גידול דבורים [New Revised Edition]

Citation preview

‫א‪ .‬בן־נריה‬

‫גידול דבורים‬

‫גידול דבורים‬ ‫מאת‬

‫אברהם בן־נריוז‬ ‫מהדורה מחודשת ומורחבת‬

‫הוצאת ארגון‬

‫מגדלי‬

‫דבורים בישראל‬

‫תל־אביב‪ ,‬תשכ׳ד‬

‫‪4 6‬ז ‪ 1‬ק ‪£ £‬‬

‫‪8££‬‬

‫‪ 8)11.11071‬ג)‪36‬גע‪ 2?6‬ע‪#62‬‬

‫כל הזכויות שמורות‬ ‫לארגון מגדלי דבורים בישראל‬

‫‪3.61‬ע‪. 18‬מ! ‪16>1‬נעע?‬ ‫דפוס "התחיה" בע״מ‪ ,‬ירושלים‬

‫תוכן העניינים‬ ‫הקדמת ארגון מגדלי דבורים‬ ‫הקדמת המחבר‬

‫‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪...........................................................‬‬

‫‪6‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫א‪ .‬תולדות הענף‪ ,‬ערכו למדינה וסיכוייו לעתיד‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ב‪ ,‬הביולוגיה של הדבורה והדבורית — י‪ .‬לינדר‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪15— 7‬‬ ‫‪68— 16‬‬

‫מוצא דבורת הדבש ‪ 16‬ז תיאור הובררה ‪■ ; 18‬מבנה פניימי של‬ ‫גוף הדבורה ‪. ; 31‬מחזור החיים של הדבורה ‪ 45‬ן הדבודית ‪; 57‬‬ ‫הרוורת — מעיון הדבורית ‪ ; 58‬מחזור החיים של הדבורית ‪.61‬‬

‫ג‪ .‬ציוד המכוורת ‪..............................................................‬‬

‫‪97— 69‬‬

‫א‪ .‬הכוורת ‪ 69‬־ ב‪ .‬לבוש‪ ,‬כלים ומכשירים ‪ ; 78‬ג‪ .‬כלים לרדיית‬ ‫דבש ‪ ; 85‬ה‪. .‬בניינים ‪.91‬‬

‫ד‪ .‬הצעדים הראשונים בהקמת המכוורת‬ ‫ה‪.‬‬

‫מחזור העבודות במכוררת במשך השנה‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪107— 98‬‬

‫‪.‬‬

‫‪167—108‬‬

‫‪ .1‬עבודות הסתיו ‪ 108‬ז ‪ .2‬עבודות החורף ‪ .3 ; 116‬לקראת‬ ‫האביב ‪ .4 ; 122‬התרבות ‪.‬האוכלוסייה ‪ .5 ; 130‬ההתנחלות ‪; 140‬‬ ‫‪ .6‬תקופת האגירה ‪ .7 ; 144‬עונת רדיית הדבש ‪ .8 ; 148‬עונת‬ ‫הקיץ ‪.160‬‬

‫ו‪.‬‬

‫דרכי רביית הדבורים ‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫גזעי הדבורים ‪.....................................................‬‬

‫‪...‬‬

‫ח‪ .‬יחסי גומלין בין הדבורה ‪.‬והצמח — מ‪ .‬זהרי‬

‫‪.‬‬

‫‪199—168‬‬

‫‪207—200‬‬

‫‪.‬‬

‫‪217—208‬‬

‫‪ .1‬היחסים בין החרקים והפרחים ‪ .2 ; 208‬מיבנה הפרח ‪ 210‬ן‬ ‫‪ .3‬האבקה ‪ .4 ; 213‬הצוף והגופנים ‪ .5 ; 214‬ההבורה‬ ‫וההפרייה של צמחי תרבות ‪.216‬‬

‫ט‪ .‬צמחי הדבש של ארץ ישראל — מ‪ .‬זהרי ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪243—218‬‬

‫א‪ .‬אזורי הארץ מבחינת הכוררנות ‪ ; 218‬ב‪ .‬צמחי הדבש‬ ‫החשובים ביותר בארץ ‪.222‬‬

‫י‪.‬‬

‫תוצרי המכוורת ‪...........................................................‬‬ ‫דבש ‪ ; 244‬שעווה ‪ ; 260‬מזון מלכות ‪ ; 270‬אבקת פרחים ‪; 277‬‬

‫פרופילים ‪.282‬‬

‫‪285—244‬‬

‫יא‪ .‬הדבורה בשירות החקלאות ‪...........................................‬‬

‫יב‪ .‬מחלות דבורים — ר‪ .‬בר‪-‬כהן‬

‫‪297—286‬‬ ‫‪322—298‬‬

‫א‪ .‬מחלות הוולד ‪ ; 298‬ב‪ .‬בחלות הדבורים חבהנחות ‪; 311‬‬

‫ג‪ .‬איבחון מתלות ומניעתן ‪ ; 319‬ד‪■ .‬משלוה מדגמים למעבדה‬ ‫‪ ; 321‬ה‪ .‬חיטוי הציוד ‪.321‬‬

‫יג‪ .‬מזיקי המכוורת‪.............................................................‬‬

‫‪336—323‬‬

‫עש הדוגג ‪ ; 323‬הצרעה ‪ ; 327‬עכברים ותולדות ‪ 332‬ן כינת‬ ‫הדבורה ‪ ! 333‬פרפר ״גולגולת המת״ ‪ ; 334‬שדקדק ‪; 335‬‬ ‫מזיקים אתרים ‪.336‬‬

‫יד‪ .‬הרעלות דבורים — א‪ .‬רסקין‬

‫‪349—337‬‬

‫הרעלות הפורים מפריחת צמתים ‪ ; 337‬הרעלות מתכשירי‬ ‫ההפרה ‪ ; 338‬דרגת הרעילות של תמרי הדברה ‪ 344‬ז‬ ‫איבחון הרעלה ‪ ; 346‬אמצעי הגנה מפני הרעלות ‪ ! 346‬תמרי‬ ‫■דחייה ‪ ; 348‬בעיות ‪:‬תחיקה ‪ ; 348‬הסכם עם שכינים ‪.348‬‬

‫מלון המונחים — בעברית‪ ,‬אנגלית ורוסית‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪356—351‬‬

‫ביבליוגרפיה — עברית‪■ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית וגרמנית‬

‫‪362—357‬‬

‫מפתח העניינים — לפי הא״ב ‪.............................................‬‬

‫‪372—363‬‬

‫מקץ שלוש־עשרה שצה להופעת ספרו של‬

‫א בן־נריה "גידול דבורים'‪ ,‬ולאחר‬ ‫*‬

‫שהספר אזל מהשוק זה שנים אחדות והוא מבוקש ונדרש מצד תלמידי בתי־‬

‫הספר החקלאיים ומצד כוורנים מתחילים וותיקים כאחד — הרינו מגישים‬

‫בזה את המהדורה החדשה•‬ ‫מאז הופעת המהדורה הראשונה‪ ,‬בשנת תש״י‪ ,‬עבר ענף גידול‬

‫הדבורים‬

‫בארצנו כברת־דרך ניכרת ‪ :‬היקפו הוכפל‪ ,‬ציבור הכוורנים גדל‪ ,‬היידע המקצועי‬ ‫התרבה‪ ,‬ונתחוללה ״מהפכה שקטה״! הוכנס גזע הדבורים האיטלקי ותפס את‬

‫מקומר של הגזע המקומי‪ ,‬שלא היה נוח ביותר לטיפול• אמנם גם בתחום‬ ‫הספרות המקצועית איננו דלים כפי שהיינו בעת הופעת המהדורה הראשונה•‬ ‫מופיעה בהתמדה ספרות מקצועית פריודית‪ ,‬בעברית‪ ,‬במקצוע גידול הדבורים•‬ ‫אך הצורך בספר זה‪ ,‬כספר לימוד יסודי‪ ,‬גדול עתה לא פחות מכפי שהיה לפני‬ ‫שלוש־עשרה שנה•‬

‫במהדורה זו חלו שינויים רבים וחשובים• הוכנסו בספר כל ההישגים והשב־‬

‫לולים בענף במחקר ובמעשה‪ ,‬שהושגו במרוצת השנים• פרק הביולוגיה הורחב‬ ‫וחובר מחדש‪ ,‬והיקף הספר בכללו גדול יותר• גם הסגנון ושפע המונחים שנתחדשו‬ ‫הם פרי ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות•‬

‫תודתנו והערכתנו נתונות בזה למחבר‪ ,‬הח׳ א• בן־נריה‪ ,‬ולמחברים המשתתפים‬

‫עמו — הח״ח ר• בר כהן‪ •< ,‬לינדר‪ ,‬א• רסקין •ופרוע׳ מ• זהרי• כן נתונה תודתנו‬

‫לעורך‪ ,‬הח׳ י• מ• מרגלית‪ ,‬לוועדה למונחים חקלאיים שליד האקדמיה ללשון‬ ‫העברית ו״השדה"‪ ,‬ולהוצאת "ספרית השדה"• יבואו נא כולם על הברכה•‬

‫ארגון מגדלי דבורים בישראל‬ ‫אלול‪ ,‬תשכ״ג•‬

‫*‬

‫כאשר אולה המהדורה הראשונה של הספר‪ ,‬ניגשתי להבנת מהדירה חדשה•‬

‫לא קל היה לי להתפנות לביצוע הדבר‪ ,‬תוך הימצאות במשק העמוס עניינים‬ ‫ובעיות שהומן גרמן‪ ,‬ותוך עומס עבודה במכוורת• על בן נמשכה המלאכה יותר‬ ‫מכפי המשוער• קרוב לשנתיים עסקתי בבדיקה מחודשת של בל החומר‪ ,‬תיקנתי‬

‫וליטשתי והוספתי‪ ,‬ועמי יתר משתתפי הספר‪ ,‬איש־איש בפרקו•‬

‫הפרק על הביולוגיה של הדבורה נכתב בידי חח‪ ,‬י• לינדר‪ ,‬במגמה להתאים‬ ‫את הספר שישמש ספר־עזר בבתי־ספר חקלאיים; נוספו פרקים חדשים על תוצרי‬ ‫הענף (מזון מלכות‪ ,‬אבקת פרחים)‪ ,‬על שירות הדבורה לחקלאות‪ ,‬על ריסוסים‬

‫והרעלות• תשומת־לב מיוחדת הוקדשה לשאלות הגזעים והריבוי‪ ,‬תוך החשבת‬ ‫התפקיד המוטל על הרביינים לגבי קידום הענף• בכל הפרקים נכללו ההישגים‬ ‫האחרונים של המדע והשכלולים הטכניים‪ ,‬שהושגו בשנים האחרונות‪ ,‬בחוץ־‬ ‫לארץ וגם בארץ — והם לא מעטים ‪1‬‬

‫ואם בכל זאת ימצאו הקדראים‪ ,‬שפה ושם החסרתי או פגמתי — אכיר תודה‬

‫אם יעמידוני על טעותי• בל הערת ביקורת תתקבל בעין יפת ובנפש חפצה•‬ ‫נתונה תודתי לחברי־למקצוע — ר• בן־בהן‪* ,‬י ברנהרט‪ ,‬צ• בלנרה‪ ,‬י• דובי‬ ‫וד• שור‪ ,‬שעיינו בפרקים שונים בעודם בבתב־יד‪ ,‬והנחו אותי בעצותיתם‪ ,‬פרי‬

‫נסיונם האישי• ותודה מיוחדת לד־ר א• וייס בירושלים‪ ,‬שעיין בפרק על תוצרי‬

‫הענף וערכם לבריאות האדם•‬ ‫אני מקווה שהספר במהדורתו המורחבת ישמש מכשיר־עזר חשוב להקניית‬

‫תורת הענף בארץ‪ ,‬ועמלנו לא היה לשוא•‬

‫אברהם בף־נריה‬ ‫קרית־ענבים‪,‬‬

‫*‬ ‫תשכ״ג‬ ‫שלהי שנת‬

‫פרק ראשון‬

‫תולדות הענף‪ ,‬ערכו למדינה‬ ‫וסיכוייו לעתיד‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן‬

‫השמים וברן את עמך את‬

‫ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו‬

‫ארץ זבת חלב ודבש•‬

‫(דברים כו‪ ,‬טו)‬

‫הענף בימי קדם‬ ‫בספרנו העתיק בייותר‪ ,‬בתנ״ך‪ ,‬אנו מוצאים ‪.‬רמז לכך‪ ,‬שעוד בזמנים‬ ‫קדומים עסקו ■בני ישראל בגידול דבורים בארץ‪ .‬פעמים רבות ■נזכרת‬ ‫בו ארצנו בתור "ארץ זבת הלב ודבש"‪ .‬הדבש נמנה כאהד משבעת המינים‪,‬‬ ‫שבהם התברכה ארצנו‪ .‬בתנ״ך נזכר הדבש גם בתור סחורה עוברת לסוחר‬ ‫והנשלחת לארצות חוץ‪ .‬הנביא הניבא על צור (פיגיקיד‪ ).‬ומונה את המדינות‬ ‫הסוחרות אתה‪ ,‬אומר‪:‬‬ ‫״ברושים‬ ‫אלונים‬ ‫מפרשך •‬ ‫ופרדים •‬

