ואמר על‬

‫אדם‬

‫מתא ‪ ,‬הי‬ ‫‪133‬‬

‫קמה‬

‫מבלתי‬ ‫מחסרו!‬

‫כז כ‬ ‫‪141‬‬

‫אמר‬

‫ירא‬

‫‪[339‬‬

‫אהד‬

‫דבפרד‬ ‫י ־ טז‬

‫במ‬ ‫היכוי * ת‬

‫■ השטר‬

‫יחלצו‬

‫י‪-‬‬

‫ב! ד בדך‬

‫י*‬

‫בנ‬ ‫‪ -‬היה חוי־ ה‬

‫אמרו ל‪.‬‬ ‫‪ 113‬זי־!‬

‫‪137‬‬

‫ירא‬ ‫‪140‬‬

‫! ה ז י*‬

‫‪ 124‬עמ‪-‬י‪,‬‬ ‫״‪ .‬קרא ל ‪ -‬וכאי‬ ‫קירו ‪ -‬י !‬ ‫מאית‬

‫אם‬

‫_ אמר‪!s ,‬‬

‫‪ ..‬בר‬

‫מ‪ ,‬סי־ י‬

‫לב‬

‫אמי‬

‫ד״‪ .‬י יא‬ ‫ממה‬

‫אתר‬

‫להם‬

‫הוא‬

‫‪136‬‬ ‫תר‬

‫לעזיבת‬

‫קיז ב‬

‫מלוא‬

‫הבילום ! כים ב‬

‫יט ‪22‬‬

‫כ‪*!) 173‬־ הבי ‪( -‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫התשע ־‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫אמרו אלי אנשי סודי‬ ‫ואמר‬ ‫‪145‬‬ ‫והזהר בני‬ ‫יראי‬

‫כי איש ריבי לי‬

‫איש יחשב כי הוא‬

‫אם יחשב כי יזיק‬

‫אלי ‪-‬‬

‫יועיל ‪ -‬סכל‬

‫יועיל אל נפשו אם יוכל •‬

‫מעשק שפל רוח ודכא ׳ כי מי שלח ידו בו ונקה ז י ואמר החכם‬

‫לגזל מי שלא ימצא עלי עחר זולתי‬

‫וחשוק׳‬

‫תיק לי או‬

‫יתנכל‬

‫ואמר אחר‬

‫הבורא י י‬

‫איך לא אהיה‬ ‫לשמים‬

‫אץ דבר קרוב‬

‫מתפלת העשוק‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫איך לא יירא לבי לגזל‪,‬‬

‫‪150‬‬

‫או‬

‫מי שאינו מוצא עלי‬ ‫חכר‬

‫בני‬

‫מכל‬

‫החכמים‬

‫כי‬ ‫‪155‬‬

‫להיות‬

‫הטובה‬

‫לבעלי‬

‫הדבר אשר‬

‫מסכם ׳‬ ‫שבבהמות‬

‫והחזק‬

‫לטבעת ׳‬

‫לרציצה י‬

‫שבמהילות ‪-‬‬

‫דבור‬

‫ואפיא‬

‫את‬

‫זדוא‬ ‫‪143‬‬ ‫ירא‬

‫מה ‪ -‬ימים ?‬ ‫הטובח‬ ‫‪15G‬‬ ‫יש‬

‫שבצרעת‬ ‫נט ד‬

‫רפואד‬ ‫׳‬

‫ענה‬

‫כז ‪ ,‬ב‬ ‫חופר‬

‫וי‬

‫שבחצים‬ ‫בזד‬

‫י‪-‬‬

‫גם‬

‫מודלין ‪ ,‬פורעי‪,‬‬

‫וט‬

‫גבוהד ע ‪ 2‬רה‬ ‫קטיצד‬ ‫דברם‬

‫במ‬

‫ב‪ ,‬מ ‪ -‬ייי‬

‫‪271‬‬

‫לחצים‬

‫מרוצה‬

‫צצין‬

‫טפחים‬

‫‪ 2‬בע ; ים‬ ‫מ ‪ -‬בח‬

‫והקלה‬

‫בעת‬

‫ט‪-‬‬

‫והט ב‬ ‫ויג‬

‫דדצייחד‬

‫ורקט ד‬ ‫‪102‬‬ ‫וט ציי‬

‫עם ההצלחה‪,‬‬

‫ו ב‬

‫יה‬ ‫והטוב‬

‫לכי‪1‬‬

‫והיפה‬

‫תולעת ׳‬ ‫והיפה‬

‫והקלה‬

‫לקציצה י והטוב‬

‫שבבורות ‪-‬‬

‫למחצה ׳‬

‫והצנועשבעינים ־‬

‫לקריצה ׳‬

‫לרביצהי‬

‫לקםיצהיוהדעתןשבאנשיםצריךלשאל‬ ‫ומנצל בעת לא‬

‫ההצלחה ׳‬

‫כ‪-‬‬

‫‪ -‬לא‬

‫עת‬

‫‪138‬‬ ‫תוספתא‬

‫בבא‬

‫צריכה‬

‫מע ‪ -‬ה‬

‫אס‬

‫ב‬

‫ואם‬

‫יב‬

‫קמא ו ר‬ ‫נ ^ חת‬

‫כדגים‬

‫וד ^ זיר יו ‪100‬‬

‫דמקרה‬

‫‪[3 4 0‬‬

‫טו‬

‫שבא‬ ‫הט ‪ ,‬ב ‪-‬‬

‫נבזה‬

‫בעת‬

‫בור‬

‫הטובד‬

‫צריך‬

‫בנחשים‬ ‫אר‬

‫רצו ‪,‬‬

‫מעט‬

‫כד‪,‬‬

‫ואמרו‬

‫הרבים‬ ‫מ ‪ -‬יה‬

‫עוד‬

‫מבחר הם‬

‫תים בא א‬

‫עצה ‪,‬‬

‫לעיל ד ‪121‬‬

‫מוחו‬

‫נים‬

‫ל ‪ -‬אל‬

‫יבמות ד ‪..‬‬

‫בר ‪ -‬ות‬

‫מנחת‬

‫יפלו‬

‫א‬ ‫מבדר הם תים מ״‪ .‬נא‬ ‫אמר א זד דבר יותר קר‪ ,‬ב‬

‫‪4‬י‪1‬‬ ‫‪ -‬ים‬

‫שב _ ‪ ,‬מרת‬ ‫חפר‬

‫דמייך‬

‫מ‪-‬‬ ‫והדעת‪,‬‬

‫סופרים טו י‬

‫לכל‬

‫מנח ‪ ,‬ת ה ה‬ ‫ב‪,‬‬

‫לבעל‬

‫יב‬

‫בו ע‪ ,‬ברים ו ‪ -‬בים‬

‫ומנצל בעת לא יגיע אל הר!חה‪,‬‬

‫הואמציייד‬

‫‪ 151‬ו ‪ -‬ומע‬

‫מסכת‬

‫‪ -‬בג ‪ -‬ים‬

‫בעת‬

‫שבאצבעות ‪-‬‬

‫שבאגרות ‪-‬‬

‫נכוחה ׳ כי הוא משבח עם‬

‫שבג ‪ -‬ים‬

‫ומטעיית‬

‫והכשרה‬

‫שבחצים ‪ -‬לנוצה י‬

‫»(‪ - 11‬פי‪ 1‬י ‪.. -‬ז טו כי ‪ -‬א כו ט איך‬ ‫‪ 147‬אין בן המי‪ ! 1‬והנזיר כו ‪174‬‬ ‫האלהים‬

‫‪157‬‬ ‫עת‬

‫וכבר זכרו‬

‫החכמים ׳‬ ‫שבנשים‪-‬‬

‫למליצה ׳‬

‫מהירותו‬ ‫להגדיל את‬ ‫לקצה דח \‬ ‫מקיפה ה ‪ . -‬מרת‬ ‫דרבים זקוק לגדר‬ ‫בר ‪ -‬ות‬

‫ת ‪ -‬ים‬

‫והב ‪ -‬רד‬ ‫יט ו‬

‫‪100‬‬

‫שבמרסות ‪-‬‬

‫והוא‬

‫שבצרעת ‪ -‬לאזוב ושני‬

‫לביצה י והטוב‬

‫והטובהשבאתונות ‪-‬‬

‫‪162‬‬

‫‪1 >2‬‬

‫צריכה ל ‪ -‬וט‬ ‫יד ב— ד‬

‫למגבעת ׳‬

‫דבר‬

‫‪ 159‬והבוב שבבורות למחצה‪,‬‬

‫איוב ’‪ 1‬א לה‬ ‫אהב יט יט א ‪-‬‬ ‫אנשי‬ ‫מחמוס מי ^ אתו מוצא עלי עוזר זולת‬ ‫שבבהמות‬

‫שבקרחות ‪-‬‬

‫עניניך׳‬

‫למשוטי‬

‫שבשומרתיבם ־ לחליצה י‬

‫וממעלת האיש השואל עצה‬

‫תפלת ד עשוק‬

‫שבספינות‪-‬‬

‫שבצפעונים ‪-‬‬

‫בכל‬

‫לעצה חכם ׳‬

‫להיותנרבעתיוהטוב‬

‫לקמיצה ׳‬

‫במרבץ‬ ‫למנוחה‬ ‫זקוקה‬ ‫הציי‪ 1‬אם לא הציייח‬

‫גפ ‪ -‬ו‬

‫עצה‬

‫למרוצהיוהקטןשבפחתים ‪-‬‬

‫לצורפה‬ ‫ דיו רניייים‬‫ביותר ‪ -‬ארם‬ ‫הם ‪ -‬תמר‬

‫‪ 1 6 a‬לרביצה‪,‬‬

‫ושומע‬

‫והטובה‬

‫והנקל‬

‫למציצה י‬

‫והקלהשבמנוסות ‪-‬‬

‫‪1' 157‬נוצה‪,‬‬

‫לשוט׳‬

‫ורחיצה י והזקנה‬

‫והקטנהשבמנחות ‪-‬‬

‫עצה ׳‬

‫בחכמתו‬

‫הבוראי‬

‫לשאל‬

‫והטובה‬

‫שבבהמות ‪-‬‬

‫והטוב שבנחשים ‪-‬‬

‫והטובה‬

‫שלמה‬

‫צריכה‬

‫והחסידה‬

‫עחר זולתי‬

‫אליו תשים פניך ׳‬

‫שברגלים ־ לנעל ׳‬

‫שבנשים ־ לתמרוק‬

‫‪160‬‬

‫ואמר‬

‫לחמס לא יהיה ירא‬

‫טיט‬ ‫‪1j 9‬‬ ‫ח יב‬

‫אין‬

‫את‬ ‫וצה‬

‫‪-‬‬

‫זד‬

‫ודט ‪ ,‬בה‬ ‫עד‬

‫בצפע‬

‫למכת רב‪ .‬רד‬ ‫‪ 2‬בת‬

‫‪ -‬יעי ‪ -‬י לו‬

‫בדן דג ‪ 2‬ה‬

‫דמי ־ בה ל‪ 11‬אל עצי־‬

‫טפ י‬

‫יט ב‬ ‫מה צד‬

‫באי‪,‬‬

‫ראיס ‪ ,‬ר‬

‫בדן‬ ‫בוש‪-‬י‬

‫המחברת‬ ‫הרוחה ׳‬

‫יגיע אל‬ ‫והזהר‬ ‫‪165‬‬

‫החכם‬

‫לבנו‬

‫מריבה‬

‫בניי אם‬

‫לקנות‬

‫תרצה‬

‫החכמה‬

‫חומד ׳‬

‫חלקות‬

‫ממדות‬

‫המאמץ ‪ -‬אלא‬

‫החכמה‬

‫ילבש מן‬

‫הכסילות‬

‫הארץ יסמן׳‬

‫אפוד‬

‫ואמר‬

‫החוחים‪-‬‬

‫יקרים ׳‬

‫החכם‬

‫ואשביעך‬

‫השושנים‬

‫‪175‬‬

‫באילות השדה‬

‫ולא תקח‬ ‫ולא‬

‫האמת‬

‫עובדי‬

‫לכזב‬

‫בעליה‬

‫החכמה‬ ‫החכם‬

‫ולא‬

‫והזהב מן‬

‫העפר ׳‬

‫מרמות ׳ כי‬

‫שהשכיל׳ ואץ‬

‫המבקש‬

‫מצא דרך‬ ‫המלך ׳‬

‫וממעלות‬

‫ולכן כל ערום יעשה‬

‫בזקן ׳ ובעת יעלה‬

‫בלבך‬

‫החבר אשר‬

‫תבחר‬

‫ויהיה‬

‫החכמה‬

‫שהמלך‬

‫בדעת‬

‫וסכלותו‬

‫ותקרב‬

‫להתכבד ׳‬

‫‪163‬‬ ‫‪166‬‬

‫דעת‬

‫מט‬

‫ואין‬

‫מבחר‬

‫‪164‬‬

‫א ד‬

‫כאשר‬

‫אינך‬

‫יורע ‪ -‬כדי‬

‫אפור‬

‫ומעיל‬

‫‪169‬‬

‫אים‬

‫כי‬

‫צריך‬ ‫יז‬

‫אמר‬

‫שיבקשנה‬ ‫גרש‬

‫לחתנדל‬ ‫דחכמה‬ ‫בם‬

‫כר כ‬

‫‪178‬‬

‫ואין‬

‫העויים‬ ‫המלך‬ ‫‪183‬‬

‫כל‬ ‫בן‬

‫ויהיה‬

‫הנהנת‬

‫אפילו‬

‫כי‬

‫בן‬

‫קח‬

‫כב י‬

‫בידי‬ ‫‪174‬‬

‫מבחר‬

‫דמלך‬

‫הפנתים א‬

‫והנזיר‬

‫הפנינים‬ ‫הנם *‬

‫רות‬

‫מן‬

‫‪72‬‬

‫הכופרים‬ ‫וא * ביעך‬

‫כו‬

‫‪169‬‬

‫הים‬ ‫וקבל‬

‫האמת‬

‫ומבין‬ ‫‪172‬‬ ‫שי ב ז‬

‫בן‬ ‫המלך‬ ‫ש״‬ ‫מבחר‬

‫המלך‬

‫והנזיר כז ‪179‬‬

‫והנזיר כח ‪181‬‬ ‫אחת‬ ‫ביבד‬

‫כמה‬

‫אין‬

‫וכמה‬

‫‪181‬‬

‫כל‬

‫הפני ים כ‬

‫יח‬

‫כי‪1‬‬

‫שי‬

‫‪180‬‬ ‫מ*‬

‫מועל‬

‫שהמלך‬

‫כשיעייה‬

‫שהאדם‬

‫אין‬

‫בן‬ ‫מבחר‬

‫בלבבך‬

‫והחכם ימשל על‬

‫התחבר עם אנשים אשר‬ ‫תתחבר‬

‫‪ 168‬לא ה‪,‬עייל‪ ,‬אץ‬ ‫תתווכח להאמין בה איש אשר‬

‫תועלת‬

‫חגופד‬

‫היה‬

‫חכם‬

‫ומאזין א!‬

‫ויימי‬

‫הפנינים א לב‬

‫דמלך‬

‫והחכמה‬

‫אמרה‬

‫כסכלות‬

‫עמו ‪-‬‬

‫בבקשת‬

‫בן‬

‫ירצה‬

‫עמדת‬

‫אין‬

‫דחכמה‬ ‫והחזיר‬

‫ממי‬

‫מבחר‬

‫ברית בר‬ ‫ב ב‬ ‫‪175‬‬ ‫רב יג ב‬

‫‪176‬‬ ‫בלבד‬

‫משכילי והוא‬

‫בסודם ׳‬

‫טלב *‬

‫העפר‬

‫מאיש‬

‫יקרא‬

‫מאהבה‬

‫יפארך ׳‬

‫מבחר‬

‫וי‪ 1‬א‬

‫מן‬

‫מופת‬

‫עוד‬

‫בעולם‬ ‫יגטז‬

‫מר‬

‫האמונה‬

‫לרמות ׳‬

‫בחכמה יתקן׳ כי אין דבר מגנה‬

‫לא‬

‫מי‬

‫מוכת או אותי‬

‫לא‬

‫ימשל על עשיר והלך ׳‬

‫הפנינים א לא‬

‫‪170‬‬

‫והזהב‬

‫הכסילים‬ ‫לרמות בה‬ ‫ולא‬ ‫המטבילים‬ ‫אותה‬ ‫לדעת‬ ‫אלא‬ ‫כבוד מבני אדם‬

‫דבא ‪ -‬על‬ ‫עטיר‬

‫שאל‬

‫בתי‬

‫מ*‬

‫על‬ ‫לקבל‬

‫כי‬

‫כח‬

‫‪167‬‬

‫שתדע‬

‫דחכם‬

‫הקדמה ) שמע(‬ ‫יב‬

‫דב‬

‫הפנינים א לז‬

‫לב‬

‫‪165‬‬

‫מודע‬

‫היה‬ ‫בא‬

‫מדץ ״‬

‫הבא ‪ -‬על אחת כמה וכמה ׳ כי הוא‬

‫‪ 165‬עולם עומד‪ ,‬העולם הבא דקיים ועומד ל צח ‪ 166‬שפתי חלקות‪,‬‬ ‫בענייני‬ ‫במאמציו לרכוש חכמה ‪ 173‬בדבר אמונה לא תהיה נדון‪,‬‬ ‫ועני‬ ‫האמונה לאיש ר * ע ‪ 180‬ודדך‪ ,‬וחץ ־‬ ‫בענייני‬ ‫להאמין‬ ‫יעשה בזדון‪,‬‬ ‫כ‬

‫הפרי אך‬

‫החכמה ׳ עד אשר אם‬

‫אמונה אל‬

‫מבחר‬

‫ברית‬

‫ולא‬

‫חצריך ׳ איש אשר בעת‬

‫‪168‬‬

‫הכנינים מן הים ׳‬

‫חכמה ‪ -‬הוא‬

‫מועיל כמו‬

‫להתחבר עם בני אדם ׳‬ ‫ישכן‬

‫הזהב‬

‫והנפלאות ׳‬

‫מבקש‬

‫העולם‬

‫הדברים ׳‬

‫בקברות‬

‫מאשר‬

‫ולהתנאות ׳‬

‫החכמה‬

‫בעולם דבר‬

‫הועיל ׳ כי הוא‬

‫בזדץ ׳ גרש לץ ויצא‬

‫האמונה‬

‫שהאדם‬

‫מאוץ‬

‫ויתן לך‬

‫וקח‬

‫והחכמה‬

‫או‬

‫לחכמה מודע וגואל י‬

‫שיזדמן׳ כי‬

‫שאמרו׳‬

‫להתכבד‬

‫העולם הזה‪ -‬ישיגהו עמה ׳ ואם ירצה‬ ‫חמימה ׳‬

‫מכל מי‬

‫קבל‬

‫אובדי ודע כי כל עוד‬

‫ערמה‬

‫מעיל הבשת ‪ -‬לא‬

‫האמת ממי‬

‫החכמה‬

‫לומדי או‬

‫שאל מי שנסה‬

‫לשאל‬

‫תבונה ׳‬

‫ומרמה ׳ ואץ שפתי‬

‫חפצת להיות‬

‫ובצבאות ׳ שלא תבקש על‬

‫ולדבר‬

‫בעת שיחשב‬

‫ואמר‬

‫חכם‬

‫להאמין בה איש אשר יעשה‬

‫להתגאות ׳‬

‫ואחריתו עדי‬

‫סכל‬

‫‪180‬‬

‫השכל‬

‫בבקשת‬

‫או‬

‫התרה כל‬

‫החכמה י ואם‬

‫בספרו י‬

‫בדבר אמונה לא תהיה נדץ ׳‬

‫עצות המה ואץ בהם‬

‫ואמר‬

‫עומד ׳‬

‫ולא תבוש‬

‫ליפים ׳‬

‫תלמד מהם‬

‫דעת וערמה ■‬

‫היה‬

‫השלמה׳‬

‫בבקשת‬

‫ומעילי‬

‫ביען כי‬

‫אובד‬

‫עולם‬

‫להיות שואלי כי מי שלבש‬

‫בחנם מה שקנה‬

‫ומבץ‬

‫בבקשת‬

‫בדמים‬

‫החכמה ׳‬

‫ושטנה׳ כי גוי‬

‫ודע כי‬

‫לא תבוש‬

‫‪170‬‬

‫והתחבר‬

‫מחברת אנשי‬

‫בני‪,‬‬

‫חתשע ־‬

‫לאנשי‬

‫עשרה‬

‫כו‬

‫לבוש‬

‫הפנינים א‬ ‫יז‬ ‫ולא‬

‫ולא‬

‫‪171‬‬ ‫מח‬

‫אוהב‬ ‫שתתבייש‬

‫הב * ת‬

‫‪169‬‬

‫שלמדה‬ ‫יד‬

‫ראוי‬

‫החכמה‬

‫לב *‬

‫לשא "‬ ‫מהכסילות‬

‫תבו *‬

‫מכל‬

‫ללמד‬

‫קבל‬

‫* מונה‬

‫פרקים‬

‫החכמה‬

‫אבדת‬

‫המאמין‬

‫תהיה ש ב יט י‬ ‫‪173‬‬ ‫למי*ו‬ ‫תחכמוגי מד ‪334‬‬

‫אטר‬

‫דב‬

‫החכמה‬

‫לא‬

‫תכליר‬ ‫שאק ל * ום‬ ‫הקדמה לפי־ ק חלק‬ ‫רטב ם‬ ‫חמבקט‬ ‫ואחריתו‬ ‫‪177‬‬ ‫מאהבד‬ ‫עובד‬ ‫שקוראין א ‪ ,‬תו‬ ‫וזהו דע ^ ין‬ ‫מבק *‬

‫כחכמד‬ ‫המייך‬

‫חכמה‬ ‫אם יי־ צה‬

‫ודנזיר כח‬ ‫הפניניסא ‪. ,‬‬

‫להתחבר‬

‫‪[341‬‬

‫הוא מ * כיל‬

‫עם‬

‫בעליה‬ ‫‪181‬‬

‫כמד‬ ‫בני‬

‫ארם‬

‫וכשח * ב כי ה * כיל ‪-‬‬

‫העולם‬ ‫המלך‬

‫מגנה‬

‫הזה — י * י נ‬

‫ימ * ל על ה * ם‬ ‫הסכלות‬

‫התחבר‬

‫למי‬

‫בזקן‬ ‫שאם‬

‫כבר‬ ‫ואם‬

‫עמה‬ ‫והדכם‬

‫‪ 182‬א * ר‬ ‫תתחבי‬

‫סכל‬ ‫ירצד‬

‫ימ * ל על‬ ‫יר‬

‫כגכב‬

‫עמו‬

‫יפארך‬

‫המחברת‬ ‫ואם‬ ‫‪185‬‬

‫תכבדהו ‪-‬‬

‫ואם‬

‫יהדרך ׳ ואם‬

‫תכעס ‪ -‬יסבל‬

‫אלהים‬

‫התשע ־‬

‫תצטרך‬

‫ובאחר לא‬

‫עשרה‬ ‫יעזרך ׳‬

‫לעזרתו ‪-‬‬

‫ימירך ׳ ואם את‬

‫תאמר ‪-‬‬

‫ואם‬

‫הדבר הזה תעשה‬

‫יצדיק‬

‫וחקותי‬

‫אמריך ׳‬ ‫וצוך‬

‫תלמדי‬

‫ויכלת עמד‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫בעת‬

‫לקרב את‬

‫תרצה‬

‫בחר מהם‬ ‫‪190‬‬

‫אשר יחיל לך‬

‫אלי רע‬

‫דרכו‬

‫וישמע‬

‫והזהר‪ ,‬בני‪,‬‬

‫ואם‬

‫תבחר‬

‫בחברתו ‪-‬‬

‫ואם‬

‫תחלק‬

‫כבודך לו ‪-‬‬

‫יהדר את‬

‫תמונתך‬

‫ואם‬

‫תרצה‬

‫לעזרתו ‪-‬‬

‫ואם‬

‫יהי עזר‬

‫אמריך ‪-‬‬

‫אזי‬

‫תקצף ‪ -‬יהי סובל‬

‫מהתערב עם שונים׳ אשר‬

‫‪200‬‬

‫גדולה והגונה׳‬

‫הנדיב‬

‫יצדיק‬

‫חרק אפך‬

‫ועברתך‬

‫השוטה‬

‫סכנה ׳ ומי‬

‫אוהבו האיש‬ ‫לקנות‬

‫המשכיל ׳‬ ‫יעמד‬

‫אוהבים‬

‫תהיה‬

‫שכלך ובין‬

‫‪205‬‬

‫לבך‬

‫עבודה ׳ או‬

‫ואם‬

‫תכבדהו‬

‫יהדרך‬

‫'‪ 1‬א‬

‫לך‬

‫דרכיו‬

‫וידרב‬ ‫^ תינת‬

‫דב‬

‫שלום ורצ‪, ,‬‬

‫יביא‬

‫‪300‬‬ ‫דב‬

‫נ ם‬

‫מבד • ד‪.‬פ‬

‫מי‬ ‫נא ז‬

‫אי‬

‫יה ל‬

‫‪197‬‬

‫ש ם‬ ‫ת > זב‬ ‫נז‬

‫מי‬

‫א ו‬ ‫דא רב‬ ‫מצות‬

‫מלאכה‬

‫והעצל‬

‫בלבך‬ ‫כבדה ׳‬

‫השכל‬

‫תה‬

‫‪1‬‬

‫סה ה‬

‫י ה‬

‫יש‬

‫אבר‬

‫‪193‬‬ ‫כד‬

‫מ‪.‬‬

‫ואם‬

‫‪ 183‬לא‬ ‫ידי‬

‫אמק‬

‫ש ם‬

‫תאמר‬

‫אבר‬

‫כא‬

‫חרטד‬ ‫לא‬

‫יי‬

‫‪ ,‬אם‬

‫‪194‬‬ ‫רב‬

‫יד‬

‫כ ־‪,‬‬

‫‪ , 203‬אחז‬

‫ואם‬

‫שט‬

‫תגזר‬

‫איוב‬

‫כב‬

‫ינים‬

‫כ‬

‫יט‬

‫‪199‬‬

‫מלמדה ׳ רק שים בין‬ ‫חשכת‬

‫להאיר‬

‫החכמה נופל‬ ‫ודריגותיהם‬

‫ממך‬

‫רדוק‬

‫רבות‬

‫ורצונך‬

‫דבר‬

‫טל רו‪ ,‬ח‬

‫לידו‬

‫ואבדם‬ ‫ש‪-‬‬

‫‪193‬‬ ‫‪-‬‬

‫חברתו‬

‫פה‬

‫יהיה‬

‫‪202‬‬ ‫כבא‬

‫יעמד‬

‫מנדנו ב ^ ע רע‬

‫‪189‬‬

‫ר*‬

‫עח‬

‫מט‬

‫תה‬ ‫הסברת‬

‫הב ב א‪,‬‬

‫מבחר‬ ‫יר‬

‫‪ 206‬די‪ 1‬ב‬

‫מבחר‬

‫מבהר ד‪,‬פ‬ ‫הפ ״ אגים כ‬

‫קרוב‬

‫הבונים כ‪ ,‬ז‬ ‫ש כב‬

‫‪204‬‬

‫לעילח ‪439‬‬

‫לא‬

‫יר‬

‫נ‬

‫‪196‬‬

‫פנים ‪,‬‬

‫ק‪ ..‬יב הברת‬ ‫וחברת‬

‫ודעצי‪1‬‬

‫יבואך‬

‫יה כג‬ ‫הרו!‬

‫רד‬

‫אם‬

‫ולא‬

‫שט‬

‫‪ ,‬חבר‬

‫כב ט‬

‫‪ ,‬תהיה‬

‫‪[3 4 2‬‬

‫כה‬

‫אכילו‬

‫ד‬

‫יסבלך‬

‫וצ‪ ,‬ך‬

‫איכר‬

‫א הב‬

‫אש‬ ‫זט‬

‫‪198‬‬ ‫בייבב‪ ,‬ת‬

‫האוהבים ‪ , ,‬תר עצל מי ‪ -‬בא ‪,‬‬ ‫שי‬

‫בפיך‬

‫ואבדם ׳‬

‫תקראהו ׳ ולא‬

‫‪ 199‬מציאה‪,‬‬

‫תכעס‬

‫יח כ‬

‫באהבתו‬

‫ישאר ל‪,‬‬ ‫‪201‬‬

‫יצדיקך‬

‫כז לג‬ ‫מבחר‬

‫תיטה‬

‫דרכיל ‪ ,‬ת‬

‫רכייות‬

‫וי‬

‫רחוק‬

‫שמתעצל‬

‫לידו‬

‫הערפל ׳‬

‫ממעלת‬

‫בעיניהם‬

‫ולא יעזב‬

‫האלוהים‬

‫רב ל»‪ .‬ז‬

‫וחברת ר‪ ..‬בל‬

‫דייב‬

‫‪-‬ם‬

‫חביבי‬

‫וחברת‬

‫שבבני אדם ׳ ך!י‬

‫ותהיה נגש אל‬

‫דורש‬

‫מעט — איי‬

‫שמתעלל מק‪ ,..‬ת‬ ‫כט‬

‫מה‬

‫אוהב‬

‫מצות אנשים‬

‫חיל ‪ ,‬הצלחה‬

‫שאתה‬

‫בלבבות מעה ׳‬

‫הדבר אשר‬

‫‪ 198‬ורצונם ממך רב‪,‬‬ ‫מהם‬

‫ודע כי‬

‫שקדם ׳ הוא מי שבאו‬

‫מאור‬

‫רעזרתו י עזרך‬

‫מציאה ג־־וי־ד‬

‫בעבור‬

‫אדם ‪ °‬מי‬

‫תה‬

‫מהתיערב‬

‫חברת ה י־ יב‬

‫שבבני‬ ‫כז‬

‫‪ ,‬אם‬ ‫תבחר‬

‫‪190‬‬

‫ס‪ .‬ז‬

‫תצטרך‬

‫ממך רב ‪ ,‬רצו ך ממ‪ .,‬ו‬

‫כ כ‬

‫רכיל ׳‬

‫עצל ממה‬

‫בסנסני‬

‫‪ 190‬אשר יחיל י^ך דרב‪,,‬‬ ‫מהם רחוק מם»רח למערב‪,‬‬ ‫‪ 205‬מאבי‪ ,1‬מחיצה ותהיה נגש אי‪ 1‬הערפל‪,‬‬ ‫שדרכו‬

‫כ‪ ) ,‬רועים (‬

‫תביא‬

‫האפל ׳ ושים הלב עקר והפה טפלי ואז לא תהיה‬

‫אבי‪1‬‬

‫חיל‪,‬‬

‫ממזרח‬

‫למערבי‬

‫מסביבי לא ישאר לו‬

‫אעוררהוי הוא שתבין‬

‫קריאתך משא או‬ ‫התאוה‬

‫הנבל‬

‫והיותר‬

‫מאפל ׳ ואחז‬

‫הסברת פנים׳‬

‫ואהבתם ‪ -‬נתינת שלום׳‬ ‫חברת‬

‫חרטה מעה ׳‬

‫רכילות איש‬

‫בסודם ׳‬

‫והדבר אשר לבך עליו‬

‫שלומך‬

‫הרכילים‬

‫בעבור‬

‫וטובתך‬

‫ורצונך מהם רחוק‬

‫וחברת‬

‫שיאמץ אל‬

‫בצרתך‪,‬‬ ‫אמירתך‪,‬‬

‫חברתם ‪-‬‬

‫ורצונם ממך רבי‬

‫מציאה‬

‫למצותך‬

‫יפאר את‬

‫וידרש כל ימותיו את‬

‫וידידותם חלום ׳‬

‫כלבתך‬

‫חבורתך‪,‬‬

‫ואםתגזר‬ ‫‪195‬‬

‫בני אדם‬

‫והתחבר‬

‫לחברתך ‪-‬‬

‫ו* א‬

‫אהבתו‬ ‫ינים‬ ‫כב‬ ‫מבדר‬

‫מי ד עצי־‬ ‫מבא‬

‫במ ד‬

‫איוב יב »‪.‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫התשע ־‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫בעת‬

‫בספרי בץ ‪ -‬קרא עם‬

‫תקרא‬

‫ואם יקשה דבר‬ ‫‪210‬‬

‫ודע‬

‫מבחר‬

‫כי‬

‫הידיעות‬

‫הגמהרים ׳ אשר ייגעו‬ ‫כעורים ׳ כי‬

‫חכמה‬

‫לבבך‬

‫ללבך ‪-‬‬

‫קרע על‬

‫החשובות ׳ הוא מה‬ ‫ספרים ׳‬

‫להרבות‬

‫ואל תהיה‬

‫מפתחי לבך‬

‫שיתישב מהם‬

‫ובהיות‬

‫כרעים‬

‫הספרים‬

‫קרעים י‬

‫בלבבות ׳‬

‫כאשר יעשו‬

‫לא‬

‫החכמה‬

‫סגורים׳ ימששו קיר‬

‫המדע אשר לא יעבר הנחל עמך ׳ לא יתיחש על שמך‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫מדע אשר לא יעבר עמך‬ ‫‪ 215‬שים את‬ ‫מדרך‬

‫ודע כי‬ ‫לא ימנענו‬

‫נחל ‪ -‬חשב‬

‫ספריך לקרן לך‬

‫הזרתות וחץ ערכו ׳‬

‫בתוך חכו ׳ כי מי‬

‫אך‬

‫מועצות לבך לה! זיאהי‬

‫לאחז צדיק‬ ‫חכמתו‬

‫שיעלים‬

‫אותו כ‬

‫מו פאה‬

‫דרכו ׳‬

‫וכאשר ימתיק בפיו דבר‬

‫ובתוך חכו‬

‫חכמה ‪-‬‬

‫ימנענה ׳ אות כי לא בטח על‬

‫מה שידע ממנה‬ ‫ואמרתי בשירי‬ ‫שהעלים את‬

‫‪ 220‬מי‬

‫ובתוך חכו ימנענה ‪-‬‬

‫חכמתו‬

‫הודיענו כי לא בטח‬ ‫כי אץ מן‬

‫ודע‬

‫והנעים ׳ הוא‬ ‫ואמרתי‬

‫בטובת‬

‫עם לבבך‪,‬‬

‫לבחר‬

‫הטובה‬

‫אמנם‬

‫הפחות רע משני רעים‬

‫לא נחשב מן‬

‫החכמים את‬

‫הבוחרים‬

‫אך נחשב מן‬

‫המחכמים‬

‫הבוחרים טוב משני רעים‬

‫העולם הזה אץ‬

‫יתרץ‬

‫כרעים‪,‬‬

‫לבעליה ׳ כי‬

‫הטוב‬

‫ברבות‬

‫והנעים‬

‫אוכליהי ומה‬

‫הטובה ‪ -‬רבו‬

‫קרע על מפתחי לבך קרעים‪,‬‬ ‫הנמהרים‪,‬‬

‫פתח וררחב את לכך‬ ‫‪209‬‬ ‫בא ״ ים רעים‬ ‫בתי‪ .‬ומת לב‬ ‫‪208‬‬ ‫דסכלים‬ ‫‪211‬‬ ‫בלימוד בעל פח‬ ‫ע ייקבע‬ ‫‪210‬‬ ‫חכמד‬ ‫לקלוט דברי‬ ‫׳ ‪ -‬ירא משו ״ל‬ ‫חכמות‬ ‫החכמות ״ א ‪ (/‬חק ‪ ,‬קות בזכרו ^ך בא‪ ,‬פן ¿ בעוברך ערום בנחל מים אין לך מחן ולא כלום‬ ‫‪212‬‬ ‫לחון יסודי '‪ -‬אין נוגעים בו אלא ב ״ עת‬ ‫ אינה לך אייא לעניים >׳ ‪2 1‬‬‫‪214‬‬ ‫אייה א ! ק ^ יי ך ה ¿ '‪ 1‬ם‬ ‫את החכמות ד‪ .,‬מורות‬ ‫את מועצות לבך‬ ‫‪ ,‬לעימו ‪ -‬יום יומי קח‬ ‫אבל לדוצאה‬ ‫' ‪ -‬דרכם י ^ך בירך החכמה‬ ‫‪216‬‬ ‫ב ^ בך‬

‫המדע וכו'‪,‬‬

‫צורך נ־‘‪',‬־‪,‬‬

‫הדרך‬

‫והנעימה ׳‬

‫הזרת‬

‫הטוב‬

‫בשירי‬ ‫‪225‬‬

‫ודע כי‬

‫הזרתות‬

‫הבוחר‬

‫והערמה ׳‬

‫על מה שידע ממנה‬

‫שיתישב‪,‬‬

‫לקרן׳‬

‫פאה‪,‬‬

‫אך מועצות לבך להוצאה‬ ‫לאחז צדיק דרכו‪,‬‬ ‫‪211‬‬ ‫עם‬ ‫‪217‬‬

‫קה‬

‫ייגעו‬ ‫בע ^ ד‬ ‫ם‬

‫יב יב‬

‫במרחץ אי ה‬ ‫מ‪ ,‬םרי‬

‫דם ל ‪ ,‬ס ‪ ,‬פים‬ ‫‪ 227‬א ‪,‬‬

‫ים ‪ - -‬ו‬

‫ק־‬

‫ב‬

‫הם‬ ‫כא‬

‫ב יא‬

‫אסופים‬ ‫;ב‬ ‫ה י‬

‫רב‬

‫חכמה‬ ‫אן‬ ‫מד‬

‫כח‬ ‫יעבר‬

‫ב יא ‪35‬‬ ‫דכם‬ ‫ק־‬

‫כט‬ ‫בר‬

‫מ‬ ‫א נ‬

‫י‪-‬‬ ‫לב‬

‫נטי‬ ‫כד‬

‫‪ 212‬ד מ ״ ע‬ ‫»(‪¿ 1‬‬

‫מי » ¿ יעייים‬ ‫‪ 11‬־ ;‬

‫וחין‬

‫מוסו‬

‫א וב‬

‫חכמת — א נ‪,‬‬

‫לבחור רטוב מ(‬

‫ד י‬

‫‪[3 4 3‬‬

‫הרע‬

‫דפ‬

‫סופיסאא‬

‫‪,‬‬

‫מא י *‘ אחז‬ ‫בוטח‬ ‫אייא‬

‫כיי‬

‫איוב יז ט‬

‫במה‬ ‫מי‬

‫חכמד‬

‫‪ -‬ידע‬

‫‪ -‬יבחן‬

‫ימתיק‬ ‫גמד‬

‫הט ‪ ,‬ב‬

‫א ‪ -‬ר לא‬

‫ט‪ -‬י‬

‫איוב כ‬ ‫‪222‬‬ ‫רבי ־ ים‬

‫אן‬

‫תכנם‬ ‫יב ‪ -‬ינ‬ ‫מוסרי‬ ‫רעים‬

‫המחברת‬ ‫יתרץ‬

‫התשע ־‬

‫לאיש יטריד בה רעיוניו׳ כי אם ראות עיניו׳ ועל הרב יהיה הון‬

‫סגלתו ׳‬ ‫‪230‬‬

‫עשרה‬

‫וחדרי‬

‫למספרי‬

‫משכיותיו׳ ובית נכותו ׳‬

‫חמדתו ׳‬

‫ואוצרות‬

‫תפארתו ׳ בעוד בחיים חיתו ׳ או‬

‫למחרפיו‬

‫אחרי מותו‬ ‫ואמרתי בשירי‬ ‫ותפארת ‪-‬‬

‫ברבות לך עשר‬ ‫למשבחיך הוא‬ ‫‪235‬‬

‫ודע‬

‫ב \ כי‬

‫ממנו‬

‫בלתי‬

‫הזק נקרא עיר‬ ‫בלול עם‬

‫רבו מבלי את‬

‫בעודך או‬

‫למחרפיך אחרי מותך ׳‬

‫ההרס ׳ כי הוא‬

‫הארסי‬

‫יגיעתך‬

‫לדאגות‬

‫והטוב שבו נמזג׳‬

‫ולתלאות ערש ׳ ולא‬

‫מחרצנים ועד זג׳ יביא‬

‫טבחי כי הוא יברך הזבח ׳ ואשר יהיה בו מטוב או שבחי‬

‫תאכל מתוק‬

‫יצוריו כשור אל‬

‫נחשבהו לרוח‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫תבל ‪ -‬הטוב שבו מזוג‬ ‫לא‬ ‫ואמרו‬

‫‪240‬‬

‫החכמים‬

‫ובו החרש‬ ‫העולם‬

‫תאכל מתוק ממנו‪,‬‬

‫בלתי‬

‫דברו על‬

‫תולדות‬

‫הנעימים׳ אשר‬

‫והמסגר כגר ׳ ופניו‬

‫ימצאנו אויב‬

‫על כן נקרא עיר‬

‫בטמק חבושי‬

‫בלול עם‬

‫ההרס‪,‬‬ ‫הארס‬

‫הימים ׳ כי‬

‫וערם‬

‫העולם הזה‬

‫ילינהו הזמן‬

‫כדמות‬

‫מסגרי‬

‫מבלי לבושי ומי‬

‫שיבחן‬

‫בכסות אוהב לבוש‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫תבל ‪-‬‬

‫האדם ‪ -‬גר‬

‫מסגר‬

‫ובתוכו‬

‫‪ 245‬מי שיבחן ‪ -‬ימצאנו‬ ‫חכם‬

‫ואמר‬

‫הזמן עיט‬

‫אחר‬

‫ונתון בו חבל גרוע׳‬ ‫כד על‬

‫והדולה‬

‫‪ 2 3 5‬נמזג‪ ,‬מהו ־‪ ,‬ברע ‪ 2 4 0‬מסגר‪,‬‬ ‫במאסר ‪ 2 4 4‬בחחים חבוש‪,‬‬ ‫‪229‬‬

‫וחדרי‬

‫בחייך או‬ ‫‪ 236‬כי‬ ‫מבחר‬ ‫ופניו‬ ‫כסות‬

‫יה‬

‫ח יב‬

‫ש ״ א ט יג‬ ‫הפנינים‬ ‫אוהב‬

‫ובית‬ ‫אהר‬

‫בית‬

‫‪246‬‬

‫וערם‬ ‫עיט‬

‫מ ״ ב כ יג‬

‫מותך ‪,‬‬

‫ואשר‬

‫מד נח‬

‫איוב מ יג‬

‫ותבל‬ ‫וצרוע ׳‬

‫דומה לגשר‬

‫רעוע ׳‬

‫והדלי רצוץ‬

‫וקרוע ׳ ויום בא‬

‫עמק‬

‫ותחתיו נחל שוטף‬

‫ישבר‬

‫לדלות ‪-‬‬

‫המבוע‬

‫כלא‬

‫אסור ב ‪ -‬ל שלאות‬

‫למחרפיך‬

‫אויב‪,‬‬

‫צבוע ׳‬ ‫עצל‬

‫בחחים חבוש‬ ‫בכסות אוהב לבוש‬

‫שבעויימך‬

‫איוב כר ז‬ ‫יר‬

‫יב ט‬

‫רעוע‬ ‫קצות נשר‬ ‫בשתי‬ ‫אחוזים‬ ‫עי־־יו ‪ ,‬להלן כח ‪ 38‬נחל יש ל‬

‫כח‬

‫ומי‬

‫מבחר‬

‫ותבל‬

‫רבנו‬

‫‪233‬‬

‫‪234‬‬

‫הפנינים מד יד‬ ‫מזוג‬

‫החכם‬

‫ע‪ ,‬ף‬

‫יה ז יג‬

‫לעיל יא ‪263‬‬

‫מבחר‬ ‫הטוב‬

‫בעוד‬

‫‪ 2 4 1‬החרש והמסגר‪,‬‬ ‫‪ 2 4 6‬עיט צבוע‪,‬‬

‫לא‬

‫עיר‬

‫למשבחיך‬ ‫יש‬

‫העולם‬

‫הזה‬

‫תאכל‬

‫ממנו‬

‫הפנינים‬ ‫בחיי‬

‫בחינות עולם ח‬ ‫‪ 247‬ישבר קה‬

‫מד‬

‫רובו‬

‫מז‬

‫ברכי‬ ‫העולם‬ ‫יב ו‬

‫יגוגים‬ ‫כי‬

‫ים‬

‫‪[344‬‬

‫מחרצנים‬

‫ומה‬ ‫אם‬ ‫יבחן‬

‫תוכחה‬ ‫זועף‬

‫הפילוסופים ב יא ‪53‬‬

‫‪235‬‬

‫כאשר‬

‫נפשי‬

‫טורף‬

‫רב‬

‫והחכם‬

‫מתחסד‬

‫מוסרי‬

‫יט יה‬ ‫דבש‬

‫וב\ו בטמון הבוש‪,‬‬

‫חבו ״‬

‫שיהיה בו‬ ‫מעורב‬ ‫הנלבב‬

‫נספח‬ ‫מצולה‬

‫ו ד‬

‫במ‬

‫מששון‬

‫בארם‬

‫הוא‬

‫‪241‬‬

‫רחב‬

‫ימצאהו‬

‫הלבבות‬ ‫ידים‬

‫והזמן‬

‫מש‬

‫רוח‬

‫החרש‬

‫את ה‪ ,‬גולם‬ ‫לחובות‬

‫הונך‬ ‫יביא‬

‫למשבחיך‬ ‫ז‬

‫‪238‬‬ ‫מ ״ב‬

‫תבל‬ ‫כד יד‬

‫אויב‬ ‫והחיים‬ ‫נשר‬

‫כב‬

‫שלובש‬ ‫והמות‬

‫רעו ׳נ‬

‫בנוי‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫התשע ־‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫תבל‬

‫‪250‬‬

‫הידוע‬

‫כשמו‬

‫ידמה אל גשר רעוע‬ ‫בו נתץ חבל גרוע‬

‫תחתיו נחל שוטף עמק‬ ‫דולה עצל‬ ‫ודלי רצוץ‬

‫נבזה נפוץ‬

‫יום בא‬ ‫ואתמה אם איש‬

‫‪255‬‬

‫שיתן ־ יגזל ׳‬

‫והטוב בו‬

‫מחברותיו ׳‬

‫לאחד‬

‫ישלח‬

‫מאזנים׳‬

‫ישפילו‬

‫ממרים‬

‫הבורא‬

‫‪260‬‬

‫בהנחתו ׳‬

‫ודע כי‬

‫־‪26‬‬

‫העלוב ׳‬

‫הזבוב‬

‫מעלה‬

‫להכשיט קדם‬

‫דבר‬

‫יהיה בו‬

‫ולא יגיע‬

‫הנשר‬

‫ומזלות‬

‫שיכסה ׳‬

‫בוחרי‬

‫למנוחתו ׳‬

‫מימיו ״ ואמר אחר‬

‫החכמים‬

‫לכף‬

‫ומעצבו ׳‬

‫שאץ‬

‫ומאסר‬

‫וממעלת‬

‫הסבל‬

‫בערי ודע כי מי ששם‬

‫רואה כי יש‬

‫הבורא ‪ -‬הוא‬

‫לבורא‬

‫יגיעהו‬

‫המאמין ׳‬

‫הסבל כי בו‬

‫המקנא ׳ ומי שאינו רוצה בגזרת‬

‫תכליתו וקצו ׳‬

‫פתאום‬

‫כמה פוגע ביום שלא‬

‫תחבולה ׳‬

‫הצער ׳ ומי שאינו‬

‫שלא יגלה‬

‫והצלחתו ׳ כי אם‬

‫העולם עדן המין׳‬

‫תחבולת מי שאץ לו‬

‫הדאגה דאגת‬

‫העולם הזה‬

‫תנחומיו י‬

‫וקדם‬

‫ויפריד‬

‫ודמוהו‬

‫ולתשועת נפשו‬

‫מיחלי הזמן ויונקי שד‬

‫גדולה ׳ והיא‬

‫והסבל על‬

‫בכלוב •‬

‫לשמים׳‬

‫האדם‬

‫ובוער יום יום באש‬

‫וכסות ‪ -‬הוא‬

‫המבוע ׳‬

‫יתחיל‬

‫יכסה‬

‫דתן‬

‫החסרים עד‬

‫למחרת ‪ -‬ואינו‬

‫כבהמות יערי‬ ‫במזץ‬

‫ויחסה ׳ כי הוא‬

‫החכם ׳ זכרו זאת‬

‫תקציף השונא׳‬

‫שרוע‬

‫מעלתו ׳ אם לא יכאיב זולתו ׳ יחתף מהרה מתנותיו׳‬

‫אלא בוי‬

‫הסבל‬

‫קרוע‬

‫שבר כד על‬

‫והרע בזול ׳ ולא‬

‫היתרים ויעלו‬

‫ואמר‬

‫ישלימהו‬

‫יאמץ‬

‫ביקר‬

‫חפשי‬

‫ומיחל‬

‫קלוט‬

‫לדלות ‪ -‬נפל ות‬

‫בעולם הזה‬

‫אחרי ולא יתן‬

‫ראש פרוע‬

‫ימיו כצל‬

‫אישצרוע‬

‫אלא‬

‫עליו‬

‫הסבל אל מחת‬

‫אץ‬ ‫‪ 250‬כשמו הידוע‪ ,‬תבל ) תו ובית סגולות ( ‪ 255‬יתחיל להפשיט קדם שיכסה׳‬ ‫ייהתכסות בהם אלא עוד מפ ‪ -‬יט ממנו את מעט הב ״־־ ים עי ‪ -‬לו ‪ 256‬ולא יכסה דבר !בו‪/‬‬ ‫ומחרפת‬ ‫לפעמים דבר שבחר בו הריהו מגלה לעומת זה דבר אחי ‪ 258‬מחברותיו‪ ,‬מה ‪ -‬הוא מחבר ‪ 259‬ומזלות‪,‬‬ ‫אנעים‬ ‫בעזיבת‪ .‬כמה פוגע וכר‪ ,‬כמת‬ ‫‪ 260‬אלא בו‪ ,‬על־ ידי ההתמכרות לתאוות העולם הזה ‪ 261‬בהגהת‪,,‬‬ ‫מתפללים ליום ‪ -‬ייא י דימוהו לפי שימותו לפני כ! ‪ 262‬ומאסר‪ ,‬ובית כלא ‪ 264‬והסבל על הדאגה דאו‪ .‬ת‬ ‫המקנא‪ ,‬בסכלך והבל ״ תך על הדאגה תגרום דאנה ל ^ זו ״ איך ולמקנאיך ‪ -‬ציפו לראותך מיצר על צרותיך ‪ 265‬כי‬ ‫וכסות בלבי אי‪ 1‬א עיי דרכה‬ ‫לאלוהים לא רק עי‪ 1‬מז‪ ,‬ן‬ ‫יש לבורא עליו אלא במזון וכסות‪ ,‬כי האדם ח יב י־ ודה‬ ‫עג ת ם‬ ‫‪252‬‬

‫ימיו‬

‫תה‬

‫‪253‬‬

‫ואתמה‬ ‫יכסה‬

‫אבן‬

‫** נזיר ה‬ ‫ירים‬

‫‪43‬‬

‫‪264‬‬ ‫‪263‬‬ ‫במ !‬ ‫רד‬

‫רא ‪-‬י‬

‫מ־‬

‫מה‬ ‫לאחד‬

‫יתן‬

‫מ‪ -‬ל‬

‫בעי‪ 1‬י‬

‫ב‪,‬‬ ‫מי‬

‫וכס ת ר א‬

‫לעיל י ‪209‬‬ ‫‪263‬‬

‫הסבל‬

‫המא‬

‫והנזיר יב ‪94‬‬

‫ה ז‬ ‫בער‬

‫בן‬

‫ובוער ‪ -‬ימ‬ ‫‪266‬‬

‫ידהעויים‬ ‫אלא ‪-‬‬

‫יכאיב בו‬

‫זולת‪.‬‬

‫מי‬

‫הזמן י ‪ -‬ייח‬ ‫הזמ(‬

‫והם ‪ -‬לים‬

‫הרע‬

‫‪-‬י ע‬

‫מה‬

‫הע‪ ,‬לם‬

‫בן‬

‫הבורא כ‬

‫אצי‪1‬‬ ‫‪80‬‬

‫כי‬

‫עם‬

‫מבחר הפ ״ י ״ ים‬ ‫ומי‬

‫מבחר הס‬

‫מבחר ר‪,‬פ‬

‫יט‬

‫ינים ט‬

‫ינים‬ ‫מי‬

‫קז ל‬

‫‪[3 4 5‬‬

‫מיז‬ ‫‪ --‬ם‬

‫מהר‬

‫‪254‬‬

‫מת ‪ ,‬ר ‪,‬‬

‫בני ה ב ^ ים‬ ‫מד א‬

‫בה ״ חת‪,‬‬

‫ויכריד‬

‫דחכמים‬

‫ב־‬

‫פז‪ ,.‬יי ת‬ ‫אמי‬

‫‪ -‬אי ״‪,‬‬

‫הצד‪ ,‬ב‬

‫וט‬

‫ אי ״ ו ר א ‪-‬‬‫הסבי‪1‬‬

‫מותם א‪ ,‬תם‬

‫תכי‪ 1‬ת‪,‬‬

‫י‪-‬‬

‫ב!‬

‫למאזנים‬

‫אער‬

‫דב ‪ ,‬רא‬ ‫כמה‬

‫מבהר‬

‫דעולם ה* ־ ע־־ן‬ ‫‪-‬א!‬

‫המלך‬ ‫‪ -‬אין‬

‫סו יא‬

‫תחבולת מ‬ ‫זית‬

‫מחברותיו‬

‫ודם ד‪,‬‬

‫דע יים הזד עיי‬

‫החכם‬

‫הסבל‬

‫קד‪,‬‬

‫וי•״ ל‬

‫יב ו‬

‫קדם ‪ -‬יתן‬

‫פתאם‬

‫בכל ‪ ,‬ב‬

‫‪ 261‬ו ‪ .‬״ קי‬

‫‪ ,‬עיי כן‬

‫אמר‪,‬‬

‫ו ח מ‬

‫כב‬

‫להפ ‪ -‬יט‬

‫חטף‬

‫המלך ! ה ״ זיר יד ‪102‬‬ ‫כבר‬

‫כג‬

‫ות ‪ -‬בר‬

‫קדם ‪ -‬יכפה‬

‫הזבוב \ ת ! ה ״‪ -‬יד‬

‫הם י ״ ים‬ ‫אם‬

‫וי‬

‫יתחיי‪1‬‬

‫חפ ‪ -‬י‬

‫ומזאת מבחר‬

‫המייך ‪ ,‬הנזיר ט‬ ‫ג ב‬

‫יר‬

‫כח‬

‫ונבל‪ ,‬תו‬

‫הקדמוני‬

‫‪259‬‬

‫ומי‬

‫¿ בזה‬

‫כב‬

‫קלוט‬

‫כי ה‪ ,‬א‬

‫הדיר ‪ ,‬ת‬

‫היתרים‬ ‫‪262‬‬

‫‪253‬‬

‫‪ .‬קצר‬

‫אם ב‪ . ,‬א ‪ ,‬מ ״ יעים איי‬

‫נה ‪,‬‬

‫כבדם ‪ ,‬ת‬

‫אחר‬

‫באמת המ‪ -‬ייל‪,‬‬

‫המאמ !‬ ‫והפבי‪1‬‬

‫‪86‬‬

‫ולא‬

‫מה נפי ^א‬

‫ה ‪ 1• -‬מים‬

‫אותו כי‬

‫דפגי ״ ם‬ ‫‪ ,‬מאסר‬

‫בח‪,‬‬ ‫‪.‬‬

‫וי ‪ -‬פילו‬

‫ממיים‬

‫קמר י*‬

‫וי‬

‫י¿‬

‫המלך וד ״ז ר טז ‪120‬‬

‫דבר עד ‪ -‬י ״ לה‬

‫‪ 258‬י ‪ -‬לה‬ ‫דחפרים‬

‫ואם ד ‪ ,‬א‬

‫אחרים‬

‫בן‬

‫לא‬

‫הוא ‪ ,‬תן ב ^ י ' ם‬

‫לערום‬ ‫מכפה‬

‫א‬

‫המין‬ ‫תחבולד‬

‫דב ‪ ,‬רא אק‬

‫ל‪-‬‬

‫טותו רם‪ ,‬אה‬

‫לבורא‬

‫עלי‪,‬‬

‫טובה‬

‫אייא‬

‫הסבל איי‬

‫חפצ‪,‬‬

‫ ‪-‬‬‫> ״‪,‬‬

‫אל‬

‫המחברת‬ ‫באבל טוב מן‬

‫חפצו ׳ ואץ‬ ‫ק‬

‫החבל ׳‬

‫מן‬

‫הנבל ׳ ואץ למי שאץ לו‬

‫»‪27‬‬

‫ולשוטה טוב ‪p‬‬

‫יראה ׳‬

‫לכל פגע‬

‫הטוב‬

‫שבחברים‬ ‫הטובה‬

‫על‬

‫רעתו ׳‬

‫סבל‬

‫ולכן אם‬

‫תהיה‬

‫*‪27‬‬

‫אשר היו‬

‫בהסרת‬

‫ולכל טובה‬ ‫ואמר‬

‫הרעה ׳‬

‫סודה• ועם כל צרה‬ ‫החכם‬

‫הכבל ׳‬

‫החכם‬

‫ומגורה ׳‬

‫בצרות י‬

‫והשני‬

‫כגברת ׳‬

‫לא‬

‫תרצה‬

‫האחת שלא‬

‫לצבא‬

‫צבאי‬

‫ומהלחם עם‬

‫נכבד‬

‫העולם הזה‬

‫לא‬

‫ימעטו‬

‫חומסיו‬

‫ומבקשי‬

‫זכר עם כל‬

‫טובה ‪-‬‬

‫למען ייטב לך‬

‫והבא כשתי‬

‫האחרת ׳‬

‫יתחבא ׳‬

‫שביועצים׳‬

‫ומעלתו‬

‫היקרה ׳‬

‫להעבירה ׳‬

‫והענוה‬

‫ידועה ׳ מי שיודה‬

‫ענותנותו׳‬

‫החכמה‬

‫תקציף‬

‫ולכן יזמן‬

‫הסבל הוא הטוב‬

‫תראית‬

‫באל‬

‫העולם הזה‬

‫־‬

‫הסבל ׳‬

‫ומאנשי‬

‫התקוה‬

‫דבריו עזרה‬

‫הצמחים טוב ק הזבל ׳‬

‫ולעורר הששון טוב‬

‫מי מבני אדם‬

‫התורה ׳‬

‫ואמר החכם‬

‫האבל ׳ טוב ק‬

‫סבלו‬

‫אץ לגנב טוב‬

‫בעל נפש‬

‫הודאה ׳ כי‬

‫ומי שרב‬

‫מאנשי‬

‫ולהחטיא חצוי‬

‫ולהגדיל‬

‫יכלת‬

‫החרוצים ׳‬

‫ויסבל‬

‫התשע ־‬

‫הסבל לגדר פרצו ׳‬

‫עשרה‬

‫בעבורה ׳‬

‫צרותי‬

‫ולכן‬

‫האחד‬

‫יתעורר‬

‫כי גרושי‬

‫ואמר‬ ‫כשפחה‬

‫המשכיל ויבוא‬ ‫העולם‬

‫תבל הם נשואי‬

‫הבא‬ ‫ד‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫‪280‬‬

‫גמלא‬

‫לא נביא אנכי‬

‫בן‬

‫כי גרושי תבל המה‬ ‫ומנדיבות‬

‫העולם‬

‫ולדורשיו ׳‬

‫קל‬

‫לאדני‬ ‫*‪28‬‬

‫שהוא‬

‫הבא ‪-‬‬ ‫הדרכים‬

‫נביא ‪ -‬אך שכלי נבא‬

‫נשואי‬

‫רחוק מן‬

‫והמעברים ׳‬

‫השוא׳‬

‫פתוח‬

‫צדיקים יבואו בו ״ ודע בני כי‬

‫ועד גדולם ׳ ואשר הגיע עדיו ישלם•‬

‫העולם הבא י‬ ‫למבקשיו ׳‬

‫נמצא‬

‫ונדרש‬

‫השערים׳ מה יפיו ומה‬

‫הצדק הוא‬

‫ואכל וחי‬

‫העולה על‬

‫לשואליו‬ ‫השער‬

‫טובו ״ זה‬

‫המעלות כלם ׳‬

‫לעולם ׳ חה כי‬

‫למקטנם‬ ‫לפרדס‬

‫העולם הזה דומה‬

‫‪ 2 6 7‬ולהחטיא חצו‪ ,‬ולהחמיר את חיצו על האבל ל ^ רום עריצי דאבל לא יוכלו לפג‪ .‬ע ‪ 2 6 8‬ולשוטה‪,‬‬ ‫הכבל‪ ,‬לאמור אותו בו שלא יוכל להשתולל ולהגדיל‪ ,‬ולגדל ‪ 2 7 0‬הודאה‪ ,‬תודה לאלוהים ‪ 27 4‬סודה‪,‬‬ ‫שהיא עלולה למור ולחדול ‪ 2 7 5‬צרות‪ ,‬נשים לבעל אחד שהן צרות זו לזו ‪ 2 7 7‬תבל‪ ,‬העולם הזד ‪ 2 8 2‬ומחריבות‪,‬‬ ‫דמובילים‬ ‫ומעברים קלים‬ ‫‪ 2 8 3‬קל הדרכים והמעברים‪ ,‬בעל דרכים‬ ‫השקר‬ ‫ומן האצילות וההוד הש!א‪,‬‬ ‫ולמ *‪ .‬גע‬ ‫ביטוייה‬

‫אליו‬ ‫‪ 267‬ל ^ דר‬

‫י¿‬

‫מבחר‬ ‫ט י‬ ‫הבורא ?‬

‫כל‬

‫למעי‬

‫העולם הזה‬ ‫בן‬

‫והחזיר‬ ‫קל‬

‫טובה —‬

‫והנזיר‬

‫הדרכים‬ ‫העולם‬

‫משל‬

‫פתוח‬

‫שלטו‪4‬‬

‫ינזנבהו‬

‫החק‬

‫עוזרים‬

‫ימעדם‬

‫‪ .‬הצלחת‬

‫ומהלליה‬

‫וימבל‬

‫כל‬

‫את‬

‫כאשי‬

‫צרות‬

‫גט‬

‫העולם‬

‫הזח‬

‫החכמים‬

‫כי‬

‫‪281‬‬

‫‪205‬‬

‫החק‬

‫מה‬

‫ואמר‬ ‫הנהנה‬

‫הממון‬ ‫המאיר‬

‫עשר‬ ‫לארץ‬

‫זכ‬ ‫החכם‬

‫ישמרהו‬ ‫יקבצהו‬ ‫ולדרים‬

‫אין‬

‫לכל‬

‫פגע‬

‫‪¿ 71‬‬

‫מי‬

‫הרעה‬

‫צרח —‬ ‫תה‬

‫זמן‬

‫תרצח‬ ‫קדושין‬

‫לעולם‬

‫ט יז‬

‫זה‬

‫תה ׳‬

‫משל‬

‫עליון‬

‫החכם‬ ‫ההמון‬ ‫עליה‬

‫החכם‬ ‫ס ד‬

‫זכר‬

‫מבחר‬

‫כי‬

‫קיח כ‬ ‫וזה‬

‫מלך‬ ‫עבדים‬ ‫המורות‬

‫‪[3 4 6‬‬

‫עא יג‬

‫‪273‬‬

‫בזח‬

‫תתמיד‬

‫חשבון‬

‫הנפש נ‬

‫כי‬

‫תקציף ה ¿ זנית‬

‫ומגדיבותו‬

‫ההמון‬

‫חפגינים ט‬

‫כב‬

‫איזה‬

‫שיעבירנח‬

‫הבא ׳‬

‫יד‬

‫טובה‬

‫הויאה‬

‫‪270‬‬

‫מבני‬

‫תה‬

‫‪¿ 80‬‬

‫לא‬

‫נמצא‬

‫‪284‬‬

‫יגשאהו‬

‫השכל‬

‫לארימטו‬

‫הישר‬ ‫‪257‬‬

‫יד‬

‫ז‬

‫העולם‬ ‫השכל‬ ‫הישר‬

‫חטובה‬ ‫חשבון‬ ‫בם‬

‫רכג‬

‫¿ ‪28‬‬ ‫לא לג‬

‫רועה‬

‫יכבדוהו‬ ‫צדק‬

‫הפנינים‬ ‫מן‬

‫דחטא‬

‫‪5%‬‬

‫‪285‬‬

‫ואמרו‬

‫‪277‬‬

‫ונדרש‬

‫אנשי‬ ‫מחזיק‬

‫בן‬

‫לכל‬

‫ואכל‬ ‫בטוב‬

‫אצל‬ ‫מד ו‬

‫ומנדיבות‬

‫פרדס ית‪ «.‬הג‬ ‫מאזני‬

‫אדם‬

‫דם ‪ \ .‬נים‬ ‫נכבד‬

‫ותנצל‬

‫טבק ¿ זיו‬

‫יר‬

‫מבחר‬

‫כה‬

‫ויבוא‬

‫לכל‬

‫למקטנם‬

‫חדמיון‬

‫יממכם‬

‫‪276‬‬ ‫עם‬

‫חוא‬

‫צורת‬

‫טוב מן‬

‫להלן‬

‫חסבל‬

‫הלבבות‬

‫מחן ‪-‬‬

‫העולם‬

‫ולכל‬

‫ומבקשי‬

‫חובות‬

‫חאחת‬

‫בזח‬

‫סבל‬

‫לאלהים‬

‫העולם‬

‫שאין לו‬

‫מבחר‬

‫‪272‬‬

‫התקוח‬

‫מו ב‬

‫מרוחב‬

‫השערים‬

‫הקדמוני ד‬ ‫הממון‬

‫תבל‬

‫‪275‬‬

‫אמרו‬

‫טוב‬

‫עזרה‬

‫הבא כ טתי‬

‫יד‬

‫‪120‬‬

‫ועם‬

‫‪102‬‬

‫תמה על מי‬

‫שלא‬ ‫שבחברים‬

‫הטובה‬

‫מורה‬

‫יב יג‬

‫מבחר‬

‫והענוה‬

‫שיודה ע*‪1‬‬

‫והעולם‬

‫טז‬

‫אני‬

‫שביועצים‬

‫מי‬

‫בר‬

‫המלך‬

‫ואמר‬

‫טוב‬

‫אמר‬

‫עם‬

‫‪274‬‬

‫‪269‬‬

‫הפנינים ט ה‬ ‫הסבל‬

‫זכר‬

‫נח‬

‫יב‬

‫ואין‬

‫הפנינים ט טו‬

‫למי‬

‫יכולת‬

‫הסבי‪, ,‬‬

‫כד ‪55‬‬

‫יזמ‪4‬‬

‫גרו ‪ .‬י‬ ‫המלך‬ ‫שואי‪ 1‬י‬

‫בר ׳ גכב‬ ‫הדור‬

‫הצבא‬ ‫הבדק‬

‫דיור‬ ‫דצבא‬ ‫ודוא‬

‫המחברת‬ ‫חובה‬

‫מלא‬

‫וחמדתי‬

‫חכות ׳‬

‫תשגבנו הדת*‬

‫המלך ׳‬

‫והמלך הוא‬

‫הוא קניץ‬ ‫‪290‬‬

‫כסף‬

‫הצדק ׳‬ ‫כי‬

‫ומשכתו‬

‫ובלעדיו היה‬

‫והדת מנהג אשר בו נלך ׳‬

‫כדמות רועה ירעה‬

‫יכלכלנו‬

‫והצדק הוא‬

‫הצדק שר‬

‫התשע ‪-‬‬

‫המלכותי‬

‫עשרה‬

‫הממק ׳‬

‫הדבר‬

‫עדרו ׳‬

‫והממ ‪p‬‬

‫המאשר‬

‫ומאשר והוא תקק‬

‫אלק‬ ‫קק‬

‫וגדול‬

‫והחיל‬

‫טרף‬

‫בכות ׳‬

‫והמלכות הוא‬

‫עשיר עם‬

‫הלך ׳‬

‫ינהיגנו‬

‫לעשות מה שיעשה יעירו ׳‬

‫והחיל‬

‫יקבצנו‬

‫ההמק ׳‬

‫וההמ ‪p‬‬

‫עבד‬

‫בדקי‬

‫ואמרו‬

‫בעדו‬

‫החכמים‬

‫המחזק כל‬

‫שלמק‬

‫יעבידנו‬ ‫כלם ׳‬

‫העולם‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫אמר‬

‫בינותי‬

‫החכם‬

‫העולם הזה‬ ‫‪295‬‬

‫סוד‬

‫כדמות שלטק‬

‫הדת ‪ -‬מנהג‬

‫מלך חכם‬ ‫החיל יעיר‬

‫קנאתו‪,‬‬

‫ומכלכל‬

‫החיל הוא קנין כסף‬ ‫ההק ‪ -‬טרף ‪ ,‬וביד הה ־‬ ‫‪300‬‬

‫ודע‬

‫‪305‬‬

‫כי‬

‫בני‬

‫נו‬

‫הצדק ‪ -‬תקק‬ ‫חובה‬

‫ומצוה ׳‬

‫הכסיל הוא‬

‫הממק אותו‪,‬‬ ‫וקבוצתו ‪,‬‬

‫אסופו‬

‫בגבורתו‪,‬‬

‫הצדק‬

‫שר ומאשר‬

‫העולם‬

‫ליסר הבן‬

‫מק‬

‫יעביד ־‬

‫ואמר‬

‫ואמר‬

‫החכם‬

‫הבן‬

‫אצבע‬

‫יתרה ׳‬

‫לא ידע איך יתנהג עמו י אם‬

‫לאביו‬

‫שלמה‬

‫עברה ׳‬

‫חלשתו‪,‬‬

‫בידיעתו‪,‬‬

‫כדמות רועה‬

‫ההמק ‪ -‬עבד ‪,‬‬

‫כמשכתו‪,‬‬

‫הדת תשגיב את‬

‫ינהיגנו‬

‫המלך הוא‬

‫העולם‬

‫המלכות הוא‬

‫פרדסי‬

‫המלכות הוא‬

‫ותמונתו‬

‫מזולתו ׳‬

‫בחכמתו‬ ‫וצרה ׳‬

‫העם‬

‫יכרתנו ‪-‬‬

‫יסר בנך כי יש‬

‫תקוה ׳‬

‫בענינו‬

‫לבעל‬

‫ואביו‬

‫יכאיב‬

‫דומה‬

‫עצמו ׳‬

‫ישאירנו ‪-‬‬

‫ואם‬

‫ישאיר מומו‬ ‫ואמרתי בשירי‬ ‫אמר לבני יום‬

‫והלמוד לבן‬ ‫במיטב‬

‫‪310‬‬

‫ימרד בי‬

‫אצבע יתר אתה עמי ׳‬

‫אשאירך ‪ -‬אשאיר מומי‬

‫אכאיב‬

‫צריך‬

‫ההנהגה׳‬

‫אכרת אותך ‪-‬‬

‫עצמי י‬

‫להיות‬

‫במדרגה ׳ כל עוד היות נפשו רכה ועננה׳‬

‫והחכמה‬

‫בתחלה ׳ היא אשר תחשב‬

‫לנערים‬

‫הראויה‬

‫ולהנהיגו כפי כהו‬ ‫לגדולים‬

‫‪ 286‬בכות‪ ,‬בכייה ‪ 288‬ודדי־‪,‬׳ ואנשי דצבא ‪ ¿90‬בעד! ׳ דייו ‪ 293‬ביגותי‪,‬‬ ‫דמוי־ פרדם ‪ 295‬תשגיב‪ ,‬ת־ו ק ‪ 303‬בע»\*‪.‬ו‪ ,‬ביחס אל י ‪ 309‬במדרגה‪,‬‬ ‫‪ 310‬לכסלה‪ ,‬לסכלות אם לא י ‪ -‬עו אות ״‬

‫דתבו ׳ נתי‬ ‫‪ :‬ד ־ י ד מן‬

‫‪286‬‬ ‫כב‬

‫יא‬

‫‪290‬‬

‫המהזק‬

‫אלו!‬

‫לה ח ‪,‬‬

‫בר‬

‫מ ב יב ‪,‬‬ ‫מט‬ ‫איזה‬

‫יז‬

‫כה‬ ‫רכמד‬

‫‪291‬‬ ‫תה‬ ‫ראויה‬

‫להלן כ ‪007‬‬ ‫תקון‬

‫עח‬

‫מט‬

‫ללמו ״‬

‫ ימין ‪-‬‬‫‪304‬‬ ‫לגעי ־ יםי‬

‫‪287‬‬ ‫ב‬

‫אצבע‬ ‫א‪ .‬ר‬

‫קטן‬

‫‪207‬‬

‫איוב ‪-‬‬ ‫יעיר‬

‫־ ולין ג ו‬ ‫דחבמות‬

‫יש‬ ‫‪109‬‬ ‫אשר‬

‫עש ר‬

‫ט‬ ‫מב‬ ‫יכד‬

‫ש ב‬ ‫‪/‬‬

‫!‪2‬‬

‫מז א‬

‫כשיזקי ‪ -‬ו לא ט ‪ .‬ב‬

‫‪[3 4 7‬‬

‫יב ד ‪ 8‬א ‪2‬‬

‫רועה‬ ‫‪302‬‬

‫‪110‬‬ ‫לדם‬

‫ודחכמה‬ ‫שלא‬

‫ידעו‬

‫ת‬ ‫יסר‬

‫מ‬

‫אותם‬

‫‪ ¿91‬פרדסי׳‬ ‫דקל א ״‪ ,‬ד״כב־־‬

‫יא‪ ¿ « 0‬קי‪ -‬ין‬

‫מ ^ יט יח‬

‫מוסרי‬

‫לכסלה‬

‫וי‬

‫‪10 1‬‬

‫דפילוסום ם ב‬

‫הב‪,‬‬

‫יט ‪20‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫התשע ‪-‬‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫שאלמי‬

‫חכמה‬

‫ומה‬

‫השיבותים‬ ‫ואם יערב‬ ‫‪ 315‬ומן‬

‫ראויה‬

‫כחכמת מה אשר ל ־‬

‫לבבך בני‬

‫המליצות‬

‫ללמד‬

‫השירים׳ בחר לך‬

‫לגשת אל‬

‫הבתולות ׳ אשר לא היו‬

‫הוא רך בשניו׳‬

‫לנערים‬

‫זקנים‬

‫יחשבה כל איש‬ ‫מזמרת‬

‫ממשוררי הזמן‬

‫והמעה בהם הוא אשר ימות‬

‫בתחלהי‬ ‫לכסלה‬

‫הדברים ׳‬

‫בעילות ׳‬

‫ומפניני‬

‫ומבחר‬

‫המאמרים ׳‬

‫השירים ‪ -‬אשר‬

‫בטרם מות אדוניו‬

‫ואמרתי בשירי‬ ‫שאלוני‬

‫בשירים י‬

‫ומה זה טוב‬

‫השיבותים‬

‫ומההוא המעה בסי עניתים‬ ‫‪320‬‬

‫עורה‪ ,‬בני‬ ‫הלכו‬

‫בלא‬

‫הטרם‬

‫תדע כי‬

‫ותמול‬

‫חלף‬

‫נדע‬ ‫‪325‬‬

‫משנת‬

‫הנערות ׳‬

‫חמדה ׳‬

‫והקיצה‬

‫ובעודך‬

‫אבדה י י‬

‫אשר ימות‬

‫לצאת‬

‫בעולם‬

‫ואמרו‬

‫‪330‬‬

‫לכל‬

‫משכיל כי בזמן‬

‫בקרבו ׳‬

‫אתה‬

‫ואנכי‬

‫במספר‬

‫תמול‬

‫‪315‬‬

‫חולף‬

‫ויתגבר ׳‬

‫שהוא נ צאר‬

‫יר‬

‫יערב‬

‫ל‬

‫ימות‬ ‫יצמת‬

‫והיום‪,‬‬

‫ומחר‬

‫ומחר ׳‬

‫נעלם ולא‬

‫ויומך‬

‫‪330‬‬

‫להמציא‬

‫אי‪,‬‬

‫זהב א‪ ,‬פיר‬

‫יר‬

‫אולם‬ ‫ספ ^ י‬

‫דה ב‬

‫דברים א‬

‫כא כ‬

‫הכן‬

‫זמנו‬

‫והיום‬

‫הוא‬

‫ומחרתך‬

‫סתום ׳‬

‫עבר‬ ‫וטז ‪,‬‬ ‫וספי ^‬

‫‪323‬‬

‫ובדרך‬

‫במעגלי‬

‫והטוב ‪* /‬‬

‫באירים‬

‫בדן‬

‫!‬

‫וארגמן‬

‫ותולעת ו ‪ -‬שים‬

‫מבחי‬

‫אחרי‬

‫‪322‬‬

‫הטרם‬

‫ומחר‬

‫יר‬

‫פתום‬

‫ידיח‬ ‫להמציא‬ ‫אבל‬

‫‪328‬‬ ‫הנוף‬

‫חכמה‬

‫‪332‬‬

‫‪320‬‬ ‫שמ‬

‫מי‬

‫ואי‪,‬‬ ‫להוסיף‬ ‫מרגוע‬

‫לה‪ ,‬חיל‬

‫]‪348‬‬

‫לצאת‬

‫כ • ‪25‬‬

‫! מבחר‬

‫ה ‪ ,‬דד‬

‫‪-‬ל‬

‫תחכמו י‬

‫יבינו‬ ‫רב‬

‫רך‬

‫תחכמו ‪ ,‬י יח‬

‫ימי‬

‫מופרי‬

‫ד ב‬

‫וגם •‬ ‫אוהבי יש‬

‫בשניו ‪,‬‬

‫התום‬

‫הכשי ״ ‪,‬‬

‫המשורר‬ ‫י ז‬

‫הדרכתיך‬

‫ה ‪ .‬יא‬

‫להלן כ ‪217 ,‬‬

‫מות‬

‫רבה צ נ‬

‫הוריתיך‬

‫השירים‬

‫הקדמה ‪, 12‬‬

‫חולך ! א ‪ ,‬ו‬

‫פכר‬

‫חכמה‬

‫סהר ‪ , ,‬דד‬

‫‪323‬‬

‫א יא‬

‫צעצועים א ‪12‬‬

‫ומרגעה‬

‫ישרי‬

‫בראצית‬

‫ואל‬

‫מדעת טיבו׳‬

‫לנפשך נפש‬

‫ולכן ביום אשר‬

‫לראות בך‬

‫הטוב י ‪ -‬אר‬

‫יה‬

‫להמציא‬

‫לגרע ׳ רק מה שבו‬

‫חכמה ושכל אקוה ׳ אין בידי הץ ועשר׳‬

‫תחכמו ‪ ,‬י‬

‫השיר‬

‫להוסיף או‬

‫פעלת‬

‫אמנם‬

‫לימים‬

‫המליצות‬

‫מחברו‬

‫‪ 321‬ה ^ כו‬ ‫אתמוי‪1‬‬

‫כביכול‬

‫והשעה׳‬

‫הגתמ ‪ -‬ו‬

‫צעיר‬

‫תחבולה‬

‫עבר זמנו‬

‫אץ מי יבינו‬

‫מחר ‪ -‬נבער כל אדם‬

‫והכשר ׳‬

‫ש עדיין לא‬

‫‪315‬‬

‫‪ 316‬רך‬

‫עתיד‬

‫הצדק‬

‫תמיד‬

‫לפני‬

‫לפי‬

‫המצוה ׳ אשר‬

‫על‬

‫כא‬

‫הצרך‬

‫חלף כבר‬

‫ומחר ‪ -‬נעלם‬

‫העבר ‪ -‬אץ‬

‫ובאשר יהיה‬

‫תפעל‬

‫החדשות‬

‫הבתולות ‪,‬‬

‫הוא זה‬

‫לרעי‬

‫האב‬

‫הפקדתיך‬

‫צל ‪ -‬ה‬

‫לחלף יעז‬

‫לנפשך‬

‫תמול‬

‫השדודה ׳‬

‫ואמרתי בשירי‬

‫פעול לטוב או‬

‫בעליו‬

‫האדם‬

‫שלשה י‬

‫ופקד‬

‫צידה‬

‫הימים אשר‬

‫מאודותיו דבר‬

‫וידוע‬

‫לחרות‬

‫והעבודה ׳‬

‫והיום‬

‫והיום ‪ -‬הוא כמו חולף ואינו‬

‫‪314‬‬

‫לחרות ׳‬ ‫הכן‬

‫החכמים כי ימי‬

‫ימי אדם שלשה הם‬

‫המגונה‬

‫בטרם מות אדוניו‬

‫מעבדות הזמן‬

‫המעשה‬

‫ואל ארץ לא ידענו סחרי‬

‫אשר הוא רך בשניו‬

‫שירת י ‪ -‬ראי‪1‬‬

‫‪190‬‬

‫אבל‬

‫פפח‬

‫שיר‬

‫לפיכך‬

‫מי ‪334‬‬

‫הוציא ו‬

‫אמר אח ^‬

‫הפיר‬

‫פופים ב יא ‪58‬‬

‫‪ 329‬נב ‪ ! ,‬י‬

‫אגר‬

‫‪331‬‬

‫אין‬

‫יז ‪,‬‬

‫תה‬

‫ב‪,‬‬

‫יר‬

‫י יד‬

‫דמלך וה‪ ,‬זיר‬

‫קיב ‪,‬‬

‫‪332‬‬

‫פ‬ ‫זולתו‬

‫בח י‬ ‫מאבדות‬

‫ימי‬

‫האדם‬ ‫אתמולך‬

‫שמ‬

‫כא ‪148‬‬

‫ובדרך‬

‫ה ‪ -‬יר‬

‫ל‪-‬י‬ ‫בידי‬

‫מש ד יא‬

‫המחברת‬

‫התשע ־‬

‫להיות אל אדני ואל טובו נוהר ׳ ויותר‬ ‫יש‬ ‫‪335‬‬

‫הוציאני׳‬

‫ילדת‬

‫ובצל ידו‬ ‫ברכיו ׳‬

‫על‬

‫החביאני׳ כי תבוא‬ ‫והאירו לך‬

‫השלמתך ׳ שעור‬

‫להשלים‬

‫ויהי כשמע השר יפי‬ ‫הנערים ׳‬

‫בהם‬

‫זולתך היו‬

‫‪340‬‬

‫מעלותיך‬ ‫יצרי‬

‫הגבהים ׳‬

‫האכזרי ׳‬

‫להיות לי‬

‫ויופיע‬

‫ונפשי‬

‫והשכל אשר‬

‫עליך‬

‫על‬

‫מהודו‬

‫אחריתך‬

‫והשירים׳ צחק על אמרי כי הם לחנך‬

‫ואתה‬

‫שבטלם ׳ והם‬

‫בעיני‬

‫נכספה‬

‫וראויים‬

‫טובים‬

‫תפארת השיר ויחשו׳ ושירי‬

‫כיום‬

‫תפלות‬

‫ליוצרי ׳ כי‬

‫ככה את עושה ליי‬

‫מחרכיו ׳‬

‫העליונות‬

‫השכלת עשה׳‬

‫ולהתרצות בהם‬

‫תפארם ׳ ואם‬

‫לך‬

‫המדרגות‬

‫ממלאכת ידך‬

‫אבטח‬

‫מצער ומאד ישגה‬

‫המליצות‬

‫נלאיתי נשאי‬

‫באשר מאץ אל‬

‫בלבך וישמח לבי גם אני׳‬

‫יציץ‬

‫זולתך ׳ והיה‬

‫לטרה‬

‫בני‬

‫ראשיתך‬

‫חי אני כי הם‬

‫היטבת‬ ‫עלי‬

‫ברקיו ׳‬

‫לראות‬

‫הזהר ״ ואני‬

‫חכמה‬

‫המוסרים ׳ ומתק‬

‫ויאמר‬

‫לגאוני עולם ׳‬

‫מהמה‬

‫עשרה‬

‫כמהים ׳‬

‫בראותי‬

‫ורעיוני‬

‫האלהים ׳‬

‫להכניע‬

‫על כל‬

‫התכלות‬

‫אתפלל בהם אל‬ ‫תחברם ׳‬

‫ידעתי כי אם‬

‫כביר‬

‫אשמח כי רב חילי ׳ וכי‬

‫ויעלז לבי‬

‫מצאה ידיי‬

‫ויגלכבודי ׳‬ ‫‪345‬‬

‫כשמעי מצות השר נזר הודי ׳‬

‫ויהי‬

‫ואתננה אל השר‬

‫מטלאה ׳‬ ‫לפניו מכל‬ ‫וזאת היא‬

‫חברתי אל השר‬

‫אנא‬

‫אדני‪ ,‬כי אני‬

‫רחם‬

‫יחידתי‪ ,‬לך‬

‫ושפך‬

‫‪ 333‬ויותר מהמה ב!\ הזהר‪,‬‬ ‫שתספיק‬ ‫«ולתך‪/‬‬

‫עלי‬

‫מתחננה‬

‫יום יום‬

‫וחטאי כענן‬

‫ב‪ ,‬י‬

‫מסה‬

‫יותר‬

‫‪313‬‬ ‫בר‬

‫אל‬

‫לא יא ) יב(‬

‫ח ‪ -‬לם‬

‫הדבר‬ ‫לזולתו‬ ‫מן‬

‫וגם ! י‬ ‫ז‬

‫תה‬

‫טז ט‬ ‫ומחה‬

‫פד ג‬ ‫י‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ד‪-‬‬ ‫למותו‬

‫וינידו‬

‫הנניע ^ כל‬

‫זולתו ‪,‬‬

‫‪145‬‬

‫מן‬

‫בפז‬

‫למות‬

‫סג ב‬

‫לא‬

‫זולת‬

‫כת‬

‫מ!‬

‫זה‬

‫והיה‬ ‫ויהתרצור‬

‫‪146‬‬

‫ותיטב‬

‫תד ‪..‬ו ט‬

‫ב ט‬ ‫שיהיה‬ ‫ממנו‬

‫שלמות‬ ‫האי !‬

‫והוא‬ ‫ידיד‬

‫אס‬ ‫‪352‬‬

‫שיד ״ יד‬

‫כט ד‬

‫בו‬

‫יר י כה‬

‫‪[349‬‬

‫כאלו‬

‫שיגיע‬

‫ממנו‬

‫המגיע‬

‫שישלימהו‬

‫והיטבת‬ ‫‪343‬‬

‫בגבול‬

‫יר‬

‫ואם‬ ‫תה‬ ‫תער‬

‫בם‬

‫שעור‬ ‫שישלים‬

‫עצמו‬

‫יעבר‬

‫דרך‬

‫על‬ ‫לאיש‬

‫אל‬

‫דאי ‪-‬‬

‫לא‬

‫זולת זה‬ ‫השכלת‬ ‫טו‬

‫מ‪-‬ל‬ ‫צריך‬

‫אחד‬ ‫או‬

‫משך‬

‫ולא‬

‫שכט‬ ‫שעור‬

‫כד כ‬

‫כי‬

‫בי‬

‫מורח‬

‫מעט‬

‫יא‬

‫מש‬

‫כג טו‬

‫נבוכים ב‬

‫תאמר‬

‫קטז טז‬ ‫בר‬

‫מתכבד‬

‫ב לז‬

‫א יב‬

‫ומתייחס בך‬

‫מט ב‬

‫‪336‬‬

‫‪ 336‬שעור להשלים‬

‫ויאציל‬

‫יש‬

‫גם כן ע ‪ 2‬יר‬

‫הדבר‬

‫ב ט ‪ 149‬א ^ א‬ ‫ושפך‬

‫ההוא‬

‫דהוא‬

‫בשעור‬

‫‪139‬‬

‫לגלות לי צפץ סודך ?‬

‫ובצל‬

‫כז כ‬

‫לזולתו‪,‬‬

‫שאפשר‬

‫אם‬

‫איוב ח ז‬ ‫ש א‬

‫בם‬

‫השלמות‬

‫ואפ ‪ -‬ר‬

‫תידם‬

‫ויופיע‬

‫‪334‬‬

‫משך‬

‫אל תער כדך‬

‫׳ ״ הזהרתיו ‪ 335‬ויוכיע׳‬ ‫שהשיר‬ ‫‪ 339‬ויחשן‪,‬‬

‫לעיל יח ‪253‬‬

‫שיהיה בו‬

‫דמגיע א ^ יגו‬

‫‪112‬‬

‫מר כב ו ‪ -‬ים‬

‫שי‬

‫‪ -‬יותר‬

‫שעור‬

‫להלן כג ‪291‬‬ ‫איכה ד ב‬

‫בא ‪ -‬ר‬

‫אפשר‬

‫בגבול‬

‫אחד‬

‫דאלודי‬

‫‪-‬י!‬

‫‪ -‬ה ‪ -‬פע‬

‫תר‬

‫צז ד‬

‫יציץ‬

‫לאי !‬

‫השפע‬

‫‪ -‬עור‬

‫שישלים בו‬

‫‪351‬‬

‫שיתן‬

‫בזה‬

‫המניע לו‬

‫אחד‬

‫‪ -‬ידיה‬

‫עד‬

‫המציאות‬ ‫זולתו‬

‫בצד‬

‫ואם ‪ -‬ר‬

‫הממון‬

‫והאירו‬

‫ויורד‬

‫קה‬

‫יב יב‬

‫אדרים‬

‫חסדך‬

‫דמעי בתוך נאדך‪,‬‬

‫אלהי‬

‫תחפץ‬

‫ביום‬

‫שלכיותך לד « ‪ -‬פיע טכשד< גם על‬

‫נ כג‬

‫בעיניו‬

‫וכפה שטחה נגדך‬

‫עלי‬

‫מתקוממים ‪-‬‬

‫חסדיך‬

‫והיזהר‬

‫בחמלתך‬

‫שחק ושים‬

‫חמתך על עדת‬

‫מי יעמד לי רק‬

‫יר‬

‫ותשא חסד‬

‫הנעלה‬

‫עבדך‬

‫ומחה כעב פשעי‬

‫‪115‬‬

‫במקהלות ׳‬

‫ותיטב‬

‫התפלה‬

‫להתפלל בה‬

‫נפלאה ׳ בפז‬

‫התפלות‬ ‫התפלה ׳ אשר‬

‫‪350‬‬

‫קמתי קל חיש‬

‫ואחבר‬

‫תפלה‬

‫השכל‬

‫תה לו יא‬ ‫‪353‬‬

‫לגלות‬

‫יש לו‬

‫הדבר‬

‫טבע‬ ‫ההוא‬

‫משלמותו לד« שלים‬ ‫‪340‬‬ ‫כד‬

‫לא‬ ‫‪150‬‬ ‫עם‬

‫איש‬

‫‪ -‬עור‬

‫שישביע‬

‫איוב‬

‫שלמות‬

‫תתעורר על‬

‫שיעדף‬

‫לעיל א ‪598‬‬

‫א ‪ -‬מח‬

‫‪-‬‬

‫רם‬

‫ממנו‬

‫שיהיה‬

‫ויהיה‬

‫בשעור‬

‫יא‬

‫אשר‬ ‫כי‬

‫וככר‬ ‫ז‬

‫משלמותו מה‬ ‫היו‬

‫יש‬

‫וי > לז‬ ‫תר«‬

‫איד‬ ‫תה‬ ‫פח י‬

‫כח‬

‫המחברת‬ ‫מי זה אשר יליץ בעד נפשי‬ ‫אנה‬

‫‪355‬‬

‫אלכה‬

‫אלהים‬

‫מי זה יכחש‬

‫או אן אני‬

‫באלהותך ‪ -‬וש־‬

‫מי כוננה שחק ואותו‬

‫«‪36‬‬

‫מחר יקוד אשך‬

‫מרוחך‬

‫אראה צבא מרום לך‬

‫עורה‬

‫התשע ־‬

‫יכב‬

‫עוד‬

‫לבבי‬

‫גלגל‬

‫טפחה‬

‫מעל‬

‫הבט זמן יחיש וירתם יום ליום‬ ‫תעלים עין ‪ -‬ועיניו‬

‫איך‬ ‫הואל‬

‫צור‬

‫לבבי‬

‫ימתיקבפיורעה‬ ‫מוקש‬

‫‪365‬‬

‫זכרה‬

‫שית‬ ‫מעטה‬

‫אשר‬

‫הוא‬

‫ירתמו ימים‬ ‫במצות השר‬

‫חברתי‬

‫צידך‬ ‫עמדך‪,‬‬

‫מפעלות חסדו תשו נגדך‪,‬‬ ‫תהלותיו כמו מדך‪,‬‬

‫ולבוש‬

‫ומזעזעיגופךומרעידיך‪,‬‬

‫הפרי ־‬

‫הנעלה ׳‬

‫אבדך ‪,‬‬

‫העמיד אותך עלי‬

‫גם‬

‫תעטה‪,‬‬

‫לפרדי‬

‫ואחריתו ‪ -‬עדי‬

‫יכץ לך מיום ליום‬

‫העצומות נכחך‬

‫שבתותיו כבגד‬

‫אידך‬ ‫ויטרידך‬

‫ולצנינים במו צדך‬

‫וזכר ליום‪ ,‬פתע יקומון נושכי‬ ‫יום‬

‫ועוד‬

‫ניך‬

‫וכבודך‪ ,‬הוא פודך‪,‬‬

‫נוראותיו‬

‫לפרודך‬

‫לך ישיא‬

‫פת צוף‬

‫בקרבך הוא‪ ,‬וגם שכים בעי ־‬

‫הוא הודף‬

‫‪370‬‬

‫אורבות‬

‫ויתעתד‬

‫יצרך‬

‫ספדך !‬

‫בוגדים בגדך ?‬

‫יתנכרו רעיי ביום‬

‫וראשיתו כג ־‬

‫לחסדי צור‬

‫ארץ ‪ -‬הלא ידך י‬

‫ובגד‬

‫רכבו‪,‬‬

‫שכלך עלי‬

‫ילדך‬

‫פקדךז‬

‫ערבות יום ליום יודך‬

‫רעה ולא יועיל לך‬

‫כמעיל‬

‫בחיל‬

‫אברח ביום‬

‫מייסדה‬

‫בטרם בוא ימי‬

‫עד אן תנבל צור‬

‫ולפידךז‬

‫מים וארץ הם שני עדיך י‬

‫משתחוים‬

‫ותעט‬

‫עשרה‬

‫דה‪ ,‬יום זמן רע יחריש בדיך י‬ ‫תפלה‬

‫ארבעה שירים בענץ‬

‫ואלה הם‬ ‫אם‬ ‫‪375‬‬

‫תקטלני‪ ,‬אל ‪ -‬לך‬ ‫בכנפות‬

‫אתכם‬

‫אנוס‬

‫אוחילה‪,‬‬

‫חסדך יום צר ומן‬

‫אבטח ביום חשך‬

‫לעזרה‬

‫חמתך‬

‫וקדרות זעמך‬

‫ממך ‪ -‬אליך ‪,‬‬

‫אברח עדי צלך‬

‫לאור באור ישעך ונר הלך ‪,‬‬

‫‪ 354‬יכב‪ ,‬יכנה אשך‪ l k ,‬הניהנום ‪ 357‬גלגל ערבות יום לי! ם 'ודך‪,‬‬ ‫‪ 361‬ויתעתר לברודך‪ ,‬ויתכונן למותך ‪ 362‬רעיו‪ ,‬טל הזמן ‪ 363‬צור‪,‬‬ ‫האוכלות‬ ‫התולעים‬ ‫‪ 370‬ליום‪ ,‬את יום המות גושכי ומזעזעי גופך‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫ישתיק את איבריך ‪ 374‬אם‪,‬‬

‫^‪ 1‬נל ה ״ סיס‬

‫יקוד י צ‬

‫‪354‬‬

‫כוננה‬

‫‪358‬‬

‫טז ) מלשון‬

‫י‬

‫מש‬

‫איוב כ יב‬ ‫לב יח‬ ‫‪370‬‬

‫תקטלני לך‬ ‫תה‬

‫גט יז‬

‫יט יש‬

‫בגידה (‪,‬‬

‫להלן‬

‫כנפת‬

‫יכין‬ ‫פתע‬

‫טז‬ ‫נ‬

‫‪355‬‬

‫תה‬

‫איוב לח‬ ‫חב‬

‫ב ז‬

‫תה‬

‫אנה‬ ‫טח יג‬ ‫כח ‪939‬‬

‫יט‬ ‫מא‬

‫יא‬ ‫תה‬

‫‪371‬‬

‫קי‪ 1‬ט ז‬

‫‪359‬‬ ‫‪361‬‬

‫יום‬

‫ואחריתו‬

‫בם‬

‫סח כ‬

‫ירתמו‬ ‫לעוני‬

‫איחל‬

‫ואם‬

‫תבקש‬

‫‪376‬‬

‫ביום‬

‫יואל ב ב‬

‫ביום‬

‫בטרם‬

‫‪367‬‬

‫לעיל ד ‪32‬‬ ‫אברח‬ ‫לאור‬

‫ממך‬

‫צם‬

‫קה‬ ‫תה‬

‫לב לד‬

‫יב א‬ ‫יט ג‬

‫כד כ‬

‫‪362‬‬ ‫‪365‬‬

‫דג‬

‫העמיד‬

‫‪357‬‬

‫‪360‬‬

‫תגבי‪1‬‬ ‫ביום‬

‫מוקג‬

‫ח יח‬

‫יחריש‬ ‫אליך‬

‫ואתכסה‬

‫איוב לג ל‬

‫וגר‬

‫‪[3 5 0‬‬

‫מש‬

‫תשו‬

‫כט ג‬

‫אם‬

‫בצלך ‪,‬‬

‫יום יום‬

‫בא‬ ‫ותעט‬

‫‪ 363‬לך‬

‫לד יב‬

‫‪374‬‬ ‫מחמתך‬

‫לב‬ ‫כז י‬

‫שם‬ ‫‪368‬‬

‫איוב יא נ‬ ‫איוב‬

‫צבא‬ ‫דב‬

‫י‪.‬‬ ‫גו‬

‫שכים‬

‫תה‬

‫טז ח‬ ‫אבן‬

‫לו‬

‫‪ 366‬מיום ליום‪,‬‬ ‫בקבר ‪ 371‬יחריש בדיך‪,‬‬

‫ע ‪ -‬ה מצור‬ ‫את ב ~ ר המת‬

‫כד‬

‫יודה‬

‫יום‬

‫יום‬

‫נחם‬ ‫י^‬

‫ט ו‬

‫מ ״ ב יח‬ ‫בט‬

‫כט‬

‫‪369‬‬ ‫אנוס‬

‫י*‬

‫‪364‬‬

‫לג גד‪,‬‬

‫גבירול ב ‪76‬‬

‫לעיל ג ‪360‬‬

‫יום‬

‫‪ ,‬ג יז‬

‫תה‬

‫ובגד‬

‫יט נ‬

‫‪366‬‬ ‫תה‬

‫כבגד‬ ‫כתר‬ ‫יציג‬

‫כד‬ ‫ימתיק‬

‫צור‬ ‫קט‬

‫מלב‪ ,‬ת‬ ‫‪375‬‬

‫דב‬ ‫יט‬ ‫אם‬ ‫יום‬

‫המחברת‬ ‫הנה‬

‫התשע ־‬

‫לבבות עמך ‪-‬‬

‫עמך‬

‫הארץ‬

‫אל כביר‬

‫לבבי עם‬

‫היושב על חוג‬

‫הבט ענות עם‬ ‫צפור‬

‫בודד‪ ,‬מקן נודד‬

‫אלהים‬

‫יקום‬

‫בת עוץ ואדם ‪-‬‬ ‫בבל‬

‫‪385‬‬

‫ובגרים לא יתחשב י‬

‫וירעו‬

‫כאדמה‬

‫מנבל ‪ -‬יחבל‬

‫וכסדום‬

‫בשן‬

‫וכרמל כמאז כבשיו‬

‫יתן‬

‫וישמח ישורון בעושיו‪,‬‬

‫כוס יץ חמסיו יגרם חרשיו‬

‫ועשו ‪-‬‬

‫פוצו בעשו וישכח משושיוי‬

‫חצים שנונים וגלי יגונים‪,‬‬ ‫אםישאלכםאנוש‬

‫אל‬

‫כהתאמרץ‬

‫פשטתם י‬

‫יצרי אזי‬

‫רוכב שחקים י אות ברית בי שת ‪-‬‬ ‫ובני בלי שם שמנו‬ ‫‪390‬‬

‫עבדיך‬

‫חרפת‬

‫ויחד השר על כל‬

‫‪377‬‬

‫הנה‬

‫‪379‬‬

‫אפם‬

‫השכל‬

‫ומזמרת‬

‫וכעת‬

‫השמיענו‬

‫עם '‪1‬‬

‫לבבי‬ ‫נחשב‬ ‫למקדשך‬

‫אולמך ‪,‬‬

‫הטובה אשר ראה‬

‫ובפרט‬

‫בדור‬

‫פיה קי‪1‬‬ ‫‪377‬‬ ‫יז‬ ‫במ‬ ‫»׳‪18‬‬

‫להכיר‬

‫ולארצך‬

‫ובגויים‬

‫לבבי‬ ‫גר‬

‫וי‬

‫כד‬

‫כג ט‬ ‫כום‬

‫יר‬

‫חרפת‬

‫עמך‬

‫‪ 181‬י׳«;ום‬

‫כדבר לב ד‬ ‫ומה‬ ‫יח לו ג‬ ‫מטה ) חירור (‬ ‫עו‬

‫‪390‬‬

‫כג‬ ‫כה טו‬

‫חתומי‬

‫ד יז‬

‫ט א יי־ יד‬ ‫‪ ! 191‬ה ־‬

‫בשירים‬

‫ובין‬

‫ויאמר‬

‫אץ זה כי אם‬

‫מבחר‬

‫ב‬ ‫יגרם‬

‫ממבחר‬ ‫והחרוזות ׳‬

‫המליצות‬

‫‪387‬‬ ‫‪389‬‬

‫הגויים‬

‫אל ‪ ,‬א;‬ ‫ויעלוגו עי‪1‬‬ ‫דמילה‬

‫היתה ‪,‬‬

‫היושב‬

‫כב‬

‫יש‬

‫‪181‬‬

‫אותבר‬

‫חרפת‬

‫מ‬ ‫צפור‬

‫• ירעו ני ז יר‬ ‫יד ב‪ ..‬לר‬ ‫‪180‬‬

‫רב ל‪ «.‬כו‬ ‫ד ט‬

‫המ ״ יח‬

‫יעראל‬

‫נחטב‬ ‫‪385‬‬

‫כאפש‬ ‫יין‬

‫חמסיו‬

‫כוס‬

‫יגרם‬

‫תוך‬

‫היא‬

‫ט ¿ משת‬

‫חרפד ל ‪.‬‬

‫יגרם‬

‫הרשיו ‪,‬‬

‫המילד‬ ‫יצרי אזי‬ ‫ברית ‪,‬‬ ‫אות‬ ‫לשון ‪ ,‬ודברו בנו רעות‬ ‫ומה גם‬

‫‪388‬‬ ‫שפת‬

‫״ העי ־ רה‬

‫יתנ ‪ -‬ב‬ ‫בעיני‬

‫למלחמת ה‬ ‫אלוהים ‪3 8 2‬‬

‫בנויים‬

‫מטהרו‬ ‫עתה ‪,‬‬ ‫שעל‬

‫כעד ‪«.‬גד ו‬

‫מולים‬

‫‪178‬‬

‫אן‬

‫שיבוא‬

‫ועם‬

‫התושב ״ כזד כן זה‬

‫ולא י ״ אר בי ;‬

‫לעדות‬

‫מב‬

‫‪190‬‬ ‫שט‬

‫יתחשב ‪,‬‬

‫מטה‬

‫קי ג‬

‫סח‬

‫רוכב‬

‫מאמין‬

‫עבדיך‬

‫תה‬

‫תה‬

‫‪188‬‬

‫יום יום בפנינו‬ ‫הארבעה ׳‬

‫ככל י ״ ראל‬

‫הבדל בין הגר‬ ‫לא‬

‫וט ״ סה יש‬

‫נע‬

‫נו על שפת לשון‬

‫חתומימטה‬

‫אלהי מעזות׳ אשר חלק לך‬

‫פוצו ‪ ,‬פ עטו‬ ‫‪386‬‬ ‫כוחו של יצרי דיע‬

‫שידורים א‪..‬ו‬ ‫מביט !‬

‫אין‬

‫כתושב ‪,‬‬

‫‪180‬‬

‫אני‬

‫עטך‬

‫את חרסיו של כוס יין חמסיו‬ ‫ומעטת את‬ ‫דכאת‬ ‫הטבת ‪ ,‬ובו‬ ‫חזה‬

‫ברוך‬

‫מטהרו השבת‪,‬‬

‫כזאתי‬

‫בבות‬

‫גר‬

‫ויעלו ־‬

‫לאדוני לעשוי‬

‫ומה גם עתה‬

‫לעדות היתה‬

‫הידיעה ׳‬

‫כתושב‬ ‫השבי‬

‫וכשחק מאזנים נחשב‬

‫אולמך‬

‫כקדם‬

‫חילך ׳‬

‫למבול ישב•‬

‫ומשסה‪ ,‬אץ אומר‬

‫מסכנות‪,‬‬

‫השב עמך תוך‬

‫נדבות הם ביום‬

‫אפס בחשב גר‬

‫כל הגרם אץ נגדך‬ ‫‪380‬‬

‫עשרה‬

‫‪1M‬‬

‫ט יב‬

‫תהפט נא‬ ‫בר‬

‫כח יז‬

‫כב‬

‫איי‬

‫תר קב ד‬ ‫בת א כד י־‬ ‫חצים‬

‫י‪.‬‬

‫יז י‬

‫^ טדר‬

‫חתומי‬ ‫‪193‬‬

‫איוב ל! ד‬ ‫מ‪.‬‬

‫ברוך‬

‫ש כג‬

‫‪[351‬‬

‫ספר‬ ‫בי־‬

‫ד‬

‫כא‬ ‫כה‬

‫כארג ד‬ ‫פ‪ ,‬צ‬

‫ת־־‬

‫כט‬

‫דעטרוי ־‬ ‫״ כ‪,‬‬

‫לטבוי‪1‬‬

‫כז ה‬

‫יא ח‬

‫דו‬

‫ע א יי■ לד‬ ‫מד‬ ‫לברצלו‬

‫ש‬

‫תר‬

‫וכשחק‬

‫כט י‬ ‫י‪ 11‬נ‬

‫יארד‬

‫‪189‬‬ ‫ד‬ ‫חלק‬

‫‪ 379‬כיי‬ ‫טו‬

‫‪183‬‬

‫ובנויים‬

‫ושמח‬

‫תה‬

‫קמט ב‬

‫‪187‬‬ ‫וב‬

‫י ‪-‬ע ם‬ ‫א‬

‫אל‬

‫״ ״ א כז י‬

‫איוב ל ח‬ ‫ב‬

‫יש‬

‫מ‬

‫ויעלוגו‬

‫אנו‬

‫עדים‬

‫חתוכיי‬

‫לטי ‪,‬‬

‫‪191‬‬

‫וכעת‬

‫המחברת העשרים‬ ‫תהלת‬

‫]‬

‫אמר‬

‫אביגדור‬

‫עמנואל‬

‫המהללות ׳‬

‫‪5‬‬

‫המחבר‬

‫נפלא‬

‫עליהם‬

‫ולך לשון‬

‫מדברת‬

‫חזקה‬ ‫שירה‬

‫כשירך עז אחרת ׳‬

‫׳ עורי‬

‫עמודי‬

‫תפארתי‬

‫יחרד ׳‬ ‫אאהב ׳‬

‫נתתי‬

‫לרביפיה‬

‫ויהי‬

‫ושחקתי‬

‫חי אני׳ אם‬

‫ואען ואמר‬

‫‪2‬‬

‫ולו‬

‫ראית‬

‫לעמק עניניה׳‬

‫ותראה‬

‫עד אשר דמעו העינים׳‬

‫‪2‬‬

‫התפייא‬

‫ידך‬

‫‪6‬‬

‫‪!0‬‬

‫יה‬

‫ח לג‬

‫יה‬

‫‪10‬‬

‫‪13‬‬

‫בו ט‬

‫יר‬

‫י‬

‫יא‬

‫יא‬

‫שמחתם‬

‫‪4‬‬

‫אם ‪,‬‬

‫‪ 3‬ל ״ ון‬ ‫ימים‬ ‫תברח‬

‫טו ט‬ ‫‪ 17‬מה‬

‫ר‪-‬‬ ‫בר א י ‪-‬‬

‫בר‬ ‫את‬

‫טז ו‬ ‫בר‬

‫אס‬

‫ברת ‪,‬‬

‫ותחלתה‬

‫תפארתי‬

‫יעלוה ׳ וכל רואה‬

‫ביד‬

‫לקראתה‬

‫מצאתיה‪,‬‬ ‫לשונה׳ אז‬

‫אדני‬

‫תברך‬ ‫תברח‬

‫ופניניהי‬

‫לקולו‬

‫המחבר בשם‬ ‫מפניה‬

‫צללו האזנים׳ לא‬

‫יכלתי‬

‫מפחדו‬

‫הפרי ויפן‬ ‫ופניך‬

‫סמר ׳‬

‫בחמה אלי ויאמר י‬ ‫מבכי‬

‫ולא‬

‫חמרמר ׳‬

‫תאהבנו ׳‬

‫וראש‬

‫השירים אשר‬

‫יכתבנוי‬

‫משבצות׳‬

‫פ‪ ,‬רצת‬

‫לכל‬

‫ראית‬

‫את‬

‫גדר‬

‫וחוצות׳ כי האיש אשר ישית בנפשו עצות•‬

‫והלבש אותו‬ ‫הטירה‬

‫י ׳ כל‬

‫מחלצות‬ ‫הסיר ! ת‬

‫מסתירה‬

‫חודרת ‪,‬‬

‫ביופיה‬

‫את כל‬

‫אילו‬ ‫יב ד‬

‫‪ 4‬עז תה‬

‫‪ 7‬י ״ א‪ .‬ה‬ ‫‪ 11‬לא‬ ‫יז י ‪-‬‬

‫ו‬

‫השירות‬

‫לרב חשקי בה ואשר אותה‬

‫לבך‬

‫אחרי אשר השיר ההוא‬

‫אעשה לו מזהב‬

‫‪14‬‬

‫חודרת ׳‬

‫תתמרמר‬

‫הגבוי‪ 1‬ע !‬

‫הרי ‪ ,‬זה‬

‫זכר‬

‫השיר אשר‬

‫הנבואה ׳‬

‫עטרת‬

‫ולא‬

‫ראיתיה הרי ימים ושנים׳‬

‫לרב שחקי כי לבי את בריתו‬ ‫אמרי‬

‫ובמליצות‬ ‫ראיתי‬

‫וכראות השר רב שחקי• אשר לא היה מחקי ׳‬

‫הנני נשבע באשר עשה ארץ‬

‫יכתבנו ‪-‬‬

‫רב לד יב‬

‫יסבלוה ׳ ועל ראש‬

‫לעשות באיש אשר לך‬

‫ויאמר השר‬

‫הטירות‬

‫והאדרת ׳ ׳‬

‫צחות‬

‫אדוניי‬

‫תחשבנוי מה‬

‫נפלא ‪,‬‬

‫ובראש‬

‫והתפלות ׳‬

‫בשירים‬

‫ראיתיה לכל‬

‫משוררי הזמן‬

‫ספיריה‬

‫ראית‬

‫תתמרמר כאשר‬

‫‪6‬‬

‫עוברת ׳ רק שירה‬

‫לכל‬

‫הנזכרים ׳‬

‫ראיתי ידך‬

‫כאמר השר כזאת לא אחת ולא שתים׳ עד אשר‬

‫להתאפק‬

‫ואלי‬

‫גדולות‬

‫כי באה‬

‫כמעט בוש וחפר ׳ וחשב‬

‫‪15‬‬

‫המוסרים ׳‬

‫ויאמר אלי‬

‫עורי לשק זהב‬

‫זהבי‬

‫מדנים‬

‫כאלו היית בימי אנשי‬

‫מספרד ׳ ולו‬

‫משקלה‬

‫ראשונה׳ ולו תרד‬

‫השר‬

‫הפליאה ׳‬

‫וכותרת ׳‬

‫מבינים׳ ישאוה על כתף‬ ‫וחשבתי‬

‫ראה‬

‫וכמעט הגבול‬

‫השכל גלה‬

‫מליצתי ברב‬

‫אנשים‬

‫אחרי‬

‫שלשה‬

‫אשר‬

‫בתכלית‬

‫ונוראה ׳‬

‫והיא על‬

‫‪10‬‬

‫התנצחות עם‬

‫אנשי‬

‫שיר‬

‫דורש [‬

‫ו‪18‬‬

‫י ‪./‬‬

‫מ ב ו‬ ‫■ים!‬ ‫;‪ .‬ה‬

‫צג א‬

‫מ‪ .‬ז‬

‫ועל‬

‫לקולו‬ ‫מ בה‬ ‫ר ‪.‬ח‬

‫לכל‬

‫יח‬

‫תר‬

‫חב ‪ ..‬טז‬

‫יב‪14‬‬

‫מפחד!‬

‫כו י ^ ית‬

‫‪[353‬‬

‫תר‬

‫יט‬

‫כא‬

‫על‬

‫‪5‬‬

‫קא ו‬

‫לקראתה‬

‫יר‬

‫לא‬

‫יט ג‬

‫תה‬ ‫יג ג‬

‫קיט‬ ‫‪19‬‬

‫מ א ז‬ ‫‪J‬‬

‫בר‬

‫קב‬

‫מא‬

‫אטור‬ ‫מה א‬

‫‪ ,‬ם יך‬

‫א ‪ - ! ,‬ה י_ מ‬

‫איוב‬ ‫כח‬

‫עטרת‬

‫‪9‬‬

‫תברך‬

‫‪12‬‬

‫דמעו‬

‫סב ג‬

‫י׳¿‬

‫קכט ח‬

‫תה‬

‫לעיל יח ‪38‬‬

‫טז ט‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫יא‬

‫והלב ‪./‬‬

‫תתמרמר‬ ‫זב‬

‫נ ד‬

‫המחברת‬ ‫‪20‬‬

‫ואען‬ ‫הכון‬

‫ואמר‬

‫השרי אותי‬

‫חייך‬

‫והכן לך בגדי‬

‫ללבך נפשי ועתה‪,‬‬ ‫האמץ ׳ ואען‬

‫החמודה ׳ ויפג לב השר כי לא‬

‫אמאשלהשמילולהימין ׳‬

‫כשמע השר עלז לבו ׳‬

‫‪25‬‬

‫תלביש בגדי חפשי כי היום אתן‬

‫חמדה ׳ כי אתי השירה‬

‫ואמר חי אני‬

‫חושה‪ ,‬אל‬

‫העשרים‬

‫תעמדי‬

‫ואען ואמר‬

‫ותהי רוחו‬

‫בקרבו ׳‬

‫והבא לי השיר אשר‬ ‫השר‬

‫הגה לך‬

‫ויאמר אלי‬

‫אהבתי ׳ כי‬

‫השיר אשר‬

‫כאשר‬

‫לראותו‬

‫תשאלהו׳‬

‫אהבתי‬

‫מהרה‬

‫תחמד ׳‬

‫תאבתי‬ ‫ואמלאהו‬

‫הרחב פיך‬

‫ואמר‬ ‫מליצתי‪ ,‬ברב‬

‫עורי‬

‫התעוררי‪,‬‬

‫חרב‬

‫‪30‬‬

‫אי ים‬

‫היו‬ ‫עורי‬

‫מליצתי‬

‫כזאת וכזאת‬ ‫דודי‬

‫לא‬ ‫‪ 2 2‬אש ‪ ,‬י ‪’-‬‬ ‫טמימיו‬ ‫תקדמי‬ ‫‪42‬‬ ‫‪20‬‬

‫כאשר‬ ‫בואי‬ ‫‪1‬ר‬ ‫יר‬

‫פניו‬

‫‪38‬‬

‫היום‬ ‫יח‬

‫לבד ‪,‬‬

‫כז כ‬

‫לעיל‬ ‫בם‬

‫לים‬ ‫ד‬

‫טו ) טז (‬ ‫יט‬

‫אזרע‬

‫‪30‬‬

‫לד‬ ‫‪39‬‬

‫בר‬

‫בייתי‬ ‫‪21‬‬

‫טז ‪148‬‬

‫מ ״ א יד ו‬

‫יר ' לא‬ ‫‪41‬‬

‫מרובים‬

‫‪35‬‬

‫גוהרת ‪,‬‬

‫אבל‬ ‫בגדי‬

‫תזלזלי‬ ‫מפרמו (‬

‫יא ‪,‬‬ ‫‪37‬‬ ‫יחיו‬

‫כו יב‬

‫אם‬

‫חכו‪,‬‬ ‫מחרה‬ ‫יר‬

‫חרב‬

‫תה‬

‫יט‬

‫‪ 42‬ייא‬

‫מבחן‬

‫אמצאה‬

‫נרתיקך‬

‫‪36‬‬

‫כמי גהר‬

‫כי‬

‫יש‬

‫‪40‬‬

‫יערב‬

‫כקטרת‬

‫מצאתיך ביד גוברת‬

‫כמה וכמה‬ ‫‪32‬‬

‫המזכירה‬

‫זוכרת ‪,‬‬

‫טובך שוחרת‬ ‫לך מאד נוהרת‬

‫על כל אשר נפשי בך‬

‫אבל היום לבד‬

‫הודך‬ ‫אביגדור‬

‫את‬

‫ויש‬ ‫ביד‬

‫דוא‬

‫אביגדור ‪,‬‬ ‫מעלותיך‬

‫אל‬

‫דוקרת‬ ‫טאליו‬

‫דמ _ ורר‬

‫והרי‬

‫פעלך‬

‫ומנצחת‬

‫גוברת‬

‫כותב‬

‫את‬

‫עמנואל‬

‫דמית‬ ‫כנרת ‪,‬‬ ‫לים‬ ‫שכרך אם‬ ‫תבואי על‬

‫ודמית ‪,‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בוודאי‬ ‫משברת ‪ ,‬כי‬

‫כשידך‬

‫גוברת ‪,‬‬

‫חרבך‬

‫שוערת‬

‫‪41‬‬

‫משערת‬

‫שוערת ‪,‬‬

‫היום‬ ‫לח ז‬

‫יח‬

‫ט״א כ‬

‫ויפג‬ ‫לח‬

‫מז ו ‪ -‬ז‬

‫לעיל טז ‪159‬‬ ‫כזאת‬

‫כי יש ויש אל‬

‫פעלך‬

‫משכרת‬

‫כטל‬

‫הערך ‪,‬‬

‫עופרת‬

‫פנים בפנים‬

‫ושיחי‬

‫‪31‬‬

‫נמטכת‬

‫ברזל וגם‬

‫תאמרי אליו אני‬

‫שירי ‪ -‬ומאה‬

‫כנרת ׳‬

‫אל תהי‬

‫הובאה‬

‫צרפתיךבכור‬

‫הודך זוכרת ?‬

‫סוררת‬

‫חולת‬

‫בעצמך‬

‫ואליו ‪ ,‬אל‬

‫את‬

‫רנית ‪-‬‬

‫ודמית לים‬

‫מקיר‬

‫ידעה נפשי‬

‫כהן‬

‫שירת‬

‫לבבי‬

‫ברכה‬

‫קודרתז‬

‫אביגדור‬

‫אהבים‬

‫דודייבחנתיך‬ ‫אזרע בך‬

‫‪ .‬זירתו ) אולי‬

‫דברי‬

‫והחודרת ׳‬

‫ותלכי‬

‫תבל בעט‬

‫לרצק מעני אף מלו‬

‫‪40‬‬

‫‪29‬‬

‫ומה‬

‫ופניו קדמי‬

‫נגידי׳ קח‬

‫יהיו‬

‫ומה זה את‬

‫לך תיראי‬

‫חקוקים על פני‬

‫וקחי בידך שיר‬

‫אביגדור‬

‫תערך‬

‫ואליו‬

‫כמתנכרת ?‬

‫חרב חלל גדול‬

‫תעודות ׳ מה לך תסב אחו ־‬ ‫זמיריך‬

‫תזילי ‪,‬‬

‫טעמך‬

‫תבונתי ׳ התנוס מפני‬

‫ירדן‬

‫מערכת שיר כמו חגרת ?‬

‫בואי‬

‫תבונתי ׳ ומה לך תשקטי‬ ‫משפתי‬

‫לשק זהב‬

‫על‬

‫תלכי‬

‫למאד לשנות‬

‫מה תשבי בץ‬

‫‪35‬‬

‫תפארת‬

‫הועערי ׳ מה‬

‫מה תזלי‬

‫עורי‬

‫והאדרת •‬

‫בר‬

‫‪25‬‬

‫חרב‬

‫מד כו‬ ‫הרחב‬

‫יח‬

‫כא יט‬

‫‪14‬‬

‫חקוקים‬

‫איוב‬

‫ם ב ט יב‬

‫טי‬

‫ב ה‬

‫טו‬

‫יזלו‬ ‫אבן‬

‫אני‬ ‫רב‬

‫לב ב‬

‫גביר‪ ,‬ל א‬

‫‪51‬‬

‫ואען‬

‫תה‬

‫ש ״ ב יד‬

‫פא יא‬ ‫‪31‬‬

‫יט‬

‫מה‬

‫יט‬

‫‪> 21‬לז‬

‫‪ 27‬לשו‪,‬‬

‫כד‬

‫טו‬

‫כג ‪ -‬כד‬

‫טובך‬

‫מש‬

‫וטיחי‬

‫תה‬

‫בימי‬

‫יקותיאל‬

‫‪[354‬‬

‫קד ^ד‬

‫ה טז‬ ‫‪33‬‬ ‫יא‬

‫דברי‬ ‫כז‬ ‫קמא ב‬

‫יה ז‬ ‫ותלכי‬ ‫רב‬

‫‪40‬‬

‫תה‬

‫מב י‬

‫תה‬ ‫ה ד‬

‫‪ 38‬י־־ח‬

‫כח ז‬

‫‪ 29‬מה‬

‫ותהי‬ ‫יר‬

‫ב לו‬

‫‪ 32‬ים‬

‫‪ 36‬יפ ‪ -‬י‬

‫מ ״ ב ח טו‬ ‫בחנתיך‬

‫בר‬

‫תה‬

‫תה‬

‫תה‬ ‫בר‬

‫מה‬

‫תה‬ ‫צח ב‬

‫לב יא‬

‫סו י‬

‫כז‬

‫לד א‬ ‫קיר ה‬ ‫כי‬ ‫מקיר‬

‫יש מח י‬

‫המחברת‬ ‫יחידתי‬

‫תלאה‬ ‫קמת‬ ‫‪45‬‬

‫להכיל גדלך‬

‫לרועה נאמן‬

‫בך‬

‫דוד‬

‫ימצאו אישים‬

‫תמשך‬

‫אהביך‬

‫היא ממך‬

‫לאסף‬

‫יסודות‬

‫לב כל נדיב עם‬

‫ועל‬

‫אכן נשיקת‬

‫המו לך מעי וגם המו לך‬ ‫נפשי‬ ‫‪50‬‬

‫בנפשך‬

‫כעבד צל‬

‫אשאף‬

‫נפשי בך תגיל‬ ‫תבחר‬

‫צבי חשקי‬

‫התנצלה‬ ‫לשוב‬

‫לנודה‬

‫עדיה‬

‫דודי ׳‬

‫סס‬

‫כחותם על‬

‫מה יקרה‬

‫שירתך‬

‫שירתך‬

‫השר נגידי‬

‫השוכנים עפר ‪-‬‬ ‫משכה‬ ‫היא‬

‫ביפיה‬

‫תים‬

‫כענקים לי עלי גרגרת‬

‫בדים‬

‫ותהי‬

‫יחידת ״ ‪ . . ,‬פ ‪ -‬י‬

‫‪43‬‬

‫מ כרו ך‬ ‫‪-‬‬

‫‪52‬‬

‫‪44‬‬

‫מדור‬

‫כרתת וא ‪ ,‬בדת‬

‫ז‪4‬‬

‫תלאה‬

‫‪46‬‬ ‫ט‬‫פד‬ ‫‪>4‬‬

‫יא‬

‫יר‬

‫‪53‬‬

‫ידעתך‬

‫‪>8‬־‬

‫צרה‬

‫מא ד‬

‫יש‬

‫היא‬

‫יא‬

‫מבחר‬

‫ד לא‬

‫‪55‬‬

‫שפי‪, 1‬‬

‫לעיל ג ‪360‬‬

‫‪59‬‬

‫כה‬

‫כזהר‬

‫‪63‬‬ ‫לעיל יג ‪2‬‬

‫הפנינים א‬

‫‪44‬‬

‫השוכנים‬ ‫‪66‬‬

‫מי‬

‫שם‬

‫יב ג‬

‫‪60‬‬

‫שמתים‬

‫יש‬

‫כו‬

‫יט ‪,‬‬

‫אמון‬

‫מש‬

‫ומהר‪ ..‬יר‬

‫מי‬

‫שנודע‬

‫לג ו‬

‫ח ל‬

‫ימצאו‬

‫וכן ‪/‬‬

‫ד ו‬

‫בחכמה‬ ‫שי‬

‫לעיל‬

‫ח ו‬

‫יח‬

‫פסחים‬

‫למקרא‬

‫‪[355‬‬

‫כו‬

‫בעין‬ ‫‪56‬‬

‫מש‬

‫טז‬

‫כא‬ ‫יט‬

‫יד ט‬

‫יהודה‬

‫דיתה‬ ‫לא‬

‫סבר י ט‬

‫‪62‬‬ ‫‪65‬‬ ‫אם‬

‫‪57‬‬

‫נגזרת ‪,‬‬

‫נט‬

‫י*‬

‫טו‬

‫והכבד‬ ‫יט ) כ (‬ ‫תה‬ ‫תבחר‬ ‫‪52‬‬

‫לעיל ג‬

‫יונה א ינ‬ ‫א ט‬

‫אתה‬

‫מחזירה‬

‫אום!‬

‫>‪4‬‬

‫ההדור ‪,‬‬

‫לשוב‬

‫ו‬

‫הרכאים‬ ‫רבי‬

‫עבד ‪,‬‬

‫‪ 6 6‬אמ ‪ ,‬ן ‪,‬‬ ‫לד‬

‫כולה‬ ‫דפכד‬

‫המו יר‬ ‫‪48‬‬ ‫ו‬ ‫‪ - 51‬פשי יש סא י‬

‫אליו‬

‫ענדתים‬

‫הקדמה ‪61‬‬

‫ואם‬

‫כז‬

‫הת ‪ ,‬רה‬

‫‪54‬‬

‫אריה‬

‫לחבש‬

‫מביטים‬

‫ולמסרת‪,‬‬

‫אחרים‬

‫יש גד יא ) עניה (‬ ‫‪.‬‬

‫ממזרת‪,‬‬ ‫נבצרת‪,‬‬

‫תי ‪ .‬בח כל‬

‫נבצר ^ הגי‪,‬‬

‫‪ 47‬פצע מש‬ ‫יד‬ ‫איוב ז ב‬ ‫אשאף‬ ‫כאני‬

‫אם‬

‫בבית‬

‫נבצרת ‪,‬‬

‫לאפס‬

‫כא‬ ‫בט‬ ‫כה כט ‪50‬‬ ‫יט‬

‫התנצלה‬ ‫דג‬

‫‪45‬‬

‫מדור‬

‫ולמקרא‬

‫מפרת‪,‬‬ ‫עוררת‪,‬‬

‫חשבתיה וגם‬

‫לשיר‬

‫קצה גב‪ .‬ל ה ‪ .‬כל‬

‫יט ח‬ ‫ועל יש‬ ‫כה‬ ‫נפשי ש ״ א יח א‬

‫תביט‬

‫מעמד‬ ‫אם‬

‫מעמד‬

‫לג יב‬

‫טד‬

‫ברכות נז‬ ‫סבר י ט‬

‫ו‬

‫שם‬ ‫יר‬

‫בבית‬

‫‪65‬‬

‫איוב מ‬ ‫תמשך‬ ‫‪49‬‬ ‫כט יג‬

‫לרועה ‪,‬‬

‫משאול‬

‫שירת אנוש זולתך‬

‫בך‬

‫נהדרת ׳‬

‫קוסמים‬

‫הרפאים‬

‫שכל‬

‫מזהרת‪,‬‬

‫ומה‬

‫ואותות‬

‫אף‬

‫היא היתה אמץ למו דעת ואם‬

‫בלתך‬

‫מבכרת‬

‫הר‬

‫מעמד‬

‫להיות רו ״ ה‬

‫יחידתי כמו‬

‫נעמה אלי לבי‬

‫לריחה יחיו‬

‫ומתגוררת ‪,‬‬

‫פרידה היתה נגזרת‬

‫צרה‬

‫תחריש‬

‫לתבונה אם‬

‫פרידה כאני‬

‫סוערת‪,‬‬ ‫חותרת‪,‬‬

‫הרקיעים זהרה‬

‫ומה‬

‫הלבבות‬

‫האהבה‬

‫שכרת‪,‬‬

‫אז יום‬

‫וענד ־‬

‫וכמעט‬

‫ומתפארת‬ ‫ומתגוררת‬

‫מראות זולתך עורת‬

‫מיום‬

‫הכי‪,‬‬

‫השר‬

‫סופרת‬

‫חפצה ‪ -‬בכל לבה‪ ,‬הכי‬

‫בבואם ‪ -‬היתה נפשי מ ‪-‬‬

‫שמתים‬

‫‪65‬‬

‫ותהי‬

‫לבבי‬

‫בלתך גוערת‬

‫בלתך‬

‫שבה לרב‬

‫מהרה יחלה ‪-‬‬

‫בטרם בוא‬

‫נעתרת‬

‫אשר כל יום וליל‬

‫היא‬

‫ליבשת מנוחה אל מחח‬

‫מכמרת‬

‫והיותרת‬

‫מדור בבית‬

‫אבל‬

‫זמיריך‬

‫תפרשה‬

‫מתהללה תמיד‬

‫ידעתך בשם ‪-‬‬

‫לולי אשר לשוב‬

‫אכן‬

‫ובך‬

‫תמונתך בעץ הדור‬

‫והכבד‬

‫הרה‬

‫בביתך‪ ,‬הצבי‪,‬‬

‫מיום אשר נפשי‬ ‫‪55‬‬

‫נקשרה‬

‫נעדרת‬

‫בלתך‬

‫אכן בכל דוד‬

‫ודמיתי למו‬

‫להסתופף‬

‫תביט‬

‫הלב‬

‫חחרת‬

‫לחבש נשברת‬

‫לו היתה כל האמת‬

‫לכל דוד נאמן‬

‫צרורה‬

‫תברח ‪ -‬ולך‬

‫הצולעה גם‬

‫האמץ‬

‫בחכת שירך לבי‬

‫פצע‬

‫העשרים‬

‫‪, 217‬‬

‫תר‬

‫בם ׳ יב ה‬

‫קז ל‬

‫תחריש‬ ‫לתבונה‬ ‫למסורת‬

‫יר ג י‬ ‫איוב יא נ‬ ‫מש ‪ ,‬ב גד‬

‫ורבי‬

‫שמעון‬

‫העשרים‬

‫המחברת‬ ‫היא נחלה גשמי נדבות כענן‬

‫שחק‪ ,‬וטל אורות הכי‬

‫היו מליצות המליצים כחלום‬

‫הבא ברב ענק ‪ -‬והיא פותרת‪,‬‬ ‫שירת נדיבים דמתה בקרת‪,‬‬

‫תדמה לבכורה בראשיתה ואך‬ ‫רפאות לשרי היא‬

‫סל‬

‫וגםשקוילעצ ־‬

‫מותי ‪ -‬ושיר זולתך ממארת ‪,‬‬

‫תשחק ליום אחרון ותבוז ליקהת‬

‫עמים בגאותה ומשתררת‪,‬‬

‫על כל דרכיה מאורות מהו‬

‫יקום כהיום את אשר גחרת‪,‬‬

‫מראש יניקות המליצה ‪ -‬קטפה‬

‫רך‪,‬‬

‫יתעוררו כל יורדי בור‪ ,‬לו עלי ־‬

‫הם שש פעמים תהיה גוהרת‪,‬‬

‫‪ 75‬מי מושכות שירתך יפתח ומי‬

‫מחרזים ־ לקדה צמרת‪,‬‬

‫זאת מעדנות זהרה קושרתז‬

‫תפתח בשיר חדש ‪ -‬ואץ סוגר ומי‬

‫יואל ויפתח כאשר סוגרת?‬

‫לה יקדו שרים ויכרעו ולה‬

‫ישתחוו‬

‫תוציא לאור כל תעלומה ותהי‬

‫דלת ומפתח לכל מסגרת‪,‬‬

‫טוב עוללות שירתך‪ ,‬דוד‪ ,‬מבציר‬

‫שירת נדיבי עם‪ ,‬ובם עוצרת‬

‫חמדה יחידתי ספיחף‪ ,‬ואת‬

‫ענבי נזיריך היות בוצרת‪,‬‬

‫תשאב בששון מי עינות שכלך‬

‫אף שבלי חסדך תהי קוצרת‬

‫עורך להוד שירך זמיר זולתך ‪-‬‬

‫עורך לקול צפור אתק נוערת‬

‫‪80‬‬

‫השיר לך יאות‬

‫ואכןבלתך‬

‫בשיר‬

‫לשק אשר תקום למשפט אתך ‪-‬‬

‫לוהיתהנכרת‪,‬‬

‫כטב בא בתוך מחתרת‬

‫תרשע בעת בה תגערה מגערת‬

‫‪ 85‬תעש לך בתים בשירים נמרצו‬

‫עת המליצים יעשק מנהרת‬

‫ערכך למול כל שר ‪ -‬כערך הצבי‬

‫רועה בשושנים‬

‫היה חמול השיר דברו נעלם‬

‫אף מעלתו מאנוש נסתרת‬

‫גם המליצה נסתרה לא ידעה‬

‫איש היתה העוברים שוכרת‬

‫עד שכלך בא עד מלק קצה וגם‬

‫קורא ופושט בה כמו אגרת‬

‫‪ 69‬ואך שירת נדיבים דמתה בקרת‪,‬‬ ‫קטפה רך וכן ‪/‬‬ ‫מסגרת‪,‬‬ ‫נכרת‪,‬‬

‫למול חזרת‬

‫‪ 73‬מראש יניקות המליצה‬

‫ורק לי‪ -‬ירת נדיבים וח ‪ -‬ובים היא תמה‬ ‫הצמרת‬ ‫דמליצות ולקחה את‬ ‫טירתך קטפה את הרך והטוב ממבחר‬ ‫‪82‬‬ ‫מושלת‬ ‫‪79‬‬ ‫מקום סגור‬ ‫‪78‬‬ ‫ידועה‬ ‫‪77‬‬ ‫גערה ‪8 5‬‬ ‫לשיריך ד סיס דומה למי שם טווה נעירת חמור ל‪ .‬זירת ציפור ‪8 4‬‬ ‫צוחקת ולועגת לכל אדם‬ ‫היתד‪,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫חזירד‬

‫עוצרת‪,‬‬

‫תה‬

‫‪67‬‬

‫גשמי‬

‫‪71‬‬

‫תשחק‬

‫לעיל ‪03‬‬ ‫בר‬ ‫יש‬ ‫‪1‬י‬

‫כח‬

‫מג‬ ‫יב ג‬

‫טמ‬

‫כב א‬ ‫ב‬

‫מגייר‬

‫סח י‬

‫יורדי‬

‫גו‬

‫‪78‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ו נ‬ ‫דתשובות‬

‫וטל‬

‫כד‬ ‫י*‬

‫מש י‪ 1‬יז‬

‫איוב‬ ‫מטר בן‬

‫לשון‬ ‫‪87‬‬ ‫לוין‬

‫יט‬

‫לח יח * ש‬

‫תוציא‬ ‫עורך‬

‫יט‬

‫ותבוז‬

‫כו‬

‫יט‬

‫‪68‬‬ ‫בר‬ ‫מבד‬ ‫‪79‬‬

‫כח יא‬ ‫עזרא‬

‫גד יז‬

‫געיים‬

‫איוב כח‬

‫‪25‬‬

‫קורא ) את‬

‫מטי‬

‫לה‬

‫»‪7‬‬

‫טוב‬

‫שו‬

‫דע ק א‬ ‫תגערה‬

‫כחלום‬

‫קח‬

‫ח ב‬

‫מד‬

‫כא ‪ 88‬ד‬

‫עוברים‬

‫‪85‬‬ ‫מ‪.‬‬

‫בפורים (‬

‫איוב כב כח‬

‫‪71‬‬

‫איוב לח לא‬

‫‪76‬‬

‫תפתח‬

‫כב‬

‫גדלו אל‬ ‫תעט‬ ‫כו י‬ ‫ופוטט‬

‫‪[356‬‬

‫הו‬ ‫מראט‬

‫נדיבי‬

‫עורך‬

‫‪69‬‬

‫לבכורה‬

‫ט י‬

‫כא יח‬

‫בט‬ ‫גרל‬

‫״ר —‬

‫י ‪ -‬כב‬

‫‪80‬‬ ‫עורך‬

‫פפידיך‬ ‫גור‬

‫טמ א כא דה א טו א‬ ‫‪89‬‬ ‫כאגרת‬

‫בא‬

‫מ ב‬

‫וי‬

‫אריה‬ ‫יע _ ו !‬ ‫יט‬

‫חזרת‪,‬‬

‫‪70‬‬

‫יח יז ‪ —-‬ד‬

‫מוטכות‬

‫לעיי‪ 1‬א ‪150‬‬ ‫דמגילה‬

‫ה ב‬

‫‪ 72‬על‬

‫החרוזים‬ ‫המעולה מן‬ ‫ואת‬ ‫מי ‪ ./‬מ‪ - /‬ווה ^ ירי אחרים‬ ‫מערה ‪8 6‬‬

‫עורך וכך‪/‬‬ ‫מנהרת‪,‬‬ ‫מגערת‪,‬‬

‫היתה העוברים שוכרת‪,‬‬ ‫מ ‪ .‬לא‬

‫ממטרת‪,‬‬

‫כ‬

‫רפאות‬ ‫כב‬

‫‪74‬‬

‫מב י‬ ‫כד ה‬

‫אל‬ ‫‪.‬ו‬

‫מ¿‬

‫אליו‬

‫‪77‬‬

‫יקדו‬

‫‪ 81‬ת ~ אב‬ ‫‪ 81‬כג ^ ב‬

‫ו ב‬

‫קר ־ א‬

‫ג ח‬ ‫יתעוררו‬

‫‪86‬‬ ‫אוצר‬

‫רועד‬ ‫דגאוגים‬

‫המחברת‬ ‫יעוד‬

‫‪99‬‬

‫מה‬

‫נפלאתה‬

‫לא‬

‫הצבי‬

‫והנה על שפת‬

‫כאפיק נחלה נגרת‪,‬‬

‫אהבתך‬

‫יכלה עוד‬

‫תבחר‬

‫ותפליא‬

‫שמש‬

‫מליצתי‬

‫החמודות‬

‫באמת היה‬ ‫פרי כחש׳‬ ‫‪105‬‬

‫ומעיליו׳‬

‫נפטר‬ ‫‪ 90‬לך‬

‫בר‬

‫לו ג‬

‫דע‬

‫יה‬

‫שמש‬

‫עלי‬

‫‪103‬‬

‫יר‬

‫איוב ו‬

‫טו‬

‫שו‬

‫כג‬

‫י‪1‬‬ ‫‪107‬‬

‫ושא‬

‫טו‬

‫תפארתי ״ אם‬

‫יג‬

‫בלעדיו‬

‫אכלו‬

‫למעלתו ׳ מי יתן‬

‫אראך האיש אשר חברו ‪ -‬מה‬ ‫אהבתי ׳‬

‫ידעתי‬

‫משכרתיי‬

‫ואתה תהיה על ביתי ׳‬

‫אענדנוי כי הוא יהיה איש סודי‬

‫שעשועים יום יום׳ ובו נמצא‬

‫וחמודי ׳ חגי‬ ‫פדיום‬

‫לסיד יום‬

‫שואלי הוא הנושא דגל‬

‫בפנים ׳ אשר נראו על פיו אלה‬

‫שמרו‬

‫בר‬

‫כו ה‬

‫‪101‬‬

‫פשט‬

‫נפלאתה‬

‫קבר‬ ‫יט‬

‫מ״א‬

‫כח‬

‫תבחר‬

‫‪98‬‬ ‫תבחר‬

‫תה‬

‫וי ו ד‬

‫גג‬

‫אכלו‬

‫הו‬

‫ואתה‬

‫בר‬

‫מא ם‬

‫‪108‬‬

‫שי‬

‫ב י‬

‫ושל‬

‫שיאות לה‬

‫ד ‪ 93‬לא‬

‫לעיל יג ‪292‬‬

‫לעי*‪ 1‬ח ‪457‬‬

‫ויאמר‬

‫אהבתך‬

‫הנצנים׳ ועל פיו יטעו ועל‬

‫והאופנים‬

‫יז יא‪91‬‬

‫יט‬

‫סב‬

‫ועטרות לי‬

‫ויחדו נהיה‬

‫הרמה‬

‫ש ״ב‬

‫הקטרו ‪,‬‬

‫יח‬

‫חכם‬

‫‪ 110‬ד‬ ‫יה‬

‫אהרן‬

‫מפני‬

‫תה‬

‫י יב‬

‫נזר‬

‫אליך פנים‬

‫מעלתו‬

‫לא ז) ח(‬

‫ותפליא‬

‫ע *י יר‬

‫כט‬

‫לח‬

‫כאפיק‬

‫סג ב‬

‫‪100‬‬

‫כה‬

‫אחרים ׳‬

‫וינעלני תחשי‬

‫משוררי הזמן‬

‫תמונתו׳ אם הוא ? שמים‬

‫והלבישני‬

‫שאהנתיך ‪ 92‬כאפיק נחלה נגרת‪ ,‬נוזלת כאפיק נחל ‪ 93‬לא יכלה עוד הצפינו‬ ‫להצפין את חשקי שח & קתיך ‪ J04‬אם הוא בשמים למעלתו‪ ,‬אם הוא כנר‬ ‫יכלה עוד‬

‫האהבה‬ ‫אהבתי אליך לא‬

‫ועלה‬

‫וכל‬

‫אדוני השר‪ ,‬כי האיש אשר אתה‬

‫פיו חונים׳ חיות השיר‬

‫‪ 91‬אהבתך‪,‬‬ ‫חשקך‪,‬‬

‫להוד‬

‫ויכסני משי‬

‫באמונתי ׳ כי תהיה נאמנת לך‬

‫מועדיי‬

‫המדבר‬

‫ומתעוררת‬ ‫ועטרת ׳‬

‫תכונתו ׳‬

‫הנני נשבע‬

‫ואמר‬

‫לשמים‬

‫להיות עלי ראשך‬

‫מביט‬

‫ההוא ‪ -‬על שכמי אשאנוי‬

‫עמנואל ׳‬

‫בך ‪-‬‬

‫קוראה בשמך‬

‫כמו‬

‫היקרים ׳ פשט את בגדיו ולבש בגדים‬

‫הייתי‬

‫אמר נא‬

‫חדשי ושבתי וכל‬ ‫‪no‬‬

‫עולה‬

‫עלי יד אהרן‬

‫נקטרת‬

‫מחבר זה השיר חכם‬

‫ראמר השר‬

‫ואען‬

‫רה י ‪-‬‬

‫חרשים ונבק לחשי‬

‫אבוא עד‬

‫ומתמכרת‪,‬‬ ‫פוררת‬

‫לקולך שמרו‬

‫וכתנת‬

‫ואמר אל השר‬

‫והאיש‬

‫בעיניך‬

‫נקשרת‪,‬‬

‫משמרת‬

‫מאמר‬

‫ודבריו‬

‫להיות‬

‫תעודות רום בעז‬

‫הפסים אשר עליו ׳‬

‫ובחפץ גדול‬

‫ואמצאהו‪,‬‬

‫הטוב‬

‫ולהחזיק‬

‫דוברת‬

‫אשר נפשו בך‬

‫אף ים‬

‫בגבעק דם וי ־‬

‫תשיר בשיר חדש לך‬

‫בגדיו‬

‫לעשות‬

‫יסדתיו מפניני‬

‫ויהי כשמע השר השיר‬

‫עבדך‬

‫תעמיד‬

‫ותקרב את‬

‫הא שיר‬

‫שמה לשתי‬

‫תשורה מידי‬

‫כי ידך ירדן תבונות‬ ‫לותאמרה‬

‫לשק‬

‫הצפינו חשקך ‪-‬‬

‫תצמא לף נפשו‬

‫רולדת וגם דוגרת‬

‫היתה בתוך לבי כאש ב‪ 1‬ערת‪,‬‬

‫קח נא נשיא הדור‬

‫‪! 00‬‬

‫הרה‬

‫יעדתה עוד וגם הנה לף‬

‫שרשה בתוך לבי‬

‫‪95‬‬

‫העשרים‬

‫י‬

‫לשכון‬

‫ש ״ ב א כו‬ ‫שם‬

‫יג‬

‫על‬

‫אבן‬

‫א וב‬

‫היתה‬

‫יר‬

‫כ ט‬

‫קח‬

‫בר‬

‫לג‬

‫‪94‬‬ ‫‪ 96‬ים‬

‫תה‬

‫נבירול א ‪59‬‬

‫סה ח‬ ‫מביט‬

‫‪111‬‬

‫ב ג‬

‫כא כ‬

‫והלבישני‬ ‫‪104‬‬

‫בשמים‬

‫שם‬

‫עלי‬ ‫בר כז טו‬ ‫בם‬

‫לא לו‬ ‫המדבר‬

‫ל ז‬

‫יב ח מי‬ ‫אי‬ ‫רב‬

‫‪1‬‬

‫ה ד‬

‫א יט‬

‫‪[357‬‬

‫איוב‬

‫יא‬

‫עד יג‬ ‫בימי‬

‫‪102‬‬

‫‪92‬‬ ‫לעיל א ‪95‬‬

‫יקותיאל‬ ‫‪99‬‬

‫וכת ^ ת‬ ‫איוב‬ ‫יט‬ ‫נראו‬

‫נפשו ש ״ א‬

‫שרשה‬ ‫יח‬

‫‪ 97‬לו‬

‫יכון‬

‫ויחשב‬

‫יש‬

‫יט בר‬

‫ש ״ ב יג‬ ‫כג ג‬

‫‪106‬‬

‫יט חני‬

‫הו‬

‫‪2‬׳ ב יב‬

‫א‬

‫מב י‬

‫תשיר‬

‫אראך‬ ‫ב יג‬

‫ו׳ גל‬

‫לעיל ד ‪37‬‬ ‫‪95‬‬

‫תצמא‬

‫תר‬

‫להלן כז ‪243 233‬‬ ‫לאל‬

‫כדם‬

‫דמו‬

‫ולהחזיק‬

‫לז כג‬ ‫שו ד‬ ‫‪109‬‬

‫בם‬

‫על‬

‫יח‬

‫ב יח‬

‫יש‬

‫עולות‬ ‫סד ו‬

‫ויכסני‬

‫יח‬

‫טז י‬

‫כב‬

‫מה‬

‫בר‬

‫נהיה‬

‫מש‬ ‫‪112‬‬

‫ח ל‬ ‫חיות‬

‫המחברת‬ ‫כשמע השר‬ ‫דרכיבני‬ ‫ויהי‬

‫‪115‬‬

‫דברי‬

‫משקדי‬

‫חבקד‬

‫העשרים‬ ‫ידבק‬

‫וכאשר‬

‫בהיותי בבית השר‬

‫השר ויהיו שם׳‬

‫שותה‬

‫מדנים ׳‬

‫ואוכל‬

‫ממתקים‬

‫ואחזת‬

‫מגואלי השר‬

‫ולהעציבה ׳ היה שואל ממני בגדי‬

‫שואל ממנו דבו — ימאן אליי והשני יקה בגדי‬ ‫הוא ולא‬

‫ירחם ׳‬

‫ומחברת‬

‫ובחזק יד יקחם ׳ ואני הייתי בכל זה‬

‫מצאני השר סר חעף‬

‫לרכבה ׳‬

‫והשלישי‬

‫הייתי‬ ‫אכזרי‬

‫כאשם ׳‬

‫בלבי ישריש׳‬

‫ודלפה נפשי‬

‫וכסלי מלאו נקלה ׳‬

‫וכדי‬

‫ומעילי ׳ ואם‬

‫מחרישי והיגון‬

‫הדאגה ׳‬

‫עדנים ׳‬

‫חפש‬

‫ואדרתי‬

‫וילבשם ׳‬

‫והנה‬

‫מידעיו ׳ באו אל בית‬

‫בגדי‬

‫ומנעלי ׳‬

‫בסתר‬

‫וכצפעוני יפריש ׳ עד אשר נראו בפני שעפי‬

‫ויהי היום‬

‫משמנים׳‬ ‫מרעיו ׳‬

‫ולובש שני עם‬

‫האחד ‪ -‬אשם הוא אשום אשם׳ כי היו לו‬

‫להכאיב נפשי‬

‫ישך‬

‫האזור אל מתגי איש אליו‬

‫במרכבת המשנה׳ ויוסף את כל אשר נתן אלי למשנה‬

‫שלשה אנשים‪ ,‬אנשי‬

‫‪120‬‬

‫הדביקני•‬

‫ויאמר אלי‬

‫כנחש‬

‫מתמה‬ ‫רעים ‪-‬‬

‫מדוע פניך‬

‫ואתה אינך חולה י‬ ‫ואמר אל השר אדוני‬ ‫לעם אחר‬

‫‪125‬‬

‫נכרי ׳‬

‫ורואות עיניי‬

‫ולולי‬

‫דברי בוז וקלון‬

‫עולות ׳ לשק‬

‫מדברת‬

‫ויאמר השר‬

‫ואקום‬ ‫מהם‬

‫באהבתי‬

‫במצות השר‬

‫אשר היה‬

‫מעלתך‬

‫מפצעים‬

‫הלובשים‬

‫וחבלות ׳ כי לי על אנשי‬

‫היקרה ׳‬

‫וכתב עליו‬

‫לחבר על כל אחד מהם שירה׳‬

‫למען יכיר כל אחד מהם‬

‫מעלתי‬

‫הכירו ׳ וזה השיר אשר‬ ‫בהשאלה ׳‬

‫בגדי‬

‫וקבע שיר‬

‫ככה יעשה לאיש אשר לא יחפץ השר‬

‫ואחברשלשה שירים׳ בענץ אחד‬

‫מהיום אשר עד כה לא‬ ‫לוקח‬

‫אמרתי בשירי׳ על כל‬

‫מלבוש‬

‫גדולות‬

‫בדלת חדרו ׳‬

‫בדלת חדרו ׳‬

‫יראתי‬

‫ובגדי‬

‫ונבלות ׳ יעשו בהם רשם יותר‬

‫אשביעך‬

‫כל אחד מהם‬ ‫‪130‬‬

‫ומדוע לא ירעו פניי‬

‫החמודות‪,‬‬

‫מחמד עיני ועדני ׳ נתונים‬

‫להיות לו‬

‫מדברים ׳‬

‫וקצות ׳ כי לא‬

‫כצורי צורו ׳‬

‫ויכיר‬

‫בדברי בוז‬

‫על‬

‫האיש‬

‫חברתי‬

‫לשמה‬

‫ביקרו ׳‬

‫וקבעתישיר כל אחד‬

‫לחרפה‬

‫ונבלה ׳‬

‫ורבצה בו כל‬

‫ולקללה ׳‬

‫האלה‬ ‫נבל‬

‫‪135‬‬

‫תשאיל‬

‫אשר תשאל ולא‬

‫תחמל עלי צאנך ‪ -‬ואת‬ ‫לו יתנו‬

‫‪ 1 1 6‬אנשי מדנים‪,‬‬ ‫כסמע‬

‫‪113‬‬ ‫ולוב !‬ ‫יט‬

‫בר‬

‫ש ב א‬

‫בגדי‬

‫יח‬

‫כד‬ ‫כז כ‬

‫כשיתקימו‬ ‫סעיפיה על‬ ‫ח‬

‫כט יג‬

‫הגרשים‬ ‫הפנים ׳ ‪,‬‬

‫מדוע‬

‫נחמ ׳‬

‫‪126‬‬

‫יעסו‬

‫ספרי‬

‫‪129‬‬

‫ככה‬

‫אם‬

‫ו‬

‫ב‬

‫והנה‬

‫בר‬

‫‪119‬‬

‫כאשם‬

‫יג‬

‫ב ‪ -‬ג ‪124‬‬ ‫‪131‬‬

‫ובגדי‬

‫שמג‬

‫אס כל‬

‫‪114‬‬ ‫^ ¿י‬

‫כ‪ ,‬כא‬ ‫ו כג‬

‫‪120‬‬

‫כי‬

‫לב‬

‫דב‬

‫מ‪-‬‬

‫אכזרי‬

‫יר‬

‫ותתאכזר‬ ‫בערלת זר‬

‫בועל‬

‫ולןצ‪ ,‬רן‪ , ,‬ח = י‪ ,,‬׳¿‪ 1-‬מור ״‬ ‫איוב מב י‬

‫ויוסף‬ ‫מ א טו‬ ‫ובחזק‬

‫יא‬

‫שם‬

‫>׳ ‪ 11‬ש‪ ,‬ת ‪-‬‬

‫בר כ! כו‬

‫‪117‬‬

‫והיגון‬

‫מבחר‬

‫יג ‪. .‬‬

‫‪ .,‬הכי‬

‫א‪ -‬ם‬

‫ח י‬

‫וי‬

‫הפנינים‬

‫ה‬ ‫כה ב‬

‫ה ‪ 2‬מחה שה שרשה בלבו ירא!‬ ‫עמנואל למשלי ט‪ ,‬יג‬ ‫פירוש‬ ‫הלשונות‬ ‫‪ 122‬סר מ א כ מג וכס־ יי תה לח‬ ‫קיט כח‬ ‫‪ 121‬ודלפה תה‬

‫כז טו‬ ‫המשתמש בו‬ ‫לא‬

‫לתת ל '‬

‫‪131‬‬

‫וירכיבני בר מא מג‬

‫ש ״ ב יד יג‬

‫בר‬

‫סרב‬

‫אז תהיה‬

‫מגואלי‬

‫הסעפים ׳!ל‬ ‫יראו‬ ‫בלבבות‬ ‫כנחש ט * כג לב‬ ‫לעיל ד ‪37‬‬

‫דברים‬ ‫ט‬

‫יר‬

‫יא‬

‫יח ב ‪116‬‬

‫איש רש תזבח‬

‫בהשאלה‬

‫‪ 1 1 9‬ימאן אלי‪,‬‬

‫סחיחרי ריב‬ ‫וכאשר‬

‫ערלות‬

‫ובהץ‬

‫כבשת‬

‫אחרים תהיה נעזר‬

‫מחמד מ א‬ ‫עושה ב ^ ופו‬

‫‪ 133‬ל * מה‬

‫יר‬

‫‪[358‬‬

‫כ ו‬ ‫רשם ׳‬

‫מט יג‬

‫נתונים‬ ‫‪127‬‬ ‫ורבצה‬

‫רב כח לב‬ ‫עולות‬ ‫דב ׳‬

‫כט‬

‫תה ׳‬ ‫יט‬

‫‪125‬‬ ‫נח ג‬ ‫‪136‬‬

‫\‬

‫צפ‬

‫א‬

‫לש‪ ,‬ן‬

‫תה‬

‫יב ד‬

‫ש ב‬

‫יב ד‬

‫תדמי‪1‬‬

‫ח‬

‫המחברת‬ ‫חברתי על האיש אשר‬

‫וזה השיר אשר‬

‫ראו נבל יהי רע‬ ‫אשר לו צאן ‪-‬‬

‫‪140‬‬

‫ערלה‬

‫ולו‬ ‫יזה השיר אשר‬ ‫נבל‬

‫»‪14‬‬

‫השירים‬

‫‪150‬‬

‫מפרי‬

‫בכם‬

‫כי‬

‫המשורר‬

‫הסורר ׳‬

‫ארורים‬

‫ויגש‬

‫מזה‬

‫ומדנים‬

‫הראשק ויחשב כי‬ ‫ואען ואמר‬

‫הדעת‬

‫הדבר‬

‫להכחיש‬

‫‪138‬‬

‫יר‬

‫ו‬

‫מם ז‬

‫א י‬

‫תע ‪ -‬ד‬

‫תר‬

‫‪>1‬־ ‪1‬‬

‫במו ‪ -‬ב‬

‫‪133‬‬

‫ומדנים‬

‫‪138‬‬

‫לירא ^ י‬

‫ס ^ה ־ רץ‬

‫קח‬

‫הבה‬

‫ויתעצבו אל לבם ׳‬ ‫ונעשה‬

‫נתחכמה ׳‬

‫חמודות ׳ הלא לנו‬ ‫ועתה נבוא‬ ‫והתנועה‬

‫והריקות‬

‫והמקום ׳‬

‫כאיש אחד‬

‫חברים י‬

‫וחכמי‬

‫חרשים׳‬

‫ויאמרו‬

‫אל מי‬

‫מכלנוי ׳‬

‫ויאמרו‬

‫באני ׳‬

‫ושופטי ארץ‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫תשתרר עלינו גם‬

‫אחרי אשר לא‬

‫בחכמות‬ ‫לנסותו‬

‫הנזכרים י ויבואו ליום נועד‬ ‫וישישים׳‬

‫מהאיש הזה‬ ‫נכבדות‬ ‫בחידות ׳‬

‫ובמהות הזמן‬

‫שבעה‬

‫נ ‪-‬‬ ‫‪-‬ח ב‬

‫הנראה‬

‫כ ‪119‬‬

‫השתרר ׳ ׳ אז‬

‫נפשכם‬

‫בפחת ׳ כי‬

‫אמרתי אל‬

‫ברעותי היום‬

‫אפרע‬

‫א ייא ו‬

‫י יב‬

‫אאזים‬

‫תר‬ ‫טז‬

‫דבר‬

‫ליראני‬

‫ואען‬

‫איך ׳‬

‫הנבזה‬

‫שאלתך‬

‫ולבהלני ׳‬

‫ולאמתות‬

‫באמרי כי אין‬

‫במעמד‬

‫כלם על‬

‫מהות‬ ‫מבטן‬ ‫אלהים‬

‫ויאמר‬

‫דבר לא תגש׳ מי‬ ‫חייכם ׳‬

‫ואמר‬ ‫המקום‬

‫נמצא ‪ -‬אשים‬

‫ב י‬ ‫ת‬

‫בר‬ ‫‪148‬‬

‫רכמי‬

‫‪»4‬־‪1‬‬

‫טבת פ ־‬

‫וכב ‪ -‬ת‬

‫‪1\ 1‬‬

‫_ ב יב ‪-‬‬

‫ו ו ‪ , 110‬קרב ‪,‬‬

‫ז‬

‫דו‬

‫ב א מ א י א‬

‫סר ! ‪,‬‬

‫רכון‬

‫יח לח ז‬

‫י‪-‬‬

‫ג ‪132‬‬

‫‪ -‬בעד‬

‫תר‬

‫פח ־‬

‫אפרע‬

‫ר ‪,‬חמ א‬

‫ליציין‬

‫כירא‬

‫יעתא‬

‫צח ת‬

‫‪[359‬‬

‫‬‫‪101‬‬

‫רב יז יב‬

‫דאיט‬ ‫ויאמרו‬

‫בי א‬

‫*ט‬ ‫ד ב‬

‫^ ־‪ 1‬טתם‬

‫כ‬ ‫‪1 »7‬‬ ‫יר‬

‫טענתי‬ ‫היש א ן ‪ -‬אינו‬ ‫גי ל ‪ .,‬דד‪ 1‬המקיף את הארץ אבל אינו רטום סביב מרכזד‬ ‫‪182‬‬ ‫מקיף את הארץ אלא קבוע בחייל ‪..‬רגל איזי־‪ .,‬דוי‪ 1‬דמקיף את הארץ‬

‫לס!חר‪,‬‬ ‫ג ^ יוצא המרכז‪,‬‬

‫ריק‪,‬‬

‫אם המקום נמצא‪,‬‬ ‫ארב!ן‪,‬‬

‫גי‪.‬‬

‫הד״יות‪,‬‬ ‫הזק‪,‬‬ ‫!גלג" הקף‪,‬‬

‫עובר‬

‫מהם — מושכייים רא ‪ -‬ם ‪ ,‬מ‪ ,‬תש ם‬ ‫במציאה ענת ם רבים מב‪ ,‬ארים גלויים‬ ‫מורה ‪ ..‬בוכ ם א גא צה‬ ‫‪ 162‬אם‬ ‫‪ 171‬עובר לעיי‪ 1‬יא ‪ 178 449‬וחנית תה לה ג י ובף יי‪ -‬י לב ו ס ו תר יז יב ואש ש י־‬ ‫‪ 169‬אי ‪ -‬מ א כ מב‬ ‫זח ממע‪ ,,‬רב כ‪ ,‬ט‬ ‫‪ 181‬כי רב‬ ‫‪ 179‬ארכון ב ב קפד ‪ 180‬רצוא יה א יד‬ ‫כב ט יה י ב‬

‫‪1360‬‬

‫המחברת‬ ‫השלישי‬

‫דגש‬

‫וטענותיך‬ ‫גדול ‪-‬‬

‫עקדים‬ ‫תהיה‬

‫מצולת‬

‫השאלה‬

‫בעל‬

‫אמר‬

‫ואמרתי‬

‫אץ‬

‫הטתו ׳‬

‫ולו‬

‫השכלת‬

‫ואשא‬

‫משלי‬

‫ואמר‬

‫אז‬

‫ידעת‬

‫מה‬

‫‪200‬‬

‫ויאמר‬ ‫ולא‬

‫ירוץ‬ ‫ליומם ׳‬

‫יאכל‬

‫לא‬ ‫ואשא‬

‫לא‬

‫משלי‬

‫‪205‬‬ ‫וכאשר‬

‫היה‬

‫מרבו‬ ‫דם‬

‫כוכב ‪-‬‬

‫ולא‬

‫אשר‬

‫ולא‬

‫יחרץ‬

‫לא‬

‫ייעף ׳‬

‫נצמתו‬

‫נלאו‬

‫בחמו‬

‫להיותו‬ ‫הכף ‪-‬‬

‫כוכב‬

‫לשונו ׳‬ ‫הרים‬

‫נדעכו‬

‫ב‬

‫אשר‬ ‫ועל‬

‫ץ‬ ‫שאל‬

‫מצחות‬ ‫התמהמהתי‬

‫נצניך‬ ‫בית‬

‫הנה‬

‫כי‬

‫תיו‬

‫בתיו‬

‫בץ‬

‫שאתו‬ ‫ממקומסי‬

‫הסתר‬

‫בתיו ‪-‬‬

‫בית‬

‫ואש‬

‫תיו‬

‫חכמותיו ׳‬

‫בטח‬

‫קנוי‬

‫ימ ‪ 6‬ך‬

‫כוכבים‬

‫כלכלי‬ ‫ואען‬

‫אז‬

‫אז‬

‫בתיו ‪-‬‬

‫הועילוהו‬ ‫ושם‬

‫וכאשר‬

‫אותה‬

‫לעינינו ׳‬

‫ולכן‬

‫על‬

‫חשבת‬

‫להיות‬

‫המהללה ׳‬

‫בתיוי ׳‬

‫כוכב‬

‫מורה‬

‫כי‬

‫על‬

‫והמכתב ׳‬ ‫הכף ‪-‬‬

‫מה‬

‫לבדים ׳‬

‫שידעתי ׳‬

‫בעיר‬

‫מורה‬

‫לא‬

‫מסלאה ׳‬

‫השאלה‬ ‫האש‬

‫להיות‬

‫כתב‬

‫ובראותו‬

‫החן‬

‫היא‬

‫הכתב‬

‫כתב‬

‫ותחת‬

‫בתים‬

‫אשר‬

‫התכונה‬

‫הזורק‬

‫צדק‬

‫צדק‬

‫עשתונותיו ׳‬

‫ילך‬

‫ואשר‬

‫כי‬

‫נשתנה‬

‫הכלב‬

‫ייגע‬

‫כן‬

‫בפז‬

‫וזאת‬

‫אויבנו ׳‬

‫כוכב ‪-‬‬

‫אראה‬

‫מחכמת‬

‫שבעתי •‬

‫ממפלאות‬

‫כן‬

‫אבדו‬

‫ידעתי‬

‫המשורר‬ ‫מה‬

‫לך‬

‫דבריך‬

‫לשטן ׳‬

‫נפלאה ׳‬

‫נשתנה‬

‫לבדו‬

‫אמרתי‬

‫מה‬

‫נא‬

‫זה‬

‫הוא‬

‫ולולא‬

‫וקלון‬

‫ויאמר‬

‫חידותי‬

‫חידה‬

‫מכבוד‬

‫תו ׳ י‬

‫אמרו‬

‫כשמע‬

‫וישאלני‬

‫אמר‬

‫התוית‬

‫הלמודים ׳‬

‫תהיינה‬

‫נרתעתי ׳‬

‫טבעתי ׳‬

‫האבלה ׳‬

‫האיש‬

‫היום‬

‫קטן ׳‬

‫אחור‬

‫נכבדים‬

‫כרגע‬

‫בעל‬

‫נקדים ׳‬

‫בעיניך‬

‫שמעתי ׳‬

‫אנשים‬

‫־‪19‬‬

‫והוא‬

‫כמעט‬

‫‪190‬‬

‫היה‬

‫חכמת‬

‫העשרים‬

‫מפיו‬

‫ואמר‬

‫בחידותיו ׳‬ ‫ולא‬

‫תאכלי‬ ‫כוכב‬

‫הוא‬

‫יזעף ׳‬ ‫הלילה‬

‫הכלבי‬

‫לו‬ ‫אשר‬

‫חלב‬

‫ואמר‬

‫כלב‬

‫קרא‬

‫כלב‬

‫קרא‬

‫שם‬

‫׳ כלב ׳‬

‫לכלבים‬ ‫עוד‬

‫ואל‬ ‫בשתוף‬

‫משתף‬

‫לאלה‬

‫שוכן‬

‫דג‬ ‫לכוכב‬ ‫השלשה ׳‬

‫מזהיר‬ ‫כן‬

‫בלב‬

‫ים‬

‫אשר‬ ‫היה ׳‬

‫לדגים‬ ‫בין‬

‫סרטן ׳‬

‫לשטן‬ ‫תאומים‬

‫משתף‬

‫וסרטן‬ ‫לדג‬

‫ולמזל‬

‫ולמחלה‬

‫קשה‬

‫‪ 186‬הלמודים‪,‬‬ ‫הא^ה‪,‬‬

‫‪! 187‬קדים נקדים‪,‬‬ ‫בתים לבדים‪,‬‬ ‫‪ 192‬מה נשתנה צדק וכן ‪/‬‬ ‫‪ 193‬אין זה לבדו‬ ‫‪ 193‬גצגיך‪,‬‬ ‫‪ 194‬כוכב כתב‪,‬‬ ‫בתיו בית תיו‪,‬‬ ‫הכף כ!כב‪,‬‬ ‫‪ 206‬לדג‪,‬‬ ‫‪ 205‬בשתוף‪,‬‬ ‫‪ 204‬דג‪,‬‬

‫‪ 191‬בע‪1,‬‬

‫פח‪ ,‬תות וח ' ‪ , .‬ת‬ ‫בתי קיבול ר ״ ׳ קרים‬ ‫המת סטיקה‬ ‫מפ‪ \ .‬מה יצא מזיי ציק מן דכלל‬ ‫המתאבל תמי‪,‬־*‬ ‫ב׳ גל מרה טחורה‬ ‫ממכלאות‬ ‫ראג ‪ .‬יתבות צדק דגים קשת‬ ‫תמז ‪,‬גל בתיו דגים וק ^ ת ‪ -‬כן צדק‬ ‫הדלות‬ ‫חכמותיך‬ ‫את‬ ‫אין מקרה זה של צדק המקרה היחידי המכיל פלא־ כתב וחידת ־ ל ‪ -‬ון‬ ‫קרא גם כתב סופר ה * מ ‪ -‬וה ה ב כתב‬ ‫כוכב ־ חמה מרקור‬ ‫פן יבולע לה! בקרת הסתו‬ ‫ובתי! שיי כ ! כב הריהם בתולה‬ ‫כוכב‬ ‫פירוזה‬ ‫הכף בכלת כתב‬ ‫יש לנופלא ־ כתב דומה‬ ‫רבעי‪ ,‬חיים החי במים‬ ‫כשם נרדף‬ ‫כלב הים‬ ‫תיבותיהם הם בית ‪ ,‬ת ו‬ ‫ותאומים ‪ *.‬ראטי‬

