Wandering to Other Times Francesco Petrarca: Selected Writings 9789657808610, 9789657808627

129 10

Hebrew Pages [307] Year 2023

Report DMCA / Copyright

DOWNLOAD FILE

Polecaj historie

Wandering to Other Times Francesco Petrarca: Selected Writings
 9789657808610, 9789657808627

Table of contents :
שערים
עטיפה קדמית
חצי שער
שער
זכויות יוצרים וקרדיטים
תוכן העניינים
פתח דבר
מבוא: פטררקה וראשית ההומניזם - גור זק
פטררקה, הומניזם והולדת החינוך ההומניסטי
הומניזם, תודעה היסטורית וחילון
הומניזם, עיצוב עצמי ושליטה בתשוקות
עיצוב עצמי בין הומניזם לנצרות
עיצוב עצמי בין תבונה לחמלה: שאלת האנושיות ב"מכתבים לעת זקנה"
חלק ראשון: מתוך "מכתבים לקרובים" (Ad familiares), מלטינית: נתן רון
1. אל סוקרטס שלו (Ad Fam. 1.1)
2. אל תומאסו ממסינה, נגד הדיאלקטיקנים הזקנים (Ad fam. 1.7)
3. אל דיוניג'י מבורגו סנספולקרו, הנמנה עם מסדר אוגוסטינוס הקדוש ומשמש פרופסור לכתבי הקודש, בנוגע לבעיותיו האישיות (Ad fam. 4.1)
4. אל ג'ובאני קולונה הנמנה עם מסדר הדומיניקנים, על כך שאין לאהוב פלגנות אלא את האמת, ועל אתריה הידועים של העיר רומא (Ad fam. 6.2)
5. אל סוקרטס שלו, נכתב ביגון על המגיפה חסרת התקדים שפרצה בתקופתם (Ad fam. 8.7)
6. אל ג'ובאני בוקאצ'ו, טיהור מהכפשות שהוטחו על ידי קנאים (Ad fam. 21.15)
7. אל ג'ובאני בוקאצ'ו, על כך שלעתים קרובות הכותב מולך שולל בדברים שהוא מכיר מקרוב, ועל אודות חוק החיקוי (Ad fam. 22.2)
8. אל מרקוס טוליוס קיקרו (Ad fam. 24.3)
9. אל אותו נמען (Ad fam. 24.4)
חלק שני: מתוך הסוד (על מאבקן הסודי של מחשבותי) (De secreto conflictu curarum mearum)
פתח דבר (פרולוג); ספר ג, מלטינית: אברהם ארואטי
פתח דבר (פרולוג)
ספר שלישי
חלק שלישי: על הבורות שלו עצמו ושל רבים אחרים (De sui ipsius et multorum ignorantia), מלטינית: נתן רון
ספר רביעי
חלק רביעי: מתוך "מכתבים לעת זקנה" (Res seniles) והמכתב "אל הדורות הבאים" (Posteritati), מלטינית: גור זק
1. לג'ובאני בוקאצ'ו, על נאמנותה וצייתנותה המופלאה של רעיה (Res seniles 17.3)
2. לאותו נמען (ג'ובאני בוקאצ'ו), כמה עניינים נלווים למכתב הקודם, וסתימת הגולל על כתיבת המכתבים (Res seniles 17.4)
3. אל הדורות הבאים, דין וחשבון על רקעו, על אורחותיו ועל התפתחותם של אופיו ולימודיו (Posteritati)
חלק חמישי: מתוך השירה הלטינית, מלטינית: עמינדב דיקמן
שירי רועים (האקלוגות) — מבחר
אֶקְלוֹגָה ראשונה ושמה: פַּרְתֵנִיאַס
אקלוגה רביעית: דַיְדָלוּס
מתוך "אפריקה", ספר חמישי
על קץ אהבתם הטרגית של מסיניסה וסופוניסבה
רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים
כתבי פטררקה
מקורות נוספים: ספרות קלאסית וימי־ביניימית
ספרות משנית
עטיפה אחורית

Citation preview

‫פרנצ'סקו פטררקה‬

‫נודד לזמנים אחרים‬ ‫מבחר כתבים‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 1‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 2‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫פרנצ'סקו פטררקה‬

‫נודד לזמנים אחרים‬ ‫מבחר כתבים‬ ‫עורך‪ :‬גור זק‬ ‫תרגומים מלטינית‪ :‬אברהם ארואטי‪ ,‬עמינדב דיקמן‪,‬‬ ‫גור זק‪ ,‬נתן רון‬

‫הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 3‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫‪Francesco Petrarca‬‬

‫‪Wandering to Other Times‬‬ ‫‪Selected Writings‬‬ ‫הספר יוצא לאור בסיוע‬ ‫מרכז הספר והספריות ובתמיכת משרד התרבות‬

‫מנחם קיסטר‪ ,‬לזכרה של מגדה מניחה (הלפגוט־קיסטר)‪,‬‬ ‫אשת ספרות שנספתה בשואה‬ ‫עריכת לשון‪ :‬בני מר‬ ‫ההפצה‪ :‬הוצאת מאגנס‬ ‫ת"ד ‪ ,39099‬ירושלים ‪ ,9139002‬טל' ‪ ,02-6586659‬פקס ‪02-5660341‬‬ ‫‪www.magnespress.co.il‬‬

‫©‬ ‫כל זכויות המהדורה בעברית שמורות‬ ‫להוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫ירושלים תשפ"ד‪2023/‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬ ‫לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני‬ ‫או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג‬ ‫שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת‬ ‫מראש ובכתב מהמו"ל‪.‬‬ ‫עימוד‪ :‬גרינהויז — הרצליה‬ ‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-7808-61-0‬‬ ‫‪eBook ISBN 978-965-7808-62-7‬‬ ‫נדפס בישראל‬

‫‪28/09/2023 12:21:29‬‬

‫‪.indd 4‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫לזכרו של עמיתנו עמינדב דיקמן ז"ל‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 5‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 6‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫תוכן העניינים‬ ‫פתח דבר ‬

‫ט‬

‫מבוא‪ :‬פטררקה וראשית ההומניזם ‬

‫‪1‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬מתוך "מכתבים לקרובים" (‪ )Ad familiares‬‬ ‫‪ .1‬אל סוקרטס שלו (‪ )Ad fam. 1.1‬‬ ‫‪ .2‬אל תומאסו ממסינה‪ ,‬נגד הדיאלקטיקנים הזקנים‬ ‫ (‪ )Ad fam. 1.7‬‬ ‫‪ .3‬אל דיוניג'י מבורגו סנספולקרו‪ ,‬בנוגע לבעיותיו האישיות‬ ‫ (‪ (Ad fam. 4.1‬‬ ‫‪ .4‬אל ג'ובאני קולונה‪ ,‬על כך שאין לאהוב פלגנות אלא‬ ‫ את האמת‪ ,‬ועל אתריה הידועים של העיר רומא‬ ‫ )‪ )Ad fam. 6.2‬‬ ‫‪ .5‬אל סוקרטס שלו‪ ,‬נכתב ביגון על המגיפה חסרת התקדים‬ ‫ שפרצה בתקופתם (‪ )Ad fam. 8.7‬‬ ‫‪ .6‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬טיהור מהכפשות שהוטחו על ידי‬ ‫ קנאים (‪ )Ad fam. 21.15‬‬ ‫‪ .7‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על כך שלעתים קרובות הכותב‬ ‫ מוליך שולל בדברים שהוא מכיר מקרוב‪ ,‬ועל אודות חוק‬ ‫ החיקוי (‪ )Ad fam. 22.2‬‬ ‫‪ .8‬אל מרקוס טוליוס קיקרו (‪ )Ad fam. 24.3‬‬ ‫‪ .9‬אל אותו נמען (‪ )Ad fam. 24.4‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪110‬‬

‫‪.indd 7‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫חלק שני‪ :‬מתוך "הסוד (על מאבקן הסודי של‬ ‫ מחשבותי)" (‪ )Secretum‬‬ ‫פתח דבר (פרולוג) ‬ ‫ספר שלישי ‬

‫‪115‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪121‬‬

‫חלק שלישי‪" :‬על הבורות שלו עצמו ושל רבים אחרים"‬ ‫(‪ )De ignorantia‬‬ ‫ספר רביעי ‬

‫‪189‬‬ ‫‪191‬‬

‫חלק רביעי‪ :‬מתוך "מכתבים לעת זקנה" (‪)Res seniles‬‬ ‫ו"המכתב אל הדורות הבאים" (‪ )Posteritati‬‬ ‫‪ .1‬לג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על נאמנותה וצייתנותה המופלאה‬ ‫ של רעיה (‪ )Res seniles 17.3‬‬ ‫‪ .2‬לאותו נמען‪ ,‬כמה עניינים נלווים למכתב הקודם‪,‬‬ ‫ וסתימת הגולל על כתיבת המכתבים (‪ )Res seniles 17.4‬‬ ‫‪ .3‬אל הדורות הבאים‪ ,‬דין וחשבון על רקעו‪ ,‬על אורחותיו‬ ‫  ועל התפתחותם של אופיו ולימודיו (‪ )Posteritati‬‬

‫‪231‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪253‬‬

‫חלק חמישי‪ :‬מתוך השירה הלטינית‬ ‫("שירי רועים" ו"אפריקה") ‬ ‫יאס ‬ ‫אקלוגה ראשונה‪ַ ּ :‬פ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫אקלוגה רביעית‪ַ :‬דיְ ָדלוּ ס ‬ ‫מתוך "אפריקה"‪ ,‬ספר חמישי (על קץ אהבתם הטראגית של‬ ‫ מסיניסה וסופוניסבה) ‬

‫‪278‬‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים ‬

‫‪282‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪263‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪273‬‬

‫‪.indd 8‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫פתח דבר‬ ‫באחת מנסיעותינו המשותפות להר הצופים אמרתי לידידי‪ ,‬פרופ'‬ ‫עמינדב דיקמן ז"ל‪ ,‬שפטררקה‪ ,‬מחשובי ההוגים והמשוררים בתרבות‬ ‫המערב‪ ,‬אינו נוכח כמעט בספרות ובתרבות העברית‪ .‬בעוד שקודמו‬ ‫(ובמידה רבה יריבו) הגדול דנטה אליגיירי‪ ,‬מחבר הקומדיה האלוהית‪,‬‬ ‫תורגם פעמים אחדות לעברית‪ ,‬מצבו של פטררקה בעברית בכי רע‪.‬‬ ‫דיקמן שיתף אותי בכך שהוא עמל זה שנים על תרגום מאיטלקית של‬ ‫מבחר מקיף מקובץ שירת האהבה הידוע של פטררקה‪ ,‬הקנצוניירה‬ ‫— קובץ שעתיד לראות אור בקרוב‪ .‬באותה נסיעה החלטנו אפוא‬ ‫שהגיעה העת להכין מבחר מתורגם מתוך כתיבתו הלטינית העשירה‬ ‫של פטררקה‪ ,‬שהייתה הבסיס להומניזם האירופי‪ ,‬ובמידה לא מבוטלת‬ ‫— לרנסנס ולמודרניות באופן כללי‪.‬‬ ‫בעקבות שיחתנו בחרתי קטעים נבחרים לתרגום מתוך הפרוזה‬ ‫הלטינית של פטררקה‪ ,‬ודיקמן הוסיף קטעים אחדים מתוך השירה‬ ‫הלטינית‪ .‬בהמשך גייסנו למשימה שני מתרגמים מצוינים נוספים‬ ‫מלטינית — אברהם ארואטי ונתן רון — והם הצטרפו אלינו למלאכת‬ ‫התרגום‪ .‬התוצאה היא הספר שלפניכם‪ ,‬שיש לקוות כי יעורר עניין‬ ‫בעולם המחשבה והיצירה הפטררקי העשיר‪.‬‬ ‫כמה חוקרים ואנשי ספר סייעו לנו לאורך העבודה על הספר‬ ‫וזו ההזדמנות להודות להם‪ :‬מירי אליאב־פלדון‪ ,‬בנימין ארבל‪ ,‬דרור‬ ‫בורשטיין‪ ,‬צחי זמיר‪ ,‬יעל יוסטוס סגל‪ ,‬חנן יורן‪ ,‬אילנה פרדס‪ ,‬מנואלה‬ ‫קונסוני‪ ,‬מיכל קריסטל ויואב רינון‪ .‬יעקב קרויזר סייע רבות באיתור‬ ‫של מקורות ומהדורות ואני מבקש להודות לו מקרב לב על עזרתו‪.‬‬ ‫תודה גדולה שמורה גם לצוות של הוצאת מאגנס‪ :‬למנכ"ל יהונתן‬ ‫נדב‪ ,‬לעורך בני מר ולמנהל הייצור רם גולדברג‪.‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 9‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫י  ‪  ,‬פתח דבר‬

‫בעיצומה של המלאכה על הספר‪ ,‬ב־‪ 2‬ביוני ‪ ,2022‬הלך עמינדב‬ ‫דיקמן לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן‪ .‬נוכחותו הייחודית‪ ,‬אהבת‬ ‫הספר והדעת שלו‪ ,‬קולו וכמובן העברית החד־פעמית שלו חסרים לנו‬ ‫מאוד והספר כולו מוקדש לזכרו‪.‬‬ ‫גור זק‪ ,‬ירושלים‪2023 ,‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:12‬‬

‫‪.indd 10‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫מבוא‪ :‬פטררקה וראשית ההומניזם‬ ‫גור זק‬

‫פרנצ'סקו פטררקה (‪ )1374-1304‬הוא מהיוצרים וההוגים המשפיעים‬ ‫ביותר בהיסטוריה האנושית‪ .‬לצד היותו מחבר קובץ שירת האהבה‬ ‫הידוע הקנצוניירה‪ ,‬שבמידה רבה עיצב את השירה הלירית המודרנית‪,‬‬ ‫פטררקה נחשב ל"אבי ההומניזם" — תנועת החזרה לתרבות הקלאסית‬ ‫הגדולה של יוון ורומא שפרחה החל במאה הארבע־עשרה‪ .‬באמצעות‬ ‫הפרויקט המונומנטלי של החייאת התרבות הקלאסית פטררקה סייע‬ ‫בהנחת היסודות לרנסנס האיטלקי‪ ,‬ובמובנים רבים — ל"מודרניות"‬ ‫באופן כללי‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬פטררקה כמעט אינו נוכח בתרבות‬ ‫העברית‪ .‬פרט לספרון קטן ונפלא של תרגומים מתוך הקנצוניירה‬ ‫של לאה גולדברג‪ ,‬פטררקה כמעט לא תורגם לעברית‪ 1.‬המטרה‬ ‫של הספר הנוכחי היא לתקן במעט עיוות היסטורי זה ולתת לקורא‬ ‫העברי מבחר מייצג עד כמה שניתן של כתביו הלטיניים הרבים של‬ ‫פטררקה‪ ,‬ובכך‪ ,‬בתקווה‪ ,‬לעורר עניין בעולם הרוח והמחשבה העשיר‬ ‫של ההומניזם הפטררקי‪ .‬במבוא זה אציג בתחילה את קורות חייו של‬ ‫פטררקה ומשם אעבור לדון במאפיינים המרכזיים של ההומניזם שלו‪,‬‬ ‫בניסיון להבהיר את חשיבותם ומשמעותם הן לזמנו והן לימינו אנו‪.‬‬ ‫אתעמק ראשית באופן שבו הניח את היסודות לחינוך ההומניסטי‬ ‫ומשם אעבור לצמיחת התודעה ההיסטורית בכתביו‪ .‬חציו השני של‬ ‫המבוא יוקדש לדיון באידיאל האתי של "הדאגה לעצמי"‪ ,‬המרכזי‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫פטררקה‪ ,‬מבחר שירים‪ .‬ראו גם את תרגומו של בנימין ארבל לקטע מתוך‬ ‫אחד ממכתביו של פטררקה‪" ,‬מכתב לקרדינל"‪.‬‬

‫‪.indb 1‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  2‬מבוא‬

‫לכתביו הלטיניים‪ ,‬ובמתחים ובקונפליקטים המלווים אידיאל זה —‬ ‫קונפליקטים ההופכים בעצמם למאפיינים חשובים של ההומניזם‬ ‫הפטררקי‪.‬‬ ‫***‬ ‫פרנצ'סקו פטררקה נולד ב־‪ 20‬ביולי ‪ 1304‬בעיר ָא ֶרצוֹ שבטוסקנה‪,‬‬ ‫השוכנת כשישים קילומטרים דרומית לפירנצה‪ .‬אביו‪ ,‬סר פטרקו‪,‬‬ ‫הוגלה מעירו פירנצה על רקע מאבקים פוליטיים בעיר כשנתיים לפני‬ ‫הולדת בנו‪ .‬כמה חודשים קודם לכן הוגלה מהעיר מאותן סיבות גם‬ ‫גדול משוררי איטליה‪ ,‬דנטה אליגיירי (‪ ,)1321–1265‬ופטררקה האב‬ ‫ודנטה קרוב לוודאי הכירו זה את זה היטב‪2.‬‬ ‫את שנות ילדותו המוקדמות העביר פטררקה בעיקר עם אמו‪,‬‬ ‫אלטה קאניג'יאני (‪ ,)Eletta Canigiani‬ואחיו הקטן ג'ררדו‪ ,‬בכפר‬ ‫לארצו‪ .‬אביו‪ ,‬שעבד‬ ‫ֶ‬ ‫הקטן אינצ'יזה (‪ )Incisa‬השוכן בין פירנצה‬ ‫בערים סמוכות‪ ,‬הגיע לבקרם מעת לעת‪ .‬כשהיה פרנצ'סקו בן שבע‬ ‫העביר סר פטרקו את המשפחה לפיזה וזמן קצר לאחר מכן לאביניון‬ ‫שבדרום צרפת‪ ,‬שבה שכנה החל ב־‪ 1309‬החצר האפיפיורית‪ ,‬במה‬ ‫שנודע כ"גלות בבל" של האפיפיורות‪3.‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫‪ 3‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫החל במאה השתים־עשרה היו ערי איטליה זירת קרב בין שני הכוחות‬ ‫הפוליטיים הדומיננטיים באירופה בת הזמן — האפיפיורות מזה והקיסרות‪,‬‬ ‫שמרכז מושבה היה בגרמניה‪ ,‬מזה‪ .‬בערי איטליה צמחו שתי מפלגות‬ ‫דומיננטיות — הגואלפים‪ ,‬נאמני האפיפיור‪ ,‬והגיבלינים‪ ,‬נאמני הקיסרות‪.‬‬ ‫המאבקים הפוליטיים ביניהן גלשו לעתים קרובות לקרבות של ממש‬ ‫והובילו להגליות חוזרות ונשנות‪ .‬ב־‪ 1289‬סולקו הגיבלינים מפירנצה‪,‬‬ ‫אולם אז חל פיצול בתוך הגואלפים עצמם‪ ,‬שנחלקו ביניהם לתומכים‬ ‫במעורבות אפיפיורית ישירה בניהול העיר ("השחורים") למתנגדים לכך‬ ‫("הלבנים")‪ .‬אביו של פטררקה‪ ,‬כמו דנטה‪ ,‬השתייך ללבנים‪ ,‬שגורשו‬ ‫מהעיר ב־‪.1302‬‬ ‫היה זה האפיפיור הצרפתי קלמנס החמישי שהעביר את החצר האפיפיורית‬ ‫מרומא לאביניון‪ ,‬על רקע מאבקי האפיפיורות עם הכתר הצרפתי מזה ועם‬ ‫משפחות אצולה שונות ברומא מזה‪" .‬גלות בבל" של האפיפיורות נמשכה‬ ‫עד ‪.1376‬‬

‫‪.indb 2‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪3  ,‬‬

‫אביו של פטררקה‪ ,‬כמו גם סבו ואבי סבו‪ ,‬היו נוטריונים —‬ ‫מקצוע שהצריך היכרות עם החוק הרומי העתיק ובכך שימש‬ ‫בסיס חשוב לצמיחתה של שכבה עירונית משכילה בערי איטליה‬ ‫של שלהי ימי הביניים‪ .‬בתמיכת אביו‪ ,‬שייעד את בנו לקריירה‬ ‫משפטית דומה לשלו‪ ,‬החל פטררקה ללמוד את מקצועות הדקדוק‬ ‫והרטוריקה אצל המורה קונבנבולה מפראטו (‪Convenevole da‬‬ ‫‪ )Prato‬בעיר ַק ְר ּ ַפנְ ְט ָרה (‪ )Carpentras‬הסמוכה לאביניון‪ .‬באותם‬ ‫שיעורים פגש פרנצ'סקו הצעיר לראשונה בכתביהם של האורטור‬ ‫הרומי קיקרו (‪ 43–106‬לפנה"ס) והמשורר הדגול ורגיליוס (‪19–70‬‬ ‫לפנה"ס) ונולדה בקרבו התשוקה לספרות הרומית העתיקה‪ .‬בנעוריו‬ ‫נפּליֶ ה והמשיך בכך‬ ‫החל פטררקה ללמוד משפטים באוניברסיטת מוֹ ְ‬ ‫באוניברסיטת בולוניה הידועה‪ .‬במקביל ללימודי המשפטים טיפח‬ ‫בהתמדה את חיבתו לספרות הקלאסית והחל לרכוש כתבי יד של‬ ‫קיקרו והמשוררים הרומיים העתיקים‪ ,‬למגינת לבו של אביו‪ .‬שנים‬ ‫מאוחר יותר תיאר פטררקה במכתב כיצד אביו זעם על כך שהוא‬ ‫מכלה את זמנו בקריאת ספרות במקום להקדיש עצמו כראוי ללימודי‬ ‫המשפטים‪ .‬בהתקף זעם זרק האב אל האש את ספריו‪ ,‬ולתחינותיו‬ ‫של הבן הסכים בסופו של דבר למשות מהאש שני ספרים בלבד‬ ‫— האחד של שירת ורגיליוס והשני של כתביו על הרטוריקה של‬ ‫קיקרו‪4.‬‬ ‫ב־‪ ,1318‬כשהיה בסך הכל בן ארבע־עשרה‪ ,‬מתה אמו של‬ ‫פטררקה‪ .‬שיר הקינה שחיבר בלטינית עם מות האם הוא הראשון‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫האנקדוטה מתוארת במכתב הראשון של הספר השישה־עשר בקובץ‬ ‫המכתבים לעת זקנה (‪ .)Res seniles 16.1‬בהתחשב בעובדה שאביו של‬ ‫פטררקה היה בעצמו חובב ספרות קלאסית ומימן הכנה של כתב יד מפואר‬ ‫של שירת ורגיליוס‪ ,‬ניכר שפטררקה הקצין במעט את הדרמה במכתבו‪.‬‬ ‫עם מותו של האב עבר כתב היד לידיו של פטררקה והיה אחד מהיקרים‬ ‫לו ביותר‪ ,‬כפי שעולה מנוהגו של פטררקה להוסיף לכתב היד אזכורים‬ ‫בכתב ידו של ציוני דרך ותאריכים מרכזיים בחייו‪ .‬כיום נמצא כתב היד‪,‬‬ ‫מהחשובים של הרנסנס המוקדם‪ ,‬בספריית האמברוזיאנה במילאנו‪.‬‬

‫‪.indb 3‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  4‬מבוא‬

‫פרי עטו שהגיע לידינו‪ 5.‬שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬במהלך לימודיו‬ ‫בבולוניה‪ ,‬הלך לעולמו גם אביו‪ .‬עם מות האב החליט פרנצ'סקו‬ ‫הצעיר להשאיר מאחור את קריירת המשפט שלה יועד‪ ,‬לשוב לאביניון‬ ‫ולהקדיש עצמו כל כולו לספרות‪.‬‬ ‫אף שפטררקה עתיד להיות לאחד מגדולי המבקרים של הגלות‬ ‫האפיפיורית באביניון‪ ,‬הוא ידע להפיק את המיטב משהייתו בסמוך‬ ‫לחצר האפיפיור‪ .‬אביניון של אותה עת הייתה צומת מרכזי שעברו‬ ‫בו אנשי הרוח‪ ,‬המדינאים ואנשי הכנסייה הבולטים של התקופה‪,‬‬ ‫ופטררקה יצר בכישרון רב קשר קרוב עם רבים מהם‪ .‬הקשרים‬ ‫שטווה באותן שנים יצרו מעין רשת חברתית ענפה של מלומדים‬ ‫ואנשי כנסייה‪ ,‬והוא טיפח אותה בהתמדה בהמשך חייו‪ ,‬בעיקר‬ ‫דרך חליפת מכתבים‪ .‬משמעותי במיוחד היה הקשר שיצר פטררקה‬ ‫עם בני משפחת האצולה הרומית קוֹ לוֹ נָ ה‪ ,‬שבכיר בניה — הקרדינל‬ ‫ג'ובאני קולונה — היה החל ב־‪ 1330‬לפטרונו האישי‪ .‬פטררקה מילא‬ ‫שירותים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים שונים בעבור הקרדינל במשך‬ ‫שבע־עשרה השנים הבאות‪ ,‬ובתמורה נתן לו הקרדינל את האמצעים‬ ‫החומריים שאפשרו לו לטפח את שאיפותיו הספרותיות‪ ,‬אשר הלכו‬ ‫וגדלו בהתמדה‪ .‬במסגרת מסעותיו בשירות פטרונו ביקר פטררקה‬ ‫ברחבי אירופה של זמנו‪ ,‬תר באדיקות אחר כתבי יד עתיקים שנזנחו‬ ‫ושאר שרידים מן העולם הרומי‪ ,‬והוסיף לטפח קשרים עם אישים‬ ‫רמי מעלה באירופה‪.‬‬ ‫את פועלו הספרותי של פטררקה באותן שנים — ולמעשה‬ ‫למשך שארית חייו — ניתן לחלק לשני חלקים מרכזיים‪ :‬מחד גיסא‬ ‫ניצבת הכתיבה של שירת האהבה בשפת העם‪ ,‬האיטלקית בניב‬ ‫הפלורנטיני שבה חיבר דנטה בראשית המאה הארבע־עשרה את‬ ‫הקומדיה האלוהית; מאידך גיסא ניצבות היצירות הרבות בלטינית‪,‬‬ ‫שפת המלומדים‪ ,‬המנסות לחקות את סגנון הכתיבה הקלאסי והן‬

‫‪ 5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫המכתבים השקולים‪.2.7 ,‬‬

‫‪.indb 4‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪5  ,‬‬

‫לב לבו של הפרויקט ההומניסטי של פטררקה — פרויקט החייאת‬ ‫התרבות הקלאסית הגדולה‪ ,‬בעיקר זו הרומית‪6.‬‬ ‫את שירת האהבה שלו‪ ,‬לפי עדותו‪ ,‬החל פטררקה לכתוב‬ ‫לאחר שפגש לראשונה את אהובתו‪ ,‬לאוּ ָרה‪ ,‬בכנסיית סנטה קלרה‬ ‫באביניון ב־‪ 6‬באפריל ‪( 1327‬שחל בו "יום שישי הטוב"‪ ,‬היום שבו‬ ‫מצוינת צליבתו של ישוע)‪ .‬בהתאם לקונבנציות המקובלות של‬ ‫השירה החצרונית‪ ,‬שהייתה פופולרית מאוד בזמנו‪ ,‬פטררקה מתאר‬ ‫את המפגש עם האהובה כאירוע הרה גורל המוביל להשתלטות‬ ‫מוחלטת של האהבה עליו‪ .‬האהבה‪ ,‬כמקובל בז'אנר‪ ,‬נותרת בלתי‬ ‫ממומשת והיא מהווה את הבסיס למאות שירים שבהם בוחן פטררקה‬ ‫בדקדקנות את השפעת האהבה עליו ואת התנודות הבלתי פוסקות‬ ‫של נפשו — בחינה שהובילה רבים לראות בקובץ שירי האהבה של‬ ‫פטררקה‪ ,‬הקנצוניירה‪ ,‬את הבסיס לסובייקט המודרני‪ ,‬העסוק ללא‬ ‫לאות בבחינה מתמדת של פנימיותו‪ .‬בשירתו‪ ,‬שמביאה לידי שלמות‬ ‫את סוגת הסונטה‪ ,‬פטררקה מתכתב באופן מתמיד עם משוררי‬ ‫האהבה המובילים של זמנו — בראשם דנטה אליגיירי — ומדגיש‬ ‫בניגוד לקודמו את מה שהוא תופס כאמביוולנטיות המהותית של‬ ‫האהבה‪ :‬בעוד דנטה הציב בקומדיה האלוהית את אהובתו ביאטריצ'ה‬ ‫כמדריכה שמיימית המובילה אותו אל העדן‪ ,‬הרי שפטררקה מדגיש‬ ‫כל העת את ארציותה של אהובתו לאורה‪ ,‬ומתוך כך את השפעתה‬ ‫האמביוולנטית עליו — מקור להתעלות ולנפילה‪ ,‬לאושר עילאי‬ ‫ולסבל בלתי פוסק‪ ,‬בה בעת‪7.‬‬ ‫אם שירת האהבה של פטררקה הופנתה לציבור הקוראים הרחב‬ ‫ולקחה חלק בתרבות הפופולרית של זמנו‪ ,‬הרי שהכתיבה הלטינית‬ ‫שלו הייתה פרויקט אליטיסטי במהותו שיועד לקבוצה מצומצמת‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪ 7‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫פטררקה העריץ גם את המסורת הקלאסית היוונית ורכש כתבי יד‬ ‫מהקלאסיקה היוונית‪ ,‬אולם מאחר שלא ידע יוונית‪ ,‬היכרותו עם מסורת‬ ‫זו הייתה מצומצמת‪.‬‬ ‫על שירת האהבה של פטררקה ראו זק‪" ,‬תשוקה‪ ,‬כתיבה ועצמיות"‪ ,‬וכמובן‬ ‫פטררקה‪ ,‬מבחר שירים‪.‬‬

‫‪.indb 5‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  6‬מבוא‬

‫יחסית של מלומדים הפזורים ברחבי אירופה (ובמובן זה‪ ,‬היה‬ ‫בכתיבה הלטינית גם אלמנט גלובלי מובהק)‪ .‬החל בשנות השלושים‬ ‫של המאה הארבע־עשרה התיישב פטררקה לתקופות ממושכות בכפר‬ ‫קטן סמוך לאביניון‪ ,‬ווֹ ְקלוּז‪ ,‬מקום נביעתו של נהר הסוֹ ְרג‪ .‬יופיו‬ ‫של הטבע המקומי משך את פטררקה והוא ראה בהתבודדות שם‬ ‫מפלט מהשאון המאיים של העיר הגדולה ומהאינטריגות של החצר‬ ‫האפיפיורית‪ .‬במקום זה‪ ,‬כפי שהוא מצהיר במכתב "אל הדורות‬ ‫הבאים" (‪ — )Posteritati‬פורטרט אוטוביוגרפי שחיבר סמוך למותו‬ ‫— הוא הגה את מרבית יצירותיו הגדולות בשפה הלטינית שהעסיקו‬ ‫אותו בהמשך חייו‪ :‬האפוס אפריקה‪ ,‬שנכתב בהתאם למתכונת של‬ ‫האפוסים הקלאסיים הגדולים‪ ,‬בראשם האינאיס של ורגיליוס‪ ,‬ועוסק‬ ‫במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו; אוסף הביוגרפיות על‬ ‫אודות אנשי שם‪ ,‬שנכתבו בהתאם למודל של כתבי ההיסטוריונים‬ ‫העתיקים סווטוניוס וליוויוס; האוסף שירי רועים‪ ,‬שבו חידש את‬ ‫המודל הקלאסי של שירת הרועים של ורגיליוס והניח את היסודות‬ ‫ליצירות הפסטורלה של הרנסנס ועוד‪.‬‬ ‫הכתיבה הלטינית של פטררקה הייתה מבחינתו אמצעי ראשון‬ ‫במעלה להחייאה של התרבות הקלאסית האבודה‪ .‬לדידו של פטררקה‪,‬‬ ‫הוא חי בתקופה של שקיעה תרבותית ומוסרית חסרת תקדים‪ ,‬ואת‬ ‫התרופה לזה חיפש בחזרה לעולם הרומי העתיק‪ .‬כפי שהוא מצהיר‬ ‫במכתב "אל הדורות הבאים"‪" :‬שקעתי כמעט לחלוטין בלימוד העת‬ ‫העתיקה‪ ,‬בין היתר מכיוון שהעידן שאני חי בו תמיד עורר בי שאט‬ ‫נפש‪ .‬סלידתי ממנו גדולה כל כך‪ ,‬עד שלולא אהבתי לקרובי עמדה‬ ‫מנגד‪ ,‬הייתי מעדיף להיוולד בכל עידן אחר ולשכוח את ימינו אלה‪.‬‬ ‫ברוחי נדדתי תמיד לזמנים אחרים"‪ .‬היה זה למעשה פטררקה שהניח‬ ‫את היסודות לראיית אלף השנים שהפרידו בין נפילת האימפריה‬ ‫הרומית לימיו כ"עידן החושך"‪ 8.‬מבחינה זו‪ ,‬פטררקה הוא גם האחראי‬

‫‪ 8‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫לעניין זה ראו מומסן‪ ,‬עידן החושך‪ ,‬עמ' ‪.228–227‬‬

‫‪.indb 6‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪7  ,‬‬

‫במידה רבה לעיצוב הפריאודיזציה ההיסטורית שעדיין מושלת בכיפה‬ ‫בעולם המערבי‪ ,‬כלומר חלוקת ההיסטוריה לשלוש תקופות מרכזיות‪:‬‬ ‫תור הזהב של התרבות הקלאסית של יוון ורומא‪ ,‬השקיעה של "ימי‬ ‫הביניים"‪ ,‬והלידה מחדש — ה"רנסנס" — של העולם העתיק החל‬ ‫במאה הארבע־עשרה‪ .‬לידה מחדש זו טמונה מבחינתו של פטררקה‬ ‫לא רק בחיקוי סוגות הכתיבה הקלאסיות‪ ,‬אלא גם בחזרה לסגנון‬ ‫הכתיבה הלטיני העתיק — בעיקר זה של קיקרו‪ .‬את סגנון הכתיבה‬ ‫הלטינית של ימיו — במיוחד זה שהיה מקובל באוניברסיטאות בנות‬ ‫הזמן — פטררקה ראה כלא פחות מברברי‪ ,‬דוגמה להשחתה תרבותית‬ ‫נטולת מחילה‪.‬‬ ‫כתביו השונים של פטררקה זכו להצלחה כבירה למן ההתחלה‪.‬‬ ‫שירת האהבה שלו הפכה פופולרית מאוד ואף הולחנה והושרה‬ ‫בכיכרות הערים‪ ,‬כפי שהוא מציין בסלידה לא פעם בכתביו (ראו‬ ‫למשל את דבריו בעניין במכתב ‪ 21.15‬מתוך האוסף מכתבים‬ ‫לקרובים המתורגם בהמשך והעוסק ביחסו המורכב לדנטה)‪ .‬המוניטין‬ ‫של כתביו הלטיניים יצאו גם הם למרחוק‪ ,‬וב־‪ ,1341‬לפי עדותו‪ ,‬קיבל‬ ‫באותו יום ממש שתי הזמנות שונות להכתרה בזר הדפנה כמשורר‬ ‫הנבחר של זמנו — האחת מפריז‪ ,‬מקום מושבה של האוניברסיטה של‬ ‫פריז ומרכז הידע הפילוסופי והתיאולוגי של זמנו‪ ,‬והשנייה מרומא‪,‬‬ ‫ערש העולם העתיק המזוהה מבחינתו עם הספרות והרטוריקה‬ ‫הקלאסית‪ .‬לאחר התלבטות קצרה בחר פטררקה כמובן ברומא‪ ,‬ושם‬ ‫נערך טקס ההכתרה המפואר שלו‪ ,‬במיטב המסורת הרומית‪ ,‬באפריל‬ ‫‪ .1341‬כמו במקרים רבים אחרים בכתיבתו של פטררקה‪ ,‬קשה מאוד‬ ‫לקבוע את הגבול בין המציאות ההיסטורית להבניה הרטורית שלה‪:‬‬ ‫האם הוא אכן קיבל באותו יום הזמנות זהות מפריז ומרומא‪ ,‬או שמא‬ ‫מדובר ביצירה של הנגדה רטורית מכוונת בין העולם האינטלקטואלי‬ ‫של זמנו‪ ,‬שהוא מרבה לבוז לו‪ ,‬לבין העולם העתיק הנערץ עליו?‬ ‫תהא אשר תהא האמת ההיסטורית‪ ,‬אין ספק שלעצם קיומו של טקס‬ ‫ההכתרה של פטררקה על הקפיטוליום ברומא היה תפקיד משמעותי‬ ‫בהתפתחות הרנסנס המוקדם ובקידום התפיסה שהתשוקה לתהילה‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫‪.indb 7‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  8‬מבוא‬

‫ארצית אינה חטא שיש להישמר מפניו (כפי שסברו במידה רבה בימי‬ ‫הביניים)‪ ,‬אלא אידיאל שראוי לפעול למענו‪9.‬‬ ‫על אף חיבתו המוצהרת של פטררקה לחיי התבודדות והגות‬ ‫וסלידתו מחיי המעשה‪ ,‬הוא היה מעורב לא מעט בצמתים פוליטיים‬ ‫מרכזיים של זמנו‪ .‬לצד הביקורת הנוקבת שלו על מעבר החצר‬ ‫האפיפיורית לאביניון והשחיתות הפושה בה — ביקורת שהביע‬ ‫במכתבים פומביים רבים — פטררקה תמך באופן פעיל בניסיון להפיכה‬ ‫עממית שהנהיג ברומא הרפורמטור הכריזמטי קולא די ריאנצו (‪di‬‬ ‫‪ )1354–1313 ,Rienzo‬במחצית השנייה של שנות הארבעים של‬ ‫המאה‪ .‬קולא היה רומאי ממעמד נמוך‪ ,‬שבדומה לפטררקה העריץ‬ ‫את רומא העתיקה ושאף להחזירה לימי גדולתה על ידי כינונה‬ ‫מחדש של הרפובליקה הרומית‪ .‬ב־‪ 19‬במאי ‪ 1347‬עלה קולא בראש‬ ‫המון חמוש על גבעת הקפיטוליום ברומא‪ ,‬תקף פיזית את ראשי‬ ‫משפחות האצולה במקום והורה על הנהגתה של חוקה חדשה ברומא‪,‬‬ ‫המעבירה את השליטה בעיר לעם‪ .‬את עצמו הכתיר ל"טריביון העם‬ ‫הרומי"‪ .‬לאחר שהגיעו לפטררקה‪ ,‬ששהה אז באביניון‪ ,‬החדשות‬ ‫על ההפיכה‪ ,‬הוא כתב מכתב תמיכה ארוך לקולא‪ ,‬שבו שיבח את‬ ‫ה"חירות" של העם הרומי וקרא לקולא להתמיד בהפיכתו הצודקת‪10.‬‬ ‫פטררקה אף השווה במכתב את קולא לברוטוס‪ ,‬מייסד הרפובליקה‬ ‫העתיקה‪ ,‬וכן לברוטוס המאוחר יותר‪ ,‬רוצחו של יוליוס קיסר‪ .‬בין‬ ‫פטררקה וקולא התפתחה חליפת מכתבים אוהדת‪ .‬בהדרגה‪ ,‬עם זאת‪,‬‬ ‫התברר שקולא אימץ לעצמו עוד ועוד גינונים של שליט יחיד‪ ,‬פעל‬ ‫להצרת צעדיהן של משפחות האצולה המקומיות‪ ,‬בראשן משפחת‬ ‫קולונה‪ ,‬והשית מסים גבוהים על הציבור למימון הוצאות שלטונו‪.‬‬ ‫בדצמבר של אותה שנה התערער מעמדו והוא נאלץ לברוח מרומא‬ ‫‪ 9‬‬

‫‪ 10‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫טקסי הכתרה דומים החלו להתקיים דור או שניים לפני פטררקה‪ ,‬כמו‬ ‫למשל טקס הכתרתו של המשורר אלברטינו מוסאטו (‪ )Mussato‬בפדובה‬ ‫בראשית המאה הארבע־עשרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף אחד מהטקסים לא התקיים‬ ‫ברומא עצמה ולא זכה לתהודה דומה לזו של הכתרתו של פטררקה‪.‬‬ ‫למכתב ראו מכתבים מן העזבון‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬

‫‪.indb 8‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪9  ,‬‬

‫ולחפש מקלט באביניון — שבה עדיין זכה לאוזן קשבת מצדו של‬ ‫פטררקה‪ .‬בהגיעו לאביניון קולא נעצר‪ ,‬נכלא‪ ,‬ומאוחר יותר שוחרר‬ ‫וחזר לרומא‪ ,‬ושם גם נהרג ב־‪ 1354‬במהלך ניסיונות להחזיר לעצמו‬ ‫את השליטה בעיר‪.‬‬ ‫מעורבותו של פטררקה בפרשת קולא הובילה למשבר עמוק‬ ‫ביחסים בינו לבין פטרוניו ממשפחת קולונה‪ .‬המשבר‪ ,‬לצד ההרס‬ ‫העצום שגרמה לו המגיפה השחורה של ‪ — 1348‬שבה הלכו לעולמם‬ ‫אהובתו לאורה וכן פטרונו הקרדינל קולונה — הובילו להחלטתו של‬ ‫פטררקה לעזוב את אביניון ולשוב להשתקע באיטליה‪ .‬ב־‪ 1350‬ביקר‬ ‫לראשונה בחייו בעיר אבותיו פירנצה‪ .‬הוא עבר דרך העיר במסע‬ ‫עלייה לרגל לרומא במסגרת חגיגות היובל שעליהן הכריז האפיפיור‬ ‫קלמנס השישי‪ .‬בהתקרבו אל העיר הגיע לקבל את פניו ג'ובאני‬ ‫בוקאצ'ו‪ ,‬מחבר דקאמרון‪ ,‬שהיה אז הדמות הבולטת בחבורה של‬ ‫אנשי ספר מעריצי פטררקה בפירנצה‪ .‬פטררקה שהה בעיר כשבועיים‪,‬‬ ‫ובמהלכם ניסו בוקאצ'ו ורעיו לשכנעו לעבור להתגורר בעיר אבותיו‪.‬‬ ‫בוקאצ'ו אף פעל להחזרת הרכוש שנלקח ממשפחתו של פטררקה עת‬ ‫הוגלתה מהעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬למגינת לבם של בוקאצ'ו וחבריו‪ ,‬פטררקה‬ ‫בחר בסופו של דבר להשתקע במילאנו‪ ,‬שהייתה אז אויבתה של‬ ‫פירנצה‪ ,‬כבן חסותו של הדוכס המקומי ג'ובאני ויסקונטי‪ .‬הבחירה‬ ‫של פטררקה להתיישב במילאנו הובילה לתגובה נזעמת במיוחד של‬ ‫בוקאצ'ו‪ ,‬שכתב לפטררקה מכתב ארוך ב־‪ ,1353‬ובו האשים אותו‬ ‫בוויתור על אידיאל החירות שבו דגל לאורך חייו ובכניעה לטירנים‪.‬‬ ‫פטררקה מעולם לא השיב לאותו מכתב של בוקאצ'ו‪ ,‬אולם כמה‬ ‫חודשים מאוחר יותר שלח מכתב לידיד משותף שלהם‪ ,‬פרנצ'סקו‬ ‫נֶ ִלי‪ ,‬ובו הסביר שהוא זוכה מוויסקונטי לחופש מוחלט לטיפוח‬ ‫יצירותיו ולימודיו וכי אינו מחויב לשרתו בכלום‪ ,‬טענה שניכר שלא‬ ‫עמדה לחלוטין במבחן המציאות‪11.‬‬ ‫פטררקה שהה במילאנו כשמונה שנים כאורחו של ויסקונטי‪,‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫בעניין זה ראו אסקולי‪" ,‬הפוליטיקה הפרטית"‪.‬‬

‫‪.indb 9‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  10‬מבוא‬

‫ומאוחר יותר עבר להתגורר במשך תקופות ארוכות יחסית בוונציה‬ ‫ובפדובה‪ ,‬לפני שהשתקע לקראת סוף חייו באחוזה קטנה בארקואה‬ ‫(‪ )Arquà‬הסמוכה לפדובה‪ ,‬הידועה היום כארקואה־פטררקה‪ .‬בשנות‬ ‫חייו המאוחרות המשיך פטררקה לשקוד על עריכת יצירותיו —‬ ‫כולל שירתו בשפת העם — ולטפח את הפרויקט ההומניסטי של‬ ‫החייאת התרבות הקלאסית שלו הקדיש את חייו‪ .‬במכתב שכתב‬ ‫לבוקאצ'ו ב־‪( 1372‬מכתבים לקרובים‪ ,)17.2 ,‬כשנתיים לפני מותו‪,‬‬ ‫הגיב פטררקה לבקשתו של בוקאצ'ו לפרוש מכתיבה ולימוד כדי‬ ‫לדאוג לבריאותו הרופפת‪ .‬במכתבו הדגיש בוקאצ'ו כי פטררקה הוא‬ ‫ראש וראשון לקהילה הולכת וגדלה של מחדשי התרבות הקלאסית‬ ‫ההולכים בדרכיו‪ ,‬והוא קרא לפטררקה לפרוש בין היתר כדי "להשאיר‬ ‫משהו לאחרים לכתוב עליו"‪ .‬בתגובה‪ ,‬פטררקה הצהיר שהמוניטין‬ ‫שיצאו לו כמוביל תנועת האוונגרד ההומניסטית רק מחזקים את‬ ‫רצונו להמשיך בפועלו וכי הוא מקווה שהמוות ימצא אותו "קורא‬ ‫וכותב"‪ .‬זמן לא רב לאחר מכן‪ ,‬בלילה שבין ‪ 18‬ל־‪ 19‬ביולי ‪,1374‬‬ ‫יום אחד לפני יום הולדתו השבעים‪ ,‬פטררקה מת‪ ,‬רכון על שולחן‬ ‫הכתיבה שלו‪.‬‬

‫פטררקה‪ ,‬הומניזם והולדת החינוך ההומניסטי‬ ‫אף שפטררקה ידוע כיום כ"אבי ההומניזם"‪ ,‬או לכל הפחות כדמות‬ ‫המשמעותית ביותר בהומניזם המוקדם‪ 12,‬חשוב להדגיש שהמונח‬ ‫‪ 12‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫בספרו החשוב על ראשית ההומניזם טען ההיסטוריון רונלד וויט (‪)Witt‬‬ ‫כי פטררקה לא היה ההומניסט הראשון‪ ,‬אלא בן הדור השלישי להומניזם‪.‬‬ ‫ההומניזם‪ ,‬לטענת וויט‪ ,‬החל לצמוח בקרב נוטריונים ומשוררים מפדובה‬ ‫שניסו לחקות את סגנון הכתיבה הקלאסי כבר בשלהי המאה השלוש־‬ ‫עשרה‪ .‬וויט‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אינו שולל את העובדה שפטררקה היה זה‬ ‫שהעניק להומניזם כיוון מוסרי ברור והפך אותו לתנועה האינטלקטואלית‬ ‫והתרבותית המשמעותית של זמנה‪ .‬ראו וויט‪ ,‬מקורות ההומניזם‪.‬‬

‫‪.indb 10‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪11  ,‬‬

‫"הומניזם" לא היה קיים בזמנו‪ .‬המושג "הומניזם" המוכר לנו כיום‬ ‫הוא תולדה של השקפות הנאורות של המאות השמונה־עשרה‬ ‫והתשע־עשרה‪ ,‬ובעיקר של מסורת ההשכלה הגרמנית של ראשית‬ ‫המאה התשע־עשרה‪ ,‬אז החל גם השימוש במונח ‪13.humanismus‬‬ ‫במסורות אלו‪ ,‬המונח "הומניזם" משקף מערך של גישות ואמונות‬ ‫המציבות את האדם (ולא האל) במרכז היקום וההוויה ומניחות את‬ ‫קיומו של טבע אנושי אוניברסלי‪ .‬על בסיס האמונה בטבע אוניברסלי‬ ‫זה נוצרה ההנחה שכל בני האדם באשר הם ראויים לזכויות טבעיות‬ ‫לחיים‪ ,‬חירות ואושר‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬ה"הומניזם" המודרני מאופיין‬ ‫בממד חזק של חילון ובאמונה בתבונה האנושית ובמדע כאמצעי‬ ‫לקדמה‪ .‬ההומניזם הרנסנסי אמנם תרם לא מעט‪ ,‬כפי שנראה‪ ,‬להבנה‬ ‫הנוכחית של המונח "הומניזם"‪ ,‬אולם ברנסנס עצמו‪ ,‬בוודאי בזמנו‬ ‫של פטררקה‪ ,‬הוא לא היה קיים‪ .‬על מה אנחנו מדברים‪ ,‬לאור זאת‪,‬‬ ‫כאשר אנחנו מדברים על "ההומניזם הפטררקי"?‬ ‫המונח "הומניזם"‪ ,‬ראוי לזכור‪ ,‬נגזר מן התואר הלטיני ‪,humanus‬‬ ‫שמשמעותו היא "הומני"‪ ,‬או אנושי‪ .‬ברומא הקלאסית התואר "הומני"‬ ‫הכיל שתי משמעויות מרכזיות — נדיבות (‪ )benevolentia‬ובקיאות‬ ‫בתחומי ידע המזוהים עם לימודי האדם — ‪14.humanae litterae‬‬ ‫לימודים אלה נסובו ברובם סביב תחומים הקשורים בטיפוח השפה‬ ‫האנושית — דקדוק (תורת הלשון או‪ ,‬למעשה‪ ,‬ספרות)‪ ,‬רטוריקה‬ ‫(תורת הנאום) ודיאלקטיקה (תורת ההיגיון)‪ .‬להיות הומני ברומא‬ ‫העתיקה משמעו אם כן להיות נדיב‪ ,‬מלומד וצח לשון‪ ,‬או במילים‬ ‫אחרות‪ :‬בן תרבות‪ .‬לאורך המאות החמש־עשרה והשש־עשרה הלך‬ ‫והתפתח באיטליה החינוך ההומניסטי‪ ,‬שבבסיסו עמדה החזרה ללימודי‬ ‫האדם שהיו מקובלים ברומא העתיקה‪ .‬חינוך זה כונה בתקופה ‪studia‬‬ ‫‪( humanitatis‬לימודים הומניים‪ ,‬הבסיס למדעי הרוח של ימינו) והוא‬ ‫הורכב מחמישה תחומי לימוד מרכזיים‪ :‬דקדוק‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬פילוסופיה‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו גם ארבל‪ ,‬הרנסנס האיטלקי‪ ,‬עמ' ‪.66–57‬‬ ‫בעניין זה ראו ג'וסטיניאני‪" ,‬משמעויות ההומניזם"‪.‬‬

‫‪.indb 11‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  12‬מבוא‬

‫של המוסר‪ ,‬היסטוריה ושירה‪ .‬ההומניזם הרנסנסי‪ ,‬כפי שטען חוקר‬ ‫הרנסנס רב ההשפעה פול אוסקר קריסטלר‪ ,‬היה לפיכך בבסיסו תנועה‬ ‫חינוכית־ספרותית שהחייתה את מסורת החינוך הקלאסי‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫לטפח את "אנושיותם" של בני התקופה‪ 15.‬שלא במקרה‪ ,‬כפי שהראה‬ ‫קריסטלר‪ ,‬המונח הלטיני ‪ umanista( humanista‬באיטלקית) צמח‬ ‫בערי איטליה במהלך המאה החמש־עשרה כדי לתאר מורים ומחנכים‬ ‫שעסקו בלימוד תחומי הידע הקשורים ל־‪.studia humanitatis‬‬ ‫פטררקה עצמו אמנם לא השתמש ישירות במונח ‪studia‬‬ ‫‪ humanitatis‬בכתביו השונים ולא עסק בחינוך‪ ,‬אולם בחזרתו לתרבות‬ ‫הקלאסית הוא היה זה שהניח את היסודות לחינוך ההומניסטי כפי‬ ‫שהתפתח במאות שלאחריו‪ 16.‬ב־‪ ,1333‬במהלך מסעותיו‪ ,‬פטררקה‬ ‫גילה בספריית מנזר בליאז' עותק של הנאום הנשכח של קיקרו ‪Pro‬‬ ‫‪"( Archia poeta‬להגנתו של המשורר ארכיאס") והחל להעתיקו‬ ‫ולהפיצו בין חבריו המלומדים‪ .‬בנאומו‪ ,‬קיקרו מתאר את עקרונות‬ ‫החינוך האידיאלי ומשתמש במונח ‪ studia humanitatis‬ככינוי של‬ ‫חינוך זה‪ .‬תגליתו היא זו שאפשרה את צמיחת המונח — והפרוגרמה‬ ‫החינוכית הקשורה בו — בקרב ממשיכיו‪ .‬במכתב מ־‪( 1362‬מכתבים‬ ‫לעת זקנה‪ ,)1.6 ,‬פטררקה תיאר את תחומי הידע השונים שבהם‬ ‫הוא מתמחה‪ ,‬ומנה ספציפית את השירה‪ ,‬הרטוריקה‪ ,‬ההיסטוריה‬ ‫והפילוסופיה של המוסר — אותם תחומים שעתידים להיות בסיס‬ ‫החינוך ההומניסטי ברנסנס‪ 17.‬פטררקה גם היה זה שעיצב את‬ ‫הקאנון הלטיני שעל בסיסו התבצע החינוך בתחומים אלו‪ :‬ורגיליוס‬ ‫והוראטיוס כמשוררים הנבחרים‪ ,‬קיקרו וקווינטיליאנוס כמומחים‬ ‫לתורת הרטוריקה‪ ,‬ליוויוס כהיסטוריון המועדף‪ ,‬וסנקה (ולעתים‬ ‫קרובות גם קיקרו) כפילוסוף של המוסר‪.‬‬ ‫החינוך ההומניסטי‪ ,‬נוסף לכך‪ ,‬צמח במידה רבה כריאקציה‬ ‫‪1 5‬‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ 17‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו קריסטלר‪" ,‬התנועה ההומניסטית"‪.‬‬ ‫בעניין זה ראו קול‪" ,‬לימודים הומניים"‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.188–187‬‬

‫‪.indb 12‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪13  ,‬‬

‫למסורות החינוך הסכולסטיות שהיו דומיננטיות באוניברסיטאות‬ ‫האירופיות בנות הזמן‪ ,‬והיה זה פטררקה שהציב את החזרה לתחומי‬ ‫הידע הקלאסיים כאלטרנטיבה מפורשת לסכולסטיקה‪ .‬המסורת‬ ‫הסכולסטית שמה את הדגש על הדיאלקטיקה‪ ,‬ובעיקר על טיפוח‬ ‫שיטת ההיקש הלוגי (הסילוגיסמוס) ככלים לעיסוק בסוגיות שהיו‬ ‫בעיקרן מטאפיזיות ותיאולוגיות‪ 18.‬פטררקה וממשיכיו ביקרו בחריפות‬ ‫את המסורת הזו וטענו שמלומדי התקופה נוטים להתפלפל יתר על‬ ‫המידה בסוגיות מופשטות — ידוע הדיון הסוער בשאלה כמה מלאכים‬ ‫יכולים לרקוד על ראש סיכה אחת — תוך שימוש בשפה עמוסת‬ ‫ז'רגון מקצועי‪ .‬דיונים אלו‪ ,‬טען פטררקה‪ ,‬אינם רלוונטיים לחיים‬ ‫עצמם‪ ,‬והם מתמקדים בוויכוח לשם ויכוח‪ .‬כפי שהצהיר במכתבו‬ ‫"נגד הדיאלקטיקנים הזקנים" (מכתבים לקרובים‪" :)1.7 ,‬פולמוס‬ ‫הוא הנאתם העליונה; מטרתם איננה להגיע לאמת אלא להתפלמס"‪.‬‬ ‫שלא במקרה‪ ,‬פטררקה מרבה לצטט באותו מכתב את הרטוריקנים‬ ‫הרומיים קיקרו וקווינטיליאנוס ומצהיר כי "לאמנויות הנעלות תכלית‬ ‫אצילית יותר" מאשר ויכוחים ריקים לשם הפקת רווח חומרי‪ .‬אם‬ ‫כן הנחת היסודות לחינוך ההומניסטי כקונטרה לסכולסטיקה היא‬ ‫מאפיין מרכזי של ההומניזם הפטררקי‪ ,‬וחינוך זה עתיד להיות ליבת‬ ‫החינוך המערבי עד המאה העשרים‪.‬‬

‫הומניזם‪ ,‬תודעה היסטורית וחילון‬ ‫במחקריו הרבים‪ ,‬כפי שציינו שורה של חוקרים‪ ,‬קריסטלר נטה לאפיין‬ ‫את ההומניזם הרנסנסי כפרוגרמה חינוכית־ספרותית גרידא‪ ,‬שהשפעתה‬ ‫על תחומים אחרים‪ ,‬כדוגמת הפילוסופיה‪ ,‬הייתה שולית‪ 19.‬קריסטלר‬ ‫גם נטה להמעיט בהשלכות התודעתיות המהפכניות של ההומניזם‪.‬‬ ‫‪ 18‬‬ ‫‪1 9‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ארבל‪ ,‬הרנסנס האיטלקי‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬ ‫גאוונס‪" ,‬פוסטהומניזם"‪ ,‬עמ' ‪.41–40 ,37–36‬‬

‫‪.indb 13‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  14‬מבוא‬

‫ברי‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי לצד הנחת היסודות למהפכת החינוך ההומניסטי‪,‬‬ ‫ההומניזם הפטררקי טמן בחובו מאפיינים ומשמעויות מרחיקי לכת‬ ‫נוספים‪ .‬מאפיין אחד כזה הוא חידוד התודעה ההיסטורית של בני‬ ‫זמנו וההכרה בהבדל בין־תרבותי — התפתחויות הטומנות בחובן גם‬ ‫אלמנט מובהק של חילון‪ .‬התפתחות זו של התודעה ההיסטורית‪ ,‬כפי‬ ‫שטען חוקר האמנות הידוע ארווין פאנופסקי‪ ,‬הייתה תוצר ישיר של‬ ‫ההנחה שהעולם הקלאסי הנערץ הוא אבוד ושל הכמיהה הנוסטלגית‬ ‫לעוררו לחיים‪20.‬‬ ‫תודעה היסטורית‪ ,‬או הכרה בהבדל בין תקופות ותרבויות שונות‪,‬‬ ‫אינה דבר מובן מאליו בחברות אנושיות‪ 21.‬לאורך ימי הביניים‪,‬‬ ‫התפיסה הדומיננטית הייתה שאין הבדל מהותי בין חברות ושהדמיון‬ ‫בין תקופות גובר על השוני‪ .‬התוצאה של תפיסה זו היא לעתים‬ ‫קרובות העדר הכרה באחרוּת וראיית ההיסטוריה כולה כמקשה אחת‪,‬‬ ‫שמאפייניה נקבעים בהכרח על ידי נקודת המבט של ההווה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬באמנות ימי הביניים היה מקובל לצייר לוחמים מהעת העתיקה‬ ‫כאבירים ימי־ביניימים‪ ,‬ופילוסופים יוונים — כנזירים עטויי גלימות‪.‬‬ ‫אנכרוניזמים מסוג זה היו נפוצים מאוד גם בספרות ובכרוניקות של‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫בכתביו של פטררקה אנו עדים להתפתחותה של הכרה מהותית‬ ‫בשינוי היסטורי ובהבדל בין תקופות‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא‬ ‫במכתב ‪ 6.2‬של המכתבים לקרובים (המתורגם בהמשך)‪ ,‬שפטררקה‬ ‫כתב לחברו ולפטרונו ג'ובאני קולונה‪ ,‬נזיר דומיניקני ואחיינו של‬ ‫הקרדינל קולונה המוזכר לעיל‪ .‬במכתב מתאר פטררקה סיור משותף‬ ‫שערכו השניים בין שרידי המבנים המפוארים של רומא העתיקה בעת‬ ‫שפטררקה ביקר שם לראשונה ב־‪ .1336‬מראה השרידים מוביל את‬ ‫פטררקה לשחזור וירטואוזי של ההיסטוריה הרומית העתיקה מיסודה‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪ 21‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫פאנופסקי‪ ,‬רנסנס‪.‬‬ ‫ראו בעניין את הדיון המצוין של יורן‪" ,‬ההומניזם של הרנסנס"‪,‬‬ ‫עמ' ‪.67-52‬‬

‫‪.indb 14‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪15  ,‬‬

‫ועד ימי הקיסרים הנוצרים הראשונים‪ ,‬תוך שהוא "מלביש" את‬ ‫המרחב הנגלה לעיניו בפרטים שדלה מקריאתו‪" :‬שוטטנו יחדיו בעיר‬ ‫הגדולה ההיא‪ ,‬שמרחביה גורמים לה להיראות ריקה‪ ,‬אך אוכלוסייתה‬ ‫עצומה‪ .‬סיירנו לא רק בעיר עצמה אלא גם באזורים שמסביבה‪ ,‬ועל‬ ‫כל צעד ושעל שעשינו היה משהו שעורר את לשוננו ונפשנו‪ .‬כאן‬ ‫ניצב הארמון המלכותי של אוואנדר‪ ,‬פה שכנה קארמנטה‪ ,‬כאן המערה‬ ‫של קאקוס‪ ,‬פה הזאבה המיניקה ועץ התאנה הרומינאלי שנכון יותר‬ ‫לקרוא לו רומולארי‪ ."...‬כשסיים את הסיור המדומיין שלו‪ ,‬פטררקה‬ ‫עבר לקונן על מצבה הנוכחי העגום של רומא‪:‬‬ ‫מי נבער היום יותר בענייני היסטוריה רומית מאשר אזרחים‬ ‫רומיים? כואב לי לומר זאת‪ ,‬אך אין מקום שבו רומא מוכרת‬ ‫פחות מאשר רומא עצמה‪ .‬אני בוכה לא רק בגלל הבורות בנושא‬ ‫— אם כי‪ ,‬למען האמת‪ ,‬מה גרוע מבורות? — אלא בשל העלמותן‬ ‫של הסגולות הטובות ויציאתן של רבות מהן לגלות‪ .‬מי הרי יכול‬ ‫לפקפק שרומא הייתה קמה מעפרה‪ ,‬אילו רק הייתה מתחילה לדעת‬ ‫את עצמה?‬

‫פטררקה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מודע עמוקות לשינויים שעברו על רומא לאורך‬ ‫הדורות‪ ,‬ומבחינתו ישנו הבדל מהותי בין רומא של ימיו לרומא‬ ‫העתיקה‪" .‬הכול השתנה" — ‪ — mutata sunt omnia‬כפי שהוא‬ ‫מצהיר בנימה נוסטלגית מעט מאוחר יותר במכתב‪ .‬ההבדל בין‬ ‫השתיים אמנם אינו מוחלט — ניתן עדיין לשחזר לדידו את ימי‬ ‫הזוהר האבודים של רומא העתיקה — אולם שחזור זה יצריך עבודה‬ ‫מונומנטלית של החייאת העולם שחלף‪.‬‬ ‫כדי לעמוד על החידוש שביחסו של פטררקה לעבר הרומי‬ ‫כדאי להשוות את יחסו לזה של קודמו הגדול דנטה אליגיירי‪,‬‬ ‫מחבר הקומדיה האלוהית‪ .‬גם דנטה הסתכל כמובן בהערצה על‬ ‫רומא העתיקה‪ ,‬ובחר כידוע במשורר הרומי הקדם־נוצרי ורגיליוס‬ ‫לשמש כמדריכו בעולם הבא‪ .‬ואולם בעיני דנטה‪ ,‬רומא העתיקה‬ ‫אינה אבודה‪ ,‬אלא היא הבסיס שמתוכו צומחת ועליו נשענת רומא‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 15‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  16‬מבוא‬

‫הנוצרית‪ ,‬בתהליך רציף של התפתחות המוביל לדידו אל הגאולה‪.‬‬ ‫מבחינתו של דנטה יש קשר ישיר וחזק בין שתי התרבויות —‬ ‫הקדם־נוצרית והנוצרית — ותפיסה זו היא המאפשרת לדנטה‪ ,‬כמו‬ ‫לרבים אחרים בני זמנו‪ ,‬לראות בוורגיליוס נוצרי בכוח גם אם לא‬ ‫בפועל‪ .‬ורגיליוס‪ ,‬כפי שטענה הסברה הרווחת בימי הביניים‪ ,‬חזה‬ ‫בשירתו את בואו של ישוע‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבעיני דנטה — ואנשי ימי‬ ‫הביניים באופן כללי — ההיסטוריה היא במהותה יחידה הומוגנית אחת‬ ‫שבה הדמיון בין תקופות גובר על השוני‪ ,‬הרי שמבחינת פטררקה‪,‬‬ ‫כפי שממחיש מכתב ‪ 6.2‬של המכתבים לקרובים‪ ,‬ההיסטוריה מורכבת‬ ‫מתקופות הנבדלות זו מזו באופן מהותי‪ ,‬וכדי לגשר בין תקופות (וגם‬ ‫בין חברות שונות) יש צורך בעבודת שחזור קפדנית של התרבות‬ ‫המקורית‪.‬‬ ‫הכרה זו בהבדל היסטורי היא העומדת בבסיס הפילולוגיה‬ ‫ההומניסטית‪ ,‬פרקטיקה מדעית שמטרתה לשחזר טקסטים עתיקים‬ ‫מתוך השוואה של הגרסאות השונות של הטקסט שהגיעו לידינו‪ .‬לפי‬ ‫פרקטיקה זו‪ ,‬שחזור טקסט המקור מחייב היכרות עמוקה עם התרבות‬ ‫שבה נוצר ועם סגנונו של מחברה‪ ,‬באופן המאפשר להתקרב ככל‬ ‫האפשר לנוסח המקורי‪ .‬את היסודות לפילולוגיה זו הניח פטררקה‬ ‫עצמו בעבודת השחזור שלו של הטקסט המקורי של מאז ייסוד‬ ‫העיר מאת ההיסטוריון הרומי ליוויוס‪ 22.‬נוסף לכך‪ ,‬צמיחת התודעה‬ ‫ההיסטורית גם השפיעה השפעה מכרעת על ההרמנויטיקה‪ ,‬או תורת‬ ‫הפרשנות‪ ,‬ההומניסטית‪ .‬גם כאן‪ ,‬ובניגוד לגישה המקובלת בימי‬ ‫הביניים‪ ,‬ההנחה היא שפרשנות של טקסט מחייבת היכרות מעמיקה‬ ‫עם ההקשר המקורי שבו נוצר וניסיון לשחזר את הכוונה המקורית‬ ‫של מחברו‪23.‬‬ ‫צמיחת התודעה ההיסטורית בכתביו של פטררקה מתבהרת גם‬ ‫מצמד המכתבים הידוע שכתב פטררקה לגיבורו קיקרו‪ ,‬אשר חי‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪ 23‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו בנושא את המאמר של בילאנוביץ'‪" ,‬פטררקה וליוויוס"‪.‬‬ ‫הדיון הקלאסי בנושא הוא‪ :‬גרין‪" ,‬פטררקה וההרמנויטיקה ההומניסטית"‪.‬‬

‫‪.indb 16‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪17  ,‬‬

‫כ־‪ 1,400‬שנה לפניו‪ .‬פטררקה כתב את המכתבים לקיקרו לאחר‬ ‫שגילה ב־‪ 1345‬בספריית הקתדרלה של ורונה את אוסף המכתבים‬ ‫שכתב קיקרו לידידו אטיקוס — אוסף ששכב זנוח ונשכח לאורך‬ ‫מאות בשנים‪ .‬בניגוד למוניטין של קיקרו בימי הביניים כפילוסוף‬ ‫שפרש מהבלי העולם והפוליטיקה לצורך התמקדות בחיי הגות‬ ‫וכתיבה‪ ,‬התמונה שעלתה ממכתביו היא של אדם השקוע עד צוואר‬ ‫באינטריגות הפוליטיות של זמנו‪ ,‬ימי דמדומי הרפובליקה‪ ,‬ובניסיונות‬ ‫לשוב למוקדי הכוח הפוליטיים שמהם הורחק‪ .‬פטררקה‪ ,‬שנדהם‬ ‫מתגליתו‪ ,‬כתב מכתב זועם לקיקרו‪ ,‬ובו ביקר אותו על התנהלותו‪,‬‬ ‫הפכפכותו ובגידתו באידיאלים שלו עצמו‪ .‬במכתבו השני לקיקרו‪,‬‬ ‫פטררקה התוודה לנמענו על הערצתו הרבה לסגנונו ותיאר לו את‬ ‫מצבם הנוכחי הרעוע של ספריו‪ ,‬שרבים מהם אבדו או שרדו בצורה‬ ‫חלקית בלבד — באופן המזכיר את שרידי המבנים הרומיים שתיאר‬ ‫במכתב ‪ 6.2‬של המכתבים לקרובים‪ .‬מה שמשמעותי במיוחד לדיוננו‬ ‫הוא האופן שבו פטררקה מדגיש במכתבים את המרחק ההיסטורי‬ ‫המפריד בין השניים‪ .‬בתום המכתב הראשון‪ ,‬פטררקה מציין בדקדקנות‬ ‫את מקום וזמן הכתיבה‪" :‬מארץ החיים‪ ,‬בגדה הימנית של האדיג'ה‬ ‫הפוֹ ‪ ,‬ב־‪ 16‬ביוני של‬ ‫(‪ ,)Adige‬בעיר ורונה באיטליה שמעבר לנהר ּ‬ ‫השנה ה־‪ 1345‬ללידתו של האל שאותו לא ידעת"‪ .‬הצהרה זו מעידה‬ ‫על המודעות העמוקה של פטררקה לתהום ההיסטורית המפרידה‬ ‫ביניהם — תהום שעליה הוא מנסה לגשר במידת האפשר באמצעות‬ ‫הקריאה והכתיבה של מכתבים‪.‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬השוואה לדנטה והקומדיה האלוהית‪ ,‬ובעיקר למפגש‬ ‫של דנטה עם רוחו של המשורר הרומי ורגיליוס‪ ,‬עשויה להאיר את‬ ‫ההבדל בתודעה ההיסטורית של השניים‪ .‬דנטה‪ ,‬עלינו לזכור‪ ,‬פוגש‬ ‫בפתיחת הקומדיה‪ ,‬בעודו תוהה ביער אפל‪ ,‬את רוחו של ורגיליוס‪,‬‬ ‫שהגיע ממקום מושבו בגיהנום כדי להנחות את דנטה במסעו אל‬ ‫העדן‪ .‬המפגש של דנטה עם ורגיליוס הוא אם כן מפגש המתקיים‬ ‫פנים אל פנים בעולם הבא‪ ,‬באופן המבטל את המרחק ההיסטורי בין‬ ‫השניים‪ .‬במכתבו של פטררקה לקיקרו הוא פונה אל גיבורו הרומי‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 17‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  18‬מבוא‬

‫דרך הכתיבה‪ ,‬אולם עושה זאת באופן המדגיש את הפער הבלתי נמנע‬ ‫ביניהם‪ .‬בעוד הוא נמצא בארץ החיים‪ ,‬קיקרו‪ ,‬כפי שפטררקה מדגיש‪,‬‬ ‫נמצא בארץ המתים כבר מאות בשנים‪ .‬המכתב אינו מבטל את ההבדל‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬אלא מדגיש אותו בה בעת שהוא מנסה לגשר עליו‪ .‬במובן‬ ‫זה‪ ,‬אקט הכתיבה של המכתב לקיקרו (והקריאה במכתביו) הוא אקט‬ ‫שתוצאותיו אמביוולנטיות במהותן‪ :‬הכתיבה היא גשר על פני התהום‬ ‫המפרידה בין החיים למתים‪ ,‬ההווה לעבר‪ ,‬אולם בד בבד היא גם זו‬ ‫המחדדת ומדגישה פער זה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬עלינו לשים לב שוורגיליוס של דנטה הוא דמות‬ ‫היסטורית קונקרטית ואלגוריה מופשטת לתבונה נעלה בעת ובעונה‬ ‫אחת‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬ורגיליוס מצהיר עם הופעתו בקומדיה האלוהית‬ ‫על המקום והזמן הספציפיים שבהם חי ופעל‪" :‬איני אדם‪ ,‬אדם כבר‬ ‫הייתי [‪ / ]...‬ומנטובה הייתה מולדת‪ ,‬ולומברדיה ‪ /‬מחוז מגוריהם של‬ ‫שני הורי ‪ //‬נולדתי תחת יוליוס" (תופת‪ .)1.67-70 ,‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫לאורך הקומדיה האלוהית תפקידו האלגורי של ורגיליוס כקולה של‬ ‫סמכות ותבונה אוניברסלית המנחה את דנטה במסעו היא ברורה‪.‬‬ ‫במקרה של קיקרו של פטררקה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המיקוד הוא כל העת‬ ‫באדם הקונקרטי‪ ,‬ההיסטורי‪ ,‬על שלל פגמיו‪ .‬פטררקה אמנם מעריץ‬ ‫עמוקות את סגנונו וכתביו של קיקרו‪ ,‬אולם הוא מבדיל במפורש‬ ‫בין כתיבתו לחייו‪ .‬קיקרו הוא מושא להערצה‪ ,‬לא אלגוריה לשלמות‪:‬‬ ‫"אתה קיקרו‪ ,‬הרשה לי לומר‪ ,‬חיית כאדם‪ ,‬דיברת כנואם וכתבת‬ ‫כפילוסוף‪ .‬על חייך מתחתי ביקורתי‪ ,‬לא על גאונותך ושפתך‪,‬‬ ‫כי מתפעל אני מהראשונה ומוכה תדהמה מהאחרונה" (מכתבים‬ ‫לקרובים‪ .)24.4 ,‬המפגש של פטררקה עם קיקרו הוא לפיכך מפגש‬ ‫בין שני בני אדם קונקרטיים החיים כל אחד בנקודה מסוימת בזמן‬ ‫ומנסים לגשר על הפער ביניהם ככל שניתן במסגרת גבולות אנוש‪.‬‬ ‫ההכרה בקונטינגנטיות של הקיום האנושי ובמגבלות הבלתי נמנעות‬ ‫של נקודת המבט האנושית הופכת בכך למאפיין מרכזי נוסף של‬ ‫ההומניזם הפטררקי‪.‬‬ ‫לתודעת ההבדל ההיסטורי העולה ממכתביו של פטררקה נלווה‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 18‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪19  ,‬‬

‫גם ממד חזק של חילון‪ .‬אין עוררין על כך שפטררקה היה נוצרי אדוק‬ ‫בחייו (ועוד נשוב לעניין זה בהמשך)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברי מן המכתבים‬ ‫כי פטררקה מתייחס אל ההיסטוריה הרומית בפרספקטיבה חילונית‬ ‫ולא דתית במהותה‪ .‬בעוד דנטה‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬וכפי שמקובל היה‬ ‫לאורך ימי הביניים‪ ,‬מתייחס אל רומא העתיקה כחלק מההיסטוריה‬ ‫האוניברסלית של הגאולה הנוצרית‪ ,‬הרי שפטררקה מציב את‬ ‫התרבות הרומית הפגנית‪ ,‬הקדם־נוצרית‪ ,‬כאידיאל בפני עצמו‪,‬‬ ‫במנותק מהפריזמה הנוצרית‪ .‬אם דנטה מתבונן בהיסטוריה מנקודת‬ ‫מבט שמיימית־נוצרית‪ ,‬ניתן לומר ורטיקלית‪ ,‬הרי שפטררקה מתבונן‬ ‫בה מפרספקטיבה אנושית־ארצית הוריזונטלית‪ .‬בהמשך לנקודת מבט‬ ‫אנושית זו‪ ,‬פטררקה גם יוצר בכתביו הבחנה בין הנצרות‪ ,‬שמטרתה‬ ‫לדאוג לגאולת הנפש בעולם הבא‪ ,‬לבין המסורת הקלאסית‪ ,‬שבכוחה‬ ‫לדאוג לרווחת הנפש והחברה בעולם הזה‪ .‬במכתב הרביעי של‬ ‫הספר העשירי של מכתבים לקרובים‪ ,‬שבו הוא מפרש את האקלוגה‬ ‫הפותחת את אוסף שירי רועים שלו (פרתניאס‪ ,‬המתורגמת בספר זה)‪,‬‬ ‫פטררקה מבחין במפורש בין כתבי הקודש‪ ,‬העוסקים באל ובענייני‬ ‫העולם הבא‪ ,‬לבין הספרות הקלאסית‪ ,‬שעניינה הוא האדם‪ .‬הספרות‬ ‫הקלאסית‪ ,‬לדידו של פטררקה‪ ,‬נותנת מודלים מוסריים לחיי האדם‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ומכאן חשיבותה‪.‬‬

‫הומניזם‪ ,‬עיצוב עצמי ושליטה בתשוקות‬ ‫ההנחה שהמסורת הקלאסית מספקת מודלים ואידיאלים אתיים‬ ‫רלוונטיים ביותר לחיי האדם בעולם הזה היא היבט מהותי נוסף של‬ ‫ההומניזם הפטררקי‪ .‬ממד אתי זה אינו ממוקד רק בחינוך‪ ,‬כפי שסבר‬ ‫קריסטלר‪ ,‬אלא כולל בתוכו פרוגרמה מקיפה שהיחיד נדרש ליישם‬ ‫ולטפח לאורך חייו‪ ,‬כחלק מחיפוש מתמיד אחר החיים המאושרים‪,‬‬ ‫או מה שפטררקה מכנה "החיים המבורכים" (‪ .)beata vita‬ממד זה‬ ‫בהגותו של פטררקה נשען בעיקרו על חזרה לאידיאלים הקלאסיים‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 19‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  20‬מבוא‬

‫של "הדאגה לעצמי" (‪ ,care of the self‬או ‪ cura sui‬בלטינית)‪,‬‬ ‫שהיו דומיננטיים מאוד בעת העתיקה המאוחרת‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫הסטואיקנים‪ 24.‬על פי אידיאלים אלו‪ ,‬על האדם מוטלת החובה להפוך‬ ‫עצמו לפרויקט עיצוב‪ ,‬אובייקט של "דאגה"‪ ,‬שמטרתו העליונה היא‬ ‫השגת חירות פנימית וחיצונית‪ ,‬דרך השליטה בתשוקות וברגשות‬ ‫(‪ .)passiones‬בעבור סטואיקנים כסנקה‪ ,‬העדר שליטה בתשוקות‬ ‫וברגשות הוא המקור לכאוס ולאי־שקט המושל באדם ומתוך כך‬ ‫בחברה בכלל‪ .‬טיפוח השליטה יבטיח לדידו של סנקה אוטונומיה‬ ‫מנסיבות חיצוניות ומתהפוכות גורל שאינן בשליטתנו‪ ,‬ויביא לשלוות‬ ‫הנפש הנכספת‪.‬‬ ‫פרויקט עיצוב זה נשען בעולם העתיק על שורה של טכניקות‪ ,‬או‬ ‫מה שהפילוסוף הצרפתי פייר ָאדוֹ כינה "תרגילים רוחניים"‪ 25,‬שהאדם‬ ‫מבצע על עצמו‪ ,‬כדוגמת התבוננות במוות‪ ,‬בחינה עצמית מתמדת‬ ‫וכתיבה של יומנים אישיים שמטרתם לשמש עזר זיכרון המסייע‬ ‫בהפנמה של עקרונות לחיים‪ .‬בכתביו הלטיניים השונים (ובחייו)‬ ‫פטררקה החייה הן את העקרונות הקלאסיים של הדאגה לעצמי —‬ ‫ובעיקר את אידיאל השליטה בתשוקות — והן טכניקות לעיצוב עצמי‬ ‫שהיו דומיננטיות בעת העתיקה‪ .‬במכתב ‪ 1.9‬של קובץ המכתבים‬ ‫לקרובים‪ ,‬למשל‪ ,‬פטררקה מצהיר שהדאגה לנפש — ‪— animi cura‬‬ ‫היא המטרה המרכזית של הפילוסוף‪ ,‬ומוסיף שמטרת אותה דאגה‬ ‫היא השגה של יציבות נפשית‪ ,‬שליטה עצמית ושלווה — מצב נפשי‬ ‫שהוא מזהה עם השתלטות התבונה על התשוקות והרגש‪ 26.‬במכתב‬ ‫‪ 24‬‬

‫‪2 5‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫על "הדאגה לעצמי" בעת העתיקה המאוחרת ראו בעיקר את מאמריו‬ ‫המאוחרים של מישל פוקו המכונסים בקובץ אתיקה‪ :‬סובייקטיביות‬ ‫ואמת‪.‬‬ ‫אדו‪ ,‬מהי הפילוסופיה העתיקה‪.‬‬ ‫במכתב ‪ 12.14‬של המכתבים לקרובים‪ ,‬למשל‪ ,‬פטררקה מבקר את נמענו‬ ‫על סערת הרגשות שבה הוא שרוי וקורא לו לחזור לסדר התבונה‪" :‬אני‬ ‫מאיץ בך‪ ,‬אדון נכבד‪ ,‬להכפיף את נפשך לתבונתך [‪ ,]rationi‬או‪ ,‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬אותך לעצמך"‪.‬‬

‫‪.indb 20‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪21  ,‬‬

‫מאוחר יותר‪ ,‬פטררקה מעודד את נמענו‪ ,‬נזיר מלומד ושמו לואיג'י‬ ‫מרסילי‪ ,‬לדאוג לנפשו באמצעות בחינה מתמדת של מעשיו בסופו‬ ‫של כל יום‪" :‬עורר את עצמך ובחן את ימיך אחד אחד [‪ ]...‬עלינו‬ ‫לדאוג שלא יעבור יום מבלי שנבחן את עצמנו ונתבונן במעשינו‪ .‬איך‬ ‫נוכל לדאוג לעניינים אחרים אם לא נטפל קודם בעצמנו?"‪ 27‬הצהרה‬ ‫זו של פטררקה נשענת ישירות על דבריו של הפילוסוף הסטואי סנקה‬ ‫במכתב ‪ 83.2‬של מכתבי המוסר אל לוקיליוס‪" :‬מיד אתבונן בעצמי‪,‬‬ ‫ומה שמועיל מאוד‪ ,‬אבחן את יומי‪ .‬מה שעושה אותנו רעים שברעים‬ ‫הוא שאיש אינו שב לבחון את חייו"‪ 28.‬דגש זה על הדאגה לעצמי‬ ‫בכתיבתו של פטררקה מזכיר במובנים רבים את האסקסיס‪ ,‬התרגול‬ ‫הרוחני שהיה נפוץ במסגרת תנועות הנזירות של שלהי ימי הביניים‪,‬‬ ‫אולם בניגוד אליו פטררקה מתמקד בכתבים קלאסיים כבסיס לעיצוב‬ ‫העצמי ואינו רואה בביטול עצמי בפני האל — שהיה מהותי לתנועות‬ ‫הנזירות — מרכיב בעיצוב העצמי‪ .‬מטרתו של פטררקה היא השגת‬ ‫שליטה עצמית‪ ,‬לא ביטול עצמי‪ ,‬ובכך הוא הציב אלטרנטיבה חשובה‬ ‫לתנועות הנזירות של ימיו‪.‬‬ ‫לצד החזרה לטכניקות קלאסיות של עיצוב עצמי‪ ,‬פטררקה גם‬ ‫העניק חשיבות מכרעת לקריאה ולכתיבה של יצירות ספרות — בעיקר‬ ‫אלו הנשענות על סוגות קלאסיות כמו אפוס וביוגרפיה — כאמצעי‬ ‫לטיפוח הנפש‪ .‬במכתב הפותח את אוסף המכתבים לקרובים‪ ,‬פטררקה‬ ‫מדגיש לנמענו‪ ,‬ידידו הפלמי לודוויג ואן ֶק ְמ ּ ֶפן (שאותו הוא מכנה‬ ‫"סוקרטס")‪ ,‬את חשיבות הספרות הקלאסית לעיצוב העצמי‪:‬‬ ‫כפי שנוהגים הנואמים ומצביאי המלחמות המציבים את היסודות‬ ‫החלשים במרכז‪ ,‬אעשה כל מאמץ כדי שבחזית הספר ובסופו‬ ‫יוצבו היסודות הגבריים והחזקים‪ ,‬מה גם שבמהלך חיי נראה כי‬ ‫התחשלתי יותר ויותר אל מול מתקפות הגורל ופגעיו‪ .‬לא אעז‬ ‫לדעת כיצד יעצבוני התנסויות חיי‪ ,‬אבל נכון אני ברוחי לא עוד‬ ‫‪2 7‬‬ ‫‪ 28‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫מכתבים לעת זקנה‪.41–37 ,15.6 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪( 41‬מכתב ‪.)83.2‬‬

‫‪.indb 21‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  22‬מבוא‬

‫לכוף ראש לאשר יקרה‪" :‬ואם תקרוס כיפת השחק‪ ,‬הוא המפלת‬ ‫יישא בלי פחד"‪ 29.‬דע לך כי אני צועד חמוש באמרותיהם של‬ ‫ורגיליוס והוראטיוס‪ ,‬שאמנם קראתי בעבר ולעתים קרובות היללתי‪,‬‬ ‫אולם רק לאחרונה‪ ,‬לאור המאבק שכפה עלי הגורל הבלתי נמנע‪,‬‬ ‫למדתי סוף סוף לאמץ ולהפוך לחלק ממני‪.‬‬

‫אל מול תהפוכות הגורל — ופטררקה מתייחס כאן בעיקר לאובדן‬ ‫העצום שחווה במגיפה השחורה של ‪ — 1348‬משוררים קלאסיים כמו‬ ‫ורגיליוס והוראטיוס יכולים לסייע בטיפוח יכולת עמידה ובהגשמת‬ ‫האידיאל האתי של השליטה בתשוקות וברגשות לנוכח סערות‬ ‫חיצוניות‪.‬‬ ‫ועל אף הצהרות מעין אלו‪ ,‬החזרה של פטררקה לאידיאלים‬ ‫הסטואיים של השליטה העצמית בכתביו הלטיניים אינה חפה‬ ‫ממתחים‪ .‬במכתביו הרבים עולה לא פעם ההכרה שהפגיעות לנוכח‬ ‫אירועים שאינם בשליטתנו והצער והכאב שהם גורמים‪ ,‬כמו גם‬ ‫החמלה שהם מעוררים בקרב הקרובים לנו‪ ,‬הם מאפיינים מהותיים‬ ‫של הקיום האנושי לא פחות מאשר אידיאל הגבריות הרומי‪ .‬מבחינה‬ ‫זו‪ ,‬הפגיעות וסערת הרגש המושלים בשירת האהבה הוורנקולרית של‬ ‫פטררקה הופכים לחלק בלתי נפרד גם מהכתיבה הלטינית התבונית‬ ‫והמוקפדת‪ .‬קונפליקט זה מקבל ביטוי באותו מכתב מבוא של קובץ‬ ‫המכתבים לקרובים שהוזכר לעיל‪ .‬פטררקה מצהיר בו על החולשה‬ ‫שהתגלתה לבושתו במכתבים שכתב בימי השיא של המגיפה השחורה‪,‬‬ ‫כאשר מכל עבר הגיעו דיווחים על אובדן של חברים וקרובים‪" :‬בוש‬ ‫אני על שחיי הגיעו לשפל של רפיון אין קץ‪ .‬הנה‪ ,‬מעיד על כך‬ ‫סדר המכתבים עצמו‪ :‬הדברים שכתבתי בצעירותי היו בעלי עוצמה‬ ‫ומפוכחים‪ ,‬אות חיובי לנפש בריאה‪ ,‬במידה כזאת שהם היו נחמה לא‬ ‫רק לי אלא‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬גם לאחרים‪ .‬הדברים שכתבתי לאחר מכן‬ ‫היו שבריריים ונואשים יותר מדי יום ורצופי תלונות שאינן ראויות‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬השירים‪ ,‬שיר ג ‪.8-7 ,3‬‬

‫‪.indb 22‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪23  ,‬‬

‫לגבר"‪ .‬אחד המכתבים שפטררקה מתייחס אליהם כאן הוא מכתב ‪8.7‬‬ ‫של המכתבים לקרובים‪ ,‬שנכתב גם הוא אל ואן קמפן‪ ,‬ובו פטררקה‬ ‫מקונן‪:‬‬ ‫אבוי לי‪ ,‬הטוב שבאחים! כואב ומתייסר אני מעומק לבי‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫מה יגידו אלה השומעים זאת? "אתה שנראית כמי שמושיט נחמה‬ ‫וסיוע לאחרים [‪ ]...‬שפגעי החיים חייבו אותך להקשיח את עורך‬ ‫אל מול כל תהפוכות הגורל והקשיים‪ ,‬או שלחלופין היית צריך‬ ‫להתקשות ולהפוך לאבן‪ ,‬ראה כמה חלש אתה בנשיאת יגונותיך‪,‬‬ ‫כמה אתה הולם באוזנינו בקינותיך החוזרות ונשנות‪ .‬היכן היא‬ ‫רוממות הנפש התואמת את שליחותך הנעלה? היכן הן המילים‬ ‫המפוארות? אם נועדו הן להצביע על תהילת כישרונך ולא להעניק‬ ‫עצה לחיים‪ ,‬מהן מלבד צלילים חלולים ופיתויים לאוזניים סקרניות?‬ ‫ציפינו ממך לשירת גיבורים‪ ,‬והנה אנחנו קוראים אלגיות‪ .‬קיווינו‬ ‫לספרי היסטוריה הדנים באישים מהוללים‪ ,‬אבל אנחנו קוראים‬ ‫רק את הסיפור של כאבך‪ .‬המכתבים‪ ,‬בניגוד למה שחשבנו‪ ,‬הם‬ ‫קינות"‪.‬‬

‫תוך שהוא מדגיש פעם נוספת את האופן שבו הוא תופס את ייעודו‬ ‫כעיצוב הנפש שלו ושל קוראיו‪ ,‬פטררקה גם מודה בכישלונו לעמוד‬ ‫באידיאלים שהוא עצמו הציב‪ .‬באופן הקושר ישירות בין אתיקה‬ ‫ופואטיקה‪ ,‬פטררקה מונה בשורות אלו את סוגות הכתיבה הראויות‬ ‫מבחינתו‪ ,‬אלו המעניקות "עצה לחיים" ומציעות נחמה וסיוע דרך‬ ‫טיפוח השליטה העצמית — שירת הגיבורים‪ ,‬היסטוריה של אישים‬ ‫מהוללים ומכתבי מוסר‪ .‬הכוונה כאן היא באופן ברור לכתבים‬ ‫שעליהם שקד פטררקה עצמו מצעירותו — האפוס אפריקה‪ ,‬ספר‬ ‫הביוגרפיות על אודות אנשי שם‪ ,‬ומכתביו השונים‪ .‬ואולם‪ ,‬האבל‬ ‫הכבד לנוכח המגיפה פגם הן בחוסנו הנפשי והן בכתיבתו‪ ,‬והוביל‬ ‫לכתיבת קינות על מר גורלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף שפטררקה מתבייש במופגן‬ ‫במכתביו אלו‪ ,‬הוא גם מודה שכתיבה זו היא שאפשרה לו להתמודד‬ ‫עם האימה והכאב‪" :‬אני מודע לכך שגבר הוא מי שמסוגל לבלום את‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 23‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  24‬מבוא‬

‫הכאב או לכבוש אותו‪ ,‬או לפחות למתן או אפילו להסתיר אותו‪ .‬אך‬ ‫מה עלי לעשות? אמות אם לא אניח לכאבי לזרום בדמע ובמילים"‪.‬‬ ‫מכלי לטיפוח הסגולה הטובה והשליטה בתשוקה וברגש‪ ,‬הכתיבה של‬ ‫מכתביו הלטיניים הופכת במהלך המגיפה אמצעי לפורקן של צער‬ ‫וכאב — באופן המזכיר מאוד את הקינות המלוות את שירת האהבה‬ ‫שלו‪ .‬במכתבים מתקופת המגיפה‪ ,‬הקונפליקט בין החזרה לאידיאל‬ ‫הסטואי של עיצוב העצמי להכרה בפגיעות האנושית ובצורך לתת‬ ‫לה ביטוי נהיה למאפיין מרכזי של ההומניזם הפטררקי‪.‬‬

‫עיצוב עצמי בין הומניזם לנצרות‬ ‫המשבר האישי הקשה שחווה פטררקה במגיפה השחורה‪ ,‬לצד אירועים‬ ‫נוספים שהתרחשו באותה עת‪ ,‬כמו פרשת קולא די ריאנצו‪ ,‬הובילו‬ ‫אותו לפקפק בהנחה כי החזרה לתרבות הקלאסית יכולה לתת לו‬ ‫ולקוראיו את היציבות ושלוות הנפש שחיפש‪ .‬בשורה של כתבים מסוף‬ ‫שנות הארבעים וראשית שנות החמישים של המאה הארבע־עשרה‪,‬‬ ‫ביניהם המכתב המתאר את העפלתו על הר ונטו בפרובנס (מכתבים‬ ‫לקרובים‪ ,)4.1 ,‬האקלוגה פרתניאס והדיאלוג הדמיוני שהוא מנהל‬ ‫עם דמותו של אוגוסטינוס ביצירתו הסוד‪ ,‬פטררקה בוחן את התועלת‬ ‫שבחזרה לספרות ולאידיאלים הקלאסיים ומציב את האידיאל הנוצרי‬ ‫של הפיכת הלב כאלטרנטיבה להשגת החיים המבורכים‪ .‬פטררקה‬ ‫שואב מודל דתי זה בעיקר מכתביו של אוגוסטינוס הקדוש (‪—354‬‬ ‫‪ ,)430‬ובראשם וידויים‪ ,‬הנרטיב האוטוביוגרפי שבו מתאר אוגוסטינוס‬ ‫כיצד נטש בהדרגה את עולם הספרות והרטוריקה הקלאסית ועבר‬ ‫הפיכת לב מלאה לחיי הדת הנוצרית‪ .‬בהמשך לאוגוסטינוס‪ ,‬פטררקה‬ ‫מצהיר בכתבים מתקופת המשבר שההיקשרות לדברים ארציים —‬ ‫כולל חבריו הקרובים וכתביו — נועדה להסתיים במוות‪ ,‬אובדן ומפח‬ ‫נפש‪ ,‬ומכאן שרק הפניית עורף מלאה לעולם הארצי‪ ,‬גם העולם‬ ‫הקלאסי‪ ,‬יכולה להביא לו מזור אמיתי‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 24‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪25  ,‬‬

‫הדיאלוג המפורש ביותר של פטררקה עם מודל הפיכת הלב של‬ ‫אוגוסטינוס מתקיים במכתב המפורסם המתאר את העפלתו על פסגת‬ ‫הר ונטו בפרובנס‪ ,‬מהיצירות המרתקות והמשמעותיות ביותר של‬ ‫הרנסנס המוקדם‪ .‬המכתב ממוען לחברו של פטררקה ומי ששימש‬ ‫מבוֹ רגוֹ ַסנְ ֶס ּפוֹ ְל ְקרוֹ ‪ ,‬שהיה נזיר‬ ‫גם ככומר מוודה שלו — דיוניג'י ּ‬ ‫אוגוסטיני‪ 30.‬בפתיחת המכתב‪ ,‬פטררקה מתאר איך הגשים לאחרונה‬ ‫את תשוקתו ארוכת השנים לטפס על פסגת הר ונטו‪ .‬מה שהוביל‬ ‫אותו לממש את התשוקה היה הקריאה באחד מהספרים הקלאסיים‬ ‫האהובים עליו — מאז ייסוד העיר של ההיסטוריון טיטוס ליוויוס‪:‬‬ ‫"לבסוף הכריעה אותי תשוקת הטיפוס לאחר שעיינתי לפני ימים‬ ‫אחדים בספר מאז ייסוד העיר מאת ליוויוס ונתקלתי בפסקה שבה‬ ‫פיליפוס מלך מקדוניה‪ ,‬אשר לחם ברומאים‪ ,‬העפיל להר ֶהמוּס‬ ‫בתסאליה‪ ,‬בהאמינו לסיפור הידוע כי מפסגתו ניתן לראות שני ימים‪,‬‬ ‫את הים האדריאטי והים השחור"‪ .‬למסע הטיפוס שלו‪ ,‬פטררקה צירף‬ ‫את אחיו הצעיר ג'ררדו‪ ,‬שהיה בעצמו נזיר מהמסדר הקרתוזיאני‪.‬‬ ‫השניים החלו לטפס עם שחר‪ ,‬ובעוד שאחיו הנזיר בחר בדרך‬ ‫התלולה והגיע לפסגה במהירות‪ ,‬פטררקה חיפש דרכי קיצור ונע‬ ‫סביב עצמו במעגלים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ולאחר עיכובים רבים‪ ,‬גם הוא‬ ‫הצליח להגיע לפסגת ההר‪ .‬בפסגה‪ ,‬הטיפוס הפיזי נהפך לאלגוריה‬ ‫מפורשת לחיי הנפש‪" :‬דע לך‪ ,‬מה שכל כך סבלת היום בעלותך על‬ ‫ההר‪ ,‬קורה לך ולרבים אחרים הפוסעים אל החיים המבורכים [‪]...‬‬ ‫אכן‪ ,‬החיים המבורכים‪ ,‬כהגדרתנו‪ ,‬נמצאים במקום נישא מאוד‪ ,‬כך‬ ‫אומרים‪ ,‬שאליו מוליך שביל צר"‪ .‬ההעפלה אל ראש ההר של שני‬ ‫האחים מוצגת כאלגוריה לחיפוש אחר החיים המבורכים‪ ,‬ובהתחשב‬ ‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫פטררקה מתארך את כתיבת המכתב לשנת ‪ .1336‬עם זאת‪ ,‬חוקרי פטררקה‬ ‫תמימי דעים שכתיבת המכתב התרחשה בעיקרה מאוחר יותר‪ ,‬בראשית‬ ‫שנות החמישים של המאה‪ .‬את תארוך המכתב ל־‪ 1336‬ניתן לשייך‬ ‫לעובדה שבאותה שנה היה פטררקה בן ‪ ,32‬הגיל שבו עבר אוגוסטינוס את‬ ‫הפיכת הלב שלו לפי וידויים‪ .‬בחירת התאריך היא אם כן בעצמה חלק‬ ‫מהדיאלוג של פטררקה במכתב עם מודל הפיכת הלב של אוגוסטינוס‪.‬‬

‫‪.indb 25‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  26‬מבוא‬

‫בהעפלה הישירה של האח הנזיר לפסגה‪ ,‬ברי מהו המודל שפטררקה‬ ‫נקרא לאמץ‪.‬‬ ‫בהמשך המכתב‪ ,‬פטררקה פונה להתבונן בנוף המרהיב הנגלה‬ ‫לעיניו מראש ההר‪ ,‬ומחשבותיו נודדות מהמרחב — מולדתו איטליה‬ ‫שנמצאת במרחק — אל הזמן שחלף מאז סיים את לימודיו בבולוניה‪.‬‬ ‫הרפלקסיה על הזמן מובילה אותו להזכיר ישירות את וידויים של‬ ‫אוגוסטינוס ואת הפיכת הלב המתוארת בהם‪" :‬היום מלא עשור‬ ‫לעזיבתך את בולוניה עם סיום לימודי תקופת הנעורים‪ .‬הו‪ ,‬אלוהי‬ ‫הנצח‪ ,‬חוכמה מושלמת‪ ,‬לכמה שינויים בנוהגיך המוסריים היה הזמן‬ ‫הנוכחי עד! אני מתעלם מאינסוף המקרים‪ ,‬שהרי עדיין אינני מצוי‬ ‫בנמל מבטחים שממנו אוכל‪ ,‬נטול חרדה‪ ,‬להיזכר בבטחה בסערות‬ ‫העבר‪ .‬אולי עוד יגיע הזמן שבו אוכל לסוקרן כסדר התרחשותן‪,‬‬ ‫ואשתמש כמבוא בדברי אוגוסטינוס שלך‪' :‬אני רוצה להיזכר בתועבות‬ ‫שעשיתי ובתאוות הבשר של נפשי לא משום שאני אוהב אותן‪ ,‬אלא‬ ‫כדי שאוהב אותך‪ ,‬אלי'‪ .‬אך עניינים רבים ומפוקפקים עדיין מכבידים‬ ‫עלי"‪ .‬מודל הפיכת הלב לחיי הדת של אוגוסטינוס‪ ,‬שבבסיסו הקריאה‬ ‫לנטוש את עולם החול ולהפנות את התשוקה אל האל הנצחי‪ ,‬הופך‬ ‫כאן לכמיהה מפורשת של פטררקה‪.‬‬ ‫לאחר אזכור זה‪ ,‬פטררקה אף עובר לתאר סצינה של קריאה ישירה‬ ‫בוידויים‪ ,‬שעותק קטן שלו‪ ,‬כפי שמתברר‪ ,‬הוא נשא עמו בכיסו אל‬ ‫ראש ההר‪ .‬באופן המחקה את אקט הקריאה של אוגוסטינוס עצמו‬ ‫בספר השמיני של וידויים — עת פתח באקראי וקרא בכתבי הקודש‬ ‫— פטררקה פותח באקראי את וידויים וקורא את המשפט הראשון‬ ‫שעליו נופלות עיניו — משפט העוסק בהבל של הסקרנות האנושית‬ ‫המתבטאת בין היתר בטיפוס על הרים‪" :‬אנשים הולכים להתפעל‬ ‫מפסגות הרים ומגלי הים העצומים‪ ,‬ממפלי הנהרות הרחבים‪ ,‬מגודלו‬ ‫של האוקיינוס וממסילות הכוכבים‪ ,‬ומזניחים את עצמם"‪ 31.‬בהתחשב‬ ‫בכך שהיה זה ספרו של ליוויוס שעודד את פטררקה להגשים את‬ ‫‪ 31‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫אצל אוגוסטינוס המשפט מופיע בוידויים‪ ,‬ספר עשירי‪ ,15 ,‬עמ' ‪.246‬‬

‫‪.indb 26‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪27  ,‬‬

‫תשוקתו הארצית ולטפס על ההר‪ ,‬הרי שהספרות הקלאסית הופכת‬ ‫כאן למעודדת תשוקות ארציות מסוכנות שהוא נקרא להשאיר מאחור‪.‬‬ ‫פטררקה ההמום סוגר את הספר‪ ,‬מתכנס אל תוך עצמו ומתחיל בירידה‬ ‫מההר‪ .‬ועם זאת‪ ,‬יש לשים לב שהחיקוי שלו את המודל האוגוסטיני‬ ‫אינו שלם‪ :‬בעוד אוגוסטינוס סוגר את כתבי הקודש ומצהיר כי "כל‬ ‫צללי הספק נעלמו"‪ 32,‬הרי שפטררקה אינו מצהיר הצהרה דומה‪.‬‬ ‫הוא יורד מההר‪ ,‬מפנה כל העת את מבטו לאחור אל עבר הפסגה‪,‬‬ ‫ומסיים את המכתב בתפילה שיום אחד תגיע נפשו לנמל המבטחים‬ ‫שהוא כמה לו‪ .‬המודל האוגוסטיני של דחיית עולם החול וההקדשה‬ ‫העצמית המלאה לחיי הדת נדחה בסופו של דבר‪.‬‬ ‫לעצם הדחייה של המודל האוגוסטיני במכתב ‪ 4.1‬יש כמובן‬ ‫השלכות מרחיקות לכת בבחינת ההומניזם הפטררקי‪ :‬פטררקה‬ ‫מתכתב ישירות עם המודל הדתי של אוגוסטינוס‪ ,‬מכיר בכוחו ושוקל‬ ‫לאמצו‪ ,‬אולם בסופו של דבר דוחה אותו וממשיך לדבוק בתשוקותיו‬ ‫הארציות ובפרויקט ההומניסטי שטיפח מנעוריו‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬דבקותו‬ ‫של פטררקה באותו פרויקט רק מקבלת משנה תוקף מתוך הדיאלוג‬ ‫עם אוגוסטינוס‪ .‬גם ביצירתו הסוד‪ ,‬דיאלוג דמיוני שהוא מנהל עם‬ ‫דמותו של אוגוסטינוס בכבודו ובעצמו כדי להתמודד עם המשבר‬ ‫שאליו נקלע באמצע חייו‪ ,‬פטררקה מהרהר בוויתור על הפרויקט‬ ‫ההומניסטי שלו כתרופה למכאוביו אולם בסופו של דבר ממשיך‬ ‫לאחוז בו‪ .‬בספר השלישי של היצירה‪ ,‬אוגוסטינוס טוען שהתשוקות‬ ‫הארציות של פטררקה לאהובתו לאורה מחד גיסא ולתהילה הארצית‬ ‫דרך יצירותיו האלמותיות מאידך גיסא הן גורם מרכזי לסבלו וקורא‬ ‫לו לוותר עליהן‪ ,‬כולל על כתיבת האפוס אפריקה‪ ,‬שגיבורו הוא‬ ‫המצביא הרומי המהולל סקיפיו אפריקנוס‪" :‬עזוב את אפריקה והנח‬ ‫אותה לבעליה; לא תוסיף תהילה לא לסקיפיו ולא לעצמך‪ .‬אותו אי‬ ‫אפשר לרומם לגבהים נעלים יותר‪ ,‬ואתה רק מתייגע דרך עקלתון‬

‫‪ 32‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.206‬‬

‫‪.indb 27‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  28‬מבוא‬

‫אחריו‪ .‬משתניח כל זאת בצד‪ ,‬השב לך סוף כל סוף את עצמך"‬ ‫(יז‪ .)5 .‬הספרות הנשענת על מודלים קלאסיים‪ ,‬לפי אוגוסטינוס‪ ,‬היא‬ ‫מקור לאובדן עצמי‪ ,‬לא לעיצוב עצמי‪ .‬הוויתור עליה הוא שיאפשר‬ ‫לפטררקה "להשיב עצמו לעצמו"‪ .‬בין השניים ניטש ויכוח עז‪ ,‬ואף‬ ‫שנדמה כי פרנציסקוס נוטה להסכין עם עמדתו של אוגוסטינוס‪,‬‬ ‫בסופה של היצירה‪ ,‬כמו במכתב ‪ ,4.1‬הוא דוחה את המסקנה‬ ‫המתבקשת מכך‪" :‬אני יודע‪ ,‬כשם שאמרת לפני זמן קצר‪ ,‬כי אזכה‬ ‫לביטחון רב פי כמה‪ ,‬אם אתמקד בעיסוק זה בלבד‪ ,‬אסור מדרכים‬ ‫עקלקלות ואפסע בנתיב הישר אל הגאולה‪ .‬אולם אין בכוחי לרסן את‬ ‫תשוקתי" (יח‪ .)7 .‬בדיוק כמו במכתב ‪ ,4.1‬מודל הפיכת הלב‪ ,‬הטיפוס‬ ‫הישיר אל הגאולה‪ ,‬מוצג על מנת להידחות‪.‬‬ ‫בכתיבה של הסוד‪ ,‬פטררקה לא רק דוחה את המודל האוגוסטיני‪,‬‬ ‫אלא גם עושה שימוש חתרני למדי בדמותו של הקדוש‪ .‬לאורך‬ ‫וידויים‪ ,‬עלינו לזכור‪ ,‬אוגוסטינוס מדגיש שוב ושוב את הסכנה‬ ‫שבספרות וברטוריקה הקלאסית וקורא להשאירן מאחור‪ .‬בספר‬ ‫הראשון‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא מתאר כיצד הקריאה באינאיס של ורגיליוס‬ ‫גרמה לו להזדהות עמוקות עם סיפור האהבה הטרגי של דידו ואיניאס‪,‬‬ ‫ובכך העצימה את תשוקתו לאהבות ארציות על חשבון אהבתו לאל‪.‬‬ ‫בספר השלישי‪ ,‬אוגוסטינוס מתאר כיצד יפי הרטוריקה של כתבי‬ ‫קיקרו גרם לו לבוז לסגנון הפשוט של כתבי הקודש ובכך להתרחק‬ ‫מבשורתו של ישוע‪ .‬שלא במקרה‪ ,‬כתיבתו של אוגוסטינוס בוידויים‬ ‫מלאה בציטוטים מתוך כתבי הקודש‪ ,‬וממעטת בהישענות ישירה‬ ‫על הספרות הקלאסית‪ .‬בסוד של פטררקה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אוגוסטינוס‬ ‫מצטט בדבריו כל העת מתוך היוצרים הקלאסיים‪ ,‬בראשם קיקרו‪,‬‬ ‫ורגיליוס וסנקה‪ .‬לעתים הוא אף משבח את אפריקה של פטררקה‬ ‫עצמו ואת מסריה המוסריים‪ 33,‬בה בעת שהוא קורא לפרנציסקוס‬ ‫לזנוח אותה‪ .‬במובן זה‪ ,‬לא פחות מאשר דמותו של אוגוסטינוס היא‬ ‫אלטרנטיבה דתית לפרויקט ההומניסטי של פטררקה‪ ,‬הרי שפטררקה‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו למשל הסוד‪ ,‬ספר ג‪ ,‬טז‪.6 ,‬‬

‫‪.indb 28‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪29  ,‬‬

‫משתמש בסוד בסמכותו העצומה של אוגוסטינוס כדי לבסס את‬ ‫חשיבותה של הספרות והפילוסופיה הקלאסית להווה שבו הוא‬ ‫חי‪ .‬על אף המשבר הנוקב המתגלם בכתביו מסוף שנות הארבעים‬ ‫וראשית שנות החמישים‪ ,‬ניכר כי פטררקה מעולם לא הפסיק לדבוק‬ ‫בפרויקט ההומניסטי שלו ולהאמין בחשיבותו ובנחיצותו ככלי לטיפוח‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬בכתביו המאוחרים‪ ,‬שנכתבו לאחר המשבר של ראשית‬ ‫שנות החמישים‪ ,‬ניכר שהמתח בין החזרה לספרות הקלאסית לבין‬ ‫המסורת הנוצרית בכתיבתו של פטררקה בא על פתרונו במידה רבה‪.‬‬ ‫בכתביו המאוחרים פטררקה אמנם מצטט יותר ויותר מכתבי הקודש‬ ‫ומדגיש את חשיבות האמונה הנוצרית לגאולת הנפש‪ ,‬אולם הוא‬ ‫עושה זאת מבלי לוותר על היוצרים הקלאסיים המועדפים עליו —‬ ‫קיקרו‪ ,‬ורגיליוס‪ ,‬סנקה‪ ,‬הוראטיוס‪ .‬ביצירות מאוחרות כדוגמת כתב‬ ‫התוכחה על הבורות‪ ,‬שחלק מרכזי ממנו מתורגם בהמשך‪ ,‬פטררקה‬ ‫מדגיש שהדרך אל הגאולה טמונה אך ורק באמונה הנוצרית הפשוטה‬ ‫והטהורה‪ ,‬אולם הספרות והרטוריקה הקלאסית בהחלט יכולות לסייע‬ ‫בדרך לשם על ידי טיפוח הסגולה הטובה בעולם הזה‪:‬‬ ‫אף אחד לא יכול להעשות חכם‪ ,‬או בעל סגולה טובה‪ ,‬או טוב‪,‬‬ ‫אלא אם ילגום לגימה הגונה‪ ,‬לא מהמעיין האגדי ההוא השוכן בין‬ ‫פסגות הר פרנסוס‪ ,‬אלא מהמעיין האמיתי והיחיד ההוא הנובע‬ ‫בשמים ומימיו זורמים מעלה אל חיי נצח‪ .‬מי שיטעם מהם לא‬ ‫יצמא עוד שוב‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לאלה המבקשים את הדבר ההוא‬ ‫עצמו‪ ,‬הסופרים שעליהם דיברתי [קיקרו‪ ,‬סנקה‪ ,‬הוראטיוס] מספקים‬ ‫עידוד וסיוע רב [‪ ]...‬אף שיעדנו העליון איננו הסגולה הטובה‪ ,‬אם‬ ‫כי הפילוסופים קבעו כך‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬המסלול הישר אל יעדנו‬ ‫עובר דרך הסגולות הטובות‪ ,‬ולא דרך ידיעת אותן סגולות טובות‪,‬‬ ‫אני אומר‪ ,‬אלא דרך אהבתם (על הבורות‪.)110-109 ,‬‬

‫בכתביו המאוחרים פטררקה משלב אם כן בין המסורת הרטורית‬ ‫והספרותית הקלאסית לאמונה הנוצרית ומדגיש את נחיצותה של‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 29‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  30‬מבוא‬

‫המסורת הקלאסית לאמונה הנוצרית כאמצעי הן לטיפוח הנפש‬ ‫בעולם הזה והן לגאולתה בעולם הבא‪.‬‬

‫עיצוב עצמי בין תבונה לחמלה‪:‬‬ ‫שאלת האנושיות ב"מכתבים לעת זקנה"‬ ‫פטררקה אמנם פתר בשלהי חייו במידה רבה את המתח בין הקלאסיקה‬ ‫לנצרות‪ ,‬אך הקונפליקט סביב האידיאל האתי של השליטה העצמית‬ ‫לנוכח תלאות הגורל נותר על כנו‪ .‬במכתביו המאוחרים‪ ,‬המכונסים‬ ‫בקובץ מכתבים לעת זקנה‪ ,‬פטררקה מרבה להצהיר כי הוא אינו‬ ‫מתכוון לאפשר לעצמו להישבר ולהפגין פגיעות כפי שנהג בעבר‬ ‫לנוכח אסונות שונים שנפלו עליו‪ .‬במרבית ממכתביו המאוחרים הטון‬ ‫הוא אכן יציב וסמכותי הרבה יותר מאשר בכתביו מתקופת המשבר‪.‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬בקיעים באידיאל הגבריות הרומי לא נעלמים לגמרי‪,‬‬ ‫והמקום שבו המתח סביב אידיאל זה מקבל את הביטוי המובהק‬ ‫ביותר הוא צמד המכתבים החותם את הספר השבעה־עשר והאחרון‬ ‫של קובץ מכתבים לעת זקנה‪ ,‬ולמעשה את כל מכתבי פטררקה‪34.‬‬ ‫שני המכתבים נכתבו סמוך למותו ביולי ‪ ,1374‬ובצוותא הם מעין‬ ‫סיכום וצוואה רוחנית של הפרויקט ההומניסטי שלו כולו‪.‬‬ ‫הנמען של שני המכתבים הוא לא אחר מאשר ג'ובאני בוקאצ'ו‪,‬‬ ‫מחבר דקאמרון‪ .‬על אף המתח שהתגלה ביניהם סביב מעברו של‬ ‫פטררקה למילאנו‪ ,‬בשנותיהם המאוחרות בוקאצ'ו היה חברו הקרוב‬ ‫ביותר של פטררקה והנמען המרכזי של מכתביו‪ .‬המכתב הראשון‬ ‫מבין השניים‪ ,‬מכתב ‪ ,17.3‬מכיל את תרגומו הידוע של פטררקה‬ ‫‪ 34‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫בעבר היה מקובל למקם את המכתב אל הדורות הבאים כספר השמונה־‬ ‫עשר והאחרון של הקובץ מכתבים לעת זקנה‪ .‬במסגרת עבודתן על‬ ‫המהדורה המדעית של האוסף קבעו העורכות כי מדובר בתוספת מאוחרת‬ ‫וכי הספר השבעה־עשר הוא החותם את האוסף‪ .‬ראו‪ :‬ברטה וריזו‪" ,‬הספר‬ ‫האחרון של מכתבים לעת זקנה"‪.‬‬

‫‪.indb 30‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪31  ,‬‬

‫ללטינית לסיפור החותם את דקאמרון — תרגום שזכה לאינספור‬ ‫עיבודים באירופה של ראשית העת החדשה‪ ,‬הידוע שבהם הוא זה‬ ‫המופיע בסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מן המאה הארבע־עשרה‪.‬‬ ‫הסיפור עוסק באיכרה ושמה גריזלדה‪ ,‬שמרקיז סאלוצו‪ ,‬וולטריוס‪,‬‬ ‫בוחר לשאתה לאשה בעקבות תחינותיהם של נתיניו שיכפיף עצמו‬ ‫לעול הנישואים ויעמיד יורש‪ .‬לאחר החתונה‪ ,‬וולטריוס מתמלא‬ ‫ב"תשוקה משונה" לבחון את נאמנותה וצייתנותה של אשתו ולשם‬ ‫כך הוא מעמידה בשורה של ניסויים אכזריים‪ .‬בתחילה הוא מורה‬ ‫לקחת ממנה את ילדיה ולגרום לה להאמין שהוצאו להורג; לאחר‬ ‫מכן הוא מגרשה מהארמון בתואנה שברצונו לקחת אשה אחרת‬ ‫תחתיה; לבסוף הוא מזמינה להיות שפחה בארמון כדי לדאוג להכנות‬ ‫לחתונה‪ .‬גריזלדה עומדת בכל המבחנים בהרואיות ובסבלנות שלא‬ ‫ייאמנו‪ ,‬ומקבלת את האסונות הנופלים עליה בזה אחר זה בשלוות‬ ‫נפש מוחלטת ובהכנעה‪ .‬כפי שפטררקה מדגיש בתרגומו פעם אחר‬ ‫פעם‪" :‬שום רמז לעצבות הנפש לא ניכר בה"‪ .‬לאחר שהשתכנע‬ ‫בסופו של דבר בנאמנותה‪ ,‬וולטריוס חושף לפניה את העובדה שהכול‬ ‫היה מבחן‪ .‬הסיפור מסתיים בכי טוב וגריזלדה מתאחדת עם בעלה‬ ‫וילדיה‪ .‬כשפטררקה מסיים את הסיפור‪ ,‬הוא מצהיר כי בחר לתרגמו‬ ‫מהאיטלקית הפלורנטינית של בוקאצ'ו — שפת העם — ללטינית‪,‬‬ ‫שפת המלומדים‪ ,‬כדי לתת לקוראיו מודל ראוי לעמידה בתלאות‬ ‫הגורל‪:‬‬ ‫החלטתי לספר סיפור זה מחדש ובשפה אחרת‪ ,‬לא כדי לעודד את‬ ‫הרעיות בימינו לסגל לעצמן את סבלנותה של אותה רעיה — הדבר‬ ‫כמדומני כמעט בלתי אפשרי — אלא כדי לדרבן את הקוראים‬ ‫לסגל לעצמם לכל הפחות את רוחה האיתנה [‪ ]constantia‬של‬ ‫אותה אשה‪ ,‬כדי שאת מה שהיא יכלה לשאת מיד בעלה יהיו הם‬ ‫מסוגלים לשאת מיד אלוהינו‪.‬‬

‫באופן ההולם את האידיאל הסטואי של היציבות והשליטה‬ ‫בתשוקות‪ ,‬שבו דגל לאורך חייו‪ ,‬פטררקה מצהיר שבחר לתרגם‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 31‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  32‬מבוא‬

‫את סיפורו של בוקאצ'ו כדי לתת לקוראיו (הגברים) אקסמפלום‪,‬‬ ‫מודל של איתנות‪ .‬במהלך זה‪ ,‬ראוי לציין‪ ,‬פטררקה מצמצם מאוד‬ ‫את חוסר הוודאות והנימה החתרנית המלווה את סיפורו המקורי של‬ ‫בוקאצ'ו‪35.‬‬ ‫ויחד עם זאת‪ ,‬במכתב הבא‪ ,17.4 ,‬הממשיך את העיסוק בתרגומו‬ ‫לסיפור‪ ,‬הטון של פטררקה משתנה למדי‪ .‬בפתיחת המכתב‪ ,‬פטררקה‬ ‫מתאר סצנה של קריאה משותפת שבה נטל חלק לצד כמה חברים‬ ‫מלומדים‪ .‬אחד החברים‪" ,‬אדם חריף שׂ כל עד מאוד וידען מופלג"‬ ‫מהעיר פדובה‪ ,‬החל לקרוא בקול את תרגומו של פטררקה לסיפור‪,‬‬ ‫אולם נאלץ להפסיק את הקריאה באמצעה מאחר שהתמלא בחמלה‬ ‫כלפי גריזלדה ולא הצליח למשול בצערו‪" :‬עוד בטרם יגיע לאמצע‬ ‫המכתב‪ ,‬גבר עליו הבכי והוא נאלץ להפסיק את הקריאה‪ .‬לאחר זמן‬ ‫קצר‪ ,‬כשהתאושש‪ ,‬לקח את המכתב לידיו בשנית והמשיך לקרוא‪.‬‬ ‫אולם אז שוב קטעה יבבה את הקריאה‪ ,‬כאילו קבעה לעצמה לשוב‬ ‫במועד מאוחר יותר"‪ .‬ברי כי קורא מלומד זה אינו קורא את הסיפור‬ ‫בהתאם לכוונתו המקורית של פטררקה‪ :‬במקום לראות בגריזלדה‬ ‫מודל הירואי ליציבות בתלאות הגורל‪ ,‬הוא מזדהה עם סבלה‬ ‫ומתמלא חמלה כלפיה‪ .‬פטררקה‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬משבח את הקורא‬ ‫על תגובתו הרגשנית‪ ,‬ומצטט שורות הלקוחות מסאטירה חמש־עשרה‬ ‫של יובנליס‪ ,‬המשורר הרומי בן המאה השנייה לספירה‪:‬‬

‫‪ 35‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫גרסתו של בוקאצ'ו בדקאמרון מסתיימת בהערה חתרנית של מספר‬ ‫הסיפור‪ ,‬דיונאו‪ ,‬המטילה ספק במודל הסבלנות שמספקת גריזלדה‪" :‬מי‬ ‫היה יכול לעמוד כמו גריזלדה בניסיונות הקשים‪ ,‬שעל כמותם לא נשמע‬ ‫מעולם‪ ,‬אשר גואלטיירי העמיד אותה בהם — וכל זאת לא רק בפנים‬ ‫יבשות מדמע אלא אף בפנים שמחות? אולי מן הצדק היה שתיפול לידי‬ ‫גואלטיירי אשה‪ ,‬שלוּ היה מגרשה מביתו ורק כתונת על גופה‪ ,‬הייתה‬ ‫מבקשת מגבר אחר לחמם היטב את עורה‪ ,‬ומרוויחה בדרך זו שמלה נאה"‬ ‫(דקאמרון‪ ,‬עמ' ‪ .)592‬פטררקה‪ ,‬מיותר לציין‪ ,‬מתעלם מהערה המינית‬ ‫הפרובוקטיבית של מספרו של בוקאצ'ו ומשבח ללא סייג‪ ,‬כאמור‪ ,‬את‬ ‫מודל הסבלנות והיציבות שמציבה גריזלדה‪.‬‬

‫‪.indb 32‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪33  ,‬‬

‫אינני בטוח כיצד יפרשו אחרים את התקרית‪ ,‬אבל אני פירשתי‬ ‫אותה על צד החיוב והבנתי שלאיש לב רך ורגיש במיוחד‪ .‬למען‬ ‫האמת‪ ,‬אינני מכיר אדם אנושי ממנו‪ .‬בעודו קורא ובוכה חליפות‪,‬‬ ‫"בתתו לבני אשת ‪ /‬את‬ ‫נזכרתי במילותיו של הסטיריקן יובנליס‪ִ :‬‬ ‫הדמעה‪ ,‬הטבע הצהיר כי עלינו השפיע ‪ /‬לב מחונן ועדין‪ :‬זה הפן‬ ‫הנשגב של נפשנו"‪.‬‬

‫אם בתרגומו לסיפור מציב פטררקה אידיאל סטואי של יציבות ושליטה‬ ‫עצמית‪ ,‬הרי שבתיאור תגובתו של הקורא מפדובה הוא רואה בבכי על‬ ‫סבלם של אחרים ובחמלה עליהם אידיאל אתי מרכזי לא פחות וסימן‬ ‫לאנושיות‪ .‬בספר השלישי של הסוד‪ ,‬אוגוסטינוס של פטררקה מזהה‬ ‫את האנושי באופן מפורש עם התבונה והשליטה בתשוקות‪" :‬כעת‬ ‫תדע כי אתה נקרא אל אותה מצודה [התבונה]‪ ,‬אשר בה בלבד תוכל‬ ‫להיות בטוח מפני מתקפותיהן של ההיפעלויות ]‪ ,]passionum‬ואשר‬ ‫באמצעותה תזכה לכינוי 'אדם' [‪( "]homo‬יג‪ — )1 .‬משפט הנשען‬ ‫במפורש על הצהרה דומה של סנקה מתוך המכתבים אל לוקיליוס‪36.‬‬ ‫במכתב ‪ ,17.4‬עם זאת‪ ,‬הפגיעוּ ת האנושית והחמלה שהיא מעוררת‬ ‫הופכות להיות לא רק היבט בלתי נמנע של הקיום האנושי‪ ,‬אלא‬ ‫הבסיס לאנושיות‪.‬‬ ‫הבחירה של פטררקה להישען על סמכותו של המשורר הרומי‬ ‫יובנליס בעת השבח שהוא מרעיף על חמלתו של הקורא מפדובה היא‬ ‫משמעותית ביותר בפני עצמה‪ .‬החמלה הייתה רגש מרכזי במסורת‬ ‫השירה החצרונית של שלהי ימי הביניים (כולל כמובן בשירי האהבה‬ ‫של פטררקה עצמו)‪ ,‬וגם במסורות הדבקות הדתית של שלהי ימי‬ ‫הביניים — בעיקר הפרנציסקנית — שמו דגש מרכזי על רגש זה‬ ‫‪ 36‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪" :)6-5 ,82( 36‬נפש שנטשה עניינים‬ ‫חיצוניים עומדת במקום נשגב‪ ,‬מבוצרת במבצרה‪ ,‬חץ לא יחדור אליו‪ .‬אין‬ ‫לגורל‪ ,‬כפי שאני חושב‪ ,‬זרועות ארוכות‪ :‬לא ינטוש אלא את הדבקים בו‬ ‫[‪ ]...‬שידע האדם [‪ ]...‬מהו אותו היגיון [‪ ]ratio‬המבחין בין מה שרצוי ואינו‬ ‫רצוי‪ ,‬הכובש את שגעון התשוקות‪ ,‬הבולם את אלימות הפחדים"‪.‬‬

‫‪.indb 33‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  34‬מבוא‬

‫כבסיס החוויה הדתית־האמונית‪ .‬במאה הארבע־עשרה הופיע במסגרת‬ ‫הקהילות הפרנציסקניות הספר מדיטציות על חיי ישו (‪Meditationes‬‬ ‫‪ ,)vitae Christi‬שזכה לתהודה עצומה ברחבי אירופה של התקופה‪.‬‬ ‫זהו מעין ספר הדרכה למאמין‪ ,‬המזמין אותו לדמיין את סבלו של‬ ‫ישוע על הצלב ואת כאבה של אמו מריה כדי לחוש כאב וחמלה‬ ‫אין קץ עליהם‪ .‬את החזרה של פטררקה לאידיאלים הסטואיים‬ ‫של השליטה העצמית ניתן לפרש גם כריאקציה למסורות דבקות‬ ‫פופולריות־רגשניות אלו‪ .‬בד בבד‪ ,‬הבחירה של פטררקה לשבח את‬ ‫החמלה בסוף קובץ מכתביו ולהישען על מודל קלאסי בשבח זה‬ ‫מעידה על ניסיון מקביל לאמץ את אידיאל החמלה של זמנו תוך כדי‬ ‫הלבשתו בלבוש קלאסי מחולן‪ .‬בציטוט מיובנליס‪ ,‬פטררקה הופך את‬ ‫החמלה לאידיאל טבעי ואוניברסלי של אנושיות‪ ,‬ללא קשר לאמונה‬ ‫דתית ספציפית‪ .‬בסוף אוסף מכתביו‪ ,‬ההומניזם הפטררקי מתגלה‬ ‫כמפוצל באופן מהותי בין שני אידיאלים קלאסיים של אנושיות —‬ ‫התפיסה הסטואית הרואה בתבונה בסיס לאנושיות מחד גיסא ועמדתו‬ ‫של יובנליס המציבה את החמלה והרגש כ"פן הנשגב של נפשנו"‬ ‫מאידך גיסא‪.‬‬ ‫קונפליקט זה מוסיף להתפתח בהמשכו של מכתב ‪ ,17.4‬עת‬ ‫פטררקה עובר לתאר את תסכולו הרב לנוכח העובדה שלמד כי‬ ‫המכתב המכיל את תרגומו מעולם לא הגיע ליעדו (בוקאצ'ו)‪ ,‬אלא‬ ‫נגנב על ידי שומרי גבולות‪ .‬בהעדר יכולת למשול בצערו ובכעסו‪,‬‬ ‫פטררקה מקונן על מר גורלו ומצהיר שהגיע העת לשים קץ לכתיבת‬ ‫מכתביו‪:‬‬ ‫אין מי שההפקרות הזאת מגעילה אותו יותר משהיא מגעילה אותי‪,‬‬ ‫אין מי שהסבלנות שלו קצרה משלי‪ ,‬ועל כן לעתים קרובות נמנעתי‬ ‫מכתיבה בגלל העניין הזה והצטערתי על דברים שכתבתי‪ .‬אין מה‬ ‫לעשות נגד שודדי המכתבים הללו ואין כל אפשרות לנקום באיזה‬ ‫אופן‪ ,‬עכשיו שהתוהו שולט סביב והחופש של מדינתנו אבד לה‪.‬‬ ‫מובן שלטרדה הזו נוסף גילי המתקדם והלאות מהכול כמעט‪ ,‬ולכן‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫‪.indb 34‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪35  ,‬‬

‫לא זו בלבד שמיציתי את הכתיבה‪ ,‬אלא מאסתי בה‪ .‬כל זה מוביל‬ ‫אותי לומר לך‪ ,‬חבר יקר‪ ,‬ולכל השאר שנהגתי לכתוב להם‪ ,‬שלום‬ ‫אחרון‪ ,‬לפחות בכל הנוגע לסגנון האפיסטולרי שלי [‪ ]...‬היו שלום‪,‬‬ ‫חברי היקרים‪ ,‬היו שלום‪ ,‬מכתבי‪.‬‬

‫מיד לאחר הלבשתו את סיפורו של בוקאצ'ו בלבוש לטיני גבה מצח‬ ‫בניסיון להציב באמצעותו מודל של יציבות‪ ,‬פטררקה עובר לתאר את‬ ‫פגיעותו ואת חוסר יכולתו לשלוט ברגשותיו‪ .‬כמו במקרה של הקורא‬ ‫הרגיש מפדובה‪ ,‬הפגיעות האנושית בפני תהפוכות הגורל — ולא‬ ‫היציבות התבונית — נהפכת למרכיב הדומיננטי במכתב‪ .‬לא יהיה‬ ‫זה מיותר להזכיר בהקשר זה כי את מכתבו הראשון לקיקרו החליט‬ ‫פטררקה לכתוב בעקבות הפגיעות ואי־היציבות שהתגלו במכתביו‬ ‫של קיקרו עצמו והכעס והחמלה שאלו עוררו בו כקורא‪" :‬כשעיינתי‬ ‫באותם מכתבים הוקסמתי והתאכזבתי במידה שווה‪ ,‬עד שלא יכולתי‬ ‫לרסן עצמי מלכתוב לו‪ ,‬כאילו היה ידיד בן זמני‪ ,‬מכתב שבו נזפתי‬ ‫בו על דבריו" (מכתבים לקרובים‪ .)1.1 ,‬הפגיעות והחולשה האנושית‬ ‫— ולא התבונה האוניברסלית — פטררקה מצהיר‪ ,‬הן אלו שגרמו לו‬ ‫"לשכוח את מרחק הזמנים המפריד בינינו" ולכתוב לקיקרו כאילו היה‬ ‫ידידו‪ 37.‬בתום אוסף מכתביו‪ ,‬פטררקה חושף לקוראיו באופן דומה‬ ‫את פגיעותו וחוסר יציבותו ובכך אולי מזמינם לחוש כלפיו אותו‬ ‫קשר בלתי אמצעי — הנשען על הפגיעות האנושית המשותפת —‬ ‫שהוא עצמו חש כלפי קיקרו‪ .‬המתח בין פגיעותו של המחבר המתגלה‬ ‫במכתב ‪ 17.4‬לאידיאל היציבות ההירואי שהציב במכתב ‪ 17.3‬ממחיש‬ ‫בפעם האחרונה — ואולי המזוקקת ביותר — את הקונפליקט סביב‬ ‫מהות האנושיות הניצב בלב ההומניזם הפטררקי‪ .‬ובעוד שלחזרה של‬ ‫פטררקה לאידיאל התבונה הרומי עתידה להיות השפעה מכרעת על‬ ‫התפתחות מסורת הנאורות האירופית ואמונתה בתבונה אוניברסלית‪,‬‬ ‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פטררקה מתייחס לחמלה שחש כלפי קיקרו‪ ,‬לצד הכעס‪ ,‬במכתב ‪" :24‬אני‬ ‫אינני לועג לך כלל וכלל‪ ,‬ומפגין חמלה כלפי חייך" (מכתבים לקרובים‪,‬‬ ‫‪.)24.4‬‬

‫‪.indb 35‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  36‬מבוא‬

‫בהכרה שלו בפגיעות וברגש כמאפייני האנושיות ניתן לראות מטרים‬ ‫חשוב לרומנטיקה האירופית ואולי אף לגישות "פוסט־הומניסטיות"‬ ‫עכשוויות‪ ,‬המערערות על מרכזיותה של התבונה האנושית ומדגישות‬ ‫את הפגיעוּ ת המשותפת לכלל ההוויה‪.‬‬ ‫ההומניזם הפטררקי‪ ,‬לסיכום‪ ,‬מורכב משורה של מאפיינים‬ ‫מרכזיים‪ ,‬ובהם הנחת היסודות לחזרה ללימודי האדם העתיקים‪,‬‬ ‫צמיחת התודעה ההיסטורית וההכרה בהבדל בין־תרבותי‪ ,‬וקידומו‬ ‫של אידיאל אתי מחולן של "דאגה לעצמי"‪ ,‬שבבסיסו ניצב אידיאל‬ ‫השליטה העצמית והתבונה כבסיס האנושיות וכדרך להשגת "החיים‬ ‫המבורכים"‪ .‬אידיאל זה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ניצב במתח מתמיד אל מול המודל‬ ‫האוגוסטיני של הפיכת הלב הדתית מחד גיסא‪ ,‬וההכרה בפגיעות‬ ‫וברגש כמאפייני האנושיות מאידך גיסא‪ .‬יותר מכל דבר אחר‪ ,‬זהו‬ ‫אולי הקונפליקט המתמיד על מהות האנושיות והדרך אל החיים‬ ‫המבורכים המגדיר את ההומניזם הפטררקי — קונפליקט הטומן בחובו‬ ‫גם מסר של פתיחות‪ ,‬העדר היקבעות ומידה של ספקנות בריאה‪.‬‬ ‫***‬ ‫בספר זה תרגמנו מבחר מייצג עד כמה שניתן מתוך כתביו הלטיניים‬ ‫הרבים של פטררקה‪ .‬לספר חמישה חלקים‪ :‬החלק הראשון כולל מבחר‬ ‫מתוך אוסף המכתבים לקרובים; השני מתוך הסוד; השלישי מתוך‬ ‫על הבורות; הרביעי מתוך האוסף מכתבים לעת זקנה ואת המכתב‬ ‫האוטוביוגרפי אל הדורות הבאים; והחמישי והאחרון מכיל מבחר‬ ‫מתוך היצירות השיריות שירי רועים ואפריקה‪ .‬החלוקה (פרט לחלק‬ ‫האחרון) משקפת בקירוב את הסדר הכרונולוגי שלפיו נכתבו היצירות‬ ‫השונות ובאופן זה מספקת מעין נרטיב לינארי של התפתחות חייו‪,‬‬ ‫יצירתו ומחשבתו של פטררקה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫‪.indb 36‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

37  ,  ‫ההומניזם‬

‫פטררקה וראשית‬

:‫לקריאה נוספת‬ Ascoli, Albert A., and Falkeid, Unn (eds.), The Cambridge Companion to Petrarch, Cambridge: Cambridge University Press, 2015. Barański, Zigmunt, and Cachey, Theodore, Jr. (eds.), Petrarch and Dante: Anti-Dantism, Metaphysics, Tradition, Notre Dame, IN: University of Notre Dame Press, 2009. Celenza, Cristopher, Petrarch: Everywhere a Wanderer, London: Reaktion, 2017. Dotti, Ugo, Vita di Petrarca, Rome: Laterza, 1987. Fenzi, Enrico, Saggi Petrarcheschi, Fiesole: Cadmo, 2002. Kircher, Timothy, The Poet’s Wisdom: The Humanists, the Church, and the Formation of Philosophy in the Early Renaissance, Leiden: Brill, 2006. Kircher, Timothy, Huss, Bernhard, and Zak, Gur (eds.), Petrarchan Passions: Affects and Community-Formation in the Renaissance World, Berlin: Schriften des Italienzentrums der Freien Universität Berlin, 2022. Kirkham, Victoria, and Maggi, Armando (eds.), Petrarch: A Critical Guide to the Complete Works, Chicago, IL: University of Chicago Press, 2009. Mazzotta, Giuseppe, The Worlds of Petrarch, Durham: Duke University Press, 1993. Quillen, Carol E., Rereading the Renaissance: Petrarch, Augustine, and the Language of Humanism, Ann Arbor, MI: University of Michigan Press, 1998. Wilkins, Ernest H., Life of Petrarch, Chicago, IL: University of Chicago Press, 1971.