‫משניר בנו לך • • • ארז מלבנון לקחו לעשות תורן • • •‬ ‫מבשן עשו משוטיך • • • שש ברקמה ממצרים היו‬ ‫• • תכלת וארגמן מאיי אלישה • • • מבית תוגרמה סוסים‬ ‫• • יהודה וארץ ישראל המה רבליך בחטי מנית ופנג‬

‫ודבש ושמן וצרי׳‬

‫(יחזקאל בז)‬

‫גם בתקופת התלמוד היה הענף מפותח בארץ; זאת מוכיחה העובדה‪,‬‬ ‫שיש בתלמוד הלכות בעסקי כוורות‪ ,‬מסחר בדבש ועוד‪ .‬על עיסקה אחת‬ ‫בדבש מסופר‪:‬‬ ‫"רבי חנניה מכר דבש של דבורים והיה לו דבש של תאנים‪ ,‬כעבור‬ ‫זמן באו אליו שוב קוני הדבש• אמר להם רבי חנניה‪ :‬תדעו‬ ‫שבטעות נתתי לכם דבש של תאנים ואני חייב להחזיר לכם את‬ ‫ההפרש•‬

‫אמרו לו * אנו רוצים שוב דבש זה שנתת לנו‪ ,‬כי הוא טוב‬ ‫לעבודתנו• לקה רבי חנניה את ההפרש שבמחיר הדבש ובנה בית‬ ‫*‬ ‫בצפורי"‬ ‫מדרש‬ ‫(ירושלמי‪ ,‬פאה‪ ,‬פרק ז׳)‬

‫‪8‬‬

‫גידול דבורים‬

‫אמנם יש בין חוקרי ימינו הטוענים‪ ,‬שהמלה דבש מתייחסת לא רק‬ ‫לדבש דבורים‪ ,‬אלא גם לדבש (עסיס) עשוי מפירות ■(תאבים‪ ,‬חרובים‪ ,‬תמרים);‬ ‫אולם יחד עם זה ברור למדי שבמשך כל ■התקופות‪ ,‬מהזמן הקדום ביותר‪,‬‬ ‫טיפלו בארץ בדבורים ונהנו מדבשן‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬אחזקת הדבורים הי תה בשיטה פשוטה •למדי‪ :‬את הדבוריות‬ ‫החזיקו בכדי חרס‪ ,‬ובהם התפתתה האוכלוסייה במשך עונת הפריחה‪ .‬בסוף‬ ‫הקיץ היה הכוורן בא למכוורת מזוין בסכין ארוך‪ ,‬חותך את יערות הדבש‬ ‫ומוציא אותן‪ .‬זה היה בעצם כל הטיפול בדבורים — אם בכלל אפשר לקרוא‬ ‫לזה טיפול‪.‬‬ ‫בצורה פרימיטיבית זו השתמר הענף בכל ארצות ים־התיכון‪ ,‬וגם בארצות‬ ‫אחדות‪■ ,‬עד ימינו‪ .‬בארצות החמות שימש כד חרם בכוורת‪ :‬בארצות קרות‬

‫תמונה‬

‫‪.2‬‬

‫גדם עץ נבוב בפנים‪.‬‬

‫או ‪.‬ממוזגות שימש לכך גדם־עץ נבוב או סל קלוע מקש או מענפים דקים‪,‬‬ ‫המטויח מבחוץ‪ .‬אף היו מציבים את הכוורות ‪.‬תחת גג‪ ,‬להגנתן מפגי רוחות‪,‬‬ ‫שמש וגשמי זעף‪.‬‬

‫המעבר ממשק פרימיטיבי לכוורמת מודרנית‬ ‫בתקופת הרנסנס‪ ,‬כאשר באה התעוררות כללית במדעים‪ ,‬באמנות‬ ‫ובתרבות — הופנתה ‪.‬תשומת־לב החוקרים אל הדבורה‪ ,‬בתור יצור מיוחד‬ ‫במינו בטבע‪ .‬אורח חיי הדבורה‪ ,‬דרכי עבודתה‪ ,‬הארגון והסדר המופתי‬ ‫שבכוורת — הם שעוררו את תשומת־לב החוקרים‪ .‬אז אף החלו לגדל דבורים‬ ‫במנזרים שונים‪ ,‬כדי להפיק דונג לתשמישי קדושה בכנסיות הנוצריות‪.‬‬

‫תולדות הענף‬

‫‪9‬‬

‫תמונה‬

‫‪.3‬‬

‫כדי חומר ערוכים בסואר ומהווים קיר‬

‫החוקרים החלו להסתכל מקרוב בחיי הדבורה‪ ,‬רצו להבין את מסתרי‬ ‫הכוורת‪ ,‬לגלות את הכוח ■המשליט סדר וארגון נפלאים בחיי המשפחה הגדולה‬ ‫הזאת‪ .‬תגליות שונות נתנו דחיפה לשכלולים טכניים בכוורת‪ ,‬שבעזרתם גדלה‬ ‫האפשרות של האדם להתערב בחיי הדבורית‪ ,‬לסייע לעבודתה‪ ,‬ועל ידי כך —‬ ‫להגדיל את ■תנובת הדבש‪.‬‬

‫בסוף המאה ה־‪ 16‬כבר גזכרת‪ ,‬בספרות האיטלקית‪ ,‬כוורת שחלותיה‬ ‫בנויות לא באופן פראי על־ידי הדבורים‪ ,‬כי אם במכוון‪ ,‬מחוברות אל רפי־עץ‪.‬‬ ‫כאן הצעד הראשון להכוונת בניית החלות‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1789‬המציא כוורן בשווצריה — פרגסים היובאר — גוורת־ספר;‬ ‫כלומר‪ ,‬הוא נתן לדבורים מסגרות בצורת מלבן‪ ,‬לבניית החלות בהן‪ .‬המסגרות‬ ‫חוברו זו בצד זו כדוגמת הדפים בתוך ספר מכורך‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1814‬המציא הכוורן הרוסי פ‪ .‬פרוקופוביטש כוורת בצורת ארון‬ ‫ספרים עם מדפים‪ .‬גם כאן בנויות התלות בצורת מלבן‪ ,‬ואפשר להכניסן‬ ‫לכוורת ולהוציאן ממנה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1851‬המציא ל‪ .‬לאנגסטרוט בארצות־הברית של אמריקה כוורת‬ ‫בצורת ארגז‪ ,‬הנפתח בלפי מעלת‪ .‬כוורת זו יש לראות כאב‪-‬טיפום של הכוורת‬ ‫המודרנית‪ ,‬המצויה בשימוש בימינו‪■ ,‬ולכן היא גם נושאת'את שמו — כוורת‬ ‫מטיפוס לאנגסטרוט‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מן הכוורת הפרימיטיבית — כלי סגור ■מכל צדדיו ולו רק פתח‬ ‫אחד‪ ,‬שדרכו אפשר להוציא את יערות הדבש — הגיעו לארגז המכיל חלות‬

‫‪10‬‬

‫גידול דבורים‬

‫תמונה‬

‫‪,4‬‬

‫כוורת־ספר ; המסגרות מחוברות כדפי ספר מכורן‬

‫דונג בתוך מסגרות ‪.‬מלבניות‪ ,‬שאפשר להוציאן !ולהטתכל בהן‪ .‬המטפל בכוורת‬ ‫כזאת יכול לגשת מרי פעם אל הדבורית׳ להסתכל בעבודתה ולהתערב בהייה‪.‬‬ ‫ומשהחלו לעבוד ליד הדבורית ולטפל בה — המציאו שכלולים שונים בדי‬ ‫לעזור לכוורן ‪.‬וגם לדבורית‪.‬‬

‫תמונה ‪.6‬‬ ‫כוורת־ארון‬ ‫הנפתחת מאחור‪.‬‬

‫הולדות הענף‬

‫‪11‬‬

‫המונה ‪.6‬‬ ‫הנפתחת‬ ‫לאנגסטרוט‬ ‫כוורת‬ ‫מלמעלה‪ .‬אב־טיפוס של הכוורת‬ ‫המקובלת בימינו‪.‬‬

‫בסוף המאה ה־‪■ 19‬המציא מ‪ .‬קחינבי (‪1111(7‬גן‪ )1\£ )$‬את המדף ■המודרני‪,‬‬ ‫המאפשר — בעזרת העשן שהוא מפיק — להשקיט את הדבורית ■כדי להסתכל‬ ‫בדבורים בלי להרגיזן‪ .‬באמצע המאה ‪71‬־‪ 19‬תמציא י‪ .‬מאו־ינג‬ ‫בגרמניה‪ ,‬את השעווית‪ ,‬ומאז החלו לתת לחלה קיר אמצעי מדונג‪ ,‬החוסך‬ ‫מאמצים מן הדבורה‪ .‬כוורן אתר‪ ,‬ד‪ .‬הרושקה (‪8,‬פ‪11‬נ‪80‬גועמ ‪.‬פ)‪ ,‬באיטליה‪,‬‬ ‫נוכח באופן מקרי לגמרי‪ ,‬שעל־ידי סיבובים מהירים אפשר לרדות את הדבש‬ ‫מהיערה בלי להרוס את תאיה‪ ,‬בלומר בלי לקלקל את החלה‪ .‬מכאן באה‬ ‫תגלית ;מכונת ■הרדייה‪ ,‬המתיזה בכות צאנטריפוגאלי את הדבש מתוך תאי‬ ‫החלה אל דפנות חבית‪.‬‬ ‫שכלולים טכניים רבים‪ ,‬שגעשו‪ ,‬תקלו הרבה על המטפל בדבורים‪,‬‬ ‫ונתנו דחיפה עצומת לקידום הענף בארצות אירופה ומעבר לימים‪ .‬החלה‬ ‫להתפתח הכוורנות המודרנית‪■ ,‬מצוידת בכלים ומכשירים ■משוכללים‪ ,‬המייצרת‬ ‫דבש לצרכי האוכלוסייה וגם כסחורה ליצוא‪ .‬עם הכנסת ■שיטת הנדידה‪,‬‬ ‫כלומר של העברת המכוורת ■ממקום למקום בהתאם למציאות פריחה‬ ‫מתאימה — ■גי‪.‬תנה האפשרות להשיג יבולים אחדים של דבש בעונה אחת‪,‬‬ ‫ממושכת למדי‪ .‬חלה גם ספציאליזציה בתוך הענף‪ ,‬חלוקת תפקידים בין‬ ‫משקים שונים‪, .‬מצויות כעת מכוורות העוסקות ‪.‬רק בייצור דבש‪ ,‬בצורות‬ ‫שונות! דבש ‪,‬נוזל‪ ,‬דבש מגובש‪ ,‬דבש בצורת שמנת‪ ,‬דבש ביעריות‬ ‫קטנות (עם ■תאי הדונג) ן מכוורות אחרות עוסקות במלאכת הטיפוח‬ ‫והרבייה‪ ,‬ומוכרות בחילי דבורים ומלכות מופרות ובלתי מופרות! בזמן‬ ‫האחרון התפתח גם ייצור מזון ■מלכות‪ ,‬הנמכר כתכשיר רפואי מחזק‬ ‫לאדם‪ ,‬ומכוורות מסויימות התמחו בזה; וכן יש המוכרים אבקת פרחים;‬ ‫בתור תוצר־לווי משמש גם הדונג‪ ,‬שרבתה הדרישה לו לצרכים של קוסמטיקה‪,‬‬ ‫תעשיות כימיות‪ ,‬צבעים ועוד‪.‬‬

‫גידול דבורים‬

‫‪12‬‬

‫אולם בצד הכוורנות המודרנית ‪.‬המתפתחת השתמרה עד היום גם‬ ‫הכוורנות הפרימיטיבית‪ ,‬בייחוד בארצות אגן ים־התיכון וגם בארצות אחרות‬ ‫באפריקה ובאסיה‪ ,‬גם באירופה עדיין אפשר למצוא מכוורות כאלה אולם‬ ‫הכוורנות המודרנית דוחקת אותן‪ ,‬בהדרגה‪.‬‬