‫והמכתב‪,‬‬ ‫כי הנה הכתו‪,‬‬

‫‪ - -‬מ‪.‬‬

‫הכתב‬

‫‪ 188‬תהיה ש א טו יז בפז‬ ‫היום ש ב יט כג‬ ‫‪ 187‬עקרים בר ל לט‬ ‫‪ 186‬בתים שמ לז יד לח ה‪ ,‬לעי*‪ ,‬ו ‪307‬‬ ‫‪ 191‬בעל להלן ‪ 488‬הזורק יח י ב ועל יח ט ד‬ ‫‪ 189‬אחור פרד ג ג ביון תה סט ג ‪ 190‬וקלון חב ב טז‬ ‫א בה ד ב‬ ‫קמור ‪ 199‬הכלב שמ יא ז ושם‬ ‫‪ 198‬אבדו תה‬ ‫‪ 192‬מה הגדה שי‪ 1‬פסח ‪ 193‬הכתב אבות ה ו ^ צניך שי׳ ב יא ‪ -‬ב‬ ‫‪ 202‬לא וי גיז‬ ‫‪ 201‬יזרבו איוב ו יז‬ ‫‪ 200‬ירוץ יש׳ מ לא נלאו יר כ ט איוב לא כג וא ¿ ש ב כב ט‬ ‫‪,‬גו א ד‬ ‫כלב‬ ‫שיאמי ‪-‬גל כוכב ועל דג‬ ‫אמנם אמר בו כך בדרך שיתוף השם כמו שם הכלב‬ ‫תגמולי הנפש ה‬ ‫‪ 204‬כלב‬ ‫בלב מ ‪ -‬ל יג‬ ‫כייים יז ש כל בביס טהור ה‪ ,‬ץ מכלב המים‬

‫‪[361‬‬

‫המחברת‬ ‫משלי‬

‫ואשא‬

‫ואמר‬

‫סרטן‬

‫והנה‬ ‫ואשא‬

‫נקרא‬

‫‪210‬‬

‫עוד‬

‫אל‬

‫שיר‬

‫אחר‬

‫על‬

‫לך‬

‫משלי‬

‫וכן‬ ‫•‪215‬‬

‫כשמע‬

‫זה‬

‫הענץ ׳‬

‫סרטן‬ ‫שם‬

‫האנשים‬

‫מעני ׳‬

‫ויהי‬

‫בתוך‬

‫היושבים‬

‫אישי‬

‫יעמד‬

‫בץ‬

‫אביו‬

‫אשה‬

‫ושמה‬

‫כי‬ ‫רמניי‬

‫בחוץ‬

‫לבתו‬ ‫הענץ‬ ‫הנני‬ ‫קבעת‬ ‫ואשא‬

‫קולה ׳‬ ‫חשב‬

‫כוס‬ ‫משלי‬

‫ירבעם ׳‬

‫חמתו ׳‬

‫נדהם ׳‬

‫הגלגל‬

‫והחכמה‬

‫ולא‬

‫לקנץ‬

‫כי‬

‫לו‬

‫אתה‬

‫לקח‬

‫תבשל‬ ‫בתו‬

‫בתתו‬

‫השכיבני ׳‬

‫כאשר‬

‫אלא‬ ‫ובזוי‬

‫אם‬

‫נפתל‬ ‫כפלים‬

‫פתיי ׳‬ ‫ורק‬

‫עמיו ׳‬

‫גבר‬

‫אכול‬

‫והותר ׳‬ ‫בחלבי‬

‫גדי‬

‫וכזאת‬

‫לבני‬

‫לחצי‬

‫הלאיתיו ׳‬ ‫ובחפ ן‬

‫גדול‬

‫הייתי‬

‫ואען‬ ‫הוא‬ ‫בכל‬

‫ישכן‬

‫והיה‬

‫ולא‬

‫ואמר‬

‫וירא‬

‫יכלו‬

‫מאודותי‬

‫מטרה‬

‫עקש ׳‬

‫מקרא ‪,‬‬

‫ולא‬

‫הוגיעני ׳‬

‫עם ׳‬

‫בשורה ׳‬

‫מידך‬

‫זרש‬

‫סרטן‬ ‫הכי ‪,‬‬

‫ומבאיש ׳‬ ‫בקרב‬

‫לבי‬

‫רמני ׳‬

‫אדם‬

‫לתתי‬ ‫כי‬

‫לאלה‬

‫ונצורת‬

‫גגע‬

‫מפארים ׳‬

‫כמעשה‬

‫הלאני ׳‬

‫חרפת‬

‫זחלו‬

‫בן‬

‫בשם‬

‫מחמת‬

‫מחפיר‬

‫היה‬

‫זונה‬

‫בדעתו‬

‫אשר‬ ‫אודיענו‬

‫לו‬

‫חייך ׳‬ ‫ובפעל‬

‫פגעת‬

‫אותי‬

‫מדברים‬

‫נעים‬

‫קול‬

‫ושמו‬

‫לא‬

‫יצלח‬

‫ויאמר‬ ‫וכזאת‬ ‫בתו‬

‫אברהם ׳‬

‫בימיו ׳‬

‫תסתתר‬

‫ונתן‬

‫בעת‬

‫אלי‬

‫האיש‬

‫הראני ׳‬

‫לו‬

‫חייך ׳‬

‫וגם‬

‫שירה ׳‬

‫האיש‬

‫אשר‬

‫רשע‬

‫אמנה‬

‫אמנם‬

‫לא‬

‫כי‬

‫נתתי‬

‫תהיה‬

‫מזה‬

‫הוגעתיו ׳‬

‫נוקש ׳‬

‫לו‬

‫אכלה ׳‬

‫הציבניי‬

‫אלא‬ ‫שולח‬

‫כפיו‬

‫לענות‬

‫כי‬

‫אתה‬ ‫ואם‬

‫מבקשי‬ ‫השקך‬

‫חטאתו‬

‫ואמר‬

‫בתך ‪,‬‬ ‫‪230‬‬

‫אסתר‬

‫צבי חן ‪,‬‬

‫היתה‬

‫חשבתיה ‪-‬‬

‫‪ 209‬הג^ע‪ ,‬המחלה ‪ 2 1 0‬מארבעים ושמונה צורות הגלגל‪,‬‬ ‫והם יחד ‪ 48‬צורות ‪ 215‬זחל‪ ,,‬פחדו ‪ 219‬אכול והותר‪,‬‬ ‫למנאפים תבשל גדי בהלב‪ ,‬תז ^ה ‪ 224‬עגל ירבעם‪,‬‬ ‫‪ 230‬אסתר חשבתיה‪ ,‬חשבתי שהיא דומה לאסתר המרבה‬

‫‪,‬ו ה‬

‫בר‬

‫צורות‬

‫ובץאריה‬

‫שירותי‬

‫ולמעצבה‬

‫רמיתיו ׳‬

‫מדברה ׳‬

‫היה‬

‫ואל‬

‫רנניי‬

‫ומעשיה‬

‫שית‬

‫השמני ׳‬

‫אלא‬

‫בשירי‬

‫כאיש‬

‫בץ‬

‫היו‬

‫אסתר ׳‬

‫כלתי‬

‫עגל‬

‫כי‬

‫דג‬

‫השיר‬

‫תאומים‬

‫ושירי‬

‫נבהלו‬

‫של‬

‫תדע‬

‫לי‬

‫יאורים‬

‫למזל‬

‫מפניי‬

‫הלאני ‪,‬‬

‫זה‬

‫ושמונה‬

‫למען‬

‫לסרטני‬

‫והזקיים‬

‫ותשמיע‬

‫גם‬

‫מארבעים‬

‫והחרים ׳‬

‫אביה‬

‫‪225‬‬

‫שם‬

‫צורה‬

‫הוא‬

‫האנשים‬

‫‪220‬‬

‫הנגע‬

‫שם‬

‫על‬

‫התגלגל‬

‫ואמר‬

‫קרא‬

‫ויהי‬

‫העשרים‬

‫לי‬ ‫והנה‬

‫טרה ‪,‬‬ ‫זרש‬

‫עכר אחד מ׳ ״ ים‬ ‫זנותה‬ ‫ומטומטם כ‪ ,‬גר‬ ‫גולם‬

‫אכלה‪,‬‬

‫עצר‬

‫המזלות‬

‫מחולק‬

‫לארבעה חלקים‬ ‫לקה א‬ ‫בו דור חיים‬

‫‪ 1 220‬תשמיע בחו^ קולה‪,‬‬ ‫ירבעם‬

‫צאין‬

‫מחמת דב לבל‪ ..‬ורא‬ ‫חו ! החכמה מס ד ז‪ 215‬זחלו איוב לב ו‬ ‫שר‬ ‫‪ 211‬למע‪4‬‬ ‫מארבעים לעיר יח ‪94‬‬ ‫‪210‬‬ ‫ה כז גבר יר כב ל‬ ‫‪ 218‬כא ש יר יד ט היה במ‬ ‫בן ם ! י ^ כ!‬ ‫‪217‬‬ ‫והזקנים מ א כא ח‬ ‫‪216‬‬ ‫מה ג‬ ‫תבשי‪1‬‬ ‫מב ב צית מש ז י‬ ‫ותשמיע י ״‬ ‫דלבנו! ! ‪220 128‬‬ ‫תסתתר כ*‪ -‬לי ערב מ‪.‬‬ ‫‪ 219‬אכול מ ב ד מג‬ ‫מטרד‬ ‫ולמעצבה יש נ יא‬ ‫איוב טז ז‬ ‫יה‪ ,‬כ וגם בי כיב ‪ 222‬הלאני‬ ‫‪ 221‬וכזאת‬ ‫‪ .‬מ כ‪ .,‬יט‪ ,‬לעיל א ‪386‬‬ ‫‪ 226‬נפתל תד יח‬ ‫‪ 225‬אצר ^ ב ד י האי‪ -‬י ‪ 1‬ב יז נ‬ ‫חרפת תד כב ז‬ ‫‪ 224‬עגל לעיל ז ‪7‬‬ ‫איכה ג יב‬ ‫‪ 230‬אסתר להק כי ‪192‬‬ ‫‪ 227‬לקה י ^ מ כ ‪ 229‬היתה יש א יר‬ ‫ובפעל תה ט יז ה ‪ -‬קך יש נא כב‬ ‫כז‬

‫‪[362‬‬

‫המחברת‬ ‫הברית י‬

‫חי‬ ‫תתי ‪,‬‬

‫בתך‬

‫נפשף ‪,‬‬

‫שטן‬

‫דודי ׳‬

‫ביום‬

‫‪-‬‬

‫שמונים‬

‫אלף‬

‫נפשי‬

‫במדתך‬

‫ויאמרו‬

‫האנשים‬

‫מדות‬ ‫‪24.‬‬

‫במעלה‬ ‫גדול‬

‫רעות‬ ‫מן‬

‫המעלות‬

‫על‬

‫ונפל‬

‫היושבים‬ ‫כעורב ׳‬

‫הסרק‬

‫ממנו‬

‫‪250‬‬

‫המהללות ׳‬

‫שכלו ׳‬ ‫כאשר‬

‫לולא‬

‫ואמר‬

‫החכם‬

‫דבר‬

‫ואשא‬

‫משלי‬

‫ואמר‬

‫דודים י‬ ‫לולי‬ ‫על‬

‫כי‬

‫אין‬

‫כנור‬

‫ראו‬ ‫חלילותם‬

‫זה‬

‫חלולים ‪ -‬לא‬

‫לשכח י‬

‫ועל‬

‫כן‬

‫‪-‬‬

‫לריב‬

‫ואמר‬

‫דעו‬

‫ונבל ‪,‬‬ ‫אזי‬ ‫יאמרו‬

‫ידמו‬

‫נצבו ׳‬

‫קולו‬

‫הכרנוהו‬

‫ממנו‬

‫היו‬

‫נכץ‬

‫אל‬ ‫יערב ׳‬

‫הקול‬

‫להם‬

‫נבוב‬ ‫כל ־‬

‫המושלים‬

‫לוחות‬

‫ואסף‬

‫גדולות ׳‬

‫נעימות‬ ‫מקור‬

‫קולו ׳‬

‫שכלו‬

‫הוא‬ ‫ומעינו‬

‫והנבלים‬

‫נעימים ׳‬

‫חלק‬

‫והיו‬

‫כל‬ ‫לו‬ ‫אות‬ ‫חרבי‬

‫והמנענעים‬ ‫כלבים‬

‫אלמים ׳‬

‫מח‬

‫‪-‬‬

‫בים‬ ‫כי‬

‫כי‬

‫ויבש‬

‫חסרי‬

‫לנבזה ׳‬

‫מעלות‬

‫והחלילים ׳‬ ‫קולות‬

‫‪-‬‬

‫כבר‬

‫הזמן‬

‫והכנורות‬

‫ערבי‬

‫תף‬

‫חלף‬

‫הלזה ׳‬

‫ואם‬

‫התפים‬

‫כל‬

‫ואתי ‪,‬‬

‫שלל‬

‫נבוב ‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מודדת ‪,‬‬

‫האיש‬

‫ערבי‬

‫להיותו‬

‫היותם‬

‫לך‬

‫בן‬

‫ואען‬

‫נראה‬

‫אחלי‬

‫סרח‬

‫נצבו‬

‫מרמות‬

‫באמת‬

‫אלא‬

‫רבי‬

‫והצלצלים ׳‬

‫שם‬

‫אם‬

‫מרמות ‪-‬‬

‫מרמתך ‪,‬‬

‫שקולו‬

‫דוד ‪,‬‬

‫הלדת‬

‫רעיו‬

‫תרח‬

‫פרש‬

‫לא‬

‫סביבות‬

‫אם‬

‫הוא‬

‫בריעה‬

‫בקרבך‬

‫אתך‬

‫קרח‬

‫חרש‬

‫יפעתך ‪,‬‬

‫שמה‬

‫תרש‬

‫המק ‪-‬‬

‫מתל‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לך‬

‫אב‬

‫תתיו‬

‫וקרא‬

‫‪240‬‬

‫אהרן ‪-‬‬

‫עלי‬

‫חי‬

‫ממוכן‬

‫חשבתו‬

‫ולבתך‬ ‫‪235‬‬

‫תחת‬

‫ותחת‬

‫אברם ‪,‬‬

‫העשרים‬

‫וקולם‬

‫אלמים‬ ‫כל‬

‫תרש‪,‬‬

‫ערבי‬

‫‪ 231‬ממוכן‪ ,‬שקטר ״‪ .‬על ושתי ועזר בכך‬ ‫במלך אחסורו ¿ ו‪ -‬תייו בעווגם עץ ‪ 233‬אב המון‪,‬‬ ‫חרש‪ ,‬כאיש נבק יודע סודות ‪ 235‬בתך עלי יפעתך מד פרש‪,‬‬ ‫‪ 236‬בריעה‪ ,‬בת רעה סרה‪ ,‬סרחון ‪ 237‬ביום הלדת שטן ופו‬ ‫סביבות אהלי לטפח את גק־ זוגה אברדם‬ ‫‪ 244‬כעורב‪,‬‬

‫לא‬ ‫קול‬

‫יערב‬

‫לשמח ‪,‬‬

‫יוכלו‬

‫לנבח‬

‫‪-‬‬

‫חסרי‬

‫מח‬

‫שבקעו‬ ‫הסריסים‬ ‫מסגי‬ ‫אחד‬ ‫להריחה ולהמשך את אסתר‬ ‫רשע כתרח‬ ‫אברהם אביגו אב המון גויים‬ ‫בתך אתה הדוד היא כרפס על יופיך‬ ‫הדומה לשטן גצבו רעי השטן‬ ‫‪ ,‬ביום שגולדה בתך‬ ‫שהוא אכזרי על בגיו‬ ‫שאינו נופל ברעתו ממגה‬

‫תרח‪,‬‬

‫לשלוח יד‬

‫‪ 234‬מרגי‘‬

‫יז‬ ‫כא ‪ -‬כג‪ 233‬אברם בר יז ד ‪ -‬ה‪ 234‬מרגל לעיל ח ‪ 235 428‬עלי יח כח‬ ‫‪ 231‬ממוכן אס א יד ‪ -‬כא תר ״ אם ב‬ ‫סוטה א ז‬ ‫ביום יח ט ז ד ‪ 240‬במדתך‬ ‫בריעה לעיל ב ‪ 237 17‬חי ש ״ א א כו‬ ‫) סרה (‬ ‫‪ 236‬בריעה בר מו יז‬ ‫שמשים עצמו אכזרי על בניו‬ ‫ערובין כב‬ ‫‪ 244‬רעות‬ ‫יש ג יג‬ ‫‪ 242‬לריב‬ ‫במרה שאדם מורד בה מודדין לו‬ ‫התפים ״ ב ו ה‬ ‫‪ 247‬ונפל ש מ יט כא‬ ‫‪ 246‬ויבש הו יג טו‬ ‫שקולו ערכין י‬ ‫כעורב‬ ‫ועל בגי בית‪.‬‬ ‫‪ 251‬כגור יש ה יב נבוב שט כז ח‬ ‫בגימטריא שוטה‬ ‫חזן‬ ‫שעשועים ח ‪52‬‬ ‫‪ 249‬כל ספר‬ ‫נוי‬ ‫‪ 248‬כלבים י ס‬ ‫‪ 251‬ועל במ כא כז‬

‫‪[363‬‬

‫המחברת‬ ‫ויהי‬ ‫‪205‬‬

‫כראות‬ ‫כל‬

‫וערך‬ ‫ואמר‬

‫לעיני‬

‫משכני ׳‬

‫עד‬

‫לקחתי‬

‫כי‬ ‫רחב‬ ‫‪260‬‬

‫אני‬

‫אותה‬

‫אפיק‬ ‫לי‬

‫טרם‬

‫שאלת‬

‫והנה‬

‫לדברי‬

‫לא‬

‫ראיתיה‬

‫הרי‬

‫אמש‬

‫בחלום ׳‬

‫השמים‬

‫ואען‬

‫משלי‬

‫לא‬ ‫בגדי‬

‫הנני‬

‫ואהיה‬

‫ולאלי‬

‫יספר‬

‫ולא‬

‫נשבע‬

‫בגאוני ׳‬

‫לשיר‬

‫והשכל‬

‫ימד ׳‬

‫תפארתו ׳‬

‫לא‬

‫כי‬

‫ולמליצה‬

‫גואלי‬

‫באהלי‬

‫יואל ׳‬

‫לשכן‬

‫הכץ‬

‫והראה‬

‫איש‬

‫שאלתו ׳‬

‫לכל‬

‫יפעתו‬

‫ויקרתו ׳‬

‫כל‬

‫אשוב‬

‫אל‬

‫למען‬ ‫והיו‬

‫ידע‬

‫ביתי‬ ‫כל‬

‫מטות‬

‫ואל‬

‫מתגאל ׳‬

‫כנפיו‬

‫מלוא‬

‫עמנואל‬

‫השיר‬

‫ואמר‬

‫אדוני י‬

‫שואלי‬

‫בכה‬

‫נבאי‬

‫נהפך‬

‫אז‬

‫כל‬

‫החכמות‬

‫לבש‬

‫השר‬

‫והשכל‬

‫עלי‬

‫ואשא‬

‫ולעיני‬

‫אכלה‬

‫נפתחו‬ ‫‪260‬‬

‫חידתו ׳‬

‫השמש‬

‫ארצי ‪,‬‬

‫נבואות‬ ‫עדינה ׳‬

‫אנשי‬ ‫אחד‬

‫המעמדי‬ ‫ואחד‬

‫כי‬

‫מעלת‬

‫שירי‬ ‫שכלי‬

‫העשרים‬

‫ברח‬

‫ואמרתי‬

‫למשחית‬

‫ממקומו‬ ‫עשרה‬

‫בלבי‬

‫מראות‬ ‫ונפשי‬

‫השיר‬

‫עוברי‬

‫שתים‬

‫וראיתי‬

‫הנה‬

‫איש‬

‫שנה ׳‬

‫נחבא ׳‬

‫ואחרי‬

‫מעתה‬

‫גבהים ׳‬

‫תרצה ׳‬

‫ישראל‬

‫ובכליך‬

‫הנני‬

‫שוקקה ׳‬

‫אשר‬

‫מבני‬

‫באי‬

‫ויאמר‬ ‫חבר‬

‫בלותי‬

‫בעמק‬

‫וכאשר‬

‫ושבתי‬

‫קודר‬

‫וגונח ׳‬

‫והוא‬

‫מבריח‬

‫את‬

‫לי‬ ‫היתה‬

‫השלום ׳‬

‫הקיצותי‬

‫אחרי‬

‫לי‬

‫עדנה ׳‬

‫והיו‬

‫אחרי‬ ‫חלומך‬

‫שיר‬

‫רעיוני‬

‫ולא‬

‫מצאתי‬ ‫היותי‬

‫מן‬

‫אשר‬

‫על‬

‫הקצה‬

‫בחלומי‬ ‫אל‬

‫ראיתיך‬

‫אהבת‬

‫יעלה‬

‫כי‬

‫ראיתי‬

‫תמהים י‬

‫כאלו‬

‫החשוקה ׳‬

‫הודי‬

‫עלז‬

‫ושמחי‬

‫הקצה‬

‫ואמר‬

‫מה‬

‫ערבה‬

‫אלי‬ ‫‪270‬‬

‫צביה ‪,‬‬

‫שנים‬ ‫ה‬

‫כלתה‬

‫נפשי‬ ‫עדן‬

‫נפשי ‪,‬‬

‫עדי‬

‫חזיתיה‬ ‫ונפתחו‬ ‫עדי‬

‫לפני‬

‫נגלו‬

‫שחר‬

‫העירני ‪-‬‬ ‫פני‬

‫צבית‬

‫כי‬

‫מרום‬

‫חן‬

‫אחרי ‪-‬‬ ‫ספתה‬

‫חדתה‬

‫שערי‬

‫לפני‬

‫חמה ‪,‬‬

‫הרי‬

‫וכמעט‬

‫בחזק ‪-‬‬

‫אור‬

‫יפעת‬

‫ראיתיה‬

‫עשרה ‪,‬‬

‫מלאכי‬

‫יפעת‬

‫בחלום‬

‫לא‬

‫שתים‬

‫ובעת‬

‫‪275‬‬

‫שנה ׳‬

‫הראתה‬

‫שחרי‬ ‫ורוחי‬

‫ורוחי‬ ‫באורו‬ ‫וגזרת‬

‫רפתה‬

‫יהלם‬ ‫נסתרה‬ ‫יהלום‬

‫‪ 254‬א‪.,‬שי המעמד‪ ,‬האנ ‪ .‬ימ ‪.‬־־ ו בא‪ ,‬ת‪ ,‬מעמד ‪ 257‬אפיק אמלא םת*‪.‬אל‪ ,‬בזה ‪. 258‬לאיי׳ ועוז ‪ 262‬הרי׳‬ ‫זה עדנה‪ ,‬עו ׳נ ‪ 264‬גבה מ‪ ,‬נ ‪ , .‬בים ‪ 265‬ושבתי‪ ,‬ו ־ פכתי לדי‪ ¿ r 6 6 ,‬מבריח‪ ,‬מלכד בבריח ‪ 271‬ספתה׳‬ ‫מתה ‪ 272‬חרתה‪ ,‬ממחה ‪ 276‬ורוח־ יהלם יפעת ם‪,‬י ־ מה‪ ,‬ואת רוח יבה ה במם נאורו דוורה ‪ ¿78‬וגזרת‬ ‫יהלום‪ ,‬וחיתוך־ גוןז נאה כאבן היהלום‬ ‫‪ 256‬לעיני ‪ -‬ב יב יא שבד ז כ הנני עם ח ז‬ ‫»־׳‪ 25‬לבש יש נב א‬ ‫לא יר לג כב‬ ‫תענית כז‬ ‫‪ 254‬אנשי‬ ‫‪ 262‬ואחרי‬ ‫‪ 261‬ובכליך ש א י כב‬ ‫‪ ¿ 60‬אני בר כד מה והנה בם כה ו‬ ‫‪ 258‬לשכן בר ט כז והיו יש ח ח‬ ‫בר יה יב ‪ 263‬בעמק לעיל יג ‪ 264 11‬נפתחו יה א א הודי דנ יה ‪ 265‬ונפ ^ י י ‪ 1‬כט ח ‪ 266‬מבריח שם כו כה‬ ‫אדון חסדך‪ ,‬להלן ‪505‬‬ ‫יהודההלויז ‪59‬‬ ‫פרג ‪ ¿ 75‬ורוחי שו ח‪ 278 . ,‬וגזרת‬ ‫נכד ‪ ¿ 71‬כלתה תה‬ ‫‪ 268‬ערבה מ ״‬

‫‪[364‬‬

‫המחברת‬ ‫אורו‬ ‫‪280‬‬

‫פני‬

‫שבה ‪,‬‬

‫וירא‬

‫איש‬

‫ויאמר‬

‫גם‬

‫שכרתי‬ ‫‪285‬‬

‫לא‬

‫ולה‬

‫בנתר‬

‫אשר‬

‫השירים‬

‫ועתה‬

‫מאודות‬

‫והפנימי‬

‫היפה‬

‫היעלה‬

‫בי‬

‫דברי‬

‫דברתי‬

‫ובהיות‬

‫והנהלאהי‬

‫ואחבר‬

‫הסבץ ׳‬

‫אכתבנה‬ ‫ואמר‬ ‫סביב‬

‫אני‬

‫המראה ׳‬

‫שם‬

‫נשקפה ׳‬

‫שירה‬

‫כנחל‬

‫יודעת‬

‫אחבר‬

‫שירים ׳‬

‫שני‬

‫בחרפה‬ ‫תדבר‬

‫ותקרא‬ ‫תקראנה‬

‫ישבח‬

‫תשבע‬ ‫כאלו‬

‫בלעדיה ׳‬

‫למען‬

‫החיצון‬

‫גפרית ׳‬

‫ספר‬

‫המראה ׳‬

‫ערבה ׳‬

‫תתכבס‬

‫תוכללחיוח‬

‫והיא‬

‫סביב‬

‫עיניה ׳‬

‫חשקה‬

‫לא‬

‫חייך ׳‬

‫תכתב‬ ‫אשתך‬

‫ונשמת‬

‫כאלו‬

‫תמיד‬

‫ואני‬

‫ואקום‬

‫כריתי‬

‫ידיה ׳‬

‫ואען‬

‫ושניהם‬

‫ותקרע‬

‫ומאהבת‬ ‫בפוך‬

‫החושקים‬

‫הנאה ׳‬ ‫וגדופה ׳‬

‫המראה‬

‫אל‬

‫יגיל‬

‫חושק‬

‫כל‬

‫תעלה‬

‫את‬

‫חרפה ׳‬

‫אל‬

‫בי‬

‫נרות‬

‫כל‬

‫עפרת‬

‫אורה ‪,‬‬

‫הכעורה‬

‫תאיר‬

‫בה‬

‫אשר‬

‫חן‬

‫תתן‬

‫אל‬

‫עיניה‬ ‫פניה‬

‫עבר‬

‫מתיפה‬

‫זאת‬

‫מה‬ ‫‪300‬‬ ‫וישמח‬ ‫השיר‬

‫בנחל‬

‫ברקתה‬

‫נפלאה ׳‬

‫אשה‬

‫שחרחרת ׳‬

‫חייוניהי‬

‫בין‬

‫עולם ׳‬

‫מקרי‬

‫העולם‬

‫ערב‬

‫זאת‬

‫בי‬

‫והיא‬

‫כי‬

‫בעד‬

‫תמצא‬

‫חרפת‬

‫לי‬

‫בשיר‬

‫ספרתי ׳‬

‫בה‬

‫»‪29‬‬

‫ועוד‬

‫וכי‬

‫עתאמצאנה‬

‫תרופה ׳‬

‫נעכרה‬

‫החושקים‬

‫מדברים ׳‬

‫למחלתה‬

‫הנשקפת‬

‫תמיד‬

‫עם‬

‫שירה‬

‫לה‬

‫הצולעה‬

‫תהיה‬

‫תשקיף‬

‫חבר‬

‫ותהיה‬

‫יעה‬

‫דע‬

‫שרי‬

‫ואלופי ׳‬

‫תלבין ׳‬

‫בחלום‬

‫בהקיצה‬

‫השיר‬

‫ובכל‬

‫בסלת‬

‫ותכלם ׳‬

‫ותהיינה‬

‫והיא‬

‫סניה‬

‫ותבץ ׳‬

‫ותבוש‬

‫אולי‬

‫כרתה‬

‫ולכן‬

‫ותסתר‬

‫בריתי‬

‫כי‬

‫קודרה‬

‫תמונה‬

‫אשר‬

‫פי ׳‬

‫בריתי‬

‫ונפשי‬

‫חברתי ׳‬

‫נכבדת‬

‫לה‬

‫המראה‬

‫ומרב‬

‫אחשך‬

‫מראה‬

‫ותרבה‬

‫ועם‬

‫‪290‬‬

‫מאנשי‬ ‫אני‬

‫המעמד‬

‫תבל ‪-‬‬ ‫בשורה‬

‫ראת‬

‫העשרים‬

‫האיש‬ ‫בה‬

‫לא‬ ‫בראותו‬

‫מצחק ׳‬

‫‪ 2 7 9‬ונפשי קודרה שבד״‬ ‫‪ 2 8 5‬בנחל כרית‪,‬‬

‫פה‬

‫לך‬

‫שפחהנחרפת‬ ‫שחרות‬

‫תלביני‬ ‫השירים ׳‬ ‫ותשלך‬

‫ויהיו‬

‫המראה‬

‫ובעד‬

‫אשנבי‬

‫עורך ‪,‬‬

‫עדתלביניאתהזפת ׳‬

‫ידיו‬ ‫מידה‬

‫אבי‪ , 1‬פ ^ י חזרה להיות קודרת‬ ‫במקום סתר כא ^ ד! הנביא ש ^ שתר בנחל‬

‫נשקפתי‬

‫לכתבם‬ ‫ותלך‬

‫‪281‬‬ ‫כרית‬

‫סביב‬ ‫ותשב‬

‫לה‬

‫ולכן‪,‬‬

‫המראה‬ ‫מנגד‬

‫מפני‬

‫מהירים ׳‬

‫וכראות‬

‫האשה‬

‫הרחק‬

‫*ד ה‬

‫זה‬

‫רק‬

‫חאם ‪,‬י־ א‬

‫מציאות‬

‫תתבבם יר ב כב ‪5‬־‪ 28‬ותסתר‬ ‫מבטל יר ד יי‬ ‫‪ 284‬ת ״ ק ך‬ ‫איוב ז יא‬ ‫‪ 283‬גם‬ ‫תענית כז‬ ‫‪ 282‬מאנ ^ י‬ ‫טופלות אותן‬ ‫להניעו לפרק!‬ ‫בנות י ^ ראי‪1‬‬ ‫ט ״ א יז ג ונ ‪ w‬מת י ״ י‪ 1‬ל; »(‪ 28‬ועם רב ד ב ‪ 287‬בסלת שבת ם‬ ‫דרפת י ״ סא ז תה עח סו‬ ‫‪ 289‬ותבו ע תה לה י‬ ‫בטיב‬ ‫יודעת יש‬ ‫תוספות (‬ ‫בסולת ) כדי לייפות וללבן עצמן‬ ‫‪ 299‬מד מ א יט ט ‪ -‬פחה וי יט כ‬ ‫‪ 296‬תעלה ״ מ כה לז‬ ‫‪ 291‬הצוייעה מ ד ז ת ‪ .‬בע א כד ג ל יה ה טו‬ ‫‪ , 301‬בראות בר כא ט טו ‪ -‬טז‬ ‫ובעד מ ‪ , -‬ו‬ ‫‪[3 6 5‬‬

‫המחברת‬ ‫עוד‬

‫מדבר‬

‫זה‬

‫ידידיה ׳‬ ‫־‪30‬‬

‫אבוסים ׳‬

‫היה‬

‫שמרים ׳‬ ‫אמר‬

‫אחרי‬

‫אשר‬

‫חברתי‬

‫חלף‬ ‫‪315‬‬ ‫עוד‬

‫זה‬

‫עטרת‬

‫נפלה‬ ‫יספדנו‬ ‫נזר‬ ‫‪320‬‬

‫ויקוננו ׳‬

‫הימים ׳‬

‫אוכל‬

‫והנה‬ ‫ראשו ׳‬

‫נכה‬

‫איש‬ ‫כי‬

‫בנו‬

‫במנחמים ׳‬

‫יגער‬ ‫ורציתי‬

‫בו‬

‫ואקום‬

‫ואגרשנו ׳‬

‫ידידות‬

‫ויאמר‬

‫שתי‬

‫ואחבר‬

‫לך‬

‫מלאו‬

‫היה‬ ‫גדלה‬

‫שורות‬

‫בם‬ ‫אליו‬

‫אודיעוי‬

‫דוד ‪,‬‬

‫משתה‬

‫‪-‬‬

‫לים‬ ‫ותחת‬

‫והיה‬

‫הכל‬

‫משתה‬ ‫לסתרי‬

‫היה‬

‫צרת‬ ‫תדבר‬

‫נכבדה ׳‬ ‫ולא‬

‫בשר‬

‫לנו‬

‫מעשה‬

‫תשכח‬

‫כי‬ ‫ראות‬

‫על‬

‫מפי‬

‫ענין‬ ‫זרעו ׳‬

‫תספר •‬

‫למען‬

‫שמרים‬

‫ושעיר‬

‫לכפר‬

‫אביהו‬

‫וברכו‬

‫בסנפר ׳‬

‫שפתיו ׳‬

‫זעם‬

‫לקחו‬

‫נפשו ׳‬ ‫החרדה‬

‫ואין‬

‫אדרשנו ׳‬ ‫זאת‬

‫ועל‬

‫מכסים ׳‬

‫מעלליו‬

‫הקדים‬

‫למשפחותיו ׳‬

‫יחידו‬

‫שתחבר‬

‫אגיד‬

‫ופרח‬

‫אשר‬

‫חבר‬

‫ברבורים‬

‫לספרי‬

‫ראינו‬

‫שירה‬

‫וקלונו‬

‫כדרכיו‬

‫כמים‬

‫ומרורים ׳‬

‫פרוטות ׳‬

‫וכפרי‬

‫אבוסיו ‪-‬‬

‫בוכה‬

‫או‬

‫שיר‬

‫ידידיה‬

‫בכפתור‬

‫אכלנו‬

‫בחפת‬

‫רויה ׳‬

‫יסלמה‬

‫ולאכל‬

‫הלשונות‬ ‫מצות‬

‫עשר‬

‫היום‬

‫וצרות‬

‫בכפתורי‬

‫ועתה‬

‫אחבר‬

‫כוסנו‬

‫ילאו‬

‫בפרח‬

‫מרוטות ׳‬

‫וברבור‬

‫יברך‬

‫אשר‬

‫בשנים‬

‫לו‬

‫שלמה‬

‫עסיסיו‬

‫אמרו‬ ‫מדבר‬

‫עליו ׳‬

‫חתנת‬

‫חג‬

‫כי‬

‫שיהיה‬

‫נקריתי‬

‫והכעסים ׳‬

‫המצות‬

‫אני‬

‫לתת‬

‫לי‬

‫דמ נו‬

‫החתן‬

‫עיניה‬

‫מרי‬

‫הקטטות‬

‫וברכו‬

‫חייך ׳‬

‫מר‬

‫המסיס ׳‬

‫לברך‬

‫וגבות‬

‫ואמר‬

‫משתה‬

‫יין‬

‫להטות ׳‬

‫‪-‬‬

‫אשר‬

‫לנו‬

‫ובלא‬

‫התור ׳‬

‫תרוטותי‬

‫הסעדה ׳‬ ‫השיר‬

‫ושתינו‬

‫רבים‬

‫ואען‬

‫היו‬

‫לכפרי‬

‫הגיע‬

‫ועיניה‬

‫זאת‬

‫היה ׳‬

‫שעיר‬

‫וכאשר‬

‫הכלה‬

‫כך‬

‫כי‬

‫לשלום‬ ‫תחת‬

‫עסיסים ׳‬

‫מאוסים ׳‬

‫לנו‬

‫אביו‬

‫ויאמר ׳‬

‫יינות‬

‫מעדנים‬

‫הצביים‬

‫וזה‬

‫שהיה‬

‫ולשתות‬

‫אכלנו‬

‫‪310‬‬

‫וזה‬

‫ומעשה‬

‫בא‬

‫הנה‬

‫העשרים‬

‫לפלוני‬

‫אלהים‬

‫מקום‬

‫והיגון‬

‫השירה‬

‫ויאמר‬

‫ואיננו ׳‬

‫לנחומים ׳‬ ‫בלבו‬

‫אשר‬

‫הנעימה ׳‬

‫כי‬

‫קרובי‬

‫והנה‬

‫הוא‬

‫בנו‬

‫היה‬

‫ישרישנו ׳‬

‫וישלחה‬

‫אליו‬

‫אולי‬ ‫ותהי‬

‫לו‬

‫לנחמה‬

‫נכאב‬ ‫נתן‬ ‫עוד‬

‫זה‬

‫מדבר‬

‫לבנך י‬ ‫אדני‬

‫וזה‬

‫בא‬

‫בנך‬

‫התעכר‬ ‫‪-‬‬

‫ויאמר‬

‫שארךי‬

‫ואדני‬ ‫יש‬

‫לי‬

‫פרח‬

‫זמן י‬

‫לקח‬

‫יהי‬

‫תלמידאחד ‪,‬‬

‫והוא‬

‫קום‬ ‫שם‬ ‫בן‬

‫קבש‬ ‫אדני‬ ‫הסוכן ׳‬

‫פארך י‬

‫את‬ ‫מברך י‬ ‫^‬

‫מדנו‬

‫לדבר‬

‫צחות ‪-‬‬

‫‪ 307‬מצות ומרורים‪ ,‬מריבות ותמרורים ‪ 308‬בפרח או בכפתור‪ ,‬בפייורין או בסקורו ) מטבעות ׳ ( ‪ 309‬אחרי‬ ‫בסכומים פע טים בשנים עשר פרוטות‪ ,‬סח‪ ,‬ת‬ ‫רבים להטות‪ ,‬יש לנהוג כמנהג רוב המסובים שיצאו ירי חובת נתינה‬ ‫בססתור‬ ‫המסובים חשבו כי אביו של החתן יברך אותו‬ ‫מפייורין ראות‪ ,‬ראיית ‪315‬אמר! יברך בכפתור ופרח‪,‬‬ ‫או בפרח בסגפר‪ San P ier o ,‬שתים עשרה פרוטות ‪ 310‬למשפחותיו‪ ,‬על בן משפחתו שמת ‪ 319‬אשר בלבו‬ ‫התשחית את ב ¿ רך פרח זמן‪ ,‬אתר שד ; ך פרח הזמן‬ ‫ישרישגו‪ ,‬״ ש ״ תרש בלבו ‪ 322‬התעכר שארך‪,‬‬ ‫כמים‬ ‫ברבורים ט א ה ג »׳ ‪*0‬‬ ‫כוסנו תה בג ה‬ ‫ערובין סה‬ ‫‪ 303‬עוד א ‪ ,‬ב א טז הנה יש לח יז ‪ 304‬ומעשה‬ ‫כגטו במ ט יא‬ ‫‪ 307‬שעיר מוסף לשבת רא ¿ חד ¿ ! ברא ‪ -‬ח ־ ‪ -‬יכם חג שמ‬ ‫‪ 300‬ו שתש‪ ,‬מש ד יז‬ ‫יש יא ט‬ ‫‪ 310‬ועיניה‬ ‫כגב‬ ‫‪ 100‬אחרי שט‬ ‫ברכות טז‬ ‫מעשה‬ ‫בפרח שמ כה לג‬ ‫‪ 308‬הגיע אם ב יב‬ ‫מ ״ תה י ‪ -‬כה ו‬ ‫מלאו יש לבז‬ ‫‪ 116‬אי ״ במ יא י‬ ‫‪ 113‬למען שמ י ב‬ ‫‪ 312‬לתת יר לב יט‬ ‫‪ 311‬ולא רב לא כא‬ ‫תע ‪ \ .‬תכד‬ ‫‪ 118‬ינער לדלן כא ‪ 170‬כד ‪280 260‬‬ ‫ידידות יר ׳ יב ז לקחו בר ה כר‬ ‫איכה ה טז בנו בר כב ב‬ ‫‪ 317‬נפלה‬ ‫חבש יח‬ ‫דתעכר מ ״ יא יז פרח לעיל נ ‪518‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪ 320‬ותהי איוב ו י‬ ‫‪ 310‬והיגון תה יג ג אולי במ כב ו‬ ‫‪ 324‬לרבר יש לב ד‬ ‫איוב א כא‬ ‫‪ 323‬נת!‬ ‫כד יז‬

‫‪[366‬‬

‫המחברת‬ ‫‪325‬‬

‫ולא יכץ‬

‫לדבר ק ׳‬

‫מזמור‬

‫יוציא כל מלה‬

‫לסודה ׳ אני אומר‬ ‫שחתי והוא‬

‫אומר‬

‫קרשיו‬

‫משרשה‬ ‫והוא‬

‫‪330‬‬

‫תעמד בכל‬

‫ארגז ותשחק‬ ‫אולי‬

‫עוד זה‬

‫כבד פה‬

‫אלהים יצו‬

‫התפלה ׳ והנה יעקב‪,‬‬

‫‪ 335‬כן‬

‫לנו‬

‫לרצץ ׳‬

‫דלך בזעף‬

‫‪340‬‬

‫לפידוי‬ ‫ואם בא‬ ‫צל‬

‫מעלותיו‬ ‫יברך ׳‬

‫קלל ‪-‬‬ ‫יפאר‬ ‫‪345‬‬

‫חמס ׳‬ ‫כה רוח‬ ‫ויהי‬ ‫תאוה ׳‬

‫ויקרא‬

‫לך‬

‫והראהו אל‬

‫אלהים רעה‬

‫כראות‬ ‫והיה‬

‫לצבאי כי‬

‫והיתה לו‬

‫התושבים‬

‫למשפחותיו י אל‬

‫קדורנית ׳‬

‫אברך ׳‬

‫ואקום‬

‫האשכנזי‬ ‫בעיניו‬

‫מבעתו ׳ עתה‬ ‫השירה‬ ‫לראוה ׳‬

‫כפרה‬

‫אצלנו ׳ ויחר‬

‫השירים אשר‬

‫חבר‬

‫וחבר שיר‬

‫עלינו‬

‫רחרידו ׳‬

‫יבהילנו‬

‫ולפידו ׳ כי פתאום יקום אידוי‬ ‫חרפת אנוש ואל תחתו‬

‫ומאשר‬

‫ותשתקו‬

‫מגדופותיו ׳‬

‫והאריך מענית׳ הנני משיב את‬

‫חטא‬

‫ואחבר שיר‬

‫יספק על ירך ׳‬ ‫אילות‬

‫יחולל ׳‬

‫ותחת אשר‬ ‫יברך‬

‫ויקלל ׳‬

‫ואתנהו אל האיש‬

‫הצועק‬

‫האריה ‪ -‬המם ימס ׳ ואם היה עד‬

‫מרעתו ׳‬

‫דלך האיש ויעש כאשר צוה ׳‬

‫והשתחוהי כי היתה‬

‫‪ 329‬תאהב‪ ,‬תרצה ‪ 333‬בכ״בת‪ ,‬לבית דכנסת ‪ 337‬בארון‪,‬‬ ‫^ ראש יהושע הכהן ‪-»-‬־־ו־‪ 3 4 8 1‬וד\ה ב } ‪ ■V‬לדאוה‪,‬‬

‫ליעקב‬

‫בארץ ׳‬

‫תיראו‬

‫מאשר‬

‫בראותו אות‪1‬‬

‫וכתב בה עלינו‬

‫ואם לבו כלב‬

‫הנאוה ׳ קם‬ ‫ובקש‬

‫בהיותנו‬

‫דברי לצץ ׳ לא היה‬

‫וקבע‬

‫תראה כי ינחם‬

‫בבית‬

‫חרפת עולם ׳ ולא ידע כי‬

‫ולפעמים יד רמה יניף׳‬

‫האשכנזי‬

‫תמול‬

‫הידועים‬

‫הושיענו נא מידו ׳‬

‫אל תיראו מאשו‬

‫אל תביט‬

‫קרסיו‬

‫בכנסת עלה ׳ והחזן רבי משלם ׳‬

‫ועתה‬

‫ויחניף׳ וישים על ראשו צניף ׳‬ ‫ואמר‬

‫מאתכם אנשים‬

‫ויחבר מגלה ׳‬

‫ומפני ילך‬ ‫לפניכם‬

‫נוראות ׳‬

‫קרא ׳ שיר ‪ -‬קרא ׳ סירי‬

‫בלהב חרב וברק חניתי וחרש על גביכם‬ ‫אחורנית ׳‬

‫ועתה חבר‬

‫ומשקלו עשרה זהב‬

‫ואתה ‪-‬‬

‫יאמרו לך‬

‫לרועי צאן׳‬

‫והגד לו פשעו ומרדו ׳ ואען ואמר‬ ‫הבוכה‬

‫קרשיו‬

‫נתפלל רק עם‬

‫ואמר כי לא הגענו‬

‫עליכם‬

‫עת‬

‫האשכנזי‪,‬‬

‫לספות עוד על חרץ אפנו חרץ ׳‬

‫להכיל את כעסיו• אד‬

‫עליך‬

‫תאהבי‬

‫המשורר בוש ונכלם ׳‬

‫לבלתי‬

‫התפלה ׳‬

‫ואמרו לעם‬

‫אקרא‬

‫החלצו‬

‫ויעקב‬

‫לתודה • והוא‬

‫ואחבר שיר על הענץ הנזכר ׳ ואמר אליו‬

‫בחלום לך‬ ‫דאמר‬

‫הארץ צוינו׳‬

‫מאד דרד מבית‬

‫קרסיו ׳ לא‬

‫ואני‬

‫המשורר‬

‫כאלו נאלם ׳‬

‫מאילי‬

‫תוכל‬

‫מזמור‬

‫הארץ‬

‫שמעתי‬

‫הככר ׳ הנה לך השיר אשר‬

‫מדבר תה באי‬

‫קפץ פיו‬

‫ומיסודה ׳ אני אומר‬

‫תחתי ארגו וישחק ואץ נחתי ואני‬

‫שיר אשר אל זה הענץ יאות ׳ ואקום‬ ‫אחריך ואל‬

‫העשרים‬

‫חטאי‬

‫בארון הקד ‪’.‬‬ ‫והיה לבוז בעיני־ עצמו‬

‫בפעל‬

‫נחמדת‬

‫להשכיל‬

‫ובמבטא ׳‬

‫‪ 344‬צניף‪tp» ,‬‬ ‫בפעל ובמבטא‪,‬‬

‫ולעינים‬

‫ויחבר שירה‬ ‫טהור כמו‬ ‫במעשח‬

‫ובדיבור‬

‫‪ 325‬ולא שו יב ו מזמור תה ק א ‪ 326‬קרשיו שט לה יא לא עם׳ ז י ‪ 327‬ארגז מש כט ט ואני בר מא טו‬ ‫‪ 328‬א־‪ 1‬בר יט יז ‪ 329‬ומשקלו בר‪ ,‬כד כב ‪ 330‬ארגז מש כט ט כבד שמ ד י ‪ 332‬חחלצו במ לא ג‬ ‫‪ « 4‬קפץ תה׳ קז מב בוש עז ט ו והיתה יש סא ז תה עח סו ‪ 335‬מאילי יח יז יג ויחר‪ ,‬בר׳ לא לו דה‬ ‫‪ 338‬לספות‪ ,‬בם׳ לב יד ועתה מ׳׳ב יט י־ט‬ ‫‪ 337‬לא יבמות טז ועדיין לא הגעת לרועי בקר ואפילו לרועי צאן‬ ‫‪ 339‬והגד מי׳ נ ח מאשו בר טו יז כי מט כרכב אכו ‪ 340‬לעם‪ ,‬במ יא י אל יש׳ גא ז ‪ 341‬בלהב נחום ג ג‬ ‫וחד* תה קכטג הנני י ט לח ח ‪ 342‬ומפני מל ג יד ומאשר במ ו יא יספק יר לא יח)יט( ‪ 343‬ויקרא בר׳‬ ‫מא מג אילות תה כט ט ‪ 344‬וישים זב ג ה יד שם יד ח יש יא טו הצועק‪ ,‬איוב יט ז ‪ 345‬לבו ש ב יז י‬ ‫‪ 346‬רוח ש״א טז טו ינחם שם לב יד ויעש יח יב ז ‪ 347‬קם שמ לג י נחמדת בר׳ ג ו ‪ 348‬לראוח יח׳‬ ‫כח יז כפרה‪ ,‬בם ו יא בפעל מוסרי הפילוסופים ג י סוף במבטא ובמפעל ‪ ,‬להלן כח ‪930 839 593‬‬

‫‪[367‬‬

‫המחברת‬ ‫ערוכה ׳‬ ‫‪350‬‬

‫ויהפך בה את‬ ‫כדרכיו‬

‫ליעקב‬

‫נר‬

‫הקללה‬

‫ולהשיב לו‬

‫לברכה ׳‬

‫וזאת היא‬

‫מערבי י מה לך נזעקת‬

‫למה‬

‫לריב‬ ‫ראל‬

‫צחקה שירתך‬

‫לא מאשר קצנו‬ ‫כה יעשה לנו‬

‫‪355‬‬

‫אם לא‬

‫בחשקך‬

‫ברדתך‬

‫עוד זה‬ ‫‪360‬‬

‫אבי‬ ‫דבש‬

‫וחלבי‬

‫לפתות ׳‬

‫עליו‬ ‫‪365‬‬

‫ובקש מן ושלוי‬

‫אמרתי‬

‫ובקש כר‬

‫לץ על‬

‫בחסדך • את אשר‬

‫אותו אמר‬

‫צועק על‬

‫ברוך אדני‬

‫ונתתי אל‬ ‫אכלי ‪-‬‬

‫ובקש לנוח על‬

‫תמצא ידך ׳‬

‫ואקום קל חיש‬

‫עבדי‬

‫וזמר זמיריך‪,‬‬

‫זרקתי‬ ‫למרמס ׳‬

‫ויאמר‬

‫נתתי לו‬

‫אמרתי‬

‫סורח שבה‬

‫ואחבר עליו זה‬

‫שמעני‪,‬‬ ‫האכלתיו‬

‫ירקות ‪ -‬ובקש‬

‫תכלת על שוליו׳‬

‫עברי‬

‫קנה אדון לו‬

‫זרת ‪-‬‬

‫בקש אמה לו‬

‫סורהושבהפה ׳ ‪-‬‬

‫אמרתי‬

‫אכלהמצידי ׳ ‪-‬‬

‫אמרתי‬

‫הלבשתיהו אפוד‬

‫רמוגים‪,‬‬

‫ערסי ׳‬

‫חקקת‬

‫ועתה‬

‫השירי‬

‫פהי ‪-‬‬ ‫חבר‬ ‫ובראותו‬

‫ואעשיר!‬

‫ומעיל ‪-‬‬

‫בקש לשתות עם טוב מליו‬ ‫ברזל ונחשת‬

‫מנעליו‬

‫רקחי ‪ -‬בקש מן ושלו‪,‬‬

‫בקש רמונים על שוליו‬

‫‪ 3 5 6‬ברדתך ד\בבות ירדו אתך‪,‬‬ ‫וגדרו בעת חמקת‪,‬‬ ‫שיריך ‪ 3 5 8‬מורים‪,‬‬ ‫מעיל‬

‫בגבוליו‬ ‫במשליו‬

‫בקש כר לשבת עליו‬

‫יין‬

‫אוכילהו פת‪ ,‬אשקנו‬

‫ליעקב׳‬

‫ובקש‬

‫דבקת‬

‫זרת ‪ -‬ובקש אמה ׳‬

‫לשתות׳‬

‫מעיל ‪ -‬ובקש רמוני‬

‫ליןי ‪ -‬בקש חצר‬

‫המ ״ ורר האשכנזי‬ ‫‪350‬‬ ‫אתך כה נקשרה נם ענו בנפשך‬ ‫וכרות את‬ ‫‪357‬‬ ‫כמו על‬ ‫‪372‬‬ ‫בטלים טובות‬

‫כאזור‬

‫ונדדו בעת‬

‫עבדי‬

‫נרחקת ‪-‬‬

‫חמקת‬

‫פן יזרקו בך כאשר‬

‫נחמה ׳‬

‫אבוסי ״‬

‫אמרתי‬

‫‪370‬‬

‫תפלה יום תמול‬

‫עבדו חמס ׳ כי היה אליו‬

‫הלבשתיהו‬

‫חשקתי‬

‫חקקי זמורת זר אשר‬

‫אמרתי‬

‫כל הקונה עבד‬ ‫נתתי אל‬

‫אתך‬

‫צדקתי‬

‫חרקת ‪-‬‬

‫חשקוך ובם‬

‫יוסיף לעם בם‬

‫חצציהם בך‬

‫אקוה לי עוד‬

‫לשבת עליו ׳‬

‫הצבי‬

‫זמיריך ואת‬

‫פן יפגעו מורים‬

‫ושרקת ושן‬

‫מבית‬

‫הלבבות ירדו‬

‫הואל‪ ,‬צבי‪ ,‬וזמר‬

‫המזמה ״ איך‬

‫חברתי‬

‫בצדיקים ‪ -‬ולא‬

‫על עם‬

‫אלהים חי וכה‬

‫מדבר‪ ,‬והנה איש‬

‫השירה אשר‬

‫אליו ׳‬

‫לתת‬

‫כמעלליו‬

‫בזת ולענת לעיר ואם ביש־‬ ‫צבי חן‬

‫העשרים‬

‫כביכול גם לב תינו‬ ‫כ ‪ : :‬ירדת מבית דכנסתיייי־‪,‬‬ ‫יצאו '‪ 1‬גדוד יחי• אתך ב ‪ -‬נד ׳‪ .‬חמקת וגרדת ממנו‬ ‫ולבותינו‬ ‫‪3 69‬‬ ‫‪ 3 5 9‬איייו‪ ,‬איי רגבי*‬ ‫דיורים בק ‪ -‬ת‬ ‫האפוד טל אדרו ; הכור ;‬

‫עם טוב מליו׳‬

‫‪ 349‬ויהפך רב כג ו לתת יר לב יט הו יב ג ‪ 351‬גר שבת כב מה שו יח כג ‪1' 352‬עיר ש ב כ יט ו טרקת‬ ‫איכה ב טז ‪ 355‬כה ש״א ג יז ש״ב ג לה כאזור יר יג יא ‪ 357‬זמורת י ‪ -‬יז י ‪ 359‬צועק איוב יט ז היה‬ ‫יש כח יח ‪ 3G0‬האכלתיו יש ז טו ‪ 361‬מן תה קה מ ‪ 362‬לין איוב לט ט פורה רות ד א ‪ 363‬מעיי‪ 1‬שם‬ ‫כח לא לג ‪ 3G4‬את ש״א כה ח ‪ 365‬ברוך זכ יא ה ‪ 366‬כל קירו טין כ כיי הקינה עבד עברי כקונה אדון‬ ‫לעצמו ‪ 369‬אכלה בר כז יט ‪ 370‬ברזל רב לג כה ‪ 371‬א ״ קנו שי ‪ r‬ב ‪ 372‬אפוי־ ‪-‬מ כח לא לג‬

‫‪[368‬‬

‫המחברת‬ ‫לכן ארים קול‬ ‫לקנות עם‬ ‫‪375‬‬

‫עוד זה‬ ‫אלהים ׳‬ ‫תמשכני‬

‫כשופר‬

‫העבד ‪ -‬מקל‬

‫בעבותות‬

‫צמאים‬

‫הבליה ׳‬

‫צועקת אחרי מה לך פה‬ ‫המועצה! ׳ שא‬ ‫‪380‬‬

‫ורצועה‬

‫משל‬

‫וכמהים ׳‬ ‫ותקשתי‬

‫ויאמר‬ ‫ותבל‬

‫ומליצה ׳‬

‫וגדוליו‬ ‫מעלליו י‬

‫לפרי‬

‫אני הגבר ראה עניי כי‬

‫הארורה‬

‫תסיתני ׳‬

‫העצה‬

‫על זאת‬

‫תשפתני׳ כי‬

‫העדן מגמת פני רעיוני׳‬

‫שכרתיך‬

‫היעוצה ׳‬

‫אחמד עדן גן‬

‫ולעפר מות‬

‫בחבליה ׳ ואם אשים מול‬

‫העני׳ אלי תבוא כי שכור‬

‫בדודאי בני! ׳‬

‫ואקום‬

‫ועתה‬

‫ואחבר לו זה‬

‫אבי‬ ‫השיר‬

‫הנמרץ ׳ בפיו חזץ נפרץ ׳ וייטב השיר בעיניו׳ וישא חן וחסד לפניו‬ ‫נפשי בתוך קרבי‬ ‫מה‬ ‫עודנו‬

‫דודים‬

‫וחשב כי ישים קנו‬

‫לחיות‬

‫לעולמי‬

‫בונה‬ ‫בית‬

‫אמרה‬

‫תסער כאני‬ ‫ותבל‬

‫תכסף‬

‫אומרה‬

‫מדבר עמי ׳ והנה בא איש צדיק תמים׳‬

‫ימים׳‬ ‫‪385‬‬

‫מטעם מלך‬

‫מדבר ‪ ,‬והנה איש נצב על ימיני׳‬ ‫ורעיוני אליו‬

‫העשרים‬

‫ועליות ׳‬

‫המעשים׳ בית‬

‫כאשר‬ ‫עברו‬

‫וטבעותיו ונזמיו׳‬

‫וגביעיו‬

‫‪ 390‬בן או בת ישאיר‬

‫במגוריו ׳ ואיך לא יאמר‬ ‫ואיך לא יחשב כי‬

‫‪ 3 7 8‬בדודאי בגי‪,‬‬

‫בם‬

‫גן עדן למחנה לי‬ ‫מתעורר במרץ רב‬

‫לבנות את‬

‫ויאמר אלי‬

‫והנה הוא בונה‬

‫בעיניו ישרי‬ ‫משכיות׳‬

‫המבשלות וארוות‬

‫אחריו ׳‬

‫מכל ההץ אשר‬

‫שכרתיך‬

‫מקדשו כמו‬

‫הסוסים ׳‬

‫וחותמיוי ופניניו‬ ‫אמרתי‬ ‫בעל נפש‬

‫עמים קלי ערך‬

‫כאלו יחשב‬ ‫וכארי יתנשא׳‬

‫אומר‬ ‫ראה‬

‫אבנה לי‬ ‫בעיניו כל‬

‫ומגדל וראשו בשמים׳‬

‫ויהלומיו׳ לא ראה שמחה מימיו׳ ואלו היה לו‬ ‫אמנם‬

‫לא נץ לו ולא נכד‬

‫ורכושו׳‬

‫והוא ישא‬

‫דברי רק‬

‫בפיו‪,‬‬

‫בששר׳‬

‫ומקוה המים ׳‬

‫השובבה י למי אני עמל‬

‫¿ ל השיר‬ ‫‪380‬‬ ‫לשאת את מ ‪ -‬א עצמו‬

‫רמים ׳‬

‫לתלפיות ׳ ומי שלא‬

‫והמרחץ‬

‫אשריו ״‬

‫ינחלו זרים הונו‬

‫בשכונתי זקן מלא‬

‫וכלביא יקום‬

‫בארז ומשוח‬

‫ומגדל בנוי‬

‫צברי לא ילוהו ממנו‬

‫‪ 3 8 5‬מלט משא‪,‬‬

‫וספון‬

‫בדודאי בניי‬

‫אדוניי יש‬

‫עולמים ׳ ומן התמה כי לא יוכל מלט משאי‬

‫היכל רם ונשא׳‬ ‫מדות‬

‫במרומים ׳‬

‫שכור‬

‫לעדן גן לתתו מחני‬

‫בלויי‬

‫בעמו ואץ שריד‬

‫ומחסר את נפשי‬

‫האשמים‬

‫לנפשו ״‬

‫הלא ידע כי‬

‫הסחבות אשר בהם יהיה‬

‫‪ 381‬תכסף לעדן גן לתתו מחגי‪,‬‬ ‫וכלביא יק‪ .‬ם וכאי״י יתנשא‪,‬‬

‫מטובה ״‬

‫נקבר ׳‬

‫תשתוקק ¿ " נתן‬ ‫ואף־ על־ סי ‪ p‬הוא‬

‫החיכי‪1‬‬

‫‪ 373‬ארים יש נח א מטעם יו*״ה ג ז ‪ 374‬מקל פסיקתא רבת לג צייך הדיין שיהא לפי המקל לסי הרצ‪ ,‬עד‬ ‫במדבר רבה יג ד לעבד רע שחיה נמכר והלך אח״ לקנותו ירע בו שה‪,‬א רע לקח עמו כבלים וטנלבים שאם‬ ‫יסרח יהא רודה אותו בחן לפרי יר יז י ‪ 375‬צב איכה בר זב נא א י א כה ג א ע״ן יה כח יג ‪ 376‬צמא ם‬ ‫תה׳ פג ב ולעפר תה כב טז ‪ 377‬תמשב י הו יא ד יש ה יח אשים יח ו ב חב א ט ‪ 378‬מה מ״א י‪ -‬כ‬ ‫‪ 381‬תסער‬ ‫‪ 380‬חזון ש א ‪ -‬א וייטב אם ב ט יז‬ ‫אלי בר ל טז ‪ 379‬שא מי ב ד מש א ו זאת יש י־ כ‪,‬‬ ‫יש נד יא )עניה( לערן יה כח ת ‪ 382‬שכור בר ל טז ‪ 383‬ער־‪,‬״‪ ,‬ם נ ו ל‪ 3‬איש בי ‪ .‬ט זקן יר ‪ ,‬יא‪,‬‬ ‫כנ כר‪ 386‬ב נר‬ ‫‪ 385‬לא יש מו בוכלביא בם‬ ‫‪ 384‬ישים חב ב ט בו י תה ‪ rj ,‬סט‬ ‫להלן כח ‪155-115‬‬ ‫הא כל ם‬ ‫עז ד א יש ו א כאשר יר יח ד ושם‪ ,‬ן יר כב יד ‪ 387‬עניו תה ע‪ -‬ז ומ‪,‬דל ש ד ד ומי סוכה‬ ‫שלא ראה שמחת בית השואבה ״*א ״אה שמחה מימי‪ 388 ,‬המבשייות יה מו כ‪ .,‬וא‪-‬וות מ״א ה ו ומק‪.‬ה וי יא ‪,k‬‬ ‫ומנרל בר יא ד ‪ 389‬וטבע‪.‬תי‪ ,‬יש ‪ -‬כא ‪ 390‬ייא א ‪,‬ב יח ים ‪ 391‬למי קד‪ ,‬ד ח ‪ 392‬י״סא טבחי הפ‪,‬י ים מי א‬ ‫תקבץ ל״סשך חעוו‪-‬ות ולב י ביתך המט וי ‪,‬כאשר תם ת ‪ -‬תשא ע‪ ,,‬ותץ־א־ירברך ותג חםם‪ .,‬ךלב‪ ,‬יביתך ‪ 393‬מב״‬ ‫אבות ו ט שבשעת פטירתו ש*‪ ,‬א״ם א ן מ״ ים ״‪ ,1‬לא‪-‬ם ״א כסף ‪4•,‬א זהב ולא אבנים טסת וסמליות באיי י״ לח א‬

‫‪[369‬‬

‫המחברת‬ ‫והבית‬ ‫‪395‬‬

‫וההיכל ׳ יניח‬

‫למאכל ״‬

‫תהלותיו ׳ אלו בנה‬ ‫עליו ולא‬ ‫האיש‬

‫למי‬

‫ולראות זה‬

‫תכסה ׳‬

‫שיוכל׳ ומי‬

‫המעשה‬

‫בשמים‬

‫העשרים‬

‫יודע‬

‫נלאיתי‬

‫החכם יהיה או‬

‫כלכל‬

‫מעלותיו ׳ ועתה‬

‫אחרי אשר תועה כשה׳‬

‫ולא‬

‫אדוני‬ ‫ואקום‬

‫סכלי‬ ‫ומה‬

‫אוכלי‬

‫חבר שיר על זה‬

‫והוא‬

‫יהיה‬

‫מאד היו‬

‫לרמה‬ ‫מספרים‬

‫המעשה׳ ולא‬

‫תחמל‬

‫הנערב ׳‬

‫וישמח‬

‫ואחבר עליו זה השיר‬

‫כמוצא שלל רב‬ ‫מה‬ ‫‪400‬‬

‫תאמרו על איש‪ ,‬יגונות נכלו‬

‫אליו‪ ,‬ואותו הזמן יום יום יכל‪,‬‬ ‫יאכל היום ‪ -‬ומחר‬

‫כי‬

‫איך יחיה העץ‬

‫מאכל‬

‫קצותיו אכלו ‪,‬‬

‫לא בן אשר ימים עצתו‬ ‫איכה‬ ‫‪405‬‬

‫יחידתו‬

‫סכלו‬

‫למגדל עז תכל‬

‫לבנות ‪ -‬ומחר מת‪ ,‬ולא‬ ‫אישים‬

‫השכיל‪ ,‬סכל‬

‫אשר בדיו בשחת יפלו‬

‫איך יחרץ חרוץ קנות חרוץ ‪ -‬ולא‬ ‫ישיב אלי לבו האם נפשו ילו‬

‫‪410‬‬

‫הון‪ ,‬יום עלי קבר וגדיש‬

‫שוקדהי‬

‫לא יהלך עם האנוש רק‬

‫פעלו‬

‫לא הון ולא חרוץ‬ ‫אם‬ ‫עוד זה‬

‫מדבר‬

‫והנה איש חושק׳‬

‫רגליך אם נטשתני לנשקי‬ ‫^‪41‬‬

‫זולתך‬

‫לגאל‬

‫מתמהמהי ׳‬

‫‪408‬‬

‫יכלכל‬

‫תחטא נפש ‪ -‬תהי על‬ ‫יחפיר‬

‫ותעשה לי‬

‫מחליו‬ ‫מוקדה י‬

‫ביפיו השמש ואורו עושקי‬ ‫הדבר אשר אשאל■ ולא תשים‬

‫ולכן אם תגאל גאלי ואען ואמר כאיש תמה י‬ ‫העמק‬

‫שאלה או‬

‫הגבה ״‬

‫ויאמר האיש‬

‫אדוניי‬

‫ויאמר‬ ‫מלתי‬

‫אדוניי אנשק‬ ‫לאלי כי אץ‬

‫אדוניי למה זה אתה‬

‫לשאל‬

‫בשכבר אחת‬

‫מבנות‬

‫חשקתי‬

‫‪ 396‬איץ בנה בשמים םעיץר\‪ ,,‬איא בנה בית־ כנסת א בית כ־י־ר* לפאר בדם שם שמים ‪ 399‬נפלו‪ ,‬דתנכלו‬ ‫בן אשר ימיםעצר¿! ספא‪ ,‬לא דבין ‪-‬דזכין יסכל ויבי־ את עצתו ‪ 404‬יהידתו‪ ,‬נפשו תפל‪ ,‬תשאף‬ ‫‪403‬‬ ‫‪ 405‬כבל אישיב‪ ,‬הסכל שבאנשים ‪ 406‬בדיו‪ ,‬אבריו ‪ 407‬יהרק הרד! קנות הרוק‪ ,‬ישקוד לרכוש זהב‬ ‫מאכל‬ ‫תהיה‬ ‫אייא‪411‬חרוק‪,‬זהב ‪ 412‬תהי על מוקדה‪,‬‬ ‫יי‘!‪ ,‬ילווה ‪ 409‬וגדיש‪ ,‬וקבר ‪ 410‬רק‪,‬‬ ‫לאש ה‪ -‬הנם‬ ‫‪ 394‬ומי קה׳ ב יט ‪ 395‬״‪.‬לאיתי יר כ ט מכפרים תה עד ד ‪ 396‬ב!‪.‬ה עם ג ו ולא רב יג ב ‪ 397‬תועה‬ ‫תה קיג קע‪ 398 ,‬כמוצא תה קיט קסב ‪ 402‬העץ יח טו ב‪ -‬ד ‪; 403‬צתו ש ב גו לא ‪ 404‬למנדל תה‬ ‫סא ד ‪ 406‬בייו איוב יז טז תה ז טז ‪ 408‬האם אבות ו ג שבשעת פג דתו ש^ אדם אק מלוים לו לאדם לא‬ ‫‪ 411‬דון‬ ‫‪ 409‬קבר איוב כא לב‬ ‫כפף "א זהב וי*א אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומאשים טובים בלבד‬ ‫כג יר גו ג‪ ,‬לעיל ה ‪171‬‬ ‫מש׳ יב כז יכלכל מש יה יד ‪ 412‬אם וי ה יז על וי ו ב‪ 413‬יחפיר יש כד‬ ‫‪ 416‬ד;ביק יש ז יא‬ ‫‪ 414‬נטשי־‪ ..‬בר לא כה תשים א וב כד כה כי רות ד ד‬

‫‪[370‬‬

‫המחברת‬ ‫ויהיו‬

‫הנדיבים■‬

‫אוצרותיי ועל‬

‫דודיה לי‬ ‫ערבים‬

‫ערבים■‬

‫‪420‬‬

‫ומאז לא‬

‫ושחתה׳‬

‫מקבצת ׳ ועל‬

‫היתה לי‬

‫בתוכה תליתי‬

‫חסה ׳ כי הרי חדש ימים נפלה‬ ‫יספתי‬

‫פרטיה‬

‫לעזרה‬

‫כנורותי ׳ ועתה‬

‫למטה ׳‬

‫עוד‬

‫העשרים‬

‫ונהפך‬

‫לדעתה ׳‬

‫רובצת ׳ ולא‬

‫לאבל‬

‫ועתה‬

‫בצרותי■‬

‫נתחלפה‬

‫וחשבתיה‬

‫השיטה׳ ויצא לי חוח תחת‬

‫שמחתה׳ כי ירד חלי‬

‫חבר‬

‫סגלת‬

‫כל‬

‫נמרצת ׳‬

‫שירה‬

‫התמהמהתי כי אם כרגע ׳‬

‫באחת‬

‫מעיניה‬

‫תהיה זה‬

‫ואמרה אליו‬

‫הענין‬

‫נרפא הנגע׳‬

‫הנה השיר על זה הענץ׳ ואם אץ בו רב מנץ ‪ -‬יש בו רב בנץ‬ ‫קצתי בחשק יעלת החן‬ ‫איכה‬ ‫‪425‬‬

‫מדבר‬

‫עוד זה‬

‫בחשקה אעלז עוד או‬

‫והנה איש באי‬

‫בו נשבה׳‬

‫ויאמר‬

‫היום וכל‬

‫הלילה‬

‫בנפש דואגת‬

‫או‬

‫ישן׳‬

‫ולא‬

‫עצמותיו‬

‫טורף‬

‫‪ 430‬שיר צחי ואען ואמר‬

‫יקיצוהו‬

‫כמותי ועל‬

‫פצחי ולו‬

‫לו‬

‫מדבר עמי׳ והנה איש‬

‫והוא שמן ודשן׳‬

‫ישכב על מטות שן׳‬

‫וקול‬

‫וההר עשן׳‬

‫ולא‬

‫והלפידים‬ ‫עפעפיו‬

‫ורטבי‬

‫קדרותו הוא‬

‫ויאמר אלי‬

‫הארץ ׳‬ ‫אשה‬ ‫כיפיה‬

‫הפורץ‬ ‫עדינה‬ ‫והודה ׳‬

‫אדוניי‬

‫תמול קדר השמש‬

‫לדעת סבת‬

‫קדרו וחשכו׳‬

‫באור‬

‫תסתיר ממנו אור השמש‬

‫הלבנה פרץ ׳‬ ‫החלץ‬

‫למיום סור‬

‫נשקפה‬

‫וקדרות‬

‫הזורח ׳‬

‫ובהיות שכלי על חוג זאת‬ ‫ותיבבי‬

‫אפרים מעל‬

‫וצוף‬

‫דבשה‬

‫המחשבה‬

‫יהודה ׳ אז נודע לי כי לרב‬

‫בחצי‬ ‫ויאמרו‬

‫ויאמר כי סבת‬

‫הלבנה ‪-‬‬

‫שפתי ישנים‬

‫‪ 417‬הדיה‪ ,‬אהבתה ‪ 418‬ועי ‪>,‬רביס בתוכה תליתי כ״‪,.‬ר‪ ,‬הי‪ . ,‬יה‬ ‫ד‪‘*.‬׳בה‪ ,‬נתחלף העידץ ‪ 419‬הרי‪ ,‬זר ‪ 422‬ואם אץ בו רב מ»\ן יש בו רב‬ ‫בא כ‪,‬ת ‪ 424‬ומש עינה‪ ,‬וסרה ת‪ -‬חתה עינה ‪ 427‬יקיצוהו‪ ,‬י‪,‬גירודו ‪430‬‬ ‫‪ 417‬לעזרה תה מו ב‬ ‫שי ר ט עט בא כו‬ ‫רבני‪ ,‬א‪ ,‬מרוב המנץ‬ ‫לעיי‪ ,‬ה ‪ 14‬שמן יש ל‬ ‫מי ח ו ועל איוב טז‬ ‫‪ 432‬דוד ש א כ מא‬ ‫יח יט ‪ 435‬יוחנן מ‬ ‫‪ 439‬למיום י ‪ -‬ז יז‬

‫הגדיל י‬

‫אומר בכה ׳ ויהי בתוך העם איש ושמו יוחנן בן קרחי‬

‫הירחי אשר‬

‫בעד‬

‫הבדיל‬

‫לישן עמם ‪ -‬דוד‬

‫קראני בשמיי‬

‫ועתה‬

‫חבר‬

‫עליו‬

‫ודבר בעתו מה טובי‬

‫השמים׳ וימס לבב העם ויהי למים ׳ ויהי כל העם נדץ‬ ‫‪ 435‬זה אומר בכה וזה‬

‫המתים ‪ -‬נצח י‬

‫שנה ממות לא‬

‫המתים‬

‫השופר‬

‫צלמות ׳ לא יעור משנתו ולו נרצחי‬

‫התערב לישן עם‬

‫הנה לך שיר נאה‬

‫התערב עם‬

‫כאלו נשבר או נשבה׳ ורוח‬

‫העונים‬ ‫וכל‬

‫הקולות‬

‫שנת דוד ‪ -‬שנת עולם‬

‫עודנו‬

‫ועצובה ׳‬

‫אדתי ׳ יש לי בן ושמו דוד‬

‫בהמה תשלח בו השן׳ שנתו עזה‬ ‫אריה‬

‫לי היתה משען‬ ‫לי תהיה‬

‫ומשענה‬

‫משען‪ -‬ומש עינה י‬

‫סובבי‬

‫דובב ׳‬

‫הודה‬

‫סבתה צל‬ ‫ראיתי‬

‫לא‬

‫נראה‬

‫הנאדר ׳‬

‫והיפי‬

‫‪.‬י־ב‪,‬תד ו‪-‬נל‪! ,,‬״«תד נתחלפה‬ ‫ב \ ך ואם אי ו רב בכמות רב הוא‬ ‫צח‪1^ ,‬ץ ורטב‪ ,‬וי*‪,‬גנן‬

‫‪ 418‬ועל לעיל ב ‪ 11‬גתחלכה ערובין צב ויצא איוב לא מ ‪ 419‬ונהפך עם ח י באדת‬ ‫‪ 420‬לא בר לח כו ‪ 421‬נרפא וי יד מח ‪ 422‬רב אהלות ב א רובע עצמות מרוב‬ ‫‪ 423‬יעלת מש ה יט משען יש ג א ‪.» 425‬שבר שט כב ט ורוח יש מ ז ‪ 426‬יי‪-‬‬ ‫בג ימכבעמ ו ד וכל יש סב ו ‪ 427‬הקולות שם כ יח ‪ 428‬בהמה רב לב כד עזר‬ ‫‪ 430‬ודבר מ ב טו כ‬ ‫טז יעור זב ד א ‪ 429‬אריה תה כביד עצמותיו מי ג ג‬ ‫‪ 433‬עוותו מ ב ‪ ,‬לג קדר יואל ב י יה י יג ‪ 434‬וימס יה ז ה ויאמרו מ א כב כ דה ב‬ ‫ב כה כנ ‪ 437‬הפורץ ש ב ו ח ‪ 438‬בעד שו ר בח וצ»ף מש בז כד שפתי שי זי‬ ‫‪[371‬‬

‫המחברת‬ ‫‪440‬‬

‫והחן אשר‬ ‫ואחשב כי‬ ‫ועתה‬

‫בנשמה דרי ואשר כל‬ ‫קדרות‬

‫מהללות ׳‬

‫ההדורים בה איש לא‬

‫הלבנה ‪ -‬היא‬

‫חבר לי שתי שירותי‬ ‫האיש‬

‫דברי זה‬

‫העשרים‬

‫סבתה גם כן׳‬

‫תהיינה‬

‫מאודות‬

‫כוללות ׳‬

‫וזאת היא‬

‫ולא צל‬

‫דברי‬

‫נעדרי בוש השמש‬ ‫הארץ‪,‬‬

‫מדברות ׳‬

‫השירה‬

‫לפניה‬

‫כאשר‬

‫ואקום‬

‫האימהי‬

‫וקדר ׳‬ ‫המסכן ׳‬

‫יאמר‬

‫ואחבר שתי שירות‬

‫הזוכרת‬

‫קדרות‬

‫סבת‬

‫החמה‬ ‫יאמרו עלי שמש אשר קדר‬

‫‪445‬‬

‫לא‬

‫הלבנה‬

‫כי‬

‫כסתה אורו‬

‫עמדה עלי קו התלי מדו‬ ‫חאת היא השירה‬

‫האחרונה ׳‬

‫עוד זה‬

‫אך אור פני יעלה‬ ‫מדבר‬

‫אויביי כי יקח‬

‫והנה איש‬

‫שללה שלל אורו ‪ -‬ושב נשבה‬

‫המדברת על סבת‬

‫לא התלי גרם וצל‬ ‫‪450‬‬

‫הלבנה היתה סבה ‪-‬‬

‫אך אור צביה זהרו כבה‬

‫הארץ‬

‫קדרות‬

‫כי‬

‫מאורה שזפה‬

‫הלבנה היתה‬

‫כי היא‬

‫משוררי ועל איש אחר‬ ‫לקחתי‬

‫המליצות אשר‬

‫ובחרביי‬

‫הנכלם ׳ אשר לא עמל בם ולא גדלם ׳ והנה ידי לך‬ ‫שיבצר ממנו את אשר יזם‬ ‫‪455‬‬

‫השיר אשר‬

‫תחפץ ׳ ובו תגדר‬

‫תעדה לך עדיי‪,‬‬

‫על‬

‫ותתיחש‬

‫הנני בשם חדש אכנך‬ ‫עוד זה‬ ‫בעלי‬ ‫‪460‬‬

‫מדבר ווה בא‬

‫ויאמר ׳‬

‫הדקדוק מבני אדם ׳ ואען ואמר‬

‫לשכל‬ ‫המדקדק ׳‬

‫ולחכמת‬

‫הדקדוק‬

‫וראיתיו בכל‬

‫דבריו‬

‫ויאמר‬

‫חמסי על פלוני‬

‫לעשות‬

‫חסדי ממך לא‬

‫חפצך ׳ ולא‬

‫משפחות שירי‬

‫ובמסותי‬

‫באותות‬

‫אקפץ ׳ הנה לך‬

‫יחטיא חצך‬ ‫ותתילד‬

‫קורא אשר דגר ולא ילד י‬

‫הושיעה‬

‫גואל ״‬

‫יעורר ׳‬

‫חודרת‬

‫והוא מיחש אותם על שמו זה‬

‫פרושות׳‬

‫חייך י יד‬

‫פרצך ׳ ותגיע אל מחוז‬

‫קודרת‬

‫בהלה צר ואור‬

‫מדנים‬

‫בקשתי‬

‫לעשות ׳ ואען ואמר‬

‫הלבנה‬

‫אדוני כי‬ ‫מה‬

‫ויאמר‬

‫לך‬ ‫האיש‬

‫חסיד גמרי‬ ‫נרדם ״ שבח‬ ‫אדוניי‬

‫והשכל יישן‬ ‫לאדני‬

‫התוכחתי‬

‫צודק ׳ רק במה שאמר כי לא‬

‫תמצא‬

‫אלהי‬

‫וירדם ׳‬

‫ופסו‬

‫ישראלי יש‬

‫אתמול עם‬

‫פלוני‬

‫כתובה ׳ וו‬

‫עקרית‬

‫‪ 440‬בג׳נטה‪ ,‬בנופה ‪ 441‬היא‪- ,‬א ‪.‬ר ה‪).‬־ ‪,‬ר ‪ 443‬האימה‪ ,‬היפה הזוכרת‪ ,‬דסזכירר ‪ 447‬התלי‪ ,‬כוכב הת‪,‬י‪1‬‬ ‫ושב נשבה‪ ,‬והפך להיות ^ב‪ 450 .‬צר !א! ר ה! דרת‪ ,‬מסתירה את הלבנה ואת השמש ‪ 450‬ותתילד‪ ,‬ותתייחס‬ ‫‪ 457‬קורא אשר דגר ולא י^ד‪ ,‬עוף הי־^ר על ביצים ^ ובות שהוא לא המליט אותן ‪ 461‬עקר״ת‪^ ,‬ר ‪ -‬ית‬ ‫‪*; 447‬ללה יח כטיט ‪ 450‬צר י ״ הל‬ ‫בי‪ 441‬ואחשב לדלן כז ‪151‬‬ ‫‪ 440‬אי^ יש מכו בר¿ י‪ */‬כד כ יואל‬ ‫מאחד‬ ‫בר סח כב ‪ 453‬אשר יוגה ד י ידי יש סה ב‬ ‫‪ 451‬מר*ים מש י יב חמסי בר טז ה‪ 452‬אשר‬ ‫באות‪,‬ת דב ד לד ‪ 454‬שיבצר בר יא ו יד רב טו ז ‪ 455‬תגרר יש נח יב אל תה קז ל ולא ¿ו כ טז‬ ‫‪ 456‬תעדה יד ד ל ותתיחש דה״א ה ז בם א יח ‪ 457‬בשם יש סב ב מד ה קורא יד יז יא‪ ,‬אלעזר בן יעקב‬ ‫‪ 458‬הושיעה תה יב ב יישן יונח אה וטסו תה יבב >‪ 4‬מה‬ ‫הבבלי קכז זמן החיה כקורא יגנבו שירים‬ ‫יונח א ו לאדני יה יג לג ‪ 461‬בכל תה קמח יז לא אבן עזרא לבמדבר כא יד את והב בסופה ו‪-‬ם והב איננו‬ ‫לשון הקדש וכן וטסי ושתי ויזתא גם ושני וכל זה למה שלא נמצא וי״ו שרש בראש ה‪^-‬ה רק מלת ‪.,‬י דעמ‪,‬דים‬

‫‪[372‬‬

‫המחברת‬ ‫בראש‬

‫התבהי כי היא‬

‫שמעתי‬

‫אומרים אנשי‬

‫שיר‬ ‫‪46,‬‬

‫בראש‬

‫משרתת‬ ‫החכמות ׳ כי‬

‫העשרים‬

‫לעולם ׳‬

‫תמצא וו‬

‫ותזכיר מהם אחת או שתים או שלשי‬

‫ואקום קל חיש‬

‫ואחברנוי‬

‫יעירהו משנתו‬

‫ואמר‬

‫עקרית ברא ¿! קצת ¿ ומותי‬ ‫ואשלחם אל‬

‫הנה לך השיר‬

‫נעצבתי כי‬

‫‪470‬‬

‫המדקדק‬ ‫ואל‬

‫קחנו ׳‬

‫דוד‬

‫במלאכת‬

‫ותאמר‬

‫אם נעלים ושתי או ושני ‪-‬‬ ‫עוד זה‬

‫במלות‬

‫ובאמות‬

‫ורציתי ¿ יתחבר‬

‫אולי נאק לבו אחלש ׳‬ ‫שלחנו׳ כי הוא‬

‫המדקדק‬

‫ובהקיצו יוכיחנו‬ ‫איךתתמרמר‬

‫מדבר‬

‫ובפעלים‬

‫הדקדוק‬

‫איך נחביא נחבי בן ופסי ‪,‬‬

‫והנה איש בוכה ומקונן׳ ואלי בכל עז מתחנן׳‬ ‫נפלה‬

‫בארזים‬

‫אפסי ׳‬

‫אדוניי באתי בנפש‬

‫ויאמר‬

‫שלהבת ׳ ומה יעשו אזובי קירי אם הזמן נדיבי עמים‬

‫וכהקיר ביר מימיה כן רעתו יקיר י ואיך כל לב לא ישם ויחרד י ולא יהיה‬ ‫ותחת‬

‫היותנו‬

‫במעלה‬

‫במורדי‬

‫העליונה הננו‬

‫מאד‬

‫ויומנו‬

‫הקדושה׳ מתו בשנה אחת אנשים שלשה׳ נשיאי מטות‬ ‫ועד מתי ישיב הזמן צור‬ ‫בארבם ׳‬

‫‪475‬‬

‫לטמן עוונם‬ ‫ולכן‬

‫תערה ׳‬ ‫מהושיעי‬

‫באתי‬

‫ושמעתי‬

‫למשפט ‪-‬‬

‫תרשיעי‬

‫חרבם ׳‬

‫אליך‬

‫בנפש‬

‫אומרים כי אור‬ ‫ואקום‬

‫היום‬

‫‪485‬‬

‫מדבר‬

‫הלא‬

‫חרב זמן‬

‫והנה איש בא‬

‫שכלך יופיע ׳‬

‫תשקטי׳‬

‫הכלה‬

‫יוחנן‬

‫וצדקיה י‬

‫פניה‬

‫צעיפיה ׳ צר ואור חשך‬

‫ואבות‬

‫ממאוייו נפרד י‬ ‫פלונית‬

‫במשפחת‬

‫וישקיט אשר‬

‫על זה‬

‫קרבו כתנור לבם‬

‫חרב הזמן‬

‫הענץ‬

‫ולא‬

‫אמירה ׳‬

‫תאסף אל‬ ‫תקצר‬

‫כי ידי‬

‫ולפושעים תפגיע ׳ וכל לשון תקום אתך‬ ‫ויקחהו האיש וילך‬

‫לדרכו‬

‫עד אן בני מוסר באף תשמי ‪,‬‬

‫הבוערים‬

‫מרחוק ׳ ופיו‬

‫רדי‬

‫בעברה ׳‬

‫זהב ערכו ׳‬

‫האספי‬

‫ראיתי אשר לא ראו אבותי‬ ‫נראה פני‬

‫מרה ׳‬

‫לחבר‬

‫ואחבר זה השיר‬

‫שפכי חמתך על עדת‬ ‫התאפקי‬

‫עודנו‬

‫ומטרה‬

‫לחציו‬

‫כי‬

‫יפקיר ׳‬

‫אבותם ׳ היו על לב הזמן חותם׳‬

‫הציבם ׳‬

‫בחבם ׳ ועד מתי תכה עמים‬

‫חרב זמן בוגד‬ ‫‪480‬‬

‫כלם ׳ ואני‬

‫מתוך עדת‬ ‫אלתערך‬

‫ימלא שחוקי‬ ‫אבותיי כי‬

‫אולינצטיד‬

‫מיפיה ׳‬

‫בעריפיה ׳ כי צפד על‬

‫הרוזנים‬

‫הרמי ׳‬

‫הרגעי ודמי ׳‬ ‫ויאמר‬

‫בהיותי‬

‫התרצו‬

‫בחפת‬

‫לדעת‬

‫סעדיה ׳‬

‫וכאשר קרבנו אליה ׳‬

‫אמרו‬

‫אודותיי ׳‬ ‫עמיתי‬

‫והסרנו מעל‬

‫עצמה עורה ׳ וחשך משחור‬

‫תארה ׳‬

‫‪ 462‬משרתת‪ ,‬באה כא ת שימוש ‪ ,! :‬דח גר לא כא‪,‬ת ‪ -‬רעית ‪ 4(>7‬תתמרמי תתרברב אפסי‪ ,‬א ן עו־ מלבדי‬ ‫‪ 468‬ושתי או ושני‪!: ,‬י‪ .‬בראשם״ ‪-‬רט ת ופסי‪.,-’,‬ם ברא‪-‬ו וו ‪-‬ר ‪ -‬ית ‪ 474‬ישיב הזמן צור חרבם‪ ,‬יכרע אותם‬ ‫ד״רי‪ 1‬וישקיט איברקיבו בת‪ .-‬ר לבם באיבם‪ ,‬ו ׳ג יק ‪ -‬קטלר‪ -‬עים »(‪ 47‬אמירה‪ ,‬נאמר ‪ 482‬א! דותי קורות‬ ‫‪,‬רב בני ; י־בכל‬ ‫א‪,‬י‬ ‫י רה‬ ‫‪ 408‬ו‪ .‬תי אם א ג‬ ‫יא‬ ‫‪ . 463‬יי‪-‬׳ גתי בר לזיז ‪ 107‬תתמרמי י יא‬ ‫וט יא‬‫טז ‪ 472‬ויומנו‬ ‫יח כו‬ ‫מ י‪ 471‬וכדקיר יר ו ז י‪ -‬ם‬ ‫תה‬ ‫‪ 470‬בארזים מ‪, .‬ך* קט! כד ריב‬ ‫»־‪ 47‬לט‪ !?.‬א וב י‪1‬א ת‬ ‫‪ - 473‬יאי במ א מ ^ ל ‪ .‬י ח ‪ 474 ,‬יע ב תר פט מי מטרד איבד ‪ ,‬יב קרבו י‪ ,‬ז‬ ‫ו‪,‬גד יר מזו י ‪ -‬יי ו ‪ 476‬ב פ‪ -‬א ‪,‬ב בא כה י‪ -‬י ‪ , -‬טא ‪ 477‬ו‪ .‬מנתי בי א יז א‪,‬ר איוב לז טו ^ פו‪ -‬עים‬ ‫י מ נג יב וכל י ‪ .‬נד יז ‪ 478‬זדב איוב כה יז !ילך ‪ .‬א כו כד ‪ 479‬דרב ר _ ו ‪0‬א‪ . 4‬פכי יי י כד מתוך‬ ‫א א מב ופיו תי קכו ב ‪ 481‬א‪.‬ר ‪ .‬מ י‪ 481 ,‬ודבריו בר להיט‬ ‫בד יז ‪ 481‬חרב יר מזו ‪; 482‬ו־ מ‬ ‫א כה ה‬ ‫‪ 485‬צר י ‪ 2‬ה ל‬ ‫י‬

‫צפי‬

‫י‬

‫‪1373‬‬

‫המחברת‬ ‫תקרא שם‬ ‫לומר‬ ‫החץ‬

‫המקום ההוא‬

‫התפלה ׳‬ ‫איך‬

‫בן‬

‫בנפש‬

‫נבהלה ׳‬

‫ואקום‬

‫ואחבר זה השיר על שמוי‬

‫ועתה‬

‫שמחה‬

‫חבר שיר‬

‫אמרו עמיתי‬ ‫ואלכה עמם‬

‫ברוך אשר‬

‫חתן‬

‫אל‬

‫עודנו‬

‫‪500‬‬

‫מדבר והנה איש בא‬

‫צורתו כל‬

‫רואהו‬

‫רובץ בץ‬

‫המשפתים׳‬

‫אשתו‬

‫כאור‬

‫תקרעי‬

‫חלות‬

‫המארע ׳‬

‫‪505‬‬

‫החמה‬ ‫בעלה‬

‫יוצר אור‬

‫עומד ב ׳ מי‬

‫שפרע ׳ ׳‬

‫אשר יאות ׳‬

‫ואקום‬

‫אדוניי‬

‫ויאמר‬

‫יחרד וישם׳ כי הוא‬ ‫ולחייו‬ ‫שבעתים׳‬

‫כלחי‬

‫חמור‬

‫ועדיה‬

‫צבע‬

‫ועתה‪,‬‬

‫אשביעך‬

‫ואחבר זה השיר‬

‫גזרת‬

‫הנקלה‬

‫והחניך לה ׳‬ ‫עלה ‪,‬‬

‫השכחנו פני כלה י‬

‫שלסום ׳‬

‫כרעי‬

‫נקריתי‬

‫בחפת גרשם׳‬

‫על פני כל‬

‫ולשניו אץ‬ ‫וכראותי‬ ‫אמרתי‬

‫ובורא רעי‬

‫יהלום ׳‬

‫חרבך ׳‬

‫מעביר יום מפני לילה י‬

‫רקמתים ׳‬

‫באילות או‬

‫הזק‬

‫וברחתי משם‬

‫הכלה‬

‫הכי עשן ואף‬

‫חמורתים ׳‬

‫עושה שלום‬

‫צוקה‬

‫חסדו‬

‫רשעתים׳‬

‫המצרע ׳ אשר בץ רגליה‬ ‫ובורא חשך‬

‫ברב‬

‫תמול‬

‫ככושן‬

‫ואפלה*‬

‫והרק על‬

‫דודים ׳‬

‫ואמרתי‬

‫הכלה ׳ אשר עשה‬

‫עמה‬

‫והכלה בתוך כלה‬

‫אז בי‬

‫אץ אור ואץ מאור ‪ -‬תנו זמרה‬

‫כחולה ׳‬

‫ואמר אל‬

‫וחשך על פני כלה‬

‫לכל‬

‫האיר‬

‫קדרה ׳‬

‫למקומו‬

‫כלה ‪-‬‬

‫קם איש ופתח אז ב ׳ יוצר אור ׳‬ ‫קמתי בזעף אף‬

‫מעוף‬

‫לבבך ׳‬

‫תראה את‬

‫וכאשר קם החץ‬

‫והרימותי קול‬

‫וגילה׳ רק‬

‫כאשר עם‬

‫בוא‬

‫כשולי‬

‫השכחת פני‬

‫רלך וישב האיש‬

‫והנה שם‬

‫ואמרה‬

‫תחלה ׳‬

‫הכלה‬

‫צעקתי‬

‫האבלה ״‬

‫נבהלה ׳ אץ אור ואץ‬

‫‪495‬‬

‫בראותנו פני‬

‫ופתח ב ׳ יוצר אור ׳‬

‫תאמר ׳ יוצר אור ׳‬

‫כלה ׳ אך‬ ‫‪490‬‬

‫תבערה ׳‬

‫העשרים‬

‫בצבאות ׳‬

‫הארץ‬

‫בריח‬

‫יפעת‬

‫והאיש אשר‬

‫כאמתים ׳‬

‫ודלתים ׳‬

‫ופני‬

‫סגור‬

‫לבי‬

‫הכלה‬

‫באמת אמר‬

‫הנביא על זה‬

‫חבר זה‬

‫לחבר על זה‬

‫ולרע‬

‫הענץ‬

‫החבור‬ ‫השיר‬

‫ואתנהו אליו וילך מאתי בשלום‬

‫ראו חתן פני כבשן ככושן‬

‫וזיו כלה אשר חרה ויאור‪,‬‬

‫והודו אל אשר גולל לאור מ ־‬

‫פני חשך וחשך מפני אור‬

‫‪ 486‬כשולי קדרה חור! ת ‪ 487‬ביוצר אור‪ ,‬יתפ^ ת י‪ ,‬צר אור ‪ 488‬בן האבאז‪ ,‬בעל מרד ‪ .‬חוי־ דפתאב־ יתמ ד‬ ‫‪ 492‬כלה‪ ,‬הוכה ‪ 497‬מעביר יום מפ*\ לילה‪ ,‬מח *יך את היום ‪,‬גל־י‪-‬י חשכת ם‪ \.‬הכלה המשוייה רלילד ‪ 499‬ככ‪¿ ,‬ן‬ ‫רשעתים‪ ,‬שחור ככושי ורשע על פגי כל האר׳ן כאמתים‪ ,‬ארוך שוטה ‪ 500‬רוב^ בין המשפתים‪ ,‬חמור דש‬ ‫‪! 502‬זלות‪ ,‬וכעור ‪ 503‬והאישאשר חבר זה ההבור‪ ,‬וה‪ -‬דכן‬ ‫שזהו‪ ..‬את הזיוו‪ ..‬הזה ‪ 504‬עומד במי שפרע‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪j‬‬

‫דייב עוג ט מן הנזמים לפי הכלל מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפי־ע ממ‬

‫שאינו ע‪ .‬מד בדבורו‬

‫שהושחרו פניהם ‪-‬ל י‪ -‬ראל בימיו כשולי ק־רד‬ ‫אחשורוש‬ ‫‪ 486‬ונקרא בם יא ג פני מגילה יא‬ ‫‪ 487‬קול יר׳ ד לא ‪ 488‬בן לעיל‪ 190‬עשה צם א יח ‪ 489‬מעוף יש ח כב ‪ 490‬כאשר יה יד ז והרק יח כד ז‬ ‫‪ 491‬וילך בר לבא ‪ 493‬וחשך בר א ב ‪ 495‬עשן ש׳׳ב כב ט ‪ 496‬בזעף יש ל ל ‪ 497‬תנו תה פא ג‬ ‫ומעביר יום ומביא לילה ‪ 498‬תמול שט ה ח ‪ 499‬יחרד יח כו טז‬ ‫מעביר תפלת ערבית נולל אור מפני חשך‬ ‫ככושן שו׳ נ ח על בר א כט במ יא לא ‪ 500‬רובץ בר׳ מט יד כלחי שו טו מז בריח דב ג ה ‪ 501‬כאד־‬ ‫יש ל כו צבע ש ו הל סגור הו יג ח ‪ 502‬וזלות תה יב ט בין שו ה כז ‪ 503‬יוצר יש מה ‪ 504 ,‬במי‬ ‫בבא מציעא ד ב מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלנה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עוכל־־ ברב! רו א‪-‬ב עך‬ ‫טי ב ז ‪.. 505‬זרת לעיל ‪ 278‬וילך בר כו לא ‪ 507‬גולל תפלת ערבית‬

‫‪[374‬‬

‫המחברת‬ ‫עודנו‬ ‫עדיך‬ ‫‪510‬‬

‫מדבר‪ ,‬והגה איש בשמי קראני ׳‬ ‫הביאני ׳ הוא‬ ‫לשפחה‬

‫בצורתה‬ ‫שקערורות‬ ‫כזאת‬

‫ראותי‬ ‫מצרית ׳‬

‫ירקרקות‬

‫ויאמר‬

‫דבר אשר‬ ‫ונשמתה‬

‫העשרים‬ ‫אדוניי‬

‫הלאני ׳ כי‬

‫כנחל‬

‫שמעתי שירך והנאניי‬

‫ראיתי‬

‫גפרית ׳‬

‫והדבר אשר‬

‫בשכונתי אשה‬ ‫מוריקות‬

‫ופניה‬

‫ומראיהן שפלי לא עלה על לב אדם‬

‫דומה‬

‫עברית ׳‬

‫כאלו הנגע שם נפלי‬

‫בדורה ׳ כי איש יזקק‬

‫לצורה‬

‫כעורה ׳ והנה היא לזנונים הרה ׳ אחשב כי לא שם בה קנוי רק גבן או דק או‬

‫תבלול‬

‫בעינוי או נפל שמה שור או חמורי‬

‫אמר‬

‫ועתה‬

‫מזמור ״‬

‫עליה שיר‬

‫ואחבר שיר‬

‫ואקום‬

‫זה הענץ יספר ׳ אשר לא ימד יפיו ולא יספר‬ ‫‪515‬‬

‫ממי הרית‪ ,‬שפחה‬

‫מצרועאומגבך‬

‫מצרית‪,‬‬

‫כעת חיה לך כל בריה‬ ‫עודנו‬

‫מדבר‬

‫חומל עלי‬ ‫עשר ידות ׳‬ ‫‪520‬‬

‫וכראות‬

‫והנה איש‬ ‫ורחמן ׳‬

‫הפילוסופיה‬

‫חלץ מן הזמן‬

‫ישראל‬

‫לא‬

‫התחבר ׳‬

‫וקצורם ׳ כי לא‬ ‫״‪52‬‬

‫בתבונתו ׳‬

‫שלח ידו ׳‬ ‫נואלו ונשאו‬ ‫וילכו‬

‫ויאמר אלי‬

‫התעודות ׳‬

‫מעלתו ׳ ואת יקר‬

‫בקנאתם אשר בו קנאו׳‬

‫אדיריהם‬

‫הולך‬

‫ידעתיו אבי‬

‫ההמון את‬

‫אצילי בני‬

‫וקרבי‬

‫תאמר ׳ חיה ׳‬

‫ויצא נקי‬

‫בעבודתו‬

‫מאלתו ׳‬

‫תפארת‬ ‫אמרו כי‬

‫מצאו בו‬

‫הערב ״ יש לי‬

‫סבל‬

‫וערות‬

‫ערות‬

‫בכל‬ ‫כדי‬

‫דברי‬

‫כאשר‬

‫העוה נלאו ׳‬

‫גאלתו ׳‬

‫אביהם לא ראוי‬

‫הלכו‬

‫קדורנית‬

‫הבחנתי‬

‫מעלתו‬

‫אשר הונף ואשר הורם ׳‬

‫ממך‬

‫בנפש‬

‫שפלה ׳‬

‫ויכלל זה הענץ כלוי‬

‫ואקום‬

‫ואנכי‬

‫ואל‬

‫אל אנשי‬

‫הביאו‬

‫אליהם‬

‫והנני‬

‫ומצא‬

‫חכמה‬

‫השכל שמהו מאנשי סודו ׳‬

‫ערכו‬

‫שואל‬

‫מודע נאמן׳‬

‫הסודות ׳ ולו‬

‫והשיגה ידו‬

‫למדו לשונם דבר שקר‬

‫אחורנית‬

‫לחבר על זה שיר כאשר יאות לוי‬

‫לכל‬

‫גדלתוי וכי‬

‫כצורנו צורם ׳ ולו נודע‬ ‫צוארם ׳‬

‫וראשון‬

‫אדוני‬

‫הובקתבן ׳‬

‫אחר‬

‫המחילה ׳‬

‫בקשת‬

‫ואחבר זה השיר‬

‫אץ על‬

‫עפר משלו׳ וישמח האיש כי רב חילו‬ ‫בחיי‬

‫הברית י טוב את בעיני‬

‫וכל צדיק בך יגיל‬

‫ויכתיר‬

‫התחבר אתה‬ ‫‪1‬שפחה ם‪5‬רית‪ ,‬לכו‪ 1.‬ית ‪ !.‬הורד‬ ‫‪ 516‬חיה‪,‬‬ ‫‪ 512‬שסבה קנו‪,‬‬ ‫‪' 510‬‬ ‫החכמות וראשון לכל סבל הסודות‪ ,‬וראש‬ ‫ידעתי כי הוא אבי‬ ‫‪ 518‬ידעתיו אבי• התעודות‪,‬‬ ‫דחכמות ‪ 5 1 9‬ח^‪ ,‬חמק מ^ תן‪ ,‬שי‪ 1‬ה‪ ,‬מן כדי גאלתו‪ ,‬כופר די פדיונו מידי הזמן ‪ 520‬ואל אצילי בגי‬ ‫ישראל לא שלה ידו‪ ,‬ואל נכבדים ומיוחסים אחרים לא שלח המכל את ידו לנשאם ולרוממם ‪ 523‬וילכו אחורנית‬ ‫ונס‪ ,‬גו אחור וערות אביהם לא ראו‪ ,‬ולא ראו את עצמם שאינם אלא חרפה לאביהם מולידם ‪ 524‬וקצורם‪,‬‬ ‫שלמותם אשר הונף ואשר הורם‪ ,‬הרם והנשא הביאו אדיריהם בעבודתו צוארם‪ ,‬היו גדוליהם מקבלים‬ ‫ודסרון‬ ‫עליהם את עוי‪ 1‬שלסתו ‪ 5 2 8‬ויכתיר‪ ,‬וימים אותך ככתר לרא ^ו‬ ‫כע ־ ד‬ ‫וראשון‬

‫כהיד‬ ‫בידיעת‬

‫‪ 509‬אשד! ‪-‬ט א יט בר טז א ‪ 510‬ונשמתה יש ‪ s‬י‪1‬נ ופניה סוטה ג ד ר״‪.‬גע וי יד לז ‪ 512‬והנה בר לח‬ ‫כר שם בט כר כא גבן וי כא כ ‪ 513‬נפל שמ כא י*ג שיר תה סו א ‪ 511‬אשר הו ב א ‪ 515‬שפחה בר‬ ‫טז א י5‬ד‪ .‬מר י ‪ -‬ז ד >‪ 1‬יל‬

‫מ‪w‬‬

‫קהל‬

‫הקברים ׳‬

‫הלכתי ׳‬

‫חקוקות על‬

‫‪ 1 0‬שב‪,‬‬

‫אנחנו‬

‫במקומות‬

‫רחוקות‬

‫‪ 4‬חד ?‪ .‬ם‬

‫‪10‬‬

‫בארבות ׳ חי אני כי‬

‫מאד נחטא‬

‫תפלתנו או‬

‫מצאתי על‬

‫י ״י‬

‫הרואות‬

‫בעמל לבנו ׳ מה‬ ‫בבית‬

‫התהלכתי ׳‬

‫‪ 8‬מא!‬

‫‪11‬‬

‫בשירים‬

‫המלכים‬

‫מליצות‬

‫וארונות‬

‫ומחרידות‬

‫צבעונים ׳‬

‫הצחות ׳‬

‫‪ 18‬ב ‪.. :‬‬

‫אהבות ׳‬

‫בשוקים‬

‫שומעיהם׳‬

‫במה שיראו‬

‫כי‬

‫כתובות במיני‬

‫צב י ־— ט!‬

‫אחד מהם‬

‫רואיהם ׳‬

‫ומישרים י‬

‫‪ 1-‬כנס יד ד ‪ ,‬־ ולי‬

‫בחיק‬

‫והנחנו כל גאה וגאון‬

‫רהבנו ׳‬

‫הלשונות‬

‫בעיר‬

‫לנוצרים ׳‬

‫שכחנו חשק שרות‬

‫המקומות אשר‬

‫דברי‬

‫וסביב‬

‫המאמרים ׳‬

‫דומעות ׳‬

‫כמה יכנעו‬

‫הסירו‬

‫נדבר‬

‫ונסובבה‬

‫כתוב על כל‬

‫לקוחות מפניני‬

‫לדראץ ׳‬

‫פעם‬

‫חדשים ושנים׳‬

‫הידידות‬

‫חדשים גם ישנים‬

‫הגדול אשר‬

‫מיסרות לב‬

‫בנו‬

‫המאשר ימים‬

‫נקומה‬

‫הראשונים׳‬

‫והחרים ׳‬

‫השר‬

‫ורעננים׳‬

‫ופעם‬

‫בהיכל‬

‫בעליהם ׳‬

‫השומעות ׳‬ ‫ומדי‬

‫ערבות ׳‬

‫והסגנים‬

‫מאודות‬

‫הייתי עם השר‬

‫המלכים‬

‫ויהי היום‬

‫עצמו‬

‫בחצרות ביתו דשנים‬

‫ובמליצות‬

‫האדירים ׳‬

‫על‬

‫על‬

‫ועל‬

‫משה [‬

‫אג‬

‫הזאת‬

‫‪5‬‬

‫קבי ־ ור יד ב‬

‫א ‪11 271‬‬ ‫‪16‬‬

‫וא‬

‫מצ‪ .‬יירת‬

‫נאה‬ ‫פ‬

‫י‪.‬‬

‫ב‬

‫כא‬

‫מ ‪ 11‬ד ‪12‬‬ ‫ס! ג‬

‫במי י צב‪ !,‬ו‪ .,‬ם‬

‫והסגנים‬

‫‪0‬‬

‫יכנ * ו ו‬ ‫‪17‬‬

‫ובכל‬

‫רו ־ ת‬

‫דב‬

‫ב‬

‫ה‬

‫א‬ ‫ט‬

‫המחברת‬ ‫‪20‬‬

‫והרי‬

‫מתלקחות ׳‬

‫תדברנה בעת‬ ‫אגלם ׳‬

‫כמו‬

‫אאלם ׳‬

‫ותיסרנה‬

‫יראם כל גאה ורם‬

‫ויאמר אלי ה &ר‬ ‫ספרה נא לי‬ ‫‪25‬‬

‫עשרים קינה‬

‫ואמר‬

‫השר‬

‫יחריד‬

‫אל‬

‫חברתי ¿ זתי‬

‫חסדך את רעך ׳‬

‫כי‬

‫להיות‬

‫קינות׳‬

‫והקורות אל קהל‬

‫קבורתי‬

‫על‬

‫נתונות׳‬

‫המתים ‪ -‬אל החיים‬

‫בם‬

‫ומעצתו יכלם‬

‫העלמתים ממך ולא‬

‫שעשועיך׳‬

‫וייקצו‬

‫ידריכני ׳ טוב מאשר‬

‫מדוע לא‬

‫צעצועין־ יי‬

‫הראיתני מעשה‬

‫ועתה‬

‫והחמודות אער ממני כסית ׳‬ ‫הודעתיך ׳ ועד היום אותם לא‬

‫השמעתיך ׳‬

‫מזעזעיך‬

‫ויאמר השר אדוני י אל יאמר כן‬ ‫המנוחה‬

‫העשרים‬

‫המתעלם ׳‬

‫הגדולות אשר עשיתי‬

‫דע‬

‫פן המות‬

‫היה‬

‫ואחת‬

‫מחמד עיניי כי אשר זעם לשונו‬

‫יבטיחניי‬

‫ומראות מה שיהיה אחרי‬

‫יפחידני ׳ עד אשר‬ ‫ישכיחני‬

‫וישא משלו ויאמר‬ ‫‪30‬‬

‫יפחידך זעם לשונו‬

‫אשר‬

‫משבח מאשר‬ ‫ואמרה אל השר‬ ‫העם‬

‫המתאוים‬

‫ושוטרים‬ ‫»‪3‬‬

‫ראה‬

‫נהדר ׳ והנה‬

‫דבריך טובים‬

‫בריחים ׳‬

‫ושופטים׳‬ ‫הקינה‬

‫יבטיחך‬

‫עד‬

‫וימירו‬

‫לקוחים‬ ‫הראשונה‬

‫אשר‬

‫יפילך פגר‬

‫בשוחה‬

‫ונכוחים ׳ והנה אגיד לך‬

‫היכלי ענג‬

‫למות‬

‫עדי‬

‫ידריכך אל‬

‫המנוחה ‪-‬‬

‫ולהרג‬

‫החשוקה׳ בפז‬

‫במערות‬

‫וצריחים ׳‬

‫מטים׳ איש לא‬ ‫השכל‬

‫השירים‬

‫המשבחים ׳‬

‫בראותם כי‬

‫יורידו‬

‫מלכי ארץ‬

‫נעדרי וזקן ונשוא פנים לא‬

‫מחשקה ׳ ועתה בוא‬

‫כתבה על לוח‬

‫ארך ועל ספר חקה‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫בינו עדי‬

‫עמים‬

‫ואלתגבהו ‪,‬‬

‫התנפלו ושאו תחנה על אסיר‬ ‫‪40‬‬

‫נשפט פני מלך‬

‫מלכים נעלה‬

‫איך יהיה ענץ אשר נשפט פני‬

‫העוברים‬ ‫מות‬ ‫שם חק‬ ‫בוחן‬

‫התמהו‬

‫ותמהו‪,‬‬

‫מספר את אשר קרהו‬ ‫ומשפט לו ושם נסהו‬ ‫לכליותיו‬

‫והמציאהו ׳‬

‫‪ 20‬והרי כמו עשרים שנה‪ ,‬וזה כ^‪ -‬רים ׳‪:.‬ה ‪ 28‬אל המנוחה ידריכני‪ ,‬יב א י ד ‪ 182‬לא יה ב יא איכה ד כ ‪,‬חטב‪ ,‬איוב ‪ ..‬ט‬

‫‪[390‬‬

‫המחברת‬ ‫נשיאנו •‬

‫נחם‬

‫הדאגה ‪-‬‬ ‫‪185‬‬

‫על‬

‫תחינו ׳‬

‫כל‬ ‫ואיה‬ ‫ומה‬

‫נדבר‬ ‫יעמידך‬ ‫קהל‬

‫רומי ׳‬

‫זעמך‬

‫אי‬

‫עדת‬

‫אי ‪,‬‬

‫נצטדק ‪-‬‬

‫ויאור‬

‫אדני ׳‬

‫מי‬

‫אי‬

‫ספר‬

‫מי‬

‫אי‬

‫מי‬

‫באהליך ׳‬ ‫הרחוקים ׳‬ ‫התבונה‬

‫ויריעות‬ ‫כי‬

‫הדקדוק‬

‫המחוקק‬

‫והנו‬

‫סגר‬ ‫עם‬

‫נדבות‬ ‫לא‬

‫מקים ׳‬

‫בוקקים ׳‬

‫והפעלה ׳‬ ‫היום‬

‫עמך‬

‫את‬ ‫שרפי‬

‫סוד‬

‫והעלו‬ ‫יומו‬ ‫זבול ׳‬

‫ביום‬

‫היום‬

‫רגליך ? ׳‬ ‫האדם‬

‫ומת‬

‫אשר‬ ‫אנחנו‬

‫ראשם‬ ‫היית‬

‫ממנו‬ ‫כאבלי‬

‫אם‬

‫מי‬

‫משכיות‬ ‫מי‬

‫קודרים‬

‫כספך ? ׳‬ ‫בחופך ? ׳‬

‫ישכן‬

‫נופף ? ׳ אי ‪,‬‬ ‫רעת‬ ‫מי‬

‫חכמת‬

‫חנפיך ״‬ ‫יקשר‬ ‫מי‬

‫יעקב‬

‫יגלה‬ ‫עיני‬

‫בצאתך‬ ‫אגרותיך‬

‫בענקים ׳‬ ‫והשירים‬ ‫אלי‬ ‫אבזריו‬

‫אי‬ ‫פסוקיך‬

‫תהלות ׳‬

‫יכתב‬

‫בעולה ׳‬

‫חרפך ? ׳‬

‫השכלי‬

‫זבולון‬

‫שקים ׳‬

‫אי ‪,‬‬

‫מי‬

‫ספר‬

‫הנמרצות‬ ‫חגרו‬

‫ים‬

‫מי‬

‫יחזיק‬

‫מסייח‬

‫מי‬

‫התלאות ׳‬

‫אלהי‬

‫הגדול‬

‫לקרב ? ׳‬

‫מצב‬

‫יכיר‬

‫וישמח‬

‫בה‬

‫מה‬

‫ישכיל‬

‫ביפי‬

‫אי ‪,‬‬

‫רוח‬

‫סוד‬

‫משלי ׳‬

‫אי‬

‫המליצות‬ ‫על‬

‫מי‬

‫החתומים ? ׳‬

‫מבץ‬

‫עפר‬ ‫האיש‬

‫אי‬

‫חילך ׳‬

‫על‬

‫ים‬ ‫ישכן‬

‫היתה‬

‫מפני‬

‫השכלי‬

‫מי‬

‫היתה‬

‫זהבך‬

‫ספר‬

‫קץ‬

‫יסור‬

‫אהה‬

‫אי‬

‫הימים ? ׳‬

‫והחקים ? ׳‬

‫תפוחי‬

‫התמורה ׳‬

‫סודותיך‬

‫היית‬

‫צרת‬

‫אשר‬

‫בימי‬

‫אפך ״‬

‫אי‬

‫צבי ׳‬

‫הסתומים ? ׳‬

‫יגלה‬

‫המצוות‬

‫השכל‬

‫בקקום‬

‫מי‬

‫ארץ‬

‫אי‬

‫יבאר‬

‫אשר‬

‫חקקי‬

‫אלפיך ? ׳‬

‫אי ‪,‬‬

‫עולם‬

‫מעל‬

‫עולם‬

‫דבריך‬

‫מי‬

‫בהיות‬

‫מי‬ ‫ושגר‬

‫ותפיך ״‬

‫הרגת‬

‫יחשף‬

‫אשר‬

‫למערבי‬

‫ביום‬

‫נלך‬

‫המלמדות‬

‫כאעזר‬

‫לחורפיך ? ׳‬

‫וצופף ? ׳ אי ‪,‬‬

‫יפרש‬

‫אי‬

‫יהיה‬

‫אדני ׳‬ ‫צאנך‬

‫מרף‬

‫דניאל ׳‬

‫הנה‬

‫ומי‬

‫תורת‬

‫איוב •‬

‫יחק‬

‫יענה‬

‫נקביך‬ ‫מי‬

‫ספר‬

‫עליך ״‬

‫מי‬

‫יארה‬

‫הימים ״‬

‫אי‬

‫עשתרות‬

‫מלאכת‬

‫הנעלמים ? ׳‬

‫ישראל‬

‫עם‬

‫ירעה‬

‫יכץ‬

‫צפוניך‬

‫כבולי‬

‫כוכבי‬

‫אי‬

‫נשפך ״‬

‫זמן‬

‫עקב‬

‫ואיה‬

‫בקרב‬

‫השוררת ׳‬

‫הידים‬

‫שבותך ‪,‬‬

‫מסור ‪,‬‬

‫אם‬

‫מליצתך‬

‫מזרחנו‬

‫ישיב‬

‫דבר‬

‫לבנוי‬

‫חודרת ׳‬

‫רבי‬

‫ונהפך‬

‫מי‬

‫אל‬

‫אפוא‬

‫ומפז‬

‫חרבי‬

‫המפאר ׳‬

‫נשיב‬

‫הדוברים‬

‫מזהב‬

‫הבינה‬

‫אדני ׳‬

‫איה‬

‫דברות‬

‫הנחמד‬

‫השיר‬

‫יאיר‬

‫דברי‬

‫מתוקים ׳‬

‫אי‬

‫אלהים ׳‬

‫מי‬

‫ספר‬

‫גברתי‬

‫הנעימים‬

‫והאדרת ״‬

‫ולכל‬

‫שירך‬

‫מי‬

‫הנעימים ״‬

‫‪200‬‬

‫לשק‬

‫ושרפיך ״‬

‫עדן גן‬

‫הזהב‬

‫הנערב ׳‬

‫מזעפך ״‬

‫מלאכיך‬

‫‪195‬‬

‫אי‬

‫וקצפך ״‬

‫הנג ‪ -‬ון ׳‬

‫מעינינו ׳‬

‫הממלכות‬

‫אחרת ׳‬

‫‪190‬‬

‫יסתר‬

‫וכאשר‬

‫העשרים‬

‫ספריך‬

‫ואחת‬

‫כל‬

‫ויששכר‬ ‫אל‬

‫האיים‬

‫הנוטה‬

‫אהלי‬

‫מנפת‬

‫צוף‬

‫כבתולה ׳‬

‫חכמת‬

‫שנפרד‬

‫מארץ‬

‫ומתאבלים ׳‬

‫אחזונו‬

‫והמתוק‬ ‫‪ 1 8 6‬הנערב‪ ,‬הערב‬ ‫וספתירה » והרה את כל ‪-‬׳ ירי הס ‪ -‬וררים‬ ‫‪ 1 8 5‬ולכל דברות הדוברים חודרת‪,‬‬ ‫‪ 187‬חרב‪ ,‬נתייב‪ -‬מזרחנו למערב‪ ,‬אורנו לחו׳‪-‬ך ‪ 189‬מסור‪ ,‬מלעין המוסר את הא^‪-‬ים להריגה ‪ 193‬ארץ‬ ‫צבי‪ ,‬ארץ ישרא מי ישכן ביפי נופץ•‪ ,‬מי יתאר את גלילות הארץ כ׳גמנוא בפירו‪:‬זיו ‪ 194‬עולם התמורה‪,‬‬ ‫ד‪,‬גולם הזה ‪-‬חלים בו שינויים ותמורות בלי הרף ‪ 196‬תהלות‪ ,‬תהלים ‪ 197‬משיח אלהי יעקב‪ ,‬ם‪ .‬יח בן דוד‬ ‫עיני כל ישראי‪ 1‬עליך‪ ,‬שכל בני ישראי‪ ,‬מצפים לו ‪ 198‬בהיות עמך נדבות ביום חילך‪ ,‬כ‪ -‬עם י‪ -‬ראל יתנדב‬ ‫ויצא למלחמת ה בגויים ‪ 199‬המחוקק‪ ,‬הסופר ‪ 203‬הדקדוק והפעלה‪ ,‬התחביר והת‪-‬זיר סגר את יומו‪ ,‬מת‬ ‫מארץ כבול‪ ,‬מן העולם הזה הדומה לבית כלא שבו האדם כבול ב בלאות‬

‫‪ /‬יר ג‪.‬ייב י ‪ -‬מד יט אם תה ל^ח ז ‪ 184‬ל«ון יד ז כד ‪ 185‬עי‪ 1‬י ‪ -‬מז ד ‪;.‬רב בט יר כר‬ ‫‪ 183‬נחם ה‪,‬‬ ‫‪ 186‬הגחמי־ תה יט יא הי־ים תה קמר א מה בר מר טז ‪ 187‬ויאור י ‪ -‬יטה ונהפך ל׳ניליח ‪ 329‬ים יונה א טו‬ ‫‪ 188‬י‪ -‬יב יר '‪1‬ב מד כאבר א וב כט ר ‪ 189‬כוכבי איוב נ ט הייעת א כה ב כא מפ;י תה קב יא ‪ 190‬עם מ״ב‬ ‫ט ו יענה תר קיט סב ‪ 191‬ספר דה״ב לד יד תפוחי מט כה יא ‪ 192‬עדת במ כזיז ע‪ .‬תרות רב זיג ישכן‬ ‫‪ 194‬יכין יח כח יג‪ ,‬רעת יש‬ ‫‪ 193‬ערן יח כח י‪ ..‬יארה שי ה א ארץדג יא טז ביפי תה טח ג‬ ‫בי מט יג‬ ‫ט טז ‪ 195‬ספר מ״ב א יה דבריך דג יב ט ‪ 197‬קץ דג יב יג משיח לעיל ט ‪ 134‬מ‪ -‬יד ש״ב כג א עיני‬ ‫מ״א א כ ‪ 198‬עמך תה קי ג וישמח רב לג יח ‪ 199‬המחוקק בר מט י האיים יש סו יט ‪ 200‬המצוות רב‬ ‫ד כח דא־ם יה ידטו דנוטד יר י כ ‪ 201‬מגפת תה יטיא ‪ 202‬כי נחום ב ג והעא א כד בי אייי יוא^ אח‬ ‫‪ 203‬שי‪.‬ר לדק כח ‪ 3‬מאי ‪ r‬מ א ט ע ‪ 204‬כאבייי תה לד יר אדזונו יש יג ח‬

‫‪[391‬‬

‫המחברת‬ ‫צירים‬

‫‪205‬‬

‫וחבלים ׳‬

‫ובני‬

‫אלים ׳‬ ‫היום‬

‫כהולך‬

‫אבירים ׳‬ ‫ישיב‬ ‫קנוי‬

‫דבור‬

‫ואץ‬

‫כל‬ ‫יקום‬

‫המרחם‬

‫מהגיד‬

‫להם‬

‫וכפריו ׳‬ ‫גלות‬ ‫‪225‬‬

‫אם‬

‫ובתיה ׳‬

‫נס‬

‫ישל‬

‫רד‬

‫מחכמתו‬

‫האמת ׳‬

‫נפרד‬

‫ממנו‬

‫ראש‬

‫ולא‬

‫ימלט‬

‫להם‬

‫הניח‬

‫ונעמי ‪-‬‬

‫רות‬

‫ומליצותיו‬

‫ארסטו‬

‫שבח‬

‫לתמה‬

‫ואין‬ ‫ושיריו ׳‬

‫מי‬ ‫למול‬

‫הפילוסופיה ׳‬

‫כליו ׳‬

‫אם‬

‫הניח‬

‫הגבורה‬

‫נאמן ׳‬ ‫ולא‬

‫כי‬

‫המות‬

‫הניח‬

‫עמנואל‬

‫אפלטץ‬

‫פרחי‬

‫אחות‬ ‫ולחי‬

‫על‬

‫אבשלום ‪-‬‬ ‫חמור‬

‫האמלליסי ׳‬

‫יחליץ •‬

‫כל‬

‫על‬

‫הדוד‬

‫מתי‬

‫כל‬

‫שיריי‬ ‫הנאמן ׳‬

‫ידו‬

‫יפיהי‬

‫ונדרש‬

‫איך‬

‫נחמתנו‬ ‫שליטי‬

‫ועדריו ׳‬

‫תלמי‬

‫לא‬ ‫ונרדיו‬

‫ועתניאל‬ ‫ושלמה ‪-‬‬

‫הניח‬

‫נחשה‬

‫זאת‬

‫החיים‬

‫האלהיות ׳‬

‫טריה ׳‬

‫והמתים ׳‬

‫למבקשיו ׳‬ ‫מבעליו ׳‬

‫צאן‬

‫מי‬

‫החיים‬

‫יאיר‬

‫עפעפיו י‬

‫טוב‬

‫בן‬

‫המעלות‬

‫על‬

‫נמצא‬

‫ומי‬

‫עתניאל‬

‫לחכמים ? ׳‬

‫עצמותינו‬

‫העברה‬

‫חיינו ׳‬

‫יחוס‬

‫שמש‬

‫ולחם‬

‫כוכבי‬

‫החכמה‬

‫מנע‬

‫אל‬

‫ארבעה‬

‫מי‬

‫מליצות‬

‫וחדל‬

‫ועד‬

‫לבב‬

‫ועשרים ׳‬

‫במליצותיו‬

‫אשר‬

‫מחללים‬

‫שמים‬

‫ותשתחוינה‬

‫בית‬

‫ואץ‬

‫שמחת‬

‫דגן‬

‫ספר ‪-‬‬

‫יפאר‬

‫קדושים‬

‫ותמר‬ ‫‪-‬‬

‫קרית‬

‫ביתו‬

‫דרך‬

‫הוא‬

‫בכל‬

‫הדלים ‪ ,‬׳‬

‫מי‬

‫רעים‬

‫אשר‬

‫ושמשון‬

‫את‬

‫יתן‬

‫ועם‬

‫היו‬

‫הגיד‬

‫פליטי‬

‫המואביה ׳‬

‫אפס‬

‫ולא‬

‫והוא‬

‫מי‬

‫ומי‬

‫יענה‬

‫ושבת‬

‫האלמותי‬

‫המליץ ׳‬

‫אל‬

‫ושם‬

‫ירחם‬

‫ואעשיר ״‬

‫עם‬

‫מאויינו ׳‬

‫ספריו ׳‬

‫מן‬

‫כי‬

‫לו‬

‫הצבתים ? ׳‬

‫אדני‬

‫אהה‬

‫כילי‬ ‫על‬

‫תרומות ׳‬

‫ברוך‬

‫יד‬

‫ילכד‬

‫מי‬

‫מאד‬

‫ולמלאכי‬ ‫רדי‬

‫אב ‪-‬‬

‫הקדש‬ ‫רום‬

‫המפארים ׳‬

‫תסבינה‬

‫האבלים ? ׳‬

‫נפש‬

‫המן ׳‬

‫ומי‬

‫מי‬

‫ינחם‬

‫למרי‬

‫צנצנת‬

‫וספירי‬ ‫עליות ׳‬

‫מטר‬ ‫מי‬

‫בשיר ? ׳‬

‫היה‬

‫תהלותיו‬

‫בענינו ׳‬ ‫ינוס‬

‫תחתיו‬

‫לא‬

‫ושדי‬

‫יאמר‬

‫והשלמן ׳‬

‫לשואליו ׳‬ ‫‪220‬‬

‫מי‬

‫רואיהם‬ ‫לנו‬

‫הנעלמות ׳‬

‫ויומנו‬

‫היינו‬

‫ושרפי‬

‫ייליל ׳‬

‫פרובנצא‬

‫אשכנזי‬ ‫ואל‬

‫כלה‬

‫היה‬

‫יתומים‬

‫לחיינו ‪-‬‬

‫יחרד ׳‬

‫המורים ׳‬

‫היום‬

‫על‬

‫אב‬

‫חכמי‬

‫לחכמי‬

‫הגולים ? ׳‬

‫הנזעמים ? ׳‬

‫אשר‬ ‫מי‬

‫טל‬

‫יפחד‬

‫ולא‬

‫ומורה‬

‫אפניו‬

‫ואץ‬

‫ולבנו‬

‫לשירי‬

‫חבלים ׳‬

‫דמעותינו‬ ‫למו‬

‫לא‬

‫הרועים‬

‫החידות‬

‫יאסף‬

‫‪215‬‬

‫ישיב‬

‫על‬

‫הביתה‬

‫הפנים‬

‫לבבנו‬

‫אביר‬

‫יבין‬

‫הרמות ׳‬ ‫מי‬

‫מי‬

‫אפס‬

‫מי‬

‫היגון‬

‫בנעימים‬

‫היום‬

‫כלילי‬

‫ואיכה‬

‫ספרד ? ׳‬

‫דבר‬

‫כאילים ׳‬

‫לנו‬

‫בחלילי‬

‫חכמי‬

‫זבול‬

‫ירקדון‬

‫בחלילים ׳‬

‫‪210‬‬

‫ושרפי‬

‫נפלו‬

‫העשרים‬

‫להם‬

‫ואחת‬

‫כס‬

‫את‬ ‫יה‬ ‫חכמת‬

‫‪ 206‬ובני אלים ירקד־ון כאיילים‪ ,‬ומלאכי העמים צוהלים ועמחים עיי עבא עט ואי '‪ : 1‬בת בחביתם ‪ 207‬לסו‬ ‫אב‪ ,‬לעמנואל אבינו ‪ 209‬פרובגצא‪ ,‬דרום מזרח צרפת ושבת דגן שמים ולחם אבירים‪ ,‬ומת המעורר ובכרה‬ ‫ההשראה השירית ‪ 211‬ילכד את קרית ספר‪ ,‬יילחם מלחמתה על תורה ‪ 218‬והשלמן‪ ,‬והגומל חסדים צנצנת‬ ‫המן‪ ,‬כלי־קיבול למידות טובות ‪ 221‬כי המות וכו ‪ /‬בזה א״ו מת״חמים כי המוות הוא צרת הכלל וצרת רבים חצי‬ ‫נחמה ‪ 223‬הניח אפלטון‪ ,‬שכן עזב גם אפלטון במותו פרחי האלהיות‪ ,‬הוא ספי הטוב הגמור דתזכר למעלה‬ ‫במחברת ח שורה ‪ 224 361‬כס יה‪ ,‬את כסא המלוכה המפואר ‪ 225‬ובתיה‪ ,‬כת פרעה שהיתה אשתו שיי שייטה‬ ‫תלמי‪ ,‬בטלמיום ראש חכמי התכונה וחכמי חמעפט‬ ‫‪ 203‬נפלו תה טז ו יתומים אייכה ח ‪ 206 -‬ובני תה כט א ירקרון תה קיר ו דמעותתו איכה א ב ‪ ,‬גרפ‬ ‫קדושה למוסף של שבת מחללים מ א א מ ‪ 207‬כליל וי ו טו יח טז יד למו יש טז ז )למואב( שמחת‬ ‫יש ל כט ‪ 208‬לבבנו יש סח יט טז ויומרו שו יט יא ‪ 209‬ושבת יה ח יב תה עח כד—כה ‪ 210‬אביר‬ ‫ש א כא ח יד יש׳ גו ה ‪ 211‬דבר מש כה יא ילכד יה טו טז‪-‬יז ‪ 212‬תסבתה בר לז ז ט ‪, 213‬א‪ 1‬ש׳׳ב‬ ‫א כא ‪ 214‬יאסף יח ב יח תחם איוב כט כה ביתו אבות א ד יאיר בם ו כה מש׳ כה כג ‪ 215‬ישל ר ת‬ ‫ב טז‪ ,‬מש לא ו ‪ 216‬אעי• יש סא ט זב יא ה עפעפיו סש ד כה ‪ 217‬יקום יה ה ז עצמותינו יש ‪«.‬ח יא‬ ‫‪ 218‬וחשלמן לעיל ט ‪ 210‬צ‪,‬צ‪-‬ת יומא נב רד הו יבא נמצא יש סח א ‪ 219‬לא תק‪,‬ן מדות ה״פש מה ואי‪,‬‬ ‫ראוי למשכיל שיחיה כילי בחכמתו׳‪ ,‬להלן כח ‪ 635 95‬כילי יש לבז ולא מש ‪ ,‬כז ‪ 220‬זאת תה קיט נ ‪ 221‬הוא‬ ‫דב׳ לב מז חמות לעיל ד ‪ 255‬לא עם׳ ט א ‪ 222‬צאן תה צח ז תרדיו שי ד יג ‪ 223‬ועתגיאל יה טו יז‪ -‬יט‬ ‫‪ 225‬ובתיה ויקרא רבה יב ה ג למה נשא בתיה בת פ־>ה‬ ‫‪ 224‬ותמר ש בינא כס שם יז טז מ׳א ייח‬ ‫ונעמי רות ב ב ‪,‬לחי שו טו טו‬

‫‪[392‬‬

‫המחברת‬ ‫התכונה‬ ‫‪#‬‬

‫והמשפטים ׳‬

‫בטים ׳‬ ‫מקדשו ׳‬

‫ואת‬

‫המקלות‬

‫אשר‬

‫וסוסיו‬

‫ופרשיו ׳‬

‫ונשיו‬

‫התספרתי‬ ‫‪238‬‬

‫עגליו‬

‫ובצלאל ‪-‬‬

‫והחדש‬

‫הניח‬

‫את‬

‫החמודות ׳‬ ‫סדום‬

‫ואת‬

‫דוד‬

‫עליק ׳‬ ‫מחלון‬

‫וכליון ׳‬

‫ספרי‬

‫הניח‬

‫קשתו ׳‬

‫־‪24‬‬

‫חירם‬

‫שריון‬ ‫ואלקנה ‪-‬‬

‫הניח‬

‫והשאלות ׳‬ ‫ואם‬

‫הניח‬

‫הניח‬

‫דוד‬ ‫הניחה‬ ‫נשיאנו‬

‫אהרן‬

‫וגלינום‬ ‫הבלי‬

‫צאנו‬

‫ולחם‬

‫קשקשיו ׳‬ ‫שמואל‬

‫וחנה‬

‫בנו‬ ‫תהלות ׳‬

‫שרה‬ ‫חמודותיו‬

‫את‬

‫יצחק‬ ‫אין‬

‫בני‬

‫האפוד‬

‫ואת‬

‫מלך‬

‫ונקביו ׳‬

‫אשור‬

‫הניח‬

‫אשתו ׳‬ ‫ואבונצר ‪-‬‬ ‫אשר‬

‫ילדה‬ ‫כי‬

‫כן‬

‫עשוי‬

‫חכמת‬

‫הגלגל‬

‫ולבן‬ ‫הבית‬

‫אשר‬

‫ההתחלות ׳‬

‫ואבן‬

‫אחרי‬

‫זקנתה ׳‬

‫על‬

‫נבראיו‬

‫ואת‬

‫ועתליהו‬ ‫מעל‬

‫גשן ׳‬

‫ורות ‪-‬‬

‫הניח‬

‫וכוכביו ׳‬

‫בנהי‬

‫ארץ‬

‫שלמה‬

‫הנשיא ‪-‬‬

‫ספר‬

‫הניח‬

‫גלית‬

‫הניח‬ ‫ורבקה‬

‫ישמעאל‬ ‫יעקב‬

‫את‬

‫ספר‬ ‫את‬ ‫גבה ׳‬

‫כלי‬

‫חורק‬

‫ערפה‬

‫אברהם‬

‫עזרא ‪-‬‬

‫עכסה •‬

‫בית‬

‫איזבלי‬

‫כבשיו ׳‬

‫גבה‬

‫את‬

‫את‬ ‫ולוט‬

‫הכהן ־‬

‫את‬

‫את‬

‫את‬

‫שלמה‬

‫יעץ‬

‫והניחו‬

‫הגאיק ׳‬

‫ועשו‬

‫הבירה ׳‬

‫ישראל‬

‫חורק‬

‫ואחאב‬

‫אשר‬

‫ואלעזר‬

‫בני‬

‫ורבי‬

‫במתניו ׳‬

‫עתניאלאת‬

‫תחתק‬

‫וההגיק ׳‬

‫ותלמי ‪-‬‬

‫ספר‬

‫הניח‬

‫והניחו‬ ‫בית‬

‫זהבו ׳‬

‫שושן‬

‫הגבעה ׳‬

‫והנבל ׳‬

‫עדשים ‪-‬‬

‫לתמה ׳‬

‫בנימין‬ ‫והחשן ׳‬

‫הכנור‬

‫הניח‬

‫ונזיד‬

‫הבכורה ׳‬

‫הרפואה‬

‫ודוד ‪-‬‬

‫תפיו‬

‫הניח‬

‫ובן‬

‫אלעשה ‪-‬‬

‫והמולדות ׳‬

‫מרדכי‬

‫את‬

‫וירבעם ‪-‬‬

‫הסופר‬

‫המבתרים‬

‫זעמו ׳‬

‫האפריק ׳‬ ‫חכמת‬

‫חלומותיו י‬

‫מלאכת‬

‫ספר‬

‫המשא י‬

‫ספר‬

‫קסת‬

‫עשר‬

‫ושלמה‬

‫התשברת ׳‬

‫ועזרא ‪-‬‬

‫ועשו ‪-‬‬

‫הניחו‬

‫ושלמה ‪-‬‬

‫הקיקיק ׳‬ ‫את‬

‫המעטירהי‬

‫הניח‬

‫ציק ׳‬

‫ודניאל ‪-‬‬

‫ואבן‬

‫צור‬

‫חכמת‬

‫שנים‬

‫ראשו ׳‬

‫אחשורוששרביט‬

‫עיניו ׳‬

‫מטה‬

‫ויעקב ‪-‬‬

‫שער‬

‫הניח‬

‫עזרא ‪-‬‬

‫וסנחריב ‪-‬‬

‫ואסף ‪-‬‬

‫התרועה ׳‬

‫יונה‬

‫חכמותיו ׳‬

‫הפלשתי‬

‫וחירם ־‬

‫מצודת‬

‫הניח‬

‫כרמו ׳‬

‫הדסה ׳‬

‫את‬

‫החזיקי‬

‫נח‬

‫עמרה ׳‬

‫את‬

‫הקדש‬

‫בנה ׳‬

‫הניח‬

‫צדקיהו‬

‫היסודות ׳‬

‫אבשלום‬

‫אקלידס‬

‫והכפרתי‬

‫הניח‬

‫המבטים ׳‬

‫הניח‬

‫הניח‬

‫והכרובים‬

‫מלבו ׳‬

‫וחכמת‬

‫ברהטים ׳‬

‫ופילגשיו ׳‬

‫ספר‬

‫וחצוצרות‬

‫הניח‬

‫‪240‬‬

‫בדא‬

‫והחרוטים ׳‬

‫פצל‬

‫הארק‬

‫הישראלי‬

‫ואחשורוש‬ ‫־‪23‬‬

‫אשר‬

‫יצחק‬

‫בגדיו‬

‫וספר‬

‫העשרים‬

‫הפרי‬

‫ואחת‬

‫הגורלות‬ ‫מפלצתה ׳‬ ‫חזקו‬

‫ידים‬

‫‪ 2 2 6‬הפר״‪,‬א‪*7‬מ בתר ‪ ,-‬ם קיי ^ ימוםבןקלתימום המבטים‪ ,‬הא‪ ,‬פט ־(ה ‪2 28‬ארך‪ -‬דם‪ £ « 11(165,‬הדת מת קא די‪-,,‬י‬ ‫הםפ‪ ,‬רסם ‪ -‬חי במאה השלישית לפ‪«,‬י הספירה התשברת‪ ,‬הגיאומטריה בספרו המפורסם ייסוד‪,‬ת ‪ 2 29‬התספרת‪,‬‬ ‫שי כוהן גדול‬ ‫‪ 2 3 1‬יצחק הישראלי‪ ,‬בן רבי שלמה רופא פילוסוף ופר ‪ -‬ן המקרא חי מ ‪ 850‬גד ‪ 950‬היסודות‪,‬‬ ‫ביופיה‬ ‫שהיתה מצ‪ ,‬י ת‬ ‫ואברהם אבן גזרא‬ ‫‪ 2 3 3‬את עכסה‪,‬‬ ‫בתיגום אברהם בן חסדאי ואבן עזרא‪,‬‬ ‫‪ 2 3 7‬וגליגום‪ ,‬הרופא המפורסם במאה השנייה ‪ 2 3 9‬הגאיון‪ ,‬את הנאווה ורבי אברהם הנשיא‪ ,‬בר חייא ‪ 2 4 0‬חכמת‬ ‫הגלגל וכוכביו‪ ,‬חכמת התכונה ‪ 2 4 3‬ואבונצר‪ ,‬אלפראב מראש‪*,‬י הפילוסופים הגרביים חי נ* ‪ 870‬עד ‪950‬‬ ‫נשיאנו ‪ ,‬גם‪ -‬וא*‪,‬‬ ‫‪245‬‬ ‫בתרגום מטה אבן תבון ואבן עזרא‪ ,‬אברהם אבן עזרא‬ ‫התחלות ד ״־ טצא ם‬ ‫ההתחלות‪,‬‬ ‫‪ 226‬שנים שט לט יד ‪ 227‬המקלות בר ל לח אבשלום ש ״ב יד כו ושלמה מ״א ו יד ‪! 228‬סוסי ם א י כו‬ ‫כח ונשיו מ״א יא א‪-‬ג וב! נדרים גא לא לח ם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא להראות בהם תספורת של כהן‬ ‫‪..‬דר־ ‪ 229‬ובצלאי‪ ,‬שם לז א ו—ז אחשורוש אס ה ב‪,‬ירבעם מ׳א יב לב—לג ‪ 230‬צדקיהו מ ב כ־ ז ועזרא‬ ‫חט ח ד יח ט ב ‪ 231‬ועשו בר׳ כז טו ‪ 232‬נח בר ט כ וסנחריב יש י ה מרדכי אם ב ה ולוט בר יע י‬ ‫‪, 233‬חירם ש ב ה יא יש כג ח ועשו בר כה לד עתגיאל יה טו יז‪ ,‬תמורה טז ולמה נקרא ‪-‬מה עכסהי—‬ ‫שב^ הרואה אותה כ‪ ,‬גם ע^ אשתו )מתוך יופיה רש׳י( ‪ ,‬להלן כד ‪ 234 319‬ואחשורוש אם ב טז‪-‬יז ‪ ,‬ואסך‬ ‫‪ 236‬דוד ש ״ב‬ ‫־ ה א ט‪ ,‬יט כב בני ש ו כ כא ואי‪ 1‬גזר בם לא ו ‪ 235‬אהרן שט כט ה בני שם ח יח‬ ‫ה ז ושלמה שי ^ ט בית דה׳י׳ב ח ה יה טז ״‪ .‬ה ‪ 237‬י‪- ,‬ה יתד‪ ,‬ד ו ערפה רות א ד—ה ‪ 238‬צא‪-‬ו בר׳ ד ב‬ ‫‪ 239‬וד‪-‬יאי‪ 1‬די‪ .‬ז—ח מלך זכ י יא תה׳ קב‪ .,‬ד‬ ‫ו־ ד ש״א טז כג תה ‪-‬ז ט ואחאב מ״ב טז ל—*א‬ ‫‪ 240‬מייאכת יח כח ת גלית ש״א יז ״‪ -‬ה כ״‪ 241 .‬ולדם בר כה לד ולבן בר ל לב ישמגא* בר כא כ‬ ‫כדיו מפ^צתד מ א טו יג) מגבר(‬ ‫מאיד ורבר ה ב״ כז ‪ 244 ,‬שרה בר כא‬ ‫‪, 242‬אי‪ 1‬ק ה ש א א ^ מה‬ ‫‪ 245‬כי ש ב יז כא ‪-‬בה ק ה ה ‪ ,‬חזק יש י‪ 1‬״ ‪ -‬תה לא בה‬ ‫‪[3 9 3‬‬

‫המחברת‬ ‫וברכים‬

‫רפות‬ ‫יחביא ׳‬

‫ושר‬

‫כלביא ׳‬

‫לא‬

‫כל‬ ‫‪250‬‬

‫מעלותיו ׳‬ ‫על‬

‫מלא‬

‫כל‬

‫לעולם ׳‬

‫לא‬

‫המתים ׳‬ ‫ובנעימים‬ ‫לעבד‬

‫לכל‬ ‫‪260‬‬

‫וששון‬

‫מת‬

‫נפל‬

‫טוב‬

‫עם‬

‫נפש‬

‫צאן‬

‫בשרי‬

‫על‬

‫לעמו‬

‫ודובר‬

‫ואשר‬

‫יביאם ׳‬

‫ועל‬ ‫בהשקט‬

‫ויהי‬ ‫אשר‬ ‫לא‬

‫כראות‬ ‫גבול‬

‫ראה‬ ‫ויאמר‬ ‫מעולם‬ ‫ואען‬

‫הראש‬

‫שיורד‬

‫על‬

‫ואהלות‬

‫עם‬

‫שרפי‬

‫זבול‬

‫ואורה ׳‬

‫וכל‬

‫וחכמותיו‬

‫השר‬ ‫הקינות‬

‫חלקו‬ ‫ידיו ׳‬

‫הזמן‬

‫לב‬

‫ולבקר‬ ‫אחלינו‬

‫ויבוא‬

‫דודי‬

‫לגנו‬

‫איש‬

‫מיד‬

‫ושרי‬

‫זרעו ׳‬

‫אשר‬

‫יצא‬

‫לפניהם ׳‬

‫חסדיו‬

‫אברת‬ ‫ובבטחה ׳‬

‫ישאם ׳‬

‫וששון‬

‫הקינה‬

‫עברתי ׳‬

‫ויאכל‬

‫עלי‬

‫אשר‬ ‫נשבע‬

‫למאסף‬ ‫פרי‬

‫ואשר‬

‫ונסו‬

‫חברתי ׳‬

‫ויקבץ‬

‫יגון‬

‫וספריו‬ ‫מעמק‬

‫אם‬

‫נפשו‬

‫אלהי‬

‫ישעו ׳‬

‫הנדחה ׳‬

‫מבטן‬

‫לאסף‬

‫לפניהם ׳‬

‫יחיו‬ ‫הבכאי‬

‫היוצרו‬

‫אדני‬

‫וחי‬

‫הרוחות‬ ‫דורש‬

‫אשר‬

‫טוב‬ ‫יוציאם ׳‬ ‫הנהלאה‬

‫וישים‬

‫ואנחה‬

‫ובמחוגת‬

‫ומעודדוי‬

‫ואכל‬

‫מת ‪-‬‬

‫ויחיש‬

‫יבוא‬

‫הצולעה‬

‫ישיגו‬

‫ביוצרו‬

‫נגעו ׳‬

‫והגבורה ׳‬

‫חסידיו ׳‬

‫ויפקד‬

‫ההבל‬

‫החיים‬

‫כי‬

‫נפשות‬

‫מגדיו ׳‬

‫ירפא‬

‫יאסף‬

‫מי‬

‫החכמה‬

‫החסד‬

‫ואיך‬

‫והוא‬

‫מאנשי‬

‫שיצא‬

‫לקחו‬

‫תמצאנה‬

‫מעולם‬

‫מעץ‬

‫אשריו‬

‫בהיכלו ׳‬

‫ירדן‬

‫בעולם‬

‫חרותים ׳‬

‫למלוכה ׳‬

‫גורלו ׳‬

‫שכלי‬ ‫אביו‬

‫ובנפש‬

‫אותה‬ ‫אשר‬

‫תארתי ׳‬ ‫ילדו ׳‬

‫וכמעט‬ ‫כי‬

‫כמוה‬

‫מעודו‬ ‫אלי‬ ‫ההבל‬ ‫ואמר‬

‫השר‬

‫האם‬

‫חברת‬

‫והלך‬

‫אל‬

‫האור‬

‫ידע‬

‫אדוני‬

‫כי‬

‫» ‪ 2 4‬על פי טדותיו‪ ,‬ב ־ תאם לם * לותי‪,‬‬ ‫‪251‬‬ ‫מחכמותיו‬ ‫מהם יודע חלק‬ ‫‪ 2 5 3‬ישלם‪ ,‬ימצא‬ ‫בבואם למרה‬

‫היוח‬

‫קינות‬

‫על‬

‫הגמור ׳‬ ‫עליו‬

‫ות‬

‫החוגים במר“‪/‬‬ ‫שלום ‪2 5 5‬וזרע!‬

‫בק ‪ -‬תגו‬

‫הבא‬

‫ישלם ׳‬

‫ויקום‬

‫החכמות‬

‫עמנואל‬

‫ולקח‬

‫אשר‬

‫לא‬

‫ברבים‬

‫היום‬

‫יגוננו‬

‫יתנשא‬

‫אחד‬

‫והיותו‬

‫נסע‬

‫והנו‬

‫אליו‬

‫כארי‬

‫ימצאו‬

‫אם‬

‫לחברה ׳‬

‫ושמחה‬

‫ואם‬

‫האיש‬

‫באיש‬

‫מדותיו ׳‬

‫במרה ׳‬

‫מנעו‬

‫חכמה‬

‫בגדותיו ׳‬

‫אשר‬

‫אדני‬ ‫לכל‬

‫נעים‬

‫דבר‬

‫פי‬

‫כל‬

‫אדני‬

‫נפרד‬

‫מנביאי‬

‫ומצליחים‬

‫בנעם‬

‫ומה‬

‫על‬

‫לוח‬

‫לברכה ׳‬

‫אם‬

‫ולכל‬

‫החונים‬

‫על‬

‫כי‬

‫ודבר‬

‫קציעות‬

‫עם‬

‫לחזות‬

‫את‬

‫מצביאי‬

‫אדני‬

‫תרעו‬

‫עם‬

‫עצום‬

‫מכהן‬

‫ועצה‬

‫ויקר‬

‫חבלו ׳‬

‫מה‬

‫עם‬

‫הארץ‬

‫נשיאנו ‪-‬‬

‫שלום‬

‫לגוי‬

‫‪265‬‬

‫הוא‬

‫מת ‪-‬‬

‫לוי‬

‫היקרה‬

‫ארח‬

‫האמללותי‬

‫מחכם‬

‫ומר‬

‫תחרדו‬

‫שמחה‬

‫לא‬

‫הענוה‬

‫גדותיו ׳‬

‫כי‬

‫שם‬

‫תורה‬

‫ושמן‬

‫אל‬

‫והתמורה ׳‬ ‫אשר‬

‫אשר‬

‫תאבד‬

‫חמודותיו ׳‬

‫‪255‬‬

‫כושלות ■‬ ‫הצבא‬

‫ואמצו‬

‫העשרים‬

‫הלבבות‬

‫ואחת‬

‫בנך‬

‫אשר‬

‫בשרי‬

‫סמר ׳‬

‫בכורך ׳‬ ‫ליראי‬ ‫ופני‬

‫אדני‬ ‫מבכי‬

‫אשר‬

‫היה‬

‫ולחושבי‬ ‫חמרמר ׳‬

‫בעוכריך ׳‬ ‫שמו‬ ‫ולא‬

‫כאשר‬

‫נסע‬

‫שמורי‬ ‫היה‬

‫כיום‬

‫ההוא‬

‫‪ 2 5 0‬ימלא‪ ,‬ביבים מאנשי החכמה חמודותיו‪ ,‬׳ גכ־‪ ,‬אחי‬ ‫הצמא ם יימי החכמה וא ן להם א ^ א מים מרים כי‪ ,‬צאי מצרים‬ ‫לברכה‪ ,‬מי שה ‪ .‬איר בנים שמתברכים בדם ‪ 2 5 7‬אחיינו‪,‬‬

‫‪ 2 6 7‬ד ^ מור ‪ ,‬הם‪ ,‬ח ^ט‬

‫‪ 247‬ושר מ׳׳ב כה יט כארי בם כג כד ‪ 248‬לא יר יח יח ‪, 249‬שמן תה קלב ב ירדן יה ג טו ‪ 250‬ומי‬ ‫תה מה ט ‪ 251‬תחרדו עם ‪ ,‬ו בט יא כט הח‪\,,‬ם בם לג ח )מרה — שם מקום( ‪ 252‬ארח איוב לד ח‬ ‫‪ 253‬שמחה אס ח טז ישלם איוב ט ד וייקח בר ג כב ‪ 254‬לא מוסרי חפילופופים א טו לא מת מי שהקדים‬ ‫פעלים טובים שזכרוהו בחם או השאיר חכמה שילמדו ממנו על יר יז א ‪ 255‬לא לעיל יב ‪ 289‬וזרעו תה לז כו‬ ‫‪ 256‬ובנעימים תה טזו לחזות תה כז ד היוצרו יש׳ מט ה ‪ 257‬מד‬ ‫זמצליחים יח טז יג מעמק תה פד ז‬ ‫תפלת שחרית לפיכך למאסף תה׳ כו ט ‪ 258‬צאן תה צה ז ויב‪,‬א שי ד טז ויפקד בם כז טז ש״ב ו כא דה׳׳ב‬ ‫לב כא ‪ 259‬ירפא וי יד מח דורש אם י ג ‪ 260‬אשר בם כז יז ‪ 261‬ועל רב לב יא איוב לט יג יאבה מ‬ ‫ד ו—ז ‪ 262‬בהשקט יש ל טו וששון יש לה י ‪ 263‬ובמחוגתיש מד יג ‪ 264‬כמוה שם י יד ו ‪ 266‬ד ד ש‬ ‫יא לה ‪ 267‬האור להלן כח ‪ 663‬ליראימל׳ ‪ -‬טז ‪ 268‬בשי• תה קיט קב ופי א וב טז ט‪ ,‬וייא יה י י־‬

‫‪[394‬‬

‫המחברת‬ ‫אלי‬ ‫‪270‬‬

‫יום‬

‫מרי‬

‫ושפלי‬

‫כי‬

‫שדי‬

‫וכאשר‬ ‫לא‬

‫ונשמה‬

‫הרעה‬

‫נדבה‬ ‫נותרה‬

‫דמעותיי‬

‫לי‬

‫אותי‬

‫ביי‬

‫מצפתם‬

‫ולא‬

‫חשך‬ ‫לחבר‬

‫ורחפו‬

‫והשקיתי‬ ‫ומתיי‬

‫המרי‬

‫רוחי‬

‫יום‬

‫העשרים‬ ‫ואפל ׳‬ ‫עליו‬

‫כל‬

‫עצמותיי‬

‫גבעותי ׳‬

‫ולולי‬

‫לחבר‬

‫הספקתי‬

‫ואחת‬ ‫יום‬

‫קינות‬ ‫ויתכו‬

‫ענן‬

‫וערפל ׳‬

‫כאשר‬

‫עם‬

‫כמים‬

‫נשארתי‬ ‫רק‬

‫עליו‬

‫חם‬

‫שאגותיי‬

‫מחבר‬

‫שתי‬

‫יום ‪-‬‬ ‫לבבי ׳‬

‫לבי‬

‫ונבקעו‬

‫לינות ‪-‬‬

‫קינות‬

‫גבהות‬

‫לב‬

‫קטנותי‬

‫לבי‬

‫בקרביי‬

‫כל‬

‫נצמתי ׳‬

‫שח‬

‫מעינות‬ ‫והדביקתני‬ ‫מבכות‬

‫רואיהם‬

‫ומענות‬ ‫‪2 .5‬‬

‫השר‬

‫ויאמר‬ ‫ואען‬

‫אשביעך‬

‫ואמר‬

‫ובעינים‬

‫הנה‬ ‫כמטר‬

‫יתנה‬

‫העי‬ ‫‪280‬‬

‫וזאת‬

‫הקינה‬

‫היא‬

‫אשר‬

‫הראך‬

‫וישא‬

‫משאות‬

‫את‬

‫יזובו‬

‫חי‬

‫וכיום‬ ‫אש ‪-‬‬

‫אוכלה‬ ‫אשר‬

‫ואך‬

‫עליו‬

‫משה‬

‫קדושי‬

‫צופי‬

‫ודבשי ‪,‬‬

‫ומרים‬

‫לראשי ‪,‬‬

‫אעצר‬ ‫דמעות‬

‫אלו‬

‫פדות‬ ‫ידי‬

‫אב‬ ‫אב‬

‫זלגו‬

‫עיניו‬

‫צרות‬

‫רבות‬

‫שלומים‬

‫בדם‬

‫לי‬

‫לך‬ ‫אח‬

‫ונחלים‬

‫אל‬ ‫ועיני‬

‫לב‬

‫לעזר‬ ‫קצרות‬

‫ורעות ׳‬

‫יצוה‬

‫פניו‬

‫אליך‬

‫לך‬ ‫האלי‬

‫נפשי‬

‫עצמי‬

‫בבדי‬

‫המנוחה‬

‫ואל‬

‫בוכיהי‬

‫תאניה‬

‫שקט ׳‬

‫בנפש‬

‫שאולה‬

‫ואניה‬

‫לראשי‬

‫ושלו ‪-‬‬

‫ולי‬

‫מלבו‬

‫אנחות ׳‬

‫ישועות ׳‬

‫ושבע‬ ‫רחב‬

‫ואורה י‬

‫אץ‬

‫גבעות ‪-‬‬

‫הגאלה‬

‫עטרה‬

‫ושמחה‬

‫אחישפדותך‬

‫מלא‬

‫האנונה ׳‬

‫נענה ׳‬

‫הנחלה‬

‫ושמשי ‪,‬‬

‫לשקות‬

‫על‬

‫והתאנה‬

‫עליו‬

‫וחדשי‬

‫‪-‬‬

‫הלינות‬

‫ישטפו‬

‫סהרי‬

‫צבועות ‪,‬‬

‫דמעות‬

‫מאת‬

‫חברה‬

‫חגי‬

‫יהי‬

‫לב‬

‫יהי‬ ‫ויד‬

‫הוא‬

‫חברתי‬

‫ואיך‬

‫להגיד‬

‫ירדו‬

‫ומשיב‬

‫אץ ‪,‬‬

‫אשר‬ ‫מים‬

‫לנפשי‬

‫אמנם‬ ‫השר‬

‫הראשונה ׳‬

‫בני‬

‫השניה ׳‬

‫איך‬

‫‪285‬‬

‫השמים‬

‫יערפו ׳‬

‫כאש‬

‫אזיל‬

‫כשמע‬

‫הקינה‬

‫דומעות‬

‫מי‬

‫בבורא‬

‫ונוטיהם ׳‬

‫לי‬

‫ההם‬

‫בשורה י‬ ‫ואשכן‬

‫בני‬ ‫ועל‬

‫חררה י‬ ‫מהרה‬

‫קל‬ ‫התמורה •‬

‫ויאמר‬ ‫שמחות ׳‬ ‫ארצך‬

‫‪ 270‬נדבה רוחי אותי׳ חת^ררתי ‪ 272‬נעארתי‪ ,‬נכ׳עתי ‪ 276‬האנונה‪ ,‬האבא־‬

‫אדני‬ ‫וינהלך‬

‫אלהי‬ ‫על‬

‫מי‬

‫הרוחות ׳‬ ‫מנוחות ׳‬

‫עמנואל‬

‫‪ 279‬הנני כאע אוכ‪-‬ה‬

‫‪ 2 8 4‬א!יל דמעות ובו'‪ ,‬אני מזיל דמ ׳ גות‬ ‫‪ 2 8 3‬אעצר און‪ ,‬א ; צר כח‬ ‫מורתחת‬ ‫אש‪ ,‬כל יטותי‬ ‫להטקות גבעות ובכל זאת א ‪ -‬כו ‪ ,‬כבמדבר מ‪ -‬ודל יגוני ‪ 2 8 5‬פד! ת אב‪ ,‬״ האב י פ ־־ה או תך בגם ‪ ,‬יי ו אח״ש פד!‬ ‫‪ 2 8 6‬על הגא^ה ועל התמ !רה‪ > ,‬א \ את המת א! להמירו בדבר אהר‬ ‫הייתי ממהר לפדות אותך‬

‫המספיק‬

‫ת‬

‫תך‪,‬‬

‫י׳״ ב יז ‪ 270‬נ ™ ע מ לה כא כאטר יד יד ז‬ ‫התאב י‪,‬ם י‪ .‬אל ב ב גבהות‬ ‫‪ 269‬יום עם ח י כי‬ ‫‪ 271‬ונ״ מד מ א יז יז ורחם‪ ,‬יד כ‪ -‬כ ויתכו א ב ‪ -‬כד ונבקעו בר ז יא יד ח כ‪-‬‬ ‫חם תה לט ד‬ ‫‪ 272‬וה״ קיתי יח לב ו נצמתי אי ב כג יז והדביקתני בר יט יט ‪ 275‬בבורא י ‪ -‬מב ה ‪ 276‬בגפ‪ -‬י ‪ -‬גח י‬ ‫‪ 277‬כמטר דב לב ב יזובו תר עח כ ‪ 278‬מי ״ ב יט א י—ו אי‪ ,‬ב יז טז ‪ 279‬ה ״י מוע‪ -‬קט‪ ,‬כה בכו‬ ‫לאבלים ולא לאבדה טהיא למ‪-‬ודה וא‪-‬ו לא‪-‬חה כא_ רב ‪ -‬כי יומא כא אי יב יבט ‪ 280‬תא‪-‬יה איכר ב ד‬ ‫‪ 281‬ומטיב איכה א טז חגי ‪ -‬בי‪ -‬לרא״י אי!ב יטט‪ 282‬צ פי מ‪ -‬טז כד ומי ם תה ‪-‬ד ושמחד אס חטז‬ ‫‪ 284‬וא‪-‬ב‪ ,‬יר יז ו ‪ 285‬קל יואל ‪ -‬ד ‪ 286‬יד‬ ‫‪ 283‬אעצר דה בבה טקט דה א ‪ -‬מ ולי ‪ -‬ב יח כב‬ ‫‪ 288‬אטד תה׳ ‪!,‬א כ יצ‪.‬ה תד‬ ‫במ יא כג תה מט ח על ר‪,‬ת ד ז ‪, 287‬ל‪-‬ו ס!טה ז ח א־ י במ כז‬ ‫מד ה וטבע תה טז יא וינדדך תד כגב ‪ 289‬וי ״א בי מ‪1' -‬י* מייא י ‪ -‬חח‬

‫‪[395‬‬

‫המחברת העשרים ושתים‬ ‫]‬

‫עמנואל‬

‫אמר‬ ‫להיות‬

‫והנדיבות ׳‬ ‫חושקים‬ ‫ס‬

‫המחבר‬

‫בגלגל‬

‫ערבות ׳‬ ‫בזר‬

‫עמים‬

‫בחכמותיו‬

‫הוא‬

‫קרבות ׳‬

‫יחפצו‬

‫ותהי‬

‫לשמאלם ׳‬

‫‪10‬‬

‫שם‬

‫‪10‬‬

‫על‬

‫בחוברת ׳‬ ‫ואחד‬

‫נתן‬

‫אשה ׳‬ ‫נצבאו ׳‬

‫ומן‬

‫בסלע‬ ‫ונאמר‬

‫והמרכבות י‬

‫אהבתנו‬

‫יום‬

‫יום‬

‫לנו‬

‫מה‬

‫ובמדותיו‬

‫נוספת ׳‬

‫ברכתנו ׳‬

‫הערבות‬

‫ועל‬

‫הבה‬

‫ת ‪,‬‬

‫עלז‬

‫לנל‬

‫הדיו !‬

‫את‬

‫לבו ׳‬ ‫להם‬

‫‪6‬‬

‫תרוץ ׳‬ ‫נחפה‬

‫וטוב‬

‫כל‬

‫פריכם‬

‫אהבת‬

‫מבוכותינוי‬ ‫אלי‬

‫מפז‬

‫לנו‬

‫במפלתם ׳‬

‫נכבד‬ ‫בענותנו‬

‫אמךותינו‬ ‫הביא‬

‫אתכם‬

‫היום‬ ‫לכסילים‬

‫בץ‬

‫ימינם‬

‫צורת‬

‫אנשים‬

‫אשר‬ ‫ויאמרו‬

‫נפוצו‬ ‫אלינו‬

‫הלום ׳‬

‫הספקות ׳‬

‫וככלבים‬

‫אלמים‬

‫לא‬

‫התקדשו‬

‫למדיי‬

‫ותשימו‬ ‫חרוץ ׳‬

‫עצומות ׳‬ ‫ומה‬

‫מן‬

‫והימים‬

‫ומחרוץ ׳‬ ‫בירקרק‬

‫שאלות‬

‫ולהם‬

‫יצאו ׳‬

‫בעמקי‬

‫קבץ‬

‫ידעו‬

‫המקומות‬

‫והמתרצים‬

‫ואברותיה‬

‫זה‬

‫לא‬

‫ומכל‬

‫אשר‬

‫אנחנו‬

‫תשעה‬

‫ומגרשה ׳‬

‫פניני‬

‫מדיי‬

‫בכסף‬

‫שכלם ׳‬

‫מצאו ׳‬

‫המקרה‬

‫הנה‬

‫כי‬

‫ונשמח‬

‫גדול‬

‫יותר‬

‫מה‬

‫ויאמר‬

‫לחיה‪,‬‬

‫יהיה‬

‫חלום ׳‬

‫מן‬

‫האמונה‬

‫מלבנו‬

‫נתחכמה‬

‫נ‪,‬‬

‫לכל‬

‫דבר‬

‫לחלקם‬

‫הכסילות‬

‫ללקט‬

‫הקשיות‬

‫קשיא‬

‫ובזמנכם‬ ‫והסירו‬

‫כשמע‬

‫לנו‬

‫כי‬

‫נטלו‬

‫לחסרץ‬

‫ושדה‬

‫נחבאו ׳‬ ‫ברוך‬

‫שעבר ‪-‬‬

‫ויש‬

‫לכם‬

‫השר‬

‫אותנו‬

‫כסילותי‬

‫אשר‬

‫למורשה ׳‬

‫שם‬

‫לשלום ׳‬

‫אנשי‬

‫עד‬

‫חשבו‬

‫אשר‬

‫יהיה‬ ‫כי‬

‫שם‬

‫הפתיות‬

‫החרים‬

‫יפלו‬

‫הפרוץ ׳‬

‫בדד ‪,‬רב!‬

‫להם‬

‫המחלקות ׳‬ ‫כי‬

‫כל‬

‫לחיה‬

‫העולם ׳‬

‫בראותם‬

‫בואכם‬

‫הראשונים‬

‫נקבצו‬

‫נטל‬

‫הזמן‬ ‫ויהי‬

‫אדונינו‬

‫בוי‬

‫היותי‬

‫בצאתנוהשערהעליקרתיוהנהשםעדתאנשיםנכבדיםלכבודולתפארתי‬

‫מקצה‬

‫ושכל‬

‫הלבבות ׳‬

‫המאליפות‬

‫ויהיהיום‬ ‫אמנם‬

‫‪2‬‬

‫כי‬

‫השר‬

‫המאשר‬

‫חמדת‬

‫ומדי‬

‫עמו‬

‫חשבתי‬

‫עודפת‬

‫ההוללות ׳‬

‫‪1‬‬

‫הייתי‬

‫ענה‬

‫כסיל‬

‫עם‬

‫כאזלתו [‬

‫ולכם‬ ‫רב‬

‫העומד‬ ‫ועתה‬

‫נגלו‬ ‫טובו ׳‬

‫קחו‬

‫כל‬ ‫נדלה‬

‫מרבה‬ ‫נא‬

‫את‬

‫תעלומות‬ ‫ונשמחה‬

‫כאולתם‬

‫יחי‬

‫‪ 2‬המאליפות תה קמד יג ‪ 3‬בזר תה סח לא ‪ 5‬בצאת‪ ,..‬איוב כט ז לכב‪,‬ד ‪-‬מ כה ב ‪ 6‬דק צד ע מ כו ד‬ ‫‪.,‬קבצו ש״ב כנ יא נטלו קידושין מט ‪ 7‬לא יונה ד יא ‪ 8‬נתן שם ו ח ו*דה וי כה לד ‪ 9‬ומכל יח לריב‬ ‫‪ 10‬ומן ש״א יד יא ‪ 11‬בואכם תפלת שלום עליכם הביא ש״ב ז יח והימים בד ו יב‪ ,‬לעיל יז ‪ 12 209‬וככלבים‬ ‫י ט נו י ‪ 13‬בסלע ש א כג כח‪ ,‬תחכמוני כח ‪ 248‬ובכל יום ירבו מריבות ‪ ,‬מחלקות וכל דלבבות נחלקות עד‬ ‫קראתי שם העיר סלע המחלקות לא דדד׳ב ל ג ‪ 14‬וטוב מש ח יט העומד כלאים דד ת נחפה תה סח יד‬ ‫‪ 17‬על‪ ,‬תה כח ז מה‬ ‫‪ 16‬ולכם נ סף של ראש השנה אתה זוכר לפניך נגלו כל תעלומות‬ ‫קחו בר לג יא‬ ‫ש ב ו כ ומה תה לא כ נגיייה תה קיה כד ‪ 18‬הבה שמ א י בענותנו מש כ‪ ,‬ה‬