‫םיבתכ רחבמ‬-‫הקררטפ וקסצנרפ‬.indd 37

27/09/2023 10:26:18

‫  מבוא‬,  38

Zak, Gur, Petrarch’s Humanism and the Care of the Self, Cambridge: Cambridge University Press, 2010.

‫הקררטפ םיבתכ רחבמ‬.indb 38

27/08/2023 13:28:39

‫חלק ראשון‬

‫מתוך "מכתבים לקרובים" (‪)Ad familiares‬‬ ‫מלטינית‪ :‬נתן רון‬

‫את הקובץ מכתבים לקרובים‪ ,‬המכיל מבחר מתוך המכתבים שכתב‬ ‫בשנים ‪ ,1366–1325‬החל פטררקה לערוך קרוב לוודאי ב־‪,1345‬‬ ‫לאחר שגילה בקתדרלה של ורונה את אוסף מכתביו של קיקרו‬ ‫לאטיקוס‪ .‬ניכר כי המכתבים נכתבו מראש מתוך מחשבה על פרסום‬ ‫עתידי‪ ,‬ופטררקה נהג להעתיק ולשמור לעצמו עותק מכל מכתב‬ ‫ששלח‪ .‬חלק מהמכתבים גם הופצו בין מכריו ומעריציו עוד לפני‬ ‫שקיבצם יחדיו לאוסף‪ .‬בתצורתו הסופית מכיל האוסף בדיוק ‪350‬‬ ‫מכתבים המכונסים ב־‪ 24‬ספרים‪ 24 .‬הוא מספר הספרים המרכיבים‬ ‫את האפוסים העתיקים הגדולים האיליאדה והאודיסאה‪ ,‬ואלוזיה‬ ‫צורנית זו מרמזת על האופן שבו אוסף המכתבים עתיר הממדים היה‬ ‫מבחינתו של פטררקה מעין אפוס של העצמי‪.‬‬ ‫האוסף מכתבים לקרובים שימש מודל לשורה ארוכה של‬ ‫אוספים דומים שראו אור בראשית העת החדשה והוא אחת היצירות‬ ‫החשובות והמשפיעות של ההומניזם המוקדם‪ .‬במבחר זה מתורגמים‬ ‫מכתב המבוא לאוסף כולו‪ ,‬המכתב הפולמוסי נגד הדיאלקטיקנים‬ ‫הזקנים‪ ,‬המכתב המתאר את העפלתו של פטררקה על פסגת הר‬ ‫ונטו בפרובנס‪ ,‬המכתב על הטיול בין הריסות רומא‪ ,‬מכתב הקינה‬ ‫על המגיפה השחורה‪ ,‬המכתב לבוקאצ'ו על המשורר דנטה אליגיירי‪,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫‪.indb 39‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫  חלק ראשון‬,  40

‫ וצמד המכתבים הידוע לגיבורו הקלאסי‬,‫המכתב על החיקוי הספרותי‬ 1.‫ קיקרו‬,‫של פטררקה‬

:‫התרגום נעשה לפי המהדורה המדעית‬ Francesco Petrarca, Le Familiari [familiarium rerum libri], 4 vols., ed. by Vittorio Rossi (vols. 1–3) and Umberto Bosco (vol. 4), Florence: Sansoni, 1933–1942.

‫הקררטפ םיבתכ רחבמ‬.indb 40

1

27/08/2023 13:28:39

‫מתוך "מכתבים‬

‫‪ .1‬אל סוקרטס שלו (‪fam. 1.1‬‬

‫לקרובים"  ‪41  ,‬‬

‫‪2)Ad‬‬

‫ובכן אח יקר‪ ,‬מה עושים עכשיו? הנה‪ ,‬כבר ניסינו כמעט הכול‪,‬‬ ‫ובשום מקום לא מצאנו מנוחה‪ .‬מתי לצפות לה? היכן לחפש אחריה?‬ ‫הזמן‪ ,‬כנהוג לומר‪ ,‬חמק בין אצבעותינו; תקוותינו משכבר הימים‬ ‫קבורות עם חברינו‪ .‬שנת ‪ 1348‬עשתה אותנו בודדים ומרוששים‪3,‬‬ ‫אבל לא יכלה למנוע מאתנו לשוב אל האוקיינוס ההודי‪ ,‬הים הכספי‬ ‫או הים הקרפטי‪ 4.‬קשות ביותר הן המכות שניחתו עלינו לאחרונה‪,‬‬ ‫וכל שהמוות הנחית‪ ,‬פצע שאין לו מרפא הוא‪ .‬נחמתנו אחת‪ :‬נלך‬ ‫בעקבות מי ששלחנו לפנינו‪ .‬אינני יודע עד כמה תארך המתנה זאת‪,‬‬ ‫אך זאת אדע‪ :‬ממושכת היא לא יכולה להיות‪ .‬ברור כי כל כמה‬ ‫שתתמשך‪ ,‬טובה היא לא יכולה להיות‪ .‬אך עלינו — לכל הפחות‬ ‫בתחילה — להימנע מקינות‪ .‬באשר לך‪ ,‬אח יקר‪ ,‬אינני יודע כיצד‬ ‫אתה דואג לעצמך‪ ,‬או מה אתה חושב לגבי עצמך; אני כבר אורז‬ ‫את מיטלטלי‪ ,‬וכנהוג כשעוברים דירה‪ ,‬אני מסתכל סביב ובוחן מה‬ ‫אקח עמי‪ ,‬מה אשאיר לידידי ומה אשליך אל האש‪ .‬אין ברשותי דבר‬ ‫הראוי למכירה‪ .‬מתברר כי אני עמוס בחפצים יותר‪ ,‬לאמיתו של‬ ‫דבר מעוכב יותר‪ ,‬מאשר חשבתי; הרבה חומר ספרותי מסוגים שונים‬

‫‪ 2‬‬

‫‪ 3‬‬

‫‪ 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫"סוקרטס" הוא הכינוי שהעניק פטררקה לחברו הפלמי לודוויג ואן קמפן‪,‬‬ ‫שהיה ממכותביו העיקריים והאינטימיים ביותר באוסף מכתבים לקרובים‪.‬‬ ‫המכתב הוא מ־‪ 13‬בינואר ‪.1350‬‬ ‫במגיפה שנודעה לימים כ"מגיפה השחורה"‪ ,‬או "המוות השחור"‪ ,‬איבד‬ ‫פטררקה את לאורה‪ ,‬אהבתו הגדולה והבלתי ממומשת‪ ,‬את פטרונו‬ ‫הקרדינל ג'ובני קולונה ועוד רבים מחבריו‪ .‬את כאבו על האובדן הביע‬ ‫במכתבים ובשירים רבים‪ .‬‬ ‫האוקיינוס ההודי‪ ,‬הים הכספי והים הקרפטי‪ ,‬שהוא חלק מהים האגאי‬ ‫ונקרא על שם האי קרפטוס‪ ,‬מציינים את המזרח ואת דרכי הסחר שהובילו‬ ‫מהמזרח לאירופה‪.‬‬

‫‪.indb 41‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  42‬חלק ראשון‬

‫מצוי בביתי‪ ,‬מפוזר ומוזנח‪ .‬כשאני מכוסה באבק בחנתי קופסאות‬ ‫עבשות שהיו מונחות במקום וחשפתי כתבים אכולים למחצה‪ .‬פגעו‬ ‫בי עכבר לא קרוא ולהק עשים חמדן‪ .‬וכיוון שעשיתי את מלאכתה‬ ‫של פאלאס‪ ,‬העכביש‪ ,‬אויבה של פאלאס‪ ,‬לא חדל מלהטרידני‪5.‬‬ ‫אבל עבודה קשה ומתמדת גוברת על הכול‪ .‬אחרי שהוקפתי ערימות‬ ‫של כתבים בלתי סדורים וניירות פגומים‪ ,‬הדחף הראשוני שלי היה‬ ‫להשליך הכול ללהבות וכך למנוע מעצמי צרה מבישה‪ .‬אך לאחר‬ ‫מחשבה נוספת אמרתי לעצמי‪" :‬מה מונע בעדך‪ ,‬כמו נוסע מותש‬ ‫מדרך ארוכה‪ ,‬להתבונן אחור מנקודת תצפיתך ולהיזכר‪ ,‬שלב אחר‬ ‫שלב‪ ,‬בדברים שהעסיקו אותך בימי עלומיך?"‬ ‫מחשבה זאת ניצחה והתברר כי היה נעים למדי‪ ,‬גם אם לא‬ ‫נהדר‪ ,‬להיזכר במה שחשבתי בזמן ההוא‪ .‬אבל כאשר עיינתי‪ ,‬באופן‬ ‫אקראי‪ ,‬בכתבים שנערמו ללא סדר‪ ,‬תמונה מעורפלת ומוזרה הופיעה‬ ‫לנגד עיני‪ ,‬עד שבקושי זיהיתי אותם‪ ,‬לא כל כך בגלל מראם כמו‬ ‫בגלל השינוי שחל בתודעתי שלי‪ .‬כתבים אחרים‪ ,‬בה בעת‪ ,‬עוררו‬ ‫בי זיכרון ימים עברו לא מבלי מידה של הנאה‪ .‬חלקם היה כתוב‬ ‫בפרוזה‪ ,‬חלק הפגינו שליטה הומרית‪ ,‬מאחר ורק לעתים נדירות‬ ‫נהגתי בשיטתו של איסוקרטס‪ 6.‬חלק אחר מן הכתבים‪ ,‬שנועד‬ ‫להנעים את אוזני ההמון‪ ,‬נכתב בהתאם לכללים הייחודיים לו‪7.‬‬ ‫סגנון זה‪ ,‬כידוע‪ ,‬נולד מחדש בסיציליה לפני כמה מאות בשנים‪ ,‬ועד‬

‫‪ 5‬‬

‫‪ 6‬‬

‫‪ 7‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פאלאס אתנה היא מינרווה‪ ,‬אלת החוכמה ופטרונית האמנויות‪ .‬אובידיוס‬ ‫במטמורפוזות (ספר שישי‪ )145-144 ,‬מספר כיצד היא הפכה לעכבישה‬ ‫את אויבתה בת האנוש ארכנה‪ ,‬שקראה תיגר על כישורי האריגה שלה‪.‬‬ ‫פטררקה מכוון לכתביו השונים בלטינית‪ ,‬חלקם בפרוזה וחלקם במשקל‬ ‫האפי ("שליטה הומרית")‪ .‬האורטור איסוקרטס (‪ 338–436‬לפנה"ס) נחשב‬ ‫לאחד מעשרת האורטורים הקנוניים של יוון העתיקה‪ .‬פטררקה‪ ,‬בעקבות‬ ‫קיקרו‪ ,‬מייחס לו את ייסוד הסגנון הרטורי המליצי המשלב בפרוזה‬ ‫אלמנטים פואטיים כריתמוס‪.‬‬ ‫כאן פטררקה עובר להתייחס לשירתו בשפת העם‪ ,‬האיטלקית בניב‬ ‫הפלורנטיני של זמנו‪.‬‬

‫‪.indb 42‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪43  ,‬‬

‫מהרה נפוץ באיטליה כולה ואף מעבר לה‪ .‬פעם הוא נודע לתהילה‬ ‫ביוון וברומא העתיקות‪ ,‬אם להאמין כי בני אטיקה והרומאים נהגו‬ ‫לכתוב אך ורק שירה המבוססת על מקצב‪8.‬‬ ‫מצבור זה של דברים מגוונים העסיק אותי במשך ימים אחדים‪,‬‬ ‫ומתוך מתק קסם ולא מעט חיבה נמשכתי ליצירות הבוסר שלי‪ .‬אף‬ ‫על פי כן‪ ,‬ערכן של יצירותי החשובות יותר ניצח‪ ,‬יצירות שרבים תלו‬ ‫בהן ציפיות‪ ,‬ושכתיבתן התארכה בידי זמן רב מדי‪ 9.‬הזיכרון בדבר‬ ‫קוצר החיים גבר‪ .‬חששתי‪ ,‬אני מודה‪ ,‬פן אולך שולל; מה בר חלוף‬ ‫יותר‪ִ ,‬אמרו לי‪ ,‬מאשר החיים? מי לנו בן לוויה נאמן יותר מהמוות?‬ ‫חלפה במוחי המחשבה על היסודות שהנחתי‪ ,‬העמל והלילות הלבנים‬ ‫המצפים לי; כמה נמהר או אף מטורף לאמץ אל חיקך עמל ויגע‬ ‫ודאיים ובלתי פוסקים‪ ,‬בעוד חיינו קצרים וארעיים‪ ,‬ולפזר את מאמץ‬ ‫ִשכלנו על פני עיסוקים שונים כשאך בקושי הוא מספיק לעיסוק‬ ‫יחיד; במיוחד כשמשימה אחרת מצפה לי‪ 10,‬כידוע לך‪ ,‬והיא נכבדת‬ ‫יותר‪ ,‬שהרי איתן יותר הוא השבח שחולקים על מעשים מאשר על‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫מדוע אכביר מילים? הסכת ושמע דבר שהוא אולי בלתי ייאמן‪,‬‬ ‫אבל אמיתי לחלוטין‪ :‬מסרתי לוולקנוס כדי שיערוך‪ 11‬אלף‪ ,‬או אף‬ ‫יותר‪ ,‬שירים מכל מיני סוגים‪ ,‬וכן מכתבים אישיים — לא כי סלדתי‬ ‫מהם כל כך‪ ,‬אלא כי קריאתם הייתה טרחה יותר מהנאה‪ .‬לא בלי‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪ 9‬‬

‫‪ 10‬‬

‫‪ 11‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פטררקה מתאר את סיציליה כערש לידתה מחדש של השירה העממית‪.‬‬ ‫הוא מכוון ל"אסכולה הסיציליאנית"‪ ,‬חוג משוררים שפעל בחצרו של‬ ‫פרידריך השני במחצית הראשונה של המאה השלוש־עשרה‪ ,‬ושאחראי‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬ללידתה של הסונטה‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬הכוונה היא לאפוס הלטיני אפריקה והחיבור ההיסטורי על‬ ‫אודות אנשי שם (‪ ,)De viris illustribus‬שתי יצירות שפטררקה החל‬ ‫לחבר ב־‪.1339-1338‬‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬הכוונה היא לנסיעה לרומא שפטררקה תכנן להוציא לפועל‬ ‫ב־‪ ,1350‬במסגרת חגיגות היובל שעליהן הכריז האפיפיור קלמנס‬ ‫השישי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬השלכתי אל האש‪.‬‬

‫‪.indb 43‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  44‬חלק ראשון‬

‫להיאנח — האם בושה היא להודות בחולשה? — אך חייב הייתי להקל‬ ‫על מועקת נפשי באמצעות תרופה‪ ,‬חריפה ככל שתהיה‪ .‬כמו אונייה‬ ‫עמוסה מדי בלב ים‪ ,‬שיש להקל עליה גם במחיר השלכת מטען יקר‬ ‫הימה‪ .‬וכך‪ ,‬בעוד הלהבות עושות את מלאכתן‪ ,‬הבחנתי במכתבים‬ ‫מעטים‪ ,‬מונחים בפינה‪ ,‬שניצלו באופן מקרי ולא מתוכנן מהאש או‬ ‫מאחר שהועתקו זה מכבר על ידי מכרים‪ .‬כל המכתבים הללו גברו על‬ ‫שיני הזמן הבלתי מנוצחות‪ .‬מכתבים מעטים אמרתי‪ ,‬אבל אני חושש‬ ‫שלקורא הם ייראו רבים‪ ,‬ורבים מדי לכותב‪ .‬הייתי סובלני כלפיהם‪,‬‬ ‫הנחתי להם לחיות‪ ,‬לא מפאת ערכם אלא כנחמה על מאמצי‪ .‬הם‬ ‫גם לא דרשו עבודת עריכה רבה מדי‪ .‬ואמנם‪ ,‬לאחר ששקלתי את‬ ‫כישרונם של שני חברי היקרים ביותר‪ ,‬נראה היה לי הולם להקדיש‬ ‫את המכתבים בפרוזה לך ואת אלו השקולים לברבטוס שלנו‪ 12.‬כך‬ ‫גם אתם נהגתם לבחור‪ ,‬וזכרתי כי זאת גם הייתה הבטחתי‪ .‬ואף‬ ‫שהשמדתי בבת אחת את כל הנקרה בדרכי‪ ,‬והתכוונתי גם לא לחמול‬ ‫על מכתבים אלה‪ ,‬לפתע כמו ראיתי אחד מכם ניצב לשמאלי ואחד‬ ‫לימיני‪ ,‬תופסים את ידי ומזהירים‪ ,‬כדרכם של ידידים‪ ,‬בל אכלה‬ ‫במחי אש את האמון שניתן בי ואת תקוותיכם‪ .‬זאת הייתה הסיבה‬ ‫העיקרית לכך שהאש פסחה עליהם‪ .‬אחרת‪ ,‬האמן לי‪ ,‬הם היו עולים‬ ‫בלהבות עם כל השאר‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬קרא נא עתה את הפריטים שמגיעים אליך מהחלק הגברי‬ ‫יותר של השרידים הללו‪ ,‬לא רק באופן הוגן‪ ,‬אלא בנפש חפצה‪ .‬איני‬ ‫מעז לבטא את ִאמרתו הידועה של אפוליאוס איש מדאורה‪" :‬קורא‪,‬‬ ‫אם תשים לב‪ ,‬תפיק הנאה"‪ 13.‬ואמנם‪ ,‬מהיכן אשאב את הביטחון‬ ‫הזה להבטיח לקורא הנאה ועונג? אבל אתה תקרא אותם‪ ,‬סוקרטס‪,‬‬ ‫ובהיותך מסור כל כך לידידיך‪ ,‬אולי תפיק מהם הנאה ותתענג על‬ ‫‪ 12‬‬

‫‪ 13‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פטררקה הקדיש את אוסף המכתבים השקולים (‪)Epistolae metricae‬‬ ‫לחברו ההומניסט ברבטו דה סולמונה (–‪Barbato da Sulmona, c. 1300‬‬ ‫‪.)1363‬‬ ‫מצוטט מתוך המטמורפוזות של אפוליאוס איש מדאורה (‪.)1.1‬‬

‫‪.indb 44‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪45  ,‬‬

‫סגנונו של זה שרוחו מוצאת חן בעיניך‪ .‬מה חשיבות יש לצורתו‬ ‫של דבר מסוים‪ ,‬אם נתון הוא אך ורק לשיפוטו של אוהב? אין ערך‬ ‫לעטר מה שכבר מוצא חן‪ .‬אם איזו מיצירותי מוצאת חן בעיניך‪ ,‬אני‬ ‫מתוודה כי אין זה הודות לי אלא הודות לך‪ .‬השבח הוא לא לי על‬ ‫כישרוני אלא לך על חברותך‪ .‬אין במכתבי שום כוח דיבור גדול;‬ ‫ודאי שאין הוא קיים בי‪ ,‬וגם אילו הייתי ניחן בו‪ ,‬הסגנון האפיסטולרי‬ ‫דוחה כל ִס ְגנוּ ן רטורי‪ .‬אף קיקרו עצמו‪ ,‬שהצטיין ביותר בכישרונו‬ ‫הרטורי‪ ,‬לא עשה בו שימוש במכתביו או באלו מספריו שנזקקו‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ל"סוג של דיבור שהוא מאוזן ומאופק"‪ 14.‬בנאומיו הוא ידע‬ ‫להפעיל את הכוח הייחודי הזה‪ ,‬הזוהר‪ ,‬עז כל כך‪ ,‬נהר שוצף של‬ ‫הידור‪ .‬הוא עשה בו שימוש מרחיק לכת ביותר למען ידידיו‪ ,‬ולעתים‬ ‫קרובות גם נגד אויבי המדינה ויריבים אישיים‪ ,‬בדומה לקאטו שנאם‬ ‫לעתים קרובות למען אחרים‪ ,‬ו־‪ 44‬פעמים למען עצמו‪ 15.‬בסוג הזה‬ ‫של הבעה לא התנסיתי‪ ,‬כי הדרתי עצמי ממטלות המדינה‪ .‬המוניטין‬ ‫שלי אולי הותקפו מדי פעם במלמולים חרישיים ולחש לגלגני נסתר‪,‬‬ ‫אך עד עתה לא אירעה כל פגיעה שחייבה אותי לבקש נקם או לסטות‬ ‫מדרכי‪ ,‬וכך נמנעתי מהפגיעה הכרוכה בפעולה משפטית‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫תחום עיסוקנו אינו כרוך בניצול כוחה של המילה לפגיעה באחרים‪.‬‬ ‫לא למדתי לשדל בית משפט או להשכיר את לשוני‪ .‬טבע אישיותי‬ ‫מסתייג מכך‪ ,‬ועשני אוהב שקט ובדידות‪ ,‬עוין הפורום‪ ,‬בז לכסף‪ .‬אך‬ ‫טוב שכך‪ ,‬כי לא עשני נזקק לאיזשהו דבר שאולי הייתי חש בחסרונו‪,‬‬ ‫אילו הייתי נדרש לו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬נניח בצד את כוח הדיבור ההוא‪ ,‬שאינני נצרך לו ואיננו‬ ‫שוצף בי‪ ,‬וגם אילו היה שופע בי לא אדע היכן להפעילו‪ .‬קרא‪ ,‬ידידי‪,‬‬ ‫את סוג הדיבור השגור כאן על פי‪ ,‬האינטימי‪ ,‬המוכר‪ ,‬כפי שקראת‬ ‫את שאר כתבי‪ ,‬ושפוט אותו כהולם במיוחד לביטוי מחשבותי‪ .‬אבל‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫מצוטט מתוך קיקרו‪ ,‬על החובות (‪.)1.1.3‬‬ ‫מדובר בקאטו הזקן‪ ,‬שכיהן כצנזור ב־‪ 184‬לפנה"ס‪ .‬פליניוס מדווח‬ ‫בתולדות הטבע (‪ )7.100.27‬כי ‪ 44‬פעמים נתבע האיש למשפט וזוכה‪.‬‬

‫‪.indb 45‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  46‬חלק ראשון‬

‫לא כל שופטי הם כמוך‪ ,‬ולא כולם חשים אותו דבר או אוהבים באופן‬ ‫דומה‪ .‬כיצד אמצא חן בעיני כולם כשתמיד התאוויתי להתחבב על‬ ‫מעטים? אכן‪ ,‬שלושה סוגי רעל מסכנים את השיפוט הנכון‪ :‬אהבה‪,‬‬ ‫שנאה וקנאה‪ .‬דאג לכך שמתוך אהבת יתר אלי לא תפרסם משהו‬ ‫הראוי להיות מוסתר מעיני ההמון‪ ,‬כי כפי שהאהבה תציב מכשול‬ ‫לפניך כך דבר אחר עשוי להכשיל אחרים‪ .‬בין האהבה לקנאה יש‬ ‫הבדל גדול במקור [ממנו הן נובעות]‪ ,‬אבל שום הבדל בתוצאה‪ .‬את‬ ‫השנאה‪ ,‬שציינתי קודם לכן‪ ,‬אינני מוקיר ואינני ירא‪ .‬ייתכן כי לאחר‬ ‫שתקרא זוטות אלו תנצור אותן לעצמך והן ישמשו אותך רק לצורך‬ ‫היזכרות בחוויות העבר שלנו ואלו של ידידינו‪ .‬דבר זה ינעם לי‬ ‫מאוד‪ .‬באופן כזה בקשתך לא תיזנח והמוניטין שלי יהיו בטוחים‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬אלא אם כן אנו מרמים עצמנו בכזבים‪ ,‬כיצד יכולים אנו‬ ‫לחשוב שמישהו‪ ,‬אפילו חבר‪ ,‬אלא אם כן הוא "אני אחר"‪ 16,‬יקרא את‬ ‫הדברים הללו ללא סלידה ותחושה של רתיעה והתנגדות לנוכח סגנונו‬ ‫של הכותב וכוונותיו‪ ,‬שהרי הרוח שהכתיבה אותם הושפעה ממגוון‬ ‫של נסיבות‪ ,‬לעתים נדירות משמחות‪ ,‬אך לעתים תכופות קודרות?‬ ‫אפיקורוס‪ ,‬פילוסוף מושמץ על ידי ההמון אך גדול על פי‬ ‫שיפוטם של אנשי שם‪ ,‬הקדיש את מכתביו לשניים או שלושה‬ ‫ידידים‪ :‬אידומנאוס (‪ ,)Idomeneus‬פוליאינאוס (‪)Polyaneus‬‬ ‫ומטרודורוס (‪ 17.)Metrodorus‬קיקרו הקדיש את מכתביו לאותו‬ ‫מספר של אנשים‪ :‬ברוטוס‪ ,‬אטיקוס (‪ )Atticus‬וקרוביו הנושאים את‬ ‫השם קיקרו‪ ,‬כלומר אחיו ובנו‪ 18.‬סנקה כתב מעט מאוד מכתבים‪ ,‬חוץ‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ 17‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫פטררקה מהדהד את דברי קיקרו הנוגעים בחברות אמיתית בחיבורו על‬ ‫הידידות‪.‬‬ ‫את המידע הזה בנוגע לאפיקורוס שאב פטררקה מסנקה‪ .‬הדברים מופיעים‬ ‫באחדים מן המכתבים אל לוקיליוס‪.‬‬ ‫שלושה מאוספי המכתבים של קיקרו נושאים — כל אחד בנפרד — את‬ ‫שמותיהם של ברוטוס (רוצחו של יוליוס קיסר)‪ ,‬אטיקוס (ידידו הקרוב‬ ‫של קיקרו)‪ ,‬וקווינטוס (אחיו)‪ .‬בניגוד לדברי פטררקה לא היה ואין בנמצא‬ ‫אוסף מכתבים שכונסו על ידי קיקרו ונושאים את שם בנו‪ ,‬אם כי ברור‬

‫‪.indb 46‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪47  ,‬‬

‫מאשר ללוקיליוס‪ 19.‬עבודת הכתיבה קלה יותר והתוצאה מוצלחת‬ ‫יותר כאשר אתה יודע את הלך רוחו של בן שיחך‪ ,‬כשאתה מכיר את‬ ‫נטייתו הייחודית‪ ,‬כשאתה יודע מה משמח אותו לשמוע ומה ראוי‬ ‫שתאמר‪ .‬אבל מנת חלקי שונה מאוד‪ .‬כמעט כל חיי‪ ,‬עד עתה‪ ,‬חלפו‬ ‫עלי בנדודים‪ .‬השווה את תהיותיו של יוליסס לשלי‪ :‬גם אילו ידועים‬ ‫היינו בשמנו ובמעשנו באותה מידה‪ ,‬הוא לא האריך ולא הרחיק נדוד‬ ‫יותר ממני‪ 20.‬הוא כבר היה זקן למדי כשיצא אל מעבר לגבולות נחלת‬ ‫אבותיו‪ .‬ואף שבחיי אנוש שום פרק זמן איננו באמת ארוך‪ ,‬הכול קצר‬ ‫עוד יותר לעת זקנה‪ .‬אני נוצרתי בגלות ובגלות נולדתי‪ ,‬עת ִאמי‬ ‫התייסרה והסתכנה בלידתי‪ ,‬עד כדי כך שהמיילדת והרופאים סברו‬ ‫במשך זמן רב שהיא איננה עוד בין החיים‪ .‬כך חוויתי סכנה עוד לפני‬ ‫שנולדתי והגעתי עד קצה גבול החיים עצמו‪ ,‬כשאות מוות מלווני‪.‬‬ ‫ָא ֶרצוֹ ‪ 21,‬העיר ששמה ידוע באיטליה‪ ,‬זוכרת זאת‪ .‬בה מצא אבי מקלט‬ ‫אחרי שגלה מארצו ועמו משא גדול של טובין‪ .‬בחודש השביעי לחיי‬ ‫נלקחתי משם ונגררתי סביב טוסקנה כולה בידיו של עלם חסון‪ .‬כיוון‬ ‫שלעונג לי לחלוק עמך את זיכרונות יגיעותי וסכנות חיי‪ ,‬אומר לך‬ ‫כי הוא נשאני עטוף בשמיכה‪ ,‬לא אחרת מאשר ֶמ ּ‬ ‫טאבוּ ס (‪)Metabus‬‬ ‫נשא את קאמילה כשהיא תלויה על ענף מסועף‪ ,‬לבל יפצע מגעו‬ ‫הגברי את גופי הרך‪ 22.‬כשחצינו את נהר הארנו‪ ,‬סוסו מעד והוא‬

‫‪ 19‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪ 21‬‬

‫‪ 22‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫ממקורות אחרים שקיקרו אכן כתב לבנו‪.‬‬ ‫גאיוס לוקיליוס יוניור (‪ )C. Lucilius Iunior‬היה מכותבו של סנקה‬ ‫במכתבים אל לוקיליוס‪.‬‬ ‫כיוון שגלותו של פטררקה מפירנצה החלה עוד ברחם אמו‪.‬‬ ‫כפי שצוין במבוא‪ ,‬אביו של פטררקה הוגלה מפירנצה ב־‪ ,1302‬ופטררקה‬ ‫נולד בארצו ב־‪ .1304‬הוא היה בן שבעה חודשים כשעבר עם אמו‬ ‫לאינצ'יסה (‪ ,)Incisa‬ומשם‪ ,‬ב־‪ ,1310‬לפיזה‪ .‬בהיותו בן שבע עברה‬ ‫המשפחה לאביניון שבדרום צרפת‪.‬‬ ‫פטררקה מהדהד את סיפור מטאבוס‪ ,‬מלכם הגולה של הוולסקים‪ ,‬שנמלט‬ ‫עם בתו התינוקת וכדי לחלצה מרודפיו קשר אותה לאלת העץ שלו‬ ‫והשליכה לנהר‪ .‬על כך מסופר אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר אחד־עשר‪,‬‬ ‫‪.570-550‬‬

‫‪.indb 47‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  48‬חלק ראשון‬

‫נפל ממנו‪ ,‬ובהתאמצו להגן על המטען שהופקד בידיו‪ ,‬הוא עצמו‬ ‫כמעט אבד במערבולת העזה‪ .‬מסעי בטוסקנה הגיע לידי סיום בפיזה‪,‬‬ ‫אבל בשנה השביעית לחיי נקרעתי משם שוב ובדרך הים העבירוני‬ ‫לגאליה‪ .‬לא הרחק ממרסיי גרמו רוחות החורף הצפוניות לטביעת‬ ‫האונייה‪ .‬בקושי נכנסתי למבואה של חיי החדשים וכמעט שנאלצתי‬ ‫שוב לוותר עליהם‪.‬‬ ‫אבל להיכן אני נסחף ושוכח את כוונתי? מאז ועד היום לא‬ ‫נקרתה לי ההזדמנות‪ ,‬או שהיא הייתה נדירה ביותר‪ ,‬לעצור ולנשום‪,‬‬ ‫וכמה סבלתי בנדודי מיני סכנות ופחדים‪ ,‬אף אחד‪ ,‬מלבדי‪ ,‬לא יודע‬ ‫זאת טוב ממך‪ .‬העליתי זיכרונות אלה עתה כדי להזכירך איך נולדתי‬ ‫מוקף סכנות; בין סכנות גם הזדקנתי‪ ,‬אם אכן לזקן אני נחשב ואם‬ ‫דברים נוראים יותר אינם מצפים לי‪ .‬וגם אם דברים אלה משותפים‬ ‫לכל מי שנכנסים לחיים האלה — הן חיי אנוש על פני האדמה אינם‬ ‫רק מאבק אלא קרב של ממש — הרי שאנשים שונים סובלים מדברים‬ ‫שונים ומסוג שונה מאוד של קרבות‪ .‬ואף על פי שכל אחד סובל את‬ ‫מנת חלקו‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬בפועל‪ ,‬יש משמעות רבה למיני הנטל הלוחצים‬ ‫אותנו‪ .‬וכך‪ ,‬בסערות החיים האלה‪ ,‬אם לחזור לעניין‪ ,‬לא הטלתי‬ ‫עוגן לזמן ארוך דיו בנמל כלשהו‪ ,‬ואף כי יצרתי קשר עם מכרים‬ ‫רבים מספור‪ ,‬לא אדע כמה חברים אמיתיים יש לי‪ ,‬הרי השיפוט‬ ‫בעניין איננו חד משמעי ובכל מקרה הם אינם רבים‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫נפל בחלקי לכתוב לאנשים רבים הנבדלים מאוד ברוחם ובמעמדם‪,‬‬ ‫והמגוון כה גדול עד שבקוראי שוב את מכתבי‪ ,‬נראה לי לעתים‬ ‫שדברי מלאים בסתירות‪ .‬כל מי שהתנסה בדבר דומה יכיר בכך‬ ‫שפעלתי מתוך הכרח כמעט‪ .‬הצורך הראשון במעלה של הכותב הוא‬ ‫להיות קשוב לנמענו על מנת לדעת איך ומה לכתוב‪ ,‬וכן את שאר‬ ‫הנסיבות‪ .‬אל אדם אמיץ יש לפנות באופן שונה מאשר אל פחדן; אל‬ ‫צעיר חסר ניסיון באופן אחר מאל זקן שהשלים את כל משימות חייו;‬ ‫אל בר־מזל נפוח אחרת מלזה למוד הסבל; אל מלומד הידוע כאיש‬ ‫ספר רב־שׂ כל אחרת מאל מי שלא יבין אמירה מתוחכמת אם תבוא‬ ‫מפיך באופן מסוגנן אפילו במעט‪ .‬אינסופי הוא מגוון בני האדם‪ ,‬והם‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫‪.indb 48‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪49  ,‬‬

‫אינם דומים יותר בשכלם מאשר במראה פניהם‪ .‬וכפי שמזון מאותו‬ ‫סוג אינו תמיד מענג את קיבותיהם של אנשים שונים‪ ,‬ואפילו את‬ ‫קיבתו של אדם יחיד‪ ,‬כך הנפש איננה תמיד ניזונה מסגנון כתיבה‬ ‫אחד ויחיד‪ .‬המאמץ כאן הוא כפול‪ :‬לחשוב אל מי אנחנו מכוונים את‬ ‫כתיבתנו‪ ,‬ובאיזה מצב רוח ומתי הוא יקרא את אשר כתבנו‪.‬‬ ‫הקשיים האלה אילצוני לסתור את עצמי לעתים קרובות‪ .‬ביחס‬ ‫לחלק מהמכתבים‪ ,‬ניצלתי מגינויָ ם של מבקרים בלתי הוגנים הודות‬ ‫לחסדה של האש; בנוגע לחלק האחר‪ ,‬אני תקווה שתעשה עמי‬ ‫חסד ותשמור על חשאיות בנוגע לשמו של הכותב‪ .‬ואם אינך יכול‬ ‫להסתירו מפני ידידינו המעטים שנותרו בין החיים — הרי לחברות‬ ‫יש עיני שונר‪ 23‬ודבר איננו נעלם מעיניה — לפחות הזהר אותם‬ ‫שישליכו את העותקים שנותרו אצלם‪ ,‬לבל ייפגעו כתוצאה משינוי‬ ‫כלשהו בסגנון או בתוכן‪ .‬מעולם לא שיערתי כי תבקש ממני לכנס‬ ‫את מכתבי בכרך אחד‪ ,‬או שאיעתר לבקשה מעין זאת‪ ,‬כך שלא‬ ‫היססתי בעבר לחזור על ִאמרה המופיעה פה ושם במכתבי‪ ,‬וכפי‬ ‫שאומר טרנטיוס — להשתמש בעבודתי כבשלי‪ 24.‬מאחר שמכתבים‬ ‫אלה נכתבו לאורך שנים ארוכות ויועדו להגיע לחלקים שונים של‬ ‫העולם‪ ,‬עתה כשהם מכונסים בזמן ובמקום אחד‪ ,‬המוזרוּ ת של הגוף‬ ‫כולו‪ ,‬שהוסתרה כל עוד חלקי הגוף היו נפרדים‪ ,‬ניכרת בקלות‪ .‬מילה‬ ‫שהופיעה פעם במכתב אחד ועינגה את קוראיה‪ ,‬חזרה על עצמה כעת‬ ‫כמה פעמים לאורך העבודה ויצרה מטרד‪ ,‬כך שהיה צורך להשאירה‬ ‫בטקסט פעם אחת ולעוקרה בכל יתר הפעמים‪ .‬נוסף לכך השמטתי‬ ‫הרבה מהתיאורים הנוגעים לענייני משק הבית‪ ,‬שייתכן והיו מעניינים‬ ‫כאשר נכתבו אולם עתה הם למעמסה על כל קורא‪ ,‬תאב קריאה וסקרן‬ ‫ככל שיהיה‪ .‬עשיתי זאת בזוכרי כיצד סנקה לעג לקיקרו על כך‪ ,‬אף‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪ 24‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫במקור כתוב ‪ — linceos oculos‬עיני לינקס‪.‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬האשה מאנדרוס (‪ ,14–13‬עמ' ‪ .)27‬המשפט מופיע בפרולוג‬ ‫למחזה שבו מסביר טרנטיוס כי העביר קטעים ממחזה של מננדר למחזה‬ ‫שלו "והשתמש בהם כבשלו"‪.‬‬

‫‪.indb 49‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  50‬חלק ראשון‬

‫שבמכתבים אלה אני הולך בעקבות הדפוס שטבע קיקרו יותר מאשר‬ ‫אחר סנקה‪ ,‬שערם במכתביו כמעט את כל ענייני המוסר המצויים‬ ‫בספריו‪ .‬בספריו אמנם עסק קיקרו בפילוסופיה‪ ,‬אך במכתביו כלל גם‬ ‫ענייני יומיום‪ ,‬וכן חדשות ושמועות הנוגעות לתקופתו‪ .‬את דעתו על‬ ‫אלה יואיל סנקה עצמו לקבוע‪ .‬באשר לי‪ ,‬אני מתוודה כי לי הקריאה‬ ‫בקיקרו היא מהנה ביותר‪ .‬היא משחררת מהכורח להתעמק כל העת‬ ‫בעניינים כבדי משקל‪ ,‬והיא מקור לעונג כאשר היא נעשית לפרקים‪,‬‬ ‫אם כי הפרזה בה מייצרת אי נחת‪.‬‬ ‫ידידי‪ ,‬ואתה עצמך‬ ‫ַ‬ ‫תגלה כאן כי הרבה כתבתי בסגנון חברי אל‬ ‫ביניהם‪ .‬יש שכתבתי על אודות עסקי ציבור ועניינים פרטיים‪ ,‬יש‬ ‫שכתבתי על מכאובינו (עניין שנדון לעתים קרובות מדי)‪ ,‬או בנושאים‬ ‫מזדמנים אחרים שיד המקרה זימנה‪ .‬לא כתבתי דבר שאיננו נוגע‬ ‫למצב רוחי‪ ,‬אך גם כתבתי כדי ליידע את ידידי על דבר שגיליתי‪ ,‬כי‬ ‫קיבלתי על עצמי את שאמר קיקרו באיגרת הראשונה לאחיו‪" :‬תפקידה‬ ‫של האיגרת הוא לעדכן את המכותב בדברים שאינו יודע"‪ 25.‬וזהו‬ ‫ההסבר לכותרת שקבעתי‪ .‬כאשר הרהרתי בכך‪ ,‬השם "מכתבים"‬ ‫התאים לעניינים אלה‪ ,‬כי רבים שהיו על סף זִ קנה השתמשו בו‪,‬‬ ‫וגם אני עצמי חיברתי לכבוד ידידי אוסף של שירים שונים‪ ,‬שהוזכר‬ ‫מעט קודם לכן‪ ,‬וקראתי לו באותו שם‪ ,‬אלא שהשימוש החוזר בשם‬ ‫הטרידני‪ ,‬ולכן בחרתי בשם חדש‪" :‬ספר בעניינים הנוגעים למכרי"‪26.‬‬ ‫בספר זה יש דברים אחדים הכתובים בסגנון מוקפד‪ ,‬אך הרבה‬ ‫מהדברים נכתבו בלשון ִקרבה על עניינים של ִקרבה‪ ,‬גם אם לעתים‪,‬‬ ‫על פי הצורך‪ ,‬הדיווח הפשוט והבלתי מתוחכם תובל בלקחי מוסר‬ ‫מסוימים‪ ,‬דבר שגם קיקרו עצמו נהג לעשות‪ .‬אני מודה כי דיון נרחב‬ ‫כל כך על עניין כה פעוט נובע מפחד פגיעתם הרעה של המבקרים‪,‬‬ ‫שאינם כותבים איזשהו דבר שאפשר לשופטו‪ ,‬אבל שופטים את‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫קיקרו‪ ,‬מכתבים לקווינטוס‪.1.37 ,‬‬ ‫בלטינית‪ .”Familiarium rerum liber“ :‬הקובץ האחר שפטררקה מתייחס‬ ‫אליו הוא אוסף המכתבים השקולים‪ ,‬שהזכיר קודם לכן‪.‬‬

‫‪.indb 50‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪51  ,‬‬

‫יכולותיהם של אחרים‪ .‬איזו התנהגות נמהרת וחצופה — רק שתיקתם‬ ‫מגנה עליהם‪ .‬מי שיושב על החוף בידיים שלובות בל יחווה דעתו‬ ‫על הקברניט‪ .‬לפחות אתה‪ ,‬המצא נא מקלט לאוסף מחוספס זה‪,‬‬ ‫שנפלט בשוגג מידי‪ ,‬מפני חוסר המעצורים הזה‪ .‬את יצירתי האחרת‪,‬‬ ‫שעיצבתי במאמץ רב‪ ,‬שגם אם איננה אתנה של פידיאס‪ ,‬כמאמר‬ ‫קיקרו‪ 27,‬הרי היא צלם רוחי ובת דמותו של כישרוני כפי שהוא‪,‬‬ ‫אם אי פעם תגיע עדיך‪ ,‬אחרי שאניח עליה את ידי בפעם האחרונה‪,‬‬ ‫תוכל להציב בבטחה בפסגת כל מצודה שתחפוץ‪28.‬‬ ‫עד כאן בעניין זה‪ .‬על העניין האחר משתוקק הייתי להעטות‬ ‫שתיקה‪ ,‬אילו ניתן היה‪ .‬אלא שלא בקלות ניתן להסתיר מחלה קשה‪.‬‬ ‫היא הרי פורצת וניכרת בסימניה‪ .‬בוש אני על שחיי הגיעו לשפל‬ ‫של רפיון אין קץ‪ .‬הנה‪ ,‬מעיד על כך סדר המכתבים עצמו‪ :‬הדברים‬ ‫שכתבתי בצעירותי היו בעלי עוצמה ומפוכחים‪ ,‬אות חיובי לנפש‬ ‫בריאה‪ ,‬במידה כזאת שהם היו לנחמה לא רק לי אלא‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬ ‫גם לאחרים‪ .‬הדברים שכתבתי לאחר מכן היו שבריריים ונואשים יותר‬ ‫ורצופי תלונות שאינן ראויות לגבר‪ .‬אני מפציר בך לעשות כל מאמץ‬ ‫כדי להסתירם‪ .‬מה עלולים לומר אחרים‪ ,‬כאשר אני עצמי מסמיק‬ ‫בקוראי בהם שוב? כלומר‪ ,‬שבצעירותי הייתי גבר‪ ,‬ובזקנתי נהייתי‬ ‫נער? איזו סטייה אומללה וארורה‪ :‬הלוואי שהייתי יכול לשנות את‬ ‫סדר המכתבים או להסתיר ממך לגמרי את אלה שאני מגנה! אלא‬ ‫שנראה כי אף לא אחת [משתי השיטות] הייתה יכולה להוליך אותך‬ ‫שולל‪ ,‬כיוון שגם אתה מחזיק ברשותך את הפריטים מלאי הקינה‬

‫‪ 27‬‬

‫‪ 28‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫הכוונה היא לפסלה הידוע של אתנה‪ ,‬מעשי ידי פידיאס‪ ,‬במקדש הפרתנון‬ ‫שבאתונה‪ .‬בחיבורו על הנואם (‪ )2.73‬מעמיד קיקרו את איכותו האמנותית‬ ‫הגבוהה של הפסל כמטרה שאליה‪ ,‬בהקבלה‪ ,‬צריכים הנואמים הטובים‬ ‫ביותר לכוון עצמם‪.‬‬ ‫"ביצירה האחרת"‪ ,‬פטררקה מתכוון קרוב לוודאי לאפוס אפריקה שלו‪,‬‬ ‫שעליו שקד לאורך חייו הבוגרים והיה עיקר תקוותו לתהילת נצח‪ .‬האפוס‬ ‫נותר בלתי גמור במותו‪.‬‬

‫‪.indb 51‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  52‬חלק ראשון‬

‫הללו‪ ,‬ועל כל אחד מהם גם מצוינת השנה שבה נכתב‪ 29.‬לפיכך‪ ,‬לא‬ ‫נותר לי אלא לסגת לנשק התירוצים‪ .‬הגורל התיש אותי בקרב ארוך‬ ‫ואלים‪ .‬כל עוד היו בי רוח וכוחות נפש הייתה עמידתי איתנה וגם‬ ‫המרצתי אחרים לעמוד בגבורה אל מול תלאות הגורל‪ .‬אולם כשצעדי‬ ‫ונפשי החלו להתערער תחת כוחות והתקפות אויבי‪ ,‬סגנוני המפואר‬ ‫התמוטט ושקעתי אל אותו ייאוש שבו אני נתון‪ .‬אולי נאמנותם של‬ ‫חברי תמחל לי על כך‪ .‬לא קוננתי על רוע הגורל כל עוד הם היו‬ ‫מוגנים‪ ,‬אבל עד מהרה‪ ,‬לאחר שאת כולם כמעט היכה אותו אסון‪,‬‬ ‫כשהעולם מת גם כן‪ ,‬לא להזדעזע נראה היה בלתי אנושי יותר‬ ‫מאשר גברי‪ .‬קודם לכן‪ ,‬מי שמע אותי נושא קינה על גלות‪ ,‬מחלה‪,‬‬ ‫משפט‪ ,‬בחירות‪ ,‬או איזושהי תהפוכה בזירה הפוליטית; מי שמע אותי‬ ‫מקונן על בית אבי‪ ,‬גורלי האבוד‪ ,‬תהילתי המתפוגגת‪ ,‬כספי המתפזר‪,‬‬ ‫אובדן חברים?‬ ‫בנסיבות קשות מעין אלה דיבורו של קיקרו היה כה נרפה‪ ,‬כך שאף‬ ‫כי אני מתענג על סגנונו‪ ,‬הרי שלעתים קרובות אני פגוע מעמדתו‪.‬‬ ‫הוסף לכך את מכתביו הפולמוסיים ואת ההשמצות והגינויים שהעתיר‬ ‫על אישים מפורסמים שרק מעט קודם לכן הילל ושיבח עד מאוד‬ ‫בקלות נפש מפליאה‪ .‬כשעיינתי באותם מכתבים הוקסמתי והתאכזבתי‬ ‫במידה שווה‪ ,‬עד שלא יכולתי לרסן עצמי מלכתוב לו‪ ,‬כאילו היה‬ ‫הקרבה שאני‬ ‫ידיד בן זמני‪ ,‬מכתב שבו נזפתי בו על דבריו‪ .‬מידת ִ‬ ‫חש לגאוניותו ולמחשבתו כמו גרמה לי לשכוח את מרחק הזמנים‬ ‫המפריד בינינו‪ 30.‬זו הייתה גם נקודת המוצא של כתיבתי‪ ,‬באותה‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫הרישום המדויק והמלא של הסדר הכרונולוגי הנזכר כאן אבד‪ ,‬ולפיכך‬ ‫עמלו מלומדים מאוחרים יותר ובני זמננו על תארוכם של המכתבים‪,‬‬ ‫ועדיין קיימים חילוקי דעות במחקר בנושא זה‪ .‬לכך יש להוסיף גם את‬ ‫נטייתו של פטררקה לשוב ולערוך ולשנות את מכתביו בנקודות שונות‬ ‫בחייו‪ ,‬באופן המקשה מאוד על תארוך מדויק‪.‬‬ ‫פטררקה מכוון למכתבו לקיקרו (מכתבים לקרובים‪ ,)24.3 ,‬המתורגם‬ ‫בהמשך‪ ,‬מכתב שבו קובל פטררקה על חולשות וחסרונות בולטים של‬ ‫קיקרו כפי שהם עולים ממכתביו לאטיקוס‪ .‬כפי שצויין במבוא‪ ,‬את קובץ‬

‫‪.indb 52‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪53  ,‬‬

‫מידה של תוקפנות‪ ,‬לסנקה‪ ,‬לאחר שבחלוף שנים קראתי שוב את‬ ‫הטרגדיה הנקראת אוקטביה‪ 31.‬מאוחר יותר‪ ,‬כשהנסיבות התאימו‬ ‫לכך‪ ,‬כתבתי גם לווארו‪ 32,‬ורגיליוס ואחרים‪ .‬אחדים מהמכתבים הללו‬ ‫כללתי בחלק האחרון של אוסף זה‪ ,‬ואני מתריע על כך מראש כדי‬ ‫שהקורא לא יתמלא פליאה כשיגיע אליהם‪ .‬חלק מהמכתבים האלה‬ ‫נשרף בשריפה שערכתי‪ .‬כפי שקיקרו התנהל לנוכח ייסוריו‪ ,‬כך גם‬ ‫אני‪ .‬כיום‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אם לעדכן אותך במצבי הנפשי הנוכחי‪ ,‬אוכל‬ ‫לייחס לעצמי מה שלדברי סנקה נופל בחלקם של הבלתי מנוסים —‬ ‫נעשיתי יציב יותר וטרוד פחות כתוצאה מאותו ייאוש עצמו‪ 33.‬וכי‬ ‫ידע פחד מי שנאבק כך במוות? "ישע אחד למנוצח‪ :‬לא עוד לקוות‬ ‫אלי ישע!"‪ 34‬אתה תיווכח כי מיום ליום התנהלותי וסגנוני מתמלאים‬ ‫עזוז‪ ,‬ואם דבר מה ראוי יציע את עצמו לקולמוסי‪ ,‬יתמלא עטי במרץ‬ ‫רב‪ .‬דברים רבים אכן יציעו את עצמם ואני מברך על כך‪ ,‬כי בעבורי‬ ‫הכתיבה והחיים חד הם וכך אני מקווה שיהיה עד יום מותי‪ .‬בעוד‬ ‫יתר הדברים מגיעים‪ ,‬או אמורים להגיע‪ ,‬לסופם‪ ,‬אהבת החברים‬ ‫שלי מבטיחה שלעמל זה לא יהיה סוף — אותה עבודה שהתחלתי‬ ‫לעשות‪ ,‬אם כי לא ברציפות‪ ,‬בתקופת נעורי המוקדמים ושעתה‪ ,‬בגיל‬ ‫מבוגר יותר‪ ,‬אני מכנס ועורך לספר‪ .‬אני חש חובה לקיים עמם קשר‬ ‫מתמשך‪ ,‬ושום תירוץ של עיסוקים רבים מדי אינו פוטרני מחוב זה‪.‬‬ ‫היֵ ה סמוך ובטוח כי רק כאשר אמות ויסתיימו כל מטלות חיי אבקש‬ ‫לעצמי פטור מאותה חובה ואניח כי בא הקץ למלאכתי זאת‪ .‬בינתיים‬

‫‪ 31‬‬ ‫‪ 32‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪ 34‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫המכתבים הנשכח של קיקרו לאטיקוס מצא פטררקה בספרייה של מנזר‬ ‫בוורונה ב־‪ ,1345‬במסגרת חיפושיו ברחבי אירופה אחר כתבים עתיקים‬ ‫נשכחים‪.‬‬ ‫טרגדיה זו נכתבה לאחר מותו של סנקה‪ ,‬אך בזמנו של פטררקה לא נודע‬ ‫הדבר והיא יוחסה למחבר הרומי‪.‬‬ ‫מרקוס טרנטיוס וארו (‪ ,)Marcus Terentius Varro‬היה מלומד ומחבר רומי‬ ‫שחי בשנים ‪ 27–116‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫בעניין זה ראו‪ :‬סנקה‪ ,‬מחקרי הטבע‪.6.2.1 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שני‪.354 ,‬‬

‫‪.indb 53‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  54‬חלק ראשון‬

‫אמשיך ללכת בדרך שהתחלתי בה‪ ,‬ולא אסטה ממנה לפני שיכבה נרי‬ ‫ובמקום עמל מתוק תשתרר דממה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬כפי שנוהגים הנואמים ומצביאי המלחמות המציבים‬ ‫את היסודות החלשים במרכז‪ ,‬אעשה כל מאמץ כדי שבחזית הספר‬ ‫ובסופו יוצבו היסודות הגבריים והחזקים‪ ,‬מה גם שבמהלך חיי נראה‬ ‫כי התחשלתי יותר ויותר אל מול מתקפות הגורל ופגעיו‪ .‬לא אעז‬ ‫לדעת כיצד יעצבוני התנסויות חיי‪ ,‬אבל נכון אני ברוחי לא עוד לכוף‬ ‫ראש לאשר יקרה‪" :‬ואם תקרוס כיפת השחק‪ ,‬הוא המפולת יישא‬ ‫בלי פחד"‪ 35.‬דע לך כי אני צועד חמוש באמרותיהם של ורגיליוס‬ ‫והוראטיוס‪ ,‬שאמנם קראתי בעבר ולעתים קרובות היללתי‪ ,‬אולם רק‬ ‫לאחרונה‪ ,‬לאור המאבק שכפה עלי הגורל הבלתי נמנע‪ ,‬למדתי סוף‬ ‫סוף לאמץ ולהפוך לחלק ממני‪.‬‬ ‫השיחה עמך הייתה לי לעונג‪ ,‬והארכתי בה בחשק ובכוונה‪ .‬היא‬ ‫עוררה לעיני רוחי מחדש את מראה פניך והנכיחה אותך עמי גם אם‬ ‫מפרידים בינינו יבשות וימים‪ .‬התחלתי לכתוב לך עם שחר ומאז‬ ‫הבוקר לא הרפיתי מקולמוסי‪ .‬כעת פנה הערב‪ .‬היום קרב לסיומו‪,‬‬ ‫וכך גם מכתבי‪ .‬לך‪ ,‬אח יקר‪ ,‬מוקדשת עבודתי זו‪ ,‬הארוגה פתילים‬ ‫צבעוניים‪ ,‬כפי שנהוג לומר‪ .‬אם ייפול בחלקי מעון של קבע‪ ,‬עם‬ ‫הזמן הפנוי שתמיד לשווא ביקשתי‪ ,‬כפי שאולי מתחיל להסתמן‬ ‫עתה‪ ,‬אארוג למענך מארג‪ 36‬אחיד ובוודאי אצילי יותר‪ 37.‬הייתי רוצה‬ ‫להיות אחד מאותם מעטים שיכולים לערוב לפרסומך או להעניק‬ ‫לך אותו‪ ,‬אבל אתה בכוח עצמך תגיע אל האור‪ ,‬תתנשא בכישרונך‬ ‫מעל אחרים מבלי להזדקק כלל לסיוע כלשהו ממני‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬

‫‪3 5‬‬ ‫‪ 36‬‬ ‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬השירים (האודות)‪ ,‬שיר ג ‪.8-7 ,3‬‬ ‫זוהי מטאפורה של המילה טקסט (‪ ,)textus‬שמשמעותה המקורית היא‬ ‫רשת או מארג של חוטים צבעוניים‪.‬‬ ‫פטררקה מתייחס כאן פעם נוספת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ליצירתו הבלתי גמורה‬ ‫אפריקה‪.‬‬

‫‪.indb 54‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪55  ,‬‬

‫אם אהיה מסוגל לכך‪ ,‬על אף כל הקשיים‪ ,‬עוד אעשה ממך פעם‬ ‫אידוֹ מניאוּ ס שלי‪ ,‬אטיקוס שלי‪ ,‬לוקיליוס שלי‪ 38.‬היֵ ה שלום!‬

‫‪ .2‬אל תומאסו ממסינה‪ ,‬נגד הדיאלקטיקנים הזקנים‬ ‫(‪39)Ad fam. 1.7‬‬ ‫מסוכן להתעמת עם אויב המתאווה לקרב יותר מאשר לניצחון‪.‬‬ ‫כותב אתה לי על דיאלקטיקן זקן אחד שחש נסער מאוד ממכתבי‪,‬‬ ‫כאילו גיניתי את אומנותו‪ .‬ולכן‪ ,‬נהם ואיים בגלוי שהוא יתקוף את‬ ‫לימודינו במכתבים שאתה מצפה להם כבר חודשים רבים‪ ,‬אך לשווא‪.‬‬ ‫אל לך לצפות יותר‪ .‬האמן לי‪ ,‬הם אף פעם לא יגיעו‪ .‬בין שהוא‬ ‫בוש בסגנונו‪ ,‬ובין שזוהי הודאה בבורותו — גם העיקשים שבאנשים‬ ‫הללו‪ ,‬בכל הנוגע לוויכוח פומבי‪ ,‬לא יתאמצו להשתמש בקולמוסם‪.‬‬ ‫הם אינם רוצים לחשוף את חימושם הגרוע‪ ,‬ולכן‪ ,‬כדרך הלחימה‬ ‫הפרתית‪ ,‬בנסיגתם משדה הקרב הם משליכים מילים לאוויר‪ ,‬כמו‬ ‫מטילים חניתות לרוח‪.‬‬ ‫כפי שאמרתי‪ ,‬מסוכן להתמודד נגדם בשיטתם הם‪ .‬פולמוס הוא‬ ‫הנאתם העליונה; מטרתם איננה להגיע לאמת אלא להתפלמס‪ .‬אך‬ ‫ידועה אמרתו של וארו‪" :‬בהתארך הוויכוח‪ ,‬האמת אובדת"‪ 40.‬אל‬

‫‪ 38‬‬

‫‪ 39‬‬

‫‪ 40‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫פטררקה מונה את שמותיהם של נמענים מפורסמים של אוספי מכתבים‬ ‫עתיקים‪ .‬לצד אטיקוס (נמענו של קיקרו) ולוקיליוס (נמענו של סנקה)‪,‬‬ ‫פטררקה מזכיר את אידומנאוס איש למפסקוס (‪ ,)Lampascus‬שהיה חברו‬ ‫ותלמידו של הפילוסוף אפיקורוס‪.‬‬ ‫המכתב הוא ככל הנראה משנת ‪ 1334‬או ‪ ,1335‬וייתכן כי שוכתב ונערך‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬בסביבות ‪ ,1351–1350‬בעת העריכה הכללית של האוסף‪.‬‬ ‫הוא נשלח לתומאסו ממסינה‪ ,‬הוא תומאסו קלוירו (‪Tommaso Caloiro,‬‬ ‫‪ ,)c. 1302-1341‬משורר שכתב באיטלקית והיה חברו של פטררקה מימי‬ ‫לימודיהם באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫ִאמרתו של המלומד הרומי מרקוס טרנטיוס וארו (ראו הערה ‪ 32‬לעיל)‪.‬‬

‫‪.indb 55‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  56‬חלק ראשון‬

‫לך לחשוש פן ירדו לזירה הפתוחה של התמודדות בכתב או שיחה‬ ‫מקיפה‪ .‬והרי על שכמותם דיבר קווינטיליאנוס ב"יסודות הנאום"‬ ‫שלו‪" :‬אלה שאתה מוצא מיומנים להפליא בוויכוח‪ ,‬כאשר הם‬ ‫נאלצים להיקרע מקטנוניותיהם הפולמוסיות‪ ,‬אינם מסוגלים להתמודד‬ ‫עם עניין כבד משקל כלשהו‪ ,‬כאותם בעלי חיים זעירים שפעילים‬ ‫בחורים צרים אך ניצודים בשדה הפתוח"‪ 41.‬ולכן‪ ,‬בדין הם נרתעים‬ ‫מהשדה הפתוח‪ .‬נכונה גם ִאמרה נוספת של קווינטיליאנוס‪" :‬סטיות‬ ‫מן הדרך והתפתלויות מעידות על חולשה‪ ,‬כפי שרצים הנחלשים‬ ‫במהלך מירוץ‪ ,‬מרמים בעיקול המסלול"‪42.‬‬ ‫ידידי‪ ,‬את הדבר האחד הבא הייתי רוצה לומר לך‪ :‬אם ברצונך‬ ‫ללכת בעקבות הסגולה הטובה והאמת‪ ,‬הימנע מסוג זה של אנשים‪.‬‬ ‫אך כיצד נימלט מפני המטורפים‪ ,‬אם גם איי הים אינם מוגנים‬ ‫מפניהם‪ ,‬ואם גם סקילה וכריבדיס לא יכלו למנוע מן המגיפה‬ ‫הזאת לעבור לסיציליה? אכן‪ ,‬פגע רע זה כבר נהיה ייחודי לאיים‪,‬‬ ‫אם מוסיפים את צבא הדיאלקטיקנים הבריטי לחזית הקיקלופים‬ ‫החדשים הסובבת את הר האתנה‪ .‬האם סיציליה אינה דומה ביותר‬ ‫לבריטניה‪ ,‬כפי שקראתי בקוסמוגרפיה של פומפוניוס ֶמ ָלה?‪43‬‬ ‫סברתי כי הדמיון הזה נעוץ במיקומן של הארצות ובצורתן הכמעט‬ ‫משולשת של כל אחת מהשתיים‪ ,‬ואולי גם בהתנגשותן הנצחית‬ ‫עם הים הסובב אותן‪ .‬לא חשבתי כלל על דיאלקטיקנים‪ .‬בתחילה‬ ‫שמעתי על קיקלופים; לאחר מכן על טיראנים ואיכרים פראיים;‬ ‫על בוא סוג חדש של מפלצות לא ידעתי‪ ,‬חמושים בטיעונים‬ ‫כפולי להבים‪ ,‬עזים יותר מהלהבה הלוחכת את חופי טאורמינה‪44.‬‬ ‫‪4 1‬‬ ‫‪ 42‬‬ ‫‪ 43‬‬

‫‪ 44‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫קווינטיליאנוס‪ ,‬יסודות הנאום‪.12.2.14 ,‬‬ ‫שם‪.9.2.78 ,‬‬ ‫פומפוניוס מלה היה גיאוגרף רומי‪ ,‬ונודע בחיבורו תיאור העולם (‪De situ‬‬ ‫‪ ,)orbis, 44–43 B.C.‬הידוע גם כעל מיפוי העולם (‪,)De chorographia‬‬ ‫שהיה חיבור נפוץ ורב השפעה עד לתקופת התגליות הגיאוגרפיות‪.‬‬ ‫הכוונה היא להר הגעש אתנה המתנשא מעל טאורמינה שבסיציליה‬ ‫ומתפרץ תדיר‪.‬‬

‫‪.indb 56‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪57  ,‬‬

‫לדבר אחד ברור שמתי לב כבר מזמן‪ ,‬ומפניו מזהיר אני אותך‬ ‫עכשיו‪ :‬הם מגנים על הכת שלהם באמצעות השימוש בהדר שמו של‬ ‫אריסטו‪ .‬הם אומרים כי כך נהג אריסטו להתווכח‪ .‬תירוץ כזה ניתן‬ ‫היה לקבל‪ ,‬אני מודה‪ ,‬אילו אכן נהו בעקבות מנהיגים דגולים‪ ,‬והרי‬ ‫גם מרקוס טוליוס [קיקרו] אמר כי ברצון היה בוחר "לשגות" עם‬ ‫אפלטון‪ ,‬אילו חייב היה לשגות‪ .‬אלא שהם מרמים עצמם‪ .‬אריסטו‬ ‫היה אדם חריף דעת‪ ,‬שהתווכח אך גם כתב על דברים שחשיבותם‬ ‫עליונה‪ .‬כיצד נסביר אחרת את הספרים הרבים כל כך שנכתבו‬ ‫בלמדנות עליונה ובקפידה רבה כל כך‪ ,‬בין שלל עיסוקיו הרבים‬ ‫והמחייבים — במיוחד חניכת התלמיד בר המזל שלו‪ — 45‬וכל זאת‬ ‫בתקופת חיים לא ארוכה? הוא מת בשנת חייו ה־‪ 63‬בערך‪ ,‬כך נמסר‪,‬‬ ‫גיל ידוע לשמצה בכתבי הסופרים השונים‪ .‬אך מדוע הדיאלקטיקנים‬ ‫מתרחקים כל כך וסוטים מדרכו של מנהיגם? מדוע‪ ,‬אני מבקש‬ ‫לדעת‪ ,‬הזדהותם כאריסטוטלים מסייעת להם ואיננה מעטה עליהם‬ ‫קלון? אין דבר שונה יותר מהפילוסוף הזה מאשר אדם שאינו כותב‬ ‫דבר‪ ,‬מבין כה מעט ומכריז הכרזות שווא לרוב‪ .‬מי לא יצחק לשמע‬ ‫מסקנותיהם המתחכמות שבהן מתישים הם‪ ,‬למרות למדנותם‪ ,‬את‬ ‫עצמם ואת האחרים‪ ,‬שוחקים את חייהם‪ ,‬ובעוד שהם לחלוטין‬ ‫חסרי תועלת בתחומים אחרים‪ ,‬הרי שבנושא הזה עצמו הם מזיקים‬ ‫במיוחד? להתפלמסויות כאלה קיקרו וסנקה לועגים במקומות שונים‬ ‫בכתביהם‪ .‬מקרה כזה אירע גם לדיוגנס‪ ,‬שדיאלקטיקן וכחן פנה‬ ‫אליו באופן הבא‪" :‬מה שאני‪ ,‬אתה אינך"‪ ,‬וכשדיוגנס נד בהסכמה‪,‬‬ ‫הוסיף הלה ואמר‪" :‬והרי אדם הנני"‪ .‬כאשר דיוגנס לא הכחיש זאת‪,‬‬ ‫הסיק הפולמוסן המתקטנן את המסקנה‪" :‬לכן‪ ,‬אתה אינך אדם"‪ .‬לכך‬ ‫ענה דיוגנס‪" :‬כמובן‪ ,‬האמירה האחרונה אינה נכונה‪ .‬אם רוצה אתה‬ ‫שתהיה נכונה‪ ,‬עליך להתחיל [את ההוכחה] בי"‪ 46.‬הבלים מסוג זה‬ ‫‪ 45‬‬ ‫‪ 46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫אריסטו היה מורו של אלכסנדר (הגדול) הנער במשך שבע שנים‪ ,‬עד‬ ‫שאלכסנדר ירש את מלוכת אביו‪.‬‬ ‫דיוגנס איש סינופה שביוון‪ ,‬הידוע שבפילוסופים הציניקנים‪ ,‬לא השאיר‬

‫‪.indb 57‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  58‬חלק ראשון‬

‫רבים הם‪ .‬מה מבקשים הדיאלקטיקנים להשיג באמצעותם — פרסום‪,‬‬ ‫שעשוע‪ ,‬עצה לחיים טובים ומאושרים — הם אולי יודעים‪ .‬אני אינני‬ ‫יודע‪ .‬רווח כספי הוא אינו גמול ראוי למוחות אצילים בעבור עיסוק‬ ‫לימודי‪ .‬החתירה לרווח אופיינית לעוסקים במקצועות הטכניים‪ ,‬אך‬ ‫לאמנויות הנעלות תכלית אצילית יותר‪.‬‬ ‫כשהם שומעים דברים אלה מתמלאים הדיאלקטיקנים חימה‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫שיחם של הפולמוסנים הללו כרוך במזגם הנוטה לרוגז‪" .‬משמע"‪,‬‬ ‫הם אומרים‪" ,‬את הדיאלקטיקה אתה מגנה?" רחוק אני מכך‪ .‬הרי‬ ‫אני יודע עד כמה העריכו את הדיאלקטיקה הסטואיקנים‪ ,‬אסכולה‬ ‫גברית ואיתנה של פילוסופים שקיקרו שלנו הזכיר תכופות‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫בספרו על תכליות הטוב והרע‪ 47.‬יודע אני כי הדיאלקטיקה היא‬ ‫אחת מהאמנויות החופשיות והיא סולם לאלה החותרים כלפי מעלה‪,‬‬ ‫ולגמרי לא שריון חסר תועלת לאלה הפוסעים בסבך הפילוסופיה‪.‬‬ ‫מעוררת היא את הדעת‪ ,‬מסמנת את דרך האמת‪ ,‬מצביעה על ִפרכות‬ ‫שיש להימנע מהן‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬לבד מכל אלה‪ ,‬היא עושה אותנו מהירי‬ ‫מחשבה ושנונים‪.‬‬ ‫אין להכחיש כי כך הדבר‪ .‬אבל גם אם פסענו בדרך משובחת‪,‬‬ ‫לא מיד נחליט להישאר בה כל ימי חיינו‪ .‬אין בנמצא נוסע‪ ,‬אלא‬ ‫אם בלתי שפוי הוא‪ ,‬שישכח את יעדו כתוצאה ממנעמי הדרך‪ .‬נוסע‬ ‫ראוי לשבח מתקדם במהירות ואינו מתעכב לפני הגיעו אל יעדו‪.‬‬ ‫ומי מאתנו איננו נוסע? כולנו עושים את הדרך הארוכה והקשה‬ ‫בזמן קצר ולוחץ‪ ,‬גם ביום חורפי וגשום‪ .‬הדיאלקטיקה יכולה להיות‬ ‫חלק מהדרך‪ ,‬אבל לא היעד הסופי‪ :‬היא ראויה להיות בוקר החיים‪,‬‬ ‫אך לא הערב שלהם‪ .‬עשינו דברים רבים שהיו ראויים לזמנם‪ ,‬אך‬ ‫מביש הוא להמשיך ולעשותם‪ .‬אם לא נדע לנטוש בזקנתנו את בתי‬ ‫הספר לדיאלקטיקה שבהם השתעשענו כילדים‪ ,‬מדוע‪ ,‬על פי אותו‬

‫‪ 47‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫האמרות המיוחסות לו מתועדות אצל דיוגנס לארטיוס‪ ,‬חיי‬ ‫דבר בכתובים‪ִ .‬‬ ‫הפילוסופים‪ ,‬ספר שני‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על תכליות הטוב והרע‪.‬‬

‫‪.indb 58‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪59  ,‬‬

‫כלל‪ ,‬נבוש לשחק "זוג או פרט"‪" ,‬לרכוב" על "קנה סוף" רוטט‪ ,‬או‬ ‫להתנענע שוב בעריסות תינוקות?‬ ‫הטבע‪ ,‬בתחבולה ערמומית ביותר שהגה‪ ,‬נמנע מחדגוניות‬ ‫משעממת באמצעות שינויים וחילופי עונות מופלאים‪ .‬אותם‪ ,‬אני‬ ‫סבור‪ ,‬יהיה קשה לגלות במהלך שנה אחת; תידרש לכך תקופת חיים‬ ‫ארוכה‪ .‬האביב אוהב פרחים ועצים‪ ,‬הקיץ עשיר ביבולים‪ ,‬הסתיו‬ ‫מצטיין בפירות‪ ,‬והחורף שופע שלגים‪ .‬סדר הדברים הזה הוא לא רק‬ ‫נסבל אלא רצוי‪ ,‬ואם ישובש‪ ,‬בניגוד לחוקי הטבע‪ ,‬הרי שלא יתקבל‬ ‫באהדה‪ .‬אף אחד לא יישא בשוויון נפש כפור של יאנוס‪ 48‬בקיץ‪ ,‬או‬ ‫את החום האכזרי של השמש בחודשים שאינם מתאימים לכך‪ .‬כך‬ ‫גם אין מי שלא יחוש בוז או לעג כלפי זקן המשתעשע עם ילדים‪,‬‬ ‫או שלא ישתומם למראה נער אפור שיער או לוקה בצינית‪ 49.‬מה‬ ‫שימושי ונחוץ מאין כמוהו‪ ,‬אני שואל‪ ,‬לכל תחום דעת יותר מאשר‬ ‫ההכרה הראשונית של אותיות האל"ף־בי"ת עצמן‪ ,‬שבהן נטועים‬ ‫היסודות של כל הלימודים כולם? אבל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מה מגוחך יותר‬ ‫מזקן העוסק בלימוד האותיות?‬ ‫עורר נא את תלמידי [הדיאלקטיקן] הזקן שלך בטיעוני‪ .‬אל‬ ‫תרתיעם‪ ,‬אלא עודד אותם; לא כדי שיחושו לעסוק בדיאלקטיקה‪,‬‬ ‫אלא כדי שבאמצעותה ימהרו אל הדברים הטובים יותר‪ .‬אמור גם‬ ‫לזקן כי לא מהאמנויות החופשיות אני מסתייג אלא מאותם נערים־‬ ‫זקנים‪ .‬כפי שהרי אין דבר מביש יותר מאשר זקן השוקד על לימוד‬ ‫הדבר הבסיסי ביותר‪ ,‬כדברי סנקה‪ 50,‬כך אין דבר מעוות יותר מאשר‬ ‫זקן העוסק בדיאלקטיקה‪ .‬ואם הוא יתחיל להקיא עליך סילוגיזמים‪,‬‬

‫‪ 48‬‬ ‫‪ 49‬‬

‫‪ 50‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫משמו של האל הרומי הקדום יאנוס נגזר שמו של החודש ינואר‬ ‫(‪ ,)Ianuarius‬שאותו כורך כאן פטררקה עם כפור‪.‬‬ ‫פודגרה (‪ )Podagra‬היא צינית או שיגדון (באנגלית ‪ ,(Gout‬מחלה‬ ‫ששכיחותה עולה ככל שהגיל עולה והיא מתבטאת בהתקפים של דלקות‬ ‫במפרקים‪.‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.4.36 ,‬‬

‫‪.indb 59‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  60‬חלק ראשון‬

‫עצתי לך‪ :‬הורה לו להתפלמס עם אנקלאדוס‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫אביניון‪ 11 ,‬במארס‪.‬‬

‫(‪51.(Enceladus‬‬

‫היֵ ה‬

‫‪ .3‬אל דיוניג'י מבורגו סנספולקרו‪ ,‬הנמנה עם מסדר‬ ‫אוגוסטינוס הקדוש ומשמש פרופסור לכתבי הקודש‪,‬‬ ‫בנוגע לבעיותיו האישיות‬ ‫(‪52(Ad fam. 4.1‬‬ ‫היום העפלתי אל הנישא שבהרי האזור — הר הרוחות מכנים אותו‬ ‫בדין‪ — 53‬אך ורק מתוך תשוקה לחזות ברומו יוצא הדופן של המקום‪.‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ 52‬‬

‫‪ 53‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫במיתולוגיה היוונית אנקלדוס הוא אחד הענקים‪ ,‬צאצאם של גאיה‬ ‫(האדמה) ואורנוס (השמים)‪.‬‬ ‫מכתב זה הוא מהידועים והמשפיעים שבכתביו של פטררקה ונחשב‬ ‫למסמך מכונן בהתהוות ההומניזם האיטלקי בפרט והרנסנס האירופי‬ ‫בכלל‪ .‬ראו בעניין את הדיון במבוא‪ .‬פטררקה מתארך את כתיבת המכתב‬ ‫ל־‪ .1336‬עם זאת‪ ,‬גם במקרה זה‪ ,‬הוא ערך את המכתב באופן משמעותי‬ ‫בסביבות ‪ .1351–1350‬דיוניג'י מבורגו סנספולקרו (סוף המאה השלוש־‬ ‫עשרה עד ‪ 1342‬בערך) היה חבר קרוב של פטררקה‪ ,‬שגם שימש כומר‬ ‫מוודה שלו בתקופה שבה חי פטררקה באביניון‪ .‬דיוניג'י הגיע לדרגת‬ ‫בישוף (במונופולי שבאפוליה)‪ .‬שלושה ממכתביו של פטררקה מוענו‬ ‫אליו‪ .‬דיוניג'י הוא שהמליץ לפטררקה לקרוא את אוגוסטינוס וגם העניק‬ ‫לו עותק כיס של וידויים‪ ,‬ואשר פטררקה העיד‪ ,‬במכתב שלפנינו‪ ,‬כי‬ ‫הוא נהג לשאת עמו לכל מקום‪ .‬דיוניג'י מילא תפקיד חשוב בשכנועו‬ ‫של מלך נפולי‪ ,‬רוברט מאנז'ו )‪ ,)1343–1275‬להעניק לפטררקה מעמד‬ ‫של משורר נבחר (‪ )poeta laureato‬ולעטרו בנזר של עלי דפנה‪ ,‬טקס‬ ‫שהתקיים כאמור בקפיטוליום ברומא ב־‪.1341‬‬ ‫רוח בלטינית היא ‪ .ventus‬לכן נקרא ההר בלטינית ‪ Mons ventosus‬או‬ ‫‪ ,Mons ventorius‬ובצרפתית ‪ — Mont ventoux‬הר הרוחות‪ .‬ההר נמצא‬ ‫בפרובנס‪ ,‬כעשרים קילומטר מווקלוז )‪ ,)Vaucluse‬מקום מגוריו של‬ ‫פטררקה‪ .‬גובהה של פסגת ההר הוא כ־‪ 1,900‬מטר‪.‬‬

‫‪.indb 60‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪61  ,‬‬

‫כבר שנים רבות שאפתי לצאת למסע זה‪ .‬מילדות‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬טולטלתי‬ ‫לאזור הזה ביד הגורל המטלטל חיי אנוש‪ 54.‬וההר‪ ,‬הבולט לכל עבר‪,‬‬ ‫כמעט תמיד נשקף לעינינו‪ .‬לבסוף הכריעה אותי תשוקת הטיפוס‬ ‫לאחר שעיינתי לפני ימים אחדים בספר מאז ייסוד העיר מאת ליוויוס‬ ‫ונתקלתי בפסקה שבה פיליפוס מלך מקדוניה‪ ,‬אשר לחם ברומאים‪,‬‬ ‫העפיל להר המוס (‪ )Hemus‬בתסאליה‪ ,‬בהאמינו לסיפור הידוע כי‬ ‫מפסגתו ניתן לראות שני ימים‪ ,‬את הים האדריאטי והים השחור‪55.‬‬ ‫אני בספק אם הדבר נכון‪ ,‬הן משום שההר רחוק מחלק זה של העולם‪,‬‬ ‫והן מפאת אי ההסכמה השוררת בין אלה שכתבו בנושא זה‪ .‬מבלי‬ ‫להתעכב על כל אחד ואחד מהם‪ ,‬אציין כי הגיאוגרף פומפוניוס ֶמלה‬ ‫מדווח על כך ללא שמץ של הבעת ספק‪ ,‬בעוד שטיטוס ליוויוס חושב‬ ‫שהסיפור איננו נכון‪ 56.‬אילו קל היה לבחון הר זה כמו שניתן לבחון‬ ‫את ההר הנוכחי‪ ,‬לא הייתי משאיר את השאלה פתוחה משך זמן רב‪.‬‬ ‫אך אני מניח לכך כדי לחזור לעניין‪ .‬סבורני כי ניתן לסלוח לאדם‬ ‫צעיר‪ ,‬שאינו מחזיק במשרה ציבורית‪ ,‬על שעשה מעשה דומה לזה‬ ‫של מלך זקן‪ ,‬שאף הוא לא גונה על מעשהו‪.‬‬ ‫כאשר שקלתי במי לבחור כבן לוויה למסע‪ ,‬תתפלא לדעת שאף‬ ‫לא אחד מחברי נראה לי מתאים לגמרי‪ .‬אני מתקשה מאוד למצוא‪,‬‬ ‫גם בקרב ידידי היקרים לי‪ ,‬כאלה שלבבם תואם לחלוטין את רצונותי‬ ‫ומנהגי‪ .‬אחד נרפה מדי‪ ,‬אחר נמרץ מדי‪ .‬זה אטי מדי‪ ,‬ההוא נמהר‪.‬‬ ‫זה קודר מדי‪ ,‬ההוא עליז מדי‪ .‬אחד טיפש מדי‪ ,‬וההוא זהיר מדי‬ ‫לטעמי‪ .‬חששתי משתקנותו של זה‪ ,‬מדברנותו של ההוא‪ ,‬ממשקלו‬ ‫ומשמניו של הלז‪ ,‬וגם מרזונו וחולשתו של זולתו‪ .‬הרתיעוני אדישותו‬ ‫המקפיאה של אחד והסקרנות הלוהטת של אחר‪ .‬חסרונות אלה‪,‬‬ ‫‪ 54‬‬ ‫‪ 55‬‬

‫‪ 56‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫בקיץ ‪ ,1311‬והוא בן שבע‪ ,‬עברה משפחתו של פטררקה לאביניון‪ ,‬אז‬ ‫מקום מושב האפיפיור‪.‬‬ ‫‪ ,Mons hemus‬ובשמו הרווח ‪ ,Mons haemus‬הוא שמו העתיק של רכס‬ ‫הרי הבלקן‪ .‬סיפור העפלתו של פיליפוס החמישי מלך מקדוניה אל פסגת‬ ‫ההר מתואר אצל ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪.40.21-22 ,‬‬ ‫פומפוניוס מלה‪ ,‬תיאור העולם‪.2.2.17 ,‬‬

‫‪.indb 61‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  62‬חלק ראשון‬

‫חמורים ככל שיהיו‪ ,‬נסבלים בבית‪ ,‬כי האהבה סובלת הכול והחברות‬ ‫איננה נגרעת בשל משקל עודף‪ ,‬אך בעת טיול‪ ,‬כל המגרעות הללו‬ ‫נעשות בלתי נסבלות ממש‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬נפשי האנינה‪ ,‬החושקת בעונג מכובד וצופה סביב‪ ,‬שקלה‬ ‫תכונותיו של כל אחד מבלי שתיפגע החברות בינינו‪ ,‬אבל פסלה בלא‬ ‫לומר מילה כל מה שהעריכה כעלול להזיק לטיול המתוכנן‪ .‬וכי מה‬ ‫סבור אתה? לבסוף פניתי לעזרת בני ביתי‪ ,‬וחשפתי את תוכניתי לפני‬ ‫אחי יחידי‪ ,‬הצעיר ממני והמוכר לך היטב‪ .‬בשמחה גדולה שמע את‬ ‫דברי‪ ,‬מלא אושר על שהוא יכול לשמש לי רע ואח בעת ובעונה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫ביום שנקבע יצאנו מהבית ובשעות הערב הגענו למלוֹ סן‬ ‫(‪ .(Malaucène‬המקום שוכן במורד הצפוני של ההר‪ .‬שהינו שם יום‬ ‫אחד‪ ,‬והיום‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬טיפסנו על ההר‪ ,‬כל אחד עם מלווהו‪ ,‬ולא בלי‬ ‫קשיים מרובים‪ :‬השטח כה סלעי ותלול עד שהוא כמעט בלתי עביר‪.‬‬ ‫אלא שצדק המשורר‪" :‬מאמץ נחוש גובר על כל קושי"‪57.‬‬ ‫אור היום והאוויר הנעים‪ ,‬רוחנו הנמרצת‪ ,‬גופנו החזקים והגמישים‪,‬‬ ‫כל אלה סייעו לטיפוס‪ .‬רק טבע המקום הקשה עלינו‪ .‬בינות חללים‬ ‫פעורים מצאנו רועה זקן שהתאמץ והכביר מילים כדי להניא אותנו‬ ‫מלעלות בהר‪ .‬הוא סיפר כי לפני חמישים שנה העפיל בלהט נעורים‬ ‫אל פסגת ההר‪ ,‬כשהסלעים והקוצים קורעים את גופו ובגדיו‪ ,‬ולא‬ ‫הביא משם חזרה דבר מלבד חרטה ויגע‪ .‬בטרם יעפיל לשם ולאחר‬ ‫מכן לא שמעו אנשי המקום על מי אשר העז לעשות כדבר הזה‪ .‬אך‬ ‫דבריו רק העצימו את תשוקתנו‪ ,‬כי נפשות הצעירים לא מוקירות‬ ‫עצות מפי זקנים‪ .‬הזקן‪ ,‬משהבחין כי אינו משיג דבר‪ ,‬התקדם קמעה‬ ‫בין הצוקים‪ ,‬סימן לנו באצבעו לעבר שביל תלול‪ ,‬המטיר עלינו‬ ‫אזהרות‪ ,‬וגם כשהתקדמנו והוא ניצב מאחורינו לא חדל מלהתריע‬ ‫עוד ועוד‪ .‬השארנו אתו כל בגד או דבר אחר שעלול היה להכביד‪,‬‬ ‫ולאחר שהכנו עצמנו לטיפוס‪ ,‬החילונו לעלות מלאי עזוז במעלה‬ ‫‪ 57‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪.146–145 ,1 ,‬‬

‫‪.indb 62‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪63  ,‬‬

‫ההר‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שקורה בדרך כלל‪ ,‬המאמץ הכביר הוביל לעייפות‪,‬‬ ‫ולכן עצרנו על המצוק בקרבת מקום‪ .‬משם שוב יצאנו לדרכנו‪,‬‬ ‫באטיות רבה יותר‪ :‬במחשבה תחילה האטתי צעדי בשביל המתפתל‬ ‫במעלה ההר‪ ,‬בעוד אחי בוחר בדרך הקצרה‪ ,‬הישר אל מרומי הרכס‪.‬‬ ‫בהיותי חלש יותר נטיתי אל המקומות הנמוכים יותר‪ ,‬וכאשר קרא‬ ‫לי אחי והצביע על הדרך הישרה עניתי שעדיפה בעיני הדרך הקלה‬ ‫יותר הנפרסת מנגד‪ ,‬ואף שתיארך יותר אין בכך להרתיעני‪ ,‬כי היא‬ ‫מאפשרת לי להתקדם בביטחון במדרון מתון‪ .‬התירוץ הזה נועד‬ ‫לחפות על נרפותי‪ .‬בעוד האחרים מגיעים אל מרום ההר‪ ,‬משוטט‬ ‫אני בין גאיות‪ ,‬ואין שביל גישה מתון יותר נגלה בדרכי המתארכת‬ ‫ונמשכת‪ ,‬והמאמץ חסר התוחלת רק הולך ומתגבר‪ .‬הייתי תשוש ויגע‪,‬‬ ‫וכבר התחרטתי על תעייתי המיותרת‪ ,‬ושמתי פעמי אל הגבהים ממש‪.‬‬ ‫בהגיעי‪ ,‬יגע וחרד‪ ,‬אל אחי הממתין לי כולו רענן ממנוחה שהתארכה‪,‬‬ ‫המשכנו במסענו בצעדים שווים — לעת עתה‪ .‬אך עזבנו את הגבעה‬ ‫ההיא‪ ,‬שכחתי את תעיותי הקודמות ושוב נטיתי אל המקומות‬ ‫הנמוכים יותר‪ ,‬וכמקודם סובבתי בגאיות ותרתי אחר הדרך הקלה‬ ‫יותר‪ ,‬מבחינת אורכה‪ ,‬והנה נקלעתי בשנית למצוקה גדולה‪ .‬נמנעתי‬ ‫מלהתמודד עם קשיי העלייה‪ ,‬אבל הטבע אינו סר לרוח האדם‪ ,‬ולא‬ ‫ייתכן כי גוף ארצי יגיע לגבהים בעודו נע כלפי מטה‪ .‬האם יש צורך‬ ‫להוסיף על כך? בתוך שעות אחדות אירע לי כך שלוש או ארבע‬ ‫פעמים‪ ,‬לזעמי ולקול צחוקו של אחי‪ .‬אזי‪ ,‬נלעג ומושפל‪ ,‬התיישבתי‬ ‫לי באחד הגאיות‪.‬‬ ‫בעודי מהרהר על שהתרחש דילגתי במחשבתי מדברים גופניים‬ ‫לרוחניים‪ ,‬ופניתי אל עצמי במילים כאלה ואחרות‪" :‬דע לך‪ ,‬מה שכל‬ ‫כך סבלת היום בעלותך על ההר‪ ,‬קורה לך ולרבים אחרים הפוסעים‬ ‫אל החיים המבורכים‪ .‬אבל כיוון שתנועות הגוף הן גלויות‪ ,‬בני‬ ‫אנוש מתייחסים אליהן בכובד ראש‪ ,‬בעוד שאלה של הנפש הן בלתי‬ ‫נראות ונסתרות מן העין‪ .‬אכן‪ ,‬החיים המבורכים‪ ,‬כהגדרתנו‪ ,‬נמצאים‬ ‫במקום נישא מאוד‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬שאליו מוליך שביל צר‪ .‬גבעות רבות‬ ‫מתנשאות בדרך‪ ,‬ויש לפסוע בצעדים מחושבים מסגולה אחת אל‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫‪.indb 63‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  64‬חלק ראשון‬

‫מעלה אחרת‪ .‬הפסגה שאליה מכוון מסענו היא היעד של כולנו וגם‬ ‫סוף השביל‪ .‬אליה רוצים כולם להגיע‪ ,‬אלא שכדברי אובידיוס‪' :‬כדי‬ ‫שתוכל להגשים‪ ,‬לא מספיק לרצות‪ ,‬צריך להשתוקק'‪ 58.‬אתה בוודאי‬ ‫לא רק רוצה בכך כי אם גם משתוקק‪ ,‬אלא אם כן גם הפעם‪ ,‬כמו‬ ‫במקרים רבים אחרים‪ ,‬אתה מוליך שולל את עצמך‪ .‬ובכן‪ ,‬מה עוצר‬ ‫בעדך? ודאי דבר לא מלבד הדרך המישורית והקלה יותר‪ ,‬כפי שהיא‬ ‫נראית תחילה‪ ,‬הרצופה תאוות ארציות ובזויות‪ .‬אבל לאמיתו של דבר‬ ‫עומדות לפניך שתי דרכים‪ :‬או להעפיל למרומי החיים המבורכים‪,‬‬ ‫כשאתה כורע תחת המאמץ העילאי שאת ההתמודדת עמו דחית שלא‬ ‫בטובתך‪ ,‬או לשקוע אט אט וללכת לאיבוד במחילות חטאיך‪ .‬ושם‪,‬‬ ‫ירא אני לחזות‪ ,‬חושך וצלמוות יפקדוך‪ 59,‬ויהא עליך לשהות בחשכת‬ ‫לילה נצחית בייסורים ללא סוף"‪ .‬מדהים לומר עד כמה טלטלה‬ ‫מחשבה זאת את נפשי ואת גופי בשעות הנותרות של הטיול‪ .‬לו‬ ‫רק אוכל להשלים את המסע הזה‪ ,‬שאליו אני מייחל ימים ולילות‪,‬‬ ‫כפי שהשלמתי היום בצעדי גופי את הטיפוס על אף כל המכשולים‪.‬‬ ‫תמהני‪ ,‬אם אין זה ראוי שיהיה קל יותר לבצע את הניתן לעשייה‬ ‫באמצעות נפש זריזה ונצחית‪ 60,‬כהרף עין וללא תנועה‪ ,‬מאשר‬ ‫במהלך הזמן באמצעות הגוף הארצי‪ ,‬החלש והמועד למות והנתון‬ ‫תחת עול האיברים הלאים?‬ ‫לגבעה המתנשאת מעל כל האחרות קוראים הכפריים "הבן‬ ‫הצעיר"‪ .‬מדוע? אינני יודע‪ .‬אלא אם כן אני מניח שהיא נקראת על‬ ‫דרך ההיפוך‪ ,‬כנהוג גם במקרים אחרים‪ .‬היא אכן נראית כאביהם של‬ ‫כל ההרים הקרובים‪ .‬על הפסגה ישורת קטנה‪ .‬שם‪ ,‬עייפים ותשושים‪,‬‬ ‫עצרנו למנוחה‪ .‬ומכיוון ששמעת על הדאגות שעלו וחדרו אל לבי‬ ‫במהלך הטיפוס‪ ,‬מפציר אני בך‪ ,‬אבי‪ ,‬האזן גם לכל היתר‪ .‬הקצה‬ ‫שעה אחת מזמנך כדי לבחון את מעשי במהלך יום אחד‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫‪5 8‬‬ ‫‪ 59‬‬ ‫‪ 60‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬איגרות מחוף הים השחור‪.3.1.35 ,‬‬ ‫בעקבות תהלים קז‪ ,‬י; איוב לד‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫הדהוד של דברי סנקה בעל שלוות הנפש‪.2.11 ,‬‬

‫‪.indb 64‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪65  ,‬‬

‫הלום ממשב הרוח החריג והנוף שנשקף‪ ,‬עמדתי נפעם‪ .‬הבטתי סביב‪:‬‬ ‫עומדות היו רגלי מעל לעננים‪ .‬אתוס ואולימפוס‪ ,‬כפי ששמעתי‬ ‫וקראתי עליהם‪ ,‬נהיו דמיוניים פחות בעיני‪ :‬הרי עתה צופה אני בהר‬ ‫מפורסם פחות מהם‪ 61.‬אז הפניתי את עיני אל עבר מחוזות איטליה‪,‬‬ ‫שאליה נוטה נפשי מאוד‪ .‬האלפים התלולים והמושלגים שחצה האויב‬ ‫הנורא של העם הרומי — הוא‪ ,‬אם להאמין לשמועה‪ ,‬התגבר על‬ ‫הסלעים באמצעות חומץ‪ — 62‬נראו לי כל כך קרובים‪ ,‬אף שהם‬ ‫רחוקים מכאן‪ .‬אני מודה‪ ,‬השמעתי אנחת כמיהה לאוויר האיטלקי‬ ‫שנפשי קרובה אליו יותר מאשר עיני‪ ,‬ורגש שאין לשער השתלט עלי‬ ‫ועורר בי תשוקה לחזור ולראות את חברי ומולדתי‪ .‬אלא שכבשתי‬ ‫את הרכות שהתגלתה באופיי הגברי‪ ,‬אף כי לתשוקה לכל אחד מן‬ ‫השניים הללו‪ 63‬ניתן למצוא צידוקים‪ ,‬בהסתמך על עדים גדולים ממני‪.‬‬ ‫אז השתלטה מחשבה חדשה על נפשי והסיטה את תשומת לבי‬ ‫מן המרחב אל הזמן‪ .‬אמרתי לעצמי‪" :‬היום מלא עשור לעזיבתך את‬ ‫בולוניה עם סיום לימודי תקופת הנעורים‪ 64.‬הו‪ ,‬אלוהי הנצח‪ ,‬חוכמה‬ ‫מושלמת‪ ,‬לכמה שינויים בנהגיך המוסריים היה הזמן הנוכחי ֵעד! אני‬ ‫מתעלם מאינסוף המקרים‪ ,‬שהרי עדיין אינני מצוי בנמל מבטחים‬ ‫אשר ממנו אוכל‪ ,‬נטול חרדה‪ ,‬להיזכר בבטחה בסערות העבר‪.‬‬ ‫אולי עוד יגיע הזמן שבו אוכל לסוקרן כסדר התרחשותן‪ ,‬ואשתמש‬ ‫כמבוא בדברי אוגוסטינוס שלך‪' :‬אני רוצה להיזכר בתועבות שעשיתי‬

‫‪ 61‬‬

‫‪ 62‬‬

‫‪6 3‬‬ ‫‪ 64‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫הר ָאתוֹ ס (‪ )Όρος Άθως‬גובהו כאלפיים מטרים‪ .‬הוא נמצא במקדוניה‬ ‫שבצפון יוון‪ ,‬ומכונה גם "ההר הקדוש" (‪ .)Άγιον Όρος‬בעת העתיקה‬ ‫נקרא המקום "אקטי" (‪ .)Ακτή‬גובהו של הר אולימפוס השוכן בתסאליה‬ ‫שביוון הוא כ־‪ 2,900‬מטרים — הגבוה שבהרי יוון‪.‬‬ ‫"האויב הנורא" הוא חניבעל‪ ,‬מצביאה של קרתגו במהלך המלחמה הפונית‬ ‫השנייה‪ .‬על פי תיאורו של ליוויוס‪ ,‬הסלעים הותכו לאחר שהובערו באש‬ ‫שהוזנה בחומץ‪ .‬ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪.21.37.2 ,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חברים ומולדת‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1326-1320‬למד פטררקה משפטים בבולוניה תוך שהוא נאלץ‬ ‫לקטוע את לימודיו פעמים אחדות‪.‬‬

‫‪.indb 65‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  66‬חלק ראשון‬

‫ובתאוות הבשר של נפשי לא משום שאני אוהב אותן‪ ,‬אלא כדי‬ ‫שאוהב אותך‪ ,‬אלי'‪ 65.‬אך עניינים רבים ומפוקפקים עדיין מכבידים‬ ‫עלי‪ .‬מה שנהגתי לאהוב‪ ,‬אינני אוהב עוד‪ .‬משקר אני‪ :‬אוהב‪ ,‬אך‬ ‫מקמץ באהבה‪ .‬שוב שיקרתי‪ :‬אוהב אכן‪ ,‬אך ביתר ביישנות ובמשנה‬ ‫עצבות‪ .‬הנה‪ ,‬לבסוף‪ ,‬אמת דיברתי‪ .‬כך אכן‪ ,‬אוהב אני את אשר‬ ‫אהבתי לא לאהוב והשתוקקתי לשנוא‪ .‬עדיין אני אוהב‪ ,‬אבל בעל‬ ‫כורחי‪ ,‬קודר ומבכה‪ ,‬כמו כפו עלי לאהוב‪ .‬מתנסה אומלל אני בפסק‬ ‫דינה של אותה שורה מפורסמת‪' :‬אשנא‪ ,‬אם אוכל; אם לא‪ ,‬אוהב‬ ‫בעל כורחי"‪ 66.‬עוד לא חלפו שלוש שנים מאז אחזה בי תשוקה‬ ‫חדשה וקראה תיגר על אותה תשוקה מעוותת ונפסדת שהשתלטה‬ ‫על חדרי לבי ואין עוצר‪ .‬לדבר אחר היא התאוותה‪ ,‬באופן מרדני אך‬ ‫מסוכסך עם עצמו‪ .‬קרב אימתני ושקול כוחות התנהל מאז במחשבותי‬ ‫על השליטה של כל אחד מהשניים בי‪67.‬‬ ‫כך גלגלתי במחשבותי את העשור שחלף‪ .‬לאחר מכן הנחתי מאחור‬ ‫את דאגות העבר ושאלתי את עצמי‪" :‬אילו נפל בגורלך להאריך‬ ‫את החיים בני החלוף הללו בעשר שנים נוספות‪ ,‬ולהתקדם בהן‬ ‫נסוגת בשנתיים האחרונות‬ ‫ָ‬ ‫כלפי המעלה הטובה באותו שיעור שבו‬ ‫מעיקשותך הקודמת באמצעות העימות בין תשוקתך החדשה לישנה‬ ‫— האם לא היית מסוגל‪ ,‬לא בוודאות אך לפחות בתקווה‪ ,‬למות‬ ‫בשנתך הארבעים בשוויון נפש‪ ,‬או לפחות להשלים ללא דאגה את‬ ‫שארית ימיך היורדת אל עבר הזקנה?"‬ ‫‪ 65‬‬ ‫‪6 6‬‬ ‫‪ 67‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫אוגוסטינוס‪ ,‬וידויים‪ ,‬ספר שני‪.1 ,‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬אהבים‪.11b35 ,3 ,‬‬ ‫פטררקה מתייחס כאן למאבק בין תשוקתו הארצית לאהובתו לאורה‪,‬‬ ‫שאותה ראה לראשונה בכנסייה באביניון ב־‪ 6‬באפריל ‪ ,1327‬כשהיה בן‬ ‫‪ ,23‬לבין התשוקה לאל‪ ,‬שלטענתו כאן נולדה במלוא עוזה שלוש שנים‬ ‫לפני כתיבת המכתב‪ ,‬כלומר ב־‪ .1333‬המאבק בין שתי התשוקות בלבו‬ ‫של פטררקה מזכיר את המאבק שהתחולל בנפשו של אוגוסטינוס בספר‬ ‫השמיני של וידויים‪ ,‬ובמיוחד ברגע הגורלי לפני הפיכת הלב (‪)conversio‬‬ ‫שהתחוללה בו (‪.)26-25‬‬

‫‪.indb 66‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪67  ,‬‬

‫מחשבות אלה ודומות להן‪ ,‬אבי‪ ,‬חזרו ועלו בלבי‪ .‬שמחתי על‬ ‫התקדמותי‪ ,‬אך קוננתי על כישלוני להשלים את המשימה‪ ,‬וחשתי‬ ‫אומלל לנוכח אי יציבותם של מעשי אנוש‪ ,‬ונראה היה כי שכחתי‬ ‫להיכן ומדוע הגעתי הלום‪ ,‬עד שסוף סוף הותרתי מאחור את דאגותי‪,‬‬ ‫שמקום אחר יאה להן‪ .‬הבטתי סביבי כדי לראות את מה שבאתי‬ ‫לראות‪ .‬כמי שהתעורר ונזכר — הזמן לעזוב הרי דחק‪ ,‬כי השמש נטתה‬ ‫לערוב וצללים פשטו בהר — פניתי למה שהיה בעורפי והשקפתי‬ ‫מערבה‪ .‬רכס הפירנאים‪ ,‬הגבול בין צרפת לספרד‪ ,‬אינו נראה משם‪,‬‬ ‫לא כי מכשול כלשהו מצוי בדרך ומפריע‪ ,‬אלא ככל שידיעתי מגעת‪,‬‬ ‫רק בגלל חולשת ראייתם של בני אנוש‪ .‬ההרים של מחוז ליון מימין‪,‬‬ ‫מפרץ מסיליה משמאל‪ ,‬ומשברי הים של אג מורט (‪)Aigues Mortes‬‬ ‫במרחק כמה ימים משם‪ — 68‬כולם ניבטו בבהירות רבה‪ .‬נהר הרון זרם‬ ‫מתחת לעינינו‪ .‬ובעוד אני מתפעל מהמראות‪ ,‬מתענג על הנוף‪ ,‬לעתים‬ ‫מהרהר על דברים ארציים ולעתים מתעלה לגבהים רוחניים בעקבות‬ ‫גופי‪ ,‬מצאתי לנכון לעיין בוידויים של אוגוסטינוס‪ ,‬ספר שהוא מתנת‬ ‫אהבתך — אני מחזיקו לזכר מחברו וגם לזכר מי שהעניק לי אותו‬ ‫— והוא תמיד בהישג ידי‪ .‬ספר קטן‪ ,‬כרך זעיר אמנם‪ ,‬אך מתיקותו‬ ‫אינסופית‪ .‬פתחתי אותו באקראי‪ ,‬כדי לעיין במה שעיני תיתקלנה בו‬ ‫— במה עוד אפשר להיתקל שם מלבד יראת שמים ומסירות דתית?‬ ‫במקרה פתחתי את הספר בחלקו העשירי‪ .‬אחי‪ ,‬שציפה לשמוע מפי‬ ‫את דבר אוגוסטינוס‪ ,‬עמד באוזניים כרויות‪ .‬האל עדי וכן אחי שנכח‬ ‫שם‪ ,‬כי מבט עיני נפל‪ ,‬ראשית כול‪ ,‬על המקום שבו נאמר‪" :‬אנשים‬ ‫הולכים להתפעל מפסגות הרים ומגלי הים העצומים‪ ,‬ממפלי הנהרות‬ ‫הרחבים‪ ,‬מגודלו של האוקיינוס וממסילות הכוכבים‪ ,‬ומזניחים את‬ ‫עצמם"‪ 69.‬נדהמתי‪ ,‬אני מודה‪ .‬ותוך שאני מבקש מאחי המשתוקק‬ ‫להאזין לבל יפריע לי‪ ,‬סגרתי את הספר בכעס על שעדיין‪ ,‬אף עתה‪,‬‬ ‫‪ 68‬‬ ‫‪ 69‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫עיירה בשם זה שוכנת בקטע חוף מפורץ של הים התיכון מרחק קצר‬ ‫ממזרח למונפלייה‪ .‬השם הנקוב בטקסט הוא ‪.Aquae mortuae‬‬ ‫וידויים‪ ,‬ספר עשירי‪.15 ,‬‬

‫‪.indb 67‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  68‬חלק ראשון‬

‫עניינים ארציים מהלכים עלי קסם‪ ,‬אף כי כבר מזמן חייב הייתי‬ ‫ללמוד מאותם פילוסופים פגאניים כי "דבר איננו מופלא מלבד‬ ‫הנפש‪ ,‬והנפש‪ ,‬אם גדולה היא‪ ,‬אין גדול ממנה"‪70.‬‬ ‫הסתפקתי במה שראיתי על ההר והחלטתי להפנות את עיני‬ ‫הפנימית אל עצמי‪ .‬מאותה שעה אף אחד לא שמע דבר מפי עד‬ ‫שהגענו לרגלי ההר‪ .‬דבר אוגוסטינוס די היה בו להשקיט את‬ ‫פעלתנותי‪ .‬לא ייתכן כי יד המקרה היא‪ .‬מה שקראתי שם כוון‬ ‫אלי ולא לאף אחד אחר‪ ,‬אני סבור‪ .‬נזכרתי שאוגוסטינוס עצמו חש‬ ‫כך כשחווה פעם מקרה דומה‪ .‬היה זה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬כאשר קרא בכתבי‬ ‫השליח‪ ,‬והמשפט הראשון שנגלה לעיניו היה‪" :‬לֹא ְבזוֹ ֲללוּ ת ְוּב ׁ ִש ָּכרוֹ ן‬ ‫וְ לֹא ְּב ִג ּ‬ ‫ם־ל ְב ׁשוּ ֶאת־‬ ‫ה׃‪ ‬כי ִא ִ‬ ‫ילוּ י ֲע ָריוֹ ת וַ ֲעשׂ וֹ ת זִ ָּמה וְ לֹא ִב ְמ ִר ָיבה וְ ִקנְ ָא ִּ‬ ‫ָה ָאדוֹ ן יֵ ׁשוּ ַע ַה ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫יח וְ ַד ֲאגוּ ִל ְבשַׂ ְר ֶכם ַא ְך־לֹא ְל ַה ְג ִּביר ַה ַּת ֲאוֹ ת"‪ 71.‬זה‬ ‫ם־ח ְפ ְצ ָך‬ ‫"א ֶ‬ ‫קרה גם לאנטוניוס כאשר הקשיב לאוונגליון שבו כתוב‪ִ :‬‬ ‫ת־ר ֻכ ׁ ְש ָך וְ נָ ַת ָּת ָל ֲענִ ִ ּיים וְ ָהיָ ה ְל ָך אוֹ ָצר ַּב ׁ ָש ָמיִ ם‬ ‫ִל ְהיוֹ ת ׁ ָש ֵלם ֵל ְך ְמכֹר ֶא ְ‬ ‫וְ ׁשוּב ֲהלֹם וְ ָה ַל ְכ ָּת ַא ֲח ָרי"‪ 72.‬וכאילו שהכתוב כיוון אליו עצמו —‬ ‫אתנסיוס‪ ,‬מחבר תולדות חייו‪ ,‬מעיד — החיל אנטוניוס את הציווי‬ ‫האלוהי על עצמו‪ .‬וכפי שבשומעו את הדברים האלה לא ביקש כל‬ ‫דבר אחר‪ ,‬וכפי שאוגוסטינוס‪ ,‬בקוראו את הדברים‪ ,‬חדל מחטאיו‬ ‫ולא יסף‪ ,‬כך תמה קריאתי והסתכמה באותן מילים ספורות שהזכרתי‬ ‫קודם‪ .‬מהרהר הייתי עד כמה נעדרי חוכמה הם בני תמותה המזניחים‬

‫‪7 0‬‬ ‫‪ 71‬‬

‫‪ 72‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪.8.5 ,‬‬ ‫האיגרת אל הרומים יג‪ .14-13 ,‬זה הפסוק שבו נתקל אוגוסטינוס כשפתח‬ ‫באקראי את כתבי הקודש וקרא בהם‪ ,‬רגע לפני הפיכת הלב שחווה בגן‬ ‫ביתו במילאנו (וידויים‪ ,‬ספר שמיני‪ .)29 ,‬סצינת הקריאה של פטררקה‬ ‫בוידויים על פסגת הר ונטו היא אם כן אלוזיה מפורשת לקריאה של‬ ‫אוגוסטינוס בכתבי הקודש‪ .‬במקרה של פטררקה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ברי כי הקריאה‬ ‫אינה מסתיימת בהפיכת לב מלאה לחיי הדת‪.‬‬ ‫הבשורה על פי מתי יט‪ .21 ,‬הסיפור מופיע בחיי אנטוניוס הקדוש אב‬ ‫המנזר (‪ ,)4-3 ,2‬שתרגם ללטינית אב הכנסייה אתנסיוס‪ .‬גם אוגוסטינוס‬ ‫מצטט את הסיפור בוידויים (ספר שמיני‪.)29 ,‬‬

‫‪.indb 68‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪69  ,‬‬

‫את החלק האציל ביותר שבהם‪ ,‬מקדישים עצמם לכל מיני דברים‬ ‫ותרים אחר חזיונות ריקים‪ ,‬בחפשם בחוץ את שניתן למצוא בפנים‪.‬‬ ‫הייתי יכול להעריץ את אצילות נפשנו‪ ,‬אלמלא הידרדרה מרצונה‬ ‫והתנתקה ממקורותיה העתיקים‪ ,‬ואת מה שהאל העניק לכבודו של‬ ‫האדם היא הפכה לקלון‪.‬‬ ‫דמה בנפשך כי ביום ההוא כשחזרתי‪ ,‬כל כמה שהבטתי אחור אל‬ ‫פסגת ההר נראתה לי זו כמו היה גובהה אמה אחת בלבד בהשוואה‬ ‫לעומק החשיבה האנושית‪ ,‬בתנאי שלא הוטבעה ברפש השפלות‬ ‫האנושית‪ .‬מחשבה נוספת ניקרה בי עם כל צעד ושעל‪" :‬מי שלא‬ ‫נרתע לסבול כל כך הרבה יזע ועמל כדי שגופו יתקרב מעט לשמים‪,‬‬ ‫איזה צלב‪ ,‬איזה צינוק‪ ,‬איזה מכשיר עינויים‪ ,‬יוכלו להרתיע את נפשו‬ ‫מלהתקרב לאל‪ ,‬כשהוא רומס את רום נפיחותה של עזות המצח‬ ‫וגורלות בני התמותה?" וכן‪" :‬כמה נדיר הוא האדם שאינו סוטה‬ ‫מהשביל הצר הזה‪ ,‬בין שמתיירא הוא מפני קשיים‪ ,‬ובין שמתיירא‬ ‫הוא מחמת תאוות עינוגים‪ .‬אדם כזה הוא מאושר מדי‪ ,‬אם בכלל‬ ‫מצוי אדם כזה"‪ .‬אני סבור כי אליו כיוון המשורר‪:‬‬ ‫מאושר הוא מי שמסוגל לדעת את סיבת הדברים‬ ‫ברגליו הוא דורס את כל הפחדים‪ ,‬את הגורל חסר המעצור‬ ‫ואף את שאון זרימתו של כארון החמדן‪73.‬‬

‫איזו דבקות בלתי מתפשרת נדרשת כדי לחתור‪ ,‬לא אל ההר הגבוה‬ ‫אלא אל כמיהות נשגבות‪ ,‬ולא להיכנע לדחפים ארציים!‬ ‫‪ 73‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪ .492–490 ,2 ,‬מתייחס ללוקרציוס‪ ,‬שאת שירו על‬ ‫טבע היקום פטררקה לא הכיר ישירות‪ .‬על פי המיתולוגיה היוונית‪,‬‬ ‫האכרון (‪ )Acheron‬היה אחד מחמשת הנהרות הגובלים בשאול‪ .‬הנהר‬ ‫שימש להובלת הנשמות היוצאות למסען אל עבר ממלכתו של האדס‪ ,‬אל‬ ‫השאול‪ .‬כארון (‪ ,)Χάρων‬משיט המעבורת של‪ ‬האדס‪ ,‬הוא שהעביר מתים‬ ‫לצדו השני של הנהר — רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום תמורת השיט‪.‬‬ ‫לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע‪ ‬אובול‪ ‬מתחת‬ ‫ללשונם‪.‬‬

‫‪.indb 69‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  70‬חלק ראשון‬

‫בין פרפורי לבי המיטלטל‪ ,‬בלא לחוש את המדרך המייסר‪ ,‬שבתי‬ ‫בחשכת הלילה העמוקה אל המחסה הכפרי שממנו התחלתי להעפיל‬ ‫לפני שהפציע השחר‪ .‬ברדתנו מטה סיפק לנו הירח שירות נדיב‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬בעוד המשרתים טורחים בהכנת הארוחה‪ ,‬פניתי לבדי לחלק‬ ‫מוצנע של הבית‪ ,‬כדי לכתוב לך דברים אלה בזריזות ומבלי שנערכתי‬ ‫לכך מראש‪ .‬חששתי כי אם אדחה את הכתיבה‪ ,‬אולי תשתנה תחושתי‬ ‫עם שינוי המקום‪ ,‬וכוונתי לכתוב לך תדעך‪ .‬ראה נא‪ ,‬אב אוהב ביותר‪,‬‬ ‫עד כמה אני רוצה שדבר ממני לא יהיה נסתר מעיניך‪ ,‬כי חושף‬ ‫אני לפניך לא רק את כל חיי‪ ,‬אלא אף כל מחשבה ומחשבה באופן‬ ‫המדויק ביותר‪ .‬התפלל בעבור מחשבותי‪ ,‬אני מייחל‪ ,‬שעל אף היותן‬ ‫נעות ונדות‪ ,‬תמצאנה מנוח‪ ,‬ואחרי שהיטלטלו ללא תכלית לרוב‪,‬‬ ‫תתהפכנה אל פני האחד‪ ,‬הטוב‪ ,‬האמיתי‪ ,‬הוודאי והיציב‪.‬‬ ‫היֵ ה שלום‪,‬‬ ‫מלוסן‪ 26 ,‬באפריל‪.‬‬

‫‪ .4‬אל ג'ובאני קולונה הנמנה עם מסדר הדומיניקנים‪ ,‬על כך‬ ‫שאין לאהוב פלגנות אלא את האמת‪ ,‬ועל אתריה הידועים‬ ‫של העיר רומא (‪74)Ad fam. 6.2‬‬ ‫שוטטנו סביב רומא לבדנו‪ .‬אתה מכיר את הנוהג הפריפטטי של‬ ‫שיטוטי‪ 75.‬אני אוהב לשוטט‪ .‬זה מתאים ביותר לטבעי ולהרגלי‪ .‬מבין‬ ‫‪ 74‬‬

‫‪ 75‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫המכתב נשלח מרומא ב־‪ ,1337‬ככל הנראה‪ ,‬אל ג'ובני קולונה (‪c. 1298-‬‬ ‫‪ ,)1343/44‬שהשתייך למסדר הדומיניקנים והיה אחיינו של הקרדינל‪,‬‬

‫פטרונו של פטררקה‪ ,‬שנשא אותו שם‪.‬‬ ‫האסכולה הפריפטטית נוסדה על ידי אריסטו‪ .‬משכנה היה האכסדרה של‬ ‫מקדש אפולו ליצאום (‪ )Lyceum‬באתונה‪ ,‬שבו נהגו אריסטו ותלמידיו‬ ‫להיפגש ולשוטט בשבילי המקום‪ .‬המונח היווני (‪ )peripatein‬מתייחס למי‬ ‫שמתהלך ומשוחח בעת ובעונה אחת‪ ,‬ומכאן הכינוי "פריפטטים"‪ ,‬שדבק‬ ‫בתלמידי אריסטו‪ .‬‬

‫‪.indb 70‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪71  ,‬‬

‫הדעות השונות‪ ,‬שבחלקן אני מצדד ומחלקן אני מסתייג‪ ,‬אינני אוהב‬ ‫את הפלגנות‪ ,‬אלא את האמת‪ .‬כך שעכשיו אני פריפטטי‪ ,‬הנה אני‬ ‫סטואיקן‪ ,‬ומדי פעם איש האקדמיה‪ 76.‬אבל לעתים קרובות אף לא‬ ‫אחד מאלה — בכל פעם שמתגלה אצלם דבר שנוגד או עוין את‬ ‫האמונה האמיתית והנושאת ברכה‪ .‬אמנם מתירים אנו לאהוב ולקבל‬ ‫את הפלגים הפילוסופיים‪ ,‬אם אינם שוטמים את האמת ואינם מדיחים‬ ‫אותנו מהתכלית העיקרית שלנו‪ ,‬אבל כאשר הם מנסים‪ ,‬מפעם לפעם‪,‬‬ ‫לעשות כן‪ ,‬בין שמדובר באפלטון ובין שמדובר באריסטו‪ ,‬וארו או‬ ‫קיקרו‪ ,‬הרי שראוי לבוז להם ולרומסם ללא כל פשרה או ויתור‪ .‬בל‬ ‫לדבר מקלות לשונם‪ ,‬ולסמכות‬ ‫ניתפס לטיעון כלשהו מוויכוחיהם‪ ,‬או ָ‬ ‫המעוגנת בשמותיהם‪ :‬הם היו בני אנוש‪ ,‬מלומדים וידועים ברהיטות‬ ‫דיבורם ומבורכים בכישרונם הטבעי‪ ,‬ככל שהסקרנות האנושית ומצב‬ ‫הידע של הדברים אפשרו‪ ,‬אך אומללים שמנעו מעצמם את הדברים‬ ‫הנעלים שאינם ניתנים לביטוי‪ ,‬שהאמינו בכוחותיהם ולא ביקשו את‬ ‫האור האמיתי; עתים נופלים כאורח עיוורים‪ ,‬עתים נתקלים באבן‬ ‫ומועדים‪ .‬הבה נעריץ את כישרונם‪ ,‬כפי שעלינו לסגוד למי שיצר‬ ‫כישרון זה‪ .‬הבה נחוש חמלה כלפיהם על שגיאותיהם‪ ,‬בעוד אנו‬ ‫מברכים את האל שעשה חסדו עמנו‪ ,‬ומודים על שזכינו והועדפנו‬ ‫על פני אבותינו על ידי מי שהועיד עצמו לגלות לקטנים את הסוד‬ ‫שהוא מסתיר מחכמים‪ 77.‬לבסוף‪ ,‬הבה נעסוק בפילוסופיה כדי לאהוב‬ ‫את החוכמה‪ ,‬כי זה מה שהשם "פילוסופיה" מביע‪ .‬ישוע המשיח‬ ‫הוא התגלמות חוכמת האל‪ .‬כדי לעסוק בפילוסופיה לאמיתה עלינו‪,‬‬ ‫‪ 76‬‬

‫‪ 77‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫האסכולה שייסד אפלטון זוהתה עם מקום המפגש של הפילוסוף ותלמידיו‪:‬‬ ‫חורשה מחוץ לאתונה שהייתה מקודשת לגיבור המיתולוגי אקאדמוס‬ ‫ונשאה את שמו‪ ,‬ומכאן נגזר השם אקדמיה‪.‬‬ ‫"ב ֵעת ַה ִהיא‬ ‫פטררקה מהדהד את שנאמר בספרי הבשורה‪ ,‬מתי יא‪ָּ :25 ,‬‬ ‫ת־א ֶּלה ִמן־‬ ‫ָענָ ה יֵ ׁשוּ ַע וְ ָא ַמר אוֹ ְד ָך ָא ִבי ֲאדוֹ ן ַה ׁ ָש ַמיִ ם וְ ָה ָא ֶרץ ִּכי ִה ְס ַּת ְר ָּת ֶא ֵ‬ ‫"ב ּׁ ָש ָעה ַה ִהיא ָע ַלץ‬ ‫יתם ָלעוֹ ֲל ִלים"‪ .‬לוקאס י‪ַּ :21 ,‬‬ ‫ַה ֲח ָכ ִמים וְ ַה ְּנבוֹ נִ ים וְ ִג ִּל ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֹאמר אוֹ ְדך ָא ִבי ֲאדוֹ ן ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וְ ָה ָא ֶרץ ִּכי ִה ְס ַּת ְר ָּת ֶאת־‬ ‫יֵ ׁשוּ ַע ְּברוּ ַח ַה ּק ֶֹד ׁש וַ ּי ַ‬ ‫יתם ָלע ֲֹל ִלים"‪.‬‬ ‫ן־ה ֲח ָכ ִמים וְ ַה ְּנבוֹ נִ ים וְ ִג ִּל ָ‬ ‫ֵא ֶּלה ִמ ַ‬

‫‪.indb 71‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  72‬חלק ראשון‬

‫ראשית כול‪ ,‬לאהוב אותו ולהוקירו‪ .‬הבה ננהג כך בכל תחום‪ ,‬כי‬ ‫לפני הכול עלינו להיות נוצרים‪ .‬הבה נקרא פילוסופיה‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫היסטוריה‪ ,‬כדי שהבשורה של ישוע המשיח תהדהד תמיד באוזני‬ ‫לבנו‪ :‬זה הדבר היחיד שאנו מלומדים ומתברכים בו דיינו‪ ,‬שבלעדיו‬ ‫ככל שנלמד יותר‪ ,‬כך נהיה יותר חסרי דעת ואומללים; כמו הייתה‬ ‫בשורה זו המבצר הנישא של האמת שאליה אנו חייבים לייחס כל‬ ‫דבר; כמו היא לבדה התשתית האיתנה של האומנויות האמיתיות‪,‬‬ ‫וכל עמל אנושי עליה יישען‪ .‬והיה אם נְ פתח בשקידה תחומי דעת‬ ‫אחרים שאינם מנוגדים לאותה בשורה‪ ,‬לא נהיה ראויים לגנאי בשל‬ ‫כך; גם אם ייראה כאילו הוספנו רק מעט למכלול‪ ,‬הרי בוודאי‬ ‫נתרום רבות לעינוג הנפש ולטיפוח דרך חיים תרבותית יותר‪ .‬דברים‬ ‫אלה נאלצתי לומר כבדרך אגב‪ ,‬ככל שקוצר היריעה התיר לי‪ .‬עתה‬ ‫אמשיך לענייני‪.‬‬ ‫שוטטנו יחדיו בעיר הגדולה ההיא‪ ,‬שמרחביה גורמים לה להיראות‬ ‫ריקה‪ ,‬אך אוכלוסייתה עצומה‪ .‬סיירנו לא רק בעיר עצמה אלא גם‬ ‫באזורים שמסביבה‪ ,‬ועל כל צעד ושעל שעשינו היה משהו שעורר‬ ‫את לשוננו ונפשנו‪ .‬כאן ניצב הארמון המלכותי של אוואנדר‪ 78,‬פה‬ ‫שכנה קארמנטה‪ 79,‬כאן המערה של קאקוס‪ 80,‬פה הזאבה המיניקה‬

