A Bilingual Edition of Pesiqta Rabbati: Volume 2: Chapters 23-52 [Bilingual ed.] 3110551276, 9783110551273

Table of contents :
Contents
1 Corrigenda, vol.1
Text
Pesiqta Rabbati 23
Pesiqta Rabbati 23/24
Pesiqta Rabbati 24
Pesiqta Rabbati 25
Pesiqta Rabbati 26
Pesiqta Rabbati 27
Pesiqta Rabbati 27/28
Pesiqta Rabbati 28
Pesiqta Rabbati 29/1
Pesiqta Rabbati 29/2
Pesiqta Rabbati 29/30
Pesiqta Rabbati 30
Pesiqta Rabbati 31
Pesiqta Rabbati 32
Pesiqta Rabbati 33
Pesiqta Rabbati 34
Pesiqta Rabbati 35
Pesiqta Rabbati 36
Pesiqta Rabbati 37
Pesiqta Rabbati 38
Pesiqta Rabbati 39
Pesiqta Rabbati 40
Pesiqta Rabbati 41
Pesiqta Rabbati 42
Pesiqta Rabbati 43
Pesiqta Rabbati 44
Pesiqta Rabbati 45
Pesiqta Rabbati 46
Pesiqta Rabbati 47
Pesiqta Rabbati 48
Pesiqta Rabbati 49
Pesiqta Rabbati 50
Pesiqta Rabbati 51
Pesiqta Rabbati 52
Index
Scriptural Quotations
Rabbis
Subjects

Citation preview

A Bilingual Edition of Pesiqta Rabbati

Studia Judaica

Forschungen zur Wissenschaft des Judentums Begründet von Ernst Ludwig Ehrlich Herausgegeben von Günter Stemberger, Charlotte Fonrobert, Elisabeth Hollender, Alexander Samely und Irene Zwiep

Band 105

A Bilingual Edition of Pesiqta Rabbati Volume 2, Chapters 23–52 Translated and edited by Rivka Ulmer

ISBN 978-3-11-055127-3 e-ISBN (PDF) 978-3-11-055195-2 ISSN 0585-5306 Library of Congress Control Number: 2021941693 Bibliographic information published by the Deutsche Nationalbibliothek The Deutsche Nationalbibliothek lists this publication in the Deutschen Nationalbibliografie; detailed bibliographic data are available on the Internet at http://dnb.dnb.de. © 2022 Walter de Gruyter GmbH, Berlin/Boston Typesetting: Dörlemann Satz, Lemförde Printing and binding: CPI books GmbH, Leck Printed in Germany www.degruyter.com

In memory of my husband Rabbi Dr. Div h.c. Moshe Ulmer, J.D., ‫זצ“ל‬

‫הרב משה בן שאול ולאה‬

Contents Pesiqta Rabbati 23 ‫ זכור‬:‫   פרשתא תליתא‬2 The Third Lectionary Portion: Remember Pesiqta Rabbati 23/24 ‫ כבד‬:‫ עשרת הדברות דברא חמישאי‬  36 The Ten Commandments: The Fifth Commandment: Honor Pesiqta Rabbati 24 ‫ דברא שתיתאה‬:‫   עשרת הדברות‬60 The Ten Commandments: The Sixth Commandment (Commandments Six through Ten) Pesiqta Rabbati 25 ‫   עשר תעשר‬70 Tithe, you shall tithe Pesiqta Rabbati 26 ‫   ויהי בשעה שסרחה הצאן‬92 And it happened when the sheep rebelled Pesiqta Rabbati 27 ‫   שמעו‬122 Hear Pesiqta Rabbati 27/28 ‫ וימלך‬  132 He reigned Pesiqta Rabbati 28 ‫   על נהרות בבל‬142 By the rivers of Babylon Pesiqta Rabbati 29/1 ‫   בכה תבכה‬158 Weeping, she weeps Pesiqta Rabbati 29/2 ‫ איכה ישבה בדד‬  168 How lonely sits Pesiqta Rabbati 29/30 ‫ נחמו נחמו‬  170 Comfort, comfort Pesiqta Rabbati 30 ‫   נחמו נחמו‬212 Comfort, comfort Pesiqta Rabbati 31 ‫   ותאמר ציון‬226 Zion said Pesiqta Rabbati 32 ‫   עניה סוערה‬264 O afflicted one, storm-tossed Pesiqta Rabbati 33 ‫   אנכי אנכי‬276 I, even I Pesiqta Rabbati 34 ‫   גילי מאד‬344 Rejoice greatly Pesiqta Rabbati 35 ‫   רני ושמחי‬354 Sing and rejoice Pesiqta Rabbati 36 ‫   קומי אורי‬366 Arise, shine

VIII 

 Contents

Pesiqta Rabbati 37 ‫   שוש אשיש‬376 Rejoicing I will rejoice Pesiqta Rabbati 38 ‫   הרנינו‬388 Sing aloud Pesiqta Rabbati 39 ‫   הרנינו‬392 Sing aloud Pesiqta Rabbati 40 ‫   בחדש השביעי‬400 In the seventh month Pesiqta Rabbati 41 ‫   תקעו‬446 Blow [the shofar] Pesiqta Rabbati 42 ‫   ויי' פקד את שרה‬464 And the Lord remembered Sarah Pesiqta Rabbati 43 ‫   כי פקד יי' את חנה‬496 So the Lord remembered Hannah Pesiqta Rabbati 44 ‫   שובה ישראל‬528 Return, O Israel Pesiqta Rabbati 45 ‫   אשרי נשוי פשע‬556 Happy is he whose transgression is forgiven Pesiqta Rabbati 46 ‫   מנה אחת אפיים‬564 A double portion Pesiqta Rabbati 47 ‫   אחרי מות‬576 After the death Pesiqta Rabbati 48 ‫   שור או כשב‬606 A bull or sheep Pesiqta Rabbati 49 ‫   ויהי בחצי הלילה‬642 It happened at midnight Pesiqta Rabbati 50 ‫   שובה ישראל‬662 Return, O Israel Pesiqta Rabbati 51 ‫   ולקחתם לכם‬678 Take for yourselves Pesiqta Rabbati 52 ‫   ביום השמיני עצרת‬706 On the Eighth Day Index Scriptural Quotations  Rabbis   747 Subjects   764

 733

1 Corrigenda, vol.1 P. 25 *‫ שוש אשיש‬37

X 192b

–

–

–

X

X

* Pesiqta Rabbati 37: Isa 61:10f. – Haftarah reading for the seventh Sabbath of Consolation. Tosafot bMeg 31b, s.v. ‫שאר‬.

p. 273 Kings > Kgs p. 303 Korḥa> Qorḥa p. 585 [Job 26:5]> (Job 26:9) p. 617 R. Judah> R. Yehudah

Text

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪23‬‬

‫עשרת הדברות‬ ‫פרשתא תליתאה‬ ‫זכור‬ ‫‪23:1‬‬

‫פרשתא תליתאה‪"1‬‬ ‫גלמי ראו עיניך ועל ספרך כו'‪{ 2‬יכתבו ימים יוצרו} ולא אחד בהם [תהלים קלט‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה בשם ריש לקיש‪ 4‬בשעה שברא הקדוש \את\ אדם הראשון גולם‬ ‫בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו והיה הקדוש מעביר לפניו דור ודור וצדיקיו‬ ‫דור ודור ודורשיו דור ודור ורשעיו דור ודור ומנהיגיו ואמר לו גולם מה‪ 5‬ראו עיניך‬ ‫אמר לפניו רבונו של עולמים‪ 6‬יכול שהראיתני‪ 7‬קודם שתעשני גולם תלמוד לומר {\ו\}‬ ‫על ספרך {כולם}‪ 8‬יכתב‘ [שם] איזה זה זה ספרו של אדם הראשון זה ספר תולדות‬ ‫האדם‪[ 9‬בראשית ה א]‬ ‫טז]‪3‬‬

‫‪23:2‬‬

‫ימים יוצרו ולא אחד בהם [תהלים קלט טז] רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אליעזר אומר‬ ‫יום ביומו של סיסרא יומו של סנחריב יומו של גוג רבי יהושע אומר שלש מאות וששים‬ ‫וחמשה ימים הם ימות החמה וליחידו של עולם אחד מהם ואיזה זה {רבי לוי ורבי‬

‫‪.‬תליתיתא ‪1 C, D‬‬ ‫‪.‬כלם ‪2 C, D‬‬ ‫יָמים יֻ ָ ֑צרּו וְ לֹא ֶא ָ ֣חד ָב ֶ ֽהם׃ ‪3 MT‬‬ ‫ל־ס ְפ ְר ָ֮ך ֻכ ָל֪ם יִ ָ֫כ ֵ ֥תבּו ִ ֥‬ ‫וְ ֖לו ‪; Qere:‬וְ לֹא ‪ Ketiv:‬גָ ְל ִ ֤מי׀ ָ ֘ר ֤אּו ֵע ֶ֗יניָך וְ ַ ֽע ִ‬ ‫‪.‬רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אליעזר בן עזריה ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬כל ‪5 C‬‬ ‫‪.‬רבון העולמים ‪6 C, D‬‬ ‫‪.‬שהראיתנו ‪7 P‬‬ ‫‪.‬כלם ‪8 C, D‬‬ ‫‪.‬אדם ‪9 C, D‬‬

Pesiqta Rabbati 23 ‫פרשתא תליתאזכור‬

The Third Lectionary Portion Remember 23:1 The Third Lectionary Portion.1 Your eyes have seen my unformed substance [golmi]; And in Your book {the [appointed] days were all written down,} when as yet there was not one [of them] (Ps 139:16).2 R. Eleazar ben ʿAzariah said in the name of R. Shimon ben Laqish:3 At the time when the Holy One created the first human being as a Golem,4 which lay stretched out5 from one end of the world to the other, the Holy One presented to the Golem each generation6 with its righteous people, each generation with its evildoers, each generation with its scholars, each generation with its leaders, and He said to him: Golem, what have your eyes seen? [The Golem] said to Him: Master of the world, is it possible that you showed me [things] before You formed me into a Golem? Scripture says: [As My golem [golmi], your eyes did see]7 And in Your book they were {all} written down (ibid.)—to which book [does Scripture] refer? To the book of the first human being: This is the book of the generations of Adam (Gen 5:1).8

23:2 The days ordained for me, when as yet there were none of them (Ps 139:16). R. Eliezer and R. Yehoshua [differed]. R. Eliezer said: [Not one of the days failed to come as God had ordained it] – each came on a [particular] day: the day of Sisera,9 the day of Sennacherib, and the day of Gog. R. Yehoshua said: The days of the solar [year]

1 Remember the Sabbath day to sanctify it (Exod 20:8). 2 The written text (ketiv) provides there was not [lo’] one [of them], but the text as it is to be read (qere) has one of the days was His [lo]. 3 Pr R. Shimon ben Laqish said in the name of R. Eleazar ben `Azariah. 4 WayR 14:1; MidTeh 92:3, 139:5; YalqShim Ps 887. 5 BerR 8:1, 24:2; ARNb 8. 6 ARNa 31; TanB Bereshit 27, 28; MidTeh 139:6; YalqShim Torah 40, 41, Ps 888. 7 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 8 YalqShim Torah 40. 9 YalqShim Jer 335, Ps 888.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪4‬‬

‫יצחק} רבי לוי אמר זה יום הכיפורים הכזה יהיה צום אבחרהו [ישעיה נח ה] אמר רבי‬ ‫יצחק זה יום השבת {זכור את יום השבת} [שמות כ ח]‪10‬‬

‫‪23:3‬‬ ‫\כתיב\ הכא ובאחת יבע' ויכס' מוסר הכל' עץ הוא [ירמיה י ח]‪ 11‬אומות העולם מונין‪12‬‬ ‫{חד בשובתה‪ }13‬תרייה תלתא ארבעתה חמשתה ערובתה ולא מונים שיבתה‪ 14‬אבל‬ ‫ישראל מונים את השבת כשם שנצטוו זכור את יום השבת {לקדשו} [שמות כ ח] הכא‬ ‫את‪15‬א\ו\מר זכור [שם] ולהלן \את\ א\ו\מר שמר‪[ 16‬דברים ה יב]‪ 17‬רבי יודן רבי א{\י\}‬ ‫יבו בשם רבי שמעון בן לקיש למלך ששלח את בנו אצל החנוני {ו}מסר לו איסר‪ 18‬ונתן‬ ‫לו צלוחית {\שבר‪ 19‬את הצלוחית\} ואיבד‪ 20‬את האיסר תלש‪ 21‬באזנו {ו}תלש בשערו‬ ‫ונתן לו פעם שנייה אמר לו הזהר אל‪ 22‬תאבד את אילו כשם שאיבדת‪ 23‬את הראשונות‬

‫‪23:4‬‬ ‫כך על ידי שאיבדו‪ 24‬ישר' זכור [שמות כ ח] במדבר נתן להם שמור [דברים ה יב] לכך‬ ‫נאמר זכור ושמור אמר רבי יודן זכור [שמות כ ח] נתן לאומות העולם שמור [דברים‬ ‫ה יב] נתן לישראל אמר רבי אייבו זכור [שמות כ ח] נתן ליורדי הים שאינם יודעים אם‬

‫ת־יֹום ַה ַש ָ ֖֜בת ְל ַק ְד ֽ֗שֹו ‪10 MT‬‬ ‫זָ ֛כֹור֩ ֶא ֥֨‬ ‫מּוסר ֲה ָב ִ ֖לים ֵ ֥עץ ֽהּוא׃ ‪. MT‬ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא ‪11 Pr‬‬ ‫ּוב ַא ַ ֖חת ְיִב ֲע ֣רּו וְ יִ ְכ ָ ֑סלּו ַ ֥‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬המומים ‪12 P‬‬ ‫‪.‬חשוכה ‪13 P‬‬ ‫‪.‬שובתא ‪14 C, D‬‬ ‫‪.‬הכא כתב ‪15 Pr‬‬ ‫‪.‬שמור ‪; D‬ושמור ‪16 C‬‬ ‫ֹלהיָך ‪17 MT‬‬ ‫הו ֣ה ֱא ֶ ֗ ֽ‬ ‫ֹום ַה ַש ָ ֖֨בת ְל ַק ְד ׁ֑֜שֹו ַכ ֲא ֶ ֥שר ִצוְ ָך֖ ֣ יְ ָ ֥‬ ‫ָש ֣ ֛מֹור ֶאת־י֥ ֩‬ ‫‪18 Assarius.‬‬ ‫‪.‬שיבר ‪19 Pr‬‬ ‫‪.‬ואבד ‪20 C, D‬‬ ‫‪.‬צרם ‪; C, D‬צדם ‪21 P‬‬ ‫‪.‬שלא ‪22 Pr‬‬ ‫‪.‬שאבדת ‪23 C, D‬‬ ‫‪.‬שאבדו ‪24 C, D‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 5

are three hundred sixty-five days; the Only One of the world already had one of the [days] as His own. And w h a t day was that? {R. Levi and R. Yitsḥaq differed}. R. Levi said: It was Yom Kippur:10 Is such the fast that I have chosen, [a day for a man to afflict his soul]? (Isa 58:5). R. Yitsḥaq said: It was the Sabbath day [that belonged to God]: {Remember the Sabbath day (Exod 20:8)}.

23:3 \It is written here:\ With regard to the one [day] they are stupid and foolish in their conduct of delusion—their idol is wood (Jer 10:8)11. The nations of the world count \the first day in the week\, the second, the third, the fourth, the fifth, and Sabbath eve [the sixth day], and they do not count the Sabbath, but Israel counts the Sabbath, as they were commanded: Remember the Sabbath day {to keep it holy} (Exod 20:8). Here it says: Remember (ibid.) and there it says: Keep (Deut 5:12). R. Yudan and R. Aivo said in the name of R. Shimon ben Laqish: Like a king who sent his son to the shopkeeper and gave him an issar and a bottle; {\he broke the bottle\} and lost the issar. The king pulled his son’s ear and ruffled his hair, and he gave him an issar and a bottle a second time and said to [his son]: Be careful that you do not lose these as you lost the first ones.

23:4 Similarly, because Israel lost [the commandment] Remember (Exod 20:8) in the wilderness, God gave them [a second commandment] Keep (Deut 5:12). Therefore, it is said: Remember (Exod 20:8) and Keep (Deut 5:12). R. Yudan said: He gave

10 BerR 2 (T/A); TanB Bereshit 28. 11 The reading of the Scriptural passage according to the midrash..

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪6‬‬

‫באיסור הם מטלטלין {ו}אם בהיתר‪ 25‬הם מטלטלין שמור [דברים ה יב] נתן ליושבי‬ ‫ביבשה‪ 26‬אמר רבי שמליי‪ 27‬ז{ו}כריהו עד שלא יבא שומריהו‪ 28‬משיבא הא כיצד אם‬ ‫נזדמן לו‪ 29‬חפץ טוב התקינו‪ 30‬לשבת כלי חדש התקניהו לשבת שמאי הזקן היה לוקח‬ ‫עצים מאחד בשבת {\לשבת\ בי} הילל הזקן היתה בו מידה {אחרת} יתירה והיה אומר‬ ‫כל מעשיו‪\{ 31‬יהיו\} לשם שמים" אמר רבי אבהו אם נזדמן לו‪ 32‬חפץ טוב אפילו מאחד‬ ‫בשבת התקינהו‪ 33‬לשבת אמר רבי תנחומא אכלין הוינן חזנה‪ 34‬בארבעתה ועל לקומן‬ ‫כותבן ואמרן יתפרשון לשובתא‪35‬‬

‫‪23:5‬‬

‫לקדשו [שמות כ ח] במה אתה‪ 36‬מקדשו במאכל במשתה ובכסות נקייה אמר רבי חנין‬ ‫מיכן צריך אדם שיהוא לו שני עטופים‪ 37‬אחת לחול ואחת לשבת כך דרש רבי שמליי‬ ‫בכבודה בבית בדייה‪ 38‬אמרו כעטיפתינו‪ 39‬בחול כך עטיפתנו אמר‪ 40‬להם צריכים אתם‬ ‫לשנות מן הדא ורחצת וסכת ושמת שמלותיך {עלייך} [רות ג ג]‪ 41‬ומה ערטלייא‪ 42‬הוות‬ ‫אלא אמר לה לבוש מינך‪ 43‬דשובתא‬

‫‪.‬באיסור ‪25 P‬‬ ‫‪.‬היבשה ‪26 Pr‬‬ ‫‪.‬שלמאי ‪27 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬שמרהו ‪28 C, D‬‬ ‫‪.‬לך ‪29 P‬‬ ‫‪.‬התקניהו ‪30 P‬‬ ‫‪.‬מעשיך ‪31 C, D‬‬ ‫‪.‬לך ‪32 Pr‬‬ ‫‪.‬התבינהו ‪33 Pr‬‬ ‫‪.‬חזנהי ‪34 Pr‬‬ ‫‪.‬דשובתא ‪35 C, D‬‬ ‫‪.‬כמה דאת ‪36 Pr‬‬ ‫‪.‬עטיפין ‪37 C, D, P‬‬ ‫‪.‬בטבריה ‪38 C, D Beraya; Pr‬‬ ‫‪.‬בעטיפתה ‪39 P‬‬ ‫‪.‬אמרו ‪40 P‬‬ ‫ֹּלתֹו ֶל ֱא ֥כֹל וְ ִל ְש ּֽתֹות׃ ‪41 MT‬‬ ‫ל־תוָ ְד ִ ֣עי ָל ִ֔איׁש ַ ֥עד ַכ ֖‬ ‫ֹלתיִ ְך ָע ַ ֖ליִ ְך וְ יָ ַר ְד ִתי ַה ֹ֑ג ֶרן ַא ִ‬ ‫וְ ָר ַ ֣ח ְצ ְת׀ וָ ַ֗ס ְכ ְת וְ ַ ֧ש ְמ ְת ִש ְמ ַ ֛‬ ‫‪.‬מעוטלייה ‪42 P‬‬ ‫‪.‬מאנך ‪; Pr‬מנך ‪43 D, C‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 7

Remember (Exod 20:8) to the nations of the world; He gave Keep (Deut 5:12) to Israel. R. Aivo said: He gave Remember (Exod 20:8) to those who are far out on sea, so that they do not know whether their activity is prohibited or permitted [because it may be the Sabbath]. He gave Keep (Deut 5:12) to people who live on dry land. R. Simlai said: You must remember it before it comes, and keep it after it has come. How? If a good thing comes to someone,12 he should save it for the Sabbath. [For example,] if it be a new vessel, save it for the Sabbath. Shammai the Elder used to purchase wood [for the Sabbath] on the first day of the week. Hillel the Elder [acted in] {another} and better way and he used to say: Let each of your deeds be for Heaven’s sake. R. Abbahu said: If a good thing comes to you, even on the first day of the week, save it for the Sabbath. R. Tanḥuma said: [They brought us] dates to eat on the fourth day [of the week], and in order to fulfill what is written down, we said: Let them be set aside for the Sabbath.13

23:5 To keep it holy (Exod 20:8). How do you keep [the Sabbath] holy?14 By food, drink, and clean garments. R. Ḥanin said: From this [teaching it follows] that a man needs to own two cloaks, one for weekdays and one for the Sabbath. When R. Simlai preached at Bet Badyah about [the observance in] honor of [the Sabbath], the [attending crowd] said: Our garment15 for weekdays is the same as our garment for the Sabbath. He said to them: You must make some change in your garment: Wash yourself and anoint yourself and put your garment on {yourself} (Ruth 3:3). But was Ruth naked? [Naomi] said merely to her: Wear your Sabbath garment.

12 MekhSh 20:8. 13 The parallel to this passage in Shoher Tov 87 suggests “They brought us dates to eat and we said to remove them from the table to eat them on the Sabbath.” 14 MekhSh 20:8; Sifra Emor 12:14; BemR 10:1. 15 yPea 8:7; RutR 5 (Lerner).

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪8‬‬ ‫‪23:6‬‬

‫ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך‪[ 44‬שמות כ ט]‪ 45‬רבי יודן אמר ורבי אייבו בשם‬ ‫רבי שמעון בן לקיש בנוהג שבעולם מלך בשר ודם כשהוא‪ 46‬כילופוס‪ 47‬אומר לעבדיו‬ ‫{\עשו\} עמכם יום אחד \ו\עמי ששה ימים אבל הקדוש אינו כן אלא כך אמר הקדוש‬ ‫לישראל בניי עשו עמכם {\ששה ימים ועמי‪ }48‬יום אחד \ויום השביעי [שמות כ י]‪49‬‬ ‫אמר רבי יוחנן\ זו שעה שמוסיפין מחול על הקד{ו}ש שבה נגמרת מלאכת העולם‪"50‬‬ ‫אמר רבי חננה‪ 51‬פעם אחת משכני רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדוק‪ 52‬אחד ואמר‬ ‫לי כן נתפלל אבא של לילי שבת בערב שבת‬

‫‪23:7‬‬

‫אמר רבי חמא‪ 53‬רבי יוחנן פליג ולא הוה צריך למתפלגה שכן מוסיפין מחול על‬ ‫הקדש ועד דסלקין‪ 54‬חמרייא‪ 55‬מערב‪\{ 56‬שבת\} לציפורים \ו\כדין ואמרין כבר שבת‬ ‫{נתפלל‪ }57‬רבי חנינה בן דוסא בעירו והוה אמרה הדא דרבי מפקד‪ 58‬לאבדן {מכריז}‬ ‫אמוריה אברין קומי ציבורא מ\א\ן‪ 59‬דמצלי יצלי דרמושה עד יומא‪ 60‬קיים דבית רבי‬ ‫ינאי אמרין עלה אדם על מ{י}טתו אין מטריחים עליו {עד} שירד אמר רבי זעירא אנא‬ ‫כד לית אנא {מ}צלי דרמושה אנא מתפחד‪ 61‬אמרין ליה לית לך אלא אלא מן הדא‬ ‫דרבי {הוה} מפקד כול‪\ 62‬לאבדן אמוריה \‬ ‫‪.‬מלאכתיך ‪44 Pr‬‬ ‫אכ ֶ ֽתָך֒ ‪45 MT‬‬ ‫ל־מ ַל ְ‬ ‫ית ָכ ְ‬ ‫יָמ ֙ים ַ ֽת ֲע ֔בֹ ֮ד וְ ָע ִ ֖ ֣ש ָ‬ ‫ֵ ֤ש ֶ֣שת ִ ֣‬ ‫‪.‬כשהן ‪46 Pr‬‬ ‫‪.‬כילפופים ‪; Pr‬פוליפוס ‪47 Χολεπός; P‬‬ ‫‪.‬ועשו עמי ‪48 Pr‬‬ ‫֣־ּו֠ב ֶ֗תָך ַע ְב ְד ֨ ָ֤ך וַ ֲא ָ ֽמ ְת ָ֙֜ך ‪49 MT‬‬ ‫ּובנְ ָֽך ִ‬ ‫אכה ַא ָ ֣תה׀ ִ‬ ‫ל־מ ָל ָ֡ ֜‬ ‫א־ת ֲע ֶ ֣֨שה ָכ ְ‬ ‫ֹלהיָך ֽ ֣ל ֹ ַ‬ ‫יהו֣ה ֱא ֶ ֑֗‬ ‫יעי ַש ָ ֖ב֣ת׀ ַל ָ‬ ‫ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ֜‬ ‫וְ ֙י ֙‬

‫ְ‬ ‫ּוב ֶה ְמ ֶ֔ ֗תָך וְ גֵ ְר ֙ ָ֖ך ֲא ֶ ֥ש֣ר ִב ְש ָע ֶ ֽ֔ריָך‬ ‫‪.‬מלאכתו של עולם ‪50 Pr‬‬ ‫‪.‬חנניא ‪51 C, D‬‬

‫‪52 Πανδοκεῖον.‬‬ ‫‪.‬אחא ‪; Pr‬ירמיה ‪53 C, D‬‬ ‫‪.‬דסליקה ‪54 Pr‬‬ ‫‪.‬חמא ‪55 P‬‬ ‫‪.‬מהערב ‪; P‬מן ערב שבת ‪56 C, D‬‬ ‫‪.‬התפלל ‪57 J‬‬ ‫‪ follows here; the word order is different.‬לאמורי' ‪; Pr‬מפקר ‪58 P‬‬ ‫‪.‬כל ‪59 Pr‬‬ ‫‪.‬דיומ' ‪60 Pr‬‬ ‫‪.‬מתחביל ‪61 Pr‬‬ ‫‪.‬כתב ‪62 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 9

23:6 Six days you shall work and do all your work (Exod 20:9). R. Yudan and R. Aivo said in the name of R. Shimon ben Laqish: According to the way of the world, when a king is very strict, he says to his servants: {\Keep\} one day for yourselves and six days for me. However, the Holy One is not like this, but He says to Israel: My children, keep {\six days\} for yourselves, and keep only one day {for Me}. \And the seventh day [is a Sabbath for the Lord you God] (Exod 20:10). R. Yoḥanan16 said:\ This is the hour that is added to the sacred [and is taken away] from the secular, and during which the work [of creating] the world was finished. R. Ḥanina said: Once R. Yishmael Berabbi Yose pulled me into an inn and said to me: This was the place where [my] father used to recite the Sabbath eve prayers on Sabbath eve.

23:7 R. Ḥama17 said: R. Yoḥanan differed [in his opinion]. But there was no necessity for him to dispute it, since time may be added to the sacred by taking it from the secular. Donkey-drivers18 who had left for Sepphoris before the Sabbath said that it was already Sabbath because R. Ḥanina ben Dosa had already {prayed} [the Sabbath eve prayers] in his city. And it was said that R. [Yehudah] used to instruct Avdan {the announcer} to tell the congregation: Whoever wishes to recite the Sabbath eve prayer may do so while it is still day. The School of R. Yannai used to say: If a man had gone to bed, he was not put to the trouble of getting up again. R. Zeira said: Whenever I fail to say my evening prayer [before going to bed], I get afraid. They said to him: You have no choice but [to follow the opinion] of R. [Yehudah], who instructed Avdan,19 etc.

16 Pr R. Yudan said. 17 C, D Yirmiah; Pr Aḥa. 18 BerR Th/A 10:2. 19 Scholar of the first amoraic generation, who lived about the beginning of the third century.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪10‬‬

‫‪23:8‬‬ ‫שבת לייי אלהיך [שמות כ י] מן המאמר \אמר רבי חייא בר אבא\ רבי מנחמא‪ 63‬רבי‬ ‫ביבי רבי אלעזר בשם רבי מאיר‪ 64‬שבות באלהיך‪ 65‬מה אלהיך שבת מן המאמר אף‬

‫את שבות מן המאמר אמר רבי חייא בר אבא אימיה דרבי שמעון בן יוחי כד הוות‬ ‫משתעייה מותר {מילייא} בשובתה הוה אמר לה‪\ 66‬אימא אימא\ שובתה הוא‪ 67‬והיא‬ ‫שתקה אמר רבי חנינא‪ 68‬מדוחק התירו שאילת שלום בשבת‪ 69‬אמר רבי אייבו שבות‬ ‫מן‪ 70‬המחשבה אמר רבי ברכיה מעשה בחסיד אחד שרצה‪ 71‬לטייל בתוך כרמו בשבת‬ ‫לידע מה צריך וראה שם פירצה {\אחת\} וחישב עליה לגודרה‪ 72‬במוצאי שבת אמר‬ ‫הואיל וחשבתי‪ 73‬עליה בשבת איני גודרה עולמית מה פרע לו הקדוש זימן לו מתוכה‪74‬‬ ‫אילן אחד של נצפה וגדרה והיה‪ 75‬מתפרנס ממנו כל ימיו‬

‫‪23:9‬‬ ‫לא תעשה כל מלאכה אתה {ובנך} ובתך וע' ואמתך וג'‪[ 76‬שמות כ י] {‪77‬פיל[ו]סופ[וס]‪78‬‬

‫שאל את רבי אם חביבה המילה למה לא ניתנה לאדם הראשון אמר ליה אם כן מפני‬ ‫מה אותו האיש מגלח את פאת הראש ומניח פאת הזקן אמר ליה מפני שגדל עמו‬ ‫בשטות אמר ליה אם כן יסמה אותו האיש את עיניו ויקטע ידוי וישבר את רגלו שגדלו‬

‫‪.‬מנחמיה ‪63 P‬‬ ‫‪.‬רבי תנחומא אמרי לה רבי אליעזר בשם רבי מאיר ‪; Pr‬בשם רבי לוי ‪64 C, D‬‬ ‫‪.‬כאלהיך ‪65 Pr‬‬ ‫‪.‬אמא ‪66 Pr‬‬ ‫‪.‬היא ‪67 P‬‬ ‫‪ deleted.‬אייבו ‪68 P‬‬ ‫‪69 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬והמחשבה ‪70 P‬‬ ‫‪.‬שיצא ‪71 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬לגוררה ‪72 P‬‬ ‫‪.‬אמר הואיל וחשבתי ‪; C, D‬וחישבתי ‪73 P‬‬ ‫‪.‬בתוכה ‪74 Pr‬‬ ‫‪.‬והיתה ‪75 P‬‬ ‫לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך ובהמתך וגרך אשר ‪76 C, D‬‬ ‫אכה ַא ָ ֣תה׀ ‪; MT‬וגרך אשר בשעריך ‪; Pr‬בשעריך‬ ‫ל־מ ָל ָ֡ ֜‬ ‫א־ת ֲע ֶ ֣֨שה ָכ ְ‬ ‫ֹלהיָך ֽ ֣ל ֹ ַ‬ ‫יהו֣ה ֱא ֶ ֑֗‬ ‫יעי ַש ָ ֖ב֣ת׀ ַל ָ‬ ‫ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ֜‬ ‫֙י ֙‬

‫ּוב ֶה ְמ ֶ֔ ֗תָך וְ גֵ ְר ֙ ָ֖ך ֲא ֶ ֥ש֣ר ִב ְש ָע ֶ ֽ֔ריָך‬ ‫֣־ּו֠ב ֶ֗תָך ַע ְב ְד ֨ ָ֤ך וַ ֲא ָ ֽמ ְת ָ֙֜ך ְ‬ ‫ּובנְ ָֽך ִ‬ ‫ִ‬ ‫‪77 The subsequent text is not found in P, C, D.‬‬ ‫‪78 Φιλόσοφος.‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 11

23:8 A rest for the Lord your God (Exod 20:10)—from speaking [that involved proclaiming a command]. \R. Ḥiyya bar Abba,\ Menaḥma, R. Bevai, R. Eliezer [said] in the name of R. Meir:20 [The words mean:] Rest with your God, as your God rested from speaking, so are you to rest from speaking. R. Ḥiyya bar Abba said: Whenever R. Shimon ben Yoḥai’s mother would be engaged in too much {talk} on the Sabbath, he would say to her: \Mother, mother,\ it is the Sabbath,21 and she would be quiet. And R. Ḥanina said: Only under pressure did the Rabbis permit inquiry after a person’s well-being on the Sabbath. R. Aivo said: Rest [on the Sabbath should include rest] from the thought [of labor]. R. Berekhiah said: An episode concerning a pious man22 who took a walk in his vineyard on the Sabbath to find out what needed [to be done]. When he saw a breach [in the fence], he thought of repairing it at the end of the Sabbath. He said: Since I thought [of repairing it] on the Sabbath, I will never repair it. How did the Holy One reward him? A caper bush fenced the breach, and the [capers] sustained him for the rest of his life.

23:9 You shalt not do any work, you, {your son}, your daughter … your slave, your maid, etc. (Exod 20:10). {A philosopher23 asked Rabbi: If circumcision is so beloved, why was it not given to the first human being? Rabbi [Yehudah] said to him: If this would be so, why should a man shave the hair on [his] temples [on the sides of his head], but leave out the sides of his beard? [The philosopher] said to him:24 Because [the hair of his temples] grew together with him in thoughtlessness [during childhood and youth]. Rabbi [Yehudah] said to him: If this is so, the man

20 Pr R. Tanḥuma or R. Eliezer said in the name of R. Meir. 21 Tan Bereshit 2. 22 yShab 15:3, 16a; BemR 29:2; WayR 34:16; YalqShim Isa 496. 23 BerR 11:6. 24 BerR 11:6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪12‬‬

‫עמו בשטות אמר ליה ולאילן מילא אתינן אמר ליה להוציאך חלק אי אפשר אלא‬ ‫כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריך תיקון החרדל צריך למתק התורמוס צריך‬ ‫למתק החיטין צריכין ליטחון אפילו אדם צריך תיקון}‬

‫‪23:10‬‬

‫עקילס‪ 79‬הגר שאל את רבי אליעזר אמר לו אם חביבה מילה לפני הקדוש מפני מה‬ ‫לא ניתנה בעשרת הדברות אמר לו קודם לעשרת הדברות {ניתנה} דכתיב ושמרת'‬ ‫את בריתי [שמות יט ה] זו ברית שבת וברית מילה מטרונה‪ 80‬שאלה את רבי יוסי‬ ‫בר חלפתא‪ 81‬אמרה {לו} אם חביבה מילה לפני הקדוש מפני מה לא ניתנה בעשרת‬ ‫הדיברות אמר לה כבר ניתנה דכתיב וגרך אשר בשעריך [שמות כ י] זה הגר משמר‬ ‫את השבת ומל בברית {כ}ישראל‬

‫‪23:11‬‬

‫כי ששת ימים עשה ייי את {\השמים ואת הארץ\} וגומר [שמות כ יא]‪ 82‬וכי לששת‬ ‫נבראו והלא כבר נאמר בדבר ייי שמים נעשו {וברוח פיו כל צבאם} [תהלים לג ו]‪ 83‬אלא‬ ‫להיפרע מן {הרשעים} שהן מאבדין את העולם שנברא לששה ימים וליתן שכר טוב‬ ‫לצדיקים {שהם מקיימים את העולם} שנברא‪ 84‬לששת‪\{ 85‬ימים\}‬

‫‪79 Ακύλας.‬‬ ‫‪.‬מטרונית ‪80 Pr‬‬ ‫‪.‬רבי יוסי בי רבי חלבו ‪81 C‬‬ ‫יעי ‪82 MT‬‬ ‫ר־בם וַ ָי֖נַ ח ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִב ִ ֑‬ ‫ל־א ֶש ָ֔‬ ‫ת־כ ֲ‬ ‫ת־היָ ֙ם וְ ֶא ָ‬ ‫ת־ה ָ֗א ֶרץ ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָש ַ ֣מיִם וְ ֶא ָ‬ ‫הוה ֶא ַ‬ ‫ים ָע ָ֨שה יְ ָ ֜‬ ‫ת־יָמ ֩‬ ‫ִ ֣כי ֵ ֽש ֶש ִ‬

‫הו֛ה ֶאת־י֥ ֹום ַה ַש ָ ֖בת ַ �וֽיְ ַק ְד ֵ ֽשהּו׃ ס‬ ‫ל־כן ֵב ַ ֧רְך יְ ָ‬ ‫ַע ֵ֗‬ ‫ל־צ ָב ָ ֽאם׃ ‪83 MT‬‬ ‫ּוב ֥ר ַּוח ֗ ִ֝פיו ָכ ְ‬ ‫ִב ְד ַ ֣בר ְי֭הוָ ה ָש ַ ֣מיִם נַ ֲע ׂ֑שּו ְ‬ ‫‪.‬שנבראו ‪84 P‬‬ ‫‪.‬לששה ‪85 P‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 13

should blind his eyes, cut off his hands, and break his legs, which grew along with him in foolishness [during childhood and youth]. [The philosopher] said: Have we come to such an argument? [Rabbi] said to him: I cannot send you away empty-handed, but everything that was created during the six days of creation needs enhancement: mustard needs sweetening, vetches need sweetening, wheat needs grinding, and even a human being needs to be enhanced.}

23:10 Aquilas25 the proselyte26 asked R. Eliezer: If circumcision is so beloved to the Holy One, why was it not given together with the Ten Commandments? R. Eliezer said: Because {it was given} before the Ten Commandments, as it is written: and keep My covenant (Exod 19:5). This [refers to] the covenant of the Sabbath and [to the covenant of] circumcision. Matrona27 asked R. Yose Berabbi Ḥalafta; she said {to him}: If circumcision is so beloved to the Holy One, why was it not given together with the Ten Commandments? He said to her: It was given [with the Ten Commandments], as it is written: and your alien resident [ger] within y o u r gates (Exod 20:10)—this [refers to] the proselyte [ger], who keeps the Sabbath and has been circumcised [and thus entered the covenant].

23:11 For in six days the Lord made {\heaven and earth\}, etc. (Exod 20:11). Did it take six days to create them? Has it not already been said: By the word of the Lord were the heavens made; {and all the host of them by the breath of His mouth} (Ps 33:6)? [Six days were mentioned], however, to call to account {the evildoers}, who destroy the world that was created in six days, and to give a good reward to the righteous {who sustain the world}, which was created in six {\days\}.

25 QohR 7:1. 26 Also referred to as Onkelos, a Roman who converted to Judaism in Tannaitic times (c. 35–120 CE). 27 A Roman lady.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪14‬‬

‫‪23:12‬‬ ‫ואת הים ואת כל אשר בם [שמות כ יא] לפי שיש לו בריות {בים כשם שיש לו בריות}‬ ‫ביבשה ואומר לויתן זה יצרת בו" [תהלים קד כו]‪ 86‬וינח ביום השביעי [שמות כ יא] וכי‬ ‫יש עמל ו\ב\יגיעה‪ 87‬והלא כבר נאמר לא ייעף ולא ייגע [ישעיה מ כח]‪ 88‬אלא‪ 89‬ליפרע‬

‫מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא בעמל וביגיעה וליתן שכר טוב לצדיקים‬ ‫שמקיימין את העולם שנברא בעמל ויגיעה והרי דברים קל וחומר מה אם מי שכתוב בו‬ ‫לא ייעף ולא יגע ואין חקר לתבונתו [ישעיה מ כח] הכתיב על עצמו וינח ביום השביעי‬ ‫[שמות כ יא] אדם שכתב בו כי אדם לעמל יולד [איוב ה ז]‪ 90‬על אחת וכמה וכמה יהיה‬ ‫צריך להיות נח בשביעי‬

‫‪23:13‬‬ ‫על‪ 91‬כן ברך ייי את יום השביעי וגומר [שמות כ יא]‪ 92‬תני רבי ישמעאל‪ 93‬ברכו במן‪94‬‬ ‫וקידשו במן‪ 95‬ברכו במן‪ 96‬שבכל יום אחד עומר‪ 97‬ובשבת שנים קידשו במן לא הבאיש‬ ‫ורימה‪ 98‬לא היתה בו [שמות טז כד] {על‪ 99‬כן ברך ייי את יום השבת לקדשו [שמות כ‬ ‫יא] שאין לו בן זוג חד בשבא ותרי ושלישי ורביעי וחמשי וששי שבת אין לו זוג דבר‬

‫אחר יום טוב ויום הכיפורים נדחה שבת אינו נידחה אמר שבת לפני הקדוש ברוך הוא‬ ‫לכולן יש זוג ולי אין זוג אמר ליה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך וכיון‬ ‫שעמדו על הר סיני אמר להם הוי זכורים לאותו דבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל‬ ‫היא בת זוגך שנאמר זכור את יום השבת לקדשו [שמות כ ח]}‬ ‫ק־ּבֹו׃ ‪86 MT‬‬ ‫ָ ֭שם ֳאנִ ּי֣ ֹות יְ ַה ֵל ֑כּון ִ֝לוְ יָ ָ֗תן ֶזֽה־יָ ַ ֥צ ְר ָת ְל ַ ֽש ֶח ֽ‬ ‫‪.‬וגייע ‪87 Pr‬‬ ‫יעף וְ ֣ל ֹא יִ ָיג֑ע ֵ ֥אין ֵ ֖ח ֶקר ‪88 MT‬‬ ‫ּבֹור ֙א ְק ֣צֹות ָה ָ֔א ֶרץ ֥ל ֹא יִ ַ ֖‬ ‫עֹול֤ם׀ יְ הוָ ֙ה ֵ‬ ‫ֹלהי ָ‬ ‫ם־ל ֹא ָש ַ֗מ ְע ָת ֱא ֵ֨‬ ‫ֲה ֨לֹוא יָ ַ ֜ד ְע ָת ִא ֣‬

‫ִל ְתבּונָ ֽתֹו׃‬

‫‪89 Pr Haplography between the two citations of Isa 40:28.‬‬ ‫י־ר ֶשף יַ גְ ִ ֥ביהּו ֽעּוף׃ ‪90 MT‬‬ ‫ּובנֵ ֶ ֝֗‬ ‫יּול֑ד ְ‬ ‫י־א ָדם ְל ָע ָ ֣מל ָ‬ ‫ִ ֽכ ָ ֭‬ ‫‪91 Pr: This passage, ending with a quote from Exod 16:24, is found in the following paragraph (14).‬‬ ‫ת־ה ָ֗א ֶרץ ‪; MT‬על כן בירך יי' את יום השבת ויקדשהו ‪92 C, D‬‬ ‫ת־ה ָש ַ ֣מיִ ם וְ ֶא ָ‬ ‫הוה ֶא ַ‬ ‫ים ָע ָ֨שה יְ ָ ֜‬ ‫ת־יָמ ֩‬ ‫ִ ֣כי ֵ ֽש ֶש ִ‬

‫הו֛ה ֶאת־י֥ ֹום ַה ַש ָ ֖בת ַ �וֽיְ ַק ְד ֵ ֽשהּו׃‬ ‫ל־כן ֵב ַ ֧רְך יְ ָ‬ ‫יעי ַע ֵ֗‬ ‫ר־בם וַ ָי֖נַ ח ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִב ִ ֑‬ ‫ל־א ֶש ָ֔‬ ‫ת־כ ֲ‬ ‫ת־היָ ֙ם וְ ֶא ָ‬ ‫ֶא ַ‬ ‫‪.‬תנא דבי רבי ישמעאל ‪93 C, D‬‬ ‫‪.‬כמין ‪94 P‬‬ ‫‪.‬כמן ‪95 P‬‬ ‫‪.‬כמן ‪96 P‬‬ ‫‪.‬יום עומר אחד ‪97 C, D‬‬ ‫‪.‬ורמה ‪98 C, D‬‬ ‫‪99 The subsequent text is not found in P, C, D.‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 15

23:12 And the sea, and all that is in them (Exod 20:11). [This implies] that [God] has creatures {in the sea corresponding to the creatures} on dry land. It says: There is leviathan which You formed in it (Ps 104:26). And rested on the seventh day (Exod 20:11). Is it possible that [God] toils and is fatigued? Has it not already been said: He does not get tired nor is He fatigued (Isa 40:2)? Merely, to call to account the evildoers, who destroy the world that was created with toil and fatigue and to give a good reward to the righteous,28 who sustain the world which was created with toil and fatigue. This is an a fortiori: [God] about Whom it is written: He does not get tired nor is He fatigued. There is no searching of His understanding (ibid.). He had it written about Himself: And He rested on the seventh day (Exod 20:11), how much more will a human being rest on the seventh day, about whom it is written: Since man is born for toil (Job 5:7).

23:13 Therefore, the Lord blessed the seventh29 day, etc. (Exod 20:11) \The school of\ R. Yishmael taught: He blessed it with a portion [of manna]30 and he sanctified it with a portion [of manna]. He blessed it with a portion [of manna], since on every day [of the week] there was one ʿomer, but on the Sabbath there were two. He sanctified it with manna, and it did not spoil or become infested with worms (Exod 16:24). {Therefore the Lord blessed the Sabbath day in order to make it holy (Exod 20:11),31 since it has no mate. The first day of the week is paired with the second, the third with the fourth, and the fifth with the sixth. But the Sabbath has no mate. Another interpretation: A festival or Yom Kippur may be postponed, but the Sabbath may not be postponed. The Sabbath said to the Holy One: Each of the days has a mate, but I have no mate. The Holy One said to [the Sabbath]: The congregation of Israel32 is your mate. And when Israel was standing at Mount Sinai, God said: Remember the word that I told the Sabbath: The congregation of Israel is your mate, as it is said: Remember the Sabbath day to sanctify [qdsh] it (Exod 20:8), [as in marriage, qdsh]}.

28 BerR 10:9; TanB Bereshit 11. 29 MT: Sabbath 30 MekhY Yitro Ba-Ḥodesh 7; MekhSh Ba-Ḥodesh 20:11; BerR 11:2. 31 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 32 BerR 11:8; YalqShim Torah 16.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪16‬‬ ‫‪23:14‬‬

‫‪100‬תני {רבי} בשם רבי נתן קדשו בברכה מיכן אמרו מקדשו על הכוס בכניסתו ורבי‬ ‫אומר קידשו בעטיפה אמר רבי חנינה צריך להתעטף רבי אבהו אמר צריך לערב‬ ‫אבון‪ 101‬בר חסד\א\י אמר צריך לשלשל רבי אליעזר‪ 102‬ברבי יוסי רבי ירמיה ורבי‬ ‫זעירא הוון‪ 103‬מהלכין תרוויהן אסתלקת גולתיה דרבי ירמיה ושלשלה רבי זעירא הדא‬ ‫אמרה צריך לשלשל‬

‫‪23:15‬‬

‫רבי אלעזר ברבי יוסי‪ 104‬קדשו בנר ובי‪ 105‬הוה מעשה פעם הדלקתי את הנר בלילי‬ ‫שבת‪ 106‬והיה דולק עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת מצאתי אותו מלא שמן ולא חסר‬ ‫כלום רבי שמעון בן יודה איש כפר אבום‪ 107‬אמר משום רבי שמעון קדשו במאורות‬ ‫וברכו במאור‪ 108‬פניו של אדם ואשתו מלמד שלא נוטל זיו אדם ממנו עד מוצאי שבת‬ ‫{ו}במוצאי שבת שינה זיו אדם ממנו עד מוצאי שבת במוצאי שבת {שינה עוז פניו‬ ‫ישוניה [קהלת ח א]{‪ 109‬שינה זיו פניו ותשלחהו‪[ 110‬איוב יד כ]‪ 111‬ואתייה כרבנן‪ 112‬ולא‬ ‫אתייה כרבי‪ 113‬יוסי ורבי יוסי אומר אדם הראשון לא לן כבודו‪ 114‬עמו מה טעמיה אדם‬

‫תני דבי רבי ישמעאל ברכו במן וקדשו במן שבכל יום עומר אחד ובשבת שני עומרים וקדשו ‪100 Pr‬‬ ‫‪].‬שמות טז כד[ במן לא הבאש ורמה לא הייתה בו‬ ‫‪.‬אבין ‪101 Pr‬‬ ‫‪.‬אלעזר ‪102 C, D‬‬ ‫‪.‬רבי אליעזר ורבי זעירא ורבי ירמיה ורבי זעירא הוו ‪103 Pr‬‬ ‫‪.‬בנו של רבי ירמיה אמר ‪104 Pr‬‬ ‫‪.‬וכי ‪105 P‬‬ ‫‪; deleted by the editor.‬מצאתי אותו ‪106 P‬‬ ‫‪.‬ענים ‪; Pr‬טבוס ‪; D‬אכוס ‪107 C‬‬ ‫‪.‬מאור ‪108 Pr‬‬ ‫מת ָא ָד ֙ם ָת ִ ֣איר ָפ ֔ ָניו וְ ֥עֹז ָפ ָנ֖יו יְ ֻש ֶנֽא׃ ‪109 MT‬‬ ‫יֹוד ַע ֵפ ֶ֣שר ָד ָ ֑בר ָח ְכ ַ ֤‬ ‫ּומי ֵ ֖‬ ‫ִ ֚מי ְכ ֶ ֣ה ָח ָ֔כם ִ ֥‬ ‫ִת ְת ְק ֵפ֣הּו ָ ֭לנֶ ַצח ַ �וֽיַ ֲה ֹ֑לְך ְמ ַש ֶנ֥ה ָ֝פ ֗ ָניו ַ ֽו ְת ַש ְל ֵ ֽחהּו׃ ‪; MT‬משנה פניו ותשלחהו ‪110 Pr‬‬ ‫ִת ְת ְק ֵפ֣הּו ָ ֭לנֶ ַצח ַ �וֽיַ ֲה ֹ֑לְך ְמ ַש ֶנ֥ה ָ֝פ ֗ ָניו ַ ֽו ְת ַש ְל ֵ ֽחהּו׃ ‪111 MT‬‬ ‫‪.‬כובנן ‪112 P‬‬ ‫‪.‬בר ‪113 P‬‬ ‫‪.‬בכבודן ‪114 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 17

23:14 {Rabbi}33 taught in the name of R. Nathan: God sanctified [the Sabbath] with a blessing. From this [teaching] follows that at the onset of the Sabbath one sanctifies it over a cup [of wine]. And Rabbi [Yehudah] said: [God] sanctified it [by prescribing a special] cloak. R. Ḥanina said: A cloak must be put on. R. Abbahu said: One must combine [one’s weekday garment with the Sabbath cloak]. Avun bar Ḥisdai said: [One may] loosen34 [the Sabbath cloak]. R. Eliezer Berabbi Yose [said:] R. Yirmeyah and R. Zeira were walking together [on a Sabbath]. And when R. Yirmyah’s cloak got tucked in [his belt], R. Zeira loosened it. This means [a Sabbath cloak] has to be loose.

23:15 R. Eleazar Berabbi Yose said: God sanctioned [the Sabbath] through the light. And the [following] incidence occurred to me: One time I kindled a light35 on the eve of the Sabbath, and it continued burning until the end of the Sabbath. And at the end of the Sabbath I found the [lamp] full of oil, not depleted at all. R. Shimon ben Yehudah from Kefar Avum36 said in the name of R. Shimon: God sanctified the Sabbath through the heavenly luminaries and blessed it by light on the faces of Adam and his wife. This teaches that Adam’s splendor was not taken away from him until the end of the Sabbath. At the end of the Sabbath it changed, {[A man’s wisdom makes his face shine,] and the majesty of his face is changed (Eccl 8:1)}. He changed the splendor of his face, and sent him away (Job 14:20).37 [That the splendor of Adam’s face was not taken away until the end of the Sabbath] is in accordance with [the opinion of] the Rabbis but not with R. Yose. R. Yose said: The first human being did not rest at night with his glory. And what is the Scriptural source for this? Adam will not rest at night with his glory (Ps 49:13).38 The Rabbis said: {The first human being] rested with his glory. But at the end of the Sabbath

33 Pr begins: The school of R. Yishmael taught: He blessed it with a portion [of manna] and he sanctified it with a portion [of manna], since on every [of the week] there was only one ʿomer, but on the Sabbath there were two ʿomers. He sanctified it with a portion [of manna] and it did not spoil or become infested with worms (Exod 16:24). 34 BerR 11:2; YalqShim Torah 16. 35 BerR 11:2; YalqShim Torah 16. 36 The name of this village appears as Kefar Avum, Kefar Avus, Kefar Anim, Kefar Akko, `Eitam. 37 The midrash combines an interpretation (He changed…) with Scripture: You change his face, and send him away. 38 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪18‬‬

‫ביקר בל ילין [תהלים מט יג]‪ 115‬ורבנן אמרין לן {ב}כבודו עמו‪ 116‬במוצאי שבת ניטל‬ ‫זיוו‪ 117‬ממנו וטרדו‪ 118‬מן גן עדן דכתיב ויגרש את האדם וגומר [בראשית ג כד]‬ ‫‪23:16‬‬

‫אמר רבי יהודה בירבי סימון אותה אורה שנבראת ביום הראשון היה אדם צופה ומביט‬ ‫בה מסוף העולם ועד סופו וכיון שראה הקדוש דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה‬ ‫דור הפלגה עמד וגנזו והתקינו לצדיקים לעתיד לבא \ומנין שגנזו וימנע מרשעים אורם‬ ‫[איוב לח טו]‪ 119‬ומנין שהתקינו לצדיקים לעתיד לבא\ {שנאמר} ואור\ח\ צדיקים כאור‬ ‫נוגה" [משלי ד יח]‪ 120‬רבי לוי בשם בר נזירא שלשים ושש שעות שמשה‪ 121‬אותה‬ ‫אורה‪ 122‬ואלו הן שתים עשרה של ערב שבת ושתים עשרה של לילי‪ 123‬שבת ושתים‬ ‫עשרה של שבת {*ו*}כיון שחטא אדם הראשון ביקש הקדוש לגונזה וחילק *הקדוש‬ ‫ברוך הוא* כבוד לשבת ומה טעמיהו ויברך אלהים את יום השביעי [בראשית ב ג]‬

‫‪23:17‬‬

‫במה‪ 124‬ברכו באורה כיון ששקעה חמה בלילי שבת המתינה אותה *ה*אורה משמשת‬ ‫התחילו הכל מקלסין להקדוש הדא היא דכתב תחת כל השמים ישרהר'‪[ 125‬איוב לז‬ ‫ג]‪ 126‬מפני מה ואורו של‪ 127‬כנפות הארץ כיון ששקעה {ה}חמה במוצאי שבת התחיל‬

‫של ַכ ְב ֵה ֣מֹות נִ ְד ֽמּו׃ ‪115 MT‬‬ ‫וְ ָא ָ ֣דם ִ ֭ב ָיקר ַבל־יָ ִ ֑לין נִ ְמ ַ ֖‬ ‫‪.‬עמד ‪116 Pr‬‬ ‫‪.‬כבדו ‪117 Pr‬‬ ‫‪.‬וטרדה ‪118 C, D‬‬ ‫אֹורם ּוזְ ֥ר ַֹוע ָ ֝ר ָ֗מה ִת ָש ֵ ֽבר׃ ‪119 MT‬‬ ‫יִמ ַנ֣ע ֵמ ְר ָש ִ ֣עים ָ ֑‬ ‫וְ ָ‬ ‫הֹולְך וָ ֗֝אֹור ַעד־נְ ֥כֹון ַהּיֽ ֹום׃ ‪120 MT‬‬ ‫יקים ְכ ֣אֹור ֹ֑נגַ ּה ֵ ֥‬ ‫א ַרח ַ ֭צ ִד ִ‬ ‫וְ ֣ ֹ‬ ‫‪.‬שימשה ‪121 Pr‬‬ ‫‪.‬ביום הראשון ‪; G begins here with‬אדרה ‪122 P‬‬ ‫‪.‬שלילי ‪123 G‬‬ ‫‪.‬כמה ‪124 P‬‬ ‫‪.‬שירהו ‪125 Pr‬‬ ‫ל־כנְ ֥פֹות ָה ָ ֽא ֶרץ׃ ‪126 MT‬‬ ‫֝אֹורֹו ַע ַ‬ ‫ל־ה ָש ַ ֥מיִ ם יִ ְש ֵ ֑רהּו וְ ֗‬ ‫ת־כ ַ‬ ‫ַ ֽת ַח ָ‬ ‫‪.‬על ‪127 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 19

his splendor39 was taken away from him, and God drove him out of the Garden of Eden, as it is written: So He drove out Adam (Gen 3:24).

23:16 R. Yehudah Berabbi Simon said: Through the light that was created on the first day Adam was able to see and look40 from one end of the world to the other. When the Holy One saw \the deeds\ of the generation of Enosh, the deeds of the generation of the flood, and the deeds of the generation of the dispersion, He hid [the light] and preserved it for the righteous of the time-to-come. /From where [do we know] that He hid it? And from the evil ones their light is withheld (Job 38:15). From where [do we know] that He preserved it for the righteous of the timeto-come?\ {As it is written:} The path of the righteous is like the bright morning light, [growing brighter and brighter until full day] (Prov 4:18). R. Levi said in the name of R. Nezirah: The first light was shining for thirty-six hours; these are the twelve hours41 of the day before the Sabbath, the twelve hours of the night of the Sabbath, and the twelve hours of the Sabbath day. When the first human being sinned, the Holy One wanted to hide [the light], but *the Holy One, blessed be He* wanted to honor the Sabbath. What is the [Scriptural] source? God blessed the seventh day (Gen 2:3).

23:17 With what did [God] bless [the seventh day]? [He blessed it] with light, because when the sun set42 on the evening of the Sabbath, the light continued to burn. All [creation] began praising the Holy One; this is what is written: Under the whole heaven they sing [shir] praise to Him (Job 37:3).43 Why? His light [extends] to the ends of the earth (ibid.). At the end of the Sabbath, as the sun was setting and darkness was appearing, the first human being {was afraid} and said: Woe to me, will the serpent come and bite me? Perhaps the passage [And I will put enmity between you and the woman, and between your offspring and hers;] he will crush your head, and you will strike his heel (Gen 3:15) [does indicate this?] And it says: Surely [in

39 BerR 12:6. 40 bHag 12a; BerR 11:2; ShemR 35:1; WayR 11:7; BemR 20:1; RutR Petiḥta 7; EstR Petiḥta 1; Tan Shemini 9; YalqShim Torah 4, Job 924. 41 BerR 12:6. 42 BerR 11:2, 12:6; RutR 8 (Lerner); YalqShim Ps 888; SekhT Gen 36:24. 43 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪20‬‬

‫החשיך ממשמש‪ 128‬ובא{\ו נתיירא\} אדם הראשון {ו}אמר אוי לי שהנחש‪ 129‬בא‬ ‫לנשכני שמא אותו שכתב בו הוא ישופך‪ 130‬ראש ואתה תשופנו עקב [בראשית ג טו]‪131‬‬ ‫בא לנשכיני {\ואומר\} אך ח{ו}שך ישופנו‪[ 132‬תהלים קלט יא]‪ 133‬מה עשה לו הקדוש‬ ‫אמר רבי לוי זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצאת האור מהן ובירך עליה‪ 134‬בורא‬ ‫מאורי האש הדא הוא דכתב ולילה אור בעדני‪[ 135‬שם]‬ ‫‪23:18‬‬

‫ואתייה כשמואל דאמר מפני מה מברכין על הנר במוצאי שבת ברוך בורא מאורי‬ ‫האש‪ 136‬מפני שהוא תחילת ברייתא רבי הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף‬ ‫במוצאי יום הכיפורים מפני ששבתה כל אותו היום‬

‫‪23:19‬‬

‫דבר אחר קידשו ביציאה {ביציאת כל היום שיש בו חסרון כתב בו ברכה ואינו חסר‬ ‫בחמישי נבראו בו עופות ודגים ובני אדם צדין מהן ואוכלין אותן לפיכך כתב בהן ברכה‬ ‫ואינן חסירים כלום אבל בשביעי מה אית לך למימר ברכו ביצואת דבר אחר בטעמים}‬

‫‪23:20‬‬

‫אמר רבי פנחס מעשה בחסיד אחד ברומי שהיה מכבד את ימים טובים ואת שבתות‬ ‫הדא ערובה ואית דאמרין ערובת צומא רבה הוה סליק לשוקא מזבין כלום ולא אשכח‬

‫‪.‬החושך משמש ‪128 Pr‬‬ ‫‪.‬שמא נחש ‪129 Pr‬‬ ‫‪130 G is illegible after this.‬‬ ‫ׁשּופּנּו �ע ֵ ָֽקב׃ ס ‪131 MT‬‬ ‫ׁשּופָך֣ ֔ר ֹאׁש וְ ַא ָ ֖תה ְת ֶ ֥‬ ‫ּובין זַ ְר ֲעָך֖ ֵּוב֣ין זַ ְר ָ ֑עּה ֚הּוא יְ ְ‬ ‫יבה׀ ָא ִ֗שית ֵ ֽבינְ ָ֙ך ֵּוב֣ין ָ ֽה ִא ָ֔שה ֵ ֥‬ ‫וְ ֵא ָ ֣‬ ‫‪.‬ישופני ‪132 Pr‬‬ ‫ׁשּופנִ י וְ ֗ ַ֝ליְ ָלה ֣אֹור ַב ֲע ֵ ֽדנִ י׃ ‪133 MT‬‬ ‫ָ ֭וא ַֹמר ַאְך־ ֣חֹ ֶשְך יְ ֵ ֑‬ ‫‪.‬עליו ‪134 Pr‬‬ ‫ׁשּופנִ י וְ ֗ ַ֝ליְ ָלה ֣אֹור ַב ֲע ֵ ֽדנִ י׃ ‪. MT‬בעולם ‪135 P‬‬ ‫ָ ֭וא ַֹמר ַאְך־ ֣חֹ ֶשְך יְ ֵ ֑‬ ‫‪ deleted by the editor.‬ה'ה'ד' ‪136 P‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 21

the darkness] it will bite me (Ps 139:11). What did the Holy One do for him? R. Levi said: He provided two flint stones which [the first human being] struck together until the light [sparks] came out. [Adam] recited over [the fire]: Blessed are You, Who creates the light of the fire; that is what is written: Even the night was light as in my Eden [ba’adeni] (ibid.).44

23:18 This concurs with Shmuel who said: Why should one recite the blessing [“Who creates the light of the fire?”] over a lamp45 at the end of the Sabbath? Because that was the time when fire first was created. R. Huna [said] in the name of R. Abbahu in the name of R. Yoḥanan: [This blessing is to be recited] also at the close of Yom Kippur, because it was a [day of] rest [and no lamps were kindled] during the entire day.

23:19 Another interpretation: God blessed the Sabbath day by issuing [provisions for it]. {For every day that has a shortage [Scripture] noted a blessing, and thus it does not fall short. On the fifth day when birds and fishes were created—human beings consume these—therefore [Scripture] noted a blessing, and they did not lack anything. But why do you say a blessing for the seventh day, when they do not lack anything, unless God was blessing it in order to provide a richer flavor?}

23:20 R. Pinḥas said: An incident concerning a pious man in Rome who would honor the festivals46 and the Sabbaths. On the eve [of a special day]— and some say, on the eve of the Great Fast47 -- he went to the market to buy something. He found only one fish. The prefect’s servant was \{there too}\ and one bid high and the other bid higher. The Jew bought [the fish] for one denar per pound. At dinner time

44 In the sense of the midrash; usually translated “light about me.” P in the world. 45 BerR 11:2, 82:15; Tan Vayyigash 6; YalqShim Torah 16, Ps 888. 46 BerR 11:4. 47 Yom Kippur.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪22‬‬

‫אלא חד נון והוה טלייא דאיפרכא‪\{ 137‬קאים‪ 138‬תמן\} חייב והוה דין מעלי ל\י\ה ודין‬ ‫מעלי ל\י\ה זבניה ההוא יהודאי ליטרתה‪ 139‬דינר‪\ 140‬אמר ליה\ בענתה דא טריסטון‪141‬‬ ‫אמר אפירכיה‪ 142‬ליטלייה‪ 143‬לית *לן* הכא נון אמר ליה }*\לא\*{ סליק‪ 144‬יומא הדין‬ ‫{לשוקא}‪ 145‬אלא חד נון וזבניה חד יהודאי ליטרתיה‪* 146‬ב*דינר‪ 147‬אמר ליה‪ 148‬ואת‬ ‫חכים ליה‪ 149‬אמר ליה אין *אמר ליה* זיל‪ 150‬צוח ליה דסימה‪ 151‬א{י}ת ליה והוא למלכה‬ ‫אזיל‪ 152‬וצוח ליה אמר ליה מה אומנך‪ 153‬אמר ליה חייט {אנא} ואית חייט דאכיל‬ ‫ליטרתה‪ 154‬דינר‪ 155‬אמר ליה מרי \יַבֿ לי \‪ 156‬רשות {ואני} נשתעייה קודמך אמר ליה‬ ‫אישתאי‪ 157‬אמר ליה אית לן יומא חד והוא חביב עלינו סגון‪ 158‬מכל יומי שתא דכל חובין‬ ‫דאנן עבדין ביה {ההו יומא} הוא מישתרי‪ 159‬ומשברן‪ 160‬לן {*\בגין\*}‪ 161‬כך אנן מוקרין‬ ‫ליה סגין מכל {\יומי\} שתא אמר ליה הואיל והבאתה ראיה לדבריך הרי אתה פטור‬ ‫מה פרע לו‪ 162‬הקדוש זימן ליה מתוכו‪ 163‬אבן טובה אחת של מרגלית והיה מתפרנס‬ ‫ממנה‪ 164‬כל ימיו‬

‫‪. ἔπαρχος‬דאפרכא ‪; C, D‬אפרכה ‪137 P‬‬ ‫‪.‬קיים ‪138 C, D‬‬ ‫‪. Litra.‬ליטרתא ‪139 C, D‬‬ ‫‪140 Denarius.‬‬ ‫‪.‬דא טריסטון ‪141 ἀριστον; Pa‬‬ ‫‪.‬אפרכא ‪142 C, D, Pr‬‬ ‫‪143 G is preserved from here.‬‬ ‫‪.‬סלקני ‪144 G‬‬ ‫‪.‬באטלס ‪145 G‬‬ ‫‪. Litra.‬ליטרתא ‪146 C, D‬‬ ‫‪147 Denarius.‬‬ ‫‪.‬לו ‪148 P‬‬ ‫‪.‬אז?י?ל; ואתחכם ליחס ‪149 G‬‬ ‫‪.‬איזיל ‪; Pr‬איזל ‪150 G C, D‬‬ ‫‪. The letters tet and samekh are often confused.‬דטימן ‪151 Pr‬‬ ‫‪.‬אזל ‪152 Pr‬‬ ‫‪153 The question is not in Pr.‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬דנינה ‪154 Litra. P‬‬ ‫‪155 Denarius.‬‬ ‫יַבֿ לי ‪156 D‬‬ ‫‪.‬יהיבנא ‪; J‬יהיבנ' ‪ְ ; Pr‬‬ ‫‪.‬אישתעאי ‪157 Pr‬‬ ‫‪.‬סגיה ‪158 Pr‬‬ ‫‪.‬משתיי ‪159 P‬‬ ‫‪.‬ומשנן ‪; Pr‬ומשבק ‪160 P‬‬ ‫‪161 G only partially legible or missing.‬‬ ‫‪.‬לי ‪162 P‬‬ ‫‪ .‬מתוכה ‪163 P‬‬ ‫‪.‬הימנ' ‪164 P‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 23

the prefect told the servant: There is no fish! [The servant] said to him: Today only one fish was brought to the market and a Jew bought it for one denar per pound. [The prefect] said to him: Do you know him? [The servant] said: Yes. [The prefect] said to him: Go and summon [the Jew], because he [must] own a treasure that belongs to the king. [The servant] went and summoned him. [The prefect] said to [the Jew]: What is your trade? He said: [I am] a tailor. [The prefect] said: Is there a tailor who can [afford] to eat fish at a denar per pound? [The tailor] said to him: My lord, \grant me\ permission to defend myself. [The prefect] said to him: Speak! [The tailor] said to him: We have one day that is more precious to us than all the other days of the year. That day atones for all the sins that we have committed during the year and they are forgiven. Therefore we honor [that day] more than any other day of the year. The prefect said: {*\Since\*} you brought convincing justifications, you are pardoned. How did the Holy One reward the tailor? He put a precious stone—a pearl— for him in the fish and he was sustained by it the rest of his days.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪24‬‬ ‫‪23:21‬‬

‫רבי ישמעאל ברבי יוסי בעא קומי רבי בני בבל‪ 165‬בזכות מה הן חיין אמר לו בזכות תורה‬ ‫בני ארץ ישראל בזכות מה הן חיין אמר לו בזכות תרומה‪ 166‬ומעשרות"‪ 167‬בני סורייה‬ ‫בזכות מה הן חיין {אמר ליה} בזכות שהם מכבדין את ימים טובים ואת השבת"‪168‬‬ ‫אמר רבי חייא \רבה\ {בר אבא} פעם אחת זמנני‪ 169‬אדם אחד בלודקיא והביא לפנינו‬ ‫תמחוי‪ 170‬של כסף וטבעותיו ומוטותיו של כסף ועשרים וארבעה בני אדם סובלין‪171‬‬ ‫בו והיו בו כל מיני מאכל שנבראו מששת ימי בראשית כשר‪ 172‬לאכילה {והיו?} ושני‬ ‫תינוקות עומדים‪ 173‬על גביו אחד מימין ואחד משמאל אחד מכריז ואומר לייי הארץ‬ ‫ומלואה תבל ויושבי בה [תהלים כד א]‪ 174‬ואחר מכריז ואומר לי הכסף {ולי} והזהב אמ'‬ ‫ייי צבאות [חגי ב ח]‪175‬‬

‫‪23:22‬‬ ‫כל כך למה כדי שלא תגבה דעתו‪ 176‬של בעל הבית‪ 177‬עליו אמרתי לו בני מפני {\מה\}‬ ‫זכית לכבוד‪ 178‬הזה אמר לי‪ 179‬רבי אדם טבח הייתי כל בהמה שמינה שה{י}יתי מוצא‬ ‫כל ימות השבוע‪ 180‬הייתי מפרישה לשבת ועד איכן היא כבודה של שבת רב אמר‬ ‫ביסרה‪ 181‬ושמואל אמר תוכמידה‪ 182‬אמרתי לו לחנם זכית לכל הכבוד הזה‬

‫‪.‬בעין בני בבל ‪165 P‬‬ ‫‪.‬תרומות ‪166 Pr‬‬ ‫הן חיין אמר לו בזכות תרומה ומעשרות בני סורייה בזכות מה ‪167 Haplographies in C, D‬‬ ‫‪.‬ושבתות ‪168 Pr‬‬ ‫‪.‬זמימנני ‪169 P‬‬ ‫‪.‬דיסקוס ‪170 Based upon τραπέζιον (Coptic); C,D‬‬ ‫‪.‬שובלין ‪171 Pr‬‬ ‫‪.‬בשר ‪172 C, D, Pr‬‬ ‫‪, deleted by the editor.‬אכילה ‪173 P‬‬ ‫לֹואּה ֵ֝ת ֵ֗בל וְ ֹ֣י ְש ֵבי ָ ֽבּה׃ ‪174 MT‬‬ ‫ּומ ָ ֑‬ ‫ְל ָד ִ ֗וד ִ֫מזְ ֥מֹור ַ ֭ ֽליהוָ ה ָה ָ ֣א ֶרץ ְ‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃ ‪175 MT‬‬ ‫ִ ֥לי ַה ֶכ ֶ֖סף וְ ִ ֣לי ַהזָ ָ ֑הב נְ ֻ ֖אם יְ ָ‬ ‫‪.‬רעתו ‪176 Pr‬‬ ‫‪177 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לזכותו כל הכבוד ‪178 Pr‬‬ ‫‪.‬לו ‪179 P‬‬ ‫‪.‬השבת ‪180 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬בשרא ‪; Pr‬בכורא ‪181 C, D‬‬ ‫‪.‬תוכברא ‪?, τεμαχίτης; C, D‬תומכידה ‪182‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 25

23:21 R. Yishmael Berabbi Yose asked Rabbi [Yehudah]: What merit [allows] the Babylonians to live?48 He said to him: The merit of [studying] the Torah. What merit [allows one] to live? He said to him: The merit of the heave-offering and the tithes. What is the merit [that allows] the Syrians to live? {He said to him:} The merit of honoring Sabbaths and festivals. R. Ḥiyya \the Elder\ {bar Abba} said: Once a man from Laodicea49 invited me and brought us a silver tray, and its handles and feet were of silver, and twenty-four men carried it. On [the tray] were all kinds of food that were created during the six days of creation, which were fit to be eaten. And two small children were standing on it, one on the right and one on the left. One cried out saying: The earth is the Lord’s, and its fullness (Ps 24:1); and the other cried out saying: Mine is the silver, and Mine the gold, says the Lord of hosts (Hag 2:8).

23:22 And why all this? To [make sure that] the host would not be arrogant.50 I said to him: My son, how did you merit this honor? He said to me: Rabbi, I was a butcher. If I found a fat animal on weekdays, I would set it aside for the Sabbath. How far does the honor of the Sabbath go? Rav said: [To the extent of buying a piece of] meat, but Shmuel said: [Buying] Fish!51 [so that the butcher cannot sell the meat]. I said to [the butcher]: It was not an undeserved gift that you did merit your honor.

48 BerR 11 (T/A). 49 BerR 11:4; YalqShim Torah 16. 50 BerR 11 (T/A); YalqShim Torah 16. 51 C, D Takhbar (an animal stuffed with its head and legs that has been roasted).

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪26‬‬ ‫‪23:23‬‬

‫טו{ר}נוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא אמר לו מה היום מימים אמר לו {ו}מה גבר‬ ‫מה בגוברין‪ 183‬אמר לו מה אמרת‪ 184‬ומה אמרתי לך אמר לו מה אמרת לי מה נשתנה‬ ‫{\יומא דשובתא‪ 185‬מן כל יומיא‪ 186‬ואמרתי לך מה נשתנא‪ }\187‬טו{ר}נוסרופוס רשיע‬ ‫מכל גבריא‬

‫‪23:24‬‬ ‫רוצה {\‬

‫אמר לו המלך רוצה לכבדיני אמר לו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‬ ‫שיהיו\} ישראל מכבדים את השבת אמר לו‪ 188‬ואם רוצה שיהוא ישראל מכבדים את‬ ‫השבת מפני מה הוא עושה מלאכה בשבת אמר לו וכי מלאכה הוא עושה‪\ 189‬אמר‬ ‫לו\ משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומזיל טללים ומזריח חמה ומדשן פירות‬ ‫ועונין‪ 190‬חיות כל מה שהוא‪ 191‬עושה בימות‪ 192‬החול הוא עושה בשבת‬

‫‪.‬גברין ‪; Pr‬גיברין ‪183 P‬‬ ‫‪...‬מה ‪184 Pr does not have‬‬ ‫‪.‬דשבתות ‪185 Pr‬‬ ‫‪.‬יומים ‪186 Pr‬‬ ‫‪.‬נשתנה ‪187 Pr‬‬ ‫מנו ידע אמר ליה ‪188 Pr has the following textual unit, which appears in P, C, D at paragraph 27:‬‬

‫נהר סמבטיון יוכיח שכל ימות החול הוא מושך ובשבת אינו מושך אמר ליה את מובלי לרוח אמר ליה‬ ‫בעלי אוב יוכיח וכולי עד ששלמן סדרים חזר צלו ואמר ליה‬ ‫מעידים המן שאוכלי עוד ולא ‪Pr further inserts a midrash that is found at paragraph 25 in P, C, D:‬‬ ‫שבת כי היום אכלוהו משה ויאמר דכתיב הוא הדא יורד היה לא ובשבת דרו' היה החול ימות שכל עליו‬ ‫]כה טז שמות[ בשדה תמצאהו לא היום לי'י היום‬ ‫‪ .‬מה מלאכה ‪; Pr‬ומה מלאכה הוא ‪189 C, D‬‬ ‫‪.‬ועונה ‪190 Pr‬‬

‫‪191 Not in Pr.‬‬ ‫‪192 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 27

23:23 The evil Tineius Rufus52 asked53 R. ʿAqiva and said to him: Why is this day [the Sabbath] different from other days? {R. ʿAqiva] said to him: Why does one man differ from other men? [Tineius Rufus] said: What did you say, and what did I say? [R. ʿAqiva] said: You said to me: Why is {\the day of rest different from other days? and I said to you: Why is\} the evil Tineius Rufus {\different\} from other men?

23:24 [Tineius Rufus] said to [R. ʿAqiva]: Because the king wishes to honor me. [R. ʿAqiva said: The King, who is the King of kings, the Holy One wishes that Israel honor the Sabbath. [Tineius Rufus] said: If God wishes that Jews honor the Sabbath, why does He do work on the Sabbath? R. ʿAqiva said: And what [kind of] work does He do? [Tineius Rufus] \said to him\: He causes winds to blow, clouds to rise, rains to come down, dew to come forth, the sun to shine, fruits to grow plump, and answers women in childbirth. All that He does on weekdays, He [also] does on the Sabbath.

52 The questioner “Turnus Rufus” in midrash is reminiscent of the name of Quintus Tineius Rufus (c. 90 – after 131 CE), who served as a Senator and provincial governor under the Roman Empire. 53 MidAg Shemot 35:1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪28‬‬

‫‪23:25‬‬ ‫אמר לו יודע אני שאת בקי בתורתן של עבריים‪ 193‬לשנים שהן דרים בחצר‪\{ 194‬ואם\}‬ ‫אין‪ 195‬זה‪ 196‬נותן עירוב }\וזה נותן עירוב\} שמא מותרין לטלטל אבל אחד {ש}היה דר‬ ‫בחצר הוא מטלטל בכל החצר \לך\ לפי שכל העולם כולו {\הוא של הברוך‪ 197‬הוא\}‬ ‫ואין לאחד‪ 198‬רשות עמו לפי כך הוא מטלטל בכל עולמו ולא עוד אלא שהרי אוכלי המן‬

‫מעידין עליו שכל ימות השבת לא היה יורד הדא הוא דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום‬ ‫כי שבת היום [שמות טז כה] ולא עוד אלא שהרי מעלי‪ 199‬מת בזכורין הן‪ 200‬מעידין עליו‬ ‫שכל ימות השבת היה עולה בידן ובשבת אינו‪ 201‬עולה בידן אלא מהימנת לי ייזל ההוא‬ ‫{גברא} יבדוק באבוי שחוק טמייה אח אזל {ב}חד שובה \בתר\‪ 202‬ואקימיה בתלתא‬ ‫ואיקימיה בארבעתא ואקימיה בחמשא ואקימיה בערובתא ואקימיה בשובתה לא‬ ‫קם אחר שובתה ואקימיה אמר לו אף \את \ נטר‪ 203‬שובתא מן דמיתא אית דעבידת‬ ‫יהודאי‬

‫‪.‬עבדיי' ‪193 Pr‬‬ ‫‪.‬בחוצה ‪194 P‬‬ ‫‪.‬ואין ‪195 P‬‬ ‫‪.‬את ‪196 P‬‬ ‫‪.‬הקדש ברוך ‪197 Pr‬‬ ‫‪.‬לאחר ‪198 Pr‬‬ ‫‪.‬שמעלה ‪199 Pr‬‬ ‫‪; dittography.‬הן ‪200 P‬‬ ‫‪.‬לא היה ‪201 Pr‬‬ ‫‪.‬שבא בתרייא ‪202 Pr‬‬ ‫‪.‬תנטר ‪203 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23 

 29

23:25 [R. ʿAqiva] said to [Tineius Rufus]: I know that you are versed in the Torah of the Hebrews. [An example] of two people who live54 in one courtyard: {\if\} one does not set up an Eruv55 and {\the other sets up an Eruv\}, would they be permitted [to carry something on the Sabbath]? However, if one person was living in a courtyard, he may carry things in the entire courtyard. So, too, since the whole world {\belongs to the blessed One\} and no one [shares] authority with Him, He carries things [on the Sabbath] in His entire world. Not only this, but those consuming the manna also bear witness that it did not come down on any of the Sabbath days. This is what is written: Eat that today; since today is a Sabbath (Exod 16:25). And not only that but those raising a dead body by means of necromantic incantations will bear witness that they raise a [dead] through their manipulations on any weekday; however, on the Sabbath a [dead] does not rise through their manipulations. But, if you do not believe me, go and test it on your father and find the reason,56 woe upon his head! [Tineius Rufus] went on the first day and the next day of the week and raised his father’s ghost. On the third day [of the week] he raised him, on the fourth [day of the week] he raised him, on the fifth day he raised him, on the day before [the Sabbath] he raised him, [but] on the Sabbath [his father’s spirit] did not rise. After the Sabbath he raised him. [Tineius Rufus] said to [his father’s spirit]: Do \you\ also keep the Sabbath? Have you become a Jew since you died?

54 BerR 11:5. 55 An act that combines private and public spaces by the legal fiction of community on the Sabbath. 56 Tan Ki tissa 33.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪30‬‬ ‫‪23:26‬‬

‫אמר לו בני כל מי‪ 204‬שאינו משמר \{אצלכם‪ \}205‬את השבת‪ 206‬כתיקנה‪ 207‬כאן הוא‬ ‫משמרו על כרחה כתיקנה אמר לו ומה יש מלאכה‪ 208‬אצליכם אמר לו שכל ימות‬ ‫השתבת אנו‪ 209‬נידונין ובשבת אנו נינוחים ובמוצאי שבת עד שהסדרים שולמים וכש�ה‬ ‫סדרים שולמים מלאך אחד יש ושמו דומה שהוא ממונה על הנשמות‪ 210‬בא ונוטל‬ ‫נשמתן של אותן האנשים ומקלען‪ 211‬לארץ הדא הוא דכתיב ארץ עיפתה‪ 212‬כמו אפל‪213‬‬ ‫צלמות ולא סדרים }ותופע כמו אופל{ [איוב י כב]‪ 214‬מהו צלמות צאו למות ששלמו‬ ‫סדרים {חזר} אצלו {\אמר לו מפני מה הוא עושה מלאכה\}אמר לו בני אמשול לך‬ ‫משל {למה הדבר דומה} כזה שהוא מיטלטל בחצר שלו ארבע אמות‪215‬‬

‫‪23:27‬‬

‫ולא עוד אלא שהרי נהר סמבטיון הוא עומד‪ 216‬עליו שכל ימות השבת הוא מושך‬ ‫ובשבת אינו מושך‪ 217‬אמר לו את עומד מושך אמר לו את מייתב‪ 218‬לי לדוחקה אמר‬ ‫לו והכתוב‪ 219‬כי בו שבת וינפש‪[220‬שמות לא יז]‪ 221‬רבי פנחס בשם רבי הושעיה אף על‬

‫‪.‬מה ‪204 C, D‬‬ ‫‪.‬אצליכם ‪205 Pr‬‬ ‫‪206 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כתיקנה ‪207 P‬‬ ‫‪; deleted.‬יש ‪208 Pa‬‬ ‫‪.‬אינו ‪209 P‬‬ ‫‪.‬הנשמת ‪210 P‬‬ ‫‪.‬ומקלטן ‪211 P, Pr‬‬ ‫‪.‬עיפתו' ‪212 Pr‬‬ ‫‪.‬אופל ‪213 C, D, Pr‬‬ ‫א ֶפל׃ ‪214 MT‬‬ ‫ת ַפע ְכמֹו־ ֽ ֹ‬ ‫א ֶפל ַ ֭צ ְל ָמוֶ ת וְ ֥ל ֹא ְס ָד ִ ֗רים וַ ֥ ֹ‬ ‫יפ ָתה׀ ְכ ֥מֹו ֗ ֹ‬ ‫ֶ ֤א ֶרץ ֵע ֨ ָ‬ ‫‪.‬אמור ‪215 P‬‬ ‫‪.‬מעיד ‪216 C, D‬‬ ‫‪.‬עומד ‪217 P‬‬ ‫‪.‬מגיב ‪218 C, D‬‬ ‫‪.‬קאמר ליה והא כתב ‪219 Pr begins with‬‬ ‫‪.‬ביום השביעי שבת וינפש ‪220 Pr‬‬ ‫יתָך יַ ֲע ֽשּו׃ פ ‪221 MT‬‬ ‫ר־צוִ ִ ֖‬ ‫ת־ק ֥טֹ ֶרת ַה ַס ִ ֖מים ַל ֑קֹ ֶדׁש ְכ ֥כֹל ֲא ֶש ִ‬ ‫וְ ֵ֨את ֶ ֧ש ֶמן ַה ִמ ְש ָ ֛חה וְ ֶא ְ‬



Pesiqta Rabbati 23 

 31

23:26 [The spirit of the father] said to {Tineius Rufus]: My son, anyone who does not observe the Sabbath properly, {\when he is in your world,\} is forced to observe it properly here.57 [Tineius Rufus] said to him: And what [kind of] work is [done] in your [place]? [His father’s spirit] said to him: We are punished every day of the week, but we rest on the Sabbath, up to the time when the order of prayers for the end of the Sabbath is finished. And when the order of prayers is finished an angel, whose name is Dumah58 and who is appointed [to take charge of] souls, comes and takes the souls of these people and casts them into the land [of which] it is written: A land of darkness, as darkness itself; and of the shadow of death, without any order, {and where the light is like darkness} (Job 10:22). What is the meaning of shadow of death [tsalmavet] (ibid.)? [It means] Go forth to death [tse’u lamavet],59 since the order of prayer is completed. Again [Tineius Rufus] {\said to [the spirit of his father]: Why does he work?\} [The spirit of his father] said to [Tineius Rufus]: I will tell you a parable, {to what is the matter like?} To a man who carries in his courtyard [on the Sabbath the distance of] four cubits.

23:27 And not only this, but the river Sambation60 proves it, since it flows on weekdays and does not flow on the Sabbath. [Tineius Rufus] said to [R. ʿAqiva]: You are standing to prolong [the Sabbath]. [R. ʿAqiva] said to him: Let me postpone the close of the Sabbath. He said to him: Does not Scripture say: And on the seventh day He ceased from work and rested (Exod 31:17)? R. Pinḥas said in the name of R. Hoshaia: Even though it is written about it: Because that in it He rested from all His work (Gen 2:3), [it means] that He rested from the work [of creating] His world, but that He did not rest from [acknowledging] the deeds of the righteous or the deeds of the evildoers. Rather, He works regarding these and those, and provides an exemplum61 to the former and the latter. From where in Scripture do

57 Tan Ki tissa 33 ; MHG Shemot 35 :3 ; bSan 65b. 58 YalqShim Job 906. 59 Tan Ki tissa 33. 60 bSan 65b; BerR 11:5; YalqShim Torah 16; OtsMid, p. 455; Tan Ki tissa 33. 61 Tan ibid.; Mid Yelammedenu (Mann); YalqShim Torah 16.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪32‬‬

‫פי שכתוב בו כי בו שבת מכל מלאכתו [בראשית ב ג] הרי אומר ממלאכת עולמו שבת‬ ‫לא ממעשיהם של צדיקים {ו}לא ממעשיהם של רשעים אלא פועל עם‪ 222‬אילו ועם אילו‬ ‫ומראה עם אילו ולאילו מעין‪ 223‬דוגמא שלהם ומניין שפורענותן של רשעים קרוייה‬ ‫מלאכה שנאמר פתח ייי את אוצרו ויוצי את כלי זעם כי מלאכה הוא לייי וגומר‪224‬‬ ‫[ירמיה נ כה]‪ 225‬ומניין שפעולתן של צדיקים קרוייה מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר‬ ‫צפנת ליריאיך פעלת לחוס' וגומר [תהלים לא כ]‬ ‫‪23:28‬‬

‫רבי עבד ש{י}רו‪ 226‬לאנטונינוס ואיתי ליה תבשילין צנונין בשובתא ותבשיל רותחין‬ ‫בחולה אמר ליה הליך צנונייה הוו חביבין עלי סגין מן הליך רתחייה אמר ליה {חד}‬ ‫תבל אינון חסירין אמר ליה כלום דקלרין‪ 227‬דידי חסירה כלום אמר לו ומאין לי ליתן‬ ‫בתוכן {\ויברך\} ויקדש [בראשית ב ג] רבי יוחנן בשם רבי יוסי בירבי חלפתא אברהם‬ ‫{אבינו} שאין כתוב {בו} שמירת שבת לפיכך ירש {\את\} הארץ במדה קום התהלך‬ ‫בארץ לארכה ולרחבה וגומר [בראשית יג יז]‪ 228‬אבל יעקב אבינו שכתוב בו שמירת‬ ‫שבת {וקבע תחומים לשבת שנאמר} ויחן פני העיר [בראשית לג יח]‪ 229‬נכנס בערב‪230‬‬ ‫עם דומדומי חמה וקבע תחומין לשבת {לפיכך} ירש את הארץ שלא במדה והיה זרעך‬ ‫כעפר הארץ ופרצ' \ימ' וקדמ' וצפונ' ונגב'\ וגומר [בראשית כח יד]‪231‬‬

‫‪.‬עם ‪ . D dittography‬פרע לעםף ‪222 P‬‬ ‫‪.‬מעם ‪223 P‬‬ ‫‪.‬אוצרו ויוצא כלי זעמו כי מלאכה היא לי'י פתח ה' ‪224 Pr‬‬ ‫הו֛ה ְצ ָב ֖אֹות ְב ֶ ֥א ֶרץ ַכ ְש ִ ֽדים׃ ‪225 MT‬‬ ‫אכ֣ה ִ֗היא ַ ֽלאד ָֹנ֧י יְ ִ‬ ‫י־מ ָל ָ‬ ‫ת־כ ֵל֣י זַ ְע ֑מֹו ִכ ְ‬ ‫ּיֹוצ֖א ֶא ְ‬ ‫ֹוצ ֔רֹו וַ ֵ‬ ‫ת־א ָ‬ ‫ָפ ַ ֤תח יְ הוָ ֙ה ֶא ֣‬ ‫‪ֵ .‬שרו ‪226 C, D‬‬ ‫‪; κελλάριον, cellarium.‬קילורין ‪, D‬קלורין ‪227 C‬‬ ‫ּול ָר ְח ָ ֑בּה ִ ֥כי ְלָך֖ ֶא ְת ֶנֽנָ ה׃ ‪228 MT‬‬ ‫ק֚ ּום ִה ְת ַה ֵלְ֣ך ָב ָ֔א ֶרץ ְל ָא ְר ָ ֖כּה ְ‬ ‫א ֶרץ ְכ ֔ ַנ ַען ְבב ֹ֖אֹו ִמ ַפ ַ ֣דנ ‪229 MT‬‬ ‫ת־פ ֵנ֥י ָה ִ ֽעיר׃‪ ‬וַ יָב ֹ ֩א יַ ֲע ֨קֹב ָש ֜ ֵלם ִ ֣עיר ְש ֶ֗כם ֲא ֶש ֙ר ְב ֶ ֣‬ ‫ֲא ָ ֑רם וַ ִי ַ֖חן ֶא ְ‬ ‫‪.‬בעיר ‪230 C, D‬‬ ‫ל־מ ְש ְפ ֥חֹת ָה ֲא ָד ָ ֖מה ‪231 MT‬‬ ‫ּופ ַר ְצ ָ ֛ת ָי ָ֥מה ו� ֵ ָ֖ק ְד ָמה וְ ָצ ֣ ֹפנָ ה וָ ֶנ�֑גְ ָבה וְ נִ ְב ֲר ֥כּו ְבָך֛ ָכ ִ‬ ‫וְ ָה ָי֤ה זַ ְר ֲע ָ֙ך ַכ ֲע ַ ֣פר ָה ָ֔א ֶרץ ָ‬

‫ּובזַ ְר ֶ ֽעָך׃‬ ‫ְ‬



Pesiqta Rabbati 23 

 33

we know that punishing the evildoers is called work? Because it is said: The Lord has opened His armory, and has brought forth the weapons of His anger; since it is work of the Lord (Jer 50:25). From where [in Scripture do we know] that the reward for the righteous is called work? Because it is said: How great is Your goodness, which You have stored up for those who fear You, which You have worked for those who take refuge, etc. (Ps 31:20).

23:28 Rabbi [Yehudah] served dinner to Antoninus62 and he brought him cold dishes63 on Sabbaths and hot dishes on weekdays. [Antoninus] said to him: The cold dishes are more favored by me than the hot ones. [Rabbi Yehudah] said to him: The hot dishes lack {one} [ingredient]. [Antoninus] said to him: There is nothing missing in my pantry, so what [ingredient is missing]? [Rabbi Yehudah] said to him: But how can I add to the [weekday dishes the ingredient of blessings]? {\ And He blessed\} and sanctified it (Gen 2:3)? R. Yoḥanan [said] in the name of R. Yose Berabbi Ḥalafta: [Regarding] {our father} Abraham, Scripture does not note his observance of the Sabbath, therefore he inherited the Land of Israel with its [specific] dimensions: Get up, walk around in the land, through its length and its width, etc. (Gen 13:17). However, [regarding] our father Jacob Scripture notes his observance of the Sabbath, {since he set spatial limits for the Sabbath, as it is said:} He set up camp outside the city (Gen 33:18). [This implies] that he entered in the evening at sunset and set spatial limits for the Sabbath. {Therefore,} he inherited the Land of Israel without [specific] dimensions: Your descendants will become like the dust of the earth; \you will spread out to the west, east, north, and south\, etc. (Gen 28:14).

62 In midrash “Antoninus” is reminiscent of Antoninus Pius (Caesar Titus Aelius Hadrianus Antoninus Augustus Pius), Roman emperor from 138 to 161 CE. 63 BerR 11:4; YalqShim Torah 16.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23‬‬

‫ ‪34‬‬ ‫‪23:29‬‬

‫רבי ברכיה בשם רבי חייא ברבי אבא‪ 232‬לא ניתנה שבת אלא לתענוג" רבי חגי בשם‬ ‫רבי שמואל ברבי נחמן לא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה ולא פליגין מן מה‪ 233‬דאמר‬ ‫רבי ברכיה בשם רבי חייא בר אבא ברכה לתענוג אילו {\תלמידי\} חכמים שהן יגיעין‬ ‫בתורה כל ימות השבת‪ 234‬ובשבת הם באים ומ\ת\ענגין מן \מה\ דאמר רבי חגי בשם‬ ‫רבי שמואל ברבי נחמן לתלמוד תורה אילו הפועלים שהן עסוקין כמלאכה‪ 235‬כל‬ ‫ימות השבת ובשבת הם באים ומתעסקין התורה‪ 236‬רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי‬ ‫כל שהוא מתענג בשבת הקדוש נותן לו משאלותיו שנאמר והתענג על ייי ויתן לך‬ ‫משאלות לבך" [תהלים לז ד]‪237‬‬

‫‪.‬בי רבא ‪; Pr‬רבא ‪232 C, D‬‬ ‫‪.‬מן ‪233 P‬‬ ‫‪ has been deleted by the editor.‬השנה ‪234 P‬‬ ‫‪.‬במלאכתן ‪235 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬בה ‪236 P‬‬ ‫ל־א ָ֔חיו ַ �וֽיִ ְשנְ ֖אּו א ֹ֑תֹו וְ ֥ל ֹא יָ ְכ ֖לּו ַד ְב ֥רֹו ְל ָש ֹֽלם׃ ‪237 MT‬‬ ‫יה ֙ם ִמ ָכ ֶ‬ ‫וַ יִ ְר ֣אּו ֶא ָ֗חיו ִ ֽכי־א ֹ֞תֹו ָא ַ ֤הב ֲא ִב ֶ‬



Pesiqta Rabbati 23 

 35

23:29 R. Berekhiah [said] in the name of R. Ḥiyya Berabbi Abba: The Sabbath was given for nothing else but for enjoyment. R. Haggai said in the name of R. Shmuel Berabbi Naḥman: The Sabbath was given for nothing but for the study of Torah. And they do not differ from that which R. Berekhiah said in the name of R. Ḥiyya Berabbi Abba: A blessing—that is enjoyment. This [refers to] the students of the Sages, who tire themselves in the study of Torah every day of the week, but on the Sabbath they come and enjoy themselves. From that \which\ R. Haggai said in the name of R. Shmuel Berabbi Naḥman about the study of the Torah [that it] applies to workers who are busy with their work every day of the week, but on the Sabbath they come and engage in [the study] of Torah. R. Yehoshua from Sikhnin [said] in the name of R. Levi: Anyone who enjoys the Sabbath is granted his requests by the Holy One, as it is said: Enjoy the Lord, and he will give the requests of your heart (Ps 37:4).

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪23/24‬‬ ‫עשרת הדברות‬ ‫דברא חמישאי‬ ‫כבד‬

‫‪23/24:1‬‬

‫‪ǂ‬פרשתא רביעתא דברא חמישאי כבד‪ 2"1ǂ‬יודוך ייי כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך‬ ‫[תהלים קלח ד]‪ 3‬אמר רבי פנחס‪ 4‬שני דברים שמעו אומות העולם מפי הקדוש ועמדו‬ ‫מכסאותם וקלסוהו בשעה שאמר {ו}את אשר חטא מן הקד{ו}ש ישלם [ויקרא ה טז]‪5‬‬ ‫{ולא עוד} אמרו בנימוסות‪ 6‬שלנו {כתב} כל דאכל צינורי מן קיסר‪ 7‬יהב ביה סכה‪8‬‬ ‫דפרן‪ 9‬וזה מכריז ואומר {\את\} אשר חטא מן הקדש ישלם [שם] ולא עוד את אשר‬ ‫חטא‪ 10‬אלא שהחמיר בהדיוט יותר מבגבוה \ש{בגבוה\} כתיב נפש כי תמעול מעל‬ ‫וחטאה בשגגה וגומר [ויקרא ה טו]‪11‬‬

‫ֹלהיָך נ ֵ ֹ֥תן ָ ֽלְך׃ ‪1 MT‬‬ ‫הו֥ה ֱא ֶ ֖‬ ‫יָמיָך ַ ֚על ָה ֲא ָד ָ֔מה ֲא ֶשר־יְ ָ‬ ‫ת־א ֶ ֑מָך ְל ַ֙מ ַ ֙ען יַ ֲא ִר ֣כּון ֶ֔‬ ‫ת־א ִ ֖ביָך וְ ֶא ִ‬ ‫ַכ ֵ ֥בד ֶא ָ‬ ‫‪.‬רביעתא פרשתא ‪; C, D‬פרשתא תליתאה ‪2 P‬‬ ‫י־פיָך׃ ‪3 MT‬‬ ‫י־א ֶרץ ִ ֥כי ָ֝ש ְמ ֗עּו ִא ְמ ֵר ִ ֽ‬ ‫ל־מ ְל ֵכ ָ ֑‬ ‫יֹודּוָך ְי֭הוָ ה ָכ ַ‬ ‫֣‬ ‫‪.‬מנחם ‪4 C, D, Pr‬‬ ‫יֹוסף ָע ֔ ָליו וְ נָ ַ ֥תן א ֹ֖תֹו ַלכ ֵ ֹ֑הן וְ ַהכ ֵֹ֗הן יְ ַכ ֵ ֥פר ָע ָל֛יו ‪5 MT‬‬ ‫תֹו ֵ ֣‬ ‫יש ֙‬ ‫ת־ח ִ ֽמ ִ‬ ‫ן־ה ֜קֹ ֶדׁש יְ ַש ֗ ֵלם וְ ֶא ֲ‬ ‫וְ ֵ ֣את ֲא ֶשר֩ ָח ָ֨טא ִמ ַ‬

‫ְב ֵ ֥איל ָה ָא ָ ֖שם וְ נִ ְס ַ ֥לח ֽלֹו׃‬

‫‪6 νόμος.‬‬ ‫‪7 Cæsar.‬‬ ‫‪.‬מכה ‪8 Pr‬‬ ‫‪.‬ופדן ‪9 P‬‬ ‫‪… is not fund in C, D, Pr.‬את ‪10 The phrase‬‬ ‫ן־ה ֗צ ֹאן ‪11 MT‬‬ ‫יהוה ַ ֧איִ ל ָת ִ ֣מים ִמ ַ‬ ‫ת־א ָש ֨מֹו ַ ֽל ָ ֜‬ ‫יא ֶא ֲ‬ ‫הו֑ה וְ ֵה ִב ֩‬ ‫י־ת ְמ ֣עֹל ַ֔מ ַעל וְ ָ ֽח ְט ָא ֙ה ִב ְשגָ ֔ ָגה ִמ ָק ְד ֵ ֖שי יְ ָ‬ ‫ֶנ ֶ֚פׁש ִ ֽכ ִ‬

‫ל־ה ֖קֹ ֶדׁש ְל ָא ָ ֽשם׃‬ ‫ף־ש ָק ִ ֥לים ְב ֶ ֽש ֶק ַ‬ ‫ְב ֶע ְר ְכָך֛ ֶ ֽכ ֶס ְ‬

Pesiqta Rabbati 23/24 ‫עשרת הדברות דברא חמישאי‬ ‫כבד‬

The Ten Commandments: The Fifth Commandment Honor 23/24:1 {\The lectionary portion of the Ten Commandments. The fifth Commandment: Honor\}:1 All the kings of the earth praised You, 0 Lord, when they heard the words of Your mouth (Ps 138:4). R. Pinḥas2 said: The nations of the world heard two commandments3 from the Holy One, and they rose up from their thrones and praised Him. When He said: And he must pay for the sin he did against the holy thing (Lev 5:16) {and no more}, they said: In our law codes {it is written}4 that any person who eats a forkful of what belongs to Caesar will have the [vertical] blade of a plow cut him [to pieces]. But this One [God] declares and says: And he must pay for the sin he did against the holy thing [he shall make restitution] (ibid.). No more than for the sin he did (ibid.). [God] regards an offense against a common person as more serious than one against the Highest One \{of the highest\}. It is written: If a person erroneously sins and does something against the holy things of the Lord, [he must bring from the flock a male sheep…] (Lev 5:15).

1 PesRab 23/24 is a separate homily concerning a portion of the Ten Commandments; it is a homily on the Fifth Commandment. The text-witnesses use different numbers for this homily (P The third lectionary portion; JTS The lectionary portion concerning the Ten Commandments. The Fifth Commandment “Honor”). 2 C, D, Pr Menaḥem. 3 BemR 8:4. 4 BerR 73:6; BemR 8:4.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪38‬‬

‫‪23/24:2‬‬

‫עשאו בשוגג‪ 12‬ובהדיוט כתוב נפש כי תחטא ומעלה מעל בייי וכיחש בעמיתו וגומר‬ ‫[ויקרא ה כא]‪ 13‬עשאו כמזיד עמדו מכסאיהם וקילסוהו אבל בשעה שאמר אנכי ייי‬ ‫אלהיך [שמות כ ב]‪ 14‬אמרו‪ 15‬איזה מלך‪ 16‬רוצה שיהא אחר מכחישו בשעה שאמר‬ ‫לא יהיה לך [שמות כ ג]‪ 17‬אמרו‪\18‬איזה מלך רוצה שיהא לו שותף\ והקדוש אינו רוצה‬ ‫שיהא לו שותף בשעה שאמר {הקדש ברוך הוא} לא תשא [שמות כ ז]‪ 19‬אמרו איזה‬ ‫מלך רוצה שיהו‪ 20‬נשבעין‪ 21‬בשקר‪ 22‬ומשקרין" בשעה שאמר {הקדש ברוך הוא} זכור‬ ‫את יום השבת [שמות כ ח]‪23‬‬

‫‪23/24:3‬‬ ‫אמרו איזה מלך רוצה שלא יהו מכבדין‪ 24‬יום גינוסייה‪ 25‬והקדוש רוצה שיהיו‪ 26‬ישראל‬ ‫מכבדין את יום השבת אבל בשעה שאמר כבד [שמות כ יב]‪\ 27‬אבל בשעה שאמר‬ ‫כבד את אביך ואת אמך [שמות כ יב]\ {\אמרו\}‪ 28‬בנימוסות‪ 29‬שלנו כל מי שמכתיב את‬ ‫עצמו שרגיון למלך הוא כופר באבותיו והוא‪ 30‬מכריז ואומר כבד את אביך ואת אמך‬ ‫[שם] \עמדו\ מכסאיהם וקילסהו‬ ‫‪.‬כשוגג ‪12 C, D‬‬ ‫שק ‪13 MT‬‬ ‫ּומת יָ ֙ד ֣אֹו ְבגָ ֵ֔זל ֖אֹו ָע ַ ֥‬ ‫ֹו־ב ְת ׂ֤ש ֶ‬ ‫יתֹו ְב ִפ ָק ֗דֹון ֽא ִ‬ ‫יהו֑ה וְ ִכ ֵ֨חׁש ַב ֲע ִמ ֜‬ ‫ּומ ֲע ָ ֥לה ַ ֖מ ַעל ַב ָ‬ ‫ֶ ֚נ ֶפׁש ִ ֣כי ֶת ֱח ָ֔טא ָ‬

‫יתֹו׃‬ ‫ת־ע ִמ ֽ‬ ‫ֶא ֲ‬ ‫אתיָך ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֖ריִם ִמ ֵ ֣ב֥ית ֲע ָב ִ ֽ ֑דים׃ ‪14 MT‬‬ ‫הֹוצ ִ ֛‬ ‫ֹלהיָך ֲא ֶ ֧שר ֵ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑֔‬ ‫ֹכי יְ ָ‬ ‫ָ ֽאנ ִ ֖ ֙‬ ‫‪.‬שותף ‪15 C,D does not contain this dictum; these MSS continue with‬‬ ‫‪.‬והקדוש ברוך הוא אינו ‪16 Pr‬‬ ‫ל־פ ָ ֗ ֽניַ ‪17 MT‬‬ ‫ֹלהים ֲא ֵח ִ ֖ ֜רים ַע ָ‬ ‫ֽה־ל ָ֛֩ך ֱא ִ ֨ ֥‬ ‫ֽ ֣ל ֹא יִ ְהֶי ְ‬ ‫‪.‬איזה מלך רוצה שיהי ‪18 Pr‬‬ ‫שוְ א׃ פ ‪19 MT‬‬ ‫ת־ש ֖מֹו ַל ָ ֽ‬ ‫הוה ֵ ֛את ֲא ֶשר־יִ ָ ֥שא ֶא ְ‬ ‫ֹלהיָך ַל ָ ֑שוְ א ִ ֣כי ֤ל ֹא יְ נַ ֶק ֙ה יְ ָ ֔‬ ‫הו֥ה ֱא ֶ ֖‬ ‫ת־שם־יְ ָ‬ ‫֥ל ֹא ִת ָ ֛שא ֶא ֵ ֽ‬ ‫‪.‬שיהוא ‪20 P‬‬ ‫‪.‬משביעי' ‪21 Pr‬‬ ‫‪.‬בשמו לשקר ‪22 C, D‬‬ ‫ת־יֹום ַה ַש ָ ֖֜בת ְל ַק ְד ֽ֗שֹו ‪23 MT‬‬ ‫זָ ֛כֹור֩ ֶא ֥֨‬ ‫‪.‬מבדין ‪24 P‬‬ ‫‪. γενέσια.‬גנוסיא ‪25 C, D‬‬ ‫‪.‬שיהוא ‪26 P‬‬ ‫ֹלהיָך נ ֵ ֹ֥תן ָ ֽלְך׃ ס ‪27 MT‬‬ ‫הו֥ה ֱא ֶ ֖‬ ‫יָמיָך ַ ֚על ָה ֲא ָד ָ֔מה ֲא ֶשר־יְ ָ‬ ‫ת־א ֶ ֑מָך ְל ַ֙מ ַ ֙ען יַ ֲא ִר ֣כּון ֶ֔‬ ‫ת־א ִ ֖ביָך וְ ֶא ִ‬ ‫ַכ ֵ ֥בד ֶא ָ‬ ‫‪.‬אם ‪28 P‬‬ ‫‪29 νόμος.‬‬ ‫‪.‬וזה ‪30 C, D‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 39

23/24:2 [A person] who erroneously commits a sin [against holy things is different from someone breaking the law] against a common person, as it is written: If any one sin through ignorance, and trespass against the Lord, in that he dealt falsely with his neighbor (Lev 5:21)—[in this case] the offender [deliberately] dealt falsely. [The nations of the world] rose from their thrones and praised [God]. But when He said: I am the Lord your God (Exod 20:2), they said: What king would want another one to make him less powerful? When He said: You shall not have [other gods besides Me] (Exod 20:2-3), they said: \What king would want a partner?\ The Holy One does not want a partner. When {the Holy One, blessed be He,} said: Do not invoke the name of the Lord your God in vain (Exod 20:7), they said: What king would want [people] to swear an oath and lie? And {then the Holy One, blessed be He} said: Remember the Sabbath day (Exod 20:8).

23/24:3 [The nations of the world] said: What king would not want his birthday to be honored? But the Holy One wants Israel to honor the Sabbath day. \But when He said: Honor your father and your mother (Exod 20:12),\ {\they said:\} In our law codes it is written: He who signs5 up and surrender himself to the king must renounce his parents. [However, God] declares and states: Honor your father and your mother (ibid.). [The nations of the world] \rose up\ from their thrones and praised [God].

5 BemR 8:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪40‬‬

‫‪23/24:4‬‬

‫ארח‪ 31‬חיים פן תפלס נעו מעגלו{תיו} ולא‪ 32‬תדע [משלי ה ו]‪ 33‬אמר רבי אבא בר כהנא‬ ‫שלא תהא יושב ומשקל מצותיה של תורה ורואה איזו מצוה שכרה מרובה ועושה‬ ‫אותה למה נעו מעגלו'‪[ 34‬שם] ולא מטלטלן אינון שבילי דאורייתא תני רבי חייא למלך‬ ‫שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גילה להם‪ 35‬המלך שכר נטעותיו של פרדס‬ ‫שאילו‪ 36‬גילה להם‪ 37‬שכר נטיעותיו של פרדס היו ראים‪ 38‬איזו נטיעה שכרה מרובה‬ ‫ונוטעים אותה נמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטילה ומקצתה קיימת‪ 39‬אמר רבי‬ ‫אחא‪ 40‬בשם רבי אבא בר' כהנא כך לא‪ 41‬גילה להם הקדוש לישראל שכר מצותיה של‬ ‫תורה שאילו גילה להם היו ישראל ראים‪ 42‬איזו מצוה‪ 43‬שכרה מרובה ועושים אותה‪44‬‬ ‫ונמצאת‪ 45‬תורה מקצתה מתקיימת ומקצתה בטילה"‪ 46‬אמר רבי אבא‪ 47‬בשם ר' חייא‬ ‫בר' כהנא טילטל הקדוש שכר עושה מצות בעולם הזה‪ 48‬כדי שיהו ישראל עושים‬ ‫אותם משלם‬

‫‪.‬אורח ‪31 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬לא ‪32 Pr‬‬ ‫יה ֣ל ֹא ֵת ָ ֽדע׃ ‪33 MT‬‬ ‫ֹלת ָ‬ ‫ן־ת ַפ ֵל֑ס נָ ֥עּו ַ֝מ ְעגְ ֶ֗‬ ‫א ַרח ַ ֭חיִ ים ֶפ ְ‬ ‫ֹ֣‬ ‫‪.‬מעגלו' ‪; Pr‬מעגלותיה ‪34 C, D‬‬ ‫‪.‬לו ‪35 Pr‬‬ ‫‪ is not found.‬פרדס ‪36 Pr from here until‬‬ ‫‪.‬לו ‪37 P‬‬ ‫‪.‬רואי ‪; Pr‬רואין ‪38 C, D‬‬ ‫‪.‬אינה בטילה ‪39 Pr‬‬ ‫‪.‬אבא בר כהנ' ‪40 Pr‬‬ ‫‪.‬שלו לא ‪41 C‬‬ ‫‪.‬רואין ‪; Pr‬רואין ‪42 C, D‬‬ ‫‪.‬מצותה ‪43 P‬‬ ‫‪.‬אותם ‪44 P‬‬ ‫‪.‬ונמאת ‪45 P‬‬ ‫‪; different word order in C, D, Pr.‬מקצתה בטילה ומקצתה קיימת ‪46‬‬ ‫‪.‬אחאי בשם רבי אבא בר כהנא ‪ ; Pr‬אחא בשם רבי אבא בר כהנא ‪47 C, D‬‬ ‫‪.‬הרי ‪48 P‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 41

23/24:4 Unless you ponder the path of life, its ways wander, that you cannot know it (Prov 5:6). R. Abba Berabbi Kahana said:6 [This means] that you should not sit and consider [the various arguments in favor of and against] the commandments of the Torah, in order to look for the commandment [that would lead to] the greatest reward, and fulfill that one. Why d o its ways wander (ibid.)? The paths of the Torah are not moving. R. Ḥiyya taught: [This is] like a king who had an orchard into which he brought workmen. The king did not disclose to them the reward for [different] saplings of the orchard. If he had revealed to them the reward for [different] saplings of the orchard, [the workmen] would look for the sapling [that would lead to] the greatest reward and would plant it. Thus, the work of the orchard would be neglected in one section and maintained in another section. R. Aḥa said in the name of R. Abba Berabbi Kahana: Likewise, the Holy One did not reveal to Israel [the reward for fulfilling the different] commandments of the Torah. If He had revealed it to them, Israel would look for the commandment [that would lead to] the greatest reward and fulfill that one. [In that case the Torah] would be maintained in one section and neglected in another section.7 R. Abba said in the name of R. Ḥiyya Berabbi Kahana:8 [This is the reason that] the Holy One removed the [knowledge of the] reward for fulfilling the commandments from this world, in order for Israel to fulfill the commandments as a whole.

6 DevR 6:2; TanB `Eqev 3; Tan `Eqev 2; yPea 1:1, Qid 1:7; MidTeh 9:3; YalqShim Torah 98, Jes 31, Ps 643, Prov 937. 7 YalqShim Torah 298, 846, Prov 937. 8 C, D R. Aḥa in the name of R. Abba Berabbi Kahana; Pr R. Aḥai in the name of R. Abba Berabbi Kahana.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪42‬‬

‫‪23/24:5‬‬

‫תני רבי‪ 49‬שמעון בן יוחי שתי מצות שבתורה גילה הקדוש מתן שכרן ואילו הן קלה‬ ‫שבקלות וחמורה שבחמורות קלה שבקלות שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך‬ ‫וגומר {למען ייטב לך והראכת ימים} [דברים כב ז]‪ 50‬וחמורה שבחמורות כבד את אביך‬ ‫ואת‪ 51‬אמך למען יאריכון ימיך [שמות כ יב] אמר רבי אבא בר כהנא ומה אם דבר‪52‬‬ ‫שהוא‪ 53‬פריעת‪ 54‬חוב כתוב בו אריכות ימים דבר‪ 55‬שהוא הפסד חסרון נפשות על אחת‬ ‫כמה וכמה" אמר‪ 56‬רבי לוי אורבה‪ 57‬מיניה גדול‪ 58‬דבר שהיא פריעת חוב מדבר שהוא‬ ‫הפסד נפשות וחסרון כיס רבי אבא ברבי כהנא בשם רבי שמעון בן יוחי כשם שמתן‬ ‫שכרן מרובה כך עונשן מרובה הדא הוא דכתיב עין תלעיג לאב \ותבוז ליקהת אם\‬ ‫וגומר [משלי ל יז]‪59‬‬

‫‪23/24:6‬‬

‫דין נקר ודין אכל אלא‪ 60‬אמר הקדוש יבא עורב‪ 61‬שהוא אכזרי ויקר אותו ואל יהנה‬ ‫ממנה ויבא בן נשר שהוא רחמן ויאכל אותה ויהנה ממנה" מכל משמר נצור לבך כי‬ ‫ממנו תוצאות\י\ חיים" [משלי ד כג]‪ 62‬רבי אחא בשם רבי יצחק כל מה שאמרתי לך‬ ‫בתורה שמור שאין את יודע באיזה מצוה את נוטל חיים אמר רבי יצחק יש מצוה‬

‫‪ is missing in C, because the manuscript was damaged.‬תני רבי ‪49‬‬ ‫יָמים׃ ס ‪50 MT‬‬ ‫֣יטב ֔ ָלְך וְ ַה ֲא ַר ְכ ָ ֖ת ִ ֽ‬ ‫ח־לְ֑ך ְל ַ֙מ ַ ֙ען יִ ַ‬ ‫ת־ה ָב ִנ֖ים ִ ֽת ַ ֽק ָ‬ ‫ת־ה ֵ֔אם וְ ֶא ַ‬ ‫ַש ֵל ַ֤ח ְת ַש ַל ֙ח ֶא ָ‬ ‫‪.‬ואם ‪51 P‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬שהא ‪52 P‬‬ ‫‪.‬שהיא ‪53 P‬‬ ‫‪.‬פרוצה בעל ‪54 Pr‬‬ ‫‪.‬כך מדבר שהוא ‪55 Pr does not contain the following sentence; it continues with‬‬ ‫‪56 This dictum is not found in Pr.‬‬ ‫‪.‬ודרכה ‪; C‬ודונה ‪57 P‬‬ ‫‪.‬ודרכה גדול ‪58 C‬‬ ‫‪.‬עין תלעג לאם תבוז לקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוהו בני נשר ‪59 Pr‬‬ ‫‪ is not found in C,D.‬אמר הקדוש ‪60‬‬ ‫‪.‬ערוב ‪61 P‬‬ ‫ּתֹוצ ֥אֹות ַח ִ ֽיים׃ ‪62 MT‬‬ ‫י־מ ֶ֗מּנּו ְ‬ ‫ל־מ ְש ָמר נְ ֣צֹר ִל ֶבָ֑ך ִ ֽכ ִ֝‬ ‫ִ ֽמ ָכ ִ ֭‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 43

23/24:5 R. Shimon ben Yoḥai taught: [Nevertheless,] the Holy One revealed the reward [for the fulfillment of the commandments]. These are the easiest and the most difficult [ones to obey]. The easiest9 [commandment] is: You shall certainly let the mother go, but you may take the young for yourself, {so that it may be well with you and that you may prolong your days} (Deut 22:7). The most difficult one is: Honor your father and your mother … that your days may be long (Exod 20:12). R. Abba Berabbi Kahana said: What [would be the case,] if a commandment that involves debt collection10 [and paying the debt for one’s parents] is inscribed to be rewarded with lengthening one’s days? How much greater [must be the lengthening of one’s days] regarding a commandment that involves the loss of money or even loss of life! R. Levi said: It was increased greatly; it talks about a commandment that requires debt collection involving loss of life and loss of money. R Abba Berabbi Kahana said in the name of R. Shimon ben Yoḥai: As the reward [for observing these two commandments] is great, so the punishment [for not observing them] is great. This is what is written: The eye that mocks his father, \and despises not to take the mother bird\ [the ravens of the valley will peck it out, and the young eagles will eat it] (Prov 30:17).

23/24:6 This [—the raven— ] pecks the eye out and that [—the eagle—] will eat it,11 but the Holy One said: Let the raven, which is cruel, come and peck it out without deriving any benefit from it, and let the young eagle, which is compassionate, come and eat it. More than anything you guard, protect your heart, since life flows from it

9 TanB `Eqev 3; YalqShim Torah 298, 846. 10 yPea 1:1; Tan `Eqev 3; YalqShim Torah 846. 11 yPea 1:1; TanB `Eqev 3; MidShem 7:2; YalqShim Torah 298, 846, Prov 963, Job 925.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪44‬‬

‫שמתן שכרה בצדה ויש מצוה שמתן שכרה לשעבר‪ 63‬ויש מצוה שמתן שכרה לעתיד‬ ‫לבא ומה שכרה של זו אריכות ימים להלן במורא‪ 64‬הקדים אם לאב וכן‬

‫‪23/24:7‬‬

‫רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי באהל מועד שאין אומות העולם שומעים הקדים אם‬ ‫לאב‪ 65‬אבל בסיני שאומות‪ 66‬העולם שומעים הקדים אב לאם‪ 67‬פרט לגוי שאין לו אב‬ ‫איזוהו מורא לא ישב במקומו‪ 68‬ולא עומד במקומו ולא‪ 69‬סותר את דבריו איזהו כיבוד‬ ‫מאכיל ומשקה מרביץ מרחיץ‪ 70‬וסך ומלביש ומנעיל‪ 71‬ומכניס ומוצ\י\א מן דמן‪ 72‬הונא‬ ‫ברבי חייא אמר משל זקן ורבנן אמרין משלו לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן‬ ‫יכול‪ 73‬אפילו אמר לו השלך את הארנקי‪ 74‬הזה לים ישמע להם הדה אמרה בההיא‪75‬‬ ‫דאית ליה חורי בעושה נחת {רוח} של אביו אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש‬ ‫ספקה בידו {\והאשה אין ספקה בידה‪ }\76‬לעשות מפני {שהיא ברשות‪ }77‬לאחרים‬ ‫עליה נתארמלה או נתגרשה כמי שספקה בידה לעשות‬

‫‪ is not found in Pr.‬שכרה לשעבר ‪63‬‬ ‫‪.‬כמרא ‪64 P‬‬ ‫‪.‬אב לאם ‪65 P‬‬ ‫‪.‬שאומר ‪66 P‬‬ ‫‪ to here is not found in Pr.‬אבל ‪67 From‬‬ ‫‪ to here is missing in C.‬פרט ‪68 The text from‬‬ ‫‪.‬ולא סותם את דבריו ‪69 P Dittography‬‬ ‫‪.‬ומרתיץ ‪70 P‬‬ ‫‪.‬ומנתיל ‪71 P‬‬ ‫‪ִ .‬מן ְד ַמן ‪72 C, D‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬אמר ‪73 P‬‬ ‫‪.‬הארנקי' ‪; Pr‬האורנק ‪; C, D‬האירנק ‪74 P‬‬ ‫‪.‬כה הי' ‪75 Pr‬‬ ‫‪.‬בידו ‪76 C, D‬‬ ‫‪.‬רשות בעלה עליה ‪; C, D‬שדשות ‪77 P‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 45

(Prov 4:23)—R. Aḥa in the name of R. Yitsḥaq [said:] [This means God is saying:] That which I said to you in the Torah, observe, since you do not know through which commandment you may achieve life. R. Yitsḥaq said: There is [the type of] commandment for which the reward is close and there is [the type of] commandment for which the reward is postponed until the time-to-come. But what is the reward for this one [honoring one’s father and mother]? It is the lengthening of t h e d a y s [ o f o n e ’ s life]. The [obligation] to revere the mother precedes the [obligation] to revere the father [in the Book of Leviticus].12

23/24:7 R. Yehoshua from Sikhnin [said] in the name of R. Levi: In the tent of meeting, where the nations of the world could not hear [what was said to Israel], [the obligation] to revere the mother preceded [the obligation] to revere the father, but at Sinai, where the nations of the world heard [what was said to Israel], [the obligation] to revere the father preceded [the obligation] to revere the mother, excluding the gentile who has no [known] father. What is meant by reverence?13 It means that the son must not sit in his father’s place, not stand in his father’s place, and not contradict his father’s words. What is meant by honor? ]That the son must] provide food and drink [for his father], make him recline [at meals], bathe him and anoint him, dress him and put his sandals on for him, take him out and bring him in. With whose money [is the son to honor his father]? Huna Berabbi Ḥiyya said: [With the money] of the old man,14 and the Rabbis say: With [the son‘s] money. It may not be like this. R. Abbahu said in the name of R. Yoḥanan: It is possible that even if [the father] told [his son]: Throw this money bag into the sea, [the son] must obey. This teaching applies only to the case of a father who has several [money bags]; [this teaching] concerns providing peace {of mind} to his father. [The obligation to honor one’s parents] rests equally on men and women; except that a man is self-sufficient, whereas {\a woman may not be self-sufficient\} to fulfill [the obligation to honor their parents], {because she is under the authority} of others. But if she has become a widow or has been divorced, she is considered self-sufficient.

12 Lev 19:3. 13 Derekh Erets 6:3; bQid 31b; yQid 1:7; Sifra Qedoshim 3:7; PesZut 19:3; YalqShim Torah 297. 14 yPea 1:1, Qid 1:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪46‬‬

‫‪23/24:8‬‬

‫רבי ינאי ורבי יונתן הוו\ן\ מטיילין באיצטדי‪ 78‬אתא חד סב נשק רגלוי דרבי‪ 79‬יונתן אמר‬ ‫לו רבי ינאי מה טיבו סבי‪\ 80‬דין\ לך‪ 81‬מן יומוי אמר לו \חד\ זמ‪82‬ן {חד זקן} אתה קבל על‬ ‫בריה דיזוניניה‪ 83‬ואמרית ליה צור צלותיה עלוי‪\84‬ברום לא נפתתיה\‪ 85‬אמר ליה ולאו‬ ‫כפתניה אמר {ליה} יכפין‪} 86‬אמר ליה{ אם לא ד\י\ין את לזו‪87‬‬

‫‪23/24:9‬‬ ‫ומה עבד חזר ביה רבי יוחנן‪{ 88‬וקבעה שמועה מן שמיה} עד דלא חזר {\ביה\} כהונא‪89‬‬ ‫בר חייא מאן דחזר {\ביה\} מה כרבנן אתא‪ 90‬רבי‪ 91‬יעקב בר אחא רבי שמואל בר‬ ‫נחמן \בשם רבי יונתן\ וקבעה שמועה \לשמיה\‪ 92‬אמר רבי יוסי בר' אבין‪ 93‬הלוי הוון‬ ‫כל שמוע\ו\תי פשיטין לי כחדא שכופין הבן לזון את האב תני רבי שמעון בן יוחי‪ 94‬גדול‬ ‫הוא כיבוד אב ואם שהשוה הקדוש כבודן לכבודו כבד את אביך ואת אמך‪[ 95‬שמות‬ ‫כ יב] מראן למוראו ברכתו לברכתו‪ 96‬כבודן לכבודו כבד את אביך ואת אמך {ונאמר}‬ ‫כבד את יי' מהונך [משלי ג ט]‪ 97‬מוראן למוראו איש אמו ואביו תיראו [ויקרא יט ג]‪ 98‬את‬

‫‪. Antrum. ἂντροω.‬באנטרי ‪78 στάδιον. Pr‬‬ ‫‪.‬ר' ‪79 P‬‬ ‫‪.‬סב ‪80 C, D‬‬ ‫‪.‬שלים לך ‪81 Pr‬‬ ‫‪.‬ומן ‪82 P‬‬ ‫‪.‬ליה דיזוני' ‪83 Pr‬‬ ‫‪.‬ובזיתיה ‪84 Pr‬‬ ‫‪.‬ונזיתים ‪85 P‬‬ ‫‪.‬וכופי' ‪86 Pr‬‬ ‫‪.‬לזן ‪87 Pr‬‬ ‫‪.‬יונתן ‪88 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬בחונא ‪89 P‬‬ ‫‪.‬ברבנן ‪90 Pr‬‬ ‫‪.‬בר' ‪91 P‬‬ ‫‪ is not found in Pr.‬כופין ‪. The text from here until‬משמיה ‪; Pr‬לשמיח ‪92 P‬‬ ‫‪.‬אבון ‪93 C, D‬‬ ‫‪ is not found in Pr.‬שהשוה ‪94 The text from here until‬‬ ‫‪.‬את אביך וגומר ‪95 Pr‬‬ ‫‪ ....‬לברכתן ‪ instead of‬קללתן לקללתו ‪96 Pr has‬‬ ‫‪97 The text is transposed in C, D, Pr; the Scriptural quotation follows the midrashic sentence.‬‬ ‫יכם׃ ‪98 MT‬‬ ‫ֹלה ֶ ֽ‬ ‫הו֥ה ֱא ֵ‬ ‫מרּו ֲא ִנ֖י יְ ָ‬ ‫ת־ש ְבת ַ ֹ֖תי ִת ְש ֑ ֹ‬ ‫יראּו וְ ֶא ַ‬ ‫ִ ֣איׁש ִא ּ֤מֹו וְ ָא ִב ֙יו ִת ָ ֔‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 47

23/24:8 R. Yannai and R. Yonatan were walking in a stadium,15 when an old man came and kissed R. Yonatan’s feet. R. Yannai said to him: What good deed did you do to for this old man [that he is obligated] to you? [R. Yonatan said:] One day {an old man} came complaining about his son that he should provide for him. I said to him: Shut the door of the synagogue in your son’s face, and put him to shame. [R. Yannai] said to him: And why did you not compel [the son to provide for him]? [R. Yonatan] said {\to him\}: To compel him? You are not the judge concerning this.

23/24:9 What did R. Yannai do? R. Yonatan reversed himself {and he instituted a tradition in his name}16 [that the law was according to R. Yannai]. Until [R. Yonatan] reversed himself, [he would say that the law was], according to Huna Berabbi Ḥiyya, [that the son could use his father‘s money]. After he reversed himself, [he said that the law was] in accordance with the Rabbis [that the son had to provide out of his own funds for his father]. [However,] when R. Yaaqov Berabbi Abba came [and cited] R. Shmuel Berabbi Naḥman \in the name of R. Yonatan\ he instituted a tradition \in his name\. R. Yose Berabbi Avin17 said: O that all of my traditions would be so obvious to me as that which compels a son to provide for his father. R. Shimon Berabbi Yoḥai taught: Great is [the commandment] of honoring one’s father and mother, since the Holy One made the honor [bestowed on] them equal to the honor [bestowed on] Him. Honor your father and your mother (Exod 20:12) – [He made] the reverence [due to them] equal to the reverence [due to] Himself, a blessing [pronounced over them] equal to a blessing [pronounced over] Himself, a curse [directed against] them equal to a curse [directed against] Himself:18 The honor [bestowed on] them is equal to the honor [bestowed on] Himself:Honor your father and your mother (Exod 20:12), and {as it says:} Honor the Lord with your substance (Prov 3:9). The reverence [due to them] is equal to the reverence [due to] Himself: You shall revere one’s mother, and one’s father (Lev 19:3), and You shall revere the Lord your God (Deut 6:13). A curse [directed against]

15 Pr grotto? 16 yPea 1:1, Qid 1:1. 17 C, D Avun. 18 Pr has “a blessing [pronounced over them] as equal to a blessing [pronounced over] Himself“ instead of “curse.“

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪48‬‬

‫יי' אלהיך תירא [דברים ו יג]‪ 99‬ברכתן לברכתו‪ 100‬ומקלל אביו ואמו‪ 101‬מות יומת [שמות‬ ‫כא יז]‪{ 102‬ונאמר} איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו [ויקרא כד טו]‪}\103‬‬

‫‪23/24:10‬‬

‫אבל {בהכאה} אי איפשר לומר מכה כלפי למעלה וכן בדין מפני {\ש\}שלשתן שותפין‬ ‫בו רבי יודן‪ 104‬ברבי דודתי בעין קומי רבי חייא בר אבא‪ 105‬על הדא דרבי‪ 106‬שמעון‬ ‫בן יוחי גדול הוא כיבוד אב ואם שהעדיפן הקדוש יותר על כבודו‪ 107‬ש\ב\כבודו של‬ ‫הקדוש כתוב כבד את ייי מהוניך [משלי ג ט] כיצד מכבודו‪ 108‬מהונו מפריש לקט‬ ‫שכחה ופאה‪ 109‬ומעשר ראשון ומעשר שיני וחלה עשה שופר סוכה ולולב ומאכיל‬ ‫רעיבים ומשקה צמאים ומלביש ערומים ואם יש לך הון {\ את‪ 110‬חייב לו בכלן‪ 111‬ואם‬ ‫אין לך הון \} אין את חייב באחת מהן אבל כשאתה בא אצל כבוד אב ואם מה כתב‬ ‫כבד את אביך ואת אמ{י}ך {וגומר} [שמות כ יב]‬

‫ּוב ְש ֖מֹו ִת ָש ֵ ֽב ַע׃ ‪99 MT‬‬ ‫ירא וְ א ֹ֣תֹו ַת ֲע ֑בֹד ִ‬ ‫ֹלהיָך ִת ָ ֖‬ ‫הו֧ה ֱא ֶ ֛‬ ‫ֶאת־יְ ָ‬ ‫‪ ....‬לברכתן ‪ instead of‬קללתן לקללתו ‪100 Pr has‬‬ ‫‪101 Pr ends the quotation at this word.‬‬ ‫ּוב ְש ֖מֹו ִת ָש ֵ ֽב ַע׃ ‪102 MT‬‬ ‫ירא וְ א ֹ֣תֹו ַת ֲע ֑בֹד ִ‬ ‫ֹלהיָך ִת ָ ֖‬ ‫הו֧ה ֱא ֶ ֛‬ ‫ֶאת־יְ ָ‬ ‫שא ֶח ְט ֽאֹו׃ ‪103 MT‬‬ ‫ֹלהיו וְ נָ ָ ֥‬ ‫מר ִ ֥איׁש ִ ֛איׁש ִ ֽכי־יְ ַק ֵ ֥לל ֱא ָ ֖‬ ‫ל־ב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ְת ַד ֵב֣ר ֵלא ֑ ֹ‬ ‫וְ ֶא ְ‬ ‫‪.‬יהודא ‪; Pr‬יודה ‪104 C, D‬‬ ‫‪.‬בר אבא ‪; Pr‬בר רבא ‪; C, D‬ברכה ‪105 P‬‬ ‫‪.‬דאמר ‪106 Pr‬‬ ‫‪.‬מכבודו ‪107 Pr‬‬ ‫‪.‬מכבדו ‪108 C, D‬‬ ‫‪.‬מפריש ‪109 Pr‬‬ ‫‪110 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬בכולן ‪111 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 49

them is equal to a curse [directed against] Himself:19 And he that curses his father or his mother, shall surely die (Exod 21:17), and {as it says:} Whosoever curses his God shall bear his sin (Lev 24:15).

23/24:10 But20 with regard to {striking [one‘s parents]}, it is impossible to say that striking [can equally be done to God]. Otherwise [the equivalence between treating one’s parents and God] makes sense, since the three of them are partners. R. Yudah21 Berabbi Dudati asked in the presence of R. Ḥiyya Berabbi Abba concerning that which R. Shimon ben Yoḥai [had taught]: Great is the [commandment of] honoring one’s father and mother, since the Holy One set honoring them above honoring Himself, since in regard to honoring the Holy One it is written: Honor the Lord with your substance (Prov 3:9). How does one honor God with one’s wealth? One sets aside gleanings, the overlooked sheaves, and the corners of the field; [one gives] the first tithe, the second tithe, and the dough offering; one makes a shofar, a Sukkah, and a Lulav; one feeds the hungry, gives water to the thirsty, and clothes the naked. If you are wealthy, {\you are obliged to perform all of these; but if you have no wealth,\} you are not obliged to perform even one of [these commandments]. However, when it comes to honoring a father and a mother, what is written? Honor your father and your mother {etc.} (Exod 20:12).

19 Pr has “a blessing [pronounced over them] as equal to a blessing [pronounced over] Himself“ instead of “curse.“ 20 YalqShim Torah 297. 21 P Yudan; Pr Yehudah.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪50‬‬

‫‪23/24:11‬‬

‫אפילו את מסבב על הפתחים" ורבי חנניה‪ 112‬חבר{י}הון דרבנן יש מאכ{\י\}ל את אביו‬ ‫פטומות ויורש גיהנם ויש כודנו‪ 113‬לריחים ויורש גן עדן כיצד מאכיל את אביו פטומות‬ ‫וי\ו\רש גיהנם‪ "114‬חד בר נש הוה יליף {ל}מיכל לאביו תרנגולין פטומות חד זמן אמר‬ ‫סבא לטלייה ברי‪ 115‬הלין מינן‪ 116‬אית לך אמר לו \הוא\ סבא‪ 117‬אכול ואדיש דכלבייה‬ ‫אכלין ומדשין‪ "118‬נמצא‪ 119‬מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם‪120‬כיצד כודנו‪\ 121‬ל\‬ ‫ריחים ויורש גן עדן כיצד חד‪ 122‬בר נש הוה קים טוחן בציפורן חד זמן אתת‪ 123‬זימנה‪124‬‬ ‫על טחונייה‪ 125‬אמר ליה טלייה לסבא אבא עול טחון‪ 126‬תחתיי ואנא איזיל תחותייך {אי‬ ‫מטת מבזיא טב לי} אי איתת מלקי‪ 127‬טב אמר ליה אנא {טב} ולא את ואית דאמרין‬ ‫דאסתר בעירה קודמוי וחסל סבא בגפיה נמצא בכודנו לריחי' ויורש גן עדן"‬

‫‪.‬חנינא ‪112 Pr‬‬ ‫‪.‬טוחנו ‪113 Pr‬‬ ‫‪114 This question is not found in Pr.‬‬ ‫‪.‬כדי ‪115 P‬‬ ‫‪.‬מנך ‪116 Pr‬‬ ‫‪.‬סבא ‪117 P dittography‬‬ ‫‪.‬ומא דשן ‪118 C, D‬‬ ‫‪; deleted by the editor.‬אביו ‪119 P‬‬ ‫‪.‬והוא בגיהנם ‪120 C, D‬‬ ‫‪.‬נורנר ‪121 P‬‬ ‫‪122 The exempla are transposed in Pr.‬‬ ‫‪.‬אייתין ‪123 Pr‬‬ ‫‪.‬זמייה ‪124 P, C, D‬‬ ‫גרס בירושלמי עיפות ‪, which should read‬גרס בירושלמי עמות לנוח ‪. Pr has a gloss‬טחונים ‪125 Pr‬‬ ‫‪.‬לנוח‬ ‫‪.‬טחין ‪126 P‬‬ ‫‪.‬מטת מילתי ‪ ; Pr‬מלהייה ‪127 C, D‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 51

23/24:11 [You are required to honor your father and your mother] even if you have to walk around [begging] at the doors [of other people’s homes]. R. Ḥanina, a companion of the Rabbis, [said]: There is one [person] who gives his father fat birds to eat, but will inherit Gehinnom; and there is another [person] who puts his father [to grind] at the mill, but will inherit the Garden of Eden. A man used to provide fat chickens for his father. Once the old man said to the young man: My son, where did you get these? [The son] said to him: Old man, eat and shut up, [the same way] as dogs22 shut up when they eat. And thus, although he gave his father fat chickens to eat, he inherited Gehinnom. How is it possible that [a son] puts his father to the mill [to grind] and inherits the Garden of Eden? One man in Sepphoris once stood grinding [at the mill] at a time when [the authorities] issued a work-summons for millers. The young man said to the old man: Father, you grind in my stead, and I will go instead of you. {If there are insults, it is better [that I receive them]}; and if there are blows, it is better [that I receive them] and not you. And some say that the son herded cattle in front of his father [to hide him]. Thus, although he set [his father to grind] at a mill, [the son] will inherit the Garden of Eden.

22 yPea 1:1, Qid 1:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪52‬‬

‫‪23/24:12‬‬ ‫מעשה באמו {של} רבי טרפון‪ 128‬שיצאת לטייל בחצרה‪ 129‬בשבת ונפסק קורדקין‪130‬‬ ‫שלה מה עשה רבי טרפון נתן שתי ידיו תחת כפות רגליה והיתה מהלכת‪ 131‬עליהן‬ ‫עד שהגיעה‪ 132‬למיטתה" פעם אחת {\חלה\} רבי טרפון ונכנסו רבותינו לבקרו אמרה‬ ‫להם‪ 133‬התפללו על {רבי} טרפון בני שהוא נוהג בי {\ב\}כבוד אמרו לה אף על פי כן‬ ‫מה הוא עושה תניית להון עובדא אמרו לה אפילו הוא עושה כן אלף אלפי פעמים {כן}‬ ‫עדיין לחצי‪ 134‬כיבוד לא הגיע" אמו של רבי ישמעאל קבלה‪ 135‬עליו‪ 136‬לרבותינו אמרה‬ ‫להם געורו‪ 137‬בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד מיד נתכרכמו‪ 138‬פניהם של רבותינו‬

‫‪23/24:13‬‬ ‫אמרו איפשר שרבי ישמעאל אינו נוהג בכבוד אבותיו אמרו לה אף על פי \כן\‪ 139‬מהו‬ ‫עושה אמרה להם‪\ 140‬כך\ הוא אתית מבית וועדיה ומשויג‪ 141‬ריגלוהי ואנא בעיא‬ ‫משתי מימיהם ולא שביק לי אמרין הואיל והוא‪ 142‬רצונה הוא‪ 143‬כיבודה אמו‪ 144‬של‬ ‫רבי טרפון אפילו הוא עושה אלף אלפי פעמים ועדין‪ 145‬לחצי‪ 146‬כיבוד לא הגיע ואמו של‬ ‫רבי ישמעאל הואיל והוא רצונה הוא‪ 147‬כיבוד\ה\ אמר רבי ינאי יאות אילין טחונייה‪148‬‬

‫‪.‬היה מעשה ‪128 The text is transposed in Pr,‬‬ ‫‪.‬בחצירו ‪129 Pr‬‬ ‫‪.‬קורדייקון ‪130 Pr‬‬ ‫‪.‬מהלכות ‪131 P‬‬ ‫‪.‬שהייתה מגעת ‪132 Pr‬‬ ‫‪.‬להו ‪133 P‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬פעמים ‪134 P‬‬ ‫‪.‬קובלה ‪135 P, C, D‬‬ ‫‪.‬על רבי ישמעאל ‪136 Pr‬‬ ‫‪.‬על רבי ‪137 Pr‬‬ ‫‪.‬נתפרכמו ‪138 Pr‬‬ ‫‪.‬כי כן ‪139 Pr‬‬ ‫‪.‬להו כך ‪140 Pr‬‬ ‫‪.‬ומשוין ‪141 P‬‬ ‫‪.‬והיא ‪142 P‬‬ ‫‪.‬היא ‪143 P‬‬ ‫‪ is not found in Pr.‬ינאי ‪. The text from here until‬אמר ‪144 P‬‬ ‫‪.‬עדיין ‪145 P‬‬ ‫‪.‬לחצר ‪146 P‬‬ ‫והיא ‪147 P‬‬ ‫‪'.‬טחובר ‪ Pr‬ייה ;טחונ‪; D‬טחוניא ‪ ; C‬טעוניה טחונה ‪148 P‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 53

23/24:12 An incident concerning R. Tarfon’s mother, who went for a walk in her courtyard on a Sabbath and her slippers broke. What did R. Tarfon do? R. Tarfon put both of his hands under the soles of her feet,23 and she walked on his hands until she reached her couch. Once when R. Tarfon became sick and our Rabbis came to visit him, she said to them: Pray for R. Tarfon, my son, since he treats me with honor. They said to her: In what way does he do this? She told them the story. They said to her: Even if he did what you say a million times, he still has not come half way towards honoring [his mother]. R. Yishmael’s mother complained about him to our Rabbis. She said to them: Reprimand R. Yishmael, my son, who does not treat me with honor. Immediately, the faces of our Rabbis turned pale.