‫התפתחות הענף בארץ ישראל‬ ‫עם ישראל‪ ,‬באשר נעקר מארצו — נותק קשרו עם האדמה‪ .‬במאות‬ ‫האחרונות אמנם נוצרו יישובים חקלאיים יהודיים בארצות שונות‪ ,‬והיהודים‬ ‫גם הצליחו לפתח ענפי‪-‬חקלאות יפים (חוות לגידול בקר ועופות‪ ,‬מטעי טבק‪,‬‬ ‫כרמי גפן ועצי פרי ועוד) — אף אל ענף גידול הדבורים לא ‪.‬נמשכו‪ .‬מלאכה‬ ‫זו‪ ,‬הדורשת מרחבי שדה‪ ,‬לא היתה "מלאכה יהודית׳‪ /‬רק עם חידוש‬ ‫ההתיישבות בארץ החלו יהודים לעסוק במלאכה זו‪ .‬בשנת ‪ 1890‬החל ראובן‬ ‫לרה מייסד ■המושבה נס־ציונה‪ ,‬לטפל ב־‪ 40‬כוורות מתפרקות‪ ,‬שהביאן אתו‬ ‫מרוסיה‪ .‬הוא היה חלוץ הכוורנות המודרנית בארץ־ישראל‪ ,‬ויוצאי חלציו‬ ‫עוסקים בענף זה גם בימינו‪ .‬בעקבותיו יצאו גם מתיישבים אחרים בנס־ציונה‪,‬‬ ‫והקימו להם מכוורות‪ .‬ברבות הימים ■היתה נס־ציונה‪ .‬למרכז הייצור של דבש‬ ‫תפוחי״זהב‪ ,‬והיא תירשם בהיסטוריה כמכורתה של הבוורנות המודרנית‬ ‫בארץ־ישראל‪ .‬לאט־לאט התפתח הענף והתפשט גם ביתר מושבות ההדרים —‬ ‫דאשון־לציון‪ ,‬רחובות‪ ,‬פתח־תקוח‪ ,‬הדרה ואחרות‪.‬‬ ‫•מדי פעם היה עובר בארץ גל של מתלות דבורים‪ ,‬בעיקר הרקבת‬ ‫לצורותיה השונות‪ .‬כל התפרצות כזאת היתה משמידה דיבוריות למאות‬ ‫ולאלפים‪ ,‬אולם אחרי־כן היה הענף ;מתאושש‪.‬‬

‫עם התחלת ההתיישבות לאתר ;מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬החל הענף‬ ‫להתפתח בהדרגה גם באזורים אתרים של הארץ‪ .‬הייצור סיפק את הביקוש‬ ‫לדבש בארץ‪ ,‬ואף נשארו עדפים ונשלחו לארצות־חוץ‪.‬‬ ‫טבלה א‪ .‬התפתחות ענף הדבורים בארץ‬ ‫השנה‬

‫מספר המכוורות‬

‫‪1920‬‬

‫‪50‬‬

‫מספר הכוורות‬

‫‪1930‬‬

‫‪100‬‬

‫‪1,500‬‬ ‫‪4,000‬‬

‫‪1940‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1960‬‬

‫‪300‬‬

‫‪18,000‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪700‬‬

‫‪29,000‬‬ ‫‪45,000‬‬

‫את התפתחותו ■המהירה של הענף ב״‪ 20‬השנים האחרונות יש לזקוף‬ ‫על חשבון גורמים אחדים‪:‬‬

‫א) בתקופת מלחמת־העולם השנייה נסגרו חופי הארץ‪ ,‬והיה מחסור‬ ‫בסוכר; הדבש החליף את הסוכר ומחירו עלה‪.‬‬

‫תולדות הענף‬

‫‪13‬‬

‫ב) הכנסת הדבורה האיטלקית‪ ,‬שהיא בעלת תכונות טובות (אופי שקט‪,‬‬ ‫תנובות גדולות יותר ואי־התנחלות)‪■ ,‬הגדילה את תנובות הדבש והקלה על‬ ‫הטיפול ; הרווחיות בענף גדלה במידה ניכרת‪.‬‬ ‫ג) עם קום המדינה נוספו לנו שטחים נרחבים‪ ,‬ונתגלו שדות מרעה‬ ‫חדשים לדבורים‪ ,‬המכוורות‪ ,‬שלפני זה היו מרוכזות ברובן באיזור ההדרים —‬ ‫החלו לנדוד מדי שנה בשנה‪ ,‬לאחר עונת הפריחה של ■ההדרים‪ ,‬לאזורים‬ ‫אחרים‪ .‬אם בתקופת ממשלת המנדט הצטופפה הכוורנות העברית בעיקר‬ ‫ברצועת החוף — הרי כיום מצוי הענף בכל אזורי הארץ‪ ,‬מגבול הצפון ועד‬ ‫ערבות הנגב‪.‬‬ ‫בתקופת שלטון המנדט הבריטי היו בארץ ישראל קרוב ל־‪ 25,000‬כוורות‬ ‫בכדי חרם‪ .‬בימינו שרדו רק מאות אחדות‪ ,‬בכפרי המיעוטים בגליל‪.‬‬

‫ממדי הענף בימינו‬ ‫לפני שנים אחדות נהג משרד החקלאות לחלק סוכר למגדלי דבורים‬ ‫במחיר מוזל‪ ,‬ואז היו בארץ רשימות פחות־או־יותר ■מדויקות על מספר‬ ‫הכוורות‪ .‬משחדלו לחלק סוכר — אין גם רשימות כאלה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לפי‬ ‫האומדן נוספות בארץ מדי שנה בשנה יותר מ־‪ 4,000‬כוורות‪ ,‬ובשלהי ‪1962‬‬ ‫מונה המשק הארצי יותר מ־‪ 55,000‬כוורות׳ בכל חלקי הארץ‪ .‬הכוורות‬ ‫נמצאות ברשותם של כ־‪30‬ד כוורנים‪ ,‬בכלל זה כ־‪ 70‬מוסדות (בתי־ספר‬ ‫חקלאיים‪. ,‬מוסדות חינוך ועוד)‪ ,‬כ־‪ 80‬משקים שיתופיים‪ ,‬והיתר — כוורנים‬ ‫בודדים בכפרים ובמושבות‪ .‬רוב הכוורות נמצאות באזור ההדרים‪ ,‬או נודדות‬ ‫לאיזור זה לעונת הפריחה‪.‬‬ ‫ערך ההון המושקע בענף‪ ,‬כולל כוורות‪ ,‬דבוריות‪ ,‬חלות דונג‪ ,‬ציוד‬ ‫ומבנים — נאמד ביותר ‪.‬מ־‪ 6‬מיליוני ל״י‪ .‬הייצור השנתי בדבש‪ ,‬דונג‪,‬‬ ‫נחילים ומלכות‪ ,‬אבקת פרחים ומזון ‪.‬מלכות — נאמד בסכום העולה על ‪2,2‬‬ ‫מיליוני ל״י‪.‬‬

‫חשיבות הענף למשק המדינה‬ ‫מדינת ישראל הצעירה עומדת לפני שורה של בעייות חיוניות‪ -,‬שלפתרונן‬ ‫היא חותרת‪ .‬אתת מהן היא — פיתוח החקלאות לכל צורותיה‪ ,‬בכל אזורי‬ ‫הארץ‪ .‬את ענף גידול הדבורים יש לראות כחלק אורגני של המשק החקלאי‬ ‫המעורב‪ .‬פיתוח מהיר של החקלאות בכלל — עשוי לתת דחיפה עצומה‬ ‫להתפתחות הענף הזה‪.‬‬ ‫על ערכו המזוני של הדבש ידע האדם עוד מימי קדם‪ .‬לפני שהתחילו‬ ‫לייצר סוכר בבתי־חרושת ולפני שנפוץ הסוכר כתוצר לעצמו — שימש‬ ‫הדבש כמזון לאוכלוסייה‪ ,‬וגם ייחסו לו הרבה סגולות ריפוי‪ .‬בזמן החדש‬ ‫נעשו מחקרים יסודיים‪ ,‬בעיקר בשווייץ‪ ,‬בדבר ערכו התזונתי של הדבש‪,‬‬ ‫ומדענים שונים ציינו כי ערכו מבחינה זו רב מאוד‪■ .‬דחיפה רבה ניתנה‬

‫‪14‬‬

‫גידול דבורים‬

‫למחקר בנידון ז‪,‬ה בברית־המועצות לאחר ‪.‬מלחמת־העולם השנייה‪ .‬באותה‬ ‫מלחמה‪ ,‬שבה הפכה ברה״מ כולה לחזית גדולה אחת והוקמו בתי חולים‬ ‫צבאיים בכל חלקי הארץ‪ ,‬היתה התעשייה הכימית והפארמאצאבטית שם‬ ‫הרוסה כליל‪ ,‬וחסרו התרופות האלמנטריות ביותר (כגון יוד)‪' .‬ניסו אפוא‬ ‫להשתמש בדבש כאמצעי לריפוי פצעים‪ ,‬חיצוניים ופנימיים — ובתוך‬ ‫כך גילו את ערכו הבקטריוצידי והדיאטטי‪ .‬לאחר המלחמה נוסדה בברית‬ ‫המועצות חברה מיוחדת‪ ,‬בראשותו של הביולוג נ‪ .‬יויריש (‪18011‬ע‪. ¥01‬מ)‪,‬‬ ‫שהציגה לה למטרה לחקור את תוצרי המכוורת מבחינה ‪,‬מדיצינית‪ ,‬ולהקים‬ ‫‪,,‬מבוורות מדיציניות" ליד בתי־חולים ומעבדות‪.‬‬ ‫בצרפת החלו להשתמש במזון מלכות‪ ,‬בתחילה לצרכים קוסמאטיים‬ ‫ואחרי־כן גם לצרכי הזנה וריפוי‪ .‬אבקת פרחים אף היא החלה להיות מחורה‬ ‫עוברת לסוחר‪ ,‬בתור מזון חלבוני טהור ורב ערך‪.‬‬

‫ובכן‪■ ,‬ערכם של ■תוצרי המכוורת אינו רק בזה‪ ,‬שהם מהווים מזון לבני־‬ ‫אדם; יש להם (בכלל זה גם לארם הדבורה‪ ,‬שבתוך העוקץ שלה) גס סגולות‬ ‫ריפוי‪ ,‬ובנידון זה המחקר צעיר למדי וטרם ‪.‬נאמרה ■המלה האחרונה‪.‬‬ ‫אולם ערבו העיקרי של הענף הוא בשירות שהוא ‪,‬מגיש לחקלאות‪,‬‬ ‫בשמשו אמצעי להגדלת היבולים ולשיפור איכותם‪ .‬דבורה‪ ,‬נוהגת לבקר את‬ ‫הפרחים בהתמדה וברציפות; כלומר‪ ,‬בגלותה צמח מסוים השופע צוף או‬ ‫אבקת פרחים — היא מבקרת אותו בהתמדה וברציפות עד שיידלדלו אוצרותיו‪.‬‬ ‫בביקורים מתמידים אלה עושה הדבורה את מלאכת ההפריה על הצד הטוב‬ ‫ביותר‪.‬‬

‫גידולי שדה שונים זקוקים לעזרת החרקים לצרכי הפריה‪ .‬יש גידולים‪,‬‬ ‫שאינם מסוגלים לחנוט פרי בלי עזרת מתווך‪ .‬אחרים אמנם יכולים להניב‬ ‫פרי בהפריה עצמית‪ ,‬אולם במקרה זה היבול לקוי והפרי פחות־ערך‪.‬‬ ‫ניסויים בארצות שונות הוכיחו‪ ,‬שההפריה בעזרת הדבורים מגדילה את‬ ‫היבול במטעי עצי־פרי; ואכן‪ ,‬בעלי מטעים בארצות מסוימות נוהגים‬ ‫לשכור דבורים ולשלם לבעל הכוורות סכום ‪,‬מסוים בעד שירותן‪.‬‬

‫גידולי זרעים למיניהם‪ ,‬כגון חמניות‪ ,‬ירקות ממשפחת הדילועיים‪,‬‬ ‫צמחי שמן למיניהם — זקוקים לעזרת הדבורה לצרכי הפריתם‪.‬‬

‫בארצות־הברית‪ ,‬וכן בברית־המועצות‪ ,‬חישבו ומצאו כי ההכנסה למשק‬ ‫הלאומי‪ ,‬מהשירות שעושה הדבורה לחקלאות על־ידי עזרתה בהפריה —‬ ‫גדולה פי ‪ 15—10‬מההכנסות מדבש ודונג‪ ,‬שהיא מייצרת‪.‬‬ ‫החקלאים בארצנו טרם הכירו‪ ,‬במידה הראויה‪ ,‬בחשיבות ענף גידול‬ ‫הדבורים מבחינה זו‪.‬‬

‫תולדות הענף‬

‫‪15‬‬

‫סיכויי הענף לעתיד‬ ‫שטחי המרעה לדבורים בארץ מהפתחים משנה לשנה‪ .‬ענף ההדרים‪,‬‬ ‫המשתרע כעת על יותר מ־‪ 250‬אלף דונמים נושאי פרי‪ ,‬יגיעו ל־‪ 400‬אלף ד׳‪.‬‬ ‫זהו ‪.‬מקור עיקרי לדבש ‪.‬מובחר‪ ,‬לא רק לצרכי השוק הפנימי אלא גם ליצוא‪.‬‬ ‫נוספו שטחים ניכרים של מטעי עצי־פרי למיניהם? התפתח בארץ ענף‬ ‫גדול זרעי ירקות ומספוא; למחזור הזרעים של השדות נכנסים גידולי‬ ‫תעשייה וצמחי רפואה; מדי שנה מיתוספות בארץ חורשות ושדרות של‬ ‫איקליפטוסים; כל אלה עשויים לשמש מרעה טוב לדבורים‪.‬‬ ‫איזור ההרים תופס חלק ניכר משטחי הארץ‪ .‬בעבר היו עדרי צאן‬ ‫ובקר מטיילים בהרים ומשמידים כל פרח‪ .‬הדבר הזה נפסק‪ ,‬והגבעות‬ ‫מתכסות ‪.‬מעטה ירוק‪ ,‬העשוי להעניק שפע צוף ואבקת פרחים‪.‬‬