‫‪ 78‬‬

‫‪ 79‬‬ ‫‪ 80‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫פטררקה פותח כאן בקטלוג ארוך שבו הוא "מלביש" את המרחב הרומי‬ ‫הנגלה לעיניו בתיאור כרונולוגי‪ ,‬הלקוח מספרי ההיסטוריונים העתיקים‪,‬‬ ‫של דמויות ואירועים מרכזיים מההיסטוריה הרומית מהיווסדה ועד‬ ‫ראשית הנצרות‪ .‬אוואנדר (‪ ,)Evander‬שעליו מספר ורגיליוס באינאיס‪,‬‬ ‫היה מלך יווני שנמלט מארקדיה מולדתו והתיישב בגבעת הפאלאטיום‬ ‫(אחת משבע הגבעות שעליהן קמה רומא)‪ .‬הוא נחשב‪ ,‬על פי המסורת‬ ‫הספרותית‪ ,‬כמתיישב הראשון במקום שרומא קמה לאחר מכן‪.‬‬ ‫כמסופר באינאיס‪ ,‬הנימפה קארמנטה (‪ )Carmenta‬הייתה אמו של‬ ‫אוואנדר‪.‬‬ ‫במפגש עם איניאס סיפר לו אוואנדר את הסיפור המקומי על קאקוס‬ ‫(‪ ,)Cacus‬ענק יורק אש‪ ,‬שחוסל בידי הרקולס כי ניסה לגנוב את צאנו‬ ‫של גריאון (‪ )Geryon‬ולהחביאו במערה‪.‬‬

‫‪.indb 72‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪73  ,‬‬

‫ועץ התאנה הרומינאלי שנכון יותר לקרוא לו רומולארי‪ 81.‬כאן‬ ‫דילג רמוס‪ 82,‬פה נערכו משחקי השעשועים ובמהלכם נחטפו נשות‬ ‫הסאבינים‪ 83.‬כאן הייתה ביצת קפרה ונעלם רומולוס‪ 84.‬כאן נערכו‬ ‫ההתוועדויות של נומא עם אגריה‪ 85.‬פה התנהל הקרב בין שתי‬ ‫שלישיות האחים‪ 86.‬כאן הוכרע טולוס הוסטיליוס‪ ,‬מנצח האויבים‬ ‫ובונה הצבא‪ ,‬מפגיעת ברק‪ 87.‬פה היה אנקוס מארקיוס‪ ,‬המלך‬ ‫הבנאי‪ 88,‬וכאן חי טארקוויניוס פריסקוס יוצר החלוקה למעמדות‪89.‬‬ ‫פה התלקחה אש מעל ראשו של סרוויוס‪ 90.‬כאן חלפה טוליה‬ ‫הפראית במרכבה‪ ,‬כשהיא גורמת לרחוב להתבייש בפשע שלה‪91.‬‬ ‫‪ 81‬‬

‫‪ 82‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪ 84‬‬ ‫‪ 85‬‬ ‫‪ 86‬‬ ‫‪ 87‬‬ ‫‪ 88‬‬ ‫‪ 89‬‬

‫‪ 90‬‬ ‫‪ 91‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫ראו ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪ .1.4 ,‬לפי המסורת הרומית‪ ,‬העץ שמתחתיו‬ ‫היניקה הזאבה את התאומים נקרא רומינאליס (‪ ,(Ruminalis‬על שם האלה‬ ‫רומינה (‪ ,)Rumina‬אלת ההנקה הקדומה‪ ,‬ותאנים מציינות לעתים שדיים‬ ‫על שום מיצן החלבי‪ .‬משמעו של רומולאריס (‪ )Romularis‬שנזכר כאן‬ ‫הוא‪ :‬מה שמתייחס לרומולוס (‪.)Romulus‬‬ ‫שם‪" :7 ,‬דילג רמוס על החומות החדשות‪ .‬אז הרגו רומולוס [‪ ]...‬והוסיף‪:‬‬ ‫כן יאבד כל המדלג על חומותי"‪.‬‬ ‫שם‪.9 ,‬‬ ‫שם‪.16 ,‬‬ ‫שם‪.21 ,19 ,‬‬ ‫שם‪.25–24 ,‬‬ ‫שם‪.31 ,‬‬ ‫שם‪.33 ,‬‬ ‫את החלוקה למעמדות ביצע מי שמלך אחריו‪ ,‬סרוויוס טוליוס (שם‪,‬‬ ‫‪ .)44–42‬פטררקה מכוון לפעולה אחרת שמייחס ליוויוס — בטעות —‬ ‫לטארקוויניוס פריסקוס (שם‪" :)35 ,‬אז הוקצה לראשונה המקום לקרקס‬ ‫הקרוי היום מאקסימוס‪ ,‬ומקומות חולקו לסנאטורים ולפרשים למען יתקין‬ ‫איש־איש מושב לעצמו"‪.‬‬ ‫מדובר בילד סרוויוס טוליוס שנעשה בבגרותו למלך‪ :‬שם‪ .39 ,‬היה מלכה‬ ‫השישי של רומא בין ‪ 578‬לפנה"ס ל־‪ 535‬לפנה"ס לערך‪.‬‬ ‫שם‪ .48 ,‬טוליה הייתה בתו של סרוויוס טוליוס ולפי המסורת הייתה‬ ‫מעורבת ברצח אביה ובעלייתו של בעלה‪ ,‬לוקיוס טארקוויניוס‪ ,‬לכס‬ ‫המלוכה‪ .‬לפי ליוויוס‪ ,‬לאחר רציחתו של אביה‪ ,‬טוליה דרסה את גופתו‬ ‫בכרכרתה‪.‬‬

‫‪.indb 73‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  74‬חלק ראשון‬

‫הנה גם "הדרך הקדושה"‪ ,‬פה הגבעה האסקווילינית‪ ,‬כאן הגבעה‬ ‫הווימינאלית‪ ,‬פה הגבעה הקווירינאלית והנה גבעת הקליוס‪ 92.‬כאן‬ ‫שוכן שדה מארס וצמחי הפרג שטארקוויניוס סופרבוס קצץ‪ 93.‬פה‬ ‫לוקרציה רכנה אל פגיונה‪ ,‬האנס נמלט אל מותו‪ ,‬וברוטוס נקם את‬ ‫נקמת תומתה המחוללת‪ 94.‬כאן חנו פורסינא והצבא האטרוסקי‪,‬‬ ‫ומוקיוס שיד ימינו אבדה‪ 95,‬ובנו של העריץ שחבר למלחמה‬ ‫נגד החירות‪ ,‬והקונסול שסילק את האויב מהעיר והלך בעקבותיו‬ ‫אל השאול‪ 96,‬וגשר הכלונסאות שנהרס בגבו של האיש האמיץ‪,‬‬ ‫והוראטיוס השוחה בנהר‪ 97,‬והטיבר המשיב את קלויליה‪ 98.‬פה היה‬

‫‪ 92‬‬ ‫‪ 93‬‬

‫‪ 94‬‬

‫‪9 5‬‬ ‫‪ 96‬‬ ‫‪ 97‬‬

‫‪ 98‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫"הדרך הקדושה" (‪ )Via Sacra‬הוליכה מהפורום אל הקאפיטוליום ושדה‬ ‫מארס‪ .‬פטררקה גם מזכיר כמה מן הגבעות שעליהן השתרעה רומא‪.‬‬ ‫מסופר כי לוקיוס טארקוויניוס [סופרבוס] קצץ את הגבוהים בין צמחי‬ ‫הפרג שפרחו בגן ארמונו‪ ,‬כדי להצביע‪ ,‬בתשובה לשאלה שנשאל‪ ,‬על‬ ‫הדרך שיש לנקוט כדי לכבוש את העיר גאביי (‪ ,)Gabii‬משמע חיסול‬ ‫הבכירים שבין תושבי העיר‪ .‬ראו‪ :‬שם‪.54 ,‬‬ ‫כמסופר אצל ליוויוס‪ ,‬נטלה לוקרציה את חייה באמצעות פגיון שנעצה‬ ‫בלבה לאחר שנאנסה על ידי סקסטוס טארקוויניוס‪ ,‬בנו של המלך (שם‪,‬‬ ‫‪ .)58‬עקב כך עורר ברוטוס את העם להתקומם נגד עריצותו של המלך‪.‬‬ ‫במהפכה סולקו המלך ובני משפחתו מרומא ונכונה הרפובליקה (שנת ‪509‬‬ ‫לפנה"ס)‪ ,‬שבה כיהן ברוטוס עצמו כאחד משני הקונסולים הראשונים (שם‪,‬‬ ‫‪.)60–59‬‬ ‫שם‪ ,‬ספר שני‪.13–12 ,‬‬ ‫מדובר בארונס טארקוויניוס (‪ (Arruns Tarquinius‬ובברוטוס שלחמו זה‬ ‫בזה עד מוות‪ .‬ראו‪ :‬שם‪.6 ,‬‬ ‫גשר הכלונסאות‪ ,‬ובשמו הרומי ‪ ,Pons sublicius‬נהרס בשידולו של‬ ‫הוראטיוס קוקלס (‪ ,(Horatius Cocles‬כדי לחסום את דרכו של האויב‬ ‫המסתער‪ .‬קוקלס עצמו "קפץ אל הטיבר‪ ,‬ובעוד קלעים רבים ניתכים מעל‬ ‫לו שלם צלח את הנהר והגיע אל אנשיו"‪ .‬ראו‪ :‬שם‪.10 ,‬‬ ‫כמסופר‪" ,‬חמקה משומריה קלויליה‪ ,‬עלמה מבנות התערובות‪ ,‬ובראש‬ ‫קבוצת עלמות צלחה בין קלעי האויב את הטיבר והחזירה את כל העלמות‬ ‫שלמות אל בני ביתן ברומא" (שם‪.)13 ,‬‬

‫‪.indb 74‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪75  ,‬‬

‫ביתו של פובליקולה שנפל עליו חשד שווא‪ 99.‬כאן חרש קווינטוס‬ ‫כשזכה להתמנות לדיקטטור במקום איכר‪ ,‬ומכאן נלקח סראנוס‬ ‫להעשות קונסול‪ 100.‬כאן גבעת היאניקולום‪ ,‬פה גבעת האוונטינוס‪,‬‬ ‫הנה "הר הקודש" שאליו פרשו הפלבאים שלוש פעמים בזעמם על‬ ‫הפטריקים‪ 101.‬כאן ישב הטריבונל של אפיוס התאוותן‪ ,‬שווירג'יניה‬ ‫ניצלה מעוולת דינו תודות לחרב אביה ולמותו של איש "חבר‬ ‫העשרה"‪ ,‬מוות שפריצותו הייתה ראויה לו‪ 102.‬פה קוריולאנוס‪ ,‬על‬ ‫סף ניצחון בקרב‪ ,‬נסוג מובס בידי מסירותם לעיר של בני משפחתו‪103.‬‬

‫‪ 99‬‬

‫‪ 100‬‬

‫‪ 101‬‬

‫‪ 102‬‬

‫‪ 103‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫ואלריוס פובליקולה (‪ )Valerius Publicola‬הרס את ביתו שבגבעת‬ ‫הפאלאטיום לאחר שההמון חשד בו כי הוא שואף למלוכה‪" :‬ובית בונה‬ ‫הוא בפסגת וליה‪ :‬שם‪ ,‬במקום הגבוה והמבוצר‪ ,‬יהי לו למצודה שאין‬ ‫להבקיעה" (שם‪.)7 ,‬‬ ‫לוקיוס קווינטוס קינקינאטוס (‪ )Lucius Quintus Cincinnatus‬נקרא‬ ‫ממחרשתו להתמנות לדיקטטור ולהוביל צבא (שם‪ .)26–19 ,3 ,‬גם‬ ‫אטיליוס רגולוס סראנוס (‪ ,(Atilius Regulus Serranus‬גיבור המלחמה‬ ‫הפונית הראשונה‪ ,‬מוזכר כמי שנקרא מהשדה ונהפך למצביא (פליניוס‪,‬‬ ‫תולדות הטבע‪.)18.4.20 ,‬‬ ‫על פרישתם הראשונה של הפלבאים ל"הר הקודש" ראו ליוויוס‪ ,‬מאז‬ ‫ייסוד העיר‪ .2.23 ,‬פעמיים נוספות הם פרשו מן העיר כדי ללחוץ על‬ ‫הפטריקים ולהשיג זכויות מדיניות חשובות‪.‬‬ ‫כמסופר אצל ליוויוס (ספר שלישי)‪ ,‬אפיוס קלאודיוס (‪)Appius Claudius‬‬ ‫נמנה עם "חבר העשרה" (‪ )decemviratus‬שהכין לפרסום את החוקים‬ ‫הכתובים הראשונים של רומא ("שנים־עשר הלוחות") בזמן המאבק‬ ‫של הפלבאים בפטריקים‪ .‬אפיוס חשק בעלמה פלבאית‪ ,‬וירג'יניה שמה‪,‬‬ ‫ומשדחתה אותו‪ ,‬טפל עליה אשמת היותה שפחה נמלטת של אחד מבני‬ ‫חסותו‪ .‬אחרי שאפיוס גזר את דינה לעבדות הרג אותה אביה‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫ממנה חיי עבדות ולמען חירותה‪ ,‬כדבריו‪.‬‬ ‫קוריולאנוס‪ ,‬שהוגלה מרומא ב־‪ 491‬לפנה"ס‪ ,‬שב אליה בראש צבא וולסקי‬ ‫— הוולסקים היו שכניה־אויביה של רומא באזור לאטיום — כדי לכובשה‪.‬‬ ‫אמו‪ ,‬בראש משלחת של נשים‪ ,‬יצאה לקראתו‪ ,‬ובדברי תוכחה ותחנונים‬ ‫עזים הצליחה לגרום לו להסיג את צבאו‪ .‬על כך מספר ליוויוס (ספר שני‬ ‫‪.)40‬‬

‫‪.indb 75‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  76‬חלק ראשון‬

‫על צוק־סלע זה הגן מאנליוס‪ ,‬וממנו נפל אל מותו‪ 104.‬כאן קאמילוס‪,‬‬ ‫שפתע הופיע והתערב‪ ,‬הדף אחור את הגאלים המשתוממים ולימד‬ ‫את האזרחים הנואשים כי את מולדתם האבודה יש להושיע לא בזהב‬ ‫אלא בחרב‪ 105.‬פה קורטיוס במלוא חימושו צנח אל מותו‪ 106.‬כאן‬ ‫ראש אדם שנמצא טמון באדמה והיכל טרמינוס שלא הועתק ממקומו‬ ‫סימלו אימפריה איתנה ויציבה‪ 107.‬כאן הבתולה שבגדה הוכתה בכלי‬ ‫נשק אחרי שבוגדנותה פעלה כנגדה‪ 108.‬כאן מזדקר הסלע הטארפיאי‬ ‫‪ 104‬‬

‫‪ 105‬‬

‫‪ 106‬‬

‫‪ 107‬‬

‫‪ 108‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫כמסופר אצל ליוויוס (ספר חמישי)‪ ,‬מרקוס מאנליוס קאפיטולינוס‬ ‫(‪ )M. Manlius Capitolinus‬הגן על מצודת העיר‪ ,‬ששכנה בגבעת‬ ‫הקאפיטוליום‪ ,‬מפני התקפת הגאלים המיוחסת לשנת ‪ 390‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫תמיכתו הרבה בפלבאים הביאה לכך שהסנאטורים התנכלו לו‪ :‬הוא הואשם‬ ‫בשאיפה למלוך על רומא ונגזר עליו להיות מושלך מהסלע הטארפיאי‪,‬‬ ‫שבצדה הדרומי של גבעת הקאפיטוליום‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר חמישי) כי הרומאים‪ ,‬שכבר נערכו למסור את אוצרות‬ ‫זהבם לידי הגאלים‪ ,‬ניצלו הודות למרקוס פוריוס קאמילוס (‪Markus‬‬ ‫‪ ,)Furius Camillus‬שבמפתיע חזר מגלותו בראש צבא והושיע את רומא‪.‬‬ ‫האמרה "לא בזהב אלא בחרב תיוושע המולדת" (‪Non auro,‬‬ ‫מיוחסת לו ִ‬ ‫‪.)sed ferro recuperanda est patria‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר שביעי‪ )6 ,‬כי תהום נפערה בפורום הרומי‪ .‬הכוהנים־‬ ‫החוזים ניבאו כי היא לא תיסגר אלא אם האוצר היקר ביותר ברומא‬ ‫ייבלע בה‪ .‬מרקוס קורטיוס (‪ (M. Curtius‬הרכוב על סוסו זינק ונבלע‬ ‫בתוכה‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר ראשון‪ )55 ,‬כי החופרים את יסודות המקדש ליופיטר‬ ‫בגבעת הקאפיטוליום נתקלו בראש אדם שמור היטב‪" .‬מראה זה בישר‬ ‫ברור כי משגב הממלכה ובירת העולם יהי המקום"‪ .‬לצורך בנייתו של‬ ‫מקדש יופיטר הועתקו מקדשים ממקומם‪ ,‬אך להיכל טרמינוס — האל‬ ‫המשגיח על אבני הגבול — לא רצו לעשות כן‪ .‬וכיוון שנשאר במקומו‪,‬‬ ‫היה זה אות ומופת לכך "שתהא המדינה כולה איתנה ויציבה"‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר ראשון‪ )11 ,‬כי טארפיה (‪ ,)Tarpeia‬בתו של ספוריוס‬ ‫טארפיוס (‪ )Spurius Tarpeius‬הממונה על מצודת רומא שבגבעת‬ ‫הקאפיטוליום‪ ,‬אפשרה לסאבינים אויבי רומא לתפוס את המצודה‪ .‬הם‪,‬‬ ‫בתמורה‪ ,‬השליכו עליה את מגיניהם ורמסו אותה למוות תחת כלי נשקם‪.‬‬ ‫מכאן מקור שמו של הסלע הטארפיאי בגבעת הקאפיטוליום‪ ,‬שממנו היו‬

‫‪.indb 76‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪77  ,‬‬

‫ועושרו של העם הרומי שנאסף מן העולם כולו‪ 109.‬כאן היה האווז‬ ‫הכסוף‪ 110,‬פה מקדש יאנוס שומר כלי הנשק‪ 111,‬זה מקדש יופיטר‬ ‫סטאטור‪ 112,‬והנה מקדש יופיטר פרטריוס‪ 113.‬זה היכלו של יופיטר‬ ‫ומשכן כל תהלוכות הניצחון‪ 114.‬כאן הובל פרסאוס‪ ,‬מכאן נהדף‬ ‫חניבעל‪ ,‬כאן הושלך יוגורתא אל מותו‪ ,‬כפי שסוברים אחדים‪ ,‬בעוד‬ ‫אחרים סבורים שהוא מת בבית הכלא‪ 115.‬כאן הוביל יוליוס קיסר‬ ‫‪ 109‬‬ ‫‪ 110‬‬

‫‪ 111‬‬

‫‪ 112‬‬

‫‪ 113‬‬

‫‪ 114‬‬

‫‪ 115‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫משליכים פושעים אל מותם‪.‬‬ ‫אוצר המדינה‪ ,‬ה־‪ ,Aerarium‬נשמר במקדש סאטורנוס (‪ )Saturnus‬ששכן‬ ‫במורד המזרחי של גבעת הקאפיטוליום‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר חמישי‪ )47 ,‬על אווזים שהיו במצודה הרומית בגבעת‬ ‫הקאפיטוליום‪ ,‬ומשהבחינו בגאלים המתקרבים החלו להרעיש‪ ,‬וכך הסבו‬ ‫את תשומת לב הרומים אל האויב התוקף‪ .‬ורגיליוס (אינאיס‪ ,‬ספר שמיני‪,‬‬ ‫‪ )652‬שורר על "עף אווז־כסף על פני מרפסות הזהב וצורח‪ ,‬כי מתקרב‬ ‫האויב אל שער הקרת מגליה"‪.‬‬ ‫האל יאנוס היה ממונה על התחלות (ומכאן נגזר שם החודש ינואר)‪.‬‬ ‫דלתות מקדש יאנוס‪ ,‬ששכן בפורום‪ ,‬סימלו את המעבר משלום למלחמה‬ ‫וממלחמה לשלום ועל כן היו פתוחות בזמנים של מלחמה וסגורות בזמנים‬ ‫של שלום (ליוויוס‪ ,‬ספר ראשון‪.)19 ,‬‬ ‫כמסופר אצל ליוויוס (ספר ראשון‪ ,)12 ,‬מדובר במקדש שהקים המלך‬ ‫רומולוס לכבודו של יופיטר סטאטור (‪ )Stator‬בגבעת הפאלאטיום עקב‬ ‫נדר שנדר המלך לעשות כן‪ ,‬אם יסייע האל לרומאים לגבור בקרב על‬ ‫הסאבינים‪.‬‬ ‫מקדש יופיטר פרטריוס (‪ )Feretrius‬הוקם‪ ,‬כמסופר אצל ליוויוס (ספר‬ ‫ראשון‪ ,)10 ,‬על ידי המלך רומולוס בגבעת הקאפיטוליום כמשכן לשלל‪,‬‬ ‫שהוקדש לאל‪ ,‬של כלי הנשק שנתפסו ממנהיגי אויבים שנוצחו‪.‬‬ ‫זהו מקדש יופיטר הקאפיטוליני‪ .‬בתהלוכות הניצחון שערכו מצביאים‬ ‫רומים מנצחים נהגו להוביל למקדש זה שלל מלחמה ואת מנהיגי האויבים‬ ‫המנוצחים כשהם אסורים בשלשלאות‪.‬‬ ‫פרסאוס (‪ )Perseus‬מלך מקדוניה שנוצח בידי הרומאים (‪ 168‬לפנה"ס)‬ ‫הובל בתהלוכת הניצחון שערך מנצחו אימיליוס פאולוס (‪Aemilius‬‬ ‫‪ .)Paulus‬חניבעל וצבאו התקרבו מאוד אל רומא (‪ 217‬לפנה"ס)‪ ,‬אך‬ ‫לא צרו על העיר ונסוגו‪ .‬יוגורתא מלך נומידיה הובל בתהלוכת הניצחון‬ ‫שערך מאריוס (‪ 105‬לפנה"ס) ולאחר מכן הומת — לא ידוע כיצד‪ .‬ייתכן‬ ‫כי הושלך מצוק‪ ,‬אך מקובל יותר על רבים כי הושלך לכלא והומת ברעב‪.‬‬

‫‪.indb 77‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  78‬חלק ראשון‬

‫תהלוכת ניצחון וכאן הוא מת‪ 116.‬במקדש זה חזה אוגוסטוס בהמון‬ ‫מלכים נכנעים ובתבל כולה מעלה מס לרומא‪ 117.‬הנה קשת הניצחון‬ ‫לכבוד פומפיוס‪ 118,‬אכסדרת העמודים‪ ,‬ופרס הניצחון של מריוס על‬ ‫הקימברים‪ 119.‬הנה עמוד טראיאנוס‪ ,‬המקום שבו נטמן קיסר זה‪ ,‬היחיד‬ ‫מבין כל הקיסרים — לדברי אוסביוס — שנקבר בעיר‪ 120.‬הנה הגשר‬ ‫שזכה להיקרא על שמו של פטרוס הקדוש‪ ,‬והנה מצודת אדריאנוס‪,‬‬ ‫שהוא עצמו טמון תחתיה‪ ,‬הקרויה "מצודת המלאך הקדוש"‪ 121.‬הנה‬ ‫גוש הסלע עצום הממדים‪ ,‬נשען על אריות ארד‪ ,‬קודש לקיסרים‬ ‫האלוהיים‪ ,‬שבראשו — על פי השמועה — נחות עצמותיו של יוליוס‬ ‫קיסר‪ 122.‬פה היה "מקדש האדמה"‪ ,‬כאן משכנה של אלת המזל‪ ,‬פה‬ ‫מקדש השלום‪ ,‬שאיבד כל נחיצות עם בואו לעולם של המלך רודף‬

‫‪ 116‬‬

‫‪ 117‬‬ ‫‪ 118‬‬

‫‪ 119‬‬

‫‪1 20‬‬ ‫‪ 121‬‬

‫‪ 122‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫יוליוס קיסר הוביל תהלוכות ניצחון רבות בגבעת הקאפיטוליום ונרצח‬ ‫בבית הסנאט שבמתחם תיאטרון פומפיוס (אזור שדה מארס)‪ ,‬אלא שעל‬ ‫פי מקורות ימי־ביניימים‪ ,‬שעליהם הסתמך פטררקה‪ ,‬הרצח התרחש‬ ‫בקאפיטוליום‪.‬‬ ‫פטררקה מהדהד את התיאור המובא אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שמיני‪,‬‬ ‫‪.728-714‬‬ ‫שער ניצחון זה אינו מוזכר במקורות העתיקים‪ ,‬וזיהוי השער אינו ודאי‪.‬‬ ‫הוא מוזכר במקור ימי־ביניימי המציין כי השער נבנה לכבוד ניצחונו של‬ ‫פומפיוס על המלך מיתרידאטס‪.‬‬ ‫אכסדרת העמודים הנזכרת הייתה חלק ממתחם תיאטרון פומפיוס‪ .‬גאיוס‬ ‫מריוס זכה באותות זיכרון שהוקמו לרגל ניצחונו על יוגורתא מלך נומידיה‬ ‫ועל הקימברים והטבטונים (סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ :‬יוליוס‬ ‫האלוהי‪.)11 ,‬‬ ‫אוסביוס‪ ,‬כרוניקה‪ ,‬עמ' ‪.197‬‬ ‫הגשר (‪ )Pons Aelius‬נבנה על ידי איליוס אדריאנוס ונועד להוביל‬ ‫למאוזוליאום שלו‪ ,‬הידוע כיום כמצודת סנטאנג'לו‪ .‬בימי הביניים חצו‬ ‫אותו צליינים בדרכם לכנסיית פטרוס הקדוש ומכאן שמו "גשר פטרוס‬ ‫הקדוש"‪.‬‬ ‫בימי הביניים האמינו כי הכדור שבראש האובליסק‪ ,‬שניצב בכיכר כנסיית‬ ‫פטרוס הקדוש‪ ,‬מכיל את אפרו של יוליוס קיסר‪.‬‬

‫‪.indb 78‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪79  ,‬‬

‫שאם האלוהים‬ ‫השלום האמיתי‪ 123.‬הנה יצירת המופת של אגריפא‪ֵ ,‬‬ ‫האמיתי תפסה מידי אם אלי הכזב‪ 124.‬כאן ירד שלג ביום החמישי‬ ‫לחודש אוגוסט‪ 125.‬פה זרם נהר של שמן אל הטיבר‪ 126.‬כאן‪ ,‬על‬ ‫פי השמועה‪ ,‬אוגוסטוס הזקן חזה‪ ,‬בהנחייתה של הסיבילה‪ ,‬בישוע‬ ‫המשיח והוא עולל בן יומו‪ 127.‬כאן נכחה יהירותו של נרון ותאוות‬ ‫המותרות היוקדת שלו לבנאים‪ 128.‬זהו ביתו של אוגוסטוס‪ ,‬וזו "דרך‬ ‫פלמיניוס"‪ ,‬המקום שעל פי המסורת קברו שלו עצמו מצוי‪129.‬‬ ‫פה עמוד אנטונינוס‪ ,‬והנה ארמונו הסמוך ל"דרך אפיוס"‪ 130,‬הנה‬ ‫הספטיזוניום [‪ [Septizonium‬שבנה סוורוס האפריקאי‪ ,‬מבנה שאתה‬ ‫מכנה משכן השמש‪ ,‬אך אני מוסר את שמו כפי שאני קורא בספרי‬ ‫‪1 23‬‬ ‫‪ 124‬‬

‫‪ 125‬‬

‫‪ 126‬‬ ‫‪ 127‬‬

‫‪ 128‬‬

‫‪ 129‬‬ ‫‪ 130‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫"המלך" הזה הוא ישוע‪.‬‬ ‫מדובר ב"פנתיאון"‪ ,‬שהקים אגריפא‪ ,‬מקורבו ויד ימינו של אוגוסטוס‪.‬‬ ‫ברבות הימים נהפך המקדש לכנסייה נוצרית לכבודה של הבתולה מרים‪,‬‬ ‫וזה כנראה גם ההסבר לנאמר כאן כאילו אם האלוהים תפסה את מקומה‬ ‫של אם אלי הכזב (היא קיבלה‪.)Cybele ,‬‬ ‫האתר שבו נבנתה הבזיליקה ליבריה (‪ ,)Liberia‬שנהפכה להיות כנסיית‬ ‫סנטה מריה מג'ורה‪ ,‬נבחר על ידי האפיפיור ליבריוס (כיהן במאה‬ ‫הרביעית)‪ ,‬על שום השלג הפלאי שירד בו בעיצומו של הקיץ והתפרש‬ ‫כאות אלוהי‪.‬‬ ‫כנסיית סנטה מריה בטרסטוורה (‪ )Trastevere‬נחנכה במקום שבו זרם של‬ ‫שמן זית פרץ באורח פלא מן האדמה‪.‬‬ ‫על פי המסופר‪ ,‬בזמן שאוגוסטוס נועץ בכוהנת־סיבילה בשאלה אם להתיר‬ ‫לסגוד לו כאל‪ ,‬נגלתה אליו אם האלוהים כשהיא חובקת בזרועותיה את‬ ‫ישוע העולל‪ .‬במקום זה‪ ,‬על גבעת הקאפיטוליום‪ ,‬נבנתה לימים כנסייה‪.‬‬ ‫הכוונה היא לארמונו של נירון‪ ,‬שהוא קרא לו "בית הזהב"‪ .‬סווטוניוס‬ ‫מוסר לנו תיאור מפורט על כך (סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪:‬‬ ‫נירון‪.)31 ,‬‬ ‫המאוזוליאום של אוגוסטוס ניצב על תלו ב"דרך פלמיניוס" (‪via‬‬ ‫‪ ,)Flaminia‬בגדה המזרחית של הטיבר‪.‬‬ ‫העמוד לכבודו של הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס (‪Marcus Aurelius‬‬ ‫‪ )Antoninus‬הוקם על ידי קומודוס בנו באזור שדה מארס‪ ,‬וניצב כיום‬ ‫בכיכר קולונה‪ .‬לגבי הארמון‪ ,‬ככל הנראה פטררקה טעה וזיהה את שרידי‬ ‫מרחצאות קרקלה כשרידי ארמונו של מרקוס אורליוס‪.‬‬

‫‪.indb 79‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  80‬חלק ראשון‬

‫ההיסטוריה‪ 131.‬כאן מונצחת באבן‪ ,‬מזה עידן ועידנים‪ ,‬תחרות‬ ‫הכישרון והמיומנות שנערכה בין פרקסיטלס לפידיאס‪ 132.‬פה פגש‬ ‫ישוע המשיח את מחליפו הנמלט [מן העיר]‪ ,‬פה נצלב פטרוס‪ ,‬כאן‬ ‫נערף ראשו של פאולוס‪ ,‬פה לורנציוס נצלה באש‪ ,‬וכאן הוא נקבר‬ ‫ופינה את מקומו לקראת בואו של סטפאנוס‪ 133.‬כאן לעג יוחנן לשמן‬ ‫הרותח‪ ,‬ופה אסרה אגנס על קרוביה לבכות‪ ,‬לאחר שנשארה בחיים‬ ‫גם אחרי מותה‪ 134.‬כאן התחבא סילבסטר‪ ,‬פה נרפא קונסטנטינוס‬ ‫מהצרעת‪ ,‬וכאן ערך קאליקסטוס הלוויות מהוללות‪135.‬‬ ‫‪ 131‬‬

‫‪ 132‬‬

‫‪ 133‬‬

‫‪ 134‬‬

‫‪ 135‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫הספטיזוניום היה נימפאון — מקדש שכלל מזרקות מים — עצום ממדים‬ ‫שבנה הקיסר ספטימוס סוורוס בארמונו בגבעת הפאלאטיום‪ .‬הוא נהרס‬ ‫במאה השש־עשרה‪.‬‬ ‫פטררקה מכוון לפסלי הדיוסקורים (‪ ,(Dioscuri‬קסטור ופולוקס‪ ,‬שהם‬ ‫העתקים של פסלים יווניים מעשי ידיהם להתפאר של הפסלים האתונאים‬ ‫המפורסמים פידיאס ופרקסיטלס‪ .‬אלא שבניגוד לדברי פטררקה‪ ,‬תחרות‬ ‫בין השניים לא התקיימה — הם חיו בתקופות שונות‪.‬‬ ‫פטררקה מסיים את סיורו ברומא באזכור סדרה של אתרים נוצריים‬ ‫שהוקמו במאות הראשונות לספירת הנוצרים‪ .‬ישוע נגלה לפטרוס ב"דרך‬ ‫אפיוס" (‪ .)via Appia‬פטרוס נצלב‪ ,‬כמשוער‪ ,‬במקום שבו נבנתה לימים‬ ‫כנסיית פטרוס הקדוש‪ .‬כנסייה אחרת (‪)San Paolo alle tre fontane‬‬ ‫הוקמה במקום שנערף ראשו של פאולוס‪ .‬גם במקום שלורנציוס נצלה‬ ‫חיים ונשרף הוקמה כנסייה (‪ .)San Lorenzo fuori le mura‬לכנסייה זאת‬ ‫הועבר גם אפרו של סטפאנוס‪ ,‬המרטיר הנוצרי הראשון‪.‬‬ ‫כנסייה (‪ )San Giovanni in oleo‬הוקמה במקום שבו‪ ,‬כמסופר‪ ,‬ניצל יוחנן‬ ‫האוונגליסט משמן רותח שהושלך לעברו‪ .‬כנסייה אחרת (‪Santa Agnese‬‬ ‫‪ ,)fuori le mura‬המנציחה את מעשה ההקרבה העצמית של המרטירית‬ ‫אגנס‪ ,‬הוקמה במקום האירוע‪.‬‬ ‫על פי המסופר‪ ,‬האפיפיור סילבסטר הראשון שב לרומא‪ ,‬לאחר ששהה‬ ‫זמן מסוים במסתור מחוץ לה‪ ,‬וריפא את קונסטנטינוס (שלט בשנים‬ ‫‪ )337-306‬מצרעת‪ ,‬מעשה שהניע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את השליט להתנצר וגם‬ ‫להעניק לכנסייה את מה שנודע כ"מתנת קונסטנטינוס" (‪donatio‬‬ ‫‪ .)Constantini‬האפיפיור קאליקסטוס ארגן קבורה נוצרית בסתר לנוצרים‬ ‫רבים בקטקומבות שב"דרך אפיוס"‪ ,‬וכך יצר לראשונה בית קברות נוצרי‬ ‫גדול‪ ,‬גם אם תת־קרקעי‪.‬‬

‫‪.indb 80‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪81  ,‬‬

‫אבל לאן אני ממשיך מכאן? האם אוכל לתאר לך את רומא על‬ ‫פיסת נייר קטנה זאת? גם אם אוכל‪ ,‬אין צורך בכך‪ .‬יודע אתה את כל‬ ‫אלה‪ ,‬לא כי אזרח רומי הנך‪ ,‬אלא כי מאז נעוריך גילית סקרנות רבה‬ ‫ביותר לדברים מסוג זה‪ .‬והרי מי נבער היום יותר בענייני היסטוריה‬ ‫רומית מאשר אזרחים רומיים? כואב לי לומר זאת‪ ,‬אך אין מקום‬ ‫שבו רומא פחות מוכרת מאשר רומא עצמה‪ .‬אני בוכה לא רק בשל‬ ‫הבורות בנושא — אם כי‪ ,‬למען האמת‪ ,‬מה גרוע מבורות? — אלא‬ ‫בשל העלמותן של הסגולות הטובות ויציאתן של רבות מהן לגלות‪.‬‬ ‫מי הרי יכול לפקפק בכך שרומא הייתה קמה מעפרה‪ ,‬אילו רק הייתה‬ ‫מתחילה לדעת את עצמה? אלא שקינה זאת צריכה להידון בהזדמנות‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫לעתים תכופות‪ ,‬לאחר שהתעייפנו מהשיטוט בעיר העצומה‬ ‫בהיקפה‪ ,‬נהגנו לעצור במרחצאות דיוקלטיאנוס ולא אחת לטפס‬ ‫אל כיפת הגג של מה שהיה פעם מבנה מפואר ביותר‪ .‬האוויר שם‬ ‫בריא‪ ,‬שדה הראייה פתוח‪ ,‬ואין בנמצא מקום שהדממה וההתבודדות‬ ‫המיוחלת גדולות בו יותר‪ 136.‬שם לא דנו בעניינים ארציים כלל‬ ‫ועיקר‪ ,‬לא בעניינינו הפרטיים ולא באלה הציבוריים — על אלה כבר‬ ‫קוננו די והותר בעבר‪ .‬שברי הריסות נגלו לעינינו בלכתנו לאורך‬ ‫חומות העיר המנותצת ובשבתנו שם‪ .‬על מה שוחחנו‪ ,‬אם כן? דנו‬ ‫רבות בכתבים היסטוריים‪ ,‬ונראה היה שהחלוקה בינינו היא כדלקמן‪:‬‬ ‫אתה מומחה גדול יותר לחדשים שבהם‪ ,‬ואני מצטייר כמומחה גדול‬ ‫יותר לעתיקים‪ .‬נכנה עתיק כל מה שקדם ברומא להערצה ולסגידה‬ ‫לשמו של ישוע המשיח על ידי הקיסרים הרומיים‪ ,‬ומה שאירע מאז‬ ‫ועד זמננו הוא בחזקת חדש‪ 137.‬שוחחנו רבות גם על אודות אותו‬ ‫תחום של הפילוסופיה שמיסד את עקרונות המוסר‪ ,‬ומכאן גם נגזר‬ ‫‪ 1 36‬האתר נמצא בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית של רומא‪ .‬כיפת גג אכן‬ ‫הייתה נהוגה במבנים של מרחצאות‪.‬‬ ‫‪ 137‬על פי פטררקה‪ ,‬קיסרותו של קונסטנטינוס‪ ,‬שהפך את הנצרות לדת‬ ‫מותרת על פי חוק‪ ,‬היא שמבדילה בין העת "העתיקה" לעת "החדשה"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 81‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  82‬חלק ראשון‬

‫שמו‪ .‬מדי פעם דיברנו על האמנויות‪ ,‬על ראשיתן ועל היוצרים‬ ‫בתחומים אלה‪ .‬וכך‪ ,‬יום אחד‪ ,‬כאשר דנו בנושא זה‪ ,‬הפצרת בי לומר‬ ‫לך מה הוא מקורן של האמנויות החופשיות לעומת אלה המכאניות‪,‬‬ ‫דבר ששמעת ממני פה ושם‪ .‬עשיתי את שנתבקשתי ללא כל קושי‪ ,‬כי‬ ‫הזמן והחופש מדאגות טורדות והמקום עצמו המריצוני לטוות דברים‬ ‫ביתר אריכות‪ ,‬ותשומת הלב שלך העידה כי הנושא מצא חן בעיניך‬ ‫מאוד‪ .‬אף על פי כן הצהרתי באוזניך שלא אחדש דבר ולא אומר דבר‬ ‫שהוא לגמרי שלי‪ ,‬אם כי בוודאי לא אמרתי משהו שהוא לחלוטין‬ ‫אינו שלי‪ :‬כל הדברים‪ ,‬מכל מקור שממנו למדנו אותם‪ ,‬שלנו הם‪,‬‬ ‫השכחה נושאת אותם הרחק מאתנו‪ .‬עכשיו מבקש אתה‬ ‫אלא אם כן ִ‬ ‫שאחזור על מה שאמרתי באותו יום ואעלה אותו על הכתב‪ .‬אמרתי‬ ‫אז רבות‪ ,‬אני מודה‪ ,‬ואף כי התאוויתי לחזור ולומר את הדברים מבלי‬ ‫לשנות את מילותי‪ ,‬אינני יכול‪ .‬השב לי את המקום ההוא‪ ,‬את הזמן‬ ‫הפנוי‪ ,‬את היום‪ ,‬את תשומת הלב שלך‪ ,‬את פרץ הכישרון שלי — אז‬ ‫מסוגל אהיה לכך‪ .‬אבל הכול השתנה‪ :‬המקום איננו‪ ,‬היום חלף‪ ,‬הזמן‬ ‫הפנוי נעלם‪ ,‬ובמקום לראות את פניך אני סוקר מכתבים דוממים‪.‬‬ ‫רעש שברי עניינים ארציים שלא הסתיימו מהדהד באוזני וחוסם את‬ ‫יכולת חשיבתי‪ ,‬אף שמלכתחילה גרם לי להימלט מהם‪ ,‬כדי לענות‬ ‫לך באופן חופשי יותר‪ .‬אמלא את רצונך ככל שאוכל‪ .‬הייתי יכול‬ ‫להפנות אותך אל הסופרים העתיקים ואל החדשים‪ ,‬שמהם היית יכול‬ ‫לקבל כל שתאבה‪ .‬אבל אתה דאגת שלא אעשה זאת וביקשת ממני‬ ‫שאומר את הדברים במילותי‪ ,‬כי‪ ,‬כפי שאמרת‪ ,‬כל דבר היוצא מפי‬ ‫נשמע לך טוב וברור יותר‪ .‬אני מוקיר לך תודה‪ ,‬בין שאכן כך הוא‬ ‫הדבר‪ ,‬בין שאמירתך נועדה לרומם את רוחי‪ .‬קבל נא אפוא את מה‬ ‫שאמרתי אז‪ ,‬במילים אחרות אולי‪ ,‬אבל באותה הדעה ממש‪.‬‬ ‫אבל מה אנחנו עושים? הרי אין זה עניין פעוט ומכתב זה כבר‬ ‫התארך דיו‪ .‬עדיין לא התחלנו‪ ,‬וסופו של היום הגיע‪ .‬הלא תרצה‬ ‫שאחוס מעט על אצבעותי ועיניך? הבה נדחה ליום המחרת את‬ ‫הדברים שנותרו‪ ,‬ונחלק את העבודה ואת המכתב‪ ,‬ולא נדון בשני‬ ‫עניינים שונים באותה פיסת נייר‪ .‬מצד שני‪ ,‬מה אני חושב כשאני‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 82‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪83  ,‬‬

‫מבטיח לך מחר מכתב נוסף? זו איננה עבודה ליום אחד וגם לא‬ ‫עניין למכתב אלא לספר‪ ,‬שאת כתיבתו אוכל להתחיל — אם דאגות‬ ‫גדולות יותר לא ירתיעוני מכך או יפריעוני — כשיד הגורל תשיבני‬ ‫אל שלוות בדידותי‪ .‬כי רק שם‪ ,‬ולא בשום מקום אחר‪ ,‬אני שייך‬ ‫לעצמי‪ .‬שם נמצא קולמוסי‪ ,‬שלעת עתה מתקומם ומסרב לקבל את‬ ‫מרותי‪ ,‬עת אני מחויב לעיסוקי המוגיעים‪ .‬ובכן‪ ,‬קולומוסי‪ ,‬שבזמני‬ ‫הפנוי אינו פוסק מלהיות עסוק‪ ,‬מבקש לעצמו זמן פנוי מהתעסקות‪,‬‬ ‫כמו עבד לא ישר וחצוף הדוחה את עבודת אדונו לשעות המנוחה‬ ‫שלו‪ .‬אבל כשאחזור לביתי מיד ארתום אותו לעול‪ ,‬ואכתוב על מה‬ ‫שאתה מבקש‪ ,‬ואכנס בספר יחיד ונפרד את מה שמקורו בכתביהם‬ ‫של אחרים והוא גם פרי רוחי שלי‪ .‬אכן‪ ,‬ממש כשם שאני נוהג‬ ‫להשתעשע בכתיבת מכתבים לחברי במהלך היטלטלות בדרכים‬ ‫ועיסוקים בלתי פוסקים‪ ,‬הרי שכתיבת ספרים מחייבת אותי לשלוות‬ ‫בדידות‪ ,‬שפע של זמן פנוי ונעים ושקט בלתי מופרע‪.‬‬ ‫היֵ ה שלום‪.‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‪ ,‬מהדרך‪.‬‬

‫‪ .5‬אל סוקרטס שלו‪ ,‬נכתב ביגון על המגיפה חסרת התקדים‬ ‫שפרצה בתקופתם (‪138(Ad fam. 8.7‬‬ ‫"אחי שלי‪ ,‬אחי שלי‪ ,‬אחי שלי" — זוהי פתיחה יוצאת דופן למכתב‪,‬‬ ‫אם כי עתיקה‪ ,‬ולפני כאלף וארבע מאות שנים עשה בה מרקוס טוליוס‬ ‫שימוש‪ 139.‬אוי לי‪ ,‬אח אהוב ביותר‪ ,‬מה אומר? היכן אתחיל? אנא‬ ‫אפנה? כאב בכל מקום ואימה סביב‪ .‬במקרה האחד שלי תוכל לראות‬ ‫‪ 1 38‬המכתב הוא מ־‪ 20‬ביוני ‪ ,1349‬ומכותבו הוא לודוויג ואן קמפן‪ ,‬חברו‬ ‫הפלמי של פטררקה‪ ,‬שלו הקדיש את האוסף כולו‪ .‬ראו מכתב ‪.1‬‬ ‫‪ 139‬מדובר במכתב ששלח קיקרו לאחיו בשנת ‪ 58‬לפנה"ס (מכתבים‬ ‫לקווינטוס‪ .)3.1 ,‬הוא נפתח במילים‪" :‬אחי שלי‪ ,‬אחי שלי‪ ,‬אחי שלי"‬ ‫(“‪.)”Mi frater, mi frater, mi frater‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 83‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  84‬חלק ראשון‬

‫מה שאתה קורא אצל ורגיליוס על עיר שלמה‪" :‬חיל ורעדה ודמעות‬ ‫ומראות בלהה מסביבנו"‪ 140.‬הלוואי‪ ,‬אח יקר‪ ,‬ולא הייתי נולד או‬ ‫שהייתי מת לפני כן! אבל אם עכשיו נאלץ אני לייחל למוות‪ ,‬מה‬ ‫סבור אתה שאומר אם אגיע לזִ קנה מופלגת? הלוואי שלא אגיע עדיה‪.‬‬ ‫אבל אם אגיע‪ ,‬לא לכך שחיי יהיו ארוכים יותר אזכה‪ ,‬אלא שמותי‬ ‫יתארך‪ ,‬חוששני‪ .‬כי יודע אני את גורלי ומבין אט אט מדוע הוטלתי‬ ‫אל החיים המדכדכים והאומללים האלה‪ .‬אבוי לי‪ ,‬הטוב שבאחים!‬ ‫כואב ומתייסר אני מעומק לבי‪ .‬ואמנם‪ ,‬מה יגידו אלה השומעים‬ ‫זאת? "אתה שנראית כמי שמושיט נחמה וסיוע לאחרים‪ ,‬שאף אחת‬ ‫מהבטחותיך לא הייתה שחוקה‪ ,‬שפגעי החיים חייבו אותך להקשיח‬ ‫את עורך אל מול כל תהפוכות הגורל והקשיים‪ ,‬או שלחלופין‬ ‫היית צריך להתקשות ולהפוך לאבן‪ ,‬ראה כמה חלש אתה בנשיאת‬ ‫יגונותיך‪ ,‬כמה אתה הולם באוזנינו בקינותיך החוזרות ונשנות‪ .‬היכן‬ ‫היא רוממות הנפש התואמת את שליחותך הנעלה? היכן הן המילים‬ ‫המפוארות? אם נועדו הן להצביע על תהילת כישרונך ולא להעניק‬ ‫עצה לחיים‪ ,‬מהן מלבד צלילים חלולים ופיתויים לאוזניים סקרניות?‬ ‫ציפינו ממך לשירת גיבורים‪ ,‬והנה אנחנו קוראים אלגיות‪ 141.‬קיווינו‬ ‫לספרי היסטוריה הדנים באישים מהוללים‪ 142,‬אבל אנחנו קוראים רק‬ ‫את הסיפור של כאבך‪ .‬המכתבים‪ ,‬בניגוד למה שחשבנו‪ ,‬הם קינות‪.‬‬ ‫במקום שחיפשנו מחרוזות מילים מפוארות‪ ,‬מנצנצות במתק צבעים‬ ‫רטוריים‪ ,‬שכמו רוקעו על סדן חדש‪ ,‬איננו מוצאים אלא קריאות‬ ‫נהי‪ ,‬ביטויי מרמור וכתמי בכי‪ .‬אם רצונך הוא לקונן על מר גורלם‬ ‫של בני התמותה‪ ,‬היכן יבוא הקץ לקינתך? לב אחד ולשון אחת‬ ‫לא יספיקו לכך‪ .‬אומלל שכמוך‪ ,‬לקחת על עצמך משא עצום‪,‬‬ ‫מטריד ומיותר‪ ,‬שלעומקו אין חקר‪ .‬את דמעותיך בקש ממקור אחר‪:‬‬ ‫‪ 1 40‬מתוך תיאור נפילת טרויה אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שני‪.369 ,‬‬ ‫‪ 141‬כתוב ‪ ,carmen heroicum‬והכוונה לשירה אפית‪ .‬אלגיה היא קינה או‬ ‫שירה נוגה‪.‬‬ ‫‪ 142‬רמז ליצירות שפטררקה לא סיים את כתיבתן‪ :‬אפריקה ועל אודות אנשי‬ ‫שם‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 84‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪85  ,‬‬

‫המכאובים האחרונים נולדים ומתחדשים ללא הפסק‪ ,‬ושתי עיניך‬ ‫העייפות שכבר התייגעו עד יובש יוכלו אך בקושי להזליף טיפת‬ ‫ליחה של עצב עליהם‪ .‬מה אתה מעולל? שכחת את עצמך‪ ,‬ואינך‬ ‫מסתפק באומללות ובמחלה שבהן שקעת מידיעה ובנפש חפצה‪ ,‬אלא‬ ‫אתה גם מציע רעל לידידיך‪ ,‬אף כי הבטחת להם תרופה‪ .‬בכה לבדך‬ ‫או למד לשאת בשוויון נפש את מר המוות‪ ,‬בהבנה כי לא רק גורלך‬ ‫וגורל ידידיך להילקח בידי המוות‪ ,‬אלא גם זה של האנושות כולה‪.‬‬ ‫שים גבול לקינותיך חסרות התוחלת"‪ .‬אולי יימצא מישהו זועף עוד‬ ‫יותר שישליך בתיעוב את כתרי שירתי הקודרים או שירמוס אותם‬ ‫בלעג עוקצני‪" .‬לך לאבדון"‪ ,‬יאמר‪" ,‬אם נוצחת כמו אשה‪ ,‬האם לכל‬ ‫הפחות לא תניח לנו לנהוג כגברים?" אני חוזה כל זאת‪ ,‬ודבר מאלה‪,‬‬ ‫אח יקר‪ ,‬לא נעלם ממני‪ .‬אני מודע לכך שגבר הוא מי שמסוגל‬ ‫לבלום את הכאב או לכבוש אותו‪ ,‬או לפחות למתן או אפילו להסתיר‬ ‫אותו‪ .‬אך מה עלי לעשות? אמות אם לא אניח לכאבי לזרום בדמע‬ ‫ובמילים‪ .‬אך זאת היא נחמה לי‪ :‬כל מה שאכתוב‪ ,‬חלש וקלוש ככל‬ ‫שיהיה‪ ,‬כאשר יגיע לידיך‪ ,‬לא לידיים זרות יגיע אלא ייראה כאילו‬ ‫שב לידי שלי עצמי‪ .‬כך‪ ,‬כאשר תיקרא את הדברים‪ ,‬לא אסמיק יותר‬ ‫מאשר האדמתי כשכתבתי אותם‪.‬‬ ‫ולא אכחיש כי הסמקתי; חשתי שנפשי וקולמוסי‪ ,‬הנתונים תחת‬ ‫משא רגשותי‪ ,‬השתחררו מרסן ההיגיון ונסחפו אל מחוץ לנתיבם‬ ‫המיועד; דבר כה מטריד שכעת אינני מסוגל לשאתו‪ .‬ומה שחמור‬ ‫אף יותר‪ ,‬כבר שנה שלמה וחלק גדול מהשנה שלאחריה חלפו מבלי‬ ‫שעשיתי או אמרתי דבר הראוי לגבר‪ ,‬בהיותי מוכרע תחת הגורל‬ ‫האכזר המכה בי בברקיו ורעמיו מכל עבר‪ .‬על כך אולי היה סולח‬ ‫לי שופט נדיב‪ ,‬לו היה שוקל שאין זה דבר של מה בכך שעליו אני‬ ‫מקונן‪ ,‬כי אם שנת ‪ 1348‬למניין השישי‪ 143,‬שלא רק קרעה מאתנו‬ ‫‪ 143‬מניין השנים הנוצרי נתפס לעתים כעידן השישי והאחרון בהיסטוריה‬ ‫האנושית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קובע איסידורוס מסביליה (איסידורוס‪ ,‬אטימולוגיות‪,‬‬ ‫‪.)5.38.5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 85‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  86‬חלק ראשון‬

‫את חברינו‪ ,‬אלא את העולם כולו מעמיו‪ .‬ואם שנה זאת פסחה על‬ ‫משהו‪ ,‬הרי השנה שלאחריה קצרה בחרמש המוות שלה את כל היתר‪,‬‬ ‫ואת כל מה ששרד בסערה ההיא‪ .‬מתי יאמינו הדורות הבאים כי‬ ‫היה זמן ללא שיטפון‪ ,‬ללא אש ששרפה את השמים ואת הארץ‪,‬‬ ‫ללא מלחמות‪ ,‬או אסון אחר נראה לעין‪ ,‬שבו לא רק אזור זה או‬ ‫אחר על פני האדמה‪ ,‬אלא כמעט תבל כולה נשארה ללא תושבים?‬ ‫מתי אי פעם נראה או נשמע דבר כזה? באילו מספרי ההיסטוריה‬ ‫ניתן לקרוא על בתים שהתרוקנו‪ ,‬ערים שנעלמו‪ ,‬אזורי כפר שננטשו‪,‬‬ ‫וחרב המשתרע על פני כל העולם‬ ‫שדות זרועי גוויות וישימון נורא ֵ‬ ‫כולו? היוועץ בהיסטוריונים‪ :‬הם שותקים‪ .‬חקור את חוקרי הטבע‪ :‬הם‬ ‫אילמים‪ .‬שאל בפילוסופים‪ :‬הם מושכים בכתפיהם‪ ,‬מקמטים מצחם‪,‬‬ ‫ובלחיצת אצבע אל שפתותיהם מצווים שקט‪ .‬הדורות הבאים‪ ,‬התוכלו‬ ‫להאמין לדברים‪ ,‬כאשר אנו עצמנו‪ ,‬אף שחזינו בהם‪ ,‬האמנו בקושי‪.‬‬ ‫היינו חושבים אותם לחלום‪ ,‬אלמלא היינו ערים וצפינו בהם בעיניים‬ ‫פקוחות‪ ,‬והנה אנו חוזרים לביתנו‪ ,‬חוצים את העיר המתפקעת‬ ‫מהלוויות המתים ומוצאים אותה ריקה מילדינו שאליהם אנו עורגים‪,‬‬ ‫ונוכחים לדעת כי מספדנו איננו שווא?‬ ‫כמה מאושר יהיה הדור של נינינו שלא ידע את הפורענויות‬ ‫האלה‪ ,‬ואולי יתייחס לעדותנו כסיפור בין סיפורים בדיוניים אחרים!‬ ‫אנחנו ראויים לאסונות האלה ואף לנוראים מהם‪ ,‬לא אכחיש; וראויים‬ ‫להם היו אף אבותינו‪ ,‬והלוואי שהדורות הבאים לא יהיו ראויים להם!‬ ‫מדוע‪ ,‬הצודק שבשופטים‪ ,‬מדוע להט נקמתך מוחץ באופן מיוחד‬ ‫דווקא את בני דורנו? מדוע זה‪ ,‬אף שחטאים יש גם בזמנים אחרים‪,‬‬ ‫אין מי שנענש כמונו? חטאנו עם כולם‪ ,‬ורק עלינו ניחת השוט‪ .‬רק‬ ‫עלינו‪ ,‬אני אומר; אני מעז לומר כי כל מכות השוט בכל הזמנים —‬ ‫מאז נשאה התיבה המפורסמת ההיא את שרידי בני התמותה כשהים‬ ‫מתנפץ סביבה‪ — 144‬תיחשבנה לתענוגות‪ ,‬שעשוע ומרגוע בהשוואה‬ ‫למכות הנוכחיות‪ .‬לא ראוי להשוות מלחמות‪ ,‬נוראות ככל שיהיו‪,‬‬ ‫‪ 144‬סיפור תיבת נח מובא בספר בראשית‪ ,‬פרקים ו‪-‬ט‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 86‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪87  ,‬‬

‫לפורענויות האלה‪ ,‬שהרי במלחמות יש סוגים שונים של פתרונות‪,‬‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬אנשים יכולים‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬לבחור למות בגבורה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מוות נכון וראוי הוא נחמה גדולה ביותר‪ .‬אך עתה אין בנמצא‬ ‫כל פתרון כזה‪ ,‬אין כל נחמה; כמו הוטל עלינו אסון נוסף‪ ,‬ואין לדעת‬ ‫את סיבות הרעה ומקורותיה‪ .‬לא אי הידיעה ולא המגיפה עצמה בזויים‬ ‫יותר מהלעג ומסיפורי הבדים של אותם אנשים‪ ,‬שיש להם מה לומר‬ ‫על כל מכול‪ ,‬אך בעצם אינם יודעים דבר‪ 145.‬פיותיהם‪ ,‬הרגילים כל‬ ‫כך לשקרים‪ ,‬סכורים סוף כל סוף‪ ,‬ואת עזות המצח שנבעה קודם לכן‬ ‫ממנהגם בלם בלבול מוחלט‪ .‬אבל אני חוזר למושא חקירתי‪.‬‬ ‫אולי‪ ,‬כפי שקורה למי שעושים דרך ארוכה‪ ,‬בעוד שהחלק‬ ‫הראשון של הדרך גורם לעייפות‪ ,‬והחלק השני מאשר את דבר קיומה‬ ‫של אותה עייפות‪ ,‬כך גם רחמיך עלינו‪ ,‬אלוהים‪ ,‬בגלל פשעי בני‬ ‫אנוש ונטל העולם ההולך וגדל‪ ,‬הלכו ונשחקו בהדרגה‪ ,‬עד שהוכרעו‬ ‫והתמוטטו‪ .‬ואתה‪ ,‬הטוב שבקברניטים‪ ,‬האינך חזק מספיק לשאת‬ ‫אותנו עוד? האם הפנית לנו עורף ובזעם הסטת מעמנו את עיני‬ ‫חמלתך? אם כך‪ ,‬הרי שאנו נושאים לא רק בעונשנו‪ ,‬אלא גם‪ ,‬באותה‬ ‫עת‪ ,‬בעונשם של אבותינו‪ 146.‬לא אדע אם רעים אנחנו מהם‪ ,‬אך אנו‬ ‫בוודאי אומללים מהם‪ .‬ואולי נכון חשדם של אותם מוחות גדולים‪ ,‬כי‬ ‫לאל אין כל עניין בבני תמותה?‪ 147‬בל נניח לדבר שטות זה להתקבל‬ ‫על דעתנו‪ :‬אילו לא היה לאל עניין בנו‪ ,‬הפורענויות לא היו חדלות‪.‬‬ ‫מה עלינו לחשוב — מסורים כפי שאנו לחיפוש אחר האמת שלך‬ ‫— על מי שטוענים כי לא האל אלא הטבע הוא שדואג לנו‪ ,‬כאשר‬ ‫סנקה מגדיר ככפויי טובה יותר מכול את מי שבאמצעות שינוי ֵשם‬ ‫מתחמקים מחובתם כלפי האל ובהתפלמסות שיש בה חילול שמים‬ ‫מתכחשים להוד רוממותך?‪ 148‬אלוהים‪ ,‬אתה אכן דואג לנו ולכל‬ ‫‪ 145‬‬ ‫‪1 46‬‬ ‫‪ 147‬‬ ‫‪ 148‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫הכוונה היא לאסטרולוגים‪ ,‬שאליהם מכוון פטררקה גם במכתבים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫פטררקה מהדהד את הוראטיוס‪ ,‬השירים‪ ,‬שיר ג ‪( 1 ,6‬עמ' ‪.)319‬‬ ‫פטררקה מכוון אל האפיקוראים‪.‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על החסדים‪.4.7.1 ,‬‬

‫‪.indb 87‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  88‬חלק ראשון‬

‫אשר לנו‪ ,‬אבל מאיזושהי סיבה חבויה ובלתי ידועה אנחנו נמצאנו‬ ‫ראויים ביותר‪ ,‬מבני כל הדורות לתקופותיהם‪ ,‬לספוג את המכות‬ ‫הקשות ביותר‪ .‬משמע‪ ,‬מידת הצדק אינה פחותה גם כשהיא נסתרת;‬ ‫כי עומק משפטיך אין יורד חקרו‪ ,‬ובחושי בני אנוש אין לתופסו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫או שאנחנו באמת הגרועים מבין כולם‪ ,‬דבר שהייתי רוצה להכחיש‬ ‫יותר מאשר אני מעז‪ ,‬או שבאמצעות פגעי ההווה אנחנו מתחשלים‬ ‫ומטוהרים לקראת הטובות שנכונו לנו בעתיד‪ ,‬או שיש משהו אחר‬ ‫שאנחנו לחלוטין איננו מסוגלים להבין — מה שלא תהיינה הסיבות‪,‬‬ ‫עלומות ככל שתהיינה‪ ,‬תוצאותיהן גלויות ביותר‪.‬‬ ‫אך הבה נסור מדמעות בענייני הכלל ונשוב לבכות על ענייננו‬ ‫הפרטיים‪ .‬בקושי חלפה לה המחצית הראשונה של השנה השנייה‬ ‫מאז שבתי לאיטליה ונפרדתי ממך‪ ,‬הרחק מכאן במקום שנובע נהר‬ ‫הסוֹ ְרג‪ 149.‬שנינו הזלנו אז דמעות‪ .‬אינני מורה לך להפנות עיניים‬ ‫למרחקים; רק ספור את הימים המעטים וחשוב מה היינו ומה אנחנו‪.‬‬ ‫היכן הם עתה ידידינו הנעימים? לאן נעלמו הפנים האהובות‪ ,‬המילים‬ ‫המרגיעות‪ ,‬שיחם הרגוע והמענג? איזה רעם היכה בם? איזו רעידת‬ ‫אדמה מוטטה אותם? איזו סופה העלימה אותם? איזו תהום בלעם?‬ ‫היינו קרובים זה לזה‪ ,‬ועכשיו אנחנו כמעט לבד‪ .‬עלינו ליצור חברויות‬ ‫חדשות‪ ,‬אך היכן נעשה זאת ולשם מה‪ ,‬כשהמין האנושי כמעט ונכחד‪,‬‬ ‫וסוף כל הדברים‪ ,‬כפי שאני חוזה‪ ,‬הוא קרוב? אנחנו‪ ,‬אח יקר‪ ,‬אנחנו‬ ‫— למה אסתיר זאת? — באמת לבד‪ .‬אני מאמין כי אלוהים פעל‬ ‫כך כדי שאנחנו‪ ,‬קרועים ממנעמי החיים ומהאיסורים המפתים של‬ ‫העולם הזה‪ ,‬נהיה חופשיים יותר לשאוף אל החיים האחרים‪ .‬השינוי‬ ‫הפתאומי של הדברים מביא אותנו לבחון אם זכאים אנו לומר את‬ ‫אמירתו הנהדרת של אפיקורוס‪" :‬גם איש לרעהו בלבד‪ ,‬אנחנו זה לזה‬

‫‪ 149‬פטררקה עזב את אביניון ושם פעמיו לאיטליה בספטמבר ‪ .1347‬נהר‬ ‫הסורג נובע בווקלוז‪ ,‬בקרבת הבית שבו התגורר פטררקה‪ ,‬ושם התקיימה‬ ‫הפרידה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 88‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪89  ,‬‬

‫תיאטרון גדול דיו"‪ 150.‬אך גם אם ניתן לומר זאת עלינו‪ ,‬עד מתי‬ ‫אפשר יהיה לומר זאת? מי חוזה (‪ )augur‬ויקבע כמה זמן תתקיים‬ ‫יכולת העמידה ההדדית של הקהל הזה‪ ,‬כשהעמודים בשני צדי אולם‬ ‫התיאטרון כבר מתנודדים? מדוע אני‪ ,‬בכותבי את הדברים‪ ,‬צריך לחוש‬ ‫יותר ביטחון לגבי חייך מאשר אתה‪ ,‬הקורא אותם‪ ,‬צריך לחוש לגבי‬ ‫חיי? האדם הוא בן תמותה ובה בעת גם חיה יהירה מדי‪ ,‬והוא בונה‬ ‫גבוה מדי על גבי יסודות שבריריים‪ .‬רואה אתה עד כמה הצטצמם‬ ‫מספר הידידים הנמנים עם חבורתינו; והנה‪ ,‬בעודנו מדברים‪ ,‬אנו‬ ‫עצמנו חולפים ונמוגים כצל‪ ,‬ובתוך רגע ילמד מי מאתנו כי זולתו‬ ‫נפרד מעמנו‪ ,‬והוא מכין עצמו ללכת במהרה בעקבות קודמו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הטוב שבאחי‪ ,‬מה אנחנו? מה אנחנו? ואף על פי כן‪ ,‬איננו חדלים‬ ‫מיהירות‪ .‬קיקרו‪ ,‬עמוס דאגות‪ ,‬כתב באחד ממכתביו לאטיקוס‪" :‬אנו‬ ‫עצמנו‪ ,‬מה אנחנו‪ ,‬ועד מתי נמשיך לדאוג בשל כל אותם דברים?"‪151‬‬ ‫שאלה קצרה אמנם‪ ,‬אבל טובה‪ ,‬אם אינני טועה; מועילה וגם טעונה‬ ‫מחשבות מפרות לרוב‪ ,‬ובה באמת ימצא החוקר הערני ענווה רבה‬ ‫וצניעות‪ ,‬ותיעוב רב כלפי דברים בני חלוף‪.‬‬ ‫אני שואל שוב‪ :‬מה אנחנו? כמה כבדים‪ ,‬אטיים ושבריריים אנחנו‬ ‫בגופנו; כמה עיוורים‪ ,‬נסערים‪ ,‬לא רגועים אנו בנפשנו; כמה נתון‬ ‫לשינויים‪ ,‬בלתי ודאי ומסתחרר הוא הגורל! עד מתי נמשיך לדאוג‬ ‫בשל כל אותם דברים? בוודאי רק עוד זמן קצר‪ .‬אין זה שונה מאשר‬ ‫אילו קיקרו היה אומר‪" :‬אנו עצמנו‪ ,‬מה אנחנו‪ ,‬ועד מתי נמשיך‬ ‫ונהיה אותו אדם עצמו?" בכל מקרה‪ ,‬חי הרקולס‪ ,‬לא עוד זמן רב‪,‬‬ ‫כי ישויותינו לא יכולות להתקיים לאורך ימים‪ ,‬ועלולות לחדול‬ ‫מלהתקיים בעוד אנו מחליפים מילים‪ ,‬ואם כך יקרה‪ ,‬לא ייפלא שכך‬ ‫אירע‪ .‬לכן‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬שאלה טובה וכבדת משקל שאלת; אך‬ ‫אני שואל אותך‪ ,‬היכן השארת את האפשרות השלישית‪ 152,‬המסוכנת‬ ‫‪ 1 50‬את ִאמרתו של אפיקורוס מצטט סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.7.11 ,‬‬ ‫‪ 151‬הציטוט של פטררקה אינו מדויק‪ :‬קיקרו‪ ,‬מכתבים לאטיקוס‪.13.10 ,‬‬ ‫‪ 152‬כלומר‪ ,‬החיים שלאחר המוות‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 89‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  90‬חלק ראשון‬

‫יותר בתוצאתה אך הראויה יותר לחקירה? לאחר שנחדל להיות כאן‪,‬‬ ‫מה יהיה עלינו? שאלה גדולה ובעייתית‪ ,‬אבל מוזנחת!‬ ‫היֵ ה שלום‪.‬‬

‫‪ .6‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ 153,‬טיהור מהכפשות שהוטחו על ידי‬ ‫קנאים (‪)Ad fam. 21.15‬‬ ‫כיוון שלאחרונה דנו בשורה של עניינים פנים מול פנים‪ 154,‬יש דברים‬ ‫רבים במכתבך שאינם מחייבים מענה כמעט‪ .‬על שניים מהעניינים‬ ‫שאתה מעלה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן לעבור בשתיקה‪ ,‬ואתייחס אליהם‬ ‫בקצרה‪ .‬ראשית‪ ,‬מבקש הנך את סליחתי על שנראה כי הקדשת זמן‬ ‫רב מדי כדי להעתיר שבחים לרוב על בן ארצנו — משורר שכותב‬ ‫בסגנון פופולרי‪ ,‬אך על נושא שהוא ללא ספק אצילי‪ 155.‬אתה חושש‬ ‫כי אני סבור ששבחיו או שבחי אדם אחר גורעים מתהילתי‪ .‬אומר‬ ‫אתה שאם אבחן את מכלול הדברים ביתר קפידה‪ ,‬אבין כי כל מה‬ ‫שהצהרת עליו לא כוון אלא לשם תהילתי‪ .‬ואתה מתרץ בפרוטרוט‬ ‫את עמדתך בכך שבימי עלומיך הוא היה האלוף והמאור הראשי של‬ ‫לימודיך‪ .‬אכן‪ ,‬בדין ובהכרת תודה ומתוך הוקרת זכרו דיברת; הייתי‬ ‫מגדיר זאת כהבעת נאמנות נאותה‪ .‬והרי‪ ,‬אם חבים אנו להורינו הכול‬ ‫‪ 1 53‬במקור כתוב ג'ובאני איש צ'רטלדו (‪ .)Certaldo‬בוקאצ'ו (‪)1375–1313‬‬ ‫מחבר דקאמרון היה ידידו הקרוב של פטררקה החל מ־‪ ,1350‬אז נפגשו‬ ‫השניים לראשונה‪ .‬המכתב הנוכחי הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מקיץ ‪.1359‬‬ ‫‪ 154‬בוקאצ'ו ביקר בביתו של פטררקה במילאנו במארס–אפריל ‪.1359‬‬ ‫‪ 155‬מדובר כאן כמובן בדנטה אליגיירי (‪ ,)1321–1265‬מחבר הקומדיה‬ ‫האלוהית‪ ,‬שכתב באיטלקית בניב הפלורנטיני המקומי ולא בלטינית‪,‬‬ ‫שפת המלומדים‪ .‬אף שהמכתב כולו עוסק בדנטה‪ ,‬פטררקה אינו מזכיר‬ ‫את שמו במפורש ולו פעם אחת לאורך המכתב‪ .‬כמה שנים לפני המכתב‬ ‫הנדון‪ ,‬בוקאצ'ו שלח לפטררקה עותק של הקומדיה האלוהית שהעתיק‬ ‫בכתב ידו וכן שיר בלטינית בשבחו של דנטה‪ ,‬שאליו מתייחס פטררקה‬ ‫גם כן במהלך מכתבו זה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 90‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪91  ,‬‬

‫בעבור גופינו‪ ,‬וחוב גדול יש לנו לאחראים על גורלנו‪ ,‬מה אין אנו‬ ‫חייבים להורי ומעצבי שכלנו? ראוי שנוקיר יותר את מי שטיפחו‬ ‫את נפשנו מאשר את אלה שדאגו לגופינו; כל מי שיעריך את ערכם‬ ‫של השניים יבין זאת ויודה‪ :‬האחת היא מתת נצחי‪ ,‬האחר בר חלוף‬ ‫ובן מוות‪ .‬לכן‪ ,‬הלל והוקר‪ ,‬לא רק בהסכמתי אלא גם בתמיכתי‪ ,‬את‬ ‫לפיד האור של שכלך שסיפק לך אומץ ואור בדרך שבה אתה מתקדם‬ ‫בצעדים גדולים אל עבר היעד הנכסף‪ .‬שא לשמים באמצעות שבחים‬ ‫אמיתיים הראויים לך וגם לו את המשורר הזה‪ ,‬שבמשך זמן ארוך‬ ‫הולל‪ ,‬ואף הותש‪ ,‬אם יורשה לי לומר‪ ,‬על ידי התשואות הסוערות‬ ‫של ההמון‪ .‬שבחים אלה מוצאים חן בעיני כי אכן ראוי הוא לכרוז‬ ‫הזה‪ 156,‬ואתה‪ ,‬כדבריך‪ ,‬מחויב לתפקיד הזה‪ ,‬כך שאני מחבק את‬ ‫שיר ההלל שלך ובעצמי משבח את המשורר ששיבחת בו‪ .‬במכתב‬ ‫ההתנצלות שלך אין דבר שיש בו כדי לפגוע בי‪ ,‬לבד מכך שעולה‬ ‫ממנו כי עדיין אינך מכיר אותי די‪ ,‬ואילו אני סברתי שמוכר אני לך‬ ‫היטב‪ .‬האם לא אפיק הנאה משבחים שזוכים להם אנשים מפורסמים‪,‬‬ ‫ואף לא אהלל אותם? האמן לי‪ ,‬דבר אינו רחוק יותר או עלום ממני‬ ‫מאשר הקנאה; מעיד אני עלי את האל הבוחן נפשות‪ ,‬כי דבר לא‬ ‫היה קשה לי יותר בחיי מאשר לראות אנשים ראויים להערכה מודרים‬ ‫מכל תהילה וגמול‪ .‬לא שאני קובל על נזק שנגרם לי מכך או שאני‬ ‫מקווה להפיק רווח כלשהו‪ ,‬אלא מפני שאני מצר על הפגיעה בטובת‬ ‫הציבור בראותי כיצד התגמולים שנועדו לאמנויות הראויות להם‬ ‫מופנים אל המגונות שבאמנויות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אני יודע כי גם אם‬ ‫התהילה המושגת על ידי הראויים לה מעוררת את כוחות היצירה‪,‬‬ ‫הסגולה האמיתית עצמה‪ ,‬כפי שמקובל על הפילוסופים‪ ,‬היא היא‬ ‫המדרבנת אותם‪ ,‬היא עצמה הפרס‪ ,‬והיא להם הדרך וגם הגמול‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫כיוון שסיפקת לי עניין לדון בו‪ ,‬כזה שלא הייתי תר בעצמי‪ ,‬אתעכב‬ ‫עליו כדי לטהר עצמי בעיניך‪ ,‬ובאמצעותך לנקות עצמי בעיני אחרים‬ ‫מהדעה שנפוצה מאוד בקרב רבים בנוגע לשיפוטי את האיש ההוא‪,‬‬ ‫‪ 156‬כלומר‪ ,‬לשירו של בוקאצ'ו בשבח דנטה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 91‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  92‬חלק ראשון‬

‫דעה שהיא לא רק כוזבת — כפי שקווינטיליאנוס מעיר לגבי עצמו‬ ‫ולגבי סנקה‪ — 157‬אלא גם מעוותת ומרושעת‪ .‬שונאי הרי אומרים‬ ‫שאני שונא אותו ובז לו‪ ,‬וכך מציתים נגדי שנאה בקרב ההמון כי‬ ‫להם הוא יקר ביותר‪ .‬זהו רשע מסוג חדש ואמנות מופלאה של גרימת‬ ‫נזק‪ .‬הבה נניח לאמת עצמה להשיב להם בשמי‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אין לי כל סיבה לשנוא אדם שראיתי רק פעם אחת‪ ,‬וגם‬ ‫זאת בימי נעורי המוקדמים‪ 158.‬הוא חי בזמנם של סבי ואבי‪ .‬צעיר‬ ‫היה מסבי‪ ,‬אך מבוגר מאבי שעמו הוגלה אל מחוץ לגבולות המולדת‬ ‫באותו יום ובאותה סערה אזרחית שטלטלה את המדינה‪ 159.‬בזמן כזה‬ ‫נרקמות לעתים קרובות חברויות אמיצות בין שותפים לצרה‪ ,‬וזה‬ ‫בבירור מה שקרה ביניהם‪ .‬מלבד הגורל הדומה‪ ,‬היה גם דמיון רב‬ ‫בתחומי לימודיהם וכישרונותיהם‪ ,‬אלא שאבי הקדיש עצמו לדאגות‬ ‫אחרות והיה טרוד בענייני משפחתו‪ ,‬ואילו הוא לא ויתר והקדיש‬ ‫עצמו ביתר להט למה שהחל בו תוך שהוא מתעלם מכל דבר אחר‬ ‫ומשתוקק אך ורק לתהילה‪ .‬אין לי די מילות הערכה להביע את‬ ‫התפעלותי ולשבחו על שדבר לא הסיטו מהדרך שבה בחר אז ללכת‪,‬‬ ‫לא העוול שנגרם לו כאזרח‪ ,‬לא הגלות‪ ,‬העוני‪ ,‬תאוות נקם‪ ,‬אהבתו‬ ‫לאשתו ומסירותו לילדיו‪ 160.‬וזאת אף שהאינטלקט של רבים‪ ,‬נעלים‬ ‫‪ 157‬‬

‫‪1 58‬‬ ‫‪ 159‬‬

‫‪ 160‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫קווינטיליאנוס הסתייג מיצירותיו של סנקה‪ ,‬ואף שנא אותו באופן אישי‪,‬‬ ‫ופטררקה מוצא אצלו דברים שאמר נגד סנקה הדומים במהותם ובניסוחם‬ ‫להאשמות שהועלו נגד פטררקה‪.‬‬ ‫ייתכן שפטררקה ראה את דנטה בפיזה בילדותו‪ ,‬ב־‪.1311–1310‬‬ ‫פטררקה מתייחס כאן למאבק הפנימי בתוך מפלגת הגואלפים בין‬ ‫ה"שחורים" ל"לבנים"‪ ,‬מאבק שפיצל את פירנצה והוביל‪ ,‬כפי שצוין‬ ‫במבוא‪ ,‬להגליות חוזרות ונשנות של מנהיגי הקבוצות השונות בעיר‪.‬‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬ה"שחורים" תמכו במעורבות האפיפיור בניהול ענייניה של‬ ‫פירנצה ואילו ה"לבנים" — שאליהם השתייכו דנטה ואביו של פטררקה‬ ‫— דגלו באוטונומיה של העיר מן הכס האפיפיורי‪.‬‬ ‫פטררקה משתמש כאן בתיאור זהה כמעט לחלוטין לזה שבו השתמש‬ ‫דנטה עצמו עת תיאר את התנהלותו של יוליסס (גיבור האודיסיאה)‬ ‫במזמור ה־‪ 26‬של התופת (‪.)99–94‬‬

‫‪.indb 92‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪93  ,‬‬

‫ככל שיהיו‪ ,‬כה פגיע עד שרעש קל מוציא אותם מריכוז‪ .‬הקושי‬ ‫גדול אף יותר בקרב אלו המעוניינים לא רק להביע מחשבות ומונחים‬ ‫אלא גם לצרף ולהתאים מילים בחרוז ובמשקל‪ .‬הם זקוקים לשקט‬ ‫יותר מאחרים‪ .‬מבין אתה אפוא כמה מרושעת ומגוחכת כאחד היא‬ ‫השנאה שהללו ייחסו לי כלפיו‪ .‬עיניך הרואות‪ ,‬אין בסיס לשנאה‬ ‫בינינו אלא דווקא לאהבה רבה‪ .‬מולדתנו המשותפת‪ ,‬חברות אבותינו‪,‬‬ ‫כישרונו והיותו הכותב הטוב ביותר מסוגו‪ ,‬מבטיחים לו חסינות‬ ‫רחבה מפני בוז‪.‬‬ ‫החלק השני של הדיבה שהוטחה בי קשור בטענה שאף על פי‬ ‫שמשנות נעורי המוקדמות הייתי להוט ביותר לחפש אחר ספרים‬ ‫מכל סוג שהוא‪ ,‬אף פעם לא היה באמתחתי ספרו שלו‪ ,‬אף ששירתו‬ ‫התאימה במיוחד לגילי אז‪ .‬בעוד שתרתי ללא לאות אחר ספרים שלא‬ ‫הייתה כל תקווה לאתרם‪ ,‬הרי שגיליתי אדישות מופגנת — וכלל לא‬ ‫אופיינית לי — כלפי ספרו שלו‪ ,‬שהיה מצוי וזמין ללא קושי‪ .‬אני‬ ‫מודה בעובדות‪ ,‬אך מכחיש כי פעלתי מתוך המניע שמייחסים לי‬ ‫אויבי‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬דרך כתיבה זאת הייתה מקובלת עלי וניסיתי‬ ‫להביע את כישרוני בשפת העם‪ 161.‬דבר לא נראה לי אז אלגנטי‬ ‫יותר‪ ,‬ועדיין לא למדתי לשאוף כלפי מעלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לנוכח חוסר‬ ‫היציבות של תקופת הנעורים והיותה נוחה להשפעות‪ ,‬חששתי פן‬ ‫אשקע בשפתו של משורר כזה או אחר ואהפוך לחקיין בניגוד לרצוני‬ ‫ושלא בידיעתי‪ .‬הייתי גא ומלא תעוזה‪ ,‬והתייחסתי לאפשרות זאת‬ ‫בשאט נפש‪ .‬סברתי כי הכישרון שלי יעוצב דיו ללא כל צורך בסיוע‬ ‫מבן תמותה אחר המצוי באמנות זו‪ .‬אחרים ישפטו אם צדקתי בכך‪.‬‬ ‫אינני מסתיר זאת‪ ,‬ואם משהו שהבעתי בשפה ההיא דמה — או אף‬ ‫היה זהה — לדבריו שלו או לדברי משורר אחר‪ ,‬הדבר לא נעשה‬ ‫בגניבה או מתוך רצון מודע לחקות — שני דברים רווחים ביותר‪,‬‬ ‫שתמיד התרחקתי מהם כמו משרטונים בים‪ .‬יד המקרה הייתה בדבר‬

‫‪ 161‬כלומר‪ ,‬השפה האיטלקית בניב הפלורנטיני‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 93‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  94‬חלק ראשון‬

‫או שמקורו באינטלקט דומה‪ ,‬כפי שקיקרו הניח‪ 162.‬האמן לי‪ ,‬אם‬ ‫יש לך בי אמון כלשהו‪ ,‬כי כך הוא הדבר‪ .‬ואם הגינותי או צניעותי‬ ‫אינן מביאות לידי כך שיאמינו לי‪ ,‬הרי שרוח הנעורים הגאה בוודאי‬ ‫תאפשר זאת‪ .‬היום רחוק אני מדאגות כאלה‪ ,‬ומאז התרחקתי לגמרי‬ ‫מהשפה המקומית‪ 163,‬החשש שהיה נטוע בי בעבר חלף לו ואני מקבל‬ ‫ברוח נכונה את הכותבים האחרים ואותו יותר מכול‪ .‬אם נהגתי להציג‬ ‫את יצירתי לשיפוטם של אחרים‪ ,‬כעת אני שופט אחרים בדממה‪ .‬וגם‬ ‫אם אנו חלוקים בדברים רבים‪ ,‬על דבר אחד אנו מסכימים‪ :‬אין ראוי‬ ‫ממנו לכתר הכתיבה הרהוטה ביותר בשפת העם‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬משקרים הם באומרם שאני מבזה את תהילתו‪ .‬למען האמת‪,‬‬ ‫אני יודע טוב יותר אולי מאשר רבים מאותם מעטירי שבחים סרי טעם‬ ‫וחסרי גבול מה ערב לאוזניהם אך אינו חודר לעומק נשמתם בגלל‬ ‫הנתיבים החסומים של מחשבתם‪ .‬הם נמנים עם אותו העדר שקיקרו‬ ‫מגנה ברטוריקה שלו‪" :‬כשהם קוראים את מיטב הנאומים והשירה‪,‬‬ ‫הם משבחים את הנואמים והמשוררים‪ ,‬אך אינם מבינים מדוע נגעו‬ ‫בהם הדברים‪ ,‬כי אינם מסוגלים להבין היכן ומה וכיצד פועל הדבר‬ ‫הגורם להם הנאה כה רבה"‪ 164.‬אם כך קורה בקרב אנשים מלומדים‪,‬‬ ‫כמו דמוסתנס וקיקרו‪ ,‬הומרוס וורגיליוס‪ ,‬ובאסכולות השונות‪ ,‬מה‬ ‫סבור אתה יקרה אצלנו בקרב ההדיוטות בבתי המרזח ובשווקים?‬ ‫בנוגע אלי‪ ,‬אינני בז לו; מוקיר אני אותו ורוחש לו אהבה‪ .‬והייתי‬ ‫אולי אף אומר כי לו ניתן היה לו להאריך חיים עד לתקופה זאת‪,‬‬ ‫למעטים הוא היה חבר טוב יותר מאשר לי — אילו הצטיין באורחותיו‬ ‫כפי שבלט בכישרונו‪ .‬באותה עת‪ ,‬לאף אחד הוא לא היה מגלה עוינות‬ ‫רבה יותר מאשר לאותם מעטירי שבחים שוטים שאינם מבינים מה‬ ‫הם משבחים ומה הם פוסלים‪ ,‬ובהכרזותיהם מעוותים ומשחיתים את‬ ‫‪ 1 62‬קיקרו‪ ,‬על הנואם‪.2.152 ,‬‬ ‫‪ 163‬על אף הצהרותיו‪ ,‬ברי כי פטררקה המשיך לעמול על שיריו בשפת‬ ‫הוורנקולר עד סמוך ביותר למותו‪.‬‬ ‫‪ 164‬פסאודו־קיקרו‪ ,‬רטוריקה‪.4.2.3 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 94‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪95  ,‬‬

‫כתביו — הנזק החמור ביותר שניתן לעולל למשורר כלשהו‪ .‬הייתי‬ ‫אולי משתדל במלוא כוחי לחלצו מהפארסה הזאת‪ ,‬אלמלא נקראתי‬ ‫על ידי מחויבויותי למקום אחר‪.‬‬ ‫הדבר היחיד שנותר הוא להלין ולקבול על כך שכתיבתו האיכותית‬ ‫כל כך סופגת יריקות ומזדהמת בגלל הלשונות הגסות הללו‪ .‬בהקשר‬ ‫זה‪ ,‬על דבר אחד לא אוכל לעבור בשתיקה‪ :‬סיבה לא פעוטה‬ ‫לנטישתי את הכתיבה בסגנונו‪ ,‬שלה התמסרתי בימי עלומי‪ ,‬הייתה‬ ‫החשש שיקרה לכתבי מה שראיתי קורה לכתבי אחרים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לכתביו של מי שאנו מדברים בו‪ .‬לא יכולתי לצפות שבשירי יעשו‬ ‫שימוש לשונות מוזיקליות ומעודנות יותר מקרב ההמון מאשר אלו‬ ‫שהשתמשו ביצירתם של אישים שמסורת העבר ואהדה מתמשכת‬ ‫הפכו אותם לפופולריים בתיאטראות ובכיכרות הערים‪ .‬ואכן העובדות‬ ‫מעידות כי לא לשווא חששתי‪ :‬יצירות קטנות אחדות שחיברתי בימי‬ ‫נעורי וחמקו מרשותי נקרעות לגזרים על ידי ההמון הנבער‪ ,‬בעוד‬ ‫אני מלא זעם‪ ,‬שונא את אשר אהבתי פעם‪ 165.‬מדי יום אני משוטט‬ ‫באכסדראות‪ ,‬חסר סיפוק וזועם על כישרוני‪ ,‬גדודי בורים בכל מקום‪,‬‬ ‫דמויטאס (‪ )Damoetas‬שלי נכון בכל קרן רחוב "להרוס שיר אומלל‬ ‫באמצעות קנה חליל צווחני"‪166.‬‬ ‫אך די לדוש בעניין צנוע זה‪ ,‬שלא הייתי צריך לעסוק בו ברצינות‬ ‫רבה כל כך‪ .‬את השעה הזאת‪ ,‬שלעולם לא תשוב‪ ,‬חייב הייתי להקדיש‬ ‫לדאגות אחרות‪ .‬אלא שהצטדקותך נראתה דומה בטעמה — אינני יודע‬ ‫מדוע — לאשמה שהם מטיחים בי‪ .‬רבים מגנים אותי‪ ,‬כפי שאמרתי‪,‬‬ ‫על כך שאני בז‪ ,‬לכאורה‪ ,‬או אף שונא‪ ,‬את המשורר הזה‪ ,‬שאת שמו‬ ‫נמנעתי במודע מלהזכיר היום לבל ישאג ההמון השומע הכול אך‬ ‫לא מבין דבר כי אני מוציא את דיבתו רעה‪ .‬יש המייחסים לי קנאה‪,‬‬ ‫‪ 1 65‬פטררקה מתייחס כאן לנוהג הפופולרי בתקופה להלחין ולבצע שירי‬ ‫משוררים בכיכרות ערים‪.‬‬ ‫‪ 166‬דמויטאס הוא רועה שיריבו לתחרות הנגינה מציגו כנגן עלוב (ורגיליוס‪,‬‬ ‫שירי רועים‪.)27–26 ,3 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 95‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  96‬חלק ראשון‬

‫כלומר אלה שמלאים קנאה בי ובשם שיצא לי‪ .‬אף על פי שבתחילה‬ ‫לא האמנתי שזה אפשרי‪ ,‬ורק באיחור הבחנתי בכך‪ ,‬הופתעתי לגלות‬ ‫כי אכן מקנאים בי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬לפני שנים רבות‪ ,‬כאשר לרגשותי‬ ‫היה מותר עדיין להביע יותר‪ ,‬בטחתי במצפוני והעזתי להצהיר — לא‬ ‫באמירה מקרית אלא בשיר ששלחתי לאדם רם מעלה — כי אינני‬ ‫מקנא במישהו על משהו‪ .‬נניח שאינני ראוי לאמון על אמירה זו‪.‬‬ ‫עדיין‪ ,‬מה צורה לאמת זאת‪ ,‬שלפיה אני מקנא במי שהקדיש את חייו‬ ‫לשירה מהסוג שהקדשתי לה בקושי את פרח עלומי וביכורי? במי‬ ‫שבעבורו הייתה זאת אולי האמנות היחידה‪ ,‬בוודאי הנעלה מכול‪,‬‬ ‫בעוד לי היא הייתה לא יותר משעשוע ופורקן וניסיונות בוסר של‬ ‫כישרוני? אמור נא‪ ,‬מה קנאה או חשד לקנאה יש כאן?‬ ‫אשר למה שאמרת בינות שבחיך‪ ,‬שהוא יכול היה‪ ,‬לו חפץ בכך‪,‬‬ ‫לכתוב בסגנון אחר‪ ,‬אני מקבל זאת לחלוטין‪ .‬דעתי לגבי כישרונו היא‬ ‫חיובית ביותר ואני מניח שהוא היה מצליח בכל אשר היה פונה‪ .‬אם‬ ‫כי ברור וגלוי עתה לאן הוא פנה‪ .‬נחזור ונאמר‪ :‬הוא הציב לעצמו יעד‪,‬‬ ‫הוא התמיד‪ ,‬והוא עמד בו‪ .‬מה‪ ,‬אם כן? מה יש בכך כדי לעורר את‬ ‫קנאתי ולא את שמחתי? מדוע שאקנא בו‪ ,‬אם גם בוורגיליוס בכבודו‬ ‫ובעצמו אינני מקנא? או שמא עלי לקנא במחיאות הכפיים ובנהמות‬ ‫הגסות שהוא זוכה להן מבעלי הפונדקים ואורגי הבגדים ומאמני‬ ‫הגלדיאטורים‪ ,‬וכל שאר אלו המחרפים את מי שהם רוצים לשבח?‬ ‫אנשים שאני מברך — בצוותא עם ורגיליוס והומרוס — על כך שאינם‬ ‫משבחים אותי? יודע אני מהו שבח מפי בורים בעיני מלומדים‪ .‬ואם‬ ‫ייטען שאני מעדיף את אזרח מנטובה על פני בן פירנצה כי ידוע‬ ‫שקנאה לוהטת נוטה לשרור בין שכנים‪ 167,‬אומר שמוצא כשלעצמו‬ ‫אינו יכול להיות מקור להעדפה‪ ,‬אלא אם כן נוסף לו משהו‪ .‬ומלבד‬ ‫כל זאת‪ ,‬החשד הזה אינו תופס גם בגלל הבדלי הזמנים‪ ,‬כפי שאומר‬ ‫ברהיטות אותו נואם שדבריו תמיד רהוטים‪" :‬המתים אינם מעוררים‬

‫‪ 167‬ורגיליוס היה בן מנטובה‪ .‬דנטה היה בן פירנצה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 96‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪97  ,‬‬

‫לא קנאה ולא שנאה"‪ 168.‬האמן לי כשאני נשבע כי איני מפיק אלא‬ ‫הנאה מכישרונו ומסגנונו של האיש‪ ,‬ואף פעם לא דיברתי בו אלא‬ ‫גדולות‪ .‬ישנו דבר אחד שלעתים השבתי לשואלים חקרניים יותר‪ :‬הוא‬ ‫הפגין חוסר איזון ביצירתו‪ ,‬כיוון שהוא נוסק גבוה יותר בשפת העם‬ ‫מאשר בשירה או בפרוזה שלו‪ 169.‬גם אתה לא תכחיש זאת‪ ,‬ובעיני‬ ‫אלה הרואים נכוחה אין בכך כדי לפגום בשבחו ובתהילתו‪ .‬כי מי‬ ‫הצליח לכבוש את פסגת צחות הלשון על כל צדדיה‪ ,‬לא רק בימים‬ ‫אלה‪ ,‬לאחר שכבר הוכחדה והוספדה מזה זמן רב‪ ,‬אלא גם כאשר‬ ‫היא עדיין הייתה במלוא תפארתה? קרא את ספריו של סנקה על‬ ‫הנאומים‪ :‬הישג כזה לא יוחס לקיקרו‪ ,‬לא לוורגיליוס‪ ,‬לא לסלוסטיוס‬ ‫ולא לאפלטון‪ 170.‬מי יתחרה על פרס ההצטיינות ביותר מסגנון אחד‪,‬‬ ‫שאף כישרונות גדולים כמו ורגיליוס‪ ,‬סלוסטיוס ואפלטון לא הצליחו‬ ‫להשיג? כיוון שכך הם פני הדברים‪ ,‬מבקש אני כי מוציאי הדיבה‬ ‫יתכבדו ויסכרו את פיהם‪ ,‬אבל מי שאולי מאמינים למוציאי הדיבה‪,‬‬ ‫מהם אני מבקש שיקראו את דברי אלה‪ ,‬אם יואילו‪.‬‬ ‫לאחר שהצגתי לך את ההאשמות שהוטחו בי‪ ,‬אני מגיע לדבר‬ ‫השני‪ .‬אתה מודה לי על שדאגתי כל כך לבריאותך‪ .‬אף שאתה‬ ‫עושה זאת בהתאם לנוהג המכובד ולא העממי‪ ,‬אתה יודע שהדבר‬ ‫אינו נחוץ‪ .‬וכי למי אי פעם הודו על שדאג לשלומו ולרווחתו שלו‬ ‫עצמו? רעי‪ ,‬שׂ ם אני את יהבי בך‪ .‬ואף שבענייני אנוש‪ ,‬לבד מהסגולה‬ ‫הטובה‪ ,‬אין דבר נעלה‪ ,‬מקודש ושמימי יותר מהחברות‪ ,‬סבורני כי‬

‫‪ 1 68‬פטררקה מצטט מנאום נגד סאלוסטיוס (‪ )5‬שכתבי היד שברשותו ציינו‬ ‫— בשוגג — את קיקרו כמחברו‪.‬‬ ‫‪ 169‬כלומר‪ ,‬רהיטותו באיטלקית הפלורנטינית גדולה יותר מאשר בלטינית‪.‬‬ ‫בין כתביו של דנטה בלטינית נכללים יצירות הפרוזה מונרכיה ועל צחות‬ ‫הלשון בשפת העם וכן כמה אקלוגות‪.‬‬ ‫‪ 170‬סנקה "הזקן"‪ ,‬אביו של הפילוסוף הנודע‪ ,‬דן בהישגיהם וכישלונותיהם של‬ ‫כותבים מפורסמים (‪.)Seneca, Controversiae, 3, praefatio‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫‪.indb 97‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  98‬חלק ראשון‬

‫חשוב יותר להתחיל מהענקת אהבה מאשר להיות נאהב‪ .‬החברויות‬ ‫שבהן אנו משיבים אהבה לאהבה מטופחות ביתר מסירות מאשר‬ ‫אלה שבהן אנו מקבלים אהבה‪ .‬כי גם אם אעבור לסדר היום על‬ ‫דברים רבים ביודעי עד כמה תשומת לבך ומתנות חברותך נתונות‬ ‫לי‪ ,‬דבר אחד במיוחד אין אני מסוגל לשכוח‪ .‬פעם‪ ,‬כשעשיתי דרכי‬ ‫במהירות ברחבי איטליה — החורף זעף אז — באת לפגוש אותי פנים‬ ‫אל פנים‪ ,‬כלומר לא רק בגילויי חיבתך‪ ,‬שהם כצעדים של הנפש‪,‬‬ ‫אלא במלוא מהירות הגוף‪ ,‬מונע מתשוקה מופלאה לחזות באדם‬ ‫שעדיין לא ראית‪ ,‬אך כבר הכרעת לאהוב‪ .‬לפניך שלחת אלי שיר‬ ‫מרשים‪ ,‬וכך הצגת לי את הלך רוחך עוד לפני מבע גופך‪ 171.‬הייתה‬ ‫זו שעה מאוחרת של היום‪ ,‬השמש כבר ירדה‪ ,‬עת שבתי מהעדרות‬ ‫ממושכת ומצאתי עצמי בין חומות עיר אבותינו‪ 172.‬קידמת את פני‬ ‫בברכה לבבית יותר מאשר אני ראוי לה‪ ,‬כמו חידשת את המפגש‬ ‫בין מלך ארקדיה לאנכיסס‪ ,‬המונצח בשורות השיר‪" :‬ותשוקתי‬ ‫בקרבי לחבק את האיש הציקתני‪ ,‬רגע ללחץ ימינו ולשים ימיני‬ ‫בכפהו"‪173.‬‬ ‫וגם אם בניגוד אליו איני ניצב מעל כל האחרים‪ ,‬אלא דווקא‬ ‫מתחתם‪ ,‬הדבר לא הפחית כהוא זה מרוחך הנלהבת‪ .‬לא הכנסת‬ ‫אותי "תחת חומותיו של פינאוס [‪ ,"]Phineus‬אלא אל מעמקי קודשי‬ ‫חברותך‪ ,‬ואני לא הענקתי לך "תלי לוקי מפאר למזכרת"‪ 174,‬אלא‬ ‫רצון טוב‪ ,‬נצחי וכן‪ .‬ואף שבמובנים רבים אני נחות‪ ,‬בעניין זה לא‬ ‫‪ 171‬‬

‫‪ 172‬‬

‫‪1 73‬‬ ‫‪ 174‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫בוקאצ'ו‪ ,‬כאמור‪ ,‬פגש את פטררקה לראשונה באוקטובר ‪ ,1350‬כשפטררקה‬ ‫עבר בפירנצה בדרכו לרומא במסגרת חגיגות שנת היובל‪ .‬לפני מפגשם‬ ‫שלח לו בוקאצ'ו מכתב מנוסח כשיר‪ ,‬שלא השתמר‪.‬‬ ‫ביקורו זה של פטררקה בפירנצה היה הראשון — והיחיד — בחייו בעיר‬ ‫אבותיו‪ .‬לאחר המפגש ביניהם בוקאצ'ו פעל נמרצות למען שיבתו של‬ ‫פטררקה לפירנצה‪ .‬למגינת לבו של בוקאצ'ו‪ ,‬פטררקה בחר להשתקע‬ ‫במילאנו‪ ,‬שהייתה באותה עת יריבה מרה של פירנצה‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שמיני‪.164-163 ,‬‬ ‫שם‪.166 ,‬‬

‫‪.indb 98‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪99  ,‬‬

‫אסוג מרצוני מפני ניסוס (‪ (Nisus‬או פיתיאס (‪ (Pythias‬או לאיליוס‬ ‫(‪175.)Laelius‬‬ ‫היֵ ה שלום‪.‬‬

‫‪ .7‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על כך שלעתים קרובות הכותב מולך‬ ‫שולל בדברים שהוא מכיר מקרוב‪ ,‬ועל אודות חוק החיקוי‬ ‫(‪176)Ad fam. 22.2‬‬ ‫עם עזיבתך‪ 177,‬ואף שכאבתי את לכתך‪ ,‬מיד התחלתי לדאוג לכך‬ ‫שחברנו המשותף יעסוק‪ 178,‬כטובה אישית‪ ,‬בעריכת קובץ שירי‬ ‫הרועים שלי‪ 179‬שלקחת עמך‪ .‬אינני יודע איך ללכת בטל‪ ,‬אם כי‪,‬‬ ‫אודה על האמת‪ ,‬כמעט כל מה שאני עושה יכול להיחשב כלא כלום‬ ‫‪ 175‬‬

‫‪ 176‬‬ ‫‪ 177‬‬

‫‪ 178‬‬

‫‪ 179‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫השלושה משמשים דוגמאות לחברים נאמנים מהעת העתיקה‪ .‬לאיליוס‬ ‫היה חברו הקרוב של סקיפיו אפריקנוס "הצעיר" והוא גיבור חיבורו של‬ ‫קיקרו על הידידות‪ .‬ניסוס מופיע אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר חמישי‬ ‫וספר תשיעי‪ .‬פיתיאס (או פינתיאס) מופיע אצל קיקרו‪ ,‬על החובות‬ ‫(‪ ,)3.45‬כמופת של החבר הרצוי‪ ,‬זה המוכן להקריב את חייו למען רעו‬ ‫ואוהבו‪.‬‬ ‫המכתב הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מאוקטובר ‪ ,1359‬ונשלח מפגצאנו (‪)Pagazzano‬‬ ‫שבלומברדיה‪.‬‬ ‫בוקאצ'ו‪ ,‬כפי שצוין לעיל (הערה ‪ ,)154‬ביקר את פטררקה בביתו במילאנו‬ ‫במארס–אפריל ‪ .1359‬לאחר אותו ביקור פטררקה כתב גם את המכתב‬ ‫העוסק בדנטה (‪ )21.15‬והמתורגם לעיל (‪.)6‬‬ ‫אפשר שהחבר הוא מוג'ו מוג'י (‪ ,)Moggio Moggi‬שהיה אחד ממכותביו‬ ‫של פטררקה ומזכירו של אצו דה קורג'ו (‪ ,(Azzo da Correggio‬שליט‬ ‫פרמה‪.‬‬ ‫מדובר בשירי רועים (‪ )Bucolicum carmen‬של פטררקה‪ ,‬אוסף של שתים־‬ ‫עשרה אקלוגות שחיבר על פי המתכונת של יצירתו של ורגיליוס שירי‬ ‫רועים‪ .‬אוסף זה של פטררקה‪ ,‬שחלקים ממנו מתורגמים בהמשך‪ ,‬הוא ציון‬ ‫דרך משמעותי בחידוש סוגת שירת הרועים‪ ,‬או הפסטורלה‪ ,‬בראשית העת‬ ‫החדשה‪.‬‬

‫‪.indb 99‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  100‬חלק ראשון‬

‫או כקרוב ללא כלום‪ .‬בעודני מסדר את החומר יחד עם אותו איש‬ ‫טוב ומיושן הליכות — אמנם אטי הוא בקריאה אך כחבר אין נאמן‬ ‫ממנו — שמתי לבי לכך שמילים זוטרות מסוימות חוזרות ומופיעות‬ ‫יותר מאשר רציתי‪ ,‬בעוד פרטים אחרים עדיין דורשים טיפול‪ .‬והרי‬ ‫הזהרתיך לבל תמהר להעתיק את השירים ולבל תעביר עותק שלהם‬ ‫לפרנצ'סקו שלנו‪ 180.‬ידעתי את התלהבותך לכל כתב יד שברשותי‪,‬‬ ‫ובמיוחד לכתבי שלי‪ ,‬שאינם ראויים למגע אצבעותיך ובוודאי לא‬ ‫לעיניך‪ ,‬אלא אם כן האהבה משבשת את שיפוטך‪ .‬חשבתי שאצליח‬ ‫לעשות את התיקונים הנדרשים בלא יותר משעות עבודה אחדות‬ ‫לאחר שובי לביתי הכפרי‪ ,‬שאליו תכננתי לחזור באחד ביולי‪ .‬כמה‬ ‫השליתי את עצמי‪ .‬התהפוכות הבלתי פוסקות בליגוריה‪ ,‬שכבר נהפכו‬ ‫לאירועים שנתיים‪ ,‬אילצוני‪ ,‬אוהב כפר ומתעב ערים שכמוני‪ ,‬להישאר‬ ‫בעיר‪ 181.‬לאחרונה‪ ,‬כשנראה היה כי החשש גדול יותר מהסכנה‪,‬‬ ‫באחד באוקטובר בקירוב‪ ,‬גבר ביטחוני על ההיסוס והגעתי אל גדת‬ ‫נחל אדה (‪ ,)Adda‬מקום התבודדותי באזורים האלה‪ .‬זה היום השמיני‬ ‫לשהותי כאן‪ ,‬במקום שגשמים בלתי פוסקים וסתיו שהקדים‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר חורף שהחיש בואו‪ ,‬מבטיחים אך מעט זמן פנוי‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫במהלך שהייתי הקצרה‪ ,‬כשמראה השמים ומזג האוויר הקשה העיקו‬ ‫עלי‪ ,‬אזרתי רוח כדי לערוך את השיר הזה‪ ,‬ואף חשתי כי אטיותו‬ ‫של הקורא מיטיבה עם הנצרך לעבודת תיקונים‪ .‬אכן‪ ,‬כפי שהקורא‬ ‫הפיקח‪ ,‬החד והנבון הופך את הנקרא למהנה‪ ,‬כך גם‪ ,‬כפי הנראה‪,‬‬ ‫הקורא המתקשה‪ ,‬המהסס והגרוע‪ ,‬יגלה את השגיאות שבנקרא‪ .‬חי‬ ‫האל‪ ,‬מה שמתרחש כאן אינו שונה מהקורה בעיסוקים אחרים‪ .‬תן‬ ‫סוס שמומים בו לרוכב חרוץ ומיומן‪ ,‬ויישארו המומים חבויים‪ .‬תן‬ ‫אותו לרוכב בלתי מנוסה‪ :‬ייראו הללו לעין‪ .‬הפקד עניין בלתי צודק‬ ‫בידי סנגור מצטיין והוא יאפיל על העוול בגווני צבעים של רגשות‪.‬‬ ‫‪ 1 80‬החבר המשותף הוא פרנצ'סקו נלי (‪.)Francesco Nelli‬‬ ‫‪ 181‬פטררקה מתייחס לאירועים פוליטיים וצבאיים תכופים שהתרחשו באזור‪.‬‬ ‫לאזור מילאנו קורא פטררקה ליגוריה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫‪.indb 100‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪101  ,‬‬

‫הובל פרקליט מתחיל אל בית הדין‪ :‬העוול יתגלה עקב ילדותיותו של‬ ‫הנואם‪ .‬או שמא שכחת את קרניאדס (‪ ,)Carneades‬איש האקדמיה‬ ‫שנשלח לרומא בראש משלחת פילוסופים מאתונה‪ ,‬ואשר מרקוס‬ ‫קאטו הצנזור הציע לשולחו מיד בחזרה והסביר כי כשהאיש הזה‬ ‫מדבר קשה להבין מה נכון ומה לא נכון?‪ 182‬כך הוא הדבר‪ :‬מיומנותו‬ ‫של בעל המלאכה מכסה על ליקויי דברים כאלה ואחרים‪ ,‬ובורותו‬ ‫מגלה אותם‪ .‬תוך כדי הקריאה שלו ראיתי מה שאצלך לא ראיתי‬ ‫כשאתה קראת‪ ,‬ועתה למדתי היטב‪ :‬אם מבקשים אנו להפיק הנאה‬ ‫מעבודתנו‪ ,‬עלינו להעסיק קורא מיומן שקריאתו מהנה‪ .‬אם לערוך‬ ‫תיקונים חפצנו‪ ,‬נבקש לנו קורא אטי והססן‪ .‬קרא נא בנפרד מה‬ ‫שאני חפץ לשנות בשיר הזה‪ ,‬כדי שמכתב זה לא יהיה מלא בפרטים‬ ‫משמימים‪ .‬דבר אחד חשבתי לא להשמיט ממך ומהמכתב‪ ,‬דבר שלא‬ ‫ידעתי עד כה‪ ,‬אני מודה‪ ,‬וגם עתה אני מוצא שהוא מפליא ובלתי‬ ‫ייאמן‪ .‬כולנו‪ ,‬אלה הכותבים משהו חדש‪ ,‬נכשלים תכופות יותר‬ ‫להבחין בדברים שלמדנו באופן יסודי יותר ואנחנו מרומים באופן‬ ‫אינטימי יותר במעשה הכתיבה שלנו‪ .‬אנחנו יודעים טוב יותר מה‬ ‫שנקלט באופן אטי יותר בזיכרוננו‪" .‬מה?" אתה אומר‪" ,‬אינך רואה‬ ‫שבדבריך יש סתירה? לא ייתכן כי שני הפכים הם נכונים בעת ובעונה‬ ‫אחת; כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬תגרום לכך שמה שאנו יודעים טוב יותר‪ ,‬אותו‬ ‫אנחנו בעצם יודעים טוב פחות‪ ,‬ומה שספגנו לאט יותר אנו אוצרים‬ ‫בתוכנו טוב יותר? באיזה ספינקס או תעלומה מדובר?"‪ 183‬אומר לך‪:‬‬ ‫כך קורה גם בדברים אחרים‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬ראש משפחה מתקשה‬ ‫לשים ידו על דברים שהסתיר בקפידה רבה‪ ,‬ודברים שהוטמנו עמוק‬ ‫יותר נחשפים בקושי רב יותר‪ .‬אבל כאן מדובר בדברים גשמיים‪,‬‬ ‫ולחלוטין לא לכך כיוונתי‪ .‬כדי לחסוך ממך הסברים ארוכים‪ ,‬הא לך‬ ‫‪ 1 82‬קרניאדס‪ ,‬פילוסוף מהאסכולה הסקפטית‪ ,‬עמד בראש האקדמיה באתונה‬ ‫והיה אחד משלושת הפילוסופים שבאו לרומא ב־‪ 155‬לפנה"ס‪ .‬דברי‬ ‫קאטו על קרניאדס מופיעים אצל פליניוס הזקן (תולדות הטבע‪.)7.112 ,‬‬ ‫‪ 183‬הספינקס‪ ,‬יצור מיתולוגי־מפלצתי‪ ,‬ניצב בשערי תבאי ואילץ את הבאים‬ ‫בשעריה להשיב על חידה חורצת גורלות‪ .‬רק אדיפוס השיב נכונה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫‪.indb 101‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  102‬חלק ראשון‬

‫דוגמה‪ .‬רפרפתי פעם באניוס (‪ ,)Ennius‬גם בפלאוטוס‪ ,‬בפליקס קפלה‬ ‫(‪ )Felix Capella‬ובאפוליאוס‪ .‬קראתי אותם בחופזה ובמהירות‪,‬‬ ‫והשתהיתי רק פה ושם‪ ,‬כתייר העובר בארצות ניכר‪ 184.‬תוך כדי‬ ‫רפרוף בהם קרה שהבחנתי בדברים רבים‪ ,‬שמקצתם ציטטתי‪ ,‬ומעטים‬ ‫יותר אף שיננתי לעצמי כביטויים נפוצים הזמינים לכול במרחב‬ ‫הפתוח וגם‪ ,‬כנהוג לומר‪ ,‬טמנתי אותם בהיכל הכניסה של זיכרוני‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בכל פעם שמזדמן לי לשמוע או להשמיע אותם‪ ,‬אני יודע מיד‬ ‫שהם אינם שלי‪ ,‬ושלא רומיתי באשר למקורם‪ ,‬כלומר שאמירות אלה‬ ‫— השמורות עמי — חוברו לאמיתו של דבר על ידי אדם אחר‪ .‬את‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬את פלקוס‪ ,‬את סוורינוס ואת טוליוס‪ 185,‬עם זאת‪ ,‬קראתי לא‬ ‫פעם כי אם אלפי פעמים‪ ,‬ולא בחטף אלא בעיון רב‪ ,‬והשקעתי עצמי‬ ‫בתוכם בכל נימי נפשי; בבוקר אכלתי את מה שנהגתי לעכל בערב‪,‬‬ ‫וכנער גמעתי את מה שאעמיק בו כשאזקין‪ .‬יצירות אלה התמזגו בי‬ ‫באופן אינטימי כל כך‪ ,‬עד שהתקבעו לא רק בזיכרוני אלא גם בלשד‬ ‫עצמותי‪ ,‬ונהפכו לחלק בלתי נפרד מהווייתי‪ ,‬כך שגם אם לא אעיין‬ ‫בהן עוד כל ימי חיי‪ ,‬הן עדיין ימשיכו להתקיים‪ ,‬אחוזות בשורשיהן‬ ‫בחלק האינטימי ביותר של הנפש‪ .‬לעתים אני אף שוכח את מקורן‪,‬‬ ‫מתוך כך שהתרגלתי‪ ,‬אם ניתן לומר כך‪ ,‬לשגרת השימוש וההחזקה‬ ‫המתמשכות בהן‪ ,‬ולכך שבמשך תקופה ארוכה נהגתי בהן כבשלי‪.‬‬ ‫מחמת כובד משקלן של היצירות הללו אני נוטה לשכוח מה מקורן‬ ‫ואם אין הן מושאלות‪ .‬ובכן‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬דברים מוכרים יותר גם‬ ‫מטעים יותר‪ ,‬ואם מתוך הרגל אותן יצירות שבות ועולות בזיכרון‪,‬‬ ‫במיוחד כשהנפש עסוקה וממוקדת בעניין אחר‪ ,‬או אז הן מציעות‬ ‫את עצמן לא רק כאילו הן שלי במקור‪ ,‬אלא‪ ,‬למרבה הפליאה‪ ,‬אף‬

‫‪ 1 84‬הפואנטה היא שפטררקה לא מצא לנכון להקדיש ליוצרים הללו חשיבות‬ ‫ותשומת לב במידה שהוא הקדיש לקיקרו וורגיליוס‪ ,‬המודלים הקלאסיים‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪ 185‬פלקוס הוא הוראטיוס‪ ,‬סוורינוס הוא בואטיוס (‪Anicius Manlius‬‬ ‫‪ ,)Severinus Boëthius‬מחבר הספר נחמת הפילוסופיה‪ ,‬טוליוס הוא קיקרו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 102‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪103  ,‬‬

‫כיצירות חדשות שהגיתי בעצמי זה עתה‪ .‬אבל מדוע אמרתי שתשתאה‬ ‫מדבר שבעצם תסכים עמו‪ ,‬כי בהכרח גם אתה התנסית‪ ,‬אני מנחש‪,‬‬ ‫באותו דבר עצמו? קושי לא קטן הוא לי להבחין בין הדברים הללו‪.‬‬ ‫אפולו שלנו‪ ,‬בנו הייחודי של יופיטר השמימי‪ ,‬וישוע המשיח‪ ,‬האל‬ ‫האמיתי של החוכמה‪ ,‬עדים לכך שאינני תאב ביזה כלשהי ונמנע אני‬ ‫משלל שבעליו הוא מוחו של אדם אחר‪ ,‬כפי שמדיר אני את עצמי‬ ‫מרכושו‪ .‬אם אתה מוצא בכתבי משהו שונה מכך‪ ,‬הרי שביחס לאותם‬ ‫כותבים שלא קראתי הדבר נובע מדמיון בכישרון‪ ,‬נושא שדנתי בו‬ ‫במכתב קודם שכתבתי לך;‪ 186‬במקרים אחרים‪ ,‬הדבר נובע משגיאה‬ ‫כלשהי או שכחה מצדי‪ ,‬וכזה הוא המקרה הנוכחי‪ .‬מודה אני כי יש‬ ‫בי הדחף להעשיר את חיי באמירות מושאלות ובעצות של אחרים‪,‬‬ ‫אך לא את כתיבתי‪ ,‬אלא אם כן אני מצטט ישירות את המחבר או‬ ‫מבצע בדבריו שינוי של ממש‪ .‬חיקוי מושלם מתרחש כאשר אנו‬ ‫יוצרים דבר חדש ממקורות רבים ומגוונים‪ ,‬כפי שהדבר הוא אצל‬ ‫הדבורים המפיקות דבש‪187.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬מעדיף אני הרבה יותר להיות בעל סגנון משלי‪ ,‬מחוספס‬ ‫וגס ככל שיהיה‪ ,‬אבל מותאם כגלימה לכישרוני ועשוי למידת שכלי‪,‬‬ ‫מאשר לעטות עלי סגנון של אחר‪ ,‬קישוט שאפתני שמקורו בכישרון‬ ‫גדול והוא חורג ממידותי באופן שאינו הולם את יכולותי הצנועות‪.‬‬ ‫כל תלבושת הולמת שחקן‪ ,‬אך לא כל סגנון מתאים לכותב; עליו‬ ‫ליצור ולשמר את סגנונו‪ ,‬לבל ייראה כמי שלבוש‪ ,‬באופן תמוה‪,‬‬ ‫בבגדי אחרים‪ ,‬או ייהפך לנלעג כעורב שעדת ציפורים עטות עליו‪,‬‬ ‫מבקשות להחזיר לעצמן את נוצותיהן השדודות‪ 188.‬כל אחד מאתנו‬ ‫בוודאי ניחן באופן טבעי בייחוד המשתקף בפניו ובמחוותיו‪ ,‬וכן בקולו‬ ‫ובדרך דיבורו‪ ,‬ועדיף ומוצלח יותר יהיה לטפח ייחוד זה ולעצבו‬ ‫‪ 1 86‬ראו מכתב ‪ 6‬לעיל‪ ,‬מכתבים לקרובים ‪.21.15‬‬ ‫‪ 187‬בנוגע ליצירת החיקוי המוצלח וההקבלה לדבורים‪ ,‬פטררקה מסתמך על‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪.84.3-4 ,‬‬ ‫‪ 188‬הדימוי נלקח מהוראטיוס‪ ,‬האיגרות (‪ ,)20–15 ,1.3‬במקום שהוראטיוס‬ ‫דוחק בחברו למצוא את סגנון השירה האישי שלו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 103‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  104‬חלק ראשון‬

‫מאשר לשנותו‪" .‬ולמי אתה מחשיב את עצמך?" ישאל מאן דהוא; לא‬ ‫אתה‪ ,‬רעי‪ ,‬המכיר אותי לעומק‪ ,‬אלא אחד מאלה הבוחרים לשתוק —‬ ‫השתיקה לבדה מעניקה להם הגנה וביטחון מפני המבקרים — ולשלח‬ ‫בנו חצים בלתי פוסקים‪ .‬יאזינו נא‪ ,‬די בכך שיאזינו כדי שקצפם יצא‪.‬‬ ‫אינני רואה עצמי כפי תיאורו של יובאנליס‪" :‬אך הפייטן המופלא‬ ‫שמקור כישרונו לא שכיח‪ ,‬זה שאיננו נוהג לשאוב מבאר משתפת‪,‬‬ ‫או להוציא ממטבעת הכלל שירה מדשדשת"‪ 189.‬הוא עצמו הודה‬ ‫כי אינו יכול להצביע עליו‪ ,‬על הפייטן שהוא כתב עליו‪ ,‬אלא רק‬ ‫לדמיינו‪ .‬ואין אני האחד שעליו כתב הוראטיוס‪" :‬את עקבי החופשיים‬ ‫ראשון נטעתי בקרקע בתולית"‪ 190.‬אף אינני לוקרציוס ששורר "על‬ ‫במתי פיארידות אדרך‪ ,‬לא דרכה עוד כף־רגל על הריהן!"‪ 191‬וגם‬ ‫לא ורגיליוס שתיאר "אוהב אני לשוטט בפסגות [הר פארנסוס]‬ ‫שבהן רגלי קודמי לא כבשו משעול המשתפל מעדנות אל מעיין‬ ‫קסטליה"‪192.‬‬ ‫ובכן? שמח אני ללכת בנתיב שסללו אחרים‪ ,‬אבל לא תמיד‬ ‫בעקבות שהותירו‪ .‬הייתי חפץ להשתמש בכתבי אחרים אבל לא‬ ‫בגניבה‪ ,‬אלא לבקש זאת מדי פעם‪ ,‬ואף שהדבר מותר לי‪ ,‬מעדיף‬ ‫אני להסתמך על שלי‪ .‬אוהב אני קיומם של קווי דמיון‪ ,‬לא זהויות‬ ‫מוחלטות‪ ,‬וקווי הדמיון עצמם אסור שיהיו קרובים מדי‪ ,‬כך שזוהר‬ ‫כישרונו של העוקב יבלוט‪ ,‬לא עיוורונו ודלותו‪ .‬אני מעדיף להיות‬ ‫חסר מורה דרך בכלל מאשר ללכת בעקבותיו בכל צעד ושעל‪ .‬אינני‬ ‫חפץ במורה דרך הכובש אותי אלא במי שהולך לפני‪ .‬יעקבו נא‬ ‫עיני‪ ,‬שיפוטי‪ ,‬חירותי‪ ,‬אחר מורה הדרך שלא ימנע ממני מלהניח רגל‬ ‫במקום שאחפוץ‪ ,‬ולא יאסור עלי לפסוח על דברים ולנסות כאלה‬ ‫שעדיין לא נוסו‪ ,‬ושאוכל ללכת גם בנתיבים קצרים יותר‪ .‬ואם חשקה‬ ‫‪1 89‬‬ ‫‪ 190‬‬ ‫‪ 191‬‬ ‫‪ 192‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬ז‪.56-53 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪.21 ,1.19 ,‬‬ ‫לוקרציוס‪ ,‬על טבע היקום‪ ,‬ספר ראשון‪ .927-926 ,‬הפיארידות הן‬ ‫המוזות‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪.293–292 ,3 ,‬‬

‫‪.indb 104‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪105  ,‬‬

‫נפשי ללכת בשביל מישורי יותר‪ ,‬אלך גם בו‪ ,‬ויותר לי להיחפז‪,‬‬ ‫ולעצור‪ ,‬ולסטות‪ ,‬ולחזור לנתיבי‪193.‬‬ ‫אך אני סוטה מדי מהעיקר‪ ,‬ומביא אותך לידי סטייה מיותרת‪.‬‬ ‫הנושא של היום היה האקלוגה העשירית של שיר הרועים שלי‪ ,‬שבה‬ ‫כתבתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כך‪" :‬רם נישא מכס שלטון של ֶ‬ ‫אדר"‪ 194,‬אבל‬ ‫לאחר קריאה חוזרת שמתי לב כי הדמיון לשירו של ורגיליוס רב‬ ‫מדי‪ .‬הוא הרי כתב בחלק השביעי של עבודתו האלוהית‪" :‬ומזמינו‬ ‫מכס שלטון האדר שלו"‪ 195.‬שנה נא במקום הזה וכתוב כך‪" :‬נערץ‬ ‫מכס שלטון של אדר"‪ 196.‬מאוד רציתי שכס האימפריה הרומית יהיה‬ ‫עשוי אדר‪ ,‬והרי אצל ורגיליוס הסוס ששימש להרס טרויה עשוי היה‬ ‫מאדר‪ .‬כך‪ ,‬כפי שבכתבי הקודש עץ היה הסיבה הראשונית לסבלם‬ ‫של בני אנוש‪ ,‬ולאחר מכן לתשועתם‪ 197,‬כך גם בכתבי המשוררים‬ ‫לא רק אותו סוג של עץ‪ ,‬אלא אותו סוג של אילן עצמו ישמש חומר‬ ‫לאימפריה שהחייתי ולזאת שנהרסה‪ .‬הא לך‪ ,‬זו תמצית כוונתי‪ .‬אין‬ ‫צורך בהסברים נוספים‪198.‬‬ ‫באותה אקלוגה היה כתוב דבר — ראה כמה מפתיע! — שלא‬ ‫הייתי מודע לו משום שהכרתי אותו על בוריו ולכן כשלתי בו‪ .‬אילו‬ ‫‪ 1 93‬מעניין להשוות את הצהרתו של פטררקה כאן עם האופן שבו הוא מתאר‬ ‫את טיפוסו על הר ונטו במכתב ‪ 3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 194‬במקור‪.”solio sublimis acerno“ :‬‬ ‫‪ — ”solioque invitat acerno“ 195‬פטררקה טעה‪ :‬הציטוט הוא מהחלק השמיני‬ ‫של הספר‪.‬‬ ‫‪”e sede verendus acerna“ 196‬‬ ‫‪ 197‬העץ שהוביל לסבלם של בני האדם הוא כמובן עץ הדעת‪ ,‬שממנו אכלו‬ ‫אדם וחוה‪ .‬העץ האחראי לישועה הוא זה שעליו נצלב ישוע‪.‬‬ ‫‪ 198‬פטררקה רצה לשנות את המשפט תוך שימור שם התואר ‪( acernus‬עשוי‬ ‫מעץ אדר)‪ .‬המשפט מתייחס לכס המלכות של אוואנדר (ראו הערה‬ ‫‪ .)78‬פטררקה אהב את הרעיון של כס מלכות רומי העשוי מאותו חומר‬ ‫שממנו נבנה הסוס הטרויאני (על פי ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שני‪,)112 ,‬‬ ‫זה שהמיט על טרויה את חורבנה והוביל לייסוד רומא על ידי איניאס‬ ‫ופליטים טרויאנים אחרים‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 105‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  106‬חלק ראשון‬

‫ידעתי אותו פחות‪ ,‬לא הייתי נכשל בו‪ .‬ולא בדמיון למשהו אחר‪,‬‬ ‫אלא בזהות מוחלטת מדובר כאן‪ .‬אבל זה אכן קורה לי‪ ,‬בדומה למי‬ ‫שעיניו פקוחות והוא אינו מבחין בחברו הניצב לפניו‪ .‬כתוב כך‪:‬‬ ‫"האם יש משהו שהוא למעלה מיכולתם של שירים להשיג?"‪199‬‬ ‫כשחושי שבו אלי הבחנתי שסוף השורה איננו שלי‪ .‬היססתי לרגע;‬ ‫חככתי בדעתי של מי הוא יכול להיות‪ ,‬בדיוק משום‪ ,‬כפי שאמרתי‪,‬‬ ‫שכבר הנחתי בשכלי כי סוף השורה הוא שלי‪ .‬לבסוף גיליתי כי‬ ‫הוא שייך לחלק השביעי של המטמורפוזות של אובידיוס‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫שנה נא באופן דומה גם כאן וכתוב כך‪" :‬מה ישווה לכוחה של‬ ‫השירה?"‪ 200‬אינני סבור כי שורה זאת חלשה יותר במילים או‬ ‫ברעיון‪ .‬תהא זאת שורת הטקסט שלנו; גם אם עליה להיכתב כפי‬ ‫שתיקנו‪ ,‬שלנו היא‪ .‬תשוב נא האחרת אל אובידיוס אדונה; אותה אילו‬ ‫רציתי לא הייתי מסוגל לגזול ממנו‪ ,‬ואילו מסוגל הייתי‪ ,‬לא הייתי‬ ‫רוצה‪201.‬‬ ‫לא נעלם ממני כי משוררים עתיקים מסוימים‪ ,‬וורגיליוס יותר‬ ‫מכולם‪ ,‬שילבו בעבודותיהם אינספור שורות לא רק בתרגמם מיוונית‬ ‫ללטינית — כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬במקום שוורגיליוס מתפאר שחטף את האלה‬ ‫מידי הרקולס‪ — 202‬אלא העבירו קטעים מיצירות אחרות לשלהם‪.‬‬ ‫ברי כי הדבר לא נעשה מתוך בורות — היא לא הייתה מאפשרת‬ ‫לוורגיליוס לשלב כל כך הרבה פרטים חשובים שנלקחו מיצירה‬ ‫כזאת או אחרת — ולא מתוך כוונה לגנוב‪ ,‬אלא מתוך השאיפה‬ ‫להתחרות‪ .‬ועדיין‪ ,‬או שהייתה לו חירות גדולה יותר משלי או‬ ‫מנטליות אחרת‪ .‬ודאי שגם אני אתיר לעצמי להשתמש ביצירות של‬

‫‪”Quid enim non carmina possunt“ 1 99‬‬ ‫‪”Quid enim vim carmines equet“ 200‬‬

‫‪ 2 01‬מדובר באובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר שביעי‪.167 ,‬‬ ‫‪ 202‬ליתר דיוק‪ ,‬להאשמה שהוטחה בו על שגנב ביטוי מהומרוס ענה ורגיליוס‬ ‫כי הדבר קשה באותה מידה כמו לגנוב אלה מידי הרקולס‪ .‬כך על פי חיי‬ ‫ורגיליוס מאת דונטוס (‪.)46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 106‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪107  ,‬‬