23/24:13 The [Rabbis] said: Is it possible that R. Yishmael does not treat his parents with the honor [required by the commandment of honoring one’s parents]? They said to her: Assuming [your complaint] is just, what does he do? She said to them: [The situation is] like this: When he comes from the meeting house and washes his feet, I want to drink the water and he does not let me. [The rabbis] said: Since such is her wish, such shall be the [way of] honoring her. [Regarding] R. Tarfon’s mother—even if he did a million times [that which she said]—he still has not come half way towards honoring her [as required of a son]. [Regarding] R. Yishmael’s mother, assuming it is her wish,24 it will be [fulfilling the commandment of] honoring her. R. Yannai said: Millers said it well: The reward of every man is in his

23 yPea 1:1; yQid 1:7. 24 yPea 1:1; yQid 1:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪54‬‬

‫אמרין כל אינש ואינש‪ 149‬זכותיה בקופתיה‪ 150‬אימיה דרבי‪ 151‬טרפון ארמרה להון כדין‪152‬‬ ‫ואמרין לה‪{ 153‬כל אפילו חצי כיבוד לא הגיע} כדון‪ 154‬ואימיה רבי ישמעאל אמרה להון‬ ‫כדן ואמרין‪ 155‬לה {אפילו הוא עשה אלף אלפי פעמים לך כול' אפילו חצי כיבוד לא‬ ‫הגיע} כדין רבי זעירא הוה {מצלי} מסטער‪ 156‬סגין אמר לווי‪\ 157‬והא\ הוה לי אבוי ואמוי‬ ‫נוטר יתהון תוך גן‪ 158‬עדן‬ ‫‪23/24:14‬‬

‫כד שמע להון‪ 159‬מיליה אמר מודה‪ 160‬לך רחמנא‪ 161‬דלית לי לא אבוי ולא אמוי אין‬ ‫כדרבי‪ 162‬טרפון {ואין כרבי ישמעאל} לא הוינא יכיל\נא\ עביד" אמר רבי אבין‪ 163‬פטור‬ ‫אני מכיבוד אב ואם אמרו כיון שנתעברה בו אמו מת אביו כיון שילדה אותו אמו מתה‬ ‫רבי אבהו ורבי יוחנן שאלו את רבי אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם‪ 164‬ולי‬ ‫אתם שואלים צאו שאלו את דמה בן נתינה ראש פטרבולי‪ 165‬היה פעם נכנסה אמו‬ ‫והיתה מסטרת‪ 166‬לפני כל בולי‪ 167‬שלו ולא אמר לא דייך אמה ולא עוד אלא שנפל‪168‬‬ ‫קורדקין‪ 169‬מידה והושיט ידו ונתנו לה כדי שלא תצטער‪"170‬‬

‫‪.‬אנש ואנש ‪149 P‬‬ ‫‪).‬ס"א זכותי' גן קופתי'( ‪; Pr has a gloss:‬בחונפיה ‪; Pr‬בקופסיה ‪150 C, D‬‬ ‫‪'.‬ור ‪151 P‬‬ ‫‪.‬כדון ‪152 P‬‬ ‫‪.‬ואגיבו יתה ‪153 Pr‬‬ ‫‪.‬כדון ‪154 P‬‬ ‫‪.‬ואגיבו יתה כדין ‪155 Pr‬‬ ‫‪.‬מצטער ‪156 C, D‬‬ ‫‪.‬הלואי ‪; Pr‬לו ‪157 P‬‬ ‫‪.‬תית ‪; C, D‬תותגן ‪158 P‬‬ ‫‪.‬להנהו ‪159 Pr‬‬ ‫‪.‬מודיינו ‪160 Pr‬‬ ‫‪'.‬דחמנ ‪161 Pr‬‬ ‫‪'.‬כד ר ‪162 P‬‬ ‫‪.‬אבון ‪; Pr‬טרפון ‪163 C, D‬‬ ‫‪.‬אני ואתם נשאל דמא בן נתינה ‪164 Pr differs:‬‬ ‫‪.‬פטר כולי ‪165 πατρόβουλοι. C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬מפרטתו ‪166 Pr‬‬ ‫‪.‬בולי ‪; D‬כולי ‪; Pr, C‬מילי ‪167 Βουλή. P‬‬ ‫‪.‬שנשר ‪168 C, D, Pr‬‬ ‫‪'.‬קורדייקי ‪169 Pr‬‬ ‫‪.‬יצטער ‪170 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 55

basket [everyone has to be treated according to his acts]. R. Tarfon’s mother said it like this and they said to her: {Even if he did so a million times for you, etc., he has not come half way to honoring [a parent]}. R. Zeira {prayed} [and] grieved much, saying: O, if only my mother and father were alive, my reward for honoring them would be the Garden of Eden.

23/24:14 When [R. Zeira] heard those interpretations, he said: I thank You, 0 Merciful One, that I have neither father nor mother. I could not have acted like R. Tarfon {and not like R. Yishmael}. R. Avin25 said: I am absolved26 from honoring the father or the mother. They said: After his mother became pregnant, his father died, and after she gave birth to him, [his mother] died. R. Abbahu and R. Yoḥanan asked R. Eliezer: To which extent is one required to honor one’s father and mother? He said to them: You ask me? Go and ask Dama ben Netina, the president of the magistrate. It happened once that his mother came in and scolded him in the presence of his entire council, but he did not say: It is enough, mother. Not only this, but when her slipper fell from her hand, he put his hand forth and gave it [back] to her so that she would not get upset.

25 Pr Avun; C, D Tarfon. 26 yPea 1:1; Qid 1:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪56‬‬

‫‪23/24:15‬‬ ‫אמר רבי חזקיה גוי אשקלוני היה וראש פטרבולי‪ 171‬היה והאבן שישב עליו‪\{ 172‬אביו\}‬ ‫לא ישב עליה מימיו וכשמת עשאה יראה פעם אחת אבדה ישפה‪ 173‬של בנימן אמרין‬ ‫\מאן\ אית ליה מרגליא‪ 174‬טבא‪ 175‬דכוותיה אמרין‪ 176‬לרמא‪ 177‬בן נתינה אזלון פסקון‬ ‫עימיה במאה דינרין סלק בעייה‪ 178‬מטייה יתה להון ואשכח אבוי ואימיה דמכין {\ו\}‬ ‫אית דאמרין‪ 179‬רגלי דאבוי הוו על סיבותיו‪ 180‬ואית דאמרין מפתחה‪ 181‬דתיבותא הוה‬ ‫גו צידעיה דאטי נחת אמר להון לא יכלית מטייה יתה לכון‪ 182‬אמרין דילמא הדא בעא‬ ‫פריטין מותר עלון‪ 183‬למיתיי עלון‪ 184‬לאלף כיון דאיתער אבוי ואמיה סליק אחיתיה להון‬ ‫בעוון למיתן ליה \כפסקו\ ליה‪ 185‬אחרייה‬

‫‪23/24:16‬‬

‫אמר מה אנא מזבין לכון איקריה דאבא‪\{ 186‬ודאמה‪ \}187‬ורמה בפריטין אינו נהנה‬ ‫משכר {כיבוד} אבותיו כלום מה פרע‪ 188‬לו הקדוש אמר רבי יוסי ברבי אבין‪ 189‬אותו‬ ‫הלילה ילדה פרתו פרה אדומה ושקלו לו ישראל‪ 190‬משקלה זהב ונטלוה" רבי שבתי‬ ‫הוה קרי עלוי‪ 191‬משפט ורב צדקה לא יענה [איוב לז כג] אין הקדוש משהא שכר‬ ‫‪.‬פטר כולי ‪171 πατρόβουλοι. C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬עליה ‪172 C, D‬‬ ‫‪173 Jaspis.‬‬ ‫‪.‬מרגליתא ‪174 C, D‬‬ ‫‪.‬בא ‪175 Pr‬‬ ‫‪.‬אחריו ‪176 Pr‬‬ ‫‪.‬לדמאבן ‪; Pr‬לדמא ‪177 C, D.‬‬ ‫‪.‬לאיתן ‪178 Pr‬‬ ‫‪.‬ואמרין ‪179 P‬‬ ‫‪.‬תיבותו ‪; Pr‬תיבותא ‪180 C, D‬‬ ‫‪.‬פתוח ‪181 Pr‬‬ ‫‪.‬להון ‪182 C, D‬‬ ‫‪.‬עלוון ‪183 P‬‬ ‫‪.‬עלוון ‪184 P‬‬ ‫‪.‬כפניק ‪185 Pr‬‬ ‫‪.‬דאבוהי ‪; JTS‬דאבוי ‪186 Pr‬‬ ‫‪.‬ואמוי ‪187 Pr‬‬ ‫‪.‬פעם ‪188 P‬‬ ‫‪.‬אבון ‪189 C, D‬‬ ‫‪.‬ושקלה לו ‪190 P‬‬ ‫‪.‬עליה ‪191 C, D, Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 57

23/24:15 R. Ḥizkiah said: There was a gentile from Ashkelon,27 who was the president of the magistrate, but the stone on which {\his father\} sat, was never occupied by him. And when his father died, he fashioned [the stone] into an idol. One time the jasper [representing the tribe of] Benjamin [in the breastplate of the High Priest] was lost. They said: Who has a precious stone like it? They said: Dama ben Netina. They went and agreed [to purchase it for] one hundred denars. He went upstairs to get it for them, and found his father and mother asleep. Some say his father’s feet were on the box [in which the jasper was kept]. Some say the key to the box was in his father’s fingers. He went down and said: I cannot give it to you. They said to one another: Maybe he wants more money; they wanted to give him a thousand denar. When his father and mother woke up, he went and brought the jasper to them. They wanted to give him \the [price] they had agreed upon\.

23/24:16 [Dama ben Natina] said: What, shall I sell you the honor [due to] a father {\and a mother\}? He would not make any profit at all as a reward {for honoring} his parents. How did the Holy One reward him? R. Yose Berabbi Avin28 said: In the same night his cow gave birth to a red heifer, and the Jews weighed gold [coins for it], and they bought it. R. Shabbtai read the following [Scriptural passage] about him: Judgment and plenty of justice He does not delay (Job 37:23)— the Holy One does not defer in this world the reward of those gentiles performing a commandment. This is that which is written: But those who hate Him He will repay to their

27 yPea 1:1. 28 C, D Avun.

‫יתבר אתקיספ ‪ 23/24‬‬

‫ ‪58‬‬

‫עושה‪ 192‬מצות בגוים בעולם הזה הדא הוא דכתיב ומשלם לש\ו\נאיו אל פני'‪ 193‬לה\‬ ‫אבידו\ [דברים ז י]‪ 194‬בעצ'‪ 195‬תנחני ואחר הכבוד‪ 196‬תקחני" [תהלים עג כד]‪197‬‬ ‫‪23/24:17‬‬ ‫אמר רבי יהודה בן בתירה בעצתך תנחני [תהלים עג כד] בעצת תורה תנח{י}ני ואחר‬ ‫הכבדוד תקח'‪[ 198‬שם] {בעצת} כבוד גדול שכיבד עשו את‪ 199‬אביו שאתה עתיד לעל�ו‬ ‫תינו" אמר‪ 200‬רבי יהודה בר' סימון‪ 201‬בעצתך תנחנ' [שם] בעצת תורה תנחנ' ואחר‬ ‫הכבוד תקחני כבוד גדול שכיבד עשו את אביו שאת עתיד לעלותינו רבי חונייה‪ 202‬בשם‬ ‫רבי תנחום בר' יודן מי איחר‪ 203‬כבודו של הקדוש יעקב אבינו בעולם הזה כבוד גדול‬ ‫שכיבד עשו את אבא אני כשהייתי משמש \את\ אבא הייתי משמש אותו‪ 204‬בבגדים‬ ‫צואים וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים‪ 205‬ולבנים‪ 206‬כדי שאצא לשוק‬ ‫מבושם‪ 207‬אבל עשו כשהיה משמש את אביו היה משמשו בבגדי מלכות הדא הוא‬ ‫דכתיב ותקח רבקה את בג{די עשו בנה הגדל החמודו'} וגומר [בראשית כז טו]‪ 208‬ואין‬ ‫החמודות [שם] אלא בגדי מלכות אמר כדי הוא אבא שישתמש בבגדי מלכות" {סליק}‬

‫‪.‬עושי ‪192 Pr‬‬ ‫‪.‬פניו ‪193 C, D, Pr‬‬ ‫ם־לֹו׃ ‪194 MT‬‬ ‫ל־פ ָנ֖יו יְ ַש ֶל ֽ‬ ‫ל־פ ָנ֖יו ְל ַה ֲא ִב ֑ידֹו ֤ל ֹא יְ ַא ֵח ֙ר ְל ֣ש ֹנְ ֔אֹו ֶא ָ‬ ‫ּומ ַש ֵל֧ם ְלש ֹנְ ָ ֛איו ֶא ָ‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬בעצתך ‪195 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬כבוד ‪196 Pr‬‬ ‫ַב ֲע ָצ ְתָך֥ ַתנְ ֵ ֑חנִ י וְ ַ֝א ַ֗חר ָכ ֥בֹוד ִת ָק ֵ ֽחנִ י׃ ‪197 MT‬‬ ‫‪.‬כבוד תקחני ‪198 C, D‬‬ ‫‪.‬הוריו ‪199 Pr‬‬ ‫‪ is not found in Pr.‬רבי יהודה ‪200 The entire dictum‬‬ ‫‪.‬מי איחר ‪201 In C, D the following passage is missing and the text continues at‬‬ ‫‪'.‬נחוני ‪202 Pr‬‬ ‫‪.‬איחד ‪203 Pr‬‬ ‫‪.‬משמשו ‪204 C, D‬‬ ‫‪205 Not in C,D.‬‬ ‫‪206 Not inPr.‬‬ ‫‪.‬מבוסם ‪; Pr‬מברחן ‪207 P‬‬ ‫שר ִא ָ ֖תּה ַב ָ ֑ביִת וַ ַת ְל ֵ ֥בׁש ֶ ֽאת־יַ ֲע ֖קֹב ְב ָנּ֥ה ַה ָק ָ ֽטן׃ ‪208 MT‬‬ ‫ת־בגְ ֵ ֨די ֵע ָ֜שו ְב ָנּ֤ה ַהגָ ד ֹל֙ ַה ֲח ֻמ ֔ד ֹת ֲא ֶ ֥‬ ‫וַ ִת ַ ֣קח ִ ֠ר ְב ָקה ֶא ִ‬



Pesiqta Rabbati 23/24 

 59

face by destruction (Deut 7:10). You have guided me with your advice; later you will receive me with glory (Ps 73:24).

23/24:17 R. Yehudah ben Beterah said: You have guided me with your advice (Ps 73:24)29— [that is] with the counsel of Torah you have guided me. Later you will receive me with glory (ibid.)—{with the advice} [regarding] the great honor with which Esau honored his father, that You will bring us [to the Land of Israel]. R. Yehudah said in the name of R. Simon: You have guided me with your advice (Ps 73:24)— [that is] with the counsel of the Torah you have guided me. Later you will receive me with glory (ibid.)— the great honor with which Esau honored his father, that You will bring us [to the Land of Israel]. R. Ḥunya30 said in the name of R. Tanḥum Berabbi Yudan: Who delayed the honor [due to] the Holy One? [This was] Jacob our father. In this world [regarding] the great honor with which Esau honored his father, I, when I served my father, I served him in soiled garments; but when I went outside, I would go forth in nice beautiful white garments, so that when I went to the market place I was heavily perfumed. However, Esau, when he served his father, served him in royal garments; this is what is written: Then Rebekah took the {best garments of Esau her older son,} etc. (Gen 27:15)—and best [garments] (ibid.) means nothing else but “royal garments.” [Esau] said: My father is worthy of being served in royal garments. {End}

29 YalqShim 808. 30 Pr Neḥunya.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪24‬‬

‫עשרת הדברות‬ ‫דברא שתיתא‬ ‫לא תרצח‬ ‫]‪[6-10‬‬

‫‪24:1‬‬

‫}דברא שתיתאה{‪ :‬לא תרצח [שמות כ יג]‪ 1‬לא ת{י}תרצח לא תרצח [שם] אל תעשה‬ ‫את הדם צורח‪ 2‬עליו‪ "3‬מעשה באשה אחת שהיו לה שני בנים עמד אחד מהם והרג את‬ ‫אביו‪ 4‬מה עשת{ה} נטלה דמו ונתנו‪ 5‬בצלוחית כל זמן שהיה הדם תוסס‪ 6‬ידעה שהוא‬ ‫חי וכיון שנינוח‪ 7‬ידעה שמת" אמר רבי אבא בריה‪ 8‬דרב פפי שני שערים יש לשאול‬ ‫אחד פנימי ואחד {\חצוני\}‪ 9‬כל מי שהוא‪ 10‬נהרג }\שלא\} ברשות בא ומשלם שנותיר‬ ‫בחיצון הדא היא דכתב אני אמרתי בדמי \ימי אלך בשע' שאו'\ וגומר [ישעיה לח י]‪11‬‬ ‫{\אמר הקדוש ברוך הוא\} מי‪ 12‬הרגו ועושקני ועושה אותי {כ}אכזרי לא תרצח [שמות‬ ‫כ יג] ‪ǂ‬סליק דברא שתיתאה‪ǂ‬‬

‫‪' deleted by the editor.‬אל תעש ‪1 P‬‬ ‫‪.‬צורך ‪2 Pr‬‬ ‫‪.‬עליך ‪3 C, D‬‬ ‫‪.‬אחיו ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬ננתנתו ‪5 P‬‬ ‫‪.‬תרסס ‪6 P‬‬ ‫‪.‬שנח ‪7 Pr‬‬ ‫‪.‬בר כהנה ‪8 Pr‬‬ ‫‪.‬חיצוני ‪9 Pr‬‬ ‫‪.‬שהיה ‪10 P‬‬ ‫נֹותי׃ ‪. MT‬אמרתי בדמי יחיי ‪11 Pr‬‬ ‫יָמי ֵא ֵל ָ֖כה ְב ַש ֲע ֵ ֣רי ְש ֑אֹול ֻפ ַ ֖ק ְד ִתי ֶי ֶ֥תר ְש ָ ֽ‬ ‫ֲא ִנ֣י ָא ַ֗מ ְר ִתי ִב ְד ִ ֥מי ַ ֛‬ ‫‪.‬מה ‪12 P‬‬

Pesiqta Rabbati 24 ‫עשרת הדברות‬ ‫דברא שתיתא‬ ‫לא תרצח‬

The Ten Commandments. The Sixth Commandment. (Commandments Six through Ten)1 24:1 {The Sixth Commandment;} Do not murder (Exod 20:13). [This may be read in the following way:] Do not murder yourself [ttrtsḥ]. Do not murder [trtsḥ] (ibid.) [This may be interpreted as:] Do not make your [own] blood cry out [tsrḥ] against you. An episode concerning a woman who had two sons; one of them killed2 his father.3 What did she do? She took some of his blood and put it in a flask. As long as the blood was bubbling, she knew that [the murderer] was alive, but as soon as it was still, she knew that [the murderer] was dead. R. Abba4 Berabbi Pappi said: There are two gates leading to Sheol, an inner and {\an outer\} [gate]. Whenever a man is killed {without} [God’s] approval, he must spend the rest of his allotted lifespan in the outer region [of Sheol]. This is what is written: I said: In the middle of my days \ I will go to the gates of Sheol;\ there I have been consigned for the rest of my years (Isa 38 :10). {\The Holy One, blessed be He, said:\} When someone kills [another person], he withholds [something] from Me, and makes Me look cruel: Do not murder (Exod 20:13).ǂEnd of the Sixth Commandmentǂ

1 In the manuscripts this homily is not set apart from the preceding chapter. 2 DevR 2:125. 3 Pr brother. 4 Pr Abba bar Kahana.

‫יתבר אתקיספ ‪ 24‬‬

‫ ‪62‬‬ ‫‪24:2‬‬

‫‪ǂ‬דיברא שביעאה‪ :ǂ‬לא תנאף [שמות כ יד]‪ 13‬לא תחנף {לא תהנה האף ממך} לא תנאף‬ ‫[שם] אל תקני את האף ממך לא תנאף [שם]‪ 14‬לא תגרום לאף שיבא לעולם {לא תנאף‬ ‫[שם]} אמר רבי שמעון בן לקיש שלא תאמר‪ 15‬שכל מי שהוא נואף בגופו נקרא נואף‬ ‫מצאינו שאפילו הנואף בעיניו נקרא נואף מה טעמיה ועין נואף שמרה נשף \לאמר\‬ ‫וגומר [איוב כד טו]‪{ 16‬עין} הנואף הזה משמר ויושב‪ 17‬מתי‪ 18‬נשף בא מתי ערב בא בנשף‬ ‫בערב יום באישון לילה ואפילו [משלי ז ט]‪19‬‬

‫‪24:3‬‬ ‫הוא אינו {\יודע\} שמי שהוא יושב‪ 20‬בסתרו {\של עולם\} יושב וסותר‪} 21‬וצר‪{22‬‬ ‫כלקטירין‪ 23‬שלו בדמותו בשביל לפרסמו הוא שאיוב אומר הטוב לך כי תעש{\ו\}ק‬ ‫[איוב י ג]‪ 24‬זה זן ומפרנס ואת יושב וצר כלקטירין‪ 25‬שלו בדמות \אחר\ והיא הולכת‬ ‫ומקלקלת עם אחר אלא כי תמאס יגיע כפיך [שם] מאחר שיגעת בו ארבעים יום את‬ ‫חוזר ומקלקלו אלא ועל \עצת\‪ 26‬רשעים הופעת [שם] כך‪ 27‬הוא {ב}כבודך להיות‬ ‫עומד בין נואף לנואפת אמר לו הקדוש איוב ראוי אתה לפיו אלא יהו {\אומרים\} כשם‬

‫אף׃ ס ‪13 MT‬‬ ‫֣ ֖ל ֹא ִֿתנְ ָ ֽ ֑‬ ‫‪14 This sentence is not found in Pr.‬‬ ‫‪15 This expression is not found in Pr.‬‬ ‫ׁשּורנִ י ָ ֑עיִ ן וְ ֵ ֖ס ֶתר ָפ ִנ֣ים יָ ִ ֽשים׃ ‪16 MT‬‬ ‫א־ת ֵ ֣‬ ‫וְ ֵע֤ין נ ֵֹ֨אף׀ ָ ֤ש ְמ ָ ֽרה ֶנ ֶ֣שף ֵ ֭לאמֹר ל ֹ ְ‬ ‫‪.‬יושב ומשמר ‪17 Pr, C, D‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬יבא ‪18 P‬‬ ‫יׁשֹון ֗ ַ֝ליְ ָלה וַ ֲא ֵפ ָ ֽלה׃ ‪19 MT‬‬ ‫ף־ב ֶ ֥ע ֶרב י֑ ֹום ְב ִא ֥‬ ‫ְב ֶנ ֶֽש ְ‬ ‫‪‘.‬בסתרי של עול ‪20 Pr‬‬ ‫‪21 This word is not found in C, D, Pr.‬‬ ‫‪.‬וסו ‪22 P‬‬ ‫‪; χαρακτῆρης.‬בלקטירין ‪23 P, Pr, C, D‬‬ ‫הֹופ ְע ָת׃ ‪24 MT‬‬ ‫ל־ע ַ ֖צת ְר ָש ִ ֣עים ָ ֽ‬ ‫י־ת ְמ ַאס יְ ִג ַ֣יע ַכ ֶפ֑יָך וְ ַע ֲ‬ ‫י־ת ֲע ֗ש ֹק ִ ֽכ ִ ֭‬ ‫ֲה ֤טֹוב ְל ָ֨ך׀ ִ ֽכ ַ‬ ‫‪.‬בלקטירין ‪25 P, Pr, C, D‬‬ ‫‪.‬ועצת ‪26 Pr‬‬ ‫‪.‬בך ‪27 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 24 

 63

24:2 ǂThe Seventh Commandmentǂ; Do not commit adultery [tin᾿af] (Exod 20:14). [This may be read in the following way:] Do not deceive [tḥnf]. {Do not let your nose [af] enjoy}. Do not commit adultery [tin᾿af] (ibid.). [This may be interpreted as:] Do not cause God‘s fury [᾿af] to come upon the world. {Do not commit adultery [tin᾿af] (ibid.)} R. Shimon ben Laqish said:5 You may not say that only [the person] who commits adultery with his body is called an adulterer. We find that even he who commits adultery with his eyes [thus visualizing adultery] is called an adulterer. What is the Scriptural source? The eye also of the adulterer waits for the twilight, \ saying,\ [No eye shall see me, and he puts a disguise upon his face] (Job 24:15). The {eye of} the adulterer watches and [he] is sitting [and says:] When will twilight come, when will evening come? In the twilight, in the evening, at the time of night and darkness (Prov 7:9).6

24:3 [The adulterer] does not {\know\} that He who dwells in a secret place {\of the world\} carves {and forms} the features7 [of the embryo conceived in an adulterous relationship] resembling [the adulterer], in order to expose him. This is what Job said: Does it seem good to You that You despise [the work of Your hands]? (Job 10:3) This one feeds and maintains [his wife], but You sit and form the features [of the embryo] resembling \another [man]\, since she went and sinned with another [man], that You should despise the work of Your hands? (ibid.). After You worked on [the embryo] for forty days, You turn around to blemish it. And shine on \the counsel\ of the evildoers? (ibid.). Does it befit Your dignity to stand between the adulterer and the adulteress? The Holy One said to him: Job, are you worthy to speak on behalf of [the adulterer]? That [people] will say as you have said: Do you have eyes made of flesh? \Can you look at things as humans do?\ (Job 10:4).

5 WayR 23:12; Tan Naso 4; TanB Naso 6. 6 The context in Prov 6:9 states: For at the window of my house I looked out through my lattice, and I saw among the simple ones, I observed among the youths, a young man without sense, passing along the street near her corner,  taking the road to her house  in the twilight, in the evening,  at the time of night and darkness. 7 WayR 23:12; Tan Naso 4; TanB Naso 6; YalqShim Job 905.

‫יתבר אתקיספ ‪ 24‬‬

‫ ‪64‬‬

‫שאמרת העיני בשר לך \אם כראות אינוש תראה\‪ 28‬וגומר [איוב י ד]‪ 29‬אלא הרי אני‪30‬‬ ‫צר כלקטירין‪ 31‬שלו בדמותו כדי לפרסמו"‬ ‫‪24:4‬‬

‫אמר רבי לוי לתלמידו של יוצר שגנב ב{י}צת יוצרים ועמד רבו על גנ{\י\}בתו מה עשה‬ ‫עמד ועשה כלי ונתנה לפניו כל כך למה {\כדי‪ }\32‬להודיעו שעמד רבו על גנ\י\בתו‪ 33‬כך‬ ‫אמר הקדוש הרי אני צר כלקטירין‪ 34‬שלו בדמותו בשביל‪ 35‬לפרסמו" אמר רבי יהודה‬ ‫בירבי סימון בשם‪ 36‬רבי לוי בן פרטה כתוב צור ילדך תשי [דברים לב יח]‪ 37‬נשתם‪ 38‬כחו‬ ‫של יוצר לצייר שהיה יושב וצר כלקטירין‪ 39‬של שלטון עם שהוא {יושב וצר} גומריה‬

‫‪24:5‬‬ ‫שיני \‬

‫באו ואמרו נתחלף השלטון מיד רפו ידיו אמר של מי נצור של ראשון או של‬ ‫כביכול\ כך כל {ה}ארבעים {יום } הקדוש עסוק ביצירת‪ 40‬הוולד לסוף ארבעים יום היא‬ ‫הולכת ומקלקלת עם אחר‪ 41‬כביכול רפו ידיו של מקום אמר של מי נוצר של ראשון‬ ‫או של שיני הוי צור ילדך תשי [דברים לב יח] הינשתם‪ 42‬כחו של יוצר‪{ 43‬תשי} {ה}יו"ד‬ ‫זעירא דלית בקריא‪ 44‬דכותיה‬ ‫‪.‬ואם כראות אנוש תראה ‪28 Pr‬‬ ‫ם־כ ְר ֖אֹות ֱאנ֣ ֹוׁש ִת ְר ֶ ֽאה׃ ‪29 MT‬‬ ‫ַה ֵע ֵינ֣י ָב ָ ֣שר ָלְ֑ך ִא ִ‬ ‫‪.‬הריני ‪30 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬בלקטירין ‪31 P, Pr, C, D‬‬ ‫‪...‬כ ‪32 C‬‬ ‫‪.‬על בני בתו ‪33 Pr‬‬ ‫‪; χαρακτῆρης.‬בלקטירין ‪34 P, Pr, C, D‬‬ ‫‪.‬כדי ‪35 C, D‬‬ ‫‪.‬אמר ‪36 Pr‬‬ ‫֥צּור יְ ָל ְדָך֖ ֶ ֑ת ִשי וַ ִת ְש ַ ֖כח ֵ ֥אל ְמח ְֹל ֶ ֽלָך׃ ‪37 MT‬‬ ‫‪.‬התשתה ‪; Pr‬הנשתה ‪38 C, D‬‬ ‫‪; χαρακτῆρης.‬בלקטירין ‪39 P, Pr, C, D‬‬ ‫‪.‬בצורת ‪40 Pr‬‬ ‫‪41 The two words are only found in P.‬‬ ‫‪.‬התשתם ‪; Pr‬הגשתם ‪42 C, D‬‬ ‫‪.‬צייר ‪43 Pr‬‬ ‫‪.‬בתורה ‪44 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 24 

 65

Therefore, I form the features [of the embryo] resembling [the adulterer], in order to expose [the adulterer].

24:4 R. Levi said: This is like a potter’s [ytsr] apprentice8 who stole a lump of the potter’s clay and whose master detected his theft. What did [the master] do? He made a vessel and put it in front of [the apprentice]. Why all this? To make it known to the apprentice that his master had detected his theft. Similarly, the Holy One said: I will form the features [of the embryo conceived in an adulterous relationship] resembling [the adulterer], in order to expose [the adulterer]. R. Yehudah Berabbi Simon said in the name of R. Levi ben Perata: It is written: You ignored your Creator [tsur]9 [who fathered you; you forgot the God who gave you birth] (Deut 32:18). [This means that adulterers] ignore the power of the Creator. This is like an artist who was sitting and formed the features of a sovereign. {He was sitting and forming} and finishing [his work].

24:5 {People} came and said [to the artist]: There has been a change of sovereigns.10 Immediately, the artist’s hands weakened. He said: [The features of which sovereign] am I to form? That of the first sovereign or that of the second? Like the artist, the Holy One was busy forming [tsr] the features of the embryo; then at the end of forty days [a woman] went and sinned with another man. It is as if the hands of the Place [God] became weak. He said: [The features of which man] am I to form? That of the first man or that of the second? Therefore [it says:] You ignored your Creator (Deut 32:18). [This means that adulterers] ignore the power of the Creator. You ignored [tshy] (ibid.)—the letter yod [in the word tshy] is small; there is only one instance [of this] in Scripture.

8 WayR 23:12. 9 The reading of the Scriptural passage (“Rock”) according to the midrash. 10 WayR 23:12; YalqShim Torah 945.

‫יתבר אתקיספ ‪ 24‬‬

‫ ‪66‬‬ ‫‪24:6‬‬

‫אמר רבי יצחק {\מצינו בכל העבירות‪ }\45‬הגנב נהנה והנגנב מפסיד כביכול הקדוש‬ ‫שהוא מאבד‪ 46‬הגוזל נהנה והנגזל מפסיד ברם הכא שניהן נהנין {\ו\}מי מפסיד כביכול‬ ‫הקדוש שהוא מאבד \את\ סממניו רבי מיאשא‪ 47‬בריה דרבי יהושע בן לוי אמר‬ ‫הרואה‪ 48‬דבר ערוה {ואינו} זן‪ 49‬ממנה זכה להקביל {פני} שכינה מה טעמיה עוצם עיניו‬ ‫מראות ברע [ישעיה לג טו]‪ 50‬מה כתוב בתרי והוא מרומים ישכון מצדות סלעי{ם} וגומר‬ ‫{משגבו מלך ביופו תחזנ' עיניך וגומר}" [ישעיה לג טז‪.‬יז]‪ ǂ 51‬סליק דיברא שביעאה‪ǂ‬‬

‫‪24:7‬‬

‫‪ǂ‬דיברא תמינאה‪ :ǂ‬לא תגנוב [שמות כ יג]‪ 52‬רבי אליעזר‪ 53‬שאל לרבי‪ 54‬חנינא ואית‬ ‫דאמרין רבי חנינא שאל {\לרבי‪ 55‬עקיבא\}‪ 56‬ואיפשר כן {רבא} שאל לתלמיד\יה\ אלא‬ ‫לא בעא אלא מבדקתיה {מיכאן} אמר לו דין מהו דין דכתוב שתים שאלתי מאתך אל‬ ‫תמנע [משלי ל ז]‪ 57‬ובתריה {ממני בטרם אמות שוא ודבר כזב הרחק ממני פן אשבע‬ ‫וכיחשתי ואמרתי י"י פן אורש רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חוקי פן איורש‬ ‫וגנבתי וטפשתי וגומר [משלי ל ח‪.‬ט]}‪\ 58‬אמר לו איזו קשה הראשונה או השניה אמר‬ ‫לו שתיהן קשות\‬

‫‪.‬העבורות ‪45 Pr‬‬ ‫‪46 This interpretation is in a subsequent passage in Pr.‬‬ ‫‪.‬מישא ‪47 P‬‬ ‫‪.‬מצא ‪48 C, D‬‬ ‫‪.‬ולא זז את עיניו ‪; C, D‬ואינו זן עיניו ‪; Pr‬וזן ‪49 P‬‬ ‫מ ַע ָד ִ֔מים ‪50 MT‬‬ ‫מְך ַב ֔ש ֹ ַחד א ֵ ֹ֤טם ָאזְ ֙נֹו ִמ ְש ֣ ֹ‬ ‫יש ִ ֑רים מ ֵֹ֞אס ְב ֶב ַ֣צע ַמ ֲע ַש ּ֗קֹות נ ֵ ֹ֤ער ַכ ָפ ֙יו ִמ ְת ֣ ֹ‬ ‫ֵלְ֣ך ְצ ָד ֔קֹות וְ ד ֵ ֹ֖בר ֵ ֽמ ָ‬

‫וְ ע ֵ ֹ֥צם ֵע ָינ֖יו ֵמ ְר ֥אֹות ְב ָ ֽרע׃‬ ‫ימיו נֶ ֱא ָמ ִנֽים׃ ‪‘. MT‬מצודו ‪51 Pr‬‬ ‫רֹומים יִ ְש ֔כֹן ְמ ָצ ֥דֹות ְס ָל ִ ֖עים ִמ ְשגַ ּ֑בֹו ַל ְח ֣מֹו נִ ָ֔תן ֵמ ָ ֖‬ ‫֚הּוא ְמ ִ ֣‬ ‫ֶ ֥מ ֶלְך ְביָ ְפי֖ ֹו ֶת ֱח ֶז֣ינָ ה ֵע ֶינ֑יָך ִת ְר ֶ ֖אינָ ה ֶ ֥א ֶרץ ַמ ְר ַח ִ ֽקים׃‬ ‫֥ל ֹ֖א ִֿת ְר ָ ֽצ֖ח׃ ס ‪52 MT‬‬ ‫‪.‬אלעזר ‪53 Pr‬‬ ‫‪.‬את רבי ‪54 Pr‬‬ ‫‪.‬את רבי ‪55 Pr‬‬ ‫‪‘.‬חנינ ‘לר ‪56 P‬‬ ‫ט ֶרם ָא ֽמּות׃ ‪57 MT‬‬ ‫ל־ת ְמ ַנ֥ע ִ֝מ ֶ֗מנִ י ְב ֶ ֣‬ ‫ְ ֭ש ַתיִ ם ָש ַ ֣א ְל ִתי ֵמ ִא ָ ֑תְך ַא ִ‬ ‫ט ֶרם ָא ֽמּות׃ ‪58 MT‬‬ ‫ל־ת ְמ ַנ֥ע ִ֝מ ֶ֗מנִ י ְב ֶ ֣‬ ‫ְ ֭ש ַתיִ ם ָש ַ ֣א ְל ִתי ֵמ ִא ָ ֑תְך ַא ִ‬ ‫ן־לי ַ֝ה ְט ִר ֗ ֵ‬ ‫ל־ת ֶת ִ ֑‬ ‫ר־כ ָ֡זב ַה ְר ֵ֬חק ִמ ֶ֗מנִ י ֵ ֣ראׁש ָ ֭וע ֶֹשר ַא ִ ֽ‬ ‫ָ ֤שוְ א׀ ּוֽ ְד ַב ָ‬ ‫יפנִ י ֶל ֶ֣חם ֻח ִ ֽקי׃‬ ‫ן־אוָ ֵ ֥רׁש וְ גָ ַנ ְ֑ב ִתי וְ ָ֝ת ֗ ַפ ְש ִתי ֵ ֣‬ ‫ּופ ִ‬ ‫תי וְ ָא ַ֗מ ְר ִתי ִ ֥מי יְ ֫הָו֥ה ֶ ֽ‬ ‫ֶ ֥פן ֶא ְש ַ֨בע׀ וְ ִכ ַח ְש ִ ֮‬ ‫ֹלהי׃‬ ‫שם ֱא ָ ֽ‬



Pesiqta Rabbati 24 

 67

24:6 R. Yitsḥaq said: {\In regard to all transgressions we find\}, that the thief benefits,11 while the victim loses, [but] is it possible that [in the case of the small yod [in Deut 32:18] the Holy One loses? The robber benefits, while his victim loses. However, [in the case of adultery] both transgressors benefit. Who loses? Is it possible that that the Holy One loses His [art] supplies [when forming the features of the embryo]? R. Mayasha Berabbi R. Yehoshua ben Levi said:12 The person who sees an indecent exposure and {does not feed on the sight} earns [the right] to see {the face} of the Shekhinah [Divine presence]. What is the Scriptural source? And closes his eyes from looking upon evil (Isa 33:15). And what is written subsequently? He will dwell on high; his place of defense shall be the munitions of rocks, etc. {your eyes will see the King in His beauty}, etc. (Isa 33:16-17). ǂEnd of the Seventh Commandmentǂ.

24:7 ǂThe Eighth Commandmentǂ: Do not steal (Exod 20:13). R. Eliezer13 asked R. Ḥanina, but some say it was R. Ḥanina who asked {\R. ʿAqiva\}. But is it possible that {the teacher} asked his pupil? He only asked to test him {by means of this Scriptural passage}, saying to him: What is meant by what is written: Two things I ask of you, do not deny them [to me before I die] (Prov 30:7), and what follows: {Put falsehood and lying far from me, give me neither poverty nor riches; provide me only with the food I need; Lest, being full, I deny You, saying, Who is the Lord? Or, being in want, I steal, and profane the name of my God (Prov 30:7-9).} \He said to him: Which is more difficult: the first or the second [commandment]? He said to him: Both are difficult.\

11 WayR 23:12; YalqShim Torah 945. 12 WayR 23:13. 13 Pr Eleazar.

‫יתבר אתקיספ ‪ 24‬‬

‫ ‪68‬‬ ‫‪24:8‬‬

‫אמרו‪ 59‬לו איזה קשה השנייה או הראשונה אמר להון שתיהן קשות אמרו לו איזה קשה‬ ‫מן חברתה אמר לו שנייה אמר לו {ו}למה אמר לו שמצינו שויתר הקדוש לישראל על‬ ‫עבודה זרה ולא ויתר להם על חילול השם ומניין שויתר להם \על\ עבודה זרה שנאמר‬ ‫ואתם בית ישר' כה אמר ייי אלהים איש גיל'‪ 60‬לכו עבו' א'א'א' משאמ' [יחזקאל כ‬ ‫לט]‪{ 61‬ו}מה כתוב \שם\ {אחריו} ואת שם קדשי לא תקח' תחל' שד'‪[ 62‬שם] ואל יהי‬ ‫מקריב‪ ǂǂ63‬בשעת‪ 64‬איסור הבמה אמר רבי שמלאי דבירה אמר ליה דכתב וכדברך‬ ‫עשיתי" [מלכים א' יח לו]‪ 65‬כדבורך עשיתי \הדברים האלה [שם]\‬

‫‪24:9‬‬ ‫‪ǂ‬דיברא תשיעאה‪ ǂ:‬לא תענה [שמות כ יג] אמר רבי שמואל בר נחמן מצאינו ש{ה}כל‬ ‫\ש\ברא הקדוש בעולמו חוץ ממדת עול‪\ 66‬שלא ברא\ וממדת שקר {שלא ברא} שלא‬ ‫פעל אלא הבריות בדו אותם מלבם שנאמר הודו והיגו‪ 67‬מלב דבר{י} שקר [ישעיה נט‬ ‫יג] ‪ ǂ‬דיברא עשיראי‪ ǂ:‬לא תחמד [שמות כ יד] אמר רבי הונא מצאינו שלא גלו ישראל‬ ‫מארצם עד שעברו הפסוק הזה וחמדו שדות וגזלו בתים ונע'‪[ 68‬מיכה ב ב] וכל העם \‬ ‫רואים \ את {הקולו'} [שמות כ טו]‪ 69‬הדברים האלה" [שמות כ א]‪70‬‬ ‫סליק" פרשתה"‪71‬‬

‫‪ the text is not found in C, D.‬אמר לו ‪59 From here until‬‬ ‫‪.‬גילליו ‪60 Pr‬‬ ‫שם וַ יִ ָק ֵ ֤רא ְש ָמ ּ֙ה ָב ָ֔מה ַ ֖עד ַהּי֥ ֹום ַה ֶזֽה׃ ‪61 MT‬‬ ‫ר־א ֶ ֥תם ַה ָב ִ ֖אים ָ ֑‬ ‫וָ א ַ ֹ֣מר ֲא ֵל ֶ֔הם ָ ֣מה ַה ָב ָ֔מה ֲא ֶש ַ‬ ‫ם־אינְ ֶכ֖ם ‪; MT‬תחללו עוד ‪62 Pr‬‬ ‫ּלּול ֙יו ְל ֣כּו ֲע ֔בֹדּו וְ ַא ַ֕חר ִא ֵ‬ ‫ה־א ַ ֣מר׀ ֲאד ָֹנ֣י יְ הוִ ֗ ֹ ה ִ ֤איׁש גִ ָ‬ ‫וְ ַא ֶ֨תם ֵ ֽבית־יִ ְש ָר ֵ֜אל ֽכֹ ָ‬

‫יכם׃‬ ‫ּלּול ֶ ֽ‬ ‫ּובגִ ֵ‬ ‫ֹות ֶיכ֖ם ְ‬ ‫לּו־עֹוד ְב ַמ ְתנֽ ֵ‬ ‫שי ֣ל ֹא ְת ַח ְל ֔‬ ‫ת־שם ָק ְד ִ ֙‬ ‫ש ְֹמ ִ ֣עים ֵא ָל֑י וְ ֶא ֵ ֤‬ ‫‪.‬עד הזהרו שלא תהו מקריבין ‪63 C, D‬‬ ‫‪.‬בשעה ‪64 P‬‬ ‫ֹלהי ַא ְב ָר ָה ֙ם יִ ְצ ָ ֣חק וְ יִ ְש ָר ֵ֔אל ַהּי֣ ֹום יִ וָ ַ ֗דע ‪65 MT‬‬ ‫הוה ֱא ֵ ֙‬ ‫אמר֒ יְ ָ ֗‬ ‫יא וַ י ֹ ַ‬ ‫וַ יְ ִ ֣הי׀ ַב ֲע ֣לֹות ַה ִמנְ ָ֗חה וַ יִ ֞ ַגׁש ֵא ִל ָי֣הּו ַהנָ ִב ֮‬ ‫ל־ה ְד ָב ִ ֖רים ָה ֵ ֽא ֶלה׃‬ ‫יתי ֵ ֥את ָכ ַ‬ ‫״ּוב ְד ָב ְרָך֣ ״ ָע ִ֔ש ִ‬ ‫׳ּוב ְד ָב ֶריָך׳ ִ‬ ‫ֹלהים ְביִ ְש ָר ֵ ֖אל וַ ֲא ִנ֣י ַע ְב ֶ ֑דָך ִ‬ ‫י־א ָ ֧תה ֱא ִ ֛‬ ‫ִ ֽכ ַ‬ ‫‪66 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הוגי ‪; Pr‬הורו והוגו ‪67 C, D‬‬ ‫‪.‬ונשאו ‪68 Pr‬‬ ‫֣ ֖ל ֹא ִֿתגְ ֔ ֽ ֹנב׃ ס ‪69 MT‬‬ ‫מר׃ ס ‪70 MT‬‬ ‫ל־ה ְד ָב ִ ֥רים ָה ֵ ֖א ֶלה ֵלא ֽ ֹ‬ ‫ֹלהים ֵ ֛את ָכ ַ‬ ‫וַ יְ ַד ֵב֣ר ֱא ִ֔‬ ‫‪.‬סליק עשרת דיברייא ‪71 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 24 

 69

24:8 They said to him:14 Which is more difficult: the first or the second [commandment]? He said to them: Both are difficult. They said to him: [Still,] which one is more difficult than the other? [R. Eleazar] said: The second. [R. Ḥanina] said to him: Why? [R. Eleazar] said: We find that the Holy One overlooked idolatry for Israel, but He did not overlook profanation15 of His name. From where do we know that He overlooked idolatry? Since it is said: As for you, house of Israel, thus says the Lord God: Go! Each of you, and worship your idols. Listen to Me! (Ezek 20:39); and what is written subsequently? You shall never again desecrate My holy name with your offerings and your idols! (ibid.) – And do not bring sacrifices [on the high places] – when it was prohibited. R. Simlai said: [A high place may only be used] on the command of the word of God [to Elijah], as it is written: I have done all these things at Your command (1 Kgs 18:36).

24:9 ǂThe Ninth Commandmentǂ: Do not bear false witness (Exod 20:13). R. Shmuel Berabbi Naḥman said: We find that the Holy One created everything in His world with the only exception of the measure of falsehood, \which He did not create\ and the measure of lying, {which He did not create}, which operated only [because] His creatures conceived these out of their own hearts, as it is said: Conceiving and uttering from the heart words of falsehood (Isa 59:13). ǂThe Tenth Commandmentǂ: Do not desire (Exod 20:14). R. Huna said: We find that Israel would not have been exiled from their Land if they had not transgressed this verse: They desire fields, and seize them; and houses, and take them away (Mic 2:2). And all the people \saw\ the thunder (Exod 20:15). End of the portion. {End of the Ten Commandments}

14 The student who responds to the questions is either R. Ḥanina or R. ʿAqiva. 15 WayR 22:6; MidTeh 27:5; YalqShim Ezek 360, Prov 962.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪25‬‬ ‫עשר תעשר‬ ‫‪25:1‬‬

‫פרשת‪ 1‬עשר תעשר [דברים יד כב]‪ 2‬ילמדינו רבינו מהו לטלטל קופה שיש בה מעשר‬ ‫בשבת כך שנו רבותינו מטלטלים את הדמאי ואת התרומה‪ 3‬טהורה‪{ 4‬ו}לא את הטבל‬ ‫ולא את התרומה טמאה ולא‪ 5‬את המעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ולמה אינו‬

‫‪.‬מדרש ‪1 C, D‬‬ ‫בּואת זַ ְר ֶעָ֑ך ַהי ֵ ֹ֥צא ַה ָש ֶ ֖דה ָש ָנ֥ה ָש ָנֽה׃ ‪2 MT‬‬ ‫ל־ת ַ ֣‬ ‫שר ְת ַע ֵ֔שר ֵ ֖את ָכ ְ‬ ‫ַע ֵ ֣‬ ‫‪.‬התורומה ‪3 P‬‬ ‫שהורה בכם‪4 Pr .‬‬ ‫‪.‬ולא ‪5 Pr‬‬

Pesiqta Rabbati 25 ‫עשר תעשר‬

Tithe, you shall tithe 25:1 Lectionary portion: Tithe, you shall tithe (Deut 14:22).1 Let our Rabbi teach us: May a basket, which contains maʿaser,2 be carried on the Sabbath? Our Rabbis taught: One may carry the demai3 and the terumah4 – [provided that it is] ritually clean –

1 Tithe, you shall tithe all the yield of your seed, which comes forth from the field year by year (Deut 14:22). Reading for Shavuot on a Sabbat. In the Bible the tithes were given from grain, wine, and oil. In rabbinic literature tithes are given from produce (fruit and vegetables). First, a portion, referred to as terumah (“heave offering” or “gift”), is separated from the harvest. This is given to a Kohen (priest); terumah is treated as sacred food and it must not be eaten in a state of ritual contamination or when the terumah has become contaminated. Second, a tenth of the remainder of the harvest, known as maʿaser rishon (“the first tithe”) is separated and given to a Levite. Third, the Levite separates a tenth of this tithe and this, referred to as terumat maʿaser, is given to a Kohen; this is sacred food. Nevertheless, the portion given to the Levite has no sanctity and may be eaten by an ordinary Jew. Fourth, a tenth of the remainder of the harvest is referred to as maʿaser sheni (“second tithe”). The maʿaser sheni has to be taken to Jerusalem and consumed there in a spirit of sanctity. If it is impossible to take the second tithe to Jerusalem, it can be redeemed by substituting for it a sum of money. The coins are taken to Jerusalem and food and drink purchased with it are to be consumed in Jerusalem. However, every third and sixth year of the cycle culminating in the Sabbatical year, the second tithe is given to the poor and is referred to as maʿaser ʿani (“poor man’s tithe”). After the destruction of the Temple by the Romans (70 C.E.), maʿaser sheni was redeemed for a small amount and this tithe could then be consumed by the farmer anywhere. Produce from which the tithes had not been separated was forbidden, but once the tithes had been separated their distribution could be postponed. Not everyone was trustworthy in separating the tithes. A tractate of the Mishnah entitled demai (“Doubtful Produce”) is devoted to the need for tithing produce brought by someone or purchased by an ʿam ha-arets suspected of negligence in the matter of tithing. 2 Produce that has not been tithed. 3 “Doubtful Produce;” it is unsure whether the agricultural produce has been tithed. The owner of such produce was not trusted with regard to the correct separation of the tithes assigned to the Levites, but the terumah (the part designatedto priests) was believed to have been separated from such produce. In such “dubious” cases, it became necessary to separate the one-tenth portion (terumat ha-maʿaser)  due to the priests (kohanim) from the First Tithe (maʿaser rishon)  given to the Levites, thus amounting to the 1/100th part of the whole. The Second Tithe (maʿaser sheni) is also removed from the fruit in such cases of doubt. 4 See note 2.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪72‬‬

‫מטלטל את המעשר בשביל התרומ\{ה}\ שבתוכו‪ 6‬והרי התרומה עצמה את מיטלטל‬ ‫והמעשר שיש בו אחד מעשרה תרומה אין את מטלטלו מפני שמעשר אסור באכילה‬ ‫עד שתעביר‪ 7‬תרומתו מתוכו‪ 8‬אסור לטלטלו אבל התרומה הטהורה מפני שהכהנים‬ ‫אוכלי תרומה אוכלין אותה בשבת {מטלטלים אותה בשבת} וצריך הוא‪ 9‬אדם לתקן‬ ‫פ{י}רותיו ולא מניחן טבולים‪ 10‬בתוך ביתו בשביל הספק שאחד‪ 11‬משלשה דברים \‬ ‫ששנו חכמים\ שצריך‪ 12‬אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עישרתם עירבתם‬ ‫הידלקתם‪ 13‬את הנר \{הוי}\ שכשם שאדם חייב על הדלקת הנר של שבת כך הוא צריך‬ ‫להיזהר על המעשרות ולא \{המעשר}\ בלבד אלא עוד הפירות \ה\טבולים אסורים‬ ‫לטלטל בשבת‪ 14‬היאך הכניס פירותיו מן השדה \{סתם}\ ולא הפריש מהם תרומה‬ ‫ומעשרות \{אסור ליגע בהם ולטלטלם בשבת עד שיפריש מהם} תרומה ומעשרות‪\15‬‬ ‫מעשר ראשון ומעשר שיני‬

‫‪.‬שבתוכה ‪6 C,D‬‬ ‫‪.‬שתעבור ‪, C‬שתעבור ‪7 D, Pr‬‬ ‫‪.‬ממנו ‪8 Pr‬‬ ‫‪.‬האדם להיות מתקן ‪9 C, D‬‬ ‫‪.‬אבלים ‪; Pr‬שבולים ‪10 C, D‬‬ ‫‪.‬שזה ‪11 C, D‬‬ ‫‪.‬צריך ‪12 C, D‬‬ ‫‪.‬הדלקה ‪; Pr‬הדלקת ‪; D‬הדליקו ‪13 C‬‬ ‫‪; deleted by the editor.‬עד ‪14 P‬‬ ‫‪.‬מעשרות ‪15 P‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 73

{but} not the tevel5 and not the terumah – [which is] ritually unclean – and not the maʻaser rishon [First Tithe] produce from which the terumah has not yet been separated – [these may not be carried on the Sabbath]. And what is the reason that one may not carry the maʻaser? Because of the terumah that it contains. Therefore, you are permitted to carry the terumah [the priests’ share on the Sabbath] by itself, but you are not permitted to carry the maʻaser [the Levite’s tithe] which contains one tenth of the terumah [the priest’s tenth]. Since maʻaser may not be eaten until the [priest’s] terumah has been taken from it, it is not permitted to carry it. But the terumah that is ritually clean {may be carried on the Sabbath}, since the priests that eat terumah consume it on the Sabbath.6 A person must be observant7 with regard to his produce and not leave produce from which terumah [the priest’s tenth] has not yet been separated in his house because there is doubt. Since -\as our Sages taught\- one of the three things a person is required to say in his house on the eve of the Sabbath when dusk arrives is: Did you tithe? Did you take care of the ʻeruv?8 And did you light the [Sabbath] lamp? {Therefore} in the same way that someone is obligated to light the Sabbath lamp, so must he be careful concerning the tithes. Not only regarding the {\maʿaser\}, but additionally it is also prohibited to carry produce that is doubtful [in regard to tithing whether the portions due to others have been separated]. If someone brought in fruits from the field, [with the intention to have no more than a snack], but did not separate the terumah [due to the priest] and the maʿaserot [tithes], {\it is not permitted to touch the fruits nor to carry them on the Sabbath9 until one has separated} the terumah and the maʿaserot,\ the maʿaser rishon [the first tithe] as well as the maʿaser sheni [the second tithe].

5 Produce from which terumah has not yet been separated. 6 mShab 18:1. 7 yPes 10:1, 37b. 8 The ʻeruv is an enclosure that legally transforms a non-private public thoroughfare into a private domain. The construction of an ʻeruv enclosure permits one to carry on the Sabbath. 9 mShab 18:1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪74‬‬ ‫‪25:2‬‬

‫{\מעשר ראשון\} זה שנתן לכהנים ו{ל}לוים מעשר שיני זה שמפרישים אותה בשנה‬ ‫ראשוהנה ובשנייה וברביעית ובחמשית ופודים‪ 16‬בכסף מה שהיה נאכל בירושלם וב�ש‬ ‫לישית ובשישית לעניים מניין מן התורה שחייב להפריש מן גורנו שני מעשרות מעשר‬ ‫ראשון ומעשר שיני‪ 17‬ממה שקראו בעניין עשר תעשר [דברים יד כב]‬

‫‪25:3‬‬

‫עשר תעשר [דברים יד כב] כך פתח רבי תנחומא בי רבי זה שאמר הכתוב‪ 18‬משלך‬ ‫כבד ייי' מהונך [משלי ג ט]‪ 19‬אמר הקדוש לא אמרתי כבדיני משלך אלא משלי כבד‬ ‫את ייי' ממה שחננך‪[ 20‬שם] בן ביתי את אם נתתי לך ויש לי בידך תן לי משלי וכן הוא‬ ‫אומר מי הקדימני ואשלם [איוב מא ג]‪ 21‬מי מל לשמי את בנו‪ 22‬שלא אני הקדמתי ונתתי‬ ‫לו‪ 23‬בן מי עשה לי מזוזה ומעקה שלא אני הקדמתי ונתתי לו בית מי הפריש‪ 24‬בכורות‬ ‫וראשית הגז‪ 25‬שלא אני‪ 26‬הקדמתי ונתתי לו בית מי הפריש ונתתי לו צאן מי עשה טלית‬ ‫וציצית שלא אני הקדמתי ונתתי לו חכמה‪ 27‬מי אמר לי שירה עד שלא עשיתי לו ניסים‬ ‫שלא תאמר מרבה הוא‪ 28‬עלינו מצות‪ 29‬אמר לו הקדוש לא בקשתי משלך אלא בקשתי‬ ‫משלי‪ 30‬אמרתי לך שתביא לי קרבן שלא תאמר‪ \ 31‬שמא \ משלך בקשתי‬

‫‪ .‬בפורים ‪16 P‬‬ ‫‪, dittography.‬שני ‪17 Pr‬‬ ‫‪ (I did not tell you, Honor Me with something that is yours) was deleted‬לא אמרתי לך כבדני ‪18‬‬ ‫‪.‬כבדוני ‪; Pr‬כבדיני ‪by this editor. P‬‬ ‫בּוא ֶ ֽתָך׃ ‪19 MT‬‬ ‫ל־ת ָ‬ ‫אשית ָכ ְ‬ ‫הֹונ�ָ֑ך ּו ֵ֝מ ֵר ִ֗‬ ‫ת־י֭הוָ ה ֵמ ֶ‬ ‫ַכ ֵב֣ד ֶא ְ‬ ‫‪.‬מהונך ‪20 Pr‬‬ ‫י־הּוא׃ ‪21 MT‬‬ ‫ל־ה ָש ַ ֣מיִם ִל ֽ‬ ‫ימנִ י וַ ֲא ַש ֵל֑ם ַ ֖ת ַחת ָכ ַ‬ ‫ִ ֣מי ִ ֭ה ְק ִד ַ‬ ‫‪22 Not in Pr.‬‬ ‫ונתתיל בן ‪23 Pr‬‬ ‫‪.‬מפריש ‪24 Pr‬‬ ‫‪ deleted in P.‬שא ‪25‬‬ ‫‪26 Not in D.‬‬ ‫‪27 Not in C, D.‬‬ ‫‪28 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הוא ‪29 Pr‬‬ ‫‪ deleted in P.‬אמ ‪30‬‬ ‫‪ deleted in P.‬שלא ‪31‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 75

25:2 The {\maʿaser rishon [the first tithe]\} is the one given to the priests and to the Levites and the maʿaser sheni [the second tithe] is the one separated in the first year, the second year, the fourth year, and the fifth year [of the six-year cycle]; and one redeems with money that [portion] which is to be consumed in Jerusalem. [The tithe] of the third and the sixth year is [given] to the poor. From where [in Scripture do we know] that one is required to separate two tithes out of the harvest – a first tithe and a second tithe? From that which [they] read in the lectionary portion: Tithe, you shall tithe (Deut 14:22).10

25:3 Tithe, you shall tithe (Deut 14:22). R. Tanḥuma Berabbi explained: This is what Scripture says, Honor the Lord with your substance [and with the first fruits of all your produce] (Prov 3:9). The Holy One said: I did not say, Honor Me with something that is yours, but with something that is Mine. Honor the Lord from what He granted you (ibid.)11 – You are My steward. If I gave you [something], and there is something of Mine that is in your hand, give Me something of that which is Mine. And thus [Scripture] says: Who did give Me anything first, that I should repay him?12 (Job 41:3). Who circumcised his son in My name before I gave him a son13 first? Who made a mezzuzah for Me or [built] a parapet for Me first before I gave him a house? Whoever separated the first-born or the first of the sheep shear before I gave him a flock first? Who made a prayer shawl with fringes before I gave him wisdom first? Who recited a song to Me before I performed miracles for him first? [All this] that you do not say: He multiplies commandments for us. The Holy One said: I did not ask for something of that which is yours, but I asked for something of that which is Mine. I said to you that you are to bring Me an offering that you will not say, perhaps I asked [something] from you that is yours.

10 SifDev 105; mTer 1:5; bRH 8a, 12b. 11 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 12 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 13 PesRK 9:2; WayR 27:2; YalqShim Torah 642; Tan Emor 7; TanB Emor 10.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪76‬‬ ‫‪25:4‬‬

‫ראה מה כתבתי לך שור או כשב או עז כי יולד [ויקרא כב כז]‪ 32‬אימתי את מביאו קרבן‬ ‫משאתן לך כי יולד [שם] כך אמרתי עשר תעשר [דברים יד כב] {\שלא תאמר שמא‬ ‫משלך בקשתי אם נתתי לך‪ 33‬עשר תעשר\} את כל תבואת זרעך [שם] אימתי כשאתן‬ ‫לך ראשון היוצא מן‪ 34‬השדה שנה [שם] הוי אם כיבדתם‪ 35‬את הקדוש במצות שנתן‬ ‫לך אין אתה מכבדו משלך אלא משלי‪ 36‬כבד את ייי' מהונך [משלי ג ט] ממה שחננתה‬ ‫נתן לך {\בן\} מול אותו נתן לך בית עשה מזוזה ומעקה {\נתן לך חצר\} עשה סוכה נתן‬ ‫לך צאן הפר{י}ש בכורות וראשית הגז נתן לך {\בהמה\} לא תחטא בהם אלא עשה‬ ‫בהם‪ 37‬מצות שלא תחרוש בשור ובחמור לא תרביע כלאים נתן כסף לך וזהב עשה בהן‬ ‫מצות‪ 38‬עשר תעשר את {כל}תבואת [דברים יד כב] מהו את כל [שם] אפילו ממונך‬

‫‪25:5‬‬

‫אמר ריש‪ 39‬לקיש בשם רבי יהודה בר‪ 40‬חנינה נמנו באושא‪ 41‬שיהא אדם מפריש‬ ‫{חומש} נכסיו מה טעם כדי תרומה ומעשרות מעשה במונבז המלך שהיה מבזבז את‬ ‫ממ\ו\נו לעניים שלחו לו אחיו ואמרו לו מה שכינסו אבותיך את מבזבז אמר להם אם‬ ‫אבותיי כינסו בעולם הזה ואני כנסתי‪ 42‬מצות שמתן‪ 43‬שכרן בעולם {הזה}‪ 44‬וקרנם‬

‫ּומּי֤ ֹום ַה ְש ִמינִ ֙י וָ ָ֔ה ְל ָאה יֵ ָר ֶ֕צה ְל ָק ְר ַ ֥בן ‪32 MT‬‬ ‫יָמים ַ ֣ת ַחת ִא ּ֑מֹו ִ‬ ‫אֹו־ע ֙ז ִ ֣כי יִ וָ ֔ ֵלד וְ ָה ָי֛ה ִש ְב ַ ֥עת ִ ֖‬ ‫ֵ‬ ‫אֹו־כ ֶ֤שב‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ֣שֹור‬

‫יהוה׃‬ ‫ִא ֶ ֖שה ַל ָ ֽ‬ ‫‪.‬ראה מה כתבתי ‪33 Pr‬‬

‫‪34 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כבד ד ‪35 P‬‬ ‫‪.‬משלו ‪36 Pr‬‬ ‫‪37 Not in Pr.‬‬ ‫‪ִ .‬מ ְצוֹת ‪38 D vocalizes‬‬ ‫‪ deleted.‬ליני ‪39 P‬‬ ‫‪.‬בן ‪40 Pr‬‬ ‫‪.‬באושיא ‪41 P‬‬ ‫‪ deleted.‬שמ ‪42 P‬‬ ‫‪.‬שמתו ‪43 Pr‬‬ ‫‪.‬לעולם ‪44 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 77

25:4 See what I wrote for you: When a bull, or a sheep, or a goat is born (Lev 22:27). When does one bring it as an offering? Only after I gave it to you: When it is born (ibid.). Likewise, I said: Tithe, you shall tithe (Deut 14:22). {\That you may not say, maybe I requested something that is yours.\{See what I wrote:\Tithe, you shall tithe,\} all the increase of your seed (ibid.). When? After I first give you that which is brought in yearly from the field (ibid.). Therefore, when you honor the Holy One with commandments that He gave you, you do not honor Him out of something that is yours, but out of Mine. Honor the Lord with your substance (Prov 3:9) – [this means:] from what He has granted you.14 If He gave you a {\son\}, circumcise him. If He gave you a house, affix a mezzuzah and build a parapet. If He gave you a courtyard, build a sukkah. If He gave you a flock, separate the firstlings and the first of the shearing. If He gave you {\cattle\}, do not sin through them, but follow the commandments that you do not plow with an ox and a donkey together; do not mix diverse kinds. If He gave you gold and silver, exercise charity with them. Tithe, and you shall tithe {all} (Deut 14:22). What is [the meaning of] all? Even your money [should be tithed].

25:5 R. Shimon ben Laqish said in the name of R. Yehudah Berabbi Ḥaninah: In Usha15 it was voted that one sets aside {a fifth} of one’s property [for charitable purposes]. What is the reason [for this]? [To assure] that [the charitable donation is equal to] terumah [the priest’s tenth] and maʿaserot [tithes]. An episode concerning King Monbaz16 who gave away his money to the poor. His brothers sent [a message] to him and they said: You are giving away what your fathers accumulated. He said to them: My fathers accumulated [money] in this world, but I accumulated good deeds,17 the merit of which is in {this} world, but their power [qrn] endures in the time-to-come. My fathers accumulated [money for the world] below, but I accumulated [good deeds for the world] above: And you will have righteousness

14 YalqShim Torah 547, 782. 15 Usha, a small agricultural village in the western Galilee, was the seat of the Sanhedrin during the Roman period. P uses the term “Oshiya” which is based on Jer 50:15 her foundations. 16 Mon(o)baz was the son of Queen Helena and King Monobaz of the neo–Assyrian Parthian client state of Adiabene in the 20s and 30s of the first century CE. 17 Literally: commandments; here in the sense of performing charity.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪78‬‬

‫קיימת לעתיד לבא‪ 45‬אבותי כינסו למטן ואני כנסתי למעלן ולך תהיה צדקה [דברים כד‬ ‫יג]‪ 46‬חכם לבב יקח מצות [משלי י ח]‪ 47‬ולוקח נפש חכם [משלי יא ל]‬ ‫‪25:6‬‬

‫מעשה ברבי טרפון שנתן לרבי עקיבא מאה ושמונים קנטירין‪ 48‬של זהב אמר לו לך קנה‬ ‫לנו אוסייה‪ 49‬הלך רבי עקיבא עשה בהן מצות הרבה אחר ימים בא אצלו רבי טרפון‬ ‫אמר לו מה עשית יפה היא האוסייה‪ 50‬שקנית לנו אמר לו הן ואין שובחה‪ 51‬בעולם‬ ‫ואיכן הוא האוני אמר לו הרי‪ 52‬היא ביד דוד אמר דוד פיזר נתן‪ 53‬לאביונים צדקתו עומ'‬ ‫לעד וקר' תר' בכב' [תהלים קיב ט]‪ 54‬בעולם וצדקתו עומדת לעד [שם] לעתיד לבא‬ ‫הרי כבד ייי' מהוניך [משלי ג ט] ממה שחננך כדי שימלאו אסמיך שבע [משלי ג י]‪55‬‬ ‫לעתיד {לבא}‬

‫‪25:7‬‬

‫מעשה באחד שהיה לו נכסים הרבה והיתה נפשו רעה {ו}לא עשה מצוה מימיו פעם‬ ‫אחת נשתטה {ו}נטל אש והצית בבתים שלו ונטל כספו וזהבו השליכו לים נטל קורדום‬ ‫ושבר‪ 56‬את החביות של משקים שהיה לו גרם לו כל זאת שלא כיבד את ייי' [משלי ג‬ ‫ט] עד שהונו‪ 57‬עליו‬

‫‪.‬לעולם הבא ‪; C, D‬בעולם הבא ‪45 Pr‬‬ ‫הו֥ה ‪46 MT‬‬ ‫ּול ָ֙ך ִת ְה ֶי ֣ה ְצ ָד ָ ֔קה ִל ְפ ֵנ֖י יְ ָ‬ ‫ּוב ֲר ֶכ֑ךָ ְ‬ ‫בֹוט ְכ ֣ב ֹא ַה ֶ֔ש ֶמׁש וְ ָש ַ ֥כב ְב ַש ְל ָמ ֖תֹו ֵ ֽ‬ ‫ת־ה ֲע ֙‬ ‫ָה ֵשב֩ ָת ִ֨שיב ֤לֹו ֶ ֽא ַ‬

‫ֹלהיָך׃ ס‬ ‫ֱא ֶ ֽ‬ ‫ם־לב יִ ַ ֣קח ִמ ְצ ֺ֑ות וֶ ֱאִ ֥ויל ֝ ְש ָפ ַ֗תיִם יִ ָל ֵ ֽבט׃ ‪47 MT‬‬ ‫ֲח ַכ ֵ ֭‬

‫‪48 Centenarii.‬‬ ‫‪; οὐσία.‬האוסיא ‪49 D‬‬ ‫‪50 οὐσία.‬‬ ‫‪.‬שבחה ‪51 Pr‬‬ ‫‪, dittography.‬הרי ‪52 Pr‬‬ ‫‪.‬נתון ‪53 Pr‬‬ ‫ֹמ ֶדת ָל ַ ֑עד ַ ֝ק ְרנ֗ ֹו ָת ֥רּום ְב ָכ ֽבֹוד׃ ‪54 MT‬‬ ‫יֹונים ִ ֭צ ְד ָקתֹו ע ֶ ֣‬ ‫ִפ ַז֤ר׀ ֘ ָנ ַ ֤תן ָל ֶא ְב ִ֗‬ ‫בּוא ֶ ֽתָך׃ ‪55 MT‬‬ ‫ל־ת ָ‬ ‫אשית ָכ ְ‬ ‫הֹונ�ָ֑ך ּו ֵ֝מ ֵר ִ֗‬ ‫ת־י֭הוָ ה ֵמ ֶ‬ ‫ַכ ֵב֣ד ֶא ְ‬ ‫‪.‬וסיבר ‪56 Pr‬‬ ‫‪.‬שהונך ‪57 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 79

[tsedaqah] (Deut 24:13); the wise at heart will accept commandments (Prov 10:8), and he that wins souls is wise (Prov 11:30).

25:6 An episode concerning R. Tarfon who gave R. ʿAqiva one hundred and eighty centenarii of gold; [R. Tarfon] said to [R. ʿAqiva]: Go, buy an estate for us. R. ʿAqiva went and did many good deeds18 with the money. After some time he came [back] to [R. Tarfon]. R. Tarfon said to [R. ʿAqiva]: What did you do [with the money]? Is the estate, which you bought for us lovely? {R. ʿAqiva] said to [R. Tarfon]: Yes, there is nothing like its splendor in the world. [R. Tarfon said:] Where is the sale’s bill? [R. ʿAqiva said:] It is in the hands of David; David said: He distributed freely, he gave to the poor; his righteousness endures forever; his power [qrn] is exalted in honor (Ps 112:9) – that is to say, in this world. His righteousness endures forever (ibid.) – [that is to say], in the time-to-come. Therefore, Honor the Lord with your substance (Prov 3:9) – from that which He granted you that your barns be filled with plenty (Prov 3:10) – in the time-to-come.

25:7 An episode concerning someone19 who had many possessions, but his soul was evil {and} he never performed good deeds.20 At one time he lost his mind, became [furious and] took a burning [piece of wood] and set his houses on fire, he [also] took his silver and his gold and threw them into the sea, [and] he [also] took an axe and broke the barrels containing his drinks. All this was caused because he did not honor the Lord (Prov 3:9) before He granted him [sustenance].

18 Literally: commandments; here in the sense of performing charity. 19 yPea 3:7. 20 Literally: commandments; here in the sense of performing charity.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪80‬‬

‫‪25:8‬‬ ‫דבר אחר כבד את ייי' מהונך [משלי ג ט] שאם היתה‪ 58‬בעל נוי לא תטעה אחר הזנות‪59‬‬ ‫אלא כבד \את\ יוצרך וירא ממנו וקלסוהו בנוי שנתן לך כבד ייי' מהונך [שם] דבר אחר‬ ‫כבד את ייי' מהונך [שם]‪ 60‬בקולך {ש}אם היה קולך נאה והיית יושב בבית הכנסת‬ ‫עמוד וכבד \את\ ייי' בקולך חייא {\בן אחותו של רבי אליעזר‪ 61‬הקפר היה קולו נאה‬ ‫והיה אומר לו\} חייא בני עמוד וכבד {\את\} ייי' מהונך‪[ 62‬שם] ממה שחננך‬

‫‪25:9‬‬

‫נבות היה קולו נאה והיה עולה לירושלים {והיו כל ישראל} מתכנסים לשמוע קולו‬ ‫פעם אחת‪ 63‬לא עלה והעידו עליו אותן העדים בני בליעל ואבד‪ 64‬מן העולם מי גרם לו‬ ‫על שלא עלה {לירושלים} בראיה‪ 65‬לכבד את הקדוש ממה שחננו למה שכבר אמרה‬ ‫תורה לא יחמוד איש {את} ארצך [שמות לד כד]‪ 66‬אימתי בעלותך לראות את פני ייי'‬ ‫אלהיך [שם]‪ 67‬ואילו עלה לא היה אובד מן העולם‪ 68‬נפשו בשביל חמדת כרמו‬

‫‪.‬היית ‪58 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬הזונות ‪59 D‬‬ ‫‪60 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אלעזר ‪61 Pr‬‬ ‫‪62 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ואחת ‪63 Pr‬‬ ‫‪.‬באבד ‪64 Pr‬‬ ‫‪.‬בריה ‪65 P‬‬ ‫ת־פנֵ ֙י ‪66 MT‬‬ ‫אֹות ֶא ְ‬ ‫ת־א ְר ְצ ָ֔ך ַב ֲע ֹֽל ְת ָ֗ך ֵל ָר ֙‬ ‫יׁש ֶ ֽא ַ‬ ‫מד ִא ֙‬ ‫בּולָ֑ך וְ לֹא־יַ ְח ֥ ֹ‬ ‫ּגֹויִם ִמ ָפ ֶ֔ניָך וְ ִה ְר ַח ְב ִ ֖תי ֶאת־גְ ֶ‬ ‫י־אֹוריׁש ֙‬ ‫ִ ֽכ ִ ֤‬

‫ֹלהיָך ָש ֹ֥לׁש ְפ ָע ִ ֖מים ַב ָש ָנֽה׃‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֔‬ ‫יְ ָ‬ ‫‪.‬ואימתי ‪67 P‬‬ ‫‪.‬מן העולם ‪68 Pr does not have‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 81

25:8 Another interpretation: Honor the Lord [with that which] He granted you (Prov 3:9). If you are a good-looking man, do not seek prostitution, but honor your Maker and fear Him and praise Him with the good looks that He granted you. {Therefore,] Honor the Lord [with that which] He granted you (ibid.). Another interpretation: Honor the Lord [with that which] He granted you (ibid.) – with your voice. {For example,} if your voice is pleasant and you are sitting in a synagogue, stand up and honor the Lord with your voice. Ḥiyya, {\the nephew of R. Eliezer Ha-Qappar21 had a pleasant voice and he said to him:\} Ḥiyya, my son, stand up and Honor the Lord [with that which] He granted you (ibid.) – with that which He granted you.

25:9 Naboth had a pleasant voice.22 When he went [on the pilgrimage] to Jerusalem {all Israel} would gather to hear his voice. Once when he did not go [to Jerusalem], evil witnesses testified against him, and he died.23 What caused his [death]? [The fact] that he did not go [on the pilgrimage] {to Jerusalem} to make an appearance [in the Temple], in order to honor the Holy One with that which He had granted him. Already the Torah states: No one shall covet your land (Exod 34:24). When [does this apply?] When you go up to appear before the Lord your God three times in the year (ibid.). If [Naboth] had gone [on the pilgrimage] to Jerusalem, he would not have lost his life because [King Ahab] coveted his vineyard.24

21 YalqShim 1 Kgs 221, Prov 932. 22 YalqShim 1 Kgs 221, Prov 932. 23 1 Kgs 21 tells the story of Naboth, who owned a vineyard next to the palace of King Ahab at Jezreel. The king offered to buy Naboth’s vineyard or exchange it for a better one. Naboth refused to sell his vineyard. Instead of using his royal prerogatives to expropriate Naboth, the king returned home to sulk until Queen Jezebel had Naboth convicted on false charges and stoned to death. 24 1 Kgs 21.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪82‬‬ ‫‪25:10‬‬

‫דבר אחר {כבד} את ייי' מהונך [משלי ג ט] אמר רבי אלעזר‪ 69‬כבד את רופאך עד שלא‬ ‫תיצרך‪ 70‬לו כבד ייי' מהונך [שם] אם נתן לך שדה הפרש את המעשר {ו}אם עשית כן‬ ‫וימלאו אסמיך שבע [משלי ג י] אמר להם משה‪ 71‬הואיל וכל הטובה תלוייה במעשרות‬ ‫היו מפרישים את המעשרות כדי שתבא טובה לעולם עשר תעשר [דברים יד כב]‪72‬‬

‫‪25:11‬‬

‫דבר אחר עשר תעש' [דברים יד כב] מה כתוב למעלן לא תבשל גדי בחלב אמו [דברים‬ ‫יד כא] עשר תעשר [דברים יד כב] כך פתח רבי תנחומא ברבי בשם רבי יצחק‪ 73‬והארץ‬ ‫{\חנפה\} תחת ישביה כי עזבו‪ 74‬תור\ו\ת חלפו חוק [ישעיה כד ה] מהו‪\ 75‬וה\ארץ‬ ‫חנפה תחת ישביה [שם]‪ 76‬לפי‪ 77‬שהבריות מחניפים זה לזה כיצד יוצא עמו לגורן‪78‬‬ ‫ותובע אותו מחלקו היה‪ 79‬מחנפו ואומר לו \הן\ מרי‪ 80‬נכנס לבית ואני נותן לך עמד‬ ‫עמו בעיר {ו}אמר \לו\ מרי‪ 81‬בגורן עד שנתבייש‪ 82‬אותו ועוד {ושובו} לא תבעו אמר‬ ‫לו הקדוש חייך כשם שהיתה מחניף לך‪ 83‬בפיך ואמרת לו הן‪ 84‬מן \ה\בית מן \ה\שדה‬ ‫והוצאת אותו ריקם‪ 85‬כך אני עושה לך את הווה רואה כל‪ 86‬החורף ואת שדך‪ 87‬גדילה‬ ‫ובאת גדילה‪ 88‬עד שנעשה‪ 89‬שבלים‪ 90‬ואת \אומר\ הרי בידי ובסוף‪ 91‬מה אני עושה‬ ‫‪.‬אליעזר ‪69 Pr‬‬ ‫תצטרך ‪70 Pr‬‬ ‫‪71 Not in Pr.‬‬ ‫‪72 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ברבי … יצחק ‪73‬‬ ‫‪.‬עברו ‪74 C, D, Pr‬‬ ‫‪75 Not in C, D.‬‬ ‫עֹולם׃ ‪76 MT‬‬ ‫י־ע ְב ֤רּו תֹור ֹ֙ת ָ ֣ח ְלפּו ֔חֹק ֵה ֵ ֖פרּו ְב ִ ֥רית ָ ֽ‬ ‫יה ִ ֽכ ָ‬ ‫ָה ָ ֥א ֶרץ ָחנְ ָ ֖פה ַ ֣ת ַחת י ְֹש ֶ ֑ב ָ‬ ‫‪.‬אילו ‪77 P has an additional word‬‬ ‫‪.‬לגורנו ‪78 Pr‬‬ ‫‪.‬והוא ‪79 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬מארי ‪ ; Pr‬מדי ‪80 P‬‬ ‫‪.‬מארי ‪; Pr‬מדי ‪81 P‬‬ ‫שנתייש ‪82 P‬‬ ‫לו ‪83 C, D‬‬ ‫‪'.‬היו ‪84 Pr‬‬ ‫‪.‬נקם ‪85 Pr‬‬ ‫‪86 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שדר ‪87 P‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ובאת גדילה ‪88‬‬ ‫‪.‬שנעשית ‪89 C, D‬‬ ‫‪.‬שיבולים ‪90 Pr‬‬ ‫‪91 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 83

25:10 Another interpretation: {Honor} the Lord with your substance (Prov 3:9). R. Eleazar said: Honor your physician before you need him.25 Honor the Lord with your substance (ibid.). If He gave you a field, separate the tithe. And if you did this, your barns will be filled with plenty (Prov 3:10). Moses said to [the Israelites]: Since abundance is dependent upon the maʿaserot [tithes], separate the maʿaserot so that abundance comes to the world, Tithe, you shall tithe (Deut 14:22).

25:11 Another interpretation: Tithe, you shall tithe (Deut 14:22). What is written before [this passage]? Do not boil a young goat in its mother’s milk (Deut 14:22). Similarly, R. Tanḥuma Berabbi explained [by citing Scripture] in the name of R. Yitsḥaq: The earth {\acted deceitfully\} [ḥnf] towards its inhabitants; since they have transgressed laws, violated the statutes, broken the everlasting covenant (Isa 24:5).26 What [is the meaning of:] The earth acted deceitfully [ḥnf] towards its inhabitants? Because the [inhabitants] act deceitfully [ḥnf] with one another. In what respect? [A priest] walks out with [the farmer] to his barn and claims some of the portion due to him. But [the farmer] acts deceitfully [toward] him and says to him: \Yes\, my lord, we will go into the house and I will give you [your portion]. If [a priest] is standing with [the farmer] in the city, he says \to him\: My lord, [your portion] is in the barn. [Finally, the priest] is put to shame and does not demand anything from the [farmer]. The Holy One says: By your life! Since you acted deceitfully [ḥnf] with your mouth and said to him: Not in the house, not in the field, and sent him away empty-handed, so I will do to you. All winter long you will see the growth on your field and that [the stalks] have big ears [of wheat] and you \will say\: This is in my hand. Lastly, what will I do to {you? See,} I will boil the kernels [and prematurely ripen them] in their mothers’ wombs \and the east wind will come and scorch them. Therefore [it says:] The earth acted deceitfully [ḥnf] toward its inhabitants (ibid.)27 What caused the kernels to be boiled in their mothers’ wombs? Because\ you do not pay out the maʿaserot [the required tithes]. Tithe, you shall tithe {all

25 ShemR 21:7. 26 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; Isa 24: 5 is usually translated as: The earth lies polluted [ḥnf] under its inhabitants; since they have transgressed laws, violated the statutes, broken the everlasting covenant. 27 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪84‬‬

‫{לך הריני} מבשל את הגדיות‪ 92‬במעי אמותם \וריח קדים באה עליהם ושרפתם הוי‬ ‫והארץ חנפה תחת יושביה [שם] מי גרם לך שיתבשלו הגדיות במעי אמותם מה\ שלא‬ ‫הוצאת{ם} מעשרות עשר תעש' {את כל תבואת זרעך} [דברים יד כב] {למה} שלא‬ ‫תבשל גדי בחלב אמו [דברים יד כא]‪93‬‬ ‫‪25:12‬‬ ‫דבר אחר הארץ חנפה תחת יושביה כי עזבו‪ 94‬תורת [ישעיה כד ה] אינו אומר כן‪ 95‬אלא‬ ‫תורות מעשר ראשון ומעשר שיני חלפו חוק [שם] מהו‪ 96‬הפרו ברית עולם [שם] אמר‬ ‫להם הקדוש‪ 97‬הפרתם {את} ברית אבותיכם {אברהם יצחק ויעקב} זו ברית המעשרות‬ ‫משל אבותיכם‪ 98‬היא שהפרישו מאיליהם אברהם הפריש מעשר ראשון ויתן לו מעש'‬ ‫מכל [בראשית יד כ]‪ 99‬יצחק הפריש תרומה גדולה ויזרע {בארץ ההיא וימצא בשנה‬ ‫ההיא} מאה שערים [בראשית כו יב]‪100‬‬

‫‪25:13‬‬

‫אמר רבי יצחק‪ 101‬כל מקום שיש ברכה אין שיעור והוא אומר מאה‪ 102‬שערים ויברכהו‬ ‫[בראשית כו יב] אלא מכלל שהיה אומר‪ 103‬מאה שערים ויברכהו שהיה מודד כדי‬ ‫להפריש תרומה ומעשר יעקב הפריש מעשר ראשון ומעשר‪ 104‬שיני מניין אמר רב‬ ‫הונא אמר רבי אחא {ו}כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך [בראשית כח כב]‪ 105‬אמר‬ ‫‪.‬הגריות ‪92 P‬‬ ‫שר ְד ָ ֽגנְ ָ֙ך ִ ֽתיר ְֹשָך֣ וְ יִ ְצ ָה ֶ ֔רָך ‪93 MT‬‬ ‫ם ַמ ְע ַ ֤‬ ‫ר־יִב ַח ֮ר ְל ַש ֵכ֣ן ְש ֣מֹו ָש ֒‬ ‫ֹלהיָך ַב ָמ ֣קֹום ֲא ֶש ְ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֗‬ ‫וְ ָא ַכ ְל ָ֞ת ִל ְפ ֵנ֣י׀ יְ ָ‬

‫ל־היָ ִ ֽמים׃‬ ‫ֹלהיָך ָכ ַ‬ ‫הו֥ה ֱא ֶ ֖‬ ‫אנ�ָ֑ך ְל ַ ֣מ ַען ִת ְל ַ֗מד ְליִ ְר ָ ֛אה ֶאת־יְ ָ‬ ‫ּובכֹ ֥ר ֹת ְב ָק ְרָך֖ וְ צ ֹ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬עברו ‪94 C, D, Pr‬‬ ‫כאן 'אי כתי ‪95 D‬‬

‫‪96 Not in Pr.‬‬ ‫‪ dittography in Pr.‬ברוך הוא ‪97‬‬ ‫‪ Not in Pr.‬זו ברית המעשרות ‪98‬‬ ‫שר ִמ ֽכֹל׃ ‪99 MT‬‬ ‫ן־לֹו ַמ ֲע ֵ ֖‬ ‫ר־מ ֵג�֥ן ָצ ֶ ֖ריָך ְביָ ֶ ֑דָך וַ יִ ֶת ֥‬ ‫רּוְך ֵ ֣אל ֶע ְלי֔ ֹון ֲא ֶש ִ‬ ‫ּוב ֙‬ ‫ָ‬ ‫הוה׃ ‪100 MT‬‬ ‫ֽיְב ֲר ֵ ֖כהּו יְ ָ ֽ‬ ‫וַ יִ זְ ַ ֤רע יִ ְצ ָח ֙ק ָב ָ ֣א ֶרץ ַה ִ֔הוא וַ יִ ְמ ָ ֛צא ַב ָש ָנ֥ה ַה ִ ֖הוא ֵמ ָ ֣אה ְש ָע ִ ֑רים ַ �ו ָ‬ ‫‪101 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מה ‪102 P‬‬ ‫‪103 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬יעקב … ומעשר ‪104‬‬ ‫שר ֲא ַע ְש ֶ ֥רּנּו ָ ֽלְך׃ ‪105 MT‬‬ ‫ן־לי ַע ֵ ֖‬ ‫שר ִת ֶת ֔ ִ‬ ‫ֹלהים וְ כֹל֙ ֲא ֶ ֣‬ ‫תי ַמ ֵצ ָ֔בה יִ ְהֶי֖ה ֵב֣ית ֱא ִ ֑‬ ‫ר־ש ְמ ִ ֙‬ ‫וְ ָה ֶ ֣א ֶבן ַה ֗ז ֹאת ֲא ֶש ַ ֙‬



Pesiqta Rabbati 25 

 85

the yield of your seed} (Deut 14:22). {Why?} So that the kid will not be boiled in its mother’s milk (Deut 14:21)28.

25:12 Another comment: The earth acted deceitfully towards its inhabitants, since they transgressed laws (Isa 24:5). [Scripture] does say so, but they transgressed laws, maʿaser rishon [the first tithe] and maʿaser sheni [the second tithe], and they violated the statutes (ibid.). What is [the meaning of] they broke the everlasting covenant (ibid.)? The Holy One said to [the Israelites]: You have broken the covenant of your patriarchs, {Abraham, Isaak, and Jacob}. This is the covenant of the maʿaserot [the tithes] of your patriarchs who separated [tithes] on their own accord. Abraham separated the maʿaser rishon [the first tithe]: And Abram gave him29 onetenth [maʿaser] of everything (Gen 14:20). Isaac separated the terumah gedolah [the first portion owed to the priests], Isaac sowed seed {in that land, and in the same year reaped} a hundredfold and [the Lord] blessed him (Gen 26:12).

25:13 R. Yitsḥaq said: Every [Scriptural] passage that contains a blessing does not [mention a specific] amount, but [here] it says: a hundredfold, and the Lord blessed him (Gen 26:12). Therefore, from the specific reference which [Scripture] mentions: a hundredfold, and the Lord blessed him (ibid.) [it follows that] Isaac measured [the grain] in order to separate the terumah [the priest’s tenth] and the maʿaser [the tithe]. Jacob separated the maʿaser rishon [the first tithe] and the maʿaser sheni [second tithe]. From where [in Scripture do we know this]? R. Huna said that R. Aḥa said: And of all that You give me I will tithe and tithe for You (Gen 28:22). R. Yehudah Berabbi Simon said in the name of R. Yose Berabbi Ilai: I blessed your patriarchs only because of the merit of the maʿaserot [the tithes]: Abraham was old, {well advanced in years}; and the Lord blessed Abraham because of {all things} (Gen 24:1).30 With what [did God bless Abraham]? With all [things] (ibid.) And so 28 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 29 Abraham gave one tenth of everything to King Melchizedek, who was a priest of the “highest God”. 30 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; Isa 24: 5 is usually translated as: The earth lies polluted [ḥnf] under its inhabitants; since they have transgressed laws, violated the statutes, broken the everlasting covenant.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪86‬‬

‫רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוסי ברבי אלעאי‪ 106‬אף אבותיכם לא ברכתי אותם‬ ‫אלא בכח המעשרות ואברהם זקן {בימים} וייי' ברך את אברהם {בכל} [בראשית כד‬ ‫א] במה‪ 107‬בכל וכן {ב}יצחק ואוכל מכל [בראשית כז לג] וכן {ב}יעקב כי חנני אלהים‬ ‫וכי יש לי כל [בראשית לג יא] אמר להם משה הואיל ואבותיכם לא {נתברכו ולא} זכו‬ ‫להתגדל בהם‪ 108‬אלא בכח המעשרות הוו זהירים אף אתם להוציא המעשרות‪ 109‬עשר‬ ‫תעשר [דברים יד כב]‬ ‫‪25:14‬‬

‫דבר‪ 110‬אחר לא תבשל גדי בחלב אמו עשר תעשר [דברים יד כא‪.‬כב] אמר רבי יהודה‬ ‫ברבי סימון בשלשה מקומות הפסוק הזה כתוב ראשית ביכורי אדמתך לא תבשל‬ ‫גדי [שמות כג יט‪ 111.‬לד כו]‪\ 112‬לא תבשל גדי בחלב אמו [דברים יד כא]\ הנה אנכי‬ ‫שולח מלאך [שמות לד כ]‪ 113‬ובמקום אחר ראשית בכורי אדמתך [שמות כג יט] לא‬ ‫תבשל גדי [דברים יד כא] ויאמר ייי' אל משה כתב לך את הדברים האלה [שמות לד‬ ‫כז]‪ 114‬ובמקום אחר כי עם קדוש אתה לא תבשל גדי עשר תעשר [דברים יד‪ .‬כא‪.‬כב]‪115‬‬ ‫הראשון ודאי לא{י}סור בשר בחלב השיני למה אלא כשבא הקדוש ליתן את התורה‬ ‫התחילו מלאכי השרת משליכים פירקים‪ 116‬לפני {הקדש ברוך הוא} מה אנוש כי‬ ‫תזכרנו [תהלים ח ה]‪ 117‬ייי' אדונינו מה אדיר שמך {בכל הארץ} אשר תנה הודך על‬ ‫השמים [תהלים ח ב]‪118‬‬

‫יוסי 'אמר רבי יהודה בשם ר‪. C, D‬אילעאי 'אמר רבי סימון יודה בי רבי סימון בשם רבי יוסי בן ר ‪106 Pr‬‬ ‫‪107 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬בעולם ‪108 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הוו … המעשרות ‪109‬‬ ‫)‪110 C and D contain a dittography (see the text in 25:13‬‬ ‫ד"א לא תבשל גדי וגו'‪ :‬עשר תעשר [דברים יד כא‪.‬כב] אמ"ר יהודה בר' סימון בשם ר' יוסי בר' אלעאי‬ ‫אמ' הב"ה אף אבתיכם לא ברכתי אותם אלא בכח המעשרו' ואברהם זקן וה' ברך את אברהם במה‬ ‫בלכל [בראשית כד א] וכן יצחק ואוכל מכל [בראשית כז לג] וכן יעקב כי חנני אלהים וכי יש לי כל [בר�א‬ ‫שית לג א] אמ' להם משה הואיל ואבותיכם לא זכו להתגדל בעולם אלא בכח המעשרו' היו זהירים‬ ‫בהם אף אתם להוציא את המעשרות‪ :‬עשר תעשר [דברים יד כב]‪:‬‬ ‫של גְ ִ ֖די ַב ֲח ֵל֥ב ִא ּֽמֹו׃ ס ‪111 MT‬‬ ‫א־ת ַב ֵ ֥‬ ‫ֹלהיָך ֽל ֹ ְ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑‬ ‫ּכּור֙י ַא ְד ָ ֣מ ְת ָ֔ך ָת ִ֕ביא ֵ ֖בית יְ ָ‬ ‫אשית ִב ֵ‬ ‫ֵר ִ֗‬ ‫של גְ ִ ֖די ַב ֲח ֵל֥ב ִא ּֽמֹו׃ ס ‪112 MT‬‬ ‫א־ת ַב ֵ ֥‬ ‫ֹלהיָך ֽל ֹ ְ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑‬ ‫ּכּור֙י ַא ְד ָ ֣מ ְת ָ֔ך ָת ִ֕ביא ֵ ֖בית יְ ָ‬ ‫אשית ִב ֵ‬ ‫ֵר ִ֗‬ ‫שר ֲה ִכ ֹֽנ ִתי׃ ‪113 MT‬‬ ‫ל־ה ָמ ֖קֹום ֲא ֶ ֥‬ ‫יא ָ֔ך ֶא ַ‬ ‫ִה ֵ֨נה ָאנ ִֹ֜כי ש ֵֹל ַ֤ח ַמ ְל ָא ְ֙ך ְל ָפ ֶ֔ניָך ִל ְש ָמ ְרָך֖ ַב ָ ֑ד ֶרְך וְ ַל ֲה ִ ֣ב ֲ‬ ‫ל־פי׀ ַה ְד ָב ִ ֣רים ָה ֵ֗א ֶלה ָכ ַ ֧ר ִתי ִא ְתָך֛ ְב ִ ֖רית ‪114 MT‬‬ ‫ת־ה ְד ָב ִ ֣רים ָה ֵ ֑א ֶלה ִ֞כי ַע ִ ֣‬ ‫ב־לָך֖ ֶא ַ‬ ‫אמר יְ הוָ ֙ה ֶאל־מ ֶֹ֔שה ְכ ָת ְ‬ ‫וַ ֤י ֹ ֶ‬

‫וְ ֶאת־יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃‬ ‫‪ not in Pr.‬אמר רבי יהודה ‪[ ...‬דברים יד כא‪.‬כב] ‪115‬‬ ‫‪.‬פיסקין ‪; C‬פורקם ‪116 P, JTS‬‬ ‫ן־א ָ ֗דם ִ ֣כי ִת ְפ ְק ֶ ֽדּנּו׃ ‪117 MT‬‬ ‫ּוב ָ֝‬ ‫י־תזְ ְכ ֶ ֑רּנּו ֶ‬ ‫ה־אנ֥ ֹוׁש ִ ֽכ ִ‬ ‫ָ ֽמ ֱ‬ ‫ל־ה ָש ָ ֽמיִם׃ ‪118 MT‬‬ ‫ל־ה ָ ֑א ֶרץ ֲא ֶ ֥שר ְת ָנ֥ה ֝ה ְֹוד ָ֗ך ַע ַ‬ ‫ה־א ִ ֣דיר ִ ֭ש ְמָך ְב ָכ ָ‬ ‫הו֤ה ֲאד ֵֹ֗נינּו ָ ֽמ ַ‬ ‫יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 25 

 87

with Isaac, [who said:] I ate it all (Gen 27:33). And likewise, with Jacob, [who said:] Because God has dealt graciously with me, and because I have all (Gen 33:11).31 Moses said to [the Israelites]: Since your patriarchs were {blessed and} received the merit of becoming great only because of the virtue of their maʿaserot [tithes], you too should be careful to set aside the tithes: Tithe, you shall tithe {all the yield of your seed} (Deut 14:22).

25:14 Another interpretation: Do not boil a young goat in its mother’s milk. Tithe, you shall tithe (Deut 14:21-22). R. Yehudah Berabbi Simon said: This verse is written in three places: The choicest of the first fruits of your ground [you shall bring into the house of the Lord your God]. Do not boil a young goat in its mother’s milk (Exod 23:19; 34:26); \Do not boil a young goat in its mother’s milk (Deut 14:21)\. I am going to send an angel [in front of you, to guard you on the way and to bring you to the place that I have prepared] (Exod 34:20); and in another location [it is also written]: The choicest of the first fruits of your ground [you shall bring into the house of the Lord your God]. Do not boil a young goat in its mother’s milk (Exod 23:19; 34:26). And the Lord said to Moses: Write these words (Exod 34:27); and [the words are written] in another location: Since you are a holy people. Do not boil a young goat in its mother’s milk. Tithe, you shall tithe (Deut 14:21-22). The first [mention] is clear, [inferring] not to mix meat with milk. [But] why the second one? Because when the Holy One initially came to give the Torah, the ministering angels began throwing stones before the Holy One and said: What is man that You are mindful of him? {And humans that you care for them?] (Ps 8:5). O Lord, our Sovereign, how majestic is Your name {in all the earth}! Who has set Your glory above the heavens (Ps 8:2).

31 TanB Ḥayye Sarah 6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪88‬‬ ‫‪25:15‬‬

‫אמר רבי אחא אמרו לו המלאכים רבינו א{י}שורך הוא {\שתתן\}‪ 119‬הודך על השמים‬ ‫[תהלים ח ב] ושתתן‪ 120‬לנו את תורתך אמר להם הקדוש אין תורתי נמצאת אצליכם‬ ‫לא תמצא בארץ החיים {משל} למלך‪ 121‬שהלך ללמד את {\בנו\} סילקראות‪ 122‬והיו‬ ‫אצבעותי{\ו\} מקוטעות ראה אותו רבו אמר‪ 123‬לו לך למד את בנך {אומנות} אחרת‬ ‫שכל אומנות הזו אינה מתבקשת אלא באצבעות ובאת ללמדו סיליקראות‪124‬‬

‫‪25:16‬‬

‫כך אמר להם הקדוש מה אתם עומדים וצווחים אשר תנה הודך על השמים [תהלים‬ ‫ח ה] ואינה נמצאה אצליכם למה כתב כה‪ 125‬אנכי ייי' אלהיך [שמות כ ב]‪ 126‬כופרים‬ ‫אתם במלכותי לא אצלי אתם ואין אתם רואים דמות כבודי וכן כתוב ויאמר להם פרו‬ ‫ורבו [בראשית ח יז]‪ 127‬פרים ורבים אתם כת' בה אדם כי ימות באהל [במדבר יט יד]‪128‬‬ ‫וכי מתים אתם בה את תאכלו [ויקרא יא ט]‪ 129‬ואת זה לא תאכלו [ויקרא יא ד]‪ 130‬וכי‬ ‫אוכלים ושותים אתם {שאתם מבקשים שאתן את תורתי לכם מה עשה הקדש ברוך‬ ‫הוא} לא עשה אלא המקום‪ 131‬מסלקם‪ 132‬ונותן תורה לישראל והן כופרים כלא יהיה‬ ‫לך [שמות כ ג]‬

‫‪ .‬שנתן‪119 P‬‬ ‫ותתן ‪120 Pr‬‬ ‫‪.‬למלך ‪121 Pr‬‬ ‫‪; σηριοδιαστής.‬סיליק דאות ‪122 σηρική and τέχνη; P‬‬ ‫‪.‬ואומר ‪123 P‬‬ ‫‪.‬סליקראות ‪124 Pr‬‬ ‫‪.‬בה ‪125 Pr‬‬ ‫אתיָך ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֖ריִם ִמ ֵ ֣ב֥ית ֲע ָב ִ ֽ ֑דים׃ ‪126 MT‬‬ ‫הֹוצ ִ ֛‬ ‫ֹלהיָך ֲא ֶ ֧שר ֵ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑֔‬ ‫ֹכי יְ ָ‬ ‫ָ ֽאנ ִ ֖ ֙‬ ‫הֹוצא ִא ָ ֑תְך ‪127 MT‬‬ ‫ל־ה ָ ֖א ֶרץ ֵ‬ ‫ל־ה ֶ ֛ר ֶמׂש ָהר ֵ ֹ֥מׂש ַע ָ‬ ‫ּוב ָכ ָ‬ ‫ּוב ְב ֵה ָ ֛מה ְ‬ ‫ל־ב ָ֗שר ָב ֧עֹוף ַ‬ ‫ר־א ְת ָ֜ך ִמ ָכ ָ‬ ‫ל־ה ַח ָ֨יה ֲא ֶ ֽש ִ‬ ‫ָכ ַ‬

‫ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃‬ ‫ּופ ֥רּו וְ ָר ֖בּו ַע ָ‬ ‫וְ ָ ֽש ְר ֣צּו ָב ָ֔א ֶרץ ָ‬ ‫יָמים׃ ‪128 MT‬‬ ‫א ֶהל יִ ְט ָ ֖מא ִש ְב ַ ֥עת ִ ֽ‬ ‫שר ָב ֔ ֹ‬ ‫ל־א ֶ ֣‬ ‫ל־ה ֙א ֹ ֶהל֙ וְ ָכ ֲ‬ ‫ל־ה ָ ֤בא ֶא ָ‬ ‫א ֶהל ָכ ַ‬ ‫י־יָמּות ְב ֑ ֹ‬ ‫ּתֹורה ָא ָ ֖דם ִ ֽכ ֣‬ ‫ז ֹ֚את ַה ָ ֔‬ ‫ּובנְ ָח ִ ֖לים א ָ ֹ֥תם ‪129 MT‬‬ ‫שר ַב ָ ֑מיִ ם ֣כֹל ֲא ֶשר־לֹו֩ ְסנַ ֨ ִפיר וְ ַק ְש ֶ ֜ק ֶשת ַב ַ֗מיִ ם ַביַ ִ ֛מים ַ‬ ‫אכ ֔לּו ִמ ֖כֹל ֲא ֶ ֣‬ ‫ֶאת־זֶ ֙ה ֽת ֹ ְ‬ ‫אכלּו׃‬ ‫תֹ ֵֽ‬ ‫ּופ ְר ָס ֙ה ‪130 MT‬‬ ‫י־מ ֲע ֨ ֵלה גֵ ָ ֜רה ֗הּוא ַ‬ ‫ת־הגָ ָמל ִ ֽכ ַ‬ ‫יסי ַה ַפ ְר ָ ֑סה ֶ ֽא ֠ ַ‬ ‫ּומ ַמ ְפ ִר ֵ ֖‬ ‫אכ ֔לּו ִ ֽמ ַמ ֲע ֵ ֙לי ַהגֵ ָ ֔רה ִ‬ ‫ַ ֤אְך ֶאת־זֶ ֙ה ֣ל ֹא ֽת ֹ ְ‬ ‫ֵא ֶינּ֣נּו ַמ ְפ ִ ֔ריס ָט ֵ ֥מא ֖הּוא ָל ֶ ֽכם׃‬ ‫‪131 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מסלק אותם ‪132 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 89

25:15 R. Aḥa said: The angels said to God: You will receive praise if You {\give\} Your glory above the heavens (Ps 8:2) and if You give Your Torah to us. The Holy One said to them: My Torah is not among you. It should not be in the land of [eternal] life. {A comparison,} [to what is the matter like?] To a king who went to teach {\his son\} silk weaving, but [his son] had shortened fingers.32 When [the son’s] instructor saw him, he said to [the king]: Go and teach your son a different {craft}, since this craft mainly requires [fine] fingers in the first place, and yet you came to teach him silk weaving!

25:16 Likewise, the Holy One said to [the ministering angels]: Why are you standing and crying out: Who has set Your glory above the heavens (Ps 8:2). [My Torah] is not among you. Why is it written this way? I am the Lord your God (Exod 20:2). Do you deny My kingship? Are you not with Me and do you not see the likeness of My honor? And so it is written: He said to them: Be fruitful and multiply (Gen 8:17). Are you fruitful and do you multiply? It is written: This you must not eat (Lev 11:4). Do you eat and drink? {Why do you request that I give My Torah to you? What did the Holy One do? The Place [God] dismissed the angels and gave the Torah to Israel. But [Israel] renounced [the commandment]: You shall have no [other gods] (Exod 20:3).

32 This shortening of the fingers is possibly an indication of brachydactyly.

‫יתבר אתקיספ ‪ 25‬‬

‫ ‪90‬‬

‫‪25:17‬‬ ‫לתוך‪ 133‬ארבעים יום התחילו המלאכים אומרים לו‪ 134‬רבונו של עולם לא אמרנו לך‪135‬‬ ‫לא תתנה‪ 136‬להם לפיכך כשביקש {הקדש ברוך הוא} לכתוב אותה להם שנייה לא‬

‫היו המלאכים מניחין אותן אמר להם הקדוש מה אתם שמקיימים את התורה תינוק‬ ‫הגמול‪ 137‬בישראל מקיימה יותר מכם יותר {יוצא} מבית {\ה\}ספר אם היה לא לאכל‬ ‫בשר בחלב‪ 138‬איפשר לו לאכל חלב עד שירחץ ידיו מן הבשר ואתם כשנשלחתם אצל‬ ‫אברהם הביא לפניכם בשר וחלב‪ 139‬ואכלתם {שנאמר} ויקח חמאה וחלב ובן הבקר‬ ‫אשר עשה {והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו} [בראשית יח ח]‪140‬‬

‫‪25:18‬‬

‫כיון שסילקם הקדוש בתשובה זו אמר הקדוש למשה עד שהשעה פנוייה כתוב לך את‬ ‫הדברים האל' [שמות לד כז] לכך כתב לא תבשל גדי בחלב [דברים יד כא]‪ 141‬עשר‬ ‫תעשר [דברים יד כב]‪ 142‬למה כך היה‪ 143‬רבי עזריה פותח \בה\ סמוכים לעד עולם עשו'‬ ‫כא' ויוש' [תהלים קיא ח]‪144‬‬ ‫{סליק}‪145‬‬

‫‪.‬לסוף ‪133 Pr‬‬ ‫‪.‬לפני הקדש ברוך הוא ‪134 Pr‬‬ ‫לא כך אמרתי לך ‪135 Pr‬‬ ‫‪.‬תתן את התורה ‪136 Pr‬‬ ‫‪.‬הגמיל ‪137 Pr‬‬ ‫‪.‬וחלב ‪138 C, D‬‬ ‫‪.‬בחלב ‪139 C, D, Pr‬‬ ‫אכלּו׃ ‪140 MT‬‬ ‫יהם ַ ֥ת ַחת ָה ֵ ֖עץ וַ י ֹ ֵ ֽ‬ ‫יהם וְ ֽהּוא־ע ֵ ֹ֧מד ֲע ֵל ֶ ֛‬ ‫שר ָע ָ֔שה וַ יִ ֵ ֖תן ִל ְפנֵ ֶ ֑‬ ‫ן־ה ָב ָק ֙ר ֲא ֶ ֣‬ ‫ּוב ַ‬ ‫וַ יִ ַ ֨קח ֶח ְמ ָ֜אה וְ ָח ֗ ָלב ֶ‬ ‫‪] .‬כז‪.‬שמות לד כו[ כתב לך אף על פי ]משה[ אל ששה 'ויאמר יי ‪141 Pr‬‬ ‫אף על ]כז‪.‬שמות לד כו[ האלה 'אל משה כתוב לך את הדברי 'ויאמר ה ‪142 C, D‬‬ ‫‪ Similar in Pr.‬פי כן לא תבשל גדי בחלב אמו עשר תעשר [דברים יד כב]‬ ‫‪—not in Pr.‬למה כך היה ‪143‬‬ ‫שר׃ ‪144 MT‬‬ ‫ׂשּוים ֶב ֱא ֶ ֥מת וְ יָ ָ ֽ‬ ‫עֹול֑ם ֝ ֲע ִ֗‬ ‫מּוכים ָל ַע֣ד ְל ָ‬ ‫ְס ִ ֣‬ ‫┤ סליק פרשת עשר תעשר├ ‪145‬‬



Pesiqta Rabbati 25 

 91

25:17 After forty days the angels began to say to [God]: Master of the world, didn‘t we say to You not to give [the Torah] to [humankind]? Therefore, when the Holy One wanted to write [the Torah] for [the Israelites] a second time, the angels would not let Him. The Holy One said: Are you [the ones] who will fulfill the Torah? An infant in Israel, who has been weaned, fulfills it more than you. When he gets out of school, if meat and milk are both at hand for him to consume, he does not consume the milk until he has washed his hands of the meat. But when you were sent down from heaven to Abraham, he brought milk and meat to you at the same time, and you ate, {as it says): And he took butter and milk and the calf which he had dressed, and set it before them; {and he stood by them under the tree, and they ate} (Gen 18:8).

25:18 When the Holy One dismissed [the angels] with this response, the Holy One said to Moses: While there is time, Write these words, [since after the tenor of these words I have made a covenant with you and with Israel] (Exod 34:27). Therefore write: Do not boil the young goat in milk (Deut 14:21), Tithe, you shall tithe (Deut 14:22). Why? R. ʿAzariah explained [by citing Scripture]: They [the commandments] stand conjoined forever and ever; they are done in truth and uprightness (Ps 111:8). {End}

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪26‬‬

‫ויהי בשעה שסרחה הצאן‬

‫‪26:1‬‬

‫ויהי בשעה‪ 1‬שסרחה הצאן ולא שמעה לדברי אדניה‪ 2‬שנאה רועיה‪ 3‬כבשיה‪ 4‬ופרנסיה‬ ‫הטובים ורחקה מן‪ 5‬הצאן אילו {בית} ישראל שנמשלו כצאן אתנה צאני צאן מרעיתי‬ ‫{וגומר} [יחזקאל לד לא]‪ 6‬שנאה רועיה ומינתה עליה‪7‬רועים של שקר ואף הן תעה לבן‪8‬‬ ‫מאחר בוראן ונפצה‪ 9‬לבן אחר החטא ירמיה הנב{י}א היה מתנבא עליהן ברוח הקודש‬ ‫הוא היה אחד מארבעה בני אדם שנקראו יצורים הראשון הוא היה אדם {הראשון}‪10‬‬ ‫שכן מצינו וייצר ייי אלהים את האדם {וגומר} [בראשית ב ז]‬

‫‪26:2‬‬

‫השיני הוא היה יעקב‪ 11‬שכן כתב {ביה} כה אמ' ייי' בוראך יעקב ויוצרך ישר' וגומר‬ ‫[ישעיה מג א]‪ 12‬השלשי הוא היה‪ 13‬ישעיה שכן כתב כה אמר ייי יוצרי בבטן [ישעיה‬ ‫מט ה] הרביעי הוא היה ירמיה שכן כתב בטרם אצרך‪ 14‬בבטן ידעתיך וגומר [ירמיה א‬ ‫ה]‪ 15‬אילו כתב בהן יצירה יציאתו של ירמיה לעולם זעק זעקה גדולה כבחור ואמר מעי‬ ‫‪.‬בעת ‪1 Pr‬‬ ‫‪.‬אדונים ‪2 Pr‬‬ ‫‪.‬רועיה ‪3 Pr‬‬ ‫‪.‬כבשיה ‪; JTS‬כבשים ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬מהם ‪5 Pr‬‬ ‫הוה׃ ‪6 MT‬‬ ‫יכם נְ ֻ ֖אם ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֽ‬ ‫יתי ָא ָ ֣דם ַא ֶ ֑תם ֲאנִ ֙י ֱא ֹ֣ל ֵה ֶ֔‬ ‫אנ֛י ֥צ ֹאן ַמ ְר ִע ִ ֖‬ ‫וְ ַא ֵ ֥תן צ ֹ ִ‬ ‫‪.‬עליו ‪7 Pr‬‬ ‫היא תועה לכם ‪8 Pr‬‬ ‫‪.‬ונפנה ‪9 JTS‬‬ ‫‪.‬הדא הוא דכתיב ‪10 Pr‬‬ ‫‪'.‬ישעי ‪11 Pr‬‬ ‫י־א ָתה׃ ‪12 MT‬‬ ‫אתי ְב ִש ְמָך֖ ִל ָ ֽ‬ ‫ל־ת ָיר ֙א ִ ֣כי גְ ַא ְל ִ֔תיָך ָק ָ ֥ר ִ‬ ‫ה־א ַ ֤מר יְ הוָ ֙ה ב ַֹר ֲאָך֣ יַ ֲע ֔קֹב וְ י ֶֹצ ְרָך֖ יִ ְש ָר ֵ ֑אל ַא ִ‬ ‫וְ ַע ָ֞תה ֽכֹ ָ‬ ‫‪.‬ישעיה … הרביעי הוא היה ‪13 Haplography in Pr‬‬ ‫‪ֶ .‬א ָצ ְרָך֤ ‪14 The text has the qere‬‬ ‫ט ֶרם ֵת ֵ ֥צא ֵמ ֶ ֖ר ֶחם ‪; MT‬בטרם אצורך בבטן ידעתיך וגומר ‪15 Pr‬‬ ‫ּוב ֶ ֛‬ ‫טן יְ ַד ְע ִ֔תיָך ְ‬ ‫ּצֹורָך ַב ֶ֙ב ֶ ֙‬ ‫ְב ֶ֨ט ֶרם ֶא ְ‬

‫ִה ְק ַד ְש ִ ֑תיָך נָ ִ ֥ביא ַלּגֹויִ ֖ם נְ ַת ִ ֽתיָך׃‬

Pesiqta Rabbati 26 ‫ויהי בשעה שסרחה הצאן‬

And it happened when the sheep rebelled 26:1 And it happened when the sheep rebelled1 and did not listen to the words of its master. [The sheep] hated their shepherds; the guardians, and their good leaders withdrew from them. The [flock of sheep] is the house of Israel, which is compared to sheep: You are My sheep, the sheep of My pasture (Ezek 34:31). [The flock of sheep] hated its shepherds and appointed for itself false shepherds. Also, their heart turned away from their Creator and turned to sin. The prophet Jeremiah prophesied in the Holy Spirit to the house of Israel. Jeremiah was one of four men referred to as creatures that were formed [by God]. The first was {the first} human being, as we find: The Lord God formed Adam {etc.} (Gen 2:7).

26:2 The second [creature formed by God] was Jacob, concerning him it is written: Thus says the Lord that created you Jacob, and He that formed you Israel (Isa 43:1). The third was Isaiah, concerning him it is written: And thus the Lord says— He who formed me in the womb (Isa 49:5). The fourth was Jeremiah,2 as it is written: Before I formed you in the womb, I knew you, etc. (Jer 1:5). Concerning these [four men] it is written formed. When Jeremiah came into the world, he screamed a loud scream similar to [the scream] of a young man, and he said: My bowels, my bowels! I feel the chambers of my heart, {my limbs} tremble. Destruction after destruction! I am the one who will announce destruction of the entire land. And from where do we know that Jeremiah spoke like this? Because it is written: My bowels, my bowels! I am in pain! O, the walls of my heart! My heart is beating so hard! It cannot be quiet, [since I hear the sound of the horn, telling of the coming war] (Jer 4:19). [Jeremiah] opened his mouth, and scolding his mother, said: Tell me, mother, you did not

1 This line is presented as Scripture, but it does not appear in MT. This homily is similar to 2 Bar and P.J. First of the Sabbaths before the Ninth of Av. 2 YalqShim Jer 262.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪94‬‬

‫מעי חושש אני קרבי לבי {איבריי} זעו עלי שבר על שבר אני ששברתי כל הארץ ומניין‬ ‫שאמר ירמיה כן {ד}כתב מעי מעי אוחילה‪ 16‬מקירות לבי הומה לי לא אח' וגומר [ירמיה‬ ‫ד יט]‪ 17‬פתח פיו והוכיח לאמו אמר לה אמרי‪ 18‬לי אמה לא עיברתני כדרך הנשים ולא‬ ‫ילדתני כדרך היולדות שמא היו דרכיך כדרך כל הסוטות‪ 19‬ונתתה ענייך באחר‪20‬‬ ‫שהסוטה‪ 21‬אחד בעלה למה אינך‪ 22‬שותה מן {המים} המרים העזת פנייך מניין שאמר‬ ‫ירמיה כן מצח אשה זונה היה לך וגומר [ירמיה ג ג]‬

‫‪26:3‬‬

‫כיון ששמעה אמו דברים הללו אמרה מה ראה זה לומר לי כך שלא בעונתו פתח פיו‬ ‫אמר לה לא עלייך אמה אני אומר {לך} ולא {עלייך}אמה אני מתנבא לציון ולירושלם‬ ‫אני אומר שהיא מקשטת את בנותיה ומלבשתן זהורית ומעטר{ו}ת אותן בזהב ועכשיו‬ ‫יבאו השנאים‪ 23‬וישדדני‪ 24‬בהם‪ 25‬שנאמר ואת שדוד מה כי תלבשנה שני וכי תעדי‬ ‫עדי זהב וגומר [ירמיה ד ל] אמר לו‪ 26‬הקדוש בטרם אצרך בבטן [ירמיה א ה] עד שלא‬ ‫יצרתיך במעי אמך מיניתיך להיות מתנבא על עמי ענה ירמיה ואמר לו הקדוש רבונו‬ ‫של עולם א{י}ני יכול להתנב{א}ות עליהם איזה נביא יצא להם לא בקשו להרגו‪27‬‬

‫ילה ‪16 The text has the qere‬‬ ‫אֹוח ָ‬ ‫‪ִ֜ .‬‬ ‫רּועת ‪17 MT‬‬ ‫ׁשֹופ ֙ר ָש ַמ ְע ִתי נַ ְפ ִ֔שי ְת ַ ֖‬ ‫ָ‬ ‫ה־לי ִל ִ ֖בי ֣ל ֹא ַא ֲח ִ ֑ריׁש ִ ֣כי ֤קֹול‬ ‫חּולה ִק ֥ירֹות ִל ִ ֛בי ֽהֹ ֶמ ִ ֥‬ ‫ֵמ ַע֣י׀ ֵמ ֨ ַעי׀ ָא ָ‬

‫ִמ ְל ָח ָ ֽמה׃‬ ‫‪.‬אמרה ‪18 P‬‬ ‫‪.‬השוטות ‪19 P‬‬ ‫‪.‬באחד איש ‪20 P‬‬ ‫‪.‬שהשוטה ‪21 P‬‬ ‫למי אינו ‪22 P‬‬ ‫‪.‬השודדי ‪23 Pr‬‬ ‫‪.‬ושדדו ‪24 JTS‬‬ ‫‪.‬אותם ‪25 Pr‬‬ ‫‪.‬לה ‪26 Pr‬‬ ‫‪.‬להורגם ‪27 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 95

conceive me in the usual way that women [conceive], and you did not give birth to me in the usual way that women give birth. Perhaps your ways have been like the ways of adulterous women, and you did cast your eyes on another [man] like the one who had been faithless to her husband. Why don’t you drink the bitter water?3 Or do you mean to be shameless in your guilt? From where do we know that Jeremiah spoke like this? Because it is written: You have a harlot’s brow, you refuse to be ashamed (Jer 3:3).4

26:3 When his mother heard these words, she said: What did this [infant] see that he speaks like this to me? [Certainly] not because of any sin that I [committed] did [Jeremiah] open his mouth. [Jeremiah] said: I do not speak about you, mother; I do not prophesy {concerning you}, mother. I speak to Zion and Jerusalem, because she adorns her daughters, clothes them with scarlet, and crowns them with gold, and now the enemies are coming and they will plunder them, as it is said: And when you are plundered, what will you do? Although you clothe yourself with scarlet, although you deck yourself with ornaments of gold, [and color your eyes to make them look bigger, you make yourself beautiful for nothing. Your lovers hate you, and want to kill you.] (Jer 4:30). The Holy One said {to him}: Before I formed you in the womb (Jer 1:5), [which means:] before I formed you in the womb of your mother, I designated you to prophesy to My people. Jeremiah replied to the Holy One: Master of the world, I cannot prophesy concerning these. Which prophet [ever] came to them [whom] they did not wish to kill?

3 The ritual of the bitter water is described in Num 5:11-31. 4 Alphabet of Ben Sira 1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪96‬‬ ‫‪26:4‬‬

‫עמדו להם משה ואהרן ובקשו‪ 28‬לרגם אותם {באבנים} שנאמר ויאמרו כל העדה לרגם‬ ‫אתם באבנים [במדבר יד י] העמדת להם אליהו בעל קווצות‪ 29‬היו מלעיגים ומשחקים‬ ‫עליו הרי מסלסל קווצותיו שכן איש בעל קווצות [מלכים ב' א ח] העמדת להם אלישע‬ ‫והיו אומרים לו עלה קרח איני יכול לצאת ידי {ישראל} הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי‬ ‫[ירמיה א ו] אמר לו רוח הקודש‪ 30‬הלא לנער אני אוהב שלא טעם חטא וכשגאלתי‪31‬‬ ‫את ישראל מארץ מצרים וקראתי אותן נער {דכתב כי נער ישראל וגומר [הושע יא‬ ‫א]‪ }32‬ובאהבת אני נזכר כנסת ישראל שכן כתוב וזכרתי לך חסד נעוריך [ירמיה ב ב]‬ ‫ואף אתה אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר תלך‪[ 33‬ירמיה א ז] {טול} הכוס הזה של‬ ‫חימא והשקה את הגוים נטל ירמיה את הכוס אמר‪ 34‬למי אשקה תחילה איזו מדינה‬ ‫תשתה‬

‫‪26:5‬‬ ‫לכל {ה}‬

‫אמר לו את ירושלם {ואת} ערי יהודה לאמר‪ 35‬השקה תחילה שהן ראש‬ ‫מלכיות כיון ששמע ירמיה כך התחיל פותח פיו וארר את יומו שנאמר ארור היום‬ ‫אשר ילדתיני בו וגומר [ירמיה כ יד]‪ 36‬הוא היה {אחד מ}שנים שאיררו וקיללו את יומן‬ ‫שנולדו {בהם} איוב וירמיהו איוב אמר יאבד יום אולד {בו} וגומר [איוב ג ג] {אמר}‬ ‫ירמיה‪{ 37‬אומר} לכם למה אני דומה לכהן גדול שעלה גורלו להשקות מי{ם} המרים‬ ‫וקרבו {את} האשה אצלו ופרע את ראשה ופירסמה סטרם נטל הכוס להשקותה‬ ‫מסתכל בה שהיא אמו התחיל צווח ואמר אוי לי אמי שהייתי משתדל לכבודך‪ 38‬והרי‬ ‫אני מבזך כך היה ירמיה אומר אוי לי עלייך אמה ציון שהייתי סבור שאני דברים טובים‬ ‫וניחומים והריני מתנבא {עלייך} דברי פורענות‬

‫לא בקשו ‪28 Pr‬‬ ‫‪.‬קצוות ‪29 P‬‬ ‫‪.‬רוח הקודש ‪30 P‬‬ ‫כי גאלתי ‪31 P‬‬ ‫אתי ִל ְב ִנֽי׃ ‪32 MT‬‬ ‫ּומ ִמ ְצ ַ ֖ריִ ם ָק ָ ֥ר ִ‬ ‫ִ ֛כי ַנ ַ֥ער יִ ְש ָר ֵ ֖אל וָ א ֲֹה ֵ ֑בהּו ִ‬ ‫שר ‪. MT‬אשלחך ‪33 Pr‬‬ ‫ל־א ֶ ֥‬ ‫ל־א ֶ ֤שר ֶ ֽא ְש ָל ֲח ָ֙ך ֵת ֔ ֵלְך וְ ֵ ֛את ָכ ֲ‬ ‫ל־כ ֲ‬ ‫אמר ַנ ַ֣ער ָא ֹ֑נ ִכי ֠ ִכי ַ ֽע ָ‬ ‫אמר יְ הוָ ֙ה ֵא ֔ ַלי ַאל־ת ֹ ַ ֖‬ ‫וַ ֤י ֹ ֶ‬

‫ֲא ַצוְ ָך֖ ְת ַד ֵ ֽבר׃‬

‫‪34 Not in Pr.‬‬ ‫‪35 Not in Pr.‬‬ ‫שר יֻ ַל ְ֖ד ִתי ּ֑בֹו י֛ ֹום ֲא ֶשר־יְ ָל ַ ֥ד ְתנִ י ִא ִ ֖מי ַאל־יְ ִ ֥הי ָב ֽרּוְך׃ ‪36 MT‬‬ ‫ָא ֣רּור ַהּי֔ ֹום ֲא ֶ ֥‬ ‫‪].‬ירמיה כ יד[ ארור היום אשר יולדתי בו וגומר ‪37 Pr‬‬ ‫‪.‬מכבדך ‪38 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 97

26:4 When Moses and Aaron appeared to them, did they not wish to stone them, as it is said: But all the congregation said, Stone them (Num 14:10)? You raised the curlyhaired Elijah for them, but they sneered and laughed about him: See, he curls his locks; therefore, he is a man with curls.5 And when You raised Elisha, they said to him:6 Go up, baldhead (2 Kings 2:23).7 I cannot come forward for {Israel}: See, l cannot speak; I am a child (Jer 1:6). The Holy One said to him: Don’t I love a child that has not yet savored the taste of sin? When I redeemed Israel out of Egypt, I called My people “a child,” {as it is said: When Israel was a child (Hos 11:1).} And I think of the congregation of Israel with love, as it is said: I remember you, the kindness of your youth (Jer 2:2). But you too, do not say: I am a child, since to all {to whom I send you} you shall go, [and whatever I command you you shall speak] (Jer 1:7). {Take} this cup of fury and make the nations drink from it. Jeremiah took the cup and said: Whom shall I make drink first? Which city shall drink it?

26:5 God said to [Jeremiah]: Jerusalem and the cities of Judah [shall drink from the cup of fury]. Make them drink first, because they are the topmost of all kingdoms. When Jeremiah heard this, he began to open his mouth and cursed the day of his [birth], as it is said: Cursed is the day on which I was born, etc. (Jer 20:14). He was {one of} two men who cursed and condemned the day {on} which they were born, [namely,] Job and Jeremiah. Job said: Let the day perish {on} which I was born (Job 3:3). Jeremiah [said]: I say to them, to whom am I like? To a high priest who was chosen by lot to give [a woman suspected of adultery]8 the bitter water to drink? They brought the woman to the high priest. He bared her head, messed up her hair, held out the cup for her to drink, [when] he saw that she was his mother, he began to scream and said: Woe to me! Mother, I made an effort to honor you, but, see, I humiliate you. So spoke Jeremiah: Woe to me because of you, Mother Zion. I thought I would {prophesy} to you good things and consolations, but I prophesy punishment {to you}.

5 The biblical passage states: A hairy man (2 Kgs 1:8) 6 YalqShim Jer 262. 7 SifDev 12. 8 The sotah is a woman who, suspected of infidelity, has to submit to the ritual of drinking the bitter water to establish her innocence.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪98‬‬ ‫‪26:6‬‬

‫ירמיה היה אחד משלשה נביאים שנתבאו באותו הדור ירמיהו צפניה וחולדה הנביאה‬ ‫ירמיהו היה מתנבא בשוקים‪ 39‬וצפניה בתוך הבית‪ 40‬וחולדה אצל הנשים וירמיה היה‬ ‫מתנבא ואומר אם תשובו ממעשיכם הרעים ותשמעו לדבריי ירומם אתכם הקדוש על‬ ‫כל מלכיות ואם לא תשמעו לדברי{י} הרי הוא מוסר ביתו ביד השונאים‪ 41‬והן עושים בו‬ ‫כרצון נפשם ולא שמעתם ולא הטו את אזנכם וילכו במוע' בשרירות לבם ויהי לאחור‬ ‫ולא לפנים [ירמיה ז כד]‪42‬‬

‫‪26:7‬‬ ‫ובשעה שבא נבכד {נצר} להגלות‪ 43‬אותן גלות {ראשונת גלות} של יכניה מלך יהודה‪44‬‬ ‫חזרו רחמיו של נבוכד {נצר} עליהם ענה ואמר להם יש לכם מזרעו של יכניה ואמליכנו‬ ‫עליכם ושם היה מתניהו‪ 45‬בן‪ 46‬יאשיהו אמר לו‪ 47‬זה מזרעו של יכניה ענה נבוכד נצר‬ ‫ואמר לו מה שמך אמר לו מתניה אמר לו מעתה יהא שמך צדקיהו‪ 48‬חשב מתניה בלבו‬ ‫ואמר‪ 49‬הרי מוציא שמי צדקיהו שיעמדו‪ 50‬המיני צדיקים ולא היה יודע שבימיו הקדוש‬

‫מצדק את הדין על בית המקדש שישרף באש המליכו נבוכד נצר על ירושלם אמר לו‬ ‫השבע {הריני} לי שלא תמרוד עלי אמר לו צדקיהו הריני נשבע בנשמתי אמר לו נבכד‬ ‫נצר אני משביעך אלא בתורה שנתנה על הר סיני‬

‫‪ .‬ירמיהו … בשוקים ‪39 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬בתוי כניסיות ‪; Pr‬הבית בתי כניסיות ‪40 P has‬‬ ‫‪.‬השוסים ‪41 P‬‬ ‫מ ֵע ֔צֹות ִב ְש ִר ֖רּות ִל ָב֣ם ָה ָ ֑רע וַ יִ ְהי֥ ּו ְל ָא ֖חֹור וְ ֥ל ֹא ְל ָפ ִנֽים׃ ‪42 MT‬‬ ‫כּו ְב ֣ ֹ‬ ‫ת־אזְ ָ֔נם וַ ֵי ְֽל ֙‬ ‫א־ה ּ֣טּו ֶא ָ‬ ‫עּו וְ ֽל ֹ ִ‬ ‫וְ ֤ל ֹא ָ ֽש ְמ ֙‬ ‫‪.‬להגלותם ‪43 P‬‬ ‫‪.‬מלך יהודה ‪44 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬במתניהו ‪45 P‬‬ ‫‪46 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אמר לו ‪47 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬אמר … צדקיהו ‪48 Not in Pr‬‬ ‫‪49 Not in Pr.‬‬ ‫כדי שיצאו ממני ‪50 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 99

26:6 Jeremiah was one of three prophets who prophesied in his generation, [namely] Jeremiah, Zephaniah, and Huldah,9 the prophetess. Jeremiah prophesied in market places, Zephaniah in the Temple, and Huldah among the women. Jeremiah prophesied and said: If you repent from your evil deeds and listen to my words, the Holy One will raise you over all kingdoms, but if you do not listen to my words, see, He will turn His Temple over to the hands of the enemies, and they will do to it as they please. But you did not listen, nor did you incline your ears, but followed their own advice and their own stubborn, evil heart. They went backward and not forward (Jer 7:24).

26:7 When Nebuchadnezzar came to send [Israel] into exile – {the first exile}, the exile of Jeconiah, king of Judea, -Nebuchadnezzar’s compassion turned towards them, and he replied and said: If anyone of the offspring of Jeconiah is among you, I will make him king over you. Mattaniah, the son of Josiah, was there, and he said to [Nebuchadnezzar]: I am the offspring of Jeconiah. Nebuchadnezzar replied and said: What is your name? [Mattaniah] said to him: Mattaniah. [Nebuchadnezzar] said to him: From now on your name shall be Zedekiah.10 [Mattaniah] thought in his heart: See, he calls me Zedekiah to signify that righteous men will descend from me. He did not know that in his time the Holy One would mete out justice over the Temple, which He would burn with fire. Nebuchadnezzar appointed [Zedekiah] king over Jerusalem. [Nebuchadnezzar] said to [Zedekiah]: Swear to me that you will not rebel against me. Zedekiah said to him: See, I swear to you by my soul. [Nebuchadnezzar] said to him: I will have you swear by nothing other than the Torah, which was given on Mount Sinai.

9 Jer 1:2; Zeph 1:1; 2 Kgs 22:3-4; 2 Chr 34:8. 10 2 Kgs 24:17; bHor 11b; bSan 103a.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪100‬‬ ‫‪26:8‬‬

‫מה עשה נבוכד נצר הביא ספר תורה עמו והניחו אצל ברכיו של צדקיהו והשביע שלא‬ ‫יהיה מורד‪ 51‬עליו ולא הספיק נבוכד נצר לילך לו לארצו עד שמרד עליו {צדקיהו} הוי‬ ‫לא חזר צדקיהו ומרד על הקדוש הוא {ו}שריו ועבדיו ועמו לא היו שומעין לדברי‪52‬‬ ‫ירמיהו שכן כתוב וישלח המלך את יוכל‪ 53‬בן שלמיהו ואת צפניהו בן מעשיהו הכהן‬ ‫התפלל בעדינו [ירמיה לז ג]‪{ 54‬ירמיה דרוש נא בעדינו} הרי כשדים מקיפים אותנו‬ ‫⁅אותה⁆ שעה עלה חיל של מצרים לעזור לבני ישראל ושמעו הכשדים הצרים על‬ ‫ירושלם וברחו מלפניהם ענה ירמיה ואמר להם כה אמר ייי אלהי ישר' כה תאמר' אל‬ ‫צדקיה מלך יהודה {השולח} אתכם {אלי} וגומר [ירמיה לז ז]‪55‬‬

‫‪26:9‬‬

‫חיל המצרים שעלו לעזור אתכם ישובו וילכו להם‪ 56‬למצרים וישובו הכשדים וילכדו את‬ ‫העיר הזאת וישרפו אותה באש כה אמר ייי‪ 57‬לא תאמרו למשפחת' הלך ילכו מעלינו‬ ‫כי לא ילכו הכיתם כל עם הכשדים הצרים אתכם ונשארו בם אנשי' מדוקרי' וגומר‬ ‫ממקומם הם עומדים ושורפים את ירושלם ויהי בהעלות חיל כשדים מפני חיל פרעה‬ ‫[ירמיה לז ט עד יא]‪ 58‬יצא ירמיה מירושלם לילך לענתות לחלוק {עם} אחיו הכהנים‬ ‫והוא היה יוצא בשער בנימן והיה שם אדם אחד ממונה על הנכנסים ועל היוצאים‪59‬הוא‬ ‫היה שלמיה {יראי'} בן חנניה בן עזור מבני בניהם של גבעונים הוא חנניה בן עזור היה‪60‬‬

‫‪.‬שאינו מוריד ‪ Pr‬לדברי‪ ...‬ועמו ‪51‬‬ ‫עמו והיו מסרבים בדברי‪52 Pr .‬‬ ‫‪.‬יובל ‪53 P‬‬ ‫ן־מ ֲע ֵשיָ ֙ה ַהכ ֵֹ֔הן ֶאל־יִ ְר ְמָי֥הּו ַהנָ ִ ֖ביא ‪54 MT‬‬ ‫ת־צ ַפנְ ָי֤הּו ֶב ַ ֽ‬ ‫ן־ש ֶל ְמ ָ֗יה וְ ֶא ְ‬ ‫הּוכ֣ל ֶב ֶ ֽ‬ ‫וַ יִ ְש ַל ֩ח ַה ֶ֨מ ֶלְך ִצ ְד ִק ָ֜יהּו ֶאת־יְ ַ‬

‫ֹלהינּו׃‬ ‫הו֖ה ֱא ֵ ֽ‬ ‫ל־נ֣א ַב ֲע ֵ ֔דנּו ֶאל־יְ ָ‬ ‫מר ִה ְת ַפ ֶל ָ‬ ‫ֵלא ֑ ֹ‬ ‫חיל ‪55 MT‬‬ ‫הּודה ַהש ֵֹל ַ֧ח ֶא ְת ֶכ֛ם ֵא ַ ֖לי ְל ָד ְר ֵ ֑שנִ י ִה ֵנ֣ה׀ ֵ ֣‬ ‫ל־מ ֶלְך יְ ָ ֔‬ ‫רּו ֶא ֶ ֣‬ ‫אמ ֙‬ ‫ֹלהי יִ ְש ָר ֵ֔אל ֚כֹה ֽת ֹ ְ‬ ‫ה־א ַ ֤מר יְ הוָ ֙ה ֱא ֵ ֣‬ ‫ֽכֹ ָ‬ ‫ַפ ְר ֗עֹה ַהי ֵֹצ֤א ָל ֶכ ֙ם ְל ֶעזְ ָ ֔רה ָ ֥שב ְל ַא ְר ֖צֹו ִמ ְצ ָ ֽריִ ם׃‬ ‫‪.‬לכם ‪56 P‬‬ ‫‪.‬לאמר ‪ not in Pr, which has‬כה אמר ייי ‪57‬‬ ‫י־ל ֹא יֵ ֵלֽכּו׃ ִ ֣כי ִאם־ ‪58 MT‬‬ ‫מר ָה ֹ֛לְך יֵ ְל ֥כּו ֵמ ָע ֵל֖ינּו ַה ַכ ְש ִ ֑דים ִכ ֖‬ ‫יכ ֙ם ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ל־ת ִ ֤שאּו נַ ְפ ֽש ֹ ֵת ֶ‬ ‫הוה ַא ַ‬ ‫֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬ ‫יתם ָכ ֵ ֤‬ ‫ִה ִכ ֶ֞‬ ‫ל־חיל ַכ ְש ִד ֙ים ַהנִ ְל ָח ִ ֣מים ִא ְת ֶ֔כם וְ ִ֨נ ְש ֲארּו ָ֔בם ֲאנָ ִ ֖שים ְמ ֻד ָק ִ ֑רים ִ ֤איׁש ְב ָא ֳה ֙לֹו יָ ֔קּומּו וְ ָ ֽש ְר ֛פּו ֶאת־‬ ‫לֹות ֵ ֣חיל ַה ַכ ְש ִ ֔דים ֵמ ַ ֖על יְ ֽר ָ‬ ‫ָה ִ ֥עיר ַה ֖ז ֹאת ָב ֵ ֽאׁש׃ וְ ָה ָ֗יה ְב ֵ ֽה ָע ֙‬ ‫ּוש ָ ִל֑ם ִמ ְפ ֵנ֖י ֵ ֥חיל ַפ ְר ֽעֹה׃ ס‬ ‫‪59 PesR paraphrases Jer 37:7-13 and 2 Chron 36:11-14.‬‬ ‫‪.‬מבני … היה ‪60 Not in Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 101

26:8 What did Nebuchadnezzar do? He brought a Torah scroll, set it on the knees of Zedekiah, and made him swear that he would not rebel against him. But Nebuchadnezzar was not even able to go back to his land when {Zedekiah} rebelled against him. Did not Zedekiah retract and rebel against the Holy One, he with his princes and servants? They did not listen to the words of Jeremiah, as it is written: And Zedekiah the king sent Jehucal the son of Shelemiah, and Zephaniah the son of Maaseiah the priest to the prophet Jeremiah, saying, Pray now to the Lord our God for us (Jer 37:3). {Jeremiah, plead now for us.} See, the Chaldeans surround us. [After some time] the Egyptian army came to help the Israelites; and when the Chaldeans who besieged Jerusalem heard [that the Egyptians were approaching] they fled from them. But Jeremiah replied and said to them: Thus says the Lord, the God of Israel: This is what you shall say to Zedekiah the king of Judah that {sent you to Me}, etc. (Jer 37:7).