‫צוף פרחים הוא עושר טבעי של הארץ‪ ,‬ויש לנצלו‪ .‬מחצבים החבויים‬ ‫במעמקי האדמה‪ ,‬במידה שלא ננצלם בימינו — ישתמרו לדורות הבאים;‬ ‫לא כן צוף הפרחים‪ :‬הוא מצוי בשפע רב מדי שנה בשנה‪ ,‬ואם אין מנצלים‬ ‫אותו בעונתו — הוא מתנדף וכלא היה‪.‬‬ ‫ענף גידול הדבורים אינו דורש מהעובד מאמץ פיסי קשה; אדרבה‪ ,‬יש‬ ‫אסמכתא לכך שהוא מגביר את סיכוייו לאריכות ימים‪ .‬לפני עשר שנים‬ ‫ערכה האקדמיה לרפואה בברית־המועצרת מישאל בין ‪ 130‬איש‪ ,‬הפזורים‬ ‫בכל רחבי המדינה‪ ,‬שעברו את הגיל של ‪ 100‬שנים‪ .‬חקרו את אורח חייהם‪,‬‬ ‫עיסוקם‪ ,‬תפריט מזונותיהם ועוד‪ .‬התגלה‪ ,‬ש־‪ 80%‬מהם עסקו בגידול‬ ‫דבורים והדבש מצוי תמיד על שולחנם‪.‬‬

‫במה להסביר את העובדה‪ ,‬שבוורנים ■כה רבים שומרים על בריאותם‬ ‫ומאריכים ימים י יש השערות שונות בנידון זה‪ .‬קודם כול‪ :‬המקצוע הזה‪,‬‬ ‫לפי מהותו‪ ,‬מהווה כעין ׳סלקציה לתכונות ואופי של האדם‪ .‬הכוורן צריך‬ ‫להיות ‪.‬מחונן באופי שקט ומאוזן; אדם היסטארי עם מערכת עצבים הלשה —■‬ ‫לא יוכל להתמיד בעבודה זו‪ ,‬הדורשת סבלנות ואורך־רוח‪ .‬עבודתו של‬ ‫הכוורן היא על־הרוב באוויר החפשי והזך‪ ,‬בין פרחים וצמחים‪ ,‬תחת כיפת‬ ‫תכלת הרקיע‪ ,‬לזוהר ולתום קרני השמש‪ .‬אף בעקיצות הדבורים אין ■רע;‬ ‫אדרבה‪ ,‬מצאו כי יש בהן ערך מחסן ומונע מחלות‪ .‬השימוש המתמיד בדבש‬ ‫הוא מצדו גורם בעל חשיבות רבה‪ .‬כל הגורמים הללו ‪.‬משפיעים על גוף‬ ‫האדם‪ ,‬וכנראה מסייעים לאריכות ימיו‪.‬‬

‫הענף הזה יכול לתת תעסוקה לאנשים ונשים‪ ,‬שמעודם לא עסקו‬ ‫בחקלאות ורוצים ליהנות מחיי כפר ושלוות הטבע‪ .‬הענף יכול להיות גם‬ ‫תחביב מעניין לחוגים שונים‪ ,‬של אנשים שבסביבה כפרית או במקומות‬ ‫השופעים צמחיית בר‪.‬‬ ‫ואם ציבור החקלאים‪ ,‬בייחוד הדור הצעיר‪ ,‬יפנה תשומת לבו ומרצו‬ ‫לענף זה — יכולה ארצנו לחזור ולהיות ארץ זבת חלב ודבש‪...‬‬

‫פרק שני‬

‫הביולוגיה של הדבורה והדבורית‬ ‫מאת י‪ .‬לינדר‬

‫מוצא דבורת הדבש‬ ‫דבורת הדבש — ‪ ,$13£ 111611116181 1.‬שייכת לסדרת הדבורניים —‬ ‫‪3‬ע‪$1;6‬סמ‪110‬נע‪ .11‬סדרה זו מסתעפת לשתי תת״סדרות‪1$11^3 *) :‬ו‪1‬ע‪,8‬‬ ‫ובה חרקים בעלי חיבור ‪.‬רחב בין החזה והבטן‪ .‬לנקבות הקבוצה הזאת‬ ‫צינור הטלה מצויד במסות המאפשר להן לנסר ולקדוח פתחים ברקמות‬ ‫הצמחים ולהטיל לתוכם ביצים; ‪ — $00111:3£ )2‬ובה חרקים בעלי חיבור‬ ‫דמוי״גבעול (‪ ,)$61:1016‬המאפשר תנועה מהירה ביותר של הבטן‪.‬‬ ‫העל־־משפחות של ‪11:3‬־‪■ $001£‬מתחלקות לשתי קבוצות‪?3x3- )1 :‬‬ ‫‪ — 511:103‬ובת חרקים׳ שרובם טפילים בהיותם בשלב של זחל;‪£031631:3 )2‬‬ ‫— בעלי עוקץ ובה שלוש על״משפחות‪ :‬א) ‪ — ?0x1111001)163‬נמליים;‬ ‫ב) ‪ — ¥68$01)163‬צרעיים; ג) ‪ — $01£)163‬דבוריים‪. ,‬ומהם התפתחה‬

‫דבורת ■הדבש‪.‬‬ ‫בעלי העוקץ הקדומים ביותר הופיעו בתקופת הקראטיקון העליון‪ ,‬לפני‬ ‫כ־‪. 80‬מיליון שנים‪ ,‬בעקבות התפתחות הצמחים הנושאים פרחים‪ ,‬מייצרים‬ ‫אבקת פרחים ־ומפרישים צוף‪ .‬ראשוני ה־ ‪ $012103£‬ידועים לעת־עתה רק‬ ‫מעקבות מתקופת המיוקן‪■ ,‬מלפני ‪ 33—13‬מיליון שנים — והם ממשפחת גוזרי‪-‬‬ ‫העלי ם׳‪ .^1683011111)136‬עדיין לא נמצאה החוליה המקשרת בין שני העידנים‪,‬‬ ‫ומשום כך קשה ביותר לקבוע בוודאות מאיזו קבוצה התפתחה הדבורה הראשו­‬ ‫נה‪ .‬משערים‪ ,‬שהנטייה להיזון מצוף ומאבקת״פרחים התפתחה באקראי בחרק‬ ‫דמוי־צרעה‪ ,‬שתוך רדיפה אחר חרקים‪ ,‬שהיו ‪,‬מזונו הרגיל‪ ,‬נתקל בין הפרחים‬ ‫באבקנים ובטיפות צוף‪ ,‬ובהדרגה הסתגל לקבלם כתחליף למזונו הרגיל‪.‬‬ ‫לאחר תקופה ממושכת נשתנו גפי הפה‪ ,‬הפכו לחדק ‪.‬והותאמו לקבלת מזון‬ ‫נוזלי‪ ,‬ואילו ברגליים הופיעו איברים מיוחדים לאחסנת אבקת פרחים‬ ‫ולהעברתה לכוורת‪ .‬דוגמה פרימיטיבית של העברת אבקת פרחים עדיין‬

‫מוצא הדבורה‬

‫‪17‬‬

‫ידועה כיום‪ :‬דכורה קטנטונת ממשפחת ה־ ‪ ?1*0801(1)1216‬לועסת אח גושי‬ ‫אבקת הפרחים בעזרת גפי־הפה‪ ,‬בולעת ומעבירה אותם לכוורת ללא עזרת‬ ‫איברים אחרים‪ .‬איברים ■מיוחדים ■כאלה התפתחו רק בדבורת הדבש‬ ‫ובקרוביה‪.‬‬ ‫הנטייה לחיים בצוותא‪ ,‬ז״א ליצירת דבורי ות׳ התפתחה אף היא בהדרגה‪.‬‬ ‫ייתכן שבראשונה הוחל שיתוף זמני‪ ,‬בתחומים מסוימים‪ ,‬בין דבורים‬ ‫בודדות‪ .‬ידוע מין של דבורה‪ ,‬שזכריו ‪.‬מצטופפים בשעות הקור ‪.‬בלילה על‬ ‫גבעול אחד‪ ,‬כדי לזכות ביתר חום‪ .‬דרגה גבוהה יותר של שיתוף נמצאה‬ ‫בדבורות־הבר ‪11013‬ס‪[10‬נ‪ ,^111‬הבונות את קניהן בשכנות ומתגוננות‬ ‫במשותף נגד אויביהן החרקים הטורפים‪ .‬בדבור ת־ הבר ‪©81;118‬־‪1‬ע‪601110118 46‬‬ ‫החברות כבר מאורגנות ומלוכדות‪ ,‬ובהן ■רוב סימניה של המשפחה —‬ ‫הדבורית‪ .‬בדבורה ללא עוקץ‪ ,‬מקבוצת ה־ ‪01111136‬ע‪16111‬ענ‪ ,‬המצויה באמ ­‬ ‫ריקה המרכזית‪ ,‬כבר יש דיפרנציאציה לכיתות (קאסטות) בצורה מושלמת‪.‬‬ ‫ב״ראש" הדבורית עומדת מלכה אתת; ידועה בהן ההתנחלות‪ ,‬העמלות‬ ‫עוסקות רק בעבודות גידול הוולד ואגירת מזון •והן בעלות איברי מין‬ ‫והטלה בלתי‪-‬פעילים‪ .‬למלכה אין כלל איברים לאגירת־מזון‪ ,‬והיא הנקבה‬ ‫היחידה בכוורת‪ ,‬המפותחת מבחינה מינית‪ .‬לעומת זאת אין בדבורים אלה‬ ‫נוהג של האכלת רימות הדרגתית‪ .‬הרימות ■מקבלות את כל המזון‪ ,‬הדרוש‬ ‫להן להתפתחות׳ בבת‪-‬אחת — בשלב ההתחלתי של ביצה‪ ,‬בדומה לרימות‬ ‫הדבורה הבודדת‪.‬‬

‫דבורי הדבש האמיתיות הן‪8313 :‬ע‪18 )10‬נן^ הענקית׳ ‪18 £101*63‬ע^‬ ‫ההודית׳ ‪3‬־‪16111£61‬ז‪18 1‬נן^ המערבית‪.‬‬ ‫הזעירה׳ ‪111)1163,‬‬ ‫המקננת רק באוויר החפשי‬ ‫הפרימיטיבית ביותר היא ‪83£3‬ע‪)10‬‬ ‫בין ענפי עצים ואי‪-‬אפשר להרגילה לכוורת סגורה‪ .‬חלתה היחידה ‪.‬תלויה על‬ ‫ענף או על זיז סלע‪ ,‬ואין בה כל הבדל בין התאים לגידול זכרים׳ עמלות‬ ‫ומלכות‪.‬‬

‫‪.‬מקננת גם היא באוויר החפשי‪ ,‬אך בחלותיה כבר נראים‬ ‫‪£101*63‬‬ ‫תאים בשלושה גדלים — לכל אחת משלוש הכיתות גודל שונה‪.‬‬ ‫לשני המינים הנזכרים נטייה משותפת לנטישה פתאומית של הקן‬ ‫(^‪111‬ג>‪ ,)^800!1‬בתנאים קשים‪ ,‬לשם חיפוש תנאים נוחים יותר‪ .‬תכונה‬ ‫זו׳ שהיא פרימיטיבית מיסודה‪ ,‬מאפשרת להן להתקיים — אך פוסלת אותן‬ ‫לביות ולטיפוח בידי אדם‪.‬‬ ‫חברת הדבורים — הדבורית — מפותחת ביותר במיני ‪111)1163‬‬ ‫כוורתן היא ק בועת מקום‪ ,‬ובה דבורית עם ‪.‬מלכה יחידה‪.‬‬ ‫ו־ ‪6111£61*3‬מ‪1‬‬ ‫בכל דבורית נמצאים זכרים אחדים בעונת השפע במזון‪ ,‬שהיא גם עונת‬ ‫הריבוי‪ .‬הריבוי הטבעי של הדבוריות הוא על־ידי התנחלות‪ .‬האכלת הרימות‬ ‫היא הדרגתית ומתמדת‪ ,‬מרגע בקיעתן ועד חתימתן‪.‬‬

‫גידול דבורים‬

‫‪18‬‬

‫ידועים מספר זנים של דבורת הדבש המערבית‪ .‬החשובים שביניהם ­‬

‫‪)3‬‬

‫!)‬

‫‪8!103‬ג‪1. 11§1‬ט‪.‬ג — הדבורה האיטלקית הזהובה או ההומה;‬

‫‪)2‬‬

‫— הדבורה השחורה האירופית;‬ ‫‪3‬י!‪111011116‬‬ ‫‪ — ^.!!1. 870303‬הדבורה הארץ־ישראלית‪ ,‬האפורה עם שלושה‬ ‫פסים צהובים בבטן;‬

‫‪ — ^.,!11, 03111103‬הדבורה הקרניולית הכהה;‬ ‫‪)4‬‬ ‫— הדבורה הקווקזית השחורה (במולדתה היא‬ ‫‪0311038103‬‬ ‫‪)5‬‬ ‫לעתים חומה)‪.‬‬ ‫פרטים על הזנים השונים — בפרק "גזעי הדבורים׳‪/‬‬