‫אחרים‪ ,‬אם הנסיבות ידחפוני לכך‪ ,‬אבל לא כדי להתהדר‪ .‬אם אעשה‬ ‫דבר כזה‪ ,‬מבלי שאהיה מודע לכך‪ ,‬אנא הבא אותו לידיעתי‪ :‬ברצון‬ ‫אודה שפעלתי בתום לב‪ ,‬ובלא ידיעה‪ ,‬ואשיב את שחטפתי‪ .‬כאלה הן‬ ‫שתי השורות שדנתי בהן‪ .‬אם יכול אתה להבחין במקרים נוספים‪ ,‬או‬ ‫שתתקנם על פי שיקול דעתך‪ ,‬או שבאורח חברי התרע לי על כך‪ .‬כי‬ ‫אין דבר מבורך יותר שאתה או מישהו מחברי יכולים לעשות מאשר‬ ‫להיות בעלי רוח נכונה ואמיצה בתקנכם אותי‪ .‬דבר אינו רצוי יותר‬ ‫ממתיחת ביקורת על התנהגותי‪ .‬בנפש חפצה נכון אני לשנות את‬ ‫סגנוני ואת חיי לא רק בהתאם לקולות חברי אלא גם עקב נביחות‬ ‫יריבים‪ ,‬אם רק אבחין באיזשהו ניצוץ של אמת בתוך חשכת קנאתם‪.‬‬ ‫חייה באושר וזכור אותי‪ .‬היֵ ה שלום‪.‬‬

‫‪ .8‬אל מרקוס טוליוס קיקרו )‪fam. 24.3‬‬

‫‪203(Ad‬‬

‫פרנצ'סקו מברך את קיקרו שלו‪ .‬את מכתביך‪ ,‬שאחריהם תרתי בעמל‬ ‫רב תקופה ארוכה ומצאתים במקום הבלתי צפוי ביותר‪ ,‬קראתי‬ ‫בתשוקה עזה‪ .‬האזנתי לך‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬מדבר הרבה‪ ,‬מקונן רבות‪,‬‬ ‫משנה דעתך בנושאים רבים‪ ,‬ואף שכבר מזמן ידעתי איזה מורה‬ ‫היית לאחרים‪ ,‬רק עתה הבנתי איזה מורה היית לך עצמך‪ .‬בתמורה‪,‬‬ ‫האזן נא באשר הנך לדבר האחד הזה‪ ,‬שאיננו עצה אלא קובלנה‬ ‫שמקורה באהבת אמת‪ ,‬קובלנה שאחד מהבאים אחריך והנאמנים‬ ‫לשמך מפנה אליך כשהוא דומע‪ .‬הו‪ ,‬נפש אומללה תמיד וחרדה‪ ,‬או‬

‫‪ 203‬המכתב הוא מ־‪ 16‬ביוני ‪ ,1345‬כמצוין בסופו‪ ,‬והוא נכתב‪ ,‬כמשתמע‬ ‫ממנו‪ ,‬לאחר שפטררקה גילה את כתב היד של מכתבי קיקרו לאטיקוס‪,‬‬ ‫ברוטוס וקווינטוס‪ ,‬בספרייה (‪ )Biblioteca capitolare‬שבקתדרלה של‬ ‫ורונה‪ .‬במכתב מגיב פטררקה לאשר נגלה לו על קיקרו מתוך קריאת‬ ‫המכתבים‪ ,‬ואשר נבדל מהתדמית שהייתה חקוקה בתודעתו של המשורר‬ ‫המעריץ‪ .‬להרחבה נוספת ראו את הדיון בעניין במבוא‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 107‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  108‬חלק ראשון‬

‫אם להיזכר במילותיך‪" :‬מט ליפול וממיט אסון שכמותך"‪ 204,‬מדוע‬ ‫חפצת בכל אותן מחלוקות ומריבות חסרות תכלית? מדוע נטשת את‬ ‫רווחת הפנאי המתאימה לגילך‪ ,‬לעיסוקך ולאחריתך? איזה זוהר שווא‬ ‫של תהילה הטיל אותך‪ ,‬איש זקן‪ ,‬למלחמות של צעירים‪ ,‬ובסופה‬ ‫של סדרת האסונות המיט עליך מוות שאיננו ראוי לפילוסופים?‪205‬‬ ‫אבוי‪ ,‬התעלמת מעצת אחיך‪ 206‬ומן ההנחיות המועילות שלך עצמך‪.‬‬ ‫כעובר אורח לילי הנושא מנורה בחשיכה הראית להולכים אחריך‬ ‫את הנתיב שאתה עצמך נפלת בו באורח כה אומלל‪ .‬אני פוסח‬ ‫על אזכור דיוניסיוס‪ ,‬נמנע מלהזכיר את אחיך ואחיינך‪ ,‬נמנע גם‪,‬‬ ‫אם תרצה‪ ,‬מלהזכיר את דולבלה (‪ — )Dolabella‬אנשים שעתים‬ ‫רוממת בשבחים השמיימה‪ ,‬ולעתים במפתיע ריסקת בקללות‪ :‬על‬ ‫כל המעשים האלה ניתן אולי למחול‪ 207.‬אני גם פוסח על יוליוס‬ ‫קיסר שסלחנותו המוכחת עצמה הייתה מפלט לתוקפיו‪ 208.‬ומלבד‬

‫‪2 04‬‬ ‫‪ 205‬‬

‫‪ 206‬‬ ‫‪ 207‬‬

‫‪ 208‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫הציטוט הוא מתוך מכתב לאוקטביאנוס מאת פסאודו־קיקרו (‪.)6‬‬ ‫קיקרו הביע לא אחת את רצונו ליהנות‪ ,‬לאחר תום הקריירה הפוליטית‬ ‫שלו‪ ,‬מ"זמן פנוי ויוקרה" (‪ ,)Otium cum dignitate‬אבל משנרצח‬ ‫יוליוס קיסר חזר לפעילות פוליטית והוא בן שישים‪ .‬התנגדותו העזה‬ ‫למרקוס אנטוניוס הביאה למותו (‪ 43‬לפנה"ס) עת שניסה להימלט‬ ‫ליוון‪.‬‬ ‫עצתו של קווינטוס קיקרו לאחיו‪ ,‬ללמוד מנפילתם של אישים רבי עוצמה‬ ‫ולהימנע מיריבויות מסוכנות‪ .‬על כך מעיד קיקרו בעל הנואם‪.3.13 ,‬‬ ‫דיוניסיוס היה עבד מלומד ששימש מורה למרקוס‪ ,‬בנו של קיקרו‪ .‬מכתבי‬ ‫קיקרו מעידים על עליות ומורדות ביחסיו עם דיוניסיוס‪ ,‬וכן על יחסיו של‬ ‫קיקרו עם אחיו ואחיינו‪ ,‬ששניהם נקראו קווינטוס‪ ,‬ועם קורנליוס דולבלה‪,‬‬ ‫בן בריתו של מרקוס אנטוניוס‪ ,‬שאותו תקף קיקרו בנאומיו‪ ,‬אך במכתביו‬ ‫קודם לכך הפגין אליו יחס חיובי‪.‬‬ ‫יוליוס קיסר נודע ב־‪ clementia‬שלו‪ ,‬יכולתו לסלוח או לא לנטור טינה‬ ‫ליריבי עבר‪ .‬יחסיו של קיקרו עמו ידעו עליות ומורדות מאז כיהנו שניהם‬ ‫כקונסולים ברומא (‪ 63‬לפנה"ס)‪ .‬בין היתר תמך קיקרו בפומפיוס יריבו‬ ‫של קיסר ומשזה הובס בידי קיסר דחה קיקרו את הצעת המנצח לחבור‬ ‫אליו‪.‬‬

‫‪.indb 108‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪109  ,‬‬

‫זאת אינני אומר דבר על פומפיוס הגדול‪ ,‬שיחד אתו יכול היית‪,‬‬ ‫מתוקף ִ‬ ‫הקרבה שביניכם‪ 209,‬לעשות כל שהיית מוצא לנכון‪ .‬אבל‬ ‫איזה שיגעון הביא אותך להתנגש באנטוניוס? אהבת הרפובליקה‪,‬‬ ‫אני מאמין‪ ,‬זאת שהודית כי נהרסה כבר עד היסוד‪ .‬אם אמון טהור‬ ‫הקרבה הזאת לאוגוסטוס? מה תשיב‬ ‫או חירות הניעו אותך‪ ,‬מה לך ִ‬ ‫לברוטוס שלך? הוא אומר‪" :‬אם מצדד אתה באוקטביוס‪ ,‬אין אתה‬ ‫נמלט מעריץ‪ ,‬אלא תר אחר עריץ שהוא ידידותי יותר"‪ 210.‬נותרה‬ ‫עדיין‪ ,‬קיקרו האומלל‪ ,‬שגיאתך האחרונה‪ ,‬שדיברת סרה במי ששיבחת‬ ‫כל כך‪ ,‬ולא מפני שגרם לך רעה אלא כיוון שלא פעל נגד חורשי‬ ‫רעתך‪ .‬אני כואב את שעלה בגורלך‪ ,‬ידידי‪ ,‬ואני מלא בושה וצער‬ ‫על שגיאותיך‪ ,‬וכמו ברוטוס "אינני בוטח כלל וכלל באותן אמנויות‬ ‫שבהן היית כל כך מיומן"‪ 211.‬אכן‪ ,‬מה הטעם ללמד אחרים? מה‬ ‫התועלת בדיבור‪ ,‬במילים נהדרות תמיד‪ ,‬על הסגולות הטובות‪ ,‬אם‬ ‫אתה את עצמך אינך שומע? כמה עדיף היה‪ ,‬במיוחד לפילוסוף‪,‬‬ ‫להזדקן במקום כפרי רוגע‪ ,‬להגות בחיי נצח‪ ,‬כפי שאתה עצמך כותב‬ ‫היכן שהוא‪ 212,‬ולא לחשוב על חיינו חסרי החשיבות; מבלי להחזיק‬ ‫בסמלים של שררה‪ 213,‬בלא לשאוף לתהלוכות ניצחון‪ ,‬ללא נוכחות‬ ‫‪ 209‬‬

‫‪ 210‬‬ ‫‪ 211‬‬ ‫‪ 212‬‬ ‫‪ 213‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫יחסיו הקרובים של קיקרו עם פומפיוס הניעו אותו לחשוב‪ ,‬כך עולה‬ ‫ממכתביו‪ ,‬שיוכל לתווך ולגשר בינו ליריבו יוליוס קיסר כדי למנוע את‬ ‫פרוץ מלחמת האזרחים בין השניים‪ .‬הדבר לא עלה בידו‪.‬‬ ‫הציטוט הוא מתוך אחד ממכתביו של ברוטוס לקיקרו‪ ,‬שנשמר באוסף‬ ‫מכתביו של קיקרו‪ ,‬מכתבים לברוטוס‪.25.7 )1.16.7( ,‬‬ ‫גם ציטוט זה מתוך מכתב של ברוטוס‪ ,‬מכתבים לברוטוס‪)1.17.5( ,‬‬ ‫‪.26.5‬‬ ‫הדהוד לדבריו של קיקרו לאטיקוס רעו‪ ,‬מכתבים לאטיקוס‪)10.8.8( ,‬‬ ‫‪.199.8‬‬ ‫במקור כתוב ‪ .fasces‬אלה היו מעין אגודות זרדים שנשאו הליקטורים‬ ‫שהתלוו לקונסולים ברומא העתיקה‪ .‬כשהקונסולים היו מחוץ לעיר‬ ‫התנוסס להב גרזן בראש כל אגודה כזאת‪ ,‬והוא הוסר כאשר הקונסולים‬ ‫שהו בעיר‪ .‬אגודות אלה סימלו את סמכותם החוקית של נושאי המשרה‬ ‫הגבוהה ביותר ברפובליקה הרומית‪.‬‬

‫‪.indb 109‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  110‬חלק ראשון‬ ‫יוהרתך‪214.‬‬

‫אך כל אלה אך לשווא‪.‬‬

‫של קטילינה כלשהו המנפח את‬ ‫היֵ ה שלום לנצח‪ ,‬קיקרו שלי‪.‬‬ ‫מארץ החיים‪ ,‬בגדה הימנית של האדיג'ה (‪,)Adige‬‬ ‫בעיר ורונה באיטליה שמעבר לנהר הפו‪,‬‬ ‫ב־‪ 16‬ליוני של השנה ה־‪ 1345‬ללידתו של האל שלא ידעת‪.‬‬

‫‪ .9‬אל אותו נמען )‪fam. 24.4‬‬

‫‪215(Ad‬‬

‫פרנצ'סקו מברך את קיקרו שלו‪ .‬אם מכתבי הקודם פגע בך — הרי‬ ‫יש אמת‪ ,‬כפי שאתה עצמך נוהג לומר‪ ,‬במה שמקורבך אומר בהאשה‬ ‫מאנדרוס‪" :‬פייסנות יוצרת ידידים‪ ,‬האמת משניאה"‪ 216.‬האזן למה‬ ‫שישכך חלקית את רוחך הפגועה‪ ,‬לבל תהיה האמת תמיד מקור‬ ‫לשנאה‪ ,‬כי מתמלאים אנו חרון עקב ביקורות אמיתיות‪ ,‬אך מתמוגגים‬ ‫משבחי אמת‪ .‬אתה קיקרו‪ ,‬הרשה לי לומר‪ ,‬חיית כאדם‪ ,‬דיברת‬ ‫כנואם וכתבת כפילוסוף‪ .‬על חייך מתחתי ביקורתי‪ ,‬לא על גאונותך‬ ‫ושפתך‪ ,‬כי מתפעל אני מהראשונה ומוכה תדהמה מהאחרונה‪ .‬חייך‪,‬‬ ‫אני מוצא‪ ,‬אינם חסרים דבר אלא יציבות‪ ,‬התשוקה לרוגע המחויבת‬ ‫מן העיסוק בפילוסופיה‪ ,‬וההימנעות ממעורבות במלחמות אזרחים‬ ‫‪ 2 14‬הסנטור לוקיוס סרגיוס קטילינה קשר קשר לתפיסת השלטון ברומא‬ ‫(‪ 63‬לפנה"ס)‪ .‬הקשר נחשף וסוכל על ידי קיקרו‪ ,‬והקושרים הוצאו‬ ‫להורג‪ .‬ייתכן שפטררקה מכוון לנאומים המפורסמים נגד קטילינה שנשא‬ ‫קיקרו בסנאט‪ ,‬ובהם חשף את הקשר וזכה בתהילת עולם ובתואר "אבי‬ ‫המולדת"‪.‬‬ ‫‪ 215‬גם מכתב זה חובר ב־‪ ,1345‬חודשים אחדים מאוחר יותר מקודמו‪ .‬זהו‬ ‫מכתב המשך והשלמה של קודמו‪ ,‬והוא מעיד גם על היכרותו של‬ ‫פטררקה עם עבודותיו של קיקרו‪ ,‬תשוקתו הספרותית אליהן ומודעותו‬ ‫בנוגע לאלה מהן שעדיין לא התגלו‪.‬‬ ‫האמרה הוא במחזה של טרנטיוס (האשה מאנדרוס‪ ,68 ,‬עמ' ‪,)30‬‬ ‫‪ 216‬מקור ִ‬ ‫וקיקרו‪ ,‬בדיאלוג על הידידות (‪ ,)89‬שם אותה בפיו של לאיליוס (‪)Laelius‬‬ ‫המכנה את טרנטיוס "מקורבי" (‪.)familiaris meus‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 110‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪111  ,‬‬

‫משאבדה החירות והרפובליקה נקברה והוספדה‪ .‬ראה כיצד אני נוהג‬ ‫בך אחרת מאשר נהגת אתה באפיקורוס בעבודותיך הרבות‪ ,‬אך באופן‬ ‫בוטה במיוחד בספר על תכליות הטוב והרע‪ .‬בכל מקום בחיבור אתה‬ ‫משלים עם אורח חייו‪ ,‬אך לועג לשכלו‪ 217.‬אני אינני לועג לך כלל‬ ‫וכלל‪ ,‬ומפגין חמלה כלפי חייך‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬מברך אני אותך על‬ ‫כישרונך ורהיטותך‪ .‬הו‪ ,‬אב עליון של הרהיטות הרומית‪ ,‬ולא רק אני‬ ‫אלא כולנו מודים לך‪ ,‬כל המתהדרים בפרחי השפה הלטינית‪ .‬אנו‬ ‫משקים את שדותינו במימי מעיינותיך; מודים ומתוודים שהנהגתך‬ ‫מובילה אותנו‪ ,‬שמסתייעים אנו בשיפוטך‪ ,‬מוארים באור גאוניותך‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬כנהוג לומר‪ ,‬בהשראתך רכשנו לעצמנו את מיומנות הכתיבה‬ ‫ועקרונותיה — עד כמה שהצלחנו‪ .‬ועוד גאון נוסף אליך‪ ,‬בתחום‬ ‫השירה‪ 218.‬הצורך הרי הכתיב שנלך בעקבות מורה דרך אחד בדרכים‬ ‫המשוחררות מקשיים של כתיבת פרוזה ומורה דרך אחר בדרכים‬ ‫הצרות ומוגבלות יותר של השירה‪ .‬מעריצים אנו הן את כותב הפרוזה‬ ‫והן את המשורר‪ ,‬כי‪ ,‬במחילה משניכם‪ ,‬אף אחד מכם לא הספיק‬ ‫לשני התחומים‪ :‬אחד לא יכול להשתוות אל זולתו במימיו שלו‪ ,‬כפי‬ ‫שזולתו לא השתווה אליו בזרמו הצר‪ .‬אולי אינני הראשון לומר זאת‪,‬‬ ‫אף שחשתי בכך בבירור‪ ,‬אך עוד לפני זמני‪ ,‬אישיות דגולה‪ ,‬אנאוס‬ ‫סנקה מקורדובה‪ ,‬כתב או שאל את האמירה מאחרים; טירוף מלחמות‬ ‫האזרחים‪ ,‬ולא הבדלי הגיל ביניכם‪ ,‬מנע ממנו לפוגשך‪ ,‬כפי שהוא‬ ‫עצמו קונן‪ 219.‬הוא יכול היה לראותך‪ ,‬אבל לא ראה‪ ,‬אף על פי שהיה‬ ‫מעריץ נלהב של עבודותיך ושל הגאון השני שציינו‪ .‬לדעתו‪ ,‬כל‬ ‫אחד משניכם מוגבל כפי שהוא לגבולות הרהיטות שלו ומצוּ וה לקבל‬ ‫את עליונות עמיתו בשאר הדברים‪ .‬אבל אתה כבר מתענה מציפייה;‬ ‫מתאווה אתה לדעת מי הוא אותו מורה דרך‪ .‬יודע אתה את האיש‪,‬‬ ‫‪ 2 17‬בחלק השני של חיבור זה מרבה קיקרו לבקר את אפיקורוס על הפער בין‬ ‫אורח חייו הסגפני להשקפת העולם שהגה‪ ,‬המתמקדת במיקסוּ ם העונג‪.‬‬ ‫‪ 218‬הכוונה היא לוורגיליוס‪.‬‬ ‫‪ 219‬אין מדובר בפילוסוף הידוע כי אם באביו (‪Lucius Annaeus Seneca, c.‬‬ ‫‪.)54 BC – c. 39 AD‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 111‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  112‬חלק ראשון‬

‫אם רק תזכור את שמו‪ :‬פובליוס ורגיליוס מארו‪ ,‬אזרח מנטובה‪ ,‬שעל‬ ‫אודותיו ניבאת גדולות ונצורות‪ .‬אנו קוראים כי הוכית פליאה מעבודת‬ ‫נעורים קטנה שלו ושאלת לשם המחבר; אתה‪ ,‬שהיית כבר בא בימים‪,‬‬ ‫הבחנת בו עוד בהיותו עול ימים‪ ,‬שאבת הנאה‪ ,‬וממעיין הרהיטות‬ ‫הבלתי נדלית שלך חלקת לו שבח‪ ,‬מעורב אמנם במחמאה לעצמך‪,‬‬ ‫אך עדיין כן‪ ,‬מקסים ונהדר‪ .‬כינית אותו‪" :‬התקווה האחרת של רומא‬ ‫הגדולה"‪ 220.‬לשמוע זאת מפיך שימח אותו והוטמע כל כך בזיכרונו‬ ‫עד שכעבור עשרים שנה‪ ,‬הרבה אחרי שכבר נפטרת מהעולם הזה‪,‬‬ ‫הוא הכניס את המילים‪ ,‬כפי שנאמרו‪ ,‬לעבודתו האלוהית‪ ,‬ואילו ניתן‬ ‫לך לראות עבודה זאת‪ ,‬היית מתמוגג מכך שהקדמת לחוש באופן‬ ‫ודאי כבר מהפריחה הראשונית את הפרי שיבשיל בעתיד‪ ,‬ואף היית‬ ‫מברך את המוזות הלטיניות על אחת מהשתיים‪ :‬או שהשאירו את‬ ‫הניצחון על המוזות היווניות מוטל בספק‪ ,‬או שהשיגו ניצחון ודאי‬ ‫עליהן‪ .‬הסופרים השונים חלוקים בנדון‪ ,‬אבל אם מתוך ספריך יודע‬ ‫אני את נפשך‪ ,‬שאותה אני מכיר כמו ביליתי את חיי עמך‪ ,‬אני בטוח‬ ‫כי בוחר היית בעמדה השנייה‪ ,‬וכפי שהענקת ללטיום את הניצחון‬ ‫באמנות הנאום‪ ,‬כך היית מעניק לה אותו באמנות השירה ומצווה‬ ‫על האיליאדה לסגת מפני אינאיס‪ ,‬דבר שפרופרטיוס לא חשש לומר‬ ‫כשעבודתו של ורגיליוס הייתה עוד בתחילתה‪ .‬כי כאשר העמיק‬ ‫חשוב ביסודות השירה‪ ,‬הוא ביטא בגלוי את מה שחש וקיווה בשורות‬ ‫הבאות‪" :‬פנו דרך סופרים רומיים‪ ,‬פנו דרך יוונים; דבר גדול יותר‬ ‫מהאיליאדה נולד"‪221.‬‬ ‫‪ 2 20‬הסיפור מופיע אצל סרוויוס‪ ,‬בפירוש לאקלוגות של ורגיליוס‪ .6.11 ,‬על‬ ‫פיו נכח קיקרו באירוע שבו הוקראה האקלוגה השישית של ורגיליוס ואהב‬ ‫כל כך את ששמע עד שהחמיא למשורר במילים‪" :‬התקווה האחרת של‬ ‫רומא הגדולה" — “‪ .”Magnae spes altera Romae‬בביטוי הזה השתמש‬ ‫ורגיליוס עצמו‪ ,‬ביצירתו אינאיס‪ ,‬בתארו את אסקניוס בנו של איניאס‪.‬‬ ‫‪ 221‬פרופרטיוס (‪ 50 ,Propertius‬לפנה"ס לערך‪ 15-‬לפנה"ס)‪ ,‬מהלל את‬ ‫האינאיס באלגיות שלו (‪ ,)66–61 ,2.34‬והציטוט הוא משורות ‪66-65‬‬ ‫שם‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 112‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪113  ,‬‬

‫זה באשר למורה הדרך האחר של הרהיטות הלטינית ו"התקווה‬ ‫האחרת של רומא הגדולה"‪ .‬אני חוזר עתה אליך‪ .‬שמעת מה אני‬ ‫חש בנוגע לחייך ולכישרונך‪ .‬האם מצפה אתה לשמוע על אודות‬ ‫ספריך‪ ,‬ומה עלה בגורלם? כיצד הם התקבלו בציבור הרחב או על‬ ‫ידי המלומדים? ספרים מפורסמים אחדים השתמרו‪ ,‬אך בקושי ניתן‬ ‫למנותם‪ ,‬שלא לומר לקוראם בשטף‪ .‬עבודותיך נודעות לתהילה ושמך‬ ‫הגדול נישא בפי כול‪ ,‬אך נדירים הם הלמדנים העוסקים בך‪ .‬ייתכן כי‬ ‫ההידרדרות הכללית בזמנים אלה אשמה בכך‪ ,‬או אולי הדלות ונרפות‬ ‫הדעת באשר היא‪ ,‬או מה שסביר יותר בעיני‪ ,‬האשם הוא בחמדנות‬ ‫הדוחפת את הנפש לכיוון אחר בתכלית‪ .‬וכך אחדים מספריך‪ ,‬אם‬ ‫אינני טועה‪ ,‬אבדו לנו‪ ,‬אנו שעודנו בחיים‪ ,‬ואינני יודע אם אי פעם‬ ‫ניתן יהיה להשיגם‪ :‬גדול הוא כאבי‪ ,‬חרפה קשה היא לתקופתנו‪,‬‬ ‫ופגיעה קשה גם בדורות הבאים‪ .‬כאילו אין זה מביש מספיק להזניח‬ ‫את כישרונותינו כך שהדור הבא לא ייהנה מפירותיו‪ ,‬גם השחתנו את‬ ‫פירות פועלך בהזנחתנו האכזרית והבלתי נסלחת‪ .‬מה שאני מקונן‬ ‫עליו בנוגע לעבודותיך‪ ,‬אירע גם לספריהם של אישים מפורסמים‬ ‫רבים‪ .‬אבל כיוון שהדיון עתה הוא על ספריך‪ ,‬הנה שמות אלה‬ ‫שאובדנם בולט ביותר‪ :‬על המדינה‪ ,‬על ענייני משק הבית‪ ,‬על ענייני‬ ‫מלחמה‪ ,‬על שבחי הפילוסופיה‪ ,‬על הנחמה‪ ,‬על התהילה‪ ,‬אם כי‬ ‫בנוגע לאחרונות מקננת בי תקווה מסויגת יותר מאשר יאוש ודאי‪222.‬‬ ‫וגם הספרים ששרדו‪ ,‬חלקים גדולים מהם אבדו‪ .‬כמו לאחר ניצחון‬ ‫בקרב אדיר נגד השכחה והחידלון‪ ,‬עלינו להתאבל לא רק על אלה‬ ‫שנהרגו אלא גם על קטועי הגפיים והנעדרים מקרבנו‪ .‬אנו סובלים‬ ‫מכך ברבים מספריך‪ ,‬אבל יותר מכול בספריך על הנואם‪ ,‬הספרים‬

‫‪ 222‬אלה שמות הספרים במקור‪De republica, De re familiari, De re :‬‬ ‫‪ .militari, De laude philosophiae, De consolatione, De gloria‬ספרים‬

‫אלה מוזכרים אצל סופרים עתיקים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קטעים מסוימים‬ ‫או פסקאות אחדות מהספרים שאבדו מצוטטים אצל אחדים מהסופרים‬ ‫העתיקים‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 113‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  114‬חלק ראשון‬

‫האקדמיים והחוקים‪ ,‬שהגיעו אלינו כל כך מקוטעים ומעוותים עד‬ ‫שכמעט עדיף היה שיאבדו‪223.‬‬ ‫בוודאי תרצה לשמוע לסיום על מצבה של העיר רומא והמדינה‬ ‫הרומית‪ ,‬על מראה של המולדת‪ ,‬שלום אזרחיה‪ ,‬מי אחראי על ניהול‬ ‫העניינים החשובים בעיר ובידי מי נתונות מוסרות האימפריה ועל‬ ‫פי איזו מדיניות היא מתנהלת; האם הדנובה והגנגס‪ ,‬האברו‪ ,‬הנילוס‬ ‫והדון הם גבולותינו או שמא‪ ,‬כדברי ידידך איש מנטובה‪ ,‬קם אדם‬ ‫אשר "כבוד מלכותו ישתרע מן הים עד שיא־כוכבי־שחק"‪ ,‬וגם "הוא‬ ‫בשבטהו יכניע הדים וערי־גרמנטים"‪ 224.‬אני משער שתאזין בשקיקה‬ ‫יתרה לחדשות האלה ולשכמותן‪ .‬אני למד זאת ממסירותך ואהבתך‬ ‫המפורסמת כל כך למולדת שהביאה לאובדנך‪ .‬מהצד האחר‪ ,‬עדיף‬ ‫שלא לומר דבר‪ .‬האמן לי קיקרו‪ ,‬אילו היית שומע מה מצב העניינים‬ ‫אצלנו‪ ,‬בין ששרוי אתה בחלק מהשמים ובין שאתה בשאול‪ ,‬דמעות‬ ‫היו פורצות מעיניך‪.‬‬ ‫היֵ ה שלום לנצח‬ ‫מארץ החיים‪,‬‬ ‫בגדה השמאלית של הרון בגאליה שמעבר לאלפים‪225,‬‬ ‫ב־‪ 19‬בדצמבר באותה שנה‪.‬‬

‫‪ 2 23‬אלה שמות הספרים במקור‪.De oratore, Academica, De legibus :‬‬ ‫הדיווח של פטררקה אכן משקף את מצב הספרים הללו לאמיתו‪.‬‬ ‫‪ 224‬הציטוטים מתוך ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪ ,287 ,‬וספר שישי‪,‬‬ ‫‪ ,795–794‬ובהם מובע חזון גדולתו של אוגוסטוס‪ .‬הנהרות המצוינים‬ ‫בטקסט סימנו את גבולות "העולם המיושב" על פי תודעתם של אנשי‬ ‫העולם הרומי‪.‬‬ ‫‪ 225‬פטררקה כותב את המכתב מהעיר אביניון (‪ (Avignon‬שבדרום צרפת‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 114‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫חלק שני‬

‫מחשבותי)‬ ‫ַ‬ ‫מתוך הסוד (על מאבקן הסודי של‬ ‫(‪)De secreto conflictu curarum mearum‬‬

‫פתח דבר (פרולוג); ספר ג‬ ‫מלטינית‪ :‬אברהם ארואטי‬

‫היצירה הסוד היא דיאלוג בדיוני בין פטררקה ("פרנציסקוס") למורו‬ ‫הרוחני‪ ,‬אוגוסטינוס הקדוש ("אוגוסטינוס")‪ ,‬שחי כמעט אלף שנה‬ ‫לפניו‪ .‬פטררקה כתב את הדיאלוג ככל הנראה בשנים ‪,1353–1347‬‬ ‫ולטענתו הוא לא התכוון לפרסמו מעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חבריו של‬ ‫פטררקה‪ ,‬בהם בוקאצ'ו‪ ,‬ידעו על קיומו של הדיאלוג‪ ,‬ולאחר מותו‬ ‫הוא הועתק והופץ על ידי חוג מעריציו בערי צפון איטליה‪ .‬הדיאלוג‬ ‫נמשך שלושה ימים ובמהלכו מנסה אוגוסטינוס לסייע לפרנציסקוס‬ ‫לפתור את המשבר שממנו סבל באותה עת‪ ,‬בין היתר באמצעות‬ ‫הניסיון לשכנעו להתגבר על תשוקותיו הארציות — בראשן תשוקתו‬ ‫לאהובתו לאורה ולתהילה השירית המגולמת בעץ הדפנה (הלאורו‬ ‫באיטלקית)‪ .‬שכנועיו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לא בהכרח עולים בהצלחה‪ ,‬והדיאלוג‬ ‫מסתיים ללא הכרעה חד משמעית‪ .‬לצד האופן שבו מתגלמים בדיאלוג‬ ‫המתחים בין הקלאסיקה לנצרות ובין האידיאל הסטואי של השליטה‬ ‫בתשוקות להכרה בתלות האנושית הבלתי נמנעת בתשוקה וברגש‪,‬‬ ‫הסוד מהווה גם את אחת הדוגמאות הראשונות והמרכזיות לצמיחת‬ ‫הז'אנר האוטוביוגרפי בשלהי ימי הביניים‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 115‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  116‬חלק שני‬

‫במבחר זה מתורגמים הפרולוג ליצירה‪ ,‬שבו הגבירה אמת מופיעה‬ ‫לפני פטררקה כשהיא מלווה בדמותו של אוגוסטינוס‪ ,‬והספר השלישי‬ ‫והאחרון‪ ,‬שבו מתנהל הוויכוח הנוקב בין השניים בנוגע לתועלת‬ ‫שבתשוקות‪1.‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫ ‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫תרגום הטקסט וחלוקתו לפרקים ולסעיפים נעשו על פי הסדרה הדו־לשונית‬ ‫‪ The I Tatti Renaissance Library‬בהוצאת אוניברסיטת הרווארד‪:‬‬ ‫‪Francesco Petrarca, My Secret Book, ed. and trans. by Nicholas‬‬ ‫‪Mann, Cambridge, MA: Harvard University Press, 2016.‬‬

‫‪.indb 116‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪117  ,‬‬

‫פתח דבר (פרולוג)‬ ‫א‬ ‫(‪ )1‬זה לא כבר‪ ,‬שעה שאחזתני פליאה והרהרתי כבפעמים רבות כיצד‬ ‫נכנסתי אל החיים האלה וכיצד אצא מהם‪ ,‬קרה שלא נפלה עלי‬ ‫שינה‪ ,‬אשר ברגיל נופלת על נפשות דווּ יות‪ .‬לא כי‪ ,‬אלא בהיותי ער‬ ‫וטרוד‪ ,‬דימיתי כי אשה אחת קרבה אלי‪ ,‬אך לא ברור היה לי מניִ ן;‬ ‫תוארה בני אנוש לא יבינו‬ ‫ּ‬ ‫וזוהרה‪ ,‬את‬ ‫ּ‬ ‫לא אוכל לתאר את חן עלומיה‬ ‫לבושה ופניה אמרו כי בתולה היא‪ )2( .‬בעודי משתאה‬ ‫ּ‬ ‫דיים‪ .‬אמנם‬ ‫אפוא למראה הנוגה הזר ואין בי עוז לשאת את עינַ י אל עבר הקרניים‬ ‫שפרצו מעיניה הבוהקות כחמה‪ ,‬פנתה אלי וכה אמרה‪" :‬אל תפחד‪,‬‬ ‫ואל יבהילך המראה החדש! ריחמתי על שגגותיך וירדתי ממרחקים‬ ‫בעתו‪ .‬די‪ ,‬די והותר היבטת עד עתה בארץ‬ ‫על מנת להביא לך מזור ִ‬ ‫בעיניים ערפיליות‪ .‬ואם עד רגע זה אותם דברים בני חלוף היו תאווה‬ ‫לעיניך‪ ,‬מה תצפה לעתיד לבוא‪ ,‬אם תישאן אל דברי הנצח?" (‪)3‬‬ ‫האזנתי לדבריה ועדיין לא סרה אימה מעלי; בפה נרעד עניתי אך‬ ‫בקושי במילותיו של ורגיליוס‪:‬‬ ‫ֵא ְ‬ ‫יך ֲא ַכ ֵּנ ְך ַע ְל ָמה? וַ ֲהלֹא ַּב ֲא ֶר ׁ ֶשת ּ ָפנָ יִ ְך‪,‬‬ ‫ַאף ְּבקוֹ ֵל ְך לֹא ָד ִמית ְל ִא ּׁ ָשה‪2.‬‬

‫ב‬ ‫(‪" )1‬הנני זו"‪ ,‬השיבה‪" ,‬שתיארת אתה במין הידור מוקפד‬ ‫כא ְמ ִפיאוֹ ן הנודע‪ ,‬איש דִּ ְיר ֵקה‪4,‬‬ ‫שלנו‪ ,‬ובעבורה‪ ,‬חרוץ ַ‬ ‫הקימות משכן‬ ‫ָ‬

‫באפריקה‪3‬‬

‫ ‪2‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪.328–327 ,‬‬ ‫שמו של האפוס שחיבר פטררקה בלטינית על אודות המלחמה הפונית‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫דירקה (‪ )Dirke‬הוא שמו של מעיין ליד תבאי; על פי האגדה נוסדה‬

‫‪.indb 117‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  118‬חלק שני‬

‫מהולל ומרהיב ביופיו בירכתי מערב ממש‪ ,‬על שיא פסגתו של‬ ‫בדברי‬ ‫ַ‬ ‫אטלס‪ ,‬וזאת עשית בכישרון מופלא ובידיים — למען אדייק‬ ‫— מיומנות באמנות השיר‪ .‬בוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬האזן כעת בלי כל דאגה ואל‬ ‫מוכרת ודי חביבה עליך‪,‬‬ ‫תרעד לנוכח פניה של זו‪ ,‬אשר לפנים הייתה ּ‬ ‫כשם שהעדת באמרים נפתלים ומחוכמים"‪ )2( .‬אך בקושי כילתה את‬ ‫דבריה והנה‪ ,‬לאחר שהפכתי בכול‪ ,‬הבנתי כי לא הייתה זאת אלא‬ ‫אמת‪ 5‬בעצמה אשר שוחחה עמי‪ .‬הרי נזכרתי בתיאורי את ארמונה‬ ‫בגובהי אטלס; ברם מאיזה אזור באה — לא ידעתי‪ ,‬ועם זאת בטוח‬ ‫הייתי‪ ,‬כי אלמלא היא דרת רקיע‪ ,‬לא יכלה לבוא‪ )3( .‬הבטתי אפוא‪,‬‬ ‫לאורה השמימי‪ .‬שוב אם‬ ‫ּ‬ ‫להוט להסתכל בה‪ ,‬אך עיני אנוש לא יכלו‬ ‫כן השפלתי מבטי ארצה; היא הבחינה בזאת והחרישה לרגע קט‪ .‬אז‬ ‫פרצה בדברים‪ ,‬עוד ועוד‪ ,‬ובעזרת שאלות קטנות‪ ,‬פעוטות‪ ,‬אילצתני‬ ‫גם כן לשוחח עמה על עניינים מרובים‪ .‬הבנתי‪ ,‬כי יתרון כפול באני‬ ‫מכך‪ :‬הלא גם נעשיתי מעט חכם יותר‪ ,‬וגם‪ ,‬הואיל וגבר ביטחוני‬ ‫מעצם שיחתנו‪ ,‬החילותי להיות מסוגל להתבונן נכוחה באותם פנים‪,‬‬ ‫אשר בתחילה החרידוני בבוהקם העז מדי‪ )4( .‬לאחר שנשאתי את‬ ‫מראה פניה ללא חיל ורעדה‪ ,‬נעצתי בהם מבטי‪ ,‬שבוי בחינם המופלא;‬ ‫לצדה או שמא חדרה היישר‬ ‫אף הסתכלתי סביב‪ ,‬שמא היה מישהו ִ‬ ‫אל מסתור בדידותי באין מלווה‪ ,‬והנה רואה אני לידה גבר ישיש‪,‬‬ ‫רב הדר ונכבד‪.‬‬

‫ג‬ ‫(‪ )1‬לא היה צורך לדרוש את שמו‪ :‬מראהו מלא הקדוּ שה‪ ,‬הבעתו‬ ‫הצנועה‪ ,‬עיניו הרציניות‪ ,‬הילוכו המדוד‪ ,‬לבושו האפריקני ועם זאת‬ ‫רהיטותו הרומית — היו סימן ברור דיו‪ ,‬כי זהו אוגוסטינוס אבינו‪.‬‬

‫‪ 5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫תבאי על ידי אמפיאון‪ ,‬שהפליא לנגן בנבל והעתיק אבנים ממקומן‪ ,‬ואחיו‬ ‫זֵ ּתוֹ ס‪ .‬השוו הומרוס‪ ,‬אודיסיאה‪ ,‬יא‪ ;261–­260 ,‬אפולוניוס איש רודוס‪,‬‬ ‫ארגונאוטיקה‪ ,‬א‪ ;741–­­735 ,‬הוראטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט‪ .396–­394 ,‬על פי‬ ‫גרסה אחרת היה קדמוס מייסדה של תבאי‪.‬‬ ‫המונח המופשט "אמת" מוצג כאן כאלוהות‪ ,‬הקרויה בלטינית ‪.Veritas‬‬

‫‪.indb 118‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪119  ,‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬הוא הפגין חיבה ענוגה וגדולה יותר משל אדם רגיל‪,‬‬ ‫אשר לא התירה לי לחשוב אחרת‪ )2( .‬אמנם לא נותרתי בלי אמרים‬ ‫בשל כך; כבר ערכתי לי את מילות שאלתי וכמעט שהיו הדברים‬ ‫על קצה לשוני‪ ,‬כשלפתע פתאום שמעתי מפי אמת את שמו הנודע‬ ‫ונעים הצליל‪ .‬היא הלא פנתה אליו‪ ,‬הפריעה את הרהוריו העמוקים‬ ‫וכה אמרה‪" :‬אוגוסטינוס היקר לי מרבבה! מכיר אתה איש זה המסור‬ ‫לך‪ ,‬ולא נעלם מעיניך מה מסוכנת וממושכת המחלה שאוחזתו‪ ,‬אשר‬ ‫קרבה והולכת אל המוות ככל שהחולה עצמו רחוק יותר מלהכיר‬ ‫בחוליו הוא! באשר על כן יש עתה לדאוג לחייו של זה הגוסס‪ ,‬וזהו‬ ‫מעשה חסד‪ ,‬אשר אף לא אחד בבני האדם יכול לעשותו טוב ממך‪.‬‬ ‫(‪ )3‬הן מעולם אהב הוא את שמך אהבה יתרה; ואכן יפה עניין זה‬ ‫לכל לימוד‪ ,‬שמרצה אהוב נוטעו בקלות רבה יותר בלב מאזיניו‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫אושרך הנוכחי הביאך אולי לשכוח את מצוקותיך‪ ,‬אולם אף אתה‪,‬‬ ‫כאשר היית אסור בכלא הגוף‪ ,‬סבלת רבות כמותו‪ .‬על שום זאת אין‬ ‫טוב ממך לרפא מכאובים שחווית בעצמך‪ ,‬והגם שהרהור חרישי הוא‬ ‫הנעים מכול הדברים‪ ,‬בכל זאת אבקשך כי ָּת ֵפר שתיקתך זו בקולך‬ ‫הקדוש והערב לאוזנַ י במיוחד‪ ,‬ותברר אם תוכל באופן כלשהו להקל‬ ‫את עמלו ויגעו אשר כה כבדו עליו"‪ )4( .‬לזאת השיב הוא‪" :‬את‬ ‫לי מנחה‪ ,‬יועצת‪ ,‬גבירה ומורה‪ .‬מדוע אפוא תצוויני לדבר ואת כאן‬ ‫נוכחת?" והיא‪" :‬יהלום נא קול אנוש באוזנו של אדם בן מוותה;‬ ‫הוא יישא את קולך ביתר שלווה‪ .‬אולם למען יחשוב כי כל שישמע‬ ‫ממך נאמר מפי‪ ,‬אישאר כאן לצדכם"‪" .‬לציית"‪ ,‬השיב‪" ,‬מכריחתני‬ ‫הן אהבתי לחולה הן סמכותה של הפוקדת"‪ .‬הוא הביט בי ברוך‪,‬‬ ‫עודדני בחיבוק אבהי ומיד הובילני לנקודה מבודדת יותר במקום‪,‬‬ ‫שעה שאמת ניצבה מעט לפנינו; שם התיישבנו שלושתנו יחדיו‪)5( .‬‬ ‫ולסוף‪ ,‬בעוד היא שופטת כל עניין ועניין בשקט‪ ,‬הרחק מכל עד‪,‬‬ ‫החלה מתוך רצון הדדי שיחה ארוכה למדי‪ ,‬אשר נמשכה שלושה‬ ‫ימים הואיל ונתרחב תוכן דיוננו‪ .‬דיברנו רבות בגנות אורחותיו של‬ ‫דורנו אנו‪ ,‬וכן על אודות עוונותיהם של כלל בני האדם‪ ,‬עד כי נדמה‬ ‫שדברי התוכחה לא היו נגדי בעיקר‪ ,‬אלא נגד כל המין האנושי; אף‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 119‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  120‬חלק שני‬

‫על פי כן אותם דברים‪ ,‬שבהם אני עצמי הוזכרתי‪ ,‬נחקקו עמוקות‬ ‫בזיכרוני‪ .‬גמרתי אומר אפוא להעלות על כתב את ויעוּ דנו‪ ,‬שהיה כה‬ ‫אישי‪ ,‬פן יאבד בדרך מקרה‪ ,‬ובכן מילאתי את מידותיו של ספרון זה‪.‬‬ ‫יצירותי‪ ,‬או כי אבקש תהילה‬ ‫ַ‬ ‫ואין זאת כי ברצוני שיימנה עם שאר‬ ‫ממנו (הן יש בדעתי לחבר אי אלה יצירות חשובות יותר)‪ ,‬אלא כדי‬ ‫שאחוש אותו נועם‪ ,‬אשר חשתי פעם אחת בשעת דיוננו‪ ,‬כל אימת‬ ‫שייטב בעינַ י‪ ,‬מתוך קריאה בו‪.‬‬

‫ד‬ ‫(‪ )1‬אתה אם כן‪ ,‬ספרי הקט‪ ,‬תימלט מחברת בני האדם ותסתפק‬ ‫בשהותך עמי‪ ,‬אף לא תשכח את שמך‪ .‬הלא הנך הסוד שלי וכך‬ ‫תיקרא; וכאשר אעסוק בעניינים נשגבים יותר‪ ,‬כשם שתיעדת בפרטיות‬ ‫את אשר נאמר אי אז‪ ,‬כך בפרטיות תעלה זאת בזכרוני‪ )2( .‬הלא‬ ‫כמו שאומר טוליוס‪" 6:‬פן אקטע תכופות את רצף הדברים ב'אמרתי‬ ‫אני' וב'הוא אמר' ולמען תיראה השיחה כאילו היו משתתפיה נוכחים‬ ‫מאמרי אני‬ ‫ַ‬ ‫לפניך"‪ ,‬לא הפרדתי את אמריו של בן שיחי המצוין‬ ‫בצירוף מילים כלשהו‪ ,‬אלא רק בכתיבת שמותינו לפניהם‪ .‬אמת‪,‬‬ ‫למדתי אופן כתיבה זה מקיקרו שלי‪ ,‬והוא למדו קודם לכן מאפלטון‪.‬‬ ‫ברם לא אמשיך עוד לסטות מן הנושא; ראשית פנה אלי אוגוסטינוס‬ ‫בדברים אלה‪.‬‬

‫‪ 6‬‬

‫הוא מרקוס טוליוס קיקרו (‪ 43–­106‬לפנה"ס); פטררקה מצטט להלן מן‬ ‫המסכת על הידידות (‪ .)3‬הציטוט אינו מדויק‪ ,‬שכן פטררקה כותב ‪ut‬‬ ‫‪ coram res agi velut a presentibus videretur‬תחת ‪ut tamquam a‬‬ ‫‪( praesentibus coram haberi sermo videretur‬למען תיראה השיחה וגו')‪.‬‬

‫עם זאת מובנם של שני הניסוחים זהה‪ ,‬ועל כן לא שונה התרגום למקור‬ ‫מאת קיקרו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 120‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪121  ,‬‬

‫ספר שלישי‬ ‫א‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אם עד כה שיחתי הועילה לך בדרך כלשהי‪ ,‬מבקש‬ ‫אני ומפציר בך‪ ,‬כי תהיה נכון לגמוע את אשר נותר ותסיר מעליך‬ ‫רוח התקוממות ומחלוקת‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ראה זאת כמוסכם‪ .‬הן אני מרגיש כי בעזרת עצותיך‬ ‫מדאגותי‪ ,‬ומשום כך נכון אני עוד יותר‬ ‫ַ‬ ‫השתחררתי מחלק נכבד‬ ‫להמשיך ולהאזין ליתרן‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬עוד לא נגעתי בפצעיך החמורים‪ ,‬הנטועים עמוק בקרבך‪,‬‬ ‫וחושש אני לנגוע בהם; הן זכורני מה רבו הפולמוס והמחאות‪ ,‬שעורר‬ ‫אך מגע קל באלה‪ .‬אולם מאידך גיסא אני מקווה כי רוחך‪ ,‬הואיל‬ ‫ואזרה כוחותיה‪ ,‬הריהי חזקה דיה ותישא תרופות מרות יותר בשלווה‬ ‫יתרה‪.‬‬ ‫תחלואי‪ ,‬וגם‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אל חשש! כבר התרגלתי להאזין לשמות‬ ‫להכיל את עזרתה של היד הרוֹ ְפ ָאה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬ימינך ושמאלך כבולות עדיין בצמד שלשלות פלדה‪,‬‬ ‫אשר לא מתירות לך להגות לא במוות ואף לא בחיים‪ .‬תמיד חששתי‬ ‫תובלנה אותך לאבדון; אמת‪ ,‬עודני דואג ולא אחדל לדאוג‪,‬‬ ‫כי הן ֵ‬ ‫עד שלא אראה אותך חופשי ומשוחרר מהן‪ ,‬לאחר שניפצתן והשלכתן‬ ‫מעליך‪ .‬הן אינני סבור כי הדבר בלתי אפשרי‪ ,‬אך לבטח קשה; ובכלל‪,‬‬ ‫טורח לריק‪ ,‬לו עסקתי במה שאינו אפשרי‪ )3( .‬הן כשם‬ ‫היה זה ַ‬ ‫‪7‬‬ ‫שלשבירת יהלום‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬דרוש דם תיש‪ ,‬כך כדי להמתיק את‬ ‫חומרתן של דאגות ממין זה יעיל להפליא אותו דם‪ ,‬אשר מיד עם‬ ‫‪ 7‬‬

‫‪27/09/2023 10:10:38‬‬

‫השוו פליניוס‪ ,‬תולדות הטבע‪.20.1.2 ,‬‬

‫‪.indd 121‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  122‬חלק שני‬

‫נוגעוֹ בלב קשיח‪ ,‬הוא מפלחו וחודר לעומקו‪ )4( .‬אף על פי כן‬ ‫בעניין זה יש צורך בהסכמתך‪ ,‬ועל כן חוששני כי לא תוכל — או‬ ‫אם אנסח זאת נכון יותר‪ ,‬לא תרצה — לתתה‪ .‬רבה דאגתי שמא‬ ‫ְּב ַרק השלשלאות הקורן הוא הוא יפתה את עיניך ויכשילך; או שמא‬ ‫יארע לך מה שעשוי‪ ,‬כמדומני‪ ,‬לקרות לכילאי‪ ,‬אם יחזיקוהו במאסר‬ ‫כבול בשלשלות זהב‪ :‬הלא ירצה להשתחרר‪ ,‬אבל יסרב לאבד את‬ ‫שלשלותיו‪ .‬אך בעניין מאסרך אתה נקבע חוק זה‪ ,‬כי אם לא תשליך‬ ‫מעליך את שלשלותיך‪ ,‬לא תוכל להיות חופשי‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬אוי לי! אומלל הייתי משחשבתי! כלום עדיין לופתות‬ ‫את נפשי שתי שלשלאות‪ ,‬שאותן אינני מכיר?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬לא כי‪ ,‬תיטיב להכירן עד מאוד‪ ,‬אך משום שאתה מוקסם‬ ‫מיופיין‪ ,‬אינך סבור כי שלשלאות הן‪ ,‬אלא אוצרות‪ .‬אמשיך באותה‬ ‫השוואה ואומר‪ ,‬כי כמוך בדיוק כאותו אדם‪ ,‬אזוק בידיו וברגליו‬ ‫באסורי זהב‪ ,‬אשר יתבונן בזהב שמח וטוב לב‪ ,‬אך לא יראה את‬ ‫האסורים‪ )6( .‬גם אתה כעת רואה בעיניך הפקוחות את מה שכובל‬ ‫אותך‪ ,‬אבל — הוי העיוורון! — אתה נהנה מן השלשלאות עצמן‪,‬‬ ‫אשר גוררות אותך אל מותך‪ ,‬והגרוע מכול — אף תתהדר בהן‪.‬‬

‫ב‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬מה הן אפוא שלשלאות אלה‪ ,‬שאותן הזכרת?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אהבה ותהילה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אלוהים אדירים‪ ,‬מה זאת אשמע? כלום את הללו תכנה‬ ‫שלשלאות ואותן‪ ,‬אם אתיר לך‪ ,‬תנתץ?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬זאת אשתדל לעשות‪ ,‬אך אינני בטוח כי אצליח‪ .‬הן‬ ‫כל יתר אזיקיך‪ ,‬שבהם היית רתוק‪ ,‬היו חלשים יותר ונעימים פחות;‬ ‫לפיכך סייעת בידי לנפצם‪ .‬ברם שלשלאות אלה מענגות בעודן‬ ‫מזיקות ומוליכות אותך שולל במין מסווה של חן‪ .‬משום כך דרוש‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 122‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪123  ,‬‬

‫מאמץ רב יותר‪ ,‬שהרי תתנגד‪ ,‬כאילו רציתי להורידך מנכסיך היקרים‬ ‫ביותר‪ .‬אף על פי כן — אנסה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬פרנציסקוס‪ :‬מדוע ראוי אני לזאת מידיך? הן תבקש ליטול ממני‬ ‫השלו ביותר‬ ‫ֵ‬ ‫שכיות חמדה יפהפיות ולדון לאפלת נצח את החלק‬ ‫בנפשי‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי אומלל! השכחת את האמרה הפילוסופית‬ ‫הידועה‪ ,‬כי אנו מגיעים לשפל של סך כל המצוקות‪ ,‬כשעל סמך‬ ‫דעות כזב אנו הולכים ומשתכנעים להוותנו‪ ,‬כי על הדברים להיות‬ ‫בהכר ַח?‬ ‫ֵ‬ ‫כך‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬כלל וכלל לא שכחתי! אך אמרה זו רחוקה מהנושא‬ ‫המונח לפנינו‪ .‬הן מדוע אהיה סבור‪ ,‬כי לא מן ההכרח שכך יהיו‬ ‫אסבור‪ ,‬כי ישנו דבר‬ ‫ּ‬ ‫הדברים? לא כי‪ ,‬מעולם לא סברתי ולעולם לא‬ ‫מה נכון יותר מהיותן של היפעלויות אלה‪ ,‬שבגללן תוכיחני‪ ,‬נעלות‬ ‫עד מאוד‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הבה נפריד מעט בין השתיים‪ ,‬שעה שאני משתדל לחפש‬ ‫ומהלומותי בכל אחת מהן תהיינה חלשות‬ ‫ַ‬ ‫מרפא‪ ,‬לבל איגרר אנה ואנה‬ ‫יותר‪ )4( .‬אמור לי אפוא — הואיל וראשית הזכרנו את האהבה —‬ ‫כלום אינך חושב אותה לגרועה מכל מיני הטירוף?‬ ‫מושאה‬ ‫ּ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬למען האמת‪ ,‬סבורני שבהתאם לרבגוניות‬ ‫יכולה האהבה להיחשב הן למתועבת שבהיפעלויות הנפש הן לנעלה‬ ‫שבמעשים‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬יש צורך בדוגמה; אנא הצג אחת‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬אם בוערת בי אהבה לאשה נבזית ומגונה‪ ,‬הרי‬ ‫שאהבתי היא טירוף מוחלט; אך אם ייצוג כלשהו של מידה טובה‬ ‫מפתני‪ ,‬ואני אוהבו ומוקירו בכל מאודי‪ ,‬או אז מה דעתך? כלום אינך‬ ‫מבדיל כלל בין שני עניינים כה שונים? האם עד כדי כך התפוגגה‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 123‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  124‬חלק שני‬

‫כל הגינות? אמת‪ ,‬אם אביע את דעתי‪ ,‬כשם שאני חושב את העניין‬ ‫הראשון לנטל נפשי כבד וארור‪ ,‬כך סבורני כי אין שום דבר משמח‬ ‫יותר מן השני‪ )6( .‬ברם אם במקרה נראים הדברים אחרת בעיניך‪,‬‬ ‫יחזיק נא איש איש בדעתו הוא; הרי‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬יש מגוון עצום של‬ ‫ֵדעות‪ ,‬ובידינו החירות לשפטן‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬בעניינים שנויים במחלוקת ישנן דעות שונות; אמת‪ ,‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬יש אחת והיא לעולם עומדת בעינה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מסכים שכך הוא; אך מה שמוליך אותנו שולל הוא‬ ‫שאנו דבקים בדעות העבר בעיקשות‪ ,‬ואיננו נפרדים מהן על נקלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הלוואי הייתה דעתך לגבי שאלת האהבה בכללותה כה‬ ‫נכונה כדעתך לגבי נושא זה!‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מה אוסיף? סבורני כי דעתי כה נכונה‪ ,‬עד כי אין לי‬ ‫ספק שכל החושבים אחרת נטרפה דעתם‪.‬‬ ‫(‪ )7‬אוגוסטינוס‪ :‬לחשוב שקר ותיק לאמת ולהעריך כי אמת‪ ,‬שנתגלתה‬ ‫זה לא כבר‪ ,‬היא שקר‪ ,‬כך שכל תוקף סמכותם של דברים תלוי בזמן‪,‬‬ ‫אין זאת אלא שיא הטירוף‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אתה מתאמץ לשווא; לא אאמין לאיש; והנה עולים‬ ‫ברוחי דבריו של קיקרו‪" :‬אם שוגה אני באמונתי זו‪ ,‬אזי ברצון אשגה‪,‬‬ ‫ואינני חפץ כי תישלל ממני טעות זו‪ ,‬כל עוד אחיה"‪8.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הוא אמנם השתמש במילים מעין אלה כאשר הביע את‬ ‫היפה מכל הדעות על נצחיות הנפש ורצה להראות כי אין לו שום‬ ‫ספק בה וכי הוא מסרב לשמוע דבר מה הסותר אותה‪ .‬ברם אתה‬ ‫מנצל אותן מילים כדי לתמוך בדעה מבישה וכוזבת מאין כמותה‪.‬‬ ‫(‪ )8‬הן בוודאי גם לו הייתה הנפש בת תמותה‪ ,‬מוטב היה לחשוב‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫ציטוט חופשי מעל הזקנה‪( 85 ,‬השוו תרגום ארואטי לחיבור זה)‪.‬‬

‫‪.indb 124‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪125  ,‬‬

‫שהיא נצחית‪ ,‬וטעות זו עשויה להיראות מועילה כי היא מקנה‬ ‫אהבה למידה הטובה‪ .‬הגם שיש לבקש את המידה הטובה כשלעצמה‪,‬‬ ‫אפילו בלי תקווה לגמול‪ ,‬בכל זאת התשוקה אליה הייתה ללא ספק‬ ‫דועכת‪ ,‬לו נקבע כי הנפש היא בת תמותה‪ .‬ומנגד‪ ,‬אפילו שקרית היא‬ ‫ההבטחה לחיים בעולם הבא‪ ,‬הלא עשויה היא להיראות יעילה למדי‬ ‫כדי לעורר את רוחם של בני אנוש‪ .‬אתה רואה בוודאי מה תגרום‬ ‫לך טעותך זו‪ :‬ברי שהיא תשליך את רוחך אל תהום של כל מיני‬ ‫שיגעונות‪ ,‬שם בושה ופחד והיגיון‪ ,‬אשר ברגיל מרסן את הדחפים‪,‬‬ ‫וכן ידיעת האמת בטלים ומבוטלים‪.‬‬ ‫(‪ )9‬פרנציסקוס‪ :‬כבר אמרתי כי אתה מתאמץ לשווא‪ .‬הן אינני זוכר‬ ‫היפה‬ ‫כי אי פעם אהבתי דבר מה מביש‪ ,‬ולמעשה — שום דבר זולת ֶ‬ ‫מכול‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אפילו דברים יפים אפשר בוודאי לאהוב באופן מביש‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬בטוחני כי לא חטאתי לא במושאי אהבתי ולא באופן‬ ‫אהבתי אותם‪ .‬הפסק אפוא להטרידני עוד‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬מה אם כן? התרצה‪ ,‬כהרגלם של אי אלה משוגעים‪,‬‬ ‫לנפוח את נשמתך אגב הלצות וצחוק? (‪ )10‬או שמא תעדיף כי‬ ‫לנפשך‪ ,‬שעדיין סובלת מחולי אומלל‪ ,‬יינתן מרפא כלשהו?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ודאי שלא אסרב לתרופה‪ ,‬אם תוכיח כי אני זקוק לה‪.‬‬ ‫אבל נתינת תרופות בכפייה למי שבריאותם תקינה הריהי לעתים‬ ‫קרובות קטלנית‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬תוך כדי החלמתך תגלה‪ ,‬כשם שקורה לרבים‪ ,‬כי חלית‬ ‫קשות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אחרי ככלות הכול אינני יכול לבוז לעצותיך‪ ,‬כי לעתים‬ ‫קרובות במקרים אחרים‪ ,‬ובייחוד בימים האחרונים הללו‪ ,‬נוכחתי‬ ‫ביעילותן‪ .‬המשך אפוא‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 125‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  126‬חלק שני‬

‫ג‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬ראשית אם כן ארצה לבקש את סליחתך‪ ,‬אם איסחף‬ ‫מכורח נושא דיוננו ואולי אומר דבר מה נגד אהובתך‪ .‬הן כבר צופה‬ ‫אני כי צליל האמת יצרום עד מאוד לאוזניך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬בטרם תתחיל‪ ,‬האזן נא קמעה‪ .‬היודע אתה מי האשה‪,‬‬ ‫שעליה תידרש לדבר?‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬בחנתי את הכול בקפידה‪ .‬שיחתנו נסבה על אשה‬ ‫בת תמותה‪ ,‬אשר בהערצתך ובסגידתך לה כילית‪ ,‬לצערי‪ ,‬חלק ניכר‬ ‫מחייך; ואני משתאה ביותר לטירוף כה גדול וכה ממושך באדם בעל‬ ‫שיעור קומה כשלך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬חסוך ממני את נזיפותיך‪ ,‬בבקשה! ַּת ִאיס ִ‬ ‫וליוִ ויָ ה‪ 9‬היו‬ ‫שלבה חף‬ ‫ּ‬ ‫נשים בנות תמותה‪ .‬כלום אינך יודע כי הזכרת אשה‪,‬‬ ‫מכל דאגה ארצית ובוער בתשוקה לעניינים שמימיים? מפניה — אם‬ ‫אישהו קיים דבר אמת — קורן מין חן אלוהי; אורחותיה הם מופת‬ ‫ליושרה עילאית; אין שום דבר בן מוותה לא בקולה ולא בברק עיניה‪,‬‬ ‫אף הליכתה אינה מעידה כי בת אנוש היא‪ 10.‬בזאת‪ ,‬אבקשך‪ ,‬הפוך‬ ‫שוב ושוב; חושבני כי תבין באילו מילים עליך להשתמש‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי ְטרוף דעת! האם כך‪ ,‬בדברי חנופה כוזבים‪ ,‬אתה‬

‫‪ 9‬‬

‫‪ 10‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫תאיס (‪ )Thais‬הייתה הטיירה (‪ )hetaira‬ידועה מאתונה‪ ,‬בת לווייתו של‬ ‫אלכסנדר הגדול‪ .‬זהו גם שמה של דמות היצאנית במחזה הסריס מאת‬ ‫פובליוס טרנטיוס אפר (‪ 159-195 ,Publius Terentius Afer‬לפנה"ס‪,‬‬ ‫מחבר קומדיות רומי; יש בידינו שישה מחזות מפרי עטו)‪ .‬ליוויה (‪Livia‬‬ ‫‪ 58 ,Drusilla‬לפנה"ס‪ 29-‬לספירה) הייתה רעייתו של אוגוסטוס קיסר‬ ‫ואמו של טיבריוס; יש אומרים כי פעלה ללא רחם לקידום ענייניה‪.‬‬ ‫אורחותיהן של נשים אלה היו אפוא שונים תכלית שוני מאלה של לאורה‪,‬‬ ‫כשם שעולה מתיאורו של פטררקה להלן‪.‬‬ ‫השוו ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪" :405 ,‬הוֹ ד ֱא ָלהוּ ת נִ ְג ָלה ְּב ֶל ְכ ָּת ּה"‪.‬‬

‫‪.indb 126‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪127  ,‬‬

‫מלבה את הלהבות בלבך מזה שש־עשרה שנה?‪ 11‬בוודאי איטליה‬ ‫לא הייתה זמן רב יותר תחת עולו של המפורסם באויביה‪ 12,‬ובאותה‬ ‫עת אף לא הותקפה בכלי נשק לעתים תכופות יותר ולא בערה באש‬ ‫עזה יותר מלהבות התשוקה ומתקפותיה האלימות‪ ,‬שאותן ספגת‬ ‫בזמנינו אלה‪ .‬ואחרי ככלות הכול נמצא האיש אשר אילץ את האויב‬ ‫לסגת;‪ 13‬אך את חניבעל שלך מי יסיר אי פעם מעל צווארך‪ ,‬אם‬ ‫אתה אוסר עליו לצאת וכעת‪ ,‬כעבד מרצון‪ ,‬אף מזמינו להישאר עמך?‬ ‫(‪ )4‬אתה נהנה ממצוקתך האישית‪ ,‬אומלל שכמותך! אך כאשר יום‬ ‫אחרון יסגור את עיניך הללו‪ ,‬אשר הסבו לך עונג לאובדנך; כשתחזה‬ ‫בדמותה‪ ,‬לאחר שהמוות השחיתה‪ ,‬ובאיבריה החיוורים‪ ,‬אזי תבוש כי‬ ‫נפשך בת האלמוות התמסרה לגופיף בן חלוף; אודם יעלה בלחייך‬ ‫לכשתיזכר בדברים שבהם אתה נחוש לתמוך כעת‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ישמרני אלוהים! לא אראה דברים אלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ובכל זאת בהכרח יתגשמו‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬אני יודע‪ ,‬אך אין הכוכבים כה עוינים לי‪ ,‬עד כי‬ ‫יפרו את סדר הטבע במוות זה‪ .‬ראשון נכנסתי לעולם; ראשון אצא‬ ‫ֵ‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אתה זוכר‪ ,‬סבורני‪ ,‬את הזמן ההוא שבו חששת מן ההפך‪,‬‬ ‫ובצו תוגתך חיברת בעבורה קינה‪ ,‬כאילו עמדה למות בכל רגע‪14.‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪ 13‬‬

‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫פטררקה‪ ,‬כמצוין במבוא‪ ,‬התאהב בלאורה‪ ,‬על פי עדותו‪ ,‬ב־‪ 6‬באפריל‬ ‫‪ ;1327‬יוצא אפוא מדבריו שאת הסוד חיבר ב־‪ ,1343‬כשהיה בן ‪.39‬‬ ‫המחקר העכשווי נוטה כאמור למקם את כתיבת היצירה מעט מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬בשנים ‪.1353–1347‬‬ ‫הוא חניבעל; הכוונה למלחמה הפונית השנייה (‪ 201–218‬לפנה"ס)‪.‬‬ ‫הכוונה לקווינטוס פביוס מקסימוס ורוקוסוס "המתמהמה" (‪Quintus‬‬ ‫‪ 275 ,Fabius Maximus Verrucosus Cunctator‬בקירוב‪ 203-‬לפנה"ס)‪,‬‬ ‫שניהל מלחמת התשה נגד חניבעל ואילצו לסגת מאיטליה‪.‬‬ ‫אפשר שהכוונה לשירו של פטררקה בלטינית ‪“Laurus amena” (Elegia‬‬

‫‪.indb 127‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  128‬חלק שני‬

‫פרנציסקוס‪ :‬בוודאי זוכר אני‪ ,‬אך הייתי שרוי בכאב‪ ,‬ובזוכרי זאת‬ ‫עדיין אוחז בי רעד‪ .‬כעסתי על כך שכביכול ייגדע ממני החלק‬ ‫הנעלה יותר של נפשי‪ ,‬וכי אאריך לחיות מזו‪ ,‬אשר בעצם נוכחותה‬ ‫המתיקה את חיי‪ .‬הן את זאת מבכה אותו שיר‪ ,‬אשר בשעתו נבע‬ ‫ממני כשגשם של דמעות ניגר עליו‪ .‬זוכר אני את רוחו; לוּ זכרתי‬ ‫מילותיו!‬ ‫(‪ )6‬אוגוסטינוס‪ :‬אין השאלה כמה דמעות או כמה כאב עורר בך‬ ‫ממותה; לא כי‪ ,‬העיקר הוא כי תבין‪ ,‬שהאימה שהיכתה בך‬ ‫ּ‬ ‫הפחד‬ ‫פעם אחת יכולה לשוב; ואף בקלות יתרה‪ ,‬הואיל וכל יום מקרב‬ ‫אותה אל מותה‪ ,‬ואותו גוף נפלא כבר איבד הרבה מרעננותו ההיולית‬ ‫והוא תשוש מחוליים ומלידות תכופות‪.‬‬ ‫בשנותי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאגותי כבד יותר ואף אני הלכתי וזקנתי‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אף עול‬ ‫לפיכך‪ ,‬הגם שהיא קרבה אל המוות‪ ,‬אץ אני לפניה‪.‬‬ ‫(‪ )7‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי הטירוף! להסיק את סדר המיתה על סמך סדר‬ ‫הלידה! הן על מה מלינים הורים שכולים בזקנתם‪ ,‬אם לא על מות‬ ‫בניהם הצעירים בטרם עת? על מה תקוננה אומנות באות בימים‪ ,‬אם‬ ‫לא על עולליהן‪ ,‬אשר קיפחו את חייהם קודם זמנם?‬ ‫ָמוֶ ת ְל ֶפ ַתע ְט ָר ָפן ִמ ְ ּזרוֹ עוֹ ת הוֹ ָר ָתן ַה ֵּמינֶ ֶקת‪,‬‬ ‫ח ֶֹש ְך וְ ֵצל־עוֹ ָל ִמים יְ ַכ ְסיֻ מוּ ַּב ֶ ּק ֶבר ָלנֶ ַצח‪15.‬‬

‫(‪ )8‬אכן אתה מבוגר ממנה בשנים ספורות‪ ,‬והן שהפיחו בך תקווה‬ ‫חסרת תוחלת מאין כמוה‪ ,‬כי אתה תמות לפני זו‪ ,‬שהציתה את‬ ‫תשוקתך הטרופה‪ .‬אף תדמה בנפשך כי סדר טבעי זה הוא בלתי‬ ‫משתנה‪.‬‬

‫‪ 15‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.)ritmica in morte di Laura‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪ .429–­428 ,‬התרגום מתייחס לנשמות‬ ‫העוללים ועל כן נוקט לשון נקבה (טרפן‪ ,‬הורתן)‪.‬‬

‫‪.indb 128‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪129  ,‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬לא כה בלתי משתנה‪ ,‬עד כי אינני מודע לכך שהיפוכו‬ ‫יכול להתרחש‪ .‬אבל אני מתפלל בלי הרף שדבר זה לא יארע‪ ,‬וכל‬ ‫אימת שאהגה במותה‪ ,‬עולה ברוחי זה חרוזו של אובידיוס‪:‬‬ ‫(ב ַח ַ ּיי ַאל‬ ‫יא ֵחר ַה ּמוֹ ֵעד ְּ‬ ‫ָא ָּנא ֲעשׂ וּ וִ ַ‬

‫ֶא ְר ֶאנּ וּ !)‪16‬‬

‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬אינני יכול לשמוע עוד שטויות אלה‪ .‬הן הואיל‬ ‫ואינך מתעלם מכך שהיא עשויה למות לפניך‪ ,‬מה תאמר בשעת‬ ‫מותה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מה אומר אם לא כי אומלל אני מכול בשל האסון‬ ‫שפוקדני‪ ,‬וכי אכן תהיה לי נחמה מזכרם של ימים עברו? ברם הלוואי‬ ‫יחטפו הרוחות את דברינו אלה‪ ,‬ויפוגגו משבי סער את זה החזון!‬ ‫(‪ )10‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי עיוור! כלום עדיין אינך מבין מה גדול טירופך‪,‬‬ ‫שכך הכפפת את נפשך לדברים בני חלוף? הם מציתים בה להבות‬ ‫של תשוקה ולא ידעו להשקיטה; ערכם לא יעמוד לעד והם מענים‬ ‫את נפשך בשינויים תמידיים‪ ,‬אף כי יבטיחו להרגיעה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אם יש לך דבר מה מועיל יותר‪ ,‬הגד לי‪ .‬לעולם לא‬ ‫תחרידני בטענה זו; (‪ )11‬הרי לא הקדשתי את נפשי למשהו בן‬ ‫חלוף‪ ,‬כסברתך; דע לך‪ ,‬כי אהבתי את נפשה יותר מאשר את גופה‪,‬‬ ‫הוקסמתי מאופיה העולה על האנושי‪ ,‬ומדוגמתו הובהר לי כיצד חיים‬ ‫דרי רקיע‪ .‬באשר על כן האם תשאלני — ורק לשמע הדברים אני‬ ‫מתייסר — מה אעשה אם היא ראשונה תלך לעולמה ותיטוש אותי?‬ ‫עם לאיליוס‪ ,‬זה החכם באנשי רומי‪ 17,‬אמצא נחמה לסבלי‪" :‬הלא‬

‫‪ 16‬‬ ‫‪1 7‬‬

‫‪27/09/2023 10:11:23‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר חמישה־עשר‪.868 ,‬‬ ‫גאיוס לאיליוס (‪ )Gaius Laelius‬היה קונסול בשנת ‪ 140‬לפנה"ס‪ .‬הוא‬ ‫נודע בכישרונו כנואם וזכה לכינוי ‪( Sapiens‬חכם) על שום שניחן‬ ‫בתושייה מדינית והיה רחב אופקים ובקי בפילוסופיה‪ .‬הוא הדובר הראשי‬ ‫בדיאלוג על הידידות מאת קיקרו‪ .‬ראו גם עמוד ‪ 99‬הערה ‪ 175‬לעיל‪.‬‬

‫‪.indd 129‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  130‬חלק שני‬

‫אהבתי את מידתו הטובה של זה האיש‪ ,‬והיא לא נגוזה"‪ 18.‬כדברים‬ ‫האלה אשמיע‪ ,‬ואף אחרים שאמר אותו האיש‪ ,‬להבנתי‪ ,‬לאחר מותו‬ ‫של זה‪ ,‬שלו רחש חיבה מופלאה‪.‬‬

‫ד‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה ניצב במבצר של טעות שאין לכובשו‪ ,‬ואין זו‬ ‫משימה קלה לחלצך ממנו‪ .‬אך משום שאני רואה כי אתה נוח בהרבה‬ ‫להאזין בסבלנות לדברי אמת‪ ,‬יהיו אשר יהיו‪ ,‬הנאמרים עליך מאשר‬ ‫עליה‪ ,‬הרעף אפוא שבחים על חמדתך כאוות נפשך; אני כלל לא‬ ‫אסתור את דבריך‪ :‬תהא מלכה‪ ,‬תהא קדושה‪:‬‬ ‫[‪ֵ ]...‬אין זֹאת ִּכי ֵא ָלה ַא ְּת‪,‬‬ ‫פוֹ יְ ּבוּ ס ָה ֵאל ָא ִח ְ‬ ‫יך — וְ אוּ ַלי ַא ְּת ִמ ְּבנוֹ ת‬

‫ָהאוֹ ְקיָ נוּ ס?‪19‬‬

‫למרות זאת סגולתה האדירה תיתן לך רק תירוץ קלוש לטעותך‪.‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני ממתין לשמוע איזו האשמה חדשה אתה מכין‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬אין ספק‪ ,‬כי הדברים היפים מכול נאהבים לעתים‬ ‫קרובות באופן מביש‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לזאת כבר השבתי קודם לכן‪ .‬לו אפשר היה להבחין‬ ‫בפניה של האהבה המושלת בי‪ ,‬כי אז היו דומים לקלסתרה של זו‬ ‫שאמנם שיבחתיה‪ ,‬אך מעט מכפי הנדרש‪ .‬תעיד זו אשר בנוכחותה אנו‬ ‫משוחחים‪ 20,‬כי באהבתי לא היה אי פעם שום דבר מביש‪ ,‬שום דבר‬ ‫מגונה‪ ,‬ולמעשה שום דבר הראוי לאשמה‪ ,‬פרט לגודלה‪ )3( .‬שרטט‬ ‫לאהבתי גבול‪ ,‬ולא ניתן יהיה להעלות על הדעת דבר מה יפה יותר‪.‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪ 19‬‬ ‫‪2 0‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫קירקו‪ ,‬על הידידות‪ .102 ,‬לאיליוס אומר דברים אלה על ידידו הקרוב‪,‬‬ ‫סקיפיו אפריקנוס "הצעיר"‪ ,‬שהחריב את קרתגו ב־‪ 146‬לפנה"ס ומת‬ ‫ב־‪ 129‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪.328–­293 ,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אמת (‪.)Veritas‬‬

‫‪.indb 130‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪131  ,‬‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬יכולני להשיב לך במילותיו של קיקרו‪" :‬אתה מבקש‬ ‫גבול למגרעת"‪21.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לא למגרעת כי אם לאהבה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אך גם הוא‪ ,‬כשאמר זאת‪ ,‬דיבר על אהבה‪ .‬התזכור את‬ ‫הקטע?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬וכיצד לא אזכרהו? קראתיו בשיחות בטוסקולום‪ .‬אולם‬ ‫הוא עוסק באהבה כללית אצל בני אנוש; ואילו לאהבתי ישנם כמה‬ ‫מאפיינים יחודיים‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬והרי אפשר שאחרים סבורים בדיוק כך לגבי עצמם‪.‬‬ ‫נכון הדבר לגבי יתר הרגשות‪ ,‬אך בעיקר לגבי רגש זה‪ ,‬כי איש איש‬ ‫דן את היפעלויותיו הוא לחסד‪ .‬לא בלי טעם זוכים חרוזים אלה‬ ‫לשבח‪ ,‬אף כי נאמרו מפי משורר נחות‪:‬‬ ‫ְל ָכל ֶא ָחד ַר ְעיָ תוֹ ‪ ,‬וְ ִלי — ַר ְעיָ ִתי;‬ ‫ְל ָכל ֶא ָחד ַא ֲה ָבתוֹ ‪ ,‬וְ ִלי — ַא ֲה ָב ִתי‪22.‬‬

‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬התרצה‪ ,‬אם ירשה זאת הזמן‪ ,‬כי אפרט מעט משלל‬ ‫מעלותיה‪ ,‬אשר יביאוך לידי הערצה ותדהמה?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כלום סבור אתה שאינני יודע‪ ,‬כי‬

‫‪ 21‬‬

‫‪ 22‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ציטוט חופשי משיחות בטוסקולום‪" :4.41 ,‬מי שמבקש אפוא גבול‬ ‫למגרעת הרי זה כאילו הוא סבור‪ ,‬שאדם המשליך עצמו מכף ֶלאוּ ַקס‬ ‫יכול לעצור את נפילתו כשאך ירצה"‪ .‬לצוק בקצהו הדרומי של האי‬ ‫לאוקס יוחס צביון רומנטי כמקום שממנו אוהבים משליכים עצמם אל‬ ‫מותם‪.‬‬ ‫אלה חרוזיו של מחבר הקומדיות הרומי מרקוס אטיליוס (‪,Marcus Atilius‬‬ ‫בן המחצית הראשונה של המאה השנייה לפנה"ס)‪ ,‬כשם שמצטטם קיקרו‬ ‫במכתבים לאטיקוס ‪ .)14.20.3( 374.3‬יצירותיו של אטיליוס לא נשתמרו;‬ ‫על היותו משורר נחות השוו קיקרו‪ ,‬על תכליות הטוב והרע‪.1.5 ,‬‬

‫‪.indb 131‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  132‬חלק שני‬

‫ָהאוֹ ֲה ִבים ּבוֹ ִדים ְל ַע ְצ ָמם ֶחזְ יוֹ נוֹ ת‬

‫ׁ ָשוְ א?‪23‬‬

‫זה השיר ידוע היטב בכל בתי הספר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬צר לי לשמוע דברי‬ ‫הבל כאלה מפיו של אדם‪ ,‬אשר יאה לו להחכים ולשוחח על עניינים‬ ‫נעלים יותר‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לא אשתוק באשר לעניין אחד זה‪ ,‬בין שיש ליחסו‬ ‫שא ָר ֶאה‬ ‫להכרת טובה ובין לסכלות‪ )6( :‬את מה שהנני כעת‪ ,‬ככל ֵ‬ ‫בעיניך פחות ערך‪ ,‬חב אני לה; ומעולם לא היה יוצא שמי לתהילה‪,‬‬ ‫ואם גם מועטה‪ ,‬לולא טיפחה היא ברגשותיה הנאצלים מאין כמותם‬ ‫את זרעה הקטנטון של המידה הטובה‪ ,‬אשר הטבע נטע בלבי‪ .‬היא‬ ‫מנעה את נפשי הנערית מכל מעשה מביש‪ ,‬משכה אותה‪ ,‬כמו‬ ‫שאומרים‪ ,‬באנקול ואילצתה להתבונן בנשגב‪ )7( .‬כיצד אפוא יכולתי‬ ‫שלא להשתנות כפי אורחותיה של אהובתי? מעולם לא נמצא מלעיז‬ ‫כלשהו‪ ,‬נשכני ככל שיהיה‪ ,‬אשר בשיניו החדות יוכל לגעת בשמה‬ ‫הטוב; אשר יעז לספר כי הבחין בדבר מה ראוי לגנאי בתנועתה‬ ‫או בדיבורה‪ ,‬שלא לומר במעשיה; ואפילו אלה שלא חסו על‬ ‫כלום הניחו לה בפליאה וביראת כבוד‪ .‬אין תמה אפוא כל עיקר‬ ‫אם מוניטין כה מצוינים עוררו גם בי תשוקה לשם נודע יותר‪ ,‬ואף‬ ‫ֵה ֵקלו את המאמצים המפרכים שנטלתי על עצמי כדי להשיג את‬ ‫בעלומי‪ ,‬אם לא כי אמצא חן‬ ‫ַ‬ ‫מאוויי‪ )8( .‬הן מה עוד ביקשתי לי‬ ‫אך ורק בעיניה של זו‪ ,‬אשר לבדה מצאה חן בעינַ י? הן תדע לכמה‬ ‫דאגות ותלאות שיעבדתי את עצמי בלא עת כדי להגשים זאת‪ ,‬ואף‬ ‫דחיתי אלף פיתויי תענוגות‪ .‬כלום תצווני לשכוח אותה או לאהוב‬ ‫פחות אשה זו‪ ,‬שהפרידה אותי מן ההמון המתגודד‪ ,‬שהייתה לי‬ ‫הל ָאה ועוררה את נפשי‬ ‫מורת דרך בכל נתיב‪ ,‬דירבנה את רוחי ֵ‬ ‫המנומנמת?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אומלל שכמותך‪ ,‬מה מוטב היה לך לשתוק מאשר לדבר!‬ ‫‪ 23‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬שירי רועים‪.8.108 ,‬‬

‫‪.indb 132‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪133  ,‬‬

‫אם כי‪ ,‬אפילו בשתיקתך‪ ,‬הייתי מתבונן אל תוכך כמות שאתה; אולם‬ ‫קביעתך עצמה‪ ,‬כה בלתי מתפשרת‪ ,‬עוררה בי ֶק ֶבס ומיאוס‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מדוע‪ ,‬במחילה?‬ ‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬משום שלהחזיק בדעות כוזבות הוא סימן לבורות;‬ ‫ברם להצדיק דברי כזב במצח נחושה הוא סימן הן לבורות הן לגבהות‬ ‫לב‪.‬‬ ‫הצהרותי כה כוזבות?‬ ‫ַ‬ ‫דעותי או‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ומה מוכיח כי‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬איזו שאלה! מכלול הדברים שציינת! לכל לראש‪ ,‬כאשר‬ ‫אתה אומר‪ ,‬כי אתה מה שהנך בזכותה‪ )10( .‬אם בזאת כוונתך‪ ,‬כי‬ ‫היא אפשרה לך להיות מה שהנך‪ ,‬או אז ללא ספק אתה משקר;‬ ‫ברם אם כוונתך כי לא התירה לך להיות רם ונישא יותר‪ ,‬אזי אמת‬ ‫בפיך‪ .‬הוי‪ ,‬איזה אדם גדול יכולת להיות‪ ,‬לולא היא משכה אותך‬ ‫בקסמי יופיה! אתה אפוא חב את מה שהנך לנדיבותו של‬ ‫לאחור ִ‬ ‫הטבע; את מה שיכולת להיות חטפה היא ממך‪ ,‬או אדרבה‪ ,‬גזלת‬ ‫אתה מעצמך‪ .‬הן היא נקייה מעוון‪ .‬אכן‪ ,‬יופיה נדמה בעיניך כה‬ ‫מקסים‪ ,‬כה מתוק‪ ,‬עד כי באמצעות להבות תשוקתך הלוהטת מאין‬ ‫כמותה ושטף דמעותיך התמידי ֵה ׁ ֵשם כל יבול‪ ,‬אשר עתיד היה‬ ‫לצמוח מזרעי המידות הטובות‪ ,‬שהיו טמונים בך מלידתך‪ )11( .‬וכן‬ ‫בטעות תתהדר‪ ,‬כי היא מנעה אותך מכל מעשה מביש; ייתכן כי‬ ‫מנעה אותך ממצוקות רבות‪ ,‬אך המיטה עליך רעות גדולות יותר‪.‬‬ ‫שמורה לנו לסטות מדרך חתחתים מלאה במיני‬ ‫ֶ‬ ‫הן בוודאי מי‬ ‫זוהמה‪ ,‬ברם מובילנו אל פי תהום; או מי שמרפאנו מפצעים קטנים‬ ‫למדי ובינתיים משסף את גרוננו‪ ,‬אין לומר עליו כי הוא מביא לנו‬ ‫ישועה‪ ,‬אלא אבדון‪ .‬כך גם אשה זו‪ ,‬שאותה אתה מתאר כמנהיגתך‪,‬‬ ‫הגם שהסיטה אותך מתועבות רבות‪ ,‬דחפה אותך לשאול תחתיות‪.‬‬ ‫(‪ )12‬ובאשר לכך שלימדה אותך להתבונן בנשגב והפרידה אותך‬ ‫מההמון‪ ,‬מה זאת אם לא כי הפכה אותך‪ ,‬שנשבית בקסמיה שלה‬ ‫בלבד‪ ,‬למשגיח עליה‪ ,‬בעודך מגנה את כל יתר העניינים ומזניחם‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫‪.indb 133‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  134‬חלק שני‬

‫בבוז? דע לך כי אין דבר מעיק יותר מכך ביחסי אנוש‪ )13( .‬ברם‬ ‫כאשר אתה מציין כי היא סיבכה אותך בקשיים אינספור‪ ,‬רק אז‬ ‫בלבד אתה דובר אמת‪ .‬אך חשוֹ ב‪ :‬איזו רבותא תמצא כאן? הואיל‬ ‫וכבר ישנם קשיים רבים ומגוונים‪ ,‬שמהם אין להימנע‪ ,‬מה אווילי‬ ‫לתור ברצון אחר קשיים חדשים! אך כשאתה מתהדר‪ ,‬כי בזכותה‬ ‫נעשית להוט לתהילה גדולה יותר‪ ,‬מזדהה אני עם טעותך‪ .‬אמת‬ ‫ויציב‪ ,‬אוכיח לך‪ ,‬כי מכל הטרדות המכבידות על רוחך אין מסוכנת‬ ‫בדברי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מזו‪ .‬אבל עדיין לא הגעתי שמה‬

‫ה‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬היריב הזריז מכול מאיים ופוצע; והנה אני פוחד הן‬ ‫מהפצע הן מהאיום וכבר מתחיל להתערער ממש‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ועוד תתערער ביתר שאת‪ ,‬כשאפצע אותך אנושות!‬ ‫אמת‪ ,‬אשה זו שאתה משבח ושלה‪ ,‬לטענתך‪ ,‬חב אתה הכול‪ ,‬היא‬ ‫היא הביאה לחורבנך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אלי הטוב‪ ,‬כיצד תשכנעני בזאת?‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬היא הרחיקה את נפשך מאהבת הדברים השמימיים‬ ‫והסיטה את תשוקתך מן הבורא אל ברייה‪ .‬ואכן הייתה זו דרך אחת‪,‬‬ ‫ישירה למדי‪ ,‬אל המוות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אל נא‪ ,‬אבקשך‪ ,‬תיחפז לחרוץ משפט‪ .‬אהבתי אליה‬ ‫בוודאי השיאתני לאהוב את האל‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אך היא שיבשה את הסדר‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הכיצד?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הואיל ויש לאהוב כל נברא בגלל אהבת האל; ועם זאת‬ ‫אתה‪ ,‬בניגוד לכך‪ ,‬בלכתך שבי אחר פיתוייה של ברייה‪ ,‬לא אהבת‬ ‫את הבורא כראוי‪ .‬לא כי‪ ,‬הערצת את האוּ מן‪ ,‬כאילו הייתה היא‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫‪.indb 134‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪135  ,‬‬

‫הדבר היפה ביותר מכל אשר ברא‪ ,‬אף על פי שיפיותו של הגוף היא‬ ‫האחרונה מבין הדברים היפים‪.‬‬ ‫(‪ )3‬פרנציסקוס‪ :‬אני קורא לגבירה הנוכחת‪ 24‬כי תעיד‪ ,‬ואעיד גם‬ ‫את מצפוני‪ :‬לא אהבתי את גופה (כשם שכבר אמרתי קודם) יותר‬ ‫מנפשה‪ .‬וְ ִל ְראיה כי תבין‪ ,‬הן ככל שהתקדמה לצעוד במשעול החיים‬ ‫(וליפי הגוף הרי זאת מכת ברק בלתי נמנעת)‪ ,‬כך התמדתי והתחזקתי‬ ‫בדעתי‪ .‬הרי גם אם גלוי לעין רואה כי כמש פרח עלומיה בחלוף‬ ‫הזמן‪ ,‬הלא חן נפשה התעצם עם השנים‪ ,‬וכשם שחולל את ראשית‬ ‫אהבתי כך נתנני להמשיך במה שהתחלתי‪ )4( .‬אלמלא כן‪ ,‬לו נהיתי‬ ‫אחר גופה‪ ,‬אזי זה מכבר הגיעה העת כי אשנה את השקפתי‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬האם אתה לועג לי? לו שכנה אותה נפש בגוף כעור‬ ‫ומיובל‪ ,‬כלום הייתה נושאת חן בעיניך באותה מידה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אכן אינני מעז לומר זאת; שהרי הנפש אינה גלויה לעין‪,‬‬ ‫ודמות הגוף אינה יכולה לערוב לטיבה‪ .‬ברם לו נגלתה לעין רואה‪,‬‬ ‫כי אז בוודאי הייתי אוהב את יפעת הנפש‪ ,‬אפילו דרה היא במשכן‬ ‫כעור‪25.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה משלה עצמך במילים; הן אם אינך יכול לאהוב‬ ‫אלא את מה שגלוי לעין‪ ,‬אהבת אפוא את גופה‪ .‬לא אכחיש עם‬ ‫זאת‪ ,‬שגם נפשה ואורחותיה סיפקו חומר בערה לאש תשוקתך; אין‬ ‫שמה בעצמו הוסיף משהו‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫תמה בזאת‪ ,‬כי (כשם שאומר עוד מעט)‬ ‫ולמעשה הרבה מאוד‪ ,‬להזיותיך אלה‪ 26.‬הן בכל היפעלויות הנפש‪,‬‬ ‫דלקות גדולות מתלקחות מניצוצות‬ ‫ובייחוד בהיפעלות זו‪ ,‬קורה כי ֵ‬ ‫קטנים ביותר‪.‬‬ ‫‪ 24‬‬ ‫‪2 5‬‬

‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫דהיינו‪ ,‬אמת (‪.)Veritas‬‬ ‫לנסתרותן של התבונה‪ ,‬החוכמה והמידה הטובה (שהן מסגולות הנפש)‬ ‫השוו אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס‪250 ,‬ד; קיקרו‪ ,‬על תכליות הטוב והרע‪;2.52 ,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬על החובות‪.1.15 ,‬‬ ‫ראו להלן‪ ,‬ז‪.5 ,‬‬

‫‪.indb 135‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  136‬חלק שני‬

‫(‪ )6‬פרנציסקוס‪ :‬אני רואה לאן אתה דוחק בי‪ :‬לומר‪ ,‬כמובן‪ ,‬עם‬ ‫אובידיוס‪" :‬נֶ ֶפ ׁש וְ גוּ ף ָא ַה ְב ִּתי ַ ּגם יַ ַחד"‪27.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬עליך גם להודות בדבר הבא‪ :‬לא אהבת לא את זו ולא‬ ‫את זה בתבונה מספקת ואף לא כראוי‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬יהיה עליך לענותני בטרם אודה בזאת‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬וכן בדבר נוסף‪ :‬בגלל אהבה זו נקלעת למצוקות‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אפילו תשימני בסד לא אודה בזאת‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬נהפוך הוא! בקרוב תודה מרצונך בשני הדברים גם יחד‪,‬‬ ‫ומשאלותי‪ )7( .‬הגד אפוא‪ :‬התזכור את‬ ‫ַ‬ ‫מנימוקי‬ ‫ַ‬ ‫אלא אם כן תתעלם‬ ‫שנות נעוריך‪ ,‬או שמא‪ ,‬עקב ריבוי דאגותיך הנוכחיות‪ ,‬נגוז כל זכר‬ ‫של אותה תקופה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אמת‪ ,‬ילדותי ונערותי נמצאות לנגד עינַ י כאילו היו אך‬ ‫אתמול‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬התזכור כמה יראת את האלוהים בעת ההיא‪ ,‬כמה הרבית‬ ‫להגות במוות‪ ,‬מה עזים היו רגשותיך הדתיים‪ ,‬מה גדולה הייתה‬ ‫אהבתך למוסריות?‬ ‫סגולותי אלה‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ודאי שאני זוכר‪ ,‬וצר לי שברבות השנים‬ ‫קטנו והלכו‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אני אמנם תמיד חששתי פן רוח אביב תדרוס פרח זה‪,‬‬ ‫שכה הקדים ללבלב; לו נשאר שלם וללא פגע‪ ,‬היה מניב פרי נפלא‬ ‫בעתו‪.‬‬ ‫ִ‬

‫‪ 27‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬אהבים‪.1.10.13 ,‬‬

‫‪.indb 136‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪137  ,‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אל נא תסטה מן הנושא‪ .‬הרי מה לזאת ולעניינים‬ ‫שעליהם התחלנו לשוחח?‬ ‫(‪ )8‬אוגוסטינוס‪ :‬אומר לך‪ .‬בדוק חרישית עם עצמך (הואיל ואתה‬ ‫מרגיש כי זכרונך שלם ורענן) — בדוק את מהלך חייך בשלמותו‬ ‫והיזכר מתי התרחש שינוי כה גדול באורחותיך‪.‬‬ ‫שנותי כסדרן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הנה כהרף עין סקרתי את מספר‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ומה מוצא אתה אם כן?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬כי תורת האות של פיתגורס‪ 28,‬שעליה שמעתי וקראתי‪,‬‬ ‫אינה חסרת משמעות‪ )9( .‬אחר עלותי בשביל ישר הגעתי‪ ,‬רגוע‬ ‫ומפוקח‪ ,‬לצומת דרכים; והגם שנצטוויתי‪ 29‬לתפוס את הימנית‪,‬‬ ‫סטיתי — האומר שמחוסר זהירות או מיוהרה? — לשמאל‪ .‬אף לא‬ ‫הועיל לי מה שקראתי לעתים קרובות כילד‪:‬‬ ‫אשים‪ :‬זוֹ ַהדֶּ ֶר ְך‬ ‫זֶ ה ַה ָּמקוֹ ם יִ ּ ָפ ֵרד ּפֹה ִל ׁ ְשנַ יִ ם ָר ׁ ִ‬ ‫ָּכאן ִמ ָ ּי ִמין‪ֶ ,‬אל חוֹ מוֹ ת ֵאל ַה ָּמוֶ ת ּתוֹ ִל ְ‬ ‫יך‪ֱ ,‬א ֵלי ּ ְפלוּ טוֹ ן‪.‬‬ ‫ילנּ וּ‬ ‫יסיוּ ם‪ַ .‬א ְך זֹאת ִמ ַ ּצד שְׂ מֹאל ּתוֹ ִב ֶ‬ ‫ׁ ָשם ַ ּגם ׁ ַש ְדמוֹ ת ָה ֱא ִל ְ‬ ‫ֶאל ַה ּ ַט ְר ָטר ָה ָארוּ ר‪ֶ ,‬אל ַא ְד ַמת ַה ָּנ ָקם וְ ָהעֹנֶ ׁש‪30.‬‬

‫(‪ )10‬אין תמה‪ ,‬כי אף על פי שקראתי דברים אלה בעבר‪ ,‬לא ֲהבנתים‬ ‫בטרם נתנסיתי בהם‪ .‬אולם מאז‪ ,‬לאחר שתעיתי בנתיב נפתל ומזוהם‬ ‫‪ 28‬‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫היא האות אוּ ּפסילון (‪ .)Y‬פיתגורס השתמש בה כסמל להסתעפות דרכי‬ ‫החיים ולבחירה בין טוב לרע‪ .‬השוו גם פרסיוס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬ג‪.57-­56 ,‬‬ ‫כנראה לפי לקטנטיוס (‪ 240-320 ,Lactantius‬לספירה בקירוב‪ ,‬מאבות‬ ‫הכנסייה וראשוני הסופרים הנוצרים)‪ .‬בחיבורו האפולוגטי הגדול‪ ,‬יסודות‬ ‫אלוהיים (‪ )6.3.6-18‬כותב לקטנטיוס על אודות צומת הדרכים‪ ,‬שאליו‬ ‫מגיע כל אדם בשחר נעוריו‪ ,‬ועליו לבחור אם יפנה ימינה‪ ,‬אל דרך‬ ‫המצוינות הנקנית בעמל‪ ,‬או שמאלה‪ ,‬לחיי עצלות ונהנתנות שסופן צער‪.‬‬ ‫השוו גם כסנופון‪ ,‬זיכרונות‪( 33–­­21 ,2.1 ,‬בחירתו של הרקלס)‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪.543–­540 ,‬‬

‫‪.indb 137‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  138‬חלק שני‬

‫ואף כי לעתים קרובות פניתי לאחור בדמעות‪ ,‬לא יכולתי לחזור‬ ‫לדרך הימנית‪ .‬כאשר נטשתיה‪ ,‬אז‪ ,‬בדיוק אז‪ ,‬התחוללה אותה מהומה‬ ‫באורחותי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אולם באיזה שלב של חייך אירע עניין זה?‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬בשיא פריחת‬ ‫עלומי‪ 31,‬ואם תמתין מעט‪ ,‬אזכר בקלות‬ ‫מה היה גילי כאשר אירע לי המקרה‪.‬‬ ‫(‪ )11‬אוגוסטינוס‪ :‬אינני מבקש חישוב כה מדויק‪ .‬אמור לי במקום‬ ‫זאת מתי נגלה לעיניך יופיה של אותה אשה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬זאת בוודאי לא אשכח לעולם‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬השווה אפוא בין הזמנים‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ודאי פגישתי עמה וסטייתי מן הדרך התרחשו בעת‬ ‫ובעונה אחת‪.‬‬ ‫(‪ )12‬אוגוסטינוס‪ :‬זאת רציתי לדעת! נדהמת‪ ,‬אני מאמין‪ ,‬וזוהר יוצא‬ ‫דופן ִסנוור את עיניך‪ .‬הלא מספרים כי פליאה היא ראשית האהבה;‬ ‫לפיכך מוצאים אנו כזאת אצל משורר שניחן ברגישות לטבע‪:‬‬ ‫ת־צידוֹ ן‪ַ ,‬ה ַּמ ְל ָּכה‪ ,‬נִ ְד ֲה ָמה ְל ַמ ְר ֵאה‬ ‫ַ ּגם ַּב ִ‬

‫ָהאוֹ ֵר ַח‪32.‬‬

‫ת־א ֲה ָבה"‪ 33.‬אף על פי‬ ‫ובעקבות פסוק זה נאמר אחר כך‪" :‬דִּ ידוֹ חוֹ ַל ַ‬ ‫שעלילה זו כולה‪ ,‬כשם שאתה יודע היטב‪ ,‬אינה אלא בדיה‪ ,‬בכל זאת‬ ‫חיברה‪ )13( .‬אולם אם נדהמת‬ ‫ּ‬ ‫התחשב המשורר בסדרי הטבע כאשר‬ ‫בעת הפגישה עמה‪ ,‬למה ומדוע פנית לשמאל?‬ ‫‪ 31‬‬ ‫‪ 32‬‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫על פי איסידורוס (אטימולוגיות‪ )11.2.4 ,‬תקופת העלומים (‪)adolescentia‬‬ ‫מתחילה בגיל חמש־עשרה ונמשכת עד גיל ‪.28‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪ .613 ,‬הכוונה כאן להתאהבותה של דידו‬ ‫באיניאס‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ספר רביעי‪.101 ,‬‬

‫‪.indb 138‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪139  ,‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬כי דרך זו‪ ,‬סבורני‪ ,‬נראתה משתפעת ורחבה יותר; הן‬ ‫הימנית תלולה היא וצרה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬חששת אפוא ממאמץ‪ .‬ברם האשה הלזו‪ ,‬שהנה‬ ‫נודעת ושאותה אתה מתאר כמדריכתך הנאמנה מכול אל רומו‬ ‫עולם‪ ,‬מדוע לא הנחתה אותך‪ ,‬שעה שהיססת וחששת? מדוע‬ ‫אחזה את ידך‪ ,‬כשם שברגיל ייעשה ליתר העיוורים‪ ,‬החזיקה‬ ‫והורתה לך באיזו דרך עליך לצעוד?‬

‫כה‬ ‫של‬ ‫לא‬ ‫בה‬

‫ו‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬היא עשתה זאת ככל יכולתה‪ .‬כלום עשתה דבר‬ ‫מתחינותי‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫מה אחר‪ ,‬כאשר שמרה על כבודה הנשי ולא התרגשה‬ ‫לא נעתרה לפיתויַ י? חרף גילה‪ ,‬כמו גם גילי‪ ,‬ולמרות גירויים רבים‬ ‫ושונים שבוודאי היו מרככים לב של פלדה‪ ,‬היא עמדה איתנה‬ ‫וחסונה‪ .‬רוחה של אשה זו הדגימה לי בוודאי מה יאה לגבר ודאגה‬ ‫לכך‪ ,‬שבשקידתי לדבוק בצניעות "לא תחסרנה לי דוגמה ותוכחה"‪,‬‬ ‫וש ַעטתי בלי‬ ‫כשם שאומר סנקה‪ 34.‬לסוף‪ ,‬כשראתה שהיתרתי כל רסן ָ‬ ‫בעקבותי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫משים‪ ,‬העדיפה לנטוש אותי מאשר לבוא‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אם כן חפצת לפעמים במשהו מביש‪ ,‬אף שהכחשת זאת‬ ‫קודם‪ )2( 35.‬ברם זהו טירוף נפוץ של חולי אהבה‪ ,‬או שמא אדייק‬ ‫"רוצה‪ ,‬לא רוצה‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫ואומר חולי נפש‪ 36,‬ובצדק אפשר לומר על כולם‪:‬‬ ‫לא רוצה‪ ,‬רוצה"‪ 37.‬אתם בעצמכם לא יודעים מה אתם רוצים או‬ ‫לא רוצים‪.‬‬ ‫‪3 4‬‬ ‫‪ 35‬‬ ‫‪ 36‬‬

‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫סנקה‪ ,‬על החסדים‪.7.8.3 ,‬‬ ‫ראו לעיל‪ ,‬ב‪.9 ,‬‬ ‫בלטינית יש כאן לשון נופל על לשון‪( amantium :‬של חולי אהבה‪/‬‬ ‫אוהבים) לעומת ‪( amentium‬חולי נפש)‪ .‬פטררקה הולך כאן בעקבות‬ ‫טרנטיוס במחזהו האשה מאנדרוס‪ ,218 ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫השוו טרנטיוס‪ ,‬פורמיו‪ ,950 ,‬עמ' ‪ ,162‬שם סדר הפעלים הפוך‪" :‬לא‬ ‫רוצה‪ ,‬רוצה‪ ,‬רוצה‪ ,‬לא רוצה"‪.‬‬

‫‪.indb 139‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  140‬חלק שני‬

‫(‪ )3‬פרנציסקוס‪ :‬נפלתי במלכודת משום שלא נזהרתי‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫אם רציתי אולי דבר מה שונה אי אז‪ ,‬הרי שאהבתי וגילי הכריחוני;‬ ‫עתה אני יודע מה אני רוצה ולמה אני נכסף והקשחתי סוף כל סוף‬ ‫את נפשי המהססת‪ .‬אולם היא‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה נחושה בדעתה‬ ‫ונשארה תמיד כמות שהייתה‪ ,‬וככל שאיטיב להבין יציבות נשית זו‪,‬‬ ‫ארבה להעריצה‪ .‬אם אי פעם התעצבתי כי זו הייתה החלטתה‪ ,‬הרי‬ ‫שכעת אני שמח ומכיר לה תודה על כך‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬לא קל לתת שוב אמון במי שהיתל בך אך פעם‪.‬‬ ‫אתה תשנה את אורחותיך‪ ,‬הרגליך וחייך‪ ,‬בטרם תשכנעני כי שינית‬ ‫את נפשך‪ .‬אפשר שהתמתנת ונרגעת‪ ,‬אך בוודאי הלהט שבך לא כבה‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬אתה‪ ,‬שכה מוקיר את אהובתך‪ ,‬כלום אינך מבחין כמה אתה‬ ‫מגנה את עצמך בסליחתך לה? טוב בעיניך להודות‪ ,‬כי היא הייתה‬ ‫טהורה מאין כמותה‪ ,‬בעוד תסכים כי אתה היית טרוף דעת ורשע; וכן‬ ‫היא — המאושרת באדם‪ ,‬ואילו אתה‪ ,‬בגלל אהבתך אליה — אומלל‬ ‫מכול‪ .‬הן בזאת‪ ,‬אם תזכור‪ ,‬פתחתי‪38.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אכן זוכר אני‪ ,‬ואין בכוחי לסתור זאת‪ .‬אני אף מבחין‬ ‫אנה הובלת אותי צעד אחר צעד‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬שים לב‪ ,‬על מנת שתבחין בבירור רב יותר‪ .‬אין‬ ‫דבר המביא לידי שכחת האל או ביזויו כמו אהבת דברים בני חלוף;‬ ‫ובייחוד זה הקרוי בשם הפרטי אהבה‪ ,‬ואפילו (מה שעולה על כל‬ ‫חילול קודשים) מכנים אותו אל‪ 39,‬כמובן כדי למצוא אמתלה שמימית‬ ‫לשגיונות אנוש ולהכשיר פשע איום באמצעות דחף אלוהי כביכול‪.‬‬ ‫(‪ )6‬אף אין צורך להתפלא כי כוחו של רגש זה כה רב בלבם של‬ ‫בני האדם; הן בשאר העניינים אתם נסחפים על ידי יופיו הנגלה של‬ ‫דבר‪ ,‬הציפייה להפיק עונג והנאה ממנו ופרץ עז של רצונכם אתם‪.‬‬ ‫‪3 8‬‬ ‫‪ 39‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫השוו לעיל‪ ,‬ג‪.3 ,‬‬ ‫הכוונה כאן לאל ‪ ,Amor‬אל האהבה במיתולוגיה הרומית (מקבילו של‬ ‫‪ Eros‬היווני)‪.‬‬

‫‪.indb 140‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪141  ,‬‬

‫אולם באהבה כל אלה מתקיימים יחדיו‪ ,‬ונוסף על כך ניצתת חיבה‬ ‫הדדית‪ ,‬אשר מפיחה תקווה; ובלי תקווה זו האהבה עצמה בהכרח‬ ‫תיחלש‪ .‬כך‪ ,‬בעניינים אחרים אתם — ורק אתם — אוהבים‪ ,‬ואילו‬ ‫כאן אתם גם נאהבים בחזרה‪ ,‬ודורבנות הדדיים ממריצים את לבכם‬ ‫בן התמותה‪ .‬נדמה שלא לשווא אמר קיקרו‪ ,‬כי "מכל היפעלויות‬ ‫הנפש בוודאי אין ַתקיפה מן האהבה"‪ )7( 40.‬אכן הוא היה בטוח‬ ‫מאוד כאשר הוסיף "בוודאי"‪ ,‬היות שבארבעה ספרים הוא הגן על‬ ‫האקדמיה‪ ,‬אשר הטילה ספק בכול‪41.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לעתים קרובות למדי נתתי דעתי לקטע זה והשתאיתי‬ ‫לדבריו‪ ,‬כי זו התקיפה מכל ההיפעלויות‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כלל לא היית משתאה‪ ,‬לולא נפלה על נפשך שכחה‪.‬‬ ‫אבל אזהרה קצרה בהכרח תזכיר לך רעות רבות‪.‬‬

‫ז‬ ‫(‪ )1‬חשוב עתה‪ ,‬כי מאז השחית נגע זה את תבונתך‪ ,‬כל כולך‬ ‫התפרצת לפתע פתאום באנקות יגון ונעשית כה אומלל‪ ,‬עד כי‬ ‫יכולת‪ ,‬בהנאה מאוסה‪ ,‬להזין עצמך בדמעותיך ובאנחותיך; חשוב על‬ ‫לילות שימורים‪ ,‬שבהם היה שמה של אהובתך על שפתותיך; זכור‬ ‫את את החיים והשתוקקת למוות; אהבת‬ ‫איך בזת לכל הדברים‪ ,‬שָׂ נֵ ָ‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪ 41‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪.4.75 ,‬‬ ‫בגישתו הפילוסופית נטה קיקרו לעמדת האקדמיה החדשה ("הספקנית")‪,‬‬ ‫אחת מהאסכולות הפילוסופיות ההלניסטיות‪ ,‬אשר גרסה כי לא ניתן‬ ‫להגיע לוודאות מוחלטת אלא רק למה שנראה סביר ומתקבל על הדעת‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אם הביע קיקרו ודאות בדבריו‪ ,‬אליבא דאוגוסטינוס‪ ,‬אין זאת‬ ‫אלא כי היה משוכנע לגמרי באמיתותם‪ .‬ארבעת הספרים הנזכרים כאן‬ ‫הם הספרים האקדמיים‪ ,‬שקיקרו חיבר בשנת ‪ 45‬לפנה"ס ובהם דיון על‬ ‫משנת האקדמיה החדשה וגישתה הספקנית‪ .‬תחילה כתב קיקרו שני ספרים‪,‬‬ ‫ואחר כך התקין מהדורה בת ארבעה ספרים‪ .‬בידינו ישנם הספר השני של‬ ‫המהדורה הראשונה וחלק מהספר הראשון של המהדורה השנייה‪ .‬ראו גם‬ ‫דבריו של פטררקה בעניין בעמ' ‪ 113‬לעיל (מכתבים לקרובים‪.)9 ,‬‬

‫‪.indb 141‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  142‬חלק שני‬

‫להתבודד בעצב והסתלקת מחברת בני אדם‪ ,‬עד כי אפשר היה לומר‬ ‫עליך בדיוק את שאמר הומרוס על ֶּב ֶלרוֹ פוֹ נְ ֵטס‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ְּב ִמ ׁישוֹ ר ַא ֵליְ אוֹ ס ׁשוֹ ֵטט ָא ֵבל וּ ְמ ֵלא ַצ ַער‪,‬‬ ‫ֶאת ְל ָבבוֹ הוּ א אוֹ ֵכל‪ֵ ,‬מ ִע ְ ּקבוֹ ת ְּבנֵ י ָא ָדם הוּ א‬

‫ּבוֹ ֵר ַח‪42.‬‬

‫(‪ )2‬לכן החוורת וכחשת‪ ,‬ופרח עלומיך כמש בלא עת; עיניך עצובות‬ ‫ולעולם דומעות‪ ,‬מחשבתך מבולבלת ומנוחתך טרודה בלילות; בשנתך‬ ‫תשמיע אנחות בוכיות‪ ,‬קולך חלש וצרוד מעצב‪ ,‬דבריך מקוטעים‬ ‫ומגומגמים‪ ,‬וניכרים בך כל אי־שקט ודכדוך שאפשר לדמיין‪ .‬כלום‬ ‫אלה נראים לך סימני בריאות? (‪ )3‬ומה באשר לכך‪ ,‬שהיא זו שפתחה‬ ‫וסגרה את ימיך‪ ,‬בין שהיו שמחים או מלאי יגון? עם בואה זרחה‬ ‫החמה‪ ,‬ובלכתה ירד שוב הליל‪ .‬כל שינוי בארשת פניה שינה את‬ ‫מזגך; נעשית שמח ועצוב על פי תהפוכותיה‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬כולך‬ ‫תלוי היית בגחמתה‪ .‬אתה יודע כי אני מעלה כאן דברים נכונים והם‬ ‫בחינת ידע כללי‪ )4( .‬אולם מה יותר מטורף מכך שלא הסתפקת‬ ‫בדמות פניה החיים‪ ,‬שממנה באו כל צרותיך הללו‪ ,‬אלא גם ביקשת‬ ‫לך אחת אחרת‪ ,‬שאמן ידוע ציירה ברוב כישרון‪ 43,‬כדי שתוכל‬ ‫לשאתה עמך בכל מקום וכך לעולם תהיה לך סיבה לדמעותיך‬ ‫הנצחיות? ומשום שחששת פן חלילה תיבשנה‪ ,‬הגית בשקדנות אין‬ ‫קץ בכל מה שעשוי לעוררן‪ ,‬אך את יתר הדברים הזנחת ולא גילית‬ ‫בהם כל עניין‪ )5( .‬אולם — למען אגיע לשיא השיאים של הזיותיך‬ ‫‪ 42‬‬

‫‪ 43‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫הומרוס‪ ,‬איליאדה‪ ,‬ו‪ ;202–­201 ,‬פטררקה‪ ,‬שלא ידע יוונית‪ ,‬מצטט טורים‬ ‫אלה על פי תרגומו של קיקרו‪ ,‬שמביאם בשיחות בטוסקולום‪.3.63 ,‬‬ ‫בחלק מכתבי היד של הטקסט של קיקרו מצויה בטור הראשון הקריאה‬ ‫‪( campis ]...] alienis‬בשדות זרים) במקום ‪( campis [...] Aleis‬במישור‬ ‫אליאוס)‪ ,‬והוא הנוסח שפטררקה מצטט כאן‪ .‬עם זאת התרגום הוא‬ ‫"במישור אליאוס" משום שנוסח זה נאמן למקור ההומרי‪ ,‬ואין בהבדל זה‬ ‫כדי לפגוע בהיגיון הדיון כאן‪.‬‬ ‫הכוונה לדיוקנה של לאורה‪ ,‬מעשה ידיו של הצייר סימונה מרטיני‬ ‫(‪ 1344-1284 ,Simone Martini‬בקירוב)‪.‬‬

‫‪.indb 142‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪143  ,‬‬

‫איומי שהשמעתי לפני זמן קצר‪ — 44‬מי יתעב או‬ ‫ִ‬ ‫כולן ואקיים את‬ ‫יחרד כדבעי לנוכח טירופך ודעתך המשובשת‪ ,‬הואיל והוקסמת לא‬ ‫ובה ְבלוּ ת שלא תיאמן‬ ‫משמה‪ַ ,‬‬ ‫ּ‬ ‫רק מיפי דמותה‪ ,‬אלא לא פחות גם‬ ‫הערצת כל מה שהצטלצל כמותו? משום כך אהבת בשקיקה רבה‬ ‫את זר הדפנה‪ ,‬עטרתם הן של מלכים הן של משוררים‪ ,‬הואיל והוא‬ ‫קרוי בשמה;‪ 45‬ומאז אותה עת אך בקושי נבע ממך שיר בלא אזכור‬ ‫של ַד ְפנים‪ ,‬ממש כאילו שכנת על גדות הנהר ּ ֵפנֵ אוּ ס או היית כוהן‬ ‫בגבהי ִק ָירה‪ 46.‬זאת ועוד‪ ,‬הואיל ולא הייתה לך סיבה לשאוף לזר‬ ‫מלכות‪ ,‬חשקת בזר השירה‪ ,‬שאותו הבטיחה לך מעלתם של לימודיך‪,‬‬ ‫באופן לא פחות בוטה משהתאווית לגבירה עצמה; והגם שנישאת על‬ ‫כנפי כישרונך כדי להשיג עטרת זו‪ ,‬בכל זאת תצטמרר‪ ,‬אם תשקול‬ ‫בלבך לאיזה מאמץ אדירים נדרשת עד שהגעת ליעדך‪ )6( .‬אף לא‬ ‫נסתר ממני מה מתחולל כעת במחשבתך‪ ,‬היות שאני רואה כי אתה‬ ‫נכון לענות ועדיין מתכוון לפתוח בדברים‪ .‬אתה בוודאי סבור כי‬ ‫התמסרת ללימודים אלה זמן רב לפני שהתאהבת וכי תפארת השיר‬ ‫הסעירה את נפשך עוד משנות ילדותך; אכן‪ ,‬אינני מכחיש זאת‬ ‫ואינני מתעלם מכך‪ )7( .‬הן לאמיתו של דבר‪ ,‬נוהג שאבד עליו כלח‬ ‫כבר לפני מאות שנים‪ ,‬עוינותו של דורנו ללימודים כאלה‪ ,‬הסכנות‬ ‫במסעותיך הארוכים‪ ,‬שהובילוך לא רק אל מפתן הכלא כי אם גם‬ ‫אל סף המוות‪ ,‬וכן מכשולי הגורל האחרים‪ ,‬הרסניים לא פחות‪ ,‬היו‬ ‫‪ 44‬‬ ‫‪4 5‬‬

‫‪ 46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ראו לעיל‪ ,‬ה‪.5 ,‬‬ ‫בלטינית זר דפנה הוא ‪ ,laurea‬שסימל מצוינות וניצחון ונהגו לעטר בו‬ ‫ראשי מצביאים ומשוררים נבחרים ברומא העתיקה; שם זה מצטלצל‬ ‫כשמה של אהובת פטררקה‪ ,‬לאורה (‪.)Laura‬‬ ‫פנאוס (‪ )Peneus‬הוא נהר בתסליה (‪ )Thessalia‬ואביה של הנימפה דפנה‬ ‫(‪ ,)Daphne‬שעוררה אש אהבה באל אפולו‪ .‬על פי האגדה הידועה‪,‬‬ ‫במנוסתה מאפולו נהפכה דפנה לעץ הקרוי על שמה (בלטינית שמו‬ ‫‪ Laurus‬ומכאן השם ‪ .)Laura‬ראו אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר ראשון‪,‬‬ ‫‪ .567–­452‬קירה (‪ ,Cirrha‬וכן מצוי השם קריסה‪ )Crissa ,‬הייתה עיר בחבל‬ ‫פוקיס בקרבת דלפי והר פרנסוס (‪ )Parnassus‬שהיה קדוש לאפולו‪.‬‬

‫‪.indb 143‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  144‬חלק שני‬

‫עשויים לעכב ואולי להזיק לתוכניתך‪ ,‬לולא זִ כרו של שם כה אהוב‬ ‫חידש את רוחך ללא לאות‪ ,‬הסיר מעליך את עולן של יתר הדאגות‬ ‫וגררך על פני יבשה וים‪ ,‬דרך מהמורות כה רבות וקשות‪ ,‬אל רומא‬ ‫ונאפולי‪ .‬שם סוף כל סוף השגת את מה שאיווית לו בלהט כה‬ ‫גדול‪ 47.‬אם סבור מאן דהוא שכל אלה אינם מעידים אלא על טירוף‬ ‫מתון‪ ,‬אזי אומר בביטחון גמור‪ ,‬כי נטרפה דעתו הוא לחלוטין‪)8( .‬‬ ‫עתה ביודעין משמיט אני את הפסוקים שקיקרו לא התבייש לשאול‬ ‫מהסריס‪ ,‬מחזהו של טרנטיוס‪ ,‬וזה לשונם‪:‬‬ ‫באהבה כרוכים זה בזה כל הפגעים האלה‪ :‬פגיעות‬ ‫חשדות‪ ,‬עוינוּ ת‪ ,‬שביתת נשק‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬שוב שלום [‪48]...‬‬

‫במילותיו אתה מזהה את שיגעונותיך‪ ,‬ובפרט את הקנאה‪ ,‬אשר מחזיקה‬ ‫במקום הראשון — ועל כך אין חולק — בין רעות חולות אלה‪ ,‬כשם‬ ‫שהאהבה נמצאת בראש ההיפעלויות‪ )9( .‬ברם אולי תתנגד ותאמר‪:‬‬ ‫"אינני מכחיש שכך הם פני הדברים‪ ,‬אך תמיד נמצא עמי ההיגיון‪,‬‬ ‫אשר סמכותו ממתנת פגמים אלה"‪ .‬הנה טרנטיוס כבר צפה כי תשיב‬ ‫כך כאשר הוסיף‪:‬‬ ‫דברים חסרי ודאות כאלה אם תנסה‬ ‫‪ 47‬‬

‫‪ 48‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫אוגוסטינוס מתייחס כאן לטקס ההכתרה של פטררקה כמשורר הנבחר‪,‬‬ ‫שבו עוטר בזר הדפנה הנכסף‪ .‬הטקס‪ ,‬כפי שצוין במבוא‪ ,‬התרחש על‬ ‫גבעת הקפיטוליום ברומא באפריל ‪ 1341‬והיה אחת מגולות הכותרת של‬ ‫מאמציו של פטררקה לחדש ריטואלים רומיים עתיקים שנשכחו לטענתו‪.‬‬ ‫לפני הטקס ביקר פטררקה בחצרו של המלך רוברט מאנז'ו בנאפולי‪.‬‬ ‫במהלך הביקור בחן המלך את ידיעותיו של פטררקה ומצאו ראוי לזר‬ ‫הדפנה‪ .‬מדבריו של אוגוסטינוס בקטע זה עולה שהאהובה לאורה הייתה‬ ‫אחראית לא רק לשירת האהבה הוורנקולרית של פטררקה‪ ,‬אלא גם‬ ‫לכתבים הלטיניים שלו‪ ,‬כולל האפוס אפריקה‪.‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,61–­59 ,‬עמ' ‪ ;39‬קיקרו מצטט טורים אלה (ללא משפט‬ ‫הפתיחה) בשיחות בטוסקולום‪.4.76 ,‬‬

‫‪.indb 144‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪145  ,‬‬

‫להפוך לוודאיים בדרך הגיונית‪ ,‬לא תשיג דבר‬ ‫פרט להשתדלות להשתגע בהיגיון‪49.‬‬

‫באמירה זו‪ ,‬אשר ללא ספק אתה מבין כי היא נכונה מאין כמוה‪,‬‬ ‫התבטלו‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬כל התחמקויותיך‪ )10( .‬זה טיבן של‬ ‫הצרות באהבה; מניינן המדויק אינו הכרחי למי שנתנסה בהן‪ ,‬ואילו‬ ‫חסר הניסיון לא יאמין בזאת‪ .‬אולם ראשונה בחשיבותה מכל אלה‬ ‫(למען אשוב אל נושאנו) היא זו‪ ,‬המביאה לידי שכחת האל כמו‬ ‫גם שכחה עצמית‪ )11( .‬הן כיצד תזחל נפש הכורעת תחת עולן של‬ ‫רעות כה רבות ותגיע אל אותו מקור אחד‪ ,‬טהור מאין כמותו‪ ,‬של‬ ‫הטוב האמיתי? היות שכך הם פני הדברים‪ ,‬חדל להשתומם כי שום‬ ‫היפעלות אחרת לא נראתה למרקוס טוליוס‪ 50‬תקיפה יותר‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬נוצחתי‪ ,‬אני מודה‪ ,‬הואיל וכל העניינים שגוללת‪ ,‬ליקטתם‬ ‫זיכרונותי‪ )12( .‬ומשום שהזכרת את הסריס של‬ ‫ַ‬ ‫דומני‪ ,‬היישר מספר‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬ארצה להוסיף כאן טרוניה מאותו קטע‪:‬‬ ‫איזה מעשה מחפיר! עכשיו אני‬ ‫[‪ ]...‬ואני אומלל‪.‬‬ ‫אני מתעב אותה וגם לוהט מאהבה אליה‪ ,‬אני נהרס ואובד‬ ‫חושי ובעיניים פקוחות‪ ,‬ואני לא יודע‬ ‫ַ‬ ‫בהכרה וביודעים‪ ,‬במלוא‬ ‫מה לעשות‪51.‬‬

‫ארצה גם להשתמש במילותיו של אותו המשורר כדי לתבוע ממך עצה‪:‬‬ ‫כל עוד יש זמן‪ ,‬שקול את העניין שוב‬

‫ושוב‪52.‬‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬אף אנוכי אשיב לך במילותיו של טרנטיוס‪ ,‬שהרי‪:‬‬

‫‪4 9‬‬ ‫‪ 50‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ 52‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫טרנטיוס‪ ,‬שם; וכן אצל קיקרו‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫הוא קיקרו; ראו לעיל‪ ,‬ו‪.6 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,73–­70 ,‬עמ' ‪.39‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

‫‪.indb 145‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  146‬חלק שני‬

‫מה שאין בו לא היגיון ולא מידה‬ ‫לא תוכל לשלוט בו בדרך של‬

‫היגיון‪53.‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬מה אעשה אפוא? האומר נואש?‬

‫ח‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬לפני כן יש לנסות הכול‪ .‬קבל כעת בקצרה את עצתי‬ ‫ייחדו מסות‬ ‫המהימנה‪ .‬אתה יודע‪ ,‬כי לא רק פילוסופים מצוינים ֲ‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אלא גם משוררים בעלי שם הקדישו לו ספרים שלמים‪.‬‬ ‫אם אוסיף ואומר היכן יש למוצאם או כיצד עלינו להבינם‪ ,‬תהיה זו‬ ‫פגיעה אישית בכבודך‪ ,‬כי לטענתך הנך מורה לסוגיות אלה‪ .‬אולם‬ ‫ייתכן שזו העת הנכונה להמחיש לך כיצד להסב את מה שקראת‬ ‫והבנת לישועתך אתה‪ )2( .‬ראשית אם כן‪ ,‬כשם שאומר קיקרו‪ ,‬יש‬ ‫סבורים כי "עלינו לסלק אהבה ישנה בעזרת אהבה חדשה‪ ,‬כסלק‬ ‫מסמר חדש את הישן"‪ 54.‬נאסוֹ ‪ ,‬אדון האהבה‪ 55,‬מסכים עם דעה זו‬ ‫ומציע היגד כללי‪ ,‬כי‬ ‫ָּכל ַא ֲה ָבה ֲח ָד ׁ ָשה ֶאת קוֹ ַד ְמ ָּת ּה‬

‫ְּתנַ ַ ּצח‪56.‬‬

‫(‪ )3‬כך הוא‪ ,‬ללא ספק‪ .‬נפש פזורה הנמשכת לכיוונים רבים מתקשה‬ ‫יותר להתמקד בכל דבר ודבר‪ .‬כך מלך פרס‪ ,‬מספרים‪ ,‬חילק את‬ ‫הגנגס בתעלות אין ספור ופיצל נהר אחד ואימתני לנחלים רבים‬ ‫ונלעגים‪ 57.‬כך‪ ,‬מערך קרב פזור הוא נוח להבקעה על ידי אויב;‬ ‫‪5 3‬‬ ‫‪ 54‬‬ ‫‪ 55‬‬ ‫‪5 6‬‬ ‫‪ 57‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫שם‪.58–­57 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪.4.75 ,‬‬ ‫הוא פובליוס אובידיוס נאסו (‪ ,)Publius Ovidius Naso‬שהרבה לשורר על‬ ‫אודות האהבה‪ ,‬ועל כן נתכנה כאן "אדון האהבה" (‪.)magister amoris‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬רפואות האהבה‪.462 ,‬‬ ‫השוו סנקה‪ ,‬על הכעס‪ ,21.3 ,‬שם מסופר על כורש‪ ,‬מלך פרס‪ ,‬שבכעסו‬ ‫על הנהר גינדס (‪ ,Gyndes‬מיובליו של החידקל‪ ,‬ולא הנהר גנגס) חילק את‬ ‫אפיקו ל־‪ 360‬נחלים בעזרת ‪ 180‬תעלות‪ .‬ראו גם הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫‪.190–­189 ,1‬‬

‫‪.indb 146‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪147  ,‬‬

‫בערה‪ ,‬שאינה מרוכזת במקום אחד‪ ,‬נחלשת‪ ,‬ולמעשה כל כוח‬ ‫כך ֵ‬ ‫גובר בהיותו מלוכד‪ ,‬ואילו פוחת אם יפזרוהו‪ )4( .‬ברם מנגד‪ ,‬הסכת‬ ‫ושמע מהי דעתי בעניין זה‪ .‬עלינו לחשוש מאוד שמא בהתנתקותך‬ ‫מתשוקה אחת‪ ,‬שהיא גם (אם יאה לומר זאת) נעלית למדי‪ ,‬תיסחף‬ ‫אוהב תיעשה לרודף שמלות הולל‪ .‬הן‬ ‫ומ ֵ‬ ‫חלילה אל רבות אחרות‪ֵ ,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬אם בהכרח נגזר עלינו למות‪ ,‬הרי שיש נחמה במוות מחולי‬ ‫נאצל משהו‪ .‬תשאלני אפוא מה אייעץ‪ .‬אם אתה יכול לאזור אומץ‬ ‫ולברוח‪ ,‬ומכלא אחד להגר אל משנהו‪ ,‬אינני שולל זאת‪ .‬הלא במעבר‬ ‫זה עשויה להיות תקווה לחירות או למשטר מתון יותר‪ .‬ברם אינני‬ ‫מסכים‪ ,‬כי תחלץ את צווארך מעול בודד ואחר כך תכופפהו למינים‬ ‫אין קץ של השתעבדויות שפלות‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬האם תרשה לחולה המודע לחוליו להפריע את נאום‬ ‫הרופא בדבר ביניים?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬מדוע לא ארשה זאת? הרי רופאים רבים הגיעו לחקר‬ ‫התרופה הנכונה משום שהאזינו למילות החולה‪ ,‬משל היו אף אלה‬ ‫מסממני מחלתו‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אם כן‪ ,‬זאת בלבד עליך לדעת‪ :‬אינני מסוגל לאהוב דבר‬ ‫מה אחר‪ .‬נפשי התרגלה להעריץ אותה; התרגלו עינַ י להתבונן בה‪,‬‬ ‫וכל מה שאינו היא נדמה להן כעור ואפל‪ .‬באשר על כן אם תצווני‬ ‫לאהוב אחרת‪ ,‬כדי שבכך אשתחרר מאהבה זו‪ ,‬או אז אתה מציב בפני‬ ‫תנאי בלתי אפשרי‪ .‬תם העניין; אני אבוד‪.‬‬ ‫(‪ )6‬אוגוסטינוס‪ :‬חושיך קהים ורצונך התאבן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הואיל ואינך‬ ‫מסוגל לקבל שום תרופה פנימית‪ ,‬יש להעניק לך רפואות חיצוניות‪.‬‬ ‫האם יכול אתה להשלים בלבך עם בריחה או גלות‪ ,‬ועם העדר מראם‬ ‫של מקומות מוכרים?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אפילו יגררוני לאחור אנקולים קשיחים ביותר‪ ,‬בכל זאת‬ ‫יכול אני‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫‪.indb 147‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  148‬חלק שני‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬אם אתה יכול לזאת‪ ,‬תינצל‪ .‬הן מה אוסיף ואומר‪ ,‬אם‬ ‫לא חרוז זה מאת ורגיליוס‪ ,‬בשינויים קלים‪:‬‬ ‫הוֹ י‪ְּ ,‬ב ַרח ֵמ ֶא ֶרץ ֶח ְמדָּ ה‪ִ ,‬ה ָּמ ֵלט ֵמחוֹ ף‬