26:9 The Egyptian army which came up to help you will turn around and go back to Egypt, and then the Chaldeans will turn around and capture this city and consume it with fire, thus says the Lord. Say not to your families: The Chaldeans will surely go away from us, since they will not go away. Even if you defeated the whole army of the Chaldeans who are fighting against you, and there remained of them only wounded men, etc., they would rise up and burn this city with fire. And it happened when the army of the Chaldeans dispersed for fear of Pharaoh‘s army (Jer 37:9-11), Jeremiah left Jerusalem through the gate of Benjamin11 to go to Anathoth,12 in order to receive his portion among his fellow priests, [because it was] due him as a priest. [At the gate] there was a man stationed there to watch those who came and went; he was Irijah, the son of Shelemiah, the son of Hananiah the son of ʿAzzur.13 [Irijah] was one of the descendants of the Gibeonites. Now Hananiah the son of ʿAzzur was a false prophet who had misled the inhabitants of Jerusalem:

11 The Gate of Ephraim, also called the Gate of Benjamin (Jer 37:13), since it led into the territory of both Ephraim and Benjamin. 12 Anathoth was one of the Levitical cities given to “the children of Aaron” in the tribe of Benjamin (Josh 21:13–18; 1 Chr 6:54–60). 13 Jer 28:1; Hananiah son of ʿAzzur of Gibeon, was a prophet – a contemporary of the prophet Jeremiah (Jer 28:1) – and he was opposed to Jeremiah’s teachings. Hananiah son of ʿAzzur prophesied that Judah would be freed of the yoke of Babylon, that the Temple vessels would be returned, and that Jeconiah (i.e., Jehoiachin), the son of Jehoiakim, king of Judah, would be restored as king in Jerusalem.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪102‬‬

‫נביא שקר מה שהיה מתעה יושבי ירושלם הנה כלי בית ייי מושיבים מבבלה עתה‬ ‫מהרה‪ 61‬אל תיראו‬ ‫‪26:10‬‬

‫כיון ששמע אותו‪ 62‬ירמיה אמר לו {כן} אמן יתקיימו דבריך ויתבטלו שלי אני משתכר‬ ‫ואתה‪ 63‬מפסיד אני כהן אוכל מבית המקדש ואתה גבעני‪ 64‬חוטב עצים ושואב מים‬ ‫למזבח עד שאתה מתנבא‪ 65‬על ביתו של הקדוש {ש}התנבא על עצמך שהשנה אתה‬ ‫מת ונקבר בשנה השנייה וכן הגיע לו מת ערב שבת והיה ראש השנה ונקבר במוצאי‬ ‫שבת בשנה השנית‪ 66‬כשהוא עובר למות קרא לשלמיה בנו אמר לו הוי יודע שעמד‬ ‫ירמיה נגדי‪ 67‬וקילל אותי ראה היאך‪ 68‬תמצא לו עלילה }לירמיהו{ ותפרע ממנו היה‬ ‫שלמיה בנו‪ 69‬חוזר ומבקש ולא מצא ואף הוא כשהיה עומד עובר למות קרא לבנו‬ ‫יראיה ואמר לו היאך תמצא עלילה לירמיה ותפרע הימנו מה שעשה לאבי ראה אותי‪70‬‬ ‫יוצא בשער בנימן הלך ואחז‪ 71‬אותו ואמר לו אל הכשדים אתה נופל‪[ 72‬ירמיה לז יג]‪73‬‬ ‫להשלים להם‬

‫מּוש ִ ֥בים ִמ ָב ֶ ֖ב ָלה ַע ָ ֣תה ְמ ֵה ָ ֑רה ‪61 MT‬‬ ‫הו֛ה ָ‬ ‫ִה ֵ֨נה ְכ ֵל֧י ֵבית־יְ ָ‬ ‫‪.‬אותה ‪62 P‬‬ ‫‪.‬אני ‪63 P‬‬ ‫‪.‬ואם גבעונים ‪64 P‬‬ ‫‪.‬מתנבת ‪65 Pr‬‬ ‫‪.‬וכן הגיע … בשנה השנית ‪66 Haplography in Pr‬‬ ‫‪67 Not in Pr.‬‬ ‫‪68 Not in Pr.‬‬ ‫‪69 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אותו ‪70 Pr‬‬ ‫‪.‬ואתי ‪71 Pr‬‬ ‫‪.‬יוצא ‪72 Pr‬‬ ‫פׂש ֶ ֽאת־יִ ְר ְמָי֤הּו ‪73 MT‬‬ ‫ן־חנַ נְ ָי֑ה וַ יִ ְת ֞ ֹ‬ ‫ן־ש ֶל ְמָי֖ה ֶב ֲ‬ ‫מֹו יִ ְר ִא ָ֔ייה ֶב ֶ ֽ‬ ‫ּוש ֙‬ ‫יָמן וְ ָש ֙ם ַ ֣ב ַעל ְפ ִק ֻ ֔דת ְ‬ ‫י־הּוא ְב ַ ֣ש ַער ִבנְ ִ֗‬ ‫וַ יְ ִה ֞‬

‫ל־ה ַכ ְש ִ ֖דים ַא ָ ֥תה נ ֵ ֹֽפל׃‬ ‫מר ֶא ַ‬ ‫יא ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ַהנָ ִב ֙‬



Pesiqta Rabbati 26 

 103

See, the vessels of the Lord‘s House shall now shortly be brought back from Babylon (Jer 27:16), do not be afraid.

26:10 When Jeremiah heard [Hananiah], he said to him: {So be it}. May your words be fulfilled and mine be annulled. I will be rewarded and you will lose. I, a priest, will eat from the Temple [sacrifices], and you, a Gibeonite, will chop wood, and draw water for the altar. The same way you prophesy about the House of the Holy One prophesy about yourself, since you will die this year and be buried next year. This [is what] happened to Hananiah the son of ʿAzzur. He died on the eve of the Sabbath on Rosh Ha-Shanah [before the new year began], and he was buried at the end of the Sabbath, the following year. When he was about to die, he called Shelemiah, his son, and said to him: Know that Jeremiah opposed me and cursed me. See, if you can find a charge against {Jeremiah} and make him pay [for it]. Shelemiah, his son, kept looking, but could not find [any charge]. As he was about to die, he called Irijah, his son, and said to him: If you find a charge against Jeremiah, make him pay for what he did to my father. When Irijah saw Jeremiah going forth through the gate of Benjamin, he went and took hold of him, and said to him: You are deserting to the Chaldeans (Jer 37:13) to make peace with them.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪104‬‬ ‫‪26:11‬‬

‫אמר לו ירמיה שקר אתה מדבר ליטול חלקי עם הכהנים אני הולך אחזו והביאו אצל‬ ‫השרים [ירמיה לז יד]‪ 74‬אמר להם הרע הזה הרבה לנו‪ 75‬ומצאתיו יוצא אצל הכשדים‬ ‫להשלים עמהם רגזו עליו השרים והטהו‪ 76‬ונתנוהו בבית האיסורין {ב}בית יונתן הסופר‬ ‫שההיה מחסר לירמיהו‪ 77‬הנביא ואמר לו ראה כבוד שנתן לו אוהבך נאה בבית האיס�ו‬ ‫רין שאתה בתוכו מאיפטון טריקלינון‪ 78‬שאני בתוכו אותה שעה שלח צדקיה והביאו‬ ‫אצלו {ו}אמר לו יש דבר מאת ייי [ירמיה לז יז]‪79‬‬

‫‪26:12‬‬

‫אמר לו ירמיה יש‪ 80‬עתיד מלך בבל להגלותיך נשתנו פניו של צדקיה ונזעף לנגד ירמיהו‬ ‫ירא ירמיהו שלא יהרגנו והפליגו לדבר אחר ואמר לו יש לנו ללמד מן הרשעים שאינם‬ ‫נפרעין מן האדם‪ 81‬עד שמוציאין‪ 82‬אחריו עלילה על אחת כמה וכמה הצדיקים ולא‬ ‫עוד אלא שיקרא‪ 83‬שמך צדקיה שאדם צדיק מה חטאתי לעם הזה שנתנו אותי בבית‬ ‫האיסורין [ירמיה לז יח]‪ 84‬איה נביאיהם שהיו מתנבאין להם ואומר לא יעלה מלך בבל‬ ‫על ירושלם בבקשה ממך סודר‪ 85‬תפילתי לפניך אל תשיבני בית יונתן וגומר [ירמיה‬ ‫לז כ]‪86‬‬

‫יְב ֵ ֖אהּו ‪74 MT‬‬ ‫יה ְביִ ְר ְמ ָ֔יהּו וַ ִ‬ ‫ל־ה ַכ ְש ִ ֔דים וְ ֥ל ֹא ָש ַ ֖מע ֵא ָל֑יו וַ יִ ְת ֤ ֹפׂש יִ ְר ִאיָ ֙‬ ‫אמר יִ ְר ְמ ָ֜יהּו ֶ֗ש ֶקר ֵא ֶינ֤נִ י נ ֵֹפל֙ ַע ַ‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬

‫ל־ה ָש ִ ֽרים׃‬ ‫ֶא ַ‬ ‫לנו הרבה‪75 Pr .‬‬ ‫‪.‬והכוהו ‪76 Pr‬‬ ‫‪.‬קרוב לאליהו ‪77 Pr‬‬ ‫‪. ὑπατῶν τρικλίνιον.‬אפוטונטריק לינטין ‪; Pr‬מאיפולטונטריקלינון ‪78 P‬‬ ‫אמר ‪79 MT‬‬ ‫הו֑ה וַ ֤י ֹ ֶ‬ ‫אמר ֲהֵיׁ֥ש ָד ָ ֖בר ֵמ ֵ ֣את יְ ָ‬ ‫יתֹו ַב ֵ֔ס ֶתר וַ ֕י ֹ ֶ‬ ‫וַ יִ ְש ַל ֩ח ַה ֶ֨מ ֶלְך ִצ ְד ִק ָ֜יהּו וַ יִ ָק ֵ֗חהּו וַ יִ ְש ָא ֨ ֵלהּו ַה ֶ ֤מ ֶלְך ְב ֵב ֙‬ ‫ְך־ב ֶ ֖בל ִתנָ ֵ ֽתן׃ ס‬ ‫אמר ְבַי֥ד ֶ ֽמ ֶל ָ‬ ‫הּו ֵ֔יׁש וַ ֕י ֹ ֶ‬ ‫מ ֙‬ ‫יִ ְר ְ יָ֙‬ ‫‪.‬דבר ‪80 Pr‬‬ ‫‪.‬מן האדם ‪81 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬שמוצא ‪82 Pr‬‬ ‫‪.‬שנקרא ‪83 P‬‬ ‫ל־בית ‪84 MT‬‬ ‫אֹותי ֶא ֵ ֥‬ ‫אתי ְלָך֤ וְ ַל ֲע ָב ֶ ֙ד ֙יָך וְ ָל ָ ֣עם ַה ֶ֔זה ִ ֽכי־נְ ַת ֶ ֥תם ִ ֖‬ ‫ל־ה ֶ ֖מ ֶלְך ִצ ְד ִק ָי֑הּו ֶמ ֩ה ָח ָ֨ט ִ ֽ‬ ‫אמר יִ ְר ְמ ָ֔יהּו ֶא ַ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ַה ֶ ֽכ ֶלא׃‬ ‫‪.‬סודד ‪85 P‬‬ ‫ל־ת ִש ֵ֗בנִ י ֵ ֚בית יְ הֹונָ ָ ֣תן ַהס ֔ ֵֹפר וְ ֥ל ֹא ָא ֖מּות ‪86 MT‬‬ ‫תי ְל ָפ ֶ֔ניָך וְ ַא ְ‬ ‫ל־נ֤א ְת ִחנָ ִ ֙‬ ‫ע־נ֖א ֲאד ִֹנ֣י ַה ֶ ֑מ ֶלְך ִת ָפ ָ‬ ‫וְ ַע ָ֕תה ְ ֽש ַ ֽמ ָ‬ ‫ָ ֽשם׃‬



Pesiqta Rabbati 26 

 105

26:11 Jeremiah said to him: You are lying. I am going to take my portion among my fellow priests. [Irijah]14 seized him and brought him before the princes (Jer 37:14). He said to them: [Jeremiah] has done much evil to us, and I found him going forth to the Chaldeans to make peace with them. The princes were angry at Jeremiah, struck him and put him in prison in the house of Jonathan the scribe. He scorned Jeremiah the prophet and said to him: See the honor, which your friend has bestowed upon you. It is more pleasant in prison in which you are than in the lobby of the consulate in which I am.15 At that moment, Zedekiah sent and [Jeremiah] was brought to him, and [Zedekiah] asked him: Is there any word from the Lord? (Jer 37:17).

26:12 Jeremiah said to [Zedekiah]: There is [a word from the Lord]: The king of Babylon will send you into exile. Zedekiah’s face changed, and he became angry at Jeremiah. Jeremiah was afraid that Zedekiah might kill him, and he changed the subject, and he said to him: We must learn from the evildoers who do not take revenge until they find a charge [to take revenge against the person they] are after. All the more [should] the righteous ones [follow this practice]. But not only this but also you, whose name is Zedekiah, who is a righteous man. How have I sinned against the people [of Israel] that they put me into prison (Jer 37:18)? Where are the prophets who prophesied to you and said: The king of Babylon will not go up against Jerusalem? I beg you, I formally petition you: Cause me not to return to the house of Jonathan, etc. (Jer 37:20).

14 Irijah was a decendant of the Gibeonites; Hananiah was from Gibeon. 15 Since the Hebrew transcriptions of the Greek words are unclear, an alternative translation would be: “the bedroom and reception area in which I [live].”

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪106‬‬ ‫‪26:13‬‬

‫ויצוה צדקיהו [ירמיה לז כא]‪ 87‬על ירמיהו ונתנו אותו בבית האסורים ונתן לו ככר לחם‬ ‫ליום מחוץ האופים עד שכלה לחם מירושלם וישב ירמיה בחצר המטרה [שם] וישמע‬ ‫שפטיה בן‪ 88‬מתן וגדליה בן פשחור ויובל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את דברי ירמיהו‬ ‫מדבר אל כל העם לאמר הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר [ירמיה לח א‪.‬ב]‪89‬‬ ‫אותה השעה באו להם אצל צדקיהו המלך אמרו לו הרבה האיש מתנבא עלינו רעות‬ ‫אינו דורש שלום למקום הזה ענה ואמר הרי הוא בידכם עשו כטוב בעיניכם‪ 90‬נטלו‬ ‫ירמיה והשליכו אותו אל הבור מלכיה בן המלך [ירמיה לח ו]‪ 91‬והיה הבור מלא {מים}‬

‫‪26:14‬‬

‫מה‪ 92‬עשה המקום ניסין ירדו להם המים {למטן} ועלה הטיט‪ 93‬למעלה ויטבע ירמיה‬ ‫בטיט והיה יונתן הסופר ומחסדו ומרבה ומונה‪ 94‬אותו ואמר לו הרכין‪ 95‬ראשך על הטיט‬ ‫שמא תבא שינה לעיניך‪ 96‬וישמע מלך עבד כושי [ירמיה לח ז]‪ 97‬והוא היה מארבעה בני‬ ‫אדם שנקראים כושים ציפורה ושאול‪ 98‬ועבד מלך הכושי למה‪ 99‬נקרא כושי אלא כשם‬ ‫שהכושי ניכר בעורו כך היה ניכר במעשיו הטובים בתוך פלטירין‪ 100‬של צדקיהו בא‬

‫ּיֹום ִמ ֣חּוץ ָהא ֔ ִֹפים ‪87 MT‬‬ ‫ר־ל ֶ֤חם ַל ֙‬ ‫ה וְ נָ תֹן֩ ֨לֹו ִכ ַכ ֶ‬ ‫הּו ַב ֲח ַצ֣ר ַה ַמ ָט ָר ֒‬ ‫�ְקדּו ֶ ֽאת־יִ ְר ְמיָ ֮‬ ‫וַ יְ ַצ ֶ ֞וה ַה ֶ ֣מ ֶלְך ִצ ְד ִק ָ֗יהּו וַ יַ פ ִ ֣‬

‫ן־ה ִ ֑עיר וַ ֵי ֶ֣שב יִ ְר ְמ ָ֔יהּו ַב ֲח ַ ֖צר ַה ַמ ָט ָ ֽרה׃‬ ‫ל־ה ֶל ֶ֖חם ִמ ָ‬ ‫תם ָכ ַ‬ ‫ַעד־ ֥ ֹ‬ ‫‪.‬מן ‪88 P‬‬ ‫ת־ה ְד ָב ִ ֔רים ‪89 MT‬‬ ‫ן־מ ְל ִכ ָי֑ה ֶ֨א ַ‬ ‫ּופ ְש ֖חּור ֶב ַ‬ ‫ן־ש ֶל ְמ ָ֔יהּו ַ‬ ‫יּוכל֙ ֶב ֶ ֣‬ ‫ן־פ ְש ֔חּור וְ ַ‬ ‫הּו ֶב ַ‬ ‫ן־מ ָ֗תן ּוגְ ַד ְ יָ֙ל ֙‬ ‫וַ יִ ְש ַ֞מע ְש ַפ ְט ָי֣ה ֶב ַ‬ ‫ּוב ָ ֑ד ֶבר‬ ‫יָמּות ַב ֶ ֖ח ֶרב ָב ָר ָע֣ב ַ‬ ‫ה ַהי ֵֹש ֙ב ָב ִ ֣עיר ַה ֔ז ֹאת ֕‬ ‫מר׃ ס כ ֹ֮ה ָא ַ ֣מר יְ הוָ ֒‬ ‫ל־ה ָ ֖עם ֵלא ֽ ֹ‬ ‫ל־כ ָ‬ ‫ֲא ֶ ֧שר יִ ְר ְמָי֛הּו ְמ ַד ֵ ֥בר ֶא ָ‬ ‫יְתה־ּל֥ ֹו נַ ְפ ׁ֛שֹו ְל ָש ָל֖ל וָ ָ ֽחי׃ ס‬ ‫ל־ה ַכ ְש ִד ֙ים יִ ְחיֶ ה וְ ָה ָ‬ ‫וְ ַהי ֵֹצ֤א ֶא ַ‬ ‫‪.‬לעיניך ‪90 Pr‬‬ ‫ן־ה ֶ֗מ ֶלְך ֲא ֶש ֙ר ַב ֲח ַצ֣ר ַה ַמ ָט ָ ֔רה וַ יְ ַש ְל ֥חּו ֶ ֽאת־ ‪91 MT‬‬ ‫ל־ה ּ֣בֹור׀ ַמ ְל ִכ ָי֣הּו ֶב ַ‬ ‫וַ יִ ְק ֣חּו ֶ ֽאת־יִ ְר ְמ ָ֗יהּו וַ יַ ְש ֨ ִלכּו א ֹ֜תֹו ֶא ַ‬ ‫ין־מיִ ֙ם ִ ֣כי ִא ִ֔‬ ‫ּוב ּ֤בֹור ֵ ֽא ַ֙‬ ‫יִ ְר ְמָי֖הּו ַב ֲח ָב ִ ֑לים ַ‬ ‫ם־טיט וַ יִ ְט ַ ֥בע יִ ְר ְמָי֖הּו ַב ִ ֽטיט׃ ס‬ ‫‪.‬עשה לו הקדוש ברוך הוא ניסים ‪92 Pr‬‬ ‫‪.‬ועלה הטיט ‪93 Pr‬‬ ‫‪.‬ומרבה ‪94 P‬‬ ‫‪.‬הוכן ‪95 P‬‬ ‫‪.‬פעפיך ‪96 P‬‬ ‫ל־ה ּ֑בֹור וְ ַה ֶ ֥מ ֶלְך ‪97 MT‬‬ ‫הּוא ְב ֵב֣ית ַה ֶ֔מ ֶלְך ִ ֽכי־נָ ְתנ֥ ּו ֶ ֽאת־יִ ְר ְמָי֖הּו ֶא ַ‬ ‫ּכּושי ִ ֣איׁש ָס ִ ֗ריס וְ ֙‬ ‫ד־מ ֶלְך ַה ִ֜‬ ‫וַ יִ ְש ַ֡מע ֶ ֽע ֶב ֶ֨‬ ‫יָמן׃‬ ‫יֹושב ְב ַ ֥ש ַער ִבנְ ִ ֽ‬ ‫ֵ֖‬ ‫‪.‬וישראל ‪98 Pr‬‬ ‫‪.‬ושאול ולמה ‪99 Pr‬‬ ‫‪.παλάτιον.‬פלטיריו ‪; Pr‬פליטורין ‪100 P‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 107

26:13 Then Zedekiah gave orders (Jer 37:21) concerning Jeremiah, and they put him into prison and gave him a daily loaf of bread from the bakers’ street until all the bread in the city was spent, And Jeremiah dwelt in the court of the guard (ibid.). Shephatiah son of Mattan, Gedaliah son of Pashhur, Jucal son of Shelemiah, and Pashhur son of Malchiah heard the words that Jeremiah was saying to all the people. Thus says the Lord, Those who stay in this city shall die by the sword, by famine, and by pestilence; [but those who go out to the Chaldeans shall live; they shall have their lives as a prize of war, and live] (Jer 38:1-2). At that moment, they came to king Zedekiah and said to him: This man prophesies much evil concerning us. He does not seek peace of this place. The king replied and said: See, he is in your hand; do to him what seems good to you. They took Jeremiah and cast him into a pit which belonged to Malchiah the king‘s son (Jer 38:6), and the pit was full of {water}.

26:14 The Place [God] performed miracles for Jeremiah: first the water [in the pit] went {down} and the mud came up and Jeremiah sank into the mud. Jonathan the scribe taunted [Jeremiah], jeered at him, and said to him: Bend your head into the mud, maybe sleep will come to your eyes. Ebed-Melech the Cushite [one of the eunuchs who was in the king’s house,] heard [that they had put Jeremiah in the pit …] (Jer 38:7). Ebed-Melech16 was one of four persons who were called Cushites: Zipporah, {and Israel}, Saul, and Ebed-Melech the Cushite. And why was he called Cushite? The same way that a Cushite is recognized based on his skin, so [Ebed-Melech] was recognized in the palace of Zedekiah because of his good deeds. He came to

16 YalqShim Jer 326; MidTeh 7:14, 18.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪108‬‬

‫אצל צדקיהו ואמר לו הוי יודע שאם מת ירמיה בתוך הבור ניתנית העיר ביד השונאים‬ ‫אמר לו צדקיהו קח אתך שלשים אנשים והעלה{ו} [ירמיה לח י]‪ 101‬את ירמיה ראה מה‬ ‫קשה מכת הרעב שלשים בני אדם לא היה בהם כח להעלות ירמיהו מן הבור בקושי‬ ‫העלו{הו}‬

‫‪26:15‬‬

‫נכנס עבד המלך‪ 102‬הכושי לבית המלך והוציא משם בלאי הסחבות‪ 103‬ובלאי מלחים‬ ‫[ירמיה לח יא]‪ 104‬והלך ועמד לו על‪ 105‬הבור היה קורא אדוני }ירמיה{ אדוני ירמיה אין‬ ‫קול {ו}אין עונה נתן ידיו בלבושיו וקרעם והיה בוכה וקולו‪ 106‬הולך הלא ורימיהו היה‬ ‫שומע‪ 107‬אלא שהיה ⁅מתיירא⁆‪{ 108‬שמא יונתן הסופר הרשע היה כיון ששמע קולו בוכה‬ ‫אמר לו הוא עבד מלך הכושי חי אתה הייתי} סבור שאתה מת הרי החבל תניחו תחת‬ ‫אצילי ידיך והמלחים ויעלו ירמיה מן הבור וישב ירמיה בחצר המטרה [ירמיה לח יג]‬

‫‪26:16‬‬

‫בעת כינס|ה |נבוכד נצר הרשע מחנותיו ויצאו על ירושלים כשהגיע לרבלתה ישב‬ ‫לו שם שהיה מתיירא שלא יעשה לו כדרך שנעשה‪ 109‬לסנחריב אותה השעה {קרא}‬ ‫לנבוזר אדן ועשאו ראש לכל החיילות ואמר לו לך כבוש את ירושלם הלך נבוזר אדן‬ ‫וצר עליה בשנת תשע למלכותו של צדקיה עד שנת אחת עשרה למלכותו {של צדקייהו‬ ‫[ירמיה נב ה]} ולא היו יכולין לכבוש את ירושלים שלא נחתם גזר דינם {עד} עכשיו‬ ‫{ברם} כשהגיע קיצם של ציון וירושלם להרס‪ 110‬לעתיד‪ 111‬הם לכל בני אדם קץ לכל‬

‫ית ֶ ֽאת־יִ ְר ְמָי֧הּו ‪101 MT‬‬ ‫ֹלשים ֲאנָ ִ֔שים ְ ֽו ַה ֲע ֜ ִל ָ‬ ‫מר ַ ֣קח ְביָ ְדָך֤ ִמזֶ ֙ה ְש ִ ֣‬ ‫ּכּושי ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ד־מ ֶלְך ַה ִ ֖‬ ‫וַ יְ ַצֶו֣ה ַה ֶ֔מ ֶלְך ֵ ֛את ֶ ֽע ֶב ֶ ֥‬

‫יָמּות׃‬ ‫ן־ה ּ֖בֹור ְב ֶ ֥ט ֶרם ֽ‬ ‫ַהנָ ִ ֛ביא ִמ ַ‬

‫‪102 Not in Pr.‬‬ ‫ְס ָח ֔בֹות ‪103 The text has the qere‬‬ ‫לֹוי ֣ ַה ְסח�ָ ‪104 MT‬‬ ‫אֹוצר וַ יִ ַ ֤קח ִמ ָש ֙ם ְב ֵ‬ ‫ל־ת ַחת ָה ָ֔‬ ‫ית־ה ֶ֙מ ֶל ְ֙ך ֶא ַ ֣‬ ‫ת־ה ֲאנָ ִ֜שים ְביָ ֗דֹו וַ ֤יָב ֹא ֵב ַ‬ ‫ד־מ ֶלְך ֶא ָ‬ ‫וַ יִ ַ ֣ק׀ח׀ ֶ ֽע ֶב ֶ֨‬

‫לֹוי֖ ְמ ָל ִ ֑חים וַ יְ ַש ְל ֵ ֧חם ֶ ֽאל־יִ ְר ְמָי֛הּו ֶא ַ‬ ‫ּוב ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ל־ה ּ֖בֹור ַב ֲח ָב ִ ֽלים׃ בֹות‬

‫‪.‬אל ‪105 P‬‬ ‫‪106 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬וקולו הולך הלא שומע היה ירימיה ‪107 P‬‬ ‫‪.‬מתיבא ‪108 Pr‬‬ ‫‪.‬כמו שעשה ‪109 Pr‬‬ ‫‪.‬שעתיד … אדם ‪110 Not in Pr‬‬ ‫‪111 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 109

Zedekiah and said to him: Know that if Jeremiah dies in the pit, the city will be given over to the enemies. Zedekiah said to him: Take thirty men with you and bring {him} up (Jer 38:10) – Jeremiah. See, how hard the affliction of the famine was. Thirty men did not have the strength to bring up Jeremiah from the pit. Only with [enormous] effort did they bring him up.

26:15 Ebed-Melech the Cushite17 entered the king’s house [and the storehouse], and took from there old rags and worn-out clothes (Jer 38:11). He went and stood at the pit and cried out: My lord {Jeremiah}, my lord Jeremiah! There was no voice {and} no reply. He put his hands to his garments and tore them, and he wept and his voice went forth weeping. Did Jeremiah not hear him? But he was afraid that {it was Jonathan the scribe, the evil man. As Jeremiah heard this weeping, he said to him: It is Ebed-Melech the Cushite. By your life,} I thought you were dead. Here is a rope. Put it against the rags under your armpits. And so they lifted Jeremiah out of the pit. And Jermiah remained in the court of the guard (Jer 38:13).

26:16 At the time Nebuchadnezzar, the evil one, was assembling his [military] camps and they went forth against Jerusalem. When he reached Riblah18 he stayed there, because he was afraid that what had been done to Sennacherib would be done to him.19 At that time he summoned Nebuzaradan, made him chief over all his armies, and said to him: Go, conquer Jerusalem. Nebuzaradan went and laid siege to [Jerusalem] from the ninth year20 of the reign of {Zedekiah until the elev-

17 Alphabet of Ben Sira 21. 18 Riblah in the land of Hamath, a place on the road between Israel/Judah and Babylonia, at which the kings of Babylonia would remain while directing the operations of their armies in Palestine and Phoenicia. Nebuchadnezzer waited at Riblah while his lieutenants were conducting the sieges of Jerusalem and of Tyre. (Jer 39:5,6; 62:9,10,26,27; 2 Kgs 25:6,20,21). 19 Jerusalem, the capital of the southern Kingdom of Judah, survived an Assyrian siege staged by Sennacherib (in 702 BCE), unlike Samaria, the capital of the northern Kingdom of Israel that had fallen some twenty years earlier. The survival of Jerusalem, according to Scripture, occurred at night when an angel of the Lord killed 185,000 men in Sennacherib’s army. Subsequently, King Hezekiah of Judah ruled as a vassal of Assyria over his reduced kingdom. The Assyrian invasion, anti-Assyrian coalitions, and the constant shifting of loyalty between pro-Assyrian and anti-Assyrian Israelite and Judean kings forms the background for much of early prophecy, e.g., Hosea, Micah, and Isaiah. 20 2 Kgs 25:1-2.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪110‬‬

‫החיים שבשבעה עשר בתמוז א{י}רעו חמש פורענות לישראל נשתברו הלוחות ביטל‬ ‫התמיד הובקעה העיר שרף אפיסתומוס‪ 112‬את התורה והעמיד צלם {בהילכו} בהיכל‬

‫‪26:17‬‬

‫אבל בתשעה באב נשרף בית המקדש ויחזק הרעב בעיר [ירמיה נב ו] והיו בנות ציון‬ ‫מחזרות בשווקיים והיו רואות אילו את אילו זאת אומרת לחברתה למה יצאת‪ 113‬לשוק‬ ‫אשה [שלא יצאה]‪ 114‬לשוק מימיה והיא עונה ואומרת לה מה אני מכסה ממך קשה היא‬ ‫ברכת‪ 115‬הרעב איני יכול{ה} לסבול והן אוחזת זו בזו וחוזרות ומבקשות מזון‪ 116‬בתוך‬ ‫העיר מה ליתן בתוך פיהם‪ 117‬ולא היו מוצאים‪ 118‬והיו מגפפות את העמודים ומתות‬ ‫עליהם בראש כל פינה ובניהם יונקי חלבן היו מהלכין על ידיהם ועל רגליהן כל אחד‬ ‫ואחד מכיר את אמו והוא עולה ונוטל {את} דדו ונותנו בפיו שמא ימשוך לו חלב והוא‬ ‫ואינו מושך ונפשו מטרפת והוא מת על חיק {אמו לקיים מה שנאמר בהשתפך נפשם‬ ‫אל חיק}‪ 119‬אמותן‪[ 120‬איכה ב יב]‬

‫‪.‬אפוסטמוס ‪112 Pr‬‬ ‫‪.‬יצאתי ‪113 P‬‬ ‫‪.‬שלא יצאת ‪; Pr‬דצתה ‪114 P‬‬ ‫‪.‬מכת ‪115 Pr‬‬ ‫‪116 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מה … פיהם ‪117 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬מוצאות ‪118 P‬‬ ‫‪119 Haplography in P.‬‬ ‫‪.‬אמות ‪120 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 111

enth year [of his reign] (Jer 52:8)}. But they could not conquer Jerusalem, because [God’s] decree [against Zion and against Jerusalem] had not {yet} been sealed. But the time came that Zion and Jerusalem would be destroyed – which in the future will happen to all human beings and will be the end of all living, since on the seventeenth of Tammuz five punishments [occurred in] Israel:21 the tablets were broken, the daily offering ceased, the city of Jerusalem was breached, Apostomos22 burnt the Torah and he set up an idol in the Temple.

26:17 The Temple, however, was burned down on the ninth of Av.23 The famine became severe in the city (Jer 52:6), [for example,] the daughters of Zion walked around the market places and seeing each other, one would say to her friend: Why have you come out to the market? [You are] a woman who [never] came out to the market.24 And she replied and said: What have I to hide from you? The blessing25 of the famine is severe. I cannot bear it. They held on to one another, they walked around asking for food in the city, for something to put into their mouths. And not finding [anything to eat], they clutched the pillars, and they died at the base of the pillars. Their children, who were [still] sucking breastmilk, came [crawling] on their hands and feet. Each one recognized his mother, came up, took his breast, and put it in his mouth to get milk. But he found none, and so his spirit [nafsho] – was driven into a frenzy – and he died in {his mother’s} bosom; {thus was fulfilled what has been said: When their life is poured out into the bosom [nafshan]} of their mothers (Lam 2:12)

21 mTaaan 4:6. 22 According to mTaan 6:6, on 17 Tammuz Apostomos (or Postemus) burned the Torah and set up an idol in the sanctuary; yTaan 4:5, 68d. 23 mTaan 4:6. 24 EkhR 2:12. 25 Id est, the curse.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪112‬‬ ‫‪26:18‬‬

‫באותה השעה אמר הקדוש‪ 121‬לירמיה קום לך לענתות וקח את השדה מאת הנמאל‬ ‫דודך כי לך משפט הגאולה וגומר [ירמיה לב ז]‪ 122‬אותה {שעה} חשב ירמיה בלבו‬ ‫ואמר‪ 123‬שמא נותן הוא המקום לבעליו‪ 124‬ונושאין ונותנין בתוכו שאומר לי המקום לך‬ ‫קנה לך [ירמיה לב ח]‪ 125‬השדה כיון שיצא ירמיה מירושלם ירד המלאך מן השמים ונתן‬ ‫רגליו על חומת ירושלם ופרצה‪ 126‬קרא {ואמר} יב{ו}או השונאים לבית שאדונו אינו‬ ‫בתוכו ויבוזו אותו ויחריבו אותו ויכנסו לכרם ויקצצו {את} גפניו שהשומר הניחו והלך‬ ‫לו שלא תהיו משבחין ואומרים אתם כבשתם אותו קריה כבושה כבשתם עם הרוג‬ ‫הרגתם באו השונאים וקבעוה בימה שלהם בהר הבית‬

‫‪26:19‬‬

‫הלכו ועלו להם בבימה האמצעית מקום שהיה שלמה המלך‪ 127‬יושב ונוטל עיצה מן‬ ‫הזקנים משם שנשתכל‪ 128‬בית המקדש {שם ישבו השונאים ונטלו עיצה מן הזקינים‬ ‫היאך לשרוף בית המקדש} עד שהם‪ 129‬נמלכים זה בזה תלו עיניהם והרי ארבעה‬ ‫מלאכים יורדים ובידם ארבעה לפידים של אש ונתנו בארבע זויות של היכל ושרפו‬ ‫אותו כשראה הכהן גדול שנשרף בית המקדש נטל {את} המפתחות וזרקן לשמים‬ ‫ואמר‪ 130‬הרי מפתחות של ביתך אפוטרופוס‪ 131‬של שקר הייתי בתוכו יצא לילך }לו{‬ ‫תפשו אותו השונאים ושחטו אותו אצל המזבח מקום שהיה מקריב את התמידין‬ ‫יצתה‪ 132‬בתו ברחת ובוכה‪ 133‬וצווחת אוי לי אבא חמדת עיני‬ ‫‪.‬המקום ‪121 Pr‬‬ ‫שר ַב ֲענָ ֔תֹות ִ ֥כי ְלָך֛ ִמ ְש ַ ֥פט ‪122 MT‬‬ ‫ת־ש ִד֙י ֲא ֶ ֣‬ ‫מר ְק ֵנ֣ה ְל ָ֗ך ֶא ָ‬ ‫ן־ש ֻל ֙ם ֽד ֹ ְד ָ֔ך ָ ֥בא ֵא ֶל֖יָך ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ִה ֵנ֣ה ֲחנַ ְמ ֵ֗אל ֶב ַ‬

‫ַהגְ ֻא ָל֖ה ִל ְקנֽ ֹות׃‬

‫‪123 Not in Pr.‬‬ ‫‪124 Not in Pr.‬‬ ‫ר־בע�ֲ ‪125 MT‬‬ ‫ת־ש ִ ֨די ֲא ֶש ַ‬ ‫אמר ֵא ֡ ַלי ְק ֵנ֣ה ָ֠נא ֶא ָ‬ ‫ה וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ל־ח ַצ֣ר ַה ַמ ָט ָר ֒‬ ‫וַ א֣יָב ֹא ֠ ֵא ַלי ֲחנַ ְמ ֵ֨אל ֶבן־ד ִ ֹ֜די ִכ ְד ַ ֣בר יְ הוָ ֮ה ֶא ֲ‬

‫ה־לְ֑ך וָ ֵא ַ ֕דע ִ ֥כי ְד ַבר־יְ ָ‬ ‫ּולָך֥ ַהגְ ֻא ָל֖ה ְקנֵ ָ‬ ‫י־ל ָ֞ך ִמ ְש ַ ֧פט ַהיְ ֻר ָ ֛שה ְ‬ ‫יָמין ִ ֽכ ְ‬ ‫שר׀ ְב ֶ ֣א ֶרץ ִבנְ ִ֗‬ ‫נָ ֜תֹות ֲא ֶ ֣‬ ‫הו֖ה ֽהּוא׃‬

‫‪.‬ופרצן ‪126 Pr‬‬ ‫‪.‬המלך שלמה ‪127 Pr‬‬ ‫‪.‬שנסתכלל ‪128 Pr‬‬ ‫‪.‬שהם ‪129 P dittography‬‬ ‫‪.‬פתח פיו ‪130 Pr‬‬ ‫‪. ἐπίτροπος.‬אפיטורופוס ‪131 Pr‬‬ ‫‪.‬יצאת ‪132 P‬‬ ‫‪133 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 113

26:18 At that time the Holy One said to Jeremiah: Get up and go to Anathoth and buy the field from Hanamel, your uncle, because the right of redemption [by purchase] is yours, etc. (Jer 32:7). At that {moment} Jeremiah thought in his heart and said: Maybe He will give this place [Jerusalem] to its owners, and they will wheel and deal in it, because the Place [God] says to me: Go, buy the field for yourself (Jer 32:8). As soon as Jeremiah left Jerusalem, the angel came down from heaven, set his feet on the walls of Jerusalem, and breached them. [The angel] called {and said}: Let the enemies come and enter the House, because the Master of [the House] is no longer inside. Let them despoil and destroy it. Let them go into the vineyard and cut down the vines, for the Watchman has gone away and left it. [This happened] that you do not boast and that you cannot say that you have conquered it. A conquered city have you conquered, a dead people you have killed. The enemies came and set up their platform on the Temple Mount.

26:19 Then [the enemies] went up to the platform, which was centered at the location where King Solomon used to sit when he took counsel with the elders concerning the embellishment of the Temple. {There the enemies sat and took counsel with the elders as how to burn the Temple}. As they were deliberating, they lifted their eyes, and behold, four angels were descending, in their hands four flaming torches, which they placed at the four corners of the Temple, and set it on fire.26 When the High Priest saw that the Temple was on fire, he took the keys and cast them toward heaven.27 He said: Here are the keys of Your House; I have been an unworthy custodian of it. He went and the enemies seized him and slaughtered him at the same altar where he had brought the daily sacrifices. His daughter came forth and fled and she cried: Woe to me! My father, the delight of my eyes.

26 EkhR 1:13; PesRab 31:11, 33:2. 27 bTaan 29a.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪114‬‬ ‫‪26:20‬‬

‫תפשו אותה ושחטוה‪ 134‬וערבו דמה בדם אביה כשראו הכהנים והלוים שנשרף בית‬ ‫המקדש נטלו את הכינרות {ואת} והחצוצרות ונפלו בתוך‪ 135‬האש ונשרפו כשראו‬ ‫הבתולות שהיו אורגות את הפרוכת‪ 136‬שנשרף בית המקדש נפלו לאש‪ 137‬ונשרפו‬ ‫שלא יענו אותן השונאים כשראה צדקיה כן יצא לבר{ו}ח מחילה שהי{ת}ה הולכת‬ ‫ליריחו מקום שהייתה‪ 138‬אמת המים באה והיה יגיע והיו בניו מהלכין ראשונים ראה‬ ‫אותם נהוזר אדן אחזו לו ולעשר בניו ושלח אותו‪139‬לנבוכד נצר ואמר‪{ 140‬ל}ו {ל}צדקיה‬ ‫אמור לי מה ראית למרוד בי‪ 141‬באיזה דין אדונך אם בדיני אלהיך חייב אתה ליהרג‬ ‫שנשבעת בשמו‪ 142‬לשקר אם בדיני מלכות חייב אתה ליהרג‪ 143‬שכל מי שהוא עובר‬ ‫על גזירתו של מלך‪ 144‬חייב מיתה‪145‬‬

‫‪26:21‬‬

‫בכן ענה צדקיה ואמר בבקשה ממך‪ 146‬הרגיני ראשון שלא אראה בדם בניי ובניו אמרו‬ ‫ומבקשים ממנו הורגינו‪ 147‬תחילה שלא נראה דם אבינו‪ 148‬שפוך על הארץ וכן עשה‬ ‫להם שחטם לפניו‪ 149‬ואחר כך חטט את עיניו‪ 150‬ונתנו בתנור של נחשת‪ 151‬והוליכו‬ ‫בבלה והיה צדקיהו צווח ואמר בואו וראו כל בני אדם שהיה ירמיה מתנבא עלי ואמר‬

‫‪.‬ושחטו אותה ‪134 Pr‬‬ ‫‪135 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬בפרוכות ‪136 Pr‬‬ ‫‪.‬באש ‪; Pr‬לאזור ‪137 P‬‬ ‫‪138 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אצל ‪139 Pr‬‬ ‫‪.‬ואמור ‪140 Pr‬‬ ‫‪.‬עלי ‪141 P‬‬ ‫‪.‬בשמי ‪142 Pr‬‬ ‫‪.‬להרוג ‪143 Pr‬‬ ‫‪.‬מי שעובר שבועתו של מלך ‪144 Pr‬‬ ‫‪.‬להרוג ‪145 Pr‬‬ ‫‪.‬בבקשה ממך ‪146 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬הרוג ‪147 P‬‬ ‫‪.‬אבינוו ‪148 Pr‬‬ ‫‪.‬ולפניו ‪149 P‬‬ ‫‪.‬יא‪.‬נב י ;ירמיה לט ז  ‪150‬‬ ‫‪.‬של נחשת ‪151 Not in Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 115

26:20 They seized her, slaughtered her, and mingled her blood with her father’s blood. When the priests and the Levites saw that the Temple was burning, they took the harps and trumpets and threw themselves into the fire and they were burned. When the virgins that were weaving the curtain28 saw that the Temple was burning, they threw themselves into the fire, so that the enemies would not violate them, and t h e y w e r e b u r n e d . When Zedekiah saw all this, he went forth to flee through an underground passage29 that led to Jericho — [this passage] was the water conduit. Since he was tired, his sons were walking ahead of him. Nebuzaradan saw them and he seized [Zedekiah] and his ten sons. Nebuzaradan sent him to Nebuchadnezzar, and he said to Zedekiah: Tell me, what is the reason [that you] rebelled against me? By what law shall I judge you? If by the law of your God, you deserve to be killed, since you swore a false oath in His name; if by the laws of the state, you deserve to be killed, since he who violates a royal decree deserves to be killed.

26:21 Therefore, Zedekiah replied and said: I beg you, kill me first so that I will not see the blood of my sons. And his sons said and begged him: Kill us first so that we will not see the blood of our father shed on the ground. Therefore, Nebuchadnezzar did what they asked; he slaughtered them before [Zedekiah]. Then he gouged out Zedekiah’s eyes, put him in a copper oven,30 and took him to Babylon. And Zedekiah cried and said: Come and see – all human beings – that which Jeremiah prophesied about me when he said to me: You will go to Babylon and in Babylon you will die, but your eyes will not see Babylon. I did not listen to his words. And

28 bKet 106a. 29 bEr 61b. 30 YalqShim Kgs 250.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪116‬‬

‫לי לבבל אתה הולך ובבל תמות ובבבל עיניך לא יראו ולא הייתי שומע לדבריו והרי‬ ‫אני בבבל ועיני לא רואות אותה‪ 152‬ירמיה {הנביא} יצא מענתות לבא ירושלם ונטל עיניו‬ ‫וראה עשן בית המקדש עולה אמר בלבו שמא חזרו ישראל בתשובה להקריב קרבנות‬ ‫שהרי עשן הקטרת עולה‬ ‫‪26:22‬‬

‫בא ועמד לו אצל‪ 153‬החומה וראה בית המקדש עשוי {לו} גדירות גדירות של אבנים‬ ‫וחומת‪ 154‬ירושל{י}ם מסוגרת התחיל צווח ואמר פיתיתני ייי {ואיפת} חזק' ותו' [ירמיה‬ ‫כ ז]‪ 155‬הלך לו לדרכים התחיל צ{ו}וח ואמר באיזו דרך הלכו להם חטאים באיזו הדרך‬ ‫הלכו הגולים‪ 156‬לאיזו הדרך הלכו האבודים אלא אף‪ 157‬אני {אלך ו}אובד עמהם‪ 158‬היה‬ ‫הולך עמהם ורואה את השביל מלא דם והארץ מרובצת בדם הרוגים מכאן‪ 159‬ומכאן‬ ‫קבע פניו לארץ וראה פרסות {רגלים} יונקים {ועוללים} שהיו מהלכין בשבי היה גוחן‪160‬‬ ‫לארץ ומנשקן כשהגיע לגלות גופפן ונשקן בכה‪ 161‬לנגדם והם לנגדו‬

‫‪26:23‬‬

‫ענה ואמר להם אחיי ועמי כל כך אירע לכם על שלא הייתם שומעין לדברי נבואתי כיון‬ ‫שהגיע לנהר פרת ענה לנבוזר אדן ואמר לו אם טוב בעיניך לבא אתי בבל [ירמיה מ‬ ‫ד]‪ 162‬חשב ירימה בלבו ואמר אם‪ 163‬אני הולך לבבל עמהם מי מנחם‪ 164‬לגלות הנשאר‬ ‫‪.‬אותך ‪152 Pr‬‬ ‫‪.‬על ‪153 Pr‬‬ ‫‪.‬וחומות ‪154 P‬‬ ‫ֹלעג ִ ֽלי׃ ‪155 MT‬‬ ‫ל־הּי֔ ֹום ֻכ ֹּ֖לה ֵ ֥‬ ‫חֹוק ָכ ַ‬ ‫֤יתי ִל ְש ֙‬ ‫ּתּוכ֑ל ָהיִ ִ‬ ‫יתנִ י יְ הוָ ֙ה ָ ֽו ֶא ֔ ָפת ֲחזַ ְק ַ ֖תנִ י וַ ָ‬ ‫ִפ ִת ַ ֤‬ ‫‪.‬באיזו … הגולים ‪156 Not in Pr‬‬ ‫‪157 Not in Pr.‬‬ ‫‪158 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ומכאן ‪159 P‬‬ ‫‪.‬גיחן ‪160 P‬‬ ‫‪.‬היה בוכה ‪161 Pr‬‬ ‫שים ‪162 MT‬‬ ‫ם־טֹוב ְב ֵע ֶ֜יניָך ָל ֧בֹוא ִא ִ ֣תי ָב ֶ֗בל ֚ב ֹא וְ ָא ִ ֤‬ ‫שר ַעל־יָ ֶדָך֒ ִא ֨‬ ‫ים ֲא ֶ ֣‬ ‫ן־האזִ ִק ֮‬ ‫ַע ָ֞תה ִה ֵנ֧ה ִפ ַת ְח ִ ֣תיָך ַהּי֗ ֹום ִ ֽמ ָ‬

‫ל־היָ ָ ֧שר ְב ֵע ֶינ֛יָך‬ ‫ל־טֹוב וְ ֶא ַ‬ ‫ל־ה ָ ֣א ֶרץ ְל ָפ ֶ֔ניָך ֶא ֨‬ ‫ֹוא־א ִ ֥תי ָב ֶ ֖בל ֲח ָ ֑דל ְר ֵא ֙ה ָכ ָ‬ ‫ם־רע ְב ֵע ֶינ֛יָך ָל ֽב ִ‬ ‫ת־עינִ ֙י ָע ֔ ֶליָך וְ ִא ַ ֧‬ ‫ֶא ֵ‬ ‫ָל ֶל ֶ֥כת ָ ֖ש ָמה ֵ ֽלְך׃‬ ‫‪163 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הולך עמהם לבבל אין ונחם ‪164 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 26 

 117

here I am in Babylon, and my eyes do not see it. Jeremiah {the prophet} left Anathoth to come to Jerusalem. He lifted his eyes and saw the smoke of the Temple rising up. He said in his heart: Maybe Israel has returned to repent, to bring offerings, and therefore the smoke of incense is rising up.

26:22 {Jeremiah] came and stood by the wall and he saw the Temple surrounded by many stone barricades, and the wall of Jerusalem broken down. Thereupon he cried out and said: O Lord, You have enticed me, and I was enticed; You have overpowered, and You have prevailed (Jer 20:7). As he went on his way, he began to cry out and said: Which way did the sinners go? Which way did the exiled go? Which way did those who are about to perish go? I {will go} and perish with them. He went with them and he saw that the road was full of blood and the ground on both sides soaked with the blood of the killed. He put his face close to the ground and saw the footprints of infants and toddlers who were walking into captivity. He threw himself on the ground and kissed [the footprints]. When he reached the exile, he embraced them and kissed them. He wept with them, and they wept with him.

26:23 [Jeremiah] replied and said to them: My brothers and my people, all that has happened to you [happened] because you did not listen to my words of prophesy. When [Jeremiah] reached the river Euphrates,31 Nebuzaradan replied and said to him: If you wish to come with me to Babylon, [come, and I will take good care of you] (Jer 40:4). So Jeremiah thought in his heart: If I go with the [exiles] to Babylon, who will remain to comfort those that remain with regard to the exile? He went away {from them}. When the exiles lifted their eyes and saw that Jeremiah was leaving them, all of them broke out into loud weeping32 and they cried out and

31 MidTeh 137:2. 32 YalqShim Ps 883.

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪118‬‬ ‫כלהם‪165‬‬

‫מהם בא לו {מהם} נטלו הגליות עיניהם וראו ירמיה שפירש מהם הקישו‬ ‫בבכי{י}ה בקול רם וצווחו ואמרו אבינו ירמיה הרי אתה מניח{י}נו ישבו שם ובכו‬ ‫שנאמר על נהרות בבל {שם} ישבנו וגם בכינו וגומר [תהלים קלז א] {ו}ענה ירמיה‬ ‫ואמר להם { אני מעיד }‪ 166‬שמים וארץ אילו בכייתם בכייה אחת עד שאתם בציון לא‬ ‫גיליתם היה ירמיה הולך ובוכה‬ ‫‪26:24‬‬

‫וכך אמר אבל עלייך יקרת המדינה אמר ירמיה כשהייתי עולה לירושלם נטלתי את‬ ‫עיני וראיתי אשה אחת יושבת‪ 167‬בראש ההר לבושה שחורים ושערה סתור צועקת‬ ‫מבקשת} מי ינחמנ{ה} ואני צועק {ומבקש} מי ינחמני קרבתי אצלה ודברתי עמה {ו}‬ ‫אמרתי לה אם אשה את‪ 168‬דברי עמי ואם רוח {את} הסתלקי מלפני ענתה ואמרה לי‬ ‫אם‪ 169‬אתה אין‪ 170‬מכירני ירמיה אני היא שהיו לי שבעה בנים יצא אביהם למדינת הים‬ ‫בא השליח ואמר לי מת בעליך במדינת הים‪ 171‬עד שאני עולה ובוכה עליו הרי‪ 172‬שליח‬ ‫שיני בא ואמר לי נפל הבית על שבעה בנייך והרגם איני יודעת על מי אבכה או‪ 173‬על‬ ‫מי אסתר שערי עניתי ואמרתי אין את טובה מן אימך ציון שהיא עשויה מרעית לח{י}‬ ‫ית השדה ענ{ת}ה ואמרה לי אני הוא אמך ציון אם השבעה שכן כתב אומללה יול{דת}‬ ‫{ה}שבעה [ירמיה טו ט]‪174‬‬

‫‪.‬הגיעו כולם ‪165 Pr‬‬ ‫‪.‬מעיריני ‪166 P‬‬ ‫‪.‬ישבת ‪167 Pr‬‬ ‫אם אתה אשה ‪168 P‬‬ ‫‪169 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אינך ‪170 Pr‬‬ ‫בא … הים ‪171 Haplography in Pr‬‬ ‫‪.‬שניבא ואמר לי ‪; Pr has‬שליח ‪...‬לי ‪172 Not in Pr‬‬ ‫‪173 Not in Pr.‬‬ ‫יתם ַל ֶ ֧ח ֶרב ‪174‬‬ ‫ּוש ֵ ֽא ִר ָ֗‬ ‫ֹושה וְ ָח ֵ ֑פ ָרה ְ‬ ‫יֹומם ּ֣ב ָ‬ ‫״בא״ ִש ְמ ָ ֛שּה ְב ֥עֹד ָ ֖‬ ‫ֻא ְמ ְל ֞ ָלה י ֶֹל ֶ֣דת ַה ִש ְב ֗ ָעה נָ ְפ ָ ֥חה נַ ְפ ָ ֛שּה ָ׳ב ָאה׳ ָ ֥‬

‫הוה׃ ס‬ ‫יהם נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬ ‫ֶא ֵ ֛תן ִל ְפ ֵנ֥י א ֵֹיְב ֶ ֖‬



Pesiqta Rabbati 26 

 119

said: Our father Jeremiah, you abandon us! They sat down and wept, as it is said: By the rivers of Babylon, there we sat down, we wept (Ps 137:1). Jeremiah replied and said: {I call} heaven and earth {to witness} that if you had wept even once while you were in Zion, you would not have been exiled. Jeremiah walked away and wept.

26:24 [Jeremiah] said the following: Alas, you, Zion, most precious of cities, [the punishment is harder]. Jeremiah said: When I was going up to Jerusalem I lifted my eyes and saw a woman seated on top of the mountain, clothed in black, her hair disheveled, crying {and begging} to comfort her. And I cried {and begged:} Who will comfort me? I went to her and spoke to her, and I said: If you are a woman, speak to me, but if you are a spirit, depart from me. She replied and said: Don’t you recognize me, Jeremiah? I am she who had seven sons, their father went to a distant country [and] the herald came and told me: Your husband died in a distant country. When I got up and wept over him, another herald came and told me: Your house collapsed on your seven sons and killed them. I do not know for whom to weep or for whom to dishevel my hair. I replied and said: You are no better than mother Zion that has been made into a pasture for the beasts of the field. And she replied and said to me: I am your mother Zion, the mother of seven, as it is written: She who bore seven has languished (Jer 15:9).

‫יתבר אתקיספ ‪ 26‬‬

‫ ‪120‬‬ ‫‪26:25‬‬

‫אמר לה ירמיה מרמה היא‪ 175‬מכתך למכתו של איוב מאיוב נוטלו את בניו ואת בנותיו‬ ‫וממך נוטלו בנייך ובנותייך מאיוב נטל‪ 176‬כספו וזהבו וממך נטל‪ 177‬כספך וזהבך לאיוב‬ ‫השליך‪ 178‬לתוך האשפה וליך עשה‪ 179‬אישפה של זבל וכשם שחזר וניחם‪ 180‬את איוב‬ ‫ךכך {אני} עתיד לחזור ולנחמך לאיוב כפל‪ 181‬בניו ובנותיו וליך עתיד ליכפול {בנייך ובנ�ו‬ ‫תייך לאיוב כפלתי כספו וזהבו וליך אני עתיד} לעשות כן לאיוב ניער‪182‬מן האשפה‬ ‫ועלייך הוא אומר התנערי מעפר קומי שבי ירושלם [ישעיה נב ב] בשר ודם בנה אותך‬ ‫{בשר ודם החריבך אבל בעתיד לבא אני בונה אותך} שכן כתוב בונה ירושלם ייי יכ'‬ ‫[תהלים קמז ב]‪ 183‬אמן במהרה בימינו יתקיים עלינו המקרא שכת' שכתב ⁅עלינו⁆‬ ‫ופדויי ייי ישובון ובאו לציון ברינה שמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו [ישעיה‬ ‫לה י; נא יא]‪ 184‬בה תודה וקול זימרה [ישעיה נא ג]‪185‬‬ ‫סליק פרשתא‬

‫דומה מכתך ‪175 Pr‬‬ ‫‪.‬נטלתי ‪176 Pr‬‬ ‫‪.‬נטלתי ‪177 Pr‬‬ ‫‪.‬השלכתי ‪178 Pr‬‬ ‫‪.‬עשיתי ‪179 Pr‬‬ ‫שחזרתי ונחמתי ‪180 Pr‬‬ ‫‪.‬כפלתי ‪181 Pr‬‬ ‫נערתי ‪182 Pr‬‬ ‫אל יְ ַכ ֵנֽס׃ ‪183‬‬ ‫הו֑ה נִ ְד ֵ ֖חי יִ ְש ָר ֵ ֣‬ ‫רּוש ִַל֣ם יְ ָ‬ ‫ּבֹונ֣ה יְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫אשם ָש ׂ֤שֹון וְ ִש ְמ ָח ֙ה יַ ִש ֔יגּון ָנ֖סּו יָ ג֥ ֹון ‪184 MT‬‬ ‫עֹול֖ם ַעל־ר ֹ ָ ֑‬ ‫ּיֹון ְב ִר ָ֔נה וְ ִש ְמ ַ ֥חת ָ‬ ‫ּובאּו ִצ ֙‬ ‫ׁשּובּון ָ ֤‬ ‫הוה יְ ֗‬ ‫דּויי יְ ָ ֜‬ ‫ּופ ֵ֨‬ ‫ְ‬

‫וַ ֲאנָ ָ ֽחה׃ ס‬

‫הו֑ה ָש ׂ֤שֹון ‪185 Not in Pr. MT‬‬ ‫יה וַ ָי ֶ֤שם ִמ ְד ָב ָר ּ֙ה ְכ ֔ ֵע ֶדן וְ ַע ְר ָב ָ ֖תּה ְכגַ ן־יְ ָ‬ ‫ל־ח ְרב ֶֹ֔ת ָ‬ ‫הוה ִצּי֗ ֹון נִ ַח ֙ם ָכ ָ‬ ‫ִ ֽכי־נִ ַ֨חם יְ ָ ֜‬

‫ּתֹודה וְ ֥קֹול זִ ְמ ָ ֽרה׃ ס‬ ‫יִמ ֵצא ָ֔בּה ָ ֖‬ ‫וְ ִש ְמ ָח ֙ה ָ ֣‬



Pesiqta Rabbati 26 

 121

26:25 Jeremiah said to [Zion]: Your suffering may be compared to33 Job’s suffering. His sons and daughters were taken from Job, and your sons and daughters have been taken from you. His silver and gold I took from Job and your silver and gold has been taken from you. Job was thrown into the dung and you have been made into a heap of trash. But in the same way that [God] changed and comforted Job, I will change and comfort you. For Job He doubled his sons and daughters and for you He will double {your sons and daughters; for Job I doubled his silver and his gold, and for you I will do the same}. For Job He shook off the dung and concerning you, it says: Shake yourself from the dust, arise,  O captive  Jerusalem (Isa 52:2). Flesh and blood built you, {flesh and blood destroyed you, but in the time-tocome, I will rebuild you,} as it is written: The Lord builds up Jerusalem; he gathers the dispersed (Ps 147:2). Amen. Soon, and in our days, may He {the Holy One, blessed be He}, fulfill the verse that is written concerning us: And the ransomed of the Lord shall return, and come to Zion with singing (Isa 35:10; 51:11). Joy and gladness will be found in her, thanksgiving and the voice of song (Isa 51:3). End of chapter.

33 YalqShim Jer 293.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪27‬‬ ‫שמעו‬

‫‪27:1‬‬

‫שמעו דבר ייי' בית יעקב וכל משפחות בית שר' [ירמיה ב ד]‪ 1‬הכתוב אומר אם ישמעו‬ ‫ויעבודו יכלו‪ 2‬ימיך בטוב ושנו' בנעימים ואם לא ישמ' בשלח יעבר' [איוב לו יא‪.‬יב]‪3‬‬ ‫אם שומעים ישראל לאלהים‪ 4‬ועובדים‪{ 5‬אותו} ליראתו ממלאים ימיהם בטובה כשם‬ ‫שאמר דוד ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה [תהלים צ י]‬ ‫וכשם שאמר משה את מספר יומ' [שמות כג כו] אם ישמעו ויעבדו את‪ 6‬מוצא שני‬ ‫שנים עשתה הארץ פירות מרובים מה שלא‪ 7‬עשתה כל ימות העולם שנה אחת קודם‪8‬‬ ‫כניסיתן לארץ ישראל ויב{ו}או עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה וגומר [במדבר יג כג]‬

‫‪27:2‬‬

‫יש אומרים ששה עשר היו טוענים כשם שהפ{ו}עלים הם טוענין הם לוקחים ששה‬ ‫עשר לארבעה‪ 9‬ושנה אחת שגלו‪ 10‬מן הארץ כן אתה מוצא שכתוב שם ועשרה‬ ‫אנשים נמצאו שם ויאמר' אל ישמעא' אל תמיתינו כי יש לנו מטמונים < בשדה חטים‬

‫ל־מ ְש ְפ ֖חֹות ֵ ֥בית יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪1 MT‬‬ ‫הו֖ה ֵב֣ית יַ ֲע ֑קֹב וְ ָ ֽכ ִ‬ ‫ִש ְמ ֥עּו ְד ַבר־יְ ָ‬ ‫‪.‬יבלו ‪2 P‬‬ ‫ימים׃ ‪3 MT‬‬ ‫יהם ַבנְ ִע ִ ֽ‬ ‫יהם ַב ּ֑טֹוב ּו ְ֝שנֵ ֶ֗‬ ‫יְמ ֶ ֣‬ ‫ִ ֽאם־יִ ְש ְמ ֗עּו ְ �ו ַֽ֫י ֲע ֥בֹדּו יְ ַכ ּ֣לּו ֵ‬

‫ם־ל ֹא ִי ְ֭ש ְמעּו ְב ֶ ֣‬ ‫וְ ִא ֣‬ ‫י־ד ַעת׃‬ ‫ש ַלח יַ ֲע ֑בֹרּו וְ ֝יִ גְ וְ ֗עּו ִכ ְב ִל ָ ֽ‬

‫‪.‬להקדוש ברוך הוא ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬ועוברים ‪5 P‬‬ ‫‪.‬אותה ‪6 Pr‬‬ ‫‪.‬שלו ‪7 P‬‬ ‫‪8 Not in Pr.‬‬ ‫‪9 MS Vienna begins here. The manuscripts and the editio princeps have an additional phrase that‬‬ ‫‪, four, etc.‬ארבעה וגומר ‪is presented as a Scriptural quote:‬‬ ‫‪.‬הגלו ‪10 Pr‬‬

Pesiqta Rabbati 27 ‫שמעו‬ Hear

27:1 Hear the word of the Lord, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel (Jer 2:4).1 Scripture says: If they hear and serve Him, they complete [their days in prosperity, and] their years in pleasantness. But if they do not hear, they shall perish by the sword [and die without knowledge] (Job 36:11-12). If Israel listens to God, and serve {Him} in awe, they will fulfill their days in goodness, as David said: The days of our life are seventy years, or perhaps eighty, if we are strong (Ps 90:10), and as Moses said: [I will fulfill] the number of your days (Exod 23:26), if they hear and serve Him (Job 36:11). You find that there were two years during which the land produced2 an abundance of crops such as it had not produced at any time the world had existed. In the year before the Israelites entered the land of Israel: And they came to the Wadi Eshcol, and cut down from there a branch with a single cluster of grapes, etc. (Num 13:23).3

27:2 There are those that say that sixteen men carried [the cluster of grapes from Wadi Eshcol]; they carried it in the way workers do; sixteen men in four teams. [Regarding] the year when the Israelites were exiled from the land, you find that it is written there: But ten men were found among them that said to Ishmael: Do not kill us, because we have wheat, and barley, and oil, and honey hidden in the field, etc. ├So he refrained, and did not kill them along with their companions┤ (Jer 41:8).4 [This indicates] that there was no more room to store the [harvest] and that [the Israelites] had to hide it in the field. Thus, you find that it is written: And full houses, etc. (Deut 6:11). Another verse states: Happier were those pierced by the sword than those pierced by hunger, [whose life drains away, deprived of

1 Jer 2:4-28; 3:4 is read as the haftarah on the second of the three Sabbaths preceding the Fast of the Ninth of Av. 2 YalqShim Jer 328. 3 ySot 7:5, 21d. 4 YalqShim Jer 328.

‫יתבר אתקיספ ‪ 27‬‬

‫ ‪124‬‬

‫ושעורים ושמן ודבש וגומר >ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם< [ירמיה מא ח]‪ 11‬אלא‬ ‫שלא היה עוד מקום איכן >ליתן< והיו מטמינים‪ 12‬אותם בשדה וכן אתה מוצא שכתוב‬ ‫ובתים מליאים וגומר [דברים ו יא] וכתוב אחר אומר טובים היו חללי חרב מחללי רעב‬ ‫>וגומר< [איכה ד ט]‪ 13‬ואלי ישמעו‪14‬שלהם היה דבר אחר אם ישמעו ויעבורו ואם לא‬ ‫ישמעו בשלח יעבורו של' מעל פניי ויצ' [ירמיה טו א]‪ 15‬הוי שמעו דבר ייי' [ירמיה ב ד]‪16‬‬ ‫‪27:3‬‬

‫אמר שלמה ושבח אני {את} המתים שכבר מתו [קהלת ד ב] למה אמר להם ירמיה‬ ‫שמעו דבר ייי בית יעקב [ירמיה ב ד] אלא {} להם שמעו עד שאתם חיים שלא‬ ‫תמותו שאני יודע שאם {} אתם שומעים {את} דבר ייי עכשיו‪ 17‬עתידים ‬ ‫לשמ{}ע בבבל משתמותו ותעשו עצמות יבשות שנאמר העצמות היבשות‬ ‫שמעו דבר ייי [יחזקאל לז ד]‪ 18‬הרי שמעו בחייכם עד שלא‪ 19‬תמותו שמעו דבר‬ ‫ [ירמיה ב ד] שאם יבואו שמועות רעות עליכם לא יזיקו‬ ‫אתכם {ו}כן דוד‪ 20‬היה‪ 21‬אומר משמועה רעה לא יירא [תהלים קיב ז] למה נכון‪ 22‬לבו‬ ‫בטוח בייי [שם] אם לא תשמעו ראה מה {ש}כתוב כה אמ' ייי קול חרדה שמענו‬ ‫וגומר [ירמיה ל ה] וכן יחזקאל אומר והיה כי יאמר' אליו על מה אתה נאנח ואמ' על‬ ‫שמו' ונמס כל לב וגומר [יחזקאל כא יב]‪ 23‬הוי שמעו דבר ייי [ירמיה ב ד]‬ ‫ים ַב ָש ֶ ֔דה ִח ִ ֥טים ‪11 MT‬‬ ‫ׁש־ל֤נּו ַמ ְטמֹנִ ֙‬ ‫ל־ת ִמ ֵ֔תנּו ִ ֽכי־יֶ ָ‬ ‫אמ ֤רּו ֶאל־יִ ְש ָמ ֵעאל֙ ַא ְ‬ ‫אּו־בם וַ י ֹ ְ‬ ‫וַ ֲע ָש ָ ֨רה ֲאנָ ִ֜שים נִ ְמ ְצ ָ֗‬

‫יהם׃‬ ‫יתם ְב ֥תֹוְך ֲא ֵח ֶ ֽ‬ ‫ש ֶמן ְּוד ָ ֑בׁש וַ יֶ ְח ַ ֕דל וְ ֥ל ֹא ֱה ִמ ָ ֖‬ ‫ּושע ִ ֹ֖רים וְ ֶ ֣‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬מטמונים ‪12 P‬‬ ‫ּובּו ְמ ֻד ָק ִ ֔רים ִמ ְתנּו ֖בֹת ָש ָ ֽדי׃ ס ‪13 MT‬‬ ‫ש ֵ ֤הם יָ ֙ז ֙‬ ‫י־ח ֶרב ֵ ֽמ ַח ְל ֵל֖י ָר ָ ֑עב ֶ ֣‬ ‫טֹובים ָה ֙יּו ַח ְל ֵל ֶ֔‬ ‫ִ֤‬ ‫‪.‬שמעו ‪14 V‬‬ ‫ל־פ ַנ֖י וְ יֵ ֵ ֽצאּו׃ ‪15 MT‬‬ ‫ל־ה ָ ֣עם ַה ֶז֑ה ַש ַ ֥לח ֵ ֽמ ַע ָ‬ ‫מּואל֙ ְל ָפ ַ֔ני ֵ ֥אין נַ ְפ ִ ֖שי ֶא ָ‬ ‫ּוש ֵ‬ ‫מד מ ֶ ֹ֤שה ְ‬ ‫אמר יְ הוָ ֙ה ֵא ֔ ַלי ִאם־יַ ֲע ֨ ֹ‬ ‫וַ ֤י ֹ ֶ‬ ‫ל־מ ְש ְפ ֖חֹות ֵ ֥בית יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪16 MT‬‬ ‫הו֖ה ֵב֣ית יַ ֲע ֑קֹב וְ ָ ֽכ ִ‬ ‫‪ִ .‬ש ְמ ֥עּו ְד ַבר־יְ ָ‬ ‫עתה אתנו‪17 P .‬‬ ‫העצמות 'עכשיו עתידים אתם לשמוע בבבל משתמותו ותעשו עצמום יבישות שנ ‪18 Pr dittography‬‬ ‫'הבישות שמעו את דבר ה‬ ‫‪.‬לא ‪19 Pr‬‬ ‫‪.‬ברוד ‪20 V‬‬ ‫‪.‬הוא ‪21 P‬‬ ‫‪.‬נבון ‪22 P‬‬ ‫ל־לב֩ וְ ָר ֨פּו ָכל־יָ ַ ֜דיִם ‪23 MT‬‬ ‫י־ב ָ֡אה וְ נָ ֵ ֣מס ָכ ֵ‬ ‫מּוע֣ה ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־ש ָ‬ ‫ל־מה ַא ָ ֣תה נֶ ֱא ָנ֑ח וְ ָא ַמ ְר ָ֡ת ֶא ְ‬ ‫אמ ֣רּו ֵא ֔ ֶליָך ַע ָ ֖‬ ‫וְ ָהיָ ֙ה ִ ֽכי־י ֹ ְ‬ ‫הוה׃ פ‬ ‫ל־ב ְר ֙ ַכיִ ֙ם ֵת ַל ְ֣כנָ ה ַ֔מיִ ם ִה ֵנ֤ה ָב ָא ֙ה וְ ִ ֽנ ְה ָ֔י ָתה נְ ֻ ֖אם ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֽ‬ ‫ל־ר ַּוח וְ ָכ ִ‬ ‫וְ ִכ ֲה ָ ֣תה ָכ ֗‬



Pesiqta Rabbati 27 

 125

the produce of the field] (Lam 4:9). Had Israel been willing, however, to hear My words, the crops would have been theirs. Another interpretation: If they hear and serve Him (Job 36:11), but if they do not listen, they shall be sent away to perish: Send them out of my sight, and let them go (Jer 15:1). Thus, Hear the word of your Lord (Jer 2:4).

27:3 Solomon said, I declare that the dead who are already dead are better off [than the living who are yet alive] (Eccl 4:2), [so] why did Jeremiah say to them: Hear the word of the Lord, O house of Jacob (Jer 2:4). [That is] he {} to them: Hear while you are still alive5 and before you die, since I know that if you do not listen to the word of the Lord now, you will have to listen in the future when you are dead and buried in Babylon and have been turned into dry bones, as it is said: Dry bones! Hear the word of the Lord (Ezek 37:4).6 Therefore, listen while you are still alive and before you die.

27:4 Another interpretation: Hear [shmʿ] the word of the Lord (Jer 2:4), so that if bad news [shmʿ] reach you, they will not harm you. Thus, it is said: He shall not be afraid of bad news (Ps 112:7). Why [is this so]? Because his heart is steadfast, trusting in the Lord (ibid.). But if you do not listen, see what is written: Thus says the Lord: We have heard a voice of trembling, etc. (Jer 30:5). And so, too, Ezekiel said: And it shall be, when they say to you, Why are you groaning? You will say, Because of the news, because it’s coming. All hearts will melt (Ezek 21:12). Hence, Hear [shmʿ] the word of the Lord (Jer 2:4).

5 YalqShim Kgs 328. 6 YalqShim Ezek 375-376.

‫יתבר אתקיספ ‪ 27‬‬

‫ ‪126‬‬ ‫‪27:5‬‬

‫דבר אחר שמעו דבר ייי [ירמיה ב ד] הכתוב אומר שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי‬ ‫זק' אמ' [משלי כג כב] כל {מה} שאומ' לך אביך חייב אתה לשמוע לו שמע לאביך זה‬ ‫ילדך [שם] אבל אם אמר לך בוא ונשתחוה לעבודה זרה לא תשמע לו למה זה ילדך‬ ‫שלא כפר זה אלי ואנויהו [שמות טו ב] זה ילדך‬

‫‪27:6‬‬

‫דבר אחר שמע לאביך זה ילדך [משלי כג כב] כן משה אומר צור ילדך תש' [דברים לב‬ ‫יח]‪ 24‬דבר אחר שמע לאביך זה ילדך [שם] שמע שבשמים‪ 25‬זה אלי זה ילדך‬ ‫ונוהג‪ 26‬בך כבן‪ 27‬יחיד ואם לאו נוהג בך כעבד‪ 28‬כן הוא אומר הלייי תגמלו זאת עם נבל‬ ‫ולא חכם הלא הוא אביך קנך וגוומר [דברים לב ו] כשאתה עושה רצונו‪ 29‬אביך הוא‬ ‫ואתה בנו ואם לאו על כרחך שלא בטובתך ק{ו}נך הוא ואתה עבדך שנאמר העבד‬ ‫ישר' וגומר [ירמיה ב יד] הרי שמע לו וטוב לך שמעו דבר ייי בית יעקב [ירמיה ב ד]‬

‫‪27:7‬‬

‫{}‬

‫‪27:9‬‬

‫אמרתי לא תענה ברעך עד שקר [שמות כ יג] וכתוב‪ 37‬כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס‬ ‫[תהלים כז יב]‪38‬אמרתי לא תחמוד בית ריעך [שמות כ יד] ‪ 39‬וחמדו שדות‬ ‫וגזלו [מיכה ב ב] הוי‪ 40‬בטלתם כל הדברות אפילו דבר אחד אם קיימתם ואני‬ ‫סולח לכם ואיזו‪41‬היא הדבר הזה זו‪ 42‬השבת שכן הוא אומר לירמיה לא תוציאו משא‬ ‫מבתיכם ביום השבת‪ 43‬וכל מלאכה לא תעשו [ירמיה יז כב] וישבת‪44‬‬ ‫העיר הזאת לעולם [ירמיה יז כה]‪ 45‬וכן הוא אומר ‪ 65‬שהיו‪ 66‬מוטלין בשלשלאות של ברזל היו בוכין‬ ‫ומתמהין‪ 67‬עליהם‪ 68‬ביותר ואומרים עליהם עם ייי אלה ומארצו יצאו [יחזקאל לו כ]‪69‬‬ ‫בודאי אילו הן ישראל שגידלם הקדוש ורוממם על כל אומות העולם שנאמר באמור‬ ‫להם‪ 70‬עם ייי אלה ומארצו יצאו [שם] ומה עשו בני בארי באותה השעה הפשיטו‬ ‫עבדיהם ואת שפחותיהם והקריבום דורון‪ 71‬לפני נבוכד נצר אמר להם על מה אתם‬ ‫עושים כך‪ 72‬אמרו לא אנו אומרים שמא מלך אוהב ערומים אמר להם הואיל ואינו‬ ‫אלא דרך בזיון לכו והלבישום לישראל מה שכרן של בני בארי נטה עליהם הקדוש‬ ‫חסד מכל ארץ ישראל ואין לך בארץ שהם יפין‪ 73‬ביותר אלא בני בארי אמרו כל אדם‬ ‫שנכנס לשם אינו מבקש לצאת בלא עבירה‬ ‫‪28:12‬‬

‫גם בכינו [תהלים קלז א] שהיו בוכין ומבכה‪ 74‬עמהם {הקדוש ברוך הוא} דרש רבי‬ ‫יצחק על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו [תהלים קלז ב]‪ 75‬בוא וראה כמה קשה‪ 76‬עפרה‬ ‫של ארץ ישראל לתשובה‪ 77‬כשהיו‪ 78‬בארץ ישראל היה ירמיה אומר להם עשו תשובה‬ ‫עד שלא יחתם‪ 79‬גזר דין עליכם ולא קיבלו כיון שגילו היו נוהגין קדושה במצות נטלו‬ ‫כנרותיהם ותלאום‪ 80‬בערבים כי שם שאלוני שוב' דברי שיר וגומר [תהלים קלז ג]‪81‬‬ ‫באותה השעה אמרו להם אומות העולם עמדו ושוררו לפני עבודה זרה כדרך שהייתם‬ ‫משוררים לבית המקדש אמרו להם אילו אמרנו שירה במקומינו על כל ניסים שעשה‬ ‫לנו הקדוש‪ 82‬מקומינו לא גילינו מארצינו עכשיו היאך נאמר שירה לפני עבודה זרה‬

‫‪.‬והיה רואה ‪64 Pr‬‬ ‫‪.‬אותם ‪65 Pr‬‬ ‫‪66 Not in P.‬‬ ‫‪.‬מתמהין ובוכין ‪67 V and Pr‬‬ ‫‪.‬עליו ‪68 P‬‬ ‫ּומ ַא ְר ֖צֹו יָ ָ ֽצאּו׃ ‪69 MT‬‬ ‫הו֣ה ֵ֔א ֶלה ֵ‬ ‫מר ָל ֶה ֙ם ַעם־יְ ָ‬ ‫ת־שם ָק ְד ִ ֑שי ֶב ֱא ֤ ֹ‬ ‫ר־באּו ָ֔שם ַ �וֽיְ ַח ְל ֖לּו ֶא ֵ ֣‬ ‫ּגֹויִם ֲא ֶש ָ ֣‬ ‫ל־ה ֙‬ ‫וַ ֗יָבֹוא ֶא ַ‬ ‫‪70 V ends here.‬‬ ‫‪71 δῶρον.‬‬ ‫‪72 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהיה יפית ‪73 Pr‬‬ ‫‪.‬שהם ומבכים ‪74 Pr‬‬ ‫ֹרֹותינּו׃ ‪75 MT‬‬ ‫תֹוכּה ָ֝ת ֗ ִלינּו ִכנ ֵ ֽ‬ ‫ל־ע ָר ִ ֥בים ְב ָ ֑‬ ‫ַ ֽע ֲ‬ ‫‪.‬כמה קשה ‪76 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬בתשובה ‪77 P‬‬ ‫‪.‬עד שיהיו ‪78 Pr‬‬ ‫‪.‬יתחתם עליכם ‪79 Pr‬‬ ‫‪'.‬ותלו אות ‪80 Pr‬‬ ‫תֹול ֵל֣ינּו ִש ְמ ָ ֑חה ִ ֥שירּו ֗ ָ֝לנּו ִמ ִ ֥שיר ִצּיֽ ֹון׃ ‪81 MT‬‬ ‫י־שיר וְ ָ‬ ‫ׁשֹובינּו ִד ְב ֵר ִ ֭‬ ‫ִ ֤כי ָ֨שם ְ ֽש ֵא ֪לּונּו ֵ֡‬ ‫‪.‬על כל ניסים שעשה לנו הקדוש מקומינו ‪82 Pr Haplography‬‬



Pesiqta Rabbati 28 

 153

yet they had to go out of His Land (ibid.). What did the people of Beri do at that time? They stripped naked their manservants and their maidservants and brought them as a gift to Nebuchadnezzar. He said to them: Why do you do this? They said: We are saying that you are a king who likes naked people. The king said: Since no more was intended than humiliation, go and clothe Israel. What was the reward of the people of Beri? The Holy One spread more grace among them than among all the other people of the Land of Israel. And you [do not find] in the Land of Israel a people that was more beautiful than the people of Beri. It is said that when anyone goes there, he does not wish to leave without committing a sin.9

28:12 We also wept (Ps 137:1)—[this means] that [the Israelites] wept and that the {Holy One, blessed be He,} wept with them. R. Yitsḥaq interpreted [the following Scriptural verse:] On the willows there we hung up our harps (Ps 137:2). Come and see how hard the earth of the Land of Israel is [that it brings about] repentance. When [the Israelites] were in the Land of Israel, Jeremiah said to them: Repent, before the decree of judgment against you will be sealed, but they did not accept this. As soon as they were exiled, they performed the holiness of the commandments. They took their harps and hung them on the willows, because there our captors required of us songs, etc. (Ps 137:3). At that time the nations of the world said to [Israel]: Stand up and sing before idols,10 as you used to sing in the Temple. [Israel] said to them: Had we recited songs in our own place for all the miracles, which the Holy One did for us in our own place, we would not have been exiled from our land; how shall we now recite songs before idols?

9 MidTeh 137:3. 10 BerRbti Vayetse, p. 124.

‫יתבר אתקיספ ‪ 28‬‬

‫ ‪154‬‬ ‫‪28:13‬‬

‫היה ליצחק‪ 83‬בן טבלאי אומר משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנשא‬ ‫בת מלכים אמר לה עמדי השקיני כוס אחד לא רצתה להשקותו‪ 84‬כעס עליה המלך‬ ‫והוציא מתוך ביתו והלכה ונשאה למוכה שחין אמר לה עמדי והשק{י}ני אחד אמרה‬ ‫לו ריקה בת מלכים הייתי ונשאתי למלך {ו}על שאמר לי השקיני כוס אחד ולא רציתי‬ ‫להשקותו כעס עלי והוצאתני מביתי‪ 85‬שאילו עמדתי והשקיתיו היה מוסיף‪ 86‬על כבודי‬ ‫כבוד והייתי במקומי עכשיו אתה אומר לי עמדי והשקיני‬

‫‪28:14‬‬

‫אף כך ישראל אמרו לאומות העולם אילו אמרנו שירה להקדוש במקומנו על כל‬ ‫ניסים שעשה לנו ישכנו‪ 87‬במקומינו ולא גלינו מארצינו ועכשיו נאמר לפני עבודה‬ ‫זרה מיד עמדו והשליכו תילי תילים של הרוגים ואף על פי שהרגו מהם הרבה היתה‬ ‫להם שמחה‪ 88‬שלא אמרו שירה לפני עבודה זרה שנאמר ותיללנו שמחה [תהלים‬ ‫קלז ג]‪ 89‬באותה שעה נשבע הקדוש לישראל שבועה שלימה כביכול הוציא קללה‬ ‫על עצמו אם לא אעשה שבועתי שנאמר אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני [תהלים קלז‬ ‫ה]‪ 90‬נטל הקדוש את ימינו והחזירה לאחוריו‬

‫‪28:15‬‬

‫בשעה שגלו ישראל כעניין שנאמר השיב אחור את ימינו מפני אויב [איכה ב ג] כביכול‬ ‫לא החזירה הקדוש למקומה וכן אמר להם הקדוש לישראל אשכח אותה ימיני שחזרתי‬ ‫‪.‬יצחק 'ר ‪83 Pr‬‬ ‫‪.‬להשקותה ‪84 P‬‬ ‫‪.‬מתוך ביתו ‪85 Pr‬‬ ‫]?[ הייתי מוסיש ‪86 Pr‬‬ ‫‪.‬ישבנו ‪87 Pr‬‬ ‫‪.‬התחילה שמחה ‪88 P‬‬ ‫תֹול ֵל֣ינּו ִש ְמ ָ ֑חה ִ ֥שירּו ֗ ָ֝לנּו ִמ ִ ֥שיר ִצּיֽ ֹון׃ ‪89 MT‬‬ ‫י־שיר וְ ָ‬ ‫ׁשֹובינּו ִד ְב ֵר ִ ֭‬ ‫ִ ֤כי ָ֨שם ְ ֽש ֵא ֪לּונּו ֵ֡‬ ‫יְמ ִינֽי׃ ‪90 MT‬‬ ‫ֽרּוש ֗ ִָלם ִת ְש ַ ֥כח ִ‬ ‫ם־א ְש ָכ ֵ ֥חְך יְ ָ‬ ‫ִ ֽא ֶ‬



Pesiqta Rabbati 28 

 155

28:13 R. Yitsḥaq ben Tavlai used to say: Make a comparison; to what is the matter like? To a king of flesh and blood, who married a princess and said to her: Rise and serve me a cup of [water]. [However,] she did not want to serve him a drink, and the king was angry at her and send her out of his house. She went and married a man, who was afflicted with boils. He said to her: Rise and serve me a drink. She said to him: You worthless man! I am a princess of royal blood, and I was married to a king. When he said to me: Serve me a cup of [water], I did not want to serve him a drink, he became angry at me and sent me out of his house. If I had stood up and served him a drink, it would be like adding honor to the honor I already had, for I would have remained in my own place. And now you say to me: Rise and serve me a drink.

28:14 Likewise, Israel said to the nations of the earth too: If we had recited songs for the Holy One in our own place for all the miracles He did for us, we would have dwelled in our place and not been exiled from our Land. Should we recite [songs] before idols? Immediately the Babylonians piled up many heaps [tiley tilim] of killed [Israelites]. Although many of them were killed, there was gladness that they did not recite songs in front of idols, and their piling up of us [tilelenu] [led to] gladness (Ps 137:3).11 At that time, the Holy One swore a solemn oath to Israel. If it were possible to say this, He [would] utter a curse against Himself: If I do not carry out My oath, [then it will happen], as it is said: If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand forget its skill (Ps 137:5). Then the Holy One drew back His hand and put it behind Him.

28:15 [This occurred] when Israel was exiled, similar to the lectionary verse, as it is said: He has drawn back His right hand before the enemy (Lam 2:3). And if it were possible to say this, the Holy One has not yet returned [His right hand] to its position. Therefore, the Holy One said to [Israel]: I will forget My right hand which I have drawn back behind Me, if I do not fulfill this oath: I will not forget you among the nations of the earth. Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I do not remember you, {if I do not set Jerusalem above my highest [rosh] joy!} (Ps 137:6).

11 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. Literally: “they required of us mirth.”

‫יתבר אתקיספ ‪ 28‬‬

‫ ‪156‬‬

‫לאחוריי אם לא אקים להם שבועה זו ולא אשכח אתכם בין אומות העולם תידבק‬ ‫לשוני לחכי אם לא אזכר אם לא אעז' את ירושלם וגומר {על ראש שמחתי} [תהלים‬ ‫קלז ו]‪ 91‬מהו על ראש שמח' [שם]‪ 92‬שעתיד הקדוש להחזיר לירושלם כל שמחתה‬ ‫כעניין שנאמר ופדויי ייי ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם וגומר [ישעיה‬ ‫לה י]‪ 93‬כל המתאבל על ירושלים שמח עמה לעתיד לבא שנאמר שמחו את ירושלים‬ ‫וגילו בה כל אהביה שישו אותה משוש וגומר [ישעיה סו י]‪ 94‬אמרו משום אביי אין‬ ‫משיח בא אלא בתשעה באב לפי שקבעו בזמן הזה ועתיד הקדוש לעשותו יום טוב‬ ‫והפכתי אבלם לששון ונחמתם ושמחתם מיגונם [ירמיה לא יג]‪ 95‬אמן במהרה בימינו‪96‬‬ ‫סליק‬

‫רּוש ִַל֑ם ֝֗ ַעל ֣ר ֹאׁש ִש ְמ ָח ִ ֽתי׃ ‪91 MT‬‬ ‫ם־ל ֹא ַ ֭א ֲע ֶלה ֶאת־יְ ָ‬ ‫ם־ל ֹא ֶ֫אזְ ְכ ֵ ֥ר ִכי ִא ֣‬ ‫ׁשֹוני׀ ְל ִח ִכ֮י ִא ֪‬ ‫ק־ל ִ֨‬ ‫ִת ְד ַ ֥ב ְ‬ ‫‪'.‬מהו על ראש שמח ‪92 Not in Pr‬‬ ‫אשם ָש ׂ֤שֹון וְ ִש ְמ ָח ֙ה יַ ִ֔שיגּו וְ ָנ֖סּו יָ ג֥ ֹון וַ ֲאנָ ָ ֽחה׃ ‪93 MT‬‬ ‫עֹול֖ם ַעל־ר ֹ ָ ֑‬ ‫ּובאּו ִצ ּ֙יֹון ְב ִר ָ֔נה וְ ִש ְמ ַ ֥חת ָ‬ ‫הוה יְ ֻש ֗בּון ָ ֤‬ ‫דּויי יְ ָ ֜‬ ‫ּופ ֵ֨‬ ‫ְ‬

‫פ‬

‫יה׃ ‪94 MT‬‬ ‫ל־ה ִ ֽמ ְת ַא ְב ִ ֖לים ָע ֶ ֽל ָ‬ ‫יה ִ ֤שיׂשּו ִא ָת ּ֙ה ָמ ׂ֔שֹוׂש ָכ ַ‬ ‫רּוש ִַל֛ם וְ ִג֥ילּו ָ ֖בּה ָכל־א ֲֹה ֶ ֑ב ָ‬ ‫ִש ְמ ֧חּו ֶאת־יְ ָ‬ ‫ׂשֹון וְ ִנ ַ֣ח ְמ ִ֔תים וְ ִש ַמ ְח ִ ֖תים ִמ�י ‪95 MT‬‬ ‫ּוב ֻח ִ ֥רים ּוזְ ֵק ִנ֖ים יַ ְח ָ ֑דו וְ ָה ַפ ְכ ִ֨תי ֶא ְב ָל֤ם ְל ָש ֙‬ ‫תּול ֙ה ְב ָמ ֔חֹול ַ‬ ‫ָ ז֣אז ִת ְש ַ ֤מח ְב ָ‬

‫גֹונֽם׃‬ ‫ָ‬

‫‪.‬אמן … בימינו ‪96 Not in Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 28 

 157

What is the meaning of above my highest joy (ibid.)? The Holy One will restore all its joy to Jerusalem, similar to the lectionary verse, as it is said: And the ransomed of the Lord shall return, and come with singing to Zion, and everlasting joy shall be upon their heads [rosham], etc. (Isa 35:10). And every mourner over Jerusalem in this world will rejoice with it in the time-to-come, as it is said: Rejoice with Jerusalem, and be glad with her, all you that love her; rejoice for joy with her, all that mourn over her (Isa 66:10). It was said in the name of Abbaye: The Messiah will come only on the Ninth of Av, as they had determined at that time. In the time-to-come the Holy One will change it into a festive day, as it is said: I will turn their mourning into joy, I will comfort them, and give them gladness for sorrow (Jer 31:13). End.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪29/1‬‬ ‫בכה תבכה‬

‫‪29/1:1‬‬

‫פרשת איכה‬ ‫ילמדנו רבינו הכהנים מהו שיהא מותר להם לטבול‬ ‫בכה תבכה בלילה [איכה א‬ ‫לתרומתם בתשעה באב אמר רבי חנינא סגן הכהנים כדיי בית אלקינו לאבד עליו‬ ‫טבילה אחת אין צריך לומר שאנו צריכים להיות נזכרים חורבן הבית אמר הקדוש‬ ‫ברוך הוא אם אשכך תשכח ימיני [תהלים קלז ה]‪ 2‬וכן ירמיהו אומר זכור תזכור ותשוח‬ ‫עלי נפשי [איכה ג כ]‪ 3‬כביכול ראה מה כתוב בכבודו של הקדוש ברוך הוא ויקרא‬ ‫ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגומר [ישעיה כב יב]‪ 4‬וכן הוא אומר על‬ ‫כן אמרתי שאו מני אמרר בבכי [ישעיה כב ד]‪ 5‬כביכול אמר הקדוש ברוך הוא כשם‬ ‫שהוא למטן אף לפניי בבכיה למעלן על מה שהגיע כביכול בכייה לפניי על שהנחתי‬ ‫שכינתי שנאמר זא' מנוחתי עדי עד וגומר [תהלים קלב יד]‪ 6‬והיא בוכה על שהנחתי‬ ‫כבוד מנוחתי מתוכה והנחתיה לכך היא בוכה מניין ממה שקראו בעניין בכה תבכ'‬ ‫בלילה [איכה א ב]‬ ‫ב]‪1‬‬

‫יה ָ ֣בגְ דּו ָ֔בּה ָ ֥היּו ָלּ֖ה ‪1 MT‬‬ ‫ל־ר ֙ ֶע ָ֙‬ ‫יה ָכ ֵ‬ ‫ין־לּה ְמנַ ֵ ֖חם ִמ ָכל־א ֲֹה ֶ ֑ב ָ‬ ‫ָב ֨כֹו ִת ְב ֶ֜כה ַב ֗ ַליְ ָלה וְ ִד ְמ ָע ָת ּ֙ה ַ ֣על ֶ ֽל ֱח ָ֔יּה ֵ ֽא ָ ֥‬

‫ֹיְבים׃ ס‬ ‫ְלא ִ ֽ‬ ‫יְמ ִינֽי׃ ‪2 MT‬‬ ‫ֽרּוש ֗ ִָלם ִת ְש ַ ֥כח ִ‬ ‫ם־א ְש ָכ ֵ ֥חְך יְ ָ‬ ‫ִ ֽא ֶ‬ ‫זָ ֣כֹור ִתזְ ּ֔כֹור וְ ָת ִש ַיח ָע ַ ֖לי נַ ְפ ִ ֽשי׃ ‪3 MT‬‬ ‫שק׃ ‪4 MT‬‬ ‫ּול ָק ְר ָ ֖חה וְ ַל ֲח ֹ֥גר ָ ֽ‬ ‫ּול ִמ ְס ֔ ֵפד ְ‬ ‫הו֛ה ְצ ָב ֖אֹות ַבּי֣ ֹום ַה ֑הּוא ִל ְב ִ ֙כי ְ‬ ‫וַ יִ ְק ָ ֗רא ֲאד ָֹנ֧י יְ ִ‬ ‫ת־ע ִ ֽמי׃ ‪5 MT‬‬ ‫ל־ת ִ ֣איצּו ְל ַנ ֲֽח ֵ֔מנִ י ַעל־ ֖ש ֹד ַב ַ‬ ‫ל־כן ָא ַ ֛מ ְר ִתי ְש ֥עּו ִמ ִנ֖י ֲא ָמ ֵ ֣רר ַב ֶב ִ֑כי ַא ָ‬ ‫ַע ֵ ֥‬ ‫יה׃ ‪6 MT‬‬ ‫ה־א ֵ֗שב ִ ֣כי ִאוִ ִ ֽת ָ‬ ‫י־עד ֽ ֹפ ֵ֝‬ ‫נּוח ִ ֥תי ֲע ֵד ַ ֑‬ ‫את־מ ָ‬ ‫ְ‬ ‫זֹ‬

Pesiqta Rabbati 29/1 ‫בכה תבכה‬

Weeping, she weeps 29/1:11 Weeping, she weeps at night (Lam 1:2).2 Let our Rabbi instruct us: What is the [law regarding the following]: Is it permissible for priests on the Ninth of Av to immerse themselves, [which cleanses them] to consume the terumah [the produce set aside for the priests]? R. Ḥanina, the deputy of the priests, said: It is worthwhile to give up an immersion for the sake of the House of our God. It goes without saying that we are required to be reminded of the destruction of the Temple. The Holy One, blessed be He, said: If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand forget its skill (Ps  137:5). And likewise, Jeremiah said: Remembering, my soul shall remember, and is bowed down within me (Lam 3:20). As if it were possible to say: See what is written about the splendor of the Holy One, blessed be He: In that day did the Lord, the God of hosts, call to weeping, and to lament, etc. (Isa 22:12). And likewise, it says: Therefore, I said: Look away from me, let me weep bitter tears, etc. (Isa 22:4). If it were possible to say – the Holy One, blessed be He, said: As it is below, so is it before Me above, there is weeping over that which came [upon Jerusalem]. It is as if there is weeping before Me, because I left My dwelling, as it is said: This is My resting place forever; [here I will reside, for I have desired it (Ps 132:14). And [Jerusalem] weeps because I left the glory of My resting place in its middle and left [Jerusalem]. Therefore, it weeps. From where [in Scripture do we know this?] That which we read in the lectionary portion: Weeping, she weeps at night (Lam 1:2).

1 The text is based on the editio princeps and JTS 8195. 2 Reading on the Ninth of Av.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/1‬‬

‫ ‪160‬‬ ‫‪29/1:2‬‬

‫כך פתח רבי תנחומא בי רבי זה שאמר הכתוב כה אמר ה' תרדנה עיני דמעה יומם‬ ‫ולילה ולא תדמינה [ירמיה יד יז]‪ 7‬אמר להם הקדוש ברוך הוא בכה תבכה בלילה [איכה‬ ‫א ב] אתם בוכים בלילה ואני בוכה יומם ולילה למה שאין לפניי שינה שנאמר הנה לא‬ ‫ינום ולא יישן שומר ישראל [תהלים קכא ד]‪ 8‬ואמרת את הדבר הזה כה אמר ה' תרדנה‬ ‫עיני דמעה יומם [ירמיה יד יז]‪ 9‬ולילה לא גלה הכתוב אם הנביא אמר תרדנה עיני דמעה‬ ‫אם לאו אלא שמה שהיא אומר יומם ולילה ואי איפשר לבשר ודם לבכות יומם ולילה‬ ‫ואומר מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי [ירמיה‬ ‫ח כג]‪ 10‬שמע מיני בהקדוש ברוך הוא מדבר שאין לפניו שינה שנאמר הנה לא ינום ולא‬ ‫ישן שומר ישראל [תהלים קכא ד]‬

‫‪29/1:3‬‬

‫בכה תבכה [איכה א ב] למה שתי בכיות בכייה על הרוגיה בכייה אף על הרעב שהיה‬ ‫שם שהיו אוכלים בשר בנים ובנת כמה שנאמר ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו‬ ‫לברות למו וגומר [איכה ד י]‪ 11‬אמר רבי יוחנן כשם שהיו אוכלים בני ציון בשר בנים‬ ‫ובנות שנאמר ויהי כך היו נשי שומרים אוכלות בשר בנים ובנות שנאמר ויהי רעב גדול‬ ‫בשומרן והנה צרים עליו וגומר ויהי המלך עובר על החומ' ואשה צעקה אליו לאמ'‬ ‫הושיעה אדונינו המלך ויאמר לא יושיעך מאין אושיעך המן הגורן או מן חיקב [מלכים‬ ‫ב' ו כה עד כז]‪12‬‬

‫מינָ ה ִכי֩ ֶ֨ש ֶבר גָ ֜דֹול נִ ְש ְב ָ ֗רה ‪7 MT‬‬ ‫ל־ת ְד ֶ ֑‬ ‫יֹומם וְ ַא ִ‬ ‫ת־ה ָד ָ ֣בר ַה ֶ֔זה ֵת ַ ֨ר ְדנָ ה ֵע ַינ֥י ִד ְמ ָ ֛עה ַ ֥ליְ ָלה וְ ָ ֖‬ ‫יה ֙ם ֶא ַ‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָ ֤ת ֲא ֵל ֶ‬

‫אד׃‬ ‫ת־ע ִ֔מי ַמ ָ ֖כה נַ ְח ָ ֥לה ְמ ֽ ֹ‬ ‫תּול ֙ת ַב ַ‬ ‫ְב ַ‬ ‫ֹומר יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪8 MT‬‬ ‫ישן ׁ֝ש ֵ֗‬ ‫א־י֭נּום וְ ֣ל ֹא יִ ָ ֑‬ ‫ִה ֵנ֣ה ֽל ֹ ָ‬ ‫מינָ ה ִכי֩ ֶ֨ש ֶבר גָ ֜דֹול נִ ְש ְב ָ ֗רה ‪9 MT‬‬ ‫ל־ת ְד ֶ ֑‬ ‫יֹומם וְ ַא ִ‬ ‫ת־ה ָד ָ ֣בר ַה ֶ֔זה ֵת ַ ֨ר ְדנָ ה ֵע ַינ֥י ִד ְמ ָ ֛עה ַ ֥ליְ ָלה וְ ָ ֖‬ ‫יה ֙ם ֶא ַ‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָ ֤ת ֲא ֵל ֶ‬ ‫אד׃‬ ‫ת־ע ִ֔מי ַמ ָ ֖כה נַ ְח ָ ֥לה ְמ ֽ ֹ‬ ‫תּול ֙ת ַב ַ‬ ‫ְב ַ‬ ‫ת־ע ִ ֽמי׃ ‪10 MT‬‬ ‫יֹומם וָ ֔ ַליְ ָלה ֵ ֖את ַ ֽח ְל ֵ ֥לי ַב ַ‬ ‫אשי ַ֔מיִם וְ ֵע ִינ֖י ְמ ֣קֹור ִד ְמ ָ ֑עה וְ ֶא ְב ֶכ ֙ה ָ ֣‬ ‫י־יִתן ר ֹ ִ ֙‬ ‫ִ ֽמ ֵ ֤‬ ‫ת־ע ִ ֽמי׃ ס ‪11 MT‬‬ ‫רֹות ֔ ָלמֹו ְב ֶ ֖ש ֶבר ַב ַ‬ ‫יהן ָהי֤ ּו ְל ָב ֙‬ ‫יְ ֵ ֗די נָ ִש ֙ים ַר ֲח ָ ֣מנִ ּי֔ ֹות ִב ְש ֖לּו יַ ְל ֵד ֶ ֑‬ ‫יֹונ֖ים ‪12 MT 25‬‬ ‫מֹור ִב ְשמ ִֹנ֣ים ֶ֔כ ֶסף וְ ֛ר ֹ ַבע ַה ַ ֥קב ִד ְב ִ‬ ‫אׁש־ח ֙‬ ‫ֲ‬ ‫֑יה ַע֣ד ֱהי֤ ֹות ר ֹ‬ ‫וַ יְ ִ֨הי ָר ָ ֤עב גָ דֹול֙ ְב ֣ש ֹ ְמ ֔רֹון וְ ִה ֵנ֖ה ָצ ִ ֣רים ָע ֶל ָ‬ ‫ה־כ ֶסף׃‬ ‫ַב ֲח ִמ ָש ָ ֽ‬ ‫‪26‬‬ ‫יעה ֲאד ִֹנ֥י ַה ֶ ֽמ ֶלְך׃‬ ‫הֹוש ָ‬ ‫מר ִ ֖‬ ‫�ֲקה ֵא ָל ֙יו ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ל־הח ָ ֹ֑מה וְ ִא ָ֗שה ָצע ָ ֤‬ ‫הי ֶ ֣מ ֶלְך יִ ְש ָר ֵ֔אל ע ֵ ֹ֖בר ַע ַ‬ ‫ַ �וֽיְ ִ ֙‬ ‫‪27‬‬ ‫ן־ה ָי ֶ�ֽקב׃‬ ‫ן־ה ֹ֖ג ֶרן ֥אֹו ִמ ַ‬ ‫ֹוש ֵיעְ֑ך ֲה ִמ ַ‬ ‫הוה ֵמ ַ ֖איִ ן ֽא ִ‬ ‫ל־יֹוש ֵעְ֣ך יְ ָ ֔‬ ‫ִ‬ ‫אמ ֙ר ַא‬ ‫וַ ֙י ֹ ֶ‬



Pesiqta Rabbati 29/1 

 161

29/1:2 Weeping, she weeps at night (Lam 1:2). R. Tanḥuma Berabbi explained [by citing Scripture]: This is what is written: And the Lord said … Let My eyes run down with tears night and day, and let them not cease (Jer 14:15, 17). The Holy One, blessed be He, said: Weeping, she weeps at night (ibid.) — [this means that] you weep at night, but I weep day and night.3 Why? Because for Me there is no sleep, as it is said: See, He who keeps Israel neither slumbers nor sleeps (Ps 121:4). But you said this: And the Lord said … Let My eyes run down with tears night and day, and let them not cease (Jer 14:15, 17). Scripture does not indicate whether the prophet said this or did not [say this regarding himself]: Let My eyes run down with tears (ibid.). But when [Scripture] says: day and night (ibid.) – [we may note] that it is impossible for flesh and blood to weep day and night. [Scripture also] says: Oh that my head were waters, and my eyes a fountain of tears, that I might weep day and night for the killed of the daughter of my people (Jer 8:23); it follows that [Jeremiah] spoke about the Holy One, blessed be He, since there is no sleep for Him, as it is said: See, He who keeps Israel neither slumbers nor sleeps (Ps 121:4).

29/1:3 Weeping, she weeps (Lam 1:2). Why is weeping [mentioned] twice? One [mention of] weeping refers to those killed in Jerusalem; the other [mention of] weeping refers to the famine there, when [the people of Jerusalem] ate the flesh of their sons and daughters, as it is said: The hands of compassionate women have boiled their own children; they became their food in the destruction, etc. (Lam 4:10). R. Yoḥanan said: Just as the people of Zion ate the flesh of their sons and daughters, so the women of Samaria ate the flesh of their sons and daughters, as it is said And there was a great famine in Samaria; and see, they laid siege to it, etc. Now as the king of Israel was walking on the city wall, a woman cried out to him, Help, my lord king! He said, No! Let the Lord help you. How can I help you? From the threshing floor or from the wine press (2 Kgs 6:25-27).

3 YalqShim Jer 279.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/1‬‬

‫ ‪162‬‬ ‫‪29/1:4‬‬

‫אמר לה האלקים אני אף על פי חזר וקיבלה אמר לה מה ליך שנאמר ויאמר המלך מה‬ ‫לך ותאמר האשה הזאת אמרה לי תנה את בנך ונאכלנו ובבשל את בנ' ונאכלנו ואומר‬ ‫אליה‪ 13‬וגומר [מלכים ב' ו כח‪.‬כט]‪ 14‬מי שהיה שומע סבור שהטמינה אותו חי לאוכלו‬ ‫לעצמה מניין שנאמר ותאמר אליה‪ 15‬תנו את בנך נאכלנו [שם] ונשחטהו אין כתב כאן‬ ‫הוי מכלל שהיה שוחט ומבושל ויאמר המלך כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם יעמד‬ ‫ראש אלישע בן שפט וגו' [מלכים ב' ו לא]‪ 16‬אמר רבי יוחנן בחורבן ראשון ובחורבן‬ ‫השיני אכלו אבות בשר בנים ובנות והוא שירמיה מקונן עליהם לכן אבות יאכלו בנים‬ ‫בתוכן ובנים יאכלו אבותם וגומר [יחזקאל ה י]‬

‫‪29/1:5‬‬

‫דבר אחר למה שני פעמים בכיה בכה תבכה [איכה א ב] בכיה על ירושלים ובכיה על‬ ‫נהרות בבל כמה שכתב על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגומר [תהלים קלז א] בוכה‬ ‫תבכה [איכה א ב] בוכה על עצמה ובוכה על שפירש מהם ירמיה למה שהיה מיקל את‬ ‫העול מעליהם מה היה עושה היה נותן את הקולר‪ 17‬על צוארו והיה נבוזר אדן מסירו‬ ‫והיה אומר לו חבול אתה בנפשי שלא שמע המלך ויאמר לו וכי לא פקדתיך עליו‬ ‫שנאמר קחנו ועיניך שם עליו ואל תעש לו וגומר [ירמיה לט יב]‪18‬‬

‫‪.‬אליו ‪13 Pr‬‬ ‫ת־ב ִנ֖י ‪14 MT‬‬ ‫אכ ֶלּ֣נּו ַהּי֔ ֹום וְ ֶא ְ‬ ‫ת־בנֵ ְ֙ך וְ נ ֹ ְ‬ ‫אמר ָה ִא ָ֨שה ַה ֜ז ֹאת ָא ְמ ָ ֣רה ֵא ֗ ַלי ְת ִנ֤י ֶא ְ‬ ‫ה־לְ֑ך וַ ֗ת ֹ ֶ‬ ‫ר־לּה ַה ֶ ֖מ ֶלְך ַמ ָ‬ ‫אמ ָ ֥‬ ‫ֽי ֹ ֶ‬

‫אכל ָמ ָ ֽחר׃‬ ‫נֹ ַ֥‬ ‫ת־בנֵ ְ֙ך וְ ֣נ ֹ ְ‬ ‫יה ַבּי֣ ֹום ָה ַא ֵ֗חר ְת ִנ֤י ֶא ְ‬ ‫אכ ֵל֑הּו וָ א ַֹ֨מר ֵא ֜ ֶל ָ‬ ‫ת־ב ִנ֖י וַ ֽנ ֹ ְ‬ ‫וַ נְ ַב ֵ ֥של ֶא ְ‬ ‫ת־ב ָנּֽה׃‬ ‫אכ ֔ ֶלּנּו וַ ַת ְח ִ ֖בא ֶא ְ‬ ‫‪.‬ויאמר אליו ‪15 Pr‬‬ ‫ן־ש ָ ֛פט ָע ָ ֖ליו ַהּיֽ ֹום׃ ‪16 MT‬‬ ‫ישע ֶב ָ‬ ‫מד ֣ר ֹאׁש ֱא ִל ָ ֧‬ ‫יֹוסף ִ ֽאם־יַ ֲע ֞ ֹ‬ ‫ֹלהים וְ ֣כֹה ִ ֑‬ ‫ה־לי ֱא ִ ֖‬ ‫אמר ֽכֹה־יַ ֲע ֶש ִ ֥‬ ‫וַ ֕י ֹ ֶ‬

‫‪17 Collar.‬‬ ‫שה ִע ּֽמֹו׃ ‪18 MT‬‬ ‫ּומה ָ ֑רע ִ֗כי ִאם ַ ֽכ ֲא ֶש ֙ר יְ ַד ֵב֣ר ֵא ֔ ֶליָך ֵכ֖ן ֲע ֵ ֥‬ ‫ל־ת ַעׂש ל֖ ֹו ְמ ֣א ָ‬ ‫ָק ֶ֗חּנּו וְ ֵעינֶ֙ ֙יָך ִ ֣שים ָע ֔ ָליו וְ ַא ַ ֥‬



Pesiqta Rabbati 29/1 

 163

29/1:4 [The king of Israel] said to [the woman]: Am I God? Nevertheless, he changed [his mind] and accepted her [plea] and said: What is your [problem]? As it is said: And the king said to her: What is your complaint? She said: This woman said to me, Give up your son; we will eat him today, and we will eat my son tomorrow. So we cooked my son and ate him. [The next day] I said to her, [Give up your son and we will eat him. But she has hidden her son] (2 Kgs 6:28-29).4 Anyone hearing this was convinced that she had hidden her son and that he was alive, so that she might eat him all by herself. And from where [in Scripture do we know this]? Since it is said: I said to her, Give up your son and we will eat him (ibid.). “That we may slaughter him” is not written here. Therefore it follows that he had already been slaughtered and boiled. Then the king said, So may God do to me, and more, if the head of Elisha son of Shaphat stays on his shoulders today, etc. (2 Kgs 6:31). R. Yoḥanan said: At the destruction of the First Temple and at the destruction of the Second Temple fathers ate the flesh of their sons and daughters. This is what Jeremiah lamented regarding them: Therefore, the fathers shall eat the sons in your midst, and the sons shall eat their fathers (Ezek 5:10).

29/1:5 Another interpretation: Why is weeping mentioned twice in [the verse] Weeping, she weeps (Lam 1:2)? One weeping was over Jerusalem and one weeping over the rivers of Babylon,5 as it is written: By the rivers of Babylon, there we sat and wept, etc. (Ps 137:1). Weeping, she weeps (Lam 1:2) — [this means that] Jerusalem wept over itself, and that it wept over [Jeremiah] leaving [the people who were going into exile], since he did lighten the yoke for them. How did he do this? He used to put [an iron] collar upon his own neck, and Nebuzaradan would lift it and say to him: You are endangering my life. May the king not hear about this and say to me: Did I not command you concerning [Jeremiah], as it is said: Take him, and look well after him, and do him no harm, etc. (Jer 39:12)?

4 King Ben-Hadad of Aram’s siege of Samaria in the 9th century BCE. 5 EkhR 1:23.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/1‬‬

‫ ‪164‬‬ ‫‪29/1:6‬‬

‫אמר לו שלשה דברים אני רואה בך נביא של שקר ורוצח ומעבט בייסורין אמר לו‬ ‫לא על ידיך אמר הקדוש ברוך הוא שהמקום עתיד ליחרב אמר לו על ידיי ועל ידי‬ ‫אחרים והוא מכניס עצמו בקולר והיו השבוים רודפים וכיון שהיו רואין אותו עמהם היו‬ ‫מהלכים מעט מעט והיאך שהיו רודפים מה היו עושים היו נוטלים אחד מהם והורגים‬ ‫אותו ועושים אותו איברים איברים ומשליכים אותו לפניהם והם רואים ומהלכים שלא‬ ‫בטובתו כשם שהליסטס‪ 19‬עושה כשהם שובים את הצאן כמה שכתוב על צווארנו‬ ‫נרדפנו [איכה ה ה]‪20‬לכך הוי בכה תבכ' בלילה [איכה א ב]‬

‫‪29/1:7‬‬

‫ואין לי הנייה ממנו לאותו אני מקריב ומיד היה נוטלו‪21‬נומקינו הדא הוא דכתיב ותקחי‬ ‫את בני' אשר ילדת לי [יחזקאל טז כ]‪ 22‬אמר הקדוש ברוך הוא לעבודה זרה אתם‬ ‫מקריבם בנים ואינכם יגיעים וכי אתם יגיעים כמה שכתב כי יגעת בי ישראל [ישעיה מג‬ ‫כב]‪ 23‬וזבחי' לא כבדתני [ישעיה מג כג]‪ 24‬אמר להם הקדוש ברוך הוא שמא הטרחתי‬ ‫עליכם שתהיו מביאים לי שלמים לאו כמה שכתב ואם זבח שלמים קרבנו [ויקרא ג א]‪25‬‬ ‫אם מבקש הוא להביא שלמים יביא לא העבדתיך במנחה [ישעיה מג כג] לא השרתי‪26‬‬ ‫עליכם שתהיו מביאים לי מנחה כמה שכתב ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' סולת‬ ‫יהיה קרבנו וגומר [ויקרא ב א] לא הוגעתיך בלבונה לא אמרתי לכם שתהיו מביאים‬ ‫קנטירים‪ 27‬של לבונה אלא קומץ כמה שכתב וקמץ מלא קומצו וגומר [ויקרא ב ב]‪28‬‬

‫‪19 Λήοτής.‬‬ ‫ֽח־לנּו׃ ‪20 MT‬‬ ‫אר ֙נּו נִ ְר ָ ֔ד ְפנּו יָ ַג ְ֖ענּו ׳לֹא׳ ״וְ ֥ל ֹא״ ֽה ַּונ ָ ֽ‬ ‫ַ ֤על ַצוָ ֵ ֙‬ ‫‪.‬סומקינו ‪21 JTS‬‬ ‫נּותיִ ְך׃ ‪22 MT‬‬ ‫שר יָ ַל ְ֣ד ְת ֔ ִלי וַ ִתזְ ָב ִ ֥חים ָל ֶ ֖הם ֶל ֱא ֑כֹול ַה ְמ ַ ֖עט ִמ ַתזְ ָ ֽ‬ ‫נֹותיִ ְ֙ך ֲא ֶ ֣‬ ‫ת־ב ַ֙‬ ‫ת־ב ַנ�֤יִ ְך וְ ֶא ְ‬ ‫וַ ִת ְק ִ֞חי ֶא ָ‬ ‫את ַי ֲֽע ֑קֹב ִ ֽכי־יָ ַג ְ֥ע ָת ִ ֖בי יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪23 MT‬‬ ‫וְ לֹא־א ִ ֹ֥תי ָק ָ ֖ר ָ‬ ‫בֹונֽה׃ ‪24 MT‬‬ ‫ֹֹלתיָך ּוזְ ָב ֶ ֖חיָך ֣ל ֹא ִכ ַב ְד ָ ֑תנִ י ֤ל ֹא ֶה ֱע ַב ְד ִ֙ת ֙יָך ְב ִמנְ ָ֔חה וְ ֥ל ֹא הֹוגַ ְע ִ ֖תיָך ִב ְל ָ‬ ‫שה ע ֔ ֶ‬ ‫יאת ִ ֙לי ֵ ֣‬ ‫א־ה ֵ ֤ב ָ‬ ‫ֽל ֹ ֵ‬ ‫הוה׃ ‪25 MT‬‬ ‫יבּנּו ִל ְפ ֵנ֥י יְ ָ ֽ‬ ‫ן־ה ָב ָק ֙ר ֣הּוא ַמ ְק ִ ֔ריב ִאם־זָ ָכ ֙ר ִאם־נְ ֵק ָ֔בה ָת ִ ֥מים יַ ְק ִר ֶ ֖‬ ‫ם־ז ַ֥בח ְש ָל ִ ֖מים ָק ְר ָבנ֑ ֹו ִ ֤אם ִמ ַ‬ ‫וְ ִא ֶ‬ ‫‪.‬הוטרחי ‪26 JTS‬‬ ‫‪27 Centenarii.‬‬ ‫ל־לבֹנָ ָ ֑תּה וְ ִה ְק ִ֨טיר ‪28 MT‬‬ ‫ּומ ַש ְמ ָ֔נּה ַ ֖על ָכ ְ‬ ‫ם וְ ָק ַ֨מץ ִמ ָ֜שם ְמ ֣ל ֹא ֻק ְמ ֗צֹו ִמ ָס ְל ָת ּ֙ה ִ‬ ‫ל־ב ֵנ֣י ַא ֲהר֮ ֹן ַהכ ֲֹהנִ י ֒‬ ‫יאּה ֶא ְ‬ ‫ֶו ֱֽה ִב ָ֗‬

‫יהוה׃‬ ‫ת־אזְ ָכ ָר ָת ּ֙ה ַה ִמזְ ֵ֔ב ָחה ִא ֵ ֛שה ֵ ֥ר ַיח נִ י ֖חֹ ַח ַל ָ ֽ‬ ‫ַהכ ֵֹ֜הן ֶא ַ‬



Pesiqta Rabbati 29/1 

 165

29/1:6 I see three things in you: a false prophet, a murderer, and someone who stubbornly refused the suffering [inflicted by God]. [Nebuzaradan] said to him: Was it not through you that the Holy One, blessed be He, said that this place will be destroyed? [Jeremiah] said to him: Through me, but through other prophets too. And he put himself into [an iron] collar. The guards were harassing the captives, but when they saw [Jeremiah] alongside the captives, they let the captives walk slowly. And how did they harass them? What did they do to them? They would take a captive, kill him, and dismember him. Then they would throw him before the captives. When [the captives] saw him they continued to walk in order [to avoid the same fate]. This is similar to what robbers do when they are let loose on a flock of sheep, as it is written: We are harassed on our necks (Lam 5:5). Therefore, Weeping, she weeps at night (Lam 1:2).

29/1:7 I do not have any benefit from him to whom I bring sacrifices. Immediately, he seized him and bent his neck, this is what is written: You took your sons and your daughters, whom you had borne to Me, [and these you sacrificed to them to be devoured] (Ezek 16:20). The Holy One, blessed be He, said: You sacrifice children to idolatry and you do not become tired, but you become tired [of bringing sacrifices to Me], as it is written: You became tired of Me (Isa 43:22), [because] You have not honored me with your sacrifices (Isa 43:23). The Holy One, blessed be He, said to them: Did I trouble you to bring Me peace offerings? No, as it is written: If his offering is a sacrifice of a peace offering (Lev 3:1). Does He request peace offerings? No, I have not burdened you with offerings (Isa 43:23). I did not have you minister to bring Me an offering, as it is written: When anyone brings a grain offering as an offering to the Lord, his offering shall be of fine flour. [He shall pour oil on it and put frankincense on it] (Lev 2:1). I did not come to you in the smoke of frankincense. I did not tell you to bring centenarii [a hundredweight] of frankincense, but a handful: he shall take from it a handful [of the fine flour and oil, with all of its frankincense, and the priest shall burn this as its memorial portion on the altar, a food offering with a pleasing aroma to the Lord] (Lev 2:2).

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/1‬‬

‫ ‪166‬‬ ‫‪29/1:8‬‬

‫לא קנית לי בכסף קנה [ישעיה מג כד]‪ 29‬לא אמרתי לכם שתהיו מביאים קנטירים של‬ ‫קטורת אלא פרס שחרית ופרס ערבית בא וראה פסלו של מיכה היה עומד בערבו‬ ‫ובית המקדש היה עומד בשילה והיה מקרב לפני צלמו של מיכה קטורת בעתר שנאמר‬ ‫ועתר ענן הקטורת עולה [יחזקאל ח יא]‪ 30‬ובשילה היו מקריבים פרס שחרית ופרס‬ ‫ערבית והיו ב' העשנים מתאבכין ועולין לשמים כמה שכתב ויתאבכו גאות עשן [ישעיה‬ ‫ט יח]‪ 31‬והקדוש ברוך הוא אומר לאיזה נקבל לזה או לזה אך העבדתני בחטאתיך‬ ‫[ישעיה מג כד] אמר הקדוש ברוך הוא הייתי קורא לא כן עבדי משה [במדבר יב ז]‪32‬‬ ‫וכן ויבחר בדוד עבדו [תהלים עח ע]‪ 33‬וכן אל תירא עבדי יעקב [ישעיה מד ב]‬

‫‪29/1:9‬‬

‫ובחטאתיכם עשית אותי שהייתי קורא לרשע עבדי כמה שכתב ולקחתי את נבוכד‬ ‫נצר מלך בבל עבדי [ירמיה מג י]‪ 34‬דבר אחר אך העבדתני [ישעיה מג כד] אמר להם‬ ‫הקדוש ברוך הוא בחטאתיכם עשיתם אותי לגלות לבבל כמה שכתוב למענכ' שולחתי‬ ‫בבבלה [ישעיה מג יד]‪ 35‬הוגעתני בעונותי' [ישעיה מג כד] אמר להם הקדוש ברוך הוא‬ ‫עונותיכם עשו אותי להיות עוסק וישב בבכי ובקינות כמה שכתב איכה ישבה בדד‬ ‫[איכה א א]‬

‫אותיָך הֹוגַ ְע ַ ֖תנִ י ַב ֲעוֺנ ֶ ֹֽתיָך׃ ס ‪29 MT‬‬ ‫יתנִ י ַ֗אְך ֶה ֱע ַב ְד ַ֙תנִ ֙י ְב ַחט ֹ ֶ֔‬ ‫ית ִ ֤לי ַב ֙ ֶכ ֶס ֙ף ָק ֶ֔נה וְ ֵ ֥ח ֶלב זְ ָב ֶ ֖חיָך ֣ל ֹא ִה ְרוִ ָ ֑‬ ‫א־ק ִ֨נ ָ‬ ‫לֹ ָ‬ ‫יהם וְ ִ ֥איׁש ִמ ְק ַט ְר ּ֖תֹו ‪30 MT‬‬ ‫תֹוכ ֙ם ע ְֹמ ִ ֣דים ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫ן־ש ֜ ָפן ע ֵ ֹ֤מד ְב ָ‬ ‫ית־י ְש ָר ֵאל וְ יַ ֲאזַ נְ ָ֨יהּו ֶב ָ‬ ‫ִש ְב ִ ֣עים ִ ֣איׁש ִמזִ ְק ֵנ֣י ֵ ֽב ִ֠‬

‫�ֽן־ה ְק ֖טֹ ֶרת ע ֶ ֹֽלה׃‬ ‫ְביָ ֑דֹו וַ ֲע ַ ֥תר ֲע ַנ ַ‬

‫ים ֻכ ֔ ָלם וְ ַכ ְש ִ ֖דים ‪31 MT‬‬ ‫יח ֙‬ ‫הֹור ְד ִ ֤תי ָ ֽב ִר ִ‬ ‫הו֛ה ג ַֹא ְל ֶכ֖ם ְק ֣דֹוׁש יִ ְש ָר ֵ ֑אל ְל ַמ ַענְ ֶ֞כם ִש ַל ְ֣ח ִתי ָב ֶ֗ב ָלה וְ ַ‬ ‫ה־א ַ ֧מר יְ ָ‬ ‫ֽכֹ ָ‬

‫ָב ֳאנִ ּי֥ ֹות ִרנָ ָ ֽתם׃‬ ‫יתי נֶ ֱא ָ ֥מן ֽהּוא׃ ‪32 MT‬‬ ‫ל־ב ִ ֖‬ ‫א־כ֖ן ַע ְב ִ ֣די מ ֶ ֹ֑שה ְב ָכ ֵ‬ ‫לֹ ֵ‬ ‫את ֽצ ֹאן׃ ‪33 MT‬‬ ‫ַ ֭ו ְיִב ַחר ְב ָדִו֣ד ַע ְב ּ֑דֹו וַ ֝יִ ָק ֵ֗חהּו ִ ֽמ ִמ ְכ ְל ֥ ֹ‬ ‫אצ֤ר ֶ ֽמ ֶלְך־ ‪34 MT‬‬ ‫בּוכ ְד ֶר ַ‬ ‫ֹלהי יִ ְש ָר ֵ֗אל ִהנְ ִנ֤י ש ֵ ֹ֙ל ַ ֙ח ְו ָ֠ל ַק ְח ִתי ֶאת־נְ ַ‬ ‫הוה ְצ ָב ֜אֹות ֱא ֵ ֣‬ ‫ה־א ַמר֩ יְ ָ ֨‬ ‫יהם ֽכֹ ָ‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָ ֣ת ֲא ֵל ֶ֡‬ ‫שר ָט ָ ֑מנְ ִתי וְ נָ ָ ֥טה ֶא ַ‬ ‫ָב ֶבל֙ ַע ְב ִ ֔די וְ ַש ְמ ִ ֣תי ִכ ְס ֔אֹו ִמ ַ ֛מ ַעל ָל ֲא ָב ִנ֥ים ָה ֵ ֖א ֶלה ֲא ֶ ֣‬ ‫יהם׃‬ ‫ת־ש ְפ ִר ֖ירֹו ֲע ֵל ֶ ֽ‬ ‫ְל ַמ ַענְ ֶ֞כם ִש ַל ְ֣ח ִתי ‪35 MT‬‬



Pesiqta Rabbati 29/1 

 167

29/1:8 You have not bought me sweet cane with money (Isa 43:24)—I did not tell you that you should bring Me centenarii of frankincense, but a pras6 in the morning and a pras in the evening. Come and see, the statue of Micah stood in Arbu7 and the Temple stood in Shiloh, and he sacrificed smoking frankincense before the idol of Micah, as it is said: and the smoke of the cloud of incense went up (Ezek 8:11). In Shiloh they would sacrifice a pras in the morning and a pras in the evening and both smoking fires would swirl upwards in a column of smoke, as it is written: And it swirls upward in a column of smoke (Isa 9:18). And the Holy One, blessed be He, would say: Which one do we accept, this one or that one, But you have burdened Me with your sins (Isa 43:24). The Holy One, blessed be He, said: Not so with my servant Moses. He is faithful in all My house (Num 12:7). And likewise: He chose David His servant (Ps 78:70), and likewise: Fear not, O Jacob My servant (Isa 44:2).

29/1:9 With your sins you made Me [look], as if I referred to My servant as an evil person, as it is said: [I am going to send] and take My servant King Nebuchadnezzar of Babylon (Jer43:10). Another interpretation: But you have burdened Me with your sins (Isa 43:24). The Holy One, blessed be He, said to [Israel]: Through your sins you caused Me to be exiled to Babylon, as it is written: For your sake I was sent to Babylon (Isa 43:14),8 you have burdened Me with your sins (Isa 43:24). The Holy One, blessed be He, said to them: Your transgressions caused Me to be occupied with sitting and weeping and with lamentations, as it is written: How solitary does the city sit (Lam 1:1).

6 A half maneh (a half pound). 7 Kiriat-Arbu (Hebron). 8 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪29/2‬‬

‫איכה ישבה בדד‬

‫‪29/2:1‬‬

‫דבר אחר איכה ישבה בדד [איכה א א]‪ 1‬בודד כל העולם תמיהים עליה על מה אבדה‬ ‫הארץ נצתה כמדבר מבלי יושב ויאמר ה' על עוזבם תורתי [ירמיה ט יא]‪ 2‬למלך שהיה‬ ‫אוהב את בנו עשה לו מנייק‪ 3‬של זהב ותולה אותו בצווארו לא עשה אלא הכעיסו ונטל‬ ‫אביו ממנו את המונייק‪ 4‬ועשה לו כבלים ונתנם ברגליו של בנו כך עשה הקדוש ברוך‬ ‫הוא אותיות של תורה במוניקות‪ 5‬ונתנם על צוואריהם של ישראל שנאמר כי לווית חן‬ ‫לראשך וענקי' לגרגרותיך [משלי א ט] תתן לראשיך לווית חן עטרת תפארת תמגנך‬ ‫[משלי ד ט]‪ 6‬לא עשו אלא עזבו את התורה שנאמר עזבו את תורתי וימאסו בה [ירמיה‬ ‫ו יט]‪ 7‬כתב אותיותיהם פורעניות והביאה עליהם איכה ישבה בדד [איכה א א]‬

‫‪29/2:2‬‬

‫דבר אחר איכה ישבה בדד [איכה א א] מה ראתה המגילה ליכתב לשמו של ירמיה‬ ‫אלא ארבעה בנים אחד תבע כבוד האב ולא תבע כבוד הבן ואחד תבע כבוד הבן ולא‬ ‫תבע כבוד האב ושנים תבעו כבודו של בן וכבודו של אב אליהו תבע כבודו של הקדוש‬ ‫ברוך הוא כשהיה עומד ומקטרג לעשרה‬

‫תי ַב ְמ ִדינ֔ ֹות ָהיְ ָ ֖תה ָל ַ ֽמס׃ ס‪1 MT  ‬‬ ‫ּגֹוים ָש ָ ֙ר ִ ֙‬ ‫יְתה ְכ ַא ְל ָמ ָנ֑ה ַר ָ ֣ב ִתי ַב ִ֗‬ ‫יר ַר ָ ֣ב ִתי ֔ ָעם ָה ָ ֖‬ ‫ֵא ָיכ֣ה׀ יָ ְש ָ ֣בה ָב ָ ֗דד ָה ִע ֙‬ ‫א־ה ְלכּו ָ ֽבּה׃ ‪2 MT‬‬ ‫קֹולי וְ ל ֹ ָ ֥‬ ‫א־ש ְמ ֥עּו ְב ִ ֖‬ ‫יהם וְ ל ֹ ָ‬ ‫ת־ּת ָֹור ִ֔תי ֲא ֶ ֥שר נָ ַ ֖ת ִתי ִל ְפנֵ ֶ ֑‬ ‫ל־עזְ ָב ֙ם ֶא ֣‬ ‫הוה ַע ָ‬ ‫אמר יְ ָ ֔‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫‪3 μανιάκης.‬‬ ‫‪4 μανιάκης.‬‬ ‫‪5 μανιάκης.‬‬ ‫א ֶרת ְת ַמגְ ֶ �נֽךָ ׃ ‪6 MT‬‬ ‫יַת־חן ֲע ֶ ֖ט ֶרת ִת ְפ ֶ ֣‬ ‫אשָך ִלוְ ֵ ֑‬ ‫ִת ֵ ֣תן ְ ֭לר ֹ ְ‬ ‫ל־ד ָב ַר֙י ֣ל ֹא ִה ְק ִ֔שיבּו וְ תוֹ ‪7 MT‬‬ ‫בֹותם ִ ֤כי ַע ְ‬ ‫ל־ה ָ ֥עם ַה ֶז֖ה ְפ ִ ֣רי ַמ ְח ְש ָ ֑‬ ‫ִש ְמ ִ י֣עי ָה ָ֔א ֶרץ ִה ֵ֨נה ָאנ ִֹ֜כי ֵמ ִ ֥ביא ָר ָ ֛עה ֶא ָ‬

‫סּו־בּה׃‬ ‫ָר ִ ֖תי וַ יִ ְמ ֲא ָ ֽ‬

Pesiqta Rabbati 29/2 ‫איכה ישבה בדד‬ How lonely sits

29/2:11 Another interpretation: How lonely sits [the city] (Lam 1:1).2 Lonely (ibid.) [means that] the entire world was astonished regarding [the destruction of Zion]: Why is the land ruined and laid waste like a wilderness, so that no one passes through? [And the Lord says, because they have abandoned My law] (Jer 9:12-13). [To what is the matter like?] To a king who loved his son. [The king] made a golden necklace for him and put it on his neck. The son made the father angry. [Consequently,] the father took away the necklace, made chains for his son, and put them on his son’s feet. Likewise, the Holy One, blessed be He, made the letters of the Torah into a necklace and put it around the neck of Israel, as it is said: They shall be a garland to grace your head, and necklaces for your neck (Prov 1:9), it will give you a graceful garland for your head; it will hand you a beautiful crown (Prov 4:9). But the Israelites turned away from the Torah, as it is said: They turned away from My Torah and rejected it (Jer 6:19). Thereupon He arranged the letters of the Torah [into an acrostic to spell] the [divine] retributions: How lonely sits [the city] (Lam 1:1).

29/2:2 Another interpretation: How lonely sits [the city] (Lam 1:1). What did the Scroll [of Lamentations]3 see that it ascribed itself to the name of Jeremiah? [It saw that he was one of] four types of sons: One type insisted on the honor due to the father, but did not insist on the honor due to his son; and one insisted on the honor due to the son, but did not insist on the honor due to the father. Two insisted on the honor due to the son as well as the honor due to the father. Elijah [was the type of son who] insisted on the honor due only to the Holy One, blessed be He, when Elijah stood up and accused ten.4

1 The text is based on the editio princeps and JTS 8195. 2 Reading on the Ninth of Av. 3 OtsMid, p. 45. 4 Mek 1,8-9; bBB 15a.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪29/30‬‬ ‫נחמו נחמו‬

‫‪29/30:1‬‬ ‫ד יז]‪ 1‬וכי‬

‫נחמו נחמו עמי [ישעיה מ א] זה שאמר הכתוב האנוש מאלה יצדק [איוב‬ ‫יש אדם צדיק מבוראו אם מעושהו יטהר גבר [שם] אמר הקדוש בועז מנחם ואני אני‬ ‫מנחם בועז מנחם דכתיב ויען בועז [רות ב יא]‪ 2‬ויאמר הוגד הוגד לי [שם] הוגד לי‪3‬‬ ‫את אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך [שם] צריך לומר בחיי אישך ותעזבי את‬ ‫אביך ואמך [שם] ודאי וארץ מולדתך [שם] זה שכונתך דבר אחר אביך ואמך [שם]‬ ‫זה עבודה זרה שנאמר אומרים לעץ אבי אתה [ירמיה ב כז]‪ 4‬וארץ מולדתך [רות‬ ‫ב יא] זה פמליא‪ 5‬שלך שנאמר ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום [שם]‬ ‫שאילו באת תמול שלשום לא היינו מקבלין אותך שעדיין לא נתחדשה הלכה עמוני‬ ‫ולא עמונית מואבי ולא מואבית ישלם ייי פעלך [רות ב יב]‪6‬‬

‫‪29/30:2‬‬

‫אמר לה מי עתיד ליתן שכרן של צדיקים הוא יתן שכרך שנאמר ותהי משכורתך שלימה‬ ‫[רות ב יב] אמר רבי יוסי אמר לה שלמה יעמד ממך מאת ייי אלהי ישר' [שם] אמר רבי‬ ‫אבין כנפים לארץ כנפים לשחר כנפים לשמש כנפים לכרובים כנפים לשרפים כנפים‬

‫ר־ג ֶבר׃ ‪1 MT‬‬ ‫ַ ֽ֭ה ֱאנֹוׁש ֵמ ֱא ֣ל ַֹוה יִ ְצ ָ ֑דק ִ ֥אם ֵ֝מע ֵֹ֗שהּו יִ ְט ַה ָ ֽ‬ ‫ישְך וַ ַ ֽת ַעזְ ִ֞בי ָא ִ ֣ביְך וְ ִא ֵ֗מְך ‪2 MT‬‬ ‫מֹותְך ַא ֲח ֵ ֖רי ֣מֹות ִא ֵ ֑‬ ‫ת־ח ֵ֔‬ ‫ר־ע ִש ֙ית ֶא ֲ‬ ‫אמר ֔ ָלּה ֻה ֨ ֵגד ֻה ֜ ַגד ֗ ִלי ֤כֹל ֲא ֶש ָ‬ ‫וַ ַי ַ֤ען ֙ב ֹ ַע ֙ז וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫ל־עם ֲא ֶ ֥שר לֹא־יָ ַ ֖ד ַע ְת ְת ֥מֹול ִש ְל ֽשֹום׃‬ ‫ֹול ְד ֵ֔תְך וַ ֵ ֣ת ְל ִ֔כי ֶא ֕ ַ‬ ‫וְ ֶ֙א ֶר ֙ץ ֽמ ַ‬ ‫‪ deleted.‬בשר ‪3 P‬‬ ‫ּומה ‪4 MT‬‬ ‫אמ ֔רּו ֖ק ָ‬ ‫ּוב ֵ ֤עת ָ ֽר ָע ָת ֙ם ֽי ֹ ְ‬ ‫י־פנ֥ ּו ֵא ַל֛י ֖עֹ ֶרף וְ ֣ל ֹא ָפ ִנ֑ים ְ‬ ‫א ְֹמ ִ ֨רים ָל ֜ ֵעץ ָ ֣א ִבי ַ֗א ָתה וְ ָל ֶ֙א ֶ ֙בן ַ ֣א ְת ְִל ְד ִתנִ י ִ ֽכ ָ‬ ‫יענּו׃‬ ‫הֹוש ֵ ֽ‬ ‫וְ ִ‬ ‫‪5 Familia.‬‬ ‫‪6 In Pr the homily begins at 29/30:15‬‬

Pesiqta Rabbati 29/30 ‫נחמו נחמו‬

Comfort, comfort 29/30:1 Comfort, comfort My people (Isa 40:1).1 This is what Scripture said: Is an earthling more just than God? (Job 4:17).2 Is a human being more righteous than his Creator? Is a man purer than his Maker? (ibid.) The Holy One said: Boaz comforted and I shall [not] comfort? Boaz comforted, as it is written: And Boaz answered and he said: It has been fully told me (Ruth 2:11)3 — it has been told to me: All that you have done for your mother-in-law since the death of your husband (ibid.) — it needs to be said: while your husband was alive, how you left your father and mother (ibid.) — obviously, and your native land (ibid.)— that is your community. Another interpretation: How you left your father and mother (ibid.) – that is [you left] idolatry, as it is said: they say to the tree: you are my father (Jer 2:27). And your native land (Ruth 2:11) – that is your family, as it is said: and went to a people that you did not know previously (ibid.). If you had come previously, we would not have accepted you, since the halakhah had not yet been changed to [the following:] A Moabite man may not marry an Israelite woman, but a Moabite woman [who has converted] may marry an Israelite.4 [Boaz said:] The Lord reward you for what you have done (Ruth 2:12).