‫‪[397‬‬

‫המחברת‬ ‫ויפן‬ ‫‪20‬‬

‫זה‬

‫השר‬

‫דודי‬

‫אל‬

‫חה‬

‫המחזק‬

‫בשכלו‬

‫לבקעה ׳‬

‫אם‬

‫הנו‬

‫ים ‪-‬‬

‫אתם‬ ‫כבודו ׳‬

‫ויגש‬

‫הראשץ‬

‫שקבלתי‬

‫מדקדק‬

‫ישן ׳‬

‫‪35‬‬

‫לומר‬

‫נתנה‬

‫באותו‬

‫אמצא‬ ‫וירא‬ ‫ויאמר‬ ‫‪40‬‬

‫חן‬ ‫השני‬ ‫אלי‬

‫ארפכשד‬ ‫ואען‬

‫כי‬

‫אדוני ‪,‬‬ ‫טוב‬

‫אדוניי‬

‫אשר‬

‫נתנה‬ ‫לפאר‬

‫בעיניך ‪,‬‬

‫הצער ׳‬ ‫׳‬

‫כי‬

‫ואמר‬

‫כי‬

‫האל‬ ‫בהם‬

‫מתושלח‬

‫דברים‬

‫בכל‬

‫כי‬

‫ספרו‬

‫׳ והר‬

‫קול‬

‫יגש‬

‫סיני‬

‫השר‬ ‫ויתקעו‬

‫בשופר‬

‫התהלות ׳‬ ‫בעדן‬

‫ובקולי‬ ‫אדרת‬

‫ואמר‬

‫התרוצים‬

‫אל‬ ‫יחולל‬

‫אליי‬

‫ארחותי ׳‬

‫אבותי‬

‫המעלות ׳‬

‫אותי‬ ‫כי‬

‫אתם‬

‫ויפשט‬

‫במרום‬

‫לי‬

‫מירחו ׳‬ ‫לי‬

‫ילכו‬

‫כי‬

‫מצאתי‬

‫באזני ׳‬ ‫עשן ׳ ׳‬

‫כתוב‬

‫ממה‬

‫הפך‬

‫כי‬

‫התורה‬

‫נתנה‬

‫בסיני ׳‬

‫ואני‬

‫מצאתי‬

‫כתוב‬

‫בספר‬

‫עליו‬

‫והכתוב‬

‫התורה ׳‬ ‫לעם‬

‫קרובו ׳‬

‫בחדש‬

‫היכל‬

‫הקדש ׳‬

‫ויאמר‬

‫והדת‬

‫האומר ׳‬ ‫סיון‬

‫נתנה‬

‫שהשושדם‬ ‫באשרי‬

‫האיש‬

‫בשושן‬

‫הבירה ׳ ׳‬

‫נמצאים‬

‫ולכן‬

‫בוי‬

‫השמעתני ׳‬

‫שככה‬

‫נחמתני‬ ‫ולהשיב‬

‫ראיתי‬

‫או ׳‬

‫כי‬

‫בעל‬

‫מאמרו‬

‫נתנה‬

‫פתרתי •‬

‫רעיוני‬ ‫לנער ׳‬

‫הנני‬

‫נבוך‬

‫זה‬

‫שמו‬

‫גרם‬

‫שכלכם‬

‫בשושן ׳‬

‫יחייך ׳‬

‫החדש ׳‬

‫במשלי ׳‬

‫כל‬

‫בסיני‬

‫התורה‬

‫בראותי‬

‫תחתי‬

‫אם‬

‫והרכסים‬

‫ואם‬

‫וקטף‬

‫תעשו ״‬

‫אל‬

‫המהללות ׳‬

‫מי‬

‫ומוכיחים‬ ‫נתנה‬

‫ממני‬

‫ועושה‬

‫במצחו ׳‬

‫והשועים ׳‬

‫צדקי‬

‫למישור‬

‫גלעד‬

‫וכן‬

‫יולדתכם ״‬

‫שש‬

‫העקב‬

‫צרי‬

‫תראו‬

‫וישימו‬

‫ויהי‬

‫נר‬

‫ואשרי‬

‫את‬

‫התבונה‬

‫האצילים‬

‫תנסו ׳‬

‫ימותי ׳‬

‫זרח‬

‫פגעתם‬ ‫וישים‬

‫ועמו‬

‫השאלות‬

‫אדוניי‬

‫אדני ׳‬

‫כי‬

‫זרחו ׳‬

‫ועתה‬

‫איש‬

‫הסודות‬

‫והאמנתיו‬

‫הדת‬

‫שלחהו‬

‫אנשי‬

‫ויאמר‬

‫ואעןואמרה‬ ‫רוצה‬

‫ושמעו‬

‫לישועה ׳‬

‫ורוחו ׳‬

‫אשריכם‬

‫פקדתכם ׳‬

‫לקחו ׳‬

‫בגדו ׳‬

‫השאלות ״‬

‫מאבותיי‬

‫ירד‬

‫אות‬ ‫רקחו‬

‫יערות‬

‫עליו‬

‫כמטר‬

‫לנגה‬

‫תשאלו‬

‫זרע‬

‫לכם‬

‫ולא‬

‫קדושים ״‬

‫שלום‬

‫יהיה‬

‫יערף‬

‫והגאונים‬

‫האנשים‬

‫מלך‬

‫לות ׳‬

‫הוא‬

‫אדני‬

‫הקבצו‬

‫וישים‬

‫צבאות‬

‫מתרץ‬

‫אחשף‬

‫ובאש‬

‫תשאלו‬

‫טל ‪-‬‬

‫וימהרו‬

‫ויאמרו‬

‫‪30‬‬

‫כל‬

‫לא‬

‫הקהלות י‬ ‫א‬

‫יגאל‬

‫לאורו‬

‫שומעים ׳‬

‫גאלתכם ׳‬ ‫בדקי‬

‫בריחו ׳‬

‫המפרשים‬ ‫‪25‬‬

‫האנשים ׳‬

‫רעי‬

‫ראמר‬

‫העשרים‬

‫אשריכם‬

‫ושתים‬

‫את‬

‫תשובותיך‬ ‫אחזו‬

‫רעהו‬ ‫נכוחות ׳‬

‫שערי‬

‫מדוע‬

‫מים‬ ‫ובפניך‬ ‫אמר‬

‫המבוכה‬ ‫שבע‬ ‫הפסוק‬

‫יבשת‬

‫אל‬

‫המנוחה‬

‫שמחות ׳‬ ‫׳‬

‫חנוך‬

‫ועתה‬ ‫לנער ׳ ׳‬

‫חתרתי •‬ ‫הוציאני‬

‫ולא‬

‫מזה‬ ‫אמר‬

‫מתושלח ׳ י‬ ‫וארפכשד‬

‫באו‬

‫אלי‬

‫קבר‬

‫בכלח ׳‬

‫והיתה‬

‫להם‬

‫עם‬

‫הזמן‬

‫ברית‬

‫«‪ 3‬לפאר בהם היכל הקדש‪ ,‬שיהא אס‪.‬ר לקי‪-‬ט נ ‪ ' ,. , .‬ם את נית הכנסת‬ ‫‪ 23‬וקצף מירחו‪ ,‬ובושם ריח‪',‬‬ ‫לכבו־ ח‪ ,‬ר ‪ -‬בועות ‪ 42‬בכייח׳ בז ־ ־ והיתד‪ ,‬להם עם הזמן ברית טלה‪ ,‬וכרתו עם דזמן כרית שיאריכו ימים‬ ‫‪ ¿ 1‬דמחזק ‪ -‬ב‬ ‫‪ 20‬זד ״יי ה טז ינאל רות ד ו וישים יש ם יז פ^עתם י ‪ -‬ם־ ר‬ ‫‪ 19‬אדריכם חנינה יר‬ ‫‪ 21‬ים איוב‬ ‫יב ו דוא איוב יג טז העקב יש מד ‪ 22‬טל רב לב ב זרח דה ב כו יט ואם לעיל יח ‪102‬‬ ‫לח ח‪ -‬ט אושי יש מח טז צרי יר ח כב וקטף לעיל יב ‪ 81‬ילכו יש ם ג ‪ 24‬אם מ ב י ו >־׳‪ 2‬לא יש ז יב‬ ‫ממני שו ז יז ויפשט איוב יט ט ‪ 26‬וימהרו מ׳׳ב ט יג ‪ 28‬חקבצו בר מט ב קול תה כט ט ‪ ¿9‬מי שם‬ ‫יטיח ‪ 11‬חדת‬ ‫כי־ יד ‪ 30‬מצאתי נחמ ח יד ‪ 31‬אבותי תה מרב שמ י ב ‪ 32‬ובאש שט׳ יט יח והר שם‬ ‫אס ג טו ‪ 34‬והדת אם נ טו ‪ 35‬לעם תה קמח יד ‪ 16‬היכל יוגה ב ה בא ¿רי בר ל ינ שככה שי ה ט‬ ‫‪ 40‬עליו איוב‬ ‫)השבעתנו( ‪ 37‬אמצא רות ביג ‪ 38‬וירא בר מ טז ולהשיב יוגה א יג ‪ 19‬ובפניך תה טז יא‬ ‫‪ 42‬מתו סלח בר ח כא באו איוב ה כו ברית דה״ב יג ה‬ ‫יח כ חנוך מש׳ כבו ‪ 41‬ארפכ^ד בר יא י‬

‫‪[398‬‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫מלחי ומי שהיה קורא אותם בשם נערי היה‬ ‫בעבור ׳ ויתהלך חנוך את‬ ‫‪45‬‬

‫דבר זה‬ ‫ויגש‬

‫נצטערתי כל ימותי׳ ולא‬ ‫השלישי‬

‫חכר י ׳ סדץ‬

‫ויאמר‬ ‫עשתה‬

‫כסיל‬

‫האלהים ואיננו ׳׳‬

‫העי‬

‫יכלתי‬

‫תועה‬

‫ושתים‬ ‫אמנם חנוך בשם נער‬

‫ובערי‬

‫ויאמר האיש‬ ‫לעמד‬

‫בפסוק‬

‫בסודו ׳‬

‫אחד‬

‫ותמכר ׳ יוידוע כי בעת‬

‫העי נשבע בחיי‬

‫תמכר‬

‫אבותיי כי על‬

‫ברוך שחלק לך‬

‫כשכור ׳‬

‫יקראנו ׳‬

‫מכבודו ׳‬

‫איך‬

‫הכתוב‬

‫בשבחי‬

‫נכסי‬

‫ביתה ׳‬

‫יורה על עצם‬

‫האשה‬

‫האשה‬

‫רעתה ׳‬ ‫ואען ‪ * 0‬מר‬ ‫‪50‬‬

‫במקום‬

‫הסדץ‬

‫מטלית ׳‬

‫הזה ‪-‬‬

‫הרביעי‬

‫ויאמר‬

‫אדוני‪ ,‬אבי‬

‫הושיעה‪,‬‬

‫יתן מצה ׳ ׳ והנה אנחנו‪ ,‬אשר בץ אנשי‬ ‫יפות‬

‫הסכת ושמע מלי ׳‬

‫לעני בפנים רעות*‬ ‫ויגש‬

‫החמישי‬

‫פתיות יש‬

‫איך‬

‫החכמה לא נתחשב׳ כגר‬

‫הפסוק ׳ רק‬

‫כתושבי נתן מצה בפנים‬

‫פינחס‬

‫ויאמר‬

‫דע‬

‫מתחפנם ׳‬

‫‪ 44‬ויתהלך וכן'‪,‬‬

‫תפרש ׳ ופותה‬

‫איך‬

‫תמית כנה ׳ ׳ כי מה‬

‫כיענים ז‬

‫הנבר ׳ כי שלשה‬

‫שפרש כי פותה הוא‬

‫פרושים‬

‫הממית כנה‬

‫הממית כנה בשבתי‬

‫אדוני‪ ,‬איך צותה‬

‫והרמונים‬ ‫ואמר‬

‫השביעי‬

‫המתוקים ׳‬

‫הזכירה‬

‫היוצא מהם נעשה‬

‫ולעבדיו‬

‫הכילי ׳ אשר יתן‬

‫הראשון הוא‬

‫בדברי‬ ‫בפניאסתנס ׳‬

‫והשלישי‪-‬‬

‫רבנו‬

‫פרוש‬

‫והשני‪ -‬פרוש רבנו יצחק‬

‫פרושהגאונים ׳‬

‫שאמרו‬

‫פותה‬

‫שהמיתוהו הכנים‬

‫הערבים ׳‬

‫ועש‬

‫העדנה ׳‬

‫המתאכזרים עלינו‬

‫אדתי‬

‫רגש הששי ויאמר‬

‫ואען‬

‫פסוק זה‬

‫אמר נא‪ ,‬שר‬

‫מרבת ׳ שפרש כי פותה הוא‬ ‫הוא מ*‬

‫אמור על האיש‬

‫המצה‬

‫ובשיחות גרועות‪.‬‬

‫בהריגת הכנים ׳‬

‫ואען ‪&0‬מר‬

‫‪65‬‬

‫המועצה ״‬

‫יאמר‬

‫בזדק‬

‫לכל עובר ושב‬

‫ואען ‪&0‬מר‬

‫‪60‬‬

‫והחסידה‬

‫לרבנים‬

‫טלית‬ ‫ויגש‬

‫‪55‬‬

‫תמכר אותו‬

‫לעשות ממנו‬

‫והחבושים‬ ‫הענבים‪,‬‬

‫שנמצא‬

‫הבדלה וקדושי והם‬

‫ויאמר‬

‫הדבר לא‬

‫התורה‬

‫התורה ׳ אל תשכח‬ ‫והאפרסקים ?‬ ‫מפני‬

‫הפרות‬

‫איך אמר שלמה ׳ אמרתי‬

‫ענבים ׳ ׳ ולא‬

‫בהם‬

‫המהללים ׳‬ ‫אעלה‬

‫דבר‬

‫חדוש׳ כי עם היץ‬

‫בעבור היותם‬

‫בתמר ׳ ׳‬

‫הזכירה‬

‫התאנים‬

‫משלשלים‬

‫מדוע יעלה הוא‬

‫באילן‬

‫יאמרי‬

‫מחנוך נ‪-‬ןטף בדמי ימיו‬

‫‪ 49‬מטלית‪,‬‬

‫סמרטוט‬

‫‪ 64‬עם היין‪,‬‬

‫ביין‬

‫‪ 14‬ויתהלך בר ה‬ ‫‪ 43‬כסיל תה מט יא ח^וך הר הרפ יתרו פה חנוך וקרי ליה נער כתיב ח^וך לנער‬ ‫כד עי‪ 1‬ברכות ה ‪ 1' 40‬עמד יר כג כב ברוך ברכות נח ‪ 46‬תועה איוב יב כה ‪ 47‬סדין מ_ לא כד ‪51‬‬ ‫הושיעה מ״ב ו כו רק מ* יג י ‪ 52‬לא בם כג ט כגר בר כג ד בפנים אבות א טו ‪ 53‬עובר יח לה ז‬ ‫‪ 54‬הסכת רב כז ט ‪ 56‬ופותר איוב ה ב )קנאה( ‪ 57‬המתאכזרים א כה ד ג ‪ 59‬הממית חגיגה ה כי את כל‬ ‫‪ 60‬דממית שבת‬ ‫מעשה דאלהים יביא במשפט על כי‪ 1‬נעלם )קה יב יד( ‪ -‬זה ההורג כינה בפני חביי‪-‬ו ו מאס בה‬ ‫יב ההורג כינה בטבת כאליו הורג נמל פותה בבא מציעא צז נברא ‪ -‬נ‪.‬י קטלוהו ‪ -‬יא דיגא ולא דייגא‬ ‫‪ 62‬אל לעיל ה ‪ 66 49‬אמרת שי ז ט‬

‫‪[399‬‬

‫המחברת‬ ‫ואמר‬

‫ואען‬ ‫התאוה ׳‬ ‫סד‬

‫הדם‬

‫לחתך‬ ‫לולב ‪,‬‬

‫ויגש‬

‫לולב‬ ‫ערבה‬

‫השמיני‬

‫׳ הללוהו‬

‫החכם‬

‫שלמה׳‬

‫למצוה ׳ כי הוא‬

‫למה‬

‫בצלצלי שלשה‬

‫ואען‬

‫המצוה‬

‫לעשות‬

‫בעצמו ׳‬

‫המצוה‬

‫ולעלות‬

‫על עץ‬

‫כאיל יערג׳ וכן‬

‫אותיות‬

‫התמר‬ ‫אעלה‬

‫אתרוג‬

‫ויאמר‬

‫ואמר‬

‫רצה‬

‫העשרים‬ ‫לעשות‬

‫ושתים‬

‫כבר‬

‫הזכיר‬

‫שברים‬

‫פרשו‬

‫הכתוב‬

‫בצלצלי‬

‫׳ הללוהו‬

‫ולא‬

‫תרועה ׳ ׳‬

‫אמר‬

‫ותקיעה ׳ ‪,‬‬

‫המורים ׳ כי‬

‫בתקע‬

‫באמרו ׳ הללוהו‬

‫שופר ׳‬

‫נרמזו‬

‫תקיעה‬

‫ושלשה שברים‬ ‫‪75‬‬

‫רגש‬ ‫בנות‬

‫ויאמר‬

‫התשיעי‬

‫מה‬

‫ישראל את גיד‬

‫מאד עלי קשה׳‬ ‫ואני‬

‫הגשה׳׳‬

‫איך לא אמר‬ ‫במסכת‬

‫למדתי‬

‫הכתוב‬ ‫כי‬

‫כתבות ׳‬

‫׳ על כן לא ' אכלו‬ ‫הוא‬

‫אסור‬

‫לזכרים‬

‫ולנקבות ׳‬ ‫ואען ואמר‬ ‫עליהן חי‬ ‫‪80‬‬

‫ויגש‬

‫הזכיר כן‬

‫חייך ׳ אלו‬

‫ולמשל ׳ כי היו‬

‫הכתוב ‪ -‬היינו לשנינה‬

‫אוסרות אותו‬

‫ומבשל‬ ‫ויאמר‬

‫העשירי‬

‫העץ׳ ׳ והיה לו‬

‫אמר נא‬

‫לומר ׳ מפרי‬

‫פלא יועץ׳ מה‬ ‫לפי‬

‫העץ ׳‬

‫רצה‬

‫הנראה ׳‬

‫הכתוב‬

‫ועתה‬

‫באמרו ׳ היא נתנה לי מן‬

‫אמר נא‬

‫בחסדך‬

‫מה פרוש בו‬

‫אתה רואה ז‬ ‫ואעןואמר‬ ‫ודכאה‬ ‫‪85‬‬

‫ויגש‬

‫חייך‬

‫האחד עשר‬

‫היה יעקב‬

‫אשר‬

‫ויאמר‬

‫ובניו יהיו זרע‬ ‫ואמר‬

‫הכתוב‬

‫וקראו זרע‬

‫בוי‬

‫אברהם‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫החבלים‬

‫שלא‬

‫כרחי‬

‫בטובתי‬

‫הכתוב ׳ שני גוים‬

‫הכבוד‬

‫יקראנו גוי ולא‬

‫ויגש השנים עשר ויאמר‬ ‫אם נפלו מידו‬

‫איך אמר‬

‫צורתו תחת כסא‬ ‫יעבדנו ׳‬

‫ואען‬

‫‪90‬‬

‫ידידות נפשי ״‬

‫לארץ חיתי׳ עד‬

‫פרוש‬

‫שאכלתי על‬

‫הפסוק הוא‬

‫היא נתנה לי מן העץ על לאשי׳‬

‫חקוקה ׳ ומן‬

‫מפני‬

‫יחמל ׳‬

‫בבטנך ׳‬

‫התמה‬

‫לרבקה ׳‬

‫ואחד מהם‬

‫שהפסוק בשם גוי‬

‫שעדין לא נמול ׳‬

‫יקראנו ׳‬

‫ואחרי שנמול בחר‬

‫אוהבו‬ ‫מה מאד היה דוד בעיני אוילי׳‬ ‫ואבדם ׳‬

‫מדוע היה‬

‫שאמר ׳ חבלים נפלו לי ׳ ׳ כי‬

‫מתרעם מהם לאדם ?‬

‫חייך ׳ ׳ חבלים נפלו לי ׳ הם‬

‫דברי‬

‫הגנבים׳‬

‫שתולים אותם‬

‫בחבלים על‬

‫שער בת רבים‬

‫‪ 69‬אותיות אעלה‪,‬‬ ‫אנכים אחרים‬

‫ראטי־ תיבות במלת אעלד‬

‫‪ 90‬לי‪,‬‬

‫ממני‬

‫‪ 91‬מתרעם מהם לאדם‪ ,‬כועס בגללם על‬

‫‪ 68‬לעשות קידושין מא מצוה בו יותר מבשלוחו ‪ 69‬כאיל תה מב ב אותיות זהר סוף תצא ‪ 71‬חללוהו תח‬ ‫קג ה ‪ 72‬שלשה ראס השגה לר ‪ 73‬הללוהו תה קג נ ‪ 75‬על בר לב לג ‪ 78‬לשנינה מ א ט ז ‪ 79‬חי ש א‬ ‫ב טו ‪ 80‬פלא יש ט ה היא בר ג יב ‪ 81‬מפרי וי בז ל ‪ 83‬ידידות יר יב ז היא לעיל ו «‪ 84 3‬ודכאה‬ ‫תה קמג ג על ברא‪*.‬ית רבה פו ב ‪ 85‬שני בר כה כג ‪ 80‬צורתו היכלות רבתי ט נ מה אני עושה לקלסתר‬ ‫פניו של יעקב אביהם שדיא חקוקה לי על כסא כבודי ‪ 87‬זרע תה כב לא ‪ 88‬בחר יש מא ח ‪ 90‬חבלים תה‬ ‫טז ו ‪ 29‬על שי ז ה‬

‫‪[400‬‬

‫המחברת‬ ‫דגש‬ ‫‪95‬‬

‫השלשה עשר ויאמר‬

‫כי מי לא ידע בכל אנשי‬ ‫ואען‬

‫חייך ׳‬

‫ואמר‬

‫העי‬

‫העשרים‬

‫נפרד‬

‫ממאויי׳ אם לא‬

‫החכמה ׳ כי לא‬

‫רחוק אתה‬

‫הארבעה עשר‬

‫דגש‬

‫כי איך אסר לנו‬ ‫‪100‬‬

‫הכתוב‬ ‫אסרתו‬

‫ואעןואמר‬

‫מזאת‬

‫לאכל‬

‫תפרש לי ׳‬

‫מלת ׳ בחיי ׳‬

‫ולפי זה הענץ ‪-‬‬

‫אדוני שא נא‬

‫משליך׳‬

‫הכרוב ׳ והוא‬

‫התורה כי הוא מזיק‬

‫בו יחרב חרובי תשחת הארץ מפני‬ ‫נפשי‬

‫המתים‬

‫אהללה אדני בחיי ‪*,‬‬

‫יהללו יה ולא כל יורדי דומה י‬

‫הידיעה ׳ כי‬

‫בחיי מפני בנות חת ׳ היא שבועה גם כן ׳‬ ‫ויאמר‬

‫ושתים‬

‫הדבר‬

‫היאשבועה ׳ ו ׳ קצתי‬

‫הפסוק יתכן‬ ‫והודיעני פרוש ׳ בל‬

‫החביב אלינו‬

‫לרבי‬

‫אליך ׳ ׳‬

‫כרוב‬

‫והקרוב ׳‬

‫ולהחשיך העינים יארב ׳ והגוף‬

‫הערבי ועל כן אמר‬

‫החכם‬

‫הרגיל‬ ‫בשלום‬

‫הישמעאלי׳ ׳ פדה‬

‫מכרוב לי ׳‬

‫ויגש‬

‫ויאמר‬

‫החמשה עשר‬

‫אדוניי‬

‫חייך‬

‫יודע‬

‫הייתי‬

‫פרוש ׳ ורחל‬

‫ברצק ׳‬

‫באה עם‬

‫הצאן ׳׳ כי להיות אשת נביא רועה ׳ היא חולה רעה ׳‬ ‫‪105‬‬

‫ואמר‬

‫ואען‬ ‫ואילים‬

‫חייך ׳ לא‬

‫כאשר‬

‫רגש הששה עשר‬

‫״!‪1‬‬

‫ויאמר‬

‫כתוב‬

‫ראיתי‬ ‫ואשר‬

‫ראוהו שכניו‬ ‫ויגש‬

‫דמה לנוי הן הנה‬

‫חיים הנזכר‬ ‫מדבר עם‬

‫השבעה עשר‬

‫מדוע‬

‫הזכיר‬

‫בפרשה הוא שם איש היה‪,‬‬ ‫הקדשה ׳‬

‫ויאמר‬

‫הכתוב‬

‫אמרו‬

‫חייך‬

‫ראה‬

‫סבבו‬

‫פעמים ׳ נחמו‬

‫ואען ואמר‬ ‫האחד הוא‬

‫חייך י‬ ‫נחמו‬

‫והפרוש השני הוא‬

‫לשאלתך‬ ‫מהתענית‬

‫ממרשה י‬

‫המות‬

‫לכל‬

‫היקום ׳‬

‫היושבים‬

‫נחמו׳ ׳‬ ‫בלבד ‪-‬‬

‫נדרשתי׳‬

‫וכאשר‬

‫בעל נפש קדושה י‬

‫חייסעםאשה ׳‬

‫השרי חיי לא ינעמו׳‬

‫החרשתי ׳ אמנם אחרי היותו פעם אחת‬ ‫‪! 15‬‬

‫בפרשה ׳ ׳ ראה חיים עם אשה׳׳ וכי מה חיים‬ ‫ושדי‬

‫לאנשים יניקום י‬

‫ואען ואמר‬

‫לי‬

‫החסרים ׳ רק ׳ רחל ׳ הוא מן ה ׳ רחלים‬

‫עשרים׳‬

‫יהיו לנוי עם עם אשר כלנו ׳‬ ‫המות‬

‫יחשבו‬

‫מאתים‬

‫ומעי‬

‫ככנור יהמו ׳ עד‬

‫שתפרש‬

‫פעמים‬

‫בשנה ‪-‬‬

‫ואלו היה ׳ נחמו ׳ שתי‬ ‫אמרתי‬

‫מרשתי ׳‬

‫ובפרשי ספר ישעיה על שני פג ם אותו‬ ‫בערי‬

‫פרשתי ׳‬

‫הפרזות ׳ כי הגיע ׳ נחמו ׳‬

‫שתאכלו‬

‫האווזות׳‬

‫לעתיד‬

‫באותות‬

‫דרבה בר‬

‫נחמו בגלות באווזות מדי שנה בשנה׳ ונחמו‬

‫בר ־ חנא‬

‫‪ 1 0 5‬החסרים‪ ,‬הסכלים חסרי• הי־ עד ‪' 1 1 3‬נחמו ‪,,‬‬ ‫‪ 1 1 7‬לעתיד‪ ,‬לעולם הבא באווזות דרבה בר בר־חנא‪,‬‬

‫י ״ ‪ :‬ת נחמו‬ ‫שהיו‬

‫‪ 1 16‬שתאכלו האותות‪,‬‬ ‫שממת‬

‫כמנהג יהוי־י‬

‫איטליד‬

‫ביותר‬

‫ז בל‬ ‫‪ 98‬שא בם‬ ‫‪ 94‬נפרד לעיל טו ‪ 64‬אחללה תה קמו ב ‪ 95‬לא תה קטו יז ‪ 96‬וקצתי בר כז סו‬ ‫‪ 103‬ורחל בר כט ט‬ ‫‪ 101‬יחרב יש ס יב תשחת שם חב פדה תה נה יט )מקרב(‬ ‫תה לב ט )קרב(‬ ‫‪ 108‬א כר שב כא ה הן במ לא טז‬ ‫‪ 107‬ראה קיז ט ט‬ ‫‪ 105‬הרחלים בר לב טו‬ ‫‪ 104‬חולה קח ה יב‬ ‫‪ 114‬אמרתי יוגה ב ה‬ ‫‪ 113‬נחמו יש מ א ואייו אש ז ר‬ ‫‪ 112‬ומעי יש טז יא‬ ‫‪ 110‬ממרשה טי א טו‬ ‫‪ 115‬לשאלתך יש סה א ‪ 116‬היושבים אש ט יט ‪ 117‬מדי ‪ u‬אזטז באווזות בבא בתרא עג‬ ‫‪[401‬‬

‫המחברת‬

‫‪120‬‬

‫וינש‬

‫השמתה עשר‬

‫לבנים ׳ ׳‬

‫ואנה הניחו‬

‫אנשי הזמן׳ ואת‬

‫ויאמר‬ ‫הצבעים‬

‫חמם על‬ ‫־‪12‬‬

‫ראשך אל‬ ‫לבושם ׳‬ ‫וכתנת‬

‫כליה ׳‬ ‫כאמתים ׳‬ ‫למינוי‬

‫הפסים‬

‫ועליהם‬

‫ורמוני‬

‫הארגמן ׳‬

‫דעתי איך לא‬

‫צחנתם‬ ‫אשר‬

‫צעצועים ׳‬

‫מעשה‬

‫כי כל איש אשר יהיה‬

‫הזכירו את שני‬

‫עליה ׳‬

‫בצבע‬

‫הציצים‬

‫והארגמן׳‬

‫רקמתים ׳‬

‫הלבנים‬ ‫‪130‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫כאשר‬

‫תדבר עוד‬

‫לדברי‬

‫סכלות וגנותי‬

‫פרושי‬

‫אנשי‬

‫ולכן‬

‫התבונות׳ כי‬ ‫שמר‬

‫הכילי‬

‫הטפשים׳ אשר יעשו‬ ‫אנשי‬

‫וקרסי הזהב‬

‫בשעות‬

‫דבריך ׳‬

‫חייך ׳ מי‬

‫ותחשב‬

‫ראשם׳‬

‫יכסו‬

‫בבתוליה ׳ או כלה‬ ‫על פני‬

‫הארץ‬

‫שוליה‬

‫ועטרות‬

‫עורב‬

‫הזהב אשר על‬

‫ומעלה עשן׳ ויהיו‬

‫הבגדים‬

‫להצדיק‬

‫קניניך׳‬

‫ובענין זה‬

‫אמריך ׳ אם קרית‬

‫לא שניתי‬

‫לבנות ׳‬

‫למד אותך‬

‫שלמדך כי ׳ לבנים ׳ הוא מענץ‬

‫מפיך לא ימוש׳‬

‫לבניהם בגדים‬

‫החכמה היה סר ׳ ונר‬ ‫הנכבדות ׳‬

‫שמעתי‬

‫תעדה‬

‫מעשה ידי אמן׳‬

‫במלת ׳ לבנים ׳ היא‬

‫הלמד‬

‫המלה מגזרת ׳ ויולד בנים ובנות׳ ׳‬

‫שמירת‬

‫שאמרו‬

‫הכבשן ׳‬

‫ההבל פניתי‬

‫הונך ׳‬ ‫־‪13‬‬

‫למה‬

‫אחר כל‬

‫והפרחים ׳ אשר יצר האל בגנו׳ ואת כל‬

‫ראש פרות הבשן׳ אז יעור לבם ולא יישן׳ ולא יזכרו השמן‬ ‫בעיניהם כפיח‬

‫לראשי‬

‫שכלם סר ׳ כי ביום משחם את‬

‫תסחב‬

‫בנדיף‬

‫המשמחים לב‬

‫התולעתי ׳ עוד‬

‫ובאשם׳ ולו ראו בזמנם אשה‬

‫מפתחים ׳ כל‬

‫התכלת‬

‫הרבנים י ׳ בכל עת יהיו‬

‫והרקמות‬

‫וידוע‬

‫יחסר י וזה יורה כי‬

‫ותעל‬

‫שאמרו‬

‫המשעשעים׳‬

‫התכלת ואת‬

‫ירק ידרש ׳ ואם היו בני‬ ‫׳ ושמן על‬

‫אדוניי‬

‫העשרים‬ ‫שמעתי‬

‫ושתים‬

‫ועשה‬

‫מבלויי‬

‫חדשים‪ ,‬׳ ואם‬

‫ואמר‬ ‫בגדיך‬

‫תחפץ‬

‫הסכלות יפנה‬

‫לשמוש׳‬

‫החכם‬

‫אם‬

‫תחפץ‬

‫להרבות‬

‫לבניך ׳‬

‫ולא‬

‫תעשה‬

‫כמשפט‬

‫לדעת‬

‫דלוק מנח על ראשך אל יחסר ׳‬

‫ופרשו‬

‫חכמה‬

‫ללמד‬

‫ערף ׳ כי אץ רנה של‬

‫ומוסרי‬ ‫החכמות‬

‫תורה‬

‫למשמעת‬ ‫והתעודות ׳‬

‫אלא‬

‫בלילות‬

‫ה ‪ 8‬רף ‪.‬‬ ‫ויגש‬ ‫‪140‬‬

‫משתאה׳‬

‫התשעה‬ ‫האחד‬

‫עשר‬ ‫הוא‬

‫ויאמר‬

‫אדוניי‬

‫בכל עת אשר אני‬

‫׳ ובעיני משה רע ׳ ׳‬

‫והשני הוא‬

‫רואה ׳ שני‬ ‫׳ והניף ידו אל‬

‫פסוקים ‪-‬‬

‫אעמד‬

‫המקום‬

‫ואסף‬

‫‪ 121‬אחר כל ירק ידרש‪ ,‬יעדיף אר‪ ,‬דםלבו‪.‬ים הצבאיים ‪ 126‬בגנו‪ ,‬בנן עדן ‪ 132‬היא לשמוש‪ ,‬היא לסד‬ ‫‪ 133‬ואמר החכם‪ ,‬וזוהי כוונת שלמה חחכם מכל אדם בפסוק בכל עת "חייו בנדיך‬ ‫ת‪ -‬ימוש ואשנה שרשית‬ ‫‪ 134‬שמירת הכילי‪ ,‬שמירה קפי־גית ביותי ‪ 136‬ונר דלוק וכו'‪ ,‬זהו פירו ס הפסוק ׳ושמן על ראשך‬ ‫•‪1‬ב^ים‬ ‫‪ 137‬בשעות הנכבד! ת‪ ,‬ב‪ .‬עות ד\ילת ובע!\ן‪ ,‬ובאופן בלילות החרף‪ ,‬הארוכים ואז זקוקים לגר‬ ‫אל יחסר‬ ‫‪ 140‬המקום‪ ,‬האלוהים‬ ‫‪ 120‬מע‪-‬ה ‪ -‬רבני דם¿ מחים תה יט ט ‪ 121‬ואת &ם כח ח יהיה רב כה מד אחר‬ ‫‪ 110‬בכל קה ט ח‬ ‫איוב לט ח ‪ 122‬ש״\ ‪,‬י יר ו ‪ 123‬ו *מ; קה טח בי‪ ,‬ם ‪.‬י ז לו ״»מ כט ז יכסו מל ב טז ‪ 124‬ותעל יואי‪1‬‬ ‫ב כ אבה ‪,‬י כא יג כייה י ‪ -‬סא י ‪ 125‬וכתגת ¿י ב יג יט בצבע ‪ v z‬ה ל על במ יא לא ‪ 120‬ועליהם‬ ‫‪ 127‬ורמ‪,‬ני שנז כח לג וקרסי ש מ כו ו מעשה שי ז ב‬ ‫‪ .‬מ כח ל‪ ,‬הציצים שבת קמה את ‪-‬ב יד יד‬ ‫‪ 129‬כפיח שמ ט י‬ ‫‪ 128‬ברות עבי ־ א יעור שי ה ב ומעלה כריתות ו‬ ‫>טרות אס חט‪ ,‬יח כ מב‬ ‫‪ 130‬למה ‪ -‬ב יט ל אם ברכ‪,‬ת יד ‪ 132‬מפיך ה אח יבז נט כא ‪ 133‬וי‪,‬ל־ בר ה ד ‪ 134‬שמר לעיל‬ ‫‪ 135‬לרעת מ‪ -‬א ב למשמעת ש א כב יר‬ ‫י ‪ 13‬וע*ה ל>ילו ‪ 370‬מבלויי יר תת יא תע^ד ‪-‬מ כא לא‬ ‫‪ 136‬ונר דה ל אל ק ה טח ‪ 117‬ב‪ -‬עות לעיל א ‪ 407‬יפ^ה יה ז יב אין ויקרא רבה יט א אין רנד של‬ ‫‪ 119‬בכל אם ה יג ‪ 140‬ובעיני במ יא י וד״״יף‬ ‫תרה אלא בלילה שנאמר ) אכה ב יט( קימי רו י בייילד‬ ‫מ ב ה יא‬

‫‪[402‬‬

‫המחברת‬ ‫המצרע ׳ ׳‬ ‫היה‬

‫המצרע ׳ ׳‬

‫‪143‬‬

‫הברואים ׳‬ ‫אסף‬

‫מתי‬

‫וראשון ואב‬ ‫המשורר‬

‫איך חק המ‪ .‬סר‬

‫אדוני‪,‬‬

‫בחסדך‪,‬‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫פניו׳ ואסף‬ ‫ויגש‬

‫העשרים‬

‫והדבר אשר לבי יקרע ׳ ועלי מאד קשה׳ הוא קרא‬

‫מבחר‬

‫ארעי‬

‫ושתים‬

‫לנביאים ׳ וכן‬

‫נצטרעי ׳‬ ‫לה \ ף‬

‫פרעי‬

‫אמרו‬ ‫לאשמת‬

‫והנה אם‬

‫דו כ ״ גד השם׳‬

‫הפסוק ׳ רע ׳‬

‫והניף ידו אל‬ ‫העם‬

‫למשהי והוא‬ ‫המקום‬

‫ואסף‬

‫הדבר הר ״ הזה בו‬

‫הלא ידע כי‬

‫יחטא ואשם׳‬

‫ולכן‬

‫פרשם ׳‬ ‫׳ ובעיני משה רע ׳ ׳‬

‫המצרע היה מבני‬ ‫ויאמר‬

‫העשרים‬

‫לומר שחשש‬

‫רוצה‬

‫הפדזי ׳ ויש‬

‫אדוניי‬

‫ונתרפא‬

‫בעיניו׳‬

‫כאשר קרן עור‬

‫מפרשים שהיה בנו של גחוי‬ ‫הרבנים ׳ ׳ אחזו לג‬

‫מדוע צוו לנו‬

‫שועלים ש‬

‫עלים‬

‫קטנים׳»‬ ‫‪150‬‬

‫ואען ואמר‬

‫חייך ׳ צוו אותנו‬

‫לחקרי‬

‫אחריהם‬

‫ואותם‬

‫לדקר ׳‬

‫בחרב‬

‫עורותיהם‬

‫לצרך‬

‫בזמן הקר‬ ‫האחד‬

‫ויגש‬

‫ועשרים‬

‫נפלאתי פעם‬

‫ויאמר‬

‫צמא לכו למים י ואיך לא אמר‬ ‫ואען‬ ‫‪ 5‬־‪1‬‬

‫ורב‬

‫ואמר‬

‫חייך‬

‫נרה ׳ ׳‬

‫ועשרים‬

‫והלא אסור‬

‫אם יהיה‬

‫בטליתו‬

‫ואען ואמר‬ ‫שאין צרך אז‬ ‫ויגש השלשה‬ ‫ועתה אמר נא‬ ‫ואען‬

‫‪165‬‬

‫עשתה‬

‫ואמר‬

‫ויאמר‬

‫באב‬

‫שמעני נזר‬

‫ואמרו‬

‫הכתוב‬

‫מיומיםי‬ ‫מדברי‬

‫בעבור‬

‫הצרה שהיינו בה‬

‫במגלת איכה‬

‫לאדם לשמש מטתו‬

‫התורה ״ איך צוה‬

‫הכתוב ׳ לא‬

‫יכבה‬

‫ואסור‬

‫לאדם ביום‬

‫להעפיל ׳ רק‬

‫במקום אורה ׳‬ ‫בעלי‬

‫על צד הרמז‬

‫הקבלה י והיית ממשש‬

‫בלילה‬

‫בצהרים‬

‫באפלה י‬

‫כבר פרשו‬ ‫לעלטה ׳‬

‫המורים ׳ כי ׳ לא‬

‫להיותו אסור‬

‫ועשרים ויאמר‬ ‫החברי איך‬ ‫אל‬

‫בתשעה‬

‫הפסוק כתוב‬

‫מאפיל ׳‬

‫כאשר ימשש העור‬ ‫‪160‬‬

‫החבר ״‬

‫המבוכה ׳ ועל כן זה‬

‫ויגש השנים‬

‫לכו ליץ ׳‬

‫ופעמים ׳ על מה‬ ‫אשר יחיינו‬

‫שאמר‬

‫הכתוב‬

‫׳ הוי כל‬

‫יכבה‬

‫בתשמיש‬

‫החמור עם האנשים‬

‫תתמה אם‬

‫אמור ביום‬

‫המטה‬

‫אדוניי ראיתי כתוב‬

‫חילים יגבר ׳ כי‬

‫בלילה נרה ׳‬

‫הכפורים‬

‫במזמורי ׳ וידבר חמור אתם‬

‫לאמר ׳ ׳‬

‫מדברי‬ ‫החמור הזה היה בן אתק‬

‫בלעם ׳ אשר‬

‫האותות לעיני העם‬

‫‪! 15 5‬ה הבסוק כתוב במ^ית אייכה‪,‬‬ ‫באב הכת! ב מ־ ני־‬ ‫‪ 1 5 7‬י'ה>פי*ל‪,‬‬

‫נימוק ב־‪,‬‬ ‫למש ״י‪1‬‬

‫־ בא‬

‫ייחזק את ת ־ וצו ‪ u -‬עמ ״ ואי‪ ,‬ל ‪ -‬ואליו הב‪ ,‬ר ם ב‬

‫בת ‪ ; -‬ד‬

‫‪ 1' 141‬בי יואי‪ 1‬ב ת ‪ 112‬ואב י״ עקרים ‪ 143‬אסח ־ ה א גו ים אם וי ד ג הדבר י‪-‬מ ל‪ .,‬ד ‪ 144‬המוסר‬ ‫מס יג יה כי וי ה כג ‪ 146‬סח‪ --‬תוספתא ם‪ ,‬כה ב ב קרן ‪./‬מ לד כט ‪ 147‬הפרזי בר מי ב גחזי מ ב‬ ‫ה כה—כ ‪ 148‬אחזו סי ב טו ‪ 150‬וא תם ‪ 1‬א לא ד ‪ 152‬ה‪,‬י יש גה א ‪ 153‬יחית‪ .‬הו ‪ ,‬ב ‪ 156‬לא‬ ‫המ‪ -‬מ‪ -‬מטתו לאור ה‪-‬ר הרי זה מ^ונה תוספות שמבמ‪-‬ין דבטקום אורה‬ ‫י־עיל ‪ 157 246 ,‬אסור נדה יז‬ ‫אסור ואסור ״‪.‬דה יז אסור לו לאדם ‪ -‬ישמש מטתו ביום ותלמיד דכם מאפיל בכסור‪. .‬משמש ‪ 158‬ורדית רב‬ ‫כח כט ‪ 160‬בהם י‪.‬טא ח א יום הכפורים אסור בת‪ -‬מי¿ המטה ‪, 162‬י־ ב־ בר לד ח ‪ 164‬חיייים קה יי‬ ‫אתון במ כב כא אשר שמ ד ל‬

‫‪[403‬‬

‫המחברת‬ ‫וי*ש‬

‫הארבעה‬

‫הנני‬

‫ועשרים ויאמר‬

‫ושתים‬

‫העשרים‬

‫שתפרש לי ׳ אכן רוח‬

‫ואשישת יץ אותי תענש׳ אך‬

‫היא באנוש׳‬ ‫ואען ואמר‬ ‫ויגש‬ ‫‪1.0‬‬

‫לפניו‬ ‫ואען‬

‫כבר‬

‫החמשה‬

‫פרשוהו‬

‫ועשרים‬

‫תאכל ׳ ‪,‬‬

‫הרבנים ׳ כי רוח היא באנוש‬

‫ויאמר‬

‫אמר נא‬

‫וידוע כי האש יחשיך‬

‫ואמרה י‬

‫לסיפא‬

‫שפל‬

‫השר‬

‫העינים׳‬

‫כשיאכל‬

‫והאמרכל ״‬

‫מדוע‬

‫והרגיל בו ישכב בין‬

‫דקרא ׳ שהוא ׳ וסביביו‬

‫האפונים‬ ‫התורה‬

‫צותה‬

‫׳ אש‬

‫שפתים ׳‬

‫נשערה׳ ‪ ,‬וזה אמור בעת‬

‫הקרח‬

‫הנורא‬ ‫ויגש הששה‬ ‫חשך‬ ‫‪1־‪ 25‬שמע שט‬ ‫ויולדות בשדה וכיון שמכירין בהן מצרים באין להורגן ו ע‪ -‬ה לדן נם ונבלעין בקרקע ומביאין שוורים וחורשין על‬ ‫גבן שנאמר על גבי תרשו חורשים )תה קכט נ( שלא אדלות יז א החור‪ -‬את ‪-‬קבר דרי זה עושה בית הפרם‬ ‫‪ -58‬עד מ״א כב טז ושנת מש כג ב‬ ‫‪[4 0 7‬‬

‫המחברת‬ ‫ואען‬

‫‪260‬‬

‫ויגש‬

‫ואמרה י זה צווי אל‬ ‫וארבעים‬

‫האחד‬

‫הרופא‬

‫ויאמר‬

‫אב‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪265‬‬

‫וארבעים‬

‫ואען ואמר זה‬

‫ואען‬

‫תשאבי‬

‫הודיעני פרוש‬ ‫ומשנכנס‬

‫נכוחה ׳‬

‫ויאמר‬

‫לשמחה תקוה י‬

‫חליתי פניך‬

‫ראיתי איש שיהיה ביתו‬

‫וארבעים ויאמר‬

‫ופרש לי ׳ רוחצות‬

‫אם נפשי חן‬

‫בחלב‬

‫לשחק‬

‫להודיעני על‬ ‫מערבה ׳‬

‫ממזרח שמש‬

‫בעיניך‬

‫יושבות על‬

‫הנערים בו בשעוה‬

‫אמתתו ׳‬

‫הפסוק פרשו רבה ׳ שהוא אמור על יום‬

‫ויגש השלשה‬

‫‪270‬‬

‫ועתה‬

‫אומרים כי השמח באב לא ידע עשות‬

‫אם אץ שמחה באב ‪ -‬יש בו‬

‫ערבה ביתו׳ ׳ כי אני לא‬

‫אנשים ירחצו‬

‫ממקור‬

‫השכל‬

‫לחתך‬

‫בשמחה ׳‬

‫דגש השנים‬

‫משאת׳‬

‫בסכץ‬

‫האסכרה‬

‫ידעתי כי‬

‫׳ בן חכם ישמח אב ׳ ׳ כי שמעתי‬ ‫ממעטים‬

‫העשרים‬

‫ושתים‬

‫פרוש ׳ אשר שמתי‬ ‫וממערבה י‬

‫הושענא רבה‬ ‫חכמתך‬

‫מוצאת ׳ שא אלי מאת פני‬

‫בימיהם ׳‬

‫מלאת ׳ ׳ כי מי הם אשר ראו‬

‫בחלב עיניהם י‬

‫ואמר‬

‫אמור על‬

‫חייך ׳ זה‬

‫אשר‬

‫האנשים׳‬

‫בעיניהם‬

‫שירחצו‬

‫חוששים׳‬

‫אותם‬

‫בחלב הנשים‬ ‫ויגש‬

‫וארבעים‬

‫הארבעה‬

‫ויאמר‬

‫אם אתה חכם ותבן ׳ מה פרוש ׳ השמר אל תפן אל‬

‫אבן ׳ ‪,‬‬ ‫ואען ואמר‬

‫»‪27‬‬

‫זה ידוע אף‬

‫לקטנים ׳ כי בעת‬

‫האבנים ׳ אץ‬

‫שישליכו המערים‬

‫לפנות אז‬

‫פן ישחיתו הפנים‬ ‫ויגש‬ ‫איך‬

‫החמשה‬ ‫יקראם ׳‬

‫ואען‬ ‫‪ 280‬׳‬

‫חייך ׳‬

‫ואמר‬

‫רחמניות ׳ ‪ -‬זונות‬

‫בטוב‬

‫ויגש הששה‬

‫וארבעים ויאמר‬

‫ואען ואמר‬ ‫השבעה‬

‫שתפרש לי על‬ ‫רב‬

‫איך אמר‬ ‫עדיהם ׳ כי‬ ‫פרשתי‬

‫ידבק אדני בם את‬

‫שלא יכנסו בפיה‬

‫ויגש‬

‫‪285‬‬

‫וארבעים ויאמר‬ ‫רחמניות ׳ ‪ -‬והם הם‬

‫וארבעים ויאמר‬ ‫דרך‬

‫עד צואר יגיע׳‬

‫הפסוק ׳ ידי נשים‬ ‫נאפו ‪ -‬ודם‬

‫הדבר ״ נגזר מן ׳ רחם‬

‫מה רצה‬

‫הכתוב‬

‫רחמניות בשלו‬

‫בידיהם ׳■י‬

‫ובפרוש ׳ רחמניות ׳‬

‫הזבובים בימות‬

‫באמרו ׳ פיה‬

‫צדק‬

‫החכמה ׳ ׳ מרבה בשר‬ ‫וימלא ממנו הבית‬

‫לבשתי‬

‫רחמתים‬

‫כי‬

‫פרוש‬

‫לראש גבר ׳‬

‫פתחה‬

‫בחכמה ׳ י‬

‫החמה‬

‫אדוניי אחרי אשר זכית אל זאת‬

‫והיציע׳‬

‫ילדיהם ׳ ׳‬

‫המעלה‬

‫הרמה ׳‬

‫רציתי‬

‫מרבה רמה ׳ ׳ כי אני רואה איש יקנה בשר‬ ‫ובמלח‬

‫ימלחהו ובכן לא‬

‫יתליע י‬

‫‪ 2 6 0‬האסכרה‪ ,‬הדיפתריה ‪ 2 6 2‬אב‪ ,‬אתהחוד‪ -‬אב ‪ 2 6 4‬לשחק הנערים בו בשעוה‪ ,‬צהיו נוהגים להעלות‬ ‫‪ 2 6 7‬רבה‪ ,‬כייר‪ -.‬רבה י‪ ,‬ם הושענה רבה‪ ,‬׳¿א‪ ,‬חובטים את‬ ‫‪ 2 6 6‬ערבה‪ ,‬ע׳! ״‪!,‬רבה‬ ‫מדורות בתשעה באב‬ ‫הערבות וממלאים ברץ את דבית ‪ 2 7 8‬ודם‪ ,‬שהרי דם היל״ים ‪ 2 8 3‬אל ( את המע^ה הרמה‪ ,‬לענות על כיי שאלה‬ ‫‪285‬‬

‫‪202‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪269‬‬ ‫‪278‬‬ ‫מ‪-‬‬

‫ובכן׳‪.‬אי‬

‫‪ 204‬לצחק ש״ב ב יד‬ ‫בן מש יא‪ ,‬לעיל ו ‪ 74‬שמ״תי בר ל‪ .‬יז לא עם ‪ ..‬י ומשנכנס רע״\ת ד ‪,‬‬ ‫חליתי תה קיט ^ח אשר איוב ל>‪ , 2‬לעיל ו ‪ 266 64‬ממזרח יש מה ו ‪ 268‬נפשי אס ז ^ צאבר מג לד‬ ‫איוב ל כא )א >( ‪ 277‬ידי איכה ד י‪ ,‬ייעיל ו ‪240‬‬ ‫רוחצות ‪-‬י ה יב ‪ 271‬בעי יהם ם‪ ,‬כה ב ב‪ 273‬הצמר‬ ‫‪ 280‬ידבק רב כח כא רחם שו ה ל ‪ 281‬פיר‬ ‫‪ 279‬צ־־ק א וב כט יד‬ ‫והם י ‪ 1‬מ‪ -‬ט כי יה כ!‪ .‬לז‬ ‫‪ 285‬עד יש ח ח הבית מ א ו ה בבא בתרא ד א‬ ‫לא כו ‪ 281‬מרבה אבות בז‬

‫‪[408‬‬

‫המחברת‬ ‫ואען‬

‫כבר פרשו אנשי‬

‫ואמר‬

‫שקנה בשר רב‬ ‫דגש‬

‫השמונה‬

‫רואים כי‬ ‫‪290‬‬

‫בימות‬

‫ואעןואמר‬ ‫ומישך‬

‫‪295‬‬

‫החכמה ׳ כי ׳ מרבה בשר‬

‫ויאמר‬

‫הרבים‬

‫איך אמר‬

‫מסירים‬

‫מי שכתב ׳ דאגה ׳‬

‫ושדרך ׳ די שער‬

‫המדיקים כתוב‬

‫העשרים‬

‫האלף‬

‫הכתוב‬

‫באלף‬

‫התחרך ׳‬

‫נכסים‬ ‫והעצב‬ ‫דגש‬

‫וארבעים ויאמר‬

‫חבל‬

‫ואען וזלמר‬

‫ראיתיך‬

‫חסד‬

‫החברי‬

‫באין‬

‫מבין‬

‫אוכלים ושותים‬

‫‪300‬‬

‫לא תתן לו בנשך ׳׳ וענץ זה‬ ‫ושגר‬

‫אלפיו ׳ כי לרב‬

‫והיו מטות כנפיו ׳‬ ‫דגש‬

‫ויאמר‬

‫הפתיות תשעה‬ ‫‪305‬‬

‫מספר‬ ‫אמנם‬

‫נדניותיו ‪ -‬יהיה שמש‬

‫מלוא רחב‬

‫החמשים‬

‫קבים ׳‬

‫הארצות ׳‬

‫רואה אני כי‬ ‫ועתה‬

‫האנשים‬

‫ומרפא‬

‫חבורי‬

‫חשבת‬

‫בימיהם ׳ הנשים‬

‫להיות‬

‫יבהילו‬

‫איש ‪ -‬לא יחיה׳‬ ‫בסמך מן ׳ כספך‬

‫כספיו ׳‬

‫ועשתרות צאנו‬ ‫באלפיו ׳‬

‫ויבריח הינק‬

‫מחלצות‬

‫עצבים ׳‬

‫ראיתי בימי ולא ראה אדם‬

‫היות ׳ כשפים ׳ מן‬

‫בהמה אם‬

‫בכנפיו ׳‬

‫וילביש אותו הזמן‬ ‫כלנו‬

‫השאלות‬

‫נשים ‪ -‬ירבו‬

‫הודיעני פרוש ׳ המלבין פני‬

‫הדבר ושברו׳ כי לא‬ ‫ראיתי וראו‬

‫כי מי‬

‫צדקה‬

‫וסלעיהם‬

‫משברי‬

‫כשפים ׳‬

‫נאספים ׳‬

‫שירבה‬

‫בשמה׳‬

‫וחומים ׳‬

‫אויה לי כי גרתי משך ״ ׳ כספים ׳ צריך‬ ‫הפסוק‬

‫באלף‬

‫ובספרים‬

‫ביאור תמות ׳ י ואמר כי‬

‫׳ מכשפה לא תחיה ׳ י ואשר פרשו לך כן ‪ -‬דמיו בו יהיה׳ אם‬ ‫והמי קורא על עצמי‬

‫מרבה‬

‫השמחות סוגה׳‬

‫המרבים‬

‫מפרק הרי‬ ‫מרבה‬

‫דאגה׳ ׳ ואנו‬

‫אלעזר בן ערך ׳ ולא עבד נגו‬

‫לקנות דגים׳ ויהיו‬

‫לדעת פרוש ׳ מרבה נשים‬ ‫על אנשי‬

‫נכסים‬

‫וכתב ׳ דאגה ׳‬

‫דגה׳ מן ׳ והדגה אשר‬

‫והדאגה ישארו עם הנוגים‬

‫נכספים ׳‬

‫׳ מרבה‬

‫בספרך ׳ לא היה‬

‫בשלמות ׳ ינהגם הזמן על מותי וירבו‬

‫ועתה רעיוני‬

‫רמה ׳ י‬

‫העצב והתוגה׳ וישימו הנפש בשושני‬

‫ראשהון לא‬

‫בחסרון‬

‫התשעה‬

‫מרבה‬

‫אמור על מי‬

‫החמה‬

‫וארבעים‬

‫הנכסים‬

‫ושתים‬

‫נהמה‬ ‫חברו‬

‫כדבים ׳‬

‫ברבים ׳ ׳ ואני לא אדע‬

‫בדורו ׳ איש‬

‫תמרוקיהם ׳‬

‫ולקחנו מן‬

‫שילבץ פני חברו ׳‬

‫וילבינו‬

‫שחרותם‬

‫למען‬

‫בשת פניהם י‬ ‫ואען ואמר‬ ‫חברו ׳ ׳‬

‫אחיי משנת‬

‫לפי מה‬

‫שכתב‬

‫הסכלות‬ ‫בעל‬

‫העירי לא זה‬

‫התוספות‬

‫בספרו ׳‬

‫הדרך ולא זה‬ ‫היא‬

‫העיר ״ כי ׳ המלבין פני‬

‫ההלבנת ־ פנים ׳‬

‫ומעשה‬

‫השחוק‬

‫‪ 291‬די שער ראשה‪ ]'.‬לא התחרך‪ ,‬אשר שער ראשם לא חרך ‪ 292‬ואמ־‪ ,-‬ופ ‪-‬וש הפת‪,‬ם מ־ בה נכס ‪ c‬סרנה‬ ‫אנה ח! א ‪ 301‬באלפ ו‪ ,‬בא־יפי שקלי‪ 304 ,‬המלבין‪ ,‬ח‪ ,2‬בע לב‪ 305 ,‬טסכר הרבי ושברו‪ ,‬את סיפ‪,‬ר‬‫‪ 309‬בעל התו ‪ 0‬פ‪,‬ת‪ ,‬אחד רבע־‘ ' ר‪,‬תוסב‪,‬ת‬ ‫‪ 306‬למען בשת ם‪,‬יהט‪ ,‬מפ״י הבושה‬ ‫דדב>־ ואת פתרו‪-‬ו‬ ‫לפירוד רש י־ על התלמו־‬ ‫‪ 290‬אלעזי אב‪,‬ת ב ח עבר ד‪ «.‬ג כו—כז ‪, 292‬־זד‪-‬ה שמ‬ ‫‪ 289‬בשוש‪ \,‬שי ז נ‬ ‫‪ 288‬מרבה אבות ב ז‬ ‫ז יח ‪ 293‬יגחגם תח מח טו א‪,‬כלים ש א ל טז ‪ 295‬מפרק ם א יג יא ‪ 296‬מרבה אבות ב ז ‪ 297‬אנשי‬ ‫‪ 298‬מכשפה שם׳כב יז דמי‪ ,‬יה יח יג אם שט יט ת ‪ 299‬ק רא ויקרא רבה פו ד קרא )רביט יא ‪,‬לקח ו קי־ ושין מט ‪ 304‬הט‪-‬ב‪1‬‬ ‫‪, 302‬ה‬ ‫‪ 308‬לא מ״ב ו יט‬ ‫‪ 306‬יבחיל‪ ,‬אם ב ט למען יר ז יט‬ ‫בבא מצ עא גט ‪ 305‬מםפי ש ו ז טו‬

‫‪[409‬‬

‫המחברת‬ ‫סח•‬

‫הלצנים ׳ ש* עשו‬

‫שיעשוהי‬

‫מחצה‬

‫באמצעיתו ׳‬

‫כלי‬

‫מפסקת‬

‫העשרים‬

‫להשתעשע בוי‬ ‫עצתו ׳‬

‫לסתיר‬

‫ושתים‬ ‫זרת‬

‫הצד‬

‫ארכו‬

‫האחד‬

‫סלת בו זורקי ואם יפחו בו אשר לא יבינו׳ אם יהיו‬ ‫והיו כלא היו׳ ואם‬ ‫מן‬ ‫>‪.‬״•‬

‫הריקים וישימי‬

‫האחר‬

‫בחזקה ׳‬

‫בו‬

‫יתפזר‬

‫ויגש‬

‫והריק יפח על מקום‬

‫ויאמר הנג‬

‫יריעו‬

‫עליו‬

‫האחד‬

‫ולפחת בו פעם‬ ‫בחמת רוחו ׳ והוא‬

‫הקמח ׳‬

‫ורוחו‬

‫אחר‬ ‫על‬

‫ילבינו ׳‬ ‫לאחד‬ ‫פעם‬ ‫ראותו‬

‫מראות טח ׳ ולא ידע כי הצד‬

‫בקרבו נבקה ׳‬

‫ויקריב הצד‬

‫והלצן יצוהו‬

‫לפחת‬

‫עבדי צמח י׳ י ואז‬

‫גדולה ׳‬

‫כקול‬

‫ויאמר‬

‫כל‬

‫נפשי עלי‬

‫אנחתה‬

‫הכרתי ׳‬

‫מחצצים בין‬

‫תמים על‬

‫ונראה לם‬

‫ולהם נשים‬

‫חזזית על רבו ׳ ולו‬ ‫התורה‬

‫מרך ׳ וכן‬

‫לאשה‬

‫פרח‬

‫טבורם ׳ וכן‬

‫משאבים׳‬

‫ומה גם‬

‫עתה ׳ ואם‬ ‫ידעתי‬

‫פשוטי‬

‫המקראות‬

‫הצביות ׳‬

‫הקצור הנושא‬

‫השקט שאץ לבי ׳ ונחני‬

‫‪ 314‬כמוהו‪ ,‬כמו הא ש הריק והפ‪,‬חז‬ ‫מלכות אלכסגיי י*א וגיס מל הנדיר‬ ‫רבו‪ ,‬ו‪ -‬א מב‪ .‬עד‬

‫ארוכה ׳‬

‫תמצא איש זרת‬

‫תפרש לי ׳ ויהיו‬

‫לפרשו ׳‬

‫מפני‬

‫ועייניהם ׳‬

‫קומתם ׳ ואל בץ‬

‫לאדמה ׳ חשך‬

‫משחור‬

‫שצריך‬ ‫עבותים‬ ‫וצפד‬

‫רחבו ׳‬ ‫לתלפיות ׳‬

‫ואחרי‬

‫בארך ׳ איך לא יבוא בלב‬

‫הארוך‬

‫הנושא‬

‫וכהלכה ׳‬

‫ועתה‪,‬‬

‫אדוני‪,‬‬

‫איננו עושה‬

‫ארכו וזרת‬

‫תארם ׳‬

‫שאמר‬

‫ועלתה‬

‫צוארה‬

‫להיות האיש ואשתו שוים‬

‫עד ש זועו‬

‫צלעות‬

‫ברבים ׳‬

‫הפסוק לא‬

‫שפלות קומה ׳ היו דמן‬

‫עצמם עורם ׳ ולא יגיעו עד‬

‫אשר צותה‬

‫תשתוחח‬

‫השבתי כי זה‬ ‫ראשו׳׳‬

‫ואדע פרוש ׳ עם לבן גרתי׳ ׳ ואנשי‬

‫בארך האנשים עם נשיהם׳ ואנו רואים אנשים גבהה‬

‫צמרתם ׳‬

‫קצרה‬

‫הקהלות ׳‬

‫והלצן קורא ׳ הנני מביא את‬

‫מכיר את אשר לא‬

‫תרועה‬

‫וחמשים‬

‫מלמטה ׳ ׳‬

‫להיות שוים‬ ‫היתה‬

‫יקראו‬

‫ולמצודים משטחי בוש כי בטחי כי פתאום יהפך הלצן ידו ׳‬

‫אחריו ׳ ויחדו יהיו‬

‫‪330‬‬

‫לבקשתם‬

‫והעבים ׳ וזה הוא פרוש ׳ המלבין פני חברו‬

‫תאמים‬

‫כשנים ‪ -‬כשלג‬

‫יקהלו‬

‫יראוהו ׳‬

‫ובצד השני קמח‬

‫הקמח על פניו׳ ועל ראשו ועל זקנו ועל גבות עיניו׳ והריק חורק שניו׳ והוא נבוך‬

‫הקהלה ׳‬

‫על‬

‫להבטיחו ׳ כדי שיפח בו‬

‫לצדו ׳ והוא לא ידע כי בא אידוי‬

‫בכל עניניוי‬

‫הבית‬

‫הריק ‪-‬‬

‫וכאשר‬

‫כמוהו ‪-‬‬

‫וזרת‬

‫שערותיהם‬

‫ויחשב היותו אז שמעון בן שטחי כי עיניו‬

‫לחרמים‬

‫המלא סלת‬

‫‪32‬‬

‫עלילות ׳‬

‫והצד‬

‫יחנכוהוי ויעשו כן כדי‬ ‫הכלי ריק יבטח ׳‬

‫‪320‬‬

‫יאדימו‬

‫כתולע ‪-‬‬

‫כצמר יהיו׳‬

‫רחבו ׳‬

‫יניחהו ריק•‬

‫נבוב‬

‫ויעשו‬

‫כמגדל דוד בנוי‬

‫כתורה‬

‫בדרך אמת‪ ,‬אם דרך עצב ביי‬

‫‪ 316‬שטעון בן שטח‪ ,‬חכם כשמע! ן בן שמח שה ה נשיא הסנהדרין בימי‬ ‫‪ 321‬לבן‪ ,‬צבע ־‪1‬בן ‪ 325‬אנחתה‪ ,‬של נפשי ‪ 329‬ועלתה חזזית על‬

‫‪ 312‬אם יש איה ‪ 313‬והיו עו א טז ואם‪,‬‬ ‫‪ 311‬לסתיר יש כט טו קמח בר יה ‪,‬‬ ‫‪ 310‬זרת שד כה מ‬ ‫יש א ר לאחד ש״ב ו כ ‪ 314‬וישיט דב כב י‪ 313 .‬בחמת יה ג יד ‪ 316‬בי יש מד יח ‪ 317‬לחרמים‬ ‫‪ 320‬ועל וי‬ ‫‪ 319‬הנני זב נ ח‬ ‫‪ 318‬בא מש ו טו ויי!ח‪ ,‬יש יט ג‬ ‫קח ז כ‪ ,‬יה בו ה בוש איוב ו כ‬ ‫‪ 322‬יריעו יה ו ה כקול שו ה יא שיזועו קה יב ג יח‬ ‫יד ט ח‪ ,‬יק תה קיב י ‪ 321‬עם בר לב ה )חידוד(‬ ‫מא כו ‪ 324‬״פשי תה מב ז ומה מ א יד יד ויהיו שם כו כד ‪ 325‬כל יש בא ב ‪ 326‬ויחיו שם בו כד‬ ‫‪ 329‬זית שם׳‬ ‫‪ 328‬שפלות יח יז ו היו תה פג יא חשך איכה ד ח‬ ‫‪., 327‬בה־ יח לא יד ‪,‬אל יח לא ג‬ ‫כח ט !עייתד סובה * ו ‪,* 330‬ארה שי ד ד ‪ 331‬יבוא וי כו לו ‪ 333‬ו^דני תה קלט כד בר כד מח‬

‫‪[410‬‬

‫המחברת‬ ‫ואען ואמר‬ ‫‪335‬‬

‫עשה׳ רק‬ ‫בעלי‬

‫החבורה י‬

‫עמדתי‬

‫שהארוך ישא‬

‫שאץ זה‬

‫משתאה׳‬

‫תאר ויפת‬

‫הפסוק‬

‫ארכה‬

‫ואען ואמר‬

‫והקצור‬

‫מארץ מדה ׳‬

‫מלמסה ׳ איננה‬

‫נחמתני ׳‬

‫לנפשי מזה‬

‫אחרי שככה‬ ‫כמה‬

‫המעשה׳ וזה‬

‫כאשר אדוני רואה ׳ ונתן לי הזמן אשת יפת‬

‫ובהיותנו‬

‫מלמטה ‪ -‬לא יגיע ראשי‬

‫תאמים‬

‫לדדה‬

‫ופעמים ׳ על אמרו ׳ יהי רקיע בתוך המים ׳׳‬

‫השמיטז‬

‫וחמשים‬

‫אחות‬

‫ויאמר האיש‬

‫הייתי ירא‬

‫נפלאתי פעם‬

‫הדבר‬

‫ויאמר‬

‫שיראה‬

‫החכם ׳‬

‫המביט במים צורת השמים‬

‫תמהתי על מי שאמר ׳ אל‬

‫תובל קץ ׳ אני הייתי הפץ‬

‫בתוכם‬

‫תלחם את לחם רע עין׳ י כי‬

‫לאכל מן השלו לחם‬

‫ולשתות יין׳ עד אשר‬

‫הייתי מחזיר ממונו לאץ•‬ ‫ואען ואמר‬

‫לדברי‬

‫לו‬

‫מפרשי‬

‫חשבתי כי פרוש ׳ רע עץ ׳ הוא‬ ‫ירבו עוניו׳ כי הוא מן‬

‫‪350‬‬

‫קצרה י‬

‫מצות עשה׳ כי‬

‫כבר באר זה‬

‫השלשה‬

‫חי נעמה‬

‫ארוכה‬

‫וחמשים ויאמר‬

‫כי איך יהיו בתוך המים‬

‫‪- 45‬‬

‫אכסה י ׳ ויהיו‬

‫בעבור היותי קצר קומה‬

‫מראה ׳‬

‫ויגש השנים‬

‫וייגש‬

‫תאמים‬

‫מצות‬

‫הפסוק עצה טובה ישמיענו׳ ודרך תבונות יודיענו׳ כי הטוב והנעים הוא להשוות‬

‫השמעתני׳‬

‫‪340‬‬

‫חייך• לא‬

‫העשרים‬

‫אכחד ממך ולא‬

‫ושתים‬

‫ועש‬

‫הארבעה‬

‫שאמר‬

‫הכתוב ׳‬

‫ואען‬

‫ואמר‬

‫להחזירו‬ ‫ועש‬

‫החלאים‬

‫וחמשים ויאמר‬

‫התורה‬ ‫החושש‬

‫הקשבתי אז ידעת כי אץ פרוש ׳ רע עץ׳ כאשר‬ ‫בעיניו׳‬

‫הנדבקים ׳‬

‫והאוכל מן‬

‫כאשר בארו‬

‫הלחם אשר הוא‬

‫החכמים‬

‫אדוניי תן לי מתנה אחת על מנת‬

‫והדברים‬

‫אוכל ‪-‬‬

‫עתיקים‬

‫להחזיר ׳ מתי היה זה‬

‫המצמיח הרים חזיר ׳ ז‬

‫זה יהיה‬

‫בביאת‬

‫הגואל ׳‬

‫ולכן‬

‫נקרא ׳ חזיר ‪/‬‬

‫שעתיד‬

‫הקדוש‬

‫ברוך הוא‬

‫לישראל‬ ‫החמשה‬

‫וחמשים‬

‫ויאמר‬

‫תמה אני איך‬

‫המחבר לא‬

‫יבעת ׳‬

‫לומר ׳ דדיה ירווך‬

‫בכל עת ׳ ז‬ ‫‪355‬‬

‫ואען ואמר‬

‫חייך י אלו אמר כן על האשה ‪ -‬היה אולת ׳ אמנם אמר כן על‬

‫בהיות הא ״ לה שמנה׳ יהיו דדיה לך למנה ׳‬ ‫׳ אילת‬

‫‪ 3 3 7‬וזה כמה‪,‬‬ ‫ובאופן‬

‫אהבים‬

‫וזה זמן רב‬

‫ובענץ זה תהיה‬

‫האילת ׳ כי‬

‫האמת בוחן ׳ כי ראש‬

‫הפסוק‬

‫ויעלת חן׳‬

‫‪ 3 4 4‬נעמה אחות תובי‪ 1‬קין‪,‬‬

‫הגומות‬

‫‪ 3 4 5‬מחזיר‪,‬‬

‫הופך‬

‫‪ 3 5 6‬ובעני]‪/‬‬

‫‪ 1’ 314‬א י~ לח יד רב יג ט ויה ו שם כו כד ‪ 335‬עצה ערובי! לט עצה טובה קא מ‪ .‬מע לן דרך יש מיד‬ ‫הטוב תה קלג א ‪- 336‬הארך הפך בכורות מה גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא כיהן חור! נ ‪ c‬לא ישא ננסת‬ ‫‪ 338‬אשת רב כא י‬ ‫‪ 337‬ירא יה ט כד וזח זב ז נ‬ ‫שמא יצא מדם אצבעי שככה שי ה ט )ה‪ -‬בעתנו(‬ ‫בר׳ כט יז ‪ 339‬ארכה איוב יא ט ובהיות‪-‬ו שם׳ כו כד ‪ 340‬יהי בר אי ‪ 343‬אל מ‪ -‬כג ו ‪ 344‬נעמה‬ ‫בר׳ ד כב לאכל מ״א יג ח ה טלו להלן כח ‪ 347 262‬החושש סוכה ב ב הלחם בר לט ‪ 348 .‬והדברים דה״א‬ ‫‪ 351‬ולכן פרו‪ -‬רבנו בחיי לויקרא יא ז‬ ‫‪ 350‬המצמיח תה קטז ח )חציר(‬ ‫‪ 349‬מתנה סוכה מא‬ ‫ד כב‬ ‫‪ 357‬אילת מ ‪ 1‬ה יט‬ ‫‪ 353‬דדיה מש ה יט ‪ 356‬יהיו שם כט כו‬

‫‪[411‬‬

‫המחברת‬ ‫ויגש‬

‫הששה‬

‫ויאמר‬

‫וחמשים‬

‫חלוצים ׳ ׳ או היו עניים‬ ‫‪360‬‬

‫ואען ואמר‬ ‫וקבלה‬

‫שפל‬

‫ומדודים‪,‬‬ ‫לסיפה‬

‫כי‬

‫הכתוב אמר‬

‫השבעה‬

‫ויגש‬

‫ואען ואמר‬ ‫שלח ידו‬

‫בישראל‬

‫קלל‬

‫עמלק‬

‫השמונה‬

‫הזה מתיאש׳‬ ‫ואען ואמר‬

‫בעבור‬

‫שאומר להם‬

‫ועש התשעה‬

‫כי הוא‬ ‫ואען‬

‫ויאמר‬

‫בחיי‬

‫שמעוני‬

‫בתוך הדשן אשר‬

‫‪380‬‬

‫חלוצים לפני אדני׳ ׳‬ ‫מדבר ביום‬

‫הכפורים ׳‬

‫הסנדל‬ ‫בהמה אם‬

‫ישראל‬

‫ברפידים ׳‬

‫אומרים כי תענוג‬

‫איש ‪ -‬לא יחיה ׳ ׳‬

‫וקלל המן‪ ,‬על אשר‬

‫זה‬

‫אכלו‬

‫הכתוב‬

‫בשמים‬ ‫צובה ׳‬

‫והאבות היו‬

‫לנפש‬

‫אחרי‬

‫ואכלו טובי‬

‫ותתענג‬

‫מטוב‬

‫העולם‬

‫תאכל האשי‬ ‫הנפשות‬

‫הטהורות ׳ רק אל‬ ‫אהבתם ׳‬

‫הנפשות‬

‫המעט מן‬

‫המקצרות ׳‬ ‫עשיתם׳‬

‫הטוב אשר‬

‫ותתענג בדשן נפשכם‬

‫וחמשים ויאמר‬ ‫יצחק ׳ ׳‬

‫הנשמות׳‬

‫הכתוב ׳ שמעו שמוע אלי‬

‫בעולם הזה אשר‬

‫ואחרי‬

‫יהיה‬

‫ראשיכם ״ מה תענוג יהיה לנפש איש‪,‬‬

‫הפסוק לא נאמר על‬

‫לעזרתי חושה ואל תרחק ״ מה זה שאמר‬

‫אדוני י‬

‫שידענו כי‬ ‫אברהם‬

‫האבות הם הם‬

‫יצחק‬

‫ויעקב ׳‬

‫מדוע‬

‫המרכבה ׳‬ ‫יצחק‬

‫הכתוב‬ ‫ששמעתי‬

‫לפי מה‬

‫לבדו בשם ינקב ׳‬

‫ויאמר‬

‫לבדו בשמים יושבי‬ ‫ואמר‬

‫לדברי‬

‫בעמידה ׳ אבל יצחק‬ ‫רגש‬

‫הכתוב‬

‫באמרו ׳ אם‬

‫שנלחם עם‬

‫שמעתי‬

‫ואחר המות לכו באור אשכם׳‬

‫בארם‬

‫הולכים יחפים‬

‫נעבר‬

‫בנעילת‬

‫׳ נחנו‬

‫ביהודים‬ ‫וחמשים‬

‫בדשן נפשכם׳ ׳ ועתה‪,‬‬

‫‪ 375‬׳ יושב‬

‫שאמרו‬

‫נעבר‬

‫לףיהיה ׳ ז‬

‫מות• הגוף כגן רענן ורטב ׳ ומה זה שאמר‬

‫‪3,0‬‬

‫׳ נחנו‬

‫המורים ׳ כי זה‬

‫מי קלל משה‪,‬‬

‫לצים ׳‬

‫אחרי שהיו‬

‫נבדלי ועל כן אסור‬

‫וחמשים ויאמר‬

‫ובאמת ׳ כל חרם‬

‫ויגש‬

‫דחופים‬

‫דקרא‬

‫לטובה‬

‫אבותינו כת‬

‫והדופים ׳‬

‫בידינו מהר סיני׳ כפי מה שהורו‬

‫שהוא מבץ שאר הימים‬

‫‪365‬‬

‫העשרים‬

‫דומה שהיו‬

‫ושתים‬

‫הששים‬

‫הקשב‬ ‫לבדו יושב‬

‫ויאמר‬

‫התורה אשר נתנו בסיני‬

‫ח יך‬

‫אמת‬

‫שאברהם‬

‫בעבור‬ ‫אדוניי‬

‫ויעקב גם הם‬

‫במרום‬

‫משמשים‬

‫אמנם‬

‫העקדה‬ ‫קבלתי‬

‫מאבותיי‬

‫ושמעתי‬

‫לאבותינו ׳ לא ימושו מפינו ומפי זרענו ׳‬

‫כל‬

‫ימותי׳ כי‬

‫בפרטם‬

‫מצוות‬

‫ובכללם ׳ מן‬

‫‪ 3 6 4‬חרם׳‬

‫‪ 3 6 3‬מי‪ ,‬את טי‬ ‫‪ 3 6 0‬ייבני אדני‪ ,‬ביום ־‪ .‬דוא נויו ־ ¡ו־ ב יד‬ ‫‪ 3 5 9‬חלוצים׳ חלוצי נע־‪ 1‬יחפים‬ ‫‪ 3 7 1‬המקצרות‪ ,‬הסתר‪ -‬לות ודחוטאות‬ ‫‪ 3 6 9‬בר׳_(‪ ,‬באפי‬ ‫‪ 3 6 5‬־;טלק‪ ,‬את עמי ־ המן‪ ,‬את דמ‪,‬‬ ‫קילד‬ ‫‪ 3 7 8‬מ־‪.‬פ^יב‪ ,‬ט‪ .‬רתים‬ ‫‪ 3 7 5‬יצחק‪ ,‬ב‪ ,‬אביתם המרכבה‪- ,‬בה רוכב דקת‪ .‬ברוך דוא‬ ‫‪ 3 7 9‬אבל יצחק‬ ‫לבה יושב‪ ,‬וזאת מד‪«.‬י* הכתוב יו‪-‬ב ב *בי ם יצחק‬ ‫‪9‬כ‪ ^ 3‬יים י* נח ז דח‪,‬פיפ יבמות‬ ‫‪ 358‬כת סוטה פב ‪«.‬הגו בם לב לב‬ ‫‪ 361‬ביום יומא ח א יום הכפורים‬ ‫‪* 360‬פל סוכה נב גח״ו בם לב לב‬ ‫‪ 363‬אם שם יט יג ‪ 364‬כל בכי יח יד ‪ 365‬עמלק ^מ יז ח על אם ח‬ ‫ו גז א ‪ 368‬שמעו יש נה ב ‪ 370‬הדפן וי ו נ ‪ 373‬לכו י* נ יא ותתע‪«,‬ג‬ ‫‪ 375‬יו*ב תה ב ד )ישחק( האבות ברא*ית רבה גז ו ‪ 376‬בארם תד ם ב‬ ‫‪ 378‬י־ידברי מ‪ .‬ד כ מ*מ*ים זבחים כג לעמוד לשרת‪ -‬ייעמידה בחרתיו ולא‬

‫‪[412‬‬

‫מז דחופים פרוסים ומט רפץ‬ ‫אפוי באכילה ובנעילת הסנדל‬ ‫‪* 367‬מעתי בר לז י‪ .‬אחרי‬ ‫י ‪«. -‬הב ‪ 374‬אד‪ ,‬ני תה עא יב‬ ‫אברדם פם בכד בגם במ איז‬ ‫‪ 381‬לא י*■ גט כא‬ ‫לי*יבה‬

‫המחברת‬ ‫ועד‬

‫העולם‬

‫העולם ׳‬

‫והדברים‬

‫מצאתי‬

‫במזמורים ׳‬

‫בהתרם ׳ ואני‬

‫שמשמע שהוא יתיר‬ ‫ואעןואמר‬

‫‪385‬‬ ‫ולא‬

‫שע ינו‬ ‫אשר‬ ‫‪390‬‬

‫שמעני‬

‫יחסרו ׳‬

‫אסורים ׳ ׳‬

‫ולא‬

‫שכעבור‬ ‫ירכב‬

‫אשר‬ ‫הפך‬

‫שאומר‬

‫ואשר‬

‫׳ אדני‬

‫אסורים ׳ ׳‬

‫מתיר‬

‫שכבר אסר י‬ ‫והטפסר ״ דע כי על דרך‬

‫התר אל‬

‫שפרשו‬

‫אלה‬

‫ישארו‬ ‫הדברים ׳‬

‫באסורם ׳‬

‫התרו ‪ -‬יהיו‬

‫הדברים‬

‫הוא רמז‬

‫נאסרו ׳‬

‫עוונותינו ש־־בו בזמן אשר לא סר וירבו במה שלא יסור ׳ סוס‬ ‫להושיעה ׳‬ ‫מקים י‬

‫וכאשר תמר‬

‫באיימי לא‬

‫צדקתו‬

‫הארץ חמת רוחו ׳‬

‫ירכב עליו משיחנו׳ הם‬ ‫חכמתו‬

‫למעננו‬

‫ויתיר‬

‫אסור‬

‫׳ אדני‬

‫הישועה‬

‫והחמור אשר‬

‫לאמרו‬

‫׳ הסוס‬

‫אמרו‬

‫מתיר‬

‫והחמור‬

‫האל‬

‫המורים ׳‬

‫שכבר‬

‫האמת מצוות‬ ‫אמנם‬

‫התורה לא יותירו‬

‫אסור ׳ ׳‬

‫אסורים‬

‫ויודיע‬

‫ממלכות‬

‫השר‬

‫יהיה‬

‫לפי מה‬

‫והעתיקים•‬ ‫יגלה׳‬

‫הדברים‬

‫העשרים‬ ‫נאסרו ‪-‬‬

‫ושתים‬

‫רק‬

‫יתעלה ׳ זרוע‬ ‫למען שמו‬

‫הסוס ־ אסור‬

‫בעוונותינו‬ ‫תפארתו‬

‫המחלל‬

‫והחמור ־ אסור‬

‫החדשים‬

‫לעיני‬

‫בנויים׳‬

‫העמים‬

‫וישפך על‬

‫בכחו ׳ ויצא לישע עמו‬

‫לישע את משיחו‬ ‫ויהי‬ ‫‪395‬‬

‫כשמע‬

‫ויפלו על‬ ‫אבותם‬

‫הקהלות ׳‬

‫פניהם ׳ ו אמרו אלי‬

‫‪400‬‬

‫וחכמה ׳ מיום‬

‫היותם על‬

‫האדמה ׳ ולא‬

‫ובראותי‬

‫הלכתי וישבתי לו מנגד‬

‫מעשהו‬

‫ונפרדו‬

‫הקולות ׳‬

‫בלתי היום‬

‫בם ס ‪-‬‬ ‫חכמת ‪ , ,‬של א ״ ם‬

‫הקהלות ׳‬

‫השר ואני‬

‫חזרנו‬

‫החרפה‬ ‫ששים‬

‫כמטחוי‬

‫שבעתים אל חיקוי‬

‫וכאשר‬

‫וצפנו מן‬

‫השמחה‬

‫ושמחים׳‬

‫ירחים‬

‫ידעו אותם דור‬

‫‪390‬‬

‫דברי חפץ‬

‫שככה‬

‫השמעתנו ״‬

‫אוצרותם ׳ ולא יתן סגור תחתם‬

‫לואט פניו ושוחק׳‬

‫ויאמר אלי השר‬

‫‪ 3 8 3‬במזמורים‪,‬‬

‫נחמתנו׳‬

‫ודברים‬

‫על‬

‫וישבעו בנפש‬

‫הרחק ׳ פן ירגישו האנשים בשחקו י וישיבו לו מן‬

‫ההיא שלשה‬

‫עשית‬

‫יחולל‬

‫נחמתנו‪ ,‬השר‬

‫שלמדו ביום ההוא בכל‬

‫כשמע השר היה‬

‫חדלו‬

‫קול‬

‫היתומה ׳ כי לא שמעו כהם‬

‫ימירו מה‬

‫קשת‬

‫התרוצים‬

‫אילות ׳‬

‫דבורים‬

‫אפניהם ׳‬

‫ברוך אדני‬ ‫נבורות‬

‫אחרון ׳‬

‫התהלים‬ ‫‪396‬‬

‫צבאות ׳ אשר נתן ה ום בפיך דברי נבואות י‬

‫נפלאות ׳ ויצו השר‬

‫ואעשה כן כאשר צוני‬

‫‪ 3 8 8‬בזמן א ‪ 1‬י לא פר‪,‬‬ ‫היתומה ‪/‬‬

‫היחי־ ה ב ־ רה‬

‫לכתב‬

‫הדברים‬

‫ואשים אותם‬

‫האלהלזכרון ׳‬

‫בארון‬

‫במה שלא יסור‪,‬‬

‫בעבר‬ ‫שא ן כסותה‬

‫ולעולם לא‬ ‫למען‬

‫געת י‬

‫‪ 3 8 9‬ירכב׳‬

‫עליו‬

‫מן תה קו טח ‪ 383‬אי‪,‬י תה קמו ז ‪ 384‬שהוא תלין ם ה מתיר אסורים— מה שאסרתי לך התרתי לך‬ ‫‪ 389‬והחמור זב ט ט ‪ 390‬אסורים איוב‬ ‫‪ 387‬חסום מ׳׳ב ז י ‪ 388‬ש בעב‪ ,‬י ס הד־דין צז ובעונותינו שרבו‬ ‫לו ח זרוע יש׳ ‪0‬נ יב ‪-‬ג א ‪ 391‬ו וי־יע י ס סב יב‪ ,‬מוסף יום כפור ויאת ו כל לעברך ועירו באיים צדקך‬ ‫לא יח׳ לו כב־ כ‪ -‬כ ט‪ ,‬תפלת אל רתם שמך עשה למענך אם לא למעננו וישפך תה עט ו דב כח כה‬ ‫‪ 394‬ו חי יה ה א קול תה כט ט ודברים מש כה יא‬ ‫‪ 392‬חסום מ׳׳ב ז י ויצא חב ג יג‬ ‫יח ג יר‬ ‫‪ 396‬דברי קח יב י מיום שם י ו‬ ‫‪ 395‬ויפלו וי׳ ט כד נחמתנו מכות כד שככה שי ה ט ) הסבעת‪-‬ו(‬ ‫‪ 397‬ולא איוב כח ט ‪ 398‬לואט ש״ב יט ח וישבתי בר כא טז ‪, 399‬ישיבו תה עט יב ‪ 400‬חדלו שם טלג‬ ‫ששים ברכת חלבנה וצפנו שם ב ב ‪ 402‬ברוך ש א כה לב יש׳ יט כה נתן יר א ט ערובין ם ‪ 403‬בלתי‬ ‫‪ 404‬ואעשה יח יב ז ואשים רב י ב‬ ‫בי‪ ,‬כא כו לכתב שם יז יד למען תה׳ עח ו‬

‫‪[413‬‬

‫המחברת העשרים ושלש‬ ‫] שיר‬

‫אמר‬

‫האביון‬

‫עמנואל‬

‫סודו ׳‬

‫חידת‬

‫המחבר‬

‫אהבתים‬

‫ויהי היום‬ ‫>•‬

‫והייתי‬

‫ואקום קל חיש‬ ‫אל‬

‫מחלתו ׳‬

‫היתה‬

‫במעלה‬

‫הרפואה תוך‬

‫חלאתוי כי‬

‫ינקה ׳ ולא‬ ‫יגרם‬

‫לעשות‬

‫תטריד‬

‫ומבוקה‬ ‫מעשות‬

‫ומזרע‬

‫רובצת ׳‬

‫רצונך לא‬

‫באותו‬

‫ההוא‬

‫לכי‬

‫התבודד‬ ‫רעיונך‬

‫בדבר‬

‫דברי‬

‫ותרועה‬ ‫ידמה‬

‫ושובי וישת בנפשו עצות ׳‬

‫ורעיו‬

‫ואלי יבוא כל איש אשר לו הנגע׳‬

‫המלוכה ׳‬

‫לבקש על‬

‫אתרפה ׳ הנוי‬

‫רפואה‬

‫השעות‬ ‫תהיה‬

‫המשקה‬

‫מזמרת‬ ‫רקח‬

‫רפואתו ׳‬

‫והסרת‬

‫שברים ׳‬

‫וזרזתיו‬

‫בלילה ההוא שירים‬

‫רוקחי‬

‫הלבנה‬

‫בעקרב‬

‫מראתוי‬

‫לשלשלו עשרים‬

‫מכל‬

‫מכל‬

‫מקבצת ׳‬

‫מרקחת מעשה‬

‫המשבחת ׳‬

‫דלתי ביתך‬

‫ומרפאי‬

‫להכין צרי‬

‫הרפואות‬

‫בהיות‬

‫המשקה׳ ופנה‬

‫מהדברים ׳ וסגר‬

‫ושלשה‬

‫מעלה לך‬

‫החכמים ׳ היה בו שעור‬

‫שתותך זה‬

‫ארוכה‬

‫ושנסתי מתני׳‬

‫נמרצת ׳‬

‫ולבבו לא כן יחשב׳ כי‬

‫לחבר‬

‫מחלתו‬

‫ארוכה ׳‬

‫ולהסיר עצבו ׳ כי היה ראשו ורבו‬

‫ועוררתי רעיוני׳‬

‫ואבחר לו מן‬

‫אחרי‬

‫תקיעה‬

‫גואליו‬

‫היותי איש‬

‫ומבלקה‬

‫ואכין לו‬

‫הצלחתי‬

‫להאריך ׳ והוא לא כן‬

‫חשבו‬

‫עשיתיה על יד איש פקחי‬

‫וחשבתי כי‬

‫המשקה‬

‫ואמר אל האיש‬ ‫ס‪1‬‬

‫מגואלי השר‬

‫מאלתו ׳‬

‫אפוקרט‬

‫צומחת ׳‬

‫חשבוני׳‬

‫המלאכה אשר לפניי‬

‫להיות נקי‬

‫בספרי‬

‫ואתן לו‬

‫לרגל‬

‫ירום‬

‫ויפצר בי לשים עיני עליו‬

‫ואסטומכתו בוקה‬ ‫חייך ׳‬

‫ממחה‬

‫הודו ׳‬

‫תהלת‬

‫מרפא אותם כרגע‬

‫ויבוא אלי איש‬

‫ואמר אל האיש‬

‫‪!0‬‬

‫ולרופא‬

‫ויגד לי את כל נגעי לבבו ׳‬ ‫בצוקה ׳‬

‫כיימת‬

‫בהיותי עם השר‬

‫ואהבוניי‬

‫ומקרה רע או פגעי‬

‫התשוקה‬

‫הרופאים‬

‫קלונימוס [‬

‫ותתם‬ ‫פעמים ׳‬

‫עסקיך עד א>‪ 6‬ר גופך‬ ‫מכל‬ ‫הצריך ׳‬

‫אחרי שתותו‬

‫עברים ׳ כי‬

‫הרוח‬

‫ובזה אין‬

‫צרך‬

‫הרפואה יצא יצוא‬

‫ומליצות ׳ ולא סר האיש‬

‫המסכן ׳‬

‫‪1‬דד! תי‪ ,‬שא^י ‪ 9‬לדדות גק מא^ת‪ ,,‬שהחולה יהיה קי ממחלתו ‪ 11‬מן השעות המשבחת‪,‬‬ ‫הקדמ‪,‬נים מעמד הכוכבים בשעה פלונית משפתג לטובה או לרעה בדדות הלבנה בעקרב במעלה צומחת‪,‬‬ ‫כשדלב ה היתה במ‪.‬ל עקרב בעלייה ‪ 18‬וישת בנפשו עצות‪ ,‬והחלים סר‪ ,‬חדל‬

‫שלפי השקפת‬

‫וי יג מד‬ ‫‪ 1‬גואליו מ׳‪-‬א טז יא איש איוב יט יט ‪ 2‬ולרופא לעיל יא ‪ 1‬ולרופא עבודה זרה כז ואליש׳‪-‬ב טו ד‬ ‫‪ 4‬ומזרע מ״ב כה כה ‪ 5‬נגעי ט״א ח לח ויפצר מ״ב ה טז לשים בר מד כא היה סוכה ב ז )בסוכה( ‪ 6‬בוקר‬ ‫נחום ב יא ‪ 7‬הגגי יר לג ו ‪ 8‬לרגל בר לג יר ושגסתי מ״א יח מ‪ 9 .‬להיות בר כד מא ‪ 10‬רקח שם ל‬ ‫‪17‬‬ ‫כה ‪ 12‬והסרת וי א טז ותתם יח כד יא ‪ 14‬ופנה ספרא אחרי מות ח ו ‪ 16 84‬תקיעה ראשה ״זנה לד‬ ‫וד״א יש י ז יצא בי* ח ‪ 18 .‬וישת תה יש ג בלילה אם ו א האיש קה ט טו‬ ‫‪[ 4 1 5‬‬

‫המחברת‬ ‫כל‬ ‫‪20‬‬

‫הלילה‬

‫תועלתי‬

‫מעשות כן■ עד אשר‬ ‫מאמר אנשי‬

‫ושכח‬

‫הרפואה ההיא‬ ‫ויהי‬

‫‪25‬‬

‫כאלה‬

‫באשמרת‬

‫אודותיו ׳‬

‫ואיך‬

‫והדיאה‬

‫פניון‬

‫משמים׳‬ ‫מצח‬

‫החכמה כי‬

‫פעל בו‬ ‫אשר‬

‫הלכתי אל‬ ‫המשקה‬

‫חשבתו‬

‫ונפלו עלי‬

‫להרים ראשי‬

‫ובעמדי‬

‫מרעיד‬

‫מפאר‬

‫בית‬

‫‪30‬‬

‫ואולת‬

‫שיר‬

‫חברו‬

‫מלא‬

‫חרפה וכדי בזיקי‬

‫מחפיר‬

‫כלל כל‬

‫שלשלוני‬

‫אמר אלי האיש‬

‫ונחמד ׳ אשר כל הבא אליו‬ ‫ובעורון‬ ‫השירים‬

‫ואמרה אל לבי‬

‫הנקיק ׳ כי מה שהיה לו‬

‫אין‬

‫‪35‬‬

‫מפיקים מזן אל זן׳‬

‫וצולעה ׳‬

‫והמשקל היה‬

‫ושעות לא‬

‫במסכנות ׳‬

‫ההיטבתי‬ ‫המרקחת‬

‫לראות‬ ‫כי‬

‫שריון׳ ולא‬

‫השכלתי‬

‫ועמדי והנני שמח עליו‬ ‫ויוצא‬

‫קראת‬

‫תאמר כי לא‬

‫פעלה‬

‫שמע כזאת ומי ראה ׳ כי היא‬ ‫‪ ר ‪ 3 5‬הרוחות ישבו ו^א על תאות בעלי‬ ‫האניות‪ ,‬לא תמיר ״ ‪ -‬בת הרוח בכיוון הרצוי‬ ‫קרבנות‬ ‫מתרוצצים ומבק ‪ -‬ים‬ ‫הם ב‪ *' ,‬ים לחיות מרך‬ ‫‪ , 3 6‬החיות רצי‪ ,‬א ! שוב‪ ,‬וכי‪ -‬גי הזנו‪,‬‬ ‫לבעלי א‪ \,‬ות ־ ד‪ ,‬מפר ‪-‬‬ ‫עמת עי‪ 1‬ה‪,‬חמ ן‪ ,‬יתק ימו בחומץ ‪ , 3 7‬במה‪ ,‬ובמה פ‪,‬נ מ ם ‪ 3 8‬ונפי‪ 1‬ב> צומ״‪ ,‬ח^ בא״ ם‪,‬‬ ‫ובמכאובים ה ‪ -‬ופלים‬ ‫‪ 3 9‬הכוכב " ישר אחר ה ות! נ »‪ ,‬ר‪ ,‬אחיי דרג יב‪ ,‬א תט‪ ,‬ב נזור‪ ,‬ם ״ אחיי*‬ ‫באברים‬ ‫עמרת‬

‫‪18‬‬

‫ד‪ . ,‬י יא‬

‫א יג יז‬ ‫‪ -‬לם‬

‫י‪-‬‬

‫נז‬

‫יח‬

‫‪, 25‬‬

‫בביצות‬

‫תר‬ ‫ל‬ ‫איד ו ^א ב ‪,‬‬

‫רפאו‬

‫מוסרי‬

‫הפיייוב‬

‫יג ג‬ ‫ותת ‪,‬‬

‫עזרא‬ ‫משל‬

‫יח‬

‫‪ 20‬הר ‪ ,‬אות‬ ‫בר‬

‫אהב ״ כ‬

‫פיס ב א ‪23‬‬

‫יב ג‬

‫תגיל יט ‪315‬‬ ‫איי‬

‫פט‬ ‫‪279‬‬

‫ צו‬‫קה‬

‫‪ ,‬במה‬

‫‪26‬‬

‫כד כ‬ ‫‪ 33‬אי ב‬

‫אמת תאות‬ ‫פצוע העתי‬ ‫ירא‬

‫תפלו‬

‫צם‬

‫‪21‬‬

‫דברי‬

‫מז‬

‫יז ח‬

‫רב‬

‫חים מ _‬ ‫‪ 29‬י ‪ -‬יו‬

‫יש‬

‫מ‬

‫מו יא‬

‫ויר חות לחפצם‬ ‫>מר בבר‬ ‫ולא‬ ‫מחוייי א ‪ -‬ר הוא‬

‫איוב ב‬ ‫ד‬

‫יד ג‬

‫‪,.‬‬ ‫‪31‬‬

‫כב‬ ‫שמתי‬

‫‪ ,‬קראת‬

‫בה‬

‫‪ 22‬מח _ בת‬ ‫וימצאו‬

‫‪ - ,‬ב ‪,‬ת ‪.‬ל ב ‪ \ .‬ים‬ ‫חמץ לבי רמה‬

‫בר‬

‫לא‬

‫מ ‪.‬‬

‫יח ו ב ‪ 30‬מת ‪,‬‬

‫חרב תת ק מם ו‬

‫רפ ‪ ,‬אתו‬

‫יד ‪ ,‬כ‬ ‫תה‬

‫‪19‬‬

‫לג יא‬

‫ובפירי זב‬

‫תהג‬

‫בר *‪1‬‬

‫כתת‬ ‫אבו‬

‫ג ד‬ ‫מ ‪ -‬ו כ ‪,‬״‬ ‫עברו‬

‫ייא ^ י חפ ז א ^ ות לשקט‬ ‫אשיי ! ב ‪37 ,‬‬

‫ו פ*י‬

‫‪[432‬‬

‫תי‬

‫מח יד‬

‫תד‬ ‫יר‬ ‫י י‬

‫אב‬ ‫בטוב‬

‫‪,‬ת ז‬

‫יב י‬ ‫‪21‬‬

‫ונתנזי‬

‫ב מ‪,‬‬ ‫מש‬

‫ד ב‬

‫‪28‬‬ ‫לב‬

‫‪ 35‬דר ‪ ,‬חות‬

‫ ח יא‬‫היית י ״‬ ‫אי ‪,‬‬

‫ואת ^ה קה‬

‫יר‬

‫ל י‪-‬‬

‫בלבבם‬ ‫יד מ‬

‫מ ‪-‬ד‬

‫‪36‬‬ ‫ח בז‬

‫יח‬

‫בז‬

‫אבן‬

‫ודחית יח‬ ‫תה קיט יד‬

‫המחברת‬ ‫‪40‬‬

‫ויחזר ׳‬

‫והלילות‬

‫אבדה ׳‬

‫ואחר כל רוח‬

‫הטבעים ׳‬

‫ובעליתו‬

‫הכוס ‪ -‬אץ‬ ‫יודעי‬ ‫‪45‬‬

‫עד‬

‫כוכבים אץ‬

‫על‬

‫נושבת‬

‫וירידתו‬

‫מנוחה‬

‫מבלתי ביאת‬

‫היכן כח‬

‫מספר‬

‫הסבל‬

‫וחילים ׳ ואץ‬

‫ובששץ‬

‫למה‬

‫נצחי׳‬ ‫בחיק‬

‫כנפל לפני בני‬

‫בעורב‬

‫צורם ?׳ מי‬

‫‪55‬‬

‫אשר‬

‫התרעלה‬ ‫האל כי אם‬ ‫המאורות‬

‫הציד ׳‬

‫בעל‬

‫יעשהו‬

‫היית‬

‫אברהם ׳‬

‫בידך כי אם‬

‫הפקדץ אשר‬

‫בתתו ׳‬

‫למי שאץ לו‬ ‫והשנית‬

‫המנסה ׳‬

‫טעמו ׳ הוא אשר לא ישאר‬

‫יכלת על‬

‫יסבל ‪ -‬איזה‬

‫אם לא‬ ‫תרעמת עמו׳‬

‫בדרשו‬

‫השלכו‬

‫פקדונו‬

‫האם‬ ‫מקברם‬

‫אספם כי אם‬ ‫תמהים ״‬

‫נעמד‬

‫ואחרי אשר אין לנו‬

‫טוב מן‬ ‫דבר‬

‫יתברך האל‬

‫שחרך‬

‫בתענוג‬

‫אספו נגהם׳‬

‫היוצרם ״ מי‬

‫הפקד אתו ״‬ ‫הדבר‬

‫מדוע יבכו‬

‫שרפתם ״‬

‫ארבי ׳ האם‬

‫לקחם כי אם‬ ‫ומדוע‬

‫האל‬

‫אבד נצחי׳ ובניך‬ ‫וכוכבי‬

‫בחרבי או נפלו ביד חיה למו‬

‫לא יבחן‬

‫ראה ׳‬

‫האם חיה‬

‫לחומי רשף ומזי‬

‫באבלי אין‬

‫ראה גם‬

‫נדהם ׳‬

‫בשמים‬

‫אמנם השלם יוסיף‬

‫נזר זמננו‬

‫האלהים ״‬

‫הפקדץ‬

‫תאמר‬

‫לכנסי זאת‬ ‫להראות לכל‬

‫הגדולים ׳‬

‫השר‬

‫הרכבת‬

‫האצילים ׳ וכן‬

‫כאיש‬

‫רעבז ׳ מי‬

‫הפקידם‬

‫הגלגל‬

‫מכל‬

‫מבלי‬

‫קבעתי רק‬

‫טוב ‪ -‬לא נמלט מיד‬

‫אמונים ״ איך‬

‫באל‬

‫אכלתם ׳ או היו כקש אש‬

‫עולה נפלו‬

‫כנצר נתעב ׳ או היו‬

‫את המות‬

‫לא יבחן‬

‫תמורה‬

‫להשליך יגונים ועת‬

‫כשיצרף ׳ וכן יובא הזהב באש ולא ישרף׳ אבי‬

‫אחרי אשר בניך‬

‫היתקצף‬

‫היתכן‬

‫הלקות רק לשני‬

‫אבות על בנים׳ אשר בחיק יוצרם‬

‫‪50‬‬

‫בתנועת‬

‫הפגעים ״ עת‬

‫מנעתי‬

‫קצרי ידי וכן אלו היה‬

‫שלמותו‬

‫עולם‬

‫ולא נדע מה‬ ‫ועמידה ׳‬

‫ילד יום ׳ ויש‬

‫משתיתה מנוסי הן לא השקך האל מכוס‬

‫דעתי‬

‫הסכלים‬

‫הרות‬

‫העשרים‬

‫מרצץ אל אים ׳‬

‫וארבע‬

‫הסבל ׳‬

‫יעשה ״‬

‫הראשץ‬

‫לדחות‬

‫והסבל טוב‬ ‫הסבל‬

‫וגדר‬

‫מכל‬

‫המפוהע‬

‫והאחרץ ׳ אשר לא נמלט‬

‫יביא‬ ‫שהיום דבא‬ ‫ואפטר‬ ‫מה ילד יום‪,‬‬ ‫‪ 4 0‬וד \ ילות הרות‪ ,‬והרע צופן בחיקו את זרע הטוב !*‪ 1‬א‬ ‫המאורות הגדולים‪ ,‬ואין החיקוי חל אלא בשם ‪ .‬ובירח‬ ‫‪ 4 5‬וחיטים‪ ,‬וצבא צמים ואין ד \ קות רק לשני‬ ‫מבק ‪ .‬כבי! בן לצוד את ה עופ‪ ,‬ת ‪ -‬י ‪ ! :‬בהם צד טוב ומועיל לו‬ ‫בעורב טוב לא נמלט מיד הציד‪ ,‬שהציר‬ ‫היה‬ ‫וכך יוצא טהר ע נכד‪ ¿ ,‬וד ‪ , -‬ב ‪ ,‬ספד ‪ 4 8‬אבד נצחי‪ ,‬אבדה תקוותי ‪ 4 9‬נצחי‪ ,‬עולמי־ ‪ 5 0‬בחיק אברהם‪ ,‬בשן עד!‬ ‫‪ 5 4‬בעל‬ ‫הפקתן ‪ ,‬ה ‪ -‬וםר ‪ -‬מפקירים ביד פיקי־ ון ! אחרי אשר א' ] לנו וכר‪ ,‬וכיוון ‪ -‬אין בידנו לבטל את המוות‬ ‫המפרש טעמו‪ ,‬א ‪ -‬ר טעמ‪ ,‬מפורש‬ ‫עיי־ ידי האבל מוטב ^‪ ,‬סבו*‪ 1‬ת תם ‪ 5 6‬המ!״סה‪ ,‬הסובל צהועמ~ ב‪ ,‬יס ון‬ ‫טובה‬

‫‪ 4 6‬אלו‬

‫והלילות‬

‫‪40‬‬

‫והימים‬

‫מ ‪.‬ה‬

‫ור \ ילות‬

‫נ ה ‪16‬‬ ‫א ד‬

‫אבן עזי ־א‬

‫כח‬

‫כדר ‪ .‬ת‬

‫זאת‬

‫הדרך‬

‫נחמ‬

‫ד ד‬

‫יבחן ) תה‬

‫ו‬

‫בריחה‬

‫אק‬ ‫לא‬

‫יא ה (‬

‫פרי‬

‫ומי ב !‬

‫ממנה‬

‫ברא ‪ -‬ית‬

‫‪ 45‬ל ‪ , -‬י‬

‫‪ -‬מחת‬

‫תולדות‬

‫ליל ‪,‬ת‬ ‫הכיס‬

‫וזה‬ ‫רבה‬

‫בר‬

‫! ה ^ ת כט■‬ ‫וימים‬

‫לד ב‬

‫ולא‬

‫אצר מ ‪ -‬ת‬

‫יתה‬

‫אן‬

‫א טז‬

‫הרות ום‬ ‫מ ‪-‬‬

‫הקדוט‬ ‫קצרי‬

‫‪46‬‬

‫‪ 50‬בריק קיה ^ י ‪,‬‬ ‫יואל ב י‬ ‫וכוכבי‬ ‫ירט‬ ‫‪ 49‬למה יר‬ ‫חיה‬ ‫‪ 51‬כ ‪ ,‬פל ש ב ג לי* א יב‬ ‫לז לנ היו י ‪ -‬מז יד‬ ‫כר‬

‫מי‬

‫אבות‬

‫לך‬

‫משל‬

‫למה‬

‫נתן יד ו‬

‫דרבי‬

‫רומה‬

‫הדבר‬

‫כשמת‬ ‫‪-‬‬

‫לאדם‬

‫בנו‬

‫דפקיד‬

‫הפקדון הזה ב צל ‪,‬ם אף אתה רבי‬ ‫אצא מן‬ ‫משלי לא‬ ‫מדרש‬ ‫כשדחזרת פקדו ‪ ,‬ך ‪ -‬לם‬ ‫על‬ ‫ועכ ‪ -‬יו‬ ‫הסדין‬

‫מעליהם‬

‫ופר ‪ -‬ה‬

‫המטה‬

‫בא לט ‪ ,‬ל אות ‪,‬‬ ‫וראד‬ ‫צריכים‬

‫‪-‬‬

‫‪ -‬גידם‬

‫מתים‬

‫להחזיר‬

‫הפנינים ט ב‬

‫סדין‬

‫ו ‪-‬‬

‫עליהם‬

‫אהזיר לו או‬ ‫ומונחים‬

‫אמרה לו‬ ‫לאוי‬ ‫על‬

‫הפקדו ‪' ,‬־‪ 1‬בעליו ”‬ ‫אלולחכם‬

‫מה ני ־ר‬

‫ל‬‫אצלו‬

‫רבי‬

‫‪54‬‬ ‫דסבי‪,‬‬

‫בכי‪,‬‬

‫נכ ‪,‬ס‬ ‫י ‪,‬ם‬

‫ויום‬

‫דנאהי ׳ אמר להם ה ‪ ,‬א‬

‫‪[4 3 3‬‬

‫אלא‬

‫את‬

‫דצריקים‬

‫אבי ש א‬

‫כד‬

‫‪48‬‬

‫יא‬

‫‪44‬‬

‫ה‬

‫שנאמר‬ ‫אבר‬

‫דנ‬ ‫צ ־ ־ יק‬

‫איכה ג יח‬

‫רבי‬

‫אלעזר‬

‫עזריה‬

‫בן‬

‫ואמר לו‬

‫אמש ‪ .‬ל‬

‫אוי לי‬

‫אימתי‬

‫דיה ב ! כה ‪ ,‬צ ‪ ,‬עק וא מר‬

‫אדם‬

‫לי‬

‫‪ - ,‬אלה‬

‫וי ה כג‬

‫^א יז‬

‫יודעי‬

‫העולם בלא חטא ויש לך‬ ‫מה ע ‪ -‬תה‬ ‫מת ‪ - ,‬ני ב יו‬

‫בתי‬

‫‪55‬‬

‫י‪-‬‬

‫מוסרי‬

‫עליך‬ ‫לקבל‬ ‫הניחה‬ ‫אמם ‪,‬‬

‫אחת י ‪ -‬לי ל ‪ -‬אל‬ ‫אמרה‬

‫מבוס‬

‫זאת‬

‫קלז‬

‫דיה בר‬ ‫לעיל ח ‪128‬‬ ‫בחיקו ‪ -‬לאברהם‬ ‫יו ‪-‬ב‬ ‫‪ 52‬לחומי רב לב‬ ‫לח מ ה ‪ -‬ייכו יש יר יט‬

‫פקדון‬

‫מי ‪ - -‬לו‬

‫‪43‬‬

‫מנסה‬ ‫‪47‬‬

‫זכאי‬

‫תפטר מן‬ ‫מא ר ‪-‬‬

‫התחי *‪ 1‬ב ‪ ,‬כה‬

‫הפקדו ‪,‬‬

‫הוא‬

‫די ‪,‬ם‬ ‫עב‬ ‫איוב לז ח‬

‫פקדון‬

‫היה לך ב !‬ ‫מע ‪ -‬ה ברבי‬

‫אמר לה‬ ‫המשה‬

‫רבן‬

‫מנוס‬

‫יט כו‬

‫יוח ‪ ,‬ן ב !‬

‫המלך‬

‫אין‬

‫ברוך‬

‫מ ב‬

‫זה בן‬

‫בז א‬

‫מה‬ ‫‪42‬‬

‫בבטן‬ ‫׳גת‬

‫המלאה‬

‫קה ג ה‬

‫ד ‪,‬א‬

‫הריחותי‬ ‫הפילוסופים‬

‫קדם‬

‫היום‬

‫בא‬

‫א נו‬ ‫ל‪,‬‬

‫אין ל ע י־ יט ‪269‬‬

‫רבי‬

‫צריך‬ ‫לא‬

‫‪ 56‬וה ^‬

‫אחד‬

‫ונתן‬

‫להחזירו‬

‫אמרת‬ ‫‪ -‬ב טז יט‬

‫הסבל ‪ -‬אי ‪ ,‬עט ‪ ,‬תי ־ עמת על שום אדם ׳ ‪57‬‬

‫פקדון‬

‫לבעליו ” נטלד‬

‫כך‬ ‫ית‬

‫תנחומים‬ ‫שניהם‬

‫האל‬

‫לי שאנו‬

‫וגדר מבחי *‬ ‫יש‬

‫מדו‬

‫המחברת‬ ‫זולתו‬

‫מחסרץ ׳‬

‫תהלה‬ ‫‪60‬‬

‫ובקדושיו לא‬

‫יאמץ׳ הנה אנכי‬

‫כהיום קינות‬ ‫להועיל‬

‫ילמדך‬ ‫רחמים ׳‬

‫ולעשות‬

‫וישלם‬

‫בנעימים ׳‬ ‫מחלת‬

‫לך‬

‫כחפץ‬

‫האבל‬

‫הטוב‬

‫תחת‬

‫מקרבך‬

‫מאד‬

‫הסירות‬

‫מחלת‬

‫כזאת‬ ‫‪70‬‬

‫מעשיך‬

‫במליצות או‬

‫ואען ואמר‬

‫בישר‬

‫ונחומים׳‬

‫ויפעת‬

‫רעיוניו‬

‫היום‬

‫מקרבו ׳‬

‫חייך י‬

‫אשר‬

‫לחזק לבב‬

‫החייתי שר צבא‬

‫ימותיך‬

‫יתחמץ ׳‬

‫לך‬

‫לשנותיך‬ ‫להסיר‬

‫עמנואל‬ ‫וכל אישר בו‬

‫תמהים׳ כי שם נגלו אליו‬

‫מרעה‬

‫והאל‬

‫ויתן‬

‫המצרי‬

‫ארצך ׳‬

‫רבי‬

‫אשבר ׳‬

‫לאל מן‬

‫מליצתו ויפי עניניו׳‬

‫לבלתי‬

‫הנאנח‬

‫מאשר׳‬

‫בטוב‬

‫הקורא‬

‫ראיתי בך אשר‬

‫ועשית‬

‫אליך‬

‫תומכו‬

‫ותבלה‬

‫צרתך לו צרי‬

‫ועמדו‬

‫בהרחות ׳‬

‫אולי‬

‫באתי‬

‫ובמלאכיו ישים‬

‫דלתות הינונים‬

‫ולשלם לך נחומים מלוא רחב‬

‫בעיניי‬

‫האבל‬

‫ולהימיד׳‬

‫המדברי לא‬

‫ולתמך‬

‫וצחות הגיוניו׳‬

‫דבור על אפניו ׳ אורו עיניו׳‬ ‫נפלאו‬

‫בכל‬

‫כחפצך ׳‬

‫המכתב‬

‫עמנואל‬

‫סבל טוב‬

‫אשר‬

‫להשמאיל‬

‫השכל אגבר ׳‬

‫והישר׳‬

‫האבל‬

‫הנכאב‬

‫כראות השר‬

‫מה‬

‫שלסץ׳ ואץ‬

‫לחברי רק חילי‬

‫צדקיה‬

‫‪65‬‬

‫ובאשר דבר‬

‫העשרים‬

‫מלכותו‬

‫וארבע‬

‫האלהים ׳‬

‫דבר‬ ‫ויאמר‬

‫מעולם לא ?שמעו אזני׳‬

‫באמת‬

‫האם שנית‬

‫לעשות‬

‫עצבו ׳‬

‫וברכים‬

‫ועתה‬

‫כושלות‬

‫החושקים אחרי נפלו ׳‬

‫לאמץי‬

‫ואחרי נמכר ‪ -‬גאלה היתה‬

‫לו‬ ‫ויאמר השר‬

‫מי היה שר צבא‬

‫ואען ואמר‬ ‫שלם‬ ‫‪75‬‬

‫חייך ׳ הוא‬

‫במדות‬

‫הארץ באו‬ ‫מבנות‬

‫בבריתו ׳‬

‫‪80‬‬

‫וכאשר‬

‫חשקו‬

‫צירה חותם‬

‫‪58‬‬

‫ובא ״ ר‬

‫י״‬

‫מה ב‬

‫קה‬

‫‪ 62‬וי סלם‬

‫י ב‬

‫נז יח‬

‫ולשיים‬

‫יש‬

‫שיח‬

‫ליל‬

‫הזמן מזיח‬

‫אפיקי‬

‫החפה ׳‬

‫‪64‬‬

‫קלט יד מ ׳ גולם‬ ‫החייתי‬

‫‪70‬‬

‫ונאמן‬

‫‪74‬‬ ‫יב‬

‫ס ב‬ ‫ם ‪.‬‬

‫ומעשה‬

‫יואל ב ב‬ ‫ה‬

‫טו‬

‫יש‬

‫כחול‬

‫א י‬

‫יא יג‬ ‫שט‬

‫‪80‬‬ ‫יה‬

‫איוב‬

‫יה‬ ‫כל‬

‫לו לה‬

‫י״‬

‫‪ 63‬בכי‪1‬‬

‫‪65‬‬ ‫הסירות‬

‫שמ‬

‫כג‬

‫כד ו ׳ ג ‪-‬ת‬

‫‪,‬י‬

‫כה‬

‫מח ‪ 72‬שר‬

‫ואחרי‬

‫‪78‬‬

‫וכאביי‬

‫‪-‬ם‬

‫לו‬

‫יא‬

‫וי *עשות‬

‫יבר‬

‫מ א‬

‫יש‬

‫א ‪,‬ב ד‬ ‫יש‬

‫‪r‬‬

‫מח יז‬

‫טוטו‬

‫מ ‪-‬‬

‫ה י‪-‬‬

‫וב ‪ -‬שף י ס‬ ‫יא ד‬

‫ילמרך‬

‫טז ל‬

‫כא י־‬

‫להלן‬

‫‪ 76‬בא ‪.‬‬ ‫מזיח‬

‫כה יא‬

‫יר‬

‫י‪ 1‬עיל יב ‪29‬‬ ‫א וב‬

‫יב‬

‫כא‬

‫בר‬ ‫לשכב‬

‫כא ד‬

‫‪[434‬‬

‫‪ 59‬הנד‬

‫יה‬

‫ה יד‬

‫קיח ה‬

‫ז ב‬

‫ש‬

‫י יט‬ ‫‪81‬‬

‫‪“ -‬‬

‫כ‬

‫לדזק‬

‫‪ 73‬הא ־ ם‬

‫כט לה כל יב‬ ‫לט י‬

‫תה‬ ‫‪69‬‬

‫‪60‬‬

‫קה‬

‫חילי‬

‫ג יח‬

‫יד‬ ‫חותם‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .‬א‬

‫לה‬

‫יד טו‬ ‫יח‬ ‫בלב‬

‫ג‬

‫כג‬

‫‪67‬‬

‫מאד‬

‫תה‬

‫עג‬

‫כא‬

‫יואל ב ב‬ ‫חלק יש‬

‫דה א יב לג‬ ‫כא‬

‫יד‬

‫כה‬ ‫תה‬

‫כמו הו‬ ‫כח יב‬

‫דייתות‬

‫בר מג יד‬

‫*מ‬

‫לה ז‬

‫י ג‬

‫יי‬

‫וית ‪,‬‬

‫להסיר‬ ‫בר‬

‫לשכב‬

‫כחולי שם‬

‫‪ 77‬עת צירה‬ ‫‪ 81‬שגה‪ ,‬הזם‬

‫דבגרות‬

‫מ ¿‬

‫ש ‪ s‬יר כ ‪:‬‬

‫ר י‬

‫מבנות‬ ‫בר‬

‫העדנה‪,‬‬

‫‪! 1‬‬

‫תומכו‬

‫צרות‬

‫יתרון על כל איש‬

‫יש‬

‫דב יב כח‬

‫דה א‬

‫לד י ‪77‬‬ ‫עמד‬

‫‪76‬‬

‫סג ט הקורא‬ ‫‪66‬‬

‫רפה ׳‬

‫דמותה גת ! ייה‬

‫אורו‬

‫וכאשר חשב‬

‫המחול ׳ והיו לו‬

‫בוררות ‪223 168‬‬ ‫את‬

‫הנכבדת ׳ היו שם‬

‫שמחתו‬

‫לאבל‬

‫הצורות ציי‬

‫הממונה ‪,‬גל‬

‫ובמלאכיו‬

‫כא יג‬

‫‪68‬‬

‫טעמה ׳ ונה‬

‫בוציקו ר ״ ״ רמז‬

‫כ ‪ .‬המ ^ אך‬

‫חח‬

‫מלדת ׳‬

‫ברבים ׳‬

‫לעדרי‬

‫‪61‬‬

‫סרג‬

‫כל‬

‫צבא‬

‫וכמוה לא נהיה מן‬

‫כג ‪294‬‬ ‫ותבלה‬

‫תכנית ‪ -‬חלק לה‬

‫ומעשה חושב עשה‬

‫אותה‬

‫העולם‬

‫* ב יד יש‬

‫מאא יש‬

‫העדנה ׳‬

‫ואחריה לא תוסף עד שני דור ודורי‬

‫‪ 70‬שר צבא‬ ‫החושקים‪ ,‬כ‬ ‫חותם תכנית הלק לה ברבים‪,‬‬

‫והאל‬

‫החושקים מיום היותו׳ וכל חושקי‬ ‫והוא כבן שלשים שנה׳ נשא אשה‬

‫אותה ‪ -‬עמד‬

‫ראה מ ^חם‬

‫חד‬

‫דברי גבר על כל‬

‫ועת‬

‫והוא‬

‫ואן‬

‫הנער אל‬

‫מכסה‬

‫העולם ׳ אמש‬

‫הלדת‬

‫להיות עמה ׳ שנה את‬

‫ל ‪ ,‬גיל‬

‫בענקים ׳ אשר‬

‫ובתקף עניניו׳ נשא דגל‬

‫ובצאתו מן‬

‫ילד‬

‫השמים בלב ולב‬ ‫ובנשף‬

‫האדם‬

‫בצחות לשונו‬

‫הנדיבים ׳ עת‬

‫אצלה‬

‫הגדול‬

‫כמוהו לא נהיה מן‬

‫החשובות כלם ׳ הוא היה חכם ונבר ׳ ונאמן רוח‬

‫אשר היו לפניו ׳‬

‫כרובים ׳‬

‫החושקים ?‬

‫ונהפך‬

‫ג‬

‫וכמוה‬ ‫איכה‬

‫המחברת‬ ‫הזמן את נשף חשקו לו‬ ‫הודה ׳‬

‫פעם‬

‫ואת‬ ‫‪85‬‬

‫בוכיה‬

‫וימאן‬ ‫לי‬

‫להתנחם ׳‬

‫ירדה ׳‬

‫והאיש‬

‫ימרט‬

‫בה נפשי את כל‬

‫חפצה ׳‬

‫יעיר כל חמתו׳‬

‫חכמתה‬ ‫על‬

‫ושכלה ׳‬

‫קוצותיו‬

‫בשכבר היה‬

‫וכאשר אליו‬

‫חבלו‬

‫הארץ‬

‫האירה‬

‫סופדה ׳ ועין איש חיקה מים‬

‫עצבונו ׳ גדל יגוני בנפשי ולא‬

‫הימים׳ ונפל‬ ‫‪90‬‬

‫ופעם‬

‫המעלות אשר‬

‫העשרים‬

‫לחרדה ׳ כי תחת אשר‬

‫וארבע‬

‫יכלה עוד‬ ‫מאבלו ׳‬

‫לנחמו‬

‫כאשר‬

‫הצפינו ׳‬

‫והשיבו הימים את‬

‫ורעיו‬

‫לראשי ׳‬

‫בשכלו ׳‬ ‫ומעליו‬

‫בתחלה ׳ ויהיו ימיהם ימי‬

‫לנחמו‬

‫מליצה ׳‬

‫תגיד‬

‫ובכשרץ תמתו ׳ ולא‬ ‫הדחתיה ׳ ולא‬

‫הגזלה׳ ושבה אשת חיקו‬ ‫צהלה ׳‬

‫הנכבדה ׳‬

‫וכאשר הגד‬

‫ואחבר אליו‬

‫להחזיק‬

‫הסירותי דאגתו‬

‫גואליו‬

‫עטרה‬

‫ואקום‬

‫נהפך‬

‫בראותו צרת‬

‫ויקומו‬

‫וענדתיו‬

‫ולעוררו‬

‫שלחתיה׳‬

‫בנעימים ׳‬

‫ובידיו‬

‫יורדהי‬

‫יקחם ׳‬

‫ידידות נפשי׳‬

‫מכבודה ׳‬

‫למשחית‬

‫ושמחה‬

‫ארכו לו‬

‫המהללה ׳ אל‬

‫נעימה ׳ כל ימי היותם‬

‫האדמה‬ ‫ויאמר השר‬ ‫ואען‬

‫התזכר‬

‫ואמר‬

‫המליצה אשר אליו שלחתי אשר בה כל יגונו‬

‫הנה זאת‬

‫המתוקה ׳‬

‫המליצה‬

‫והעמקה ׳‬

‫הרחבה‬

‫השכחתז‬

‫ועתה‬

‫כתבה‬

‫בוא‬

‫על‬

‫לוח אתך ועל ספר חקה‬ ‫‪95‬‬

‫לתקן את אשר עותו‬

‫מי יוכל‬

‫הילל בן שחר‬

‫וידעתי כי כל‬

‫הזמן ‪ -‬ועתה‬

‫החרידך ׳ ׳ אשר‬

‫לחציו‬

‫יחלק שלל העת‬

‫הימים׳ מי זה‬

‫תוכלי למה תהיה‬ ‫רכבת עליו‬ ‫חלציך ׳‬

‫העמידך ״ אזר נא כגבר‬

‫לחצי‬

‫מעודך ׳‬

‫ועלית על במתי‬

‫‪100‬‬

‫שפלים‬

‫רוח‬

‫והתחפש ולבש בגדי‬ ‫מיעקב‬ ‫האם‬

‫דרכתי‬ ‫כוכבי‬

‫נדכאים ׳ ונטה ידך‬

‫סבלי‬

‫כרוב ממשח‬

‫שכלך‬

‫‪105‬‬

‫המעלות‪,‬‬

‫‪84‬‬ ‫הסובל‬ ‫‪82‬‬

‫הכורע‬

‫האירה‬

‫הכוכבים‬

‫המדרנות‬ ‫תחת עול‬

‫יח מ ‪ -‬ב‬

‫לעיל יד ‪83‬‬

‫טז ש ״ ב כג ו ‪,‬‬

‫זיג‬ ‫י ט‬ ‫ה יד‬ ‫עורה‬ ‫‪104‬‬

‫יחייק‬

‫בר‬

‫יד יד‬

‫נטכז‬

‫מטרה‬

‫להחיות‬

‫י*‬

‫תה‬

‫גז ט‬

‫היתנו‬

‫טי‬

‫יהלך‬

‫איוב כ כה‬

‫וצא‬ ‫ז יד‬

‫‪98‬‬

‫‪100‬‬ ‫בט‬

‫‪105‬‬

‫ועץ‬

‫בר לז לה מ ״ א טז יא‬

‫איוב ב ט‬ ‫‪ 87‬להחזיק‬ ‫כאטר בר נא כא כל‬

‫איכה ג יב‬ ‫גז טו‬

‫‪83‬‬

‫אייכה א טז‬

‫אזר‬

‫ונטה‬

‫כד א‬

‫עורה‬

‫כוכב‬

‫הכוכבים‬

‫ח יח‬ ‫בט‬

‫שר ה כ‬

‫כה ניי‬

‫‪83‬‬

‫מלך‬ ‫ואחריך‬

‫כד יז‬

‫‪102‬‬

‫מ ‪ -‬אדות‬

‫כפעם‬

‫ידידות‬

‫יר‬

‫צרורות‬

‫! ‪ .‬הזמן‬

‫‪84‬‬

‫יד יב‬ ‫מ ~‬

‫מגיל‬

‫שו‬

‫יי ן ‪,‬‬

‫כרוב‬ ‫‪-‬מ‬

‫‪[435‬‬

‫‪93‬‬ ‫י‪ 1‬לא‬

‫כיי‬ ‫‪101‬‬

‫יד‬ ‫יב י‪ 1‬־‬

‫למולנו זורח ?*‬

‫בשמלותסיי‬

‫פחד‬

‫ועתה‬

‫הננו‬

‫‪ 98‬מלך אל ק‪ ,‬ם‪,‬‬

‫אתה‬

‫דמעלות כ* ב כ יא ‪ ,‬יעי •‪ 1‬ו ‪218‬‬

‫וידעת‬

‫ה יד‬

‫כוכב אשר‬

‫התהלכתי למה תהיה כאיש נדהם ?‬

‫קניתיו‬

‫בר‬ ‫ולא תר עח ייח ‪ 88‬ארב‬ ‫ש א כה ! ^נ־ יו ‪ 93‬הרחבד‬

‫איוב לח נ‬

‫יה‬

‫אימים‪,‬‬

‫תה גז ט י ט‬

‫בפעם‬

‫בעממיך*‬

‫בצאתו ׳ אם לא נראה אורך מול‬

‫זהרך‬

‫ב ׳ ‪ -‬עה‬

‫להחיות‬

‫הצבאים‬

‫היאיר לנו הירחי אם אין זהרך‬

‫משארות‬

‫דב‬

‫מטרה‬

‫הצבאים ׳‬

‫ואחריך‬

‫הנבל ׳ וצא‬

‫הסוכך ובתוך אבני אש‬

‫‪ 95‬העת יהלך‬

‫דג י ח‬ ‫ויקומו‬

‫תניד מ ״ א י ג יג‬ ‫שם בג‬ ‫אטת רב כח נד ‪90‬‬ ‫ה כג‬

‫בכידץ נעמך ׳‬

‫עורה‬

‫הדודאים ריחי או‬

‫הרוחניות‬ ‫הזמן‬

‫נהפך‬

‫כבודי‪,‬‬

‫ממסלותם ׳ אם אץ‬

‫עביו ‪ -‬ועתה‬

‫עורה שר צבא‬

‫אספו נגהם ?׳ ואיך יאיר לנו השמש‬

‫זהר יפעתו ? ׳ היתנו לנו‬ ‫היזהירו‬

‫עורה‬

‫דברת על‬

‫מלך אל קום ׳ כי מי יקום לנו עם הזמן אם לא‬

‫תקום ?׳ אבי! מה יעשה כל היקום ?׳ לא יוכל קום ״‬ ‫ולהחיות לב‬

‫הדאגות‬

‫יהלך אימים ?׳‬ ‫למאכלי כמה‬

‫עורה‬

‫א וב לא לו‬

‫‪ 8G‬ד* א‬

‫כא ־‬

‫‪ 89‬ו גב יי תה טז ‪ .‬וד ‪ .‬בו וי‬ ‫כוח‬ ‫כגלב ו ; תר י ‪ .‬לר ‪ 95‬מי קה‬ ‫יח‬ ‫איוב כיב ב‬

‫תה‬

‫צד ט ז‬

‫‪ ,‬רתדפ ‪.‬‬

‫כח יד‬

‫תה‬

‫יכי ‪^ -‬‬

‫יר ב *‬

‫יי ד‬

‫‪97‬‬

‫אטד‬

‫‪99‬‬

‫יא בי • לא‬

‫* א‬ ‫יי‬

‫ד ט‬

‫כח ח‬

‫במ‬ ‫‪l‬‬

‫ב‬

‫כבל‬

‫‪ .‬על ת‬

‫ל “ שר‬ ‫יי* ב‬

‫‪ 103‬כ ! כב‬

‫יד‬

‫) אבי‪( 1‬‬

‫י ‪ ,‬אל‬

‫בי‬

‫המחברת‬ ‫על ים‬

‫התלאות ‪ -‬מי‬

‫העצב‬

‫מפכים ׳ הנה עיני החשק‬

‫מי יתיר‬

‫צרורות‬

‫שלומך׳‬

‫עברות אפך וענן‬ ‫ולצוף‬ ‫עניתי‬

‫והאר פניך‬ ‫יחרידוך‬

‫ואל‬

‫תעשה‬

‫בשרתי‬ ‫כושלות‬

‫אם לא אל הנודע‬

‫וקורותיו׳‬

‫»‪12‬‬

‫וברית‬

‫בגבורותייי‬

‫הימים כה‬

‫והגבה‬

‫אוצרות‬

‫מבטו ׳‬

‫בערפלי‬

‫אברהם בימי‬

‫אמרפל ׳‬

‫ובימי‬

‫בחן ־ עפלי‬

‫וידעתי כי דברי לא יקימץ כושלי אף כי קצץ‬ ‫מהדק‬

‫‪ 119‬עי‪ 1‬פי מד־ ותיו‪,‬‬

‫‪106‬‬

‫על‬

‫איכה ב‬ ‫מש‬ ‫׳גבר‬

‫טט‬

‫ית !‬

‫יט‬

‫טז טו‬

‫דב לי־ ה‬

‫יח ה‬

‫כמפצר‬

‫ירים‬

‫טז‬

‫אמנם‬

‫הגמל המ ‪- ,‬א (‬ ‫‪ 120‬י סבת יה‬ ‫בימי בר‬ ‫‪121‬‬ ‫‪125‬‬

‫ייע י‪ 1‬יח ‪161‬‬

‫סקלתי‬

‫יקימוהו כי אם‬

‫המטלה ׳‬ ‫סודם‬

‫לפני‬

‫תשלם‬

‫הנפשים בך‬

‫גדולי‬

‫ג ה‬

‫יר ד ‪ -‬ו‬

‫‪109‬‬ ‫מט‬

‫הידרך‬

‫אנשי‬

‫א ז‬

‫ישקי‬

‫טז כר ברק‬

‫יש‬ ‫ולבב‬

‫מי‬ ‫עו‬

‫יה‬

‫מז ב‬

‫כט כר‬

‫הנה‬

‫תה ע !‪ .‬כא‬ ‫יר‬

‫‪ 121‬כה‬ ‫בחן י ‪.‬‬ ‫‪ 120‬ר‬

‫נא ג‬ ‫יש כ ו‬ ‫לב יר‬ ‫פילים‬

‫תה‬

‫ש ב‬

‫י‪-‬‬

‫קטר ו‬

‫איוב ר‬ ‫וברכים‬

‫‪107‬‬

‫סו יא‬

‫וטסה תה‬ ‫‪..‬‬

‫יט‬

‫כב לה‬

‫ולמרי‬ ‫לה נ‪110‬‬

‫‪118‬‬

‫רלף‬

‫שכן‬

‫מט‬

‫כז‬

‫תה‬

‫הפילים ׳‬

‫ינחמוהו כי‬

‫התהלה ׳‬

‫אשר בם‬

‫לא‬

‫נעמו חייי‬

‫ומרור זה שאנו‬

‫שקי‬

‫ומרומם‬

‫בר‬ ‫רג‬ ‫יש‬

‫ט יז‬

‫‪119‬‬

‫כמוך‬

‫‪108‬‬ ‫שט‬

‫‪114‬‬

‫לשום‬ ‫תה קל ! ‪ .‬ב‬

‫עטושים‬

‫‪110‬‬

‫ער‬

‫נב ז‬

‫מסה‬

‫כל קבי*‬

‫איוב ם יא‬

‫כתובות סז‬ ‫שיורר‬

‫ובימי‬

‫מב לח‬

‫תשק‬

‫ישועות‬

‫היעמיס‬ ‫כז‬

‫נעלה‬

‫לח כז‬

‫לא ו‬

‫הגבה‬

‫והענק ‪ -‬לא‬

‫הברית !‬

‫צ טו‪ 112‬והאי •‬

‫טו‬

‫השפלה‬

‫בשלומך ׳‬

‫ארם‬

‫איוב לו‬

‫טס‬

‫האפל ׳‬

‫‪ 23‬נ ובימי בחן עסל‪,‬‬

‫תכונתו‬

‫יגרע‬

‫לשלח‬

‫וראשי‬

‫דבקים ׳ מיום שלח הזמן יד‬

‫חפצי‬

‫משפטו׳‬ ‫באור פני‬

‫הנדיבים י והנבץ ‪ -‬לא‬

‫המעלה ׳‬

‫החפץ‬

‫לעת‬

‫שוטר ומושלי כל קבל די‬

‫והתאוה ׳ חי‬

‫‪ 121‬מבטו‪,‬‬ ‫הרעות של הזמן‬ ‫ותיו‬ ‫תב‬ ‫‪ 121‬אף כי קצין שוטר ומושל‪,‬‬ ‫שוחק ור ‪ ,‬קע הכל ‪ 129‬של‪,,‬‬ ‫שקטו‬

‫ילמדו‬ ‫‪117‬‬

‫והשלי כי‬

‫ובמחשבות‬

‫ה ‪-‬ח‬

‫איוב ד ג‬

‫הפיל ‪ -‬לא‬

‫הנפילים י וכן הנדיב ‪ -‬לא‬

‫שו‬

‫‪ 111‬ו ^ צוף‬ ‫‪113‬‬

‫כלא‬

‫נחומים‬

‫להאיר הזמן‬

‫יקימוהו כי אם‬

‫ולא כל‬

‫טלך‬

‫מי‬

‫ה יב‬ ‫יי א‬

‫הביי‪1‬‬

‫איתן‬

‫ראה גם‬

‫ולהיות‬

‫ראה ׳‬

‫החכמים ׳‬

‫הזמן‬

‫טרדותיו ׳‬

‫תחרד אם ישבת המן ?י זה דרך הזמן וזה‬

‫ולדאג בעת‬

‫התקוה ׳‬

‫שהברזל‬

‫ולחם‬

‫יהלך אימים ?׳ לא כן‬

‫לשי‬

‫אבי‬

‫דלף‬

‫ותזות ׳‬

‫טורד‬

‫האם‬

‫החשובים ׳‬

‫יד‬

‫הלא‬

‫הסבל‬

‫תעלומות‬

‫אבי! כי‬

‫דידך‬

‫תחזק‬

‫! כן ‪/‬‬

‫הכינות‬

‫חרדותיו ׳‬

‫הגמלים‬

‫הנכבדים ׳‬

‫לך‬

‫וראית‬

‫לעת צר‬

‫כבד‬

‫תלאותיו ׳‬

‫מעלת‬

‫החושקים׳ ולא שלו‬

‫וטבח ‪,‬‬

‫צרותיו ׳ ואל‬

‫יתחמץ ׳‬

‫וברכים‬

‫הכבדים ׳ כי אם על‬

‫חדרי‬

‫צידת‬

‫ולמרי נפש‬

‫ולבב‬

‫מלו‬

‫הזמנים׳‬ ‫ישועות‬

‫למי יעמס הזמן‬

‫וידעתי כי‬

‫חייהם ׳‬ ‫נפשות‬

‫יבהלוך‬

‫מעלת‬

‫השפל ׳‬

‫פרזלא‬

‫כיוון‬

‫בעל נפש‬

‫יסרת ׳‬

‫תחזק‬

‫קורותיו ׳‬

‫חלושה ?׳‬

‫שכלך‬

‫תפץ‬

‫שכלך ושמח‬

‫החכם‬

‫יקימוהו כי אם‬

‫להיות‬

‫תמול‬

‫ברק‬

‫רבים‬

‫פיהסי ׳‬

‫מימיך ׳ אם לא‬

‫עבד אדני ׳ אל‬

‫רפות‬

‫היעמס איש כליו‬

‫איש‬

‫מדותיו ׳‬

‫ולחדש מה‬

‫אם‬

‫דברתי‬

‫ידים‬

‫התבונה‬

‫באור פני‬

‫ברק‬

‫הרוגנים ׳ הנה‬

‫הנעלמו ממך קורות הזמן׳ כי‬

‫הימים׳‬

‫‪125‬‬

‫ילמדו ממך‬

‫כאשר‬

‫ובאת אל‬

‫כזאת ״‬

‫צדקך ושותי‬

‫מפיהם ׳‬

‫מלאים‬

‫ברעב ‪ -‬מי יתן על‬

‫לגוייהם ׳ אשר‬

‫נבהלת אל הזמן ואל‬

‫נחושה׳‬

‫שיורד על פי‬

‫עטופים‬

‫חפצי‬

‫החושקים‬

‫לקראתנו ‪ -‬מי‬

‫אליהם ופניתי עד יעבר עם זו קניתי‬

‫הלא‬

‫הידרך‬

‫יונקי שד‬

‫היגונים׳ פן‬

‫קשת‬

‫תנחומיך ׳‬

‫ישסענוז׳ הנה מי‬

‫נטפיהסי ׳ הנה שקי‬

‫הצבאים‬

‫מאוייהם׳ אם מנך תמנע‬

‫תאמץ׳ מה זה‬

‫‪! 15‬‬

‫צבאות‬

‫זעמךי ׳ ומה יעשו‬

‫אמרותיך כל‬

‫הדאגות שואג‬

‫מבכים ׳ מי יגרע‬

‫כספיהםי ׳ הנה‬

‫מה יעשו אנשי‬ ‫»‪11‬‬

‫יבקענוי ׳ הנה‬

‫העשרים‬

‫כפיר‬

‫וארבע‬

‫באו ־‬ ‫טו‬

‫תע ^ ח‬

‫גמלא‬ ‫לעת‬

‫טז‬ ‫בר‬

‫שיח א ) לסי‬ ‫אם‬

‫דיי‬

‫איוב כ כה לא בר מח יח‬ ‫‪ 122‬יהלך‬ ‫באור תר שט טז‬ ‫‪ .‬״ א כר יא‬ ‫אבי‬ ‫מש ו ז כל ד ¿ ב מ‬ ‫איוב ד ר ק *ק‬ ‫‪ 124‬רברי‬ ‫כא לא‬ ‫ה ‪ .‬פלד יח‬ ‫בי ו ר‬

‫‪127‬‬

‫סקייתי‬

‫י‪-‬‬

‫‪[436‬‬

‫סבי‬

‫‪ 129‬ש ־ יח‬

‫תח‬

‫נחבא‬

‫ומרור‬

‫הגרה של שסה‬

‫אוכלים ‪ -‬על‬

‫‪130‬‬

‫שמך׳‬

‫חשקך ׳‬

‫בשנותם‬

‫המדות‬

‫והפעלים ׳ נושאת חליינו‬

‫ענותנו׳‬

‫ומתק‬ ‫את‬

‫טעם אשת‬

‫ולמען נסותנוי‬

‫אדני את‬ ‫‪135‬‬

‫על שום‬

‫שבותך‬ ‫השלום ‪ -‬רק‬

‫מנחתי‬

‫בלבבה ׳‬

‫אשר‬ ‫חשקך ׳‬

‫שמררו‬

‫הימים את‬

‫בת‬

‫חיקך‬

‫נדיב‬

‫וסובלת‬

‫להיטיב לנו‬

‫ורחמך ׳‬

‫ברוח‬

‫גברת‬

‫באחריתנו ׳‬

‫תוכה רצוף‬

‫להעיב שבות אשת‬

‫וכבו‬

‫המהללים ׳‬

‫הזמנים׳‬

‫למען ‪ -‬ביר‬

‫הואל נא‬

‫ובעל‬

‫צבי‬

‫מערכת‬

‫על‬

‫להראותיו ׳ למע!‬

‫השר‬

‫בכסות אותו‬

‫הצבאים‬

‫כאור‬

‫שלמית‬

‫ונעמך ׳ בשוב‬

‫דגול‬

‫העניים׳‬

‫מרבבה ׳ וקח נא‬

‫המרכבה ׳ ואם אין‬

‫הרחמים יוציא‬

‫חיקך ׳ והיה‬

‫מעלתך‬

‫והעלה אל‬

‫עצי‬

‫הנודעת‬

‫מעלת השמש כי אם‬

‫נדיבה ׳ ותן לה יד‬ ‫אהבה ׳‬

‫טעמך ׳‬

‫גשמיהם‬

‫מכאובינו ׳ או חפץ הזמן ככה‬

‫כאשר לא נכיר‬

‫בהתהפך‬

‫וסמכה‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫וארבע‬

‫צדקך ׳‬

‫בפיה כל‬

‫ותפק ממנו רצץ‬

‫ראשיתך‬

‫מצער‬

‫ואחריתך ישגה מאד ושלם נות‬

‫הנחמה ׳ ומה מאד‬

‫הפלגת‬

‫בחכמה ׳ ועתה הגד יא‬

‫הנעימה• בשוב אדני את שבותה‬

‫ורחמה‬

‫צדקף‬ ‫‪140‬‬

‫וייאמר השר‬ ‫לי אם‬

‫מה נעמה ׳ זאת‬

‫דברת על‬ ‫ואמר‬

‫ואען‬

‫השרי‬

‫חייך‬

‫והייתי‬

‫דברתי ׳‬

‫לדבר‬

‫הראשץ אשר איש חיקה‬

‫בדברים‬

‫בשרתי׳‬

‫ערבים אשר בעיניו יקרתי‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪145‬‬

‫אחלי‬

‫לפניך‬

‫דברה לשוני בחכי ׳‬ ‫זאת היא‬ ‫עורה‬

‫‪150‬‬

‫ואמרה אל השר‬

‫המליצה ׳ אשר‬

‫כבודי‪ ,‬כי הנה‬

‫שמעתי‬

‫הדברים‬

‫ולא‬

‫והכבודה ׳‬

‫סגלת‬

‫כל‬

‫העליזות‬

‫והיפהפיותי‬ ‫ומדי‬

‫כחולי‬

‫עברה‬

‫עד‬

‫יאמרו‬

‫מה‬

‫שעבר ‪-‬‬

‫החילים ׳‬ ‫‪ 136‬וסמכה‪,‬‬

‫את‬

‫חמדה ׳‬

‫מנחתי‬

‫עצבוגי׳ עד אשר‬

‫באתי‬

‫הצבי‬

‫למלכת‬

‫מלכת‬

‫איננה‬

‫לפני‬

‫ותמשך‬

‫ראויה‬

‫לכל‬

‫שלום׳‬ ‫אם‬

‫ותפארת‬

‫הלביותי‬

‫ואם אץ בפיה‪ ,‬״ל‬

‫איגרתי‬

‫הגזלה‬

‫פרח‬

‫ולולי‬

‫גזל׳‬ ‫הנעימה‬

‫הצביותי וציץ‬

‫ושולחת‬

‫הלבבות ׳‬

‫לעכר‬

‫אשר‬

‫ותראינה עיניי‬

‫במחול ׳‬

‫והימים‬

‫כי‬

‫את‬

‫הארץ‬

‫אחריה‬

‫השמים‪,‬‬

‫הצבלתי‬

‫ייסדתי‬

‫משוש‬ ‫תעבר‬

‫האהבות ׳‬

‫ובאמת‬

‫ותן לה יד‪,‬‬

‫והשיב‬

‫הזמן‬

‫כלילת יפי‬

‫שלום‬

‫היא‬

‫לבעל‬

‫לרב‬

‫עפרתך‬

‫בעמים‬

‫העליצה‬

‫עבר והגשם אזל ׳‬

‫האמנתי‬

‫תעורר‬

‫מליצת‬

‫למען ייטב לי‬

‫מלכי‬

‫שלחתי‬

‫הסתו‬

‫חלום ׳‬

‫כי‬

‫להודיעני‬

‫הבשורה ׳‬

‫בעבורה ׳ אז‬

‫לך‬

‫ברכות‬

‫ותזרק בם‬

‫להבות ׳‬

‫הראשונים‬

‫יפלו‬

‫האילים ׳‬ ‫היותך‬

‫‪ 146‬הע־ ייצה‪,‬‬

‫כי‬ ‫צבא‬

‫ולשר‬

‫הגדול‬

‫האדם‬

‫‪ 117‬אז ‪»‘,‬‬

‫ד ! ־‪ 1‬יז ־‬

‫הלו‬ ‫‪130‬‬

‫וכבו‬

‫ולא‬

‫אבות ה ה‬ ‫‪132‬‬

‫כבו ג ‪-‬מ■ ם א *‬ ‫נושאת‬

‫ים‬

‫נג ד‬

‫ער‬ ‫מאור ה ״ זמש‬ ‫תוכה שי ג י‬ ‫‪137‬‬ ‫‪141‬‬ ‫תה‬ ‫יח‬ ‫וייער‬

‫בשוב‬ ‫נז ט‬ ‫תעורר‬

‫על עצי *‬ ‫לטע ‪,‬‬

‫המערכה‬

‫רב‬

‫ח טז‬

‫שי‬

‫ט ״ א טו כ‬

‫בגוב‬

‫‪133‬‬

‫עי הי‬ ‫‪ 135‬רנול‬ ‫רעננים‬ ‫אשר יכם ! הו‬ ‫ותפק מ * ח לה ‪138‬‬ ‫יוציא תר ל ‪ ,‬ו‬

‫‪ 142‬אי ם רב‬ ‫רב ל ג‬ ‫כי שי ב יא וה * יב ו‬ ‫ב ז‬

‫‪ 131‬ב ‪.‬‬

‫רם‬ ‫דב ל ג‬

‫‪ 152‬יאמר !‬ ‫‪ 154‬דא ־ פ‬

‫יד‬

‫כחנו‬ ‫ד כ‪..‬‬ ‫י ‪ ,‬אי‪ 1‬ב יז‬

‫‪144‬‬ ‫‪148‬‬

‫תה י‪ ! 1‬א א ‪ .‬ת‬ ‫‪134‬‬

‫כא ‪ .‬י‬

‫בן‬

‫לגיא‬ ‫וקח בר‬ ‫להעיב יר ל‪ ..‬ז‬

‫דמלך וד ‪« .‬זיר‬

‫למלכת‬

‫יר ז יח‬

‫י ־ טו‬

‫‪[437‬‬

‫וד‬

‫יד‬

‫וסמכה תה‬ ‫‪136‬‬ ‫ע ז‬ ‫אשת רב‬

‫אחלי ט ״ ב ה ג למע( בר יב י‬ ‫כלילת‬ ‫שמעתי מ ״ א י ו — ז ‪149‬‬ ‫מים‬

‫דב‬

‫י ‪-‬ז‬

‫בת ~י‬

‫זב‬ ‫יויע‬

‫‪136‬‬

‫כא ‪ ^ .‬א‬

‫נאי ־‬ ‫וה ד‬

‫ותן מ ״ ב י טו‬ ‫א וב ח ו ‪ -‬ז‬

‫‪ 147‬עורה‬ ‫‪ - 145‬ברד אי ב ל ‪ -‬ב‬ ‫‪ 1 >1‬כדו“‪ 1‬אי ! ב כט‬ ‫איכה ב שו‬

‫במ ו יב ‪ ,‬ל ע ל יז ‪209‬‬

‫‪ 153‬ייעפי ־‬

‫שי ב ט‬

‫המחברת‬ ‫בענקים ׳‬

‫‪! 55‬‬

‫תהיה‬

‫ובך‬

‫יתהללו‬

‫הסערה‪,‬‬

‫לולי‬

‫הקרובים‬

‫אחרי אשר‬

‫הטעימך הזמן‬

‫הימים ׳ ולא‬

‫עשקוך‬ ‫קודר ׳‬

‫‪160‬‬

‫ואחרי‬

‫גדלתה ׳‬ ‫שמחו‬

‫ראיתי‬

‫‪165‬‬

‫בשיבת‬

‫עפרתך‬

‫ולכן‬

‫הדוד‬

‫הערב‬

‫מעלתי‬

‫יפעתה ׳‬

‫זכר צדיק‬

‫הצביות אשר‬ ‫קראוני ׳‬

‫עיני נוזלות את‬

‫דמעותם ׳‬

‫אחר ימים׳ אז‬

‫תאמר כי‬

‫וראית‬ ‫חליתי‬

‫הערבה‬

‫באהבתם חלי חשק‬

‫כבדי‬

‫ואמר‬

‫דברי‬

‫חדשה‬

‫והאשה היתה‬

‫יפעתם ׳‬

‫הנעימים׳ אשר‬

‫חייך‬

‫ואען‬

‫אליך‬

‫הקורות‬ ‫וראית אז‬ ‫אליהם‬

‫שלחתי‬

‫ואחריתו עדי אובד‬

‫רק‬

‫המקרה אשר אלי אז קרה ׳‬

‫ויטה‬

‫עליהם שירה‬

‫לראות פני‬

‫ויאמר השר‬

‫השר‬

‫ליפיה‬

‫בשכלם ׳ ולו שמעת‬

‫חייך‬

‫לא‬

‫לקדמתה ׳‬

‫המערבי ׳‬

‫לא אמוש מזה ׳ עד אשר השירה בעיני אחזה!‬ ‫תוכל‬

‫חסדו‬

‫במתק נאומ‪ 1‬י ונפש‬

‫חברת‬

‫ודבריה‬

‫להבץ‬

‫כי‬

‫לברכה !‬

‫כאשר פתני חשקי‬

‫השירה‬

‫הפליא‬

‫זרעך ׳‬

‫משיב נפשי‬

‫ושניהם גברו על כל בני דורם‬

‫והרעות אשר‬

‫לאשר‬

‫כחול‬

‫חמדת לבבי ׳ כי האיש הוא הנר‬

‫מצאוני׳‬

‫וידעתי‬

‫עלתה לב & רף‬

‫בוטח ונאמן׳ כי חזרה‬

‫כנפש מנחם‪,‬‬

‫לקדמתם ׳ כן‬

‫ממעלתף בעיני‬

‫ונתתי שבח‬

‫וירבה‬

‫תפארת‬

‫המהלל ׳ ויגילו בה‬

‫אליך בנפש‬

‫באמת היו חמדת לבך האיש והאשה׳ כיושר‬

‫מעולם ׳‬

‫ואת‬

‫מאיר ‪-‬‬

‫יקר‬

‫בשובם‬

‫בעיניך‬

‫באתי‬

‫וחכמה ׳‬

‫בלב‬

‫התתמה על אסר‬

‫והאריכו שולי‬

‫מהושיע ‪ -‬יושיעך ׳‬

‫עמנואל בן כבוד רבי שלמה‬

‫ואען ואמר‬

‫״‪17‬‬

‫ידעתי‬

‫כבודו ונעמו׳‬

‫חייך ׳ שניהם היו‬

‫הברית ׳‬ ‫ויאכל‬

‫אחר היות זהרו‬

‫הלבבות‬

‫כבוד‬

‫משמעתך ׳‬

‫עמד‬

‫קצרה ידו‬

‫הלבנה‬

‫וישמחו‬

‫כמעיל‬

‫בכל שכל‬

‫והרחמן ׳‬

‫וכנחל שוטף‬

‫ויאמר השר‬

‫אשר‬

‫מעטרת‬

‫ואשר לא‬

‫שלומו׳‬

‫פרח‬

‫לקותם ׳‬

‫ובעבור אשר‬

‫הנעימה ׳‬

‫החטיאה חצנו ׳ חי‬

‫במרומים ׳ ויעזוב‬

‫ויגזלו מן‬

‫לדברי נאמן ביתך ׳ וסר אל‬

‫משרתך‬ ‫‪170‬‬

‫וחודר ׳‬

‫והעטוה‬

‫ולנעימותה ׳‬ ‫מ‪ .‬הר‬

‫תתמה איך יעשקו השמש‬

‫וכאשר ישובו‬

‫חמדתך‬

‫עמה ׳‬

‫לסמך ׳ כי מי‬

‫בחלקם שללי‬

‫ולא‬

‫החובקים י‬

‫יאכל או מי יחו ‪ #‬חוץ ממך ?׳ אבי ׳‬

‫זורחים‬

‫תאמץ‬

‫מחח‬

‫הניחוה‬

‫חפצנו ׳‬

‫אליך‬

‫ברוכה‬

‫הכרת צופו ויערו וקנמונו׳ יבוא דודי לגגו׳‬

‫אחרי‬

‫כאשר יגילו‬ ‫כי‬

‫הנחתנו אל‬

‫הגלותו ‪ -‬נסתר‬

‫הלבבות‬

‫העשרים‬

‫והרחוקים ׳ לא‬

‫מרורת פתנו׳ לא‬

‫פרי מגדיו אשר צמחו‬

‫וארבע‬

‫השירה׳‬

‫להודיעך‬

‫בהקדימי‬

‫ומעשה שהיה כך היה‬ ‫קודר׳‬

‫מאיר‬

‫‪55‬׳ נ ביונה תרדה הסערה וכף‪ ,‬מ ‪ 1‬ל חוא מחיי יורדי חים ‪ J59‬וישוב אחר היות זהרו‬ ‫‪! 1 6 0‬אחרי* הגלותך נסתר וחודר‪ ,‬ואחרי שחיה‬ ‫ומאיר‬ ‫‪,‬י ‪ , 1‬נ '‪ 1‬דר ת ק ‪ - ,‬ר אחר שהיה מזהיר‬ ‫וכשהשמש וחלבנה ישובו לזרוח‬ ‫ ב לחי‪ ,‬ת ‪ ,‬סתר ו ^ חבא‬‫‪ 1 6 3‬ובעבור אשר‬ ‫‪ 1 6 1‬וכאשר ישובו זוררדם‪,‬‬ ‫החמודה‬ ‫רעיתך‬ ‫בעיני‬ ‫חשוב‬ ‫! כי ‪ /‬מפ ‪ -‬י שיר ׳ גתי שאני חט‪ ,‬ב בעיניך מתוך שאתה‬ ‫יד ‪ ! ,‬ת‬ ‫‪ 1 6 5‬חמדתך‪,‬‬ ‫‪ 1 7 2‬גברו‪ ,‬עלו‬ ‫בוציקו‬ ‫מנחם‬ ‫כחפץ‬ ‫‪ 1 7 3‬קראוני‪,‬‬ ‫‪ 1 6 8‬כנפש מנחם‪,‬‬ ‫‪!« S 1 16 7‬ר וב ‪ / ,‬ואל‪ ,‬דים‬ ‫מגולח‬

‫חוא‬

‫לר ‪j‬‬ ‫‪155‬‬ ‫קה‬

‫ובך‬ ‫ב‬

‫יר‬ ‫כה‬

‫« יז‬

‫‪163‬‬

‫אוהבך‬ ‫תה‬

‫־* ב‬ ‫‪160‬‬

‫ואת‬

‫כאשר‬

‫י‪-‬‬

‫ט ב‬

‫גבלבו‬

‫מה‬

‫קיב ז‬

‫הק ־ ובים‬ ‫אם‬

‫חזרה‬

‫‪ , 169‬כר מ ‪-‬‬

‫יז‬

‫‪, 174‬״ ־ בריה‬

‫מט‬

‫‪170‬‬

‫יר‬ ‫א ד‬

‫ובעב ‪,‬ר‬

‫‪ ,‬דייך (‬ ‫יח‬

‫טז‬

‫וישמחו‬

‫סב ^ י‬

‫נד‬

‫‪175‬‬

‫‪167‬‬

‫תפיית‬ ‫הליתי‬

‫לא יש‬

‫טחרית‬ ‫שי‬

‫תה‬

‫תה‬

‫דברים‬

‫‪ 164‬נאמ ! ט ב ז טז‬

‫‪ .‬ירי‬

‫כג ח‬

‫כה כו ‪150‬‬ ‫‪161‬‬

‫הנחתנו‬

‫טז ט‬ ‫קכג‬ ‫במ‬

‫נט א‬

‫בשובם‬ ‫מח‬

‫יב ז‬ ‫וירבה‬

‫עזרתאב ‪ ,‬תינ ‪,‬‬ ‫ב ה‬

‫קז ל‬

‫‪157‬‬ ‫רבלבך‬

‫וסר‬ ‫בר‬

‫ש ״א‬

‫ואחריתו‬

‫‪í 438‬‬

‫רחמך‬

‫על‬

‫כב יד‬

‫כב יז‬

‫‪ 171‬הנר‬ ‫במ‬

‫יח‬

‫מרורת‬

‫כד כ‬

‫איוב כ יד‬

‫טז נח‬

‫‪162‬‬ ‫מח‬

‫דבלביח‬

‫‪165‬‬

‫לאשר‬

‫ויטה יש‬

‫יומאלט‬ ‫‪176‬‬

‫‪172‬‬ ‫לא‬

‫יבוא‬

‫שמחו‬

‫סו יב‬ ‫אשר‬

‫שו‬

‫בר‬ ‫ו‬

‫יח‬

‫שי ׳ ד‬

‫תח‬

‫טז ט‬

‫עלך‬

‫) מח‬

‫תח ׳ לא‬ ‫‪168‬‬

‫ור‬

‫‪171‬‬

‫‪178‬‬

‫טז‬

‫כב‬

‫מנחם‬

‫‪ 158‬בי‬ ‫וחעטוח י ט‬ ‫שבלבך‬ ‫‪166‬‬ ‫איכה א‬

‫והרעות רב‬ ‫ומעשה‬

‫ערובין‬

‫;ל‬ ‫בייב‬ ‫טז‬ ‫לאיז‬ ‫סח‬

‫המחברת‬ ‫אני‬ ‫‪180‬‬

‫יצאתי‬

‫בארץ‬ ‫פעם‬

‫בימי‬

‫לארכה‬

‫מארץ‬

‫חרפי‬ ‫ולרחבה ׳‬

‫ופעם‬

‫בערים ׳‬

‫ממזרח שמש‬

‫ביערים ׳‬

‫כנפי נשריו דרך שם נשאנו׳‬ ‫נזלו מים׳‬ ‫שלג‬ ‫‪185‬‬

‫המה היו מי‬

‫וקיטור‬

‫ונכאבה ׳‬

‫בעשות‬

‫השכיבנו‬ ‫נעזר ׳‬

‫ורוח‬

‫‪190‬‬

‫כונים‬

‫הזמן‬

‫הלכנו‬

‫כאשר‬

‫ומצאנו תחת‬

‫‪! 95‬‬

‫ימים‬

‫בעדנו ׳‬ ‫נכזבה‬

‫וזאת היא‬ ‫הרי אפנינו‬ ‫‪200‬‬

‫אשר‬

‫ללדת‬

‫היתה‬

‫‪179‬‬

‫בימי‬

‫מ ״א‬

‫יח‬

‫איוב‬ ‫מד‬

‫וממזי ־ ים‬ ‫ע יא‬ ‫יש‬

‫‪,‬פ‬

‫איוב יז ט‬

‫ובשי ־‬ ‫כ‪,‬‬

‫את‬

‫יז‬

‫יש‬

‫רבי‬

‫לני ־ כ ‪210‬‬ ‫לב לד‬ ‫י‬

‫פק‬

‫‪200‬‬

‫רעב ם‬ ‫ח לי־־‬

‫במ‬

‫ירא‬ ‫דב‬

‫סימן לב מ !‬ ‫יח‬

‫‪.‬מ‬

‫‪187‬‬

‫‪ 189‬קי ‪! ,‬‬

‫‪ 194‬ה ם‬ ‫מש‬

‫‪,‬‬

‫יא ‪-‬‬

‫דסכק ב ‪,‬‬

‫אבי‪1‬‬

‫ט!‬

‫תה‬ ‫ל יח‬

‫וני‪1‬‬

‫ב‬

‫בר יג יז‪180‬‬

‫ממזרח‬

‫י״‬

‫מה ו‬

‫במ‬

‫כ ש‬

‫אשר‬

‫בר‬

‫טז‬ ‫ופסקו‬

‫קז ה‬

‫טו מ ‪.‬‬

‫פסולה‬ ‫‪ 193‬כל‬

‫! נדיפ ו‬

‫‪ 197‬בא ‪ -‬״‬

‫‪185‬‬

‫איוב טז טז‬ ‫וביון‬

‫יד י ~ ‪.‬‬

‫אס‬

‫תקותנו‬

‫מורנו לנוי‬ ‫חברתי‬

‫מליצה‬

‫וירצנו ׳‬

‫וכפסע‬ ‫סט ג‬

‫‪191‬‬ ‫ו יב‬

‫‪190‬‬ ‫נהגה‬ ‫‪190‬‬

‫יומא לט‬

‫יר‬

‫ש א כ ג‬

‫צנצנת‬

‫שם י ש‬ ‫ד ר‬

‫בעשות‬

‫נד‬

‫מזי‬

‫רב‬

‫מחירה‬

‫י !מא‬

‫גב‬

‫יש‬

‫טז ז‬

‫גב ‪ ,‬בה‬ ‫‪ 198‬לא‬

‫מ‬

‫‪[439‬‬

‫איוב‬

‫והבג ‪,‬‬

‫כד‬

‫הו‬ ‫יש‬ ‫ש‬

‫מ א ז כ‪,‬‬

‫ונבחנו‬

‫תה ‪..‬ז ה‬

‫מא א‬

‫אבדה יח‬

‫איוב‬

‫כח טו‬

‫עפרים‬

‫מרחוק‬

‫'‪1‬‬

‫יוררי‬

‫את‬

‫השממה‬

‫עיי‬

‫יט‬

‫ועלמות ׳‬

‫עד חובה‪ ,‬ני‬ ‫הסערה‪ ,‬כמ‬

‫שם‬

‫כו ‪150‬‬

‫‪188‬‬ ‫פרח‬

‫נשאתגו‬

‫ובית‬

‫אבלנו‬

‫לב‬

‫טורדים‬

‫אשר‬

‫משכי ‪, .‬‬

‫המערבי‬

‫תרומות ׳ הנני קורא אתכם‬

‫ג ‪ -‬נים‬

‫‪181‬‬

‫המלך‬ ‫ואחרי‬

‫תחתיה ולא ישקל כסף‬

‫יד טו ‪ ,‬להלן‬

‫צמאים ׳‬

‫מלפני‬

‫ושלחתיה אל הנר‬

‫עליכם ושדי‬

‫מעשה‬

‫רעבים גם‬

‫הישימות׳ כי שם שכחנו כל נעימות• וחשק‬

‫תה‬

‫כן היינו׳‬

‫קרב יום אידנו׳‬

‫כצאת המן‬

‫מהזמן‬

‫לבבי ׳‬

‫‪ 181‬בפבריג ‪ F a b n a n o ,‬׳נ ר בא טליה במחוז אנקשד ‪ 183‬מי מריבה‪,‬‬ ‫‪ 185‬לה > ציבה‪ 1' ,‬הנציב את ‪ ,‬פשנו ‪ 187‬אפגיגו‪196 ,‬‬ ‫‪A ppem m‬‬ ‫‪ 200‬אבל השטים ובית‬ ‫האבל‬ ‫הישימות‪ ,‬עצי‬ ‫דים בא ״ \ ‪ ,‬תמבי ־ש‬ ‫כט ר‬