‫תיאור הדבורה (מלכה‪ ,‬עמלה‪ ,‬דבור!‬ ‫גוף הדבורה‪ ,‬בדומה לגופו של כל חרק‪ ,‬מורכב ‪.‬משלוש חטיבות‪:‬‬ ‫הראש‪ ,‬החזה והבטן‪ .‬צוואר דק מאפשר הפניה ■מהירה של הראש לכל‬ ‫הכיוונים‪ .‬חיבור גמיש בין החזה והבטן מאפשר כיפוף מהיר עוד יותר‬ ‫של הבטן כלפי מטה בזמן העקיצה — או לצדדים — תוך ה״ריקוד"‪.‬‬

‫תמונה‬

‫‪.1‬‬

‫דבורים‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬דבור‪ ,‬עמלה ומלכת‪.‬‬

‫חלוקת גוף הדבורה לפרקים היא הכרחית‪ ,‬בגלל הכיסוי הכיטיני‪. ,‬המגן‬ ‫ביעילות על הגוף מפני פגיעות מיכניות‪ ,‬השפעות כימיות ואבדן נוזלים‪.‬‬ ‫כיסוי זה מאפשר לכל חטיבה גמישות ■מועטת בלבד‪ .‬החזה ■מסוגל להתקמר‬ ‫ולהתפחס במקצת‪ ,‬בהשפעת שרירי התעופה החזקים ; הבטן מחוננת בגמישות‬ ‫מסוימת הודות למבנה הפרקי המובהק שלה‪ ,‬ואילו קופסית הראש נוקשה‬

‫תיאור הדבורה‬

‫‪19‬‬

‫לגמרי‪ .‬החלוקה לחטיבות ולפרקים היא המאפשרת לגוף מידה נאותה של‬ ‫גמישות‪.‬‬

‫תתונח ‪ .8‬תלקי גוף הדבורה‪.‬‬ ‫‪ .6‬רגל‬ ‫‪ .4‬פרק הבטן הכולל עוקץ‬ ‫‪ .3‬בטן‬ ‫‪ .2‬כנף אחורית‬ ‫‪ .1‬כנף קז־מית‬ ‫‪ .10‬לסת תחתונה‪.‬‬ ‫‪ .9‬סנטר‬ ‫‪ .8‬רגל קדמית‬ ‫‪ '.7‬רגל תיכונית‬ ‫אחורית‬ ‫‪ .16‬עיני תשבץ‬ ‫‪. 15‬מחוש‬ ‫‪ .14‬שפה עליונה‬ ‫‪ .13‬לסת עליונה‬ ‫‪ .11‬לשונית‬ ‫‪ 17‬פרק מהבטן שהצטרף לחזה‬ ‫‪ 111—1‬פרקי החזה האמיתיים‬ ‫‪ .17‬עינית‬ ‫‪ /—7‬פרקי הבטן‪.‬‬

‫קבוע‪ ,‬ורובם‬ ‫כל ■החטיבות מורכבות ממספר פרקים‬ ‫עדיין נראים ברימה של הדבורה‪ .‬בדבורה הבוגרת מיטשטש מבנה הפרקים‬ ‫של הראש‪• ,‬הוא ‪.‬משתמר במקצת בחזה‪ ,‬ונראה ברור רק בבטן‪ .‬בראש הדבורה‬ ‫מרוכזים רוב החושים ז אל החזה‪ ,‬שהוא מרכההכובד של גוף הדבורה‪ ,‬מחוברים‬ ‫איברי התנועה‪ :‬הרגליים ‪.‬והכנפיים; בבטן — מערכות העיכול‪ ,‬המין וההפ־‬ ‫רשה‪ .‬שאר המערכות מפוזרות בחטיבות אחדות‪.‬‬

‫‪)1‬‬

‫הראש‬

‫לראשה של הדבורה הבוגרת צורה קופסית •משולשת‪ ,‬במבט מלפנים‪.‬‬ ‫קדקוד המשולש •מופנה כלפי ‪.‬מטה ובו מצויים גפי־הפה‪ .‬בבסיסו‪ ,‬מלמעלה‪,‬‬ ‫‪ 3‬העיניות הפשוטות‪ .‬במבט ‪.‬מהצד נראה הראש שטוח‪ ,‬קמור במקצת מלפנים‬ ‫במקום בו מחוברים המחושים וקעור קלות מאחור‪ ,‬שם מחבר אותו הצואר‬

‫גידול דבורים‬

‫‪20‬‬

‫תמונה ‪ .3‬א — ראש המלכה ; ב — ראש הדבור ; ג — ראש העמלה [לפי ה‪ .‬דאז־')‪.‬‬

‫הדק אל החזה‪ .‬מצדי ‪,‬הראש בולטות העיניים המורכבות הגדולות‪ .‬בכיסוי‬ ‫הכיטיני הרצוף של הראש אי ־אפשר‪ ,‬כאמות להבחין בחלוקה לפרקים;‬ ‫רק התוספות הזוגיות נשארות‪ ,‬אולם הן משתנות והופכות לאיברים שונים‪:‬‬ ‫א) המחושים‪ ,‬ב) גפי הפה‪.‬‬

‫העיניים — המורכבות והפשוטות — קשורות ישירות למערכת העצבים‬ ‫המרכזית‪.‬‬ ‫א) ה מ ח ו ש י ם‬

‫המחושים מתחברים למצח על־ידי מפרקים‪ ,‬המאפשרים תנועה לכל‬ ‫הצדדים‪ .‬המחוש הוא דמוי שוט שידיתו‪ ,‬בת פרק מוארך אחד‪ ,‬מתחברת‬ ‫לשוטון הנטוי אליו בזווית‪ .‬השוטון של העמלה והמלכה הוא קצר ומתחלק‬ ‫ל־‪ 11‬פרקים‪ ,‬ואילו זה של הזכר — ל־‪ 12‬פרקים‪ .‬הודות לג‪,‬מישותו מסוגל‬ ‫המחוש לחדור לפינות הנסחרות של גביע הפרח‪ ,‬או לכל מבנה ‪,‬מסובך אחר‪.‬‬

‫תיאור הדבורה‬

‫תמונה ‪ .4‬א‪ .‬המחוש‪ 5—1 .‬שוטון; ‪ — 6‬ידית‪ .‬ב‪ .‬איברי חוש מוגדלים‪.‬‬ ‫חוש המישוש ; ‪ — 9‬איבר חוש הנועם ; ‪■ — 10‬לוחית חוש הריח‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪8—7‬‬

‫איברי‬

‫במחושים ‪,‬מצויים תאי חוש רבים‪ ,‬בעלי צורות שדנות‪ ,‬הרגישים לגירויים‬ ‫של ריח‪ ,‬מגע וטעם‪ .‬כן נמצא בהם מרכז המפקח על תנועת הדבורה ועל‬ ‫שיווי "משקלה‪.‬‬ ‫ב) ג פ י ־ ה פ ה‬ ‫הלסתות העליונות (‪: )012111)11131113.6‬מותאמות במיוחד לטיפדל באבקת־‬ ‫פרחים ובפרופוליס ולביצוע עבודות שונות בכוורת; החדק (‪08018‬נ‪01‬־‪(1‬ן)‬ ‫מותאם לשאיבת ‪.‬נוזלים ולפליטתם‪ .‬שפה עליונה (‪.‬במ‪:‬גגע‬ ‫תמונה סו‪.‬‬

‫לשם גידול מלכות משאירים כל ביצה‬

‫שנייה‪.‬‬

‫המגדלים מלכה בתוך התא שבו הוטלה הביצה‪ ,‬בלי לנגוע בה ובלי‬ ‫להעבירה ממקום למקום‪ ,‬טוענים שבצורת טיפול זו מקבלים מלכות‬ ‫משובחות מאלו המתקבלות לאחר העברת הרימה מתא אל תא‪ .‬דבר זה‬ ‫מאשרים מומחים בחו״ל׳ לאור ניסויים שערכו בשטח זה‪.‬‬

‫‪179‬‬

‫דרכי רבייה‬

‫שיטה זו‪ ,‬שאינה דורשת העברת הרימה מתא אל תא‪ ,‬היא פשוטה‬ ‫ונוחה יותר לטיפול‪ ,‬וכל כוורן יכול לסגל לו אחת מצורותיה‪.‬‬

‫שיטת ד ו ל י ט ל‬ ‫בשיטה זו המלאכה עדינה יותר‪ ,‬ודורשת‪ ,‬כאמור‪ ,‬אימון ותרגול‬ ‫ממושכים‪.‬‬ ‫הכנת גביעים‬

‫לפני שניגשים לעבודת ההרכבה‪ ,‬יש להכין גביעים ולהצטייד במזון‬ ‫לרימות‪.‬‬

‫אפשר לקנות גביעים מוכנים; אולם כל כוורן יכול להכינם לעצמו‪.‬‬ ‫לשם כך הוא ‪.‬מכין תחילה דפוס (שאבלון) מתאים‪ :‬יתדות עץ באורך של‬

‫תמונה ‪ .11‬על־ידי טבילת קצות היתדות בתוך הדונג החם מקבלים בבת־אחת‬ ‫גביעים ■לשם גידול מלכות‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪ 10‬ס״מ‪ ,‬ולהן קצה מעוגל בקוטר של ‪ 8‬מ״מ‪ .‬את היתדות מחברים יחד‪,‬‬ ‫זו בצד זו‪ ,‬כדוגמת השיניים במגרפה‪ ,‬אולם קצותיהן צריכים להיות‬ ‫כולם בגובה אחד‪ .‬שורים את קצות היתדות במים קרים‪ ,‬לדקות אחדות‪,‬‬ ‫לבל ידבק בהן הדונג החם אחר־כך‪ .‬טובלים את הדפוס בדונג חם‪ ,‬בלתי רותח‪,‬‬ ‫לעומק של ‪ 7—5‬מ״מ‪ ,‬ומחכים שניות אחדות עד שהדונג ייקרש עליו‪.‬‬ ‫טובלים עוד ‪ 3—2‬פעמים‪ ,‬ברווחי־זמן קצרים׳ ובכל פעם בעומק קטן יותר‪.‬‬ ‫על־ידי כך יהיו דפנות הגביע דקים‪,‬יותר בקצוות‪ .‬לאחר גמר הטבילות‬

‫א‬ ‫תמונה‬

‫‪.12‬‬

‫ה‬

‫א — פקק להדבקת הגביע ; ב — גביע מודבק אל הפקק‪.‬‬

‫גידול דבורים‬

‫‪180‬‬

‫ביוצר בקצה כל יתד כעין אצבעון‪ :‬זהו הגביע‪ ,‬שישמש תחליף לתא־מלכה‬ ‫טבעי‪ .‬מחזיקים את הגביע בין שתי אצבעות ומסובבים קלות את •היתד‪ ,‬ואז‬ ‫נפרד הגביע •ממנה בקלות‪ .‬מחברים את הגביעים‪ ,‬בעזרת דונג חם‪ ,‬אל‬ ‫הפקקים‪ ,‬ואת הפקקים מחברים אל השלב של מסגרת ההרכבה‪.‬‬ ‫מלאכת ההרכבה‬

‫לתוך כל גביע יש להכניס טיפת ■מזון‪ ,‬כדי שהרימה‪ .‬לא תהיה מונחת‬ ‫על תחתית יבשה‪ .‬כמצע לרימה יכול לשמש דבש (בצורה נוזלת‪ ,‬לא קרוש)‬ ‫או ‪.‬מזון ‪.‬מלבות‪ .‬מזון מלכות אפשר לאסוף לפני־בן מדבוריות שהתכוננו‬ ‫להתנחל והחלו לאמן מלכות‪ .‬את מזון המלכות שומרים בכלי אטום‪ ,‬במקרר‪.‬‬ ‫לפני השימוש לצרכי הרכבה צריך לחממו קצת‪. ,‬ולהוסיף לו מים חמים כדי‬

‫תמונה ‪ .13‬מכשירים להרכבה‪.‬‬ ‫למעלה — כפית למלוי מזון; למטה — קרסית להעברת רימה‪.‬‬

‫שיהיה דליל במקצת‪ .‬לכל גביע מכניסים בעזרת הכפית טיפה של מזון‬ ‫(כדי שליש גרגר חיטה)‪ .‬משהוכנו הגביעים עם המזון‪ ,‬מוציאים מתדבורית‪-‬‬ ‫האם חלה עם רימות צעירות‪ ,‬מביאים אותה לחדר‪ ,‬ובעזרת הקרסית מוציאים‬ ‫את הרימות ומכניסים לתוך הגביעים‪.‬‬ ‫העברת הרימות ‪.‬דורשת זריזות וזהירות‪ .‬קל מאוד לפגוע ברימה בלי‬ ‫להרגיש בכך‪ .‬אסור להפוך את הרימה מצד אל צד‪ ,‬אלא צריך להשכיבה‬

‫תמונה ‪ .14‬העברת רימות לגביעים‪.‬‬ ‫על השולחן נמצאת מסגרת הרכבה עם השלבים‪ ,‬שאליהם מודבקים הגביעים‬ ‫הפקקים‪.‬‬