29/30:2 [Boaz said:] He who will reward the righteous5 will reward you, as it is said: And your reward will be complete [shlmh] (Ruth 2:12). R. Yose said: He said to her that Solomon [shlmh] will descend from you: From the Lord the God of Israel (ibid.). R. Avin said: The earth has wings,6 the morning star has wings, the sun has wings, the cherubim have wings, the creatures of the chariot have wings, the seraphim

1 Comfort, comfort My people, says your God (Isa 40:1) is read on the first Sabbath after the Ninth of Av. 2 PesRK 16:1. 3 RutR 2:11; YalqShim Ruth 601. 4 mYev 8:3; yYev 8:3; MidTeh 1:1; PesRab 49:5; Sifre Tetse 349. 5 YalqShim Ruth 702. 6 RutR 2:12.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪172‬‬

‫לארץ מניין מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק [ישעיה כד טז]‪ 7‬כנפים לשחר מניין‬ ‫ואשא כנפי שחר [תהלים קלט ט]‪ 8‬כנפים לשמש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדק'‪9‬‬ ‫מרפא בכנפיה [מלאכי ג כ]‪ 10‬כנפים לכרובים מניין וקול כנפי הכרובים [יחזקאל י ה]‬ ‫"כי כרובים פורשים כנפים [מלכים א' ח ז]‪ "11‬לשרפים מניין שרפים עומדים ממעל לו‬ ‫שש כנפים [ישעיה ו ב]‪12‬‬

‫‪29/30:3‬‬

‫גדול כחן‪ 13‬של גומלי חסדים שאינן חסין בצל אחת מן כנפים אלא בצל מי חסין בצלו‬ ‫של הקדוש אשר באת לחסות תחת כנפיו‪[ 14‬רות ב יב]‪ 15‬הדא הוא דכתיב מה יקר‬ ‫חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיו‪ 16‬יחסה [תהלים לו ח] ותאמר אמצא עין בעיניך אד'‬ ‫כי ינח' וגומר [רות ב יג]‪ 17‬אמר‪ 18‬לה בועז לא תאמרון כדין חס ושלום אלא מן אמהות‬ ‫את נאמנת והרי דברים קל וחומר ומה בועז שדבר על לבה של רות דברים טובים‬ ‫ניחמה כשיבא הקדוש לנחם את ירושלם על אחת כמה וכמה הוי נחמו נחמו [ישעיה‬ ‫מ א]‬

‫ּובגֶ ד ּבֹוגְ ִ ֖דים ָב ָגֽדּו׃ ‪7 MT‬‬ ‫י־לי ֣אֹוי ִ ֑לי בֹגְ ִ ֣דים ָב ֔ ָגדּו ֶ ֥‬ ‫י־לי ָ ֽרזִ ִ ֖‬ ‫ִמ ְכ ַ֨נף ָה ָ֜א ֶרץ זְ ִמ ֤ר ֹת ָש ַ֙מ ְע ֙נּו ְצ ִ ֣בי ַל ַצ ִ ֔דיק וָ א ַ ֹ֛מר ָרזִ ִ ֥‬ ‫י־ש ַחר ֶ֝א ְש ְכ ֗ ָנה ְב ַא ֲח ִ ֥רית ָיֽם׃ ‪8 MT‬‬ ‫ֶא ָ ֥שא ַכנְ ֵפ ָ ֑‬ ‫‪ deleted.‬מכ ‪9 P‬‬ ‫ּופ ְש ֶ ֖תם ְכ ֶעגְ ֵ ֥לי ַמ ְר ֵ ֽבק׃ ‪10 MT‬‬ ‫אתם ִ‬ ‫יצ ֶ ֥‬ ‫֑יה ִ ֽו ָ‬ ‫ּומ ְר ֵ ֖פא ִב ְכנָ ֶפ ָ‬ ‫ש ֶמׁש ְצ ָד ָ ֔קה ַ‬ ‫מי ֶ ֣‬ ‫וְ זָ ְר ָ֨חה ָל ֶ֜כם יִ ְר ֵ ֤אי ְש ִ ֙‬ ‫ל־ב ָ ֖דיו ִמל�ְ ‪; MT‬חן ‪11 JApp‬‬ ‫ל־ה ָא ֥רֹון וְ ַע ַ‬ ‫ל־מ ֖קֹום ָ ֽה ָא ֑רֹון וַ יָ ֧סֹּכּו ַה ְכ ֻר ִ ֛בים ַע ָ‬ ‫רּוב ֙ים פ ְֹר ִ ֣שים ְכנָ ֔ ַפיִם ֶא ְ‬ ‫ִ י֤כי ַה ְכ ִ‬

‫ָ ֽמ ְע ָלה׃‬

‫ּוב ְש ַ ֛תיִם יְ ַכ ֶ ֥סה ַרגְ ָ ֖ליו ‪12 MT‬‬ ‫ְש ָר ֨ ִפים ע ְֹמ ִ ֤דים׀ ִמ ַ֙מ ַעל֙ ֔לֹו ֵ ֧שׁש ְכנָ ַ ֛פיִם ֵ ֥שׁש ְכנָ ַ ֖פיִ ם ְל ֶא ָ ֑חד ִב ְש ַ ֣תיִ ם׀ יְ ַכ ֶ ֣סה ָפ ָ֗ניו ִ‬

‫עֹופף׃‬ ‫ּוב ְש ַ ֥תיִם יְ ֵ ֽ‬ ‫ִ‬ ‫‪.‬דכחן ‪13 P‬‬

‫‪.‬כנפים כנפיו ‪14 Not in JApp; P‬‬ ‫ר־באת ַל ֲח ֥סֹות ַ ֽת ַחת־ ‪15 MT‬‬ ‫ֹלהי יִ ְש ָר ֵ֔אל ֲא ֶש ָ ֖‬ ‫ּות ִ֨הי ַמ ְש ֻכ ְר ֵ֜תְך ְש ֵל ָ֗מה ֵמ ִ ֤עם יְ הוָ ֙ה ֱא ֵ ֣‬ ‫הו֖ה ָפ ֳע ֵלְ֑ך ְ‬ ‫יְ ַש ֵל֥ם יְ ָ‬

‫ְכנָ ָ ֽפיו׃‬

‫ּוב ֵנ֥י ָא ָ ֑דם ְב ֵ ֥צל ְ֝כנָ ֗ ֶפיָך יֶ ֱח ָסיֽ ּון׃ ‪; MT‬כנפיך ‪16 JApp‬‬ ‫ַמה־י� ָ ָ֥קר ַח ְס ְד ָ֗ך ֱא ֹ֫ל ִ ֥הים ְ‬ ‫ֹכי ֣ל ֹא ֶ ֽא ְה ֶ֔יה ְכ ַא ַ ֖חת ‪17 MT‬‬ ‫ל־ל֣ב ִש ְפ ָח ֶ ֑תָך וְ ָאנ ִ ֙‬ ‫א־חן ְב ֵע ֶינ֤יָך ֲאד ֹנִ ֙י ִ ֣כי ִ ֽנ ַח ְמ ָ֔תנִ י וְ ִ ֥כי ִד ַ ֖ב ְר ָת ַע ֵ‬ ‫אמר ֶא ְמ ָצ ֵ֨‬ ‫ַו֠ת ֹ ֶ‬

‫ִש ְפח ֶ ֹֽתיָך׃‬

‫‪.‬א"ר ‪18 JApp has an additional‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 173

have wings. From where [in Scripture do we know that] the earth has wings? From under the wing of the earth have we heard songs (Isa 24:16). From where [in Scripture do we know] that the morning star has wings? If I take the wings of the morning (Ps 139:9). From where [in Scripture do we know that the sun has wings?] But unto you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings (Mal 3:20). From where [in Scripture do we know that the cherubim have wings?] And the sound of the wings of the cherubim (Ezek 3:13) and The cherubim spread their wings (1 Kgs 8:7). From where [in Scripture do we know that the seraphim have wings?] Above Him stood the seraphim; each one had six wings (Isa 6:2).

29/30:3 Great is the power of those who act with loving kindness, because they are given refuge not only in the shadow of any one of the wings, [but] in the shadow of whose wings are they given refuge? In the shadow of the Holy One, [since it says:] Under His wings you have come to find refuge (Ruth 2:12). This is what is written: Precious is the lovingkindness ordained by You, 0 God! Because of it, human beings take refuge in the shadow of Your wings (Ps 36:8). And [Ruth] said: I have surely found favor in your sight, my lord, since you have comforted me, [since you spoke to the heart of your servant] (Ruth 2:13). Boaz said to her: Do not say that, heaven forbid! You are counted among the matriarchs.7 These words imply an a fortiori. If Boaz, speaking to her heart, using kind words, comforted her, how much more will the Holy One, when He comes to comfort Jerusalem, [succeed in comforting it]; thus, Comfort, comfort, [My people] (Isa 40:1).

7 PesRK 16:1; YalqShim Ruth 602; RuthR 5:13,5.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪174‬‬ ‫‪29/30:4‬‬

‫דברו‪ 19‬על לב ירושלם [ישעיה מ ב]‪ 20‬דברתי אני אל לבי [קהלת א טז]‪ 21‬הלב רואה הלב‬ ‫מדבר הלב יודע הלב שומע הלב עומד הלב נופל הלב מהלך הלב‪ 22‬צועק הלב שמח‬ ‫הלב מתנחם הלב רואה מניין ולבי ראה הרבה חכמה ודעת [שם] הלב מדבר מניין‬ ‫דברתי אני אל לבי [שם] הלב יודע מניין לב יודע מרת נפשו [משלי יד י]‪ 23‬הלב שומע‬ ‫מניין ונתת לעבדך לב לשמוע [מלכים א' ג ט] הלב עומד מניין היעמד לב' אם תאחז‪ 24‬יד‬ ‫[יחזקאל כב יד]‪ 25‬הלב נופל מניין אל יפול לב אדם עליו [שמואל א' יז לב]‪ 26‬הלב הלך‪27‬‬ ‫מניין ויאמ' אליו לא‪ 28‬לבי הלך [מלכים ב' ה כו]‪ 29‬הלב צועק מניין צעק לבם אל ייי [איכה‬ ‫ב יח]‪ 30‬הלב שמח מניין שמח לבי [תהלים טז ט]‪ 31‬הלב מתנחם מניין נחמו נחמו עמי‬ ‫דברו על לב ירושלם [ישעיה מ א‪.‬ב]‬

‫‪ deleted.‬ל ‪19 P‬‬ ‫הוה ִכ ְפ ַל֖יִם ‪20 MT‬‬ ‫יה ִ ֤כי ָ ֽמ ְל ָא ֙ה ְצ ָב ָ֔אּה ִ ֥כי נִ ְר ָ ֖צה ֲעו ָֺנּ֑ה ִ ֤כי ָל ְק ָח ֙ה ִמ ַי֣ד יְ ָ ֔‬ ‫ּוש ִַ ֙ל ֙ם וְ ִק ְר ֣אּו ֵא ֔ ֶל ָ‬ ‫ל־ל֤ב יְ ֽר ָ‬ ‫ַד ְב ֞רּו ַע ֵ‬

‫יה׃ ס‬ ‫את ָ‬ ‫ל־חט ֹ ֶ ֽ‬ ‫ְב ָכ ַ‬ ‫רּוש ָ ִל֑ם ‪21 MT‬‬ ‫ר־ה ָי֥ה ְל ָפ ַנ֖י ַעל־יְ ָ‬ ‫ל־א ֶש ָ‬ ‫תי ָח ְכ ָ֔מה ַ ֛על ָכ ֲ‬ ‫הֹוס ְפ ִ ֙‬ ‫מר ֲא ִ֗ני ִה ֵ֨נה ִהגְ ַ ֤ד ְל ִתי וְ ַ֙‬ ‫ם־ל ִ ֙בי ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ִד ַ֨ב ְר ִתי ֲא ִנ֤י ִע ִ‬ ‫וְ ִל ִ ֛בי ָר ָ ֥אה ַה ְר ֵ ֖בה ָח ְכ ָ ֥מה וָ ָ ֽד ַעת׃‬ ‫‪ deleted.‬נו ‪22 P‬‬ ‫רּוש ָ ִל֑ם ‪23 MT‬‬ ‫ר־ה ָי֥ה ְל ָפ ַנ֖י ַעל־יְ ָ‬ ‫ל־א ֶש ָ‬ ‫תי ָח ְכ ָ֔מה ַ ֛על ָכ ֲ‬ ‫הֹוס ְפ ִ ֙‬ ‫מר ֲא ִ֗ני ִה ֵ֨נה ִהגְ ַ ֤ד ְל ִתי וְ ַ֙‬ ‫ם־ל ִ ֙בי ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ִד ַ֨ב ְר ִתי ֲא ִנ֤י ִע ִ‬ ‫וְ ִל ִ ֛בי ָר ָ ֥אה ַה ְר ֵ ֖בה ָח ְכ ָ ֥מה וָ ָ ֽד ַעת׃‬ ‫הו֖ה ִד ַ ֥ב ְר ִתי ‪; MT‬תחזקנה ‪24 JApp‬‬ ‫אֹותְך ֲא ִנ֥י יְ ָ‬ ‫ם־ת ֱח ַז ְ�֣קנָ ה יָ ַ ֔דיִ ְך ַליָ ִ֕מים ֲא ֶ ֥שר ֲא ִנ֖י ע ֶ ֹ֣שה ָ ֑‬ ‫מד ִל ֵב ְ֙ך ִא ֶ‬ ‫ֲהיַ ֲע ֤ ֹ‬ ‫יתי׃‬ ‫וְ ָע ִ ֽש ִ‬ ‫יתי׃ ‪25 MT‬‬ ‫הו֖ה ִד ַ ֥ב ְר ִתי וְ ָע ִ ֽש ִ‬ ‫אֹותְך ֲא ִנ֥י יְ ָ‬ ‫ם־ת ֱח ַז ְ�֣קנָ ה יָ ַ ֔דיִ ְך ַליָ ִ֕מים ֲא ֶ ֥שר ֲא ִנ֖י ע ֶ ֹ֣שה ָ ֑‬ ‫מד ִל ֵב ְ֙ך ִא ֶ‬ ‫ֲהיַ ֲע ֤ ֹ‬ ‫ם־ה ְפ ִל ְש ִ ֥תי ַה ֶזֽה׃ ‪26 MT‬‬ ‫ב־א ָ ֖דם ָע ָל֑יו ַע ְב ְדָך֣ יֵ ֔ ֵלְך וְ נִ ְל ַ ֖חם ִע ַ‬ ‫ל־ש ֔אּול ַאל־יִ ֥ ֹפל ֵל ָ‬ ‫אמר ָדוִ ֙ד ֶא ָ‬ ‫וַ ֤י ֹ ֶ‬ ‫‪; corrected by the editor.‬שומע ‪27 P‬‬ ‫‪ dittography in P.‬לא ‪28‬‬ ‫תי ‪29 MT‬‬ ‫ּוב ַע ְר ִ ֙‬ ‫ל־ב֣ית יָ ָר ְב ֔ ָעם וְ ִה ְכ ַר ִ ֤תי ְל ָי ָ�ֽר ְב ָע ֙ם ַמ ְש ִ ֣תין ְב ִ֔קיר ָע ֥צּור וְ ָעז֖ ּוב ְביִ ְש ָר ֵ ֑אל ִ ֽ‬ ‫ָל ֵ֗כן ִהנְ ִ֨ני ֵמ ִ ֤ביא ָר ָע ֙ה ֶא ֵ‬ ‫ד־ת ּֽמֹו׃‬ ‫ַא ֲח ֵ ֣רי ֵבית־יָ ָר ְב ֔ ָעם ַכ ֲא ֶ ֛שר ַיְב ֵ ֥ער ַהגָ ָל֖ל ַע ֻ‬ ‫ל־ת ֖ד ֹם ‪30 MT‬‬ ‫ל־ת ְת ִנ֤י פּוגַ ֙ת ֔ ָלְך ַא ִ‬ ‫יֹומם וָ ֔ ַליְ ָלה ַ ֽא ִ‬ ‫הֹור ִידי ַכ ַנ ַ֤חל ִד ְמ ָע ֙ה ָ ֣‬ ‫ת־צּיֹון ִ ֨‬ ‫חֹומת ַב ֠ ִ‬ ‫ל־אד ָֹנ֑י ַ ֣‬ ‫ָצ ַ ֥עק ִל ָ ֖בם ֶא ֲ‬ ‫ת־ע ֵינ�ְֽך׃ ס‬ ‫ַב ֵ‬ ‫ף־ב ָש ִ ֗רי יִ ְש ֥כֹן ָל ֶ ֽב ַטח׃ ‪31 MT‬‬ ‫בֹודי ַא ְ֝‬ ‫ָל ֵכ֤ן׀ ָש ַ ֣מח ִל ִ֭בי וַ ָי�֣גֶ ל ְכ ִ ֑‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 175

29/30:4 Speak to the heart of Jerusalem (Isa 40:2). I spoke to my heart (Eccl 1:16). The heart8 sees, the heart speaks, the heart knows, the heart hears, the heart stands, the heart falls, the heart walks, the heart cries out, the heart is glad, the heart is comforted. The heart sees — from where [in Scripture do we know this]? My heart saw great wisdom and knowledge (ibid.). The heart speaks — from where [in Scripture do we know this]? I spoke to my heart (Eccl 1:16). The heart knows — from where [in Scripture do we know this]? The heart knows its own bitterness (Prov 14:10). The heart hears — from where [in Scripture do we know this]? Give your servant a heart that hears (1 Kgs 3:9). The heart stands — from where [in Scripture do we know this]? Can your heart stand or can your hand be strong? (Ezek 22:14). The heart falls — from where [in Scripture do we know this]? Let no one’s heart fall because of him (1 Sam 17:32). The heart walks — from where [in Scripture so we know this]? He said to him: Did my heart not walk with you? (2 Kgs 5:26). The heart cries out — from where [in Scripture do we know this]? Their heart cried out to the Lord (Lam 2:13). The heart is glad — from where [in Scripture do we know this]? My heart was glad (Ps 16:9). The heart is comforted — from where [in Scripture do we know this]? Comfort, comfort, My people, speak to the heart of Jerusalem (Isa 40:1-2).

8 PesRK 16:2; QohR 1:16; YalqShim Kgs 174; YalqShim Eccl 967.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪176‬‬ ‫‪29/30:5‬‬

‫מה אעידך [איכה ב יג]‪ 32‬כמה נביאים העדתי רבי יצחק אמר נביא אחד בשחרית בכל‬ ‫יום ונביא אחד בין הערבים הדא הוא דכתיב ויעד ייי בישר' וביהודה ביד כל נביאי'‬ ‫[מלכים ב' יז יג]‪ 33‬ורבי נתן אמר שני נביאים בשחרית בכל יום השכם ושלוח [ירמיה‬ ‫ז כה] בין הערבים השכם ושלוח [שם] בבקר דבר אחר מה אעידך [איכה ב יג] כמה‬ ‫תכשיטים קישטתו אתכם [איכה ב יג] רבי יוחנן אמר יום שירד הקדוש ליתן תורה‬ ‫לישראל ירדו עמו ששים ריבוא‪ 34‬של מלאכי השרת עם עטרות לעטר את ישראל‬ ‫דהר אחר מה אעידך [שם] נועדתי לכם ביזת מצרים ביזת סיחון ועוג ביזת הים ביזת‬ ‫שלשים‪ 35‬ואחד מלכים‬

‫‪29/30:6‬‬

‫דבר אחר מה אעידך [איכה ב יג] כמה וועדות‪ 36‬נועדתי לכם אהל מועד וגלגל ושילה‬ ‫ונוב וגבעון ובית עולמים ומה אדמה לך [שם] לאיזו אומה דימיתי אתכם איזו אומה‬ ‫גאלתי ביד חזקה ובזרוע נטויה והבאתי על אויביה עשר מכות לאיזו [אומה] קרעתי‬ ‫את הים לאיזו אומה‪ 37‬הורדתי את המן לאיזה אומה הגזתי השליו לאיזו אומה הקפתי‬ ‫ענני כבוד לאיזו אומה קרבתי אל הר סיני ונתתי להם את תורתי הבת ירושל' [שם]‬ ‫בית שהוא יראה ומשולמת לי ומה אשוה‪ 38‬לך ואנחמך בתולת בת ציון [שם] בנים‬

‫ת־צּי֑ ֹון ִ ֽכי־גָ ֥דֹול ַכ ָי֛ם ‪32 MT‬‬ ‫תּול֖ת ַב ִ‬ ‫ה־ל ְ֙ך וַ ֲא ַנ ֲֽח ֵ֔מְך ְב ַ‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ָ ֤מה ַא ְשוֶ ָ‬ ‫ה־לְך ַה ַב ֙ת יְ ֣ר ָ‬ ‫ידְך ָ ֣מה ֲא ַד ֶמ ֗ ָ‬ ‫ה־א ִע ֵ ֞‬ ‫ָ ֽמ ֲ‬

‫א־לְך׃ ס‬ ‫ִש ְב ֵ ֖רְך ִ ֥מי יִ ְר ָפ ָ ֽ‬ ‫יהּודה ְביַ ד֩ ָכל־נְ ִביאֹו ‪33 MT‬‬ ‫ּוב ָ ֡‬ ‫הוה ְביִ ְש ָר ֵ ֣אל ִ‬ ‫רּו ִמ ְצו ַ ֺ֣תי ָי ַ֣עד יְ ָ ֡‬ ‫מר ֩֝ ֻשבּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶיכ֤ם ָ ֽה ָר ִע ֙ים וְ ִש ְמ ֙‬ ‫ָכל־ח ֶֹ֜זה ֵלא ֗ ֹ‬ ‫יאים׃‬ ‫יכם ְבַי֖ד ֲע ָב ַ ֥די ַהנְ ִב ִ ֽ‬ ‫ת־א ֽבֹ ֵת ֶיכ֑ם ַ ֽו ֲא ֶש ֙ר ָש ַל ְ֣ח ִתי ֲא ֵל ֶ֔‬ ‫יתי ֶא ֲ‬ ‫ּתֹורה ֲא ֶ ֥שר ִצִ ֖ו ִ‬ ‫ל־ה ָ ֔‬ ‫ּקֹותי ְכ ָ֨כ ַ‬ ‫ֻח ַ֔‬ ‫‪'.‬ס ‪; JApp‬ריבא ‪34 P‬‬ ‫‪.‬שלשים ‪35 P dittography‬‬ ‫‪36 Not in JApp.‬‬ ‫‪37 Not in JApp.‬‬ ‫‪ deleted.‬א ‪38 P‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 177

29/30:5 How should I warn you? (Lam 2:13). How many prophets9 did I have warn you?10 R. Yitsḥaq said: One prophet every day in the morning and one prophet at dusk. This is what is written: The Lord warned Judah and Israel through every prophet and through every seer (2 Kgs 17:13). But R. Nathan said: Two prophets in the morning every day [because it says:] [I have even sent unto you all my servants, the prophets, daily] rising up early and sending them (Jer 7:25) — at dusk. Rising up early and sending them (ibid.)—in the morning. Another interpretation: How should I adorn you? (Lam 2:13) With how many ornaments11 did they adorn you? (ibid.)12 R. Yoḥanan said: The day the Holy One came down to give the Torah to Israel, sixty myriads of ministering angels came down with Him with crowns to adorn Israel. Another interpretation: How much booty did I give you? (ibid). I gave you the booty of Egypt, the booty of Sihon and Og, the booty of the [Reed] Sea, and the booty of the thirty-one kings of Canaan.

29/30:6 Another interpretation: How did I meet with you? (Lam 2:13) In how many locations did I meet you? In the Tent of Meeting and Gilgal, Shiloh, Nob, in Gibeon, and the eternal Habitation [in Jerusalem]. What did I compare to you? (ibid.) — To which nation have I compared you? Which nation did I redeem with a mighty hand and an outstretched arm and bring ten plagues [on its oppressors]? For which other [nation] did I divide the sea? For which other nation did I bring quail from the sea? Which nation did I surround with clouds of glory? Which nation did I bring close to Mount Sinai and give them My Torah? 0 daughter Jerusalem (ibid.) — a house that is fearful [yeru] and is at peace [shalem] [with Me]. To what can I compare you and comfort you, O virgin daughter Zion [tsiyon]? (ibid.) [Your] sons,13 who for My sake are characterized by the signs [tsiyun]14 of circumcision, unshaved facial hair,15 9 PesRK 16:3; EkhR 2:3; YalqShim Kgs 334. 10 EkhR 2:13. 11 PesRK 16:3; ShemR 45:2, 51:8; BemR 16:24; ShirR 1:4, 4:4, 8:4, 8:5; PRE 24; EkhR 2:13; Tan Tetsave 12, Shelaḥ 13; TanB Tetsave 7; MidTeh 103:8; YalqShim Torah 293; Psalms 858; YalqShim Prov 935. 12 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 13 BerR 56:10; MidTeh 76:3; YalqShim Torahh 102; YalqShim Ps 814. 14 The root of the verb has the same letters as Zion. 15 The forbidding of shaving the corners of the head was interpreted by the Mishnah as prohibiting the hair at the temples being cut so that the hairline was a straight line from behind the ears to the forehead; thus, it was deemed necessary to retain sidelocks, leading to the development of a distinctly Jewish form of sidelock, known as payot.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪178‬‬

‫שמצויינין‪ 39‬לי במילה ובתגלחת ובציצית כי גדול כים שברך מי ירפ' לך [שם] אמר רבי‬ ‫חלפיי מי שעתיד לרפות שברו של ים הוא ירפא לך נביאך חזו לך שוא ותפל [איכה ב‬ ‫יד] ורבנין אמרין מי ירפא לך נביאך‬

‫‪29/30:7‬‬ ‫[תהלים מה ח]‪40‬‬

‫אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים שמן ששון מחבירך‬ ‫את מוצא כשהביא הקדוש על הסדומיים אמר אבינו אברהם לפני הקדוש רבונו של‬ ‫עולם נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעטי‬ ‫מעבר מי נח ע' ע' הא' [ישעיה נד ט]‪ 41‬מבול של מים אין אתה מביא‪ 42‬מבול של‪ 43‬אש‬ ‫אתה מביא מה אתה מעידים על השבועה חלילה לך מעשות [בראשית יח כה]‪ 44‬אמר‬ ‫רבי לוי השופט כל ארץ לא יעשה משפט [שם] אם משפט אתה מבקש אין עולם ואם‬ ‫עולם אתה מבקש אין משפט מה אתה מגיד חבלה בתרין ראשוהי בעי עולמך ובעי‬ ‫דינא אם לית את מוותר ציבחר לית עלמא יכיל למיקם אמר לו הקדוש אהבת צדק‬ ‫[תהלים מה ח] אהבת לצדק בריותיי ושנאת מלחייבן על כן משחך אלהים אלהיך שמן‬ ‫ששון מחבירך [שם] בריא אמר לו הקדוש חייך מנח ועד אצלך לא דברתי עם בריא‬ ‫אלא עמך אני‪ 45‬מדבר תחילה הדא הוא דכתיב אחר הדברים האלה היה דבר ייי אל‬ ‫אברם [בראשית טו א]‪46‬‬

‫‪39 EkhR 2:13.‬‬ ‫ש ֶמן ָש ׂ֗שֹון ֵ ֽמ ֲח ֵב ֶ ֽריָך׃ ‪40 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ֶ ֥‬ ‫ֹלהים ֭ ֱא ֶ‬ ‫ל־כ֤ן׀ ְמ ָש ֲח ָ֡ך ֱא ִ ֣‬ ‫ָא ַ ֣ה ְב ָת ֶצ ֶד ֮ק וַ ִת ְש ָ֫נא ֶ ֥ר ַשע ַע ֵ‬ ‫ר־בְך׃ ‪41 MT‬‬ ‫ּומגְ ָע ָ ֽ‬ ‫ל־ה ָ ֑א ֶרץ ֵ ֥כן נִ ְש ַ ֛ב ְע ִתי ִמ ְק ֥צֹף ָע ַ ֖ליִ ְך ִ‬ ‫שר נִ ְש ַ֗ב ְע ִתי ֵמ ֲע ֥בֹר ֵמי־ ֹ֛נ ַח ֖עֹוד ַע ָ‬ ‫י־מי ֙נ ֹ ַ ֙ח ֣ז ֹאת ֔ ִלי ֲא ֶ ֣‬ ‫ִכ ֵ ֥‬ ‫‪.‬מביא ‪42 P dittography:‬‬ ‫‪.‬של ‪43 P dittography‬‬ ‫שע ָח ִ ֣ל ָלה ֔ ָלְך ֲהש ֵֹפ ֙ט ָכל־ ‪44 MT‬‬ ‫ם־ר ָ֔שע וְ ָהָי֥ה ַכ ַצ ִ ֖דיק ָכ ָר ָ ֑‬ ‫יק ִע ָ‬ ‫ָח ֨ ִל ָלה ְל ָ֜ך ֵמ ֲע ֣ש ֹת׀ ַכ ָד ָ ֣בר ַה ֶ֗זה ְל ָה ִ ֤מית ַצ ִד ֙‬

‫ָה ָ֔א ֶרץ ֥ל ֹא יַ ֲע ֶ ֖שה ִמ ְש ָ ֽפט׃‬ ‫‪.‬אני עמך ‪45 Not in JApp; P‬‬ ‫ֹכי ָמ ֵג�֣ן ֔ ָלְך ‪46 MT‬‬ ‫ירא ַא ְב ָ ֗רם ָאנ ִ ֙‬ ‫ל־ת ָ ֣‬ ‫מר ַא ִ‬ ‫ל־א ְב ָ ֔רם ַ ֽב ַמ ֲח ֶז֖ה ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ַא ַ ֣חר׀ ַה ְד ָב ִ ֣רים ָה ֵ֗א ֶלה ָהָי֤ה ְד ַבר־יְ הוָ ֙ה ֶא ַ‬ ‫אד׃‬ ‫ְש ָכ ְרָך֖ ַה ְר ֵ ֥בה ְמ ֽ ֹ‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 179

and fringes on the corners of their garments. But your breach is great like the sea; who can heal you (ibid.). R. Ḥilfai said: Only He that will heal the breach of the sea,16 will heal for you, your prophets have seen for you false and deceptive visions (Lam 2:14). And the Rabbis said: Who can heal your prophets for you?

29/30:7 You love righteousness and hate evil. Therefore, God has anointed you with the oil of gladness above your fellows (Ps  45:8). You find that before the Holy One brought [punishment] upon the Sodomites, our father Abraham said to the Holy One: Master of the world, You swore that You would not bring [again] a flood to the world,17 as it is said: I have sworn that the waters of Noah should no more go over the earth (Isa 54:9). Although You are not bringing a flood of water, You will bring a flood of fire. How will You avoid [that] oath? Far be it from You to do such a thing, [to kill the righteous with the evil ones] (Gen 18:25). R. Levi said: [Far be it from You!] Shall not the Judge of all the earth deal justly? (ibid.) If You seek justice, there will be no world, and if You seek to have a world, justice [cannot prevail]. Why do You pull the rope from both ends seeking Your world and seeking justice? If You will not relent a little, the world will not endure. The Holy One said to [Abraham]: You love righteousness (Ps 45:8)—You loved to justify My creatures and hated to [present them] as guilty, therefore God, your God, has anointed you with the oil of gladness above your fellows (ibid.).18 Surely, the Holy One said to him: By your life! From Noah to you, I have spoken to no other creature, but with you I spoke first. This is what is written: After these things the word of the Lord came to Abram (Gen 15: 1).

16 ShemR 15:22; PesRab 33:60. 17 PesRK 16:4. 18 PesRK 16:4; BerR 39:6; WayR 10:1; YalqShim Ps 750.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪180‬‬ ‫‪29/30:8‬‬

‫רבי יהודה ברבי סימון פתר קריא בישעיה אמר ישעיה מוטל הויתי בבית תלמודי‬ ‫ואשמע את קול ייי אומ מי אשלח ומי ילך לנו ואומר הנני שלחני [ישעיה ו ח]‪ 47‬שלחתי‬ ‫עמוס והיו קורין אותו פסילוסא‪ 48‬ואמר רבי יוחנן למה נקרא שמו עמוס שהיה פסילוס‪49‬‬ ‫בלשון הניס‪ 50‬הקדוש את כל בני אדם לא תשרה שכינתו אלא על הדין פסילוסא‪ 51‬על‬ ‫הדין קטיע לישנא שלחתי את מיכה והיו מכין אותו על הלחי שנ' בשבט יכו על הלחי‬ ‫את שופט את ישר' [מיכה ד יד]‪ 52‬מעתה מי אשלח ואומ' הנני שלחני [ישעיה ו ח] אמר‬ ‫לו הקדוש לישעיה‪ 53‬בניי סורחנין הן סרבנין הן מקבל את עליך ללקות ולהתבזות אמר‬ ‫לו על מנת כן גיוי נתתי למכים [ישעיה נ ו] ואיני‪ 54‬כדיי שאלך אצל בניך בשליחוותיך‬ ‫אמר לו הקדוש ישעיה אהבת לצדק [תהלים מה ח] אהבת לצדק את בניך ושנאת מי‬ ‫מלחייבם על כן משחך ייי אלהים [שם] חייך כל הנביאים לא נתנבאו נביא מפני נביא‬ ‫נחה רוח אליהו על אלישע [מלכים ב' ב טו]‪ 55‬וכן ויאצל מן הרוח אשר עליו [במדבר‬ ‫יא כה]‪ 56‬את מתנבא נבואות כפולות נח' נח' [ישעיה מ א] עורי עורי [ישעיה נא ט]‬ ‫התעוררי התעוררי [ישעיה נא יז] אנכי אנכ' [ישעיה נא יב] שוש אשיש בייי [ישעיה‬ ‫סא י]‬

‫ֹמר ִהנְ ִנ֥י ְש ָל ֵ ֽחנִ י׃ ‪47 MT‬‬ ‫ְך־ל֑נּו וָ א ַ ֖‬ ‫ּומי ֵי ֶֽל ָ‬ ‫ת־מי ֶא ְש ַל֖ח ִ ֣‬ ‫ת־קֹול ֲאד ֹנָ ֙י א ֵֹ֔מר ֶא ִ ֥‬ ‫וָ ֶא ְש ַ֞מע ֶא ֤‬ ‫‪48 Ψελλός.‬‬ ‫‪49 Ψελλός.‬‬ ‫‪.‬הניח נ"ל ‪50 JApp‬‬ ‫‪51 Ψελλός.‬‬ ‫ל־ה ְל ִ֔חי ֵ ֖את ש ֵ ֹ֥פט יִ ְש ָר ֵ ֽאל ‪52 MT‬‬ ‫ַע ָת ֙ה ִת ְתג ְֹד ִ ֣די ַבת־גְ ֔דּוד ָמ ֖צֹור ָ ֣שם ָע ֵל֑ינּו ַב ֵ֙ש ֶב ֙ט יַ ּ֣כּו ַ ֽע ַ‬ ‫‪; corrected by this editor.‬בישעיה ‪53‬‬ ‫‪.‬ואני ‪54 P‬‬ ‫ל־ש ְב ִ ֥עים ִ ֖איׁש ַהזְ ֵק ִנ֑ים וַ יְ ִ֗הי ְכנ֤ ַֹוח ‪55 MT‬‬ ‫שר ָע ֔ ָליו וַ יִ ֵ֕תן ַע ִ‬ ‫ּוח ֲא ֶ ֣‬ ‫ן־ה ֙ר ַ ֙‬ ‫אצל ִמ ָ‬ ‫הו֥ה׀ ֶב ָענָ ֮ן וַ יְ ַד ֵב֣ר ֵא ָלי ֒ו וַ ָ֗י ֶ‬ ‫וַ ֵ֨י ֶרד יְ ָ‬

‫יה ֙ם ָה ֔ר ַּוח וַ ִי ְֽתנַ ְב ֖אּו וְ ֥ל ֹא יָ ָ ֽספּו׃‬ ‫ֲע ֵל ֶ‬ ‫ל־ש ְב ִ ֥עים ִ ֖איׁש ַהזְ ֵק ִנ֑ים וַ יְ ִ֗הי ְכנ֤ ַֹוח ‪56 MT‬‬ ‫שר ָע ֔ ָליו וַ יִ ֵ֕תן ַע ִ‬ ‫ּוח ֲא ֶ ֣‬ ‫ן־ה ֙ר ַ ֙‬ ‫אצל ִמ ָ‬ ‫הו֥ה׀ ֶב ָענָ ֮ן וַ יְ ַד ֵב֣ר ֵא ָלי ֒ו וַ ָ֗י ֶ‬ ‫וַ ֵ֨י ֶרד יְ ָ‬ ‫יה ֙ם ָה ֔ר ַּוח וַ ִי ְֽתנַ ְב ֖אּו וְ ֥ל ֹא יָ ָ ֽספּו׃‬ ‫ֲע ֵל ֶ‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 181

29/30:8 R. Yehudah Berabbi Simon interpreted the psalm as alluding to Isaiah: Isaiah said, As I walked about in my house of study I heard the voice of the Lord, saying, Whom shall I send, and who will go for us? Then I said, Here I am! Send me (Isa 6:8). I sent Amos and they called him “tongue-heavy.” R. Yoḥanan said: His name Amos [ʿamus] means tongue-heavy. The Holy One had set aside all [the other] human beings and caused His Shekhinah [Divine Presence] to dwell on none other than this19 tongue-heavy man, this man with a leaden tongue. And when I sent them Micah, they struck him on the cheek, as it is said: They will strike the judge of Israel with a rod upon the cheek (Mic 4:14). Now, Who shall I send … And I said, Here I am, send me (Isa 6:8). The Holy One said to Isaiah:20 My children are rebellious and stubborn. Will you take upon yourself to be struck and to be despised? [Isaiah] said: Even if such will be my portion, I offered my back to those who struck me, [my cheeks to those who plucked out my beard; I did not hide my face from insult and spitting] (Isa 50:6). But am I worthy of going to Your children on Your mission? The Holy One said: Isaiah, you love righteousness (Ps 45:8)— You loved to justify children and you hated to [present them] as guilty, therefore God has anointed you (ibid.). By your life! All prophets prophesied only through another prophet: The spirit of Elijah rested on Elisha (2 Kgs 2:15), and thus He took of the spirit that was on him (Num 11:25). You prophesy double prophesies:21 Awake, awake (Isa 51:19), Wake up, wake up (Isa 51:9), Rejoicing, I will rejoice (Isa 61:10), I, even I (Isa 51:12), Comfort, comfort (Isa 40:1).

19 PesRK 16:4; YalqShim Isa 443; WayR 10:2; MidAg 179  f. 20 PesRab 33:13. 21 OtsMid, p. 162.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪182‬‬ ‫‪29/30:9‬‬

‫מי יתנך כאח לי [שיר השירים ח א]‪ 57‬כיצד בקין להבל קין הרג את הבל בישמעאל‬ ‫ליצחק ישמעאל שונא את יצחק‪ 58‬עשו שונא את יעקב באחי יוסף ליוסף וישנאו‬ ‫[בראשית לז ד]‪ 59‬אלא ביוסף לאחיו את מוצא אחר כל הרעות שעשו לו מה כתוב שם‬ ‫ועתה אל תיראו וגומר [בראשית נ כא]‪ 60‬אמר רבי שמלאי אמר להון אתון רישא ואנא‬ ‫גופא "ואין" אזל רישא מן גופא מה גופא דבר אחר אמר להון‪ 61‬נמשלתם בעפר הארץ‬ ‫ובחול הים ובכוכבי השמים הריני הולך ועושה בעפר מלחמה עמהם אם יכולתי להם‬ ‫אוכל לכם‪62‬‬

‫‪29/30:10‬‬

‫דבר אחר אמר להם מה אנא מתעביד אנטיריקוס‪ 63‬של אבא אבא מוליד ואנא קובר‬ ‫אמר להם מה אעשה"‪ 64‬מה אנא מתעביד אנטיריקוס‪ 65‬דהקדוש ברוך הוא דיהא‬ ‫הוא מברך ואנא מסייף‪ 66‬דבר אחר אמר להם אתם "מנהג" סידרו של עולם שתים‬ ‫עשרה שעות ביום שתים עשרה בלילה שנים עשרה שבטים שנים עשר מזלות שנים‬ ‫עשר חדשי שנה יכול אני לבטל‪ 67‬סידרו של עולם‪ 68‬דבר אחר אמר להם עד שלא‬ ‫ירדתם למצרים היו המצריים נוהגין בי כבוד‪ 69‬ומשירדתם "לכאן" הודעתם גינוסיא‪70‬‬ ‫שלי‪" 71‬ואם אני הורג אתכם יהיו המצריים אומרים כת של בחורים ואמרו אלו אחי הם‬

‫א־יָבּוזּו ִ ֽלי׃ ‪57 MT‬‬ ‫חּוץ ֶא ָ ֣ש ְק ָ֔ך ַג֖ם ל ֹ ֥‬ ‫יֹונ֖ק ְש ֵ ֣די ִא ִ ֑מי ֶ ֽא ְמ ָצ ֲאָך֤ ַב ֙‬ ‫יִתנְ ָ֙ך ְכ ָ ֣אח ֔ ִלי ֵ‬ ‫ִ ֤מי ֶ‬ ‫‪.‬ויעקב לעשו נ"ל ‪58 JApp‬‬ ‫ל־א ָ֔חיו ַ �וֽיִ ְשנְ ֖אּו א ֹ֑תֹו וְ ֥ל ֹא יָ ְכ ֖לּו ַד ְב ֥רֹו ְל ָש ֹֽלם׃ ‪59 MT‬‬ ‫יה ֙ם ִמ ָכ ֶ‬ ‫וַ יִ ְר ֣אּו ֶא ָ֗חיו ִ ֽכי־א ֹ֞תֹו ָא ַ ֤הב ֲא ִב ֶ‬ ‫ל־ל ָ ֽבם׃ ‪60 MT‬‬ ‫אֹותם וַ יְ ַד ֵ ֖בר ַע ִ‬ ‫ת־ט ְפ ֶכ֑ם וַ יְ נַ ֵ ֣חם ָ֔‬ ‫יראּו ָאנ ִ ֹ֛כי ֲא ַכ ְל ֵ ֥כל ֶא ְת ֶכ֖ם וְ ֶ ֽא ַ‬ ‫ל־ת ָ ֔‬ ‫וְ ַע ָת ֙ה ַא ִ‬ ‫‪.‬לכם נ"ל ‪61 JApp‬‬ ‫‪.‬נ"ל לכם ‪. JApp‬להם ‪62 P‬‬ ‫‪63 ἀντίδικος.‬‬ ‫‪64 ἀντίδικος.‬‬ ‫‪65 ἀντίδικος.‬‬ ‫‪.‬מוסיף ‪; JApp‬לא ‪66 P adds‬‬ ‫‪.‬לבטלם ‪ not in JApp; JApp‬עולם‪ ...‬סיגרו ‪67‬‬ ‫‪... Not in JApp.‬סידרו ‪68‬‬ ‫‪.‬עבדות ‪69 JApp‬‬ ‫‪70 Γενέσια.‬‬ ‫ואם אני הורג אתכם יהיו המצריים אומרים כת של בחורים ואמר אלו אחי הם תדע לך שהוא ‪71 JApp‬‬ ‫‪.‬דבר אחר }ויחי 'ועיין בילקוט פ{ כן שלאחר זמן עלה עליהן והרגן‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 183

29/30:9 Who may grant you like a brother to me (Cant 8:1). How [like a brother]? Like Cain to Abel? Cain murdered Abel. Like Ishmael to Isaac? But Ishmael hated Isaac.22 [Like Esau to Jacob?] Esau hated Jacob.23 Like Joseph’s brothers to Joseph? They hated him (Gen 37:4). Rather, like Joseph to his brothers. You find that after all the evil things that they did to him it is written there: So now, do not be afraid; [I will provide for you and support you and your little ones. And he comforted them by speaking to their hearts] (Gen 50:21). R. Simlai said: [Joseph] said to them, you are the head, and I am the body. “If” the head is gone from the body, what [good] is the body?24 Another interpretation: He said, you have been compared to the dust of the earth, the sand of the sea, and the stars in heaven. Would I go wage war against the dust,25 against you? If I could succeed against these, I might succeed against you. But since I cannot prevail against these, I cannot prevail against you.

29/30:10 Another interpretation: [Joseph] said to [his brothers], “Shall I turn myself into my father’s adversary?26 What my father created, am I to bury?” He said to them, Shall I turn myself into the adversary of the Holy One? What He has blessed, am I to cut down with the sword? No. Another interpretation: He said to them: You are the “normal” order of the world27 — twelve hours in a day, twelve hours in a night, twelve tribes, twelve signs in the Zodiac, twelve months in the year. Can I annihilate the order of the world? Another interpretation: He said to them: Before you came down to Egypt, the Egyptians treated me with honor.28 But once you came down “here” to Egypt, you made known my lineage. “If I kill you now, the Egyptians will say: [These are] a posse of young guys. And they will say: If these are his brothers, then after some time he must have risen upagainst them and

22 PesRK 16:5; YalqShim Isa 443. 23 ShirR 8:1; Tan Shemot 27; TanB Shemot 24:7; YalqShim Cant 973; ShemR 5:1. 24 PesRK 16:5; YalqShim Torah 162; BerR 100:9. 25 PesRK 16:5. 26 PesRK 16:5; YalqShim Torah 162; BerR 100:9. 27 PesRK 16:5; YalqShim Torah 162; PesRab 4. 28 Pr “as a slave.”

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪184‬‬

‫תדע לך שהוא כן שלאחר זמן עלה עליהן והרגן"‪ 72‬אם אני הורג אתכם עכשיו יאמרו‬ ‫המצריים עם אחיו לא שומר‪ 73‬אמונה עם אחרים על אחת כמה וכמה‬ ‫‪29/30:11‬‬ ‫יד]‪ 74‬מכת‬

‫כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרו' כי מכת או' הכי' מוס אכז' [ירמיה ל‬ ‫אויב חכיתיך [שם] באיוב כתוב כשדי' שמו שלשה ראשים [איוב א יז] ובירושלם כתוב‬ ‫והעיר נתנה ביד הכשדים [ירמיה לב כד]‪ 75‬באיוב כתוב אש‪ 76‬אלהים נפלה מן השמ'‬ ‫[איוב א טז]‪ 77‬ובירושלם כתוב ממרום שלח אש [איכה א יג]‪ 78‬באיוב כתוב וישבו אותו‬ ‫לארץ [איוב ב יג]‪ 79‬ובירושלם כתוב ישבו לארץ ידמו' [איכה ב י]‪ 80‬באיוב כתוב ויקח‬ ‫לו חרס [איוב ב ח]‪ 81‬ובירושלם כתוב איכה נחשבו לנבלי חרש [איכה ד ב] ובאיוב‬ ‫כתוב חנונו חנונו כי אתם רעיי [איוב יט כא]‪ 82‬ובירשלם כתוב אשר לא אתן לכם חנינה‬ ‫[ירמיה טז יג]‪ 83‬באיוב כתוב כי יד אלהים נגעה בי [איוב יט כא] ובירשלם כתוב כי'‬ ‫לקחה מיד ייי כפליים [ישעיה מ ב]‪ 84‬אמר רבי יהושע בר נחמיה ומה אם‪ 85‬איוב שחטא‬ ‫ניתן לו שכרו בכפלים אף ירושלם מתנחמת בכפליים הוי נחמו נחמו עמי [ישעיה מ א]‬

‫‪.‬ויחי 'ועיין בילקוט פ ‪72 JApp‬‬ ‫‪.‬משמר ‪73 JApp‬‬ ‫מּוסר ַא ְכזָ ִ ֔רי ַ ֚על ֣ר ֹב ֲעו ֔ ֵֺנְך ָע ְצ ֖מּו ‪74 MT‬‬ ‫ית ֙יְך ַ ֣‬ ‫אֹוי֤ב ִה ִכ ִ‬ ‫אֹותְך ֣ל ֹא יִ ְד ֑ר ֹׁשּו ִכי֩ ַמ ַ֨כת ֵ‬ ‫ל־מ ַא ֲה ַ ֣ביִ ְך ְש ֵכ ֔חּוְך ָ ֖‬ ‫ָכ ְ‬

‫אתיִ ְך׃‬ ‫ַחט ֹ ָ ֽ‬ ‫יה ִמ ְפ ֵנ֛י ַה ֶ ֥ח ֶרב וְ ָה ָר ָ ֖עב ‪75 MT‬‬ ‫ּה וְ ָה ִ ֣עיר נִ ְת ָ֗נה ְבַי֤ד ַה ַכ ְש ִד ֙ים ַהנִ ְל ָח ִ ֣מים ָע ֔ ֶל ָ‬ ‫ִה ֵנ֣ה ַהס ְֹל ֗לֹות ָ ֣באּו ָה ִע ֮יר ְל ָל ְכ ָד ֒‬ ‫וְ ַה ָ ֑ד ֶבר וַ ֲא ֶ ֥שר ִד ַ ֛ב ְר ָת ָהָי֖ה וְ ִהנְ ָך֥ ר ֶ ֹֽאה׃‬ ‫‪.‬ד ‪76 P and JApp‬‬ ‫אכ ֵל֑ם ‪77 MT‬‬ ‫ּובנְ ָע ִ ֖רים וַ ת ֹ ְ‬ ‫ן־ה ָש ַ֔מיִ ם וַ ִת ְב ַ ֥ער ַב ֛צ ֹאן ַ‬ ‫ֹלהים ָנ ְֽפ ָל ֙ה ִמ ַ‬ ‫אמר֒ ֵ ֣אׁש ֱא ִ֗‬ ‫֣עֹוד׀ ֶז֣ה ְמ ַד ֵ֗בר וְ זֶ ֮ה ָ ֣בא וַ י ֹ ַ‬ ‫ק־א ִנ֛י ְל ַב ִ ֖די ְל ַה ִג֥יד ָ ֽלְך׃‬ ‫וָ ִא ָ֨מ ְל ָ ֧טה ַר ֲ‬ ‫ל־הּי֖ ֹום ָדָ ֽוה׃ ס ‪78 MT‬‬ ‫יבנִ י ָא ֔חֹור נְ ָתנַ֙ נִ ֙י ֽש ֹ ֵמ ָ֔מה ָכ ַ‬ ‫ח־אׁש ְב ַע ְצמ ַ ֹ֖תי וַ יִ ְר ֶ ֑דנָ ה ָפ ַ ֨רׂש ֶ ֤ר ֶשת ְל ַרגְ ַ ֙לי ֱה ִש ַ ֣‬ ‫ִמ ָמ ֛רֹום ָ ֽש ַל ֵ ֥‬ ‫אד׃ ‪79 MT‬‬ ‫יָמים וְ ִש ְב ַע֣ת ֵל ֑ילֹות וְ ֵאין־ד ֵ ֹ֤בר ֵא ָל ֙יו ָד ָ֔בר ִ ֣כי ָר ֔אּו ִ ֽכי־גָ ַ ֥דל ַה ְכ ֵ ֖אב ְמ ֽ ֹ‬ ‫ּתֹו ָל ָ֔א ֶרץ ִש ְב ַ ֥עת ִ ֖‬ ‫וַ יֵ ְש ֤בּו ִא ֙‬ ‫תּוֹלת ‪80 MT‬‬ ‫אשן ְב ֖‬ ‫הֹורידּו ָל ָ֙א ֶר ֙ץ ר ֹ ָ֔‬ ‫אשם ָחגְ ֖רּו ַש ִ ֑קים ִ ֤‬ ‫ת־צּי֔ ֹון ֶ ֽה ֱע ֤לּו ָע ָפ ֙ר ַעל־ר ֹ ָ֔‬ ‫מּו זִ ְק ֵנ֣י ַב ִ‬ ‫יֵ ְש ֨בּו ָל ָ ֤א ֶרץ יִ ְד ֙‬ ‫רּוש ָ ִ ֽלם׃ ס‬ ‫יְ ָ‬ ‫תֹוְך־ה ֵ ֽא ֶפר׃ ‪81 MT‬‬ ‫ָ‬ ‫ח־לֹו ֶ֔ח ֶרׂש ְל ִה ְתגָ ֵ ֖רד ּ֑בֹו וְ ֖הּוא י ֵ ֹ֥שב ְב‬ ‫וַ ִ �י ַ ֽֽק ֣‬ ‫ד־א ֗ל ַֹוה ָנ�֣גְ ָעה ִ ֽבי׃ ‪82 MT‬‬ ‫ָח ֻ֬ננִ י ָח ֻנ֣נִ י ַא ֶ ֣תם ֵר ָ ֑עי ִ ֥כי יַ ֱ֝‬ ‫ם־שם ‪83 MT‬‬ ‫ֹות ֶיכ֑ם וַ ֲע ַב ְד ֶת ָ֞‬ ‫ל־ה ָ֕א ֶרץ ֲא ֶש ֙ר ֣ל ֹא יְ ַד ְע ֶ֔תם ַא ֶ ֖תם וַ ֲא ֽב ֵ‬ ‫וְ ֵה ַט ְל ִ ֣תי ֶא ְת ֶ֗כם ֵמ ַעל֙ ָה ָ ֣א ֶרץ ַה ֔ז ֹאת ַע ָ‬ ‫א־א ֵ ֥תן ָל ֶכ֖ם ֲחנִ ָינֽה׃ ס‬ ‫יֹומם וָ ֔ ַליְ ָלה ֲא ֶ ֛שר ֽל ֹ ֶ‬ ‫ֹלהים ֲא ֵח ִר ֙ים ָ ֣‬ ‫ת־א ִ ֤‬ ‫ֶא ֱ‬ ‫הוה ִכ ְפ ַל֖יִם ‪84 MT‬‬ ‫יה ִ ֤כי ָ ֽמ ְל ָא ֙ה ְצ ָב ָ֔אּה ִ ֥כי נִ ְר ָ ֖צה ֲעו ָֺנּ֑ה ִ ֤כי ָל ְק ָח ֙ה ִמ ַי֣ד יְ ָ ֔‬ ‫ּוש ִַ ֙ל ֙ם וְ ִק ְר ֣אּו ֵא ֔ ֶל ָ‬ ‫ל־ל֤ב יְ ֽר ָ‬ ‫ַד ְב ֞רּו ַע ֵ‬ ‫יה׃ ס‬ ‫את ָ‬ ‫ל־חט ֹ ֶ ֽ‬ ‫ְב ָכ ַ‬ ‫‪85 Not in JApp.‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 185

killed them.” He said to them: If I kill you now, the Egyptians will say, [if Joseph] was not faithful with his brothers, he will be even less faithful with others.29

29/30:11 All your friends have forgotten you, they no longer seek you out; for I have wounded you with the wound of an enemy, with the chastisement of a cruel one (Jer 30:14). The words The wound of an enemy [᾿oyev] (ibid.) [refer to Job]. In regard to Job30 [᾿iyov] it is written:31 The Chaldeans formed three companies (Job 1:17), and in regard to Jerusalem it is written: And the city is given into the hand of the Chaldeans (Jer 32:24). In regard to Job it is written: The fire of God fell from heaven (Job 1:16), and in regard to Jerusalem it is written: From on high He has sent fire (Lam 1:13). In regard to Job it is written: They sat down with him on the ground (Job 2:13), and in regard to Jerusalem it is written: They sit on the ground (Lam 2:10). In regard to Job it is written: So he took a piece of broken pottery (Job 2:8), and in regard to Jerusalem it is written: [The precious sons of Zion, comparable to fine gold,] how they are esteemed as earthen pottery (Lam 4:2). In regard to Job it is written: Have pity upon me, have pity upon me, O you my friends (Job 19:21), and in regard to Jerusalem it is written: Where I will not show you pity (Jer 16:13). In regard to Job, it is written: for the hand of God has struck me! (Job 19:21) and in regard to Jerusalem it is written: she has received from the hand of the Lord double [for all her sins] (Isa 40:2). R. Yehoshua Berabbi Neḥemiah said:32 If Job who sinned was given a double reward, so Jerusalem will be given a double reward of comfort, thus: Comfort, comfort, My people (Isa 40:1).

29 YalqShim Isa 443. 30 PesRK 16:6. 31 bBB 16a; YalqShim Isai 444, Jer 444; PesRK 16:6. 32 YalqShim Jer 312.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪186‬‬

‫‪29/30:12‬‬

‫אך לא בעי ישלח יד [איוב ל כד]‪ 86‬אמר רבי אבין אין הקדוש מכה אומה ומושיבה‬ ‫צדו אלא מביא פיד לה ומשעשעה בה הביא פיד למצרים בזו לאשור ושעשעה למצרים‬ ‫התיטבי מן אמון [נחום ג ח]‪ 87‬באשור הני שנאמר הוי אשור שבט אפי [ישעיה י ה]‬ ‫גלו עשרת השבטים גלו תחילה ואחר כך שבט יהודה כדי שיהון מתנחמין אילו מאילו‬ ‫לפיכך נחמו נחמו עמי [ישעיה מ א]‬

‫‪29/30:13‬‬

‫רבי ברכיה ברבי לוי אמר משל למלך שהיה לו כרם עמד‪ 88‬מסרו לאריס כן הוה עביד‬ ‫חמר טב הוה אמר מה טוב חמרא דכרמי כד הוה עביד חמר ביש הוה אמר מה ביש‬ ‫חמרא דאריסי אמר לו "האריס" אדוני המלך כד‪" 89‬הוא" עביד חמר טב "הוא דידך‬ ‫וכד הוא עביד חמר ביש הוא דידי" את אמר מה ביש חמרא בין טב ובין ביש דילך‪90‬‬ ‫הוא כך כתחילה אמר הקדוש למשה {ועתה לך ואשלחך אל פרעה} הוציא את עמי בני‬ ‫ישר' ממצרים [שמות ג י]‪ 91‬וכיון שעשו ישראל העגל‪ 92‬אמר לו רד כי שחת עמך [שמות‬ ‫לב ז]‪ 93‬אמר משה רבונו של עולם כד‪ 94‬אינון חטאין אינון‪ 95‬דידי וכד אינון זכאין דילך‬ ‫בין הכי אינון "חטאין בין זכאין" דידך‪ 96‬והם עמך ונחלתך [דברים כט ט] למה ייי יחרה‬ ‫אפך בעמך [שמות לב יא]‪ 97‬למה‪ 98‬אתה מאבד עמך אמר רבי סימון לא זז משם משה‬ ‫עד שקראן עמו וינחם ייי על הרעה אשר דבר לעשות לעמו [שמות לב יד]‪99‬‬ ‫ידֹו ָל ֶ ֥הן ֽש ַּוע׃ ‪86 MT‬‬ ‫ם־ב ִפ ֗‬ ‫ח־י֑ד ִא ְ֝‬ ‫א־ב ִעי יִ ְש ַל ָ‬ ‫ַ ֣אְך ל ֹ ְ ֭‬ ‫חֹומ ָ ֽתּה׃ ‪87 MT‬‬ ‫ר־חיל ָ֔ים ִמ ָי֖ם ָ‬ ‫יט ִ ֙בי ִמ ֣נ ֹא ָא ֔מֹון ַה ֹֽי ְש ָב ֙ה ַביְ א ִ ֹ֔רים ַ ֖מיִם ָס ִ ֣ביב ָלּ֑ה ֲא ֶש ֵ ֣‬ ‫ֲה ֵ ֽת ְ‬ ‫‪88 Not in JApp.‬‬ ‫‪.‬כך ‪89 P‬‬ ‫‪.‬דידך ‪90 JApp‬‬ ‫ת־ע ִ ֥מי ְב ֵנֽי־יִ ְש ָר ֵ ֖אל ִמ ִמ ְצ ָ ֽריִם׃ ‪91 MT‬‬ ‫הֹוצ֛א ֶא ַ‬ ‫ל־פ ְר ֑עֹה וְ ֵ‬ ‫וְ ַע ָ ֣תה ְל ָ֔כה וְ ֶ ֽא ְש ָל ֲחָך֖ ֶא ַ‬ ‫‪.‬אותו המעשה מה כתיב תמן ‪92 JApp‬‬ ‫֖ית ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ָ ֽריִם׃ ‪93 MT‬‬ ‫ְך־רד ִ ֚כי ִש ֵ ֣חת ַע ְמ ָ֔ך ֲא ֶ ֥שר ֶה ֱע ֵל ָ‬ ‫הו֖ה ֶאל־מ ֶ ֹ֑שה ֶל ֵ ֕‬ ‫וַ יְ ַד ֵ ֥בר יְ ָ‬ ‫‪.‬בר ‪94 P‬‬ ‫‪95 Not in JApp.‬‬ ‫‪.‬אינון ‪96 JApp‬‬ ‫א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֔ריִ ם ‪97 MT‬‬ ‫את ֵמ ֶ ֣‬ ‫הֹוצ ָ֙‬ ‫אמר ָל ָ ֤מה יְ הוָ ֙ה יֶ ֱח ֶ ֤רה ַא ְפ ָ֙ך ְב ַע ֶ֔מָך ֲא ֶ ֤שר ֙ ֵ‬ ‫ֹלהיו וַ ֗י ֹ ֶ‬ ‫הו֣ה ֱא ָ ֑‬ ‫ת־פ ֵנ֖י יְ ָ‬ ‫יְ ַ ֣חל מ ֶֹ֔שה ֶא ְ‬

‫ּובָי֥ד ֲחז� ָ ָֽקה׃‬ ‫ְב ֥כֹ ַח גָ ֖דֹול ְ‬ ‫‪ Not in JApp.‬למה ‪...‬עמך ‪98‬‬ ‫שר ִד ֶ ֖בר ַל ֲע ׂ֥שֹות ְל ַע ּֽמֹו׃ פ ‪99 MT‬‬ ‫ל־ה ָר ֔ ָעה ֲא ֶ ֥‬ ‫הו֑ה ַע ָ ֣‬ ‫וַ יִ ָנ ֶ֖חם יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 187

29/30:12 But [God] does not stretch out his hand against a ruin [or cry out for help in his disaster] (Job 30:24).33 R. Avin said: The Holy One does not strike a people and leave it desolate. Rather, He brings calamity upon it, while He tries to mollify it [by pointing to comparable disasters]. Thus, when He brought calamity upon Egypt, He mollified it by Assyria’s [calamity]. He mollified [Assyria by bringing calamity upon] Egypt: Are you better than No-Amon? (Nah 3:8). [And when He brought calamity upon Egypt, He mollified it by bringing calamity upon] Assyria, as it is said: Woe to Assyria, the rod [shvt] of My anger (Isa 10:5). The ten tribes [shvt] were exiled first and afterwards the tribes of Judah and Benjamin that these would be comforted through those, therefore Comfort each other, comfort each other, My people (Isa 40:1).

29/30:13 R. Berekhiah said [in the name of] R. Levi: {To what is the matter like?] To a king who had a vineyard. He turned it over to a tenant. When the vineyard produced good wine, the king used to say: How good is the wine of my vineyard! When it produced bad wine, he would say: How bad is the wine of my tenant!34 The “tenant” said to him: My lord king, when [the vineyard] produces good wine you say: “How good is the wine of my vineyard! And when it produces bad wine” you say: How bad is the wine [of my tenant]! Yet good or bad, the wine is yours. Likewise, initially the Holy One said to Moses: {Therefore, come now, and I will send you to Pharaoh,} so that you may bring My people, the Israelites, out of Egypt (Exod 3:10). But when Israel fashioned the calf,35 He said to him: {Go,} descend; your people, which you brought out of the land of Egypt, have corrupted themselves (Exod 32:7). Moses said [God]: Master of the World, when they sin, they are mine, but when they they have merit, they are Yours. Yet, “sinful or meritorious,”They are Your people, and Your inheritance (Deut 9:29). O Lord, why does Your anger burn against Your people (Exod 32:11), why do You want to destroy Your people? R. Simon said: Moses did not move from there until [God] called them His people, So the Lord changed His mind [nḥm] about the harm which He said He would do to His people (Exod 32:14)

33 PesRK 16:7; YalqShim Job 918. 34 PesRK 16:9; YalqShim Torah 7, 391; YalqShim Isa 445. 35 Exod 32:4, 8, 19, 20.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪188‬‬

‫‪29/30:14‬‬

‫יאמר אלהיכם [ישעיה מ א] רבי חננא ברבי פפא "ורבי סימון רבי חנינא ברבי פפא"‬ ‫אמר ישראל לישעיה "ישעיה" רבינו תאמר שלא באתה לנחם אלא לאותו הדור‬ ‫שחרב בית המקדש בימיו אמר להם לכל הדורות באתי לנחם אמר אלהים אין כתוב‬ ‫כאן אלא יאמ' אלהיכם [שם] ורבי סימון אמר אמרו ישראל לישעיה רבינו שמא כל‬ ‫הדברים האילו מלבד אתה אומרין אמר להם אלהים אין כתוב כאן יאמר אלהיכם [שם]‬ ‫אמר רבי אחא בריה דרבי אדא‪ 100‬בשמונה מקומות כתוב יאמר אלהיכם כנגד שמונה‬ ‫נביאים שמונה שנתנבאו לאחר חורבן בית המקדש "ואלו הן"‪ 101‬שעמוס צפניה חגי‬ ‫זכריה ישעיה יחזקאל מיכה מלאכי‬

‫‪29/30:15‬‬

‫‪102‬אמרו לו ישראל להקדוש רבונו של עולם {בא‪ 103‬ו}ראה ליוסף אחר כל הרעות‬ ‫שעשו‪ 104‬לו אחיו הוא עומד ומנחמם {אותם} ומדבר על לבם אף אנו יודעין שהחרבנו‬ ‫{את} בית מקדשו‪ 105‬בעונותינו הרגנו את נביאנו ועברנו כל מצות‪ 106‬ייי‪ 107‬אלא מי יתנך‬ ‫כאח לי [שיר השירים ח א] אף אסף‪ 108‬הנביא בא‪ 109‬וכך‪ 110‬אמר רועה ישר' האזינו‬ ‫נוהג {"כצאן"} יוסף [תהלים פ ב]‪ 111‬אמר להם הקדוש ביוסף‪ 112‬אתם מבקשים אותי‪113‬‬ ‫כיוסף‪ 114‬אני עושה‪ 115‬לכם מה עשה יוסף לאחיו נחם אותם ודבר על לבם [בראשית נ‬ ‫כא] אף אתם נחמו נחמו עמי }יאמר אלקיכם דברו על לב ירושלים{ [ישעיה מ א]‬

‫‪ deleted in P.‬במ ‪100‬‬ ‫‪ .‬עמוס יואל צפניה חגי זכריה מלאכי יחזקאל ירמיה ‪101 JApp‬‬ ‫‪].‬בראשית נ כא[ ודיבר על לבם 'וינחם אות ‪102 Pr begins with‬‬ ‫‪.‬בה ‪103 Pr has the spelling‬‬ ‫‪.‬הרעה שעשה ‪104 Pr‬‬ ‫‪105 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬המצות שבתורה ‪106 Pr‬‬ ‫‪.‬הנביא ‪107 P adds‬‬ ‫‪.‬יוסף ‪108 JApp‬‬ ‫‪.‬בה וראה ‪109 Pr‬‬ ‫‪110 Not in Pr.‬‬ ‫יעה׃ ‪111 MT‬‬ ‫הֹופ ָ‬ ‫רּובים ִ ֽ‬ ‫יֹוסף י ֵ ֹ֖שב ַה ְכ ִ ֣‬ ‫֘ר ֹ ֵ ֤עה יִ ְש ָר ֵ֨אל׀ ַה ֲא ִ֗זינָ ה נ ֵ ֹ֣הג ַכ ֣צ ֹאן ֵ ֑‬ ‫‪.‬כיוסף ‪112 P, JApp‬‬ ‫‪.‬אותם ‪113 Pr‬‬ ‫‪.‬ביוסף ‪114 P‬‬ ‫‪.‬נעשה ‪115 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 189

29/30:14 Your God said (Isa 40:1). R. Ḥanina Berabbi Papa and R. Simon [have different opinions] R. Ḥanina Berabbi Papa said: Israel said to Isaiah: Our teacher “Isaiah,”36 are we to suppose that you came to comfort only the generation in whose days the Temple was destroyed? He said to them, I came to comfort all the generations. He said: It is not written God said, but Your God will be saying (ibid.). But R. Simon said: Israel said to Isaiah: Our teacher, perhaps all these things that you say are just your own. Isaiah said: It is not written God, [but] Your God will be saying (ibid.). R. Aḥa Berabbi Ada said: Your God will say is written eight times corresponding to eight prophets, the eight [prophets] that prophesied after the destruction of the Temple, namely, Amos, Zephaniah, Haggai, Zechariah, Isaiah, Ezekiel, Micah, Malachi, “Jeremiah.” 29/30:1537 {He comforted them and spoke kindly to them (Gen 50:21).} Israel said to the Holy One: Master of the world, see Joseph, after all the evil things that his brothers did to him, he stands and comforts {them} and speaks kindly to them. We also know that we destroyed the Temple through our sins, we killed our prophet[s], we transgressed all of the Lord’s commandments, rather: Oh, that you were like a brother to me! (Cant 8:1). Asaph, the prophet,38 came and said: Shepherd of Israel, listen! You, the one who leads Joseph like a flock {etc.} (Ps 80:1). The Holy One, {“blessed be He”,} said to them: You implore me [to act] like Joseph, and I will be like Joseph to you. What did Joseph do for his brothers? He comforted them and he spoke kindly to them (Gen 50:21). You too, Comfort, comfort, my people. {Your God says: Speak kindly to Jerusalem} (Isa 40:1-2).

36 YalqShim Isa 445. 37 The text of Pr begins here. 38 1 Chr 25:2; 2 Chr 29:30.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪190‬‬

‫‪29/30:16‬‬

‫דבר אחר נ' נחמו עמי [ישעיה מ א] זה שאמר הכתוב איך תנחמוני הבל ותשובותיכם‬ ‫נשאר מעל [איוב כא לד] רבי אבא ברבי כהנא ורבותי של דרום‪ 116‬רבי אבא ברבי כהנא‬ ‫אמר נשתייר בהם כזבים כמה שכתוב ומעלה מעל בייי [ויקרא ה כא]‪ 117‬ורבותינו של‬ ‫דרום אמרו לית תתוכתכון ממרקן לית קדמייתא דמיין לאחרייתא ולא אחרייתא דמיין‬ ‫לקדמיתא ומהו הדבר אלא לפי שהקדוש משליח את הנביאים לילך לנחם את ציון‬

‫‪29/30:17‬‬ ‫לבא‪ 118‬לנחמך‬

‫בא הושע ואמר לה עמדי וקבלי כוס תנחומין הקדוש שלחני אליך‬ ‫אמרה מה בידך אמר לה כך אמר לי הקדוש בטל‪ 119‬אותו הכעס מעכשיו אהיה כטל‬ ‫[ל]ישר' [הושע יד ו]‪ 120‬אמרה לו הושע הרי תנחומיך נתונים לך אתמול אמרה לי ואהי‬ ‫להם כמו שחל {כנמר} אפגשם כדוב [הושע יג ז‪.‬ח]‪ 121‬ועכשיו אתה אומר לי אהיה כטל‬ ‫לישר' [הושע יד ו] לאילו נאמין לך‪ 122‬לראשונות או לאחרונות ניחומין של הבל‪ 123‬הם‬ ‫איך תנחומי הבל למה שתשובותיכם {נשאר} מעל [איוב כא לד]‬

‫‪ not in JApp.‬דרום ‪...‬רבי ‪116‬‬ ‫שק ‪117 MT‬‬ ‫ּומת יָ ֙ד ֣אֹו ְבגָ ֵ֔זל ֖אֹו ָע ַ ֥‬ ‫ֹו־ב ְת ׂ֤ש ֶ‬ ‫יתֹו ְב ִפ ָק ֗דֹון ֽא ִ‬ ‫יהו֑ה וְ ִכ ֵ֨חׁש ַב ֲע ִמ ֜‬ ‫ּומ ֲע ָ ֥לה ַ ֖מ ַעל ַב ָ‬ ‫ֶנ ֶ֚פׁש ִ ֣כי ֶת ֱח ָ֔טא ָ‬

‫יתֹו׃‬ ‫ת־ע ִמ ֽ‬ ‫ֶא ֲ‬ ‫‪ not in JApp.‬לבא ‪118‬‬ ‫‪.‬כטל ‪119 P, JApp‬‬ ‫שיו ַכ ְל ָבנֽ ֹון׃ ‪120 MT‬‬ ‫ֹוש ָנ֑ה וְ ַי�ְ֥ך ָש ָר ָ ֖‬ ‫ֶא ְה ֶי֤ה ַכ ַטל֙ ְליִ ְש ָר ֵ֔אל יִ ְפ ַ ֖רח ַכ ּֽש ַ‬ ‫ל־ד ֶרְך ָא ֽשּור׃ ‪121 MT‬‬ ‫מֹו־ש ַחל ְכנָ ֵ ֖מר ַע ֶ ֥‬ ‫וָ ֱא ִ ֥הי ָל ֶ ֖הם ְכ ָ ֑‬ ‫ֶא ְפגְ ֵש ֙ם ְכ ֣ד ֹב ַש ּ֔כּול וְ ֶא ְק ַ ֖רע ְסג֣ ֹור ִל ָ ֑בם וְ א ְֹכ ֵל֥ם ָש ֙ם ְכ ָל ִ֔ביא ַח ַי֥ת ַה ָש ֶ ֖דה ְת ַב ְק ֵ ֽעם׃‬ ‫‪ not in Pr.‬לך ‪122‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הבל ‪123‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 191

29/30:16 Another interpretation: Comfort, comfort, my people (Isa 40:1). This is what Scripture said: How then do you comfort me in vain? All your words are falsehood [ma ̒al] (Job 21:34). R. Abba Berabbi Kahana and the Rabbis of the south [had different opinions]. R. Abba Berabbi Kahana said: There remained falsehood [in the words of Job’s friends], as it is written: [If anyone sin], and commit a trespass [ma ̒al] against the Lord (Lev 5:21).39 But the Rabbis of the south said: trespass [ma ̒al] means that the words his friends claimed to have brought back from God were contradictory, since the first did not match up with the last, and the last did not match up with the first. What is this? Nothing else, but that the Holy One, [blessed be He,] sent the prophets to go forth and comfort Jerusalem.

29/30:17 Hosea came and said: Stand up and receive the cup of consolation. The Holy One sent me to comfort you. [Jerusalem] said: What is in your hand? [Hosea] said to [Jerusalem]: Thus spoke the Holy One to me: My fury has been rescinded: Henceforth I will be like the dew to Israel (Hos 14:6). [Jerusalem] said to him: Keep your consolations to yourself. Yesterday you said: So I will become like a lion to them, like a leopard I will lurk [beside the way] (Hos 13:7). And now you say to me: Henceforth I will be like the dew to Israel (Hos 14:6). Which words shall we believe the former or the latter? [Your consolations] are in vain: How then do you comfort me in vain? Because your words {remain} falsehood [ma ̒al] (Job 21:34).

39 MHG Gen 880.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪192‬‬

‫‪29/30:18‬‬

‫בא יואל ואמר לה קומי קבלי כוס תנחומין אמר לו‪ 124‬מה בידך ומה בכוסך אמר לה‬ ‫הקדוש "ברוך הוא" אמר לה‪ 125‬כשהקדוש‪ 126‬גואל‪ 127‬אתכם עתידין ההרים שיטפו‬ ‫לכם עסיס והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס [יואל ד יח]‪ 128‬אמרו‪ 129‬הרי תנחומיך‬ ‫נתונים לך אתמול אמרת לי הילילו כל שותי יין על עסיס [יואל א ה]‪ 130‬ועכשיו אומר לי‬ ‫יטפו ההרים עסיס [יואל ד יח] לאילו נאמין לראשונות או לאחרונות איך תנחמוני הבל‬ ‫תשובותיכם מעל [איוב כא לד]‪ 131‬שנאמר שמעתי באלה רבות {מנחמי עמל כולכם}‬ ‫[איוב טז ב]‪132‬‬

‫‪29/30:19‬‬

‫בא עמוס ואמר לה עמדי וקבלי כוס תנחומין אמרה לו מה בידך‪ 133‬ומה בכוסך אמר‬ ‫לה אמר לי הקדוש {"ברוך הוא"} אמור‪ 134‬לה שאני שב שבותיך ובונה בית המקדש‬ ‫ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת [עמוס ט יא] לאילו נאמין‪ 135‬לראשונות או‬ ‫לאחרונות‪{ 136‬אמר לה הרי תנחומין נתונין לך אתמול אמרת נפלה לא תוסיף קום‬ ‫[עמוס ה ב]‪ 137‬ועכשיו כולה לאילו נאמין‪ 139}138‬איך‪ 140‬תנחמוני הבל ותשו' מעל [איוב‬ ‫כא לד]‪ 141‬שמעתי באלה רבות מנחמי עמל כולכם [איוב טז ב] עובדיה נתנבא לאדום‬ ‫וכן יונה נתנבא‪ 142‬לנינוה‬

‫‪; deleted by the editor.‬הקדוש ‪124 P and Pr‬‬ ‫‪.‬לי ‪125 Pr, JApp‬‬ ‫‪ not in Pr.‬כשהקדוש ‪126‬‬ ‫‪.‬כשאגאול ‪127 Pr‬‬ ‫ּומ ְע ָ֗ין ‪128 MT‬‬ ‫הּודה ֵי ְ֣לכּו ָ ֑מיִ ם ַ‬ ‫�יקי יְ ָ ֖‬ ‫ל־א ִפ ֵ ֥‬ ‫עֹות ֵת ַל ְ֣כנָ ה ָח ֔ ָלב וְ ָכ ֲ‬ ‫וְ ָהיָ ֩ה ַבּי֨ ֹום ַה ֜הּוא יִ ְט ֧פּו ֶה ָה ִ ֣רים ָע ִ֗סיס וְ ַהגְ ָב ֙‬

‫ת־נ ַ֥חל ַה ִש ִ ֽטים׃‬ ‫�ְקה ֶא ַ‬ ‫ִמ ֵב֤ית יְ הוָ ֙ה יֵ ֵ֔צא וְ ִהש ָ ֖‬ ‫‪.‬אמרה ‪129 P, JApp‬‬ ‫יכם׃ ‪130 MT‬‬ ‫ל־ע ִ֕סיס ִ ֥כי נִ ְכ ַ ֖רת ִמ ִפ ֶ ֽ‬ ‫יללּו ָכל־ ֣ש ֹ ֵתי ָי�֑יִ ן ַע ָ‬ ‫ּוב ֔כּו וְ ֵה ִ ֖‬ ‫ּכֹור ֙ים ְ‬ ‫�ה ִ ָ֤קיצּו ִש ִ‬ ‫ר־מ ַעל׃ ‪131 MT‬‬ ‫יכם נִ ְש ַא ָ ֽ‬ ‫ְו ֵ֭איְך ְתנַ ֲח ֣מּונִ י ָ ֑ה ֶבל ּו ְ֝ת ֽשּוב ֵֹת ֶ֗‬ ‫מל ֻכ ְל ֶ ֽכם׃ ‪132 MT‬‬ ‫ָש ַ ֣מ ְע ִתי ְכ ֵ ֣א ֶלה ַר ּ֑בֹות ְמנַ ֲח ֵ ֖מי ָע ָ ֣‬

‫‪133 Not in Pr.‬‬ ‫‪134 Not in Pr and JApp.‬‬ ‫‪135 Not in Pr.‬‬ ‫כנ"ל להגיה ‪... not in Pr. Pr‬לראשונות ;ולאחרונות ‪136 P‬‬ ‫ימּה׃ ‪137 MT‬‬ ‫ל־א ְד ָמ ָ ֖תּה ֵ ֥אין ְמ ִק ָ ֽ‬ ‫תּול֖ת יִ ְש ָר ֵ ֑אל נִ ְט ָ ֥שה ַע ַ‬ ‫א־תֹוסיף ֔קּום ְב ַ‬ ‫ִ֣‬ ‫ָנ ְֽפ ָל ֙ה ֽל ֹ‬ ‫‪.‬עד 'כתו ‪138 Pr adds‬‬ ‫‪ .‬כנ"ל להגיה אמר הרי תנחומין ‪139 JApp‬‬ ‫‪.‬רבות‪...‬איך ‪140 Pr does not contain‬‬ ‫ר־מ ַעל׃ ‪141 MT‬‬ ‫יכם נִ ְש ַא ָ ֽ‬ ‫ְו ֵ֭איְך ְתנַ ֲח ֣מּונִ י ָ ֑ה ֶבל ּו ְ֝ת ֽשּוב ֵֹת ֶ֗‬ ‫‪142 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 193

29/30:18 Joel came40 and said to [Jerusalem]: Rise up, receive the cup of comforting. [Jerusalem] said to him: What comfort do you bring me, and what is in your cup? [Joel] said to [Jerusalem]: The Holy One said to me: When the Holy One will redeem you, the mountains will drip sweet wine: It will happen on that day that the mountains will drip sweet wine (Joel 4:18). [Jerusalem] said: Keep your comforting to yourself. Yesterday you said to me: Wail, all you wine-drinkers, over the sweet wine, [since it is cut off from your mouth] (Joel 1:5), and now you say: The mountains will drip sweet wine (Joel 4:18). Which shall I believe, the former or the latter? How then do you comfort me in vain? Your words are falsehood [ma ̒al] (Job 21:34), as it is said: I have heard many such things; miserable comforters are you all (Job 16:2).

29/30:19 Amos came and said: Stand up and receive the cup of consolation. [Jerusalem] said: What is in your hand? And what is in your cup? [Amos] said to [Jerusalem]: The Holy One said to me: Say to [Jerusalem] I will bring back your captives and rebuild the Temple: On that day I will raise up the Tabernacle of David that is fallen (Amos 9:11). [Jerusalem] said: Which shall I believe, the former or the latter? [Jerusalem] said: Keep your comforting to yourself. Yesterday you said to me: The virgin is fallen; she will not rise again (Amos 5:2). And now, which shall we believe? How then do you comfort me in vain? Your words are falsehood [ma ̒al] (Job 21:34), as it is said: I have heard many such things; miserable comforters are you all (Job 16:2). Obadiah prophesied concerning Edom; and Jonah accordingly concerning Nineveh.

40 PesRK 16:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪194‬‬

‫‪29/30:20‬‬

‫אתי‪ 143‬נחום אמר לה קומי וקבלי כוס תנחומין‪{ 144‬ו}אמר לה מה בידך אמר לה כך‬ ‫אמר לי‪ 145‬הקדוש אמור לה קרובה היא‪ 146‬ישועתך והרי המבשר שלך בא ומקפץ על‬ ‫ההרים הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא‬ ‫יוסיף לענות בך בלי' כו' נכ' [נחום ב א]‪{ 147‬אמרה לו נחום הרי תנחומייך נתונים לך‬ ‫אתמול אמרה} ממך יצא חושב על ה' יועץ בליעל [נחום א יא]‪ 148‬ועכשיו אתה אומר‬ ‫לי לא יוסי'] עבור בך בליעל [נחום ב א]} לאילו נאמין לראשונות‪ 149‬או‪ 150‬לאחרונות‬ ‫איך תנחמוני ה' ות' נשאר מעל [איוב כא לד] שמעתי כאלה רבות מנחמי [איוב טז ב]‬

‫‪29/30:21‬‬ ‫בידך‪152‬ומה‬

‫אתי‪ 151‬צפניה אף הוא אומר לה קומי קבלי כוס תנחומין אמרה לו ומה‬ ‫בכוסך ומה‪ 153‬בפידך על כל אחת ואחת היה‪ 154‬תנחומיו נוח נפש אומר בלשון הזה כך‬ ‫אמר לי הקדוש רני בת ציון הריעו ישר' שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם [צפניה ג יד]‪155‬‬ ‫כל העניין עד שאת מגיע‪ 156‬בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם {וגומר} [צפניה‬ ‫ג כ]‪ 157‬אמרה לו אתמול אמרת לי אסוף אסף כל מעל פני האדמה אסף אדם ובהמה‬

‫‪.‬בא ‪143 Pr, JApp‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אמר ‪ ...‬תנחומים ‪144‬‬ ‫‪ the text is transposed in Pr.‬כך‪145 ...‬‬ ‫‪ deleted in P.‬ישוע ‪146‬‬ ‫יֹוסיף ֛עֹוד ‪147 MT‬‬ ‫הּודה ַח ַג�֖יִ ְך ַש ְל ִ ֣מי נְ ָד ָ ֑ריִ ְך ִכי֩ ֨ל ֹא ִ ֥‬ ‫ל־ה ָה ִ ֜רים ַרגְ ֵל֤י ְמ ַב ֵש ֙ר ַמ ְש ִ ֣מ ַיע ָש ֔לֹום ָח ִג֧י יְ ָ ֛‬ ‫ִה ֵ֨נה ַע ֶ‬

‫ר־בְך׳ ְב ִל ַי ַ֖על ֻכ ֹּ֥לה נִ ְכ ָ ֽרת׃‬ ‫בֹור־ל ֲע ָב ָ ֥‬ ‫ַֽ‬ ‫ַ׳ל ֲע‬ ‫הו֖ה ָר ָ ֑עה י ֵ ֹ֖עץ ְב ִל ָי ַֽעל׃ ‪148 MT‬‬ ‫ִמ ֵ ֣מְך יָ ָ֔צא ח ֵ ֹ֥שב ַעל־יְ ָ‬ ‫‪.‬לראשונות וכולה בא ‪149 Pr‬‬ ‫‪].‬איוב טז ב[ או … מנחמי ‪150 Pr does not contain‬‬ ‫‪.‬בא ‪151 Pr, JApp‬‬ ‫‪ not in Pr.‬בידך ומה  ‪152‬‬ ‫כך‪...‬ומה בפידך‪153 Pr does not contain .‬‬ ‫‪. The combination‬רבי תנחומא נוח נפש אומר ‪', “Rabbi” is probably deleted. JApp‬תנחומ ‘ר ‪154 P‬‬ ‫‪.‬א ‪ is indistinguishable from‬יו‬ ‫רּוש ָ ִ ֽלם׃ ‪155 MT‬‬ ‫ל־לב ַ ֖בת יְ ָ‬ ‫ת־צּי֔ ֹון ָה ִ ֖ריעּו יִ ְש ָר ֵ ֑אל ִש ְמ ִ ֤חי וְ ָע ְלזִ ֙י ְב ָכ ֔ ֵ‬ ‫ָרנִ ֙י ַב ִ‬ ‫‪ not in Pr.‬שאת מגיע ‪156‬‬ ‫מי ָה ָ֔א ֶרץ ‪157 MT‬‬ ‫שם וְ ִל ְת ִה ֗ ָלה ְבכֹל֙ ַע ֵ ֣‬ ‫י־א ֵ֨תן ֶא ְת ֶ֜כם ְל ֵ ֣‬ ‫ּוב ֵ ֖עת ַק ְב ִ ֣צי ֶא ְת ֶכ֑ם ִ ֽכ ֶ‬ ‫יא ָא ִ ֣ביא ֶא ְת ֶ֔כם ָ‬ ‫ָב ֵ ֤עת ַה ִה ֙‬ ‫הוה׃‬ ‫בּות ֶיכ֛ם ְל ֵעינֵ ֶיכ֖ם ָא ַ ֥מר יְ ָ ֽ‬ ‫ת־ש ֵ‬ ‫ׁשּובי ֶא ְ‬ ‫ְב ִ ֧‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 195

29/30:20 Nahum came and said to {Jerusalem]: Rise and receive the cup of consolation. [Jerusalem] said: What is in your hand? He said to [Jerusalem]: The Holy One said to me: Say to [Jerusalem]: Your redemption is near. See, the messenger that is to bring you good news comes leaping on the mountains: Look, there on the hills, the feet of the messenger who is announcing peace! Celebrate your feasts, people of Judah, and give your promised sacrifices: the wicked will not come to attack you again; they have been completely destroyed (Nah 2:1). {[Jerusalem] said to him: Nahum, keep your consolations to yourself. Yesterday you said:} Did one not come out from you, who plotted evil against the Lord, and counseled wickedness? (Nah 1:11), but now you say: The wicked one shall no more pass through you (Nah 2:1).} Which shall I believe, the former or the latter? How then do you comfort me in vain? Your words are falsehood [ma ̒al] (Job 21:34), as it is said: I have heard many such things; [miserable comforters are you all] (Job 16:2).

29/30:21 Zephaniah came; he also said: Rise, receive the cup of consolation. [Jerusalem] said: What is in your hand? And what is in your cup? And what is your calamity (Job 30:24)? Concerning each and every one of his consolations, he said quietly in this wording: So said the Holy One to me: Sing aloud, O daughter Zion; shout, O Israel! Rejoice and exult with all your heart, O daughter Jerusalem! (Zeph 3:14) — the entire portion until you reach: At that time, I will bring you in, at the time when I gather you (Zeph 3:20). [Jerusalem] said: Yesterday you said to me: I will utterly sweep away everything from the face of the earth, says the Lord. I will sweep away humans and animals; I will sweep away the birds of the air and the fish of the sea (Zeph 1:2-3), but now you say to me that He will ingather the exiles: At that time

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪196‬‬

‫אסוף עוף השמים ודגי הים [צפניה א ב‪.‬ג]‪ 158‬ועכשיו את אומר לי שהוא‪ 159‬מכניס את‬ ‫הגליות בעת ההיא אביא אתכם ובע' ה' ק' א' {וכולה} [צפניה ג כ] הרי תנחומיך נתונים‬ ‫לך שהם תנחומין של‪ 160‬הבל שאיני יודעת לאילו נאמין לראשונות או לאחרונות איך‬ ‫תנ'‪ 161‬הב' וגומר "ותשובותיכם נשאר מעל וגומר" [איוב כא לד]‬ ‫‪29/30:22‬‬

‫אתי חגי אמר לה הקדוש "ברוך הוא" אומר ליך‪ 162‬קומי‪{ 163‬ו}קבלי כוס תנחומים אמרה‬ ‫לו חגי מה בידך‪ 164‬אמר‪ 165‬לה כך אמר לי הקדוש אמר לה {ה}עוד הזרע במגורה עד‬ ‫הגפן והתאנה והרמ' ועץ הזית לא נשהי' הזה [חגי ב יט]‪ 166‬אמרה לו חגי‪167‬אתמול‬ ‫אמרת לי ואקרא חורב על הארץ על הדגן ועל התירו' ועל היצהר [חגי א יא] ועכשיו‬ ‫את אומר לי העוד הזרע [חגי ב יט] לאילו נאמין‪ 168‬לראשונות או לאחרונות הרי תנחו'‬ ‫וגומר [איוב כא לד] שמעתי באלה רבות [איוב טז ב]‬

‫‪29/30:23‬‬

‫אתי זכריה אמר לה הקדוש אומר ליך קומי‪{ 169‬ו}קבלי כוס תנחומין אמר לו מה בידך‬ ‫"מה" בכוסך "{ומה}" בפידך אמר לה‪ 170‬כך אמר לי הקדוש‪ 171‬אמר קצף גדול אני‬ ‫קוצף על הגוים השאננים והמה עזרו לרעה [זכריה א טו]‪ 172‬אמר{ה} לו אתמול אמרת‬

‫הוה׃ ‪158 MT‬‬ ‫ָא ֨סֹף ָא ֵ֜סף ֗כֹל ֵמ ַ ֛על ְפ ֵנ֥י ָה ֲא ָד ָ ֖מה נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬

‫ת־ה ְר ָש ִ ֑עים וְ ִה ְכ ַר ִ ֣תי ֶא ָ‬ ‫עֹוף־ה ָש ַ֙מיִ ֙ם ְּוד ֵג֣י ַה ָ֔ים וְ ַה ַמ ְכ ֵש ֖לֹות ֶא ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּוב ֵה ָ֗מה ָא ֵ ֤סף‬ ‫ָא ֵ֨סף ָא ָ ֜דם ְ‬ ‫ת־ה ָא ָ ֗דם ֵמ ַ ֛על ְפ ֵנ֥י‬ ‫הוה׃‬ ‫ָה ֲא ָד ָ ֖מה נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬ ‫‪.‬אמרת לי ‪ Not in Pr. J‬אומר לי שהוא ‪159‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הרי‪...‬של ‪160‬‬ ‫‪' deleted in P.‬נד ‪161‬‬ ‫‪.‬אומר ליך ‪162 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬עמדי ‪163 Pr‬‬ ‫‪.‬בכוסך ‪164 Pr‬‬ ‫‪ haplography in Pr.‬אמר ‪...‬לה ‪165‬‬ ‫ן־הּי֥ ֹום ַה ֶז֖ה ֲא ָב ֵ ֽרְך׃ ‪166 MT‬‬ ‫ד־ה ֨ ֶג ֶפן וְ ַה ְת ֵא ָנ֧ה וְ ָה ִר ּ֛מֹון וְ ֵ ֥עץ ַה ַז�֖יִת ֣ל ֹא נָ ָ ֑שא ִמ ַ‬ ‫גּורה וְ ַע ַ‬ ‫ַה ֤עֹוד ַה ֙ ֶז ַר ֙ע ַב ְמ ָ ֔‬ ‫‪.‬אמרה לו חגי ‪167 Not in Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬לראשונות ‪ ...‬וגומר ;וכולה ‪168 Pr‬‬ ‫‪.‬עמדי ‪169 Pr‬‬ ‫‪.‬לו ‪170 P‬‬ ‫‪171 Transposed in Pr.‬‬ ‫שר ֲאנִ ֙י ָק ַצ ְ֣פ ִתי ְמ ֔ ָעט וְ ֵ ֖ה ָמה ָעזְ ֥רּו ְל ָר ָ ֽעה׃ ‪172 MT‬‬ ‫ל־הּגֹויִ ֖ם ַה ַ ֽש ֲאנַ ִנ֑ים ֲא ֶ ֤‬ ‫ו ֶ ֤�ְק ֶצף גָ דֹול֙ ֲא ִנ֣י ק ֵֹ֔צף ַע ַ‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 197

will I bring you in, and at that time will I gather you (Zeph 3:20) {and all of it}. Keep your consolations to yourself, because they are in vain that I do not know which ones to believe, the first ones or the latter ones: How then do you comfort me in vain? (Job 21:34).

29/30:22 Haggai came and said to [Jerusalem], the Holy One said: Go, rise {and} receive the cup of consolation. [Jerusalem] said to him: What is in your hand? [Haggai] said to her: The Holy One said thus to me: Say to [Jerusalem]: Shall the seed ever again remain in the barn? Shall the vine, the fig tree, the pomegranate, and the olive tree ever again bear no fruit? (Hag 2:19). [Jerusalem] said to him: Haggai, yesterday you said to me, I called for a drought upon the land … and upon the corn, and upon the wine, and upon the oil (Hag 1:11). And now you say to me: Shall the seed ever again [remain in the barn…]? (Hag 2:19). Which am I to believe? The first ones or the latter ones? How then do you comfort me in vain, etc.? (Job 21:34). I have heard many such things (Job 16:2).

29/30:23 Zechariah came and said to [Jerusalem]: Go, rise {and} receive the cup of consolation. [Jerusalem] said to him: What is in your hand, “what is” in your cup {and} “what is”} your calamity (Job 30:24)? [Haggai] said to [Jerusalem]: The Holy One said: I am extremely angry with the nations that are at ease; for while I was only a little angry, they made the disaster worse (Zech 1:15). [Jerusalem] said to him: Yes-

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪198‬‬

‫לי קצף ייי על אבותי' קצף על אבותיכ'‪[ 173‬זכריה א ב]‪ 174‬ועכשיו אתה אומר לי‪ 175‬קצף‬ ‫גדול אני קוצף על הגוים השאננ' [זכריה א טו] לאילו נאמין לראשונות או לאחרונות‬ ‫הרי נתונין לך תנחומין שהם תנחומי הבל איך תנחמו' הבל וגומר [איוב כא לד] שמעתי‬ ‫רבות וגומר [איוב טז ב]‬ ‫‪29/30:24‬‬

‫אתי מלאכי אמר לה קומי קבלי כוס תנחומין אמר מה בידך מה בכוסך ומה בפידך‬ ‫אמר לה לך אמר לי הקדוש אמור לה כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ייי' צבאות [מלאכי‬ ‫ג יב]‪ 176‬אמר לו מלאכי אתמול אמרת לי אין לי חפץ‪ 177‬בכם אמ' ייי צבאות ומנחה לא‬ ‫ארצה מידכם [איכה א י]‪ 178‬ועכשיו את אומר כי תהיו אתם חפץ [מלאכי ג יב] לאילו‬ ‫נאמין לראשונות או לאחרונות הרי תנחומין נתונין לך שהן תנחומי של הבל וגומר‬ ‫[איוב כא לד] שמעתי באלה רבות [איוב טז ב]‬

‫‪29/30:25‬‬

‫באים כולהם‪ 179‬אצל הקדוש אומרים {לו} רבונו של עולם בקשנו לנחם אותה ולא‬ ‫קיבלה אמר להם הקדוש בואו עמי ואני ואתם נלך אצלה ומנחמים לה הוי נחמו נחמו‬ ‫עמי {יאמר אליכם} [ישעיה מ א] נחמוה‪ 180‬עמי‪ 181‬נחמוה עליונים ונחמוה התחתונים‬ ‫נחמוה חיים נחמוה מתים נחמוה על עשרת השבטים נחמוה על שבט יהודה ובנימן‬ ‫הוי נחמו נחמו עמי [שם]‬

‫‪' dittography.‬על אבותיכ ‪173 P‬‬ ‫יכ֖ם ָ ֽק ֶצף׃ ‪174 MT‬‬ ‫ֹות ֶ‬ ‫ל־א ֽב ֵ‬ ‫הו֛ה ַע ֲ‬ ‫ָק ַ ֧צף יְ ָ‬ ‫‪ not in Pr.‬כי‪ ...‬לי ‪175‬‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃ ס ‪176 MT‬‬ ‫י־ת ְהי֤ ּו ַא ֶת ֙ם ֶ ֣א ֶרץ ֵ֔ח ֶפץ ָא ַ ֖מר יְ ָ‬ ‫ל־הּגֹויִ ֑ם ִ ֽכ ִ‬ ‫וְ ִא ְש ֥רּו ֶא ְת ֶכ֖ם ָכ ַ‬ ‫‪.‬באים כולם ‪. R continues with‬כולה ‪177 Pr‬‬ ‫יתה לֹא־יָ ֥בֹאּו ַב ָק ָ ֖הל ָ ֽלְך׃ ס ‪178 MT‬‬ ‫שר ִצ ִ ֔ו ָ‬ ‫י־ר ֲא ָ ֤תה גֹויִ ֙ם ָ ֣באּו ִמ ְק ָד ָ֔שּה ֲא ֶ ֣‬ ‫יה ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־מ ֲח ַמ ֶ ֑ד ָ‬ ‫יָ ֙דֹו ָ ֣פ ַרׂש ָ֔צר ַ ֖על ָכ ַ‬ ‫‪.‬כולם ‪179 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬נחמוה עמי שנאמר‪...‬דבר אחר ‪.‬נחמות ‪180 P‬‬ ‫‪' deleted.‬שנ ‪181 P‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 199

terday you said: The Lord was very angry with your fathers (Zech 1:2). Which are we to believe? The first ones or the latter ones? Keep your consolations to yourself, they are empty consolations: How then do you comfort me in vain, etc.? (Job 21:34). I have heard many such things (Job 16:2).

29/30:24 Malachi came and said to [Jerusalem]: Rise, receive the cup of consolation. [Jerusalem] said to him: What is in your hand, what is in your cup, and what is your calamity? (Job 30:24). He said to her: The Holy One said to me: Say to [Jerusalem]: [Then all nations will call you blessed], since you will be a delightful land, says the Lord of hosts (Mal 3:12). [Jerusalem] said to him: Yesterday you said: [Jerusalem said:] Yesterday you said: I have no pleasure in you, says the Lord of hosts, and I will not accept an offering from your hand (Mal 1:10), and now you say: Since you will be a delightful land (Mal 3:12). Which are we to believe? The first ones or the latter ones? Keep your consolations to yourself, they are empty consolations: How then do you comfort me in vain, etc.? (Job 21:34). I have heard many such things (Job 16:2).

29/30:25 All the prophets41 came before the Holy One and said {to Him}: Master of the world, we tried to comfort [Jerusalem], but she did not accept [our consolations]. The Holy One said to them: Come with Me. You and I shall go to her and comfort her, therefore: Comfort, comfort together with Me, {says your God} (Isa 40:1)42— comfort her together with Me. The heavenly beings43 comfort her, the earthly beings comfort her; the living ones comfort her and the dead comfort her; they comfort her concerning the ten tribes and they comfort her concerning the tribe of Judah and Benjamin, thus: Comfort, Comfort with Me (Isa 40:1).

41 PesRK 16:8; YalqShim Isa 443. 42 In the sense of the midrash – ̒ami read as ̒imi. 43 MHG Vayeḥi 890.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪200‬‬

‫‪29/30:26‬‬ ‫{נחמוני עמי}‬

‫דבר אחר נח' נח' [ישעיה מ א] אמר רבי ברכיה הכהן ברבי‪ 182‬נחמני‬ ‫בנוהג שבעולם אם יהא‪ 183‬כרם לאדם ויבאו הליסטים‪ 184‬ויקצצו אותו למי מנחמין‬ ‫לכרם או לבעל הכרם וכן לאדם יהא בית ויבאו הליסטים‪ 185‬וישרפו אותה למי מנחמין‬ ‫לבית או לבעל הבית אתם הם כרם‪ 186‬שלו‪ 187‬שנאמר כי כרם ייי צבאות בית ישר'‬ ‫[ישעיה ה ז]‪ 188‬ובא נבוכד נצר {והחריב אותו} והגלה אתכם ושרף את ביתי אני הוא‬ ‫שצריך להתנחם נחמוני נחמוני עמי‬

‫‪29/30:27‬‬

‫דבר אחר נחמ' נחמ' עמי [ישעיה מ א]‪ 189‬כל מה דאמר‪ 190‬ירמיה ופרע אתא ישעיה‬ ‫וריפא ירמיה פרע ואמר איכה ישבה בדד [איכה א א]‪ 191‬בא ישעיה ואמר‪ 192‬עוד‬ ‫יאמרו באזניך בני שכוליך וגומר [ישעיה מט כ]‪ 193‬ירמיה אמר היתה כאלמנה [איכה‬ ‫א א] וישעיה אמר‪ 194‬אני ראיתיה כבתולה שנאמר כי יבעל בחור בתולה [ישעיה סב‬ ‫ה]‪ 195‬ירמיה הכה {ואמר} בכה תבכה בלילה [איכה א ב]‪ 196‬בא ישיעיה וריפא ומחה ייי‬ ‫אלהים דמעה מעל פני [ישעיה כה ח]‪ 197‬ירמיה הכה ואמר גלתה‪ 198‬יהודה מעוני [איכה‬

‫‪182 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כרם אם יהיה ‪; Pr the text is transposed‬יהיו ‪183 JApp‬‬ ‫‪. Ληστής.‬ליסטים ‪184 Pr‬‬ ‫‪185 Ληστής.‬‬ ‫‪186 Dittography in Pr.‬‬ ‫‪.‬שלי ‪187 Pr‬‬ ‫ׁשּועיו וַ י ַ ֤�ְקו ְל ִמ ְש ָפ ֙ט וְ ִה ֵנ֣ה ִמ ְש ֔ ָפח ִל ְצ �ד ָ ָ֖קה ‪188 MT‬‬ ‫הּודה נְ ַ ֖טע ַש ֲע ָ ֑‬ ‫אֹות ֵב֣ית יִ ְש ָר ֵ֔אל וְ ִ ֣איׁש יְ ָ ֔‬ ‫הו֤ה ְצ ָב ֙‬ ‫ִ ֣כי ֶ֜כ ֶרם יְ ָ‬

‫וְ ִה ֵנ֥ה ְצ �ע ָ ָֽקה׃ ס‬ ‫‪ not in Pr.‬דבר ‪ ...‬עמי ‪189‬‬ ‫‪.‬דאתא ‪190 P, JApp‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ישבה בדד ‪191 ...‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ואמר ‪...‬וישעיה ואמר ‪192‬‬ ‫ש ָבה׃ ‪193 MT‬‬ ‫ה־לי וְ ֵא ֵ ֽ‬ ‫ר־לי ַה ָמ ֖קֹום גְ ָש ִ ֥‬ ‫אמ ֣רּו ְב ָאזְ ַ֔ניִ ְך ְב ֵנ֖י ִש ֻכ ָל֑יִ ְך ַצ ִ ֥‬ ‫ע֚ ֹוד י ֹ ְ‬ ‫‪.‬ואמר ‪194 P, Pr‬‬ ‫ֹלהיִ ְך׃ ‪195 MT‬‬ ‫ל־כ ֔ ָלה יָ ִ ֥שיׂש ָע ַ ֖ליִ ְך ֱא ָ ֽ‬ ‫תן ַע ַ‬ ‫ּומ ׂ֤שֹוׂש ָח ָ ֙‬ ‫תּולה ְיִב ָע ֖לּוְך ָב ָנ�֑יִ ְך ְ‬ ‫חּור ְב ֔ ָ‬ ‫י־יִב ַ ֤על ָב ֙‬ ‫ִ ֽכ ְ‬ ‫יה ָ ֣בגְ דּו ָ֔בּה ָ ֥היּו ָלּ֖ה ‪196 MT‬‬ ‫ל־ר ֙ ֶע ָ֙‬ ‫יה ָכ ֵ‬ ‫ין־לּה ְמנַ ֵ ֖חם ִמ ָכל־א ֲֹה ֶ ֑ב ָ‬ ‫ָב ֨כֹו ִת ְב ֶ֜כה ַב ֗ ַליְ ָלה וְ ִד ְמ ָע ָת ּ֙ה ַע֣ל ֶ ֽל ֱח ָ֔יּה ֵ ֽא ָ ֥‬ ‫ֹיְבים׃ ס‬ ‫ְלא ִ ֽ‬ ‫ל־ה ָ֔א ֶרץ ִ ֥כי ‪197 MT‬‬ ‫יר ֵמ ַע֣ל ָכ ָ‬ ‫ל־פ ִנ֑ים וְ ֶח ְר ַ ֣פת ַע ּ֗מֹו יָ ִס ֙‬ ‫הו֛ה ִד ְמ ָ ֖עה ֵמ ַע֣ל ָכ ָ‬ ‫ּומ ָ֨חה ֲאד ָֹנ֧י יְ ִ‬ ‫ִב ַל֤ע ַה ָ֙מוֶ ֙ת ָל ֶ֔נ ַצח ָ‬ ‫הו֖ה ִד ֵ ֽבר׃ פ‬ ‫יְ ָ‬ ‫‪ not in Pr.‬גלתה ‪ ...‬ונפוצות ‪198‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 201

29/30:26 Another interpretation: Comfort, Comfort [my people] (Isa 40:1). R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi said: [This means:] Comfort Me, {Comfort Me, My people}. In the way of the world, if a man owns a vineyard and bandits come and cut it down, who needs comfort, the vineyard or the owner?44 Similarly, if a man owns a house and bandits come and burn it down, who needs comfort, the house or the owner? You are My vineyard. You are His vineyard, as it says: For the vineyard of the Lord of hosts is the house of Israel (Isa 5:7). But Nebuchadnezzar came, {and destroyed it} and exiled you, and burned My Temple. I need to be comforted: Comfort Me, Comfort Me, My people (Isa 40:1).45

29/30:27 Another interpretation: Comfort, Comfort [my people] (Isa 40:1). Whatever Jeremiah said when he punished [Jerusalem], Isaiah came and healed. Jeremiah punished and said: How does the city sit solitary! (Lam 1:1). Isaiah came and said: The children born to you during the time of your sorrow will say for you to hear, etc. (Isa 49:20). Jeremiah said: She has become a widow (Lam 1:1). And Isaiah said: I see her as a young woman: As a young man marries a young woman (Isa 62:5). Jeremiah struck {and said}: Weeping, she weeps (Lam 1:2). Isaiah came and healed: God will wipe away the tears from all faces (Isa 25:8). Jeremiah struck and said: Judah is gone into exile (Lam 1:3). Isaiah came and healed: And He will gather the dispersed

44 PesRK 16:9; YalqShim Torahh 391; YalqShim Isa 445. 45 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪202‬‬

‫א ג]‪ 199‬בא ישעיה וריפא ונפוצות יהוד' יק' מא' כנ' הא' [ישיעה יא יב]‪ 200‬ירמיה הכה‬ ‫ואמר דרכי ציון אבילות [איכה א ד]‪ 201‬בא ישעיה וריפא ואמר קול קורא במדבר פנו‬ ‫דרך ייי [ישעיה מ ג]‪202‬‬ ‫‪29/30:28‬‬

‫ירמיה הכה ואמר היו צריה לראש [איכה א ה] בא ישעיה וריפא ואמר והלכו אליך‬ ‫שחוח בני מעניך וגומר [ישעיה ס יד]‪ 203‬ירמי הכה ואמר ויצא מן בת ציון כל הדרה‬ ‫[איכה א ו] ומהו‪ 204‬מי הוא הדרה זה הקדוש שנאמר הוד והדר לבשת [תהלים קד‬ ‫א]‪ 205‬בא‪ 206‬ישעיה וריפא {אנא חמיתם אתי מי זה בא מאדום [ישעיה סג א] ירמיה הכה‬ ‫זכרה ירושלים [איכה א ז] בא ישעיה וריפה} ואמר לא תזכרנ' הראשו' [ישעיה סה יז]‬

‫‪29/30:29‬‬

‫ירמיה אמר‪ 207‬חטא חטאה ישר'‪[ 208‬איכה א ח]‪ 209‬בא ישעיה ואמר ומחיתי כעב פשעיך‬ ‫וכענן חטאתיך [ישעיה מד כב]‪ 210‬ירמיה הכה ואמר טומאתה בשולי' [איכה א ט]‪ 211‬בא‬

‫ּוה ֵ ֥בין ַה ְמּ ‪199 MT‬‬ ‫יה ִה ִשיג֖ ָ‬ ‫ּגֹוים ֥ל ֹא ָמ ְצ ָ ֖אה ָמנ֑ ַֹוח ָכל־ר ְֹד ֶ ֥פ ָ‬ ‫ּומ ֣ר ֹב ֲעב ָ ֹ֔דה ִ ֚היא יָ ְש ָ ֣בה ַב ִ֔‬ ‫הּודה ֵמ ֙ע ֹנִ ֙י ֵ‬ ‫ָג ְֽל הָ֨תה יְ ָ ֤‬

‫ָצ ִ ֽרים׃ ס‬

‫הּוד ֙ה יְ ַק ֵ֔בץ ֵמ ַא ְר ַ ֖בע ַכנְ ֥פֹות ָה ָ ֽא ֶרץ׃ ‪200 MT‬‬ ‫ּגֹוים וְ ָא ַ ֖סף נִ ְד ֵ ֣חי יִ ְש ָר ֵ ֑אל ּונְ ֻפ ֤צֹות יְ ָ‬ ‫וְ נָ ָ ֥שא נֵ ֙ס ַל ִ֔‬ ‫יה ּנּוג֖ ֹות וְ ִ ֥היא ‪201 MT‬‬ ‫תּוֹלת ָ‬ ‫ֶ֥‬ ‫֖יה נֶ ֱאנָ ִ ֑חים ְב‬ ‫ֹומ ִ֔מין כ ֲֹה ֶנ ָ‬ ‫יה ֽש ֵ‬ ‫ל־ש ָע ֶ ֙ר ָ֙‬ ‫מֹועד ָכ ְ‬ ‫ַד ְר ֵ֨כי ִצּי֜ ֹון ֲא ֵב ֗לֹות ִמ ְב ִ ֙לי ָב ֵ ֣אי ֔ ֵ‬

‫ר־לּה׃ ס‬ ‫ַמ ָ ֽ‬ ‫אֹלהינּו׃ ‪202 MT‬‬ ‫רּו ָב ֲע ָר ָ֔בה ְמ ִס ָל֖ה ֵל ֵ ֽ‬ ‫הו֑ה יַ ְש ֙‬ ‫קֹורא ַב ִמ ְד ָ֕בר ַפּנ֖ ּו ֶ ֣ד ֶרְך יְ ָ‬ ‫֣קֹול ֵ ֔‬ ‫הוה ִצּי֖ ֹון ‪203 MT‬‬ ‫ל־מ ַנ ֲֽא ָ ֑ציִ ְך ו ָ ֤�ְק ְראּו ָל ְ֙ך ִ ֣עיר יְ ָ ֔‬ ‫ל־כ ּ֥פֹות ַרגְ ַ ֖ליִ ְך ָכ ְ‬ ‫ֹוח ְב ֵנ֣י ְמ ַע ַ֔ניִ ְך וְ ִ ֽה ְש ַת ֲחו֛ ּו ַע ַ‬ ‫וְ ָה ְל ֨כּו ֵא ַל֤יִ ְך ְש ֙ח ַ ֙‬ ‫ְק ֥דֹוׁש יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃‬

‫‪204 Not in Pr, JApp.‬‬ ‫אד ֭הֹוד וְ ָה ָ ֣דר ָל ָ ֽב ְש ָת׃‪205 MT  ‬‬ ‫ֹלהי גָ ַ ֣ד ְל ָת ְמ ֑ ֹ‬ ‫הו֣ה ֭ ֱא ַ‬ ‫ָב ֲר ִ ֥כי נַ ְפ ִ֗שי ֶאת־יְ ֫הָו֥ה יְ ָ‬ ‫‪ not in JApp.‬ואמר לא‪ ...‬בא ‪206‬‬ ‫‪.‬הכה ‪207 Pr‬‬ ‫י־ר ֣אּו ‪; MT‬ירושלים ‪208 Pr, JApp‬‬ ‫ּוה ִכ ָ‬ ‫יה ִהזִ יל֙ ָ֙‬ ‫ל־מ ַכ ְב ֶ ֤ד ָ‬ ‫ידה ָה ָי ָ֑תה ָ ֽכ ְ‬ ‫ל־כן ְלנִ ָ ֣‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ַע ֵ ֖‬ ‫ֵ ֤ח ְטא ָ ֽח ְט ָא ֙ה יְ ֣ר ָ‬

‫ם־היא נֶ ֶאנְ ָ ֖חה וַ ָ ֥ת ָשב ָא ֽחֹור׃ ס‬ ‫ֶע ְרוָ ָ֔תּה גַ ִ ֥‬ ‫י־צר׃ ס ‪209 MT‬‬ ‫֛יה ָה ְל ֥כּו ְש ִ ֖בי ִל ְפנֵ ָ ֽ‬ ‫עֹול ֶל ָ‬ ‫֑יה ָ‬ ‫ֹב־פ ָש ֶע ָ‬ ‫הֹוגּ֖ה ַע֣ל ר ְ‬ ‫הו֥ה ָ‬ ‫֣יה ָש ֔לּו ִ ֽכי־יְ ָ‬ ‫אׁש א ֶֹיְב ָ‬ ‫יה ְלר ֹ ֙‬ ‫ָהי֨ ּו ָצ ֶ ֤ר ָ‬ ‫ׁשּובה ֵא ַ ֖לי ִ ֥כי גְ ַא ְל ִ ֽתיָך׃ ‪210 MT‬‬ ‫אותיָך ָ ֥‬ ‫יתי ָכ ָע ֙ב ְפ ָש ֔ ֶעיָך וְ ֶכ ָע ָנ�֖ן ַחט ֹ ֶ ֑‬ ‫ָמ ִ ֤ח ִ‬ ‫ת־ענְ ִ֔יי ִ ֥כי ִהגְ ִ ֖דיל ‪211 MT‬‬ ‫יתּה וַ ֵ ֣ת ֶרד ְפ ָל ִ֔אים ֵ ֥אין ְמנַ ֵ ֖חם ָלּ֑ה ְר ֵ ֤אה יְ הוָ ֙ה ֶא ָ‬ ‫יה ֤ל ֹא ָז ְֽכ ָר ֙ה ַא ֲח ִר ָ֔‬ ‫ׁשּול ָ‬ ‫ֻט ְמ ָא ָ ֣תּה ְב ֗ ֶ‬ ‫אֹויֽב׃ ס‬ ‫ֵ‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 203

of Judah from the four corners of the earth (Isa 11:12). Jeremiah struck and said: The roads to Zion mourn (Lam 1:4). Isaiah came and healed: A voice calls in the wilderness: Clear the way of the Lord (Isa 40:3).

29/30:28 Jeremiah struck and said: Her adversaries have become the head (Lam 1:5). Isaiah came and healed and said: The descendants of those who oppressed you shall come bending low to you, etc. [they shall call you the City of the Lord, the Zion of the Holy One of Israel] (Isa 60:14). Jeremiah struck and said: And gone is from the daughter of Zion all her splendor (Lam 1:6). And who was her splendor? The Holy One, as it is written: You are clothed with glory and splendor (Ps 104:1). Isaiah came and healed [and said:] {I see Him coming: Who is this that comes from Edom [from Bozrah in garments stained crimson? Who is this so splendidly robed, marching in his great might?] (Isa 63:1). Jeremiah struck: Jerusalem remembers [all her treasures that she had] (Lam 1:7). Isaiah came and healed} and said: [I create new heavens and a new earth] … and the former things shall not be remembered (Isa 65:17).

29/30:29 Jeremiah said: Jerusalem sinned greatly (Lam 1:8). Isaiah came and healed: I have swept away your transgressions like a cloud, [and your sins like mist; return to me, since I have redeemed you] (Isa 44:22). Jeremiah struck and said: Her filthiness was in her skirts (Lam 1:9). Isaiah came and healed and said: I will sprinkle clean water upon you, [and you shall be clean] (Ezek 36:25). R. Yehoshua ben Ḥananiah said: Isaiah said something that is hard to understand: When the Lord will have

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪204‬‬

‫ישעיה וריפא ואמר‪ 212‬וזרקתי עליהם מים טהורי' [יחזקאל לו כה]‪ 213‬אמר רבי יהושע‬ ‫בן חנניה דבר קשה אמר ישעיה אם רחץ ייי צואת בנות ציון [ישעיה ד ד]‪ 214‬ירמיה הכה‬ ‫ואמר ידו פרש צר' אשר ציותה לא יבאו בקהל לך [איכה א י]‪215‬‬ ‫‪29/30:30‬‬

‫לפלטין‪ 216‬של מלך שנתנה‪ 217‬לביזה‪ 218‬מי שביזו‪ 219‬כסף ומי שביזז‪ 220‬זהב והעבד‬ ‫חוזר ומבקש האוני שלו כך‪ 221‬שחרב בית המקדש מי שהיה בוזז כסף ומי שהיה בוזז‬ ‫זהב עמון ומואבי חוזרין ומבקשין את התורה כדי למחוק מתוכה לא יבא עמוני ומואב‬ ‫בקהל ייי [דברים כג ד]‪ 222‬כך אמר ירמיה רבונו‪ 223‬של עולם עד אותם ציותה לא בקהל‬ ‫לך [איכה א י] אמר ישעיה כי לא יוסיף לבא בך עוד ערל וטמא [ישעיה נב א]‪224‬‬

‫‪29/30:31‬‬ ‫ירמיה הכה ואמר‪ 225‬כל עמה נאנחים מבקשים לחם [איכה א יא]‪ 226‬כגון אביקה‪ 227‬בן‬ ‫גבותיי כשבאו השונאים להקיף את ירושלים עלה {לו} אביקה לראש החומה {שאין‬

‫סוף לומר מה היתה גבורתם רצונך לידע מה הייתה הו גבורתם של אביקה בן גבייתי‬

‫‪ not in Pr.‬טהורים ‪...‬ואמר ‪212‬‬ ‫יכ֖ם ֲא ַט ֵ ֥הר ֶא ְת ֶ ֽכם׃ ‪213 MT‬‬ ‫ּול ֶ‬ ‫ּומ ָכל־גִ ּ֥ל ֵ‬ ‫אֹות ֶיכ֛ם ִ‬ ‫ּוט ַה ְר ֶ ֑תם ִמ ֧כֹל ֻט ְמ ֵ‬ ‫הֹורים ְ‬ ‫וְ זָ ַר ְק ִ ֧תי ֲע ֵל ֶיכ֛ם ַ ֥מיִ ם ְט ִ ֖‬ ‫ּוב ֥ר ַּוח ָב ֵ ֽער׃ ‪214 MT‬‬ ‫רּוש ִַל֖ם יָ ִ ֣ד ַיח ִמ ִק ְר ָ ֑בּה ְב ֥ר ַּוח ִמ ְש ָ ֖פט ְ‬ ‫ת־ד ֵ ֥מי יְ ָ‬ ‫נֹות־צּי֔ ֹון וְ ֶא ְ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ֣אם׀ ָר ַ ֣חץ ֲאד ָֹ֗ני ֵ ֚את צ ַ ֹ֣את ְב‬ ‫יתה לֹא־יָ ֥בֹאּו ַב ָק ָ ֖הל ָ ֽלְך׃ ‪215 MT‬‬ ‫שר ִצ ִ ֔ו ָ‬ ‫י־ר ֲא ָ ֤תה גֹויִ ֙ם ָ ֣באּו ִמ ְק ָד ָ֔שּה ֲא ֶ ֣‬ ‫יה ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־מ ֲח ַמ ֶ ֑ד ָ‬ ‫יָ ֙דֹו ָ ֣פ ַרׂש ָ֔צר ַ ֖על ָכ ַ‬ ‫‪216 palatium, παλάτιον.‬‬ ‫‪.‬שנתונם ‪; Pr‬שנתנם ‪217 P‬‬ ‫‪.‬לבוזה ‪218 Pr‬‬ ‫‪.‬שבוזה ‪219 Pr‬‬ ‫‪.‬שבוזז ‪220 Pr‬‬ ‫‪221 Not in Pr.‬‬ ‫ד־עֹולם׃ ‪222 MT‬‬ ‫ָֽ‬ ‫הו֖ה ַע‬ ‫א־יָב ֹא ָל ֶ ֛הם ִב ְק ַ ֥הל יְ ָ‬ ‫ירי ל ֹ ֥‬ ‫הו֑ה ַ ֚גם ּ֣דֹור ֲע ִש ִ ֔‬ ‫ּומֹוא ִ ֖בי ִב ְק ַ ֣הל יְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמֹונ֛י‬ ‫א־יָב ֹא ַע ִ‬ ‫ֽל ֹ ֧‬ ‫‪ not in Pr.‬לא‪ ...‬רבונו ‪223‬‬ ‫א־בְך ֖עֹוד ‪224 MT‬‬ ‫יֹוסיף יָב ֹ ָ ֥‬ ‫רּוש ִַ ֙ל ֙ם ִ ֣עיר ַה ֔קֹ ֶדׁש ִ ֣כי ֥ל ֹא ִ ֛‬ ‫עּורי ִל ְב ִ ֥שי ֻע ֵז�ְ֖ך ִצּי֑ ֹון ִל ְב ִ ֣שי׀ ִבגְ ֵ ֣די ִת ְפ ַא ְר ֵ֗תְך יְ ָ‬ ‫עּורי ִ ֛‬ ‫ִ֥‬

‫ָע ֵ ֥רל וְ ָט ֵ ֽמא׃‬

‫‪225 Not in Pr.‬‬ ‫יטה ִ ֥כי ‪226 MT‬‬ ‫א ֶכל ְל ָה ִ ֣שיב ָנ ֶ֑פׁש ְר ֵ ֤אה יְ הוָ ֙ה ְ ֽו ַה ִ֔ב ָ‬ ‫יהם ְב ֖ ֹ‬ ‫מֹוד ֶ‬ ‫ל־ע ָ ֤מּה נֶ ֱאנָ ִח ֙ים ְמ ַב ְק ִ ֣שים ֔ ֶל ֶחם נָ ְתנ֧ ּו ַמ ֲח ֵ‬ ‫ָכ ַ‬

‫זֹול ָ ֽלה׃ ס‬ ‫֖יתי ֵ‬ ‫ָהיִ ִ‬ ‫‪.‬אבוקה ‪227 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 205

washed away the filth of the daughters of Zion (Isa 4:4). Jeremiah struck and said: Enemies have stretched out their hands … those whom you prohibited to enter your congregation (Lam 1:10).

29/30:30 [To what is the matter like?] To a king’s palace when it is turned over to plunder. Some plunder the silver, some plunder the gold, but the slave goes back and erases the evidence [of being a slave]. So, when the Temple was destroyed, there were some who plundered silver, and some who plundered gold, [but] Ammon and Moab went back seeking the Torah, in order to erase from it An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord (Deut 23:4). Thus, Jeremiah said about Ammon and Moab: Master of the world, [Enemies have stretched out their hands over all her precious things; she has even seen the nations invade her sanctuary,] those whom you prohibited to enter your congregation (Lam 1:10). Isaiah said: The uncircumcised and the unclean will no longer enter you (Isa 52:1).

29/30:31 Jeremiah struck and said: All her people sigh, they seek bread (Lam 1:11). Consider Aviqa ben Gavyati:46 When the enemies came to encompass Jerusalem, Aviqa climbed on top of the wall – {there is no end to the telling of how great was the strength of the heroes of long ago. Would you like to know of the strength of Avuqah ben Gavyati?} When they catapulted a ballista stone – and since Aviqa

46 EkhZ a 7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪206‬‬

‫כשבאו השונאים להקיף את ירושלים עלה אביקה לראש החומה‪ }228‬וכשהיו משלחין‬ ‫את האבן בליסטרא‪ 229‬כיון שהיה אביקה רואה אותה באה להכות את החומה מיד‬ ‫היה מתמרמר ומענו אותה ברגלו ומחזירה עליהם מה עשה השונה היו משלחים‬ ‫אותה‪ 230‬ומחזירה רפויה כדי שלא תכה את החומה אלא תגיע על לפי החומה אביקא‬ ‫סבור שיהא באה בחזקה נתמרמר לצאת לדחותה עליהם ברגלו‪ 231‬כשם שהיה עושה‬ ‫בתחילה ונפל‪ 232‬בין שתי החומות שהיו שתי חומות לירושלם זו לפנים מזו כיון שראו‬ ‫אנשי ירושלם שנפל‪ 233‬אביקה נתפחדו אמר להם אביקה אל תיראו סינפא‪ 234‬היא לא‬ ‫הוזקתי כלום והן שוחטין לו פר וצולין אותו והוא אוכלו ועולה לו‪ 235‬לראש החומה והוא‬ ‫נלחם עמהם כשם שהיה נלחם בתחילה‬

‫‪29/30:32‬‬

‫מעשה במרים בתו של נקדימס‪ 236‬שהי שומרת יבם ובא אצל רבי צדוק ופסק לה‬ ‫עשרים‪ 237‬וחמש‪{ 238‬של} ליטרי‪ 239‬כסף לקופות בסמיה ולמזונות{יה} וסאתים של‪240‬‬ ‫יין לתבשיליה בכל שבת אמרה לו כן יעשו לבנותיכם וכשהגיעה הצרה‪ 241‬נשרו שערה‬ ‫מן הרעב וראה אותה רבי צדוק שהייתה‪ 242‬מסבבת עם אמה‪ 243‬בשוק אמ[ר]‪ 244‬לו‬ ‫מי הנערה‪ 245‬זו שעמך אמר לו היא אותה מרים שפסקתם לה כך וכך בשבת וקיללה‬ ‫אתכם אמר רבי צדוק יבא עלי אם ראיתה‪ 246‬מלקטת סובין של שעורין מתוך גללי‬ ‫בהמה וקראתי עליה הפסוק {ה}זה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעיקבי הצאן‬ ‫וגומר [שיר השירים א ח]‪247‬‬ ‫‪.‬כשבאו ‪ ...‬החומה ‪228 Dittography in Pr‬‬ ‫‪229 βάλιστρα, ballistra.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ומחזירה רפויה ‪.‬אותם בפנים ‪230 Pr‬‬ ‫‪.‬הרגלוי ‪231 JApp‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ונפל‪...‬כשם ‪232‬‬ ‫‪233 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הונייא ‪; J‬סונפא ‪234 Σύμβασις. Pr‬‬ ‫‪235 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬נקדימון ‪236 Pr, JApp‬‬ ‫‪.‬מעשרים ‪237 P, JApp‬‬ ‫?‪ deleted‬וכ ‪238 P‬‬ ‫‪. Λίτρα.‬ליסטרי ‪239 P‬‬ ‫‪240 Not in Pr.‬‬ ‫‪241 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהיה ‪242 P, JApp‬‬ ‫‪.‬אביה ‪243 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אמר ‪...‬היא ‪244‬‬ ‫‪.‬הערה ‘מי הני ‪245 P‬‬ ‫‪.‬ראיתיה ‪246 JApp‬‬ ‫עי ֶאת־גְ ִדי ַֹ֔תיִ ְך ַ ֖על ִמ ְש ְכנ֥ ֹות ָהר ִ ֹֽעים׃ס ‪247 MT‬‬ ‫י־לְך ְב ִע ְק ֵב֣י ַה ֗צ ֹאן ְּור ִ ֙‬ ‫ם־ל ֹא ֵת ְד ִ ֙עי ֔ ָלְך ַהיָ ָ ֖פה ַבנָ ִ ֑שים ְ ֽצ ִא ֞ ָ‬ ‫ִא ֤‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 207

saw it coming toward the wall – he became enraged and kicked the stone and sent it back to them. What did the enemy do? They catapulted the stone a little short so as not to hit the wall but just in front of the wall. Aviqa was convinced that the stone was coming with full force and in his rage he came forward to kick it back to them in the same manner as before, but he fell between the two walls, since Jerusalem had two walls, one in front of the other. When the Jerusalemites saw that Aviqa had fallen, they were struck with fear, but Aviqa said to them: Don’t be afraid, this was a mere coincidence. I am not hurt at all. They slaughtered a bullock for him, roasted it, and he ate it. Then he climbed on top of the wall and continued to fight the [enemy] like before.

29/30:32 A story about Miriam47 the daughter of Nakdimon, who was waiting for the brother-in-law [to marry her or refuse to marry her.]48 And she came to R. Tsadok, who would distribute to her twenty-five litra of silver for her supply of cosmetics and two se‘ah of wine for her Sabbath dishes. She said to him: May you provide thus for your daughters! And when suffering came [during the siege of Jerusalem], her hair fell out because of the famine. When R. Tsadok saw her and her father walk around the market place, he said to [the father]: Who is this young woman with you? [The father] said: This is the same Miriam to whom you paid out such-andsuch an amount on the Sabbath, but who cursed you. R. Tsadok49 said: May evil come upon me, if I did not see her gathering barley bran out of cow dung; and I applied to her this verse: If you don’t know, most beautiful of women, go out after the flock, etc. (Cant 1:8).

47 MekhY Baḥodesh 1; SifDev 305; yKet 5:11; tKet 5; bKet 66b; bRH 18a. 48 Levirate Marriage (Yibum) requires that a man marry the childless widow of his brother to produce a child who will carry the deceased brother’s name. Levirate marriage is described in Deut 25:5  ff.: If brothers dwell together, and one of them shall die and have no child, the widow shall not be married to another man who is not his [her husband’s] kin. Her husband’s brother shall come unto her [have intercourse with her], and take her to him as a wife, and perform the duty of a husband’s brother unto her. And it shall be that the firstborn that she bears shall carry the name of the brother that died so that his name not be blotted out of Israel. In the Talmud the practice of levirate marriage was disputed (bBek 13a, and the tractate Yevamot, e.  g., bYeb 39b). 49 tKet 5:9; yKet 5:13, 30c; EkhR 1:48.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪208‬‬

‫‪29/30:33‬‬

‫אמר הקדוש בעולם הזה נתחלפתם מן הרעב ולעתיד לבא יש לכם להתחלף מן השובע‬ ‫רואים אתכם ואומר אילו הן {מניין} כן ישעיה אומר חיל גוים תאכלם ובכבוד' תתימ'‬ ‫[ישעיה סא ו]‪ 248‬מהו תתימרו חילוף אם המר ימירנו [ויקרא כז לג]‪ 249‬ירמיה הכה ואמר‬ ‫לא אלכם כל עוברי דרך [איכה א יב]‪250‬‬

‫‪29/30:34‬‬ ‫י]‪ 252‬ירמיה‬

‫בא ישעיה וריפא ואמר‪ 251‬ופדויי ייי ישובון ובאו לציון ברינה [ישעיה לה‬ ‫הכה‪ 253‬ואמר ממרום שלח אש בעצמותי וירד [איכה א יג]‪ 254‬בא ישעיה וריפא עד יערה‬ ‫רוח ממרום [ישעיה לב טו]‪ 255‬ירמיה הכה ואמר‪ 256‬נישקד עול פשעי בידו [איכה א יד]‪257‬‬ ‫בא ישעיה וריפא וקווי ייי יחליפו כח' [ישעיה מ לא]‪ 258‬ירמיה הכה‪ 259‬ואמר סילה כל‬ ‫אבירי ייי [איכה א טו]‪ 260‬בא ישעיה וריפא ואמר כי אעלה ארוכה לך וממכתיך ארפאך‬ ‫נאם ייי [ירמיה ל יז]‪ 261‬ירמיה הכה ואמר‪ 262‬על אלה אני בוכיה [איכה א טז]‪263‬‬

‫יַמרּו׃ ‪248 MT‬‬ ‫בֹודם ִת ְת ָ ֽ‬ ‫ּוב ְכ ָ ֖‬ ‫אכלּו ִ‬ ‫ֹלהינּו יֵ ָא ֵ ֖מר ָל ֶכ֑ם ֵ ֤חיל ּגֹויִ ֙ם ת ֹ ֵ֔‬ ‫ַא ֶ֗תם כ ֲֹה ֵנ֤י יְ הוָ ֙ה ִת ָק ֵ ֔ראּו ְמ ָש ְר ֵ ֣תי ֱא ֵ֔‬ ‫מּור ֛תֹו יִ ְֽהיֶ ה־ ֖קֹ ֶדׁש ֥ל ֹא יִ גָ ֵ ֽאל׃ ‪249 MT‬‬ ‫ּות ָ‬ ‫ה־הּוא ְ‬ ‫ירּנּו וְ ָ ֽהיָ ֧‬ ‫יְמ ֶ ֔‬ ‫ם־ה ֵ ֣מר ִ‬ ‫ירּנּו וְ ִא ָ‬ ‫יְמ ֶ ֑‬ ‫ין־טֹוב ָל ַ ֖רע וְ ֣ל ֹא ִ‬ ‫֧ל ֹא ַיְב ֵ ֛קר ֵ ֽב ֥‬ ‫הוה ‪250 MT‬‬ ‫הֹוג֣ה יְ ָ ֔‬ ‫עֹול֖ל ִ ֑לי ֲא ֶש ֙ר ָ‬ ‫אֹוב ְכ ַמ ְכא ִֹ֔בי ֲא ֶ ֥שר ַ‬ ‫ם־יׁ֤ש ַמ ְכ ֙‬ ‫יכ ֮ם ָכל־ ֣עֹ ְב ֵרי ֶד ֶרְך֒ ַה ִ ֣ביטּו ְּור ֗אּו ִא ֵ‬ ‫֣לֹוא ֲא ֵל ֶ‬

‫ְבי֖ ֹום ֲח ֥רֹון ַא ּֽפֹו׃ ס‬

‫‪251 Not in Pr, JApp.‬‬ ‫אשם ָש ׂ֤שֹון וְ ִש ְמ ָח ֙ה יַ ִ֔שיגּו וְ ָנ֖סּו יָ ג֥ ֹון ‪252 MT‬‬ ‫עֹול֖ם ַעל־ר ֹ ָ ֑‬ ‫ּיֹון ְב ִר ָ֔נה וְ ִש ְמ ַ ֥חת ָ‬ ‫ּובאּו ִצ ֙‬ ‫הוה יְ ֻש ֗בּון ָ ֤‬ ‫דּויי יְ ָ ֜‬ ‫ּופ ֵ֨‬ ‫ְ‬

‫וַ ֲאנָ ָ ֽחה׃ פ‬

‫‪253 Not in Pr.‬‬ ‫ל־הּי֖ ֹום ‪254 MT‬‬ ‫יבנִ י ָא ֔חֹור נְ ָתנַ֙ נִ ֙י ֽש ֹ ֵמ ָ֔מה ָכ ַ‬ ‫ח־אׁש ְב ַע ְצמ ַ ֹ֖תי וַ יִ ְר ֶ ֑דנָ ה ָפ ַ ֨רׂש ֶ ֤ר ֶשת ְל ַרגְ ַ ֙לי ֱה ִש ַ ֣‬ ‫ִמ ָמ ֛רֹום ָ ֽש ַל ֵ ֥‬

‫ָדָ ֽוה׃ ס‬

‫שב׃ ‪255 MT‬‬ ‫ד־י ָע ֶ ֥רה ָע ֵל֛ינּו ֖ר ַּוח ִמ ָמ ֑רֹום וְ ָהָי֤ה ִמ ְד ָב ֙ר ַל ַכ ְר ֶ֔מל וְ ַה ַכ ְר ֶ ֖מל ַל ַי ַ֥ער יֵ ָח ֵ ֽ‬ ‫ַע ֵ֨‬ ‫‪256 Not in Pr.‬‬ ‫א־אּוכל ֽקּום׃ ס ‪257 MT‬‬ ‫ַ֥‬ ‫ידי ל ֹ‬ ‫ארי ִה ְכ ִ ֣שיל כ ִ ֹ֑חי נְ ָת ַנ֣נִ י ֲאד ָֹ֔ני ִב ֵ ֖‬ ‫ל־צוָ ִ ֖‬ ‫נִ ְש ַקד֩ ֨עֹל ְפ ָש ֜ ַעי ְביָ ֗דֹו יִ ְש ָ ֥ת ְרג֛ ּו ָע ֥לּו ַע ַ‬ ‫יעפּו׃ פ ‪258 MT‬‬ ‫ּוצּו וְ ֣ל ֹא יִ ֔ ָיגעּו יֵ ְל ֖כּו וְ ֥ל ֹא יִ ָ ֽ‬ ‫קֹוי֤ יְ הוָ ֙ה יַ ֲח ִ ֣ליפּו ֔כֹ ַח יַ ֲע ֥לּו ֵ ֖א ֶבר ַכנְ ָש ִ ֑רים יָ ֙ר ֙‬ ‫וְ ֵ‬ ‫‪259 Not in Pr.‬‬ ‫הּודה׃ ס ‪260 MT‬‬ ‫תּול֖ת ַבת־יְ ָ ֽ‬ ‫חּורי ַ ֚גת ָד ַ ֣רְך ֲאד ָֹ֔ני ִל ְב ַ‬ ‫מֹועד ִל ְש ֣בֹר ַב ָ ֑‬ ‫ירי׀ ֲאד ֹנָ ֙י ְב ִק ְר ִ֔בי ָק ָ ֥רא ָע ַל֛י ֵ ֖‬ ‫ל־א ִב ַ ֤‬ ‫ִס ֨ ָלה ָכ ַ‬ ‫הו֑ה ִ ֤כי נִ ָד ָח ֙ה ָ ֣ק ְראּו ֔ ָלְך ִצּי֣ ֹון ִ֔היא ד ֵ ֹ֖רׁש ֵ ֥אין ָ ֽלּה׃ ס ‪261 MT‬‬ ‫ּכֹותיִ ְך ֶא ְר ָפ ֵ ֖אְך נְ ֻאם־יְ ָ‬ ‫ּומ ַמ ַ ֥‬ ‫ִכי֩ ַא ֲע ֨ ֶלה ֲא ֻר ָ ֥כה ָלְ֛ך ִ‬ ‫‪262 Not in Pr.‬‬ ‫הוה ‪263 MT‬‬ ‫הֹוג֣ה יְ ָ ֔‬ ‫עֹול֖ל ִ ֑לי ֲא ֶש ֙ר ָ‬ ‫אֹוב ְכ ַמ ְכא ִֹ֔בי ֲא ֶ ֥שר ַ‬ ‫ם־יׁ֤ש ַמ ְכ ֙‬ ‫יכ ֮ם ָכל־ ֣עֹ ְב ֵרי ֶד ֶרְך֒ ַה ִ ֣ביטּו ְּור ֗אּו ִא ֵ‬ ‫֣לֹוא ֲא ֵל ֶ‬

‫ְבי֖ ֹום ֲח ֥רֹון ַא ּֽפֹו׃ ס‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 209

29/30:33 The Holy One said: In this world you have changed [beyond recognition] through starvation, but in the future, you will change through abundance. When [people] will see you, they will say: Are these the same? From where [in Scripture do we know this?] Thus said Isaiah: You will eat the wealth of the nations, and through their glory will you change [ttymru] (Isa 61:6). What is ttymru? [It means] change [ḥiluf]: And if he exchanges it [hmr ymirnu] (Lev 27:33). Jeremiah struck and said: Is it nothing to you, all you who pass by? (Lam 1:12).