‫אכנינוי‬

‫הסכין בין סימן‬

‫הבקר אור‬

‫אבדה‬

‫כאשר עם‬

‫המהומות ״ אל טל ואל מטר‬

‫ה ד— ד‬

‫בחבליה‬

‫עמדנו שם‬

‫לבאים ׳‬

‫בפברינו ׳‬

‫המליצה‬

‫‪ 183‬מי‬

‫אשר‬

‫עחר ונפל‬

‫מצולה טבע ^ וי כי היינו‬

‫אבלים וחפויי ראשי‬

‫היקרה ׳ אשר לא יתן סגור‬

‫להתרה ־‬

‫אהבה ׳‬

‫והחליד הזמן׳‬

‫חפצנו ׳ ונפק רצון‬

‫הדבורים ׳‬

‫אבל השטים ובית‬

‫עד‬

‫וכשל‬

‫תחיל תזעק‬

‫מרדכי ‪ -‬המן ׳‬

‫לצאת משם‬

‫ומיהלומי‬

‫מרה נפשנו‬

‫וכאשר היינו על הדי‬

‫מכבוד שבענו׳ וביון‬

‫ותחת‬

‫הסערה אל מחח‬

‫המאמרים ׳‬

‫בשמות י‬

‫המות ׳‬

‫תקריב‬

‫מרה ׳‬

‫בעבותות‬

‫כי‬

‫התאכזר ׳‬

‫מהבקר ועד הנשף׳‬

‫אסתר ‪ -‬זרש‬

‫תוחלתנו ׳‬

‫והחשק על‬

‫הנאמן׳ ולא ראינו אשתו צנצנת המן׳ פרח שושן‬

‫ונדחפנו‬

‫אשר נשאתנו‬

‫מפניני‬

‫וחשק‬

‫המקום‬

‫משכנו‬

‫הלילה נהגה אך נכאים ׳ ונכשנו בתוך‬

‫כי היום חשך‬ ‫אחשורוש׳‬

‫ונקרא שם‬

‫קלון‬

‫הרעב‬

‫ופעם‬

‫בפברינו ׳‬

‫בערבה ׳‬

‫התקדרו השמים׳ גם עבים‬

‫המזל גזר׳ כי הזמן בנו‬

‫בפברינו הגענו׳‬

‫לסימן ׳ כי לא היה שם‬ ‫ידי אמן׳‬

‫קרה ׳‬

‫וכמו הרה‬

‫החשוק‬

‫פעם נלץ‬

‫עדתי ׳‬

‫במדבר‬

‫מהלך יומים׳‬

‫וכפשע בינינו ובץ‬

‫והכנו‬

‫חושקים‬

‫להתהלך‬

‫ורדפונו עד חובה ׳ ותהי לנו צרה על צרה ׳‬

‫להעציבה ׳‬

‫צלמות ׳‬

‫ולחומי רשף׳‬

‫כל היום וכל‬

‫קרבנו שם‬

‫כאשר‬

‫מאנשי‬

‫חשוקי עם אשת חיקו היו‬

‫וממזרים‬

‫נחלינו ונהיינו׳‬

‫סוף כל סוף‬ ‫מזי רעב‬

‫וכאשר‬

‫סערה ׳‬

‫עפעפינו‬

‫אבלנו ואנינו׳‬

‫והאיש‬

‫חברת‬

‫וממערבה ׳‬

‫מריבה ׳ אשר הכונו‬

‫למעצבה ׳‬

‫ועל‬

‫העשרים‬

‫מולדתי ׳ עם‬

‫וארבע‬

‫‪199‬‬

‫‪ 182‬דתק ־ י ־ ו‬

‫יט ד‬ ‫שלג‬

‫‪184‬‬ ‫יא ‪-‬‬ ‫יט ח‬ ‫אליז‬ ‫מע ‪ -‬ד‬ ‫הבקר‬ ‫לז יא‬ ‫די '‬

‫תה‬

‫‪ 186‬ה ‪.‬‬ ‫נדליגו‬

‫ד‪-‬‬

‫והחליד‬ ‫שי‬

‫ח‬

‫כיבנו‬ ‫כז‬

‫חולין ל‬

‫ז ב‬

‫בר‬

‫קמח ח‬

‫‪192‬‬

‫מר ג‬

‫‪196‬‬ ‫‪ .‬ב א‬

‫אי‬ ‫נא‬

‫קרב‬

‫י •‬ ‫וכמו‬ ‫ההליר‬ ‫תחת‬ ‫רב‬

‫תה‬

‫קז ל‬

‫יח‬

‫כב ד‬

‫המחברת‬ ‫עברות ׳ וגשם מטר וגשם‬

‫ויהי לנו יום‬

‫הוא ארץ! ׳ תחנו דרך ארץ‬

‫‪200‬‬

‫כמתים ׳‬

‫מתאכזר‬

‫קרתו מי‬

‫יעמד ׳‬

‫כאפר יפזר ׳‬

‫פלשתים ׳‬

‫בכל עניניו׳ ונושא‬ ‫הלב‬

‫ורוח ים‬

‫ומשמאלם׳ הקר חוטף‬

‫אמרנו‬

‫כי‬

‫תודות‬ ‫‪210‬‬

‫גדולות ׳‬

‫התלאות אשר‬ ‫לפיד יום‬ ‫ההולכת‬

‫למואל ואני‬

‫אחריה ׳‬

‫הלבבות ׳‬

‫ותהיינה שתי‬

‫התודות‬

‫ובהיותנו‬

‫הביאנו ׳ אך אז השמנו‬ ‫שטפונו׳‬ ‫ולולי‬

‫והתלאות‬

‫חשקה‬ ‫ועתה‬

‫כשמש‬ ‫מה‬

‫אהבתה‬ ‫והיא‬

‫דומה נפשי׳ כי‬ ‫בחצי‬

‫נדבר ומה‬ ‫סבבנו הרי‬

‫בפרטי‬

‫אמר נא‬

‫האהבות‬

‫אשר אש‬

‫חשקה‬

‫הולכות ׳‬

‫ועיננו‬

‫בוכיה ׳‬

‫תעורר‬

‫נצטדק‬

‫עטרת זהב‬ ‫ולראות‬

‫עטרת ראשיי‬

‫מגבה‪ ,‬ם‪ ,‬ח ‪ d ' d e‬הזועפים‬ ‫חנויים‬ ‫‪ 2 0 2‬פלשתים‪,‬‬ ‫‪ 2 1 2‬למואל‪,‬‬ ‫והלב נחטף‪ ,‬הקור טורף והלב ‪ ,‬טרף‬

‫הודה‬

‫כמה‬

‫ובקשנוך ־ ולא‬ ‫תאניה‬

‫והנפש‬

‫שבעתים ׳‬

‫לנפשי׳‬

‫ק‬

‫אשר הוא‬

‫חיקך‬

‫אשריה׳‬

‫ותופיע‬

‫על‬

‫אור‬

‫בעבותות‬ ‫במטרת‬

‫אהבה‬ ‫תלאותיו‬

‫מצאנוך ׳ אזי מי‬

‫הדאגה‬

‫ודמעתה על‬

‫לחיה ׳‬

‫ואניהי‬

‫וחשקה אשר היה צל על ראשיי‬ ‫כמבכירה על‬

‫האבנים ׳ נצב‬

‫המקום‬

‫מחנים ׳‬

‫ונקרא שם‬

‫ולא ראינו אשת‬

‫חיקך‬

‫דרכנו לנגדנו ירט ‪ ,‬כי השקנו‬

‫רכבי ופרשי׳ נזר‬ ‫‪203‬‬ ‫לטול‬

‫האהבות ׳‬

‫והראנו׳ זה‬

‫שלהבתיה ׳‬

‫ממרט ׳‬

‫האים ׳‬

‫תומכות ׳ ואותנו‬

‫בראותה אותנו ונפשנו צרה‬

‫השמים׳‬

‫להיות צל‬

‫אהבתך‪ ,‬השר‬

‫לממיתים ׳‬

‫ואעמידה שתי‬

‫השנית ‪ -‬חשק אשת‬

‫עצומותיו‬ ‫שחרנוך‬

‫וחיתנו‬

‫המות ׳‬

‫המהללות ׳‬

‫ופלך החשק‬

‫הזמן הגיש‬

‫שכחנו הנשים והטף ׳ ונפשנו בנו‬

‫וכפשע בינינו ובץ‬

‫היום ׳‬

‫והופיע אור‬

‫אררט ׳‬

‫והמים להם חומה‬

‫מימינם‬

‫ותקרב לשחת נפשנו׳‬

‫והתודה‬

‫והלאנוי כי שם‬

‫יהדפונוי‬

‫כממזר ׳ נותן שלג‬

‫כצמר‬

‫כפור‬

‫בקולם ׳‬

‫הראשונה ‪ -‬חשק‬

‫התודה השניה׳ אשר רשפיה רשפי אש‬

‫כמעט שכנה‬

‫‪220‬‬

‫התודה‬

‫יוקדת כל‬

‫בפברינו ׳‬

‫צלמות ׳‬

‫לבבי חשק שתי‬

‫פדיום ׳ אש‬

‫מושכות׳‬ ‫‪215‬‬

‫ונבחר מות מחיינו׳‬

‫עברו ראשיי‬

‫ולקחת נפשנו‬

‫יחמד ׳‬

‫ולפני‬

‫ובמים מרק ושטף׳‬

‫ראינו שערי‬

‫ואעלה על‬

‫הצנה‬

‫ובדרך‬

‫הולך‬

‫חתחתים ׳ והזמן‬

‫משליך‬

‫קרחו‬

‫לפניו ׳‬

‫והרוחות עלינו‬

‫והלב נחטף ׳‬

‫כלנו מתים׳‬

‫ופרץ‬

‫מגבה נירא‬

‫הזק עלינו פרץ ׳ כי לשלג יאמר‬

‫לגזרים גוזר׳ עז פנים‬

‫וכשל עזור ונפל עוזר ׳‬

‫תתעטף ׳ קצנו בכל מאויינו׳‬

‫העשרים‬ ‫מטרות ׳‬

‫וארבע‬

‫ישראל‬

‫וקדושי׳‬

‫ונושא הגני־׳ והיו־! ‪ ,‬ו ‪ .‬א‬ ‫‪ 2 1 4‬זה כמה‪• ,‬ח זמן רב‬

‫ההוא‬ ‫אשר‬ ‫כלכם‬

‫בעבור‬ ‫בכלל‬

‫קומת ארזי אל‬

‫הקור ‪ 2 0 6‬הקר ח‪ ,‬טף‬ ‫‪ 2 2 1‬הרי אררט‪ ,‬דרים‬

‫גבוחים‬ ‫מגבה קה יב ה‬ ‫‪ 202‬ו ח‪-‬ו עם יג יז‬ ‫איוב לז ו‬ ‫איוב כא ל ו‪ -‬שם איוב לז ו ופרץ בר לח בט כי‬ ‫‪ 201‬יום‬ ‫‪ 204‬ורוח שם‬ ‫ולקחת תח לא יד ולפני תח קמז ז‬ ‫מ ‪ 1‬ליך תח קמז יז‬ ‫‪ 203‬ונושא ש ״ א יז ז‪ ,‬לעיל ו ‪66‬‬ ‫שם יד כט‬ ‫והמים‬ ‫‪ 205‬וכשל יש׳ לא ג עלי‪-‬ו יח ׳ כז ל‬ ‫י יט תה קלו יג עז כלח ב נותן תח קמז טז‬ ‫כשהוא שואג ‪,‬‬ ‫שהוא חוטף ]לב;[ של בריות‬ ‫לביא‬ ‫להלן כח ‪38‬‬ ‫‪ 206‬חוטף ׳ אבות דרבי נתן נוסחה ב פרק מג ‪122‬‬ ‫איוב לב כב‬ ‫ותקרב‬ ‫יר ׳ ח ג‬ ‫‪ 207‬ונבחר‬ ‫קז ח‬ ‫תה‬ ‫ונפשנו‬ ‫הגשים‪ ,‬רב ג ו‬ ‫ובמים וי ׳ ו כא‬ ‫‪444 355‬‬ ‫‪ 209‬לחיות יוגה ד ו ‪ 210‬עברו‬ ‫ואעמידה נחם יב לא‬ ‫וכפשע ש ״ א כ ג‬ ‫‪ 208‬כי שם יב לג שערי‪ ,‬איוב לח יז‬ ‫‪ 213‬ופלך מש לא‬ ‫תעורר שי ב ו‬ ‫‪ 212‬ההולכת נחם יב לח‬ ‫אשת רב יג ז‬ ‫סח ח‬ ‫תה לח ח ‪ 211‬אש יש‬ ‫ובקשנוך שי׳ ה ו אזי תה‬ ‫ז‬ ‫בעבותות הו יא ד‪ 214‬הגיש יש מא כא במסרת יח כ לז‪ 215‬אך איוב טז‬ ‫יט‬ ‫כמעט תה ׳ צד יז‬ ‫איכה א ב‪ 217‬רשפיה שי ח ו‬ ‫ודמעתה‬ ‫איכה ב ח‬ ‫‪ 216‬תאניה‬ ‫קכד ד‬ ‫היה יו‪ -‬ח ד ו ‪218‬‬ ‫עטרת‬ ‫ונקרא בר לב נ ‪ 220‬מה בר מד טז‬ ‫צרר יר ד לא על שם א טז ‪ 219‬כשמש יה ׳ י יג אור יש ל כו‬ ‫רכבי ‪ -‬ם‬ ‫יט ט‬ ‫‪ 222‬עטרת איוב‬ ‫דרכנו בט כב לב‬ ‫בר ח ד‬ ‫אטת דב יג ז ‪ 221‬חדי‬ ‫אם ח טו מ ״ א ז מה‬ ‫קומת מ׳׳ ב יט כג תה ׳ פ יא‬ ‫ד כג מ ״ ב ב יב‬

‫‪[440‬‬

‫המחברת‬

‫וארבע‬

‫העשרים‬

‫ומבחור ברושי ׳ צופי ויערי ודבשיי מנחם משיב נפשי ״ מתי ישיב המזל ׳ את הגזלה אשר‬ ‫גזל׳‬ ‫‪ 5‬י‪2‬‬

‫היכפר לו העו ‪ p‬הזה‬ ‫ומעונות‬

‫העברים ׳‬

‫בעי‬

‫ולרעות‬ ‫מצאתיך ׳‬

‫אריות‬

‫ידידותך ׳‬

‫אמרנו‬

‫וצביות אשר‬ ‫‪230‬‬

‫רעמך‬

‫מתי‬

‫וללקט שושני‬

‫המצא ־ רע ׳‬

‫יפעת אשת‬

‫אראה‬

‫על גרגרותי ?׳ אם לא‬

‫שניכם‬

‫‪235‬‬

‫מעינינו׳ איה‬

‫טחנו׳ כל זאת‬ ‫ובדם‬

‫ומהאל‬

‫אראה‬

‫‪240‬‬

‫הארצות נרוה ׳‬ ‫לכל‬

‫חלק‬

‫לעולם‬

‫אלי השר‬

‫‪ 223‬מנחם‪ ,‬בת‬ ‫ידידות‬ ‫‪¿ 23‬‬

‫בינך‬

‫צופי‬

‫ובאיל‬

‫טז‬

‫י‬‫כג‬

‫יא‬

‫יאירון‬

‫‪227‬‬ ‫» ‪22‬‬ ‫שם ׳‬

‫מ שך‬

‫ועיי‬

‫אך‬

‫לשבת רא *‪1‬‬

‫‪ ¿» 6‬כל‬

‫תח‬

‫חודש‬ ‫נוסעים‬

‫קמח יח‬

‫‪239‬‬

‫חטוב‬

‫כ י‬

‫‪242‬‬

‫דב‬ ‫מ ב‬

‫יג כ‬

‫אשת‬

‫מג‬

‫ולא‬

‫עדינו׳‬

‫אהבתכם‬

‫אמרותיך‬

‫ראינו‬

‫כאשר‬

‫מוסד‬

‫יפעת‬ ‫נעלמתם‬ ‫ותפל‬

‫מסד ‪-‬‬

‫וכצבימדח הדחנו*‬

‫נבראיו‬

‫עצום‬

‫ואל‬

‫הנוטה‬

‫נשאל‬

‫עזרי‬

‫אליך‬

‫ואתה תגיל‬ ‫השקתם׳‬

‫לתת‬

‫החסד אשר משך‬ ‫הימים ׳‬

‫נזר‬

‫שלמה זצ ל ׳ אשר‬

‫יתפלל ׳‬

‫באדני‬

‫אליך מן‬

‫לנביאיו׳‬ ‫כנהר‬

‫מקרא לך‬

‫ובקדוש‬

‫שלומים•‬ ‫לשלום לא‬

‫ישראל‬ ‫לבך‬

‫ובאמת היו על‬

‫ואל‬

‫תתהלל‬ ‫ועתה‬

‫חותם ׳‬

‫ואהבתו הישנה׳‬

‫תכבה‬

‫לילה ויומם לא‬

‫בלבי בא שנה׳ אמנם על אשת חיקו נמס‬

‫ויחרי‪ 1‬דם ־ ‪ ,‬רה‬

‫יש‬

‫תה‬ ‫כח‬

‫‪¿ 25‬‬

‫‪230‬‬ ‫נא‬

‫ס‪.‬ז‬

‫אשת‬ ‫יא‬

‫תעב ר‬

‫הרע‬

‫יד‬

‫נר נמש‬

‫מש‬

‫לנ ו‬ ‫יד‬

‫כט ז‬ ‫יה‬

‫יג ז‬

‫אענד‬

‫כט‬

‫׳‪.‬י‬

‫בברית‬

‫יש‬

‫וי‬

‫‪¿¿1‬‬

‫צלמות‬ ‫תח‬

‫יאירו‬

‫‪233‬‬

‫כא‬ ‫חבטחון‬

‫יג יד‬

‫‪237‬‬

‫‪228‬‬

‫עז‬

‫החשק ‪ ,‬כי׳‬

‫יח‬

‫לא ב ) נ (‬

‫‪¿ 40‬‬

‫יש‬

‫מא טז‬

‫על‬

‫ז ד‬

‫‪[4 4 1‬‬

‫צבי‬ ‫יד‬

‫אלו‬

‫ליסד‬

‫יט‬ ‫יש‬

‫חנוטה יש‬

‫ואתה‬

‫‪231‬‬

‫לד ז‬ ‫סו‬

‫כב יד‬ ‫ולרעות‬

‫מ ״ ב ה יא‬ ‫יח‬

‫אבות א‬

‫ובדם‬ ‫‪241‬‬

‫כב‬

‫ותניך‬

‫יט‬

‫אם‬

‫מ ״ב‬

‫דיככר‬

‫יש‬ ‫‪226‬‬

‫איוב י‬

‫איוב לו כז‬

‫ו‬

‫‪235‬‬

‫ד כ‬

‫ד ח‬

‫ונטפי‬

‫רב‬

‫וכצבי‬

‫החשד‬

‫אט‬

‫יא יד‬

‫שם‬

‫בם י‬ ‫לא כ‬

‫איבד‬

‫י_ ב‬

‫ומעונות‬

‫¿ ״א‬

‫וחתנצלנו‬

‫דורש דב‬ ‫דב‬

‫ההדורה ׳‬

‫ליסד‬

‫ליראיוי‬

‫כבראשונה ׳‬

‫המצא רע‪,‬‬

‫ו _‪ 1‬ם‬

‫יג כג‬

‫יניסון‬

‫מד יח‬

‫לג‬

‫כז ל‬

‫״ו‬

‫כה לז‬

‫אשמע‬

‫באהבתם ?‬

‫ה א מ חם‬ ‫במ‬

‫בר‬

‫כזאת‬

‫מתי‬

‫קול‬

‫חשמלי‬

‫‪,‬‬

‫לבבי‬

‫־ ‪ .‬ר ק ׳ ‪ -‬רי‬

‫חבורתי‬

‫כד ׳״ י‬

‫בר פ! ו ט‬

‫ח ו‬

‫‪ 228‬ואסף‬

‫י ‪,‬ו‬

‫לכל‬

‫צורתך‬

‫לכל‬

‫כנפש‬

‫יעלה עשנה׳ וגדודי חשקו יבואו‬

‫וב ‪1‬‬

‫מש‬

‫וצבאיו ׳‬

‫העי בחשק האיש‬

‫בני‬

‫ברקיךזי‬

‫יעבירנו שנית‬

‫בנעמך עוד נקוה‬

‫כבוד רבי‬

‫טובתך‬

‫ובאלתך ׳‬

‫עפרים‬

‫הארצותי ׳ מתי‬

‫והתנצלנו את‬

‫חשבנו‬

‫אשר הוא‬

‫חייך ׳ חשק‬

‫הודיעני איך אתה עתה‬ ‫‪245‬‬

‫לחזות‬

‫עמנואל בן‬

‫ונטפי‬

‫התלאות‬

‫כזאת הראנו ׳ מתי‬

‫צבי היא‬

‫אלו ראינו‬

‫הטוב אשר צפן‬

‫יתעצל ׳ דורש שלומך ועל‬

‫ואען ואמר‬

‫בברית החשק‬

‫יאירו אלי‬

‫מבית חיינו׳‬

‫קוראיו‬

‫למלאכיו‬

‫כחול ימים׳‬

‫ויאמר‬

‫בקשתיף ־ ולא‬

‫ואהבתכם לא שכחנו׳ ואף כי נוסעים אנחנו׳‬

‫ותזכה אל‬

‫הנצחות אשר‬

‫כבוד‬

‫חמדתיך ׳‬

‫ההדורים •‬

‫משליך יניסון את יגוני ״ מתי אענד פניני‬

‫הבטחון אשר בטחנו ?׳‬

‫הקרוב‬

‫וברכות‬

‫נטל‬

‫באתנו ‪-‬‬

‫השמחות נזרי‬

‫ונעביר‬

‫חשוקתך‬

‫עכשו ‪ -‬אימתי ? ׳‬

‫אמנם‬

‫דמעותינו‬

‫אויתיך‬

‫חיקך ׳ מתי‬

‫זהרה יאירון על עבר פניז׳ מתי נעם‬

‫הגבירה ׳‬

‫אהבתך ׳‬

‫לראות פניך‬

‫ממלכת השקנו׳‬

‫מעלתך מה מאד חטא הזמן אשר‬

‫המליצות ? ׳ מתי‬

‫דינו׳‬

‫צלמות ולא‬

‫סבבתי כמה‬

‫סדרים ׳‬

‫לקראתנו ׳ ושם נחדש‬

‫המקום ואסף‬

‫הכירו‬

‫בגלגל‬

‫נמרים ׳‬

‫אך יצוא תצא‬

‫תגרע ׳ ותניף ידך אל‬

‫מפברינוזי‬

‫במאזל ׳‬ ‫והררי‬

‫ובאיל משלש ותור וגחלי‬

‫הרים ׳ ועיי‬

‫יש‬ ‫לחזות‬

‫יב‬

‫שי ח ‪210 ,‬‬

‫‪211‬‬ ‫לילה‬

‫בטא י*‬ ‫‪-‬י‬

‫ו ב‬

‫) המצורע (‬

‫כ ו‬

‫ד ׳ ‪ -‬מלי‬

‫הנדה‬

‫על‬

‫כח ט ז‬ ‫כחול‬ ‫יש‬

‫יה‬

‫‪238‬‬ ‫תה‬

‫ואעביר‬

‫דב ׳‬

‫ח ב‬

‫‪232‬‬

‫פשר‬ ‫תפל‬

‫תה כ ‪ ,‬ר‬

‫יד‬

‫עח‬

‫י ־ד י‬

‫כז יט‬ ‫בקשתיך‬

‫‪234‬‬

‫נטר‬

‫ינ‬

‫יא‬

‫יח‬

‫‪ ,‬מדאל‬ ‫כ‬

‫תה ׳‬ ‫מקרא‬

‫‪ 246‬ו ד ‪ - ,‬י‬

‫המחברת‬ ‫והיה למים ׳ כי‬

‫‪250‬‬

‫לקחוה לנו‬

‫ראמר השר‬

‫האם‬

‫ואען ואמר‬

‫חייך י‬

‫ידעתי‬

‫לא‬

‫חברת על‬ ‫לדבר‬

‫פטירת‬

‫ונשמתה‬

‫הטהורה ׳ היא בחיק‬

‫פרידתה ירתה‬

‫אמונות׳ כי‬

‫מועדים וחציי והיה קשה עלי‬

‫מעלה עשנו כעשן‬

‫אברהם ושרה‬

‫הנבירה קינות י‬

‫עליה היו ידי‬

‫מפטירתה כמו מועד‬

‫כי לולי זה הייתי‬

‫העשרים‬

‫מלאכי השמים׳‬

‫וארבע‬

‫והפקדתיה ביד‬

‫הכבשן׳‬

‫בלבי הצי ׳‬

‫לעורר‬

‫יוצרה‬

‫אמנם‬

‫האבל ישן נושן׳‬

‫ואמרתי‬

‫ברכה‬

‫נפש‬

‫תדשן‬ ‫חשבתי כי לא‬

‫ויאמר השר‬ ‫ואען ואמר‬ ‫»‪25‬‬

‫חייך ׳‬

‫ספדת‬

‫ספדתי על אשה‬

‫קינים לשם אישה ולשם בניה‬ ‫ויאמר השר‬

‫בחייך ׳‬

‫ואען ואמר‬

‫הנה הקינה‬

‫קוה‬

‫‪260‬‬

‫עליך‬

‫הודך‬

‫תמתי ״ אי גפן‬

‫פוריה‬

‫ומנוחתי ״ אי‬

‫צדקתי אי‬ ‫פרידתך‬

‫המעטירה ׳‬

‫אנחותיי׳‬

‫הראית את‬

‫דמעותיי‬

‫השמיעיני את‬

‫קולך ׳‬

‫יסערו ׳‬

‫במנחמים ׳‬

‫יגערו‬

‫‪ 2 4 7‬רנו‪ ,‬טסנו בחיק אברהם‬ ‫שכורת‪ ,‬הנני‬ ‫‪ 2 5 8‬קוה‪ ,‬קויתי‬ ‫סהרונית‪ ,‬יפה‬ ‫מיוחסת בכוהנת‬ ‫תפלת‬

‫‪ 247‬ש ‪ .‬מתח‬

‫‪250‬‬

‫‪! .‬״א כ לו‬ ‫‪ 255‬וה ־ יברים‬ ‫ש ״א‬

‫דיט‬

‫‪260‬‬

‫אשת‬

‫תה‬

‫מה ד‬

‫כג‬

‫משום‬

‫תה‬

‫רכט נ‬

‫יב יג‬

‫קול‬

‫* חרית‬

‫דה ״ א ד כב‬

‫יח‬ ‫יש‬

‫כד טז‬ ‫נד ו‬

‫ארורה‬

‫אסתר‬

‫וחיתה נפשי‬

‫בר‬

‫שלום ב תו‬ ‫‪266‬‬ ‫בר‬

‫ד‬

‫פרי‬

‫‪264‬‬

‫דמעותי‬

‫יאמרו‬

‫גשמה זו‬

‫‪256‬‬

‫ג יז‬

‫וי‬ ‫ב‬

‫וי‬

‫שנתת בי‬

‫כו י‬ ‫שם‬

‫יט‬

‫טו‬ ‫שי‬

‫ו ט‬

‫לעיל יז ‪412‬‬ ‫איוב ז יא‬

‫‪251‬‬ ‫יז יד‬

‫בד‬

‫‪261‬‬

‫שלמנית‬

‫‪ ¿ 68‬בכדי‬

‫העלו עפר על ראשם׳‬

‫יש‬

‫‪ 263‬גפן‬

‫ברכות לט ‪,‬‬ ‫כמטר‬ ‫חגרו‬

‫מעלה‬ ‫למען‬

‫אשת‬ ‫מי‬

‫טהורה‬

‫דב‬

‫מש‬

‫שם‬ ‫תה‬

‫יט יח‬ ‫עח ו‬

‫לא י‬

‫כג ח )צר (‬ ‫תה‬

‫עטרת‬

‫קכח ג‬

‫לעיל ט ‪210‬‬

‫יש‬

‫ידידות‬ ‫אהרוגית‬

‫לב ב‬

‫יזובו‬

‫תה‬

‫עח כ‬

‫איכה ב י‬

‫זעקת‬

‫יש‬

‫טו ה‬

‫‪[442‬‬

‫ח‬

‫‪249‬‬ ‫טו‬

‫ידיי ־ ות‬

‫כח ה‬ ‫יר‬

‫הראיני את‬

‫יב ז‬

‫לעיל א ‪378‬‬

‫‪262‬‬

‫הראיני‬ ‫וכמץ ה ‪.‬‬

‫ש‬

‫נעורי ״‬

‫יוצרה‪ ,‬ונפרדתי‬ ‫נוטלת חשר‬

‫טטנד‬

‫אהרונית‪,‬‬

‫היו‬

‫יר‬

‫שם ׳ יז יב‬ ‫נפש‬

‫מש‬

‫יא‬

‫יש‬

‫נא‬

‫כא‬

‫אל‬

‫חותם‬

‫איכה‬

‫תה‬ ‫מפני‬

‫ב יד‬

‫ירתד‬ ‫כד‬

‫יב ז‬

‫יועם‬

‫‪265‬‬

‫בניך‬

‫וכמץ מגרן‬

‫אשת‬

‫שכורת‬

‫וראש‬ ‫שי‬

‫קול‬

‫יעערו ׳‬

‫לעיל יד ‪366‬‬

‫יר‬

‫רבת ש ׳ ׳ב כג כ‬

‫סהרונית‬ ‫השמעת את‬

‫ישטפוי׳‬

‫וחפקדתיח ביד‬ ‫‪ 2 6 4‬שלמנית‪,‬‬

‫והפקדתיה‬ ‫‪258‬‬

‫מענית ׳‬

‫לנחומים ׳ אי‬

‫יונתי‬

‫שלום ביתי‬

‫אהרונית‪,‬‬

‫זעקת שבר‬

‫קוה‬

‫האמץ כי‬

‫חמדת נפשי‬

‫לעיל ח ‪128‬‬

‫כל‬

‫חמדת נפשי‬

‫שמחתי ״ אי‬

‫ונחלים‬

‫החרדה ואץ מקום‬

‫היא‬

‫כתבם‬

‫יונתי‬

‫בגללך ׳‬

‫בעיני‬

‫תפארה ׳ מי‬

‫שלמנית ״‬

‫יזובו מים‬

‫בחיק‬

‫יב ז‬

‫‪259‬‬

‫יערפו ׳‬

‫גדלה‬

‫וצפירת‬

‫השמעת‬

‫‪ 2 4 9‬חצי‪ ,‬חץ‬ ‫ושרה‪ ,‬ננן ערן‬ ‫המעגירה‪ ,‬נו טאת‬ ‫‪261‬‬ ‫כשכור‬ ‫כלבנה ‪ 2 6 5‬ערוגיית‪ ,‬ערה וזריזה‬

‫ישן‬

‫אם‬

‫והיגץ‬

‫שעשועי׳ חותם על לבי‬

‫האריך על גבי‬

‫‪251‬‬ ‫העטרה‬

‫אלהי‬

‫מועד דש‬

‫האדמה‬

‫גברת‬

‫בעבורך ׳ אי‬

‫צנועה ׳ אי‪,‬‬

‫קדורנית ׳‬

‫צועקים במר נפשם׳ חורו שקים‬

‫נעורי‬

‫עטרת צבי‬

‫ארורה‬

‫כמטר‬

‫וחמדת‬

‫המהללים ׳‬

‫אסתר נושאת חן‬

‫ידידות נפשי וראש‬

‫רחמנית ״ אי‬ ‫הלכתי‬

‫מחמד כל עין׳‬

‫קרואיה ׳ אשת‬

‫והדרך ׳‬

‫ערונית ״‬

‫הלקח‬

‫בעלה‬

‫ידידות נפשי‬

‫בירכתי ביתי ״ אי‬

‫מפני‬

‫מראיך‬

‫חברתי על שם‬

‫פעלים ׳‬

‫הענוה וראש‬

‫יועם אורך ׳ וישנא כתם‬

‫‪265‬‬

‫המהללהי אשר‬

‫אסתר‬

‫רחוקים ׳‬

‫למען ידעו אותם דור אחרון‬

‫שכורת ולא מיץ׳ אל‬

‫וחותם על זרועי ׳ ציץ‬

‫וחברתי‬

‫עתיקים‬

‫לזכרון ׳‬

‫הלולים ׳ אשת חיל רבת‬

‫רואיה׳ מי יעץ זאת‬

‫קדושה ׳ היו אישה ובניה ממנה‬

‫והדברים‬

‫כתבם לי‬

‫לשלומים ואץ׳‬

‫פרי קדש‬

‫לעולם על אשה‬

‫שי‬

‫ח ו‬

‫ד א ה ‪ ,‬דך‬

‫קלז ו‬

‫שלום‬

‫מל ״‪ .‬יד‬ ‫‪267‬‬

‫‪ 269‬א ‪ -‬ת‬

‫שבת‬ ‫דאריך‬

‫וחיתה‬

‫בר‬

‫מל ב יד‬

‫המחברת‬ ‫‪20‬‬

‫אשר‬

‫נעריי‬

‫ביד מי‬

‫הנחת‬

‫ינחמם‬

‫מכאבם ׳ ומי‬

‫ישקיט שאץ‬

‫ועליהם היית כל היום‬ ‫יצעקו‬ ‫ואמך‬ ‫‪275‬‬

‫יעשה‬

‫בעל‬

‫נעוריך ‪ -‬ועוד לא‬

‫אשכלות‬ ‫אתנחם‬

‫לכבודך ׳‬

‫ועתה‬

‫גנבת את‬

‫הלוך‬

‫הצרי אץ‬ ‫עמנו׳‬ ‫‪285‬‬

‫הצדקת‬

‫ותחתינו נרגז‬

‫הקדושה׳ פנת‬ ‫הרוחת‬

‫וכמה‬ ‫ואיה‬ ‫‪290‬‬

‫איך לא‬

‫הייתי על‬ ‫נכספתי‬ ‫חרבי‬

‫רקב‬

‫אסתר‬

‫בעצמינו ׳‬ ‫הכאב‬

‫יקרת‬

‫האבן‬

‫לנפשנו‬

‫האנושה׳‬

‫היית בעת צרתנו‬

‫אדבר ומה‬

‫כשבויות‬

‫מרת‬

‫גדל‬

‫אהבתנו אשר‬

‫לראש‬

‫עטרת ראשם׳ מה‬

‫ימצאך ׳ מה יעשו בניך‬

‫אשמורות׳‬

‫אצטדק‬

‫ינחמום‬

‫אשר‬

‫אשת נעוריי ואת היית‬

‫פניך ׳‬

‫ללכת‬

‫לנוד לך‬

‫למאסף‬

‫קראת אותנו‬

‫חלכאים‬

‫ונפל‬ ‫מאד ואץ‬

‫ובים‬

‫הנפשות‬

‫לשלומים‬

‫לנחומים ׳‬

‫העברתינו‬

‫חרושהי ׳ אי‬

‫השכבתינו‬

‫למה‬

‫למעצבה ׳‬ ‫לשפך‬

‫עלתה‬

‫וברכות טוב‬ ‫תאיצו‬

‫אהה‬

‫לענוה‬

‫לנחמנו ׳‬ ‫אסתר‬

‫אמנו‬

‫ולקדשה ׳‬

‫כמה‬

‫ועתה נפשנו‬

‫תומכת רוח‬

‫נחבאת‬

‫עליך את‬

‫לברח‬

‫אבר‬

‫‪¿ 70‬‬

‫אין‬

‫ח‬ ‫אבלי‬ ‫יד‬

‫איבה ב‬ ‫מ ״א‬

‫תה‬ ‫ואת‬

‫ד‬

‫יח‬

‫עו‬

‫הצרי‬

‫יא לה‬ ‫חבב‬

‫יר‬

‫סורו‬ ‫היא‬

‫) מרים (‬

‫ועתר‬

‫לרא *‬

‫הנכספת‬ ‫איכה ד‬

‫כי‬

‫בו‬

‫לה יד‬

‫יסדר יום‬ ‫‪283‬‬

‫כב‬

‫בט‬

‫יא ו‬

‫עטרת‬ ‫ב * ד כט‬

‫ד‬

‫אכה‬

‫‪274‬‬

‫דדי‬

‫‪278‬‬

‫לעולם‬

‫לרעים‬

‫מן‬

‫‪286‬‬

‫תד‬ ‫כי‬

‫יגחמום‬

‫‪ 289‬עיי‬ ‫טז‬

‫‪291‬‬

‫בר‬

‫לעיל יד ‪116‬‬ ‫אבי‬

‫שאר‬ ‫מאי‬

‫יז א‬ ‫ר ־ את‬

‫בת‬ ‫ל ‪ ,‬יי‬

‫תה‬

‫‪1‬י‬

‫ובמראה‬ ‫ז נ‬

‫יד ‪62‬‬

‫כח‬

‫ובקדושה‬ ‫תומכת‬ ‫צופ ״‬

‫באת‬

‫יר ט ‪ ,‬ה‬ ‫יב ‪287‬‬

‫כאד‬ ‫י‪1‬‬

‫‪273‬‬

‫‪ 277‬א ‪.‬‬

‫לעיל ד ‪40‬‬

‫‪ 287‬ם ‪. ,‬ת‬

‫ביופי‬

‫יט ט‬

‫איוב ב יא‬

‫וברכות‬

‫אי ‪ ,‬ב ב י»‪.‬‬

‫איוב‬

‫לז ייד‬

‫לנוד‬

‫והורתי ‪,‬‬

‫‪284‬‬

‫עלתה על כל ר ; * ים‬ ‫י‪-‬‬

‫רב‬

‫ע ״ א כ יז‬

‫איכה ב יט‬

‫אנשי‬

‫טו‬

‫‪ 271‬על‬

‫לב יא‬

‫עטרת‬

‫׳ *ב ו רב ל‪ .,‬יב‬

‫עטרת ראשנו׳‬

‫תה‬ ‫מש‬

‫‪[443‬‬

‫‪285‬‬ ‫טז‬

‫‪270‬‬

‫ועתה‬ ‫וכב ‪ ,‬ד‬

‫ותחתתו‬ ‫דאבן‬

‫רק‬

‫זב‬

‫ענוה לא‬

‫היתה‬

‫כ־‬

‫‪¿ 90‬‬ ‫*‬

‫מה‬

‫בר‬

‫בר‬

‫לא ל בו בן‬

‫י*‬

‫מד‬

‫נח ח‬

‫עלית‬ ‫בה‬

‫הבכבתינו‬ ‫הא‬

‫ל *פך‬

‫אנטי ‪ -‬לוטנו‬

‫היית בעת‬

‫יקרעו הו‬ ‫איוב‬

‫טז‬

‫תה‬ ‫מסיפון‬

‫א‬

‫נ יא‬

‫יד‬ ‫ב‬

‫ת מל‬

‫תהלים ב ‪104‬‬ ‫יי‬

‫יזי‬ ‫כ^‬

‫איי י‬

‫‪ . ,‬ינצבורג‬

‫ובים‬

‫* א‬

‫יג‬

‫ט‬

‫‪ . , 282‬טעי י *‬

‫‪288‬‬ ‫יש‬

‫למה ^ בת‬

‫ט‬

‫׳ ‪ .‬בעי‬

‫חב ג טז ■ ‪. ,‬פי‪1‬‬ ‫ד ז‬

‫נא יר‬ ‫טז‬

‫רב‬

‫‪281‬‬

‫נח ‪,‬ם ב‬

‫יואי‪ 1‬א ח ‪276‬‬ ‫לב לג‬

‫יבשה׳‬

‫נדיבה ׳ אשר‬

‫מרירות נפשנוי׳ מי ינחמנו‬

‫‪, 273‬אי !‬

‫בעל‬

‫יקדמנו ׳‬ ‫סורו‬

‫מרת‬

‫ביבשה ׳‬

‫בת נדיב‪,‬‬

‫ארוכת בת‬

‫התגעגעה עליהם‬ ‫‪ 2 7 9‬נכדי‪ * ,‬מתו על פגיה והיא‬ ‫מפהתם‪ ,‬טיפחת אותם‬ ‫‪.» 2 7 0‬ערי‪ ,‬לדי הקטבים‬ ‫‪ 2 8 3‬אנשי שלום‪ ,,.,‬אתם‬ ‫אבותינו נמ ‪ -‬כו בגענ‪ > ,‬ים אליך ובא א ‪ ..‬גבת א תם‬ ‫את לבביגו‪,‬‬ ‫‪ 2 8 5‬ונפל חלכאים‬ ‫‪290‬‬ ‫‪ 2 8 8‬הרוחת‪ ,‬הבאת הקייה והוחה‬ ‫בעצומינו‪ ,‬ו ^ בנסה חולעה באיבי־ יגו‬ ‫* רתנו קרובה‪ ,‬עזרת ל»‪ ,.‬בעת צרתג!‬ ‫אשר‬

‫כראוי‬

‫הקדושות לאמו*‬

‫מדוע לא‬

‫עלית על כל הנשים‬

‫צופנו ויערנו ודבשנו׳‬

‫י‪,‬‬

‫בעוכריי‬

‫ופלוני נכדי ‪ -‬למה‬

‫בעצומינו׳ אל‬

‫מקום‬

‫הדאגות‬

‫לבבך‬

‫קרובה ׳ איך‬

‫שלומנו׳ כי‬

‫אמנו׳ מי זה‬

‫הראשהי אשר‬

‫היתה על‬

‫אדבוך‬

‫ולא‬

‫ולטפדך ׳‬

‫אחרי פלוני‬

‫אחלי‬

‫רופא אץ שם‪ ,‬אנשי‬

‫המהללה‬ ‫יבוא‬

‫פניך ‪ -‬ולא‬

‫אביך‬

‫חברתי על שם בניה׳ נטעי נעמניה‬

‫אם‬

‫המנחמים ׳ כי‬

‫התאכזרו ׳‬

‫לבטח‬

‫יאספך‬

‫וזאת היא הקינה אשר‬ ‫ברומא‬

‫הבוכים‬

‫הלכתי כי נכסף‬

‫וכבוד אדני‬

‫שכנו‬

‫עליך‬

‫ונחומיך מהם זרוי‬

‫ואחיותיך ‪ -‬והיית‬

‫לראות‬

‫על אשר לא‬

‫לבבינו ותנהגי אותם‬

‫את נפשך ׳‬

‫סורו‬

‫קודרים‪,‬‬

‫עליך ׳‬

‫מרחפת ׳‬

‫גדלתם ׳ מי‬

‫לבם ‪ -‬ואץ קול ואץ עונה ׳ מה יעשו‬

‫יכסף‬

‫מדורות למו ׳ מה‬

‫עמלת בם ואשר‬

‫עליהם‬

‫יאמרו אחיך‬

‫יראך‬

‫אבלי אם‬

‫על‬

‫גחלי‬

‫היית‬

‫איך‬

‫אהבת נפשם׳ ומה‬

‫ממדורות ׳‬

‫לעולם לא‬

‫ועתה‬

‫מפנה ׳‬

‫אשר‬

‫יתנחמו ׳‬

‫לבם ׳‬

‫רביתם ׳‬

‫אשר‬

‫רחמיך‬

‫יקרעו סגור‬

‫אהבוך‬

‫שבעי‬

‫‪280‬‬

‫חופפת ׳‬

‫למולך ‪ -‬ואץ‬

‫העשרים‬

‫טפחתם ואשר‬

‫וארבע‬

‫בט‬ ‫למה‬ ‫א‬

‫בר‬ ‫טו‬

‫רצו‬

‫טו‬

‫יט‬

‫לא כז‬ ‫ינחמנו‬

‫המחברת‬ ‫מעצבץ ידעו ומי זה ישקיט‬ ‫שבית שביי‬

‫‪295‬‬

‫בניך‬

‫האנונים׳‬

‫יענה׳‬

‫בערב ילינו בכי‬

‫ולילה‬

‫לשבעה ׳‬

‫מי יעץ זאת‬

‫‪300‬‬

‫״‪30‬‬

‫כצירי‬

‫ומזמה ממנו‬ ‫יולדה ׳‬

‫תבכה‬

‫אחד‬

‫‪294‬‬

‫י*א‬ ‫‪314‬‬

‫נפשנוי׳‬

‫שכורי כוס‬

‫נבהלנו‬

‫מנוחתה‬

‫אודות‬

‫לבבנו שטעה י‬ ‫תשכחתו ‪ -‬ולא‬

‫וחותם על זרוענו נתנוך ׳‬

‫מרת‬

‫החמה ׳‬

‫בשמים׳‬

‫בעתים‬

‫אסתר‬

‫מראותי כי‬

‫אשמורות׳‬

‫תקדמנו‬

‫הנקיים׳‬

‫תבכה יומם‬

‫האמץ כי‬

‫איך‬

‫אמנו‬

‫דומעות‬ ‫התמימה׳‬

‫בעזה ׳ אמנם‬

‫ולבבנו כח לא עצרי כ־ פחד קראנו‬

‫לראש‬

‫דמעה ׳‬

‫השמועה׳ אשר‬

‫חסידה‬

‫על‬

‫נפלינו‬ ‫אשר‬

‫ולספדהי הוי אם והוי הודה ׳‬

‫החסידים‬

‫והיתה‬

‫האבלים‬ ‫האגוגים‪,‬‬ ‫תשמעוה‪ ,‬ואף נל־ פי‬ ‫גברה‪ ,‬נלתד‬

‫הידעת‬

‫ואבל‬

‫לא‬

‫כראוי‬

‫ברכות טוב‬

‫לצרר נפשה‬

‫בצרור‬

‫נהפך‬

‫לאבל‬

‫ובנפש‬

‫הומה•‬

‫ודואגים‬

‫עמכם‬

‫יד לשתנו‬

‫להניד‬

‫צירים‬

‫אחזתו‬

‫ורעדה ׳‬

‫נוראות ׳ ואם לא‬ ‫זכינו‬

‫להיות‬

‫תשמעוה ‪-‬‬

‫על פני‬

‫לכבודה ׳ ומה מאד‬

‫תשית‬

‫אמנו‬

‫חטאתכם‬

‫הודעתם אותנו‬

‫הדבר ‪-‬‬

‫עטרת פז ׳‬

‫אחלינו‬

‫לראשנו‬

‫החיים׳‬

‫אמרי‬

‫תרדנה עינינו‬

‫דמעה מעל פנינו׳ ושבת משוש לבנו ׳‬

‫הצדקת‬

‫לבוא נחפז ׳ וכי‬

‫וצנועה ׳‬

‫מזדן גגים׳‬ ‫כתנים ׳‬

‫מספד‬

‫טובה‬

‫עלית‬

‫כבנות‬

‫במקום נאק ׳ מי‬

‫העלתה ׳ אשר פרץ אדני פרץ‬

‫משמע‬

‫נפשנו‬

‫חברתי קינה‬

‫חברתיה על‬ ‫חכמה‬

‫יעשו‬

‫למרום‬

‫ביד מי נטשת‬

‫קראתם לנו לשפך את נפשנו׳ אל חיק אמנו׳ ולו‬

‫למאסף נפשות‬ ‫טוב יזבד ׳‬

‫פטירת‬

‫תבצר ׳‬

‫נעוינו‬

‫כבדה ׳ אשר לא‬ ‫היה כל‬

‫אבלי אם‬

‫התקועה‬

‫ופלוני‬

‫פרץ אמנו‬

‫בהפרדה ׳ לנוד לה‬

‫עוד‬

‫בצרת‬

‫פלתי‬

‫מרה על‬

‫ופלוני‬

‫במסתרים‬

‫‪310‬‬

‫חקי יתד‬

‫הידעת‬

‫אנחנו‬

‫בקול‬

‫תקצר ׳‬

‫באר מים ודים‬

‫ובזק גרועה ׳ על לא‬

‫ועפעפינו תלו מיפי ׳ מי ימחה‬

‫צועקים‬

‫בוער‬

‫תזנחינו ‪ -‬ולא זנחנוך׳ ואנחנו חותם על לבנו‬

‫מחולנו ׳ הנה‬

‫פלתי‬

‫מקרח‬

‫צנצנת‬

‫עטרת ראשנו׳‬

‫דמעה‬

‫קק‬

‫הצבי ׳ אי‬

‫מלאי יגונים׳‬

‫אהבתך כאש‬

‫בקרבגו ׳‬

‫ולבקר קתה ׳ מי יתן ראשנו מים ועינגו מקור‬

‫בראש‬

‫עליך‬

‫שכחנוך ׳ או‬ ‫נא‬

‫כאמו ׳‬

‫והנחת אותנו על‬ ‫שבעי רגז‬

‫העשרים‬

‫ורשפי‬

‫וארבע‬

‫ומנחל‬

‫עדניו אותה זבד‬

‫כבוד‬

‫נמרצת ׳‬

‫המאמרים‬

‫מפניני‬

‫מקבצת ׳‬

‫ומיהלומי‬

‫משבצת ׳‬

‫הענינים‬

‫גבירה ׳ היה שמה שרה׳ כי עם רשפי רום ועם אנשים שרתה‬

‫בתולה ואיש לא‬ ‫‪ 2 9 6‬עי‪ 1‬לא גובה‬ ‫‪ .‬אי ^ כם ‪ .‬ומ > ם את‬

‫ידעה ׳‬

‫גברה על כל‬

‫הגבירות ביכי‬

‫דינה‬ ‫הסם! >ה על ה‪ -‬מועי־ו‬ ‫בכיית ו ‪ 3 0 9‬אהית ‪ , ,‬בק ‪ .‬תיו‬

‫ובחכמה ׳‬

‫‪ 2 9 9‬חסידה‪,‬‬ ‫‪ 3 1 3‬רשפי רום‬

‫צדקת‬

‫היתה‬ ‫וחפרה‬

‫‪ 3 0 5‬ואם‬ ‫מלאכי * מ ם‬

‫‪ 292‬וי שפי ‪-‬י הו כא ‪ .‬י" כ כ ליה רד כה יב ‪ ï 29‬והגדת כ “ ב ר נ ב ד יח מנותיו נל קוץ הצב‬ ‫באר ‪ .‬י ד טו ‪ . 294‬בעי איוב יד א אבל תד לה ־־ ינש‪ ,‬מ א ״ ל‪ 29‬בעיב תד ל ו )רנד( להלן כח‬ ‫‪ 182‬מי יי ח כג ‪ 290‬ברא‪ .‬יח כ‪ -‬ח י ‪ .‬ט‪ ,‬ב נל קרוי‪ t -‬פא מיק ‪ ,‬על לא ט בד ד‪ .‬מונד ש אמר‬ ‫ת‪ -‬י ‪ .‬כב כי ‪ 298‬חוים‬ ‫) ‪ 2‬א ב כד( אל ב^י כי לא ט! בד ה‪ .‬מו‪,‬ר ‪ 297‬מי י ‪ .‬ט ח צ^צ י* ! ‪ .‬אב‬ ‫‪.‬י ה ‪ 299 .‬נטרת א כי ה טז ד יעת תה לא ח חם יי יד ח )דם יי— ״ ף( תרד^ד יר ט יז ‪ 100‬ימדי‬ ‫י ‪ .‬כד ח ו*בת א כה ה טו ‪ 101‬כ כ י ‪., .‬א יז יד כ־ טו ‪ °01‬אשי ‪ 1‬ב ו ד ) נזד— שם פרט ( יד במ‬ ‫יא כג ‪ 304‬ומזמר א וב מב ב כח דד ב יג כ פחי איוב י יד ציי ם ים בא‪ io > .,‬נפייי ! תי קלט יי‬ ‫‪ 300‬במסתרים ל״יל יד ‪ 110‬לרא‪ .‬א כר ב יט ‪ 107‬י ד א ב ב יא יד טז ־ כב יח נאי‬ ‫!אם יד יג י‬ ‫בר יח כ ‪ 308‬ל‪ .‬פך איכי ב יב ‪, 309‬כ תי כא י ‪ 110‬לצדד ש א כי כ‪ -‬מ;חל תד לו ‪ -‬זבי בר ל כ‬ ‫יפיד יש כיב‬ ‫‪ 111‬ויתד י ‪ .‬אי ‪ 111‬כי בי יבב ״ ‪ 114‬בת‪,‬לד בר כד ט‬

‫‪[444‬‬

‫המחברת‬ ‫לנגדה‬

‫‪315‬‬

‫הלבנה ובושה‬ ‫מרעידים‬

‫עמדנו‬ ‫היתה‬

‫החמה ׳ וקנאו‬

‫ורוהים ׳‬

‫בשכבר‬

‫ממעלתה‬ ‫הלבבות‬

‫‪320‬‬

‫כלי‬

‫חקוקה ׳‬

‫חמדה ׳‬

‫הצלמות ׳‬ ‫הרי‬

‫החיים‬

‫אל שאול‬ ‫יחשקוך‬

‫תחתיה ׳‬

‫הלבבות‬

‫בעבורה‬

‫כסופה‬

‫ולמאמרה‬ ‫והמגזרים ׳‬ ‫ינעל‬

‫כאשר‬

‫במות ‪-‬‬

‫ירדף‬

‫והצביה‬

‫הלבבות ׳ ושם תקננה‬ ‫בשכבר‬

‫אשר‬ ‫אשר‬ ‫‪335‬‬

‫הארץ‬

‫אילי‬

‫ולבן‬

‫לא‬

‫ועיניהם‬ ‫השועים‬

‫בחוחיה‬

‫לעולם חשוק׳‬

‫וחצרות ודי זהבי‬

‫נהפך‬

‫והמות אשר‬

‫‪315‬‬ ‫מי‬

‫עש‬

‫בעשי‬

‫יי‬

‫טו יז‬ ‫לעיל‬ ‫על‬ ‫טז‬

‫אס‬

‫ב ז‬

‫כא ‪233‬‬ ‫צי‬ ‫תה‬

‫פו ינ‬

‫תה‬

‫‪ 333‬לא‬

‫בר‬ ‫אמי ^ ו‬

‫תמ ‪ ,‬יה‬

‫גז‬

‫מיי‬

‫איכה‬ ‫כשר‬

‫‪327‬‬ ‫‪329‬‬ ‫ריב‬

‫ויימר ‪,‬‬

‫גב‬

‫‪ 323‬בא צר‬

‫עח כ‬

‫יט ‪22‬‬

‫ב ט‬

‫״ם ״‬

‫ח יד‬

‫יזובו‬ ‫לעיל‬

‫איוב ט ט‬ ‫אס‬

‫לקי ׳ ד‬

‫ה‬

‫‪ ,‬עי‬

‫כד‬ ‫א‬

‫ויימאמיד‬ ‫״‬

‫י‬

‫‪/‬‬

‫‪. ,‬קרא‬

‫צמה‬

‫עכסהי — ״ כי‪1‬‬

‫נ ג‬

‫מ״‬ ‫א נ‬

‫‪328‬‬

‫ספי‬

‫צירה א ו‬

‫‪.,‬י‬

‫‪334‬‬

‫גז‬

‫במ‬

‫בצבי‬

‫‪ 324‬ח י ייי ם‬

‫אס‬

‫יא‬

‫‪118‬‬ ‫‪320‬‬

‫מלכת‬

‫התאחדה ׳‬

‫תשכן‬

‫המציאותי‬

‫יח‬

‫י‬ ‫יר‬

‫‪ ,‬י‪-‬‬

‫יי י‪,‬‬

‫משחית‬

‫קמות‬ ‫על‬ ‫כעכסה‬ ‫דיפות‬

‫הגפסרים‬

‫יקר‬ ‫כל‬

‫הרואד א‬

‫החיים‬

‫בת‬

‫בי ‪ ,‬ט‬

‫‪[445‬‬

‫תה‬

‫כועס >ל‬

‫כדג‬

‫אוצי‬

‫הו י‬

‫י צ‬

‫ד ח‬

‫מס‬

‫יה ‪ ,‬ד‬ ‫‪130‬‬

‫‪ 335‬ע ^‬

‫י״‬

‫ה ‪ - .‬ים‬

‫והנכבדים‬

‫ז ז‬

‫ללעג‬

‫תה‬

‫עכסד‬

‫יה‬

‫‪319‬‬

‫) מת ך‬

‫יופיה‬

‫יח‬

‫כח ז‬

‫לעיל ג ‪218‬‬

‫‪ 336‬על‬

‫המלכד‬

‫אתמה אם לא‬

‫לעיל ‪558 -‬‬

‫אצתו‬

‫״ א כו כ‬

‫י‪ -‬י‬

‫ומדקה ובה‪.‬יי‬

‫ועו ״ ר‬ ‫מימה‬

‫ד‪. ,‬‬

‫ופייליד‬

‫הגלגלים ׳‬

‫וכאסתר‬

‫‪ 322‬לבו ״ י‬

‫‪,‬ע נ הם‬

‫בא ‪ .‬י‬ ‫‪-‬צ‬

‫אכייה‬ ‫גו‬

‫בעדה‬

‫כלב‬

‫היתה‬

‫הנעימה ׳‬ ‫והבריאותי‬

‫‪ 318‬אכלה‬

‫והמנזרים‪,‬‬

‫‪317‬‬

‫>־ ‪32‬‬

‫; חום ״‪ .‬יז‬ ‫‪-‬‬

‫אס‬

‫בר‬

‫לחבלי‬

‫מעלת‬

‫אתמה אם לא סגרו‬

‫א ד‬

‫היא ‪ -‬ישכנו‬

‫היקום ממנו עשוק׳ ויהיו‬

‫לשנא‬

‫ד יד‬

‫נפרדה ׳ ומי‬

‫פחדנו ׳ ונשנא את‬

‫תבלי כי המות‬

‫וכבר היה כל‬

‫טבע‬

‫הטפסרים‬

‫והצביה מהם‬ ‫באשר‬

‫שללת‬

‫ונחלים ישטפו׳‬

‫אחריה‬

‫להגיע אל אשר ממנו‬

‫יב יד‬

‫ייא‬

‫הטפסיים‬ ‫איייי‬

‫דרדפו‬

‫בחיים ‪-‬‬

‫‪329‬‬

‫הצדקת‬

‫דג‬

‫קה‬

‫הלבבות בך‬

‫דבקים ׳‬

‫וחצרות ודי זהב‪,‬‬ ‫ורחבות‬ ‫וברק‬ ‫בעייתה ה ״‬ ‫בשעה‬ ‫עיכבוה דג > לים‬

‫ירוק‬

‫י ׳ ‪,‬ת א‬

‫הפרתם ם‬ ‫מ ‪ .‬הת‬

‫מי‪1‬‬

‫‪316‬‬

‫להוריד‬

‫יערפו ׳ חובו מים‬

‫‪ 317‬בעדר״‬ ‫עליה‬ ‫והדסה‪ ,‬אם לו את‬

‫עמדנו‬

‫ושמה‬

‫והחרים ׳‬

‫שנאנו ‪ -‬נאהב י‬

‫‪ 315‬עש כסיל וכימה‪,‬‬ ‫הסזחירים‬ ‫כוכבי ה ־ ‪ .‬הר‬ ‫‪ 319‬עבטה‬ ‫רפסה‪,‬‬ ‫וצוחקת ‪ ,‬רומסת ברגל‬ ‫אוכיית‬ ‫‪ 320‬בצבי הארין‪,‬‬ ‫בשרה‬ ‫ורדום‪ ,‬כ ״ מתה שרה‬ ‫‪ 334‬לעדים‪ ,‬פעם ובבי ‪ ,‬הרי ב ״ כבר ‪ 337‬ולבן‬ ‫סגרו בעדה‬ ‫הגלגלים וב ‪ /‬יהי לפלא בעי ‪ . ,‬י אם לא‬

‫מחשבות‬ ‫חשבת‬

‫הצביה ׳ כי‬ ‫מעלתה‬

‫הלבבות נשואים׳ מה גדלה‬

‫בעבורה‬

‫ברומים ׳ על‬

‫המדינות ׳ כי מיום אשר‬

‫מלכי ארץ וכל יושבי‬

‫בשכבר על כנפי נשרי‬

‫הכר שמה׳‬

‫שחקים ׳‬

‫כמטר‬

‫המחשבות׳‬

‫במותי‬

‫תכלת ובגנזי‬

‫המותה‬

‫הפרתמים ושרי‬

‫נכסף‬

‫עמה‬

‫ופליליה ׳ את‬

‫בהרים ׳ כי מי יחשק‬

‫יהיה‬

‫ותשוקה׳‬

‫באשר תמות נמות ושם נקבר ׳ ואיש‬

‫מחשבותיך‬

‫נלכדה ׳‬

‫כאשר‬

‫ובגלומי‬

‫יתחבר ׳‬

‫ועמה‬

‫מנבל ׳‬

‫החיים שנואים׳ והיו‬ ‫על טוב‬

‫לבושי‬

‫בחרנו‬

‫מכלול‬

‫בעבורה‬

‫חמדנו ׳ לא‬

‫ועל לוח‬

‫התחברה‬

‫אליה‬

‫האמינו‬

‫אהובה‬

‫רפסה ׳‬

‫לבדהי ׳‬

‫העדינות ׳‬

‫הקורא‬

‫וברגל‬

‫ותוריד‬

‫והתחבקה ׳ מי‬

‫לבבם והיה למים ׳‬ ‫ירדפו ׳‬

‫בעדה‬

‫להיות‬

‫מעלתך עד רום‬

‫ינהרו‬

‫אמרנו‬

‫ומדקה‬

‫צדקה ׳‬

‫תפארת‬

‫נדלתה‬ ‫הגה‬

‫ישנאה ‪ -‬ועמה אוצר כל‬

‫חילים יגבר ׳‬

‫והיא‬

‫רואה ׳‬

‫אכלה‬

‫ומחשבותיה ‪ -‬צדק‬

‫הרימה‬

‫דקר‬

‫לקחה‬

‫האלהים ׳‬

‫ותאיר לנו‬

‫ועמה לא‬

‫רמיה ׳‬

‫מלכת השמים׳ נמס‬

‫‪330‬‬

‫בחברתה‬

‫כל‬

‫להיות שמש‬

‫הארץ‬

‫מעלתה ׳‬

‫בעמי‬

‫באשר היא‬

‫הנעימים׳‬

‫באהבתה נחשב כי‬

‫מחשבותיך‬

‫מוצאה ׳‬

‫בצבי‬

‫היתה‬

‫מחשבת‬

‫ללעג‬

‫והיום שבה‬

‫כאשר‬

‫משכן עם‬

‫כסיל וכימה• וכאשר‬

‫וקלם‬

‫תפארת הזמן‬

‫בשמים׳ מי יקוץ‬

‫ימות‬ ‫‪325‬‬

‫והדסה ׳‬

‫אשר‬

‫למעלתה עש‬

‫שנואה׳‬

‫בפניה כל‬

‫עכסה‬

‫העשרים‬

‫וחברתי עליה זאת הקינה לפי‬

‫המותה‬

‫מתלאה ׳ ירוק ירק‬

‫וארבע‬

‫לחד‬ ‫לדוריד‬ ‫כמגר‬

‫‪ 331‬בח ‪ ,‬חי‬ ‫ברכות ד‬

‫רש י( ‪,‬‬ ‫כיכר‬ ‫יח‬

‫לא‬

‫רב‬

‫לבב‬

‫דה ״‬

‫בלניא‬

‫‪ 337‬וי *בן‬

‫המחברת‬ ‫כאשר נשאוה על כנפי נשריהם‬ ‫השמים‬ ‫‪340‬‬

‫לחזות‬

‫והבס היום אחת‬

‫גלגל‬ ‫‪340‬‬

‫הבוכים‬

‫למולה‬

‫עמדה‬

‫שנה׳ ואף כי לא‬

‫‪350‬‬

‫עפר‬

‫עמדה‬

‫בחרי‬

‫כוכבי אל‬

‫בנקרת‬

‫הצור ׳‬

‫בה ‪ -‬ונקה ׳‬

‫וכפים ׳‬

‫ראתה‬

‫מערכה ׳ כי היא‬ ‫בצבא‬

‫מצאה‬

‫במותימו‬

‫‪355‬‬

‫הרמה ׳‬

‫סכלו כי עתה‬ ‫זבול‬

‫תדרך ׳‬

‫יבכו‬

‫דודיהם‬

‫הובקת ׳ ועל‬

‫‪ 340‬ואם יעופי השרפים‪,‬‬ ‫חשיבותם לעשר כיתות ‪ 342‬משרתה‪,‬‬ ‫כוכבי א *‪ 347 1‬בתולת השמים‪,‬‬ ‫מזל‬ ‫מתה‬

‫ששרה‬ ‫רמה ב *‬

‫תערך‬ ‫למעלה‬ ‫נענשה‬ ‫‪338‬‬

‫ב ״ דד‬

‫ביים ככי ‪-‬ה רבנו הענוגה‬ ‫בחוט גע^ה‬ ‫תשווה לה‬ ‫ובשרוך‪ ,‬אשר‬ ‫מהתענג ומרך‪ ,‬מרוב‬ ‫מצבא הכיב ־ ם‬ ‫‪ 356‬סכלו כי עתה‬ ‫הרגיעה‪ ,‬לא ידעו‬

‫נשאה‬

‫מ‬‫תי‬

‫יט י‬

‫‪341‬‬ ‫הם ׳‬

‫אב ! גב רול א‬

‫ושבעת‬ ‫‪349‬‬

‫בחרי‬ ‫תמשך‬

‫‪ 353‬על‬ ‫‪357‬‬ ‫לחם‬

‫ועל‬ ‫תר‬

‫רב‬

‫‪122‬‬

‫ימ‬

‫יד ש‬

‫איוב‬

‫לו‬ ‫כט‬

‫רמב ״ ם‬

‫יסודי‬

‫הברק‬

‫סבבוהו‬

‫‪346‬‬ ‫בצפחת‬

‫אדר‬ ‫מ ״א‬

‫ור ^ק‬ ‫מהתענג‬

‫רב‬

‫ואריריהם‬

‫דג‬

‫יא‬ ‫מי‬

‫כח נו‬ ‫יר‬

‫שמונד‬ ‫מה‬

‫יפלא‬

‫יד נ‬

‫ש ״‬ ‫אל‬

‫יר‬

‫למלאת‬

‫כב י‬ ‫יש‬

‫להז ‪.‬ת‬

‫‪339‬‬

‫ע ‪ -‬רדד ‪-‬‬

‫אל‬

‫ומרך ׳‬ ‫אכן‬

‫הגיעה‬

‫הגיעה׳‬

‫ואשר‬

‫פוסקת ׳‬

‫ושרפי‬

‫הישועה נפשם‬

‫ספקם ׳ אל המים ׳‬

‫‪342‬‬ ‫י‪-‬‬

‫דכ‬

‫בר‬

‫כז לו‬ ‫‪147‬‬

‫כט יד‬ ‫‪ 350‬ד‬

‫‪352‬‬

‫בצבא‬

‫מח יז‬ ‫יב נ‬

‫תר‬

‫סותש‬

‫כזר‬

‫קראו‬

‫‪140‬‬

‫בדם‬

‫נפשם‬

‫עה כד ‪ -‬כח‬

‫‪[446‬‬

‫ענוגה‬ ‫רב‬

‫‪354‬‬ ‫יש‬

‫כי‬

‫תה‬

‫בצלם‬

‫דדייאכים על‬

‫והנם עם תמ ^ תך שי ‪ -‬ר‬

‫שם לג כב‬ ‫אכוט‬

‫מעיני‬

‫בלתי‬

‫אשר אל מעיני‬

‫צעיריהם‬

‫אורים גד לים‬

‫והושמה‬

‫הג‬

‫מזקקת ׳‬ ‫ואדיריהם‬

‫מ ״ א כב יט‬

‫והיו בו‬

‫יטו‬

‫מש‬

‫כרה‬

‫שני‬

‫זבול‬

‫בחוט‬

‫מהתענג‬

‫נעלה‬

‫שוקקת׳‬

‫ושאלו לחם‬

‫‪ 341‬היו מעלות שרפי זב! ל עשרה‪,‬‬ ‫גדולתה ‪ 344‬גלגל ערבות‪,‬‬ ‫חמשת אלפים ושמו‪ -‬ה ושמונים שנה‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫מבריאת‬ ‫‪ 348‬ובתולת האר״ן‪ ,‬שרה ‪ 350‬ב ^ קרת הצור‪,‬‬ ‫כמעלה‬ ‫‪ 351‬מך מערכה‪ ,‬שפל לעומתד אינו ראוי לה ‪ 352‬אשר‬ ‫במותיה תדרך‪,‬‬ ‫ואפילו לחוט געייה ושרובה ‪ 353‬על‬ ‫עלתד‬ ‫היותה ענו ד ורכה ‪ 354‬ביום זעם לא‬ ‫דדין לא‬ ‫גשמה‪ ,‬ביום‬ ‫‪ 357‬דודיהם‪,‬‬ ‫אדבתם‬ ‫באה אל דמנ ‪ ,‬דד‬ ‫עכשיו‬ ‫כי‬

‫התורה ב ז‬

‫ובעולם‬

‫כאחים‬

‫איוב ם כה‬ ‫ח ה‬

‫איוב ט ט‬

‫דיו‬

‫מחק‬

‫לג‬ ‫‪-‬‬

‫עש‬

‫צא ד‬

‫ככבי‬

‫כוכבי‬

‫כז ח‬

‫הנוצרים‬

‫וכל‬

‫ולארכה ׳‬

‫המעלה אשר לה‬

‫ועומדת‬

‫וראתה‬

‫חכה ׳ מי ישלח ידו‬ ‫תעלך ׳‬

‫בשמחה‬

‫הארץ‬ ‫למעלתה‬

‫יודעי שמה׳ כי ביום זעם לא גשמה׳‬ ‫השכילו את‬

‫ושמתים‬

‫ובתולת‬

‫יד רה‬

‫בר‬

‫עמדד‬

‫לב‬ ‫לדי־ ין‬

‫צא א‬

‫דלוי ב ז ‪8‬‬ ‫כט‬

‫כז ‪148 153‬‬

‫רב‬ ‫ד יט‬

‫ת ״ יך‬

‫לעיל יב ‪91‬‬

‫ביום‬ ‫כט ח‬

‫יח‬

‫‪358‬‬

‫בר‬

‫בכנפי‬

‫‪336‬‬

‫לגט‬

‫שבעתים‬ ‫לטיאת‬

‫יג ד‬

‫דו‬

‫‪351‬‬ ‫בחוט‬

‫החלום‬

‫דו‬

‫לקחד‬

‫בי יג י‬

‫יחם ם כ יי ח‬

‫לסי‬

‫אתם‬

‫רסעייות ‪ -‬י‪ 1‬דם‬

‫‪ 341‬באר * ׳ ‪,‬‬

‫כח נו‬ ‫כב‬

‫י‪-‬‬

‫‪-‬ם ע ‪-‬‬

‫דארץ‬ ‫כד‬

‫נחלקים‬

‫כוכבי אל‪,‬‬

‫הרקיע ה ; ליון‬

‫בתולה‬

‫למסירת‬

‫אשר‬

‫שרפי‬

‫ופלאי כי‬

‫והושמה‬

‫וחלק משמן‬

‫לשכן עם‬

‫הפלא‬

‫לרחבה‬

‫מלכה ׳‬

‫אשר משם‬

‫המלאכים‬

‫שדרתה‬

‫והרכה‪,‬‬

‫תמך‬

‫‪344‬‬

‫פ ״ח‬

‫ובחרה‬

‫יפלא ׳‬

‫לבות‬

‫אלפים ושמתה‬

‫קצור ׳‬

‫הארץ‬

‫בחכה ׳‬

‫אחר‬

‫השרפים ׳‬

‫רצפים ׳ זמן‬

‫נסיכה או‬

‫מתרפקת ׳‬

‫במתיחויות‬

‫‪1328‬‬

‫לויתן‬

‫בשכבר‬ ‫שונות‬

‫בארץ‬

‫מעלת‬

‫והרכה ׳ את‬

‫שבעתים‬

‫ורעבה אל לחם חקם ׳ שלחו‬

‫הנוסעים אחי־ יה׳ הם‬

‫לשבת‬

‫הגיעה אל‬

‫ויחרדו אשר לא‬

‫הרגיעה ׳ כי היא‬

‫משרתה ׳ כי עם‬

‫האלהים‬

‫יהאראלים נשאוה על‬

‫אפתה נטעה ׳ ומי לא‬

‫השמים‬

‫סביביה וכל‬

‫מעלות שרפי זבול‬

‫ומאזנים׳ חמשת‬

‫בצפחת מים ועוגת‬

‫תמשך‬

‫ובשרוך ׳ ולכן על‬

‫אל‬

‫אהלי‬

‫ימאנו‬

‫התלוננה ׳ כי יש‬ ‫עשרה ׳‬

‫תלאובוח ׳‬

‫הגדודים‬

‫אשריה ״‬

‫בימיה בשנה׳ לא‬

‫תבכו לה ואל תנודו כל‬ ‫המעלה‬

‫מי הם‬

‫הענוגה‬

‫ולא‬

‫בארץ‬

‫וכימה ׳ וכל צבא‬ ‫האראלים אשר על‬

‫בצלם‬

‫שרה ‪ -‬על‬

‫בגלגל השמים׳ בץ אריה‬

‫אחשב כי‬

‫היקום מך‬

‫כאשר‬

‫קרא שמה‬

‫ואומרים‬

‫לקחה‬

‫ראוה ׳ אל‬

‫באברתה ׳ היו‬

‫לעצר אותה‬

‫וישתוקקו לחנות באשר שם‬ ‫בתולת השמים׳‬

‫עלימו‬

‫הכי‬

‫המותה‬

‫ערבות ׳ מה‬

‫לקראתה עש‬

‫השרפים אנה ואנה ׳ מן היום אשר‬

‫עשרה עם שרה׳‬

‫תשאלו‬

‫נסעה ׳‬

‫האראלים ׳ ואם לא יצאו‬

‫אחרי אשר תסך‬

‫שרתה ׳ חשב‬

‫הצבאים‬

‫כל‬

‫יעופו‬

‫בחברתה ׳‬

‫ועם אנשים‬

‫העשרים‬

‫ביעמה ׳ ואם לא קנאו שרפי זבול‬

‫כנפיהם נשאוה׳ ואם‬ ‫להם רב‬

‫וארבע‬

‫י ו‬

‫בך‬

‫בר‬

‫וי‬

‫יד כג‬

‫תה‬ ‫איוב כ‬

‫יב ז‬ ‫כב‬

‫המחברת‬ ‫אבירים ודגן שמים׳‬ ‫והם מגישים‬

‫‪360‬‬

‫מוסרה ׳‬

‫וצרור‬

‫אליה והיא‬

‫ונאלמו‬

‫מוצקת ׳‬

‫הלשונות‬

‫נפשם‬ ‫־‬

‫לתאוה ׳‬

‫ברוך אשר‬

‫אלי‬

‫ומעשות‬

‫כשמעי‬ ‫אני‬

‫ספורי‬

‫אשמיעך‬

‫מלאתי‬

‫ישמרנה שומר‬

‫ואמר‬

‫קח‬

‫הנפוצים‬

‫מעדריהם ׳‬

‫‪380‬‬

‫זאת‬

‫נחלים נגרות׳‬

‫ויאמר‬

‫מרע‬

‫וצרור‬ ‫מראות‬

‫בר‬ ‫רב‬

‫‪169‬‬

‫ישראל‬ ‫כה‬

‫אחירע‬

‫מכל‬

‫שמר‬ ‫‪375‬‬

‫בם‬

‫שלחתיה‬

‫צוקה‬

‫סגלת‬

‫וצרה ׳ שים‬

‫האגרות‬

‫א‬

‫טו‬

‫עדתו י‬

‫ונתעלסה‬

‫חייך‬

‫השרי‬

‫קהלת‬

‫רומא‬

‫בלבבך ׳ והיא‬

‫תסיר‬

‫העיר אל‬

‫אמריה‬

‫יבדלו‬

‫לאו ‪-‬‬

‫אחירע ובין‬

‫העליזות•‬ ‫ואסרו‬

‫ולא‬

‫וציץ‬

‫הבדילו בין‬

‫ושבו‬

‫יר‬

‫גרסה‬ ‫יר‬ ‫שם‬

‫יד ג‬ ‫תה‬

‫יא טז‬ ‫יב ו‬

‫לקצפה ׳‬

‫ברה‬

‫כחמה‬

‫עהתאוו‬

‫וחם‬

‫ימראל‬

‫תפלת‬ ‫ואסרו‬

‫לה‬

‫ורדף‬

‫ש ״ ב ח יז‬

‫כשבתי‬ ‫רבי אהרון ב ״ ר משלם לרבי מאיר חלוי‬ ‫‪ 383‬ראינו‬ ‫ורדף י ‪ -‬יז יג‬ ‫יואי‪ 1‬א ז‬ ‫‪ 381‬ומם‬

‫והיא‬

‫על כל‬

‫עמהם ׳ עד עת‬

‫חסרי כל‬

‫קצוב‬ ‫בתיהם‬

‫לאשר‬

‫לרוב‬

‫תברך‬

‫מו‬

‫הכד‬

‫לא‬

‫כב‬

‫תה‬

‫וישמרהו‬

‫שברך‬ ‫ואמר‬ ‫בחיות‬

‫ויצילהו‬

‫איוב כב‬ ‫אגרת‬

‫ומשמים‬ ‫מרעיד‬ ‫ברה‬ ‫זב ח א‬

‫‪[447‬‬

‫זאת‬

‫כח‬

‫פריה‬

‫יש‬

‫ועלה‬

‫למאכל‬

‫‪ 367‬כלך סרבי־‪ ,‬חיך‪,‬‬ ‫‪ 378‬ובין אחירע וכץ‬ ‫רצופים ‪ 382‬מגלה עפה‪,‬‬

‫רב‬

‫כו‬

‫רב‬ ‫יט‬

‫יד‬ ‫כג ח י‬

‫מכל צרח‬ ‫חרוזי‬

‫וכגלגל‬

‫דולך‬

‫‪ 361‬לדבי *‬

‫‪377‬‬ ‫על‬

‫הרים לפני רוח‬

‫נשקפה ׳‬

‫י ‪ ,‬פיה‬

‫לתתה‬

‫עד צואר יחצה גויים בנפת‬ ‫כמץ‬

‫וכשחר‬

‫חגיגה‬ ‫יר יז ח כלך‬ ‫המעטירה‬ ‫‪371‬‬ ‫יט י‬

‫בם ׳ ל ג‬ ‫‪380‬‬

‫נדה‬

‫ברוך‬

‫ומעמות‬ ‫‪367‬‬ ‫‪ 370‬סוריה יח‬

‫קידושין גג‬ ‫אחיטוב‬

‫מ ״‬

‫‪363‬‬

‫מי‬

‫זאתי‬ ‫אחיהם‬

‫מקבצת‬

‫ורוחו כנחל שוטף‬

‫ותאנתו‬

‫ואף ־ על סי‬

‫קיט כ‬

‫ואמר גזרו׳‬

‫המתגוררים‬

‫המאמרים‬

‫מלחמת תנופה•‬

‫‪360‬‬

‫המליצות‬

‫לדמע‬

‫אחיטוב‬

‫הנמרצת ׳ אשר מפניני‬

‫נפשם ‪ 1,‬תאור «‬

‫המתים ‪ -‬החלו העינים‬

‫אסר‬

‫מאחיהם‬

‫מאחיהם ׳‬

‫ראינו והנה מגלה עפה ׳‬

‫שארית‬

‫נמנו‬

‫קרא אדני‬

‫ערבים ׳‬

‫קהל‬

‫מאנקונא‬

‫בספרך עדן‬

‫לפרע המס ליד קצת‬

‫האגרת‬

‫כג טו‬

‫וזית‬ ‫מוציא רב ח טו‬ ‫ואמרח רב לא ז‬

‫עדנים‬

‫ואמרה אליו לעיני כל‬

‫עת קצוב הנמסר להם‪ ,‬עד זסן‬ ‫קבוע ״ העציבו להם‬ ‫ובין מי ‪ : .‬טוב לו ‪380‬‬ ‫מתחילים ‪ 73‬חרוזי פה‬ ‫תנופה‪ ,‬מכאן‬

‫מבלה‬

‫יפה פרי תאר‬

‫מדברותיך אל‬

‫רומא נמנו וגמרו׳‬

‫בהיות הזמן נלחם בנו‬

‫א‬

‫כאפיק‬

‫החלמיש ׳ חית רענן‬

‫וענפה ׳‬

‫להנפה ׳ ושם גפן ההון לשמה‬

‫‪>2‬ו‪ 3‬ואף אם ורפה‬ ‫דבריך ‪ 376‬עד‬

‫‪378‬‬

‫השר‬

‫קהל‬

‫להם ׳ ואם‬

‫לפני סופה ׳‬

‫מומר‬

‫לתהלה‬

‫דמעות עיניו‬

‫חפצתי לשמע׳ כי‬

‫לך‬

‫חברתיה‬

‫שוא‬

‫שט ׳ כג‬

‫ולתפארת‬

‫בתוך‬

‫מקרבך‬

‫כאשר בני‬

‫חאת היא‬

‫איוב ו‬

‫לתתה כיום‬

‫כלך‬

‫מצותוי‬

‫ישראל‬

‫מלאים כל טובי ובין‬

‫טו‬

‫דבר‬

‫דבר גנאי׳‬

‫ערוה ׳ ואף אם גרסה‬

‫המעציבים‬

‫יפה ׳‬

‫ויאמר השר‬

‫הנמסר‬

‫ועתה‬

‫פוריה‬

‫ואני‬

‫ואען‬

‫‪166‬‬

‫חסדו עמה ׳‬

‫הדמעות מצור‬

‫המתים‬

‫מליצה‬

‫המעטירהי‬

‫‪163‬‬

‫הלבבות‬

‫והעינים ־ מראות בה‬

‫הנזכרות ׳ היו‬

‫תמיש׳‬

‫דברי השר‬

‫מחלת הינץ‬

‫‪375‬‬

‫הקינות‬

‫פרי לא‬

‫באהבים ׳ ונניח‬

‫‪359‬‬

‫סרה ׳‬

‫הבאי ׳‬

‫הפליא‬

‫אתה היית מוציא מי‬

‫שמך‬

‫מי‬

‫אליה‬

‫וחרדו‬

‫עלתה על כל הגשים‬ ‫לחשב בה‬

‫בנעם‬

‫‪T‬‬

‫ויהי כשמע השר קול‬

‫‪ 0‬ד‪3‬‬

‫כליהם‬

‫הצדקתי‬

‫עמה‬

‫‪365‬‬

‫ובין‬

‫דברי‬

‫ריקם ׳ עד אשר פגעו‬

‫תברך מנשים שרה ׳ אשר‬

‫לדבר‬

‫והפתאים ־ לדבר עמה‬

‫העשרים‬

‫כספם בשקם ׳ ושבו‬

‫וארבע‬

‫חסרי‬ ‫פה‬

‫יג ו‬

‫יר ל ¿ ‪360‬‬

‫מסרגה‬

‫וצוקה‬ ‫רב‬

‫וחר ־ ו‬

‫איוב‬

‫כח מח‬

‫שלה‬

‫אהיטוב׳‬

‫אי ‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫איגרת‬ ‫בלזא‬ ‫כאפיק‬

‫מ ‪-‬ז יד‬ ‫ו ^ תעלסד‬ ‫תפי *ת ^ ומר י ^ ראל‬

‫שים‬

‫נלחם יש‬ ‫זקנים ‪67‬‬ ‫טעם‬ ‫פריה יח מז יב‬ ‫ו י‬ ‫שי‬

‫את‬

‫נחט‬

‫ג כד‬

‫בתיהם‬

‫מו ‪ 3‬פ ‪ ,‬גת‬ ‫ללב‬

‫כב כב‬

‫תסיר‬

‫כנראה‬ ‫ורוחו‬

‫י‪.‬‬

‫מאורת‬ ‫ל כח‬

‫המחברת‬ ‫לתרופה ׳‬ ‫נטויה‬ ‫‪385‬‬

‫את‬

‫ולדעת‬

‫וחרב‬

‫אודותיה נפשנו‬ ‫ולבת אש‬

‫שלופה ׳‬

‫האיפה י י ומי נתן שונאינו‬ ‫׳ זאת‬ ‫על‬

‫ואיפת רזון‬

‫לחרם‬

‫אודות אשר נאפה ׳‬ ‫חרפה ׳‬

‫ועברה תורות וחק‬

‫היתה עדת אדני‬

‫עומדת‬

‫נפשה‬

‫פוריה‬

‫יוסיף ‪ -‬וזאת‬

‫לא‬

‫חצופה•‬

‫המורדים חשוף‬

‫פרוד‬

‫אלהינו ‪ -‬וזאת באות נפשה רוח‬

‫אחרי‬

‫הקהל‬

‫חשפה ׳‬

‫שאפה ׳ זאת‬

‫שרירות לבה‬

‫רודפה ׳ זאת זלה זהב‬

‫מכיס‬

‫במרום‬

‫בצרת‬

‫הקהל‬

‫עודפה • זאת‬

‫ולכן קול גערת‬

‫בניקהלאנקונא‬ ‫כלה‬

‫בידענו כי‬ ‫צרופה ׳ בץ‬

‫יצנפם‬

‫אשר נפשנו בבית‬

‫ונחרצה‬

‫החסידה‬

‫צדקה‬

‫תמריא ‪ -‬וזאת‬

‫צנפהי‬

‫מלקות ‪-‬‬

‫חרופה ׳ ובץ לשה‬

‫למדחפהי‬

‫ויצודם‬

‫ומשפך ‪-‬‬

‫גרפה ׳ ובץ‬

‫מסתופפהינפלאנו‬

‫איך לא‬

‫קדש ובשר‬

‫הרפה ׳ ובין‬

‫הבדילו‬

‫טרפה ׳‬

‫ועל דא‬

‫אצילי בני‬

‫ונפה ׳‬

‫ומקטפת‬ ‫ובץ‬

‫ואופה ׳‬

‫היתד‬

‫המנדים ליום רע ‪ -‬לאשר‬

‫לאשר‬

‫התקועה‬

‫מתנופת יד‬

‫ופלא‬

‫אמרת‬

‫אדני‬

‫החרדים אל‬

‫דבר‬

‫לבכרי מדין‬

‫מצרע‬

‫ואשם‬

‫ועיפה ׳‬

‫תלוי ‪-‬‬

‫מלוח עלי שיח‬

‫במקום‬

‫הקהל‬

‫הפלא‬

‫מורי‬

‫ובין‬

‫ישראל ‪-‬‬

‫שרפה ׳ ובץ אשם נזיר ואשם‬

‫ועורכת‬

‫למשמרת‬

‫ונאמר‬

‫ובץ בשר‬

‫בילידי‬

‫למחיבי‬

‫אהבתכם‬

‫שוטפה׳‬

‫והאנפה ׳‬

‫לישבי בנב אשר‬

‫ובין מחיבי‬

‫‪400‬‬

‫ועתה‬

‫העדה‬

‫מעדת אדני‬

‫החנפהי‬

‫אשר נפשה‬

‫מהחצפה ׳‬

‫ואנחנו‬

‫ספוג‬

‫חלפה ׳‬

‫וענפה ׳‬

‫בפרץ בעד עמנו ובעד ערי‬

‫מתעטפה ׳‬

‫דתא‬

‫שפחה‬

‫לגדופה ׳‬

‫אנה המה‬

‫אמרו‬

‫היוצאת‬

‫נחלית על שבר‬

‫אדני ‪-‬‬

‫זעופה ׳‬

‫וישראל‬

‫וכסף בקנה תשקל ‪ -‬וזאת יום יום‬

‫‪395‬‬

‫וכאשר שאלנו‬

‫מוליכות‬

‫ונבדלה‬

‫זאת‬ ‫‪390‬‬

‫ותמהר ותסר מעל פניה‬

‫צעיפה ׳ והנה שם יד‬

‫ומרדפה ׳ בני הקוץ בני אסנה בני‬

‫למות‬

‫האלה‬

‫העשרים‬

‫נכספה ׳‬

‫וארבע‬

‫לאשם‬

‫קוטפה ׳ ובץ‬

‫נאמן ‪ -‬לאשר נחל‬

‫קישק‬

‫זלעפהי ובץ בני‬

‫פרעש‬

‫תאחזם‬

‫שמיד ^ טויה‬

‫והנה‬ ‫‪ 383‬אודותיה‪ ,‬קורותיה ותמהר ותסר מעל פניה צעיפה‪,‬‬ ‫ופתחנוה‬ ‫מיהרנו‬ ‫כלומר‬ ‫וחרב שלופה‪ ,‬והנה נוכחנו שכלולים נד ‪ ,‬דברי זעם ננדנו ‪ 384‬אנה הטה מו ‪ ,‬יכות את האיכר‪, ,‬‬ ‫דברי הזעם ‪ 385‬ש! נאינו‪ ,‬ישראל ) בלשון מעולה ( אמרו‪ ,‬קוראי האיגרת ומנא ‪ ,‬וא לך בא תוק האיורת ‪ 386‬בני‬ ‫אבותם וזרעם אם מישראל הם בני אפנה‪ ,‬מןהי ״ תשים בגי חצו פה‪,‬‬ ‫עזי פנים‬ ‫בית‬ ‫להגיד‬ ‫הקויך ש לא יכלו‬ ‫להשתתף בסיסים של קהילת ר ‪ ,‬מא ‪ 387‬מעדת אד !\‪,‬‬ ‫העדה החגפה‪,‬‬ ‫מקהילת‬ ‫שסירבו‬ ‫באגקונד‬ ‫יוצאי רומא‬ ‫‪ 390‬נחלית על שבר לא יוסיף‪,‬‬ ‫‪ 391‬עורפה‪ ,‬מ ‪ 0 ,‬יפה‬ ‫תוסיף‬ ‫שלוואי ולא‬ ‫הציבור‬ ‫מצירה על צרת‬ ‫רומא‬ ‫מהחצפה‪ ,‬ולפיכך דברינו קשים כאן סוף האיגרת ‪ 395‬כי כלה ונחרצה‬ ‫על עושרה ‪ 392‬ועל דא דתא‬ ‫צררה שוטפה‪ ,‬כי הכיליון החרוץ שאתם גוזרים עלשו ישטוף גם את הצ ‪ -‬יקים ‪ 396‬בין החסידה והאנפה‪,‬‬ ‫בין הצדקת יבי ‪ ,‬ה ואפת ‪ 399‬ובין לשה וכד ‪ ,‬ובין בעיית בית אמידה לחס ‪ -‬ת בית ע יה ‪ 401‬ובין בני‬ ‫פרעש וכד‪,‬‬ ‫לאצילים‬ ‫הבזויים‬ ‫ובין‬ ‫למי‬

‫‪383‬‬ ‫זכ‬

‫נפשנו‬ ‫ה י‬

‫איוב‬

‫טו‬

‫כז יז‬

‫‪397‬‬

‫לד‬

‫לי ‪ -‬בי‬ ‫המאדים‬

‫יט י‬

‫יח‬ ‫ויצודם‬ ‫‪ w‬ב‬

‫ג ח‬

‫ועברה‬

‫יש‬

‫כד ה‬

‫חשוף‬

‫יואל א ז‬

‫אחרי י־־‬ ‫קם יב‬

‫כב לא‬

‫כא טז‬

‫‪ 399‬ל ‪ -‬ה‬ ‫עט ‪ ,‬ג‬

‫בר‬

‫זלה‬

‫תה‬

‫‪ -‬ב‬

‫כח‬

‫‪386‬‬

‫מג‬ ‫יר‬

‫יוסף (‬

‫אמי ־ת‬

‫זבחים ר ה‬ ‫‪401‬‬

‫ומי‬

‫‪ 387‬על‬

‫) שבר‬

‫כב יח‬

‫כב ^ בג‬

‫פר ג‬

‫‪385‬‬ ‫פוריה‬

‫עם ו ו‬ ‫יש‬

‫תה‬

‫ותפר‬ ‫יש‬

‫לח יט‬

‫יד‬ ‫זאת‬

‫זב‬

‫ט יג‬ ‫ועל‬ ‫‪396‬‬

‫אצילי‬

‫שם‬

‫דג‬

‫יר‬

‫כא ה‬ ‫ה ג‬

‫‪*89‬‬ ‫יש‬

‫מו ו‬

‫כד יא‬

‫פסחים‬

‫מח‬

‫מלוח‬

‫מתנופת‬

‫יש‬

‫יש טז‬

‫רב‬ ‫לבכרי‬ ‫תאחזם‬

‫בם‬ ‫יח‬

‫בבית‬

‫יריח‬ ‫יש‬ ‫לד‬

‫יד‬

‫ב סא נ‬

‫‪391‬‬ ‫‪394‬‬

‫איוב‬

‫עז‬

‫ונבדלה‬

‫ע ‪ ,‬מדת‬

‫ב טו‬

‫החסידה‬

‫‪384‬‬ ‫ב‪\.‬‬

‫וחרב‬

‫בשר‬

‫טז‬

‫במרום‬ ‫תה‬

‫קיט גג‬

‫כז י‪.‬‬

‫איוב לט יח‬ ‫פד יא נפלא ^ ו‬

‫יר‬

‫ם ו‬

‫‪[448‬‬

‫כא‬

‫כב ל‬

‫ולבת‬

‫מג ) חשופא (‬

‫יאטו‬ ‫‪398‬‬

‫ובשר‬

‫מחיבי‬

‫אבות ה ט‬ ‫בני‬

‫עז‬

‫ב ג‬

‫ ב‬‫נדרים כ ‪,‬‬

‫נפ ‪ -‬ה‬

‫בעד ש ״ ב י יב‬

‫‪ 400‬ספ ‪; ,‬‬ ‫תה‬

‫ה יש‬

‫ש מ‬

‫‪-‬ו‬

‫בא ! ת‬

‫יר ב‬

‫י‪-‬‬

‫כשיד‬

‫י‪-‬‬

‫העדה‬ ‫עדת‬

‫כד‬

‫‪390‬‬

‫נחלית‬

‫תר‬

‫קז ה‬

‫‪ 395‬כייר‬ ‫ז ד‬

‫כב כג‬

‫בט‬ ‫יצנפם‬

‫ההררים‬

‫תוספתא ס ^הי ־ רין‬ ‫דית ‪-‬‬

‫‪*88‬‬

‫פ ‪-‬ה‬ ‫כבל‬

‫מי ‪ .‬י א » ‪.‬ה‬

‫לעיל ה ‪9‬‬

‫ד יה‬

‫‪392‬‬ ‫שם‬

‫ואיכת‬

‫טבוונים‬

‫י‪-‬‬

‫י«‬ ‫סו ה‬

‫יב ח‬

‫אשם‬

‫_ו‬

‫ה כא‬

‫^חל‬

‫י‬

‫המחברת‬ ‫יורה ‪-‬‬

‫ובני‬

‫ובוטחת‬

‫ובץ‬

‫בסלע‬

‫מרחוק‬ ‫לאשר‬

‫החסיל ‪-‬‬

‫ובין בטן‬ ‫ובין‬

‫למאן‬

‫בגלגלת‬

‫בבץ‬

‫הציר ‪-‬‬

‫עשתה ‪ -‬לאשר יתד‬

‫העניות‬

‫יושביה חנפה ׳ ויד‬

‫תרופה ׳‬

‫וכבר‬

‫לאשר‬

‫למדתונו‬

‫שדהו‬

‫למיחה‬

‫היינו‬

‫ומיפה ׳ ובץ‬

‫כבירים‬

‫לגלגלת ‪-‬‬

‫דקימין בה‬

‫קשיתא‬

‫תלת‬

‫פדיץ‬

‫ואץ‬

‫ולשרף‬

‫לתלות ‪-‬‬

‫הארץ‬

‫ומלאה‬

‫כרסה‬

‫שלא‬

‫תהיה‬

‫קטומה‬

‫למצות‬

‫ורבותינו‬

‫תחת‬ ‫מעדני‬

‫כירה‬

‫קודמת‬

‫ובץ אשר שמנה‬

‫היפה ׳ כי‬

‫התאנפהי‬

‫ושדפה•‬

‫ברוחא‬

‫המגרפה ׳‬

‫תדעי לך‬

‫שטפה ׳‬

‫אאוירא‬

‫שללם‬

‫עמר‬

‫אסף‬

‫בצפא ׳‬

‫כחציר מות‬

‫וזרם מים‬

‫אסף‬

‫יובילוה‬

‫הקפה ׳‬

‫ואמת עשו בנו‬

‫כי‬

‫הדפה ׳ ובין אשר‬

‫פרודותיהם תחת‬

‫מצות‬

‫תחליפא ׳‬

‫ולגלגלת על פני המים צפה ׳‬

‫חלפה ׳ אם לא‬

‫רבותינו‬

‫נסתחפה ׳‬

‫בין שן ורגל‬

‫שנקרעה‬

‫וברב‬ ‫עד‬

‫תקיפה ׳‬

‫לאבדימי בר‬

‫לקטפה ׳ ובין אשר‬

‫תצא‬

‫ההדסים אשר‬

‫לעיפה ׳ ובין אשר יתנו לו‬

‫לאשר עבשו‬

‫בסופה ׳‬

‫כי אדני‬

‫דישא‬

‫עמוסות משא‬

‫האמות עלינו‬

‫יהיה‬

‫להון‬

‫רקתה‬

‫ובין‬

‫מאליפהי‬

‫ובץ אשר‬

‫שוטה ‪ -‬אל‬

‫בנטיעות ‪-‬‬

‫עמדה‬

‫ונחבסה ברב עביה‬

‫חטים ‪ -‬לכרס‬

‫הצומחים‬

‫מתופפהי‬

‫בקומה‬

‫צאנה‬

‫זקופה ׳‬

‫הדס‬

‫שקצץ‬

‫לאשר לא‬

‫דיארע‬

‫נשואותיהם‬

‫ערמת‬

‫לא נדע מה‬

‫לבה‬

‫משכן לה ‪-‬‬

‫עליה‬

‫גחון ‪-‬‬

‫שמים ‪ -‬לאשר‬

‫להולכת‬

‫לצפצפה ׳ ובץ אחר‬

‫לגור ‪-‬‬

‫לאשר לו בקע‬

‫‪415‬‬

‫הולכת על‬

‫ערבה ‪-‬‬

‫חוקקת‬

‫רגליה‬

‫‪410‬‬

‫ובץ‬

‫אשר‬

‫ובמחולות ‪ -‬לאשר על‬

‫במצולה‬ ‫ובין‬

‫לאנשי‬

‫ביפי גופה ׳‬

‫בתפים‬ ‫□‪40‬‬

‫נטופהיובץ‬

‫העשרים‬ ‫נהפכו‬

‫וארבע‬

‫עריפה ׳‬

‫זכרתם‬

‫וכל שכן‬

‫לברכה‬

‫אגופה ׳ ובץ‬

‫הבדילו‬ ‫לחצרה‬

‫ביתה ‪-‬‬

‫‪ 402‬נהפכו עליה שמים‪ ,‬באד עליד םורעג ‪,‬ת ‪ 404‬על י^בה מתופפה‪ ,‬מקוננת ‪ 405‬אחר‪,‬‬ ‫ראבדימי בר תחליפא‪ ,‬לבן ־ תורה החזק באמונתו ‪ 406‬אמר יובילוה רג^ יה מרחוק לגור‪,‬‬ ‫לבק ‪ -‬את לחמה ‪ 407‬למאן דיארע להון רישא‬ ‫לחםםל ‪ -‬ובע‬ ‫שיאכלו‬ ‫לקטפה‪ ,‬למי שי ‪ -‬יגלהם די״י את בציר‬ ‫עמוסות משא לעייפה‪,‬‬ ‫גשואותיהם‬ ‫‪408‬‬ ‫אסף שללם אסף החסיל‪,‬‬ ‫שיותידם‬ ‫וזעומה‬ ‫דלה‬ ‫תבואתם‬ ‫‪ 410‬דקימין בה ת ת‬ ‫ונחבסה‪,‬‬ ‫ולג ^ ת ‪ ,‬״!י‪ ,‬טובע‬ ‫ונמעכה‬ ‫‪ 409‬בקע‪ ,‬שבר‬ ‫תבואה רבה‬ ‫מ ב ם‬ ‫קמיתא ברוהא בצפא‪,‬‬ ‫הנטארת‬ ‫הפרי (‬ ‫)ב ״ר‬ ‫הציפה‬ ‫ציורי‬ ‫תמרה עם‬ ‫גרעיני‬ ‫צלושה‬ ‫שעומדים בד ב ‪ -‬ווח‬ ‫קהילת רומא ‪ 413‬ואמת עיסו‪ ,‬הנוצרים ‪ 414‬מה יהיה בסופה‪,‬‬ ‫כשאוכלים אותר ‪ 412‬רדפה‪,‬‬ ‫בותיה‬ ‫סב‬ ‫מר תע ‪ -‬ה עוד ואין כירה שי‪ 1‬א תהיה קטומה‬ ‫מתבטיל וגחליו כובו באפר‬ ‫יהיר ריק‬ ‫וגרופה‪ ,‬ואין תנור ‪ -‬לא‬ ‫מצויים בינינו דרבה עניים ‪ -‬אין להם מה לאכול ‪ 415‬מצות פריו ן קודמת למצות עריפה‪,‬‬ ‫כלומר‬ ‫א ס ‪ ,‬לקו‬ ‫‪ 416‬לאשר שדהו‬ ‫ סבל‬‫נסתחפה‪ ,‬למי‬ ‫לדחרים אות ו‬ ‫ממסים ולא‬ ‫לפדות ול ‪ -‬חרר א ת ו‬ ‫ראוי לכם‬ ‫כ ״ מר‬ ‫הבדילו ום‪ ',‬וכן נם עליכם להבדיל בין עניים י *ע ‪ -‬ירים ‪ 417‬בין ש‪ 4‬ורגי‪ 1‬לנגיחה וגגיפה‬ ‫כמונו‬ ‫נזקים‬ ‫אבויי ־‬

‫אלי ״ זע ב !‬ ‫הנודדת‬

‫הזיקה‬

‫ אם‬‫בג פה‬

‫הבהמה‬

‫חייבים‬

‫ל ‪ -‬רוף‬

‫בעליד‬

‫״ ‪ .‬תרומה‬

‫‪ , 402‬בני‬ ‫י ‪,‬נ א ט‬ ‫זב‬ ‫לח‬

‫למא(‬

‫יש‬ ‫וזרם‬

‫יח‬

‫ציון (‬

‫ערבד‬ ‫לגאלת ‪-‬‬

‫כר ד‬ ‫לטרתו ו‬

‫כח ב‬

‫וירד‬

‫‪ -‬לארק‬

‫ויד‬

‫דעט ם‬

‫נוגעת‬

‫ואיגד‬

‫ביתה‬

‫יש‬

‫צא ד‬

‫אחר‬ ‫אסף‬ ‫מ‪- -‬‬

‫כתובוי ‪-‬‬

‫כ‬

‫נצית‬ ‫בבא‬

‫קנד ש‬

‫תד‬

‫בקומד זק פד‬ ‫י‪-‬‬

‫מחצ ת ד ‪ -‬קי‪,‬‬

‫ברכות ב ד‬ ‫‪417‬‬

‫עז‬

‫ב‬

‫כב‬

‫מד“ ' כ ‪,‬ת‬

‫סוכר‬

‫דצומחים‬ ‫‪413‬‬

‫בא‬

‫לאנ ‪ -‬י‬

‫אונקלום וי כ ! ד‬

‫) בקע‬

‫נזק‬

‫ולשרף‬

‫ ‪ -‬יפד‬‫דעםים ‪ -‬דינד‬ ‫ארץ‬ ‫במעצר ואם דכג סם דרך חצרו ‪ .‬קרפיפו — הם‬

‫) בנות‬

‫‪411‬‬

‫י‪-‬‬

‫רק‬ ‫הנכנסת‬

‫>׳‪10‬‬

‫חולק ‪..‬‬ ‫>׳ ‪41‬‬

‫עז‬ ‫צריו‬

‫א ח‬ ‫כו‬

‫ב‬

‫חצי‬

‫יבים‬

‫נזק‬

‫יתאת‬

‫ובין‬

‫דיונעת בנו ט של‬ ‫חייבים‬ ‫ביתו — הם‬

‫‪407‬‬

‫בשן או ברני * ח‬

‫בעי‪1‬די‬

‫ובין‬

‫ל ‪ -‬לם‬

‫אאוירא‬

‫לניזק‬

‫ח‬

‫ת ^א‬

‫״־ ט‪,‬‬

‫א ד‬

‫‪108‬‬

‫לאי ‪( -‬‬

‫שחבס ־‬

‫עב ‪ -‬ו‬ ‫ונד *אח‬

‫י ‪ ,‬אל א יז‬ ‫יר‬

‫בכור ‪,‬ת א ז‬ ‫קמא ב‬

‫‪--‬‬

‫אאו רא‬

‫א‬

‫לד‬ ‫‪ -‬בת‬

‫! בוטחת‬

‫ול י־ י ־ת‬ ‫ד‬

‫טו‬

‫‪[449‬‬

‫טומאתה‬ ‫‪ -‬אם‬

‫בספק‬

‫הכניס‬

‫טז‬

‫דולכת‬

‫טו‬

‫נחום ב ח‬

‫כב ט‬ ‫יטמא‬

‫‪ 414‬ר י‬ ‫פדיה ק‬

‫יח‬

‫י¿‬

‫כח‬

‫בקרניה‬

‫אווירד‬

‫או‬

‫לתלות‬

‫בנניפ ‪-‬‬

‫ועל‬

‫ואילו‬

‫פירותיו‬

‫‪ . .‬ופד‬ ‫תרום ־‬

‫דיך‬

‫‪-‬ע ‪-‬‬

‫ממעשר‬

‫‪ 404‬על‬

‫ואותידם‬

‫‪ -‬נז ך‬

‫וקרפיפה‪,‬‬

‫פטורים‬

‫קקת‬

‫ד ‘‪ 1‬ק‬

‫עי‪,‬‬

‫בח — ‪ -‬שה לתל ! ת‬

‫‪103‬‬

‫נב‬

‫טצ ‪ ,‬ת‬

‫אגופה‪,‬‬

‫טו כ‬

‫יר‬

‫ואם‬

‫לחצרה‬

‫‪ 406‬ח‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬לם‬

‫הזיקה‬ ‫ובין‬

‫בנגיחה‬

‫למרחקיב‬

‫יר‬

‫יא‬ ‫עד ‪-‬‬

‫מו ט ‪,‬‬

‫¿מ‬

‫‪412‬‬ ‫ט ב‬

‫יתד‬ ‫יט כ‬

‫־ מת‬

‫למצות‬

‫>־ פד‬

‫ב —‬

‫ברכור‬

‫‪-‬ד‬

‫‪410‬‬ ‫ד כ‪,‬‬

‫כ רד‬

‫כריב‬

‫דדי ־ סים‬

‫י ‪ ,‬בייוד‬

‫טז ט‬

‫אב ‪ ,‬ת ב ו‬ ‫‪,1‬‬

‫וי‬

‫הדס‬

‫יא‬ ‫ם‬

‫מב‬

‫לד ! לכת‬ ‫י‪-‬‬

‫‪409‬‬ ‫בטן‬ ‫אם‬

‫שי‬ ‫שי‬

‫תוספתא‬ ‫‪ 416‬ש — ו‬

‫בקע‬

‫כג ז‬ ‫‪-‬מ‬

‫ז‬

‫יכרס‬

‫אח‬

‫דאין‬

‫ בת ב א ‪-‬‬‫כתוב ‪ ,‬ת א ו‬

‫המחברת‬ ‫וקרפיפה ׳‬

‫ובץ אם‬

‫ודגים סגיא להו‬ ‫ונבנה עיר‬

‫‪420‬‬

‫ונאמר איש אל‬

‫לעיניםתאוה י‬

‫לראוהי‬

‫מכבה ׳‬

‫אחת‬

‫באסיפה ׳‬

‫האהבה‬

‫נפוץ ונהיה‬ ‫ואץ‬

‫קופא לגו ובץ‬

‫אורה‬

‫ודברים אחדים ? ׳ ולכן‬

‫קופאי‬

‫וחיבה‬

‫רעהו‬

‫הבה‬

‫ומגדל ‪-‬‬

‫אולי יש תקוה ׳‬

‫ובמה תהיה‬

‫העשרים‬

‫לבר‬

‫וארבע‬

‫לבנים‬

‫נלבנה‬

‫וראשו בשמי שמי‬

‫ונתחכמה אל‬

‫ושמחה וששון‬

‫מורינו‬

‫התורה צאן‬

‫ירבה ׳‬

‫הפרוד פן‬

‫עליהם‬

‫‪425‬‬

‫נגף‬

‫קטרת‬

‫ובזאת‬

‫הפרידה ׳‬

‫לאשר‬ ‫הקהל‬

‫והיה זה שלום וכר‬ ‫עלת‬

‫לא סר‬

‫ובתתכם יד‬

‫הנאדר‬

‫העלות ׳‬

‫הנכבדים ׳ פנות קהל רומי‬

‫לבות‬

‫מהיותי הבוחן‬

‫עליות ׳ שפע תושיות׳ כימי עולם וכשנים‬ ‫השמחות יבואו‬ ‫יאמן׳‬

‫בארץ בא שנה׳‬

‫ובחיי דכל בית‬

‫כשמע השר‬ ‫ויקרי‬

‫‪435‬‬

‫כי‬

‫זאת‬

‫ויאמר‬

‫נחמתני ׳ בך‬

‫בפרידה ׳‬

‫ממך ‪-‬‬

‫באהבתי ׳ ויהיו בעיניו‬ ‫הנסיעה לי‬

‫אשר‬

‫הקדמץ‬

‫ותכנו אל מי גלות‬

‫עטרת‬

‫קהלנו לישנה׳‬

‫היתה לו‬

‫המליצות אשר‬

‫מאוייו׳‬

‫בעבודת‬

‫בחייכץ‬

‫וגדודי‬ ‫וביומיכץ‬

‫ואמרו אמן ׳‬ ‫נחקר ׳‬

‫הפורש‬

‫באמרכם י‬

‫שובו‬

‫עלילות ׳‬

‫תחתיות ׳‬

‫ויחזיר‬

‫בעגלא ובזמן קריב‪,‬‬

‫ימצא האיש כל‬

‫ימים ושנים והוא‬ ‫גזר האל‬

‫קולנו‬

‫קדמוניות ׳‬

‫המליצה היא פרח כל‬

‫מתעלס‬

‫ובכן‬

‫מבור‬

‫ההדורה אשר יפיה לא‬

‫ולקחתי‬

‫חטאתם‬ ‫יביאו‬

‫המורדה ׳‬

‫ותחל‬

‫צוארם‬

‫ופדויי אדני ישובץ ובאו ציץ ברנה ׳‬

‫ישראל‪,‬‬

‫המליצה‬

‫מעליכם ׳‬

‫העדה‬

‫תהלות ׳ ולו נתכנו‬

‫וכליות ׳ ישמע‬

‫הארץ שפה‬

‫האהבה‬

‫רחקו‬

‫בקדש ונורא‬

‫הקנאה‬

‫והענוה ׳ ושימו‬

‫המורדים חה כל פרי הסיר‬ ‫לאשר‬

‫פן‬

‫העומדים על‬

‫מהרה אל העדה* פן יצא קצף‬

‫יכפר עוץ‬

‫העמיקו סרה‬

‫והאל‬ ‫‪430‬‬

‫האחוה ׳‬

‫ובערה אש‬

‫בהיות כל‬

‫הפקודים ׳ נושאי על סבלו ׳ קחו איש מחתת שכלו ׳ ותנו בהן אש‬ ‫והוליכו‬

‫ונשרפה‬

‫לשרפה ׳‬

‫האחוה י ונעשה לנו שם‬

‫ליהודים ׳ אם לא‬

‫ורבותינו‬

‫ובקר‬

‫בשחיטה ‪-‬‬

‫כפורש‬

‫כימים‬

‫לצידה ׳‬

‫אורה‬

‫השמעתני׳‬

‫אמצא חן‬

‫מחייו׳‬

‫אחדים‬

‫ושמחה וששץ‬ ‫בעיניך‬

‫ישבתי עם השר‬

‫באהבתו אותי ׳‬

‫והפקדתי השר ביד אל‬

‫אחרי כן‬ ‫ואלך‬

‫עילום ׳‬

‫מאתו בשלום‬

‫‪ 4 1 8‬ובץ אם קופא לגו ובץ לבר קופא‪ /‬ובי! אם ראש‬ ‫שבמקרה הראש‪ ,‬ן היא ב ‪-‬‬ ‫לגג ין מחט שנמצאה בכבד של בהמה‬ ‫‪ 4 2 1‬לראוה‪ ,‬לבו‬ ‫שחיטה‬ ‫טעונים‬ ‫ואתם‬ ‫באסיפה‬ ‫די להם‬ ‫‪ 4 3 0‬סר‪ ,‬חדל מבור תחתיות‪,‬‬ ‫ממעמקי‬ ‫‪ 4 2 7‬ובכן‪ ,‬ואז‬ ‫‪438‬‬ ‫‪ 4 3 4‬לא נחקר‪ ,‬אי‪ ,‬ל‪ - ,‬בול‬ ‫יתקיים‬ ‫‪ 4 3 3‬יאמן‪,‬‬ ‫‪418‬‬

‫*אן‬

‫קופא ח‪ 1* ,‬ין מח‬

‫יא‬

‫במ‬

‫בר‬

‫יא ד‬

‫תר‬

‫פח לד‬

‫‪422‬‬

‫אורה‬

‫אס‬

‫ח טז‬

‫בהי ‪ ,‬ת‬

‫ט ג‬

‫קד ‪,‬‬

‫טז י‪,‬‬

‫יז יא‬

‫וי‬

‫‪428‬‬

‫והיה‬

‫יביאו‬

‫י‬ ‫יא‬ ‫ב‬

‫נחמ ‪ -‬ה‬

‫סוף‬

‫‪ - ,‬דודי‬ ‫נ‬

‫לא ו‬

‫בב‬

‫‪421‬‬

‫‪130‬‬

‫מ ב י‪ -‬כ‬ ‫‪436‬‬ ‫בר‬

‫הפור ‪.‬‬ ‫כא ל ‪-‬‬

‫הבוח ‪,‬‬ ‫‪432‬‬

‫בר‬ ‫י‬

‫תה ז י‬ ‫ופתי‬

‫זבחים י‬ ‫דה ב לנ ז ‪,‬‬

‫‪ 419‬וד ‪ -‬ים‬

‫כב‬ ‫לראוה יח‬

‫יא א‬

‫‪ 123‬פ ‪ -‬ות‬

‫א‬

‫י‪-‬‬

‫מי‬

‫ה ד‬

‫ישמע‬ ‫י‪-‬‬

‫‪417‬‬

‫כח יז‬

‫לה י‬ ‫מתעלם‬

‫לעיי‪ ,‬יד ‪366‬‬

‫כז ט‬

‫‪ - ,‬אמר‬

‫איכה ג‬

‫ש‬

‫כ ב‬

‫הנאדר‬

‫איכה ג ‪-‬ה— ‪-‬ו‬

‫בר‬

‫כט‬

‫הע‪,‬‬

‫‪ 426‬שוב ‪ ,‬י _‬

‫‪429‬‬ ‫בחייכון‬

‫המחט‬

‫יא ג ‪ -‬ד‬ ‫וגתחכמה‬

‫מדים‬

‫‪ 434‬לא‬

‫קדיש‬

‫מש ‪,‬‬

‫יח‬

‫ואלך‬

‫בר‬

‫כו לא‬

‫‪[450‬‬

‫בר‬

‫שמ‬

‫‪427‬‬ ‫‪431‬‬

‫מ א ז מ‬

‫לעינים‬ ‫אי‬

‫‪424‬‬

‫בי‬

‫‪-‬ו‬

‫‪ ,‬בערה‬

‫יר‬

‫נו ‪ -‬אי‬

‫ובתתכם ע ‪ ,‬י‬

‫יט‬

‫רקדנו ! ‪,‬‬

‫כימי‬ ‫היתה‬

‫‪ , 438‬י ־קחר‬

‫מי‪1‬‬ ‫אס‬

‫נד‬

‫לאשר‬

‫וידזיר‬

‫ה טז‬

‫י* > ל יד ‪155‬‬

‫ומנדל‬ ‫דד‬

‫איכה ג כז‬

‫מוסרי‬

‫‪ -‬א ב ‪-‬‬

‫נאת יה ט ‪ ,‬יט‬ ‫כט כ‬

‫‪420‬‬

‫במ ‪ ,‬ב‬

‫לא ו‬

‫‪-‬מ טו יא ולו‬

‫ויהיו‬

‫ראט‬

‫כלפי‬

‫רד ובמקרה השני טריפה ‪ 4 1 9‬סגיא לתו‬ ‫ויתחילו להיפרד מכם‬ ‫‪ 4 2 5‬ותחל גגף הפרידה‪,‬‬ ‫הגלות מי גרות‬ ‫ההשראה העליונה‬ ‫עליות‪ ,‬שפע‬ ‫ונפרדתי מן ה ‪ -‬י ־‬ ‫והפקדתי השי״ ביד אל עילום‪,‬‬

‫תלין ם‬

‫א ‪ ,‬לי‬

‫כלפי פ‪ -‬ים רבץ‬

‫אם‬

‫המחט‬

‫חוץ‬

‫באסיפה‪,‬‬

‫‪435‬‬

‫יד‬

‫י‪-‬‬ ‫מד‬

‫הפילוסופים ב‬ ‫יומא‬ ‫אמצא‬ ‫והפקדת‬

‫סט‬ ‫רות‬ ‫תה‬

‫המחברת העשרים וחמש‬ ‫] והיא‬

‫אמר‬

‫עמנואל‬

‫בשחוק‬

‫‪5‬‬

‫המחבר‬

‫ושמה‬

‫יצברו‬

‫נסחב ׳‬

‫ראעו‬

‫השכורים‬

‫מרב ולא ימנה׳‬ ‫וישישים קמו‬

‫וקצתם‬ ‫‪10‬‬

‫המרים‬

‫לבאים ״‬

‫חבל‬

‫המקום‬

‫צרכיו ׳‬

‫אשר‬ ‫*‪1.‬‬

‫בתולות ׳‬

‫וקצתם מן‬

‫במעגלותם‬

‫נלחים ׳‬

‫למשסה ׳‬

‫לשחוק‬

‫לדבר ואזן‬

‫יוכל איש‬

‫סבואים ׳‬ ‫בחמתו ׳‬

‫מקום‬

‫לפנינו‬

‫ועלה באשו׳‬

‫תועה‬

‫מעוף‬

‫שוכבים‬

‫מהוללי‬

‫לשמע׳ עד אשר‬

‫ערמה ׳‬

‫סעדת‬

‫‪I‬‬

‫מג יד י‬

‫קד יה‬

‫י‬

‫‪4‬‬

‫ד‬

‫‪ 6‬בר כ כ‬ ‫‪ -‬בת יג ג‬

‫מ‬

‫זג‬

‫‪II‬‬

‫יצות‬

‫בי‬ ‫קי‬

‫בחים‬ ‫ב ב‬

‫יראות‬ ‫ה ז‬

‫״ הד‬ ‫תר‬

‫הק ‪ ,‬רע‬ ‫ועייה‬ ‫‪13‬‬ ‫נת‬

‫קוי‬

‫ענק‬ ‫קד‬

‫יה‬

‫קיה כו‬ ‫ברמת ‪,‬‬

‫יואי‪ 1‬ב כ‬

‫קידו ‪ -‬ין‬

‫כ ז כז‬

‫צוקה‬

‫ההלו‬

‫וחשכה׳‬

‫והחים׳‬

‫ולשמחה‬

‫לדמעי לא‬

‫כם‬ ‫תד‬ ‫אד‬

‫\ת ״‬

‫‪ -‬א כ‬

‫ח * תה ג‬ ‫¿ ותת‬

‫יד ‪ ,‬לו‬ ‫כד ‪,‬‬

‫בר י‪1‬‬

‫אי הו‬

‫‪,-‬‬

‫כא‬ ‫מעוף י ‪-‬‬

‫רא ‪ -‬ה ‪ -‬נה כ‬

‫‪7‬‬

‫״‬

‫בייכות כב‬ ‫כא‬

‫י‬

‫‪12‬‬

‫דמקרע‬ ‫תד‬

‫ברורים‬

‫הכב‪ 14‬א ‪ -‬ר מ ‪-‬‬ ‫מה‬

‫ייכ ״ ו א‬ ‫את‬

‫‪ , -‬תתין >ל‬

‫‪ -‬אק‬

‫ב‬

‫ב‬

‫כבות ‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫ביב ‪,‬‬ ‫קמה יב‬ ‫ב‪,‬‬

‫ת ־ בר ד‬ ‫ש‬

‫‪[451‬‬

‫י׳‪-‬‬ ‫מני‬

‫ר‬ ‫ראתו‬

‫‪8‬‬

‫לבגדים‬

‫כש‬

‫אף‬ ‫מ‬

‫יישמ ״‬

‫‪-‬מ ד‬

‫‪ .‬ביד‬ ‫אי ב כם‬ ‫תד נ ‪ ,‬ה‬

‫קורע‬

‫ברמת ‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫הבר‬

‫מ‪,‬‬

‫במ‬

‫יז י‬

‫ברכות ב נ‬

‫אי ‪,‬ב ב י‬ ‫כ יד‬

‫בכל ארץ‬

‫ארוב ם‬

‫ח א‬

‫יישיימ‬

‫כביב י ט‬

‫יפת יכול '‪ 1‬־ בר ‪,‬א ן דא ‪1 ,‬‬

‫ש ^ יים‬

‫ד מקי * ב * ־ י‬

‫יע ‪ -‬ד‬

‫לבחזים ׳‬

‫ראינו שם מה שלא‬

‫ת‬ ‫‪ ! 5‬נאצר שמש‪..‬ו‬ ‫הבכיר‬ ‫‪ 13‬הבכא‪,‬‬

‫כב‬

‫‪ -‬בתר ־‬

‫אלה‬

‫ראיתי כהנה‬

‫¿מש ״ ‪,‬‬

‫חבל ‪ -‬א י ה ‪. ,‬תום א י מ א‬

‫טהי‬ ‫ומים‬

‫בי ־‬

‫ב ‪ -‬ח‬

‫ש‬ ‫מא כ‬

‫הנבזים ׳‬

‫מי נתן היין‬

‫עושהי׳‬

‫כ יא‬

‫במחולות ׳‬

‫ואקרא את שם‬

‫ובראותי‬

‫אמרתי‬

‫מה זה‬

‫העינים‬

‫ברד ‪ ,‬ב‬

‫א * ח‪3‬‬

‫כב‬

‫שלמה‬

‫יפעלון * ולוחי‬

‫הגאוה נסהב‪ ,‬הב ט י שא י* נ ! דכי ״־‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫השנויים‪ ,‬את דש בורים שולי‬ ‫‪ 4‬קהלה‪,‬‬ ‫שת י ״ יר ם עי‪ ; 1‬ב ־ אר ‪ ,‬כנזכר י־ ימ׳ דה במחברר כב ש יד >צ‪1‬‬ ‫יבב‪ ,‬־‬ ‫‪ 8‬קצתם‪ ,‬אח ־ מהם‬ ‫‪ .‬רהה ע‪ ,‬דד ‪ ,‬ובשי‪ ,‬פ ענו הסתלק‪ ,‬מיד‬ ‫‪ 11‬עי*מה‪,‬‬

‫אב ־ ו *ם‬

‫מתנבאים ׳ אז‬

‫אמרתי‬ ‫בהכמתו ׳‬

‫וקצתם יחולו‬

‫" עשת‬

‫‪ 2‬כ‬

‫בראש‬

‫וקצתם שותת מים בין ירכיו ׳‬

‫דיק ‪ -‬י‬

‫מ‬

‫ונחבאו‬ ‫הקרואים ‪,‬‬

‫ואומר כי הוא‬

‫הנבלות ׳ אף בלב‬

‫בראותי שם‬

‫וביץ‬

‫זרחה ‪ -‬נודדו ׳ ראונו נערים‬

‫והפריצות ביום הזה‬

‫כאחת‬

‫הבכאי‬

‫ואנחנו שולי ה ^ אוה‬ ‫יספר‬

‫העדה ירום ׳ ויפשט בגדיו וילך ערם ׳ ויאמר כי היא‬

‫והשכרות‬

‫ותדברנה‬

‫עמק‬

‫כסבאם‬

‫קורע‬

‫כאיש אחד‬

‫חברים ‪,‬‬

‫הרחוב ׳‬

‫הבאים ״ ויתנו לנו‬

‫כסותו‬

‫פורים ׳‬

‫לראות‬

‫כקול מחנה• ועם רב אשר לא‬

‫וכאשר שמשנו‬

‫שכורים‬

‫אמרתי‬

‫והשכל‬

‫וכאשר‬

‫סעדת‬

‫העדרים ׳‬

‫קרבנו אל‬

‫המלה ׳‬

‫ברוכים‬

‫ארר‬

‫יאספו כל‬

‫וקצתם יקיא פרשו׳‬

‫מצות עשה שהזמן גרמה ׳‬

‫ההוא‬

‫יתפרדו ׳‬

‫קצתם היה‬

‫דובר הות נפשו׳‬

‫בחורים וגם‬

‫המרים ׳‬

‫ויאמרו לנו‬ ‫רואים ׳‬

‫ולעיני הכל יעשה‬

‫ברחוב‬

‫גדולה ׳ והנה שם קול‬

‫עמדו ׳‬

‫נפשי בתוך‬

‫אומרים י‬

‫יתלכדו ולא‬

‫ישבנו עמם ועינינו‬

‫בימי‬

‫הנעורים ׳‬

‫יצאתי עם השר‬

‫השכורים ׳ כי שמענו‬

‫קהלה‬

‫מחברת‬

‫היין [‬

‫רה‬

‫‪-‬‬

‫ח‪.,‬‬

‫ואקרא‬

‫מבכי ‪ 13‬ל ‪ -‬ד ‪ ,‬ק‬ ‫>(‪1‬‬

‫יא בר‬

‫מא ים‬

‫המחברת‬ ‫מצרים‬

‫לרע י‬

‫שכרותם‬

‫אז‬

‫ררונן ׳‬

‫ופעם‬

‫ופעם‬

‫יתגבר ׳‬

‫וחק‬

‫אפיקיו‬

‫כל‬ ‫לבלי‬

‫חקי‬

‫לתמה‬ ‫הוא ‪,‬‬

‫מאודות‬

‫יום‬

‫כשמע‬ ‫מפיך‬

‫בכל‬ ‫לא‬

‫אשר‬

‫‪35‬‬

‫חייך‬

‫מהם‬ ‫בערך‬

‫לוחות‬ ‫שפרי‬

‫כי‬

‫חדריו ׳‬

‫לא‬ ‫אלו‬

‫שמעתם‬

‫ההוא‬

‫פעם‬ ‫פעם‬

‫שוכב‬

‫כמנהג‬

‫השכרות‬

‫על‬

‫פער‬

‫פיו‬

‫העמים‬

‫מרחוק ׳‬

‫דהיו‬

‫והחהי‬ ‫לא‬

‫יהוא י‬

‫ישיר‬ ‫יתעבר ׳‬

‫כי‬

‫לעיני‬

‫רעמדו‬

‫המנהג‬

‫והאיש‬

‫הסבים‬

‫אמרתי‬ ‫יום‬

‫אץ‬ ‫הכפורים‬

‫של‬

‫יפסיד‬

‫היום‬

‫לו‬

‫בכל‬ ‫אשר‬

‫אמרתם‬

‫חייך ׳‬

‫אחשב‬

‫פניני ׳‬

‫דברים‬

‫דבריו ׳‬

‫השכרות‬

‫חברי ‪-‬‬

‫היום‬

‫יום‬

‫האחרץ‬

‫דברי‬

‫אלי‬

‫השלכת‬

‫כי‬

‫בפיך‬

‫בא‬

‫מורה י‬

‫פן‬

‫הקצה‬

‫כתבתי‬

‫שכרות‬

‫יראי‬

‫הזה‬

‫אל‬

‫יסלה‬

‫בכתם‬

‫אופיר ׳‬

‫אשליך‬

‫מענינו‬

‫והצר‬

‫על‬

‫מאמרי ׳‬

‫ויאמר‬

‫הארץ‬

‫מזכיר‬

‫אמנם‬

‫יגיע‬

‫לא‬

‫בכל‬

‫היותי‬

‫הייתי‬

‫חכמותיו ׳‬

‫חרות ׳‬

‫ולו‬

‫כמוך‬ ‫לולי‬

‫מייי‬

‫יגלה‬

‫ספרי‬

‫‪-‬‬

‫ופלא‬

‫מחפירי‬

‫אץ‬

‫הגויים ׳‬

‫אשר‬

‫הפלא‬

‫ביפיו‬

‫צפוני ׳‬

‫היום‬

‫דרכיו‬

‫נפלא‬

‫השרי‬

‫את‬

‫מלא‬

‫איש‬

‫אץ‬

‫ובכל‬

‫ודרדע ׳‬

‫זה‬

‫בהה •‬

‫האיש‬

‫ואם‬

‫להבר ׳‬

‫התעולל‬

‫העם‬

‫ובהיות‬

‫מתעבר ׳‬

‫מיץ‬

‫רנועו‬

‫הייתי‬

‫מתרונן ׳‬

‫ולא‬

‫אשר‬

‫ררא‬

‫מדברים ׳‬ ‫הוא‬

‫לזרות‬

‫ואחרי‬

‫לו‬

‫כגבור‬

‫לא‬

‫גובר י‬

‫לא‬

‫ואגי‬

‫בחומת‬

‫הוא‬

‫השמש‬

‫ואם‬

‫הארץ‬

‫כל‬

‫את‬

‫דבריי‬

‫ואמר‬

‫עניני ׳‬

‫אשר‬

‫הקיא‬

‫ספירי‬

‫ואען‬

‫הלזה י‬

‫אור‬

‫וחללו‬

‫בקיאו‬

‫והיה‬

‫פורים‬

‫השר‬

‫מקרה ׳‬

‫בו‬

‫שטף‬

‫ועברי‬

‫ריב‬

‫ופעם‬

‫ודבריו‬

‫לשחוק ׳‬

‫האנשים‬

‫ועל‬

‫מתחנן ׳‬

‫ושברי‬

‫הלזה‬

‫סכלות‬

‫עוברי‬

‫לרואיו‬

‫אבד‬

‫האיש‬

‫האיש‬

‫אך‬

‫דרך‬

‫ידיו‬

‫לפגעו‬

‫ופעם‬

‫המוסר‬ ‫וחלף‬

‫וספק‬

‫על‬

‫איש‬

‫ובראותי‬

‫שכור‬

‫ויקונן ׳‬

‫גברי‬

‫והשרים ׳‬

‫‪30‬‬

‫והגה‬ ‫יספר‬

‫‪20‬‬

‫‪25‬‬

‫אמרתי‬

‫שוברי‬

‫עת‬

‫העשרים‬

‫לקרע י י‬

‫וחמש‬

‫רצויים ׳‬

‫ואין‬

‫שעריו ׳‬

‫עד‬

‫תראוהו‬

‫משתגע ׳‬

‫מן‬

‫השכרות ׳‬

‫על‬ ‫רב ״‬

‫לפני‬

‫איש‬

‫לא‬

‫ההמץ‬

‫חומותיו ׳‬ ‫הוא‬

‫נבראו‬ ‫הרב‬

‫הזה‬ ‫כאשר‬

‫חובר‬

‫תראה‬ ‫מחכם‬

‫חברים‬

‫כאשר‬

‫הייתם‬

‫עם‬

‫לבבי‬

‫נותן‬

‫מן‬

‫המזרח‬

‫כאשר‬

‫וכמוהו‬

‫לא‬

‫אשר‬

‫בכל‬

‫רדת‬

‫ספרי‬

‫אנשים‬

‫נמצא‬

‫לא‬

‫יבינו‬

‫על‬

‫רואים‬

‫אמרי‬ ‫עד‬

‫המערב‬ ‫אז‬

‫עלי‬

‫נקהלו‬

‫היהודים‬

‫קהל‬

‫הפרזים‬

‫מאנשים ׳‬

‫היושבים‬

‫שרי‬

‫בערי‬

‫עשרות‬

‫הפרזות ׳‬

‫המשים ׳‬

‫ושרי‬ ‫חי‬

‫ויאמרו‬

‫זקנים‬ ‫עשה‬

‫אשר‬

‫וישישים ׳‬ ‫את‬

‫לנו‬

‫לבד‬

‫הנפש‬

‫מן‬

‫הזאת ׳‬

‫‪ 2 0‬יתגבר‪,‬‬ ‫‪ 21‬העמים‪ ,‬הא ‪ .‬ים‬ ‫יתווכח‬ ‫‪ 18‬שובר‪ ,‬מביט‬ ‫לקרע‪ ,‬את דבנ ‪ -‬ים סר ‪ ,‬נ צער ואבל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ 31‬אמנם כי יפסיד היום דברי!‪ ,‬אבל יום זד * ד א י‪ ,‬ם ״י‪1‬‬ ‫‪ 2 5‬י! ם הקיא‪ ,‬י‪ ,‬ם * מקיאים בו מחמת שכרות‬ ‫והאיש הזה‪ ,‬ש זבר‬ ‫‪33‬‬ ‫ערום לבך‬ ‫* בר ת ומבובד‬ ‫בדיברים רכובים הנשמעים בו יישכחו ואין‪ ,‬עדרי א ן‬ ‫יימעייר ‪ , .‬יה ‪ 18‬ה! א ח! בר חברים מחכם ודרדע וכן ‪ /‬ה‪ .‬א יוכל להיחשב לחכם מחובם לעומת חברי ה * ב י■‬ ‫‪ 3 5‬נותן‪ ,‬הנותן‬ ‫‪ 34‬בערך אטר י*א יגיע‪ ,‬טבחעה זאת שלא עיע‬ ‫עת קד‬

‫‪17‬‬ ‫יא‬ ‫עז‬

‫עי‪* 1‬‬ ‫ב ב‬

‫ד ‪171‬‬

‫ז‬ ‫ח‬

‫ז‪2‬‬

‫לא‬

‫ כב‬‫איוב‬

‫*‪ 1‬פ י ד ‪ -‬יי ם‬ ‫טז י ־‬

‫י*‬

‫כא ‪ -‬י‬

‫ל‪,‬‬

‫יד‬

‫‪39‬‬

‫דיה ‪ ,‬ד ם‬

‫!א ;‬

‫‪-‬ח‬

‫בח‬

‫ב‬ ‫‪32‬‬

‫חם‬

‫‪21‬‬

‫לעעי‬

‫י*‬

‫^ י‬

‫בז‬

‫‪28‬‬

‫אינם‬ ‫ורצי‬

‫ה‬ ‫אם‬

‫יב‬

‫‪24‬‬ ‫אן‬

‫כח נב‬

‫^ת !‬ ‫ד‬

‫בר‬ ‫יי‬

‫ריכיו‬

‫י ‪.‬מ‬

‫יודע ם בי * ן‬ ‫דב‬

‫יי ז‬ ‫ט‬

‫במ בו‬ ‫דב‬

‫‪18‬‬

‫דו‬

‫היד‬

‫מ״‬

‫ב יר‬

‫מ ^‬

‫יט‬ ‫‪30‬‬

‫חובר‬ ‫בא‬

‫טז‬

‫אי ! ב לו‬

‫מא מ ‪-‬‬ ‫‪3‬ר‬

‫לח‬

‫ועיי‬

‫סער‬

‫מש‬

‫י*‬

‫בו יז‬

‫‪¿1‬‬

‫תה‬ ‫>< ‪2‬‬

‫נפלא‬

‫מבחר‬ ‫מענינו‬

‫אבד‬

‫*מ‬

‫וירא‬

‫כט יד‬

‫י*‬

‫הפנינים א סז‬ ‫מגילה לב‬

‫מ א ה יא‬ ‫‪38‬‬

‫‪¿0‬‬

‫א בד ב ט‬

‫שר‬

‫על‬

‫א *ר‬ ‫*מ‬

‫*מ‬

‫יח‬

‫כ‬

‫ח‬

‫דם״ ‪.‬‬

‫‪ ¿ 7‬א ‪,‬ר‬

‫אל ת * ליבו הם‬ ‫*מ‬

‫לב טז‬ ‫כא‬

‫לא‬

‫יר‬

‫ר‬ ‫ם‬

‫רעיי‪1‬‬ ‫נ ם‬

‫לר י‬

‫‪11‬‬

‫בכיי‬

‫רז‬

‫כתבי‬

‫י‬

‫יד ״ ב ל‬

‫יז‬

‫זק ‪\ .‬ם‬

‫המחברת‬ ‫«‬

‫דבריף‬

‫כי‬

‫דברי‬

‫ותעתועיו‬ ‫ואמר‬

‫אחבא ׳‬

‫‪45‬‬

‫יום‬

‫כל‬

‫יטמא ׳‬ ‫יעמד‬

‫על‬

‫בכל‬

‫אשר‬

‫עשאם‬

‫בבכי‬

‫‪60‬‬

‫לא‬

‫עיניו‬

‫כפי‬

‫הנימוסי‬

‫ישחיתהו ׳‬

‫ולעפר‬

‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪59‬‬

‫אודות‪,‬‬ ‫לדמיון‬ ‫הנימוס‪ ,‬ה‪ -‬י‪,‬‬

‫ק ־‪ ,‬ת‬

‫אם‬ ‫למלאי‬

‫‪42‬‬

‫הקדרה והפר!‬ ‫דר ד ״‬

‫יום‬

‫אודות‬

‫עשה‬

‫תשמיענו ׳‬

‫השמנו‬

‫טוב‬

‫ועל‬

‫מספד‬

‫מרה‬

‫אובדי‬

‫ואל‬

‫צום‬

‫מישמעאל‬

‫בן‬

‫נתניה ׳‬

‫הליו‬ ‫מות‬

‫יתענה ‪ -‬לא‬

‫יוכל‬

‫כי‬

‫הוא‬

‫חולה ׳‬

‫אשר‬

‫הלי‬

‫לא‬

‫ירמס ׳‬

‫לטרה‬

‫אסתר‬ ‫בסעדת‬

‫וכסליו‬

‫מלאו‬

‫פורים ׳‬ ‫נקלה ׳‬

‫וכל‬

‫אשר‬

‫הארץ‬

‫אותו‬ ‫ויעשה‬

‫וכן‬

‫חמות‬

‫לשחרורי‬ ‫והבהילנוי‬

‫עצומות ׳‬

‫כי‬

‫אשר‬

‫ואם‬ ‫נפשו‬

‫כי‬

‫יתענה‬ ‫לא‬

‫חיה ׳‬

‫מחשבת‬

‫רעה‬

‫יכמסי‬

‫ועוץ‬

‫וכל‬

‫מיני‬

‫מתיקה‬

‫עד‬

‫אם‬

‫יתענה ‪-‬‬

‫בטבת‬ ‫יערים ׳‬ ‫ובתמח‬ ‫מצרף‬

‫יאמר‬

‫כי‬

‫ושם‬

‫לו‬

‫ימותיו‬ ‫אל‬

‫זה‬

‫עלילות‬ ‫בטוב‬ ‫כי‬

‫כי‬

‫וזקנים ׳‬

‫בעבור‬

‫ובכבדי‬

‫ולו‬

‫יאמר‬

‫ונערים‬

‫ויאמר‬

‫היה ׳‬

‫היו‬ ‫ועוונו‬

‫מעבדות‬

‫בטחול‬

‫דבש‬

‫ובעשרה‬

‫שכרותו‬

‫הורג‬

‫חטאתו‬

‫ומשלימות ׳‬ ‫יענה ׳‬

‫דמו‬

‫ערום‬

‫צפונה‬

‫הראנו ׳‬

‫יאבה ׳‬

‫ומדי‬

‫מרבותיו ׳‬

‫החלנו‬

‫בראשו‬

‫הכפורים‬ ‫יאכל‬

‫על‬

‫לא‬

‫המבוע ׳‬

‫יצאנו‬

‫מתענות‬

‫כבדי‬

‫פן‬

‫קבל‬

‫יחגר‬

‫ואבל‬

‫וביום‬

‫הכד‬

‫אז‬

‫כזאת‬

‫כי‬

‫יפחד‬

‫הארור ׳‬

‫כבנות‬

‫אמר‬

‫ואם‬

‫הזע‬

‫נשים‬

‫וחלה‬

‫החבית‬

‫כשיצמא ׳‬

‫כך‬

‫כי‬

‫ולא‬

‫ישקר ׳‬

‫יקיא ׳‬

‫כי‬

‫הצומות ׳‬

‫גדליה ׳‬

‫חייו‬

‫חטא‬

‫דברי‬

‫ובצום‬

‫יאמר‬

‫מעשות‬ ‫ישמע‬

‫מצותכם‬

‫ובעת‬

‫ישבר‬

‫והפרור ׳‬

‫כתנים ׳‬

‫בולמוס ׳‬ ‫לארץ‬

‫ובשנאתו‬

‫המים‬

‫באלול‬

‫כלענה ׳‬

‫אחזו‬

‫וביום‬

‫מאד‬

‫ובראותו‬

‫יעשה‬

‫ישים‬

‫והלאנוי‬

‫לנוי‬

‫העצמות ׳‬

‫פיו‬

‫מה‬

‫לא‬

‫ובאמונתו‬

‫אשר‬

‫הקדרה‬

‫העי‬

‫מוריו‬

‫אל‬

‫על‬

‫יאמר‬

‫ולקול‬

‫אודותיו ׳‬

‫לדמיץ‬

‫ישפתהו ׳‬

‫יאמר‬

‫אץ‬

‫לא‬

‫לא‬

‫נקיי‬

‫קבועי‬

‫קטנים ‪-‬‬

‫כי‬

‫לא‬

‫ינבא י י‬

‫יבקר ׳‬

‫ידקר ׳‬

‫ישאלוהו‬

‫ואבות‬

‫נשמר‬

‫עליו‬

‫בטנו‬

‫להגידו ‪-‬‬

‫מי‬

‫וסובא ׳‬

‫לרע‬

‫הנמצא‬

‫הכוסות‬

‫יאמר‬

‫טוב‬

‫וכאשר‬

‫עדי‬

‫זולל‬

‫היץ‬

‫אחריתו‬

‫יעמס ׳‬

‫יאמר‬

‫יעשה‬

‫יום‬

‫ובתחנונים ׳‬

‫אחריתו‬

‫כי‬

‫ועוקרי‬

‫כל‬

‫גוזר‬

‫איש‬

‫בץ‬

‫אבותיו ׳‬

‫התענה ׳‬

‫עוד ‪-‬‬

‫אשר‬

‫תחיינה‬

‫יבואו‬

‫כאשר‬

‫לי‬

‫השתן ‪ -‬אז‬

‫לא‬

‫בימיו‬

‫לחבר‬

‫הכוסות‬

‫ככלי‬

‫חשקכם‬

‫משמרת‬

‫לא‬

‫בעשותו‬

‫בעבורם‬

‫אשר‬

‫שבועי‬

‫אבותיו‬

‫צרורי‬ ‫כי‬

‫‪55‬‬

‫ישתכר ׳‬

‫עד‬

‫לפניו‬

‫נוהגים‬ ‫‪50‬‬

‫חייכם י‬

‫כן‬

‫תקיא ׳‬ ‫פורים‬

‫אחרי‬ ‫היה‬

‫הבא‬ ‫בתוכו‬

‫ולא‬

‫עד‬

‫אשר‬

‫חברף‬

‫ושכרותו‬

‫תודיענו‬

‫ואען‬

‫יום‬

‫נבואות ׳‬

‫נסור‬

‫העשרים‬ ‫מזה‬

‫וחמש‬

‫פלילי‬ ‫שיאורו‬ ‫הקר‬

‫דברים ׳‬ ‫יבלה ׳‬

‫׳ נשים‬

‫ויהי‬ ‫מבכות‬

‫‪ 4 8‬עיי א‪ ,‬ה תיו‪ ,‬עיי סיבת ‪ ! ! :‬י " ! ‪ 4 9‬הז>‪.‬ג‪ ,‬ד ‪ 1‬ו _ ה כייי זכ ‪ ,‬כית‬ ‫הנני׳ ד ־‬ ‫‪ 5 5‬בימיו‪ ,‬מירי‪ ,‬פעם‬ ‫ וייס‬‫ר‪ ,‬ד‪ ,‬רות בג‪ - ,‬לן ל־ן־ רד‪ , ,‬פרור ‪ 5 2‬כפי*י הבתן‪,‬‬ ‫‪ 62‬מצרף אי‪! ,‬ה‪ , ,‬סן! יזה‬ ‫‪ 61‬ובתם‪ ,‬ז ‪ ,‬ובצום ‪ .‬ב ! ־ ‪ , ,‬ג ‪ .‬י בתם‪ ,‬ז‬

‫‪ 40‬דברי ערובין ס ‪ 42‬ט ‪,‬גם ״‪ .‬ח ‪ 43‬זדיי■ ‪-‬ב בא כ מ א כ ח ‪ 44‬ב ! וי כז > ובאם‪.. ,‬תו תד פט לי*‬ ‫‪ 45‬כל י¿ י‪ -‬ט‪! ,‬ביי וי יא לג ‪ 46‬אק ם א טו בב דאיץ וי ח כח ‪ 47‬יעמ~ הב ב א י‪ -‬בר קה יב ו‬ ‫הצא‪ ,4‬כ•*ב‪ ,-‬ת לחירות ‪ 51‬ה‪ .‬מ ו איוב‬ ‫ יב ‪ 30‬יצא ד^דה ‪.‬ל פבח‬‫‪ 49‬אבותיו ד‪ .,‬יא כ‪ -‬צפו^ה ד‪,‬‬ ‫כזאת ‪-‬ו י‪ ..‬כ‪ 52 ..‬אז יר בב טז דבר אב ט לא יח^ר תר ע‪ .‬יא ‪ 53‬תחיי ד י*׳ לז ג מתענות‬ ‫טז‬ ‫תע‪\,‬ת ב ו מתע^ק ו ם‪ -‬לימין ונערים י ‪ .‬כ ד ‪ 34‬בבכי יד לא ד)ט( יע‪-‬ד מ אח ‪ 33‬אחריתו מ‪ .‬דד‬ ‫‪ 56‬אחריתו במ כ־ כ דמ‪ ,‬יח ל‪ -‬ד נם*ו תר בב ל ‪ 57‬י‪1‬א יר מ ‪ - /‬מאב מח_בת יה לחי ועוון איוב‬ ‫מי ;‪-‬אחזו בולמום מאכילי! א י־‪ ,‬אפ ל‪ ,‬יברים טמאים ע‪,‬־ ‪-‬יא רו עת״יי י‪,‬מא פג‬ ‫לא יא ‪ 58‬אחזו יומא ד ‪,‬‬ ‫מי ‪ -‬אחזו בולמום מאביייין א תו רב ט וכל מתי מתיקה ‪ -‬״ ‪ -‬ב‪ .‬וכי* מת מתיקד נ אירק מאוי ע יו _ל אדם‬ ‫‪ 60‬ולעפר תה כב טז ערום ‪ .‬א ט כב ו_ם רב כב י־ ‪ 61‬ימ תי‪ ,‬א ‪,‬ב כא י‪ -‬וידי‬ ‫‪ : 9‬לארץ תר‬ ‫איוב כ ב ¿‬ ‫‪, 62‬כבלי‪ ,‬תה לח ד נ‪ -‬ים יח ה יד‬

‫‪[453‬‬

‫המחברת‬ ‫את‬

‫‪65‬‬

‫התמה ׳‬

‫מקרא‬

‫ובחדש‬

‫אבי‬

‫יאמר‬

‫אם‬

‫לחם‬

‫ומים ׳‬

‫כי‬

‫כנשרים ׳‬ ‫איש‬

‫יעשה‬

‫ובכן‬ ‫אשר‬

‫לא‬

‫ישכר‬ ‫אף‬

‫ראשק ׳‬

‫ומי‬

‫‪70‬‬

‫לא‬

‫ירעה‬

‫השקט‬

‫לא‬

‫יוכל ׳‬

‫וכאשר‬

‫מן‬

‫היץ‬

‫ורישוי‬ ‫קרניו ׳‬

‫ויתנבא‬

‫נבואות ׳‬

‫ולשונו‬

‫במסבו ׳‬

‫שקול‬

‫ואז‬ ‫יפל‬

‫יצעק‬

‫לראוה ׳‬

‫‪ 6 6‬וכל איש‬ ‫ולשתות לשכרה‬ ‫שתיית יי‪ ,‬ושכר‬

‫לא‬

‫וגואליו‬

‫ממנו‬

‫כל‬

‫יכה‬

‫בשגעק‬

‫בפסח‬

‫ולרעו‬

‫יאמר‬

‫הקשיבה‬

‫שכור‬

‫בתוך‬

‫עמיו ׳‬

‫מתהולל‬

‫בידם‬

‫שמחה‬

‫מימיו ׳‬ ‫יכלה‬

‫ולא‬ ‫יחרש‬

‫וכאשר‬ ‫עוד‬

‫ולא‬

‫יאמר‬

‫ישקט‬

‫וכל‬

‫זאת‬ ‫מפח‬

‫וכאשר‬

‫ולגלות‬ ‫ויחוד‬

‫חידות ׳‬

‫כששים‬

‫רבוא ׳‬

‫היין‬

‫ויאמר‬ ‫ועל‬

‫כי‬

‫יהדפהו‬ ‫קירות‬

‫יבהילוהו ׳‬

‫ולא‬

‫ממצבו ׳‬

‫בית‬ ‫כנפל‬

‫מושבו ׳‬ ‫לפני‬

‫ישאוהו‬

‫על‬

‫עד‬

‫בני‬

‫וכל‬

‫כתף‬

‫על‬

‫אשר‬ ‫והיה‬ ‫יסבלוהו ׳‬

‫וכים‬ ‫לו‬

‫יכפר‬

‫יין‬

‫כי‬

‫העולם‬

‫בוי‬

‫עולים‬ ‫לזעוה ׳‬ ‫ולמעצבה‬

‫כי‬

‫וישתה ׳‬

‫עמלו‬

‫מרקד‬

‫בץ‬

‫ידבר‬

‫דברי‬

‫הוא‬

‫המלך‬

‫מתהפד‬ ‫ויורדים‬ ‫ולפני‬

‫כי‬

‫אשר‬

‫ישכח‬

‫כי‬

‫ובחשבו‬

‫וגדל‬

‫כל‬

‫והשטן‬ ‫ויחשב‬

‫מחר ׳‬

‫נגרש‬

‫בערי‬

‫ראשו ׳‬

‫זנוניו ׳‬

‫יום‬

‫כי‬

‫יקדרו‬

‫בגרונו ׳‬

‫יביאו‬

‫אותי‬ ‫לו‬

‫כזה‬

‫אש‬

‫חוג‬

‫אחרי‬

‫כאשר‬

‫למאכלי‬

‫וערות‬

‫ויראה‬

‫עולה‬

‫והיה‬

‫נפלה‬

‫לשכורים‬

‫לא‬

‫באשמיו ׳‬

‫בסודות ׳‬ ‫לחתך‬

‫אהיה‬

‫המבחר ׳‬

‫הטוב‬

‫לדבר‬ ‫יוכל‬

‫ואני‬

‫אשר‬

‫היין‬

‫מצפוניו ׳‬ ‫ויתכק‬

‫לפניו‬

‫כבני‬

‫מרקי‬

‫כי‬

‫אדני‬

‫יתבצר‬

‫סתרי‬

‫כאלו‬

‫קרבו ׳‬

‫עדי‬

‫וישכר‬

‫וירן ׳‬

‫רקרא‬

‫בגרון ׳‬ ‫והאיש‬

‫הדאגות‬

‫יפתה ׳‬ ‫עדי‬

‫פלתי‬

‫הוא‬

‫פורים ׳‬

‫וכל‬

‫תאחרי‬

‫יאמר‬

‫לחצי‬

‫יודעיו‬

‫מנוחתי‬ ‫יקושוי‬

‫בעיניו ׳‬ ‫הבית‬

‫הצפינו ׳‬

‫יחליף‬

‫כה‬

‫יעלה‬

‫אבר‬

‫ומתהלך‬

‫מיינו ׳‬

‫ושב‬

‫יאכל‬

‫ביום‬

‫מן‬

‫אל‬

‫העגונות ׳‬ ‫ההוא‬

‫ובעורון ׳‬

‫כוסות‬

‫יקיץ‬

‫יום‬

‫ילץ ׳‬

‫העולם‬

‫לא‬

‫אדר‬ ‫כי‬

‫והאלמנות‬

‫כי‬

‫עוברים‬

‫ועשה ‪,‬‬

‫קשורה‬

‫ורעיו‬

‫ושבע‬

‫ארבע‬

‫בשלשלאות ׳‬

‫כרעיו‬

‫אבותיו ׳‬

‫העברים ׳‬

‫באי‬

‫מצות‬

‫הזקנות ׳‬

‫ומשנכנס‬

‫ופלפלין ׳‬

‫אהרן ׳‬

‫ולעשות‬

‫לקרץ‬ ‫בתוך‬

‫׳‬

‫מבני‬

‫בנפ ‪#‬‬

‫ישמעו‬

‫ותבלץ‬

‫הוא‬

‫להצילו‬

‫מכאבו ׳‬ ‫על‬

‫ויקנה‬

‫דבש‬

‫אם‬

‫בו‬

‫כי‬

‫רק‬

‫וישבע‬

‫הנקיים‬

‫פעמים ׳‬

‫ויאמר‬

‫וחרון ׳‬

‫ישבע‬

‫נפשו ׳‬

‫ויתחיל‬

‫ראשו‬

‫לו‬

‫הבית‬

‫עברים ׳‬

‫יבחר ׳‬

‫ראה‬

‫בצרת‬

‫יכאב‬

‫אחרון ׳ ׳‬

‫אותו‬

‫ונפשו‬

‫ראה‬

‫‪80‬‬

‫ואף‬

‫ראה‬

‫שמיו ׳‬

‫יגונו ׳‬

‫אדני‬

‫אדירים‬

‫שלא‬

‫לו‬

‫על‬

‫בו‬ ‫דדאב ׳‬

‫חרבן‬

‫בכל‬

‫אני‬

‫ספל‬

‫ולא‬ ‫לבו‬

‫יינומולץ ׳‬

‫ישב‬

‫הוא‬

‫כי‬

‫ויבריח‬

‫אף‬

‫סד‬

‫מלאי‬

‫חיבו‬

‫העשרים‬ ‫להתענות ׳‬

‫וחמש‬

‫סביבו ׳‬ ‫בוי‬

‫ואז‬

‫רואיו‬

‫יהיה‬

‫ישכיבוהו ׳‬

‫ואז‬

‫ולקנות רב ט‬ ‫על כל אי ם לעשות יינומולץ ) יין «גם דבש(‬ ‫המטך ־ ברי החבר ה & זיכור הוא‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫שאסורה עליהם‬ ‫לפניו‪ ,‬לפני אלוהים‬ ‫‪ 6 8‬ובכן‪ ,‬ואז‬ ‫ולצרוח בסל א הגרו!‬ ‫‪ 6 9‬מבני אהרן‪,‬‬ ‫‪ 84‬לראוה‪ ,‬לבוז‬ ‫‪ 8 0‬לחתך‪ ,‬לבטא‬ ‫‪ 72‬יקררו לו שמיו‪ ,‬יחשך עליו עולמו מרוב שכרות‬

‫‪ 06‬ישמעו ש׳י׳א יג נ‬ ‫‪ 65‬לחם מ״א יח ד ומשנכנס תענית כט יחליף י* מ לא‬ ‫‪ 03‬מקרא פסחים יד‬ ‫‪ 67‬יעשה תרומות יא א ע‪* ,‬ים את היין יינומלים דבש עבודה זרה ל אנומלין — יין ודבש ופייפלין ושב׳ג‬ ‫‪ 68‬ישב במ כה ד כל מוסף יום כפור ונתנה תקף ‪ 69‬מבני וי י ח‪ -‬ט יכה‬ ‫מש יט כג ויקראי ט נח א‬ ‫‪ 71‬ספל שו ח כה הקשיבה דג ט יט והיה יש נו יב‬ ‫דב כח כח וא״י י ט מד ו ‪ 70‬מצות בבא קמא עח‬ ‫‪ 72‬ומי סוכה ה א בתוך יח יח יח מתהולל ש״א כא יד ומתהלך תה׳ סח כב יקררו יר׳ ד כח ‪ 73‬יקיץ בר‬ ‫ט כד נפלה מ״א יח לח ‪ 74‬ונפט ו יש טו ד ולא שם ב נ וכים יש׳ נז כ ‪ 75‬לא תה׳ פג ב יביאו עט ד א‬ ‫‪ 76‬זאת תה רלב יד אדני דה ב ל יח ‪ 77‬ראה בר מב כא להצילו תה צא נ ישכח‪ ,‬מש לא ז ‪ 78‬לקרץ‬ ‫ויחוד יח‬ ‫מט ו יג ולגלות יר מט יעו א ו וערות יח כג בט והשטן פסחים קיב‪ 79‬ויתנבא‪ ,‬ש׳׳א יחי‬ ‫‪ 80‬המלך שי א יב ‪ 81‬שקול שיר השירים רבה ד הנך יפה משה ששקול כ^גד ששים‬ ‫יז ב דברי ערובין ס‬ ‫‪ 83‬ראשו וי ד יא‬ ‫רבוא יחדפהו יש כב יט ‪ 82‬יצעק יש סד‪,‬יד בית וי כה כט עולים בר׳ בח יב‬ ‫כנפל ש״ב ג לד והיה רב׳ כח כה ‪ 84‬לראוה יח כח יז וגואליו כד‪-‬א טז יא יבהיאהו דוד‪-‬ב כו כ ישאוהו יש‬ ‫מו ז ולטעצבה יש נ יא‬

‫‪[454‬‬

‫המחברת‬ ‫‪80‬‬

‫חיל‬ ‫בין‬

‫בלע‬

‫ויקיאנוי‬

‫ירכיו ׳‬

‫למצא‬

‫תרחצנה‬

‫לא‬ ‫»‪9‬‬

‫לראותו‬

‫ולולי‬

‫אץ‬

‫בי‬

‫יצועינו ׳‬

‫והמה‬

‫קרים ׳‬

‫תעשינה ׳‬ ‫עתה‬

‫בפי‬

‫חזק‬

‫ולהפיג‬

‫יזובו‬

‫וכאלה‬

‫כי‬

‫שכרותו‬

‫מדקרים ׳‬

‫עמו‬

‫נפרץ ׳‬

‫זהב‬

‫כאשר‬

‫המלאכה‬ ‫משלי‬

‫אשר‬

‫כי‬

‫יהיה‬

‫פיך‬

‫ורוענו ׳‬

‫על‬

‫להצילו‬

‫ועיניו‬

‫רבות ׳‬ ‫חברתי‬

‫שיר‬

‫מפח‬

‫מראות‬

‫מאליפות‬ ‫עליו‬

‫חושיו ׳‬

‫תשעינהי‬

‫ומרבבות ׳‬

‫נמרץ ׳‬

‫יקושיו ׳‬

‫אשר‬

‫ולא‬

‫יום‬ ‫כל‬

‫ולילה‬ ‫ונגיד‬

‫שר‬

‫תחנותנו ׳‬

‫תשמיענו ׳‬ ‫ושוענו ׳‬

‫נכבדנו‬

‫נשוב‬

‫ולא‬

‫ומנחל‬

‫אל‬

‫עדניך‬

‫רכבנו‬

‫בתינוי‬

‫תשקנו‬

‫ופרשנו ׳‬

‫נעלה‬

‫ולא‬

‫ותשביענו ׳‬

‫המשביע‬

‫וכל‬

‫בצחצחות‬

‫על‬ ‫העם‬

‫נפשנו ׳‬

‫לבושנו‬

‫מצות‬

‫פניי‬

‫פה‬

‫נדבות‬

‫אבירנו‬

‫עדי‬

‫ויהי‬

‫נשבעתי‬

‫עד‬

‫יחי‬

‫המעלה‬

‫ואשא‬

‫אשר‬

‫כי‬

‫השר‬

‫יאמרו‬

‫‪95‬‬

‫במים‬

‫שעשה‬

‫נשיו‬

‫צרכיו ׳‬

‫ופילגשיו ׳‬

‫דממו‬

‫יחפשו‬

‫יחרץ‬

‫ויאמר‬ ‫ערש‬

‫ואת‬

‫יורישנו ׳‬

‫וימצאו‬

‫ומבושיו ׳‬

‫מעבדיהם‬ ‫ישבתי‬

‫ומבטנו‬ ‫אשכיו ׳‬

‫תליו‬

‫יכיר‬

‫אל‬

‫העשרים‬ ‫וכראות‬

‫וחמש‬

‫השר‬

‫ותצלח‬

‫שמעו‬

‫אזני ׳‬

‫רוח‬

‫אדני‬

‫עלי‬

‫עוררתי‬

‫ושנסתי‬

‫רעיוני ׳‬

‫ושמתי‬

‫מתני ׳‬

‫אל‬

‫מול‬

‫פני‬

‫ואמר‬

‫הרים‬

‫שמעו‬

‫שיר‬

‫עפרץהשר‬ ‫השותה‬

‫‪100‬‬

‫הוא‬ ‫הוא‬

‫יתערב‬

‫לישן‬

‫‪105‬‬

‫עד‬

‫על‬ ‫לבו‬

‫יכאב‬

‫בוכה‬ ‫ובטבת‬ ‫הוא‬

‫חבר‬

‫יום‬

‫טרם‬

‫לצמאו ‪,‬‬

‫או‬

‫על‬

‫חדש אב ‪,‬‬

‫ומבכה‬

‫התמוז‬

‫נפשו‬

‫נעצבת ‪,‬‬

‫שלו‬

‫בוא‬

‫עת‬

‫עד‬

‫נפשם‬ ‫הוא‬

‫אף‬

‫ידאב‬

‫על‬

‫אל‬

‫אבל‬

‫יקרא‬

‫ובאלול‬ ‫כסלו‬

‫נגזרים ‪,‬‬

‫שוב‬ ‫כי‬

‫ובכל‬

‫לפגרים‬ ‫ערום‬

‫יום‬

‫יספד‬ ‫חדש‬

‫עשרים‬

‫כנמרים‬

‫חיים‬

‫יתחל‬

‫חמות‬

‫כוסות‬

‫בשר‬

‫מארץ‬

‫שמים‬

‫יחגר‬

‫מים‬

‫יאכל‬

‫המתים ‪,‬‬

‫לבחורים‬

‫• אכל ‪,‬‬

‫כי‬

‫המתהלל‬ ‫עם‬

‫ראש‬

‫לשתות‬

‫שאסר‬

‫בלתי‬

‫הצומות‬

‫אך‬

‫הוא‬

‫יום‬ ‫הזולל‬

‫השירים‬

‫על‬

‫השכורים‬

‫יעש‬

‫יערים ‪,‬‬ ‫כפורים ‪,‬‬

‫אכרים ‪,‬‬ ‫תמרורים ‪,‬‬ ‫פורים‬

‫השכורים ‪ ,‬ה יול‬ ‫יאש‬ ‫‪98‬‬ ‫מעבדיהם ‪ ,‬ם ! ‪ .‬ה‪,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫תהיינה ‪ -‬בוקות‬ ‫תכעיסה ‪,‬‬ ‫‪87‬‬ ‫דממו ׳ ‪ -‬יה * ‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪ 10 3‬עד‬ ‫השותה ‪ ,‬עפרון ד א ה ‪ -‬ותה‬ ‫‪10 0‬‬ ‫לתיכ‪ ,‬ר מופלג בימי עמנואל‬ ‫עפרון ה ר ‪ ,‬כ‬ ‫‪99‬‬ ‫‪ .‬ב טיב‪ - ,‬ים‬ ‫התמוז ‪ ,‬את חור׳ ״‬ ‫‪106‬‬ ‫‪ 1 04‬ייתחל‪ ,‬ית־ז‪-‬ד‪.‬‬ ‫לפגמים ‪ ,‬עד תח ית המתים‬ ‫נפשם‬ ‫שנדם ‪ ,‬יי ; ולם עד שוב‬ ‫ב ^ תיי‬ ‫החנוכה‬ ‫‪ 1 08‬כסל ‪ - , ,‬בו ‪ -‬מונת ימי‬ ‫תם י‬ ‫‪L‬‬

‫‪ 85‬ח י‪ 1‬א ב כ גו וב‪-‬אות '־יעי'־‘ י ‪ 120‬נטי‪ ,‬דה ב יא כא ‪ 86‬להצילו תה צא ג ‪ 87‬ודמה איבד י ט ‪,,‬גת‪ .‬ו‬ ‫בד בז א יי¿ לב ג ‪ 88‬יכיר אי‪ ,‬ב לד כה וכאלה איוב טז ב מאליפות תה קמי* יג יום בר ח כב ‪ 89‬א ‪,‬‬ ‫ט א נ א ‪ 91‬בי בר כב טז וייא בם לב יח נעייה תה קלב ג ‪; 92‬רב ת תה קיט קח ומ חל תה ל ט‬ ‫‪ 93‬אביר‪ .,‬׳¿ א כא ח רכבנ‪ ,‬מ ב ב יב המטביע י¿ נח יא ‪ 94‬דמעלה ‪ -‬ב א ב־ ‪ 93‬ו‪.,-‬מת מ א יח מו‬ ‫ו׳¿מת יח ‪ ,‬ב י¿ ב יא ג ‪ 96‬תצ‪-‬יח ‪-‬ו יד ו ‪ 98‬שמעו מי ו ב י‪-‬יר ‪-‬י א א ‪ 100‬ד‪ -‬ותה ברכות ו ח‬ ‫‪ 102‬מאר ‪ ,‬י ‪ -‬ט‪ .‬ח ‪ 103‬לי‪-‬ן איוב יד יב ‪ 104‬יחנר י* ד ע‪ ,‬א יתקל ‪ -‬ב יי‪ .‬ד‬ ‫ד‪ -‬ותה מם ייצמא‪,‬‬ ‫ד א ‪ :‬א ט כב ‪ 105‬י*ב מ‪ -‬י־ י‪ 106 .,‬ומבכה יח ח י־ איי עם ד טז ‪ 107‬יספ־ ר ו כ‪,‬‬ ‫‪[ 4 5 5‬‬