‫ׁ ֶש ָא ַה ְב ָּת?‪58‬‬

‫הלא כיצד תוכל אי פעם להיות בטוח במקומות אלה‪ ,‬שבהם ישנם‬ ‫עקבות כה רבים של פצעיך‪ ,‬ובהם חזות ההווה וזכר העבר צרים‬ ‫עליך? ככה אפוא אומר גם קיקרו‪" :‬כמו חולים שאינם מחלימים‪,‬‬ ‫עליך להירפא על ידי שינוי מקום"‪59.‬‬ ‫(‪ )7‬פרנציסקוס‪ :‬השגח בבקשה במה שאתה מצווה‪ .‬הן משום שכמהתי‬ ‫להחלים והכרתי היטב עצה זו‪ ,‬כמה פעמים ניסיתי לברוח! אף על פי‬ ‫נדודי‬ ‫ַ‬ ‫שתירצתי זאת באמתלות שונות‪ ,‬הלא תכליתם האחת של כל‬ ‫וש ִהייתי באזורי הכפר הייתה לעולם חירות‪ .‬תרתי אחריה וגמאתי‬ ‫ְ‬ ‫מרחקים‪ ,‬מערבה נדדתי וצפונה ואפילו עד קצות אוקיינוס‪ .‬איזו‬ ‫תועלת צמחה לי מזאת‪ ,‬הלא אתה רואה‪ .‬לכן ריגשני לעתים קרובות‬ ‫דימוי זה מאת ורגיליוס‪:‬‬ ‫[‪ ]...‬דּ ְוּג ַמת ַא ָ ּי ָלה ׁ ֶש ּ ָפ ַגע ָּב ּה‬ ‫יטי‪,‬‬ ‫ֵחץ ָהרוֹ ֶעה ֵמ ָרחוֹ ק ִּב ְרעוֹ ָת ּה ְל ֻת ָּמ ּה ִּבשְׂ דוֹ ת ְק ֵר ֵ‬ ‫ע־ב ְרזֶ ל ִּב ְמעוֹ פוֹ נִ נְ ַעץ ְּב ַצ ְל ָע ּה וְ נִ ׁ ְש ַאר ׁ ָשם‪:‬‬ ‫ֶק ַל ַּ‬ ‫ַעל ֲה ָר ִרים ְוּג ָבעוֹ ת ְּת ַד ֵּלג ָלנוּ ס ְּב ֵצל־יַ ַער‬ ‫יַ ַחד ִעם ֵחץ נָ עוּ ץ ִּב ְבשָׂ ָר ּה‪ַ ,‬ה ְמ ַב ּ ֵׂשר ֶאת מוֹ ָת ּה ָל ּה‪60.‬‬

‫נעשיתי אפוא דומה למדי לאיילה זו‪ .‬הרי ברחתי‪ ,‬אבל בכל מקום‬ ‫אני נושא עמי את סבלי‪.‬‬ ‫‪ 58‬‬

‫‪ 59‬‬ ‫‪ 60‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ובלטינית‪ .Heu, fuge dilectas terras, fuge litus amatum :‬החרוז המקורי‬ ‫של ורגיליוס הוא‪ ,Heu, fuge crudelis terras, fuge litus avarum :‬ותרגומו‪:‬‬ ‫הוֹ י‪ְּ ,‬ב ַרח ֵמ ֶא ֶרץ זָ דוֹ ן‪ִ ,‬ה ָּמ ֵלט ֵמחוֹ ף רוֹ ְד ֵפי ֶּב ַצע (אינאיס‪ ,‬ספר שלישי‪.)44 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪( 4.74 ,‬שם אמורים הדברים בגוף שלישי יחיד‪:‬‬ ‫עליו להירפא [‪.)]curandus est‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר רביעי‪.73–­69 ,‬‬

‫‪.indb 148‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪149  ,‬‬

‫(‪ )8‬אוגוסטינוס‪ :‬מה תדרוש כעת ממני? בעצמך ענית לשאלתך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הכיצד?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כי למי שנושא עמו את סבלו‪ ,‬שינוי מקום הוא בחינת‬ ‫מאמץ גדול ואינו תורם לבריאות‪ .‬לפיכך אפשר לומר לך כדבעי את‬ ‫מה שהשיב סוקרטס לאחד הצעירים; כשהלה התלונן כי נדודיו לא‬ ‫הועילו בכלל‪" ,‬עם עצמך"‪ ,‬אמר לו‪" ,‬נסעת"‪ )9( 61.‬אם כן ראשית‬ ‫כול עליך לפרוק את נטל הדאגות הישן‪ ,‬להכין את נפשך ובסופו‬ ‫של דבר לנוס‪ .‬הרי כבר הוכח כי בעניינים גופניים כבנפשיים‪ ,‬כוחה‬ ‫יקבל ָה המטופל בעין יפה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫של סיבה פועלת לא יועיל אלא אם כן‬ ‫אלמלא כן תוכל גם להרחיק עד קצה גבולה של הודו‪ ,‬ברם לעולם‬ ‫תודה כי נכונה אמרתו של פלקוס‪62:‬‬ ‫[‪ַ ]...‬ה ּׁ ָשט ְּבלֹא ֶה ֶרף‬ ‫ַעל ֶמ ְר ָח ָביו ַמ ֲח ִליף ַא ְק ִלים‪ַ ,‬א ְך לֹא ֲה ַל ְך נֶ ֶפ ׁש‪63.‬‬

‫(‪ )10‬פרנציסקוס‪ :‬עתה אני מבולבל לגמרי‪ .‬הרי אתה‪ ,‬בהציגך לי‬ ‫ולריפוּ יָ ּה‪ ,‬טוען כי ראשית יש לטפל ולרפא‬ ‫ּ‬ ‫אמצעים לטיפול בנפשי‬ ‫ורק בסוף לנוס‪ .‬ואולם המחלוקת היא בעניין זה עצמו‪ :‬כיצד יש‬ ‫לטפל בה? הן אם נרפאה‪ ,‬מה עוד נבקש? אולם אם לא נרפאה‪ ,‬כי‬ ‫שינוי מקום (וזאת אתה בעצמך מוסיף) אינו מועיל‪ ,‬אמור נא ביתר‬ ‫בהירות באילו רפואות יש להשתמש‪.‬‬

‫ט‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬לא אמרתי כי יש לטפל בנפש ולרפאה‪ ,‬אלא להכינה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬או שתחלים‪ ,‬ואז שינוי מקום יוכל לשמר את בריאותה‬ ‫‪6 1‬‬ ‫‪ 62‬‬ ‫‪ 63‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪.104.7 ,‬‬ ‫הוא המשורר הרומי קווינטוס הוראטיוס פלקוס (‪Quintus Horatius‬‬ ‫‪.)Flaccus‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪ .27–­26 ,1.11 ,‬הכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬למי ששט על מרחבי‬ ‫הים‪.‬‬

‫‪.indb 149‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  150‬חלק שני‬

‫לעד; או שעדיין לא תחלים‪ ,‬אך בהיותה מוכנה בעוד מועד‪ ,‬שינוי‬ ‫המקום יביא לידי אותה תוצאה עצמה‪ .‬ברם אם אף לא אחת מן‬ ‫השתיים‪ ,‬הרי שהשינוי הזה והמעבר התכוף ממקום למקום רק יחמירו‬ ‫את סבלה‪ .‬אמשיך להשתמש בעדותו של פלקוס‪:‬‬ ‫[‪ ]...‬לֹא ְמקוֹ ם ַה ְ ּצ ִפ ָ ּיה ֱא ֵלי א ֶֹפק ַה ָ ּים‪ֶ ,‬א ָּלא שֵׂ ֶכל‬ ‫וּ ַמ ְח ׁ ָש ָבה ְמ ַס ְּל ִקים דְּ ָאגוֹ ת [‪64]...‬‬

‫(‪ )2‬ובאמת כך הוא‪ .‬הן תצא מלא תקווה ותשוקה לשוב‪ ,‬כי תגרור‬ ‫עמך את כל המצודות האוחזות בנפשך‪ .‬בכל מקום שתהיה‪ ,‬לכל‬ ‫מקום שתפנה‪ ,‬תהגה ַּב ּ ָפנים ובמילים שהותרת מאחור‪ ,‬וכפי זכותם‬ ‫המפוקפקת של אוהבים‪ ,‬תשמע ותראה את הנעדרת בהיעדרותך‪.‬‬ ‫וכי סבור אתה שתכבה את אהבתך בתחבולות אלה? האמן לי‪ :‬היא‬ ‫תבער בשניכם ביתר שאת! לכן מחבריהם של "מדריכים לאהבה"‬ ‫ציוו לאוהבים‪ ,‬בין יתר עצותיהם המרובות‪ ,‬כי לעתים יש לקבוע‬ ‫פרקי העדרות קצרים‪ ,‬פן ילאו חלילה מנוכחותם ומשהותם יחדיו‬ ‫בלא הפסק ויגיעו לכדי סלידה וזלזול הדדיים‪ )3( .‬זאת אפוא אייעץ‪,‬‬ ‫אעודד ואצווה‪ַ :‬ל ֵּמד את נפשך להשיל את כל שמעיק עליה‪ ,‬וכך צא‬ ‫לדרכך‪ ,‬ללא תקווה לשוב‪ .‬או אז תבין מה רב כוחה של העדרות‬ ‫לריפוי הנפש‪ .‬לוּ עלה בגורלך לשהות במקום מעיק ומזיק לגופך‪,‬‬ ‫ושם היית חי חיי סבל בחוליים אין קץ‪ ,‬כלום לא היית נמלט מבלי‬ ‫לשוב שמה לעולם? אלא אם כן‪ ,‬ומזאת חושש אני עד מאוד‪ ,‬גדולה‬ ‫דאגתם של בני אנוש לגופם מאשר לנפשם‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לזאת ישימו נא בני אנוש את לבם; אך באשר לעניין‬ ‫הקודם בוודאי אין כל ספק‪ ,‬כי לוּ נפלתי למשכב בגלל תנאי מקום‬ ‫בלתי בריאים‪ ,‬הייתי מסלק את חוליַ י על ידי מעבר למקום בריא‬ ‫יותר‪ .‬דבר דומה‪ ,‬ואפילו גדול ממנו בהרבה‪ ,‬הייתי מבקש בעבור‬ ‫חוליֵ י נפשי‪ .‬אבל רפואתם של אלה‪ ,‬כמדומני‪ ,‬קשה יותר‪.‬‬ ‫‪ 64‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫שם‪.26–­25 ,‬‬

‫‪.indb 150‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪151  ,‬‬

‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬הפילוסופים הגדולים מסכימים פה אחד כי זהו שקר‬ ‫מוחלט; ומכאן נובע כי חוליֵ י הנפש כולם יכולים להירפא‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן החולה מתנגד‪ ,‬ואילו חוליי גוף רבים אינם ניתנים לריפוי בשום‬ ‫אופן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פן אסטה מדי מן הנושא שבו פתחתי אדגיש את‬ ‫דעתי‪ :‬יש להכין את הנפש‪ ,‬כשם שאמרתי‪ ,‬ולהדריכה לנטוש את‬ ‫מושאי אהבתה‪ ,‬לא להסב מבטה לאחור ולא להביט שוב אל מה שבו‬ ‫היא מורגלת‪ .‬מסע נדודים זה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הוא הבטוח לאוהב;‬ ‫ואתה יודע‪ ,‬כי זאת עליך לעשות‪ ,‬אם נכספת להציל את נפשך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬למען תיווכח‪ ,‬כי הבינותי את כל אשר אמרת‪ :‬נדודים‬ ‫אינם מועילים כל עיקר לנפש שאינה מוכנה‪ ,‬נפש מוכנה הם מרפאים‪,‬‬ ‫ועל נפש שנרפאה הם שומרים‪ .‬הזו תמציתן של שלוש הוראותיך?‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬כך בדיוק! ויפה סיכמת את מה שהבעתי באריכות‬ ‫יתרה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬את נכונותן של שתי הראשונות יכולתי להעריך בעצמי‪,‬‬ ‫גם לולא הראני זאת איש‪ .‬אבל באשר לשלישית‪ ,‬אינני מבין מה‬ ‫צורך בהעדרות יש לנפש שכבר החלימה והגיעה לחוף מבטחים; אלא‬ ‫אם כן היה זה חשש פן תחזור לסורה‪ ,‬שהניעך לציין זאת‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬וכי זה נראה לך עניין זניח? הן אם יש לחשוש מכך‬ ‫כשבגופים עסקינן‪ ,‬או אז מה יגדל החשש כשמדובר בנפשות! הן‬ ‫יקל בהרבה לנפש לחזור לסורה‪ ,‬ואף הסכנה הטמונה לה בכך רבה‬ ‫יותר‪ )6( .‬וכן סנקה כמעט שלא אמר איזשהו דבר מועיל ותואם‬ ‫יותר את הטבע מאשר אמריו אלה‪ ,‬שכתבם באחת מאיגרותיו‪" :‬ומי‬ ‫שמנסה להשיל מעליו אהבה חייב להימנע מכל מזכרת של הגוף‬ ‫האהוב"‪ ,‬והוא גם מנמק‪" :‬כי דבר אינו צומח מחדש בקלות כזאת‬ ‫כמו אהבה"‪ 65.‬הוי אמירה נכונה מאין כמוה‪ ,‬אשר נדלתה מחביוני‬ ‫הניסיון! ובעניין זה לא אזמן בפניך שום עד נוסף‪.‬‬ ‫‪ 65‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.69.3 ,‬‬

‫‪.indb 151‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  152‬חלק שני‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני מודה שזה נכון‪ .‬ברם אם תשים לב‪ ,‬דבריו אלה‬ ‫אמורים לא במי שכבר השיל מעליו אהבה‪ ,‬אלא במי שמנסה‬ ‫להשילה‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫(‪ )7‬אוגוסטינוס‪ :‬הוא דיבר על מי שקרוב למדי לסכנה‪ .‬הן כל‬ ‫אפשרות לזיהום חמורה יותר בפצע אשר עוד לא הגליד ובמחלה‬ ‫אשר עוד לא נרפאה‪ ,‬יהיה טיבם אשר יהיה; וגם אם סכנה זו גדולה‬ ‫יותר בראשיתה‪ ,‬אי אפשר להתעלם ממנה לאחר מכן בלא פגע‪)8( 66.‬‬ ‫ומשום שדוגמאות מניסיוננו האישי נחקקות עמוק יותר על לוח לבנו‪,‬‬ ‫חשוב כמה פעמים אתה בעצמך‪ ,‬הנושא כאן דבריך‪ ,‬אחר שדימית כי‬ ‫החלמת — ובמידה רבה אף היית מחלים‪ ,‬לו נסת — פסעת ברחובות‬ ‫מוכרים בעיר זו ממש‪ ,‬אשר לא אכנֶ ָה סיבה אלא ערשׂ לכל רעותיך;‪67‬‬ ‫והנה רק למראה המקומות נזכרת בשאיפותיך ההבלותיות מקדם‪,‬‬ ‫נדהמת אף שלא פגשת איש‪ ,‬נאנחת‪ ,‬עמדת מלכת‪ ,‬ולסוף בקושי‬ ‫עצרת דמעותיך‪ .‬עד מהרה‪ ,‬פצוע למחצה‪ ,‬נסת ואמרת לעצמך‪" :‬אני‬ ‫מבין כי במקומות אלה חבויים עדיין כמה מוקשים של יריבי הוותיק;‬ ‫עקבות המוות שוכנים כאן"‪ )9( .‬לפיכך‪ ,‬אם תשמע בקולי‪ ,‬אפילו‬ ‫היית בריא (ולמען האמת אתה רחוק מאוד מכך)‪ ,‬עצתי לך היא לא‬ ‫לשכון עוד במקומות אלה‪ .‬הרי לא רצוי כי מי שהשתחרר ֵמ ֲאסוּ ָריו‬ ‫ישוטט בקרבת דלתות כלאו‪ ,‬שעה שהסוהר אינו עוצם את עיניו‬ ‫ושוקד על הנחת מלכודות מסביב‪ ,‬בייחוד כדי להכשיל את רגליהם‬ ‫של אלה‪ ,‬אשר צר לו כי נמלטו; דלתו פתוחה בכל עת‪.‬‬ ‫[‪ַ ]...‬ק ָּלה ַהיְ ִר ָידה ֶאל ַאוֶ ְרנוּ ס‪,‬‬ ‫דִּ יס ַה ּקוֹ ֵדר ּפוֹ ֵת ַח דַּ ְל ּתוֹ ֵהן ַּב ּיוֹ ם ֵהן‬ ‫‪ 66‬‬

‫‪6 7‬‬ ‫‪ 68‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ַּב ַּליְ ָלה‪68.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כאשר בראשיתה הסכנה גדולה וברורה‪ ,‬יעשה אדם כל שביכולתו‬ ‫להילחץ ממנה וייתכן מאוד כי יצליח‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם לאחר שחלפה‪ ,‬עליו‬ ‫לזכור כי היא רובצת לפתחו‪ ,‬ואם יתעלם מכך בוודאי תשוב ותאיים על‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫כוונתו לאביניון‪ ,‬שבה לראשונה פגש פטררקה את לאורה‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪ .127–­126 ,‬אוורנוס (‪ ,)Avernus‬על פי‬

‫‪.indb 152‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪153  ,‬‬

‫(‪ )10‬ואם בזאת‪ ,‬כשם שאמרתי‪ ,‬שֹומה גם על הבריאים להשגיח‪ ,‬אזי‬ ‫על אחת כמה וכמה חייבים אלה שהחולי עוד לא עזבם לנקוט משנה‬ ‫והשיא להם עצתו‬ ‫זהירות‪ .‬אליהם התייחס סנקה כשאמר את דבריו‪ִ 69,‬‬ ‫לגבי סכנה גדולה יותר‪ .‬הלא היה חסר תוחלת להזכיר את אלה‪,‬‬ ‫הבערה ואינם חושבים על ישועתם; הוא פונה‬ ‫ֵ‬ ‫אשר כבר נצלים בלב‬ ‫אפוא אל השלב הקרוב ביותר לכך‪ ,‬ובו מי שעדיין עולים באש אך‬ ‫מתכוונים להימלט מהלהבות‪ )11( .‬לגימה קטנטנה של מים הזיקה‬ ‫לרבים בעודם שבים לקו הבריאות‪ ,‬אך הייתה יכולה להיטיב עמם‬ ‫לפני שחלו; דחיפה קלה הפילה לעתים קרובות אדם תשוש‪ ,‬שאותו‬ ‫לא הייתה מטלטלת לוּ היה כוחו במותניו‪ .‬מה מעט דרוש כדי לשוב‬ ‫מראה גלימת‬ ‫ֵ‬ ‫ולהשליך נפש מתאוששת לתהומות מצוקותיה! (‪)12‬‬ ‫ארגמן‪ 70‬על כתפיו של אחר מחדש את שאיפותיו של אדם בקרבו;‬ ‫אך הבחנת בתלולית מטבעות‪ ,‬וחמדנותך ניעורה; מראהו של גוף יפה‬ ‫מצית תאוות בשרים; קריצת עיניים קלה תעורר אהבה נרדמת‪ .‬אין‬ ‫תמה כי בגלל דעתכם המשובשת‪ ,‬מזיקים אלה חודרים על נקלה אל‬ ‫נפשותיכם; ולאחר שלמדו את הדרך אך פעם‪ ,‬הם שבים שמה בקלות‬ ‫יתרה‪ )13( .‬הואיל וכך הם פני הדברים‪ ,‬לא רק ששׂ ומה עליך לעזוב‬ ‫את המקום הנגוע‪ ,‬אלא גם לנוס בזריזות עילאית מכל מה שיסיט את‬ ‫נפשך לאחור אל טרדות העבר‪ .‬פן חלילה‪ ,‬כמקרה אורפאוס‪ ,‬בעלותך‬ ‫מן השאול תביט אחורנית ותאבד אורידיקה‪ ,‬שהושבה לך זה עתה‪71.‬‬ ‫זו כל עצתי לך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מקבל אותה בזרועות פתוחות ומודה לך‪ .‬הלא אני‬

‫‪6 9‬‬ ‫‪ 70‬‬ ‫‪ 71‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫האגדה‪ ,‬הוא אגם על יד הכניסה לשאול; בהשאלה משמש השם כאחד‬ ‫מכינויי השאול עצמה‪ .‬דיס (‪ )Dis‬הוא אל השאול‪ ,‬מקבילו של ּפלוּ טוֹ ן‬ ‫(‪ )Pluton‬היווני‪.‬‬ ‫ראו לעיל סעיף ‪ 6‬בפרק זה‪.‬‬ ‫מסמלי השררה והשלטון‪.‬‬ ‫לאגדה על אורפאוס (‪ )Orpheus‬ואורידיקה (‪ )Euridice‬ראו ורגיליוס‪,‬‬ ‫גאורגיקה‪ ;527–­453 ,4 ,‬אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר עשירי‪.85–­­1 ,‬‬

‫‪.indb 153‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  154‬חלק שני‬

‫חש כי רפואה זו מתאימה לתשישותי‪ .‬אני הוגה במנוסה זה כבר‪ ,‬אך‬ ‫אינני בטוח איזוהי הדרך שתיטב מכול‪.‬‬

‫י‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬דרכים רבות פרושׂ ות לפניך מכל עבר‪ ,‬וסביבך ערי‬ ‫נה‬ ‫וח ּ‬ ‫נמל לרוב‪ .‬אך אני יודע כי איטליה נושאת חן בעיניך במיוחד‪ִ ,‬‬ ‫של אדמת מולדתך נטוע בקרבך‪ ,‬ובצדק‪:‬‬ ‫יַ ַען ִּכי לֹא יַ ֲערוֹ ת ַה ַּמ ִדים‪ֶ ׁ ,‬ש ַא ְר ָצם ֶא ֶרץ ׁ ֶש ַפע‪,‬‬ ‫ַ ּגם לֹא יָ ְפיוֹ ׁ ֶשל ַה ַ ּגנְ ֶ ּגס‪ ,‬לֹא ֶה ְרמוּ ס‪ ,‬זַ ַהב ִמ ְת ַע ְר ֵּבל ּבוֹ ‪,‬‬ ‫יט ְליָ ה‪ ,‬לֹא ַּב ְק ְט ָרה‪ ,‬לֹא הֹדּ וּ ‪,‬‬ ‫לֹא יִ ְת ָחרוּ ַּב ּׁ ְש ָב ִחים ׁ ֶשל ִא ַ‬ ‫ַאף לֹא ּ ַפנְ ָכיָ ה ֻּכ ָּל ּה‪ֲ ,‬ע ׁ ִש ָירה ְּבחוֹ לוֹ ת נוֹ ְתנֵ י ְקט ֶֹרת‪72.‬‬

‫דברים אלה‪ ,‬נכונים ולא פחות מכך רהוטים‪ ,‬הביע משורר מצוין;‬ ‫והנה אתה הרחבתם לאחרונה בשיר שכתבת לידידך‪ )2( 73.‬אפציר בך‬ ‫אפוא לנסוע לאיטליה; הן אורחות תושביה‪ ,‬אקלימה‪ ,‬הימים הפרושים‬ ‫סביבה‪ ,‬רכס האפנינים שמפריד בין חופיה וכן אתריה כולם — לא‬ ‫יהיה עוד שום מקום יפה מאלה לטיפול במצוקותיך‪ .‬ברם לא הייתי‬ ‫רוצה להגביל אותך רק לפינה אחת של ארץ זו‪ .‬לך לכל מקום שאליו‬ ‫משיאך לבך‪ ,‬ובלבד שתהיה מאושר‪ .‬לך בבטחה והזדרז‪ ,‬ואל תביט‬ ‫לאחור; שכח את העבר וצעד קדימה‪ .‬זה זמן רב מדי גלית ממולדתך‬ ‫"ע ֶרב ֲהלֹא ְּכ ָבר יוֹ ֵרד‪ ,‬וְ טוֹ ָבה ְל ִל ְס ִטים‬ ‫ומעצמך‪ .‬הגיעה העת לשוב‪ֶ ,‬‬ ‫ֶח ׁ ְש ַכת ַליִ ל"‪ )3( 74.‬אני מתרה בך בעזרת דבריך אתה‪ .‬נותר עניין‬ ‫‪ 72‬‬

‫‪ 73‬‬ ‫‪ 74‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪ ;139–­136 ,2 ,‬המדים (‪ )Medi‬מזוהים לעתים עם‬ ‫הפרסים‪ ,‬שארצם עשירה בפרדסים והדרים; גנגס (בהודו) והרמוס (בלידיה)‬ ‫הם שמות נהרות; בקטרה (‪ )Bactra‬היא בירת חבל בקטריה (‪)Bactria‬‬ ‫בפרס; פנכיה (‪ )Panchaia‬היא אי אגדי באוקיינוס ההודי‪ ,‬סמל לעושר‬ ‫ושפע‪.‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬המכתבים השקולים‪ ;3.25 ,‬נמענה של האיגרת הוא אילדברנדינו‬ ‫קונטי (‪ ,)Ildebrandino Conti‬הבישוף של פדובה‪.‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬מזמורי תשובה‪.3.10 ,‬‬

‫‪.indb 154‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪155  ,‬‬

‫אחד‪ ,‬שאותו כבר כמעט שכחתי‪ .‬דע‪ ,‬כי עליך להיזהר מהתבודדות‪,‬‬ ‫עד אשר תרגיש כי לא נותר שום זכר לחוליְ ָך‪ .‬כשהזכרת כי שהייתך‬ ‫באזורי הכפר כלל לא הועילה לך‪ 75,‬לא הייתה כל סיבה לפליאה‪.‬‬ ‫אמור לי בבקשה‪ ,‬איזו רפואה חשבת למצוא בכפר מבודד ונידח? אני‬ ‫מודה כי לעתים קרובות‪ ,‬שעה שנסת לשם לבדך‪ ,‬נאנח ומסב מבטך‬ ‫לאחור אל העיר‪ ,‬צחקתי ממרום ואמרתי לעצמי‪" :‬הנה הליט ָאמוֹ ר‪76‬‬ ‫את זה המסכן במעטה שכחה אפל ומחק מזיכרונו חרוזים‪ ,‬שכל ילד‬ ‫מכירם היטב! הוא בורח מחולי ואץ אלי מוות!"‬ ‫(‪ )4‬פרנציסקוס‪ :‬הצדק עמך; אך לאילו חרוזים אתה מתכוון?‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬הם מאת‬

‫נאסוֹ ‪77:‬‬

‫ָּכל ָהאוֹ ֵהב‪ִ ,‬ה ּׁ ָש ֵמר ִמ ְּב ִדידוּ ת‪ַ ,‬ה ְּב ִדידוּ ת ְמ ֻס ֶּכנֶ ת‪.‬‬ ‫ָאנָ ה ִּת ְב ַרח? ְּברֹב ַעם יֶ ֶתר ִּב ְט ָחה ֵהן ַּת ּ ִׂשיג‪78.‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני זוכר אותם היטב; כמעט מימי ינקותי הכרתים‬ ‫כיאות‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬מה הועיל לך ידע רב‪ ,‬אם לא השכלת להשתמש בו‬ ‫לצרכיך אתה? (‪ )5‬אמת‪ ,‬השתאיתי עוד יותר לרדיפתך המוטעית אחר‬ ‫חיי ההתבודדות‪ ,‬הן כי הכרת את עדויותיהם של העתיקים נגד עניין‬ ‫זה הן כי הוספת עדויות חדשות‪ .‬הרי לעתים קרובות התמרמרת כי‬ ‫בדידותך לא הועילה לך מאומה; הבעת זאת ביצירות רבות אך בייחוד‬ ‫באותו מזמור‪ ,‬שבו שוררת ברהיטות עילאית על מצבך האישי‪79.‬‬

‫‪7 5‬‬ ‫‪ 76‬‬ ‫‪ 77‬‬ ‫‪ 78‬‬ ‫‪ 79‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ראו לעיל פרק ח‪.7 ,‬‬ ‫הוא כאמור אל האהבה‪.‬‬ ‫הוא אובידיוס‪.‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬רפואות האהבה‪.580–­579 ,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬המכתבים השקולים‪ ;1.6 ,‬נמענה של האיגרת הוא ג'יאקומו‬ ‫קולונה (‪ ,)Giacomo Colonna‬הבישוף של לומבז (‪ )Lombez‬ומפטרוניו‬ ‫של פטררקה‪.‬‬

‫‪.indb 155‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  156‬חלק שני‬

‫בשעה שדקלמת אותו התענגתי על ניגונו הנעים והשתוממתי‪ ,‬כי כך‪,‬‬ ‫בעין סערת הנפש‪ ,‬פרץ לו שיר כה ערב לאוזן מפיו של אדם אחוז‬ ‫טירוף; תמהתי איזו אהבה עצרה בעד המוזות מלהימלט ממשכנן‬ ‫הרגיל‪ ,‬לנוכח מתקפתן של סופות כה חזקות וניכורו של מארחן‪.‬‬ ‫(‪ )6‬שהרי דברי אפלטון‪" :‬מי שדעתו שפויה לשווא מתדפק על‬ ‫שערי השירה"‪ 80,‬וכן דבריו של יורשו‪ ,‬אריסטו‪" :‬אין גאונות שאינה‬ ‫מתובלת בשיגעון"‪ 81,‬מתכוונים לעניין אחר‪ ,‬ואין לייחסם לשיגעונות‬ ‫כשלך‪ .‬אך על זאת ארחיב בפעם אחרת‪.‬‬ ‫(‪ )7‬פרנציסקוס‪ :‬אני מודה שכך הוא‪ ,‬אבל לא חשבתי כי שוררתי‬ ‫דבר מה ענוג‪ ,‬או כי שירי יישא חן בעיניך להפליא‪ .‬כעת אני מתחיל‬ ‫לאהוב את השיר ההוא‪ .‬אולם אם יש לך איזושהי רפואה אחרת‪ ,‬אנא‬ ‫תמנע ָה ממני הזקוק לה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫אל‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כשאדם מגולל את כל ידיעותיו‪ ,‬הוא מצטייר כרברבן‬ ‫יותר מאשר כדואג לשלום חברו‪ .‬סוגים כה רבים של רפואות לחוליים‬ ‫פנימיים וחיצוניים לא הומצאו על מנת לנסותן כולן על אדם אחד; הן‬ ‫כשם שאומר סנקה‪" :‬אין דבר מזיק יותר לבריאות מהחלפת תרופות‬ ‫תכופה‪ .‬לא יגליד פצע לצלקת אם מנסים משחה אחר משחה"‪ 82.‬לא‬ ‫כי‪ ,‬אם תרופה אחת לא מצליחה לסייע‪ ,‬רק אז יש לפנות לאחרת‪.‬‬ ‫(‪ )8‬לפיכך‪ ,‬אף על פי שישנן תרופות רבות ומגוונות לחולי זה‪ ,‬די‬ ‫לי בכל זאת להמליץ רק על מעט מהן‪ ,‬ובייחוד על אלה שבטוחני‬ ‫כי ייטיבו עמך יותר מכולן‪ .‬וזאת לא כדי ללמדך שום דבר חדש‪,‬‬ ‫אלא כדי שתבין מה מבין כל התרופות הידועות והנפוצות נדמה‬ ‫בעיני מועיל יותר‪.‬‬

‫‪ 80‬‬ ‫‪ 81‬‬ ‫‪ 82‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס‪245 ,‬א; הציטוט כאן לקוח מחיבורו של סנקה‪ ,‬על שלוות‬ ‫הנפש‪.17.10 ,‬‬ ‫פסאודו־אריסטו‪ ,‬בעיות‪953 ,‬א; אף ציטוט זה שאול מחיבורו של סנקה‪,‬‬ ‫על שלוות הנפש‪.17.10 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.2.3 ,‬‬

‫‪.indb 156‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪157  ,‬‬

‫יא‬ ‫(‪ )1‬שלושה דברים‪ ,‬כשם שאומר קיקרו‪ ,‬מרתיעים את הנפש מאהבה‪:‬‬ ‫רוויה‪ ,‬בושה‪ ,‬הגות‪ 83.‬אפשר למנות יותר‪ ,‬אפשר גם למנות פחות;‬ ‫ברם‪ ,‬פן אחלוק על סופר בעל שיעור קומה כה רב‪ ,‬הבה נסכים‬ ‫כי שלושה הם‪ .‬על הראשון מיותר לשוחח‪ ,‬שהרי תחשוב כי בלתי‬ ‫אפשרי בעבורך‪ ,‬במקרה הנוכחי‪ ,‬להיות מסוגל להגיע לאיזושהי רוויה‬ ‫מאהבתך‪ )2( .‬אבל לו האזינה תשוקתך להיגיון‪ ,‬לו צפתה את העתיד‬ ‫על סמך אירועי העבר‪ ,‬אזי בנקל היית מודה כי כל כמה שתאהב‬ ‫דבר מה‪ ,‬לא זו בלבד שהוא עשוי לעורר תחושת רוויה‪ ,‬אלא גם‬ ‫סלידה וגועל‪ .‬אולם משום שברור לי כי לריק אתאמץ לפסוע בנתיב‬ ‫זה‪ ,‬היות שגם לו הסכמת כי אפשר להגיע לרוויה‪ ,‬ונוכחותה של‬ ‫זו ממיתה את האהבה‪ ,‬בכל זאת היית טוען כי רחוקה היא מרחק‬ ‫עצום מתשוקתך הבוערת באש אדירים‪ ,‬ואני עצמי מסכים עמך‪ .‬נותר‬ ‫לי אפוא להתייחס לשתי הרפואות האחרות‪ )3( .‬בזאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לא‬ ‫תחלוק עלי‪ :‬הטבע חנן אותך בנפש עדינה ורגישה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אלא אם כן שוגה אני בענייני האישי‪ ,‬דבר זה כה נכון‪,‬‬ ‫עד כי לעתים קרובות חשתי מועקה גדולה‪ ,‬כי אינני מתאים מספיק‬ ‫לא למיני ולא לתקופתי‪ ,‬אשר בה‪ ,‬כשם שאתה רואה‪ ,‬הכול שייך‬ ‫לגסי הרוח‪ :‬כיבודים‪ ,‬תקווה ועושר‪ ,‬אשר להם נכנעים המידה הטובה‬ ‫והמזל‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬כלום אינך רואה אפוא מה גדולה היריבות בין‬ ‫האהבה והבושה? בעוד הראשונה מסעירה את הנפש‪ ,‬השנייה בולמת‬ ‫אותה; זו נועצת דורבנות‪ ,‬וזו מהדקת את הרסן; זו אינה משגיחה‬ ‫בכלום‪ ,‬וזו בוחנת את כל הסובב אותה‪.‬‬ ‫‪ 83‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫השוו קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪" :4.76 ,‬לו הייתה האהבה מדרך הטבע‪,‬‬ ‫כי אז הכול היו אוהבים‪ ,‬ואף אוהבים לעולם וכן אוהבים אותו דבר; גם‬ ‫לא היה פלוני נרתע ממנה מחמת בושה‪ ,‬ואחר — מחמת הגות‪ ,‬ומשנהו‬ ‫— מחמת רוויה"‪.‬‬

‫‪.indb 157‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  158‬חלק שני‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני רואה היטב‪ ,‬ובכאב רב אני נקרע בין רגשות כה‬ ‫שונים; הם תוקפים אותי בזה אחר זה עד כי רוחי מסתחררת‪ ,‬ואני‬ ‫נדחף פעם לכאן ופעם לכאן; ועדיין אינני יודע בוודאות אחר מי‬ ‫מהם אלך במלוא המרץ‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬אמור לי‪ ,‬בבקשה‪ ,‬וסלח בטובך על שאלתי‪ :‬האם‬ ‫התבוננת בעצמך לאחרונה במראה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מדוע‪ ,‬במחילה‪ ,‬תשאלני זאת? כן‪ ,‬התבוננתי כהרגלי‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הלוואי אין משמעות הדבר בתכיפות רבה למדי או ביתר‬ ‫שימת לב מן הנדרש! אך אשאלך‪ :‬כלום לא הבחנת כי פניך משתנים‬ ‫מיום ליום וכי שׂ יער שׂ יבה מבהיק פה ושם ברקותיך?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬חשבתי שתרצה לומר משהו מיוחד‪ .‬אך מה שהזכרת‬ ‫הריהו נחלתם המשותפת של כל הנולדים‪ :‬להתבגר‪ ,‬להזקין‪ ,‬למות‪.‬‬ ‫הבחנתי כי קורה לי מה שקורה כמעט לכל בני גילי‪ .‬אינני יודע‬ ‫מדוע‪ ,‬אך בימינו אנשים מזקינים מהר יותר מבעבר‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬זקנתם של אחרים לא תשיב לך את נעוריך‪ ,‬ומותם לא‬ ‫יקנה לך חיי נצח‪ .‬אעזוב אפוא את השאר ואשוב אליך‪ )6( .‬הגד נא‪:‬‬ ‫למראה השינוי בגופך לא חלה תמורה כלשהי בנפשך?‬ ‫ֵ‬ ‫האם‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬היא נזדעזעה מאוד‪ ,‬אבל לא השתנתה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אולם מה היה הלך רוחך אז‪ ,‬או מה אמרת?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מה לדעתך אמרתי‪ ,‬אם לא את מילותיו של הקיסר‬ ‫דומיטיאנוס? "שיערי קמל והולך בימי בחרותי ואני מקבל זאת באורך‬ ‫רוח"‪ 84.‬בדוגמה נודעת זו התנחמתי על שַׂ ֲערוֹ ַתי המעטות שהלבינו‪.‬‬ ‫ומפיליוס‪ ,‬אשר‬ ‫ולדוגמת הקיסר צירפתי דוגמתו של מלך‪ :‬הלא נומא ּפ ּ‬

‫‪ 84‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ ,‬דומיטיאנוס‪.18.2 ,‬‬

‫‪.indb 158‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪159  ,‬‬ ‫מצעירותו‪85.‬‬

‫שני מבין מלכי הרומאים עטה כתר‪ ,‬היה כסוף שׂ יער‬ ‫(‪ )7‬אף לא חסרה לי דוגמה מבין המשוררים‪ ,‬היות שוורגיליוס יקירנו‬ ‫בשירי רועים‪ ,‬אשר ידוע כי כתבם כשהיה בן ‪ ,26‬מדבר על עצמו‬ ‫במסווה של רועה ואומר‪:‬‬ ‫ֵעת ָּב ּה זְ ָקנִ י ְּכ ָבר ִה ְל ִּבין ְּבנָ ְפלוֹ ִמ ַּס ִּכין‬

‫ַה ִ ּג ּלוּ ַח‪86.‬‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬יש לך שפע אדיר של דוגמאות; הלוואי היו לך כה‬ ‫רבות‪ ,‬אשר תעודדנה אותך להגות במוות! (‪ )8‬אינני רואה בעין יפה‬ ‫דוגמאות אלה‪ ,‬אשר מורות לך להתעלם משיערות שיבה ִּכ ְר ָאיָ ה‬ ‫לזִ קנתך המתקרבת וכמבשרות את מותך‪ .‬הלא מהי עצתן‪ ,‬בלתי אם‬ ‫להזניח את הזמן שחלף ולשכוח את שעתך האחרונה? והרי תכליתה‬ ‫של שיחתנו כולה היא כי לעולם תיתן דעתך לשעה זו‪ .‬ברם כאשר‬ ‫אני מצווה לך להתבונן באפרורית שיערך‪ ,‬אתה מציג לי קהל אישים‬ ‫מהוללים ששיערם הלבין‪ .‬לשם מה? כמובן‪ ,‬לו אמרת כי היו הם‬ ‫בני אלמוות‪ ,‬או אז היית יכול‪ ,‬על פי דוגמתם‪ ,‬לא לחשוש מפני‬ ‫שׂ יבה‪ .‬ואילו ציינתי בפניך התקרחות‪ ,‬סבורני שהיית מתמקד ביוליוס‬ ‫קיסר‪.‬‬ ‫(‪ )9‬פרנציסקוס‪ :‬בוודאי‪ ,‬הוא ולא אחר! איזו דוגמה ידועה יותר‬ ‫יכולתי למצוא? אבל ישנה נחמה גדולה‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬בהיותך‬ ‫מוקף בבני לוויה כה נודעים; לכן אינני מוותר על השימוש בדוגמאות‬ ‫כאלה‪ ,‬משל היו לי צידה יומיומית‪ .‬הן לא רק בקשיים אלה‪ ,‬שזימנו‬ ‫לי הטבע או יד המקרה‪ ,‬אלא גם באחרים‪ ,‬שעשויים הם לזמן לי‬ ‫בעתיד לבוא‪ ,‬מוצא אני עזר רב בכך שיש לי דבר מה בהישג יד שבו‬ ‫‪ 85‬‬

‫‪ 86‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫מלכה השני של‬ ‫ּ‬ ‫ומפיליוס (‪)Numa Pompilius‬‬ ‫על פי המסורת היה נומא ּפ ּ‬ ‫רומא‪ ,‬בשלהי המאה השביעית ובראשית המאה השישית לפנה"ס; יוחסו‬ ‫לו מספר תקנות בנושאי דת‪ .‬על שערו שהלבין עוד בצעירותו ראו פירושו‬ ‫של סרוויוס לאינאיס‪ ,‬ספר שישי‪" :808 ,‬הוא אף היה כסוף שיער מגיל‬ ‫צעיר"‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬שירי רועים‪.1.28 ,‬‬

‫‪.indb 159‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  160‬חלק שני‬

‫אתנחם‪ .‬אינני יכול למצוא נחמה אלא אם כן אשתמש בהיגיון בריא‬ ‫או בדוגמה ידועה ביותר‪ .‬לו אפוא נזפת בי משום שאני מתיירא למדי‬ ‫מפני רעמים וברקים — וזאת אינני יכול להכחיש (הן זאת גם אחת‬ ‫הסיבות לאהבתי את הדפנה‪ 87,‬כי אומרים שהברק אינו פוגע בעץ‬ ‫זה) — הייתי משיב כי אוגוסטוס קיסר סבל מאותה חולשה‪)10( 88.‬‬ ‫לו אמרת כי אני עיוור‪ ,‬ולו היה הדבר נכון‪ ,‬הייתי מוצא מחסה אצל‬ ‫ַא ּ ִפיוּ ס ַקאיקוּ ס והומרוס‪ ,‬נסיך המשוררים‪ 89.‬לו כיניתני שתום עין‪ ,‬היה‬ ‫פיליפוס‪ ,‬מלך מוקדון;‪90‬‬ ‫ּ‬ ‫מפלטי חניבעל‪ ,‬מנהיגם של בני קרתגו‪ ,‬או‬ ‫לו כבד שמיעה — מרקוס ְק ַרסוס; לו אמרת כי אינני מסוגל לשאת‬ ‫חום — אלכסנדר מוקדון‪ 91.‬יידרש זמן רב לסקור את הדוגמאות כולן‪,‬‬ ‫אך מאלה שכבר מניתי‪ ,‬תוכל לעמוד על טיבן של היתר‪.‬‬ ‫(‪ )11‬אוגוסטינוס‪ :‬אומר בכנות‪ ,‬כי צידה זו של דוגמאות אינה מסבה‬ ‫‪ 87‬‬

‫גם כאן ישנו לשון נופל על לשון בלטינית‪ ,‬שהרי הביטוי ‪causa lauri‬‬ ‫‪( diligende‬אחת הסיבות [מילולית‪ :‬הסיבה] לאהבתי את הדפנה) מצטלצל‬ ‫כמעט כביטוי ‪( causa Laure diligende‬הסיבה לאהבתי את לאורה)‪.‬‬

‫‪ 88‬‬ ‫‪8 9‬‬

‫ראו סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ ,‬אוגוסטוס האלוהי‪.90 ,‬‬ ‫אפיוס קלאודיוס "העיוור" (‪ )Appius Claudius Caecus‬היה צנזור בשנת‬ ‫‪ 312‬לפנה"ס‪ .‬בזמן כהונתו יזם את בניית "ויה אפיה" (‪,)Via Appia‬‬ ‫הראשונה בדרכיה הגדולות של רומא‪ ,‬וכן את "אקווה אפיה" (‪Aqua‬‬ ‫‪ ,)Appia‬אמת המים הראשונה‪ .‬השוו קיקרו‪ ,‬על הזקנה‪ 16 ,‬ו־‪ .37‬על פי‬ ‫המסורת היה הומרוס עיוור‪.‬‬ ‫ליוויוס מוסר כי חניבעל איבד את מאור אחת מעיניו בעת חציית האלפים‬ ‫פיליפוס איבד את אחת מעיניו מפגיעת‬ ‫ּ‬ ‫(מאז ייסוד העיר‪;)11–10 ,22.2 ,‬‬ ‫חץ בעת המצור על מתונה (‪ )Methone‬בשנת ‪ 354‬לפנה"ס (השוו פליניוס‪,‬‬ ‫תולדות הטבע‪.)7.124 ,‬‬ ‫הטריומוויר מרקוס ליקיניוס קרסוס (‪Marcus Licinius Crassus, 112­-53‬‬ ‫לפנה"ס) נודע בעושרו (ואף זכה לכינוי ‪ ,dives‬עשיר)‪ .‬הוא נפל בקראי‬ ‫(‪ ,Carrhae‬היא חרן) ב־‪ 53‬לפנה"ס בקרב נגד הפרתים‪ .‬קיקרו מוסר‬ ‫בשיחות בטוסקולום‪ ,5.116 ,‬כי קרסוס היה כבד שמיעה‪ .‬קווינטוס‬ ‫קורטיוס (‪ )Quintus Curtius‬מספר בתולדות אלכסנדר‪ ,4–­1 ,3.5 ,‬כי‬ ‫ביום קיץ לוהט ביקש אלכסנדר לרחוץ במימיו הקרירים של נהר ִק ְידנוּ ס‬ ‫וכמעט קפא למוות‪.‬‬

‫‪ 90‬‬

‫‪ 91‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫‪.indb 160‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪161  ,‬‬

‫לי מורת רוח‪ ,‬ובלבד שלא תביאך לידי עצלות‪ ,‬אלא תגרש ממך פחד‬ ‫ודכדוך‪ .‬אני משבח כל דבר‪ ,‬יהא אשר יהיה‪ ,‬שבעזרתו לא תפחד‬ ‫תשנא ָה לאחר שכבר הגיעה‪ .‬אולם‬ ‫ֶ‬ ‫מפני בואה של הזקנה‪ ,‬ואף לא‬ ‫אתעב ואשקץ במאוד מאוד כל מה שיעודדך לחשוב כי הזקנה אינה‬ ‫סופם של חיים אלה‪ ,‬וימנעך מלהרהר במוות‪ .‬שוב‪ :‬לשאת באורך רוח‬ ‫שׂ יבה שהקדימה לבוא הרי זה סימן למזג נוח; ברם ניסיונות לעכב‬ ‫הזדקנות טבעית‪ ,‬להפחית שנים מגילך‪ ,‬להאשים את שיערות השׂ יבה‬ ‫כי נחפזו להגיע ואף לבקש להסתירן או למורטן — כל אלה אינם‬ ‫אלא טירוף אדיר‪ ,‬אף כי שכיח למדי‪.‬‬

‫יב‬ ‫(‪ )1‬אינכם רואים‪ ,‬הוי עיוורים שכמותכם‪ ,‬מה גדולה מהירות סיבובם‬ ‫של הכוכבים‪ ,‬אשר מרוצתם נוגסת ומכלה את זמן חייכם הקצרצר‪,‬‬ ‫ואתם משתוממים לבוא הזקנה אליכם‪ ,‬נישאת במהירות הבזק עם‬ ‫חלוף הימים כולם! שניים הם הגורמים לאיוולת זו‪ .‬ראשית‪ ,‬יש‬ ‫המחלקים את זמן החיים המצומצם לארבעה פרקים‪ ,‬יש — לשישה‪,‬‬ ‫ואחרים אפילו ליותר‪ .‬הואיל ואינכם יכולים להגדיל את כמותו‬ ‫של דבר כה זעום‪ ,‬אתם מנסים להרחיבו במספרים‪ .‬אבל מה הטעם‬ ‫בחלוקה זו? דמיין חלקים רבים כאוות נפשך; כולם מתפוגגים כהרף‬ ‫עין כמעט בבת אחת‪.‬‬ ‫ָל ַא ֲחרוֹ נָ ה ַא ְך נוֹ ַלד וְ ִה ֵּנה הוּ א יֶ ֶלד ְּכ ִליל י ִֹפי‪,‬‬ ‫ֶע ֶלם ָּכ ֵעת‪ ,‬וְ ַע ָּתה הוּ א ְּכ ָבר ֶ ּג ֶבר‪92.‬‬

‫שים לב לרצף המילים שבאמצעותו הביע המשורר‪ ,‬אשר אין שנון‬ ‫ממנו‪ ,‬את מרוצת החיים החולפים! שווא אפוא תתאמצו להרחיב את‬ ‫שמ ֵצר חוק הטבע‪ ,‬מולידם של הכול‪ )2( .‬שנית‪ ,‬אתם מזקינים‬ ‫מה ֵ‬ ‫והולכים אגב בדיחוּ ת הדעת ושִׂ ְמחוֹ ת כזב‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאנשי טרויה‪,‬‬ ‫אשר כילו את לילם האחרון באופן זה ולא הבחינו כי‬ ‫‪ 92‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר עשירי‪.523–­522 ,‬‬

‫‪.indb 161‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  162‬חלק שני‬

‫־פ ְר ָ ּגם‬ ‫ֹאש ּ ֶ‬ ‫סוּ ס ַה ּ ְפ ָל ִאים ִה ְת ּ ָפ ֵרץ ֶאל ָה ִעיר וְ ֵה ִמיט ַעל ר ׁ‬ ‫יתים ֲחמוּ ׁ ִשים ִּב ְכ ֵרסוֹ — ְצ ָבא־זַ יִ ן וָ נֶ ׁ ֶשק‪93,‬‬ ‫ֵחיל ַמ ׁ ְש ִח ִ‬

‫כך אף אתם אינכם חשים‪ ,‬כי הזִ קנה מטפסת על חומות הגוף באין‬ ‫משגיח ונושאת באמתחתה מוות‪ ,‬חמוש ובלתי מנוצח‪ ,‬אלא רק ברגע‬ ‫האחרון‪ ,‬כשחיילי האויב כבר מחליקים מטה בחבל‬ ‫וּ ִמ ְתנַ ּ ְפ ִלים ַעל ָה ִעיר ַה ּׁ ְשקוּ ָעה ְּב ׁ ֵשנָ ה ִמן‬

‫ַה ָ ּייִ ן‪94.‬‬

‫הן אף אתם שקועים בגשמיות גופכם ובהנאה מדברים בני חלוף‪ ,‬לא‬ ‫פחות מאלה‪ ,‬שאותם תיאר ורגיליוס כשקועים בשינה ורוויים מיין‪.‬‬ ‫הס ִט ָירה ברוב חן‪:‬‬ ‫(‪ )3‬כן אומר משורר ָ‬ ‫[‪ֵ ]...‬הן ּ ֶפ ַרח ַח ַ ּיי ִּב ְמ ִהירוּ ת ְוּב ַפ ַחז‬ ‫ָאץ וְ חוֹ ֵפז‪ ,‬וַ ֲה ֵרי הוּ א ְק ַצר ַה ְּתקוּ פוֹ ת ְּב ַח ֵ ּיינוּ‬ ‫לוּבים; עוֹ ד נִ ׁ ְש ֶּתה‪ ,‬נְ ַב ֵ ּק ׁש נְ ָערוֹ ת‪ּ ַ ,‬גם ֲע ֶט ֶרת‬ ‫ָה ֲע ִ‬ ‫ִעם ְלבוֹ נָ ה‪ ,‬וְ ִה ֵּנה ַּב ֲח ׁ ַשאי ַה ִ ּז ְקנָ ה ִמ ְת ַ ּג ֶּנ ֶבת‪95.‬‬

‫(‪ )4‬ואתה‪ ,‬למען אשוב אל הנושא‪ ,‬האם אפוא תנסה להדיר את‬ ‫הזקנה‪ ,‬אשר מזדחלת וכבר קופצת על שעריך? אתה מתרץ זאת‬ ‫בכך שנחפזה לבוא בטרם עת ולא שמרה על מהלכיו הסדורים של‬ ‫הטבע‪ .‬תקבל בברכה כל מי שנקרה בדרכך ואינו בא בימים‪ ,‬אשר‬ ‫מעיד כי ראה אותך כתינוק רך; ובייחוד אם יטען‪ ,‬כפי נוהג הדיבור‪,‬‬ ‫שהיה זה אך אתמול או שלשום‪ .‬אינך מבין כי אפשר לומר אותו‬ ‫דבר על כל זקן בלה‪ )5( .‬הן מיהו זה שאך אתמול לא היה ילד‪,‬‬ ‫ויתרה מזו — שאינו ילד עוד היום? אנו רואים ילדים בני תשעים‬ ‫בכל מקום‪ ,‬רבים על זוטות ועדיין נוהים אחר עיסוקים ילדותיים‪.‬‬ ‫‪ 93‬‬ ‫‪9 4‬‬ ‫‪ 95‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪ .516–­515 ,‬פרגם (פרגמום‪ )Pergamum ,‬היא‬ ‫מצודת טרויה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ספר שני‪.265 ,‬‬ ‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬ט‪ .129–­126 ,‬נערות‪ ,‬זרים ובשמים (כהערת המתרגמת‬ ‫לטורים אלה) היו מסימני ההיכר של משתה גברים‪.‬‬

‫‪.indb 162‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪163  ,‬‬

‫הימים חולפים ביעף‪ ,‬הגוף קמל‪ ,‬הנפש אינה משתנה‪ .‬בעוד הכול‬ ‫האמרה הנפוצה‪,‬‬ ‫ירקיב מזוקן‪ ,‬היא אינה מגיעה לפרקה‪ ,‬ונכונה היא ִ‬ ‫כי נפש אחת מכלה גופים רבים‪ .‬הילדות אמנם חלפה‪ ,‬אבל‪ ,‬כשם‬ ‫שאומר סנקה‪ ,‬הילדותיות נותרת‪ 96.‬ואתה‪ ,‬האמן לי‪ ,‬אינך כה צעיר‬ ‫כשם שאולי נדמה לך‪ .‬מרבית בני האדם אינם מגיעים לגילך זה‪.‬‬ ‫(‪ )6‬עליך להתבייש אפוא כי יכנוך מאהב זקן‪ ,‬וכי זה זמן רב הנך‬ ‫שיחת הבריות‪ .‬אם כבודה של תהילת אמת אינו מפתה אותך‪ ,‬ואם‬ ‫לא תירתע מקלון‪ ,‬כי אז שנה את חייך לכל הפחות מתוך התחשבות‬ ‫בהגינותם של אחרים‪ .‬הלא חייב אדם לדאוג לשמו הוא‪ ,‬אם אינני‬ ‫טועה‪ ,‬ולו רק כדי לפטור את חבריו מחרפת שקר‪ .‬ובעוד הכול‬ ‫צריכים להשגיח בזאת‪ ,‬עליך להתייחס לכך בקפידה יתרה‪ ,‬הואיל‬ ‫וחייב אתה לחוס על המוני האנשים שמדברים עליך;‬ ‫ַיֶגע ָ ּגדוֹ ל הוּ א ִל ׁ ְשמֹר ַעל ׁ ֵשם ׁ ֶש ָ ּג ַדל‬

‫ְל ִת ְפ ֶא ֶרת‪97.‬‬

‫אם‪ ,‬כשם שאתה מתאר בספרך אפריקה‪ ,‬אויבו האכזר ביותר של‬ ‫סקיפיו יקירך השיא לו עצה זו‪ ,‬הואל נא כעת לקבל לטובתך אותה‬ ‫ּ‬ ‫עצה מפיו של אב אוהב‪ )7( .‬ותר על איוולת הילדות‪ ,‬כבה את להט‬ ‫הנעורים‪ ,‬אל תהרהר כל העת מה תהיה‪ ,‬אלא בדוק היטב סוף כל‬ ‫סוף מה הנך‪ .‬אל תשער גם כי לשווא הזכרתי באוזניך את המראה‪98.‬‬ ‫זכור את הכתוב במחקרי הטבע‪" :‬מראות הומצאו כדי שאדם יכיר את‬ ‫עצמו; ואכן‪ ,‬רבים הגיעו מתוך כך ראשית להכרה עצמית‪ ,‬ואז אפילו‬ ‫הנאה — כי יימנע מחרפה; הכעור — כי יֵ דע שיש‬ ‫להחלטה כלשהי‪ֶ :‬‬ ‫לפצות על פגמי הגוף באמצעות מידות טובות; הצעיר — כי יבין שזו‬ ‫העת ללמוד ולהתכונן לחובותיו כגבר; הישיש — כי יניח לכל מה‬ ‫שאינו הולם את שׂ יבתו ויהגה מעט במוות"‪99.‬‬ ‫‪9 6‬‬ ‫‪ 97‬‬ ‫‪ 98‬‬ ‫‪ 99‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫ראו סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.4.2 ,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬אפריקה‪.7.292 ,‬‬ ‫ראו לעיל‪.11.5 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מחקרי הטבע‪ ,1.17.4 ,‬בשינויים קלים‪ .‬להלן הקטע המקורי‪:‬‬ ‫"מראות הומצאו כדי שאדם יכיר את עצמו ומכך ישיג דברים רבים‪:‬‬

‫‪.indb 163‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  164‬חלק שני‬

‫(‪ )8‬פרנציסקוס‪ :‬הדברים לא משו מזיכרוני מאז קראתי אותם‬ ‫לראשונה‪ .‬הלא ראויים הם לזיכרון ועצתם נבונה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כיצד הועילו קריאתך וזכירתך? קל יותר היה לסלוח‬ ‫לך‪ ,‬לו העמדת פנים והתגוננת במעטה של בורות‪ .‬ברם הואיל ואתה‬ ‫מכיר את הדברים‪ ,‬כלום אינך מתבייש כי שׂ יבתך לא חוללה בך כל‬ ‫שינוי?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מתבייש‪ ,‬מתייסר ומתחרט‪ ,‬אבל מעבר לזאת אינני‬ ‫מסוגל לכלום‪ .‬התדע אגב במה אתנחם? בכך שהיא מזקינה עמי‪.‬‬ ‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬דומני כי חקוקים בזיכרונך דברי יוליה‪ ,‬בתו של‬ ‫אוגוסטוס קיסר; כאשר אביה נזף בה כי‪ ,‬שלא כליוויה‪ 100,‬אין היא‬ ‫מתרועעת עם חברים בוגרים דיים‪ ,‬היא חמקה מאזהרת אביה במענה‬ ‫קולע ביותר‪" :‬גם הם יזקינו עמי"‪ )10( 101.‬אבל אשאלך‪ :‬הסבור‬ ‫אתה כי מכובד יותר לאדם בגילך המתקדם להשתוקק אליה כזקנה‪,‬‬ ‫מאשר לו אהבת איזו נערונת? ודאי שלא! הן ככל שפחותה העילה‬ ‫לאהבה‪ ,‬כן זו נקלית יותר‪ .‬בוש אפוא‪ ,‬בוש והיכלם כי נפשך מעולם‬ ‫לא השתנתה‪ ,‬בעוד הגוף משתנה ללא הרף‪ .‬זה כל שהתיר לי זמני‬ ‫לומר על אודות הבושה‪ )11( .‬נוסף על כך‪ ,‬כמקובל על קיקרו‪ ,‬פגם‬ ‫חמור הוא כי הבושה תתפוס את מקום התבונה;‪ 102‬הבה נדרוש עזרה‬ ‫הנאה — כי יימנע‬ ‫ראשית‪ ,‬הכרה עצמית‪ ,‬ואז החלטה בעניינים שונים; ֶ‬ ‫מחרפה; הכעור — כי יֵ דע שיש לפצות על פגמי הגוף באמצעות מידות‬ ‫טובות; הצעיר — כי יורה לו חן עלומיו‪ ,‬שזו העת ללמוד ולהפגין עוז‬ ‫במעשים אמיצים; הישיש — כי יניח לכל מה שאינו הולם את שׂ יבתו‬ ‫ויהגה מעט במוות"‪.‬‬ ‫‪ 1 00‬ראו לעיל עמוד ‪ 126‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪ 101‬מאקרוביוס‪ ,‬סטורנאליה‪.2.5.6 ,‬‬ ‫‪ 102‬השוו קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪" :2.47 ,‬אבל התבונה‪ ,‬זו הגבירה ומלכתם‬ ‫של הכול‪ ,‬נמצאת בקרבתנו‪ .‬היא מתאמצת בכוחה היא‪ ,‬מרחיקה להתקדם‬ ‫והופכת לסגולה המושלמת‪ .‬שׂ ומה על גבר להשגיח כי היא תצווה לאותו‬ ‫חלק בנפש אשר חובתו לציית"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 164‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪165  ,‬‬

‫ממקור הרפואות עצמו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מן התבונה‪ .‬זאת נשיג בעזרת הגות‬ ‫מעמיקה‪ ,‬שאותה מניתי אחרונה משלושת הדברים המרתיעים את‬ ‫הנפש מאהבה‪103.‬‬

‫יג‬ ‫(‪ )1‬כעת תדע כי אתה נקרא אל אותה מצודה‪ ,‬אשר בה בלבד תוכל‬ ‫להיות בטוח מפני מתקפותיהן של ההיפעלויות‪ ,‬ואשר באמצעותה‬ ‫תזכה לכינוי "אדם"‪ .‬בייחוד אפוא חשוב על אצילות הנפש‪ ,‬שהנה‬ ‫כה גדולה‪ ,‬עד כי‪ ,‬לו חפצתי לדון בה‪ ,‬היה עלי לחבר ספר שלם‪ .‬ובו‬ ‫בזמן חשוב גם על שבריריות הגוף וכיעורו‪ ,‬שעליהם שופע החומר‬ ‫לא פחות‪ )2( .‬חשוב על קוצר החיים‪ ,‬ועל כך ישנם ספרים מאת‬ ‫אישים דגולים‪ .‬הרהר במנוסת הזמן‪ ,‬שאיש אינו יכול לתארה במילים‬ ‫כדבעי‪ .‬חשוב על ודאות המוות ועל כך ששעתו אינה ודאית‪ ,‬אך‬ ‫מרחפת מעלינו בכל עת ובכל מקום‪ )3( .‬חשוב כי בני האדם שוגים‬ ‫אך ורק בזאת‪ ,‬שהם סבורים כי עליהם לדחות את מה שלא ניתן‬ ‫לדחייה‪ .‬הלא אין איש כה חסר מודעות עצמית‪ ,‬עד כי אם יישאל‪,‬‬ ‫לא ישיב שהוא עתיד למות ביום מן הימים‪ )4( .‬לפיכך אתחנן‪ :‬בל‬ ‫תהתל בך התקווה לחיים ארוכים יותר‪ ,‬אשר הוליכה שולל רבים אין‬ ‫ספור‪ .‬אדרבה‪ ,‬אמץ לך חרוז זה‪ ,‬משל היה דברי אלוהים חיים‪104:‬‬ ‫ִּכי ַא ֲחרוֹ ן יָ ֶמ ָ‬ ‫יך ִהנּ וֹ ָּכל יוֹ ם‬

‫יע‪105.‬‬ ‫ׁ ֶש ִה ְפ ִצ ַ‬

‫ומדוע? כי כל יום שמאיר לבני תמותה או שהנו אחרון ימיהם או‬ ‫בוודאי קודם לאחרון‪ )5( .‬נוסף על כך חשוב על זאת‪ :‬חרפה גדולה‬ ‫היא כשהבריות מורים עליך באצבע‪ ,‬ובושה להפוך לשיח בפיהם;‬ ‫חשוב מה רב הניגוד בין יומרותיך לבין התנהגותך; חשוב כמה אשה‬ ‫‪ 103‬ראו לעיל‪ ,‬יא‪.1 ,‬‬ ‫‪ 104‬תרגום מילולי‪ :‬משל נמסר לך מפי איזה אורקל שמימי (‪velut ex celesti‬‬ ‫‪.)quodam oraculo prolatum‬‬

‫‪ 105‬הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪.13 ,1.4 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 165‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  166‬חלק שני‬

‫זו הזיקה לך בנפש‪ ,‬בגוף‪ ,‬באורח חייך; חשוב כמה סבלת בגללה‬ ‫ללא הועיל‪ .‬חשוב כמה פעמים הוּ לכת שולל ונלעגת‪ ,‬כמה פעמים‬ ‫ננטשת‪ .‬חשוב מה רבים דברי החנופה שפיזרת לרוח‪ ,‬מה רבו אנקותיך‬ ‫ודמעותיך‪ .‬חשוב כי בנסיבותיך אלה היא הייתה לעתים קרובות‬ ‫מרוחקת‪ ,‬כפוית טובה ומתנשאת‪ ,‬וגם אם הפגינה מעט חביבות‪ ,‬מה‬ ‫קצרה הייתה זו וחטופה יותר ממשב רוח קיצי! (‪ )6‬חשוב מה הוספת‬ ‫לשמה‪ ,‬ומה‬ ‫ּ‬ ‫למוניטין שלה‪ ,‬ומה היא גרעה מחייך; או מה חרדת‬ ‫אדישה הייתה היא תמיד למצבך אתה‪ .‬חשוב מה רחקת מאהבת האל‬ ‫בגללה ולכמה מצוקות נקלעת‪ ,‬אשר ביודעין לא אזכירן‪ ,‬פן ישמעני‬ ‫חלילה מאן דהוא‪ ,‬אם אולי יטה אוזן לשיחתנו זו‪ .‬חשוב מה רבים‬ ‫העיסוקים שמקיפים אותך‪ ,‬ואליהם יכולת להתמסר באופן מועיל‬ ‫ומכובד יותר‪ )7( .‬חשוב כמה יצירות בלתי גמורות נמצאות תחת‬ ‫ידיך‪ ,‬אשר להן יהיה צודק בהרבה להקדיש תשומת לב ראויה‪ ,‬ולא‬ ‫לחלק את זמנך‪ ,‬שאינו אלא רגע קצרצר‪ ,‬לפרקים כה שונים באורכם‪.‬‬ ‫(‪ )8‬ולסוף חשוב מהו הדבר‪ ,‬שאליו אתה נכסף בלהט כה גדול‪ .‬אבל‬ ‫יש לחשוב על כך בנחישות ובגבורה‪ ,‬שמא דווקא בנוּ סך אולי תיקשר‬ ‫אליו בעבותות הדוקים יותר; כך קורה לרבים לעתים קרובות‪ ,‬שעה‬ ‫שקסם היופי החיצוני מחלחל דרך אי אלה סדקים‪ ,‬והחולי מתעצם‬ ‫ממה שאמור היה לרפאו‪ .‬הלא מעטים הם אשר לגמו אך פעם מארס‬ ‫זה של פיתויי העונג ואחר כך בוחנים בגבורה מספקת‪ ,‬שלא לומר‬ ‫בנחישות‪ ,‬את כיעורו של גוף האשה‪ ,‬אשר עליו אני מדבר‪ )9( .‬הן‬ ‫בנקל מידרדרת הנפש וחוזרת לסורה מכורח דחפים טבעיים‪ ,‬ובייחוד‬ ‫תשוב אל אותם הרגלים‪ ,‬שעליהם סמכה זמן רב ביותר‪ .‬יש להשתדל‬ ‫עד מאוד ולהשגיח פן יקרה כדבר הזה‪ :‬גרש כל זיכרון של הרהוריך‬ ‫מקדם; סלק כל מחשבה המעוררת ערגה לזמן שחלף‪ ,‬וכמו שאומרים‪,‬‬ ‫עולל ָ‬ ‫ֶ‬ ‫נַ ּ ֵפץ את‬ ‫יך אל הסלע‪ 106,‬פן‪ ,‬אם יגדלו‪ ,‬ימהרו להטביעך בבוץ‬ ‫וברפש‪ .‬בינתיים עליך לזעזע את השמים בדבקות תפילותיך‪ ,‬ולהתיש‬ ‫את אוזניו של מלך הרקיע בתחינות נאמנוֹ ת‪ )10( .‬בל יחלפו שום‬ ‫ל־ה ָּס ַלע"‪.‬‬ ‫ֹאחז וְ נִ ּ ֵפץ ֶאת־ע ָֹל ַליִ ְך ֶא ַ‬ ‫"א ׁ ְש ֵרי ׁ ֶש ּי ֵ‬ ‫‪ 106‬השוו תהלים קלז‪ ,‬ט‪ַ :‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 166‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪167  ,‬‬

‫יום ושום לילה בלי תחנונים רוויי דמע‪ ,‬ואולי אלוהים הכל יכול‬ ‫ישים ברחמיו קץ לתלאותיך המרובות‪ .‬כך עליך לפעול‪ ,‬ובזאת‬ ‫עליך להיזהר; כי אם תפגין חריצות ותשגיח בכל אלה‪ ,‬תבואך‪ ,‬אני‬ ‫מקווה‪ ,‬עזרה משמים‪ ,‬וימינו של אדון החירות הבלתי מנוצח תהיה‬ ‫לך לעזר‪ )11( .‬אבל עתה‪ ,‬הואיל ושוחחנו על אחד מחולייך — מעט‬ ‫מדי מבחינת הנחוץ לך‪ ,‬ברם די והותר מבחינת קוצר זמננו — הבה‬ ‫נפנה לעניינים אחרים‪ .‬נותר מדווה אחרון‪ ,‬שממנו אנסה כעת לרפא‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬המשך‪ ,‬אבי הענוג! הן אף שאינני חש עדיין‪ ,‬כי‬ ‫תחלואי‪ ,‬בכל זאת הוקל לי במידה רבה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫השתחררתי לגמרי משאר‬

‫יד‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה מפריז בתשוקתך לתהילת אנוש ולשם בן‬ ‫אלמוות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מודה בזאת לחלוטין‪ ,‬ואינני יכול לרסן תאווה זו‬ ‫במרפא כלשהו‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אך יש לחשוש עד מאוד‪ ,‬פן נצחיות הבל זו‪ ,‬שבה אתה‬ ‫חושק יתר על המידה‪ ,‬תחסום את דרכך אל נצחיות אמת‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אכן מתיירא אני מדבר זה יותר מכל השאר; אבל אני‬ ‫ממתין בדריכות לשמוע ממך באילו אמצעים אגן על עצמי‪ ,‬שהרי‬ ‫כבר סיפקת בידי רפואות לחוליים גדולים יותר‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬דע‪ ,‬כי בוודאי זהו החמור שבחולייך‪ ,‬גם אם חלקם אולי‬ ‫בזויים ממנו‪ )2( .‬אולם מהי לדעתך תהילה זו‪ ,‬שאותה תבקש בכל‬ ‫מאודך? אמור לי!‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אינני יודע אם אתה דורש הגדרה‪ .‬אך היש מישהו‪ ,‬אשר‬ ‫להכירה ממך?‬ ‫ּ‬ ‫ייטיב‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 167‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  168‬חלק שני‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬נדמה בהחלט כי המונח "תהילה" ידוע לך‪ ,‬ברם את‬ ‫עצם הדבר‪ ,‬כשם שניתן להבין מפעולותיך‪ ,‬אינך מכיר‪ .‬הן לו ידעת‬ ‫מהו‪ ,‬כי אז מעולם לא היית מבקשו בלהט כה גדול‪ )3( .‬כמובן‪ ,‬בין‬ ‫שתהילה היא "פרסום מפואר וחסר גבולות בעבור מעשים מצוינים‬ ‫למען אזרחי המדינה או המולדת או האנושות כולה"‪ ,‬כשם שנראה‬ ‫למרקוס טוליוס במקום אחד;‪ 107‬או שהיא "פרסום חוזר ונשנה בעבור‬ ‫דבר מה יחד עם דברי שבח"‪ ,‬כשם שאומר אותו האיש במקום‬ ‫אחר;‪ 108‬הלא בשני המקרים תמצא כי תהילה היא פרסום‪ .‬אולם‬ ‫היודע אתה פרסום מהו?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אין הדבר עולה במחשבתי בדיוק כרגע‪ ,‬ואני חושש‬ ‫להביע את דעתי בעניינים שאינם ידועים לי‪ .‬באשר על כן אעדיף‬ ‫לא לומר את מה שכמדומני הוא נכון למדי‪109.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬בזאת בלבד הפגנת תבונה וצניעות‪ .‬הן בכל דיון‪,‬‬ ‫ובייחוד אם עניינו רציני ושנוי במחלוקת‪ ,‬עלינו לתת את הדעת‬ ‫פחות למה שנאמר מאשר למה שלא נאמר‪ .‬הלא שבח לדברים‬ ‫שנאמרו היטב אינו שקול לגנאי בעבור דברים שלא נאמרו כהלכה‪.‬‬ ‫דע אפוא כי פרסום אינו אלא שיח על אודות פלוני‪ ,‬נפוץ ושגור‬ ‫בפיהם של רבים‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מסכים‪ ,‬בין שתעדיף לכנות זאת הגדרה בין‬ ‫תיאור‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬אם כן זהו הבל פה‪ ,‬משב רוח הפכפך‪ ,‬ומה שיקשה‬ ‫לך לשאת אף יותר — הבל פיהם של ההמונים‪ .‬אני יודע עם מי‬ ‫אני מדבר; הבחנתי כי אין איש מתעב את אורחותיו של ההמון ואת‬ ‫‪ 1 07‬קיקרו‪ ,‬בעד ַמ ְר ֶקלוּס‪ ,8 ,‬עמ' ‪.380‬‬ ‫‪ 108‬קיקרו‪ ,‬על כושר ההמצאה‪.2.166 ,‬‬ ‫‪ 109‬אפשר לתרגם משפט זה גם כך‪" :‬באשר על כן אעדיף להחריש‪ ,‬וכך‪,‬‬ ‫דומני‪ ,‬נכון יותר"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 168‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪169  ,‬‬

‫מעשיו יותר ממך‪ .‬ראה נא עתה מה מעוּ ותים הגיונותיך‪ :‬הלא תתענג‬ ‫על פטפוטיהם של אלה‪ ,‬שאת מעשיהם תגנה‪ .‬אך הלוואי רק התענגת‬ ‫עליהם ולא קבעת בהם את פסגת אושרך! (‪ )6‬שהרי מה תכלית‬ ‫זה עמלך התמידי‪ ,‬לילות השימורים והמאמץ הכביר שאתה מקדיש‬ ‫ללימודיך? תשיב אולי‪ ,‬כי תכליתם לקנות דעת בדברים שיועילו‬ ‫לחייך‪ .‬אבל זה מכבר למדת מה נחוץ הן לחיים הן למוות‪ .‬היה‬ ‫עליך אפוא לבדוק כיצד תוכל ליישם עקרונות אלה בפועל‪ ,‬על ידי‬ ‫ניסיון‪ ,‬ולא להמשיך בהגות רבת עמל‪ ,‬שבה לעולם צצים סודות‬ ‫חדשים‪ ,‬תעלומות עמוקות עד אין חקר וקושיות ללא קץ‪ )7( .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬עמלת בשקידה יתרה על אותם עניינים הנושאים חן בעיני‬ ‫ההמון; התאמצת להשביע את רצונם של אלה‪ ,‬אשר לא נשאו חן‬ ‫בעיניך יותר מכול; ליקטת עוללות שירה מכאן‪ ,‬ומכאן — זוטות‬ ‫מדברי הימים‪ ,‬ולסוף‪ ,‬נטלת ממיטב הספרות כולה כדי להשמיע‬ ‫דברים ערבים לאוזני שומעיך‪.‬‬ ‫(‪ )8‬פרנציסקוס‪ :‬סלח לי‪ ,‬בבקשה; אינני יכול להקשיב לזאת ולשתוק‪.‬‬ ‫מעולם‪ ,‬למן שלהי ילדותי ואילך‪ ,‬לא נהניתי לעסוק בעוללות‬ ‫ובפרפראות לתחומי הידע‪ .‬הרי נתתי דעתי לדבריו הרבים של קיקרו‪,‬‬ ‫שהביעם בטוב טעם‪ ,‬בגנות אלה המשסעים יצירות ספרות‪ ,‬ובייחוד‬ ‫למה שאמר סנקה‪" :‬לאיש בוגר ובשל זאת בושה לקטוף עוללות‪,‬‬ ‫להישען על אמרות אחדות ידועות ולסמוך על זיכרונו"‪110.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אבל באומרי זאת‪ ,‬אינני מוכיח אותך לא על עצלות ולא‬ ‫על מגבלות זיכרונך‪ ,‬אלא על כך שליקטת את המיטב מן היצירות‬ ‫שקראת כדי לשעשע את חבריך‪ ,‬ובחרת‪ ,‬כמו מתוך ערימה אדירה‪ ,‬את‬ ‫הקטעים החינניים יותר לשימושם של ידידיך; והרי אין כל זאת אלא‬ ‫חיזור הבלותי אחר תהילה‪ )9( .‬ולסוף‪ ,‬היות שלא הסתפקת בעיסוקך‬ ‫היומי‪ ,‬אשר דרש אמנם השקעה גדולה של זמן‪ ,‬אך לפחות הבטיח‬ ‫תהילה בתקופתנו זו‪ ,‬הרחקת נדוד במחשבותיך והתאווית לתהילה‬ ‫‪ 110‬סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.33.7 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 169‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  170‬חלק שני‬

‫אצל דורות העתיד‪ .‬לפיכך שלחת ידך כעת בנושאים רחבים יותר‬ ‫ופתחת בכתיבת ספר תולדות הימים‪ ,‬למן המלך רוֹ מוּ לוּ ס ועד הקיסר‬ ‫ִטיטוּ ס‪ 111,‬מלאכת אדירים החובקת זמן ועמל מרובים עד מאוד‪.‬‬ ‫(‪ )10‬והנה בטרם תשלים חיבור זה (מה גדולים תמריצי התהילה‬ ‫שדרבנוך!)‪ ,‬חצית במשט פיוטי אל אפריקה; וכעת הנך עסוק מאוד‬ ‫ושקוד על ֵ‬ ‫ספרי אפריקה‪ 112,‬שאותם הזכרנו קודם‪ ,‬ובכל זאת אינך‬ ‫מזניח את האחרים‪ .‬כך מסרת את כל חייך לשני עיסוקים אלה (ואני‬ ‫מחריש באשר לאחרים אינספור‪ ,‬ששזרת ביניהם) ובזבזת את הדבר‬ ‫היקר מכול אשר אין להשיבו‪ ,‬כי בכותבך על אודות אחרים אתה‬ ‫שוכח את עצמך‪ )11( .‬הן מנין תדע כי המוות לא יחטוף את קולמוסך‬ ‫התשוש מידיך‪ ,‬מבלי שהשלמת ולו חיבור אחד מהשניים‪ ,‬וכך‪ ,‬שעה‬ ‫שתיחפז בנתיב כפול ותרדוף את התהילה בפראות‪ ,‬לא תגיע אף לא‬ ‫לאחד מצמד יעדיך?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מודה כי חששתי מכך לפעמים‪ .‬הן כשחליתי במחלה‬ ‫קשה פחדתי עד מאוד שמא מותי קרב‪ ,‬ובמצבי זה לא הביאני דבר‬ ‫לידי מצוקה רבה יותר מאשר כי הותרתי את אפריקה עצמה גמורה‬ ‫אך למחצה‪ )12( .‬לפיכך‪ ,‬הואיל וסירבתי כי זרים יביאוה לידי גמר‬ ‫בידי אני; הן לא סמכתי‬ ‫אשליכ ָה אל האש ַ‬ ‫ֶ‬ ‫וילטשוה‪ ,‬החלטתי כי‬ ‫מידידי‪ ,‬כי יעשה זאת בעבורי לאחר שאיפח את‬ ‫ַ‬ ‫ֵדי הצורך על איש‬ ‫נשמתי‪ ,‬בעיקר משום שזכרתי כי בעניין זה בלבד לא שעה אוגוסטוס‬ ‫קיסר למשאלתו של ורגיליוס יקירנו‪ 113.‬קיצורו של דבר‪ ,‬לבד מלהט‬ ‫ומלכה הראשון היה‬ ‫ּ‬ ‫מייסדה‬ ‫ּ‬ ‫‪ 1 11‬על פי האגדה נוסדה רומא ב־‪ 753‬לפנה"ס;‬ ‫רומולוס‪ .‬טיטוס (‪ 81–­39‬לספירה) היה קיסר רומא בשנים ‪ .81–­79‬בשנים‬ ‫‪ 70–­67‬סייע לאביו‪ ,‬הקיסר אספסיאנוס‪ ,‬בדיכוי המרד הגדול ביהודה‪.‬‬ ‫הכוונה כאן ליצירתו של פטררקה‪ ,‬על אודות אנשי שם‪ ,‬שאותה החל‬ ‫השלימה‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫לכתוב בשנת ‪ 1338‬או ‪ 1339‬ולא‬ ‫‪ 112‬ראו לעיל פתח דבר‪ ,‬ב‪ .1 ,‬גם יצירה זו נותרה בלתי גמורה‪.‬‬ ‫‪ 113‬השוו דונטוס‪ ,‬חיי ורגיליוס‪" :39 ,‬הוא ביקש את וארוס‪ ,‬לפני שעזב את‬ ‫איטליה‪ ,‬כי אם יארע לו דבר מה‪ ,‬ישרוף את האינאיס‪ ,‬אך וארוס השיב‬ ‫נחרצות כי לא יעשה זאת‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשכבר הייתה בריאותו רופפת‪ ,‬דרש‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 170‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪171  ,‬‬

‫השמש הקרובה אליה‪ ,‬אשר לקרניה היוקדות חשופה היא לעולם‪ ,‬ולבד‬ ‫מן האש ששלחו בה הרומאים‪ ,‬אשר לפנים הבעירוה שלוש פעמים‬ ‫מלהבותי אני‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫לאורכה ולרוחבה‪ 114,‬הנה אפריקה כמעט שנשרפה גם‬ ‫אך על זאת ארחיב בפעם אחרת‪ ,‬כי זהו זיכרון מר‪.‬‬

‫טו‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה מאשש את דעתי בסיפורך זה‪ .‬דחית מעט את‬ ‫יום הדין‪ ,‬אבל לא ביטלת את חובך‪ .‬מה טיפשי יותר‪ ,‬למען האמת‪,‬‬ ‫מלהשקיע מאמצים כה גדולים בעניין שתוצאתו אינה ודאית? אני‬ ‫אמנם יודע מה מפתה אותך לא לנטוש את שהתחלת‪ :‬תקוותך האחת‬ ‫לסיים זאת‪ .‬היות שאין ביכולתי‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬להפחית תקווה‬ ‫בדברי כדי להראות לך מה רחוקה היא מלעלות‬ ‫ַ‬ ‫זו‪ ,‬אנסה להעצימה‬ ‫בקנה אחד עם משימות כה כבירות‪ )2( .‬דמיין לך אפוא כי ברשותך‬ ‫זמן‪ ,‬פנאי ושלווה בשפע; פגה כל עצלות מחשבה וכל תשישות‬ ‫גופנית; סרו כל המכשולים הארעיים‪ ,‬אשר הפריעו את שצף כתיבתך‬ ‫ולעתים קרובות הסיטו את קולמוסך החופז ממסלולו‪ .‬ענייניך כולם‬ ‫עולים יפה‪ ,‬אף יותר מכפי שייחלת‪ .‬מהו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לדעתך אותו‬ ‫מפעל אדירים שהיית משלים אז?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬יצירה נהדרת‪ ,‬כמובן‪ ,‬נדירה ויוצאת דופן‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אינני רוצה לסתור אותך יתר על המידה‪ :‬יצירה נהדרת‪,‬‬ ‫לזאת אסכים‪ .‬ברם לו ידעת‪ ,‬כי אין היא אלא מכשול בדרכה של‬ ‫יצירה נהדרת בהרבה‪ ,‬אזי היית נחרד בגלל מאווייך‪ .‬זאת אפוא אעז‬ ‫לומר‪ :‬בראש ובראשונה היא מסיחה את דעתך מדאגות נעלות יותר‪.‬‬

‫בתוקף את המגילות ונרתיקיהן כדי שישרפם בעצמו‪ .‬אבל היות שאיש לא‬ ‫נעתר לו‪ ,‬היו מאמציו לריק‪ ,‬אף על פי שהקפיד לתת הוראות מדויקות‬ ‫בעניין זה"‪.‬‬ ‫הפוּ ניוֹ ת‪.‬‬ ‫‪ 114‬פטררקה מתכוון כאן לשלוש המלחמות ּ‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 171‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  172‬חלק שני‬

‫נוסף על כך‪ ,‬יצירה נהדרת זו עצמה לא תתפרסם במרחבים ולא‬ ‫תרחיק בתפוצתה‪ ,‬שהרי היא תחומה בגבולות המקום והזמן‪.‬‬ ‫(‪ )3‬פרנציסקוס‪ :‬מכיר אני את המעשייה הנושנה והשחוקה בחוג‬ ‫הפילוסופים‪ ,‬כי הארץ כולה דומה לנקודה מזערית אחת‪ ,‬ושנה אחת‬ ‫חובקת אלפים אינספור של שנים‪ ,‬אך תהילת אנוש אינה ממלאת לא‬ ‫את הנקודה ולא את השנה‪ 115,‬ושאר דברים מסוג זה‪ ,‬שבאמצעותם‬ ‫הם מניאים את נפשנו מאהבת התהילה‪ .‬אבל בבקשה‪ ,‬אם יש לך‬ ‫גלהו! הן על סמך ניסיוני אדע‪ ,‬כי בדברים אלה‬ ‫דבר מה יעיל יותר‪ֵ ,‬‬ ‫יש יותר קסם סיפורי מאשר תועלת מעשית‪ .‬והרי גם אינני חושב‬ ‫להיהפך לאל‪ ,‬כדי שאשיג חיי נצח או ֶא ֱחבוק שמים וארץ‪ .‬די לי‬ ‫בתהילת אנוש; אליה אשאף‪ ,‬ומשום שסופי לכלות לא אתאווה אלא‬ ‫לדברים שכליה בסופם‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי מסכן‪ ,‬אם אמת בדבריך! אם אינך חושק בדברים‬ ‫אלמותיים‪ ,‬אם לא תישא עיניך אל הנצחי‪ ,‬כי אז כל כולך גשמי‪ .‬תם‬ ‫הדיון בעניינך; לא נותרה לך שום תקווה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ישמרני האל מטירוף זה! יעיד עלי שכלי‪ ,‬המודע‬ ‫למחשבותי‪ ,‬כי מאז ומעולם בערה בי אהבת הנצח‪ .‬אולם זאת אמרתי‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫או‪ ,‬אם אולי כשלתי בלשוני‪ ,‬זאת רציתי לומר‪ :‬אל מה שהוא בן‬ ‫תמותה אני מתייחס כאל בן תמותה‪ ,‬ואינני מנסה להתעמר בטבע‬ ‫היקום בגלל תשוקה מוגזמת ומשולחת רסן‪ .‬לפיכך אני נכסף לתהילת‬ ‫אנוש בידיעה שהן אני הן תהילתי סופנו לכלות‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אמנם השבת בשׂ ום שכל‪ ,‬אך בכל זאת טיפשי לגמרי‪ ,‬כי‬

‫‪ 115‬השוו קיקרו‪ ,‬חלומו של סקיפיו‪" :8 ,‬וכעת הארץ עצמה נראתה לי כה‬ ‫זעירה‪ ,‬עד כי הצטערתי לחשוב על מעצמתנו‪ ,‬כי אין אנו מגיעים אלא‬ ‫לכעין נקודה על פני האדמה"‪ .‬לרעיון "השנה הגדולה" ראו שם‪16 ,‬‬ ‫והערה ‪ 37‬בתרגום העברי‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 172‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪173  ,‬‬

‫בעבור משב אוויר קל וריק אשר‪ ,‬כטענתך אתה‪ ,‬סופו לכלות‪ ,‬תיטוש‬ ‫את מה שעתיד להתקיים לעד‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אינני באמת נוטש דברים אלה‪ ,‬אך אפשר שאני משהה‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬ברם מה מסוכנת ההשהיה‪ ,‬כי זמנך נטול הוודאות‬ ‫אץ במהירות הבזק‪ ,‬וחייך חולפים ביעף! הייתי רוצה שתשיב לי על‬ ‫שאלה זו‪ :‬נניח שהוא‪ ,‬אשר לבדו קובע גבולם של חיים ומוות‪116,‬‬ ‫היה פוסק לך היום לחיות בדיוק עוד שנה שלמה אחת‪ ,‬ודבר זה היה‬ ‫מובטח לך בלי שום צל של ספק‪ ,‬כיצד היית מתחיל לקצוב עיתותיה‬ ‫של שנה זו?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אמת‪ ,‬בחסכנות מרבית ובזהירות יתרה; אף הייתי משגיח‬ ‫ומקפיד עד מאוד לא להתעסק אלא בעניינים רציניים‪ .‬וכן סבורני‪,‬‬ ‫שאין אדם כה טרוף דעת ויהיר‪ ,‬אשר לא ישיב כדברים האלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אני מסכים עם תשובתך; אבל טירופם של בני אנוש‬ ‫בעניין זה מעלה בי תדהמה‪ ,‬שאותה לא אני בלבד‪ ,‬אלא גם כל מי‬ ‫שעמלו אי פעם על רהיטותם‪ ,‬לא נוכל להביע במשיכת קולמוס‪.‬‬ ‫אפילו נייחד כולנו את כישרוננו ומאמצינו לסוגיה זו לבדה‪ ,‬בכל‬ ‫זאת לא די יהיה בכושר הבעתנו‪ ,‬אשר ילאה עוד בטרם נתאר את‬ ‫נכונותה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬על מה ולמה תתפלא כל כך?‬ ‫(‪ )6‬אוגוסטינוס‪ :‬כי אתם חסכנים מאין כמותכם בדברים ודאיים‪,‬‬ ‫ומבזבזים את מה שאינו ודאי‪ .‬ההפך מזה הוא שחייב היה להתקיים‪,‬‬ ‫משכה של שנה הוא קצר‬ ‫ּ‬ ‫לולא הייתם מטורפים לגמרי‪ .‬הלא גם אם‬ ‫ביותר‪ ,‬בוודאי אם הוא מובטח וחלקיו קצובים על ידי מי שאינו‬ ‫מטעה ואף אין להטעותו‪ ,‬אפשר לבלותו ביתר חופשיות‪ ,‬ובלבד שאת‬ ‫‪ 116‬כלומר‪ ,‬האל‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 173‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  174‬חלק שני‬

‫רגעיו האחרונים נייחד למחשבות על ישועתנו‪ .‬אך זהו טירוף מקולל‬ ‫ומזעזע מכול‪ :‬לבזבז את זמנכם על הבלים מגוחכים‪ ,‬כאילו היה‬ ‫בידיכם די והותר ממנו‪ ,‬שעה שאינכם יודעים אם יספיק לכם בעבור‬ ‫צורכיכם האחרונים‪ )7( .‬מי שלרשותו שנה לחיות‪ ,‬יש בידיו משהו‬ ‫ודאי‪ ,‬אף אם צנוע‪ .‬ברם מי שנתון לשלטונו ההפכפך של המוות‪,‬‬ ‫ולמעשה כולכם‪ ,‬בני התמותה‪ ,‬כפופים לו‪ ,‬אינו יכול להיות בטוח‬ ‫כי לרשותו שנה‪ ,‬יום‪ ,‬או אפילו שעה שלמה‪ .‬האדם שעתיד לחיות‬ ‫שנה אחת‪ ,‬אפילו יאבד שישה חודשים‪ ,‬בכל זאת נותרה לו עוד‬ ‫מחצית השנה‪ .‬אולם אתה‪ ,‬אם יאבד לך זה היום‪ ,‬מי יבטיח לך את‬ ‫המחר? (‪ )8‬הנה מילותיו של קיקרו‪" :‬המוות הנו ודאי‪ ,‬ואולי עוד‬ ‫יבוא בעצם היום הזה"‪ 117.‬אף אין איש כה צעיר‪" ,‬עד כי ברי לו‬ ‫שיחיה עד הערב"‪ 118.‬לפיכך אני שואל אותך‪ ,‬ובאותו אופן גם את‬ ‫כל בני התמותה‪ ,‬אשר צופים אל העתיד בעיניים כלות אך מתעלמים‬ ‫מן ההווה‪:‬‬ ‫ם־מ ָחר עוֹ ד יוֹ ִסיפוּ‬ ‫ִמי יֵ ַדע‪ִ ,‬אם ֵא ֵלי ַה ּׁ ְש ָח ִקים יוֹ ָ‬ ‫ַעל ַס ְך יָ ֵמינוּ ַעד ּכֹה?‪119‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬בוודאי שום איש לא ידע‪ ,‬אם מותר לי להשיב בשם‬ ‫עצמי ובשם כל היתר; אבל אנו מקווים לשנה אחת לפחות‪ ,‬שהרי‬ ‫אין איש כה זקן עד כי לא יקווה זאת לעצמו‪ ,‬כשם שמקובל על‬ ‫דעתו של קיקרו‪120.‬‬ ‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬אולם‪ ,‬כשם שנדמה בעיני אותו איש‪ ,‬טיפשית היא‬ ‫תקוותם הן של זקנים הן של צעירים‪ ,‬שמבטיחים לעצמם כוודאי את‬

‫‪1 17‬‬ ‫‪ 118‬‬ ‫‪ 119‬‬ ‫‪ 120‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על הזקנה‪.74 ,‬‬ ‫שם‪.67 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬השירים‪.18–­17 ,4.7 ,‬‬ ‫השוו על הזקנה‪" :24 ,‬הן איש אינו כה זקן‪ ,‬עד כי יחשוב שלא יחיה עוד‬ ‫שנה"‪.‬‬

‫‪.indb 174‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪175  ,‬‬

‫מה שאין בו ודאות‪ 121.‬אך הבה נניח את הבלתי אפשרי מכול וכול‪:‬‬ ‫מתברר כי ללא ספק תאריך ימים; כלום לא תחשוב שזאת איוולת‬ ‫גמורה להשחית את מיטב שנותיך ואת תקופות השיא של חייך‬ ‫במציאת חן בעיני זרים‪ ,‬או בניסיון לערוב לאוזניהם של בני האדם?‬ ‫ואילו את שנותיך הגרועות‪ ,‬הסופיות‪ ,‬אשר לא תצלחנה כמעט לכלום‬ ‫ותישאנה באמתחתן הן קץ הן לאוּ ת מן החיים‪ ,‬תשמור לאל ולעצמך‪,‬‬ ‫כאילו הייתה חירות נשמתך האחרונה מכל דאגותיך? אף שמשך הזמן‬ ‫מובטח לך‪ ,‬כלום לא נדמית בעיניך דחיית הדברים הטובים יותר‬ ‫היפוכו של הסדר הנכון?‬ ‫(‪ )10‬פרנציסקוס‪ :‬יש עם זאת היגיון כלשהו בתוכניתי‪ .‬הלא אני‬ ‫עצמי משוכנע‪ ,‬כי כל עוד אני שוהה כאן עלי אדמות‪ ,‬עלי לבקש‬ ‫אותה תהילה‪ ,‬אשר מותר לקוות לה בעולם הזה‪ .‬בשמים יש ליהנות‬ ‫מתהילה גדולה יותר‪ ,‬ומי שיגיע שמה‪ ,‬לא ירצה אפילו לחשוב על‬ ‫זו הארצית‪ .‬לפיכך זהו הסדר הנכון‪ :‬בקהל בני תמותה תהא הדאגה‬ ‫הא ְר ַעי יחליפו‬ ‫הראשונה לעניינים שסופם לכלות; או אז את ענייני ַ‬ ‫ענייני הנצח‪ ,‬כי מאלה לאלה ישנה התקדמות סדורה ביותר‪ .‬ואילו‬ ‫נסיגה מן הנצחי אל בן החלוף לא תיתכן‪.‬‬ ‫(‪ )11‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי ננס טיפש שכמותך! כך אפוא אתה מדמיין‬ ‫לעצמך‪ ,‬כי כל התענוגות השמימיים או הארציים‪ ,‬ואף התרחישים‬ ‫המשמחים ביותר‪ ,‬יבואוך בשטף מכאן ומכאן על פי מנוד ראשך?‬ ‫אולם תקווה זו הוליכה שולל ריבוא ריבואות בני אדם והטביעה‬ ‫נפשות אינספור באוֹ ְרקוּ ס‪ 122.‬הלא שעה שהיו סבורים כי רגלם האחת‬ ‫נטועה בארץ והשנייה — ברקיע‪ ,‬לא יכלו לעמוד איתן כאן‪ ,‬אך‬ ‫גם לא לעלות לשם‪ .‬על כן נפלו בחרפה‪ ,‬ורוח החיים עזבתם‪ :‬אלה‬ ‫בשיא פריחת עלומיהם ואלה באמצע עיסוקיהם‪ .‬ואילו אתה סבור כי‬ ‫‪ 1 21‬שם‪.68 ,‬‬ ‫‪ 122‬אורקוס (‪ )Orcus‬הוא שם נרדף לשאול ולאל השאול באגדה הרומית‪.‬‬ ‫הכוונה כאן היא לגיהנום‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 175‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  176‬חלק שני‬

‫דבר זה‪ ,‬שקרה לרבים כל כך‪ ,‬לא יכול לקרות לך? (‪ )12‬חלילה לוּ‬ ‫במקרה — ישמרנו האל מכך! — נחלת מפלה זו שעה שאתה מטפח‬ ‫את מפעלותיך הרבים‪ ,‬מה גדול היה הכאב‪ ,‬מה גדולה הבושה ומה‬ ‫מאוחרת חרטתך‪ .‬היות שנמשכת לכיוונים שונים‪ ,‬היית נכשל בכל‬ ‫אחד מהם!‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ירחם נא השוכן במרומים לבל יתגשמו כל אלה‪.‬‬

‫טז‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬רחמי שמים אולי יחלצו אותך מזאת‪ ,‬אך אף על פי‬ ‫כן אין הם סולחים לאיוולת אנוש‪ .‬ברם אינני רוצה שתקווה לרחמים‬ ‫יתר על המידה‪ .‬הלא כשם שהאל מתעב את האומרים נואש‪ ,‬כך הוא‬ ‫לועג לאלה שמטפחים תקוות מוגזמות‪ .‬אמת‪ ,‬צר לי ששמעתי מפיך‬ ‫אתה‪ ,‬כי בעניין זה אפשר לבוז למעשייה הנושנה של הפילוסופים‪,‬‬ ‫כשם שכינית זאת‪ )2( .‬אמור לי בבקשה‪ ,‬כלום מעשייה היא זו‪ ,‬אשר‬ ‫על סמך הוכחות גיאומטריות משרטטת את גבולותיה הצרים של‬ ‫הארץ כולה ומאששת‪ ,‬כי היא אמנם אי צר ומוארך במקצת?‪ 123‬ואולי‬ ‫מעשייה נוספת היא זו שקובעת‪ ,‬כי מתוך הארץ כולה‪ ,‬המחולקת‬ ‫לחמש חגורות — כך קוראים להן‪ — 124‬האמצעית והגדולה מכולן‪,‬‬ ‫ומשמאלה השרויות‬ ‫ּ‬ ‫מימינה‬ ‫ּ‬ ‫הנצרבת בלהט השמש‪ ,‬וכן השתיים‬ ‫בכפור אימים תחת מעטה קרח עד‪ ,‬אינן מתאימות למושב אדם‪,‬‬

‫‪ 1 23‬התיאורים הגיאוגרפיים בפרק זה נסמכים על האמור אצל קיקרו‪ ,‬חלומו‬ ‫של סקיפיו‪.13–­12 ,‬‬ ‫‪ 124‬במקור‪ :zonae :‬חגורות‪ ,‬אזורים‪ .‬הכוונה כאן לחלוקת כדור הארץ‬ ‫לחמישה חוגים או אזורים; ראשיתה אצל האסטרונום היווני ארטוסתנס‬ ‫(‪ 194-275 ,Eratosthenes‬לפנה"ס)‪ ,‬ובמידה מסוימת היא משקפת את‬ ‫המציאות‪ :‬שני חוגי הקוטב הקפואים‪ ,‬שניים שבהם מזג האוויר מתון (הן‬ ‫בחצי הכדור הצפוני הן בדרומי) ואזור קו המשווה היוקד‪ ,‬שאותו חובק‬ ‫נהר אוֹ ֶק ָאנוּ ס‪ .‬השוו קיקרו‪ ,‬על המוות‪ ;69–­68 ,‬הנ"ל‪ ,‬על טבע האלים‪,‬‬ ‫‪ ;1.10.24‬אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר ראשון‪.51–­45 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 176‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪177  ,‬‬

‫ואילו השתיים הנותרות‪ ,‬בין האמצע והקטבים‪ ,‬נושבות? (‪ )3‬או שמא‬ ‫זו‪ ,‬אשר ממקמת את השנייה מצמד החטיבות הנוחות ליישוב מתחת‬ ‫לרגליכם ממש‪ 125,‬ואליה אינכם יכולים להגיע‪ ,‬כי הים הגדול חוסם‬ ‫דרככם שמה? והלא אתה יודע מה רבה המחלוקת מני קדם בין‬ ‫המלומדים‪ ,‬אם מתגוררים שם בני אדם אם לאו‪ 126.‬אני הבעתי את‬ ‫דעתי על כך בספרי על עיר האלוהים‪ 127,‬שאותו‪ ,‬אין לי כל ספק‪,‬‬ ‫קראת‪ )4( .‬סברה זו מותירה לכם חטיבה אחת נוחה ליישוב‪ ,‬או‪ ,‬יש‬ ‫טוענים‪ ,‬מחלקת אף אותה לשני חלקים ומקצה את האחד לשימושכם‬ ‫אתם ואילו את השני חובקת בפיתוליו של האוקיינוס הצפוני ומונעת‬ ‫את גישתכם אליו‪ )5( .‬ומה באשר למעשייה שאותו חלק עצמו שבו‬ ‫אתם גרים‪ ,‬קטן ככל שיהיה‪ ,‬נעשה אפילו מצומצם יותר בגלל ימים‬ ‫וביצות‪ ,‬יערות‪ ,‬חולות ומדבריות‪ ,‬ובכן פוחתת עד כמעט לא־כלום‬ ‫אותה פיסת אדמה זעירה שבה תתגאו כל כך? ואולי גם מעשייה‬ ‫נוספת‪ ,‬אשר מלמדת כי גם בשטח זה שבו אתם מתגוררים‪ ,‬והוא‬ ‫מוגבל עד מאוד‪ ,‬ישנם אורחות חיים שונים‪ ,‬פולחני דת הסותרים זה‬ ‫את זה‪ ,‬שפות שונות והרגלים זרים‪ ,‬ומשום כך ניטלת כל אפשרות‬ ‫לפרסום שמך במרחקים? אם כל אלה אגדות בעיניך‪ ,‬כי אז גם כל‬ ‫מה שקיוויתי לגביך הוא אגדה‪ .‬הרי חשבתי כי אין איש יודע דברים‬ ‫אלה על בוריים כמוך‪ )6( .‬אשמיט כמובן את משנתם של קיקרו‬ ‫וּ וֶ רגיליוס ואת יתר יצירות הפילוסופיה והשירה בעניין זה‪ ,‬שבהן‬ ‫נדמית בעינַ י בקי מאין כמותך; הן ידעתי כי לאחרונה באפריקה שלך‬ ‫ָ‬ ‫ִה ּבעת אתה דעה זו עצמה בחרוזים נהדרים וכה אמרת‪:‬‬ ‫יה הכדוריים של הארץ ולכך שבני אדם שוכנים‬ ‫‪ 1 25‬ההתייחסות כאן היא לפנֶ ָ‬ ‫אלה בחצי הכדור הצפוני ואלה — בדרומי (המונח המתאר זאת הוא‬ ‫"אנטיפודים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי שגרים בצדו ההפוך או המנוגד של כדור‬ ‫ּ‬ ‫הארץ)‪.‬‬ ‫‪ 126‬אצל העתיקים רווחה הדעה כי לא ניתן להגיע לחצי הכדור הדרומי‪,‬‬ ‫ומכאן השאלה אם מתגוררים שם בני אדם אם לאו‪.‬‬ ‫‪ ,16.9 127‬שבו אוגוסטינוס טוען כי הסיפור על אודות האנטיפודים אינו‬ ‫אמין‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 177‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  178‬חלק שני‬

‫ָּתחוּ ם ִּב ְגבוּ לוֹ ת ָצ ִרים עוֹ ָל ֵמנוּ ‪,‬‬ ‫ְּכמוֹ ִאי ָק ָטן הוּ א נִ ָ ּצב‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר אוֹ ְקיָ נוֹ ס יְ ַכ ְּת ֵרהוּ‬ ‫ִּב ְפ ַת ְל ַּת ּלוּ ת ִע ּקוּ ָליו‪128.‬‬

‫ואז עוד הוספת דברים אחרים‪ ,‬אשר לו חשבת אותם שקריים‪ ,‬תמהני‬ ‫מדוע השמעת אותם לעתים כה תכופות‪ )7( .‬מה אומר כעת על‬ ‫קוצר תהילתם של בני מוותה ועל אילוצי זמנם? אתה הלא יודע‬ ‫מה קצר ומה טרי הוא זכרם של עניינים עתיקי יומין בהשוואה‬ ‫לנצח הזמן‪ .‬לא אזכיר לך את השקפותיהם הנודעות של הקדמונים‪,‬‬ ‫המדברים על דליקות ושטפונות חוזרים ונשנים על פני הארץ‪ ,‬ולכך‬ ‫מתייחס אפלטון בטימיאוס‪ 129‬וכן קיקרו בספר השישי של חיבורו‬ ‫על המדינה‪ 130.‬הרי אף שדברים אלה מקובלים על דעתם של רבים‪,‬‬ ‫בוודאי זרים הם לדת האמת‪ ,‬שעל ברכיה נתחנכת‪ )8( .‬אך לבד‬ ‫מזאת‪ ,‬מה רבים המכשולים לשם בר קיימא‪ ,‬קל וחומר למוניטין בני‬ ‫נצח! לכל לראש מותם של האנשים‪ ,‬אשר במחיצתם חיִ ינו את ח ֵ ּיינו;‬ ‫וכן ִשכחה‪ ,‬זו רעה טבעית הנלווית לזִ קנה‪ .‬ישנו ְלעולם גם שבחם‬ ‫העולה של אנשים צעירים‪ ,‬אשר בעת פריחתו גורע לעתים קרובות‬ ‫מפרסומם של קודמיו‪ ,‬וככל שהוא מקטין את ערך רבותיו‪ ,‬כך‪ ,‬לדידו‪,‬‬ ‫הוא עצמו גדל והולך‪ )9( .‬לזאת נוספת קנאה‪ ,‬אשר רודפת ללא הרף‬ ‫את מי שנוטלים על עצמם מפעלות מהוללים‪ ,‬וכן שנאה ַלמידה‬ ‫הטובה וסלידתו של ההמון מחייהם של אלה‪ ,‬שניחנו בכישרון יוצא‬ ‫דופן‪ .‬הוסף לכך את הפכפכותם של שיקולים עממיים וחורבן קברים‪,‬‬ ‫אשר נבקעים מכוח "וּ ֵמ ֱעזוּ ז ְּת ֵאנָ ה ׁ ֶשל ְס ָרק‪ִ ּ ,‬פ ְר ִאית ַר ַּבת־ע ֶֹצם"‪ ,‬כשם‬ ‫‪ 1 28‬אפריקה‪.363–­361 ,1 ,‬‬ ‫‪ 129‬השוו אפלטון‪ ,‬טימיאוס‪ ,‬ג‪" :22 ,‬כליונות מרובים באו — ועוד יבואו —‬ ‫על המין האנושי‪ ,‬בדרכים מרובות‪ :‬הגדולים שבהם — דרכם באש ובמים‪,‬‬ ‫וקטנים מאלה מתרחשים באלפי דרכים אחרות"‪.‬‬ ‫‪ 130‬השוו קיקרו‪ ,‬על המדינה‪" :6.23 ,‬בכל זאת‪ ,‬בשל השיטפונות והשריפות‬ ‫הפוקדים את עולמנו — הלא מן ההכרח שאלה יתרחשו במועד הנקוב‬ ‫להם — לא זו בלבד שאיננו יכולים להשיג תהילת נצח‪ ,‬כי אם גם לא‬ ‫שם ארוך טווח"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 178‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪179  ,‬‬

‫שאומר יובנאליס‪ 131,‬ואף אתה מכנה זאת בטוב טעם "מוות שני"‬ ‫באפריקה שלך‪ .‬הנה אשמיע באוזניך כאן אותן מילים שאתה שׂ מת‬ ‫שם בפיו של אחר‪:‬‬ ‫ֶּת ֶכף יִ ְקרֹס ִק ְב ְר ָך‪ּ ַ ,‬גם ַה ְּכת ֶֹבת ַעל ׁ ֵש ׁש ֲח ָקקוּ ָה‬ ‫לֹא ַּת ֲעמֹד‪ ,‬וְ ִה ֵּנה‪ ,‬הוֹ י יַ ְלדִּ י‪ַּ ,‬ב ּׁ ֵשנִ ית ֲאזַ י ַמ ָּת‪132.‬‬

‫אכן תהילה נהדרת ואלמותית היא זו‪ ,‬אשר מתמוטטת ממכת אבן‬ ‫אחת! (‪ )10‬הוסף את אובדנם של ספרים שבהם נחרת שמך בין‬ ‫בידיך שלך בין בידי אחרים‪ .‬אמנם אובדן זה נדמה מאוחר למדי‪,‬‬ ‫הואיל וזכרם של ספרים שורד זמן רב יותר מזכר קברים‪ ,‬אך בכל‬ ‫זאת כיליונם הוא בלתי נמנע בשל אינספור אסונות מדרך הטבע או‬ ‫המקרה‪ ,‬וכשם ששאר דברים כפופים לאלה‪ ,‬כך גם ספרים‪ .‬אפילו‬ ‫היה כל זה בטל ומבוטל‪ ,‬הרי שלספרים נכונו זוקן וכליה משלהם‪.‬‬ ‫ָּכל ֲא ׁ ֶשר ְיִג ָעם ׁ ֶשל ְּבנֵ י ָמוְ ָתה‬ ‫ִּב ְס ָת ִמ ּיוּ ת ִּכ ׁ ְשרוֹ נָ ם ְּכ ָבר חוֹ ֵלל‪ֵ ,‬הן ַרק ִמן ַה ֶ ּצ ֶדק‬ ‫ׁ ֶש ִ ּי ְת ַּכ ֶּלה‪133.‬‬

‫תעדנה טוב מכול על טעותך הילדותית‪ )11( .‬ומה‬ ‫הלא מילותיך אתה ֵ‬ ‫עוד? לא אחדל מלהטיח בך את חרוזיך הקטנים‪:‬‬ ‫ָא ֵכן ְּכ ׁ ֶש ָ ּימוּ תוּ ְס ָפ ֶר ָ‬ ‫יך‬ ‫ישית יִ ְפ ָ ּג ׁ ְש ָך ָּכ ְך ַה ָּמוֶ ת‪134.‬‬ ‫ָאז ִּת ְתמוֹ ֵטט ַ ּגם ַא ָּתה; ַּב ּׁ ְש ִל ׁ ִ‬

‫הא לך דעתי על התהילה; בוודאי הבעתי זאת במלל רב מן הראוי‬ ‫לי או לך‪ ,‬אך בכל זאת היה זה מעט מכפי שדרשה חשיבות נושאנו‪.‬‬ ‫בלתי אם אף כעת אולי אין כל דברינו בעיניך אלא מעשייה‪.‬‬ ‫‪1 31‬‬ ‫‪ 132‬‬ ‫‪ 133‬‬ ‫‪ 134‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬י‪.145 ,‬‬ ‫אפריקה‪.432–­431 ,2 ,‬‬ ‫שם‪.457–­455 ,‬‬ ‫שם‪.465–­464 ,‬‬

‫‪.indb 179‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  180‬חלק שני‬

‫(‪ )12‬פרנציסקוס‪ :‬ודאי שלא! דבריך לא העלו בנפשי רושם של‬ ‫דרכי הישנות‪ .‬הן‬ ‫ַ‬ ‫מעשיות‪ ,‬כי אם נטעו בי רצון חדש להשליך את‬ ‫אף על פי שהכרתי עניינים אלה כמעט במלואם זה מכבר ושמעתים‬ ‫לעתים תכופות‪ ,‬כי כשם שאומר יקירנו טרנטיוס‪" :‬אין דבר הנאמר‬ ‫עכשיו שכבר לא נאמר קודם לכן"‪ 135,‬הרי שלרצינות הדברים ולרצף‬ ‫הרצאתם‪ ,‬וכן לכבודו של הדובר‪ ,‬יש השפעה רבה‪ )13( .‬אולם הייתי‬ ‫רוצה לשמוע את דעתך הסופית בעניין זה‪ :‬האם תצווני לזנוח את‬ ‫תלמודי לגמרי ולחיות בלי תהילה‪ ,‬או שמא תמליץ על נתיב ביניים‬ ‫כלשהו?‬

‫יז‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬לעולם לא אייעץ כי תחיה בלי תהילה‪ ,‬אבל אזהירך‬ ‫שוב ושוב לבל תעדיף את רדיפת התהילה על פני המידה הטובה‪ .‬הן‬ ‫תדע כי התהילה היא כעין צל של המידה הטובה‪ 136.‬לפיכך‪ ,‬כשם‬ ‫שבעולמכם אי אפשר לגוף‪ ,‬הנמצא תחת השמש היוקדת‪ ,‬שלא יטיל‬ ‫צלו‪ ,‬כך בכל מקום שבו קורן אורו של האל‪ ,‬אי אפשר למידה הטובה‬ ‫שלא תוליד תהילה‪ .‬מי שמשיג אפוא תהילת אמת‪ ,‬בהכרח השיג‬ ‫כבר את המידה הטובה עצמה; בלעדיה נותרים חיי אנוש נבובים‬ ‫ודומים ביותר להווייתן של חיות אילמות‪ ,‬הנשמעות בפזיזות לקול‬ ‫דחפיהן‪ ,‬וזוהי אהבתן היחידה של הבהמות‪ )2( .‬עליך אם כן לציית‬ ‫לזה החוק‪ .‬טפח את המידה הטובה‪ ,‬זנח את התהילה; ובכל זאת‪ ,‬כשם‬ ‫לבקשה‪ ,‬כך תשיג ממנה עוד‬ ‫ּ‬ ‫שנאמר על מרקוס קאטו‪ ,‬ככל שתמעיט‬ ‫ועוד‪ 137.‬והנה שוב איני יכול להימנע מלהציג לך את עדותך אתה‪:‬‬ ‫‪ 1 35‬טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,41 ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫‪ 136‬השוו קיקרו‪ ,‬על המוות‪" :109 ,‬הלא גם אם בתהילה עצמה אין שום סיבה‬ ‫נבקש ָה‪ ,‬הריהי באה כצל בעקבות המעלה הטובה"‪.‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫שלשמה‬ ‫‪ 137‬השוו ַסלוסטיוס‪ ,‬מלחמת קטילינה‪" :54.6 ,‬הוא העדיף להיות איש טוב‬ ‫ולא רק למראית עין‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל שהמעיט לבקש לו תהילה‪ ,‬כך זו‬ ‫התלוותה אליו ביתר שאת"‪ .‬מרקוס פורקיוס קאטו הצעיר‪ ,‬איש אוטיקה‬ ‫(‪ 46–95 ,Marcus Porcius Cato Minor Uticensis‬לפנה"ס)‪ ,‬נינו של‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 180‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫ֵּבין לֹא ִּת ְר ֶצה ֵוּבין ִּת ָּמ ֵלט‪ִ ,‬היא ָּתבוֹ א‬

‫מחשבותי)  ‪181  ,‬‬

‫יך‪138.‬‬ ‫ַא ֲח ֶר ָ‬

‫(‪ )3‬מכיר אתה את החרוז הקט? שלך הוא‪ .‬מי שבצהרי היום אץ‬ ‫ומתייגע בשמש הקופחת כדי שיבחין בצלו ויראהו לאחרים‪ ,‬בוודאי‬ ‫ייחשב טרוף דעת; אולם כלל לא שפוי ממנו האדם‪ ,‬אשר בסאון‬ ‫החיים סובב והולך בעמל רב כדי שיפיץ את תהילתו ברבים‪ .‬מה אם‬ ‫כן? ילך נא האחד ויגיע ליעדו; צלו יבוא בעקבותיו‪ .‬יתאמץ נא השני‬ ‫כדי להשיג את המידה הטובה‪ ,‬והתהילה לא תיטוש אותו במאמציו‪.‬‬ ‫דברים אלה אמורים באשר לתהילה‪ ,‬שהיא בת לווייתה של המידה‬ ‫הטובה האמיתית‪ )4( .‬אולם זו המושגת באינספור אמצעים אחרים‪,‬‬ ‫בין גופניים בין שכליים‪ ,‬שלהם מסוגלת סקרנות אנוש — אין היא‬ ‫אפילו ראויה לשם "תהילה"‪ .‬על כן במחילה מכבודך אומר כי הרחקת‬ ‫לתעות בדרכך‪ ,‬היות שאתה מכלה את כוחותיך‪ ,‬בייחוד בגילך זה‪,‬‬ ‫בחיבור ספרים ובמשימות כה גדולות; את ענייניך שכחת וכל כולך‬ ‫התמסרת לענייני אחרים‪ .‬לפיכך ימי חייך האלה‪ ,‬קצרים מאין כמותם‪,‬‬ ‫אוזלים בתקוות שווא לתהילה‪ ,‬ואתה אינך מבחין בזאת‪.‬‬ ‫יצירותי מבלי להשלימן?‬ ‫ַ‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬מה אעשה אם כן? האם אזנח‬ ‫או שמא נבון יותר להזדרז וללטשן‪ ,‬אם יתיר זאת האל? וכשאשתחרר‬ ‫מדאגות אלה‪ ,‬אצעד ביתר חופשיות לקראת מטרות נשגבות יותר‪ .‬הן‬ ‫לא אוכל לזנוח ׁ ְש ֵלו נפש את עבודתי הכבירה‪ ,‬שבה השקעתי מרב‬ ‫מאמצי‪ ,‬באמצע הדרך‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אני יודע באיזו רגל צליעתך‪ .‬אתה מעדיף להפקיר‬ ‫את עצמך מאשר את ִספרוניך‪ .‬אולם אני אשלים את חובתי; מידת‬ ‫הצלחתי תלויה בך‪ ,‬אך בוודאי אעשה זאת נאמנה‪ )6( .‬השלך‬ ‫מעליך את העולם הכביר של ספרי ההיסטוריה; מעללי הרומאים‬ ‫ידועים דיים בזכות פרסומם הם ובגלל כישרונם של אחרים‪ .‬עזוב‬ ‫קאטו הבכיר‪ .‬הוא היה סטואי חסר פשרות ושאף ללכת בעקבות מעלותיו‬ ‫של אבי־סבו הנודע‪.‬‬ ‫‪ 138‬אפריקה‪.486 ,2 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 181‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  182‬חלק שני‬

‫את אפריקה והנח אותה לבעליה; לא תוסיף תהילה לא לסקיפיו‬ ‫ולא לעצמך‪ .‬אותו אי אפשר לרומם לגבהים נעלים יותר‪ ,‬ואתה רק‬ ‫מתייגע דרך עקלתון אחריו‪ .‬משתניח כל זאת בצד‪ ,‬השב לך סוף כל‬ ‫סוף את עצמך‪ ,‬ואם יוּ תר לי לחזור למקום שממנו יצאנו — התחל‬ ‫להרהר במוות‪ 139,‬שאליו אתה מתקרב אט אט מבלי משים‪ )7( .‬קרע‬ ‫כל כיסוי‪ ,‬גרש את האפילה ונעץ בו מבטך‪ .‬הישמר פן יחלוף יום‬ ‫או לילה אחד‪ ,‬אשר לא יעורר בך את זכר יומך האחרון‪ .‬תלה בו‬ ‫בלבד את כל שנגלה לעיניך וכל שעולה ברוחך בשעת הגות‪ .‬השמים‪,‬‬ ‫הארץ והיַ ִּמים משתנים כולם; מה יכול לקוות אדם‪ ,‬זה השברירי‬ ‫בבעלי החיים? חילוף העונות משלים מחזורו וחוזר חלילה‪ ,‬לא יעמוד‬ ‫במקומו‪ .‬אם סבור אתה כי תוכל לעמוד במקומך‪ ,‬טעות בידיך‪ .‬כשם‬ ‫שניסח זאת הוראטיוס בטוב טעם‪:‬‬ ‫ִח ׁיש ְּת ַמ ֵּלא ֶאת ֶח ְס ָר ּה ַה ְּל ָבנָ ה ַּב ּׁ ָש ַמיִ ם‪ַ ,‬א ְך ָאנוּ —‬ ‫ִעם ִר ְד ֵּתנוּ ִל ְמקוֹ ם [‪140]...‬‬

‫(‪ )8‬לפיכך כל אימת שתראה שדות קמה קיציים לאחר האביב הפורח‪,‬‬ ‫סתיו מתון לאחר יקוד הקיץ ושלג חורפי המגיע לאחר ְּבציר הסתיו‪,‬‬ ‫אמור לעצמך‪" :‬דברים אלה חולפים‪ ,‬אבל ישובו פעם אחר פעם‪ .‬אני‬ ‫לעומת זאת אסתלק לבלי שוב"‪ .‬כאשר תבחין שצל ההרים מתארך‬ ‫עת השמש נוטה לשקוע‪ ,‬אמור‪" :‬עתה נסים ימי חיי‪ ,‬וצלו של המוות‬ ‫מתפשט והולך‪ .‬אולם אותה שמש עצמה תהיה כאן שוב מחר‪ ,‬אך‬ ‫זה היום נגוז ממני ולא יחזור עוד"‪ )9( .‬מי ימנה את מחזותיו כלילי‬ ‫היופי של לילה שקט‪ ,‬אשר אין אהוד ממנו לחורשי מזימות ואין‬ ‫מקודש כמותו לגומלי חסד? על כן כאותו הגאי בצי הטרויאני —‬ ‫שהרי ספינתך אינה בטוחה משלו — קום בחצות הליל‪:‬‬ ‫‪ 139‬הכוונה כאן לספר א של הסוד‪ ,‬שבו נסב‬ ‫‪ 140‬הוראטיוס‪ ,‬השירים‪ .14–­13 ,4.7 ,‬להלן‬ ‫המשפט‪ ,‬שמטרתו להנגיד את המחזוריות‬ ‫  ר ֶדת ַאינֶ ָאס ַה ָּתם‪ּ ַ ,‬גם טוּ לוּ ס ַה ֶּמ ֶל ְך ַ ּגם‬ ‫ֶ‬ ‫  א ֶפר וְ ֵצל נִ ְהיֶ ה‪.‬‬ ‫ֵ‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫הדיון על המוות‪.‬‬ ‫טורים ‪ 16–­15‬המסיימים את‬ ‫שבטבע עם קוצר חיי אנוש‪:‬‬ ‫ַאנְ קוּ ס‪,‬‬

‫‪.indb 182‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫דֶּ ֶר ְך ּכוֹ ָכב הוּ א חוֹ ֵקר ַה ּתוֹ ֶעה ׁ ָשם דּ וּ ָמם‬

‫מחשבותי)  ‪183  ,‬‬

‫יע‪141.‬‬ ‫ָּב ָר ִק ַ‬

‫וכאשר תסתכל בכוכבים ממהרים מערבה‪ ,‬דע כי אתה נהדף יחד עמם‪,‬‬ ‫וכי לא קיימת כל תקווה לעמוד איתן‪ ,‬בלתי אם בו‪ ,‬אשר אינו מוּ נָ ע‬ ‫ושאינו יודע שקיעה מהי‪ )10( .‬זאת ועוד‪ ,‬כשתפגוש את אלה‪ ,‬אשר‬ ‫זה עתה ראיתם כילדים‪ ,‬מטפסים בשלבי החיים‪ ,‬זכור כי אתה יורד‬ ‫בינתיים בנתיב אחר‪ ,‬ואף במהירות יתרה‪ ,‬כי ייטב בעיני הטבע שכל‬ ‫משא כבד יצנח מטה‪ .‬כשתתבונן בחומות עתיקות‪ ,‬חשוב ראשית‪:‬‬ ‫"היכן הם אלה‪ ,‬אשר ידיהם בנו זאת?" ולמראה חומות חדשות‪" :‬היכן‬ ‫יהיו בוניהן עד מהרה?" הוא הדין גם לעצים‪ :‬מי שטיפחם ונטעם הוא‬ ‫עצמו לעתים קרובות אינו האיש אשר קוטף את הפרי מענפיהם‪ .‬הן‬ ‫במקרים רבים מתקיים הכתוב בגאורגיקה‪:‬‬ ‫יחתוֹ יִ ׁ ְש ַּת ֶהה ְוּב ִאחוּ ר יָ ֵצל‬ ‫ִּב ְצ ִמ ָ‬

‫ִלנְ ָכ ֵדינוּ ‪142.‬‬

‫וכשתשתאה לנהרות רוהטים‪ ,‬יהא נא בהישג ידך אחד מחרוזיך‬ ‫הקטנים (לבל אצטט באוזניך לעולם חרוזיהם של אחרים)‪:‬‬ ‫ֵאין ֶּב ֱא ֶמת ׁשוּ ם נָ ָהר ֲא ׁ ֶשר חוֹ ֵפז ּכֹה ְּב ׁ ֶש ֶטף‬ ‫ְּכמוֹ ְמרוּ ַצת ַה ַח ִ ּיים‪143.‬‬

‫(‪ )11‬בל יוליכוך שולל לא ריבוי הימים ולא חלוקת החיים הסבוכה‬ ‫לתקופות‪ 144,‬כל חיי אנוש‪ ,‬ארוכים ככל שיהיו‪ ,‬אינם משולים אלא‬ ‫ליום אחד‪ ,‬ואף לא ליום שלם‪ .‬שווה לנגדך לעתים תכופות את זה‬ ‫הדימוי האריסטוטלי אשר‪ ,‬כך שמתי לב‪ ,‬חביב עליך למדי‪ ,‬ואין אתה‬ ‫רגיל לקוראו או לשומעו אפילו פעם אחת‪ ,‬מבלי שיותיר חותם עמוק‬ ‫ברוחך‪ .‬אמת‪ ,‬תמצא שקיקרו מוסרו בשיחות בטוסקולום ומנסחו‬ ‫ביתר רהיטות וכוח שכנוע‪ ,‬במילים אלה או בוודאי בדומות להן‪,‬‬ ‫‪1 41‬‬ ‫‪ 142‬‬ ‫‪ 143‬‬ ‫‪ 144‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שלישי‪.515 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪ .2.58 ,‬השוו קיקרו‪ ,‬על הזקנה‪.25–­24 ,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬המכתבים השקולים‪.92–­91 ,1.4 ,‬‬ ‫ראו לעיל יב‪.1 ,‬‬

‫‪.indb 183‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  184‬חלק שני‬

‫שהרי אין כעת בידי עותק של ספר זה‪" 145:‬אריסטו כותב כי בנהר‬ ‫ִה ּ ַ‬ ‫יפנִ יס‪ 146,‬שזורם מאזור אירופה לים השחור‪ ,‬נולדים אי אלה יצורים‬ ‫קטנטנים שחיים יום אחד‪ .‬מי מהם אשר מת בעלות השחר‪ ,‬הרי שמת‬ ‫בדמי ימיו; מי שבחצות היום‪ ,‬כבר הגיע לגיל מתקדם‪ ,‬ומי שבשקיעת‬ ‫החמה‪ ,‬מסתלק לעולמו שְׂ ַבע זוקן‪ ,‬על אחת כמה וכמה ביום היפוך‬ ‫שכם הארוך ביותר של חיינו עם הנצח‪ :‬הרי‬ ‫הקיץ‪ 147.‬השווה את ִמ ּ‬ ‫שנמצא כי אנו קצרי ימים כמעט כמו אותם יצורים קטנטנים"‪)12( .‬‬ ‫אמת‪ ,‬סבורני שקביעה זו כה נכונה‪ ,‬עד כי זה מכבר עברה מפיהם של‬ ‫הפילוסופים ונפוצה בשיחו של העם‪ .‬בוודאי רואה אתה‪ ,‬כי אפילו‬ ‫אנשים גסים ובורים אימצו זאת בשיחות חולין; הרי כשיביטו בילד‬ ‫יאמרו‪" :‬הוא בשחר ימיו"‪ ,‬ואילו למראית גבר‪" :‬הגיע לחצות היום"‪,‬‬ ‫או "הגיע לצהרי חייו"‪ ,‬וכשיביטו בישיש בלה מזוֹ קן‪" :‬הוא בערוב‬ ‫ימיו ושמשו שוקעת"‪ .‬הפוך במחשבות אלה‪ ,‬בני יקירי‪ ,‬ובאחרות‬ ‫מסוגן אשר‪ ,‬אין לי ספק‪ ,‬תעלינה בך בהמוניהן‪ .‬ברם הללו היו אותן‬ ‫שנתעוררו בי באקראי‪ )13( .‬לבד מזאת אבקשך דבר אחד‪ .‬הקפד‬ ‫להתבונן בקברי הקדמונים‪ ,‬אך ביתר הקפדה — בקברותיהם של אלה‬ ‫והיה סמוך ובטוח‪ ,‬כי אותו מושב ומעון נצח נכון‬ ‫אשר חיו עמך‪ֵ ,‬‬ ‫אף לך‪.‬‬ ‫ֵה ָּנה ֻּכ ָּלנוּ נָ בוֹ א‪ִּ ,‬כי פֹה ַא ֲחרוֹ ן‬