29/30:34 Isaiah came and healed and said: And the ransomed of the Lord will return and will come singing to Zion (Isa 35:10). Jeremiah struck and said: From above He has sent fire into my bones; He made it come down (Lam 1:13). Isaiah came and healed: Until a spirit will be poured from above (Isa 32:15). Jeremiah struck and said: The yoke of my transgression is in His hand (Lam 1:14). Isaiah came and healed: But those who wait for the Lord will renew their strength (Isa 40:31). Jeremiah struck and said: The Lord has taken away all my mighty men (Lam 1:15). Isaiah came and healed and said: I will restore health to you, and your wounds I will heal, says the Lord (Jer 30:17). Jeremiah struck and said: For these things I weep; [my eyes flow with tears, since a comforter is far from me] (Lam 1:16).50

50 EkhR 1:23.

‫יתבר אתקיספ ‪ 29/30‬‬

‫ ‪210‬‬

‫‪29/30:35‬‬

‫בא ישעיה וריפא ואמר‪ 264‬כי עיין בעין יראו בשוב ייי ציון [ישעיה נב ח]‪ 265‬ירמיה הכה‬ ‫ואמר פרשה ציון בידיה אין לה ותרד פלאים אין מנחם לה [איכה א טז] בא ישעיה‬ ‫וריפא ואמר נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם [ישעיה מ א] חסלת {פרשת נחמו}‪266‬‬

‫‪264 Not in Pr.‬‬ ‫הו֖ה ִצּיֽ ֹון׃ ‪265 MT‬‬ ‫֥קֹול צ ַ ֹ֛פיִ ְך ָנ ְ֥שאּו ֖קֹול יַ ְח ָ ֣דו יְ ַר ֵנ֑נּו ִ ֣כי ַ ֤עיִ ן ְב ֙ ַעיִ ֙ן יִ ְר ֔אּו ְב ׁ֥שּוב יְ ָ‬ ‫‪.‬סליק פרשת איכה ישבה ‪266 J‬‬



Pesiqta Rabbati 29/30 

 211

29/30:35 Isaiah came and healed and said: They shall see eye to eye, when the Lord will bring back Zion (Isa 52:8). Jeremiah struck and said: Zion stretches out her hands, but there is no one to comfort her (Lam 1:17). Isaiah came and healed and said: Comfort, Comfort My people, says your God (Isa 40:1). End.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪30‬‬ ‫נחמו נחמו‬

‫‪30:1‬‬

‫נחמו נחמו עמי [ישעיה מ א]‪ 1‬זו‪ 2‬היא שנאמרה ברוח הקדש על ידי ירמיה מה אעידך‬ ‫ומה אדמה לך וגומר [איכה ב יג]‪ 3‬כנגד מי אמרו ירמיה למקרא הזה לא {אמרו} אלא‬ ‫כנגד ירושל{י}ם שהיו כל הנביאים {מבקשים} זיו{ו}ג לירושל{ים} ולא‪ 4‬מצאו משל‬ ‫לאדם‪ 5‬שמתה‪{ 6‬לו אשתו} ונכנסו חביריו‪ 7‬לנחמו אם על אשתו מנחמים לו ואינו‬ ‫מתנחם‪ 8‬אומרים‪ 9‬לו וכי אשתך יפה מאשת פלן‪ 10‬שמתה וקיבל‪ 11‬עליה תנחומין אם‬ ‫על בנו כך אמרו לו בנך יפה מבנו של פלן‪ 12‬כך אתה מוצא‪ 13‬בשעה שהקדוש מביא‬ ‫{פורענות על המדינה מזדווג בה מדינה אחרת לנחם בה כשהביא} פורעניות על נינוה‬ ‫זיוג‪ 14‬לה אלכסנדריא‪ 15‬שב{מ}צרים שנאמר והיו כל רואיך יד' ממ' [נחום ג ז]‪ 16‬ואף‬ ‫לאלכסנדריא זיווג‪17‬לה נינוה לנחם שנאמר אמור אל פרעה [יחזקאל לא ב]‪ 18‬ובסוף‬ ‫כתוב ויכרתוהו זרים עריצים [יחזקאל לא יב]‪19‬‬

‫יכם׃ ‪1 MT‬‬ ‫ֹלה ֶ ֽ‬ ‫אמר ֱא ֵ‬ ‫נַ ֲח ֥מּו נַ ֲח ֖מּו ַע ִ ֑מי י ֹ ַ ֖‬ ‫‪.‬זהו ‪2 Pr‬‬ ‫ת־צּי֑ ֹון ִ ֽכי־גָ ֥דֹול ַכ ָי֛ם ‪3 MT‬‬ ‫תּול֖ת ַב ִ‬ ‫ה־ל ְ֙ך וַ ֲא ַנ ֲֽח ֵ֔מְך ְב ַ‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ָ ֤מה ַא ְשוֶ ָ‬ ‫ה־לְך ַה ַב ֙ת יְ ֣ר ָ‬ ‫ידְך ָ ֣מה ֲא ַד ֶמ ֗ ָ‬ ‫ה־א ִע ֵ ֞‬ ‫ָ ֽמ ֲ‬

‫א־לְך׃ ס‬ ‫ִש ְב ֵ ֖רְך ִ ֥מי יִ ְר ָפ ָ ֽ‬ ‫‪.‬מר ‪4 P deleted:‬‬ ‫‪.‬שמת מתה ‪5 P‬‬ ‫‪.‬שמת ‪6 Pr‬‬ ‫‪.‬חבירו ‪7 Pr‬‬ ‫‪.‬מתנחמים ‪8 Pr‬‬ ‫‪.‬אומר ‪9 Pr‬‬ ‫‪'.‬פלו ‪10 Pr‬‬ ‫‪; not in Pr.‬וקבלה ‪11 P‬‬ ‫‪'.‬פלו ‪12 Pr‬‬

‫‪13 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מזדווג ‪14 Pr‬‬ ‫‪.‬אלכסנדרה ‪15 Pr‬‬ ‫וְ וְ ָה ָי֤ה ָכל־ר ַֹ֙איִ ְ֙ך יִ ּ֣דֹוד ִמ ֵ֔מְך וְ ָא ַמ ֙ר ָש ְד ָ ֣דה ִנֽינְ ֵ ֔וה ִ ֖מי יָ נ֣ ּוד ָלּ֑ה ֵמ ַ ֛איִ ן ֲא ַב ֵ ֥קׁש ְמנַ ֲח ִ ֖מים ָ ֽלְך׃ ‪16 MT‬‬ ‫‪.‬מזדווג ‪17 Pr‬‬ ‫ית ְבגָ ְד ֶ ֽלָך׃ ‪18 MT‬‬ ‫ל־מי ָד ִ ֥מ ָ‬ ‫ל־המֹונ֑ ֹו ֶא ִ ֖‬ ‫ְך־מ ְצ ַ ֖ריִ ם וְ ֶא ֲ‬ ‫ל־פ ְר ֥עֹה ֶ ֽמ ֶל ִ‬ ‫מר ֶא ַ‬ ‫ן־א ָ ֕דם ֱא ֛ ֹ‬ ‫ֶב ָ‬ ‫וְ ָה ָי֤ה ָכל־ר ַֹ֙איִ ְ֙ך יִ ּ֣דֹוד ִמ ֵ֔מְך וְ ָא ַמ ֙ר ָש ְד ָ ֣דה ִנֽינְ ֵ ֔וה ִ ֖מי יָ נ֣ ּוד ָלּ֑ה ֵמ ַ ֛איִ ן ֲא ַב ֵ ֥קׁש ְמנַ ֲח ִ ֖מים ָ ֽלְך׃ ‪19 MT‬‬

Pesiqta Rabbati 30 ‫נחמו נחמו‬

Comfort, comfort 30:1 Comfort, comfort My people, [says your God] (Isa 40:1).1 This is what was said in the Holy Spirit through Jeremiah: What can I say for you, to what compare you, [O daughter of Jerusalem]? (Lam 2:13) With reference to what did Jeremiah say this verse? {He said} it only with regard to Jerusalem, since all the prophets {sought} a similar case for Jerusalem [to pair her with another city], but they could not find one. A comparison. To what is the matter like? To a man, whose {wife has died} and whose friends come to comfort him. If they seek to comfort him for his wife but he [does not wish] to be comforted, they say to him: Was your wife more beautiful than so-and-so’s wife who died, and for whom he accepted comforting [words]? If it is his son [who died], they say to him: Was your son more handsome than the son of so-and-so? Therefore, you find when the Holy One brings {punishment upon a city, another one is paired with it to comfort it. When [God] brought} punishment upon Nineveh, Alexandria in Egypt was paired with it, as it is said And all who look on you will shrink from you [and say, Wasted is Nineveh; who will bemoan her?  where shall I seek comforters for her?] (Nahum 3:7). And He paired Alexandria with Nineveh, as it is said: Say unto Pharaoh [king of Egypt and to his multitude: To whom are you like in your greatness?] (Ezek 31:2), but at the end it is written: Strangers, terrible ones, did cut him off (Ezek 31:12).

1 The Sabbath immediately following the Ninth of Av, the traditional date of the destruction of the Jerusalem Temples, is called Shabbat Naḥamu based on the Haftarah reading (Isaiah 40:1-27)

‫יתבר אתקיספ ‪ 30‬‬

‫ ‪214‬‬ ‫‪30:2‬‬

‫אבל כנסת ישראל לא מוצא להזדוויג עד ש{י}אמרו‪ 20‬ישראל הנה כעיני עבדים אל‬ ‫יד אדוניהם {ו}כעיני שפחה אל יד גבירתה כן ענינו‪ 21‬אל ייי אלהים‪ 22‬עד שיחוננו‬ ‫[תהלים קכג ב]‪ 23‬בא והושע וזיווג לה ובני ציון גילו ושמחו בייי אלהיכם [יואל ב כג]‪24‬‬ ‫וגלתי בע {בירושלים} וששתי בע ולא ישמע בה קול בכי וקול צער [ישעיה סה יט]‪25‬‬

‫‪30:3‬‬

‫כיון‪ 26‬שגלו ישר מארצם אמר להם הקדוש במי אתם רוצים מאבותיכם‪ 27‬הראשונים‬ ‫ואני‪ 28‬אעמיד אותו‪ 29‬מקברו וילך בראש{י}כם {אם באברהם יצחק ויעקב אם במשה‬ ‫ואהרן אעמד אותו מקברים וילך בראשיכם} ואם בדוד ושלמה אתם רוצים אעמיד‬ ‫אותו מקברו וילך בראש{יכם} אמרו לו ישראל רבונו של עולם אין אנו‪ 30‬רוצים להללו‪31‬‬ ‫{אלא בך}‪ 32‬שנאמר כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ייי‬ ‫אבינו גואלינו‪ 33‬למען שמך [ישעיה סג טז]‪ 34‬אמר להם הקדוש הואיל ואתם אומרים‪35‬‬ ‫כן אעלה עמכם בבלה שנאמר למענכם ש{ו}לחתי בבלה [ישעיה מג יד]‪ 36‬שנאמר‬ ‫ונתתי כסאי לעילם‪ 37‬וגומר [ירמיה מט לח]‪38‬‬ ‫‪.‬שאמרו ‪20 P Dittography:‬‬ ‫‪.‬עונינו ‪21 Pr‬‬ ‫‪.‬אלקינו ‪22 Pr‬‬ ‫ל־י֤ד אֲ‍ ‪23 MT‬‬ ‫ֹלהינּו ֝֗ ַעד‍ ִה ֵ֨נה ְכ ֵע ֵינ֪י ֲע ָב ִ ֡דים ֶא ַ‬ ‫הו֣ה ֱא ֵ ֑‬ ‫ל־י֪ד גְ ִ֫ב ְר ָ ֥תּה ֵכ֣ן ֵ ֭עינֵ ינּו ֶאל־יְ ָ‬ ‫יהם ְכ ֵע ֵינ֣י ִש ְפ ָח ֮ה ֶא ַ‬ ‫ֽדֹונֵ ֶ֗‬

‫ֶשיְ ָח ֵנֽנּו׃‬ ‫מֹורה ‪24 MT‬‬ ‫ּמֹורה ִל ְצ �ד ָ ָ֑קה וַ ּי֣ ֶֹורד ָל ֶ֗כם ֶג ֶ֛שם ֶ ֥‬ ‫ת־ה ֶ ֖‬ ‫יכם ִ ֽכי־נָ ַ ֥תן ָל ֶכ֛ם ֶא ַ‬ ‫יהו֣ה ֱא ֹֽל ֵה ֶ֔‬ ‫חּו ַב ָ‬ ‫ּוב ֵנ֣י ִצּי֗ ֹון ִג֤ילּו וְ ִש ְמ ֙‬ ‫ְ‬ ‫אשֹון׃‬ ‫ּומ ְל ֖קֹוׁש ָב ִר ֽ‬ ‫ַ‬

‫‪25 MT‬‬ ‫‪.‬שכיון ‪26 P has an additional‬‬ ‫‪.‬באבותיכם ‪27 Pr‬‬ ‫‪.‬שאעמיד ‪28 Pr‬‬ ‫‪ deleted.‬מב ‪29 P‬‬ ‫‪.‬אתם ‪30 P‬‬ ‫‪].‬ו[באל ‪31 Pr‬‬ ‫‪.‬כך ישראל ‪32 P‬‬ ‫‪.‬גואלם מעולם ‪33 Pr‬‬ ‫עֹול֖ם ְש ֶ ֽמָך׃ ‪34 MT‬‬ ‫ירנּו ַא ָ ֤תה יְ הוָ ֙ה ָא ִ֔בינּו ג ֲֹא ֵ ֥לנּו ֵ ֽמ ָ‬ ‫י־א ָ ֣תה ָא ִ֔בינּו ִ ֤כי ַא ְב ָר ָה ֙ם ֣ל ֹא יְ ָד ֔ ָענּו וְ יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֣ל ֹא יַ ִכ ָ ֑‬ ‫ִ ֽכ ַ‬ ‫‪.‬וכך אמרתם ‪35 Pr‬‬ ‫ים ֻכ ֔ ָלם וְ ַכ ְש ִ ֖דים ‪36 MT‬‬ ‫יח ֙‬ ‫הֹור ְד ִ ֤תי ָ ֽב ִר ִ‬ ‫הו֛ה ג ַֹא ְל ֶכ֖ם ְק ֣דֹוׁש יִ ְש ָר ֵ ֑אל ְל ַמ ַענְ ֶ֞כם ִש ַל ְ֣ח ִתי ָב ֶ֗ב ָלה וְ ַ‬ ‫ה־א ַ ֧מר יְ ָ‬ ‫ֽכֹ ָ‬

‫ָב ֳאנִ ּי֥ ֹות ִרנָ ָ ֽתם׃‬ ‫‪.‬ושמתי כסאי בעילם ‪37 Pr‬‬ ‫הוה׃ ‪38 MT‬‬ ‫וְ ַש ְמ ִ ֥תי ִכ ְס ִ ֖אי ְב ֵע ָיל֑ם וְ ַה ֲא ַב ְד ִ ֥תי ִמ ָ ֛שם ֶ ֥מ ֶלְך וְ ָש ִ ֖רים נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬



Pesiqta Rabbati 30 

 215

30:2 Yet, for the congregation of Israel He did not find a similar case to pair her with, until Israel said: Behold, as the eyes of servants unto the hand of their master, {and} as the eyes of a maidservant to the hand of her mistress, so our eyes look to the Lord our God, until He has mercy upon us (Ps 123:2). When Hosea came, he paired [Israel]: Be glad children of Zion, and rejoice in the Lord your God (Joel 2:23); and also: I will rejoice in Jerusalem and be glad in My people; no more shall be heard in it the sound of weeping nor the voice of crying (Isa 65:19).

30:3 When the Israelites were exiled from their Land the Holy One said to them: Which of your early patriarchs would you want [to come along]? I will raise him up from his grave, and he will lead you. {Whether it will be Abraham, Isaac, or Jacob, whether Moses or Aaron, I will raise him from the graves, and he will lead you. Or if you want David or Solomon, I will raise him from his grave, and he will lead you.} Israel said to Him: Master of the world we do not want these {- only You -}, as it is said: You are our Father; since Abraham does not know us, and Israel does not acknowledge us; You, 0 Lord, are our Father, our Redeemer for the sake of Your name2 (Isa 63:16). The Holy One said to them: Since you say this, I will go up with you to Babylon, as it is said: For your sake I am sending Myself to Babylon3 (Isa 43:14); as it is said: l will set My throne in Elam, etc. (Jer 49:38).

2 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; usually translated as: … from everlasting is Your name. 3 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; usually translated as: For your sake I have sent to Babylon.

‫יתבר אתקיספ ‪ 30‬‬

‫ ‪216‬‬ ‫‪30:4‬‬

‫למלך שנשא אשה והיתה‪ 39‬אצלו שנים הרבה ולא היו לו בנים ממנה אמר לה בתי‬ ‫לכי ותנשאי‪ 40‬לאדם אחר שמא יהיו‪ 41‬ליך‪ 42‬בנים ממנו אלא {כל} כלי חמדה שיש‬ ‫לי בתוך בתי‪ 43‬טלי וצאי אמרה לו אם כן‪ 44‬הוא אעשה לך סעודה ונאכל ונשתה‬ ‫ואפר{ו}ש ממך‪ 45‬שלא יהו אומרים ראו אשתו של מלך מתוך שהוא שונא‪ 46‬אותה‬ ‫הוציאה מתוך ביתו‪ 47‬אמר לה הן מיד עשתה לו סעודה ואכל ושתה המלך ונשתכר‬ ‫והיא ציויתה לעבדיה בחצי הלילה ועמדו והוציאוהו‪ 48‬במיטה לבית אביה כיון‬ ‫שניער‪ 49‬המלך משנתו אמר באיזה מקום אני מ{י}סב אמרה לו בבית אבי {אמר לה‬ ‫ומה טיבה בבית אביך} אמרה לו כך אמרת לי כלי חמדה שיש לי טלי וצאי אין לי מחמד‬ ‫עיני ומשמח נפשי אלא את{ה}‬

‫‪30:5‬‬

‫אף כנסת ישראל בשעה שאמר להם הקדוש למי אתם רוצים שאעלה‪ 50‬אתו מקברו‬ ‫וילך‪ 51‬בראש{י}כם לבבל אמרו לפניו‪ 52‬רבונו של עולם‪ 53‬אין אנו רוצים אלא בך שנאמר‬ ‫כי אתה‪ 54‬אבינו [ישעיה סג טו]‪ 55‬מיד אמר להם אני אהיה זיוו{ג}ך ואני אגלה עמכם‪56‬‬ ‫שנאמר {שלחתי}‪ 57‬בבלה [ישעיה מג יד]‬ ‫‪.‬והיית ‪39 Pr‬‬ ‫‪.‬הנשאי ‪40 Pr‬‬ ‫‪.‬יהו ‪41 Pr‬‬ ‫‪.‬לך ‪42 Pr‬‬ ‫‪.‬ביתיך ‪43 Pr‬‬ ‫‪.‬כך ‪44 Pr‬‬ ‫‪.‬ממך ‪45 P dittography:‬‬ ‫‪.‬שזשונא ‪46 P‬‬ ‫‪.‬ביתך ‪47 P‬‬ ‫‪.‬והוציאהו ‪48 Pr‬‬ ‫‪.‬שניעור ‪49 P‬‬ ‫‪.‬שעמדה ‪50 Pr‬‬ ‫‪.‬אתו ‪51 Pr adds‬‬ ‫‪.‬לו ‪52 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬רבונו ‪53 ...‬‬ ‫‪ dittography cancelled.‬את ‪54 P‬‬ ‫מיָך ֵא ַ ֥לי ִה ְתא�ַ ‪55 MT‬‬ ‫ַה ֵ ט֤בט ִמ ָש ַ֙מ ֙יִם ְּור ֵ֔אה ִמזְ ֻ ֥בל ָק ְד ְשָך֖ וְ ִת ְפ ַא ְר ֶ ֑תָך ַאֵי֤ה ִקנְ ָ ֽא ְת ָ֙ך ּוגְ ֣בּור ֶֹ֔תָך ֲה ֥מֹון ֵמ ֶע֛יָך ְ �ו ַֽר ֲח ֶ ֖‬

‫ָ ֽפקּו׃‬

‫‪.‬אעלה אתכם ‪56 Pr‬‬ ‫‪.‬ל‘ש ‪57 P‬‬



Pesiqta Rabbati 30 

 217

30:4 [To what is the matter like?] To a king who married a woman, who was with him for many years, but he had no children by her.4 He said to her: My daughter, go and get married to another man, perhaps you will have children by him. Take {every} delightful thing that I have in my house and leave. She said to him: If it must be so, I will prepare a banquet for you, and we will eat and drink, and then I will depart from you, so that people will not say: Look at the king’s wife! Since he hates her, he has thrown her out of his house. [The king] said to her: Yes. Immediately she prepared a banquet for him, and the king ate and drank until he was drunk. At midnight she summoned her servants, and they got up and brought him on his couch to her father’s house. When the king woke up from his sleep, he said: Where am I lying? She said to him: In my father’s house. {He said to her: And what is the reason for your father’s house?} She said to him: You said to me, Take any delightful thing that I have and leave. Except for you, I do not have any delight to my eyes and any joy to my soul.

30:5 Likewise, the congregation of Israel, when the Holy One said to them: Who do you want Me to raise up out of his grave to lead you to Babylon? They said to him: We do not want anyone but You, as it is said: You are our Father (Isa 63:16). Immediately the Holy One said: I will be your companion, and I will go up with you, as it is said: {I have sent Myself} to Babylon5 (Isa 43:14).

4 PesRK 22:2; ShirR 1:4; MHG Lekh lekha, p. 449; YalqShim Torah 16. 5 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; usually translated as: For your sake I have sent to Babylon.

‫יתבר אתקיספ ‪ 30‬‬

‫ ‪218‬‬ ‫‪30:6‬‬

‫דבר אחר {נחמו נחמו}‪[ 58‬ישעיה מ א] למה שתי‪ 59‬פעמים אלא בשביל בכה תבכה‬ ‫[איכה א ב] אמר הקדוש {עכשיו} אני‪ 60‬מנחם אתכם שתי‪ 61‬פעמים נחמו נחמו עמי‬ ‫[ישעיה מ א] דבר אחר אמר הקדוש לאברהם לך נחם את ירושל{י}ם שמא מקבלת‬ ‫תנחומין ממך הלך {אברהם ואמר קבלי ממני תנחומים אמרה לו היאך} אקבל‪62‬‬ ‫ממך תנחומין שעשיתני בהר וכתוב בהר ייי יראה [בראשית כב יד]‪ 63‬אמר ליצחק‬ ‫לך ונחם את ירושלים‪ 64‬שמא מקבלת‪{ 65‬תנחומים הלך יצחק ואמר לו איך אקבל}‬ ‫ממך תנחומין שיצא ממך עשו הרשע ועשאני כשדה שנאמר ויצא עשו השדה לצוד‬ ‫ציד להביא [בראשית כז ה]‪ 66‬ובניו שרפוני באש אמר ליעקב לך ונחם את ישראל‪67‬‬ ‫שמא מקבלת ממך תנחומים {אמרה לו היאך מקבל ממך תנחומים} ששמתני כלא‬ ‫הייתי שנאמר אין זה כי אם בית אלהים [בראשית כח יז]‪ 68‬אמר למשה‪ 69‬לך ונחם‪70‬‬ ‫את ירושלם שמא תקבל ממך תנחומין {אמר לו היאך מקבל ממך תנחומים} שכתבת‬ ‫עלי קללות וגזירות קשות מדי‪ 71‬רעב ולוחמי רשף וגומר [דברים לב כד]‪72‬‬

‫‪.‬עמי ‘נחמ ‘נחמ ‪58 P‬‬ ‫‪.‬שני ‪59 Pr‬‬ ‫‪60 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שני ‪61 Pr‬‬ ‫‪.‬מקבל ‪62 Pr‬‬ ‫הו֖ה יֵ ָר ֶ ֽאה׃ ‪63 MT‬‬ ‫הו֣ה׀ יִ ְר ֶ ֑אה ֲא ֶש ֙ר יֵ ָא ֵ ֣מר ַהּי֔ ֹום ְב ַ ֥הר יְ ָ‬ ‫ם־ה ָמ ֥קֹום ַה ֖הּוא יְ ָ‬ ‫וַ יִ ְק ָ ֧רא ַא ְב ָר ָ ֛הם ֵ ֽש ַ‬ ‫‪.‬ישראל ‪64 Pr‬‬ ‫‪.‬מקבל ‪65 Pr‬‬ ‫שו ְבנ֑ ֹו וַ ֵי ֶ֤לְך ֵע ָש֙ו ַה ָש ֶ ֔דה ָל ֥צּוד ַ ֖ציִ ד ְל ָה ִ ֽביא׃ ‪66 MT‬‬ ‫ל־ע ָ ֖‬ ‫�ְקה ש ַֹ֔מ ַעת ְב ַד ֵב֣ר יִ ְצ ָ֔חק ֶא ֵ‬ ‫וְ ִרב ָ ֣‬ ‫‪.‬לירושלים ‪67 Pr‬‬ ‫ש ַער ַה ָש ָ ֽמיִם׃ ‪68 MT‬‬ ‫ֹלהים וְ ֶז֖ה ַ ֥‬ ‫ם־ב֣ית ֱא ִ֔‬ ‫ה־ּנֹורא ַה ָמ ֣קֹום ַה ֶז֑ה ֵ ֣אין ֶ֗זה ִ ֚כי ִא ֵ‬ ‫ָ֖‬ ‫אמר ַמ‬ ‫וַ יִ ָיר ֙א וַ י ֹ ַ֔‬ ‫‪.‬לו משה ‪69 P‬‬ ‫‪‘.‬כו ‪ summarizes:‬תנחומים‪ ...‬את ‪70 Pr‬‬ ‫‪.‬מדי ‪71 P‬‬ ‫ם־ח ַ ֖מת ז ֲֹח ֵ ֥לי ָע ָ ֽפר׃ ‪72 MT‬‬ ‫ח־בם ִע ֲ‬ ‫מֹות ֲא ַש ַל ָ֔‬ ‫ן־ב ֵה ֙‬ ‫ירי וְ ֶש ְ‬ ‫ּול ֻ ֥ח ֵמי ֶ ֖ר ֶשף ו ֶ ֣�ְק ֶטב ְמ ִר ִ ֑‬ ‫ְמ ֵז֥י ָר ָ ֛עב ְ‬



Pesiqta Rabbati 30 

 219

30:6 Another comment: Comfort, comfort {my people} (Isa 40:1). Why is comfort [mentioned] twice? Because of Weeping, she will weep (Lam 1:2). The Holy One said: I will comfort you twice, Comfort, comfort My people (Isa 40:1). Another comment: The Holy One said to Abraham: Go and comfort Jerusalem; maybe it will accept comforting from you. {Abraham} went {and said: Receive comforting from me. [Jerusalem] said to him: How} can I receive comforting from you who made me into a mountain, as it is written: In the mount where the Lord can be seen (Gen 22:14). God said to Isaac: Go and comfort Jerusalem; maybe it will accept {comforting [from you]. Isaac went and [Jerusalem] said: How can I receive comforting} from you, since from you Esau the evil one came forth, who made me into a field, as it is said: And Esau went out to the field to hunt venison to bring it (Gen 27:5), and his descendants [set me] on fire and burned me. [God] said to Jacob: Go and comfort Israel; maybe it will receive comforting from you. {[Jerusalem] said to him: How can I receive comforting from you} who obliterated me when I did not even exist? As it is said: The Temple is none6 (Gen 28:17). [God] said to Moses: Go and comfort Jerusalem; maybe it will receive comforting from you. {It said to him: How can I receive comforting from you} who wrote the curses and harsh decrees directed at me: The wasting of hunger, and the devouring of the fiery bolt, etc. (Deut 32:24)?7

6 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 7 BerRbti Vayetse 138; YalqShim Isa 443.

‫יתבר אתקיספ ‪ 30‬‬

‫ ‪220‬‬ ‫‪30:7‬‬

‫מיד הלכו‪ 73‬ואמרו לה להקדוש רבונו של עולם‪ 74‬לא קיבלה ממנו תנחומין שנאמר עניה‬ ‫סוערה ולא נוחמה [ישעיה נד יא]‪ 75‬מיד אמר הקדוש עלי לנחם ירושלם שכן כתבתי‬ ‫בתורה‪ 76‬שלם ישלם המבער את‪ 77‬הבערה [שמות כב ה]‪ 78‬אני הציתיה באש שנאמר‬ ‫ממרום שלח אש בעצמותי [איכה א יג]‪ 79‬אני אנחם אותה באש שנאמר ואני אהיה לה‬ ‫{נאם ה'} חומת אש סביב וגומר [זכריה ב ט]‪{ 80‬אמר הקדוש ברוך הוא} אני כתבתי‬ ‫{בתורה} לא תסגר עבד אל אדוניו [דברים כג יז]‪{ 81‬ו}אני מסרתים ביד אומות העולם‬ ‫שנאמר אם כי לא צורם מכרם וייי הסגירם [דברים לב ל] אני אמרתי‪ 82‬לא תכלה פאת‬ ‫שדך לקצור [ויקרא יט ט]‪{ 83‬ו}אני כליתי את חמתי {שנאמר} כילה ייי את חמתו [איכה‬ ‫ד יא]‪ 84‬ואילמלא בעוונות כי הם נמסרים אין כל בריא יכולה לעמד להם לישראל‬

‫‪30:8‬‬

‫מעשה ביזוני‪ 85‬אחד שרדף {אחד} ישראל להורגו {ו}לא הגיעו עד שבא נחש וסיבבו‬ ‫והפילו אמר לו המתן עד שאומר לך {ה}דבר אמר לו אילו לא מסרנו הקדוש בידכם אין‬ ‫אתם יכולין לנו שנאמר אם לא כי לא צורם מכרם וייי הסגירם [דברים לב ל]‪ 86‬וכשהרגו‬ ‫את בן כוזבא‪ 87‬הביאו את ראשו אצל‪ 88‬אספיינוס‪ 89‬אמר להן הביאו את גופו ומצאו לו‬

‫‪.‬הבו ‪73 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬רבונו ‪74 ...‬‬ ‫ירים׃ ‪75 MT‬‬ ‫יס ְד ִ ֖תיְך ַב ַס ִפ ִ ֽ‬ ‫ּפּוְך ֲא ָב ַ֔ניִ ְך וִ ַ‬ ‫ֲענִ ָי֥ה ס ֲֹע ָ ֖רה ֣ל ֹא נֻ ָ ֑ח ָמה ִה ֵ֨נה ָאנ ִֹ֜כי ַמ ְר ִ ֤ביץ ַב ֙‬ ‫‪76 Not in Pr.‬‬ ‫‪ dittography.‬את ‪77 P‬‬ ‫וְ ִאם־גָ ֹ֥נב יִ גָ ֵנ֖ב ֵמ ִע ּ֑מֹו יְ ַש ֵל֖ם ִל ְב ָע ָ ֽליו׃ ‪78 MT‬‬ ‫וְ ִאם־גָ ֹ֥נב יִ גָ ֵנ֖ב ֵמ ִע ּ֑מֹו יְ ַש ֵל֖ם ִל ְב ָע ָ ֽליו׃ ‪79 MT‬‬ ‫תֹוכּה׃ פ ‪80 MT‬‬ ‫ּול ָכ ֖בֹוד ֶ ֽא ְה ֶי֥ה ְב ָ ֽ‬ ‫ֹומת ֵ ֖אׁש ָס ִ ֑ביב ְ‬ ‫הוה ֥ח ַ‬ ‫ה־ל ּ֙ה נְ ֻאם־יְ ָ ֔‬ ‫וַ ֲא ִנ֤י ֶ ֽא ְהיֶ ָ‬ ‫ל־אד ָֹנ֑יו ֲא ֶשר־יִ נָ ֵ ֥צל ֵא ֶל֖יָך ֵמ ִ ֥עם ֲאד ָֹנֽיו׃ ‪81 MT‬‬ ‫א־ת ְס ִג֥יר ֶ ֖ע ֶבד ֶא ֲ‬ ‫לֹ ַ‬ ‫‪.‬כתבתי ‪82 Pr‬‬ ‫ת־ק ִ ֣ציר ַא ְר ְצ ֶ֔כם ֧ל ֹא ְת ַכ ֶל֛ה ְפ ַ ֥את ָש ְדָך֖ ִל ְק ֑צ ֹר וְ ֶ ֥ל ֶקט ְק ִ ֽצ ְירָך֖ ֥ל ֹא ְת ַל ֵ ֽקט׃ ‪83 MT‬‬ ‫ּוֽ ְב ֻק ְצ ְר ֶכ ֙ם ֶא ְ‬ ‫ּופ ְר ֽשֹו׃ ‪84 MT‬‬ ‫ל־כ ָר ָ ֑עיו וְ ִק ְר ּ֖בֹו ִ‬ ‫אׁשֹו וְ ַע ְ‬ ‫ל־ב ָש ֔רֹו ַעל־ר ֹ ֖‬ ‫ת־כ ְ‬ ‫ת־עֹור ַה ָפ ֙ר וְ ֶא ָ‬ ‫וְ ֶא ֤‬ ‫‪.‬ביוני ‪85 Pr‬‬ ‫ירם׃ ‪86 MT‬‬ ‫יהו֖ה ִה ְסגִ ָ ֽ‬ ‫י־צּורם ְמ ָכ ָ ֔רם ַ ֽו ָ‬ ‫ּוש ַנ�֖יִם יָ ִנ֣יסּו ְר ָב ָ ֑בה ִאם־ל ֹ ֙א ִכ ָ ֣‬ ‫יכה יִ ְר ֤ד ֹף ֶא ָח ֙ד ֶ֔א ֶלף ְ‬ ‫ֵא ָ֞‬ ‫‪.‬בן כוזיבה ‪87 Pr‬‬ ‫‪... not in Pr.‬הביאו ‪88‬‬ ‫‪.‬אספסיינות ‪89 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 30 

 221

30:7 Immediately, all of them went and said to the Holy One: [Jerusalem] did not accept any comforting from us, as it is said: O you afflicted, tossed with tempest, and not comforted (Isa 54:11). Immediately the Holy One said: I have to comfort Jerusalem, because I wrote in the Torah: He who kindled the fire must surely make restitution (Exod 22:5). I started the fire, as it is said: From on high He sent fire (Lam 1:13), I will comfort her with fire, as it is said: For I, {says the Lord}, will be a wall of fire around, etc. (Zech 2:9). {The Holy One, blessed be He, said}: I wrote {in the Torah}: You shall not deliver a slave unto his master (Deut 23:16). {But} I turned the children of Israel over to the nations of the world, as it is said: Their Rock had sold them, and the Lord had given them up (Deut 32:30). I said: You shall not completely expend [harvesting] the corners of your field (Lev 19:9). {But} I completely let my rage expend, as it is said: The Lord has expended His rage … [He has ignited a fire in Zion, and it has consumed her foundations] (Lam 4:11). If they had not been powerless because of their sins, no creature could ever prevail against them, against Israel.

30:8 An event: A despicable [Roman] who was pursuing a Jew with the intention to kill him could not reach him until a snake came and encircled him and caused him to fall. He said to him: Wait and let me tell you something. [The Jew] said to him: If the Holy One had not delivered us into your hands, you could not have prevailed against us, as it is said: unless their Rock had sold them, and the Lord had given them up (Deut 32:30). And when they killed Ben Kozeba they brought his head to Vespasian8 and he said to them: Bring his body. And they found a snake curled around his heart. He said to him: We did not kill him, their Rock had given them

8 This should be corrected to read “Hadrian.”

‫יתבר אתקיספ ‪ 30‬‬

‫ ‪222‬‬

‫נשחש כרוך על לבו אמר לו לא אנו הרגנו אותו אלא הקדוש מסרו בידינו שכך‪ 90‬כת�י‬ ‫ב‪91‬בתורתם‪ 92‬אם לו לא‪ 93‬כי צורם מכרם [שם]‬ ‫‪30:9‬‬

‫ועתיד הקדוש לומר לירושלם קבלי‪ 94‬ממני תנחומין שנאמר פתחי לי אחותי רעיתי‬ ‫{וגומר} [שיר השירים ה ב]‪ 95‬אמרה לו איני מקבלת‪ 96‬ממך תנחומין עד שאני {ו}אתם‬ ‫מדברים תוכחות שנאמר לכה דודי נצא השדה [שיר השירים ז יב]‪ 97‬למקום שאין משא‬ ‫ומתן‪ 98‬נלינה בכפרים [שם] אראך לאומות שאתה משפיע להם טובות והם כופרים בך'‬ ‫אמרה לפניו רבונו של עולם מפני מה לא עשית לי כיוסף‪ 99‬אחי שנאמר מי יתנך כאח לי‬ ‫[שיר השירים ח א]‪ 100‬יוסף גמלנו‪ 101‬אותו רעה ובקשנו‪ 102‬להרגו שנאמר‪ 103‬ובטר' יקרב‬ ‫אליכם ויתנכלו אותו [בראשית לז יח]‪ 104‬וכשבאנו לידיו גמלנו‪ 105‬טובה והוא בעצמו‬ ‫ניחם אותנו‪ 106‬שנאמר וינחם אותם וידבר על לבם [בראשית נ כא]‪ 107‬ואף שמעי בן גרא‬ ‫אמר לדוד הנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף [שמואל ב' יט כא]‪ 108‬אמר לו כולם‪109‬‬ ‫ציערנו אותך‪ 110‬כציערנו‪ 111‬אחיו של יוסף וקבל‪ 112‬הימנו דוד אמרה לפניו רבונו של‬

‫‪.‬שכן ‪90 Pr‬‬ ‫‪.‬כתב ‪91 Pr‬‬ ‫‪.‬בתורתכם ‪92 Pr‬‬ ‫‪' deleted in P.‬א ‪93‬‬ ‫‪.‬קבלו ‪94 Pr‬‬ ‫‪.‬ומתן ‪95 P Dittography‬‬ ‫‪.‬אינו מקבל ‪96 Pr‬‬ ‫דֹוד֙י נֵ ֵצ֣א ַה ָש ֶ ֔דה נָ ִ ֖לינָ ה ַב ְכ ָפ ִ ֽרים׃ ‪97 MT‬‬ ‫ְל ָ ֤כה ִ‬ ‫‪.‬ומתן ‪98 P‬‬ ‫‪.‬ביוסף ‪99 P‬‬ ‫א־יָבּוזּו ִ ֽלי׃ ‪100 MT‬‬ ‫חּוץ ֶא ָ ֣ש ְק ָ֔ך ַג֖ם ל ֹ ֥‬ ‫יֹונ֖ק ְש ֵ ֣די ִא ִ ֑מי ֶ ֽא ְמ ָצ ֲאָך֤ ַב ֙‬ ‫יִתנְ ָ֙ך ְכ ָ ֣אח ֔ ִלי ֵ‬ ‫ִ ֤מי ֶ‬ ‫‪.‬אותו אחיו גמלו ‪101 Pr‬‬ ‫‪.‬ובקשו להורגי ‪102 Pr‬‬ ‫‪103 Pr does not contain the Scriptural reference.‬‬ ‫יתֹו׃ ‪104 MT‬‬ ‫יהם וַ ִי ְֽתנַ ְכ ֥לּו א ֹ֖תֹו ַל ֲה ִמ ֽ‬ ‫ּוב ֶ֙ט ֶר ֙ם יִ ְק ַ ֣רב ֲא ֵל ֶ֔‬ ‫וַ יִ ְר ֥אּו א ֹ֖תֹו ֵמ ָר ֑חֹק ְ‬ ‫‪.‬וכשבאו לידו גמלן ‪105 Pr‬‬ ‫‪.‬אותם ‪106 Pr‬‬ ‫ל־ל ָ ֽבם׃ ‪107 MT‬‬ ‫אֹותם וַ יְ ַד ֵ ֖בר ַע ִ‬ ‫ת־ט ְפ ֶכ֑ם וַ יְ נַ ֵ ֣חם ָ֔‬ ‫יראּו ָאנ ִ ֹ֛כי ֲא ַכ ְל ֵ ֥כל ֶא ְת ֶכ֖ם וְ ֶ ֽא ַ‬ ‫ל־ת ָ ֔‬ ‫וְ ַע ָת ֙ה ַא ִ‬ ‫יֹוסף ָל ֶ ֕ר ֶדת ִל ְק ַ ֖ראת ֲאד ִֹנ֥י ַה ֶ ֽמ ֶלְך׃ ‪108 MT‬‬ ‫ל־ב֣ית ֵ֔‬ ‫אׁשֹון ְל ָכ ֵ‬ ‫אתי ַהּי֗ ֹום ִר ֙‬ ‫ֽה־ב ִ‬ ‫אתי וְ ִה ֵנ ָ ֣‬ ‫ִכ֚י יָ ַ ֣דע ַע ְב ְד ָ֔ך ִ ֖כי ֲא ִנ֣י ָח ָ ֑ט ִ‬

‫ס‬

‫‪.‬כלום ‪109 P‬‬ ‫‪.‬אותו ‪110 P‬‬ ‫‪.‬בציערהו ‪111 P‬‬ ‫‪.‬וקיבלו ‪112 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 30 

 223

into our hands, as it is written in their Torah: unless their Rock had sold them, [and the Lord had given them up] (ibid.).9

30:9 In the future the Holy One will say to Jerusalem: Accept comforting from Me, as it is said: Open to Me, My sister, My dearest (Cant 5:2). [Jerusalem] said to Me: I shall accept no comforting from You until I {and} You have reproved each other, as it is said: Come, my beloved, let us go forth into the field (Cant 7:12), to a place where no negotiation takes place. Let us lodge in the villages [kfr] (ibid.), so that I may show You the nations upon whom You bestow good things, and who nonetheless deny [kfr] You. [Jerusalem] said to him: Master of the world, why did You not treat me as Joseph dealt with his brothers, as it is said: O that you were like a brother to me (Cant 8:1). We requited Joseph with evil and wished to kill him,as it is said: even before he came near unto them, they conspired against him [to slay him] (Gen 37:18), but when we came near him, he dealt kindly with us, as it is said: And he comforted them, and spoke kindly unto them (Gen 50:21). Similarly, Shimi ben Gera said to David: Therefore, behold, I have come this day, the first of all the house of Joseph (2 Sam  19:21). [This implies:] Surely Absalom and his followers have not given you as much pain as the brothers of Joseph gave him. Therefore, David received him in kindness. [Jerusalem] said to Him: Master of the world, when You gave the Torah to Israel, You circulated the {Torah} and offered it {to all} seventy

9 yTaan 4:5; SifDev 322; EkhR 2; OtsMid, pp. 248, 465; YalqShim Torah 946.

‫יתבר אתקיספ ‪ 30‬‬

‫ ‪224‬‬

‫עולם כשנתת‪ 113‬תורה לישראל החזרת‪ 114‬אותה על {כל} שבעים אומות ולא קיבלוה‬ ‫עד שקיבלוה ישראל ועכשיו שקיבלנוה‪ 115‬תעשה כך‬ ‫‪30:10‬‬ ‫מיד מודה לה‪ 116‬הקדוש ואמר‪ 117‬לה הסכלתי בכם שנאמר בעלתי בכם [ירמיה ג יד]‪118‬‬ ‫אמרה לפניו רבונו של [עולם] בדין הוא שתאמר ביני לבין עצמך מי מודיע עלי לאומות‬

‫העולם שאני עשיתי רצונך והם מנאצין ומחרפין אותי ומכלימין אותי ואומרים לי אתם‬ ‫מרדתם באלהיכם‪ 119‬ואתם מעלתם {בו} מיד אומר לו‪ 120‬הקדוש אני מודיע עלייך‬ ‫{לאומות} העולם מעשה צדקותיך {שנאמר כי אגיד צדקתך} את מעשיך [ישעיה נז‬ ‫יב]‪ 121‬ומודיע הקדוש צדקתן של ישראל לאומות העולם באותה שעה יהא מיכאל‪122‬‬ ‫וירושלם אומר הוציא ייי את {ישראל} וגומר [ירמיה נא י]‪123‬‬ ‫סליק פרשתה‪124‬‬

‫‪.‬כשנתן ‪113 Pr‬‬ ‫‪.‬הזהרת ‪114 Pr‬‬ ‫‪' deleted.‬יש ‪. P‬שקבלוה ‪115 Pr‬‬ ‫‪.‬מורדי לה ‪116 P‬‬ ‫‪.‬ואומר ‪117 Pr‬‬ ‫יִם ִמ ִמ ְש ָפ ָ֔חה ‪118 MT‬‬ ‫ּושנַ֙ ֙‬ ‫הוה ִ ֥כי ָאנ ִ ֹ֖כי ָב ַע ְ֣ל ִתי ָב ֶכ֑ם וְ ָל ַק ְח ִ֨תי ֶא ְת ֶ֜כם ֶא ָ ֣חד ֵמ ֗ ִעיר ְ‬ ‫ׁשֹוב ִב ֙ים נְ ֻאם־יְ ָ ֔‬ ‫ׁ֣שּובּו ָב ִנ֤ים ָ‬

‫אתי ֶא ְת ֶכ֖ם ִצּיֽ ֹון׃‬ ‫וְ ֵה ֵב ִ ֥‬ ‫‪.‬באלקיכם ‪119 Pr‬‬ ‫‪.‬אמר לה ‪120 Pr‬‬ ‫ילּוְך׃ ‪121 MT‬‬ ‫יֹוע ֽ‬ ‫ת־מ ֲע ַ ֖שיִ ְך וְ ֥ל ֹא ִ‬ ‫ֲא ִנ֥י ַא ִג֖יד ִצ ְד ָק ֵ ֑תְך וְ ֶ ֽא ַ‬ ‫‪.‬היה ‪122 P‬‬ ‫ֹלהינּו׃ ‪123 MT‬‬ ‫הו֥ה ֱא ֵ ֽ‬ ‫ת־מ ֲע ֵ ֖שה יְ ָ‬ ‫ת־צ ְדק ֵ ֹ֑תינּו ֚בֹאּו ּונְ ַס ְפ ָ ֣רה ְב ִצּי֔ ֹון ֶ ֽא ַ‬ ‫הו֖ה ֶא ִ‬ ‫הֹוציא יְ ָ‬ ‫ִ֥‬ ‫‪.‬סליק פרשתא ‪; Pr‬סליק פרשת נחמו ‪124 JApp‬‬



Pesiqta Rabbati 30 

 225

nations, but none would accept it until Israel accepted it.10 And now that we have accepted it, how could You act like this?

30:10 Immediately the Holy One accepted the accusation, and said: I acted foolishly with you, as it is said: I acted like your master (Jer 3:14). [Jerusalem] said to Him: Master of the world, is it correct that what You are saying will be kept only between us? Who will advise the nations of the world that I have done Your will while they scorn, abuse, and mock me, and say to me: You rebelled against your God and you were faithless {to Him}. Immediately the Holy One will say to [Jerusalem]: I will advise the nations of the world concerning you and your works of righteousness, {as it is said: I will declare your righteousness,} your works (Isa 57:12). And the Holy One will advise the nations of the world concerning the righteousness of Israel. At that time [the angel] Michael and Jerusalem will say: The Lord has brought forth {Israel’s} [vindication; come, and let us declare in Zion the work of the Lord our God] (Jer 51:10). End of chapter.

10 bTaan 25a; bAZ 2a; SifDev 343; MekY Baḥodesh 1; 5.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪31‬‬ ‫ותאמר ציון‬

‫‪31:1‬‬

‫ותאמר ציון עזבני ייי וייי שכחני [ישעיה מט יד]‪ 1‬ילמדינו רבינו כיון שיצא תשעה באב‬ ‫מהו שיהא אדם‪ 2‬מותר בכל כך שנה רבי חייא הגדול כיון שיצא תשעה באב מותר אדם‬ ‫בכל {למה מפני} שהוא כמותו‪ 3‬של אדם מוטל לפניו והוא אסור לאכול בשר ולשתות‬ ‫יין וכיון שנקבר המת האבל מותר להם אף זה תשעה באב אבל הוא וכיון שיצא מותר‬ ‫אדם בכל אף על פי שמותר לנו אלא לעולם אנו צריכין שתהא אנחתה בליבנו עד‬ ‫שישוב הקדוש עליה אמר להם הקדוש חייכם אני שרפתי אותה שנאמר ממרום‬ ‫שלחת‪ 4‬אש בעצמ' וירד [איכה א יג]‪ 5‬ואני הוא בונה‪ 6‬אותה כמו שהוא בתחילה‪ 7‬כמה‬ ‫שכתוב עוד אבנך ונב' בתול' ישר' [ירמיה לא ד]‪ 8‬אמרה לו ציון רבונו של עולם‪ 9‬הרי‬ ‫כמה שנים אני יושבת כך חישבתי ימים מקדם {ו}לא נגאלתי לכך נתיאשתי תאמר‬ ‫עזבתני רבונו ומניין שציון אומרת כך ממה שכתוב {בעניין} ותאמ' ציון עזבני וייי שכחני‬ ‫[ישעיה מט יד]‬

‫הו֑ה וַ אד ָֹנ֖י ְש ֵכ ָ ֽחנִ י׃ ‪1 MT‬‬ ‫אמר ִצּי֖ ֹון ֲעזָ ַ ֣בנִ י יְ ָ‬ ‫וַ ֥ת ֹ ֶ‬ ‫‪2 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כמתו ‪3 Pr‬‬ ‫יבנִ י ָא ֔חֹור נְ ָתנַ֙ נִ ֙י ֽש ֹ ֵמ ָ֔מה ָכל־ ‪; MT‬שלח ‪4 Pr‬‬ ‫ח־אׁש ְב ַע ְצמ ַ ֹ֖תי וַ יִ ְר ֶ ֑דנָ ה ָפ ַ ֨רׂש ֶ ֤ר ֶשת ְל ַרגְ ַ ֙לי ֱה ִש ַ ֣‬ ‫ִמ ָמ ֛רֹום ָ ֽש ַל ֵ ֥‬

‫ַהּי֖ ֹום ָדָ ֽוה׃ ס‬

‫ל־הּי֖ ֹום ָדָ ֽוה׃ ס ‪5 MT‬‬ ‫יבנִ י ָא ֔חֹור נְ ָתנַ֙ נִ ֙י ֽש ֹ ֵמ ָ֔מה ָכ ַ‬ ‫ח־אׁש ְב ַע ְצמ ַ ֹ֖תי וַ יִ ְר ֶ ֑דנָ ה ָפ ַ ֨רׂש ֶ ֤ר ֶשת ְל ַרגְ ַ ֙לי ֱה ִש ַ ֣‬ ‫ִמ ָמ ֛רֹום ָ ֽש ַל ֵ ֥‬ ‫‪.‬אני בונה ‪6 Pr‬‬ ‫‪.‬אותה … בתחילה ‪7 Not in Pr‬‬ ‫�ֲקים׃ ‪8 MT‬‬ ‫תּול֖ת יִ ְש ָר ֵ ֑אל ע֚ ֹוד ַת ְע ִ ֣די ֻת ֔ ַפיִ ְך וְ יָ ָ ֖צאת ִב ְמ ֥חֹול ְמ ַשח ִ ֽ‬ ‫֤עֹוד ֶא ְבנֵ ְ֙ך ְ ֽונִ ְב ֵ֔נית ְב ַ‬ ‫‪9 Not in Pr.‬‬

Pesiqta Rabbati 31 ‫ותאמר ציון‬ Zion said

31:1 Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (Isa 49:14)1 Let our Rabbi teach us: When the Ninth of Av has passed, is one permitted to eat all [kinds of food]? Thus taught R. Hiyya, the Elder: When the Ninth of Av has passed, one is permitted to eat2 all [kinds of food]. {Why? Because} it is as if a dead person is lying before someone, and he may not eat meat nor drink wine. As soon as the dead is buried, the mourner may eat. This applies to the Ninth of Av which is [a time of] mourning. When the Ninth of Av has passed, one is permitted to eat all [kinds of food]. Although we are permitted [to eat everything], we are nevertheless required that the sighing for Jerusalem [continue] in our hearts until the Holy One returns to it. The Holy One said to them: By your life! I burned it, as it is said: From above have You sent fire into my bones and He spread [a net for my feet] (Lam 1:13). Yet I am the One who will rebuild it as it was in the beginning, as it is written: Again I will build you, and you will be built, O virgin of Israel (Jer 31:3). Zion said to him: Master of the world, see, how many years I have dwelled like this: I have pondered the former days (Ps 77:6). I have not been redeemed, and therefore I lost hope. [Zion also] said: You have abandoned me, Master. From where [do we know] that Zion said this? Because of that which is written {in the Scriptural portion}: Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me (Isa 49:14).3

1 Zion said, The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (Isa 49:14) is part of the Haftarah reading for the second Sabbath of Consolation. 2 mTaan 4:7; bTaan 30a; EkhR 3:6. 3 PesRK 17:5; YalqShim Isa 470.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪228‬‬ ‫‪31:2‬‬

‫ותאמר ציון עזבני ייי וייי [ישעיה מט יד] כך פתח רבי תנחומא {בר אבא} זה שאמר‬ ‫הכתוב מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו [איכה ג לט]‪{ 10‬הוי} משאדם מת מתאונן‬ ‫שהוא אומר מה יתאונן אדם חי [שם] אלא‪ 11‬אמר רבי אחא מה יתאונן {כן} על חי‬ ‫העולמים ועל {מי} יתאונן גבר על חטאיו משהוא חי מתאונן על הקדוש וכך הוא‬ ‫אומר לך עמי בוא בחדריך וסגור דלתיך {בעדך} [ישעיה כו כ] אם באו יסורין עליך לך‬ ‫והסתכל בחדרי לבך‪ 12‬לכך שלא לפי עוונותיך הבאתי עליך ייסורין ואין חדריך אלא‬ ‫חדרי‪ 13‬כליות שנאמר נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן [משלי כ כז]‬

‫‪31:3‬‬

‫הוי מה יתאונן מי שהוא חי עומד ומתחנן {ומתאונן} לפני הקדוש למי שהפקיד‪ 14‬אצל‬ ‫חבירו פיקדון אומר {לו} תן לי מה שהפקדתי‪ 15‬אצלך פעמים שהוא ממשכנו בחובו‬ ‫והוא אומר לו תן לי מה שאתה‪ 16‬חייב לי ואחרכך אני נותן לך את פיקדונך כך הקדוש‬ ‫אומר לאדם הזה כמה דברים הזהרתי אותך‪ 17‬בתורה שלא תעשה אותם ואם עשית‬ ‫אותם‪ 18‬אתה חייב מיתה אמרתי לך לא תרצח [שמות כ יג] אם רצחת מות יומת הרוצח‬ ‫{המכה רוצח הוא [במדבר לה כא] ו}אם ניאפת מות יומת‪ 19‬הנואף [ויקרא כ י] ואם‬ ‫השבת חיללת מחלל' מות יומת [שמות לא יד] אי איפשר לך שלא תעבר על אחת‬ ‫מכל אילו מות יומת [שם]‪{ 20‬ואם עברת‪ 21‬לך על אחת מהם} אני צריך ליטול את נפשך‬ ‫מגופך שכך אמרתי לך בתורה ואיני עושה לך כך אלא את פוקד נפשך שנאמר אשר‬

‫ל־ח ָט ָ ֽאיו ‪10 The text has the qere‬‬ ‫ל־ח ְטאֹו׃ ס ‪ַ ; MT‬ע ֲ‬ ‫ַמה־יִ ְתאֹונֵ ֙ן ָא ָ ֣דם ָ֔חי ֶג ֶ֖בר ַע ֶ‬ ‫‪.‬שהוא … אלא ‪11 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬ביתיך ‪12 P‬‬ ‫‪13 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שמפקיד ‪14 Pr‬‬ ‫‪.‬שהפקידתי ‪15 P‬‬ ‫‪.‬שהיתה ‪16 P‬‬ ‫‪.‬לך ‪17 Pr‬‬ ‫‪.‬ואם עשית אותם ‪18 Not in Pr‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬האי ‪19 P‬‬ ‫‪20 Pr does not have the quotation.‬‬ ‫‪.‬עברתי ‪21 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 229

31:2 Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me (Isa 49:14). R. Tanḥuma {Berabbi Abba} explained [by citing Scripture]: This is what Scripture said: Why then does a living person complain? A [strong] man about his sins? (Lam 3:39)4 Can a dead man complain that [Scripture] says: Why then does a living person complain? (ibid.) Rather, [as] R. Aḥa said, [the passage should be read]: Why should a person complain about the eternal One?5 And about what should a [strong] man complain? About his sins. Does any living being complain about the Holy One? As [Scripture] says: Come, My people, enter into your chambers, and shut the doors {behind you} (Isa 26:20). If suffering should come upon you, go look into the chambers of your heart {and you will know} that the sufferings I have brought upon you are not according to your sins [which would require even more suffering]. Your chambers (ibid.) – [means] nothing else but the chambers of your kidneys [your inner parts], as it is said: The spirit of man is the lamp of the Lord, searching out all the chambers of your belly (Prov 20:27).

31:3 So, why then does a living person complain? Should someone who is alive stand and humble himself {and complain} to the Holy One? [To what is the matter like?] To someone who deposited a pawn with someone, and says {to him}: Give me what I deposited with you. Sometimes the other takes something for his debt and says to him: Give me what you owe me, and then I will give your deposit back to you. Similarly, the Holy One says to a man: How many things did I command you not to do in the Torah, but if you did them anyway, you would be guilty and put to death. I said to you: Do not commit murder (Exod 20:13); and if you did commit murder, [the following applies:] The murderer shall surely be put to death; {the one who struck the blow is a murderer (Num 35:21). And} if you committed adultery, [the following applies:] Both the adulterer [and the adulteress] shall surely be put to death (Lev 20:10). And [if you] profaned the Sabbath: Every one that profanes it shall surely be put to death (Exod 31:14). Is it possible that you did not transgress [even] one of these commandments? {And if you transgressed any of these,} am I not obliged to take the soul out of your body, since so I said to you in the Torah? But I did not do this to you, rather, you leave your soul as a deposit, as it is said: In whose hand is the soul of every living thing, and the breath of all humanity

4 PesRK 17:3; EkhR 3:40; YalqShim Lam 1040. 5 YalqShim Lam 1040; PesRK 17:1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪230‬‬

‫בידו כל חי ורוח כל בשר איש [איוב יב י]‪22‬ואינו‪ 23‬כובש פקדונך אלא מחזירו לך בכל‬ ‫בוקר ואחרכך ומפיך‪ 24‬והוצאת מילים כי תשיב‪ 25‬אל רוחך והוצאת מפיך מילים [איוב‬ ‫טו יג]‪26‬‬ ‫‪31:4‬‬

‫אמר גבר בחטאו יהי‪ 27‬שח ומתחנן על הקדוש דרכיך ומעלליך עשו אלה לך [ירמיה ד‬ ‫יח]‪ 28‬אולת אדם תסלף דרכו ועל ייי יזע' לבו [משלי יט ג]‪ 29‬מבקש אתה לידע עד היכן‬ ‫היו בני ירושלם עובדין עבודה זרה הבנים מלקטין עצים והאבות מבערין את האש‬ ‫והנשים לשות בצק לעשות כונים }למלאכת השמים{ וגומר [ירמיה ז יח]‪ 30‬מהו לעשות‬ ‫כוונים [שם] אלא שהיו עובדין אותה {למלאכת‪ 31‬השמים זו היא הכוכבים וכיצד עובדים‬ ‫אותה{ אלא כל מי שהיה לו בית טרקלין‪ 32‬היה חופר בתוך‪ 33‬ביתו קטה‪ 34‬כמין צינור‪35‬‬ ‫וממונה כנגד המזרח שכשתעלה הכוכבת יעמוד ומשתחוה {וישתחוה} לה לכך אומר‬ ‫ליחזקאל הראית בן אדם [יחזקאל ח יב]‪36‬‬

‫ר־איׁש׃ ‪22 MT‬‬ ‫ל־ב ַש ִ ֽ‬ ‫ל־חי וְ ֗֝ר ַּוח ָכ ְ‬ ‫שר ְ ֭ביָ דֹו ֶנ ֶ֣פׁש ָכ ָ ֑‬ ‫ֲא ֶ ֣‬ ‫‪.‬ואני ‪23 P‬‬ ‫‪.‬מפיו ‪24 P‬‬ ‫‪.‬תשוב ‪25 P, Pr, JTS:‬‬ ‫֖את ִמ ִ ֣פיָך ִמ ִ ֽלין׃ ‪26 MT‬‬ ‫רּוחָך וְ ה ֵֹצ ָ‬ ‫ל־אל ֶ ֑‬ ‫י־ת ִ ֣שיב ֶא ֵ ֣‬ ‫‪.‬כי תשוב אל רוחך ‪ֽ ִ P has additional‬כ ָ‬ ‫‪.‬הוי ‪27 P‬‬ ‫ד־ל ֵ ֽבְך׃ ס ‪28 MT‬‬ ‫ּומ ֲע ָל ֔ ַליִ ְך ָע ׂ֥שֹו ֵ ֖א ֶלה ָלְ֑ך ֤ז ֹאת ָר ָע ֵת ְ֙ך ִ ֣כי ָ֔מר ִ ֥כי נָ ַג֖ע ַע ִ‬ ‫ַד ְר ֵכ ְ֙ך ַ ֣‬ ‫֝הוה יִ זְ ַ ֥עף ִל ּֽבֹו׃ ‪29 MT‬‬ ‫ל־י ָ ֗‬ ‫ִאֶו ֶ֣לת ָ ֭א ָדם ְת ַס ֵל֣ף ַד ְר ּ֑כֹו וְ ַע ְ‬ ‫ת־ה ֵ֔אׁש וְ ַהנָ ִ ֖שים ָל ׁ֣שֹות ָב ֵצ֑ק ַל ֲע ׂ֨שֹות ַכוָ ֜ ִנים ִל ְמ ֶל ֶ֣כת ‪30 MT‬‬ ‫בֹות ְמ ַב ֲע ִ ֣רים ֶא ָ‬ ‫ַה ָב ִ֞נים ְמ ַל ְק ִ ֣טים ֵע ִ֗צים וְ ָ ֽה ָא ֙‬

‫אֹלהים ֲא ֵח ִ ֔רים ְל ַ ֖מ ַען ַה ְכ ִע ֵ ֽסנִ י׃‬ ‫ַה ָש ַ֗מיִ ם וְ ַה ֵ ֤סְך נְ ָס ִכ ֙ים ֵל ִ ֣‬ ‫‪.‬למלאחת ‪31 Pr‬‬

‫‪32 τρικλίνιον.‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬פי ‪33 P‬‬ ‫כדי קטנה‪34 P .‬‬ ‫‪ deleted by the editor.‬ומונ טנור ‪35 P‬‬ ‫יתֹו ִ ֣כי א ְֹמ ִ ֗רים ‪36 MT‬‬ ‫ח ֶשְך ִ ֖איׁש ְב ַח ְד ֵ ֣רי ַמ ְש ִכ ֑‬ ‫ם ֲא ֶ֨שר זִ ְק ֵנ֤י ֵ ֽבית־יִ ְש ָר ֵאל֙ ע ִ ֹ֣שים ַב ֔ ֹ‬ ‫ן־א ָד ֒‬ ‫ית ֶב ָ‬ ‫אמר ֵא ַל֮י ֲה ָר ִ ֣א ָ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫ת־ה ָ ֽא ֶרץ׃‬ ‫הו֖ה ֶא ָ‬ ‫ֵ ֤אין יְ הוָ ֙ה ר ֶ ֹ֣אה א ָֹ֔תנּו ָע ַז֥ב יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 31 

 231

(Job 12:10). I do not hold onto your deposit, but return it to you every morning. And after this words [of complaint] come out of your mouth, because God returns your spirit6 as you let such words come out of your mouth (Job 15:13).

31:4 [The Holy One] said: A man cries,7 because of his sin [but] should humble himself before the Holy One. Your ways and your doings  have brought this upon you (Jer 4:18). A person’s own foolishness leads him astray, yet his heart rages against the Lord (Prov 19:3). Do you wish to know to what extent the inhabitants of Jerusalem worshipped idols? The children gather wood, the fathers kindle the fire, and the women knead the dough, lining up the positions {for worshipping the queen of heaven, etc.{ (Jer 7:18).8 What is meant by lining up the positions? [It means] that they worshipped her,} the queen of heaven (ibid.) – this is Venus. And how did they go about worshipping her?} Whoever had a house with a reception room would drill a small opening similar to a shaft, which was lined up exactly toward the east,9 so that when Venus was rising, he would stand and worship it. Therefore, Ezekiel said: Son of man, did you see [what the elders of the house of Israel do in the dark] (Ezek 8:12).

6 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; literally: As you turn your spirit against God… 7 This is an allusion to Lam 3:39. 8 This is often translated: The children gather wood, the fathers kindle fire, and the women knead dough, to make cakes for the queen of heaven; and they pour out drink offerings to other gods, to provoke me to anger. 9 YalqShim Jer 276.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪232‬‬ ‫‪31:5‬‬

‫מהו הראיתה [יחזקאל ח יב] כמו‪ 37‬שאדם אומר לחבירו ראיתה מה עשה {לי} פלוני כך‬ ‫אמר לו הקדוש ליחזקאל‪38‬הראית[שם] תאמר שהיו‪ 39‬עובדין בטמוננית‪ 40‬לאו אמר לו‬ ‫{אלא} לפרסם עצמם מהו לפרסם עצמם כנזיר‪ 41‬הזה שמנשרים‪ 42‬בשערו ואומר {לו}‬ ‫למה שערו של זה גדול והם אומרים לו שהוא נזיר כך היו בני ירושלם עובדין לכוכבים‬ ‫בפרהסיה‪{ 43‬ו}לא במטמוניות הוא שירמיה‪ 44‬אומר הבנים מקלטים עצי' והאב' מבערי'‬ ‫את האש והנשים לשות בצק לעשו' }כוונים{ למל' השמ' [ירמיה ז יח]‬

‫‪31:6‬‬

‫אמרה לו‪ 45‬ציון לא היה לבנים למשל {בנים ולא לנשים משל נשים ולא לאבות משל‬ ‫אבות} נשים אמר לה הן {והיה} לבנים {והיה}‪ 46‬לאבות והיה לנשים אלא עמדתם אתם‬ ‫וחלפתם מעשה אבותיכם אברהם שאמרתי לו להביא {את} יצחק בנו לא עיכב ויצחק‬ ‫היה טעון עצים כאדם שטוען את הצלוב שלו ושרה כשבאו המלאכים לבשרה הניחה‬ ‫כל שפחתיה והיא עמדה‪ 47‬ולשה ועשתה עוגות יצחק בנו של אברהם טעון עצים לבא‬ ‫להתקרב לפניי ואתם הבנים מלקטים עצים [ירמיה ז יח] לעבודה זרה אברהם נטל את‬ ‫האש ואת המאכלת ואתם האבות מבערים {את האש} [שם] לעבודה זרה שרה לשה‬ ‫ועשתה עוגות למלאכים ואתם הנשים לשות בצק לעשות כוונים למלאכת שמים [שם]‬ ‫מפני מה‪ 48‬לא עשיתם מה שעשו אלא חלפתם מעשיכם ואחר כל אלה שעשיתם ציון‬ ‫מתרעמת ואומרת עזבני ייי [ישעיה מט יד]‬

‫‪37 Not in Pr.‬‬ ‫‪38 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שההוא ‪39 Pr‬‬ ‫‪.‬במטמוניות ‪' ; JTS‬במטמוני‪40 Pr‬‬ ‫‪.‬שנזיר ‪41 Pr‬‬ ‫‪.‬שמסורים ‪42 P‬‬ ‫‪'.‬בפרסו ‪; Pr‬בפרשות ‪43 pαῤῥησία; P‬‬ ‫‪.‬שיחזקאל ‪44 P‬‬ ‫‪.‬לה ‪45 Pa‬‬ ‫‪.‬והיו ‪46 P‬‬ ‫‪.‬והיא עמדה ‪47 Not in Pr‬‬ ‫‪48 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 233

31:5 What is [the meaning of:] Did you see? (Ezek 8:12). [This is similar to] a man saying to his companion: Did you see what so-and-so did to me in plain sight? Thus, the Holy One said to Ezekiel: Did you see? (ibid.) Do you suppose [that idolatry occurred] in secret? No.10 He said to him: Rather, the [idolaters] displayed themselves in public. This is like a Nazirite, who, while his hair was being pulled, said: Why is his hair so long? And they said to him that he was a Nazirite. Similarly, the people of Jerusalem used to worship Venus in plain sight and not in secret places. [Concerning this worship] Jeremiah said: The children gather wood, the fathers kindle the fire, and the women knead the dough, fixing the positions {for worshiping the queen of heaven}, etc. (Jer 7:18).11

31:6 Zion said to God: But were not the children only following the example {of children? And the women [only following] the example of women? And the fathers [only following] the example of fathers?} [God] said to [Zion]: Yes. The children followed the fathers and the women. But you stood up and you and substituted the deeds of your fathers with [idolatry]. When I said to Abraham to bring his son Isaac, he did not hold back. And Isaac was loaded with pieces of wood like a man carrying his cross. When the angels came to bring good news to Sarah, she set all her maidservants aside, and she herself stood up to knead [dough] and made cakes. Isaac, the son of Abraham, was loaded with pieces of the wood on which he would be presented as an offering before Me. But you – the children gather wood (Jer 7:18), [which means] for idolatry. Abraham took the fire12 and the knife [to sacrifice to Me], but you are the fathers [who] kindle the fire (ibid.) for idol worship. Sarah kneaded [the dough] and made cakes for the angels. But you are the women [who] knead dough to make cakes for the queen of heaven (ibid.). Why did you not act like [your ancestors] did but changed your deeds? And after all the things you have done, Zion complains and says: The Lord has abandoned me! (Isa 49:14).

10 BerR 67:12. 11 This is often translated as the women knead dough to make cakes for the queen of heaven. 12 YalqShim Jer 246.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪234‬‬ ‫‪31:7‬‬

‫דבר אחר ותאמ' ציון עזבני [ישעיה מט יד] ארבעה נביאים קראו תיגר כנגד מידת‬ ‫הדין דוד וירמיהו ואסף ובניו של קרח דוד צווח למה ייי תעמוד ברחוק תע' לעי' בצר'‬ ‫[תהלים י א]‪ 49‬אמר לו הקדוש לדוד הא דוד שכן רע אתה שבבא‪ 50‬בישא‪ 51‬מני עילת‬ ‫ולא‪ 52‬מני נפקת ואת עומד ואומר למה ייי תעמ' ברחק [שם] אמר רבי אלעזר בן יונתן‪53‬‬ ‫שלש שנים ומחצה שהיו‪ 54‬השונאים מקיפים את ירושלם והיה השכינה עומדת על הר‪55‬‬ ‫הזיתים והיה קורא בכל יום קול ייי לעיר יקרא וגו' [מיכה ו ט]‪ 56‬וכן דרשו ייי בהמצאו‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב [ישעיה נה ו]‪ 57‬ולא בקשו לעשות תשובה ואתה עומד ואומר‬ ‫למה ייי תעמד ברחק וגומר [תהלים י א]‬

‫‪31:8‬‬

‫ירמיה אף הוא {עומד ו}אומר למה לנצח תשכחנו {לאורך ימים}[איכה ה כ]‪ 58‬אמר לו‬ ‫הקדש לירמיה {וכי} אני עזבתים תחילה אני שכחתי תחילה הם שכחו אותי‪ 59‬ועזבו‬ ‫אותי שכחני‪ 60‬שנאמר עזבו ייי נאצו את קדו' ישר' [ישעיה א ד]‪ 61‬ואת עומד‪ 62‬ואומר‬ ‫למה לנצח תשכחינו [איכה ה כ] אסף {אף הוא} אמר למה אלהים זנחת{י} לנצח יעשן‬ ‫אפך בצאן מרעיתך [תהלים עד א]‪ 63‬אמר הקדוש לאסף הא אסף אני זנחתים תחילה‬

‫מד ְב ָר ֑חֹוק ַ֝ת ְע ֗ ִלים ְל ִע ּ֥תֹות ַב ָצ ָ ֽרה׃ ‪49 MT‬‬ ‫ָל ָ ֣מה ְי֭הוָ ה ַת ֲע ֣ ֹ‬ ‫‪.‬שב בא ‪; Pr‬שככא ‪50 P‬‬ ‫‪.‬שב בא בשא ולא ‪51 Pr‬‬ ‫‪ .‬מני עילת ולא ‪52 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬אמר רבי יונתן ‪53 Pr‬‬ ‫‪.‬נ ‪54 P deleted‬‬ ‫‪.‬סיני ‪55 P deleted:‬‬ ‫ּומי יְ ָע ָ ֽדּה ‪56 MT‬‬ ‫תּוש ָי֖ה יִ ְר ֶ ֣אה ְש ֶ ֑מָך ִש ְמ ֥עּו ַמ ֶ ֖טה ִ ֥‬ ‫֤קֹול יְ הוָ ֙ה ָל ִ ֣עיר יִ ְק ָ ֔רא וְ ִ‬ ‫יֹותֹו ָק ֽרֹוב׃ ‪57 MT‬‬ ‫הו֖ה ְב ִה ָמ ְצ ֑אֹו ְק ָר ֻ ֖אהּו ִ ֽב ְה ֥‬ ‫ִד ְר ׁ֥שּו יְ ָ‬ ‫יָמים׃ ‪58 MT‬‬ ‫א ֶרְך ִ ֽ‬ ‫ָל ָ֤מה ָלנֶ֙ ַצ ֙ח ִת ְש ָכ ֵ֔חנּו ַ ֽת ַעזְ ֵ ֖בנּו ְל ֥ ֹ‬ ‫‪ not in Pr.‬שכחו אותי ‪59‬‬ ‫שנאמר שכחני ‪60 P‬‬ ‫ת־ק ֥דֹוׁש יִ ְש ָר ֵ ֖אל ‪61 MT‬‬ ‫הוה ִ ֽנ ֲא ֛צּו ֶא ְ‬ ‫יתים ָעזְ ֣בּו ֶאת־יְ ָ ֗‬ ‫֣הֹוי׀ ּג֣ ֹוי ח ֵֹ֗טא ַ ֚עם ֶכ ֶ֣בד ָע ֔ו ֺן ֶז ַ�֣רע ְמ ֵר ֔ ִעים ָב ִנ֖ים ַמ ְש ִח ִ ֑‬

‫נָ ֹ֥זרּו ָא ֽחֹור׃‬

‫‪62 Not in Pr.‬‬ ‫יתָך׃ ‪63 MT‬‬ ‫ֹלהים זָ ַנ ְ֣ח ָת ָל ֶנ ַ֑צח יֶ ְע ַ ֥שן ַ֝א ְפ ָ֗ך ְב ֣צ ֹאן ַמ ְר ִע ֶ ֽ‬ ‫ַמ ְש ִ֗כיל ְל ָ֫א ָ ֥סף ָל ָ ֣מה ֭ ֱא ִ‬



Pesiqta Rabbati 31 

 235

31:7 Another interpretation: Zion said: He abandoned me (Isa 49:14). Four prophets called out against the measure of God’s justice; [these were] David, Jeremiah, Asaph, and the sons of Korah. David cried: Why, 0 Lord, do you stand far off? Why do you hide Yourself in times of trouble? (Ps 10:1). The Holy One said to David: Sadly, David, you are a bad neighbor. A bad neighbor {takes account of the income but not} of his expenses. [Zion has] distanced itself from Me, and you stand and say: Why, O Lord, do you stand far off? (ibid.) R. Eleazar ben Yonatan said: During the three and a half years that the enemies laid siege to Jerusalem, the Shekhinah [Divine Presence] stood on the Mount of Olives calling every day: The voice of the Lord cries to the city: [Hear, the rod and who has appointed it] (Mic 6:9); and Seek the Lord while He may be found, call upon Him while He is near (Isa 55:6), yet [Israel] did not even try to repent, but you stand and say: Why, 0 Lord, do you stand far off? (Ps 10:1).

31:8 Jeremiah also {stood and} said: Why did You forget us forever, and [abandon us] for so long? (Lam 5:20). The Holy One said to Jeremiah: Did I abandon them first? Did I forget [them] first? They forgot Me, as it is said: They have abandoned the Lord, they have despised the Holy One of Israel (Isa 1:4), but you stand and say: Why did You forget us forever? (Lam 5:20). Asaph {also} said: Why, 0 God, have You rejected us forever? Why does Your anger smoke against the flock of Your pasture? (Ps 74:1). The Holy One said to Asaph: Alas, Asaph,13 did I first reject them? They

13 MidTeh 60:2; YalqShim Ps 777.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪236‬‬

‫הם שזנחו אותי שנאמר זנח ישר' [הושע ח ב]‪ 64‬ומי הוא טוב‪ 65‬הקדוש שנאמר טוב ייי‬ ‫לכל וגומר [תהלים קמה ט]‬ ‫‪31:9‬‬

‫אף בניו של קרח אמרו לפניו‪ 66‬למה פניו תסתיר [תהלים מד כה]‪{ 67‬אני הסתרתי פני‬ ‫תחילה} אמר להם הקדוש למה אמרתם‪{ 68‬מה} תסתירו פנים תחילה סגרו דלתות‬ ‫ההיכל‪ 69‬גם סגרו ויכבדו את הנרות‪ 70‬ויסבו פניהם ויתנו עורף [דברי הימים ב' כט ו‪.‬ז]‪71‬‬ ‫ואתם אומרים למה תסתיר פנ' ולח' [תהלים מד כה] ארבעה דברים‪ 72‬שאל ירמיה‬ ‫את הקדוש בשעה שפירש ממנו‪ 73‬על שתים השיבו ועל שתים לא הושיבו ואילו הן‬ ‫מאיסה וגעילה‪ 74‬עזיבה ושכיחה לפי שראה ירמיה את הדינין המשונין שהעביר‪ 75‬על‬ ‫בני ירושלם והוא עומד ומתמ{י}ה לומר איפשר הקדוש שב עליהם מעתה והוא שואל‬ ‫את הקדוש ואומר לו‪ 76‬הללו ארבעה דברים למה‪ 77‬וכן הוא אומר בסוף מגילות קינות‬ ‫למה לנצח תשכ' {תעזבינו לאורך ימים [איכה ה כ] אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא‬ ‫רבונו של עולם למה לנצח תשכחינו} אתמהא תעזבנו לאורך ימים כי מאס מאסתנו‬ ‫וגומר [איכה ה כ‪.‬כב]‪78‬‬

‫אֹוי֖ב יִ ְר ְ ֽדפֹו׃ ‪64 MT‬‬ ‫זָ ַנ֥ח יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֑טֹוב ֵ‬ ‫‪ not in Pr.‬ומי הוא טוב ‪65‬‬ ‫‪66 Not in Pr.‬‬ ‫ה־פ ֶנ֥יָך ַת ְס ִ ֑תיר ִת ְש ַ ֖כח ָענְ ֵי ֣נּו ְ ֽו ַל ֲח ֵ ֽצנּו׃ ‪67 MT‬‬ ‫ָ ֽל ָמ ָ‬ ‫‪ not in Pr.‬אמר ‪...‬למה אמרתם ‪68‬‬ ‫‪.‬האולם ‪69 Pr‬‬ ‫‪.‬ויבנו את חצירות ‪70 JTS‬‬ ‫הו֖ה וַ יִ ְתנּו־ ֽעֹ ֶרף׃ ‪71 MT‬‬ ‫יהם ִמ ִמ ְש ַ ֥כן יְ ָ‬ ‫ֹלהינּו וַ ַי ַֽעזְ ֻב֑הּו וַ יַ ֵ ֧סּבּו ְפנֵ ֶ ֛‬ ‫ה־א ֵ ֖‬ ‫הו ֱ‬ ‫י־מ ֲע ֣לּו ֲאב ֵֹ֗תינּו וְ ָע ׂ֥שּו ָה ַ ֛רע ְב ֵע ֵינ֥י יְ ָ ֽ‬ ‫ִ ֽכ ָ‬ ‫א־ה ֱע ֣לּו ַב ֔קֹ ֶדׁש ֵל ֵ ֖‬ ‫ּוק ֖טֹ ֶרת ֣ל ֹא ִה ְק ִ ֑טירּו וְ ע ָֹל ֙ה ל ֹ ֶ‬ ‫ת־הנֵ ֔רֹות ְ‬ ‫ּבּו ֶא ַ‬ ‫אּולם וַ יְ ַכ ֙‬ ‫‪ַ  ‬ג֣ם ָ ֽסגְ ֞רּו ַד ְל ֣תֹות ָה ֗ ָ‬ ‫אֹלהי יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃‬ ‫‪72 Not in Pr.‬‬ ‫‪73 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬וגאילה ‪74 Pr‬‬ ‫‪.‬שם עביד ‪75 Pr‬‬ ‫‪76 Not in Pr.‬‬ ‫‪77 Not in Pr.‬‬ ‫אד׃ ‪78 MT‬‬ ‫ד־מ ֽ ֹ‬ ‫אס ְמ ַא ְס ָ֔תנּו ָק ַ ֥צ ְפ ָת ָע ֵל֖ינּו ַע ְ‬ ‫ם־מ ֣ ֹ‬ ‫ִ ֚כי ִא ָ‬



Pesiqta Rabbati 31 

 237

rejected Me, as it is said: Israel rejected [that which is good] (Hos 8:3). And who is good (ibid.)? That is the Holy One, as it is said: The Lord is good to all (Ps 145:9).

31:9 The sons of Korah also said to [God}: Why do You hide Your face? (Ps 44:25). [God said:] {Did I hide My face first?} The Holy One said to them: Why did you say: {Why} do You hide your face first? They have shut up the doors of the vestibule, shut up and extinguished the lamps, turned away from the habitation of the Lord and turned their backs (2 Chr 29:6-7),14 but you say: Why do You hide Your face? [Why do You forget our affliction] and oppression (Ps 44:25). Jeremiah asked four things15 of the Holy One when He departed from him. Concerning two of these things God responded, and concerning two [of these] things God did not respond to him. These are the four things: rejecting, hating, abandoning, and forgetting. When Jeremiah saw the unusual judgments, which the Holy One brought upon the people of Jerusalem, he stood wondering, saying: Is it possible that from now on the Holy One will return to them? Consequently, he asked the Holy One and said those four things. Why? (Lam 5:20). And accordingly he asks at the end of the Scroll of Lamentations: Why did You forget us forever, {and abandon us for so long?} (ibid.). {Jeremiah said to the Holy One, blessed be He: Master of the world, Why did You forget us forever} (ibid.). I am surprised, Did You abandon us for so long, because You completely rejected us? (Lam 5:20.22)

14 MidTan ʿEqev 43; Tan Tetsaveh 16; MRE 12; OtsMid, p. 200; YalqShim Torah 867. 15 YalqShim Isa 470.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪238‬‬ ‫‪31:10‬‬

‫למלך שהיה לו מטרונה {והיתה חביבה עליו ביותר ועל ידי שמטרונה הייתה} יודעת‬ ‫{ש}המלך מחבבה יותר מדאי היתה פושעת על כבודו של מלך ומפלגת את גזירותיו‬ ‫פעם אחת כעס עליה המלך וגזר על עבדיו שיבאו וגיררו אותה בשערה שושביניה‬ ‫שהיה שם עומד כיון שראה כן רץ מיד‪ 79‬ובא אצל המלך התחיל אומר לו מרי המלך‬ ‫אמור לי מה יש בדעתך לשוב עליה שליט הוא האדם באשתו ואם אין בדעתך לשוב‬ ‫עליה שליט הוא האדם באשתו היה לך לגרשה שתלך ותנשא לאחר כך ירמיה אמר‬ ‫לפני הקדוש רבונו של עולם הוי המאס מאסת את יהודה [ירמיה יד יט] אלא אם בציון‬ ‫געלה את נפש' [שם] אם יש בדעתך לשוב עליה {מכ} מדוע הכתנו ואין לנו מרפא [שם]‬ ‫אמר לו לך לרבך‪ 80‬ולרבו של רבך ומשה רבן של כל הנביאים כך אמרתי לו בסוף כל‬ ‫התוכח{ו}ת אף גם {זאת לא מאסתי' ולא} בהיו' באר' אומ' לא מאסתים ולא געלתים‬ ‫וגומר [ויקרא כו מד]‪ 81‬לא מאסתי' ולא געלתי' [שם] הרי על שתים השיבו ועל שתים‬ ‫לא השיבו כיון שראתה ציון ששקל ירמיה ארבעה דברים‪ 82‬מן הקדוש מאיסה וגעילה‬ ‫עזיבה ושכיחה התחילה תובעת שתים עזבני ושכחני [ישעיה מט יד]‬

‫‪31:11‬‬

‫דבר אחר ותאמר ציון עזבני ייי וייי שכחני [ישעיה מט יד] בשעה שבא נבוכד נצר‬ ‫ושרף בית‪ 83‬המקדש והגלה {את} ישראל ושבה אותם לא עשה איסטסיא‪ 84‬בכל‬ ‫ארץ ישראל אלא היו רודפים אותם {כמה שנאמר על צוארינו נרדפנו [איכה ה ה]‬ ‫ולמא היו רודפים אותם} אלא‪ 85‬היו חוששים לנפשם לומר {אלקים}‪ 86‬של אומה‬ ‫‪.‬מיד בא ‪79 Pr‬‬ ‫‪.‬לרצך ‪80 Pr‬‬ ‫יתי ִא ָ ֑תם ִ ֛כי ‪81 MT‬‬ ‫ֹּלתם ְל ָה ֵ ֥פר ְב ִר ִ ֖‬ ‫א־מ ַא ְס ִ ֤תים וְ ֽל ֹא־גְ ַע ְל ִת ֙ים ְל ַכ ָ֔‬ ‫יהם ֽל ֹ ְ‬ ‫א ֵיְב ֶ֗‬ ‫יֹותם ְב ֶ ֣א ֶרץ ֽ ֹ‬ ‫ם־ז ֹאת ִ ֽב ְה ָ֞‬ ‫וְ ַאף־גַ ֠‬

‫יהם׃‬ ‫ֹלה ֶ ֽ‬ ‫הו֖ה ֱא ֵ‬ ‫ֲא ִנ֥י יְ ָ‬ ‫‪.‬שארבעה דברים שאל ירמיה ‪82 Pr‬‬

‫‪83 Not in Pr.‬‬ ‫‪84 Statio.‬‬ ‫‪.‬אלא ‪85 Pr‬‬ ‫‪.‬אלה ‪86 P‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 239

31:10 [To what is the matter like?] To a king who had a Matrona16 {whom he loved exceedingly.17 And because the noble woman} knew that the king loved her very much, she rebelled against the king’s honor by setting aside his decrees. At one time the king became angry at her and commanded his servants to come and drag her out by her hair. When the agent of her family, who was standing nearby, saw what was being done, he ran at once, went to the king and began to say to him: My lord king,18 tell me something. What are your plans? To return to her? [You can do to her as you please, because] a man is the master of his wife. But if it is not your plan to return to her, you should divorce her so that she can go and marry another man. Similarly, Jeremiah said to the Holy One: Master of the world, Did You completely reject Judah? Do you detest Zion? (Jer 14:19). If it is on Your mind to return to us, Why do You strike us, so that there is no healing for us? (ibid.) [God] said to [Jeremiah]: Go to your teacher and to the teacher of your teacher, to Moses, teacher of all the prophets. This is what I said to [Moses] at the end of all My angry rebukes: And yet, in spite of all that, I will not reject them when they are in the lands of their enemies, nor will I hate them to the point of completely destroying them [and thus break my covenant with them, because I am the Lord their God] (Lev 26:44). I did not hate them to the point of completely destroying them (ibid.). Thus [God] answered [Jeremiah] concerning two things, but He did not answer him concerning the two others.19 When Zion saw that Jeremiah had asked the Holy One about four things – rejecting, hating, abandoning, and forgetting  – she began demanding answers concerning the two others: Abandoning me and forgetting me? (Isa 49:14)

31:11 Another interpretation: Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (Isa 49:14). When Nebuchadnezzar came and burned the Temple and exiled Israel, taking them into captivity, he allowed no halts to rest20 in the entire Land of Israel; the Babylonians pushed Israel hard, {as it is said: We are pursued on our necks (Lam 5:5).21 And why did they push [Israel] so hard?} Because the Babylonians feared for their own lives, saying: {The God} of this nation is waiting

16 Possibly a noble woman. 17 YalqShim Isa 470. 18 YalqShim Jer 392. 19 YalqShim Isa 470. 20 PesRab 28:7. 21 EkhZ 1:17; YalqShim Jer 279.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪240‬‬

‫זו‪ 87‬מצפה לה שיעשו תשובה {שמא יעשו תשובה} עד שהם נתונים בתוך ארצם והוא‬ ‫עושה לנו כדרך שעשה לסנחיריב לכך לא היה‪ 88‬איסטסיא בכל ארץ ישראל וכיון‬ ‫שבואו על נהרות בבל וראו עצמם שהם נתונים בידם על אדמתם מיד {עשה} אי�ס‬ ‫טטיבא‪ 89‬בה‪ 90‬אילו ניפנו לאכילה ושתייה ואילו ניפנו לבכי ולמספד אמר להם נבוכד‬ ‫נצר מה אתם יושבים ובוכים והוא קורא לשבטו של לוי {ו}אמר הכינו עצמיכם עד‬ ‫שאנו אוכלים ושותים אני מבקש שתעמדו ותקישו לפני בכינורות שלכם כדרך שהיתם‬ ‫מקישים בבית המקדש שלכם לפני אלהיכם מסתכלים אילו באילו‬

‫‪31:12‬‬

‫ואמרו‪ 91‬לא דיינו שהחרבנו בית מקדשו מרוב‪ 92‬עוונותינו אלא עכשיו אנו עומדין‬ ‫להקיש בכנרותינו לפני העם‪ 93‬הזה מיד עמדו כולם ונטלו }עיצה{ ותלו כנרותיהם‬ ‫בערבים שהיו שם ושלטו‪ 94‬בנפש{ו}תם ונתנו אליוני ידיהם לתוך פיהם ומרצצים אותם‬ ‫וקצצים אותם ודוד מפרש{ה} על נהרות בבל שם ישכנו ושם בכינו בזוכרנו את ציון‬ ‫על ערב' בת' תלינ' כינרותינו [תהלים קלז א‪.‬ב]‪ 95‬שתלו שבטו‪ 96‬של לוי את כנרותיהם‬ ‫בערבים שהיו על שפת הנהר כי שם שאלונו שובינו ותולל דברי שיר ותולל [תהלים‬ ‫קלז ג]‪ 97‬לא נשייר את שם ייי [שם] על אדמת נכר [תהלים קלז ד]‪{ 98‬לא נשיר} חסיר‬ ‫כלום‪ 99‬אינו אומר‪ 100‬כן אלא איך נשייר מראין [שם] אותן אצבעותיהם ואומר לו‪ 101‬אין‬ ‫אתה יודע שהיו כפותינו חזוקים כברזל ונתקטעו אצבעותינו ראה היאך נשיר‬

‫‪.‬זה ‪87 Pr‬‬ ‫‪.‬עשה ‪88 Pr‬‬ ‫‪.‬איסטסיא ‪89 Stativa; P‬‬ ‫‪90 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ואמרנו ‪91 P‬‬ ‫‪92 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הננם ‪93 Pr‬‬ ‫‪.‬ומלטו ‪94 P‬‬ ‫ת־צּיֽ ֹון׃ ‪95 MT‬‬ ‫ם־ב ִ ֑כינּו ְ֝בזָ ְכ ֵ ֗רנּו ֶא ִ‬ ‫ַ ֥על נַ ֲה ֨רֹות׀ ָב ֶ֗בל ָ ֣שם ָי ַ֭ש ְבנּו גַ ָ‬

‫ל־ע ָר ִ ֥בים ְב ָ ֑‬ ‫ַ ֽע ֲ‬ ‫ֹרֹותינּו׃‬ ‫תֹוכּה ָ֝ת ֗ ִלינּו ִכנ ֵ ֽ‬

‫‪.‬שבתו ‪96 P‬‬ ‫תֹול ֵל֣ינּו ִש ְמ ָ ֑חה ִ ֥שירּו ֗ ָ֝לנּו ִמ ִ ֥שיר ִצּיֽ ֹון׃ ‪97 MT‬‬ ‫י־שיר וְ ָ‬ ‫ׁשֹובינּו ִד ְב ֵר ִ ֭‬ ‫ִ ֤כי ָ֨שם ְ ֽש ֵא ֪לּונּו ֵ֡‬ ‫הו֑ה ֝֗ ַעל ַא ְד ַ ֥מת נֵ ָ ֽכר׃ ‪98 MT‬‬ ‫ת־שיר־יְ ָ‬ ‫ֵ֗איְך נָ ִ ֥שיר ֶא ִ‬ ‫‪not in Pr.‬חסיר כלום ‪99‬‬ ‫‪.‬לא נאמר ‪100 Pr‬‬ ‫‪.‬להם ‪101 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 241

for them to repent. {Maybe they will repent} while they are still in their own Land, and He will then do to us as He did to Sennacherib.22 Therefore, the Babylonians allowed no halts to rest in the entire Land of Israel. It was only when [Israel] came to the rivers of Babylon, where the Babylonians felt that [the Israelites] were completely in their power on Babylonian land, that Nebuchadnezzar allowed a halt. Some Israelites turned to food and drink; and some turned to weeping and mourning. Nebuchadnezzar said: Why do you sit weeping? And he called the Tribe of Levi and said: Get ready! While we eat and drink, I want you to stand and play your harps before me, as you played them in your Temple before your God. The [Levites] looked at one another [to decide on a plan].

31:12 [The Levites] said: Is it not enough of a torment for us that through our sins we destroyed [God’s] Temple? Must we now play our harps for this nation23? Immediately, they all stood up, took their harps24 and hung them on the willows, which were there, and then they overcame their [fear], and they put their thumbs into their mouths, and they either mangled their thumbs or bit them off. David explains: By the rivers of Babylon there we sat and also wept when we remembered Zion. On the willows there we hung up our harps (Ps 137:1-2).25 [It means] that first, the Tribe of Levi hung up their harps on the willows on the riverbank, because there our captors required of us songs and … mirth, [saying, Sing us one of the songs of Zion!] (Ps 137:3), we would not26 sing the Lord’s song (ibid.) in a foreign land (Ps 137:4). {We will not sing}: There is nothing missing. Scripture does not say this, but it says: How shall we sing? (Ps 137:4) The [Levites] showed the Babylonians the [mangled] fingers and said to [Nebuchadnezzar]: Don’t you know, that our shackles are as strong as iron and they mangled our fingers? Look! How can we sing?

22 The Assyrian siege of Jerusalem is historical (701 BCE). According to the Bible, the Assyrian army was found dead (2 Kgs 19:35), and Sennacherib went back to Nineveh. 23 Pr this dwarf. 24 Pr they consulted ... 25 MidTeh 37:5; YalqShim Ps 893. 26 In the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪242‬‬ ‫‪31:13‬‬ ‫{שלא‬

‫אמר להם הדוש אתם שלטתם בעצמיכם וקטעתם אצבעותיכם‪ 102‬חייכם מה‬ ‫השבתי}‪ 103‬לירמיה ולציון אני משיב אתכם על עזיבה ושכיחה שתבעו אותי שנאמר‬ ‫אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני [תהלים קלז ה]‪ 104‬ולא עוד אלא אתם שלטתם‬ ‫באצבעות ידיהם‪ 105‬של ימין אף אני אם אשכחך ירו' תש' ימי' [שם] ואם אין‪ 106‬אתה‬ ‫למד מכאן יש לך להתפייס ממקום אחר שאין‪ 107‬את {מוצא} שאחד שבעים שנה נבנה‬ ‫הבית בשעה‪ 108‬שכורש אמר להם שיעלו ויבנו בית המקדש מי בכם בכל עמו [עזרא‬ ‫א ג] כתוב שעלו הכהנים והלוים ויקומו הכהנים והלוים וראשי האבות [עזרא א ה]‪109‬‬ ‫ואחרכך כתוב ואקבצם אל נהר אחווא ואמנה בעם ובכהנים ומבני הלוים לא מצאתי‬ ‫םשם [עזרא ח טו]‪ 110‬אלא שלא היו יכולין להקיש באצבעות‪ 111‬ובכינורות שהיו אצ�ב‬ ‫עותיהם מקוטעות מניין שחזרו לתוכה מן אותם הלוים שגלו מתוכה שכן כתוב ורבים‬ ‫מראשי האבות והכהנים והלוים אשר ראו אותה את הבי' הראשון [עזרא ג יב]‬

‫‪31:14‬‬

‫דבר אחר אם אשכחך ירושל' [תהלים קלז ה] אמר רבי {א}לעזר הקפר תורתי בידכם‬ ‫והקץ‪ 112‬בידי ושנינו צריכין זה לזה כשם שאתם צריכין לי להביא את הקץ‪ 113‬על‬

‫‪.‬באצבעותיה ‪102 Pr‬‬ ‫‪.‬השבתם ‪103 P‬‬ ‫יְמ ִינֽי ׃ ‪104 MT‬‬ ‫ֽרּוש ֗ ִָלם ִת ְש ַ ֥כח ִ‬ ‫ם־א ְש ָכ ֵ ֥חְך יְ ָ‬ ‫ִ ֽא ֶ‬ ‫‪.‬ידיכם ‪105 Pr‬‬ ‫‪106 Not in Pr.‬‬ ‫‪107 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ובשנה ‪108 Pr‬‬ ‫‪.‬שנאמר ויקומו הכהנים והלוים וראשי האבות [עזרא א ה] ‪109 Dittography in Pr:‬‬ ‫ּומ ְב ֵנ֥י ֵלִ ֖וי ‪110 MT‬‬ ‫ּוב ֣כֹ ֲה ִ֔נים ִ‬ ‫ֹלשה וָ ָא ִ ֤בינָ ה ָב ָע ֙ם ַ‬ ‫יָמים ְש ָ ֑‬ ‫ל־א ֲה ָ ֔וא וַ נַ ֲח ֶנ֥ה ָ ֖שם ִ ֣‬ ‫ל־הנָ ָה ֙ר ַה ָ ֣בא ֶ ֽא ַ‬ ‫ָ ֽו ֶא ְק ְב ֵ֗צם ֶא ַ‬

‫אתי ָ ֽשם׃‬ ‫א־מ ָ ֥צ ִ‬ ‫לֹ ָ‬ ‫‪111 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬והקיץ ‪112 P‬‬ ‫‪.‬והקיץ ‪113 P‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 243

31:13 The Holy One said: You were in control of yourselves when you mangled and bit off your thumbs. As you live, that which I {did not} [include in My] response to Jeremiah and Zion, I now will say to you concerning abandoning and forgetting, as it is said: If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand forget its skill (Ps 137:5). Even more so, because you showed such control of yourselves regarding what you did to the thumbs of your right hands, I, too, say: If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand forget its skill (ibid.). If you do not draw any conclusion from this, you may be persuaded by another passage. To begin with, you {find} that the Temple was rebuilt after seventy years at the time that Cyrus27 told them that they were to go up and rebuild the Temple: Whosoever there is among you of all his people, [his God be with him,] let him go up (Ezra 1:3). It is written that the priests, the Levites, and the heads of households stood up to go, as it is said: Then rose the priests, the Levites, and the heads of households (Ezra 1:5). Subsequently it is written: I gathered them together to the river that runs to Ahava … and as I examined the people and the priests, I discovered that none of the Levites were there (Ezra 8:15). Rather, they [could not make their presence known, since] they could not play their harps with their thumbs, because their thumbs were mangled. From where do we know that those returning to [Jerusalem] were part of those Levites exiled from [Jerusalem]? Because it written: And many of the householders and the priests and the Levites … that had seen the first Temple … [wept with a loud voice] (Ezra 3:8.12).

31:14 Another interpretation: If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand forget its skill (Ps 137:5). R. Eleazar Ha-Qappar said: [This means:] My Torah is in your hands, and the end of time is in My hands.28 And the two of us need each other. If you need Me to bring the end of time for your redemption, I need you to keep My Torah, in order to bring about sooner the rebuilding of My House and the rebuilding of Jerusalem. As I cannot bring Myself to forget the end of time, since My right hand would be forgotten; thus, you also do not have the liberty to forget the Torah, of which it is written: At His right hand was a fiery law for them (Deut 33:2). Another interpretation: If I forget you, 0 Jerusalem (Ps 137:5). When Israel was exiled, the

27 Cyrus the Great of Persia (c. 600–530 BCE). 28 PesRab 17:5.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪244‬‬

‫גאולתכם‪ 114‬אף אני צריך לכם שתשמרו את תורתי כדי לקרב בניין ביתי ואת בניין‪115‬‬ ‫ירושלם וכשם שאי איפשר לו‪ 116‬מלהביא‪ 117‬את הקץ שהוא תשכח את ימיני כך אף‬ ‫אתם אין לכם רשות לישכח את התורה שכתב מימינו אש דת למו [דברים לג ב] דבר‬ ‫אחר אם אשכח ירוש' [תהלים קלז ה] כשגלו ישראל אף השכינה גלתה עמהם אמרו לו‬

‫מלאכי השרת רבונו של עולם כבודך במקומך אל תבזה שכינתך אמר להם הקדוש לא‬ ‫דברים של תנאים‪ 118‬הם שכך התניתי‪ 119‬עם אבותיכם {ש}בזמן שהן בטובה ואני עמהם‬ ‫ואם אחרת כבודי עמהם {שנאמר עמו} אנכי בצרה [תהלים צא טו]‪ 120‬ודייך‬ ‫‪31:15‬‬

‫אמר רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש וכשהראה הקדוש את ישראל מכפתים‬ ‫לאחריהם דין‪ 121‬הקורא לסבור את המקרא השיב ימינו אחור מפני אויב [איכה ב ג] וכל‬ ‫ימים שישראל ממושכנים‪ 122‬בעולם הזה אף ימינו של הקדוש ממשכנת עמהם אמר‬ ‫לו‪ 123‬דוד רבונו של עולם מה אתה סבור שאין דוחק לפניך לקרב את הקץ בשבילנו‪124‬‬ ‫אינו אומר‪ 125‬דוחק אלא בשביל ימינך עשה‪ 126‬עד מתי יהיה‪ 127‬ימינך ממשכנת למען‬ ‫יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני [תהלים ס ז]‪ 128‬לפיכך כשאמר ציון ייי עזבני ושכחני‬ ‫[ישעיה מט יד] אמר‪ 129‬לה‪ 130‬הקדוש יכול אני לישכח אותך ימיני {} ואני שכיח אותיך אם שכיח אני אותך ימיני אני שכיח אם אש' ירו' תש'‬ ‫ימי' [תהלים קלז ה]‬

‫‪114 Not in Pr.‬‬ ‫‪115 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לי ‪116 Pr‬‬ ‫‪.‬מלהשכיח ‪117 Pr‬‬ ‫‪.‬תנאים ‪118 P‬‬ ‫‪.‬כך התאנים ‪119 P‬‬ ‫ֹו־אנ ִ ֹ֥כי ְב ָצ ָ ֑רה ֲ֝א ַח ְל ֵ֗צהּו ַ ֽו ֲא ַכ ְב ֵ ֽדהּו׃ ‪120 MT‬‬ ‫יִ ְק ָר ֵ֨אנִ י׀ ְ ֽו ֶא ֱע ֵ֗נהּו ִע ּֽמ ָ‬ ‫‪.‬דיין לקורא ‪121 Pr‬‬ ‫‪.‬ממשכנים ‪122 Pr‬‬ ‫‪ .‬לפני הקדוש ברוך הוא ‪123 Pr‬‬ ‫‪124 Not in Pr.‬‬ ‫‪125 Not in Pr.‬‬ ‫‪126 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬תהא ‪127 Pr‬‬ ‫יְמינְ ָך֣ וַ ֲענֵ נּו׃ ‪; MT‬וַ ֲע ֵנֽנִ י ‪128 The text has the qere‬‬ ‫יעה ִ ֽ‬ ‫הֹוש ָ‬ ‫ידיָך ִ ֖‬ ‫ְל ַ֭מ ַען יֵ ָח ְל ֣צּון יְ ִד ֶ ֑‬ ‫‪129 V begins here.‬‬ ‫‪.‬להם ‪130 P‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 245

Shekhinah [Divine Presence] went into exile with them. The ministering angels said: Master of the world, let the glory of Your Shekhinah [Divine Presence] remain in its place. Do not degrade Your Shekhinah [Divine Presence]. The Holy One said to them: Were these things not stipulated between Me and Israel? I stipulated with their fathers that at the time when they were well off I would be with them, and if it were different, My glory would be with them, {as it is said: I will be with him} in trouble (Ps 91:15). It is enough.

31:15 R. Abbahu said in the name of R. Shimon ben Laqish: When the Holy One showed Israel with their hands tied behind their backs — let the reader be content with the plain meaning — He also drew back His right hand in the face of the enemy (Lam 2:3). And all the time that Israel are held in pawn in this world, the right hand of the Holy One is also held in pawn with them. David said {to the Holy One, blessed be He}: Master of the world, do You think that there is no urgency for You to bring closer to us the end of time? He says there is urgency only for Your right hand’s sake. How long will Your right hand be held in pawn: Save us with Your right hand and answer us, so that those you love may be delivered (Ps 60:7). Therefore, when Zion said: Has the Lord abandoned me and forgotten me? (Isa 49:14) the Holy One said to [Zion]: Can I forget you? My right hand {}; how will I forget you? Even if I forget you, can I forget My right hand? If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand be forgotten (Ps 137:5).

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪246‬‬ ‫‪31:16‬‬

‫דבר אחר אם אשכח ירוש' [תהלים קלז ה] אמר רבי לוי בשם רבי חמא בשם בי רבי‬ ‫חנינא לפי שעתיד לבא עתיד הקדש לעשות אהלים‪ 131‬וחופות של כבוד לצדיקים כל‬ ‫אחד ואחד לפי כבודו כמה שישעיה אומר וברא ייי על כל מכון הר ציון ועל מקראיה‬ ‫ענן יומם ענ' נוג' אש להבה לילה על כל כבוד חופ' [ישעיה ד ה]‪ 132‬והכל אומרין מה‬ ‫הקול הכבוד הזה‪ 133‬והם אומרין לו קול רינה וישועה באהלי צדיקים ימין ייי עושה חיל‬ ‫ימין ייי רוממה ימין ייי עושה חיל [תהלים קיח יד‪.‬טז]‪ 134‬לפיכך‪ 135‬כשאמרה ציון וייי‬ ‫שכחני [ישעיה מט יד] אמר להם אני הכתבתי בכבוד שאני עתיד לעשות לצדיקים‬ ‫בגאולתכם שהכל מקלסים אתכם ואומרין קול רינה וישועה בא'‬ ‫צדי' ימי' ייי עוש' חיל [תהלים קיח טו‪.‬טז]‪ 136‬ואתה אמרת‪ 137‬וייי שכחני [ישעיה מט יד]‬ ‫אם אשכח ירוש' תש' ימיני [תהלים קלז ה]‬

‫‪31:17‬‬

‫ועל הדעת הראשונה שאמר רבי אבהו בשם ריש לקיש את מוצא לפיכך כשגילה‬ ‫הקדוש לדניאל את הקץ מהו אומר לו בסוף ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ‬ ‫הימין [דניאל יב יג]‪ 138‬מהו לקץ הימין [שם] כשתעורר קיצה של ימין אמרו לו ישראל‬ ‫כשתגאול אותנו משיעבודם של מלכיות ותושיע את ימינך עלינו לומר לך‪ 139‬שירים‬ ‫וזמרים על הפלאים שאתה עושה לימינך‪ 140‬מזמור‬ ‫שירו לייי שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינך וזר' קד' [תהלים צח א]‪ 141‬הוי אם‬ ‫‪.‬לצדיקים אהלים ‪131 V has a different word order:‬‬ ‫יֹומ ֙ם וְ ָע ָ֔שן וְ ֹ֛נגַ ּה ֵ ֥אׁש ֶל ָה ָ ֖בה ָל֑יְ ָלה ִ ֥כי ַעל־ ‪132 MT‬‬ ‫ל־מ ְק ָר ֶ֗א ָה ָע ָנ�֤ן׀ ָ‬ ‫ר־צּי֜ ֹון וְ ַע ִ‬ ‫ל־מ ֨כֹון ַה ִ‬ ‫הוה ַע ֩ל ָכ ְ‬ ‫ּוב ָ ֣רא יְ ָ ֡‬ ‫ָ‬

‫ָכ ָ‬ ‫ל־כ ֖בֹוד ֻח ָ ֽפה׃‬ ‫‪.‬קול רנה ‪133 Pr adds‬‬ ‫יׁשּועה׃ ‪134 MT‬‬ ‫י־לי ִ ֽל ָ ֽ‬ ‫ָע ִז֣י וְ זִ ְמ ָ ֣רת ָיּ֑ה ַ �וֽיְ ִה ֗ ִ֝‬ ‫�יקים ִ ֥‬ ‫יׁשּועה ְב ָא ֳה ֵ ֥לי ַצ ִד ִ ֑‬ ‫֤קֹול׀ ִר ָ֬נה ִ ֽו ֗ ָ‬ ‫יְמין ְי֝הוָ ה ֣עֹ ָשה ָ ֽחיִ ל׃‬ ‫‪.‬א"ר ירמיה ‪135 P‬‬ ‫יְמין ְי֝הוָ ה ֣עֹ ָשה ָ ֽחיִ ל׃ ‪136 MT‬‬ ‫�יקים ִ ֥‬ ‫יׁשּועה ְב ָא ֳה ֵ ֥לי ַצ ִד ִ ֑‬ ‫֤קֹול׀ ִר ָ֬נה ִ ֽו ֗ ָ‬ ‫רֹומ ָ ֑מה ִ ֥‬ ‫יְמין ְי֭הוָ ה ֵ‬ ‫ִ֣‬ ‫יְמין ְי֝הוָ ה ֣עֹ ָשה ָ ֽחיִ ל׃‬ ‫‪.‬ואת אומרת ‪137 V‬‬ ‫�ְקץ ַהיָ ִ ֽמין׃ ‪138 MT‬‬ ‫מד ְלג ָֹר ְלָך֖ ל ֵ ֥‬ ‫וְ ַא ָ ֖תה ֵלְ֣ך ַל ֵ ֑קץ וְ ָתנ֛ ַּוח וְ ַת ֲע ֥ ֹ‬

‫‪139 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לימין ‪140 P‬‬ ‫יעה־ּל֥ ֹו ְי ִ֝מינ֗ ֹו ּוזְ ֥ר ַֹוע ָק ְד ֽשֹו׃ ‪141 MT‬‬ ‫הֹוש ָ‬ ‫יהוה׀ ִ ֣שיר ָ ֭ח ָדׁש ִ ֽכי־נִ ְפ ָל ֣אֹות ָע ָ ֑שה ִ ֽ‬ ‫ִמזְ ֡מֹור ִ ֤שירּו ַ ֽל ָ ֨‬



Pesiqta Rabbati 31 

 247

31:16 Another interpretation: If I forget you, 0 Jerusalem (Ps 137:5). R. Levi said in the name of R. Ḥama Berabbi Ḥanina: In the time-to-come, the Holy One will prepare tents and canopies of glory for the righteous, for each one according to his honor. Thus, Isaiah said: And the Lord will create over the whole habitation of Mount Zion, and over its places of assembly a cloud by day and smoke and the shining of a flaming fire by night. Indeed, over all the glory there will be a canopy (Isa 4:5). They said: What is this voice of glory? [What is this] {voice of rejoicing?} They say to Him: It is the voice of rejoicing and joy at deliverance in the tents of the righteous, [because] the right hand of the Lord is exalted, the right hand of the Lord is courageous (Ps 118:14-15). Therefore, when Zion said: Has the Lord forgotten me? (Isa 49:14), {} said to them: I had it written down that the glory, which I will arrange for the righteous at your redemption, will cause that all {} praise you and say: The voice of rejoicing and salvation is in the tents of the righteous the right hand of the Lord is valiant (Ps 118:15-16). And yet you say: Has the Lord forgotten me ? (Isa 49:14) If I forget you, 0 Jerusalem, let My right hand be forgotten (Ps 137:5).

31:17 Regarding the first opinion, which R. Abbahu had said in the name of R. Shimon ben Laqish, you find that when the Holy One revealed the end of time to Daniel,29 He said to [Daniel] at the end [of the book]: But as for you, go on your way to the end of time; you will rest, and then you will stand to receive your allotted inheritance at the end of the right hand [yamin]30 (Dan 12:13). What is the meaning of the end of the right hand [yamin]? (ibid.) [This refers to] the time when the Right Hand awakes. Israel said to Him: When You redeem us31 from enslavement by the kingdoms and release Your right hand for us, it will be our joy to sing songs and psalms because of the miracles32 You do to Your right hand: A Psalm. O sing to the Lord a new song, For He has done marvelous and wonderful things; His right hand and His holy arm [have gained the victory for Him] (Ps 98:1). Therefore [it is said:] If I forget you, O Jerusalem, may My right hand be forgotten (Ps 137:5). Another interpretation: Zion said, The Lord has abandoned me, etc. (Isa 49:14). What [is the meaning of the repetition]: Lord and Lord (ibid.)? [Zion]33 said to Him: Also, there are two attributes of mercy written about You: The Lord, the Lord, God, compassionate and gracious (Exod 34:6). [Compassion and grace] abandoned me and forgot me: The [compassion of the] Lord abandoned me, the [grace of the] Lord forgot me34 (Isa 49:14).

31:18 {} Zion said, The Lord has abandoned Me, and the Lord has forgotten me (Isa 49:14). He has made me into public property of all nations. Among all the nations I am like gleanings, forgotten sheaves, and the corner of the field, which are ownerless, as it is written: And when you reap the harvest of your land, {} (Lev 19:9-10). Another interpretation: The Lord has abandoned me [ʿzb] (Isa 49:14). [God] burdened me with many punishments, as it is written: If you see the donkey of someone who hates you lying helpless under its load, [and you want to refrain from helping it, you must help with its [ʿzb] burden] (Exod 23:5). Another interpretation: The Lord has abandoned Me [ʿzbny] (Isa 49:14). [This means:] [ʿizbny] He made me contemptible. How so? You find that when the enemies surrounded Jerusalem, the daughters of Israel were not distressed, but they said: When will Jerusalem be captured? Since they were beautiful, each one of them said: When Jerusalem is captured, I will be somebody great. Since I am a beautiful woman, the commander of the army will see me and take me, and so the general , as it is written: Those who say: Let Him hurry up and do his work quickly so that we may see it [nrh]! Let the plan of the Holy One of Israel take place so that we can know it! (Isa 5:19). What is [the meaning of] that we may see it? (ibid.) [That we may be seen nrh].

33 bRH 17b. 34 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪250‬‬ ‫‪31:19‬‬

‫וכן היתה כיון שנכבשה ירושלם היו כל גדולי מלכות נוטלם {} הנשים הנאות‬ ‫שבירושלם ומושיבין אותם עמהם בקרו‪< 152‬ו>מיד היתה הצרעת זורחת במצחה והוא‬ ‫משליכה מאצלו מניין שכן ישעיה אומר ויאמר ייי יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות‬ ‫גרון ומסק' עינים הל' וט' תל' וברג' תעכ' [ישעיה ג טז]‪ 153‬שכשהיתה האשה ארוכה‬ ‫היא נתונת שתי נשים קצורות אחד מיכן ואחת מיכן והיא מהלכת באמצמע זו היא‬ ‫ מסק' עיני' הלוך וטפוף {} [שם] מהו וספח ייי קדקד בנות ציון‬ ‫[ישעיה ג יז]‪} רבי יוסי ברבי חנינה שהיתה הצרעת זורחת במצחן כמה‬ ‫שכתוב צרעת אדם כי בעור בשרו שאת או ספח [ויקרא יג ב]‬

‫‪31:20‬‬

‫רבי אלעזר‪ 155‬א{}מר מהו וספח ייי קדקד בנות ציון [ישעיה ג יז] כשהיו יושבות אצלן‬ ‫הויו רואים שורות שורות של כנים יודרות משערן לתוך קדקדן והיו משתקצות ומתע�ז‬ ‫בות בפניהם ומיד היו משליכין אותן ארצה היא מה שציון אומרת ותאמר ציון עזבני ייי‬ ‫וייי שכחני [ישעיה מט יד] עזבני [שם] עיזבני ייי אמר רבי חלפו‪ 156‬בן זבד[י]‪ 157‬בשם רבי‬ ‫לוי כתב ושפח וקרינן‪ 158‬וספח למה וספח בשביל ושפח למה קילקל‪ 159‬אותם הקדוש‬ ‫בצרעת בשביל המשפחות שלהם שהם בני זרעו של אברהם יצחק ויעקב שלא יבאו‬ ‫עליהם ויתקלקלו המשפחת שלהם וייי פתחן יערה [ישעיה ג יז]‪ 160‬אמר רבי ברכיה‬

‫‪; carruca.‬בקרון ‪ ; Pr‬בקרונ?(יהן) ‪ V‬בקריון ‪152 JTS‬‬ ‫הּו ְבנ֣ ֹות ִצּי֔ ֹון וַ ֵת ַל ְ֙כנָ ֙ה נְ טּוי֣ ֹות גָ ֔רֹון ּוֽ ְמ ַש ְק ֖רֹות ֵע ָינ�֑יִ ם ָה ֤לֹוְך וְ ָטפ ֹ֙ף ֵת ֔ ַל ְכנָ ה ‪153 MT‬‬ ‫הוה ַי ַ֚ען ִ ֤כי ָ ֽג ְב ֙‬ ‫אמר יְ ָ ֗‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫יהם ְת ַע ַ ֽכ ְסנָ ה׃‬ ‫ּוב ַרגְ ֵל ֶ ֖‬ ‫ְ‬ ‫יהו֖ה ָפ ְת ֵ ֥הן יְ ָע ֶ ֽרה׃ ס ‪154 MT‬‬ ‫וְ ִש ַ ֣פח ֲאד ָֹ֔ני ָק ְד ֖קֹד ְבנ֣ ֹות ִצּי֑ ֹון וַ ָ‬ ‫‪.‬אליעזר ‪155 Pr‬‬ ‫‪.‬חלבו ‪156 Pr‬‬ ‫‪.‬רבי חלבו בן זכר ‪157 P and Pr‬‬ ‫‪.‬וקרא ‪', V‬וקוי ‪158 P‬‬ ‫‪.‬נתקלקלו ‪; Pr‬קילקלה ‪159 V‬‬ ‫יהו֖ה ָפ ְת ֵ ֥הן יְ ָע ֶ ֽרה׃ ס ‪160 MT‬‬ ‫וְ ִש ַ ֣פח ֲאד ָֹ֔ני ָק ְד ֖קֹד ְבנ֣ ֹות ִצּי֑ ֹון וַ ָ‬



Pesiqta Rabbati 31 

 251

31:19 And so it happened: When Jerusalem was conquered, all the notables of the kingdom [of Babylon] took the beautiful women of Jerusalem and seated the women beside them in their carriages. But immediately leprosy broke out on the forehead of [each woman], and the notable cast her off. From where [in Scripture do we know that this happened]? This is what Isaiah said: Moreover the Lord says: Because the daughters of Zion are haughty, and walk with stretched forth necks and wanton eyes, walking and making themselves appear taller as they go, and making a tinkling as they go (Isa 3:16). A woman who was tall would have two short women, one on either side of her, and she walked between them, Walking and making themselves appear taller as they go (ibid.). What is [the meaning of:] therefore the Lord will strike with a scab [spḥ] the crown of the head of the daughters of Zion (Isa 3:17). R. Yose Berabbi Ḥanina said, [the fact is] that leprosy broke out on their foreheads, as it is written: When a man will have in the skin of his flesh a rising, or a scab [spḥ] or a bright spot (Lev 13:2).

31:20 R. Eleazar said: What is [the meaning of:] therefore the Lord will strike with a scab [spḥ] the crown of the head of the daughters of Zion (Isa 3:17)? [It means] that as the daughters of Zion were sitting with [the Babylonian nobles], they saw rows upon rows of lice scuttle from35 the [women’s] hair to the crowns of their heads, so that the daughters of Zion became repugnant to [the nobles] and they were abandoned [by the nobles], who immediately hurled them to the ground. This is what Zion said: And Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me (Isa 49:14). Abandoned me (ibid.) – [means] the Lord made me contemptible. R. Ḥelfo36 ben Zavdi in the name of R. Levi said: The word vshpḥ is written with [the letter] shin, but is read vspḥ [as if it were spelled with a] samekh. The [reason is] that the Holy One blemished them with leprosy because of their families, who were descendants of Abraham, Isaac, and Jacob. [God blemished them] in order to prevent the [nobles] from having intercourse with them and spoil their families. The Lord will afflict with scabs the heads of the daughters of Zion, and the Lord will lay bare their secret parts [yeʻareh] (Isa 3:17). R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi said: [The Lord] caused their privy parts to open and discharge blood, and the [daughters of Zion] became repugnant to [the nobles] and they were abandoned [by the nobles], who immediately hurled them to the ground. Therefore, Zion said: The

35 WayR 16:1. 36 Pr Ḥelbo.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪252‬‬

‫הכהן ברבי שיעור נקבים שלהן נפתחו בדם והיו משתקצות בפניהן ומתעזבות‬ ‫בפניהן ומיד היו משליכין אותן לכך ציון אומ' עז' ייי [ישעיה מט יד] עיזבני ייי‬ ‫‪31:21‬‬

‫דבר אחר ותאמר ציון עזבני ייי [ישעיה מט יד] מה כתב למעלה רונו שמים וגילי ארץ‬ ‫כי ניחם ייי עמו וענייך ירוחם [ישעיה מט יג] כיון שראתה {} שמזכיר עמו ועונייו‬ ‫לא הזכיר לציון ולא לירושלם התחלה} אומרת עזבני וייי שכחני [ישעיה מט יד]‬ ‫מיד השיב הקדוש ואמר לה כשם שאי איפשר‪ 161‬לה לאשה לשכח עולה כך אני יכול‬ ‫לשכח אותך התשכח אשה עולה מרחם בן בטנ' [ישעיה מט טו]‪ 162‬אמרה לו‪ 163‬רבונו‬ ‫של עולם היאך‪ 164‬איפשר אין סוף לרעות שעשיתי גרמתי לבית מקדשך שיחרב והרגתי‬ ‫את הנביאים אמר רבי ברכיה {} ברבי אמר לה {הקדוש ברוך הוא} רעותייך‪165‬‬ ‫אני‪ 166‬שוכח וטובותייך איני שוכח‪ 167‬גם אלה תשכחנה‪ 168‬ואנכי לא אשכחך [שם]‬ ‫גם‪ 169‬אלה‪ 170‬אלהיך ישר' [שמות לב ה] {}‪ 171‬אנכי ייי אלהיך [שמות כ ב] איני‬ ‫שוכח ואנכי ליא אשכחך [ישעיה מט טו]‪172‬‬

‫‪31:22‬‬

‫דבר אחר ותאמר ציון עזבני ייי וייי שכחני [ישעיה מט יד] כך פתח רבי תנחומא ברבי‬ ‫זהו שאמר הכתוב קומה ייי אל נשא ידיך אל תשכח ענוים [תהלים י יב]‪ 173‬אמר רבי‬ ‫ברכיה פנחס הכהן ברבי חמא‪ 174‬בשם רבי הושעיה חמש מעמידות דוד מעמיד את‬ ‫‪.‬שאיפשר ‪161 P‬‬ ‫ם־א ֶלה ִת ְש ַ֔כ ְחנָ ה וְ ָאנ ִ ֹ֖כי ֥ל ֹא ֶא ְש ָכ ֵ ֽחְך׃ ‪162 MT‬‬ ‫ן־ב ְט ָנּ֑ה גַ ֵ ֣‬ ‫עּולּה ֵמ ַר ֵ ֖חם ֶב ִ‬ ‫ֲה ִת ְש ַ ֤כח ִא ָש ֙ה ֔ ָ‬ ‫‪.‬לה ‪163 P‬‬ ‫‪.‬אי ‪164 P adds‬‬ ‫‪.‬רעייתיך ‪165 P‬‬ ‫‪.‬איני ‪166 V‬‬ ‫‪.‬אני אשכח ‪; Pr‬אני שכיח ‪167 V‬‬ ‫‪.‬תשכחן ‪168 P‬‬ ‫‪.‬תשכחך ‪169 P‬‬ ‫‪.‬אלה ‪170 Dittography in V‬‬ ‫‪.‬דכחתי ‪171 P‬‬ ‫‪.‬לא אשכח ‪]; Pr‬ישעיה מט טו[ איני שוכח ואנכי ליא אשכחך ‪172 Not in Pr:‬‬ ‫ל־ת ְש ַ ֥כח ֲענִ יִ ים׃ ‪ֲ ; MT‬ענָ ִ ֽוים ‪173 The text has the qere‬‬ ‫הוה ֵ ֭אל נְ ָ ֣שא יָ ֶ ֑דָך ַא ִ‬ ‫קּומה יְ ָ ֗‬ ‫ָ֤‬ ‫‪.‬רבי מנחם הכהן בשם רבי הושיעא ‪174 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 253

Lord has abandoned me (Isa 49:14), [which means:] The Lord made me contemptible.

31:21 Another interpretation: Zion said, The Lord has abandoned me (Isa 49:14). What is written before this Scriptural portion? Sing, 0 heavens, and be joyful, 0 earth … since the Lord has comforted His people, and has compassion on His afflicted (Isa 49:13). When {} saw that His people and His afflicted were mentioned, but that no mention of Zion and of Jerusalem was made, it began to say: The Lord has abandoned me, the Lord has forgotten me (ibid.). Immediately, the Lord answered her and said: Can a woman forget her nursing child, [that she should not have compassion on the son of her womb? Yes, they may forget, yet I will not forget you] (Isa 49:15). [Zion] said to Him: Master of the world, how is it possible? There is no end to the evils I have done. I caused Your Temple to be destroyed, and I killed the prophets. R. Berekhiah {} Berabbi said: The Holy One said to her: I will forget your evil deeds and I will not forget your good deeds. Even if these I will forget, I would not forget you (ibid.). Even [when you said:] These are your gods, 0 Israel (Exod 32:4) – {}, but I am the Lord your God (Exod 2:2), I will not forget, I will not forget you (Isa 49:15).

31:22 Another interpretation: Zion said; The Lord has abandoned me, the Lord has forgotten me (Isa 49:14). R. Tanḥuma Berabbi explained, this is what Scripture says: Rise up, 0 Lord; 0 God, lift up Your hand; forget not the humble (Ps 10:12). R. Pinḥas Ha-Kohen Berabbi Ḥama said in the name of R. Hoshaia: David asked the Holy One to “rise up” five times in the first book of the Book of Psalms: Rise up, 0 Lord; save me, 0 my God; since You have hit all my enemies upon the cheek (Ps  3:8). Rise up, 0 Lord, in Your anger, lift up (Ps 7:7). Rise up, 0 Lord; 0 God, lift up Your hand (Ps 10:12). Rise up, 0 Lord,

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪254‬‬

‫הקדוש בספר תילים בספר הראשון קומה ייי הושיענו אלהי כי הכית כל אויבי לחי'‬ ‫[תהלים ג ח]‪ 175‬קומה ייי באפך הנשא [תהלים ז ז]‪< 176‬קומה יי' אל יעוז אנוש [תהלים ט‬ ‫כ]‪ >177‬קומה ייי אל נשא ידיך וגומר [תהלים י יב] קומה ייי קדמה פניו הכריעהו [תהלים‬ ‫יז יג]‪ 178‬למה חמשה אלא ארבע כנגד ארבע מלכיות שראה דוד {אותה} ברוח הקודש‬ ‫היאך הם עתידות‪ 179‬לשעבד‪ 180‬את ישראל והוא מעמיד הקודש על כל אחת‬ ‫קומה ייי ולמה חמשה פעמים אלא רואה מלכותו של גוג היאך היא‪ 181‬באה בחזקה‬ ‫התחיל מעמיד הקדוש עליה ואומר רבונו של עולם א{י}נו יש לנו להזדווג‪ 182‬לה אלא‬ ‫את אפנטיסון‪ 183‬לה קומה ייי פניו הכריעהו [שם]‬ ‫‪31:23‬‬

‫מהו קומה ייי אל נשא ידיך [תהלים י יב] {משל} לגיבור שהיה עובר בנהר ובני עמו היה‬ ‫הגיבור תופש בידו של בנו ומעבירו עמו באה השיבולת‪ 184‬לשטוף את הבן אף על פי‬ ‫היה אביו‪ 185‬תפוש {< בו>} אלא שהייתה‪ 186‬השיבלת עוברת על ראש‪ 187‬הבן צועק‪188‬‬ ‫מלמטן אבא אילולי שאת{} מחזיק כי‪ 189‬כבר הייתי שטוף ביד השיבולת ומת אלא‬ ‫מה הנייה יש לי‪ 190‬שאני עומד ומתבלע במים אלא אם תבקש את שנחיה הגבה ידיך‬ ‫ואני אחיה‪ 191‬כך דוד {} רואה את מלכיות שנמשלו במים הוי המון עמים רבים‬ ‫כהמות ימים יהמיון וגומר [ישעיה יז יב]‪192‬‬

‫ֹיְבי ֶל ִ֑חי ִש ֵנ֖י ְר ָש ִ ֣עים ִש ַ ֽב ְר ָת׃ ‪175 MT‬‬ ‫ת־כל־א ַ ֣‬ ‫ית ֶא ָ‬ ‫י־ה ִ ֣כ ָ‬ ‫ֹלהי ִ ֽכ ִ‬ ‫יענִ י ֱא ַ֗‬ ‫הֹוש ֵ ֤‬ ‫הוה׀ ִ֘‬ ‫ּומה יְ ָ ֨‬ ‫֘ק ָ ֤‬ ‫ית׃ ‪176 MT‬‬ ‫צֹור ָ ֑רי וְ ֥ע ָּורה ֵ֝א ֗ ַלי ִמ ְש ָ ֥פט ִצִ ֽו ָ‬ ‫הוה׀ ְב ַא ֗ ֶפָך ִ ֭הנָ ֵשא ְב ַע ְב ֣רֹות ְ‬ ‫ּומה יְ ָ ֨‬ ‫֘ק ָ ֤‬ ‫ל־פ ֶנֽיָך׃ ‪177 MT‬‬ ‫קּומה ְי֭הוָ ה ַאל־יָ ֣עֹז ֱאנ֑ ֹוׁש יִ ָש ְפ ֥טּו ג֝ ִֹ֗וים ַע ָ‬ ‫ָ֣‬ ‫שע ַח ְר ֶ ֽבָך׃‪178 MT‬‬ ‫יעהּו ַפ ְל ָ ֥טה ַ֝נ ְפ ִ֗שי ֵמ ָר ָ ֥‬ ‫הוה ַק ְד ָ ֣מה ָ ֭פנָ יו ַה ְכ ִר ֵ ֑‬ ‫קּומה יְ ָ ֗‬ ‫ָ֤‬ ‫‪.‬עתידים ‪179 Pr‬‬ ‫‪.‬לשעבר ‪180 P‬‬ ‫‪.‬הוא ‪181 P‬‬ ‫‪.‬אינו שלנו אלא להזדווג ‪; Pr‬שלנו אלא להזדויג ‪182 V‬‬ ‫‪183 ᾁπάντησον.‬‬ ‫‪.‬השיבו לה ‪184 P‬‬ ‫‪.‬אמו ‪185 P‬‬ ‫‪.‬שהיה ‪186 P‬‬ ‫‪.‬עליו ‪187 P‬‬ ‫‪.‬מצעק ‪188 P‬‬ ‫‪.‬בי ‪189 V‬‬ ‫‪ not in V, Pr.‬יש לי ‪190‬‬ ‫‪.‬חייה ‪191 P‬‬ ‫ירים יִ ָש ֽאּון׃ ‪192 MT‬‬ ‫ּוש ֣אֹון ְל ֻא ִ֔מים ִכ ְש ֛אֹון ַ ֥מיִם ַכ ִב ִ ֖‬ ‫יַמים יֶ ֱה ָמי֑ ּון ְ‬ ‫מֹון ַע ִ ֣מים ַר ִ֔בים ַכ ֲה ֥מֹות ִ ֖‬ ‫֗הֹוי ֲה ֙‬



Pesiqta Rabbati 31 

 255

confront him, cast him down (Ps 17:13). Why five times? Four times in regard to the four kingdoms. David saw through the Holy Spirit how they would oppress Israel, and asked the Holy One to rise up against each one: Rise up, 0 Lord … But if there are only four kingdoms, why did he say rise up five times? Because David also saw the kingdom of Gog and Magog and the force with which it would come. [David] began to ask the Holy One to rise up against it, and he said: Master of the world, it is not for us to fight it, rather, You must confront it: Rise up, O Lord, confront him, cast him down (ibid.).

31:23 What is the meaning of Rise up, 0 Lord; 0 God, lift up Your hand (Ps 10:12)? {A parable:} [To what is the matter like?] To a hero who was crossing a river [and] his son was with him. The hero grasped the hand of his son to cross with him. The rapid of the river rushed over the son’s head, [and the son] cried out from beneath: Father, if you had not held on to me, I would have been swept away by the rapid and I would have died. But what good does it do, if I am still immersed in water? If you want me to stay alive, lift your hand higher, so that I may stay alive. Similarly, David saw the kingdoms which are comparable to water: Ah, the uproar of many nations, that roar like the roaring of the seas, etc. (Isa 17:12).

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪256‬‬ ‫‪31:24‬‬

‫לכן הנה ייי מעלה עליכם‪ 193‬את הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וגומר [ישעיה ח‬ ‫ז]‪ 194‬והוא רואה אותן היאך הם באות ומשעבד{ת את ישראל התחיל צווח טבעתי‬ ‫ביוון מצולה ואין מעמד באתי במעמד‪ 195‬מים ושבו' שטפו [תהלים סט ג]‪ 196‬ואילולי‬ ‫שאתה מעמיד‪ 197‬ומחזיק בנו שאת מפיר‪ 198‬עצתם ממנו לא היה לנו עמידה לפניהם‬ ‫אפילו שעה אחת אלא אם מבקש שנחיה הגביה ידך ואנו ונחיה חיים קומה ייי אל נשא‬ ‫ידיך [תהלים י יב] אמ' הקדוש אני מגביה כי אשא אל שמים ידי [דברים לב מ]‬

‫‪31:25‬‬

‫דבר אחר קומה אל נשא ידיך [תהלים י יב] אמרו לו ישראל היזכר לאותה השבועה מה‬ ‫שנשבע המלאך וירם ימינו ושמאלו למועד מועדים [דניאל יב ז] אומר להם לא המלאך‬ ‫{}עצמו נשבע שאני ממהר להביא את הקץ לגאול אתכם משיעבודם {} של‬ ‫מלכיות אלא אני נשבעתי כי אשא אל שמים ידי [דברים לב מ] וכן לכן יחכה ייי לחננ'‬ ‫ולכן ירום ירחמ' [ישעיה ל יח]‪ 199‬ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי‬ ‫[שמואל א' ג יד] אמר רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי אמר הקדוש שנים ושלשה‬ ‫פעמים אסרתי עצמי בשבועה שאני מביא את הקץ ומנחם אתכם ואת ציון ותאמ' ציון‬ ‫עזבני ייי [ישעיה מט יד] {}‪200‬‬

‫‪.‬עליו ‪193 P‬‬ ‫בֹודֹו ‪194 MT‬‬ ‫ל־כ ֑‬ ‫ת־כ ְ‬ ‫ת־מ ֶלְך ַא ּׁ֖שּור וְ ֶא ָ‬ ‫צּומ ֙ים וְ ָ ֣ה ַר ִ֔בים ֶא ֶ ֥‬ ‫ת־מי ַהנָ ָ֗הר ָה ֲע ִ‬ ‫יהם ֶא ֵ ֣‬ ‫ָל ֵ֡כן ִה ֵנ֣ה ֲאד ֹנָ י֩ ַמ ֲע ֨ ֶלה ֲע ֵל ֶ֜‬

‫דֹותיו׃‬ ‫ל־כל־גְ ָ ֽ‬ ‫יקיו וְ ָה ַ ֖לְך ַע ָ‬ ‫ל־א ִפ ָ ֔‬ ‫ל־כ ֲ‬ ‫וְ ָע ָל ֙ה ַע ָ‬ ‫במעמקי ‪195‬‬ ‫י־מיִ ם וְ ִש ֥בֹ ֶלת ְש ָט ָ ֽפ ְתנִ י׃ ‪196 MT‬‬ ‫אתי ְב ַמ ֲע ַמ ֵק ַ֝֗‬ ‫צּולה וְ ֵ ֣אין ָמ ֳע ָ ֑מד ָ ֥ב ִ‬ ‫ָט ַ ֤ב ְע ִתי׀ ִב ֵיו�֣ן ְ ֭מ ָ‬

‫‪197 Not in V, Pr.‬‬ ‫‪198 V, Pr.‬‬ ‫ֹוכי ֽלֹו׃ ס ‪199 MT‬‬ ‫ל־ח ֵ‬ ‫הוה ַא ְש ֵ ֖רי ָכ ֥‬ ‫ֹלהי ִמ ְש ָפ ֙ט יְ ָ ֔‬ ‫י־א ֵ ֤‬ ‫וְ ָל ֵ֞כן יְ ַח ֶכ֤ה יְ הוָ ֙ה ַ ֽל ֲחנַ נְ ֶ֔כם וְ ָל ֵ ֥כן יָ ֖רּום ְל ַ ֽר ֶח ְמ ֶכ֑ם ִ ֽכ ֱ‬ ‫‪' .‬יי 'עזב 'ציו 'ותאמ ‪200 V repeats‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 257

31:24 Now, therefore, look, the Lord is raising up against them the powerful floodwaters of the river [Euphrates], the king of Assyria, etc. (Isa 8:7). And [David] saw [the kingdoms of the nations] and how they would come and subdue Israel, he began to cry: I sink into the deep mud, where there is no place to stand. I have entered deep waters, and the rapids rush over me (Ps 69:3). If You did not help us stand up and hold on to us, and if You did not crush the [nations’] counsel against us, we would have had no way to remain standing against them for a single hour. Now if You wish for us to stay alive, lift us up with Your hand, and we will exist and live. Rise up, 0 Lord; 0 God, lift up Your hand (Ps 10:12). The Holy One said: I lift it, Since I lift up My hand to heaven (Deut 32:40).

31:25 Another interpretation: Rise up, 0 Lord; 0 God, lift up Your hand (Ps 10:12). Israel said to [God]: Remember that oath which the angel swore, When he lifted his right hand and his left hand … it shall be for a time, times (Dan 12:7). [God] said to them: The angel did not swear on his own that I would hurry to bring the end of time and to deliver you from the oppressive {} of the kingdoms. However, I swore:37 Since I lift up My hand to heaven (Deut 32:40) and similarly: Therefore will the Lord wait, that He may be gracious unto you (Isa 30:18). Therefore (ibid.) is nothing else but an oath, as it is written: Therefore, I have sworn to the house of Eli (1 Sam 3:14). R. Yehoshua from Sikhnin said in the name of R. Levi: The Holy One said: Two, three times did I bind myself by oath that I will bring the end of time and comfort you and Zion, but Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (Isa 49:14). {}

37 YalqShim Ps 751.

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪258‬‬ ‫‪31:26‬‬

‫דבר אחר ותאמר ציון עזבני ייי [ישעיה מט יד] מה כתב למעלה מן העניין פרשת‬ ‫מלך המשיח כה אמר ייי בעת רצון עיניתיך וצר' אצרך ואתנך לאמר לאסירים צאו‬ ‫ושמתי על‪ 201‬הרי לדרך ולא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש הנה אלה למרחוק‬ ‫יבאו ירנו שמים וגילי ארץ כי נחם ייי עמו וענייו ירחם [ישעיה מט ח עד יג]‪ 202‬ואחרכך‬ ‫ותאמר ציון עז' ייי וייי שכחני [ישעיה מט יד] לא היה צריך לומר כן אלא תחילת פרשת‬ ‫ותאמר ציון ואחרכך פרשת מלך המשיח מהו הדבר הזה כה אמר ייי עת רצון עיניתיך‬ ‫ואצרך [ישעיה מט ח] עומד ומשיח‪ 203‬במלך המשיח והוא אומר ואצרך ועד עכשיו‬ ‫הוא להיבראות מהו ואצרך [שם] אלא אמרו רבותינו אין סוף לומר מה {}יסורין הוא‬ ‫מתייסר בכל דור ודור לפי עוונות הדור‪204‬‬

‫‪31:27‬‬

‫אמר הקדוש באותה השעה אני בורא אותו בריא חדשה ואינו מתייסר עוד ואצרך‬ ‫ואתנך [ישעיה מט ח] מאי לאמר לאסורים צאו [שם] ששלש גליות נעשו אחת < עשרת‬ ‫השבטםים אחת> שגלת לסמבטיון ואחת גלת לפנים מסמבטיון לשם ואחת גלת לדפני‪ 205‬של רבלתה ולאילו ולאילו שנבלעו‬

‫‪201 Not in V, Pr.‬‬ ‫ׁשּועה ֲעזַ ְר ִ ֑תיָך וְ ֶא ָצ ְר ָ֗ך וְ ֶא ֶתנְ ָ֙ך ִל ְב ִ ֣רית ֔ ָעם ְל �ה ִ ָ֣קים ֶ֔א ֶרץ ‪202 MT‬‬ ‫ּובי֥ ֹום יְ ָ ֖‬ ‫יתיָך ְ‬ ‫צֹון ֲענִ ִ֔‬ ‫הוה ְב ֵע֤ת ָר ֙‬ ‫֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬

‫ְל ַהנְ ִ ֖חיל נְ ָח ֥לֹות ש ֵֹמ ֽמֹות׃‬ ‫ּוב ָכ ְ‬ ‫ל־ד ָר ִ ֣כים יִ ְר ֔עּו ְ‬ ‫סּור ֙ים ֵ֔צאּו ַל ֲא ֶ ֥שר ַב ֖חֹ ֶשְך ִהגָ ֑לּו ַע ְ‬ ‫מר ַ ֽל ֲא ִ‬ ‫ֵלא ֤ ֹ‬ ‫יתם׃‬ ‫ל־ש ָפיִ ֖ים ַמ ְר ִע ָ ֽ‬ ‫ל־מ ּ֥ב ֵ‬ ‫י־מ ַר ֲח ָ ֣מם יְ נַ ֲה ֔ ֵגם וְ ַע ַ‬ ‫בּו וְ ֣ל ֹא יִ ְצ ָ֔מאּו וְ לֹא־יַ ֵ ֥כם ָש ָ ֖רב וָ ָ ֑ש ֶמׁש ִכ ְ‬ ‫֤ל ֹא יִ ְר ֙ ָע ֙‬ ‫ּועי ַ ֖מיִ ם יְ נַ ֲה ֵ ֽלם׃‬ ‫ּומ ִס ַ ֖‬ ‫ל־ה ַ ֖רי ַל ָ ֑ד ֶרְך ְ‬ ‫וְ ַש ְמ ִ ֥תי ָכ ָ‬ ‫ֹּלתי יְ ֻר ֽמּון׃‬ ‫ּומ ָ֔ים וְ ֵ ֖א ֶלה ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִס ִינֽים׃‬ ‫ה־א ֶל ֙ה ִמ ָצ ֣פֹון ִ‬ ‫ה־א ֶלה ֵמ ָר ֖חֹוק יָ ֑בֹאּו וְ ִ ֽהנֵ ֵ֙‬ ‫ִהנֵ ֵ֕‬ ‫״ּופ ְצ ֥חּו״ ָה ִ ֖רים ִר ָנ֑ה ִ ֽכי־נִ ַ ֤חם יְ הוָ ֙ה ַע ּ֔מֹו וַ ֲענִ ָי֖ו יְ ַר ֵ ֽחם׃ ס‬ ‫֣ילי ָ֔א ֶרץ ׳יִ ְפ ְצחּו׳ ִ‬ ‫ָרּנ֤ ּו ָש ַ֙מ ֙יִם וְ ִג ִ‬ ‫‪.‬ומסיח ‪203 Pr‬‬ ‫‪.‬הדר ‪204 P‬‬ ‫‪.‬לדפנו ‪205 P‬‬



Pesiqta Rabbati 31 

 259

31:26 Another interpretation: Zion said: The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (Isa 49:14). What is written before the lectionary portion? The portion concerning the king Messiah:38 Thus says the Lord: In a time of favor have I answered you … and I will fashion you, and give you as a covenant of the people … saying to the prisoners: Come out … They shall not suffer hunger nor thirst, neither shall the scorching wind nor sun kill them … And I will make all My mountains a way … Behold, they shall come from far away … Sing, 0 heavens, and be joyful, 0 earth … since the Lord has comforted His people, and will have compassion on His afflicted (Isa 49:8-13). Then [Scripture says:] Zion said, The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (Isa 49:14). [Scripture] should not have said it so, but the lectionary portion should have [been written] first, Zion said, The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me! (ibid.) and then the portion concerning the king Messiah [should have been written]. Why is this the order? Thus says the Lord: In a time of favor have I answered you … and I will fashion you (Isa 49:8) [God] is standing and speaks about the king Messiah. And it says: I will fashion you? (ibid.) [This means] as if he had not yet been created. What is [the meaning of:] I will fashion you? (ibid.) Our Rabbis said: There is no end of reciting the afflictions [of the Messiah] in every generation according to the sins of the generation.