‫המחברת‬ ‫יכדי‬ ‫‪110‬‬

‫לשתות‬

‫ובראש‬ ‫ובחג‬

‫סכות‬

‫לנו‬ ‫מי‬

‫על‬ ‫‪115‬‬

‫יחוש‬

‫מדוע‬

‫נבזה‬

‫ישבע‬

‫יאמר‬ ‫הנה‬ ‫הנה‬

‫כי‬

‫הבן‬ ‫עם‬

‫משה‬

‫חילו‬

‫עשה‬

‫את‬

‫אל‬

‫לא‬

‫עשה‬

‫אף‬

‫לא‬

‫ננערו‬ ‫בבקר‬

‫יעור‬ ‫יאמר‬ ‫יבש‬

‫חכי‬

‫נלאיתי‬ ‫גשו‬ ‫מהרו‬

‫רעים‬

‫ירך‬

‫אכן‬

‫החיים‬

‫נפלה‬

‫אש‬

‫אף‬

‫מך‬

‫ערכי‬

‫אלי‬

‫חושו נא ‪,‬‬

‫לא‬

‫כי‬

‫תוך‬

‫אוכל‬ ‫עם‬ ‫רעשו‬

‫המורים ׳‬

‫נא‬

‫לשתות‬ ‫יינות‬

‫זרים‬ ‫רי‬

‫‬‫מרים‬

‫כבירים ‪-‬‬

‫להיות‬ ‫חיו‬

‫נסגרים‬

‫בה‬ ‫הננערים‬

‫אל‬

‫יבשו‬ ‫נפלתי‬

‫ספי ‪,‬‬

‫אדירים‬

‫תקח‬

‫אל‬

‫הצמא‬

‫המצרים‬

‫מים‬

‫אישה‬

‫חמותי‬ ‫כי‬

‫כל‬

‫שמעו‬

‫יקום‬ ‫בגרוני‬

‫כי‬

‫בסנורים‬ ‫היצורים‬

‫ביאור‬

‫גפר ‪,‬‬

‫עץ‬

‫והדורים ׳‬

‫הכו‬

‫מזרם‬

‫המבול‬

‫וקצרים ‪,‬‬

‫האל‬

‫תחת‬

‫בבקר ‪,‬‬

‫כלכל‬

‫‪-‬‬

‫צוה‬

‫אבירים י‬

‫נאים‬

‫אמר‬

‫לנפיל‬

‫תבת‬

‫הכוסות‬

‫צרים‬

‫צללו‬

‫המים‬

‫בטן‬

‫הנותרים ‪,‬‬

‫השליכו‬

‫כל‬

‫על‬

‫נח‬

‫‪130‬‬

‫מי‬

‫מברבורים‬

‫הקריבו‬

‫השחית‬

‫מבול‬

‫צאן‬

‫ממנו ‪,‬‬

‫מים‬

‫ושורים ‪,‬‬

‫מלא‬

‫היו‬

‫שמורים ‪,‬‬ ‫הכפורים ‪,‬‬

‫ספל‬

‫אז‬

‫עתהאשהתשטה‬

‫לצבות‬

‫־‪12‬‬

‫מה‬

‫הילוד‬

‫הנה‬

‫לו‬

‫זהי‬

‫שותי‬

‫עם‬

‫פרעה‬

‫הנה‬

‫חוץ‬

‫השתן ‪-‬‬

‫הגה‬ ‫כל‬

‫וכלוב‬ ‫יאכל ‪,‬‬

‫כל‬

‫וביום‬

‫לנו‬

‫מה‬

‫יאמר‬

‫ככלי‬

‫כל‬

‫ליל‬

‫לבשר‬

‫הזגג‬

‫היו‬

‫אף‬

‫מי‬

‫ליל‬

‫יקרא ‪,‬‬

‫יונה‬

‫או‬

‫יעש‬

‫‪-‬‬

‫קדש‬

‫יאמר‬

‫ובני‬

‫כוס‬

‫אם‬

‫‪120‬‬

‫מקרא‬ ‫הוא‬

‫תורים‬

‫כי‬

‫ארבע‬

‫חדש‬

‫כוסות‬

‫העשרים‬ ‫יעש‬

‫וחמש‬

‫קול‬

‫הצפורים ‪,‬‬

‫ראיתי‬

‫אורים י‬

‫כל‬

‫הצנורים‬

‫בידי‬

‫אכזרים‬

‫דץ‬

‫לי‬ ‫הכו‬

‫ודברים‬ ‫הכפתורים ‪,‬‬

‫שמורים‪ ,‬כמו ניייל פסח‬ ‫‪ 1 0 9‬ליל‬ ‫‪ 1 1 3‬ה־ ותי־ ים‪ ,‬הנכארים‬ ‫‪ 1 1 0‬וכיום הבכורים‪ ,‬וכן כיום ‪ -‬ככורים‬ ‫‪ 1 1 4‬נבזה‪ ,‬קטן ‪ 1 1 8‬עם מי מב!ל וכך‪ /‬במי המבול ה‪ -‬חית דאל את כ־י הברואים ו־בר זה מעיד על‬ ‫בחיים‬ ‫‪ 1 22‬תחת‪ ,‬ותחת‬ ‫‪ 121‬המורים‪ ,‬הממרים‬ ‫‪ 1 1 9‬ביאור‪ ,‬׳‪.‬יצ‪ 1‬בו נ ם‬ ‫טבעם המדצחת יעל המים‬ ‫‪ 1 2 5‬להיות‪ ,‬הבריות ‪ 1 2 6‬לא בנערו החיים‪ ,‬לא היו דא שים החיים טובעים ביד המבול אק היו הנבערים‪,‬‬ ‫אלא היו קמים לתחיה אותם ‪-‬כבר נ״״ערו במי* המב‪.‬ל ‪ 12 7‬יעור‪ ,‬ד‪ -‬יכור‬

‫‪ 109‬ליל ‪ L‬מ יב מב ‪ 110‬מקי־א וי כ‪ ..‬כד ‪ 112‬תורים ‪.‬י ה‪ ,‬וכלוב יד הבז ‪ 111‬כ קה ב בד ‪DC 114‬יי‬ ‫א כב‬ ‫ו ה כד ‪ 117‬הבו בר יט יא ‪ 118‬מי בר ט יא ‪ 119‬כיי‬‫‪ 120‬ברזעד שמ י־־ כת טו י‬ ‫דיורברט‬ ‫ז‬ ‫‪ 121‬מ‪-‬ה במ כ י ‪ 122‬הא‪-‬ה במ דכ ‪ 1‬כב כד ‪ 124‬מרם יצ כת ב ‪ 125‬עשה בר ו י* "‬ ‫צמדערי שכל מתי מבד־‪.. ,‬נערו »ם‬ ‫‪ 126‬נערו ‪ .‬מ יד כז‪ ,‬זבחים קיג י'מה ‪..‬קרא‬ ‫‪ 127‬יד‪,‬ם ‪T‬׳ יב ד‬ ‫‪ 128‬נכלד מ א יח לח המותי י ‪ -‬מד טז ‪ 129‬יבצ תה כב טז )כ‪ (■-‬מך י כ‪ .‬ד ‪ sS 130‬תי יר ב ט‬ ‫‪ 131‬־־ק כת !בות ט א ‪ 132‬מהת ‪ -‬א כ לח רעשו >מ ט ‪x‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪[456‬‬

‫‪l‬‬

‫המחברת‬ ‫הגמיאוני‬ ‫אם‬ ‫‪135‬‬

‫מיץ‬

‫לי יץ ‪,‬‬

‫אשמח‬ ‫אז‬

‫רב‬

‫ישכח‬ ‫ישיש‬

‫כן‬

‫אם‬

‫ישמח‬

‫גיל‬ ‫כי‬

‫הוא‬

‫אתה‬

‫וכאיש‬

‫עורים‬

‫או‬

‫אגהה‬ ‫יחד‬

‫שואל‬ ‫לו‬

‫הוא‬

‫לא‬

‫היו‬

‫קוינו גן‬ ‫לא‬

‫חיי‬

‫ומייוא‬

‫הייתי‬ ‫היו‬

‫הים‬

‫ינאם‬

‫מזור ‪,‬‬

‫יתאבל ‪,‬‬

‫יומו‬

‫ילכד‬

‫אשליך‬

‫יין‬

‫או‬

‫מבצרים ‪,‬‬ ‫לגזרים‬

‫‪-‬‬

‫שכר‬

‫יינות ‪-‬‬

‫לא‬

‫עדן‬

‫רק‬

‫להיות‬

‫דג‬

‫עם‬

‫קשקשת‬

‫הים‬

‫נצח‬

‫יין ‪,‬‬

‫יחרים ‪,‬‬

‫הם‬

‫היינות‬

‫נעזרים ‪,‬‬

‫צירים‬

‫בינותי‬

‫יראונו‬

‫מן‬

‫ערים‬

‫חרשי‬

‫יאמר‬

‫הרים‬

‫עיר‬

‫אעזר‬

‫כלמה‬

‫יתגאל‬

‫הד‬

‫אמרים‬

‫אישים‬

‫כימי‬ ‫היה‬

‫בדד‬

‫הוא‬

‫ב‬

‫קול‬

‫‪-‬‬

‫הסירים‬

‫לא‬ ‫מאם‬

‫יאמר‬

‫העבים‬

‫הימים‬

‫מדוע‬ ‫וימי‬

‫הוא‬

‫חבל ‪-‬‬

‫כן‬ ‫כי‬

‫יתגבר‬

‫אוליך‬

‫היו‬

‫אף‬

‫הוא‬

‫אבזר ‪,‬‬

‫כל‬

‫יאמר‬

‫על‬

‫ראש‬

‫פתאום‬ ‫דבר‬

‫ורכוש‬

‫כן‬

‫ידד‬

‫בשירים‬

‫נעם‬

‫הידד‬

‫ישב‬

‫ירים ‪,‬‬

‫וטהורים‬

‫השיר‬

‫יקרא‬

‫קנו‬

‫שר‬

‫אמרי‬

‫תחת‬

‫יתגידד‬

‫יושב‬

‫צורים‬ ‫במסתרים ‪,‬‬

‫ראשו‬ ‫בכיו‬

‫אז‬

‫תשמע‬

‫עת‬

‫שוכב‬

‫וללא‬

‫‪155‬‬

‫בינה‬

‫לילה‬

‫וכפתע‬

‫יצמח‬

‫חלף‬

‫ובשרים‬

‫חרבות‬

‫רום‬

‫‪-‬‬

‫סורים‬

‫לב‬

‫אליו‬

‫על‬

‫יאמר‬

‫מבית‬

‫מרפא‬

‫ככפיר‬

‫ומזורים ‪,‬‬

‫מישרים‬

‫למלך‬

‫יעש‬

‫תירושו‬

‫איש‬

‫וכחזיץ‬

‫‪150‬‬

‫יכסף‬

‫לטרף ‪,‬‬

‫לו‬

‫יתגודד‬

‫עם‬

‫אף‬

‫יתגבר ‪,‬‬

‫ציר‬

‫יתהלך‬

‫יץ‬

‫רישו ‪,‬‬

‫ובעת‬

‫הוא‬

‫יצא‬

‫מרעיו‬

‫יחשב‬

‫עת‬

‫וכאיש‬

‫עת‬

‫רפאות‬

‫עינו ‪,‬‬

‫חילי‬

‫ישכר‬

‫וכאריה‬

‫‪145‬‬

‫בכוס‬

‫לו‬

‫ישתה‬

‫‪140‬‬

‫יתן‬

‫כי‬

‫יגישו‬

‫חלבון ‪,‬‬

‫העשרים‬ ‫כי‬

‫וחמש‬

‫בספרים‬ ‫ממטירים‬ ‫המשברים‬ ‫נקברים‬

‫בים‬

‫וסנפירים‬ ‫ולדור‬

‫דוו‬

‫ים‬

‫הנבחרים‬

‫לעצמו‬ ‫‪ 13 7‬אליו‪ ,‬לו‬ ‫כאיע‬ ‫והנני‬ ‫ומהיות‬ ‫רפואה לכאב‬ ‫‪133‬‬ ‫> ‪ 1 3‬וכאיש‪,‬‬ ‫רפאות ציר ומזורים‪,‬‬ ‫‪ 145‬יחרים‪ ,‬י־קלל‬ ‫‪ 1 4 3‬עת יתגודד עת יתגודד‪ ,‬פעם יתנורד פעם יתבודד‬ ‫‪ 141‬אמרי נעם‪ ,‬אמרים נעימים‬ ‫אישים אעזר הם ‪.‬״ עזרים‪ ,‬דאג ¿ ים * אעזור ל ‪ -‬ם‬ ‫‪148‬‬ ‫‪ 1 4 7‬יתגבר‪ ,‬יעים עצמו ^ יבור‬ ‫‪ 1 4 6‬יגאם‪ ,‬יאמר‬ ‫תשובה של הבל‬ ‫« אי‪ - 1‬בחכמה י * יב‬ ‫באמת ‪ 1 5 0‬עם כל שואל הוא יתגאי‪ , 1‬לבי‪ 1‬מי ‪ -‬ישאל ממ‬ ‫לעזרים‬ ‫ידי‬ ‫המשברים‪ ,‬לא הפחיד‪ 1^ , ,‬י דים‬ ‫« תבזה בה ‪ 1 52‬לא יראוגו‬ ‫בז‬

‫‪ 131‬מיין יח‬ ‫‪ 117‬י * תה בר‬ ‫א ‪ ,‬ב לט כז‬ ‫ר‬ ‫‪ m‬יא יח ז ז‬ ‫‪117‬‬ ‫אט ‪,‬‬ ‫ד‬ ‫^ רם י * מב‬ ‫‪110‬‬

‫ט‬

‫‪ i n‬א « מח‬ ‫לא‬ ‫‪ 134‬יי‪,‬‬ ‫יח‬ ‫מ ״‪1‬‬ ‫בא ית ^ בר איוב טו כה יעש יה ה ב ‪ -‬ג‬ ‫* * תה מ יז ש ‪ -‬מ * כד כ‬ ‫‪140‬‬ ‫איוב ב ח י«׳ב יר טו יז‬ ‫‪ 114‬ובח‪ ,‬ו‪,‬‬ ‫ית בר א וב ט‪ ,‬בה אגזר‬ ‫עני וי‬ ‫וללא‬ ‫יחי־ י * מה גז ‪ 150‬בינות ד ט‬ ‫ג‬

‫מרפא‬ ‫‪1%‬‬ ‫דיר‬ ‫איוב לא כה יצא קה‬ ‫‪ i n‬י « כח‬ ‫ובארה תה יז יב‬ ‫‪138‬‬ ‫קה ז‬ ‫תרת‬ ‫‪142‬‬ ‫‪ 111‬אמרי מ * טו ב‪,‬‬ ‫מ * בג לר‬ ‫‪ * i n‬וכב‬ ‫מאם י ט לג ח‬ ‫אנדה‬ ‫‪ 148‬ורכוש ד^ א בר‬ ‫תה קלו י‬ ‫‪ 133‬ויירור י *‬ ‫‪ 134‬ק ג ק * ת ‪,‬י יא ט‬ ‫ב‬

‫‪[457‬‬

‫מ « יר ל‬ ‫מ « לא ז‬ ‫ו ) רביר(‬ ‫!(‪ 14‬ילכד‬ ‫דו ד ת‬ ‫נא ח‬

‫המחברת‬ ‫ולבלתי‬ ‫אף‬

‫קנאתי‬

‫לא‬

‫לא‬ ‫אם‬

‫בים‬

‫יסך‬ ‫ולהבדיל‬

‫מי‬ ‫עת‬

‫‪0‬ל‪1‬‬

‫שלא‬

‫עת‬ ‫עת‬

‫יתכון‬

‫עת‬

‫עת‬

‫ילך‬

‫‪180‬‬

‫נשיו‬

‫עת‬

‫ישכב‬

‫לא‬

‫ראה‬

‫שכח‬

‫לחוד‬

‫הלץ‬

‫לחשך‬

‫בץ‬

‫סודות‬

‫נלעג‬

‫על‬ ‫תליו‬ ‫ארצה‬

‫מספירים ‪-‬‬ ‫מדברי‬

‫יין‬ ‫עליו‬

‫תהיץ‬ ‫ובעת‬

‫יחשף‬

‫ומהוללים‬

‫יסבו‬

‫בלשונו‬

‫ובעת‬ ‫רך ‪,‬‬

‫מימיו‬ ‫היין‬

‫עת‬

‫דמיץ‬

‫ומבושיו‬ ‫על‬

‫ובילדי‬

‫על‬

‫ערס‬

‫לב‬

‫מת‬

‫נמהרים ‪,‬‬ ‫תוך‬

‫יובל‬

‫תרחצנה‬ ‫לדמות‬

‫מכמורים ‪,‬‬ ‫לקברים‬

‫מים‬

‫מנו‬ ‫כל‬

‫הורים ‪,‬‬

‫כדבורים‬

‫עם‬

‫כי‬

‫נזכרים‬ ‫סודות‬

‫יפל‬

‫לקח‬

‫נכרים ‪,‬‬ ‫נסתרים ‪,‬‬

‫פיו‬

‫מתים‬

‫לא‬ ‫זנח‬

‫הקיטורים‬

‫סודות‬

‫עליו‬

‫כתף‬

‫אלה‬

‫יספיק‬ ‫ולבאר‬

‫בד ‪-‬‬

‫לשמרים‬ ‫המקרים‬

‫יעלו‬

‫עת‬

‫סופרים‬

‫צלול‬

‫לבו‬

‫שמחה‬ ‫לץ‬

‫קנאתי‬

‫ובעת‬

‫יולדתו‬

‫למאורים ‪,‬‬ ‫הנסערים‬

‫זכו‬

‫חול‬

‫הנעלמים‬

‫המזהירים ‪,‬‬

‫אסור‬

‫חידות ‪,‬‬

‫חתחתים‬

‫ישאוהו‬

‫יאמר‬

‫הבית ‪,‬‬

‫עוללים‬

‫עת‬

‫עת‬

‫תוך‬

‫לא‬

‫מן‬

‫לעלות‬

‫נגרים‬

‫או‬

‫‪-‬‬

‫ספסרים‬

‫הגלים‬

‫כי‬

‫עת‬

‫המשאת‬

‫יחשף‬

‫ישוב‬

‫עת‬

‫עיניו‬

‫המומים‬

‫עת‬

‫‪175‬‬

‫אור‬

‫היו‬

‫שחק‬

‫יינות‬

‫הסובא‬

‫בין‬

‫תחל‬

‫אירא‬

‫נסכרים ‪,‬‬

‫לים‬

‫וצבא‬ ‫אף‬

‫וכסיל ‪,‬‬

‫רגליו‬

‫ראו‬

‫יתנבא‬

‫עת‬

‫לבנות‬

‫זה‬

‫את‬

‫יהיו‬

‫נעצרים ‪,‬‬

‫ולמנזרים‬

‫עש‬

‫דרכי ‪ -‬לא‬

‫ובעת‬ ‫לא‬

‫אל‬

‫כימה‬

‫ישתה‬

‫ים‬

‫ותהום‬

‫שרים‬

‫קנאתי‬

‫קנאתי‬

‫היו‬

‫פן‬

‫בגבולנו ‪,‬‬

‫לא‬

‫אף‬

‫‪165‬‬

‫נכבדי מ ‪-‬‬

‫יבואו‬

‫אז‬

‫עוד‬

‫מעינות‬

‫פן‬ ‫‪160‬‬

‫רדת‬

‫גשם‬

‫העשרים‬ ‫שמים‬

‫וחמש‬

‫קרים ‪,‬‬ ‫ומדקרים‬

‫‪-‬‬

‫מוסרים‬ ‫צופיו‬

‫עורים‬

‫‪ 165‬יסך‬ ‫את רגיייו‪ ,‬יטיל מים ‪ 166‬ולהבדיל בין אור לחשך‪ ,‬תם כדי‬ ‫‪ 161‬לבנות עש‪ ,‬לכוכבי ה‪ .‬חר‬ ‫‪ 167‬עת‬ ‫להבדיל בין היין הצלול לבין מי הרגלים דעכוי־ים לשמרים‪ ,‬ובין מי הרגלים צהם פסולת הגוף ו צמריו‬ ‫חוי‪ 4‬עליו אלה המקרים‪ ,‬בשעה ‪*.‬קורים לו דטקרים האלו־ ‪ 173‬ומחוללים‪ ,‬ומשוגעים ‪ 174‬ישוב‪ ,‬ייעשה‬ ‫‪ 176‬דמיון‪ ,‬כמו ‪ 177‬עם מים קרים‪ ,‬במים קרים להפיש את ‪-‬ברותו ‪ 178‬לדמות‪ ,‬כט‪ 180 .‬שכח היץ‬ ‫לץ היין‪ ,‬צכח ה‪-‬יכוי* כי ר ין הוא '‪1‬ק זנח‪- ,‬ב״‬

‫יז‬ ‫‪ 159‬יבוא‪ ,‬מי ה ה‪, 160‬למי״רים נחום נ‬ ‫‪ 157‬צמים מ א ח לה ‪ 158‬טעינות מ* ח כי* בר ה ב‬ ‫איכה ד ז ‪5‬־‪ 16‬יסך צו ‪ ..‬כד‪ ,‬לעיל ה‪ 88‬אסור יבמ‪,‬ת ב ד‬ ‫‪ 161‬ע צ איוב ט ט ‪ 163‬בים תר עז כ‪ 164‬זכו‬ ‫‪ 168‬תחל ש ו כ מ יעלו בר יט כח ‪ 169‬ית^בא ש א יח י יספ ק‬ ‫‪ 166‬ולהבדיל בר א יח ‪ 167‬מי סוכה ה א‬ ‫יגבו ‪ 170‬לחור יה יז ב ‪ 173‬יסבו תה קיח יב ‪ 174‬ני‪,1‬גג י ‪ .‬לג יט לב יש לה ד ‪ 175‬חתחתים קה יב‬ ‫י*בב ‪ -‬ב יג לא‬ ‫ה יפל תה קמאי ‪ 176‬י‪ -‬אודו י^ סו ז יוביי איובכא לב ‪ 177‬עת ל׳גיי‪ 1‬י ‪178 120‬‬ ‫‪ 179‬ייא יר ז כח ‪ 180‬ל״ן מג כ א כל י צ נו י‬

‫‪[458‬‬

‫המחברת‬ ‫שוגים‬

‫כל‬

‫אתמה‬ ‫איך‬ ‫או‬ ‫‪ 85‬׳‬

‫לא‬

‫זכרו‬

‫לא‬

‫נח‬

‫שתה‬

‫לו‬

‫לוט‬

‫עת‬ ‫אשריו‬

‫אם‬

‫לא‬

‫זכרו‬

‫יונדב‬

‫בן‬

‫רכב‬

‫זכרו‬

‫דניאל ‪,‬‬ ‫רב‬

‫אל‬

‫האזור‬

‫רד‬

‫אז‬ ‫כי‬

‫היו‬

‫לא‬

‫חלבון‬

‫מיץ‬ ‫קם‬

‫הדביקני ׳‬

‫אליו‬

‫מעשי‬

‫שתה‬

‫מי‬

‫לפותרים ‪,‬‬ ‫מהנפארים •‬

‫אל‬

‫בורות ‪,‬‬

‫אלי‬

‫נמרים י‬

‫ראש‬

‫ימים‬

‫ולקראתי‬

‫ויאמר‬

‫מי‬

‫נהדרים‬

‫ממים‬

‫ממקומו‬

‫צורים ‪,‬‬

‫המבחרים ‪,‬‬

‫חזיון‬

‫את‬

‫בתבונתו‬

‫הנמרץ ׳‬

‫איש‬

‫נזהרו‬ ‫הכרתי‬

‫כיקר‬

‫בניו‬

‫מה‬

‫כרים ‪,‬‬

‫ממזרים‬ ‫אם‬

‫ובכל‬

‫היעדים‬

‫במחלות‬

‫ילדו‬ ‫אשריו‬

‫אל‬

‫כבערים‬

‫האל‬

‫מנו‬

‫או‬

‫חיות‬

‫ובנותיו‬

‫יץ‬

‫עם‬

‫כי‬

‫אל‬

‫ובני‬

‫בראותי ‪ -‬אז‬ ‫בעשותו ‪,‬‬

‫השיר‬

‫אברם‬

‫ונזירים ‪,‬‬ ‫הגרים »‬

‫כרם‬

‫אויבי‬

‫עת מ ־‬ ‫שתה‬

‫מה‬

‫מתני‬

‫הולך‬

‫עם‬

‫טובם‬

‫נטע‬

‫נדמה‬

‫חם‬

‫העברים‬

‫פרושים‬

‫אמת‬

‫ויתגל ‪,‬‬

‫יין‬

‫מילדי‬

‫מקריו ‪,‬‬

‫דת‬

‫הגבורים י‬

‫ישמעאל‬

‫עת‬

‫וכנען‬

‫השקוהו‬

‫זאת‬

‫כשמע‬

‫היה‬

‫לו‬

‫מה‬

‫עשו‬

‫זכרו‬

‫השר‬

‫ישובו‬

‫המה‬

‫שכרות‬

‫בראותם‬ ‫אל‬

‫וישכר‬

‫מה‬

‫‪195‬‬

‫רואי‬

‫מוריו ‪-‬‬

‫מקרי ה ־‬

‫ישובו ‪,‬‬

‫איך‬

‫« ‪19‬‬

‫בו‬

‫על‬

‫לא‬

‫העשרים‬

‫יחכמו ‪,‬‬

‫וחמש‬

‫הישרים‬

‫חי‬ ‫ונהרים‬

‫שיחין‬

‫רץ ׳‬ ‫היטבת‬

‫ויאורים ׳‬ ‫ונשקני ׳‬

‫וחבקני‬

‫היום‬

‫לראותי‬

‫וכאשר‬

‫הזה‬

‫ידבק‬ ‫גבורות‬

‫עשית‬

‫נפלאות‬ ‫‪200‬‬

‫ויהי‬ ‫שקר‬ ‫ויהיו‬ ‫מהם‬ ‫אמרו‬

‫‪205‬‬

‫כאשר‬

‫שמעו‬

‫נסכיהם ׳‬ ‫בתוך‬ ‫מלים ׳‬ ‫התולים ׳‬

‫הסגנים‬

‫ובהכירם‬ ‫העם‬ ‫אחרי‬

‫אנשים‬ ‫כן‬ ‫הבל‬

‫והשרים ׳‬

‫ערך‬

‫חשבו‬ ‫הבלים ׳‬

‫השירים‬

‫מעלתי‬

‫על‬

‫משכילים ׳‬ ‫לגבר‬

‫היקרים ׳‬

‫ברכיהם ׳‬

‫ערכיהם‬ ‫ובקנאתם‬

‫חילים ׳‬ ‫ובחשבם‬

‫כרעו‬

‫על‬

‫בידעם‬

‫כי‬

‫אל‬

‫והחלו‬ ‫כי‬

‫אלי‬

‫מעלתי‬ ‫לחוד‬ ‫בענין‬

‫עמדו‬ ‫חידות‬ ‫השיר‬

‫כרגע‬ ‫ולשאת‬ ‫ידמו ׳‬

‫נבהלים ׳‬ ‫משלים ׳‬ ‫מבלי‬

‫העתיקו‬ ‫ועל‬

‫הדעת‬

‫היץ‬ ‫נדמה‬

‫נדמו‬

‫בראותם‬

‫ומתרחקים ממ ^ו הם הג בורים באמת‬ ‫הגמדים‪ ,‬רק הסרים‬ ‫‪ 183‬איך לא ישובו‬ ‫‪ 181‬םוריי המה‬ ‫פגושים‬ ‫טקייו‬ ‫תוצאותיו‬ ‫בהם רואים את‬ ‫ונזירים מיק אחר‬ ‫פרוסים‬ ‫ויהיו‬ ‫ואירים‪ ,‬איך לא יח ‪r‬‬ ‫בבהמות ‪ 190‬מי נמרים‪ ,‬מים‬ ‫‪ 184‬ישמעאי‪ 1‬או הגרים‪ ,‬שאס‪ ,‬ר להם ל ‪ -‬תות יין ‪ 18 5‬כבערים‪,‬‬ ‫‪ 191‬יונדב בן רכב‪ * ,‬הזיר את ביתו מ ק‬ ‫‪ 192‬דניאל‪ ,‬׳‪ 1' -‬א רצה יהת אל בפתבג דמלך וביין משתיו ובכל‬ ‫במעיי ת‬ ‫‪ 193‬נזהרו‪ ,‬בייץ‬ ‫חלומות‬ ‫וראסון לפותרי‬ ‫לפותרים‪ ,‬ו ^ דיר רא ‪.‬‬ ‫‪ 202‬אל מעייתי‪,‬‬ ‫חזיון רא ‪L‬‬ ‫הרעות‬ ‫פיוטים‬

‫‪ 181‬כי‪ 1‬מ* כ א המה בר ו ד ‪ 182‬מילדי ^מ ב ו ‪ 185‬נטע בר ט כ—כה ‪ 187‬אויבי תה לז כ ‪ 188‬לוט‬ ‫בר יג ד ובנותיו בר יט יי‪ -‬יח במחאת יש ב יח ‪ 190‬מי י ״ טוו ‪ 191‬יונדב יר לה ד—י ‪ 192‬רר ד‪ .‬יבא‬ ‫לא כ מדמוסף יייום כפור מה נהדר היה כהן גרויי ‪ 194‬אל יד ^ י ‪ 190‬מיי‪ ,‬יח כז יח מי‬ ‫‪ 193‬מה תר‬ ‫מי בור‪ .‬ת מי ‪ .‬יח ן מ מערות ‪ 197‬ולקראתי בר כט יש וכאשי־ י‪,‬־ ת יא ‪ 198‬דיטבת יר‬ ‫מקואות אד‬ ‫ס א יד מד ‪ 200‬דסגגים עז ט ב כרעו ״ו זו ‪ 201‬״קי* י ‪ .‬מא כט ‪ 202‬העתיק‪ ,‬א וב לב טו‬ ‫א יב ה ום‬ ‫‪ 203‬אבר קה י י לחו־־ יח יז ב איוב כז א ‪ 204‬הבל קה א ב מבלי ד‪ ,‬ד ו י טו‬

‫]‪459‬‬

‫המחברת‬ ‫לבשה‬

‫אז‬ ‫נפלאות‬

‫אותי‬

‫ואמר‬

‫ודברי‬

‫אני‬ ‫משלים ׳‬

‫ויענו‬

‫ויהי‬

‫‪215‬‬

‫מחכמים ׳‬ ‫צופים‬ ‫נשיא‬ ‫נוספה‬ ‫אחד‬

‫‪220‬‬

‫ארצם‬ ‫בם ׳‬

‫היץ‬

‫רגש‬ ‫בספרו‬ ‫ויגש‬

‫כי‬

‫דגש‬ ‫אני‬

‫הולדתי‬

‫דגש‬

‫הרביעי‬ ‫שהדג‬

‫דגש‬ ‫‪230‬‬

‫‪217‬‬

‫בית‬

‫ינקו‬

‫או‬

‫שדי‬

‫ואותי‬

‫חצרי‬

‫הזמורה‪,‬‬ ‫‪224‬‬

‫שונה בו לא יהכם‬ ‫מואס בי שכן הקיא גם הדג‬

‫היץ‬

‫אחוד‬

‫הנה‬

‫הזקנים‬

‫איש‬

‫מיטיבים‬

‫את‬

‫היץ ׳‬

‫ולחדש‬

‫ורחנים ׳‬

‫על‬ ‫אל‬

‫שלמה‬

‫זקנים ׳‬

‫לבם ׳‬

‫אבותינו‬

‫היו‬

‫ועמקה ׳‬

‫הנותן‬

‫דבור‬

‫והמליצה‬

‫ומדבש‬

‫ונפת‬

‫נאספו‬

‫בבית‬

‫רוח‬

‫רחנים‬

‫אפניו ׳‬ ‫נשיאם‬

‫המליצה‬ ‫לאץ ׳‬

‫ויאותו‬ ‫שבע‬

‫שחשב‬

‫חכמים‬

‫וכל‬ ‫הזקנים‬

‫שמחות‬

‫למחות‬

‫זכרי ׳‬

‫אמר‬

‫בשרי‬ ‫אני‬

‫בילדותי ‪-‬‬

‫משבעה‬ ‫לולי‬

‫ילד‬

‫ובבחרותי ‪-‬‬

‫שעשועים ׳‬

‫מעשה‬

‫רקיעים‬ ‫היותי‬

‫בן‬

‫אבי‬

‫מנבל‬

‫כי‬

‫נח‬

‫אב‬

‫הכאב ׳‬

‫בי‬

‫אתפאר‬

‫ומואב‬

‫ויאמר‬

‫אומר‬

‫את‬

‫יונה‬

‫ויאמר‬ ‫ויהיה‬

‫ביץ‬

‫בצחצחות ׳‬ ‫באשרי ״‬

‫את‬

‫דבר‬

‫כי‬

‫מלי‬

‫חזקה‬

‫ושמונים‬

‫מאודות‬

‫היץ ‪,‬‬

‫הנפשים‬

‫אומרהיץ‬

‫עמץ‬

‫על‬

‫חכמים‬

‫המה‬

‫היום‬

‫חידות‬

‫השיר‬

‫שמונים‬

‫מליצה‬

‫תורה ׳‬ ‫ויהי‬

‫נדבר‬

‫בעיניו ׳‬

‫למעלה‬

‫ויאמר‬

‫הזמורה ׳‬

‫פן‬

‫נמות ׳‬

‫קדמתים ׳‬

‫בעלי‬

‫שמחת‬

‫תשא‬

‫הוד‬

‫אחר‬

‫שמעו‬

‫בימים‬

‫היו‬

‫ועל‬

‫שירים‬

‫היין‬

‫יגעתם‬

‫נוזלים‬

‫עמנו‬

‫אמרתי‬

‫יום‬

‫היץ‬

‫אומר‬

‫ואל‬

‫ולחבר‬

‫לבדך‬

‫ידבר‬

‫עוד‬

‫ושמעתם ׳‬

‫אתה‬

‫חשבק‬

‫רעהו‬

‫למשך‬

‫ויאמר‬

‫החמישי‬

‫ינקו‬

‫שדי‬

‫אומר‬

‫בלבי‬

‫הקיא‬

‫והנה‬

‫להשביע‬

‫ובזקנותי ‪-‬‬ ‫השלישי‬

‫אחרי‬

‫כטוב‬

‫ראינו‬

‫כי‬

‫רמים ׳‬

‫הגיע‬

‫וכישר‬

‫ויאמר‬

‫השני‬

‫כמו‬

‫אל‬

‫צחות ׳‬

‫צעצועים ׳‬ ‫‪225‬‬

‫איש‬

‫יאמר‬

‫היו‬

‫ושם‬

‫מים‬

‫קרים‬

‫זרים‬

‫נעימות ׳‬

‫בעיר‬

‫שבעתם ׳‬

‫אם‬

‫מאזינים ׳‬

‫החכמה‬

‫ויהי‬

‫ראמרו‬

‫תרתי‬

‫מעלתי‬

‫תאבו‬

‫ראה‬

‫דברי‬

‫היום‬

‫לחברה ׳‬

‫החלמיש‬

‫כי‬

‫ההוא‬

‫שכלכם‬

‫לקולי‬

‫מקדש‬

‫מתוקה •‬

‫הראשון‬

‫מצור‬

‫עמנו‬

‫כי‬

‫מן‬

‫ויאמרו‬

‫ושנים ׳‬

‫ובנו‬

‫על‬

‫להראות‬

‫השיר‬

‫רעבון‬

‫העם‬

‫ימים‬

‫ממנו‬

‫לדבר‬

‫אתה‬

‫כראותי‬ ‫לנו‬

‫היום‬

‫יחדו‬

‫דבר‬

‫זה‬

‫אשר‬

‫ואוציא‬

‫העם‬

‫בשלמות ׳‬

‫ספרו‬

‫אחרי‬ ‫אשביע‬

‫כל‬

‫על‬

‫מופת‬

‫ולהשמיעם‬

‫נבואות‬

‫אליהם‬

‫והוגעתם ׳‬ ‫‪210‬‬

‫רוח‬

‫ודברי‬

‫קנאות ׳‬

‫העשרים‬

‫ורציתי‬

‫וחמש‬

‫אל‬ ‫אומר‬

‫בידי‬

‫עתו יין‬

‫ובזקגותי‪,‬‬ ‫ענזזלו מזל‬

‫כחמר‬

‫אין‬

‫היץ‬

‫לתמה‬

‫נפש‬

‫היבשה‬ ‫כשישתני‬

‫היץ‬ ‫ביד‬

‫הוא‬

‫איש ‪-‬‬

‫במרום‬

‫ראשו‬

‫אתבצר ׳‬

‫ושם‬

‫אבנה‬

‫היוצר‬

‫‪ 221‬שלמה שחשב‬ ‫‪227‬‬ ‫מתיי ‪ -‬ן‬ ‫וכטא י‬ ‫דנים‬

‫אם‬

‫יקיאני‬

‫ילוד‬

‫אשה ׳‬

‫בעל‬

‫קדושה ׳‬

‫בית‬

‫צדק‬

‫הומה עכר וכל‬ ‫לץ היין‬ ‫למחות זכרי*‪ ,‬י‪ .‬אמר‬ ‫בעבילי עאיע חסיד‬ ‫אין לתמה וכו ‪ , ,‬אין זו בו ¿ ח‬ ‫היבעה‬ ‫את יונה הנביא על‬

‫אחוד יח י‪ ,‬ב ‪ 210‬ואוציא‬ ‫‪ 200‬אם י‪ ,.‬א יג‬ ‫ולד במ ה יד ^ י ‪ .‬כ ג ‪ 207‬ו־־ ברי ער! בי‪ ,‬ם‬ ‫‪ 206‬לב ¿ ה‪ ,‬סו‬ ‫‪ 211‬עמעו‬ ‫דב ח טו יד יח יד ‪ 211‬ויעג‪ - ,‬מ יט ח ראה בר כו בח ייב‪-‬ך רב א יב ‪ 212‬דבר ‪ -‬מ כ יט‬ ‫ט יא ‪ 217‬המד‬ ‫ומרבע תר‬ ‫תה עח סט‬ ‫‪! - 15‬ב ‪,‬‬ ‫‪ 214‬חכמים מ ‪ .‬ל כי‬ ‫אבורינו תה מד ב‬ ‫איוב לד ב‬ ‫‪ 219‬כטוב יה ט כד ‪ -‬בר מ ‪ 1‬כה יא‬ ‫‪ 218‬ויאמרו בר יא ג ד‪ ..‬ותן י ‪ .‬מ כ‬ ‫עו יט כב רוח יש נט י ט‬ ‫למחות רב כ ‪ -‬יט ‪ 222‬תרתי‬ ‫לי‬ ‫להעביע י ‪ , .‬ח יא ‪ 1‬בע תה טז יא ‪ 221‬בא _ רי בר‬ ‫לבר‬ ‫‪ 220‬לדבר י ס‬ ‫בגי ‪ 225‬ב‪ ,‬מי זו ! ר בר ט כא ‪ -‬כה ‪ 226‬הולררי בר יט לנ ‪ -‬לח‬ ‫מע ‪ -‬ה דה‬ ‫קה ב נ ‪ 221‬ילד יר לא י‪ )* ,‬ב(‬ ‫‪ 2°0‬ויהיר יר יח ו‬ ‫‪ 220‬במרום יר א ג‬ ‫‪ ¿ 228‬הדג י! ; ד ב יא‬ ‫‪ 227‬אי! '‪ 1‬הלן כז ‪ 189‬ילוד א ב ־ א‬

‫‪[460‬‬

‫המחברת‬ ‫דנש חששי‬

‫אומר חיץ‬

‫ויאמר‬

‫אבוש׳ ולזה לא אשאל בגד‬ ‫דגש‬

‫ראמר‬

‫השביעי‬

‫העשרים‬

‫אני שותי‬

‫וחמש‬ ‫אכבש ׳‬

‫בכפל רסני‬

‫יראוני ולא‬

‫וליפיי ערם‬

‫ללבש‬ ‫מלכתי על‬

‫אומר היץ‬

‫מימות נחי אתן‬

‫תבל‬

‫ולאץ אונים‬

‫ליעף‬

‫פקח ־ קח ׳ וכל אשר אזקץ אוסיף כה‬ ‫דגש השמיני ויאמר‬

‫‪235‬‬

‫רקמתי ׳ לא‬ ‫דגש‬

‫ויאמר‬

‫יתאבל ׳ ואשר‬

‫«‪24‬‬

‫אומר היץ‬

‫אומר היץ‬

‫ישתני ‪ -‬יהיה‬

‫העשירי ויאמר‬

‫כשוכב‬

‫אומר היץ‬

‫דאמר‬

‫האחד עשר‬

‫הרחלות ׳ ואשים כל‬

‫נעורים ׳‬ ‫‪245‬‬

‫ועליה‬

‫כל‬

‫דאמר‬

‫‪250‬‬

‫הארץ אני‬

‫יכרעון‬

‫אומר היץ‬

‫הצביות‬

‫אספתי ׳ ולא היתה‬ ‫ויאמר‬

‫הששה‬

‫וינש‬

‫עשר‬

‫יהי‬

‫ויאמר‬

‫השבעה עשר ויאמר‬

‫א‬

‫דג‬

‫יי ‪ ,‬ת‬

‫י‪ 1‬א י‬

‫ב_‬

‫כג‬

‫קד‬ ‫ט‬

‫מא‬ ‫כי‬

‫ב‬

‫מז‬

‫ב ^י׳‬

‫ה‬

‫‪232‬‬

‫‪-‬ו‬

‫ז‬

‫ט‪,‬‬

‫‪210‬‬

‫רו ‪2‬‬ ‫יר‬

‫החושקים‬

‫בחורים ׳ ובי‬

‫לאחר אשת‬

‫תטחן‬

‫אוררי יום׳ ואהיה‬

‫ואמתיק לענת‬

‫נורא‬ ‫כד‬ ‫ת״‬

‫ט‬ ‫כה‬

‫בר‬

‫בגד‬ ‫‪2 *7‬‬ ‫רות‬

‫קי ־ ‪ ,‬ב‬ ‫דב‬

‫א‬

‫יז‬

‫זב‬

‫כח‬ ‫אנכי‬

‫‪2 !2‬‬

‫יב‬

‫נ‬

‫צפו‬

‫חכמה‬

‫יספתי ׳‬

‫ביצים‬

‫חשפתי‬

‫אני אשקה‬

‫היץ‬

‫העמים סף רעל ׳‬

‫כרעו‬

‫ובלעדי לא‬

‫אמרתי‬

‫אזרתי ׳‬

‫עז‬

‫לבדד‬

‫ובעת‬

‫לבי‬

‫אשכן ‪ -‬בטח‬

‫נגזרתי י‬

‫אומר היץ‬

‫אני‬

‫ברוך האיש אשר‬

‫כובע‬ ‫בו ט‬

‫כ‬

‫יב‬

‫לדתי בשרי בדין אהיה‬

‫זו ‪2‬‬ ‫נד‬

‫טז‬

‫איוב‬

‫איכי ־ ^‬

‫‪238‬‬ ‫אנובב‬

‫נח‬ ‫נ‬

‫אתן‬

‫י ‪.‬‬ ‫כ ‪-‬‬

‫א‬ ‫; ד‬

‫>< ‪2 1‬‬ ‫יט‬

‫יח‬ ‫* ר‪2‬‬

‫כנפי‪1‬‬

‫ערום‬

‫רסני‬

‫בכוס‬

‫זב‬

‫מכט‬

‫ט‬

‫וכב‬ ‫יז‬

‫פדיום‬ ‫לעל‬

‫נסו‬

‫ברוך‬

‫‪[461‬‬

‫מ ״‬

‫בתבל‬

‫יד‬

‫!‪.‬‬

‫כ‬

‫טו‬

‫ו ^ יכיי‬

‫א!ק‬

‫‪234‬‬

‫ר* ‪2‬‬ ‫לד‬

‫^י‬

‫סר ‪2‬‬

‫בו‬

‫ערם‬ ‫אתיי ׳ ‪ -‬ן‬

‫ך‬

‫לב > לן‬

‫כ^‬

‫מט‬

‫א‪\,‬‬

‫מו ‪ -‬י‪1‬‬

‫זכוכית‬

‫סאא‬

‫כעדר‬ ‫בי‬

‫כלומר‬

‫‪ /‬על‬

‫‪ 250‬לבעל‪,‬‬

‫ופנע ם‬

‫‪211‬‬

‫ייא‬

‫את ה * ותה‬ ‫לדיראות‬

‫צרות‬

‫י ‪-‬‬

‫אוררי‬ ‫ב‬

‫וכבוד‬

‫וכאסף‬

‫עזובות‬

‫השחיתו כל בשר‬

‫‪ 231‬אני שותה בכפי‪ 1‬רס!\ אכב &‪,‬‬ ‫יופי אין‬ ‫ומפני‬ ‫יראוני ולא אבוש‪,‬‬ ‫‪ 235‬ואם‪ ,‬ואף אם ‪ 237‬מסחית לחבל‪,‬‬

‫טו‬

‫כעדר‬

‫אלהיו עמו ויעל•‬

‫אומר‬

‫א ;י‬

‫בכפיי‬

‫תפארת‬

‫תעלומה אשר לא‬

‫אומר היץ‬

‫לבעלי ולא אמרו‬

‫לראש ולשרי כי המים‬

‫»‪2 *1‬‬

‫הבתולות ׳ ואתנם ביד‬

‫אני נורא ואים׳‬

‫אומר היץ‬

‫ונעזרתי׳ צפו מים על ראשי ‪-‬‬

‫איוב‬

‫אני‬

‫אומרהיץ‬

‫ויאמר‬

‫החמשה עשר‬

‫דגש‬

‫‪210‬‬

‫חכם אני‬

‫בילהתגאלי‬

‫אחרים‬

‫הארבעה עשר‬

‫דגש‬

‫א ‪-‬‬

‫מדניאל ׳ אשר לא חפץ‬

‫ולגלות‬

‫לפיד יום‬

‫דגש‬

‫וי‪1‬‬

‫בראש חבל‬

‫אומר היץ אני אנובב‬

‫דגש השלשה עשר ויאמר‬ ‫פדיום‬

‫וב‬

‫בראתי‬

‫לחבלי כי איש לא‬

‫הנסתרות מגלות‬

‫דגש השנים עשר‬

‫‪211‬‬

‫אנכי‬

‫משחית‬

‫ישועי ‪-‬‬

‫כל סוד ‪ -‬אני קרוב ממנו וגואל‬ ‫דגש‬

‫קיים‬

‫בתבל עד‬

‫בתחתיות‬

‫הלאני איש כי אם בו נקמתי‬

‫התשיעי‬

‫דגש‬

‫חדלו פרזון‬

‫שקמתי׳ ואם‬

‫הארץ‬

‫‪229‬‬ ‫ו‬

‫ו‬

‫אדיה‬

‫דכם‬

‫יח‬

‫* ‪2 4‬‬

‫‪247‬‬ ‫יהי‬

‫דילו‬

‫י‪■ .‬‬

‫חכטד‬ ‫עז‬ ‫דד‬

‫א‬

‫י»‪,‬‬

‫י‬

‫א‬

‫א‬

‫לבדי ־‬

‫נ‬

‫‪-‬‬

‫נז‬

‫‪ 1‬ר‪2‬‬ ‫יא‬

‫כד‬

‫א ‪ -‬ר‬

‫דג‬

‫תפארר‬ ‫ק ה‬

‫א‬

‫ד‬

‫בי ־ הר‬

‫! ת‬ ‫א‬

‫בט‬

‫ובאסך‬ ‫רד‬

‫״‬

‫‪251‬‬

‫כ‬

‫דם‬

‫צ‪..‬‬ ‫ם‬

‫תר‬

‫בר‬

‫ד‬ ‫תטד !‬

‫!‬

‫יב‬

‫ד‬

‫יז‬

‫המחברת‬ ‫‪255‬‬

‫השמתה עשר‬

‫ויגש‬

‫נפש יקבע ׳ ודמי‬ ‫רגש‬ ‫ירהו ׳‬

‫‪260‬‬

‫בראשו יהיה אם‬ ‫ויאמר‬

‫העשרים‬ ‫המבול‬ ‫האחד‬

‫ויאמר‬

‫ועשרים‬

‫אצילם ׳ מיד שאול‬ ‫רגש השנים‬

‫כי אקח מהם נקמתי ׳‬ ‫רגש‬

‫המתים ׳‬

‫אפדם‬

‫ועשרים‬

‫השלשה‬

‫באלהא‬

‫ויאמר‬

‫העי בגאוני נשבע׳ כי מי שיציף מים על‬

‫ויאמר‬

‫בסופה‬

‫לו‬

‫המטיר‬

‫אמצתים אף‬

‫עזרתים‬

‫למים‬

‫דרכם‬

‫האל אורי‬

‫העתים ׳‬

‫באותם‬

‫אני ארנץ לשץ אלם ׳ ואם ישתוני‬

‫על‬

‫המתים ‪-‬‬

‫אגאלם‬ ‫אומרהיץ‬

‫ויאמר‬

‫ובשערה‬

‫ומפחדם אישים‬

‫דסנינא להו‬

‫אבוס עמים באפי‬

‫ועשרים‬

‫המים‬

‫אומר היץ‬

‫ממות‬

‫ראשי ‪-‬‬

‫אטבע‬

‫אומר היץ‬

‫כמוך ‪ -‬לא‬

‫העשרים‬

‫אומר היין‬

‫והמנהג כמנהג יהוא׳‬

‫רגש‬

‫‪265‬‬

‫דאמר‬

‫התשעה עשר‬

‫רגש‬ ‫אנשי‬

‫אומר חיץ‬

‫וחמש‬

‫ידרכוני האנשים‬

‫אם‬ ‫ואדרכם‬

‫אומר היץ‬

‫נחמתי ׳‬

‫ברגליהם ‪ -‬זאת‬

‫בחמתי‬

‫אם‬

‫האנשים‬

‫יריצתי‬

‫הבורי אני‬

‫ערם אל‬

‫ראשי תנינים אשבר ׳ אל ינום הקל ואל ימלט הגבור‬ ‫רגש‬ ‫העצם‬ ‫רגש‬ ‫‪270‬‬

‫ועשרים‬

‫הארבעה‬

‫ויאמר‬

‫והשררה ׳ ישובו לינק שדי‬ ‫החמשה‬

‫עד עת‬

‫ועשרים ויאמר‬

‫כלחיי ולא‬

‫רגש הששה‬

‫אומר היץ‬

‫היקרה ׳ כי‬

‫ממעלתי‬

‫בעלי‬

‫כאשר יזקינו‬

‫הזמורה‬ ‫אומר היץ מי לא יחרד‬

‫לברק רמחי ׳ כי‬

‫אסרתי‬

‫מהיותי‬

‫כהתה עיני ולא נם לחי‬

‫ועשרים ויאמר‬

‫אומר היץ‬

‫כלאי‬

‫אם תסגר על איש שנה בבית‬

‫תבוא אליו‬

‫צרה ונפשו תלא ׳ ותסגר עלי שנתים ‪ -‬ואעשה פלא‬ ‫רגש‬

‫השבעה‬

‫השרים‬ ‫‪275‬‬

‫רגש‬

‫בחצריהם‬ ‫השמונה‬

‫יין ישאל׳‬ ‫רגש‬ ‫תנא ואץ‬

‫‪258‬‬ ‫דמים‬ ‫מיצם‬ ‫‪270‬‬ ‫‪275‬‬

‫ש מד ח ‪258‬‬ ‫ה ו ‪ 262‬מיר‬

‫ועשרים‬

‫ויאמר‬

‫אומר היץ‬

‫ובטירותם ׳‬

‫ועשרים‬

‫והבתולות היפות‬

‫ויאמר‬

‫אומר היין‬

‫היאמרו כי שלחן אדני‬

‫התשעה‬

‫ועשרים‬

‫ראמר‬

‫למעלתי אהיה על‬ ‫בחדרי‬

‫הלבבות חותם ׳‬

‫משכיתם‬

‫אשר ישימו מלתי‬

‫לאלי‬

‫ויראו כי אעה אדני‬

‫מנאלי‬ ‫אומר היץ‬

‫אמוראי אשר לא יינק שדי‬

‫העוללים‬

‫והיונקים יינקו שדי‬

‫הגבירה ׳ ואץ‬

‫הזמורה‬

‫באיהא‬ ‫כמנהג יהוא‪ ,‬כי י ־ ״נ ׳ ג ן ינד ‪.‬‬ ‫האנשים ברגליהם‪,‬‬ ‫‪ 2 6 3‬אם יריב‪ .‬ני‬ ‫כתינוקות לינק שדי הזמורה‪,‬‬ ‫י‪ 1‬ין ‪ 2 6 5‬הבוי־־‪ ,‬היקב ‪ 2 6 8‬ישובו‪,‬‬ ‫‪ 2 7 2‬ותסגר עלי שגתים ואעשה פ*א‪,‬‬ ‫בלחי‪,‬‬ ‫אי‪,1‬‬ ‫‪ ,‬יקנתי‬ ‫המזבח‬ ‫שעוסכים אותו על‬ ‫אשה אד \ ‪ ,‬קרבן‬ ‫‪ 2 7 6‬יין‪,‬‬

‫‪ 255‬בגאוני ‪,‬גם ח‪ .‬שיציף איכה נ נד ‪256‬‬ ‫באלדא‬ ‫כ‬ ‫והמנדנ מב ט‬ ‫זאת תה קיט נ‪264‬‬ ‫יגיד‪263‬‬ ‫הו‬ ‫‪270‬‬ ‫תה עד יג אל יר מו ו‬ ‫‪ 266‬ראשי‬ ‫‪ 272‬ואעשה תה עח יב ‪ 273‬על שי ח ו‬ ‫‪ 275‬ישימו איוב כד כה אשה ^מ כט יה וי‬

‫יביאוני‬

‫רסנינא להו‪,‬‬ ‫כשהאנשים‬

‫הנני‬

‫דורכים‬

‫ב ‪ = .‬איי ד פ‬

‫ינא‬

‫‪..‬‬

‫את ד‪ ,‬גנבים ב־־ ג ^ יהם ב ‪ -‬ת‬ ‫י _ ת י* יין‬ ‫אם‬

‫יכני־‪,‬‬

‫‪269‬‬ ‫‪%‬‬

‫היין‬

‫אני‬

‫אותם‬

‫לסהוט‬

‫מדרותי‪,‬‬

‫נהם‬

‫את‬ ‫את‬

‫מ ׳ גודי‬

‫יחריף ‪ ,‬יעתפי ־‬

‫נפיג מש כב כ‪ ..‬ורמי יד ב ים ‪ 257‬בם‪ .‬פה נדום א ג ומפחדם‬ ‫יומא ט אלהא ם״\נא לכו‪ ¿60‬אמצתים יש מא י ‪261‬ארנין יש‬ ‫ו ‪ 265‬יריצוגיבר מאיד‬ ‫כ י אבום ש סג נ‬ ‫אקח יר‬ ‫רסנר אי ב יב יד תבוא אהב כז ט ד ד‬ ‫ולא רב לד ז ‪271‬‬ ‫‪ 274‬בחצריהם בר כה טז והבתול‪,‬ת עם׳ ח ש בחדרי יח ח יב‬ ‫דלה ‪ 276‬יין שם כט מ דיאמרי מי* א יב ‪ 277‬ד גוללים תה חג‬

‫‪[462‬‬

‫המחברת‬ ‫דגש‬ ‫‪280‬‬

‫השלשים‬

‫אומר הייץ‬

‫ויאמר‬

‫ולמוכיח בשער יקושון׳ ואותי יום יום‬ ‫האחד‬

‫דגש‬

‫ויאמר‬

‫ושלשים‬

‫העשרים‬ ‫אראה‬

‫וחמש‬ ‫חשוקיהם‬

‫החושקים על‬

‫יבקשון•‬

‫תואנות‬

‫ידרשון‬ ‫אלו שתה יץ שמשק׳ לא‬

‫אומר היץ‬

‫גבורתו לו‬

‫הניחה‬

‫לישן׳ והרג כל אמה ולשק‬ ‫דגש השנים ושלשים‬ ‫לפי שאינו לפי‬ ‫‪285‬‬

‫דגש‬

‫כבודי ׳‬

‫השלשה‬

‫הנאדות‬ ‫דגש‬

‫דאמר‬ ‫ולכן‬

‫ושלשים‬

‫מבקעים‬

‫אומר היק‬

‫ויאמר‬

‫הארבעה‬

‫‪290‬‬

‫החמשה‬

‫יהיה המים‬

‫אומר היק‬

‫דאמר‬

‫פני‬ ‫‪29s‬‬

‫כל ישעי וכל‬

‫אומר היק‬

‫השערה ולא‬

‫למעלתי עורך ׳ והם‬

‫לצבות בטן‬

‫ולנפיל ירך‬

‫ושלשים‬

‫השבעה‬

‫אומר היק‬

‫ויאמר‬ ‫כנשרים׳‬

‫ושלשים‬

‫יאמרו‬

‫ושכחו כי המים‬ ‫אומר היק‬

‫ויאמר‬

‫השמונה‬

‫דגש‬

‫מכבה ׳‬

‫דגש‬ ‫כפרים‬ ‫דגש‬

‫ויאמר‬

‫ושלשים‬

‫וחוטא אחד יאבד טובה‬

‫התשעה‬

‫ויאמר‬

‫ושלשים‬

‫הארבעים‬

‫דגש‬ ‫יאמר כי‬

‫האחד‬

‫ויגש השנים‬ ‫על סיי‬

‫האדמה ׳‬

‫‪ 2 8 0‬ולמוכיח בשע־ יקושון‪,‬‬

‫ותתעלפנה‬ ‫וטי‬

‫לפני‬

‫בדרך רע ישרים׳‬

‫מפילים הגשרים‬ ‫בכוס‬

‫זכוכית ‪ -‬אשרי ׳ כי בו יראו‬

‫מאחרי‬

‫המים‬

‫ירעישוני‬

‫אמי גפן‬

‫אומר היין‬

‫כארבה ׳ כי‬

‫ופוריה ׳‬

‫ענפה‬

‫המעט ממנו‬

‫ושדיה‬

‫אשכלות‬

‫פריה‬

‫כאשר ישתני איש נבק ‪-‬‬

‫אומר היק‬

‫הקיאני׳ אמר‬

‫וארבעים ויאמר‬

‫האנשים‬

‫אברך ׳ ומי ה‬

‫אחריש ׳‬

‫וכאשר ישתני‬

‫וכצפעוני יפריש‬

‫וארבע ם ויאמר‬

‫ברשעתי‬

‫חפציי‬

‫ככוס‬

‫הרבה‬

‫אומר היין‬

‫האויל ‪ -‬ישבע ריש׳ כנחש ישך‬

‫בהיות כבוש‬

‫בעדי כי אני משגה‬

‫וכוסה רויה ׳ וגם זבת חלב ודבש היא וזה‬ ‫ויאמר‬

‫יקראו‬

‫בהיותי‬

‫אומר היק‬

‫כאשר‬

‫יחטיא חצי‬

‫ויאמר‬

‫ואחוריי ולא אירא פן יראו בי ערות דבר ושבו‬

‫אורי‬

‫‪300‬‬

‫המאררים‬

‫כפירים ׳‬

‫יחרידוני‬

‫למרים‬

‫אומר היק‬

‫דגש הששה‬

‫ושלשים‬

‫יחרידוני שני‬

‫בדק‬

‫ובי יתגאו ויעלו אבר‬ ‫דגש‬

‫לא‬

‫ומצררים ׳ ובאו בי המים‬ ‫ושלשים‬

‫הכאיבני דבר מעודי•‬

‫אשסענו כשסע הגדי‬

‫זכוכית זך מעק רבצי ׳ כי אז אורה אל‬ ‫דגש‬

‫לא‬

‫כהיותי בתוך נאד‬

‫כשישכרהאדליאמר‬

‫הנחש השיאני׳‬

‫וכאשר‬

‫ירשיעך פיך ולא אני‬ ‫אומר היק‬

‫הבתולות‬

‫אלו שתוני החיה‬

‫היפות‬

‫עיוב חם על חטא הם ית‪,‬־¡ מו‬

‫והבחורים‬ ‫להמיתו‬

‫והבהמה ׳ לא‬

‫השאירו ממני‬

‫בצמא‬ ‫‪291‬‬

‫בעדי‪,‬‬

‫עיי‬

‫‪ 30 1‬הנחש‪,‬‬

‫העטן‬

‫‪ 282‬כיי ד; נ כט‬ ‫‪ 281‬לא קד‪ ,‬ה יא‬ ‫‪ 280‬ולמוכיח יש כט כא ואותי יש נח ב‬ ‫‪ 279‬תואנות שו יד ד‬ ‫‪ 286‬הנאד ת יה ט ד ובאו בם ה כז‬ ‫‪ 280‬שני איוב ד י‬ ‫‪ 281‬שאינו בבא מציעא ל אשסענו ש יד ו‬ ‫‪ 287‬כל ש׳׳ב כג ח ‪ «88‬מ נ ! תח קד כב אורה ט ו כ ט ז ‪ 289‬יקראו בר מא מו ‪ 290‬לצבות במ ה כב‬ ‫‪ 691‬משגה מ* כח י ‪ 292‬ויעלו יש מ לא ‪ 293‬יראו מש לג כג ‪ 294‬פן רב כג טו ‪ 295‬ירעי‪ -‬וני איוב‬ ‫לט כ ‪ 296‬וחוטא קה ט יח ‪ 297‬אמי יח יט י שדיה שי זח א יד ‪ 298‬וכוסה תה׳ כג ח וגם במ יג כז‬ ‫‪ 299‬איש בר מא לג ‪ 300‬ישבע מ ‪ 1‬כח יט כנחש מש כגלב ‪ 301‬הנחש בר ג יג ‪ 302‬ירשיעך איוב טו ו‬ ‫‪ 304‬ותתעלפנח עם ח י‬

‫‪[463‬‬

‫המחברת‬ ‫‪305‬‬

‫השלשה‬

‫דגש‬ ‫תמלאנה‬

‫וארבעים‬

‫החביות ונפוץ‬

‫ויגש‬

‫הארבעה‬

‫החושקים‬

‫‪310‬‬

‫וארבעים‬

‫ויגש‬

‫החמשה‬

‫וארבעים‬

‫יאדימו‬

‫כתולע ׳‬

‫ויגש‬

‫ויגש‬

‫הנקבה ׳‬

‫השמונה‬

‫התשעה‬

‫והיות נשוק מפי‬ ‫החמשים‬

‫ויגש‬ ‫וחושקיה‬ ‫ויגש‬

‫וארבעים‬ ‫הזרוע‬

‫והלחיים‬

‫והקבה‬

‫הצביותי‬ ‫ויאמר‬

‫וחמשים‬

‫ויאמר‬

‫לאל‬ ‫דגש‬ ‫סוס‬

‫הקדש‬

‫שפתי‬

‫כבלע‬

‫הצביות ממני שקיהם׳ לא‬

‫חלצו‬

‫לפני‬

‫אני צח‬

‫תדוץ‬

‫דאבה ׳‬

‫דגול‬

‫ואדם‬

‫ובלעדי לא‬

‫תתן‬

‫מרבבה ׳ ואשר ישימו‬

‫בעולמי‬

‫אץ לי‬

‫ממסגר‬

‫החביות ׳‬

‫כצאת‬

‫אדיר ביד‬

‫חושקת׳‬

‫במישרים בגרץ יוני הגאיות‬ ‫אץ לי‬

‫בעולמי‬

‫בספל‬

‫כהיותי‬

‫מתרפקת ׳ הם מגישים אליה והיא‬ ‫אומרהיץ‬

‫הסבותי את לבם‬ ‫ויאמר‬

‫על גבי חרשו‬

‫וחמשים ויאמר‬

‫מוצקת‬ ‫האריכו‬

‫חורשים‬

‫מענית ׳‬

‫ובלא‬

‫אחורנית‬

‫אומר היץ‬

‫מבכים ׳ ועמי ‪ -‬תשגיח ‪p‬‬

‫ויגש השלשה‬

‫היץ‬

‫אומר היץ‬

‫ולכת‬

‫וחמשים‬

‫יבואו‬

‫לראות את‬

‫לראות‬

‫הצביה‬

‫מריבה‬

‫ויאמר‬

‫סביבה והיא‬

‫ויגש השנים‬

‫‪325‬‬

‫ויאמר‬

‫ראה‬

‫החושקים‬

‫לולי מלאו‬

‫אומר היין‬

‫אומר היין‬

‫להב חרב וברק חניתי‬

‫חשקה‬

‫ימלאו ימי‬

‫עליהם‬

‫האחד‬

‫אומר היץ‬

‫וחרבה ׳ המה מי‬

‫וברדים‬ ‫הצביה‬

‫שכרתי‬

‫ומיד‬

‫מרוקיהם‬

‫ויאמר‬

‫וארבעים‬

‫מי‬

‫אומר היץ‬

‫אומר‬

‫וארבעים‬

‫הארץ שממה‬

‫ויגש‬

‫ויאמר‬

‫שלא‬

‫הצביות יץ‬

‫מחמדים ׳‬

‫בנערת‬

‫תבלעי ולא יבואו‬

‫חשוקיהם׳ כי כן‬

‫השבעה‬

‫לחושקיה‬

‫את‬

‫וארבעים‬

‫ויאמר‬

‫תטעמנה‬

‫עקדים נקדים‬

‫אומר היץ‬

‫מעולם אש‬

‫כאשר אותי‬

‫שד‪ ,‬היניקו‬

‫‪320‬‬

‫הכדים ׳‬

‫כאשר‬

‫ותלתה הצאן‬

‫ויאמר‬

‫בקרתי לא ראה‬

‫ויגש הששה‬

‫‪315‬‬

‫דאמר‬

‫העשרים‬

‫אומר חיץ‬

‫וחמש‬

‫החלונות‬ ‫אומר היץ‬

‫בהיות‬ ‫תציץ מן‬

‫בבית‬

‫מפכים ׳ יהיו עיני‬

‫היעלה מים‬

‫החרכים‬

‫בהיותנו בתוך‬

‫הנאדות לבשנו שקים׳‬

‫וקראנו‬

‫ממעמקים ׳ כי בם אנחנו נמקים‬ ‫הארבעה‬ ‫פרעה ופרשיו‬

‫וחמשים‬

‫ויאמר‬

‫האבירים ׳‬

‫אומר היץ‬

‫צללו‬

‫מי לא יירא מזרם מים‬

‫כעופרת במים‬

‫כבירים ׳ והנה כל‬

‫אדירים‬

‫‪ 3 0 7‬ומיד החושקים בקרת‪,‬‬ ‫היצרים‬ ‫‪ 3 1 1‬מלאו הצבי! ת ממני שקיהם‪,‬‬ ‫‪ 3 1 7‬ממסגר‪ ,‬מכלא‬ ‫ועמי‪,‬‬ ‫י! גי הגאיות‪,‬‬ ‫לבשנו שקים‪,‬‬ ‫מן החאגות ופו ‪/‬‬

‫‪ 3 0 8‬אש בגערת‪,‬‬ ‫‪ 3 1 6‬מי מר בה‪,‬‬

‫החובקים המגלים את צפ‪ ,‬נותיר‬ ‫ומבוקי־ ת על־ ידי‬ ‫הצביות יין לרוויה‬ ‫עתו‬ ‫אבל כ ‪ .‬אני‬ ‫‪324‬‬ ‫העלמות הגאות‬ ‫‪318‬‬ ‫לאות אבי‪,‬‬ ‫‪325‬‬ ‫מאהביה‬ ‫להיראות בפ ‪ -‬י‬

‫ד‬

‫ן‬

‫‪-‬‬

‫התלהטות‬ ‫דמים הרעים‬ ‫רויאצלה‬

‫תשגיח‬

‫‪ 310‬יאדימו י ב א יח‬ ‫‪ 308‬א‪ .‬ם דדרי ל‬ ‫‪ 306‬ונס‪ ,‬״ן « ז יט ותלדנה בר ל ייט ‪ 307‬מי סוכה הא‬ ‫ולא בם ד כ‪ ,‬ל׳גיל ה ‪ 311 38‬חלצי איכה ד ג ‪ 312‬כי אס ב יב ‪ 313‬לפ^י א וב מא יי ‪ 314‬הזרוע רב‬ ‫יח נ ‪ 315‬צה טי הי ישימו יח להר כט ב ‪ 316‬המה במ כ יג ‪ 317‬אין ‪ .‬בת לא א ן לו להקרוע ברוך ה‪,‬א‬ ‫‪ 319‬בספל שו ה כה‬ ‫בעולמו אייא יראת שמים בלבד כצאת י¿ טב ז ‪ 318‬ולכת מ‪ .‬כג לא יו‪ \,‬יה ‪ ,‬טז‬ ‫‪ 321‬על תה קכט ג ‪ 322‬יידב נחום ג ג הסב תי מ א יה לז ‪ 323‬מים‬ ‫מבדד‬ ‫‪ 320‬עליהם עי ח ה הם‬ ‫‪ 127‬מזרם‬ ‫יח מז ב ‪ 324‬תטגיח שי ב ט ‪ 325‬לבטג‪ ,‬יתה ג ה וקראהו תה קל א ‪ 326‬בם ה ל‪ -‬י‬ ‫יש כח ב ‪ 328‬סוס שם טו יט צ^ו ‪,‬נ ! ט‪ ,‬י‬

‫‪[464‬‬

‫המחברת‬ ‫ויגש‬ ‫‪330‬‬

‫החמשה‬

‫וחמשים‬

‫וחמשים‬

‫שתיק ואינהו‬ ‫דגש‬

‫ויאמר‬

‫ושמי‬

‫השבעה‬

‫ובעץ ויושבי גבעץ ׳ ולי‬

‫הדברי‬ ‫ויאמר‬

‫אומר היץ‬

‫ויגש‬

‫ויגש‬

‫השמונה‬

‫הנה‬

‫וחמשים‬

‫הפורש ממני‬ ‫התשעה‬

‫וחמשים‬

‫הששים‬

‫ויאמר‬

‫ינחוני׳‬ ‫דגש‬ ‫הבא‬ ‫דגש‬

‫ויגש‬

‫הזכוכית‬

‫אמציא לחושק כל‬

‫לקוייו ׳ אני‬

‫החושקים‬

‫לתמה אם‬

‫יכבדוניי‬

‫ולראש‬

‫עבדוני‬

‫לא נתנו‬

‫אומר היץ‬

‫האדם‬

‫בנות‬

‫לולי היות פי‬

‫אומר היץ‬

‫תחנותם ׳‬

‫החושקים‬

‫בבתי‬

‫דאמר‬

‫עדים ׳ לא‬

‫כמאה‬

‫אמרה‬

‫הצביה‬

‫דודים י‬ ‫התורה אשר‬

‫חכמי‬

‫הריחוני ׳ אורם‬

‫ואמתם המה‬

‫פקחוני‬ ‫אומר היץ‬

‫ויאמר‬

‫אומר היץ‬

‫ויאמר‬

‫אומר היץ‬

‫הברד ׳ ואם עם המים‬

‫דגש הששה וששים‬ ‫בהיות כלי‬

‫אץ‬

‫היץ ־ טוב ‪ -‬האיש אשר‬

‫יערבוני‬

‫קבלתי מפי רב י ועם שונים אל‬

‫החמשה וששים‬

‫ושמשץ‬

‫יריחו ׳ ישכח‬

‫הקטף‬

‫לאורו אור שמשו וירהו‬

‫הארבעה וששים‬

‫מתלקחת בתוך‬

‫טוב היץ‬

‫אכלו רעים‪ ,‬שתו ושכרו‬

‫השלשה וששים‬

‫תערב ׳ כי כך‬

‫היץ‬

‫חמרא וריחני‬

‫מיריחו ׳ וישכח‬

‫צבעון ׳‬

‫וגדעון‪1‬‬

‫ושבם ונבו‬

‫המליץ בינותם‬

‫דגש השנים וששים ויאמר‬ ‫באמרם‬

‫נשכח‬

‫אומר היץ‬

‫אלו ידעוני ‪-‬‬

‫אומר‬

‫לולי היותי‬

‫מועדים ׳‬

‫אומר היץ‬

‫ויאמר‬

‫האחד וששים ויאמר‬ ‫דודאי‬

‫החושק‬

‫כפורש מחייו‬

‫אליהם יודוני׳ חי אני‬

‫ובמשכיותם ׳‬ ‫דגש‬

‫הצביות‬

‫בעת‬

‫ישכרן׳‬

‫איהו‬

‫מקרקרן ׳ לית דץ ולית דץ ולית עלם אהרן‬

‫ורברבני יבעץ‬

‫ולשר‬

‫‪350‬‬

‫אומר היץ‬

‫וחמשים‬

‫ויגש‬

‫‪345‬‬

‫בצביה עיני‬

‫אראה‬

‫ויאמר‬

‫מאוייו׳‬

‫‪340‬‬

‫אומר היץ‬

‫אעיף ׳‬

‫עליה לא‬

‫ארעיף ׳ לא גלתה מעל פניה צעיף‬ ‫ויגש השעיה‬

‫‪335‬‬

‫ויאמר‬

‫העשרים‬ ‫אם‬

‫וחמש‬

‫ויאמר‬

‫אשפתם ׳ תגל‬

‫תתערב‬

‫העי עם אל ועם‬

‫יערבוני ‪-‬‬

‫אומר היץ‬ ‫ערותם גם‬

‫האנשים עם המים‬

‫וחברתם לי לא‬

‫ימצאוני מהם‬

‫לחרפת‬ ‫תראה‬

‫קדושים רדי ואש‬

‫חשמלי‬

‫נפרד‬

‫המים ‪ -‬בכלי חרש יעשו‬

‫חפתם ׳ כי‬

‫חרפתם‬

‫מקרקרות‬ ‫‪ 3 3 1‬איהו שתיק ואינהו טקרקרן‪ ,‬הוא ¿ ותק והן‬ ‫אמטיר‬ ‫‪ 3 3 2‬לית דין ולית‬ ‫‪ 3 3 0‬ארעיף‪,‬‬ ‫‪ 3 3 4‬ולי תדברי ורברבגי יבעון‪ ,‬ואותי יבקע‪,‬‬ ‫דין ולית עלם אהרן‪ ,‬כאילו אין דין ואין דיין ואין עולם אחר‬ ‫‪ 3 4 4‬חמרא וריחני פקחוגי׳ יין‬ ‫יקבלוני‬ ‫‪ 3 3 8‬יורוני‪ ,‬יכירו‪ ,‬י‬ ‫‪ 3 3 5‬לקוייו׳ לקוויו‬ ‫יועצי המלך ונדוליו‬ ‫‪ 3 5 2‬אשפתם‪ ,‬נרתיקם כלי קיבולם‬ ‫‪ 3 5 1‬יעשו חפתם‪ ,‬יכסו אותם‬ ‫ובשמים ע ‪ : :‬אוני פיקח‬ ‫‪ 333‬צבעו‪,‬‬ ‫לבראשית ד ח‬ ‫תרגום יו תן‬ ‫‪ 332‬לית‬ ‫‪ 331‬איהו חולין נג‬ ‫‪ 329‬עיני מש כג ח ו ^ מי יש מה ח‬ ‫קידושין סו‬ ‫‪ 336‬הפורש‬ ‫‪ 335‬טוב איכה ג כה‬ ‫‪ 334‬וי‪ ,‬שבי יה ט ג ולי דג דלג‬ ‫לוב ו * בם בם לבג‬ ‫בר‬ ‫‪ 342‬רוראי יר כי־‬ ‫גיטין מ‬ ‫‪ 341‬פי‬ ‫‪ 339‬בנות בר ו ב ‪ 340‬המליץ בר מב כג‬ ‫‪ 337‬ולראש דה א יא ו‬ ‫‪ 349‬עם הו יב א‬ ‫‪ 348‬ועם מ ^ כד כא‬ ‫יומא עו‬ ‫‪ 344‬חמרא‬ ‫אורם תה מג ג‬ ‫א אכלו שי ה א ‪343‬‬ ‫‪ 352‬תגל יש מז ג‬ ‫וא * יה א ד * מ ט כד‬

‫‪[465‬‬

‫המחברת‬ ‫השבעה וששים‬

‫דגש‬

‫מטה ימשכו׳ ועמי ‪-‬‬ ‫‪355‬‬

‫דגש‬

‫דגש‬

‫תאמר‬

‫מרעים י‬

‫דגש‬

‫אומר היץ‬

‫וכסופות בנגב‬

‫יחלפו ׳‬

‫האחד‬

‫ושבעים‬

‫ויאמר‬

‫דגש‬

‫דגש השנים‬ ‫ראש‬

‫אזכר אל‬

‫המים‬

‫אץ טוב‬

‫כסופה‬

‫הנבלים ׳ וכל גת‬

‫פעמי דלים‬ ‫כראות‬

‫בצד‬

‫השכורים‬

‫יהדפו ׳‬

‫ובכתף‬

‫דריכת‬

‫בכל עת אשר‬

‫אזכרי‬

‫האנשים אותי‬

‫לעולם אדם שכור‬ ‫שמחו‬

‫אומר היץ‬

‫ומדבר עצב‬

‫בפורים‬

‫ואותי על‬

‫חדלו ׳‬

‫שמחתכם העלו ׳ שתו ושכרו וקיו ונפלו ׳‬

‫דגש‬

‫ויגש‬

‫ושבעים‬

‫השלשה‬

‫אומר היץ‬

‫ויאמר‬

‫ושבעים ויאמר‬

‫הארבעה‬

‫בקרבם דם ענבים‬ ‫דגש‬

‫החמשה‬

‫דגש הששה‬ ‫על העץ‬

‫לשתות׳‬

‫ושבעים‬

‫העץ על לא חמס‬

‫דגש‬

‫דבר‬

‫השכורים‬

‫לא נביא אנכי ולא בן נביא נבאי‬

‫מקבל אני מבית אבי אבא י כי איש לא ישתה יץ ‪ -‬אץ לו חלק‬

‫‪370‬‬

‫הצפרדעים ׳‬

‫ירדפו‬

‫אומר היץ‬

‫ויאמר‬

‫אגקמה מן‬

‫רגלי עני‬

‫ולולי זה לא עשיתי‬

‫ושבעים‬

‫כאשר‬

‫אומר היץ‬

‫ולמאמרי‬

‫אספד כעל‬

‫יהלכו‬

‫איך לא‬

‫תרמסנה רגל‬

‫ויאמר‬

‫הבכור ׳‬

‫וממקום קדוש‬

‫וממעלה אל‬

‫השכחת ׳ ועסותם רשעים׳ ?‬

‫הלולים ׳‬

‫השבעים‬

‫מחרפת המים על גחתם ילכו ׳‬

‫אומר היץ‬

‫התשעה וששים ויאמר‬

‫מלאה פרי קדש‬

‫‪365‬‬

‫קבורים ובאו‬

‫השמתה וששים‬

‫יאמרו אלי זרע‬

‫‪360‬‬

‫ויאמר‬

‫העשרים‬

‫אומר היץ‬

‫וחמש‬

‫השבעה‬

‫אומר היץ‬

‫ויאמר‬

‫בכפיהם‬

‫אומר היץ‬

‫הענבים ׳‬

‫בעוץ‬

‫ברגליהם הגתות׳‬

‫ושופכים‬

‫אשר‬

‫יתלו על‬

‫אשפתות‬ ‫השובבים ׳‬

‫האנשים‬

‫אסבב יום יום תלית הגנבים‬

‫אומר היץ‬

‫יודיעוני מה גנבו להם‬ ‫ושבעים ויאמר‬

‫לעולם הבא‬

‫הדורכים‬

‫האמונים עלי תולע חבקו‬

‫ושבעים ויאמר‬

‫אבותיי‬

‫בעוץ‬

‫אמנם כך‬

‫תמהתי‬

‫ואתמה כל ימותי׳‬

‫מדוע יתלו‬

‫האנשים‬

‫ומתיז‬ ‫מדוע‬

‫אומר היין‬

‫ראיתי דם‬

‫הענבים על קיר הגת נמצה י‬

‫ואשר מהם נתלה ‪ -‬האם בגנבים נמצא ׳ מי זה אמר ותהי‪ ,‬אדני לא רצה ?‬ ‫‪375‬‬

‫דגש‬ ‫אמותם‬

‫השמונה‬ ‫שכולות׳‬

‫ושבעים‬

‫ויאמר‬

‫ועולליהם כגפן‬

‫אומר היץ‬ ‫השב ידי‬

‫על גחונם ילכו וכו ‪/‬‬

‫אם‬

‫יתלו‬

‫כבוצר על‬

‫האנשים‬

‫האשכולות ׳ אני‬

‫שמתי‬

‫סלסלות‬

‫ועמי וכן ‪/‬‬

‫אבל די ן בריחו‬ ‫‪354‬‬ ‫ממקום גבוה למקום נמוך‬ ‫הם נוזלים ו ורדים‬ ‫‪353‬‬ ‫ודמכוערות‬ ‫שהצפרד ״ ים חקרקר ‪ -‬יות‬ ‫‪355‬‬ ‫מקבריהם‬ ‫דמתים ומעלה אותם‬ ‫מ> ורר אפיא את‬ ‫כל‬ ‫שהיא מלאה‬ ‫‪358‬‬ ‫הענבים‬ ‫י‪ -‬ריכת‬ ‫‪356‬‬ ‫בנים‬ ‫מקטנות‬ ‫דר * עים‬ ‫‪¿ 69‬‬ ‫שיכורים‬ ‫כשהם‬ ‫‪368‬‬ ‫דנבזים דורכים אותי ברגליהם‬ ‫לימות החורף‬ ‫באיטליה * הם תדיים ענבים על מוטות לשומרם‬ ‫הכורמים‬ ‫כמנהג‬ ‫את הענבים‬

‫יתלו על העין‪,‬‬

‫ועם! תם רשעים‪,‬‬ ‫חבקו אשפתות‪,‬‬

‫דבר הצפרדעים‪/‬‬ ‫מלאה‪,‬‬

‫תרמסגה רגל וכף‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫השובבים‪,‬‬ ‫‪ 372‬אבותי‪,‬‬

‫‪ 303‬על בר ג יד ‪ 354‬קבורים קד‪ ,‬ח י ‪ 350‬זרע יש א ד ועסותם מל ״ כא ‪ 357‬נת יואל ד יג‬ ‫‪ 300‬וכסופות ים כא א ולמאמרי ספר‬ ‫‪ 359‬בצד יה לד כא‬ ‫וי יט כד תרמם ה יע כו ו‬ ‫‪ 304‬שתו יר כה כז ‪ 365‬לא ער ז יד ט א י יא כך‬ ‫‪ 362‬אספד זכ יב י ‪ 363‬על תה קלז ו‬ ‫‪ 368‬האמונים‬ ‫יג טו ושופכים רב יט י בר מט יא‬ ‫‪ 369‬יתלו אם ט יג ‪ 367‬הדורכים נחמ‬ ‫‪ 366‬אין אבות ג יא ‪ 370‬על איוב טז יז ‪ 373‬דם בר מט יא וי א טו ‪ *74‬דאם יר מה כז מי‬ ‫‪■ 376‬עו^יהם יר ו ט)עולל יעוללו(‬

‫‪[466‬‬

‫‪ 258‬פרי‬ ‫יצ רה א ו‬ ‫ברכות י‬ ‫איבד ד ד‬ ‫איכה ג לז‬

‫המחברת‬ ‫דגש‬

‫התשעה‬

‫וכאשר ישתוני‬ ‫רגש‬ ‫‪380‬‬

‫השמונים‬

‫ילמדו‬

‫דאמר‬

‫שמחות׳‬

‫בפני שבע‬

‫ואנחות ״‬

‫ומפני ינוסו יגון‬

‫לדבר צחות‬

‫אומר חיץ‬

‫אעמד יום או יומים׳ ולא אתקן את אשר עותו‬

‫אם‬

‫המים ׳ ינוע כל בשר אשר תחת כל השמים‬ ‫ויהי‬

‫כהתמי‬

‫שמתים‬

‫למען‬

‫המשלים‬

‫הזקנים׳ כפי מה‬

‫הערבים ׳‬

‫‪385‬‬

‫ושבעים‬ ‫העופות‬

‫ויאמר‬

‫העשרים‬

‫אומר חיץ‬

‫וחמש‬

‫פניהם פני‬

‫אמרתי אל‬

‫הנזכרים ׳‬ ‫שספרו לנו‬

‫להבים ׳‬

‫יעמדו ימים‬

‫רבים ׳‬

‫קבצתיו‬

‫מפניני‬

‫המאמרים ׳‬

‫חברתי ׳‬

‫ובמחתת שכלי אותו‬

‫עניניהם‬

‫וכללתי‬ ‫רסדתיו‬

‫כאשר על טוב‬

‫כי רבים ממות אגאל‪,‬‬ ‫חסדי עם רעי כי כל‬

‫ולהניעו‬

‫איש לא שתה יין ־־ ייעף‬ ‫הייתי שמחת‬

‫היצורים‪,‬‬

‫אךעשרתי ׳‬

‫מוצאי יאמר‬ ‫דבר לא‬

‫במשוטות שכלי‬

‫חתרתי‬

‫לבם טל אורות‬

‫המטרתי‬

‫״ אמר‬ ‫ושנת‬

‫כח לא‬ ‫טובתם‬

‫עצרתי ׳‬ ‫עטרתי‬

‫מן לדתי טל‬

‫ילדותי‬

‫מיומנת נסע‬

‫כרם ‪-‬‬

‫למלך על תבל‬

‫יתהלל כל‬ ‫ולהראות‬

‫מתהלל‬

‫העמים‬

‫יפיי ‪-‬‬

‫חסרתי ׳‬ ‫עוררתי‬

‫אזקץ ־‬

‫בי‬ ‫‪400‬‬

‫וימי רבים כן‬

‫הקצרתי‬

‫מלב אסיר תוגה אסיר‬

‫מליצת‬

‫הזקנים‬

‫החזרתי‬

‫כל ברך עם זו‬

‫שמחה וגיל לו‬

‫חיושוכניעפר‬

‫הבא‬

‫אליו‬

‫ועמדי‬

‫עברתי‬

‫יצרתי‬

‫ובעת ממני ישבע איש‬

‫למחח חפצו‬

‫אשר כל‬

‫צוארם‬

‫יאמר‬

‫יופעל‬

‫ולעד בצור שכלי‬

‫השיר אשר על‬

‫לפגרים נפש‬ ‫תכרע‬

‫וכאשר הגיעו לאזני‬

‫חצובים ׳‬

‫נחמד ׳‬

‫והנה‬

‫הנה‬

‫דבריהם‬

‫כתובים ׳‬

‫בשיר‬

‫בספירים ׳‬

‫תארתי ׳‬

‫אץלתמה אם לי‬

‫‪395‬‬

‫הקדמונים ׳‬

‫שמתים על לוח לבי‬

‫יאמריץ עז אזרתי‪,‬‬

‫‪ 390‬זה‬

‫הסגנים‬

‫אבותינו‬

‫והחרים י‬

‫שמעתם‬

‫דברי‬

‫אזתגדל‬

‫תפארתי‬ ‫נכתרתי‬

‫על כל תענוגים אשרתי‬ ‫על‬

‫גלדישק לא‬

‫תפרתי‬

‫דבריהם‬ ‫‪ 3 8 3‬פניהם‪ ,‬כני‬ ‫הבלגים‬ ‫העופות‬ ‫אפילו‬ ‫‪* 3 8 6‬וארם‪,‬‬ ‫‪ 3 7 8‬הע‪,‬פות‪,‬‬ ‫שעוררתי אותם לחיים‬ ‫‪ 3 8 8‬עם זו יצרתי‪ ,‬של ב ״י האדם‬ ‫‪ 3 9 2‬מלב אסיר תוגה אסיר‪,‬‬ ‫‪ 400‬גלדי‪ ,‬עורי‬ ‫‪ 3 9 7‬אזקין‪ ,‬וככל שאתייש!‬ ‫האסורים ארחיק את היגון‬

‫הזקנים ‪-‬‬ ‫*ל דברי‬ ‫מלב החב‪ ,‬ע בבית‬

‫‪ 377‬בפ״י תה טז יא ומפני ש ב י יג יש לח י ‪ 378‬לרבר יש לב ד ‪ 379‬אם שם כא כא אתק‪ ,‬קה זיג‬ ‫‪ 380‬יג ע בר׳ ז כא א*ר בר ז יט ‪ 381‬הסגנים נחם ח ז ‪ 382‬שספרו תה ‪ n M‬ג ‪ 383‬פ יהם יש שח על‬ ‫‪ v‬במחוגת יש‬ ‫מס נ ולעד איוב יט כד ‪ 384‬למען יר לב יר כל ש״ב כ יב ‪ 385‬ויסדתי‪ ,‬יש ר ‪386‬‬ ‫מד יג על הו י יא ‪ 387‬עז תה צג א לפגרים תפלת שחרית אלהי ג‪ -‬מד המחזיר גטמות לפגרים מתים ‪ 388‬לי‬ ‫י ס מה כג עם יש מג כא ‪ 389‬ממות הו יג יר וימי תה פט מ! ‪ - r 390‬ב טז יז כל בר ד י־* אך הו יב ט‬ ‫‪ 191‬דבר רב בז ‪ 392‬שמחה תה מה טז ‪, 393‬להגיעו תה קז י* י‪ .‬ה א יג ‪ 394‬חיו יש כו יט ‪ 395‬לא יש‬ ‫בי‪ -‬כ כ ‪ 399‬יתהלל יר טכג‬ ‫‪398‬‬ ‫מד יב )מים( כח ד‪ -‬י ח ‪ 396‬וש^ת תה סח יב ‪ 397‬מ‪ ,‬תר קי‬ ‫‪ 100‬ולהרא‪,‬ת אס א יא על איוב טז טו‬

‫‪[467‬‬

‫המחברת‬

‫»‪40‬‬

‫ערם יראוני ‪ -‬לא אבוש‬

‫לא‬

‫כל איש יחשק את פי לנשק‬

‫ובעיני רואי יקרתי‪,‬‬

‫שר עם סוחר כני שוחר‬ ‫אסיר שפה אל נאמנים‬

‫ולשק נלעגים‬

‫הגברתי‬

‫אפריד לבות‬

‫כי‬

‫חושק עם‬

‫המצמדים‬

‫נובבתי‬

‫בהמה שמן‬

‫וביד‬

‫אותי דמו‬ ‫את‬

‫זה כמה אותם‬

‫את‬

‫שהתירו ‪ -‬אסרתי‬

‫ובעת‬ ‫ובעת‬

‫ובעתעקרו ‪-‬‬

‫שאסרו ‪-‬‬

‫אזשוררתי ‪,‬‬

‫ובעת בנו ‪ -‬אז‬

‫נטעתי ‪,‬‬

‫ובעת‬

‫סתרתי‪,‬‬ ‫עקרתי‬

‫נטעו ‪-‬‬

‫ובעת‬

‫דברו ‪-‬‬

‫החשיתי‪,‬‬

‫ובעת‬

‫החשו ‪ -‬אז‬

‫ובעת‬

‫שמרו ‪-‬‬

‫השלכתי‬

‫ובעת‬

‫השליכו ‪-‬‬

‫שמרתי‬

‫כרות בץ רעים‬

‫הפרתי‬

‫וברית‬

‫שושיתי עיר אף‬

‫וגבולות עמים‬

‫ממלכות‬

‫ויסודי עיר גליתי אף‬ ‫כצבא רום‬

‫ולבדי נביא‬ ‫אורי יהל‬

‫אך‬

‫בטחו אישים‬

‫כרם לא נטעתי‬ ‫עלי פצו פיהם‬ ‫ולעור עיני‬

‫אך‬

‫קדרתי •‬

‫לא‬

‫עולם‬

‫חכמי‬

‫בשרתי‪,‬‬

‫שנדרתי‪,‬‬

‫שדה לא אזרע‬

‫קצרתי‬

‫אמרוכיסררתי ‪,‬‬

‫אכן עיניהם עורתי‪,‬‬

‫חשבו ‪-‬‬

‫‪ 404‬נאמנים‪,‬‬

‫נותרתי‬

‫לא קימתי‬

‫אבצר‬

‫נ‬

‫הסרתי‬

‫בקהל רב צדק‬

‫בץ אם יהיה‪ ,‬בין לא יהיה ‪-‬‬ ‫בנדרי‬

‫דברתי‪,‬‬

‫אבני עיר לגיא הגרתי‪,‬‬

‫בזבול נשארתי‪,‬‬

‫קדרו שמש ולבנה‬

‫התביי ‪ -‬תי‬ ‫‪ 401‬חפרתי‪,‬‬ ‫‪ 421‬כצבא רום בזבול‪,‬‬

‫התרתי ‪,‬‬

‫ובעת בכו ‪-‬‬

‫בכיתי‬

‫קשר אמיץ אתיר‬

‫‪425‬‬

‫קברתי‬

‫ידי על כלם גברתי‬

‫להרג ‪ -‬ובעז‬

‫שחקו ‪ -‬אז‬

‫מהרתי‬

‫יקם לי אמר גזרתי‬

‫אותי ‪-‬‬

‫פרצו ‪ -‬בניתי ‪,‬‬

‫מכמרתי‪,‬‬

‫ולהמציא חקם‬

‫אדרך נגה אור‬

‫אישים חשבו‬

‫עפרה‬

‫הסגרתי‬

‫אף קטרו אל‬

‫חלקם‬

‫לקבר‬

‫החברתי‪,‬‬

‫החושק ם אותם‬

‫החושקים לי זבחו‪,‬‬

‫על דרך‬

‫‪420‬‬

‫חסרתי כי‬

‫ופני אחר לא‬

‫כל‬

‫‪415‬‬

‫נהדרתי‬

‫שחרתי‬

‫ובתולות‬

‫‪410‬‬

‫העשרים‬

‫וחמש‬

‫ארים‬

‫‪ 410‬זה כמה‪,‬‬

‫זה‬

‫כבר‬

‫‪ 419‬ש! שיתי‪,‬‬

‫בזזתי‬

‫מזהיר‬

‫לב * ל״‪ .‬יב ‪ 406‬ובתותת זב ט‬ ‫‪ 402‬ובעי״\ י^ ני״‪ .‬ד ‪ 403‬פ י ם ב זב ‪ 404‬אם ר אי! ב יבב ‪ 1',‬״‪,‬ן‬ ‫‪ 411‬אותי ״ו כ ה ‪ 412‬את לע ל ח ‪406‬‬ ‫‪ ^ 409‬אי ב בב כח‬ ‫‪ 407‬לי חב א ב‪,‬‬ ‫יז וביד תה לא ט‬ ‫‪ 420‬וים ייי סי‬ ‫ יתי י ‪ .‬י יג‬‫‪419‬‬ ‫‪ 418‬ק‪-‬י־ ‪ -‬ב בו יב וברית ‪-‬ב לא ב‪,‬‬ ‫‪ 413‬וב;ת קה ג ב‬ ‫‪ 422‬ק־רו י איי ב י אורי איוב לא בו‬ ‫‪ 421‬ולבדי מ א יח כב‬ ‫א ו‬ ‫‪ 423‬י‪1‬א ם ב ב י בקהי‪ 1‬ת־* ב‬ ‫‪ 425‬כרם רב ו יא כד בא ‪ 426‬עי‪ ■1‬תד כב י־ ‪>. 427‬ג‪,‬י* מ ב כה ז‬

‫‪[468‬‬

‫המחברת‬ ‫ובחשבם כי אותי שתו ‪-‬‬ ‫השפתי‬ ‫»‪43‬‬

‫מצפץ‬

‫בזונייעןנמכרתי ‪-‬‬

‫אישים‬

‫ובעת כי עלי‬ ‫‪435‬‬

‫שכחו כי אותם‬

‫נרמסתי ‪-‬‬ ‫דבתי ‪-‬‬

‫נפלו תוך שחת‬

‫קשרו ‪-‬‬

‫תוך‬

‫נמלטו מיד רשתי‬

‫הם‬

‫השפלתי עד ארץ‪,‬‬

‫אמנם עת צפו מים על‬

‫ויהי כשמע השר‬

‫‪ 432‬נרמסתי‪,‬‬

‫בנת‬

‫‪ 438‬אימים‪,‬‬

‫חסרתי‬ ‫נקשרתי‬ ‫הסתרתי‬

‫פוררתי‬

‫חלמו ‪ -‬אך‬

‫שרים‬

‫סתרתי‬

‫בעפר‬

‫עפרתי‬

‫בטח לבי אף‬

‫נעזרתי‬

‫ראשי ‪-‬‬

‫והקהלותי קול השיר יחול‬

‫אשר ככה לו בעולמו ■ וכל העם שב‬

‫יסרתי‬

‫לבותם אז‬

‫ובעזי הים‬

‫ובשבתי בדד דומיה‬ ‫‪440‬‬

‫מכרתי‬

‫יום פני מהם‬

‫שברתי ראשי תנינים‬ ‫לא‬

‫אך מימי לא‬

‫השארתי‬

‫שכרתי‬

‫אזכר כי רבים‬

‫לא היו להם ידים‬

‫אימים‬

‫נתבצרתי‬

‫ובקרבם סוד לא‬

‫אשכיר יום יום אישים אץ קץ‬

‫הוציאו‬

‫העשרים‬

‫על חוג ראשם‬

‫לבותם‬

‫וברגליהם אם‬

‫וחמש‬

‫אילות ׳‬

‫אמרתי‬ ‫ברכו‬

‫נגזרתי׳‬

‫לגאדר בקדש‬

‫נוראתהלות ׳‬

‫למקוג‬

‫תקיפים‬

‫‪ 429‬חשפתי יר מט י עו או‪* ,‬רובי‪ ,‬סד ‪..‬כגם יץ יצא סור ‪ 430‬בזו!\ בר כח לג‪-‬לד ‪ 431‬אץ קח‬ ‫‪ 434‬עלי מ ב‬ ‫‪ 433‬הוציאו בם יג לב נפלו תה ז טז‬ ‫‪ 432‬ובר‪-‬לידם יש כח ג רבים איוב ד נ‬ ‫‪ 436‬שברתי תה ער יג ‪ 438‬אימים רב ב י דשפלתי יש כו ה‬ ‫‪ 435‬לא יה ח כ פני רב לא יז‬ ‫‪ 441‬ויחי בר‬ ‫‪ 440‬צפו איכה ג נר‬ ‫‪ 439‬ובשבתי יר טו יז יש מז ה בטח תה כה ז‬ ‫ש ב טז יג‬ ‫‪ 442‬אשר קה קטר טו תוספתא ברכות ז ז שב בר יה י־יג‬ ‫קול תה כט ט לגארר שט טו יא‬

‫‪[469‬‬

‫יב *יב‬ ‫יר יט‬ ‫בעפר‬ ‫לט יט‬

‫המחברת העשרים ושש‬ ‫ד‬

‫״ד‬

‫והיא‬

‫אמר‬

‫עמנואל‬

‫הרמונים ׳‬

‫המחבר‬

‫ובצאתנו שער‬

‫תנואותי יען אשר‬ ‫באות ׳‬ ‫‪5‬‬

‫עיפות‬

‫למחראות ׳‬

‫יפיל‬

‫ונלאות ׳‬

‫בשמלות‬

‫וכאשר‬

‫והבריאותי‬

‫‪10‬‬

‫בשפה‬

‫וברקיע‬

‫אחותנו׳‬ ‫רפה ׳‬

‫שוממותם׳‬ ‫והקשבתם‬

‫למצוותינו‬

‫והסב הזקן‬ ‫‪15‬‬

‫וברק חניתי‬ ‫חרבי‬

‫ואגם‬

‫הפקידונו‬

‫חשקכם‬

‫החשק היה‬

‫על‬

‫כנפי נשרי‬

‫הזמן‬

‫נשואות׳‬

‫בשכבר‬

‫לשמם‬

‫כסאות ׳‬

‫היה‬

‫ערבים‬ ‫ובנפש‬

‫ראש‬

‫ולמצוותיכם‬

‫הקשבנו׳‬

‫בשרנו משמן‬

‫לשרב ׳ אם‬ ‫זקנתם‬

‫אתם‬

‫נתנם‬

‫הזקן‬

‫קרבו‬

‫אלינו ‪ -‬הכרנו‬ ‫המראה‬

‫כנורותינו׳‬ ‫ובראותם‬

‫כאשר‬

‫קדורנית ׳ גם‬

‫האריך‬

‫מענית׳‬

‫חברתכם לנו לא‬

‫יפות‬ ‫ולזכרם‬

‫תאות‬ ‫לבושנו׳‬

‫קדמנום‬

‫כי‬

‫לשלום‬

‫השתוממנו‬

‫בברית‬

‫על‬

‫האהבה ישבנו׳‬

‫זקנתם‬

‫אתם‬ ‫והריק‬

‫ושבתם‬

‫אחריכם‬

‫חרב‬

‫תערב ׳ כי יאור‬

‫הידידות‬

‫כשמע‬

‫הגבירות‬

‫למזרח ‪ -‬אנחנו‬

‫למערב ״‬

‫תמהים ׳‬

‫ומיראתנו פן נגיע‬

‫ובלותם‬

‫חברת‬

‫זקנות‬

‫חשבתם ולא חשבנו• כי הזקן ישיבנו‬

‫והלכנו‬

‫גביכם חרש‬

‫יש לנו רבי כי‬

‫זועפה ׳‬ ‫תמול‬

‫הגפן‬

‫העלו עדי זהב על‬

‫בתוכם תלינו‬

‫מלבותםי‬

‫ואנחנו על‬

‫צולעות‬

‫סהרינו ושמשינוי אשר‬

‫ועל‬

‫ונהלאות ׳‬

‫נבהלנו‬

‫ותאמרנה לנו‬

‫אחורנית׳‬

‫ראינו והנה‬

‫מראותי‬

‫לא‬

‫אנחנו כחש‬

‫ויאמר השר‬

‫לאלהים ׳‬

‫בכבד‬

‫המוצאות׳‬

‫למשואות׳‬

‫ומטלאותי‬

‫הפרחה‬

‫הנצו‬

‫ומוצאים על הזמן‬

‫וכאשר‬

‫להם הזמן‬

‫אהבתנו ׳ ועל‬

‫השיבו‬

‫התאנחו אנחה‬

‫כאשר שבנוי ואם‬

‫בלות‬

‫לראשינו ׳ היו‬

‫וחולות‬

‫והם‬

‫וירים‬

‫לראות‬

‫מהקורות‬

‫פעמיו‬

‫בנעוריהם‬

‫היפי שם‬

‫עטרות‬

‫מדברים‬

‫מרחוק ‪-‬‬

‫צבאות ׳ היו‬

‫ענדנום‬

‫שומרות‬

‫ראינום‬

‫בימי‬

‫הזקונים ׳‬

‫השר‬

‫עלי קרת‬ ‫רבואותי‬

‫היותם נשי שרי‬

‫נפשנו׳‬

‫יצאתי עם‬

‫מחברת‬

‫הזקנות‬

‫לאשר הגיעו‬

‫פוחדים ורוהים‬

‫‪ 3‬תנא‪,‬ת‪ ,‬ע‪-‬י‪,-‬ת ‪ ,‬י פ בנטיו לטש‪,‬א‪ ,‬ת‪ ,‬וביא ‪ ,.‬אד ‪ ,‬חיב‪ 4 ,‬ונדדא‪,‬ת‪ ,‬ו !'פ‪,‬ת ‪ 5‬ימחראות׳‬ ‫‪, 9‬ע־ >י־ביפ בת‪,‬כם תלשו כנרותי ‪ ,‬וער‪ !.‬עי עיב תם דר ‪!.,‬יד‪ ,‬תם ‪ 12‬ישיב!‪.‬ו כאשר‬ ‫יב‬ ‫‪ 17‬הפקידוגו לאלהים‪ ,‬פ‪-‬דו נ ‪, .‬‬ ‫חזי‪-‬בו לד‪ -‬׳ ‪ j-.ru‬יד ת עכש'‬ ‫‪ 4‬ב‪ -‬מלות‬ ‫‪ 3‬יפיל י יא יב רים תה ע‪-‬‬ ‫ז ומ צא ם איוב י‪1‬‬ ‫‪* 1‬ראות ¿זי ו א ‪ 1‬ב^את אי ב‬ ‫ש כא ‪- 0 ..‬רי דב כ ט על בם‬ ‫ת ב מ ב י כ >־ •א ‪.‬ם בר * ה ‪..‬בהל‪..‬‬ ‫‬‫י־ ט ־ ^ ייע י*‬ ‫יי ת־ בא ־ ד‪ ,‬דו ‪ .‬ב א כי־ ‪ 9‬וחול!ת ‪-‬י‬ ‫יג ד יפ ת בר מא ־־ ‪ 7‬לשמם יש ב! ח ‪ > 8‬דגום אי‪ ,‬ב‬ ‫*‪ 1‬בה‪ -‬תה קט‬ ‫ב־־ ע*‪ 1‬לעי* ט ‪ 10 11‬בשפה מ ‪,‬נ־ ק‪ ;-‬כא אומי ל‪ ,‬לאב״( בשפי ^פד ובב‪,‬ב־ רא ב‬ ‫!נ״ ת־־ קבב !־־״ ק ת־ לד !‪ .‬ח‪ ,‬ם נ ג‪ 1‬י ‪.‬‬ ‫־ זק י* ם ש א יב ב ‪! 14‬־ ‪:‬ב מ א‬ ‫ב~ וד*כ מיי‬ ‫י >ל יו ‪ 18 366‬פ‪ .‬ד־ ם י ‪ -‬מד ח‬ ‫‪ 17‬דב^ ־‬ ‫‪ 16‬א ם יש *־־ז אם לעיי‪ 1‬ז ‪176‬‬ ‫א! ר שט‬ ‫ב״‬ ‫‪[471‬‬

‫המחברת‬ ‫ויהי‬ ‫‪20‬‬

‫כאשר‬

‫בטירותם‬ ‫תמם ׳‬

‫הלכו‬

‫החשק‬ ‫‪25‬‬

‫ביום אפו‬ ‫הצביות‬

‫בחוצות ׳ ושבו‬

‫לא נכרו‬

‫לדראץ‬

‫והשיב יוני‬

‫כהות ׳‬

‫הגאיות‬

‫ודלות הראש‬

‫נהפך אל‬

‫עולם ומי‬

‫לענה‬

‫אחורי‬

‫דבשן׳‬

‫יתאנף ויעשן׳ ויעל עשנו כעשן‬ ‫בהר גריזים על‬ ‫נראם ׳‬ ‫‪40‬‬

‫הברכה ׳‬

‫הפנים‬

‫החשק‬

‫אדר‬

‫תפארת‬

‫בלע הזקן ולא‬

‫החפיר יפי‬

‫הארצות ׳ שבו‬ ‫היפות ׳‬

‫לחרפות ׳ ומי‬

‫והיעלות‬

‫חמד ‪-‬‬

‫הורידו‬

‫רבות‬

‫כאבני גיר‬

‫צנומות‬ ‫בשער‬

‫בלהות ׳‬

‫דקות‬

‫החשוקות ׳ שבו מיד‬ ‫מאזנים׳‬

‫מדלי וכשחק‬ ‫מנפצות ׳ חשך‬ ‫ושדופות׳‬

‫משחורי ושבו‬ ‫ושפתות‬

‫בשכבר הימים‬

‫האהבה אשר‬

‫חמל ׳‬

‫משחור‬

‫יצודם‬

‫הזמן‬

‫האשפות׳ כי הזקן שלח ידו מן‬

‫האמין‬ ‫אהבנום‬

‫המשקרות‬

‫העינים‬

‫השושנים‪ -‬נהי נהיה נוהות ׳‬

‫לארץ ראשן׳‬

‫בתוכה ׳ מי‬

‫ואמר‬

‫הלביות• ולא זכר‬

‫נצטדק ‪-‬‬

‫וברד השנים חשך‬

‫וגדולה השנאה אשר נשנאם׳ מן‬

‫וחותם על זרוענו נתנום׳ וענק על‬ ‫ויפשט‬

‫לכל‬

‫והחרדת‬

‫במצות השר‬

‫ומשקרות עינים׳ נחשבו כמר‬

‫הכבשן׳ ואשר‬

‫מהומות‬

‫ולמליצה ׳‬

‫לחלל נאק כל צבי ׳‬

‫משמים ארץ‬

‫כשבויות׳‬

‫כארגמן ‪ -‬טפו תמו מן‬ ‫ושדי‬

‫לשירים‬

‫הלא תקונן‬ ‫בתתו בני‬

‫ומיתריך תכונן על פניו‬

‫נדבר ומה‬

‫וההולכות נטויות גרון‬

‫למדחפות ׳ מי‬

‫כי‬

‫הגאיות׳ וינהג אותם‬

‫העליצות ׳ אשר היו צבי‬

‫תארם‬

‫‪35‬‬

‫הצביות ׳‬

‫המחנה עד‬

‫במקריהם כן יקרנו‬

‫תחפץ תטני ״ ואקונן על הזקן‬ ‫השליך‬

‫עלזנו‬

‫מקרב‬

‫עמהם ׳‬

‫ולהלחם עם הזקן שים פניך ׳‬

‫לחצי משליך‬

‫כציץ יצא וימל ׳ מה‬

‫הזמן עשוקות•‬

‫החר ׳‬

‫ושימהו‬

‫אזר‬

‫מטרה‬

‫מתניך ׳‬

‫אשר‬

‫להמם ׳‬

‫דדענו כי‬

‫היעוצה׳ אשר הזקן יעצה ׳‬

‫באפו הזקן את‬

‫קמל ׳‬

‫והבנות‬

‫העצה‬

‫ופחדנו ויראנו׳‬

‫הנני׳ ואל כל אשר‬

‫יפעת יוני‬

‫בנעוריהם ׳‬

‫המועצה ׳ ואבי אבות‬

‫ובנותיו בשבי׳ ועתה‬

‫אותו ואת כל המוניו׳‬

‫איכה יעיב‬

‫חרדנו‬

‫אמר נא‪ ,‬אבי‬

‫ואמר אל השר‬

‫‪30‬‬

‫עצמם ׳‬

‫נמרצהי על זאת‬ ‫פלטים‬

‫יפץ‬

‫ואת‬

‫וראינו כי הזקן השמם׳ וידו היתה בם‬

‫וצפד עורם על‬

‫ויאמר אלי השר‬ ‫קינה‬

‫מאתנו‬

‫ובחצריהם ׳‬

‫זכרנו‬

‫העשרים‬ ‫והדרן‬

‫ושש‬

‫והאף‬

‫כמגדל‬

‫הצליחה‬ ‫כי‬

‫הלבנון ‪-‬‬

‫למלוכה ׳‬

‫נראה‬

‫ובקשנום׳‬

‫הצביות‬

‫ועמדה‬ ‫כאשר‬

‫וחותם על לבנו‬

‫צוארינו ענדנום ׳ לא האמנו כי הזקן יהיה החשק כובשי‬

‫היקר ושק יהיה לובש ׳ וישא ביום‬

‫ההוא‬

‫לאמר‬

‫לא‬

‫אהיה‬

‫חובש ״‬

‫יו\ הגאיות‪ ,‬העלמות הגאות ‪ 2 9‬שבו מיד הזמן עשוקות‪ ,‬גתקפחו על־ ידי הזמן ‪ 3 1‬שבן‪,‬‬ ‫ובמיאום‬ ‫בשער האשפות‪ ,‬בסחי‬ ‫‪ 3 4‬ובייד‪ ,‬ולובן ושבו העיניים המשקרות כהות‪,‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪33‬‬ ‫המביטות‬

‫חזרו ודיו‬ ‫וחזרו העינים‬

‫בסקרנות‬

‫להיות‬

‫כהות‬

‫‪ 22‬ואבי לעיל ט ‪- 197‬‬ ‫‪ ¿1‬וצפר איכה ד ד במקריהם קה ב טו‬ ‫‪ ¿0‬בטירותם בי כה טז וירו רב ב טו‬ ‫‪ 24‬אזר יי א יז ^ים יח ו ב והחרדה ‪ -‬ב יז ב‬ ‫‪ 21‬זאת י ט ירכו לחלר י* כגט בתתו במ כא כט‬ ‫»־׳‪ 2‬מטרה איכה ג יב ומיתריך תה כא יג ‪ 26‬ואי מ״ כא א ‪ 27‬אכה איכה בא ‪ 28‬יו^י יד ז ט ושד‪..‬‬ ‫בר לא כו בלע איכה ב ב דחפיר יש לג ט ‪ 29‬כציץ איוב י־ ב מה בר מי טז‬ ‫‪ 30‬ודהולכות י ‪, -‬‬ ‫נחטבו י ‪ ,-‬מ טו ‪ 11‬צבי יח כ ו כאב י יי‪ -‬כז ט ח^ך איכה ד ח ‪ 32‬צנומות בר מא כג יצוים‬ ‫קט יב ‪ 33‬טי ד יב ב ב ‪-‬ער נחנז ב ש ‪-‬לח ‪-‬י ד ד ‪ 14‬וה‪-‬יב י ‪ -‬מד כה יח ז טז ח ‪ 2‬ך א כה‬ ‫העי ים יש נ טז ‪ -‬א נ ב »־! ודלות ‪-‬י ז ו ספו תה עג יט ו‪ -‬כתות ‪-‬י ד ש נהי מי ב י ‪.. 36‬‬ ‫עמ ד ז ושדי י ‪ -‬לב יב )_די בשין שמאלית( להלן כז ‪ 474‬הורייי איכה ב י והאף ‪-‬י ז ד דב כג‬ ‫‪ 17‬שויעי ‪ 2‬מ יט יח בשכבר קד ב טז הצליחה יח טז יג ועמדה רב כז יב—יג ‪ 38‬מהומות עם ג ט ‪1 39‬‬ ‫ב ‪ /‬טו וחותם ‪-‬י ח ו ‪, 10‬ענק ‪ 2‬י ד ט ‪ 41‬ויפשט מי ב ח זכ יא יג וטק אם ר א וי ‪ 2‬א יש ז‬

‫‪[472‬‬

‫הידידות‬

‫וגהר‬

‫‪45‬‬

‫חיים‬

‫מצאם ׳‬

‫להם‬

‫החושק‬

‫לעמלי‬

‫היכלי אשר‬

‫הנאמן‬ ‫הזמן‬

‫ונבלות ׳‬ ‫אלמן ׳‬

‫כלאם ׳ מי‬

‫הקולות‬

‫נראה‬

‫ושברם‬

‫והפך‬

‫והדמן ׳ ונתן‬ ‫האמץ כי‬

‫צרנת נעמן‬

‫אשר אזן‬

‫היעלות‬

‫אשר‬ ‫»‪5.‬‬

‫השקנו‬

‫הקורא‬

‫בימי‬

‫בהרים ׳‬

‫אשר שגינו‬

‫באהבתם ׳‬

‫המרי איך לא‬ ‫ולא‬

‫הכתום ׳‬

‫וחושקות‬ ‫‪60‬‬

‫עשקתנו‬

‫הנעורים׳‬

‫עמד‬

‫טעמם בם‬

‫אחרי אשר‬

‫תפרידי‬ ‫ורצותנו ׳‬

‫וכביר‬

‫וממרורים‬

‫עינינו׳ אשר עלזנו בם בימי‬ ‫את ריחנו‬

‫בעינם ואת ריחם‬

‫יורידם ׳ מיד‬

‫שאול לא‬

‫שבת החשק הנוגש‬ ‫‪65‬‬

‫בינינו ובין‬

‫הצביות‬

‫שבתה‬

‫וכבודם‬

‫לזלות ׳‬

‫החושקים בשמן׳‬

‫החשק‬

‫יסתולל‬

‫בהם‬

‫יפארם ׳‬

‫ותאשרם׳‬

‫וכל חושק‬ ‫פקוד‬

‫הלוך‬

‫והחרם ׳ מי‬

‫ובכה עד‬

‫אויה על‬

‫מראותם‬

‫קומות‬

‫ועורם‬

‫כתנור‬

‫ראינום ׳‬

‫אהה‬

‫ולא היה ביום‬

‫אפך‬

‫שככה‬ ‫ולקחת‬

‫השמעתנו׳‬

‫בעינינו׳ עד אשר אם זאב‬

‫נפדם ׳ כי מן היום אשר‬ ‫מדהבה ׳ ותחת החשק‬

‫איבה ׳ עד אשר אם תמר אחות‬

‫רבה‬

‫אבשלום‬

‫להם‬

‫חושקים‬

‫ובץ‬

‫ושרידי מה‬

‫קחתך‬

‫הצביות‬

‫מאד‬ ‫מחמד‬

‫והבאשת‬

‫ישדדם׳‬

‫וככרים‬

‫בעטרת‬

‫תפארת שיבה׳‬

‫בארץ‬ ‫תצעק‬

‫‪ 48‬״!רות לחרם‪ 49 -‬ישוב החשק הנאמן אלמן‪ ,‬יחזור דח‪.‬־‪ ,‬ד״אנ־‪ ,‬ר־ תאיים‪,‬‬ ‫‪" 55‬צ! בו ע \ נו מראותם עורים‪ ,‬תתלוורגה לי נו ולא נובל לרא ת; ‪ 01‬זמי‪,,-*.‬‬

‫והיעלות‬

‫ובשרם סמר ׳ מי יתן‬

‫הצביות נזר זמננו׳‬

‫ערבות‬

‫ירדף‬

‫אשר שדי‬

‫פליט‬

‫עטרת אותנו‬ ‫והאהבה ׳‬

‫כאשר‬

‫המחריד ׳‬

‫המעט‬

‫היעלות‬

‫עורים ׳‬

‫התמר ׳‬

‫זקן‬

‫מחשקנוי גם‬

‫האמץ כי‬

‫בחורים ׳‬

‫נכמר ׳‬

‫כזה‬

‫תורידי‬

‫עלומינו׳‬

‫והיתה‬

‫ונדיבותם‬

‫בשנותו את טעמן ׳ ולא היה לבני‬

‫מקרבתם ׳‬

‫השבעתנו׳‬

‫הזקנה ׳‬

‫השיבה‬

‫ישראל עוד מף‬

‫וריחם נמרי‬

‫יושבים‬

‫מיכל‬

‫היפיפיות‬

‫אשר היו‬

‫אבלי מי האמין כי ישוב‬

‫התברכו‬

‫אחריהן‬

‫בענין רע‬

‫ככרמלי אשר נתן‬

‫והבנות‬

‫ובהררי נמרים ׳ ישובו עינינו‬

‫נברח היום‬

‫ימצאם הזקן‬

‫מגדל השן׳ אשר היה שמן‬

‫להוללות ׳‬

‫ולזכרץ בין עיניו יקשרם׳ הזקן על ידי מות יגירם•‬

‫במעונות אריות‬

‫וממעל‬

‫ולאות על ידיו‬

‫שמעה‬

‫והלכנו‬

‫לשמים‬

‫הראש‬

‫הצואר‬

‫שמחתם אל‬

‫והגבירות מעשי ידי אמן׳ אשר‬ ‫בנעמן ׳‬

‫כי‬

‫עברו את‬

‫ודעתם‬

‫שיאם׳‬

‫כאשר ראם•‬

‫וההר עשן׳‬

‫לספר הודם איש לא יוכל ׳‬

‫כשבר נבלי‬

‫האמץ‬

‫ותחת‬

‫והלפידים‬

‫לסכלות ׳‬

‫עלה‬

‫אלהים זה ׳‬

‫כקנה וסוף קמל ׳‬

‫למקנה ׳ ושנה הזמן שכלם‬

‫לכילות‬

‫מי‬

‫ויאמר‬

‫מחנה‬

‫ולא ישנה עוד את בגדי‬

‫ומעים עשת שן׳‬

‫כזויות‬

‫‪0‬׳‪.‬‬

‫כסאם ׳‬

‫למרי נפש ואור‬

‫ודשן׳‬

‫האמץ כי‬

‫הצביות‬

‫אשר‬

‫יחרב ויבש׳ מי‬

‫לכוכבי אל שמו‬ ‫כאשר‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ושש‬

‫העזובה ׳‬

‫לטבח‬

‫וצמחה‬

‫מכאבה ׳ לא נציל‬

‫‪)4‬־׳ בח‪,‬רים‪,‬‬

‫זג! זיקנתני‬

‫בדרות ו‬

‫*‪ 4‬ו א ‪-‬י בי לב נ ‪ 44‬י* ‪ -‬ד מ׳׳ב כה כט‬ ‫‪ 12‬ניר א ב יי יא עלד א וב כ ‪ ,‬וממלל י ‪ .‬יד יג יר מג‬ ‫דיא_ ‪.‬י זו נתן א וב ג כ >־‪ 4‬כי י י ‪ -‬יט ו הצואי _י‪ ,‬י ‪.‬מ; י ‪ -‬ל כג »(‪ 4‬ומל ם ‪-‬י ה יר נראה‬ ‫‪ - ! 49‬ברם יי» ליד‬ ‫ורבנות תר קמר יב‪ 47‬א ‪ -‬קד אח ‪!,‬ביו ‪ -‬ב י כ ‪ 48‬לדם בי ב^ יי‬ ‫‪ 2‬י כ יח‬ ‫סבה‬ ‫‪>1‬־ ־ימ ! יד ח יי צרעת‬ ‫ודפך !‪.‬ז ח י סי׳ מ‪,‬ן״ ‪-‬י זב דתברכו תה עב יז יסתולל ‪-‬מ ט י‬ ‫כ בע ותו תר לי א ולא יד ד יב >_»־׳ אק איוב כט יא ולאות _מ ת ט רב ו ח !‪* 3‬י‪ 1‬יר יח כא פקוד‬ ‫ר נ כא ואיי יו‪ -‬בי פקוד חיוב ודדרם אדרידם ‪>1‬־׳ ודיכג‪ . .‬בג ״ כא‪-‬ר ‪ -‬א כו כ רר במע‪ .‬ות ;‪.‬י דד‬ ‫סר ^ תו ם‪ .‬ה יט קובי! ת ‪-‬י ז ח ‪ -‬יי רות אב ‪>7‬־׳ ע ‪-‬י יד מד א ל רם א כה ד !ב_רם ת־ ק ט קב‬ ‫‪8‬ר בל ‪ ,‬קד ד ג ‪9‬ר וכב ר ‪ -‬י י ולא א כד ב כב ‪ 00‬ע‪ -‬קת ‪ -‬א ב ד וממר יים אי ב ט יח ‪ -‬ככד‬ ‫ידו וככריב יד נא מ ‪ 03‬מיד‬ ‫ י ט )ד׳‪ -‬בלתנו( דנעט בר ל טו ‪ , 01‬דבא‪-‬ת ‪-‬ם ד כא ‪ 02‬אב‬‫רס ר מר ‪-‬״ב א י^ לא י ‪ -‬מ‪ .‬יי‪-‬‬ ‫‪- 04‬בת י‪ -‬יד ד רבי י ‪ , -‬ב‬ ‫יד בלטרת מ‪ -‬טז לא‬

‫‪[473‬‬

‫המחברת‬ ‫את נפשה מיד‬ ‫ומשנאתי‬ ‫האכזר ׳‬ ‫החשק‬ ‫ס‪,‬‬

‫נושא‬ ‫חצי‬ ‫נדחי ׳‬

‫העשרים‬

‫ושש‬

‫להבה ׳ ולו תהיה בזמן אסתר * ואני‬

‫אהיה‬

‫מרדכי ‪-‬‬

‫מראותה‬

‫לפרות הבשן׳ אם הייתי ירחע ‪ -‬לא אקח לי את בת ששן׳ מה מאד‬ ‫כאשר שמת‬ ‫ומחצי‬

‫אלמות‬

‫מחר ״‬

‫החשק ממנו‬

‫השיבה לא יראנו׳‬ ‫השיבה‪,‬‬

‫השיבה אות‬

‫נסיכנו ׳ נשיא‬

‫ומופתי כי‬

‫ולולי זה‬

‫וברכנוך‬

‫אמרנו‬

‫מרעה אל‬

‫בצאתנו‬

‫אלהים אתה‬

‫בקרוב‬

‫כה‬

‫ואלו‬

‫לעפר מות‬

‫לחי ״‬

‫רעה לא‬ ‫ואמרנו‬

‫ובבואנו ׳‬

‫יחרד‬

‫בתוכנו ׳ אמנם‬

‫תשפתנו׳ ושם תעשה‬

‫ושאגתי ומרי שיחי׳ כי‬

‫אסתתר *‬ ‫חטאת זקן‬ ‫ממפקד‬

‫תוציאנו׳‬ ‫בוא יבוא‬ ‫לבבנו‬

‫ברנה‬

‫וילפת ׳ כי‬

‫חפתנו ׳ ויגורו בך‬

‫ידעתי מות‬

‫תשיבני ובית‬

‫מועד לכל חי‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪75‬‬

‫על כי פרות בשן‬

‫אויה‬

‫עלזנו בם‬

‫ככרמל‬

‫איה האף בו מר‬ ‫‪80‬‬

‫אי‬

‫לברד השנים‬

‫איחליתן‬ ‫אי‬ ‫‪80‬‬

‫אשאף ‪-‬‬

‫ושפת שני‬

‫מה היה‬ ‫בטחתי‬ ‫אץ‬

‫איה נזמי‬

‫היעלות‬

‫היפות‬

‫אי‬

‫ורעלות‬

‫לנטויות גרץ‬ ‫בגבורות‬

‫הכבשן‬ ‫להיותכושן ׳‬

‫איתרשישןי‬

‫איה בגדי חפשןי‬

‫איה חגן‬

‫בשר ‪-‬‬

‫מלקושן‬

‫פרחשושןי‬

‫יהלומן‬

‫האף‬

‫הנחשקות‬

‫ובריאות‬

‫כי יעל פיח‬ ‫איכה נהפך‬

‫הצואר מגדל השן‪,‬‬

‫איה השרות‬

‫דלות ראש‪ -‬נשארו חמשן‬ ‫ימטירו כיום‬

‫עיני יוני הגאיות‬

‫אויה‬

‫הורידו‬

‫היום נאכל ישן נושן‬

‫בנעורינו ‪-‬‬

‫איך שב אמל ראש‬

‫לארץ ראשן׳‬

‫איה חדשן»‬

‫תחתיפץ נראה כחשן׳‬ ‫מה לזקן כי‬

‫הרעישןי‬

‫לבן ‪-‬‬

‫היום נראה מהם חלשן ׳‬

‫לבטח בם כי אחר‬

‫תראה עוד לקשן‬

‫גץ לא‬

‫‪ 76‬נאכל ישן‬

‫‪ 68‬ממפקד‪ ,‬מחסרון‬ ‫‪ 67‬ירחע‪ ,‬עבד מצרי בת ששן‪ ,‬בת אציל‬ ‫‪ 66‬בזמן‪ ,‬בדו־נו‬ ‫נושן‪ ,‬נסתפק בזקנות הביות ‪ 77‬שב אמל‪ ,‬חזר להיות אבל דלות ראש נשארו חמשן‪ ,‬ממחלפות ראש!‬ ‫היפות ‪ ,‬צאר רק החלק החמישי ‪ 78‬יוני הואיות‪ ,‬הצלמות הנאות ימטירו כיום מלקושן‪ ,‬יזילו ליח זיקנד‬ ‫‪ 80‬ייברד‪ ,‬ליובן כושן‪ ,‬שחור בכושי ‪ 85‬כחשן‪ ,‬רזונן‬

‫‪ 69‬וברבנוך ‪-‬ב כח ו‬ ‫‪ 68‬מרעה יר ט ב‬ ‫‪ 66‬אסתר אם ב ז ‪ 67‬לפרות צם ר א ירחצ רה״א ב לד‪-‬לה‬ ‫בוא תה קבו ו ‪ 70‬נשיא בר בג ו יחרד איוב לז א רות נח ‪ 71‬אות יש כ נ לעבר תה׳ כב טז וינודו‬ ‫‪ 75‬פרות עם ד א הורידו איכה ב י‬ ‫‪ 72‬אמרנו ש׳׳א בה ו ומרי איוב כנ ב כי איוב ל כנ‬ ‫יש טז ־‬ ‫‪ 79‬פיח שם׳ ט י ‪ 80‬כוסן חב נ ז‬ ‫‪ 76‬נאכר וי כו י ‪ 77‬ראש שי ז ו ‪ 78‬עיני עי א טו יח ז טז‬ ‫‪ 81‬הצואר שי ז ה ושפת «י ד נ פרח ט׳׳א ז בו ‪ 82‬השיות י צ ‪ ,‬׳ ס יהלומן יח כח ת ‪ 83‬נזמי יש נ‬ ‫בא בנדי יח בז כ ‪ 84‬ח‪,‬ן הו ב ינ ‪ 85‬היפות בר מאב תרת יש נכד ‪ 86‬לנט‪,‬יות יש נ ט‪ 88 ,‬אחר‬ ‫־עט ז א‬

‫‪[474‬‬

‫המחברת‬ ‫הכשת‬

‫לאבל‬

‫‪ 90‬לו הביאו‬ ‫לא‬

‫בתרומה‬

‫כפרתן ‪-‬‬

‫האמנתי בימי חרפן‬

‫או ימות‬

‫עת‬

‫בבחורותי‬

‫התנדב לבי‬

‫זכו‬

‫לאכל בבשר קדשן‬

‫כי‬

‫תחדלנה את תירושן‪,‬‬

‫בימי‬

‫בארץ‬

‫פרעושן‪,‬‬ ‫נפק‬

‫להיות כפר‬

‫אחמדה‬

‫תחת יפץ את‬

‫או מי חשב כי לא ישוב‬

‫זעף האל עד‬

‫הוריקז‬

‫מה זה היה לבנות החן‬

‫כי נהפך אל לענה‬

‫דבקז‬

‫קולן ‪-‬‬

‫ותמול נשמע כים רגק •‬

‫נשאר בלהן‪ ,‬זעק ועקן‪,‬‬

‫נשכח דישן‬

‫היה כאוב כיום‬

‫אחר זקנתן‬

‫אוי‬

‫לעגלות‬

‫ובלותן ‪-‬‬

‫הלמדות‪,‬‬ ‫בבינה‬

‫אולי האל‬

‫אולי‬

‫תשמענה מלי‬

‫איך להרג לא‬

‫הק‬

‫החריק‬ ‫כיאזיעק‬

‫אולי האל רוחן‬

‫הקק‬

‫איכה אשמע אל קול‬

‫לבנות זרש איך אדרש‬ ‫אלו נתלו על‬

‫חכמה‬

‫כי הזקן הוא‬

‫‪ 105‬לו תתחנן להם אז לא‬

‫אתמה אל חונן‬

‫זמרן ־ יקק‬

‫ישךכעסן‬

‫כי אמצו כיום לבם‬

‫מקדקי‬

‫לא אקח לי את בת ששן‬ ‫נשאר תחת‬

‫אץ להם חלק‬ ‫לא‬

‫אבד חמדן‬

‫מה לי לבוא אל‬

‫חי אני׳ לו אהיה ירחע ‪-‬‬

‫‪no‬‬

‫שרק‬

‫יום קנאתי על‬ ‫חרפי‪,‬‬

‫שמק‬

‫מלבוק‬

‫‪ 95‬מי השב אז כי‬

‫‪100‬‬

‫כי‬

‫העריבו כיום‬

‫אם יזקץ‬

‫בעפר גזען‬

‫אזכר חשקי‬

‫העשרים‬

‫ושש‬

‫לחקז‬

‫העץ ‪ -‬אז‬

‫תצהל תשמח העיר שושן‬

‫הצורות‬

‫הלביק‬

‫עת עור עם בשר‬ ‫או‬

‫הניק‬

‫לטבח לא‬

‫לבנות חן‬

‫אם נחם נסתר מעיני‬

‫הקדיקי‬ ‫כלובעק ‪-‬‬

‫‪ 89‬הכשרו י‪1‬אכל בתרומה וכן ‪ /‬אילו טבלו מטומאתן היה מותר להן לאכול בתרומה מיר ואילו הביאו קרבן‬ ‫כסרח היה מותר להן לאכל מן הקוד *ים מיד ולא היו צריכות לחכות להערב ״ט ‪ 1‬כדין טמא *כן שמש חייהן‬ ‫‪ 99‬נשאר בייהן זעון ועקן וכר‪ ,‬נשאר מהן רק בלהד‬ ‫‪ 93‬על פרעשן‪ ,‬המטייל על פני גופן‬ ‫כבר העריב‬ ‫‪ 102‬נשאר תחת זמרן יקשן‪ ,‬ובמקום זמררן דמצודדת נפשות נשארו‬ ‫זוועה ועקה אבדה המרתן וגככח דשנן‬ ‫‪ 107‬לבנות זרש‪ ,‬לבנות הרשעות והכעורות‬ ‫‪ 104‬החרישן‪ ,‬עשה אותן הרשות‬ ‫מחן רק מוקש ומצודה‬ ‫נ‪ 11‬כלו בעשן‪ ,‬שסר חינן‬ ‫‪ 109‬חונן הצורות‪ ,‬המלאך הצר את צורת העובר‬ ‫‪ 90‬בבכר יר יאטו ‪ 91‬בימי‬ ‫‪ 89‬הכשרו נגעים י ‪ -‬ג העריב י‪:‬מ גו אוכל בתרומה דביא כפרתו אוכל בקרשים‬ ‫‪ 94‬התנדב שמ כה ב בימי‬ ‫‪ 93‬ק^אתי לעיל ב ‪60‬‬ ‫איוב כט ד תחדלנה שו ט יג ‪ 92‬ימות איוב יד ח‬ ‫‪ 96‬כי יר כ״‪ .‬כ בם לב כא ‪ 97‬נהפך עם ה ז ‪ 98‬היה יש כט ר כים יש‬ ‫איוב כט ד כפר מש יג ח‬ ‫גז כ ‪ 99‬בלהן בר לו כו‪ -‬כז ) כנות פרטיים( ‪ 100‬אחר בר יה יב ‪ 101‬ירחע דה״א ב לד‪-‬לה ‪ 102‬לעגלות‬ ‫יר לא יז) יח( דו י יא זמוק בר כה ב )* מות פרטים( ‪ 103‬אין יה כב כה איוב לט יז ‪ 104‬ת״ מענה איוב‬ ‫‪ 107‬אדרש יח יד ג אנמע תה נח‪,‬‬ ‫‪ 106‬אמצו רב ב ל‬ ‫אם בא כי רב כטיט‬ ‫‪ 103‬י *ך‬ ‫לרב‬ ‫‪ 108‬נתלו אס ז י תצהל אס ח טו ‪ 109‬עור איוב י יא ‪ 110‬להרג יר יב נ ‪ 111‬נחם הו יג יד כלו תה קב ד‬

‫‪[475‬‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬ ‫מאז‬

‫אתנחם אם הזקינו כי‬ ‫לבות היו בם‬

‫כשבועת ‪-‬‬

‫היום נתן להם חמשן‬

‫כבגדים‬

‫הצואים ‪-‬‬

‫‪ ! 15‬חי אני י‬ ‫ויהי‬

‫וסופדת ׳‬

‫השר‬

‫היום׳‬ ‫‪! 20‬‬

‫היום‬

‫כאשר‬

‫וצבאות ׳‬

‫העולם הזה‬ ‫הוכח ׳‬

‫ההדורה ׳‬

‫גבורות‬

‫אשר‬

‫יפעת‬

‫בצחות ובשפה‬

‫עשיתי עצמי‬

‫והשכחתני‬

‫דברי‬

‫הראיתני‬

‫היום‬

‫נבואות ״ אמנם‪,‬‬

‫ואחלי‬

‫כשוכח ׳‬ ‫לפניך‬

‫דבר אשר‬

‫להזכירני ׳‬

‫מתאות‬

‫וברות ׳‬

‫ומציל‬

‫עברות ׳‬

‫לכת‬

‫האדם מיום‬

‫השוכנים שמה׳‬

‫הזמן אשר בו חיו׳ ואם‬

‫יבקשום ׳ ומי הם‬

‫ואור‬

‫וקול שאץ׳‬

‫כמו‬

‫צפונה ונגבה‬

‫נשותיהם׳ ואם‬

‫יקרות‬

‫הב‬

‫או נוגים׳ ואם‬

‫בעמק‬

‫בלבוש הרוגים׳ ואם שם קול‬

‫צהלה‬

‫הפגרים‬

‫ולראות‬

‫הקברות ׳‬

‫חשוקיהם‬

‫לראותם‬

‫משכיתם׳ ומי‬

‫פקיד על בית‬

‫אוצרותיהם ׳ ואם להם‬

‫העזות והגאץ׳‬ ‫להם יפי‬

‫הפנים‬

‫לכל בשר‬

‫הגדול מהם על הקטן ירהב ׳ ואם שם‬

‫הבנות‬

‫הב ״ ואם איש מהם עוד יאהב ׳ לבן‬ ‫אוכלים ושותים וחוגגים׳ או‬

‫יסיתי‬

‫המחשבות ׳ וישים אותם‬

‫ידרשום ׳ ואם‬

‫בחדרי‬

‫הוליכו עמם‬

‫כאשר היה עוד בחיים חיתם ׳ ואם‬

‫העולם הזה‬

‫ויאיר עיני‬

‫אוהביהם ודורשי שלומם‬

‫וקפאץ ׳ או אם הם‬

‫לזכרי ולא‬

‫הוכחתני‬ ‫להיות ביץ‬

‫וקדמה וימה י מי הם ומי היו׳ ומה היה‬

‫יורשיהם אשר ירשום׳ ומי שוכב‬

‫נכותם ׳ ומי שוכב עם‬

‫ואם‬

‫חשק‬

‫השיבה מופת ואותי כי מן‬

‫ורואה אני כי אני צריך דבר המות‬

‫ואען ואמר‬

‫האומרות‬

‫נוראות ׳‬

‫באמרך כי‬

‫חייך‬

‫ויפעתם ׳‬

‫ברורה ׳ אשר לא יתן סגור‬

‫אילות‬

‫השרי אץ דבר יכניע‬

‫ענינם‬

‫תחתיה‬

‫הנני נשבע בנורא ואים׳ כי לא נקשרה נפשי‬

‫הלבבות ׳‬

‫זכות‬

‫האובדת ׳‬

‫בנפשך בלתי‬

‫נפלאות ׳‬

‫השמעתני‬

‫והעלות על לב‬

‫‪! 30‬‬

‫המדברת‬

‫על‬

‫הצביות‬

‫מקתנת‬

‫בקרוב נפרד ׳ שמתני נבהל וחרדי כי אף על פי שזה כמה על המות‬

‫התאוה שכורי‬

‫‪! 25‬‬

‫לא אהיה על חשקה בלשן‬

‫הנכבדת ׳‬

‫מחירה ׳ אמר‬

‫עשית‬

‫מי פתי יסור‬

‫לותזקץאסתר ‪-‬‬

‫המליצה‬

‫והשירה‬

‫ולא ישקל כסף‬

‫שכבתי ואישן‬

‫ילבשןז‬

‫המה‬

‫כשמע‬

‫ושש‬

‫ברעה‬

‫לדראץ ׳ ואם‬

‫וחצרות ודי זהבי ואם הם‬

‫מתמועים ׳ ואם‬

‫בגלומי‬

‫והמלה ׳ קול חתן וקול כלה ׳‬

‫תכלת‬

‫שמחים‬ ‫וארגמן ‪-‬‬

‫ובהעלות זה על‬

‫‪ 115‬בלשן‪ ,‬מרדכי שהיה אומן את אסתר ‪ 116‬יכעת‪ ,‬יפי ‪ 121‬שזה כמה‪ ,‬פעמים ‪ 126‬והעלות‬ ‫‪ 127‬הזמן‪ ,‬בזמן‬ ‫על לב השוכנים שמה‪ ,‬ולזכור את המתים השוכנים שם‬ ‫‪ 132‬האימהות הב הב‪,‬‬ ‫התובעות תמיד כספים מתו שקיהן לבן וחצרות ודי זהב‪ ,‬ברק ורחבות ועושר‬ ‫‪ 115‬בלשן מ״חות סח וחיינו‬ ‫‪ 114‬כבנדים זב ג ג—י־ מ״ ט ד‬ ‫‪ 113‬נתן וי יטב‬ ‫‪ 112‬שכבתי תה גו‬ ‫‪ 117‬המדברת יש לב ר ובשפה צם ג ט לא איוב כח טו ‪ 118‬בנורא חב אז‬ ‫דכתיב במרדכי)עז ב ב( בלשן‬ ‫‪ 119‬אילות שי ב ז ‪ 120‬רברי ערובין ם מוסת יש כ ג ‪ 121‬שזח זכ ז ג הוכחתני‬ ‫נקצרה ש א יח א‬ ‫‪ 124‬אין לעיל יט ‪ 26‬יכניע וי כו מא ויאיר ש״א יד כז ‪ 125‬מיום איוב כא ל בעמק יר לא‬ ‫איוב ו כה‬ ‫לט)מ( ‪ 126‬והעי‪ !1‬ת יח יד נ צפו^ה בר יגיר ‪ 128‬בהררי יח ח יב פקיר מ בכחיט בית מ בכינ ‪ 129‬ואם‬ ‫‪ 130‬וקול יש סו ו ואור זכ יד ו לכל יש סו כד ‪ 131‬עוד יח ז יג הגדול י* נח הבנות‬ ‫לעיל א ‪300‬‬ ‫*בודה זייה יז לעלוקה שתי בנות הב הב )משל טו(— מאי חב חב? ]קול[ _תי בנות שצועקות מגיחנם ואומרות‬ ‫‪ 132‬לבן לעיל יט ‪ 133 22‬אוכלים ש א ל טז ברעה תה קז כו בגלומי ית כז כד ‪ 1‬מ‬ ‫בעולם הזה הבא הבא‬ ‫‪ 134‬בייבו״ז יש יד ים קד‪ 1‬י ‪ -‬יל יח א כר קול יר ז לד ובהעלות יח יד נ‬ ‫כ‪ ,‬לא‬

‫‪[476‬‬

‫המחברת‬ ‫־‪13‬‬

‫הלבבות ׳ אז‬ ‫חייך‬

‫הואי‬

‫ויועציהם׳‬ ‫המשים׳‬

‫תפקחנה‬

‫הבבות ׳‬

‫השרי מי‬

‫שיתבונן‬

‫שופטיהם‬ ‫ושלישים‬

‫בחורי חמד‬ ‫‪140‬‬

‫לא תשאר‬

‫ואדם‬ ‫קולות‬

‫אילת‬

‫משתאה׳‬

‫ופרשים׳ שמה‬

‫ולא ישיחץ׳‬ ‫הונף‬

‫אשר‬

‫כזהר‬ ‫היו‬

‫עתניאל‬

‫וקברי‬

‫ואיש‬

‫ממראה‬

‫עיניך‬

‫אותה‬

‫העפר‬

‫ירים‬

‫להם עוד‬ ‫מעל‬

‫פרודות תחת‬

‫מזהירות׳‬

‫בגדה• כי בנים זרים‬ ‫ירדה ׳‬

‫והעינים‬

‫ולסתיר‬

‫ולב רע‬

‫עצתם היו‬

‫בתריהם‬

‫תחריש‬

‫יאכלון ולא‬

‫לעולם‬

‫פניהם ׳‬

‫כי נשכח‬ ‫באש‬

‫מגרפותיהם ׳ סר צלם ורמה‬ ‫יראה‬

‫המשקרותי‬

‫מעולמה‬

‫נטרדהי‬

‫העצמות‬

‫אבדה ׳‬

‫זכרם ׳‬

‫מכרם‬

‫ובאפיהם ׳‬ ‫עליהם ׳‬

‫היבשות‬

‫ונפשם אשר‬

‫ולולי דבר אדני אשר נאמן׳ אשר יעד אל‬

‫הבבות‪1 41 ,‬‬ ‫‪ n v p‬וגם מקננו ילך עמנו וכר‪,‬‬ ‫עד ח בה‪ ,‬כחייב ם וכא^ מים אשר התף ואשר הורם‪,‬‬

‫צורם‬

‫תכסה‬

‫בקקום‬

‫ותעמד‬ ‫בעוונם ׳‬ ‫ישמעץ‬

‫לארץ נזרם ׳ אשר‬

‫מחניהם‬

‫ואל אשר לא‬

‫ימכו‬

‫יראץ ולא‬

‫וחלל‬

‫תמצא‬

‫תדרש קבר‬

‫ותחרד ותשם‬

‫יריחץ׳ ולא‬

‫וירדפם עד חובה ׳‬

‫יעלה‬

‫דולקים ׳ כי‬

‫תראה עם‬

‫רעהו‬

‫העמקים ׳‬

‫מעמיקים ׳‬

‫נמקים ׳ ואם‬

‫תראה ׳ כי שם‬

‫אהבתם גם שנאתם כבר‬ ‫ילדה ׳‬

‫נבדלי ואץ איש על‬

‫ושפתים‬

‫כרובים ׳‬

‫אשר‬

‫הרה‬

‫ועכסה ׳ וגם‬

‫ויולדת יחדו ׳‬

‫מקעו ילך עמנו‪,‬‬

‫חבצלת השרץ ושושנת‬

‫תראה אותם‬

‫למעצבה ׳ ויכם‬

‫וחלק אין‬

‫לברות ׳ גם‬

‫המעלות אשר‬

‫צומקים ׳‬

‫כברקים ׳‬

‫דגולים‬

‫ועשיר מרש לא‬

‫יהלכו‪ ,‬לא יהגו בגרונם׳ לא‬

‫הורם ׳‬

‫הרקיע‬

‫ושדים‬

‫מרבבה ׳ ושם יתק עם איש‬

‫בתולה ׳ שם מלך וצאן ידיו׳‬

‫והחושקים׳‬

‫מעשה חושב עשה‬

‫משגע‬

‫בפגריהם ׳ עבשו‬

‫לרמה‬

‫משכיל‬

‫השכיבם הזמן‬

‫ואשר‬

‫הסגירם ׳‬

‫‪ 35‬נ‬ ‫‪150‬‬

‫ואביונים׳ שמה‬

‫החושקות‬

‫ועיניהם אשר רצו‬

‫רגליהם ‪ -‬ולא‬

‫‪150‬‬

‫ושוטריהם׳‬

‫כהניהם‬ ‫כסילים‬

‫ורחם‬

‫אהבים ׳‬

‫להם ׳‬

‫וחכמים ׳ זקן עם מלא ימים׳ שם נערים וזקנים׳‬

‫בענקים ׳ אשר היו כראי מוצק חזקים ׳‬

‫והיית‬

‫ומלכי‬

‫ארץ‬

‫ונביאיהם ׳ שם אנשים ונשים׳ ושרי עשרות ה!‪ 1‬רי‬

‫תדרש קברי‬

‫הגדול‬

‫בראותם כי קלן וגדול ישם‬

‫יראה שם שרים זהב‬

‫הדסה ׳ ושם אסף יסר במשא׳ ושם‬

‫וברקים ׳‬

‫בוקקים ׳‬

‫‪150‬‬

‫בהם‬

‫פרסה ׳ לא נכר שוע לפני דלי‬

‫יתגדל ׳ ואם‬

‫‪140‬‬

‫ומהם ׳‬

‫שיבה׳ שם חתן ושם כלה ׳ גם בחור גם‬ ‫שם‬

‫העשרים‬

‫ויפחדו וירהו׳ ונהי נהיה ינהוי‬

‫כהות וסגנים׳ שם עניים‬

‫מרדכי ושם‬

‫ושש‬

‫ואדני‬ ‫ויראה‬

‫ותחת הפנים‬

‫והקודרות ׳ אשר‬ ‫נפרדה ׳ אם‬

‫באדני‬

‫נדדה ׳‬

‫וסופדה‬

‫ידעה‬

‫עבדיו עת וזמן׳ לשום‬

‫ונם אנו נלך לשם אין נקי‬ ‫א*ר היה ‪.,‬ישא ומרומם‬

‫‪1 48‬‬

‫עם‪,‬‬

‫אנשים‬

‫י ‪ -‬מד ח ו יי מי ב ־־ קטן איוב ג יט ‪ 136‬״רים איוב נ יד‪ -‬גו ‪ 137‬שופטיהם דב טז יח‬ ‫‪ 133‬ויכחיו‬ ‫כהגידם יי ייב לב אנ_ים יד ט ‪ ,‬ו‪ -‬די *מ יד כא ‪ 138‬ו‪ -‬לי^ ים מ א ט כב כסילים קה ב טז זקן יד‬ ‫י א ‪,.,‬גרים י ‪ -‬ב ד ‪ 139‬בדורי יה כג כ ע^יים י ג מא יז דשול ם ‪ - .‬יהי יונק דב לב כה ‪ 140‬נם דב‬ ‫‪ 141‬מרדכי אם ב ז אסף דה א טו יט כב עת‪-‬יאל יה טו יז ונם׳‬ ‫י*ב כה וצא! תד צה ז דיה ר לא ‪),‬ד(‬ ‫ואדם יה יד טו כראי איוב לז יח ולסתיר יש‬ ‫‪ 1' 142‬א א ‪,‬ב*‪ 1‬י י ט ‪ 113‬דבצלת *י ב א ‪144‬‬ ‫מ י כ‪,‬‬‫ב ד בחריהם זב‬ ‫כט גי > ‪ 1r‬קול ת *מ יט גז וידם הו ט יד ולב מ ‪ :‬כו כ״‪.‬כי נחום בג‪ 146‬רצו נח‪,‬ם‬ ‫תחרי^ ברכד כא יח כו טז ‪ 148‬והיית דב כח לד ימכו‬ ‫יד יב ‪ 117‬אילת מ‪ .‬י יגכ‪-,‬ג‪-‬ה *מ לו לה‬ ‫‪ 149‬רלידםתה קגו ד‪ 150 ! -‬השכיבם י^ נ יא ויכם בר יד גו‪ ,‬ייעיי‪ ,‬כד ‪ 183‬וחלל תה פטם‬ ‫תד י‪ ,‬נג‬ ‫‪ 131‬וריק קה ט ה—‪ ,‬צורם דב לב י‪ 152 1‬תלה עם ד י ויראה יש סו כד ‪ 153‬עבשו‬ ‫א‪-‬ר _מ כט כ‬ ‫י איי א יז פר בם יד ט וימה אהב כא כו ‪ 154‬כזהר תפלת אל מי*א רחנים והעינים יש ג טז העצמות יח‬ ‫א י ‪ 155‬דיו א כה ד י גם קד‪ ,‬ט ו באי‪ \,‬דו ה ז ‪ 156‬מעלמה ושיגה ט הבא על אשת איש‪ .‬אסרה לבעלה‬ ‫‪^.,‬יד מןדעולם ואל יי ג ש ‪ 137‬המ״לות מ ״ בכיא‪ ,‬לעיל ו ‪ 218‬איני י ‪ 1‬מטז עת קד גא לשום יש מט יא‬

‫‪[477‬‬

‫המחברת‬ ‫הרי‬

‫לדרך‬

‫החיים‬ ‫‪160‬‬

‫צרורות ׳ והיו‬

‫הסלעי‬ ‫לנוי‬

‫יקלענה‬

‫ולכן‬

‫ולעוונות‬ ‫וידעתי כי‬

‫העשרים‬

‫ומסלותי ירומון׳ ויחיו מתי‬

‫מיחליו‬

‫והנפשות‬

‫נבלתי יקומון׳‬

‫למאורות ׳ ונפש אשר אהב כל‬

‫בתוך כף‬

‫כל ימי‬

‫ושש‬

‫הקלע ׳‬

‫צבאי‬

‫סולח‬

‫עד‬

‫בוא‬

‫ומוחל ׳‬

‫אהיה חיי עד‬

‫אמרתי‬

‫חליפתי‬ ‫בוחר‬

‫בטוב‬

‫ואהיה‬

‫נוחל ׳‬

‫הן גוענו‬ ‫איחל ׳‬

‫ובזכות‬

‫דברי‬

‫הטהורות ׳ תהיץ‬

‫בלעי ונפץ את‬

‫אבדנו בלנוי‬ ‫בידעי כי‬ ‫וברע‬ ‫יצחק‬

‫אברהם‪,‬‬

‫בצרור‬

‫עוללינו אל‬

‫אבדהתקותנו נגזרנו‬ ‫דברו‬

‫בוחל ׳‬ ‫ויעקב‬

‫הטוב לא‬

‫יחל ׳‬

‫ומבוראי ירא‬

‫וזוחל ׳‬

‫ורבקה‬

‫ורחלי‬

‫ושרה‬

‫ישועה ישית חומות וחל‬ ‫‪165‬‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עת אחזה‬ ‫כי‬

‫אזכרה‬

‫בהם אנשים‬

‫‪175‬‬

‫איך היתה‬

‫השוכבים שמה‪,‬‬

‫אזכר ימי שבתם‬

‫‪170‬‬

‫ימס לבבי‪,‬‬

‫קברי בני העם‬

‫בתבל ‪ ,‬אף‬

‫חכמו‬

‫למאד‬

‫הדורשים טובה אלי עמם‬ ‫בם‬ ‫בם‬

‫בעלי אשמה כמו אמון‬

‫בתבנית איש‬

‫האומרים‬

‫לעוברים‬

‫יתהוללו‪,‬‬

‫יתמוללו אימים‪,‬‬

‫נלאה זמן‬

‫לרפא‬

‫לא נתנו לבם‬ ‫שמה רשעים‬ ‫שמה‬

‫עבדים‬

‫הדוברים שלום‬ ‫וישלחם האל ביד‬

‫פשעם‪,‬‬

‫סורו ׳‬

‫אף‬ ‫כי‬

‫בעלי‬

‫חטאת‬

‫החליף‬

‫הטו‬

‫חדלו רגז‬ ‫מאדוניהם‬

‫לבבם‬

‫הפשים‪,‬‬

‫התק פ ם‬

‫במגעם‬

‫צבעם ולא‬ ‫אחרי‬

‫‪,CJC2‬‬

‫ם בת‬ ‫הה ים ע־ י!‬

‫טבעם‬

‫בצעם‬ ‫במדעם‬

‫ושםכהה‬

‫שם מצאו נפשם‬

‫‪ 168‬גשנה‪,‬‬

‫כירבעם‬

‫המכו ‪ -‬לו שמעו שמעם‬

‫שם יועצי ארץ‬

‫שמה יגעים בזמן נחו‪,‬‬ ‫‪ 161‬יח> ית־'־‘‬ ‫‪mi 1 162‬־‪,1‬‬ ‫‪ 174‬יתהו־‪1‬־‪ !1‬יתם‪,‬־‘■‘‪ ,‬אימים‪,‬‬ ‫‪ 178‬כהה אמת נ‪,‬נם‪ , ,‬רפא‬

‫למרחק נשאו דעם‬ ‫לכל זרעם ‪,‬‬

‫אף‬

‫לאחריתם‬

‫רבעם‬

‫סבבה נסעם‬

‫ומקדשים העם‬

‫משובתם‬

‫ופ‪,‬־ ד־‬ ‫דא ט ם‬ ‫באמת ״ ! ם‬

‫ארחם וגם‬

‫אזכר נסבה‬ ‫עד כי‬

‫בהמות שדי‬

‫יעמד נפעם‪,‬‬

‫אמת‬

‫נגעם‪,‬‬

‫ומרגועם‪,‬‬

‫מיתתם‬ ‫הומ ‪ .‬ת ‪ ,‬ם‬

‫‪ 173‬ומקדשים‪,‬‬ ‫אה הטכן‪,‬‬

‫נם הי‪,‬‬

‫ומטמאים‪.‬‬ ‫נכנעים‬

‫‪59‬׳‪ 1‬וה ‪ .‬בי* א ט‪ ,‬אהב תה נב י ‪ ...‬בק תד־ ק״ז ~‬ ‫‪ 158‬וחיו י« כו יט והנפט! ת ‪ .‬״א פה כט‬ ‫‪ k‬וייעוו״״ות‬ ‫‪ 160‬יקי‪ !,1‬ה ט א בח בט הן בם יזכז אב־־־ה יח לז יא ‪ 1G1‬כי‪ 1‬א וביי יד דברו ‪ :‬אח י ‪162: :‬‬ ‫>ג״ ותי ו>ג‪.‬ו ות עמו בית י ‪ -‬יא‪. 1‬אהיה י ‪ .‬ט— ״ז י״א אוב לבו‬ ‫תפלת י‪,‬ם כפ‪.‬ר מי־יך מוחי‪ 1‬ום‪,‬‬ ‫*ר‪ -‬רבקה‬ ‫‪ 163‬אברהם שחרית טי‪ ,‬טבת י‪,‬ב י* אייה ם *‪ 1‬ט בה מחזיר א טאייייא י א טה אביהם יצחק וינקב‬ ‫‪ 164‬י‪-‬ונד״ י ט כו א ‪ 166‬קבי־י יר בו כ‪ ..‬ימם יה ה א ‪ 167‬א״חם רה ^ל״ ‪ j 169‬למיח״‬ ‫רחל ^ אה‬ ‫‪ 170‬דת ״ ״ ים אם י ג ‪ 171‬בדמות ל ^ ו ‪ 7‬בהמותוא•‪ 1‬ב כב בתבנית י ״ מ־ יג וי״'‪1‬הם אי‪,‬ב‬ ‫איוב לו ג‬ ‫ח ד ‪ 172‬ב‪,‬די רה ב לנ כג ב^י ם א י״ טז ‪ 173‬דא‪,‬מרים י ״ סה ה א כה ד טו‪ ,‬זבדים ו מטמא•* בנש ע‬ ‫‪ 175‬לרבא ה י־ ־־ ״ריייף לעיל ז ‪139‬‬ ‫‪ 174‬יתדדילו יר ‪ ..‬לח תה ‪-‬ח ח הביכו א וב בד כר טמעו בד יר ט‪.‬‬ ‫״ ב _־ נם קה י כ‬ ‫אב‬ ‫‪ 177‬טמה א ‪.‬ב ג יז יו צ‬ ‫‪ 176‬לא י ״ מ‪ .‬ז דב י‪1‬ב בט הט תה ק ‪ l‬לו‬ ‫ט כהה ‪.‬י יג ! נחום יט ‪ 179‬ט מה א וב י‪ ,‬מצא ר טז‬ ‫‪ 178‬שמה איוב ג‬

‫‪[478‬‬

‫המחברת‬ ‫‪!80‬‬

‫וגדולים‬

‫קטן‬ ‫יחד‬

‫לבי‬

‫שם רבדו ערשם‬ ‫לפני חשכים‬

‫ונכבדים‬

‫לא‬

‫סחרחר בחזות כל זאת‬

‫ינחה ומן אותי‬ ‫ארד שאול‬

‫כמתעלם‬

‫בי‪ ,‬כאשר נחם‬

‫תחתית ואגיע‬

‫לי‬

‫ישפיל גאץ לבי ויכניע‬

‫ולהחליץ‬ ‫זאת‬ ‫כשמע השר‬ ‫״‪! 9‬‬

‫היתה‬ ‫היטבת‬

‫בלבו אש‬

‫הנכבדת ׳‬

‫‪200‬‬

‫ייעפוי‬ ‫ואוהבי‬

‫וחילים‬

‫ימס‬

‫אל‬

‫יעמד נפעם י‬

‫והשירה אשר מזהב ומפז נחמדת■ אשר על המת‬

‫ודלתות הגאוה‬

‫תכחד ״‬

‫לבי‬

‫השרי‬

‫חייך‬

‫ותחזקנה ידיי‬

‫ולהשיבני אל‬ ‫ממד נגעי‬

‫וילבישוני בלויי‬ ‫‪ 1 8 4‬צלעם‪ - ,‬ברם‬ ‫‪ 1 9 0‬לולי אשר ונו'‪,‬‬

‫חלק מצגות חיי‬

‫לבבי‬

‫להרגיעם ‪-‬‬

‫האם‬

‫ופחד ורחב לבבו ■‬ ‫לשברי‬

‫סופדתי‬ ‫מה מאד‬

‫ויאמר אלי‬

‫לולי אשר שמתני מן המות‬

‫הפחידך המות‬

‫דברתי‬

‫כאשר‬

‫מפחדי‬

‫ותעלהו על לבך‬

‫ספרתי‬

‫ואען ואמר‬ ‫יעמד‬

‫לגברי‬

‫להודיעם‬

‫מלאכיו ישלח‬

‫יוקדת ׳ ולא קמה עוד רוח בוי‬

‫ועתה אמר נא אלי‬ ‫כאשר‬

‫מקדשיו‬

‫בחזותי יפלו פני‬

‫המליצה‬

‫לדברי‬

‫את‬

‫והכניעם‬

‫לרחם את אשר זעם‬

‫חסדו ועזוזו‬

‫עת ייקצו כל שוכני עפר‬

‫והגיעם‪,‬‬ ‫והשביעם‪,‬‬

‫כהשפילם‬

‫לשוב‬

‫אלהים חי‬

‫עצמות‬

‫והסיעם‪,‬‬

‫כאשר השקם‬

‫ערפי‬

‫צלעם‬

‫למסעם‬

‫במקום אשר ירם‬

‫ישקה זמני לענה ורוש‬

‫‪190‬‬

‫אשמחה עת אחזה‬

‫יום יום אני הולך‬

‫ויתפלא‬

‫לולי אשר יעד‬

‫מלאו זעם‬

‫לא עוד יקוו לחזות נעם‬

‫מראות טובה‬

‫צר לי ואם אהיה‬

‫ומצעם‬

‫לא שמעו נוגש וקול רעם‬

‫אסירים שאננו שם‬

‫התיאשו הם‬ ‫‪13.,‬‬

‫העשרים‬

‫וכל היקום‬

‫לא נכרו שועים‬

‫ושש‬

‫‪185‬‬ ‫אל '‬

‫הסחבות‬

‫אמונתי‬

‫והלילה אשר הם‬ ‫לקחתי‬

‫ישאפו׳‬

‫ויפשיטוני‬ ‫ובלויי‬

‫ומדי‬ ‫מועדיי‬

‫האדמה אשר‬

‫יעמדו ׳‬

‫!אם‪,‬‬

‫דבר המות אץ‬ ‫והיום‬

‫לשכחי‬

‫דברי בו לא‬

‫ממנה‬

‫רקמתי‬

‫בגדי‬

‫המלחים ׳‬

‫נופל‪ ,‬ת‬

‫והביאם‬ ‫בראותי‬

‫ילכו ולא‬

‫וכל רעי‬

‫ומידעי בי‬

‫וכתנת‬

‫הפסים אשר‬

‫ויקברוני תחת אחד‬

‫והגיעם‪,‬‬

‫‪187‬‬ ‫ואף אם‬ ‫בתת ית המתים היו פני‬

‫ומעילי ׳‬

‫אעצר כחי‬

‫ירוצו ולא ייגעו‬

‫ואיך‬

‫יבגדו ׳‬ ‫עליי‬

‫השיחים׳ אין דורש ואץ‬

‫‪ 1 8 9‬כהשפילם‪ ,‬כמו‬ ‫ואת ‪ 2 0 0‬אשר הם מועדי‪,‬‬

‫¿ השפילם‬ ‫שהם‬

‫‪ 180‬קטן איוב ג יט רבדו מ צ ז טז ‪ 181‬יחד איוב ג ח וקול תה עז יט ‪ 182‬לא איוב ל• יט מש כב כט‬ ‫מלא יש ל כז ‪ 183‬מראות קה ו ו לחזות תה כ‪ ,‬־־ ‪ 184‬לבי תה לח יא אשמחה תה ייד טו ‪ 180‬ויתפלא‬ ‫‪ 189‬י‪ -‬פיל איוב מ יא‬ ‫‪ 188‬ישקה יד ח יד איכה ג יט‬ ‫‪ 187‬ארד יה לב כז דב לב כב‬ ‫איוב י טז‬ ‫‪ 190‬אלהיט מ ביט ד י‪ 21‬וב מי זיט א‪.‬ר טל אד ‪ 191‬ייקצו יש כו יט חב ב ז ועזוזו תה עז טו ‪ 192‬ולהחליץ‬ ‫‪ 194‬מזהב תה יט יא‬ ‫‪ 193‬יפלו בר דו ימם יה הא‬ ‫יש נח יא מקדשיו י ״ יג ג מלאכיו בר כד ז‬ ‫‪ 195‬היתח יר כ ט יש פה ה ולא יה ב יא ופחד יש ם ה ‪ 196‬דיטבת יר א יב דב יח יז וחילים קה י י‬ ‫ו־־לתות יש מה ב ‪ 197‬אל יה ז יט ותעלהו יח יד ג ‪ 199‬ומדי יר לא יט)כ( לא ד‪ -‬י ד ‪ 200‬יעמד יד‬ ‫‪ 202‬וא»הבי תה לח יב‬ ‫‪ 201‬ולהשיבני בר ג יט וכל איכה א ב‬ ‫כב יד הם וי כג ב יי־וצו ים מ לא‬ ‫‪ 203‬בלויי יר לח יא תחת בר כא טו אין יח לד ו‬ ‫ויפציטוני יח כו טז בר לז כג‬

‫‪[479‬‬

‫המחברת‬ ‫מבקשי‬ ‫‪205‬‬

‫מאד‬

‫ומה‬

‫הלב עקש׳‬

‫יהיה‬

‫יזנחהו׳ ואיך לא ישימהו‬ ‫והשיבה‬

‫ידי הזקן‬

‫העשרים‬

‫לשכה‬

‫לעמת רעיוניו׳‬ ‫כאשר‬

‫עצבוני ׳‬

‫המות אשר לא‬

‫לאות על ידיו‬

‫מטרה‬

‫בזכרי כי מות תשיבני ובית מועד‬

‫ושש‬

‫לחצי המות‬

‫ישכחהו׳‬

‫אער לא‬

‫ולזנח‬

‫ולזכרץ בץ עיניו׳ חייך‬

‫השר כי‬

‫עוד‬

‫למנוחי ׳‬

‫הציבוני ׳ ואיך אשוב‬

‫לכל חי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ידי זקן ושיבה‬ ‫וכלה‬

‫‪210‬‬

‫בחדרי‬

‫ומה בצע ואם אסגר‬

‫החדרים ‪-‬‬

‫בריחיי‬

‫ולבי יהמה עלי‬

‫בזכרי‬

‫נבונים יחלו אלי‬

‫כמטר‬

‫ושרים שקדו לשמר פתחי‬

‫חשבוני‬ ‫נגידים‬

‫עטרת הוד‬ ‫נחבאו‬

‫ומנגד לנגעי‬ ‫ויפשיטו‬

‫מעילי‬

‫הנמרץ‬

‫יחרידך ׳‬

‫בראשם‬

‫ואימים‬

‫התמותה‬

‫לברק רמחי‪,‬‬

‫חרדו‬

‫אשר תשטף בעת מחר‬

‫יעמדו‬

‫ואיךאעלז אני‬

‫כישמע השר הישיר‬

‫והעלו על שפתם את ¿ זבחי‬

‫מגערתי‬

‫בזכרי‬

‫בעדן גן פרחי‬

‫בטוב לקחי ומגרע ירחי‬

‫בצחצחות נפשים‬

‫ומה אמר‬

‫יחרידני כאישר‬

‫לנתחים את נתחי‬

‫תמול פתחו‬

‫בהשביעי‬

‫‪220‬‬

‫ונתח‬

‫הזמן ־ רע את בשרי‬

‫והמות‬

‫‪215‬‬

‫לחיימררו‬

‫עצבוני‬

‫אריד בשיחי‬

‫ספיחי‬

‫מידעי ומרעי ואחי‬

‫היקרים‬

‫והלביש‬

‫מבלויים‬

‫נכאב ‪ -‬ומוו‬

‫תשיבני‬

‫ובית מועד‬

‫לכל חיי‬

‫אמר נא‬

‫בחסדך ׳ איך המות לא‬

‫בכל‬

‫ובכל‬

‫ויאמר אלי‬

‫לקראתי רץ ׳‬

‫ההיית חרד עליו ככה‬

‫מעודך ׳‬

‫ממלחי‬

‫לבבך‬

‫ובכל נפעף‬

‫מאדףז‬ ‫ואען‬ ‫‪225‬‬

‫כמוך‬ ‫עד‬

‫ואמר‬

‫חייך ה &ר! לא תשם׳ אם על‬

‫הייתי עור נגח‬ ‫ולערב‬

‫‪ 2 0 6‬עצבוני‪,‬‬ ‫מבלויים ממלחי‪,‬‬ ‫ובעמים אתבולל‪,‬‬

‫מתמול‬

‫עלעום ׳‬

‫אחלק עלל ׳ ולבי חרץ‬

‫העציבוני‬ ‫ואותי‬ ‫אולול‬

‫אסתולל‬

‫לאסף‬

‫ולכנס ׳‬

‫המות לא‬ ‫בעמי‬

‫ובעמים‬

‫אתבולל ׳‬

‫כאלו מיום המות לי מנוסי‬

‫‪ 2 1 0‬הזמן רע‪ ,‬ר ז ם; הרע נתחי‪ ,‬איברי‬ ‫' לביתו כבלויי סחבות ומלחים ‪ 2 2 4‬לא תשם‪,‬‬ ‫בעטי ואתבולל בין עטים אחרים ‪ 2 2 6‬הר׳ן‪,‬‬

‫בבקר‬

‫אכלה‬

‫ותהיה זאת‬

‫ואימים‪ ,‬ותקיפים ‪ 2 1 9‬והלבש‬ ‫ת ‪ -‬תומם ‪ 2 2 5‬אסתולל בעטי‬

‫‪216‬‬ ‫איי‬ ‫‪ .‬וק ־‬

‫‪ 204‬הלב תה קא ד לשכח אבן גבירול ב ‪ 414‬כתר מלכות ויטכח דמות‬ ‫‪ 206‬ירי איוב י ח מטרה איכה ג יב אשוב תר קטז ז ‪ 207‬כי איוב ל כג‬ ‫אריר תה נהג ‪ 210‬וכלה איכה נ ד )בלה( ונתח ‪-‬מ כט יז ‪ 211‬בחררי‬ ‫יר מחלו בערן יח כח ינ ‪ 213‬יחלו איוב כט כג *קרו מש ח לר ‪214‬‬ ‫ומגרש דב לג יד ‪ 215‬עטרת יח טז יב ודעלו יח לו ג תר טז ד ‪216‬‬ ‫יד יט בעת שם ט יח ‪ 218‬ומנגד תה לח יב ‪ 219‬מבלויים יר לח יא‬ ‫ר ה ‪ 224‬ותאשם יח כה יב ‪ 225‬שור שם כא כט אסתולל ‪ .‬ם ט יז‬ ‫‪ 226‬לאסף קה ב כו זאת תה קלב יר‬

‫‪[480‬‬

‫תשתאה‪ -‬ותאישם אשום׳ כי‬

‫ ודוא אחריו ‪ 205‬לאות עם יג ט‬‫‪ 209‬ירי אי‪,‬ג י ח לחיי ¿ם א יר‬ ‫שבת סר !מה בר לז כו ‪ 212‬ולבי‬ ‫בהשביעי יש נח יא בטוב מש ד ב‬ ‫נגידים איוב כט י ‪ 217‬תשטף איוב‬ ‫‪ 220‬ומות איוב ל כג ‪ 222‬בכל רב‬ ‫ובעמים ד ז ח בבקר בר מט כז‬