‫ְמעוֹ נֵ נוּ ‪148.‬‬

‫גם אתה‪ ,‬שכעת בשיא פריחת עלומיך רומס אחרים בגאון‪ ,‬עד מהרה‬ ‫תירמס בעצמך‪ .‬חשוב על זאת‪ֲ ,‬ה ֵגה בכך יומם ולילה‪ ,‬לא רק כראוי‬ ‫לאדם שקול ומודע לטבעו הוא‪ ,‬אלא גם כראוי לפילוסוף‪ ,‬והחזק‬ ‫בדעה כי כך יש להבין את הכתוב‪" :‬כל חייהם של הפילוסופים הם‬

‫‪1 45‬‬ ‫‪ 146‬‬ ‫‪1 47‬‬ ‫‪ 148‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫המובאה להלן היא ציטוט חופשי מעל המוות‪.94 ,‬‬ ‫ראו אריסטו‪ ,‬מחקרי בעלי חיים‪552 ,‬ב (אריסטו מכנה חרק זה בשם‬ ‫הבוּג הדרומי באוקראינה‪.‬‬ ‫‪ ,ephemeron‬כלומר‪ ,‬בן־יום)‪ .‬היפניס הוא נהר ּ‬ ‫כלומר‪ ,‬ביום הארוך ביותר בשנה (‪ 22–­21‬ביוני בחצי הכדור הצפוני)‪.‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר עשירי‪.34 ,‬‬

‫‪.indb 184‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪185  ,‬‬

‫אימון במוות"‪ )14( 149.‬מחשבה זו‪ ,‬לטענתי‪ ,‬תלמדך לבוז לעניינים‬ ‫בני חלוף ותראה לך דרך חיים אחרת‪ ,‬שאותה תאמץ‪ .‬ברם תשאל‬ ‫מהי זו הדרך‪ ,‬או באילו נתיבים יש להגיע אליה‪ .‬אשיב‪ ,‬כי אין‬ ‫לך צורך בהנחיות מפורטות‪ .‬רק הקשב לרוח הקוראת ללא הרף‬ ‫ומעודדת אותך בזה הלשון‪" :‬זו הדרך אל מולדתך"‪ .‬אתה יודע מה‬ ‫היא מציעה לך; היא תבשר לך אילו הן דרכי אמת ואילו דרכי כזב‪,‬‬ ‫מה עליך לרדוף וממה להימנע‪ .‬ציית לה‪ ,‬אם חפצת לחיות בבטחה‬ ‫ולהיות בן חורין‪ )15( .‬אין צורך להתחבט ארוכות‪ .‬טבע הסכנה דורש‬ ‫מעשה‪ .‬האויב נושף בעורפך‪ ,‬אף יסתער מולך; רועדים הכתלים‬ ‫שבהם אתה נצור‪ .‬אל לך להסס אפילו עוד רגע‪ .‬מה יתרון לך כי‬ ‫תנעים זמירות לאחרים‪ ,‬אם אינך מאזין לעצמך? אסיים‪ :‬הימלט‬ ‫מסכנות‪ .‬הבא עצמך לחוף מבטחים‪ .‬לך בעקבות הדחף‪ ,‬אשר גם אם‬ ‫מביש הוא בשאר עניינים‪ ,‬אין כמוהו מצוין אם יתאווה למה שהנו‬ ‫מוסרי‪.‬‬

‫יח‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬הלוואי אמרת לי זאת בתחילה‪ ,‬בטרם אתמסר בנפשי‬ ‫לעיסוקים אלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ברם אכן אמרתי לך זאת לעתים תכופות; ועוד בראשיתם‬ ‫של דברים‪ ,‬כאשר ראיתיך נוטל את קולמוסך‪ ,‬התריתי בך‪ ,‬כי החיים‬ ‫קצרים וחסרי ודאות‪ ,‬כי העמל יהא ארוך וודאי‪ ,‬המאמץ אדיר ופריו‬ ‫קטנטן‪ .‬אך קולות ההמון החרישו את אוזניך‪ ,‬ואותם‪ ,‬לתדהמתי‪ ,‬שנאת‬ ‫וביקשת בעת ובעונה אחת‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הואיל ונועדנו די והותר‪ ,‬אם‬ ‫קיבלת ממני דבר מה הנושא חן בעיניך‪ ,‬אל תתיר בבקשה כי יימוג‬ ‫‪ 149‬קיקרו‪ ,‬על המוות‪ .74 ,‬קיקרו עצמו מתכוון כאן לדבריו של סוקרטס‬ ‫בדיאלוג האפלטוני ַפידון‪67 ,‬ד‪" :‬נמצא [‪ ]...‬שלאמיתו של הדבר מתאמנים‬ ‫הפילוסופים האמיתיים בכך שיהיו מתים [‪ "]...‬וכן ‪" :81‬והרי אין זאת אלא‬ ‫שעסקה [הנשמה] בפילוסופיה בדרך הנכונה והתאמנה לאמיתו של הדבר‬ ‫בקלות של מיתה [‪"]...‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 185‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  186‬חלק שני‬

‫בגלל רפיון ועצלות; אך אם היה דבר מה נוקב מדי‪ ,‬אנא‪ ,‬אל תיפול‬ ‫רוחך‪.‬‬ ‫(‪ )2‬פרנציסקוס‪ :‬אני באמת מודה לך‪ ,‬הן על שיחה זו בת שלושת‬ ‫הימים הן על דברים רבים אחרים‪ ,‬כי הסרת את הערפל מעינַ י ופיזרת‬ ‫את עננת השגיאה הכבדה שאפפתני‪ )3( .‬ברם כיצד אודה לזו הגבירה‪,‬‬ ‫אשר לא נלאתה מדיונינו הארוכים והמתינה לנו עד הסוף? לו פנתה‬ ‫לנו עורף אך קמעה‪ ,‬כי אז‪ ,‬לוטים באפילה‪ ,‬היינו אובדים בדרך‬ ‫לא דרך‪ ,‬ואף לא היה כל ממש לא בשיחתך אתה ולא בהבנתי אני‪.‬‬ ‫(‪ )4‬והנה כעת‪ ,‬היות שמושבכם בשמים‪ ,‬אך שהותי עלי אדמות עוד‬ ‫לא תמה (אף אינני יודע עד מתי תימשך ומשום כך‪ ,‬כשם שאתה‬ ‫רואה‪ ,‬אני שרוי בחרדה)‪ ,‬אתחנן אליכם לבל תיטשוני‪ ,‬ואם גם מרחק‬ ‫רב מפריד בינינו‪ .‬הלא בלעדיך‪ ,‬אבי המצוין‪ ,‬חיי לא ינעמו לי‪ ,‬אך‬ ‫בלעדיה לא יהיו הם ולא־כלום‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬חשוב כי השגת את מבוקשך‪ ,‬ובלבד שאתה לא‬ ‫תיטוש את עצמך; שאלמלא כן‪ ,‬הרי בצדק גמור ייטשוך הכול‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אדאג לעצמי ככל יכולתי; אשוב ואלקט את שברי נפשי‬ ‫הפזורים‪ ,‬ובשקידה אתייחד עם עצמי‪ )6( .‬אך בוודאי כעת‪ ,‬שעה‬ ‫שאנו משוחחים‪ ,‬ממתינים לי עיסוקים רבים וחשובים‪ ,‬אף כי‪ ,‬אחרי‬ ‫ככלות הכול‪ ,‬עניינים בני חלוף הם‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אפשר שלדעת ההמון יש משהו חשוב יותר; אך‬ ‫בוודאי אין דבר מועיל יותר ולא יכולה להיות הגות פורייה יותר‬ ‫מן המחשבה על עצמך; ייתכן כי יתר מחשבותינו תתבררנה כהגיגי‬ ‫שווא‪ ,‬אך ודאיותו של המוות מאששת‪ ,‬כי לעולם ישנו כורח שיהגה‬ ‫אדם בעצמו‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מסכים‪ ,‬ודווקא משום כך אחזני להט כה גדול למהר‬ ‫שאסיימם אשוב אל אלה‪ )7( .‬אני יודע‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫אל שאר העניינים; כי לאחר‬ ‫כשם שאמרת לפני זמן קצר‪ ,‬כי אזכה לביטחון רב פי כמה‪ ,‬אם‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 186‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪187  ,‬‬

‫אתמקד בעיסוק זה בלבד‪ ,‬אסור מדרכים עקלקלות ואפסע בנתיב‬ ‫הישר אל הגאולה‪ .‬אולם אין בכוחי לרסן את תשוקתי‪.‬‬ ‫(‪ )8‬אוגוסטינוס‪ :‬הנה שבנו אל מחלוקתנו מקדם‪ :‬את רצונך אתה‬ ‫מכנה חוסר אונים‪ .‬ברם יהא הדבר כך‪ ,‬הואיל ואין הוא יכול להיות‬ ‫אחרת‪ .‬אתחנן בתפילתי לאלוהים‪ ,‬כי ילווך בדרכך‪ ,‬ואפילו תועים‬ ‫צעדיך‪ ,‬ינחך עד תגיע לחוף מבטחים‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הלוואי תתגשם בי תפילתך‪ ,‬כדי שבהנחיית האל אצא‬ ‫מדרכי הפתלתלות ובשעה שאלך בעקבות קולו הקורא‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫בריא ושלם‬ ‫לא אזרה חול בעינַ י אני‪ .‬הלוואי ישקטו ִמשברי נפשי‪ ,‬יידום העולם‬ ‫ולא יכשילני המזל‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 187‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 188‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫חלק שלישי‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים אחרים‬

‫(‪)De sui ipsius et multorum ignorantia‬‬

‫מלטינית‪ :‬נתן רון‬

‫על הבורות היא אחת מארבע יצירות מתחום הסוגה הרטורית של‬ ‫"נאום התוכחה" (‪ Invectiva‬או ‪ )Vituperatio‬שחיבר פטררקה לאורך‬ ‫חייו‪ 1.‬החיבור נכתב מאוחר יחסית בחייו של פטררקה‪ ,‬בשנת ‪,1367‬‬ ‫עת התגורר בוונציה והיה ידוע באיטליה וברחבי אירופה כמשורר‬ ‫וכהוגה הדעות הבולט של זמנו‪ .‬הרקע לכתיבת החיבור היו דברי‬ ‫ביקורת שהשמיעו נגדו חבורה של ארבעה פילוסופים אריסטוטליים‬ ‫בני ונציה‪ ,‬שהיו ידידיו של פטררקה ונהגו לבקרו בביתו בעיר ולנהל‬ ‫עמו שיחות בעניינים שונים‪ .‬לדברי פטררקה‪ ,‬התגלה לו למגינת‬ ‫לבו כי אותם ארבעה דיברו בו סרה והצהירו כי הוא "אדם טוב אך‬ ‫בור בענייני פילוסופיה"‪ 2.‬בתגובה לדבריהם‪ ,‬פטררקה מנסח כתב‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪ 2‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫שלושת כתבי התוכחה האחרים הם ‪( Invective contra medicum‬כתבי‬ ‫תוכחה נגד רופא)‪( Invectiva contra quendam magni status ,‬נגד‬ ‫אדם רם מעלה)‪( Invectiva contra eum qui maledixit Italie ,‬נגד אדם‬ ‫שדיבר סרה באיטליה)‪.‬‬ ‫הארבעה‪ ,‬כפי שפטררקה עצמו ציין בהערה צדדית בשניים מכתבי היד‬ ‫של החיבור‪ ,‬הם איש הצבא לאונרדו דנדולו‪ ,‬הסוחר תומאסו טאלנטי‪ ,‬בן‬ ‫האצולה זכריה קונטאריני והרופא גווידו דה באיינולו‪.‬‬

‫‪.indb 189‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  190‬חלק שלישי‬

‫תוכחה ארוך וארסי ובו הוא מאמץ את ההאשמה בבורות אך מצהיר‬ ‫שכל אותם פילוסופים אריסטוטליים המתיימרים לידיעת האמת אינם‬ ‫בורים פחות ממנו‪ .‬הידיעה האמיתית‪ ,‬הוא מצהיר‪ ,‬טמונה בדוקטרינה‬ ‫הנוצרית ולא בפילוסופיה‪ ,‬והיא שמורה לעניי הרוח ולא לגאוותנים‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬פטררקה מדגיש כי השירה והרטוריקה הקלאסית אינן‬ ‫נוגדות את האמונה הנוצרית אלא יכולות לסייע בטיפוחה‪ .‬בטענות‬ ‫המועלות בו נגד הפילוסופיה הסכולסטית ובאופן שבו הוא משלב‬ ‫בין דבקות נוצרית לרטוריקה קלאסית‪ ,‬החיבור על הבורות הוא עדות‬ ‫משמעותית ביותר לעמדותיו המאוחרות של פטררקה ומהווה מניפסט‬ ‫מרכזי ורב השפעה של ההומניזם המוקדם‪.‬‬ ‫את החיבור על הבורות הקדיש פטררקה לחברו הקרוב דונאטו‬ ‫אלבנצאני‪ ,‬שהיה הומניסט ומורה לדקדוק מפדובה‪ .‬החיבור מורכב‬ ‫מחמישה חלקים‪ ,‬שמהם מתורגם כאן החלק הרביעי‪ ,‬המכיל את לוז‬ ‫טענותיו של פטררקה בחיבור‪3.‬‬

‫‪ 3‬‬ ‫ ‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫התרגום ומספור הפסקאות נעשו לפי המהדורה המדעית שראתה אור‬ ‫במסגרת הסדרה ‪:I Tatti Renaissance Library‬‬ ‫‪Francesco Petrarca, “On His Own Ignorance and That of Many‬‬ ‫‪Others”, in Invectives, ed. and trans. by David Marsh, Cambridge,‬‬ ‫‪MA: Harvard University Press, 2003.‬‬

‫‪.indb 190‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪191  ,‬‬

‫ספר רביעי‬ ‫‪ .43‬אני שב לעסוק במבקרי הספרותיים‪ ,‬שבהם אמנם דנתי כבר רבות‪,‬‬ ‫אך עלי להוסיף עוד דיון‪ ,‬כך שדבר לא יישאר נסתר ממך‪ .‬והרי לא‬ ‫הייתי רוצה שיחשבוני כמי שאיננו איש ספר או אולי כבלתי שפוי‬ ‫או שוטה‪ .‬אלא שהספרות היא עדי חן חיצוני לאדם‪ ,‬בעוד התבונה‬ ‫היא חלק בלתי נפרד מהאדם עצמו‪ .‬לכן‪ ,‬בוש אני יותר להיות חסר‬ ‫תבונה מאשר יודע ספר‪ .‬ואמנם‪ ,‬עמדה לי תבונתי כשהיה עלי לחמוק‬ ‫ממלכודות המבקרים‪ .‬לא בקלות היה עולה בידם להפילני ברשת‬ ‫תחבולותיהם; תמימותי שלי עצמה‪ ,‬עוטה צעיף מכובד לכאורה של‬ ‫ידידות‪ ,‬שהחשבתי לנאמנה‪ ,‬היא שהפילה אותי‪ .‬קל להערים על מי‬ ‫שרוחש אמון‪.‬‬ ‫‪ .44‬אמרתי ואני חוזר ואומר‪ ,‬כי כאזרחים רבים אחרים של העיר‬ ‫היפה והגדולה הם נהגו לבוא ולבקרני‪ ,‬על פי רוב בצמדים‪ ,‬אבל‬ ‫מדי פעם כולם יחד‪ .‬הייתי מתמלא שמחה ומקבלם כמו היו מלאכי‬ ‫האל; שוכח הכול מלבדם‪ ,‬נכבש לחלוטין בקסם דבריהם‪ ,‬שתפסו‬ ‫את תשומת לבי ורוממו את נפשי לאין שיעור‪ .‬ואז מיד‪ ,‬כנהוג בין‬ ‫חברים‪ ,‬היינו שוקעים בשיחות רבות ומגוונות‪ .‬איך ומה אמרתי‪ ,‬או‬ ‫כל עניין אחר‪ ,‬לא נתתי אז דעתי לכך כלל‪ .‬כל רצוני היה להפגין‬ ‫מאור פנים והתרוממות רוח לנוכח בואם של אורחים כאלה‪ .‬לעתים‬ ‫כפתה עלי השמחה לשתוק; לעתים השתתקתי מחשש פן דברי יפריעו‬ ‫למהלך שיחתם הנלהבת‪ ,‬כפי שעלול לקרות‪ .‬ולכן‪ ,‬עדיף היה שלא‬ ‫לומר דבר‪ ,‬או להסתפק באמירת דברים מקובלים‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫‪ .45‬והרי בחברויות שאני מיישם לא למדתי לייפות‪ ,‬להעמיד פנים‬ ‫או להסתיר‪ .‬לשוני ופני משקפים את רגשותי‪ ,‬ואינני מדבר עם חברי‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 191‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  192‬חלק שלישי‬

‫אחרת מאשר עם עצמי — לדברי קיקרו‪ ,‬דבר זה אין מתוק ממנו‪ 4.‬האם‬ ‫עלינו להפגין לחברינו את רהיטות הבעתנו או ידיעותינו‪ ,‬בעוד הם‬ ‫יודעים את נפשנו‪ ,‬את רגשותינו והלך רוחנו? עלינו לעשות זאת רק‬ ‫אם הם מעלים שאלות שמטרתן ללמוד מאתנו‪ ,‬לא לבחון אותנו‪ .‬אבל‬ ‫גם אז‪ ,‬אל לנו לבקש עשות רושם או לייפות‪ ,‬אלא לייחל לשותפות‬ ‫נאמנה בכל הדברים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל ומבלי להפגין קנאה‪5.‬‬ ‫‪ .46‬ואכן‪ ,‬לעתים תכופות אני משתאה על כך שהקיסר אוגוסטוס‪,‬‬ ‫הפרינקפס הידוע‪ 6,‬נהג בעניין שולי כל כך — אף שעניינים חשובים‬ ‫הרבה יותר הטרידו אותו — במידה כה רבה של זהירות‪ .‬הוא לא‬ ‫נהג לדבר אל העם‪ ,‬הסנאט‪ ,‬או הצבא‪ ,‬ואף אל רעייתו וידידיו‪ ,‬אלא‬ ‫לאחר ששקל היטב את דבריו‪ ,‬ולעתים תכופות יש אף שקרא מן‬ ‫הכתב‪ .‬אולי נהג כך לבל יפלוט בשוגג אמירה מיותרת או תפלה‬ ‫שעלולה לגרור תגובות גנאי ובוז לנאומו השמיימי‪ .‬ממרום מעמדו‬ ‫היה אוגוסטוס קורא לאוזני נתיניו‪ ,‬וככתבי אוראקל היו דבריו‪.‬‬ ‫‪ .47‬בשיחה עם חברים אני נוהג לדבר באופן לא מוקפד ונמנע‬ ‫ממשפטים מורכבים‪ .‬רהיטות הדיבור‪ ,‬אם לימוד כל כך ממושך נדרש‬ ‫כדי להשיגך — היי נא שלום! לעולם מעדיף אני להיות עילג מאשר‬ ‫רציני וחרד‪ .‬כך נהגתי תמיד בין יקירי ובני משפחתי‪ ,‬במיוחד בקרב‬ ‫אלה המכירים את יכולותי‪ .‬אך לאחרונה‪ ,‬כאשר נהגתי כך בחברת‬ ‫הקרובים לי‪ ,‬חברותי הנאמנה הובילה אותי‪ ,‬מבלי משים‪ ,‬ליפול‬ ‫קורבן להכפשה עוינת‪ .‬לא דיברתי באופן מדויק או מחושב‪ ,‬אלא‬ ‫פלטתי כל דבר שעלה במוחי או בלשוני‪ .‬ואז‪ ,‬הללו‪ ,‬כפי שתכננו‪,‬‬ ‫הקיפוני מכל עבר‪ ,‬כשהם קולטים ושוקלים היטב כל מילה שאמרתי‪,‬‬ ‫ ‪4‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על הידידות‪.22 ,‬‬ ‫שם‪ .61 ,‬קיקרו אומר שידידים צריכים לחלוק כל דבר "ללא יוצא מן‬ ‫הכלל"‪.‬‬ ‫ברפובליקה הרומית הוכרז "הראשון בסנאט" (‪ (Princeps senatus‬מדי‬ ‫חמש שנים (על ידי הצנזורים)‪ .‬בשנת ‪ 27‬לפנה"ס נטל אוגוסטוס קיסר‬ ‫את התואר מתוך כוונה לשוות לשלטונו המוחלט אופי רפובליקני‪.‬‬

‫‪.indb 192‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪193  ,‬‬

‫כאילו דיברתי בזהירות וברהיטות שאין למעלה מהן‪ .‬לאחר שעשו‬ ‫זאת פעם ועוד פעם‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬השתכנעו בקלות בדבר הפסיקה‬ ‫שאליה השתוקקו מראש‪ ,‬והרי אין דבר קל יותר מאשר לשכנע את‬ ‫מי שרוצים להשתכנע או את מי שכבר השתכנעו‪ .‬הם היו אמיצים‬ ‫דיים לפנות אלי כיוון שלא הייתי ער למתרחש‪ ,‬ויותר מכך אני סבור‬ ‫שהם אף לעגו לתמימותי‪ ,‬לכך שלא חשדתי בכלום‪ .‬כך‪ ,‬בודד ובלתי‬ ‫מוגן‪ ,‬מוקף אורבים סביב‪ ,‬בבורותי סופחתי לעדרי הבורים‪.‬‬ ‫‪ .48‬הם נהגו להציע לדיון בעיה אריסטוטלית כלשהי‪ ,‬או עניין הקשור‬ ‫לבעלי חיים‪ .‬הייתי שותק‪ ,‬או מתלוצץ‪ ,‬או מציע נושא אחר‪ .‬לעתים‬ ‫הייתי מחייך ושואל כיצד אריסטו מסוגל היה לקבל דברים שאין בהם כל‬ ‫היגיון ושאינם ניתנים לניסוי‪ .‬הם היו נתקפים תדהמה‪ ,‬שותקים ומלאי‬ ‫חרון‪ ,‬ומתבוננים בי כבמחלל קודש‪ ,‬מי שאיננו מסתפק בסמכותו של‬ ‫אריסטו כהוכחה‪ .‬ברור לגמרי כי במקום פילוסופים ואוהבים נלהבים‬ ‫של החוכמה נעשינו אריסטוטלים‪ ,‬או ליתר דיוק — פיתגוראים‪ .‬והרי‬ ‫החיינו את הנוהג המגוחך ההוא שעל פיו אסור לשאול דבר מלבד‬ ‫האם "הוא" אמר כך? "הוא" משמע פיתגורס‪ ,‬כפי שמסביר קיקרו‪7.‬‬ ‫‪ .49‬אני סבור שאריסטו היה אכן אדם גדול ואיש אשכולות‪ ,‬אך בכל‬ ‫זאת אדם‪ ,‬ולכן דבר או שניים‪ ,‬אם לא הרבה יותר‪ ,‬נפלאו מבינתו‪.‬‬ ‫אומר יותר מכך‪ ,‬אם יתירו לי מי שהם חברי כיתות יותר מאשר חברים‬ ‫של האמת‪ .‬חי שמים‪ ,‬אין לי ספק כי הוא טעה לכל אורך הדרך‪,‬‬ ‫כנהוג לומר‪ 8,‬לא רק בנושאים שוליים‪ ,‬שבהם השגיאה היא שולית‬ ‫וסכנתה זעירה‪ ,‬אלא גם בעניינים מכריעים הנוגעים בגאולה שאין‬ ‫חשובה ממנה‪ .‬אמנם‪ ,‬בתחילת האתיקה שלו ובסופה הוא דן ארוכות‬ ‫באושר‪ 9.‬אני מעז לומר — יזעקו מבקרי ככל שיחפצו — כי בנוגע‬ ‫לאושר האמיתי בורותו הייתה כה עמוקה‪ ,‬עד כי בהשוואה אליו כל‬ ‫ ‪7‬‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪ 9‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.5.10 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,245 ,‬עמ' ‪.”tota erras via“ :47‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬אתיקה‪.‬‬

‫‪.indb 193‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  194‬חלק שלישי‬

‫זקנה יראת שמים‪ ,‬דייג‪ ,‬רועה נאמן או איכר — כל אחד מאלה מאושר‬ ‫יותר‪ ,‬שלא לומר מתוחכם יותר בהכרתו ממנו‪ .‬ולכן רבה פליאתי עוד‬ ‫יותר על שרבים מאתנו המעריצים את החיבור האריסטוטלי ההוא‬ ‫חושבים כי דיון כלשהו על אושר‪ ,‬לאחר שאריסטו כבר דן בו‪ ,‬הוא‬ ‫בבחינת חילול קודש — הם מעידים על כך בכתביהם‪ .‬אולי אני מעז‬ ‫פנים‪ ,‬אך‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬סבורני כי אריסטו מבחין באושר כפי‬ ‫שינשוף רואה את השמש‪ ,‬כלומר הוא מבחין באורה וקרניה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫עיוור לאושר עצמו; אריסטו לא תחם אותו בגבולותיו הנכונים ולא‬ ‫יצק את יסודותיו כראוי לבניין רם ונשגב‪ ,‬אלא הקימו הרחק‪ ,‬במקום‬ ‫עוין‪ ,‬שבסיסו מעורער‪ .‬הוא לא הבין — אפשר שהבין אך התעלם —‬ ‫שני דברים שבלעדיהם אושר איננו אפשרי‪ :‬אמונה ואלמוות‪ .‬אבל‬ ‫אני כבר חש חרטה על שאמרתי כי הוא נכשל בהבנה או התעלם‪,‬‬ ‫כאשר הייתי צריך להתייחס לדבר אחד‪ .‬הוא לא הבין ולא ידע אמונה‬ ‫ואלמוות‪ ,‬וגם לא יכול היה לדעת או אף לקוות לדעת אותן‪ .‬שהרי‬ ‫ל־א ָדם‬ ‫"האוֹ ר ָה ֲא ִמ ִּתי ַה ֵּמ ִאיר ְל ָכ ָ‬ ‫אור העולם עדיין לא האיר אז‪ ,‬זה ָ‬ ‫ל־העוֹ ָלם"‪10.‬‬ ‫ֲא ׁ ֶשר בא ֶא ָ‬ ‫ויתר הפילוסופים יצרו על פי מאוויהם דבר שהכול‪ ,‬באופן‬ ‫‪ .51‬הוא ֶ‬ ‫טבעי‪ ,‬מתאווים אליו‪ ,‬ושאף אחד לא יכול לרצות להתנגד לו — כוונתי‬ ‫לאושר‪ .‬הם עטרו לו כתרים ושוררו לו כלאהוב נעדר‪ ,‬אלא שהם לא‬ ‫הבחינו בו ושמחתם הייתה לריק‪ ,‬כמו אנשים שחלום ממלא אותם‬ ‫שמחה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הם היו אומללים שרעם המוות המתנפץ‬ ‫מעיר אותם לאומללותם‪ .‬והיה כאשר יפקחו את עיניהם ייווכחו לדעת‬ ‫מהו אותו אושר שעליו שגו בחלומם‪ .‬בל יחשוב מאן דהוא כי מתוך‬ ‫גחמותי סח אני ולכן נמהרים דברי‪ .‬קרא נא את ספרו של אוגוסטינוס‬ ‫אודות השילוש ותמצא שספר ‪ 13‬דן בכך ומביא טיעונים כבדי‬ ‫משקל וחדים ביותר נגד הפילוסופים אשר‪ ,‬במילותיו של אוגוסטינוס‪,‬‬ ‫"יצרו לעצמם חיים מאושרים בהתאם למאוויהם האישיים"‪11.‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫הבשורה על פי יוחנן א‪.9 ,‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬על השילוש‪.13.4.7 ,‬‬

‫‪.indb 194‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪195  ,‬‬

‫‪ .52‬אני מודה כי את הדברים הללו אמרתי תכופות ואמשיך לומר‬ ‫דבר‪ ,‬כי אני בטוח שאמת דיברתי ואמשיך לדבר אמת‪.‬‬ ‫כל עוד אוכל ּ‬ ‫אם הם סבורים כי חיללתי את הקודש‪ ,‬ומאשימים אותי בפגיעה‬ ‫בקודשי הדת‪ ,‬הרי שעליהם גם להאשים את הירונימוס על שנטל‬ ‫עליו לעסוק במה שאומר ישוע המשיח ולא במה שסח אריסטו‪ 12.‬לי‬ ‫אין כל ספק כי באמונתם האחרת הם אינם יראים את האל ומחללים‬ ‫את קודשיו‪ .‬גם אם האל ייטול את חיי ואת כל מה שיקר לי לא‬ ‫אתכחש לאמונתי המקדשת את האל‪ ,‬הכנה והנושאת עמה גאולה‪,‬‬ ‫כפי שלא אתכחש לישוע מתוך אהבת אריסטו‪ .‬יהיו נא פילוסופים‪,‬‬ ‫יהיו נא אריסטוטלים‪ ,‬אף שברור כי אינם כאלה; יתכבדו ויהיו אלה‬ ‫ואף אלה‪ .‬אינני מקנא בהם בשל אותם שמות מפורסמים שממלאים‬ ‫אותם גאוות שווא‪ ,‬ובל יקנאו בי על השם הצנוע והאמיתי של נוצרי‬ ‫וקתולי‪.‬‬ ‫‪ .53‬מדוע מבקש אני דבר אשר אני יודע כי הם עושים ללא מעצור‬ ‫וימשיכו לעשותו? האנשים הללו אינם מקנאים בנו‪ ,‬אלא בזים‬ ‫לפשטותנו ולשפל רוחנו ולהיותנו נחותים ובלתי ראויים לגאוניותם‪.‬‬ ‫ברברבנותם המתנשאת הם חותרים להניח ידם על סודות הטבע‬ ‫ועל מסתוריו הטמירים של האל‪ ,‬שאנחנו מקבלים עלינו באמונת‬ ‫שפלות רוחנו‪ .‬אלא שהם לא מצליחים להגיע או להתקרב אליהם‪,‬‬ ‫אבל השוטים הללו סבורים כי הגביהו רום והשמים מונחים באגרופם‬ ‫הקמוץ‪ .‬שבעי רצון ממחשבתם ועולצים בטעותם‪ ,‬הם חשים כמו‬ ‫לכדו אותם סודות ומסתורין‪ .‬שיגעונם אינו מרתיע אותם‪ ,‬ואף — אני‬ ‫אומר — אי ההיתכנות של הדבר עצמו‪ ,‬כנאמר בדברי השליח אל‬ ‫י־ת ֵּכן ֶאת־רוּ ַח ה' וְ ִא ׁיש ֲע ָצתוֹ יוֹ ִד ֶ‬ ‫"כי ִמ ִ‬ ‫הרומים ִּ‬ ‫יענּ וּ "‪ 13,‬וכחוכמתו‬ ‫השמימית של בן סירא‪" :‬במופלא ממך בל תדרוש ובמכוסה ממך‬ ‫בל תחקור במה שהרשית התבונן‪ .‬חדל לך מנסתרות ובתעלומות‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪ 13‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫הירונימוס‪ ,‬נגד פלאגיוס‪.1.19 ,‬‬ ‫האיגרת אל הרומים לד‪.11 ,‬‬

‫‪.indb 195‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  196‬חלק שלישי‬

‫המעשים ומסיבותם לא תחפש כי רב ממך הראה לך"‪ 14.‬בדומה לכך‪,‬‬ ‫הם בזים לכל דבר שהם יודעים כי נאמר בשמים‪ ,‬או אם לומר דבר‬ ‫כהווייתו‪ ,‬לכל דבר שנאמר ברוח קתולית‪.‬‬ ‫‪ .54‬לכל הפחות‪ ,‬ישיתו לבם לבדיחתו הקולעת של דמוקריטוס‪" :‬אף‬ ‫אחד לא בוחן את מה שמונח לרגליו; כל אחד סורק את מחוזות‬ ‫השמים"‪ 15.‬עליהם להיזכר בחצי לעגו השנונים של קיקרו כלפי מי‬ ‫שמתווכחים בלהט ואין להם שמץ של ספק לגבי איזשהו דבר‪" ,‬כאילו‬ ‫זה עתה ירדו מהתכנסות של האלים"‪ ,‬ובעיניהם ראו ובאוזניהם שמעו‬ ‫מה נעשה שם;‪ 16‬או שעליהם לזכור סיפור עתיק וחד מסר אף יותר‪.‬‬ ‫אצל הומרוס‪ ,‬כשיופיטר חפץ להרתיע מישהו לבל יעז לחקור את‬ ‫סודותיו האינטימיים ובל יתיימר לדעתם‪ ,‬הוא מפעיל איום כבד‪ ,‬לא‬ ‫כנגד בן תמותה או אל הנמנה עם פשוטי האלים‪ ,‬אלא כנגד יונו‪,‬‬ ‫היא רעייתו‪ ,‬אחותו ומלכת האלים‪17.‬‬ ‫‪ .55‬אבל הבה נשוב לאריסטו שבזוהרו לכד כל כך הרבה בעלי‬ ‫עיניים מעומעמות וחלשות עד שנפלו לתוך בורות המלכודת של‬ ‫שגיאותיו‪ .‬אני יודע שהוא תמך בשלטון יחיד‪ ,‬כזה שהומרוס צידד‬ ‫בו עוד לפני כן‪ .‬כך אומר הומרוס‪ ,‬כפי שהתרגום ללטינית מתווך‬ ‫בעבורנו‪" :‬רוב־שליטים אינו דבר טוב‪ :‬אחד יהיה השליט‪ ,‬אחד‬ ‫המלך"‪ 18.‬אריסטו כותב "ריבוי שלטונות אינו דבר טוב‪ ,‬אלא שליט‬ ‫אחד"‪ 19.‬אלא שהומרוס התייחס למלך בן אנוש‪ ,‬בעוד שאריסטו‬ ‫כיוון למלך אלוהי‪ .‬הומרוס כיוון לאגממנון‪ ,‬כשליט היוונים‪ ,‬בעוד‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪ 15‬‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ 17‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪ 19‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫בן סירא ג‪.22–23 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על גילוי עתידות‪.2.13.30 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.18 ,‬‬ ‫הומרוס‪ ,‬איליאדה‪ 8.399 ,‬ו־‪.15.13‬‬ ‫הומרוס‪ ,‬איליאדה‪ .2.204-205 ,‬פטררקה מצטט מתוך הגרסה הלטינית‬ ‫שהכין במאה הארבע־עשרה המלומד לאונציו פילאטו (‪,)Leonzio Pilato‬‬ ‫בעידודם של פטררקה ובוקאצ'ו‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מטאפיזיקה‪.XII.10 1076a4–5 ,‬‬

‫‪.indb 196‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪197  ,‬‬

‫אריסטו קבע כי השליט של כל השלטונות הוא אל‪ ,‬עד כדי כך האיר‬ ‫זוהר האמת את מוחו‪ .‬מיהו שליט זה? מה טיבו וממדיו? — הוא לא‬ ‫ידע‪ .‬ואף שדן בתחכום בענייני זוטא רבים‪ ,‬אני סבור שהוא כשל‬ ‫שבורים רבים הבחינו וממשיכים‬ ‫מלהבחין בדבר האחד הגדול ביותר‪ּ ,‬‬ ‫להבחין בו‪ ,‬לא כי האור הוא אחר‪ ,‬אלא כי הוא מאיר אותם אחרת‪.‬‬ ‫אם חברי ההם אינם רואים זאת‪ ,‬הרי שבעיני הם עיוורים או חסרי‬ ‫ראייה גמורים‪ .‬אינני מהסס לומר כי הכול חייבים להיווכח בכך‪ ,‬כל‬ ‫מי שניחן בעיניים בריאות‪ ,‬כפי שהאיזמרגד הוא ירוק‪ ,‬השלג צחור‬ ‫והעורב שחור‪.‬‬ ‫‪ .56‬יואילו נא האריסטוטלים שלנו לשאת את גילויי חוצפתי בקור‬ ‫רוח‪ ,‬כי אף כי אני נוקב בשמו של אריסטו לבדו‪ ,‬אין הוא היחיד‬ ‫שאני דן אותו כך‪ .‬על אף בורותי‪ ,‬אני קורא; ועד שאנשים אלה‬ ‫חשפו את בורותי‪ ,‬סברתי שאני מבין משהו‪ .‬אני קורא אמנם‪ ,‬אך‬ ‫בשנות בחרותי קראתי בזהירות רבה יותר‪ .‬עדיין מעיין אני בספרי‬ ‫המשוררים והפילוסופים‪ ,‬ולפני הכול בכתבי קיקרו‪ ,‬ששכלו וסגנונו‬ ‫כה נעמו לי מאז ימי עלומי‪ .‬באלה אני מוצא את רהיטות ההבעה‬ ‫במעלתה הגבוהה ביותר ואת הדרן רב העוצמה של המילים‪ .‬אך‬ ‫באשר לטבע האלים עצמם (שעל אודותיהם הוא פרסם ספר הנושא‬ ‫שם זה) והשקפתו הדתית בכלל‪ ,‬ככל שהבעתו רהוטה יותר כך אני‬ ‫מוצא את מעשיותיו ריקניות יותר‪ .‬אני נאלם‪ ,‬מוקיר תודה לאל שחנן‬ ‫אותי ביכולת‪ ,‬גם אם עמומה או צנועה‪ ,‬וברוח בלתי נלאית‪ ,‬לבקש‬ ‫את הדברים הנשגבים‪ .‬גם נפש סקרנית נתן לי לתור אחר הדברים‬ ‫הללו‪ ,‬שקשה להתחקות אחריהם‪ ,‬ומציאתם נושאת בחובה סכנה‪ .‬אך‬ ‫ככל שאני שומע יותר דברים הנאמרים נגד אמונת ישוע המשיח‪ ,‬כך‬ ‫אוהב אני את המשיח עוד יותר‪ ,‬ומתחזק באמונתי בו‪.‬‬ ‫‪ .57‬כך קורה לי‪ ,‬כמי שאהבתו לאביו התקררה והנה הוא שומע כי‬ ‫מדברים סרה באביו — האהבה שנראתה רדומה נעורה באחת‪ .‬כך אכן‬ ‫צריך לקרות‪ ,‬אם הלה הוא בן אמיתי‪ .‬יעיד עלי ישוע המשיח‪ :‬ניאוצי‬ ‫חילול הקודש של המינים גרמו לי להפוך מנוצרי בלבד לנוצרי ביותר‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 197‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  198‬חלק שלישי‬

‫הפגאנים של העת העתיקה מספרים אמנם סיפורים רבים על האלים‪,‬‬ ‫אך אינם מחללים את הקדוש לנו‪ ,‬שהרי הם חפים מכל ידיעה של‬ ‫האל‪ .‬גם את שמו של המשיח מעולם לא שמעו‪ ,‬ו"האמונה באה‬ ‫יהם"‪21,‬‬ ‫"ב ָכל ָה ָא ֶרץ יָ ָצא ַק ָ ּום ִוּב ְק ֵצה ֵת ֵבל ִמ ֵּל ֶ‬ ‫בשמיעה"‪ 20.‬ואם כי ְּ‬ ‫בזמן שדבריהם של השליחים וציוויהם נשמעו בעולם כולו‪ ,‬הללו‬ ‫כבר היו מתים וטמונים בקבריהם‪ ,‬חסרי מזל יותר מאשר חוטאים‪ ,‬כי‬ ‫האדמה מלאת הקנאה מנעה מאוזניהם לקלוט ולהטמיע את האמונה‬ ‫הנושאת עמה גאולה‪.‬‬ ‫‪ .58‬מבין כל הכותבים‪ ,‬ספרו של קיקרו המונה שלושה חלקים‪ ,‬על‬ ‫טבע האלים‪ ,‬שהזכרתי קודם לכן‪ ,‬מרגש אותי תדיר בכוחו‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫כאשר גאון זה עוסק באלים הוא לעתים קרובות לועג ובז להם‪ ,‬גם‬ ‫אם לא ברצינות (אולי פחד פן ייענש‪ ,‬והרי גם השליחים עצמם פחדו‬ ‫מכך עד שרוח הקודש שרתה עליהם)‪ .‬קיקרו משופע בהלצות קולעות‬ ‫ביותר שנועדו להבהיר לקוראים נבונים מה הוא חושב בנושא שקיבל‬ ‫עליו לדון בו‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬כאשר אני מעיין בכתביו‪ ,‬אני חש‬ ‫רחמים כלפיו‪ ,‬על מה שעלה בגורלו‪ .‬שותק וכואב אני נאנח על‬ ‫שהוא לא זכה להתוודע לאל האמיתי‪ .‬הוא מת רק שנים מעטות לפני‬ ‫שישוע המשיח נולד‪ .‬אבוי‪ ,‬עיניו נעצמו לעד כשכבר קרב אל ִקצו‬ ‫ליל החטא והמחשכים וכאשר ניצני האמת ושחר של אור אמיתי נגלו‬ ‫ושמש הצדק הפציעה‪.‬‬ ‫‪ .59‬בספרים הרבים מספור שחיבר‪ ,‬קיקרו עצמו‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪,‬‬ ‫מזכיר את האלים לעתים קרובות ואף לועג להם‪ ,‬אף על פי שהיה‬ ‫שקוע בשטף הדעות השגויות של זמנו‪ .‬כבר בנעוריו‪ ,‬כשכתב את‬ ‫ספרו על כושר ההמצאה‪ ,‬קבע כי אנשים העוסקים בפילוסופיה אינם‬ ‫מאמינים שהאלים קיימים‪ 22.‬אכן‪ ,‬להכיר בקיום האל‪ ,‬לא בקיומם של‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪ 21‬‬ ‫‪ 22‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫האיגרת אל הרומים י‪.16 ,‬‬ ‫שם‪ .18 ,‬ראו גם תהלים יט‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על כושר ההמצאה‪.1.29.46 ,‬‬

‫‪.indb 198‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪199  ,‬‬

‫אלים‪ ,‬זוהי הפילוסופיה האמיתית והנעלה ביותר — בתנאי שלהכרה‬ ‫זאת מתווספות אדיקות אמונית ופולחן דתי‪.‬‬ ‫‪ .60‬גם כשכבר בגר‪ ,‬בספריו הדנים באלים‪ ,‬לא כתב על אל אחד;‬ ‫וכאשר הוא אוזר את כוחותיו‪ ,‬כמה גבוה הוא נוסק על כנפי‬ ‫גאוניותו!‪ 23‬לעתים מדמה אתה לחשוב כי לא בפילוסוף פגאני מדובר‪,‬‬ ‫אלא בשליח של ישוע‪ .‬כזאת היא הפסקה בחלק הראשון היוצאת‬ ‫נגד וליוס (‪ ,)Velleius‬המגן על ההשקפה האפיקוראית‪" :‬נהגת לתת‬ ‫דופי גם באלה אשר הסיקו מסקנה‪ ,‬כאשר ראו את היצירה המפוארת‬ ‫והנאצלה‪ ,‬את העולם עצמו על חלקיו — השמים‪ ,‬היבשה והימים ואת‬ ‫הדר תפארתם — השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪ ,‬כאשר למדו לדעת את‬ ‫הבשלת העתים‪ ,‬תמורותיהן וחילופיהן‪ ,‬ושיערו שקיימת איזו ישות‬ ‫נעלה שיצרה אותם‪ ,‬מניעה אותם‪ ,‬שולטת בהם ומנהיגה אותם"‪24.‬‬ ‫ואז בחלק השני הוא כותב‪" :‬כי מה יכול להיות גלוי וברור במידה‬ ‫כזאת‪ ,‬כאשר אנו מגביהים את מבטינו השמימה ומתבוננים בצבא‬ ‫המרום‪ ,‬כמו המחשבה שיש איזה כוח בעל תבונה עולמית השולט‬ ‫בכל אלה?"‪ 25‬ובאותו חלק הוא כותב‪" :‬כריסיפוס‪ ,‬אף על פי שהיה‬ ‫בו כישרון יוצא מגדר הרגיל‪ ,‬בכל זאת אמר את הדברים הבאים כך‬ ‫שנראה כאילו למד אותם מן הטבע גופא ולא הוא זה שבעצמו מצא‬ ‫אותם‪ .‬אם יש משהו בטבע‪ ,‬אמר‪ ,‬שרוח האדם או שכלו‪ ,‬כוחו או‬ ‫יכולתו אינם מסוגלים לבצע‪ ,‬יש בוודאי משהו שעושה זאת יותר‬ ‫טוב מן האדם; ואיך תכנה זאת טוב יותר מ'אל'? והרי‪ ,‬אם אלים‬ ‫אינם קיימים‪ ,‬מה יכול להיות בטבע טוב יותר מן האדם? הרי רק בו‬ ‫בלבד יש תבונה‪ ,‬וממנה דבר אינו יכול להיות נעלה‪ .‬אולם תהיה זאת‬ ‫שחצנות של מטורף לחשוב שדבר בעולם כולו אינו טוב מן האדם;‬ ‫לכן יש משהו טוב ממנו וברור שהאל קיים"‪ 26.‬מעט לאחר מכן‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪ 24‬‬ ‫‪ 25‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫קיקרו כתב את על טבע האלים בשנת ‪ 44‬לפנה"ס בהיותו בן ‪.62‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.36.100 ,‬‬ ‫שם‪.2.2.4 ,‬‬ ‫שם‪.2.6.16 ,‬‬

‫‪.indb 199‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  200‬חלק שלישי‬

‫מצויים הדברים הבאים‪" :‬ואם כל חלקי העולם עשויים כך‪ ,‬שלא יוכלו‬ ‫להיות טובים מבחינת התועלת שבהם‪ ,‬וגם לא יותר יפים מבחינת‬ ‫מראיהם‪ ,‬הבה ונראה אם אלה נתונים ביד המקרה‪ ,‬או שמא מצבם‬ ‫הוא כזה שלא יוכלו להתקיים ביחד אלא מכוחה של רוח מנהיגה‬ ‫ובזכות השגחה אלוהית‪ .‬נמשיך אפוא‪ :‬אם הדברים שנוצרו ביד הטבע‬ ‫הם טובים יותר מאלה שהם יצירי האמנות‪ ,‬ואף האמנות איננה יוצרת‬ ‫דבר כלשהו ללא תבונה‪ ,‬הרי אין לראות גם את הטבע כחסר תבונה‪.‬‬ ‫הגע בנפשך‪ :‬כאשר אתה מתבונן בפסל או בלוח מצויר‪ ,‬שהושקעה‬ ‫בהם אמנות‪ ,‬וגם כאשר תראה מרחוק את מסלול הכלי המשייט‪ ,‬לא‬ ‫תטיל ספק בכך שהוא מונע על ידי התבונה וגם באמנות; או כאשר‬ ‫אתה מתבונן בשעון‪ ,‬בין שהוא שעון שמש מצויר ובין שהוא שעון‬ ‫מים‪ ,‬אתה מבין שהוא מציין את השעות בזכות מלאכת המחשבת‬ ‫שהושקעה בו‪ ,‬ולא מכוח המקרה — ואילו העולם‪ ,‬המכיל גם אותן‬ ‫אמנויות עצמן וגם את האמנים שעוסקים בהן‪ ,‬ואת הכול‪ ,‬סבור אתה‬ ‫שחסר הוא עצה ותבונה? אם יביא מישהו לסקיתיה או לבריטניה‬ ‫את גלגל המזלות שבנה לא מכבר ידידנו פוסידוניוס‪ ,‬שכל סיבוביו‬ ‫בנפרד מבצעים אותם סיבובים שהשמש‪ ,‬הירח וחמשת כוכבי הלכת‬ ‫עושים בשמים בכל הימים והלילות‪ ,‬מי בארצות נידחות אלה יפקפק‬ ‫בכך שגלגל זה הוא פרי של חוכמה? אבל בני שיחנו כאן מטילים‬ ‫ספק בעולם שכל הדברים נובעים ונוצרים ממנו ומהססים להכריע‬ ‫אם נוצר במקרה או מהכרח כלשהו‪ ,‬או אולי מכוחה של תבונה‬ ‫ושל רוח אלוהית; והם סבורים שארכימדס‪ ,‬בחקותו את הסיבובים‬ ‫של גלגל השמים‪ ,‬עולה בכך על הטבע‪ ,‬אשר יצר אותם — מה גם‬ ‫שהמקור‪ ,‬בכמה וכמה מחלקיו‪ ,‬עשוי במיומנות רבה יותר מן החיקוי‪,‬‬ ‫ובזאת יש להודות"‪27.‬‬ ‫‪ .63‬כפי שאתה שומע‪ ,‬אלה הדברים הכתובים אצל קיקרו‪ .‬לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬כדי להמחיש את טענתו‪ ,‬הוא מצטט את הדברים ששם המשורר‬ ‫‪ 27‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫שם‪.2.34-35.87-88 ,‬‬

‫‪.indb 200‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪201  ,‬‬

‫אקיוס [‪ [Accius‬בפיו של הרועה הכפרי ההוא‪ 28.‬הוא מעולם לא‬ ‫ראה אונייה‪ ,‬עד שפעם מראש הר מרוחק צפה בספינה שהפליגו בה‬ ‫הארגונאוטים לקולכיס‪ .‬ואז אחוז תדהמה ופחד מהגילוי המופלא‬ ‫התמלא מחשבות רבות‪ .‬הוא חשב שמדובר בהר או בגוש סלע שנקרע‬ ‫מבטן האדמה ונדחף על ידי הרוח על פני הים‪ ,‬או מערבולות ים‬ ‫שחורות שזרמים מתנגשים יצרו‪ ,‬או משהו אחר מסוג זה‪ .‬אבל כאשר‬ ‫נגלו לו הבחורים הצעירים שבזכות מאמציהם ועבודתם נעה הספינה‪,‬‬ ‫ולשמע שירת המלחים ופני הגיבורים המוכרים לו‪ ,‬התאושש‪ ,‬התגבר‬ ‫על תדהמתו ושגיאתו‪ ,‬והחל להבין מה בעצם התחולל‪.‬‬ ‫‪ .64‬מיד לאחר מכן קיקרו מוסיף‪" :‬על כן‪ ,‬כפי שממבט ראשון סבר‬ ‫הרועה שהוא מבחין במשהו דומם ונעדר חושים‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬בעזרתם‬ ‫של סימנים יותר ברורים‪ ,‬החל לשער מה הוא אותו דבר שתחילה‬ ‫הטיל ספק במהותו‪ ,‬כך היו חייבים גם הפילוסופים — גם אם הטעה‬ ‫אותם מבטם הראשון על העולם — כאשר ראו לאחר מכן את תנודותיו‬ ‫המדודות והסדירות של משכן שמימי ואלוהי זה‪ ,‬ואת כל הדברים‬ ‫המתנהלים בו על פי חוקים קבועים ובהתמדה‪ ,‬להבין שיש מישהו‪,‬‬ ‫שלא רק מתגורר בו‪ ,‬אלא מושל ומנהיג אותו‪ ,‬כדוגמת אדריכל אשר‬ ‫בנה בניין גדול מידות ומפואר"‪29.‬‬ ‫‪ .65‬כמעט אותם דברים אומר קיקרו בחלק הראשון של שיחות‬ ‫בטוסקולום‪" :‬כאשר אפוא רואים אנו דברים אלה ומבחינים אף‬ ‫באחרים אין ספור‪ ,‬כלום יכולים אנו לפקפק כי עומד בראשם או‬ ‫בורא כלשהו — אם אכן נוצרו הם בזמן מן הזמנים‪ ,‬כדעתו של‬ ‫אפלטון — או — אם תמיד התקיימו ונצחיים הם‪ ,‬כסברתו של אריסטו‬ ‫— איזשהו מושל האמון על הכוונתם של יצירה והישג כבירים‬ ‫כאלה?"‪ 30‬אתה רואה כיצד קיקרו מתאר בעקביות אל אחד מושל‬ ‫‪2 8‬‬ ‫‪ 29‬‬ ‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫שם‪ ,2.35.89 ,‬במקום שקיקרו מצטט מתוך מדאה של אקיוס‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.35.90 ,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬על המוות‪.70 ,‬‬

‫‪.indb 201‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  202‬חלק שלישי‬

‫ובורא כול בהשתמשו במונחים כמעט קתוליים ולא פילוסופיים‪ .‬לכן‬ ‫אני משבח ִפסקה זאת יותר מאשר מה שמופיע בחלק השני של על‬ ‫טבע האלים ונסמך על אריסטו‪ .‬כי אף שהדעה המובעת בחיבור זה‬ ‫היא זהה‪ ,‬מדבר הוא על אלים רבים ועצם אזכורם מעורר אי אמון‬ ‫בכל חקירה השואפת להגיע אל האמת‪.‬‬ ‫‪ .66‬קיקרו כותב‪" :‬אכן‪ ,‬אריסטו אמר זאת באופן מזהיר‪' :‬אילו היו‬ ‫קיימים בני אדם אשר חיו תמיד בנבכי האדמה‪ ,‬במגורים טובים‬ ‫ומוארים היטב‪ ,‬מקושטים בפסלים ותמונות ומצוידים בכל אותם‬ ‫דברים הנמצאים בשפע אצל אנשים הנחשבים אמידים‪ ,‬אך עם זאת‪,‬‬ ‫מעולם לא יצאו על פני האדמה; והנה‪ ,‬הייתה מגיעה לאזניהם הידיעה‬ ‫או השמועה שיש איזשהו כוח עליון וגם אלים; ואחר כך‪ ,‬בזמן מסוים‬ ‫היו נפערים נבכי האדמה‪ ,‬היה ניתן להם להיחלץ ממעונם הנסתר‪,‬‬ ‫והיו יוצאים אל אותם המקומות שאנו יושבים בהם‪ :‬וכאשר פתאום‬ ‫הם היו רואים את הארץ ואת הימים והשמים‪ ,‬והיו מכירים את גודל‬ ‫העננים ואת עוצמת הרוח‪ ,‬ומתבוננים בשמש‪ ,‬ותופסים לא רק את‬ ‫גודלה ואת יופיה‪ ,‬אלא גם את יכולתה‪ ,‬איך היא מחוללת את היום‬ ‫ושופכת את אורה על פני השמים‪ ,‬וכאשר הלילה היה מכסה באפילה‬ ‫את הארצות‪ ,‬אז היו מבחינים איך השמים זרועים כוכבים ומתהדרים‬ ‫באורו המתחלף של הירח‪ ,‬פעם מתמלא ופעם נגרע‪ ,‬והיו רואים‬ ‫את הזריחות והשקיעות של כל אלה ומסלוליהם הקבועים והבלתי‬ ‫משתנים בנצח כולו — כאשר היו רואים אותם דברים‪ ,‬בוודאי היו‬ ‫מעלים על דעתם גם שהאלים קיימים‪ ,‬וגם שיצירות גדולות אלה הן‬ ‫מעשה ידי האלים"‪31.‬‬ ‫‪ .67‬כיוון שדוגמה אחרונה זאת נראית זרה ורחוקה מהמציאות‪,‬‬ ‫משתמש קיקרו באירוע שהתרחש לאחרונה ושנחרט בזיכרון‪ ,‬ולא‬ ‫בבדיה‪" :‬הבה נתאר לעצמנו עלטה כה גדולה כפי שקרתה פעם בעת‬ ‫שהתפרצו הלהבות מהר אתנה וכיסו בעלטה את האזורים הסמוכים —‬ ‫‪ 31‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬על טבע האלים‪.2.37.95 ,‬‬

‫‪.indb 202‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪203  ,‬‬

‫כך מספרים — במידה כזאת‪ ,‬שבמשך יומיים אף אחד לא היה מסוגל‬ ‫לזהות את רעהו; אולם כאשר ביום השלישי חדר אור השמש מבעד‬ ‫לעלטה‪ ,‬אז היו בעיני עצמם כאילו קמו לתחייה‪ :‬אם אותו דבר‬ ‫היה מתרחש מאז חשכת הנצח‪ ,‬ופתאום היינו רואים אור‪ ,‬איך היה‬ ‫אז בעינינו מראה השמים? אולם‪ ,‬בגלל הנוכחות היומיומית והרגל‬ ‫הראיה של עינינו‪ ,‬גם רוחנו מסכינה לכך‪ ,‬ושוב אינה תוהה ואינה‬ ‫מחפשת פשרם של אותם דברים שהיא תמיד רואה‪ ,‬כאילו החידוש‬ ‫שבדברים כביכול הוא המעורר אותנו לחקר הסיבות יותר מאשר‬ ‫מידת חשיבותם‪ .‬מי יכול לומר כי ראוי לשם "אדם" הוא האיש‪ ,‬אשר‬ ‫אף כי רואה הוא את תנועות השמים שהן כה קבועות‪ ,‬את הסדר‬ ‫המחושב במידה כזאת של הכוכבים‪ ,‬וכיצד כולם קשורים ומתואמים‬ ‫בינם לבין עצמם‪ ,‬בכל זאת מכחיש שיש בהם תבונה כלשהי‪ ,‬ואומר‬ ‫שאלה מתרחשים מכוח המקרה — אותם דברים המתקיימים בזכותה‬ ‫של תבונה כה רבה עד שלא נוכל לתפוס אותה בחוכמתנו אנו?‬ ‫כאשר אנו רואים משהו המתנועע בעזרת מנגנון כלשהו‪ ,‬כמו מתקן‬ ‫שמי הכוכבים‪ ,‬כמו השעונים וכמו דברים רבים אחרים‪ ,‬כלום מטילים‬ ‫אנו ספק בכך שאלה הן יצירות פרי התבונה? ואילו כאשר רואים את‬ ‫תנועת השמים‪ ,‬איך הם נעים וסובבים במהירות מפליאה ומשלימים‬ ‫בהתמדה שאין גדולה ממנה את חילופי העונות של השנה תוך‬ ‫כדי שמירת השלמות בכל הדברים‪ ,‬כלום עלינו לפקפק בכך שאלה‬ ‫מתקיימים לא בלבד מכוח תבונה‪ ,‬אלא בזכותה של תבונה נעלה‬ ‫ואלוהית?"‪32‬‬ ‫‪ .68‬אוזניך השומעות‪ ,‬ידידי‪ ,‬כפי שאמרתי קודם לכן‪ ,‬לא כפילוסוף‬ ‫מדבר קיקרו‪ ,‬אלא כשליח ישוע‪ .‬כל מה שהוא אומר‪ ,‬כל מילה ומילה‪,‬‬ ‫נראים לך כמבטאים את אשר כתב השליח אל הרומים‪" :‬יַ ַען ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ם׃‪ ‬כי ַמהוּ תוֹ ַה ַּנ ֲע ָל ָמה‬ ‫דַּ ַעת ָה ֱאל ִֹהים ְ ּגלוּ יָ ה ְב ִק ְר ָּבם ִּכי ָה ֱאל ִֹהים ִ ּג ָּלה ָל ֶה ִּ‬ ‫אלהוּ תוֹ ֵמ ֵעת‬ ‫ִהיא ּכֹחוֹ ִּת ָ ּו ַדע ְּב ַמ ֲעשָׂ יו וְ ֵת ָר ֶאה ָב ֶהם ְ ּגבוּ ָרתוֹ ַה ִּנ ְצ ִחית וֵ ָ‬ ‫‪ 32‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫שם‪.2.38.96-97 ,‬‬

‫‪.indb 203‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  204‬חלק שלישי‬

‫ל׃‪ ‬כי ִה ִּכירוּ ֶאת־‬ ‫ד־א ׁ ֶשר ֵאין ָל ֶהם ּ ִפ ְתחוֹ ן ּ ֶפה ְל ִה ְתנַ ֵ ּצ ִּ‬ ‫נִ ְב ָרא ָהעוֹ ָלם ַע ֲ‬ ‫ם־ה ְלכוּ ַא ֲח ֵרי‬ ‫ֹא־כ ְּב ֻדהוּ ֵכאל ִֹהים וְ ַגם־לֹא הוֹ דוּ לוֹ ִּכי ִא ָ‬ ‫ָה ֱאל ִֹהים וְ ל ִ‬ ‫‪33‬‬ ‫ְ‬ ‫ַה ֶה ֶבל ְּבמוֹ ֲעצוֹ ֵת ֶ‬ ‫יהם וַ ֶ ּי ְח ׁ ַשך ִל ָּבם ַה ִּנ ְב ָער"‪ .‬מה רוצה קיקרו להשיג‪,‬‬ ‫אני תוהה‪ ,‬בחוזרו שוב ושוב על כך שהעולם נברא על ידי השגחה‬ ‫עליונה ונשלט על ידה‪ ,‬ובהטיחו זאת בידיהם‪ ,‬לשונם ועיניהם של‬ ‫בני אנוש? אך זאת‪ :‬כשיכירו אנשים בני דעת ביוצר ובורא כול‪,‬‬ ‫יתמלאו בושה על שסטו מהמקור האמיתי של האושר והלכו שולל‬ ‫אחר דעות שווא פתלתלות ורעיונות נטולי חיים‪.‬‬ ‫‪ .69‬אלמלא הכרת אותי‪ ,‬היית יכול להתמלא פליאה על שקשה לי‬ ‫להתנתק מקיקרו — כה רבה הנאתי מגאוניותו‪ .‬אף עתה‪ ,‬קסם דבריו‬ ‫וסגנונו מביאים אותי לכדי מעשה חריג‪ :‬אני ממלא את עבודותי‬ ‫הקטנות במילותיו של אחר‪ ,‬ועל כך אני מבקש את התחשבותך ולא‬ ‫פחות מכך את מחילת קוראי‪ .‬כי כל זמן שנראה היה שבבעלותי‬ ‫משהו משלי‪ ,‬עטיתי עלי רק מה שהוא שלי עצמי‪ .‬אלא שנהייתי‬ ‫כקבצן של דברי ידע‪ ,‬לאחר שידענותי ופרסומי נשדדו על ידי ארבעת‬ ‫השודדים האלה‪ .‬עתה כשאני נאלץ לקושש מאחרים‪ ,‬יסלח לי עוניי‬ ‫על תובענותי ועזות מצחי‪ .‬מהו עוני זה‪ ,‬אתה סבור? בורות גדולה‬ ‫היא העוני של הנפש — לבד מהחטא‪ ,‬אין נוראה ממנה‪.‬‬ ‫‪ .70‬לא אדחוס את שלושת חלקי ספרו של קיקרו לתוך הספרון האחד‬ ‫שלי‪ ,‬ותמו להיום ציטוטי ממנו‪ ,‬אם כי ביצירות אחרות‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫ביצירה זאת‪ ,‬הוא בחן בבקיאות רבה את הטיעונים השונים שהובילו‬ ‫לאותה מסקנה עצמה‪ :‬מכל מה שנראה לעינינו עלינו להבין כי האל‬ ‫הוא הבורא ומושל כול‪.‬‬ ‫‪ .71‬להלן תמצית טיעוניו‪ ,‬פחות או יותר‪ .‬הוא מתאר כמעט את‬ ‫כל אשר בשמים ובארץ‪ ,‬כלומר‪ ,‬את הספירות ואת כוכבי השמים;‬ ‫את היציבות והפריון של עולמנו‪ ,‬את רוב טוב הימים והנהרות‪ ,‬את‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫האיגרת אל הרומים א‪.21–19 ,‬‬

‫‪.indb 204‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪205  ,‬‬

‫מגווני העונות והרוחות; עשבי מרפא‪ ,‬וצמחים‪ ,‬ועצים ובעלי חיים;‬ ‫הטבע הנפלא של בעלי הכנף והולכי על ארבע‪ ,‬הדגים‪ ,‬וכל שפע‬ ‫היתרונות שכל אלה מעניקים לנו‪ :‬מזון‪ ,‬עבודה‪ ,‬תעבורה ותרופות‬ ‫למחלות‪ .‬כמו כן הוא מתאר ציד‪ ,‬עופות בר‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬שיט‪ ,‬ואת‬ ‫כל האומנויות שמוח האדם או הטבע המציאו לאינספור; ואז‪ ,‬את‬ ‫המבנה והמורכבות הנפלאים של גוף האדם‪ ,‬חושיו ואבריו; ולבסוף‪,‬‬ ‫התבונה והחריצות‪ ,‬שהוא מסביר באופן כל כך מדויק ורהוט‪ ,‬עד כי‬ ‫אינני מכיר איזשהו סופר שדן בנושא זה באופן מדוקדק ומסור כל‬ ‫כך‪ .‬המסקנה מדבריו היא תמיד אחת‪ :‬כל מה שאנו רואים בעינינו‬ ‫או תופסים בשכלנו נברא באופן אלוהי לטובת בני האדם ונשלט על‬ ‫ידי ההשגחה העליונה והחוכמה האלוהית‪.‬‬ ‫‪ .72‬גם כאשר הוא פונה לדון באישים יחידים‪ ,‬ומונה‪ ,‬אם אינני‬ ‫טועה‪ ,‬ארבעה־עשר מצביאים רומים מצטיינים‪ ,‬הוא מוסיף‪" :‬ואין‬ ‫להניח שמישהו מהם היה יכול להיות כזה ללא עזרת האל"‪ 34.‬ומעט‬ ‫אחר כך הוא כותב‪" :‬לא היה קיים אף פעם איש גדול שלא הייתה‬ ‫בו השראה אלוהית מסוימת"‪ 35.‬האם יכול אדם ירא שמים לפרש רוח‬ ‫זאת אלא כרוח הקודש? וכך‪ ,‬מעבר לרהיטות הבעתו‪ ,‬שאין ישווה‬ ‫לה‪ ,‬האם מי מהמאמינים הקתולים צריך לשנות משהו בדעה שקיקרו‬ ‫מביע?‬ ‫‪ .73‬מה אם כן? האם אצרף את קיקרו אל שורות הקתולים? הייתי‬ ‫רוצה‪ ,‬ולוואי והייתי יכול‪ .‬אילו רק ניתן היה הדבר! ולוואי ומי שחנן‬ ‫אותו בגאוניות כזאת היה גם מביא את עצמו לידיעתו של קיקרו‪,‬‬ ‫כפי שהתיר לו לבקשו! גם אם האל האמיתי אינו זקוק לשבחינו‬ ‫ולרהיטות הבעתם של בני אנוש‪ ,‬אני בכל זאת סבור שבמקדשינו היו‬ ‫מהדהדים דברי שבח נעימים ומצטלצלים יותר‪ ,‬גם אם לא שבחים‬

‫‪3 4‬‬ ‫‪ 35‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.66.165 ,‬‬ ‫שם‪.2.66.167 ,‬‬

‫‪.indb 205‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  206‬חלק שלישי‬

‫אמיתיים או מקודשים יותר — שאינם בנמצא ואין לקוות שאי פעם‬ ‫יהיו‪.‬‬ ‫‪ .74‬אף על פי כן‪ ,‬האם דבר חיובי אחד או שניים שכתב פילוסוף‬ ‫כלשהו יגרמו לי להוקיר את כל מערך דעתו? למדתי מקיקרו עצמו‪,‬‬ ‫ויותר מכך מההיגיון הנטוע בי‪" :‬צריך אפוא להעריך את הפילוסופים‬ ‫לא על פי התבטאויות יחידות‪ ,‬אלא על פי רציפות ועקיבות תורתם"‪36.‬‬ ‫מי כה חסר תרבות עד שלא יוכל לומר איזשהו דבר בעל ערך? אבל‬ ‫האם די בכך? לעתים קרובות‪ ,‬ביטוי נכון לזמנו מכסה על בורות‬ ‫מרובה‪ .‬ולעתים‪ ,‬עיניים מהממות ותלתלי שיער זהובים מסתירים‬ ‫פגמי גוף מכוערים‪ .‬מי שרוצה לשבח באופן ודאי את המכלול‪ ,‬ראוי‬ ‫שיראה את כולו‪ ,‬יבחן את כולו‪ ,‬ישקול את כולו‪ .‬הלא ייתכן כי לצד‬ ‫מה שנעים לעין‪ ,‬דבר אחר שוכן חבוי‪ ,‬והוא עלול לפגוע באותה‬ ‫מידה ואף הרבה יותר‪.‬‬ ‫‪ .75‬אבל הנה אותו קיקרו‪ ,‬כפי שהוא מתבטא בהמשך ספרו‪ ,‬לאחר‬ ‫שפיזר טיעונים רציניים רבים שיראת האל כמו משתמעת מהם‪ ,‬עד‬ ‫מהרה הוא שב אל האלים שלו‪ ,‬כמו כלב אל קיאו‪ 37.‬לאחר שהסביר‬ ‫את השמות ואת המהויות של כל אחד מהם‪ ,‬עובר הוא לדון בהשגחה‬ ‫האלוהית‪ ,‬לא עוד של אל אחד‪ ,‬אלא של אלים רבים‪ .‬הקשב‪ ,‬בבקשה‪,‬‬ ‫לאשר הוא מוסיף‪" :‬אנחנו חייבים להעריץ ולעבוד את האלים"‪38.‬‬ ‫‪ .76‬אבוי‪ ,‬קיקרו שלי‪ ,‬מה אתה אומר? הייתכן כי מהר כל כך שכחת‬ ‫את האל האחד ואותך עצמך? היכן אותו טבע נהדר ויוצא דופן‬ ‫והאלוהות ההיא של השכל הנעלה? היכן הוא האל העולה על כל בני‬ ‫האדם‪ ,‬בורא גרמי השמים שתבונת בני אנוש וכוחם אינם מסוגלים‬ ‫ליצור‪ ,‬ומכונן הסדר הנצחי שאנו עדים לו? ולבסוף‪ ,‬היכן השארת את‬ ‫השוכן במשכנו השמימי והאלוהי‪ ,‬המנהל העליון‪ ,‬המעצב והאדריכל‬ ‫‪3 6‬‬ ‫‪ 37‬‬ ‫‪ 38‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪.5.10.31 ,‬‬ ‫משלי כו‪ ,‬יא; האיגרת השנייה לפטרוס ב‪.22 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.38.71 ,‬‬

‫‪.indb 206‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪207  ,‬‬

‫של מפעל אדיר שכזה? פינית אותו מביתו דמוי הכוכבים‪ ,‬שאותו‬ ‫הצעת לו בהכרת תודה חנפה‪ .‬הקצית לו בני לוויה כה דוחים ובלתי‬ ‫ראויים‪ ,‬עד כי הוא בז להם ומכריז בקולו של נביא‪"ְ :‬ראוּ ַע ָּתה ִּכי ֲאנִ י‬ ‫ֲאנִ י הוּ א וְ ֵאין ֱאל ִֹהים ִע ָּמ ִדי"‪ 39.‬מי הם אפוא אלים חדשים‪ ,‬אחרונים‬ ‫וידועים לשמצה אלה‪ ,‬שאתה חותר להכניס לבית אדוננו? האם אין‬ ‫ילים;‬ ‫ל־אל ֵֹהי ָה ַע ִּמים ֱא ִל ִ‬ ‫"כי ָּכ ֱ‬ ‫אלה האלים שעליהם אמר נביא אחר‪ִּ :‬‬ ‫וַ ה' ׁ ָש ַמיִ ם ָעשָׂ ה"‪40.‬‬ ‫‪ .77‬זה עתה דיברת על יוצר ובורא השמים וכל דבר אחר‪ ,‬ובדין‬ ‫שימחת אוזני שומע ירא אל ונפשו‪ .‬ופתאום אתה מערבב אותו‬ ‫ביצורים מורדים וברוחות מזוהמות‪ .‬במילה אחת חתרת תחת כל‬ ‫מה שנראה כי אמרת בחוכמה ובהיגיון‪ .‬אבל מדוע אמרתי "במילה‬ ‫אחת"? למעשה‪ ,‬השתמשת במילים רבות‪ .‬לעתים תכופות ובמקומות‬ ‫רבים‪ ,‬כאחוז תנומה‪ ,‬שבת בעקבותיך וחזרת לסורך לסגוד לאלים‬ ‫שלעגת להם‪ .‬לשמש‪ ,‬לירח‪ ,‬לכוכבים‪ ,‬ולבסוף גם לעולם המוחשי‪,‬‬ ‫זה שאנו רואים‪ ,‬נוגעים‪ ,‬דורכים — אתה מייחס היגיון ונשמה‪ ,‬ובשיא‬ ‫טיפשותך‪ ,‬אתה אף בורא אלים‪.‬‬ ‫‪ .78‬אמנם‪ ,‬לא לעצמך אתה מייחס דעה זאת אלא לבלבוס [‪,]Balbus‬‬ ‫שהוא דובר מטעמך — זהירות אקדמית הניעה אותך לכך — אבל‬ ‫בסופו של הספר ההוא לא העזת לומר כי דעתו של בלבוס היא‬ ‫הנכונה יותר‪ .‬כיוון שחששת פן תפר את חוקי האקדמיה‪ ,‬אמרת‬ ‫שדעתו קרובה יותר למראית האמת‪ 41.‬באשרך את מה שהוא טוען‪,‬‬ ‫נראה כי אתה מאמץ את דעתו‪ .‬בעצם‪ ,‬נהגת על פי הנוהג האפלטוני‬ ‫לייחס לאחר את דעותיך‪ ,‬והעדפת שיובעו מפי אחר בדיוני‪.‬‬ ‫‪ .79‬ולמרות זאת‪ ,‬במקום מסוים בעבודה אכן נראה כי בלבוס עצמו‬ ‫מדבר על אל אחד ושמות לו רבים‪ .‬הסטואיקנים נוהגים כך כאוחזים‬ ‫‪3 9‬‬ ‫‪ 40‬‬ ‫‪ 41‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫דברים לב‪ ,‬לט‪.‬‬ ‫תהלים צו‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.3.40.95 ,‬‬

‫‪.indb 207‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  208‬חלק שלישי‬

‫מעין מגן נגד טעויות למען יימחל להם עוון טירוף המון האלים‪,‬‬ ‫כאילו חפצו לציין ולהבין דבר אחד בשמות שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אלוהות‬ ‫אחת שביבשה נקראת קרס [‪ ,]Ceres‬בים היא נפטון‪ ,‬באוויר יופיטר‪,‬‬ ‫ובאש וולקן‪ 42.‬אך ההצטדקות הזאת והיומרה להציג את האמת בדרך‬ ‫זאת הן חסרות ערך‪ ,‬שהרי ניתן להבחין כי סופרי העמים העתיקים —‬ ‫אניח לשאר — מתארים את מריבות האלים‪ ,‬את מלחמותיהם להשגת‬ ‫שליטה ואת מגוון פולחניהם‪.‬‬ ‫‪ .80‬האל האמיתי יכול להיות אחד בלבד‪ .‬אין בנמצא מקום שבו הוא‬ ‫גדול או קטן מעצמו‪ ,‬כי הוא תמיד אותו אחד בכל מקום‪ ,‬ואין הוא יכול‬ ‫לריב עם עצמו מתישהו‪ ,‬לא בהווה ולא בעבר‪ .‬קורבנות צאן או פרים‬ ‫לא ינעמו לו אלא אמירת שבחיו וצדקתו ברוח של חרטה ודמעות‪.‬‬ ‫אחד הוא בשמים ובארץ‪ ,‬ובשניהם ישותו אחת ושמו אחד הוא‪.‬‬ ‫‪ .81‬הפילוסופים המכונים תיאולוגים‪ ,‬כלומר‪ ,‬התיאולוגים של האלים‬ ‫ולא של האל האחד‪ ,‬הבחינו כי המאפיינים המיוחסים ליופיטר אינם‬ ‫מתאימים לאל אחד‪ ,‬ולכן דמיינו שני אלים‪ ,‬אחד טבעי והאחר‬ ‫בדיוני‪ ,‬כפי שלקטנטיוס מספר‪ 43,‬או אף שלושה יופיטרים‪ ,‬כפי‬ ‫שקיקרו מספר‪ 44.‬אם תאבה להעריך את כוחן וערכן של הבדיות‬ ‫הממוצאות והתחבולות למיניהן‪ ,‬תמצא את המענה אצל אותו‬ ‫לקטנטיוס פורמיאנוס‪ ,‬בחלק הראשון של ספרו יסודות אלוהיים‪ ,‬כך‬ ‫שלא אידרש לסטות הרבה מדי מהנושא הנדון‪ .‬קשה לי גם להזכיר‬ ‫זאת‪ ,‬אך הסופרים העתיקים אמרו שהיו חמש שמשות‪ ,‬חמישה כוכבי‬ ‫חמה‪ ,‬כמספר הזה דיוניסוסים ומינרוות‪ ,‬ארבעה אלי אפולו ואלות‬ ‫ונוס‪ ,‬שלושה אלי אסקלפיוס‪ ,‬קופידונים ודיאנות‪ 45.‬קיקרו אומר כי‬ ‫היו שישה הרקולסים‪ ,‬ווארו אומר כי היו ‪46.43‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪ 43‬‬ ‫‪ 44‬‬ ‫‪ 45‬‬ ‫‪ 46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫שם‪.2.23.60 ,‬‬ ‫לקטנטיוס‪ ,‬יסודות אלוהיים‪.1.11.37 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.3.21.53 ,‬‬ ‫שם‪.3.22-23.54-60 ,‬‬ ‫שם‪ ;3.16.42 ,‬על עשרות ההרקולסים‪ :‬סרוויוס‪ ,‬פירוש לאינאיס של‬

‫‪.indb 208‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪209  ,‬‬

‫‪ .82‬ואמנם‪ ,‬הסופרים העתיקים אינם מתביישים לומר את הדברים‬ ‫האלה‪ ,‬שאנחנו מתביישים לשמוע‪ ,‬שלא לומר להאמין‪ .‬מי‪ ,‬אני שואל‪,‬‬ ‫לא היה חש דחייה עזה מהבלים שכאלה? מי יכול לסבול את סיפורי‬ ‫המעשיות האלה? כתביהם כה מלאים וגדושים לא רק בשגיאות אלא‬ ‫גם בחלומות שווא‪ ,‬עד שלעתים אני חש רחמים וזעם על שרהיטות‬ ‫ההבעה האצילה ההיא הוקדשה לעניינים אלה ובוזבזה‪ .‬לגבי שאר‬ ‫הנושאים‪ ,‬שיכתבו כרצונם‪ .‬אבל מדוע השרלטנות הזאת‪ ,‬הפארסה‬ ‫וסיפורי המעשיות האלה? הם יצרו חמש שמשות‪ ,‬אף שהם אומרים‬ ‫כי השמש )‪ )sol‬נקראת כך כיוון שהיא מאירה לבדה (‪ 47.)solus‬פעם‬ ‫דווח‪ ,‬בין הנסים שהתרחשו‪ ,‬כי נצפו כמה שמשות‪ ,‬אבל הן לא באמת‬ ‫נראו — מקור הדיווח היה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ליקוי ראייה או הפרעה‬ ‫נפשית‪.‬‬ ‫‪ .83‬עם כל הכבוד לסופרים העתיקים ולקיקרו לפני כולם‪ ,‬מן הראוי‬ ‫לומר‪ :‬סבורני כי אדם גדול זה עמל לחבר דברים שמעולם לא היו‬ ‫צריכים להיכתב‪ .‬לדעתי הם גם לא היו אמורים להיקרא אלא כדי‬ ‫שקריאה והבנה של דברי תפלות כאלה על אודות האלים יעוררו‬ ‫אותנו לאהבה של האלוהות האמיתית והאל האחד ובוז לאמונות הבל‬ ‫זרות‪ ,‬כמו גם לעורר הערצה לדתנו בקרב נפשות הקוראים‪ .‬אין דרך‬ ‫בהירה יותר להבין דבר כלשהו מלהציבו מול ניגודו‪ .‬דבר לא עושה‬ ‫את האור אהוב יותר מאשר שנאת החושך‪.‬‬ ‫‪ .84‬אם אמרתי זאת על קיקרו‪ ,‬שבדברים רבים נפלא הוא בעיני‪ ,‬מה‬ ‫מצפה אתה שאומר על אחרים? סופרים רבים שכתבו הרבה באופן‬ ‫מתוחכם‪ ,‬ומהם שכתבו גם באופן מעמיק‪ ,‬מהנה ורהוט‪ ,‬ערבבו‬ ‫בכתביהם‪ ,‬כמו רעל בדבש‪ ,‬דברי שווא מסוכנים ומגוחכים‪ ,‬שלעסוק‬ ‫בהם עכשיו יהיה מייגע ומיותר‪ .‬כל אלה גם אינם ראויים מצדי ליחס‬ ‫הסלחני שהפגנתי כלפי קיקרו‪ .‬רובם חסרי כוח משיכה‪ ,‬גם כשהחומר‬

‫‪ 47‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫ורגיליוס‪.564 ,7 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.3.21.54 ,‬‬

‫‪.indb 209‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  210‬חלק שלישי‬

‫שהם עוסקים בו הוא חשוב‪ ,‬כי חסרים הם את החן של רהיטות‬ ‫הבעתו‪ .‬שיר אחד יכול לעתים קרובות להיות מהנה או מענה‪ ,‬תלוי‬ ‫במגוון המבצעים שלו‪ .‬קול יכול לגרום לאותה מוזיקה להישמע‬ ‫אחרת‪ .‬אם העניין מצריך דוגמה‪ ,‬מי אינו יודע כי פיתגורס היה‬ ‫גאון־על? ידועה מאוד תורתו‪ ,‬מטמפסיקוזיס [‪48,[metempsykosis‬‬ ‫ואני נדהם‪ ,‬לאין שיעור‪ ,‬לא על שרעיון כזה יכול לעלות בראשו‬ ‫של פילוסוף‪ ,‬אלא בתודעתו של איזשהו בן אנוש בכלל‪ .‬אף על פי‬ ‫כן‪ ,‬זה התרחש במוחו‪ ,‬ומגאון־על זה נאחזה תורתו ודבקה במוחות‬ ‫גדולים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .85‬אילו אזרתי אומץ הייתי מוסיף ומדבר בעניין זה‪ .‬אך כיוון שאינני‬ ‫מעז‪ ,‬ידבר לקטנטיוס פורמיאנוס במקומי‪ .‬בספרו יסודות אלוהיים‬ ‫הוא איננו חושש לכנות אותו פיתגורס עצמו שאנו דנים בו "זקן‬ ‫ריקא ושוטה" ו"אדם רדוד מלא ריקנות נלעגת"‪ 49.‬בסגנון אצילי‬ ‫ובנפש משוחררת הוא מבטל וסותר את השקר הדמיוני וחסר הבסיס‬ ‫הזה‪ ,‬במיוחד את טענתו השקרית של פיתגורס כי בגלגול חיים קודם‬ ‫הוא היה אופורבוס [‪ 50.]Euphorbus‬מבין ההלכות הפיתגוראיות‪ ,‬זוהי‬ ‫המובחרת ביותר ובזכותה יצא שמו של מהגר זה לתהילה בקרב‬ ‫תושבי מטאפונטום הפתיים‪ ,‬עד כי לאחר מותו הפך ביתו למקדש‬ ‫ולו עצמו סגדו כמו היה אל‪ .‬ואף שאת דבריו אלה הוא עצמו לא‬ ‫העלה על הכתב — דווח שלא כתב דבר — אלא אמר אותם‪ ,‬ואחרים‬ ‫כתבו אותם אחרי מותו‪51.‬‬ ‫‪ .86‬מי לא שמע על המוני האטומים והתנגשויותיהם המקריות זה‬ ‫בזה? דמוקריטוס ובעקבותיו אפיקורוס טענו כי צירופי האטומים‬ ‫האלה יוצרים את השמים‪ ,‬הארץ והיקום‪ 52.‬וכדי להשלים את‬ ‫‪4 8‬‬ ‫‪ 49‬‬ ‫‪ 50‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ 52‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫רעיון גלגול הנשמות‪.‬‬ ‫לקטנטיוס‪ ,‬יסודות אלוהיים‪.3.18.16-17 ,‬‬ ‫שם‪ .3.18.15 ,‬אופורבוס היה גיבור טרויאני שנקטל בידי מנלאוס‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬ההרמוניה‪.1.7.12 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬הספרים האקדמיים‪.2.17-18.55-56 ,‬‬

‫‪.indb 210‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪211  ,‬‬

‫השיגעון‪ ,‬הם הניחו את דבר קיומם של אינספור עולמות‪ .‬מספרים‬ ‫כי כאשר אלכסנדר מוקדון שמע על כך‪ ,‬נאנח ברוב תסכול כי‬ ‫אפילו אחד מאינספור העולמות הללו הוא עדיין לא כבש‪ 53.‬אכן‪,‬‬ ‫אנחה של נפש חלולה וריקה! ואילו שני מחברי המינות הפילוסופית‬ ‫הזאת‪ ,‬בעודם חולמים על עולמות אינספור‪ ,‬עדיין לא הבינו אלפית‬ ‫מעולמנו האחד‪ .‬צא והכחש עכשיו כי הללו היו לא רק מלומדים‪,‬‬ ‫אלא גם חדי מחשבה וחריפים‪ ,‬ומה שברור יותר מכול‪ ,‬אנשי פנאי‪,‬‬ ‫שעמד לרשותם הזמן לחשוב על דברים כדוגמת אלה!‬ ‫‪ .87‬מה אומר על האחרים? אלה שבניגוד לשניים הללו אינם מקימים‬ ‫עולמות אינספור ומקומות אינסוף‪ ,‬אלא מטפחים את נצחיות העולם‬ ‫הזה? מלבד אפלטון וההוגים האפלטונים‪ ,‬כמעט כל ההוגים נוטים‬ ‫לדעה זאת‪ ,‬יחד עם שופטי‪ ,‬הרוצים להיראות פילוסופים יותר מאשר‬ ‫נוצרים‪ ,‬והם יגנו על הפסוק המפורסם ביותר‪ ,‬או בעצם הנקלה‬ ‫ביותר‪ ,‬של פרסיוס‪" :‬דבר לא מתהווה משום דבר‪ ,‬ודבר איננו יכול‬ ‫לשוב לשום דבר"‪ 54.‬ואלמלא חששו מעונש בידי אדם יותר מאשר‬ ‫בידי אלוה‪ ,‬היו מעזים לתקוף לא רק את המערך שהציב אפלטון‬ ‫בדיאלוג טימיאוס אלא אף את ספר בראשית שחיבר משה ואת‬ ‫האמונה הקתולית‪ ,‬ואת הציווי המקודש והמבורך ביותר בדבר ישוע‬ ‫המשיח שהוא כדבש הניגר של טל השמים‪ .‬אך כשהעונש מושהה‬ ‫ואין בנמצא עדים‪ ,‬הם תוקפים את האמת ואת יראת האל‪ .‬ומתוך‬ ‫כוכם הנסתר הם לועגים לישוע המשיח‪ .‬את אריסטו הם מעריצים אף‬ ‫שאין הם מבינים אותו; ואותי הם מאשימים על כי אינני משתחווה‬ ‫לו‪ ,‬מייחסים לבורותי את מה שנובע מאמונתי הדתית‪.‬‬ ‫‪ .88‬חוששים הם להאשים את האמונה עצמה‪ ,‬ולכן הם רודפים את‬ ‫מאמיניה וטוענים כי הללו אטומים ובורים‪ .‬הם לא שתים לבם למה‬ ‫שאחרים יודעים או לא יודעים‪ ,‬אלא רק אם הללו מסכימים עמם או‬ ‫‪ 53‬‬ ‫‪5 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫ולריוס מקסימוס‪ ,‬דברים הראויים לזיכרון‪.ext.2 ,8.14 ,‬‬ ‫פרסיוס‪ ,‬הסאטירות‪.3.83-84 ,‬‬

‫‪.indb 211‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  212‬חלק שלישי‬

‫מתנגדים להם‪ .‬כל אי הסכמה עמם לבורות תיחשב‪ ,‬אף כי אי הסכמה‬ ‫עם מי ששוגים היא החוכמה העליונה‪ .‬כיוון שבטבע דבר אינו יכול‬ ‫להיווצר משום דבר‪ ,‬הם עומדים על עיקרון זה עד כדי כך שהם‬ ‫מייחסים אין אונות כזאת לאל עצמו‪ .‬עיוורים וחרשים הם עד כי‬ ‫אינם מקשיבים אפילו לפיתגורס‪ ,‬העתיק ביותר מבין הפילוסופים של‬ ‫הטבע האומר "כי רק האל ניחן במעלה הזאת ובכוח‪ :‬כי מה שהטבע‬ ‫אינו מסוגל לעשות‪ ,‬האל בקלות מסוגל‪ ,‬כי הוא חזק יותר ונעלה‬ ‫יותר בכל מעלה‪ ,‬והטבע עצמו שואב את כל כוחותיו ממנו"‪ 55.‬אין‬ ‫בי פליאה על שאינם שומעים לישוע המשיח‪ ,‬לשליחיו ולמלומדים‬ ‫הקתולים — הם בזים להם‪ .‬אבל מתפלא אני על שאינם מקשיבים‬ ‫לפילוסוף זה ואף מזלזלים בו‪.‬‬ ‫‪ .89‬אין לחשוד כי שופטים שכאלה לא קראו את הדברים האלה‪ .‬אך‬ ‫אם בכל זאת אולי לא קראו את הדברים‪ ,‬אם יש בהם בושה‪ ,‬יואילו‬ ‫ויעיינו בקלקידיוס‪ ,‬בחלק השני של פירושו לדיאלוג טימיאוס מאת‬ ‫אפלטון‪ 56.‬אלא שמתריע אני לשווא‪ .‬במידה שווה של נמהרות ובוז‬ ‫כלפי האל מתעבים הם כל נטייה ליראת שמים — לא חשוב מי ביטא‬ ‫אותה‪ .‬כדי להיראות מלומדים‪ ,‬הם מחזיקים בדעה המטורפת כי כל‬ ‫מה שנמנע משפחה חרופה נאסר גם על אדונה הכל יכול‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫כשזה מגיע לידי ויכוח ציבורי‪ ,‬כפי שיכולת להבחין בהתפרצויותיהם‬ ‫הסוערות‪ ,‬כיוון שאינם מעזים להקיא החוצה את שגיאותיהם‪ ,‬הם‬ ‫נוהגים להצהיר כי יפרידו ויבחינו בין אמונתנו לבין הדיון הנוכחי‪.‬‬ ‫האם זה שונה‪ ,‬שואל אני‪ ,‬מלדחות את האמת בעוד מחפשים אחריה?‬ ‫האין זה כמו לנטוש את השמש ולהעמיק חדור אל המעמקים האפלים‬ ‫של תהומות האדמה כדי למצוא אור בחושך השורר שם? לא ייתכן‬ ‫דבר מטורף יותר‪ .‬אבל אל תחשוב שהם לא עושים דבר‪ ,‬או שהם לא‬ ‫יודעים את אשר הם עושים‪ .‬כיוון שאינם מעזים להודות בגלוי‪ ,‬הרי‬

‫‪5 5‬‬ ‫‪ 56‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קלקידיוס‪ ,‬פירוש לטימיאוס‪ ,‬עמ' ‪.298‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.282–281‬‬

‫‪.indb 212‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪213  ,‬‬

‫הם מכחישים את אמונתנו בהצהרות חשאיות‪ ,‬כשלעתים הם מביעים‬ ‫דברים רציניים ומתוחכמים של פגיעה באל‪ ,‬לעתים הלצות מגוחכות‬ ‫ומרושעות‪ ,‬ולעתים בדיחות דוחות של כפירה באל‪.‬‬ ‫‪ .90‬אצל קיקרו עצמו בלבוס אומר‪ ,‬ושומעיו מסכימים עמו מאוד‪:‬‬ ‫"כי הרגל גרוע של כפירה הוא לדבר נגד האלים‪ ,‬אם מתוך שכנוע‬ ‫פנימי אם מתוך העמדת פנים"‪ 57.‬כמאמין באלים רבים בלבוס דיבר‬ ‫מתוך יראת כבוד לאלים‪ ,‬אף שיראה זאת היא בגדר פגיעה זדונית‬ ‫באל‪ .‬לכן‪ ,‬כמה מרושע ופוגעני נראה בעיני מאמיני האל הנוהג של‬ ‫קיום ויכוח‪ ,‬בכל נושא שהוא‪ ,‬נגד האל שלנו‪ ,‬היחיד‪ ,‬האמיתי‪ ,‬האל‬ ‫החי השוכן במרומים? כי אם זה נעשה בנפש חפצה‪ ,‬הרי זה פשע‬ ‫לאין שיעור ופגיעה באל‪ .‬אם כשעשוע‪ ,‬הרי זה שעשוע חסר כל טעם‬ ‫וראוי לגינוי הצנזור‪58.‬‬ ‫‪ .91‬אבל לא כך רואים זאת שופטי‪ .‬על פי שיפוטם‪ ,‬הייתי נחשב‬ ‫לפחות בור לו לא הייתי נוצרי‪ .‬הרי כיצד ייראה אדם נוצרי משכיל‬ ‫בעיני אלה הגורסים כי ישוע המשיח עצמו‪ ,‬מורנו ואדוננו‪ ,‬היה בור‬ ‫ועם הארץ? לא קל לתלמיד של מורה פשוט ובלתי מהוקצע להיעשות‬ ‫מלומד‪ ,‬אם הוא לא סוטה מעקבותיו של הלז‪ .‬אבל האנשים הללו‬ ‫זועקים בלהט‪ ,‬בעזות מצח ובגסות‪ ,‬נגד המורה ותלמידיו‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר הם נובחים ומשתלחים‪ .‬אם הצליחו לומר איזשהו דבר מבלבל‬ ‫או מטעה‪ ,‬שאיננו מובן להם ולאחרים‪ ,‬אז יזכו בתהילתם הגדולה‬ ‫ביותר‪ .‬ומי‪ ,‬שואל אני‪ ,‬מסוגל להבין את מי שלא מבין את עצמו?‬ ‫הם אינם שומעים לקיסר אוגוסטוס‪ ,‬שליט שבין יתר מעלות הנפש‬ ‫והדעת שבהן ניחן‪ ,‬גם התבטא ברהיטות רבה ביותר‪ .‬נכתב עליו כי‬ ‫"שואף היה לדרך ביטוי הדורה ומתונה כאחד [‪ ]...‬בדאגה מיוחדת‬ ‫שקוד היה להביע את רעיונותיו בבהירות רבה ככל האפשר"‪ .‬הוא‬ ‫לגלג על חבריו שליקטו ביטויים בלתי רגילים ובלתי ידועים‪ ,‬וכינה‬ ‫‪5 7‬‬ ‫‪ 58‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.66.168 ,‬‬ ‫הצנזור היה האחראי על שמירת המוסר הציבורי ברומא העתיקה‪.‬‬

‫‪.indb 213‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  214‬חלק שלישי‬

‫יריב כמטורף "על שביקש לעורר בסגנונו את פליאתם של הקוראים‬ ‫יותר מאשר את הבנתם"‪59.‬‬ ‫‪ .92‬אנשים אלה אכן מפליאים‪ .‬הם תרים אחר תהילת למדנות שגורמת‬ ‫ללמדנים לשפוט אותם כבורים‪ .‬והרי הבהירות היא ההוכחה העליונה‬ ‫להבנה ולידיעה‪ .‬כי מה שמישהו מבין בבהירות‪ ,‬הוא יכול להסביר‬ ‫בבהירות‪ ,‬ומה שמצוי במוחו יטמע במוחו של המאזין לו‪ .‬מכאן‪,‬‬ ‫נכון הוא מה שאריסטו אומר בחלק הראשון של המטאפיזיקה שלו‪,‬‬ ‫שאותו הם אוהבים אך לא מבינים‪" :‬הסימן של היודע והבלתי יודע‬ ‫הוא היכולת ללמד"‪ 60.‬בוודאי היכולת הזאת עצמה מצריכה מיומנות‪,‬‬ ‫כי‪ ,‬כפי שאומר קיקרו בחלק השני של על החוקים‪" :‬אמנות איננה‬ ‫רק לדעת דבר אלא גם ללמדו אחרים"‪ 61.‬ללא ספק‪ ,‬אמנות כזאת‬ ‫מבוססת על בהירות ההבנה והידיעה‪ .‬מלבד הידיעה שהיא נחלתנו‪,‬‬ ‫אנו זקוקים לאמנות כדי להביע את הלכי נפשנו ולהטביע את חותמם‪.‬‬ ‫אך אמנות אינה יכולה ליצור נאום בהיר ממחשבה שאיננה בהירה‪.‬‬ ‫‪ .93‬אבל‪ ,‬חברי אלה מביטים בנו מגבוה ובזים לנו‪ ,‬העולצים באור‬ ‫ולא מגששים עמם באפילה‪ .‬הם זורעים יאוש בידיעתנו‪ ,‬ורואים‬ ‫בנו בורים לכל דבר כי איננו מתפלמסים בקרנות רחוב על כל דבר‬ ‫ועניין‪ .‬הללו‪ ,‬מלאי גאווה על המצאותיהם המופרכות‪ ,‬מרוצים מעצמם‬ ‫במיוחד על שלמדו להרצות ולנאום על כל דבר שהוא‪ ,‬בעוד שבפועל‬ ‫אינם יודעים דבר וחצי דבר‪ .‬לא הבושה מרסנת אותם‪ ,‬לא ענווה‪ ,‬לא‬ ‫לאמרתו‬ ‫מודעות נסתרת לבורותם‪ ,‬ולא ִאמרות כלשהן‪ .‬אינני מתכוון ִ‬ ‫‪62‬‬ ‫החקיינית של פובליוס‪"" :‬בהתארך הוויכוח‪ ,‬האמת אובדת"‪ ,‬אלא‬ ‫"כי יֵ ׁש־דְּ ָב ִרים ַה ְר ֵּבה ַמ ְר ִּבים ָה ֶבל; ַמה־‬ ‫לאמרתו המקורית של שלמה‪ִּ :‬‬ ‫‪ 59‬‬ ‫‪6 0‬‬ ‫‪ 61‬‬ ‫‪ 62‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ ,‬אוגוסטוס האלוהי‪.86.1-3 ,‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מטאפיזיקה‪.I. 1 ,981b1-2 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על החוקים‪.2.19.47 ,‬‬ ‫האמרה לפובליוס טרנטיוס וארו‪ .‬בפועל היא‬ ‫פטררקה מייחס את ִ‬ ‫שייכת לפובליליוס סירוס ומצוטטת אצל אאולוס גליוס‪ ,‬לילות אטיקה‪,‬‬ ‫‪.17.14.4‬‬

‫‪.indb 214‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪215  ,‬‬

‫ישהוּ ִמ ְת ַּכ ֵ ּון ְל ִה ְתוַ ֵּכ ַח‪,‬‬ ‫ּי ֵֹתר ָל ָא ָדם"‪ 63,‬או לזאת של השליח‪" :‬וְ ִאם ִמ ׁ ֶ‬ ‫ָלנוּ ֵאין ִמנְ ָהג ָּכזֶ ה‪ַ ,‬אף לֹא ִל ְק ִה ּלוֹ ת ֱאל ִֹהים"‪ 64,‬או לאמירה אחרת‬ ‫"ה ָ ּז ֲהרוּ ׁ ֶש ִא ׁיש לֹא יוֹ ִל ְ‬ ‫יך ֶא ְת ֶכם ׁשוֹ ָלל ְּב ִפילוֹ סוֹ ְפיָ ה ְוּב ַת ְע ּתוּ ֵעי‬ ‫שלו‪ִ :‬‬ ‫ל־פי‬ ‫ל־פי ִע ְ ּק ֵרי ָהעוֹ ָלם וְ לֹא ַע ּ ִ‬ ‫ל־פי ָמסוֹ רוֹ ת ׁ ֶשל ְּבנֵ י ָא ָדם‪ַ ,‬ע ּ ִ‬ ‫ֶה ֶבל‪ַ ,‬ע ּ ִ‬ ‫יח"‪65.‬‬ ‫ַה ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫‪ .94‬אבל מה אני אומר? כיצד אוכל לקוות כי הם יאמינו אי־פעם‬ ‫לפאולוס? האם הם אינם מחשיבים תלמיד זה של ישוע המשיח לשנוא‬ ‫ובזוי בעוד שלמורו הוא יקר? האם מישהו כרה אי פעם אוזן ליועץ‬ ‫השנוא עליו? לא‪ ,‬אף חבר‪ ,‬ולו גם אריסטו עצמו היה מהדק אותם‬ ‫ברסן‪ ,‬לא היה משקיט אותם‪ .‬כה רבה תוקפנותם‪ ,‬וכה נמהרות נפשם‬ ‫וקצפם‪ .‬כה גדול וריקני הוא הכינוי "פילוסוף" שבו הם מתהדרים‪,‬‬ ‫כה עיקשת התחפרותם בדעותיהם‪ ,‬כה נלוזות הדוגמות הזרות שלהם‬ ‫ורוח ויכוחיהם!‬ ‫‪ .95‬בין דעותיהם הרבות יש להוקיע את הרעיון שלהם‪ ,‬שצוין קודם‬ ‫לכן‪ ,‬שהעולם הוא נצחי כפי שהאל הוא‪ .‬אינני מסוגל לשמוע את‬ ‫הערותיהם המבזות בנושא‪ ,‬שנאמרות בכל קרן רחוב‪ ,‬מבלי שאיתקף‪,‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬בחילה חזקה‪ .‬אצל קיקרו‪ ,‬ולאיוס [‪ ,]Velleius‬מגן‬ ‫האסכולה האפיקוראית‪ ,‬שואל במילים אלה‪" :‬באילו עיני רוחו יכול‬ ‫היה ידידכם אפלטון להתבונן במלאכת מחשבת גדולה זו‪ ,‬אשר‬ ‫בעזרתה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מקים האל ובונה את העולם?"‪ 66‬ניתן היה לסבול‬ ‫את השאלה אלמלא הייתה התשובה בגוף השאלה "באילו עיני רוחו‬ ‫יכול היה ידידכם אפלטון?" אכן‪ ,‬מדובר בעיני הנפש‪ ,‬שבהן אנו‬ ‫מבחינים בדברים שאינם ניתנים לראייה‪ ,‬ושבאמצעותן אפלטון עצמו‪,‬‬ ‫בהיותו פילוסוף שניחן ביכולת התבוננות חדה וברורה‪ ,‬ראה רבות‪,‬‬ ‫‪ 63‬‬ ‫‪6 4‬‬ ‫‪ 65‬‬ ‫‪ 66‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קהלת ו‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫הראשונה אל הקורינתים יא‪.16 ,‬‬ ‫אל הקולוסים ב‪.8 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.19 ,‬‬

‫‪.indb 215‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  216‬חלק שלישי‬

‫אף שעינינו מסוגלות לקלוט מראה שכזה לא באמצעות כוח הראייה‪,‬‬ ‫אלא באמצעות יכולת ההארה שלהן‪.‬‬ ‫‪ .96‬אבל מי יוכל לשאת את אשר בא בהמשך? הוא אומר‪" :‬באיזה‬ ‫סוג בנייה‪ ,‬אילו כלים‪ ,‬אילו מנופים‪ ,‬מכונות‪ ,‬מי היו עוזריו במפעל‬ ‫אדיר זה? ובאיזה אופן יכלו האוויר‪ ,‬האש‪ ,‬המים והאדמה לשרת את‬ ‫האדריכל‪ ,‬להיכנע לרצונו?"‪ 67‬זוהי שאלה המצביעה על נפש נעדרת‬ ‫אמונה ודת‪ .‬כאילו הוא שואל על אודות נגר או חרש ברזל‪ ,‬ולא על‬ ‫"כי הוּ א ָא ַמר וַ ֶ ּי ִהי"‪68.‬‬ ‫מי שנכתב עליו‪ִּ :‬‬ ‫‪ .97‬אך האל לא דיבר במילים בנות חלוף‪ .‬בל יחלמו‪ ,‬כמנהגם‬ ‫התכוף‪ ,‬שציוויו הרבים ייגעו אותו‪ .‬הוא דיבר באמצעות המילה‬ ‫הפנימית והנצחית שלו שמבראשית הייתה בקרבו‪ ,‬באשר הוא‪" :‬האל‬ ‫שה ּכֹל נִ ְהיָ ה‬ ‫האמיתי שמקורו באל אמיתי‪ ,‬מאוחד במהותו עם האב‪ַ ,‬‬ ‫ַעל־יָ דוֹ "‪ 69.‬הוא אכן ברא את העולם מאין; או‪ ,‬שהעולם נברא מחומר‬ ‫חסר צורה‪ ,‬כפי שפילוסופים מסוימים סבורים‪ ,‬חומר שיוונים אחדים‬ ‫קוראים לו "הילה" (‪ (hyle‬ואחרים קוראים לו "סילווה" )‪,)silva‬‬ ‫וחומר זה עצמו נברא לחלוטין מאין‪ ,‬כפי שאומר אוגוסטינוס‪70.‬‬ ‫האל‪ ,‬אני טוען‪ ,‬ברא את העולם במילה‪ ,‬דבר שאפיקורוס ותלמידיו‬ ‫לא יכלו לדעת והפילוסופים שלנו לא מצאו לנכון לדעת‪ ,‬כך שהם‬ ‫אינם זכאים למחילה יותר מאשר העתיקים‪ .‬בחשיכה גם שונר (‪)linx‬‬ ‫עשוי שלא לראות‪ ,‬אבל מי שעיניו פקוחות באור ואיננו רואה‪ ,‬הרי‬ ‫הוא בבירור עיוור‪.‬‬ ‫‪ .98‬אך מתברר כי אצל קיקרו עצמו‪ ,‬בהמשך הדיון‪ ,‬נשאלת השאלה‪:‬‬ ‫"אם אתה טוען כי העולם נולד או נברא‪ ,‬כיצד יכול אתה לומר שהוא‬ ‫‪6 7‬‬ ‫‪ 68‬‬ ‫‪ 69‬‬ ‫‪ 70‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.19 ,‬‬ ‫תהלים לג‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫פטררקה מצטט את הצהרת האמונה הלטינית‪ ,‬שמילותיה האחרונות נלקחו‬ ‫מהבשורה על פי יוחנן א‪.3 ,‬‬ ‫על כך‪ :‬אוגוסטינוס‪ ,‬וידויים‪ ,‬ספר שנים־עשר‪.7 ,‬‬

‫‪.indb 216‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪217  ,‬‬

‫נצחי?"‪ 71‬ואנחנו הרי אומרים שלעולם יש ראשית ויש סוף‪ .‬השאלה‬ ‫הבאה היא ריקה יותר אך נפוצה יותר‪ .‬הוא שואל‪" :‬מדוע בוני עולם‬ ‫אלה נעורו לפתע פתאום משנתם‪ ,‬לאחר שהיו שקועים בתרדמה‬ ‫אינספור תקופות זמן?"‪ 72‬אלה השואלים זאת אינם נותנים דעתם‬ ‫לכך שגם אם העולם נברא לפני מאה אלף שנים או אף אלפים רבים‬ ‫של שנים לפני כן — כיוון שגם אצל קיקרו כתוב כי הבבלים מנו‬ ‫‪ 470,000‬שנים לבריאת העולם — אפשר באופן דומה לשאול מדוע‬ ‫לא נברא העולם קודם לכן‪ 73.‬כי הרי בהשוואה לאינסוף‪ ,‬גם מיליון‬ ‫"כי‬ ‫שנים אינם יותר מאשר יום אחד‪ ,‬כפי שכותב מחבר ספר תהלים‪ִּ :‬‬ ‫ֶא ֶלף ׁ ָשנִ ים‪ְּ ,‬ב ֵעינֶ ָ‬ ‫יך ְּכיוֹ ם ֶא ְתמוֹ ל‪ִּ ,‬כי יַ ֲעבֹר"‪ 74.‬או גם הרבה פחות‪ ,‬ואף‬ ‫נכון יותר — שום דבר‪.‬‬ ‫‪ .99‬יום אחד או שעה אחת לעומת אלף או מיליון שנים כמוהם‬ ‫בדיוק כטיפת גשם אחת הנוספת לאוקיינוס כולו ולימים‪ .‬התוספת‬ ‫היא אמנם מזערית ביותר‪ ,‬ואף על פי כן היא בת השוואה‪ ,‬וגם‬ ‫יחס מתמטי מתקיים בין השניים‪ .‬אבל אם תציב שנים רבות‪ ,‬או‬ ‫מספר כה גדול של שנים עד שלא ניתן להגדירו‪ ,‬לעומת הנצח עצמו‬ ‫— לא מתקיים כל יחס מתמטי ביניהם‪ .‬במקרה הראשון‪ ,‬הכמויות‪,‬‬ ‫בין גדולות מאוד ובין מזעריות‪ ,‬ניתנות לכימות במספרים סופיים‪.‬‬ ‫במקרה השני‪ ,‬הנצח הוא אינסופי‪ ,‬ולעומתו כל כמות סופית‪ ,‬גדולה‬ ‫ככל שתהיה‪ ,‬יש להעריך לא רק כבלתי משמעותית‪ ,‬אלא כבלתי‬ ‫קיימת‪ ,‬כפי שאומר אוגוסטינוס הגדול‪ ,‬שדן בעניין הזה עצמו באופן‬ ‫משכנע בחלק ‪ 12‬של ספרו עיר האלוהים‪75.‬‬ ‫‪ .100‬זאת הייתה התסבוכת שאילצה את הפילוסופים להניח שהעולם‬

‫‪7 1‬‬ ‫‪ 72‬‬ ‫‪ 73‬‬ ‫‪ 74‬‬ ‫‪ 75‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.20 ,‬‬ ‫שם‪.1.9.21 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על גילוי עתידות‪.1.19.36 ,‬‬ ‫תהלים צ‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.12.13 ,‬‬

‫‪.indb 217‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  218‬חלק שלישי‬

‫הוא נצחי‪ ,‬פן ייראה כאילו האל התבטל מפעילות זמן כה רב‪ .‬דעה‬ ‫זאת בה מחזיקים רבים מסכם תאודוסיוס מאקרוביוס במילים ספורות‬ ‫בחלק השני של הפירוש שלו לעל המדינה של קיקרו‪" :‬הפילוסופיה‬ ‫מורה לנו כי העולם היה קיים תמיד‪ ,‬נברא על ידי האל‪ ,‬אבל לא בתוך‬ ‫הזמן‪ ,‬כי הזמן לא יכול להתקיים לפני היות העולם‪ ,‬באשר דבר מלבד‬ ‫תנועת השמש אינו יוצר את הזמן"‪ 76.‬אלא שקיקרו עצמו מקעקע‬ ‫דעה זאת במילים הבאות‪" :‬כי גם אם לא היה בנמצא העולם כלל‪,‬‬ ‫זמן (‪ (secula‬הרי היה קיים‪ .‬ב'זמן' איני מתייחס עכשיו לתקופות‬ ‫המתקיימות מכוח מניין הימים והלילות במרוצת השנים; אלה‪,‬‬ ‫אני מודה‪ ,‬לא יכלו להתקיים ללא סיבוב העולם; אך מאז ומעולם‬ ‫קיים היה נצח מסוים שלא ניתן למדידה על ידי תיחום כלשהו של‬ ‫תקופות‪ ,‬אלא על ידי משך כלשהו במרחב; כי אין להעלות על הדעת‬ ‫שהיו זמנים‪ ,‬שבהם זמן לא היה קיים"‪ 77.‬אוגוסטינוס משתמש באותן‬ ‫מילים כמעט בהקשר שהוזכר למעלה‪78.‬‬ ‫‪ .101‬בהתייחס לנצח עצמו שעליו דובר‪ ,‬מוסיפים כמה אישים —‬ ‫דעתנים יותר מאשר יראי שמים — כי שינויים מסוימים שהתרחשו‬ ‫על פני האדמה‪ ,‬כתוצאה משריפות ושיטפונות‪ ,‬גרמו לכך שהעולם‬ ‫נראה קשור לזמן וחדש מבחינת גילו‪ ,‬בעוד שהוא נצחי‪ .‬בנושא זה‬ ‫בכללותו — אם יורשה לי‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬לשוב לנקודה שבה הפסקתי‪,‬‬ ‫כשנסחפתי על ידי שרשרת של סוגיות הקשורות לנושא — עלינו‬ ‫להימנע ככל האפשר מלהסתמך על אריסטו‪ ,‬לא בגלל שגיאותיו‬ ‫הרבות‪ ,‬אלא מפני שמייחסים לו יתר סמכות ורבים התלמידים‬ ‫ההולכים בעקבותיו‪.‬‬ ‫‪ .102‬אולי שופטי ייאלצו להודות‪ ,‬כתוצאה מן האמת או מן הבושה‪,‬‬ ‫כי אריסטו לא היטיב להבחין באלוהי ובנצחי‪ ,‬כיוון שסוגיות אלו‬ ‫‪7 6‬‬ ‫‪ 77‬‬ ‫‪ 78‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו‪.2.10.9 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.9.21 ,‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.12.16 ,‬‬

‫‪.indb 218‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪219  ,‬‬

‫רחוקות מהתבונה הצרופה‪ .‬אבל הם יטענו כי דבר לא נעלם מעיניו‬ ‫בכל הנוגע לענייני אנוש ודברים בני חלוף‪ .‬וכך אנו שבים למה‬ ‫שמאקרוביוס טען כנגד פילוסוף זה עצמו‪ ,‬בין כבדיחה או ברצינות‪:‬‬ ‫"נראה לי כי אדם גדול כמותו לא יכול להיות בור באיזשהו תחום"‪79.‬‬ ‫לי נראה כי ההפך הוא הנכון‪ :‬בן אנוש אינו יכול להקיף את כל‬ ‫מכלול הידע בכל התחומים רק באמצעות לימוד בדרך שבה בני‬ ‫אדם לומדים‪ .‬משום כך הם מתאנים לי; ואף ששורש קנאתם הוא‬ ‫אחר‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬לטענתם‪ ,‬סיבת קנאתם היא שאינני מעריץ את‬ ‫אריסטו‪.‬‬ ‫‪ .103‬אך מעריץ אני מישהו אחר‪ ,‬שאיננו מבטיח לי השערות ריקות‬ ‫ונטולות ערך של דברי שווא‪ ,‬חסרות כל תועלת ונעדרות בסיס מוצק‪.‬‬ ‫הוא מבטיח לדעת אותו עצמו‪ .‬ואם הוא נעתר‪ ,‬למיותר ייחשב בעיני‬ ‫להתעמק בדברים שהוא יצר‪ ,‬כי קל יהיה להבין אותם ומגוחך לחקור‬ ‫אותם‪ .‬הוא האחד שבו אני תולה את תקוותי; הוא האחד שאסגוד‬ ‫לו; הלוואי וגם שופטי יעבדו אותו ביראה! אם יעשו כך‪ ,‬ידעו‬ ‫שהפילוסופים שיקרו בנוגע לדברים רבים‪ .‬כוונתי לאלה המתקראים‬ ‫פילוסופים‪ ,‬כי פילוסופים אמיתיים נוהגים לדבר אמת בלבד‪ .‬אבל עם‬ ‫אלה לא נמנה אריסטו‪ ,‬ובוודאי גם לא אפלטון‪ ,‬שמבין הפילוסופים‬ ‫העתיקים "היה הקרוב ביותר לאמת"‪ ,‬כפי שקבעו הפילוסופים שלנו‬ ‫[הנוצרים]‪80.‬‬ ‫‪ .104‬אך עדיין‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬שופטי כה שבויים באהבתם לשמו של‬ ‫אריסטו — הוא לבדו — עד שהם מחשיבים כחילול קודש כל דבר‬ ‫הנבדל ממה שהוא אמר בנושא כלשהו‪ .‬מכאן‪ ,‬טענתם המרכזית לגבי‬ ‫בורותי היא שאמרתי משהו בנוגע לסגולה הטובה [‪ ]virtus‬שאיננו‬ ‫אריסטוטלי דיו‪ .‬פשע שבגינו יש להוציא להורג! ייתכן מאוד כי‬ ‫אמרתי משהו שאיננו רק נבדל אלא מנוגד לדעתם‪ ,‬אך מכך לא‬ ‫‪7 9‬‬ ‫‪ 80‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו‪.2.15.18 ,‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.8.9 ,‬‬

‫‪.indb 219‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  220‬חלק שלישי‬

‫משתמע שאמרתי דברים לא נכונים‪ ,‬כפי שהוראטיוס אומר על עצמו‪:‬‬ ‫"אינני מחויב לדבוק בציוויו של איזשהו אדון"‪ 81.‬אפשר גם שאמרתי‬ ‫דברים זהים לדבריו של אריסטו‪ ,‬אך בדרך שונה‪ ,‬כך שאלה השופטים‬ ‫כל דבר אבל אינם מבינים דבר‪ ,‬פירשו זאת כאילו אמרתי דבר אחר‪.‬‬ ‫רוב הבורים נצמדים למילים כפי שניצול אונייה טבועה נצמד לבול‬ ‫עץ‪ ,‬ואינם מבינים כי דבר כזה או אחר יכול להיאמר נכון בשתי‬ ‫דרכים שונות‪ .‬כה דלה היא בינתם או יכולת ההבעה שבאמצעותה‬ ‫הם מבטאים את מחשבותיהם!‬ ‫‪ .105‬אכן‪ ,‬אני מודה כי סגנונו של האיש ההוא‪ ,‬כפי שהוא מוכר לנו‪,‬‬ ‫איננו גורם לי הנאה‪ .‬אבל לפני שהורשעתי באשמת בורות‪ ,‬למדתי‬ ‫מעדים יוונים ומקיקרו הסופר‪ ,‬כי כל כמה שמדובר ביכולת ההבעה‬ ‫עצמה של אריסטו‪ ,‬הרי שהוא היה מתוק‪ ,‬עשיר ורבגוני‪ 82.‬אך בגלל‬ ‫החספוס או הקנאה של מתרגמיו הוא הגיע אלינו כה בלתי מעודן‬ ‫וגולמי‪ ,‬עד שהוא לגמרי לא נעים לאוזן ואך בקושי נקלט בזיכרון‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לעתים קל יותר לדובר ונעים יותר למאזין להביע את מחשבתו‬ ‫של אריסטו במילותיו שלו ולא במילותיו של אריסטו‪.‬‬ ‫‪ .106‬לא אסתיר את אשר אמרתי פעמים רבות לחברי‪ ,‬ועכשיו אני‬ ‫נאלץ לכתוב‪ ,‬אף כי אני מודע לסכנה הגדולה הטמונה בכך למוניטין‬ ‫שלי ולכך שהדבר יוכל לשמש ראיה חדשה לאשמת הבורות שכבר‬ ‫הוטחה בי‪ .‬אף על פי כן אכתוב זאת‪ ,‬ללא מורא מדעותיו של איש‪.‬‬ ‫שמעוני נא כל מעריצי אריסטו באשר הנכם‪ .‬יודע אתה עד כמה קל‬ ‫יהיה להם — גזע נכון תמיד לבוז — לירוק על ספרון יחיד‪ ,‬מוזר‬ ‫וצנום זה‪ .‬אבל הבה נייחל כי ספרון זה עצמו יכסה עצמו בבגד כדי‬ ‫להישאר נקי‪ .‬ובלבד שלא ירקו עלי‪ .‬האזינו־נא כל מעריצי אריסטו‬ ‫לדברי‪ .‬כיוון שיוון חירשת לדברינו‪ ,‬האזינו דרי איטליה כולה‬

‫‪8 1‬‬ ‫‪ 82‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪.1.1.14 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הנואם‪.3.35.141 ,‬‬

‫‪.indb 220‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪221  ,‬‬

‫וגאליה‪ ,‬הפריזאים הווכחניים ודיירי רחוב סטראמינוס (‪)Straminus‬‬ ‫ההומה‪83.‬‬ ‫‪ .107‬אם אינני טועה‪ ,‬קראתי את ספרו של אריסטו הדן באתיקה‬ ‫על כל חלקיו‪ ,‬וגם האזנתי להרצאות על חלקים אחדים‪ 84.‬ולפני‬ ‫שהבורות הגדולה שלי נחשפה‪ ,‬הבנתי‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬חלקים מתורתו‪.‬‬ ‫אלה אולי עשו אותי לעתים מלומד יותר‪ ,‬אבל לא אדם טוב יותר‪,‬‬ ‫כפי שראוי להיות‪ .‬לעתים קרובות הלנתי בפני עצמי ולפעמים בפני‬ ‫אחרים על כי מה שהפילוסוף עצמו מכוון אליו בחלק הראשון של‬ ‫האתיקה שלו לא מתממש בפועל‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאנו לומדים תחום זה של‬ ‫הפילוסופיה לא כדי לדעת‪ ,‬אלא כדי שנהיה טובים יותר‪ 85.‬אני אכן‬ ‫רואה כיצד הוא מגדיר ומאבחן‪ ,‬באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬את ה"סגולה‬ ‫טובה" [‪ ,]virtus‬ובאיזה דיוק הוא דן בה‪ ,‬יחד עם המאפיינים של‬ ‫המידות הרעות והטובות‪ .‬כיוון שלמדתי זאת ממנו‪ ,‬אני יודע מעט‬ ‫יותר מאשר ידעתי קודם לכן‪ .‬אבל נפשי ורצוני נשארו כפי שהיו‪.‬‬ ‫אני נשארתי כפי שהייתי‪.‬‬ ‫‪ .108‬דבר אחד הוא לדעת‪ ,‬ודבר אחר הוא לאהוב‪ .‬דבר אחד הוא‬ ‫להבין‪ ,‬ודבר אחר הוא לרצות‪ .‬אינני מכחיש כי הוא מלמדנו מהי‬ ‫הסגולה הטובה‪ .‬אבל קריאה בו אינה מספקת כל גירוי או ניצוצות‬ ‫מילים‪ ,‬אף לא מעט שבמעט‪ ,‬כדי לדרבן ולהצית את הנפש לאהבת‬ ‫הסגולה הטובה ולשנאת המידה הרעה‪ .‬את הגירויים וניצוצות המילים‬ ‫ימצא מי שיחפש אצל הסופרים העתיקים שלנו‪ ,‬במיוחד אצל קיקרו‬ ‫וסנקה‪ ,‬ולמרבה הפליאה אצל הוראטיוס‪ ,‬משורר שסגנונו מחוספס‬ ‫אבל אמירותיו נעימות‪ .‬מה יתרון יש בידיעת הסגולה הטובה אם‬ ‫ידיעה זאת איננה גורמת לנו לאהוב אותה? מה מועילה ידיעת‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪ 84‬‬ ‫‪ 85‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫מקום משכנה של הפקולטה לתיאולוגיה של אוניברסיטת פריז‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬פטררקה שמע הרצאות על אריסטו במהלך לימודיו‬ ‫באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬אתיקה‪.II.2 ,1103b27-28 ,17-18 ,‬‬

‫‪.indb 221‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  222‬חלק שלישי‬

‫החטא אם ידיעה זאת איננה מונעת בעדנו לחטוא? חי האל‪ ,‬אם כוח‬ ‫הרצון חלש עלולים הקושי בקיום הסגולות הטובות והקלות המפתה‬ ‫של המידות הרעות‪ ,‬כשהיא מתגלה‪ ,‬להוביל נפש לא יציבה לצאת‬ ‫לדרך רעה‪ .‬ואין זה פלא‪ ,‬אם אריסטו אינו מעורר ומצית את נפשנו‬ ‫לסגולה הטובה‪ ,‬כיוון שהוא לועג לסוקרטס‪ ,‬אבי הפילוסופיה של‬ ‫המידות‪ ,‬וקורא לו "רוכל של מידות"‪ ,‬אם להשתמש במילותיו‪ .‬וגם‪,‬‬ ‫אם להאמין לקיקרו‪ ,‬אריסטו ממש בז לסוקרטס‪ ,‬ולא פחות מכך בז‬ ‫סוקרטס לאריסטו‪86.‬‬ ‫‪ .109‬לעומת זאת‪ ,‬כל מי שקרא את הסופרים העתיקים שלנו יודע‬ ‫שדבריהם חודרי הלב נוגעים והולמים בחדות ובלהבת עוקץ רהיטותם‬ ‫בפנימיותנו‪ .‬כך האדישים מטולטלים‪ ,‬הקפואים מוצתים‪ ,‬הנרדמים‬ ‫נעורים‪ ,‬החלשים מתחזקים‪ ,‬השוכבים מזדקפים‪ ,‬והארציים‪ ,‬חסרי‬ ‫הדמיון‪ ,‬נישאים מעלה אל מחשבות מרוממות ומאוויים אציליים‪.‬‬ ‫ואילו מה שבחיים הארציים ייחשב לנקלה‪ ,‬כמו גם המידות הרעות‬ ‫למראה‪ ,‬יעוררו בהם שנאה עזה‪ .‬הסגולה הטובה תיחשף לעינינו‬ ‫הפנימיות; יופיה‪ ,‬ומה שאפלטון קורא "המראה הנשקף של הטוב"‪87,‬‬ ‫יעוררו בהם אהבה נפלאה הן לחוכמה והן לסגולה הטובה‪ .‬כל זה‪,‬‬ ‫אני יודע‪ ,‬לא יכול לקרות כלל וכלל אלא באמצעות הצווים והסיוע‬ ‫של ישוע המשיח‪ .‬אף אחד לא יכול להיעשות חכם‪ ,‬או בעל סגולה‬ ‫טובה‪ ,‬או טוב‪ ,‬אלא אם כן ילגום לגימה הגונה‪ ,‬לא מהמעיין האגדי‬ ‫ההוא השוכן בין פסגות הר פרנסוס‪ ,‬אלא מהמעיין האמיתי והיחיד‬ ‫ההוא הנובע בשמים ומימיו זורמים מעלה אל חיי נצח‪ .‬מי שיטעם‬ ‫מהם לא יצמא עוד שוב‪.‬‬ ‫‪ .110‬אף על פי כן‪ ,‬לאלה המבקשים את הדבר ההוא עצמו‪ ,‬הסופרים‬ ‫‪ 86‬‬

‫‪ 87‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫הצירוף "רוכל של מידות" הוא תרגום שגוי של אריסטו‪ :‬מטאפיזיקה‪,‬‬ ‫‪ .I.6 ,987b1-2‬היריבות המיוחסת לאריסטו וסוקרטס מבוססת על קריאה‬ ‫שגויה של קיקרו‪ ,‬על החובות‪ ,1.1.4 ,‬המתייחס ליריבות בין אריסטו‬ ‫והנואם איסוקרטס‪.‬‬ ‫קיקרו (שם‪ )1.5.15 ,‬המצטט את אפלטון (פידרוס‪.)250 ,‬‬

‫‪.indb 222‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪223  ,‬‬

‫שעליהם דיברתי מספקים עידוד וסיוע רב‪ .‬רבים הם הסבורים כך‬ ‫לגבי רבים מספריהם‪ .‬אוגוסטינוס מאשר בהכרת תודה ובאופן מפורש‬ ‫את חובו להורטנסיוס של קיקרו‪ 88.‬אף שיעדנו העליון איננו הסגולה‬ ‫הטובה‪ ,‬אם כי הפילוסופים קבעו כך‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬המסלול הישר‬ ‫אל יעדנו עובר דרך הסגולות הטובות‪ ,‬ולא דרך ידיעת אותן סגולות‬ ‫טובות‪ ,‬אני אומר‪ ,‬אלא דרך אהבתן‪ .‬לכן‪ ,‬הפילוסופים האמיתיים של‬ ‫המידות והמורים היעילים של הסגולה הטובה הם אלה שמטרתם‬ ‫הראשונה והאחרונה היא לעשות את שומעיהם וקוראיהם טובים‬ ‫יותר‪ .‬הם לא רק מלמדים מהן הסגולה הטובה או המידה הרעה‪,‬‬ ‫ומוכיחים אותנו על דבר הדר הסגולה הטובה ואפילת המידה הרעה‪,‬‬ ‫אלא גם מחדירים ללבבותינו את האהבה והתשוקה לטוב ואת השנאה‬ ‫לרע וההימנעות ממנו‪.‬‬ ‫‪ .111‬נכון יותר לשאוף להשגת רצון טוב ומסור מאשר לידיעה בהירה‬ ‫ורחבת אופקים‪ .‬מטרת הרצון‪ ,‬כפי שהחכמים סבורים‪ ,‬היא הטוב;‬ ‫מטרת הדעת היא האמת‪ .‬חשוב יותר לרצות את הטוב מאשר לדעת‬ ‫את האמת‪ .‬לרצות את הטוב נושא עמו תמיד ערך‪ ,‬בעוד שלידיעת‬ ‫האמת מתלווה לעתים קרובות חיסרון והיא "חסרת צידוק"‪ 89.‬ולכן‪,‬‬ ‫שוגים מאוד אלה החותרים להבנת הסגולה הטובה ולא להשגתה‪,‬‬ ‫ושגיאתם הגדולה ביותר היא שהם חותרים לדעת את האל ולא‬ ‫לאהוב אותו‪ .‬כי בשום אופן לא ניתן לדעת את האל במלואו במהלך‬ ‫החיים האלה‪ ,‬בעוד שלאהוב אותו אפשר במסירות ובלהט‪ .‬אהבת‬ ‫האל תמיד תגרום לנו אושר‪ ,‬בעוד ידיעתו עלולה לעתים להביא‬ ‫עמה אומללות‪ :‬כדוגמת השדים בשאול היודעים את האל ורועדים‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אין אנו מסוגלים לאהוב את שהוא לגמרי לא ידוע‪ ,‬אף על פי‬ ‫כן‪ ,‬מספיק לדעת את האל ואת הסגולה הטובה בהתאם למה שניתן‬ ‫לנו בחיים אלה‪ .‬אז נדע אותו כמקור המאיר‪ ,‬הערב‪ ,‬הנפלא והבלתי‬ ‫מתכלה ביותר של כל הטוב; ממנו ובאמצעותו הננו מסוגלים להיות‬ ‫‪8 8‬‬ ‫‪ 89‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫אוגוסטינוס‪ ,‬וידויים‪ ,‬ספר שלישי‪.7 ,‬‬ ‫הדהוד של האיגרת אל הרומים א‪.20 ,‬‬