31:27 At the same time, the Holy One says: I will create him as a new being, and [the Messiah] is no longer afflicted, I will fashion you and give you (Isa 49:8). What is [the meaning of] saying to the prisoners: Come out (Isa 49:9)? [The meaning is] that were exiled [and divided into three parts]:39 one [part] which You exiled to the Sambation and, the second [part] which You exiled to the [area beyond] the Sambation, to there, and the third [part] which You exiled to Daphne of Rivlata40 where it was swallowed up, as it is said: Israel is swallowed up; [now they are among the nations like a useless vessel] (Hos 8:8). Saying to the prisoners: Come out (Isa 49:9), [means] speaking to those held in Sambation; and to them that are in darkness ((ibid.) [he will say:] Show yourselves (ibid.), [which is] speaking to those held in [the area beyond] the Sambation. As for those swallowed up in

38 YalqShim Isa 469. 39 ySan 10:6, 29a. 40 Daphne of Antiochia?

‫יתבר אתקיספ ‪ 31‬‬

‫ ‪260‬‬

‫ברבלתה הקדוש עושה להם מחילים‪{ 206‬מחילים} מלמטן והם מחלדין בהם עד שהם‬ ‫באים תחת‪ 207‬הר הזיתים שבירושלם והקדוש עומד עליו והוא נבקע והם עולים מתוכו‬ ‫כמו שזכריה אומר ועמדו רגליו ביום ההוא הזי' א' ע' פני וגומר [זכריה יד ד]‬

‫‪31:28‬‬

‫הדא הוא דכתב ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכר' וגל' וגומר {ואלה מי‬ ‫גדל הן אני נשארתי לבדי ואילה איפה הם [ישעיה מט כא]}‪ 208‬ואילו שלש גליות אינן‬ ‫באות {לבד אלא} אף כל מקום שיש בו‪ 209‬מתכנסים ובאים הנה אלה מרחוק יבאו ואמ'‬ ‫מצפ' ומים [ישעיה מט יב]‪ 210‬אילו {}נתונים במקומות רחוקים באים באיספניאה‪211‬‬ ‫ואלה מרחוק סינים [שם] אילו בני יונדב בן רכב מי שהוא מהלך ברעב וצמא הם אינם‬ ‫כן לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש [ישעיה מט י] ולא עוד אלא שהקדוש‬ ‫משפיל לפניהם את ההרים ועושה אותם דרכים לפניכם וכן כל מקום עמוק הוא‬ ‫מגביהו לפניהם ועושה אותו לפניהם מישור {דכתיב} ושמתי כל הרי לדרך ומסיל'‬ ‫ירומון [ישעיה מט יא]‪212‬‬

‫‪31:29‬‬

‫וכיון שהכל מתכנסין ובאין הקדוש אומר לשמים ולארץ מה אתם עומדים כשהיה‬ ‫האבל נתאבלתם עמה {} רנו שמים וגילי ארץ פצחו הרים‬ ‫רנה למה כי נחם ייי ציון וענייו אין כתוב אלא כי נחם ייי את עמו [ישעיה מט יג] וציון ירחם אין כתב כאן אלא וענייו ירחם כיון שראת ציון שהגליות מתכנסין‬ ‫וכל ישראל והשמים ובארץ‪ 214‬שמחים להם והיא אינה נזכרת תח{}לה התחילה‬ ‫אומרת ותאמר ציון עזבני ייי וייי שכחני [ישעיה מט יד] אלא שכח אותי הרי כהכל‪215‬‬ ‫מתכנסין ואיני אני‪ 216‬נזכרת תחלה התחלה אומרת ות' ציו' עז' וייי שכח' [שם] אלא‬ ‫המקום שכח אותי הרי .‬דויד לדואג ואחיתופל בני איש עד מה כבודי לכלימה 'אמ< ‪3 V dittography‬‬ ‫‪.‬אם ראינו את ‪; JTS, Pr‬ואינו ‪4 Not in P; P‬‬ ‫ימ ֶלְך ֶבן־ ‪5 MT‬‬ ‫ל־א ִח ֶ ֖‬ ‫ת־בן־יִ ַ֔שי ָ ֣בא ֔נ ֹ ֶבה ֶא ֲ‬ ‫יתי ֶא ֶ‬ ‫אמר ָר ִ֙א ִ ֙‬ ‫י־ש ֖אּול וַ י ֹ ַ ֑‬ ‫ל־ע ְב ֵ ֽד ָ‬ ‫וַ ַ֜י ַען ד ֵ ֹ֣אג ָה ֲאד ִֹ֗מי וְ ֛הּוא נִ ָ ֥צב ַע ַ‬

‫ֲא ִח ֽטּוב׃‬ ‫ּוכ ָר ִ֔מים ‪6 MT‬‬ ‫ם־ל ֻכ ְל ֶ֗כם יִ ֵ ֤תן ֶבן־יִ ַש֙י ָש ֣דֹות ְ‬ ‫עּו־נ֖א ְב ֵנ֣י יְ ִמ ִינ֑י גַ ְ‬ ‫אמר ָש ֗אּול ַ ֽל ֲע ָב ָד ֙יו ַהנִ ָצ ִ ֣בים ָע ֔ ָליו ִש ְמ ָ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ְל ֻכ ְל ֶכ֣ם יָ ִ֔שים ָש ֵ ֥רי ֲא ָל ִ ֖פים וְ ָש ֵ ֥רי ֵמ ֽאֹות׃‬

Pesiqta Rabbati 32 ‫ענייה סוערה‬

O afflicted one, storm-tossed 32:1 {}. O afflicted one, storm-tossed and not comforted, behold, I will set your stones in antimony, and lay your foundations with sapphires (Isa 54:11).1 Scripture says: 0 sons of men, how long will my glory suffer shame?  How long will you love vain words, and seek after lies? Selah. But know that the Lord has set apart the faithful for Himself; the Lord hears when I call to Him (Ps 4:3-4). Sons of men (ibid.) [refers]2 to Doeg and Ahitophel.3 0 sons of men, how long will my glory suffer shame? (ibid.) [This means] How long will you demean my glory and not call me by my own name, but you say: Why doesn’t the son of Jesse come? (1 Sam 20:27) the son of Jesse (1 Sam 22:9), and Will the son of Jesse give every one of you [fields and vineyards] (1 Sam 22:7).

32:2 [David said:] Have I no name? [How long will you] love vain words? (Ps 4:3)4 [This means:] pursuing me with vain words and saying: The Holy One abandoned him, forgot him, and his kingship will never return to him; thus, you will seek after lies? Selah. But know that the Lord has set apart the faithful for Himself; the Lord hears when I call to Him (Ps 4:3-4). [David meant to say:] Long ago, [God] brought me good news through Nathan the prophet: The Lord also has put away your sin; you will not die (2 Sam 12:13).

1 In the cycle of the seven Sabbaths of Consolation, Isa. 54:1-ro is the haftarah read on the third Sabbath following the Ninth of Av. 2 MidTeh 4:8. 3 Doeg was the head of the Sanhedrin; Ahitophel was a scholar. 4 He reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 32‬‬

‫ ‪266‬‬ ‫‪32:3‬‬

‫דבר אחר בני איש [תהלים ד ג] { שהן באין מבני בניו של נח שנקראו איש שנאמר‬ ‫נח איש צדיק [בראשית ו ט] אמר הקדוש ברוך הוא לאומות העולם רשעים עד מתי‬ ‫כבודי לכלימה [תהלים ד ג] זה בית המקדש שנקרא כבוד שנאמר כסא מרום‬ ‫מראשון מקדשינו [ירמיה יז יב]‬

‫‪32:4‬‬

‫אמר הקדוש עד מתי מדקדקים בו ומעמידין בו עבודה זרה ‪ 7‬תאהבון ריק‬ ‫[תהלים ד ג] מה אתם מרדפים אחר דברים של ריקנות ואומרים עזבו הקדוש שכחו‬ ‫אין שכינה חוזרת שם מעתה תבקשו כזב סלה ודעו כי הפלא ייי חס' לו ייי יש' בק' אליו‬ ‫[שם] כבר בישרתי על ידי ישעיה הנביא ואמרתי לו עניה סוערה וגומר [ישעיה נד יא]‬

‫‪32:5‬‬

‫דבר אחר עניה סוער' וגומר [ישעיה נד יא] ענייה מן דברי תורה סוערה מן המצות‬ ‫ומעשים טובים עניה מן הצדיקים סוערה מעל עלוגה משעל עלוה‪ 8‬אומות העולם‬ ‫שנאמר זכור נא לבני אדום את יום ירוש' וגומר [תהלים קלז ז]‪ 9‬רבי אבא בר כהנא‬ ‫בשם רבי לוי ברבי אחא אמר {}‪ 10‬ואחד אמר פנון פנון למאן דאמרו‬ ‫תברו תברו‪ 11‬דכתיב חומת בכל הרחבה ערער תתערער ושעו' הגבוה' באש יצ' ויגעו‬ ‫עמ' בדי ריק ולאו' בדי אש ויעפו [ירמיה נא נח] ולמאן דאמר פינון פינון {}, implies that [the Edomites plundered it] until its foundations were inclining.

32:6 Another interpretation: O afflicted one, storm-tossed, and not comforted (Isa 54:11). R. Levi said: Any passage in which it says, “there is not” [it means:] “there is.” It is written: There is no one who cares about Zion (Jer 30:17); but {}: And a redeemer will come to Zion, etc. (Isa 59:20). Sarai was barren; she did not have a child (Gen 11:30); but then she did have [a child]: And Sarah conceived, and bore Abraham a son, etc. (Gen 21:2).7 Likewise, {}: Peninnah had children, {} (1 Sam 1:2); but then she [had children]: And she conceived, and bore three sons and two daughters (1 Sam 2:21). Likewise [Zion]: Sing, 0 barren, you did not bear [children] (Isa 54:21); but then it [had children], as it says: Then you will say in your heart: Who has borne me these? [I was bereaved and barren, exiled and put away, but who has brought up these? Behold, I was left alone; from where have these come?] (Isa 49:21).

32:7 Behold, I will set your stones in antimony (Isa 54:11). R. Abba Berabbi Kahana said: It is like kohl,8 as it is said: With antimony9 she painted her eyes, and then attired her head (2 Kgs 9:30). And lay your foundations with sapphires (Isa 54:11) –[that is] six sapphires. An episode concerning a man who went to Rome to sell a sapphire. The buyer made an agreement with [the man] to test [the sapphire]. He took it, put it on an anvil, and struck it with a hammer. The anvil split, the hammer was smashed, but the sapphire was not diminished.

7 PesRK 18:3; EkhR 1:2; YalqShim Torah 62; YalqShim Sam 77. 8 Kajal is an ancient eye cosmetic. 9 Used (as in ancient Egypt) as a cosmetic for painting the eyes.

‫יתבר אתקיספ ‪ 32‬‬

‫ ‪270‬‬ ‫‪32:8‬‬

‫ושמתי כדכד שמשותיך [ישעיה נד יב]‪ 18‬רבי אבא ברבי כהנא {כ)כדין {ו}כדין רבי‬ ‫יהושע בן לוי אמר אבני כדכדנה רבי יהושע בן לוי היה עומד עם אבא‪ 19‬אליהו בהר‬ ‫הכרמל אמר לו אין אתה מראה לי אילו אבני {כדכנה}‪ 20‬כיצד הם הם אמר לו הן‬ ‫והראה לו על ידי נס‬

‫‪32:9‬‬

‫מעשה בספינה אחת שפירש{ה} לים הגדול אחזה נחש[ו}לה והיתה מיטרפת בים והיה‬ ‫בה נער אחד {עברי} ניגלה עליו אבא אליה{ו} ואמר לנער {אם} אתה עשה שליחותי‬ ‫ואני ממלט לאונייה הזו בזכותך אמר לו הנער‪ 21‬הן אמר לו לך והראה לרבי יהושע‬ ‫בן לוי אילו אבני כדכד והוא יושב במדי{נת} הגדולה בלוד ואל תראה אותם שם אלא‬ ‫הוליכוהו למערה של לוד ושם הראהו‪ 22‬אותם הלך הנער ואמר לרבי יהושע בן לוי‬ ‫בוא אחרי כיון שהוליכו למערה והראה אותם לו מיד הבהיקה כל לוד מן אורה אמר‬ ‫רבי יצחק כיון שראה אותם נבהל מפניהם והשליכם לארץ ונגנזו‪23‬‬

‫‪32:10‬‬

‫שמותיך‪[ 24‬ישעיה נד יב] שורייך ושעריך לאבני אקדח וגומר [שם] למה שעתיד‬ ‫הקדוש לעשות שער גדול של בית‪ 25‬המקדש ושני פישפשין מאבן טובה אחת של‬ ‫מרגלית {ורבי יוחנן היה יושב ודורש עתיד הקדוש לעשות שער גדול של בית המקדש‬

‫י־ח ֶפץ׃ ‪18 MT‬‬ ‫בּולְ֖ך ְל ַא ְבנֵ ֵ ֽ‬ ‫ּוש ָע ַ ֖ריִ ְך ְל ַא ְב ֵנ֣י ֶא ְק ָ ֑דח וְ ָכל־גְ ֵ‬ ‫וְ ַש ְמ ִ ֤תי ַ ֽכ ְדכ ֹ֙ד ִש ְמש ַֹ֔תיִ ְך ְ‬ ‫‪19 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כדכדנה כדכד ‪20 P‬‬ ‫‪21 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הראה לו ‪22 Pr‬‬ ‫‪.‬נגזר ‪23 Pr‬‬ ‫‪.‬שם שותייך ‪24 Pr‬‬ ‫‪.‬לבית ‪25 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 32 

 271

32:8 And your turrets I will make of chalcedony [kadkod] (Isa 54:12). R. Abba Berabbi Kahana said:10 [kadkod] is like [kadein]  – [meaning] this [precious stone] and [kadein] that [precious stone].11 R. Yehoshua ben Levi said: [Kadkod refers] to stones of chalcedony. R. Yehoshua ben Levi stood with Elijah on Mount Carmel. He said to [Elijah]: Will you not show me these stones of {chalcedony}? What do they look like? [Elijah] said: Yes, and he showed them to me by invoking a miracle.

32:9 An episode concerning a ship12 that was sailing in the Great Sea. A storm seized it and tossed it back and forth in the sea. On the ship there was a {Jewish} youngster to whom Elijah appeared. He said to the youngster: If you will do an errand for me, I will save this boat for your sake. The youngster said: Yes. [Elijah] said to him: Go and show R. Yehoshua ben Levi who lives in the great city of Lydda13 the stones of chalcedony. But do not show them to him there [in Lydda]. Take him to the cave of Lydda and there show them to him. The youngster went and said to R. Yehoshua ben Levi: Follow me. When he took him to the cave and showed him the [stones], at once all of Lydda was illuminated by their light. R. Yitsḥaq said: When R. Yehoshua ben Levi saw the [chalcedony stones], he was so startled that he let them fall to the ground and [then] they were hidden.14

32:10 And your turrets (Isa 54:12) hollowed out [shuraikh]. And your gates [sheʿaraikh] of carbuncles, [and all your borders of precious stones] (ibid.). The Holy One will make the great gate of the Temple, together with its two small gates, from a gem, a pearl. {R. Yoḥanan was sitting and interpreting: The Holy One, blessed be He, will hollow the great gate of the Temple and the two small gates out of one gem.} A man, a merchant who was present, said: What is this one sitting and expounding that the Holy One will make the great gate of the Temple, together with its two small gates, from one gem, a pearl. You cannot even find a pearl that is as [big] as the egg of a pigeon. The merchant then went and sailed on the {Great} Sea,

10 MidTeh 87:1. 11 PesRK 18:5; MidTeh 87:1; YalqShim Isa 478; MHG Vayakhel 35:6; bBB 75a. 12 YalqShim Isa 478; PesRK 18:5. 13 Lod. 14 Pr disappeared.

‫יתבר אתקיספ ‪ 32‬‬

‫ ‪272‬‬

‫ושני פשפישים מאבן אחת} היה אדם אחד פרגמטוטיס‪ 26‬שם אמר מה‪ 27‬יושב‪ 28‬זה‬ ‫ודורש שעתיד הקדוש שער גדול של בית המקדש ושני פישפשין מאבן טובה אחת‬ ‫של מרגלית והלא אפילו כביצה של תור אין את מוצא עכשיו הלך ופירש לו‪ 29‬ביום‬ ‫{הגדול} ושקעה ספינתו והאיר הקדוש לו‪ 30‬עיניו וראה שם מלאכי השרת שהיו יושבים‬ ‫ומסתתים בה ומפלגים בה אמר להם זו למה אמרו לו זו לשער גדול של בית המקדש‬ ‫לשנה אחרת בה ומצא את רבי יוחנן שהיה יושב ודורש שעתיד הקדוש לעשות שער‬ ‫גדול של בית המקדש ושני פשפשין מאבן טובה של מרגלית {אחת} אמר לו דרוש ולך‬ ‫נאה לדרוש אמר לו רבי יוחנן מה ראית {שכך אמרת לי אמר לו אילו לי שראיתי בעיני‬ ‫לא האמנתיך} מה }עשה{ רבי יוחנן תלה עיניו וצפה בו מיד נעשה גל של עצמות‬

‫‪32:11‬‬

‫לכך נאמר וכל גבולך לאבני חפץ [ישעיה נד יב] בעולם הזה אדם חייב לחבירו הולכין‬ ‫אצל דיין פעמים שהוא עושה שלום ביניהם פעמים שאינו עושה שלום ביניהם אבל‬ ‫לימות המשיח אדם חייב לחבירו והוא אומר לו בוא ונלך ונדון לפני מלך המשיח‬ ‫בירושלם‪ 31‬כיון שהן מגיעים גבול ירושלים מוציאם אותו שהוא מלא אבנים טובות‬ ‫ומרגליות נטיל‪ 32‬אבן טובה אחת ונותנין לו ואומר כלום אני חייב {לך} יותר מדמים‪ 33‬של‬ ‫זו והוא אומר לו המקום‪ 34‬יסלח הדה הוא דכתיב השם גבולך שלום [תהלים קמז יד]‬

‫‪26 Πραγματευτής.‬‬ ‫‪; not in Pr.‬פרגמטב שים אמר מה ‪27 P‬‬ ‫יושב ודורש עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ‪28 Pr presents this narrative from different perspective:‬‬ ‫מאבן טובה אחת של מרגלית והלא אפילו כביצה אין מוצא 'שער גדול של בית המקדש ושני פשיפשי‬ ‫‪29 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬את ‪30 Pr‬‬ ‫‪31 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬נסיב ‪32 P‬‬ ‫‪.‬מדמה ‪33 P‬‬ ‫‪.‬המלך ‪34 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 32 

 273

and his ship sank. But the Holy One enlightened his eyes, and there he saw the ministering angels who were sitting and hollowing and shaping [a pearl]. He said to them: What is this for? [The angels] said to him: This is for the great gate of the Temple. A year later, he returned and found R. Yoḥanan sitting and interpreting that the Holy One will make the great gate of the Temple with its two turrets out of a gem, a pearl. The [merchant] said: Interpret! It is agreeable that you interpret. R. Yoḥanan said: What did you see {that you say such a thing to me? The [merchant] said to him: If I had not seen with my own eyes, I would not have believed you.} What did R. Yoḥanan {do}? He lifted his eyes and stared at the [merchant] and immediately he was turned into a heap of bones.

32:11 Thus is said: And all your borders of precious stones (Isa 54:12). In this world, when a person owes15 money to another, they go to a judge, who at times makes peace between them, and at times does not make peace between them. However, in the days of the Messiah, when a person owes money to another, and he will say to him: Come, let us go, and let us try our case before the king Messiah in Jerusalem. When they will reach the boundary of Jerusalem and find that it is full of precious stones and pearls, one will take a precious stone and give it to the other, saying: Do I owe {you} more than the value of this? And [the other] will say: The Place16 [God] will forgive you. This is what it is written: He makes peace by means of your borders (Ps 147:14).

15 PesRK 18:6; MidTeh 87:2; YalqShim Isa 478. 16 Pr the king.

‫יתבר אתקיספ ‪ 32‬‬

‫ ‪274‬‬ ‫‪32:12‬‬

‫ארבעה רוב שלומות‪ 35‬הן שלום רב לאוהבי תורת{י}ך ואין למו מכשול‪[ 36‬תהלים‬ ‫קיט קסה] יפרח בימיו צדיק ורוב שלום [תהלים ע ז] בניך וענוים ירשו ארץ והתענגו על‬ ‫רוב שלום [תהלים לז יא]‪ 37‬וזה השם גבוליך שלום [תהלים קמז יד]‪38‬‬ ‫חסלת‬

‫‪.‬שלומים ‪35 Pr‬‬ ‫ין־ל֥מֹו ִמ ְכ ֽשֹול׃ ‪ ; MT‬לומר ‪36 P‬‬ ‫תֹור ֶ ֑תָך וְ ֵ ֽא ָ‬ ‫ָש ֣לֹום ָ ֭רב ְלא ֲֹה ֵב֣י ָ‬ ‫ׁשּו־א ֶרץ וְ ִ֝ה ְת ַענְ ֗גּו ַעל־ ֥ר ֹב ָש ֽלֹום׃ ‪37 MT‬‬ ‫וַ ֲענָ ִ ֥וים יִ ְֽיר ָ ֑‬ ‫יעְך׃ ‪38 MT‬‬ ‫בּולְך ָש ֑לֹום ֵ ֥ח ֶלב ִ֝ח ִ֗טים יַ ְש ִב ֵ ֽ‬ ‫‪ַ .‬ה ָשם־גְ ֵ ֥‬



Pesiqta Rabbati 32 

 275

32:12 Abundant peace17 is four times [referred to in Scripture]: Abundant peace have those who love your law; nothing can make them stumble (Ps 119:165); In his days shall the righteous flourish; and abundance of peace [so long as the moon endures] (Ps 72:7); But the humble will inherit the land and will delight themselves in prosperity and abundant peace (Ps 37:11); He grants peace within your borders (Ps 147:14). End.

17 PesRK 18:6; YalqShim Isa 479.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪33‬‬ ‫אנכי אנכי‬

‫‪33:1‬‬

‫אנכי אנכי הוא מנחמכם וגומר {מי את} [ישעיה נא יב]‪ 1‬ילמדינו רבינו המתפלל לאיכן‬ ‫הוא צריך לכוין את לבו כך שנו רבותינו {יכוון אדם לבו} כנגד‪ 2‬בית קדשי הקדשים רבי‬ ‫אליעזר בן יעקב אומר היה מתפלל בחוצה לארץ יכוין לבו לארץ‪ 3‬ישראל {היה מתפלל‬ ‫בארץ ישראל יכוין לבו} ┤כנגד לירושלים‪{ ├4‬היה מתפלל בירושלים ההיה מתפלל לבו‬ ‫לבית מקדש} היה מתפלל בבית המקדש‪ 5‬יכוין {לבו} לבית קדשי הקדשים‬

‫‪33:2‬‬

‫אמר רבי אבון‪ 6‬הלוי ברבי כמגדל דוד צוארך בנוי {ד} לתלפיות אלף המגן תלוי עליו‬ ‫[שיר השירים ד ד] מהו לתלפיות [שם] תל שכל פ{נ}יות מתפללין בו אמר רבי יהושוע‬ ‫בן לוי הוא ההיכל לפניי [מלכים א ו יז]‪ 7‬מהו לפניי [שם] שכל הפנים‪ 8‬פונות‪ 9‬לו‬ ‫ואחר כל השבח הזה כתוב בו פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך [זכריה יא א] וכן‬ ‫ממרום שלח אש וגומר [איכה א יג]‪10‬‬

‫ן־א ָ ֖דם ָח ִ ֥ציר יִ נָ ֵ ֽתן׃ ‪1 MT‬‬ ‫ּומ ֶב ָ‬ ‫יָמּות ִ‬ ‫אי ֵמ ֱאנ֣ ֹוׁש ֔‬ ‫י־א ְת וַ ִ ֽת ְיר ִ ֙‬ ‫ָאנ ִ ֹ֧כי ָאנ ִ ֹ֛כי ֖הּוא ְמנַ ֶח ְמ ֶכ֑ם ִ ֽמ ַ ֤‬ ‫‪.‬גנגד ‪2 Pr‬‬ ‫‪.‬לארץ ישראל‪...‬היה ‪3 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬ן ירושלים ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬בירושלם ‪5 P‬‬ ‫‪.‬אבין ‪6 PR‬‬ ‫יכל ִל ְפ ָנֽי׃ ‪7 MT‬‬ ‫וְ ַא ְר ָב ִ ֥עים ָב ַא ָ ֖מה ָהָי֣ה ַה ָ ֑ביִת ֖הּוא ַה ֵה ָ ֥‬ ‫‪.‬לפניי שכל הפנים‪ ...‬מתפללין ‪8 Haplography in Pr‬‬ ‫‪.‬פונים ‪9 Pr‬‬ ‫ל־הּי֖ ֹום ָדָ ֽוה׃ ‪10 MT‬‬ ‫יבנִ י ָא ֔חֹור נְ ָתנַ֙ נִ ֙י ֽש ֹ ֵמ ָ֔מה ָכ ַ‬ ‫ח־אׁש ְב ַע ְצמ ַ ֹ֖תי וַ יִ ְר ֶ ֑דנָ ה ָפ ַ ֨רׂש ֶ ֤ר ֶשת ְל ַרגְ ַ ֙לי ֱה ִש ַ ֣‬ ‫ִמ ָמ ֛רֹום ָ ֽש ַל ֵ ֥‬

Pesiqta Rabbati 33 ‫אנכי אנכי‬ I, even I

33:1 I, even I am He who comforts you. Who are you? That you are afraid of an earthling who will die, or of the son of man that will be made like grass? (Isa 51:12)1 Let our Rabbi teach us: A person who prays, toward what should he direct his heart? Our Rabbis taught us:2 He who prays {should direct his heart} toward the building of the Holy of Holies. R. Eliezer ben Yaaqov said: If he prays outside the Land, he should direct his heart toward the Land of Israel. {If he prays in the Land of Israel, he should direct his heart} ├toward Jerusalem┤. If he prays in Jerusalem, {he should direct his heart toward the Temple. If he prays} in the Temple he should direct {his heart} toward the building of the Holy of Holies.3

33:2 R. Avun4 Ha-Levi Berabbi said: Like the tower of David is your neck built with turrets [talpiyot] on which hang one thousand shields, [all of them shields of mighty men] (Cant 4:4). What are turrets [talpiyot]? (ibid.) [This refers to the] hill [tel] toward which all turn [ponim] during prayer.5 R. Yehoshua ben Levi said: It is the house, that is, the nave in front [lifnay] of the inner sanctuary [hekhal] (1 Kgs 6:17). What is in front [lifnay]? (ibid.) —that is [the Temple] toward which all faces turn. After all this praise it is written: Open your doors, O Lebanon, that the fire may devour the cedars (Zech 11:1) and similarly: From above He has sent fire [into my bones] (Lam 1:13).

1 I, even I am He who comforts you. Who are you? That you are afraid of an earthling who will die, or of the son of man that will be made like grass? (Isa 51:12) In the liturgical sequence of the seven consolation homilies after the Ninth of Av, Isa 51:12-52:12 is read as the haftarah on the fourth Sabbath following the Ninth of Av. 2 mBer 4:5. 3 tBer 3:15; Sif Deut 29 Tan Vayishlaḥ 21. 4 Pr Avin. 5 ShirR 4:5.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪278‬‬ ‫‪33:3‬‬

‫אמרו לו ישראל רבון העולמים עד מתי לא כן‪ 11‬הכתבת בתורתך ואמרת‪ 12‬שלם ישלם‬ ‫המבער את הבעירה [שמות כב ה] ואתה הוא שהבערת אש שנאמר ממרום שלח‬ ‫אש בעצמותי [איכה א יג] ואתה צריך לבנותו ולנחם אותנו ולא על ידי מלאך אלא את‬ ‫בכבודך אמר להם {הקדוש ברוך הוא} חייכם כך אני עושה שנאמר בונה ירושלם ייי‬ ‫נדחי יכנס [תהלים קמז ב]‪ 13‬ואני הוא שמנחם אותך {ו}מניין ממה שקראו בעיניין בנביא‬ ‫אנכי הוא מנחמכם [ישעיה נא יב]‬

‫‪33:4‬‬

‫אנכי אנכי הוא מנחמכם [ישעיה נא יב] כך פתח רבי תנחומא ברבי זה שאמר הכתוב‬ ‫ברוח הקודש על ידי איוב ואשברה מתלעות עול משיניו אשליך טרף [איוב כט יז]‪14‬‬ ‫לפי שאת מוצא באיוב‪ 15‬זה אדם גדול ועשיר וכל מי שהוא עשיר אינו משגיח‪ 16‬על‬ ‫דין דין דלים תומר שהיה‪ 17‬איוב כן אלא נתן נפשו על הדינין‪18‬ולא עוד אלא שהוא‬ ‫שופט והוא היה השוטר‪ 19‬שכן אמרה תורה שופטים ושוטרים תתן בכל שעריך‬ ‫[דברים טז יח]‬

‫‪33:5‬‬

‫אמר רבי אלעזר אם {אין שוטר} אין שופט דן את הדין והשוטר מעשה‪ 20‬את הדין‬ ‫אמר רבי שבתיי צריך הדיין שיהא לפי המקל ולפי הרצועה לפי מה שהוא שלא יהא‬ ‫חשוד והמקל והרצועה גדולים והקשרים אמר איוב התורה איימה על הד{י}ין שיהא‬ ‫עושה {את} הדין ועל‪ 21‬השוטר שיהא מוציא את הגזל‬

‫‪.‬אימתי כך לא ‪11 Pr‬‬ ‫‪12 Not in Pr.‬‬ ‫אל יְ ַכ ֵנֽס׃ ‪13 MT‬‬ ‫הו֑ה נִ ְד ֵ ֖חי יִ ְש ָר ֵ ֣‬ ‫רּוש ִַל֣ם יְ ָ‬ ‫ּבֹונ֣ה יְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫וָ ֭ ֽ ֲא ַש ְב ָרה ְמ ַת ְל ֣עֹות ַעָו֑ל ּו ִ֝מ ִש ֗ ָניו ַא ְש ִ ֥ליְך ָ ֽט ֶרף׃ ‪14 MT‬‬ ‫את איוב ‪15 Pr‬‬ ‫‪16 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהוא ‪17 P‬‬ ‫‪.‬הדכים ‪18 Pr‬‬ ‫‪.‬שוטרי ‪19 P‬‬ ‫‪.‬מעשר ‪20 P‬‬ ‫‪21 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 279

33:3 Israel said to Him: Master of the universe, until when [will the Temple be in ruins]? Did you not write in your Torah: He that kindled the fire shall surely make restitution (Exod 22:5)? It is You who kindled [the fire], as it is said: From above He has sent fire into my bones (Lam 1:13). [Therefore,] You must rebuild it and comfort us; not through an angel, but You with Your glory. {The Holy One, blessed be He,} said to them: By your lives! I will do this, as it is said: The Lord builds up Jerusalem, He gathers the dispersed [of Israel] (Ps 147:2). And I am He that will comfort you. From where [in Scripture do we know that He will comfort us?] From what we read in the lectionary portion from the prophet: I, I myself, am He who comforts you (Isa 51:12).

33:4 I, even I am He who comforts you (Isa 51:12). R. Tanḥuma Berabbi explained [by citing Scripture]: This is what is written in the Holy Spirit by Job: And I pried open the jaws of the evildoer, and plucked the prey out of his teeth (Job 29:17). Since you find that Job was an important and wealthy man, and that someone who is rich does not concern himself with justice—justice for the poor—you might suppose that Job was like that. However, [Job] would have given his life for just decisions [in lawsuits]. Not only that, but he was a judge and he was also an enforcing officer, as the Torah said: Judges who are also officers you shall put in all your gates (Deut 16:18).

33:5 R. Eleazar said: If {there is no enforcing officer}, there is no judge. [The judge] issues the decree, but the officer makes the decree effective. R. Shabbetai said: The judge should be [as impartial] as the rod and the lash,6 and [not be partial] as to make the rod and the lash more impressive and important than [the judge].7 Job said: The Torah warns a judge to do justice, and warns the officer to restore what has been taken by robbery.8

6 In the judicial punishment of flogging. 7 bSan 8a. 8 YalqShim Job 917.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪280‬‬ ‫‪33:6‬‬

‫אמר איוב אני {לא עשיתי כן אלא אני הייתי הדיין ואני} הייתי השוטר אף על פי שהיה‬ ‫השוטר עומד לפניי‪ 22‬ולא הייתי ממתין לו שהוא יוציא הגזל אלא כיון שהיתי דן את הדין‬ ‫אני הייתי עומד על הגזלן ומשבר שיניו להוציא מתוכן את הגזל ואשברה מתלעות עול‬ ‫ומשיניו אשליך טרף [איוב כט יז]‪ 23‬מהו אחריו‪ 24‬אבחר דרכם {אשיב} ראש ואשכנה‬ ‫כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם [איוב כט כה]‪ 25‬מהו כן אלא אמר איוב אני הייתי‬ ‫משבר שיניו ומשליך את הטרף מהם ומודיע לכל אחד ואחד דרכו‪{ 26‬ויושב בראש‬ ‫כולם} אומר לחבירו בא אתה עמי לדון בוא אתה עמי לדרך‪ 27‬לכך הוא ומשיניו אשליך‬ ‫טרף אבחר דרכם ואשכ' כמלך בגדוד [שם]‬

‫‪33:7‬‬

‫דבר אחר‪ 28‬אבחר דרכם ואשב ראש [איוב כט כה] שהיה משיב {ראש ה}דיינין ואמר‬ ‫לכל אחד ואחד דרכו ויושב בראש כולם כמלך אבחר דרכם ואש' רא' וגומר [שם]‬ ‫דבר אחר אבחר דרכ' ואשב ראש [שם] כשהייתה התהלכה והמעשה מכווין לפניי‬ ‫הייתי מוציאם‪ 29‬והמעשה שהיה קיהה‪ 30‬לי הייתי שואלו ומבחירו אבחר דרכם ואש'‬ ‫וא' כמ' בגד' [שם] מהו ואש' כמ' בגד' [שם] אלא שהייתי מרשיע לרשעים‪ 31‬ומחייבים‪32‬‬ ‫לחייבים הייתי יושב ואוכלוסין עומדין לפניי ואפילו היה אותו {שהיה} רשע ומבקש‬ ‫שלא לקיים את הדין מן היראה של אותם שהיו‪ 33‬עומדין עלי בגדוד היה מתיריא‬ ‫ומקיים את הדין ואשכון כמלך בגדוד [שם]‬

‫‪.‬לפניו ‪22 P‬‬ ‫‪23 MT: I chose out their way, … and dwelt as a king.‬‬ ‫‪24 Not in Pr.‬‬ ‫שר ֲא ֵב ִ ֣לים יְ נַ ֵ ֽחם׃ ‪25 MT‬‬ ‫ֶ ֽא ֲב ַ ֣חר ַד ְר ָכ ֮ם וְ ֵא ֵ ֪שב ֥ר ֹאׁש ְו ֶ֭א ְשּכֹון ְכ ֶ ֣מ ֶלְך ַבגְ ֑דּוד ַכ ֲא ֶ ֖‬ ‫‪ deleted by this editor.‬הבחירה ‪26 P‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אומר לחבירו בא אתה עמי לדון בוא אתה עמי לדרך ‪27‬‬ ‫איוב[ דבר אחר אבחר דרכם ואשב ראש ‪28 The text is a partial dittography in P; Pr does not have‬‬ ‫דיינין ואמר לכל אחד ואחד דרכו ויושב בראש כולם כמלך אבחר דרכם}ראש ה{ שהיה משיב ]כט כה‬ ‫וגומר 'רא 'ואש‬ ‫‪.‬מוציאה ‪29 Pr‬‬ ‫‪.‬קמה ‪30 Pr‬‬ ‫‪.‬לרשע ‪31 Pr‬‬ ‫ומחייב ‪32 Pr‬‬ ‫‪.‬שהוא ‪33 P‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 281

33:6 Job said: I {did not act like this, but I was both judge} and officer. And even though an officer stood before me, I did not wait for him to restore what was taken by robbery. But when I issued the decree, I stood over the robber, breaking [the grip of] his teeth in order to remove the prey from between them: And I pried open the jaws of the evil ones, and plucked the prey out of his teeth (Job 29:17). What is written subsequently? I chose out their way, and {seated} the chief and dwelled like a king in the army, who comforted the mourners (Job 29:25). Why is this so? Job said: I used to break his teeth and pluck the prey from them and announce to everyone his way {and he sat at the head of all}. He told his friend: Come with me to judge, come with me on the way, therefore it is that from his teeth I plucked the prey, I chose out their way and dwelled like a king in the army (Job 29:25).

33:7 Another interpretation: I chose out their way, and sat as chief (Job 29:25). Job used to seat the {head of the} judges, indicating to each and every one where he was to sit, while he sat among them as chief of all like a king, I chose out their way, … and dwelled like a king [in the army, like one that comforts the mourners] (ibid.). Another interpretation: I chose out their way, and sat as chief, and dwelled like a king (ibid.). When the law and the facts of the case were clear to me, I pronounced judgment; but when the facts of the case were obscure, I would make inquiries and clarified any obscurity, I cleared their way and sat as chief ... and dwelled like a king in the army (ibid.). What is meant by and dwelled like a king in the army (ibid.)? I used to pronounce the evildoer as evil, and the guilty as guilty. When I sat in judgment, an army stood at hand, so that if the guilty man wanted to evade the judgment, he was so terribly afraid seeing [the army] squad standing by me that even the evildoer requested to uphold the law. [I would uphold the judgment] and dwelled like a king in the army (ibid.).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪282‬‬ ‫‪33:8‬‬

‫ואם היה יצר הרע בא להטעותו‪ 34‬שלא לילך ומנחם את האבלים לומר שאינו‪ 35‬אדם‬ ‫גדול לא הייתי שומע אלא אבילים ינחם למה שהייתי אומר אין אני טוב מבוראי {הקדוש‬ ‫ברוך הוא} אין ברייא בעולם אומר מלך חי וקיים { כמותו} כיוצא בו ולא‪{ 36‬מלך} גדול‬ ‫כיוצא בו‪ 37‬הוא בכבודו מנחם את ישראל אנכי אנכי הוא מנחמכם [ישעיה נא יב]‬

‫‪33:9‬‬

‫דבר אחר אנכי אנכי הוא {מנחמכ'} וג' [ישעיה נא יב] כך פתר רבי‪ 38‬תנחומא זהו‬ ‫שנאמר ברוח הקודש על ידי דוד מלך ישראל אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך‬ ‫אלהים אלהיך שמן ששון מחב' [תהלים מה ח] אהבת‪ 39‬צדק [שם] זה אברהם {אבינו}‬ ‫שהפסוק הזה נדרש באברהם {אבינו} ובאהרן ובישעיהו אהבת צדק [שם] {היה} זה‬ ‫אברהם שבשעה שראה הקדוש כל אותן הדורות שהיו עובדין עבודה זרה ואברהם‬ ‫עמד ופירש מהם ולא השוה להם אלא היו כולהם עובדי עבודה זרה ואברהם עמד‬ ‫ונתחכם מאיליו ועבד הקדוש‬

‫‪33:10‬‬

‫לכך {כתב} בו ויגד לאברהם העברי [בראשית יד יג]‪} 40‬מהו העברי [שם]{ שכל העולם‬ ‫}כולו {היה לעבר אחד והוא היה לעבר {אחד} אוהב להקדוש ועובדו לכך קורא אותו‬ ‫הקדוש עברי וזרע אברהם אוהבו‪ 41‬אמר לו הקדוש אברהם אהבת צדק [תהלים‬ ‫מה ח] וצוית את בניך שיעשו אף הם הצדקה ושמרו דרך ייי לעשות צדקה ומשפט‬ ‫{וגומר} [בראשית יח יט] ותשנא רשע [תהלים מה ח] רשעים של דורות שלך שהיו‬ ‫עובדי עבודה זרה ושמא הפסדת הרי עשרה צדיקים ראשי דורות היו מלפניך ולא‬ ‫זכה {אחד} מהם להתעלס‪ 42‬בעולם אלא אתה על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון‬ ‫מחבריך [שם]‬ ‫‪.‬להטעותי ‪34 Pr‬‬ ‫‪.‬שאני ‪35 Pr‬‬ ‫‪.‬או ‪36 Pr‬‬ ‫‪ dittography.‬ולא גדול ‪ ...‬ולא גדול ‪37 P‬‬ ‫‪.‬י ‪38 P‬‬ ‫‪.‬אבהת ‪39 P deleted‬‬ ‫ֹלני ַמ ְמ ֵ ֣רא ָה ֱאמ ִ ֹ֗רי ֲא ִ ֤חי ֶא ְשכֹל֙ וַ ֲא ִ ֣חי ָע ֔ ֵנר וְ ֵ ֖הם ‪40 MT‬‬ ‫הּוא ש ֵֹ֨כן ְב ֵ ֽא ֵ֜‬ ‫וַ יָב ֹ ֙א ַה ָפ ֔ ִליט וַ יַ ֵג֖ד ְל ַא ְב ָ ֣רם ָה ִע ְב ִ ֑רי וְ ֩‬

‫ית־א ְב ָ ֽרם׃‬ ‫ַב ֲע ֵ ֥לי ְב ִר ַ‬ ‫‪.‬אוהבי ‪41 P‬‬ ‫‪.‬להתעלזת ‪42 P‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 283

33:8 And if the evil inclination came to lead him astray9 from going to comfort the mourners, saying that he was not an important man, I did not listen, but was one to comfort the mourners. Why? Because, I used to say, I am not better than my Creator. No creature in the world says that a king lives or endures {as He does}, or is as great {a king} as He is. He in His glory comforts Israel: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12).

33:9 Another interpretation: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12). R. Tanḥuma Berabbi explained [by citing Scripture]: This is what is written in the Holy Spirit by David, king of Israel: You loved righteousness, and hated evil; therefore God, your God, anointed you with the oil of gladness above your fellows (Ps 45:8). You loved righteousness (ibid.), this [refers] to {our father} Abraham. This verse has been interpreted to refer to {our father} Abraham, or to Aaron, or to Isaiah. You loved righteousness (ibid.) [refers] to Abraham, since the Holy One saw all the generations that worshipped idols, but Abraham stood and separated himself and worshipped the Holy One.10

33:10 Therefore it {is written} about [Abraham]: And [He] told Abram the Hebrew [ʿvry] (Gen 14:13). {What is meant by the Hebrew (ibid.)?}11 The {entire} world was on one side [ʿvr] and he was on the other side [ʿvr]. [Abraham] loved the Holy One and he worshipped Him. Therefore, the Holy One called him Hebrew [ʿvry], and [also] the seed of Abraham who loved Him. The Holy One said to him: Abraham, you loved righteousness (Ps 45:8) and commanded your children that they also do righteousness: to keep the way of the Lord to do righteousness and justice, {etc.} (Gen 18:19). [God said to Abraham:] You hated evil (Ps 45:8)—the evildoers of your generations who worshipped idols. And did you suffer any loss? See, ten righteous men, heads of generations, were before you, and not {one} of them merited being raised up in the world except you: God, your God, has anointed you with the oil of gladness above your fellows (ibid.).

9 YalqShim Job 917. 10 MidTeh 16:7; MHG Gen, pp. 202-203. 11 MidTeh 16:7; MHG Gen, pp. 202-03.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪284‬‬ ‫‪33:11‬‬

‫דבר אחר אהבת צדק {ותשנא רשע} [תהלים מה ח] זה היה אהרן שתפש את האמת‬ ‫שנאמר תורת אמת בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו {בשלום ובמישור הלך ורבים‬ ‫השיב מעון} וגומר [מלאכי ב ו]‪43‬‬

‫‪33:12‬‬

‫ותשנא רשע [תהלים מה ח] שבשעה שעשו ישראל אותו המעשה לא היה שבט לוי‬ ‫עמהם אלא שנאו את מעשה‪ 44‬הרשע אמר לו הקדוש ושמא הפסדתה על כן משחך‬ ‫אלהים אלהיך שמן ששון {מחביריך} וגומר [שם] הרי כל ישראל עומדים לפני המשכן‬ ‫ואחד עשר שבטים מקיפין אותו ועוד‪ 45‬שבטו של לוי }משפחת הגרשוני} משפחת‬ ‫העמרמי ומשפחת הצהרי ומשפחת‪ 46‬היצהרי ומשפחת הקהתי ומכל אילו העומדים‬ ‫חייך אני אומר למשה שיבחר מכולם אלא לך ולבניך קח את אהרן ואת בניו אתו‬ ‫[ויקרא ח ב] נבוא לעיניין‬

‫‪33:13‬‬

‫אהבת צדק [תהלים מה ח] זה היה ישעיה שבשעה ששמע הקדוש‪ 47‬מצעק ואומר את‬ ‫מי אשלח [ישעיה ו ח] אמרו רבותינו היה הקדוש כביכול צועק ומיילל בפני עצמו‪48‬‬ ‫את מי אשלח [שם] מי מקבל עליו מעכשיו לילך בשליחותי‪ 49‬שלחתי את מיכה והכ{ו}‬ ‫הו ויגש צדקיה בן‪ 50‬כנענה ויכה את מיכהו [מלכים א' כב כד]‪ 51‬שלחתי את זכריה‪52‬‬

‫יׁשֹור ָה ַלְ֣ך ִא ִ֔תי וְ ַר ִ ֖בים ֵה ִ ֥שיב ֵמ ָע ֽו ֺן׃ ‪43 MT‬‬ ‫ּוב ִמ ֙‬ ‫יְתה ְב ֔ ִפיהּו וְ ַעוְ ָל֖ה לֹא־נִ ְמ ָצ֣א ִב ְש ָפ ָ ֑תיו ְב ָש ֤לֹום ְ‬ ‫ּתֹורת ֱא ֶמ ֙ת ָה ָ ֣‬ ‫ַ֤‬ ‫‪44 Not in Pr.‬‬ ‫‪45 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הצד הצ ‪46 P deleted‬‬ ‫‪.‬ישעיה ‪47 Pr‬‬ ‫‪.‬מי אשלח ‪48 P has a dittography:‬‬ ‫‪.‬שלחתי את מיכה שלחתי את זכריה והרגוהו ‪49 P has‬‬ ‫‪.‬כנעד ‪50 P deleted‬‬ ‫הו֛ה ֵמ ִא ִ ֖תי ְל ַד ֵ ֥בר ‪51 MT‬‬ ‫י־זה ָע ַ ֧בר ֽר ַּוח־יְ ָ‬ ‫אמר ֵא ֶ֨‬ ‫ל־ה ֶל ִ֑חי וַ ֕י ֹ ֶ‬ ‫יכיְ הּו ַע ַ‬ ‫ת־מ ָ ֖‬ ‫ן־כנַ ֲע ָ֔נה וַ יַ ֶ ֥כה ֶא ִ‬ ‫וַ יִ גַ ׁ֙ש ִצ ְד ִק ָי֣הּו ֶ ֽב ְ‬

‫אֹותְך׃‬ ‫ָֽ‬

‫‪ and has the midrashic sentence at this point; this editor moved it‬שלחתי את מיכה ‪52 P repeats‬‬ ‫‪to the first mention of Micah.‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 285

33:11 Another interpretation: You loved righteousness {and hated evil} (Ps 45:8)—This [applies] to Aaron who continued to hold on to the truth, as it is said: The law of truth was in his mouth, and unrighteousness was not found in his lips; {he walked with Me in peace and uprightness, and did turn many away from iniquity, etc.} (Mal 2:6).

33:12 And hated evil (Ps 45:8). At the time the Israelites had done that deed,12 the tribe of Levi was not with them, because they hated the evil act. The Holy One said to Aaron: And did you suffer any loss? Therefore God, your God, anointed you with the oil of gladness above {your fellows}, etc. (ibid.). See, all Israel stood in front of the tent of meeting, eleven tribes surrounding it, and the tribe of Levi with {the family of the Gershonites}, the family of the Amramites, the family of the Izharites, and the family of the Kohathites, and of all these standing about, by your life! I did not tell Moses to choose from among them anyone, except you and your children: Take Aaron and his sons with him (Lev 8:2). Let us proceed now to the lectionary portion of today.

33:13 You loved righteousness (Ps 45:8)—This applies to Isaiah. When he heard the voice of the Lord cry out, saying: Whom shall I send? (Isa 6:8). Our Rabbis said: It was as if the Holy One cried out and moaned to Himself: Whom shall I send? (ibid.) Who now will take it upon himself to go with My message? [When] I sent Micah, they struck him: But Zedekiah son of Chenaanah went near and struck Micaiah on the cheek (1 Kgs 22:24). [When] I sent Zechariah, they killed him. [When] I sent

12 Fashioning a golden calf (see Exod 32:4, 8, 19, 20).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪286‬‬

‫והרגוהו שלחתי את ירמיה והשליכו‪ 53‬לבור את מי אשלח [ישעיה ו ח] מי מקבל עליו‬ ‫לילך בשליחותי התחיל ישעיה משיב ואומר הריני לפניך ואומר הנני‪ 54‬שלחני [שם]‬

‫‪33:14‬‬

‫כיון שראה {את} מלאכי השרת מקלסים להקדוש ולא שיתף‪ 55‬קילסו עמהם התחיל‬ ‫מיצר על הדבר ואומר אוי לי כי נדמתי [ישעיה ו ה]‪ 56‬דבר{ים} שלא איפשר לי לראות‬ ‫ולהיות ראיתי ולא מתי ולא היה לי לשתף קילוסי עם קילוסים של מלאכי‪ 57‬השרת‬ ‫שאילו שיתפתי קילוסי עם קילוס שלהם הייתי חי וקיים לעולם כמותם היאך היה לי‬ ‫שדממתי אוי לי כי נדמתי‪[ 58‬שם] עם שהוא עומד ומשתומם על הדבר שגג והוציא דבר‬ ‫יתר מפיו ואמר כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא אנכי {יושב} וגומר [שם]‬

‫‪33:15‬‬

‫אמר לו הקדוש אמרת כי איש טמ' שפ' אנכי [ישעיה ו ה]‪ 59‬הותרא לך על שהייתה‬ ‫שליט בעצמך שמא {ב}בני הייתה שליט שהייתה עומד ואומר עליהם ובתוך עם טמא‬ ‫שפתים [שם] מיד נטל שלו שנאמר ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו [ישעיה ו ו]‪ 60‬גחלת‬ ‫אין כתוב כאן אלא רצפה מהו רצפה [שם] אמר רבי שמואל בן‪ 61‬נחמן רץ פה שאמר‬ ‫דילטוריא‪ 62‬על בניו‬

‫‪.‬והשליכוהו ‪53 Pr‬‬ ‫‪.‬שלחד ‪54 P deleted‬‬ ‫‪.‬שיריף ‪55 Pr‬‬ ‫מא ְש ָפ ַ֔תיִ ם ָאנ ִ ֹ֖כי ‪. MT‬נחמיתי ‪56 Pr‬‬ ‫ם־ט ֵ ֣‬ ‫תֹוְך ַע ְ‬ ‫ּוב ֙‬ ‫א־ש ָפ ַ֙תיִ ֙ם ָא ֔נ ֹ ִכי ְ‬ ‫יתי ִ ֣כי ִ ֤איׁש ְט ֵ ֽמ ְ‬ ‫ֹוי־לי ִ ֽכי־נִ ְד ֵ֗מ ִ‬ ‫א ַֹ֞מר ֽא ִ ֣‬

‫הו֥ה ְצ ָב ֖אֹות ָר ֥אּו ֵע ָינֽי׃‬ ‫ת־ה ֶ ֛מ ֶלְך יְ ָ‬ ‫יֹושב ִ֗כי ֶא ַ‬ ‫ֵ֑‬ ‫‪.‬שלהם ‪57 Pr‬‬ ‫‪ .‬נרמיתי ‪58 Pr‬‬ ‫יֹושב ִ֗כי ֶאת־ ‪59 MT‬‬ ‫ם־ט ֵ ֣מא ְש ָפ ַ֔תיִ ם ָאנ ִ ֹ֖כי ֵ ֑‬ ‫תֹוְך ַע ְ‬ ‫ּוב ֙‬ ‫א־ש ָפ ַ֙ת ֙יִם ָא ֔נ ֹ ִכי ְ‬ ‫יתי ִ ֣כי ִ ֤איׁש ְט ֵ ֽמ ְ‬ ‫ֹוי־לי ִ ֽכי־נִ ְד ֵ֗מ ִ‬ ‫א ַֹ֞מר ֽא ִ ֣‬ ‫ַה ֶ ֛מ ֶלְך יְ ָ‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֖אֹות ָר ֥אּו ֵע ָינֽי׃‬ ‫ּוביָ ֖דֹו ִר ְצ ָ ֑פה ְב ֶ֨מ ְל ַק ַ֔חיִם �ל ַ ָ֖קח ֵמ ַ ֥על ַה ִמזְ ֵ ֽב ַח׃ ‪60 MT‬‬ ‫ן־ה ְש ָר ֔ ִפים ְ‬ ‫וַ ָי ָ֣עף ֵא ֗ ַלי ֶא ָח ֙ד ִמ ַ‬ ‫‪.‬בר ‪61 Pr‬‬ ‫‪'; delatoria.‬דליטור ‪62 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 287

Jeremiah, they threw him into a pit. Whom shall I send? (Isa 6:8). Who will take it upon himself to go with My message? Isaiah began his reply and said: Here I am before You, and he said: Here am I; send me (ibid.).

33:14 When [Isaiah] saw the seraphim praising the Holy One and he did not link his praise to their praise, he began to be distressed and he said: Woe unto me! I was silent (Isa 6:5). Those things which are impossible for me to see and yet remain alive, I have seen and did not die. Why did I not link my praise to the praise of the seraphim? If I had linked my praise to their praise, I would live and endure forever like they. How is it that I was silent? Woe unto me! I was silent (ibid.). While he was standing puzzled, he became excited to say something else. He said: [And I said: I was silent,] since I am a man of unclean lips, and I live among a people of unclean lips; [yet my eyes have seen the King, the Lord of hosts!] (ibid.).

33:15 The Holy One said [to Isaiah]: You said, I am a man of unclean lips (Isa 6:5)—that is permitted to you, because the authority over yourself is yours. But do you have perhaps such authority over My children that you stand and say about them: and I live among a people of unclean lips? (ibid.) Immediately, Isaiah got his wishes [fulfilled], as it is said: Then One of the seraphs flew to me, holding a glowing stone [ritspah] in his hand [that had been taken from the altar] with a pair of pincers (Isa 6:6). “Glowing coal” [gḥlt] is not written here,13 but “glowing stone” [rtsph]. What is [rtsph]? R. Shmuel Berabbi Naḥman said: Rtspa [has to be read as] rts ph [silence the mouth] that spoke evil of My children.

13 YalqShim Isa 406.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪288‬‬

‫‪33:16‬‬ ‫ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים [ישעיה ו ו] מהו במקלחים [שם]‬ ‫להודיעך כחו של צדיק אמר הקדוש {ברוך הוא למלאך} ליטול גחלת {מעל המזבח‬ ‫[שם] וליתן על פיו נטל המלאך גחלת} במלקחת מתוך המזבח של מעלה והוא משליך‬ ‫אותה ונוטל מלקחת אחרת {ונותן} את הגחלת בשתיהן {והוא הולך ונותן את הגחלה}‬ ‫בפיו‪ 63‬של ישעיה ואמר הנה נגע על שפת' וסר עו' וחטאתך תכופר [ישעיה ו ז]‪64‬‬

‫‪33:17‬‬

‫והרי המלאך של אש הוא וכשנטל את הגחלת במלקחת אחת‪ 65‬נכווה עד שנטל‬ ‫מלקחת אחרת‪ 66‬במלקחיים וישעיה נטל את הגחלת על פיו ולא הרגיש ויגע על פי‬ ‫[ישעיה ו ז] כיון שראה ישעיה כן התחיל מצדיק את ישראל ומלמד עליהם סניגוריא‪67‬‬ ‫מהו אומר בסוף נבואתו ייי אלהים נתן לי‪ 68‬לשון לימודים [ישעיה נ ד]‪ 69‬אמר רבי יצחק‬ ‫הכהן ברבי חמא בשם רבי חלקיהו בשם רבי סימון מהו לשון לימודים‪ 70‬לדעת לעות‬ ‫את יעף {דבר} [שם] הוא פתח לי לשון לימודים {לדעת} לעות מהו אומר בסוף וייי‬ ‫אלהים פתח {לי} אוזן [ישעיה נ ה]‪ 71‬לשמוע קולו כשאמר את מי אשלח [ישעיה ו ח]‬ ‫ונתן בי דעת לומר הנני שלחני [שם] וייי אלהים פתח‪ 72‬לי אוזן [ישעיה נ ה]‬

‫‪.‬בשפתיו ‪63 Pr‬‬ ‫אתָך֖ ְת ֻכ ָ ֽפר׃ ‪64 MT‬‬ ‫ל־ש ָפ ֶ ֑תיָך וְ ָ ֣סר ֲעו ֶֺ֔נָך וְ ַח ָט ְ‬ ‫אמר ִה ֵנ֛ה נָ ַג֥ע ֶז֖ה ַע ְ‬ ‫ל־פי וַ ֕י ֹ ֶ‬ ‫וַ יַ ַג֣ע ַע ֔ ִ‬ ‫‪.‬אחות ‪65 P‬‬ ‫‪.‬אחות ‪66 P‬‬ ‫‪.‬סניגורה ‪; Pr‬סניגיריא ‪67 Συνηγορíα; P‬‬ ‫‪.‬למ ‪68 P deleted‬‬ ‫מ ַע ‪69 MT‬‬ ‫אזֶ ן ִל ְש ֖ ֹ‬ ‫ּמּודים ָל ַ ֛ד ַעת ָל ֥עּות ֶאת־יָ ֵ ֖עף ָד ָ ֑בר יָ ִ ֣עיר׀ ַב ֣בֹ ֶקר ַב ֗בֹ ֶקר יָ ִ ֥עיר ִ ֙לי ֔ ֹ‬ ‫ֲאד ָֹנ֣י יְ הוִ ֗ ֹ ה ָנ ַ֤תן ִ ֙לי ְל ׁ֣שֹון ִל ִ ֔‬

‫ּמּודים׃‬ ‫ַכ ִל ִ ֽ‬

‫‪.‬לע ‪70 Not in Pr. P deleted‬‬ ‫יתי ָא ֖חֹור ֥ל ֹא נְ סּו ֹֽג ִתי׃ ‪71 MT‬‬ ‫אזֶ ן וְ ָאנ ִ ֹ֖כי ֣ל ֹא ָמ ִ ֑ר ִ‬ ‫ח־לי ֔ ֹ‬ ‫ֲאד ָֹנ֤י יְ הוִ ֙ה ָפ ַ ֽת ִ ֣‬ ‫‪.‬ל ‪72 P deleted‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 289

33:16 One of the seraphs flew to me, holding a glowing stone [ritspah] in his hand with a pair of pincers (Isa 6:6). What is the [meaning of] With pincers (ibid.). To advise you of the might of a righteous person. The Holy One told {the angel} to take a glowing coal {from the altar on high and put it on Isaiah’s mouth. The angel took the glowing coal} with the pincers from the altar on high, but threw [the pincers] down and he took another pair of pincers {and picked up} the coal with both of them {and went and put the coal} on Isaiah’s mouth and said: See, this has touched your lips; and your iniquity is taken away (Isa 6:7).

33:17 See, although it was a fiery angel, yet when he took the glowing coal with [only] one pair of pincers, he was burned until he took another pair of pincers, [as it says:] two pincers (Isa 6:6)—[two pairs of pincers]. Isaiah took the hot coal on his mouth and did not feel it: And he touched my mouth [with it] (Isa 6:7). When Isaiah saw [what had happened to him and why,] he began to pronounce righteousness over Israel and to speak in their defense. What is said at the end of his prophecy? The Lord God has given me the tongue of those who are instructed (Isa 50:4). R. Yitsḥaq Ha-Kohen Berabbi Ḥama said in the name of R. Ḥilkiah in the name of R. Simon: What is meant by [The Lord God has given me] the tongue of those who are instructed to know how to sustain the weary with {a word} [that will awaken them in the morning. God awakens my ear in the morning to listen, as educated people do] (ibid.) What does it say at the end? The Lord God has opened my ear, [and I was not rebellious; I did not turn backward He wakes my ear to hear what those who are instructed should hear] (Isa 50:4)—[that means:] to listen to His voice When He said who shall I send? (Isa 6:8). And He instilled understanding in me to say: Here I am, send me (ibid.). And He opened my ear (Isa 50:5)

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪290‬‬ ‫‪33:18‬‬

‫ואנכי לא מריתי [ישעיה נ ה] לפיכך ואחור לא נסוגותי [שם] לא נעשיתי‪ 73‬אחור לנבואה‬ ‫אלא ראשון לכל‪ 74‬הנביאים שכן את מוצא את ישעיה שנתנבא נבואה הרבה‪ 75‬יותר‬ ‫מכל הנביאים ולא עוד אלא שנתנבא על כל אומות משא בערב [ישעיה כא יג]‪ 76‬משא‬ ‫מואב [ישעיה טו א] משא דומה [ישעיה כא יא]‪ 77‬מי גרם לישעיה לבא {לכל} השבח‬ ‫הזה {ו}לכל הכבוד הזה על‪ 78‬שצידק את ישראל ולימד עליהם זכות אמר דוד אהבת‬ ‫צדק ותשנא רשע [תהלים מה ח]‪ 79‬אהבת להצדיק את בניי ותשנא רשע [שם] שנאת‬ ‫להרשיעם על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מח' [שם] {רוח אלקים עלי יען משח‬ ‫ה' אותי [ישעיה סא א]‪}80‬‬

‫‪33:19‬‬

‫ונפתח עוד {שם} בפרשת רוח אלהי' עלי יען משח ייי אותי [ישעיה סא א] על כן‬ ‫משחך אלהים אלהיך {אלקים שמן ששון מחביריך} [תהלים מה ח] מהו שמן ששון‬ ‫[שם]‪81‬שזכה להתנבאות יותר מכל הנביאים ולא עוד אלא {שנתנבא} נחמות הרבה‪82‬‬ ‫מה שלא נתנבא אחד מכל הנביאים ועוד שהיו נבואותיו כפולות עורי לבשי' עורי‬ ‫לבשי' עוזך [ישעיה נא ט]‪ 83‬התעוררי התעוררי [ישעיה נא יז] שוש אשיש [ישעיה סא‬ ‫י] נחמו נחמו [ישעיה מ א] אנכי אנכי הוא {מנחמכם} [ישעיה נא יב] פתח בכל אילו‬ ‫הפרשיות‬

‫‪.‬נסוגתי לא נעשה ‪73 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ראשון לכל ‪ dittography.‬לכל ‪74 P‬‬ ‫‪ deleted.‬ית ‪75 P‬‬ ‫א ְר ֖חֹות ְד ָד ִנֽים׃ ‪76 Not in Pr. MT‬‬ ‫ַמ ָ ֖שא ַב ְע ָ ֑רב ַב ַי ַ֤ער ַב ְע ַר ֙ב ָת ֔ ִלינּו ֽ ֹ‬ ‫ה־מ ֵ ֽליל׃ ‪77 MT‬‬ ‫ה־מ ֔ ַליְ ָלה ש ֵ ֹ֖מר ַמ ִ‬ ‫ּדּומה ֵא ַ ֙לי ק ֵ ֹ֣רא ִמ ֵש ֔ ִעיר ש ֵֹמ ֙ר ַמ ִ‬ ‫ַמ ָ ֖שא ָ ֑‬ ‫‪78 Not in Pr.‬‬ ‫ש ֶמן ָש ׂ֗שֹון ֵ ֽמ ֲח ֵב ֶ ֽריָך׃ ‪79 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ֶ ֥‬ ‫ֹלהים ֭ ֱא ֶ‬ ‫ל־כ֤ן׀ ְמ ָש ֲח ָ֡ך ֱא ִ ֣‬ ‫ָא ַ ֣ה ְב ָת ֶצ ֶד ֮ק וַ ִת ְש ָ֫נא ֶ ֥ר ַשע ַע ֵ‬ ‫בּויִם ‪80 MT‬‬ ‫י־לב ִל ְק ֤ר ֹא ִל ְש ֙‬ ‫שר ֲענָ ִ ֗וים ְש ָל ַ֙חנִ ֙י ַל ֲח ֣בֹׁש ְלנִ ְש ְב ֵר ֔ ֵ‬ ‫הוה א ִֹ֜תי ְל ַב ֵ ֣‬ ‫הוה ָע ָל֑י ַ֡י ַען ָמ ַש ֩ח יְ ָ ֨‬ ‫֛ר ַּוח ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֖‬

‫ח־ק ַֹוח׃‬ ‫סּורים ְפ ַק ֽ‬ ‫ְד ֔רֹור וְ ַל ֲא ִ ֖‬ ‫‪.‬מהו שמן ששון ‪81 Pr does not have‬‬ ‫‪.‬מה שלא … הנביאים ‪; Pr does not contain‬יותר מכל הנביאים ‪82 Pr‬‬ ‫־היא ַה ַמ ְח ֶ ֥צ ֶבת ַ ֖ר ַהב ‪83 MT‬‬ ‫עֹול ִ ֑מים ֲה ֥לֹוא ַא ְת ִ ֛‬ ‫ימי ֶ ֔ק ֶדם ד ֹ֖רֹות ָ‬ ‫הוה ע֚ ִּורי ִ ֣כ ֵ‬ ‫עּורי ִל ְב ִשי־ ע ֹ֙ז זְ ֣ר ַֹוע יְ ָ ֔‬ ‫עּורי ִ ֤‬ ‫ִ֨‬ ‫חֹול ֶלת ַת ִנֽין׃‬ ‫ְמ ֶ ֥‬



Pesiqta Rabbati 33 

 291

38:18 And I was not rebellious (Isa 50:5). Therefore I did not turn backward (ibid.). I did not go backward with regard to prophecy; but was foremost [in rank] among all the prophets, as you will find that Isaiah prophesied the highest number of all prophecies. Not only that, but he prophesied concerning all the nations [of the earth]: The burden on Arabia (Isa 21:13), The burden of Moab (Isa 15:1), The burden of Dumah (Isa 21:11). What caused Isaiah to attain {all of this} praise and honor? Because he pronounced righteousness over Israel and taught about their merit. David said: You loved righteousness and hated evil (Ps 45:8)—you loved to pronounce righteousness over my children. You hated evil (ibid.)—you hated [the evildoers] and pronounced evil over them. Therefore God, your God, has anointed you with the oil of gladness above your fellows (ibid.). The Spirit of the Lord God is on me, because the Lord has anointed [me to bring good news to the poor. He has sent me to heal the brokenhearted, to proclaim liberty to the captives and freedom to the prisoners] (Isa 61:1).

33:19 This was further explained elsewhere in the lectionary portion: The spirit of … God is on me; because the Lord has anointed me (Ps 45:8). God, your God, … has anointed you {with the oil of gladness above your fellows} (ibid.). What is [the meaning of] the oil of gladness (ibid.)? Isaiah was privileged to prophesy more prophecies than all the other prophets. Not only that, but he {prophesied} more words of comfort than any other prophets. Moreover, his prophecies were doubled: Awake, awake, put on strength (Isa 51:9), Awake, awake (Isa 51:17), Rejoicing I will rejoice (Isa 61:10); Comfort, comfort (Isa 40:1).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪292‬‬ ‫‪33:20‬‬

‫דבר אחר אנכי אנכי [ישעיה נא יב] למה שני פעמים אנכי אלא לפי שבסיני קיבלו שני‬ ‫אנכי אנכי אנכי ייי אלהיך [שמות כ ב] {כי אנכי ה' אלקיך אלקכם} אל קנא [שמות כ‬ ‫ה] לפיכך הקדוש מנחמכם בשתי אנכי אנכי אנכי הוא [ישעיה נא יב]‬

‫‪33:21‬‬

‫דבר אחר אנכי אנכי הוא [ישעיה נא יב] כך פתח רבי תנחומא {ברבי} זה שאמר הכתוב‬ ‫מי את ותראי וגומר {מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן} [שם] מי את ותיראי מאנו'‬ ‫[שם] למה אתה מיתייראה שמא אין את יודעת {מי את אין את} בתו של אברהם‬ ‫אין את‪ 84‬בתו של יצחק אין את בתו של יעקב ובתם של שלשת‪ 85‬הררי‪ 86‬עולם ואת‬ ‫מתייראה מן ברייא ומן אנוש [שם] שהיום {הוא} חי ומחר‪ 87‬בקבר מת מאנוש ימות‬ ‫[שם] אלא אין את יודעת מה עשיתי כל מי שנזדווג להם אמרפל‪ 88‬שנזדווגו לאברהם‬ ‫תחילה להשליכו לכבשן‪ 89‬האש לא הצלתי אותו והחזקתי והפלתי‪ 90‬אותו בידו אלא‬ ‫עוד יצחק שנתדווגו‪ 91‬לו פלשתים ואבימלך ושלחו אותו ממקומם‬

‫‪33:22‬‬

‫ויאמר אבימלך ליצחק לך מעמנו {כי עצמות ממנו מאד} [בראשית כו טז]‪ 92‬לא חזרו‬ ‫עדוד לפניו ויאמרו ראו ראינו כי היה ייי עמך [בראשית כו כח]‪93‬אלא יעקב אביכם שנ�ז‬

‫‪ is not in Pr.‬אין את ‪84‬‬ ‫‪.‬שלשה ‪85 Pr‬‬ ‫‪.‬הרי ‪86 P‬‬ ‫‪.‬למחר ‪87 Pr‬‬ ‫‪.‬להם אמרפל ‪88 Pr‬‬ ‫‪.‬לתוך כבשן ‪89 Pr‬‬ ‫‪.‬והחזקתי והפלתי ‪90 Pr does not contain‬‬ ‫‪.‬שנזדלוגי ‪91 P‬‬ ‫אד׃ ‪92 MT‬‬ ‫־מ ֶ ֖מּנּו ְמ ֽ ֹ‬ ‫י־ע ַ ֽצ ְמ ָת ִ‬ ‫ימ ֶלְך ֶאל־יִ ְצ ָ ֑חק ֵ ֚לְך ֵ ֽמ ִע ָ֔מנּו ִ ֽכ ָ‬ ‫אמר ֲא ִב ֶ ֖‬ ‫וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫ּוב ֶינ�ָ֑ך וְ נִ ְכ ְר ָ ֥תה ְב ִ ֖רית ‪93 MT‬‬ ‫ינֹותינּו ֵב ֵינ֣ינּו ֵ‬ ‫אמר ְת ִ֨הי ָנ֥א ָא ָל֛ה ֵב ֵ ֖‬ ‫הו֣ה׀ ִע ָמְך֒ וַ ֗נ ֹ ֶ‬ ‫י־ה ָי֣ה יְ ָ‬ ‫ינּו ִ ֽכ ָ‬ ‫אמ ֗רּו ָר ֣אֹו ָר ִא ֮‬ ‫וַ י ֹ ְ‬

‫ִע ָ ֽמְך׃‬



Pesiqta Rabbati 33 

 293

33:20 Another interpretation: I, even I, am He (Isa 51:12). Why twice “I”?14 Because at Sinai they received twice “I”: I am the Lord your God (Exod 20:2); {I am your God} a jealous God (Exod 20:5). Therefore, the Holy One comforts them twice with “I”: I, even I, am He (Isa 51:12).

33:21 Another interpretation: I, even I, am He (Isa 51:12). Thus explained R. Tanḥuma {Berabbi} [by citing Scripture], this is what is written: Who are you? That you are afraid, etc. {of an earthling who will die, or of the son of man that will be made like grass?} (ibid.). [Israel,] Who are you? That you are afraid of an earthling (ibid.)? Why should you be afraid? Is it possible that you do not know {who you are? Are you not} the daughter of Abraham? Are you not the daughter of Isaac? Are you not the daughter of Jacob? The daughter of three distinguished [people] in the world. Yet you are afraid of a creature, an earthling (ibid.), who is alive today and dead in his grave tomorrow, of an earthling that will die (ibid.)? You may not know what I did to all who fought with them. Amraphel who first fought with Abraham by casting him into a fiery furnace.15 Did I not deliver [Abraham], and did I not finally put [Amraphel] under Abraham’s power?16 Furthermore, did I not act on behalf of Isaac against whom the Philistines and Abimelech fought,17 sending him away from their land?

33:22 Abimelech said to Isaac: Go from us, {since you are much mightier than we} (Gen 26:16). Did not Abimelech change his mind and say to [Isaac]: We certainly saw that the Lord was with you (Gen 26:28)? Jacob your father was embattled by Esau and had to flee from him. {Did not Esau come back and surrender to Jacob’s power, And Esau … went into a land away from his brother Jacob}; and Esau took

14 PesRK 19:5; YalqShim Isa 474. 15 Gen 14. 16 PesRab 18:3. Amraphel is Nimrod (BerR 42:4) 17 Gen 26.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪294‬‬

‫דווגה‪ 94‬לו עשו וברח {לא חוזר ונפל בידו ופינה} מלפניו {ויל' אל ארץ מפני יעקב אחיו}‬ ‫ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנות' וגומר [בראשית לו ו]‪ 95‬מי את ותיראי [ישעיה‬ ‫נא יב] ובתו של אותם ואת מתייראה שאבותיכם כל מי שנזדווג‪ 96‬להם נפלו לפניהם‬ ‫אף אתם‪ 97‬כל מי שיבא ויזדווג לכם נופל לכם לפניהם‬ ‫‪33:23‬‬

‫דבר אחר מאנוש ימות [ישעיה נא יב] את מיתייראה אמר רבי יהודה ברבי שמעון למי‬ ‫שהיה רואה תולעת והיה מתיירא הימנה רואה בגחלת נקרא גומרת לילו אמרו לו מזו‬ ‫את מתיירא בלילה היא‪ 98‬ניראת גיחלת ויוקדת יבא הבקר ואת רואה שאינה אלא‪99‬‬ ‫תולעת היא כך אמר להם הקדוש מאנוש אתם מתיראים {תוליעה הוא אף כי אנוש‬ ‫רימה ובן אדם תוליעה [איוב כה ו]‪ 100‬מאנוש אתם מתייראם} אמרו לפניו רבונו של‬ ‫עולם והרי שיעבודם של מלכיות קשה היא {אמר} לכם מפני שהעולם הזה לילה הוא‬ ‫ושולטין בו כך יבא הבקר ואתם רואים שאינה‪ 101‬אלא תולעה {איזו בקר מה ישעיה‬ ‫אומר אמר שומר מה מלילה אתא בוקר וגומר [ישעיה כא יא‪.‬יב]‪}102‬‬

‫‪33:24‬‬

‫ותשכח ייי עושיך [ישעיה נא יג]‪{ 103‬ה' אותך} בצרת המן הכתוב מדבר שנייתראו‬ ‫לאחת שעה נתייאשו מן הגאולה אמר רבי שמואל ברבי נחמן ראויים היו ישראל שלא‬ ‫ליגאל מצרת המן על שנתייאשו מן הגאולה אילולי שהסכימו לדעת יעקב אביהם‬ ‫יעקב שמע מפי הדיבור הנה אנכי עמך [בראשית כח טו] ונתיירא מן עשו ויירא יעקב‬ ‫מאד ויצר לו [בראשית לב ח]‬ ‫‪.‬שנתדווגה ‪94 P‬‬ ‫ל־ב ֶה ְמ ּ֗תֹו וְ ֵא ֙ת ‪95 MT‬‬ ‫ת־כ ְ‬ ‫ת־מ ְק ֵנ֣הּו וְ ֶא ָ‬ ‫ת־כל־נַ ְפ ׁ֣שֹות ֵביתֹו֒ וְ ֶא ִ‬ ‫ת־בנ ָֹת ֮יו וְ ֶא ָ‬ ‫ת־ב ָנ֣יו וְ ֶא ְ‬ ‫ת־נ ָשיו וְ ֶא ָ‬ ‫וַ יִ ַ ֣קח ֵע ָ֡שו ֶא ָ֠‬

‫ל־א ֶרץ ִמ ְפ ֵנ֖י יַ ֲע ֥קֹב ָא ִ ֽחיו׃‬ ‫ל־קנְ יָ נ֔ ֹו ֲא ֶ ֥שר ָר ַ ֖כׁש ְב ֶ ֣א ֶרץ ְכ ָנ ַ֑ען וַ ֵי ֶ֣לְך ֶא ֶ֔‬ ‫ָכ ִ‬ ‫‪.‬שנתדווג ‪96 P‬‬ ‫‪.‬אתה ‪97 Pr‬‬ ‫‪.‬הוא ‪98 P‬‬ ‫‪.‬אינה ‪99 Pr‬‬ ‫ּתֹול ָ ֽעה׃ פ ‪100 MT‬‬ ‫ן־א ָ ֗דם ֵ‬ ‫ּוב ָ֝‬ ‫י־אנ֣ ֹוׁש ִר ָ ֑מה ֶ‬ ‫ַ ֭אף ִ ֽכ ֱ‬ ‫‪.‬שאינם ‪101 P‬‬ ‫ם־ל֑יְ ָלה ‪102 MT‬‬ ‫ה־מ ֵ ֽליל׃ ָא ַ ֣מר ש ֵֹ֔מר ָא ָ ֥תה ֖בֹ ֶקר וְ גַ ָ‬ ‫ה־מ ֔ ַליְ ָלה ש ֵ ֹ֖מר ַמ ִ‬ ‫ּדּומה ֵא ַ ֙לי ק ֵ ֹ֣רא ִמ ֵש ֔ ִעיר ש ֵֹמ ֙ר ַמ ִ‬ ‫ַמ ָ ֖שא ָ ֑‬ ‫ם־ת ְב ָעי֥ ּון ְב ָ ֖עיּו ֻ ֥שבּו ֵא ָ ֽתיּו׃ ס‬ ‫ִא ִ‬ ‫שר ‪103 MT‬‬ ‫ל־הּי֗ ֹום ִמ ְפנֵ ֙י ֲח ַ ֣מת ַה ֵמ ִ֔ציק ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫נֹוטה ָש ַמיִ ֮ם וְ י ֵ ֹ֣סד ָא ֶרץ֒ וַ ְת ַפ ֵ֨חד ָת ִ֜מיד ָכ ַ‬ ‫הו֣ה ע ֶֹ֗שָך ֶ ֣‬ ‫וַ ִת ְש ַ֞כח יְ ָ‬ ‫ּכֹונ�֖ן ְל ַה ְש ִ ֑חית וְ ַאֵי֖ה ֲח ַ ֥מת ַה ֵמ ִ ֽציק׃‬ ‫ֵ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 295

his wives, his sons and his daughters, etc. (Gen 36:6)? Who are you that you are afraid? (Isa 51:12). [You are] the daughter of such [men], and you should be afraid? Whoever fought with your fathers fell before them. Whoever comes and fights with you will fall before you.

33:23 Another interpretation: Of an earthling who will die? (Isa 51:12) R. Yehudah Berabbi Shimon said: [To what is the matter like?] To someone who saw a worm18 and was afraid of it. What he saw was a fiery rock, which is called a firefly. They said to him: Is this what you are afraid of? At night it looks like a fiery, blazing rock. But when morning comes, you see that it is nothing more than a worm. So, too, the Holy One said: Are you afraid of an earthling? {He is a worm: How much less man, that is a worm? and the son of man, which is a worm? (Job 25:6). How can you be afraid of an earthling?} [Israel] said to Him: But, Master of the world, the oppression of the kingdoms is cruel. {He said} to them: It is because this world is the night and they have dominion over it. When morning comes, you will see that it is nothing but a worm. {Which morning [is meant]? The one of which Isaiah said: He said: The watchman said, what of the night? … morning is coming, etc. (Isa 21:11-12)}.

33:24 And have forgotten the Lord your Maker (Isa 51:13)—{The Lord [forgot] you}. Scripture speaks about the plight of Haman, when [Israel] was so terrified [that they gave up hope of] redemption. R. Shmuel Berabbi Naḥman said: [Israel] deserved19 not to be saved from their plight under Haman, because they had given up hope of redemption. If it had not been that, their despair would have been like that of their father Jacob. Jacob had heard from the [divine] speech: Here I am with you (Gen 28:15), and he still feared Esau: Jacob was greatly afraid and distressed (Gen 32:8).20

18 YalqShim Isa 474. 19 PesRK 19:5; YalqShim Isa 474. 20 BerR 76:1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪296‬‬ ‫‪33:25‬‬

‫דבר אחר ותשכח ייי עושך נוטה שמים ויוסד ארץ [ישעיה נא יג]‪ 104‬מה {ה}עיניין זה‬ ‫אצל זה אלא היו ישראל מתפחדים שהיו לקוחים למיתה להריגה ונתייאשו מן הגאולה‬ ‫אמר להם שכחתם נוטה שמים‪ 105‬אמר להם מה שאמרתי לירמיה מה שהכתבתי כה‬ ‫אמר ייי אם ימדו השמים ממעל [ירמיה לא לז]‪ 106‬רואים את השמים במקומם‪ 107‬ואף‬ ‫הארץ במקומה ואתם מתיראים ותפחד תמיד כל היום [ישעיה נא יג]‪ 108‬פרוסטגמא‪109‬‬ ‫שלו פרוסה מיום ליום ומחדש לחדש [אסתר ג ז]‪ 110‬והיו מתבהלים כל היום מפני חמת‬ ‫המציק [ישעיה נא יג] זה המן הרשע וימלא המן חימה וכן איש צר ואויב‪ 111‬המן הרע‬ ‫הזה [אסתר ז ו] ואיה חמת המציק [ישעיה נא יג]‬

‫‪33:26‬‬

‫מהו מהר צועה להפתח [ישעיה נא יד]‪ 112‬אלא מן אדם שהוא ממהר בפסיעתו בשביל‬ ‫לה{י}פתח בשביל שלא ימות וממהר בפסיעתו לכ{אן} ולכ{א}ן רץ לכל המקום שלא‬ ‫יחסר לחמו ואתם מתייראים הוי מי את ותראי [ישעיה נא יב]‬

‫שר ‪104 MT‬‬ ‫ל־הּי֗ ֹום ִמ ְפנֵ ֙י ֲח ַ ֣מת ַה ֵמ ִ֔ציק ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫נֹוטה ָש ַמיִ ֮ם וְ י ֵ ֹ֣סד ָא ֶרץ֒ וַ ְת ַפ ֵ֨חד ָת ִ֜מיד ָכ ַ‬ ‫הו֣ה ע ֶֹ֗שָך ֶ ֣‬ ‫וַ ִת ְש ַ֞כח יְ ָ‬

‫ּכֹונ�֖ן ְל ַה ְש ִ ֑חית וְ ַאֵי֖ה ֲח ַ ֥מת ַה ֵמ ִ ֽציק׃‬ ‫ֵ‬ ‫‪.‬אמר … שמים ‪105 Not in Pr‬‬ ‫ל־ז ַ�֧רע ‪106 MT‬‬ ‫ם־א ִ֞ני ֶא ְמ ַ֨אס ְב ָכ ֶ‬ ‫י־א ֶרץ ְל ָ ֑מ ָטה גַ ֲ‬ ‫ֹוס ֵד ֶ ֖‬ ‫ם־יִמּדּו ָש ַ֙מ ֙יִם ִמ ְל ַ֔מ ְע ָלה וְ יֵ ָח ְק ֥רּו ֽמ ְ‬ ‫הוה ִא ַ ֤‬ ‫֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬ ‫הוה׃ ס‬ ‫ל־א ֶ ֥שר ָע ׂ֖שּו נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬ ‫ל־כ ֲ‬ ‫יִ ְש ָר ֵ ֛אל ַ ֽע ָ‬ ‫‪.‬ממקומם ‪107 P‬‬ ‫שר ‪108 MT‬‬ ‫ל־הּי֗ ֹום ִמ ְפנֵ ֙י ֲח ַ ֣מת ַה ֵמ ִ֔ציק ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫נֹוטה ָש ַמיִ ֮ם וְ י ֵ ֹ֣סד ָא ֶרץ֒ וַ ְת ַפ ֵ֨חד ָת ִ֜מיד ָכ ַ‬ ‫הו֣ה ע ֶֹ֗שָך ֶ ֣‬ ‫וַ ִת ְש ַ֞כח יְ ָ‬ ‫ּכֹונ�֖ן ְל ַה ְש ִ ֑חית וְ ַאֵי֖ה ֲח ַ ֥מת ַה ֵמ ִ ֽציק׃‬ ‫ֵ‬ ‫‪.‬פרוסטומא ‪, Pr‬פרוסטימא ‪109 Πρóσταγμα; P‬‬ ‫ּגֹורל ִל ְפ ֵנ֣י ‪110‬‬ ‫יסן ִב ְשנַ ֙ת ְש ֵ ֣תים ֶע ְש ֵ ֔רה ַל ֶ ֖מ ֶלְך ֲא ַח ְשוֵ ֑רֹוׁש ִה ִ ֣פיל ּפּור֩ ֨הּוא ַה ָ ֜‬ ‫אׁשֹון הּוא־ ֣חֹ ֶדׁש נִ ָ֔‬ ‫ַב ֤חֹ ֶדׁש ָה ִר ֙‬ ‫ים־ע ָ ֖שר הּוא־ ֥חֹ ֶדׁש ֲא ָ ֽדר׃ ס‬ ‫ָ‬ ‫ּומ ֛חֹ ֶדׁש ְל ֥חֹ ֶדׁש ְשנֵ‬ ‫ָה ָ֗מן ִמּי֧ ֹום׀ ְלי֛ ֹום ֵ‬ ‫‪.‬ואיה ‪111 Pr‬‬ ‫א־יָמּות ַל ַ֔ש ַחת וְ ֥ל ֹא יֶ ְח ַ ֖סר ַל ְח ֽמֹו׃ ‪112 MT‬‬ ‫ִמ ַ ֥הר צ ֶ ֹ֖עה ְל ִה ָפ ֵ ֑ת ַח וְ ל ֹ ֣‬



Pesiqta Rabbati 33 

 297

33:25 Another interpretation: And have forgotten the Lord your Maker, who stretched out the heavens, and laid the foundations of the earth (Isa 51:13). What does this problem have to do with that one? Israel was so terrified of being taken to death and slaughter that they despaired of redemption. [God] said to them: You have forgotten who stretched out the heavens (ibid.), what I said to Jeremiah [and] what I dictated: Thus says the Lord: If heaven above can be measured, [and the foundations of the earth searched out beneath, then will I also cast off all the seed of Israel] (Jer 31:37). One sees the heavens in their place and the earth in its place, and yet you are terrified: And you fear continually all day long, because of the fury of the oppressor, [who is bent on destruction.    And where is the fury of the oppressor?] (Isa 51:13). [Haman’s] proclamation was publicized from day to day, and from month to month, [to the twelfth month, which is the month Adar] (Esth 3:7), and Israel was fearful every day because of the fury of the oppressor (Isa 51:13)—that [refers to] Haman, an adversary and an enemy, this evil Haman (Esth 7:6), but where is the fury of the oppressor (Isa 51:13) now?

33:26 What is [the meaning of]: [He that is bent down] will speedily be released; [he will not die and go down to the pit, his bread will not be lacking (yḥsr)] (Isa 51:14)—a man, who hastens his step to move his bowels for fear that he would die, hastily runs from here to there, everywhere, that he may not be lacking [yḥsr] his bread? And you should be afraid? Who are you that you are afraid? (Isa 51:12)

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪298‬‬ ‫‪33:27‬‬

‫אמר רבי פנחס הכהן בן חמא בשם רבי חלקייה בשם רבי סימון} מהו לא ימות לשחת‬ ‫לא יחסר לחמו [ישעיה נא יד] אלא האדם הזה חסר לחמו מת שכיון שאינו אוכל הוא‬ ‫מת לא חסר לחמו }מת} שכיון שאוכל‪ 113‬ואינו נפנה ומקל{קל} את המזון {הראשון‬ ‫הוא}‪ 114‬וסימן בחולה כיון שנפנה אינו מת מיהר מיהר צועה להפתח לא ימות לשחת‬ ‫[שם]‬

‫‪33:28‬‬

‫דבר אחר אמר רבי חגי בשם רבי חייא‪ 115‬אימתי אינו מת בשעה‪ 116‬שאינו חסר לחמו‬ ‫אבל אם היה פותח‪ 117‬וחסר לחמו הרי הוא מת שאינו אלא חולי מעיים מהר צועה‬ ‫להפתח [ישעיה נא יד] אינו מת לא ימות לשחת אימתי לא יחסר לחמו ומזכיר יציאת‬ ‫מצרים להודיעך שהפרוסה הזאת שאדם נותן לתוך פיו שקולה כנגד יציאת מצרים‪118‬‬ ‫שכשם יציאת מצרים במסות באותות ובמופתים כך אף הפרוס{ה}‬

‫‪33:29‬‬

‫אמר רבי יהושע בן לוי תדע לך שכן למד{תי} מן הלל הגדול‪ 119‬שהוא אומר לגוזר‬ ‫ים סוף לגזרים [תהלים קלו יג] ויוצא ישראל מתוכם נותן לחם לכל בשר [תהלים קלו‬ ‫כה]‪ 120‬הקיש את הפרוסה לקריעת ים סוף וליציאת מצרים שהיא‪ 121‬שקולה כנגד‬ ‫שתיהן לא יחסר לחמו [ישעיה נא יד]‪ 122‬ואנכי ייי אלהיך רגע הים [ישעיה נא טו]‪123‬‬

‫‪.‬שהוא שאינו ‪113 P‬‬ ‫‪ deleted by this editor.‬מת ‪114 P‬‬ ‫‪.‬חמא בר אבא ‪115 Pr‬‬ ‫‪.‬כשאינו ‪116 Pr‬‬ ‫‪.‬פתוח ‪117 Pr‬‬ ‫‪.‬להודיעך … כנגד יציאת מצרים ‪118 Haplography in Pr‬‬ ‫‪.‬החלל הגדולה ‪119 P‬‬ ‫עֹול֣ם ַח ְס ּֽדֹו׃ ‪120 MT‬‬ ‫ל־ב ָ ֑שר ִ ֖כי ְל ָ‬ ‫נ ֵ ֹ֣תן ֶ֭ל ֶחם ְל ָכ ָ‬ ‫‪.‬שהוא ‪121 P‬‬ ‫א־יָמּות ַל ַ֔ש ַחת וְ ֥ל ֹא יֶ ְח ַ ֖סר ַל ְח ֽמֹו׃ ‪122 MT‬‬ ‫ִמ ַ ֥הר צ ֶ ֹ֖עה ְל ִה ָפ ֵ ֑ת ַח וְ ל ֹ ֣‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֖אֹות ְש ֽמֹו׃ ‪123 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ר ַֹג֣ע ַה ָ֔ים וַ יֶ ֱה ֖מּו גַ ָל֑יו יְ ָ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֔‬ ‫ֹכי יְ ָ‬ ‫ָ ֽאנ ִ ֙‬



Pesiqta Rabbati 33 

 299

33:27 R. Pinḥas Ha-Kohen ben Ḥama said {in the name of R. Ḥilkiah in the name of R. Simon}: What is [the meaning of]: that he will not die and go down to the pit, his bread will not be lacking [yḥsr] (Isa 51:14)? A man dies when his bread is lacking [yḥsr], because if he does not eat, he will {die}. But even though his bread is not lacking [yḥsr], he may also die, because if he eats and does not move his bowels, then the food putrefies [in his bowels]. Certainly, a sign that a sick man will not die, is that he is moves his bowels. Speedily (ibid.)—[when] he speedily empties his bowels, he will not die and go down [into the pit] (ibid.).

33:28 Another interpretation: R. Ḥaggai said in the name of R. Ḥama Berabbi Abba: When will [a sick man] not die? When his bread is not lacking.21 But if he empties his bowels and his bread is lacking [yḥsr] he will die. If [someone] has only sick bowels, he speedily (Isa 51:14) empties his bowels, he will not die: he will not die and go down into the pit (ibid.), because his bread will not be lacking. Isaiah alludes to the exodus from Egypt to inform you that the piece of bread which a man puts into his mouth is comparable to the exodus from Egypt. Similar to the exodus from Egypt, which [was accompanied by] trials, signs, and wonders, so is a piece of bread.

33:29 R. Yehoshua ben Levi said: Know that this is something I learned from Hillel the Elder, who said: To Him who divided the Sea of Reeds in two, And brought out Israel from among them (Ps 136:13), gives food to all flesh (Ps 136:25). Thus juxtaposing the piece of bread with the dividing of the Sea of Reeds and the exodus from Egypt, it is implied that the piece of bread is comparable to these two events. His bread will not be lacking [yḥsr] (Isa 51:14), [is written next to] I am the Lord your God that divided the sea (Isa 51:15).

21 BerRbti Vayeḥi, p. 228.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪300‬‬ ‫‪30:33‬‬

‫למה סמך יציאת מצרים ללחם אלא שכשם שעשה הקדוש כמה ניסים לגאול את‬ ‫ישראל ממצרים כך הוא {עושה} בפרוסה הזו שאדם נותן לתוך פיו וכשם שביאתה‬ ‫ביציא{תו} מצרים מהר צועה להפתח אנכי ייי אלהיך רוגע הים [ישעיה נא יד‪.‬טו] אמר‬ ‫רבי שמואל בר נחמן רצונך לידע כמה‪ 124‬כחה של פרוס{ה} זו שאדם נותן לתוך פיו‬ ‫שהיא‪ 125‬קשה יותר מן הגאולה מניין את מוצא בשעה שיוסף מקריב את בניו לפני אביו‬ ‫שיברכם תלה אף הגאולה במלאך ואת הפרוסה בהקדוש הגאולה במלאך‪ 126‬המלאך‬ ‫הגואל אותי מכל רע [בראשית מח טז] אבל כשבא לפרוסה מהו אומר האלהים הרועה‬ ‫אותי [בראשית מח טו] הוי יפה אומר ישעיה לא ימות לשחת לא יחסר לחמו [ישעיה‬ ‫נא יד]‪127‬‬

‫‪33:31‬‬

‫דבר אחר אנכי ייי אלהיך [שמות כ ב] זה שאמר הכתוב אשר הראיתנו צרות רבות‬ ‫ורעות [תהלים עא כ]‪ 128‬אתה {מוצא} מתחילת בריית{ו של} עולם נולד מלך המשיח‬ ‫שעלה במחשבה עד שלא נברא העולם כן הוא אומר ויצא חוטר מגזע ישי [ישעיה יא‬ ‫א]‪ 129‬אינו אומר כן אלא‪ 130‬ויצא כבר יצא חטר מגזע ישי‬

‫‪.‬מה ‪124 Pr‬‬ ‫‪.‬שהיה ‪125 P‬‬ ‫‪.‬ואת … במלאך ‪126 Not in Pr‬‬ ‫‪].‬ישעיה נא יד[ אנכי ייי אלהיך רוגע הים ‪127 Pr adds‬‬ ‫יתנּו‪128 The text has the qere:‬‬ ‫יתנּו ָצ ֥רֹות ַר ּ֗בֹות וְ ָ ֫ר ֥עֹות ָת ׁ֥שּוב ְת ַחיֵ ינּו ּוֽ ִמ ְתה ֹ֥מֹות ‪ִ ; MT‬ה ְר ִא ַ‬ ‫ֲא ֶ ֤שר ִה ְר ִא ַ‬

‫ָ֝ה ָ֗א ֶרץ ָת ׁ֥שּוב ַת ֲע ֵ ֽלנִ י׃‬ ‫שיו יִ ְפ ֶ ֽרה׃ ‪129 MT‬‬ ‫יָ ָ ֥צא ֖חֹ ֶטר ִמ ֵג�֣זַ ע יִ ָ ֑שי וְ ֵנ ֶ֖צר ִמ ָש ָר ָ ֥‬ ‫‪ at the end.‬אלא ‪130 Pr has‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 301

33:30 Why does Isaiah juxtapose the exodus from Egypt with bread [in Isa 51:14 and Isa 51:15]? As many miracles as the Holy One performed to redeem Israel out of Egypt, He likewise {performs} [miracles] with regard to the bread which a man puts into his mouth. The ingestion is like the removal: When that which is to be emptied is quick to come out … I am the Lord your God (Isa 51:14-15). R. Shmuel Berabbi Naḥman said: Is it your wish to know how much effort is [devoted to] the piece of bread that a man puts into his mouth? [Bread] demands more power than redemption. From where [in Scripture do we know this?] You find that when Joseph brought his sons to his father to be blessed, [Jacob spoke of] redemption as coming from an angel and of bread as coming from the Holy One. [Jacob said that] redemption came from an angel, [as it is written]: The angel who has redeemed me from all evil (Gen 48:16); but [when Jacob] mentioned the piece of bread, what did he say? The God who fed me all my life to this day (Gen 48:15). Isaiah said so appropriately: He will not die and go down into the pit, since his bread does not fail him (Isa 51:14).

33:31 Another interpretation: I am the Lord your God (Exod 20:2). This is what Scripture says: You, who have caused me to see many troubles and evils, [you will again revive me. And from the depths of the earth, you will again bring me up] (Ps 71:20). You {find} that from the beginning of the creation of the world, the king Messiah had been born; he existed in thought22 even before the world was created. So, Scripture says: And a shoot came out from the stump of Jesse (Isa 11:1); it does not say [that the Messiah will come], but And there came forth, [implying] that the shoot out of the stock of Jesse already came.

22 PRE 3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪302‬‬

‫‪33:32‬‬ ‫היאך את מוצא כתה בבריית עולם שהוא מזמר שיעבודם של מלכיות ושל גואל מלך‪131‬‬ ‫המשיח בראשית ברא אלהים והארץ היתה תוהו [בראשית א א‪.‬ב] {תהו} זה מלכות‬ ‫בבל ראיתי את הארץ והנה תהו [ירמיה ד כג]‪ 132‬ובהו [בראשית א ב] זה מלכות מדי‪133‬‬ ‫שהיו גזירותיה מתחדשות על ישראל להרג להשמיד ולעבד [אסתר ז ד]‪ 134‬וחשך זה יוון‬ ‫שהיו גזירותיה‪ 135‬קשות כתבו‪ 136‬על קרן השור שאין לו חלק באלהי ישראל‬

‫‪33:33‬‬ ‫על פני תהום [בראשית א ב] זו מלכות אדום‪ 137‬הרשעה דוד רואה {אותם ארבעתה}‬ ‫היאך הן באות בכח ומשתעבדות לישראל התחיל תמיה‪ 138‬עליהם ואומר אשר הראית‬ ‫צרות רבות ורעות [תהלים עא כ]‪ 139‬ורבות צרות‪ 140‬שתים מלכות מדי ומלכות אדום‬ ‫תשוב תחיינו‪ 141‬ומתהומות הארץ תשוב תעלינו [שם] אלא‪ 142‬אמר לו תחיינו [שם] מן‬ ‫הראשונה משיעבדו של {מלכות של} בבל תשוב תחיינו [שם] מן השנייה תעלינו [שם]‬ ‫מן השלישית‪ 143‬משיעבודה של יוון ומתהומות הארץ תשוב תעלינו [שם] זה אדום‬ ‫הרשעה ומניין את אומר שמתחילת ברייתו של עולם היה מלך המשיח‪ 144‬מהו ורוח‬ ‫אלהים [בראשית א ב] זה מלך המשיח וכן הוא אומר ונחה עליו רוח ייי [ישעיה יא ב]‪145‬‬ ‫ואימתי מרחפת על פני המים [בראשית א ב] כשתשפכו כמים לבבכם נוכח פני ייי אנכי‬ ‫אנכי הוא מנחמכם [ישעיה נא יב]‬ ‫‪.‬של ‪131 P‬‬ ‫אֹורם׃ ‪132 MT‬‬ ‫ל־ה ָש ַ ֖מיִ ם וְ ֵ ֥אין ָ ֽ‬ ‫תהּו וָ ֑בֹהּו וְ ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָ֔א ֶרץ וְ ִהנֵ ה־ ֖ ֹ‬ ‫יתי ֶא ָ‬ ‫ָר ִ֙א ִ ֙‬ ‫‪.‬מדי ‪; corrected by this editor to read‬יון ‪133 The text witnesses have‬‬ ‫ּול ַא ֵב֑ד ְו ִ֠אּלּו ַל ֲע ָב ִ ֨דים וְ ִל ְש ָפ ֤חֹות נִ ְמ ֙ ַכ ְר ֙נּו ֶה ֱח ַ ֔ר ְש ִתי ִ ֣כי ֵ ֥אין ‪134 MT‬‬ ‫ִ ֤כי נִ ְמ ֙ ַכ ְר ֙נּו ֲא ִנ֣י וְ ַע ִ֔מי ְל ַה ְש ִ ֖מיד ַל ֲה ֣רֹוג ְ‬

‫ַה ָ ֛צר ׁשוֶ ֖ ֹ ה ְב ֵנ�֥זֶ ק ַה ֶ ֽמ ֶלְך׃ ס‬

‫‪.‬מתחדשות … שהיו גזירותיה ‪135 Haplography in Pr‬‬ ‫‪.‬כתבן ‪136 Pr‬‬ ‫‪.‬זה אדום ‪137 P‬‬ ‫‪.‬תמיח ‪138 P‬‬ ‫יתנִ י׀ ָצ ֥רֹות ַר ּ֗בֹות וְ ָ ֫ר ֥עֹות ָת ׁ֥שּוב ְת ַח ֵי֑ינִ י ּוֽ ִמ ְתה ֹ֥מֹות ָ֝ה ָ֗א ֶרץ ָת ׁ֥שּוב ַת ֲע ֵ ֽלנִ י׃ ‪139 MT‬‬ ‫ֲא ֶ ֤שר ִה ְר ִא ַ֨‬ ‫‪140 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬תחיינו תשוב ‪141 Haplography in P‬‬ ‫‪142 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬השלשים ‪143 P‬‬ ‫‪].‬ישעיה יא ב[ רוח ייי אלהים עלי ‪144 Pr contains a misplaced Scriptural prooftext:‬‬ ‫הוה׃ ‪145 MT‬‬ ‫בּורה ֥ר ַּוח ַ ֖ד ַעת וְ יִ ְר ַ ֥את יְ ָ ֽ‬ ‫ּוב ָ֗ינה ֤ר ַּוח ֵע ָצ ֙ה ּוגְ ָ ֔‬ ‫הו֑ה ֧ר ַּוח ָח ְכ ָ ֣מה ִ‬ ‫וְ נָ ָ ֥חה ָע ָ ֖ליו ֣ר ַּוח יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 303

33:32 Where do you find a verse concerning the creation of the world that speaks of the kingdoms oppressing [Israel] and of the redeemer, {the king} Messiah? In the beginning God created  … Now the land was waste and desolate; [and darkness was on the face of the abyss; and the spirit of God moved on the face of the waters] (Gen 1:1-2). Waste (ibid.)—[refers to] the kingdom of Babylon. [After the king of Babylon invaded the Land, Scripture said:] I saw the Land, and see, it was waste (Jer 4:23).23 Desolate (Gen 1:1) — [refers to] the kingdom of Median, whose harsh decrees over Israel were cruel: [For we have been sold, I and my people,] to be destroyed, to be killed, and to be annihilated (Esth 7:4). Darkness (Gen 1:1)— [this refers to the kingdom of Greece,] whose decrees were harsh [such as]: Write on the horn of an ox that he has no part in the God of Israel.24

33:33 On the face of the abyss (Gen 1:2)—[refers to] the evil kingdom of Edom. David saw {the four} [kingdoms] and how they would come with might and press Israel into servitude. He began to wonder about them and said: You, who have caused us to see many troubles and evils (Ps  71:20). Many troubles (ibid.)—[means] two, the kingdom of Media and the kingdom of Edom. You will again revive me. And from the depths of the earth you will again bring me up (ibid.). In saying to Him: You will revive me (ibid.), [David was referring to Israel‘s deliverance] from the first one, from enslavement by {the kingdom of} Babylon. In saying to Him: You will again revive me (ibid.), he was referring to deliverance from the second [kingdom]. [When David said:] You bring me up (ibid.), he was referring to deliverance from the third [kingdom], from enslavement by Greece. [In saying] from the abysses of the earth You will again revive me (ibid.)—[he was referring] to evil Edom. From where [in Scripture] can you say that the king Messiah existed from the beginning of the creation of the world? What [is the meaning of] The Spirit of God (Gen 1:2)? This [refers to] the king Messiah, and likewise [Scripture] says: And the spirit of the Lord shall rest upon him (Isa 11:2). But when will the spirit of God move on the face of the water (Gen 1:2) [to bring about redemption]? When you pour out your heart like water before the Lord, I, even I, will comfort you (Isa 51:12).

23 PesRab 2:4; 16:4. 24 BerR 16:4, 44:17; ShemR 15:16; WayR 13:5, 15:9; yḤag11a; Tanh Vayeḥi 13.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪304‬‬ ‫‪33:34‬‬

‫דבר אחר אנכי אנכי הוא מנחמ' [ישעיה נא יב] זה שאמר הכתוב לכו ונשובה אל ייי‬ ‫כי הוא טרף וירפאנו וגומר [הושע ו א]‪ 146‬למי שעלה לו מכה וקרעה הרופא כיון שראה‬ ‫הרופא שהיה בו המכה שלא נתרפאה מכתו מיד היה מחזיר‪ 147‬אצל רופאים אחרים‬ ‫ולא {היו} מוציא{י}ם לו רפואה אמר לו את הולך אצל כמה רופאים אין‪ 148‬מצוי להם כדי‬ ‫לרפואתך שאינם יודעים מה היתה המכה נקרית‪ 149‬אלא אם מבקש את להתרפאות‬ ‫לך אצל אותו שקירע‪ 150‬אותך והוא מרפא מכתך‬

‫‪33:35‬‬

‫כך אמר להם הנביא כל שאתם מפליגים דעתכם מן התשובה‪ 151‬הקץ והנחמות רחוקים‬ ‫ממכם אלא אם מבקשים אתם שיגיעו אתכם הנחמות‪ 152‬עשו תשובה והקדוש גואל‬ ‫אתכם משיעבודם של מלכיות שהוא הוא שהכה והוא הוא שמרפא לכו ונשובה אל‬ ‫ייי }כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבושנו{ [הושע ו א]‪ 153‬אמר הקדוש ואני הוא שהכיתי‬ ‫שנאמר ממרום שלח אש וגומר [איכה א יג]‪ 154‬ואני הוא שמרפא‪ 155‬אנכי אנכי הוא‬ ‫מנחמכם [ישעיה נא יב]‬

‫‪15633:36‬‬

‫באנכי בראתי את העליונים ובאנכי בראתי את התחתונים באנכי בראתי את האדם‬ ‫הראשון‪ 157‬באנכי בראתי את אברהם אבינו באנכי דברתי עם יצחק באנכי דברתי עם‬

‫שנּו׃ ‪146 MT‬‬ ‫הוה ִ ֛כי ֥הּוא ָט ָ ֖רף וְ יִ ְר ָפ ֵ ֑אנּו ַי�ְ֖ך וְ יַ ְח ְב ֵ ֽ‬ ‫ּובה ֶאל־יְ ָ ֔‬ ‫כּו וְ נָ ׁ֣ש ָ‬ ‫ְל ֙‬ ‫‪.‬מחזר ‪147 Pr‬‬ ‫‪.‬ולא ‪148 Pr‬‬ ‫‪.‬נכרת ‪149 Pr‬‬ ‫‪.‬שקורע ‪150 Pr‬‬ ‫‪151 Not in Pr.‬‬ ‫אלא … הנחמות ‪152 Haplography in Pr‬‬ ‫שנּו׃ ‪153 MT‬‬ ‫הוה ִ ֛כי ֥הּוא ָט ָ ֖רף וְ יִ ְר ָפ ֵ ֑אנּו ַי�ְ֖ך וְ יַ ְח ְב ֵ ֽ‬ ‫ּובה ֶאל־יְ ָ ֔‬ ‫כּו וְ נָ ׁ֣ש ָ‬ ‫ְל ֙‬ ‫וגומר ‪...‬שנאמר ‪154 Not in Pr‬‬ ‫‪ .‬אני הוא שהכיתי … אש בעצמותי ‪155 Pr adds here:‬‬ ‫‪156 Although 33:36 is partially similar to 33:37 in P, there are several significant differences. Pr‬‬ ‫‪contains a combination of these texts in one unit (33:37).‬‬ ‫‪.‬הראשונים ‪157 P‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 305

33:34 Another interpretation: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12). This is what Scripture says: Come, and let us return to the Lord: for He has torn, and He will heal us, etc. (Hos 6:1). [To what is the matter like?] To someone who had a swelling, which a physician cut open. When the physician saw that the swelling was not healing, [the person] went to other physicians, but they did not find any cure. [Then the physician] said to [the man]: You keep going to one physician after another, but they have no way of curing you because they do not know what kind of swelling you have. If you want to be cured, go back to the one who cut it open and he will cure your swelling.

33:35 Similarly, the prophet said to them: The more you keep away from repentance, the further away from you is the end of time and the comforting. However, if you wish to receive comforting, repent, and the Holy One will redeem you from the oppression of the kingdoms, because He is the One who struck, and He is the One who will heal: Come, and let us return to the Lord: {for He has torn, and He will heal us} (Hos 6:1). The Holy One said: I am He that struck, as it is said: From on high has He sent fire, etc. (Lam 1:13); and I am the One that will heal: I, even I, am He that will comfort you (Isa 51:12).

33:36 With ʾanokhy25 I created the worlds above, and with ʾanokhy I created the worlds below; with ʾanokhy I created the first human being; with ʾanokhy I [spoke to]26 Abraham our father; with ʾanokhy I spoke to Isaac; with ʾanokhy I spoke to Jacob; with ʾanokhy I spoke My word and put it into his mouth; with ʾanokhy I sent [Moses] to pharaoh; with ʾanokhy I gave the Torah; with ʾanokhy I brought Israel

25 ʾanokhy, ʾanokhy (Isa 51:12). 26 Literally: created.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪306‬‬

‫יעקב באנכי דברתי את הדיבור ושמתי בפיו באנכי שלחתי אצל פרעה באנכי נתתי‬ ‫את התורה באנכי אני מוליך את כנסת ישראל למדבר ומפתה אותה‪ 158‬באנכי אני‬ ‫ם‬ ‫בונה אותה ואת ציון אנכי אני מביא את הגאולה באנכי אני מנחם אתכ ‬ ‫‪33:37‬‬

‫{דבר אחר אנכי אנכי וגומר [ישעיה נא יב]} באנכי בראתי את העליונים והתחת�ו‬ ‫נים‪ 159‬אנכי ייי עושה כל [ישעיה מד כד]‪ 160‬באנכי בראתי את האדם {הראשון}‪ 161‬ואנכי‬ ‫עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי [ישעיה מה יב]‪ 162‬באנכי‪ 163‬דברתי עם אבותיכם‪164‬‬ ‫עם אברהם אל תירא אנכי מגן לך [בראשית טו א] באנכי דברתי‪ 165‬עם יצחק וירא‬ ‫אליך‪ 166‬ייי בלילה ההוא ויאמר אנכי האל‪ 167‬אלהי אברהם אביך [בראשית כו כד]‪168‬‬ ‫כשנגלה על יעקב לא נגלה באנכי אלא באני והנה ייי נצב עליו ויאמר אני ייי וגומר‬ ‫{אלקי אברהם אביך} [בראשית כח יג] לפיכך נתיירא ויירא {יעקב מאד} [בראשית כח‬ ‫יז]‪ 169‬למה נתיירא אמר על אבותי לא היה נגלה בלשון הזה באני אלא באנכי תאמר‬ ‫מה עון אירע כי שלא השיח עמי בלשון שהיה משיח עם אבותי כיון שראהו הקדוש‬ ‫{ברוך הוא שהיה{ מצטער על הדבר מיד התחיל מדבר עמו באנכי הנה אנכי עמך‬ ‫[בראשית כח טו]‬

‫‪.‬הושע ב טז  ‪158‬‬ ‫‪.‬את התחתונים ‪159 Pr‬‬ ‫ּנֹורא׃ ‪160 MT‬‬ ‫הוה ַהגָ ֖דֹול וְ ַה ָ ֽ‬ ‫ֹכי ש ֵֹל ַ֣ח ָל ֶ֔כם ֵ ֖את ֵא ִל ָי֣ה ַהנָ ִ ֑ביא ִל ְפ ֵ֗ני ּ֚בֹוא י֣ ֹום יְ ָ ֔‬ ‫ִה ֵנ֤ה ָ ֽאנ ִ ֙‬ ‫‪.‬באנכי בראתי את אברהם אבינו ‪161 Pr continues‬‬ ‫ֽיתי׃ ‪162 MT‬‬ ‫ל־צ ָב ָ ֖אם ִצֵו ִ‬ ‫אתי ֲא ִ֗ני יָ ַד֙י נָ ֣טּו ָש ַ֔מיִ ם וְ ָכ ְ‬ ‫֣יה ָב ָ ֑ר ִ‬ ‫יתי ֶ֔א ֶרץ וְ ָא ָ ֖דם ָע ֶל ָ‬ ‫ֹכי ָע ִ ֣ש ִ‬ ‫ָ ֽאנ ִ ֙‬ ‫‪163 The text in Pr continues here.‬‬ ‫‪.‬עם יצחק ‪; Pr‬עם אבותיכם ‪164 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬נגליטי ‪165 P‬‬ ‫‪.‬אליו ‪166 Pr‬‬ ‫‪.‬א ‪167 P‬‬ ‫ּוב ַרכ�ְ ‪168 MT‬‬ ‫י־א ְתָך֣ ָא ֔נ ֹ ִכי ֵ ֽ‬ ‫ל־ת ָיר ֙א ִ ֽכ ִ‬ ‫ֹלהי ַא ְב ָר ָ ֣הם ָא ִ ֑ביָך ַא ִ‬ ‫אמר ָאנ ִֹ֕כי ֱא ֵ ֖‬ ‫וַ יֵ ָ א֨רא ֵא ָל֤יו יְ הוָ ֙ה ַב ַל֣יְ ָלה ַה ֔הּוא וַ ֕י ֹ ֶ‬

‫ִ֙ת ֙יָך וְ ִה ְר ֵב ִ ֣‬ ‫יתי ֶ ֽאת־זַ ְר ֲע ָ֔ך ַב ֲע ֖בּור ַא ְב ָר ָ ֥הם ַע ְב ִ ֽדי׃‬

‫ש ַער ַה ָש ָ ֽמיִ ם׃ ‪169 MT‬‬ ‫ֹלהים וְ ֶז֖ה ַ ֥‬ ‫ם־ב֣ית ֱא ִ֔‬ ‫ה־ּנֹורא ַה ָמ ֣קֹום ַה ֶז֑ה ֵ ֣אין ֶ֗זה ִ ֚כי ִא ֵ‬ ‫ָ֖‬ ‫אמר ַמ‬ ‫וַ יִ ָיר ֙א וַ י ֹ ַ֔‬



Pesiqta Rabbati 33 

 307

into the wilderness and allured them;27 with ʾanokhy I will rebuild it and Zion; ʾanokhy [means] I will bring about the redemption, with ʾanokhy I will comfort you.

33:37 {Another interpretation: I [ʾanokhy], even I [ʾanokhy] (Isa 51:12)]} With ʾanokhy I created the worlds above,28 and with ʾanokhy I created the worlds below: I the Lord make everthing (Isa 44:24); with ʾanokhy I created the {first} human being: I made the earth, and created man on it (Isa 45:12); with ʾanokhy I spoke to your fathers, [I spoke] with Abraham your father: Do not be afraid, I am ʾanokhy your shield (Gen 15:1); with ʾanokhy I spoke to Isaac: And the Lord appeared to him and said: I am {the God of Abraham your father} (Gen 26:24). When He appeared to Jacob, he did not appear with ʾanokhy but with ʾani: And behold, the Lord stood above him, and said: I am the Lord, {the God of Abraham your father} (Gen 28:13). Therefore, [Jacob] was frightened: And {Jacob} was afraid (Gen 28:17). Why was he afraid? He said: God did not appear to my fathers and refer to Himself in this manner with ʾani, but with ʾanokhy. Is it possible that some sin occurred since He did not speak to me in the same manner as with my fathers? When the Holy One saw [Jacob] he had compassion with him concerning this matter, and He immediately began to speak to him with ʾanokhy: And behold, I am with you (Gen 28:15).29

27 Hos 2:16. 28 BerRbti Vayetse, p. 135; YalqShim Isa 474. 29 BerR 69:6, 70:4.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪308‬‬

‫‪33:38‬‬ ‫באנכי ירדתי עמו למצרים אנכי ארד עמך מצרימה [בראשית מו ד]‪{ 170‬באנכי}‬ ‫העליתיו משם אנכי אעלך גם עלה [שם] באנכי נגליתי על הגואל {שנאמר} ויאמר‬ ‫אנכי אלהי אביך [שמות ג ו]‪{ 171‬באנכי} בראתי את הדיבור ושמתיו בפיו ואנכי אהיה‬ ‫עם פיך [שמות ד טו]‪ 172‬אמר רבי חמא ברבי חנינא קשה גליפות שפתים שהוא שקול‬ ‫כנגד בריית‪{ 173‬ה}עולם שבריית {ה}עולם ומלואו כתב ברייתי‪ 174‬אלה תולדות השמים‬ ‫והארץ בהבראם [בראשית ב ד]‪ 175‬ובגליפות שפתים כתב בורא ניב שפתים [ישעיה‬ ‫נז יט]‪176‬‬

‫‪33:39‬‬

‫אמר רבי שמואל ברבי נחמן אם מבקש את לידע כוחו של‪ 177‬דיבור מה שברא הקדוש‬ ‫בלשון‪ 178‬הזה פעמים שאדם מדבר דבר אחד והוא נוסף‪ 179‬את לשונו ויש דבר שהוא‬ ‫פושט בו עד שיניו וכתיבה אחד מצינו אחד עשר מגאניות משמשים [וכעלילות']‬ ‫[יחזקאל כ מד]‪1 80‬‬

‫ל־ע ֶינֽיָך׃ ‪170‬‬ ‫יֹוסף יָ ִ ֥שית יָ ֖דֹו ַע ֵ‬ ‫ם־ע ֹ֑לה וְ ֵ֕‬ ‫יְמה וְ ָאנ ִ ֹ֖כי ַ ֽא ַע ְלָך֣ גַ ָ‬ ‫ָאנ ִֹ֗כי ֵא ֵ ֤רד ִע ְמ ָ֙ך ִמ ְצ ַ ֔ר ָ‬ ‫אֹלהי יַ ֲע ֑קֹב וַ יַ ְס ֵ ֤תר מ ֶֹש ֙ה ָפ ֔ ָניו ִ ֣כי יָ ֵ ֔רא ‪171 MT‬‬ ‫ֹלהי יִ ְצ ָ ֖חק וֵ ֵ ֣‬ ‫ֹלהי ַא ְב ָר ָ ֛הם ֱא ֵ ֥‬ ‫ֹלהי ָא ִ֔ביָך ֱא ֵ ֧‬ ‫ֹכי ֱא ֵ ֣‬ ‫אמר ָאנ ִ ֙‬ ‫וַ ֗י ֹ ֶ‬

‫ֹלהים׃‬ ‫ל־ה ֱא ִ ֽ‬ ‫ֵמ ַה ִ ֖ביט ֶא ָ‬ ‫שר ‪172 MT‬‬ ‫יתי ֶא ְת ֶ֔כם ֵ ֖את ֲא ֶ ֥‬ ‫הֹור ִ ֣‬ ‫ם־פיהּו וְ ֵ‬ ‫ם־פ ֙יָך וְ ִע ֔ ִ‬ ‫ת־ה ְד ָב ִ ֖רים ְב ִ ֑פיו וְ ָאנ ִֹ֗כי ֶ ֽא ְה ֶי֤ה ִע ֙ ִ‬ ‫וְ ִד ַב ְר ָ ֣ת ֵא ֔ ָליו וְ ַש ְמ ָ ֥ת ֶא ַ‬ ‫ַת ֲע ֽשּון׃‬ ‫‪.‬ברייתי ‪173 Pr‬‬ ‫‪.‬ביה ‪174 P‬‬ ‫ֹלהים ֶ ֥א ֶרץ וְ ָש ָ ֽמיִ ם׃ ‪175 MT‬‬ ‫הו֥ה ֱא ִ ֖‬ ‫תֹול ֧דֹות ַה ָש ַ ֛מיִ ם וְ ָה ָ ֖א ֶרץ ְב ִה ָ ֽב ְר ָ ֑אם ְבי֗ ֹום ֲע ׂ֛שֹות יְ ָ‬ ‫ֵ ֣א ֶלה ְ‬ ‫אתיו׃ ‪176 MT‬‬ ‫הו֖ה ְּור ָפ ִ ֽ‬ ‫ּבֹורא ׳נּוב׳ ִ״נ֣יב״ ְש ָפ ָ ֑תיִ ם ָש ֨לֹום׀ ָש ֜לֹום ָל ָר ֧חֹוק וְ ַל ָק ֛רֹוב ָא ַ ֥מר יְ ָ‬ ‫ֵ֖‬ ‫‪ not in Pr.‬כוחו של ‪177‬‬ ‫‪.‬כל ‪178 Pr‬‬ ‫‪.‬הופף ‪179 Pr‬‬ ‫תֹות ‪180 MT‬‬ ‫ֹות ֶיכ֤ם ַהנִ ְש ָח ֙‬ ‫יכם ָה ָר ֜ ִעים וְ ַכ ֲע ִל ֽיל ֵ‬ ‫ׂשֹותי ִא ְת ֶכ֖ם ְל ַ ֣מ ַען ְש ִ ֑מי ל ֹ ֩א ְכ ַד ְר ֵכ ֶ֨‬ ‫הוה ַב ֲע ִ ֥‬ ‫י־א ִנ֣י יְ ָ ֔‬ ‫ִ ֽו ַיד ְע ֶת ֙ם ִ ֽכ ֲ‬ ‫הוה׃ פ‬ ‫ֵב֣ית יִ ְש ָר ֵ֔אל נְ ֻ ֖אם ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֽ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 309

33:38 With ʾanokhy I went down with Jacob to Egypt: I ʾanokhy will go down with you to Egypt (Gen 46:4) [and] with ʾanokhy I brought him up again: I [ʾanokhy] will surely bring you up again (ibid.). With ʾanokhy I revealed Myself as the redeemer, as it is said: He said, I am [ʾanokhy] the God of your father (Exod 4:15). With {ʾanokhy} I created the power of speech, which I put into his mouth: And I [ʾanokhy] will be with your mouth (Exod 4:15). R. Ḥama Berabbi Ḥanina said: Eloquence is equal to the creation of the world, since Scripture uses “create” in regard to the creation of the world and the fullness of it: These are the generations of heaven and earth when they were created (Gen 2:4); when describing eloquence [Scripture] uses: I create the fruit of the lips (Isa 57:19).

33:39 R. Shmuel Berabbi Naḥman said: If you wish to know the power of speech, [consider] how the Holy One created the tongue. Sometimes when a person speaks, he must twist his tongue and sometimes he must put [his tongue] close to his teeth. We find one Scriptural [passage containing] eleven positions [of the tongue]: [vekhʿaliloteykhem] according to your … ways (Ezek 20:44).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪310‬‬

‫‪33:40‬‬ ‫באנכי נתתי את הדיברות אנכי ייי אלהיך [שמות כ ב]‪ 181‬באנכי אני מוליכך במדבר‪182‬‬ ‫[הושע ב טז] באנכי אני מנחמכם [ישעיה נא יב] לכן הנה אנכי מפת מפתיה {והולכתי'‬ ‫המדבר} [הושע ב טז]‪ 183‬באנכי אני בונה ציון הנה אנ{כ}י מרביץ בפוך אבניך [ישעיה‬ ‫נד יא]‪ 184‬באנכי אני מביא את הגואל הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא [מלאכי ג‬ ‫כג]‪ 185‬באנכי אני מנחמכם אנכי אנכי הוא מנחמכם [ישעיה נא יב] }‬

‫‪33:41‬‬

‫דבר אחר אנכי אנכי הוא מנחמכם [ישעיה נא יב] כך פתח רבי תנחומה בירבי זה‬ ‫שאמר הכתוב מה אעידך ומה אדמה לך הבת ירושל' [איכה ב יג]‪ 186‬אמר להם הקדוש‬ ‫כמה עדיות‪ 187‬לא העדתי בכם‪ 188‬ביד הנביאים אמר רבי {יעקב} דכפר חנ{י}ן תשעים‬ ‫שנה עשה הקדוש משלח ומעיד בישראל {מניין} ויעד ייי בישר' וביהודה [מלכים ב' יז‬ ‫יג]‪ 189‬ספור‪ 190‬אותיות {ויעד} ואת מוצא תשעים היאך ו' ששה י' עשרה ע' שבעים ד'‬ ‫ארבעה הרי תשעים הרי נמצאת למד שתשעים שנה היה הקדוש מעיד בישראל‪ 191‬וכן‬ ‫הקדוש אומר להם כמה שלוחים שלחתי לכם ולא שמעתם להם כמה שכתוב ואשלח‬ ‫אליכם את כל עבדי הנביאים [ירמיה ז כה] {לאמר} שובו נא [מלכים ב' יז יג]‬

‫אתיָך ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֖ריִם ִמ ֵ ֣ב֥ית ֲע ָב ִ ֽ ֑דים׃ ‪181 MT‬‬ ‫הֹוצ ִ ֛‬ ‫ֹלהיָך ֲא ֶ ֧שר ֵ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑֔‬ ‫ֹכי יְ ָ‬ ‫ָ ֽאנ ִ ֖ ֙‬ ‫‪.‬באנכי מוליכם למדבר ‪182 Pr‬‬ ‫ל־ל ָ ֽבּה׃ ‪183 MT‬‬ ‫יה ַה ִמ ְד ָ ֑בר וְ ִד ַב ְר ִ ֖תי ַע ִ‬ ‫יה וְ ֽהֹ ַל ְכ ִ ֖ת ָ‬ ‫ֹכי ְמ ַפ ֶ֔ת ָ‬ ‫ָל ֵ֗כן ִה ֵנ֤ה ָ ֽאנ ִ ֙‬ ‫ירים׃ ‪184 MT‬‬ ‫יס ְד ִ ֖תיְך ַב ַס ִפ ִ ֽ‬ ‫ּפּוְך ֲא ָב ַ֔ניִ ְך וִ ַ‬ ‫ֲענִ ָי֥ה ס ֲֹע ָ ֖רה ֣ל ֹא נֻ ָ ֑ח ָמה ִה ֵ֨נה ָאנ ִֹ֜כי ַמ ְר ִ ֤ביץ ַב ֙‬ ‫ּנֹורא׃ ‪185 MT‬‬ ‫הוה ַהגָ ֖דֹול וְ ַה ָ ֽ‬ ‫ֹכי ש ֵֹל ַ֣ח ָל ֶ֔כם ֵ ֖את ֵא ִל ָי֣ה ַהנָ ִ ֑ביא ִל ְפ ֵ֗ני ּ֚בֹוא י֣ ֹום יְ ָ ֔‬ ‫ִה ֵנ֤ה ָ ֽאנ ִ ֙‬ ‫ת־צּי֑ ֹון ִ ֽכי־גָ ֥דֹול ַכ ָי֛ם ‪186 MT‬‬ ‫תּול֖ת ַב ִ‬ ‫ה־ל ְ֙ך וַ ֲא ַנ ֲֽח ֵ֔מְך ְב ַ‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ָ ֤מה ַא ְשוֶ ָ‬ ‫ה־לְך ַה ַב ֙ת יְ ֣ר ָ‬ ‫ידְך ָ ֣מה ֲא ַד ֶמ ֗ ָ‬ ‫ה־א ִע ֵ ֞‬ ‫ָ ֽמ ֲ‬

‫א־לְך׃ ס‬ ‫ִש ְב ֵ ֖רְך ִ ֥מי יִ ְר ָפ ָ ֽ‬ ‫‪.‬עיירות ‪187 P‬‬

‫‪188 Not in Pr.‬‬ ‫רּו ִמ ְצו ַ ֺ֣תי ‪189 MT‬‬ ‫מר ֩֝ ֻשבּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶיכ֤ם ָ ֽה ָר ִע ֙ים וְ ִש ְמ ֙‬ ‫יאי ָכל־ח ֶֹ֜זה ֵלא ֗ ֹ‬ ‫יהּודה ְביַ ד֩ ָכל־נְ ִב ֵ֨‬ ‫ּוב ָ ֡‬ ‫הוה ְביִ ְש ָר ֵ ֣אל ִ‬ ‫וַ ָי ַ֣עד יְ ָ ֡‬

‫יאים׃‬ ‫יכם ְבַי֖ד ֲע ָב ַ ֥די ַהנְ ִב ִ ֽ‬ ‫ת־א ֽבֹ ֵת ֶיכ֑ם ַ ֽו ֲא ֶש ֙ר ָש ַל ְ֣ח ִתי ֲא ֵל ֶ֔‬ ‫יתי ֶא ֲ‬ ‫ּתֹורה ֲא ֶ ֥שר ִצִ ֖ו ִ‬ ‫ל־ה ָ ֔‬ ‫ּקֹותי ְכ ָ֨כ ַ‬ ‫ֻח ַ֔‬ ‫‪.‬שפור ‪190 Pr‬‬ ‫‪191 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 311

33:40 With ʾanokhy30 I gave the Ten Commandments:31 ʾanokhy the Lord your God (Exod 20:2). With ʾanokhy I brought [Israel] into the wilderness; with ʾanokhy I comfort you (Isa 51:12): Therefore, behold, I will allure her, and bring her into the wilderness, [and speak to her heart] (Hos 2:16). With ʾanokhy I will build Zion: Behold, I [ʾanokhy] will set your stones in antimony (Isa 54:11). With ʾanokhy I will bring the redeemer: See, I will [ʾanokhy] send you Elijah the prophet (Mal 3:23). With ʾanokhy I will comfort you: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12).

33:41 Another interpretation: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12). R. Tanḥuma Berabbi explained [by citing Scripture] this is what Scripture said: How could I have warned you? What did I compare to you daughter of Jerusalem? (Lam 2:13). The Holy One said to them: How many warnings did I give you through the prophets! R. {Yaaqov} from Kefar Ḥanin said: For ninety years the Holy One sent warnings to Israel. {From where [in Scripture do we know this]} The Lord forewarned [vyʿd] Israel, and Judah, [through every prophet, and every seer] (2 Kgs 17:13). Calculate [the numerical value] of the letters of vyʿd, and it will add up to ninety: the vav equals six, the yod ten, the ʿayin seventy, the dalet four, thus ninety. Therefore, you find that for ninety years the Holy One kept on forewarning Israel. Also, the Holy One said to them: How many messengers did I send to you, and you would not listen, as it is written: And though I sent you all My servants the prophets … (Jer 7:25), repent (2 Kgs 17:13).

30 ʾanokhy, ʾanokhy (Isa 51:12). 31 PesRab 21:6, 11, 13 and often..

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪312‬‬ ‫‪33:42‬‬

‫כמה נביאים היה הקדוש משלח אצל‪ 192‬ישראל בכל יום שיעידו בהם‪ 193‬שני נביאים‬ ‫היה הקדוש מחדש להם בכל יום שיעידו בהם‪ 194‬ואשלח אליכם א' כ' ע' הנביאי'‬ ‫[ירמיה ז כה]‪195‬מיעוט נביאים שנים אחד בבקר ואחד במנחה וחבירו אומר נביא אחד‬ ‫היה הקדוש מחדש להם בכל יום שילך ויעיד בהם אף היה ירמיה בא עמו שני פעמים‬ ‫בכל יום בין ב{ב}קר בין במנחה‪ 196‬והיה מעאיגד בישראל עמהם מניין שכן הוא ואדבר‬ ‫אליכם השכם ושלוח דבר' ולא שמעתם [ירמיה ז יג]‪ 197‬‬

‫‪33:43‬‬

‫אמר רבי פנחס הכהן בר חמא ורבי חלקיה {בשם רבי סימון} ויש אומרים‪ 198‬רבי יעקב‬ ‫דכפר חנן‪ 199‬תשעים שנה עשה הושע לעצמו מעיד בישראל עמהם‪ 200‬שכן כתב דבר‬ ‫ייי אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם וגומר תחלת דבר ייי ביהושע ויאמר ייי‬ ‫אל הושע [הושע א א‪.‬ב]‪ 201‬אלא תחילת [שם] מלכותו של עוזיה ואת מוצא‪ 202‬שעוזיה‬ ‫מלך חמשים ושתים שנה ויותם‪ 203‬בנו‪ 204‬שש עשרה הרי שמונים וארבע שנים בשנת‬ ‫ארבע עשרה לחזקיה גלו עשרת השבטים כמה שכתב בארה‪ ʿ205‬בנו אשר הגלה תגלת‬ ‫פלאסר מלך אשור [דברי הימים א' ה ו]‪ 206‬הוי תשעים שנה היה הקדוש מעיד בישראל‬ ‫‪.‬את ‪192‬‬ ‫‪; this was deleted by this editor.‬רבי יונתן אחד מהם היה אומר ‪193 P adds‬‬ ‫‪.‬רבי יונתן אחד … שיעידו בהם ‪194 Not in Pr‬‬ ‫ל־ע ָב ַ ֣די ַהנְּ ‪195 MT‬‬ ‫ת־כ ֲ‬ ‫יכ ֙ם ֶא ָ‬ ‫יכ ֙ם ֵמ ֶ ֣א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֔ריִ ם ַ ֖עד ַהּי֣ ֹום ַה ֶז֑ה וָ ֶא ְש ַל֤ח ֲא ֵל ֶ‬ ‫ֹות ֶ‬ ‫ן־הּי֗ םֹום ֲא ֶ֨שר יָ ְצ ֤אּו ֲא ֽב ֵ‬ ‫ְל ִמ ַ‬

‫ִב ִ֔‬ ‫יאים י֖ ֹום ַה ְש ֵ ֥כם וְ ָש ֹֽל ַח׃‬

‫‪.‬בערב ‪196 Pr‬‬ ‫יכם ַה ְש ֵכ֤ם וְ ַד ֵב ֙ר וְ ֣ל ֹא ‪197 MT‬‬ ‫הו֑ה וָ ֲא ַד ֵ֨בר ֲא ֵל ֶ֜‬ ‫ל־ה ַ ֽמ ֲע ִ ֥שים ָה ֵ ֖א ֶלה נְ ֻאם־יְ ָ‬ ‫ת־כ ַ‬ ‫ׂשֹות ֶכ֛ם ֶא ָ‬ ‫וְ ַע ָ֗תה ַי ַ֧ען ֲע ְ‬

‫יתם׃‬ ‫ְש ַמ ְע ֶ֔תם וָ ֶא ְק ָ ֥רא ֶא ְת ֶכ֖ם וְ ֥ל ֹא ֲענִ ֶ ֽ‬ ‫‪‘.‬שומ ‪198 P‬‬ ‫‪.‬חניא ‪199 Pr‬‬

‫‪200 Not in Pr‬‬ ‫ימי ‪201 MT‬‬ ‫ּוב ֵ ֛‬ ‫הּודה ִ‬ ‫יֹותם ָא ָ ֥חז יְ ִחזְ ִק ָי֖ה ַמ ְל ֵכ֣י יְ ָ ֑‬ ‫ימי ֻעזִ ָי֥ה ָ ֛‬ ‫ן־ב ֵא ִ ֔רי ִב ֵ֨‬ ‫ל־הֹוש ַ ֙ע ֶב ְ‬ ‫ֵ֙‬ ‫שר ָה ָ֗יה ֶא‬ ‫הו֣ה׀ ֲא ֶ ֣‬ ‫ְד ַבר־יְ ָ‬

‫ן־יֹואׁש ֶ ֥מ ֶלְך יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃‬ ‫יָ ָר ְב ָ ֥עם ֶב ָ ֖‬ ‫ח־ל ָ֞ך ֵ ֤א ֶשת זְ נּונִ ֙ים וְ יַ ְל ֵ ֣די זְ ִ֔‬ ‫ל־הֹוש ַע ֵלְ֣ך ַק ְ‬ ‫ֵ֗‬ ‫הוה ֶא‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫הֹוש ַע פ וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫הו֖ה ְב ֵ ֑‬ ‫‪ְ  ‬ת ִח ַ ֥לת ִד ֶבר־יְ ָ‬ ‫נּונים ִ ֽכי־זָ ֹ֤נה ִתזְ נֶ ֙ה‬ ‫הוה׃‬ ‫ָה ָ֔א ֶרץ ֵ ֽמ ַא ֲח ֵ ֖רי יְ ָ ֽ‬ ‫‪202 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ואחז ‪203 Pr‬‬ ‫‪204 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬בארח ‪205 P‬‬ ‫שר ֶהגְ ֔ ָלה ִת ְל ַג֥ת ‪206 MT‬‬ ‫אּוב ִנֽי׃‪ְ  ‬ב ֵא ָ ֣רה ְבנ֔ ֹו ֲא ֶ ֣‬ ‫שר ֥הּוא נָ ִ ֖שיא ָל ֽר ֵ‬ ‫ִפ ְלנְ ֶ ֖א ֶסר ֶ ֣מ ֶלְך ַא ֻ ֑‬



Pesiqta Rabbati 33 

 313

33:42 How many prophets did the Holy One send every day to Israel to forewarn them? The Holy One sent two prophets32 every day to forwarn them: And I sent you all My servants the prophets, [sending them daily] (Jer 7:25); a reduced [number] of prophets would be two, one in the morning and one in the afternoon. But the colleague of R. Yaaqov from Kefar Ḥanin said: The Holy One used to appoint every day [one prophet] to go and forewarn them, and twice every day, morning and evening, Jeremiah used to go too with [the prophet] in the morning [and] in the afternoon. He would forewarn Israel with [the prophets]. From where [in Scripture do we know this]? Since it [says] so: And I spoke to you, time and time again but you would not listen, [and I have called to you, but you would not answer] (Jer 7:13).