‫המחברת‬ ‫מנוחתי עדי עדי‬

‫‪230‬‬

‫העשרים‬

‫ושכחתי כי הזמן ימוט‬ ‫לשמחת יום׳‬

‫שמחתי‬

‫ואתמה‬

‫איך‬

‫הלוה‪1‬‬

‫בהכירי כי שכלי נבזה ורזה‬

‫וירעד ׳ וכי בי‬ ‫למצא‬

‫ושכחתי‬

‫התרה‬

‫ונשאתי עלי אז המ>‪ 1‬זל‬

‫מדיום י‬

‫‪230‬‬

‫זמן בוגד‬

‫אדלג שור‬

‫ולערב‬

‫אחלק‬

‫ולבי יחרץ‬

‫לאסף ולכנס‪,‬‬

‫כאלו זאת‬

‫לשמחת יום ורגע‬

‫אשר אשכח‬ ‫ואץ‬

‫לבית מועד‬

‫ואיך‬

‫לכל חי‬

‫ויאמר השר‬

‫בטוב‬

‫הוכחת‬

‫ליום הבא ‪ -‬ובי‬

‫ולכסות גוה׳‬

‫אמנם‬

‫בהיות‬

‫הבדיל האל לנו‬

‫עמו לחייו׳ ונתת לו כל‬ ‫ואען‬

‫חייך‪,‬‬

‫ואמר‬ ‫מפניני‬

‫ומלאתי את‬

‫הנעוה ׳‬

‫ערל‬

‫דרך‬

‫וטמאי‬

‫הברי ונתלה‬

‫וירעד‬

‫למסעד‬

‫התרה‬

‫אוחיל לבד יראה‬

‫צרי גיל ־ עד‬

‫לנפשך‬

‫לטמא ׳ ועזב‬

‫ולא‬

‫ויכץ‬

‫לבך‬

‫מנוחתי עדי עד‬

‫יהי אלי לעת מחר‬

‫תחזקנה‬

‫לבדאטיזכתיאל‬

‫ובקר‬

‫ואיך לא יחרד לבי‬

‫התנצלות או מענה רך‬ ‫אעמד וידי‬

‫אכלה עד‬

‫והתגמול אשר נכץ ונועד ‪-‬‬

‫אני נואש ראות טובה לנפשי‬

‫נמרצת ׳‬

‫אשרימוטוימעד‬

‫שלל תבל‬

‫ואיך אשמח‬

‫‪245‬‬

‫לנפשי‬

‫כבר‬

‫והועד ׳‬

‫ותמהתי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אני ישן בערש תענוגי‬

‫‪240‬‬

‫ושש‬

‫והועד‬ ‫ורעד‬

‫למחלתי אבי עד !‬

‫מוסר‬

‫וענוה ׳‬

‫וברעש ורגז‬

‫להסיר‬

‫ממנה‬

‫הארץ יגמא׳‬

‫ובחר‬

‫בשמאי לא הכית‬

‫בחרפה לחייו׳ ולא‬

‫מעשה‬ ‫באשר‬ ‫ירדת‬

‫מאריו‬ ‫השרי‬

‫התוכחות‬

‫נכאת ׳‬

‫וכאלו‬

‫מקבצת ׳‬

‫שירותי‬

‫דברתי‬

‫עליו‬

‫ראית‬ ‫כפי‬

‫דבריך ׳ חה השיר אשר על לבי נשאתיו׳‬

‫והראיתי כי‬ ‫מאמריך ׳‬

‫בהעוותו ‪-‬‬

‫הוכחתיו‬

‫תוכחה‬

‫באתי‬

‫אחריף ׳‬

‫כאלו‬ ‫והוכחתיו ׳‬

‫ובשק קדשי‬

‫משחתיו‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ימותי חלפו רבם‬ ‫‪250‬‬

‫ולמות‬

‫הכי‬

‫‪ 1‬חי‪ ,‬את‬ ‫‪ 2 3 5‬לבית ם‪ ,‬עד לכי‬ ‫מעעטיש רע ם ‪ 2 4 1‬ולכסות ג!ה‪,‬‬

‫ולבי בי עדן‬

‫ועברו ‪-‬‬

‫הולך וקרב‬

‫ערל וטמא‬

‫בכל רגע ‪ -‬והוא לא כן ידמה‬

‫והתגמול‪,‬‬

‫הקברות‬ ‫בית‬ ‫־‘ בטי‘ את ד ״ אוח‬

‫והעונש‬

‫‪ 2 4 6‬על‪,‬‬

‫על‬

‫‪ 2 4 0‬להסיר טמנה מעשה‪,‬‬ ‫‪ 2 4 9‬עדן‪ ,‬עריץ‬ ‫רנר‬

‫להרחיקה‬

‫‪ 233‬לאסף קח בכו זאת תח קלב יד‬ ‫‪ 232‬אדלג ש ב כב ל ולערב בר מט כז‬ ‫‪ 228‬ו‪ ^-‬אתי יש יר ד‬ ‫‪ 236‬מענה מש טו א ‪ 237‬אעמר יח כביר ‪ 238‬ראות תח רז ‪ 239‬צרי יר חבב‪,‬‬ ‫‪ 235‬לבית איוב ל כג‬ ‫לע יי ^ ‪ 460‬אבי י ס ט ה ‪ 240‬להסיר איוב לג יז ‪ 241‬לבך וי כו מא יש נבא וברעש איוב לט כר באשר‬ ‫‪ 242‬דברי כתובות יב ברי ושמא הכית איוב טז י יררת בבא מציעא עא ארם קורא לחברו רשע‬ ‫וי ככר‬ ‫‪ 243‬ונתת תה קם ט ‪ 245‬באתי מ א א יד ‪ 246‬בהעוותו י‪:‬״ב ז יד ובשמן תה סט כא‬ ‫יורר עטו לחייו‬ ‫‪ 249‬ערל י* נ ‪ :‬א ‪ 250‬וד‪,‬א יש י ז‬

‫‪[481‬‬

‫המחברת‬ ‫לעלות גלגל‬

‫ידמה‬

‫ויחשב כי ירמה‬

‫‪255‬‬

‫העשרים‬

‫ושכח כי לבור‬

‫ערבות ‪-‬‬

‫האנדים‬

‫כאיש יחשב לעור עין משנאיו ‪-‬‬

‫והוא עינו‬

‫ושכח את אשר ימצא בברי‬

‫והוא נתלה‬

‫ומאם‬

‫מקדשי אל‬

‫הבדיל‬

‫והוא במה ואף נחשב‬

‫לבמה‬

‫ועת יזכו קדושי אל לשבע‬

‫ויאמר השר‬

‫באמת‬

‫המתים‪ ,‬כאשר‬

‫הודעתני ‪ -‬לא‬ ‫ובתתך‬

‫אותה אבקש׳‬ ‫שאלתי ׳ תנקה‬ ‫ואעןואמר‬ ‫בכל לבבי‬ ‫‪265‬‬

‫שאלתי‬

‫אקבל ׳ פן‬

‫ובשמן‬

‫הדרת‬

‫קדשך משחתו■‬

‫אמנם‬

‫כבודי אנבל ׳ אמנם אחת‬

‫לדרש‬

‫קברי‬

‫שאלתי מאתך‬ ‫למלאת‬

‫ידעתי כי אחר תאותי לבי לא ינקשי ואם תדר לי‬

‫ובמרומים שהדי׳ כי‬

‫שאלתך שרי ונגידי׳‬

‫למלאת‬

‫ארצה‬

‫ובכל נפשי ובכל מאדי׳ כפי אשר תשיג ידי‬ ‫שאלתי‬ ‫התפלות‬

‫ובקשתי‬

‫עטרתי‬ ‫האכזרי‬

‫ברעש ורגז תגמא׳‬ ‫הלבבות אל‬ ‫לפיד יום‬

‫אמצא‬

‫לחבר אלי‬ ‫ולתפארת ׳‬

‫לגאק‬

‫ותכניע‬

‫ותהיה‬

‫בדבריה‬

‫נהדרת ׳‬ ‫מאודות‬

‫הלב‬

‫הערל‬

‫התמותה‬ ‫והטמא ׳‬

‫מדברת ׳‬ ‫ותפקח עיני‬

‫ועל יצרי‬ ‫הסומא ׳‬

‫האלהים ׳‬

‫ותשים‬

‫אורות‬

‫התאוה‬

‫כהים ׳‬

‫פדיום ׳‬

‫תהיה‬

‫כמוסה‬

‫עמדי‬

‫חתומה‬

‫באוצרותיי אשכח בה כל‬

‫צרותיי ועל שכמי אשאנה׳‬

‫משבצת ׳‬

‫תפלה‬

‫תהיה‬

‫לראש כל‬

‫התפלות‬

‫אתפלל אותה שבע ביום ׳‬

‫ועטרות לי‬

‫ואען ואמר אל השר י הנני אל‬ ‫מוסר‬

‫והוכחתו ׳‬

‫הנה בשמים עדי•‬

‫וצבי‬

‫אולי‬

‫שמחות ‪ -‬יהיה רעב וצמא‪,‬‬ ‫בבור תחתית יהי אובד ונדמה י‬

‫מאלתי‬

‫דאמר השר‬

‫תקרב‬

‫‪270‬‬

‫יסרת‬

‫באולי או בשמא‬

‫ובחר באשר‬

‫אלהים ‪-‬‬ ‫לבך‬

‫בסכלותו מסמא‬ ‫לטמא‬

‫הקדושים‬

‫ותחת לחזות נעם‬

‫תחתית יגמא‬

‫במרמתו ‪ -‬והוא נפשו ירמה‬

‫ואיך יגאה לבב נכאה ונלאה ‪-‬‬

‫‪260‬‬

‫ושש‬

‫כאשר עם לבבי ׳‬

‫אענדנה‬

‫משמעתך סר ״ ואקום‬

‫ואחבר‬

‫ואתננה אל השר נר‬

‫המערבי‬

‫תפלה‬

‫נמרצת ׳‬

‫בתוכחות‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אלהי י נפלו פני‬ ‫‪275‬‬

‫ביום‬

‫גלגל ערבות‪,‬‬ ‫מאורות׳‬

‫ביום אמיר‬

‫בזכרי‬

‫יתנכרו אלי ידידי‪,‬‬

‫‪256‬‬ ‫לרקיג ה גלמו‬ ‫‪251‬‬ ‫על קורות‬ ‫‪266‬‬ ‫היצר הרע‬ ‫מכרוני את יום המוות שבו‬ ‫כשאני מעלה‬

‫בשפלות גאותי‬

‫ביום אהיה מגרש מנותי‪,‬‬

‫‪ 2 6 1‬אחר תאותי לבי לא ינקש‪ ,‬רא א ‪ .‬מג‬ ‫במה‪ ,‬אץ ואפס‬ ‫‪ 2 6 8‬אורות התאוה׳ העינים הטמא ות‬ ‫‪ 2 7 4‬בזכרי ביום וכר׳‬

‫בעצת‬

‫אחליף‬

‫את‬

‫גאוותי‬

‫בטפלות‬

‫‪ 251‬לבור תה פח ז ‪ 255‬מקדשי תה עג יז באשר וי כ כה ‪ 256‬נחטב י ט ב כב ‪ 257‬לשבע תה׳ טז יא‬ ‫‪ 258‬לחזות תה כזד בבור תה פחז ‪ 259‬וב‪ .‬מן תה פט כא ‪ 260‬כבודי יר ידכא אחת תה מד ‪ 261‬ובתתך‬ ‫תה קו טו אחר דב יב ל ‪ 262‬תנקה בר כד מא ‪ 263‬הנה איוב טז יט ‪ 264‬בכי‪ 1‬דב ו ה כפי וי׳ כז ח‬ ‫‪ 265‬שאלתי אם ה ז לראש תה כא ר ‪ 266‬וצבי י^ ד ב ‪ 267‬ברעש איוב לט כר הלב ‪,‬י כו מא יש נבא‬ ‫ותפקח י ט מב ז ‪ 268‬שבע תה קיט קסד ‪ 269‬פדיום בט ג מט כמרפה רב לב לד ‪! 270‬עי‪ 1‬איוב לא לו‬ ‫‪ 271‬אל ש א כב יד ‪ 272‬כאשר יה יד ז ‪..‬ר י!מא לט ‪ 274‬נפי‪ !1‬בר ד ו‬

‫‪[482‬‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬ ‫רכושי‬

‫ביום אחי מתי סודי ורעי‬ ‫אבלה‬

‫ביום‬

‫ביום אויב‬

‫יחרפני ‪ -‬ואשא‪,‬‬

‫נ‪28‬‬

‫ביום רמה‬

‫תכסני‬

‫ביום יעלו‬ ‫ביום‬

‫ומי הוא זה אשר ידע‬

‫ירכתי בור ‪-‬‬

‫באש פגרי‬

‫במאזנים פשעי‪,‬‬

‫ולא‬

‫אועיל‬

‫ותפריש‬

‫ביום‬

‫חכמה ולא דעת‬ ‫וחטאתי‬

‫אבוי עלי י‬

‫בעט‬

‫בידעי כי לך‬ ‫ומאסתי‬ ‫‪290‬‬

‫ואם חטאי‬

‫אלהים‬

‫ועם‬

‫חשבי ‪-‬‬

‫ודרשתי‬

‫ונכסף‬

‫ואם‬

‫אל‬

‫לבחן ‪ -‬ושם אשא זכותי‬ ‫לדעה‬

‫ומצאתי‬

‫ועדנה‬

‫אחריתי‬

‫אמצא צרי אל‬

‫דרש ספרי‬

‫הנבואות‬

‫תדדשנתי‬

‫מחלתי‪,‬‬

‫נביאיך ודתי‪,‬‬

‫בתוכם קץ‬

‫לנפשי תהיה אחרי‬

‫פדותי‬ ‫בלותי‬

‫וכי תכץ לעם קדשך מנוחה‬

‫בגן עדן‬

‫ושמהתחנותי‬

‫התעלסה נפשי וששה‬

‫ונחמתי‬

‫צהלתי‬

‫לזאת‬ ‫ועליך‬

‫אלהי‬

‫לךאשתחוה‬ ‫ובך‬

‫אבטח‬

‫ולא אדאג‬ ‫ואם לי‬

‫בידך‬

‫ואפקיד‬

‫לרפא את מזורי‬

‫ולשמע‬

‫‪ 276‬בימי בכיתי‪ ,‬ב‪ -‬בעת ימי האבל על מותי‬ ‫בעולם הזה ‪ 299‬מזורי‪ ,‬מחלתי‬

‫לדברי שאגתי‬

‫‪ 278‬עת‪,‬‬

‫בהבח בית נכותי‬

‫והמה ישמרו בואי‬

‫לחברה‬ ‫בעת‬

‫סערתי‬

‫גואלי חיי ומותי‬

‫ולא אחוש‬

‫לקורות הזמנים‪,‬‬

‫רחמיך‪ ,‬אל‪,‬‬

‫להשיב את שבותי‬

‫וצור מחסי ומשקיט‬

‫חלקי וכוסי‬ ‫מלכי‬

‫ורבה‬

‫אני משליך‬

‫אתיהבי‬

‫ואתה הוא מנת‬

‫‪300‬‬

‫לצרף‬

‫הכי‬

‫לבבי בי‬

‫יעצוני שעפי‬

‫וכי מתי תחיה‬

‫‪295‬‬

‫וכור‬

‫זכותיי‬

‫כקול ים נהמתי‬

‫ומעיני‬

‫לעולמים יכפר‪,‬‬

‫בספרי‬

‫מלאכתי‬

‫ברזל ‪ -‬ומי יליץ‬

‫ואשמיע‬

‫ואתמרמר בלב נשבר ונכמר‬

‫לעולמי‬

‫ממעלתי‬

‫אהי נכנע ותשך אף חמתי‬

‫כתובה‬

‫מצרף‬

‫בהסתירי עצתי‪,‬‬

‫אהי שובת ונח מכל‬

‫קדושים‬

‫לזאת אהים ואקד לך‬

‫עלותיז‬

‫ותעל צחנתי‪,‬‬

‫אחריש ולא‬

‫בלא חדש ולא שבת וקדש‬

‫‪285‬‬

‫עדכלותי‬

‫ואשתק ‪ -‬עת יספר מגנותי‪,‬‬

‫ועלה‬

‫המותה תשך‬

‫בלא‬

‫יחלקו בימי בכיתי‪,‬‬

‫אכלו עש ורמה‬

‫כרקב או כבגד‬

‫ביום אורד שאול אל‬

‫ושש‬

‫וצאתי ‪-‬‬

‫‪ 279‬עיותי‪ ,‬לדעל‪,‬ת אותי ‪ 289‬לעולביי‬

‫‪ 278‬אויב תה נד‪ ,‬יג ‪ ¿79‬אורד י׳‪ .‬יד טו ‪ 280‬י־מר איוב בא כ‪ ,‬ועלה י ‪ 1' -‬י ‪-‬‬ ‫‪7‬׳־‪ 2‬אבלד איוב יג כח‬ ‫‪ ¿83‬בייא ם ב ד פג ‪! -‬בת בי‬ ‫ואל ב כ ‪ ¿81‬יעלו תה סב י בחסתירי י ע כט גו ‪ 282‬ת‪-‬ך מ‪ -‬כג לב‬ ‫ב ב ‪ 284‬חכמד מ‪-‬י ט ותטך אם ב א ‪ ¿85‬וחטאתי יד יז א ‪ 280‬ואבמיע י ‪ -‬הל ‪ 287‬ואתמרמר לעיל‬ ‫‪ 290‬חטאי י ‪ -‬ו ז‬ ‫‪ ¿89‬ומאסתי א וב ז טז‬ ‫‪ ¿88‬מצרף מט יז נ‬ ‫ ‪ 01‬בלב תד ‪..‬א יט תדד אם ו א‬‫טבוח ‪ 2%‬ועל ך‬ ‫‪ 294‬תח ות‬ ‫‪ ¿91‬דר ט י ט לד טז ‪ 291‬מתי י‪/‬ע כו יט תפלת עדיי ועדנד בר יח יב‬ ‫תי ני כג לחט ב תי קכו א ‪ ¿97‬ם ת תה טז ח וצ‪,‬ר תה ¿י בב ‪, ¿98‬אפי־־ץ־ תה לאו ‪ ¿99‬לדברי‬ ‫‪ 101‬בוא דח״ב כג ז‬ ‫‪ —1‬כב ב‬

‫‪[483‬‬

‫המחברת‬ ‫האתעצב‬ ‫אני‬

‫למפקד‬

‫אפשט‬

‫מעילי‬

‫ואתלונן‬ ‫‪305‬‬

‫כשמע‬ ‫אבי ׳‬

‫יגוני ׳‬

‫עווני‬

‫זאת‬

‫אשמח‬

‫ימי‬

‫אחרי‬

‫המהללה‬ ‫‪315‬‬ ‫כן‬

‫למשה‬

‫כן‬

‫נפשי‬

‫תערג‬

‫מצאה‬

‫כי‬

‫אדני ׳‬

‫ראו‬

‫חיים‬

‫רפק‬

‫רצון‬

‫ויתנה‬

‫ראמר‬

‫אלי‬

‫ביי‬

‫זאת‬

‫חפצת‬ ‫עתה‬

‫מצא‬

‫אכרת‬

‫משלהי‬

‫ידעתי‬

‫ידיי‬

‫בריתי‬

‫אורו‬

‫כי‬

‫בבית‬

‫השר‬

‫חייך‬ ‫תסיר‬

‫עיניי‬

‫מאתי ׳‬

‫אבי‬ ‫רהבי ׳‬

‫זאת‬

‫כמוה‬

‫תניס‬

‫לא‬

‫נכותו ׳‬

‫ראיתי‬ ‫בה‬

‫ויתפלל‬

‫השר‬

‫אלי‬

‫וגבור‬ ‫אל‬

‫כארי‬

‫שם‬

‫אמצא‬

‫ועשית‬

‫חן‬

‫מרעה‬

‫לעשות‬ ‫ומה‬

‫הפגרים ׳‬

‫רצץ‬

‫עצביי‬

‫אבי‬

‫מאד‬ ‫ואני‬

‫בעיניך‬

‫לבלתי‬

‫רעיוני‬

‫ראיתיך‬

‫כי‬ ‫בעשותך‬

‫שבשמים ׳‬

‫שמת‬

‫לא‬

‫אדוני‬

‫וכאיל‬

‫תמהים ׳‬

‫מן‬

‫נחמתניי‬

‫היום‬

‫אותי‬ ‫תערג‬

‫מן‬

‫עז‬

‫כנמר‬

‫על‬

‫ממה‬

‫אשר‬

‫התפלה‬

‫אפיקי‬

‫וקל‬ ‫מים ׳‬

‫שהזכרתני‬ ‫הכרתי‬

‫אותי‬

‫לדרש‬ ‫עושה‬

‫כן‬

‫דברת‬ ‫ואעןואמר‬ ‫שם‬

‫ויזכירו‬

‫את‬ ‫אשר‬

‫ברכים‬ ‫דבקה‬ ‫‪325‬‬

‫כי‬ ‫כביר‬

‫האלהים ׳‬

‫ובראות‬

‫כאשר‬

‫הנפש‬

‫מוצאה‬

‫וכי‬

‫השמעתניי‬

‫כצבי ׳‬

‫הקברים ׳‬

‫‪320‬‬

‫ויאמר‬

‫אשר‬

‫ורץ‬

‫תראה‬

‫רב‬

‫אודה‬

‫את‬

‫ולך‬

‫עפר‬

‫בזאת‬ ‫את‬

‫חסותי‬

‫נגדךכלתאותי ׳‬

‫על‬

‫לבבי ׳‬

‫הפעם‬

‫מסיני ׳‬ ‫חילי‬

‫עם‬

‫אין‬

‫כסותי ‪,‬‬

‫היותו‬

‫ויהי‬

‫כנשר‬

‫נשבע‬

‫כאשר‬

‫כי‬

‫אכרע‬

‫עדתיי‬

‫אשים‬

‫בצלך‬

‫אדני‬

‫לדבר ‪-‬‬

‫המהללה ׳‬

‫הטמון‬

‫כי‬

‫בשרי‬

‫ולך‬

‫אנשי‬

‫ושק‬

‫ואשימה‬

‫עבדך‬

‫בחבי ׳‬

‫למות‬

‫ואתבודד‬

‫יבמה‬

‫עשית‬

‫הלכה‬

‫מעודי ׳‬ ‫כל‬

‫ומה‬

‫אוסיף‬

‫אני‬

‫המערבי ״‬

‫ותעביר‬ ‫‪310‬‬

‫ולך‬

‫יצמא‬

‫נר‬

‫גאותי‬

‫בסתר‬

‫התכלה‬

‫האשתומם‬

‫רחמיך‬

‫ולך‬

‫השר‬

‫גואלי‬

‫העשרים‬

‫או‬

‫ושש‬

‫מן‬

‫חייך‬

‫השרי‬

‫הפגרים‬

‫את‬

‫אשר‬ ‫לא‬

‫יום‬

‫בבוראה ׳‬

‫שכחי‬

‫בקול‬

‫ויחזקו‬

‫תבוא‬

‫הנתחים‬

‫המות‬

‫שמעה‬

‫כורעות‬

‫לו‬

‫לב‬

‫ולשמע‬

‫לא‬ ‫השלם ׳‬ ‫דברו‬

‫עמי‬ ‫את‬

‫בביתי ׳‬ ‫הראש‬

‫ובשר‬ ‫לקחה‬

‫ואת‬

‫הפגרים‬ ‫מוסרי‬

‫ישימו‬ ‫רעבה‬

‫ותכנס‬

‫אשר‬ ‫יקימון‬

‫מדלג‬ ‫וצמאה ׳‬

‫בחדרי‬

‫הפדרי‬

‫כאיל‬

‫יוכיחו‬

‫נחסר •‬

‫ישימו‬

‫האיש‬ ‫והודם‬

‫הכושל‬ ‫פסח‬

‫משכיתי ׳‬

‫אשר‬

‫ותכירו‬ ‫ותרן‬ ‫הצולעה‬

‫חדר‬ ‫אשר‬

‫בחדרי‬ ‫לא‬

‫סר ׳‬

‫המתעלם ׳‬ ‫אלם ׳‬

‫לשץ‬

‫לשארית‬

‫נוכחי‬ ‫יכניע‬ ‫ויאמצו‬

‫יתנו‬

‫היפש‬

‫ולגוי‬

‫עצום‬

‫הנהלאה‬ ‫ויאמר‬

‫השר‬

‫חי‬

‫אני ׳‬

‫זה‬

‫הדבר‬

‫לא‬

‫האמנתי‬

‫ולא‬

‫אאמין ׳‬

‫כי‬

‫פגרי‬

‫המתים‬

‫בהדרך‬

‫תטמין‬

‫‪ 302‬ימבקד‪ ,‬לחסרו‪ ,‬גואיי‪,‬‬

‫קרובי‬

‫‪ 313‬מן התבלה‪,‬‬

‫בתפי^־‬

‫‪ 305‬וי־ך תה סג ב ולך י^ מה כג דיך יד מ ז ‪ 306‬ומד‬ ‫‪ 304 ..‬ואתי‪ ;:,1‬תה צא א—ב‬ ‫‪. 303‬שק ש‬ ‫‪ 3C7‬א ‪ ,‬אי ב טא כה אבי מ ב ב יב ‪ 308‬נר יומא לט כאשר יה י־ ז ב את‬ ‫תה לה י‬ ‫ש ב ‪ ,‬כ ‪-s‬‬ ‫‪ , 309‬תגביר ש ב יב ע איוב לא ל^ הפגם בר כט לה ראו דב לב לט * א יי־ כט ת^יש י ‪-‬‬ ‫תר מא יב‬ ‫מי‪ ,‬י ‪ 310‬דלכה פאה ב ו כי נש ה לד ‪ 311‬כי איוב לא כה ‪ 312‬כל ש א כה ז ‪ 313‬אמצא רות ב מ‬ ‫מ א כ י‪1‬‬ ‫מבב ‪ 317‬עו _ה בריח ה‪ 319‬בחדרי יח ח יב חדר‬ ‫‪, 114‬גש ת ‪-‬ה בדיגז אבות ה כ ‪ 315‬וכאיל תה‬ ‫ירימק אי‪ ,‬ב ד ר ‪ 323‬נ דלג י ‪ -‬להו ‪ 324‬ול‪ -‬מע עד ח יא דצ^ עד כ רז‬ ‫‪ 120‬את ואה‪ 322‬לא צפ ג ב‬

‫‪[484‬‬

‫המחברת‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫תאמץ‬ ‫‪330‬‬

‫כי‬

‫לא‬

‫פתוחי‬

‫חותם ׳‬

‫מעמיו ׳‬

‫בא‬

‫מעליו‬

‫‪335‬‬

‫מוסר‬

‫רוח‬

‫הזמן‬

‫ויהי‬

‫ובראותי‬ ‫בגדי‬

‫אין‬

‫מצרי‬

‫השר‬

‫עמו‬

‫בחדרי‬

‫חדרים ׳‬

‫ולא‬

‫סדרים ׳‬

‫עם‬

‫מת‬

‫נגזר‬

‫גוזלי‬ ‫יבהיל‬

‫כתוב‬

‫דובר‬

‫הרע‬

‫בה‬

‫נבלה‬

‫כל‬ ‫לרואיה‬

‫נאלם ׳‬

‫תשכיחניי‬

‫ואשר‬

‫ובשכבי‬

‫ביד‬

‫כאשר‬

‫המת‬

‫כה‬

‫השר‬

‫התוכחה‬ ‫לא‬

‫אעצרי‬

‫תשמר‬

‫ההיא‬ ‫כי‬

‫אם‬

‫נפשו‬

‫‪351‬‬

‫השר‬

‫אלהים‬

‫אלהים‬

‫לימינו‬

‫פנה ׳‬

‫וזה‬

‫נפל‬ ‫כמבכירה‬

‫עלי‬

‫לא‬

‫תמונת !‬

‫מלוא‬

‫כמטחוי‬

‫אל‬

‫מוסר‬

‫ידעתי‬

‫תעמדי‬

‫לא‬

‫כי‬

‫לראות‬

‫כי‬

‫ובקירות‬ ‫וענוה ׳‬

‫החדר‬

‫נותנים‬

‫היו‬ ‫מחמדי‬

‫אנוש‬

‫כזאת‬

‫יום‬

‫יחזה ׳‬

‫יום‬

‫פעם‬

‫השמים י‬ ‫ביד‬

‫אשר‬ ‫קומתו ׳‬ ‫והוא‬

‫קשת‬

‫כי‬

‫מבתיי‬

‫תאוה‬

‫אשרי‬

‫השירה‬

‫אבנים ׳‬

‫נופל וגלוי עינים‪,‬‬

‫זה ׳‬

‫המת‬

‫אליו‬

‫משכיתי ׳‬

‫מדברי‬

‫ולעינים‬

‫שער‬

‫ראה‬ ‫ארצך‬

‫הרחק‬

‫והבאתיו‬

‫דברי‬

‫אמת‬

‫ההדורים ׳‬

‫חושה‬

‫בחדר‬

‫מדברים‬

‫להשכיל‬

‫מחנה‬

‫מהרה‬

‫אם‬ ‫צורת‬

‫השירים‬

‫אלי‬

‫חצובים ׳‬

‫נחמדים‬

‫המתי‬

‫תדע‬

‫ומדבר‬

‫אראה‬

‫ביתי ׳‬

‫השכל‬

‫בית‬

‫ביד‬

‫ואז‬

‫כתבתי ׳‬

‫ויאמר‬

‫אל‬

‫ראם‬

‫אימתו ׳‬

‫את‬

‫תראנה‬

‫ושם‬

‫לראוהי‬

‫כי‬

‫לרב‬

‫לא‬

‫רק‬

‫כי‬

‫כאשר‬

‫זה‬

‫צרת‬

‫כי‬

‫מלהבות‬

‫השר‬

‫ונשאתי‬

‫ערש‬

‫וכל‬

‫איש‬

‫אבן‬

‫עורו‬

‫תארו ׳‬

‫פתוחה ׳‬

‫והלאיתני ׳‬

‫לראותה‬

‫השירה‬

‫מלכים‬

‫כאשר‬ ‫אשר‬

‫ובזיתני ׳‬ ‫חזק‬

‫השמותני‬

‫בקיר‬

‫ואלך‬

‫שירים‬

‫לפני‬

‫ופעמים ׳‬

‫דברי‬

‫אגרת‬

‫חרש‬

‫במותיו ׳‬

‫משחור‬

‫פה‬

‫מעשות‬

‫צורת‬ ‫על‬

‫וחשך‬

‫ומרע‬

‫בה‬

‫החדר‬

‫צלמות‬

‫אחמדי‬

‫ויאמר‬

‫‪333‬‬

‫אלך‬

‫בחדרו‬

‫השירה‬

‫עד‬

‫בי‬

‫השר‬

‫כתובים ׳‬

‫יטריד ׳‬

‫וידרכו‬

‫ובידו‬

‫וחנף‬

‫צירתי‬

‫מעשה‬

‫כן‬

‫תשיחני‬

‫כשמיר‬

‫נשבעתי ‪,‬‬ ‫חשב‬

‫בלבו‬

‫יציר‬

‫על‬

‫עצמו‬

‫עורו ׳‬

‫ומדי‬

‫הקלותני‬

‫מצחי‬

‫הלכו‬

‫גואל‬

‫ועל‬

‫לא‬

‫תבצר‬

‫ואמר‬

‫ויאמר‬

‫יטריד‪,‬‬

‫כי‬

‫נגידים‬ ‫ואען‬

‫‪345‬‬

‫מדוע‬

‫ואף‬

‫כשמע‬

‫היא‬

‫ערש‬

‫ואומן ׳‬

‫סביבותם ׳‬

‫יצועי‬

‫בו‬

‫נכלם ׳‬

‫לעולם ׳‬

‫והקיצותי‬

‫השר‬

‫הראיתניי‬

‫האיש‬

‫קירות‬

‫הזמן‬

‫החדר‬

‫סביבותיו ׳‬

‫אותם‬

‫החוטא‬

‫ולמחמדי‬

‫ולעמת‬

‫צפד‬

‫העולם‬

‫יוסר‬

‫ותוכיחניי‬ ‫ויאמר‬

‫‪340‬‬

‫ומאהבת‬

‫יוסר ‪ -‬לא‬

‫פתחתי‬

‫על‬

‫ותולעים‬

‫עצמותיו ׳‬

‫ישימו‬

‫דשן‬

‫וחירותם ׳‬

‫בעצמיוי‬ ‫מעל‬

‫רואיו‬

‫השרי‬

‫חכמים‬

‫רקב‬

‫ויחריד ׳‬

‫בה‬

‫חייך‬

‫דברי‬

‫ותוכחה •‬ ‫לא‬

‫אותך ‪,‬‬

‫תאמן ׳‬

‫ושארו‬

‫עלי‬

‫‪350‬‬

‫אראה‬

‫השר‬

‫העשרים‬ ‫ושמן ׳‬

‫ושש‬

‫עד‬ ‫נופל‬

‫מנגדי‬

‫המת‬ ‫אשר‬ ‫וגלוי‬ ‫ובטרח‬

‫נתונה ׳‬ ‫חשבתי‬ ‫עינים ׳‬ ‫גדול‬

‫ותשכן‬ ‫כי‬ ‫כסיתי‬

‫עליו‬ ‫פרחה‬

‫על‬

‫העירותיו ׳‬

‫עננה ׳‬ ‫נשמתו ׳‬

‫צורת‬

‫המת‬

‫כאשר מ !‬

‫מתעלף‬

‫‪ 330‬דברי מש א ו ערש תה‬ ‫‪ 329‬קירות מ א ו ה מעשי שם כח יא‬ ‫‪ 328‬דשן יש ל כג לא יש ז ט‬ ‫קלב ג ‪ 331‬בא חב נ טז הלכו איכה ח יח וידרכו חב׳ ג יט גוזלי מי ג ב ‪ 332‬צפר איבה ד ח ‪ 333‬ובידו‬ ‫‪ 337‬מדוע ש ב יט מד‬ ‫‪ 335‬ומדי יד לא יט)כ( ובשכבי מש ו כב‬ ‫‪ 334‬וחגף יש ט טז‬ ‫נחם ו ה‬ ‫השמותני‪ ,‬איוב טז ז ‪ 338‬מצחי יח ג ט כח דג י ח ‪ 339‬רוח תה עו יג ‪ 340‬בי בר כב טז ‪ 342‬בחדרי‬ ‫‪ 344‬והבאתיו שי ג ד יח ח יב ‪ 345‬מלהבות תה כט‬ ‫שבת סד ‪ 343‬צלמות איוב י כב מהרה ש א כ לח‬ ‫‪ 347‬ויאמר בר לב ג אשרי איוב ה יז ‪ 348‬אין בר כח יז‬ ‫‪ 346‬נחמדים בר ג ו‬ ‫ז נותנים יח כח יז‬ ‫‪ 349‬ותשכן איוב ג ה ‪ 350‬נפל ש׳׳א כח כ פרחה בראשית רבה צג ח ‪ 351‬ובראותי בר מב כא יר ד לא נופל‬ ‫בט כד ד ‪ 352‬הרחק בר כא טז‬

‫‪[485‬‬

‫המחברת‬

‫‪355‬‬

‫החדר‬

‫אל‬

‫עשיתי‬

‫ואני‬

‫אחריו‬

‫רץ‬ ‫כי‬

‫חשבו‬

‫העליה‬

‫פן‬

‫המתי‬ ‫‪360‬‬

‫עם‬

‫שקר‬

‫נמלא‬

‫כשמעי‬ ‫אותה‬

‫ביד‬

‫המת ‪-‬‬

‫וממגד‬

‫גרש‬

‫ירחי ׳‬

‫ואשא‬

‫משלי‬

‫‪365‬‬

‫שחוקי‬ ‫תשמענה‬ ‫כל‬

‫השוכב‬

‫הוי‬

‫זד ׳‬

‫על‬

‫בי‬ ‫מבקשתי‬ ‫עד‬ ‫והיא‬

‫יראה‬

‫אותה‬

‫‪-‬‬

‫רוח‬

‫ואץ‬ ‫ויאמר‬

‫אלי‬

‫וצורת‬ ‫יצא‬

‫מפי‬

‫לא‬

‫למרחוק ׳‬

‫ואמר‬ ‫שירותי‬

‫רעה‬

‫ואץ‬ ‫מפנה‬

‫המת‬

‫מבחר‬

‫משאי ׳‬

‫קול‬

‫תוסיף‬

‫מבעתו ׳‬

‫ואני‬

‫עתה ׳‬

‫וכל‬

‫מה‬

‫הראיתני ׳‬

‫רואינו‬

‫הוגעתני ׳‬

‫מאד‬

‫כי‬

‫חשבתי‬

‫דבר‬

‫צדקה ׳‬

‫כי‬

‫אם‬

‫לא‬

‫לראותי‬

‫עוד‬

‫עד‬

‫עולם ׳‬

‫אשר‬

‫לא‬

‫ראית‬

‫תבואות‬

‫שמשי‬

‫אליו‬

‫אחרי‬

‫ושיחי ׳‬

‫ממגד‬

‫תראני‬

‫וחי‬

‫מחר גם‬

‫שם‬ ‫אל‬

‫תצרף‬ ‫מי‬

‫בי‬

‫השירה‬

‫נא‬

‫תראה‬

‫אף‬ ‫אתמול‬

‫את‬

‫על‬ ‫אות‬

‫פיך‬

‫על‬

‫איךלאתעור‬

‫נצמד‬

‫היקרה ׳‬

‫נפלא‬

‫כמוך‬ ‫בור‬

‫המר‬

‫נפשך‬

‫תגעל‬

‫כי‬

‫הבאות ‪,‬‬

‫כי‬

‫לפעור י‬

‫תחתית‬

‫מאד‬

‫על‬

‫אותך‬

‫מן‬

‫הדשן‬ ‫אותך‬

‫על‬

‫הוא‬

‫דשן‬

‫הקיצה‬

‫אם‬

‫והדרה ׳‬

‫היכלי שן‬ ‫עשןי‬

‫שפך‬

‫ולשונך‬

‫יפיה‬

‫ישלח‬

‫השן‬

‫התפת‬

‫אל‬

‫בך‬

‫אתה‬

‫ישן ׳‬

‫דשן ‪,‬‬

‫בראותך‬

‫יענה‬

‫וזמן‬

‫בבשרי‬

‫אל‬

‫תסחר‬

‫היום‬

‫אם‬

‫הייתי‬

‫שמתשרף‬

‫תפנה י‬ ‫אל‬

‫יבלע‬

‫וזכר‬

‫תאמר‬

‫הקיצה‬

‫מטות שן‬

‫דמי‬

‫המול ׳‬

‫מה‬

‫שוב‬

‫‪375‬‬

‫אלי‬

‫בחמתו ׳‬

‫נכלם ׳‬

‫החיי‬

‫הנשוך‬

‫עמדו‬

‫נשבעתי‬

‫נשמע‬

‫כאלו‬ ‫ואץ‬

‫עמדו ׳‬

‫הביאותניי‬

‫ועתה‬

‫מפי‬

‫לשעתו ׳‬

‫מה‬

‫אמרתי‬

‫אני‬

‫ואמר‬

‫וביום‬

‫כשמע‬

‫פנה‬

‫בביתך‬

‫והקול‬

‫אשר‬

‫ערל ‪,‬‬

‫השר‬

‫ביתו ׳‬

‫אמתי‬

‫ברח‬

‫רואי‬

‫להשיבו ‪-‬‬

‫לנו‬

‫ותשיבני‬

‫וראהתולע‬

‫‪370‬‬

‫אל‬

‫שאלוני‬

‫אקראנו‬

‫יאמרו‬

‫כאשר‬

‫מתוקה ׳‬ ‫פי‬

‫דעתו ׳‬

‫יתעה ׳‬

‫השר‬

‫ולא‬

‫מדבש‬

‫אל‬

‫במחנה ׳‬

‫השבעתני ׳‬

‫יהיה‬

‫התוכחה‬

‫הגעתי‬

‫נשאתיו ׳‬

‫שב‬

‫רואיו‬

‫מלחמה‬

‫כאשר‬

‫וממרורים‬

‫וכאשר‬

‫בעיני‬

‫קול‬

‫ויהי‬

‫על‬

‫אשא ״‬

‫שכמי‬

‫העשרים‬ ‫וכאשר‬

‫ושש‬

‫תלשן ׳‬

‫ברכיו‬ ‫את‬ ‫אתה‬

‫ישן‬

‫שדשן‬ ‫ישן ׳‬

‫ויאמר‬

‫זאת‬

‫עטרת‬

‫היא‬

‫צבי‬

‫•בכם'‬ ‫גרסתי לו ׳‪.‬יתעלןז לפיכך אטא את‪,‬‬ ‫‪ 351‬שב אל דעתו׳‬ ‫‪ 372‬איי עי‪ ,1‬בת» ובה ל‪ .‬סים וזמן ר״\ י ומאם בזמן‬ ‫‪ 373‬כי ד‪,‬וא‬

‫‪ 353‬אני עשית וא!‪.‬י אשא‪ ,‬א‬ ‫עור םהתעלפ‪,‬ת ‪ 27‬יתו‪ ,‬ס ־‬ ‫דשן את שדשן‪ ,‬בי ר ס‪- ,‬רך יד» ! את מי »היה כמן ו־ פן‬

‫‪ 35‬דוכא‪..‬ר יד כ‪ .-‬לג א י י ‪ .‬ם‪ ,‬י־‬ ‫»־׳>*׳* ואץמ א יח כו‬ ‫‪ 174‬יי* עת '‪ 1‬על •ז ‪ 42‬רוח »׳׳א טז ט‬ ‫)‪ 3V‬ב‬ ‫‪ 1 0 8‬וממרורים א‪1‬יב ט יח‬ ‫‪ 35b‬קי‪ 1‬עט לב י יזעמי נחום ב ט ‪)7‬־־{ רוגעתני י* מג כד‬ ‫!*!ג מי*א תה קכו ב דרי¡ויי ׳גז ‪ -‬נ‬ ‫הטכ ‪ 160‬מרב תד יגע יא ת*יב י תד עד כא ייא ‪ -‬ט יד י‪..‬‬ ‫‪ {6‬י ‪ r^w‬י־ בלבכד‬ ‫‪ 365‬ה*וכב עם ו ר ה קיצד מ א יח כז‬ ‫‪ 362‬מט ד רב '‪ J1‬יי {‪ 16‬כיי ב ט כא ח‬ ‫‪ 368‬תסחר יד יד יח בור איכר ג ה כי‪ ,‬תד טד ט‬ ‫ד ום עט ח י‬ ‫‪ 367‬ערי‪ 1‬בר יז יי‬ ‫‪ J70‬תג רף‬ ‫ע‬ ‫טזיט‬ ‫‪71‬ר אלאיוב ד א כיו * ב א טז‬ ‫‪1 '1‬ד יב‬ ‫‪ {72‬שוב הו ז ט ‪,‬זג ן רע א ‪ ¿‘) בזב " כוכב ״ ד ^ בת ואי־־‪,‬ך‪ 1‬פ " ק‬ ‫הכיכבים ד ראים ברקי‪ !,‬חוץ‬ ‫« בו כי‪1‬‬ ‫בת את א ר דב ה‬ ‫ א ד‬‫ת שק ף ‪ - ,‬פ ‪-‬‬ ‫ג > ל ה במיני‪,‬‬ ‫הנוצרים‬ ‫לספירת‬ ‫מבריאת ד‪ !,‬ולם ‪1328‬‬ ‫מ ‪ .‬ב ‪ ,‬נת כוכבי דיכת המש ת א^פים ושמיטה ו^מ !נים שנה‪,‬‬ ‫השובבים‪ ,‬דר «‪ ,‬גים‬ ‫‪,‬בסייאהם‪ ,‬ום י‪ 1‬ת ‪ -‬ם‬ ‫כתנת פכים‪ ,‬כות ת צבו * ‪ -‬ב ‪ -‬פ‬ ‫ושני‬ ‫שבתי‪ ,‬דממ‪ ,‬ה על ד ‪ -‬בת‬ ‫ אחר‪ ,‬ן קחי ‪ -‬ד ‪1‬‬‫מז ^ איר‬ ‫מאסף‪ - ,‬דוא‬ ‫דכ ^ב דקט‪ ,‬דב " ב ד ‪ -‬ויי‬

‫‪151‬‬

‫כי‪ 1‬בים‪,‬‬

‫האמות‬

‫בראותם כי‬

‫מכוכבי‬

‫‪153‬‬

‫‪156‬‬ ‫‪145‬‬

‫‪158‬‬

‫‪165‬‬

‫ויא‬

‫ת ‪ -‬קיף‬

‫ מ ז כ>‬‫ש‪,‬‬

‫ת‬

‫‪ 163‬מ ‪ -‬א ^ ד‬

‫יד‬

‫כד‬ ‫כב‬

‫>! _ ות‬

‫א‬

‫‪153‬‬

‫נמר ‪-‬‬

‫כד‬

‫ת*«ת‬

‫ב יב ד‬

‫‪147‬‬

‫ל׳ ניל‬

‫כ ‪347 -‬‬

‫יר‬

‫כט כ ‪-‬‬

‫‪159‬‬

‫דברי‬

‫קה‬

‫‪ 154‬וא‬ ‫‪165‬‬

‫מאבך‬

‫ו‬‫‪.‬‬

‫‪149‬‬ ‫בר‬

‫כד‬

‫י‬

‫כד‬

‫בד‬

‫‪[495‬‬

‫ייבזות‬ ‫גז‬

‫ ‪168‬‬‫כב כ ‪-‬‬

‫ת ׳־‬

‫‪ 136‬ע _‪.‬‬ ‫‪ - 169‬ר ‪-‬‬

‫‪160‬‬

‫מ«‬

‫ב‪-‬‬ ‫ג!‬

‫‪151‬‬

‫ראיתי‬

‫> ! יל כ ‪441‬‬

‫לז ^‬

‫‪157‬‬

‫כוכבי י «‬

‫יט‬

‫ב « מי‬

‫י יר‬

‫רב‬

‫יג י‬

‫המחברת‬ ‫ראמר השר‬ ‫על‬

‫אץ‬

‫הרשעים‬

‫שהרי הושם‬

‫מנדים ׳‬

‫צדק‬

‫בשמים‬

‫מאדים‬ ‫ואען ואמר‬

‫חבקו‬ ‫‪175‬‬

‫לתמה אם‬

‫העשרים‬

‫הצדיקים את‬

‫ושבע‬

‫לא יתגאה‬

‫תמותה‬

‫המלך לחן בני‬

‫לעתות ׳ כי הנה השמש‬

‫חשמליו‬

‫דצוצי‬

‫אשפתות‬ ‫איך לא יהיה לחשק אחרי נמכר גאלה‬

‫ויאמר השר‬

‫הולך ואור עד‬

‫ופדיום ׳ ואור נגה‬

‫נכץ היום‬ ‫ואען ואמר‬

‫לא יבוש שפל רוח‬

‫שבכוכבים‬

‫לתמה אם‬

‫אץ‬

‫יתחבר השמש פעם‬ ‫ואען ואמר‬

‫אץ‬

‫ויאמר השר‬

‫היעלה‬

‫בחדש רק עם‬ ‫לתמה אם‬

‫נקראו‬

‫היות בית נגה‪,‬‬

‫הלבנה‬

‫החושקים‬

‫הלבנה‬

‫העקרב‬

‫בעלי‬

‫תהיה עם‬

‫באמנה ׳ כי הנה לא‬

‫לשפך דם‬

‫קרנים אנשי‬

‫אחרי היות‬

‫יקדים ׳‬

‫בוגדות אשר לא‬

‫עקרב בית‬

‫עמדה רגלם‬

‫מאדים‬ ‫מפני‬

‫במישורי‬

‫המוכרת גויים בזנוניה שור‬

‫ואען ואמר‬ ‫‪185‬‬

‫בעל‬

‫כוכב‬

‫לאיפרדמןהחמה‬

‫ויאמר השר‬ ‫‪180‬‬

‫להתחבר עם‬

‫מעלה רמה ׳ כי הנה‬

‫הקטן‬

‫אץ‬

‫ויאמר השר‬

‫לתמה על‬

‫אץ‬

‫מאדים אם ידיו‬ ‫היפה‬

‫לתמה אם‬

‫מלמדות‬

‫כלבנה תחזר‬

‫לקרבי‬ ‫אחורנית‬

‫אחרי היות‬ ‫לעת‬

‫בביתו‬

‫זקנתה‬

‫עקרב‬ ‫אחרי‬

‫ותקטן ׳‬

‫היות בית לבנה סרטן‬ ‫השואלים‬

‫ואען ואמר‬

‫החושקים זלים זהב‬

‫מדוע‬

‫יחמלו ׳‬

‫מכיס ולא‬

‫שכחו כי בית מה‬

‫מאזנים‪ ,‬אשר כסף בקנה ישקלו‬ ‫ויאמר השר‬ ‫‪190‬‬

‫אץ‬

‫צדק היה להם‬ ‫ואען‬ ‫והוא‬

‫‪195‬‬

‫ואמר‬

‫לתמה אם הדג הקיא את יונה אל‬

‫הצדק‬ ‫אץ‬

‫אחרי היות דגים בית‬

‫היבשה׳ כי‬

‫למורשה‬ ‫הירח אם הוא‬

‫לתמה מן‬

‫במהלכו נזורי‬

‫לפעמים‬

‫סרטן‬

‫שהרי ביתו‬

‫אחורנית חחר‬

‫ויאמר השר‬

‫אץ‬

‫ואען ואמר‬

‫אין‬

‫לתמה אם השמש‬ ‫לתמה על‬

‫אחרי היות ביתו אריה‬

‫כמלך על תבל יהיה׳‬

‫האדמה ׳‬

‫האריה אם הוא מלך על חיות‬

‫אריה‬

‫אחרי היות‬

‫בית חמה‬ ‫אין‬

‫ויאמר השר‬

‫הבתולה‬

‫לתמה אם‬

‫ככלה ׳‬

‫תתיפה‬

‫אחרי‬

‫היות‬

‫כוכב ־ חמה‬

‫בית‬

‫בתולה‬

‫‪ 172‬טאד־ם‬ ‫לכלך‬

‫לו‬

‫^ יימ ע‬

‫‪ 181‬יקדים‪,‬‬ ‫‪ 173‬ב ^ י‬

‫תה‬

‫טזיט‬ ‫‪184‬‬

‫ח‪-‬‬

‫ני ‪,‬‬

‫מופיזת‬

‫גאווה‬

‫‪ 187‬יחמ^ו‪,‬‬

‫י ‪ .‬דר‬

‫תדיה‬

‫תה‬ ‫‪/‬‬

‫מתוך‬

‫^ יכא‬

‫‪179‬‬

‫ידיו‬

‫הממונה על‬

‫המלחמה ‪. ,‬ל‬

‫‪ 174‬חבק ‪,‬‬ ‫אם‬

‫קמר א‬

‫מלך ׳ ‪ .‬בחי ‪ ,‬ת‬

‫ב כ‬

‫ ים‬‫מאח ‪, ,‬‬

‫יקמצ ‪,‬‬

‫איכר ר ד‬

‫‪ 181‬ל ‪ .‬פך‬

‫‪ 187‬זלים‬

‫י‪.‬‬

‫כץ ו‬

‫ולכן דוא משד ־‪ ,‬את רר ‪ -‬ע ־ם ‪ 173‬לא ית^אה ה^ ך וכר‪,‬‬ ‫בק ‪ .‬רי‬ ‫לפרקים בני ארם ‪ j‬יתחייבו מירד * ‪ 179‬באמנה‪,‬‬ ‫דגועיית על כל‬ ‫‪ 193‬אריה‪ . ,‬דוא מלך החיות ‪ 195‬המה‪,‬‬ ‫‪171‬‬

‫י‪-‬‬

‫״ז‬ ‫‪188‬‬

‫ידיד וי‬

‫כה מד ום ־ ־ יום‬

‫‪ 182‬א ‪ . ,‬י‬ ‫כמף‬

‫י‪.‬‬

‫טוו‬

‫ארי‬

‫‪[496‬‬

‫צפ‬

‫‪.‬ר‬ ‫‪ 189‬אי ‪,‬‬

‫במ ג מם‬ ‫עמיה‬

‫תר‬

‫וא ר‬

‫מ ‪.‬‬

‫כו יג‬

‫ריח‬ ‫‪! 81‬‬

‫ד ־‬

‫דמ‬

‫א ן‬

‫ראוי‬ ‫דירות‬

‫ד ‪ ,‬גלם‬

‫‪177‬‬

‫• סל מ ‪-‬‬

‫כרת‬

‫‪. ,‬חום ג ד‬

‫תיודביא‬

‫‪m‬‬

‫דאייה‬

‫המחברת‬ ‫ואען ואמר‬

‫‪200‬‬

‫דאמר השר‬

‫אראה חמשת‬

‫כוכבי‬

‫הנבוכה ׳‬

‫ואמר‬

‫אראה שתים‬

‫עשרה‬

‫ואען‬

‫לראות‬

‫המחול‬

‫ויהי‬

‫כשמע‬

‫מרעידים‬ ‫אחיהם‬ ‫אלפי‬

‫אראה‬

‫העם‬

‫ותמהים ׳‬

‫ישראלי‬

‫ולהודות אל‬

‫לחרפה‬

‫לאדני‬

‫ולקלס ׳‬

‫לכם‬ ‫בעפר‬

‫לאדונינו‬

‫מעלתנו‬

‫ויהי כי באנו אל‬

‫המלץ‬

‫אמנם אם איש מהם‬

‫‪220‬‬

‫האלהים ׳‬

‫ויאמר‬

‫חייך‬

‫לכם‬

‫מכבודו ׳‬

‫ויאצל‬

‫יסודם ׳‬

‫ידעו‬

‫מהלכות‬

‫העם‬

‫והנכבדות ׳‬

‫אחד‬ ‫שלום‬

‫הררי אלי‬

‫ראשי‬

‫ידענו‬

‫בלתי‬

‫מהודו׳ לא‬ ‫צבאות‬

‫השמים‬

‫פעל ידינו‬

‫בשירות‬

‫והררי עד‬

‫תצוו ׳ כי‬ ‫ואנחנו‬

‫בפלס ׳‬

‫הפקדנום‬

‫כאשר גברה‬

‫אצטרך לבוא חדר‬

‫השרי אם איש מהם יבוא‬

‫לכם‬

‫חשפתי היום סודי ׳‬

‫המהללות ׳‬

‫בעדן השיר יאבה ׳‬

‫וסודם ׳‬ ‫נפלאות ׳‬

‫לתמה אם היינו‬

‫ממעלתכם כי לכם יאתהי‬

‫הראית איך‬

‫במצות‬

‫אמנם היום הזה ראינו‬

‫במאזנים‬

‫והשתחוו׳‬

‫עמדו‬

‫מראשיהם‬

‫מעלתכם מופת או אותי אין‬

‫גבעות עולם‬

‫ויאמר השר‬

‫לדבר‬

‫ויעמד‬

‫שלום‬

‫לדמיץ‬

‫הנקבצים‬

‫לשמע אזן‬ ‫דברתם היום‬

‫הלבבות‬

‫יקוו׳‬

‫לאלהים ׳‬

‫והם‬

‫ואיך‬

‫בחכמת‬

‫בחדר‬

‫ומענץ השיר ישאל׳ אשים‬

‫בחכמת‬ ‫המזלות ׳‬

‫להחבא‬ ‫מלתו‬

‫לאלי‬

‫גאלתך אנכי אגאל‬

‫עודנו‬

‫בדברים‬

‫לחשף סודנו ׳‬

‫האלה‬

‫ויאמרו‬

‫ככבי‬ ‫‪ 1 9 9‬כוכב״ המבוכה‪,‬‬ ‫באבי־ת‪ ,‬באזור ‪ 202‬לדמיוך‬ ‫דכמת ו‬

‫לדמיץ שרים‬

‫העם‬

‫הרמות‬

‫עליכם‬

‫ועלינו ועל‬

‫המזלות גברה ידיי מי יתן ותגבר ידי‬

‫ואען ואמר‬

‫הברכה‬

‫המזלות ׳‬

‫כחולי‬

‫והארץ נתן לבני אדם ׳‬

‫אחרי כן קם‬

‫תמהים‬

‫ואת‬

‫אליהם‬

‫מעלתנו ׳‬

‫שקלתם‬

‫לעבדים ׳‬

‫חכמתכם ירוו׳‬

‫נשארו על‬

‫באפדת גלגל‬

‫והחכמות‬

‫שמעכם ועתה עינינו ראתה ׳ מי לא יירא‬

‫ומדשן‬ ‫ג‪21‬‬

‫חמר‬

‫מלו‬

‫אשר‬

‫השמים שמים‬

‫נגידים׳ הננו‬

‫תעדה‬

‫העומדים על‬

‫ומשמאלם‬

‫החמודות ׳‬

‫מכוכבי שחק נוראות ׳ לא נשאל על‬

‫בעיניכם‬ ‫שמענו‬

‫מימינם‬

‫מליצותינו‬

‫ברוך אשר חלק‬

‫היום כי שוכני בתי‬

‫ושמענו‬

‫צבא‬

‫את‬

‫השמים‬

‫כאלו שם‬

‫לברכנו ׳‬

‫חשבנו כי‬

‫והלבנה‬

‫כשושבינים‬

‫לכלה‬

‫כליה‬

‫במחולות‬

‫ויאמר השר‬

‫‪210‬‬

‫בגלגליה ׳‬

‫צורות אשר‬

‫וחוללים יחולו‬

‫‪205‬‬

‫העשרים‬

‫תדמה השמש לחתן יכהן פאר‬

‫ושבע‬

‫מדברים ׳ והנה‬

‫אליד‬

‫י ־ ינת‬ ‫כמו‬

‫עשרים אנשים‬

‫כאיש אחד‬

‫חברים ׳ באו עדינו׳‬

‫אדונינו׳ היום ראינו מכם נוראות ׳ אשר לא יוכל איש‬

‫לדבר‬

‫ב‪ ,‬כים‬ ‫‪ 2 0 0‬צ! רות‪,‬‬ ‫‪ 222‬לוז^ף ס^ ו‪,‬‬

‫מזל‪ ,‬ת‬ ‫תלות את‬

‫המ‪ ,- .‬ים‬

‫את‬

‫מקומם‬

‫ויראים כ‬ ‫בשמים‬ ‫‪ ,‬פר ‪ , -‬מדם‬

‫‪ 214‬הפקדנום לאלהים‪,‬‬

‫‪ 198‬לחתן ת סא ' ‪ 199‬הגמדים יב כז יב‪-‬ינ ‪* 200‬רים תה פזז ‪ 201‬יחולו שו כא כא ‪ 202‬אראד מ א‬ ‫כביש ‪ 204‬ויהי יה ו כ עמדו ד‪ ,‬י יא ‪* 205‬ם בר לה ז ‪ 200‬הררי תח לוז ראשי בם יד ‪ 207‬ברוך‬ ‫בי־כות נח ויאצל בם יא כד לא בר כא כו ‪ 208‬שוכני איוב ‪ -‬יט צבאות רב ד יט ‪ 209‬השמים תה קטו‬ ‫ט ‪" 210‬א יש ז יב רב י‪ ,‬ב דיינו יר כ ח ‪ 211‬שקלתם י כ מ יב בר מט כו חב גו לשמע איוב מב ה‬ ‫‪ 213‬דגג‪ ,‬בר נ יח ועלי‪,‬ו י* מה יא כי יש סט ‪ 214‬ומדשן תה לו ט‬ ‫‪ 212‬מי יר י ז דברתם מ^ ח‬ ‫קם שם לג י ‪ 218‬לבוא דד ב יח כד ‪ 219‬א^ים איוב כ‪ -‬כה ‪ 220‬ואת רות ד ו ‪ 221‬עורנו ם א א מב‬ ‫כא ‪ -‬שו כ יא ‪ 222‬רא ‪ ,‬רב י כא לא קה א ח‬ ‫‪[497‬‬

‫המחברת‬ ‫ולא‬

‫לראותי‬

‫תטבע עץ‬

‫ייטב‬

‫ועתה‬

‫העשרים‬

‫בעיניכם‬

‫ושבע‬

‫להודיענו על‬

‫במלאכת ה ‪ #‬יר‬

‫הנכונה ׳ אם‬

‫ידיכם אמונה‬ ‫‪225‬‬

‫יש ויש ״ הגה‬

‫ויאמר השר‬

‫דברי‬

‫להשיב שואלו‬

‫יתביש׳‬

‫חברי לא‬

‫למדתיו ק‬

‫ועתה יחשף כל אחד מכם סודו ׳ ואז‬

‫כברי מה‬

‫שידע‬

‫השירים‬

‫תראו כי רב חילו וכי‬

‫כביר‬

‫מצאה ידו‬ ‫דגש‬

‫‪230‬‬

‫אסתר ׳‬ ‫קומתה‬

‫דמתה‬

‫עשה‬ ‫לא‬

‫־‪23‬‬

‫הראשץ‬ ‫דיה‬

‫ויאמר‬ ‫לכל‬

‫אותה‬

‫לתמר‬

‫כרובים ׳‬

‫ידעתי אם הם‬

‫ליפיה‬

‫בתבל‬

‫בעמק‬

‫אילץ ״ לא‬

‫מים עד ים׳‬ ‫ואחבר‬

‫אדוניי אני‬

‫המלאכה‬

‫מעיר‬

‫לעשות‬

‫ושדיה‬

‫ושדיה ‪ -‬כדתן‬

‫פרצה‬

‫היא‬

‫יעלת חן‬

‫ואבירם יצאו‬

‫לעורר‬

‫פרץ ׳ אץ‬

‫והותר ׳‬

‫מצאה חן‬

‫אותה‬

‫לאשכולות ׳‬

‫אבלי אם‬

‫אחת ושמה‬

‫ביתתר ׳‬

‫בכים ׳ או‬ ‫בכל‬

‫כמוה‬

‫ועתה‬

‫עליה זאת‬

‫הואל וחבר‬ ‫השירה׳‬

‫ואילת‬

‫נצבים ׳‬

‫להראות‬

‫מאמר‬

‫עליה שיר נפלא ׳ אשר‬

‫וישבע כי לא יתן סגור‬

‫קרעו‬

‫תאמר‬

‫מכל‬

‫אהבים ׳‬

‫הבתולות ׳‬ ‫מעשה‬

‫מעליהם את‬

‫העמים‬

‫הארץ ׳ ולו‬

‫תמצא נגע וקלץ ׳ וכל אחד מהם‬

‫ובשכונתי‬ ‫בעיני‬

‫עלמה‬

‫ושמה‬

‫חושב‬ ‫עדים ׳‬

‫והשרים את יפים ׳ כי‬ ‫שמש‬

‫בגבעץ דם וירח‬

‫אסתר קים ׳‬

‫וכמוה לא נראית‬

‫אופיר לא‬

‫יסלא ׳‬

‫בכתם‬

‫תחתיה ולא ישקל כסף‬

‫מחירה‬

‫ואקום‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫שאלוני‬ ‫האם‬ ‫‪240‬‬

‫העלמה‬

‫על מה שדי זאת‬ ‫קודרים על אם יהו‬

‫עניתים‬ ‫ואמרו‬

‫קרעו‬ ‫מה‬

‫וראשם‬

‫כאשר נראם‬

‫הלא זאת היא‬

‫ויגש השני׳‬

‫מה‬

‫טובם ׳‬

‫לחושקים‬

‫‪245‬‬

‫לבבי ויתר‬

‫העמים‬

‫לנצל את עדים ‪,‬‬ ‫והשרים יפים‬

‫דבש וחלב זבות והנה לך פרים‬

‫תעתר‬

‫אדוניי יש לי שכן ושמו‬

‫ממקומו׳ ולו היה‬

‫בגדיהם‬

‫להראות‬

‫ואלו ׳ דם שמש ואיש חשך ימשי׳‬ ‫ויאמר‬

‫קרועי‬

‫פרעו‬

‫טיבסזעניתים‬ ‫אסתר‬

‫לבושם קרעו‬

‫לעורר את‬

‫בכיסי‬

‫וכמוה לא תחזה מים עד ים‬ ‫תצו היפה ‪ -‬מאמר‬

‫אסתר קים י‬ ‫ואזכר מומו׳‬

‫יחרד‬

‫שלמה׳‬

‫ומדי‬

‫דברי בו‬

‫בדור איש אשר רשעי‬

‫הארץ‬

‫יצמית׳ שכני היתה אחת דתו‬

‫‪ 228‬ביתתר‪ ,‬ביתר ‪232‬אבלי* אם‪ ,‬אבלים למות אם ‪ 233‬ליפיה‪ ,‬של אסתר ‪ 241‬מה טובם‪ ,‬מה טובים דם‬ ‫‪ 243‬ואלו דם שמש וב!‪ /‬ואילו ציוותה היפה שהשם* יעמוד דום וכל איש יג ״ ״ באפייד היה ד*מש ממלא את‬ ‫שק! דתה של אסתר‬ ‫יה ב‬ ‫‪ 223‬ייטב ש״ב יח ד על ש א כ‪ .,‬כג )אל נכון( ‪ 224‬ידיכם שמ יז יב ‪ 225‬י ‪ .‬מ״ב י טו‪ 226‬לר ‪ 2‬יב‬ ‫ד יט מעטה ש מ‬ ‫י ו כי איוב לא כה ‪ 229‬דיה ‪-‬ם לו ז מצאה אם ב יז ‪ 230‬קומתה *י זח יעלתמש‬ ‫לו לה ‪ 231‬כיתן במ טז כז קרע! ׳«מ לג ה—ו ‪ 232‬אבלי תה לה יד להראות אס א יא ‪ 233‬פרצד בר‬ ‫לח כט אין איוב אח מב טו וא לעיל כ ‪ 97‬תאמר יד י יב ‪ 234‬מאמר אס ט לב ‪ 235‬מם עם ח יב‬ ‫בכתם איוב כה טז ‪ 236‬לא איוב כה טו ‪ 239‬קודרים תה לה יי קרו עי ש ב יג לא י‪ 1‬צל שם לב ו‬ ‫‪ 242‬מים ‪ ,‬מ ח‬ ‫‪ 240‬ורא‪-‬ם וי יולהראות אם א יא ‪ 241‬מה כתובות א ח מה זכ ט יז יב* במ ע כז‬ ‫יב ‪ 243‬דם יה י יב דשך ‪-‬מ י כא מאמר אס ט לב ‪ 244‬ומדי יר לא יט)כ(יחרד א וב לז א ‪ ¿ 15‬ר»«‬ ‫תר קא ח אחת אם ד יא‬

‫‪[498‬‬

‫המחברת‬ ‫להמית ׳ ושם אשתו‬ ‫ולגדופים ׳‬

‫והאשה בלה‬

‫לחבר שיר‬

‫‪200‬‬

‫בתרמית ׳ כי האיש ההוא‬

‫החזיקו‬

‫נאופים׳ בהם כל דפי וכל גנאי׳‬

‫אחשף סודם ׳‬

‫דרך לנטות ימין‬

‫העשרים‬

‫שלומית׳ ושניהם מאנו לשוב‬

‫ושבע‬

‫ושמאלי‬

‫חסדם‬

‫להגיד‬

‫לבבך ׳ ואל שדי יברך אותך‬

‫וחטאים לאדני*‬

‫ונפלאותם לבני אדם ׳‬

‫וידעתי כי אין זולתך‬ ‫ויפרך‬

‫רעים‬

‫לגאלי‬

‫לחרם‬ ‫וחפצתי‬

‫ודרך השיר אלי צר‬

‫ולכן חבר‬

‫אין‬

‫עליהם שיר כאשר עם‬

‫וירבך ׳ אז נפשו מדשן שירי רויתי ׳‬

‫כאשר‬

‫והנבאתי‬

‫\ צויתי‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫תחפץ ראות שועל‬

‫בעת‬

‫מרמה‬

‫ואשת רע תיחד‬

‫לכה אל בית שלמה איש שלומית ושם‬ ‫‪ 255‬ויוש‬

‫השלישי‬

‫היה מבני‬

‫ויאמר‬

‫חבר‬

‫מבני‬

‫האביון‬

‫ודבשתו ׳ יהיה ההר חמד‬ ‫לא‬ ‫‪260‬‬

‫אזכרנו ולא‬

‫ההיכל ׳ וכל‬

‫תראה חצר שועל ובלה‬

‫אדוניי יש לי שכן אחד גבן שובבי רום עינים‬

‫הקיני‬

‫שכמו׳ חשב זה‬

‫לנבלה ‪-‬‬

‫כשחל ושכח מומו׳‬

‫חובבי יגאה‬

‫לבשתו ׳ כי תשב‬ ‫אלהים‬

‫לשבתו ׳‬

‫אדבר עוד בשמו׳‬

‫באיתן קשתו׳‬ ‫וחפצתי‬

‫וידעתי כי כל‬

‫לבבי‬

‫ורחב‬

‫בעבור היות‬ ‫אשר‬

‫וכתפו‪,‬‬

‫לחבר לו שיר‬

‫כאלו‬

‫המשרה על‬ ‫משכמה‬

‫תפל‬

‫אגלה בו מומו׳ ומאד‬ ‫שירותיך‬

‫תוכלי כי שולי‬

‫מלאים את‬

‫הנחרים בך תחת‬

‫רגליך שתי וכל לשון תקום אתך‬

‫למשפט ‪ -‬חתה י ועתה‬

‫אל תנקהו כי איש חכם אתה ׳‬

‫ויאמר‬

‫ואעשיר י‬

‫ואחבר לו זה השירי‬

‫ואקום‬

‫ברוך אדני‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫משרה עלי שכמך‬ ‫ברוךאלהיםחי‬ ‫‪ 260‬ויגש‬

‫הרביעי‬

‫למאכל‬

‫ועלה‬

‫ויאמר‬

‫נגידי‬

‫אהבתיה‬

‫וקרוב אל ביתי איש ושמו יצחק‬ ‫יום יציץ‬

‫‪ 248‬חסדם ונפלאותם‪,‬‬ ‫‪ 264‬שכם אחד‪ ,‬גבנון‬

‫נתן שכם אחד עלי אחיך‬

‫לך‬

‫אדוניי יש לי אעה יפה ׳‬

‫לתרופה ׳‬

‫מחרכו ׳‬

‫היתה‬

‫בחמלתו‬

‫מאז ‪ -‬ומה יועיל לך‬

‫ויביט כה וכה ׳‬

‫תועבותיהם הגדולות‬

‫ואהבנה ׳‬

‫כמו שחר‬

‫נשקפה ׳‬

‫ומיראתי פן תבגד בי ‪-‬‬

‫הבבלי • והוא יושב‬ ‫יארב‬

‫ברחך י‬

‫במסתר‬

‫‪ 256‬המשרה‪,‬‬

‫ממולי ׳‬ ‫כאריה‬

‫ה‪-‬ב‪-‬ון‬

‫פוריה ו ^ פה ׳‬ ‫לילה ויום‬

‫פריה‬ ‫אצרנהי‬

‫וחלק משמן חכו ׳‬

‫ומדי יום‬

‫ומול אשתי‬

‫עפעפיו‬

‫בסכה ׳‬

‫‪ 263‬ברחך‪,‬‬

‫בריחתן* ודתחמק‪,‬תך*‬

‫‪ 246‬מאגו יר׳ ח ה לחרם יש מג כח ‪ 247‬בלה יה כג מג רעים בר יג יג ‪ 248‬חסדם תה קז כא וי׳ כ י‪-.‬‬ ‫ודרך בט כב כו ‪ 249‬כי רות ד ד כאשר יה יד ז ‪ 230‬ואל בר כח ג נפשו יר לא יג)יד( והגבאתי יח לז י‬ ‫‪ 253‬ואשת מש ו כד ‪ 254‬חצר יה יט ג ‪ 255‬רום מש כא ד ‪ 256‬מבני שו ד יא יגאה איוב י טז היות יש‬ ‫ט ה ‪ 257‬תשב בר מט כד וכתפו איוב לא כב ‪ 258‬ההר תה סח יז ‪ 259‬לא יר כ ט וידעתי איוב מב ב‬ ‫‪ 261‬ברוך זב יא ד‪.‬‬ ‫שולי יש׳ ו א ‪ 260‬וכל יש מא יא תחת תה ה ז וכל יש נד יז ועתר מ א בט‬ ‫‪ 235‬אשה מש יא כב כמו שי ו י‪.‬‬ ‫‪ 264‬ברוך תה סו כ מ ב יט ד לך בר מח כב‬ ‫‪ 263‬משרה‪ ,‬יש ט ה‬ ‫‪ 267‬והוא במ כבה וחייקמ ‪ 1‬ו נ ‪ 268‬יציץ שי׳‬ ‫פוריח יח יט י פריה יח מז יב ‪ 266‬לילה יש׳ כז ג‬ ‫ב ט כה שט ב יב יארב תה י ט עפעפיו מש ד כה‬

‫‪[499‬‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫יישיר׳ פעם יען וכעם ישיר׳ והיום אשר‬ ‫בעצמותיו‬

‫»‪ 27‬אש‬

‫יעשגו׳ ואם‬

‫וירתה ׳‬

‫עלה‬

‫וחפצתי‬ ‫בגורלו‬

‫עצם‬

‫לבדה חלק ־ מכל עמלי ׳‬ ‫גדלתי ׳‬

‫תנחמני ותרב‬

‫ואקום‬

‫פעמים ושלש לא‬

‫יראנה ׳ יחשב כי‬

‫לחבר שיר בו‬

‫אודיענוי כי‬

‫ויניח לי‬

‫הצביה אשר‬

‫יגררנוי‬

‫ולכן‬

‫ושבע‬

‫תחפץ‬

‫אדוני אם‬

‫עלי‬

‫כבד‬ ‫עלתה‬

‫ממרום שלח‬ ‫המעשה אשר‬

‫בגורלי ׳ כי היא‬

‫באהבתי ׳ גאל אתה את גאלתי ׳‬

‫ואחבר לו זה השיר בלשון ארמי ׳‬

‫ותסב‬

‫ויקחהו וילך מעמי‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫מה לה‬

‫‪2 5‬‬

‫יחדי‬ ‫ויגש‬

‫החמישי‬

‫חזקים ׳‬

‫ויאמר‬

‫»‪28‬‬

‫מאסתי‬

‫לעדוה‬

‫היו לי שני‬

‫אנן‬

‫על זה שיר נמרץ ׳ אשר כל אזן‬

‫געלתים‬

‫לעלם‬

‫בדירן ואנהו‬

‫חשוקים׳‬

‫ובכל עת אותי רווי‬

‫ומאסתים וגם‬

‫הגיעה ליד איש‬

‫הא לא‬

‫בדידהו י‬

‫במעבה החן‬

‫מתוקים׳ מה נעמו ומה נאוו•‬

‫באהבתם‬

‫חברתם ׳‬

‫דסליק‬

‫אדוני‬

‫ומנפת צוף‬

‫השתחווי שגיתי‬

‫ליצחק‬ ‫בחולק‬

‫רחמתי למחזי‬

‫המיתי‬

‫בלכתם‬

‫וכאשר‬

‫לכלותם ׳‬

‫לשמעו תחרץ ׳ ואען ואמר‬

‫יצוקים ׳‬

‫קוממיות ולא‬

‫הורידו‬ ‫להפר‬

‫דביתהו‬

‫וכראי‬

‫כרעו לי ולא‬

‫לארץ ראשם ולי‬

‫בריתי אתם ׳‬ ‫חייך ׳‬

‫מוצק‬

‫השתחווי‬

‫ורציתי‬

‫החידה אשר‬

‫שתחבר‬ ‫תאמרנה י‬

‫יפתתה‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫שדי‬

‫עפרה‬

‫‪ 285‬ימן היום אשר‬ ‫הששי‬

‫ויאמר‬

‫ויגש‬

‫שבאנשים׳‬

‫ושנותיו‬

‫ומנעוריו רדף‬

‫אחרי‬

‫והיה כנור ונבלי תף‬ ‫»‪29‬‬

‫אלה וכחש׳‬

‫קוממיות ‪-‬‬

‫בלכתם‬

‫השתחוו לי ‪-‬‬

‫אדוניי יש לי רע‬ ‫הגיעו‬ ‫ההבל ׳‬

‫לחמשים ׳‬ ‫ויאמר‬

‫טוב‬

‫כלה‬

‫בראותו כי יומו מאד רדי‬ ‫ולהגיד לו י עד מתי ינבל‬

‫ובקרוב יהיה מן‬ ‫פאר‬

‫וזרע‬ ‫שכלו‬

‫קדושים׳‬ ‫לתאותו ׳‬

‫ללכת אל בית משתה‬

‫ורצוח ועוב ונאוף׳ שמות ושאוף׳‬

‫שכלו ׳‬

‫מאסתימו ונפשי‬

‫בחלה בם‬

‫משכיל‬ ‫העביד‬

‫וחליל ויין משתיו׳‬

‫פדות לבי ונפשי‬

‫בחלבם‬

‫בתהו‬

‫וירעשו‬

‫הרים‬

‫מלכת אל בית‬

‫ובבהלה שנותיו׳‬

‫ותמהתי‬ ‫העולם הזה‬

‫ושכח כי‬

‫והוא‬

‫החרוץ‬

‫ואתמה‬ ‫נפרד ׳‬

‫בפתע ינתק‬

‫בגאותו׳‬ ‫אבלי‬

‫והוא נחש ינחש׳‬

‫איך מן המות לא‬ ‫וחפצתי‬ ‫מבטחו‬

‫והפקה‬

‫יחרד ׳‬

‫לשלח לו שיר‬ ‫מאהלו ׳‬

‫ותשכן‬

‫‪ 2 7 5‬מה לה ליצחר וכך ‪ /‬מה לו '‪ 1‬יצחק לראות את א ‪ .-‬בתי הרי לא ראיתי מעולם את א *תו י״ טח ברדק '‪-‬׳גלד‬ ‫‪ 2 8 1‬תחר‘ ! ‪ ,‬ת ‪ -‬ק־‬ ‫בנורא א^חנו ב*לנו ודם ב*'‪1‬הם‬ ‫‪ 271‬ואם אלפא ביתא רב; בירא ופרא ב ג‬ ‫‪ 269‬פעמים איוב לנ כט ממרום א בה א ת ‪ 270‬כבד קה ב יז‬ ‫גרסא דנפיל בחולקך בין טב או בי* ‪- -‬דריה ‪ 272‬הייקי קה ב י נאי‪ ,‬רות ד ו ותסב תה עא כא ‪ 276‬אנן ברכות ח‬‫‪ 277‬במעבה מ א ז מו וכראי אי ב לז יח ‪ 278‬ומ פת תה יט יא מה ׳*י זז י* ‪.‬ב ז ^ כתם וי כ‪ .‬ת‬ ‫עבה כד‬ ‫‪ 281‬תחרץ‬ ‫‪ 280‬ומאסתים וי כו מד‬ ‫ולא אם נ ב ‪* 279‬ניתי מ* ה יט הורידו איכה ב‬ ‫כו ע ‪ 285‬ו פ *י זב יא ח ‪ 287‬וירע*‪ .‬תר מו ד ‪ 288‬רדף יר ב ה )‪.‬ילבו( טוב ק ה ז ב‬ ‫‪ 284‬בלכתם‬ ‫יט יא‬ ‫‪ 289‬והיה י* ה יב כייד תה עח > וד״א בר מד ה ‪ 290‬אייה ה רב במות יח לו ג ‪ 291‬יומו‬ ‫‪ 292‬י‪-‬תק איוב יח י ‪ - -‬טו‬

‫‪[500‬‬

‫המחברת‬ ‫באהלו‬

‫□‪29‬‬

‫מבלי לוי‬

‫בגדל‬

‫חסדך ׳‬

‫ואשר‬

‫תאר‬

‫ומאומה לא ישא‬

‫וחבר על הענין‬ ‫ואקום‬

‫יואר ׳‬

‫העשרים‬

‫בעמלו ׳‬

‫המתאר ׳‬

‫ואחבר‬

‫ועתה‬

‫עיר‬

‫ושבע‬ ‫אדוני‬

‫ירוםהודך !‬

‫מפארי כי‬ ‫העירה ׳‬

‫אליו זאת‬

‫ידעתי‬ ‫ויענדה‬

‫יהואלופנהאלי‬

‫את אשר‬ ‫לראשו‬

‫מצרך‬

‫תברך‬

‫וישלחה‬

‫עטרה ׳‬

‫לרעהו‪ ,‬אשר לתתו לו בשורה‬ ‫ואשא משלי ואמר‬ ‫עדי מה תנבל פאר‬ ‫אשר‬ ‫‪300‬‬

‫תחרץ‬

‫שכלך‬

‫ואיך לבף לא‬

‫תהמה על דבר מום‬ ‫וזרע‬

‫ואת בן המשים‬ ‫נטהמעשותרע‬

‫קדושים‬

‫צבי חן‬

‫והחל אשורך‬ ‫צבא‬

‫ושובם ־‬

‫רגש‬

‫השביעי ויאמר‬

‫חפץ‬

‫ההרים‬

‫הטל‬

‫שיטפו‬

‫סער ׳‬

‫עסיסי‬

‫ומשנאתו המים ישנא‬

‫טכסיסי ונשי ביתו הם‬ ‫בביתו‬

‫ולולי שחסר‬ ‫כדרכיו‬

‫הרגיעה‬

‫האופנים היו לו‬

‫וכמעלליו ׳‬

‫לתאיהם צערי‬

‫לילית וקננה‬

‫ואקום‬

‫תדמינה‬

‫קפוד ׳ ויש עת‬

‫ארבע חיותי‬ ‫ואחבר לו שיר‬

‫וסעוד ‪-‬‬ ‫להמוטולמעד‬

‫העבודה ולא‬

‫אדוניי יש לי שכן שותה שכורי יתן‬

‫החכמה‬ ‫‪305‬‬

‫דודי‬

‫ירופף‬

‫ואלה וכחש ונאוף‬

‫וירעד‪,‬‬

‫תעצד עוד!‬ ‫והילדה ביץ ימכר ׳‬

‫הילד בזונה‬

‫והרסיס ׳ ואץ לו‬ ‫לחיות‬

‫לבכות ועת‬

‫היערי‬

‫בדבר‬

‫רעמו פנים‪,‬‬

‫לסשד ׳ שם‬

‫ועתה חבר אלי שיר‬

‫מדברי‬

‫נקבצו דיות ׳‬

‫אשלחנו אליו ׳‬

‫זהב מופז ערכו ׳ ויפן וילך‬

‫סערו‬

‫לתת א‬

‫לדרכו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫בית‬

‫הצבי ‪ -‬שם נקבצו דיות‬

‫‪ 310‬לו יטפו הרים‬ ‫רגש‬ ‫אותו‬

‫השמיני‬

‫ויאמר‬

‫תסבלי ואיך‬

‫חקי והיו בעיניו‬ ‫את עיניו׳‬ ‫‪315‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪309‬‬

‫לרות‬

‫עסיס ‪ -‬ישתם‬

‫הן יעשק נהר ולא יחשז‬

‫אדוניי יש לי רע‬

‫ועמיתי‬

‫כנבל עלה מגפן לא יבל ׳ כי‬ ‫לשחוק ׳ ושכח כי‬

‫ושמה קננה קפח‬

‫אחת דתו‬ ‫באחיו חנם‬

‫כאלו לא ראה ערות זנוניו׳ אץ שכחה לפני כסא‬

‫עד מת ״‬ ‫וחוברות‬ ‫דבק‪ ,‬ת‬

‫‪ 2 9 9‬וסעוד‪,‬‬

‫ואכול‬

‫יחבל ׳‬

‫מרשעים אדני רחוק ׳ ואם עד כה‬

‫ויראו עיניו כידו ׳ ואיך שכח בן הזונה׳ כי מרה תהיה‬

‫עדי מה‪,‬‬ ‫לרות‪,‬‬

‫להמית ׳‬

‫וזלול‬

‫‪ 3 0 0‬אשורך‪,‬‬

‫ואתמה‬

‫איך‬

‫הארץ‬

‫ויעבר‬

‫אתת‬

‫רחלף‬

‫העלים‬

‫האל ממנו‬

‫כבודו ׳‬

‫ופתאום יקום אידוי‬

‫באחרונה ׳ כי‬

‫לאדני השמים ושמי‬

‫צערך‬

‫‪304‬‬

‫טכסים‪,‬‬

‫מנהג‪,‬‬

‫חלק‬

‫‪ 293‬ומאומה קה ה יד ועתה איוב ו כח תה סט יז בם יד יט ‪ 294‬כי בם׳ כב ו ‪ 295‬ויענדח א״וב לא לו‬ ‫‪ 296‬אשר ש׳׳ב ד י ‪ 298‬ירופף א וב כו יא ‪ 299‬ואלה הו ד ב ‪ 300‬אשורך תה יז ח לז לא ‪ 301‬ושוב בם ח כה‬ ‫‪ 302‬שותה מ״א טז ט יתן יואל ד ג ‪ 303‬שיטפו יואל ד יח הטל שי ח ב ‪ 304‬רעמו יח׳ כז לח ‪ 305‬הרגיעה‬ ‫יש לד יר‪ -‬טו עת קח ג ד שם יש לד טו ‪ 306‬האופנים יח א ה יט לתת יד לב יט הו יב ג ‪ 307‬זהב מ׳י׳א‬ ‫י יח ויפן מ א י יג מ״ב ה יב ‪ 309‬שם יש לד טו לויות מ״א ז כט ושמח יש לדטו ‪ 310‬יטפו יואל ר יח‬ ‫‪ 312‬כנבל יש לד ד באחיו איוב כב ו ויעבר יש כד ח‬ ‫‪ 311‬אחת אס ד יא הארץ בר יג ו‬ ‫הן איוב ם כג‬ ‫‪ 313‬מרשעים מש טו כט העלים יש׳ א טו ‪ 314‬ערות יח כג כט אין ברכות לב ואין שכחה לפגי כסא כבורך‬ ‫ופתאום מש כר כב ‪ 315‬ויראו איוב כא כ כי ש״ב ב כו לאדני רב׳ י יד‬

‫‪[501‬‬

‫המחברת‬ ‫ועבר על פשעו פעם‬

‫השמים׳‬

‫וחפצתי אשר‬

‫כמים ׳‬

‫העשרים‬

‫ופעמים ׳ ואם לא יש! ב ‪-‬‬

‫תחבר שיר‪ ,‬בו‬

‫הנה השיר אשר תבקשי‬

‫ושבע‬

‫להסיר‬

‫אעוררהו ׳ אולי‬

‫חרבו ילטש ועל‬ ‫הרעה‬

‫מדרכו‬

‫ישככנו‬

‫הארץ‬

‫אסירהו ׳ ואמר אליו‬

‫מעמיתך לב עקש‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫‪320‬‬

‫בעבר תורות וחק‬

‫אם‬

‫שובמזדוןלבך‬ ‫רעש‬

‫התשיעי‬

‫צרה ׳‬

‫‪32.‬‬

‫אדוניי‬

‫אתקרב בה אל‬

‫חצובה ׳‬ ‫כי‬

‫ויאמר‬

‫ומזמרת‬

‫מצאתי חן‬

‫לחלף‬

‫חפצתי‬

‫האלהים ׳‬

‫העצנים‬

‫צור‬

‫ארי לאו כל‬

‫העלים עין וחטא‬

‫שעתאושעתא‬

‫שתחבר אלי‬ ‫שפלים‬

‫המרים‬

‫תפלה‬

‫בעיניך ׳ ואען ואמר‬

‫אתפלל‬

‫קצרה ׳‬

‫ומשפיל גבהים ׳ תהיה‬

‫קצובה ׳ ואם תשא משאת‬ ‫הנה השיר‬

‫נשא ‪-‬‬

‫מתרחיש נסא י‬ ‫אותה‬

‫ממבחר‬

‫המליצית‬

‫התפלה הזאת אלי מאת פניך ׳‬ ‫ואדני‬

‫כחפצך ׳‬

‫בעת‬

‫ידעיי‬

‫אלהיך ירצך‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ממי‬ ‫לו‬

‫אלהי‬

‫‪330‬‬

‫אשאלה שאוי‪1‬‬

‫חסדך לא תחיה‬

‫לולי‬

‫ארחץ בבר כפי‬

‫ויגש‬

‫העשירי‬

‫וצפירת‬ ‫‪333‬‬

‫כופרים רשו‬

‫ויאמר‬

‫תפארה ׳‬

‫נקצבה ׳‬

‫ובגרם‬

‫וקרנים‬

‫מידו לה‬

‫המרגשות‬

‫רוחי ‪-‬‬

‫אספתניברב‬

‫צלך לבד אשאף‬

‫אם‬

‫אדוניי‬

‫המעלות‬

‫באמצעות‬

‫מתי בבין‬

‫חסדך ‪-‬‬ ‫ולימין‬ ‫ביום‬

‫לב בזמן‬

‫ערלי‬

‫נא‬

‫ורעבו ‪-‬‬

‫בכל‬ ‫נצבה ׳‬

‫לשאול‪,‬‬

‫צרעה‬

‫אסור בסור‬

‫ידעתי גם‬

‫ערוכה‬

‫ושם‬

‫חפצי ‪ -‬ואין זולתך‬ ‫בדי עצמי ירדו‬

‫לגאלי‬

‫ואשתאול‬ ‫לשמאל‬

‫הבוערים‬

‫יתגאלו גאול‬

‫עבדך אל‬

‫תעזבלשאל ׳‬

‫ידעתי כי הנפש יפעה ברה‬

‫ושמורה׳‬ ‫אצל‬

‫חביץ ׳‬

‫ובחמלתו‬

‫הדמיון ׳‬

‫וכתב לה‬

‫מצור‬

‫אותה‬

‫השכל‬ ‫מהודו‬

‫העליון ׳ ונגה‬

‫האל‬

‫עליה עשה לה‬ ‫גליק׳‬

‫וטהורה ׳‬

‫חצבה ׳‬

‫וכאשר‬

‫‪ 316‬חרבו ילטש‪ ,‬הא‪-‬י ‪ 321‬א־י לא■ בד שעתא ושעתא טתיחיש‬ ‫‪ 329‬בנץ צרעה ואשתאול‪ ,‬כנמשץ שמת ‪ .,‬קבי נץ צרעה ‪ ,‬אשתא י‬

‫בעולם‬

‫השפל‬

‫ישלחנה בזה‬

‫עטרת צבי‬

‫ומלהבות‬ ‫כאור‬ ‫אפריון ׳‬ ‫העולם‬

‫חשמליו‬ ‫תהיה‬ ‫להשיג‬ ‫האביק ׳‬

‫נסא‪ ,‬כי לא כל שעד‪ ,‬ושע־ מתר‪-‬ש נס‬ ‫‪ 332‬לשאל‪ ,‬לבקש ‪-‬דב ת‬

‫‪ 318‬להסיר תה קא ‪ 320 -‬בעבר‬ ‫‪, 116‬עבר מ ז יח ‪,‬אם תה ז י‪ -‬ועל רב יב טז ‪ 317‬א *‪1‬י יד כו ‪-‬‬ ‫יש כי־ ח העלים ש א יב ג וחטא יש ״ יב ‪ 321‬מזרק יר מט טז לא‪ ,‬מ יייה ז ‪ 322‬תנאז בינות ‪ -‬ב‬ ‫בעת ים לג ב ‪ 323‬האא־ ם מבחר הם תים כע ו הא־יהים יעד ועבות ם י־השפילם והשכייים לרעב הם ‪ 324‬תשא‬ ‫‪ 325‬וא־^י ש נכד כג ‪ 327‬ואי! ר ת ד ד ‪ 328‬בדי א ‪,‬ב יז טז ת־ קמא‬ ‫בר מג לד ידעתי שם לג טז‬ ‫‪ 331‬ארר^ אהב ‪ l‬ל ערלי יר ט כד ‪ 332‬ב ב־ ם‬ ‫‪ 320‬ברב תה ה ח בבין שו יגכה ‪ 330‬צייך איוב ‪ r‬ב‬ ‫תה לד יא )כסירים(‪ ,‬ראב״ע ש א‪ ,‬מרים הכופרים בעיקר אי‪ 1‬תה טז י )־‪1‬שאול( ‪ 333‬ייעתי בר מי׳ ט‬ ‫דיפש אבן גבירול ב ‪ 71‬כתר מלכות מי יכיל עצמתן־ בב־־אך מזי‪ ,‬כב‪,‬־ך יפעת טהוי־ה מצ‪,‬ר ד‪,‬צ ר נ‪-‬זרד‬ ‫‪,‬מביקבר׳ בר >״כךה ‪ ,‬לעיי א ‪ 576‬ע״רת יש כח ה ‪ 4‬עי עי־וכד ש ב כ‪ -‬ה ניצור יש ‪-‬א א ‪, 335‬ב‪-‬רם מ ב‬ ‫ט ג וג‪-‬ד חב ״ ר ‪ 116‬עשה שי ג ט ‪ 337‬וכתב י ‪ -‬ח א‬

‫‪[502‬‬

‫המחברת‬ ‫ואפל ואץ עה לו‬

‫השפל‬ ‫ותשכח‬ ‫‪340‬‬

‫העניה‬

‫וכאשר‬

‫רק‬

‫המקום אשר היה שם‬

‫ואל‬

‫הנחלה ׳‬

‫בית‬

‫אלהים אשר שם הי יו ״‬

‫ולכן‬

‫באתי‬

‫ענינה׳‬

‫‪345‬‬

‫והדלה ׳‬

‫אליך‬

‫קצף‬

‫העשרים‬

‫וכדי בזיץ׳‬

‫השכל‬

‫יעורר‬

‫תשמח בו‬

‫כשמחת יתה על‬

‫הקיקיץ ׳‬

‫בתחלה ׳‬

‫ותחשב כי באה אל‬

‫המנוחה‬

‫אהלה‬

‫הנפשות‬

‫תתיכרנה‬

‫ושבע‬

‫האנושות‬

‫ותאמרנה‬

‫לאמר י‬

‫העוד לנו חלק‬

‫השר‬

‫הנעלה ׳‬

‫לבקש‬

‫אשפיל בה הנפש‬

‫הנענה׳‬

‫ואזכירנה את עוונה ׳ וירד‬

‫תחברנה‬

‫כפי‬

‫ורכוש ״‬

‫ואקום‬

‫ואליו ערבי‬

‫שכלך ׳‬

‫הנפש‬

‫אחר‬

‫והרכוש קח‬

‫ואחבר לו שיר‪ ,‬לא‬

‫הלא‬

‫בקשת‬

‫לך ״‬

‫יעדכנו יגיע‬

‫ונחלה‬

‫המחילה ׳‬

‫ואען‬ ‫מצרים‬

‫בבית אב ‪ /‬וז ׳‬

‫לחבר שירה‬

‫הדרה‬

‫ואמר‬

‫תזכרו הר‬

‫והמונה‬

‫לא‬

‫יהיה זה‬

‫ושאתה׳ ואם‬

‫חפצתי‬

‫וסחר כושי‬

‫המרי‬

‫ממך‬

‫כסף‬

‫וישמח עליו האיש‬

‫כמוצא שלל רב‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫נפשות בני אדם‬ ‫מתנכרות‬ ‫‪ 3.0‬רגש‬

‫האחד עשר‬

‫אשר לא בנו‬

‫אומרות‬

‫דשני׳ כי‬ ‫כי‬

‫אראה‬

‫בראותי‬

‫‪355‬‬

‫חושה‪ ,‬השר‬ ‫כשמעי נתן‬ ‫דאמר אלי‬

‫והיית לי‬

‫לו‬

‫קורעות‬

‫מתלקחת ׳‬

‫קובעי נפש‬

‫החשק‬

‫אהבים‬

‫חלק‬

‫ואם נחלה בבית אבינו ?‬

‫ויעלת חן‬

‫הלבבות‬

‫ולכן‪,‬‬

‫בשכונתי׳‬

‫לשנים׳‬

‫בשפתותיה את תקות חוט השני׳‬

‫ברד ואש‬

‫נשבע׳ כי את‬

‫העוד יש לנו‬

‫ייאמר יש אילת‬

‫מקנתי ׳ כי לה שתי עינים׳‬

‫סוד בית‬

‫לעינים ׳ וחבר שיר נחמד‬

‫בפי חזץ‬

‫ואחבר זה השיר‬

‫תחפץ ‪ -‬ככר כסף אשקל ׳ ואען ואמר‬

‫באהבתה‬

‫ברד‬

‫אחרי אשר אני בים‬

‫לרואיו ׳‬

‫הייתי נותן‬

‫באהבתה שדה‬ ‫והחדלתי את‬

‫וחליתי‬

‫ואראה‬

‫אקבע ׳ ולו תהיה אשת איש‬

‫נפרץ ׳‬

‫אלהים‪ ,‬באשר‬

‫היינו ‪-‬‬

‫השנים ‪ -‬אמות‬

‫חשקה‬

‫הבינים׳‬ ‫תכספנה‬

‫נטבע ׳‬

‫אצמיח לו‬

‫בגאוני‬ ‫ולכן‬

‫הלבבות לשמע פלאיו ׳‬

‫הנמרץ ׳ ואז האיש‬ ‫העי‬

‫העי‬ ‫קרנים ׳‬

‫לשחת ׳‬

‫לקחתו חרץ ׳‬

‫אלהים ויש לי כל י‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫אל יעלת החן שתי עינים‬ ‫‪360‬‬

‫ברד ואש‬

‫‪ 348‬בגו‪ ,‬הבינו באשר ה יג‪,,‬‬ ‫םמ»‪.‬ו ‪ 356‬חרץ‪ ,‬מיהר ‪357‬‬ ‫‪338‬‬ ‫‪340‬‬ ‫בר‬ ‫בר‬ ‫שי‬ ‫‪354‬‬ ‫אש‬ ‫שי‬

‫התלקחו בה‬

‫במקום שהייגו‬ ‫אשקל‪ ,‬במחירו‬

‫הקורעות לב‬ ‫הם שפת‬

‫חושקים לשנים‬

‫שני אשר לה על ברד שנים‬

‫‪ 354‬ולו תדדה וכן ‪,,‬‬

‫ואפילו תהיה אשת גיבור כגלית אג‪,‬לגה‬

‫‪ 339‬המקום בר יג ג באה רב׳ יב ב‬ ‫ואפל עם ה כ קצף אם א יח כשמחת יונה ד ו‪ ,‬לעיל כג ‪78‬‬ ‫•ר טי ד ו‪ 341‬בית בר׳ כח יז העוד בר׳ לא יד ‪ 343‬ואזכירגה מ׳י׳א יז יח וירד ים ה יד ‪ 344‬הנפש‬ ‫‪345‬לא איוב כח יז יגיע יש מה יד ‪ 346‬כמוצא תה׳ קיט קסב ‪ 348‬בית בר כח יז ‪ 349‬העוד‬ ‫י־־ כא‬ ‫מ״ב ב יב וחביתי‬ ‫ה יט נותן שי׳ ח ז שדה וי׳ כז כב ‪ 351‬קורעות יואל ב יג‬ ‫לא יד‪ 350‬אילת מש‬ ‫ב ד והחדרתי שו׳ ט ט ‪ 352‬תקות יה ב יח אמות יש גא יד ‪ 353‬ברר שם ט כד בגאוני עם ח ז‬ ‫את מש׳ כב כג אי¿ ש״א יז ד ‪ 355‬והיית בם י לא נחמד בר׳ ב ט ‪ 356‬חזון ש״א גא ‪ 357‬ככר‬ ‫‪ 360‬ברד‪ ,‬שם ט כר שפת‬ ‫ג ט חגני בר לג יא ‪ 359‬יעלת מש׳ ה יט הקורעות יואל ב יג ט״ב ב יב‬ ‫דג‬

‫‪[503‬‬

‫המחברת‬ ‫אחר אשר נפשי‬

‫העשרים‬

‫להשקה תהמה‬

‫אעש‪ ,‬ולו אשת‬

‫ושבע‬

‫צרה‬ ‫על‬

‫רפאים תהיה‬

‫כמבכירה עלי אבנים ‪-‬‬ ‫הרפאים‬

‫דגש השנים עשר ויאמר בי‪ ,‬אדוניי צר לי מאד ולנפשי‬ ‫אנכי‬ ‫‪36s‬‬

‫סבותי ׳‬

‫הסירותי ׳‬ ‫נזרתי׳‬

‫בידעי‬ ‫מכרתי‬

‫קראוני ‪ -‬ולא‬

‫ברכי הזמן ישנתי׳‬ ‫בפי‬

‫מעלת‬

‫הקים‬

‫הנפש ‪ -‬ולא‬

‫בכלה ‪,‬‬

‫האמנתי ׳‬

‫חבר לי שיר‬

‫בנעימים ׳‬ ‫וכועהו ׳‬

‫השיר ואמר אליו‬

‫חרדתי‬

‫אירא‬

‫ולכן‬

‫המירותי ׳‬

‫ומרחם‬

‫ומסבל שכמו‬

‫ורפש ‪-‬‬

‫כרשעים זרתי ׳‬

‫שכל ‪ -‬ולא‬

‫האזנתי׳‬

‫ולכן‬

‫הבחנתי ׳‬ ‫בדומיה‬

‫ואחור‬

‫ותורת אמת היתה‬ ‫בדד‬

‫מהרץ אף אדני פן יעשן׳ ולו האזנתי‬

‫מלחמה תהיה ביני ובין נפשי כל‬

‫ומעשה ידי‬

‫קחהו ׳‬

‫ריבותי ׳ ואשר קרה לי מן‬

‫הרע ‪-‬‬

‫מהרץ אף אדני ולא יגרתי׳ מיום היותי ‪ -‬על‬

‫קראוני ‪ -‬ולא‬

‫זקנתי ושבתי• וימי כלו בעשן׳‬ ‫‪370‬‬

‫והטוב‬

‫נערתי ׳ ולא‬

‫ברע‬

‫עשתרות‬

‫והיות הגוף טיט‬

‫ובשמנו ראשי דשנתי׳ היה בי‬

‫ובלבבי ‪ -‬ולא‬

‫חבלים נפלו לי‬

‫בינותי׳‬

‫קתים‬

‫עליו‬

‫כועה‬

‫באשרך אם לא‬

‫ומעשה ידי‬

‫אקוננהו ׳‬

‫ישבתי׳ כי אני‬ ‫דברי‬

‫הימים ׳‬ ‫ואקום‬

‫ועתה‪,‬‬

‫חכמים ׳‬ ‫השרי‬

‫ואחבר זה‬

‫תשכחהו ׳‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫צר לי‬ ‫‪375‬‬

‫בידעי‬

‫על‬

‫מעלת‬

‫כי‬

‫מנעורי‬

‫מעלת הנפש‬

‫הגוף ‪ -‬ולא יגרתי‬ ‫כרשעים זרתי‬

‫ואטבעה כיום בטיט ורפש‬ ‫איך‬

‫רכבה ובגדי חפשז‬

‫אעדה‬

‫כמה קראוני‪,‬‬ ‫‪ 380‬אז עם‬

‫אלהים‬

‫ולונעורתי ‪-‬‬ ‫באמת ישרתי‪,‬‬

‫ואהיה קונה לנפשי נפש‬ ‫מה‬

‫אמרה‬

‫עוד ‪ -‬ואני זקנתי‪,‬‬

‫כלו ימי חיי בעשן כלו‬ ‫על כן לבושי שק‬

‫ומעטה אבל‬

‫‪ 362‬רפאים‪ ,‬ענקים ‪ 363‬ובנפשי ריבותי‪ ,‬ועם נפשי אני‪ ,‬רב ‪ 380‬ישרתי‪,‬‬

‫*ריתי‬

‫‪ 361‬נפשי תה מב יב צרה יר ד לא ‪ 362‬הרפאים בר יד ה‪ ,‬להלן ‪ 363 475‬ויאמר בר מד יח צר ׳‪.‬״ א כח טו•‬ ‫ריבותי איוב לג יג ‪ 364‬אנכי ש׳׳א כב כב טיט יש נז כ ומסבל תה פא ז ‪ 365‬מכרתי לעיל ג ‪ 291‬והטוב וי׳‬ ‫כז י ומרחם תה׳ נח ד ואחור יש א ד ‪ 366‬מחרון יר כה לז על שו טז יט ‪ 367‬ובשמנו תה כג ח ותורת‬ ‫מל ב ו רב ל יד ‪ 368‬קראוני דה״ב כד יט‪ ,‬לעיל ד ‪ 329‬ח ‪ 134‬בדד יר טו י‪ ,‬א״י ש״א יב ב ‪ 369‬וימי תה׳־‬ ‫קב ד מחרון יר יב יג רב כט יט האזנתי מש כב יז ‪ 370‬חבלים תה׳ טז ו מלחמה מ״א יר ל ‪ 371‬וטע ¿ה‬ ‫תה צ יז ) כוננהו(‪ ,‬לעיל כא ‪ 376 156‬מנעורי תה נח ד ‪ 377‬ואטבעה יר לח ו יש׳ נז כ ‪ 378‬רכבה יח כז כ‪,‬‬ ‫‪ 380‬עם בר לב כט הו יב ד— ח‪ ,‬הגדה של פסח אז רב נסים וישראל ישר למלאך ויוכל לו ‪ 382‬וא״ ש א יב ב‪.‬‬ ‫‪ 383‬כלו‪ ,‬תה קב ד ‪ 384‬לבושי תה לח יג‬

‫נ‪504‬‬

‫המחברת‬ ‫רבת‬

‫‪385‬‬

‫העשרים‬

‫קראוני ‪ -‬ולא האזנתי‪,‬‬

‫לו חכמו רעי אשר‬ ‫אז‬ ‫וינש‬

‫ויאמר‬

‫השלשה עשר‬

‫ובשרה סמר ׳ לא עמד‬ ‫‪390‬‬

‫בה‬

‫אכזרים‬

‫ילחמו ׳‬

‫לשלום ‪ -‬והמה‬

‫אדוניי יש לי אחות יפה ושמה‬

‫תמרי‬

‫ופניה‬

‫וריחה נמרי כי יסדי לה‬

‫המרי‬

‫בסבת‬

‫המה ולא‬

‫למלחמה ׳ זה‬

‫ימינה חותם ׳ משם‬

‫ירחמו ׳‬ ‫כמה‬

‫חדש‬ ‫‪39a‬‬

‫תחרתי‬

‫ובו‬

‫וכטיט חוצות‬

‫החושקים׳ אשר‬ ‫ואקום‬

‫ויהבלו ׳‬

‫היא‬

‫דלתיה‬

‫לא יתנו ענה‬

‫הודיעה‬

‫החושקים לנוע ׳ לא יוכלו עלות בהר‬ ‫כי‬

‫סכלו ‪-‬‬

‫בנעימים יהיה לי חבל‬

‫טעמה בה‬

‫תנתקם ׳‬

‫ושבע‬

‫תדקם ׳ ולא‬

‫החשק‬

‫דופקים ׳ אולי‬

‫ואחבר לו זה השיר‬

‫מבכי‬

‫לעפעפיה‬

‫אותם ׳ כי קצה‬

‫היעלה‬

‫פסילי‬

‫לעיניה‬

‫חמרמרי‬

‫החושקים אשר‬ ‫תנומה ׳‬

‫היא‬

‫באהבתם ׳ ולו היו על יד‬

‫תמצא‬

‫עמהם‬

‫מרגוע׳ ולו יתמו כל‬

‫ובקצהו לנגעי‬

‫ולכן‬

‫חבר לה עיר‬

‫תגדע‬

‫ואשריו‬

‫מתרמית לבם‬

‫תכרת ׳‬

‫השר‬

‫תשלחנו‬

‫והיא‬

‫יחדלו ׳ ולא ילכו עוד אחרי‬

‫הערבי וייטב בעיניו כאלו נתן‬

‫אל‬ ‫ההבל‬

‫בחורב‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫החושקים מה תיגעו ינוע ?‬ ‫איך‬ ‫‪400‬‬

‫תרדפו יעלה‬

‫אך אזרה חיל‬ ‫לאשוקטה‬

‫דגש‬

‫הארבעה עשר‬ ‫חמדתיה ׳‬

‫אויתיה‬ ‫כל חושק‬ ‫‪405‬‬

‫אך שופטה‬

‫העוגבים‬

‫אדוניי יש‬

‫ואהבת עולם‬

‫השמים‬

‫ולהוסיף על‬ ‫וכסיליהם ׳‬

‫בעזבוניהי‬

‫וצדק ונגה ירדו‬

‫ברד שניה׳‬

‫והשמש תזרח‬

‫מצאה‬

‫התאכזרה‬

‫נפשה‬

‫בחברת חושקים מרגוע‬

‫לכרת‬

‫אשריהם ובם לפגע‬

‫עד יתמו‬

‫החושקים לגוע•‬

‫בעירי אשת חן‬

‫חקקתיה ׳‬

‫הצביות אשר בימי ראיתי ׳‬

‫שנותיה׳ כי היא‬ ‫פשטו את‬

‫מלאה‬

‫מעיליהם ׳‬

‫מכסאותם והיו שתי עיניה׳‬ ‫ותערב‬

‫חשקתיה ׳ ומן היום אשר‬

‫אהבתיה ׳ ועל לוח לבי‬

‫ולאיתי ׳ כי היא פרח כל‬

‫ממספר שנותי‬ ‫כוכבי‬

‫אשר לא‬

‫בעז‬

‫ויאמר‬

‫נפשי בחשק מאנה לנגעי‬

‫בפניה ׳‬

‫והמלאך‬

‫ולספר‬

‫הודה ‪ -‬נלאה‬

‫חליתי פני‬

‫לחסר‬

‫הדורים על כל‬ ‫ואדר‬

‫ראיתיה ׳‬

‫היקר‬

‫אשר‬

‫בוראי‬

‫גדותיה ׳‬ ‫עליהם ׳‬

‫עד כי‬ ‫ונתנו‬

‫והרקיע אשר על ראשי החיה היה‬ ‫הדובר היה‬

‫לשונה׳‬

‫והיא‬

‫היושבת‬

‫‪ 386‬רעי‪ ,‬רעיונות ‪ 391‬זה כמה‪ ,‬פ; מים ‪ 407‬בעזבוניה‪ ,‬בבית מזיה ‪ 408‬תזרח‪ ,‬נאור פניה ותערב׳‬ ‫ב^דור גערות ה‬

‫‪ 385‬רבת תה קכט א )צררוני( ‪ 387‬בנעימים תה טז ו ‪ 388‬ופניה איוב טז טז ‪ 389‬ובשרה תה קיט קב‬ ‫עמד יר מח יא שדי רות א כ ‪ 390‬אכזרים יר נ מב לא מג ו ד תה קייב •־ היא תה קב ז ‪ 391‬ולו יר‬ ‫כב כד ‪ 392‬וכטיט ‪ .‬ב כב מג תמצא יר ו טז יתמו במ יז כח ‪ 393‬עלות שמ יט יב ביר יש מב י‬ ‫‪ 394‬פסילי רב יב ג ״ ‪ 1‬לד יג ‪ 395‬מתדמית יר יד יד ילכו יר ב ה ‪ 396‬וייטב וי י כ ‪ 398‬נפבי איוב ו ז‬ ‫‪ 402‬אשת מש יא טז‬ ‫‪ 400‬אזרה ש״א ב ד לכרת שם לד יג ‪ 401‬יתמו בם יז כח‬ ‫‪ 399‬מצאה יר ו ט‬ ‫‪ 403‬ואהבת יר לא ב)ג( ועל יר יז א ‪ 404‬לחסר במדבר רבה יד יב כנגד ע ש^ה ^חיפר ארם משנותיו ונתן לדוד‬ ‫ב‪ ,‬י ״י ‪ 405‬נייאה יה ג טו ‪ 406‬כוכבי יש יג י פגשו יח כו טז ואדר זב יא ‪ /‬ו^ת^ו יה כז טז ‪, 407‬צדק‬ ‫לעיל טז ‪ 32‬ירדו יה כו טז והרקיע יח א כב ‪ 408‬והכדיאך זכ א ט היושבת אם איד רב ינ י‬

‫‪[505‬‬

‫המחברת‬ ‫במלכות‬ ‫‪410‬‬

‫ראשונה׳ ויד כל‬

‫הדעת‬

‫בשמים היו שני שדיה י אם‬ ‫לחכי‬

‫שמחתי ‪ -‬תדבק‬

‫אוכל לקום‬ ‫החושקים‬ ‫‪415‬‬

‫קום ׳‬

‫ועתה‬

‫הצביה‬ ‫יאות׳‬

‫מפניה ׳‬

‫השרו‬

‫עיניה׳‬

‫באחרונה ׳‬

‫תמהתי‬

‫ואתמה ׳‬

‫תרפא אותי‬

‫איך‬

‫באור פניה׳‬ ‫ותרפא‬

‫תמחץ בחץ עינה‬

‫אשביעך‬

‫ובצבאות ׳‬

‫באילות‬

‫לבדה בזמן‬

‫ויברכני בשם אדני‬

‫תשוקתי׳‬

‫זהרה ׳‬

‫שמניה׳ לא‬ ‫ועל כן‬

‫נתנני אדני בידי לא‬

‫לחבר שיר‬ ‫ואמר אליו‬

‫כמה ׳ כי היא‬

‫ובטוב ריח‬

‫בחשמלי‬

‫והרי‬

‫אעלם על ראש‬

‫בשרי לה‬

‫תרצח היפה את כל היקום ׳ לא יאמרו‬

‫חלוקתי ׳ כי היא‬ ‫ויקחהו‬

‫כמה‬

‫ולולא‬

‫אמנם היא‬

‫לאורה ׳ ולו‬

‫חכמי‬

‫והכרובים היו שני ידיה ׳‬

‫אשכחם כל ימי היותי ‪ -‬תשכח ימיני׳ ואם לא‬

‫לעוניי חה‬

‫תמחץ סגור לבי בחץ‬

‫העשרים‬ ‫הזק‬

‫ושבע‬

‫כאשר יאות ׳‬

‫ילכו‬ ‫אוכל‬

‫ואשלחנו אל‬

‫הנה השיר אשר לפי‬

‫הענץ‬

‫צבאות‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫לא יאמרו ׳ שוא עמלו בוניך ׳ ׳‬ ‫‪420‬‬

‫ברוך אשר ככה‬ ‫כל‬ ‫נגה‬

‫בעולמו‬

‫וכוכב את‬

‫יואל‬

‫למדך קשת‬

‫יעלה‪,‬‬ ‫מחצית‬ ‫אשר‬

‫תקטלתי ‪ -‬לך איחל‬ ‫אשכחה ח ^ זקך‬

‫ת ‪ #‬כח ימיני‬ ‫עפרה‬

‫וינש החמ ‪ #‬ה עשר‬ ‫הובילוהו רגליו‬

‫להודך‬

‫יפהפיה‬

‫או אזנחה יפעת‬

‫‪430‬‬

‫שני‬

‫הדרך נתנו‬

‫אלהים חי ויוסיף‬

‫אם‬ ‫אם‬

‫אשר‬

‫ואלו‬ ‫ויאמר‬

‫יעלה‬

‫צביתחן ואם‬

‫תמונתך‬

‫ואם‬

‫לחבק עוד יעלה‬ ‫תרצחי כל היקום‬ ‫אדוניי חנני‬

‫מרחוק לגור ׳‬

‫אצר‬

‫סגלותיו‬

‫החן והיפי‬

‫כוכבי שחק וחילם נתנו‬

‫אשרי אנוש יביט‬

‫‪ 425‬מי‬

‫החושקים עת יחזו פניך‬ ‫במכמניך‬

‫בעזבוניך‬

‫בקשרם על ברד שניך‬

‫אשרי אנוש יאחז‬

‫בסנסניך ׳‬

‫מספר שנות חיי עלי שניך‬ ‫מחצת סגור לבי בחץ עיניך‬ ‫אצעק ‪ -‬ולו את‬ ‫אתאו ראות רזץ‬

‫אוטמה אזניך י‬ ‫במשמניך‬

‫לא‬

‫אפזרה‬

‫או‬

‫תחשביני‬

‫לא‬

‫יאמרו ׳ שוא עמלו בוניך ׳ ׳‬

‫אלהים בן‬

‫והוא‬

‫עצמות בני חתיך ‪-‬‬ ‫מכלל מתיך‬

‫בשכלו אגור ׳ ולשונו זהב סגור ׳‬

‫בשבתו תחת צאלי ׳ היה שלו בביתי ורענן‬

‫»‪ 42‬אפזרה וכו ‪ /‬אפזר את עצמות החושקים הח נים עליך ‪ 429‬מוניך‪ ,‬שונאיך ‪ 431‬אגור‪,‬‬

‫בהיכלי ׳‬

‫כאישון‬

‫שלמה המלך‬

‫׳‪ 409‬והרי שי ח יד ‪ 410‬אם תה קלז ה—ו כל ש״א כה ז ‪ 411‬בגרי תה סג ב ‪ 412‬תמח״ן בם׳ כר ח דב לב‬ ‫לט ס‪-‬ור הו יג ח באור תר פט ט‪ .‬ובטוב עי א ״‪ .‬לא בר לא לה ‪ 413‬בחשמייי יה ח ב ילכו יש ם נ‬ ‫‪ 414‬נתגגי איכה א י־ ‪ 415‬אשביעך שי ב ז ‪ 417‬ויברכני ש׳‪-‬ב ו יח ‪ 419‬שוא תר קכז א יחזו תה י‪ ,‬טו‬ ‫‪ 421‬נתנו יח כ‪ .‬טז‬ ‫‪ 429‬ברוך ברכות ‪..‬ח ראה בי*יות טובות ואילנות טובות אומר ברוך ״ ככה לו בע‪,‬למו‬ ‫‪ 4 2 2‬כ‪.‬״י יה ב יח ‪ 423‬אגרי י ‪ 1‬נו ב יאחז שי ז ט ‪ 424‬אלהים מ׳י׳ב יט ד ויוסיף במדבר רבה יד יב כנגד‬ ‫ע׳ שנה שחיסר אדם משבתיו ונתן לדוד בן ישי ‪ 425‬למדך ש״ב א יח מחצת בם כרד ד! ינח ‪ 426‬אם‬ ‫•איוב יג ב‪ .‬אובמה יש לג בו ‪ 427‬אם תה קלז ה רזון יש י ט‪ 428 ,‬אם‪.‬רה תה גג ‪ 429 ,‬תשכח תה לי‪1‬ז‬ ‫יה ז כד מ״א ו כ‬ ‫יאאגור מש׳ ל א ויישובו‬ ‫ה טוגיך יש מט כו ‪ 430‬שוא תה קכז א ‪ 431‬חנגי בר‬ ‫־‪ 432‬הובילוה יש כג ז תחת אי‪ ,‬ב ם כא היה רב ד א כאישון רב לב י‬

‫‪[506‬‬

‫המחברת‬ ‫עיני נצרתיו ׳‬ ‫נפשי‬ ‫‪435‬‬

‫השדודה ׳‬

‫שיגלה‬ ‫מים‬

‫עמקים‬

‫תורה ׳‬ ‫עצה‬

‫ובמקום‬

‫חלוף ׳‬

‫לשלח‬ ‫ויעשה מן‬

‫המדות‬

‫ידלנה‬

‫בעודנו‬

‫מוסר‬

‫הגדולים לא‬

‫יצבר ׳ אל ינוס הקל ואל‬ ‫יהבי ׳‬ ‫ואמר‬ ‫נרדם‬

‫אליו שירה׳‬

‫השכל‬ ‫יעמד ׳‬

‫הלב‬

‫משורר ׳‬

‫וטרם ירקח‬

‫ורוח אדני‬ ‫ומשפט‬

‫לאזכרה ׳‬

‫עטרה ׳‬

‫ועתה‬

‫לגזרים ׳ כי‬

‫עלינו‬

‫כמוהו ‪ -‬שבע‬

‫והוא‬

‫נוססה בוי וישים‬ ‫ואת אשר‬

‫המערבי ״‬

‫לרעהו לא‬

‫שמעתי כי אחז‬

‫המרים‬

‫עליך‬

‫דרך‬

‫ישתרר ׳ כי‬

‫האל‬

‫כארץ גוו‬

‫ויפתח פיו אל דץ כל‬

‫והשאול אותנו‬

‫אדוני נר‬

‫בשיריו לא‬

‫להזכירו‬

‫ואחרי אשר נתן‬

‫ומישרים׳‬

‫לרדת אל אבני בורי‬

‫ימלט הגבור ׳‬

‫אליו שיר‪ ,‬יגזר‬

‫יתעורר ׳‬

‫צדק‬

‫לראשו‬

‫בפרידה ׳ ונהג בשבי‬

‫וחרב שכלו על הזמן ישלף ׳‬

‫ומכר כי סוף כל אדם‬

‫לחבר‬

‫תהיה לנגד עיניו‬

‫באבו ׳‬

‫ויקה‬

‫חייך ׳ אם הוא‬

‫ואחרי אשר גזר האל‬

‫הטובות‬

‫בלבו ׳‬

‫לעוברים ׳‬

‫יחמד ׳‬

‫‪440‬‬

‫חשבתי‬

‫למקום‬

‫וכחוץ‬

‫בני‬

‫ולעשות הטוב והישר‬

‫העשרים‬

‫הזהרתיו ׳‬

‫ושבע‬

‫השלכתי את‬

‫המשוררים ׳‬

‫בראותו‬

‫המרים‬

‫ואען‬

‫שירי ‪ -‬אם הוא‬

‫פעמים יזורר‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫צבי ׳ מאס עוץ ואץ‪,‬‬

‫‪445‬‬

‫ראה‬

‫ואל מקום אמץ גלה י‬

‫בלבףבאר‬

‫ולך‬

‫חלוף אהב‬

‫שפת אמת ודץ בני‬

‫רדה‪,‬‬

‫זכר זמן יצו לף‬ ‫אמר‬ ‫‪450‬‬

‫דגש הששה עשר‬ ‫פת‬

‫לחם‬

‫שלחן ?׳‬

‫ויאמר‬

‫יפשע׳ ואם‬ ‫ולא ידע כי‬

‫חמה אפו ואשו׳‬

‫לנפשך‬

‫יראה עם‬ ‫אדני‬

‫ותמהתי‬

‫צדיק יבחן׳‬

‫‪455‬‬

‫פניהם יטחן׳‬

‫ורשע‬

‫עלה ׳‬ ‫הכבד ועיניו השעי ועל‬ ‫דאמר‬

‫היוכל אל‬

‫לערך‬

‫דשפך‬

‫עליהם‬

‫כמשוכת‬

‫חדק ׳‬

‫ואוהב חמם שנאה נפשו׳‬

‫איך יוחן רשע בל‬

‫ועתה‪ ,‬אדוני• חבר לי שיר על הענץ הזה ׳‬ ‫ואמר‬

‫בבור ־‬

‫בליבלה •‬

‫בשכונתי אדם רשעי אזניו‬

‫באדני נושע׳‬

‫הנה שיר על זה הענץ ידבר ׳‬

‫ושואאלה‬

‫וטוב אמר לך‬

‫שחי•‬

‫אדתי! יש‬

‫דלי ‪ -‬וקום דלה‬

‫למד‬

‫צדקי‬

‫וכל‬

‫דרכיו‬

‫ואשלחגו אל האיש אשר‬

‫דרכיו בתה ׳ ואען‬

‫ודלתות נחושה ישבר‬

‫‪ 433‬בפרידה‪ » ,‬ניפרד ‪ 434‬השדודה‪ ,‬בידי הזם‪ 438 ,‬ויפתח פיו אל דין כל בני הל‪ ,‬ף‪ ,‬ויהיה לפה ולטליץ‬ ‫במשפט היתומים שחלפה עזרתם והלכה לה ‪ 445‬ואין‪ ,‬ואוון ‪ 447‬ושוא אלה‪ ,‬אבל את הסקר קלל ‪ 448‬רדה‬ ‫בבור בלי בלה‪ ,‬רד ורקב בבור הבלייח והריקבון ‪ 449‬אמר לנפשך שחי ובו'‪ ,‬נהג במידת הענווה ושב במקום‬ ‫נמוך מכדי כבודך ומוטב שיזטינוך אחרים לעלות למקום הראוי לך ‪ 451‬עם באדני נושע‪ ,‬א‪-‬שים צדיקים‬

‫רדה‬

‫‪ 433‬ולעשות דב יב כח ונהג יש׳ כ ד ‪ 435‬ש גלה אבות ד יד לראשו תד כא ד ‪ 436‬מים מש כ ה בעודנו‬ ‫איוב ח יב ורוח יש נט יט וישים י ‪ -‬נא כג ‪ 437‬ויקח מש א ג ואת שם כ יז ‪ 438‬ובמקום מש כה ו‬ ‫וחרב דח׳י׳א כא טז ויפתח מש לא ח ‪ 439‬סוף קה ז ב לרדת יש יד יט חסרים שם ח י ‪ 440‬אל יר מו‬ ‫ז נר יומא לט ‪,‬גליך תה׳ נח כג ‪ 441‬יגזר תה קלו יג אחז איוב יז ט ‪ 442‬עלתו בם טז יג ‪ 443‬ירקח שם ל‬ ‫‪ 447‬שפת מש יב יט ודין מש לא ח‬ ‫משכה‬ ‫לג שבעם*ב ד לח ‪ 445‬ואל אב‪,‬ת ד יד ‪ 446‬בלבך‬ ‫כח כא‪ 451‬עם‬ ‫מש׳‬ ‫ו יועל‬ ‫נא כג וטוב מש כה ז ‪ 450‬אזגיו 'ש‬ ‫יש יד יט לח יז ‪ 449‬אמר י׳ש‬ ‫י ס כוי‬ ‫רב לנ כט פניהם יש נ טו ויאמר תה׳ עח יט ‪ 452‬אדני תה יא ה וישפך י ס מב כה ‪ 453‬יוחן‬ ‫יט טז ‪ 455‬ודלרות י ‪ .‬מה ב‬ ‫טו יט ‪ 454‬דרכיו‬ ‫וכל מש‬

‫‪[507‬‬

‫המחברת‬

‫ושבע‬

‫העשרים‬

‫וא &א מעלי ואמר‬ ‫אליי איכה יוחן‬

‫אלי‬

‫יתמרמר זד‬

‫אף‬

‫עוב‪ ,‬אל עליון ׳‬ ‫‪460‬‬ ‫ויגש‬

‫ידע רשע‬ ‫ויאמר‬

‫אדוניי יש‬

‫כשבויות ׳ היו כימה‬ ‫לכת‬

‫‪460‬‬

‫למיניהם׳‬

‫שבע‬

‫כמגדל‬

‫דוד בנוי‬

‫השנים׳‬

‫קורעות‬

‫הודם יחזה׳‬ ‫צרה‬

‫יאמר‬

‫לתלפיות ׳‬

‫מחנה‬

‫אל‬

‫צדיק תבחן!‬

‫בעירי שתי אחיות‬

‫יפהפיות ׳‬

‫חרב‬

‫ובנות החן‬ ‫עברו‬

‫פיפיות ׳‬

‫הולכות נטויות גרץ‬

‫אלהים זה ״‬

‫האבנים ׳ אץ‬

‫כליל‬

‫כי אתה‬

‫ולשונן‬

‫ויקרא שם‬

‫לתמה אם‬

‫צדקה‬

‫בהדרו ׳‬

‫לערך‬

‫תיסד אבן‪ ,‬אבן בחן‪,‬‬

‫הראויות לתת להם ׳‬

‫ולבש‬

‫עלחןז‬

‫לבות‬

‫תנהגנה‬

‫עוטיות׳ ובנות עיש ‪ -‬כדיות או עזניות׳‬

‫הלבבות לשנים׳‬

‫עדה גאץ וגבה‬

‫חייך ׳ השיר יהיה‬

‫לפניהן‬

‫הנערות‬

‫כמבכירה על‬

‫אורץ ״‬

‫‪470‬‬

‫וכסיל‬

‫אם יוכל אל‬

‫ובעיר ציץ‬

‫עיניו הטע‬

‫השבעה עשר‬

‫ר ‪ #‬ע‪-‬‬

‫ויאמר‬

‫וםניאביץיטחןי‬

‫כשרץ ׳‬

‫וילכו‬

‫משכיות׳‬

‫וחבר‬

‫ושבעה‬

‫כוכבי‬

‫כושיות׳‬

‫צוארן‬

‫ובשפת שני‬

‫ומשקרות עינים׳‬

‫המקום ההוא מחנים ׳‬

‫לבעליהן‬

‫החושקים‬

‫בערכם‬

‫רואיהם‬

‫וברד‬

‫וכל איש אשר‬ ‫ואחר אשר נפשנו‬

‫עשתרות קרנים ׳‬

‫עתה‬

‫עליהן שיר כפי יפץ ׳‬

‫אורץ בר‬ ‫ואען‬

‫ואמר‬

‫לאורו‬

‫ואשא משלי ואמר‬ ‫ההולכות‬

‫הנותנות נפש‬ ‫לא‬

‫צבאים‬

‫אדעה במה‬

‫או על שדי חמד‬ ‫‪ 475‬מי זה אשר יתמה‬ ‫תהיולרצץלי‬ ‫ויגש‬

‫השמונה עשר‬

‫הקורעות לב‬

‫ומשקרות עמים‬

‫ויאמר‬

‫להיות‬

‫צרה‬

‫כמבכירה עלי‬

‫האם הוא על ברד שנים‬

‫תצודון את לבב‬

‫חושק‬

‫אשר מר נוטפות‬

‫כיום‬

‫ואם הוא‬

‫אם‬

‫לרפאים‬

‫בעת זאת נחזה‬ ‫וכל מקום אשר‬ ‫אדוניי‬

‫ראיתי מתי‬

‫חושקים לשנים‬

‫אראה‬ ‫רשעה ׳‬

‫אבנים ׳‬

‫בעגיל אזניסז‬ ‫עשתרות קרנים ?‬

‫פניכם ‪-‬‬

‫אקראה‬

‫שכורים ביץ‬

‫מחנים ׳‬ ‫תועה ׳‬

‫ולצים‬

‫חמדו‬

‫‪ 467‬אורין בר אורץ‪ ,‬למדן‬ ‫‪ 463‬בערכם‪ ,‬לעומתן‬ ‫‪ 462‬עוטיות‪ ,‬אבלות‬ ‫‪ 458‬יתמרמר‪ ,‬יתרנרב‬ ‫‪ 475‬אם לרפאים עשתרות קרגים‪ ,‬אם אפילו מן הענקים יגזלו את נשותיהם חיפפיות‬ ‫בן למדן‬ ‫‪ 457‬אלי תה כב ב יוחן יש כו י ופני יש ג טו ‪ 458‬יתמרמר רג יא יא ויאמר תה עח יט ‪ 459‬אל בר׳ יד‬ ‫יח ובעיר יש כח טז ‪ 460‬עי״יו יש וי אל תה יאה ‪ 461‬תנהגנה בר לא כו ‪ 462‬חיו שי אז ענד ח ח‬ ‫ובנות איוב לח לב כריות רב יד יב ‪ -‬ינ ‪ 463‬שבע אם ב ט צוארן שי ד ד ‪ 464‬ולשונן תה נז ה קמט ו‬ ‫עברו תה עג ז ובשפת שי ד נ ‪ 465‬קורעות יואל ב יג מ ב ב יב הולכות יש נ טז ‪ 466‬יאמר בר׳ לב ג‬ ‫עשתרות בר יד ח אורין ברכות יב ‪ 468‬עדה איוב מ י ולבש יש׳ נט יז‬ ‫‪ 467‬צרה יר ד לא על שט א טז‬ ‫‪ 471‬הה‪ ,‬לכות יש ג טז הקורעות יואל ב יג מ ב ב יב ‪ 472‬צרחיר׳ ד‬ ‫‪ 469‬כליל יה טז יד וילכו יש ס ג‬ ‫יא עלי שמ א טז ‪ 474‬שרי יש לב יב )שרי בשין שמאלית(‪ ,‬לעיל כו ‪ 36‬מר שי ח יג בעניי‪ 1‬יח טז יב‬ ‫‪ 476‬תהיו וי כב כ מקום בר לב ג ‪ 477‬ולצים מש א כב‬ ‫‪ 475‬לרפאים בר יד ה‪ ,‬לעיל ‪362‬‬

‫‪[508‬‬

‫המחברת‬ ‫לצץ ׳‬

‫ותחת‬

‫ותמהתי‬ ‫‪480‬‬

‫היותם‬

‫ואתמה‬

‫באש‬

‫יוקדת ׳‬

‫יאכל‬

‫עדי‬

‫איש‬ ‫שיר‬

‫ימירו‬ ‫טוב‬

‫ומה‬ ‫מאשר‬

‫בגלגל‬

‫ראות‬ ‫משלי‬

‫או‬

‫היותו‬

‫עד‬

‫אן‬

‫לו‬

‫התשעה‬

‫ייאע‬ ‫האלה‬ ‫אין‬

‫כי‬

‫לבו‬

‫בשיר‬

‫משלי‬

‫‪495‬‬

‫שנאתיו‬

‫בפי‬

‫עומדת‬ ‫אל‬

‫כלה‬

‫ואובדת •‬

‫לעדי‬

‫ירכתי‬

‫החרבות ׳‬

‫העשרים‬

‫מתי‬

‫רשעה‬

‫ביין‬

‫תועה‬

‫משוש‬

‫עולם‬

‫וגיל‬

‫נצחי‬

‫טוב‬

‫בור‬

‫אחלה‬

‫ונעים‬

‫עשר‬ ‫מי‬

‫טוב‬

‫שיתן‬

‫לערב‬

‫יחלק‬

‫יצעד ׳‬

‫ועתה‬

‫אדוני‬

‫לאחר ‪-‬‬

‫במדרגתו‬ ‫וכבוד‬

‫תחברם ׳‬

‫הרג‬

‫מאת‬

‫ומשוע (‬

‫עולם ‪-‬‬

‫שלל‬

‫ולבקר‬

‫מה‬

‫לפניך ׳‬

‫היות‬

‫בץ‬ ‫על‬

‫לחבר‬

‫זה‬

‫אלהים‬

‫רוכב‬

‫מצאתי‬

‫כתוב‬

‫לאחד‬

‫יהיה‬

‫אדוניו ׳‬ ‫ואם‬

‫תעטרם ׳‬

‫ואם‬

‫חמדו‬

‫ושחוט‬

‫גואלם‬ ‫מהיות‬ ‫מן‬

‫חיצון !‬ ‫החכמים ׳‬

‫יכבד‬

‫ואמר‬

‫צאן‬

‫רצק‬

‫יצטרך‬

‫יכבדנו ‪-‬‬ ‫ואען‬

‫לצון‬

‫בקר‬

‫ערבות‬

‫יחשבנו ׳‬ ‫והדר‬

‫ולצים‬

‫לאמר‬

‫בכנף‬

‫אדוניי‬

‫מהונו‬

‫כמוהו‬

‫שכרו‬

‫ויפיקו‬ ‫לחסות‬

‫ויאמר‬

‫לו ‪-‬‬ ‫ממנוי‬

‫הנה‬

‫בתוך‬ ‫יקל‬

‫מוטריו‬

‫בעיניו ׳‬

‫וחפצתי‬ ‫קחנו ׳‬

‫השיר‬

‫ואם‬ ‫עהדברים‬ ‫הענץ‬

‫ולפי‬

‫ממנו‬ ‫ואמר‬

‫תנה‬

‫מהונך‬

‫אל‬

‫ויאש‬

‫לבך‬

‫מאיש‬

‫וכבד‬ ‫ויגש‬

‫ותמעד ׳‬

‫ובזעם‬

‫מעתד‬

‫חכמו ‪ -‬אז‬

‫ממנוי‬

‫למעלה‬

‫ואשא‬

‫להיות‬

‫צדקתו‬

‫בטובה‬

‫הרוג‬

‫יעחוט‬

‫ואמר‬

‫מה‬

‫‪490‬‬

‫לאיש‬

‫רגלו‬

‫שכחו‬

‫הנעימים ׳‬

‫נצחית‬

‫ששק‬

‫ועומדת ׳‬

‫ושמחה‬

‫בקר‬

‫צאן ׳‬

‫עיניך‬

‫‪485‬‬

‫ויגע‬

‫לרצון ׳‬

‫טובה‬

‫תמוט‬

‫ערבות ׳‬

‫כפי‬

‫ואשא‬

‫לפני‬

‫איך‬

‫אלהים‬

‫העשרים‬ ‫והגה‬

‫ושבע‬

‫ויאמר‬

‫בעבורם •‬

‫לא‬

‫איש ‪-‬‬ ‫אדוניי‬ ‫יבוש‬

‫איש ‪-‬‬

‫הסכל‬

‫ותהיה‬

‫זמנך ‪-‬‬

‫וממנו‬ ‫יש‬

‫בעיניהונגידו‬ ‫וכמוהו‬

‫תכבד‬ ‫לי‬

‫רע‬ ‫ולא‬

‫תהי‬

‫והצטרך‬ ‫גאה‬ ‫יכלם ׳‬

‫או‬ ‫נחשב‬

‫בפניו ‪,‬‬

‫לאיש ‪-‬‬

‫תקל‬

‫בעיניו‬

‫לא‬

‫יוכל‬

‫איש‬

‫ורם ׳‬

‫וחטאתיו‬

‫ולא‬

‫על‬

‫יעלה‬

‫אדוניו ‪,‬‬

‫לבבו‬

‫כי‬

‫לא‬

‫לספרם ׳‬ ‫יוכל‬

‫ואני‬

‫להתעלם י‬

‫‪ 478‬ותחת היותם ובו'‪, ,‬במקום שישתהו איות לרצון לפ»\ אייר ם בעש ית מעשים טובים ‪ 480‬באש‬ ‫יוקי־ת‪ ,‬בגיהינום ‪ 481‬מה בין היות א״ש בג^גי‪ 1‬ערבות וכן ‪ /‬מדו דדברל בין צדיק סינא נן עדן ובין רשע‬ ‫שינחל גיהינום ‪ 482‬בגרגי‪ ,‬ערבות‪ ,‬ב*מי הרקיע מעתד בפי החרבות‪ ,‬מזומן ליהרג לסי חרב ‪ 488‬חיצון‪,‬‬ ‫רשע ‪ 491‬ייאש לבו ממנו וי־א יבקש מכ‪-‬ו כאם‬ ‫‪ 478‬היותם שם כח לח וד״ד יש בב יג ‪ 479‬איך לעיל ג ‪ 480 291‬באש יש סחה צדקתו תר קיא ; י‪1‬ערב‬ ‫בי מט כז ‪ 481‬ר^ל תד צד ית איוב יב ד ובזעם חב נ יב יש יד טו ‪ 482‬בסי בר לר כו אחלד מ״ב ה ג‬ ‫‪ 487‬לו דב לב כט אז יר כב טז ויסיקו‬ ‫‪ 483‬ראות קה ה י ‪ 483‬ויצים מש א כב ‪ 486‬הרג יש כב יג‬ ‫מש ח לח ‪ 488‬טח תה קלג א לחסוי רות ב יב רוכב תה סח ה חיצון מגילה ד ח ' ציסן) את דתסילין( זדב‬ ‫דיי זו דרך החיצונים׳ ‪ 490‬מי מבחר דס‪-‬י ים מו ה תן למי שתרצה תהיה ננידו ודתיאש מטי י‪-‬תרצד תדיה כמורו‬ ‫‪ 492‬וכבוד‬ ‫‪ 491‬ייאש קד ב כ‬ ‫ובבד מי שתרצה תהיה מכובד כימ^ו ותצטיך י*מי שתייצר רהיה נקל בעיניו‬ ‫תי ח ו ‪ 496‬ויאש קה ב כ ‪ 498‬נאד יש ב יב ייא בר ט ו ה ‪,‬אני מ״א כב ח ‪ 499‬לא י* מר י‪ ,‬יעא‬ ‫יח יד נ ‪ -‬ד לא רב כב נ‬

‫‪[509‬‬

‫המחברת‬ ‫‪500‬‬

‫גמולות‬

‫ואל‬

‫נדף‬

‫הבל‬ ‫את‬

‫נדחו ׳‬

‫כפי‬

‫השר ‪,‬‬

‫אשר‬

‫כל‬

‫ואשא‬

‫יבשי‬

‫‪510‬‬

‫היגאה‬

‫וישלם‬

‫וירבה‬

‫אשמיו‬

‫והחסד‬

‫וטובי‬ ‫‪515‬‬

‫לב‬

‫ויאמר‬ ‫צחות ׳‬

‫הודו‬ ‫אשר‬

‫לפרעה ׳‬

‫ידי‬

‫ואמר‬ ‫שלח‬

‫לבשי‬

‫קום ‪,‬‬

‫הגה‬

‫ידך‬

‫אשרי‬ ‫איש‬ ‫השר‬ ‫ואותך‬

‫אנוש‬

‫תאותו‬

‫חפצתי‬

‫כי‬

‫בשיר‬

‫עליף‬

‫השיר‬

‫ואחז‬

‫גמרץ‬

‫הדבר‬

‫אשר‬

‫יהיה‬

‫להוכיחו ׳‬

‫לעשות ״‬

‫יכלימיו ׳‬

‫ולא‬ ‫אולי‬

‫ואקים‬ ‫טע‬

‫ועל‬

‫רו‬

‫אשיב‬

‫יאחבר‬

‫שיר‬

‫יעמידני ׳‬

‫לא‬

‫בזנבו ׳‬

‫דך‬

‫ענוים‬

‫מזעפו ׳‬

‫תמו‬

‫כל‬

‫וברכו‬ ‫עשית‬ ‫השר‬

‫ונכלם‬

‫וחטאת‬

‫מעודד‬

‫ויעמד‬

‫כאשר‬

‫מחלתו ׳‬

‫גאות‬

‫רסן‬

‫לא‬

‫כורש ׳‬

‫יזכר‬

‫ואמר‬

‫האיש‬

‫ויהי‬

‫אדני‬

‫מלך‬

‫וזהבו ׳‬

‫וישכח‬ ‫וישמח‬

‫ישלם ׳‬

‫פרושות ׳‬

‫יבחרנו ׳‬

‫כספו‬

‫משלי‬

‫גמולות‬

‫כי‬

‫ואליף‬

‫הענץ‬

‫יעדכנו‬ ‫‪505‬‬

‫אדני‬ ‫וקש‬

‫כעל‬

‫כעל‬

‫העשרים‬ ‫ואיך‬

‫ושבע‬

‫ועל‬

‫‪-‬‬

‫עלומיו‬ ‫ודרך‬

‫וישלח‬

‫האנשים‬ ‫לאל‬

‫אחד‬

‫ואץ‬

‫עמנו ‪-‬‬

‫איש‬

‫לא‬

‫בחרך‬

‫ים‬

‫ויחזק בו ‪,‬‬ ‫איש‬

‫איש‬

‫שניי‬ ‫שערו‬

‫לנחלתו‬

‫יעות‬ ‫ויהי‬

‫את‬

‫וחבלו ׳‬

‫לו‬

‫אמת ‪,‬‬

‫לא‬

‫וימלך‬ ‫למטה‬

‫לעולם י‬

‫ומצא‬

‫אלי‬

‫כל‬

‫החייתנו‬

‫ידעו ׳‬

‫ונהיה‬ ‫העם‬

‫ואשרי‬

‫יכילם‬

‫‪-‬‬

‫בכפו‬

‫שאלתו ׳‬

‫ויאמרו‬ ‫ולא‬

‫רע ¿מ‬

‫וספר ‪,‬‬

‫רשעים‬

‫ידו‬

‫לשאל‬

‫טוב‬

‫כחול‬

‫ועל‬

‫ל‬

‫ישלם‬

‫אחד‬

‫נמצא‬ ‫אנחנו‬ ‫לו ״‬

‫שככה‬

‫חן‬

‫מהם‬ ‫בעיני‬

‫צרי‬

‫אל‬ ‫אדוניי‬

‫ואדמותינו‬

‫עבדים‬

‫וילכו‬

‫שמחים‬

‫השירים‬

‫דברת‬

‫לאהלו‬ ‫באמת‬ ‫לארך‬

‫‪ 5 0 8‬וייסב‪ r .‬ט ;ודד ע‪-‬וים ופך‪/‬‬ ‫‪ 5 0 9‬למטה‪ ,‬לשבם מוסר‬ ‫עולם‬

‫השבעת‬ ‫ימים‬

‫נפש‬

‫ושבע‬

‫וישבח את‬

‫האנשים‬

‫שמחות ׳‬

‫יפקד‬

‫בצחצחות ׳‬ ‫אדני‬

‫אלהי‬

‫כאשר‬ ‫הרוחות‬

‫האמרים המעודד ע ‪ .-‬וים ומעוות את דייך‬ ‫למשורר הדומה למלך‬

‫‪ 4 1 3‬לבר;ה‪,‬‬

‫בענין‬

‫הרשעים ו במלב! ־*ו‬

‫מלכ ת‬

‫תת צב א אשיב ש׳‪-‬ב י־ י‪ 502:‬איייך ת־‬ ‫‪ 500‬ואל יר ‪-‬א ‪,‬״ו יש ‪.‬״ט יח ‪ 501‬הבל איוב יג כדאד‪-‬י‬ ‫קט‪ -‬ו קום עז י ד ‪ 503‬לא איוב כח יז יש ב כם ט ‪ 504‬שלח שם דד ‪ 506‬דך רת *דכא נם‪ .‬ל קה יב‬ ‫‪ 507‬וירבה דה׳‪-‬ב לג כג וחטאת תה צ ח כחול בר׳ לב יג ‪ 508‬מע י־'* תה׳ קמז! רם‪ ,‬ט‪-‬י‬ ‫יד יר גא גו‬ ‫‪ 511‬הו‪ ,-‬תה׳ ק ד אהד קח ד ח ויאמרו בר‬ ‫‪ 509‬ו עמד י ‪-‬ה א טו וישלח שם ד ד ‪ 510‬ויהי דב׳ ב טז‬ ‫טז כה ‪ 512‬דחסד בר כא כ‪ -‬לא רב לב יז ו‪-‬היה בר׳ מז יט ‪ 513‬אשרי ת‪ -‬ל‪ -‬יב ׳‪-‬ב לב ט ואשרי תת‬ ‫קטר ט‪ .‬וילבו מ״א ח סו ‪ 515‬השבעת יש נח יא דברת יש לב ד ‪ 516‬ייאי‪-‬ך תת בג ו ושבע רה ט‪ ,‬יא‬ ‫יפקד בם ב‪ ,‬טז‬

‫‪[510‬‬

‫המחברת העשרים ושמונה‬ ‫והיא‬

‫אמר‬

‫אחרי‬

‫אשר‬

‫פתאום‬ ‫נפלו‬ ‫‪5‬‬

‫סגר‬

‫את‬

‫עלי‬

‫כתף ‪,‬‬

‫סולח‬ ‫ובהיותי‬

‫פעלים‬

‫לנפשי‬

‫זרע‬

‫לי‬

‫קדושים ׳‬

‫שמי‬

‫מצולת‬ ‫לפניי‬

‫השדודה ״‬

‫והיה‬

‫ולא‬ ‫אדבר‬

‫לקראתי‬

‫חשים ׳‬

‫ממני‬

‫לימים י‬

‫צעיר‬

‫איך‬

‫הזמן‬

‫והנה‬

‫ישחרוני‬ ‫מה‬

‫היו‬

‫צדיק‬

‫באים‬

‫המתעלם ״‬

‫וביק‬ ‫היו‬

‫שלמה‬

‫התמותה‬

‫הסכל‬

‫אשר‬

‫ויודעי‬

‫כדברים‬

‫ויתכו‬ ‫אובדי‬

‫יען‬

‫יתן‬

‫מי‬

‫ביון‬

‫מצולת‬

‫אל‬

‫לא‬

‫אבוש‬

‫טבעתי ׳‬

‫פתע‬

‫פתאום‬

‫ימצאוני ׳‬

‫ומה‬

‫ומה‬

‫אצטדק‬

‫ולא‬

‫אל‬

‫ומה‬

‫והנה‬

‫ובראותי ‪-‬‬

‫ואנשים‬

‫על‬

‫פתע‬

‫אכלם ׳‬

‫ואלהיט‬

‫היא‬

‫היגון‬

‫לבי‬

‫וכבדי‬ ‫איה‬

‫עד‬

‫ותראני‬

‫טובע ׳‬

‫בקרביי‬ ‫בחשבי‬

‫ואמרה‬

‫אבוא‬

‫וקציי‬

‫חם‬

‫גדול‬

‫עובדי‬

‫ואמצאך ׳‬ ‫ימי‬

‫לבי ׳‬

‫אבל‬

‫למס‬

‫ידעתי‬ ‫מדת‬

‫ושלוחי־ המוות‬

‫מת‬ ‫רני־אל‬

‫נותן‬

‫ועשיתי‬ ‫ליצרי‬

‫ותודיעני‬

‫ובהיותי‬

‫האלה‬

‫שאגותיי‬ ‫היותי‬

‫תשביעניי‬

‫‪ 2‬וצירי התמותה‪,‬‬ ‫‪ 3‬סגר את יומו‪,‬‬ ‫המודות‪ ,‬בעל‬

‫וצירי‬

‫ופשעתי ׳‬ ‫מכל‬

‫רבי‬

‫זכר‬

‫לברכה‬

‫ואנכי‬ ‫קבעתי ׳‬

‫יקראוני ׳‬ ‫הצידה ׳‬ ‫אם‬

‫איחל ׳‬

‫אשר‬ ‫לא‬

‫וגאוני‬ ‫הכנתי‬ ‫יקדמתי‬

‫ומוחל‬

‫כמים‬

‫חכמתך ״‬

‫ואמרה‬

‫וזדוני ׳‬

‫הפרידה ׳‬

‫חסדי‬

‫איש חי‬

‫רב‬

‫יטבלוני ׳‬

‫בן‬

‫התפת‬

‫כבוד‬

‫ששים ׳‬

‫אויה‬

‫ועויתי‬

‫אשמי‬

‫ליום‬

‫‪15‬‬

‫יומו‬

‫וחטאתי‬

‫והרביתי‬

‫‪10‬‬

‫עברו‬

‫עמנואל‬

‫משנותי‬

‫אימים ׳‬

‫רשעתי ׳‬

‫על‬

‫המחבר‬

‫מחברת‬

‫והעדן‬

‫ודמעתי‬

‫אפוא‬

‫תכונתך ׳‬ ‫מקום‬ ‫כנחל‬

‫איש דד רב סגרים‪,‬‬

‫א ^ י מ‪ ,‬חם‬

‫שבמקרא‬

‫אחרית‬

‫האנונה‬

‫איש‬

‫חמודות‬

‫ואיה‬

‫ותודיעני ׳‬

‫ומנחל‬

‫עדניף‬

‫ורבצי ׳‬

‫נובעי‬

‫‪11‬‬

‫ונפתחו‬

‫דניאל‬

‫אשאלך‬

‫מנוחתי‬

‫האותות המב‪-‬רים את בוא המוות‬ ‫בוציקו‬

‫כי‬

‫ארבות‬ ‫נפשי‬

‫דמעותיי‬ ‫עדי‬

‫ומיגק‬

‫ואנחה‬

‫לנתי‬

‫שבעי‬

‫והנה‬

‫כטער ה‪ -‬יבה וה‪,‬ל*ת הנוף !הנפש‬

‫האנונה‪,‬‬

‫דאבלה‬

‫‪12‬‬

‫ד‪\.‬אל איש‬

‫‪ 3‬סג^ לעיל בא ‪ 203‬אי־ ג ש״ב‬ ‫‪ 2‬וצירי לעיל ד ‪ 93‬באים ש א כה לר חטים ל‪-‬גיל ‪ s 273‬פתע במ ו ט‬ ‫אחד מבני החבורה ^ מת תדא כל החבורה‬ ‫‪ 4‬נכ^ו תה גה ה א !ב כ כה‪ ,‬שבת ק‬ ‫כנ כ ¿עיר איוב לא‬ ‫כולה אויר תה קב ה ‪ 11‬א יש נ ה יז ‪ 5‬רשעתי ר ‪ 3‬ה נ! ה טטו תכלת כהן נרוי‪ 1‬ביים הבכורים טחטאתי‬ ‫ושעויתי וטפשעתי וביו! תה סט ג ואלה ם שו ט ט מי* נח ‪ 6‬והרביתי דה ב ייג כ¿ מכי‪ ,‬קה בז פתע‬ ‫במ ו ט א־י הו יא ‪ .‬וי‪ -‬אועי יש מו ז ד י׳‪2‬ר\יו‪ \,‬נש א כח הצי־ה יה א יא‪ ,‬לעיל י ‪ 8 112‬מה בר מד‬ ‫טז יקרבועי תה נט יא ‪ 9‬ס‪,‬ייח מ‪ ,‬סף לחם הכפורים א^היעו מוחל ופויח לעוו‪-‬ותתו ‪ 10‬נותן קה ט א חם‬ ‫תה לט ד ויפתחו בר ז יא ‪ 11‬ויתכו איוב ג כד ועטיתי בר נ י‪ -‬יא אם ד נ אחרית בנז כרב ‪ 1 2‬היותי בר‬ ‫‪ 13‬מי איוב כ‪ .,‬י אשאייך איוב מ ז ומעדד‪ ,‬תה לו ט ‪ 14‬ותודיעני‬ ‫מט טו איה ‪-‬ו ט לח דעיאל דע י יא‬ ‫פו א ‪ 13‬ביון תהסט ג בנדד מ‪ .‬ירד ומיעו! י ט לה י לעתי נש יט כג ודה בר טויב‬ ‫תה '‪1‬ט ה מקום י ‪-‬‬

‫‪[511‬‬

‫המחברת‬ ‫אימה‬

‫חשכה‬

‫יצוא‬

‫ושוב‬

‫מפרק‬

‫«‪2‬‬

‫ואחר‬ ‫עובר‬

‫לפניי‬

‫מלוא‬

‫קומתי‬

‫אש‬

‫אליו‬ ‫אנכי‬

‫אלי‬

‫בי‬

‫או‬

‫שאלה‬

‫אחרי‬

‫הגבה ׳‬

‫מותי ׳‬

‫אחריף ׳‬ ‫ואען‬

‫נוראות‬ ‫במראה ׳‬

‫העולמשכלו‬

‫כי‬

‫אוכל‬

‫ואי‬ ‫ויאמר‬

‫אשר‬

‫אנכי‬ ‫התפת‬

‫אשר‬ ‫תבנו‬

‫אעשה‬

‫יהיה‬

‫ואמרה‬

‫ואי‬

‫כדברך ״‬ ‫והעדן‬

‫ראשק‬

‫זה‬

‫יהיה‬

‫נא‬

‫עיניך‬

‫אחלילפדך‬

‫ויאמר‬

‫האיש‬

‫תחנוניך‬ ‫וראה ׳‬

‫ובין‬ ‫העמק‬ ‫להראותני‬

‫מקום‬

‫משכני ‪,‬‬

‫ויאמר‬ ‫יצא‬

‫יצאתי ׳‬

‫ולהודיעני‬

‫יגון‬

‫ונשקתי ׳‬

‫אדוני‬

‫אנה‬

‫נרדם‬

‫שמך ״‬

‫בינה‬

‫מנוחתי ׳‬

‫ארצה‬

‫לך‬

‫לחכתי‬

‫פקח‬

‫ערוך ׳‬

‫מעיל‬

‫ונסו‬

‫בתחלת‬

‫ולהשכילך‬

‫מקום‬

‫וישאלני‬

‫מה‬

‫רגליו‬

‫וסודות ׳‬

‫אליו‬

‫לרשעים‬

‫אלי‬

‫יורדות ׳‬

‫באתי ׳‬

‫מאתמול‬ ‫לי‬

‫אני‬

‫בצורות‬

‫ועתה‬

‫להתמהמה ״‬

‫והתפת‬

‫זה‬

‫אראך‬

‫ועמך ׳‬

‫מים‬

‫עוטה‬

‫רוחה ׳‬

‫הגידה‬

‫עיניי‬

‫ונפלתי‬

‫לך‬

‫ועפר‬

‫ירדו‬

‫זקן‬

‫יצא‬

‫ומתגבר ׳‬

‫מים‬

‫נפעמתיי‬

‫ויאמר‬

‫ולבי‬

‫מרחף‬

‫איש‬

‫אמציא‬

‫החזקתי ׳‬

‫בעיניך‬

‫שלחתי‬

‫והנה‬

‫כחי‬

‫ועיניך‬

‫והזק ׳‬

‫אז \ י‬

‫היום‬

‫אולי ׳‬

‫ופלג‬

‫אותו ‪-‬‬

‫המנוחה ׳‬

‫קראתני‬

‫על‬

‫החמה ׳‬

‫מעילו‬

‫היום‬

‫צללו‬

‫עצרתי‬

‫חן‬

‫אשר‬

‫למענך‬

‫בית‬

‫לא‬

‫אובל‬

‫גדולה‬

‫ובראותי‬

‫זאת‬

‫מצאתי‬

‫רוח‬

‫כאור‬

‫ובכנף‬

‫וחידות ׳‬

‫לא‬

‫כי‬

‫לא‬

‫נא‬

‫כי‬

‫ארוך ׳‬

‫ואמר‬

‫אם‬

‫רעש‬

‫אדני ׳‬

‫האיש‬

‫חמודות ׳‬

‫ואני‬ ‫והנה‬

‫הייתי‬

‫לקולו‬

‫שבעתים‬

‫התחזקתי ׳‬

‫איש‬

‫להראותך‬

‫בדבר‬

‫קום‬

‫אדוניי‬

‫דניאל‬

‫והבן‬

‫וכראות‬

‫עמי ‪-‬‬

‫הרוח‬

‫מלאך‬

‫כי‬

‫אליי‬

‫ואראה‬

‫ואור‬

‫כמראה‬

‫ונאלמתי ׳‬ ‫לך‬

‫עיני‬

‫ואחר‬

‫דממה ׳‬

‫מנוח ׳ ׳‬

‫ובדברו‬

‫דבר‬

‫‪30‬‬

‫וקול‬

‫וחזון‬

‫ואשא‬

‫משברי‬

‫ומראהו‬

‫אבקש‬

‫ואנחה ׳‬

‫הבזקי‬

‫וסלעים‬

‫הרעש‬

‫ואמרה‬

‫נפלה‬

‫כמראה‬

‫הרים‬

‫הלא‬

‫‪25‬‬

‫גדולה‬

‫עליי‬

‫העשרים‬ ‫נראה‬

‫ושמונה‬

‫תחנותי ׳‬

‫ואנכי‬

‫נפנה‬

‫ארוצה‬ ‫בראשונהז ׳‬

‫באחרונה‬

‫] התפוז[‬ ‫דאמר‬

‫האיש‬

‫אלי‬

‫שם‬

‫נפנה‬

‫היא‬

‫אשר‬ ‫‪35‬‬

‫ואחזיק‬ ‫מעוף‬

‫בכנף‬ ‫צוקה‬

‫מעילו‬ ‫ואפלה ׳‬

‫החזק‬ ‫ארץ‬ ‫ורעיוני‬ ‫וארחות‬

‫בכנף‬

‫מעילי‬

‫חררים ׳‬

‫ואחז‬

‫צלמות‬

‫חרדים ׳‬

‫‪ 16‬על אובל אולי‪ ,‬ע־‪ 1‬יובל הספק ודפח־ ‪ 26‬דבר‪,‬‬

‫בוי‬ ‫ולא‬

‫ומדי‬

‫עקלקלות ׳‬

‫ורוח‬

‫לכתנו‬ ‫לא‬

‫צו‬

‫ביני‬

‫סדרים ׳‬ ‫היינו‬ ‫ראינו‬

‫שם‬

‫ובינך‬

‫לא‬

‫נקרא‬ ‫יורדים ׳‬ ‫רק‬

‫יבוא ׳‬ ‫׳‬

‫בשמו‬ ‫והדרך‬

‫ברקים‬

‫כי‬

‫עמק‬

‫דרך‬ ‫וקולות ׳‬

‫המקום‬ ‫הפגרים ׳ ׳‬

‫לא‬ ‫ולא‬

‫סלולה ׳‬ ‫שמענו‬

‫‪ 29‬העולם שכרי‪ ,‬ארוך׳ ה‪ 1‬ס‬

‫‪ 16‬וחזון ד‪.‬״ ח א‪ -‬ב ולבי בר סב כח ח ז יח א יר ‪ 17‬ואשא ד‪ ..‬ח נ רוח מ״א יט יא בר א ב ‪ 18‬לק '‪1‬ו‪-‬‬ ‫הב ג טז יר יט ג ופלני תה קיט קא ‪ 19‬ואחר מ״א יט יב ואור יש ל כו איש ע״א כח יד ‪ 20‬ומראה‬ ‫שו יג ו נפעמתי תה עז ה ונפלתי ש׳׳א כח כ ה י טו ‪ 21‬לא ד!״ י טז מה י ‪-‬ד א ו ‪ 22‬הלא רות ג א‬ ‫קום מי בי‪ ,‬זמירות למוצאי שבת במוצאי יום מנוחה המצא לעמך רוחה ונמו יגון וא‪-‬דה ‪ 23‬ובדברו דג י יט‬ ‫‪ 24‬בי בר מג כ אם שם לג יג טז הגירה בר לב ל ‪ 25‬דניאל ד‪ ..‬י‬ ‫ובכ‪..‬ף ש״א טו כז ועפר יש מט כג‬ ‫יא ועיניך איכה א טז בתחלת דג ט כג ‪ 26‬בצורות יר לג ג פקח ד‪ -‬ט יח ובין ד‪ -‬ט כג ‪ 27‬כי דג‬ ‫יט כב טז שם יב לט אחלי מ׳׳ב ה ג‬ ‫י יא יש מג יד יח ה יד רג ט כב העמק יש ז יא ‪ 28‬כי בר‬ ‫‪ 29‬העולם קידושין לט ׳ולמען יאריכון ימיך ‪ -‬לעולם שכולו ארוך והתפת יש ל ל‪ ..‬מקום מ׳׳ב ו ח ‪ 30‬וא‬ ‫יש סו א משכני שי א ד ‪ 31‬ויאמר בר מזל ‪ 33‬החזק ש״א טו כז ורוח איוב מא ח ‪ 34‬ארץ איוב י כב‬ ‫‪ 36‬מעות יש ח כב וארחות ש! ה ו‬ ‫יר׳ יז ו עמק ר לא לט)ם( ‪ 35‬ואחזיק ש״א טו כז דרך יר׳ יח טו‬

‫‪[512‬‬

‫המחברת‬ ‫קול‬

‫רק‬ ‫הגענו‬

‫כחולות ׳‬ ‫גשר‬

‫אל‬

‫להתעטף ׳‬ ‫‪40‬‬

‫רעוע‬

‫שער‬

‫שלכת ׳‬

‫נמוש‬

‫מהנה‬

‫ואיך‬

‫או‬

‫ינהגום‬

‫דור‬

‫תהפוכות‬

‫וקול‬

‫חרדות‬

‫מקשיבים ׳‬

‫נגזרנו‬

‫העולם‬

‫פרי‬

‫ותקצר‬ ‫יצא י י‬

‫והנה‬

‫אלינו‬

‫ואלהים‬ ‫אשר‬

‫מעשיך‬

‫והנגררים‬

‫אל‬ ‫לתמה‬

‫הנה‬

‫תבוא‬

‫מלאכי‬ ‫לכל‬ ‫המוסר‬

‫וחק‬

‫פעלתך‬

‫יצעקו ׳‬

‫הנה‬

‫תהיה‬

‫ונאקות‬

‫מוצאי‬

‫אותם‬

‫נדרש‬

‫כי‬

‫שם‬

‫יושבים ׳‬

‫אבדה‬

‫תקותנו‬ ‫הפגרים‬

‫אדם ‪,‬‬

‫אשר‬

‫מומרת‬

‫את‬

‫אשר‬

‫בלעתי‬

‫תקיא‬ ‫הנכנס‬

‫ינאקו ׳‬

‫הארץ‬

‫יסחבו מן‬

‫בן‬

‫לא‬

‫פני‬

‫כן‬

‫חולפים ׳‬

‫נקרא‬

‫ומכאובם ׳‬

‫אומרים‬

‫רעים‬

‫חלל‬

‫על‬

‫ובהיותנו‬

‫מהם‬

‫זה‬

‫הנה‬

‫אחרי‬

‫קול‬

‫פרעתי‬

‫אלי‬

‫נפשי‬

‫פניהם ׳‬

‫רעתם‬

‫בלבם ׳‬

‫אחד‬

‫החלה‬

‫האיש‬

‫עצם‬

‫ובאחרית‬

‫ואז‬

‫רבותים ׳‬

‫ועל‬

‫והבהילנו ׳‬

‫יאמרו‬

‫שכר‬

‫ויאמר‬

‫וצלמות ׳‬

‫חרבם‬

‫משלחת‬

‫מרה‬

‫מן‬

‫עברות ׳‬

‫דרך‬

‫העולם‬

‫עצבם ׳‬

‫שמענו‬

‫קבעתי‬

‫גחל‬

‫וחוטף ׳‬

‫מחניהם ׳‬

‫ציה‬

‫על‬

‫ולכן‬

‫ראינו ׳‬

‫זרעתי‬

‫והנסחבים‬

‫ארץ‬

‫השער‬

‫בקול‬

‫יהיה‬

‫החולפים‬

‫כחולה‬

‫ואנשים‬

‫לב‬

‫ובתפת‬

‫בם ׳‬

‫דרך‬

‫רואיו‬

‫ההוא‬

‫יום‬

‫המתהפכת ׳‬

‫מן‬

‫ואין‬

‫קול‬

‫היום‬

‫החרב‬

‫ונראה‬

‫אמון‬

‫ובעברם‬

‫שבעתי‬

‫מן‬

‫מותי‬

‫לא‬

‫קרבו‬

‫ולאלפים ׳‬

‫ושם‬

‫להט‬

‫מלאכי‬

‫שם‬

‫וכאלו‬

‫העולם‬

‫אחריתם ׳‬

‫בנים‬

‫וכאשר‬

‫שוטף ׳‬

‫שתים ׳‬

‫מה‬

‫המה‬

‫לנו ״‬

‫יפרדו‬

‫אחת‬

‫ותראה‬

‫נחל‬

‫שער ‪,‬‬

‫אשר‬

‫שעה‬

‫למאות‬

‫‪50‬‬

‫הגשר‬

‫וכל‬

‫כאמתים ׳‬

‫במבכירות ׳‬ ‫ותחתיו‬

‫ובראש‬

‫בשחיתותם ׳‬

‫‪45‬‬

‫וצרות‬

‫העשרים‬ ‫וקראתי‬

‫ושמונה‬

‫יכנס‬

‫בידעם‬

‫והיוצא‬ ‫ראש‬

‫כי‬

‫אל‬ ‫פתנים‬

‫יינקו‬ ‫ויאמר‬

‫אלי‬

‫תשוב‬

‫ותראה‬ ‫וכאשר‬

‫‪55‬‬

‫םרץיי‬ ‫אש‬

‫הגשר‬ ‫ראינו‬

‫ועצים‬

‫בוערה ׳‬ ‫ואודותם ׳‬

‫אבשלום‬

‫לילה‬ ‫היא‬

‫ושם‬ ‫בן‬

‫באנו‬

‫שמעי‬ ‫מעכה ׳‬

‫גדולה‬ ‫ויומם‬

‫לנפשות‬

‫התבונן‬

‫לא‬ ‫אשר‬

‫בשמותם‬ ‫בתוך‬ ‫בן‬ ‫שם‬

‫האובדות ׳‬

‫האובדים‬

‫מדורה‬

‫התבוננתי‬

‫לבכורה ׳‬

‫מן‬

‫עברנו ‪-‬‬

‫הרבה ׳‬

‫כאשר‬ ‫‪60‬‬

‫הראית‬

‫בקרובי‬

‫ושם‬

‫גפרית‬ ‫בה‬

‫האיש‬

‫הצאן‬

‫השמים‬

‫ככוכבי‬ ‫בתחתיות‬

‫ארץ ׳‬

‫בארץ‬

‫מאפליה ׳‬

‫תכבה ׳‬ ‫העמיקו‬ ‫החקוקים‬

‫המדורה ׳‬ ‫גרא ׳‬

‫שם‬

‫האיש‬

‫הלוי‬

‫אשר‬

‫ראיתי‬

‫רואי‬

‫יאמרו‬

‫פרצת‬

‫עליף‬

‫לרב‬

‫וכל‬

‫רשפיה‬

‫ויאמר‬

‫אלי‬

‫טרה ׳‬

‫ואם‬

‫רשפי‬ ‫האיש‬

‫לי‬

‫אש‬

‫שלהבת‬

‫זאת‬

‫תחפץ‬

‫מה‬

‫יהי‬

‫המדורה ׳‬

‫לדעת‬

‫שם‬

‫מדורתה‬ ‫אשר‬

‫כנחל‬

‫הרשעים‬

‫אשר‬

‫במצחותם‬ ‫והנה‬

‫עתליה‬ ‫אשר‬

‫מטרה‬

‫לחצי‬

‫התפת‬

‫עתידותז ׳‬

‫עוד‬

‫שם‬

‫אשר‬ ‫עמד‬

‫אנשי‬ ‫אבדה‬

‫בבית‬

‫מיכה ׳‬

‫סדום‬ ‫את‬

‫ועמרה ׳‬ ‫כל‬

‫שם‬

‫זרע‬ ‫אחזיה‬

‫ועשו‬

‫אשר‬

‫הממלכה ׳‬ ‫אשר‬

‫נפל‬

‫בז‬ ‫שם‬ ‫בעד‬

‫‪ 41‬מהנה‪ ,‬מפי ‪ 43‬בשחיתותם‪ ,‬בבורותיהם ‪ 54‬מה פרצת עיייך פר•[‪ ,‬לעם מה באת הנה ‪ 58‬ואודותם‪,‬‬ ‫וקורותירם‬