‫בתוך‬

‫דרכי רבייה‬

‫‪181‬‬

‫במקומה החדש על איותו צד ■ששכבה בתוך התא שלה‪ .‬בשעת הוצאת הרימה‬ ‫נוהגים להפנות את החלת באלכסון‪ ,‬מול אור‪ ,‬כי במצב אחר קשה לראות‬ ‫את •הרימות‪ .‬יש נוהגים לחתוך בסכין ‪.‬מחומם את מחצית דפנות התאים;‬ ‫כאשר יוקטן עומק התא — קל יהיה יותר להוציא ממנו את הרימה‪.‬‬

‫כאמור‪• ,‬מרכיבים את הרימות על מצע של דבש‪ .‬אפשר להוציא טיפת‬ ‫דבש מהחלה עם הרימות‪ .‬ההרכבה צריכת להיעשות בחדר חם‪ ,‬מואר‬ ‫במידה מספקת ‪.‬וששוררת בו לחות‪ .‬חום גבוה •מהדרוש וגם יובש אינם‬ ‫רצויים; הם עשויים לייבש את מזון־המלכות‪ .‬בחדר ההרכבה כדאי לשפוך‬ ‫מים על הרצפה כדי להרבות לחות‪ .‬את הרימות ואת מזון־המלכות כדאי‬ ‫לכסות במגבת רטובה‪• .‬מלאכה זו יש לעשות בזריזות‪ :‬אין להשהות את‬ ‫הרימות מחוץ לכוורת יותר מחצי שעה‪.‬‬ ‫שיטה זו קשה מהשיטה של העברת ■הרימה עם התא‪ ,‬ובה נקל לפגוע‬ ‫בריימה‪ .‬לכן‪ ,‬כפי שכבר נאמר‪ ,‬ינקטו אותה ‪.‬רק כוורנים העוסקים באופן‬ ‫מתמיד בגידול ‪.‬מלכות בכמויות ניכרות‪.‬‬

‫עבודת האומנת‬ ‫לאתר סיום ההרכבה מכניסים את המסגרת לדבורית־אומנת‪ ,‬ותולים‬ ‫אותה בין שתי חלות־ולד‪ .‬האומנת צריכה לסיים את ■המלאכה‪ ,‬כלומר להאכיל‬ ‫את הרימות‪ ,‬לחמם אותן ואחר־כך גם לחתום את התאים‪.‬‬

‫בשאלת החום האופטימלי הדרוש כדי לאמן דבורים‪ ,‬נעשו הסתכלויות‬ ‫רבות בברית־המועצות‪ .‬שם ניסו לגדל ■דבורים‪ ,‬בקנה מידה גדול‪ ,‬בתוך‬ ‫מדגרות־חדרים שוויסתו בהם את החום‪ .‬והרי השפעת החום בדרגותיו‬ ‫השונות‪:‬‬

‫ב־‪ 20‬מ״צ‬ ‫ב־‪ 25‬״‬ ‫ב־‪ 30‬״‬ ‫ב־‪ 35‬״‬ ‫ב־‪ 40‬״‬

‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬

‫הוולד נשמד כולו‪.‬‬ ‫נשמד ‪ 30%‬מן הוולד‪.‬‬ ‫התבגר הוולד‪ ,‬אולם הבקיעה איחרה ב־‪ 4‬ימים‪.‬‬ ‫התבגר הוולד כולו ובקע היטב‪.‬‬ ‫■נשמד כל הוולד‪ :‬הוא "התבשל" בחום‪.‬‬

‫בהשפעת תנודות פתאומיות של הטמפרטורה‪ ,‬או כשהיא למטה מ־‪ 30‬מ״צ‪,‬‬ ‫בוקעות עמלות עם חלקי גוף פגומים‪ ,‬בלתי מפותחים‪.‬‬

‫בנידון זה היה לנו מקרה מעניין בקרית־ענבים‪ .‬שנה אחת התחלנו‬ ‫בגידול ‪,‬מלכות מוקדם באביב‪ ,‬ולפתע בא גל קור וקירר את מגלמים‪.‬‬ ‫קיבלנו בריכה‪ ,‬שבה חלק ניכר •מהמלכות היה עם כנפיים קצרות‪ ,‬כמחצית‬ ‫האורך הרגיל‪.‬‬ ‫מסתבר אפוא‪ ,‬שמציאות ולד אצל הדבורית־האומנת היא גורם המווסת‬ ‫את משטר החום‪ .‬המכון לגידול דבורים בברית המועצות בדק את השאלה‪,‬‬ ‫והרי התוצאית‪:‬‬

‫גידול דבורים‬

‫‪182‬‬

‫המשקל הממוצע של המלכות‬ ‫‪------- -------------- —-----‬‬‫משד שהות החולד החתום אצל ד״דמרית־ר‪,‬אן!מנת‬ ‫באחוזים‬ ‫במיליגרמים‬ ‫בכל תקופת האימון של המלכות‬ ‫רק עד חתימת תאי־המלפה‬ ‫לא היה כלל ולד חתום‬

‫‪192.7‬‬

‫‪100‬‬

‫‪183.0‬‬

‫‪95‬‬

‫‪172.6‬‬

‫‪90‬‬

‫ניסויים שונים הוכיחו‪ ,‬שהטמפרטורה בתוך הקן‪ ,‬בין חלות הוולד‪,‬‬ ‫נשארת יציבה כדי ‪ 35‬מ״צ‪ ,‬ואילו מחוץ לקן ‪,‬היא נעה בין ‪ 24‬ל־‪ 33‬מ״צ‪.‬‬ ‫כדי לקבל מלכות טובות יש להבטיח לרימות ‪.‬משטר־חום יציב‪ .‬סטייה‬ ‫מותרת עד ל־‪ 2‬מ״צ למטה מן הרגיל‪ ,‬שכן גוף העמלות המתפתחות מקרין‬ ‫חום ומעלה אח הטמפרטורה סביבן ב־‪ 3—2‬מ״צ‪.‬‬

‫מספר הרימות בבריכה‬ ‫מספר הרימות‪ ,‬שדבודית־אומנת אחת רגילה לאמן‪ ,‬תלוי בגזע הדבורים‪,‬‬ ‫בתנאי האקלים‪ ,‬וזו גם תכונה אינדיוידואליח של כל •דבורית‪ .‬בדרך־כלל‪,‬‬ ‫דבוריות באזורים החמים נוהגות להתקין מספר גדול יותר של תאי־‬ ‫מלכה‪ ,‬מאשר דבוריות באזורים הקרים‪.‬‬ ‫במחוז טמבוב‪ ,‬ברית־המועצות‪ ,‬בוצעו ניסויים במטרה לברר את‬ ‫השפעת גודל הבריכה על טיב המלכות שיגיחו‪ .‬לשם כך נבחרו ‪ 80‬דבוריות‬ ‫עם מלכות־אחיות‪ ,‬הן חולקו ל־‪ 10‬קבוצות‪ ,‬בכל קבוצה ‪ 8‬דבוריות־אומנות‪.‬‬ ‫ל־‪ 4‬מאלה ‪.‬הרכיבו ‪.‬רימות בנות יום ול־‪ 4‬האחרות — ביצים‪ .‬בכל בריכה היו‬ ‫בין ‪ 3‬ל־‪. 50‬רימות או ביצים‪ .‬על טיב המלכות שבקעו בכל הבריכות‬ ‫אנו עומדים מתוך הטבלה שבעמוד הבא‪.‬‬ ‫‪,‬מתוך טבלה זו מתבקשות מסקנות‪ :‬במידה שאנו מגדילים את עומס‬ ‫העבודה על הדבורית־האומנת — אנו גורעים מטיב המלכה שתגיח‪ .‬העומס‬ ‫האופטימלי הוא בין ‪ 20‬ל־‪. 25‬רימות‪ .‬עוד נראה לנו‪ ,‬מתוך ניסוי זה‪,‬‬ ‫שהמלכות שאומנו מביצים — עולות על אלו שאומנו מרימות‪ .‬והדבר גם‬ ‫מובן‪ :‬בשעת הרכבת הרימה אנו ■מטפלים בגוף זעיר ועדין‪ ,‬אנו עלולים‬ ‫לשנות את תנוחתו‪ ,‬לפגוע בו‪ ,‬להפסיק לזמן־‪,‬מה את הזנתו‪ ,‬לשנות את משטר‬ ‫החום בסביבתו‪ .‬בל הדברים הללו אינם קיימים‪ ,‬כאשר אנו ■מעבירים‬ ‫את הביצה‪.‬‬

‫הצד השלילי בשיטת הרכבת ביצים‪ :‬אגו מעסיקים את הדבורית־‬ ‫האומנת ימים נוספים‪ .‬משום כך מעדיפים כוורנים־רביינים להרכיב רימות‪,‬‬ ‫ולא ביצים‪.‬‬ ‫נראה לנו‪ ,‬שבתנאי ארצנו אין להעמיס על הדבורית־האומנת את‬ ‫הטיפול במספר גדול מ־‪ 30—25‬רימות‪ ,‬וכל המפחית הרי זה משובח‪.‬‬

‫טבלה א‪/‬‬

‫הקבוצה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ח‬

‫ט‬

‫ל‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪20‬‬

‫‪25‬‬

‫‪30‬‬

‫‪35‬‬

‫‪40‬‬

‫‪50‬‬

‫משקל ממוצע של‬

‫ב‬

‫‪280‬‬

‫‪275‬‬

‫‪269‬‬

‫‪264‬‬

‫‪263‬‬

‫‪240‬‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫‪—.‬‬

‫מלכה‪ ,‬מ״ג‬

‫ר‬

‫‪276‬‬

‫‪265‬‬

‫‪261‬‬

‫‪260‬‬

‫‪240‬‬

‫‪220‬‬

‫‪189‬‬

‫‪175‬‬

‫‪160‬‬

‫‪159‬‬

‫הטלה מכסימלית‬

‫ב‬

‫‪2230‬‬

‫‪2100‬‬

‫‪1900‬‬

‫‪1560‬‬

‫‪1500‬‬

‫‪1300‬‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫של מלכה ביממה‬

‫ר‬

‫‪1750‬‬

‫‪1500‬‬

‫‪1590‬‬

‫‪1580‬‬

‫‪1400‬‬

‫‪1250‬‬

‫‪1200‬‬

‫‪1050‬‬

‫‪1000‬‬

‫‪950‬‬

‫יביל דבש בממוצע‬

‫ב‬

‫‪42.1‬‬

‫‪37.0‬‬

‫‪34.7‬‬

‫‪33.0‬‬

‫‪30.2‬‬

‫‪28.0‬‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫לדבורית‪ ,‬ק״ג‬

‫ר‬

‫‪35.0‬‬

‫‪33.0‬‬

‫‪32.5‬‬

‫‪32.0‬‬

‫‪30.2‬‬

‫‪27.5‬‬

‫‪21.0‬‬

‫‪20.7‬‬

‫‪17.0‬‬

‫‪11.5‬‬

‫יבול הדבש ב־‪%‬‬

‫ב‬

‫‪150‬‬

‫‪132‬‬

‫‪120‬‬

‫‪118‬‬

‫‪108‬‬

‫‪100‬‬

‫—‬

‫—‬

‫—‬

‫(קבוצה יו — ‪)100‬‬

‫ר‬

‫‪127‬‬

‫‪120‬‬

‫‪118‬‬

‫‪116‬‬

‫‪108‬‬

‫‪100‬‬

‫‪76‬‬

‫‪62‬‬

‫‪42‬‬

‫מספד הביצים (ב) או‬ ‫רמית (ר) שהורכבו‬ ‫לכל אימנת‬

‫‪75‬‬

‫דרכי רבייה‬

‫השפעת גודל הבריכה על איכות המלכה‬

‫גידול דבורים‬

‫‪184‬‬

‫אומצת מסיימת‬ ‫העוסקים בגידול מלכות בקנה־מידה גדול נוהגים לנצל דבורית־אומנת‬ ‫בשביל שתיים וגם שלוש בריכות‪ .‬במקרים אלה משתמשים בשתי דבוריות־‬ ‫אומנות‪ :‬הראשונה מקבלת את הרימות ומתחילה לטפל בהן‪ ,‬כלומר ‪.‬מאכילה‬

‫תמונה‬

‫‪.15‬‬

‫תאי מלכ‪1‬ת חתומים יפה על־ידי האומנת‪.‬‬

‫ומגדילה את התאים׳ והשנייה מסיימת את הטיפול וגם חותמת את התאים‪.‬‬ ‫במקרה זה משתים את הרימות באומנת המתחילה דק יומיים‪ ,‬ותיכף לאחר‬ ‫שמוציאים אותן — נותנים לה בריכה חדשה לטיפול‪.‬‬