33:43 R. Pineḥas Ha-Kohen Berabbi Ḥama and R. Ḥilkiah {in the name of R. Simon}, and there are those who said: R. Yaaqov from Kefar Ḥanan[ia]: For ninety years Hosea took it upon himself to forewarn Israel, since so it is written: The word of the Lord that came to Hosea the son of Beeri, in the days of Uzziah, Jotham, [Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah] … in the beginning the Lord spoke with Hosea (Hos 1:1-2). In the beginning (ibid.) [refers to the beginning] of Uzziah’s reign. You find that Uzziah33 reigned fifty-two years, and Jotham his son sixteen years, and Ahaz sixteen years – eighty-four years in total. And [six years later], in the fourteenth year of Hezekiah’s reign, the ten tribes were exiled, as it is said: Beerah’s son, whom Tiglath-Pilneser king of Assyria carried away captive (1 Chr 5:6). Thus, for ninety years the Holy One forewarned Israel through Hosea, but they did not repent, as is it written: And though I sent you prophets (Jer7:25) {—through proph-

32 YalqShim Kgs 247; EkhR 2:17; PesRK 16:3. 33 Ca. 791-740 B.C.E.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪314‬‬

‫על ידי הושע ולא היו עושין‪ 207‬תשובה כמה שכתוב ואשלח בכם נביאים [ירמיה ז כה]‬ ‫{על ידי נביאים} לפיכך הוא אומר על ידי ירמיה מה יש לי להעיד בהם שנאמר‪ 208‬מה‬ ‫אעידך ומה אדמה [איכה ב יג] ‬ ‫‪33:44‬‬

‫{דבר אחר מה אעידך [איכה ב יג]} אמר להן הקדוש‪ 209‬מה תכשיטים שלא קישטתי‬ ‫אתכם ואין הלשון הזה אעידך אלא לשון עדי כמה שכתב ועתה הוריד את עדיך‬ ‫מעליך ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב [שמות לג ה‪.‬ו]‪ 210‬ואת מוצא אמר‬ ‫רבי תנחומא ברבי בשעה שיצאו ישראל ממצרים ובאו למדבר סיני וקבלו את התורה‬ ‫באותה שעה קישטם הקדוש בשלש עשרה תכשיטים ואילו הן יחזקאל מפרשם כמה‬ ‫שכתיב וארחצך במים [יחזקאל טז ט]‪ 211‬מן הטינופת‪ 212‬עבודה זרה ואשטוף דמייך‬ ‫מעלךיך [שם] זה דם המילה ודם {ה}פסח ואסוכך בשמן [שם] זה שמן המשחה ואלב�י‬ ‫שיך ריקמה [יחזקאל טז י]‪213‬‬

‫‪33:45‬‬

‫אמר רבי יוחנן בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ייי נעשה ונשמע‬ ‫[שמות כד ז] מיד ירדו עם הקדוש‪ 214‬ששים‪ 215‬ריבוא של מלאכי השרת {והזוניאות‪216‬‬ ‫בידם ונותנים לכל אחד ואחד מישראל עטרה ורבי אבא בר כהנה בשם רבי יוחנן אמר‬ ‫מאה ועשרים ריבוא מלאכי השרת} ירדו עם הקדוש ששים ריבוא כותרים‪{ 217‬להם‬ ‫עטרות ושנים ריבוא} חוגרין אותן בזונאות ורבי שמעון בן יוחי אמר זיין היו נותנין להם‬

‫‪.‬ולא עשו ‪207 Pr‬‬ ‫יש … שנאמר ‪208 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬אמר להן הקדוש ‪209 Not in Pr‬‬ ‫ם־ק ֵשה־ ֔עֹ ֶרף ֶ ֧רגַ ע ֶא ָ ֛חד ֶ ֽא ֱע ֶ ֥לה ְב ִק ְר ְבָך֖ וְ כ�ִ ‪210 MT‬‬ ‫ל־ב ֵנֽי־יִ ְש ָר ֵאל֙ ַא ֶ ֣תם ַע ְ‬ ‫מר ֶא ְ‬ ‫הוה ֶאל־מ ֶֹ֗שה ֱא ֤ ֹ‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ רֶ‬

‫יתיָך וְ ַע ָ֗תה ֵ ֤‬ ‫ִל ִ ֑‬ ‫ה־לְך׃‬ ‫הֹורד ֶע ְדיְ ָ֙ך ֵ ֽמ ָע ֔ ֶליָך וְ ֵא ְד ָ ֖עה ָ ֥מה ֶ ֽא ֱע ֶש ָ ֽ‬ ‫וַ ִי ְֽתנַ ְצ ֧לּו ְב ֵנֽי־יִ ְש ָר ֵ ֛אל ֶא ֶ‬ ‫חֹורב׃‬ ‫ת־ע ְד ָי֖ם ֵמ ַ ֥הר ֵ ֽ‬ ‫ש ֶמן׃ ‪211 MT‬‬ ‫וָ ֶא ְר ָח ֵצְ֣ך ַב ַ֔מיִ ם וָ ֶא ְש ֥טֹף ָד ַ ֖מיִ ְך ֵ ֽמ ָע ָל֑יִ ְך וָ ֲא ֻס ֵכְ֖ך ַב ָ ֽ‬ ‫‪'.‬מטי וא ‪212 P‬‬ ‫שְך ַב ֵ֔שׁש וַ ֲא ַכ ֵ ֖סְך ֶ ֽמ ִשי׃ ‪213 MT‬‬ ‫ישְך ִר ְק ָ֔מה וָ ֶאנְ ֲע ֵלְ֖ך ָ ֑ת ַחׁש וָ ֶא ְח ְב ֵ ֣‬ ‫וָ ַא ְל ִב ֵ ֣‬ ‫‪ not in Pr.‬עם הקדוש ‪214‬‬ ‫‪.‬שלשה ‪215 Pr‬‬ ‫‪216 Ζώνη.‬‬ ‫‪.‬קושרים ‪217 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 315

ets}. Therefore, [God] said through Jeremiah: How much could I have forewarned you? As it is said: How could I have warned you? What did I compare to you (Lam 2:13)?

33:44 {Another interpretation: How could I have warned you [aʿidekh] ? (Lam 2:13)} The Holy One said to them: With what ornaments did I not adorn you! The expression is not aʿidekh but it is the expression for ornament [ʿady], as it is written: Therefore, now take off your ornaments from you … and the Israelites stripped themselves of their ornaments, from Mount Horeb [forward] (Exod 33:5.6). You find that R. Tanḥuma Berabbi said: When Israel came out of Egypt and came to the wilderness of Sinai, and received the Torah, at that time the Holy One adorned them with thirteen ornaments. And these are explained by Ezekiel, as it is written: Then I washed you with water (Ezek 16:9)—from the pollution of idolatry; I cleansed your blood from you (ibid.) – the blood of circumcision and the blood of Passover; and I anointed you with oil (ibid.) – with anointing oil. I clothed you with embroidered cloth (Ezek 16:10).

33:45 R. Yoḥanan taught: When Israel stood before Mount Sinai and said: All that the Lord has spoken, we will do, and obey (Exod 24:7), sixty myriads of ministering angels came down {with coats of mail in their hands and placed a crown on each and every one in Israel. And R. Abba Berabbi Kahana said in the name of R. Yoḥanan: One hundred and twenty myriads of ministering angels} came down34 with the Holy One sixty myriads fastening {crowns on [Israel] and two myriads} girding them with armor.35 And R. Shimʿon ben Yoḥai said: They gave [the Israelites] a sword with God’s Ineffable Name engraved on it. R. Ḥuna36 Berabbi Nathan

34 bShab 88a; EkhR 2:13; PesRK 16:3; MidTeh 103:5. 35 PesRab 10:15; 21:17-18; ShirR 4:4. 36 Pr Ḥanina.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪316‬‬

‫והשם המפורש חקוק עליו ורבי חונא‪ 218‬בר נתן דציפרין אומר זונאות היו נותנין להם‬ ‫ורבי סימון אמר ארגוונים‪ 219‬היו מלבישים‪220‬אותם‬ ‫‪33:46‬‬

‫דבר אחר ואלבישך ריקמה [יחזקאל טז י] זה מעשה המשכן שהיה מרוקם שכתוב‬ ‫ויעש פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם [שמות לו לה עד לז]‬ ‫ואנעלך תחש [יחזקאל טז י] אילו עורות המשכן כמה שכתוב ועשית מכסה לאהל‬ ‫עורות אלים מאדמים וגומר [שמות כו יד] רבי יהודה {אומר} יאנטינון‪ 221‬ורבי נחמיה‬ ‫אומר חיה טהורה היא וגדילה היא במדבר ואמר רבי אלעזר {ברבי יוסי ורבי אבהו‬ ‫בשם רבי שמעון בן לקיש שאמרו בשם רבי מאיר} לשעתה נבראת{ה} ונגנזה וכן כתב‬ ‫ושלח לי עצי ארזים ברושים אלמוגים [דברי הימים ב' ב ז]‪ 222‬במקום אחר כתב ויעש‬ ‫המלך את עצי האלמוגים [מלכים א' י יב]‪ 223‬אמר רבי {אבא} אבליגא‪ 224‬אמר רבי חונא‬ ‫הכהן ברבי אבין‪ 225‬גלומים היו וכיון שהיו מראין אותן לשמיר היו נעשין כמוג‪ 226‬זה ‬

‫‪33:47‬‬

‫דבר אחר אלמוגים [דברי הימים ב' ב ז] אמר רבי אבא {אלמגים} אבליגא‪ 227‬אמר רבי‬ ‫חונא הכהן בן אבון‪ 228‬בשם רבי יוסף לשעתם נבראו ונגנזו ואחבשך בשש [יחזקאל טז‬ ‫י] אילו שמונה בגדי {כהונה של} כהן גדול שהיה בהן שש כמה שכתב ואת המצנפת‬

‫‪.‬חנינא ‪218 Pr‬‬ ‫‪.‬אדגוונים ‪219 P‬‬ ‫‪.‬מלבושים ‪220 Pr‬‬ ‫‪.‬טאינון ‪; Pr‬טאיטון ‪221 Ἰάνθινον; P‬‬ ‫ֹוד ֔ ִעים ִל ְכ ֖רֹות ֲע ֵצ֣י ‪222 MT‬‬ ‫ים ֵ ֽמ ַה ְל ָבנֹון֒ ִ ֚כי ֲא ִנ֣י יָ ַ ֔ד ְע ִתי ֲא ֶ ֤שר ֲע ָב ֶ ֙ד ֙יָך יֽ ְ‬ ‫ּגּומ ֮‬ ‫רֹושים וְ ַא ְל ִ‬ ‫ח־לי֩ ֲע ֵ֨צי ֲא ָר ִ֜זים ְב ִ ֣‬ ‫ּוֽ ְש ַ ֽל ִ‬

‫ם־ע ָב ֶ ֽדיָך׃‬ ‫ְל ָבנ֑ ֹון וְ ִה ֵנ֥ה ֲע ָב ַ ֖די ִע ֲ‬ ‫ּול ֵב֣ית ַה ֶ֔מ ֶלְך וְ ִכנ ֹ֥רֹות ּונְ ָב ִ ֖לים ַל ָש ִ ֑רים ֣ל ֹא ָ ֽבא־ ‪223 MT‬‬ ‫ת־ע ֵ֨צי ָה ַא ְל ֻמ ֜ ִגים ִמ ְס ָ ֤עד ְל ֵבית־יְ הוָ ֙ה ְ‬ ‫וַ ַי ַ֣עׂש ֠ ַה ֶמ ֶלְך ֶא ֲ‬ ‫ֵ֞כן ֲע ֵצ֤י ַא ְל ֻמגִ ֙ים וְ ֣ל ֹא נִ ְר ָ֔אה ַ ֖עד ַהּי֥ ֹום ַה ֶזֽה׃‬

‫‪224 ἐβέλινος.‬‬ ‫‪.‬אבון ‪225 Pr‬‬ ‫‪.‬המוג ‪226 Pr‬‬ ‫‪227 ἐβέλινος.‬‬ ‫‪.‬אבין ‪228 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 317

from Sepphoris said: They gave each one of them a coat of mail; and R. Shimʿon said: They clothed each one of them with royal purple.37

33:46 Another interpretation: I clothed you with embroidered cloth (Ezek 16:10)—that is the construction of the tent of meeting, which was embroidered, as it is written: And he made the curtain of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen … the work of an embroiderer (Exod 36:35-37). And put sandals of porpoise [taḥash] skin on your feet; [and I wrapped you with fine linen and covered you with silk] (Ezek 16:10) – these [refer to] the skins for the tent of meeting, as it is written: And you shall make a covering for the tents of rams’ skins dyed red, etc. (Exod 26:14). R. Yehudah {said}: [yantinon] violet, but R. Neḥemiah said: [It refers] to a clean animal living in the wilderness, and R. Eleazar {Berabbi Yose, and R. Abbahu in the name of R. Shimon ben Laqish, who said it in the name of R. Meir}: [The tafash] was created at its time [when the Temple was erected] and then hidden. Similarly it is written: Send me also cedar, cypress, and algumim38 timber (2 Chr 2:7), and in another place it is written: And the king made of the almug timber [pillars] (1 Kgs 10:12). R. {Abba} said: Avliga [ebony]. R. Huna Ha-Kohen Berabbi Avin39 said: The algumim were unfinished blocks which, when exposed to the Shamir,40 became like a molten substance.

33:47 Another interpretation: Algumim (2 Chr  2:7). R. Abba said: {Almagim} is ebony [avliga]. R. Ḥuna Ha-Kohen Berabbi Avun41 in the name of R. Yosef said: They were created at their time [when the Temple was erected] and then hidden. And I wrapped you with fine linen (Ezek 16:10)—These are the eight {priestly} garments of the high priest, which were partially of linen, as it is written: And the turban of fine linen, {and the ornamental caps of fine linen}, [and the linen undergarments of fine twisted linen] (Exod 39:28). And I covered you with silk [meshy] (Ezek16:10). The

37 PesRab 10:15; PesRab 21:17; MidTeh 103:8. 38 Sandalwood. 39 Pr Avun. 40 In Jewish legend, the Shamir was a stone-cutting worm utilized by King Solomon in the construction of the Temple. 41 Pr Avin.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪318‬‬

‫שש {ואת פארי המגבעות שש} [שמות לט כח]‪ 229‬ואכסך משי [יחזקאל טז י] אמר‬ ‫הקדוש לישראל עשיתי אתכם ממש בעולם אני אמרתי אלהים אתם [תהלים פב ו]‬ ‫‪33:48‬‬

‫כך דרש רבי אייבו ורבי יהודה ברבי סימון אמר אילו ענני כבוד שהיו מקיפין את‬ ‫ישראל‪ 230‬במדבר כמה שכתב לא ימיש עמוד הענן יומם [שמות יג כב]‪ 231‬ואעדך עדי‬ ‫[יחזקאל טז יא]‪ 232‬שקישט אותם הקדוש בכל מיני תכשיטים ואתנה צמידים על ידיך‬ ‫[שם] אילו שני לוחות הברית ‬

‫‪33:49‬‬

‫ורביד על גרוניך [יחזקאל טז יא] זה ספר התורה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגומר‬ ‫{והגית בו יומם ולילה} [יהושע א ח]‪ 233‬ואתן נזם על אפך [יחזקאל טז יב]‪ 234‬זה בית‬ ‫המקדש ועגילים על אזניך [שם]‪ 235‬זו סנהדרין ששנו רבותינו סנהדרין היתה כחצי‬ ‫גורן עגולה‬

‫‪33:50‬‬

‫דבר אחר‪ 236‬ועגילים על אוזניך [יחזקאל טז יב]‪ 237‬אמר רבי ברכ{י}ה הכהן ברבי אילו‬ ‫הדברות שהיה הדיבור מבקש לצאת והיה הכרוז יוצא לפניו וצווח ואומר לפניו מחיצות‬ ‫האש סלקו עצמיכם‪ 238‬מלפני הדיבור שלא יצא וישרוף אתכם ומיד היו המלאכים של‬ ‫אש מסלקים עצמם והחיות מסלקות עצמן כדי שלא ישרפו מנשפו‪ 239‬של דיבור קשה‬ ‫מן אשם של מלאכים שהמלאכים אינם אלא מן האש של תחת {כסא} הכבוד מן אותו‬ ‫שׁש ָמ ְש ָזֽר׃ ‪229 MT‬‬ ‫ת־מ ְכנְ ֵ ֥סי ַה ָ ֖בד ֵ ֥‬ ‫ת־פ ֲא ֵ ֥רי ַה ִמגְ ָב ֖עֹת ֵ ֑שׁש וְ ֶא ִ‬ ‫וְ ֵא ֙ת ַה ִמ ְצ ֶנ ֶ֣פת ֵ֔שׁש וְ ֶא ַ‬ ‫‪.‬אותם ‪230 Pr‬‬ ‫יֹומם וְ ַע ּ֥מּוד ָה ֵ ֖אׁש ָל֑יְ ָלה ִל ְפ ֵנ֖י ָה ָ ֽעם׃ פ ‪231 MT‬‬ ‫א־יָמיׁש ַע ּ֤מּוד ֶ ֽה ָענָ ֙ן ָ֔‬ ‫ֽל ֹ ִ֞‬ ‫רֹונ�ְֽך׃ ‪232 MT‬‬ ‫וָ ֶא ְע ֵ ֖דְך ֶע ִ֑די וָ ֶא ְת ָנ֤ה ְצ ִמ ִיד ֙ים ַעל־יָ ַ ֔דיִ ְך וְ ָר ִ ֖ביד ַעל־גְ ֵ‬ ‫ל־ה ָכ ֖תּוב ּ֑בֹו ‪233 MT‬‬ ‫מר ַל ֲע ׂ֔שֹות ְכ ָכ ַ‬ ‫יֹומם וָ ֔ ַליְ ָלה ְל ַ֙מ ַ ֙ען ִת ְש ֣ ֹ‬ ‫ּבֹו ָ ֣‬ ‫֤ית ֙‬ ‫ּתֹורה ַה ֶ֜זה ִמ ֗ ִפיָך וְ ָה ִג ָ‬ ‫א־יָמּוׁש ֵס ֶפר֩ ַה ָ ֨‬ ‫ֽל ֹ ֡‬

‫ת־ד ָר ֶכָ֖ך וְ ָ ֥אז ַת ְש ִ ֽכיל׃‬ ‫י־אז ַת ְצ ִ ֥ל ַיח ֶא ְ‬ ‫ִכ ָ ֛‬ ‫]שיר השירים ז ה[ אפך כמגדל הלבנון ‪; Pr‬זה בית המקדש ‪234 Not in Pr‬‬ ‫רֹונ�ְֽך׃ ‪235 MT‬‬ ‫וָ ֶא ְע ֵ ֖דְך ֶע ִ֑די וָ ֶא ְת ָנ֤ה ְצ ִמ ִיד ֙ים ַעל־יָ ַ ֔דיִ ְך וְ ָר ִ ֖ביד ַעל־גְ ֵ‬ ‫‪236 Not in Pr.‬‬ ‫אשְך׃ ‪237 MT‬‬ ‫ל־אזְ ָנ�֑יִ ְך וַ ֲע ֶ ֥ט ֶרת ִת ְפ ֶ ֖א ֶרת ְבר ֹ ֵ ֽ‬ ‫ילים ַע ָ‬ ‫ל־א ֔ ֵפְך וַ ֲעגִ ִ ֖‬ ‫וָ ֶא ֵ ֥תן נֶ֙ זֶ ֙ם ַע ַ‬ ‫‪.‬לפניו … עצמיכם ‪238 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬שנשבו ‪239 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 319

Holy One said to Israel: I made you into a lasting substance [mmsh] in the world: I said, you are godlike (Ps 82:6).

33:48 R. Aivo explained it that way, but R. Yehudah Berabbi Simon said: These are the clouds of glory which surrounded Israel in the wilderness, as it is written: He did not withdraw [yamish] the pillar of cloud by day [from the people] (Exod 13:22). I adorned you with ornaments (Ezek 16:11). The Holy One adorned Israel with all kinds of ornaments. And I put bracelets on your wrists (ibid.)—these are the two tablets of the covenant.

33:49 And a necklace around your neck (Ezek 16:11)—this is the Torah scroll: This Book of the Law shall not depart from your mouth, etc. {but you shall meditate therein day and night} (Josh 1:8). And I also put a ring in your nostril (Ezek 16:12) – that is the house of study. And earrings in your ears (ibid.) – this [refers to] the Sanhedrin, since our Rabbis taught that the Sanhedrin was [sitting] like the semicircle of the threshing floor.42

33:50 Another interpretation: And earrings in your ears (Ezek 16:12). R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi said: The roundels43 are the words with which the Divine word wanted to come forth, the herald went ahead of it and shouted, saying to the [angelic] divisions of fire: Get yourselves out of [the way of] the Divine word, that it will not burn you. Immediately the fiery angels got out of the way, and the celestial beasts moved out of the way to avoid being burned by the blow of the Divine word. [The fire of the Divine word] is fiercer than the fire of the angels, since the angels come merely from the fire under {the throne} of glory. [This was] the fiery river which Daniel saw, as it is said: A fiery stream issued and came forth from Him

42 mSan 4:3; PesRab 10:4. 43 Earrings.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪320‬‬

‫{ה}נהר שראה דניאל שנאמר‪ 240‬נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי [דניאל ז י]‪ 241‬שמשם‬ ‫היו נבראים אבל אשו של דיב{ו}ר לא היתה אלא מתוך ימינו של הקדוש שכן כתוב‪242‬‬ ‫מימינו אש דת למו [דברים לג ב]‪243‬‬ ‫‪33:51‬‬

‫נמצאת אומר למה היה הכרוז יוצא מפיו של הקדוש שכתב‪ 244‬ובא ויושב [מלכים א'‬ ‫א לה]‪ 245‬לו על אזנו של ישראל ומתעגל עליה זו היא ועגילים על אזניך ועטרת תפארת‬ ‫בראשך [יחזקאל טז יב] זו היא השכינה ויעבר מלכם לפניהם וייי בראשם [מיכה ב‬ ‫יג]‪ 246‬הרי כל התכשיטים הללו היה הקדוש אומר להם כמה יש לכם עוד תכשיטים‬ ‫לקשט אתכם מה אעידך ומה אדמה לך בת ירושלם [איכח ב יג ]‬

‫‪33:52‬‬

‫דבר אחר מה אעידך ומה אדמה לך [איכה ב יג] אמר הקדוש לישראל‪ 247‬כמה זימונים‬ ‫לא נזדממתי אתכם בענן כמה שכתב ונועדתי שם [שמות כט מג]‪ 248‬בסיני במדבר ומה‬ ‫אדמה לך [איכה ב יג] כמה דומיות נדמתי לכם בים כגיב{ו}ר עושה מלחמה‪ 249‬כמה‬ ‫שכתוב ייי איש מלחמה וגומר [שמות טו ג]‪ 250‬כן בסיני נדמתי לכם כזקן מלמד תורה‬ ‫כשהיא יוצאה מפי הזקנים ובמשכן נדמיתי לכם כחתן נכנס לחופתו הוי ומה אדמה לך‬ ‫[איכה ב יג] אמר הקדוש נדמתי לנביאים דומיות הרבה שיאמרו ליך וחזרי‪ 251‬ביך כמה‬ ‫שכתב {ושנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה‪[ 252‬הושע יב יא]}‪253‬‬ ‫‪240 Not in Pr.‬‬ ‫קּומּון ִד ָינ֥א )‪241 MT (qere‬‬ ‫ֹוהי יְ ֑‬ ‫ׁשּונּה וְ ִר ּ֥בֹו ִר ְב ָ ֖בן ָ ֽק ָד ֣מ ִ‬ ‫ֹוהי ֶ ֤א ֶלף ַא ְל ִפ ֙ין יְ ַש ְמ ֵ֔‬ ‫ן־ק ָד ֔מ ִ‬ ‫נְ ַ ֣הר ִדי־נ֗ ּור נָ ֵג֤ד וְ נָ ֵפ ֙ק ִמ ֳ‬

‫יְ ִ ֖תב וְ ִס ְפ ִ ֥רין ְפ ִ ֽתיחּו׃‬

‫‪242 Not in Pr.‬‬ ‫ימינ֕ ֹו ֵ ֥אׁש ‪243 MT‬‬ ‫ארן וְ ָא ָ ֖תה ֵמ ִר ְב ֣בֹת ֑קֹ ֶדׁש ִ ֽמ ִ‬ ‫הֹופ ַ ֙יע ֵמ ַ ֣הר ָפ ָ ֔‬ ‫יר ֔ ָלמֹו ֙ ִ‬ ‫הוה ִמ ִס ַינ֥י ָב ֙א וְ זָ ַ ֤רח ִמ ֵש ִע ֙‬ ‫אמר יְ ָ ֞‬ ‫וַ י ֹ ַ֗‬

‫ָ ֖דת ָ ֽלמֹו׃‬

‫‪244 Not in Pr.‬‬ ‫יתי ִ ֽל ְהי֣ ֹות נָ ֔ ִגיד ַעל־יִ ְש ָר ֵ ֖אל וְ ַעל־ ‪245 MT‬‬ ‫יִמ ֹ֖לְך ַת ְח ָ ֑תי וְ א ֹ֤תֹו ִצ֙ ִו ִ ֙‬ ‫ל־כ ְס ִ֔אי וְ ֥הּוא ְ‬ ‫ּוב ֙א וְ יָ ַ ֣שב ַע ִ‬ ‫יתם ַא ֲח ָ ֗ריו ָ‬ ‫וַ ֲע ִל ֶ ֣‬

‫הּודה׃‬ ‫יְ ָ ֽ‬

‫אשם׃ פ ‪246 MT‬‬ ‫יהו֖ה ְבר ֹ ָ ֽ‬ ‫יהם וַ ָ‬ ‫יהם ָ ֽפ ְר ֙צּו ַ �וֽיַ ֲע ֔בֹרּו ַ ֖ש ַער וַ ֵי ְ֣צאּו ֑בֹו וַ יַ ֲע ֤בֹר ַמ ְל ָכ ֙ם ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫ָע ָל֤ה ַהפ ֵֹר ֙ץ ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫‪247 Not in Pr.‬‬ ‫אל וְ נִ ְק ַ ֖דׁש ִב ְכב ִ ֹֽדי׃ ‪248 MT‬‬ ‫וְ נ ַֹע ְד ִ ֥תי ָ ֖ש ָמה ִל ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ ֑‬ ‫‪.‬מלחמות ‪249 Pr‬‬ ‫הו֖ה ְש ֽמֹו׃ ‪250 MT‬‬ ‫הו֖ה ִ ֣איׁש ִמ ְל ָח ָ ֑מה יְ ָ‬ ‫יְ ָ‬ ‫‪.‬כשאמרו לך ותחזרי ‪251 Pr‬‬ ‫‪.‬ודברתי אל הנביאים ‪252 P‬‬ ‫יאים ֲא ַד ֶ ֽמה׃ ‪253 MT‬‬ ‫ּובַי֥ד ַהנְ ִב ִ ֖‬ ‫֑יתי ְ‬ ‫יאים וְ ָאנ ִ ֹ֖כי ָחז֣ ֹון ִה ְר ֵב ִ‬ ‫ל־הנְ ִב ִ֔‬ ‫תי ַע ַ‬ ‫וְ ִד ַ֙ב ְר ִ ֙‬



Pesiqta Rabbati 33 

 321

(Dan 7:10) – they were created out of this fire. However, the fire of the Divine word comes directly from the right hand of the Holy One. Thus it is written: From His right hand came a fire of law (Deut 33:2).

33:51 If you say, why did the announcement come forth from the mouth of the Holy One? [See,] it is written: He came and abided (1 Kgs 1:35)—and pressed [ʿagl] the ear of Israel: And earrings [ʿagal] in your ears. And a beautiful crown on your head (Ezek 16:12).44 This is the Shekhinah [Divine Presence]: And their king will pass before them, and the Lord at the head of them (Mic 2:13). See, all these ornaments. The Holy One would say to [Israel]: With how many more ornaments45 am I to adorn you? What other ornaments might I have given you? And to what may I compare you, O daughter of Jerusalem? (Lam 2:13).46

33:52 Another interpretation: What can I say to you? And to what may I compare you [adameh], O daughter of Jerusalem? (Lam 2:13). The Holy One said to Israel: How many meetings did I appoint with you in the cloud, as it is written: And there I will meet [and the tent of meeting shall be sanctified by My glory] (Exod 29:43)—at Sinai, in the wilderness, in the tent of meeting itself. And in what resemblances have I appeared to you! At the Reed Sea I appeared to you as a mighty man waging war, as it is written: The Lord is a man of war (Exod 15:3). At Sinai I appeared as an elder teaching Torah, when it comes out of the mouths of elders, and in the tent of meeting I appeared before you as a bridegroom entering his nuptial chamber. Therefore, to what shall I make Myself like [adameh] something for you (Lam 2:13).47 The Holy One said: Was it not I who appeared in many resemblances to the prophets when they said to you: Return? As it is said: I have multiplied the visions [of Me], and through the ministry of the prophets did I make Myself like something else [adameh] (Hos 12:11).48

44 Midrash ʿAseret Ha-Dibrot 1; YalqShim Ezek 355. 45 PesRab 29/30:5. 46 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 47 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 48 I have also spoken to [you through] the prophets, and I gave [them] many visions, And through the prophets I gave parables (Hos 12:11).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪322‬‬ ‫‪33:53‬‬

‫ואנכי חזון הרביתי [הושע יב יא] לא נראתי להם חזיונות הרבה לא ראה ישעיה שרפים‬ ‫של שש שש כנפים כמה שכתב שרפים עומדים ממעל לו שש שש כנפים לאחד‬ ‫[ישעיה ו ב]‪ 254‬ויחזקאל ראה אותם ארבעה כמה שכתב ויהי בשלשים שנה וגומר‬ ‫ואראה מראות אלהים וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ומתוכה דמות ארבע‬ ‫חיות ארבעה פנים [יחזקאל לא ב‪.‬ג]‪ 255‬אמר הקדוש שמא תאמרו מה ראה ישעיה‬ ‫לראות שש ויחזקאל ארבעה והוא אומר לכם משחרב בית המקדש בטלו שתים שהיו‬ ‫מעפפות‬

‫‪33:54‬‬

‫אמר הקדש הואיל ובטל הדובן‪ 256‬של מטן בטל עוד של מעלן אמר רבי יעקב דכפר‬ ‫חנ{י}ן והכל ממך לומר ראה מה כתיב על כן מלאו מתני חלחלה [ישעיה כא ג]‪ 257‬לא‬ ‫נראיתי‪ 258‬יושב ובוכה כמה שכתב אם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני‬ ‫גוה ודמע תד' ותורד עיני דמעתי [ירמיה יג יז]‪ 259‬לא שלחתי ואמרתי לכם אם אתם‬ ‫מבקשים לעשות תשובה אלא אפילו לא עני עשו כמה שנאמר תנו לייי אלהיכם כבוד‬ ‫בטרם וגומר [ירמיה יג טז]‪ 260‬אמר הקדוש חזק הייתי כצור ועשיתוני כחיה יושבת על‬ ‫המשבר כמה שכתוב צור ילדך תשי [דברים לב יח]‪261‬‬

‫ּוב ְש ַ ֛תיִ ם יְ ַכ ֶ ֥סה ‪254 MT‬‬ ‫ְש ָר ֨ ִפים ע ְֹמ ִ ֤דים׀ ִמ ַ֙מ ַעל֙ ֔לֹו ֵ ֧שׁש ְכנָ ַ ֛פיִ ם ֵ ֥שׁש ְכנָ ַ ֖פיִ ם ְל ֶא ָ ֑חד ִב ְש ַ ֣תיִ ם׀ יְ ַכ ֶ ֣סה ָפ ָ֗ניו ִ‬

‫עֹופף׃‬ ‫ּוב ְש ַ ֥תיִם יְ ֵ ֽ‬ ‫ַרגְ ָ ֖ליו ִ‬ ‫ית ְבגָ ְד ֶ ֽלָך׃ ‪255 MT 2‬‬ ‫ל־מי ָד ִ ֥מ ָ‬ ‫ל־המֹונ֑ ֹו ֶא ִ ֖‬ ‫ְך־מ ְצ ַ ֖ריִ ם וְ ֶא ֲ‬ ‫ל־פ ְר ֥עֹה ֶ ֽמ ֶל ִ‬ ‫מר ֶא ַ‬ ‫ן־א ָ ֕דם ֱא ֛ ֹ‬ ‫ֶב ָ‬ ‫‪3‬‬ ‫יְתה ַצ ַמ ְר ּֽתֹו׃‬ ‫קֹומה ֵּוב֣ין ֲעב ִֹ֔תים ָה ָ ֖‬ ‫ִה ֵ֨נה ַא ּׁ֜שּור ֶ ֣א ֶרז ַב ְל ָבנ֗ ֹון יְ ֵ ֥פה ָע ָנ�֛ף וְ ֥חֹ ֶרׁש ֵמ ַ ֖צל ּוגְ ַ ֣בּה ָ ֑‬ ‫‪.‬הרובן ‪256 Pr‬‬ ‫מ ַע נִ ְב ַ ֖ה ְל ִתי ֵמ ְר ֽאֹות׃ ‪257 MT‬‬ ‫֣יתי ִמ ְש ֔ ֹ‬ ‫ֹול ָ ֑דה נַ ֲעֵו ִ‬ ‫ירי יֽ ֵ‬ ‫ירים ֲא ָחז֔ ּונִ י ְכ ִצ ֵ ֖‬ ‫ל־כן ָמ ְל ֤אּו ָמ ְתנַ ֙י ַח ְל ָח ֔ ָלה ִצ ִ ֣‬ ‫ַע ֵ֗‬ ‫‪.‬ראיתי ‪258 P‬‬ ‫מ ַע ִת ְד ַ֜מע וְ ֵת ַ ֤רד ֵעינִ ֙י ִד ְמ ֔ ָעה ִ ֥כי נִ ְש ָ ֖בה ‪259 MT‬‬ ‫ּוה ְב ִמ ְס ָת ִ ֥רים ִת ְב ֶ ֽכה־נַ ְפ ִ ֖שי ִמ ְפ ֵנ֣י גֵ ָו֑ה וְ ָד ֨ ֹ‬ ‫וְ ִא ֙ם ֣ל ֹא ִת ְש ָמ ֔ע ָ‬ ‫הוה׃ ס‬ ‫ֵ ֥ע ֶדר יְ ָ ֽ‬ ‫מּה ‪260 MT‬‬ ‫אֹור וְ ָש ָ ֣‬ ‫יתם ְל ֙‬ ‫ל־ה ֵרי ָנ ֶ֑שף וְ ִקוִ ֶ ֤‬ ‫ּוב ֶ ֛ט ֶרם יִ ְֽתנַ גְ ֥פּו ַרגְ ֵל ֶיכ֖ם ַע ָ ֣‬ ‫בֹוד ְב ֶ ֣ט ֶרם יַ ְח ִ֔שְך ְ‬ ‫ֹלה ֶיכ֤ם ָכ ֙‬ ‫יהוה ֱא ֵ‬ ‫ְתנּו֩ ַל ָ ֨‬ ‫ְל ַצ ְל ָ֔מוֶ ת ׳יָ ִשית׳ ״וְ ִ ֖שית״ ַל ֲע ָר ֶ ֽפל׃‬ ‫֥צּור יְ ָל ְדָך֖ ֶ ֑ת ִשי וַ ִת ְש ַ ֖כח ֵ ֥אל ְמח ְֹל ֶ ֽלָך׃ ‪261 MT‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 323

33:53 What is [the meaning of]: I have multiplied the visions [of Me] (Hos 12:11)? [God said:] Did I not appear to them in multiple visions? Did not Isaiah see seraphim in multiples of six, [each with] six wings, as it is said: Above stood the seraphim; six … each one had six wings (Isa 6:2)? And did not Ezekiel see them also as four [wings], as it is said: Now it happened in the thirtieth year, etc., and I saw visions of God and I saw a storm coming from the north, And out of its middle came the likeness of four living creatures … And every one had four faces, [and every one of them had four wings] (Ezek 1:1-6)? The Holy One said: You may say, Why was it that Isaiah saw [the seraphim each with] six [wings], while Ezekiel [saw them each with] four [wings]? And He said to them: After the Temple was destroyed, the two wings [that the seraphim] used for flying were eliminated.49

33:54 The Holy One said: Since the [Temple] platform below was eliminated, the [platform] above [was also eliminated]. R. Yaaqov from Kefar Ḥanin said: [Is this] all your own interpretation? —See what is written: Therefore, are all my loins filled [with anguish; pains have seized me like the pains of a woman in childbirth] (Isa 21:3). Have I not appeared as one who sits and weeps, as it is written: But if you will not listen, my innermost being will weep in secret because of your pride. My eyes will overflow with tears, [since the Lord’s flock has been taken captive] (Jer 13:17)? Have I not sent word to you, that if you wish to repent for no other reason than your concern for Me, do so, as it is written: Give glory to the Lord your God before [He brings darkness], etc. (Jer 13:16)? The Holy One said: I was strong like a rock, but you made Me like a living being that is sitting on the birthing stool, as it is written: [And depleted the strength of the Rock] that gave birth to you (Deut 32:18).50

49 PRE 4; bHag 13b. 50 PesRab 24.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪324‬‬ ‫‪33:55‬‬

‫ומה אש{ו}ה לך ואנחמך [איכה ב יג] אמר להם הקדוש איזו אומה גידלתי כיוצא ביך‬ ‫שאנחם אותך בה אמר רבי אבהו אין הקדוש פושט ידו באומה‪ 262‬ועושה‪ 263‬צרות כמה‬ ‫{שכתב} אך לא בעי ישלח יד ואם באפ' להם שוע [איוב ל כד]‪ 264‬אך לא בעי [שם] זו היא‬ ‫צרות‪ 265‬ואם הביא עליה{ם} שבר הוא‪ 266‬משעשע אותם אילו באילו‪ 267‬כמה שכתב אם‬ ‫בפידו להם שוע [שם] ורצונך לידע שבשעה שאומות העולם‪ 268‬נופלות הקדוש מנחמם‬ ‫זו בזו‪ 269‬שכן את מוצא‪{ 270‬ש}בשעה שנפלו המצריים ופרעה היה מנחמם‪ 271‬באשור‬ ‫כמה שכתוב בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי [יחזקאל ל כא]‪272‬‬

‫‪33:56‬‬ ‫על מי דמית הנה אשור ארז בלבנון [יחזקאל א עד ו]‪ 273‬מלך בעולם יפה ענף [שם]‬ ‫בן אבות וחורש מצל [שם]‪ 274‬זכות אבות‪ 275‬עומדות לה וגבה קומתה [שם] קו קוזמו‬

‫‪262 Not in Pr.‬‬ ‫‪'.‬אותו ‪263 Pr adds‬‬ ‫ידֹו ָל ֶ ֥הן ֽש ַּוע׃ ‪264 MT‬‬ ‫ם־ב ִפ ֗‬ ‫ח־י֑ד ִא ְ֝‬ ‫א־ב ִעי יִ ְש ַל ָ‬ ‫ַ ֣אְך ל ֹ ְ ֭‬ ‫‪.‬ישלח יד ‪265 P‬‬ ‫‪.‬היא ‪266 P‬‬ ‫‪.‬כאילו ‪267 P‬‬ ‫‪268 Not in Pr.‬‬ ‫‪269 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אתה מוצים ‪270 Pr‬‬ ‫‪.‬מתנחמים ‪271 Pr‬‬ ‫א־ח ְב ָשה ָל ֵ֨תת ְר ֻפ ֜אֹות ָל ׂ֥שּום ִח ּ֛תּול ‪272 MT‬‬ ‫ְך־מ ְצ ַ ֖ריִ ם ָש ָ ֑ב ְר ִתי וְ ִה ֵנ֣ה ֽל ֹ ֠ ֻ‬ ‫ן־א ָ ֕דם ֶאת־זְ ֛ר ַֹוע ַפ ְר ֥עֹה ֶ ֽמ ֶל ִ‬ ‫ֶב ָ‬

‫ְל ָח ְב ָ ֥שּה ְל ָחז ָ ֖�ְקּה ִל ְת ֥ ֹפׂש ֶב ָ ֽח ֶרב׃ ס‬ ‫חּו ַה ָש ַ֔מיִם ‪273 MT‬‬ ‫ר־כ ָ ֑בר נִ ְפ ְת ֙‬ ‫ּגֹול֖ה ַעל־נְ ַה ְ‬ ‫ֹוְך־ה ָ‬ ‫יעי ַב ֲח ִמ ָ ֣שה ַל ֔חֹ ֶדׁש וַ ֲא ִנ֥י ְב ֽת ַ‬ ‫ֹלשים ָש ָ֗נה ָ ֽב ְר ִב ִ ֙‬ ‫וַ יְ ִ ֣הי׀ ִב ְש ִ ֣‬ ‫ֹלהים׃‬ ‫וָ ֶא ְר ֶ ֖אה ַמ ְר ֥אֹות ֱא ִ ֽ‬ ‫‪2‬‬ ‫ישית ְלגָ ֖לּות ַה ֶ ֥מ ֶלְך יֹויָ ִ ֽכין׃‬ ‫ַב ֲח ִמ ָ ֖שה ַל ֑חֹ ֶדׁש ִ ֚היא ַה ָש ָנ֣ה ַה ֲח ִמ ִ֔‬ ‫‪3‬‬ ‫הוה׃‬ ‫ר־כ ָ ֑בר וַ ְת ִ ֥הי ָע ָל֛יו ָ ֖שם יַ ד־יְ ָ ֽ‬ ‫ן־ּבּוז֧י ַהכ ֵ ֹ֛הן ְב ֶ ֥א ֶרץ ַכ ְש ִ ֖דים ַעל־נְ ַה ְ‬ ‫ר־י֠הוָ ה ֶאל־יְ ֶחזְ ֵ ֨קאל ֶב ִ‬ ‫ָה ֹ֣יה ָהָי֣ה ְד ַב ְ‬ ‫‪4‬‬ ‫ּתֹוכּה ְכ ֵ ֥עין ַה ַח ְש ַ ֖מל‬ ‫ּומ ָ֔‬ ‫ן־ה ָצ ֗פֹון ָע ָנ�֤ן גָ דֹול֙ וְ ֵ ֣אׁש ִמ ְת ַל ַ ֔ק ַחת וְ ֹ֥נ ַ ֽגּה ל֖ ֹו ָס ִ ֑ביב ִ֨‬ ‫וָ ֵ֡א ֶרא וְ ִהנֵ ֩ה ֨ר ַּוח ְס ָע ָ ֜רה ָב ָ ֣אה ִמ ַ‬ ‫ִמ ּ֥תֹוְך ָה ֵ ֽאׁש׃‬ ‫‪5‬‬ ‫ּתֹוכּה‬ ‫ּומ ָ֔‬ ‫יהן וְ זֶ ֙ה ַחּי֑ ֹות ַא ְר ַב֣ע ְד ֖מּות ִ֨‬ ‫ָל ֵ ֽהנָ ה׃ ָא ָ ֖דם ְד ֥מּות ַמ ְר ֵ ֽא ֶ֔‬ ‫‪6‬‬ ‫ָל ֶ ֽהם׃ ְל ַא ַ ֥חת ְכנָ ַ ֖פיִם וְ ַא ְר ַ ֥בע ְל ֶא ָ ֑חת ָפ ִנ֖ים וְ ַא ְר ָב ָ ֥עה‬ ‫בן עבות וחודש מיצל ‪274 Pr‬‬ ‫‪275 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 325

33:55 And what shall I compare to you and comfort you? (Lam 2:13). The Holy One said to Israel: Which nation did I make as great as you that I might comfort you through it? R. Abbahu said: The Holy One does not stretch out His hand to a nation and bring misery, as it is {written}: Surely He will not stretch out His hand to a heap of ruins, unless alongside the destruction sent by Him, [there will be relief for them] (Job 30:24). Surely not to a heap of ruins (ibid.) – [refers] to the misery [of a nation]. If He brings misfortune upon them, He brings relief to them, [comforts them] one with the other, as it is written: Alongside the destruction sent by Him there will be relief (ibid.). And if you want to know if at the time that the nations of the world fall, the Holy One comforts this one through that one? You find that when the Egyptians and pharaoh fell, they were comforted [through the fall of] Assyria. Thus it is written: Son of man, I broke the arm of pharaoh king of Egypt (Ezek 30:21).

33:56 [Pharaoh], to whom are you like? See, Assyria was a cedar in Lebanon (Ezek 31:1-6) — [the king of Assyria] was king of the world. It happened in … the third

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪326‬‬

‫קרטור‪ 276‬בעולם ובין עבותים היתה צמרתו מבין‪ 277‬עבותים [שם] משעה שנעשה כל‬ ‫העולם קליעה אחת להכעיס את הקדוש הניח עצתם ויצא לו כמה שכתב מן הארץ‬ ‫ההיא יצא אשור וגומר [בראשית י יא]‪278‬‬

‫‪33:57‬‬

‫אמר ריש לקיש מן העצה ההיא יצא אשור מים גידלוהו [יחזקאל לא ד] שכן כתב‬ ‫האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים לא ישתו [יונה ג ז]‪279‬‬ ‫בשביל אותם מים נתגדל בעולם הוי מים גידלוהו [שם] על מים על יד מי נתרומם בעולם‬ ‫ידי יונה שעלה מן התהום כמו שכתוב תהום רוממתהו [יחזקאל לא ד] ויגע הדבר‬ ‫אל מלך ננוה [יונה ג ו]‪ 280‬הוי פרעה והמצריים מתנחמים באשור וכשנפל אשור הוא‬ ‫מנחמם במצרים שכתב‪ 281‬התיטבי מנא {אמון} [נחום ג ח]‪ 282‬זו אלכסנדרייא אמון‬ ‫שהוא אומנותו של כל העולם הברבריא‪ 283‬הזה‬

‫‪33:58‬‬

‫דבר אחר אמון [נחום ג ח] אומנותם של בניי אמר הקדוש לישראל בשעה שאומות‬ ‫העולם נופלות אני מנחמין אילו באילו אבל אתם לאיזו אומה השויתי אתכם שאנחם‬ ‫אתכם בה כמה שכתב מה אשוה לך ואנחמך [איכה ב יג]‪ 284‬או לאיזו אומה עשיתי לה‬ ‫ארון כפרת כרובים מזבח שולחן‬

‫קוז מרקרטור ‪276 Κοσμοϰράτωρ; Pr‬‬ ‫‪.‬שבין ‪277 Pr‬‬ ‫ת־רחֹ ֥בֹת ‪278 MT‬‬ ‫ת־נ֣ינְ ֵ ֔וה וְ ֶא ְ‬ ‫ן־ה ָ ֥א ֶרץ ַה ִ ֖הוא יָ ָצ֣א ַא ּׁ֑שּור וַ יִ֙ ֶ ֙בן ֶא ִ‬ ‫ת־כ ַלח׃‪ִ  ‬מ ָ‬ ‫ִ ֖עיר וְ ֶא ָ ֽ‬ ‫ּומה ‪279‬‬ ‫מּו ְמ ֔א ָ‬ ‫מר ָה ָא ָ ֨דם וְ ַה ְב ֵה ָ֜מה ַה �ב ָ ָ֣קר וְ ַה ֗צ ֹאן ַ ֽאל־יִ ְט ֲע ֙‬ ‫אמ ֙ר ְב ִנֽינְ ֵ ֔וה ִמ ַ ֧ט ַעם ַה ֶ ֛מ ֶלְך ּוגְ ד ָֹל֖יו ֵלא ֑ ֹ‬ ‫וַ יַ זְ ֗ ֵעק וַ ֙י ֹ ֶ‬

‫ּומיִם ַאל־יִ ְש ּֽתּו׃‬ ‫ַ֨אל־יִ ְר ֔עּו ַ ֖‬ ‫ל־ה ֵ ֽא ֶפר׃ ‪280 MT‬‬ ‫ל־מ ֶלך ִנֽינְ ֵ ֔וה וַ יָ֙ ָק ֙ם ִמ ִכ ְס ֔אֹו וַ יַ ֲע ֵ ֥בר ַא ַד ְר ּ֖תֹו ֵ ֽמ ָע ָל֑יו וַ יְ ַכ֣ס ַ֔שק וַ ֵי ֶ֖שב ַע ָ‬ ‫וַ יִ ַג֤ע ַה ָד ָב ֙ר ֶא ֶ ֣‬ ‫‪.‬שכן כתב ‪281 Pr‬‬ ‫חֹומ ָ ֽתּה׃ ‪282 MT‬‬ ‫ר־חיל ָ֔ים ִמ ָי֖ם ָ‬ ‫יט ִ ֙בי ִמ ֣נ ֹא ָא ֔מֹון ַה ֹֽי ְש ָב ֙ה ַביְ א ִ ֹ֔רים ַ ֖מיִם ָס ִ ֣ביב ָלּ֑ה ֲא ֶש ֵ ֣‬ ‫ֲה ֵ ֽת ְ‬ ‫‪'.‬הברטי ‪; Pr‬הסרטים ‪283 P‬‬ ‫ת־צּי֑ ֹון ִ ֽכי־גָ ֥דֹול ַכ ָי֛ם ‪284 MT‬‬ ‫תּול֖ת ַב ִ‬ ‫ה־ל ְ֙ך וַ ֲא ַנ ֲֽח ֵ֔מְך ְב ַ‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ָ ֤מה ַא ְשוֶ ָ‬ ‫ה־לְך ַה ַב ֙ת יְ ֣ר ָ‬ ‫ידְך ָ ֣מה ֲא ַד ֶמ ֗ ָ‬ ‫ה־א ִע ֵ ֞‬ ‫ָ ֽמ ֲ‬ ‫א־לְך׃ ס‬ ‫ִש ְב ֵ ֖רְך ִ ֥מי יִ ְר ָפ ָ ֽ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 327

year … With beautiful branches (ibid.)—a son of his [noble] ancestors; and with forest shade (ibid.)—the merit of his ancestors was with him; And of high stature (ibid.)—he established himself as lord of the world. And his top was out of the thick boughs (ibid.) When all the nations of the world joined together [to build the Tower of Babel] and provoked the Holy One, Assyria left their counsel and went away, as it is said: Out of that land went forth Assyria (Gen 10:11).

33:57 R. Shimon ben Laqish said: Assyria came forth from this counsel [that had planned the Tower of Babel]. The waters made him great (Ezek 31:4), since [the king of Nineveh] decreed: Let neither man nor beast, herd nor flock, taste anything; let them not feed, not even drink water (Jonah 3:7). Due to this [decree concerning] water [the king] was made great in the world, as it is said: The waters made him great (Ezek 31:4). Through what prophet was [Assyria] exalted in the world? Through Jonah51 who came up out of the deep, as it is written: The deep made him [the king] great (ibid.). And the story [of Jonah] had its effect upon the king of Nineveh (Jonah 3:6). Therefore, pharaoh and the Egyptians were comforted through Assyria. When Assyria fell, it was comforted through Egypt, as it is written: Are you better than No {Amon}? (Nah 3:8)—that is Alexandria. Amon, which is the educator [amn] of all this world of Barbaria.52

33:58 Another interpretation: Amon (Nah 3:8) the educator [amn] of My children. The Holy One said to Israel: When the nations of the world fall, I comfort one with the other, but you – to which nation shall I compare you so that I might comfort you through it? As it is written: What shall I compare to you, that I may comfort you? (Lam 2:13). For which other nation did I make the ark, the cover for the ark, cherubim, the altar, the table for the showbread?

51 YalqShim Ezek 270. 52 Possibly North Africa or Berber Africa.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪328‬‬ ‫‪33:59‬‬

‫דבר אחר מה אשוה לך ואנחמך [איכה ב יג] אמר רבי יוסי‪ 285‬למה גלו‪ 286‬עשרת‬ ‫השבטים לרוח אחת ושבט יהודה לרוח אחת אל{א} כדי שיהו אילו מתנחמים באילו‬ ‫ואילו מתנחמים באילו והקדוש אומר להם‪ 287‬נחמו נחמו [ישעיה מ א] שני פעמים היה‬ ‫רבי תנחומא פותחו בנחמו נחמו עמי [שם] מן הדעת הזו כי גדול כים שברך [איכה ב יג]‬

‫‪33:60‬‬

‫אמר רבי חילפיי דרומייה אילו אמר {כי} גדול כמת שברך לא היה להם לישראל‬ ‫תקומה אלא שאמר כי גדול כים שברך [איכה ב יג] מה הים מצפה לרפואה אף‬ ‫ישראל מצפים כשיבנה בית המקדש והמים יוצאים מתחת בית המקדש כמה שכתב‬ ‫והיה ביום ההוא יצאו מים חיים בירושלם חציים וגומר [זכריה יד ח]‪ 288‬והם נכנסים‬ ‫לאוקיינוס‪ 289‬וממתיקים אותו כמה {שכתוב} שמה המים האלה ורפאתיהו [יחזקאל‬ ‫מז ט]‪ 290‬ואוקיינוס‪ 291‬יוצא לים ומרפא אותו הוי המים ירפא לך [איכה ב יג] מי שהוא‬ ‫מרפא מכת הים הוא מרפא מכתך‬

‫‪33:61‬‬

‫דבר אחר מי ירפא לך [איכה ב יג] כשאשוה לך כמה שכתוב והתחלכתי בתוכם‬ ‫[ויקרא כו יב]‪ 292‬באותה {ה}שעה ואנחמך אני בכבודי ומנחמכם אתכם אנכי אנכי‬ ‫הוא מנחמכם [ישעיה נא יב ]‬

‫‪.‬אסא ‪285 Pr‬‬ ‫‪.‬גלי ‪; Pr‬גדלו ‪286 P‬‬ ‫‪.‬למה ‪287 Pr‬‬ ‫ל־ה ָי֣ם ָה ַא ֲח ֑רֹון ‪288 MT‬‬ ‫מֹוני וְ ֶח ְצ ָי֖ם ֶא ַ‬ ‫ל־היָ ֙ם ַה ַק ְד ִ֔‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ֶח ְצ ָ֗ים ֶא ַ‬ ‫ם־חיִ ֙ים ִמ ֣יר ָ‬ ‫וְ ָהָי֣ה׀ ַבּי֣ ֹום ַה ֗הּוא יֵ ְצ ֤אּו ַ ֽמיִ ַ‬

‫ּוב ֖חֹ ֶרף יִ ְֽה ֶיֽה׃‬ ‫ַב ַ ֥קיִ ץ ָ‬

‫‪289 Ὀκέανός.‬‬ ‫ל־נ ֶ֣פׁש ַח ָי֣ה׀ אֲ‍ ‪290 MT‬‬ ‫אד ִכי֩‍וְ ָהָי֣ה ָכ ֶ‬ ‫ל־א ֶשר֩ ֨יָבֹוא ָ ֤שם נַ ֲח ַ ֙ליִ ֙ם יִ ְֽח ֶ֔יה וְ ָהָי֥ה ַה ָד ָג֖ה ַר ָ ֣בה ְמ ֑ ֹ‬ ‫ֶֽשר־יִ ְש ֡ר ֹץ ֶ ֣אל ָכ ֲ‬

‫ר־י֥בֹוא ָ ֖ש ָמה ַה ָנ ַֽחל׃‬ ‫אּו וָ ָ֔חי ֛כֹל ֲא ֶש ָ‬ ‫ָ֨באּו ָ֜ש ָמה ַה ַ ֣מיִם ָה ֵ֗א ֶלה וְ יֵ ָ ֽר ְפ ֙‬

‫‪291 Ὀκέανός.‬‬ ‫יּו־לי ְל ָ ֽעם׃ ‪292 MT‬‬ ‫אֹלהים וְ ַא ֶ ֖תם ִת ְה ִ ֥‬ ‫֥יתי ָל ֶכ֖ם ֵ ֽל ִ ֑‬ ‫ֹוכ ֶ֔כם וְ ָהיִ ִ‬ ‫תי ְב ֣ת ְ‬ ‫וְ ִה ְת ַה ַל ְכ ִ ֙‬



Pesiqta Rabbati 33 

 329

33:59 Another interpretation: To what shall I compare you that I may comfort you? (Lam 2:13) R. Yose said: Why were the ten tribes exiled in one direction and the tribe of Judah in another direction? In order that these [tribes] should be comforted through those and those [tribes] should be comforted through these. And the Holy One said to them: Comfort, comfort (Isa 40:1) twice, [comfort each other]. R. Tanḥuma explained [the Scriptural verse] by referring to Comfort, comfort, My people (ibid.), considering: Since your breach is great like that of the sea (Lam 2:13).

33:60 R. Ḥilfai the Daromean53 said: If Scripture had said: {Since} your breach is great like that of a dead person, it would mean that there was to be no restoration of Israel. But since Scripture says: Since your breach is great like that of the sea (Lam 2:13) – like the sea anticipates healing, so Israel anticipates it. When the Temple will be rebuilt, the waters will go forth from under the Temple, as it is written: And it will happen on that day, that living waters will come forth from Jerusalem: half of [it toward the eastern sea, and half of it toward the western sea] (Zech 14:8). This water will spill into the ocean and make it sweet, as it is written: For these waters come there that I may heal it (Lam 2:13). And the ocean will spill into the sea and heal it. Therefore, Who can heal you (ibid.)—[means] that He who can heal the injury of the sea will heal your wound.

33:61 Another interpretation: Who can heal you (Lam 2:13) when I compare someone to you? As it is written: I will walk among you (Lev 26:12). At that time, I will comfort you, I with My glory [will come] and comfort you: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12).

53 From Darom.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪330‬‬ ‫‪33:62‬‬

‫דבר אחר אנכי וגומר [ישעיה נא יב] {אמר הקדוש ברוך הוא} כך היא‪ 293‬אומנותו‬ ‫כמה‪ 294‬שאני מכה‪ 295‬בדבר אני מרפא מניין שכן כתוב‪ 296‬אדם מכה באיזמל ומרפא‬ ‫ברטייה אומנותו אינו כך אלא בו בדבר שהוא מכה בו בדבר הוא מרפא מניין שכן‬ ‫כתוב כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ייי [ירמיה ל יז]‪ 297‬כיצד אלא‪ 298‬בוא‬ ‫וראה חטאו ישראל בנחלים כמה שכתוב {הנחמי' באילי' תחת עץ רענן שוחתי הילדי'‬ ‫הנחלי' תחת סעחפי הסלעי' [ישעיה נז ה]‪ 299‬לקו בנחל קישון שנאמר} ויורדים אליה'‬ ‫בנחל קישון‪{300‬וישחטם} [מלכים א' יח מ]‪ 301‬ומתנחמים בנחלים דכתיב ועל הנחל‬ ‫יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל [יחזקאל מז יב]‪ 302‬‬

‫‪33:63‬‬ ‫חטאו בנהרים {שנאמר} ועתה מה לך לדרך מצרים‪ 303‬לשתות מי נהר [ירמיה ב יח]‪304‬‬ ‫ולקו בנהרים על נהרות בבל [תהלים קלז א]‪ 305‬ומתנחמים בנהרים הנני נוטה אליה‬ ‫כנהר שלום [ישעיה סו יב]‪ 306‬חטאו בהרים {שנאמר ו}על ראשי ההרים יזבחו [הושע‬ ‫ד יג] ולקו בהרים ובטרם יתנגפו רגליך על הרי נשף [ירמיה יג טז]‪ 307‬ומתרפאים בהרים‬

‫‪.‬הוא ‪293 P‬‬ ‫‪.‬מכה ‪294 Pr‬‬ ‫‪.‬בו ‪295 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬מניין שכן כתוב ‪296‬‬ ‫הו֑ה ִ ֤כי נִ ָד ָח ֙ה ָ ֣ק ְראּו ֔ ָלְך ִצּי֣ ֹון ִ֔היא ד ֵ ֹ֖רׁש ֵ ֥אין ָ ֽלּה׃ ס ‪297 MT‬‬ ‫ּכֹותיִ ְך ֶא ְר ָפ ֵ ֖אְך נְ ֻאם־יְ ָ‬ ‫ּומ ַמ ַ ֥‬ ‫ִכי֩ ַא ֲע ֨ ֶלה ֲא ֻר ָ ֥כה ָלְ֛ך ִ‬ ‫‪298 Not in Pr.‬‬ ‫ים ַבנְ ָח ֔ ִלים ַ ֖ת ַחת ְס ִע ֵ ֥פי ַה ְס ָל ִ ֽעים׃ ‪299 MT‬‬ ‫ל־ע֣ץ ַר ֲע ָנ�֑ן ש ֲֹח ֵ ֤טי ַהיְ ָל ִד ֙‬ ‫ַה ֵנ ָֽח ִמ ֙ים ָ ֽב ֵא ֔ ִלים ַ ֖ת ַחת ָכ ֵ‬ ‫‪.‬קישון ‪300 Dittography in P‬‬ ‫הּו ‪301 MT‬‬ ‫ּיֹור ֵ ֤דם ֵא ִליָ֙ ֙‬ ‫יאי ַה ַ֗ב ַעל ִ ֛איׁש ַאל־יִ ָמ ֵ ֥לט ֵמ ֶ ֖הם ַ �וֽיִ ְת ְפ ׂ֑שּום וַ ִ‬ ‫אמר֩ ֵא ִל ָ֨יהּו ָל ֶ֜הם ִת ְפ ׂ֣שּו׀ ֶאת־נְ ִב ֵ ֣‬ ‫וַ י ֹ ֶ‬

‫יׁשֹון וַ יִ ְש ָח ֵ ֖טם ָ ֽשם׃‬ ‫ל־נ ַ֣חל ִק ֔‬ ‫ֶא ַ‬ ‫תם ִפ ְרי֗ ֹו ָ ֽל ֳח ָד ָש ֙יו ‪302 MT‬‬ ‫א־יִּבֹול ָע ֜ ֵלהּו וְ ֽל ֹא־יִ ֣ ֹ‬ ‫ץ־מ ֲא ָכל ל ֹ ֨‬ ‫ל־ע ֠ ַ‬ ‫ּומ ֶז֣ה׀ ָכ ֵ ֽ‬ ‫ל־ש ָפ ֣תֹו ִמ ֶז֣ה׀ ִ‬ ‫ל־ה ַנ ַ֣חל יַ ֲע ֶל֣ה ַע ְ‬ ‫וְ ַע ַ‬ ‫רּופה׃ ס‬ ‫ֹוצ ִ ֑אים ׳וְ ָהיּו׳ ״וְ ָה ָי֤ה״ ִפ ְר ֙יֹו ְל ַ ֽמ ֲא ָ֔כל וְ ָע ֵל֖הּו ִל ְת ָ ֽ‬ ‫ן־ה ִמ ְק ָ ֖דׁש ֵ ֣ה ָמה יֽ ְ‬ ‫ימיו ִמ ַ‬ ‫ַיְב ֵ֔כר ִ ֣כי ֵמ ָ֔‬ ‫‪.‬אשור ‪303 P‬‬ ‫ה־ל ְ֙ך ְל ֶ ֣ד ֶרְך ַא ּׁ֔שּור ִל ְש ּ֖תֹות ֵ ֥מי נָ ָ ֽהר׃ ‪304 MT‬‬ ‫ּומ ָ‬ ‫ה־ל ְ֙ך ְל ֶ ֣ד ֶרְך ִמ ְצ ַ ֔ריִם ִל ְש ּ֖תֹות ֵ ֣מי ִש ֑חֹור ַ‬ ‫וְ ַע ָ֗תה ַמ ָ‬ ‫ת־צּיֽ ֹון׃ ‪305 MT‬‬ ‫ם־ב ִ ֑כינּו ְ֝בזָ ְכ ֵ ֗רנּו ֶא ִ‬ ‫ַ ֥על נַ ֲה ֨רֹות׀ ָב ֶ֗בל ָ ֣שם ָי ַ֭ש ְבנּו גַ ָ‬ ‫ל־צ ֙ד ִתנָ ֵ֔שאּו ‪306 MT‬‬ ‫ׁשֹוטף ְכ ֥בֹוד ּגֹויִ ֖ם ִ ֽוינַ ְק ֶ ֑תם ַע ַ‬ ‫ּוכ ַנ ַ֧חל ֵ ֛‬ ‫יה ְכנָ ָ֨הר ָש ֜לֹום ְ‬ ‫ה־א ֶל ָ‬ ‫הוה ִהנְ ִנ֣י נ ֶ ֹֽט ֠ ֵ‬ ‫ִ ֽכי־ ֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬ ‫ל־ב ְר ַ ֖כיִם ְת ָש ֳע ָ ֽשעּו׃‬ ‫וְ ַע ִ‬ ‫מּה ‪307 MT‬‬ ‫אֹור וְ ָש ָ ֣‬ ‫יתם ְל ֙‬ ‫ל־ה ֵרי ָנ ֶ֑שף וְ ִקוִ ֶ ֤‬ ‫ּוב ֶ ֛ט ֶרם יִ ְֽתנַ גְ ֥פּו ַרגְ ֵל ֶיכ֖ם ַע ָ ֣‬ ‫בֹוד ְב ֶ ֣ט ֶרם יַ ְח ִ֔שְך ְ‬ ‫ֹלה ֶיכ֤ם ָכ ֙‬ ‫יהוה ֱא ֵ‬ ‫ְתנּו֩ ַל ָ ֨‬ ‫ְל ַצ ְל ָ֔מוֶ ת יָ ִשית ַל ֲע ָר ֶ ֽפל׃‬



Pesiqta Rabbati 33 

 331

33:62 Another interpretation: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12). The Holy One said: My expertise is that I hurt with something and then heal with the [same thing].54 A human being hurts [people] with a knife and heals with a compress. But [God’s] expertise is not like this, rather, with the thing that He strikes, He [also] heals. From where [in Scripture do we know this?] As it is written: Since I will restore health to you and I will heal you out of your wounds, says the Lord (Jer 30:17). How? Come and see: Israel sinned at brooks, as it is written: {You who console yourselves with idols under every green tree, who slaughter children at the brooks under the clefts of the rocks (Isa 57:5); and they were struck at the brook of Kishon, as it is said}: And Elijah brought them down to the brook Kishon, {and killed them there} (1 Kgs 18:40); they will be comforted by brooks, as it is said: And by the brook on the bank on this side and on that side, will grow every tree for food (Ezek 47:12).

33:63 [Israel] sinned at rivers, as it is said: And now what are you doing by going to Egypt to drink the muddy waters of the Nile? (Jer 2:18); and they were struck at rivers, as it is said: At the rivers of Babylon (Ps 137:1); they will be comforted through rivers: See, I will extend peace to it like a river (Isa 66:12). They sinned on the mountains, as it is said: They sacrifice on the mountain tops (Hos 4:13); and they were struck on the mountains: And before your feet stumble on the shadowy mountains (Jer 13:16); they will be healed on the mountains, as it is said: How beautiful and delightful on the mountains are the feet of the messenger who brings good news, who announces peace (Isa 52:7); it will happen on that day that the mountains will drip sweet wine

54 ShemR 23:3; ShemR 26:2; TanB Vayigash 9; Tan Beshallaḥ 24.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪332‬‬

‫{שנאמר} הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום [ישעיה נב ז]‪ 308‬והיה ביום ההוא‬ ‫יטפו ההרים עסיס [יואל ד יח]‪ 309‬חטאו ישראל‪ 310‬בארץ בן {אדם} בית ישר' יושבי על‬ ‫אדמםתם ויטמאו אותה [יחזקאל לו יז] ולקו בארץ ארצכם שממה [ישעיה א ז]‪ 311‬ומ�ת‬ ‫נחמים בארץ וארצך תבעל [ישעיה סב ד]‪ 312‬‬ ‫‪33:64‬‬

‫חטאו בזרע זרע מריעים [ישעיה א ד]‪ 313‬ולקו בזרע זרע רב תוציא השדה [דברים כח‬ ‫לח]‪ 314‬ומתנחמים בזרע זרע קדש מצבתה [ישעיה ו יג]‪ 315‬חטאו בעץ אומ' לעץ אבי‬ ‫אתה [ירמיה ב כז]‪ 316‬ולקו בעץ ונערים בעץ כשלו [איכה ה יג]‪ 317‬ומתנחמים בעץ‪ 318‬כימי‬ ‫העץ ימי עמי [ישעיה סה כב] חטאו בענבים ענבימו עינבי רוש [דברים לב לב]‪{ 319‬ו}‬ ‫לקו בענבים אין {ענבים} בגפן [ירמיה ח יג] ומתנחמים {בענבים} ודם ענב תשתה חמר‬ ‫[דברים לב יד]‪ 320‬חטאו בתאינה כביכורה בתאינה [הושע ט י]‪{ 321‬ו}לקו בתאינה ואין‬ ‫תאנים [ירמיה ח יג]‪ 322‬ומתנחמין בתאנה התאינה חנטה פגיה [שיר השירים ב יג]‪323‬‬ ‫חטאו‪ 324‬בנחשים חמת למו כדמות חמת נחש [תהלים נח ה]‪ 325‬לקו בנחשים {הנני‬

‫ֹמר ְל ִצּי֖ ֹון ָמ ַ ֥לְך ‪308 MT‬‬ ‫ׁשּועה א ֵ ֥‬ ‫ל־ה ָה ִ ֜רים ַרגְ ֵל֣י ְמ ַב ֵ֗שר ַמ ְש ִ ֧מ ַיע ָש ֛לֹום ְמ ַב ֵ ֥שר ֖טֹוב ַמ ְש ִ ֣מ ַיע יְ ָ ֑‬ ‫ה־נָ או֨ ּו ַע ֶ‬

‫ֹלהיִ ְך׃‬ ‫ֱא ָ ֽ‬

‫רּו־בּה ‪309 MT‬‬ ‫א־י ַֽע ְב ָ ֖‬ ‫רּוש ִַ ֙ל ֙ם ֔קֹ ֶדׁש וְ זָ ִ ֥רים ל ֹ ַ‬ ‫יְתה יְ ָ‬ ‫ר־ק ְד ִ ֑שי וְ ָה ָ ֤‬ ‫יכם ש ֵֹכ֖ן ְב ִצּי֣ ֹון ַה ָ‬ ‫ִ ֽו ַיד ְע ֶ֗תם ִ ֣כי ֲא ִנ֤י יְ הוָ ֙ה ֱא ֹ֣ל ֵה ֶ֔‬

‫ֽעֹוד׃ ס‬

‫‪310 Not in Pr.‬‬ ‫ּוש ָמ ָ ֖מה ְכ ַמ ְה ֵפ ַ ֥כת ‪311 MT‬‬ ‫ַא ְר ְצ ֶכ֣ם ְש ָמ ָ֔מה ָע ֵר ֶיכ֖ם ְש ֻר ֣פֹות ֵ ֑אׁש ַא ְד ַמ ְת ֶ֗כם ְלנֶ גְ ְד ֶכ ֙ם זָ ִר ֙ים א ְֹכ ִ ֣לים א ָֹ֔תּה ְ‬

‫זָ ִ ֽרים׃‬

‫עּול֑ה ‪312 MT‬‬ ‫ּול ַא ְר ֵ ֖צְך ְב ָ‬ ‫י־בּה ְ‬ ‫עֹוד ְש ָמ ָ֔מה ִ ֣כי ֗ ָלְך יִ ָק ֵר ֙א ֶח ְפ ִצ ָ֔‬ ‫ּול ַא ְר ֵצ ְ֙ך לֹא־יֵ ָא ֵ ֥מר ֙‬ ‫זּובה ְ‬ ‫ֽל ֹא־יֵ ָא ֵמר֩ ֨ ָלְך ֜עֹוד ֲע ָ֗‬ ‫י־ח ֵפ֤ץ יְ הוָ ֙ה ָ֔בְך וְ ַא ְר ֵצְ֖ך ִת ָב ֵ ֽעל׃‬ ‫ִ ֽכ ָ‬ ‫ת־ק ֥דֹוׁש יִ ְש ָר ֵ ֖אל ‪313 MT‬‬ ‫הוה ִ ֽנ ֲא ֛צּו ֶא ְ‬ ‫יתים ָעזְ ֣בּו ֶאת־יְ ָ ֗‬ ‫֣הֹוי׀ ּג֣ ֹוי ח ֵֹ֗טא ַ ֚עם ֶכ ֶ֣בד ָע ֔ו ֺן ֶז ַ�֣רע ְמ ֵר ֔ ִעים ָב ִנ֖ים ַמ ְש ִח ִ ֑‬ ‫נָ ֹ֥זרּו ָא ֽחֹור׃‬ ‫ּומ ַ ֣עט ֶת ֱא ֔סֹף ִ ֥כי יַ ְח ְס ֶלּ֖נּו ָה ַא ְר ֶ ֽבה׃ ‪314 MT‬‬ ‫ּתֹוציא ַה ָש ֶ ֑דה ְ‬ ‫ֶז ַ�֥רע ַ ֖רב ִ ֣‬ ‫שר ְב ַש ֶל ֶ֙כ ֙ת ַמ ֶצ ֶ֣בת ָ֔בם ֶז ַ�֥רע ֖קֹ ֶדׁש ַמ ַצ ְב ָ ֽתּה׃ ‪315 MT‬‬ ‫יְתה ְל ָב ֵע֑ר ָכ ֵא ָל֣ה וְ ָכ ַא ּ֗לֹון ֲא ֶ ֤‬ ‫וְ ֥עֹוד ָב ּ֙ה ֲע ִ ֣ש ִר ָ֔יה וְ ָ ֖ש ָבה וְ ָה ָ ֣‬ ‫ּומה ‪316 MT‬‬ ‫אמ ֔רּו ֖ק ָ‬ ‫ּוב ֵע֤ת ָ ֽר ָע ָת ֙ם ֽי ֹ ְ‬ ‫י־פנ֥ ּו ֵא ַל֛י ֖עֹ ֶרף וְ ֣ל ֹא ָפ ִנ֑ים ְ‬ ‫א ְֹמ ִ ֨רים ָל ֜ ֵעץ ָ ֣א ִבי ַ֗א ָתה וְ ָל ֶ֙א ֶ ֙בן ַ ֣א ְת יְ ִל ְד ָ֔תנו ִ ֽכ ָ‬ ‫יענּו׃‬ ‫הֹוש ֵ ֽ‬ ‫וְ ִ‬ ‫שלּו׃ ‪317 MT‬‬ ‫חּור ֙ים ְט ֣חֹון נָ ָ֔שאּו ּונְ ָע ִ ֖רים ָב ֵ ֥עץ ָכ ָ ֽ‬ ‫ַב ִ‬ ‫‪318 Not in Pr.‬‬ ‫י־רֹוׁש ַא ְש ְכ ֹ֥לת ְמר ֹ ֖ר ֹת ָ ֽלמֹו׃ ‪319 MT‬‬ ‫מֹו ִענְ ֵב ֔‬ ‫מת ֲעמ ָ ֹ֑רה ֲענָ ֵ֙ב ֙‬ ‫ּומ ַש ְד ֖ ֹ‬ ‫י־מ ֶג ֶ֤פן ְסד ֹ֙ם גַ ְפ ָ֔נם ִ‬ ‫ִ ֽכ ִ‬ ‫ם־ע ָנ֖ב ‪320 MT‬‬ ‫ם־ח ֶלב ִכ ְלי֣ ֹות ִח ָ ֑טה וְ ַד ֵ‬ ‫ּתּודים ִע ֵ ֖‬ ‫שן וְ ַע ִ ֔‬ ‫ֽי־ב ָ ֙‬ ‫ילים ְב ֵנ ָ‬ ‫ם־ח ֶלב ָכ ִ ֜רים וְ ֵא ִ ֤‬ ‫ֶח ְמ ַ֨את ָב ָ ֜קר וַ ֲח ֵל֣ב ֗צ ֹאן ִע ֵ֨‬

‫ה־ח ֶמר׃‬ ‫ִת ְש ֶת ָ ֽ‬ ‫יכ֑ם ֵ֜ה ָמה ָ ֣באּו ַ ֽב ַעל־ ‪321 MT‬‬ ‫ֹות ֶ‬ ‫יתי ֲא ֽב ֵ‬ ‫יתּה ָר ִ ֖א ִ‬ ‫אש ָ֔‬ ‫ּכּורה ִב ְת ֵאנָ ֙ה ְב ֵ ֣ר ִ‬ ‫אתי יִ ְש ָר ֵ֔אל ְכ ִב ָ ֤‬ ‫ַכ ֲענָ ִ ֣בים ַב ִמ ְד ָ֗בר ָמ ֙ ָצ ִ ֙‬ ‫רּו ַל ֔בֹ ֶשת וַ יִ ְהי֥ ּו ִש ִ ֖‬ ‫ְפ ֗עֹור וַ יִ ָנ�ֽזְ ֙‬ ‫ּקּוצים ְכ ָא ֳה ָ ֽבם׃‬ ‫‪ deleted by this editor.‬בתאנה ‪322 P‬‬ ‫י־לְך׃ ס ‪323 MT‬‬ ‫ּול ִכ ָ ֽ‬ ‫יָתי יָ ָפ ִ ֖תי ְ‬ ‫ּומי ָלְ֛ך ַר ְע ִ ֥‬ ‫יה וְ ַהגְ ָפ ִנ֥ים׀ ְס ָמ ַ ֖דר ָנ ְ֣תנּו ֵ ֑ר ַיח ֥ק ִ‬ ‫ַה ְת ֵאנָ ֙ה ָ ֽחנְ ָ ֣טה ַפ ֔ ֶג ָ‬ ‫‪ deleted by this editor.‬בענבים ‪324 P‬‬ ‫מֹו־פ ֶתן ֵ֝ח ֵ ֗רׁש יַ ְא ֵ ֥טם ָאזְ נֽ ֹו׃ ‪325 MT‬‬ ‫ת־למֹו ִכ ְד ֥מּות ֲח ַמת־נָ ָ ֑חׁש ְכ ֶ ֥‬ ‫ֲח ַמ ֗ ָ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 333

(Joel 4:18). Israel sinned in the Land: Son of man, when the house of Israel dwelled in their own Land, they defiled it (Ezek 36:17); and they were struck in the Land: Your Land is desolate (Isa 1:7); they will be comforted in the Land: And your Land [will be called God’s] bride (Isa 62:4).

33:64 [Israel] sinned through seed: A seed of evildoers (Isa 1:4) and they were struck through seed: You will bring out a great quantity of seed to the field, [but you will gather in little, because the locusts will consume it] (Deut 28:38); they will be comforted through seed: [Although a tenth remains in the land, it will again be subject to destruction, like a massive terebinth tree or like an oak whose stump remains when it is chopped down.] The holy seed is its stump (Isa 6:13). They sinned through a tree: Who say to a tree, you are my father (Jer 2:27); and they were struck by [wood from a] tree: And boys go staggering under [a load of] wood [from trees] (Lam 5:3); they will be comforted through a tree: Since like the days of a tree will be the days of My people (Isa 65:22). They sinned through grapes: Their grapes are poisonous (Deut 32:32); and they were struck through grapes: There are no grapes on the vine (Jer 8:13); they will be comforted through grapes: And of the blood of the grapes you will drink foaming wine (Deut 32:14).55 They sinned through a fig tree: [When I found Israel, it was like finding grapes in the desert. Your ancestors] were like finding the first figs on the fig tree. [But when they came to Baal Peor, they began worshipping an idol] (Hos 9:10); and they were struck through figs: Nor figs on the fig tree (Jer 8:13); they will be comforted through fig trees: The fig tree forms its early fruit (Cant 2:13). They sinned through serpents: Their venom is like the venom of a serpent (Ps 58:5); they were struck by serpents: See, I am sending serpents among you, [vipers which cannot be charmed, and they will bite you, says the Lord]

55 PesRab 42.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪334‬‬

‫אשלח בכם}‪ 326‬נח' [ירמיה ח יז]‪ 327‬ומתחמים בנחשים ושעשע יונק על חור פתן [ישעיה‬ ‫יא ח]‪3 28‬‬ ‫‪33:65‬‬ ‫חטאו באריות {דכתיב שרי' בקרבה אריות שואגים [צפניה ג ג]‪ 329‬ולקו באריות} עלה‬ ‫אריה מסובכו [ירמיה ד ז]‪ 330‬ומתנחמים באריה ואריה כבקר יאכל תבן [ישעיה יא ז]‪331‬‬ ‫חטאו בזאבים כהניה זאיבי ערב [צפניה ג ג] ולקו בזאיבים זאב ערבות ישדדם [ירמיה‬ ‫ה ו]‪ 332‬ומתנחמים בזאב זאב וטלה ירעו כאחת [ישעיה סה כה] חטאו בעגל בחורב‬ ‫[תהילים קו יט]‪ 333‬לקו בעגל אפרים עגלה מלומדת אהבתי לדוש [הושע י יא]‪ 334‬ומ�ת‬ ‫נחמין בעגל ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק [מלאכי ג כ]‪ 335‬חטאו בבתולה אלי כבתולה‬ ‫מחגורת שק בעל נעו' [יואל א ח]‪{ 336‬ו}לקו בבתולה נשים בציון עינוי [איכה ה יא]‪337‬‬ ‫ומתנחמים בבתולה שובו בתולת ישר' שובי עריך אלה [ירמיה לא כא]‪ 338‬חטאו בכלה‬ ‫התשכח אשה עולה [ירמיה ב לב]‪ 339‬ולקו בכלה והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושל'‬ ‫קול ששון וגומר [ירמיה ז לד]‪ 340‬ומתנחמין בכלה ומשוש חתן על כלה [ישעיה סב ה]‪341‬‬

‫‪.‬כ ה מ ב ‪326 P‬‬ ‫הוה׃ ס ‪327‬‬ ‫ין־ל ֶ ֖הם ָל ַ֑חׁש וְ נִ ְש ֥כּו ֶא ְת ֶכ֖ם נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬ ‫ִכי֩ ִהנְ ִ֨ני ְמ ַש ֜ ֵל ַח ָב ֶ֗כם נְ ָח ִש ֙ים ִצ ְפע ִֹ֔נים ֲא ֶ ֥שר ֵא ָ‬ ‫עֹוני גָ ֖מּול יָ ֥דֹו ָה ָ ֽדה׃ ‪328 MT‬‬ ‫אּורת ִצ ְפ ִ֔‬ ‫ל־חר ָ ֑פ ֶתן וְ ַעל֙ ְמ ַ ֣‬ ‫יֹונ֖ק ַע ֻ ֣‬ ‫וְ ִ ֽש ֲע ַ ֥שע ֵ‬ ‫א ֵבי ֔ ֶע ֶרב ֥ל ֹא גָ ְר ֖מּו ַל ֽבֹ ֶקר׃ ‪329 MT‬‬ ‫יה זְ ֵ ֣‬ ‫יה ְב ִק ְר ָ֔בּה ֲא ָרי֖ ֹות ֽש ֹ ֲא ִג֑ים ש ְֹפ ֶ֙ט ָ֙‬ ‫ָש ֶ ֣ר ָ‬ ‫יֹושב׃ ‪330 MT‬‬ ‫ּגֹוים נָ ַ ֖סע יָ ָצ֣א ִמ ְמק ֹ֑מֹו ָל ׂ֤שּום ַא ְר ֵצ ְ֙ך ְל ַש ָ֔מה ָע ַ ֥ריִ ְך ִת ֶ ֖צינָ ה ֵמ ֵ ֥אין ֵ ֽ‬ ‫ּומ ְש ִ ֣חית ִ֔‬ ‫ָע ָל֤ה ַא ְריֵ ֙ה ִ ֽמ ֻס ְב ֔כֹו ַ‬ ‫ל־ת ֶבן׃ ‪331 MT‬‬ ‫אכ ֶ ֽ‬ ‫יהן וְ ַא ְר ֵי֖ה ַכ �ב ָ ָ֥קר ֽי ֹ ַ‬ ‫ּופ ָ ֤רה וָ ד ֹ֙ב ִת ְר ֔ ֶעינָ ה יַ ְח ָ ֖דו יִ ְר ְב ֣צּו יַ ְל ֵד ֶ ֑‬ ‫ָ‬ ‫ּיֹוצא ֵמ ֵ ֖הנָ ה יִ ָט ֵ ֑רף ִ ֤כי ‪332 MT‬‬ ‫ל־ה ֵ ֥‬ ‫יהם ָכ ַ‬ ‫ל־ע ֵ֣ר ֶ֔‬ ‫בֹות יְ ָש ְד ֵ ֔דם נָ ֵ ֤מר ש ֵֹק ֙ד ַע ָ‬ ‫ל־כן֩ ִה ָ֨כם ַא ְר ֵ֜יה ִמ ַ֗י ַער זְ ֵ ֤אב ֲע ָר ֙‬ ‫ַע ֵ‬

‫יהם׃‬ ‫ׁשּובֹות ֶ ֽ‬ ‫ֵ‬ ‫יהם ָע ְצ ֖מּו ְמ‬ ‫ּבּו ִפ ְש ֵע ֶ֔‬ ‫ַר ֙‬ ‫ׂשּו־עגֶ ל ְבח ֵ ֹ֑רב וַ ֝יִ ְש ַת ֲחו֗ ּו ְל ַמ ֵס ָ ֽכה׃ ‪333 MT‬‬ ‫יַ ֲע ֵ ֥‬ ‫הּודה ‪334 MT‬‬ ‫ארּה ַא ְר ִ ֤כיב ֶא ְפ ַ ֙ריִ ֙ם יַ ֲח ֣רֹוׁש יְ ָ ֔‬ ‫ל־טּוב ַצוָ ָ ֑‬ ‫וְ ֶא ְפ ַ ֜ריִם ֶעגְ ָל֤ה ְמ ֻל ָמ ָד ֙ה א ַ ֹ֣ה ְב ִתי ָל ֔דּוׁש וַ ֲא ִנ֣י ָע ַ֔ב ְר ִתי ַע ֖‬ ‫ד־לֹו יַ ֲע ֽקֹב׃‬ ‫יְ ַש ֶד ֖‬ ‫ּופ ְש ֶ ֖תם ְכ ֶעגְ ֵ ֥לי ַמ ְר ֵ ֽבק׃ ‪335 MT‬‬ ‫אתם ִ‬ ‫יצ ֶ ֥‬ ‫֑יה ִ ֽו ָ‬ ‫ּומ ְר ֵ ֖פא ִב ְכנָ ֶפ ָ‬ ‫ש ֶמׁש ְצ ָד ָ ֔קה ַ‬ ‫מי ֶ ֣‬ ‫וְ זָ ְר ָ֨חה ָל ֶ֜כם יִ ְר ֵ ֤אי ְש ִ ֙‬ ‫יה׃ ‪336 MT‬‬ ‫עּור ָ‬ ‫ל־ב ַעל נְ ֶ ֽ‬ ‫ת־שק ַע ַ ֥‬ ‫תּולה ֲח ֻ �ג ַֽר ַ ֖‬ ‫ֱא ֕ ִלי ִכ ְב ָ ֥‬ ‫יטה ִ ֥כי ‪337 MT‬‬ ‫א ֶכל ְל ָה ִ ֣שיב ָנ ֶ֑פׁש ְר ֵ ֤אה יְ הוָ ֙ה ְ ֽו ַה ִ֔ב ָ‬ ‫יהם ְב ֖ ֹ‬ ‫ל־ע ָ ֤מּה נֶ ֱאנָ ִח ֙ים ְמ ַב ְק ִ ֣שים ֔ ֶל ֶחם נָ ְתנ֧ ּו ַמ ֲח ַמ ֵד ֶ ֛‬ ‫ָכ ַ‬ ‫זֹול ָ ֽלה׃ ס‬ ‫֖יתי ֵ‬ ‫ָהיִ ִ‬ ‫ל־ע ַ ֥ריִ ְך ‪338 MT‬‬ ‫תּול֣ת יִ ְש ָר ֵ֔אל ֻ ֖ש ִבי ֶא ָ‬ ‫ּובי ְב ַ‬ ‫רּורים ִ ֣ש ִתי ִל ֵ֔בְך ַ ֽל ְמ ִס ָל֖ה ָה ָל ְ֑כ ְת ׁ֚ש ִ‬ ‫ַה ִ ֧צ ִיבי ָלְ֣ך ִציֻ ִ֗נים ִ ֤ש ִמי ָל ְ֙ך ַת ְמ ִ ֔‬ ‫ֵ ֽא ֶלה׃‬ ‫יָמים ֵ ֥אין ִמ ְס ָ ֽפר׃ ‪339 MT‬‬ ‫יה וְ ַע ִ ֣מי ְש ֵכ ֔חּונִ י ִ ֖‬ ‫תּול ֙ה ֶע ְד ָ֔יּה ַכ ָל֖ה ִק ֻש ֶ ֑ר ָ‬ ‫ֲה ִת ְש ַ ֤כח ְב ָ‬ ‫ׂשֹון וְ ֣קֹול ִש ְמ ָ֔חה ֥קֹול ָח ָ ֖תן וְ ֣קֹול ַכ ָל֑ה ִ ֥כי ְל ָח ְר ָ ֖בה ‪340 MT‬‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ֤קֹול ָש ֙‬ ‫צֹות יְ ֣ר ָ‬ ‫ּומ ֻח ֙‬ ‫הּודה ֵ ֽ‬ ‫וְ ִה ְש ַב ִ ֣תי׀ ֵמ ָע ֵ ֣רי יְ ָ ֗‬ ‫ִת ְה ֶי֥ה ָה ָ ֽא ֶרץ׃‬ ‫ֹלהיִ ְך׃ ‪341 MT‬‬ ‫ל־כ ֔ ָלה יָ ִ ֥שיׂש ָע ַ ֖ליִ ְך ֱא ָ ֽ‬ ‫תן ַע ַ‬ ‫ּומ ׂ֤שֹוׂש ָח ָ ֙‬ ‫תּולה ְיִב ָע ֖לּוְך ָב ָנ�֑יִ ְך ְ‬ ‫חּור ְב ֔ ָ‬ ‫י־יִב ַ ֤על ָב ֙‬ ‫ִ ֽכ ְ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 335

(Jer 8:17); they will be comforted through serpents: And the nursing child will play on the hole of the asp (Isa 11:8).

33:65 [Israel] sinned through lions, {as it is written: Her princes in her middle are roaring lions (Zeph 3:3); they were struck by lions}: A lion came up from his thicket (Jer 4:7); they will be comforted through a lion: And the lion will eat straw like the ox (Isa 11:7). They sinned through wolves, as it is written: Her priests are wolves of the desert (Zeph 3:3); they were struck by wolves: A wolf of the deserts spoils them (Jer 5:6); they will be comforted through wolves: The wolf and the lamb shall feed together (Isa 65:25). They sinned through a calf in Horeb (Ps 106:19); they were struck like a calf, And Ephraim is a trained heifer that loves to tread out the grain (Hos 10:11); they will be comforted through a calf: And you will go forth, and leap like calves of the stall (Mal 3:20). They sinned through a young woman: Lament like a young woman girded with sackcloth for the husband of her youth (Joel 1:8); they were struck through a young woman: [They ravished] the women in Zion (Lam 5:11); they will be comforted through a young woman: Return, return, 0 virgin of Israel, to these your cities (Jer  31:21). They sinned through a bride: Can a maid forget her ornaments, [or a bride her apparel]? (Jer 2:32); they were struck through a bride: Then will I cause to cease from the cities of Judah  … the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom [and the voice of the bride] (Jer 7:34); they will be comforted through a bride: And as the bridegroom rejoices over the bride (Isa 62:5).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪336‬‬

‫‪33:66‬‬ ‫חטאו בזקנים דכתיב ושבעים איש מזקני ישר' ויאזנהו בן שפן [יחזקאל ח יא]‪{ 342‬ו}‬ ‫לקו בזקנים ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון [איכה ב י] ומתנחמים בזקנים {דכתיב} עוד‬ ‫ישבו זקנים [זכריה ח ד]‪ 343‬חטאו בכהנים דכתיב [מחטאת נביאים עונות כהנים [איכה‬ ‫ד יג][‪ 344‬כהניי‪ 345‬וזקני בעיר גועו [איכה א יט]‪ 346‬ולקו לא אמרו איה ייי [ירמיה ב ח]‪347‬‬ ‫ומתנחמים בכהני ואתם כהני ייי תקר משרתי אלהינו [ישעיה סא ו]‪ 348‬יאמר לכם‪349‬‬ ‫חטאו במלכים {דכתיב} ועתה שימה לנו מלך [שמואל א' ח ה]‪ 350‬ולקו במלך לך מלך‬ ‫באפי [הושע יג יא]‪ 351‬ומת' במל' ויעבר מלכם לפניהם וייי בראשם [מיכה ב יג]‪352‬‬

‫‪33:67‬‬

‫חטאו בראש ראשיה בשוחד ישפטו [מיכה ג יא]‪ 353‬ולקו בראש דכתיב כל ראש לחלי‬ ‫[ישעיה א ה]‪ 354‬ומתנחמים בראש דכתיב‪ 355‬וייי בראשם [מיכה ב יג] חטאו במצח‬

‫יהם וְ ִ ֥איׁש ִמ ְק ַט ְר ּ֖תֹו ‪342 MT‬‬ ‫תֹוכ ֙ם ע ְֹמ ִ ֣דים ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫ן־ש ֜ ָפן ע ֵ ֹ֤מד ְב ָ‬ ‫ית־י ְש ָר ֵאל וְ יַ ֲאזַ נְ ָ֨יהּו ֶב ָ‬ ‫וְ ִש ְב ִ ֣עים ִ ֣איׁש ִמזִ ְק ֵנ֣י ֵ ֽב ִ֠‬

‫�ֽן־ה ְק ֖טֹ ֶרת ע ֶ ֹֽלה׃‬ ‫ְביָ ֑דֹו וַ ֲע ַ ֥תר ֲע ַנ ַ‬ ‫יָמים׃ ‪343 MT‬‬ ‫רּוש ָ ִל֑ם וְ ִ ֧איׁש ִמ ְש ַענְ ּ֛תֹו ְביָ ֖דֹו ֵמ ֥ר ֹב ִ ֽ‬ ‫בּו זְ ֵק ִנ֣ים ּוזְ ֵקנ֔ ֹות ִב ְרח ֹ֖בֹות יְ ָ‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֔אֹות ֤עֹד ֵי ְֽש ֙‬ ‫֤כֹה ָא ַמ ֙ר יְ ָ‬ ‫֑יה ַהש ְֹפ ִ ֥כים ‪344 The Scriptural passage was added by this editor. MT‬‬ ‫יה ֲעו ֺנ֖ ֹות כ ֲֹה ֶנ ָ‬ ‫יא ָ‬ ‫ֵ ֽמ ַח ֣ט ֹאת נְ ִב ֶ֔‬ ‫ְב ִק ְר ָ ֖בּה ַ ֥דם ַצ ִד ִ ֽ�יקים׃ ס‬ ‫‪.‬בכהני כהניי ‪345 Haplography in Pr...‬‬ ‫שם׃ ס ‪346 MT‬‬ ‫י־ב ְק ׁ֥שּו ֙א ֹ ֶכל֙ ֔ ָלמֹו וְ יָ ִ ֖שיבּו ֶאת־נַ ְפ ָ ֽ‬ ‫אתי ַ ֽל ְמ ַא ֲה ַ ֙בי ֵ ֣ה ָמה ִר ּ֔מּונִ י כ ֲֹה ַנ֥י ּוזְ ֵק ַנ֖י ָב ִ ֣עיר גָ ָו֑עּו ִ ֽכ ִ‬ ‫ָק ָ ֤ר ִ‬ ‫ים נִ ְב ֣אּו ַב ַ֔ב ַעל ‪347 MT‬‬ ‫יא ֙‬ ‫ּתֹור ֙ה ֣ל ֹא יְ ָד ֔עּונִ י וְ ָהר ִ ֹ֖עים ָפ ְ֣שעּו ִ ֑בי וְ ַהנְ ִב ִ‬ ‫הוה וְ ת ְֹפ ֵ ֤שי ַה ָ‬ ‫רּו ַאֵי ֣ה יְ ָ ֔‬ ‫ַהכ ֲֹה ִ֗נים ֤ל ֹא ָ ֽא ְמ ֙‬ ‫א־יֹועלּו ָה ָ ֽלכּו׃‬ ‫וְ ַא ֲח ֵ ֥רי ֽל ֹ ִ ֖‬ ‫יַמרּו׃ ‪348 MT‬‬ ‫בֹודם ִת ְת ָ ֽ‬ ‫ּוב ְכ ָ ֖‬ ‫אכלּו ִ‬ ‫ֹלהינּו יֵ ָא ֵ ֖מר ָל ֶכ֑ם ֵ ֤חיל ּגֹויִ ֙ם ת ֹ ֵ֔‬ ‫ַא ֶ֗תם כ ֲֹה ֵנ֤י יְ הוָ ֙ה ִת ָק ֵ ֔ראּו ְמ ָש ְר ֵ ֣תי ֱא ֵ֔‬ ‫‪ not in Pr.‬יאמר לכם ‪349‬‬ ‫ל־הּגֹויִ ֽם׃ ‪350 MT‬‬ ‫ה־לנּו ֶ ֛מ ֶלְך ְל ָש ְפ ֵ ֖טנּו ְכ ָכ ַ‬ ‫ימ ָ ֥‬ ‫ּוב ֶ֕ניָך ֥ל ֹא ָה ְל ֖כּו ִב ְד ָר ֶכ֑יָך ַע ָ֗תה ִ ֽש ָ‬ ‫אמ ֣רּו ֵא ֗ ָליו ִהנֵ ֙ה ַא ָ ֣תה זָ ַ ֔קנְ ָת ָ‬ ‫וַ י ֹ ְ‬ ‫ן־לָך֥ ֶ֙מ ֶל ְ֙ך ְב ַא ֔ ִפי וְ ֶא ַ ֖קח ְב ֶע ְב ָר ִ ֽתי׃ ס ‪351 MT‬‬ ‫ֶ ֽא ֶת ְ‬ ‫אשם׃ פ ‪352 MT‬‬ ‫יהו֖ה ְבר ֹ ָ ֽ‬ ‫יהם וַ ָ‬ ‫יהם ָ ֽפ ְר ֙צּו ַ �וֽיַ ֲע ֔בֹרּו ַ ֖ש ַער וַ ֵי ְ֣צאּו ֑בֹו וַ יַ ֲע ֤בֹר ַמ ְל ָכ ֙ם ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫ָע ָל֤ה ַהפ ֵֹר ֙ץ ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫מר ֲה ֤לֹוא ‪353 MT‬‬ ‫יה ְב ֶכ ֶ֣סף יִ ְק ֑סֹמּו וְ ַעל־יְ הוָ ֙ה יִ ָש ֵע֣נּו ֵלא ֔ ֹ‬ ‫יא ָ‬ ‫יֹורּו ּונְ ִב ֶ ֖‬ ‫יה ִב ְמ ִ ֣חיר ֔‬ ‫יה׀ ְב ֣ש ֹ ַחד יִ ְש ֗ ֹפטּו וְ כ ֲֹהנֶ֙ ָ֙‬ ‫אש ָ‬ ‫ָר ֶ ֣‬ ‫א־ת ֥בֹוא ָע ֵל֖ינּו ָר ָ ֽעה׃‬ ‫יְ הוָ ֙ה ְב ִק ְר ֵ֔בנּו ֽל ֹ ָ‬ ‫ל־ל ָ ֖בב ַדָ ֽוי׃ ‪354 MT‬‬ ‫ל־ר ֹאׁש ָל ֳח ֔ ִלי וְ ָכ ֵ‬ ‫ּתֹוסיפּו ָס ָ ֑רה ָכ ֣‬ ‫ַע֣ל ֶ ֥מה ֻת ּ֛כּו ֖עֹוד ִ ֣‬ ‫ל־מ ְת ֹ֖נת ָקד�ְ ‪355 MT‬‬ ‫יׁשּו ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל ְל ָ ֽכ ַ‬ ‫ת־ע ֺ֣ון ַה ֳק ָד ִ֗שים ֲא ֶ ֤שר יַ ְק ִ ֙ד ֙‬ ‫ל־מ ַצח ַא ֲהרֹן֒ וְ נָ ָ֨שא ַא ֲה ֜ר ֹן ֶא ֲ‬ ‫וְ ָהיָ ֮֮ה ַע ֵ ֣‬ ‫ל־מ ְצ ֙‬ ‫יהם וְ ָהָי֤ה ַע ִ‬ ‫ֵש ֶ ֑‬ ‫הוה׃‬ ‫חֹו ָת ִ֔מיד ְל ָר ֥צֹון ָל ֶ ֖הם ִל ְפ ֵנ֥י יְ ָ ֽ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 337

33:66 [Israel] sinned through the elders, as it is written: [Standing before these were] seventy elders of Israel, and among them stood Jaazaniah the son of Shaphan, [each man with his censer in his hand and a thick and fragrant cloud of incense was rising] (Ezek 8:11);56 they were struck by the elders: The elders … sit upon the ground, and keep silence (Lam 2:10); they will be comforted by the elders, {as it is written}: Elders [old men and old women] will again sit [in the public places of Jerusalem] (Zech 8:4). They sinned through the priests, as it is written: [It is because of the sins of its prophets and the iniquities of her priests (Lam 4:13)]; My priests and my elders perished in the city (Lam 1:19); and they were struck through the priests: [Even] the priests did not say, Where is the Lord? (Jer 2:8); they will be comforted through priests: But you will be called the priests of the Lord … the ministers of our God (Isa 61:6). They sinned through the kings, {as it is written:} Appoint a king for us (1 Sam 8:5); they were struck through a king: I gave you a king in My anger (Hos 13:11); they will be comforted through kings: And their king passed on before them, and the Lord at the head of them (Mic 2:13).

33:67 [Israel] sinned with the head: Its heads judge for reward (Mic 3:11); they were struck in the head, as it is written: The whole head is sick (Isa 1:5); they will be comforted through the head, as it is written: And the Lord at their head (Mic 2:13). They sinned with the forehead, as it is written: Since the entire house of Israel is stubborn and obstinate (Ezek 3:7);57 and they were struck in the forehead: The leprosy

56 PesRab 31. 57 EkhR 1:57; PesRK 16:11; YalqShim Torah 743, 445.

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪338‬‬

‫דכתיב כי כל בית ישר' חזקי מצח וקשי לב המה [יחזקאל ג ז]‪ 356‬ולקו במצח דכתיב‬ ‫והצרעת זרחה במצחו [דברי הימים ב' כו יט]‪ 357‬ומתנחמים {במצח דכתיב} והיה על‬ ‫מצח אהרן ונשא' [שמות כח לח]‪ 358‬חטאו בעין {דכתיב} ומסקרות עין [ישעיה ג טז]‪359‬‬ ‫ולקו בעין {דכתיב} ויעצם את עיניהם [ישעיה כט י]‪ 360‬ומתנחמים בעי' דכתיב כי עין‬ ‫בעין יראו בשוב ייי ציון [ישעיה נב ח]‪ 361‬‬

‫‪33:68‬‬

‫חטאו באזנים {דכתיב} הכבידו אוזן משמוע [זכריה ז יא] לקו באזן { דכתיב} החרשים‬ ‫שמעו והעורי [ישעיה מב יח]‪ 362‬ומתנחמים {דכתיב} באזן עוד יאמרו באזנייך בני שכול'‬ ‫[ישעיה מט כ]‪ 363‬חטאו באף {דכתיב} הנם שולחים הזמורה אל אפם [יחזקאל ח יז]‬ ‫לקו באף בכל זאת לא שב אפו' [ישעיה ה כה]‪ 364‬ומתנחמים באף דכתיב אפך כמגדל‬ ‫[שיר השירים ז ה]‪ 365‬חטאו בשפתים דכתיב שפתותיהם דברו שקר [ישעיה נט ג]‪366‬‬ ‫{ו}לקו בשפתים וכתב יכרת ייי כל שפתי חלקות לשון מדבר' גדולות [תהלים יב ד]‪367‬‬ ‫ומתנחמין בשפתים כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה [שיר השירים ד ג]‪ 368‬‬

‫י־מ ַצח ‪356 MT‬‬ ‫ל־ב֣ית יִ ְש ָר ֵ֔אל ִחזְ ֵק ֵ ֥‬ ‫מ ַע ֵא ָל֑י ִ ֚כי ָכ ֵ‬ ‫י־א ָינ֥ם א ִ ֹ֖בים ִל ְש ֣ ֹ‬ ‫מ ַע ֵא ֔ ֶליָך ִ ֽכ ֵ‬ ‫אבּו ִל ְש ֣ ֹ‬ ‫ֵּוב֣ית יִ ְש ָר ֵ֗אל ֤ל ֹא י ֹ ֙‬

‫י־ל֖ב ֵ ֽה ָמה׃‬ ‫ּוק ֵש ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ים ‪357 MT‬‬ ‫ם־הכ ֲֹה ִ֗נים ְו ַ֠ה ָצ ַר ַעת זָ ְר ָ֨חה ְב ִמ ְצ ֜חֹו ִל ְפ ֵנ֤י ַה ֽכֹ ֲהנִ ֙‬ ‫ּובזַ ְע ּ֣פֹו ִע ַ‬ ‫ּוביָ ֥דֹו ִמ ְק ֶ ֖ט ֶרת ְל ַה ְק ִ ֑טיר ְ‬ ‫וַ יִ זְ ַע ֙ף ֻעזִ ָ֔יהּו ְ‬ ‫הוה ֵמ ַ ֖על ְל ִמזְ ַ ֥בח ַה ְק ֽטֹ ֶרת׃‬ ‫ְב ֵב֣ית יְ ָ ֔‬ ‫ל־מ ְת ֹ֖נת ָקד�ְ ‪358 MT‬‬ ‫יׁשּו ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל ְל ָ ֽכ ַ‬ ‫ת־ע ֺ֣ון ַה ֳק ָד ִ֗שים ֲא ֶ ֤שר יַ ְק ִ ֙ד ֙‬ ‫ל־מ ַצח ַא ֲהרֹן֒ וְ נָ ָ֨שא ַא ֲה ֜ר ֹן ֶא ֲ‬ ‫וְ ָהיָ ֮֮ה ַע ֵ ֣‬ ‫ל־מ ְצ ֙‬ ‫יהם וְ ָהָי֤ה ַע ִ‬ ‫ֵש ֶ ֑‬ ‫הוה׃‬ ‫חֹו ָת ִ֔מיד ְל ָר ֥צֹון ָל ֶ ֖הם ִל ְפ ֵנ֥י יְ ָ ֽ‬ ‫הּו ְבנ֣ ֹות ִצּי֔ ֹון וַ ֵת ַל ְ֙כנָ ֙ה נְ טּוי֣ ֹות גָ ֔רֹון ּוֽ ְמ ַש ְק ֖רֹות ֵע ָינ�֑יִ ם ָה ֤לֹוְך וְ ָטפ ֹ֙ף ֵת ֔ ַל ְכנָ ה ‪359 MT‬‬ ‫הוה ַי ַ֚ען ִ ֤כי ָ ֽג ְב ֙‬ ‫אמר יְ ָ ֗‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫יהם ְת ַע ַ ֽכ ְסנָ ה׃‬ ‫ּוב ַרגְ ֵל ֶ ֖‬ ‫ְ‬ ‫יכם ַהח ִֹז֖ים ִכ ָ ֽסה׃ ‪360 MT‬‬ ‫אש ֶ ֥‬ ‫ת־ר ֵ‬ ‫יאים וְ ֶא ָ‬ ‫ת־הנְ ִב ִ ֛‬ ‫ת־עינֵ ֶיכ֑ם ֶא ַ‬ ‫ִ ֽכי־נָ ַ֨סְך ֲע ֵל ֶיכ֤ם יְ הוָ ֙ה ֣ר ַּוח ַת ְר ֵד ָ֔מה וַ יְ ַע ֵצ֖ם ֶא ֵ ֽ‬ ‫הו֖ה ִצּיֽ ֹון׃ ‪361 MT‬‬ ‫֥קֹול צ ַ ֹ֛פיִ ְך ָנ ְ֥שאּו ֖קֹול יַ ְח ָ ֣דו יְ ַר ֵנ֑נּו ִ ֣כי ַ ֤עיִ ן ְב ֙ ַעיִ ֙ן יִ ְר ֔אּו ְב ׁ֥שּוב יְ ָ‬ ‫מעּו וְ ַה ִעוְ ִ ֖רים ַה ִ ֥ביטּו ִל ְר ֽאֹות׃ ‪362 MT‬‬ ‫ַה ֵח ְר ִ ֖שים ְש ָ ֑‬ ‫ש ָבה׃ ‪363 MT‬‬ ‫ה־לי וְ ֵא ֵ ֽ‬ ‫ר־לי ַה ָמ ֖קֹום גְ ָש ִ ֥‬ ‫אמ ֣רּו ְב ָאזְ ַ֔ניִ ְך ְב ֵנ֖י ִש ֻכ ָל֑יִ ְך ַצ ִ ֥‬ ‫ע֚ ֹוד י ֹ ְ‬ ‫חּוצֹות ‪364 MT‬‬ ‫�ְק ֶרב ֑‬ ‫ּסּוחה ב ֶ ֣‬ ‫הוה ְב ַע ּ֜מֹו וַ ֵי ֣ט יָ ֧דֹו ָע ָל֣יו וַ יַ ֵ֗כהּו ַ �וֽיִ ְרגְ ֙זּו ֶ ֽה ָה ִ ֔רים וַ ְת ִ ֧הי נִ ְב ָל ָ ֛תם ַכ ָ ֖‬ ‫ל־כן ָח ָר ֩ה ַאף־יְ ָ ֨‬ ‫ַע ֵ֡‬ ‫טּויֽה׃‬ ‫א־שב ַא ּ֔פֹו וְ ֖עֹוד יָ ֥דֹו נְ ָ‬ ‫את ל ֹ ָ ֣‬ ‫ְב ָכל־ז ֹ ֙‬ ‫צֹופה ְפ ֵנ֥י ‪365 MT‬‬ ‫ת־ר ִ֔בים ַא ֵפ ְ֙ך ְכ ִמגְ ַ ֣דל ַה ְל ָבנ֔ ֹון ֶ ֖‬ ‫ל־ש ַע ֙ר ַב ַ‬ ‫ארְך ְכ ִמגְ ַ ֣דל ַה ֵ ֑שן ֵע ַ֜יניִ ְך ְב ֵר ֣כֹות ְב ֶח ְש ּ֗בֹון ַע ַ֙‬ ‫ַצוָ ֵ ֖‬ ‫ַד ָ ֽמ ֶשק׃‬ ‫רּו־ש ֶקר ְלׁשֹונְ ֶכ֖ם ַעוְ ָ ֥לה ֶת ְה ֶגֽה׃ ‪366 MT‬‬ ‫יכ ֙ם ִד ְב ֶ֔‬ ‫ֹות ֶ‬ ‫עֹות ֶיכ֖ם ֶ ֽב ָע ֺ֑ון ִש ְפ ֽת ֵ‬ ‫יכ ֙ם נְ ג ֲֹא ֣לּו ַב ָ ֔דם וְ ֶא ְצ ְב ֵ‬ ‫ִ ֤כי ַכ ֵפ ֶ‬ ‫תי ֲח ָל ֑קֹות ָ֝ל ׁ֗שֹון ְמ ַד ֶ ֥ב ֶרת גְ ד ֹֽלֹות׃ ‪367 MT‬‬ ‫ל־ש ְפ ֵ ֣‬ ‫ְכ ֵ ֣רת ְי֭הוָ ה ָכ ִ‬ ‫ּמֹון ַר ָק ֵ֔תְך ִמ ַ ֖ב ַעד ְל ַצ ָמ ֵ ֽתְך׃ ‪368 MT‬‬ ‫או֑ה ְכ ֶ ֤פ ַלח ָ ֽה ִר ֙‬ ‫ּומ ְד ָב ֵ ֖ריְך נָ ֶ‬ ‫ְכ ֤חּוט ַה ָשנִ ֙י ִש ְפת ַֹ֔תיִ ְך ִ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 339

broke out on his forehead (2 Chr 26:19); they will be comforted {at the forehead, as it is written}: [A plate of pure gold] . . . will be on Aaron’s forehead (Exod 28:38). They sinned with the eye, {as it is written}: [The daughters of Zion … walk …] with seductive eyes (Isa 3:16) and they were struck by the eyes, {as it is written}: [Since the Lord] … closed your eyes (Isa 29:10); they will be comforted by the eye, as it is written: Since they will see, eye to eye, the Lord returning to Zion (Isa 52:8).

33:68 [Israel] sinned with the ears, {as it is written}: They shut their ears that they might not hear (Zech 7:11); they were struck in the ear, {as it is written}: Hear, you deaf, [and look], you blind (Isa 42:18); they will be comforted by the ear, {as it is written}: The children of your bereavement will yet say in your ears: [The place is too narrow for me; make room for me to dwell in] (Isa 49:20). They sinned through the nose, {as it is written}: And, see, they put the branch to their nose [af] (Ezek 8:17); and they were struck by the nose, {as it is written}: For all this God’s anger [af] is not turned away (Isa 5:25); they will be comforted through the nose [af], as it is written: Your nose is like a tower (Cant 7:5). They sinned with the lips, as it is written: Their lips have spoken lies (Isa 59:3); and they were struck on the lips, it is written: The Lord will cut off all flattering lips (Ps 12:4); they will be comforted with the lips: Your lips are like a thread of scarlet and your mouth is lovely (Cant 4:3).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪340‬‬ ‫‪33:69‬‬

‫חטאו בשינים דכתיב‪ 369‬הנשכים בשיניהם [מיכה ג ה]‪ 370‬לקו בשינים דכתיב ויגרס‬ ‫בחצץ שיני [איכה ג טז]‪ 371‬ומתנחמים {בשנים} ולבן שינים מחלב [בראשית מט יב]‪372‬‬ ‫חטאו בפה דכתיב שתו בשמים פיהם [תהלים עג ט]‪ 373‬ולקו בפה ויאכלו את ישר'‬ ‫בכל פה [ישעיה ט יא]‪ 374‬ומתנחמים בפה דכתיב ונגלה כבוד ייי יחדיו כי פי ייי דבר‬ ‫[ישעיה מ ה]‪ 375‬חטאו בגרון דכתיב ותלכנ' נטויות גרון [ישעיה ג טז] לקו בגרון קב' פת'‬ ‫גרון [תהלים ה י] ומתנחמים {בגרון} רוממות אל בגרונם [תהלים קמט ו]‪ 376‬חטאו בלב‬ ‫דכתיב ולבם שמו שמיר [זכריה ז יב]‪{ 377‬ולקו בלב כי רבות אנקותיי ולבי דוי [איכה א‬ ‫כב]}‪ 378‬ומתנחמין בלב דברו על לב ירושל' וקראו [ישעיה מ ב]‪ 379‬חטאו בידים ידיכם‬ ‫דמים מלאו [ישעיה א טו]‪{ 380‬ו}לקו בידים כי לקחו מיד ייי כפלים [ישעיה מ ב] בכל‬ ‫חטאותיה ומתנחמים {בידים} יוסיף ייי שינית ידו לקנות את שאר עמו [ישעיה יא‬ ‫יא]‪ 381‬‬

‫‪ not in Pr‬ולבן מחלב ‪ Deleted by this editor.‬ולבן שינים מחלב ‪369‬‬ ‫א־יִתן ‪370 MT‬‬ ‫יה ֙ם וְ ָק ְר ֣אּו ָש ֔לֹום וַ ֲא ֶש ֙ר ל ֹ ֵ ֣‬ ‫ת־ע ִ ֑מי ַהנ ְֹש ִ ֤כים ְב ִשנֵ ֶ‬ ‫יאים ַה ַמ ְת ִ ֣עים ֶא ַ‬ ‫ל־הנְ ִב ִ ֖‬ ‫הוה ַע ַ‬ ‫֚כֹה ָא ַ ֣מר יְ ָ ֔‬

‫יהם וְ ִק ְד ׁ֥שּו ָע ָ ֖ליו ִמ ְל ָח ָ ֽמה׃‬ ‫ל־פ ֶ֔‬ ‫ַע ִ‬ ‫ישנִ י ָב ֵ ֽא ֶפר׃ ‪371 MT‬‬ ‫וַ יַ גְ ֵ ֤רס ֶ ֽב ָח ָצ ֙ץ ִש ָ֔ני ִה ְכ ִפ ַ ֖‬ ‫ן־ש ַנ�֖יִם ֵמ ָח ָ ֽלב׃ פ ‪372 MT‬‬ ‫ּול ֶב ִ‬ ‫ילי ֵע ַינ�֖יִ ם ִמ ָי�֑יִ ן ְ‬ ‫ַח ְכ ִל ִ ֥‬ ‫ׁשֹונם ִ ֽת ֲה ַ ֥לְך ָב ָ ֽא ֶרץ׃ ‪373 MT‬‬ ‫יהם ּו ְ֝ל ָ֗‬ ‫ַש ּ֣תּו ַב ָש ַ ֣מיִם ִפ ֶ ֑‬ ‫א־שב ַא ּ֔פֹו וְ ֖עֹוד יָ ֥דֹו ‪374 MT‬‬ ‫את ל ֹ ָ ֣‬ ‫ל־פה ְב ָכל־ז ֹ ֙‬ ‫אכ ֥לּו ֶאת־יִ ְש ָר ֵ ֖אל ְב ָכ ֶ ֑‬ ‫ּופ ִל ְש ִת ֙ים ֵ ֽמ ָא ֔חֹור וַ י ֹ ְ‬ ‫ֲא ָ ֣רם ִמ ֶ ֗ק ֶדם ְ‬ ‫טּויֽה׃‬ ‫נְ ָ‬ ‫הו֖ה ִד ֵ ֽבר׃ ס ‪375 MT‬‬ ‫ל־ב ָש ֙ר יַ ְח ָ ֔דו ִ ֛כי ִ ֥פי יְ ָ‬ ‫הו֑ה וְ ָר ֤אּו ָכ ָ‬ ‫וְ נִ גְ ָל֖ה ְכ ֣בֹוד יְ ָ‬ ‫יפּי֣ ֹות ְביָ ָ ֽדם׃ ‪376 MT‬‬ ‫רֹונ֑ם וְ ֶ ֖ח ֶרב ִ ֽפ ִ‬ ‫רֹומ ֣מֹות ֵ ֭אל ִבגְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫רּוחֹו ְב ַי֖ד ַהנְּ ‪377 MT‬‬ ‫אֹות ְב ֔‬ ‫הו֤ה ְצ ָב ֙‬ ‫ת־ה ְד ָב ִר ֙ים ֲא ֶ֨שר ָש ֜ ַלח יְ ָ‬ ‫ּתֹורה וְ ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָ ֤‬ ‫מֹוע ֶא ַ‬ ‫וְ ִל ָם֞בם ָ ֣שמּו ָש ִ֗מיר ֠ ִמ ְש ַ‬ ‫הי ֶ ֣ק ֶצף גָ ֔דֹול ֵמ ֵ ֖את יְ ָ‬ ‫יאים ָה ִ ֽראש ִֹנ֑ים ַ �וֽיְ ִ ֙‬ ‫ִב ִ ֣‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃‬ ‫י־ר ּ֥בֹות ַאנְ ח ַ ֹ֖תי וְ ִל ִ ֥בי ַדָ ֽוי׃ פ ‪378 MT‬‬ ‫ל־פ ָש ָ ֑עי ִ ֽכ ַ‬ ‫עֹול ְ֛ל ָת ִ ֖לי ַע֣ל ָכ ְ‬ ‫עֹול֣ל ֔ ָלמֹו ַכ ֲא ֶ ֥שר ַ‬ ‫ל־ר ָע ָ ֤תם ְל ָפנֶ֙ ֙יָך וְ ֵ‬ ‫ָת ֨ב ֹא ָכ ָ‬ ‫הוה ִכ ְפ ַל֖יִם ‪379 MT‬‬ ‫יה ִ ֤כי ָ ֽמ ְל ָא ֙ה ְצ ָב ָ֔אּה ִ ֥כי נִ ְר ָ ֖צה ֲעו ָֺנּ֑ה ִ ֤כי ָל ְק ָח ֙ה ִמ ַי֣ד יְ ָ ֔‬ ‫ּוש ִַ ֙ל ֙ם וְ ִק ְר ֣אּו ֵא ֔ ֶל ָ‬ ‫ל־ל֤ב יְ ֽר ָ‬ ‫ַד ְב ֞רּו ַע ֵ‬ ‫יה׃ ס‬ ‫את ָ‬ ‫ל־חט ֹ ֶ ֽ‬ ‫ְב ָכ ַ‬ ‫יכ֖ם ָד ִ ֥מים ָמ ֵ ֽלאּו׃ ‪380 MT‬‬ ‫י־ת ְר ּ֥בּו ְת ִפ ָל֖ה ֵא ֶינ֣נִ י ש ֵ ֹ֑מ ַע יְ ֵד ֶ‬ ‫יכם ַא ְע ִ ֤לים ֵעינַ ֙י ִמ ֶ֔כם ַג֛ם ִ ֽכ ַ‬ ‫ּוב ָפ ִר ְש ֶכ֣ם ַכ ֵפ ֶ֗‬ ‫ְ‬ ‫ּומ ִמ ְצ ַ ֜ריִם ‪381 MT‬‬ ‫שר יִ ָש ֵאר֩ ֵמ ַא ּׁ֨שּור ִ‬ ‫ת־ש ָ ֣אר ַע ּ֑מֹו ֲא ֶ ֣‬ ‫יֹוסיף ֲאד ָֹנ֤י׀ ֵשנִ ֙ית יָ ֔דֹו ִל ְקנ֖ ֹות ֶא ְ‬ ‫וְ ָהָי֣ה׀ ַבּי֣ ֹום ַה ֗הּוא ִ֨‬ ‫ּומ ִאֵי֖י ַה ָיֽם׃‬ ‫ּומ ֲח ָ֔מת ֵ‬ ‫ּומ ִשנְ ָע ֙ר ֵ ֣‬ ‫ּומ ֵע ָיל֤ם ִ‬ ‫ּומ ּ֗כּוׁש ֵ‬ ‫ּומ ַפ ְת ֣רֹוס ִ‬ ‫ִ‬



Pesiqta Rabbati 33 

 341

33:69 Israel] sinned with the teeth, as it is written: [Thus says the Lord: Concerning the false prophets who make My people err, when they have anything good] to bite with their teeth [they cry, Peace; and whoever gives them nothing to chew, against him they declare a sanctified war] (Mic 3:5); they were struck in the teeth, as it is written: He has also broken my teeth with gravel stones (Lam 3:16); they will be comforted with praise of the teeth: And his teeth are whiter than milk (Gen 49:12). They sinned with their mouths: They have set their mouth against the heavens (Ps 73:9); they were struck by the mouth: And they devour Israel with open mouth (Isa 9:11); they will be comforted by the Mouth: And the glory of the Lord will be revealed, and all flesh will see it together; since the Mouth of the Lord has said it (Isa 40:5). They sinned with the neck: The daughter of Zion … walk with stretchedforth neck (Isa 3:16); they were stuck on the throat: Their throat is an open grave (Ps 5:10); they will be comforted by the throat: Let the high praises of God be in their throat (Ps 149:6). They sinned in their hearts: They made their heart like an adamant stone (Zech 7:12); {they were struck in the heart: Since my sighs are many, and my heart is weak (Lam 1:22)}; they will be comforted in their hearts: Speak to the heart of Jerusalem (Isa 40:2). They sinned with the hands: Your hands are full of blood (Isa 1:15); and they were struck with the hands: Since it received from the Lord’s hand double for all its sins (Isa 40:2); they will be comforted by Hands: The Lord will set His hand again the second time to recover the remnant of His people (Isa 11:11).

‫יתבר אתקיספ ‪ 33‬‬

‫ ‪342‬‬ ‫‪33:70‬‬

‫חטאו במעים ובטנם תכין מרמה [איוב טו לה]‪ 382‬לקו במעים מעי {מעי} אוחילה וגומר‬ ‫[ירמיה ד יט] ומתנחמים {במעים} דכתב בטנך ערימת חיטים סוגה בשושנים [שיר‬ ‫השירים ז ג]‪ 383‬חטאו ברגל כי רגלם לרע ירוצו [משלי א טז]‪{384‬ו}לקו ברגל {מכף}‬ ‫רגל ועד ראש אין בו מתום [ישעיה א ו]‪ 385‬ומתנחמין ברגל דכתב הנה על רגלי מבשר‬ ‫משמיע שלום [נחום ב א]‪ 386‬חטאו בכנפים גם בכנפיהם‪ 387‬נמצאו דם נפשות אביונים‬ ‫[ירמיה ב לד]‪ 388‬לקו בכנפות הארץ [איוב לח יג]‪ 389‬ומתנחמים בכנפות הארץ זמירות‬ ‫שמענו צבי לצדיק [ישעיה כד טז]‪ 390‬‬

‫‪33:71‬‬

‫חטאו בהוא דכתב כחשו בייי ויאמרו לא הוא [ירמיה ה יב]‪{ 391‬ו}לקו בהוא והמה מרו‬ ‫{ועצבו} את רוח קדשו ויהפך להם לאויב והוא נלחם בם [ישעיה סג י]‪ 392‬ומתנחמין‪393‬‬ ‫בהוא דכתיב אנכי {אנכי} הוא מנחמכם [ישעיה נא יב] כך דרש רבי תנחומא אמן אמן‬ ‫סלה וכן יהי רצון‬ ‫סליק {סליק סליק} ‬

‫ָה ֣ר ֹה ָ ֭ע ָמל וְ ָיֹ֣לד ָ ֑אוֶ ן ּו ִ֝ב ְט ֗ ָנם ָת ִ ֥כין ִמ ְר ָ ֽמה׃ ס ‪382 MT‬‬ ‫ּׁשֹוש ִנֽים׃ ‪383 MT‬‬ ‫סּוג֖ה ַב ַ‬ ‫ָש ְר ֵר ְ֙ך ַא ַג�֣ן ַה ַ֔ס ַהר ַאל־יֶ ְח ַ ֖סר ַה ָ ֑מזֶ ג ִב ְטנֵ ְ֙ך ֲע ֵר ַ ֣מת ִח ִ֔טים ָ‬ ‫ש ֶמן׃ ‪384 MT‬‬ ‫רּו וְ ֣ל ֹא ֻח ָ֔בׁשּו וְ ֥ל ֹא ֻר ְכ ָ ֖כה ַב ָ ֽ‬ ‫א־ז ֹ ֙‬ ‫ּומ ָכ֣ה ְט ִר ָי֑ה ל ֹ ֙‬ ‫ּבּורה ַ‬ ‫תם ֶ ֥פ ַצע וְ ַח ָ ֖‬ ‫ין־ּבֹו ְמ ֔ ֹ‬ ‫אׁש ֵ ֽא ֣‬ ‫ף־רגֶ ל וְ ַעד־ר ֹ ֙‬ ‫ִמ ַכ ֶ ֤‬ ‫ש ֶמן׃ ‪385 MT‬‬ ‫רּו וְ ֣ל ֹא ֻח ָ֔בׁשּו וְ ֥ל ֹא ֻר ְכ ָ ֖כה ַב ָ ֽ‬ ‫א־ז ֹ ֙‬ ‫ּומ ָכ֣ה ְט ִר ָי֑ה ל ֹ ֙‬ ‫ּבּורה ַ‬ ‫תם ֶ ֥פ ַצע וְ ַח ָ ֖‬ ‫ין־ּבֹו ְמ ֔ ֹ‬ ‫אׁש ֵ ֽא ֣‬ ‫ף־רגֶ ל וְ ַעד־ר ֹ ֙‬ ‫ִמ ַכ ֶ ֤‬ ‫יֹוסיף ֛עֹוד ‪386 MT‬‬ ‫הּודה ַח ַג�֖יִ ְך ַש ְל ִ ֣מי נְ ָד ָ ֑ריִ ְך ִכי֩ ֨ל ֹא ִ ֥‬ ‫ל־ה ָה ִ ֜רים ַרגְ ֵל֤י ְמ ַב ֵש ֙ר ַמ ְש ִ ֣מ ַיע ָש ֔לֹום ָח ִג֧י יְ ָ ֛‬ ‫ִה ֵ֨נה ַע ֶ‬

‫ר־בְך׳ ְב ִל ַי ַ֖על ֻכ ֹּ֥לה נִ ְכ ָ ֽרת׃‬ ‫בֹור־ל ֲע ָב ָ ֥‬ ‫ַֽ‬ ‫ַ׳ל ֲע‬ ‫‪.‬בכנפיך ‪387 Pr‬‬ ‫ל־א ֶלה׃ ‪388 MT‬‬ ‫ל־כ ֵ ֽ‬ ‫אתים ִ ֥כי ַע ָ‬ ‫א־ב ַמ ְח ֶ ֥ת ֶרת ְמ ָצ ִ ֖‬ ‫יֹונ֖ים נְ ִק ִי֑ים ֽל ֹ ַ‬ ‫ַג֤ם ִב ְכנָ ֙ ַפיִ ְ֙ך נִ ְמ ְצ ֔אּו ַ ֛דם נַ ְפ ׁ֥שֹות ֶא ְב ִ‬ ‫ֶ֭ל ֱאחֹז ְב ַכנְ ֣פֹות ָה ָ ֑א ֶרץ וְ יִ נָ ֲע ֖רּו ְר ָש ִ ֣עים ִמ ֶ ֽמנָ ה׃ ‪389 MT‬‬ ‫ּובגֶ ד ּבֹוגְ ִ ֖דים ָב ָגֽדּו׃ ‪390 MT‬‬ ‫י־לי ֣אֹוי ִ ֑לי בֹגְ ִ ֣דים ָב ֔ ָגדּו ֶ ֥‬ ‫י־לי ָ ֽרזִ ִ ֖‬ ‫ִמ ְכ ַ֨נף ָה ָ֜א ֶרץ זְ ִמ ֤ר ֹת ָש ַ֙מ ְע ֙נּו ְצ ִ ֣בי ַל ַצ ִ ֔דיק וָ א ַ ֹ֛מר ָרזִ ִ ֥‬ ‫ל־א ֶלה׃ ‪391 MT‬‬ ‫ל־כ ֵ ֽ‬ ‫אתים ִ ֥כי ַע ָ‬ ‫א־ב ַמ ְח ֶ ֥ת ֶרת ְמ ָצ ִ ֖‬ ‫יֹונ֖ים נְ ִק ִי֑ים ֽל ֹ ַ‬ ‫ַג֤ם ִב ְכנָ ֙ ַפיִ ְ֙ך נִ ְמ ְצ ֔אּו ַ ֛דם נַ ְפ ׁ֥שֹות ֶא ְב ִ‬ ‫ם־בם׃ ‪392 MT‬‬ ‫אֹוי֖ב ֥הּוא נִ ְל ַח ָ ֽ‬ ‫ת־ר ַּוח ָק ְד ׁ֑שֹו וַ יֵ ָה ֵ ֥פְך ָל ֶ ֛הם ְל ֵ‬ ‫וְ ֵ ֛ה ָמה ָמ ֥רּו וְ ִע ְצ ֖בּו ֶא ֣‬ ‫‪.‬ומתנחמיכם ‪393 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 33 

 343

33:70 [Israel] sinned with the bowels: Their belly prepared deceit (Job 15:35); they were struck in their bowels: My bowels, my bowels! I am pained, etc. (Jer 4:19); they will be comforted through the {bowels}, as it is written: Your belly is a heap of wheat surrounded with lilies (Cant 7:3). They sinned with the foot: For their feet run to evil (Prov 1:16); they were struck on the foot: From the sole of the foot to the head there is no soundness in it (Isa 1:6); they will be comforted by the foot: See on the [mountains] the feet of the messenger who brings good news, who announces peace (Nah 2:1). They sinned with the corners of their garments: Also in your corners is found the blood of the souls of the poor (Jer 2:34); they were struck at the corners of the earth, and the evildoers … shaken out of it (Job 38:13); they will be comforted from the corners of the earth we heard songs (Isa 24:16).

33:71 They sinned against “He” since it is written: They denied the Lord, and said: It is not He (Jer 5:12); and they were struck by “He”: But they rebelled, and grieved His Holy Spirit; therefore, He was turned to be their enemy (Isa 63:10); they will be comforted by “He”: I, even I, am He that comforts you (Isa 51:12). So did R. Tanḥuma interpret. Amen, Amen! Selah. And may it be God’s will! End.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪34‬‬ ‫גילי מאד‬

‫‪34:1‬‬

‫גילי מאד בת ציון הריעו בת ירושל' הנה מלכך {יבא לך} [זכריה ט ט]‪ 1‬זו היא שנאמרה‬ ‫ברוח הקודש על ידי ישעיה ונודע בגוים [ישעיה סא ט]‪ 2‬את בתוך‪ 3‬זרעך וצאצאהם‬ ‫בתוך העמים וגומר [שם]‬

‫‪34:2‬‬

‫כנגד מי אמרו ישעיה למקרא {ה}זה לא אמרו אלא כנגד אבילי ציון שהקדוש עתיד‬ ‫ליתן להם נצחון על אויביהם שנאמר ונודע בגוים זרעם [ישעיה סא ט] אל תהי קורא‬ ‫זרעם אלא זרועם ומי עומד להם בזרוע‪ 4‬הקדוש‪ 5‬עומד להם בזרוע {שנאמר} ייי חונינו‬ ‫לך קוינו {היה זרועינו לבקרים אף ישועתינו} [ישעיה לג ב]‪ 6‬אותן המשכימים‪ 7‬בכל‬ ‫בקר ובקר לבקש רחמים אף על פי אילו אבילים שח{י}מדו הישועה ערב ובקר וצהרים‬ ‫והיתה צעקה‪ 8‬גדולה מישראל שמבזין אותו ומלעיגין עליהם‬

‫ל־ח ֔מֹור ‪1 MT‬‬ ‫נֹושע ֑הּוא ָענִ ֙י וְ ר ֵֹכ֣ב ַע ֲ‬ ‫רּוש ֔ ִַלם ִה ֵנ֤ה ַמ ְל ֵכ ְ֙ך ָי֣בֹוא ֔ ָלְך ַצ ִ ֥דיק וְ ָ ֖‬ ‫יעי ַ ֣בת יְ ָ‬ ‫ת־צּי֗ ֹון ָה ִ ֙ר ִ ֙‬ ‫אד ַב ִ‬ ‫גִ ֨ ִילי ְמ ֜ ֹ‬

‫ן־אתֹנֽ ֹות׃‬ ‫ל־עיִ ר ֶב ֲ‬ ‫וְ ַע ַ ֖‬ ‫הוה׃ ס ‪2 MT‬‬ ‫ירּום ִ ֛כי ֵ ֥הם ֶז ַ�֖רע ֵב ַ ֥רְך יְ ָ ֽ‬ ‫יה ֙ם יַ ִכ ֔‬ ‫יהם ְב ֣תֹוְך ָה ַע ִ ֑מים ָכל־ ֽר ֹ ֵא ֶ‬ ‫ּגֹויִם זַ ְר ֔ ָעם וְ ֶצ ֱא ָצ ֵא ֶ ֖‬ ‫נֹודע ַב ֙‬ ‫וְ ַ ֤‬ ‫‪ not in Pr.‬את בתוך ‪3‬‬ ‫‪.‬כזרוע ‪4 P‬‬ ‫‪.‬עומד בזרוע 'הק ‪5 P has a dittography‬‬ ‫ׁשּוע ֵ ֖תנּו ְב ֵ ֥עת ָצ ָ ֽרה׃ ‪6 MT‬‬ ‫הו֥ה ָח ֵנ֖נּו ְלָך֣ ִקִו֑ינּו ֱהֵי֤ה זְ ר ָֹע ֙ם ַל ְב ָק ִ ֔רים ַאף־יְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫‪.‬שמשו בימים ‪7 Pr‬‬ ‫‪.‬צרה ‪8 Pr‬‬

Pesiqta Rabbati 34 ‫גילי מאד‬

Rejoice greatly 34:1 Rejoice greatly, O daughter of Zion; shout, O daughter of Jerusalem; behold, your King {comes to you} (Zech 9:9).1 This is what was said through Isaiah in the Holy Spirit: [And their seed] will be known among the nations (Isa 61:9)—you in the midst of your seed, and their offspring among the peoples, [all who see them will acknowledge them, that they are the seed, which the Lord has blessed] (ibid.).

34:2 About whom did Isaiah say this verse? He spoke it concerning the Mourners for Zion to whom the Holy One will give victory over their enemies, as it is said: their seed will be known among the nations (Isa 61:9). Do not read their seed [zarʻam] (ibid.) but their arm [zeroʻam]. Who will stand by them with his arm? The Holy One, {blessed be He}, will stand by them with [His] arm, {as it is said}: O Lord, be gracious to us; we have waited for You; {be You their arm every morning, our salvation} [also in the time of trouble] (Isa 33:2). [This refers to] those who rise up every morning to request mercy, although those are the Mourners, who yearn for deliverance morning, evening, and noon.2 There was great distress because of Israel who mocked and scorned them.

1 Rejoice greatly, O daughter of Zion; shout, O daughter of Jerusalem; behold, your King comes to you; he is just, and victorious; humble and riding on a donkey, on a colt the foal of a donkey (Zech 9:9). PesRab 34 relates to the fifth haftarah after the Ninth of Av. 2 YalqShim Isa 504.

‫יתבר אתקיספ ‪ 34‬‬

‫ ‪346‬‬ ‫‪34:3‬‬

‫כיון שרואין אותן גזירות של שנה {ה}אחרת שהמשיח נגלה בהן והן באות {זו אחר‬ ‫זו} ואינן מפסיקות‪ 9‬מיד‪ 10‬מזבין‪ 11‬ואומרים בימינו לא היתה כזאת שמא משיח נגיע‪12‬‬ ‫ואילו הן גזירות שהן מבנין‪ 13‬מתוכן בניסן בערב שבת שביעית ויצא רוח מערבית וירד‬ ‫שלג מן השמים ומלקה‪ 14‬כל הזרע {ו}אחרכך מתחילין רעות בכל חדש וחדש ונופלין‬ ‫ואחרכך מבינים ואומרים בוודאי זה מלך המשיח ואף על פי אין דעתן מיושבת עד‬ ‫שנידונים בשביעית עד שיהיו‪ 15‬פניהם כשולי קדירה ובמה נידונים ברעב שאין לבם‪16‬‬ ‫של ישראל נשבר אלא על ידי רעב‬

‫‪34:4‬‬

‫ואחרכך עומדים צדיקי הדור ומסלקין תפיליהן ומניחין אותם על {ידי} הארץ ואומר‬ ‫לפניו רבונו של עולם לא עשינו יפה כל אותן‪ 17‬השנים כצאן תעינו איש לדרכו פנינו‬ ‫[ישעיה נג ו]‪ 18‬שנאמר כולנו כצאן תעינו [שם]‪ 19‬אמר להם הקדוש מחול לכם‬ ‫ומנשקן ומניח להם כתר מי שיש לו זכות תורה היא עומדת לו ומי שאין לו זכות תורה‬ ‫תהא עליו הא למדת שכל המאמין משנה‪ 20‬הראשונה כפלין לו שכרו‪ 21‬כפלי כפ{ו}‬ ‫לים‬

‫‪. Changed by this editor.‬מספיקות ‪9 The text witnesses have‬‬ ‫‪ repeated on the next folio.‬מיד ‪10 P‬‬ ‫‪.‬מבזין ‪11 P‬‬ ‫‪.‬נגוע ‪12 P‬‬ ‫‪‘.‬מתוכם מניני ‪13 Pr‬‬ ‫‪‘.‬ואלק ‪14 Pr‬‬ ‫‪.‬שהו ‪15 P‬‬ ‫‪.‬לכם ‪16 P‬‬ ‫‪17 Not in Pr.‬‬ ‫֣יע ּ֔בֹו ֵ ֖את ֲע ֺ֥ון ֻכ ָ ֽלנּו׃ ‪18 MT‬‬ ‫ֻכ ָ ֙ל ֙נּו ַכ ֣צ ֹאן ָת ֔ ִעינּו ִ ֥איׁש ְל ַד ְר ּ֖כֹו ָפ ִנ֑ינּו ַ ֽויהוָ ֙ה ִה ְפ ִג ַ‬ ‫‪.‬שנאמר כולנו כצאן תעינו ‪19 Not in Pr‬‬ ‫‪. Changed by this editor.‬במשנה ‪; Pr‬כמשנה ‪20 P‬‬ ‫‪.‬מכרו ‪21 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 34 

 347

34:3 Since [Israel] sees the decrees of the second year in which the Messiah will be revealed among them,3 and how the decrees follow {one upon the other} without ceasing4, immediately they will mock and say: In our lifetime there was no such thing, maybe the Messiah will arrive. These are the decrees they will understand: During Nisan on the eve of the seven-year period, a wind will come forth from the west, and snow will come down from heaven and thrash all the seed. And afterwards, month after month, evil things will begin. Afterwards they will understand and say: Surely, this [is the sign of the coming of] the king Messiah. Even then their conviction will not be certain until the seven-year period, in which they will be judged and in which they will have faces as [black as] the rim of a pot.5 And with what will they be punished? With famine, since Israel’s heart can only be broken through famine.

34:4 Afterwards the righteous of the generation will stand up and remove their tefillin, they lay them on the ground, and say to Him: Master of the world, we have not acted truly all these years, like sheep we have gone astray, each one of us turned his way (Isa 53:6), as it says: like sheep all of us have gone astray (ibid.). The Holy One, {blessed be He}, will say: Your [going astray] is forgiven and He will kiss them and set a crown on them. Someone who has merit of Torah, it stands by him, but someone who does not have merit of Torah, what will stand by him? It may be concluded that all who believe beginning with the first year [of the decrees], his reward will be doubled and multiplied many times.