‫‪ 37‬ק‪,‬י• יד ד לא יום א וב כא יי‪ 38‬נחל י ‪ 1‬ל כח לב לעיל כד ‪ 206‬״‪.‬סשי יונה ב ח‬ ‫ברקים שם יט טז‬ ‫ד כ‬ ‫בכתותם איכה‬ ‫‪ 42‬אר״ן יר ב ו‪43‬‬ ‫‪ 40‬ש*ר ״ה א כוט ‪ 41‬עיי בם יא לב‬ ‫‪ 39‬להג בי ני‪.‬־‬ ‫‪ 44‬היבם תר לז טו ‪ 45‬וקול יר ל ה קול יי ד לא אברה יה לז יא‬ ‫ותראד יב ־‪1‬ב כ כי דב לב כ‬ ‫‪ 46‬משיחת תה >ח ם_ ‪ 47‬ב‪ 4‬י־ן ב א ‪ 48‬וא^ד ם *ו ט ט מל נ ד המוסר מ^ יג יח תקיא איוב‬ ‫‪ 50‬ונאקות יח ל כי‬ ‫‪, 49‬תקצר א וב ־ ד יש ג י ד ר יש ם י יר לא טו)טז( הנכנס שבת יז‬ ‫כ גו‬ ‫‪ 54‬באנו תה‬ ‫ראש א ‪,‬ב כ גז ‪ 52‬דצ -‬מכהני מ א יב לב אשות יה‬ ‫כג מר ‪ 82‬א גת בר לט אמון דה׳׳ב לג כב‪ -‬כג כי במ טו לא ‪ 83‬יה‪ ,‬יקים יי כב יז‪ -‬יט אמ^וי ש ב ינג‬ ‫פננה ט׳א אבו ‪ 81‬שכם בר לד א‪ -‬ב יהואגי דה ב כד כ‪ -‬כב אח‪ ,‬כי ב ״ו לה טז‬ ‫‪[ 5 1 4‬‬

‫המחבר ‪: ,‬‬ ‫»‪9‬‬

‫בן‬

‫שם‬

‫עזיה ׳‬ ‫המרוצה ׳‬

‫על‬

‫בעשא‬

‫ושם‬

‫ראשו‬

‫זמרי‬

‫חותה ׳‬

‫ורברבנוהי ‪,‬‬

‫‪90‬‬

‫ברחים‬ ‫הבונים ׳‬

‫שם‬

‫רדי‬ ‫אשר‬

‫האמין‬

‫חוץ‬

‫גלגול‬

‫לשכל‬

‫אדם‬

‫לא‬

‫חדשים גם‬ ‫‪100‬‬

‫ועופרת ׳‬

‫וקול‬

‫ונכלמות‬ ‫־‪! 0‬‬

‫תהום‬

‫אומר‬ ‫חיל‬

‫הנה‬

‫לא‬ ‫ראינו‬

‫והנה‬

‫שפת‬

‫הסיר‬

‫מן‬

‫מתופפות‬

‫וכיוני‬ ‫על‬

‫ופרשו‬ ‫ממגד‬

‫שמים‬

‫רובצת‬

‫תחתי‬

‫‪-‬‬

‫אבן‬

‫ואמר‬

‫רחוק ׳‬ ‫העולם ׳‬

‫ושם‬

‫שם‬

‫כי‬

‫ללעג‬

‫לדת‬

‫אנשים‬

‫שם‬ ‫מהבלי‬

‫הזקנות ׳‬

‫ועל‬

‫יחליפום‬

‫יען‬ ‫יען‬

‫היה‬

‫אשר‬

‫ההרים‬

‫היה‬

‫דרך‬

‫טבעי‬

‫מספר‬

‫מתו‬

‫מזמן‬

‫רחוק‬

‫אין‬

‫אנשים‬

‫ולמינים ׳‬

‫אשר‬

‫ושחוק ׳‬

‫גלינוס‬

‫אבונצר‬

‫כי‬

‫כי‬

‫שם‬

‫נגד‬

‫יומו‬

‫ליחשים‬

‫אפוקרט‬

‫היה‬

‫סיר‬

‫מקצה‬

‫נפוח‬

‫שפתי‬

‫לחרפות ״‬

‫עודנו‬

‫מדבר‬

‫כלם‬ ‫והנה‬

‫לכם‬

‫על‬ ‫עוונם‬

‫בתוך‬ ‫באר‬

‫שחתי‬

‫ובתוכה‬

‫הגחלים‬

‫מלאכי‬ ‫קלחת ׳‬

‫על‬

‫רעים‬ ‫וקול‬

‫פח‬

‫למדחפות ׳‬

‫כסופות‬

‫ודמעותיהן‬

‫וכחד‬

‫נחשת‬

‫השורפות ׳‬

‫יצודם‬

‫והנה‬

‫הומות ׳‬ ‫משלחת‬

‫וכבשר‬

‫בחוברת ׳‬

‫והעמידנה‬

‫הנשים‬

‫הא‬

‫יען‬

‫ואמר‬

‫אמר‬

‫הכעיסו‬

‫העולם ׳‬

‫הוא‬

‫עמם ׳‬ ‫אשר‬

‫צרורי‬

‫יש‬ ‫כילי‬

‫אמר‬

‫כי‬

‫מי‬

‫יתן‬

‫וקרוב י‬

‫מרב‬

‫הגאיות‬

‫כאשר‬

‫מקרב‬

‫סינא‬

‫הנואפות ׳‬

‫בסיר‬

‫הנפרד ׳‬

‫נביאות ׳‬

‫אשר‬

‫לבביהן ׳‬

‫מעל‬

‫שם‬

‫לזמן‬

‫יספרו‬

‫ותהיינה‬ ‫ושוממות ׳‬

‫הרותחת ׳‬ ‫רציתם‬

‫נסענו‬

‫עולם ־‬

‫יונים‬

‫אמונת‬

‫הנכרתות‬

‫דברי‬

‫קדמות‬

‫השכל‬

‫למבינים ׳‬

‫דבריו‬

‫אפשר‬

‫אשר‬

‫האנושי‬

‫האנונות ׳‬

‫עם‬

‫אדון‬

‫מלכא‬ ‫יטחנוהו‬

‫אשר‬

‫הנביאים ׳‬

‫גחלים‬

‫בהץ‬

‫ועוונו‬

‫קדמות‬

‫ועל‬

‫בלשאצר‬

‫הנרגנים י‬

‫האמין‬

‫במשה‬

‫שם‬

‫העשק‬

‫ואשתיו‬

‫חטאתו‬

‫ובנימץ‬

‫אשר‬

‫לדבר‬

‫יהויקים‬

‫הפותה ׳‬

‫על‬

‫שותה ׳‬

‫צפונה‬

‫יהודה‬

‫על‬

‫לשונו‬

‫רפואתו ׳‬

‫מרדך‬ ‫והוא‬

‫צרי‬

‫ראש‬

‫וחשב‬

‫אויל‬

‫ושם‬

‫שכור‬

‫הארור ׳‬

‫ונאלם ׳‬ ‫יד‬

‫בן‬

‫שם‬

‫אמציה ׳‬

‫אדני‬

‫שם‬

‫השכל‬

‫ספרי‬

‫אחר‬

‫משם‬

‫הטורפות ׳‬ ‫לחיי‬

‫שם‬

‫ישנים‬

‫כי‬

‫שלח‬

‫מאדם‬

‫נמשך‬

‫בוש‬

‫הנפשות‬

‫והעלים‬

‫וכאשר‬

‫ובשלו‬

‫בפרור ׳‬

‫אפלטון‬

‫מציאותי‬

‫מחכמתו ׳‬ ‫הולד‬

‫ולחנתה ׳‬

‫שם‬

‫כנען‬

‫התאחדות‬

‫במקומם ׳‬

‫ונאלם ׳‬

‫הוציא‬

‫אשר‬

‫כי‬

‫בתרצה ׳‬ ‫כלי‬

‫אריסטוטלוס‬ ‫על‬

‫ושם‬

‫בית‬

‫במדוכה‬

‫אמר‬

‫עומדים‬ ‫י‪9‬‬

‫אשר‬

‫הרופאים ׳‬ ‫יען‬

‫אשר‬

‫מלך‬

‫שגלתה‬

‫ודכו‬

‫ראש‬

‫בן‬

‫אחיה ׳‬

‫העשרים‬ ‫עזריה‬

‫ושמונה‬

‫בנגב‬

‫ופחתי‬

‫והכינו‬

‫החיות‬

‫רצו‬

‫להיות‬

‫חולפות ׳‬

‫לחיהן ׳‬ ‫ישליכום‬

‫אדיר‬

‫לא‬

‫וברזל‬

‫ובדיל‬

‫עליהם‬ ‫אכלנה‬

‫אל‬

‫עוטיות‬

‫ומנהגות‬

‫כקול‬

‫תוך‬

‫הסיר‬

‫צווחת •‬ ‫ושבענה‬

‫לא‬ ‫ממגד‬

‫‪ 87‬ואשתיו בהון מ^כא ורברבנוהי שיייתה וייחנתה‪ ,‬ו‪ .‬תו בהם הט‪-‬ך ו‪ .‬יי נ ‪ .‬ו ופי‪ -.‬ו ‪ 90‬קדט‪ ,‬ת‬ ‫העויים‪ ,‬שה !וים קדמו! ו‪ .‬הוא קיים סזסן ביתי מונבי ולא ‪ .‬הוא בחור‪ .‬כפ אמ‪,‬נת היהדות ‪ 96‬אב‪ ,‬סינא‪,‬‬ ‫קות‬ ‫‪ 97‬לזמן רחוק‪ ,‬ל !ת ם‬ ‫דרופא והפייוסוף ה !רבי המפורסם מן המאה האחת־ !‪.‬רד טחבר ה ־¡או‬ ‫‪ 10.2‬חיל‪ ,‬המון‬ ‫ן‬

‫י־‬

‫‪ 80‬זמרי נ• א טוטו א‪ ,‬יי‬ ‫‪ 80‬בעפא ם*א טו בז עזריה מ״ב טו א רה׳־ב בו ט יהויקים יר כב י ‪ -‬יט‬ ‫מ ב כה בז בי‪ .‬אצר דניאלה נהיים ם‪ .‬כה כב ד‪ 8‬הו !יא דנ ה ב ‪-‬נ עז א ז ם א טז ט ‪ 88‬בנע‪ ,‬בר ט כד‬ ‫צפונה הו ינ יב יטחנוה‪ ,‬בם יא ח ‪ 89‬צ־ עז ד א הב ! סו ‪.‬חם ‪ .‬לז ‪ 91‬יומו ‪ .‬ו יט יא ‪ 93‬הנפשות‬ ‫‪ 90‬ה ר ית כג לב ‪ 98‬אי‪ ,‬טי ו ח ‪ 99‬הרשים שי‬ ‫בם טו י ‪ 93‬דברי ערובין ם היה י !יי כא ‪219‬‬ ‫זד אפר בר לב ע ‪ 100‬וכאשר להלן «‪ 49‬סיר יר א ינ מקצה ‪ .‬מ כור נח‪-‬ת יה כב יח כ ‪ 101‬וקיי‬ ‫יש ם ו !פת יח כר נ וה !נזיד‪,‬ה יה כד יא ‪ 102‬עוו‪.‬ם מש ה בב תר קט יב ‪ 101‬רחיי דג יב ב‪.‬‬ ‫!ודנו מ״א א מב כסופות י ‪ .‬כא א עוטיות ׳‪ .‬אז ‪ 101‬וב ו י יה ז טז ודם !ותיהן איבד א ב ומנדנות‬ ‫ום ב ח ‪ 105‬טפיחת תר עח מט ‪ 100‬ופר‪.‬ו מי נ נ ‪ 107‬נס‪ - .‬־ ב ל‪ .‬י‪ .‬בר ניט כר באר תה ‪.‬ד‬‫בי פת יש כד יז מסנר רב ינ ינ‬

‫> ‪[ 51‬‬

‫המחברת‬ ‫משם‬ ‫‪» 0‬‬

‫נסענו‬

‫וקול‬

‫צעקה ׳‬

‫נקראת‬ ‫אמרו‬

‫אשר‬

‫ימדו‬

‫ולכן‬ ‫‪110‬‬ ‫פרצו‬ ‫אש‬

‫משם‬

‫הלוך‬

‫וצפה ׳‬

‫עולה‬ ‫נשבע‬

‫בגאוני ׳‬

‫יכשל ׳‬

‫אז‬

‫ועתה ‪-‬‬ ‫בקול‬ ‫ובשרי‬

‫ליי‬

‫עלי‬

‫כי‬

‫אדני‬

‫יכאב ״‬ ‫לא‬

‫הייתי‬ ‫אלהי‬

‫וברבורים‬ ‫‪130‬‬

‫זה‬

‫לעניי‬

‫את‬

‫אוכלי‬ ‫רועה‬ ‫עושי ״‬ ‫אבוסים ׳‬

‫ולכמה‬

‫ריקים‬

‫עורו‬

‫האיש‬

‫אשר‬

‫אשר‬

‫קולו‬ ‫מה‬

‫מאד‬ ‫יתן‬

‫הייתי‬

‫לי‬

‫ואת‬

‫גנות‬

‫ופרדסים ׳‬

‫תפארת‬ ‫ופוחזים‬

‫בהם‬

‫זאת‬ ‫בקביא ׳‬

‫ובגרה •‬

‫יען‬

‫כאשר‬

‫שבו‬

‫כליהם‬

‫איש‬

‫היה‬

‫מאילי‬

‫הארץ ׳‬

‫באש‬

‫אוכלה‬

‫על‬

‫ריקם ׳‬

‫אליו‬ ‫בני‬

‫לי‬

‫וכנסתי‬ ‫ושכחתי‬

‫מגן‬

‫באוכלי‬

‫נא‬

‫עד‬

‫האש‬ ‫נפשי‬

‫יסדתיו ׳‬

‫כסף‬ ‫לחוסים ׳‬ ‫שלחני ׳‬

‫יהלום ׳‬ ‫הבוערהי‬

‫וההיכל ׳‬

‫מעשיי‬

‫הנכאב‬

‫עטרת‬

‫אשר‬

‫עלי‬

‫תאבל‬

‫במקום‬

‫אשר‬

‫אויה‬

‫ולא‬ ‫חהב‬

‫לי‬

‫אללי‬

‫אמרתי‬

‫איה‬

‫ועשר‬ ‫מאנתי‬

‫ותחת‬

‫בני‬ ‫הנני‬

‫ירוץ ־ לא‬

‫אמר‬

‫ומתוך‬

‫הולך‬

‫כנפל‬

‫וכי‬

‫דורך‬

‫הבית‬

‫גם‬

‫האם‬

‫התומך‬

‫והנכאב ׳‬

‫הגדלתי‬

‫אותי‬

‫בימיני י‬

‫יתמשל ׳‬

‫ראש‬

‫הררי‬

‫חילי ׳‬

‫העכסים ׳‬

‫לא‬

‫בניתי‬

‫ובמרום‬

‫והיו‬

‫ומי‬

‫פה ׳‬

‫האיש‬

‫הסערה ׳‬

‫כאשר‬

‫בוער‬ ‫ובראותו‬

‫לך‬

‫ואמרה‬

‫והנמהר‬

‫בניתיו ׳‬

‫חסד‬

‫פה‬

‫מן‬

‫המר‬

‫ועזבתי‬

‫עשיתי‬

‫לך‬

‫היית‬

‫האיש‬

‫לאחרים‬

‫בנפש‬

‫קלקל ׳‬

‫ויאמר‬

‫בוער ׳‬

‫סכלי‬

‫האיש‬

‫המשחקים‬

‫ואהבתיו ׳‬

‫ואליכם‬

‫ואתה‬

‫לי‬

‫פנים‬

‫אהבני‬

‫עיניי‬

‫ויען‬

‫אויה‬

‫ובשמים‬

‫אוילי ׳‬ ‫עשיתי‬

‫הלום ׳‬

‫ראיתי‬

‫לא‬

‫מה‬

‫התפת‬

‫ושלום ״‬

‫ויאמר י‬

‫והיא‬

‫אלי‬

‫באש‬

‫רק‬

‫בכי‬

‫נקם‬

‫נמשלתי •‬

‫כאישץ‬

‫הביאך‬

‫מישועה‬

‫מי‬

‫ויאמר‬

‫אצרנו‬

‫ובלבבם‬

‫קול‬

‫אלי‬

‫האנשים‬

‫אדני‬

‫הימים‬

‫אלינו‬

‫בה‬

‫ויאמר‬

‫הויה ׳‬

‫הגענו ׳‬

‫עצמו‬

‫ובשכבר‬

‫מגופו ׳‬

‫יד‬

‫מהתפת‬

‫על‬

‫כמונו‬

‫האיש ‪-‬‬

‫רחוק‬ ‫וישא‬

‫שם‬

‫אנחה‬

‫הדבר‬

‫אתה‬

‫מרי‬

‫לשכן‬

‫כי‬

‫מה‬

‫צפד‬

‫חלית‬

‫ביום‬

‫לא‬

‫מקום‬

‫בפיהם‬

‫אחר‬

‫והכרתיו ׳‬

‫התאנח‬ ‫גם‬

‫יחמלו‬

‫והיא‬

‫ולכן‬

‫אלהים‬

‫מקום‬

‫פרץ ׳‬

‫אתה‬

‫שאלתי‬

‫והסוער ״‬

‫ואל‬

‫הכירני‬

‫הזיה ׳‬

‫ישמע‬

‫הברבורים ׳‬

‫תחתיה ׳‬

‫טעון‬

‫ולא‬

‫ומבלקה ׳‬

‫ועקרבים‬

‫שאול‬

‫וברכו‬

‫חיקם ׳‬

‫נסענו ׳‬

‫אכלי‬

‫נפלתי‬

‫יהי‬

‫ודמן‬

‫אל‬

‫התלאות‬

‫ואיננו‬

‫ובשם‬

‫בשחקם ׳‬

‫פעלתם‬

‫עליו‬

‫אריות‬

‫ומבוקה‬

‫ונמרים ׳‬

‫אחר‬

‫יראה‬

‫למעלה‬

‫וכאשר‬

‫‪125‬‬

‫נשיה ׳‬ ‫לא‬

‫פנו‬

‫שוחה‬

‫ובתוכה‬

‫ארץ‬

‫אשר‬

‫‪120‬‬

‫והנה‬

‫עמקה ׳‬

‫העשרים‬

‫בוקה‬

‫ושמונה‬

‫ונכסים ׳‬ ‫לתת‬

‫למדי‬

‫לחם‬ ‫העדות‬

‫‪ 112‬ודמן טעון הזיה׳ וראויים הם ‪! :*".‬בו את דמם ‪ 113‬וברכו׳ וקי״ו ‪ 115‬איש היה מאילי הארץ׳‬ ‫גראת ‪-‬ה א ה קן בתואר למ‪ 1‬יה במחברת כ שורות ‪ 120 412-383‬יתמשל‪ ,‬יה ה דומה ‪ 129‬מגן לחוסים׳‬ ‫את הקד‪ &.‬ברוך הוא‬

‫‪ 109‬׳גוחה מ*‪ :‬כב יד ב‪,‬קד‪., ,‬חום ב יא לא י* סד׳ יט ‪ 111‬ארץ תה פה ת פו יג‪ ,‬בית המדרש ילינק ד‬ ‫‪ 41‬שב; בתי דירות בגיהגם ואלו הן *אול וארץ תחתית וארץ נ*יד ׳גם ‪>0‬׳ גבעה שמות ל‪\.‬ד״‪.‬ם ואלו הן‬ ‫‪ 112‬אגר לעיל א ‪ 288‬אמרו תה צי־ ז ‪,‬דמן זבחים ח א יד‬ ‫שאיי וב‪,‬ד תחתיד דמשחקים סנהדרין ג ג‬ ‫‪5‬־‪ 11‬אי״‬ ‫‪114‬ימרו יש פה ז ולא מט ו לד‬ ‫«מ ט ‪ 113 -‬וברכו איוב א ה רב ל י‪ -‬״בו יר יד נ‬ ‫ל;יל כ ‪ 383‬מאילי יח יז ש ‪ 110‬פרצו ש ב ו ח צפד איכה ד ח והוא קה י י בוער שט גב רב ד כד‪,‬‬ ‫יוצר לקד‪ ,‬גת גחרית גל רא>‪ 1‬רטנה וחיות בוערות אג אוכלד אש מסכת נידנם א בית דמדר״ ילינק א ‪147‬‬ ‫‪ 117‬וב*כבר קה ב טז ‪ 118‬מה י ״ כב טז כנפל ש ב ג לי‬ ‫חמ ‪ 2‬ה מג אש י ט בגיהנם א״ אוכלת אש‬ ‫‪.! 119‬ם י ״ יי י הת מך י ״ מא י תה פג ט ‪ 120‬ג״ בע עמ ח ז אצרנו רב לב י ואליכם יש יד י וכי‬ ‫מש י יב ‪ 121‬רחוק תה כב ב קיט קנה ויען איוב לח א ‪ 124‬וישא בר כט יא במ כד כג אויה תה קכ‬ ‫ד המר חב או נפ_י אוב יד כב ‪ 126‬ובמרום מ ב יט כג חב ג ו אויה תה קכ ה אללי מי ז א‬ ‫‪ 128‬עשיתי קה ב ד‬ ‫ולאירב ו איוב לה י‬ ‫‪ 127‬רועה זכ יא טו ועזבתי תה מט יא הגדלתי קה ב ד‬ ‫ואתיש נ יח מנן ש ב כב לא ‪ 130‬ריקים שו‬ ‫דכנסתי קה ב ח ועטי קד ה יח ‪ 129‬וברבורים ם א ה ג‬ ‫ד עשיתי מ א ב ז העדות דב ד מה‬

‫‪[516‬‬

‫המחברת‬ ‫אכלתי‬

‫והחקים ׳‬ ‫הערבים ׳‬

‫ויץ‬

‫שחרי‬

‫אמרתי‬

‫חיי‬ ‫‪135‬‬

‫וכאשר‬ ‫לרוח‬

‫לי‬ ‫הץ‬

‫נחוץ ׳‬ ‫והנחתי‬

‫אשה‬

‫מהוני‬

‫קצרי‬

‫דרך‬

‫עלי‬ ‫על‬ ‫הגאוה‬

‫‪145‬‬

‫לנטות‬ ‫לא‬

‫היה‬

‫בעבור‬

‫בן‬ ‫בפני‬

‫בו‬ ‫ראה‬ ‫‪150‬‬

‫סכתי ׳‬

‫מעם‬

‫אחי‬

‫לא‬

‫‪134‬‬ ‫נכד‬

‫אמרו‬

‫ישנתי‬

‫רואי‬

‫אפלו‬

‫ומשער‬

‫הבריחים ׳‬ ‫אב‬

‫ולא‬

‫נכד‬ ‫משיא‬

‫יפיו‬ ‫את‬

‫השרים‬

‫אחים ׳‬

‫נטעתי‬ ‫ואותו‬

‫ההיכל‬

‫מקומו ׳‬ ‫ובמלאתי‬

‫בתי‬ ‫בנים‬

‫ועזי‬ ‫ולא‬

‫כי‬

‫אשר‬ ‫כרם‬

‫פרחים ׳‬

‫שתטבל‬

‫ואותו‬

‫חנכתי ׳‬

‫היו‬

‫לי‬

‫נשאתי‬

‫היום‬

‫ובמה‬

‫עמי ׳‬ ‫בו‬

‫אלי‬

‫וראיתי‬

‫שמש‬ ‫משאות‬

‫שיהיה‬ ‫ידעתי‬

‫מרוחים ׳‬

‫מאת‬

‫ולמלאתו‬

‫בזי‬

‫אמרתי‬

‫אץ‬ ‫טבלה‬

‫את‬

‫גבולי ‪-‬‬

‫וממגד‬

‫מעיל‬

‫אשתי ׳‬

‫כי‬

‫וסוך‬

‫פני‬

‫אשר‬ ‫לא‬

‫אחריי‬

‫ולא‬

‫יכרת‬

‫שמי‬

‫ובצפותי‬ ‫גרש‬

‫איש‬

‫שהוצאתי‬

‫כי‬

‫בכל‬

‫ולא‬

‫ועליות‬ ‫תבואות‬

‫צר‬

‫אשר‬

‫אץ‬

‫הטני ׳‬

‫לאדם‬

‫השלימו ׳‬ ‫מדות‬

‫מרבה‬

‫כאשר‬

‫חללתי ׳‬

‫שאניחנו‬

‫ואחר‬

‫לא‬

‫לא‬

‫זיתים‬

‫ידעו‬

‫וממגד‬ ‫ואיך‬

‫מכל‬

‫כן‬

‫בעולם‬ ‫והיום‬

‫אטומים ׳‬ ‫בני‬

‫השאתי‬

‫חושב‬

‫ארנץיי‬

‫לב‬

‫ולאסף‬ ‫בטובו‬

‫לא‬

‫במקום‬

‫אתמולי‬

‫שקופים‬

‫חשבתי‬

‫בבנותי‬

‫בנות ׳‬

‫אלמנה‬

‫איך‬

‫היוצר ׳‬

‫הותל‬

‫יתרץ‬

‫טוב‬

‫הייתי‬

‫כי‬

‫לא‬

‫וחלוני‬

‫בית‬

‫איך‬

‫עבדתי ׳‬ ‫ומה‬

‫המלאכה‬

‫ביד‬

‫והגדלתי‬

‫אשרי ״‬

‫וירכב ׳‬

‫האביונים‬

‫לב‬

‫לא‬

‫מבית‬

‫לא‬

‫לראות‬

‫לו‬

‫וכאור *‬

‫ומחוץ ׳‬

‫אשר‬

‫יתומה ׳‬ ‫ולמדתי‬

‫ליי‬

‫לבנותו ‪-‬‬

‫בצע‬

‫במותי‬

‫מעשי‬

‫לא‬

‫ישאר‬

‫בכל‬

‫עמלי ׳‬

‫ידרך‬

‫אץ‬

‫ונלכדתי ׳‬

‫ספרתי ׳‬

‫ולא‬

‫כחמר‬

‫רמים ׳‬

‫המים ‪,‬‬

‫התחלתי‬ ‫ומה‬

‫ולא‬

‫ומדוע‬

‫הזמן‬

‫אחזות‬

‫לי‬

‫הזה‬

‫הפרות‬

‫אשר‬

‫תחת‬

‫קרוב‬

‫או‬

‫היו‬

‫אשר‬

‫לא‬

‫על‬

‫אדה‬

‫כמו‬

‫ומקוה‬

‫ההיכל ‪-‬‬

‫בבנותי‬

‫מעני‬

‫חמלתי‬

‫והעמים ׳‬

‫וישתיי‬

‫עראי ׳‬

‫או‬

‫אלמנותי‬ ‫מקדש‬

‫שמיי‬

‫נפש‬

‫יתום‬ ‫חצרי‬

‫ביד‬

‫נץ ׳‬

‫כמה‬

‫נוחל ׳‬

‫כדבר‬ ‫לי‬

‫לקנות‬

‫ועל‬

‫דשן‬

‫לא‬

‫ולא‬

‫לבנות‬

‫או‬

‫בית‬

‫והבי‬

‫וכאשר‬

‫בעמי‬

‫בניתי‬

‫שנת‬

‫רדתי‬

‫קוצר ׳‬

‫לכלמתי‬

‫פללתי ׳‬

‫בו‬

‫וזהב‬

‫הזכיר‬

‫לאחר‬

‫לא‬

‫העי‬

‫וחשבתי‬ ‫להראות‬

‫ולא‬

‫ירדתי‬

‫הביאני‬

‫ישכב ׳‬

‫בשמים‬

‫ושמאלי‬

‫הייתי‬

‫יעטני ׳‬

‫ברומים ׳‬ ‫לי‬

‫ולא‬

‫ימין‬

‫יחמל ׳‬

‫עם‬

‫יקש‬

‫ומאומה‬

‫מי‬

‫יורש‬

‫אשתי‬

‫בניתי‬

‫זרעתי‬

‫החלונות ׳‬

‫לי‬

‫ובת‬

‫אשר‬

‫הטובים ׳‬

‫אמרתי‬

‫ירדתי ׳‬

‫חילי ׳‬

‫שכלתי ׳‬

‫בן‬

‫ועגומה ׳‬

‫להתבצר ׳‬

‫ולכן‬

‫אץ‬

‫היה‬

‫הכל‬

‫אשר‬

‫שכלתי‬

‫לאשר‬

‫אלמנה‬

‫התמותה‬

‫עזבתי‬

‫וכאשר‬ ‫ולא‬

‫והמעלות‬ ‫לאחרים‬

‫המעשים‬

‫ולתעודה‬

‫ופלאים‬

‫רפדתי ׳‬

‫אבדתי ׳‬

‫ותמורת‬

‫ולתורה‬

‫אעלה‬

‫יצועי‬

‫עמלתי ׳‬

‫איחל ׳‬

‫צחרי‬

‫השמים‬

‫ובחשך‬

‫אבדתי‬

‫הייתי‬

‫וצמר‬

‫בלבי‬

‫קפדתי ׳‬

‫‪140‬‬

‫משבעים‬ ‫חלבץ‬

‫ושתיתי‬

‫העשרים‬

‫ממתקים ׳‬

‫ושממה‬

‫כסף‬

‫ירחים ׳‬

‫ולי‬

‫ומגדנות ׳‬

‫אל‬

‫‪ 143‬לא היה‬

‫יא עבדתי׳ את ה ‪ 137‬נח‪ ,[, ,‬מהיר הרד! ‪ 138‬השאתי‪ ,‬נשאתי מ‪ .‬את ה‪ 1‬נקרד‬ ‫בעמי וייא *ין‪ ,‬לא היו לי בג ם ‪ 144‬משיא‪ ,‬ושא מ ¿את ם‪ 1‬יק ‪ 153‬פרהים‪ ,‬פלורי*״ם‬

‫‪ 13l‬אב^ת נהמ ח י ‪ 132‬ויי! יח כז יח ולתורה י ג חב ‪ 133‬אמרתי י ״ יד יג ופלאים איכה א ט‬ ‫‪ L p‬יר ‪ -‬כד וכאור‪ -‬י^ לח יב ‪ 134‬ובחטך איוב יז ת והמ׳גאת מ ב כ יא‪ ,‬לעיל ו ‪ 218‬תחת רב כח מז‬ ‫‪ 135‬וכאשר אם ד טז עזבתי תה מט יא ומאומה קה ה יד—ט! ‪ , 136‬כא^ר בר מ‪ -‬יד מבית בר ו יד‬ ‫‪ 137‬היית * אכאט לראות תה כזי‪ 138 -‬ועי חב גיט עמ די ‪ -‬יט ‪ -‬חי־־ ה‪■!.‬אתי ייעיל ח ‪ 139 75‬רויתי‬ ‫י^ לא י‪)-‬י־( ‪ 140‬המלאכה אבות ב טו ‪ 141‬אטד מ ב כב ח איוב ד ח ד‪ ,‬ח ז כחמ~ יד יח ו במקום במ‬ ‫כב כו ‪ 143‬י‪1‬א איוב יח יט לב איוב כט יג ‪ 144‬מ״יא ל״יל ח ‪ 75‬אויר תה קכ ה לב י* מד כ מעיי‪1‬‬ ‫י ‪ 1‬סאי ‪ 145‬לבנות תה עח סט וחי‪-,1‬י מאוד —זי יח כז כד ‪ 146‬להראות אם א יא וה‪-‬דלתי קה ב‬ ‫‪ 149‬ראה בר מח יא ב‪-‬יתי דב כ ה זיתים דב כח מ ד‪ -‬י ‪-‬‬ ‫ד כי ש ב יח יח ‪ 148‬נטעתי דב כח ל‬ ‫‪ 150‬שאג ח ו קה ב יח ‪ . 101‬גת ירוטלמי ברכות ב ג יכרת רות ד י ‪ 152‬ומה בר א כו בב‪-‬ותי יר כב‬ ‫י־־ ובצפ‪,‬תי שמ כ‪ ,‬כט ‪ 153‬וממגד ׳־ב לג יד ‪,154‬איך לעיי‪ 1‬ח ‪ 75‬ג״ אתי בר מ‪ -‬לד ומ‪-‬דנות בי כד גג‬

‫‪[517‬‬

‫המחברת‬ ‫‪155‬‬

‫היתומים‬ ‫בראש‬

‫ואל‬ ‫כל‬

‫כשתי‬

‫שנים‬

‫עיר‬

‫יושבי‬

‫חשך ׳‬

‫ונתתי‬

‫ואשתי‬

‫אז‬

‫יכולה‬

‫ראיתי‬ ‫לראשה‬

‫ערש‬ ‫דמינו‬

‫נפשי‬

‫לפעמי ׳‬

‫תשתפך ׳‬

‫עזבתי‬

‫בחצי‬

‫נשאתי‬

‫בעמלי ׳‬

‫לנכרים ׳‬

‫מה‬

‫והתנור ׳‬ ‫עשן ׳‬

‫עדיי ‪,‬‬ ‫‪156‬‬ ‫הסחבות‪ ,‬מ!‬

‫אראה‬ ‫ומלוא‬

‫מה‬

‫בראות‬

‫קורא‬ ‫כן‬ ‫אוכל‬

‫לא‬

‫ערם‬

‫ימיי‬ ‫לבד‬

‫נהר‬

‫מבטן‬ ‫מבלויי‬ ‫בניתי‬

‫כי‬ ‫די‬ ‫עמל‬

‫נור ׳‬

‫‪ 158‬הימין‪ ,‬הימים‬ ‫‪ .‬בני‬ ‫התב ‪ -‬יכים ‪ 177‬נהר די נ! ר‬

‫ואיש‬

‫צד‬ ‫שמיי‬

‫וכל‬

‫וערם‬

‫הסחבות‬

‫אשר‬

‫עלו‬

‫הקיץ‬

‫ובית‬

‫החרף ׳‬

‫מעשה‬

‫הכבשן ׳‬

‫שפת‬ ‫ותמורת‬

‫‪ 159‬ארגיע‪,‬‬ ‫את‬

‫‪l k‬‬

‫ה‪,‬י־‬ ‫ום ‪ 178‬צפרים‪ ,‬ב ‪ .‬ר >ופ ת‬

‫רואות ׳‬

‫והנה‬

‫ודשנה ׳‬

‫אצרו‬

‫החדש‬

‫האץ‬

‫עוד‬ ‫הנה‬

‫נחלתי‬

‫וכלם‬ ‫פרח‬

‫לדבר‬

‫ישכבנה ״‬

‫ומשתאה ׳‬

‫הביאוני ׳‬

‫ועיני‬

‫רצת‬

‫עיני‬

‫ישנה ׳‬

‫בגורלי ׳‬

‫ותחת‬ ‫וכיח‬

‫שמה‬

‫יכול‬

‫שמנה‬

‫עקרבים‬ ‫בעדי‬

‫ובעלה‬ ‫בו‬

‫משתאה ׳‬

‫ובהיות‬

‫ובהיותי‬

‫הטבילה‬

‫רגלים‬

‫עמדת‬

‫הלום‬

‫קדרו‬

‫אמי‬

‫כי‬

‫והאל‬

‫האור‬

‫רקמתה ׳‬

‫הפה‬

‫את‬

‫כי‬

‫ובשמעי ‪-‬‬

‫בגדי‬

‫שאץ‬

‫טובלת‬

‫הנה‬ ‫אל‬

‫ובצהרים‬

‫מה‬

‫תארש‬

‫כאשר‬

‫תחשב‬

‫אל‬

‫הצובאות ׳‬

‫המטות ׳‬

‫החדש‬

‫הזה‬

‫והלאה‬

‫טבלה‬

‫ואל‬

‫הגיעי‬ ‫ארגיע ׳‬

‫אשר‬

‫שהרי‬

‫נשאוני ׳‬

‫הימין‬

‫בית‬

‫ברעב‬

‫הוא‬

‫נשרים‬

‫קץ‬

‫אל‬

‫פושטת‬

‫המסים ״‬

‫אשה‬

‫מצד‬

‫עד‬

‫והצער‬

‫בחדר‬

‫הביאוני‬

‫תהיה‬

‫אל‬

‫בעלה‬

‫לא‬

‫והחלוני ׳‬

‫מוצא ״‬

‫הנשים‬

‫אשתך‬

‫עם‬

‫כי‬

‫העטופים‬

‫כנפי‬

‫אולי‬

‫מהיום‬

‫אותה‬

‫איש‬

‫ויביאוני‬

‫בעצמי ׳‬

‫בצע‬

‫לך‬

‫וקול‬ ‫אחרי‬

‫כי‬

‫רקב‬

‫חפנים‬

‫מן‬

‫המכאוב‬

‫ועל‬

‫אמרתי‬

‫נמשך ׳‬

‫וראיתי‬

‫קראוני‬

‫העלוני ׳‬

‫הקשב ״‬

‫ומר‬

‫אשר‬

‫ואשתי‬

‫תחבקנה ׳‬

‫רשע‬

‫והלחוצות ׳‬

‫המות‬

‫ממות‬

‫הכינותי‬

‫תראה ״‬

‫וירדנה ׳‬

‫ובא‬

‫לי‬

‫רעננה ׳‬

‫יפגיעי‬

‫ואולי‬

‫אחריהם‬

‫האם‬

‫אשר‬

‫ואז‬

‫בראותי‬

‫יראוני ׳‬

‫וסבלתי‬

‫הסוסים ״‬

‫בעצמותי‬

‫עלי‬

‫אז‬

‫את‬

‫שם‬

‫שמה‬

‫יאמרו‬

‫ומתוך‬

‫תצאי‬

‫המים‬

‫לדמע ׳‬

‫עיניך‬

‫אש‬

‫‪170‬‬

‫אליהם‬

‫אשר‬

‫המענות‬ ‫אחרי‬

‫קברי‬

‫לי‬

‫והייתי‬

‫החדש‬

‫לשמע ׳‬

‫ממראה‬

‫‪n o‬‬

‫חושבי‬

‫אומרים‬ ‫רעה‬

‫ובמקוה‬

‫עיני‬

‫תתחרה‬

‫נשא‬

‫ומרעה‬ ‫יד‬

‫הביאוני ׳‬ ‫ולפושעים‬

‫אל‬

‫לעמתהי‬ ‫החלו‬

‫היכלי‬

‫והנה‬

‫ובעלה‬

‫נצב‬ ‫‪160‬‬

‫אנשים‬

‫רבים‬

‫וכזאת‬

‫אתה‬

‫הדברים‬

‫העגונות ׳‬

‫הרעים‬

‫הבהילוניי‬

‫בתוך‬

‫חטא‬

‫כזאת‬

‫ומן‬

‫שני‬

‫אנקונא‬

‫יתברך‬ ‫‪160‬‬

‫האלמנות ׳‬ ‫חוצות ׳‬

‫ואל‬

‫העשרים‬

‫הנפשות‬

‫ושמונה‬

‫אבותי‬ ‫לא‬ ‫ובתי‬ ‫המרחץ‬

‫אש‬ ‫אימה‬

‫‪175‬‬

‫ותניר‬ ‫חשכה‬

‫מבאיי‬

‫ד‪ 15‬העט‪ ,‬בים איכד ב יט ‪ 157‬ועל גם יט ד ‪ 158‬קץ דג יב יע ‪ 159‬חטא י ‪ -‬ג יב ‪ 160‬כזאת ש ב יז‬ ‫טו איי יה׳ ב ו ‪ 161‬ומרעה יר ט ב ומר קה ז כו ‪ 163‬פושטת יח כו טז ‪ 164‬ה פים י*״א ב כב ועיני‬ ‫‪ 169‬ערש «י‬ ‫¿ ״ ב כב מט כי יר יב ה ‪ 167‬תהיה רב כח לד‬ ‫יר כ ד ‪ 165‬מד ראש הגנה כז ‪ 166‬אי¿‬ ‫א טז שמנה יש ל כג ושמאלו שי ב ו ‪ 170‬וקול יש מג אפה רב כח ל ממר‪,‬ם איכה א יג ‪ 171‬כא‪-‬ר‬ ‫‪ 173‬ובא הב ג טז קדרו יר ד כה וכל‬ ‫מ ב ב יט וערה איוב ל טז ‪ 172‬לא יח ד ח רשת תה נז ז‬ ‫י‪ *.‬לט ו שם יו ‪ 174‬עזבתי יר יז יא ערם איוב א כא קה ה יד ‪ 175‬מבלויי יר לד יא נחלתי איכה ד ב‬ ‫‪ 177‬נהר דג ז י מעשה מ א ז כו לכידי בר טו יז‬ ‫‪ 176‬מה בר לז כו בית עט נ טו פנו יר ב כז‬ ‫‪ 178‬ומלוא קח דו שט טח צפרים נחם׳ ה יח אימה בר טו יב‬

‫‪[518‬‬

‫המחברת‬ ‫גדולה‬ ‫‪180‬‬

‫נופלת‬

‫בצהרים‬

‫עלי‬

‫כבנות‬

‫פנינים ׳‬

‫ואפר‬

‫בור‬

‫חרפת‬ ‫ושמות‬

‫תחתיות ׳‬

‫ונפשי‬

‫ולקוחים‬ ‫דובר‬

‫פה‬

‫נבלה ׳‬

‫ועתה‬

‫עורי‬

‫בחיי‬

‫קורות‬

‫ימי‬

‫בני‬

‫תמותה‬

‫קורות‬ ‫משם‬ ‫היו‬

‫משחור‬

‫נסענו‬ ‫חכמים‬

‫ולא‬

‫חייך‬

‫ראוי‬

‫עזבו ׳‬

‫חטם‪.‬ים‪,‬‬ ‫כמ‪,,‬‬

‫וכאין‬

‫אנשים‬

‫עדת‬ ‫וידועים‬

‫עינים‬

‫ויהיו‬

‫אדמות ׳‬

‫חמודותיהם‬

‫‪185‬‬ ‫‪1 97‬‬ ‫הבריות‬

‫המשכלות‪,‬‬

‫למען‬

‫יבינו‬

‫ובזו‬

‫האש‬

‫לעולה ׳‬

‫היה‬

‫והכרתי‬ ‫ראשי‬

‫ולא‬

‫והמפרסמות‬ ‫ולאשר‬

‫מהם‬ ‫אלכי‬

‫האולם ׳‬

‫אשב‬

‫אראה‬

‫טל‬

‫נחרי‬

‫והיה‬

‫לך‬

‫ואמר‬

‫וחיות ׳‬

‫כי‬

‫שטים ׳‬

‫העי‬

‫‪..‬‬

‫זבחים‬

‫אם‬

‫לצים‬

‫ואנשי‬

‫ילדותי‬

‫מרחם‬

‫משחר י‬

‫יום‬

‫כזה‬

‫לאשר‬

‫מחר ׳‬

‫מי‬

‫בחיים‬

‫יתן‬

‫חיתם ׳‬

‫ראו‬

‫כמו‬

‫נלאו ׳‬

‫אור‬

‫בם‬ ‫שוכבים‬

‫כי‬

‫באורה ׳‬

‫המשכלות‬ ‫אשר‬

‫מאה‬

‫ויאמר‬ ‫היו‬

‫דבקו‬ ‫על‬

‫ואילם'‪ ,,‬י‪.‬־‪ ,‬ארםו‪ ,‬י‬ ‫א‬ ‫שממו חכמתם במפי*םמות‪,‬‬ ‫‪ 1 9 8‬וקראו בשמותם עלי אדמות‪,‬‬

‫ואותם‬ ‫מטות‬

‫הבקרה‪!,‬‬

‫שן‬

‫אלי‬

‫עינים‬

‫קזמשו‬

‫הנעימות ׳‬

‫והאנשים‬ ‫האיש‬

‫חכמתם‬

‫ההם‬ ‫התומך‬

‫להם‬

‫לראות ‪-‬‬ ‫במפרסמות י‬

‫ולכן‬

‫בצהרים‬

‫אהבו ׳‬

‫מחוץ‬

‫למחנה‬

‫נשותיהם‬

‫עזבום ׳‬

‫עם‬

‫כנשף‬

‫הפקדה‪,‬‬

‫ מיתי ‪,‬‬‫‪19 2‬‬ ‫לתועלות‬ ‫בחכמתם רק‬ ‫ה ‪ .‬תם ‪u‬‬ ‫‪ -.‬ציי‪ ,‬את החכם‪ ,‬ת רק‬

‫העניינים‬

‫יש‬

‫לי‬

‫עולה ׳‬

‫ועשרים ׳‬

‫ישראל הם ׳‬

‫העוה‬

‫לידיעת‬

‫נכזבו ׳‬

‫היות‬

‫הפקדה ׳‬

‫ע‬

‫היציע ׳‬

‫ועצי‬

‫כת‬

‫ושדות‬ ‫שק‬

‫תחשים‬

‫בביתי‬

‫וזהב‬

‫בוש‬

‫ועופות‬

‫ולא‬

‫ורב‬

‫לאחריתם‬

‫האלה‬

‫ויקרה ׳‬

‫ועורות‬

‫ותוכי‬

‫לזאת‬

‫עורים ׳‬

‫יגששו ׳‬ ‫מים‬

‫ואני‬

‫האנשים‬

‫החכמה‬

‫עלי‬

‫לא‬

‫לשבטיהם ׳‬

‫עיני ״‬

‫מעלות‬

‫בשמותם‬

‫ח * וכים‬ ‫‪179‬‬ ‫בקירוב‬ ‫כ‪,‬‬ ‫‪194‬‬ ‫וידועות בין‬ ‫דמפורסמות‬ ‫ארציים וג מסיים‬

‫דו‬

‫ואודותם ׳‬

‫מחמד‬

‫ידעו‬

‫וקראו‬ ‫ימששו ׳‬

‫שחרי‬

‫קצותי‬

‫השה‬

‫ותמורת‬

‫לתלפיות ׳‬

‫והחטים ׳‬

‫אכלה‬

‫הגעתי‬

‫עמיו ׳‬

‫מספד‬

‫וגנזי‬

‫כתנים‬

‫ברומים ׳‬

‫ותמורת‬

‫לוהטים ׳‬

‫ותמורת‬

‫והעצים‬

‫ושני‬

‫הפקדה ׳‬

‫והנה‬

‫מטים ׳‬

‫האש‬

‫אז‬

‫הסלת‬

‫והנזמים‬

‫בנוי‬

‫אשכבה‬

‫שן‬

‫כדברם‬

‫והבנים ׳‬

‫נזעמים ׳‬

‫מקרב‬ ‫ומגדל‬

‫לבאים‬

‫ולהרג‬

‫הנה‬

‫ונבונים‬

‫בימיני י‬

‫בתוך‬

‫למות‬

‫שמי‬

‫החביות ׳‬

‫ותמורת‬

‫ופנים‬

‫ירעו‬

‫כשלתי‬

‫עלי‬

‫אעשה‬

‫קרנות‬

‫והטבעות‬

‫ורעמים ׳‬

‫יאתיו‬

‫רעננה ׳‬

‫ותמורת‬

‫שונים ׳‬

‫נכרת‬

‫ותמורת‬

‫ושאיותי‬

‫ותמורת‬

‫חשמנים ׳‬

‫האבוסים ׳‬

‫ערש‬

‫קינה ׳‬

‫וברקים‬ ‫ואילמיו ׳‬

‫עולם ׳‬

‫ברהטים ׳‬

‫מכלים‬

‫ולפני‬

‫הברבורים‬

‫ולבקר‬

‫וכלים‬

‫איליו‬

‫ואכל‬

‫מכסים ׳‬

‫בכי‬

‫חרמים ׳‬

‫משמנים ׳‬

‫ותמורת‬

‫לים‬

‫אלץ‬

‫זהב‬

‫ותמורת‬

‫ונשחטים ׳‬

‫כמים‬

‫משטח‬

‫אציע ׳‬

‫אסור‬

‫‪200‬‬

‫בכלי‬

‫אראה‬

‫ונכלם ׳‬

‫‪190‬‬

‫צרות‬

‫יענה ׳‬

‫ולי‬

‫באשמנים ׳‬

‫בערב‬

‫והשקות‬

‫וכרמים ׳‬

‫‪190‬‬

‫וכמתים‬

‫וכסו‬

‫ואבל‬

‫וכל‬

‫ותמורת‬

‫כנשף‬

‫כבשים ׳‬

‫‪185‬‬

‫עליי‬

‫שתות‬

‫העשרים‬

‫ממתקים‬

‫ושמונה‬

‫חמרי‪ ,‬ת‬ ‫לעינישים‬

‫הרוחניים‬

‫‪ * . 179‬ות נחם חי יאתיו תה סחלב כשלתי י* ! טי ‪ 180‬הברב יים מ א ה ג י~גו י ‪ .‬ד יז ‪ 181‬כפיים‬ ‫מ‪ .‬כ ט‬ ‫‪ 182‬בעי־ב לגיל כד ‪ 295‬קרנות יח כ‪ ,‬טו וזהב‬ ‫יש יא ג ער‪ .‬מי א טז א גטה מי א ח‬ ‫‪ 183‬ודשקות אם א ז והטבעות י ט נ כא וננזי יה כז כד ועדות * א כב ז ‪ 184‬מ‪ -‬טח י־ו כו ה ופנים‬ ‫‪ 185‬אייו יח מ כא נכרת רות די ״מ לא יר בוש עז ט ו‬ ‫מט כה כג גג פסחים ח שק י ‪ -‬נח ה‬ ‫‪ 187‬בור תה פח ז ושמות יש כד יב הםלת שם כט ב ועורות‬ ‫‪ 186‬חרפת תה עח סו ומגדל טי ד ד‬ ‫מ כה ו ‪ 188‬אסור שי ז ו ו‪ -‬פטי תה נז ה ‪ 189‬ולקוחים מט כד יא כת סוטה מב ‪ 190‬וכל יש ט‬‫איוב ל ל איכה ד ח ‪«. ,‬״‪.‬י יה טו ד והיהיש נו יב‪ 192‬ינ‬ ‫טז הנה בר כבז טל תה קי ג ‪ 191‬עורי‬ ‫חכמיםרבא י‪-‬‬ ‫לב כט‪195‬‬ ‫ז יג‪ 193‬בני תה עט יא יבינורב‬ ‫יה‬ ‫‪ 1011 527‬בחיים‬ ‫ט ו לך להלן‬ ‫יח כד טז הגור יר ט ד ‪,,‬שים יח יב ב‬ ‫‪ 196‬מחמד‬ ‫רא טי‪ ,‬בם א טז התומך י ‪ -‬מאי תה סג ט‬ ‫‪ 199‬מחוק שט כט יד‬ ‫תר מ‪ -‬יב בצהרים י ‪ -‬גט י א וב ה י־‬ ‫‪ 198‬וקרא!‬ ‫‪ 197‬ראו תה׳ לו י‬ ‫‪ 200‬מים יש נח יא ש‪ ,‬כבים גמ ו ד‬

‫‪[519‬‬

‫המחברת‬ ‫מטרה‬

‫ולאשר‬ ‫ובעוונותם‬ ‫משם‬

‫ויסבו‬ ‫יעלוהו ׳‬

‫ומשם‬

‫יהדפוהו ׳‬ ‫שיאחז‬ ‫הלילה‬ ‫הנוראות ׳‬ ‫בו‬

‫כמוהו‬

‫מיום‬

‫הנאוף‬

‫שבעה ׳‬

‫‪215‬‬

‫תועה‬

‫נכריה ׳‬ ‫‪220‬‬

‫על‬

‫נרצעת ׳‬

‫ופותה‬

‫אשר‬ ‫‪220‬‬

‫ללדת‬

‫התרעלה‬

‫ועל‬

‫ראשו‬

‫מחרלים‬

‫ובעל‬

‫א‬

‫ואתון‬

‫יוצאת‬

‫ומשגעת ׳‬ ‫כורעת ׳‬

‫היתה‬ ‫קבעת י‬

‫ממנו‬

‫וכל‬ ‫נרבעת ׳‬

‫הכיר‬

‫נפש‬

‫את‬

‫בימיני י‬

‫הלא‬

‫וכזבן ׳‬

‫ונקרא‬

‫נכרי‬

‫במרדעת ׳‬

‫אשה‬ ‫זאת‬ ‫בוראו ‪-‬‬

‫בזרה‬

‫ונגאלה‬

‫גם‬

‫ופי‬

‫חזיר‬

‫בכל‬

‫זכר‬

‫חתה‬ ‫איש‬

‫הארץ‬ ‫ונתכון‬

‫בוי‬

‫ואמר‬

‫זה ׳‬ ‫רבן ׳‬

‫הרבה‬

‫בעיני‬

‫הרע‬ ‫וחבק‬

‫מאס‬

‫מצרית ׳‬ ‫בלא‬

‫דעתי‬

‫ופי‬

‫טבעתי‬ ‫בפה‬

‫ולכן‬ ‫חטא‬

‫הצער‬

‫הגדול‬

‫נראה‬ ‫לא‬

‫לא‬

‫והפר‬ ‫זבה‬ ‫חרופה‬

‫להפלא‬ ‫רבוא י‬

‫ביין‬ ‫את‬ ‫אמה‬ ‫בריתי‬

‫ואמה‬ ‫וצולעת ׳‬

‫וקדמות‬ ‫אם‬

‫מן‬

‫ושופעת ׳‬

‫ונהלאה‬

‫יהצה‬

‫והחטיא‬

‫חלל‬ ‫הניח‬

‫ושפחה‬

‫אין‬

‫ידע‬

‫זה‬

‫הניח‬

‫רשע‬

‫האיש‬

‫תוכחת‬ ‫לא‬

‫אדוני ״‬

‫התמכר ׳‬

‫תובעת ׳‬ ‫עד‬

‫אלה‬

‫אשמה ׳‬

‫נכריה ׳‬

‫וכל‬ ‫המכות‬

‫לא‬

‫אדני‬

‫אשרי‬

‫לא‬

‫הרעה ׳‬

‫חיק‬

‫אל‬

‫חשך‬

‫היום‬

‫אשר‬

‫הדביקתהו‬

‫יודעת ׳‬

‫מודעת ׳‬ ‫למרד‬

‫הוא‬

‫ופעם‬

‫נחלי‬

‫כל‬

‫ובראותי‬

‫שמו‬

‫זאבי‬

‫בלעי‬

‫לוי‬

‫הלזה ׳‬

‫אמון‬

‫כן‬

‫המרשעת ׳‬ ‫למשכב‬

‫ידעת‬

‫מי‬

‫ושפחה‬

‫מוראה‬

‫ועתליהו‬

‫מי‬

‫הוא‬

‫על‬

‫ונוצרית ׳‬

‫יתנו‬

‫גבה‬ ‫ערב‬

‫ומאור‬ ‫דברי‬

‫ידרשו ׳‬ ‫האיש‬

‫ולעשות‬ ‫שגה‬

‫אהבת‬

‫כל‬ ‫דמי‬

‫בשכבר‬

‫לשמה ׳‬

‫עכר ׳‬

‫אל‬

‫יהודית‬

‫ואמרה‬

‫לרבעה ׳‬

‫לו‬

‫יום‬

‫יגרפוהוי‬

‫יערפוהו ׳‬

‫ולא‬

‫מגדל‬

‫ופעם‬

‫וגפרית‬

‫חמור‬

‫יום‬

‫ועל‬

‫ובעקרבים •‬

‫ראש‬

‫ישרפוהו ׳‬

‫זפת‬

‫קבלו ׳‬

‫בשוטים‬

‫ערותו ׳‬

‫זרה‬

‫כפטר‬

‫תמיד‬

‫שלא‬

‫בהמה‬

‫בת‬

‫נחלי‬

‫במחי‬

‫ייסרוהו‬

‫ישמט‬

‫ויאמרו‬

‫מראותי‬

‫ומורה‬

‫כל‬

‫להכרית ׳‬

‫ומנגעת‬

‫עליו‬

‫בתועבותיו‬

‫ומואביה ׳‬

‫ומצרעתי‬

‫והרה‬

‫אל‬

‫פעם‬

‫צרותיו‬

‫בתורה‬

‫אכזר‬

‫הקלע ׳‬

‫התומך‬

‫סורר‬

‫אהב‬

‫אחריתו‬

‫לא‬

‫משמע‬

‫נבהלתי‬

‫ותורת‬

‫ועמונית‬

‫כן‬

‫יחשו ׳‬

‫קרב‬

‫אשר‬

‫יכו‬

‫ולחדש‬

‫משה‬

‫ופתן‬

‫למטרה ׳‬

‫באש‬

‫יגפוהו ׳‬

‫כף‬

‫הסלעי‬

‫החרבן ׳‬

‫אדני‬

‫ריקים ׳‬

‫קטורה ׳‬

‫ופעם‬

‫ראמים‬ ‫בתוך‬

‫עסק‬

‫באפו‬

‫מררתו ׳‬

‫קרני‬

‫האיש‬

‫ישימו‬

‫תחלפהוי‬

‫האיש‬

‫הציבוהו‬

‫ישמטוהו ׳‬

‫נחושה‬

‫ויאמר‬

‫זה‬

‫שכרי‬

‫קדש‬

‫ראש‬

‫אל‬

‫לא‬

‫אחזהי ׳‬

‫ויאמר‬

‫ישפכו‬

‫יקלעוהו‬

‫נעויתי‬

‫אלי‬

‫מכל‬

‫למראה‬

‫האדם‬

‫הסלע‬

‫פעם‬

‫ופעם‬

‫תמיד‬

‫צאת‬

‫קשת‬

‫אותך‬

‫גדול‬

‫לארץ‬

‫על‬

‫ישטפוהו ׳‬

‫ונפץ‬

‫יציבום ׳‬

‫זקן‬

‫ומגללי‬

‫וכעם‬

‫בליעל‬

‫הזה‬

‫והנה‬

‫רבים ׳‬

‫יטרפוהו ׳‬

‫‪210‬‬

‫איש‬

‫עטרה ׳‬

‫עליו‬

‫והנם‬

‫חמדה‬

‫כי‬

‫בקקום‬

‫בוקקים •‬

‫נמקים‬

‫נסענו‬

‫וקמשונים‬ ‫‪200‬‬

‫לחצי‬

‫המה‬

‫קללתם‬

‫העשרים‬ ‫היום‬

‫ושמונה‬

‫ומיפעת ׳‬ ‫ישתה‬

‫וחטא‬

‫מכוס‬ ‫הרבים‬

‫ן «‪ 2‬גדול יד בב י דציבור! איכד ג יב‬ ‫‪ 201‬נ כרד איכר ג יב כי נחום ב נ ‪ 202‬וב‪ ,‬ןוו^תב יח ד יז‬ ‫מדרייים מ»! כד לא ‪ 201‬ומגי‪1‬לי יח ר יב י»‪,‬ימו דב לג י ייפי־ודו כי א יב יא ‪ 201‬ויסב איוב טז יג ופתן‬ ‫דב לב לג מגדל יש ב טו ‪ 200‬רא‪ .‬דח״ב כה יב תה קמא ו בא‪ -‬וי י א זאב צפ ג ג ‪ 207‬קשת איוב‬ ‫כ כד נחלי יש לד ט שו ח כא נחלי ש״ב כב ח ‪ 208‬קרני דב יג יז תה כב כב ככטר ‪-‬מ יג יג ומאור‬ ‫איוב יח יח ‪ 209‬יקלעוהו ש״א כה כט אהבת תה נב ו אשרי תה קלז ט ‪ 210‬במחי יח כו ט ולא יש סב ז ו‬ ‫‪ 211‬יום יש נח ב ‪ 212‬נעויתי יש כא ג מי בר כרסה ‪ 213‬התומך יש מא י תה סג ט הלא זב ד ה‬ ‫‪ 214‬סורר דב כא יח ‪ 215‬עסק תענית ז הוא דה״ב לג כנ לא יש נו יא ‪ 210‬קרב וי כ טז הדביקתהו בר‬ ‫יט יט ביין יש כח ז ‪ 217‬ולעשות מ״א כא כה חלל מל ב יא ‪ 218‬שגה מש ח כ ‪ 219‬ושפחה בר טז א‬ ‫והפר יח יז טו ‪ 220‬אחריתו תה קט יג נפש מש יט ב צם גא ‪ 221‬ואתון שבת ה ב ופי ברכות‬ ‫‪ 222‬ועתליהו דה״ב כד ז וזונה כתובות סח ונהלאה מי ד ז‬ ‫כה ופי בבא קמא צב ושפחה גיטין מג‬ ‫‪ 224‬זאת ים יב ה ישתה יש נא יז ‪ 225‬הכיר ספרא‬ ‫‪ 221‬והרה ש״א דיט וכל בם לא יז יהצה יה יגיח‬ ‫בחוקותי פרשה ב‪ ,‬ב חטא אבות ה יח‬

‫‪[520‬‬

‫המחברת‬ ‫בוי‬

‫תלוי‬

‫כסה‬

‫ומנשה‬ ‫חדשים‬

‫בחרבס ׳‬ ‫גם‬

‫ישתה ׳‬ ‫‪230‬‬

‫וממנו‬ ‫ופחד‬

‫קראום‬

‫הכילות‬

‫הידים‬

‫ובכל‬

‫בחסד‬

‫‪245‬‬

‫ידעה ׳‬ ‫הב‬

‫איש‬

‫אמרו‬

‫ומעודדם ׳‬ ‫מעודם ׳‬

‫ודבר‬ ‫זו‬

‫אין‬ ‫מדה‬

‫ולא‬ ‫להם‬

‫עם‬

‫תכליתם ׳‬ ‫עשינו‬

‫טמאי ׳‬

‫זאת‬

‫תורת‬

‫חסדו‬ ‫איש‬

‫ולכנס‬

‫כי‬ ‫הון‬

‫כי‬

‫קראו‬

‫‪: .‬ן ‪r‬‬

‫היא‬

‫כי‬

‫עד‬

‫ובעת‬ ‫הדלים‬

‫שנאו‬

‫ואלהי‬ ‫תלו‬ ‫ולא‬

‫ויעמד‬ ‫מצאו‬

‫כתוב‬

‫סדום‬

‫אשר‬

‫היו מן‬

‫יכרת‬

‫פךיו‬

‫למן‬ ‫בחכמה‬

‫כל‬

‫העניים‬ ‫מכל‬

‫אשר‬ ‫טוב‬

‫התומך‬ ‫היתה‬

‫היתה‬

‫אהבום‬

‫היום‬

‫הזה‬ ‫לבקש‬

‫חסרים ׳‬

‫ונועה ׳‬

‫להם‬

‫לבם‬

‫וכלי‬

‫היותו‬

‫יונית ׳‬

‫צנועה ׳‬

‫ובכל‬

‫בכל‬

‫וכבודם ׳‬

‫להם‬

‫ידם‬

‫מחלה‬

‫וכאלו‬ ‫ההץ‬

‫היושבים‬

‫ראשונה ׳‬

‫ממרשה ׳‬

‫זהבי‬

‫שערו‬

‫בצורותם‬

‫בימיני ‪1‬‬

‫האיש‬

‫אחיותיה‬

‫ועמרה ׳‬

‫אמרו‬

‫ראו‬

‫מתלקחר ׳‬

‫התבוננתי‬

‫עשרם‬

‫בסודם ׳‬

‫תכליתם ׳‬

‫‪ 227‬ומנסה בחרבו‪ . ,‬״ ׳ ‪ .‬ה‬ ‫ב ‪ -‬כילו וכאשר יליץ בעד‪,,‬‬ ‫‪ 239‬ויעשו להם אלה' כסף ואלהי !הב‪,‬‬ ‫‪ 2 4 3‬אדם‪ ,‬א ־ ם הרא ־ ו !‬ ‫הוא רק‬ ‫תב־ייתב‪,‬‬ ‫ובמ‬

‫חי‬

‫קדם ׳‬

‫מדת‬

‫נבונונוי‬ ‫למו ׳‬

‫ןאדםי‬ ‫כל‬

‫ממעלי‬ ‫ופח‬

‫שחת ״‬

‫ובאשה ׳‬

‫ושם‬

‫כסף‬ ‫לא‬

‫כי‬

‫צחנה‬

‫בריעה ׳‬

‫אלהי‬

‫על‬

‫אמרו‬

‫הם‬

‫והנדיבות ‪-‬‬

‫ישרתם‬

‫אדם ׳‬

‫בינונית ׳ ׳‬

‫שני‬

‫אחים‬

‫הנדבה‬

‫ויעשו‬

‫שכחו‬

‫לאסף‬

‫נעלמו ׳ ו ׳‬

‫רצו‬

‫באחרונה ׳‬

‫קדשה ׳‬

‫להם‬

‫אשר‬

‫ובחכמותינו‬

‫סורו‬

‫כי‬

‫רע‬

‫ראיתים ׳‬ ‫ואשאלה‬

‫האיש‬

‫לאל‬

‫ואש‬

‫וכאשר‬

‫את‬

‫אלו‬

‫שדי‬

‫נצחת‬ ‫יוקשים ׳‬

‫בענץ‬

‫בספר‬

‫ומחמת‬

‫כחש‬

‫מרדת‬

‫זהבו ׳‬ ‫נכתבים‬

‫תפתה ׳‬

‫ברד‬

‫פדעהו‬

‫משובה‬ ‫התפת‬

‫אשר‬

‫בשם‬

‫כי‬

‫ויאמר‬

‫נפשו‬

‫ויאמר‬

‫קראו‬

‫בליעל ׳‬

‫ולכן‬

‫ידע‬

‫כי‬

‫העם‬

‫הזלות ‪-‬‬

‫הב ״‬

‫מאדם ׳‬

‫יוצרם‬

‫אדם ׳‬

‫שמו‬

‫לא‬

‫כל‬

‫אדוניי ׳‬ ‫חשבו‬

‫האומרות‬

‫נכשם‬

‫ידינו‬

‫הפלא‬

‫על‬

‫ויד‬

‫הפך‬

‫אדני‬

‫ולא‬

‫נחם ׳‬

‫בפחי‬

‫ופלא‬

‫והתבונה ׳‬

‫למורשה ׳‬

‫בתולה‬

‫אנשים ׳‬

‫ותועבותיו‬

‫בעגלי‬

‫ונאצותיו‬

‫כי‬

‫יליץ‬

‫אשר‬

‫הוא‬

‫ערוך‬

‫בעדו‬

‫שובבה‬

‫והמן‬

‫ושנים ׳‬

‫המפתה ׳‬

‫יועץ‬

‫בלבו ׳‬

‫ירבעם‬

‫מאתמול‬

‫אשר‬

‫וכאשר‬

‫שני‬

‫כאלה‬

‫ואיש‬

‫רעה‬

‫יען‬

‫והנה‬

‫ימים‬

‫כערים‬

‫מנחתי‬

‫הדעת‬

‫מדוע‬

‫שלך ‪-‬‬

‫על‬

‫ונפלאתי‬

‫במלכות‬

‫אל‬

‫אדני‬

‫מרחתי‬

‫נסענו‬

‫את‬

‫זה‬

‫במעשיו‬

‫הסכל‬

‫ירחם ׳‬

‫בעדו‬

‫ושרשיו‬

‫השם‬

‫ואמר‬

‫ולא‬

‫חושב‬

‫הכרתים ׳‬

‫שרתו‬

‫הוא‬

‫וכהת ׳‬

‫חלל‬ ‫לך‬

‫יוחן‬

‫יצא‬

‫‘ ' משם‬

‫‪240‬‬

‫בהלבו ׳‬

‫ישנים ׳‬

‫לא‬

‫ממעל‬

‫‪235‬‬

‫פניו‬

‫הוא‬

‫העשרים‬

‫אנטיוכס‬

‫ושמונה‬

‫פקדון‬ ‫אשר‬

‫בידם ׳‬ ‫ברא‬

‫׳ שלי‬ ‫כרתו‬ ‫אשר‬

‫מחמדם ׳‬

‫אלהים‬ ‫ושלך‬

‫שלי‬

‫זמורה ׳‬

‫משם‬ ‫הכינונו ׳‬

‫נכלמו ׳‬ ‫כשנאת‬

‫לא‬

‫בכה‬ ‫מעיניהם‬

‫הישמעאלים‬

‫‪ 228‬הסבתה‪ ,‬דפי ׳ ‪ 231‬בעדו מ׳‪.‬הת‪,‬‬ ‫‪ 238‬בריעד״ במרעה מהייה ונעה‪,‬‬ ‫את עבירת ההון לעיקר ה דם ‪ 241‬הי!תו‪,‬‬

‫׳ יץ ד‪,‬־ ‪ :‬ה « ד‬ ‫‪ .‬־ ימי זכית עי‬ ‫ו ״ מו להם‬ ‫ק׳׳ ם‬ ‫‪245‬‬

‫מוב‪ ,‬ד‬ ‫ובדויים‬ ‫מריה‬ ‫’ _ עו _ רם‬

‫‪ 226‬כסה איוב טו כ‪ .‬ירבעם כ־ א יב כו‪ -‬כח ‪ 227‬ומנשה מ ב כא טז בסבר אבות ב א ‪ 228‬חרשים ^י‬ ‫‪ 230‬וממבו‬ ‫‪ 229‬לא מ ב יג ב כערים יר כ טז כי אי‪.‬ב לא כח‬ ‫ז יד כי י״■ ל לב ומחג ת איוב כא כ‬ ‫נחום א יא ברד שם ט כד ופח יש כר יח ‪ 231‬יליץ איוב לג כג—כד יכרת עי ב ט ‪ 232‬שובבה יר ח ה‬ ‫‪ 233‬והנה שם ב יג בכחי קה טיב ‪ 234‬ונפלאתי י_ כט יד בענין קה א י היו‪ .‬בים אס א יד ‪ 233‬ו ר‬ ‫דב יז ז התומך יש מא י תה ‪0‬ב ט ‪ 236‬כדיו ע יד יג כב שני לעיל יח ‪ 158‬היתה יח לו ב ‪ 237‬צח ה‬ ‫מ־׳לה בם‬ ‫יואל ב כ היתה תחכמובי ג ‪ 391‬ידך י‪ 1‬שוא'‪ 1‬סגורה בתולה ואיש לא ידעה ‪ 238‬קראו דה אז כ‬ ‫כולג‪ ,‬אברהם בן יצחק בדרשי אני גבר מבחר הטירה בדודי רצח אני— מחלה ו עה שם בנותי ו‪-‬םבבי אמת‬ ‫מחלק וכליון ‪ 239‬הב מט לטו ויעטו שם לב לא כ כג אלהי לעיל א ‪ 287‬אהבום רב ו ה ‪ 240‬זאת ‪ -‬ב‬ ‫ז יט ע טרם מש ח יח וכייי דה״ב לו יט ‪ 241‬חסדו תה נט יא ולא מוסרי הפילוסופים ב כא ‪ 34‬אל תח‪ -‬וב‬ ‫דממון כי אם פקדון בידיך‪ ,‬להלן ‪ 242 461‬ויעמד יר כג יח למן רב ד לב ‪ 243‬ודבר ש ו יח ז בחכמה בבא‬ ‫קמא פב ‪ -‬פג שלי אבות ה י ‪ 244‬כרתו במ יג כג ‪ 243‬לאסך קה ב כ‪ ,‬תבליתם י ״ יכה בכח י ״ י יב‬ ‫‪ 247‬ומורו איכה ד ט‪ ,‬מכל תה ל‪ -‬יא כשנאת לעיל ה ‪134‬‬

‫‪[521‬‬

‫המחברת‬ ‫החזירים ׳‬

‫את‬

‫האמללים ׳‬ ‫כמלוא‬

‫‪230‬‬

‫אשר‬

‫לא‬

‫מעשיו ׳‬

‫עיניהם‬ ‫»‪25‬‬

‫רק‬

‫מן‬

‫מחקוהו ׳‬

‫מן‬

‫קח‬

‫»‪6‬‬

‫ולא‬

‫פנו‬

‫וכדי‬

‫אל‬

‫חכמה‬ ‫מצב‬

‫עבוטו‬

‫עלותו ‪,‬‬

‫דבר‬

‫ונבלות ׳‬ ‫ומן‬

‫אל‬

‫וכאלו‬ ‫וראשו‬ ‫האלהים ׳‬

‫כפי‬

‫די‬

‫ואם‬

‫דבר‬

‫אל‬

‫וכפי‬

‫השלו ׳‬

‫ויאמרו‬

‫יחסר‬

‫יאמרו‬

‫הפילוסופים ׳‬ ‫שיח‬

‫עלי‬

‫בפתחי‬ ‫עולם ׳‬

‫ולכן‬

‫שעריה‬ ‫וכפי‬

‫עלות‬

‫ירחק‬

‫ממנו‬

‫איש‬

‫אשר‬

‫חשבו‬

‫גדר‬

‫לא‬ ‫להם‬ ‫ואם‬

‫האיש‬

‫נשבע‬ ‫׳‬

‫הסכלות‬

‫מן‬

‫וערמה ׳‬ ‫יחשבו‬

‫הבל‬

‫מהבט‬

‫ועד‬

‫בשר‬ ‫נפש‬

‫וריק‬ ‫ובעליל‬

‫אל‬

‫החכמה‬

‫הגבהים ׳‬

‫‪251‬‬

‫הפרשה‬

‫צופים ׳‬

‫כי‬

‫יטבע ׳‬

‫‪ 248‬את החזירים‪ ,‬האס‪.‬רים עליהם מטעם רתם בגי הנדרים‪ ,‬הגייזרים מאשה‬ ‫להיות‪ ,‬לפי שהיתה ‪ 253‬צמצם‪ ,‬חסר ‪ 263‬קח מן העני עבוטו‪ ,‬ואל תחזירנו לו עוד‬ ‫‪.‬במק!רו העברי ומפרש‪ ,‬ותרגום נגרש‪ ,‬גורש‬

‫תעביטנו ׳ י‬

‫יגנזוהוי‬

‫ונפת‬

‫ומנכש‬

‫פתח‬

‫ההגיק ׳‬

‫במעלותיו‬

‫היד‬ ‫ביוצרו ׳‬

‫ומזמה‬

‫יחווהו ‪-‬‬

‫לא‬

‫שנים‬

‫תכתח‬

‫העבט‬

‫שכל‬

‫ידעו‬

‫הטוב‬

‫אצבעות‬

‫בהתרחקם‬

‫יתעלה ׳‬ ‫בים‬

‫עוף‬

‫בין‬

‫לדעת‬

‫חכמת‬

‫כי‬

‫יאמרו‬

‫מהם‬

‫רצה‬

‫מדרש‬

‫יפרצו ׳‬

‫ולכן‬

‫כי‬

‫מספרם‬ ‫כי‬

‫פרש‬

‫פרוש ׳‬

‫כי‬

‫המתוקים‬

‫קוטפים ׳‬

‫כי‬

‫היה‬

‫יבזוהו ׳‬

‫וסכלות ׳‬

‫ואחד‬

‫ירחק ׳‬ ‫יאמרו‬

‫חמש‬

‫והאחר‬

‫ממנוי‬

‫נגרש ׳‬

‫חכמה ‪-‬‬

‫הוללות‬

‫התרחקו ‪-‬‬ ‫נתבעי‬

‫כתובה‬

‫אשר‬

‫דבר‬

‫חכמות‬

‫אל‬

‫הכרתו‬

‫מחסורו‬

‫בה‬

‫מלוח‬

‫מן‬

‫אמר‬

‫לבהלו ׳‬

‫יאמרו‬

‫נמחק ׳‬

‫לחלק‬

‫לפתח‬

‫בספרו ׳‬

‫שכלי כ ם‬

‫ישמעו‬

‫בהסתופפם‬ ‫מגיע‬

‫מאומה‬

‫וכל‬

‫והעסק‬

‫צרופים ׳‬

‫יאמרו‬

‫כח‬

‫תלונו ׳‬

‫חכמה ׳‬

‫הלומדים‬

‫ארצה‬

‫איש‬

‫כאשר‬

‫מצאה‬

‫לו ׳ י‬

‫זה‬ ‫העלימו‬

‫מביתם‬

‫מצאוהו ׳‬

‫ולא‬

‫פנים‬

‫הקימונו ׳‬

‫לשמונה ׳ ׳‬

‫אנשים ׳‬

‫בזעם‬

‫ורחוק‬

‫לא‬

‫וגם‬

‫ידך‬

‫שאלהים‬

‫בידך‬

‫ומפרשי‬

‫כי‬

‫ירצו ׳‬

‫פתח‬

‫תפתח‬

‫העני‬

‫ועברי‬

‫זלות‬

‫בזיון ׳‬

‫השכל‬

‫כל‬

‫לו ׳ י‬

‫חלק‬

‫את‬

‫כי‬

‫כי‬

‫וברב‬

‫כאשר‬

‫לר‬

‫מאבותיך‬

‫להיות‬

‫מספרם‬

‫הימים‬

‫לשבעה‬

‫לשבעה‬

‫מלת ׳ לו ׳‬

‫כל‬

‫יברחו‬

‫מנכסיו ׳‬

‫קרוב‬

‫תעניק‬

‫וגם‬

‫להבהילוי‬

‫אין‬

‫העניק‬

‫מה‬

‫על‬

‫שבר‬ ‫ממנו‬

‫שירשת‬

‫ירד‬

‫במעשיו‬

‫גולים ׳‬

‫לשמונה‬

‫באלף‬

‫להראותו‬

‫המדרשי‬

‫החכמה‬

‫‪270‬‬

‫בפני‬

‫׳‬

‫סדר‬

‫ופעמים ׳‬

‫בפסוק‬

‫ודרשו‬

‫ו ׳‬

‫כי‬

‫לא‬

‫חרטה ׳‬

‫איש‬

‫נחל‬

‫לפניהם ׳‬

‫כל‬

‫בסופה‬

‫ישמעו‬

‫מראות‬

‫׳ תן‬

‫אחרי‬

‫בכורו ׳‬

‫העני‬

‫רק‬

‫חלק‬

‫ולא‬

‫פעם‬

‫עוף‬

‫הטפשים ׳‬

‫בנו‬ ‫ידך‬

‫אמונה ׳‬

‫היתה‬

‫כאשר‬

‫לו‬

‫וכאשר‬

‫ממרחקי‬

‫נסי‬

‫סכלת ׳‬

‫הקים‬

‫פניהם‬

‫ונם‬

‫ובעת‬

‫האביון‬

‫יתחנן‬

‫זה‬

‫שלא‬

‫כמונו ׳‬

‫המים ׳ ׳‬

‫לחלק‬

‫יעשו‬

‫ולהכותם‬

‫את‬

‫פני‬

‫בו‬

‫מה‬

‫שמועה ׳‬

‫והסתירו‬

‫יגערו‬

‫על‬

‫יאמרו‬

‫הבין‬

‫והחתולים‬

‫את‬

‫העכברים ׳‬

‫גולים ׳‬

‫פרוטה ׳‬

‫צמצם‬

‫ידם‬

‫שבפרושים ׳‬

‫‪260‬‬

‫זועה‬

‫הלך ‪-‬‬

‫לחמך‬

‫ובחיי‬

‫לעני‬

‫שלא‬

‫ותהי‬

‫כאשר‬

‫עני‬

‫כל‬

‫ואביון ׳‬

‫האמללים ׳‬

‫יראו‬

‫׳ שלח‬

‫ובחסר‬

‫לעולם‬

‫והיה‬

‫לו‬

‫ואם‬

‫ולכל‬

‫נתנו‬

‫ותרועה ׳‬ ‫גרמו‬

‫ובנות‬

‫את‬

‫בעירם‬

‫עיניהם ׳‬

‫אכלתי‬

‫החן‬

‫בני‬

‫העשרים‬

‫הנזירים ׳‬

‫ושמונה‬

‫דבר‬ ‫סלם ׳‬

‫יקרב‬ ‫יכלה ׳‬ ‫יקבע ׳‬

‫מדי‬ ‫כי‬ ‫ואין‬

‫חרטה‪ ,‬מצד ה׳ג‬ ‫‪ 264‬ועברי‪ ,‬וחומש‬

‫מרחיקין משור מועד‬ ‫‪ 249‬בעירם רב כח טח יברחו ברכות ל^‬ ‫•‪ 248‬ובגות לעיל ה ‪ 152‬לא עט ו ו‬ ‫כמייא עי‪\.‬ו ‪ 250‬ולכי‪ ,‬לעיל יח ‪ 220‬עני רב כד יד ‪ 252‬והיה יש כח יט ירד בבא קמא ח ! ‪ 253‬גרמו בבא‬ ‫קמא ו מה לבור שכן מעשיו גרמו לו העלימו יה כב בו ‪ 254‬והסתירו יש סרו קי־־וב יש נזיט ‪ 255‬גערו‬ ‫י ט יז יג והעניק רב טו יד ‪ 256‬שלח קוד יא א ‪ 257‬ותהי שם יז יב תן קה יא ב ‪ 259‬פתח רב‬ ‫טו ח ‪ 260‬שאלהים דה״ב לח כא ‪ 262‬השלו לעיל כב ‪ 344‬העבט רב טו ח ‪ 264‬כים י ‪ -‬גז כ ומזמר‪.‬‬ ‫‪ 267‬וכדי אס א יח המתוקים תה יט יא ובעליל‬ ‫מש א ד ‪ 266‬הוללות קה ב יב הבל יש ל ז‬ ‫‪ 270‬אל בר‬ ‫תה יב ז ‪ 268‬מלוח איוב ל ד גדר קה י ח ‪ 269‬החכמה לעיל א ‪ 304‬סלם בר כח יב‬ ‫‪ 272‬כל לעיל ח ‪ 214‬נפש מש כב כג‬ ‫•כא ל‪ -‬מדי ש׳‪-‬א א ז ‪ 271‬ומנפש יש י יח‬

‫‪[522‬‬

‫המחברת‬ ‫טענה‬

‫למתרשל‬

‫הקופאים‬ ‫קבצו‬

‫‪275‬‬

‫על‬

‫משנתם ‪-‬‬

‫והם‬

‫לא‬

‫‪280‬‬

‫׳‬ ‫מעלי‬

‫או‬

‫רק‬

‫אדומיות ‪,‬‬ ‫הממוניות ׳‬

‫ולגזל‬

‫החלק‬

‫ומלות ׳‬

‫יראו‬

‫מכל‬ ‫כי‬

‫עבות‬

‫את‬

‫המלך‬ ‫המעלה ׳‬ ‫שלא‬

‫מי‬

‫יפנה ‪ ,‬׳‬ ‫ומי‬ ‫מיד‬

‫טוב‬ ‫יוכל‬

‫ואמרכלי‬

‫מהיות‬

‫אורג‬ ‫עורף ׳‬

‫להיות‬ ‫כאליהו ‪-‬‬

‫‪ 275‬כאשר נתנו‪,‬‬

‫להיות‬ ‫או‬ ‫וכן‬

‫כיהושע ‪,‬‬ ‫יהיה‬

‫מי‬

‫טוב‬ ‫או‬

‫שלא‬

‫יוכל‬

‫אשר‬ ‫ולא‬

‫ייגע‬

‫לריק‬

‫טוב‬

‫להיות‬

‫או‬

‫רוכל ‪ ,‬׳‬

‫וקברות‬ ‫להיות‬

‫יהיה‬

‫ואם‬

‫ולא‬

‫להיותו‬

‫כברשע‬

‫מהיות‬ ‫להיות‬

‫סוחר‬

‫על‬

‫וטוב‬ ‫ידבנו‬

‫לא‬

‫יהיה‬

‫זאת ‪-‬‬ ‫ומישע ׳‬

‫‪ 292‬ידבג!‪ ,‬יעוררגו כמנשה‪,‬‬

‫או‬

‫לבו‬

‫פת‬

‫תור‬

‫האדם‬

‫אשר‬ ‫או‬

‫חרש ‪ ,‬י‬

‫וטוב‬

‫להיות‬

‫נגר‬

‫להיות‬

‫להיות‬ ‫ומי‬

‫ידעו‬

‫כי‬ ‫הזבל‬

‫מהיות‬

‫צורף ׳‬

‫לחם‬

‫שיבוא‬

‫אחרי‬

‫נגר ‪ ,‬׳‬

‫וטוב‬

‫כשמואל ׳‬ ‫ועל‬

‫או‬

‫ויאמרו‬

‫לא‬

‫האיש‬

‫רופאי‬

‫להיות‬

‫המהללות ׳‬

‫גדול‬

‫אל‬

‫מהיותו‬

‫ברזל‬

‫הפתחים ‪ ,‬׳‬

‫גדולה‬

‫לבהלה ׳‬

‫פרשי‬

‫נכריות ׳‬

‫יניסוהו ׳‬

‫להגיע ׳‬ ‫ילד‬

‫יגנב‬

‫ממץ‬

‫ממבת‬

‫האדם‬

‫במדרגת‬

‫חרש‬

‫חופר ‪ ,‬׳‬

‫כמשה ׳‬ ‫אץ‬

‫קצץ‬

‫׳ כי‬

‫שכלי‬

‫באדם‬

‫משנה ׳‬

‫מהיות‬

‫דבר‬

‫והוא‬

‫אץ‬

‫תגרי‬

‫והחכמות‬

‫מה‬

‫כי‬

‫האיש‬

‫דעות‬

‫האמתיותי‬

‫ומראות‬

‫יכלת‬

‫וטוב‬

‫האלי‬ ‫ולא‬

‫יכסוהו ׳‬

‫מחזר‬

‫את‬

‫לא‬ ‫בלבם‬

‫גדלי‬

‫או‬

‫מבת‬

‫אז‬ ‫יעורו‬

‫חשבו‬

‫הבעל ׳‬ ‫כי‬

‫המשכלות ׳‬

‫מצאוהו ׳‬

‫אשר‬ ‫ידלי‬

‫החכמות‬

‫מהיותו‬

‫להיות‬

‫כוכים‬

‫יסכים‬

‫כאלישע ׳‬

‫כשם ש תנו‬

‫השפלה ׳‬

‫הטבחים ׳‬ ‫או‬

‫ולא‬

‫אחרי‬

‫משנה ‪-‬‬

‫סוחר‬

‫שר‬

‫‪-‬‬

‫בעבדו‬

‫אחרים ׳‬

‫הנפש‬

‫ואיך‬

‫והעצב‬

‫שכחו‬

‫השאננים ׳‬ ‫כמטמונים ׳‬

‫כאבנים ׳‬

‫פן‬

‫ידעו‬

‫כתוב‬

‫טוב‬

‫קצץ ‪-‬‬

‫תופרי‬

‫אם‬

‫כי‬

‫במדרגת‬

‫יוכל‬

‫יוכל‬

‫מחלקי‬

‫שכלם‬

‫להיות‬

‫אלהים‬

‫וחפשו‬

‫כבודם‬

‫או‬

‫האנשים‬

‫ככסף‬

‫שבעים •‬

‫בעלי‬

‫לא‬

‫ואלה‬

‫בביתם‬

‫אינם‬

‫ודל ׳ ׳‬

‫אשר‬

‫ערם‬

‫החכמה‬

‫לפחדם‬

‫יעבד‬

‫בקהלת‬

‫מלך ‪-‬‬

‫להיות‬

‫אופה ‪ ,‬׳‬

‫וכלב‬

‫שלא‬

‫וטוב‬

‫מהיות‬

‫כבר‬

‫או‬

‫השכלי‬

‫את‬

‫ישלם י‬

‫הכסף‬

‫בעולת‬

‫בסבת‬

‫עשוהו ׳ ׳‬

‫להיות‬

‫שלא‬

‫עם‬

‫בקשו‬

‫ולכנס‬

‫אשה‬

‫יעשוהו ׳‬

‫להשאר‬

‫ומי‬

‫עם‬

‫עני‬

‫נכרים ׳‬

‫חתיות ׳‬

‫אשר‬ ‫אשר‬

‫ומאסף‬

‫הקדש ‪-‬‬

‫לו‬

‫נתנו‬ ‫הץ‬

‫בקרבך‬ ‫בשכבו‬

‫יספיק‬

‫הדבר‬

‫כאשר‬

‫שבעים •‬

‫בילדי‬

‫חטא‬

‫ורעננים ׳‬

‫המונים ׳‬

‫צדניות‬

‫זה‬

‫»‪2 8 .‬‬

‫בני‬

‫אשר‬

‫ךשנים‬

‫והשארתי‬

‫ימעל‬

‫אחרים ׳‬

‫‪290‬‬

‫המונים‬

‫אמרו‬

‫כי‬

‫שמריהם ‪,‬‬

‫ממנה‬

‫הוא‬

‫ומתעלם ׳‬

‫את‬

‫העשרים‬ ‫מן‬

‫ושמונה‬

‫דין‬

‫טבח‬ ‫או‬

‫מהיות‬

‫או‬ ‫סופרי‬

‫זובח‬

‫שה‬

‫כמנשה ׳‬

‫רק‬

‫ישתדל‬

‫שלא‬

‫יזכה‬

‫להיות‬

‫יפשע ׳‬

‫ואם‬

‫לא‬

‫יוכל‬

‫שהיה רשע‬

‫‪ 273‬את וי ה טז ‪• 274‬זק‪ .‬שאים צם א יב דש״\ם תה צבטו בקשו ט ‪ :‬נו ‪ 275‬השובים י‪ ,‬אל ד יד גת״‪..‬‬ ‫מ״א י כז ‪ 276‬ומאסף קח ב כו ‪ 277‬והשארתי צם ג יב כב‪.‬דם יש יז ד ‪ 278‬ימעל וי ה טו בשכבו‬ ‫רב׳ כב כבבעבדו מ״א טז לא ‪ 279‬יספיק י ט בו יעבד דב יז ג ״‪.‬כריות ם א יא א ‪ 281‬ולגזל ספר‬ ‫הסע־‪, 1‬ת ‪ 64‬ואל זה ימו שלמה באסרו )מש כב כב( א*‪ ,‬ת^זול דל כי דל הוא וא*‪ 1‬תדכא עגי בשער כלומר אל‬ ‫תנזל חק שכלך ואל תמנע ממ^ו דדברים שחם ראויים שתתגם לו כמו ההתמדה בלימוד וההשגחה בו תמיר כדי‬ ‫‪ 282‬יראו‬ ‫להשיג מה שיש בכחו להשיג ו בשער כמו שער בנפשו ר*ל בדל ובעני החלק השכלי מהאדם‬ ‫יש נח ז ‪ 283‬כי קה ב יב ‪ 284‬תור דה א יז יז ‪ 285‬השפלה יח כא לא ולא יש ם‪.‬ה כג לא ספר המעלות ‪7‬‬ ‫והפילוסוף אומר ואולי תחשוב בנפשך אחד מהפתאים חסרי הדעת ותתיאט על כן אומר לך כי אינך אלא‬ ‫כאדם ראה מעלת חטי*ך ומה שעמו מהשדים והסגנים והחיל והעושר והכבוד והממשלה והיה נמנע בעיניו לה״‪-‬יע‬ ‫לזו המעלה הגדולה והיה יכול להגיע למעלת הסגנים או למעלת השרים או למעלה אחרת תחתיה שהיא גבוהה על‬ ‫הזבל‪ 288‬חרש‬ ‫מעלתו ואמר בלבו אח• שייא אוכל להגיע למעלת המלך ולהיות כמוהו ‪ -‬די לי שאהיה ממשיייכי‬ ‫‪ 292‬ידבנו‬ ‫‪ 291‬כוכים מועד קטן א ו זובח יש סו ג‬ ‫‪ 290‬שי בר לז לו מחזר כתובות יג יג‬ ‫יש מד יב‬ ‫שם כה ב ‪ 294‬כברשע בר יד ב ומישע מ״ב נ ד ועל מש כח כא‬

‫‪[523‬‬

‫המחברת‬ ‫להיות‬

‫‪295‬‬

‫כירמיה ׳‬

‫להם‬

‫לעלות‬

‫ובשחת זו‬

‫מרה‬ ‫לדעת‬

‫אדני‬

‫ופעם‬

‫בו‬

‫ופעמים ׳‬

‫את‬

‫אשר‬

‫העלה‬ ‫חלבם‬

‫פעל‬

‫על‬

‫עד‬

‫זה‬

‫לבו‬

‫הנכלם ׳‬

‫כי‬

‫חרפת‬

‫עולם ׳‬

‫ויען‬

‫למען‬ ‫‪310‬‬

‫ישמע‬ ‫שסובל‬

‫וכאשר‬ ‫תלויים ׳‬

‫היו‬ ‫ימי‬

‫עוד‬

‫משם‬ ‫יסבו‬

‫אבדתם ׳‬

‫ועל‬ ‫לוח‬

‫על‬ ‫החל‬

‫בשבתות‬

‫‪ 2 9 5‬בברוך בן נריה‪,‬‬ ‫‪ 3 1 0‬על פ״ מדותיו‪,‬‬

‫אביו‬

‫ואמו‬

‫רוח‬

‫ישנים‬

‫ישראל‬

‫מקום‬

‫אנשים‬

‫אחר‬

‫מורים‬

‫ופלא‬

‫אלהים‬

‫כי‬

‫המקללים‬

‫יצא‬

‫מקרב‬

‫לשונו ׳‬ ‫יטה‬

‫לו‬

‫בעבי‬

‫אדני‬

‫ואמם ׳‬

‫העולם ׳‬ ‫אשר‬

‫הכהו ‪-‬‬ ‫מנלוי‬

‫לארץ‬

‫מדברת‬ ‫גבי‬

‫מעיו ׳‬

‫ובמים ׳‬

‫ועשה‬

‫הדמם ׳‬ ‫אשר‬

‫עד‬ ‫ולכן‬

‫הדובר‬

‫לשק‬

‫באש‬

‫המחנה‬

‫ויען‬

‫ופעם‬

‫אלהינו‬

‫אבותם‬

‫לאויר‬

‫ולא‬

‫רק‬

‫ארבע‬

‫ובחדשים ׳‬

‫רויימיד‬ ‫מזב‬ ‫כיא‪ .‬י לו לבי מעט י‬

‫עצם‬

‫היו‬

‫שוכבים‬

‫כאחז‪,‬‬ ‫‪316‬‬

‫בתוך‬

‫אמר‬ ‫כי‬ ‫על‬

‫תמם ׳‬ ‫אץ‬

‫שכח‬

‫זה‬

‫אם‬

‫לו‬

‫לתמה‬ ‫גדעו‬

‫מלבד‬

‫איך‬ ‫האכילום‬

‫את‬

‫ימינו ׳‬

‫שאר‬

‫חרדותיו‬

‫פתיה ר ״ ע‬

‫יורום‬ ‫האיש‬

‫אלה‬ ‫מטות‬

‫אנשים‬ ‫וחץ‬ ‫הדובר‬

‫האנשים‬ ‫שן‬

‫עבריים ׳‬

‫לא‬ ‫וסרוחים‬

‫פתאום‬ ‫בי‬

‫בלשונותם‬ ‫היו‬

‫אל‬

‫כאבותם ׳‬

‫היו‬ ‫על‬

‫התכריכים ׳‬

‫אמרו‬

‫כל‬

‫ישראל‬

‫אמרו‬

‫נחנו‬

‫נחלץ‬

‫חושים ׳‬

‫א!דותיו‪,‬‬

‫‪30 1‬‬ ‫העטיפות‬

‫‪302‬‬

‫ע‪ ,‬ל‬

‫על‬ ‫אשר‬

‫ערשותם ׳‬

‫כי‬

‫ק‪ .‬ר‪ ,‬תיו‬

‫מכותם ׳‬ ‫תפלא‬

‫בני‬

‫המקדשים ׳‬

‫התכריכים‪,‬‬

‫ראינו‬

‫ענותם ׳‬

‫רעתם ׳‬

‫אשר‬

‫אדני‬

‫הגענו ׳‬

‫למען‬

‫מבעתם ׳‬

‫שעות‬

‫ובמועדי‬

‫מהתפת‬ ‫בקשת‬

‫על‬

‫רעה‬

‫חותם ׳‬ ‫עד‬

‫ולכן‬

‫במי‬

‫האיש‬

‫בצואר‬ ‫בא‬

‫קשתות‬

‫מדותיו‬

‫ואל‬

‫הזמן‬

‫עוד‬

‫בשמם ׳‬

‫יקלוהו ׳‬

‫היתה‬

‫יגלו ׳‬

‫לחצי‬

‫ואשאל‬

‫אליו‬

‫אביו‬

‫חתכו‬ ‫קולו ׳‬

‫ורץ‬

‫להמם ׳‬

‫הכם‬

‫קלל ‪-‬‬

‫אלי‬

‫כי‬

‫ברזל‬

‫יסקלוהו ׳‬ ‫זה‬

‫אלה‬

‫היה‬

‫גלה‬

‫מטרה‬

‫האיש‬

‫אשר‬

‫צבאות‬

‫שמוהו‬

‫מחבת‬

‫השמים ׳‬

‫מכרו‬

‫בהם‬

‫אשר‬

‫אביו‬

‫ויאמר‬

‫חללי‬

‫אדני‬

‫הרי‬

‫הפלא‬

‫לב‬

‫היו‬

‫על‬

‫רשע‬

‫תהיה‬

‫אל‬

‫עליהם‬

‫וכאשר‬

‫ורעיו‬

‫על‬

‫בפניו ׳‬

‫שועת‬

‫לא‬

‫בן‬

‫באבנים‬

‫ורק‬

‫עזיה ׳‬

‫המלך‬

‫ולכן‬

‫אדני‬

‫חתוכות ׳‬

‫פעם‬

‫ופעם‬

‫אביו‬

‫עלתה‬

‫יד‬

‫פי‬

‫נסענו ׳‬

‫נפלאתי‬

‫אשר‬

‫אשר‬

‫שופכות ׳‬

‫קלל‬

‫והוא‬

‫ולשונו‬

‫צרותיו ׳‬

‫המקלל ׳‬

‫באמצעות‬

‫לא‬

‫הפלגת‬

‫זמם ׳‬

‫והשקום‬

‫וטרדותיו ׳‬

‫העץ‬

‫בן‬

‫עלו ׳‬

‫יתלוהו ׳‬

‫עולות ׳‬

‫דמם ׳‬

‫יד‬

‫כאחז‬

‫יותם‬

‫מהיכל‬

‫ימינו‬

‫לארץ‬

‫וסבת‬

‫בלב‬

‫פעם‬

‫לא‬

‫על‬

‫ולא‬

‫איש‬

‫מררתו‬

‫אודותיו ׳‬ ‫אף‬

‫והכהו‬

‫אך‬

‫נסענו ‪-‬‬

‫ראינו‬

‫יטבעוהו ׳‬

‫בי‬

‫‪315‬‬

‫רגלם‬

‫אשר‬

‫נריהי‬

‫החכמה‬ ‫ונפלו‬

‫דרוכות ׳‬

‫גדולות ׳‬

‫־‪30‬‬

‫משם‬

‫משם‬

‫נחושה‬

‫כברוך‬ ‫במלם‬

‫נלכדה‬

‫וכאשר‬

‫‪300‬‬

‫יהיה‬

‫בן‬

‫העשרים‬ ‫ולא‬

‫ושמונה‬

‫וכל‬ ‫מלכים ׳‬

‫מי‬

‫ת‪,‬‬

‫כמונו‬

‫* ומת‬

‫‪ 298‬מטרה איכה נ יב ק* תות‬ ‫‪ 296‬המלך י* ו ה גלה עמ ה ה ‪ 297‬וב*חת תה ט טז מט כו כז‬ ‫א ב כ כי יש כא פ* ו ‪ 299‬מררתו איוב טז יג מחבת יח ד ג במי שם טו כג במ ח כר ססו על אם ט‬ ‫הדובי‘ זכ א ט ‪ 301‬לטון תה יב ד ‪ 302‬אף תח נח ג ורק רב כד ט ורץ‬ ‫י‪ -‬באבלים מ א כא יג‬ ‫ט א היב בא תה סו יב וע טח איכה ב יז ‪ 304‬לא הו ב יט כי יר ח יד ‪ 303‬העלה‬ ‫א ‪ .‬ב טו כו ‪ 303‬עלתה‬ ‫יח יד ג ר טע יח כא ל המקללים שם כא יז האכילום בן המלך והנזיר כט ‪ 184‬בטומם דמם וחלבם משתיו‬ ‫‪ 308‬חרפת יר כג מ ‪ 309‬למען יח' יט ט ולא איוב‬ ‫‪ 306‬תהיה רב ב טו ‪ 307‬יצא נדה ל‬ ‫ומאכליו‬ ‫‪ 311‬אנטים שם ב יג בלטונותם סדר איייהו רבא בית ג ובבית שני‬ ‫טו כט ‪ 310‬על תה קלג ב )חידוד(‬ ‫‪ 112‬יסבו איוב טז י ש א לא נ למען שם א יא דב חב יורום תה סרח‬ ‫ראיתי בגי אדם תאייכ בלשו״ תם‬ ‫‪311‬רוח ‪l‬‬ ‫יז א שי׳ח ו שוכבים עם ו ד‬ ‫לא תה עח ח ‪ 113‬על יד‬ ‫א טז ט!‬ ‫‪^ 313‬פלאתי י * ׳ כטיד‬ ‫‪ 31G‬ד ו לעיל ה ‪ 317 29‬ב‪ .‬בתות יח מה יז עז ג ה נחנו במ לב יז כי יר מט יט‬

‫‪[524‬‬

‫המחברת‬ ‫יועידנו ׳‬

‫ומי‬

‫ראשונה ׳‬ ‫‪320‬‬

‫וביום‬

‫יודע ׳ שושן‬ ‫בגרץ ׳‬ ‫אומר‬

‫בשלש‬

‫כי‬

‫היהודים‬

‫ומי‬

‫יתפלל‬

‫‪330‬‬

‫רק‬

‫האלה‬

‫לא‬

‫בקרא‬

‫מעודם ׳‬

‫חשבו‬

‫רבאי‬ ‫הם‬

‫תשמענה‬

‫מתי‬ ‫ובמועדים‬

‫זאת‬

‫האדם ׳‬

‫תורת‬

‫בן‬

‫אמוץ ׳‬

‫יאמר‬ ‫אנחנו‬

‫בני‬

‫העולם‬

‫יתפלל‬

‫בחגים‬

‫הוד‬

‫ובמה‬ ‫כזאת‬

‫? ׳‬ ‫הגאוה‬

‫ומי‬

‫קולנו‬

‫נשמיע‬

‫היעלותז ׳‬

‫אשר‬

‫הבאי‬

‫ומי‬

‫לא‬

‫ההפטרות‬ ‫ויען‬

‫אנשי‬

‫העצם‬

‫חזץ‬

‫קולנו‬

‫בנעם‬

‫שיאמרו ׳ אין‬

‫כמוך ׳‬

‫תורה ׳‬

‫הארצות ׳‬

‫הפקודים ׳‬

‫ויקראו‬

‫ביום‬

‫רק‬

‫לכל‬

‫אין‬

‫הכפורים ׳‬

‫ישעיהו‬

‫ואם‬

‫איש‬

‫המקומות‬

‫היתכן‬ ‫שמחת‬

‫רק‬

‫צבי‬

‫על‬

‫בחגים‬ ‫כי‬

‫קדשי‬

‫הושענא‬

‫הפרצות ׳‬

‫והתפלות ׳‬

‫חמש‬

‫אשר‬

‫ביום‬

‫יאמרו‬

‫אתפלל‬

‫האבלים י‬

‫ומי‬

‫יקומו‬

‫על‬

‫אני‬

‫לחטאת‬

‫על‬

‫נענד‬

‫אמרו‬

‫וכזאת‬

‫הרעה‬

‫ענקתם ׳‬

‫הדביקתם‬ ‫נסענו‬

‫משם‬

‫העצים ׳‬

‫והעוף‬

‫ימטירו‬

‫עליהם‬ ‫כדונג‬

‫נמס‬ ‫עלה‬

‫שדות‬ ‫וגם‬

‫וממול‬

‫ברד‬

‫כחשו‬ ‫שלמה‬

‫ראינו‬

‫אנשים‬

‫את‬

‫בשרם‬

‫ואש‬

‫ולדעת‬

‫הסכלות‬

‫חשכו‬

‫חמדו‬

‫אוכל‬

‫לבי ׳‬

‫עשן‬

‫ולכן‬

‫‪340‬‬

‫גודרי‬

‫רק‬

‫יריבו‬

‫אומר‬

‫אלה‬

‫ישלים‬

‫ביום‬

‫זה‬

‫אנשי‬

‫העומדים‬

‫היוצרות‬ ‫אם‬

‫ומי‬

‫האבות‬

‫ולריב‬

‫ולמצה‬

‫יצומו■‬

‫מאבותיהם ׳‬

‫הארק ׳‬

‫אמרו‬

‫וחדשי‬

‫יתכלל‬

‫ראשי‬

‫עטרות ׳‬

‫האנשים‬

‫גנבו‬

‫רק‬

‫בנעם‬

‫וכאשר‬

‫‪335‬‬

‫ומי‬

‫המצות ׳‬

‫במקהלות ׳‬

‫הזאת‬

‫ביום‬

‫חמוץ ׳‬

‫בחג‬

‫ראשינו‬

‫האמללים ׳‬ ‫שבת‬

‫להם‬

‫אצל‬

‫בפורים ׳‬

‫ובשלש‬

‫פעמים‬

‫בשנה ׳‬

‫יקומו ׳‬

‫ירשה‬

‫לשבת‬

‫המגלה‬

‫לפנינו■‬

‫הבקר‬

‫והיא‬

‫הראויים‬

‫אקרא‬

‫המאשרים‬ ‫יתפלל‬

‫כהם ׳‬

‫הם‬

‫אני‬

‫ובמועדים ׳‬

‫באשמרת‬

‫אימה ׳‬

‫רגלים ׳‬

‫רק‬

‫רועה‬ ‫הכפורים‬

‫עמק‬

‫והשררה ׳‬ ‫‪325‬‬

‫ומי‬

‫ויאמרו‬

‫וזה‬

‫זה‬

‫אשר‬

‫העשרים‬

‫יעמד‬

‫ושמונה‬

‫ואמצו‬

‫באפם ׳‬

‫כוכבי‬

‫נשפם ׳‬

‫וגזלו‬

‫ובתים‬

‫ונשאו ׳‬

‫שמו‬

‫בכליהם ׳‬

‫וגם‬

‫מעליהם ׳‬ ‫ישמידו‬

‫שאלתי‬

‫עם‬

‫אדר‬

‫עריצים ׳‬

‫מתלקחת ׳‬ ‫אודותם‬

‫יפשיטון ׳‬

‫אדני‬

‫לא‬

‫ועורבי‬

‫נחל‬

‫פרים‬ ‫הדובר‬

‫והקשו‬

‫היו‬

‫ומארצו‬ ‫על‬

‫שמים‬

‫מאשר‬ ‫הכו‬

‫ידיהם‬

‫ממעל‬

‫האיש‬

‫רוחם‬

‫פרקו‬

‫ולכן‬

‫בהונות‬

‫תתן‬

‫בשגעון‬

‫ורגליהם‬ ‫ובני‬

‫ויאמר‬

‫ערפם ׳‬

‫להם‬

‫אלי‬

‫ונהמו‬ ‫וכאשר‬

‫מעליהם ׳‬

‫ובעורץ ׳‬

‫ינקרו‬

‫ושרשיהם‬

‫ביי‬

‫יצאו ׳‬

‫מקצצים ׳‬

‫נשר‬

‫ילקטון ׳‬ ‫ואף‬

‫את‬

‫יצאו‬

‫מתחתי‬ ‫אלה‬

‫האנשים ‪-‬‬

‫רק‬ ‫על‬

‫ואחזו‬

‫ללקט‬

‫צוררים‬

‫ולא‬

‫הם‬

‫טרפם ׳‬ ‫מצאו ׳‬ ‫בנכליהם ׳‬

‫אורחותם‬ ‫פי‬

‫עיניהם ׳‬ ‫וכראותי‬

‫ככפירים‬

‫כי‬

‫תלויים‬

‫על‬

‫שלוחות‬

‫יעבטון ׳‬ ‫ושברי‬

‫‪ 318‬ובשי*ש פעמים‪ ,‬ובפאש רגלים פסח שבועות וסופות להכאת לתפילת חטא וצביעות ‪ 320‬ש! שן עמק‬ ‫אימה‪ ,‬פיוטו המפורסם רבי אייעזר הקיייר לשחרית יום כיפור ‪ 321‬הארון‪ ,‬ארו‪ - ,‬קוד‪ 322 -‬אין כמוך‪,‬‬ ‫‪ 324‬חזק ישעיהו בן אמוין‪ ,‬דהפטרה ל ‪ -‬בת חזון‬ ‫לפתיחת הארון ‪ 323‬חמש‪ ,‬חמישה חומשי תורה‬ ‫‪ 328‬היעלות‪ ,‬החטוקות צבעזרת דגשים‬ ‫‪ U8‬ובטל‪ -‬שט לר פג לחטאת וי ה ח ‪ no‬בא‪ -‬מרת שמ יד כד ולריב י פ נח ד ‪ 320‬יר‪ -‬ד נדרים פא‬ ‫ויקראו י ‪ -‬נח א ‪ *21‬זד דד ב יח יט ‪., *22‬יאמרו לעיל טו >יי‬

‫תר ב ב‬ ‫קד‬

‫דמ !‬

‫‪ 386‬נב‬

‫לדו ־‬

‫בר‬

‫ב י‬

‫אי ב‬

‫ורבים‬

‫א ^ פא‬ ‫י‪-‬‬

‫‪377‬‬

‫‪380‬‬

‫מרי‬ ‫‪383‬‬

‫א יג‬

‫א; ‪-‬י‬

‫‪[527‬‬

‫כד‬

‫יח‬

‫איכה ד כ‬ ‫בכדי‬

‫‪371‬‬ ‫סירא‬

‫כח‬ ‫יד‬

‫כד‬

‫כז‬ ‫‪178‬‬

‫‪ 381‬א ‪ .‬ר‬

‫קד ט יב‬ ‫ד כ־‬

‫כח‬

‫טז‬

‫‪369‬‬

‫כמדבר‬

‫¿ת ‪. .‬ו‬

‫״ו‬

‫דה ״ א‬

‫ונרגן‬

‫תנחומא ק * ה‬

‫מ_‬

‫תה צ ‪ -‬נ‬

‫ביתא ־־־בן‬ ‫מב‬

‫לכד‬

‫ב י‬ ‫רב‬

‫כא‬

‫איכה ר ג‬

‫יתנם‬

‫טז ־‪ 1‬ר‬ ‫ם‬

‫‪ -‬א‬

‫אכזר‬

‫‪374‬‬

‫כי‪1‬‬

‫מ א‬ ‫טז‬

‫י‪1‬‬

‫רע‬

‫ק‬

‫דו ‪-‬ק מ‬

‫בכיי‬

‫ס ^ ‪ -‬י ־רץ כז‬

‫ח— ט‬

‫יז יב ) בים (‬

‫יב יב ‪370‬‬

‫כג א‬ ‫מב‬

‫י‪-‬‬

‫קומתם‬

‫לה ט‬

‫‪367‬‬

‫מ ‪ -‬או ‪,‬‬

‫רב‬

‫א כד ב ט‬

‫ה‬

‫נברא‬

‫י‪.‬‬

‫כ‬

‫אבות נ ד‬

‫ח ט‬ ‫מות‬

‫מ ב‬

‫ם‬

‫חטא‬

‫בריחי‬ ‫‪173‬‬

‫איוב נ‬

‫בזאב‬ ‫כב ז‬

‫לא‬

‫מט‬

‫‪-‬‬

‫‪3 8 3‬‬

‫‪3 8 6‬‬

‫‪3 8 7‬‬

‫רב‬

‫‪366‬‬

‫עק ‪.‬‬

‫כטפה‬

‫מוסף‬

‫לרא ‪-‬‬

‫‪372‬‬ ‫טז‬

‫‪375‬‬

‫כזאת‬ ‫מ‬

‫רמב ם בור‬

‫חוד ב‬

‫פוק‬

‫‪ .‬מנחתם‬

‫ברבות מד‬ ‫בר‬

‫צבר‬ ‫‪ -‬ב יז‬

‫אי‬

‫פ ‪.‬‬

‫כ‪ - ,‬ת כ‬

‫טו‬

‫אי צ‬ ‫יט‬

‫מב‬ ‫אוי‪-‬‬

‫א‬

‫גפ ‪ .‬ו‬

‫איוב‬

‫ד‬

‫כב‬

‫ז ב‬

‫ו ^ פייאתי‬

‫י ‪-‬‬

‫‪ 384‬רא ‪ -‬י‬

‫במ‬

‫‪ 387‬א ^ד‬

‫ברכות ‪c‬‬

‫א ‪ - . .‬ים ה \ יץ‬

‫המחברת‬ ‫לעדרי‬

‫ולב‬

‫כל איש‬ ‫‪390‬‬

‫לחזק את‬

‫סובא‬

‫וזולל ׳‬

‫אשר‬

‫בתפלה ‪ -‬בעיניו קורץ‬ ‫אילות‬

‫ירים קול‬

‫גנאי י מה קול‬

‫העשרים‬

‫בדק בית אדני‬

‫ופרצותיו‬

‫קדש אדני‬

‫‪395‬‬

‫ובגחזי‬

‫ומרעי‬ ‫ובקברות‬ ‫סיני׳‬

‫המצרע ׳‬

‫התאוה‬

‫לא‬

‫‪400‬‬

‫לבחר חזן! מזוי‬

‫יועץ‬

‫ירבעם ׳‬

‫מלאים‬ ‫המתאוים ׳‬

‫מהעם‬

‫בורי‬

‫שליח‬

‫להיות‬

‫ואיך לא בושו‬

‫מלך‬

‫יעמד לפני‬

‫יאמר‬

‫חכמותיו‬

‫דרך‬

‫חבורי‬

‫צבור ׳ איש‬

‫לפני‬

‫לשלח‬

‫מושכים׳‬

‫יליץ‬

‫בעדם‬

‫הארץ‬

‫כנפעם ?׳ אין‬

‫עמדו‬

‫ואמרכלי איש לא‬ ‫מלכי‬

‫מפח‬

‫כל‬

‫לפחתם י‬ ‫טפסר ׳‬

‫יוקשים׳‬

‫בהר‬

‫ידבר‬

‫טמא‬

‫ודבריו‬

‫לנפש ואיש‬

‫הירצם או יפנה אל‬

‫יבחרו איש בעל‬

‫ואיך‬

‫לתמה אם תגיש‬

‫אבותיו‬

‫בדעת‬

‫המלכים ׳‬

‫יקריבום נא‬

‫להצילם‬

‫בעצבים‬

‫דבורי אשר לא‬

‫מנחתם ״ והנה אם יהיה להם דבר לפני שרי או נגיד או‬ ‫וחכם‬

‫הללי‬

‫רהבים ׳ ירא את אדני וסר מרעי כן‬

‫אדני ״‬

‫חרשים׳‬

‫תפלתו‬

‫ורעיוניו אל אדני קווים׳ איננו‬

‫הישלח לפני נגיד‬

‫תככים ׳ אשר העוון‬

‫ובהיותו‬

‫על תאות נפשו‬

‫יקלל ׳ ואיש ישמע‬

‫מכל אשר יאמר‬

‫בחבלי השוא‬

‫להתפלל ׳‬ ‫מדבר‬

‫בחרו באיש חנף‬

‫ראוי‬

‫קבור ׳ לא יבין‬

‫ובוצע ברך נאץ‬ ‫בהשכלי‬

‫ואיך‬

‫העמים‬

‫וכמו ‪ #‬היה להם‬

‫אהבים ׳ ולא פנה אל‬

‫יתהולל ׳‬

‫ספרים גולל ׳ רשע‬

‫יברך או‬

‫מפיקים מזן אל זן׳ יהיו פיו ולבו שוים׳‬ ‫לא גדל על‬

‫ולפני‬

‫חמור‬

‫יחולל ׳ לא ידע אם‬

‫הצאן הזה‬

‫לנדרי כן שלחו לס י אדני‬

‫חללי‬

‫וברגליו מולל ׳‬

‫באזניי׳‬

‫ושמונה‬

‫מוסרי‬

‫יבחרו מן‬

‫העם ׳‬

‫עגל‬

‫בעדם‬

‫הרעה ׳‬

‫והיה‬

‫ותקדים‬

‫רק זועה הבין שמועה‬ ‫וכאשר משם נסענו ראינו בני אדם ׳ חשך האור‬ ‫להם ולא‬

‫־‪40‬‬

‫מות‬

‫הדרי‬

‫טובעים ׳‬ ‫אשר‬

‫‪410‬‬

‫‪390‬‬

‫חובות‬

‫וכתובים ׳‬

‫ומשנה‬

‫שעשו מן‬

‫התורה‬

‫מהם׳ לא‬

‫אהבו‬

‫בסים ‪,‬‬

‫דדיבב ת‬

‫‪ -‬״ר‬

‫כר‬

‫‪¿ 26‬‬

‫! לא יי־ ע‪,‬‬

‫קט ־ י‬

‫מל‬

‫‪-‬‬

‫‪404‬‬

‫פו‬

‫¿ט_ם‬ ‫בח‬

‫תח‬

‫אהב לא‬

‫והחכמה‬

‫וקרדמות י‬ ‫למעלתם ׳‬

‫סם ־ ים‬

‫‪394‬‬

‫עט‬

‫ם‬

‫דיור‬

‫ו‪ -‬א‬

‫ט ‪ -‬בח‬

‫פסחים ם‬ ‫בעצבים‬

‫א‪,‬‬

‫מר > ם‬ ‫דו‬

‫‪ 389‬ם! בא‬

‫יא‬

‫ספרים‬

‫ופרושים׳‬

‫עטרות‬

‫אחנים ‪,‬‬

‫מפעלותם ׳ ומה‬

‫השובבים ׳‬

‫וליקר‬

‫לא‬ ‫סט ״‪.‬‬

‫י‪-‬‬

‫‪ j‬ב‬ ‫‪107‬‬

‫רב‬

‫רבע‬

‫כלב ‪ ..‬ובח ואם‬ ‫בט‬

‫ד יז‬

‫יא לר ‪394‬‬ ‫‪3%‬‬

‫תפיית עלי ^ו כל‬ ‫‪ 398‬לפ י‬ ‫תה קכר ז עגל‬ ‫יי‪ -‬ג ג מפח‬

‫י איי ב י‬ ‫בי‪( 1‬‬

‫!‪21‬‬

‫אם ה‪ ,‬א‬

‫ב ה בז‬

‫לא א וב לר לח‬ ‫‪ 401‬י‪ ,‬עק‬ ‫בר ד ד‬

‫עטרות‬

‫חט‪ ,‬ר ‪ . u‬א‬

‫ופ ־ צ‪ ,‬תיו‬

‫אייהים ר‬

‫‪191‬‬

‫וספרא ׳‬

‫לדעת‬

‫אלה‬

‫ותוספות‬

‫אפפום‬

‫ובראותי אותם ביון‬

‫שאלתי‬

‫אלי‬

‫שפלה ׳‬

‫משברי‬

‫למדו‬

‫להתגדל בהם ׳‬

‫‪401‬‬

‫ח‪-‬־‬

‫נביאים‬

‫וחדושים׳‬

‫אלא‬

‫וקרדמות‬

‫גדלתם ׳ רק‬

‫ע־ל‬

‫הדבר‬

‫תורה‬

‫ולקוטים‬

‫תפארת‬

‫מצולת היגון‬

‫לאכל‬

‫עשאום‬

‫ירס > ם ‪,‬‬

‫כלים‬

‫וח‪ 3>,‬א‬

‫גו ־ ים‬

‫הי ‪ 1 .‬־ ם‬

‫מ ב יב י‬

‫» ‪ 3 9‬וב חז‬ ‫א ח‬

‫ספרים‬

‫אותם׳‬

‫ממעלי‬

‫קובעים ׳‬

‫ויאמר‬

‫וספרי‬

‫התורה‬

‫ג ‪, 1" ,‬‬

‫כאלו כחשו לאל‬

‫הביא‬

‫וגמרא׳‬

‫עבודת‬

‫תה‬

‫כזאת‬

‫ואפלה ׳ והיו שם‬

‫אלהים ואנשים‬

‫והחכמות ׳‬

‫‪ 408‬ה ש‪,‬‬

‫‪388‬‬

‫בליעל ׳‬

‫כאנשים אשר‬

‫לראות‬

‫חם ‪ ,‬ר‬

‫לחזק‬

‫יעמדו‬

‫ויבעתום נחלי‬

‫במקום חשך‬

‫בעדם ׳ ושמשם‬ ‫ממלכה‬

‫וירחם‬

‫קדרי לא תאר‬

‫‪405‬‬ ‫א ^ הים‬

‫‪-‬ו‬

‫דוא‬ ‫ולא‬ ‫במ‬

‫יואל ב ב‬

‫ט ט‬

‫ט ^ ורר‬ ‫תה‬

‫בם ה ב‬ ‫ל✓יל ז ‪7‬‬ ‫נ ־‪1‬‬

‫קר ‪-‬‬

‫תה י ^‬

‫ובקברות‬

‫חנך‬

‫כא כ‬

‫וי ים ח‬

‫מה‬

‫ואים‬ ‫‪402‬‬

‫ט׳ ¿‬

‫‪ ,‬היו‬

‫יח‬

‫‪ 0‬׳*‬

‫‪ 101‬ק!י*‬

‫תר כט‬

‫״ ער‬

‫‪192‬‬

‫חט! ר‬ ‫ירא‬

‫נ א יח ג‬

‫יא ל ־ ) חי ־ וד (‬

‫ג ח‬

‫‪[ 5 2 8‬‬

‫או‬

‫בעי יו‬

‫כם יג‬ ‫ת‪- -‬‬ ‫כט יר‬

‫‪ 410‬י_ ע ‪! -‬‬

‫לא‬

‫נ ¿‬

‫נה י¿ א‬

‫איוב א‬

‫דיים כ‬

‫א‬

‫‪197‬‬

‫העו‪ ,‬ן י ^‬ ‫‪199‬‬ ‫עם ט י‬ ‫אפפום‬ ‫אבות‬

‫ ב‬‫דר‬

‫ו יג‬ ‫ט‬

‫לא‬

‫תחכמו‬

‫טו יד‬

‫חדז‬

‫ט טז‬

‫תח‬

‫ה יח‬ ‫והיה י ב‬

‫י ג‬

‫יקריבום‬ ‫כח יט‬

‫‪406‬‬ ‫וייקר‬

‫טז! י‬

‫יי¿‬

‫ובוצע‬

‫כב ה‬ ‫‪411‬‬

‫חמור‬

‫אם‬

‫כח ‪ -‬ו‬ ‫א ד‬

‫המחברת‬ ‫להגיע בם אל זולתם ׳ חשבו‬ ‫אליהם‬

‫מעלה רמה ׳‬

‫סוחרי‬ ‫‪410‬‬

‫והמכון הוא‬

‫לכון להגיע‬ ‫לכרובים ׳‬

‫בדעתם‬

‫החסרה‬

‫לתורה‬

‫ולחכמה ׳ ולא ידעו כי‬

‫הדברים‬

‫לא אמר‬

‫אליהם‬

‫התורה‬ ‫היות‬

‫ולמעלתם‬

‫הגשמיים׳ או‬

‫והחכמה‬

‫התורה‬

‫והחכמה היו‬

‫כאניות‬

‫ובוחר ׳‬

‫כוסף‬

‫לא‬

‫קרובים ׳‬

‫ולשכן בינות‬

‫דברי‬

‫אלהים חיים׳‬

‫שהם‬

‫העצמיים ׳ וכן אמר שלמה ׳ כי מוצאי מצא חיים׳׳‬ ‫אליהם ׳ רק‬

‫שבסבתו יזכה‬

‫החיים כי חיים‬

‫מוצאי מצא דבר‬

‫למוצאיהם‬

‫אך‬

‫מכסים ׳‬

‫נבהלה י י‬

‫הנשים‬

‫המתקדשות‬

‫רעהו‬

‫יצהלו ׳‬

‫נמנעות׳‬ ‫אלה‬ ‫זכו‬

‫ינבלו פיהם‬

‫לעולם ׳‬

‫כלה ׳ אך‬

‫הדור‬ ‫האיש‬

‫הדובר בי‬

‫כתפלת יום‬

‫לפרע‬

‫לשמים‬

‫התבוננתי‬

‫וכאשר‬

‫הארץ לשם‬

‫נתונים בפי‬ ‫בצורתם‬

‫ולתהלה ׳‬

‫אלה האנשים‬

‫הכפורים ׳‬ ‫והסיעה‬ ‫‪425‬‬

‫הארורים ׳‬

‫וכריעותיהם‬ ‫והרתת‬

‫אוהתיוק‪,‬‬

‫כאשר‬

‫בהם‬

‫אריות‬

‫ק ‪ ,‬י ‪ ,‬תיד ‪,‬‬

‫‪432‬‬

‫‪415‬‬

‫לא יי־ ‪ 414‬ופ ‪ -‬ידם מ ‪ -‬ז טו‬ ‫באניות‬ ‫‪413‬‬ ‫ולא יש נט ח‬ ‫‪ 417‬חיים בי* לז ט‬ ‫ערובק יג‬ ‫אנשי ש ״ ב כב מט סוסי מ ב ב‬ ‫רצ‪ ,‬יים כי מש חלה ‪421‬‬ ‫ביאר‬ ‫המתקדשות ש‬ ‫‪ ,‬ע ״ ה צפ איה ‪ 423‬בני ש ׳ ׳ בג ^ ר ‪424‬‬ ‫‪ 425‬ינבלו כתובות ח תחת איוב ל יד והרעה בר יט יט ‪426‬‬ ‫‪ 429‬אמר דה ״ ב לה‬ ‫יש נא ו לפרע טו ה ב ‪ 428‬כי רב כד ו‬ ‫יעטו צפ א יה ‪ 432‬נת‪ ,‬נים צפ ׳ ג כ ‪ ,‬לעיל ח ‪ 383‬יע ‪ -‬ה יר‬ ‫טו‬ ‫‪ 436‬מההל * א ג יב ער‬ ‫כריעות וד ‪ -‬תדויות‬ ‫ברכות לא‬ ‫שבסדרה‬ ‫כל ח‪ ,‬ליות‬ ‫י ^ ימ‪.,,‬‬

‫‪418‬‬

‫‪[529‬‬

‫פרעות ׳‬

‫לא‬

‫ידעו‬

‫בשבילם ׳ ולא‬

‫שוקקים׳‬

‫ודבים‬

‫יעשו‬

‫איך‬

‫המשפט יעשה עם‬

‫צדיקי‬

‫לבהלהיי‬

‫ויאמר‬

‫התפללו בפני‬

‫עטי הארץ‪,‬‬

‫מלטבל היו‬

‫האמולהי‬

‫והשתחויותיהם היו מאה‬

‫מהחל עד‬

‫בסבתם‬

‫והרעה‬

‫ראיתי כי הם היו ראשי‬

‫ואמרה‬

‫לכלות ׳‬

‫התגלגלו ׳‬

‫מלטבל אז‬

‫ואלה אשר היו לבני דורם סגלה ׳ איך יגעו לריק‬

‫המלות ׳‬ ‫ה‪ -‬ב‪ -‬ה‬

‫אסורים‬

‫בזקים ׳‬

‫הטבילה י‬

‫לראות‬

‫ויהבלוי ואיש אל אשת‬

‫הצנועות׳‬

‫חובלים ׳ כי יש מהם אשר נמנעו‬

‫אלהים אמר‬

‫בכל עמי‬

‫כלהיי‬

‫ונשאו‬

‫בפתחי בית‬ ‫ההבל‬

‫עליהם צרות‬

‫המשפט בהם כלה ׳‬

‫ולכן תחת שואה‬

‫וכמה מן הנשים‬

‫לבהלם‬

‫נבהלה ׳‬

‫הלכו אחרי‬

‫עיניהם‬

‫יכסו‬

‫האלה ׳ ועשה‬

‫אודותיהן ישאלו׳‬

‫ענקתם ׳‬

‫בדמעות ׳‬

‫ולכן‬

‫רבצה בם‬

‫ובצאתן ׳‬

‫ולדעת‬

‫וראינו אנשים‬

‫הקהלה ׳ נתונים‬

‫‪ 4 1 2‬ההסרה‪,‬‬

‫בבואן‬

‫כאשר גאות החשק‬

‫משם נס סו‬

‫בכל‬

‫מטמאתן ׳‬

‫וכלו ע ניהם‬

‫חמסים ׳‬

‫נרמסים ׳‬

‫אלה הם בני עולה י אשר שקדו‬

‫הסכלים ׳ כי נפש המה‬ ‫לטבל‬

‫בהם‬

‫ואמרה‬

‫ברגלי סוסי אש‬

‫מי אלה אשר‬

‫ויאמר האיש‬

‫הדביקתם ׳‬

‫‪435‬‬

‫לדברים‬

‫אשר יגיעו‬

‫בסבתם‬

‫להתפאר בין החיים׳ חלם חלום ׳ ולא ידע דרך שלום ׳‬

‫רצויים ׳ כי הם החיים‬

‫מוצאי מ»‪.‬א דבר‬

‫כמים לים‬

‫‪430‬‬

‫והפגומה ׳ כי‬

‫לשחר ׳‬

‫באמצעות‬

‫וכאשר משם נסענו ראינו אנשי‬

‫‪425‬‬

‫ופניהם‬

‫ולכן מי שיכון להביע‬

‫לדבר מן‬

‫‪420‬‬

‫להגיע‬

‫העשרים‬

‫באמצעותם אל דבר אחרי כי הם אשר ישימונו לאל‬

‫ולא יהיו מעשיו‬

‫הם‬

‫מאשר‬

‫ושמונה‬

‫והכריעה‬

‫וילדו‬ ‫אחרים ׳‬ ‫ועשרים׳‬

‫הגמורה• עד‬

‫היתה‬ ‫והראו‬

‫תפלתם‬ ‫הכונה‬

‫שיתפקקו כל‬

‫דבורים‬

‫דב ד ז י־‪ .‬מב ‪ /‬בשות יח י ז ‪416‬‬ ‫ומעשיך‬ ‫כוגתך רצויה‬ ‫‪ ,‬לא כ‪ ,,‬רי א א‬ ‫רבצה רב כט יט‬ ‫‪ 422‬כמים יש יא ט‬ ‫יא‬ ‫בבואן דה ב בגז הלכו יר בה ואיש יר ה ח‬ ‫איכה ב יא ונשא‪,‬‬ ‫‪ 427‬וכל‪,‬‬ ‫נאות תה עג ו‬ ‫אריות מש כת‬ ‫‪ 430‬אסורים אי‪ ,‬ב לו ח‬ ‫כא‬ ‫וכריעותיהם‬ ‫ה יח ‪ 433‬יגעו יש סה כג ‪435‬‬ ‫שיתפקקו‬ ‫המתפלל צריך שיכרע עד‬ ‫ברכות כד‬ ‫דברי‬

‫המחברת‬ ‫חליות‬ ‫רק‬

‫שבשדרה ׳‬

‫שוטטו‬

‫בחוצות‬

‫לפתח פה‬ ‫‪440‬‬

‫ובעת‬

‫ברצח‬

‫בעיני אנשי‬ ‫ביצרם ׳‬

‫בטירותם‬

‫תועבותם ׳ ונתנו אל‬ ‫ולהרים קול‬ ‫ולכל‬

‫דורם ׳‬

‫והמירו‬

‫העשרים‬

‫התבודדותם‬

‫דבר פשע‬

‫בקלץ‬

‫ובחצריהם ׳ לא‬

‫לבם‬

‫בתרועה ׳‬

‫יקרם ׳‬

‫ושמונה‬

‫נצבים‬

‫על כן אף‬

‫כימי‬

‫הנבעה ׳‬

‫ולדבר אל אדני תועה ׳‬

‫התחסדו‬

‫חטאתם ׳‬

‫ולעשות חנף‬

‫יצאו‬

‫תפלה‬

‫בפיהם ׳‬

‫העמיקו שחתו‬

‫כדתן‬

‫אדני בהם‬

‫נראית‬

‫ואבירם ׳‬ ‫התאנף ׳‬

‫שכחו‬

‫ולא‬

‫יוצרם‬

‫השאיר‬

‫ודבקו‬

‫להם שרש‬

‫וענף‬ ‫משם נסענו והנה‬ ‫למאות‬ ‫‪440‬‬

‫ולאלפים ׳‬

‫וסביבם‬

‫חוטפים ׳‬

‫ואמרה‬

‫רואיהם‬ ‫למנחשים‬ ‫אשר‬

‫ולמכשפים ׳‬

‫בעברת‬

‫במעשיהם‬ ‫משם‬ ‫‪450‬‬

‫ברהטים ׳‬ ‫בעקרבים‬

‫ובשוטים׳‬

‫אחרית‬

‫וכאשר‬

‫ותקוהי‬

‫ואשר‬

‫סבלו‬

‫גופם‬

‫וחלים ׳ לא אמרו כי הוא‬

‫ויקבלנו‬ ‫יתברך‬ ‫האמנים ‪,‬‬

‫מאבדת‬

‫הממון‬

‫ולהטיח‬

‫ברצון‬ ‫יקבל‬

‫האבלים‬

‫אפרתים ׳‬ ‫שסבלו‬

‫בחייהם‬

‫והבנים ׳‬

‫והנוהר אל טובו ׳ לא‬

‫בעבור‬

‫‪457‬‬

‫מרים ‪,‬‬

‫אלי‬

‫והמצכצפים ׳‬ ‫אשר‬

‫יען‬

‫ראינו‬

‫ידברו אתם‬

‫נקינו׳‬

‫ולכן‬

‫לא‬

‫מתולדות‬

‫בראותי‬

‫אותם‬

‫וחשבתי כי תהיה‬ ‫הממון‬

‫ומיתת‬

‫הפילם‬

‫בשחיתותם ׳‬

‫ויאמר‬

‫בפשעינו‬

‫ובחטאתינו‬

‫לקינו ׳‬

‫מאבדת‬

‫הזמנים׳ ואשר באם‬

‫מצער‬

‫הבנים‬

‫קרבן‬

‫אף על פי‬ ‫כפירה‬

‫משפטים׳‬

‫ונפלאתי‬

‫האנונימי‬

‫לדעת מי‬

‫אנשים‬

‫אסורים‬ ‫ייסרום‬

‫שאבדת‬

‫גמורה ׳‬

‫אמנם‬

‫יתקצף בעת יגדל כאבו ׳ אך יחשב אותו‬

‫יתקצף בתתו ׳ את‬ ‫שמרו‬

‫אלה‬

‫מעלה היא‬

‫לעולת‬

‫אלה הם‬

‫דחופים ׳‬

‫בעלי מוסר וענוה•‬

‫אודותם ׳‬

‫כלפי‬

‫שוטפים׳ לב‬

‫המהנים‬

‫יצאו‬

‫הכרתים ׳‬

‫אמרו כי הוא‬

‫ואהבה ׳ ואז יחשב לו‬ ‫פקדונוי ולא‬

‫והנה‬

‫בצורתם ‪-‬‬

‫מרים ׳‬

‫ויאמר‬

‫מביטים׳‬

‫ומלאכי מות‬

‫אמרו‬

‫כבירים‬

‫ותרפים ׳‬ ‫צבאות‬

‫ונמרים‬

‫התאנף‬

‫נחשבו‬

‫מצאם רע‬

‫דברים‬

‫שואפים י י‬

‫אדני‬

‫התפת הנה‬

‫הדובר בי על‬

‫אלי‬

‫להתקצף‬

‫המלך‬

‫התבוננתי‬

‫הארץ‬

‫האנשים‬

‫להשחית‬

‫מטים ׳‬

‫בעבור מה‬

‫כאשר‬

‫שולפים ׳ וזרם מים‬

‫ולכן אף אדני בהם‬

‫אלה‬

‫דבר אדני‬

‫‪453‬‬

‫בדבר‬

‫ולהרג‬

‫מתושבי‬

‫מעופפים ׳‬

‫וידעוני וקסם ואץ‬

‫במקומות‬

‫למות‬

‫חרבות‬

‫אלה אשר‬

‫הדופים ׳‬

‫ואשאלה האיש‬

‫כפרה ׳‬

‫‪460‬‬

‫למי‬

‫ובהיותנו‬

‫נכרתים ׳ כי היו‬

‫‪455‬‬

‫מלאכי מות‬

‫הארץ חנוף תחנף ׳‬

‫נסענו‪,‬‬

‫הבנים׳‬

‫מלאות נחשים‬

‫ולבעלי אוב‬

‫אדני‬

‫לקוחים‬

‫להם‬

‫בורות‬

‫ושרפים‬

‫ואריות‬

‫טורפים ׳‬

‫החרד אל‬

‫לתגמול חובו ׳‬

‫נדבה ׳ ואם‬

‫יחסר הונו׳‬

‫יחשב כי‬

‫האל‬

‫הפקדץ אשר‬

‫הפקד אתו׳‬

‫וידע כי‬

‫בעוד‬

‫את דבר ה‬

‫‪ 439‬לפתי־ז יח כא כז ולעדות‬ ‫‪ 438‬שוטטו יר ה א העמיקו הו ט ט‬ ‫‪ 437‬בטירותם בר כה טז‬ ‫יש לב ו ‪ 440‬ולכל שט כב ח יצאו בם טז כז ‪! 441‬המירו הו רז ויא כיי ג י ט ‪ 443‬נחצים בם כא ו‬ ‫יש יד כט ‪ 444‬למאות ש א כט ב מלאכי מט טז יד וזרם יש כח ב לב לעיל כד ‪ 445 206‬למי בר לב יח‬ ‫‪ 447‬בעברת‬ ‫‪ 446‬למנחשים דב יה י ולבעלי ט״א כח ז רב יח יא וקסם ש׳׳א טוכנ המהגים י ט ח יט‬ ‫‪ 450‬לקוחים מש׳ כד יא ידברו‬ ‫‪ 449‬אסורים שי ז ו‬ ‫‪ 448‬הארץ יר׳ ג א‬ ‫יש ט יה בדבר אס ג טו‬ ‫יר לטה ייסרום מ׳׳א יביא ‪ 453‬אחרית יר כט יא ‪ 457‬שאבדת ברכות ה ‪ -‬ה כל העוסק בתורה ובגמילות‬ ‫‪ 458‬להתקצך ל>יל י ‪ 226‬ולהטיח תע‪\,‬ת כח‬ ‫חסדים וק‪,‬בר את בניו טוחלין לו עי‪ 1‬כי‪ 1‬עונותיו מזבח כפרה‬ ‫החרד יש סו ה ‪ 459‬וחטהר יר לא יא)יב( ‪ 460‬ויקבלנו ברכות ה לע‪,‬לת ייי מ‪ ,‬יב ‪ 461‬פקדונו לעיל ‪241‬‬ ‫את וי ה כג‬

‫‪[530‬‬

‫המחברת‬ ‫לפקדון ׳ חיב‬

‫ההון בידו‬

‫לבעליו ׳‬

‫והחזירו‬

‫יראה‬

‫השעשוע‬

‫לקחו דבר מדינו׳ רק הוא‬ ‫‪460‬‬

‫נסענו‬

‫וכאשר משם‬ ‫בחייהם אנשים‬ ‫בכף‬

‫מעולם לא‬ ‫אלי‬ ‫‪4,0‬‬

‫עם‬

‫בן‬

‫חטאו ׳‬

‫אדם ״‬

‫לידם ממק‬

‫‪470‬‬

‫יסתרו‬

‫בזאוהו ׳‬

‫הרע‬

‫וכליות‬

‫משם‬

‫עולה ׳‬

‫ויאמר אלי‬ ‫מאהבה ׳‬

‫בידם‬

‫עצמם‬

‫צדיקים שקר‬

‫האנשים׳‬

‫עצמם‬

‫האנשים‬ ‫ויאמר‬

‫מעודם ׳‬ ‫היתה‬

‫מחשבת‬

‫רעה ׳‬

‫וסוער ׳‬

‫ובאשו‬

‫בסתר ‪-‬‬

‫עשאוהו ׳‬

‫מלבם‬

‫השוטים׳ כי עיני אדני המה‬

‫ופעם‬

‫ודבר אין להם‬

‫ישנים ‪ -‬ולבם ער‬

‫לעשות רע‬

‫ויראו‬

‫כזאת‬

‫הובאוי ׳‬

‫מחשבתם‬

‫וכאשר בא‬

‫בדאוהוי אשר לא‬

‫בכל‬

‫קדושים׳‬

‫יביאם ׳ לא נזהרו ולא נשמרו׳ לא‬

‫וראינו‬

‫בתפת אנשים׳‬

‫וקדשו את אדני‬

‫ונפלאתי‬

‫בידם ׳‬ ‫הראו‬

‫אמנם‬

‫אדוני ״‬

‫לראות‬ ‫חטאו‬

‫ישסעום׳‬ ‫אלה‬

‫אל עולם ׳ אשר אץ דבר ממנו נעלם ׳ אשר מן‬ ‫למשפט‬

‫מבכי‬

‫מדוע‬

‫הצבתים‬

‫הארץ‬ ‫והמה‬

‫משוטטים׳‬ ‫קדשים׳ ומן‬

‫העולם הזה‬

‫פחדו‬

‫יוציאם ׳‬

‫מאימתו ופיו מרו*‬

‫חמרמרו‬

‫נסענו חשים׳‬

‫מנגד נפשם׳‬

‫לפחדם מן‬

‫יחשב‬

‫בוקקים ׳‬

‫כשסע את הגדי‬

‫בעדם ׳ כי לא‬

‫ודברו על אנשים‬

‫ראוהו׳ לא ידעו אלה‬

‫אחרי מותם‬

‫על כן פניהם‬

‫‪480‬‬

‫בוער ׳‬

‫וכאשר‬

‫עלה‬

‫בעשותם‬

‫הבוחן לבות‬ ‫ואשר‬

‫ולדבר אל‬

‫אחרים‬

‫שמעוהו ולא‬

‫הדבר‬

‫אדני‬

‫ופעם‬

‫בקקום‬

‫בימיני י בי‬

‫ועתה‬

‫תאמר‬

‫תועה ׳‬

‫והתאוה‬

‫לא‬

‫כי‬

‫להחזיר פעליו■‬

‫נמקים ׳ כי‬

‫יוקיעום׳‬

‫האיש‬

‫האנשים אשר‬ ‫עלה‬

‫רכון‬

‫התומך‬

‫אחרים לא בזאו׳‬

‫בעבור שלא‬

‫ולעשות חנף‬

‫ובמליו ׳‬

‫בחטאתם‬

‫פעם על העץ‬

‫וממץ‬

‫המפקיד‬

‫הארק ׳‬

‫וכאשר הפזלים‬

‫חובתו בר‬

‫פקדונו‬

‫אנעים‬

‫ואמרה אל‬

‫אלה‬

‫אדם ׳ הוא‬

‫הקנאה‬

‫ראינו‬

‫יקלעום ׳‬

‫בלבו‬

‫כמחזיר‬

‫צדיקים ׳‬

‫הקלע‬

‫העשרים‬

‫לעשות ממנו מצוות‬

‫ושמונה‬

‫אלה‬

‫האנשים‬

‫ולהיות‬

‫חשבתים‬

‫קדושם׳ ועשו מגופם זבח‬

‫בראותי אותם‬

‫בעיניהם‬

‫בשכבר‬

‫בענין רעי‬

‫ועולה ׳‬

‫ושאלתי האיש‬

‫מתוקה‬

‫וערבה ׳‬

‫גורלנו ׳ כי הגענו אל זה הנסיון׳ היום נזכה‬

‫ולומר‬ ‫לחסות‬

‫נמצאת‬

‫בשפתיהם‬

‫הדובר בי על זה‬

‫המארע ׳‬

‫לקבל המות‬

‫האכזרית‬

‫נמצאת בהם חובה ׳ כי כמו שהיה להם‬ ‫אשרינו‬

‫קדושים׳‬ ‫ולא‬

‫מפני‬

‫שהשליכו‬

‫מה טוב‬

‫חלקנו ׳ ומה נעים‬

‫בסתר עליון ׳ היום נצא‬

‫מעמק‬

‫הבכא ׳‬

‫‪ 403‬השעשוע‪ ,‬ה‪ -‬מחה ‪ 404‬לקחו רב^ מדיג״‪ ,‬קפה אותו ממה ‪ -‬מי\ע לו ‪ 408‬בזאך‪ ,‬בזז׳ ‪ 409‬בכרם‪,‬‬ ‫‪ 484‬מעמק הבבא‪ ,‬מן העולם הזה ׳‪ .‬דוא ״‪.‬זק דבב ד‬ ‫עי דם ‪ 473‬בזאוהו‪ ,‬בזזוהו‬ ‫‪ 106‬א ‪-‬ים מ א ב לב כשסע ס יד ו ‪ 47‬בכף עי א בה כט בי־ בר מ כ «‪ 40‬בזאו‬ ‫‪ 465‬כי ‪,‬ח‪,‬ם ב נ‬ ‫ש יה ב ‪ 469‬בן יה ב א ודבר כ‪ ,‬יה ז ‪ 470‬שלא ברכות לד הרבה ע‪-‬ו כרבי שמ״ון בן יוחי ולא‬ ‫‪ ‘'■ 471‬עש‪.‬ת י ‪ -‬לב ו י‪ -‬נים תחכמו‪..‬י הקדמד ‪ 8‬אני יען ולבי ער ובים‬ ‫;'*תה בידן מה‪ -‬בת יה לח י‬ ‫דת‪ -‬וקה סוער ובוער י‪ -‬נים ‪-‬י ד ב ובא‪ - -‬מ נ ב ‪ 471‬בזאורו יי‪ -‬יה ב אנ‪-‬ים מ א ב לב מלבם נחט‬ ‫‪ ,‬ה ‪ 474‬עעי זב די ‪ 475‬יסתרו ברכות כה אמרו לו )תלמידיו לרב( יוה‪ !«.‬בן זכא ( רבנו ברכנו׳ אמר לדם‬ ‫יד ר צ ‪ ,‬טידא מורא ‪ -‬מים ;'‪ 1‬יכם כנורא בער ודם אמרו לו רב‪; ,‬י כא‪,‬י אמר להם ולוא י תרעו כשאדם‬ ‫‪ 476‬הבוחן יר יז י אל בר כא לג אין תפיית יום כפור אין דבר‬ ‫ע בר ; בר־ אומר ‪-‬׳*‪1‬א ירא‪ \,‬ארם‬ ‫‪ 479‬ח‪-‬ים לעיל א ‪ 271‬עה‪ -‬ליכו עו ט יז‬ ‫‪ 477‬ופיו איכה א יה ‪ 478‬ם ידם איוב טז טז‬ ‫ע ם ממך‬ ‫‪ 483‬א‪-‬ר‪.‬״ו רכון דעולמים זמירות ‪-‬ל הד‪ 1‬מחזור‬ ‫‪ 481‬ב; ין קד א ע‬ ‫‪ 480‬בה מ ב ד יז \ אמל ב ו‬ ‫יאט ‪1' 484‬רב! ת תה צא א—ב מעטי־ תה פד ז‬ ‫א טאל יא‬

‫‪[531‬‬

‫המחברת‬ ‫‪485‬‬

‫ונעמד על‬ ‫ירשתנו׳‬

‫הברכה ׳‬

‫היום‬

‫התקצפו‬

‫באחרונה‬

‫והאחרונות׳‬

‫על‬

‫הלכנו‬

‫עולם‬

‫הרבה ׳‬

‫ועברה ׳‬

‫ואצל‬

‫לדעת‬

‫וסבת‬

‫ונאף עם אשה‬ ‫מצותו הפרי‬ ‫מהם‬ ‫פניו׳‬

‫בעולת‬ ‫וחטא‬

‫ממזרים ׳‬ ‫ולא‬

‫וברעתם התמוגגו׳‬ ‫הרגם‬

‫כלם‬

‫בחטא אחד‬ ‫מרעה‬ ‫להביט‬

‫אדני‬

‫בחוברת ׳‬

‫ולכן‬

‫בעלי‬

‫אחורנית׳‬

‫ויאמר‬

‫רבצה בו‬

‫בחשבו כי אינם בניו׳‬

‫חכמה‬

‫ומוסרי והם‬

‫שברעות ׳‬

‫זה‬

‫העוונות׳ כי‬

‫כשנביט‬

‫בצע כי שמרג!‬

‫ומה‬

‫מלאה‬

‫האיש‬

‫בדיל‬

‫ובתוכה‬

‫ועופרת ׳‬

‫מהקרח‬

‫הנוראי‬

‫ומלאכי זעם‬

‫הקרח אל רוך‬ ‫ואשאלה‬

‫הבליעל ׳‬

‫האיש‬ ‫מעל‬

‫המחבת‬ ‫הדובר בי‬

‫באדני‬

‫מעלי‬

‫האלה ובוש וחפר ׳ כי דבר אדני בזה ואת‬ ‫אחרים ׳‬

‫העלים מהם עיניו•‬ ‫צלם‬

‫בזרים ׳‬

‫ולשגות‬ ‫ומהשגיח‬

‫ידעו‬

‫וכליות ׳‬

‫מארעות ׳‬

‫וכבר‬

‫המצוה‬

‫והולידה‬

‫עליהם‬

‫מעליהם סר ׳‬

‫לבסוף הרגו ונהרגו׳‬

‫כלם תלוי בוי לא‬

‫לגדלת‬

‫ואבדו‬

‫הראשונות‬

‫תחתיה לא‬

‫דמי לוי‬

‫פעם זדו ופעם שגגו׳ עד אשר‬

‫תמשכנה‬

‫לרשעים‬

‫ערוך ׳ כן‬

‫תכבה ׳‬

‫יקברוהו ׳ ומן‬

‫בראותם כי‬

‫כמה‬

‫יפה‬

‫מדורתה אש‬

‫מלאה‬

‫ולא יתנו‬ ‫אלי‬

‫מאד‬

‫הרעה ׳ והיה רק זועה הבין שמועה‬

‫באשר למד אשת רעהו לנאף עם‬

‫בחרבו ׳ כן חטא‬

‫לקטנות‬

‫והלכנו‬

‫הקרח‬

‫תלויות ׳ לא ידעם רק בוחן לבות‬

‫קטנה‬

‫על‬

‫וצרה ׳‬

‫ובתוך‬

‫קדשתנו׳‬

‫התכת אשר‬

‫ומה‬

‫הראשונות׳‬

‫מחבת נחשת‬

‫עמקה‬

‫להבהילו ׳‬

‫חרדותיו ׳‬

‫ובעלה‬

‫למדם‬

‫ותהו‬

‫הדביקתם‬

‫המחבת שוחה‬

‫יוציאוהו מן האש הזרה ׳‬

‫אודותיו ׳‬

‫היום‬

‫אובד מבלי לבושי ואש תמיד תוקד‬

‫ישליכוהו׳ כה יעשו יום יום‬

‫‪05‬‬

‫משמרת‬

‫קדורנית ׳ על כן‬

‫בחחים חבושי‬

‫ועצים‬

‫‪500‬‬

‫ארוך ׳‬

‫שמרנו‬

‫היום‬

‫נראה‬

‫ננצל מן‬

‫האביונות׳‬

‫וכאשר משם נסענו ראינו מקצה‬ ‫איש‬

‫‪495‬‬

‫הרוגי‬

‫נכשותם‬

‫באמרם‬

‫משמרתו וכי‬ ‫‪490‬‬

‫עם‬

‫ננחל חיי‬

‫עשרה‬

‫העשרים‬ ‫מלוכה ׳‬

‫ושמונה‬

‫אחזו‬

‫הסתיר‬ ‫דרך רע‬

‫וכאלו זה‬

‫הנואף‬

‫חטאים‬

‫גדולים‬

‫פריצי חיותי כי‬ ‫הפליא עצות‪,‬‬

‫הגדיל תוש־ ות׳ כי‬

‫בארו אנשי‬

‫התבונות ׳ כי אין‬

‫האדץ ׳ ישוה ה‪ 7‬״וגג לאיש‬

‫מדק ׳‬

‫ושה בזדון‬ ‫וכאשר משם נסענו ראינו איש חשך משחור תארו ׳‬ ‫יתלוהוי ונחשים‬

‫מעליו ועל העץ‬

‫‪ 485‬עשרה הרו‪.,‬י מלוכה‪,‬‬ ‫מ‪ -‬יברנו ‪ 4 9 5‬אודותיו‪,‬‬

‫ירנועיי‬

‫‪,.‬‬ ‫ק‪ .‬תהיו‬

‫‪ ¡-‬ירו _‬

‫צפעונים שם‬

‫וצפד על עצמו עורו ׳‬

‫יאכלוהו ׳‬

‫־‪.,‬ם בימי הדריכום‬

‫ובראותי כזאת‬

‫יכשיטו עורו‬ ‫נבעתי ׳‬

‫ואימות‬

‫‪4 8 8‬והייכנ! אה!ו־נית‪ ,‬ו^תיןפד״‬

‫‪ 183‬ונעמ‪ -‬רב כז יב‪-‬יג ע*ייה כיוסף ייום כפור אי^ה אזכרה‪ ,‬להלן ‪ 914‬דדה זנדיר ת «י* דול רבון ד‪,‬ג‪,‬ל‪ *:‬ם‬ ‫קירו טין לט עולםשכולו ארוך התפת יי‪ .‬ל י‪ 487 : 1‬ותהו קידושןכי‬ ‫עולם‬ ‫נחזור איטאל יאני א ט ‪486‬‬ ‫יט יט והיהיש כחיט‬ ‫יד ‪ 489‬הדביר תםבר‬ ‫ו והלכנו בר ט כג ומהמל ג‬ ‫‪ . 488‬מרגו וי ח לה דה׳׳ב כג‬ ‫‪ 490‬מקצה ‪ .‬מ כור מחבת לעיי‪ 1001‬מחבת ירושלמי סנהדרין י כט הרהט ברוך הוא דן את הרשעים בג דנם‬ ‫מכג סן לאור מכניסן לטלג ‪ 491‬אובד איוב לא יט‪ ,‬אסתר רבה סוף פרשה ג אק הקדוש ברוך דוא ק את‬ ‫וי ו ו מדורתה ישל לג ‪ 492‬שוחה מ¿כב יד מהקרחיח אכב‬ ‫ואש‬ ‫הר טעים בגירים אלא ערומים׳‬ ‫ומייאכי תה עח מט ‪ 493‬האש וי י א ‪ 494‬ולא יש׳ סב ז ‪ 495‬האיש ש א כה כה מעל וי ה כא‬ ‫‪ •*%‬ונאף רב כב כב רבצה רב כט יט ובוש יר טו ט כי בט׳ טו לא ?‪ 49‬ולשגות מש׳ ה כ ‪ 498‬ה‪ ,‬לים‬ ‫‪ 500‬וברעתם תה קז כו ‪ 501‬חטא‬ ‫י ‪ .‬א טו הסתיר תה י יא ‪ 499‬חכמה מש א ב צלם בם׳ יד ט‬ ‫‪503‬וכבר תחכמוני מד ‪ 336‬כשיחטא‬ ‫אבות ה יח פריצי יש לח ט ‪ 502‬בוחן תח ז י הפליא יש כח כט‬ ‫דאי ט אל יביט למעוט מעלו רק לגריית מי שחטא לו ‪ 504‬לאיש יר טו י ‪ 505‬העושה רב יז יב ‪ 506‬הסך‬ ‫תהנה ה‬ ‫איכה ד ד יפטיטו מי׳ ג נ ‪ 507‬ועי‪ 1‬אם ח ז וגחשים יר ח יז ואימות‬ ‫‪[53 2‬‬

‫המחברת‬ ‫מות נפלו עלי‬ ‫הגיעה‬ ‫‪510‬‬

‫וכמעט‬

‫לאיש ההוא‬

‫לתמה אם אשר‬ ‫בהיותם‬

‫ובניו‬ ‫וכאשר‬

‫‪515‬‬

‫הרעה‬

‫בלע‬

‫ההיא‬

‫יקיא ׳‬

‫כואבים ׳‬

‫הרבה ׳‬

‫ובחשבו כי הרג נפש‬

‫ובראותם כי סר צלם‬

‫והחסר‬

‫הממץ ׳ עשו אבל גדול‬

‫קטל‬

‫הרשעים‬

‫ליום‬

‫ולחטאים‬

‫גדולים‬

‫המץ ׳‬

‫ויכסום‬

‫עברות ׳‬

‫רואהם‬

‫כל‬

‫‪20‬׳•‬

‫מרחם‬

‫‪550‬‬

‫וקול‬

‫וקול‬

‫כחולה ׳‬

‫יילילו ׳‬

‫נאקת‬

‫נבהלתי‬

‫מראותי‬

‫במראה‬

‫שתודיעני‬

‫רעדה‬

‫עליה‬

‫אחזתני׳‬

‫בכלל‬

‫מוסר אל‬

‫הדורות‬

‫כדברך ׳‬

‫ועתה שים‬

‫לבך‬

‫השובבים‬

‫במשליך‬ ‫אלה‬

‫נחרט ׳‬

‫חטאת‬

‫הבאים‬

‫דע‬

‫ושביב אש‬

‫לתמה אם‬

‫רעת‬

‫ומצוקות׳ ואש‬

‫החוטאים‬

‫תעה‬

‫החוטא‬

‫יובלו‬ ‫רבה ׳‬

‫אוכלה אשי אשר‬

‫ומלאכי מות‬

‫אחריהם ׳‬

‫האנשים‬

‫צללו האזנים׳‬

‫ותזלנה‬

‫דמעות‬

‫בעתתניי‬

‫נעויתי‬

‫משמע‬

‫פלצות‬

‫ואמרה אל‬

‫מוצאות ׳‬

‫המלאך‬

‫הדובר‬

‫עצר עוד כח‬ ‫אחרי אשר‬

‫ראיתי‬

‫מצרתם ׳‬

‫ויאמר‬

‫בנפשותם׳‬ ‫האיש‬

‫הדברים אשר‬

‫אשר‬

‫ונפש‬

‫תשועי‬

‫צועקים‬

‫לבבי ׳‬

‫האלה‬

‫תראה‬

‫חללים‬

‫ויללה ׳‬

‫וצרה‬

‫לראות כל נפש ונפש‬

‫אמנם‬

‫החטאים‬

‫לכל‬

‫לבבי‬

‫אכזרים‬

‫בארבע מיתות בית דין׳ אין שם‬

‫לקולם‬

‫החוטאים‬

‫נהפכו עלי צירי ולא‬

‫ומשפטה אשר‬

‫בני‬

‫כי‬

‫ממשכטים שונים׳‬

‫ומספד מר יגדילו׳‬

‫הקורות אשר נפשות‬

‫כי‬

‫בכליהם •‬

‫טברמון ׳‬

‫ולכן אין‬

‫צרותי‬

‫חללים ולב גווע׳‬

‫העינים׳‬

‫חפצתי‬

‫עברות ׳‬

‫מכסים‬

‫ומשפטים‬

‫ובראותי‬

‫בפרטי‬

‫לים‬

‫הדדרמץ בן‬

‫עמקות ׳ ושם צרות‬

‫אותם‬

‫‪ 525‬בי י‬

‫קצתם‬

‫הנרצח‬

‫וקצתם על העץ נתלו ׳‬

‫תראה שם רק לב אמל ׳ ולא תשמע שם רק קול בכי‬

‫ומשבר רוח‬

‫אדוניי‬

‫רבים ׳ כי אשת‬

‫למרחקים גלוי‬ ‫כמספד‬

‫שופטים יושבים על מדין ׳ ידינו‬

‫וחומל ׳ ולא‬

‫מכאב לב‬

‫אחת ‪ -‬הרג‬

‫ולכן אץ‬

‫וכבדים סבה‬

‫מראות עוד טוב יתיאש׳‬

‫כמבכירה‬

‫הסבה ׳ אשר‬

‫מעליהם ׳ גנבו תם כחשו וגם שמו‬

‫וכבד‬

‫כמים‬

‫לדעת‬

‫בעבורה‬

‫זה האיש שפך דם נקיי‬

‫ועברה אחת גוררת כמה‬

‫וכאשר משם נסענו ראינו שוחות‬

‫כיענים ׳ ושם‬

‫הדובר בי‬

‫ויאמר אלי‬

‫מעשיהם אל האנשים נודעו ומלוי‬

‫ואשר נעב מהם‬ ‫העני‬

‫נצמתי׳‬

‫העשרים‬

‫ואשאלה האיש‬

‫ושמונה‬

‫באלו‬

‫למען יהיו המה‬

‫צדקת‬

‫אדבר‬

‫אליך‬

‫הצרות ׳‬

‫בפרט‬

‫קצת‬

‫במאמריך ׳‬ ‫ויסר בהם‬

‫קצתם‬

‫וקורותיהם ׳‬ ‫אנכי‬ ‫לבות‬

‫לקחו מן‬

‫אעשה‬ ‫האנשים‬

‫החכמות‬

‫‪>13‬־׳ ומביב א¿ ה‪,‬ני ! ההבר קביי־ המון ו‪> ,‬וו ( אש ד‪ 1‬ו י ודר סר דרג אותם ‪ r)19‬באיב ! מיתות בית‬ ‫סקילר שיפד דרג וח ‪r‬‬

‫‪r>30‬‬

‫הסבבים ‪/‬‬

‫דיש‪! ,‬ים‬

‫‪»00‬־ ^פך ט ב כא טז ‪ 510‬בי‪,‬ג א ו ‪ :‬כ טו ‪ >11‬בדיותש בר לד כד סר בג* יד ט ג ב‪ ,‬יד ז יא ‪ 512‬עיי‬ ‫כמספדא דאחאב בר ‪!,‬מרי דקטל יתד הידרימק‬ ‫אס ח ז ‪ 51J‬ע^ו בר נ י‪ -‬יא כמספר זב יב יא מגילד ״‪.‬‬ ‫בן טברימון וסביב דג ג כב ‪ 514‬ועביד אבות ד ב עברה נודרת עברד יובלו א וב כא ל ‪ 515‬כמים י ‪ .‬יא‬ ‫ט כי ק ה ח ו ‪ 517‬מוחות מס כב יד צרות צפ א טו ואס יומא כא ילקוט שמעוני שמיני תקכד‬ ‫‪ 518‬ומשפטים אם א ז ומלאכי מ^ טז יד אכזרים איכר ר ג ‪ 519‬יוגבים שו ה י בארבע סנהררק ז א‬ ‫‪ 521‬נאקת יח ל כ‪ -‬וגסס איוב כ־ יב צועקים יש סה יד ‪ 522‬לרוים‬ ‫‪ 520‬לב יח טז ל וצרח יד ר לא‬ ‫‪ 524‬דמלאך זב א ט ‪ 525‬איוני ד י ט‬ ‫חב נ טז יר יט ג ‪ 525‬רעיה תד ‪-‬ח ז תעד י ס כא ד נ‬ ‫‪ »27‬החזאים בט יז ג למען לעיי‪ 528 102 ,‬אנכי בר טז ל ‪ . 529‬ם דב לב ‪ .‬יד מ־ ד ‪ 511‬לקדו‬ ‫לעיל יט ‪175‬‬

‫‪[533‬‬

‫המחברת‬ ‫מחשבות‬

‫והתורות ׳‬

‫בפח יקושים׳‬

‫נכריות‬

‫כאלו‬

‫חרות ׳‬

‫התורות‬

‫העשרים‬

‫ועמקות‬

‫ושמונה‬

‫וסברות ׳‬

‫והחכמות ׳ הם רשתות‬

‫לרמות בהם‬

‫וכלים‬

‫ולהפילם‬

‫האנשים׳‬

‫לאותם‬

‫לרמות ׳ ועל כן הגיעו‬

‫המהומות‬ ‫וקצתם‬

‫‪535‬‬

‫והצדק‬

‫ערלה אזנם׳‬ ‫והענוה‬

‫וקצתם משדי‬

‫‪540‬‬

‫וקצתם לא רצו‬ ‫לתומם ׳‬

‫וקצתם‬

‫ותבטחנה בו‬ ‫‪545‬‬

‫כדי‬

‫העבים‬

‫ימלאו‬

‫ילכדו‬

‫גשם ‪ -‬על‬

‫כאלו מנר אל נר‬

‫שיחכם אחר‬ ‫ונכרתו הנפשות‬

‫העושות‬

‫לדרש‬

‫במקהלות ׳‬

‫כונותיהם‬

‫וקצתם קרבו כתנור לבם‬

‫מהמצוות‬

‫‪550‬‬

‫וקצתם‬

‫הנכבדות•‬ ‫לא נתנו‬

‫במקומות אשר‬ ‫ולכן‬

‫תפלץ‬

‫וקצתם‬ ‫‪ 555‬׳ רב ׳ ׳‬

‫יספיק‬

‫והחקים‬

‫בתפלות ׳‬

‫קול‬

‫הנכריות ׳ רק‬

‫וכפלים בכל‬

‫וציצית‬

‫יראום ׳‬

‫רשתות‬

‫להכנס‬

‫היעלות ׳‬

‫וכליות‬ ‫למחות‬

‫בידם‬

‫לקחו‬

‫למעצבה‬

‫שחשדו‬

‫השכיבם ׳ הוא מה‬

‫בלבם‬ ‫להיות‬

‫יוקשים‬

‫האדם ׳‬

‫בהם בני‬

‫ומצודות ׳ ולכן פניהם אל הרע‬

‫ונדכאים ׳‬

‫פעם‬

‫יבריחום‬

‫רק‬

‫במקהלות‬

‫מעליהם‬

‫ובמקום‬

‫ופעם‬

‫עשו‬

‫מועדות‬ ‫רואים ׳‬

‫בדבריהם‬

‫אך‬

‫ידכאום ׳‬

‫הערבים ישאום‬

‫אחרים לבם לא ערבי‬ ‫אליהם‬

‫חטאתיהם‬

‫בבגדם ׳‬

‫לאמללים‬

‫ולכן היה‬

‫בלב‬

‫ראו ושמחו׳ והיה‬

‫והדבר אשר‬

‫והעדות ׳‬

‫פרוטה‬

‫האנשים לא‬

‫פקדתם על נחל‬ ‫ללמד‬

‫בראשם‬

‫והמאצילים על‬

‫הבוחן לבות‬

‫פועלי און ארחו ׳ ואף על פי שלא עשו‬

‫בארבם ׳‬

‫יריקו ׳‬

‫אחרים‬

‫מקרב עמם‬

‫אחרים במה שלא היה בם ׳ ולכן חרבם תבוא‬ ‫וקצתם שמו‬

‫הארץ‬

‫כאשר עם‬

‫מפחדם פן יגדל שם איש על שמם׳‬

‫ולהנעים‬

‫ולא מחו ׳ ולכן מארץ החיים נמחו׳‬

‫חכמתם‬

‫אחרים סוד‬

‫ידליקו‬

‫בעולמם ׳‬

‫הצביות ׳ לא ידע‬

‫וקצתם עם‬

‫האנשים‬

‫אנשים‬

‫בהם‬

‫ויפקידו‬

‫בידם הונם׳‬

‫בטחונם ׳‬

‫חכמתם אחר לא היניקו׳ חשבו כי תחסר‬

‫מהודם והענק יעניקו׳‬

‫כונו‬

‫שיתלו‬

‫הציבו משחית‬

‫שכחו כי אם‬

‫כגללים‬

‫בחבם עוונם׳ והיו רעים‬

‫בכל ענינם׳‬

‫ובאחרית בגוד יבגדו ׳‬

‫ימתיקו ׳‬

‫וטמנו‬

‫וחטאים‬

‫במצפונם ׳‬

‫הראו הישר‬

‫שיחשבו‬

‫בעיני‬

‫למען אשר איש זר לא יקרב ׳‬ ‫רואיהם‬

‫חכמים ׳‬

‫בין אם‬

‫יהיה‬

‫להקרא ׳ רבי ׳ או‬ ‫בדבריהם‬

‫אמת‬

‫‪ 535‬במצפונם‪ ,‬בקרנ = ‪ 538‬משדי חכמתם אהר לא רדניק‪ ,,‬לא ליפי הכמתפ לאחר ‪ 5 3 0‬ע■‪ 1‬האיץ‬ ‫יריקו‪ ,‬וב‪ ,‬החכמים *מילאו כרסם בחכמות עליהם לה‪.‬פי‪ ! ,‬מחכמתם ם עיי אריים ‪ 540‬מגר אל נר ידליקי‪,‬‬ ‫‪ -‬תא ירא צ‬