‫במרוצת פעולה זו‪ ,‬החוזרת ונשנית‪ ,‬נחלש בהדרגה ייצר הבנייה של‬ ‫האומנת הראשונה‪ ,‬ונכונותה לאמן מלכות הולכת ודועכת‪ .‬אם היא תעשה‬ ‫עבודתה ״תוך עייפות״ — נקבל מלכות לא משובחות‪ .‬במשך תקופת האימון‬ ‫יש להגיש לאומנות תמיסת סובר מדי יום ביומו‪ ,‬ואחת ל־‪ 6—5‬ימים יש‬ ‫לתת חלת ולד חתום‪ ,‬כדי להרבות את מספר העמלות הצעירות׳ כי ■הן‪ ,‬בעיקר‪,‬‬ ‫העוסקות באימון‪.‬‬

‫הרבבה כפולה‬ ‫במכוורות־רבייה‪ ,‬שבהן מגדלים מלכות בקנה־מידה גדול‪ ,‬נוהגים‬ ‫בשיטת הרכבה כפולה של הרימות‪ .‬והרי סדר העבודה בשיטה זו‪.‬‬ ‫על קרקעית תא־המלכה שמים טיפה של מזוך־מלכות‪ .‬מכיון שהענקת‬ ‫מזון זה טעונה טיפול •מסוים‪ ,‬יש כוורנים הנוהגים לשים על קרקעית התא‬ ‫טיפת דבש‪ .‬יש גם שיטת ״הרבבה יבשה״‪ ,‬כלומר — שמים את הרימה‬

‫דרכי רבייה‬

‫‪185‬‬

‫על קרקעית התא ללא כל •מצע של ■מזון‪ .‬בגמר ‪.‬ההרכבה מכניסים את‬ ‫הרימות אל האומנת‪ ,‬אולם בין זמן הגשת הרימות והתחלת הזנתן עובר זמן‬ ‫מסוים׳ לפעמים שעות אחדותן זה תלוי באופי האומנת ובמידת נכונותה‬ ‫להתחיל באימון‪ .‬מסתבר שעובדה זו‪ ,‬שהרימה המלכותית נדונה לשעות‬ ‫אחדות של רעב‪ ,‬או להיזון זמן ‪.‬מסוים במזון שאינו מתאים בדיוק לגילה —‬ ‫משפיעה על איכות המלכה העתידה ועל כושר הטלתה‪.‬‬ ‫כדי למנוע תופעה זו‪ ,‬משתמשים בשיטת הרכבה כפולה‪ ,‬כלומר‪ :‬בפעם‬ ‫הראשונה מרכיבים רימות מדבורית כלשהי (לאו־דווקא מזו שנבחרה למלא‬ ‫תפקיד דבורית־אם)‪ ,‬ולמחרת היום לוקחים את מסגרת ■ההרכבה‪. ,‬מוציאים‬ ‫מתוך הגביעים את הרימות ומרכיבים בשנייה רימות צעירות‪ ,‬מתוך דבורית־‬ ‫אם המיועדת לתפקיד זה‪ .‬יתרון שיטה זו‪ :‬אין כל הפסקה בהזנת הרימה‪,‬‬ ‫ואף אין ‪.‬תנודה במשטר החום הדרוש לרימה‪ .‬הרימה שבהרכבה השנייה‬ ‫מוצאת בתוך התא שפע ‪.‬מזון בעל איכות מתאימה‪ ,‬ובטמפרטורה הדרושה‪.‬‬ ‫ומכיון שלאחר ההרכבה הראשונה מצוי בגביעים שפע מזון‪ ,‬אפשר להוציא‬ ‫חלק ממנו‪ ,‬ללא כל חשש‪.‬‬

‫שיטה זו נבדקה בתחנה לחקר הכוורנות באוקראינה‪ .‬לדבורית־אומנת‪,‬‬ ‫שהוכנה מבעוד יום‪ ,‬הגישו בבוקר השכם גביעים עם רימות‪ .‬באותו יום‪,‬‬ ‫כעבור ‪ 9‬שעות‪ ,‬הוציאו מחצית מן הרימות ובמקומן הונחו ‪.‬רימות אחרות‬ ‫בנות יום‪ .‬המחצית האחרת נשארה כדי לשמש קבוצת־היקש‪.‬‬ ‫בקבוצת רימות־הניסוי — עם הרכבה כפולה — אומנו ונחתמו ‪11‬‬ ‫מלכות‪ ,‬ובקבוצת־ההיקש —׳ ‪ .10‬המלכות שהגיחו נותחו‪. ,‬והוצאו מהן שחלות‬ ‫הביצים כדי למנות את צינורות הביצים שבשחלה‪ .‬נמצא‪ ,‬שבקבוצת ההרכבה‬ ‫הכפולה היו ‪ 195‬צינורות ביצים בכל שחלה‪ ,‬ובקבוצות־ההיקש — ‪167.6‬‬ ‫ביצים‪ .‬משמע‪ ,‬שעל־ידי הרכבה כפולה קיבלו מלכות‪ ,‬שמספר צינורות־‬ ‫הביצים אצלן היה גדול ב־‪.16%‬‬

‫כלוב בקיעה‬ ‫לפנינו מסגרת בקיעה‪ ,‬המכילה ‪ 24‬כלובי בקיעה‪ .‬בתוך הכלוב מצויים‬ ‫שני נקבים‪ .‬הנקב העליון משמש להכנסת תא־המלכה‪ ,‬והצדדי — להכנסת‬ ‫מזון בשביל המלכה הצעירה‪ ,‬שתגיח בתוך הכלוב‪.‬‬

‫תמונה ‪.16‬‬ ‫ממגרת‬

‫המכילה‬

‫‪24‬‬

‫כלובי־בקיעה‪.‬‬

‫כאשר משתמשים בתאי־מלכה חתומים‪ ,‬מוציאים אותם מתוך הכוורת‬ ‫של הדבורית־האומנת רק יום לפני הבקיעה‪ .‬לא פעם יקרה‪ ,‬באומנת ‪.‬מסיימת‪,‬‬

‫גידול דבורים‬

‫‪186‬‬

‫תמונה ‪ .17‬כלוב בקיעה‪ .‬העיגול חמקווקו‪,‬‬ ‫למעלה‪ ,‬מראה את מקום הפקק‪ .‬למטה‬ ‫מימין נראה חור‪ ,‬להגשת ממתק בשביל‬ ‫המלכה שתגיח‪.‬‬

‫שהעמלות הזקנות מכרסמות את תאי־המלכות‪ .‬הכלוב משמש הגנה על התאים‬ ‫האלה‪ .‬את המסגרת עם הכלובים יש לתלות בין שתי חלות־ולד‪ ,‬כדי שתישמר‬ ‫הטמפרטורה הדרושה להם‪.‬‬

‫אם מחליטים להשתמש במלכות צעירות — יש לתת להן לבקוע בתוך‬ ‫הכלוב‪ .‬אם המלכות עתידות לשהות בכלוב יותר מ״ס! ימים‪ .‬אנו מציידים‬ ‫אותן בממתק‪.‬‬

‫תמונה ‪.18‬‬ ‫לעצמן מוצא‪.‬‬

‫תאים שמתוכם הגיחו המלכות‪ .‬הן מכרסמות את קצה התא ופותחות‬

‫העוסקים בגידול מלכות בקנה־מידה גדול נוהגים להכניס כלובי־‬ ‫בקיעה עם תאי־מלבה לתוך מדגרה‪ .‬כמובן׳ יש לדייק שיישמרו בה התום‬ ‫והלחות הדרושים‪.‬‬

‫‪187‬‬

‫דרכי רבייה‬

‫תמונה‬

‫‪.19‬‬

‫תאים שהרסה המלכה‪ ,‬שהגיחה ראשונה‪ .‬המלכות שבתוך‬ ‫התאים ועקצו למוות ולא הגיחו‪.‬‬

‫הבנת ממתק‬ ‫את הממתק הנזכר לעיל‪ ,‬שישמש מזון למלכה שתגיח בתוך הכלוב‪,‬‬ ‫מכינים כך‪ :‬לוקחים אבקת סוכר‪. ,‬מוסיפים לה דבש גוזל (בלתי קרוש)‪,‬‬ ‫לשים יחד ומקבלים בצק ■רך‪ .‬מוסיפים ללוש‪ ,‬ומוסיפים מעט־מעט עוד‬ ‫אבקת סוכר‪ ,‬עד שיתהווה בצק קשה למדי‪ ,‬שלא ישתפך ולא יהיה פריך‪.‬‬ ‫במידת הצורך מוסיפים דבש או אבקת סוכר‪ ,‬עד שתתקבל המוצקות‬ ‫הדרושה‪ .‬המתכונת הטובה ביותר היא שליש דבש ושגי־שלישים סוכר‪.‬‬ ‫לתוך הנקב הצדדי של בל כלוב מכניסים פירור ממתק בגודל מחצית הזית‪.‬‬ ‫בשעת הכנת הממתק יש להקפיד‪ ,‬שהדבש יהיה מכוורת בריאה‪ ,‬שאינה‬ ‫נגועה במחלות‪ .‬אם הכוונה להשתמש בתאי־מלכה בשלים לפני הבקיעה —‬ ‫אין צורך בממתק‪ ,‬ויש לסגור את הנקב הפתוח‪ ,‬בדונג או בנייר‪.‬‬

‫הבוורית‬ ‫בשם כוורית אנו קוראים לכוורת קטנה׳ שקיבולה כמחצית הקיבול של‬

‫כוורית‬ ‫תמונה ‪.20‬‬ ‫שיכון נחיל‪ ,‬מכילה‬ ‫חלות‪.‬‬

‫לשם‬ ‫‪6—5‬‬

‫תמונה ‪ .21‬כוורת רגילה‪ ,‬מחולקת במחיצה לשני‬ ‫חלקים לשיכון שני נחילים‪ .‬מכל צד תלויות‬ ‫שתי חלות ומאכילה פנימית‪.‬‬

‫גידול דבורים‬

‫‪188‬‬

‫כוורת רנילה‪ ,‬כלומר ‪ 6—5‬־מסגרות‪■ ,‬ובתוכה נמצא נחיל בתהליך התפתחותו‪.‬‬ ‫באשר הנחיל מתפתח — צר המקום בכוורית מלהכיל את כל הדבורים‪,‬‬ ‫ואז יש להעביר את הנחיל לכוורת רגילה‪.‬‬ ‫אפשר להתקין כוורית על־ידי חלוקת ארגז הכוורת לשניים או גם‬ ‫לשלושה חלקים‪ .‬זה נעשה כך‪ :‬מכניסים לתוך ארגז הכוורת מחיצה‪,‬‬ ‫המחלקת אותו לשני חלקים שווים‪ ,‬שבכל אחד ‪,‬מהם אפשר יהיה להכניס‬ ‫‪ 5‬חלות‪ .‬אפשר גם לתכנים שתי מחיצות‪ ,‬ואז נקבל ‪ 3‬מחלקות‪ ,‬כל אחת‬ ‫ל־‪ 3‬חלות‪ .‬המחיצה צריבה להיצמד אל התקרה‪ ,‬הרצפה והדפנות‪ ,‬באופן‬ ‫שלא יישאר סדק־מעבר לעמלות ממחלקה לשכנתה‪ .‬כל מחלקה יש לכסות‬

‫החצים מראים את כיוון הפתחים‪,‬‬

‫מלמעלה (מתחת לתקרה) בפיסת אריג נפרדת‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לבקר כל‬ ‫מחלקה לחוד‪ ,‬בלי להפריע לשכנתה‪ ,‬וכדי שבעת הביקור לא יעברו ‪.‬דבורות‬ ‫ממחלקה למחלקה‪.‬‬

‫לכל מחלקה מתקינים פתח משלה‪ ,‬וכל פתח מופנה לכיוון אחר‪ .‬פתח‬ ‫אחד יכול להישאר בתוך ‪,‬משקוף הכוורת; את האחרים עושים על־ידי חתכים‬ ‫ברוחב של ‪■ 3—2‬סנטימטרים ברצפה‪.‬‬ ‫הכוורית הבודדת‪ ,‬בעלת ‪ 6—5‬חלות‪ ,‬נוחה יותר לעבודה‪ :‬אפשר‬ ‫להעבירה ממקום למקום‪ ,‬וקיבולה מספיק להחזקת הנחיל זמן ממושך‪ .‬לעומת‬ ‫זה‪ ,‬היתרון של קבלת כווריות על־ידי חלוקת כוורת רגילה הוא‪ ,‬ששיטה‬ ‫זו זולה יותר‪ .‬רצוי שבדופן הקדמי של הבוורית יהיה חלון מרושת‪ ,‬בקוטר‬ ‫של ‪ 3‬ס״מ‪ ,‬כדי לספק אוויר לדבורים הכלואות‪.‬‬

‫אם זקוקים למלכה מופרית בלי דבורים — מוציאים ‪,‬מלכה מאחת‬ ‫המחלקות‪ ,‬מסלקים את המחיצה ומאחדים את העמלות שלישתי המחלקות‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬שעם התרבות האוכלוסייה תורגש צפיפות בבוורית‪ ,‬והנחיל‬ ‫עלול לברוח‪ .‬יש למנוע זאת על־ידי העברת הנחיל לכוורת רגילה‪ ,‬במועד‬ ‫הנאות‪.‬‬