‫‪.indb 223‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  224‬חלק שלישי‬

‫טובים ככל האפשר‪ .‬ידוע לנו כי הסגולה הטובה היא הדבר הטוב‬ ‫ביותר לאחר האל‪ .‬ביודענו זאת‪ ,‬נאהב ונעריץ אותו עצמו בכל לבבנו‬ ‫ומהותנו‪ ,‬ואת הסגולה הטובה נאהב בזכותו‪ .‬האל הוא היוצר היחיד‬ ‫של החיים ושל הסגולה הטובה‪ ,‬שהיא העיטור העיקרי של החיים‪.‬‬ ‫‪ .112‬כיוון שכך הם פני הדברים הרי שאין זה בלתי ראוי‪ ,‬כפי‬ ‫ששופטי חושבים‪ ,‬להאמין לפילוסופים שלנו‪ ,‬גם אם הם אינם‬ ‫יוונים‪ ,‬במיוחד בהתייחסם לסגולה הטובה‪ .‬ואם הלכתי בעקבותיהם‬ ‫או בעקבות עמדתי שלי ואמרתי משהו אחר או נבדל מדבריו של‬ ‫אריסטו‪ ,‬אינני מצפה ששופטים הוגנים יחשיבוני לנקלה‪ .‬והרי ידוע‬ ‫מנהגו של אריסטו‪ ,‬שקלקידיוס מתאר בטימיאוס של אפלטון‪" :‬מתוך‬ ‫חתירתו ליצירת תורה שלמה ומושלמת‪ ,‬הוא בוחר מה שנראה לו‬ ‫ומתעלם מדעות אחרות באדישות מלאת בוז"‪ 90.‬והיה אם אמרתי‬ ‫משהו שאריסטו בז לו או הזניח‪ ,‬ואולי אף לא הקדיש לו כל מחשבה‬ ‫— דבר שאפשר כי יקרה ושאיננו מנוגד לטבע האנושי‪ ,‬אף כי אינו‬ ‫תואם את המוניטין של אריסטו על פי אלה ההולכים אחריו; והיה אם‬ ‫אמרתי משהו כזה — ולמען האמת אינני בטוח מהו הדבר שאמרתי‪,‬‬ ‫ושבעטיו תוקפים אותי הברנשים הללו לא באמצעות דברי אמת‬ ‫נכוחים אלא באמצעות חשדות ולחישות — האם זאת סיבה מספקת‬ ‫להטביעני בנחשולי הבורות? והיה ושגיתי פעם אחת — והרי ייתכן‬ ‫כי הם אלה השוגים ולא אני — האם עלי להימצא אשם בכול? האם‬ ‫עלי להיות תמיד מורשע כשוגה וכמי שאינו יודע דבר וחצי דבר?‬ ‫‪ .113‬מה בכך? ישאל מאן דהוא‪" .‬האם אינך יוצא רבות נגד‬ ‫אריסטו?" אין לי דבר נגד אריסטו‪ ,‬אלא דבר או שניים בעד האמת‬ ‫שאוהב למרות בורותי‪ .‬ויש לי הרבה לומר נגד הכסילים מעריצי‬ ‫אריסטו המטיחים בנו את אריסטו בכל מילה ומילה מדי יום ביומו‬ ‫— את שמו בלבד הם מכירים — עד שחושד אני כי הוא עצמו וגם‬ ‫המאזינים להם חשים דחייה עזה‪ .‬והם אף עיוותו בפזיזות את דבריו‬ ‫‪ 90‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫קלקידיוס‪ ,‬פירוש לטימיאוס‪ ,‬עמ' ‪.260‬‬

‫‪.indb 224‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪225  ,‬‬

‫הישירים ביותר עד שקיבלו משמעות מסולפת‪ .‬באמת‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫אוהב או מכבד אנשי שם יותר ממני‪ .‬וכפי שאומר אובידיוס‪" :‬את‬ ‫כל המשוררים שהיו שם דימיתי לאלים שנכחו"‪ 91.‬אני מחיל את‬ ‫דבריו‪ ,‬באופן מרבי‪ ,‬על פילוסופים ותיאולוגים‪ .‬אריסטו עצמו‪ ,‬אני‬ ‫יודע‪ ,‬אכן היה אדם גדול ביותר — לא הייתי אומר זאת אלמלא‬ ‫ידעתי את גדולתו — אך כפי שציינתי‪ ,‬בן אנוש ותו לא‪ .‬אני יודע‬ ‫כי מספריו ניתן ללמוד הרבה‪ ,‬אבל אני בטוח שניתן ללמוד הרבה גם‬ ‫מחוץ לספריו‪ .‬גם לפני שאריסטו כתב‪ ,‬למד או נולד‪ ,‬אין לי ספק כי‬ ‫אחרים ידעו דברים רבים‪ :‬הומרוס‪ ,‬הסיודוס‪ ,‬פיתגורס‪ ,‬אנאקסגורס‪,‬‬ ‫דמוקריטוס‪ ,‬דיוגנס‪ ,‬סולון‪ ,‬סוקרטס‪ ,‬ואפלטון — נסיך הפילוסופים‪.‬‬ ‫‪" .114‬ומי הקצה את הממלכה הזאת לאפלטון?" הם ישאלו‪ .‬אם‬ ‫לדבר בשמי‪ ,‬לא אני אלא האמת היא שעשתה זאת‪ ,‬כפי שאומרים‪.‬‬ ‫אפלטון‪ ,‬גם אם לא היה מסוגל לתפוס את האמת במלואה‪ ,‬אף על‬ ‫פי כן‪ ,‬ראה אותה והתקרב אליה יותר מכל השאר‪ .‬על כך מסכימים‬ ‫סופרים גדולים‪ ,‬בראש ובראשונה קיקרו וורגיליוס (שאינו נוקב בשמו‬ ‫של אפלטון אך הולך בעקבותיו); מלבד זאת‪ ,‬פליניוס‪ ,‬פלוטינוס‪,‬‬ ‫אפוליאוס‪ ,‬מאקרוביוס‪ ,‬פורפיריוס‪ ,‬קנסורינוס‪ ,‬יוספוס‪ ,‬ומבין הסופרים‬ ‫שלנו‪ :‬אמברוזיוס‪ ,‬אוגוסטינוס‪ ,‬הירונימוס ורבים אחרים‪ .‬הדבר ניתן‬ ‫היה להוכחה בקלות‪ ,‬גם אם לא היה ידוע לכול‪ .‬ומי לא הסכים‬ ‫לכך מלבד המון הסכולסטיקנים המשוגעים והמתנצחים? ואם אבן‬ ‫רושד מעדיף את אריסטו על פני כולם‪ ,‬הרי זה מפני שהוא קיבל‬ ‫עליו לפרש את ספרי אריסטו ובאופן מסוים הפך אותם לשלו‪92.‬‬ ‫אלה אכן ראויים לשבח רב‪ ,‬אלא שבמשבח יש לחשוד‪ .‬שורש העניין‬ ‫באמרה העתיקה‪" :‬כל סוחר וסוחר נוהג לשבח את‬ ‫נעוץ‪ ,‬ללא ספק‪ִ ,‬‬ ‫סחורתו שלו"‪.‬‬

‫‪9 1‬‬ ‫‪ 92‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬שירי העצבת‪.4.10.42 ,‬‬ ‫אבן רושד (‪ ,)1198—1126‬רופא ופילוסוף מוסלמי מקורדובה שבספרד‬ ‫ומבכירי הפרשנים של כתבי אריסטו בימי הביניים‪.‬‬

‫‪.indb 225‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  226‬חלק שלישי‬

‫‪ .115‬יש כאלה שאינם מעזים לכתוב דבר משל עצמם‪ ,‬אך בלהיטותם‬ ‫לכתוב הם מפרשים עבודות של אחרים‪ ,‬וכמו מי שאינו מבין דבר‬ ‫בארכיטקטורה‪ ,‬הם מקבלים עליהם להלבין קירות‪ .‬על כך הם מבקשים‬ ‫לקבל מידי אחרים שבחים שהם אינם יכולים לקוות להשיג בעצמם‪,‬‬ ‫אלא רק באמצעות העתרת שבחים‪ ,‬בנושא המסוים שבו בחרו‪ ,‬על‬ ‫סופרים וספריהם — בפזיזות‪ ,‬מבלי שיקול דעת‪ ,‬ותמיד בהפרזה רבה‪.‬‬ ‫בתקופתנו‪ ,‬במיוחד‪ ,‬ניתן למצוא רבים המפרשים עבודות של אחרים‪,‬‬ ‫או שמא עלי לומר‪ ,‬מחריבים עבודות של אחרים? אילו יכול "ספר‬ ‫הפסיקות" לדבר‪ ,‬היה מעיד וקובל בקול ברור כי הוא עבר סבל רב‬ ‫מידי אלף כזבנים כאלה‪93.‬‬ ‫‪ .116‬ואיזה פרשן לא שיבח אי פעם את הספר שבחר כמו היה זה‬ ‫ספרו שלו? או שלא שיבח אותו תמיד בנדיבות יתר‪ ,‬כי לשבח ספר‬ ‫שכתב מישהו אחר הרי זה מנומס‪ ,‬ואילו לשבח את ספרך הרי זה‬ ‫ריקני ויהיר‪ .‬אני משמיט את אלה שבחרו לעסוק בכרכים שלמים‪,‬‬ ‫שאחד מהם‪ ,‬ואולי הראשון שבהם‪ ,‬הוא אבן רושד‪ .‬אכן מאקרוביוס‪,‬‬ ‫שהיה לא רק פרשן אלא גם סופר יוצא מן הכלל‪ ,‬גזר מכל חלקי‬ ‫על המדינה של קיקרו רק חלק אחד ואותו פירש‪ .‬ידוע מה שהוא‬ ‫הוסיף כהערה בסוף הפירוש שלו‪" :‬עלי להצהיר כי אין דבר מושלם‬ ‫יותר מעבודה זאת כיוון שהיא מכילה את מכלול הפילוסופיה‬ ‫האוניברסלית"‪ 94.‬שווה בנפשך שהוא דיבר לא על חלק אחד של‬ ‫ספר אלא על המכלול השלם של כל ספרי הפילוסופים‪ .‬גם במילים‬ ‫רבות יותר לא היה יכול לומר יותר‪ :‬אי אפשר להוסיף דבר לשלמות‬ ‫מבלי שיהיה שארית מיותרת‪ .‬כיצד יכולים ספרי הפילוסופים‪,‬‬ ‫אלה שנכתבו ואלה שייכתבו‪ ,‬להכיל יותר מאשר את כל המכלול‬ ‫השלם של הפילוסופיה? רק אם המכלול הזה עצמו לא יכול להיות‬ ‫‪ 93‬‬

‫‪ 94‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫ספרו של פטרוס לומברדוס ארבעת ספרי המשפטים (‪Sententiarum‬‬ ‫‪ )libri quatuor‬נכתב במאה השתים־עשרה ושימש ספר לימוד נפוץ מאוד‬ ‫לתיאולוגיה באוניברסיטאות‪ .‬הסכולסטיקנים הרבו לדון בו ולפרשו‪.‬‬ ‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו‪.2.17.17 ,‬‬

‫‪.indb 226‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪227  ,‬‬

‫מוכל בכל הספרים‪ ,‬בעבר ובעתיד‪ ,‬אם משהו אינו חסר הן בספרים‬ ‫הראשונים והן באחרונים‪.‬‬ ‫‪ .117‬אבל די לנו בכך‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬אני יודע כי עקב אזכור שמם של‬ ‫הפילוסופים הגדולים האלה וההשוואות שאני עורך ביניהם‪ ,‬התנפצתי‬ ‫אל הסלעים האימתניים של תהילתם‪ .‬אבל עטי ראוי לסליחה; האשם‬ ‫הוא בבורות שיוחסה לי ולא הוכחשה‪ .‬מנהגה של הבורות הוא להפוך‬ ‫אנשים לחצופים ופטפטנים‪ .‬הפחד פן תאבד תהילתם או ייפגע שמם‬ ‫הוא שבדרך כלל שם רסן לפיהם של הנואמים‪ .‬אבל פסיקת חברי‬ ‫פוטרת אותי מפחד זה‪ .‬אני שואל‪ ,‬ממה עלי לחשוש? מה שאבד אינו‬ ‫יכול להיאבד שנית או להיפגע‪ .‬כל מה שאומר יהיה מה שחברי סוברים‬ ‫או מעט יותר‪ :‬פחות מכלום שווה לכלום‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תהא אשר תהא‬ ‫הרוח שדחפה אותי‪ ,‬איחלץ ואקום כמיטב יכולתי‪ .‬ואתייחס כמיטב‬ ‫זיכרוני לתגובותי על שאלות שלעתים קרובות נשאלו על ידי אנשי שם‪.‬‬ ‫‪ .118‬שמא נשאל בנוגע לאפלטון ואריסטו‪ ,‬מי מהם היה גדול‬ ‫ומפורסם יותר? גם אם רבה מאוד היא הבורות ששופטי מייחסים לי‪,‬‬ ‫היא איננה כזאת שתביאני להעז ולהביע דעה נמהרת‪ .‬גם בעניינים‬ ‫שוליים יש לגלות איפוק ושיקול דעת‪ .‬וגם לא נעלם ממני גודל‬ ‫המחלוקת העלולה לפרוץ‪ ,‬לעתים תכופות‪ ,‬בין למדנים על אודות‬ ‫מלומדים גדולים‪ ,‬על אודות קיקרו ודמוסתנס‪ ,‬ובדומה לכך קיקרו‬ ‫לעומת ורגיליוס‪ ,‬ורגיליוס והומרוס‪ ,‬סלוסטיוס ותוקידידס‪ ,‬ולבסוף‬ ‫אפלטון ועמיתו־תלמידו כסנופון‪ ,‬ועוד רבים אחרים‪ .‬אם החקירה‬ ‫והבחינה של כל המקרים הללו היא קשה ומפוקפקת‪ ,‬מי ישב כסמכות‬ ‫שיפוטית ויהא מסוגל להכריע בין אפלטון ואריסטו?‬ ‫‪ .119‬אבל אם נשאל‪ :‬מי מבין השניים מהולל יותר? אענה ללא‬ ‫היסוס כי לדעתי ההבדל ביניהם הוא שאפלטון זכה לשבחי נסיכים‬ ‫ואצילים‪ ,‬ואת אריסטו שיבח הציבור הרחב‪ .‬אפלטון זוכה לשבחי‬ ‫בכירים‪ ,‬ואת אריסטו משבחים רבים‪ .‬כל אחד מהשניים ראוי לשבחים‬ ‫מצד בכירים והמונים כאחד‪ ,‬בעצם מצד כולם‪ .‬בתחומי הטבע והרוח‪,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫‪.indb 227‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  228‬חלק שלישי‬

‫שניהם הגיעו לאן ששכלו ולמדנותו של בן תמותה מסוגלים להגיע‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לאלוהי‪ ,‬אפלטון ותלמידיו עלו גבוה יותר‪ ,‬אם כי לא‬ ‫עלה בידם — הן אפלטון והן תלמידיו — להשיג את מבוקשם‪.‬‬ ‫‪ .120‬אבל‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬אפלטון התקרב יותר‪ .‬אין נוצרי שיפקפק‬ ‫בכך‪ ,‬במיוחד אם הוא קורא נאמן של ספרי אוגוסטינוס‪ 95.‬אף‬ ‫היוונים‪ ,‬גם אם בימינו הם בורים בכל הקשור לתחומי הרוח‪ ,‬אינם‬ ‫מסתירים שהם הולכים בעקבות אבותיהם וקוראים לאפלטון "האלוהי"‬ ‫ולאריסטו "הדיימוני"‪96.‬‬ ‫‪ .121‬לא נעלם ממני שבספריו אריסטו נוהג‪ ,‬לעתים תכופות‪ ,‬לחלוק‬ ‫על אפלטון‪ .‬שקול נא‪ ,‬עד כמה הגון ורחוק מחשד לקנאה הוא נראה‬ ‫בכך‪ .‬אם כי במקום כלשהו אריסטו אומר שאפלטון הוא ידידו אלא‬ ‫שהאמת היא ידידה יקרה לו יותר‪ 97.‬בו זמנית יחיל נא על עצמו את‬ ‫האמרה הבאה‪" :‬קל להתווכח עם אדם מת"‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אנשים‬ ‫ִ‬ ‫רבים ומצוינים קמו להגן על אפלטון אחרי מותו‪ ,‬במיוחד על תורת‬ ‫האידיאות שלו‪ .‬כנגדה אימץ אריסטו‪ ,‬הפולמוסן החד‪ ,‬את כל כוחות‬ ‫שכלו בנחרצות רבה‪ .‬ידועה מאוד וגם חסרת פחד היא ההגנה של‬ ‫אוגוסטינוס על תורה זאת‪ ,‬ואני סבור כי כל קורא ירא שמים יסכים‬ ‫עמו לא פחות מאשר עם אריסטו או אפלטון‪98.‬‬ ‫‪ .122‬דרך אגב‪ ,‬עלי לומר משהו כדי להפריך את השגיאה של שופטי‬ ‫ודומיהם‪ ,‬המתעקשים ללכת בעקבות ההמון‪ ,‬וברוב חוצפה ובורות‬ ‫מביעים התנגדות לכך שאריסטו כתב ספרים הרבה‪ .‬הם אינם טועים‬

‫‪9 5‬‬ ‫‪ 96‬‬ ‫‪ 97‬‬

‫‪ 98‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.8.11 ,‬‬ ‫ביוונית עתיקה "דיימוני" (‪ )daimonios‬משמע‪ :‬אלוהי למחצה‪ ,‬פלאי‪ .‬אצל‬ ‫כותבים נוצרים המונח הזה מציין שדים או יצורים שטניים‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬המידות אתיקה‪" :I.6 1096a14-17 ,1.17 ,‬אך ודאי יסכימו הכל‬ ‫שיאה וגם צריך להרוס אפילו את הקרוב ללבנו כדי להציל את האמת‪,‬‬ ‫בייחוד אם אנחנו פילוסופים"‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪ .8.5 ,‬הנ"ל‪ ,‬דת האמת‪.3.3 ,‬‬

‫‪.indb 228‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪229  ,‬‬

‫בכך‪ ,‬שהרי הוא ללא ספק כתב הרבה‪ ,‬אף יותר מאשר הם סבורים‪,‬‬ ‫כי כמה מכתביו עדיין לא מצויים בשפה הלטינית‪ .‬באשר לאפלטון‪,‬‬ ‫אותו לחלוטין אין הם מכירים ושונאים; הם אומרים שהוא לא כתב‬ ‫דבר מלבד ספרון אחד או שניים‪ .‬הם לא היו אומרים זאת אילו היו‬ ‫מלומדים באותה מידה שאני לדבריהם איני מלומד‪.‬‬ ‫‪ .123‬לא מלומד אני וגם לא יווני‪ ,‬ואף על פי כן יש לי בביתי שישה־‬ ‫עשר‪ ,‬או יותר‪ ,‬מספריו של אפלטון‪ .‬אינני יודע אם את שמו של‬ ‫אחד מהם מי ממעריצי אריסטו שמע אי פעם‪ .‬תדהמה תיפול עליהם‬ ‫לשמע הדבר‪ .‬אם אינם מאמינים‪ ,‬יבואו נא ויתבוננו‪ .‬הספרייה שלי‪,‬‬ ‫שהשארתי בידיך‪ ,‬איננה מקום של בורות‪ ,‬אף על פי שהיא שייכת‬ ‫לאדם לא מלומד‪ 99.‬הם מכירים את הספרייה כי נכנסו אליה פעמים‬ ‫רבות כאשר העמידו אותי למבחן‪ .‬ייכנסו נא פעם נוספת ויעמידו‬ ‫את אפלטון למבחן‪ ,‬כדי להיווכח אם גם הוא אדם מפורסם חסר‬ ‫ידע‪ .‬הם ייווכחו כי דברי נכונים‪ .‬הם יודו‪ ,‬אני סבור‪ ,‬כי אפשר שאני‬ ‫בור‪ ,‬אך לא שקרן‪ .‬אנשי ספר מלומדים אלה יחזו לא רק בכתבים‬ ‫יווניים אלא גם בכתבים אחדים שתורגמו ללטינית וכמותם אף פעם‬ ‫לא ראו עד אז‪.‬‬ ‫‪ .124‬הם רשאים לשפוט את איכותם של ספרים אלה כטוב בעיניהם‪,‬‬ ‫אבל באשר למספר הספרים‪ ,‬הם אינם יכולים לשפוט אחרת ממני‪.‬‬ ‫אנשים שוחרי ריב אלה לא יעזו לריב אתי על כך‪ .‬ואיזה חלק מספרי‬ ‫אפלטון מצוי בכלל ברשותי? בעיני ראיתי רבים מהם‪ ,‬במיוחד‬ ‫בספרייתו של ברלעם (‪ )Barlaam‬מקלבריה (‪ ,)Calabrus‬אדם שהוא‬ ‫מופת מודרני של חוכמה יוונית‪ 100.‬הוא החל ללמדני יוונית‪ ,‬על‬ ‫‪ 99‬ב־‪ ,1367‬כשהוזמן מוונציה לפאביה‪ ,‬הפקיד פטררקה את ספרייתו בידי‬ ‫דונאטו אלבנצאני (‪ ,)Donato Albanzani‬שלו הוא מקדיש כאמור את‬ ‫החיבור על הבורות‪.‬‬ ‫‪ 1 00‬ברלעם (‪ ,)1347-1290‬יליד רג'יו די קלבריה‪ ,‬היה נזיר שנשלח כשגריר‬ ‫לביזנטיון (מקור כתבי היד היווניים המוזכרים)‪ .‬הוא פגש את פטררקה‬ ‫באביניון ב־‪.1339‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫‪.indb 229‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  230‬חלק שלישי‬

‫אף בורותי בכתבים לטיניים‪ ,‬ואפשר שהיה מצליח‪ ,‬אלמלא המוות‬ ‫מנע אותו מכך — כפי שהוא מרבה לנהוג — וקטע את משימתו‬ ‫הנאצלת‪.‬‬

‫‪27/09/2023 10:12:40‬‬

‫‪.indd 230‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫חלק רביעי‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" (‪)Res seniles‬‬ ‫והמכתב "אל הדורות הבאים" (‪)Posteritati‬‬ ‫מלטינית‪ :‬גור זק‬ ‫אוסף המכתבים לעת זקנה מהווה המשך לאוסף המכתבים לקרובים‬ ‫והוא מכיל את מכתביו המאוחרים של פטררקה‪ ,‬שנכתבו מ־‪ 1358‬ועד‬ ‫סמוך למותו ב־‪ .1374‬פטררקה ערך בעצמו את הקובץ בין השנים‬ ‫‪ 1361‬ל־‪ .1374‬האוסף מכיל שבעה־עשר ספרים ו־‪ 127‬מכתבים בסך‬ ‫הכול‪ 1.‬במבחר זה מתורגמים שני המכתבים החותמים את האוסף —‬ ‫ואת כתיבת המכתבים של פטררקה בכלל — והם כוללים את תרגומו‬ ‫הידוע של פטררקה ללטינית לסיפורה של האיכרה גריזלדה‪ ,‬הסיפור‬ ‫החותם את הדקאמרון של בוקאצ'ו‪ .‬תרגום הסיפור מאפשר לפטררקה‬ ‫לנסח הצהרה אחרונה על שורה של נושאים שהעסיקו אותו לאורך‬ ‫חייו‪ ,‬בהם ההבדל בין הכתיבה בשפת העם לשפה הלטינית‪ ,‬המודל‬ ‫הראוי לחיים ותפקידה המוסרי של הספרות‪ .‬כן מתורגם בחלק זה‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫כפי שצוין במבוא‪ ,‬בעבר מקובל היה לכלול את המכתב אל הדורות‬ ‫הבאים כספר השמונה־עשר והחותם של האוסף‪ .‬עורכות המהדורה‬ ‫המדעית של האוסף‪ ,‬שפורסמה לאחרונה‪ ,‬טענו שמדובר בתוספת מאוחרת‬ ‫ולא של פטררקה עצמו ושכוונתו הייתה לסיים את הקובץ במכתב הרביעי‬ ‫של הספר השבעה־עשר‪ ,‬שבו הוא נפרד ממכתביו‪ .‬לדיון ראו‪ :‬ברטה וריזו‪,‬‬ ‫"הספר האחרון של מכתבים לעת זקנה"‪.‬‬

‫‪.indb 231‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  232‬חלק רביעי‬

‫המכתב האוטוביוגרפי אל הדורות הבאים‪ ,‬שבו משרטט פטררקה‬ ‫מעין דיוקן עצמי לקוראיו מן העתיד‪ .‬המכתב‪ ,‬בצורה אופיינית מאוד‬ ‫לפטררקה‪ ,‬נותר בלתי גמור‪2.‬‬

‫‪ 2‬‬

‫המהדורה המדעית שבה נעשה שימוש בתרגום המכתבים לעת זקנה‬ ‫היא‪:‬‬

‫ ‬

‫‪Francesco Petrarca, Res seniles, ed. by Silvia Rizzo, with the‬‬ ‫‪assistance of Monica Berté, 5 vols., Florence: Le Lettere, 2006-2018.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫המהדורה המדעית של המכתב אל הדורות הבאים היא‪:‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪Petrarca, “Posteritati”, in Prose, ed. by Guido Martellotti et al.,‬‬ ‫‪Milan: Riccardo Ricciardi, 1955.‬‬

‫‪.indb 232‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪233  ,‬‬

‫‪ .1‬לג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על נאמנותה וצייתנותה המופלאה‬ ‫של רעיה (‪)Res seniles 17.3‬‬ ‫הזדמן לי לראות את הספר שכתבת בשפת האם שלנו לפני זמן רב‪,‬‬ ‫עוד בהיותך גבר צעיר‪ ,‬כמדומני‪ 3.‬הספר נשלח אלי‪ ,‬איך ומהיכן‬ ‫בדיוק אינני יודע‪ .‬אשקר אם אומר שקראתי אותו‪ :‬הספר ארוך מאוד‪,‬‬ ‫נכתב בפרוזה ויועד לקהל הרחב‪ ,‬ואילו זמני קצר‪ ,‬ובאותה עת הייתי‬ ‫עסוק מאוד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הטרידה אותי המלחמה שפרצה מכל עבר‪.‬‬ ‫אף על פי שאני רחוק מלהזדהות עם הרפובליקה שלנו‪ ,‬אינני יכול‬ ‫שלא לדאוג לנוכח העליות והמורדות שלה‪ 4.‬ובכן‪ ,‬מה בכך? עלעלתי‬ ‫הלך ממהר המתבונן אנה ואנה מבלי לעצור‪ ,‬הבחנתי‬ ‫בספר‪ ,‬וכמו ֶ‬ ‫במקום כלשהו שהספר הותקף בשיני כלבים זועמים — ואתה גירשת‬ ‫אותם באופן מעורר הערכה בגערותיך ובמקל ההליכה שלך‪ .‬אין זה‬ ‫מפתיע אותי‪ .‬אני מודע לכוחו של כישרונך‪ ,‬ואני מכיר מניסיוני שלי‬ ‫אותו גזע יהיר ועצל של אנשים‪ ,‬שאוהבים לבקר אחרים על כל דבר‬ ‫שהם עצמם אינם מעוניינים‪ ,‬אינם יודעים או אינם מסוגלים ליצור;‬ ‫במתיחת ביקורת הם מומחים‪ .‬בכל עניין אחר אין להם מה לומר‪.‬‬ ‫נהניתי לעלעל בספר‪ .‬ואם נתקלתי במשהו גדוש זימה יתר על‬ ‫המידה — הרי שהוא ייסלח לך מפאת גילך הצעיר בעת הכתיבה‪,‬‬ ‫ובשל הסגנון‪ ,‬הלשון‪ ,‬הנושא הקליל ומי שעשויים היו לקרוא דברים‬ ‫מעין אלה‪ .‬חשיבות רבה נודעת לקוראים המיועדים‪ ,‬וגיוונים בהרגלי‬ ‫המוסר מצדיקים הבדלים בסגנון‪ .‬בתוך כל השעשוע הקליל נתקלתי‬ ‫גם בכמה דברים רציניים ומלאי דבקות‪ ,‬שעדיין לא גיבשתי עליהם‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪27/09/2023 10:15:18‬‬

‫פטררקה מתייחס כאן כמובן לדקאמרון‪ ,‬ספר מאה הנובלות שחיבר‬ ‫בוקאצ'ו בשנים ‪ ,1353–1349‬לאחר המגיפה השחורה של שנת ‪.1348‬‬ ‫פטררקה התגורר באותה עת בארקואה שבצפון מזרח איטליה‪ ,‬לא רחוק‬ ‫מפדובה‪ .‬המלחמה שאליה הוא מתייחס היא מלחמת גבולות שהתחוללה‬ ‫באותה עת בין ונציה לפדובה‪.‬‬

‫‪.indd 233‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  234‬חלק רביעי‬

‫דעה מוצקה‪ ,‬שכן כאמור בשום מקום לא התעמקתי עד היסוד‪.‬‬ ‫אבל קרה לי מה שקורה לא פעם לרצים‪ :‬התבוננתי בפתיחה ובסיום‬ ‫בתשומת לב רבה מזו שהקדשתי לשאר החלקים‪ .‬בפתיחה תיארת‬ ‫וביכית בצורה מושלמת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬את מצבה העגום של ארצנו —‬ ‫כוונתי לזמן המגיפה הנוראית שעידננו‪ ,‬אומלל ומסכן‪ ,‬ניגף בה‬ ‫באופן חסר תקדים בהיסטוריה‪ .‬בסיום הצבת את הסיפור החותם‪,‬‬ ‫השונה במידה ניכרת מרבים מאלו שקדמו לו‪ .‬הסיפור הזה כבש‬ ‫ועינג אותי כל כך‪ ,‬עד שעל אף שלל דאגותי‪ ,‬הוא כמעט השכיח‬ ‫ממני את עצמי לחלוטין‪ ,‬ועורר בי רצון עז לנצור אותו בזיכרוני‪,‬‬ ‫כדי שאוכל לחזור עליו לעצמי‪ ,‬לא בלי הנאה‪ ,‬כל אימת שארצה‬ ‫שתיקרה ההזדמנות במהלך‬ ‫ָ‬ ‫בזה‪ ,‬וכן לדקלמו באוזני חברים בכל פעם‬ ‫שיחותינו‪.‬‬ ‫זאת אכן עשיתי‪ .‬וכשנוכחתי עד כמה הסיפור מוצא חן בעיני‬ ‫שומעיו‪ ,‬עלתה בי פתאום המחשבה שאולי סיפור מענג מעין זה‬ ‫עשוי למצוא חן גם בעיני אלו שאינם דוברים את שפתנו‪ .‬ככלות‬ ‫הכול‪ ,‬הסיפור המשיך לענג אותי גם שנים רבות לאחר שקראתיו‬ ‫לראשונה‪ ,‬ואני מניח שהוא מצא חן בעיניך לא פחות‪ ,‬שכן מצאת‬ ‫אותו לא בלתי ראוי להיכלל ביצירתך בשפת הוורנקולר‪ ,‬ועוד בסופה‬ ‫— המקום שבו תורת הרטוריקה מצווה עלינו להציב את המרכיב‬ ‫החזק ביותר‪5.‬‬ ‫וכך‪ ,‬יום אחד‪ ,‬כשראשי היה קרוע כהרגלו בין מחשבות שונות‪,‬‬ ‫בעודי כועס עליהן ועל עצמי‪ ,‬אפשר לומר — נפרדתי לשלום מכולן‬ ‫לזמן מה ואחזתי בעט‪ ,‬מוכן ומזומן לתרגם את הסיפור הזה שלך‪.‬‬ ‫קיוויתי שתשמח על שמרצוני החופשי נעשיתי מתרגם של עבודתך;‬ ‫דבר כזה קרוב לוודאי לא הייתי עושה למען אף אחד אחר‪ .‬האהבה‬ ‫שלי אליך ולסיפורך הובילה לכך‪ ,‬אולם לא עד כדי שאשכח את‬ ‫אמרתו של הוראטיוס באמנות הפיוט שלו‪" :‬לא תתאמץ להעתיק‬

‫‪ 5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫ראו למשל קיקרו‪ ,‬על הנואם‪ ;311 ,‬פסאודו־קיקרו‪ ,‬רטוריקה‪.3.18 ,‬‬

‫‪.indb 234‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪235  ,‬‬

‫מילה במילה ‪ /‬כמתרגם נאמן‪ ,‬לא תזנק כמו חקיין למצר"‪ 6.‬סיפרתי‬ ‫את סיפורך במילותי שלי‪ ,‬או נכון יותר — בשינוי ובהוספה של כמה‬ ‫מילים פה ושם‪ ,‬שכן הנחתי שלא זו בלבד שתרשה זאת‪ ,‬אלא אף‬ ‫תברך על כך‪.‬‬ ‫אף על פי שרבים שיבחו את התרגום וביקשו שאקדיש להם אותו‪,‬‬ ‫החלטתי להעניק את סיפורך לך ולא לאף אחד אחר‪ .‬אם גרעתי‬ ‫מיופיו כשהלבשתי אותו מחדש‪ ,‬או שמא דווקא הוספתי עליו — אתה‬ ‫תשפוט‪ .‬אצלך התחיל הסיפור ולשם הוא חוזר‪ .‬הוא מכיר את השופט‪,‬‬ ‫את הבית‪ ,‬את הדרך‪ ,‬ולפיכך צריך להיות ברור לך ולכל אדם אחר‬ ‫שיקרא אותו‪ :‬אתה‪ ,‬ולא אני‪ ,‬הוא האחראי לו‪ .‬כל מי שישאל אותי‬ ‫אם הסיפור הוא אמת‪ ,‬כלומר אם כתבתי היסטוריה או בדיה‪ ,‬אשיב‬ ‫לו במילותיו של סלוסטיוס‪" :‬האחריות — כולה של המחבר"‪ 7,‬כלומר‬ ‫של ג'ובאני שלי‪.‬‬ ‫ואחרי ההקדמה הזאת‪ ,‬אני מתחיל‪.‬‬ ‫במערבה של איטליה‪ ,‬בינות הרי רכס האפנינים‪ ,‬נישא הר גבוה‬ ‫במיוחד‪ ,‬שפסגתו מזדקרת ומפלחת את הרקיע ונוגעת בעננים‪ ,‬מוֹ נְ ביסוֹ‬ ‫שמו‪ .‬הר זה ידוע לא רק בשל גובהו הנאצל‪ ,‬אלא בעיקר בשל היותו‬ ‫מקור נהר הפּוֹ ‪ ,‬הנובע ממעיין קטן בצלע ההר וזורם בכיוון השמש‬ ‫העולה‪ .‬במסלולם מתחברים מי המעיין במהרה ליובלים שוצפים‬ ‫במורד ונעשים כך לא רק לנהדר שבנחלים‪ ,‬אלא ל"מלך הנהרות"‪,‬‬ ‫כפי שמכנהו ורגיליוס‪ .‬בזרמו החזק חוצה נהר זה את חבל ליגוּ ריה‪,‬‬ ‫ואחר כך גם את אמיליה‪ְ ,‬פ ָלמיניה וונציה‪ ,‬עד שהוא נשפך בשלל‬ ‫פתחים רחבי ידיים אל הים האדריאטי‪.‬‬ ‫חבל הארץ המשתרע למרגלותיו של ההר שהזכרתי זה עתה הוא‬ ‫מישור מרנין מנוקד הרים וגבעות‪ ,‬והוא שמשי ומלבב במידה שווה‬ ‫לכל אורכו‪ .‬הוא נקרא ּפיֵ ימוֹ ֶ‬ ‫נטה‪ ,‬על שום מקומו‪ 8.‬באזור זה שוכנות‬ ‫ ‪6‬‬ ‫‪ 7‬‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫שורות ‪ 134–133‬מתוך הוראטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט‪.‬‬ ‫סלוסטיוס‪ ,‬מלחמת יוגורתה‪.17.7 ,‬‬ ‫"פיימונטה" — מרגלות ההר‪.‬‬

‫‪.indb 235‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  236‬חלק רביעי‬

‫כמה עיירות וערים נהדרות‪ ,‬וביניהן‪ ,‬למרגלות המונביסו‪ ,‬שוכנת גם‬ ‫הסלוּ צי‪ .‬חלקת אדמה זו משופעת בבקתות ובטירות‪ ,‬ושולטים‬ ‫אדמת ָ‬ ‫בה כמה מרקיזים אציליים‪.‬‬ ‫הראשון והנהדר באותם אצילים נקרא וולטריוס‪ ,‬ועל כתפיו נפלה‬ ‫השליטה במשפחה כולה ובשלל אדמותיה‪ .‬עלומיו ויופיו של אותו‬ ‫וולטריוס היו אז בשיא פריחתם‪ ,‬ואצילות דרכיו לא נפלה מזו של‬ ‫מוצאו‪ .‬בקצרה‪ ,‬הוא היה גבר משכמו ומעלה בכל מובן‪ ,‬חוץ מאחד‪:‬‬ ‫מכיוון שהיה שבע רצון ממצבו — לא נתן דעתו כלל לעתיד‪ .‬חיבתו‬ ‫ולבזְ יירוּ ת הייתה גדולה כל כך שהוא התמסר להם כל כולו‪,‬‬ ‫לציד ָ‬ ‫והזניח כמעט לחלוטין כל עניין אחר‪ ,‬ובתוך כך גם את מה שלנתיניו‬ ‫היה הקשה ביותר‪ :‬הוא לא היה מוכן לשמוע על עול הנישואים‪.‬‬ ‫נתיניו‪ ,‬שנשאו את העניין בשתיקה זמן מה‪ ,‬שלחו לבסוף משלחת‬ ‫לדבר על לבו‪ .‬אחד השליחים‪ ,‬בשל מעמדו או מעלותיו ובשל קרבתו‬ ‫לשליט‪ ,‬פתח ואמר‪:‬‬ ‫"הוד מעלתו המרקיז‪ ,‬נדיבותך מעניקה לנו את האומץ לדבר אתך‬ ‫בגילוי לב ובבטחה בכל פעם שהנסיבות מבקשות זאת‪ .‬ועתה‪ ,‬הענק‬ ‫לי את ההזדמנות לחשוף לפניך את המשאלה הנסתרת של כולנו‪,‬‬ ‫לא משום שיש לי היכולת לומר משהו מיוחד בעניין‪ ,‬אלא משום‬ ‫שמבין כולם — אותי אתה מוקיר במיוחד‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫שהוכחת בדרכים שונות‬ ‫ָ‬ ‫ובכן‪ ,‬מאז ומעולם אנו מוקירים כל דבר בך‪ ,‬ומסיבה טובה‪ ,‬ואנו‬ ‫מחשיבים עצמנו בני מזל על שאתה אדוננו‪ .‬ועם זאת‪ ,‬יש דבר אחד‬ ‫שאם תרשה לעצמך להשתכנע לגביו ולהטות לנו אוזן‪ ,‬הוא ללא ספק‬ ‫יעשה אותנו למאושרים ביותר בכל החבל‪ .‬והעניין הוא זה‪ :‬הקדש נא‬ ‫מחשבה עמוקה לנישואיך‪ ,‬והבא את צווארך בעול זה לא רק מרצון‬ ‫אלא מתוך כוונה‪ ,‬ומוטב מוקדם מן המאוחר‪ .‬הימים חולפים ביעף‪,‬‬ ‫ואמנם אתה כעת בשיא עלומיך‪ ,‬אולם הזקנה כבר ממתינה מעבר‬ ‫לפינה‪ ,‬והמוות אף הוא אינו רחוק‪ .‬איש אינו חסין מפניו‪ .‬המוות‬ ‫ממתין לכולם‪ ,‬וכשם שזו עובדה מוגמרת‪ ,‬כך אין לדעת מתי בדיוק‬ ‫הוא יבוא‪ .‬על כן — אנו מתחננים — קבל את תחינתם של אלו שלא‬ ‫יסרבו לשום פקודה שלך‪ .‬עם זאת‪ ,‬השאר לנו את המשימה למצוא‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 236‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪237  ,‬‬

‫רעיה‪ :‬אנחנו נמצא אשה ראויה לך ולמעמדך‪ ,‬כזו שמוצאה מהורים‬ ‫אצילים במידה כזאת שהיא לא תוכל להיות אלא כלילת המעלות‪.‬‬ ‫שחרר את אנשיך — אנו מתחננים — מהדאגה המעיקה שמא יקרה‬ ‫לך חלילה מה שעלול לקרות לכל בן אנוש‪ :‬שתלך מאתנו ללא יורש‬ ‫ואנחנו נישאר מאחור ללא אדון חוקי"‪.‬‬ ‫התחינה הנאמנה נגעה ללבו של האדון האציל‪ ,‬והוא פנה‬ ‫לאנשיו ואמר‪" :‬ידידי‪ ,‬אתם כופים עלי לעשות את מה שמעולם‬ ‫לא חשבתי שאעשה‪ .‬אני נהנה כעת מחופש מוחלט‪ ,‬וזהו דבר נדיר‬ ‫בחיי נישואים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לנוכח תבונתכם ונאמנותכם אני מוכן‪,‬‬ ‫לבקשתכם‪ ,‬להכפיף עצמי מרצון‪ .‬אבל אני משחרר אתכם מהמשימה‬ ‫שהתנדבתם למלא‪ ,‬כלומר למצוא לי רעיה‪ ,‬ונוטל אותה על כתפי‪.‬‬ ‫האם אפשר ללמוד על אצילותו של אדם אחד מאחר? לעתים קרובות‬ ‫ילדים אינם דומים כלל להוריהם‪ .‬כל הטוב שבאדם ניתן לו רק מאת‬ ‫האל‪ .‬לכן‪ ,‬אני מפקיד בידיו את גורלי ואת נישואי‪ ,‬ומקווה לרחמיו‪.‬‬ ‫הוא ימצא לי את מה שיתאים ביותר לשלומי ולרווחתי‪ .‬כך‪ ,‬מכיוון‬ ‫שאתם מצפים לזה כל כך‪ ,‬אשא לי אשה‪ .‬אני מבטיח לכם זאת‬ ‫בכוונה שלמה‪ ,‬ולא אכרית את תקוותכם או אעכב בעדה‪ .‬אתם‪ ,‬בה‬ ‫בעת‪ ,‬צריכים להבטיח לי דבר אחד ולזכור אותו תמיד‪ ,‬והוא שתהיה‬ ‫אשר תהיה האשה שאבחר בה — אתם תעניקו לה את מלוא הכבוד‬ ‫וההערכה‪ ,‬ולא יהיה אחד מכם שיקרא תיגר או יתלונן על בחירתי‪.‬‬ ‫בגללכם אני מכופף את נפשי‪ ,‬שהייתה חופשייה לגמרי‪ ,‬תחת עול‬ ‫הנישואים; הניחו לי לבחור את העול בעצמי‪ .‬וכל מי שתהיה רעייתי‪,‬‬ ‫קבלו אותה כאדוניתכם ממש כאילו הייתה בתו של קיסר רומא‬ ‫בכבודו ובעצמו"‪.‬‬ ‫שבעי רצון הם הבטיחו לאדונם פה אחד שימלאו בהתלהבות את‬ ‫רצונו ביום המיוחל‪ ,‬אם כי סבורים היו שיום זה ודאי אינו קרוב‪ .‬כך‬ ‫לקצה‪ .‬והאדון‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬הטיל מיד על בני משק‬ ‫באה פגישתם ִ‬ ‫ביתו להכין את טקס הכלולות‪ ,‬ואף קבע את יום החתונה‪.‬‬ ‫לא הרחק מהארמון שכן כפר קטן ובו כמה אנשים עניים‪ ,‬והעני‬ ‫בהם היה ג'יאנוּ קוֹ לוֹ ‪ .‬אולם מכיוון שהחסד האלוהי פוקד לעתים‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 237‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  238‬חלק רביעי‬

‫גם את משכנם של האביונים‪ ,‬הייתה לו בת יחידה‪ ,‬גריזֶ לדה שמה‪,‬‬ ‫נאה למדי במראיה‪ ,‬אך כלילת המעלות ברוחה ובהליכותיה‪ ,‬עד‬ ‫שלא הייתה נעלה ממנה‪ .‬בילדותה היה מזונה מועט שבמועט; היא‬ ‫ידעה מחסור תמיד‪ ,‬לא הכירה כל צורת הנאה‪ ,‬ועל כן למדה שלא‬ ‫בחזה הבתולי הסתתרה רוח איתנה‬ ‫ּ‬ ‫לצ ּפות לכל נוחות או מותרות;‬ ‫ַ‬ ‫ונבונה‪ .‬היא מילאה את הבקתה הקטנה של אביה באהבה אין־סופית‪,‬‬ ‫רעתה את כבשיו המעטות‪ ,‬וכל העת הוגיעה את אצבעותיה בפלך‪.‬‬ ‫בשובה הביתה הייתה מכינה פת ערבית כפי גורלם הצנוע ופורשׂ ת‬ ‫על הרצפה מצע קשה לשנת הלילה‪ .‬בקצרה‪ ,‬היא מילאה במעונם‬ ‫הקט את כל המטלות המצופות מבת נאמנה וצייתנית‪ .‬וולטריוס‪,‬‬ ‫שהיה עובר לעתים קרובות סמוך לכפרם‪ ,‬נתן את עינו זה זמן‬ ‫באותה עלמה‪ ,‬לא בתאווה המאפיינת בחור צעיר‪ ,‬אלא בתבונה של‬ ‫גבר זקן‪ .‬בראייתו החדה הוא הבחין במעלותיה הנדירות‪ ,‬נעלות על‬ ‫אלו של כל בנות מינה וגילה‪ ,‬ונסתרות מעיני ההמון‪ ,‬בשל מעמדה‬ ‫ומצבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ברגע שהחליט לשאת אשה — דבר שלא רצה בו‬ ‫קודם לכן — גמלה בלבו ההחלטה שרק היא ולא אחרת תהיה‬ ‫אשתו‪.‬‬ ‫יום החתונה התקרב‪ .‬אך מאין תבוא הכלה‪ ,‬איש לא ידע‪ .‬כולם‬ ‫תהו על כך‪ .‬באותו זמן וולטריוס עצמו רכש טבעות זהב‪ ,‬כתרים‬ ‫וזרים ווידא שבגדים יקרים‪ ,‬נעליים וכל היוצא באלו פריטים‬ ‫הנדרשים לטקס הכלולות יוכנו מבעוד מועד לפי מידותיה של נערה‬ ‫אחרת‪ ,‬שהייתה דומה לגריזלדה בגזרתה‪ .‬לבסוף הגיע היום המיוחל‪.‬‬ ‫ומאחר שלא נפוצו שום דברי רכיל באשר לזהות הכלה‪ ,‬פליאתם‬ ‫של הכול הלכה וגברה‪ .‬כבר הגיע זמן הסעודה‪ ,‬ובארמון היו עסוקים‬ ‫כולם בהכנות קדחתניות‪ .‬וולטריוס יצא מהארמון מלווה בפמליה של‬ ‫אצילים וגבירות‪ ,‬כאילו הוא יוצא לקראת כלתו הקרבה ובאה‪ .‬באותו‬ ‫שעה‪ ,‬גריזלדה‪ ,‬שלא ידעה דבר מכל ההכנות הנעשות לכבודה‪,‬‬ ‫עמדה להשלים את מטלות הבית ולצאת עם חברותיה לחזות בכלתו‬ ‫המיועדת של האדון‪ .‬בדיוק כשחצתה את מפתן הבית‪ ,‬ועל כתפה‬ ‫כד מים שנשאה ממעיין קרוב‪ ,‬קרא בשמה וולטריוס‪ ,‬שפסע בסמוך‪,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 238‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪239  ,‬‬

‫שקוע כולו בשרעפים‪ .‬הוא שאל אותה היכן אביה והיא ענתה בענווה‬ ‫ובכבוד שאביה בבית‪" .‬אמרי לו לצאת אלי"‪ ,‬ציווה‪.‬‬ ‫כשבא הישיש‪ ,‬לקח אותו וולטריוס הצדה ואמר כמעט בלחש‪:‬‬ ‫"אני יודע‪ ,‬ג'יאנוקולו‪ ,‬שאני יקר לך‪ ,‬ושאתה אדם ישר והגון‪ .‬ואני‬ ‫מאמין שאתה רוצה בטובתי‪ .‬אך יש דבר אחד שאני מעוניין במיוחד‬ ‫לדעת‪ :‬האם תקבל אותי‪ ,‬אדונך‪ ,‬כחתנך‪ ,‬ותיתן לי את בתך לאשה?"‬ ‫הישיש‪ ,‬המום מהבקשה הבלתי צפויה‪ ,‬נאלם דום‪ ,‬ולבסוף פלט‪" :‬אין‬ ‫דבר שחובה עלי לרצות או לא לרצות מלבד מה שישביע את רצונך‪,‬‬ ‫שהרי אתה אדוני"‪" — .‬אם כן"‪ ,‬השיב וולטריוס‪" ,‬הבה ניכנס פנימה‬ ‫לבדנו כדי שאוכל לשאול אותה כמה דברים בנוכחותך"‪ .‬בשעה‬ ‫שהאחרים‪ ,‬מוכי תדהמה‪ ,‬חיכו בחוץ‪ ,‬נכנסו השניים פנימה וראו את‬ ‫הנערה מתרוצצת כה וכה במילוי מטלותיה‪ .‬ובעוד היא מתפלאת‬ ‫על כניסתו של האורח רם המעלה‪ ,‬פנה אליה וולטריוס ואמר‪" :‬טוב‬ ‫בעיני אביך ובעיני שתהיי אשתי‪ .‬אני מניח שהדבר יהיה טוב גם‬ ‫בעינייך‪ .‬אבל עלי לשאול אותך‪ :‬אחרי שהכול יהיה מנוי וגמור‪ ,‬וזה‬ ‫בוודאי יהיה בקרוב מאוד‪ ,‬האם תהיי נכונה לעולם ועד לא לחלוק‬ ‫עלי במאום‪ ,‬וכל מה שארצה ממך — תסכימי לו בלב שלם‪ ,‬ללא כל‬ ‫מחאה או טרוניה?" הנערה‪ ,‬הרועדת מפליאה‪ ,‬ענתה‪" :‬אני יודעת‪,‬‬ ‫אדוני‪ ,‬שאיני ראויה לכבוד גדול שכזה‪ .‬אך אם זה רצונך וגורלי‪ ,‬לא‬ ‫רק שלא אעשה ביודעין דבר הנוגד את רצונך‪ ,‬אלא אפילו לא אעלה‬ ‫זאת בדעתי‪ .‬ולעולם לא תעשה דבר‪ ,‬אפילו תצווני למות‪ ,‬שאקבל‬ ‫ברטינה"‪.‬‬ ‫"זה יספיק"‪ ,‬הפטיר‪ .‬הוא הוליך אותה החוצה‪ ,‬הציג אותה לאנשיו‬ ‫ואמר‪" :‬זוהי אשתי‪ ,‬זוהי אדוניתכם‪ .‬כבדו אותה‪ ,‬אהבו אותה‪ ,‬ואם אני‬ ‫יקר לכם‪ ,‬גם היא תהיה יקרה לכם ביותר"‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כדי שלא תביא לביתה החדש שום זכר לחייה הקודמים‪,‬‬ ‫הורה להפשיטה מבגדיה ולהלבישה מכף רגל עד ראש בבגדים חדשים‪.‬‬ ‫זאת עשו בצנעה ובמהירות נשות הארמון‪ ,‬שסבבו אותה ותמכו בה‬ ‫בחיקן ובחזן‪ .‬הנערה הולבשה‪ ,‬שערה המפוזר סורק ונקלע‪ ,‬והיא‬ ‫עוטרה בכתר ועדיים לכבוד המאורע‪ .‬השינוי שעברה היה גדול עד‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 239‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  240‬חלק רביעי‬

‫כדי כך שהסובבים אך בקושי הצליחו לזהותה‪ .‬וולטריוס קידש אותה‬ ‫בחגיגיות בטבעת שהכין מבעוד מועד‪ ,‬וציווה להרכיבה על סוס צחור‬ ‫ולהוליכם לארמון‪ ,‬מוקפים מכל עבר במלווים הצוהלים‪ .‬כך נחגגו‬ ‫הכלולות‪ ,‬והיום המאושר בא אל קצו‪.‬‬ ‫מקץ זמן קצר בלבד ָש ַפע הטוב האלוהי על הכלה הענייה במידה‬ ‫כזאת שנדמה שהיא ְגדלה והתחנכה לא בבקתתו של רועה אלא בחצר‬ ‫הארמון ממש‪ .‬היא נעשתה אהובה ונערצת על הכול‪ ,‬לאין שיעור;‬ ‫כה נהדרות היו אורחותיה והליכותיה‪ ,‬כה מתוקות וחכמות המילים‬ ‫שכבשה בהן את לבותיהם של נתיניה‪ ,‬שאפילו אלו שהכירוה מלידה‬ ‫אך בקושי יכלו להאמין שזוהי ילדתו של ג'יאנוקולו‪ .‬במהרה רבתה‬ ‫תהילתה‪ ,‬ושמה נפוץ לא רק במחוזות ילדותה‪ ,‬אלא גם באזורים‬ ‫הסמוכים‪ .‬מכל עבר הגיעו גבירות ואדונים נלהבים לראותה‪ .‬כך‬ ‫וולטריוס‪ ,‬שבורך בשידוך צנוע אך ייחודי ומוצלח ביותר‪ ,‬נהנה משלום‬ ‫ושלווה בביתו וזכה להערכה גדולה מחוצה לו‪ .‬מכל עבר חשבוהו‬ ‫לנבון ביותר‪ ,‬על שהיטיב להבחין במעלות הנשגבות שהסתתרו תחת‬ ‫העוני המחפיר‪ .‬ולא זו בלבד שהרעיה החכמה דאגה למטלות הבית‬ ‫ולענייני נשים‪ ,‬אלא‪ ,‬כשהנסיבות תבעו זאת — דאגה גם לעניינים‬ ‫רשמיים‪ .‬כאשר נעדר בעלה מהארמון פסקה היא בענייני המחוז‬ ‫ויישבה סכסוכים בין אצילים‪ .‬היא עשתה זאת בתבונה ובבגרות רבה‬ ‫כל כך‪ ,‬בשיקול דעת ובחוש צדק מפותח כל כך‪ ,‬שכולם הכריזו‬ ‫שהיא נשלחה משמים למען הכלל‪ .‬ולא חלף זמן רב והיא התעברה‪.‬‬ ‫לאחר תקופה קצרה של חשש וציפייה ילדה תינוקת יפהפייה‪ .‬והגם‬ ‫שכולם קיוו לבן זכר‪ ,‬ההוכחה שניתנה לפריונה הסבה אושר לא רק‬ ‫לבעלה אלא לארץ כולה‪.‬‬ ‫לאחר שנגמלה התינוקת‪ ,‬וולטריוס‪ ,‬כפי שקורה לעתים‪ ,‬נתקף‬ ‫בתשוקה משונה לבחון לעומק את נאמנותה של אשתו‪ ,‬ולחזור על כך‬ ‫שוב ושוב‪ .‬עד כמה ראויה לשבח אותה תשוקה — אשאיר למלומדים‬ ‫ממני לשפוט‪ .‬הוא קרא לאשתו לחדר השינה ושם פנה אליה בארשת‬ ‫מוטרדת‪" :‬את יודעת‪ ,‬הו גריזלדה‪ ,‬את יודעת כיצד הגעת לבית הזה‪,‬‬ ‫ואני מניח שגם עכשיו‪ ,‬כששפר עלייך גורלך‪ ,‬לא שכחת מאין באת‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 240‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪241  ,‬‬

‫לי את עדיין יקרה ואהובה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך לא כך הדבר לאצילי‪ ,‬בעיקר‬ ‫עכשיו‪ ,‬משעה שילדת צאצא ראשון; הם לחלוטין אינם משלימים‬ ‫עם העובדה שעליהם להכפיף עצמם לאדונית שמוצאה מפשוטי‬ ‫העם‪ .‬לכן אני‪ ,‬שמעוניין בשלום אתם‪ ,‬חייב למלא את רצונם באשר‬ ‫לילדתך‪ ,‬ולא את רצוני‪ ,‬ולעשות את מה שמעורר בי שאט נפש‬ ‫יותר מכול‪ .‬אך לא אעשה זאת בלי ידיעתך‪ .‬אני רוצה שתכווני‬ ‫את דעתך אל דעתי ותתאזרי באורך הרוח שהתחייבת לו בראשית‬ ‫נישואינו"‪.‬‬ ‫כששמעה זאת האשה לא זע שריר בפניה‪ ,‬והיא השיבה‪" :‬אתה‬ ‫הוא אדוננו‪ ,‬וילדה קטנה זו ואני — שלך אנו‪ .‬עשה כרצונך במה‬ ‫ששלך‪ .‬אין דבר שייטב בעיניך ולא ייטב גם בעיני‪ .‬אין דבר שאני‬ ‫רוצה בו או חוששת לאבד — מלבדך‪ .‬זאת חקקתי על לוח לבי‪ ,‬ולא‬ ‫הזמן החולף ולא המוות יוכלו לשנות זאת‪ .‬לעולם לא אשנה את‬ ‫דעתי"‪.‬‬ ‫וולטריוס שמח למשמע התשובה‪ ,‬אך לבש פנים קודרות ופנה‬ ‫ללכת‪ .‬זמן קצר לאחר מכן שלח אל אשתו את אחד משליחיו‪ ,‬איש‬ ‫שבו בטח במיוחד והפקיד בידיו את המשימות הרגישות ביותר‪ .‬הוא‬ ‫הדריך אותו בדקדקנות מה עליו לעשות‪ .‬השליח הגיע באישון ליל‬ ‫ואמר‪" :‬גבירתי‪ ,‬סלחי לי‪ ,‬ואנא אל תאשימי אותי על מה שהוכרחתי‬ ‫לעשות‪ .‬את‪ ,‬שאת חכמה כל כך‪ ,‬יודעת היטב מה פירוש הדבר לשרת‬ ‫אדון‪ .‬נבונה את ומכירה בחובה לציית‪ ,‬גם אם לא נאלצת לעמוד‬ ‫במבחן כזה עד כה‪ .‬נצטוויתי לקחת ילדה זו ו‪ "...‬כאן השתתק‪ ,‬כאילו‬ ‫התכוון להדגיש בשתיקתו את אכזריות המשימה‪ ,‬ולא יסף‪.‬‬ ‫חשודים היו המוניטין של האיש‪ ,‬חשוד מראהו‪ ,‬חשודה השעה‪,‬‬ ‫חשודות מילותיו‪ .‬אף שהבינה היטב מכל זאת שבתה היקרה תירצח‪,‬‬ ‫היא לא הזילה דמעה ולא השמיעה כל אנחה — דבר בלתי נתפס‬ ‫לאומנת‪ ,‬לא כל שכן לאם‪ .‬בפנים חתומות היא הרימה את הילדה‬ ‫הקטנה‪ ,‬הביטה בה רגע קט‪ ,‬נשקה לה רכות‪ ,‬ובעודה מברכת אותה‬ ‫ומתווה עליה את סימן הצלב הקדוש‪ ,‬הגישה את הילדה אל האיש‬ ‫ואמרה‪" :‬לך ועשה את אשר ציווה אותך האדון‪ .‬רק זאת אני מתחננת‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 241‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  242‬חלק רביעי‬

‫לפניך‪ :‬אל תיתן לחיות פרא ולעופות דורסים להשחית את הגופה‬ ‫הקטנה‪ ,‬אלא אם צווית אחרת"‪.‬‬ ‫האיש חזר לאדונו ומסר לו את הדברים‪ .‬כשהציע לתת לו את‬ ‫הילדה‪ ,‬אהבת אב הרטיטה בחוזקה את לבו של האדון‪ ,‬אולם הוא‬ ‫לא סטה מתוכניתו המקורית‪ .‬הוא הורה לשליח לעטוף את הילדה‬ ‫בסחבות‪ ,‬להניח אותה בסל‪ ,‬להציבו על פרדה ולהובילה במרב‬ ‫הזהירות לבולוניה‪ ,‬לבית אחותו‪ ,‬שהייתה נשואה לרוזן ּפאנאגוֹ ‪ .‬עוד‬ ‫הורה לו לבקש מאחותו לגדלה בחיבה אימהית וללמדה נימוסים‬ ‫טובים‪ ,‬וכן להסתיר היטב את זהותה של הילדה‪ ,‬כך שאיש לא יוכל‬ ‫לגלות בתו של מי היא‪ .‬השליח יצא לדרכו מיד ומילא באדיקות את‬ ‫המשימה שהוטלה עליו‪.‬‬ ‫בימים שלאחר מכן בחן וולטריוס בעיון את פני אשתו ואת‬ ‫מילותיה‪ ,‬ולא מצא כל רמז לשינוי בהלך רוחה‪ .‬היא נותרה חיונית‬ ‫ונמרצת כשהייתה‪ ,‬צייתנית כמקודם‪ ,‬אוהבת באותה מידה‪ ,‬ללא טיפת‬ ‫עצב ובלי שתזכיר את בתה כלל; שמה לא חמק מבין שפתיה של‬ ‫אמה‪ ,‬לא בכוונה ולא בטעות‪.‬‬ ‫כך חלפו ארבע שנים‪ ,‬וגריזלדה הרתה שוב וילדה בן זכר נאה‬ ‫למראה‪ ,‬לשמחתם הגדולה של האב וחבריו‪ .‬כשמלאו לילד שנתיים‬ ‫והוא נגמל ויצא מחיק המינקת‪ ,‬ניעורה באב סקרנותו הקודמת והוא‬ ‫פנה שוב לאשתו ואמר‪" :‬לפני זמן רב שמעת שאנשי אינם יכולים‬ ‫להשלים עם דבר נישואינו‪ ,‬בעיקר משעה שלמדו על פריונך‪ .‬עניין‬ ‫זה החריף לאחר שילדת בן זכר‪ .‬הם אומרים‪ ,‬ודבריהם גונבו לאוזני‬ ‫לעתים קרובות‪' :‬כאשר וולטריוס ימות‪ ,‬נכדו של ג'יאנוקולו ישלוט‬ ‫בנו‪ ,‬וארץ נכבדה כשלנו תהיה בידיו של כזה מין אדון!' דברים מעין‬ ‫אלה נשמעים תכופות בין נתינינו‪ ,‬ולכן אני — החפץ בשלום‪ ,‬ולמען‬ ‫האמת חושש לחיי — מתפתה להיפטר מהילד בדיוק כפי שעשיתי‬ ‫לאחותו‪ .‬אני מזהיר אותך על כך מראש‪ ,‬כדי שלא יטלטל אותך צער‬ ‫פתאומי ובלתי צפוי"‪.‬‬ ‫על כך היא ענתה‪" :‬אמרתי ואשוב ואומר‪ :‬איני יכולה לרצות‬ ‫או לא לרצות אלא במה שרוצה אתה‪ ,‬ובילדים אלה אין דבר משלי‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 242‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪243  ,‬‬

‫מלבד חבלי הלידה‪ .‬אתה אדוני ואדונם‪ ,‬עשה ברכושך כזכותך‪ ,‬אין‬ ‫לך צורך בהסכמתי‪ .‬ברגע שנכנסתי לביתך והותרתי מאחור את בגדי‪,‬‬ ‫השארתי מאחורי גם את רצונותי ורגשותי ולבשתי את שלך‪ .‬על כן‬ ‫בכול — רצונך רצוני‪ .‬לו יכולתי לחזות ולדעת מראש את רצונך‪,‬‬ ‫יהיה אשר יהיה — הייתי מתחילה לרצות אותו דבר ולכמוה למימושו‬ ‫עוד לפניך‪ .‬אך מאחר שאיני יכולה לחזות את צפונות לבך‪ ,‬אמלא‬ ‫את רצונך ברצון לאחר שאלמדהו‪ .‬אם רצונך הוא שאמות — בשמחה‬ ‫אמות‪ .‬אין דבר‪ ,‬אף לא המוות‪ ,‬שישווה לאהבתנו"‪.‬‬ ‫וולטריוס התמלא הערצה לאיתנותה של האשה‪ ,‬יצא מעליה בפנים‬ ‫קודרות ושלח אליה שוב אותו שליח‪ .‬הלה‪ ,‬לאחר שהפליג בתירוצים‬ ‫על החובה שנכפתה עליו ובתחינות לסליחתה על עוגמת הנפש שהוא‬ ‫גרם או גורם לה‪ ,‬ביקש את הילד בנימה המלמדת שפשע נורא עומד‬ ‫להיעשות‪ .‬בפנים חתומות‪ ,‬שלא העידו על כל סערה המתחוללת‬ ‫בנפשה‪ ,‬הרימה האשה את הילד‪ ,‬אשר יופיו ומזגו עשו אותו חביב‬ ‫על הכול‪ ,‬לא רק על אמו‪ .‬היא התוותה עליו את סמל הצלב ובירכה‬ ‫אותו‪ ,‬בדיוק כפי שעשתה לבתה‪ ,‬ובעודה מלווה אותו במבטה‪ ,‬נשקה‬ ‫לו רכות‪ .‬מבלי להראות כל סימן של צער‪ ,‬הגישה אותו לשליח‬ ‫ואמרה‪" :‬קח אותו‪ ,‬ועשה כאשר צווית‪ .‬רק זאת אני מתחננת לפניך‪:‬‬ ‫הגן במידת האפשר על איבריו העדינים של תינוק נפלא זה מפני‬ ‫העופות המנקרים וממלתעותיהן של חיות הפרא"‪.‬‬ ‫השליח שב לאדונו והילד באמתחתו‪ .‬התדהמה שאחזה באדון‬ ‫לנוכח התנהגותה של אשתו הלכה וגברה‪ ,‬ואלמלא ידע עד כמה‬ ‫היא אוהבת את ילדיה‪ ,‬בנקל היה חושב שקור רוח כזה באשה מקורו‬ ‫בלב אכזר‪ .‬אך על אף חיבתה לכל קרוביה‪ ,‬דבר לא השתווה לאהבתה‬ ‫את בעלה‪ .‬השליח נצטווה לצאת לבולוניה ולקחת את הילד למקום‬ ‫שאליו לקח את אחותו‪.‬‬ ‫מבחנים אלו של חיבה ונאמנות זוגית‪ ,‬גם הבעל הנוקשה ביותר‬ ‫היה מסתפק בהם‪ .‬אולם יש כאלה שמשעה שהם מתחילים‪ ,‬שוב אינם‬ ‫יכולים לעצור‪ ,‬והם ממשיכים עוד ועוד במשימתם‪ .‬כך‪ ,‬וולטריוס‬ ‫התבונן באשתו בעיון ותר בקפדנות אחר כל רמז לשינוי ביחסה אליו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 243‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  244‬חלק רביעי‬

‫אך הוא לא מצא דבר‪ .‬מיום ליום היא נעשתה נאמנה וצייתנית יותר‪,‬‬ ‫עד שנדמה ששניהם היו לנפש אחת‪ ,‬אולם לא כזו העשויה משני‬ ‫חלקים‪ ,‬אלא מאחד בלבד — נפשו של הבעל‪ .‬האשה‪ ,‬כפי שנאמר‪,‬‬ ‫גמרה אומר לא ִלרצות‪ ,‬וגם לא לא־לרצות‪ ,‬דבר בשביל עצמה‪.‬‬ ‫אט־אט החלו האנשים לתהות מה עלה בגורל הילדים‪ ,‬שלא‬ ‫נראו עוד בשום מקום ואיש לא ידע דבר על מקום הימצאם‪ .‬שמועה‬ ‫נפוצה כי מפאת חרטה ובושה על נישואיו לבת המעמד הנמוך הורה‬ ‫וולטריוס באכזריות לא אנושית להרוג את ילדיו‪ .‬האדון‪ ,‬שקודם לכן‬ ‫היה אהוב על נתיניו‪ ,‬הפך פתאום שנוא על רבים‪ .‬שמו הטוב הוכתם‪.‬‬ ‫אך כל זאת לא הסיט את רוחו התקיפה מדרכה אל היעד‪ .‬הוא התמיד‬ ‫בתוכניתו הנוקשה ובתשוקתו האכזרית לנסות את אשתו‪ .‬וכך‪ ,‬תריסר‬ ‫שנים לאחר לידת בתו הבכורה‪ ,‬שלח שליחים לרומא כדי להמציא‬ ‫מסמכים אפיפיוריים מזויפים‪ ,‬שלפיהם האב הקדוש מתיר לו לבטל‬ ‫את נישואיו הראשונים ולשאת אשה חדשה‪ ,‬למען שלומו ורווחת‬ ‫ארצו‪ .‬לא היה קשה לשכנע בדבר את נתיניו‪ ,‬יושבי ההרים הבורים‪.‬‬ ‫כאשר נודע הדבר לגריזלדה היא נעצבה‪ ,‬אני יכול לדמיין‪ ,‬אך נותרה‬ ‫איתנה ברוחה ולא שינתה דבר באורחותיה‪ .‬מכיוון שהחליטה אחת‬ ‫ולתמיד מה יהיה גורלה‪ ,‬המתינה כעת לראות מה יעשה אדונה‪ ,‬שלו‬ ‫היא הכפיפה כליל את עצמה ואת כל אשר לה‪.‬‬ ‫בינתיים שלח וולטריוס שליחים לבולוניה והורה לגיסו לשלוח‬ ‫אליו את ילדיו‪ .‬בכל עבר פשטה השמועה שהנערה שעומדת להגיע‬ ‫היא אשתו המיועדת‪ .‬כדי למלא את התוכנית נאמנה יצא הגיס‬ ‫לדרך ביום המיועד בלוויית פמליה של אצילים רמי מעלה‪ ,‬והם‬ ‫הובילו לארמון את הילדה היפהפייה‪ ,‬הלבושה במיטב המחלצות‪,‬‬ ‫שכבר הגיעה לפרקה‪ ,‬ועמה את אחיה‪ ,‬שזה לא כבר מלאו לו שבע‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫באותה עת‪ ,‬כדי לבחון את אשתו פעם נוספת באמצעות תחבולותיו‬ ‫ולהביא לשיאם את צערה ובושתה‪ ,‬הוליך אותה וולטריוס אל הרחוב‬ ‫ושם פנה אליה קבל עם‪" :‬כשנשאתיך לאשה עשיתי זאת ברצון‪,‬‬ ‫החשבתי את אופייך ולא את מוצאך‪ .‬כעת אני מבין שמזל גדול הוא‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 244‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪245  ,‬‬

‫גם תלות גדולה‪ ,‬ומה שמותר לכל איכר אינו מותר לי‪ .‬נתיני כופים‬ ‫עלי לקחת אשה אחרת על פנייך והאפיפיור מתיר לי זאת‪ ,‬ורעיה‬ ‫חדשה עושה את דרכה הנה ותגיע במהרה‪ .‬לכן‪ ,‬היי חזקה‪ַ ּ ,‬פני דרכך‬ ‫לאחרת‪ .‬קחי אתך את הנדוניה שלך ושובי בשלווה לביתך הישן‪.‬‬ ‫גורלו של אדם אינו יציב לנצח"‪ .‬והיא השיבה‪" :‬אדוני‪ ,‬תמיד ידעתי‬ ‫שנמיכותי אינה שווה לגדולתך‪ .‬מעולם לא חשבתי עצמי ראויה‪ ,‬לא‬ ‫רק להינשא לך‪ ,‬אלא אף לשרת תחתיך‪ .‬והאל עדי שבבית זה‪ ,‬שבו‬ ‫שמת אותי לאדונית‪ ,‬נותרתי שפחה בלבי‪ .‬לכן‪ ,‬אני מודה לאל ולך‬ ‫על הזמן שהייתי אתך וזכיתי בכבוד גדול כל כך‪ ,‬יותר מכל מה שאני‬ ‫ראויה לו‪ .‬אני מוכנה לחזור לבית אבי בלב טוב ושלם‪ ,‬ולעשות את‬ ‫זקנתי ושארית ימי במקום שעברו עלי ימי ילדותי‪ .‬אישאר תמיד‬ ‫אלמנה כבודה ומאושרת‪ ,‬בשל הזכות שנפלה בחלקי — להיות‬ ‫אפנה את מקומי לרעיה חדשה‪ ,‬שאני‬ ‫רעייתו של אדון כזה‪ .‬ברצון ַ‬ ‫מקווה שבאה אליך באושר‪ .‬ומאחר שזהו רצונך‪ ,‬אני עוזבת לא נגד‬ ‫רצוני את המקום שחייתי בו באושר רב‪ .‬אך באשר להוראתך שאקח‬ ‫עמי את הנדוניה שלי — אני מבינה את משמעות הדבר‪ ,‬כי לא‬ ‫שכחתי איך הופשטתי פעם מבגדי על מפתן ביתו של אבי‪ ,‬ובאתי‬ ‫אליך לבושה בבגדיך‪ .‬לא הייתה לי כל נדוניה זולת אמונתי וערוותי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ראה‪ ,‬אני פושטת את שמלתי ומחזירה לך את הטבעת שבה‬ ‫קידשת אותי‪ .‬שאר הטבעות והמלבושים והעדיים‪ ,‬שבשלהם קינאו בי‬ ‫כולם‪ ,‬מכיוון שאתה הענקת לי אותם‪ ,‬נמצאים בחדר השינה שלך‪.‬‬ ‫עירומה עזבתי את בית אבי ועירומה אשוב‪ ,‬אלא שאיני סבורה שיהיה‬ ‫זה הולם שרחם זה‪ ,‬שנשא את הילדים שאתה יצרת‪ ,‬יהיה חשוף‬ ‫לעיני כול‪ .‬לכן‪ ,‬אם טוב בעיניך ולא אחרת‪ ,‬אני מבקשת ומתחננת‬ ‫שבתמורה לבתולין שהבאתי עמי ואיני יכולה לקחת בחזרה‪ ,‬תרשה‬ ‫לי לשמור לעצמי אחד מהמלבושים שלבשתי במחיצתך‪ ,‬לכסות בו‬ ‫את כרסה של רעייתך לשעבר"‪.‬‬ ‫דמעות חנקו את גרונו של בעלה והוא בקושי הצליח לעצור‬ ‫בעדן‪ .‬הוא הסב את מבטו‪ ,‬הפטיר בקושי‪ ,‬בקול רועד‪" ,‬את יכולה‬ ‫לשמור כסות אחת"‪ ,‬ועזב בדמעות‪ .‬היא פשטה את בגדיה לעיני‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 245‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  246‬חלק רביעי‬

‫כול‪ ,‬הותירה רק כותונת אחת לגופה ושמה פעמיה‪ ,‬גלוית ראש‬ ‫ויחפה‪ ,‬אל בית אביה‪ .‬מסביב ליוו אותה רבים בקינות ובקללות על‬ ‫אכזריות הגורל‪ ,‬אך היא צעדה זקופת קומה‪ ,‬בעין יבשה ובשתיקה‬ ‫אצילית‪.‬‬ ‫האב הישיש חשד מאז ומעולם בנישואי בתו ולא טיפח תקוות‬ ‫גדולות‪ .‬הוא חשב שברגע שהבעל יבוא על סיפוקו מאשתו פחותת‬ ‫המעמד הוא יגרש אותה מעל פניו‪ ,‬כדרכם של הגאים רמי המעלה‪.‬‬ ‫לכן שמר עמו את שמלתה הבלויה‪ ,‬שבלתה עוד ברבות השנים‪ ,‬חבויה‬ ‫בפינת הבית‪ .‬כששמע את השאון המתקרב — לא בתו‪ ,‬שנותרה שקטה‬ ‫כמקודם‪ ,‬הקימה אותו‪ ,‬אלא מלוויה — מיהר ורץ לעברה וכיסה את‬ ‫בתו העירומה למחצה בשמלתה הישנה‪ .‬היא נשארה עם אביה בביתה‬ ‫הישן כמה ימים‪ ,‬בשלוות נפש ובנועם מופתיים‪ ,‬ושום רמז לעצבות‬ ‫הנפש לא ניכר בה‪ ,‬שום זכר לגורל טוב יותר לא נראה על פניה‪,‬‬ ‫ממש כפי שבימי העושר המופלג שמרה תמיד על צניעות ועניות‬ ‫רוח‪.‬‬ ‫בחלוף כמה ימים כבר היה רוזן פאנאגו קרוב אל הארמון‪,‬‬ ‫והשמועה על הנישואים הקרבים פשטה לכל עבר‪ .‬הרוזן שלח את‬ ‫אחד מאנשיו לפניו‪ ,‬אל ָסלוצו‪ ,‬להודיע את מועד בואו המדויק‪ .‬יום‬ ‫לפני התאריך המיועד זימן אליו וולטריוס את גריזלדה‪ ,‬וזו מיהרה‬ ‫בדבקות לארמון‪ .‬כשהגיעה‪ ,‬פנה אליה ואמר‪" :‬מחר בערב ייערך‬ ‫בארמון משתה לרגל בואה של הנערה‪ .‬אני מעוניין לארח אותה‪,‬‬ ‫את מלוויה האדונים והגבירות‪ ,‬ואת האצילים שיצטרפו משורותינו‪,‬‬ ‫אירוח נפלא ביותר‪ ,‬ולשם כך יש לוודא שכולם יזכו לקבלת פנים‪,‬‬ ‫והמקום שיינתן להם ליד השולחן יהיה לפי כבודם ומעמדם‪ .‬אין‬ ‫בארמון מי שמסוגלת לעשות מלאכה זו כפי שצריך‪ .‬לכן‪ ,‬מאחר‬ ‫שאת מכירה את העדפותי טוב מכל אדם אחר‪ ,‬ועל אף שמלתך‬ ‫הבלויה — את תקבלי עלייך את המשימה לקדם את פני הבאים‬ ‫ולהושיבם במקומם"‪ .‬והיא ענתה‪" :‬אעשה זאת לא רק ברצון‪ ,‬אלא‬ ‫בשמחה‪ ,‬כמו כל דבר אחר שאחשוב שהוא משביע את רצונך‪ .‬כל‬ ‫עוד נשמה באפי לא אתעייף מלשרת אותך ולא אתמהמה במעשי"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 246‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪247  ,‬‬

‫מיד כשגמרה לדבר אחזה במטאטא ובמטלית והחלה לקרצף במרץ‬ ‫את הארמון‪ ,‬לערוך את השולחנות‪ ,‬לסדר את המיטות ולהאיץ בשאר‬ ‫המשרתות‪ ,‬כשפחה נאמנה‪.‬‬ ‫ביום המחרת‪ ,‬בשעה השלישית‪ ,‬הגיע הרוזן‪ .‬כולם התקבצו סביב‬ ‫לחזות ביופיה ובהליכותיה של הנערה ובאחיה הצעיר‪ .‬היו שאמרו‬ ‫שטוב עשה וולטריוס‪ ,‬שכן כלה זו הייתה עדינה ואצילה יותר‪,‬‬ ‫והוא זוכה כך גם בגיס נאה‪ .‬בהכנות הקדחתניות למשתה התרוצצה‬ ‫גריזלדה כה וכה במרץ ומילאה מיד כל משימה‪ .‬היא לא נחלה‬ ‫מפח נפש מההיפוך שחל במעמדה ולא התביישה בבגדיה הבלויים‪.‬‬ ‫בארשת שלווה קידמה את פני הנערה במפתן הארמון‪ ,‬קדה לפניה‬ ‫קידה כמשרתת‪ ,‬ובעיניים מושפלות אמרה בכבוד ובצנעה "ברוכה‬ ‫הבאה‪ ,‬גבירתי"‪ .‬לאחר מכן קיבלה את פניהם של שאר האורחים‬ ‫בפנים מאירות ובמילות ברכה אדיבות‪ .‬היא ערכה וסידרה את‬ ‫הארמון העצום בכישרון רב‪ ,‬וכל הקרואים‪ ,‬ובייחוד הזרים‪ ,‬התפלאו‬ ‫על הנימוסים המלכותיים והתבונה הרבה שהסתתרו מתחת לבגדים‬ ‫הבלויים‪ .‬היא‪ ,‬מצדה‪ ,‬לא יכלה להפסיק לשבח את הנערה ואת‬ ‫אחיה הקטן‪ ,‬והיללה פעם את מעלותיה של זו ופעם את מעלותיו‬ ‫של זה‪.‬‬ ‫ובדיוק כשכולם התכוננו להתיישב במקומותיהם ליד השולחן‪,‬‬ ‫פנה אליה וולטריוס ואמר בקול רם לאוזני כולם‪ ,‬כאילו מתבדח‪" :‬מה‬ ‫את חושבת‪ ,‬גריזלדה‪ ,‬על כלתי החדשה? האם היא יפה דיה בעינייך?‬ ‫חסודה דיה?" — "בהחלט"‪ ,‬השיבה‪" .‬לא יכולת למצוא נערה יפה‬ ‫וחסודה ממנה‪ .‬אתה בוודאי תדע חיים שלווים ומאושרים‪ ,‬ואני מקווה‬ ‫ומתפללת שכך יהיה‪ .‬רק דבר אחד אני מבקשת ממך‪ ,‬ומזהירה אותך‪,‬‬ ‫במחילה‪ :‬אל תנסה אותה באותן הקנטות שניסית בהן את אשתך‬ ‫האחרת‪ .‬היא צעירה יותר וגדלה בסביבה מעודנת יותר‪ ,‬ואני חוששת‬ ‫שלא תהיה לה היכולת לעמוד בהן"‪.‬‬ ‫כשאמרה זאת נפעם וולטריוס מדבקותה והרהר ברוחה האיתנה‬ ‫של האשה שבה פגע פגיעה חמורה כל כך‪ ,‬לעתים תכופות כל כך‪.‬‬ ‫הוא נמלא חמלה על גורלה האכזר‪ ,‬שנפל עליה שלא בצדק‪ ,‬ולא‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 247‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  248‬חלק רביעי‬

‫יכול היה לשאתו עוד‪ ,‬ועל כן פנה אליה ואמר‪" :‬גריזלדה היקרה‪,‬‬ ‫אני יודע היטב את מידת נאמנותך‪ ,‬התבוננתי בה מקרוב‪ .‬אני מאמין‬ ‫שאין עוד אדם מתחת השמים שקיבל הוכחות חותכות כאלה לאהבתה‬ ‫של רעיה"‪ .‬הוא חיבק בזרועותיו את אשתו היקרה‪ ,‬וזו לא ידעה את‬ ‫נפשה מהאושר שניחת עליה פתאום וחשה כאילו התעוררה מסיוט‪.‬‬ ‫"את אשתי‪ ,‬ולא אף אחת אחרת"‪ ,‬הוסיף‪" .‬לא הייתה ולא תהיה לי‬ ‫אחרת‪ .‬זו שאת סבורה שהיא כלתי — בתך היא‪ ,‬והילד שכולם חשבו‬ ‫שנראה שאבד לך בזה אחר זה — הנה‬ ‫ָ‬ ‫לגיסי לעתיד הוא בנך‪ .‬וכל מה‬ ‫את זוכה בו כעת בבת אחת‪ .‬שידעו כל מי שחשבו אחרת‪ :‬אני אמנם‬ ‫גחמן וחקרן‪ ,‬אך לא חסר לב‪ .‬ניסיתי את אשתי‪ ,‬ולא הענשתי אותה‪.‬‬ ‫החבאתי את ילדי‪ ,‬ולא הרגתי אותם"‪.‬‬ ‫למשמע הדברים כמעט התעלפה גריזלדה מרוב אושר‪ .‬שופעת‬ ‫אהבת ֵאם היא רצה לזרועות ילדיה‪ ,‬דמעות שמחה זולגות מעיניה‪,‬‬ ‫הרעיפה עליהם נשיקות והרטיבה אותם ביבבותיה המאופקות‪ .‬במהרה‬ ‫הקיפו אותה הגבירות המאושרות‪ ,‬השילו מעליה את בלוֹ ייה והלבישו‬ ‫אותה שוב בבגדים שנהגה ללבוש בארמון‪ .‬מכל עבר נשמעו צהלות‬ ‫שמחה וקריאות עידוד‪ .‬אותו יום נחגג בשפע דמעות ובאושר גדול‪,‬‬ ‫והיה עליז מיום הכלולות עצמו‪.‬‬ ‫בני הזוג חיו בהרמוניה ובשלווה עילאית עוד שנים רבות אחר‬ ‫כך‪ .‬וולטריוס הושיב בארמון את חתנו הישיש ונהג בו בכבוד הראוי;‬ ‫הוא נמנע מלעשות זאת קודם לכן מחשש שהישיש יתערב במבחנים‬ ‫שתכנן‪ .‬הוא חיתן את בתו בנישואים טובים ומכובדים‪ ,‬השאיר את‬ ‫בנו לצדו ומינה אותו ליורשו‪ ,‬ומת שבע רצון הן מנישואיו הן‬ ‫מצאצאיו‪.‬‬ ‫החלטתי לספר סיפור זה מחדש ובשפה אחרת‪ ,‬לא כדי לעודד את‬ ‫הרעיות בימינו לסגל לעצמן את סבלנותה של אותה רעיה — הדבר‬ ‫כמדומני כמעט בלתי אפשרי — אלא כדי לדרבן את הקוראים לסגל‬ ‫לעצמם לכל הפחות את רוחה האיתנה של אותה אשה‪ ,‬כדי שאת מה‬ ‫שהיא יכלה לשאת מיד בעלה יהיו הם מסוגלים לשאת מיד אלוהינו‪.‬‬ ‫כי גם אם "אין הוא מדיח לרע ואין הוא מפתה איש"‪ ,‬כפי שאומר‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 248‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪249  ,‬‬

‫יעקב השליח‪ 9,‬בכל זאת הוא מנסה אותנו ולעתים קרובות מניח לנו‬ ‫לסבול מכות קשות ללא הרף‪ ,‬לא כדי ללמוד את רוחנו — הוא יודע‬ ‫אותה עוד בטרם ניווצר — אלא כדי שחולשתנו תיחשף לעין כול‬ ‫בסימנים ברורים וגלויים‪ .‬יחידי סגולה איתנים ברוחם יהיו בעיני רק‬ ‫מי שיוכלו לשאת למען האל‪ ,‬בלי טרוניה‪ ,‬את מה שנשאה אותה‬ ‫אשה כפרית קטנה למען בעלה בן התמותה‪.‬‬

‫‪ .2‬לאותו נמען (ג'ובאני בוקאצ'ו)‪ ,‬כמה עניינים נלווים‬ ‫למכתב הקודם‪ ,‬וסתימת הגולל על כתיבת המכתבים‬ ‫(‪)Res seniles 17.4‬‬ ‫אהבתי אליך גרמה לי‪ ,‬זקן שכמותי‪ ,‬לכתוב את מה שגם בצעירותי‬ ‫סביר שלא הייתי כותב‪ .‬אם תוכן הסיפור הוא אמת או בדיון אינני‬ ‫יודע‪ ,‬שכן אין מדובר עוד בהיסטוריה אלא במעשיות בלבד‪ .‬אבל‬ ‫עשיתי זאת מסיבה אחת ויחידה‪ :‬כי הסיפורים הללו הם שלך‪ ,‬ואתה‬ ‫כתבת אותם‪ ,‬וכפי שהקדמתי לומר — לקראת הקשיים שצפיתי —‬ ‫שהאחריות לתוכן היא של המחבר לבדו‪ ,‬כלומר שלך‪ .‬אספר לך מה‬ ‫קרה לי בעקבות אותו סיפור‪ ,‬שאעדיף לקרוא לו מעשייה‪.‬‬ ‫ידיד שלנו מפדובה‪ ,‬אדם חריף שׂ כל עד מאוד וידען מופלג‪ ,‬קרא‬ ‫את הסיפור לראשונה‪ .‬עוד בטרם יגיע לאמצע המכתב‪ ,‬גבר עליו‬ ‫הבכי והוא נאלץ להפסיק את הקריאה‪ .‬לאחר זמן קצר‪ ,‬כשהתאושש‪,‬‬ ‫לקח את המכתב לידיו בשנית והמשיך לקרוא‪ .‬אולם אז שוב קטעה‬ ‫יבבה את הקריאה‪ ,‬כאילו קבעה לעצמה לשוב במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫הוא הודה שאינו יכול להמשיך ומסר את המכתב לאחר מן החבורה‪,‬‬ ‫אדם מלומד גם הוא‪ ,‬כדי שימשיך בקריאה במקומו‪ .‬אינני בטוח כיצד‬ ‫יפרשו אחרים את התקרית‪ ,‬אבל אני פירשתי אותה על צד החיוב‬

‫‪ 9‬‬

‫‪27/09/2023 10:16:32‬‬

‫הבשורה על פי יעקב יג‪.1 ,‬‬

‫‪.indd 249‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  250‬חלק רביעי‬

‫והבנתי שלאיש לב רך ורגיש במיוחד‪ .‬למען האמת‪ ,‬אינני מכיר‬ ‫אדם אנושי ממנו‪ .‬בעודו קורא ובוכה חליפות‪ ,‬נזכרתי במילותיו של‬ ‫הסטיריקן יובנאליס‪" :‬בתתו לבני אשת ‪ /‬את הדמעה‪ ,‬הטבע הצהיר‬ ‫כי עלינו השפיע ‪ /‬לב מחונן ועדין‪ :‬זה הפן הנשגב של נפשנו"‪10.‬‬ ‫אחרי זמן מה חבר אחר שלנו‪ ,‬מוורונה (כמו כל דבר אחר‪ ,‬גם‬ ‫חברים יש לנו במשותף)‪ ,‬שמע מה קרה לחברנו הראשון במהלך‬ ‫הקריאה וביקש אף הוא לקרוא את הסיפור‪ .‬נעניתי לבקשתו של אותו‬ ‫חבר מחונן‪ .‬הוא קרא את הסיפור כולו בבת אחת ובלי לעצור‪ .‬פניו‬ ‫לא קדרו וקולו לא נשבר במהלך הקריאה‪ .‬שום דמעה או יבבה לא‬ ‫חנקה את גרונו‪ .‬בתום הקריאה הוא הפטיר‪" :‬אין לי ספק שבנסיבות‬ ‫אחרות הנושא הנוגע ללב והסגנון ההולם‪ ,‬המביא לידי בכי‪ ,‬היו‬ ‫גורמים גם לי לבכות‪ .‬אינני אדם קשה לב‪ .‬אך האמנתי‪ ,‬ועודני‬ ‫מאמין‪ ,‬שהסיפור כולו מומצא‪ .‬אילו היה אמיתי — היכן תימצא אשה‪,‬‬ ‫רומאית או מכל מקום אחר‪ ,‬שתשתווה לאותה גריזלדה? היכן‪ ,‬אני‬ ‫תוהה‪ ,‬תימצא כזו אהבת רעיה‪ ,‬כזו נאמנות עילאית‪ ,‬כאלו אורך רוח‬ ‫ועמידה איתנה חסרות תקדים?" לא עניתי דבר בו בזמן‪ ,‬כדי שלא‬ ‫להפוך את המפגש החברי העולץ והנעים לוויכוח מר‪ .‬אבל התשובה‬ ‫פשוטה‪ :‬יש הסבורים שכל מה שקשה להם הוא בלתי אפשרי לכולם‪,‬‬ ‫והם שופטים הכול לפי אמת המידה שהם מציבים — כדי לשים‬ ‫עצמם ראשונים בכול‪ .‬לעומתם היו רבים‪ ,‬ואולי עדיין יש מהם‪ ,‬שמה‬ ‫שנראה בלתי אפשרי להמון — להם הוא פשוט‪ .‬מי יחשוב‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שהסיפורים המהלכים בקרב בני עמנו על קורטיוס או מוקיוס או‬ ‫הדצ'יי הם בדיוניים‪ 11,‬או אלו המהלכים בקרב עמים זרים‪ ,‬על אודות‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬טו‪.132-131 ,‬‬ ‫מרקוס קורטיוס (‪ ,(Marcus Curtius‬גיבור מיתי מהמאה הרביעית לפנה"ס‪,‬‬ ‫שלפי המסורת הקריב עצמו למען רומא בקופצו רכוב על סוסו אל תוך‬ ‫בור שנפער בפורום בעיר‪ .‬לאחר שקפץ הבור נסתם (ראו גם חלק ראשון‪,‬‬ ‫הערה ‪ 106‬לעיל); גאיוס מוקיוס סקאבולה (‪,)Gaius Mucius Scaevola‬‬ ‫גיבור רומי מיתי למחצה וסמל נוסף לנכונות להקרבה עצמית למען העיר‪.‬‬ ‫בן המאה השישית לפנה"ס; הדצ'יי‪ ,‬שושלת רומית פלבאית שבניה נודעו‬

‫‪.indb 250‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪251  ,‬‬

‫פילאיני‪ 12,‬או מכיוון שבנשים עסקינן — אלו‬ ‫קוֹ דרוֹ ס ועל האחים ָ‬ ‫‪13‬‬ ‫על פורקיה‪ ,‬היפסיקרטיאה‪ ,‬או אלקסטיס ואחרות כמותן? ואמנם‬ ‫ולמה לא יבוז מי‬ ‫הסיפורים אמיתיים‪ .‬אינני יודע מה לא יוכל לשאת ְ‬ ‫שמוכן לוותר על חייו למען אחר‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬למדתי זה עתה שהמכתב הזה ששלחתי אליך‪ ,‬לצד מכתב‬ ‫ארוך נוסף‪ ,‬מעולם לא הגיע ליעדו‪ .‬מה אוכל לעשות? אדם צריך‬ ‫להיות חזק‪ .‬אפשר להתרגז‪ ,‬אבל לא להפוך לתאב נקם‪ .‬לאחרונה‬ ‫צץ ברחבי גאליה קיסאלפינה‪ 14‬זן חדש ובלתי נסבל של אנשים‪,‬‬ ‫שומרי הגבול — או נכון יותר לקרוא להם ַמ ַּכת שליחים — הפותחים‬ ‫את המכתבים ובוחנים אותם בקפידה‪ .‬אולי ניתן למחול להם‪ ,‬כי‬ ‫הם רק ממלאים את הוראות אדוניהם‪ ,‬המלאים רגשות אשם לנוכח‬ ‫חייהם עתירי הגאווה והחשש וחושבים שכל מה שנכתב — עליהם‬ ‫נכתב‪ ,‬ונגדם‪ ,‬ולכן הם רוצים לדעת הכול‪ .‬בלתי נסלחת היא העובדה‬ ‫שאם הם מוצאים במכתב משהו שמחניף לאוזני החמור שלהם‪ ,‬הם‬ ‫מקדישים את זמנם להעתקת המכתב ומעכבים לשם כך את השליחים‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬בתאווה הולכת וגוברת‪ ,‬וכדי לחסוך מאצבעותיהם את‬ ‫העבודה‪ ,‬הם פשוט מורים לשליחים לעזוב ללא המכתב‪ .‬והנתעב‬

‫‪ 12‬‬

‫‪ 13‬‬

‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫בנאמנותם הטוטאלית לעיר‪.‬‬ ‫קודרוס‪ ,‬אחרון המלכים המיתיים למחצה של אתונה‪ ,‬מלך במחצית‬ ‫הראשונה של המאה האחת־עשרה לפנה"ס‪ .‬סמל להקרבה עצמית; האחים‬ ‫פילאיני‪ ,‬צמד אחים מקרתגו שבצפון אפריקה‪ ,‬שהקריבו עצמם למען‬ ‫ארצם‪.‬‬ ‫פורקיה (‪ 70 ,Porcia‬לפנה"ס לערך‪ 43-‬לפנה"ס)‪ ,‬בתו של קאטו הצעיר‬ ‫ואשתו של ברוטוס‪ .‬התאבדה לאחר שברוטוס בעלה רצח את יוליוס קיסר‬ ‫וברח לאתונה; היפסיקרטיאה (המאה ראשונה לפנה"ס)‪ ,‬מלכת פונטוס‬ ‫ואשת הקיסר מיתרידטס השישי‪ .‬דבקה בבעלה בכל תהפוכות הגורל‬ ‫שבאו עליו; אלקסטיס‪ ,‬דמות מיתולוגית וגיבורת הטרגדיה של אוריפידס‬ ‫בשם זה‪ .‬התנדבה למות במקום בעלה‪.‬‬ ‫פטררקה נוקב בשם הרומי העתיק לציון אזור מושבו באותה עת בקרבת‬ ‫העיר פדובה‪ ,‬לא רחוק מוונציה‪.‬‬

‫‪.indb 251‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  252‬חלק רביעי‬

‫ביותר הוא שאלה שנוהגים כך אינם מבינים דבר ממה שהם קוראים‪.‬‬ ‫למה הם דומים? לאלו שהחך שלהם אינו יודע שובע והמעיים שלהם‬ ‫אטיים‪ ,‬והם מזמנים לעצמם בעיקר כאבי בטן קשים במיוחד‪ .‬אין מי‬ ‫שההפקרות הזאת מגעילה אותו יותר משהיא מגעילה אותי; אין מי‬ ‫שהסבלנות שלו קצרה משלי‪ ,‬ועל כן לעתים קרובות נמנעתי מכתיבה‬ ‫בגלל העניין הזה והצטערתי על דברים שכתבתי‪ .‬אין מה לעשות‬ ‫נגד שודדי המכתבים הללו ואין כל אפשרות לנקום באופן כלשהו‪,‬‬ ‫עכשיו שהתוהו שולט סביב והחופש של מדינתנו אבד לה‪ .‬מובן‬ ‫שלטרדה הזו נוסף גילי המתקדם והלאות מהכול כמעט‪ ,‬ולכן לא‬ ‫זו בלבד שמיציתי את הכתיבה‪ ,‬אלא מאסתי בה‪ .‬כל זה מוביל אותי‬ ‫לומר לך‪ ,‬חבר יקר‪ ,‬ולכל השאר שנהגתי לכתוב להם‪ ,‬שלום אחרון‪,‬‬ ‫לפחות בכל הנוגע לסגנון האפיסטולרי שלי‪ .‬הגיעה העת ששרבוטים‬ ‫קלילים לא ימנעו ממני עוד להקדיש את זמני ללימוד ראוי יותר‪,‬‬ ‫כפי שקרה לעתים קרובות‪ ,‬וכתבי לא ייפלו עוד לידיהם המטופשות‬ ‫של בני הבליעל הללו‪ ,‬ולפחות מפני העוולות שלהם אהיה מוגן‪ .‬אם‬ ‫אצטרך אי פעם לכתוב לך או לאחרים‪ ,‬אכתוב רק כדי להיות מובן‪,‬‬ ‫לא כדי לענג‪.‬‬ ‫זכור לי שבמכתב קודם בסדרה הבטחתי שבגלל המחסור בזמן‪,‬‬ ‫שהולך ואוזל‪ ,‬אהיה מעתה תמציתי יותר במכתבי‪ .‬אבל לא רציתי‬ ‫למלא את הבטחתי‪ .‬וכפי שנוכחתי לדעת‪ ,‬קל הרבה יותר לשתוק עם‬ ‫חברים מלקצר בדברים‪ .‬כה חזקה התשוקה לשיחה‪ ,‬מרגע שפתחנו‬ ‫בה‪ ,‬שקל היה יותר לא לפתוח בה כלל מלקטוע אותה במהלכה‪.‬‬ ‫אך אכן הבטחתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬האם הבטחה אינה ממומשת כאשר אדם‬ ‫מקיים יותר משהבטיח? כשהבטחתי‪ ,‬סבורני ששכחתי את מילותיהם‬ ‫המפורסמות של קאטו וקיקרו‪ ,‬שהזקנה היא מטבעה פטפטנית‪ .‬היו‬ ‫שלום‪ ,‬חברי היקרים‪ ,‬היו שלום‪ ,‬מכתבי‪.‬‬ ‫[בין הגבעות האאוגניות‪ 8 ,‬ביוני ‪]1373‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 252‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪253  ,‬‬

‫‪ .3‬אל הדורות הבאים‪ ,‬דין וחשבון על רקעו‪ ,‬על אורחותיו‬ ‫ועל התפתחותם של אופיו ולימודיו (‪)Posteritati‬‬ ‫פרנצ'סקו פטררקה אל הדורות הבאים‪ ,‬ברכות‪ .‬ייתכן ששמעתם משהו‬ ‫עלי‪ ,‬אם כי אני בספק אם ֵשם פעוט וזניח כשלי יהדהד במרחבי‬ ‫המקום או הזמן‪ .‬ואולי תרצו לדעת איזה מין אדם הייתי‪ ,‬או מה היו‬ ‫פירות עמלי‪ ,‬בייחוד יצירותי שתהילתן הגיעה אליכם או שמעתם את‬ ‫שמותיהן‪ .‬באשר לנקודה הראשונה יהיו הדעות חלוקות‪ .‬שהרי כולם‬ ‫כמעט מדברים לפי ראות עיניהם ולא כפי שמחייבת האמת‪ ,‬ואין‬ ‫אמות מידה ברורות לשבח או לקלס‪.‬‬ ‫הייתי אחד העם‪ ,‬אדם קטן בן תמותה‪ ,‬מוצאי לא רם מדי ולא נחות‬ ‫מדי‪ ,‬אך משפחתי משפחה עתיקה‪ ,‬כפי שאומר על עצמו אוגוסטוס‬ ‫קיסר‪ .‬מטבעי הייתי בעל מזג לא שפל ולא נטול בושה‪ ,‬אם הרגלים‬ ‫שקניתי מאחרים לא השחיתו אותו‪ .‬שנות ההתבגרות הסיטו אותי‪,‬‬ ‫הנעורים סחפו אותי‪ ,‬אך הזקנה החזירה אותי לדרך הישר ולימדה‬ ‫אותי על בשרי את האמת שקראתי זמן רב קודם לכן‪ :‬הנעורים והעונג‬ ‫ריקים מתוכן; או נכון יותר‪ ,‬בורא העידנים והזמנים הוא שהחזיר‬ ‫אותי לדרך הישר‪ .‬לעתים הוא מניח לבני תמותה אומללים‪ ,‬נפוחים‬ ‫מגאווה ריקה‪ ,‬לסטות מדרכם‪ ,‬כדי שבהכירם את חטאם — מאוחר‬ ‫ככל שיהיה — הם ילמדו להכיר את עצמם‪.‬‬ ‫בנעורי לא ניחנתי בגוף חסון‪ ,‬אך הוא היה גמיש למדי‪ .‬לא אתפאר‬ ‫בחזות נאה במיוחד‪ ,‬אם כי בשנות בחרותי נטיתי למצוא חן‪ .‬מראי‬ ‫היה מלא חיוניות‪ ,‬גון עורי חיוור עד כהה ועיני יוקדות‪ .‬בורכתי‬ ‫בראייה מושלמת לזמן רב‪ ,‬אולם לאחר שנתי השישים היא נטשה‬ ‫אותי פתאום ולמגינת לבי נאלצתי להיעזר במשקפיים‪ .‬לאחרונה‬ ‫פלשה הזקנה לגופי‪ ,‬שהיה בריא וחזק לאורך השנים‪ ,‬וכיתרה אותי‬ ‫במגוון המחלות הרגיל‪.‬‬ ‫נולדתי בגלות בעיר ָא ֵרצוֹ בשנת ‪ 1304‬לעידננו‪ ,‬שהחל בלידת‬ ‫המשיח‪ ,‬בשחרו של יום שני בשבוע‪ ,‬בחודש יולי‪ .‬הורי היו מכובדים‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 253‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  254‬חלק רביעי‬

‫בני פירנצה‪ ,‬דלי אמצעים ולמען האמת על סף עוני‪ ,‬שגורשו‬ ‫ממולדתם‪ .‬מאז ומעולם סלדתי מעושר חומרי‪ ,‬לא משום שאינני‬ ‫חפץ בו‪ ,‬אלא מפני שאני שונא את הטרדות והקושי הנלווים אליו‬ ‫באופן בלתי נמנע — ולא שהשתתפות בסעודת פאר תובעת מאמץ‬ ‫מיוחד! העדפתי תמיד ארוחות צנועות ופשוטות‪ ,‬שאפשרו לי לחיות‬ ‫אפיקיוס וכל ממשיכי דרכו‪ ,‬על ארוחותיהם‬ ‫חיים מאושרים מאלו של ּ‬ ‫הדשנות‪ 15.‬מן האירועים הקרויים נשפים סלדתי תמיד‪ ,‬שכן מדובר‬ ‫בהילולות החורגות מגבולות ההגינות והטעם הטוב‪ .‬להזמין אנשים‬ ‫לאירועים מעין אלה היה בעיני מטרד סר טעם‪ ,‬ולא פחות מכך —‬ ‫להיות מוזמן אליהם‪ .‬אולם לסעוד עם חברים היה לי עונג כה גדול‪,‬‬ ‫שלא היה בעיני דבר משמח יותר מביקור פתע של חבר‪ .‬מעולם לא‬ ‫סעדתי בגפי מרצון‪.‬‬ ‫דבר לא עורר בי סלידה רבה יותר מראוותנות‪ ,‬שהיא לא רק‬ ‫מידה רעה כשלעצמה‪ ,‬הנוגדת את הענווה‪ ,‬אלא היא גם מסוכנת‬ ‫ומערערת את שלוות הנפש‪ .‬בצעירותי נאבקתי בתשוקה עזה אך‬ ‫ייחודית ונאצלת‪ ,‬שוודאי הייתה מוסיפה להטרידני אלמלא כיבה מוות‬ ‫מוקדם אך מועיל את הלהבה שכבר החלה לדעוך‪ .‬הלוואי שיכולתי‬ ‫לומר שהשתחררתי לגמרי מן התאווה; זה יהיה שקר‪ .‬אומר בלב שלם‬ ‫רק זאת‪ :‬אף על פי שנסחפתי בעברי בלהט הנעורים ובמזגי החם‪,‬‬ ‫תמיד קיללתי בלבי תשוקה נקלית זו‪ .‬וכשקרבתי לשנתי הארבעים‪,‬‬ ‫כשעוד הייתי בשיא אוני וכוחי‪ ,‬לא זו בלבד שנגמלתי כליל מאותו‬ ‫מעשה בזוי‪ ,‬אלא גם הסרתי מעלי כל זיכרון שלו‪ ,‬עד שנדמה כאילו‬ ‫מעולם לא הבטתי באשה‪ .‬אני מחשיב זאת אחת מהגדולות במתנות‬ ‫שקיבלתי ומודה לאל ששחרר אותי‪ ,‬כשעוד כוחי במותני‪ ,‬מעבדות‬ ‫כה שפלה ונתעבת‪.‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫מרקוס גאביוס אפיקיוס (‪ ,Marcus Gavius Apicius‬מת בשנת ‪ 37‬לספירה‬ ‫בקירוב)‪ ,‬קרובו של הקיסר טיבריוס‪ ,‬נודע בתאוות המזון שלו‪ .‬אנקדוטות‬ ‫רבות הנוגעות לתאוותו זו מובאות במקורות שונים‪ ,‬בהם כתבי סנקה‬ ‫ופליניוס‪ .‬בין היתר יוחס לו ספר הבישול הרומי אפיקיוס‪.‬‬

‫‪.indb 254‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪255  ,‬‬

‫אך אעבור לעניינים אחרים‪ .‬זיהיתי גאווה אצל אחרים‪ ,‬לא אצלי‪.‬‬ ‫ועד כמה שהייתי חסר חשיבות‪ ,‬תמיד החשבתי את עצמי לעוד פחות‬ ‫מכך‪ .‬זעמי הזיק לי לעתים קרובות‪ ,‬אולם מעולם לא הזיק לזולת‪.‬‬ ‫אתרברב ללא חשש‪ ,‬כי אני יודע שאני דובר אמת‪ ,‬ואומר שהייתי‬ ‫נוח לכעוס אך מעולם לא נוטר טינה‪ ,‬וער תמיד למעשי נדיבות‪.‬‬ ‫מאז ומעולם טיפחתי בהתלהבות ובנאמנות חברויות נאצלות‪ .‬אך זהו‬ ‫מחירה של הזקנה‪ :‬להתאבל לעתים תכופות על מותם של היקרים‬ ‫לך‪ .‬הייתי בר מזל עד קנאה בקשרי עם מלכים ונסיכים‪ ,‬וביחסי‬ ‫החברות שלי עם רמי המעלה‪ .‬גדולי השליטים בימינו אהבו אותי‬ ‫וחיזרו אחריי‪ .‬מדוע — אינני יודע; אולי הם יודעים‪ .‬עם כמה מהם‪,‬‬ ‫כשהתרועעתי אתם נדמה היה שהם אורחי‪ ,‬ולא להפך‪ .‬רום מעמדם‬ ‫השפיע עלי יתרונות רבים‪ ,‬בלי חסרונות בצדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מרבים‬ ‫מהם‪ ,‬שאהבתי אהבה לא מבוטלת — ברחתי‪ .‬כה עמוק נטועה בי‬ ‫אהבת החירות‪ ,‬שנמנעתי בדבקות מחברתו של כל אדם שעצם שמו‬ ‫לא התיישב עמה‪.‬‬ ‫השכל שלי‪ ,‬יותר משהיה חד — היה מאוזן‪ ,‬והתאים לכל סוג של‬ ‫לימוד טוב ומועיל‪ ,‬אך נטה במיוחד לפילוסופיה של המוסר ולשירה‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬כאשר התחלתי למצוא עונג בכתבי הקודש‪ ,‬נטשתי את‬ ‫השירה וגיליתי את המתיקות החבויה במה שפעם בזתי לו‪ .‬כעת אני‬ ‫מגביל את השירה לקישוט בלבד‪ .‬שקעתי כמעט לחלוטין בלימוד‬ ‫העת העתיקה‪ ,‬בין היתר מכיוון שהעידן שאני חי בו תמיד עורר בי‬ ‫שאט נפש‪ .‬סלידתי ממנו גדולה כל כך‪ ,‬עד שלולא אהבתי לקרובי‬ ‫עמדה מנגד‪ ,‬הייתי מעדיף להיוולד בכל עידן אחר ולשכוח את‬ ‫ימינו אלה‪ .‬ברוחי נדדתי תמיד לזמנים אחרים‪ .‬לכן נמשכתי אל‬ ‫ההיסטוריונים‪ ,‬אף שנפגעתי לא פעם מחילוקי הדעות ביניהם‪ .‬כאשר‬ ‫התעורר ספק הלכתי בעקבות הגרסה שנראתה לי מהימנה יותר‪ ,‬או‬ ‫אחר סמכותו של המחבר‪ .‬סגנוני‪ ,‬יש שיטענו‪ ,‬היה בהיר ועז‪ ,‬אך לי‬ ‫הוא נראה רפה ומעורפל‪ .‬בשיחות חולין עם חברים וקרובים לא היה‬ ‫לי כל צורך בצחות הלשון‪ ,‬ואני תמה על שאוגוסטוס קיסר טרח כל‬ ‫כך בעניין זה‪ .‬אולם כאשר הנושא עצמו או המקום או המאזין דרשו‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 255‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  256‬חלק רביעי‬

‫זאת‪ ,‬נהגתי להתאמץ מעט; באיזו מידה של הצלחה — אינני יודע‪.‬‬ ‫אתן לאלו שבמחיצתם דיברתי לשפוט‪ .‬כל עוד חייתי נכון‪ ,‬לא חשוב‬ ‫לי כיצד דיברתי‪ .‬לשאוף למוניטין רק על יפי הלשון משמעו לתור‬ ‫אחר תהילה ריקה‪.‬‬ ‫המזל או רצוני שלי חילקו את זמני עד כה כך‪ :‬את שנתי הראשונה‬ ‫בארצו‪ ,‬במקום שהטבע הביא אותי לאוויר העולם‪ .‬את‬ ‫עשיתי בחלקה ֵ‬ ‫שש השנים שלאחר מכן‪ ,‬אחרי שאמי נקראה לשוב מגלותה‪ ,‬עשיתי‬ ‫בבית הכפר של אבי באינצ'יסה‪ ,‬כ־‪ 23‬קילומטרים מדרום לפירנצה‪.‬‬ ‫את השנה השמינית עשיתי בפיזה‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬מהשנה התשיעית‬ ‫ואילך‪ ,‬הייתי בגאליה טרנסאלפינה‪ ,‬על הגדה השמאלית של נהר‬ ‫הרון‪ ,‬בעיר הנקראת אביניון‪ .‬בעיר זו מחזיק האפיפיור זה זמן רב‬ ‫את כנסייתו של ישוע בגלות מבישה‪ .‬אמנם לפני שנים מספר נדמה‬ ‫היה שאוּ רבאנוס החמישי החזיר אותה למקום מושבה הראוי‪ ,‬אולם‬ ‫ברור שניסיון זה לא צלח‪ .‬ומה שחורה לי ביותר הוא שהניסיון שלו‬ ‫כשל עוד בהיותו בחיים‪ ,‬כאילו התחרט על מפעלו הראוי‪ .‬אילו חי‬ ‫עוד זמן קצר‪ ,‬ודאי היה יודע מה חשבתי על נסיגתו‪ .‬קולמוסי כבר‬ ‫היה בידי‪ ,‬אולם אז עזב במפתיע את עולמנו ואת כוונתו הנעלה‪.‬‬ ‫אומלל! כמה מאושר יכול היה להיות לוּ עבר מן העולם לפני מזבחו‬ ‫של פטרוס ובביתו שלו! לו נותרו יורשיו במקום מושבו הראוי של‬ ‫הכס הקדוש — הישג נאה זה היה רשום על שמו‪ .‬ולו נטשו אחרי‬ ‫לכתו — נוכח חטאם הייתה סגולתו מזדהרת ביתר שאת‪ .‬אך תלונה‬ ‫זו כבר ארוכה מדי ולא כאן מקומה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬אם כן‪ ,‬על גדת הנהר סחוף הרוחות הזה עברו עלי שנות‬ ‫ילדותי‪ ,‬בחסות הורי‪ ,‬ואחר כך שנות התבגרותי — בחסות הבלי‪,‬‬ ‫אם כי לא בלי היעדרויות ארוכות‪ :‬בכל אותה תקופה ביליתי ארבע‬ ‫רפנְ ְט ָרה‪ ,‬מעט מזרחית לאביניון‪ .‬באותן‬ ‫שנים תמימות בעיר הקטנה ַק ּ ֶ‬ ‫שתי ערים למדתי את מנת הדקדוק‪ ,‬הלוגיקה והרטוריקה שגילי היה‬ ‫מסוגל לספוג‪ ,‬או נכון יותר לומר — הנלמדת בדרך כלל בבית הספר‪.‬‬ ‫ואתה‪ ,‬קורא יקר‪ ,‬יודע בכמה מעט מדובר‪ .‬אחר כך שמתי פעמי‬ ‫נפלייה‪ ,‬ללימודי משפטים‪ ,‬ונשארתי בעיר ארבע שנים‪ .‬משם‬ ‫למוֹ ּ‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 256‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪257  ,‬‬

‫עברתי לבולוניה‪ ,‬ובה הייתי שלוש שנים‪ ,‬ושמעתי הרצאות על תחום‬ ‫הדעת הקרוי משפט אזרחי‪ .‬רבים צפו לי עתיד מבטיח בתחום‪ ,‬לוּ‬ ‫בחרתי להקדיש עצמי לנושא‪ .‬אבל עם נטישתם של הורי נטשתי את‬ ‫המקצוע לחלוטין‪ 16.‬אין הכוונה שלא הערכתי את סמכותו של החוק‪,‬‬ ‫שהיא ללא ספק גדולה ומלאה עתיקוּ ת רומית שאני מעריץ‪ ,‬אלא‬ ‫שהמקצוע עצמו הושחת לגמרי ברשעותם של העוסקים בו‪ .‬סלדתי‬ ‫מהמחשבה להתמחות במשהו שלא רציתי לעשות בו שימוש לא הגון‬ ‫— ויהיה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בו בהגינות‪ .‬ולו רציתי בכך‪,‬‬ ‫היו חושבים את כוונותי הטובות לחוסר ניסיון‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בן ‪ 22‬שבתי הביתה‪ .‬אני קורא בית לאותו מקום גלות‪,‬‬ ‫אביניון‪ ,‬שבו חייתי מאז ילדותי המאוחרת‪ .‬ההרגל הוא כטבע שני‪.‬‬ ‫באותה עת כבר התחלתי לצבור מוניטין בעיר‪ ,‬ואישים דגולים ביקשו‬ ‫את חברתי‪ .‬מדוע בדיוק — אני מודה שאינני יודע‪ ,‬ומתפלא על כך‪,‬‬ ‫אם כי באותה עת לא התפלאתי‪ .‬בגילי הצעיר חשבתי עצמי ראוי‬ ‫לכל כבוד שהוא‪ .‬הייתי חביב במיוחד על משפחת קוֹ לוֹ נָ ה הנודעת‬ ‫והנדיבה‪ ,‬שבאותה עת נהגה לפקוד את הקוריה האפיפיורית‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר להעניק לה מזוהרה‪ .‬הם זימנו אותי אליהם והרעיפו עלי כבוד‬ ‫רב‪ ,‬דבר שאז בוודאי לא הייתי ראוי לו‪ ,‬יהיו אשר יהיו הדברים עתה‪.‬‬ ‫במיוחד חיפש את קרבתי ג'אקומו קולונה‪ ,‬בישוף לוֹ ְמ ֵּבז באותה עת‪,‬‬ ‫אדם דגול שאין כדוגמתו‪ ,‬ששווה לו אינני יודע אם אי פעם פגשתי‬ ‫לגסקוֹ ניה‪ ,‬ושם ביליתי קיץ שמימי‬ ‫או אפגוש‪ .‬הוא לקח אותי עמו ַ‬ ‫למרגלות הפירנאים‪ .‬פטרוני ופמלייתו היו נדיבים כל כך‪ ,‬שאיני יכול‬ ‫להיזכר באותה תקופה מבלי להיאנח‪ .‬כששבנו משם‪ ,‬פרשׂ עלי את‬ ‫חסותו שנים ארוכות אחיו‪ ,‬הקרדינל ג'ובאני קולונה‪ ,‬ועמו הייתי לא‬ ‫כמו עם אדון אלא כמו עם אב‪ ,‬או נכון יותר לומר — כמו עם אח‬ ‫אוהב במיוחד‪ ,‬או אפילו עמי עצמי בתוך ביתי‪.‬‬ ‫באותה עת הוביל אותי דחף נערי לצאת למסע ברחבי צרפת‬ ‫וגרמניה‪ .‬ואמנם מצאתי סיבות שונות ומשונות לשכנע את פטרוני‬ ‫‪ 16‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫נטישת ההורים‪ ,‬כלומר מותם‪.‬‬

‫‪.indb 257‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  258‬חלק רביעי‬

‫בנחיצות המסע‪ ,‬אולם הסיבה האמיתית הייתה תאוותי לראות וללמוד‬ ‫כמה שיותר‪ .‬באותו מסע ראיתי את פריז לראשונה והתענגתי על‬ ‫האפשרות לחקור מה אמיתי ומה מדומיין בסיפורים על אותה עיר‪.‬‬ ‫בשובי יצאתי לרומא‪ ,‬שחפצתי מאוד לראות עוד מימי ילדותי‪ .‬שם‬ ‫אירח אותי סטפנו קולונה‪ ,‬ראש המשפחה גדול הנפש‪ ,‬אדם השווה‬ ‫בערכו לכל אחד מגיבורינו העתיקים‪ .‬הוא קיבל אותי בנדיבות רבה‬ ‫כל כך עד שלא ניתן היה להבדיל ביני לבין ילדיו‪ .‬האהבה והחיבה‬ ‫שרחש כלפי אותו אדם גדול נותרה איתנה עד יומו האחרון‪ ,‬והיא‬ ‫לקצי‪.‬‬ ‫חיה עמי גם עתה ולא תחדל להתקיים‪ ,‬אלא כשאגיע ִ‬ ‫כששבתי מרומא‪ ,‬השנאה שנטע בי הטבע לערים באשר הן‬ ‫והבחילה שהן עוררו בי — ובמיוחד העיר הדוחה מכולן‪ — 17‬הובילו‬ ‫אותי לחפש לי מקום מפלט‪ .‬כך גיליתי עמק קטן‪ ,‬מבודד ומלבב‪,‬‬ ‫המרוחק כ־‪ 25‬קילומטרים מאביניון‪ ,‬ושמו ווקלוּ ז‪ .‬שם נובע מלך‬ ‫הנהרות‪ ,‬הסוֹ ְרג‪ .‬נכבשתי כולי ביפי המקום והחלטתי להעביר לשם‬ ‫את עצמי ואת ספרי‪ ,‬בדיוק כאשר מלאה שנתי ה־‪ .34‬הסיפור יתארך‬ ‫יתר על המידה אם אתאר את כל מה שעשיתי במקום ההוא שנים‬ ‫רבות כל כך‪ .‬אם לקצר‪ ,‬כמעט כל העבודות שיצאו תחת קולמוסי‬ ‫הושלמו‪ ,‬החלו‪ ,‬או נֶ הגו שם‪ .‬הן היו כה רבות שגם כעת‪ ,‬בגילי‬ ‫המתקדם‪ ,‬הן עוד מכבידות עלי ומעייפות אותי‪ .‬מאחר שרוחי‪ ,‬כמו‬ ‫גופי‪ ,‬נטתה לגמישות יותר מלחוזק‪ ,‬קל היה לי הרבה יותר לתכנן‬ ‫תוכניות מלהביאן לידי גמר‪ ,‬ועבודות רבות נאלצתי להניח בצד בלתי‬ ‫גמורות‪.‬‬ ‫מראהו של המקום לבדו עודד אותי לכתוב על עניינים פסטורליים‪,‬‬ ‫וכך חיברתי את שירי רועים שלי ואת על החיים המבודדים בשני‬ ‫ספרים‪ ,‬והקדשתי אותם לפיליפה שלי‪ ,‬אדם דגול תמיד אולם אז‬ ‫הבישוף הצנוע של קוויילון והיום קרדינל‪ ,‬בישוף סבינה‪ .‬הוא השריד‬ ‫האחרון מכל חברי הוותיקים‪ .‬מאז ומעולם הוא אהב והוקיר אותי‪ ,‬לא‬ ‫כבישוף‪ ,‬כפי שאמברוזיוס הוקיר את אוגוסטינוס‪ ,‬אלא כאח‪ .‬בשעה‬ ‫‪ 17‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫הכוונה לאביניון‪.‬‬

‫‪.indb 258‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪259  ,‬‬

‫ששוטטתי בהרים ביום שישי הטוב אחד‪ ,‬עלה בראשי הרעיון לכתוב‬ ‫סקיפיו אפריקנוס המבוגר‪ ,‬ששמו‬ ‫ּ‬ ‫יצירה שירית במשקל ההירואי על‬ ‫היה יקר לי ביותר עוד משנות ילדותי הראשונות‪ .‬התחלתי לכתוב את‬ ‫היצירה בהתלהבות עצומה‪ ,‬אולם זמן קצר אחר כך הסיחו את דעתי‬ ‫עניינים אחרים‪ ,‬והותרתי אותה בצד‪ .‬קראתי לה אפריקה על שום‬ ‫הנושא שלה‪ ,‬ובשל מזל מסוים — שלה או שלי — התחבבה יצירה‬ ‫זו על רבים אפילו מבלי שראוה‪.‬‬ ‫בזמן שהותי במקום הגיעו אלי ממש באותו יום — מי היה‬ ‫מנשיאה‬ ‫ּ‬ ‫מאמין! — שני מכתבים‪ ,‬האחד מהסנאט של רומא והשני‬ ‫של אוניברסיטת פריז‪ ,‬ושניהם הזמינו אותי‪ ,‬זה לרומא וזה לפריז‪,‬‬ ‫לקבל את זר הדפנה למשוררים‪ .‬בגאוות הבוסר שלי חשבתי עצמי‬ ‫ראוי לכל מה שאישים גדולים שכאלה החליטו‪ .‬וכך‪ ,‬בנותני משקל‬ ‫רב יותר לעדותם מאשר לערכי באותה עת‪ ,‬התלבטתי זמן מה איזו‬ ‫מההצעות לקבל‪ .‬פניתי במכתב לקרדינל ג'ובאני קולונה הנזכר לעיל‬ ‫כדי לשמוע את עצתו‪ .‬הוא שכן קרוב מאוד‪ ,‬ועל כן אף שכתבתי לו‬ ‫מאוחר באותו יום‪ ,‬קיבלתי את תשובתו כבר ביום המחרת לפני השעה‬ ‫השלישית‪ 18.‬בעצתו החלטתי שסמכותה של רומא קודמת לזו של כל‬ ‫עיר אחרת‪ .‬המכתב בן שני החלקים שכתבתי לו‪ ,‬ובו אני מקבל את‬ ‫עצתו‪ ,‬נשמר עד היום‪ .‬וכך יצאתי לדרכי‪ .‬והגם שכדרכם של צעירים‬ ‫הייתי שופט נדיב ביותר של איכויותי‪ ,‬בכל זאת התביישתי ללכת‬ ‫בעקבות דעתי על עצמי או דעתם של אלו שהזמינו אותי (אם כי הם‬ ‫ללא ספק לא היו עושים זאת אלמלא מצאוני ראוי לכבוד המוצע)‪.‬‬ ‫לכן החלטתי לשים פעמי ראשית כול לנאפולי‪ ,‬לחצרו של המלך‬ ‫והפילוסוף הדגול רוברט‪ ,‬שהיה ידוע בלמדנותו לא פחות מאשר‬ ‫בשלטונו‪ .‬הוא המלך היחיד בדורנו שהיה בה בעת ידידה של התבונה‬ ‫וידידה של המידה הטובה‪ ,‬וביקשתי שישמיע ברבים את דעתו עלי‪.‬‬ ‫אני עדיין מתפלא‪ ,‬ומאמין שגם אתה‪ ,‬הקורא‪ ,‬היית מתפלא לו ידעת‬ ‫כיצד הוא קיבל את פני‪ .‬כאשר שמע מה הסיבה לבואי‪ ,‬הוא לא‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫כלומר אמצע הבוקר‪.‬‬

‫‪.indb 259‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  260‬חלק רביעי‬

‫הצליח להסתיר את התלהבותו; הוא התרשם מביטחוני הבוסרי ואולי‬ ‫אף סבר שהכבוד שביקשתי אצלו יאדיר את תהילתו‪ ,‬שכן מכל בני‬ ‫התמותה בחרתי בו בלבד לשופט‪ .‬מה יש להוסיף? אחרי שדנּ ו שוב‬ ‫ושוב בשלל נושאים‪ ,‬ואחרי שהראיתי לו את אפריקה שלי — שממנה‬ ‫הוא התלהב כל כך עד שביקש שאעשה עמו חסד גדול ואקדיש לו‬ ‫אותה‪ ,‬ולא יכולתי‪ ,‬וגם לא רציתי‪ ,‬לסרב לבקשתו זו — הוא קבע‬ ‫מועד לדבר שלשמו באתי‪.‬‬ ‫בהגיע אותו יום‪ ,‬הוא החזיק אותי מבוקר עד ערב‪ .‬ומאחר‬ ‫שהנושאים הלכו והתרבו והזמן הלך והתקצר — הוא עשה זאת גם‬ ‫ביומיים שלאחר מכן‪ .‬לאחר ששפט כך את בורותי במשך שלושה‬ ‫ימים‪ ,‬ביום השלישי הכריז עלי ראוי לזר הדפנה‪ .‬הוא הציע לי לקבל‬ ‫את הפרס בנאפולי‪ ,‬ובתחינות רבות הפציר בי להסכים‪ .‬אולם אהבתי‬ ‫לרומא גברה על עיקשותו האיתנה של מלך גדול זה‪ .‬כשראה שאינני‬ ‫מתכוון לשנות את דעתי‪ ,‬מסר בידי מכתבים ושלח שליחים לסנאט‬ ‫הרומי‪ ,‬לבטא בהתלהבות רבה את דעתו עלי‪ .‬חוות הדעת המלכותית‬ ‫עלתה אז בקנה אחד עם דעתם של רבים‪ ,‬ובייחוד עם דעתי שלי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬עם זאת‪ ,‬איני סומך את ידי לא על שיפוטי שלי באותה עת‬ ‫ולא על שיפוטם של אלו שחשו כמותי‪ .‬אהבתו של המלך אלי ומשוא‬ ‫פניו בשל גילי גברו על חובתו לאמת‪.‬‬ ‫וכך הגעתי לרומא‪ .‬ובלתי ראוי ככל שהייתי — נסמכתי על חוות‬ ‫דעת נעלה ובטחתי בה‪ ,‬וכך הונח זר הדפנה על ראשי‪ ,‬מתלמד בער‪,‬‬ ‫לשמחתם המופגנת של מי מאזרחי רומא שנכחו בטקס‪ .‬על כל‬ ‫זה כתבתי מכתבים בטורי שיר ובפרוזה‪ .‬כתר זה לא תרם במאום‬ ‫לידיעותי‪ ,‬אולם הגדיל עשרות מונים את הקנאה כלפי‪ .‬אבל גם‬ ‫סיפור זה יהיה ארוך מן המידה הנדרשת כאן‪.‬‬ ‫לאחר שעזבתי את רומא הגעתי לפארמה‪ ,‬ושם ביליתי תקופה‬ ‫קצרה אצל אדוני העיר‪ ,‬האחים לבית קוֹ ֵרג'וֹ ‪ ,‬שהיו טובים אלי‬ ‫ונדיבים ביותר‪ ,‬אולם מסוכסכים מאוד ביניהם‪ .‬הם שלטו בעיר‬ ‫בצורת ממשל שאינה זכורה במדינה‪ ,‬ואני מניח שלא תיראה שנית‬ ‫בעידן זה‪ .‬הייתי מודע לכבוד שחלקו לי‪ ,‬ומודאג שמא יסברו שהוא‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 260‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪261  ,‬‬