‫י‪4‬‬

‫מאות לאח‪ -‬ם וא ן אורו דכר כאם‬

‫‪5 4 5‬‬

‫יטלא‬

‫עיט ‪, ,‬‬

‫בעצמם‬

‫‪ 537‬ב‪..‬וד י* מח ד דצ ‪:‬‬ ‫הי ק בד ז מ» עריה ירו י וטם;ו איוב לא ל‪ -‬רעים ב‪ / -‬ת‬ ‫‪ 533‬בפד‬ ‫יד מ‪-‬ר במדבי רבה יג כ כא‪-‬ם‬ ‫‪ 558‬כו‪ -‬רה ה ט! ‪ 539‬אם קד‪ .‬יא ‪ 540 ..‬והע!‪.‬ק ‪-‬ב ט‬ ‫יר ה כ!‬ ‫צמדליק ‪.‬״ר מ^ר ה ר דויק וחברו אי ו חסר ‪ 542‬כגולים צב א י‪ .‬ו כיי־ ! וי יח כט ‪ 544‬דב‪,‬ח! תד י‬ ‫‪ 545‬עם אי‪,‬ב ל‪ -‬ח ואי־ מועד קט( יד ואם לא ע*ח ראה אחרים ע עש ושמד וריד ם ה־רי ! כ! ‪ 546‬מא‪-‬ז‬ ‫למעצבה יש נ א גדשת ¿‪ 1‬בת קיח ידא דלקי‬ ‫סט כ* וכפרים י ‪ a‬מ ב ‪ 547‬קרב ד‪. ,‬‬ ‫חד נב !‬ ‫מני שח שדק א‪,‬ד‪, ,‬א ! ב‪ 548 ,‬דיבס תה לז טו ‪ 549‬תפלי‪ ,‬מ ד‪ .‬ת מ‪ -‬יפיייק בי־אשיה‪ ,‬ותפילי‪ ,‬בזת‪ ,‬ות יי!‬ ‫קשים ק־־ ט יב ‪ 550‬החקים רב ד מה פ הם ד‪ .‬כא בא ‪ >51‬ובמקום איוב לד כ‬ ‫ציצית בב ‪-‬י‪-‬ן‬ ‫‪ 1' 004‬בב יר י‪ 1‬כא למע! בם יז ה ‪ 505‬אמת _ ‪ l‬טז‬ ‫‪ 553‬פק‪-‬תם יש טו‬

‫‪[534‬‬

‫המחברת‬ ‫ותמים ׳‬

‫אלילים‬

‫בץ אם הם‬

‫אלמים ׳‬

‫ישבחוהו במה שאץ בוי ולו היה‬ ‫דאבץ נפש‬

‫העשרים‬ ‫וכמה‬

‫ושמונה‬

‫גדול‬

‫ישמח‬

‫אדלות איש‬

‫ועצבץ ׳ יחשב השבח ההוא מן‬

‫»‪56‬‬

‫וקצתם היו‬ ‫נחשבה‬

‫לענשם‬

‫עליהם‬

‫המשבח‬

‫דתור ויבקש בכל לב השבץ׳‬

‫עלבץ ׳‬

‫‪56,‬‬

‫יהוא׳ לא‬

‫יפחדו‬

‫מהשכיל‬

‫לבותם‬

‫ראמרו‬

‫באדני‬ ‫מהענש‬

‫ועיניהם כהוי‬

‫מתחת השמים‬

‫יתברך את‬ ‫אמרה‬

‫ולכן‬

‫לא הוא ״‬

‫אם‬

‫ומארץ חיים‬ ‫ומבי נתנו‬

‫מלבם‬

‫הדבה אשר‬

‫המקום אשר יהיו שם‬

‫ואחרי האל‬

‫התורה‬

‫הנאמנה י ׳ יד‬

‫ולעגו‬

‫החכמות ׳‬

‫ואחרי‬

‫בדאוה•‬

‫הרשעים שם‬

‫חסידיו לא ינהו׳ כי טח‬ ‫ולכן‬

‫ברית כרתו ׳‬

‫נכרתו‬ ‫ובפחזותם בתי‬

‫הארץ עזבי לא ידעו כי הזורק נחשב‬ ‫העדים‬

‫תהיה בו‬

‫כאלו הרגו‬

‫לאכזב ׳‬

‫חשבו כי‬

‫אכזיב‬

‫כמושיטי‬

‫ואוחז‬

‫העור‬

‫כמפשיט ׳‬

‫בראשונה ‪ ,‬׳‬

‫כדי‬

‫שידעו‬

‫כי‬

‫הכל‬

‫בחרבו‬

‫לאכל‬

‫לכל אנשי שמותי‬

‫ולשתות‬

‫וקראו‬

‫ולשמח׳ לא נתנו אל לבם‬

‫בדמותם עלי‬

‫אדמות ׳‬

‫ולכן אין‬

‫דבר‬ ‫לתמה‬

‫סביבותם אימות‬ ‫וקצתם בשקר נבאו ׳‬

‫ותורות וחקים‬

‫ספרו אשר לא שמעו ולא ראוי‬ ‫‪ 575‬מן‬

‫ואל כל‬

‫בשקריהם‬

‫וקצתם היו חסרי מחי לא חשבו אלא‬ ‫מדברי‬

‫לפעל‬

‫כאלו עשו עם שאול חחה ועם המות‬

‫המעיד על איש במה שאץ בוי הוא‬ ‫‪50‬‬

‫מוציאי‬

‫האלהי ולא ירהו ׳‬

‫וקצתם היו עדי שקר‬ ‫האל‬

‫באשר היו‬

‫דבה ׳ כי‬

‫וישלימנו‬

‫כאלו עשאוה‬

‫וקצתם כחשו‬

‫נמחה שמם‬

‫בלבבו ׳‬

‫המשבח במה שאץ בו חכם ונבץ׳ יוסיף לו השבח ההוא‬

‫שיתאמת מה שיחשבו האנשים ממנו• ולא ישקט עד אשר יוציאנו‬ ‫סבה ׳‬

‫כאשר‬

‫הארץ נכאו ׳ ושפו‬ ‫וקצתם היו‬

‫השבועות‬

‫למדו לשונם‬

‫ולכן‬

‫דבר שקר‬

‫העוה נלאו ׳‬

‫נואלו ונשאו•‬

‫עצמותיהם‪ ,‬לא ראו‬

‫השבועות‬

‫בלבותם‬

‫מלבם‬

‫בדאו ׳ ל & דבר אדני להם ‪ -‬ובשמו קראו ׳‬

‫נקבעו ׳‬

‫נמצאות‬

‫תמיד‬

‫בפיהם ׳‬

‫כאשר‬

‫יוכיחם‬

‫מוכיח על‬

‫שבועי‬

‫שבועות‬

‫שבועה נשבעו׳‬

‫להם ׳‬

‫ומרב‬

‫אשר‬

‫ישבעו שלא נשבעו‬

‫ולא ידעו‬

‫יהוא‪,‬‬

‫הזורק‬

‫כם שים !כר‪,‬‬

‫‪Tu‬‬ ‫‪567‬‬ ‫יד ו‬ ‫‪563‬‬ ‫בידים ומי ^ א‪ ,‬חז ‪ ,‬מותח את ע‪,‬י* ד * ב כ ־ י לעזור לחברו‬ ‫אייא ‪d t u‬‬ ‫כאמר גם מי צאתו עוצר‪ ,‬את הרעה בעצם ייי‪,‬‬ ‫ובים ‪ , .‬אר ‪ .‬מות עצמם בעדים‬

‫ב ממותם עלי אדמות‪,‬‬

‫הזורק חם׳! מר*! ת לר ‪ .‬ת ב ‪ .‬בת ח יב כאיייו דו ‪ ¿ ' .‬ו‬ ‫עצמובייים‪,‬‬ ‫להם ‪ -‬יטו ב ‪ .‬בת הר הו באילו דפ ‪ .‬יטו ד‪ ,‬א‬ ‫‪57 1‬‬ ‫לה בדבריו דר הו באילו ע ‪ .‬אה ב דים‬

‫וקראו‬

‫יאג ואיי תשמח‬ ‫אדם במה שא ( בך‬ ‫בא צר י ‪ .‬בח ! ך ב‬ ‫ים מ ל־‬ ‫מבהירם‬ ‫וכמה‬ ‫אלילים חב ב יח‬ ‫‪556‬‬ ‫‪ 557‬חכם רב ד ו ‪ 558‬ויבק‪ .‬קד ז כט ‪ 560‬מ‪,‬ציאי מט י יח מלבם מ א יב > ‪ 562‬כחשו יר ה יב‬ ‫י« מד ח ואחרי ‪ -‬אז ב בי י ‪ -‬מ־ יח בר בז א ‪ 564‬ע‪-‬ו י ‪ .‬כח ט! ‪ 565‬נמחה רב ט‬ ‫‪ 563‬יפחדו‬ ‫‪ .‬תי‬ ‫יר יא יט ‪ 566‬ערי תה ב‪ .‬יב בתי מי א יי־ ‪ 567‬דאי‪ ,‬יד ה יב דזורק ‪:‬זבת יא ב‬ ‫יד ומאר״ן‬ ‫גזוזטראות זו כנגר זו ברש‪,‬ת הרבים המו‪ -‬יט והזורק מזו לז‪ ,‬פט‪,‬ר הי‪ . ,‬תידן בדי‪,‬טא אחת דמ‪ -,‬יט ריב‬ ‫‪,‬הזורק פטור ואוחז שבת זב רצי צבי ה‪ -‬וחטו ודמם‪ .‬יטו המולח‪, ,‬המעבד את עור‪ ,‬הרי אי*ו אבות מלאכות‬ ‫א ן לו מוח בקי־ק־ו א^א קד ח טו ת ‪ ,‬קה ז ב‬‫תה יט חיד רב יז ז ‪ 570‬חסרי מ חות פ‬ ‫‪ 568‬דת‪ ,‬יה‬ ‫ ט יב ‪ 572‬סביבותם אהב מא ו ‪ 573‬ב‪ .‬קר יר ד לא ‪,‬ת‪,‬רות &מ‬‫‪ 571‬א בידה א ה כד וקרא‪ ,‬תה‬ ‫יח כ מלבם מ א יב לג לא יד ב‪ ,‬בא ‪ 574‬למרו יר ט ד ^ א ' י ‪ .‬יטי ‪ 575‬מ( איוב י‪ ,‬ח ‪ .‬פו א ‪,‬ב‬ ‫לג בא ‪ 576‬שבועי יר בא כי‬

‫‪[535‬‬

‫המחברת‬ ‫וקצתם היו‬ ‫‪580‬‬

‫מוציאים‬

‫כזכר אחד מן‬

‫ודברים‬

‫נבואה ׳‬

‫אמרו‬

‫קרנות ׳ והיו‬

‫הנה‬

‫וקצתם היו‬ ‫רודפי אנשי‬

‫והיו‬

‫רופאי‬

‫כזדונות ׳‬

‫ושוטרים׳‬

‫הצדק ואותם‬

‫בהבליהם‬

‫קורות‬

‫להמנות ׳‬

‫מתלאה ״ ויען אשר מנעו‬

‫שופטים‬

‫וקצתם היו‬

‫יוכלו‬

‫לבות‬

‫‪590‬‬

‫לא‬

‫ולכל‬

‫ולא דנו דץ אמת‬

‫הסכלות‬

‫מדכאות ׳‬

‫והבלים ׳‬

‫חלומות‬

‫אשר‬

‫וקצת‬

‫התבונות׳‬

‫דבר‬ ‫האלה‬

‫מדינות ׳‬

‫חכמה‬

‫וחלומות‬ ‫ודברי‬

‫נפלאה ׳‬

‫ומרעיוניהס ‪ -‬זמרת‬

‫לאמתו‬

‫הקורא‬

‫אכן היו‬

‫מי כמונו ומי‬

‫נוקמים‬

‫מספרי‬

‫הרפואות ׳‬

‫יועידנו׳ ומי זה רופא א ^ ר‬ ‫אפוקרט וכה ענה גלינו׳ אם‬

‫עליהם ישענו׳ ולא ידעו אלה‬

‫מהבילים ׳ נפש המה‬

‫ונוטרים ׳‬

‫בהרים‬

‫כלילי לא ידעו דבר‬

‫אמרו‬

‫והפתאים‬

‫המה‬

‫רבצה בם כל‬

‫דבר‬

‫יעמד לפנינו ׳ ומי ישיב אחור ימיננו׳ ומי יניאנוי׳ כה דבר‬ ‫תאמינו ‪ -‬כי לא תאמנו׳‬

‫לכל‬

‫נבלה ׳‬

‫וכאלו יטוסים את הגרנות‬

‫ולהם היה‬

‫החולים‬

‫אותו‬

‫המלכים‬

‫מגפשותם‬

‫עוטרים ׳ כאיטר ירדף‬

‫אלילי‬

‫ומזכירים‬

‫ומעלה ׳ ולכן‬

‫מספרים רק‬

‫הרבה אשר לא‬

‫האמונות׳ נחשבו להם השגגות‬ ‫‪580‬‬

‫לבטלה ׳‬

‫הדברים אשר אץ להם קדיטה‬

‫וקצתם היו יושבי‬ ‫והבלים‬

‫‪üú‬‬

‫שמים‬

‫העשרים‬

‫מפיהם‬

‫ושמונה‬

‫חובלים ׳‬

‫הסכלים ׳ כי ברב‬

‫ונחשבים‬

‫אלה‬

‫אמרו‬

‫מה לנו‬

‫האשמים׳‬

‫במעשיהם שופכי דמים‬ ‫וקצתם לא‬ ‫האל יורם‬ ‫‪595‬‬

‫השתתפו‬

‫הצבור ׳ לא‬

‫בצרת‬

‫ויעזרם ׳ והן לא יקרנו‬ ‫והצלה‬

‫והחרם ׳ ורוח‬

‫יעמד‬

‫במעשה ולא‬

‫לבסוף מה‬

‫ליהודים‬

‫שיקרם׳‬

‫ממקום אחר‬

‫בדבורי‬

‫ולצרהי‬

‫ולכן על ידי מות יגירם׳‬

‫ואחרית ׳‬

‫הרשעים‬

‫תהיה‬

‫פקוד‬

‫להכרית ׳‬

‫ויזרה על נויהם גפרית‬ ‫וקצתם‬ ‫וממרורים‬

‫לשקר‬

‫נשבעו׳‬

‫שבעו׳ כי‬

‫ואלהים‬

‫השקר‬

‫לפני‬

‫ואנשים‬ ‫האל‬

‫קבעו ׳‬

‫יתברך‬

‫ולכן‬

‫נתעב‬

‫ביון‬

‫ונאלח ׳‬

‫מצולת‬

‫התפת‬

‫טבעו ׳‬

‫ולכן חץ‬

‫פתאום‬

‫כבדם‬

‫יפלח‬ ‫‪600‬‬

‫וקצתם טחו‬ ‫להם‬

‫עיניהם‬

‫בחצריהם‬

‫למחראות ׳‬

‫‪ 5 8 6‬עוטרים‪,‬‬

‫סובבים‬

‫בעברת אדני‬ ‫‪587‬‬

‫מראותי‬

‫ובטירותם‬

‫כייל‪,‬‬

‫והראו כי‬ ‫כדי‬

‫מקואות׳‬

‫כונתם‬ ‫לשכב‬

‫טובה‬ ‫עם‬

‫ועיניהם‬

‫לשמים‬

‫הנשים‬

‫הצובאות ׳‬

‫נשואות׳ עשו‬ ‫ולכן נתנו‬

‫צבאות‬ ‫עטרה‬

‫‪>70‬׳ מ‪,‬ציאים תמורה ג ‪>80‬־ רבצד רב כט יט ‪ 581‬י ‪-‬ב ברכות כח וחומות ק‪ -‬ד ו ‪ 582‬י״א כי‬ ‫״‪ r .‬קה א טו ‪ 583‬ד״‪.‬ה מל א יג ‪>84‬־׳ »‪.‬ח‪,‬״ בו בבא מציעא ל״‪ .‬לדני־ י עמי כצעם— אא תיימידי חכמים‬ ‫ש‪ 1>-‬ות נעשות להם כזדונות עושים ״״א כ‪ ..‬א >־‪ .- 58‬פטם דב טז ח דשו ‪:‬זבת י וקב ם וי יט יד‬ ‫‪ 587‬וקצתם אבן בחן ‪ 44‬וי* שיתפאר בחכמת דיפואות יספר על עצב ו‬ ‫‪ 586‬כאשר ש״א כו כ‬ ‫חום א ב‬ ‫ייע^ות נפלאות יאמר יש לי ספר רפואות הגנוז וספרי אפוקראט וגלינום רופאי איוב ע ד ‪ 588‬מי יד מט‬ ‫יט )רועה( ‪ 589‬ומי איכה בג כה מ״א בל אם יש ז ט ‪>00‬־ כי קה הו ‪ 501‬המה יר כגטז נפש רב כדו‬ ‫פק ד‬ ‫‪ 502‬טופכי דה״א כבח)ז( *‪ 59‬לא לעיל כ ‪ *48‬מהסנהדרין ד ה ‪ 594‬עליר יח כא‪ ,‬נ כאואל יושבי‬ ‫‪ 595‬ורוד אם ד יד ואחרית תה לז לח ‪ 506‬ויזרה איוב יח טו ‪ 507‬לשקר מל נ ד ואירים‬ ‫דרב והחרם‬ ‫ז כג ‪ 600‬טחו‬ ‫שו ט יג מל נח ביון תה סט ג ‪ 508‬וממרורים איוב טיח נתעב איוב טו טז חץ מ‪-‬‬ ‫‪.,‬תנו מ ב י כז‬ ‫בחצרידם בר כד טז ל‪ .‬כב ‪ -‬א ב כב‬ ‫יש מד יח ועיניהם יש ‪.,‬א ו תרקכג א ‪601‬‬ ‫‪ 602‬בעברת י ט יח‬ ‫‪k‬‬

‫‪l‬‬

‫‪*6‬‬

‫‪r 5‬‬

‫המחברת‬ ‫וקצתם היו‬ ‫היותם‬ ‫‪605‬‬

‫נבלים‬

‫רשעים ‪ -‬ירדו‬

‫וקצתם שגו‬ ‫פליליה ׳‬

‫פלאים ׳‬

‫בזרה‬

‫נדבה רוחם אותם‬

‫וספקם‬

‫וחבקו חיק‬

‫להחיות לב‬

‫במקום רואים ׳ ונפשם בתוך‬

‫נכריה ׳‬

‫לראוה י‬

‫רדפו‬

‫השררות ׳‬

‫אחר‬

‫וללעג וקלס‬

‫ויהי‬

‫העשרים‬

‫גפן‬

‫ולהם אשת חן‬

‫ולכן תחת‬

‫נדכאים ׳‬ ‫לבאים‬

‫פוריה ׳ שגו‬

‫פקו‬

‫ברואה‬

‫ולכן יד אדני בהם הדה‬

‫וקצתם‬

‫‪610‬‬

‫וכילאים ׳ לא‬

‫ושמונה‬

‫בשמעי‬

‫הנשמות‬

‫בעיניהם‬

‫דברי‬

‫על‬

‫פרודות ׳ היו עיני מים‬

‫יורדות ׳‬

‫וקול‬

‫וסופדות ׳‬ ‫ועשתונותי‬

‫אשכבה‬

‫לפניהם‬

‫השפלות והענוה י לכן היו למשל ולשנינה‬

‫חמודות ׳‬

‫לבביהן‬

‫לבאים‬

‫להם מן‬

‫אנשי‬

‫דניאל איש‬

‫המתופפות‬

‫ותהיה נפשי בתוך‬

‫ועשו‬

‫הגאוה‬

‫עטרות ׳ היו‬

‫הצנועים‬

‫נאקת‬

‫ובראותי‬ ‫אובדות ׳‬

‫לוהטים ׳‬

‫הנפשות‬ ‫פגרי‬

‫היוקדות ׳‬

‫האנשים‬

‫מיראתי פן‬

‫ולזעוה‬ ‫וקול‬

‫הפושעים‬

‫נהי‬ ‫עבשו‬

‫שפטים ׳‬

‫במותי יעשו בי‬

‫בראותי כי עוונותי‬

‫עברו ראשיי ואין מנוס‬

‫נבהלתי ׳‬

‫ובעמקי‬

‫הדאגות‬

‫בעפר‬

‫ולראות טוב‬

‫עוד לא‬

‫פללתיי‬

‫לנפשי‬ ‫ובראות‬ ‫‪615‬‬

‫דניאל איש‬

‫עוללתי ׳‬ ‫קללתי ׳‬

‫ונזרי‬ ‫אמר‬

‫משתאה׳‬ ‫קדושי ״‬

‫‪620‬‬

‫אלי‬

‫האם‬

‫חללתיי‬

‫מה לך‬

‫בראותך‬

‫הרעותיי‬

‫וכבודי‬

‫וטמאתיה‬

‫אוילי ׳‬

‫אדני‬

‫נקמת‬

‫בקלון‬

‫המירותי ׳‬ ‫אמרתי‬

‫ושמתי זהב‬

‫בקשה נפשי‬

‫ואאהב ׳ לבן‬

‫ואחרי אשר‬ ‫יעשה ואני‬

‫נבהל ומה‬

‫אתה‬ ‫מאויביו‬

‫עוונותי אשר עברו ראשיי‬

‫במעשיי ולא‬

‫רועה‬

‫״י‪6‬‬

‫לארץ‬

‫חמודות כי‬

‫חטאתי‬

‫ועויתי‬

‫כסלי ׳‬

‫אזכרה‬

‫רואה ׳ כי אתה‬

‫והיום אשר‬ ‫חמת אדני‬ ‫ואמר‬

‫אחורנית‬

‫לדמיון‬

‫וחצרות ודי זהבי‬

‫ילדתי‬ ‫מלא‬

‫חייך‬

‫העלוקה‬

‫בו‬

‫ועמדת‬

‫נזר‬

‫הזמן‬

‫עבדך את אשר‬

‫הסבותי ׳ היתה לי נפש‬

‫אלוה עושי׳ ואם ידינוני‬

‫הייתי‬

‫ופשעתי׳‬

‫תלאהי ׳‬

‫צללתי ׳‬

‫ואשככה עלי נפשי׳ כי ידע‬

‫כאשר לבי‬

‫איה‬

‫ואען‬

‫וקרני‬

‫טהורה ‪-‬‬

‫כמפעלי ׳ אוי ליי כי הייתי‬

‫האומרת‬

‫והרביתי אשמי וזדוני׳‬

‫הב‬

‫הב ״ אשר עוד‬

‫מכל אשר היו לפניי‬

‫צדיק הוא אדני על כל אשר יביא עלי‬

‫כי אמת‬

‫הרשעתי‬

‫ויאמר אלי‬

‫דניאל איש‬

‫חמודות י‬

‫הסר כעס‬

‫מלבך ואל‬

‫‪ 608‬ייראוה‪ ,‬לבוז ‪ 621‬לדמי‪ ,,,‬כדו ‪ 622‬לב! והציור‪ ,‬ודי זהב‪,‬‬

‫תלבש‬

‫חרדות ׳ כי בך‬

‫מדבר‬

‫ברק ורחבות ו‪1‬ו ‪-‬ו‪-‬‬

‫‪ 604‬ירדו אכד אג ספקם אי ב‬ ‫!)()( נבלים י ‪ .‬לבד נדבר ‪.‬נ* לה כא להחיות י_ ‪..‬ז ט‪ ,‬תחתאי! ב כ‪,‬‬ ‫לד כו ונפעם תה ז ה ‪- 605‬גו מט הב א‪ -‬ת מ_ יא ט‪ ,‬תה קכח ג ‪ w‬י ‪ -‬כח » ‪ 606‬י־ ‪ -‬מט ‪. .‬‬ ‫‪ 607‬רדפו תנחומא ניקרא ג כל מי שרודף אחר *רדה עררה ב‪ ,‬רדת ממנו אבימלך בן ירובעל רדף אהד ד‪ -‬רדה‬ ‫ו* ‪.‬ו אבות ד ה ואל תע^ם עטרד ‪ 608‬וללעג תה מד יד למעל רב כח לז יר כד ט ‪ 609‬דניאי‪ ,‬ד י‬ ‫יא וקול יד ט יח ‪ 610‬המתופפות נחום ב ח ובראותי י^ סו כד עב‪-‬ו יואל א יז ‪ 611‬עיני איכה א טז‬ ‫וע‪ -‬תוגותי תה קמו ד יעעו יח הי ‪ 612‬גפעי תה נזה כי רה לחה ‪ 614‬דניאל •י‪ -‬י יא וקרני א ‪,‬ב‬ ‫‪ 616‬ומד יד א‬ ‫ט ז טו ‪ 615‬ונזרי תה׳ פט מ ולראות קה ג יג בר מח יא !היוםיר כ יד איוב ג א‪-‬ג‬ ‫יא חמת יד ו יא ‪ 618‬עוונותי תה לח ה אזכרה תה מב ה כי ‪ l‬ב יט כא ‪ 619‬וכבודי ה‪,‬ד ז לבי מ א יח לז‬ ‫‪ 621‬ר!עה זכ יא טו‬ ‫‪ 620‬ולא איוב לה י ואם ודוי הגדול לרבנו נסים ואם אתה דן אותי כמעשי אוי לי‬ ‫ו‪ -‬מתי איוב לא כד ה*לוקה מש ל טו אער קה ז כח ‪ 622‬לבן לעיל יט ‪ 22‬מכל קה ב ‪ 623 ,‬דטאתי‬ ‫תפלת כהן גדול ביום הכפורים שחטאתי ו^׳ גויתי ו‪-‬פ‪ -‬יעתי צדיק איכה א יח נחמ ט ל‪ 625 ..‬־ניאי* דע י יא‬ ‫דסר קה יא י תלבש יח כו טז בך תה פז נ‬

‫‪[537‬‬

‫המחברת‬ ‫נכבדות ׳ ולא יגע בך רע‬ ‫חטאת ועוית‬ ‫ופרשת‬

‫ופשעתי‬

‫ספרי‬

‫»‪63‬‬

‫התורה‬

‫חמודות נפשך‬ ‫היטיב‬

‫צנצנת הנק י‬

‫ולא‬

‫ובזה בנית לך‬

‫בעולם‬

‫אצלת‬

‫אמרת‬ ‫שמעת‬

‫לעולם איש זוכר השם לפי תמו ׳‬ ‫והאנשים אשר‬

‫כגילך ׳‬

‫תבל‬

‫דקדוק‬

‫לעיניך‬

‫ופשטים‬

‫המלות‬

‫תמימה ׳‬

‫פרושיך‬

‫לעולם טוב‬ ‫מחכמתך‬

‫אמרת‬

‫תכו ׳ נשבע‬ ‫ולהשביע‬

‫ביוצרו ׳ כי כאשר‬ ‫בצחצחות נפשך‬

‫רעיתיך על‬

‫תנומה׳‬ ‫וקמה‬

‫עד אשר‬ ‫בידך‬

‫נעלמות‬ ‫דברי‬

‫וחידות‬

‫גכלמים ובושים׳‬

‫כאשר אמר לו‬

‫» ‪ 6 3‬מצרף איי זה‪,‬‬ ‫בשמים ‪ 6 4 3‬והזנחת‪,‬‬

‫‪633‬‬ ‫נוסף לזה‬ ‫וגרמת * יהיו‬

‫‪648‬‬

‫פרשת ‪ -‬כן כץ‬

‫מיכאל י פרש‬

‫מיכאי^‪ ,‬חכדיאך‬

‫עמנואל ׳‬

‫צנצנת הטן‪,‬‬ ‫מוזנחים‬

‫‪644‬‬

‫ולכל‬

‫מתנדב‬

‫חומל‬

‫לשאל‬

‫ורחמן ׳‬

‫וברוך שמוי‬

‫אפיקי מי‬

‫ממלכת‬

‫נבואות ׳‬

‫לא‬

‫ובהיות‬

‫השכחת‬ ‫וחרדו אל‬

‫כיי ' ק בול‬

‫לסיר‪ ,‬ת‬

‫הכהנים הגגשים‪,‬‬

‫התורה‬

‫אשר לא‬ ‫והזנחת‬

‫תהיינה‬

‫שמות‬

‫מאמריך גם‬

‫שאר‬ ‫הכהנים‬

‫להיות לך לפה‬

‫ולמליץ ׳‬

‫שלמה מלך‬

‫ישראלי‬

‫התפלל בעד‬

‫בובות‬ ‫הגדולים‬

‫החכמה ׳‬

‫בראותו פרוש ׳ על מה‬

‫ידעת כמה עלז‬

‫וכמה‬

‫כאיל‬

‫המפרשים ׳ כי לא הנחת‬ ‫נפלאות ׳‬

‫במאמרו ׳ ונדר‬

‫יחליץ ׳ ולו‬

‫ספריך‬

‫מבעליו ׳ ולא‬

‫התחבר‬

‫אספת כל פניני‬

‫הנגשים׳ כמה שמח ישעיהו הנביא כאשר פרשת ספרו ׳ חי אני כי‬

‫ועצמותיך‬

‫ברכת האל‬

‫כיליי‬

‫ברוך הוא‬

‫גמלתו ׳‬

‫ואוכלים ושותים וחוגגים׳ שוחטי צאן ובקר‬

‫וסודות‬ ‫דבריך‬

‫הרע‬

‫איש ‪ -‬מיד‬ ‫היית‬ ‫הרחמן ׳‬

‫אוהב נאמן׳ ואח‬

‫מתענגים׳ היו‬

‫וחדושים׳‬

‫בראותם‬

‫שלא‬

‫ולעפעפיך‬

‫עד אשר היו‬

‫המפרשים ׳ עד אשר‬

‫אלי ״‬

‫לועגים‬

‫בפרוש תורת אדני‬

‫מובאות ׳‬

‫הטוב ועל‬

‫היית‬

‫עליך ׳‬

‫ובמחמדיה‬

‫עורגים׳ לא נתת שנה‬

‫בספרך‬

‫ג ח‬

‫ולא‬

‫כל‬

‫מצרף אל זה‬

‫היותך‬

‫שקטת ולא נחת עד אשר‬

‫מהודך עליו ׳ לא היית‬

‫עליי מי‬

‫וכבר‬

‫חדלה‬

‫לעולם נוקם ונוטר ׳ אם חטא לך‬

‫מקרי הזמן׳ ועל‬

‫לאדני‬

‫עשית לך שם כשם‬

‫שתקח בשנה•‬

‫המקרא לישנה׳‬

‫המלאכים בית נאמן׳ לא מנעת‬

‫מחסורך‬

‫ושבצת אותם‬

‫ד‬

‫לנצח‬

‫השמעתי‬

‫העולם‬

‫עטרת‬

‫הקשבתי ואץ ספק כי‬

‫מכבוד שבעתי אמנם במה שיגעתי‬

‫יסבל‬

‫והחזרת‬

‫זכרתו ׳‬

‫האל‬

‫ונפלאות בם‬

‫ואיך‬

‫ולא היית‬

‫התקצפת על‬

‫הורגים ׳! בתענוגי‬

‫‪645‬‬

‫מעטר ׳‬ ‫לך ‪-‬‬

‫איש עמך אשר לא‬

‫חבריך‬

‫‪640‬‬

‫ונפשך‬

‫קבעתי‬

‫למצות‬

‫וקלץ‬

‫הודעתי‬

‫הושעת׳‬

‫מתקה ודשנה׳ עד שקמת‬

‫במדות‬

‫‪63s‬‬

‫חשבתי יען אשר‬

‫ובעמים עזם‬

‫בארץ‬

‫שכחתו ׳ ואם‬

‫העשרים‬

‫והאלהים ואנשים‬

‫הנבואה‬

‫הגדולים אשר‬

‫כאשר‬

‫ושמונה‬

‫שלומך אל האלי אז‬

‫בעולם המלאכים׳‬

‫‪634‬‬ ‫והחטובים‬

‫ככודנים‬

‫הניג * ים‬

‫‪1‬ו ג ג ^‬ ‫‪ 626‬וי^א איוב ח יט למצות י* מח יח‪ 627‬חטאת תפלת כדק גדוי‪ 1‬ביום הכפורים והאלהים‬ ‫טטיא‬ ‫בו‬ ‫טז ‪ 628‬ובעמים תהעזטו ע*ית *״ב ז ט ‪ . 629‬תקח הו י ו חדלה‬ ‫וקאן חב ב‬ ‫יומא סט‪ 631‬נוקם וי יט יח נחום א ב ‪ 632‬ולא איוב ג כו רות ג יח‬ ‫והחזרת‬ ‫‪ 630‬עד בו ה ז‬ ‫‪ 611‬צנצנת יומא נב ולא להלן ‪ 936‬ועל ברכות ט ה חייבאדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה‬ ‫‪ 634‬בנית ש״א ב לח לא מט נ כז ‪ 635‬אצלת בם יא יז כז כ לא לעיל כא ‪ 636 219‬כל שו יט כ מי‬ ‫המזון‪638‬אשר רג א י לועגים נחם ג לנ ואוכלים‬ ‫ברכת‬ ‫‪ 617‬לפי יבמות קכא ברוך‬ ‫שם לב כו‬ ‫טוחטי יש כב יג ‪ 639‬על תה מב ב ‪ 640‬לא משו ד תה קלב ד פניני מש ח יא ‪ 641‬תורד‬ ‫ש׳‪-‬א ל טז‬ ‫‪ 644‬נכלמים עז ט ו וחרדו מ״ב ד יג גם *ם יט כב‬ ‫תה יט ח וקמה *״א כד כ ‪ 643‬רברי ערובין ם‬ ‫לה^ן ‪ 646 870‬להיות‪ 2‬מד טז ‪ 647‬ולהטביע יש נח יא שלמה ם‪ .‬א א‬ ‫‪ 64s‬עיי יש א ה‬ ‫‪[538‬‬

‫המחברת‬ ‫ידעת כי יש לך‬ ‫‪600‬‬

‫מגזרת ׳ וכי‬

‫פרקליט טוב‬ ‫עת‬

‫יפתה ׳ אמר‬

‫העשרים‬ ‫חייך‬

‫וגואלי‬ ‫לשחק ׳‬

‫שמן‬

‫קדשתוי‬

‫משחת‬

‫בקרבו ׳ וגם הנה הוא יוצא‬ ‫אין‬ ‫‪605‬‬

‫מספרי חייך‬

‫כי שמע‬

‫ופער פיו‬

‫וישבע כי כך היתה כתתו ׳ ולא ראה‬ ‫וכאשר מן‬

‫ושמונה‬

‫מפרש הבין‬

‫התפת‬

‫שפרשת ׳ פתן־‬

‫לבלי חקי‬

‫אכלת‬

‫תקיאנה ׳‬

‫והקול נשמע עד‬

‫למרחוק ׳‬

‫מליצתו ׳ רק אותך‬ ‫ואל‬

‫נעלה שנינו׳‬

‫העדן נשים פנינו׳‬

‫לקראתך וראך ושמח בלבו ׳ ושם‬

‫תקבל מן‬

‫לא‬

‫תאמץ כי יספר ׳ ושם תשיג ששק ושמחה׳‬

‫המנוחה ״ ואען ואמר‬

‫כדבריך משכני ואנכי‬

‫הוציאני‬

‫לא נסיתי ׳‬

‫אדוניי עשה‬

‫בי‬ ‫מעמק‬

‫ותהיה זריז ונשכר׳ אל‬

‫הפגרים‬

‫תביט‬

‫החליתי ׳‬

‫כי‬

‫אחריך ואל‬

‫לבדך מטח הזמן‬

‫התפארת‬

‫קומה‬

‫תעמד‬

‫והכבוד‬

‫ונלכה כי לא זאת‬

‫אחריך ׳ כי‬

‫ויאמר אלי האיש‬ ‫בכל‬

‫יעלז‬

‫לבו‬

‫לראות‬

‫באלה‬

‫בכנף‬

‫מעילי‬

‫החזק‬

‫הככר ׳ אז שמנו‬

‫פעמינו ׳‬

‫לדרך‬

‫והפקתו ביד האל רוהנו ונשמתנו‬

‫העדן‬ ‫ויהי‬ ‫‪660‬‬

‫יצאנו מן‬

‫כאשר‬

‫העדן היו פנינו‬ ‫מגיע‬

‫מועדות ׳‬

‫השמימה הגענו׳‬

‫ראינו שמים‬

‫חדשים‬

‫ומעלות הוכנו אל‬ ‫קראוהו‬ ‫‪665‬‬

‫וכאשר היינו‬ ‫וארץ‬

‫הנפשים‬

‫במעלותיו‬

‫חדשה ׳ אין שם‬ ‫הקדושים׳‬

‫הגבהים ׳ שם נגלו אלינו‬

‫צחנה‬

‫ובאטה ׳ רק‬

‫תחתיים שניים‬

‫ארץ‬

‫ושלישים׳ שם‬

‫האלהים ׳ וטם‬

‫מטהרה‬ ‫האור‬

‫וקדושה׳‬

‫הגמור‬

‫אשר‬

‫החכמים ׳ אור‬ ‫הנפשות‬

‫מזהירות ׳‬

‫למאורות ׳ שם‬

‫והשמחה‬

‫תכף אשר‬

‫אובדות ׳‬

‫מהתפת נסענו׳ אל‬

‫ארצה‬

‫שבעתים כאור שבעת הימים׳ כי מה יפיו ומה טובו ׳ אץ עיף ואץ‬

‫כושל בוי שם‬ ‫והיו‬

‫התפת‬

‫ועשתונותי‬

‫ופניהם‬

‫וכנפיהם‬

‫פרודות ׳‬

‫ראט סלם מצב‬

‫וללכת אל‬ ‫וראשו‬

‫בלתי‬

‫הטהורות ׳ אשר‬ ‫נפשות‬

‫אביונים‬

‫פוסקת ׳ שם שרה‪,‬‬

‫בצרור החיים‬ ‫נקיים׳ שם‬

‫יצחק בנה‬

‫צרורות ׳‬

‫וכזהר‬

‫החיים‬

‫הנצחיים׳ שם‬

‫חובקת ׳ שם‬

‫רבקה את‬

‫הרקיע‬ ‫הטשץ‬

‫התמידי‬

‫יעקב נושקתי טם‬

‫‪ 649‬פתך מט כג ה‪ ,‬פיוט עט‪ us .,‬לט‪.‬לי כ״ ח גם נכון לפרש פתן מן כי יפתה איש נער )צ ל וכי ' פתה‬ ‫איש בתולה( שהוא מעניין פתוי והסרה ובדבור ‪-‬הזכיר למעלה מזה אכול ושתה יאמר לך אמר החכם הזה אל האיש‬ ‫האוכל מלחם רע עין דרך תימה מה זאת ע‪ -‬ית ‪ -‬נתפתיתלרברי האיש רע עין האומר לך אכול ושתה בפיו ואם‬ ‫פתה אותך האיש רע עין בדבריו אכיית מלחמו‪ -‬יהי רצון ‪ -‬תקיא^ה ‪ 650‬וכי שם כב טו עת קה נ ד ופער‬ ‫י ‪ -‬היד ‪.‬הקו ל עז ג יג ‪ G51‬מ‪ -‬ח מ א ה טו שם ל כה‪ -‬כו ‪.. 652‬שים יח ו ב יעלז תה כח ז ‪ 653‬וגם‬ ‫שם ד יד ‪ 654‬אין בר מא נ ט לא דב אה רטיג י ט לה י קומה מי ב י ‪ 655‬בי בר מג כ עשה ם א‬ ‫יז יג משכני ‪-‬י אד כי ש א יז לט )'‪ 1‬לכת( ‪ 656‬הוציאני מ א כב לד יר לא לט)מ( החזק ש״א טו כז‬ ‫‪ 657‬זריז תוספתא יבמות ז ח אל בי יט יז שמנו תה פה יד ‪ 658‬והפקד‪-‬ו לעיל יד ‪ 659 366‬ועשתונותי‬ ‫בר‬ ‫תה קמו ד ופניהם יח א יא ‪ 660‬פ שו יח כא כא סיים בר כח יב‪ ,‬סדר גן ערן ‪.,‬ופחד‪ ,‬ב‪ 661‬שם‬ ‫‪ 662‬שמים י ‪ -‬סה יז צח^ה יואל ב כ ארץ יח כב כד ‪ 663‬תחתיים בר ו טז שם חנינה יב‬ ‫לה ז‬ ‫‪ 664‬אור יש ל כו כי‬ ‫אור שברא חקרו ט ברוך ד‪,‬א ביום רא‪-‬ק גנז‪ ,‬לצדיקים לעתיד לבא ‪ ,‬לעיל כא ‪267‬‬ ‫זב ט יז אין י ‪ -‬ה כז ‪ 665‬בצרוי תפיית אי‪ 1‬מלא רחמים ‪ 666‬והיו בר א טו נפשות יר ב לד ‪ 667‬בנה‬ ‫ט״ב ד טז‬

‫‪[539‬‬

‫המחברת‬ ‫רחל אל יוסף‬ ‫שמחתנו׳‬ ‫‪6,0‬‬

‫דוד‬

‫מתרכקתי שם‬

‫הדר זקנינו׳‬

‫ושם חוה׳‬ ‫ושם‬

‫מיכה‬

‫יסר‬

‫מאבל‬

‫המורשתי׳ ושם‬

‫האלקושי ׳ שם‬

‫מלכי יהודה‬

‫והנאוה׳ שם‬

‫עמשא׳ ושם אסף‬

‫אלישע בן שפט‬

‫־‪67‬‬

‫ועטרת‬

‫מחולה ׳ ושם‬

‫השונמית‬

‫אשר‬

‫יאשיה‪ ,‬אשר מת במגדו ׳ שם גד החוזה ושם‬ ‫נריה ׳ ושם נחמיה בן‬ ‫שם עמוס‬ ‫בין‬ ‫‪680‬‬

‫אשר היה‬

‫העומדים‬

‫תולע בן‬ ‫שם‬

‫פואה ׳ שם‬

‫ברכאל‬

‫הרב רבנו משה בן מימון‬ ‫שפרה‬

‫ופועה‬

‫בן גרא בן‬

‫הימיני׳ שם‬

‫הגדול ובנו‬

‫זכריה ׳ שם‬

‫אשה‬

‫שכם שניהם׳‬ ‫צדק‬

‫מלך שלם׳ שם‬

‫סלוא‬

‫ומבי בת צור‬

‫בן‬ ‫‪ 690‬נשים‬

‫פינחס בן‬

‫הנביא‬

‫ישעיה‬

‫עדוא ׳ שם יהושע ושם‬

‫עבד‬

‫החביאה את‬

‫אדני ׳ שם‬

‫המילדות‬

‫הגלבע ׳ שם‬

‫נכריות‬

‫מרים‬

‫יהודה הלוי ורבי‬

‫מתתיהו כהן גדול‬

‫הגדולה ׳ שם‬

‫יהודה ׳ שם‬ ‫ברוך בן‬

‫לרחב‬

‫הזונה‬

‫הנביאה ׳ ושם‬ ‫יהודה‬

‫חריזי ׳‬

‫וחשמונאי׳ שם נשים‬

‫העבריות ׳ שם יעל אשת חבר הקיני׳ שם‬

‫אהוד‬

‫יהוידע‬

‫הכהן‬

‫יהושפט ושם‬

‫וחובב ויתרו ׳ שם גדעון‬

‫אביהם ׳ שם ידלג‬

‫עובדיה ׳ שם‬

‫ופורה נערו ׳ שם‬ ‫אשר שמו‬

‫חרבונה הזריז‬ ‫השמלה על‬

‫כאיל פסח ותרן לשון אלם ׳ שם‬

‫אלעזר ׳ תחת אשר קנא‬

‫יחיאל מבני עילם ׳ אשר היה ראש‬ ‫ופוחזות׳‬

‫אמר‬

‫ימלה ׳ ושם‬

‫ירמיה ׳ ושם‬

‫המלאכים ׳ שם‬

‫הבודי שם רבי‬

‫התאכזר ׳ שם כל שבטי‬

‫ויאמרו‬

‫מיכיהו בן‬

‫וחזקיהו מלך‬

‫והמזמן׳ אשר אמר גם הנה העץ אשר עשה המן׳ שם שם ויפת‬ ‫ויכסו את ערות‬

‫עכסה ׳ שם‬

‫גדולה ׳ ושם אנשי כנסת‬

‫הפלשתי ׳ שם‬

‫שלמה ־ ידידיה ׳ שם‬ ‫רעואל‬

‫הארץ ׳ שם‬ ‫הראשון‬

‫צפניה בן כושי׳ ושם נחום‬

‫מתקוע ׳ ושם יהונתן אשר בהר‬

‫ההם‬

‫אליהו בן‬

‫עתניאל ושם‬

‫ראש‬

‫המואביה ׳ שם חנוך ושם נחי ושם שמשק בן מנוח׳‬

‫מהלכים ׳ יען אשר‬

‫רחמניות ׳ שם‬

‫‪685‬‬

‫בנוקדים‬

‫הדסה ׳ שם‬

‫עדוי שם‬

‫הכליה ׳ ושם רור‬

‫הלויים נושאי‬

‫יהושפט ושם אסא ׳ שם‬

‫הכה את‬

‫ברכיה בן‬

‫דוכקת ׳ שם‬ ‫ואהרן ׳ שם‬

‫אברהם‬

‫אבינו ׳‬

‫עוברים לכניו כבני מרקי שם אדם‬

‫מרדכי ושם‬

‫במשא׳ שם‬

‫סבכי‬

‫זכריה בן‬

‫דלתות בניה‬

‫רפארתנו ׳ שם משה‬

‫תהלותיו קורא בגרון׳ שם‬ ‫המענגה‬

‫העשרים‬

‫לאה‬

‫ושמו ־ ה‬

‫לאלהיו ועז אזר ׳ ועל זמרי בן‬

‫ישראלי שם חנה ושם‬

‫למתודים אל עזרא על‬

‫אם יש מקוה‬

‫‪ 680‬רבי יהודה האי‪ ,‬הט‪ ,.‬יר הרכורסם ‪ 683‬שלטה ידידיה‪,‬‬

‫מלכי‬

‫שמואל׳ שם‬

‫מעלם ׳ על אשר‬

‫לישראל על זאתי שם‬

‫שכניה‬ ‫הושיבו‬

‫בצלאל בן אורי ׳‬

‫״■ימה דמ־'ך‬

‫‪ 668‬דלתות הגרה ‪-‬ל פסח אמץ ‪..‬בורותיך רלתיו דפקת רא‪ -‬ת־‪ -‬קר ו ‪ 669‬ה־־ר מ‪ -‬כ כט ועטרת יר‬ ‫יג יה האיים דה״א טו בז ‪ 670‬קורא י ‪ -‬נח א עוברים רא‪ -‬ה‪^-‬ד א ב ברא‪ -‬השנה כל באי העולם ‪! ,‬וברק‬ ‫מבד‬ ‫לבניו כבני מרק אדם סנהדרין ד ה ‪ 671‬דמענגה יר ו ב ‪ 672‬אשך יה ב ט! יט כב ‪ 673‬השונמית‬ ‫כה ח אנשי אבות א א ‪ 674‬סבכי ע ב כא יח ‪ 676‬יא‪ -‬יה מ ב בג כט ‪ 677‬עם חנוך עם עבד אברהם‬ ‫ת‪.‬עעת גכ^סו בהייהם בגן עדן ואלו הן‬ ‫עבד מלך הכושי ושם מלחם עם בת פרעה דרךארץ זוטא א‬ ‫_ם‬ ‫הנוך ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי ובתיה בת פרעה ארפא־ ביתא רבן סירא כב נכנסו בח ים בגן‬ ‫‪ ; 678‬מם עם א א‬ ‫עדץ חנוך ובתיה בת פרעה וא^יע ר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וזרע מ**חם העוף‬ ‫יהונתן ע״א לא א‪ -‬ב ‪ 679‬בין זב ג ז החביאה יה ב ‪ 681‬עבד רב לד ד נשים איכה ד י ‪ 682‬שפרה שם‬ ‫א טו‪ -‬כא יעל שו׳ ד יז אהוד שו ג טו ‪ 683‬שלמה ש ב יב כד—כה יהו דע מ״ב יא ד דה״ב כדו‪ ,‬שקלים‬ ‫‪ 685‬שם‬ ‫‪ 684‬ובנו דה ב כד כ גדעון ש ו זי דרבוגד אם ז ט‬ ‫ו וזה מדר ט דרש יהוידע כהן גדול‬ ‫ט כג ‪ 686‬ידלגיש לה ‪ ,‬מלכי בר יד יח ‪ 687‬פינחס במ כה ז‪ -‬טו ‪ 688‬שבטי בר מט טז שכניה‬ ‫בר‬ ‫עז י ב‬

‫‪[540‬‬

‫המחברת‬ ‫ושם בניהו אשר גזל את החנית מיד‬ ‫במחנה ׳ שם‬

‫אברהם‬

‫עבד‬

‫השמים׳ שם תמר‬

‫‪695‬‬

‫העלה את‬

‫הכושי‬

‫אשר‬

‫התימני‬

‫וצופר‬

‫נביאה‬

‫דבורה אשה‬

‫מלך‬

‫פרסי‬

‫בבל‬

‫גוריץ׳ ושם רבי חנינא בן‬

‫ססל‬

‫התלמוד רב אשי‬ ‫ושמואל׳ שם‬ ‫המנוח רבי‬

‫הלל‬

‫‪70s‬‬

‫ברבי‬

‫הארץ‬

‫אשר‬ ‫בימי‬

‫חרפי ׳ שם‬

‫בנו מימץ׳‬

‫הרב רבי‬

‫מעתדים‬

‫רבי מנחם ׳ שם רבי‬

‫יהודה‬

‫את משה מן‬ ‫כל בני‬

‫מלאכי‬

‫חגי‬

‫שמעיה‬

‫וזכריה ׳ שם‬

‫ואבטליץ ׳ ושם יוסף בן‬

‫אשר חבר המשנה׳ ושם‬

‫ישמעאלי שם רבן‬

‫החסידים‬ ‫היאור ׳ שם‬

‫יהודה‬

‫הצדקת יושטה אמי׳ שם מרת‬ ‫רבי‬

‫מבניו׳ ושם‬

‫עקיבא ׳ שם רב‬ ‫ראיתי‬

‫הדין על יד ימינו׳ שם‬ ‫המנוח רבי‬

‫ברוניטה‬

‫חמותי‬

‫ואלופי ׳ אשר‬

‫שמואל‬ ‫החסידה ׳‬

‫למדני תורה‬

‫החסיד רבי מנחם‬

‫הרופא‬

‫הרופא ובנו רבי בנימץ׳ שם רבי מנחם‬

‫בוציקו ורבי שבתי‬

‫לגורלם לקץ הימץ׳ שם הרב רבי שבתי‬

‫החסיד ליאו ואחיו‬

‫מימינם‬

‫מלחם ׳ שם הרב רבי‬

‫ומשמאלם ׳ שם בת‬

‫פרעה‬

‫אשכול וענר ׳ ושם אבנר בן נרי שם‬

‫הנביאים ׳ שם נחמיה בן‬

‫עומדים בששץ‬

‫שמעץ בן‬

‫מחברי‬

‫גמליאל ׳ שם‬

‫והרב רבי יואב חתנו׳ שם ה ^ דיק‬

‫הפרנס ושם‬

‫הים אשר לא ימד ולא יספר ׳‬ ‫לבו ?‪ 2‬זםי‬

‫הרסי שם‬

‫צדקיה הענו ושלשה‬

‫לעמד‬

‫ושם כל צבא‬

‫מישאל‬

‫וצפניה׳ שם‬

‫מכבודה ׳ שם היה הרב רבי בנימץ‬

‫הצדיק רבי יצחק‬

‫החסידות ׳ ושם‬

‫ועזריה ׳ ושם הושע ויואל ועמוס‬

‫ושלמה בנוי שם הישיש רבי‬ ‫מתתיה‬

‫עבד מלך‬ ‫אליפז‬

‫כורש‬

‫ועריו‬

‫ושמאי ושם רבי‬

‫בסערה‬

‫האזרחי ׳ שם‬

‫עמינדב ושאר‬

‫תרדיץ ׳ שם רבי יהודה הנשיא‬

‫שם בעז ושם נעמי׳ שם‬

‫הענו׳ שם‬

‫‪

,‫ רזה‬,‫ רזה‬,‫אבוי‬

C h e c* e ? C h e c' e ?

‫ רזה‬,‫ רזה‬,‫ חח‬,‫חה‬

H e e e h e e e h e e e h ee e

.‫ממש יגוע אדם‬

O gn i h u om vu ol cr ep a r e

[568

‫האיטלקיים‬ Q u i son a lt n sta ti

‫השירים‬ ,‫דברים‬

Si b en d ivisa t i C h e tr a 11 b ea t i Sen p u o r a gion a r e

‫ועוד מיני‬

‫ומחרים‬

‫שונים‬

‫המאשרים‬

‫שבץ‬

‫בעדן חי זכרם‬

E t q u est o e ’1 S ign or e

,‫האדם‬

‫וזהו‬

,‫אדץ נשא ורם‬

D 1 tan to va ^ r e

‫כבודו מלא עולם‬

C h ’ el su o gr a n d e h o n or e V a p er ter r a et p r m a r

‫ביבשה וים‬

[569

‫הערות‬

‫שיריו‬ ‫את‬

‫האיטלקיים‬ ‫מקומו‬

‫והוא‬

‫המעטים של‬

‫וערכו של‬

‫בשירה‬

‫משתנה משיר לשיר יש‬

‫יותר‬

‫לביטוי מזגו‬ ‫עדות‬

‫לתקופתו‪,‬‬

‫המשמשים‬ ‫לשץ השירה‬ ‫בקומץ‬ ‫מהוקצעת‬

‫העברית היתה לו‬

‫תקופת‬

‫המוקדם‬

‫הריניסאנם ־‬

‫ללשון‬

‫) לחש‪ ,‬או‬

‫עמנואל‬

‫הספרותית‬

‫פטפוט(‪,‬‬

‫ביסודה את‬

‫הדיאלקט‬

‫וריקוד‬

‫הטוסקאני‬

‫השירים‬ ‫אבל גם‬

‫האהבה את אוה‬ ‫של צ׳ ינו דא ־‬ ‫מבחינת‬

‫דאנטה‪ ,‬שיצר את שפת‬

‫באותו‬

‫דור‬

‫ששנא‬

‫והחרוז‬

‫דאנטה‬

‫של‬

‫משוררנו‪,‬‬

‫את‬

‫השפעתו של סורר‬

‫שירים אנו‬ ‫רמזים לכך‬

‫ידועים מן הסתם‬

‫דאנטה‬

‫כנגד זה‬ ‫בדרך‬

‫ביטויים‬

‫הלא ־‬

‫בשעתו‬

‫מדויק‬

‫מאוד‬

‫סרידריך‬

‫באיטליה מימי‬ ‫דאנטה והשיר ׳ לא‬

‫השפעת ׳ הסגנץ הענוג החדש׳‪,‬‬

‫מזכירים‬

‫שירים ׳‬

‫כתב‬

‫הכנסייה גם יחד‬

‫קראה‬

‫ואולי על‬

‫עצמו הם גם‬

‫השפעתו‬

‫המושלמים ביותר‬

‫הציניים סוג אחר של פיוט‬ ‫מהוקצע‬

‫ובתוכנם‬

‫מזכירים‬

‫איטלקי‬ ‫הם‬

‫את‬

‫להכעיס ׳‪,‬‬

‫שבהם‬

‫עמנואל‬

‫ואולי משום כך‬

‫ללא כל‬ ‫איטלקי זה‬

‫הלעיג על כל‬

‫מקווים‪ ,‬שגם‬

‫על כל פנים‪ ,‬יש עניין‬

‫בשירים אלה‬

‫דבר זה‬

‫הקורא שאינו יכול‬ ‫בלבושם‬

‫אפשר‬

‫קווי ־ הקבלה‬

‫לראות גם‬

‫דרך ־ ארץ על ענייני דת‬

‫מוצאים שלושה סגנונות שונים‬

‫המידות‬

‫ליחסו של צ ׳ יקו אל האשה‪ ,‬שעל‪ -‬פי‪ -‬רוב הוא יחם‬

‫מרוכך על ־ ידי הומור‪ ,‬אתה מוצא כמה‬

‫המדברים‬

‫על ־ פי ־ כן אנו‬

‫מרובה והיו‬

‫רווחת‬

‫הראשונות שנזדמנו‬

‫המשורר ה ׳ אורח ־ פורח ׳ צ ׳ יקואנג ׳ וליירי ) ‪( C eceo A n g io h e n‬‬

‫ציני עד כדי גסות אבל‬ ‫העבריים של‬

‫המלים הן‬

‫השיר על מותו של‬

‫השירים‬

‫וחבורתו‪,‬‬

‫האזרחיות הנאות ועל‬ ‫משיריו‬

‫מעידים על‬

‫בנעימתם‪,‬‬ ‫הפרועות של‬

‫את‬

‫במידה‬

‫הספרות‬

‫הצלילים נעשה כולו בנוסח מלא‬ ‫הכאראכטריסטית של‬ ‫ההעוויה‬

‫ולפרשם פירוש‬

‫פיסטויה ) ‪ ( C m o d a P ist oia‬ושל‬

‫הלשץ‬

‫הסוניטות‬

‫סוניטה‪,‬‬

‫המלה ‪b isb ig h o‬‬ ‫המגובשת‬

‫שהיתה‬

‫הסוניטות שונות הן בסגנץ‬ ‫מריה ׳‪,‬‬

‫ואנשי ׳ הסגנץ‬

‫ללא ניסיץ‬

‫מורגש שבשיר זה‬

‫הרמזים בשיר זה אישיים הם‬ ‫כתובים‬

‫העם‬

‫הלא ־‬

‫להעלות את הלשץ‬

‫לפענחם עד תום‬

‫בצורת‬

‫מלשץ‬

‫דאנטה‬

‫בלשץ של מחוז מסוים‪,‬‬

‫בדומה ללשונו של‬

‫לחוג מסוים‪ ,‬עד שאץ בידנו‬ ‫השני‬

‫התגבשה גם‬

‫הענוג‬

‫ביסבידיס ‪ /‬שעצם שמו הוא סירוס של‬

‫כתוב כולו‬

‫איטלקית‪,‬‬

‫ניכר‬

‫המעבר‬

‫אסכולת‬

‫לו לעמנואל שעה שדג בחכתו במצולת הלשון‪ ,‬וחיקוי‬ ‫משובה של פזמוני ־ עם‪ ,‬שלעתים כל משמעותם היא‬

‫שאר‬

‫דווקא‬

‫משובח‬

‫בשירים אלה‬

‫באיטליה‪ ,‬שבה‬

‫בעליל‬

‫המעודנת של‬

‫הבורלסקי הארוך ׳‬

‫למדרגה כלל ־‬

‫משחק‬

‫הפיוטי אתו שווה‬

‫לעמנואל כלי‬

‫אף ־ על ־ פי ־ כן עניץ רב אתה מוצא‬

‫האיטלקיים של‬

‫השיר‬

‫והניח‬

‫להניח‪,‬‬

‫האיטלקית בת ־ דורו‬ ‫שהלשון‬

‫ערכם‬

‫לקבוע‬

‫האיטלקית‬

‫שיריו‬

‫החדש ׳‬

‫לשירים‬

‫עמנואל הרומי‪ ,‬אשר הגיעו לידינו‪ ,‬אץ בהם כדי‬

‫משוררנו‬

‫ורעיונותיו‬

‫האיטלקיים‬

‫האיטלקיים‬

‫והשקפת ־ עולם‬ ‫בכך ‪,‬‬

‫כמעט שאינו ניתן‬ ‫להשוות את‬

‫בשירים‬

‫באחדים‬

‫שבמספר‬

‫פוליטית‪,‬‬ ‫מועט של‬

‫לאבחנה בתרגום‪ ,‬ואף‬

‫העברית אל‬

‫המקור‪,‬‬

‫ימצא‬

‫העברי‬ ‫לאה‬

‫‪[570‬‬

‫גולדברג‬

‫שינויי ‪ -‬נוסחאות‬ ‫ברשימה זו נרשמו נוסחאותיהם של כתבי־ היד והדפוסים הראשונים במקומות שנוסח המהדורה שלנו שובה‬ ‫מנוסוזאותיהם של כל כתבי־ היד בדרך כלל לא נרשמו שינויי־ הנוסחאות‪ /‬שברובם הם שיבושים גלוייס‪ ,‬אם‬ ‫לנוסח המהדורה שלנו יש עדות לפחות באחד מכתבי־ היד‬ ‫שמות כתבי־ היד והדפוסים הראשונים ניתנים בקיצורים הבאים ב ‪ -‬דפוס ברישא‪ /‬ד — כתב־ יד דה־ רוסי‬ ‫‪ / 1050—1‬ט ־־ דפוס קושסאנטינא‪ /‬ל — כתב־ יד לונדון‪ /‬נ — כתב־ יד ניו־ יורק‪ /‬ם — כתב־ יד סארים ‪/ 1286‬‬ ‫ס ‪ —,‬כתב־ יד פאריס ‪ / 1287‬ק — כתב־ יד קמברידג ׳ ר — כתב־ יד דה־ רוסי ‪ 647‬׳ ש— כתב־ יד שטרן‬ ‫שיגויי־ הגוסחאות נרשמו כלהלן במקום הראשון בא מספר השורה של המחברת‪ /‬אחריו בא הנוסח הניתן‬ ‫במהדורה שלנו‪ /‬אחריו באים קיצורי שמות כתבי־ היד והדפוסים הראשונים ואחריהם באים הנוסחאות של כתבי־‬ ‫היד והדפוסים הראשונים למשל‪ /‬שינוי״הנוסח הראשון שב הקדמת המחבר נרשם כלהלן ׳‪ 7‬ונשת בנפשנו‬ ‫מש ונשית בנפשינו׳‪ /‬ופשרו בשורה ‪ 7‬של הקדמת המחבר בנוסח שבמהדורתבו כתוב ונשת בנפשנו במקום זה‬ ‫כתוב בכתב־ יד פאריס ‪ / 1286‬וכן בכתב־ יד שטרן ונשית בנפשינו‬ ‫אם הנוסח של אחד מכתבי־ היד או של הדפוסים הראשונים הוא הנוסח שבמהדורה זו‪ /‬אין הנוסח חוזר ובמקומו‬ ‫בא סימן נקודה ופסיק למשל‪ /‬שינוי־ הנוסח התשיעי שב הקדמת המחבר ‪ ,‬נרשם כלהלן ‪ 68‬לשירה ם ‪ ,‬פ‬ ‫לשרה ‪ / ,‬ופשרו בשורה ‪ 68‬של הקדמת המחבר שבמהדורה זו כתוב ׳ לשירה כן הוא הנוסח גם בדפוס‬ ‫קושטאגטינא‪ ,‬אבל בכתב־ יד פאריס הנוסח הוא לשרה‬ ‫מלת ליתא ‪ ,‬מציינת שהנוסח הניתן במהדורה זו איננו במקור שצויין‬

‫הקדמת‬ ‫‪7‬‬

‫בנפשנו פש‬

‫וגשת‬

‫על —‬ ‫‪68‬‬

‫נשדונו פ‬

‫בנפשינו‬

‫ונשית‬

‫שדונו ‪ /‬ש‬

‫לשירה ט‪ ,‬פ‬

‫‪ 1 4 -‬כי ם כי אם ‪ /‬ש כ ׳‪ -‬א‬

‫שדוני — ‪3 2‬‬

‫לשרה — ‪7 2‬‬

‫המחבר‬

‫אלהי פש‬

‫בית פש בני — ‪8 8‬‬

‫ואלהי —‬ ‫וגבאתי פ‬

‫ידיו פש‬

‫‪2‬‬ ‫פש‬

‫ידו — ‪4‬‬

‫והנושא — ‪4 8‬‬ ‫אקרא — ‪7 6‬‬

‫פש‬

‫שנגזר פ‬

‫‪126‬‬

‫לספר‬

‫‪176‬‬ ‫נתנני‬ ‫פ‬

‫‪227 -‬‬

‫ינחמוך‬ ‫וסבו‬

‫פ‬

‫והמאירית ‪ /‬ש‬

‫ליתא ־ ‪4 9 -‬‬

‫את פ‬ ‫ארורה‬

‫שגזר ‪ /‬ש‬

‫פש‬

‫אליו פש אלי‬

‫והמאירות‬

‫לעיני‬

‫פש‬

‫תצא — ‪2 5 7‬‬

‫ליתא — ‪28 1‬‬ ‫‪ 3 4 2 -‬על‬

‫בעיני‬

‫והרג פש‬ ‫‪181-‬‬

‫תלויה ( ‪ ,‬פ‬ ‫אלהי פ‬

‫עלמות‬

‫אלי‬

‫‪344 -‬‬

‫ושנאתי — ‪73‬‬

‫עת ם‬

‫פש‬

‫‪248 -‬‬

‫‪259 -‬‬

‫שנאתי‪ /‬ש‬

‫גבירתו — ‪ 2 6‬אל‬

‫עד — ‪121‬‬

‫הרג — ‪1 4 2‬‬

‫לחונן‬

‫ליתא‬

‫והתנבאתי‬

‫שנאתי פש‬

‫זד ם זר — ‪1 0 6‬‬

‫שנאני פ‬ ‫מות פ‬

‫גבירנו פש‬

‫שני — ‪51‬‬

‫תלויה ( — ‪1 3 5‬‬

‫‪ -‬גם ש ) תבה‬

‫תמצא פש‬

‫עברת פש‬

‫שתי‬

‫תהיה פש‬

‫הראשונה‬

‫חלים — ‪18‬‬

‫וארורה — ‪1 0 3‬‬

‫שנגזר ) נון‬

‫לחבר — ‪1 7 8‬‬

‫‪256 -‬‬

‫‪276 -‬‬

‫חלום פ‬

‫חלום ) חולם ( ‪ /‬ש‬

‫‪24 -‬‬

‫והנבאתי ‪ /‬ש‬

‫המחברת‬

‫פש‬

‫נחלתנו פ‬

‫העבריים פ‬

‫ונחלתנו ‪ /‬ש‬

‫העברים — ‪ 5 2‬לא‬

‫ונחלתינו — ‪ 2 9‬אל פש‬ ‫ליתא ‪ /‬ם אין —‬

‫שנא‬

‫‪[571‬‬

‫לחנן‬

‫ייניקנו פש‬

‫בעל פש‬

‫ובעל‬

‫אותי‬

‫‪312 -‬‬

‫סופר פש‬

‫יהמה‬

‫ירהיב פש‬ ‫‪190-‬‬

‫ברזל‬

‫אחיו ס‬ ‫לכף‬

‫לאחיו — ‪4 6‬‬

‫והנושה‬

‫פש אל כף — ‪74‬‬

‫אקראה‬

‫יהיה — כים פ‬

‫פש‬

‫יעיב — ‪1 74‬‬ ‫ביון‬

‫בתוך‬

‫פש‬

‫יניקינו‬

‫‪-‬‬

‫‪262 -‬‬

‫בעל פש‬

‫יביאני פש‬

‫תיניק פש‬

‫‪223-‬‬

‫נתתני‬

‫תניק — ‪2 53‬‬

‫ובעל — ‪2 6 6‬‬

‫הביאני‬

‫‪ 3 5 2 -‬בן פש ובן‬

‫למאיש פ‬

‫כיום —‬ ‫מאיש —‬

‫‪325 -‬‬

‫‪382 -‬‬

‫פלונית‬

‫פש‬ ‫ינחמו‬

‫וטובו ם‬ ‫והמאיוח פ‬ ‫באירים‬

‫נוסחאות‬

‫שינויי ‪-‬‬

‫תתהולל פ פלוני פעמ דיא תתבולל — ‪ 391‬ממני שולל^פש ממנו שלל — ‪ 426‬אל פ על — ‪ 429‬יאמרו סש אמרר—‬ ‫נעימה פש נעמה — ‪ 438‬אל פש על — ‪ 453‬ואם פש אם — ‪ 458‬ועת כש ועד — ‪ 473‬באשה פקש לאשה —‬ ‫‪ 484‬מגמוליה פקש מגבוליה ‪ 485 -‬למחר פקש מחר — ‪ 503‬ורחנים פ ותזנים ־־ ‪ 523‬ירשו פקש ירדו — ‪ 545‬אל חץ‬ ‫פקש על חץ — ‪ 548‬וצנינים פק ולצנים‪ ,‬ש ולצניני ־‪ 556 -‬קרנות פקש קרשות ‪ 560 -‬תחש פקש נחש — ‪ 575‬מדינים‬ ‫כקש מד^ים — ‪ 599‬חמודות פקש איש חמודות‪.‬‬

‫השניה‬

‫המחברת‬

‫‪ 25‬אורח פק אותם‪ ,‬ש אות — ‪ 53‬לקחה פ תקחה‪ ,‬קש תקח — ‪ 67‬ותוביש פקש ותגביש ‪ 87 -‬לה פש לא‪ ,‬ק לו —‬ ‫‪ 94‬יראוה כק יראה — ‪ 105‬בחיי פק בחיה — ‪ 134‬אלו ק‪ ,‬פ לו — ‪ 159‬גבעתגו פק גבעותיו — ‪ 162‬לנו פק לו —‬ ‫‪ 165‬חצי פק מיתרי — ‪ 185‬אשיר פק אשר — ‪ 188‬שירך פק שירת‪.‬‬

‫המחברת‬ ‫‪1‬‬

‫בפקש‬

‫עמנואל‬ ‫וירד — ‪9 8‬‬

‫ויחבר‬

‫פק‬

‫שתום — ‪1 5 8‬‬

‫פק‬

‫עד — ‪2 8 2‬‬

‫פתי ‪ ,‬ש‬

‫פקש‬

‫סות‬

‫ומשחקי‪ ,‬ק‬

‫לגעות ‪ ,‬ש‬

‫פקש‬

‫לגאנות — ‪5 1 2‬‬

‫דודי‬

‫עצובת פקש‬

‫ודוד‬

‫כעיני — ‪1 08‬‬

‫לוקטיו‬

‫פקש‬

‫לוהקיו — ‪ 1 3 6‬בו‬

‫ומשוקקי — ‪2 8 3‬‬

‫פקש‬

‫בשחקי‬

‫פקש‬

‫ודומה‬

‫‪52 -‬‬

‫ראו‬

‫פקש וגם — ‪2 4 6‬‬

‫פקש על — ‪4 0 0‬‬

‫יגיה — ‪4 4 5‬‬

‫זנותך — ‪5 3 8‬‬

‫ביוני‬

‫סוד — ‪ 171‬גם‬

‫ומחשקי פ‬

‫פקש‬

‫פקש‬

‫ויבהר — ‪1 0 0‬‬

‫אספתי — ‪ 3 7 4‬אל‬

‫— ‪ 4 4 2‬יגה‬

‫פקש‬

‫ליתא — ‪11‬‬ ‫פקש‬

‫רעל‬

‫ממעל — ‪4 7‬‬

‫השלישית‬

‫ראשונה‬

‫יתדותיו‬

‫השבתי פק‬

‫השבת‪ ,‬ש‬

‫בחשקי — ‪5 1 8‬‬

‫עזובת — ‪5 5 9‬‬

‫מיום‬

‫צבי‬

‫פקש‬

‫‪1‬‬

‫בפקש‬

‫עמנואל‬

‫ליתא — ‪6 8‬‬

‫תשחוק — ‪ 1 4 9‬לו פק לא — ‪161‬‬ ‫בשיר —‬

‫ובטלו‬

‫גאה — ‪3 3 3‬‬ ‫ש‬ ‫פקש‬

‫נביאינו‬

‫ננתקה ‪ ,‬ק‬ ‫ואין‬

‫פקש‬

‫כקש עת‪8 0 —.‬‬

‫וסוגרו — ‪2 4 7‬‬ ‫קראונו ם‬

‫נתקה — ‪3 7 5‬‬

‫מליץ — ‪4 0 4‬‬

‫אור‬

‫פקש מן — ‪1 6 5‬‬ ‫אחרי‬

‫נביאנו‬

‫פקש‬

‫קראונו ‪,‬‬

‫וצר פק‬

‫ערבות פקש‬

‫יאסף‬

‫אור‬

‫אור‬

‫צביו‬

‫פקש‬

‫פקש‬

‫ומכל — ‪ 2 5 9‬עת‬

‫אספתי פ‬

‫אניפתי ‪ ,‬ק‬

‫פקש לא — ‪ 4 3 7‬ולו‬ ‫עתך — ‪5 1 0‬‬ ‫הדרו‬

‫ועדיו —‬

‫ישתם‬

‫לנער ט‬

‫פקש‬

‫פקש‬

‫אני‬ ‫ולא‬

‫לגעור ‪ ,‬פק‬

‫הודו — ‪5 2 5‬‬

‫זנונך‬

‫הרביעית‬ ‫יאסוף — ‪9 2‬‬

‫פקש‬ ‫ובניר‬

‫אלהינו‬ ‫וצר ‪ ,‬ש‬

‫עריבות — ‪4 5 3‬‬

‫פקש‬

‫עתיק‬

‫למה‬

‫פקש בי — ‪1 45‬‬

‫מכל‬ ‫אני‬

‫ראה — ‪6 5‬‬

‫ליתא‬

‫בפקש‬

‫אחר — ‪2 5 2‬‬ ‫פקש‬

‫ליתא — ‪2 5 8‬‬

‫השבתה — ‪4 1 6‬‬

‫עדיו‬

‫המחברת‬ ‫העת‬

‫פקש‬

‫פקש‬

‫יתדותיה — ‪3 0 4‬‬

‫דוד — ‪ 4 5 9‬עת פק עד — ‪5 0 2‬‬

‫פקש‬

‫מר‬

‫פקש‬

‫ראו‬

‫ראו‬

‫ויפח פק‬

‫לפנים‬

‫ובנר — ‪1 9 0‬‬ ‫פקש‬

‫קראנו — ‪3 4 2‬‬ ‫אור‬

‫נעריכהו‬

‫בראש פש‬

‫המחברת‬

‫פקש‬

‫היה — ‪2 1 5‬‬

‫בשוק‬

‫פקש‬

‫‪269‬‬

‫גאות‬

‫פקש‬

‫היתה‬

‫לפני — ‪ 2 6 1‬כל‬ ‫מרי ‪ -‬ו פק‬

‫ואור צר — ‪3 8 8‬‬ ‫פקש‬

‫ליתא‪ ,‬ק‬

‫מאד — ‪1 2 3‬‬

‫תשחק‬

‫פקש‬

‫על‬

‫פקש‬

‫מרדנו — ‪3 5 9‬‬

‫לבשרי‬

‫תעריכהו — ‪ 4 9 7‬אם‬

‫פקש‬

‫ויתחקה פ‬

‫הלבשתי — ‪4 0 2‬‬

‫ניתקה‪,‬‬ ‫ומליץ‬

‫פקש אל‬

‫החמישית‬

‫‪ 1‬עמנואל פקש ליתא ‪ 3 -‬שירי פק לשירי‪ ,‬ש לשיר ‪ 9 -‬אסנה כקש אסנת ‪ 30 -‬אל פקש את ‪ 41 -‬אענהו פקש‬ ‫ענדו — ‪ 53‬ובית פקש בית — ‪ 56‬תענוג פקש תערוג — ‪ 59‬הסרים בפקש האריס — ‪ 75‬את ארם פק ארם‪ ,‬ש ליתא —‬ ‫‪ 78‬ביער פש היערה‪ ,‬ק ביערה — ‪ 102‬הרעבון פקש הערבון — ‪ 106‬ארך פלוני פקש ליתא — ‪ 107‬ארך פלוני פקש‬ ‫ליתא ‪ 108 -‬ארך פלוני פקש ליתא‬

‫המחברת‬

‫הששית‬

‫‪ 20‬להלחם בם והלחם‪ ,‬ש וילחם — ‪ 34‬מלבי אני ד לבי‪ ,‬פקרש ליתא — ‪ 81‬בחפניו ד בכפניו‪ ,‬פק ליתא— ‪ 86‬ירעפו‬ ‫דפקרש ליתא — ‪ 125‬יין ד היין — ‪ 151‬אוהבתי פקרש אוהבי — ‪ 152‬ומד מבתה ד ובתה‪ ,‬פקרש ומה מבתו —‬ ‫‪ 164‬ובנחלים דפקרש או בנחלים — ‪ 189‬כי דפק כי אם‪ ,‬ש כ״א — ‪ 201‬יורוהו דפקרש יראוהו — ‪ 243‬ימים פקרש‬ ‫חיים—‪ 256‬המריבה דפקש דמחשבד — ‪ 271‬רק דלפקרש אך — ‪ 276‬אנה פקש אן — ‪ 289‬בא ל ליתא—‪ 305‬השמנה‬ ‫דפקש השכינה— ‪ 310‬בערי ד בעלי — ‪ 316‬נתתים ד נתתיה י — ‪ 320‬ובלחיי ד ובחוליי — ‪ 329‬אריה פקש‬ ‫כאריה — ‪ 333‬שואפה פקש שאפה‬

‫המחברת‬

‫השביעית‬

‫‪ 6‬ומעלותיה ב‪ ,‬ל וכמעלותיה‪ ,‬פש ולמעלותיה — ‪ 8‬אל לפק האל‪ ,‬ש אל ‪ 11 -‬יהלך לפקש יחלק — ‪ 21‬או לפקש‬ ‫ליתא — ‪ 24‬בתתו לקש ובתתו‪ ,‬פ ובתיתו — ‪ 26‬בהכשלם לפק בכשלם‪ ,‬ש בכסלם — ‪ 84‬מרחוק לפקש למרחוק —‬ ‫‪ 163‬המקנה לפש והמקנה‪ ,‬ק והמקנא — מכה לפקש ומוכה — ‪ 189‬ינקה ל ינקך — ‪ 192‬ותשא ל ומשא‪ ,‬פקש ומשאת‪—.‬‬ ‫‪ 195‬ושב כל לפק ולב רע‪ ,‬ש ולב דע — ‪ 261‬בפלפוליו לפקש בבלבוליו ‪ 305 -‬לי לפקש אלי‬

‫‪[572‬‬

‫שינויי ״‬

‫בוסחאומ‬ ‫השמינית‬

‫המחברת‬

‫‪ 76‬כפורה לפקש ספורה — ‪ 9 2‬עכורה לק ערירח ‪ /‬פש ערומה — ‪ 131‬והמצוות לפש והמצווה ק והמצוה ‪ 1 4 9 — -‬גם‬ ‫חקרה לפק *ו חקרה ‪ /‬ש וחקרה — ‪ 152‬ולו היו ל ולא היה ‪ ,‬פקש ליתא — סותה ל סודה ‪ ,‬פקש ליתא — ‪ 155‬שלם ל‬

‫שלום ‪ /‬פקש שולם — ‪ 161‬לרבות לפקש לרבאות — ‪ 175‬ונחנו כחצירה ל ואנחנו חצירה ‪ /‬פק ואנחנו הצירה ‪ /‬ש‬ ‫ואנחנו הצורה — ‪ 294‬ייקץ לפקש ויקץ — ‪ 300‬בחנותו לפקש בחמתו ‪ /‬נ בתמדתו — ‪ 322‬למנחם בם קר לשלמה —‬ ‫‪ 327‬זה לפקש זו — זה פקש זו — ‪ 346‬ותסתר לפק וכפתור ‪ /‬ש כפתור — ‪ 360‬ההויה ל ההווה ‪ /‬פקש ליתא —‬ ‫‪ 368‬אותך לפקש אתך — ‪ 371‬ביני ל בני — ‪ 394‬אל ל ואל ‪ /‬פקש לא — ‪ 407‬לקמי לפקש קמי — ‪ 448‬מלין לפקש‬ ‫מלים — ‪ 488‬הששונים ל השושנים ‪ /‬פקש שושנים — ‪ 505‬בו לפקש ליתא — ‪ 516‬אפיו ל ליתא ‪ /‬פקש פניו — ‪ 533‬עד‬ ‫פ עוד‬

‫התשיעית‬

‫המחברת‬

‫‪ 33‬חבוש לק‪ ,‬פ בוש‪ /‬ב כושל — ‪ 41‬ערלות כלשתים ל ערלת פלשתים‪ /‬פקש מעשה הבתים — ‪ 46‬תשאיר לפקש‬ ‫נשאיר — ‪ 59‬כציץ צצים לפק בציץ ציצים‪ /‬ש בציץ צצים — ‪ 84‬בבני ל בבריי פקש בבכי — ‪ 95‬אכלה לפקש אבלה‬ ‫— ‪ 96‬צורוני ל צורונאי‪ /‬פק צוארוני‪ /‬ש צויאני — ‪ 108‬עד לפק על — ‪ 121‬אם לפקש האם — ‪ 172‬אני בוחר לפקש‬ ‫ואין בוחר — ‪ i s o‬אני אכר אני שודד לפש אני אכר אני בודד — ‪ 182‬ובעגלה לפקש ובעגלה)חסר וו( — ‪ 198‬כמר‬ ‫לפקש כומר — ‪ 199‬ובן ל ובין‪ /‬פקש ואני‬ ‫העשירית‬

‫המחברת‬

‫‪ 4‬בהיותי פקש ובהיותי* — ‪ 5‬ושעי־ה פש וסערה‪ /‬ק ושעורה — ענני פ עי»\י ק עי‪-‬י‪ /‬ש עייני —‪ 30‬וארוזים פק‬ ‫וחרוזים — והחרחים פקש ודחרזים —‪ 32‬מלאים פקש מלאה —‪ 38‬ומאוהבי פקש ומאהבי —‪ 47‬לכבוד פקש‬ ‫ולכבוד— ‪ 69‬ואינם פקש אינם — ‪ 79‬טעה פקש תעה — ‪ 90‬את האחד פש את האחר— ‪ 94‬שתהיה פקש שיהיה—‬ ‫‪ 121‬לא פקש ולא )ש ולא חכור‪ /‬וראשו ליתא( —‪ 151‬אליהו פקש את אליהו —‪ 154‬אחזיה פקש אחזיהו —‬ ‫‪ 155‬אמציה פקש אמציהו — ‪ 156‬מים פקש ליתא — שלהבתיה פקש שלהבת יה — ‪ 197‬העולם פקש אל העולם — ‪219‬‬ ‫סכלות פקש שכלות — ‪ 229‬יראו פקש יראה — ‪ 231‬משביתם פקש משכיותם — ‪ 232‬קרובה פקש קרבה — ‪271‬‬ ‫להתענג פקש להתע‪-‬ות — ‪ 294‬ימלא פקש יסולה — ‪ 309‬שמהות פקש שמחות — ‪ 310‬שלתיאל פקש שאלתיאל —‬ ‫‪ 315‬כחי לאל פקש כח ולאל — ‪ 330‬היא פקש ליתא‬

‫המחברת‬

‫האחת ‪-‬‬

‫עשרה‬

‫‪ 15‬בשמיכתה ל בהמרה‪ /‬פק בחכמתה‪ /‬ש בחכמת' —‪ 23‬ושרפוה לפקש ושרפום —‪ 32‬לצחוק לפקש לשחוק —‬ ‫‪ 38‬השיבות ל הישבתה‪ /‬פש הישבת‪ /‬ק השבת — ‪ 39‬השיבותי לפש הישבתי‪ /‬ק השבתי — ‪ 71‬יקיצון לפק יקיצום‬ ‫)בגליון פ ס״א יקצים(‪ /‬ש יקיצים ‪ 79 —9‬אגור יום ל יום גור‪ /‬פקש יום אגור — יום חילו לפקש וביום חילו —‬ ‫‪ 82‬מאת שירי לפקש משירי — ‪ 115‬ולקולי לפקש ובקולי —‪ 125‬אני לפקש הנני —‪ 139‬על סלם חכמה ל סולם‬ ‫החכמה‪ /‬פק על סולם החכמה‪ /‬ש על הסלם החכמה — ‪ 149‬רב לפקש רוב — ‪ 161‬עדי פ עלי — ‪ 162‬צביי צבי לפק‬ ‫צבי יצבי‪ /‬ש צבי יצב‪ 203 —.‬ונבאתי לוהתנבאתי‪/‬פקש והנבאתי — ‪ 229‬בר לברה‪ /‬פקברנה‪ /‬ש ברינה — ‪210‬ב ישכב‬ ‫וערבה שנתו לפקש ליתא — ‪ 246‬ראשו פקש בראשו — ‪ 250‬פורח פקש בורח — ‪ 258‬יחזר פקש לחזור — ‪276—260‬‬ ‫החדוה מהתולדות ל‪ ,‬בפקש ליתא— ‪ 260‬המתענים ל הנועמים ‪ 261 —,‬בערמה ל הערמה— ‪ 262‬בתשובה לבתלונה‬ ‫‪ 264‬הנדון ל המדון — ‪ 274‬יחפיר ל מחפיר — ‪ 277‬הגאוה פקש התאוה — ‪ 304‬ללבות פללבבות‪ /‬ש ללב —‪323—307‬‬ ‫מהתולדות החדוה ל‪ ,‬בפש ליתא— ‪ 310‬ירוץ למלאכתו ל למלאכתו ירוץ— ‪ 311‬יקם לדממה סערתו ל סערתו לדממה‬ ‫יקם —הבוטחים ל השוטחים — ‪ 312‬האמללים ל המאללים — ‪ 315‬חבור ההזק ל ההיזק חבור — ‪ 316‬דופק הישע‬ ‫ל הישע דופק — יקנה חלי ל חילי יקנה — ‪ 218‬ישרע מהרה ל מהרה ישרע — הנדון ל המדון — ‪ 319‬בסופך ל בסוסך‬ ‫— ‪ 320‬האהבה תתקים בתשובה ל בתלונה רתקיים האהבה — ללבבות שמחה ל שמחה ללבאות —‪ 321‬גומל במצר‬ ‫ל במיצר גומל — ייטיב במרחב ל במרחב ייטיב — ‪ 322‬בערמה ל הערמה — המתענים ל הנועמים? ‪ 332 -‬פורח‬ ‫בם בורח — ‪ 353-339‬ויאמר כלו בפק ליתא — ‪ 348‬ואלה פני הישר ל ליתא )אך יש שורה פנויה( — ‪ 353‬כלו‬ ‫ל גלו —‪ 456—354‬כשמע יחסיון ל ליתא —‪ 354‬השירה ש‪ ,‬פ המליצה —‪ 366‬על פקש אל — ‪ 381‬ידע פקש‬ ‫לא ידע — ‪ 399‬אביאסף פק אבי אסף — אולם אהרן פקש אהרן — יששכר פקש אולם יששכר — ‪ 441‬האם הגיע‬ ‫מחכמתם פ חאם ה*יעה חכמרם‬

‫‪[573‬‬

‫שמויי ‪-‬‬ ‫המחברת‬

‫גוסחאות‬ ‫השתיס ״‬

‫עשרה‬

‫‪ 35‬היא לפקש הוא‪ 36 —.‬נכותו פק נכותה‪ ,‬ש גכאתה‪ 43 —.‬לי לפק לנו — ‪ 50‬דבוריו לסק חבוריו — ‪ 92‬ושירך פקש‬ ‫ושיריך — ‪ 153‬יושב לפקש ליתא — ‪156‬הבדדבר לפקש ליתא — ‪ 168‬גלגל לפקש גלגלי — ‪ 178‬ארז לפקש ארזי —‬ ‫‪ 189‬מחביר לפקש מחבר — ‪ 199‬אדני אלהים לם י ‪ ,‬ק יי ‪ ,‬ש ה — ‪ 205‬בי ל וכי‪ ,‬פש ליתא — כבודו לפקש כבודי—‬ ‫‪ 217‬משיג לפקש מציג‪ 222 - .‬קדמה קדימה לפש קדימה‪ ,‬ק קדמה — ‪ 223‬ישראל ונפוצות לפקש ליתא —‪ 244‬תגש‬ ‫למקש תגע — ‪ 248‬אתה למקש ליחא — ‪ 258‬ולבית לפק ואיש‪ ,‬ש ולאיש ‪ 273 -‬יראהו לפקש יראם — ‪ 285‬מקור‬ ‫למקש מקום‪ 291 —.‬וישכלו לפקש וישכילו — ‪ 301‬הפעלים לפקש הפועל — ‪ 316‬גולה למקש גלה‬ ‫המחברת‬

‫השלוש ־‬

‫עשרה‬

‫‪ 25‬וגועה לפקש וגווע —‪ 66‬בערה לפקש בוערה —‪ 80‬תורים לפקש בקר —‪ 128‬ייראוני ל יריאני‪ ,‬פ יריאוני‪ ,‬ש‬ ‫יראוני — ‪ 129‬ייראוני לם יריאוני‪ ,‬ש יראוני — ‪ 155‬כצלמם פש בצלמם — ‪ 158‬נהיו לפקש נהיה — ‪ 182‬בפקש‬ ‫במלאכת‪ 197 —.‬גדול ליהודים פ גדולים‪ ,‬קש ליתא — ‪ 221‬חשוקיו ל חשוקים‪ ,‬פק תשוקותיו‪ ,‬ש חשוקתיו — ‪ 222‬םותר‬ ‫לפק סותה — ‪ 249‬הה לפקש הא — ‪ 258‬עקשו לפקש עקלו — ‪ 273‬או לו למקש אולי — ‪ 282‬יסעו לפקש נסעו‬ ‫הארבע ‪-‬‬

‫המחברת‬

‫עשרה‬

‫‪ 1‬עמנואל פק ליתא ״ ‪ 16‬ולא אוכל פקב לא יכולתי ‪ 39 -‬ליהודים פק היהודים ‪ 40 -‬ימות פק מת‪ 50 —.‬לרומא פק‬ ‫ברומא —‪ 58‬רגליו פק רגל —‪ 59‬והשרים פק ליתא —‪ 119‬וישב פק ליתא —‪ 120‬ורפלין ק‪ ,‬פ וחסילים‪—.‬‬ ‫‪ 136‬למגוחך פק לנוחך— ‪ 139‬החדוה פק האחוה —‪ 189‬ותפלין ק‪ ,‬ם ותפילים —‪ 205‬והתפלין ק‪ ,‬פ והתפילים —‬ ‫‪ 211‬אלי פק עלי — ‪ 218‬מקבצת פק מקבצות‪ 220 —.‬על פק אל — ‪ 234‬התחבר פק אתחבר — ‪ 237‬כבולעו כן פולטו‬ ‫ק‪ ,‬פ כבלעו כן פלטו —‪ 251‬אין פק און ?— ‪ 261‬אל פק על — רע פ כע‪ ,‬ק כעם —‪ 271‬אלו פק איש —‬ ‫‪ 276‬הבינה ם ליתא‪ ,‬ק התבונה — ‪ 286‬ובעדוות פק ובעדות‪ 290 —.‬והשוא פק והנשוא — ‪ 312‬כי פק אני — ‪ 321‬עם‬ ‫נחלה פק ונחלה — ‪ 348‬ולשכב פק ליתא — ‪ 349‬בעצומיו פ בעצומי‪ ,‬ק בעצמי — אז פק אם‪.‬‬ ‫המחברת‬

‫החמש ‪-‬‬

‫עשרה‬

‫‪ 16‬נסכלת לפק סכלת‪ 39 —.‬וגועה לפק וגווע — ‪ 44‬תבוא לפק ותבוא ‪ 48 -‬ביד גחליו עשוק לם ביד גוזל עשוק‪ ,‬ק‬ ‫בוכה גזול ועשוק —‪ 73‬הקזה לפק הקאה —‪ 122‬מעבדות לפק מעבודת‪ 149 —.‬שהשכילנו לפק שהשפילגו —‪177‬‬ ‫וקרנות לפק וקרשות‪.‬‬ ‫המחברת‬

‫השש ‪ -‬עשרה‬

‫‪ 1‬עמנואל פק ליתא — ‪ 4‬ליגונים פק היגונים — ‪ 56‬יספד פק יכפר — ‪ 62‬נבלות פ נבילה‪ ,‬ק נבלה — ‪ 93‬אותה פק‬ ‫היא — ‪ 98‬אנוש פק האנוש — ‪ 101‬עיני פק ענני —‪ 116‬עצמי פק ועצמי —‪ 127‬מתי פק מחר —‪ 165‬אסרני פק‬ ‫ארסני — ‪ 177‬תעבתימו פ ותיעבתים‪ ,‬ק ותעבתים — ‪ 226‬אל כל פק לכל ‪ 229 -‬מן פ מך‬ ‫המחברת‬

‫השבע ‪-‬‬

‫עשרה‬

‫‪ 1‬עמנואל פקר ליתא — ‪ 132‬צביי צבי פ צבי יצבי‪ ,‬קר וצבי צבי — ‪ 143‬ולבהלנו פקר ולהבהילנו — ‪ 144‬ואם פקר‬ ‫ובם — ‪ 160‬האמורי פקר אמורי — ‪ 242‬עמי פקר עמים — ‪ 244‬נבראה פקר נברא — ‪ 251‬השיבותי פקר השיבוני —‬ ‫‪ 307‬טרם פקר ליתא — ‪ 315‬ובקדשה פר ובקדושה‪ ,‬נ קדושה — ‪ 329‬תהיה פקר ידיה — ‪ 335‬ויהיו פק ויהיה‪ ,‬ר‬ ‫ויהיר?— שירינו פר‪ ,‬ק שירנו )ואולי צ״ל ויהיה ענין שירינו( —‪ 352‬יין פ רוקח‪ ,‬קר רקח —‪ 353‬ומתהום פקר‬ ‫ותהום —‪ 359‬מיראת ק‪ ,‬פר ומיראת —מחמתך פר‪ ,‬ק ומחמתך אלי פקר אל —‪ 437‬יי פקר ליתא — ‪ 441‬הלטאה‬ ‫פקר הטלאה‬ ‫המחברת‬

‫השמונה ־‬

‫עשרה‬

‫‪ 60‬ועטיו לפקר ועטו — ‪ 82‬בשנת כך וכך לפקר בשנת כך — ‪ 95‬מהיכליו לפקר מהבליו — ‪ 98‬לפנים לפקר ליתא —‬ ‫‪ 174‬ואחר לפקר ואני —‪ 263‬מר לסקר מרד —‪ 302‬הוא נחש בריחם לם הוא נחש ובריחם‪ ,‬לר נחש ובריחם —‬ ‫‪ 307‬כתושבם לפקר כתושבים — ‪ 343‬שעבר פר‪ ,‬ל העבר— ומצאתיו פר‪ ,‬ל וראיתיו — ‪ 355‬נתין ל פלו ‪ ,‬פר נתן—‬ ‫‪365‬באמתחותיהם לסבאמתחתם‪ ,‬ר באמתחתי — ‪ 444‬שלישי לפר ליתא — ‪ 445‬עד אשר ראשך עליך יכבד ט‪ ,‬בלפר‬ ‫ליתא — ‪ 450‬דגים לפר ודגים‬

‫נ ‪574‬‬

‫שיגויי ״ ־‬ ‫המחברת‬

‫גוסחאות‬ ‫התשע ‪-‬‬

‫עשרה‬

‫‪ 10‬בדברי לפר בדרכי ‪ 12 -‬אתו לם רוחו‪ ,‬ר אותי — ‪ 27‬ובתהפוכות לפר ובתוכחות — ‪ 37‬ושני לר רשתי —‬ ‫‪ 110‬מהירה לפר מהרה —‪ 191‬ואם לפר ויום —‪ 192‬ואם לפר ויום —‪ 193‬ואם לפר ויום —‪ 194‬ואם נ‪ ,‬לפר‬ ‫ויום — ‪ 195‬ואם נ‪ ,‬לפר ויום ‪ 291 -‬והוא לפקר והיה ‪ 296 -‬ינהיגנו פר יגהגנו ‪ 309 -‬ולהנהיגו לפקר ולהנהיגם —‬ ‫כחו פק כוחם‪ ,‬ר כחם ‪ 313-‬יחשבה פקר יחשבם —‪ 316‬בשניו פקר בשיניו—‪ 319‬ומה ר ומי ‪ 330-‬נפש‬ ‫פקר חופש — ‪ 336‬ומאד ישגה אחריתך פקר ואחריתך ישגה מאד ‪ 387 -‬ישאלכם אנוש אל פ ישאלוכם לאין‪ ,‬בר‬ ‫ישאלכם איש אל‬ ‫העשרים‬

‫המחברת‬

‫‪ 1‬עמנואל פר ליתא ‪ 5 -‬על פר אל ‪ 14 -‬ופ‪-‬יך פ ועינך‪ ,‬ר ועיניך ‪ 66 -‬למו דעת פ ומועדת‪ ,‬ר ומודעת —‬ ‫‪ 69‬בקרת פר בקורת — ‪ 98‬ותקרב בפר וקרב — ‪ 104‬בשמים למעלתו ב במים במעלתו‪ ,‬פנר בחיים למעלתו —‬ ‫‪ 133‬לשמה לחרפה פר לשם חרף — ‪ 153‬ומדנים ב ומדיינים‪ ,‬פר ומדינים ‪ 187 -‬אשר פר ליתא — ‪ 201‬נצמתו פר‬ ‫ונצמתו — ‪ 2 1 2‬ואשא משלי ואמר פר ליתא — ‪ 2 1 4‬וירא פר ויירא — ‪ 2 2 3‬הלאיתיו פר והלאיתיו — ‪ 2 2 7‬כוס פר‬ ‫מכוס — ‪ 249‬חסרי פר חסירי ‪ -‬מח פ המוח — ‪ 275‬ורוחי פר ורוחה — ‪ 305‬והכעסים פ והעכסים — ‪ 306‬אכלנו פ‬ ‫ואכלנו — ‪ 315‬יברך פר יבורך ‪ 323 -‬ואדני פר וי ״י ‪ 328 -‬תביט פר תבט ‪ 429 -‬עצמותיו פר עצמיו — ‪ 451‬מדנים‬ ‫פר מדינים — ‪ 452‬והוא פר ויהיה ‪ 464 -‬ותזכיר פ ותזכור ‪ 473 -‬לב פר לוח לב ‪) 541 -‬בשיר טלה חלב יש‬ ‫נקודות על אותיות שונות בבתבי‪ -‬יד פר( — ‪ 567‬יסלא פר יסולה — ויקח פר ויקח האיש — ‪ 581‬הכתנת פק‬ ‫הכחגות — ‪ 626‬להחיות בפקר לחיות‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ואחת‬

‫‪ 14‬תפלתגו לפר תפילותינו‪ ,‬ק חפלותינו ‪ 36 -‬אתך לפקר לבך ‪ 48 -‬שערה פקר שיערה ‪ 75 -‬כל לפקר את —‬ ‫‪ 106‬תשאלה לפקר תשאלנה — ‪ 167‬בן כבוד מרנו רבנו פקר בכ״ר — ‪ 222‬ימלט להם פקר ימלט מהם — ‪ 250‬מלא‬ ‫פקר ממלא — ‪ 261‬חסדיו פקר חסידיו — ‪ 268‬ופני פקר ועיני — ‪ 273‬שתי פקר שני‬ ‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ושתים‬

‫‪ 1‬עמנואל פקר ליתא —‪ 20‬את פקר ליתא —‪ 56‬שר פקר השר —‪ 61‬שהמיתוהו פ שימיתוהו‪ ,‬ק שממיתוהו?—‬ ‫‪ 108‬עם עם פ עם ‪ 113 -‬שתי פ שגי ‪ 114 -‬אחת פ אחד ‪ 131 -‬מי פ כי מי ‪ 171 -‬שפל פר שפי ‪ 195 -‬החכמה ר‪,‬‬ ‫פ ליתא — ‪ 226‬וטעמו פ וגועמו?‪ ,‬ק ונואמוי‪ ,‬ר ונועמו — לבו פקר לבם — ‪ 241‬תמיהה פקר חימהא — ‪ 291‬ראשדון‬ ‫פקר ראשיהון — ‪ 346‬לו פ לא‪ ,‬ק ליתא — ‪ 360‬שפל פק שפי — ‪ 368‬שמוע פקר ליתא‬ ‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ושלוש‬

‫‪ 1‬עמנואל פקר ליתא ‪ 33 -‬הכתיבה פקרש והכתיבה—‪ 80‬דיאה פניון פ הדיאה פיניון‪ ,‬ש הדיפניוך— ‪ 91‬ולהגיד‬ ‫בקר ובהגיד‪ ,‬פ ובדגיע —‪ 102‬דושיע קרע ט‪ ,‬בפקר ליתא —‪ 107‬היא בדרום בפרקש והיא בדרום ‪ 115-‬בי‬ ‫פפקרש כי —‪ 147—143‬ם‪ ,‬בפקרש ליתא —‪ 182‬כהולך פקרש ההולך —‪ 259‬אסירי פקר חסירי‪ ,‬ש חסרי —‬ ‫‪ 267‬זכרונו הבא פקרש זלד״ד — ‪ 285‬יזהירו פקרש יזכרו — ‪ 290‬והמציאה פקרש והמציא — ‪ 314‬נשום פקרש‬ ‫נשוא‬ ‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫וארבע‬

‫‪ 1‬עמנואל פקר ליתא ‪ 28 -‬בלבבם פקר בלבם — ‪ 47‬ולא פקר לא ‪ 49 -‬דיית פקר דיתה — ‪ 56‬המפרש פקר‪—,‬‬ ‫‪ 63‬לאל פ לא‪ ,‬קר לו— ‪ 65‬דגיוניו פר הגיונו —‪ 79‬בלב פר‪ ,‬צ״ל בלא לבי‪ -‬ואחריד פר ואחריו —‪ 95‬יהלך פ‬ ‫יחלוק— ‪ 104‬דיאיר פ דאיר ‪ 115 -‬יערם פ יעמיס— ‪ 120‬תחרד פ יחרד— ‪ 122‬יהלך בפר יחלוק — ‪ 125‬הפיל פר‬ ‫דשיל — ‪ 130‬על שום פר ועל שום — ‪ 134‬שבותך פר שביתך — ‪ 138‬והיה צדקך פ ושלם נות צדקך והיה מאד—‬ ‫‪ 150‬ושולחת לך פר ושלחתי לד‪ ,‬נ ושלחתי לך ‪ 160-‬וחודר פר וחותר ‪ 167 -‬אליך פר אליה —‪ 188‬גחלינו פר‬ ‫וחלינו —‪ 194‬חשך פר חושך —‪ 208‬אמרנו פר אמרו —‪ 247‬למים פר מים — היא פר היה —‪ 258‬שכורת פר‬ ‫שכרתי — ‪ 262‬ויש‪-‬א פר ויש‪-‬ד — ‪ 267‬רראיך פר מראך — בניך בפר בניה — ‪ 285‬יבוא פר ובא — חלכאים‬ ‫בעצומינו פג חבלים בעצמותינו‪ ,‬בר חבלים בעצמינו—‪ 286‬אסתר סר ליתא—‪ 288‬העברתינו פר דעברתנו— ‪290‬‬ ‫השכברינו פר רשכבחנו — ‪- 305‬פלינו כר נפלנו — ‪307‬חטאתבם כבדה נ‪ ,‬פר חטאתם—‪ 331‬בחוחיה פרבחייה—‬

‫‪[575‬‬

‫שינויי ״ ־‬ ‫‪332‬‬

‫תקננה פר‬

‫ראתה בפר‬ ‫רומי — ‪386‬‬ ‫‪ 398‬ואשם‬

‫תקוננה — ‪ 338‬ואם‬

‫באתה ) או‬

‫בפר והם — ‪342‬‬

‫באתה( — ‪ 351‬מי פר ומי — ‪362‬‬

‫אפנה פר אסנת — חצופה פר‬ ‫מצרע פר‬

‫לאשם‬

‫נוסחאות‬

‫אחת ט‬

‫אחד‪ ,‬פר‬

‫והפתאים פ‬

‫ליתא — ‪ 343‬ל‪ » !,‬ר בפר‬

‫הצופה — ‪ 396‬ובשר פ ובשר בשר‪ ,‬ר‬

‫מצורע — לאשם פר ואשם — ‪ 407‬דיאי־ ע ם‬

‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫לאצור — ‪3 50‬‬

‫והפדים — ‪ - 363‬פשם פד נפשה — ‪ 3 7 0‬רובלא פר‬ ‫לבשר ־־ ‪397‬‬

‫בילידי פר‬

‫בילדי —‬

‫דיערע‪ ,‬ר דא רע — ‪ 433‬יאמן פר אבל!‬

‫וחמש‬

‫‪ 3‬הרחוב פר הרחובות — ‪ 5‬נערים פר ליתא — ‪ 19‬וירונן פר וירנן — ‪ 21‬שטף פר ושטף — ‪ 30‬צפוני פר הפוני —‬ ‫נבראו פר נראו — ‪ 34‬ודרדע פר ויודע — ‪ 36‬אמרתם פר אמרתי — ‪ 63‬העגונות פר הענוגות — ‪ 6 s‬באי פר בני —‬ ‫כבני פר כבנו ־־ ‪ 70‬ארבע פר ארבעה — ‪ 79‬דברי פר דבר — ‪ 8 5‬ויקיא^ פר יקיא‪-‬ו — ‪ 106‬אל פר על —‬ ‫‪ 119‬השליכו פר תשליכו— ‪ 140‬לו פר לא— בשירים פר בסירים— ‪ 149‬בכלמה פר בכלי־־‪ 164‬יינות פ ינות‪ ,‬ר‬ ‫עיניו — ‪ 166‬ולהבדיל פר להבדיל — ‪ 167‬מי פר מה — ‪ 196‬חלבון פרהלמו! — ‪ 248‬אספתי פר יספתי — ‪ 265‬ערם‬ ‫פ עירם‪ ,‬ר עירום — ‪ 279‬תואנות פר תנואות— ‪ 281‬הניחה פ הניח— לו פר אותו — ‪ 298‬זבת פר ליתא— ‪314‬לחושקיה‬ ‫פר לחושקיהם —הנקבה פר הגניבה — ‪ 316‬וחרבה פר וחריבה — ‪ 322‬הסבותי פר הסיבובי — ‪ 335‬טוב היין פר‬ ‫ליתא —‪ 374‬רצה פר צוה —‪ 379‬אעמד פר אעמיד — ‪ 401‬חפרתי פר חפתי — ‪ 421‬כצב* בפר וצבא — ב‪ .‬בול פ‬ ‫בנביל‪ ,‬ר בנבול‬ ‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ושש‬

‫‪ 20‬ובחצריהם פרובחדריהם— ‪ 57‬במר פר נימר — ‪ 77‬נשארו פ בשאר‪ ,‬ר נשמר — ‪ 90‬לאכל פר לוכל — ‪ 105‬לו פר‬ ‫לא —‪ 114‬ילבשן פר ולובשן—‪ 115‬אהיה פר תהיה —‪ 123‬יסירני פר תסירבי —‪ 153‬בפגריהם פר פגריהם —‬ ‫‪ 197‬הפחידך פ הפחידת — ‪ 200‬ותחזקנה פ ותזקנה — ‪ 205‬ואיך ם ואם — ‪ 210‬לנתחים פ אתבתח״ם — ‪ 219‬ממלרי פ‬ ‫מלחי — ‪ 232‬אכלה פ אוכל — ‪ 263‬ארצה פ ארחץ — ‪ 291‬ועם פב ואם — ‪ 305‬אכרע פ ‪.‬ברעך — ‪ 320‬יוכיחו פ‬ ‫יוכיכי — ‪ 352‬ונשאתי פ ונשאת — ‪ 352‬כאשר פ אשר — ‪ 366‬תולע פ תולעת‬ ‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ושבע‬

‫‪ 6‬שטף פ ושטף — ‪ 1 2‬אליהם פ עליהם‪ 14 —9‬טוב פ טובך — ‪ 2 3‬להם פ ליתא — מחזו‪ ,‬פ מחזיו‪ 4 4 — ,‬אלהים פ‬ ‫אלהי‪ 4 6 —9‬ראשה פ ראשיה — ‪ 4 7‬אפיקה פ אפיקיה — ‪ 5 6‬ובזבוניו פ ובז‪-‬ונים — ‪ 5 7‬קסת פ כסת — ‪ 5 8‬באמנה פ‬ ‫באמובד — ‪ 6 0‬מהיר פ בהיר — ‪ 6 3‬ושורותם פ שורותים — ‪ 6 4‬רוצח פ נוצח — ‪ 6 7‬מאדים פ דמאדים — ‪ 7 4‬וכוכב פ‬ ‫וכוכב חמה — ‪ 7 5‬לעתו פ לעתים — ‪ 7 8‬וסכתו פ וסוכות — ‪ 79‬הרים פ הרי — ‪ 8 6‬האשכים פ האשיכים — ‪ 8 8‬עזרני‬ ‫פ עזרתי— ‪ 8 9‬עזרבי פ עזרתי — ‪ 9 9‬רגלכם פ רגליכם — ‪ 1 0 3‬לא פ ולא — ‪ 12 0‬ומאזני פ ומאזנים— ‪ 1 2 5‬אחרי פ‬ ‫ליתא— ‪ 1 3 6‬מרך פ אורך— ‪ 151‬כי פ ליתא— ‪ 1 55‬אם פ או— ‪ 15 9‬שהרי פ ליתא— ‪ 1 6 9‬בראותו פ בראותי— ‪191‬‬ ‫הוזר פ נזור— ‪ 2 0 5‬אליהם פ עליהם — ‪ 2 2 2‬יוכל פ תשבע ‪ 2 2 5 -‬חברי פ אבירי— ‪ 2 2 8‬אחת פ אחד— ‪ 2 3 4‬וכמוה פ‬ ‫וכמו — ‪ 2 3 5‬יסולא פ יסולה — ‪ 2 3 6‬עליה פ עליו — מחירה פ מכירד — ‪ 2 4 8‬אחשל פ אחסוף — ‪ 2 55‬השלישי פ‬ ‫השליש — ‪ 2 8 7‬בגאותו פ מגערתו — ‪ 2 8 8‬ויאמר פ יאמר — ‪ 3 1 4‬אין פ איך " ‪ 3 1 7‬שיר פ ליתא — ‪ 3 2 7‬חפצי פ‬ ‫דפצתי — ‪ 3 3 5‬ובגרם פ ובמרום‪ ,‬ב ובמרס — ‪ 3 6 7‬היתה פ היה — ‪ 3 7 0‬ולכן פ אכן ‪ 3 7 6 —,‬ו\טבעה פ ואעגבד —‬ ‫‪ 3 7 7‬אעדה פ איעדי — ‪ 3 7 8‬רכבה פ רימה — ‪ 3 8 8‬ופניה בס ועינה — ‪ 4 0 5‬גיוריה כ גדודיה — ‪ 4 1 0‬אעלם פ אעלה —‬ ‫‪ 4 1 1‬כמה פ רמה‪ 4 1 2 —9‬תמחץ פ תמצא — ‪ 4 1 4‬נתנני פ נת^נ — ‪ 4 2 2‬ש‪\.‬ך פ שיני־ — ‪ 4 2 5‬מחצת פ מצאת —‬ ‫‪ 4 2 9‬תחשביני פ תחשבני — ‪ 4 3 3‬ואחרי פ ואחר — ‪ 4 3 4‬חשבתי פ חשב — ‪ 4 4 9‬אמר פ אומי־ — ‪ 4 6 7‬האבנים פ‬ ‫אבנים — ‪ 4 9 2‬תחברם פתתחכם — ‪ 5 1 6‬לארך פ‪ ,‬ק לאורח— ימים פק חיים‬ ‫המחברת‬

‫העשרים‬

‫ושמונה‬

‫‪ 21‬ויאמר פ אמר‪ ,‬קואמ ‪ ,‬ר יואמ —‪ 23‬ובכנף פקר ובכתף — לחכתי פ רחביי‪ ,‬קר הבקי׳י —‪1» 38‬ב פ ליתא —‬ ‫‪ 51‬יינקו פ יינאקו —‪ 62‬בשמיכה פ בסמיכה —‪ 66‬אבימלך פ אבימיל —‪ 74‬נחוץ פ בחיץ — הרו פ דרן —‬ ‫‪ 82‬ובראשן פ ובראשון — ‪ 90‬אריסטוטלוס פ אריסטוטולו— ‪ 97‬אפשר פ איפשי —‪ 98‬אמינת פ אמנת —‪104‬‬ ‫ודמעותיהן פ ודמעותיהו —לחיה! פ לחיהו —‪ 111‬נשיה פ עשייה‪ 119 —9‬גם פ אם —‪ 127‬לאחרים פ לאחי־י —‬ ‫‪ 132‬הערבים פ העדנים — חלבון פ חלמון — ‪ 140‬להתבצר פלהתבשי* — ‪ 143‬לא פ לי״א — ‪ 145‬ולמלאתו פ‬ ‫ולמלוחו —‪ 152‬מקומו פ מקומי‪ 153 —9‬וגנזי פ וגנזכיי —‪ 154—153‬ולי לא פ ולי —‪ 155‬דפגונות פ הענוגות —‬

‫‪[576‬‬

‫שינויי ״‬

‫גוסחאות‬

‫‪ 159‬יתברך פ ית —‪ 162‬חשך פ הרשך —‪ 164‬ובמקוה פ ובמקום —‪ 165‬יכול בפ יכולה —‪ 166‬לי פלי אלי —‬ ‫‪ 170‬לראשה פ לשונד — שלח פ שולח —‪ 175‬מבלויי פ בלויי — נחלתי פ ונחלתי —‪ 176‬מה בצע פ מה‬ ‫ב‪1‬ע מה בצע — ‪ 190‬האש פ אש — טל פ טלי — ‪ 191‬האש פ אש — ‪ 197‬ויקרה פ ויוקי־ה — ‪ 205‬ויסבו עליו‬ ‫רבים פ ויסיבו עלי רבים רבים —‪ 207‬השת פ ליתא —‪ 210‬עליו פ עלי —‪ 213‬אחזה פ אראי* —‪ 214‬ונקרא פ‬ ‫נקרא — ‪ 215‬לא פ ליתא — ‪ 218‬אדני פ השם — ‪ 220‬ונגאלה פ ונגאלת — ‪ 223‬אשה פ אשה אשר — ‪ 227‬ותועבותיו‬ ‫פ ותועבותם — ‪ 233‬בבורותם פ בשורתם — ‪ 234‬ראיתים פ ראיתם — ‪ 236‬שני פ שנים — ‪ 247‬כשנאת פ כשנוא —‬ ‫‪ 258‬להלק פ לחלוק — ‪ 271‬התרחקי פ יתרחקו — ‪ 273‬ומתעלם פ ומתעלה — חטא פ יחטא —‪ 281‬החלק פ‬ ‫מדחלק— ‪ 288‬יוכל פ יכול — ‪ 305‬העלר על פ עלה אל — ‪ 307‬ואמו פ ליתא— ‪ 309‬אל פ על— תי־י פ דחן—‬ ‫‪ 320‬יודע פ יידע— ‪ 327‬ראשי פ א‪.‬״שי— ‪ 331‬הדביקתם פ הדביקם— ‪ 339‬וגם פ גם— ‪ 340‬יפשיט‪ .‬ן פ יפשוטון—‬ ‫‪ 345‬על פ אל — ‪ 353‬תנינים כ פתנים — ‪ 356‬מה פ ליתא — ‪ 359‬האוכלה פ אוכלה — ‪ 364‬לעולם בם לעולם‬ ‫לעולם — ‪ 392‬חזן פ חן — מזוי פ מזיו — ‪ 393‬מפיקים פ ומפיקים — ‪ 396‬יבין פ יביא — ‪ 399‬בחבלי פ‬ ‫בהבלי —לפתתם פ אל פרתם — הירצם פ הירצה — ‪ 401‬בעדם פ בדעתם — ‪ 410‬וקרדמות לאכל פ וקורדום‬ ‫לאכול — ‪ 425‬פיהם פ פידן — ‪ 426‬דדביקתם פ הדביקם — ‪ 427‬בדן פ בהם — ‪ 429‬אלהים פ ד — ‪ 430‬אריות פ‬ ‫דאריות — ‪ 432‬נתונים פ נבונים — ‪ 440‬בעי‪-‬י פ בימי — ודבקו פ ליתא — ‪ 450‬ולהרג פ ולהרוג‪ 452 —.‬וחשבתי‬ ‫פ ותשבתוי— ‪ 454‬על פ אל —‪ 458‬מעלה פ למעלה — ‪ 461‬יתברך פ ית —‪ 462‬דאדון פ ליתא — ‪ 468‬בזאו פ‬ ‫בטאו — ‪ 471‬ובאש פ ובאר — ‪ 478‬פגיי־ם פ עיניהם — ‪ 485‬ומד פ מה — ‪ 489‬משמרתו פ ליתא — ‪ 492‬ועצים פ‬ ‫ועצמים — ‪ 532‬ועמקות ק ועמודות‪ ,‬פ ועומקות — ‪ 545‬פועלי פק פועל — ‪ 551‬ובמקום פק ובמקומות — ‪ 557‬לו פ‬ ‫ליתא — ‪ 562‬באדני פ בי — ‪ 567‬יתברך פ ית — ‪ 568‬אמרה פ ליתא — ‪ 570‬אלא פ ליתא — ‪ 577‬לבטלה פ בטלה —‬ ‫‪ 582‬דרבד פ דבה — ‪..‬פלאד פ ונפדאד — ‪ 583‬מתלאה פ מלאה — ‪ 587‬וקצתם פ וצתם — ‪ 589‬גלינו פ גליאנו —‬ ‫‪ 590‬כי פ בי —הסבלים פ דשכלים — ‪ 594‬ורן בם והם‪ ,‬ק ואנחנו — ‪ 598‬יתברך פ ית — ‪ 600‬עשו פ ועשו —‬ ‫‪ 601‬מקואות פ מקומות — ‪ 604‬דירתם פ היות — ‪ 618‬אזכרה פ אזכרם — ‪ 633‬על פ אל — ‪ 635‬היית פ היתה —‬ ‫‪ 637‬אמרת פ אמר — ‪ 651‬כך דיתה פ בך היכה — ‪ 656‬נסיתי פ נוסיתי — ‪ 657‬תביט פ תבט—‪ 660‬סלם פ הסולם —‬ ‫‪ 661‬אלינו פ אלי —‪ 669‬זקנינו פ זקינו —‪ 681‬משה פ משה —‪ 684‬רעואל פ רעול—ופורה פ ופואד—‬ ‫‪ 700‬רבי עקיבא פ עקיבר — ‪ 702‬על פ אל — ‪ 703‬ברבי פ בר — ‪ 704‬ברוניטה פ ברוריד — ‪ 708‬דחסיד פ דסיר —‬ ‫‪ 709‬מלחם פ אלחם — הרב רבי פ ד ר —‪ 716‬נתנו פ ניתנו —‪ 718‬חסידי פ חסדי —‪ 719‬בשכלם פ בסולם —‬ ‫‪ 722‬אמונתם פ אמנתם — ‪ 726‬דאלדים יתבי־ך פ האלה ית — ‪ 728‬האמתי פ דאמתית — ‪ 737‬והרדום פ והתום —‬ ‫‪ 739‬בשמעי פ כשמעי — ‪ 741‬מלאו פ מלאד — ‪ 742‬בימיני פ בימימי — ‪ 754‬חפות פ היפות — ‪ 757‬מתנוססות פ‬ ‫מתבוססות — ‪ 768‬חטא רבים פ ליתא — ‪ 772‬אל פ על — ‪ 777‬אכזרית פ אכזריות — אותר פ אותם — ‪ 795‬אמרתי פ‬ ‫אמדתי — ‪ 801‬חשבתי פ חשבת— ימותי פ מתו — ‪ 806‬כאשר נבהלה פ כאשד נבהלתי — ‪ 810‬וירד פ ליתא — ‪826‬‬ ‫תעלה פ תעדה — ‪ 839‬אלי פ אל — ‪ 843‬יפוצו פ ויפוצו — ‪ 853‬שבח לאל פ ש״ל — ‪ 866‬שקמת פ שקמתי — ‪871‬‬ ‫לפרשו פ לפירושו — ‪ 875‬וברכתים פ וברכתי אותם — ‪ 889‬חידתי פ את חידתי — ‪ 906‬למן דיום הזד פ למו‬ ‫כיום — ‪ 913‬ונגדם פ ולנגדם — ‪ 915‬אפו פ איפר — ‪ 917‬הנמצאה פ דנמצא — ‪ 936‬מאדבת פ מארבל — ‪ 940‬ירויון‬ ‫ם ורויון— ‪ 941‬אדני פ דש — אשר פ ליתא — ‪ 942‬וזרעו פ וזרועו — ‪ 945‬לו פ לא — ‪ 955‬האימד פ דאוימד —‬ ‫‪ 966‬עד פ עם — ‪ 969‬לתתו פ לרדד— ‪ 973‬דשכיח פ השביח — ‪ 980‬מלכי פ מלאכי‪ 983 —.‬סבב פ סיבב — ‪987‬‬ ‫ובראותו פ ובראותי — ‪ 992‬מלחמת פ את מלחמת — ‪ 994‬נתנו פ ניתנו — ‪ 996‬דראני פ דראיתי — ‪ 998‬אליו פ‬ ‫אל — למי פ למה —‪ 1005‬כמר אלמנות פ וכמה אלמנות —‪ 1016‬או אל ם ואל ‪ 1027-‬ועד פ )רווח של ‪17‬‬ ‫אותיות‪ ,‬ואחרי זה נוסף ( וכן י*י רצון‬

‫נ ‪5 77‬‬

‫ביבליוגראפיה‬ ‫קיצורים‬ HB JQ R

H eb räisch e B ib lio g rap h ie (‫) המזכיר‬ T h e Jew ish Q u arte rly R eview

MGWJ

M o n a tss c h rift fü r G es ch ich te u n d W issen sch aft des J u d e n th u m s

W Z JT h

W issen sch aftlich e Z eitsc h rift fü r Jü d isch e T h eo lo g ie

ZDM G Z fH B

Z eitsc h rift d er D eu ts ch e n M o rg en län d is ch en G esellsch aft Z eitsc h rift fü r H eb räisch e B ib lio g rap h ie

154 1

‫ ערך כתב וערך עבר‬,(‫ תשבי)ש~א‬,‫בחור אליהו‬ 1557

(‫ צרי היגון)שי״ז‬,‫בן שמעון שאול‬ 1 6 0 0 -2

‫ פרג‬,‫גיהנם וגן עדן ביכל‬ 1700

, ‫ה‬, ‫ד‬, ‫ ג‬, ‫ ג‬, ‫ב‬, ‫א‬

,(1740—‫ מהדורה שניה )ת״ק‬, ‫ נב‬, ‫ כט‬, ‫ ם‬- ‫ ם‬, ‫ ח‬, ‫ ז‬, ‫ ז‬- ‫ ו‬, ‫ ו‬, ‫ ה‬,(‫ יד חרחים )ת״ם‬, ‫חפץ גרשם‬ ‫ נד‬, ‫ה‬ 1715

W o lf J Ch , ‫ ר עמנואל בן שלמה‬B ib h o th e c a H e b r a e a 7, 951—952 1786

,[ ‫ בהביסם גוית אדם אחרי מותו ] הוי השוכב על מטות שן‬,‫ והוא אמון עלי תולע‬,‫ דברי חכם אל זד‬,[‫ע ל ]■־עמנואל‬ 3 ‫ עמוד‬,‫ מבחר דמאסף‬,‫ בכורי העתים תקפ״ז‬,‫ עמודים א—ב‬,‫המאסף לחדש תשרי תקמ״ו‬ 1802

D e‫־‬R o ss 1G B , E m m a n u e le , D izio n a r io s t o r i c o d e g h a u to r i e b r e i e d e lle lo r o o p e r e , 112— 114 1835

Jost I M B e i t r a g zu r jü d is c h e n G e s c h ic h te u n d B ib lio g r a p h ie W ZJTh 1, 362—366 1836

D elitzsch F ra n z Z u r G e s c h ic h te d e r jü d is c h e n P o e s ie , 52— 5 4 ,1 4 4 Z u n z L , A n a l e k te n 4 J e h u d a b e n M o s e s R o m a n o W Z JT h 2, 321— 330 G e s a m m e lte S c h r if te n 7/7(1876), 155— 161 1837

Jo s tl M

W Z JT h 3 34

Z u n z L , A n a le k te n

5 J oa b

W Z JT h 3, 46— 58

[578

G e s a m m e lte S c h r if te n I I I (1876), 167— 177

‫ביבליוגראפיה‬ 1839

D e R o ssi G

B , H is to r i s c h e s W ö r te r b u c h d e r jü d is c h e n S c h r if t s t e ll e r u n d ih r e r W e r k e y ü b e r

s e t z t vo n D r H a m b u r g e r , 277

K ra ft C , P r o b e n j ü d i s c h e r D ic h tu n g e n

1 E in le itu n g in d ie M a c h b e r o th d e s I m m a n u e l , Is ra e -

litische A n n ale n I 28— 30 37— 38 Z u n z L , A n a l e k te n 6 R o m A 1270 b is 1330

W Z JT h 4 193— 198 G e s a m m e lte S c h r if te n I I I

(1876), 177— 185 1843

S id er [S teinschn eid er] M

I m m a n u e l B io g r a p h is c h e u n d lite r a r - h is to r is c h e S k i z z e , L ite ra tu r-

b la tt des O rien ts IV, 1— 9 17— 25 33— 40 58— 62

G e s a m m e lte S c h r if te n I (1925),

271— 308 1844

S a b b a th b la tt N o 44 1845

Z unzL

Z u r G e s c h ic h te u n d L it e r a t u r

2 te A uflag e (1919) 223 2 9 9 ,3 8 3 1846

[‫ ]על אבן בחף לעמנואל‬v —1 1 1 ,(‫ קובץ על יד א )תר״ו‬,‫דוקם ירודה‬ 1847

S tein sch n eid er M

Manna

13— 19 111 1849

D u k es L

L ite ra tu rb la tt des O rien ts X 11— 15 1 8 5 2 -6 0

S tein sch n eid er M , C a ta lo g u s h b r o r u m h c b r a e o i u m in B ib li o th e c a B o d le ia n a , 1057— 1058, Zw eite (faksim ile) A u flage (1931) 1853

M e rc u n F , L e zio n e X I in f o r m a d i l e t t e r a e tc lb 5 5

Z u n z L , D i e s yn a g o g a le P o e s ie d e s M i t t e l a l t e r s 318 — 320 Z w eite A uflag e (1920), 318— 320 1856

35—32 ,(‫ משדי ספרד ואיטליא נלקחים )תרט״ז‬,‫ ציצים ופרחים‬,‫ניער אברדם‬ G eig er A , J ü d is c h e D ic h tu n g e n /, 58— 62 1857

305—304 ,(‫ עמודי העבודה)תרי״ז‬,‫לנדסרוט אליעזר‬ 1859

St [Stein sch n eid er M ] H B II 21 1860

‫ קבוצת‬,‫ דניאל אוהב לעמנואל הרומי‬, 125—121 ,(‫ )תר״ך‬2 ‫ אוצר נחמד‬,(‫ )דניאל אורב לעמנואל‬,‫גייגר אברהם‬ 301—296 ,(1910 —‫ הוצאת שמואל אבררם פוזננסקי)תר״ע‬,‫מאמרים‬ G eig er A , D e r J u d e M a n o e l l o , d e r F r e u n d D a n te ' s H B III, 59 — 60 G eig er A , I m m a n u e l d e r F r e u n d D a n te s M ag azin fü r die L ite ra tu r des A uslan d es 3, 28 ff

[579

‫ביבליוגראפיה‬ Jona S

E r c o r e d u D a n te

M unk S

, L e p o e te j u i f M a n o e llo , a m i d u D a n te ,

U niv ers Isra élite X V 681 ff

d e M a n o e llo e t d e la D iv in a C o m e d ia

C/mvers Israélite X V , 505— 514

1 8 6 2

S o av e M

E d u ca to rc Israelita X , 275

B r e v i n o tizie s u l p o e ta E m m a n u e le d i R o m a 1 8 6 1

D ’A n co n a A

, O s s e r v a zio n i s o p r a a lc u n i p u n ti d ' a r te e d i s to r ia s tu d ia ti n e i p o e ti tr e c e n tis tiy

R iv ista ita lian a di scienze lettere ed a rti colle effem end i della p u b b lic a is tru z io n e IV, 5 F ü rs t J

B ib lio th e c a J u d a ic a I I

S o av e M

92— 93

, D a n te A lig h ie r i e i l p o e ta E m m a n u e le ,

C o rriere Israelítico II, 221— 227, C ecchetis,

V en ezia 1863 1 8 6 5

F ü rs t L

, M a n o e llo ,

Illu strierte M o n atsh e fte fü r die g esam ten In teressen des Ju d e n th u m s I,

105— 110 187— 194

‫]על כתב־יד‬

, H e b r ä is c h e H a n d s c h r if te n in P a r m a

S tern M E

, T o fe t u n d E d e n o d e r d ie D ivin a C o m m e d ia d e s I m m a n u e l b e n S a lo m o a u s R o m

Zunz L , L ite r a tu r g e s c h ic h te (1875), 184

H B V III 30

[ ‫שטרן‬

P e rreau P

368,

d e r s yn a g o g a le n P o e s ie ,

G e s a m m e lte S c h r ifte n I I L A n a le k te n

1 8 6 7

G eig er A W ehl F

D e i D i c h t e r I m m a n u e l d e r F i e u n d D a n t e ' 1s M a n o e llo b e n S a la m o

Jü d isch e Z eitsch rift 5 286— 301

d e r H e in r ic h H e in e d e s X I V

J a h ih

D eu tsch es M u seu m 43

513 1 8 6 8

L u zz atto S D

A p p e n d ic e a ll o p é r a in tito la ta

s e c o lo X V I I I d i C a m illo U g o m

2 e d iz

D e ila le tte r a tu r a

ita h a n a n e lla s e c o n d a m e ta d e l

16 1 8 6 9

G eig er A , Jü d is ch e Z eitsc h rift 7, 69 1 8 7 0

Paur Th I m IV 451

m a n u e l u n d D a n te

J a h rb u c h d er d eu tsch en D an tcg esellsch aft 111 423 429 447

670

S tein sch n eid er M

, H e b r ä i s c h e H a n d s c h r i f t e n in P a r m a

HB X

100

1 8 7 1

D e-B en ed etti S

, I

T e o lo g i

n a tu r a li,

s q u a r c io

del

P a r a d is o

di

M a n o e llo

R om an o

ve r s io n e

d a ll e b r a ic o

G eig er A

Jü d isch e Z eitsc h rift 9 198

G eig er A

, I m m a n u e l u n d D a n te \o n D r

S tein sch n eid er M , I m m (1925) 322— 326

a n u e l u n d D a n te

T h eodor P a u t U b e i s ic h t

M G W J X X 327— 331 H B X I 52— 55

G e s a m m e lte

S c h r ifte n

I

1 8 7 2

, 3 ‫ השחר‬,(‫י האנשיםדבקובים בשם דניאל במחברת תופת ועדן לדמשורר עמנואל‬-‫ דניאל )מי המד ש‬,‫מילר דוד הינריך‬ 487-479

[580

‫ביבליוגראפיה‬ C a ro fa lo C ohnA

, L e tte r a tu r a e filo s o fía X V I I I , X L I I , X L I I I B ib lio g r a p h is c h e M a te r ia lie n

G ra e tz H

G e s c h ic h te d e r J u d e n V I I

M G W J 21(4), 426

131 264—

427 V III (1873), 294

H alb e rs ta m m S J

B e r ic h tig u n g zu d e n b ib lio g r a p h is c h e n M a te r ia lie n ,

S tein sch n eid er M

I m m a n u e lu

M G W J 21(4), 480

1 8 7 3

D a n ie l

H B X III 115— 116,

G e s a m m e lte S c h r ifte n

I

{ 1925),

326 1 8 7 4

134—105 ,(1879 —‫ מהדורה שניר )תר״מ‬, 124—96 ,(‫ תולדות חכמי ישראל ג)תרל ד‬,‫שולמן קלמן‬ C ard u c ci G

S tu d i le tte r a n

D e-B en edetti S

, R iv is ta b ib lio g r á fic a in to r n o a lla tr a d u zio n e d e l S e p p ili d e ll

d i M a n o e llo ,

S eppilli S

260— 263 273 I n fe r n o e P a r a d is o

A n n u a n o d Soc italian a p er gli S tu di O rien ta it II 276—

, V is io n e d e W

I n fe r n o e d e l P a r a d is o

R o m a n o , D e B a lzo

P o e s ie d i m ille a u to r i

c h e fi l a

28 a

e d u ltim a M e k a b e r a d i I m m a n u e le

in to r n o a D a n te A lig h ie r i e tc

II

1 8 7 6

S tein sch n eid er M

II B u o n a ro tti 85 1 8 7 8

St [S tein sch n eid er M ] H B X V III 88 1 8 7 9

L attes M , II M ose, A n to lo g ía israelítica C o rfu , II, 362— 263, r a t u r a e s t o r i a g i u d a i c a 30

N o tiz ie e d o c u m e n ti d i le tte -

St [S teinschn eid er M ] H B X I X 73— 74 97 1 8 8 1

K au fm a n D

G e s c h ic h te

d e s E r zie h u u g s w e s e n s

G ö ttin g e r G ele h rte A nzeigen 1640— 6 4 ,

uu d der

K u ltu r

der

G e s a m m e lte S c h r ifte n

a b e n d lä n d is c h e n II

J u den

(1910), 232— 233

1 8 8 1 - 2

S tein sch n eid er M E i n B b o d e VII 166— 167

r ie f d es I m m a n u e l b

S a lo m o b

J e k u tie l a n H ille l

Israelitisch e L etter-

1 8 8 2

P crrcau A

L a C á n tic a d i S a lo m o n e

S tein sch n eid er M

Im m a n u el

M sc C o rfu 21

Encycl d er W issenschaften u nd K ü n ste 32 169— 175 1 8 8 4

G u d em a n n M

G e s c h ic h te d e s E r z ie h u n g s n e s c n s u n d d e r C id tu r d e r J u d e n in I ta lie n

108— 147

314— 316 S tein sch n eid er M

l e ttc r a tu r a ita lia n a d u

G iu d e i

34 II B u o n a ro tti S e r i e l l Vol VI (1871)

!89 — 198 VIII (1873) 30— 35 130— 146 X I (1876) 82— 95 1 8 8 5

B acher W K au fm a n n

Im m a n u el h N o tize n

I

S a lo m o s E b e n B o c h a n

M G W J 34 241— 257

Z u I m m a n u e ls E b e n B o c h a n

[581

M G W J 34 335— 336

‫ביבליוגראפיה‬ M a zz atin ti G M odona L

B o s o n e d a G u b b io e le s u e o p e r e , S tu d i d i F ilo lo g ía R o m an z a I 330— 333 U n a p o e s í a m e d ita d i M a n u e llo , g i u d e o , V essillo Isra elítico X X X III, 380— 386

S iegfried C

E in e P r o b e a u s d e n M a k a m e n d e s I m m a n u e l R o m i Ja h rb ü c h e r fü r o ro te stan ti-

sehe T h eo lo g ie X I, 289— 1 8 8 6

D ubnow S

I m m a n u il R i m s k i

K arp eles G

W o sc h o d I I I —V

G e s c h ic h te d e r jü d is c h e n L ite r a tu r

II, 728—734 Z w eite A uflage (1909), 108— 114,

D ritte A u flage (1921), 104— 111 D elitzsch F ra n z Z w e i k le in e D a n te s tu d ie n , Z eitsch rift fü r kirch liche W issen sch aft 41 — 50 B erg er H , R

B e n ja m in b J e h u d a u u d s e in C o m m e n ta r zu E s r a u n d N e h e m ia , M a g az in fü r

d ie W issen sch aft des J u d e n th u m s 210— 213 S ac erd o te G

D e l B a lzo P o e s ie d i m ille a u to r i in t o r n o a D a n te A lig h ie r i e tc I 493— 565

M a n o e l G iu d e o a B o s o n e in r i s p o s t a a l s o n e t t o d i B o s o n e in t o r n o la m o r t e d i D a n t e , D e l B a lzo

P o e s ie d i m ille a u to r i in to r n o a D a n te A lig h ie r i e tc

I 304— 316

1 8 9 0

L u z z a tto S D , E

p is to la r io ita lia n o

II, 803 (1854 ‫) במכתב משנת‬

M a g azin 274, 327 1 8 9 2

C h o tz n e r J

I m m a n u e l d i R o m i, a th i r te e n th C e n tu r y h e b r e w p o e t a n d n o x e l i s t ,

H e b r e w H u m o u r a n d o th e r E s s a y s

P la to I

Z u r G e s c h ic h te d e r E x e g e s e ,

J Q R IV, 64— 89

(1905) 82— 102 D isse rtatio n , H alle 1 8 9 3

B e rlin er A Serví F

G e s c h i c h t e d e r J u d e n in R o m I I

— 1 53— 54

, D a n te e g li E b r e i, 1 8 9 4

B ach er W ,

D ie

W u n sch e

h e b r ä is c h e S p r a c h w is s e n s c h a ft

D ie J ü d is c h e L itte r a tu r I I

(vo m

10

b is

zu m

16

J a h r h u n d e r t)

W in te r -

214 — 215 1 8 9 5

T h e n in th M e h a b b e r e th o f E m a n u e le d a R o m a a n d th e T r e so r o f P e u e d e C o t b i a c ,

S ace rd o te G

J Q R V II 711— 728 S ac e rd o te G

I m ita to r ¡ d i D a n te n e lla l e t t e i a t u r a g iu d a ic a

V essillo Israelítico X L III 213— 216

249— 252 1 8 9 6

43—19 ,(‫ אחיאסף ד )תרנ״ ו‬/ ‫ ר עמנואל רומי ומחברותיו‬/‫ ון‬1‫ברנפלד שמ‬ B ro d y H

Israelitisch e M o n atssc h rift, B eilage zu ‫ ״‬Jü d isch e P re sse” N o 2, 6

S u lzb ach A

W in ter J

V og elstein H

R leger P

W u n sch e A

D ie J ü d is c h e L i tte t a tu r I I I

G e s c h ic h te d e r J u d e n in R o m / ,

82— 84 193— 201

421 — 440

1 8 9 6 - 7

B e rn fe ld S

D ie

M a h b e r o th

'I m m a n u el h a -R ó m T s

[582

Z f H B I, 54— 56

‫ביבליוגראפיה‬

1897 384 , 260—248 , 159 ,(‫ז‬-‫ תועום שאיל פינחס רבינוביץ)תרנ׳‬,‫ דברי ימי ישראל ה‬,‫גי־ץ צבי‬ 258—257 ,(‫ תועים צבי מלסר)תרנ״ז‬,‫ ספרות ישראל‬,‫שסייבש^יידר משה‬ K ra u s F X ,

D a n te

s e in L e b e n u n d s e in

146

W erk

1 8 9 8

122—87 ,(‫ תועום א״ש פרידברג)תרנ״ם‬,‫ התורה והחיים ב‬,‫גידמ! משה‬ K au fm a n n D , M odona L

M a n o e llo e t le D a n te

R ev u e des E tu d es Ju iv es X X X V II 252— 258

, R i m e \ o í g a n d i I m m a n u e l e R o m a n o , p o e t a d e l X I V s e c o 10

1 P 9 9

K au fm a n n D ‫י‬

M a n o e llo

und

A llg em eine Z eitu n g des J u d e n th u m s 63

D a n te

330— 3 3 2 ,

G esam m elte S ch riften I (1908) 151— 160 K ayserlm g ,

Z f H B III, 126— 127

S e b a s tia n C u r tiu s [u n d I m m a n u e l],

1 9 0 2

S tein sch n eid er M

P u r im

u n d P a r o d ie

M G W J 46(10) 475 1 9 0 4

E lb o gen I ,

Im m a n u el b

M odona L

, V ita e o p e r e d i I m m a n u e le R o m a n o

C a ss u to U

V ita e o p e r e d i I m m a n u e le R o m a n o

S o lo m o n b

T h e Jew ish E n cy c lo p ed ia V I, 563— 565

J e k u th ie l

V ogelstein H ,

D a n te A lig h ie r i,

C a ss u to U

e le m e n to ita lia n o n e lle

F ir e n ze

1904, R iv ista Israelítica I, 28— 32

T h e Jew ish E n cy clo p ed ia IV , 435— 436 1 9 0 5

V

M e c h a b b e r o th

litica II (1905) 29— 38 J 0 9 — 115 C h o tz n e r J , K ras n y G

156— 163

1

D a n te

d i I m m a n u e le

R om ano

, R iv ista Israe-

235— 244 III (1906)

23— 26

82— 102

H e b r e w H u m o u r a n d o th e r E s s a y s

, I m m a u u u e l R im s k y

”

199— 205

W o sch o d I —I II, 109—111 1 9 0 6

78-74 ,(‫ שירת ישראל)תרס״׳ו‬, ‫ בן ציון ש‬, ‫ ביאליק ח נ‬, ‫רב יצקי י ח‬ 1

9

0

7

-

8

C h a je s H P

Z f H B X I 159

C hajes H P

N o te s u lle M e h a b b e r o th d i I m m a n u e le R o m a n o

R iv ista di S tu d iO n e n ta li I (1 9 0 7 \

197— 206 II (1908) 237— 238 D av id s o n I

P a r o d y in J e w i s h L i t e r a t u r e

17— 19 1 9 0 8

E schw ege S B

Im m a n u el ben

S a lo m o n

b e n S a lo m o n zu m H o h e n h e d e

G ro ss H

gen

I m m a n u e l R o m i, D e r K o m m e n ta r d e s I m m a n u e l

4— 27 M G W J 52 257— 260

D i e S a t i r e in d e r j ü d i s c h e n L i t e r a t u r

S tein sch n eid er M

R a n g s tr e ith te r a tu r N o

136*/, 80— 83 1

9

0

8

-

9

122-121 ,(‫ )תרם ח‬2 , 55—49 ,(‫ )תרם ז‬1 ‫ הקדם‬,‫ הערות למחברות עבעוא־י‬,‫חיות צבי פרץ‬

583 ‫נ‬

‫ביבליוגראפיה‬ 1910

83—79 ,(‫ )תרס׳׳ס‬3 ‫ הקדם‬,‫ נוסחאות אחרות למחברות עמנואל‬, p ‫חיות צבי פ‬ Z in b e r g S

I m m a n u e l R i m s k y ( I m m a n u il B

S o l o m o n ) , Y e v r e y s k a y a E n t s ik l o p e d i a V I I I

156-162 1911

,(1955) ‫ כרך שגי‬,‫ מהדורה ישראלית‬,34—1 ,(‫ מגבורי האומה סב )תרע״א‬,‫ רבי עמנואל הרומי חמנו‬,‫ברמן שלמה‬ 182-174 R h in e A B , T h e s e c u l a r H e b r e w P o e t r y o f I t a l y , J Q R N S I , 3 4 6 — 3 4 8 1912

98—97 ,(‫ אוצר ישראל ח)תרע״ב‬,‫עמנואל בן שלמה בן יקותיאל‬ P a ta i J

H e b e r k o lto k I

2 2 8 — 265 1913

56—47 ,(‫ דברי ימי היהודים ברומה ב )תרע״ג‬,‫ברלינר אברהם‬ 1915 H ir s c h f e ld H

I m m a n u e l o f R o m e a n d o th e r p o e ts o f th e J e w ish C r e e d ,

J Q R N S V, 529— 536

1 9 1 8 - 9

M a rx A

, A lis t o f p o e m s o n th e a r tic le s o f th e c r e e d ,

J Q R N S IX , 306— 310

1 9 1 9

P alacio s A

L a e s c a to lo g ia m u s u lm a n a e n la

D ivin a C o m e d ia

323

Pizzi G io rn a le S to n c o d ella le tte ra tu ra italian a L X X IV 109 1 9 2 0

G abor I

M a n o e llo d e te e s k o lte s s e te

H irsch feld H

, T h e a u th o r o f th e

M assera A F

Y ig d a l H y m n ,

J Q R N S X I, 86— 88

S o n e t ti b u r le s c h i e r e a lis t ic i d ° i p r im i d u e s e c o h

r iv e d u ta e a g g io r n a ta d a L u ig i R u s s o (

B ari

L a te r za

n u o va e d izio n e

1940) 145— 147 384 1 9 2 1

B lustem G

S t o n a d e g h E b r e i in R o m a ,

C a ss u to U

D a n te e M a n o e llo

G o lla n cz H H alp c r B

T oph et a n d L dcn

73— 81

( H e ll a n d P a r a d i se )

, P o s t-b ib lic a l lite r a tu r e , A n a n th o lo g y ,

146— 150

R a llin o R iv ista di S tu d i O rien tal! VIII 818 1 9 2 1 - 2

D a n te u n d M a n o e llo C a ss u to U te ra tu r X X I V 9 0— 121

J a h rb u c h des V ereins fü r Jü d isch e G es ch ich te u n d L i1 9 2 2

‫ שח—שטו‬,(‫ מבחר דשירד דעברית )תרפ״ב‬,‫ וינר מאיר‬,‫ברודי חיים‬ 1 9 2

M e iselsS

J

M a n o e l l o u n d D a n te 1 9 2 5

(‫ מונוגרפיה )תרפ ר‬,‫ עמב אל דרומי‬,‫טשר^יחובסקי שאול‬ S tein seh n eid er M

G e s a m m e lte S c h r ifte n I

271— 308 320— 326

[584

‫ביבליוגראפיה‬ ‫‪1 9 2 5 -6‬‬

‫ריבקינד יצחק‪ ,‬דקדוקי־ספרים )לחקר הרפתחות הדפום העברי(‪ ,‬קרית־ספר ב )תרפ״ה(‪(58 ,‬‬ ‫‪J Q R N S X V I 209— 212‬‬

‫‪Im m a n u el o f R om e,‬‬

‫‪Endow H G ,‬‬

‫‪1 9 2 6‬‬

‫גרינבלאס ]גורן[ נתן‪ ,‬מן הכוננית )רשימות קצרות( א‪ ,‬דבר‪ ,‬עתון פועלי ארץ ישראל‪ ,‬מוסף לשבתות ולמועדים‪,‬‬ ‫בליון לב )רצו(‪ ,‬יום שלישי ד סיון תרפ״ו‪ 18 ,‬מאי ‪ , 1926‬עמוד ‪3‬‬ ‫‪Italian H eb rew L ite ra tu re 9— 51 222‬‬

‫‪m a n u el o f R om e‬‬

‫‪M o rais S , I m‬‬

‫‪192 7‬‬

‫לחובר פ ‪ ,‬תולדות הספרות דעברית החדשה א)תרפ״ח(‪7 ,‬‬ ‫‪1928‬‬

‫עפשטיין ברוך הלוי‪ ,‬ניקור ברוך‪ ,‬חלק המבוא )תרפ״ח(‪193—189 ,‬‬ ‫עריק מאקס‪ ,‬די געעדכטע פון דער יידישער ליטעראטור‪333—332 ,‬‬ ‫‪C as su to U , B e s p r e c h u n g e n , M G W J 72 (36) 213— 218‬‬ ‫‪1 9 2 9‬‬

‫דוחו‪ ,‬ישראל‪ ,‬יגדל אלדים חי וישתבח נמצא ואין עת אל מציאותו‪ ,‬אוצר השירה והפיוט ב )תרפ״ט(‪267—266 ,‬‬ ‫טביוב י ח ‪ ,‬ר עמנואל בן שלמד הצפרוני מרומא‪ ,‬אוצר השירה והמליצה )תרפ״ט(‪193—178 ,‬‬ ‫‪Jüd isch es L ex iko n III 10— 11‬‬ ‫‪M G W J 37 303 — 305‬‬

‫‪M eiseis S‬‬

‫‪I m m a n u e l b e n S a lo m o R o m i‬‬

‫‪Z w e i m i s s v e r s t a n d e n e S t e l l e n in I m m a n u e ls M a c h b a r o t‬‬

‫‪M G W J 37 305‬‬

‫‪Z u I m m a n u e ls S p r a c h e‬‬

‫‪M G W J 37, 305 — 308‬‬ ‫‪M G W J 37 488‬‬

‫‪Sonne 1 ,‬‬

‫‪W ilen sk y M ,‬‬

‫‪, E zw id e r u n g e n‬‬

‫‪N o c h m a ls I m m a n u e l R o m i‬‬

‫‪C a ssu to U‬‬ ‫‪C as su to U‬‬

‫‪1 9 2 9 - 3 8‬‬

‫‪E n ciclop edia Ita lian a XVI I I 888 — 889‬‬

‫‪, Im m a n u el R om a n o,‬‬

‫‪C a ssu to U‬‬

‫‪1 9 3 0‬‬

‫ברנפלד שמעון‪ ,‬עמנואל הרומי ומחברותיו‪ ,‬בני עליה‪ ,‬קבץ מונוגרפיות‪ ,‬ספר ראשון)תרצ״א(‪118—93 ,‬‬ ‫‪, 121— 125‬‬

‫‪Ü b e r s e tzu n g d e r M a q a m e n d e s H a r in‬‬

‫‪D ie h e b r ä is c h e‬‬

‫‪S ch irm a n n J ,‬‬

‫‪1 9 3 1‬‬

‫‪E n cy clo paed ia Ju d a ic a 8, 402— 406‬‬

‫‪I m m a n u e l b e n S a lo m o b e n J e k u th ie l h a -R o m i‬‬

‫‪C as su to U‬‬

‫‪1 9 3 3‬‬

‫דוחון ישראל‪ ,‬עמנואל מרומא )בן שלמה( ]רשימת שיריו[‪ ,‬אוצר השירה והפיוט ד )תרצ״ג(‪460—459 ,‬‬ ‫דובנוב שמעון‪ ,‬דברי ימי עם עולם ה)תרצ׳‪-‬ד(‪ ,‬תרגום ברוך קרופניק‪260—259 ,‬‬ ‫‪A m erican A cadem y fo r‬‬

‫‪L ite r a tu r e‬‬

‫‪H ebrew‬‬

‫‪in‬‬

‫‪A p h o r is m s‬‬

‫‪and‬‬

‫‪P r o ver b s‬‬

‫‪D a v id s o n Israel‬‬

‫‪Jew ish R esearch P ro ceed ing s IV (1932— 1933), 33— 42‬‬ ‫‪2, 65 — 74‬‬

‫‪A H is to r y o f J e w ish L ite r a tu r e‬‬

‫‪W a x m an M eyer,‬‬

‫‪1 9 3 4‬‬

‫ז״ד ישעיד‪ ,‬ספרות רמוסר ודפילוסופיה בשירי עמנואל הרומי‪ ,‬תרביץ ה )תרצ״ד(‪340—324 ,‬‬ ‫שירמן חיים‪ ,‬מבחר דשירד העברית באיטליה )תרצ ד(‪ ,‬קלז—קסז‬ ‫‪1 9 3 5‬‬

‫יעבץ זאב‪ ,‬תולדות ישראל יב )תרצ ד(‪134—133 ,‬‬ ‫‪P ro ceed ing s o f tne A m erican A cad em y fo r Jew ish R esearch‬‬

‫‪[ 5 8 5‬‬

‫‪a n u el o f R om e,‬‬

‫‪Lew is S H , I m m‬‬ ‫‪VI 277— 308‬‬

‫ביבליוגראפיה‬ ‫‪19a6‬‬

‫זנה ישעיהו‪ ,‬אגרת מוסרלקלונימרם בן קלוגימום‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬סדרה הדשה ספר א )י״א()תרצ״ו(‪ ,‬צה—צח‬ ‫‪1940‬‬ ‫‪J Q R X X X , 374— 378‬‬

‫דוחון ישראל‪ ,‬מפתח החרוזים בשירי עמנואל הרומי‪,‬‬ ‫ילין דוד‪ ,‬חורת השירה הספרדית )ת״ש(‪6 , 242 , 231 , 223-222 , 170-169 , 144—143 , 137 , 117—116 ,‬ל‪, 277—2‬‬ ‫‪319 , 317 , 312 , 298‬‬ ‫‪R h y m e s in H e b i e w P o e t r y ,‬‬

‫‪1941‬‬

‫בת־יהודה גאולה‪ ,‬יהודה אלחריזי ועמנואל הרומי)תש״א(‬ ‫ז ק ]ז רגנסקי[ משה אליהו‪ ,‬ריח שירה‪ ,‬גליונות יב)תש״א—תש״ב(‪78—77 ,‬‬ ‫‪T h e U n iversal Jew ish E n cy clo ped ia 5, 544‬‬

‫‪I m m a n u e l b e n S o lo m o n ,‬‬

‫‪M eisels S am u el‬‬

‫‪1942‬‬

‫שווארץ י י ‪ ,‬העברעאישע פאעזיע‬ ‫‪1943‬‬

‫צינבערג י ‪ ,‬די געשיכטע פון דער ליטעראטור ביי יידן ‪292—267 11‬‬ ‫קרופניק ברוך‪ ,‬עמנואל הרומי‪ ,‬אנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית ‪1397—1396 , 3‬‬ ‫‪H alp e r B , P o st-b ib lical lite ra tu re A n an th o lo g y , E nglish T ra n sla tio n , 188— 193‬‬ ‫‪1945‬‬

‫אברונין אברהם‪ ,‬באורים ותקונים בשירת קדמונים‪ ,‬גליונות יח )תש״ה—תש״ו(‪170—169 ,‬‬ ‫הברמן א מ ‪ ,‬ברן־ יחד‪ ,‬ילקוט שירי תפלה עתיקים גם חדשים )תש״ה(‪ ,‬קיד‬ ‫‪1946‬‬

‫הברמן א מ ‪ ,‬מבחר השירה העברית ערוך ומתוקן על־ידי חיים בראדי בהשתתפות מאיר וינר‪ ,‬מדדורה מקצרת מתק‪-‬ד‬ ‫ומבארת)תש״ו(‪ ,‬רעט—רפג‬ ‫‪119, 120, 130, 140— 146, 148, 219, 242, 394‬‬

‫‪T h e H is to r y o f th e J e w s o f I ta ly‬‬

‫‪R o th C ,‬‬

‫‪1947‬‬

‫אברונין אברהם‪ ,‬עיונים בשירת עמנואל הרומי‪ ,‬לשוננו טו)תש״ז(‪189—184 ,‬‬ ‫אנציקלופדיה כללית‪ ,‬מסדה)תש״ז(‪ ,‬כרך ה‪545—544 ,‬‬ ‫קלוזנר יהודה אריה‪ ,‬הנובילה בספרות דעברית )תש״ז(‪77—73 ,‬‬ ‫קלוזנר יוסף‪ ,‬שאולטשרניחובסקי האדם והמשורר )תש״ז(‪239—235 , 183 ,‬‬ ‫‪1948‬‬

‫זנה ישעיה‪ ,‬דועד דכללי באיטליה— אב לועד ארבע ארצות בפולין‪ ,‬התקופה לב— לג)תש ח(‪634—633 ,‬‬ ‫יערי אברהם‪ ,‬עיונים באינקונבולים עבריים‪ ,‬קרית־ספר כד )תש״ח(‪159 ,‬‬ ‫תרן חיים‪ ,‬שירי ארבה בישראל מימי קדם עד ימינו )תש״ח(‪82—73 ,‬‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪E n ciclo p ed ia Ju d a ic a C a ste lla n a 590— 592‬‬

‫‪J m m a u u e l b e n S h lo m o d e R o m a‬‬

‫‪1 9 5 0‬‬

‫אטר מ ‪ ,‬דדוצאה דחדשר של מחברות עמנואל ]מדדורת דברמן[‪ ,‬דארץ ד באייר תש י‪21 4 1950/‬‬ ‫דברמן אברהם מאיר‪ ,‬ר עמנואל )בר שלמד( דרומי‪ ,‬אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ד )תש״י(‪1208—1205 ,‬‬ ‫פרים־חורב ירודד‪ ,‬עמנואל דרומי‪ ,‬מחברות עמנואל‪ ,‬קרית־ספר כו)תש״י(‪138—134 ,‬‬ ‫קופלביץ יעקב‪ ,‬מחברות עמנואל‪ ,‬מולד ד)תש״י(‪262—258 ,‬‬ ‫‪1 9 5 0 - 1‬‬

‫ירדן דב‪ ,‬עיוני לשון ומליצר במחברות עמנואל‪ ,‬לשוננו יז) תש ״י‪-‬י א(‪172—145 , 28—12 ,‬‬

‫‪[586‬‬

‫ביבליוגראפיה‬ ‫‪1 9 5 1‬‬

‫דוחון אפרים‪ /‬שחוק פינו)תשי״א(‪89—86 /‬‬ ‫‪C o m m en ta ry X I,‬‬

‫‪th e “ M a h b e r o th ” — I m m a n u e l o f R o m e ,‬‬

‫‪S ix p o e m s fr o m‬‬

‫‪M a n d elb a u m A ,‬‬

‫‪J a n u a ry , 82— 84‬‬ ‫‪L a R asseg n a M ensile di Israel‬‬

‫‪R o th C‬‬

‫‪L o s fo n d o s to n c o d e lla p o e s ia d i I m m a n u e l R o m a n o ,‬‬

‫‪X V II 4 2 4 - 4 4 6‬‬ ‫‪1 9 5 2‬‬

‫ירדן דב‪ /‬שמות כוכבים בחידת־לש‪ / ,.‬לשוננו יח )תשי״ב(‪49-47 /‬‬ ‫‪1 9 5 1‬‬

‫דובנוב שמעון‪ /‬דברי ימי עם עולם‪ /‬מ‪-‬דורה לעם בכרך אחד‪ /‬הותקנה על ידי ברוך קרוא )תשי ג(‪ /‬שעז—שעח‬ ‫ירדן דב‪ /‬חובל— ‪ /< ordüicr‬נזיר פרנציסקני‪ /‬לשוננו יה)תשי״ג( ‪180—179 /‬‬ ‫‪1 9 5‬‬

‫‪i‬‬

‫רות בצלאל‪ /‬דרקע ההיסטורי של מחברות עמנואל‪ /‬ספר אסף )תשי״ג(‪458—444 /‬‬ ‫‪T h e M o d e rn L an g u a g e R eview X L V III, 1, Ja n u a ry ,‬‬

‫‪D a n te s c ir c le ,‬‬

‫‪lig h t o n‬‬

‫‪N ew‬‬

‫‪R o th C ,‬‬

‫‪26 — 32‬‬ ‫‪1 9 5 4‬‬

‫ברמאיר צ ‪ /‬בין חרח לחרח ‪/‬מדסידרה ״עיטורים היסטוריים״‪ / /‬גליונותל )תשי״ד(‪19—16 /‬‬ ‫‪, L a R a sseg n a M ensile di Israel X X , 291— 294‬‬ ‫‪Z yd zi w e‬‬

‫‪O d r o d ze m e a‬‬

‫‪C a lo m m o s‬‬

‫‪I m m a n u e l R o m a n o , p o e ta v a n a g lo n o s o‬‬

‫‪C a lo n im o s b e n‬‬

‫‪1‬‬

‫‪R om a‬‬

‫‪E m a n u el da‬‬

‫‪L a tte s D ,‬‬

‫‪M a rk B , K u p fe r F ,‬‬

‫‪, B iu letyn Z y d o w sk ieg o In sty tu tu H isto ry czn eg o , W a rszaw a, L ip icc-G ru d zie n ,‬‬

‫‪W lo s ze c h‬‬

‫‪N r 11— 12 63— 75‬‬ ‫‪1955‬‬

‫גרץ צבי‪ /‬דברי ימי ישראל ד‪ /‬תרגום ש א קמנצקי)תשט״ו(‪218—216 /‬‬ ‫ירדן דב‪ /‬סתומות ב״מחברות עמנואל״‪ /‬ידע־עם ג)תשט״ו(‪71—70 /‬‬ ‫בן־ישי א ז ‪ /‬מןהסתומות ב״מחברות עמנואל״‪ /‬ידע־עם ג)תשט״ז(‪134 /‬‬ ‫צינברג ישראל‪ /‬תולדות ספרות ישראל א‪ /‬תרגום שלמה זלמן אריאל וברוך קרוא‪426 /415 /412—388 /381 /‬‬ ‫‪1956‬‬

‫שטיינמן א ‪ /‬ספר המעלות‪ /‬עמנואלהר! מי)תשט״ז(‪299—295 /‬‬

‫ו ‪587‬‬

‫מפתחות‬

‫מפתח‬

‫מפתח‬

‫השירים‬

‫מפתח‬

‫החרוזים‬

‫מפתח‬

‫המשקלים‬

‫סוגי‬ ‫מפתח‬

‫השיר‬

‫והמליצה‬

‫מפתח‬

‫השירים‬

‫)רבנלי־ם דשירים החיצוניים זמן הרע ו עמקי שפה והשירים דאיטלקיים(‬ ‫המספרים מציינים את עמודי הספר‬ ‫‪1‬‬

‫חכמה‬

‫אבי‬ ‫אדמה‬

‫ומועצה נו‬

‫איש‬

‫אשר‬

‫יתן‬

‫אויה‬

‫לנפשי‬

‫מה‬

‫מאד‬

‫אויה‬

‫כי‬

‫על‬

‫אותות‬ ‫אי‬

‫פרות‬

‫העבר‬

‫זה‬

‫הזכר‬

‫הדרך‬

‫איך‬ ‫איך‬

‫טחו‬

‫איך‬

‫יעלז‬

‫איך‬

‫לא‬

‫איך‬

‫לי‬

‫כה‬

‫אור‬

‫מהשכיל‬

‫עצב ון‬

‫לבי‬ ‫לגזל‬

‫ירי בון‬

‫עלגי‬

‫תתמרמר‬

‫דוד‬

‫שפה‬

‫איכה‬

‫חושק‬

‫יהיה‬

‫מורך‬

‫איכה‬

‫נמרה‬

‫פיך‬

‫איכה‬

‫תגאה‬

‫איש‬

‫הנכאה‬

‫איש‬

‫ריב‬

‫אל‬

‫יעלת‬

‫אל‬

‫עולם‬

‫אל‬

‫תתמה‬

‫אל‬ ‫אל‬ ‫אלהי‬

‫לבי‬

‫לבות‬

‫לבי‬

‫החן‬

‫שתי‬

‫שם‬

‫תתמה‬ ‫תתעצב‬ ‫נפלו‬

‫לבבי‬

‫עם‬

‫בני‬

‫השיר‬

‫המזלות‬

‫דוד‬ ‫על‬

‫לדמות‬

‫איש‬

‫חיקי‬

‫איש‬ ‫דוד‬

‫פני‬

‫אל‬

‫‪84‬‬

‫אלו‬

‫‪474‬‬

‫אלי‬

‫‪214‬‬

‫אלי‬

‫פיד‬

‫יום‬

‫מחול‬

‫בעזך‬

‫אנשים‬ ‫אלי‬ ‫פדעני‬

‫אם‬

‫‪132‬‬

‫אם‬

‫בעבר‬

‫‪293‬‬

‫אם‬

‫‪10‬‬

‫אם‬

‫האופן‬

‫‪340‬‬

‫אם‬

‫הגזרה‬

‫‪304‬‬

‫אם‬

‫‪373‬‬

‫אם‬ ‫אמר‬

‫ילכו‬ ‫איכה‬

‫אשכח‬

‫‪284‬‬

‫עינים‬

‫אל‬

‫‪317‬‬

‫אלהים‬

‫‪71‬‬

‫וגדל‬

‫יירא‬

‫איך‬

‫יראתי‬

‫בשן‬

‫ישכן‬

‫אעצר‬

‫זרה‬ ‫רכושו‬

‫אלי‬

‫זרים‬

‫‪1 40‬‬

‫אלהים‬

‫נחה‬

‫ברחל‬

‫‪37 8‬‬

‫אמר‬

‫‪213‬‬

‫אמר‬

‫‪123‬‬

‫אמר‬

‫יש‬

‫יום‬

‫‪503‬‬ ‫‪328‬‬

‫אמרו‬

‫‪1 32‬‬

‫אמרו‬

‫‪482‬‬

‫אן‬

‫‪[591‬‬

‫נמצא‬

‫סוד‬

‫בוא‬

‫עמיתי‬ ‫לבך‬

‫‪350‬‬

‫העולם‬

‫ותמונתו‬

‫עשר‬

‫זה‬

‫‪315‬‬

‫בי‬

‫‪347‬‬ ‫‪340‬‬

‫סודי‬ ‫בעולת‬

‫בעל‬

‫על‬

‫‪305‬‬

‫חותם‬

‫צדק‬ ‫ונראה‬ ‫ידידים‬

‫‪347‬‬ ‫‪325‬‬

‫העולם‬

‫כתוב‬

‫נשתנה‬

‫תחנות‬

‫נחנו‬

‫ימרד‬

‫אמרו‬

‫‪15‬‬

‫אוחילה‬

‫ממומי‬

‫ומה‬

‫‪293‬‬

‫‪2 61‬‬

‫‪16‬‬

‫חסרון‬

‫אלי‬

‫‪304‬‬

‫אמונות‬

‫בינותי‬

‫אשה‬

‫אמרו‬

‫‪502‬‬

‫ממעל‬

‫ובניו‬ ‫אל‬

‫מה‬

‫דוד‬

‫‪15‬‬

‫לך‬

‫אנשי‬

‫אמרו‬

‫וחק‬

‫לחלף‬

‫‪2 11‬‬

‫התנכר‬

‫החכם‬ ‫החכם‬

‫‪508‬‬ ‫‪314‬‬

‫תגמוליך‬

‫יורדה‬

‫החכם‬

‫‪83‬‬

‫עני‬

‫ידיכם‬

‫לך‬

‫לים‬

‫עלי‬

‫תורות‬

‫תקטלני‬

‫כי‬

‫מידי‬

‫כל‬

‫‪1 33‬‬

‫רשע‬

‫בעזך‬

‫עור‬

‫לבני‬

‫אל‬

‫מהומות‬

‫עבר‬

‫יוחן‬

‫בפרישות‬

‫הזמן‬

‫אל‬

‫ברא‬

‫מח וז ך‬ ‫חיל‬

‫‪307‬‬

‫החכם‬

‫‪33 6‬‬ ‫‪3 61‬‬

‫את‬ ‫ישאלו‬

‫חתן‬

‫והכלה ‪3 7 4‬‬ ‫‪329‬‬

‫מפתח‬ ‫אדני‬

‫אנא‬ ‫אנוש‬

‫כי‬

‫אנוש‬

‫אני‬

‫ארון‬

‫אני‬

‫אשיש‬

‫אני‬

‫‪349‬‬

‫עבדך‬ ‫פריו‬

‫זמן‬ ‫וכפרת‬

‫יקוסס‬

‫ובי‬

‫ואקרא‬

‫עצמה‬

‫גיל‬

‫אני‬

‫בן‬

‫חכמים‬

‫ומבין‬

‫אני‬

‫ישן‬

‫בערש‬

‫תענוגי ןזמ‬

‫אני‬

‫ישן‬

‫אסיר‬

‫ולבי‬ ‫מות‬

‫אפקד‬ ‫אפתח‬

‫אני‬

‫על‬

‫אראה‬

‫זמני‬

‫אראה‬

‫כבד‬

‫אשמע‬

‫אשר‬

‫ללוחות‬

‫קוה‬

‫אשר‬ ‫את‬ ‫את‬

‫מי‬

‫את‬ ‫אתמה‬

‫בא‬

‫הקץ‬ ‫באדר‬

‫באיר‬ ‫באלול‬

‫כל‬

‫חושקי‬

‫הקיץ‬

‫משית‬ ‫יושב‬

‫אהיה‬

‫אעלז‬ ‫תבלול‬ ‫בעולמי‬

‫אזני‬ ‫חשק‬

‫שחרות‬ ‫ודורש‬

‫שבע‬ ‫עם‬

‫חוח‬ ‫חן‬

‫שמעה‬

‫אשבעה‬

‫באלול‬ ‫באתי‬

‫עפרת‬

‫דוד‬

‫על‬

‫נדיבותך‬

‫שמחות‬

‫בת‬ ‫בעיני‬ ‫מאד‬

‫נדיבים‬

‫תמול‬

‫יאה‬

‫אב‬ ‫האל‬

‫בחנף‬

‫אשר‬

‫‪481‬‬

‫בטבת‬

‫סוער‬

‫‪1