‫דרכי רבייה‬

‫‪189‬‬

‫מילדי הכדורית‬ ‫כדי שהכוורית תוכל לקלוט מלכה (או תארמלבה חתום)׳ יש לשכן בה‬ ‫דבורים‪ .‬בזמן מילוי הכוורית יש לזכור‪:‬‬ ‫א) לתוך הכדורית ׳מכניסים בעיקר עמלות צעירות;‬

‫ב) אין להכניס לכוורית חלות המכילות ביצים או ‪.‬רימות פתוחות;‬ ‫ג) רצוי להכניס לתוכה חלת ולד חתום‪.‬‬ ‫ממלאים את הכוורית כשמזג־האוויר חם ובעונת פריחה בטבע וכשיש‬ ‫אגירה׳ אפילו לא כבדה — אך מתמדת‪ .‬בהעדר תנאים אלה עלול להתפתח‬ ‫שוד במכוורת ן השודדות יתנפלו על הכווריות ויריקו אותן עד טיפת הדבש‬ ‫האחרונה‪ .‬עמלות צעירות נוטות לקלוט את המלכה שהוכנסה אליהן‪ ,‬מה‬ ‫שאין כן זקנות; אלו רגישות מאוד לריחות‪ ,‬ולא תמיד נוהגות הכנסת אורחים‬ ‫נאה כלפי המלכה הצעירה‪ .‬גיל צעיר של העמלות הוא ערובה לקליטת‬ ‫המלבה‪.‬‬

‫דבורית שנשארה יתומה תקופה ממושכת — הופכת לזכורית; כלומר‪,‬‬ ‫עמלה מתחילה להטיל ביצי זכרים‪ .‬לאחר זה יקשה מאוד לתקן את הדבורית‪.‬‬ ‫כאשר מכניסים מלכה צעירה לדבורית זכורית‪ ,‬על״הרוב אין דבורית זו‬ ‫מקבלת אותה‪ .‬העמלות מסתכלות בה‪ ,‬בודקות ומרחרחות אותה •מכל צדדיה‪,‬‬ ‫ומשהוברר להן שזו מלכה זרה •— הן מתחילות להתרוצץ סביבה‪ ,‬רודפות‬ ‫אחריה‪ ,‬מצטופפות בגושים ויוצרות צנפה חיה‪ ,‬המקיפה את המלכת ולוחצת‬ ‫עליה ומונעת ממנה את חופש התנועה‪ .‬העמלות נוהגות מנהג דרך ארץ‬ ‫כלפי המלכה‪ ,‬אינן פוגעות בחלקי גופה השוגים (כפי שהן נוהגות לגבי זכרים‬ ‫חסרי־ישע)‪ ,‬אלא אופפות אותה עד כלות נשמתה‪ .‬כתוצאה מאפיפה זו גוועת‬ ‫המלכה ברעב‪.‬‬

‫סדר מילוי הכוורת יהיה כזה; ניגשים לדבורית מאוכלסת‪ ,‬מוציאים‬ ‫ממנה חלת ולד חתום ועוד שתי חלות המכילות ריפתה ודבש‪ .‬את חלת‬ ‫הוולד תולים בין שתי החלות האחדות‪ .‬נוסף לכך מנערים אל תוך הכוורית‬ ‫עמלות צעירות; את אלה מוצאים על־גבי חלות עם ולד פתוח מכל הגילים‪.‬‬ ‫אם אין די חומר בכוורת אחת — אפשר לאסוף אותו משתי כוורות ואף‬ ‫מיותר‪ .‬עמלות צעירות מכוורות שונות מצטרפות יחד בקלות‪.‬‬ ‫לאחר הכנסת החלות לתוך הכוורית והוספת עמלות צעירות — סוגרים‬ ‫את פתח תכוורית בעשב ומכניסים אותה לתוך בניין או תחת סככה‪ ,‬למקום‬ ‫מוצל מקרני השמש‪ .‬הכדורית צריבה להימצא שם שעות אחדות‪ ,‬רצוי —‬ ‫עד לפנות־ערב‪ .‬עם רדת היום מעמידים אותה במקומה הקבוע ופותחים‬ ‫לה פתח צר ברוחב של ‪ 2—1‬ס״מ‪ .‬במשך הזמן שהכוורית היתה סגורה‬ ‫והדבורות כלואות‪ ,‬הן התרגלו לתנאים החדשים‪ ,‬החלו להרגיש ביתמותן‪,‬‬ ‫וזה ■מכשיר אותן לקבלת מלכה (או תא־מלכה בשל)‪ .‬לאחר פתיחת הבוורית‬ ‫יתפרצו הדבורות החוצה‪ .‬עמלות־חוץ יעופו לאסוף אוגר‪ ,‬אך לא יחזרו‬ ‫אל הכוורית‪ ,‬כי אם אל הכוורת שממנה הוצאו‪ .‬כתוצאה מזה יישארו בכוורית‬

‫גידול דבורים‬

‫‪190‬‬

‫עמלות צעירות בעיקר‪ .‬כעת על הכוורן להכניס לכוורית מלכה צעירה או‬ ‫תא־מלכה בשל‪.‬‬

‫ניצול‬

‫1 7‬ק‪1111‬קנ עומד איש המטע לעתים קרובות לפני‬ ‫בעיות של האבקה בגידול שקדים‪ ,‬דובדבנים‪ ,‬שזיפים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬אגסים ועוד‪.‬‬ ‫אחדים ■מזני הצמחים האלה אינם עושים פיירות בהאבקה עצמית‪ .‬במקרים‬ ‫אלה מייעצים להכניס לגני הפרי כוורות דבורים‪ ,‬כדי להבטיח את ההאבקה‪.‬‬ ‫למעשה כבר נפוץ המנהג לגדל דבורים לטובת תנובתם של עצי תרבות‪.‬‬ ‫במקרים אלה יש לייעץ למגדלי העצים׳ לבל ירססו בשעת הפריחה את‬

‫יחסי גומלין בין הדבורה והצמח‬

‫‪217‬‬

‫העצים בחמרים העלולים להרחיק את הדבורים מהפרחים ולהזיק לדבורים‬ ‫עצמן ‪*.‬‬ ‫עזרת הדבורים חשובה מאוד גם להפרית גידולים חקלאיים שובים‬ ‫בשדות מזרע וגינות ירק‪ :‬תלתן‪ ,‬אספסת‪ ,‬חמניות‪ ,‬כותנה‪ ,‬ירקות ממשפחת‬ ‫הדילועיים ועוד‪ .‬ניסויים שנעשו בארצות שונות הוכיחו‪ ,‬שפעילות הדבורים‬ ‫בהאבקה מגדילה את היבולים וגם משפרת את איכותם‪ .‬במיוחד חשוב הדבר‬ ‫בקשר עם גידול זרעים‪ .‬בנוכחות דבורים‪ ,‬יבול הזרעים רב יותר ואיכותם‬ ‫‪.‬‬ ‫**‬ ‫בארצנו‬ ‫טובה יותר‪ .‬ניסויים בשאלה זו נעשו גם‬ ‫* ראה פרטים "הרעלות דבורים"‪.‬‬ ‫"* פרטים להלן‪ ,‬בפרק "הדבורה בשירות החקלאות"‪.‬‬

‫פילן תש1‬ג ‪0x^8831-1x6‬‬

‫‪8311111^ 1116 (!116011,‬‬

‫החנקת המלכה על ■ידי הצטופפות סביבה בצורת בדור‬

‫א?‪£‬ז הפריה —‬

‫עיין כוורית הפריה‬

‫בית‪3‬‬

‫‪£111x31166 6163-1;,‬‬

‫‪8X^3^81111‬‬

‫קרש דק עם שני חתכים‪ ,‬אשר מהווים את מקום הכניסה לכוורת‬

‫‪01^37‬ק‪3‬‬

‫‪3‬סמת‬

‫‪,‬־‪01113, £1370111‬־‪£1‬‬

‫צירוף של טעם וריח‬

‫‪8^^^^3‬ק‪x‬‬

‫גג‬

‫‪,‬ת‪00761001 ,‬‬

‫הכיסוי העליון של הכוורת‪ ,‬על־הרוב מצופה פח‬

‫גביע‬

‫^‪0611 6117‬‬

‫‪x608x3‬נן‪,‬‬

‫היסוד לבניית תא־מלכה‬

‫‪83, 85160883‬ק‪^16‬‬

‫ג‪$‬ת‬

‫‪,‬מ‪1‬גו‪1£‬מ‪1‬ן‪81‬‬

‫הפסולת הנשארת במכבש קיטור‪ ,‬לאחר התכת החלות‬

‫‪685‬־‪1‬ץק‪7‬‬

‫‪0116,‬־‪01‬‬

‫׳הזכר ■ממשפחת הדבורים‬

‫ךב‪1‬ךים ת‪1‬עים‬

‫ןןמ־דץק‪,01168 7‬‬

‫‪#310111x651166X1 8368113,1106,‬‬

‫החומר‪ ,‬שמלכה מפרישה מגופה‪ .‬תחושת חומר זה מלכדת את הדבורית‪.‬‬ ‫בהעדרו מתחילה הדבורית לאמן מלכה חדשה‬

‫‪6‬מר רביד‪,‬‬ ‫ביצים או רימות המיועדות לאימון מלכות‬

‫טל־דב׳ש‬

‫‪062,33468313 1364‬ק ‪36£83833‬י‬

‫יעיי'‬

‫^"‪1‬׳‪1364 8 60‬‬

‫‪50X167^617,‬‬

‫‪001X16 1101167,‬‬

‫חלת דונג מלאה דבש‬

‫י^רית‬

‫‪66X1133‬‬

‫‪86050X1 610X167,‬‬

‫חלה קטנה עם ■תאי דבש חתומים‪ ,‬נמכרת עם מסגרת קטנטונת‬ ‫נדרמז־סקחסס‬

‫‪1(6)1116611,‬‬

‫הוצאת המלכה מתוך הדבורית•‬

‫^‪17‬‬

‫‪336^10804‬‬

‫‪4333,‬ז‪3360‬‬

‫‪181;,‬־‪566^661(61', 3.513,1‬‬

‫המחזיק במכוורת והמטפל בה‬

‫פוךךר‪3‬ין‬

‫?‪566 6666)161‬‬

‫העוסק במלאכת הרבייה — גידול מלכות‪ ,‬נחילים וכד׳‬

‫פורת‬ ‫מבנה העץ‪ ,‬בעל קומה אחת או יותר‪ ,‬שבתוכו משכנים את הדיבורית‬

‫‪363‬ץ‬

‫‪5176,‬‬

‫מלון המונחים‬

‫‪353‬‬

‫כןרת־^חן‬

‫‪040x014 74611‬קז־מס^‬

‫‪80316 11176,‬‬

‫כוורת המוצבה על מאזניים‪ ,‬לשם הסתכלות במצב הפריחה‬

‫פרדת־־ תצפית‬

‫‪464‬ץ‬

‫‪. 1136410437648x8111 ,111¥6‬מ‪10‬׳‪13861¥3,1‬ס‬

‫כוורת בעלת חלה אחת‪ ,‬שקירותיה זכוכית‪ ,‬ודרכם רואים את כל הנעשה‬

‫בפנים‬

‫כיייף* ???‪1‬ית‬

‫‪£!011£ 1)163 !11¥6,‬‬

‫כורת הבנויה רק קומה אתת‪ ,‬מכילה ‪ 20‬מסגרות ויותר‬

‫פ־ורית כיפריה‬

‫‪11>3‬׳‪1^8410‬־‪1^4670‬‬

‫‪5367 11401638,‬‬

‫כוורת זעירה‪ ,‬עם ‪.‬מסגרת קטנה‪ ,‬מכילה כמה מאות עמלות‪ ,‬משמשת‬ ‫לצרכי הפרית המלכה‬

‫?אב‬

‫*‬ ‫בקיעד‬

‫‪01-1^3‬י‪1‬־‪16‬נ‪:‬א‬

‫‪.£ 03$6,‬מ‪81‬־‪1‬גן^‬

‫כלובית קטנה‪ ,‬שבתוכה מגיחה •המלכה ■מתוך ‪-‬תאה‬

‫‪ 04x3‬ז׳ס^‬

‫?לובית‬

‫‪>2116611 03§6,‬‬

‫כלוב קטן מרושת‪ ,‬לכליאת המלכה‬

‫?ז‬

‫‪111¥6 81311)1,‬‬

‫מעין ספסל‪ ,‬שעלוו עומדת הכוורת‬

‫‪x64x3‬קת‬

‫פפיוז‬

‫‪0011,‬ק‪111£ 8‬ת‪013401 484803333‬‬

‫כף קטנה להעברת טיפת דבש או מזון מלכות בשעת ■ההרכבה (לצרכי‬

‫■גידול •מלבות)‬

‫לילית*‬

‫‪ x4670xx3‬מ‪34883‬ק‪4‬ח‪0‬‬

‫‪31 03$6,‬ע‪1‬ק‪8‬‬

‫כלוב לולייני להכנסת המלכה בשביל להגן עליה !מהעמלות‪ ,‬או להכנסת‬

‫תא־מלכה לפגי הבקיעה‬ ‫?‪6100‬‬

‫‪X3‬ע‪61‬ק ‪?31161^311080X33 01‬‬

‫‪