‫ניתן לאדם שאינו ראוי לו‪ ,‬ויום אחד‪ ,‬בשעה שטיפסתי על הר סמוך‬ ‫לב ּפיאנה‪ .‬המום מיפי‬ ‫האנזה שבמחוז ֵרג'וֹ ‪ ,‬הגעתי ליער הנקרא ֵס ַ‬ ‫לנהר ֶ‬ ‫המקום‪ ,‬הפניתי את קולמוסי לאפריקה הבלתי גמורה שלי וחיברתי‬ ‫טורי שיר מעטים באותו יום‪ .‬התלהבותי מהיצירה‪ ,‬שנדמה ששככה‬ ‫כמעט לגמרי‪ ,‬ניעורה פתאום לחיים‪ .‬מאז כתבתי יום אחר יום‪ ,‬עד‬ ‫אשר בשובי לפארמה‪ ,‬כשהייתי בבית מבודד ושקט — שלימים‬ ‫רכשתיו והוא עדיין ברשותי — הבאתי יצירה זו לידי גמר בזמן קצר‬ ‫למדי ובכזו התלהבות‪ ,‬שאני עדיין נדהם מכך‪ 19.‬משם שבתי למקורו‬ ‫הסורג ולמקום התבודדותי שמעבר לאלפים‪...‬‬ ‫ְ‬ ‫של נהר‬ ‫לאחר זמן מה זיכה אותי שובל תהילתי בחסדו של אדם דגול‪,‬‬ ‫שכמותו אינני יודע אם היה בין האדונים בימיו — ונכון יותר‪ ,‬אני‬ ‫רארה הצעיר‪ .‬במשך שנים רבות הוא‬ ‫יודע שלא היה‪ :‬יאקופו דה ָק ָ‬ ‫זימן אותי אליו בתחינות שונות‪ ,‬באמצעות מכתבים ושליחים שהגיעו‬ ‫למקומות שלא הייתי בהם‪ ,‬אם מעבר לאלפים ואם ברחבי איטליה‪.‬‬ ‫הוא חשק כל כך בחברות עמי‪ ,‬שאף על פי שאינני נוטה לקוות‬ ‫לדבר מרמי המעלה‪ ,‬החלטתי לבסוף ללכת אליו ולגלות את פשרה‬ ‫של התעקשות עזה כזאת מאת אדם גדול כזה‪ ,‬שאינו מכיר אותי‪.‬‬ ‫וכך הגעתי‪ ,‬גם אם מאוחר‪ ,‬לפדובה‪ ,‬ושם קיבל את פני אותו אדם‬ ‫זכוּ ר לשבח לא רק כאורח בן אנוש‪ ,‬אלא כפי שמתקבלות הנשמות‬ ‫המבורכות בכניסתן לגן עדן‪ ,‬בכזה אושר‪ ,‬ובכאלה דבקות ואהבה ללא‬ ‫גבול‪ ,‬שמכיוון שאינני יכול לתארן כראוי במילים מוטב שאשתוק‪.‬‬ ‫בשל היכרותו עם אורח החיים הכנסייתי שדבקתי בו מילדותי הוא‬ ‫עשה אותי לקאנוניקוס של פדובה‪ ,‬כדי לקשור אותי חזק יותר לא‬ ‫רק אליו אלא גם לעירו‪ .‬בקצרה‪ ,‬לוּ היו חייו ארוכים יותר‪ ,‬היה‬ ‫מקיץ הקץ על נדודי ותהיותי‪ .‬אך דבר אינו יציב בענייני אנוש‪ .‬ואם‬ ‫מופיע דבר מה מתוק‪ ,‬במהרה הוא מסתיים מרה‪ .‬לא חלפו שנתיים‪,‬‬ ‫‪ 19‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫פטררקה אינו מדייק‪ .‬על אף הצהרתו כאן‪ ,‬אפריקה מעולם לא הושלמה‬ ‫לחלוטין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במעבר בין הספר הרביעי לחמישי ביצירה יש לקונה‬ ‫שהוא תכנן להשלים אך לא עשה זאת‪.‬‬

‫‪.indb 261‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  262‬חלק רביעי‬

‫והאל‪ ,‬ששלח אותו אלי‪ ,‬לארץ אבותיו ולעולם‪ ,‬לקח אותו מאתנו‪.‬‬ ‫ארצו ולא העולם היינו ראויים לו — והאהבה אליו אינה‬ ‫לא אני‪ ,‬לא ְ‬ ‫מעוורת אותי באומרי זאת‪ .‬ואף על פי שבנו שירש אותו הוא אדם‬ ‫נבון ודגול בפני עצמו‪ ,‬שהלך בעקבות אביו באהבתו ובהערכתו אלי‪,‬‬ ‫הוא לא היה לי כאביו‪ ,‬בעיקר מפאת גילו‪ .‬וכך‪ ,‬לאחר מות האב‬ ‫בטרם עת‪ ,‬החלטתי לשוב לצרפת‪ .‬עשיתי זאת לא מפני שרציתי‬ ‫לראות פעם נוספת את שראיתי אלף פעמים בעבר‪ ,‬אלא מפני שלא‬ ‫יכולתי להישאר נטוע‪ ,‬וביקשתי לנחם עצמי על טרדותי — כמנהגם‬ ‫של אנשים חולים — בעזרת שינוי מקום‪20.‬‬ ‫[‪]1374–1370‬‬

‫‪ 20‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫הטקסט לא נשלם‪.‬‬

‫‪.indb 262‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫חלק חמישי‬

‫מתוך השירה הלטינית‬ ‫מלטינית‪ :‬עמינדב דיקמן‬

‫פטררקה‪ ,‬כפי שנכתב במבוא‪ ,‬ידוע כיום בעיקר כמשורר שירת‬ ‫האהבה בשפת העם‪ ,‬האיטלקית בניב הפלורנטיני‪ .‬בימי חייו‪ ,‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ראה פטררקה את פסגת יצירתו — ותקוותו לתהילת נצח —‬ ‫ביצירות השיריות שחיבר בשפה הלטינית‪ .‬ביצירות אלו — ובהן‬ ‫האפוס אפריקה וקובץ שירי רועים (האקלוגות) — ניסה פטררקה‬ ‫לשחזר את השירה הרומית העתיקה הן מבחינת הסוגה‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫אוצר המילים‪ ,‬והן מבחינת נושאי הדיון‪ .‬בעוד קודמו הגדול‪ ,‬דנטה‬ ‫אליגיירי‪ ,‬הציב את האפוס אינאיס של ורגיליוס כמודל ליצירתו‬ ‫הקומדיה האלוהית‪ ,‬אולם שינה את המודל העתיק בכמעט כל‬ ‫מובן אפשרי — החל מן הבחירה בניב הפלורנטיני‪ ,‬דרך הפיתוח של‬ ‫תבנית חריזה חדשה לגמרי‪ ,‬ה"טרצה רימה"‪ ,‬וכלה בעיסוק בעולם‬ ‫הבא הנוצרי — פטררקה הקדיש את חייו לכתיבת אפוס שיחזיר את‬ ‫העטרה הווירגיליאנית ליושנה‪ .‬באפוס זה — אפריקה — פטררקה‬ ‫לא רק ניסה לשחזר את הלשון והסגנון השירי של ורגיליוס אלא גם‬ ‫בחר לעסוק בנושא הלקוח כל כולו מן ההיסטוריה הרומית העתיקה‬ ‫— סיפורה של המלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו מן המאה‬ ‫השלישית לפני הספירה‪ .‬פטררקה החל לשקוד על כתיבת האפוס‬ ‫ככל הנראה בשנת ‪ ,1338‬והוא שב וחזר לעבדו וללטשו בנקודות‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 263‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  264‬חלק חמישי‬

‫שונות לאורך חייו‪ ,‬אולם מבלי שהצליח להשלימו‪ .‬ב־‪ ,1341‬כפי‬ ‫שתיאר במכתב אל הדורות הבאים‪ ,‬הוכתר פטררקה בזר דפנה‬ ‫ברומא כמשורר הנבחר של זמנו בעיקר בעבור יצירתו אפריקה —‬ ‫בלי שאיש קרא אותה במלואה‪ .‬כתב היד הבלתי גמור של אפריקה‬ ‫הופץ בסופו של דבר כשני עשורים לאחר מותו של המשורר על ידי‬ ‫מעריציו וממשיכי דרכו‪.‬‬ ‫יצירה משמעותית נוספת מן השירה הלטינית של פטררקה‪ ,‬שאותה‬ ‫השלים בימי חייו‪ ,‬היא קובץ שירי רועים (האקלוגות)‪ ,‬הידוע גם‬ ‫בשמו הלטיני ‪ .Bucolicum carmen‬פטררקה הגה את כתיבת הקובץ‬ ‫בימי שהותו בווֹ ְקלוּ ז‪ ,‬בין ‪ 1346‬ל־‪ .1347‬הוא התקין את כתב היד‬ ‫הסופי של הקובץ כעשר שנים אחרי כן‪ ,‬בשבתו במילאנו‪ .‬שנים־עשר‬ ‫שירי האוסף‪ ,‬כולם אלגוריים‪ ,‬עונים בנושאים שונים‪ ,‬אוטוביוגרפיים‬ ‫והיסטוריים‪ ,‬כגון מות המלך רוֹ ֶּברט איש אנז'ו‪ ,‬ניסיון ההפיכה הכושל‬ ‫יאנְ צוֹ ‪ ,‬מגיפת המוות השחור ומלחמת מאה השנים‪.‬‬ ‫של קולא די ִר ֶ‬ ‫הבוּ קוֹ לית‪" ,‬שירת הרועים"‪ ,‬לפי נוסחם‬ ‫את מסורת חידוש השירה ּ‬ ‫של תיאוקריטוס ובמיוחד ורגיליוס‪ ,‬פתחו דנטה אליגיירי וג'ובאני דל‬ ‫ורג'יליו‪ ,‬שהחליפו ביניהם שירים כאלה‪ .‬אחריהם בא שירי רועים של‬ ‫פטררקה‪ ,‬שבעקבותיו הלך תלמידו ורעו בוקאצ'ו‪.‬‬ ‫במבחר זה מתוך השירה הלטינית של פטררקה תרגמנו שתי‬ ‫אקלוגות‪ :‬פרתניאס‪ ,‬האקלוגה הראשונה בקובץ שירי רועים‪ ,‬המתארת‪,‬‬ ‫בדומה ליצירתו הסוד‪ ,‬את הקונפליקט שחווה פטררקה בין חיי הדת‬ ‫לחיי העולם הזה‪ַ ,‬ודיְ ָדלוּס‪ ,‬האקלוגה הרביעית‪ ,‬שעניינה הוא ארס‬ ‫פואטי‪ .‬לצד שתי האקלוגות‪ ,‬מתורגם גם קטע מתוך הספר החמישי‬ ‫של אפריקה‪ ,‬העוסק בקץ אהבתם הטראגית של מסיניסה‪ ,‬בן הברית‬ ‫האפריקאי של רומא‪ ,‬וסופוניסבה נסיכת קרתגו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 264‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪265  ,‬‬

‫שירי רועים (האקלוגות) — מבחר‬ ‫יאס‬ ‫ֶא ְקלֹוגָ ה ראשונה ושמה‪ַּ :‬פ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫המדברים — ִסילְ ִוויּוס‬

‫ומֹונִ יקּוס‪1‬‬

‫סילוויוס‪:‬‬ ‫מוֹ נִ יקוּ ס‪ְּ ,‬ב ִלי ָּכל ָא ָדם‪ָ ,‬ספוּ ן ַּב ְּמ ָע ָרה‬ ‫יהם ִה ׁ ְש ַּת ְח ַר ְר ָּת‪,‬‬ ‫ט ַֹרח ָה ֵע ֶדר וְ ט ַֹרח ַה ִּניר — ִמ ּׁ ְשנֵ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ֶא ֶפס‪ֲ ,‬אנִ י ְמ ׁשוֹ ֵטט ַעל ִ ּג ְב ָעה קוֹ ָצנִ ית ַוּב ַי ַער‪,‬‬ ‫ַמר ַמ ָ ּז ִלי! ְּתאוֹ ִמים — וְ ׁשוֹ נֶ ה גּ וֹ ָר ָלם; ִמי יַ ְכ ִח ׁיש זֹאת?‬ ‫ַה ּׁשוֹ ֶק ֶטת‪2,‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪ 2‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫שיר זה הוא כאמור הראשון בתריסר שירי רועים (‪)Bucolicum carmen‬‬ ‫שהגה פטררקה בימי שהותו בווֹ ְקלוּ ז‪ ,‬בין ‪ 1346‬ל־‪ .1347‬מבחינת סדר‬ ‫חיבורם של השירים‪ ,‬מניחים ששיר זה היה דווקא החמישי‪ ,‬אולם פטררקה‬ ‫החליט לפתוח דווקא בו‪ .‬שם האקלוגה‪ ,‬פרתניאס‪ ,‬פירושו 'הבתולה'‪,‬‬ ‫כינוי שיוחד לוורגיליוס מפני טוהר מידותיו והליכותיו (כעדות מפרשיו‬ ‫וס ְרוִ יוּ ס)‪ .‬המדברים — סילוויוס ומוניקוס — הם פטררקה‬ ‫העתיקים דוֹ נַ אטוּ ס ֶ‬ ‫עצמו ואחיו ֶג ַ'ר ְרדוֹ ‪ .‬בימי שבתם בווֹ קלוּ ז החליט ג'ררדו לוותר על הבלי‬ ‫העולם הזה והסתפח למנזר מוֹ נְ ְט ִריוֹ (‪ .)Montrieux‬פטררקה הסביר את‬ ‫השמות שבחר לשניהם באיגרת לאחיו (מכתבים לקרובים‪ :)10.4 ,‬את‬ ‫עצמו כינה בשם 'סילוויוס' ('איש היער')‪ ,‬מפני אהבתו לבדידות והשלווה‬ ‫שביער‪ ,‬הרחק מסאון הערים‪ .‬את ג'ררדו כינה בשם 'מוניקוס'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫'בעל העין האחת'‪ ,‬כשם אחד הקיקלופים בימי־קדם‪ ,‬מפני שאך עין אחת‬ ‫לו‪ ,‬כמדומה‪ ,‬זאת הצופה השמימה‪ ,‬וחסר הוא את עינו השניה‪ ,‬הרואה את‬ ‫העולם הזה‪ .‬יתכן עוד‪ ,‬כסברת מפרשיו האלמונים של השיר בזמנו‪ ,‬כי‬ ‫שם זה נבחר מפני דמיון הצליל בינו ובין המילה 'מוֹ נָ קוֹ '‪ ,‬שבאיטלקית‬ ‫פירושה 'נזיר'‪ .‬בשיר זה מגלה פטררקה את לבטיו הספרותיים והמוסריים‪:‬‬ ‫האם ללכת בעקבות המשוררים העתיקים‪ ,‬היוונים והרומים‪ ,‬או בעקבות‬ ‫דוד המלך‪ ,‬משורר ספר תהלים‪.‬‬ ‫הכוונה למנזר‪ ,‬שג'ררדו בא בשעריו ב־‪.1347‬‬

‫‪.indb 265‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  266‬חלק חמישי‬

‫ִלי וּ ְל ָך ֵאם ַא ַחת‪ַ ,‬א ְך לֹא ֶק ֶבר ֶא ָחד‬

‫יִ ְמ ָצ ֵאנוּ ‪3.‬‬

‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫ילוִ יוּ ס‪ָ ,‬מה זֹאת ָּת ִלין? ֲהלֹא ָּכל ְּת ָלאוֹ ֶתיך ַ ּגם יַ ַחד‬ ‫ִס ְ‬ ‫ַא ְך ַא ָּתה ִס ָּב ָתן‪ִ .‬מי ָּכ ָפה ִּכי ִּתשְׂ ֶטה ִמן ַהדֶּ ֶר ְך?‬ ‫ֹא־מ ּ ָׂשג ְּברֹב יֶ זַ ע‪,‬‬ ‫ִמי ִצ ְ ּו ָך ַל ֲעלוֹ ת ַעל שִׂ יא ַהר ל ֻ‬ ‫אוֹ ְל ׁשוֹ ֵטט ִּב ְמקוֹ מוֹ ת ׁשוֹ ְמ ִמים ֵמ ָא ָדם‪ ,‬צוּ ֵקי ֶס ַלע‪,‬‬ ‫יהם ְּבקוֹ ל ַר ַע ׁש?‬ ‫ְט ָחב ְמ ַכ ֵּסם‪ֲ ,‬עיָ נוֹ ת רוֹ ֲה ִטים ֵּבינֵ ֶ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫וְ ַא ְך הוּ א‪ .‬לוּ‬ ‫אוֹ י ִלי!‬ ‫ִּת ְפרֹשׂ ָע ַלי ֶח ֶסד‪,‬‬ ‫ִהיא‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ָּב ּה ִּת ְקוָ ִתי‪ָ ,‬ל ּה ֶא ְסגּ ֹד‪ְּ .‬ביָ ִמים ׁ ֶש ִּמ ֶ ּק ֶדם‬ ‫יאס ַה ָּמתוֹ ק — עוֹ ִדי נַ ַער — נָ ַהג ְל ׁשוֹ ֵרר ִלי‬ ‫ּ ַפ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫ְ‬ ‫יח‬ ‫ּפֹה‪ֵ ,‬אי ַה ֵּבנָ קוּ ס‪ ,‬זַ ך‪ֵ ,‬מ ֵחיקוֹ ‪ַ ,‬צח ַּכ ְּבד ַֹלח‪ִ ,‬יָג ַ‬ ‫ֵּבן ַהדּ וֹ ֶמה לוֹ ַּב ּכֹל‪ָּ 6.‬בא זְ ַמן‪ ,‬וְ כ ִֹחי ִה ְת ַ ּג ֵּבר ִּבי‪,‬‬ ‫־אז ָלבוֹ א‪ְּ ,‬ב ֵאין ִא ׁיש ׁ ֶש ַ ּינְ ֵחנִ י‪,‬‬ ‫עֹז ְּכ ָבר ִה ְר ַה ְב ִּתי אוֹ ָ‬ ‫אתי‪,‬‬ ‫־בר לֹא יָ ֵר ִ‬ ‫ֶאל ֳע ִבי יַ ַער ָא ֵפל‪ְ ,‬מאוּ רוֹ ת ַחיְ תוֹ ַּ‬ ‫ָאז ֶאת קוֹ ִלי‪ֶ ׁ ,‬ש ּׁ ֻש ָּנה‪ָ ׁ ,‬ש ַב ְר ִּתי ְּב ׁ ִשיר לֹא ֻמ ָּכר ִלי‪,‬‬ ‫ִּכי ִח ִ ּק ִּתיו‪ְּ ,‬ת ִה ָּלה ְּב ִמ ְת ָק ּה ָה ֵר ָיקן ִה ּׁ ִש ַא ְתנִ י‪.‬‬ ‫יע‪,‬‬ ‫ב־לב ִמ ָ ּג ִליל לֹא יָ דוּ ַע הוֹ ִפ ַ‬ ‫ּ ֶפ ַתע — רוֹ ֶעה ְר ַח ֵ‬ ‫ה־שוֹ נֶ ה הוּ א‪,‬‬ ‫ָמה ֵ ּגיא ֵּביתוֹ ?‪ 7‬וְ יָ ׁ ִשיר — וְ קוֹ לוֹ ִמ ּקוֹ ִלי ָמ ׁ‬ ‫ָאמוֹ ר‪4,‬‬

‫‪ 3‬‬

‫ ‪4‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪ 7‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫אלס‪5‬‬ ‫ּ ָפ ֶ‬

‫כלומר‪ :‬אורחותיהם השונים של האחים בחייהם יביאום למקומות שונים‬ ‫במותם‪ :‬מוניקוס הטהור יגיע לגן העדן‪ ,‬וסילוויוס‪ ,‬שנותר אחוז בעולם‬ ‫הזה ובחטאיו‪ ,‬יירש‪ ,‬אל נכון‪ ,‬גהינום‪.‬‬ ‫אל האהבה‪ ,‬ובהשאלה — האהבה‪.‬‬ ‫אלוהות רומית קדומה‪ ,‬מגינת הרועים ועדריהם‪ .‬לדעת אחדים מן‬ ‫המפרשים‪ ,‬כאן היא מסמלת את מריה הקדושה‪.‬‬ ‫פטררקה מגולל כאן את ראשית צעדיו‪ :‬בנערותו 'שר לו' ורגיליוס על גדת‬ ‫הנהר מינקיו‪ ,‬שם היה ביתו של זה‪ .‬הנהר יוצא מאגם ַג ְר ָדה‪ ,‬שפטררקה‬ ‫נוקט את שמו הרומי (האגם הוליד בן 'דומה לו בכל'‪ ,‬הוא הנהר)‪.‬‬ ‫כאן מספר פטררקה על גילוי שירת הומרוס (ורומז לזה שמקום לידתו אינו‬

‫‪.indb 266‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪267  ,‬‬

‫וַ ְּת ֻט ְל ַטל נִ ׁ ְש ָמ ִתי‪ ,‬וָ ָאבוּ ז ְל ָכל ׁ ִשיר ּבוֹ ָּב ֶר ַגע‪,‬‬ ‫ַא ְך ִמ ִּלים ְּב ִמ ׁ ְש ָקל וְ ׁ ִש ִירים נַ ֲעשׂ וּ ְמזוֹ נִ י ִלי‪.‬‬ ‫ֵא ׁש ַא ֲה ָבה ִה ְת ַ ּג ְּב ָרה ִּבי יוֹ ם יוֹ ם; ָמה אוֹ ִסיף? ֵעת ׁשוֹ ַר ְר ִּתי‬ ‫ָמה ׁ ֶש ָהיָ ה ַא ְך ׁ ְשמוּ ָעה — ְל ַמ ְד ִּתיו‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ֻה ׁ ְשווּ ׁ ְש ֵּתי ַה ּמוּ זוֹ ת‪8,‬‬ ‫יה‪.‬‬ ‫ימ ָ‬ ‫יאס ִמ ֵּמ ֶ‬ ‫דַּ ַעת ָל ַמ ְד ִּתי ָמה ַעיִ ן ָרוָ ה ּ ַפ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫לֹא נִ ְת ַמ ֵעט ָאז ְּכבוֹ ָדם; דְּ גוּ ִלים ָה ֶא ָחד וּ ִמ ׁ ְשנֵ הוּ ‪,‬‬ ‫יהם‪ ,‬זֶ ה וְ זֶ ה — ַה ָ ּי ָפה ְראוּ יָ ה לוֹ ‪9.‬‬ ‫טוֹ ב ַל ֲעבֹד ֶאת ׁ ְשנֵ ֶ‬ ‫יח‪,‬‬ ‫ֶאת ׁ ִש ָיר ָתם ֲא ַח ֶ ּקה‪ְ ,‬לנַ ֵּתק ֶאת ַע ְצ ִמי לֹא ַא ְצ ִל ַ‬ ‫ימה ּבוֹ )‬ ‫(א ָ‬ ‫ַאף לֹא ֵא ַדע; ֶא ְת ּ ַפ ֵּלא ִּכי ָע ִדין ַה ַ ּי ַער ֵ‬ ‫יהם לֹא ֵה ֵח ּלוּ ‪10.‬‬ ‫ַאף ֶה ָה ִרים ַה ְ ּגבוֹ ִהים ָלרוּ ץ ַא ֲח ֵר ֶ‬ ‫ֵעת ֶּב ֱאזוֹ ר ּכֹחוֹ ַתי ֵא ָר ֶאה ְל ַע ְצ ִמי ְּכמוֹ יָ כ ְֹל ִּתי‬ ‫ֹאש ַהר ְלחֹב ֵע ֶמק‪,‬‬ ‫ֵאיזֶ ה דָּ ָבר ַל ֲעשׂ וֹ ת‪ַ ,‬א ׁ ְש ּ ִפיל ֵמר ׁ‬ ‫יע‪,‬‬ ‫ׁ ָשם ַמ ֲעיָ ן ֶאל ׁ ִש ַירי ְּת ׁשוּ אוֹ ָתיו ֵמ ַע ְצמוֹ ִלי ַמ ׁ ְש ִמ ַ‬ ‫יחים‪ִ ,‬מ ָּכל ֵע ֶבר‪.‬‬ ‫יעים ִע ָּמדוֹ ַה ְּס ָל ִעים ַה ְ ּצ ִח ִ‬ ‫ֵהד ַמ ׁ ְש ִמ ִ‬ ‫ן־ה ֶּנ ֶכר‪11,‬‬ ‫ֵעת ֶא ָ ּז ֵכר ָמה יָ כֹל רוֹ ֵענוּ ‪ ,‬וְ זֶ ה‪ֶּ ,‬ב ַ‬ ‫ֹם־ל ַהט ּבוֹ ֶע ֶרת‪.‬‬ ‫ֵא ׁש ִּבי‪ָ ,‬א ׁשוּב ֶל ָה ִרים‪ ,‬נִ ׁ ְש ָמ ִתי ְּבח ַ‬ ‫ֹאב ָּנה‬ ‫ת־ה ּׁ ִשיר ִאם ּת ֶ‬ ‫ָּכ ָכה ָאבוֹ א וְ ָא ׁשוּב‪ֲ ,‬אנַ ֶּסה‪ְּ ,‬בנוֹ ַ‬ ‫ר־מה ְל ַה ְכ ִּתיב‪ָ ,‬מתוֹ ק‪ֶ ׁ ,‬ש ֲאנִ י וְ ַה ֶ ּג ַבע‬ ‫ִלי דְּ ַב ָ‬ ‫‪12‬‬ ‫ְ‬ ‫ֵחן ּבוֹ נִ ְמ ָצא וְ ָה ַאיְ ֶתר‬ ‫ַה ַ ּזך יְ ַא ּׁ ְשרוֹ וְ יִ שְׂ ַמח ּבוֹ ‪.‬‬ ‫ימפוֹ ת‬ ‫ַא ְך לֹא יִ נְ ַעם ִלי ֲע ַדיִ ן קוֹ ִלי‪ֲ ,‬ה ַגם ׁ ֶש ַה ִּנ ְ‬

‫‪ 8‬‬ ‫‪ 9‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪ 12‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫ידוע)‪ .‬פטררקה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא קרא יוונית‪ ,‬ובעת חיבור אקלוגה זאת ידע את‬ ‫הסאטו ְּרנַ ִליָ ה של מאקרוביוס (שלהי‬ ‫הומרוס אך מכלי שני‪ ,‬אולי מקריאת ַ‬ ‫המאה הרביעית)‪ ,‬שם נדונים מקורותיהן ההומריים של רבות משורותיו‬ ‫של ורגיליוס‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כשהשווה פטררקה את ורגיליוס להומרוס‪ ,‬הבין מנין שאב הראשון‬ ‫את ההשראה לאינאיס‪.‬‬ ‫"הר ָעה היפה"‪ ,‬היא התהילה‪.‬‬ ‫היפה — במקור‪ֵ ,pulcra amica :‬‬ ‫רמז למיתוס על אודות אורפאוס‪ ,‬שהסיע ממקומם עצים ואבנים בכוח‬ ‫נגינתו‪.‬‬ ‫הרועה בן ארצנו‪ ,‬כלומר ורגיליוס‪ ,‬וזה הזר — הומרוס‪.‬‬ ‫האוויר‪.‬‬

‫‪.indb 267‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  268‬חלק חמישי‬

‫ׁ ֶש ַבח ׁ ִש ַירי ְמשַׂ ְ ּגבוֹ ת ְל ִע ִּתים ַעד ּכוֹ ְכ ֵבי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‪.‬‬ ‫קוֹ ל ַה ּ ְפ ָל ִגים ַה ּלוֹ ֵח ׁש‪ַ ,‬א ֲה ָבה וּ ְת ׁשוּ ָקה ְמ ַל ֶה ֶטת‬ ‫לֹא יֶ ְח ְסרוּ ‪ִ .‬אם דַּ ְר ִּכי יַ ְח ְסמוּ ַהגּ וֹ ָרל‪ִ ,‬ר ְפיוֹ ן דַּ ַעת‪,‬‬ ‫ָמוֶ ת‪ָ ,‬א ִחי‪ֲ ,‬א ַב ֵ ּק ׁש‪ .‬זֶ ה שִׂ יא ַה ְּט ָרדוֹ ת ַהנּ וֹ ְגשׂ וֹ ת ִּבי‪.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫הוֹ ! ַה ִּמ ְפ ָּתן ַה ַּס ְל ִעי ַה ָּלזֶ ה — ְל ַע ְּברוֹ לוּ יָ כ ְֹל ָּת!‬ ‫ָאן זֶ ה ָּתנוּ ס? ַה ְּב ָקתוֹ ת ַה ִּנ ְבזוֹ ת‪ַ ,‬ה ּׁ ַש ְלוָ ה ׁ ֶש ִּב ְט ָחה ָּב ּה‪,‬‬ ‫ֵהן ַמ ְפ ִחידוֹ ת? ָמה ִּת ְקמֹט ִמ ְצ ֲח ָך? ְמ ָע ָרה זוֹ ׁ ֶש ָּלנוּ‬ ‫ִא ׁיש לֹא יָ בוֹ א ָּב ּה נִ ְכ ּ ֶפה‪ַ .‬ר ִּבים נִ ְכזָ ִבים וְ יִ ּסֹגוּ ‪.‬‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ּ ַפ ַחד ָּכזֶ ה לֹא ָהיָ ה ִּבי‪ַ .‬ה ִאם ִּת ׁ ְש ָּת ֶאה ִּכי נִ ְפ ַ ּג ַעת‬ ‫אֹזֶ ן ֲא ׁ ֶשר ֻה ְר ְ ּג ָלה ְּב ׁ ִש ָירה ִמדְּ ָמ ָמה ָס ַרת־נ ַֹעם?‬ ‫ָּכ ְך הוּ א‪ֶ :‬ה ְר ֵ ּגל ִמ ְת ָא ֵר ְך — סוֹ פוֹ ִּכי יִ ְהיֶ ה ְל ָך ֶט ַבע‪13.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫הוֹ ‪ִ ,‬אם ׁ ָש ָעה ְק ַצ ְר ָצ ָרה ּתוּ ַכל ְל ַב ּלוֹ ת ִע ִּמי יַ ַחד‪,‬‬ ‫ָּכ ְך ׁ ֶש ִּת ׁ ְש ַּכ ְך ִמ ָּס ִביב ֲה ֻמ ַּלת ָהעוֹ ָלם‪ְ ,‬יִגוַ ע ַר ַע ׁש‪,‬‬ ‫ּפֹה‪ָּ ,‬ב ֳע ִבי א ֶֹפל ֵליל‪ִּ ,‬ת ְר ֶאה ֵא ְ‬ ‫יך רוֹ ֶעה ְמנַ ֵ ּגן לוֹ‬ ‫ילים‪ֵ ,‬אין ָמ ׁ ְשלוֹ ! ַה ּכֹל ִמ ִּל ְּב ָך יִ ּׁ ָש ֵכ ַח‬ ‫ֶמ ֶתק ְצ ִל ִ‬ ‫יח‬ ‫־אז ִּת ְבזֶ ה ַל ּׁ ִשיר ַה ַּמ ְצ ִל ַ‬ ‫ַאט ְל ַאט; וְ אוֹ ָ‬ ‫ר־פה ְל ִע ִּתים ִּת ׁ ְש ָּת ֶאה לוֹ ‪14.‬‬ ‫ֶאת רוּ ֲח ָך ְלעוֹ ֵרר‪ ,‬וּ ְפעוּ ּ ֶ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ִמי ָהרוֹ ֶעה ׁ ֶש ָ ּיכוֹ ל ָּכזֹאת‪ָ ,‬מה ּכוֹ ָכב ׁ ֶש ָר ָאהוּ‬ ‫ָּבא ָלעוֹ ָלם? ֲהלֹא ֶא ֶלף ׁ ִש ִירים ׁ ֶשל רוֹ ִעים ְּכ ָבר ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‪,‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫ג'ררדו מזמין את אחיו לבוא להתבודד עמו במנזר‪ ,‬אבל הלה משתמט ממנו‪.‬‬ ‫ג'ררדו עומד על שלו‪ ,‬ומבטיח לאחיו כי אם אך ישמע את מתק שירת‬ ‫התהלים שחיבר דוד הרועה‪ ,‬ישכח מיד את השירה שמפעימה את רוחו‬ ‫כעת‪.‬‬

‫‪.indb 268‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪269  ,‬‬

‫ֶא ֶלף ִמינֵ י ְל ָחנִ ים‪ַ .‬אל ַּת ׁ ְשוֵ ם ֶאל ׁ ֶש ִּלי‪ִ ,‬הזְ ַה ְר ִּת ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫יח‬ ‫ׁ ֵש ַמע ָה ָהר ֲא ׁ ֶשר ּבוֹ ַמ ְעיָ ן ׁ ֶש ִּמ ֶּמנּ וּ ִיָג ַ‬ ‫זוּג נְ ָהרוֹ ת — ֲה ֵת ַדע? אוֹ נָ ָהר ֶא ָחד ֲא ׁ ֶשר ַמיִ ם‬ ‫יהם ק ֶֹד ׁש?‪15‬‬ ‫ֹאש וְ ֵהן ׁ ֵשם‪ְ ׁ ,‬שנֵ ֶ‬ ‫ׁ ְשנֵ י ְמקוֹ רוֹ ת לוֹ נוֹ ְתנִ ים ֵהן ר ׁ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ימיו — ָמה זַ ִּכים ֵהם —‬ ‫ׁ ֵש ַמע ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‪ָ :‬צ ִעיר שָׂ ִעיר ְּב ֵמ ָ‬ ‫ׁ ָש ָּמה ָר ַחץ ֲא ָב ָריו ַה ְ ּצח ִֹרים ׁ ֶשל ַא ּפוֹ לוֹ ִמ ֶ ּק ֶדם‪16.‬‬ ‫ַמיִ ם זַ ִּכים‪ְּ ,‬בנֵ י ַמ ָ ּזל‪ִּ ,‬כי נָ ַפל ְּב ֶח ְל ָקם ְל ַה ְר ִטיב ֶאת‬ ‫גּ וּ ף ָה ֵאל ַה ִּנ ּ ָׂשא! ַה ָּנ ָהר‪ִ ,‬אם ֱא ֶמת יְ ַד ֵּברוּ ‪,‬‬ ‫ַ ּגל נָ ָקם ְמ ַג ְל ֵ ּגל ְּבשָׂ דוֹ ת ׁ ֶש ֻּכ ָּלם ַ ּג ֵּלי ֵא ֶפר‪17.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ָּכאן נוֹ ַלד זֶ ה ָה ִא ׁיש‪ֶ ׁ ,‬ש ְּב ׁ ִשיר נְ ִעימוֹ ת ְמ ַר ֵּכ ְך ֶאת‬ ‫ְצ ָבא ּכוֹ ְכ ֵבי ַה ָּמרוֹ ם; ׁ ְש ַמע ׁ ִשירוֹ ‪ ,‬וְ יָ ֵסב ְל ָך עֹנֶ ג‪.‬‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫יה‪,‬‬ ‫יר־ש ֵלם ַה ְ ּק ַט ָּנה‪ ,‬חוֹ מוֹ ֶת ָ‬ ‫הוֹ ‪ַ ,‬א ִּכירוֹ ‪ֶ .‬אזְ ְר ֵחי ִע ׁ ָ‬ ‫ֵא ֶּלה ָּת ִמיד הוּ א ַמזְ ִּכיר‪ ,‬וְ ִל ְר ַחק ֵמ ִע ָּמם ְמ ָמ ֵאן הוּ א‪.‬‬ ‫דֶּ ַמע יוֹ ֶר ֶדת ֵעינוֹ וְ ָחזוֹ נְ ָה ָמה ּבוֹ ׁשוֹ ֶא ֶגת‪.‬‬ ‫ֵא ֶּלה ‪ַ — 18‬על רוֹ ָמא וּ ְטרוֹ יָ ה ׁ ִש ָירם‪ְ ,‬ק ָרבוֹ ָתיו ׁ ֶשל ַה ֶּמ ֶלך‪ְ,‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫‪ 16‬‬ ‫‪1 7‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫פטררקה מכוון לנהר הירדן‪ ,‬שלפי הגיאוגרפיה הימי־ביניימית מורכב‬ ‫משני נהרות‪ ,‬היוֹ ר והדן‪ ,‬ככתוב‪ ,‬למשל‪ ,‬אצל איסידורוס‪" :‬הירדן הוא‬ ‫נהר ביהודה‪ ,‬הקרוי על שם שני מקורותיו‪ ,‬האחד שמו יור והאחר שמו‬ ‫דן"‪ .‬מוניקוס כמו מתבלבל בין הירדן ובין הפרת והחידקל‪ ,‬ומתקן את‬ ‫עצמו מיד‪.‬‬ ‫סילוויוס מכיר את הירדן‪ :‬הצעיר השעיר הוא יוחנן המטביל ואפולו‬ ‫מסמל את ישו‪.‬‬ ‫הירדן זורם על פני עיי החורבות של סדום ועמורה‪ ,‬שהיו לאפר‪.‬‬ ‫שני הרועים הפגאנים‪ ,‬הומרוס וורגיליוס‪.‬‬

‫‪.indb 269‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  270‬חלק חמישי‬

‫ָמה יְ כוֹ ִלים ַא ֲה ָבה וּ ְכ ֵאב‪ָ ,‬מה ּכֹחוֹ ׁ ֶשל ַה ַ ּז ַעם‪,‬‬ ‫י־ש ַחק‪,‬‬ ‫ֵאיזֶ ה רוּ ַח ֲאדוֹ ן זִ ְר ֵמי־יָ ם וְ רוּ חוֹ ת‪ּ ,‬כוֹ ְכ ֵב ׁ ַ‬ ‫ָאז ְּב ִמינֵ י דִּ ּמוּ יִ ים ִמ ׁ ְש ַּת ִּנים ְמ ַצ ְ ּי ִרים ֵהם ֶאת ׁ ְשל ׁ ֶֹשת‬ ‫ְּבנֵ י ָה ֵאל ׁ ֶש ֻּמנּ וּ ְל ׁ ִש ְלטוֹ ן ִּב ְתחוּ ֵמי עוֹ ָל ֵמנוּ ;‪19‬‬ ‫ו־א ֶר ׁ ֶשת‪,‬‬ ‫אשוֹ ן‪ַ ׁ ,‬ש ְר ִביטוֹ ָאחוּ ז ְּביָ דוֹ ‪ְ ׁ ,‬ש ַל ֲ‬ ‫יוֹ ִביס ִר ׁ‬ ‫י־מיִ ם‪,‬‬ ‫ת־ק ְּל ׁשוֹ ן לוֹ ‪ַ ,‬מ ׁ ְש ִקיט ְמ ֻצ ּלוֹ ת ִע ְמ ֵק ַ‬ ‫יהם‪ְּ ,‬ת ַל ִ‬ ‫ָאז‪ֵּ ,‬בינֵ ֶ‬ ‫ֹאשוֹ ִּכ ְכחוֹ ל־יָ ם‪ַ ,‬א ֲחרוֹ ן — ֱאל ָֹהיו ׁ ֶשל ָהא ֶֹפל;‬ ‫שְׂ ַער ר ׁ‬ ‫ת־ש ַחת‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ת־חיקוֹ ַה ּקוֹ ְד ָרה ְל ִצדּ וֹ ‪ ,‬וְ ַס ּ ַפן ִּב ַ ּצ ׁ ַ‬ ‫ֵא ׁ ֶש ֵ‬ ‫ּ‬ ‫ֵה ָּנה וָ ׁשוֹ ב ְמ ׁ ַש ֵיט ַעל ַ ּג ֵּלי ַה ָּת ְפ ֶּתה‪ְ ׁ ,‬שח ֵֹרי־זֶ ֶפת‪.‬‬ ‫ֶּכ ֶלב ְּת ַלת־ר ׁ‬ ‫ֹאש ׁ ָשם נוֹ ֵב ַח‪ְּ 22,‬בעוֹ ד ֶאת ַה ּ ְפ ִתיל ׁ ָשם ִּת ְטוֶ ינָ ה‬ ‫ָה ֲא ָחיוֹ ת ְּביָ ָדן‪ֵ ,‬אין ֶח ְמ ָלה ָּב ּה‪ַּ ,‬כ ַ ּצו ַה ָ ּקבוּ ַע;‪23‬‬ ‫יכס וְ ַעל א ֶֹפל ַעד נֵ ַצח‪,‬‬ ‫עוֹ ד ֵהם ׁ ָש ִרים ַעל ַמ ְח ׁ ַש ְך נְ ַהר ַה ְּס ִט ְּ‬ ‫ַ ּגם ַעל ֵאלוֹ ת ַה ָּנ ָקם‪ ,‬נְ ָח ׁ ִשים ִּבשְׂ ָע ָרן‪ַ 24,‬על ַהפוֹ רוּ ם‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יערוֹ ת‪ּ ִ ,‬ג ּבוֹ ִרים וּ ְכ ֵלי נֶ ׁ ֶשק ‪26‬‬ ‫ַעל ִמ ְקדָּ ׁ ִשים‪ַ 25,‬על ָּכ ִרים וִ ָ‬ ‫ְוּב ׁ ִש ָירם ַרם ַה ְ ּצ ִליל ְמ ַצ ְ ּי ִרים ֵהם ֶאת ְמלוֹ א ַהנּ וֹ ׁ ֶש ֶבת‪.‬‬

‫‪1 9‬‬ ‫‪ 20‬‬ ‫‪ 21‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪ 23‬‬

‫‪ 24‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫זאוס (כאן בשמו הלטיני‪ ,‬יוביס)‪ ,‬נפטון‪ ,‬אל הים ופלוטו אל השאול‪.‬‬ ‫ּ ֶפ ְר ֵספוֹ נֵ ה‪.‬‬ ‫ַכארוֹ ן‪ ,‬ספן השאול‪ ,‬המעביר על אסדתו את נשמות המתים על פני נהר‬ ‫יכס אל מחוז התופת‪.‬‬ ‫הס ִט ְּ‬ ‫ְ‬ ‫ֶק ְר ֵּברוֹ ס‪ ,‬הכלב בעל שלושת הראשים השומר על פתח הגהינום‪.‬‬ ‫הפ ְרקוֹ ת‪ ,‬אלות הגורל במיתולוגיה היוונית והרומית; הן מתוארות‬ ‫הן ּ ַ‬ ‫כטוות צמר‪ ,‬המדומה לפתיל חיי אדם‪ְ :‬קלוֹ תוֹ אוחזת בפקעת‪ַ ,‬ל ֵכ ִסיס‬ ‫וא ְתרוֹ ּפוֹ ס חותכת אותו‪.‬‬ ‫מושכת את הפתיל ַ‬ ‫אלוהויות שחת קדמוניות‪ ,‬בנות השמים והארץ‪ ,‬העטות על ראשי החוטאים‬ ‫ומענישות אותם‪.‬‬ ‫הפורום והמקדשים שבעיר תחתיות השאול ִדיס‪.‬‬ ‫סילוויוס־פטררקה מונה כאן את נושאי שירתו של ורגיליוס "כרים" —‬ ‫שירי רועים‪" ,‬יערות" — הגיאורגיקה ("עבודת האדמה") ולבסוף המילים‬ ‫"גבורים וכלי נשק" מרמזות לפתיחת האינאיס‪arma virumque cano :‬‬ ‫("נֶ ׁ ֶשק ָא ׁ ִשיר וֱ ִג ּבוֹ ר")‪.‬‬

‫‪.indb 270‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪271  ,‬‬

‫מוניקוס‪:‬‬ ‫יע‬ ‫ֶאל ֶא ָחד ׁ ָשר רוֹ ִעי‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְצ ָבא ֵא ִלים ׁ ֶש ִה ְכנִ ַ‬ ‫יע ֶח ְלדֵּ נוּ ‪,‬‬ ‫ֹאש יִ ְמ ׁשֹל ִּב ְר ִק ַ‬ ‫ָחל ִמ ּ ָפנָ יו‪ְּ 27,‬בנִ יד־ר ׁ‬ ‫ׁ ַש ַחק נוֹ זֵ ל יְ ַא ֵ ּזן וְ ַטל ׁשוֹ ֵפ ַע יִ ְּתנֵ נוּ ‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ֶלג ֶק ַרח יַ ְר ִעיף וּ ֵמ ָעב ְמ ַח ָ ּיה יוֹ ִציא ֶ ּג ׁ ֶשם‪,‬‬ ‫ְמ ַטר ָרצוֹ ן ְל ָכל ֵעשֶׂ ב ֲא ׁ ֶשר ְמ ַצ ְּמ ֵתהוּ ַהח ֶֹרב‪,‬‬ ‫ַר ַעם יוֹ ִריד וְ יָ ִריץ ְּב ָאוִ יר ְמב ָֹהל זִ יק ַל ֶה ֶבת‬ ‫ֵעת ָק ַבע ְלכוֹ ָכב‪ ,‬וְ זֶ ַרע ָּכל ֶצ ַמח ָל ָא ֶרץ‪,‬‬ ‫יָ ם ִצ ָ ּוה ִּכי ְיִגר ֹׁש וְ ָה ִרים ַעל ָמכוֹ ן יַ ֲעמֹדוּ ‪,‬‬ ‫גּ וּ ף וְ נֶ ֶפ ׁש נָ ַתן‪ ,‬וּ ִמינֵ י ָא ָּמנוּ ת ׁ ָשת ַעל ֵא ֶּלה‪,‬‬ ‫ַעד ְל ֵאין ְספוֹ ר‪ ,‬וּ ַמ ָּתת ִר ׁ‬ ‫אשוֹ נָ ה‪ִ ׁ — 28‬ש ְכ ְל ָל ּה וְ הוֹ ִסיף ָל ּה;‬ ‫יע ִפים הוֹ ָרה דֶּ ֶר ְך‬ ‫יתה ִמ ָ ּידוֹ ‪ִ ,‬ל ֵ‬ ‫ּכ ַֹח ַח ִ ּיים וּ ִמ ָ‬ ‫ַמ ְע ָלה ֵמ ַעל ּכוֹ ָכ ִבים‪ַ ,‬מזְ ִהיר וּ ַמ ְד ִר ְ‬ ‫יך ּ ַפ ַעם ּ ַפ ַעם‪.‬‬ ‫זֹאת רוֹ ִעי יְ ׁשוֹ ֵרר‪ְ .‬מ ׁשוֹ ֵרר ׁ ְש ָא ָגה ַאל ִּת ְק ָרא לוֹ ‪:‬‬ ‫ַעז ּבוֹ קוֹ לוֹ ְוּב ֶמ ֶתק ָּכמוּ ס יְ ַפ ֵּל ׁש ַח ְד ֵרי נֶ ֶפ ׁש‪.‬‬ ‫ָּכ ְך נִ ְת ַה ֵּלל‪ְ ,‬וּב ִדין‪ְּ ,‬ת ִח ָּלה ִּבשְׂ דוֹ ת ֶא ֶרץ מוֹ ֶל ֶדת‪,‬‬ ‫יכם ִה ְצ ָט ְרפוּ ‪ ,‬וּ ׁ ְשמוֹ נִ ְצ ַט ְל ֵצל ְּב ָכל ּ ֶפ ֶל ְך‪,‬‬ ‫ַ ּגם ָּכ ֵר ֶ‬ ‫יבר‪,‬‬ ‫ימיו ׁ ֶשל ַה ִּט ֶּ‬ ‫ׁ ָשם‪ֵ ,‬אי ׁשוֹ ְט ִפים נְ ַהר ַה ּפוֹ ‪ָ ,‬ה ַא ְרנוֹ וּ ֵמ ָ‬ ‫ַאף ֵאי ָה ַריְ ן וְ ָהרוּ ן‪ִּ ,‬ב ְמחוֹ זוֹ ת ׁ ֶש ּׁשוֹ ֵטף ָהאוֹ ְקיָ נוֹ ס‪,‬‬ ‫ָּכל ָה ָא ֶרץ ֻּכ ָּל ּה ֶאת ׁ ִש ֵירי זֶ ה רוֹ ִעי ְמ ַה ְד ֶה ֶדת‪29.‬‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ִאם יַ ִּתיר ַהגּ וֹ ָרל‪,‬‬

‫‪ 27‬‬ ‫‪2 8‬‬ ‫‪ 29‬‬ ‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫ֶא ְב ֲחנֵ ם‪30.‬‬

‫ַא ְך ַע ָּתה ֵעת ָל ֶל ֶכת‪.‬‬

‫ראו למשל תהלים כט‪ ,‬א‪-‬ב‪ ]...[" :‬הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד וְ עֹז‪:‬‬ ‫הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת ק ֶֹד ׁש"‪.‬‬ ‫מתת הגוף והנפש‪.‬‬ ‫כל העולם הנוצרי כולו שר את מזמורי ספר תהלים‪.‬‬ ‫אפשר שגלומה כאן עדות ראשונה לעניינו של פטררקה בשירת המקרא‪,‬‬ ‫שתוליד לימים את חיבורו מזמורי תשובה (‪,)Psalmi penitentiales‬‬ ‫גרסאות בפרוזה פיוטית לשבעת המזמורים הללו (ן'‪ ,‬לב'‪ ,‬לח'‪ ,‬נא'‪ ,‬קב'‪,‬‬

‫‪.indb 271‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  272‬חלק חמישי‬

‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫יע?‬ ‫ָאן זֶ ה? ָמה דְּ ָא ָגה ַּת ְט ִר ְידך וּ ָמה דַּ ַחף יָ נִ ַ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ז־ל ַהב‪,‬‬ ‫ֵח ׁ ֶשק ִל ְבנוֹ ת ַה ּׁ ִש ָירה! ַעל חוֹ ף ַא ְפ ִר ָיקה ֶע ֶלם ַע ַ‬ ‫נֵ ֶצר ֵא ִלים‪ְּ ,‬כ ָבר נִ ָ ּצב‪ 31,‬וּבוֹ ַה ְּת ִה ָּלה ְמ ַד ֶּב ֶרת‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ַבח ְ ּגדוֹ ֵלי ִמ ְפ ָע ָליו ָּכל ַּכר וְ ֵא ֶפר ְּכ ָבר ָמ ְלאוּ ּבוֹ ‪,‬‬ ‫יפמוּ ס‪ ,‬אוֹ ְמ ִרים‪ֵ ,‬מ ֻע ּזוֹ נְ סוּגוֹ ָת‪,‬‬ ‫ְּכ ָבר ַל ְּמ ָע ָרה‪ּ ,‬פוֹ ִל ֵ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫יא ָ‬ ‫ְּכ ָבר ִמ ְ ּי ָערוֹ ת ֶא ֶרץ לוּב ֵ ּג ֵר ׁש ְּבכֹחוֹ ְל ִב ֶ‬ ‫ָּכל ְמאוּ ָרה ְּבעֹז ֵלב ִה ְב ִעיר‪ַ ,‬ל ַהב ֵא ׁש ָּב ּה ׁ ִש ֵּל ַח‪.‬‬ ‫יט ְל ִקית‪ָּ ,‬כל ָצ ִעיר וְ זָ ֵקן לוֹ יָ ִריעוּ ‪,‬‬ ‫ָּכל ַע ְל ָמה ִא ַ‬ ‫ִמן ַה ָ ּג ָדה ׁ ֶש ִּמ ֶּנ ֶגד ְמ ֵל ֵאי ַּת ְד ֵה ָמה יְ ׁ ַש ְּבחוּ הוּ ‪.‬‬ ‫הוֹ ד ְּכבוֹ דוֹ ַעד ַע ָּתה ָח ֵסר לוֹ ִמזְ מוֹ ר ׁ ִש ַירת ק ֶֹד ׁש‪32,‬‬ ‫שְׂ ַכר ְּת ִה ָּלה עוֹ ד דּ וֹ ְר ׁ ִשים ַמ ֲעשָׂ יו‪ֶ .‬ל ֱארֹג ְּכ ָבר ִה ְת ַח ְל ִּתי‬ ‫ׁ ִשיר‪ִּ ,‬ב ְר ָע ָדה‪ֲ 33.‬אנַ ֶּסה ְ ּגאוֹ ן־רוּ ִחי‪ְּ :‬כלוּ ם קוֹ ִלי יִ ְצ ָט ֵרף לוֹ ?‬ ‫יאה ְלאוֹ ְר ֵפאוּ ס‪.‬‬ ‫ילי ַה ָ ּקטֹן ַא ְל ִחין ׁ ִשיר ׁ ֶש ִ ּי ֶ‬ ‫ְּב ָח ִל ִ‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ֵצא‪ ,‬יְ ַל ְ ּו ָך ַה ַּמ ָ ּזל! ַס ָּכנוֹ ת ַּב ָּנ ִתיב‪ִ :‬ה ָ ּז ֵהר־נָ א!‬ ‫ ‬ ‫‪ 31‬‬

‫‪ 32‬‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫קל' וקמג'‪ ,‬לפי הסדר העברי)‪ ,‬שלא ברור בדיוק מתי כתבן ושלחן לאחיו‬ ‫במנזר‪.‬‬ ‫הכוונה למצביא המהולל סקיפיו אפריקנוס "המבוגר" (בשמו המלא‪:‬‬ ‫פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס‪ 183-236 ,‬לפנה"ס)‪ ,‬שהכניע את‬ ‫חניבעל בקרב זאמה‪ .‬חניבעל מכונה בשם פוליפמוס‪ ,‬כשם קיקלופ קדמון‪,‬‬ ‫משום שאיבד עין במלחמה ונותר בעל עין אחת‪ .‬המאורה שהבעיר העלם‬ ‫האמיץ מכוונת לאניותיהם של בני קרתגו‪ ,‬בהן תלו תקוותם לנצח‪ ,‬אשר‬ ‫סקיפיו העלן באש‪ ,‬כמסופר אצל ליוויוס‪.‬‬ ‫פטררקה לא הכיר את האפוס הגדול (בן שבעה־עשר הספרים) קורות‬ ‫יט ִליקוּ ס‪.‬‬ ‫יליוּ ס ִא ָ‬ ‫הפוּנִ ים מאת המשורר בן המאה הראשונה ִס ִ‬ ‫ּ‬ ‫פטררקה מעיד שכבר החל לכתוב את האפוס אפריקה‪ ,‬על אודות המלחמה‬ ‫הפונית השניה‪ ,‬מעלל שעמל עליו כל יתרת חייו וכאמור לא השלימו‬ ‫מעולם‪.‬‬

‫‪.indb 272‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫אקלוגה רביעית‪:‬‬ ‫המדברים —‬

‫הלטינית  ‪273  ,‬‬

‫ַדיְ ָדלּוס‪34‬‬

‫ירנּוס‪36‬‬ ‫וט ֵ‬ ‫גָ לּוס‪ִ 35‬‬

‫גלוס‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ִמיהוּ ְּברוּ ך ַה ִּכ ׁ ְשרוֹ ן‪ָ ,‬א ָּמנוּ ת ּכֹה ַר ָּבה‪ִ ,‬מי נֵ ַחן ָּב ּה‪,‬‬ ‫יתר ָהרוֹ נֵ ן ִח ֵּבר יַ ַחד‪,‬‬ ‫ַעד ִּכי ׁ ֶשנְ ָהב ָצחֹר ַל ֵּמ ָ‬ ‫יהם? ִמי ָה ִא ׁיש? נָ א ַ ּג ֵּלה ִלי‪ִ ,‬ט ֵירנוּ ס‪.‬‬ ‫ַל ַחן מוֹ ִסיף ַעל ׁ ְשנֵ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ַדיְ ָדלוּ ס? הוּ א‪ ,‬אוֹ ַא ֵחר‪ ,‬יוֹ ְר ׁשוֹ ְּב ִכ ׁ ְשרוֹ ן ַה ָי ַדיִ ם?‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ית ָּכאן‪ָ ,‬גלוּ ס‪.‬‬ ‫ַדיְ ָדלוּ ס‪ ,‬הוּ א‪ ,‬לֹא ַא ֵחר‪ָ .‬טעֹה לֹא ָט ִע ָ‬ ‫הוּ א‪ָ ,‬ה ָא ָּמן ַה ַּמ ְפ ִליא‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּט ַבע ֱאנוֹ ׁש — ַעז‪ַ ,‬רב דַּ ַעת —‬ ‫לוֹ ִמ ׁ ְש ָּת ֶאה‪ָ .‬ה ָא ָּמן ָה ֶע ְליוֹ ן הוּ א ֲא ׁ ֶשר נְ ָתנַ נִ י‬ ‫ֶאת ַה ַ ּק ְתרוֹ ס ָהרוֹ נֵ ן‪ֶ ,‬את זֶ ה ַה ַּמ ְפ ֵרט‪ֶ ,‬את ַה ַּל ַחן‪.‬‬

‫‪ 34‬‬

‫‪ 35‬‬

‫‪ 36‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫דמות האמן שאין עולה עליו‪ .‬על דידלוס האתונאי סופר שהיה המופלא‬ ‫באומנים ובאדריכלים‪ .‬הוא שבנה למינוס מלך כרתים את המבוך לשכן‬ ‫בו את המינוטאורוס‪ ,‬התפלץ שחציו אדם‪ ,‬חציו שור‪ ,‬וכשנכלא בו בעצמו‬ ‫השכיל ליצור כנפיים מלאכותיות משעווה ולהימלט יחד עם בנו איקרוס‪,‬‬ ‫שעופף קרוב מדי לשמש‪ ,‬נשמט הימה וטבע‪ .‬שמו של דידלוס‪ ,‬הנזכר‬ ‫כבר אצל הומרוס‪ ,‬יצא לתהילה כרב אמן שידע לעבד כל חומר‪ ,‬ובעת‬ ‫העתיקה יוחסו לו המצאות רבות‪.‬‬ ‫גלוס‪ ,‬כפי שמעיד עליו שמו (בן גליה) הוא צרפתי‪ .‬פרשנים שונים זיהו‬ ‫בן־שיח זה עם פיליפ דה ויטרי‪ ,‬בישוף מוֹ (‪ ,)Meaux‬ידידו של פטררקה‪,‬‬ ‫שהיה חובב מוסיקה ורצה לכתוב שירה‪ .‬פרשנים אחרים טענו שמדובר‬ ‫בדמות דמיונית‪ ,‬המסמלת את אלה ששאפו להיעשות משוררים וכתבו‬ ‫דברי שיר ביד קלה מדי‪.‬‬ ‫כמעט כל הפרשנים מסכימים שמאחורי דמות זאת ניצב פטררקה‪ ,‬המכנה‬ ‫עצמו "טוסקני" או "אטרוסקי"‪.‬‬

‫‪.indb 273‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  274‬חלק חמישי‬

‫גלוס‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ית?‬ ‫ָל ָּמה ּכֹה ֲא ָה ְבך? ְּב ׁ ַשי ּכֹה נִ ְפ ָלא ֵאיך זָ ִכ ָ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ָּכ ְך‪ֵ ,‬מ ֵא ָליו‪ְּ .‬ב ַע ְצמוֹ ִּב ֵ ּק ׁש ִל ְהיוֹ ת ִלי ְל ֵר ַע‪,‬‬ ‫יהם ַל ֲעבֹד לוֹ ‪.‬‬ ‫הוּ א‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר יַ ַער וָ ֵע ֶדר‪ ,‬רוֹ ֶעה — ָע ֵל ֶ‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ָמה ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ּבוֹ ְּבגוֹ ַרל ּכֹה ַרב א ׁ ֶֹשר נִ ְת ַק ְל ָּת?‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ח ֶֹר ׁש יֵ ׁש ָּב ָר ָמה‪ַ ,‬א ּלוֹ נִ ים ֵצל ָק ִריר ְמ ָפ ְרשִׂ ים ׁ ָשם‪,‬‬ ‫ֶאת אוֹ ר ַה ּיוֹ ם ַמ ְס ִּת ִירים; ֵאין רוּ ַח ׁ ָשם‪ֵ ,‬אין ֶק ֶרן ׁ ֶש ֶמ ׁש‪,‬‬ ‫ֶאת ּ ִפ ְר ֵחי ָה ָא ִביב ֶר ֶגל ִא ׁיש‪ֶ ,‬ט ֶלף צֹאן לֹא ִּת ְרמֹס ׁ ָשם;‬ ‫ׁ ְשנֵ י נְ ָהרוֹ ת ׁ ָשם זוֹ ְר ִמים‪ ,‬זֶ ה ַאף זֶ ה ַמ ְעיָ ן ִמ ּׁ ֶש ּלוֹ לוֹ ‪,‬‬ ‫זֶ ה — ְ ּג ִליל ֶא ְטרוּ ְס ִקים יֶ ֱח ֶצה‪ ,‬זֶ ה — יוֹ ִביל ֶאת ׁ ִש ְט ּפוֹ ֱא ֵלי רוֹ ָמא‪37.‬‬ ‫ָּכאן‪ִּ ,‬ב ְראוֹ ִתי ֲע ִת ִידי‪ַ ,‬ר ּבוֹ ת ְל ַבדִּ י ִה ְת ַה ְר ַה ְר ִּתי‪,‬‬ ‫דֶּ ַמע יוֹ ֵרד ֵמ ֵעינִ י; וְ הוּ א ִמ ְּל ַמ ְע ָלה ָר ַאנִ י‪,‬‬ ‫עוֹ ד ָאנ ִֹכי יוֹ ׁ ֵשב ֵּבין ֲע ֵצי ְּת ַא ּׁשוּ ר ִּכ ְב ֵדי ז ֶֹקן;‬ ‫"ק ֶחנּ וּ ‪ָ ,‬ה ֶע ֶלם‪,‬‬ ‫ָּבא‪ַ ,‬ה ַ ּק ְתרוֹ ס ְּביָ דוֹ ‪ ,‬וְ ָא ַמר ִלי‪ָ :‬‬ ‫ָ‬ ‫הוּ א ׁ ֶש ַ ּי ׁ ְש ִקיט ַצ ַע ְר ָך‪ֶ ,‬את ְק ׁ ִשי ֲע ָמ ְלך ְּת ַר ֶּמה ּבוֹ "‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫יתי;‬ ‫־אז — וְ זָ ִכ ִ‬ ‫יתי ֲאנִ י ׁ ָשם אוֹ ָ‬ ‫ַמר ַמ ָ ּז ִלי! לוּ ָהיִ ִ‬ ‫ַדיְ ָדלוּ ס ֶאת ַה ַ ּק ְתרוֹ ס ָהיָ ה ֶאל־נָ כוֹ ן ַמ ֲענִ יק ִלי‪:‬‬ ‫יטב‪ ,‬לֹא ַא ַחת ִח ָּבתוֹ ְּכ ָבר ֶה ְר ָאה ִלי‪.‬‬ ‫הוּ א ַמ ִּכ ֵירנִ י ֵה ֵ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫לֹא ֶאת זֶ ה ַה ַ ּק ְתרוֹ ס‪ַ .‬א ֵחר — יִ ָּת ֵכן‪ֶ ׁ .‬ש ֵּכן יֵ ׁש לוֹ‬ ‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫מדובר בנהר הארנו ובנהר הטיבר; האחד חוצה את טוסקאנה ("גליל‬ ‫האטרוסקים") ומקורו בהר ַפ ְל ֶטרוֹ נָ ה‪ ,‬האחר זורם לרומא‪ ,‬ומקורו בהר‬ ‫פוּ ַמאיוֹ לוֹ ‪.‬‬

‫‪.indb 274‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪275  ,‬‬

‫י־א ׁ ֶשת‪,‬‬ ‫ֶא ֶלף ֵמ ֶהם‪ַ .‬מ ְּתנוֹ ָתיו ְּב ָרצוֹ ן יְ ַח ֵּלק ִל ְבנֵ ֵ‬ ‫יח‪,‬‬ ‫ָגלוּ ס‪ַ .‬א ְך זֶ ה ַה ַ ּק ְתרוֹ ס — ִמ ִּני ְּכ ָבר ְל ִת ּתוֹ ִלי ִה ְב ִט ַ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫ֶט ֶרם הוֹ ִריק ָּכאן ַה ַ ּי ַער‪ִ .‬א ִּמי‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ִ ּי ְּסרוּ ָה ִצ ֶיר ָ‬ ‫ַמר נֶ ֶאנְ ָקה ִּב ְכ ֵאב‪ ,‬זָ ֲע ָקה וְ ָק ְר ָאה ׁ ֵשם לוּ ִקינָ ה‪38,‬‬ ‫ֵעת ָאנ ִֹכי‪ּ ,‬בוּ ר ָלאוֹ ר‪ֶ ,‬אל ִמ ְפ ַּתן ַה ּיָגוֹ ן ְּכ ָבר ָק ַר ְב ִּתי‪.‬‬ ‫יה‬ ‫יטיב ֶאת ַדיְ ָדלוּ ס ֵה ִביא; ֶאנְ קוֹ ֶת ָ‬ ‫ָאז ַהגּ וֹ ָרל ַה ֵּמ ִ‬ ‫ֵהן וְ קוֹ ִלי ַה ּפוֹ ֶעה זִ ְּמנוּ הוּ ָלבוֹ א וּ ְכ ֶר ַגע‬ ‫ָּבא ַוּבדֶּ ֶלת ָע ַמד‪ָ ּ ,‬פנָ ה וְ ָא ַמר ַל ְּמיַ ֶּל ֶדת‪:‬‬ ‫"בן ִאם יֻ ַּלד — לוֹ ַק ְתרוֹ ס; וְ ִאם ַּבת — ַא ֲענִ יק ָל ּה ַמ ְחרֹזֶ ת‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ‬ ‫ׁ ַשי‪ ,‬וְ אוֹ ִסיף ָל ּה ַמ ְר ָאה"; ָּכך ָא ַמר‪ ,‬וּ ָפנָ ה וְ ֵאינֶ נּ וּ ‪.‬‬ ‫ׁ ָשב‪ ,‬וְ ִק ֵ ּים ֶאת דְּ ָברוֹ ‪ָּ ,‬כ ְך ָעשָׂ ה‪ְ ,‬וּבא ׁ ֶֹשר ִמ ְּל ַאנִ י‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ר־מה‪ִ ,‬ט ֵירנוּ ס‪ֶ ׁ ,‬ש ֵ ּי ׁש ּבוֹ ּתוֹ ֶע ֶלת‪,‬‬ ‫ַל ַהט ִח ּקוּ י הוּ א דְּ ַב ָ‬ ‫יט ָיבה‪ֶ ,‬א ְתוַ דֶּ ה‪ְ ,‬מעוֹ ֶר ֶרת ָּכל נֶ ֶפ ׁש‪.‬‬ ‫זוֹ ִהי ִקנְ ָאה ֵמ ִ‬ ‫ִלי לוּ ַק ְתרוֹ ס ׁ ֶש ַּכ ֶ ּזה‪ ,‬אוֹ ‪ ,‬מוּ ָטב‪ַ ,‬ק ְתרוֹ ְס ָך‪ִ ,‬אם ֵּתאוֹ ת ִּכי‬ ‫ִלי יִ ָּמ ֵסר; ִה ְס ַּת ֵּכל‪ּ ִ :‬ג ּזוֹ ת ִלי‪ֶ ׁ ,‬של ֵעז וְ ׁ ֶשל ֶּכ ֶבשׂ ‪,‬‬ ‫ֶמה ַר ּכוֹ ת; ְק ַבע ְמ ִחיר‪ּ ַ ,‬גם ִאם ָרב; ֲא ׁ ַש ְּלמוֹ ְל ָך ֵח ֶלף‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫ר־מה עוֹ ד אוֹ ִס ָ‬ ‫זֶ ה ַהדָּ ָבר ַה ָ ּק ָטן‪ֲ .‬א ׁ ַש ֵּלם‪ ,‬וּ ְד ַב ָ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ַרב ְּת ׁ ַש ֵּלם ְּב ַעד‬ ‫נֶ ָח ַמת ַה ַ ּק ְתרוֹ ס לֹא יָ ַד ְע ָּת;‬ ‫ְ‬ ‫ית ֶע ְר ּכוֹ ; ָּכל ִט ְרדָּ ה ְמ ַר ֵּכך הוּ א‪,‬‬ ‫לוּ ִה ַּכ ְר ּתוֹ — וְ ִה ְר ֵּב ָ‬ ‫ֶאת ַה ּ ִׂש ְמ ָחה הוּ א ַמ ְחזִ יר‪ְ ,‬מ ָג ֵר ׁש ִמן ַה ֵּלב יְגוֹ ן ֵא ֶבל‪,‬‬ ‫ֶאת ַהדְּ ָמעוֹ ת יְ יַ ֵּב ׁש‪ ,‬יְ ׁ ַש ֵּכ ְך נְ ִהי נֶ ֶפ ׁש דּ וֹ ֶא ֶבת‪,‬‬ ‫ּ ַפ ַחד יָ נִ יס‪ ,‬אוֹ ר ּתוֹ ֶח ֶלת יָ ׁ ִשיב וְ יַ ׁ ְש ִקיט ֶאת ּ ָפנֶ ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫ָקט?‪39‬‬

‫גלוס‪:‬‬ ‫יחא; ִאם ֵּכן‪ַ ,‬ה ְּמ ִחיר — ַעל ׁשוּ ם ָמה לֹא ַּת ְר ֵּבהוּ ִּכ ְפ ַליִ ם?‬ ‫נִ ָ‬ ‫‪3 8‬‬ ‫‪ 39‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫אחד משמותיה של האלה יונו‪ ,‬שהייתה פטרונית הלידה והנשים‪.‬‬ ‫בנימת לעג נרגזת‪ :‬כוונתך שתשלם הרבה במחיר "דבר קטן"?!‬

‫‪.indb 275‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  276‬חלק חמישי‬

‫טירנוס‪:‬‬ ‫ֶאת ַק ְתרוֹ ִסי לֹא ֶא ֵּתן ִּב ְמ ִחיר ִ ּג ָ ּזה ְמ ֻק ְרזֶ ֶלת‬ ‫(מה ִא ְכ ּ ַפת ֵאי ִמ ְר ֶעה לוֹ )‬ ‫אוֹ ֲח ָל ָקה‪ ,‬וְ לֹא ֵע ֶדר ׁ ָש ֵלם ָ‬ ‫ַ ּגם ִאם ַה ֶה ְרמוּ ס‪ְ 40‬יִג ֶאה וְ יָ ִציף ֶאת ֶמ ְר ַחב ׁ ַש ְדמוֹ ֶתיך‪ָ,‬‬ ‫ַאף ִאם ְּבחוֹ ל ׁ ֶשל זָ ָהב יְ ַכ ֶּסה ִמ ָּס ִביב ֶאת ַה ּׁ ֶש ַטח‪.‬‬ ‫ָמה ִלי ע ׁ ֶֹשר וּ ָפז? ַהר דְּ ָב ִרים דּ וֹ ְמ ִמים ְל ׁ ֵשם ָמה ִלי?‬ ‫זֶ הוּ ָע ׁ ְש ִרי‪ַ ,‬ה ַ ּק ְתרוֹ ס‪ִ :‬מ ַּמ ּכוֹ ת ַהגּ וֹ ָרל ּבוֹ ִלי ח ֶֹפ ׁש‪,‬‬ ‫ּבוֹ ִמ ַּכ ְב ֵלי ָהעוֹ ָלם וְ ֻע ָּלם ֶא ׁ ְש ַּת ְח ֵרר וּ ִמ ֶּכ ֶבל‬ ‫עֹנִ י ָמרוּ ד; ֶא ֱע ֶלה ּבוֹ לֹא ּ ַפ ַעם ֵמ ַעל ְּכפוֹ ר ָה ַא ְל ּ ִפים‪,‬‬ ‫יַ ַער ׁשוֹ ֵמם ֶא ֱעבֹר‪ֶ ,‬א ְצ ַלח דּ וּ ִמ ַ ּית א ֶֹפל ַליְ ָלה‪,‬‬ ‫ימה; ִצ ּ ֳפ ִרים וְ נִ ְקרוֹ ת ַה ְּס ָל ִעים ִלי יָ ִריעוּ ‪,‬‬ ‫ְּב ִלי ָּכל ֵא ָ‬ ‫ָּכל ִט ְרדוֹ ַתי נְ פוֹ צוֹ ת‪ֵ ,‬וּבינוֹ ת ֶל ָע ִבים ֵּת ָע ֵל ְמנָ ה‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ַבח ָּכזֶ ה ַא ְך ַמ ְצ ִמיא‪ 41:‬נָ א ֲעזֹר‪ ,‬וַ ֲא ׁ ֶשר ֶא ׁ ְש ּתוֹ ֵקק לוֹ ‪,‬‬ ‫ִאם ַּתנְ ִה ֵיגנִ י — יָ בוֹ א; אוֹ ְד ָך ַּב ַח ִ ּיים ַוּב ָּמוֶ ת‪.‬‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ָל ָּמה ִא ַח ְר ָּת ִל ְכסֹף? ִה ֵּנה ְּכ ָבר ָּכ ַמ ׁש‪ַּ ,‬תם ִל ְגוֹ ַע‪,‬‬ ‫ִציץ ֲעלוּ ִמים‪ָ .‬אז ָּכ ׁ ְש ָרה ַה ּׁ ָש ָעה! ָמה ֵמ ִב ׁיש ִל ְלמֹד ֶל ַקח‬ ‫טוֹ ב‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּי ֶאה ְל ָל ְמדוֹ זֶ ה ִמ ְּכ ָבר‪ֲ 42.‬א ָבל זֶ ה גּ וֹ ָר ֵלנוּ ‪:‬‬ ‫ָטס ַה ְ ּז ַמן וְ חוֹ ֵטף ָּכל דָּ ָבר‪ ,‬לֹא יֵ ַדע ַמהוּ ֶר ֶסן‪.‬‬ ‫ֵל ְך‪ְ ,‬מ ַק ֵּבל גּ וֹ ָר ְל ָך; ַה ַ ּק ְתרוֹ ס — ַה ׁ ְש ִאירוֹ נָ א ְל ֵא ֶּלה‬ ‫ׁ ֶש ִּמ ַ ּק ְד ַמת יַ ְלדוּ ָתם נ ַֹעם ַל ַחן ֵה ִפיקוּ ִמ ֶּמנּ וּ ‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ֵעזֶ ר ִּב ַ ּק ׁ ְש ִּתי; ֵע ָצה ַּת ַחת זֹאת ִלי ַּת ּ ִׂשיא? קוּ ם‪ֲ ,‬עזֹר ִלי‪,‬‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪ 41‬‬ ‫‪ 42‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫נהר בלידיה‪ ,‬שנודע במימיו העשירים בעפרת זהב‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬דברי השבח שלך לקתרוסך אך מגבירים את תשוקתי לזכות בו‪.‬‬ ‫טירנוס אומר שהשירה תובעת אימון ממושך ועיסוק מתמיד מראשית‬ ‫החיים‪ ,‬ואין לפצוח בה לפתע פתאום בבגרות‪.‬‬

‫‪.indb 276‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪277  ,‬‬

‫ּ ְפ ַעל! דִּ ּבוּ ִרים — הוֹ ִת ֵירם ְל ִמי ׁ ֶש ִּמ ִּלים לוֹ ִּת ְקס ְֹמנָ ה‪.‬‬ ‫א־ח ֶלד‪.‬‬ ‫ֶאל ַה ַ ּק ְתרוֹ ס ֶא ׁ ְש ּתוֹ ֵקק! ֵאין דָּ ָבר ּכֹה יָ ֶפה ִּב ְמלוֹ ֶ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫י ִֹפי ָל ַעיִ ן יִ נְ ַעם; ַה ַּמ ְת ִאים — יְ שַׂ ַּמח ֵלב עוֹ ֵסק ּבוֹ ‪.‬‬ ‫ְ ּגבוּ ל ָל ָרצוֹ ן‪ֲ ,‬ענָ וָ ה — ֵהם ֵח ֶלק ֵמעֹנֶ ג ַהנּ ַֹעם‪43.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫ֹאהבוּ ך!‬ ‫הוֹ י ְמ ֻא ּׁ ָשר! ִט ֵירנוּ ס‪ֵ ,‬א ֵלי ְמרוֹ ִמים י ֲ‬

‫‪ 43‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫טירנוס מייעץ לגלוס להסתפק בכישרונותיו האחרים ולא לשאוף למה‬ ‫שאינו מוכשר לו לפי גילו עתה‪.‬‬

‫‪.indb 277‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  278‬חלק חמישי‬

‫מתוך "אפריקה"‪ ,‬ספר חמישי‬ ‫על קץ אהבתם הטרגית של מסיניסה‬

‫וסופוניסבה‪44‬‬

‫ֵקץ ַא ֲה ָבה ֻא ְמ ָל ָלה ְּבבוֹ אוֹ ְל ָה ִמיט ָע ָלה פוֹ יְ ּבוּ ס‬ ‫ַמ ְע ָלה ִמ ֵּמי אוֹ ְקיָ נוֹ ס ַה ִּמזְ ָרח וְ ֵה ִפיץ ַק ְרנֵ י ז ַֹהר‪.‬‬ ‫יסה‪,‬‬ ‫ימה ָמ ִסינִ ָ‬ ‫קוֹ ל ֲחצוֹ ְצרוֹ ת ָּת ַרע וְ ֵה ִקיץ ְמ ֵלא ֵא ָ‬ ‫ׁשוּב ִה ְת ַל ֵ ּק ַח זַ ְעמוֹ ‪ׁ ,‬שוּב ֶאת ַמר ַהגּ וֹ ָרל ְמ ָח ֵרף הוּ א‪.‬‬ ‫ֶאת ַמ ֲחנֵ ה ַה ָ ּצ ָבא הוּ א רוֹ ֶאה‪ִּ ,‬כי נֵ עוֹ ר וַ ָ ּינוּ ַע‪,‬‬ ‫יענוּ‬ ‫ַצו ַמ ְצ ִּביאוֹ הוּ א יָ ֵרא‪ ,‬וְ חוֹ ׁ ֵש ׁש ּ ָפן ֻע ּזוֹ יַ ְכ ִר ֵ‬ ‫ִאם יְ ָס ֵרב — הוּ א ַמ ֲח ִליט ַה ְח ָל ָטה ֲאיֻ ָּמה‪ְ ,‬מזַ וּ ַעת‪,‬‬ ‫ַצו ַא ֲה ָבה ֻא ְמ ָל ָלה; ּכוֹ ס זָ ָהב הוּ א נוֹ ֵתן ְּביָ ד ֶע ֶבד‪,‬‬ ‫(ת ְפ ִקיד ַה ּת ָוּגה ׁ ֶש ִה ְק ָצה לוֹ )‪.‬‬ ‫ִא ׁיש סוֹ דוֹ ‪ ,‬שַׂ ר ָה ַר ַעל ַּ‬ ‫ֶאת ַה ּכוֹ ס ַה ְּמ ֵל ָאה ַעד שְׂ ָפ ָת ּה ְּב ֶק ֶצף ָה ַר ַעל‬ ‫ֵעין ַה ֶּמ ֶל ְך רוֹ ָאה‪ ,‬וְ ָכזֹאת ַעל ַע ְבדּ וֹ ְמ ַצ ֶ ּוה הוּ א‪:‬‬ ‫"שָׂ א ֶאל ַמ ְל ָּכה ֻא ְמ ָל ָלה ֶאת ְּת ׁשוּ ַרת ַה ּיָגוֹ ן ׁ ֶש ּׁ ָש ַל ְח ִּתי‪,‬‬ ‫‪ 44‬‬

‫‪27/09/2023 10:17:13‬‬

‫מסיניסה היה מלך נומידיה המזרחית שבאפריקה ובן ברית של רומא‬ ‫במלחמתה נגד קרתגו במלחמה הפונית השנייה‪ .‬במהלך המלחמה‪,‬‬ ‫מסיניסה כבש את נומידיה המערבית‪ ,‬בת בריתה של קרתגו‪ .‬בעת כניסתו‬ ‫לעיר הכבושה‪ ,‬הוא התאהב במלכה המקומית‪ ,‬סופוניסבה‪ ,‬שהייתה גם‬ ‫נסיכת קרתגו‪ ,‬ונשא אותה לאשה בו במקום‪ .‬באמצעות הנישואים‪ ,‬קיווה‬ ‫מסיניסה למנוע את הפיכתה של סופוניסבה לשבוית מלחמה של רומא‪,‬‬ ‫כמקובל בעולם העתיק‪ .‬כאשר הגיעו החדשות על דבר הנישואים לסקיפיו‪,‬‬ ‫המצביא הרומאי‪ ,‬הוא הורה למסיניסה לבטל מייד את הנישואים ולהעביר‬ ‫את סופוניסבה לרשותו‪ .‬קרוע בין נאמנותו לסקיפיו לאהבתו לסופוניסבה‪,‬‬ ‫מסיניסה‪ ,‬כמתואר בקטע שלפנינו‪ ,‬בחר להגיש לסופוניסבה כוס תרעלה‪.‬‬ ‫באמצעותה היא נטלה את חייה‪ ,‬מבכרת את המוות על נפילה בשבי‬ ‫הרומאי‪ .‬הסיפור עצמו‪ ,‬כמו מרבית עלילת אפריקה‪ ,‬מסופר אצל טיטוס‬ ‫ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪.30.12-15 ,‬‬

‫‪.indd 278‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪279  ,‬‬

‫ּ ְפ ַרע ֶאת ֶק ׁ ֶשר ֱאמוּנִ י‪ֶ ׁ ,‬ש ֵא ֵלי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ָע ְרבוּ לוֹ ‪.‬‬ ‫ֶאת נְ ָד ַרי עוֹ ד ֶאזְ ּכֹר‪ ,‬לוּ ֵּת ַדע; ַה ּׁ ֵשנִ י — ֲא ַק ְ ּי ֶמנּ וּ ‪,‬‬ ‫אשוֹ ן — ִּב ַּכ ְר ִּתיו‪ ,‬וְ ִח ּ ַפשְׂ ִּתי‬ ‫ֵאל שָׂ ֲה ִדי ַּב ְּמרוֹ ִמים‪ָ :‬ה ִר ׁ‬ ‫דֶּ ֶר ְך ׁ ֶש ָּב ּה ֻּת ַּתר ַמ ְל ָּכה וְ ִת ְחיֶ ה ִע ִּמי יַ ַחד‪,‬‬ ‫ִלי ֻּת ַּתר ַר ְעיָ ה‪ַ .‬א ְך ֲאדוֹ ן רוֹ ָמ ִאים ִמ ָ ּגב ַֹּה‬ ‫זֹאת ָא ַסר‪ַ .‬צו ֵא ִלים הוּ א‪ֵ ,‬א ַלת ַה ַּמ ָ ּזל ָּכ ְך קוֹ ַב ַעת –‬ ‫יע ָל ִא ׁיש; לוּ ִּת ׁ ְשקֹל ַה ַּמ ְל ָּכה ָמה ָצפוּ י ָל ּה‪,‬‬ ‫ּכ ַֹח ַמ ְכ ִר ַ‬ ‫יה ְצפוּ יָ ה ָל ּה‪ָ ,‬מה ֵקץ יְ בוֹ ֶא ָּנה‬ ‫ָמה ַמ ּ ָפ ָלה ִמ ְּמרוֹ ֶמ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ֵעת ִמ ּׁ ְש ִמי ִּת ְת ַא ְל ֵמן‪ ,‬וּ ָמ ֵגן ִמ ָי ַדי לֹא יִ ְהיֶ ה ָל ּה;‬ ‫אשוֹ ן לוּ ִּתזְ ּכֹר‪ֵ ,‬א ְ‬ ‫יך ָס ְג ָדה לוֹ ָה ָא ֶרץ‪,‬‬ ‫ְּכבוֹ ד ַּב ֲע ָל ּה ָה ִר ׁ‬ ‫ּ‬ ‫עֹז מוֹ ִל ָיד ּה לוּ ִּתזְ ּכֹר — לוּ ַּת ְח ִליט ְּב ַע ְצ ָמ ּה‪ַּ ,‬כ ָיאוּ ת ָל ּה‪,‬‬ ‫יע;‬ ‫ְּכ ִפי מוֹ ָצ ָא ּה וְ ִכ ְת ָר ּה‪ .‬וַ ֲאנִ י — ַא ְך ַא ַחת ָל ּה ַמ ִ ּצ ַ‬ ‫ְּכ ִלי ִל ְמנוּ ָסה‪ֶ ,‬א ְמ ָצ ִעי ׁ ֶש ִ ּי ְפ ַּתח ָל ּה נָ ִתיב ֱא ֵלי ח ֶֹפ ׁש״‪.‬‬ ‫ָּכ ָכה ָא ַמר וְ ֵה ִסיט ֶאת ֵעינָ יו‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ְקווּ ַהדְּ ָמעוֹ ת ָּבן‪.‬‬ ‫יע‬ ‫יח‪ַ ,‬מ ַּתת ַה ּיָגוֹ ן ְּב ֵחיקוֹ ‪ ,‬וּ ַמ ִ ּג ַ‬ ‫ָח ׁש ַה ּׁ ָש ִל ַ‬ ‫ֶאל ִמ ְפ ַּתן ַא ְרמוֹ ן ַה ַּמ ְל ָּכה וְ נוֹ ֵק ׁש ׁ ָשם ַּב ּׁ ַש ַער‪.‬‬ ‫ישה‪ֲ ,‬עמוּ ַסת עֹל ׁ ָשנִ ים‪ְּ ,‬ת ָלאוֹ ת ּ ֶפ ַגע‪,‬‬ ‫ֵא ׁ ֶשת־שֵׂ ָיבה יְ ׁ ִש ׁ ָ‬ ‫ָא ָצה ִל ְמסֹר ִל ְג ִב ְר ָּת ּה דְּ מוּ ת ָה ִא ׁיש וְ ַה ּכוֹ ס ׁ ֶש ֵה ִביא ָל ּה‪.‬‬ ‫"לוּ יִ ָּכנֵ ס"‪ִ ,‬היא אוֹ ֶמ ֶרת‪ָ .‬קפוּ א ַעל ָע ְמדוֹ ‪ַ ,‬מ ׁ ְש ּ ִפיל ַא ְר ָצה‬ ‫ֶאת ַמ ָּבטוֹ ‪ ,‬יְ ַס ּ ֵפר ׁ ְש ִליחוּ תוֹ ‪ֶ .‬את דְּ ָב ָריו ִהיא קוֹ ַט ַעת‪:‬‬ ‫ית ֶא ַ ּקח ְּב ָרצוֹ ן‪ַ .‬מ ְּתנָ תוֹ ׁ ֶשל ַה ֶּמ ֶל ְך‬ ‫"את ׁ ֶש ִ ּצ ִ ּו ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫הוּבי ְל ׁ ַש ֵ ּגר ִלי‪.‬‬ ‫לֹא ִּתדָּ ֶחה‪ִ ,‬אם ַאך זֹאת יָ כוֹ ל ֲא ִ‬ ‫אתי –‬ ‫ָמוֶ ת ַא ֵחר‪ ,‬טוֹ ב ִמ ֶ ּזה‪ִ ,‬לי ָמנָ ה ִא ּלוּ ֵלא לוֹ נִ ּׁ ֵש ִ‬ ‫ׁ ַש ַחק ֵע ִדי! — ַעל ִס ּפוֹ ׁ ֶשל ַה ָּמוֶ ת; ֵטרוּ ף ֲא ָחזַ נִ י;‬ ‫אשוֹ ן‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּי ָקר ִלי;‬ ‫ישי ָה ִר ׁ‬ ‫ַא ְך שִׂ ְמ ָחה ִלי נָ ַתן ִא ׁ ִ‬ ‫ַא ְך ִל ְמרוֹ ֵמי ּכוֹ ָכ ִבים ְל ַמ ֵהר וְ ִלנְ סֹק ֶה ֱע ַד ְפ ִּתי‪,‬‬ ‫ֵעת ֲא ׁ ֻש ְח ַרר ִמ ְּכ ָב ַלי ַה ּקוֹ ׁ ְש ִרים אוֹ ִתי ַמ ָּטה ָל ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ת־מ ּלוֹ ַתי שָׂ א ֵא ָליו‪ִּ ,‬כי ַּב ָּמוֶ ת ִּת ְר ֵאנִ י‪.‬‬ ‫ֶאת ַא ֲחרוֹ נוֹ ִ‬ ‫יטי ֶמ ְר ֲח ֵבי יַ ם ַה ַּמיִ ם‪,‬‬ ‫ְּבנֵ י ְמרוֹ ִמים‪ֵ ,‬א ִלים‪ַ ׁ ,‬ש ִּל ֵ‬ ‫יכס‪ֶ ׁ ,‬ש ְּל ׁ ָשם ִלי ַהדֶּ ֶרך‪ְ,‬‬ ‫ֶא ֶרץ ַר ָּבה וּ ַמ ְח ׁ ַש ְך ְ ּג ִליל ַה ְּס ִט ְּ‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 279‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  280‬חלק חמישי‬

‫ַאף ִּכי ֶט ֶרם זְ ַמ ִּני‪ִ ,‬אם ִּת ְצדַּ ק ְּת ִפ ָּל ִתי — ַה ֲאזִ ינוּ ‪,‬‬ ‫אֹזֶ ן אוֹ ֶה ֶדת נָ א ְּכרוּ ְלזַ ֲע ַקת ׁ ַשוְ ָע ִתי‪.‬‬ ‫ׁ ַש ַחק וְ יָ ם יִ ׁ ְש ְמעוּ ־נָ א‪ ,‬יִ ׁ ְש ַמע־נָ א ַ ּגם ֵע ֶמק ָה ָא ֶרץ‪:‬‬ ‫ית ִתי ְמ ַע ָּנה‪ַ ,‬מ ְכ ִא ָיבה ִלי‬ ‫ֵּכן‪ ,‬מוֹ ת ָאמוּ ת‪ַ ,‬א ְך ִס ַּבת ִמ ָ‬ ‫יה ׁ ֶשל רוֹ ָמא‬ ‫ַ ּגם ִמן ַה ָּמוֶ ת ַע ְצמוֹ ; ָמה ִענְ יָ ן ְלשָׂ ֶר ָ‬ ‫ִּכי נִ ְת ַא ַח ְדנוּ יַ ְחדָּ ו? הוֹ י‪ַ ,‬עם־יְ ִה ִירים ְמ ֵל ֵאי ַר ַהב!‬ ‫ִמן ָהאוֹ יֵ ב ְּכ ָבר ְ ּגזַ ְל ֶּתם ֶאת ַמ ְלכוּ ת ֲאבוֹ ָתיו — וְ ֵאין שׂ ַבע‪:‬‬ ‫דְּ רוֹ ר ִמן ַה ֶּנ ֶפ ׁש ְ ּגזַ ְל ֶּתם‪ְּ ,‬כלוּ לוֹ ת ׁ ֶש ֻא ְ ּזקוּ ְּכ ִדין נ ַֹהג‪,‬‬ ‫ֶק ׁ ֶשר ֵלב ִמ ְקדָּ ׁש ְּכ ָבר ׁ ְש ַד ְד ֶּתם‪ ,‬קוֹ ְר ֵעי ֵא ׁ ֶשת ִמ ַּב ַעל‪,‬‬ ‫ק ֶֹד ׁש יְ צוּ ַע נִ ְר ַמס; ֵעת יִ ְקצֹר נִ ְצחוֹ נוֹ שַׂ ר ְצ ָבא רוֹ ָמא‪,‬‬ ‫יטר‪,‬‬ ‫ֵעת לֹא יָ ִהין ׁשוּ ם ָא ָדם ְל ָה ֵפר ְרצוֹ נוֹ ׁ ֶשל יוּ ּ ִפ ֶ‬ ‫לוּ ׁ ְש ֵא ִרית יְ מוֹ ָתיו ֵּת ַמר לוֹ ‪ ,‬לוּ לֹא ּתוֹ ֶדה לוֹ‬ ‫רוֹ ָמא ׁ ֶש ּלוֹ ַעל ׁ ְש ָללוֹ ַה ַּמזְ ִהיר‪ ,‬לוּ זִ ְקנָ ה ַּת ּ ִׂש ֶיגנּ וּ‬ ‫ְּב ִלי מוֹ ָדע‪ְּ ,‬כגוֹ ֶלה‪ַ ,‬ה ְר ֵחק ֵמ ַא ְד ַמת ַה ּמוֹ ֶל ֶדת‪,‬‬ ‫ָה ְל ָאה ַּב ְּס ָפר ַה ִּנדָּ ח‪ְּ ,‬ב ֵאין נֶ ֱא ָמן‪ְּ ,‬ב ֵאין ֵר ַע;‬ ‫לוּ לֹא יִ ְר ֶאה ׁ ֶש ֶמץ א ׁ ֶֹשר‪ָ ,‬ה ִא ׁיש ׁ ֶש ָ ּגזַ ל ָּכל ָא ׁ ְש ֵרנוּ ;‬ ‫לוּ ַמ ֲעשֵׂ ה ַעוְ ָלה ׁ ֶשל ָא ִחיו ַה ָ ּי ָקר יְ ַע ֵּנהוּ ‪,‬‬ ‫לוּ יִ ְכ ַאב ֶאת ּ ִפ ְג ָעם ׁ ֶשל ְקרוֹ ָביו‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ַ ּי ּכוּ ִּב ְב ִלי ֶצ ֶדק‪,‬‬ ‫ֵּבן ֲח ַסר ְּת ִה ָּלה ֶאת סוֹ ף יְ מוֹ ָתיו יְ ָמ ֵרר לוֹ ;‬ ‫לוּ ְּב ֶק ֶבר ָעלוּב ִּת ָּט ֵמן‪ְּ ,‬בבוֹ ר ֵאין ּבוֹ ז ַֹהר‪,‬‬ ‫ָקץ ְּב ָך ַע ְצ ְמ ָך ְוּבמוֹ ֶל ֶדת ׁשוֹ ַכ ַחת ֵרד ֶק ֶבר‪,‬‬ ‫יפיוֹ ‪ַ ,‬חק ַעל ָה ֶא ֶבן ְּתלוּ נָ ה ְמ ַב ָ ּזה ֶאת יָ ֶמ ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫ְס ִק ּ ְ‬ ‫ַּב ַעל יָ ָקר‪ּ ַ ,‬גם ַא ָּתה‪ ,‬לוּ ְט ָרדוֹ ת ֶאת ְ ּגבוּ ל נַ ֲחלוֹ ֶתיךָ‬ ‫יע‬ ‫ַעד עוֹ ָל ִמים יְ ַענּ וּ ‪ִ ,‬אם ַא ֲח ֵרי קוֹ רוֹ ַתי לוֹ ַּת ִ ּצ ַ‬ ‫ְּב ִרית יְ ִדידוּ ת; ֶט ֶרם זְ ַמן ֶּת ֱחזֶ ה ְּבמוֹ ת יְ ָל ֶד ָ‬ ‫יך‪,‬‬ ‫ֶאת נְ ָכ ֶד ָ‬ ‫יך ִּת ְר ֶאה ֻמ ְכ ָּת ִמים — זֶ ה רוֹ ֵצ ַח ָא ִחיהוּ ;‬ ‫לוּ ֶּבן ְּכ ָפר נוֹ ֵטף דָּ ם ִמ ּזוֹ ָה ַא ָּמה יַ ּ ִׂש ְיג ָך‪,‬‬ ‫ֶאת זַ ְר ֲע ָך יְ ַמ ֵ ּגר‪ ,‬יְ ׁ ַש ְּס ֵעם ִל ְגזָ ִרים‪ֶ ּ ,‬פ ַצע ּ ֶפ ַצע‪,‬‬ ‫ילם ְּב ִעירוֹ ִּבנְ ֻח ׁ ְש ַּתיִ ם‪,‬‬ ‫מוּ ל ֶמ ְר ַּכ ְב ּתוֹ ַה ַ ּג ָּסה יוֹ ִב ֵ‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 280‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪281  ,‬‬

‫יך!"‪45‬‬ ‫ְּב ָבנֶ ָ‬

‫רוֹ ָמא ׁ ֶש ְּל ָך ְּת ַק ּׁ ֵשט ִמ ְצ ֲע ֵדי נִ ְצחוֹ נָ ּה‬ ‫יה‬ ‫ָּכ ָכה ָה ְג ָתה‪ָ ׁ .‬שם נִ ְראוּ עוֹ ְמ ִדים וְ גוֹ נְ ִחים ַעל ְס ִב ֶיב ָ‬ ‫זַ ו ַעת‪.‬‬ ‫ית ָת ּה ַה ְּמ ַ ּ‬ ‫ית ּה‪ִּ ,‬ב ְד ָמעוֹ ת‪ֶ ,‬אל מוּ ל ִמ ָ‬ ‫ְּבנֵ י ֵּב ָ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫ִהיא‪ַ ,‬ה ּכוֹ ס ְּביָ ָד ּה‪ ,‬נוֹ שֵׂ את ַל ָּמרוֹ ם ֶאת ֵעינֶ ָ‬ ‫ת־כֹל‪ ,‬שְׂ ִאי ׁ ָשלוֹ ם‪ֱ ,‬אל ֵֹהי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‪,‬‬ ‫"ח ָּמה זָ נַ ּ‬ ‫ָס ָח ּה‪ַ :‬‬ ‫יסה‪ָ ׁ ,‬שלוֹ ם‪ ,‬זְ כֹר אוֹ ִתי"‪ֶ .‬את ָה ַר ַעל‬ ‫שְׂ אוּ ־נָ א ׁ ָשלוֹ ם; ָמ ִסינִ ָ‬ ‫יה‪.‬‬ ‫ֶּת ֶכף ָּב ְל ָעה‪ְּ ,‬כמוֹ ְצ ֵמ ָאה‪ַ ,‬אף ׁ ְש ִריר לֹא זָ ע ְּב ָפנֶ ָ‬ ‫טּר ַטר ּ ָפ ְר ָחה נִ ׁ ְש ָמ ָת ּה ַה ּמוֹ ֶר ֶדת‪.‬‬ ‫ָה ֵא ָלה ֵאל ָא ֵפל ַה ְ‬

‫‪ 45‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫קללתה של סופוניסבה — המתכתבת עם זו של דידו בספר הרביעי של‬ ‫האינאיס (‪ )4.607-629‬טרם התאבדותה — אכן מתארת נאמנה את גורלם‬ ‫ההיסטורי של סקיפיו ומסיניסה‪.‬‬

‫‪.indb 281‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬ ‫כתבי פטררקה‬ Petrarca, Francesco, Elegia ritmica = ‫אלגיה על מותה של לאורה‬ di Francesco Petrarca in morte di Laura, ed. by F. Novati,

.Milan, 1910 Petrarca, Francesco, Africa, ed. by Nicola Festa, = ‫אפריקה‬

.Florence: Sansoni, 1926 Petrarca, Francesco, Epistolae metricae: = ‫המכתבים השקולים‬ Briefe in Versen, ed. by Eva Schönberger and Otto Schönberger,

.Würzburg: Königshausen & Neumann, 2004 Petrarch, Francesco, My Secret Book (ITRL 72), ed. and = ‫הסוד‬ trans. by Nicholas Mann, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 2016 Petrarch, Francesco, Invectives (ITRL 11), ed. and = ‫כתבי תוכחה‬ trans. by David Marsh, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 2004 ‫ לאה‬:‫ מבחר שירים (תרגום‬,‫ פרנצ'סקו‬,‫מבחר שירים = פטררקה‬ .1953 ,‫ פועלים‬:‫ תל אביב‬,)‫גולדברג‬ Petrarca, Francesco, Psalmi penitentiales, ed. by = ‫מזמורי תשובה‬ .Donatella Coppini, Florence: Le lettere, 2010 "1347 ,‫ "מכתב לקרדינל קולונה‬,‫ פרנצ'סקו‬,‫מכתב לקרדינל = פטררקה‬ .42 '‫ עמ‬,)2002–2001( 77 ‫ זמנים‬,)‫ בנימין ארבל‬:‫(תרגום‬

‫תורוקמ‬.indd 282

27/09/2023 10:31:18

283  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

Petrarca, Francesco, Res seniles, ed. by Silvia = ‫מכתבים לעת זקנה‬

.Rizzo and Monica Berté, Florence: Le Lettere, 2006-2017 Petrarca, Francesco, Le familiari, ed. by = ‫מכתבים לקרובים‬ Vittorio Rossi and Umberto Bosco, 4 vols., Florence: Sansoni,

.1933-1942 Petrarch, Francesco, Selected Letters, trans. by Elaine = ‫ראו גם‬ Fantham, 2 Vols., Cambridge, MA: Harvard University Press,

.2017 Petrarch, Francesco, Lettere disperse, varie, = ‫מכתבים מן העזבון‬ e miscellanee, ed. by Alessandro Pancheri, Parma: Fondazione

.Pietro Bembo, 1994 Petrarca, Francesco, De viris illustribus, ed. = ‫על אודות אנשי שם‬ .by Guido Martellotti, Florence: Sansoni, 1964 Petrarca, Francesco, De vita solitaria, = ‫על החיים המבודדים‬ in Prose, ed. by Guido Martellotti et al., Milan: Ricciardi,

.1955 Petrarch, Francesco, Petrarch’s Lyric Poems, = )‫קנצוניירה (השירים‬ trans. by Robert Durling, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 1976 Petrarca, Francesco, Bucolicum carmen, ed. by Luca = ‫שירי רועים‬ .Canali and Maria Pellegrini, Lecce: Manni, 2005

‫ ספרות קלאסית וימי־ביניימית‬:‫מקורות נוספים‬ ,)‫ אריה סתיו‬:‫) (תרגום‬Amores( ‫ אהבים‬,‫ אהבים = אובידיוס‬,‫אובידיוס‬ Ovid, Heroides and Amores, ed. .1975 ,‫ הוצאת תמוז‬:‫תל אביב‬ and trans. by Grant Showerman, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 1914

‫תורוקמ‬.indd 283

27/09/2023 10:31:18

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  284 Ovid, Tristia: (Tristia: Ex = ‫ איגרות מחוף הים השחור‬,‫אובידיוס‬ Ponto) (LCL 151) Cambridge, MA: Harvard University Press,

.1975 Ovid, The Art of Love, and Other = ‫ אמנות האהבה‬,‫אובידיוס‬ Poems: Medicamina faciei, ars amatoria, Remedia amoris, Ibis, Nux, Halieutica, Consolatio ad Liviam, ed. and trans. by George Patrick Goold and John Henry Mozley, London:

.William Heinemann, 1979 ,)‫ שלמה דיקמן‬:‫ מטמורפוזות (תרגום‬,‫ מטמורפוזות = אובידיוס‬,‫אובידיוס‬ .1965 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ירושלים‬ ‫ עמינדב‬:‫ רפואות האהבה (תרגום‬,‫ רפואות האהבה = אובידיוס‬,‫אובידיוס‬ .2000 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫דיקמן‬ ‫ איגרות‬,‫ שירי העצבת‬,‫ פובליוס‬,‫ שירי העצבת = אובידיוס נזו‬,‫אובידיוס‬ ‫ תל‬,)‫ עמינדב דיקמן‬:‫ אלגיות נבחרות (תרגום‬:‫מחוף הים השחור‬ .2000 ,‫ הקיבוץ המאוחד‬:‫אביב‬ Ovid, Tristia: Ex Ponto (LCL 151), Cambridge, MA: Harvard University Press, 1975. Augustinus, Aurelius, De doctrina = ‫ דת האמת‬,‫אוגוסטינוס‬ christiana; De vera religione (CCSL 32), ed. by K. D. Daur,

.J. Martin, Turnhout: Brepols, 1962 Augustinus, Aurelius, De = ‫ ההרמוניה של הבשורות‬,‫אוגוסטינוס‬ consensu evangelistarum libri quattuor (CSEL 43), ed. by

.Franciscus Weihrich, New York: Johnson, 1963 ,)‫ אביעד קליינברג‬:‫ וידויים (תרגום‬,‫ וידויים = אוגוסטינוס‬,‫אוגוסטינוס‬ .2001 ,‫ הוצאת ידיעות אחרונות‬:‫תל אביב‬ Augustinus, Aurelius, The City of = ‫ עיר האלוהים‬,‫אוגוסטינוס‬ God Against the Pagans (LCL 411-417), trans. by George E. McCracken et al., Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 1957-1972 Augustinus, Aurelius, De trinitate = ‫ על השילוש‬,‫אוגוסטינוס‬

‫תורוקמ‬.indd 284

27/09/2023 10:31:18

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫הביבליוגרפיים  ‪285  ,‬‬

‫‪(CCSL 50), ed. by W. J. Mountain, F. Glorie, Turnhout:‬‬

‫‪.Brepols, 1968‬‬ ‫אוסביוס‪ ,‬כרוניקה = ‪Eusebius, Church History; Life of Constantine‬‬ ‫‪the Great; Oration in Praise of Constantine (NPNF2-01),‬‬ ‫‪ed. by Philip Schaff, Grand Rapids, MI: Christian Classics‬‬

‫‪.Ethereal Library, 1996‬‬ ‫איסידורוס‪ ,‬אטימולוגיות = ‪Isidore of Seville, The Etymologies‬‬ ‫‪of Isidore of Seville, ed. by S. A. Barney W. J. Lewis, J.‬‬ ‫‪A. Beach, and O. Berghof, Cambridge: Cambridge UP‬‬

‫‪.2006‬‬ ‫אפולוניוס‪ ,‬ארגונאוטיקה = אפולוניוס איש רודוס‪ ,‬ארגונאוטיקה (תרגום‪:‬‬ ‫אברהם ארואטי)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2017 ,‬‬ ‫אפוליאוס‪ ,‬המטאמורפוזות = אפוליאוס‪ ,‬חמור הזהב (תרגום‪ :‬אריה‬ ‫חורשי)‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת ירון גולן‪.2001 ,‬‬ ‫אפלטון‪ ,‬טימיאוס = אפלטון‪ ,‬טימיאוס‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי אפלטון [כרך ג]‬ ‫(תרגום‪ :‬י"ג ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.1967–1955 ,‬‬ ‫אפלטון‪ ,‬פידון = אפלטון‪ַ ,‬פידון‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי אפלטון [כרך ג] (תרגום‪:‬‬ ‫י"ג ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.1967–1955 ,‬‬ ‫אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס = אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי אפלטון [כרך ג]‬ ‫(תרגום‪ :‬י"ג ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.1967–1955 ,‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬אתיקה = אריסטו‪ ,‬אתיקה — מהדורת ניקומאכוס (תרגום‪ :‬יוסף‬ ‫ג' ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ :‬שוקן‪ ,‬תשל''ג‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬המידות (אתיקה) = אריסטו‪ ,‬המידות (תרגום‪ :‬חיים יהודה רות)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,‬תשס"ב‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מחקרי בעלי חיים = ‪Aristotle, History of Animals (LCL‬‬ ‫‪438), Vol. 2, Books 4-6, trans. by A. L. Peck, Cambridge,‬‬

‫‪.MA: Harvard University Press, 1970‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מטאפיזיקה = אריסטו‪ ,‬המטפיזיקה — ספר א (תרגום‪ :‬חיים‬ ‫יהודה רות)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,‬תשנ"ב‪.‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 285‬תורוקמ‬

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  286 Aristotle, The Metaphysics (LCL 271), trans. by Hugh Trednnick, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1989. Aristotle, Problems (LCL 316), ed. and = ‫ בעיות‬,‫פסאודו־אריסטו‬ trans. by Robert Mayhew, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 2011 Athanasius Alexandrinus, Vitae = ‫ חיי אנטוניוס הקדוש‬,‫אתנסיוס‬ Antonii (CCSL 170), ed. by L. Gandt, P. H. E. Bertrand,

.Turnhout: Brepols, 2018 ‫ גאיו שילוני‬:‫ דקאמרון (תרגום‬,‫ ג'ובאני‬,‫ דקאמרון = בוקאצ'ו‬,‫בוקאצ'ו‬ .2000 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫ואריאל רטהאוז‬ Gellius, Aulus, The Attic Nights of Aulus = ‫ לילות אטיקה‬,‫גליוס‬ Gellius (LCL 195, 200, 212), ed. by John Carew Rolfe,

.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1967 Iohannes de Caulibus, = ‫ מדיטציות על חיי ישו‬,‫ יוהנאס‬,‫דה קאוליבוס‬ Meditationes vite Christi olim S. Bonaventurae attributae (CCCM 153), ed. by M. Stallings-Taney, Turnhout: Brepols,

.1997 Danotus, “Vitae Vergilianae”, In Vitae = ‫ חיי ורגיליוס‬,‫דונטוס‬ Vergilianae antiquae: vita Donati, vita Servii, vita Probiana, vita Focae, S. Hieronymi excerpta, ed. by Colin Hardie,

.London: Oxford University Press, 1966 ‫ ספר שני‬,‫ חיי הפילוסופים‬,‫ חיי הפילוסופים = דיוגנס לארטיוס‬,‫דיוגנס‬ .)‫(עומד לראות אור בתרגומו של אברהם ארואטי בהוצאת נהר‬ ‫ יואב‬:‫ תופת (תרגום‬:‫ הקומדיה האלוהית‬,‫ תופת = דנטה אליגיירי‬,‫דנטה‬ .2013 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫רינון‬ ,)‫ אברהם ארואטי‬:‫ אודיסיאה (תרגום‬,‫ אודיסיאה = הומרוס‬,‫הומרוס‬ .2012 ,‫ מאגנס‬:‫ירושלים‬ ,)‫ אברהם ארואטי‬:‫ איליאדה (תרגום‬,‫ איליאדה = הומרוס‬,‫הומרוס‬ .2012 ,‫ מאגנס‬:‫ירושלים‬

‫תורוקמ‬.indd 286

27/09/2023 10:31:18

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫הביבליוגרפיים  ‪287  ,‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט = קוינטוס הורטיוס פלקוס‪ ,‬אמנות הפיוט‬ ‫(תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2004 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות = הוראטיוס‪ ,‬האיגרות (תרגום‪ :‬רחל בירנבאום)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.2014 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬השירים = הוראטיוס‪ ,‬השירים (האודות) (תרגום‪ :‬רחל‬ ‫בירנבאום)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1998 ,‬‬ ‫הירונימוס‪ ,‬נגד פלאגיוס = ‪Hieronymus, Dialogus adversus‬‬ ‫‪Pelagianos (CCSL 80), ed. by C. Moreschini Turnhout:‬‬

‫‪.Brepols, 1990‬‬ ‫הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה = הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה (תרגום‪ :‬בנימין שימרון‬ ‫ורחל צלניק‪-‬אברמוביץ)‪ ,‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.2014 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס = פובליוס ורגיליוס מרו‪ ,‬אינאיס (תרגום‪ :‬שלמה‬ ‫דיקמן)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1962 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה = ‪Virgil, “Eclogues”, in Eclogues, Georgics.‬‬ ‫‪Aeneid: Books 1-6 (LCL 63), ed. by H. Rushton Fairclough,‬‬

‫‪.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬שירי רועים = ‪Virgil, “Eclogues”, in Eclogues, Georgics.‬‬ ‫‪Aeneid: Books 1-6 (LCL 63), ed. by H. Rushton Fairclough,‬‬

‫‪.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬האשה מאנדרוס = טרנטיוס‪ ,‬האשה מאנדרוס (תרגום‪ :‬דבורה‬ ‫גילולה)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.1994 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס = טרנטיוס‪ ,‬הסריס (תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מאגנס‪.1999 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬פורמיו = טרנטיוס‪ ,‬פורמיו (תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מאגנס‪.1995 ,‬‬ ‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות = יובנאליס‪ ,‬הסטירות (תרגום‪ :‬רחל בירנבאום)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.2003 ,‬‬ ‫כסנופון‪ ,‬זכרונות = כסנופון‪ ,‬זיכרונות (תרגום‪ :‬אריה סימון)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מאגנס‪.1960 ,‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 287‬תורוקמ‬

‫‪  ,  288‬רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬

‫לוקרציוס‪ ,‬על טבע היקום = לוקרציוס קרוס‪ ,‬טיטוס‪ ,‬על טבע היקום‬ ‫(תרגום‪ :‬שלמה דיקמן)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1962 ,‬‬ ‫ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר = טיטוס ליוויוס‪ ,‬מלחמות חניבעל — תולדות‬ ‫רומא מאז ייסוד העיר‪ ,‬ספרים ‪( 30-21‬תרגום‪ :‬משה ליפשיץ)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬כרמל‪.2015 ,‬‬ ‫ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר = טיטוס ליוויוס‪ ,‬תולדות רומא ספרים א‪ ,‬ב‪,‬‬ ‫כא‪ ,‬כב‪ ,‬ל (תרגום‪ :‬שרה דבורצקי)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1972 ,‬‬ ‫‪Livy, History of Rome (LCL 114, 133, 172, 191, 233, 355, 367,‬‬ ‫‪381, 295, 301, 313, 332, 396, 404), trans. by B. O. Foster et‬‬

‫‪.al, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1919-2021‬‬ ‫לקטנטיוס‪ ,‬יסודות אלוהיים = ‪Lactantius, Divinae institutiones‬‬ ‫‪,(CSEL 19), ed. by Samuel Brandt, Prague: Tempsky‬‬

‫‪.1890‬‬ ‫מאקרוביוס‪ ,‬סאטורנליה = ‪Macrobius, Saturnalia (LCL 510-513),‬‬ ‫‪ed. by Robert A. Kaster, Cambridge, MA: Harvard University‬‬

‫‪.Press, 2011‬‬ ‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו = ‪Macrobius, Ambrosii‬‬ ‫‪Theodosii Macrobii commentarii in somnium Scipionis, ed. by‬‬

‫‪.James A. Willis, Stuttgart: Teubner, 1994‬‬ ‫מקסימוס ואלריוס‪ ,‬דברים הראויים לזיכרון = ‪Maximus, Valerius,‬‬ ‫‪Memorable Doings and Sayings (LCL 492-493), ed. by D. R.‬‬ ‫‪Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard University Press,‬‬

‫‪.2000‬‬ ‫סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים = גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס‪,‬‬ ‫חיי שנים־עשר הקיסרים (תרגום‪ :‬אלכסנדר שור)‪ ,‬תל אביב‪ :‬מסדה‪,‬‬ ‫‪.1966‬‬ ‫סלוסטיוס‪ ,‬מלחמת יוגורתה = סלוסטיוס קריספוס‪ ,‬גיוס‪ ,‬קאטילינא‪.‬‬ ‫יוגורתא‪ :‬קטעים מדברי הימים (תרגום‪ :‬שרה דבורצקי)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מוסד ביאליק‪.1968 ,‬‬ ‫‪Sallust, The War with Catiline: The War with Jugurtha (LCL 116),‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 288‬תורוקמ‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫הביבליוגרפיים  ‪289  ,‬‬

‫‪ed. by John C. Rolfe, Cambridge, MA: Harvard University‬‬ ‫‪Press, 2015‬‬

‫סלוסטיוס‪ ,‬מלחמת קטילינה = סלוסטיוס קריספוס‪ ,‬גיוס‪ ,‬קאטילינא‪.‬‬ ‫יוגורתא‪ :‬קטעים מדברי הימים (תרגום‪ :‬שרה דבורצקי)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מוסד ביאליק‪.1968 ,‬‬ ‫‪Sallust, The War with Catiline; The War with Jugurtha (LCL 116),‬‬ ‫‪ed. by John C. Rolfe, Cambridge, MA: Harvard University‬‬ ‫‪Press, 2015‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס = סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪-‬ב‬ ‫(תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2019 ,2017 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מחקרי הטבע = סנקה‪ ,‬לוקיוס אנאוס‪ ,‬מחקרי הטבע‪ :‬שבעה‬ ‫ספרים לפוליביוס במות אחיו (תרגום‪ :‬אהרן קמינקא)‪ ,‬תל אביב‪:‬‬ ‫דבר‪.1946 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על החסדים = ‪Seneca, Lucius Annaeus, “De beneficiis”, in‬‬ ‫‪Moral Essays, Vol. 3. (LCL 310), ed. by John W. Basore,‬‬

‫‪.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1935‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על הכעס = ‪Seneca, Lucius Annaeus, “De ira”, in Moral‬‬ ‫‪Essays, Vol. 1. (LCL 214), ed. by John W. Basore and J. Luke‬‬

‫‪.Wood, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1928‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על שלוות הנפש = סנקה‪ ,‬לוציוס אנאוס‪ ,‬על החיים המאושרים‪:‬‬ ‫מלווה בחיבורים "על הפנאי" ו"על שלוות הנפש"‪ :‬חיבורים‬ ‫פילוסופיים על איכות החיים (תרגום‪ :‬אברהם ארואטי)‪ ,‬בנימינה‪:‬‬ ‫נהר ספרים‪.2010 ,‬‬ ‫פסאודו־סנקה‪ ,‬אוקטביה = ‪Seneca, Lucius Annaeus, Tragedies‬‬ ‫‪(LCL78), ed. by John G. Fitch, Cambridge, MA: Harvard‬‬

‫‪.University Press, 2018‬‬ ‫סרוויוס‪ ,‬פירוש לאקלוגות של ורגיליוס = ‪Servius, In Vergilii carmina‬‬ ‫‪comentarii, ed. by Georgius Thilo and Hermannus Hagen,‬‬

‫‪.Leipzig: Teubner, 1881‬‬ ‫סרוויוס‪ ,‬פירוש לאינאיס של ורגיליוס = ‪Servius, Serviani in Vergili‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 289‬תורוקמ‬

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  290 Aeneidos libros IX-XII commentarii, ed. by Charles E. Murgia and Robert A. Kaster, New York: Oxford University Press,

.2018 Mela, Pomponius, De chorographia, = ‫ תיאור העולם‬,‫פומפוניוס מלה‬ .Turnhout: Brepols Publishers, 2010 Pliny, Natural History (LCL 330, 352, = ‫ תולדות הטבע‬,‫פליניוס‬ 353, 370, 371, 392, 393, 418, 394, 419), trans. by Harris Rackham et al., Cambridge, MA: Harvard University Press,

.1938-1963 Persius, “Satires”, in Juvenal and Persius = ‫ הסטירות‬,‫פרסיוס‬ (LCL 91), ed. by Susanna Morton Braund, Cambridge, MA:

.Harvard University Press, 2004 Sextus Propertius, Elegies (LCL 18), ed. = ‫ אלגיות‬,‫פרופרטיוס‬ by G. P. Goold, Cambridge, MA: Harvard University Press,

.1990 Quintilian, The Orator’s Education = ‫ יסודות הנאום‬,‫קווינטיליאנוס‬ [Institutiones oratoriae] (LCL 124, 125, 126, 127, 494), ed. and trans. by Donald A. Russell, 5 vols., Cambridge, MA:

.Harvard University Press, 2002 Rufus, Quintus Curtius, History = ‫ תולדות אלכסנדר‬,‫קורטיוס רופוס‬ of Alexander (LCL 368-369), ed. by John Carew Rolfe and John Rowe Workman, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 1946 ‫ נאומים‬17 ,‫ מרקוס טוליוס‬,‫ בעד החוק של ַמניליוּ ס = קיקרו‬,‫קיקרו‬ .155–126 '‫ עמ‬,2017 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫ משה ליפשיץ‬:‫(תרגום‬ ‫ משה‬:‫ נאומים (תרגום‬17 ,‫ מרקוס טוליוס‬,‫ בעד מרקלוס = קיקרו‬,‫קיקרו‬ .383–370 '‫ עמ‬,2017 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫ליפשיץ‬ Cicero, Marcus Tullius, De natura = ‫ הספרים האקדמיים‬,‫קיקרו‬ deorum; Academica (LCL 268), trans. by H. Rackham,

.Cambridge, MA: Harvard University Press, 2005

‫תורוקמ‬.indd 290

27/09/2023 10:31:18

291  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫ אברהם‬:‫ חלומו של סקיפיו (תרגום‬,‫ חלומו של סקיפיו = קיקרו‬,‫קיקרו‬ .2019 ,‫ נהר ספרים‬:‫ בנימינה‬,)‫ארואטי‬ Cicero, Pro Archia; Post = ‫ להגנתו של המשורר ארכיאס‬,‫קיקרו‬ reditum in senatu; Post reditum ad quirites; De domo sua; De haruspicum responsis; Pro Plancio (LCL 158), trans. by N. H.

.Watts, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1923 ‫ כתבים נבחרים‬,‫ מכתבים לאטיקוס = מארקוס טוליוס קיקרו‬,‫קיקרו‬ .1985 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬,)‫ א"ד קולמן‬:‫(תרגום‬ Cicero, Marcus Tullius, Letters to Atticus (LCL 7-8, 97, 491), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999. Cicero, Marcus Tullius, Letters to = ‫ מכתבים לברוטוס‬,‫קיקרו‬ Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 2002 Cicero, Marcus Tullius, Letters to = ‫ מכתבים לקווינטוס‬,‫קיקרו‬ Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 2002 Cicero, Marcus Tullius, Letters to = ‫ מכתבים לקרובים‬,‫קיקרו‬ Friends (LCL 205, 216, 230), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard University Press,

.2001 Cicero, Marcus Tullius, Letters = ‫ מכתב לאוקטביאנוס‬,‫פסאודו־קיקרו‬ to Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 2002

‫תורוקמ‬.indd 291

27/09/2023 10:31:18

‫‪  ,  292‬רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬ ‫פסאודו־קיקרו‪ ,‬נאום נגד סאלוסטיוס = ‪Cicero, Marcus Tullius,‬‬ ‫‪Letters to Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to‬‬ ‫‪Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462),‬‬ ‫‪ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA:‬‬

‫‪.Harvard University Press, 2002‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הזקנה = קיקרו‪ ,‬על הזקנה [קאטו הבכיר על הזקנה] (תרגום‪:‬‬ ‫אברהם ארואטי)‪ ,‬בנימינה‪ :‬נהר ספרים‪.2014 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על החובות = קיקרו‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬על החובות (תרגום‪ :‬אביבה‬ ‫קציר)‪ ,‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר־אילן‪.2003 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על החוקים = ‪Cicero, On the Republic. On the Laws (LCL‬‬ ‫‪213), trans. by Clinton W. Keyes, Cambridge, MA: Harvard‬‬

‫‪.University Press, 1928‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הידידות = קיקרו‪ ,‬על הידידות (תרגום‪ :‬אברהם ארואטי)‪,‬‬ ‫בנימינה‪ :‬נהר ספרים‪.2013 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על המדינה = ‪Cicero, On the Republic. On the Laws (LCL‬‬ ‫‪213), trans. by Clinton W. Keyes, Cambridge, MA: Harvard‬‬

‫‪.University Press, 1928‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על המוות = קיקרו‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬על המוות‪[ :‬שיחות‬ ‫בטוסקולום‪ ,‬ספר א] (תרגום‪ :‬אברהם ארואטי)‪ ,‬בנימינה‪ :‬נהר ספרים‪,‬‬ ‫‪.2018‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הנואם = קיקרו‪ ,‬על הנואם (ספר שני)‪ ,‬בתוך‪ :‬מרקוס טוליוס‬ ‫קיקרו‪ ,‬כתבים נבחרים (תרגום‪ :‬א"ד קולמן)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪,‬‬ ‫‪.1985‬‬ ‫‪Cicero, De oratore (LCL 348-349), ed. by H. Rackham,‬‬ ‫‪Cambridge, MA: Harvard University Press, 1969.‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים = מרקוס טוליוס קיקרו‪ ,‬על טבע האלים (תרגום‪:‬‬ ‫אביבה קציר)‪ ,‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר־אילן‪.1992 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על כושר ההמצאה = ;‪Cicero, Marcus Tullius, De inventione‬‬ ‫‪De optimo genere oratorum; Topica (LCL 386), ed. by H. M.‬‬

‫‪.Hubble, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1949‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 292‬תורוקמ‬

293  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫ על תכליות‬,‫ מרקוס טוליוס‬,‫ על תכליות הטוב והרע = קיקרו‬,‫קיקרו‬ ,‫ אוניברסיטת בר־אילן‬:‫ רמת גן‬,)‫ אביבה קציר‬:‫הטוב והרע (תרגום‬ .1997 Cicero, Rhetorica ad Herennium = ‫ רטוריקה‬,‫פסאודו־קיקרו‬ (LCL 403), ed. by Harry Caplan, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 1954 ,)‫ שיחות בטוסקולום (ספר חמישי‬,‫ שיחות בטוסקולום = קיקרו‬,‫קיקרו‬ ,)‫ א"ד קולמן‬:‫ כתבים נבחרים (תרגום‬.‫ מארקוס טוליוס קיקרו‬:‫בתוך‬ .1985 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ירושלים‬ Cicero, Tusculan disputations (LCL 141), trans. by J. E. King, Cambridge, MA : Harvard University Press, 1927. Cicero, De senectute; De amicitia; De = ‫ על גילוי עתידות‬,‫קיקרו‬ divinatione (LCL 154), trans. by W. A. Falconer, Cambridge,

.MA: Harvard University Press, 2001 Calcidius, Commentary on Plato’s = ‫ פירוש לטימיאוס‬,‫קלקידיוס‬ Timaeus [Timaeus a Calcidio translatus commentarioque instructus], ed. by J. H. Waszink, London-Leiden: E. J. Brill, .1962

‫ספרות משנית‬ ‫ מהי הפילוסופיה‬,‫ פייר‬,‫ מהי הפילוסופיה העתיקה = אדו‬,‫פייר אדו‬ ‫ אוניברסיטת‬,‫ ההוצאה לאור‬:‫ תל אביב‬,)‫ רון ניולד‬:‫העתיקה (תרגום‬ .2011 ,‫תל־אביב‬ Ascoli, Albert R., “Petrarch’s Private = ‫ הפוליטיקה הפרטית‬,‫אסקולי‬ Politics”, in A Local Habitation and a Name: Imagining Histories in the Italian Renaissance, New York: Fordham

.University Press, 2011, pp. 118-160

‫תורוקמ‬.indd 293

27/09/2023 10:31:18

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  294

‫ צמיחתה‬:‫ הרנסנס האיטלקי‬,‫ בנימין‬,‫ הרנסנס האיטלקי = ארבל‬,‫ארבל‬ .2000 ,‫ משרד הביטחון‬:‫ תל אביב‬,‫של תרבות חילונית‬ Billanovich, Giuseppe, “Petrarch = ‫ פטררקה וליוויוס‬,'‫בילאנוביץ‬ and the Textual Tradition of Livy”, Journal of the Warburg

.and the Courtauld Institutes 14 (1951), pp. 137-208 Berté, Monica and = ‫ הספר האחרון של מכתבים לעת זקנה‬,‫ברטה וריזו‬ Silvia Rizzo, “Valete amici, valete epistole: l’ultimo libro delle

.Senili”, Studi medievali e umanistici 12 (2014), pp. 71-108 Gouwens, Kenneth, “What Posthumanism = ‫ פוסטהומניזם‬,‫גאוונס‬ Isn’t: On Humanism and Human Exceptionalism in the Renaissance”,

in

Renaissance

Posthumanism,

ed.

by

,Joseph Campana and Scott Maisano, New York: Fordham

.2016 Giustiniani, Vito R., “Homo, = ‫ משמעויות ההומניזם‬,‫ג'וסטיניאני‬ Humanus, and the Meanings of 'Humanism'”, Journal of the

.History of Ideas 46.2 (1985), pp. 167-195 Greene, Thomas M., = ‫ פטררקה וההרמנויטיקה ההומניסטית‬,‫גרין‬ “Petrarch and the Humanist Hermeneutic”, in The Light in Troy: Imitation and Discovery in Renaissance Poetry, New

.Haven, CT: Yale University Press, 1982 Witt, Ronald G., In the Footsteps of the = ‫ מקורות ההומניזם‬,‫וויט‬ Ancients: The Origins of Humanism from Lovato to Bruni,

.Leiden: Brill, 2000 ‫ כתיבה ועצמיות‬,‫ "תשוקה‬,‫ גור‬,‫ כתיבה ועצמיות = זק‬,‫ תשוקה‬,‫זק‬ .123–115 '‫ עמ‬,)2021( 21 ‫ כרמל‬,"‫בקנצוניירה של פטררקה‬ :‫ "ההומניזם של הרנסנס‬,‫ חנן‬,‫ ההומניזם של הרנסנס = יורן‬,‫יורן‬ :‫ תולדות הרעיונות‬:‫ בתוך‬,"‫התגבשות שפה חדשה להבנת המציאות‬ ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬,)‫ יוסי מאלי (עורך‬,‫העת החדשה המוקדמת‬ .84-48 '‫ עמ‬,2018

‫תורוקמ‬.indd 294

27/09/2023 10:31:18

295  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

Mommsen, Theodore E, “Petrarch’s = ‫ עידן החושך‬,‫מומסן‬ Conception of the ‘Dark Ages’”, Speculum 17.2 (1942): pp.

.226-242 Panofsky, Erwin, Renaissance and Renascences = ‫ רנסנס‬,‫פאנופסקי‬ .in Western Art, Stockholm: Almqvist & Wiksell, 1960 Foucault, Michel, Ethics: = ‫ סובייקטיביות ואמת‬:‫ אתיקה‬,‫פוקו‬ Subjectivity and Truth, ed. by Paul Rabinow, trans. by Robert

.Hurley and others, New York: The New Press, 1997 Kohl, Benjamin G., “The Changing = ‫ לימודים הומניים‬,‫קול‬ Concept of the ‘studia humanitatis’ in the Early Renaissance”,

.Renaissance Studies 6.2 (1992), pp. 185-209 Kristeller, Paul Oskar, “The = ‫ התנועה ההומניסטית‬,‫קריסטלר‬ Humanist Movement”, in Renaissance Thought and Its

.Sources, New York: Columbia University Press, 1979

‫תורוקמ‬.indd 295

27/09/2023 10:31:18