3 PesRab 15:26. 4 The text witnesses: without “being enough.” 5 PesRab 28:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 34‬‬

‫ ‪348‬‬ ‫‪34:5‬‬

‫וכל רואיהם יכירום [ישעיה סא ט]‪ 22‬אילו אבילי ציון שעשה עמהם {בשעה שהמשיח‬ ‫נגלה מוסיף‪ 23‬הקדוש על עולמו מלאכי חבלה ומחבלין ומלעגי‪ 24‬גאולה ואבילי ציון‬ ‫עמהם נכנסין ועמהם יוצאין כאדם שנכנס אצל חבירו ויוצא ואינן מזיקין אותן והרואה‬ ‫אותן יושב ותמה‪ 25‬ואומר לשוא שחקנו‪ 26‬ולשוא לעגנו על דבריהם" אמר רבי יוסי‬ ‫ברבי‪ 27‬חנינא זכות של אילו מצמחת אותן ואנו הירהרנו אחריהן על אותה השעה אמר‬ ‫ישעיה וראו גוים צדקך [ישעיה סב ב]‪ 28‬אילו‪ 29‬אומות העולם שהן {רואים} צדקתן של‬ ‫אבילי ציון וכל מלכים כבודך [שם] אילו מלכי[ם] {כבודך [שם] ואלו מלכי} תושיה שהן‬ ‫רואין בכבודן לכך נאמר ונודע בגוים זרעם [ישעיה סא ט]‪30‬‬

‫‪34:6‬‬

‫דבר אחר גילי מאד בת ציון [זכריה ט ט] זה שנקרא מלך שעתיד הוא למל{ו}ך על דורות‬ ‫הראשונים ועל דורות האחרונים והקדוש מכריז להם לכל צדיק דור ודור אמר להם‬ ‫צדיקי עולם אף על פי שדברי תורה עריכין‪ 31‬הן עלי שחיכיתם‪ 32‬לתורתי ולא חכיתם‪33‬‬ ‫למלכותי שבועה היא מלפני שכל שחבה‪ 34‬למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה שנאמר‬ ‫לכן חכו לי נאם ייי ליום קומי לעד [צפניה ג ח] באבילים שנצטערו {עמי} על ביתי החרב‬ ‫ועל היכלי השמם עכשיו אני מעיד בהם שנאמר את דכא ושפל רוח [ישעיה נז טו]‪ 35‬אל‬

‫הוה׃ ס ‪22 MT‬‬ ‫ירּום ִ ֛כי ֵ ֥הם ֶז ַ�֖רע ֵב ַ ֥רְך יְ ָ ֽ‬ ‫יה ֙ם יַ ִכ ֔‬ ‫יהם ְב ֣תֹוְך ָה ַע ִ ֑מים ָכל־ ֽר ֹ ֵא ֶ‬ ‫ּגֹויִם זַ ְר ֔ ָעם וְ ֶצ ֱא ָצ ֵא ֶ ֖‬ ‫נֹודע ַב ֙‬ ‫וְ ַ ֤‬ ‫‪.‬מוסיף‪...‬בשעה ‪23 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬והולכים כל הגאולה ‪24 Pr‬‬ ‫‪25 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שתקו ‪26 Pr‬‬ ‫‪.‬רבי יוסי ברבי ‪27 Not in Pr‬‬ ‫הו֖ה יִ ֳק ֶ ֽבּנּו׃ ‪28 MT‬‬ ‫שם ָח ָ ֔דׁש ֲא ֶ ֛שר ִ ֥פי יְ ָ‬ ‫בֹודְך וְ ֤קֹ ָרא ָל ְ֙ך ֵ ֣‬ ‫ל־מ ָל ִ ֖כים ְכ ֵ ֑‬ ‫גֹויִם ִצ ְד ֵ ֔קְך וְ ָכ ְ‬ ‫וְ ָר ֤אּו ֙‬ ‫‪.‬אילו ‪29 Dittography in P‬‬ ‫הוה׃ ס ‪30 MT‬‬ ‫ירּום ִ ֛כי ֵ ֥הם ֶז ַ�֖רע ֵב ַ ֥רְך יְ ָ ֽ‬ ‫יה ֙ם יַ ִכ ֔‬ ‫יהם ְב ֣תֹוְך ָה ַע ִ ֑מים ָכל־ ֽר ֹ ֵא ֶ‬ ‫ּגֹויִם זַ ְר ֔ ָעם וְ ֶצ ֱא ָצ ֵא ֶ ֖‬ ‫נֹודע ַב ֙‬ ‫וְ ַ ֤‬ ‫‪.‬צריכין ‪31 Pr‬‬ ‫‪ (“they loved”). Changed by this editor based on the Scrip‬שחיביתם ‪32 The text-witnesses have‬‬‫‪tural proof-text (Zeph 3:8).‬‬ ‫‪ (“they loved”). Changed by this editor based on the Scriptural proof-text (Zeph 3:8).‬חיביתם ‪33‬‬ ‫‪.‬שכיחה ‪34 Pr‬‬ ‫יתי׃ ‪35 MT‬‬ ‫ּוח ִמ ְל ָפ ַנ֣י ַי ֲֽע ֔טֹוף ּונְ ָש ֖מֹות ֲא ִנ֥י ָע ִ ֽש ִ‬ ‫י־ר ַ ֙‬ ‫עֹול ֙ם ָא ִ ֔ריב וְ ֥ל ֹא ָל ֶנ ַ֖צח ֶא ְק ֑צֹוף ִכ ֙‬ ‫ִ ֣כי ֤ל ֹא ְל ָ‬



Pesiqta Rabbati 34 

 349

34:5 All that see them will acknowledge them (Isa 61:9) — [all will acknowledge] the Mourners for Zion with whom the [Holy One] will work. When the Messiah will be revealed, the Holy One will increase the number of the destroyer angels in His world and these will spread terror among those who scorned redemption. The Mourners for Zion will enter and come forth with [the angels] like a man visiting his friend, and [the destroyer angels] will do no harm to them. Whoever saw them will sit down, be astonished and say: Without justification, we ridiculed [the Mourners for Zion]; without justification, we mocked their words. R. Yose Berabbi Ḥanina said: The merit of these will grow, and we doubted them! Isaiah said about this time: The nations will see Your triumph (Isa 62:2), these are the nations of the world who {will see} the triumph of the Mourners for Zion, and all kings [will see] Your glory (ibid.). These are the kings; {Your glory (ibid.) – these are the kings} of wisdom who will be enlightened by [God’s wisdom], who see Your glory, therefore it says: and their Arm will be known among the nations (Isa 61:9).6

34:6 Another interpretation: Rejoice greatly, O daughter of Zion … [see your king comes] (Zech 9:9). That is the one, who is called king, because he will rule over the first generations and over the last generations. And the Holy One proclaims to every righteous of generation after generation, saying to them: Righteous people of the world, although the words of the Torah are pleasing to Me, namely, that you waited for My Torah and did not wait for My kingship, I have declared an oath that for him who waits for My kingship I Myself will bear witness in his behalf, as it is said: Therefore wait for Me says the Lord, until the day that I rise up as witness7 (Zeph  3:8)  – for the Mourners [for Zion] who grieved {with Me} because of My House which is destroyed and because of My Temple, which is desolate. Now I will bear witness for them, as it is said: With one who is of a contrite and humble [shfl] spirit (Isa 57:15). Do not read With one who is of a contrite spirit (ibid.) but

6 The reading of the Scriptural passage according to the midrash, as established in 34:1. 7 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 34‬‬

‫ ‪350‬‬

‫תהי קורא את דכא ושפל רוח‪ 36‬אלא קורא‪{ 37‬אותו} דכה אילו אבילים‪ 38‬שהם השפילו‬ ‫את רוחם ושמעו את חרפתם ושתקו ולא החזיקו טובה לעצמם"‬

‫‪34:7‬‬

‫דבר אחר ליום קומי לעד [צפניה ג ח]‪ 39‬ביום‪ 40‬קומי להעיד במשיח‪ 41‬ששקולה‬ ‫זכותו כנגד פמליא‪ 42‬וכי כל המדות הללו לפני ולא תחכו לי אמרין לפניו רבונו של‬ ‫עולם לב אבן שנתת לנו והוא‪ 43‬התעת אותנו ומה עזא ועזאל‪ 44‬שגופן אש כשירדו‬ ‫לארץ חטאו אנו לא כל שכן אמר להם אבילים זכוהו‪ 45‬שהודו בו ולא חפצם בהן‬ ‫באותה {ה}שעה עתידין לבכות כל צדיקי עולם אמרו לפניו רבונו של עולם הם עלו‬ ‫במחשבה ואנו לא עלינו באותה שעה אמר להם הקדוש‪ 46‬אל תבכו‪} 47‬אל} קודשיי‬ ‫ואדיריי כבר שמעתי {את} תפילתכם שמא פקחתם שכר‪ 48‬תורתכם כל שכן שיש‬ ‫ששכרבם כפול שנאמר‪ 49‬כי עם בציון ישב ובירושלם [ישעיה ל יט]‪ "50‬חנון [שם] שנתן‬ ‫לכם‪ 51‬שכר תורה יחנך שאוכלים ימות המשיח כשמעתו ענך‪ 52‬לעולם הבא {ו}כל אותן‬ ‫השנים‪ 53‬הטובות שאני עושה לכם בזכות משיחו שנעכב כל אותן השנים אמר רבי ינאי‬ ‫{אמר רב} כל המצפה לישועה הקדוש מרביצו בגן‪ 54‬עדן שנאמר אני ארעה צאני ואני‬ ‫ארבצם [יחזקאל לד טו]‪"55‬‬

‫‪ not in Pr.‬ושפל רוח ‪36‬‬ ‫‪; dittography in P.‬אל ‪37 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אבילי ציון ‪38 Pr‬‬ ‫מי ‪39 MT‬‬ ‫יהם זַ ְע ִ ֙‬ ‫ּגֹוים ְל ָק ְב ִ ֣צי ַמ ְמ ָל ֗כֹות ִל ְש ֨ ֹפְך ֲע ֵל ֶ ֤‬ ‫קּומי ְל ַ ֑עד ִ ֣כי ִמ ְש ָפ ִטי֩ ֶל ֱא ֨סֹף ִ֜‬ ‫הוה ְלי֖ ֹום ִ ֣‬ ‫ּכּו־לי נְ ֻאם־יְ ָ ֔‬ ‫ָל ֵכ֤ן ַח ִ ֙‬

‫ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃‬ ‫֚כֹל ֲח ֣רֹון ַא ֔ ִפי ִ ֚כי ְב ֵ ֣אׁש ִקנְ ָא ִ֔תי ֵת ָא ֵכ֖ל ָכ ָ‬ ‫‪.‬כיום ‪40 P‬‬ ‫‪.‬כמשיח ‪41 P‬‬

‫‪42 Familia.‬‬ ‫‪.‬היא ‪43 P‬‬ ‫‪.‬ערה ועזיאל ‪44 P‬‬ ‫‪.‬יזכרהו ‪45 P‬‬ ‫‪.‬להם 'אמ ‪46 P dittography‬‬ ‫א־ת ְב ֶ֗כה ‪. Emended by this editor, based on‬תכסו ‪; Pr‬תכבדו ‪47 P‬‬ ‫‪ֽ in the Scriptural proof-text.‬ל ֹ ִ‬ ‫‪.‬קופחתם שכרם ‪48 Pr‬‬ ‫‪49 Not in Pr.‬‬ ‫א־ת ְב ֶ֗כה ָחנ֤ ֹון יָ ְחנְ ָ֙ך ְל ֣קֹול זַ ֲע ֶ ֔קָך ְכ ָש ְמ ָע ֖תֹו ָע ָנ�ְֽך׃ ‪50 MT‬‬ ‫ּוש ָ ִל֑ם ָב ֣כֹו ֽל ֹ ִ‬ ‫י־עם ְב ִצּי֥ ֹון יֵ ֵ ֖שב ִב ֽיר ָ‬ ‫ִכ ַ ֛‬ ‫‪.‬להם ‪51 Pr‬‬ ‫‪.‬עצך ‪52 Pr‬‬ ‫‪53 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לגן ‪54 Pr‬‬ ‫הוה׃ ‪55 MT‬‬ ‫יצם נְ ֻ ֖אם ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֽ‬ ‫ֲא ִ֨ני ֶא ְר ֶ ֤עה צֹאנִ ֙י וַ ֲא ִנ֣י ַא ְר ִב ֵ֔‬



Pesiqta Rabbati 34 

 351

“he that is of a contrite spirit is with Me.” These are the Mourners [for Zion] who humbled [shfl] their spirits, listened to abuse, but kept silent, and did not consider themselves virtuous.

34:7 Another interpretation: Until the day that I rise up to witness (Zeph 3:8)8—on the day that I Myself will rise up to be a witness for the Messiah, whose merit is equal to that of the heavenly retinue. Since all of these attributes are before Me, will you not wait for Me? [Israel] said to Him: Master of the world, You gave us a heart of stone, and it led us astray. If Azza and Azzael—whose bodies are fire— sinned when they came down to earth, would not we of flesh and blood [sin even more]? [God] says to them: The Mourners merit [the Messiah], because they dedicated themselves to him. At that time all the righteous of the world will weep and say to Him: Master of the world, they were thought of and we were not. At that time the Holy One will say to them: Do not weep, My holy ones, My glorious ones. I have already heard your prayer. Do you think you will be denied the reward for [your obedience of] the Torah? It goes without saying that your reward will be double, as it is said: [And therefore will the Lord wait, that He may be gracious to you, and therefore will He be exalted, that He may have mercy on you; for the Lord is a God of judgment; happy are all those who wait for Him]… you will weep no more; He will be very gracious to you at the voice of your cry; when He shall hear it, He will answer you] (Isa 30:18-19). The gracious one (ibid.) is the One who gave them their reward [for obedience of] the Torah will be gracious to you (ibid.) and they will enjoy the days of the Messiah; since He hears He will answer you (ibid.) — in the world-tocome. And all the good years that I intend to bestow on you are on account of His Messiah, who has been kept [hidden] all these years. R. Yannai said: {Rav said:} He who looks forward to salvation, the Holy One will cause to lie down in the Garden of Eden, as it is said: In a good pasture … I will feed my flock, and I will cause them to lie down (Ezek 34:15).

8 YalqShim Zeph 567.

‫יתבר אתקיספ ‪ 34‬‬

‫ ‪352‬‬ ‫‪34:8‬‬

‫צדיק ונושע הוא [זכריה ט ט] משיח שמצדיק דינו על ישראל כששחקו עליו כשיושב‬ ‫בבית האיסורין‪ 56‬ואם נקרא צדיק למה נקרא נושע {אלא} שמצדיק עליהם את הדין‬ ‫אמר להם כולכם בני כלאה‪ 57‬אתם אלא תיו{ו}שעו כולכם ברחמיו‪ 58‬של הקדוש ועני‬ ‫רוכב על חמור [שם] זה משיח ולמה נקרא שמו עני שנתענה כל אותן השנים בבית‬ ‫האיסורין‪ 59‬ושחקו עליו פושעי ישראל מפני מה‪ 60‬רוכב על חמור [שם] מפני הרשעים‬ ‫שאין לו זכות ההולך הלך ויזכר‪ 61‬אבות‪ 62‬בזכותו של משיח הקדוש מגן עליהם דרך‬ ‫ישרה וגואל אתכם שנאמר בבכי יב{ו}או ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים‬ ‫בדרך ישרה וגומר {לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא} [ירמיה‬ ‫לא ט]‪ 63‬מה תלמוד לאמר הוא לימות המשיח הוא לעולם הבא ואין אחר עמו ואויביו‬ ‫אלביש בושת [תהלים קלב יח]‪ 64‬אילו החלוקין עליו ועליו יציץ נזרו [שם] עליו וכל‪65‬‬ ‫הדומין עליו"‬ ‫סליק פרשתא‬

‫‪.‬האסורים ‪56 Pr‬‬ ‫‪.‬הלא ‪57 Pr‬‬ ‫‪.‬כרחמיו ‪58 P‬‬ ‫‪.‬האסורים ‪59 Pr‬‬ ‫‪60 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ויזכה ‪61 P‬‬ ‫‪.‬אבוך ‪62 P‬‬ ‫֤יתי ְליִ ְש ָר ֵאל֙ ‪63 MT‬‬ ‫י־היִ ִ‬ ‫יִכ ְש ֖לּו ָ ֑בּה ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־נ ֲ֣ח ֵלי ַ֔מיִם ְב ֶ ֣ד ֶרְך יָ ָ֔שר ֥ל ֹא ָ‬ ‫יכ ֙ם ֶא ַ‬ ‫ֹול ֵ‬ ‫ם ֽא ִ‬ ‫ֹוב ֵיל ֒‬ ‫ים ֽא ִ‬ ‫ִב ְב ִ ֣כי יָ ֗בֹאּו ּוֽ ְב ַת ֲחנּונִ ֮‬

‫ְל ָ֔אב וְ ֶא ְפ ַ ֖ריִם ְב ֥כֹ ִרי ֽהּוא׃ ס‬ ‫ֹויְביו ַא ְל ִ ֣ביׁש ֑בֹ ֶשת וְ ָ֝ע ֗ ָליו יָ ִ ֥ציץ נִ זְ ֽרֹו׃ ‪64 MT‬‬ ‫֭א ָ‬ ‫‪.‬ועל ‪65 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 34 

 353

34:8 Just and redeemed is He (Zech 9:9) — [this is] the Messiah who justifies [the] judgment [received by] him for the sake of Israel when they laughed at him while he was sitting in prison. And if he is called “just” [tsaddiq], why is he called “redeemed”? Because he justified the judgment over them. He said to them: You are all doomed, nevertheless, you will all be redeemed through the compassion of the Holy One. Afflicted and riding on a donkey (Zech 9:9) — that is the Messiah, why is his name “afflicted”? Because he was afflicted during all those years in prison and because the transgressors of Israel laughed at him. Why is he Riding on a donkey (Zech 9:9)? —Because of the transgressors. Why riding on a donkey (ibid.)? —Because of the evildoers. The one who does not have any merit will go and receive the merit of the fathers. The Holy One will shield them through the merit of the Messiah in a straight way, and He redeems you, as it is written: They will come weeping, and with supplications will I lead them; I will make them walk by the rivers of waters in a straight way, {where they shall not stumble; for I am a father to Israel, and Ephraim, he is my firstborn} (Jer 31:9). What does Scripture teach: He (Zech 9:9)? [This means: He is] in the days of the Messiah; He is in the future world; and there is no other with him. And his enemies—[those that dispute him] will I clothe with shame (Ps 132:18)—those are the mockers, And on himself will his crown shine (ibid.) and on those who are like him. End of portion.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪35‬‬ ‫רני ושמחי‬

‫‪35:1‬‬ ‫{פרשת רנ"י רני ושמחה בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכן נאם ה' [זכריה ב יד]‪ }1‬רני‬ ‫עקרה לא ילדה הנה אנכי מרביץ [ישעיה נד א‪.‬יא]‪ 2‬זו היא שנאמרה ברוח הקודש‬ ‫על ידי שלמה אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף וגומר {ואם דלת היא נצור עלי'‬ ‫לוח ארז} [שיר השירים ח ט]‪ 3‬כנגד מי אמרו שלמה למקרא {ה}זה לא אמרו אלא‬

‫כנגד כנסת ישראל שבשעה שנבנה הבית האחרון לא שרתה בו שכינה שכך אמר‬ ‫הקדוש אם עולים ישראל כולם‪ 4‬תשרה בו‪ 5‬שכינה ואם לאו לא ישתמשו אלא בבת קול‬ ‫שנאמר ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות והזקנים אשר ראו וגומר‪[ 6‬עזרא ג יב]‪7‬‬

‫הוה׃ ‪1 MT‬‬ ‫תֹוכְ֖ך נְ ֻאם־יְ ָ ֽ‬ ‫י־בא וְ ָש ַכנְ ִ ֥תי ְב ֵ‬ ‫ת־צּי֑ ֹון ִ ֧כי ִהנְ נִ ָ ֛‬ ‫ָר ִנ֥י וְ ִש ְמ ִ ֖חי ַב ִ‬ ‫ָר ִנ֥י ֲע ָק ָ ֖רה ֣ל ֹא יָ ָל ָ֑דה ‪2 P has a different lectionary passage, a combination of two verses: Isa 54:1‬‬

‫הוה׃‬ ‫עּול֖ה ָא ַ ֥מר יְ ָ ֽ‬ ‫י־ׁשֹומ ָ ֛מה ִמ ְב ֵנ֥י ְב ָ‬ ‫ֵ‬ ‫י־ר ִ ֧בים ְ ֽבנֵ‬ ‫א־ח ָלה ִ ֽכ ַ‬ ‫ִפ ְצ ִ֨חי ִר ָנ֤ה וְ ַצ ֲה ִ ֙לי ל ֹ ָ֔‬ ‫ירים׃ ‪and Isa 54:11 MT‬‬ ‫יס ְד ִ ֖תיְך ַב ַס ִפ ִ ֽ‬ ‫ּפּוְך ֲא ָב ַ֔ניִ ְך וִ ַ‬ ‫ֲענִ ָי֥ה ס ֲֹע ָ ֖רה ֣ל ֹא נֻ ָ ֑ח ָמה ִה ֵ֨נה ָאנ ִֹ֜כי ַמ ְר ִ ֤ביץ ַב ֙‬ ‫֖יה ֥ל ַּוח ָ ֽא ֶרז׃ ‪3 MT‬‬ ‫ם־ד ֶלת ִ֔היא נָ ֥צּור ָע ֶל ָ‬ ‫֖יה ִ ֣ט ַירת ָכ ֶ֑סף וְ ִא ֶ ֣‬ ‫ם־חֹומה ִ֔היא נִ ְב ֶנ֥ה ָע ֶל ָ‬ ‫ָ֣‬ ‫ִא‬ ‫‪.‬כילם ‪4 Pr‬‬

‫‪5 Not in Pr.‬‬ ‫‪6 Pr contains a midrash in the name of R. Yitsḥaq that is repeated with variations in the subse‬‬‫‪quent text of the paragraph:‬‬

‫אמר רבי יצחק מפני מה לא שרתה שכינה בבית האחרון שבנו בני הגילה מפני שבנאו כורש אשר ראו‬ ‫את הבית הראשון ביסדו בוכי' בקול בכבודו הראשון ומה אתם רוא' אותו [חגי ב ג] היום ועתה הלא‬ ‫כמץ הוא בעיניכם מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה [שם]‬ ‫אׁשֹון ְביָ ְס ֔דֹו ֶז֤ה ַה ַ֙ביִ ֙ת ‪7 MT‬‬ ‫ת־ה ַ ֤ביִ ת ָ ֽה ִר ֙‬ ‫אשי ָה ָא ֜בֹות ַהזְ ֵק ִ֗נים ֲא ֶ֨שר ָר ֜אּו ֶא ַ‬ ‫וְ ַר ִ֡בים ֵמ ַהכ ֲֹה ִנ֣ים וְ ַה ְלוִ יִ ֩ם וְ ָר ֵ֨‬ ‫רּועה ְב ִש ְמ ָ ֖חה ְל ָה ִ ֥רים ֽקֹול׃‬ ‫יהם ב ִ ֹ֖כים ְב ֣קֹול גָ ֑דֹול וְ ַר ִ ֛בים ִב ְת ָ ֥‬ ‫ְב ֵע֣ינֵ ֶ֔‬

Pesiqta Rabbati 35 ‫רני ושמחי‬

Sing and rejoice 35:1 {Lectionary portion: Sing and rejoice, 0 daughter of Zion, because I am coming, and I will dwell in the midst of you, says the Lord (Zech 2:14)1}. Sing, O barren one who did not bear; [burst into song and shout, you who have not been in labor! Since the children of the desolate woman will be more than the children of her that is married, says the Lord] (Isa 54:1); [O afflicted one, storm-tossed, and not comforted,] I am about to set [your stones in antimony, and lay your foundations with sapphires] (Isa 54:11). This is what was said by Solomon in the Holy Spirit: If she is a wall, we will build upon her a silver turret; {but if she is a door, we will board her up with cedar planks} (Cant 8:9). In regard to whom did Solomon say this verse? He said it concerning nothing else but the congregation of Israel. When the last Temple was built the Shekhinah [Divine Presence] did not dwell in it. Since the Holy One said this: If all of Israel come up to the Land, the Shekhinah [Divine Presence] will dwell in it; but if they do not [come], they will have only the echo of the divine voice2 at their disposal, as it is written: But many of the priests and the Levites and the heads of the fathers’ houses, the old men that had seen [the first Temple when it was founded before their eyes, wept with a loud voice, and many shouted aloud for joy] (Ezra 3:12)

1 Sing and rejoice (Zech 2:14) may have been a Haftara for the sixth Sabbath of Consolation. It is not a homily within the sequence of the “seven” consolation homilies. PesRab contains at least eight, or depending on the distribution of the text, nine consolation homilies. Zech 2:14  ff. may have been a Haftarah for the Sabbath during the festival of Ḥanukkah in the 6th century. Isa 54:1  ff. became the Haftara for the fifth Sabbath of Consolation, and the lectionary portion Deut 21:10-25:19; Isa 54:11  ff. became a consolation Haftarah for the third Sabbath of Consolation, see PesRab 32. 2 bYom 9b; ShirR 8:9.

‫יתבר אתקיספ ‪ 35‬‬

‫ ‪356‬‬ ‫‪35:2‬‬

‫וכן‪ 8‬חגי הוה מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון מה אתם רואים‬ ‫או' עתה הלא כמו' כאין בעיניך [חגי ב ג]‪ 9‬מפני מה מחצה בוכים ומחצה שמחים אלא‬ ‫זקנים שראו בכבוד הבית {ה}זה ששרת{ה} בו שכינה {וראו הבית האחרון שלא שרתה‬ ‫בו שכינה} היו בוכים אבל בניהם ש{לא} ראו בכבוד הבית הראשון‪ 10‬וראו בבניינו של‬ ‫{בית ה}אחרון היו שמחים לכך נאמר ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות [עזרא‬ ‫ג יב] אמר רבי יצחק מפני מה לא שרתה שכינה בבית {האחרון} שבנו בני הגולה‬ ‫מפני שבנאו כורש מלך פרס שהוא מזרעו של יפת לפי שאין השכינה {שורה} אלא‪11‬‬ ‫במעשה‪ 12‬ידיו של שם שנאמר יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם [בראשית ט כז]‪13‬‬

‫‪35:3‬‬

‫עליהם היה‪ 14‬שלמה משבח‪ 15‬את {כנסת} ישראל ואומר אשת חיל מי ימצא וגומר‬ ‫{ימצא ורחק מפניני' מכרה} [משלי לא י]‪ 16‬אין הכתוב מדבר‪ 17‬אלא כנגד אותה השעה‬ ‫שגלו ישראל מארצם היו מלאכי השרת אומרין לפני הקדוש רבונו של עולם כשהיו‬ ‫ישראל שרוין בארצם היו מדובקין בעבודה זרה עכשיו {שהגליתי אותם לבין אומות‬ ‫העולם‪ }18‬על אחת כמה וכמה מה השיבן הקדוש בטח בה לב בעלה ושלל לא יח'‬ ‫[משלי לא יא]‪ 19‬אמר להם הקדוש‪ 20‬הריני בטוח על בני שאינם מניחין אותי ומדבקין‬ ‫לעבודה זרה אלא מוסרין עצמן עלי בכל שעה ושעה לא דיין שהן מוסרין עצמן עלי‪21‬‬ ‫אלא שהן מקריבין אחרים תחת כנפיי רצונכם בואו והסתכלו במצרים עשר מכ{ו}ת‬

‫‪ is not in Pr.‬בעיניך‪ ...‬וכן ‪8‬‬ ‫ֹתֹו ֔ ַע ָתה ֲה ֥לֹוא ‪9 MT‬‬ ‫ּומה ַא ֶ֜תם ר ִ ֹ֤אים א ֙‬ ‫אׁשֹון ָ֨‬ ‫בֹודֹו ָה ִר ֑‬ ‫ת־ה ַב֣יִ ת ַה ֶ֔זה ִב ְכ ֖‬ ‫ִ ֤מי ָב ֶכ ֙ם ַהנִ ְש ָ֔אר ֲא ֶ ֤שר ָר ָא ֙ה ֶא ַ‬

‫יכם׃‬ ‫מהּו ְכ ַ ֖איִ ן ְב ֵעינֵ ֶ ֽ‬ ‫ָכ ֛ ֹ‬ ‫‪ not in Pr.‬שראו … הראשון ‪10‬‬

‫‪11 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬במעשי ‪12 Pr‬‬ ‫יהי ְכ ַנ ַ֖ען ֶ ֥ע ֶבד ָ ֽלמֹו׃ ‪13 MT‬‬ ‫י־שם וִ ִ ֥‬ ‫ֹלה ֙ים ְל ֶ֔י ֶפת וְ יִ ְש ֖כֹן ְב ָ ֽא ֳה ֵל ֵ ֑‬ ‫ַי ְ֤פ ְת ֱא ִ‬ ‫‪.‬אמר ‪14 Pr‬‬ ‫‪.‬ומשבח ‪15 Pr‬‬ ‫יִמ ָ ֑צא וְ ָר ֖חֹק ִמ ְפנִ ִינ֣ים ִמ ְכ ָ ֽרּה׃ ‪16 MT‬‬ ‫ת־חיִ ל ִ ֣מי ְ‬ ‫ֵ ֽא ֶש ַ ֭‬ ‫‪.‬אדבר ‪17 Pr‬‬ ‫‪. Changed by this editor.‬עולם 'האומי ‪18 Pr‬‬ ‫ָב ַ֣טח ָ ֭בּה ֵל֣ב ַב ְע ָלּ֑ה וְ ָ֝ש ֗ ָלל ֣ל ֹא יֶ ְח ָ ֽסר׃ ‪19 MT‬‬ ‫‪ is not Pr.‬בטח … הקדוש ‪20‬‬ ‫‪21 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 35 

 357

35:2 And likewise, Haggai: Who is left among you that saw this Temple in its former glory? How does it look to you now? Is it not in your sight as nothing? (Hag 2:3). Why is one half weeping and the other half expressing joy? Merely, the old men, who had seen the glory of the Temple in which the Shekhinah [Divine Presence] had dwelt, wept, but their children who had {not} seen the glory of the first Temple and saw the last Temple being built, expressed joy, as it is said: Many of the priests and the Levites and the heads of the fathers’ houses (Ezra 3:12). R. Yitsḥaq said: Why did the Shekhinah [Divine Presence] not dwell in the {last} Temple, which the exiled built? Because Cyrus king of Persia3 built it, who was of the seed of Japheth, and since the Shekhinah [Divine Presence] {rests} [only] on the handiwork of Shem, as it is said: God will create beauty for Japheth, and but he shall dwell in the tents of Shem (Gen 9:27).

35:3 {Regarding them} Solomon praised the congregation of Israel and said: A woman of valor who can find? {Since her price is far above pearls} (Prov 31:10). Scripture speaks only in regard to the time that Israel were exiled from their Land. The ministering angels said to the Holy One: Master of the world, when Israel dwelt in their land, they were clinging to idols. Now {that I you exiled them among the nations of the world}, how much more! How did the Holy One respond to them? The heart of her husband trusts in her,    and he will have no lack of gain (Prov 31:11) – I trust My children that they will not leave Me and cling to idols, but hour after hour they will dedicate themselves to Me. And they will not consider it enough to d e d i c a t e t h e m s e l v e s t o M e , but rather they will also bring others under My wings. If you wish, look at Egypt, I brought only ten plagues u p o n t h e m and they could not endure them, but the Egyptians are extinct and gone, as it is said: They are extinguished, quenched like a wick (Isa 43:17). Also, the kingdom of Babylon upon which I brought minor ordeals – they could not endure

3 559-530 B.C.E.

‫יתבר אתקיספ ‪ 35‬‬

‫ ‪358‬‬

‫בלבד הבאתי עליהם ולא יכלו לעמד‪ 22‬אלא נדעכו‪ 23‬והלכו להן שנאמר דעכו כפשתה‬ ‫כבו [ישעיה מג יז]‪ 24‬ואף מלכות בבל הבאתי צרות עליהם‪ 25‬קימעא ולא יכלו לעמוד‬ ‫בהן אלא נטלו והלכו להם מן העולם שנאמר ארץ כשדים זה העם לא היה אש' יצד'‬ ‫לצי' הקי' כח' עול ארמ' שמ' למ' [ישעיה כג יג]‪"26‬‬ ‫‪35:4‬‬

‫אבל ישראל אף על פי שאני מביא עליהם צרות וייסורין בעולם הזה‪ 27‬אין נדחין מלפניי‬ ‫אלא הרי קיימין לעולם ולעולמי עולמים גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה [משלי‬ ‫לא יב]‪ 28‬אמר להן הקדוש למלאכי השרת בואו ואודיע לכם‪ 29‬צדקתן של בניי שאני‬ ‫טענתים בעולם כמה צרות ויסורין הבאתי בעולם עליהם‪ 30‬בכל דור ודור ובכל שעה‬ ‫ולא בעטו‪ 31‬בהן שקוראין עצמן רשעים וקוראין אותי‪ 32‬צדיק בפני רשעים והן אומרין‬ ‫בלשון הזה אבל {אנחנו} חטאנו העוינו הרשענו פשענו ומרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך‬ ‫וממשפטיך הטובים‪ 33‬ולא שוה לנו ואתה צדיק על {כל} הבא עלינו כי אמת עשית‬ ‫ואנחנו הרשענו לפיכך היה שלמה מקלס את {כנסת} ישראל אשת חיל ימצא [משלי‬ ‫לא י] לכך נאמ' אם חומה היא [שיר השירים ח ט]‬

‫‪35:5‬‬

‫דבר אחר {רני ושמח' [זכריה ב יד]} רני עקרה [ישעיה נד א] בא וראה {את} מה למעלה‬ ‫מן העניין ואני אהיה חומה אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה [זכריה ב ט]‪ 34‬אמר ריש‬ ‫‪.‬לעמיד ‪22 Pr‬‬ ‫‪.‬בדעכו ‪23 Pr‬‬ ‫בּו ַבל־יָ ֔קּומּו ָד ֲע ֖כּו ַכ ִפ ְש ָ ֥תה ָכ ֽבּו׃ ‪24 MT‬‬ ‫ּמֹוציא ֶ ֽר ֶכב־וָ ֖סּוס ַ ֣חיִ ל וְ ִעּז֑ ּוז יַ ְח ָ ֤דו יִ ְש ְכ ֙‬ ‫ַה ִ ֥‬ ‫עליהם צרות ‪25 Pr‬‬ ‫יה ‪26 MT‬‬ ‫נֹות ָ‬ ‫רּו ַא ְר ְמ ֶ֔‬ ‫חּוניו״ ע ְֹר ֙‬ ‫״ב ָ֗‬ ‫�ֵקימּו ְ׳ב ִחינָ יו׳ ַ‬ ‫ֵ ֣הן׀ ֶ ֣א ֶרץ ַכ ְש ִ ֗דים ֶז֤ה ָה ָע ֙ם ֣ל ֹא ָה ָ֔יה ַא ּׁ֖שּור יְ ָס ָ ֣דּה ְל ִצ ִי֑ים ה ִ ֣‬

‫ָש ָ ֖מּה ְל ַמ ֵפ ָ ֽלה׃‬

‫‪27 Not in Pr.‬‬ ‫יְמי ַח ֶיֽיה׃ ‪28 MT‬‬ ‫א־רע ֗ ֝כֹל ֵ ֣‬ ‫גְ ָמ ַל ְ֣תהּו ֣טֹוב וְ ל ֹ ָ ֑‬ ‫‪.‬אתכם ‪29 P‬‬ ‫‪.‬עליהם בעולם ‪30 Pr‬‬ ‫‪.‬ביעטו ‪31 P‬‬ ‫‪.‬אותו ‪32 Pr‬‬ ‫‪33 Not in Pr.‬‬ ‫תֹוכּה׃ פ ‪34 MT‬‬ ‫ּול ָכ ֖בֹוד ֶ ֽא ְה ֶי֥ה ְב ָ ֽ‬ ‫ֹומת ֵ ֖אׁש ָס ִ ֑ביב ְ‬ ‫הוה ֥ח ַ‬ ‫ה־ל ּ֙ה נְ ֻאם־יְ ָ ֔‬ ‫וַ ֲא ִנ֤י ֶ ֽא ְהיֶ ָ‬



Pesiqta Rabbati 35 

 359

them; nonetheless, the Babylonians are no more and are gone from the world, as it is said: Look at the land of the Chaldeans, the people that is no more. Assyria founded it for ships, raised its towers, only to tear down its palaces, and turn it into a ruin (Isa 23:13).

35:4 But Israel, even though I bring troubles and suffering on them in this world, they did not rebel, but last for ever and ever. She does Him good and not evil all the days of her life (Prov 31:12). The Holy One said to the ministering angels: Come and I will make known to you the righteousness of My children. I burdened them with many troubles in this world, and I brought suffering upon them in this world in every generation, in every hour, but they do not rebel, rather they call themselves evil, and they call me the righteous One in the presence of the evildoers. They say the following: But {we} have sinned. We have committed crimes, we have done what is wrong, we have transgressed, we have revolted, we have rebelled. We have turned aside from Your commandments and ordinances, and our sinning has done us no good.4 You are righteous in {everything} that has come upon us; since it is You who acted truly, and it is we who have done wrong. Therefore, Solomon praised {the congregation of} Israel: A woman of valor who can find? (Prov 31:10). And therefore, it is said: If she is like a wall (Cant 8:9).

35:5 Another interpretation: {Sing and rejoice (Zech 2:14)} Sing, O barren one (Isa 54:1). Come and see what is written before this portion: And I, [said the Lord,] will be to her a wall of fire around about, and I will be the glory in the midst of her (Zech 2:9). Resh Laqish said: What does the passage teach [when it states] and I (ibid.)? {Rather,} the Holy One said this: I and My entire household will be made into a wall for Jerusalem5 in the time-to-come, and I command that angels watch it, as it is said: I have set watchers on your walls, {O, Jerusalem} (Isa 62:6). But after the fire has surrounded it, who will be able to enter [Jerusalem]? In the time-to-come

4 Similar to the Yom Kippur confession of the liturgy. 5 YalqShim Zech 569.

‫יתבר אתקיספ ‪ 35‬‬

‫ ‪360‬‬

‫לקיש מה תלמוד לומר‪ 35‬ואני [שם] {אלא} כך אמר הקדוש אני וכל פמליא‪ 36‬שלי נעשים‬ ‫הלה חומה לירושלים לעתיד לבא ואני מצוה עליה‪ 37‬מלאכים לשומרה שנאמר על חומ�ו‬ ‫תייך {ירושלים} הפקדתי שומרים [ישעיה סב ו]‪ 38‬וכי מאחר שהאש מוקף לה מי יכול‬ ‫להכנס בתוכה‪ 39‬אלא לעתיד לבא {צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה‬ ‫ביום הצינה והיא עריבה עליו ואם תמיה אתה בדבר{ והסתכל בחנניה מישאל ועזריה‬ ‫שבשעה שהטילן נבוכד נצר הרשע‪ 40‬לתוך כבשן האש היו מהלכין בה כאדם שהוא‬ ‫מהלך בחמה ביום {ה}צינה והיא עריבה עליו שנאמר ענה ואמר הא אנא חזי גוברין‬ ‫ארבעה שריין מהלכין בגו נורא וחבל‪ 41‬לא אתי‪ 42‬בהון ודי ו' דרביעא' דמי לבר אלהין‬ ‫[דניאל ג כה]‪ 43‬ודיווה דקדמאה לא נאמר אלא דרביעאה‪[ 44‬שם] שהיה‪ 45‬גבריאל‬ ‫מהלך אחריהם כתלמיד אחר‪ 46‬הרב ללמדך שהצדיקים גדולים ממלאכי השרת‬ ‫‪35:6‬‬ ‫מיד‪47‬‬

‫דבר אחר ודיויה דירביעאה [דניאל ג כה] כיון שראה נבוכד נצר את גבריאל‬ ‫הכירו ואמר זה שראיתי במלחמתו של סנחריב בשעה ששרפו רבי אליעזר הגדול‬ ‫אומר בשעה שראה נבוכד נצר את גבריאל נזדעזעו כל איבריו ואמר זהו מלאך שראיתי‬ ‫במלחמתו של סנחריב שנדמה ככובית‪ 48‬קטנה של אש ושרף {את} כל מחנהו לכך‬ ‫נאמר חומת אש סביב [זכריה ב ט] והלא אין משרויו של הקדוש אלא במרום שנאמר‬ ‫על השמים כבודו [תהלים קיג ד] אלא מהו לכבוד אהיה בתוכה [זכריה ב ט] אמר‬ ‫רבי יהושע בן לוי להודיע שבחן של ישראל לכל באי עולם שבשבילן‪ 49‬הקדוש מוריד‬ ‫שכינתו משמי מרום ומשרה אותה בארץ לכך נאמר ואני אהיה לה נאם ייי חומת אש‬ ‫סביב וגומר {ולכבו' אהיה בתוכה} [שם]‬

‫‪ not in Pr.‬אמר ריש … לומר ‪35‬‬ ‫‪36 Familia.‬‬ ‫‪.‬לה ‪37 Pr‬‬ ‫הוה ‪38 MT‬‬ ‫ל־ה ַל֛יְ ָלה ָת ִ ֖מיד ֣ל ֹא יֶ ֱח ׁ֑שּו ַה ַמזְ ִכ ִר ֙ים ֶאת־יְ ָ ֔‬ ‫ל־הּי֧ ֹום וְ ָכ ַ‬ ‫תי ֽש ֹ ְמ ִ ֔רים ָכ ַ‬ ‫רּוש ֗ ִַלם ִה ְפ ַ ֙ק ְד ִ ֙‬ ‫ַעל־חֹומ ַ ֹ֣תיִ ְך יְ ָ‬ ‫ל־ד ִ ֖מי ָל ֶ ֽכם׃‬ ‫‪ַ .‬א ֳ‬ ‫‪.‬בתוכו ‪39 Pr‬‬ ‫‪40 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬והבל ‪41 Pr‬‬ ‫‪.‬אייתי ‪42 Pr‬‬ ‫יתי ְב ֑הֹון וְ ֵרוֵ ּ֙ה ִ ֣די ‪43 MT‬‬ ‫א־א ַ ֣‬ ‫ֹוא־נּורא וַ ֲח ָ ֖בל ָל ִ‬ ‫ָ֔‬ ‫א־א ָ֨נה ָח ֵ֜זה גֻ ְב ִ ֣רין ַא ְר ְב ֗ ָעה ְש ַ ֙ריִ ֙ן ַמ ְה ְל ִ ֣כין ְבגֽ‬ ‫ָע ֵנ֣ה וְ ָא ַ֗מר ָ ֽה ֲ‬

‫ר־א ָל ִ ֽהין׃ ס‬ ‫יע ָ֔אה ָד ֵ ֖מה ְל ַב ֱ‬ ‫ְ ֽר ִב ָ‬ ‫יע ָ֔אה ‪44 The text has the qere‬‬ ‫ְ ֽר ִב ָ‬ ‫‪.‬זה ‪45 Pr‬‬ ‫‪.‬לפני ‪46 Pr‬‬

‫‪47 Not in Pr.‬‬ ‫‪'; cheirosiphon (?).‬כזרנוכי ‪48 Pr‬‬ ‫‪.‬שבשבילך ‪49 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 35 

 361

{righteous people will walk in fire like a man who walks in the sun on a cold day and it pleases him. And if you are surprised by this thing}, come and look at Hananiah, Mishael, and Azariah, who, when Nebuchadnezzar put them into the fiery furnace, walked in it like a man who walks in the sun on a cold day and it pleases him, as it is said: He answered and said, I see four men loose, walking in the midst of the fire, and they have no hurt; and the appearance of the fourth man is like a son of God (Dan 3:25). [Scripture] does not speak of “the appearance of the first” but of the fourth (ibid.). This was Gabriel who walked behind them like a student walks behind6 a master. This is to teach you that the righteous are greater than the ministering angels.

35:6 Another interpretation: The appearance of the fourth [man is like a son of God] (Dan 3:25). When Nebuchadnezzar saw Gabriel, he recognized him and said: This is the one I saw in the war of Sennacherib,7 when [Gabriel] burned [the hosts of Assyria].8 R. Eliezer the Elder said: When Nebuchadnezzar saw Gabriel, all his limbs trembled9 and he said: This is the angel I saw in the war of Sennacherib. [The angel] was like a small ball of fire,10 and nevertheless burned Sennacherib’s entire camp. Therefore, it says: a wall of fire round about (Zech 2:9). But is not the dwelling place of the Holy One only high [above the heavens], as it is said: His glory is above the heavens (Ps 113:4)? But what is [the meaning of] And I will be the glory in the midst of her (Zech 2:9)? R. Yehoshua ben Levi said: It was [said], in order to announce the praise of Israel to all the inhabitants of the world that on account of Israel the Holy One brings His Shekhinah [Divine Presence] down from above the heavens and causes it to dwell on earth. Therefore it is said: And I will be unto her, says the Lord, a wall of fire round about, and I will be the glory in the midst of her (ibid.).

6 Pr before. 7 bSan 95b; MidTeh 79:1. 8 2 Kgs 19:35. 9 YalqShim Dan 1062. 10 Pr in the shape of a nozzle spouting flame.

‫יתבר אתקיספ ‪ 35‬‬

‫ ‪362‬‬ ‫‪35:7‬‬

‫דבר אחר רני עקרה [ישעיה נד א] {רני ושמחי [זכריה ב יד]} אמר רבי חננא ברבי פפא‬ ‫אין הכתב מדבר אלא {כנגד} אותה שעה שהקדוש דן את כל אומות העולם לעתיד‬ ‫לבא באותה {ה}שעה מביא הקדוש את‪ 50‬הגיורים‪ 51‬שנתגיירו בעולם הזה ודן את כל‬ ‫האומות לפניהם‪ 52‬ואומר להם מפני מה הנחתם אותי ועבדתם עבודה זרה שאין בה‬ ‫ממש ואמרו לפניו רבונו של עולם אם לפותחך‪ 53‬באנו ולא קבלתנו אמר להם יבאו‬ ‫הגוים‪ 54‬שנתגיירו מכם ויעידו בכם {מיד} מביא הקדוש את הגיורים שנתגיירו והם דנין‬ ‫אותם ואומרים להם‪ 55‬מפני מה הנחתם להקדוש‪ 56‬ועבדתם עבודה זרה {שאין בהן‬ ‫ממש ואומרים לפניו רבונו של עולם} יתרו {לא} כומר של עבודה זרה היינו וכיון שבאנו‬ ‫לפתחו של הקדוש קיבלה‪ 57‬ואנו לא{ו} עובדי‪ 58‬עבודה זרה היינו וכיון שבאונו לפתחו‬ ‫של הקדוש קיבלנו מיד מתביישין כל הרשעים מתשובת הגוים‪ 59‬ונטר‪ 60‬דין והולכין מן‬ ‫העולם שנאמר ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא [ירמיה י ח]‪{ 61‬לכך נאמר‬ ‫רני ושמחי [זכריה ב יד]}‪62‬‬

‫‪35:8‬‬ ‫דבר אחר {רני ושמחי [זכריה ב יד]} רני עקרה [ישעיה נד א] אימתי מתקיים דבר {ה}זה‬ ‫בשעה שהקדוש גואל ישראל אמר שמואל‪ 63‬שלשה {ימים} קודם שיבא משיח בא‬ ‫אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספד עליהם ואומר להם‪ 64‬הרי ארץ ישראל עד‬

‫‪.‬על ‪50 P‬‬ ‫‪.‬הגרים ‪51 Pr‬‬ ‫‪.‬בפניהם ‪52 Pr‬‬ ‫‪.‬באנו לפתחך ‪53 Pr‬‬ ‫‪.‬הגרים ‪54 Pr‬‬ ‫‪.‬לפניהם ‪55 Pr‬‬ ‫‪.‬אותי ‪56 Pr‬‬ ‫‪57 Sic.‬‬ ‫‪.‬עובד ‪58 P‬‬ ‫‪.‬הגרים ‪59 Pr‬‬ ‫‪.‬ונטה ‪60 Pr‬‬ ‫מּוסר ֲה ָב ִ ֖לים ֵ ֥עץ ֽהּוא׃ ‪61 MT‬‬ ‫ּוב ַא ַ ֖חת ְיִב ֲע ֣רּו וְ יִ ְכ ָ ֑סלּו ַ ֥‬ ‫ְ‬ ‫‪, which is a scribal error.‬גואל ישראל אמר שמואל ‪62 P has‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אמר שמואל ‪63‬‬ ‫‪64 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 35 

 363

35:7 Another interpretation: {Sing and rejoice (Zech 2:14)} Sing, O barren one (Isa 54:1). R. Ḥanina Berabbi Pappa said: Scripture speaks here of nothing other than the time when the Holy One will judge all the nations of the world in the time-tocome. At that time the Holy One will bring together all the proselytes who were converted in this world, and in their presence, He will judge the nations. He will say: Why did you leave Me and worship idols, which have no substance? [The nations] will say to him: Master of the world, if we had come to Your door, You would not have received us. [God] will say: Let the proselytes, who were converted out of your [midst], come and testify against you. Immediately, the Holy One will bring all the proselytes who were converted, and they will judge [the nations], and say to them: Why did you leave Him and worship idols {which have no substance? And they will say to him: Master of the world:} Was Jethro not a priest of idols? Yet, as soon as he came to the door of the Holy One He received him. And were we not worshipers of idols? Yet as soon as we came to the door of the Holy One He received us. At once all the evildoers will be put to shame by the responses of the proselytes, and they will be expelled and leave this world, as it is said: They will be burned together.11 They are both stupid and foolish; the instruction of idols is but wood! (Jer 10:8). {Therefore, it is said: Sing and rejoice (Zech 2:14)}.

35:8 Another interpretation: {Sing and rejoice (Zech 2:14)} Sing, O barren one (Isa 54:1). When will this word be fulfilled? When the Holy One redeems Israel. Shmuel says: Three days before the Messiah comes, Elijah will come and stand on the mountains of Israel, and weep and lament about them, but then he will say to them: See, 0 Land of Israel, for how long will you exist to be a waste land, dry and desolate? Elijah‘s voice will be heard from one end of the world to the other. Afterwards

11 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 35‬‬

‫ ‪364‬‬

‫מתי אתם עומדים בחורב צייה ושממה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו ואחרכך‬ ‫אומר להם בא שלום לעולם באתה שלום לעולם‪ 65‬שנאמר הנה על ההרים רגלי מבשר‬ ‫משמיע שלום [נחום ב א]‪66‬‬ ‫‪35:9‬‬

‫כיון ששומעין‪ 67‬רשעים הן שמחים ואומרים כולן‪ 68‬זה לזה בא שלום לנו ביום השיני בא‬ ‫ועומד על הרי ישראל ואומר באתה טובה לעולם באתה טובה לעולם‪ 69‬שנאמר מבשר‬ ‫שלום טוב [ישעיה נב ז]‪ 70‬בא‪ 71‬ביום השלישי בא ואומר באתה ישועה לעולם {שנאמר‬ ‫משמיע ישועה [שם]} וכיון שהוא רואה את הרשעים שהן אומרין {כך} לכך אומר לציון‬ ‫מלך אלהיך [שם] ללמדך לציון ולבניה באתה ישועה ולא לרשעים באותה שעה מראה‬ ‫הקדוש מלכותו וכבודו‪ 72‬לכל באי עולם וגואל את ישראל ועולה בראשם שנאמר עלה‬ ‫הפורץ לפניהם פרצו ויע' שער ויצ' בו ויע' מלכם לפניהם וייי בראשם [מיכה ב יג]‪73‬‬ ‫סליק‬

‫‪65 Pr does not contain the repetition.‬‬ ‫יֹוסיף ֛עֹוד ‪66 MT‬‬ ‫הּודה ַח ַג�֖יִ ְך ַש ְל ִ ֣מי נְ ָד ָ ֑ריִ ְך ִכי֩ ֨ל ֹא ִ ֥‬ ‫ל־ה ָה ִ ֜רים ַרגְ ֵל֤י ְמ ַב ֵש ֙ר ַמ ְש ִ ֣מ ַיע ָש ֔לֹום ָח ִג֧י יְ ָ ֛‬ ‫ִה ֵ֨נה ַע ֶ‬

‫ר־בְך׳ ְב ִל ַי ַ֖על ֻכ ֹּ֥לה נִ ְכ ָ ֽרת׃‬ ‫בֹור־ל ֲע ָב ָ ֥‬ ‫ַֽ‬ ‫ַ׳ל ֲע‬ ‫‪.‬ששמעו ‪67 Pr‬‬

‫‪68 Not in Pr.‬‬ ‫‪69 Pr does not contain the repetition.‬‬ ‫ֹמר ְל ִצּי֖ ֹון ָמ ַ ֥לְך ‪70 MT‬‬ ‫ׁשּועה א ֵ ֥‬ ‫ל־ה ָה ִ ֜רים ַרגְ ֵל֣י ְמ ַב ֵ֗שר ַמ ְש ִ ֧מ ַיע ָש ֛לֹום ְמ ַב ֵ ֥שר ֖טֹוב ַמ ְש ִ ֣מ ַיע יְ ָ ֑‬ ‫ַמה־נָ או֨ ּו ַע ֶ‬

‫ֹלהיִ ְך׃‬ ‫ֱא ָ ֽ‬

‫‪71 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬את כבודו ומלכותו ‪72 Pr‬‬ ‫אשם׃ פ ‪73 MT‬‬ ‫יהו֖ה ְבר ֹ ָ ֽ‬ ‫יהם וַ ָ‬ ‫יהם ָ ֽפ ְר ֙צּו ַ �וֽיַ ֲע ֔בֹרּו ַ ֖ש ַער וַ ֵי ְ֣צאּו ֑בֹו וַ יַ ֲע ֤בֹר ַמ ְל ָכ ֙ם ִל ְפנֵ ֶ֔‬ ‫ָע ָל֤ה ַהפ ֵֹר ֙ץ ִל ְפנֵ ֶ֔‬



Pesiqta Rabbati 35 

 365

he will say to the children of Israel: Peace has come to the world, Peace has come to the world, as it is said: Behold on the mountains the feet of him that brings good tidings, that announces peace (Nah 2:1).

35:9 When the evildoers hear this, they will rejoice, and all of them will say to one another: Peace has come to us. On the second day [Elijah] will come and stand on the mountains of Israel, and say: Goodness has come to the world, Goodness has come to the world, as it is said: The messenger… of good… peace (Isa 52:7). On the third day he will come and say: Salvation has come to the world, as it is said: That announces salvation (ibid.). But when he sees the evildoers who are saying [that the message is for them], he says Unto Zion, your God reigns (ibid.), to teach you that salvation has come to Zion and its children, but not to the evildoers. At that hour the Holy One will show His glory and His kingship to all the inhabitants of the world. He will redeem Israel, and He will go up [to Jerusalem] at the head of them, as it is said: The breaker is gone up before them; they have broken forth and passed on, by the gate, and are gone out of it; and their king is passed on before them, and the Lord at their head (Mic 2:13). End.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪36‬‬ ‫קומי אורי‬

‫‪36:1‬‬ ‫{פרשת קומי אורי} קומי אורי כי בא אורך וגו' {וכבוד ה' עליך זרחי} [ישעיה ס א]‪ 1‬זהו‬ ‫שנאמר ברוח הקדש על ידי דוד מלך ישראל כי עמך מקור חיים וג' {באורך נראה אור}‬ ‫[תהלים לו י] כנגד מי‪ 2‬אמרו למקרא הזה לא אמרו אלא כנגד כנסת ישראל אמרה‬ ‫כנסת {ישראל} לפני הק{דוש הרוך הוא} רבונו של עולם בשביל {ה}תורה שנתת לי‬ ‫שנקראת מקור חיים [שם] אני עתידה להתענג באורך לעתיד לבא‬

‫‪36:2‬‬

‫מהו באורך נראה אור [תהלים לו י]‪ 3‬איזה אור שכנסת ישראל מצפה לו‪ 4‬זה אורו‬ ‫של משיח שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב [בראשית א ד] מלמד שצפה‬ ‫הקדוש במשיח {ו}במעשיו קודם שנברא העולם וגנז[ו]‪ 5‬למשיח{ו} ולדורו תחת כסא‬ ‫{הכבוד} שלו אמר סטן לפני הקדוש רבונו של עולם שגנוז תחת כסא הכבוד שלך‬ ‫למי אמר לו למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבשת פנים מלפני אמר‪ 6‬לפניו‬ ‫רבונו של עולם הראהו לי אמר לו בא וראה אותו {ו}כיון שראה אותו נזדעזע‪ 7‬ונפל‬ ‫על פניו ואמר בוודאי זה משיח שהוא עתיד להפיל לי {ו}לכל שרי אומות העולם‬ ‫בגיהנם שנאמר ובלע המות לנצח ומחה ייי אלהים וגומר {דמעה מעל כל פני'}‬ ‫[ישעיה כה ח]‪8‬‬

‫הו֖ה ָע ַ ֥ליִ ְך זָ ָ ֽרח׃ ‪1 MT‬‬ ‫ּוכ ֥בֹוד יְ ָ‬ ‫אֹורְך ְ‬ ‫ּומי ֖א ִֹורי ִ ֣כי ָ ֣בא ֵ ֑‬ ‫֥ק ִ‬ ‫ּוכ ֖‬ ‫הוה ְ‬ ‫ה־א ֶרץ וַ ֲע ָר ֶ ֖פל ְל ֻא ִ ֑מים וְ ָע ַ ֙ליִ ְ֙ך יִ זְ ַ ֣רח יְ ָ ֔‬ ‫י־ה ֵנ֤ה ַה ֙ח ֹ ֶש ְ֙ך יְ ַכ ֶס ֶ֔‬ ‫ִ ֽכ ִ‬ ‫בֹודֹו ָע ַ ֥ליִ ְך יֵ ָר ֶ ֽאה׃‬ ‫‪.‬אומר דוד ‪2 Pr‬‬ ‫ל־ה ָ֔א ֶרץ ִ ֥כי ‪3 MT‬‬ ‫יר ֵמ ַ ֣על ָכ ָ‬ ‫ל־פ ִנ֑ים וְ ֶח ְר ַ ֣פת ַע ּ֗מֹו יָ ִס ֙‬ ‫הו֛ה ִד ְמ ָ ֖עה ֵמ ַ ֣על ָכ ָ‬ ‫ּומ ָ֨חה ֲאד ָֹנ֧י יְ ִ‬ ‫ִב ַל֤ע ַה ָ֙מוֶ ֙ת ָל ֶ֔נ ַצח ָ‬ ‫הו֖ה ִד ֵ ֽבר׃ פ‬ ‫יְ ָ‬ ‫‪.‬הם ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬וגם ‪5 Pr‬‬ ‫‪ .‬שגנוז תחת … מלפני אמר ‪6 Pr does not have‬‬ ‫‪.‬נתזעזע ‪7 P‬‬ ‫הו֖ה ‪8 MT‬‬ ‫ל־ה ָ֔א ֶרץ ִ ֥כי יְ ָ‬ ‫יר ֵמ ַע֣ל ָכ ָ‬ ‫ל־פ ִנ֑ים וְ ֶח ְר ַ ֣פת ַע ּ֗מֹו יָ ִס ֙‬ ‫הו֛ה ִד ְמ ָ ֖עה ֵמ ַע֣ל ָכ ָ‬ ‫ּומ ָ֨חה ֲאד ָֹנ֧י יְ ִ‬ ‫ִב ַל֤ע ַה ָ֙מוֶ ֙ת ָל ֶ֔נ ַצח ָ‬ ‫ִד ֵ ֽבר׃ פ‬

Pesiqta Rabbati 36 ‫קומי אורי‬

Arise, shine 36:1 {Lectionary portion} Arise, shine; for your light has come, {and the glory of the Lord has risen upon you} (Isa 60:1-2).1 This is what David king of Israel said in the Holy Spirit: For with you is the fountain of life; in your light [do we see light] (Ps 36:10). What did [David] refer to when he said this? He said it solely in reference to the congregation of Israel. The congregation of Israel said before the Holy One: Master of the world, on account of the Torah that you gave me, which is called fountain of life (ibid.), I will enjoy Your light in the time-to-come.

36:2 What is the meaning of in your light do we see light? (Ps 36:10) What light does the congregation of Israel foresee? It is the light of the Messiah, since it is said: And God saw the light that it was good (Gen 1:14). This teaches that the Holy One foresaw the Messiah {and} his works before the world was created2 and He concealed [it]3 for {His} Messiah and his generation under His throne. Satan said before the Holy One: Master of the world, for whom is [that] which is concealed under Your throne? [God] said to him: For him who will turn you back and put you to shame. Satan said before [God]: Master of the world, show him to me! [God] said: Come and see him. And when he saw him, Satan was shaken,4 and he fell on his face and said: Surely, this is the Messiah, who in the future will fling me and all the [angelic] princes of the nations of the world into hell, as it is said: He will swallow up death forever; and the Lord God will wipe away [tears from off all faces] (Isa 25:8).5

1 Isa 60:1-2 Arise, shine; for your light has come, {and the glory of the Lord has risen upon you.} [Since, observe, darkness shall cover the earth, and gross darkness the peoples; but upon her you the Lord will arise, and His glory shall be seen upon you] is the Haftarah for the seventh Sabbath of consolation. 2 PesRab 33:31-33. 3 Instead of reading “He concealed the Messiah” it is more cohesive to read “He concealed the light for the Messiah.” 4 YalqShim Isa 499. 5 PesRab 37:1; 37:6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 36‬‬

‫ ‪368‬‬

‫‪36:3‬‬ ‫באותה שעה התרגשו כל שרי אומות העולם‪ 9‬אמרו לפניו רבונו של עולם מי הוא {זה}‬ ‫שאנחנו נופלים בידו מה שמו ומה טיבו אומר להם הקדוש משיח {ו}שמו אפרים משיח‬ ‫{צדקו} מגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו ואין כל אומה ולשון‬ ‫יכולה לעמד לפניו‪ 10‬שנאמר כי לא ישיא‪ 11‬אויב בו ובן עולה לא יעלה‪[ 12‬תהלים פט‬ ‫כג]‪ 13‬וכל אויביו וצריו מכתתין מלפניו שנאמר וכתותו מפני צריו [תהלים פט כד]‪ 14‬ואף‬ ‫ימים‪ 15‬ונהרות פוסקין בימיו‪ 16‬שנאמר ושמתי כים ידו ונהרות ימינו [תהלים פט כו]‪"17‬‬

‫‪36:4‬‬ ‫התחיל והיה מתנה עמו ואומר לך שגנוזים {הם} אצלך עוונתיהם עתידין להכניסך {ב}‬

‫עול ברזל ועושין אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעולו ובעוונותיהן של‬ ‫אילו עתיד לשונך להידבק בחיכך רצונך בכך אמר משיח לפני הקדוש שמא אותו צער‬ ‫שנים רבות הן אמר לו הקדוש חייך וחיי ראשי שבוע אחת {ש}גזרתי עליך אם נפשך‬ ‫עציבה הריני מורדך‪ 18‬מעכשיו ואמר לפניו רבון העולמים בגילת נפשי ובשמחת לבי‬ ‫אני מקבל עלי על מנת שלא יאבד אחד מישראל ולא חיים בלבד יוושעי בימי אלא אף‬ ‫מתים שמתו מאדם הראשון עד עכשיו יוושעו בימי { ולא אילו בלבד אלא אף נפלים‬ ‫ולא אילו בלבד} למי שעלתה על דעתך להבראות ולא נבראו {בהם} בכך אני רוצה‬ ‫ובכך אני מקבל עלי {באותו שעה מונה לו הקדוש בה ארבע חיות שנושאות את כסאו‬ ‫של הכבוד של משיח} ‬

‫‪.‬באותה … אומות העולם ‪9 Pr does not have:‬‬ ‫‪10 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ישירו ‪11 Pr‬‬ ‫‪.‬יענינו ‪12 Pr‬‬ ‫ן־עוְ ֗ ָלה ֣ל ֹא יְ ַע ֶנּֽנּו׃ ‪13 MT‬‬ ‫ּוב ֝ ַ‬ ‫אֹוי ֣ב ּ֑בֹו ֶ‬ ‫ֽל ֹא־יַ ִ ֣שא ֵ‬ ‫ּומ ַשנְ ָ ֥איו ֶאּגֽ ֹוף׃ ‪14 MT‬‬ ‫ּתֹותי ִמ ָפ ָנ֣יו ָצ ָ ֑ריו ְ‬ ‫וְ ַכ ִ ֣‬ ‫‪15 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬בימם ‪16 Pr‬‬ ‫יְמינֽ ֹו׃ ‪17 MT‬‬ ‫וְ ַש ְמ ִ ֣תי ַב ָי֣ם יָ ֑דֹו ּוֽ ַבנְ ָה ֥רֹות ִ‬ ‫‪.‬טורדן ‪18 P‬‬



Pesiqta Rabbati 36 

 369

36:3 In that time all [angelic] princes of the nations of the world became agitated and said before [God]: Master of the world, who is {this} through whose hand we will fall? What is his name? What kind [of being] is he? The Holy One said: He is the Messiah, [and] his name is Ephraim, {My true} Messiah. He will raise his stature and the stature of his generation, and he will give light to the eyes of Israel and bring salvation to his people; and no nation or speech will be able to withstand him, as it is said: The enemy shall not do him violence, nor the son of evil afflict him (Ps 89:23). And all his enemies and adversaries shall be beaten before him, as it is said: I will beat to pieces his adversaries before him (Ps 89:24). Even oceans and rivers will stop [flowing], as it is said: I will set his hand on the ocean, and his right hand on the rivers (Ps 89:26).

36:4 [God] began to talk about the terms with [Ephraim], saying to him: In the future the sins of those that have been hidden with you will bring you under an iron yoke. They will make you like a calf whose eyes grew dim; and they will choke your spirit with a yoke; and because of their sins your tongue will stick to the roof of your mouth (Ps 22:16). Are you willing [to endure] this? The Messiah said before the Holy One: Will this suffering [last] many years? The Holy One said to him: By your life and the life of My head! I have decreed for you a week [a seven-year period]. If your soul is saddened, I will immediately banish [the sinful souls hidden with you]. [The Messiah] said before Him: Master of the universe, I will take this upon myself with a joyful soul and a glad heart, so that no one in Israel will perish; [that] not only those who are alive be saved in my days, but also those who are dead, who have died since [the days] of the first human being up until now, be saved in my days; {and not only these, but also the aborted ones6 be saved in my days}, and not only those be saved in my days, but also those who You thought to create but were not created. Such [are the things] I wish for, and for this I am ready to take [all this] upon myself. {At the same time, the Holy One blessed be He, appointed for the Messiah the four creatures who will carry the Messiah’s throne of glory.}

6 YalqShim Isa 499.

‫יתבר אתקיספ ‪ 36‬‬

‫ ‪370‬‬ ‫‪36:5‬‬

‫באותה השעה אמרו אויביו‪ 19‬ושרי‪ 20‬המלכיות בואו ונסטין על דורו של משיח שלא‬ ‫יבאו‪ 21‬לעולם אמר להן הקדוש איך אתם מסטינין על {ה}דור ההוא שהוא חמוד ונאה‬ ‫ואני שמח בו ואני חפץ בו ואני אתמוך‪ 22‬בו ואני רוצה בו שנאמר הן עבדי אתמוך בו‬ ‫וגומר [ישעיה מב א]‪ 23‬והיאך אתם מסטינין עליו הרי אני‪ 24‬מאבד את כולכם שנאמר‬ ‫הן כולכם קדחי אש מאזרי זיקים [ישעיה נ יא]‪ 25‬ונשמה אחת אין אני מאבד לכך נאמר‬ ‫כי עמך מקור חיים {באורך נראה אור} [תהלים לו י]‪26‬‬

‫‪36:6‬‬

‫שבוע שבן דוד בא מביאין קורות של ברזל ונותנין לו על צארו עד שנכפפה קומתו‬ ‫והיה צועק ובוכה ועולה קולו למרום אמר לפניו רבונו של עולם כמה {יהא כוחי וכמה‬ ‫יהא רוחי כמה יהא נשמתי וכמה} יהיו איבריי‪ 27‬לא בשר ודם אני על אותה שעה היה‬ ‫דוד בוכה ואמר יבש כחרש כחי [תהלים כב טז]‪ 28‬באותה {ה}שעה אמר לו‪ 29‬הקדוש‬ ‫אפרים משיח צדקי כבר קיבלתה‪ 30‬עליך מששת ימי בראשית עכשיו יהי‪ 31‬צער שלך‬ ‫כצער שלי שמיום שעלה נבוכד נצר הרשע והחריב את ביתי ושרף היכלי והגלה את‬ ‫בניי לבין {ה}אומות‪ 32‬העולם חייך וחיי ראשי שלא הכנסתי לכסא שלי ואין‪ 33‬אם את‬ ‫מאמין בי‪ 34‬ראה טל שעל{ה על} ראשי {שנאמר} שראשי נמלא טל וגומר {קווצותי‬ ‫‪.‬אוביו ‪19 P‬‬ ‫‪.‬ושרו ‪20 Pr‬‬ ‫‪.‬יבראו ‪21 Pr‬‬ ‫‪.‬אתמנך ‪22 Pr‬‬ ‫יֹוציא׃ ‪23 MT‬‬ ‫רּוחי ָע ֔ ָליו ִמ ְש ָ ֖פט ַלּגֹויִ ֥ם ִ ֽ‬ ‫ְך־ּבֹו ְב ִח ִ ֖ירי ָר ְצ ָ ֣תה נַ ְפ ִ ֑שי נָ ַ ֤ת ִתי ִ ֙‬ ‫ֵ ֤הן ַע ְב ִד֙י ֶא ְת ָמ ֔‬ ‫‪ .‬הריני‪24 Pr‬‬ ‫ה־ז ֹאת ָל ֶ֔כם ְלמ�ַ ‪25 MT‬‬ ‫יְת ֣‬ ‫יקֹות ִ ֽב ַע ְר ֶ֔תם ִמיָ ִד֙י ָה ָ‬ ‫ּובזִ ֙‬ ‫ֵ ן֧הן ֻכ ְל ֶכ֛ם ֥קֹ ְד ֵחי ֵ ֖אׁש ְמ ַאזְ ֵ ֣רי זִ ֑יקֹות ְל ֣כּו׀ ְב ֣אּור ֶא ְש ֶ֗כם ְ‬

‫ֲע ֵצ ָ ֖בה ִת ְש ָכ ֽבּון׃ פ‬ ‫ה־אֹור׃ ‪26 MT‬‬ ‫אֹור ָ֗ך נִ ְר ֶא ֽ‬ ‫י־ע ְמָך ְמ ֣קֹור ַח ִי֑ים ְ֝ב ְ‬ ‫ִ ֽכ ִ ֭‬ ‫‪.‬אבויי ‪27 P‬‬ ‫ר־מוֶ ת ִת ְש ְפ ֵ ֽתנִ י׃ ‪28 MT‬‬ ‫קֹוחי ְ ֽו ַל ֲע ַפ ָ ֥‬ ‫ָ֘י ֵ ֤בׁש ַכ ֶ֨ח ֶרׂש׀ כ ִֹ֗חי ּו ְ֭לׁשֹונִ י ֻמ ְד ָב֣ק ַמ ְל ָ ֑‬ ‫‪.‬להם ‪29 P‬‬ ‫‪.‬קיבלתיה ‪30 Pr‬‬ ‫‪.‬יהא ‪31 Pr‬‬ ‫‪.‬האומות ‪32 Pr‬‬ ‫‪33 Not in Pr.‬‬ ‫‪34 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 36 

 371

36:5 At the same time the enemies and the princes of the kingdoms will say: Come let us bring charges against the generation of the Messiah so that they may never come to the world. The Holy One said to them: How do you bring charges against that generation which is greatly esteemed and noble, [a generation] in which I rejoice, and in which I take delight, which I will uphold and which pleases me, as it is said: Behold my servant, whom I uphold. [My elect in whom My soul delights; I have put My spirit upon him] (Isa 42:1). How do you bring charges against it? I will cause all of you to perish, as it is said: Behold, all you who kindle a fire, who surround yourselves with sparks; [walk in the light of your fire, and in the sparks that you have kindled. This came to you from My hand; you shall lie down in sorrow] (Isa 50:11). But not a single soul [of the Messiah’s generation] will I cause to perish, therefore it is said: Since with you is the fountain of life; {in your light do we see light} (Ps 36:10).

36:6 During the week [seven-year period] when the son of David7 comes, they will bring iron beams and they will put them on his neck until his body is bent. He will scream and weep and his voice will rise up to the height [of heaven]. He will say before [God]: Master of the world, {how much can my limbs endure? How much} my spirit? Am I not but flesh and blood? It was this moment about which David wept, saying: My strength is dried up like a potsherd (Ps 22:16). At that time the Holy One says to him: Ephraim, My righteous Messiah, You have already accepted [this suffering] since the six days of Creation. Now your suffering is like My suffering, because since the day on which evil Nebuchadnezzar destroyed My Temple and burned My sanctuary, and exiled My children among the nations of the world, by your life and by the life of My head! I have not gone to My throne. And if you do not believe Me, see the dew that is on My head, as it is said: My head is filled with dew (Cant 5:2). At that time, [the Messiah] will say before Him: Master of the world, now my mind is at rest, since it is sufficient for the servant to be like his Master.

7 The text has “ben David,” although it continues with Messiah Ephraim.

‫יתבר אתקיספ ‪ 36‬‬

‫ ‪372‬‬

‫רסיסי לילה} [שיר השירים ה ב]‪ 35‬באותה {ה}שעה אומר לפניו רבונו של עולם עכשיו‬ ‫נתיישבה דעתי עלי‪ 36‬דייי לעבר ברכו" אמר רבי לוי בשעה שאמר הקדוש לכנסת‬ ‫ישראל קומי אורי כי בא אורך [ישעיה ס א] אמרה לפ{ניו} רבונו של עולם עבור‪ 37‬אתה‬ ‫בראשינו באותה {ה}שעה חוזר הקדוש ומודה‪ 38‬ואומר לה יפה‪ 39‬את אומרת שנאמר‬ ‫ענה דודי ואמר לי {קומי לך רעיתי} [שיר השירים ב י]‪40‬‬ ‫‪36:7‬‬

‫דבר אחר למה דומה כנסת {ישראל} בעולם דומה‪ 41‬לחיג{ו}ר שאינו יכול לילך ולבא‬ ‫ואומות העולם מחרפין אותן ואומרים להן {בכל יום} אלהייך היכן הוא למה לא יצילך‬ ‫משועבדת את בידינו וספיקה את בידינו להרגך ולאבדך מן העולם אמרה‪ 42‬להן‪ 43‬יש‬ ‫לי יום אחד שעתיד מלכי להגלות עלי שהוא מחזיק‪ 44‬אותי ומעמידינו על רגלי שנאמר‬ ‫משוד‪ 45‬עני' מאנקת אביונים {עתה אקום יאמ' ה' אשית בישע יפיח לו} [תהלים יב ו]‪46‬‬

‫‪36:8‬‬

‫אמר רבי יצחק שנה שהמשיח‪ 47‬נגלה בה‪ 48‬כל מלכי אומות‪ 49‬העולם מתגרין זה בזה‬ ‫מלך פרס מתגרה במלך ערבייה‪ 50‬והולך מלך ערבייה לאדום ליטול עצה מאדום‪ 51‬וחוזר‪52‬‬ ‫ּצֹותי ‪35 MT‬‬ ‫א־טל ְקוֻ ַ ֖‬ ‫אשי נִ ְמ ָל ָ֔‬ ‫יָתי יֹונָ ִ ֣תי ַת ָמ ִ֔תי ֶשר ֹ ִ ֙‬ ‫י־לי ֲאח ִ ֹ֤תי ַר ְע ִ ֙‬ ‫דֹופק ִפ ְת ִח ֞ ִ‬ ‫ּדֹודי ֗ ֵ‬ ‫ֲא ִנ֥י יְ ֵש ָנ֖ה וְ ִל ִ ֣בי ֵ ֑ער ֣קֹול׀ ִ ֣‬

‫יסי ָ ֽליְ ָלה׃‬ ‫ְר ִ ֥ס ֵ‬ ‫‪.‬כרכו 'על לשעבד שיה ‪36 Pr‬‬ ‫‪.‬עתיד ‪; Pr‬עבור?ד ‪37 P‬‬

‫‪38 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬יפתי ‪39 P‬‬ ‫י־לְך׃ ‪40 MT‬‬ ‫ּול ִכ ָ ֽ‬ ‫יָתי יָ ָפ ִ ֖תי ְ‬ ‫ּומי ָלְ֛ך ַר ְע ִ ֥‬ ‫דֹודי וְ ָ ֣א ַמר ִ ֑לי ֥ק ִ‬ ‫ָע ָנ֥ה ִ ֖‬ ‫‪41 Not in Pr.‬‬ ‫‪ is not in Pr.‬משועבדת ‪ ...‬העולם ‪42‬‬ ‫‪.‬לו ‪43 Pr‬‬ ‫‪.‬מחזיקני ‪44 Pr‬‬ ‫‪.‬משער ‪45 Pr‬‬ ‫יח ֽלֹו׃ ‪46 MT‬‬ ‫הו֑ה ָא ִ ֥שית ְ֝ב ֵ֗י ַשע יָ ִ ֥פ ַ ֽ‬ ‫אמר יְ ָ‬ ‫ים ֵמ ַאנ ַ ֪�ְקת ֶא ְבי֫ ִֹונ֥ים ַע ָ ֣תה ָ ֭אקּום י ֹ ַ ֣‬ ‫ִמ ֥ש ֹד ֲענִ יִ ֮‬ ‫‪.‬שמלך המשיח ‪47 Pr‬‬ ‫‪.‬בו ‪48 Pr‬‬ ‫‪.‬האומות ‪49 Pr‬‬ ‫‪.‬ערבוא ‪50 Pr‬‬ ‫‪.‬מהם ‪51 Pr‬‬ ‫‪.‬והחזיר ‪52 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 36 

 373

R. Levi said: At that time when the Holy One will say to the congregation of Israel: Arise, shine since your light is come (Isa 60:1), [Israel will] say: Master of the world, in the future You lead us. At that time the Holy One will turn around and concede, and say to [Israel]: My daughter, you spoke well, as it is said: My beloved answers and says to me, {Arise, my love, my beautiful one, and come away} (Cant 2:10).

36:7 Another interpretation: To what is the congregation of Israel in this world like? To a cripple who is unable to come and go. The nations of the earth insult them {every day}, saying to them: Your God, where is He? Why does he not save you from your servitude [that you are subjected to] under our hand? And [the power] is in our hands to slay you, to cause you to perish. The congregation of Israel said: A day [is appointed] for me that in the future my king will be revealed to me. He will strengthen me and make me stand on my feet, as it is said: For the oppression of the poor, for the sighing of the needy, {now will I arise, says the Lord; I will set him in safety at whom they hiss} (Ps 12:6).

36:8 R. Yitsḥaq said: In the year in which the king Messiah is revealed, all the kings of the nations of the world will be at war with one another. The king of Persia will make war against the king of Arabia, and the king of Arabia will go to Edom to take counsel from Edom. The king of Persia will again devastate the whole world and all the nations of the world will be agitated and frightened, they will fall {on their faces} and they will be seized with pangs like the pangs of a woman in labor. And {Israel, agitated and frightened}, will say: Where shall we go, where shall we

‫יתבר אתקיספ ‪ 36‬‬

‫ ‪374‬‬

‫מלך פרס ויחריב‪ 53‬את כל העולם כולו וכל אומות העולם מתרעשין ומתבהלין ונופלין‬ ‫}על פניהם{ ויאחוז‪ 54‬אותם צירים כצירי יוולדה‪ 55‬וישראל מתרעשין ומתבהלין‪56‬‬ ‫ואומרים להיכן נלך ולהיכן נבא ואומר להם בניי אל תתייראו הגיע יום גאולתכם ולא‬ ‫בגאולה‪ 57‬ראשונה כך גאולה אחרונה גאולה {ראשונה} היה לכם צער וש{י}עבוד‬ ‫מלכיות אחרים אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות אחרים"‬ ‫‪36:9‬‬

‫תנו רבנן בשעה שהמשיח‪ 58‬נגלה בא ועומד על גג‪ 59‬בית המקדש והיה משמיע להם‬ ‫להם לישראל ואומר להם ענוים הגיע זמן גאולתכם‪ 60‬ואם אין אתם מאמינים ראו באורו‬ ‫שזרח עליכם שנאמר קומ אורי כי בא אורך וגומר {וכבוד ה' עליך זרח} [ישעיה ס א]‪61‬‬ ‫{ו}עליכם {בלבד} זרח ולא על אומות העולם שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל‬ ‫לאומים [ישעיה ס ב]‪ 62‬באותה {ה}שעה מבהיק הקדוש אורו של משיח‪ 63‬ושל ישראל‬ ‫וכל אומות העולם בחשך ואפילה והולכין כולן באורן‪ 64‬של משיח ושל ישראל שנאמר‬ ‫והלכו גוים לאורך וגומר {מלכים לנגה זרחך} [ישעיה ס ג]‪ 65‬ובאים ומלחכים עפר‬ ‫מתחת רגלו של משיח‪ 66‬ושל ישראל שנאמר וציים לפניו‪ 67‬ילכו‪ 68‬ועפר רגליו ילחכו‬ ‫[ישעיה מט כג]‪ 69‬ובאין {כולם} ונופלין על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים להם‬ ‫נהיה לך ולישראל עבדים וכל אחד ואחד מישראל {לו} לשני‪ 70‬אלפים ושמונה מאות‬ ‫עבדים שנאמר ביום ההוא אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל {ה}לשונות הגוים והחזיקו‬ ‫בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם [זכריה ח כג]‪71‬‬ ‫סליק‬ ‫‪.‬והחריב ‪53 Pr‬‬ ‫‪.‬ויחוז ‪54 P‬‬ ‫‪.‬יולדה ‪55 Pr‬‬ ‫‪, Dittography in P.‬ונופלין ויחוז אותם צירים כצירי יולדה ‪56‬‬ ‫‪.‬כגאולה ‪57 Pr‬‬ ‫‪.‬שמלך המשיח ‪58 Pr‬‬ ‫‪.‬הגג של ‪59 Pr‬‬ ‫‪.‬גאולתם ‪60 Pr‬‬ ‫הו֖ה ָע ַ ֥ליִ ְך זָ ָ ֽרח׃ ‪61 MT‬‬ ‫ּוכ ֥בֹוד יְ ָ‬ ‫אֹורְך ְ‬ ‫ּומי ֖א ִֹורי ִ ֣כי ָ ֣בא ֵ ֑‬ ‫֥ק ִ‬ ‫בֹודֹו ָע ַ ֥ליִ ְך יֵ ָר ֶ ֽאה׃ ‪62 MT‬‬ ‫ּוכ ֖‬ ‫הוה ְ‬ ‫ה־א ֶרץ וַ ֲע ָר ֶ ֖פל ְל ֻא ִ ֑מים וְ ָע ַ ֙ליִ ְ֙ך יִ זְ ַ ֣רח יְ ָ ֔‬ ‫י־ה ֵנ֤ה ַה ֙ח ֹ ֶש ְ֙ך יְ ַכ ֶס ֶ֔‬ ‫ִ ֽכ ִ‬ ‫‪.‬מלך המשיח ‪63 Pr‬‬ ‫‪.‬לאורו ‪64 Pr‬‬ ‫ּומ ָל ִ ֖כים ְל ֹ֥נגַ ּה זַ ְר ֵ ֽחְך׃ ‪65 MT‬‬ ‫אֹורְך ְ‬ ‫ָה ְל ֥כּו גֹויִ ֖ם ְל ֵ ֑‬ ‫‪.‬מלך המשיח ‪66 Pr‬‬ ‫‪ (Isa 13:10).‬הלו ‪67 Pr‬‬ ‫‪68 Ps 72:9.‬‬ ‫י־א ִנ֣י ‪69 MT‬‬ ‫יה ֙ם ֵמ ִינ֣יק ַֹ֔תיִ ְך ַא ֗ ַפיִ ם ֶ ֚א ֶרץ יִ ְש ַ ֣ת ֲחוּו ֔ ָלְך וַ ֲע ַ ֥פר ַרגְ ַ ֖ליִ ְך יְ ַל ֵ ֑חכּו וְ יָ ַ ֙ד ַע ְ֙ת ִ ֽכ ֲ‬ ‫ֹות ֶ‬ ‫א ְמ ַ֗ניִ ְך וְ ָש ֽר ֵ‬ ‫וְ ָהי֨ ּו ְמ ָל ִ֜כים ֽ ֹ‬

‫הוה ֲא ֶ ֥שר ֽל ֹא־יֵ ֖בֹׁשּו קוָ ֹֽ י׃ ס‬ ‫יְ ָ ֔‬ ‫‪.‬זונדין ‪. P adds‬שני ‪70 Pr‬‬ ‫יקּו ֲע ָש ָ ֣רה ֲאנָ ִ֔שים ִמ ֖כֹל ְלש ֹנ֣ ֹות ַהּגֹויִ ֑ם ְ ֽו ֶה ֱח ִ֡זיקּו ‪71 MT‬‬ ‫ת ַביָ ִ ֣מים ָה ֵ֔ה ָמה ֲא ֶ ֤שר יַ ֲח ֙ ִז ֙‬ ‫הו֣ה ְצ ָבאֹו ֒‬ ‫֥כֹה ָא ַמ ֮ר יְ ָ‬ ‫ֹלהים ִע ָמ ֶ ֽכם׃ ס‬ ‫מר ֵנ ְֽל ָכ ֙ה ִע ָמ ֶ֔כם ִ ֥כי ָש ַ ֖מ ְענּו ֱא ִ ֥‬ ‫הּודי ֵלא ֗ ֹ‬ ‫ִב ְכנַ ֩ף ִ֨איׁש יְ ִ ֜‬



Pesiqta Rabbati 36 

 375

come? He will say: My children, do not be afraid; the day of your redemption has arrived. And this latter redemption will not be like your first redemption, {because following your first redemption}, you [suffered] anguish and servitude from the kingdoms, but during the latter redemption, you will have no anguish or servitude from other kingdoms.

36:9 Our Rabbis taught: At the time when {the king} Messiah appears, he comes and stands on the roof of the Temple and will make a proclamation to Israel saying: Meek ones, the day of your redemption has come. And if you do not believe me, see His light which shines upon you, as it is said: Arise, shine; for your light has come, {and the glory of the Lord has risen upon you} (Isa 60:1) And it has shone only on you and not on the nations of the world, as it is said: For, behold, darkness shall cover the earth, and gross darkness the peoples; [but upon her You the Lord will arise, and His glory will be seen upon you] (Isa 60:2). At the same time the Holy One will brighten the light of {the king} Messiah and of Israel, and the nations of the world will be in darkness and gloominess and all of them will walk by the light of the Messiah and of Israel, as it is said: And nations shall walk at your light, {and kings at the brightness of your rising} (Isa 60:3). And {all} of them will come and lick the dust of the feet of the {king} Messiah and of Israel, as it is said: let them that dwell in the wilderness bow before Him (Ps 72:9) [and they shall bow down to you with their face toward the earth], and lick up the dust of your feet (Isa 49:23). And they will come and fall on their faces before the Messiah and before Israel, and they say: Let us be slaves to you and each and every one in Israel will have two thousand and eight hundred slaves, as it is said: [Thus says the Lord of hosts:] In those days it shall come to pass, that ten men from the nations of every language, shall take hold of the robe of a Jew, saying, We will go with you; for we have heard that God is with you (Zech 8:23). End.

‫פרשה ‪37‬‬ ‫שוש אשיש‬

‫‪37:1‬‬

‫שוש אשיש בייי תגל נפשי באלהי וגומר }כי הלבושני בגדי ישע מעיל יעטני כחתן יכהן‬ ‫פאר וככלה תעדיה כליה{ [ישעיה סא י]‪ 1‬זה‪ 2‬היא‪ 3‬שנאמרה ברוח הקדש על ידי ירמיה‬ ‫אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששן ונחמתי' וסמחתי'‬ ‫מיגונם{ [ירמיה לא יג]‪ 4‬כנגד מי אמרו ירמיה למקרא הזה לא אמרו אלא כנגד ימות‬ ‫המשיח שעתיד הקדוש להשפיע טובות גדולות על ישראל בגן עדן שנאמר מה רב‬ ‫טובך אשר צפנת ליריאיך [תהלים לא כ]‪5‬‬

‫‪37:2‬‬

‫מלמד שעתידין אבות העולם לעמד בניסן ואומרים לו אפרים משיח צדקינו אף על פי‬ ‫שאנו אבותיך אתה גדול ממנו מפני שסכלת עונות בנינו ועברו עליך מדות קשות מה‬ ‫שלא עברו על הראשונים ועל האחרונים והיתה צחוק ולעוג באומות העולם בשביל‬ ‫ישראל וישבת‪ 6‬בחשך‪ 7‬ואפילה ועיניך לא ראו אור וצפד עורך על עצמך וגופך‬ ‫יבש והיה כעץ‪ 8‬ועיניך חשכו‪ 9‬בצום‪ 10‬וכוחך יבש כחרש‪ 11‬כל אילו מפני עוונות‬

‫הן ְפ ֵ֔אר ‪1 MT‬‬ ‫תן יְ ַכ ֵ ֣‬ ‫י־י ַשע ְמ ִ ֥עיל ְצ �ד ָ ָ֖קה יְ ָע ָ ֑טנִ י ֶ ֽכ ָח ָ ֙‬ ‫ישנִ ֙י ִבגְ ֵד ֶ֔‬ ‫אֹלהי ִ ֤כי ִה ְל ִב ַ֙‬ ‫שי ֵ ֽב ַ֔‬ ‫יהוה ָת ֵג֤ל נַ ְפ ִ ֙‬ ‫ׂ֧שֹוׂש ָא ִ ֣שיׂש ַ ֽב ָ ֗‬ ‫יה׃‬ ‫וְ ַכ ַכ ָל֖ה ַת ְע ֶ ֥דה ֵכ ֶ ֽל ָ‬

‫‪2 Sic.‬‬ ‫‪.‬זהו ‪3 Pr‬‬ ‫יגֹונֽם׃ ‪4 MT‬‬ ‫ׂשֹון וְ ִנ ַ֣ח ְמ ִ֔תים וְ ִש ַמ ְח ִ ֖תים ִמ ָ‬ ‫ּוב ֻח ִ ֥רים ּוזְ ֵק ִנ֖ים יַ ְח ָ ֑דו וְ ָה ַפ ְכ ִ֨תי ֶא ְב ָל֤ם ְל ָש ֙‬ ‫תּול ֙ה ְב ָמ ֔חֹול ַ‬ ‫ָ ֣אז ִת ְש ַ ֤מח ְב ָ‬ ‫יר ֶ ֥איָך ָ ֭פ ַע ְל ָת ַלח ִ ֹ֣סים ָ ֑בְך ֗ ֶ ֝נגֶ ד ְב ֵנ֣י ָא ָדם׃ ‪5 MT‬‬ ‫ר־צ ַ ֪פנְ ָת ִ ֽל ֵ ֫‬ ‫ב־טּוב ָ֮ך ֲא ֶש ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ ֤מה ַ ֽר‬ ‫‪.‬וישכב ‪6 Pr‬‬ ‫מיכה ז ח  ‪7‬‬ ‫איכה ד ח  ‪8‬‬ ‫‪.‬חשחו ‪9 Pr‬‬ ‫‪.‬מצום ‪10 Pr‬‬ ‫תהלים כב טז ‪11‬‬

Pesiqta Rabbati 37 ‫שוש אשיש‬

Rejoicing I will rejoice 37:1 Rejoicing I will rejoice; my soul shall be joyful in my God; [for he has clothed me with the garments of salvation, he has covered me with the robe of righteousness, as a bridegroom decks himself with a garland, and as a bride adorns herself with her jewels] (Isa 61:10).1 This is what was said by Jeremiah in the Holy Spirit: Then shall the virgin rejoice in the dance, the young men [and the old together; and I will make them rejoice from their sorrow] (Jer 31:13). In reference to what did Jeremiah speak this Scriptural verse? He said it solely in reference to the days of the Messiah when in the future the Holy One will bestow a great plenty on Israel in the Garden of Eden, as it is said: Oh how great is your goodness, which you have laid up for those who fear you; [which you have done for those who trust in you, in the sight of the sons of men!] (Ps 31:20).

37:2 This teaches that in the future, in the month of Nisan, the fathers of the world2 will stand up and say to him: Ephraim, our true Messiah, even though we are your fathers, you are greater than we, because you suffered [for] the sins of our children and terrible ordeals came upon you, such as did not come upon earlier [generations] or later ones. For the sake of Israel you [experienced] anguish, derision, and mockery among the nations of the world.3 You sat in darkness4 and gloominess, and your eyes saw no light, and your skin cleaved to your bones, and your body was as dry as a piece of wood;5 and your eyes grew dim from fasting – your

1 Rejoicing I will rejoice; my soul shall be joyful in my God; for he has clothed me with the garments of salvation, he has covered me with the robe of righteousness, as a bridegroom decks himself with a garland, and as a bride adorns herself with her jewels (Isa 61:10) is the seventh Haftarah of consolation. 2 The patriarchs of Israel. 3 Ps 22:7-8. 4 Mic 7:8. 5 Lam 4:8.

‫השרפ ‪ 37‬‬

‫ ‪378‬‬

‫בנינו רצונך יהנו בניך‪ 12‬מטובה זו שהקדוש‪ 13‬השפיע לישראל שמא בשביל צער‬ ‫שנצטערת עליהם ביותר וחבשוך‪ 14‬בבית האיסורין אין דעתך נוחה מהם אמר להם‬ ‫אבות העולם כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם ובשביל בניכם ולכבוד{כם}‬ ‫שלכם ולכבוד בניכם שיהנו מטובה זו שהקדוש משפיע‪ 15‬להם לישראל אמרו לו אבות‬ ‫העולם אפרים משיח צדקינו תנוח דעתך שהנחת דעת קונך ודעתנו‬

‫‪37:3‬‬ ‫אמר רבי שמעון בן פזי באותה השעה מגביהו הקדוש למשיח עד שמי השמים ופירש‪16‬‬ ‫עליו מיזיוו‪ 17‬מפני אומות‪ 18‬העולם מפני‪ 19‬פרסיים הרשעים אמר‪ 20‬לו אפרים משיח‬ ‫צדקי[נו]‪ 21‬הוי דיין על אילו ועשה בהן מה שנפשך חפיצה שאילמלא רחמיי שגברו‬ ‫עליך ביותר כבר איבדוך }מן העולם} כרגע‪ 22‬אחת מן העולם שנאמר הבן יקיר לי‬ ‫אפרים אם ילד שעשועים {כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם‬ ‫ארחמנו נאם ה'} [ירמיה לא כ]‬

‫‪37:4‬‬ ‫שני פעמים למה רחם ארחמנו‪ 23‬נאם ייי [ירמיה לא כ] אלא רחם בשעה שהיה }חבוש{‬

‫בבית האיסורין שבכל יום ויום היו אומות העולם מחרקין שיניהם ומרמזין בעיניהם‬ ‫ומנענעין בראשיהם ומפטירין בשפתותיהם שנאמר כל רואי ילעיגו בי יפטירו בשפה‬

‫‪.‬בנינו ‪12 Pr‬‬ ‫‪13 Different word order in Pr.‬‬ ‫‪.‬וחבשיך ‪14 Pr‬‬ ‫‪15 Different word order in Pr.‬‬ ‫‪.‬ופורש ‪16 Pr‬‬ ‫‪.‬מזיו כבודו ‪17 Pr‬‬ ‫‪18 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כפני ‪19 Pr‬‬ ‫‪.‬אומרי ‪20 Pr‬‬ ‫‪.‬צדקנו ‪21 Pr‬‬ ‫‪.‬ברגע ‪22 Pr‬‬ ‫‪.‬למה רחם ארחמנו שני פעמים ‪23 Pr has a different word order:‬‬



Pesiqta Rabbati 37 

 379

strength is dried up like a potsherd6 – all these [afflictions happened] on account of the iniquities of our children. It is your will [to benefit] your children through that goodness, which the Holy One will bestow on Israel? It may be because of the greatest anguish, which you did suffer on their account in prison, that your mind is displeased with them. He said to them: Fathers of the world, all that I have done7 I have done only for your sake and for the sake of your children and for your glory and the glory of your children that they will benefit from the goodness which the Holy One will bestow upon Israel. They said: Ephraim, our true Messiah, may your mind be at rest, since you put to rest the mind of your Creator and our minds.

37:3 R. Shimon ben Pazzi said: In that hour the Holy One will raise the Messiah up to the heaven of heavens, and will shroud him in [something] of His splendor and His glory, because of the nations of the world, because of the evil Persians. [God] said to him: Ephraim, My true Messiah, be the judge of these and do with them, as your soul desires, since the nations would long have destroyed you in an instant had not My mercies been exceedingly mighty on your behalf, as it is said: Is Ephraim My dear son? Is he a darling child? [For whenever I speak of him, I earnestly remember him still; therefore My inward parts are troubled for him; in mercy I will have mercy upon him, says the Lord] (Jer 31:20).8

37:4 [Why does the verse mention] twice [mercy]: In mercy I will have mercy upon him (Jer 31:20)? One mercy refers to the hour when he is {bound} in prison, since the nations of the world will gnash9 their teeth, wink their eyes, nod their heads, open their lips, as it is said: All those who see me mock me; they move the lip, they shake their head (Ps 22:8); {My strength is dried up like a potsherd; and my tongue cleaves to my jaws; and you lay me down in the dust of death (Ps 22:16).} They roar at him like lions and fancy devouring him (Ps 22:14), as it is said: All our enemies have opened their mouths against us (Lam 3:46). {A predatory and roaring lion (Ezek 22:25) I am poured out like water, and all my bones are out of joint; my heart is like

6 Ps 22:16. 7 YalqShim Isa 499. 8 YalqShim Jer 315, Sam 124; SifBem 92. 9 YalqShim Isa 499.

‫השרפ ‪ 37‬‬

‫ ‪380‬‬

‫יניעו ראש [תהלים כב ח]‪{ 24‬יבש כחרס כחי ולשוני מורבק מלקוחיי ולעפר מות‬ ‫תשפתני [תהלים כב טז]}‪ 25‬ושואגים עליו כאריות ומבקשין לבולעו‪ 26‬שנאמר פצו‬ ‫עלינו כל אויבינו [איכה ג מו]‪{ "27‬ארי טורף ושואג כמים נשפכתי התפרדו כל עצמותיי‬ ‫הי' לבי כדונג נמס בתוך מעי [תהלים כב יד‪.‬טו]‪ 28‬שואגים עליו כאריות ומבקשים‬ ‫לבלעי שנאמר פצו עלינו פיהם כל אוייבינו פתח ופחד הי' לנו השאת והשבר [איכה ג‬ ‫מו‪.‬מז]}‪ 29‬ארחמנו [ירמיה לא כ] בשעה {שהיה} יוצא בבית האיסורין‪ 30‬שבכל יום ויום‬ ‫היו או' אומות העולם מלעיגין שלא מלכות אחת ולא שתים ולא שלש מלכיות באין‬ ‫עליו אלא מאה וארבעים מלכיות מקיפות אותו‪ 31‬ואומר לו הקדוש אפ(ר)ים משיח‬ ‫צדקי‪ 32‬אל תירא מהם כי כל אילו ברוח שפתיך ימותו שנאמר וברוח שפתיו ימית רשע‬ ‫[ישעיה יא ד]‪33‬‬ ‫‪37:5‬‬

‫מיד מה עושה לו הקדוש למשיח עושה לו שבע חופות של אבנים טובות ומרגליות‬ ‫וזמרגדין‪ 34‬וכל חופה וחופה מושיבין‪ 35‬מתוכה ארבעה נהרות של יין ושל דבש ושל‬ ‫חלב ושל אפרסמון טהור ומחבקו הקדוש בפני הצדיקים‪ 36‬ומכניסו לחופה ורואין‬ ‫אותה כל צדיקים וחסידים וקדושים וכל גיבורי תורה שבכל דור ודור‪ 37‬אמר להם‬ ‫הקדוש לצדיקים‪ 38‬צדיקי עולם עדין לא נטל אפרים משיח צדקי חצי צערו עדיין יש‬ ‫לו מדה אחת שאני נותן לו שלא ראתה עין מעולם שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך‬ ‫יעשה למחפה‪ 39‬לו [ישעיה סד ג]‪ 40‬באותה השעה קורא להן הקדוש רוח צפונית‬ ‫ולרוח דרומית אמר להם באו כבדו ורבצו לפני אפרים משיח צדקי בכל מיני בשמים‬

‫ָכל־ ֭ר ֹ ַאי יַ ְל ִ ֣עגּו ִ ֑לי יַ ְפ ִ ֥טירּו ְ֝ב ָש ֗ ָפה יָ ִנ֥יעּו ֽר ֹאׁש׃ ‪24 MT‬‬ ‫ר־מוֶ ת ִת ְש ְפ ֵ ֽתנִ י׃ ‪25 MT‬‬ ‫קֹוחי ְ ֽו ַל ֲע ַפ ָ ֥‬ ‫ָ֘י ֵ ֤בׁש ַכ ֶ֨ח ֶרׂש׀ כ ִֹ֗חי ּו ְ֭לׁשֹונִ י ֻמ ְד ָב֣ק ַמ ְל ָ ֑‬ ‫‪ not on Pr.‬ומבקשין לבולעו ‪26‬‬ ‫ֹיְבינּו׃ ‪]; MT‬איכה ג מו[ פצו עלי פיהם ‪27 Pr‬‬ ‫יהם ָכל־א ֵ ֽ‬ ‫ָפ ֥צּו ָע ֵל֛ינּו ִפ ֶ ֖‬ ‫יהם ַ֝א ְר ֵ֗יה ט ֵ ֹ֥רף וְ ש ֵ ֹֽאג׃‪28 MT 14 ‬‬ ‫ָפ ֣צּו ָע ַל֣י ִפ ֶ ֑‬ ‫ּדֹונ֑ג ָ ֝נ ֵ֗מס ְב ֣תֹוְך ֵמ ָ ֽעי׃‪15 ‬‬ ‫ֹותי ָהָי֣ה ִל ִ֭בי ַכ ָ‬ ‫ל־ע ְצ ֫מ ָ ֥‬ ‫תי וְ ִה ְת ָ ֽפ ְר ֗דּו ָ ֽכ ַ‬ ‫ַכ ַ ֥מיִ ם נִ ְש ַפ ְכ ִ ֮‬ ‫ֹיְבינּו׃‪29 MT 46‬‬ ‫יהם ָכל־א ֵ ֽ‬ ‫ָפ ֥צּו ָע ֵל֛ינּו ִפ ֶ ֖‬

‫ַ ֧פ ַחד וָ ַ ֛פ ַחת ָ ֥היָ ה ָ ֖לנּו ַה ֵ ֥שאת וְ ַה ָ ֽש ֶבר׃‬

‫‪47‬‬

‫‪.‬האסורים ‪30 Pr‬‬ ‫‪31 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬צדקנו ‪32 Pr‬‬ ‫שע׃ ‪33 MT‬‬ ‫יָמית ָר ָ ֽ‬ ‫ּוב ֥ר ַּוח ְש ָפ ָ ֖תיו ִ ֥‬ ‫ש ֶבט ֔ ִפיו ְ‬ ‫ה־א ֶר ֙ץ ְב ֵ ֣‬ ‫י־א ֶרץ וְ ִ ֽה ָכ ֶ֙‬ ‫יׁשֹור ְל ַענְ וֵ ָ ֑‬ ‫הֹוכ ַיח ְב ִמ ֖‬ ‫וְ ָש ַ ֤פט ְב ֙ ֶצ ֶד ֙ק ַד ֔ ִלים וְ ִ ֥‬ ‫‪34 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מושכים ‪35 Pr‬‬ ‫‪.‬הצריף ‪36 Pr‬‬ ‫‪37 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לצדיקי ‪38 Pr‬‬ ‫‪.‬למחכה ‪39 Pr‬‬ ‫ה־לֹו׃ ‪40 MT‬‬ ‫זּול ְ֣ת ָ֔ך יַ ֲע ֶ ֖שה ִל ְמ ַח ֵכ ֽ‬ ‫ֹלה ֙ים ָ‬ ‫א־ר ָ֗א ָתה ֱא ִ‬ ‫א־ש ְמ ֖עּו ֣ל ֹא ֶה ֱא ִז֑ינּו ַע֣יִ ן ֽל ֹ ָ‬ ‫עֹולם ל ֹ ָ‬ ‫ּומ ָ ֥‬ ‫ֵ‬



Pesiqta Rabbati 37 

 381

wax; it is melted in the midst of my bowels (Ps 22:15). And they roar at him like lions and fancy devouring him (Ps 22:14), as it is said: All our enemies have opened their mouths against us. Fear and the pit have come upon us, desolation and destruction (Lam 3:46-47)}. In mercy will I have mercy upon him (Jer 31:20)—[referring to] the hour when he [Ephraim] leaves the prison, since the nations of the world will despise him. There is not just one kingdom or two or three kingdoms that will come upon him, but one hundred and forty kingdoms will encompass him. The Holy One will say to him: Ephraim, My true Messiah, do not be afraid of them, because all of them will die from the breath of your mouth, as it is said: and with the breath of his lips shall he slay the evildoers (Isa 11:4).10

37:5 Immediately, what will the Holy One do for the Messiah? He makes seven canopies of precious stones and pearls and emeralds for him. And from every canopy there will flow forth four rivers of wine, honey, milk, and pure balsam. And the Holy One embraces him before the righteous and sets him into a canopy and all the righteous, pious, holy ones, and all the heroes of the Torah that were present in every generation will see him. The Holy One will say to the righteous: Righteous of the world, Ephraim, My true Messiah, has not yet been repaid for half of his anguish. There is one more measure which I will give him, one which no eye has ever seen, as it is said: [For since the beginning of the world men have not heard, nor perceived by the ear], nor has the eye seen a god besides You, should do such a thing for him who waits for him (Isa 64:3). In that hour the Holy One will call for the north wind and the south wind and say to them: Come, brush off and shower all kinds of spices from the Garden of Eden before Ephraim, my true Messiah, as it is said: Awake, O north wind; and come, O south wind! blow upon my garden, [let its spices flow out. Let my beloved come into his garden, and eat its pleasant fruits]

10 Cf. YalqShim Isa 56: “This is the light of the Messiah, as it is written in Psalm (36:10): In Your light, we see light.”

‫השרפ ‪ 37‬‬

‫ ‪382‬‬

‫שבגן עדן‪ 41‬שנאמר עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני וגומר {יזלו בשמים יבא דודי לגנו‬ ‫ויאכל פרי מגדיו} [שיר השירים ד טז]‪ 42‬לכך נאמר אז תשמח בתולה במחול וגומר‬ ‫[ירמיה לא יג]‪43‬‬ ‫‪37:6‬‬ ‫דבר אחר שוש אשיש בייי וגומר [ישעיה סא י] שוש [שם] בימות המשיח אשיש [שם]‬ ‫במפלת{ה} {של} רומי הרשעה ותגל נפשי באלהי [שם] זו מלחמת‪ 44‬גוג מגוג" דבר‬ ‫אחר שוש אשיש [שם] שוש [שם] להצילכם מדינה של גיהנם אשיש [שם] כשיצר‪45‬‬ ‫הרע נעקר מתוך ישראל ותגל נפשי באלהי [שם] כשנמחלין עוונותיהן" דבר אחר שוש‬ ‫אשיש [שם] כשנבלע המות מקרבם אשיש לימות המשיח ותגל נפשי באלהי [שם]‬

‫לעולם הבא שאין לו הפסק‬

‫‪37:7‬‬

‫בי הלבישני בגדי ישע [ישעיה סא י] שבעה לבושין שלבש הקדוש משנברא‪ 46‬העולם‬ ‫עד שיפרע מאדום הרשעה כשברא העולם לבש הוד והדר שנאמר הוד והדר לבשת‬ ‫[תהלים קד א]‪ 47‬כשנגלה‪ 48‬לנו על הים לבש גאות }שנאמר ה' מלך גיאות לבש [תהלים‬ ‫צג א]}‪ 49‬וכשנתן תורה לעמו לבש עוז שנאמר ייי עוז לעמו יתן [תהלים כט יא]‪50‬‬ ‫כשנפרע מן הכשדים לבש נקמה שנאמר וילבש בגדי נקם [ישעיה נט יז]‪ 51‬כשעתיד‬ ‫למחול עוונתיהם של ישראל ילבש לבושו לבן שנאמר לבושי כתלג חיוור [דניאל ז‬

‫‪.‬של גן ‪41 Pr‬‬ ‫אכ֖ל ְפ ִ ֥רי ְמגָ ָ ֽדיו׃ ‪42 MT‬‬ ‫דֹוד֙י ְלגַ ּנ֔ ֹו וְ י ֹ ַ‬ ‫יחי גַ ִנ֖י יִ זְ ל֣ ּו ְב ָש ָ ֑מיו ֤יָב ֹא ִ‬ ‫ימן ָה ִ ֥פ ִ‬ ‫ֹואי ֵת ָ֔‬ ‫ּוב ִ‬ ‫פֹון ֣‬ ‫֤ע ִּורי ָצ ֙‬ ‫ׂשֹון וְ ִנ ַ֣ח ְמ ִ֔תים וְ ִש ַמ ְח ִ ֖תים ‪43 MT‬‬ ‫ּוב ֻח ִ ֥רים ּוזְ ֵק ִנ֖ים יַ ְח ָ ֑דו וְ ָה ַפ ְכ ִ֨תי ֶא ְב ָל֤ם ְל ָש ֙‬ ‫תּול ֙ה ְב ָמ ֔חֹול ַ‬ ‫ָ ֣אז ִת ְש ַ ֤מח ְב ָ‬

‫יגֹונֽם׃‬ ‫ִמ ָ‬ ‫‪.‬מלחמות ‪44 Pr‬‬ ‫‪.‬ביצר ‪45 Pr‬‬ ‫‪.‬מיום שנפרע ‪46 Pr‬‬ ‫אד ֭הֹוד וְ ָה ָ ֣דר ָל ָ ֽב ְש ָת׃ ‪47 MT‬‬ ‫ֹלהי גָ ַ ֣ד ְל ָת ְמ ֑ ֹ‬ ‫הו֣ה ֭ ֱא ַ‬ ‫ָב ֲר ִ ֥כי נַ ְפ ִ֗שי ֶאת־יְ ֫הָו֥ה יְ ָ‬ ‫‪.‬כשגלה ‪48 Pr‬‬ ‫ל־ת ּֽמֹוט׃ ‪49 MT‬‬ ‫ף־ת ּ֥כֹון ֵ֝ת ֵ֗בל ַב ִ‬ ‫הו֣ה ָמ ָל ְ֮ך גֵ ֪אּות ֫ ָל ֵ ֥בׁש ָל ֵבׁ֣ש ְי֭הוָ ה ֣עֹז ִה ְת ַא ָז֑ר ַא ִ‬ ‫יְ ָ‬ ‫ת־ע ּ֣מֹו ַב ָש ֽלֹום׃ ‪50 MT‬‬ ‫הוה׀ ָיְב ֵ ֖רְך ֶא ַ‬ ‫יִתן יְ ָ ֓‬ ‫ֽהוה ֹ֭עז ְל ַע ּ֣מֹו ֵ ֑‬ ‫יְ ָ ֗‬ ‫אׁשֹו וַ יִ ְל ַ֞בׁש ִבגְ ֵ ֤די נָ ָק ֙ם ִת ְל ֔בֹ ֶשת וַ ַי ַ֥עט ַכ ְמ ִ ֖עיל ִקנְ ָ ֽאה׃ ‪51 MT‬‬ ‫ׁשּועה ְבר ֹ ֑‬ ‫ֹובע יְ ָ ֖‬ ‫וַ יִ ְל ַ ֤בׁש ְצ ָד ָק ֙ה ַכ ִש ְר ָ֔ין וְ ֥כ ַ‬



Pesiqta Rabbati 37 

 383

(Cant 4:16). Therefore it is said: Then shall the virgin rejoice in the dance, [and the young men and the old together; and I will make them rejoice from their sorrow and My people shall be satisfied with my goodness] (Jer 31:13).

37:6 Another interpretation: Rejoicing I will rejoice in the Lord (Isa 61:10). Rejoice (ibid.) — in the days of the Messiah; I will rejoice (ibid.) — about the downfall of evil Rome; my soul shall be joyful in my God (ibid.) [refers] to the war against Gog and Magog. Another interpretation: Rejoicing I will rejoice (ibid.). Rejoice (ibid.) — [refers] to being delivered from the punishment of hell; I will rejoice (ibid.) — [refers] to the time when the evil inclination will have been rooted out of Israel; my soul shall be joyful in my God (ibid.) – [refers] to the time when our sins will be forgiven. Another interpretation: Rejoicing I will rejoice (ibid.). Rejoicing (ibid.) — [refers] to the time when {the angel of} death will have been banished out of Israel’s midst; I will rejoice (ibid.) — [refers] to the days of the Messiah; my soul shall be joyful in my God (ibid.) — [refers] to the world-to-come which will have no end.

37:7 For he has clothed me with the garments of salvation (Isa 61:10)— [these are] the seven garments the Holy One wore from the day the world was created until the day He will seek retaliation from evil Edom. When He created the world, He put on glory and majesty, as it is said: You are clothed with glory and majesty (Ps 104:1). When He was revealed to us at the Sea, He wore pride {as it is said: The Lord reigns, he is clothed with pride (Ps 93:1)}. When He gave the Torah to His people, He wore strength, as it is said: The Lord will give strength to his people; (Ps 29:11). When he sought retaliation from the Chaldeans He wore vengeance, as it is said: and wore the garments of vengeance (Isa 59:17).11 When He will forgive the iniquities of Israel in the future, He will put on his white garment, as it is said: His garment was like white snow (Dan 7:9). In the hour when the Messiah is revealed, He will wear His garment of righteousness, as it is said: For he put on righteousness as a breastplate

11 PesRK 22:5.

‫השרפ ‪ 37‬‬

‫ ‪384‬‬

‫ט]‪ 52‬ובשעה שהמשיח נגלה לובש לבוש צדקה {שנאמר וילבש צדקה} כשריון [ישעיה‬ ‫נט יז] וילבש לבוש אדום כשהוא יפרע מן אדום שנאמר אדום‪ 53‬שנאמר מדוע אדום‬ ‫ללבושיך [ישעיה סג ב]‪ 54‬באותה {ה}שעה אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש רבונו של‬ ‫עולם לבוש שלבש{ת} נאה לך מכל לבושים הראשונים שלבשת שנ' כחתן יכהן פאר‬ ‫[ישעיה סא י]"‬ ‫‪37:8‬‬ ‫דבר אחר כחתן פאר [ישעיה סא י]‪ 55‬מלמד שמלבישו הקדוש לאפרים {משיח צדקנו}‬ ‫לבוש שזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו וישראל משתמשין לאורו ואומר[ים] אשרי‬ ‫שעה שבא בה נברא‪ 56‬ואשרי הבטן שממנו יצא ואשרי הדור שעיניו רואות אותו‬ ‫ואשרי עין שחבתה‪ 57‬לו שמפתח שפתיו בברכה‪ 58‬ושלום ופיחתו‪ 59‬נחת רוח והירהור‬

‫לבו בטח ושלאנן ואשרי עין שזכתה בו שמילל לשונו סליחה ומחילה לישראל ותפילתו‬ ‫ריח ניחח תחינתו טהרה וקדושה אשרי אבותיו שזכו לטוב העולם הגנוזין לנצח"‬

‫מר נְ ֵ ֔קא ָכ ְר ְסיֵ ּ֙ה ‪52 MT‬‬ ‫אש ּ֙ה ַכ ֲע ַ ֣‬ ‫ּוש ַ ֤ער ֵר ֵ‬ ‫בּושּה׀ ִכ ְת ַל֣ג ִח ָ ֗ור ְ‬ ‫יְתב ְל ֵ ֣‬ ‫יֹומין ִ ֑‬ ‫ָח ֵז֣ה ֲה ֵ ֗וית ַע֣ד ִ ֤די ָכ ְר ָסוָ ֙ן ְר ִ֔מיו וְ ַע ִ ֥תיק ִ ֖‬

‫ֹוהי נ֥ ּור ָד ִ ֽלק׃‬ ‫יבין ִדי־נ֔ ּור גַ ְלגִ ּל֖ ִ‬ ‫ְש ִב ִ ֣‬ ‫‪ not in Pr.‬אדום 'כשהוא יפרע מן אדום שנ ‪53‬‬ ‫ּובגָ ֶ ֖דיָך ְכד ֵ ֹ֥רְך ְב ַ ֽגת׃ ‪54 MT‬‬ ‫בּושָך ְ‬ ‫ַמ ּ֥ד ַּוע ָא ֖ד ֹם ִל ְל ֶ ֑‬ ‫‪ not in Pr.‬דבר אחר כחתן פאר ‪55‬‬ ‫‪.‬שבה נברא ‪56 Pr‬‬ ‫שחיכתו‪57 Pr .‬‬ ‫‪.‬ברכה ‪58 Pr‬‬ ‫‪.‬ושיחתו ‪59 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 37 

 385

(Isa 59:17). He will wear a red garment, as it is said: Why is your apparel red [adm]? (Isa 63:2)— {that is the vengeance against Edom [adm]}. In that hour the ministering angels will say before the Holy One: Master of the universe, the garment that You wear now is nicer for You than all the garments that You wore previously, as it is said: as a bridegroom decks himself with a priestly diadem], (Isa 61:10)

37:8 Another interpretation: as a bridegroom decks [himself with a [priestly diadem] (Isa 61:10). This teaches that the Holy One will put upon Ephraim, {our true Messiah}, a garment whose splendor will go forth from one end of the world to the other. Israel will make use of his light and say: Blessed is the hour in which he was created. Blessed is the womb from where he came. Blessed is the generation whose eyes see him. Blessed is the eye, which waited for him. Since his lips open with blessing and peace, his speech is pure delight; his heart meditates in trust and tranquility. Blessed is the eye, which merits him, since the utterance of his tongue is pardon and forgiveness for Israel, his prayer is sweet savor, his supplication is purity and holiness. Blessed are his fathers who merited the goodness of the world, which is hidden in all eternity.

‫השרפ ‪ 37‬‬

‫ ‪386‬‬ ‫‪37:9‬‬

‫וככלה תעדי כליה [ישעיה סא י] למה נמשלה כנסת ישראל ככלה‪ 60‬לומר לך מה‬ ‫כלה זו אינה מתקבלת אלא בתקשיטה אף כנסת ישראל אינה מתכלמת סוטניה אלא‬ ‫בזכות בר אחר {ו}ככלה {תעדה כליה} [שם] מה כלה זו טעונה‪ 61‬חסד בפני כל רואיה‬ ‫אף‪ 62‬כנסת ישראל בשעה שעלתה מבבל במוצאי שביעית היתה טעונה חסד בפני‪63‬‬ ‫כל מלכיות אם נפשך לומר מה כלה זו כיון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה אף‬ ‫כנסת ישראל יש לה שיעבוד אחר גאולתה למוד לומר ופדוי ייי ישובון ובאו ציון ברינה‬ ‫[ישעיה לה י]‪"64‬‬ ‫{שמחת עולם על ראשם [ישעיה נא יא]‪65‬‬ ‫}סליק סליק סליק}‬

‫‪.‬לכלה ‪60 Pr‬‬ ‫‪61 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כך ‪62 Pr‬‬ ‫‪.‬מפני ‪63 Pr‬‬ ‫אשם ָש ׂ֤שֹון וְ ִש ְמ ָח ֙ה יַ ִ֔שיגּו וְ ָנ֖סּו יָ ג֥ ֹון וַ ֲאנָ ָ ֽחה׃ ‪64 MT‬‬ ‫עֹול֖ם ַעל־ר ֹ ָ ֑‬ ‫ּובאּו ִצ ּ֙יֹון ְב ִר ָ֔נה וְ ִש ְמ ַ ֥חת ָ‬ ‫הוה יְ ֻש ֗בּון ָ ֤‬ ‫דּויי יְ ָ ֜‬ ‫ּופ ֵ֨‬ ‫ְ‬

‫פ‬

‫אשם ָש ׂ֤שֹון וְ ִש ְמ ָח ֙ה יַ ִש ֔יגּון ָנ֖סּו יָ ג֥ ֹון ‪65 MT‬‬ ‫עֹול֖ם ַעל־ר ֹ ָ ֑‬ ‫ּיֹון ְב ִר ָ֔נה וְ ִש ְמ ַ ֥חת ָ‬ ‫ּובאּו ִצ ֙‬ ‫ׁשּובּון ָ ֤‬ ‫הוה יְ ֗‬ ‫דּויי יְ ָ ֜‬ ‫ּופ ֵ֨‬ ‫ְ‬

‫וַ ֲאנָ ָ ֽחה׃ ס‬



Pesiqta Rabbati 37 

 387

37:9 And as a bride adorns herself with her jewels (Isa 61:10). Why is the congregation of Israel compared to a bride? To tell you that as a bride can be singled out only by her jewels, so the adversaries of the congregation of Israel can be put to shame only by her merit. Another interpretation: And as a bride [adorns herself with her jewels] (Isa 61:10). As a bride is adorned with grace to all who look at her, so the congregation of Israel, in the hour when she came up from Babylon, at the end of the seventh year, was adorned with grace to all the kingdoms. And if you wish to go on [with the comparison to] the bride: Since a bride, once the days of her rejoicing are over, must go back to her work, is the congregation of Israel, after their redemption, to endure another servitude? Scripture says: And the ransomed of the Lord shall return, and come to Zion with songs [and everlasting joy upon their heads] (Isa 35:10). {End, end, end}

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪38‬‬ ‫הרנינו‬

‫‪38:1‬‬

‫פרשת הרנינו‪ 1‬ילמדינו רבינו אם היתה קטטה בין אדם לחבירו כיצד מתכפר לו ביום‬ ‫הכיפורים כך שנו רבותינו לשון {ה}משנה עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים‬ ‫מכפר {עבירות} שבינו לחבירו אין יום הכיפורים מכפר שבינו לחבירו‪ 2‬עד שירצה‬ ‫{את} חבירו ואם הלך לרצותו ולא קיבל עליו מה יעשה‪ 3‬אמר רבי שמואל ברבי‬ ‫נחמני‪4‬יביא עשרה בני אדם ויעמידם שורה ויאמר לפניהם קטטה היתה ביני ובין‬ ‫לפלוני ובקשתי ממנו לפייסו‪ 5‬אותו ולא קיבל‪ 6‬לי אלא הרי בסרבנו‪ 7‬נעניתי לו‬ ‫{ומניין} שכן הוא אומר ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי [איוב לג כז]‪8‬‬

‫‪38:2‬‬

‫והקדוש {בקוך הוא} רואה מי‪ 9‬משפיל‪10‬עצמו והוא מכפר‪ 11‬לעוונותיו שכל זמן שאדם‬ ‫ב(ז)דונו אין נמחלין‪ 12‬לו רצונך לידע שכן כל זמן שהיה איוב עומד כנגד חביריו וחביריו‬

‫‪.‬פרשת הרנינו ‪. P‬פקד את שרה 'ה ‪1 Pr, JTS‬‬ ‫‪ not in Pr.‬שבינו לחבירו ‪2‬‬ ‫‪.‬שיעשה ‪3 P‬‬ ‫‪.‬נחמן ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬ופייסתי ‪5 P‬‬ ‫‪.‬ולא רצה לקבל ‪6 Pr‬‬ ‫‪.‬בעוד בנו ‪7 P‬‬ ‫א־שוָ ה ִ ֽלי׃ ‪8 MT‬‬ ‫יתי וְ ל ֹ ָ ֥‬ ‫אתי וְ יָ ָ ֥שר ֶה ֱע ֵ ֗ו ִ‬ ‫אמר ָ ֭ח ָט ִ‬ ‫ל־אנָ ִ֗שים וַ ֗י ֹ ֶ‬ ‫יָ ֤ש ֹר׀ ַע ֲ‬ ‫‪9 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שמשפיל ‪10 Pr‬‬ ‫‪.‬ומכפר ‪11 Pr‬‬ ‫‪.‬נטחלים ‪12 Pr‬‬

Pesiqta Rabbati 38 ‫הרנינו‬

Sing Aloud 38:1 Lectionary portion Harninu.1 Let our Rabbi teach us2: If there has been a quarrel between a man and his friend, how may he obtain forgiveness on Yom Kippur? Our Rabbis taught [using] the wording of the Mishnah: Yom Kippur atones for transgressions that are between a human being and God. Regarding transgressions between a man and his friend, Yom Kippur does not bring atonement to a man unless he makes peace with his friend.3 However, if he goes to make peace with him, and his friend refuses to accept his offer of peace, what should he do? R. Shmuel Berabbi Naḥmani said: He should bring ten men, arrange them in a row [shurah], and say before them: I and so-and-so quarreled. I wanted to make peace with him, but he did not accept it and refuses [to forgive me]; I beg his pardon. From where [in Scripture do we know this?] This is what [Scripture] says: He will look [shr] at men and say: I have sinned, and perverted that which was right (Job 33:27).

38:2 The Holy One sees [the person] who humbles himself, and He forgives his transgressions. As long as a man holds on to his arrogance, he will not receive forgiveness. And if it is your wish to know that it is like this, then [consider the following]: As long as Job stood up against his friends and his friends against him, the measure of [God’s] justice was prepared. We find Job saying {to them}: They that are younger than I have me in derision (Job 30:1), and they said to him: The grayhaired and the aged are on our side,  those older than your father (Job 15:10). But as soon as [Job] made peace with them and requested mercy for them: at this moment

1 P refers to this homily as “Lectionary portion Harninu;” thus, Ps 81:1 Sing aloud to God our strength; shout for joy to the God of Jacob, is assigned to a lectionary cycle. The other text witnesses have the title “And the Lord visited [remembered] Sarah” (Gen 21:1). The following homily, Pesiqta Rabbati 39, is another homily entitled Harninu. PesR 38-52 are subsumed under the title “Harninu.” 2 bRH 30b. 3 mYom 8:9.

‫יתבר אתקיספ ‪ 38‬‬

‫ ‪390‬‬

‫כנגדו היתה מידת הדין מתחוה‪ 13‬כך אנו מוציאין שאיוב אמר {להם} ועתה שחקו‬ ‫עלי צעירים ממנו לימין [איוב ל א] והם אומ[רין]‪ 14‬לו גם שב' ישיש {בנו} כביר מאביך‬ ‫מאביד ימים [איוב טו י]‪ 15‬וכשנרצה להם וביקש רחמים עליהם אותה השעה שב‬ ‫עליו הקדוש {ברוך הוא} וכן הוא אומר וייי שב את‪ 16‬שבות איוב [איוב מב י]‪ 17‬אימתי‬ ‫בהתפללו בעד רעהו [שם] וכן הוא אומר לא ידבק בידך מאומה מן החרם וגומר ונתן‬ ‫לך רחמים ורחמך וחרבך [דברים יג יח]‪ "18‬אמר רבי יוסי בן דורמסקית‪ 19‬זה סימן יהא‬ ‫בידיך כל זמן שאת{ה} מרחם על חבירך המקום מרחם על‪ 20‬הבריות ועליך‪ 21‬אברהם‬ ‫מפני שקנה‪ 22‬רחמים על אבימלך ונתפלל בעדו מיד נטל שכרו כן הוא אומר ויתפלל‬ ‫אברהם אל האלהים וירפא אלהים אבימלך וגומר [בראשית כ יז]‪ 23‬ומה שכר נטל‬ ‫שנפקדה שרה אשתו וילדה לו בן מניין ממה שקראו בעניין וייי פקד את שרה כאשר‬ ‫אמר [בראשית כא א]‪24‬‬ ‫ס"לי"ק‬

‫‪.‬מפתוחה ‪13 Pr‬‬ ‫‪.‬והוא ‪14 P‬‬ ‫יָמים׃ ‪15 MT‬‬ ‫ם־שב גַ ם־יָ ִ ֣שיׁש ָ ֑בנּו ַכ ִ ֖ביר ֵמ ָא ִ ֣ביָך ִ ֽ‬ ‫גַ ָ ֣‬ ‫‪ is a dittography.‬שב את ‪16 P‬‬ ‫שר ְל ִאּי֖ ֹוב ְל ִמ ְש ֶנֽה׃ ‪17 MT‬‬ ‫ל־א ֶ ֥‬ ‫ת־כ ֲ‬ ‫הו֛ה ֶא ָ‬ ‫ת־ש ֣בּות ִאּי֔ ֹוב ְב ִ ֽה ְת ַ ֽפ ְל ֖לֹו ְב ַע֣ד ֵר ֵ ֑עהּו ַ ֧וי ֶֹסף יְ ָ‬ ‫יהוה ָ ֚שב ֶא ְ‬ ‫ַ ֽו ָ ֗‬ ‫ים וְ ִ ֽר ַח ְמָך֣ וְ ִה ְר ֶ֔בָך ‪18 MT‬‬ ‫ן־לָך֤ ַר ֲח ִמ ֙‬ ‫הוה ֵמ ֲח ֣רֹון ַא ּ֗פֹו וְ ָנ ַֽת ְ‬ ‫ן־ה ֵ ֑ח ֶרם ְל ַמ ַען֩ יָ ׁ֨שּוב יְ ָ ֜‬ ‫ּומה ִמ ַ‬ ‫וְ ֽל ֹא־יִ ְד ַ ֧בק ְביָ ְדָך֛ ְמ ֖א ָ‬

‫ַכ ֲא ֶ ֥שר נִ ְש ַ ֖בע ַל ֲאב ֶ ֹֽתיָך׃‬ ‫דוד מסקים‪19 Pr .‬‬ ‫‪ .‬עליהם ‪20 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הבריות ועליך ‪21‬‬ ‫‪.‬מה קנה ‪22 Pr‬‬ ‫ת־א ְש ּ֛תֹו וְ ַא ְמה ָ ֹ֖תיו וַ יֵ ֵ ֽלדּו׃ ‪23 MT‬‬ ‫ימ ֶלְך וְ ֶא ִ‬ ‫ת־א ִב ֶ ֧‬ ‫ֹלהים ֶא ֲ‬ ‫ֹלהים וַ יִ ְר ֨ ָפא ֱא ִ֜‬ ‫ל־ה ֱא ִ ֑‬ ‫וַ יִ ְת ַפ ֵ ֥לל ַא ְב ָר ָ ֖הם ֶא ָ‬ ‫שר ִד ֵ ֽבר׃ ‪24 Mt‬‬ ‫הו֛ה ְל ָש ָ ֖רה ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫שר ָא ָ ֑מר וַ ַי ַ֧עׂש יְ ָ‬ ‫ת־ש ָ ֖רה ַכ ֲא ֶ ֣‬ ‫יהו֛ה �פ ַ ָ֥קד ֶא ָ‬ ‫ַ ֽו ָ‬



Pesiqta Rabbati 38 

 391

the Holy One returned to him, as it says: And the Lord returned at the return of Job (Job 42:10). When? When he prayed for his friends (ibid.). And [Scripture] says: Do not let anything devoted to destruction stick to your hand, [the Lord may turn from his fierce anger] and show you compassion, and in his compassion multiply you, [as he swore to your ancestors] (Deut 13:17). R. Yose from Damascus4 said: This is a sign that you have, when you show compassion for your fellow human being, God will show compassion for his creatures as well as for you. Since Abraham attained mercy for Abimelech, having prayed for him, Abraham received his reward at once. Scripture says this: And Abraham prayed to God; and God healed Abimelech [and his wife] (Gen 20:17). And what reward did Abraham receive? Abraham’s wife was remembered and she bore him a son, from where [in Scripture do we know this?] From that which we read in the lectionary verse: And the Lord remembered Sarah as He had said (Gen 21:1). End.

4 Sif Dev 1.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪39‬‬ ‫הרנינו‪1‬‬ ‫‪39:1‬‬

‫פרשת‪ 2‬הרנינו לאלהי עוזינו [תהלים פא ב] ילמדנו רבינו שופר שניקב וסתמו מהו‬ ‫שיהא כשר לתקע בו כך שנו רבותינו אם מעכב הוא {את} התקיעה פסול ואם לאו‬ ‫כשר מה טעמיה דכתב וייי אלהים בשופר יתקע [זכריה ט יד]‪ 3‬מה שופרו של הקדוש‬ ‫שופר שלם אף שופר של ראש השנה שלם למה שבראש השנה הן נגאלין מן מלאך‬ ‫המות"‬

‫‪39:2‬‬

‫אמר רבי עקיבא בעל מום כשר לתקוע בראש השנה \{וביובל שנאמר והעבר' שופ'‬ ‫תרוע' וגומר בכל ארצכ' [ויקרא כה ט]‪ 4‬אבל על הזבחים לאו ולמה ישראל תוקעים‬ ‫בשופר בראש השנה}\ כדי שידין אותן הקדוש ברחמים ויזכה אותם שנאמר עלה‬ ‫אלהים בתרועה [תהלים מז ו]‪ 5‬בדין וכמה מידת הדין נהפכה‪ 6‬לרחמים בתקיעת‪7‬‬ ‫שופר ייי בקול שופר [שם] אמר אסף הואיל ובשופר הזה הקדוש מרחם על ישראל‬ ‫ומזכה אותם‪ 8‬בדין הוי‪ 9‬זהירין להיות נוטלין שופרות‪ 10‬בראש השנה ומתריעין לפני‬

‫ל־הגִ ִ֬תית ְל ָא ָ ֽסף׃ ‪1‬‬ ‫ַל ְמנַ ֵ֬צ ַח׀ ַ ֽע ַ‬

‫אֹלהי יַ ֲע ֽקֹב׃‬ ‫עּוז֑נּו ָ֝ה ִ ֗ריעּו ֵל ֵ ֥‬ ‫אֹלהים ֵ‬ ‫ַ ֭ה ְרנִ ינּו ֵל ִ ֣‬

‫‪2‬‬

‫‪2 C, D begin here.‬‬ ‫ימן׃ ‪3 MT‬‬ ‫יִת ָ ֔קע וְ ָה ַ ֖לְך ְב ַס ֲע ֥רֹות ֵת ָ ֽ‬ ‫ּׁשֹופר ְ‬ ‫יהם ֵי ָ�ֽר ֶ֔אה וְ יָ ָ ֥צא ַכ ָב ָ ֖רק ִח ּ֑צֹו ַ ֽואד ָֹנ֤י יְ הוִ ֹ֙ה ַב ָ ֣‬ ‫יהוָ ֙ה ֲע ֵל ֶ ֣‬ ‫ל־א ְר ְצ ֶ ֽכם׃ ‪4 MT‬‬ ‫ׁשֹופר ְב ָכ ַ‬ ‫יֹום ַה ִכ ֻפ ִ ֔רים ַת ֲע ִ ֥בירּו ָ ֖‬ ‫רּוע ֙ה ַב ֣חֹ ֶדׁש ַה ְש ִב ֔ ִעי ֶב ָע ׂ֖שֹור ַל ֑חֹ ֶדׁש ְב ֙‬ ‫ׁשֹופר ְת ָ‬ ‫וְ ַ ֽה ֲע ַב ְר ָ֞ת ַ ֤‬ ‫ׁשֹופר׃ ‪5 MT‬‬ ‫רּועה ְי֝הוָ ֗ ֹ ה ְב ֣קֹול ָ ֽ‬ ‫ֹלהים ִב ְת ָ ֑‬ ‫ָע ָל֣ה ֭ ֱא ִ‬ ‫‪.‬נהפנה ‪6 P, Pr‬‬ ‫‪ Not in Pr.‬בדין וכמה מידת הדין נהפנה לרחמים בתקיעת ‪7‬‬ ‫‪8 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הוו ‪9 P‬‬ ‫‪.‬שופורות ‪10 P‬‬

Pesiqta Rabbati 39 Sing Aloud1 39:1 Lectionary portion: Sing aloud to God our strength; [shout for joy to the God of Jacob] (Ps 81:2). Let our Rabbi instruct us: Is a shofar which is perforated and was patched, fit to be blown? Our Rabbis taught:2 If [the patch] impedes3 the blowing, the shofar is regarded as unfit; but if [the patch does] not impede [the blowing], the shofar is fit. What is the reason for this? Because it is written: And the Lord God will blow the shofar (Zech 9:14). Since the shofar of the Holy One is whole, likewise the shofar for Rosh Ha-Shanah must be complete [of one ram’s horn], the shofar for Rosh Ha-Shanah must be entirely of one [ram’s horn]. Why? Because on Rosh Ha-Shanah Israel is redeemed from the angel of death.

39:2 R. ʿAqiva said: Although a man who has a blemish is regarded fit to blow the shofar on Rosh Ha-Shanah, \{and on a jubilee, as it is said: Then you shall have the shofar sounded loud; [on the tenth day of the seventh month—on the day of atonement—you shall have the shofar sounded] throughout all your land (Lev 25:9), he is unfit in regard to the [Temple] sacrifices.4 Why does Israel blow the shofar on Rosh Ha-Shanah?}\ In order that the Holy One judge them with compassion and endow them with merit, as it is written: God has gone up with the blast (Ps 47:6) – with judgment. And how is the measure of strict judgment changed to mercy? Through the sounding of the shofar, [the Lord with the sound of the shofar] (ibid.).5 Asaph said: Since the Holy One is compassionate on account of the shofar and endows Israel with merit at the judgment, take care to lift up shofars on Rosh Ha-Shanah and blow them before the Holy One and He will be compassionate and endow them with merit at the judgment because of them. And from where in Scripture

1 Ps 81:1 Sing aloud to God our strength; shout for joy to the God of Jacob, is assigned to a lectionary cycle. PesRab 38 is another homily entitled Harninu. PesRab 38-52 are subsumed under the title “Harninu.” 2 mRH 3:4. 3 yRH 3:6, 58a. 4 SifBem 75. 5 MidTeh 47:2; WayR 29:3; PesRab 40:18.

‫יתבר אתקיספ ‪ 39‬‬

‫ ‪394‬‬

‫הקדוש והוא מרחם על ידם ומזכה אותם‪ 11‬בדין מניין ממה שקראו בעניין מזמור הרנינו‬ ‫לאלהים עוזינו \הריעו לאלהי יעקב סלה\ [תהלים פא ב]‪1 2‬‬ ‫‪39:3‬‬

‫\הרנינו לא' עזינו‪[ 13‬תהלים פא ב] \ כך פתח רבי תנחומא ברבי אבא לא הביט און‬ ‫ביעקב ולא ראה מעל בישר'‪[ 14‬במדבר כג כא]‪ 15‬מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא‬ ‫לאברהם ולא ליצחק אלא ראה שעמד מאברהם‪ 16‬פסולת ישמעאל ובני קטורה וכן‪17‬‬ ‫ראה שעמד מיצחק פסולת עשו ואלופיו אבל יעקב כולו קדושה כמה שכתוב כל אלה‬ ‫שבטי ישר' [בראשית מט כח] לפיכך לא הזכיר לאחד מן האבות אלא ליעקב לאלהים‬ ‫עוזינו הריעו לאלהי יעקב סלה‪[ 18‬תהלים פא ב]‬

‫‪39:4‬‬

‫דבר אחר לאלהי יעקב [תהלים פא ב]‪ 19‬למה ליעקב הזכיר יותר‪ 20‬מן‪ 21‬האבות‬ ‫שנו רבותינו במדה שאדם מודיד באותה מידה מודדים לו‪ 22‬למלך שהיו לו שלשה‬ ‫אוהבין וביקש לבנות פלטין‪ 23‬הביא לראשון אמר לו ראה המקום הזה שאני‪24‬‬ ‫מבקש לעשות לי‪ 25‬פלטין‪ 26‬אמר לו אותו אוהבו זכור הייתי אותה הר מתחילה‬ ‫הביא לשיני אמר לו זכור {הייתי} אותה שדה מתחילה הניחם המלך הביא לאוהבו‬ ‫השלישי‬ ‫‪.‬אותו ‪11 Pr‬‬ ‫אֹלהי יַ ֲע ֽקֹב׃ ‪12‬‬ ‫עּוז֑נּו ָ֝ה ִ ֗ריעּו ֵל ֵ ֥‬ ‫אֹלהים ֵ‬ ‫ַ ֭ה ְרנִ ינּו ֵל ִ ֣‬ ‫‪.‬עוזנו ‪13 C‬‬ ‫‪' not in Pr.‬ולא ראה מעל בישר ‪14‬‬ ‫מ ֶלְך ּֽבֹו׃ ‪15 MT‬‬ ‫רּועת ֶ ֖‬ ‫ּות ַ ֥‬ ‫ֹלה ֙יו ִע ּ֔מֹו ְ‬ ‫הו֤ה ֱא ָ‬ ‫א־ר ָ ֥אה ָע ָ ֖מל ְביִ ְש ָר ֵ ֑אל יְ ָ‬ ‫א־ה ִ ֥ביט ָ֙אוֶ ֙ן ְביַ ֲע ֔קֹב וְ ל ֹ ָ‬ ‫ֽל ֹ ִ‬ ‫‪.‬אברהם ‪16 Pr‬‬ ‫‪.‬וכך ‪17 C, D‬‬ ‫‪ not in MT.‬סלה ‪18‬‬ ‫‪19 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הזכיר יותר ‪20 Pr‬‬ ‫‪.‬מכל ‪21 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬מודיד בה מודדין אותה ‪22 Pr‬‬ ‫‪23 palatium, παλάτιον.‬‬ ‫‪.‬שאנו ‪24 P‬‬ ‫‪.‬לו ‪25 P‬‬ ‫‪26 palatium, παλάτιον.‬‬



Pesiqta Rabbati 39 

 395

[do we know this?] From that which we read in the lectionary portion: Sing aloud to God our strength; \shout for joy to the God of Jacob. Sela\ (Ps 81:2).

39:3 \Sing aloud to God our strength (Ps 81:2).\ R. Tanḥuma Berabbi Abba explained it [by citing Scripture] this way: He has not observed iniquity in Jacob, nor has he seen mischief trouble in Israel; [the Lord their God is with them, and the shout of a king is among them] (Num 23:21). What did Balaam see6 that he mentioned Jacob but not Abraham and not Isaac? Because he saw that the unworthy rubbish Ishmael and the children of Keturah descended from Abraham; and [Balaam] saw that the unworthy rubbish Esau and his princes descended from Isaac. However, [the offspring of] Jacob was completely [endowed with] holiness, as it is written: All these are the tribes of Israel (Gen 49:28). Therefore [Balaam] did not mention any of the patriarchs other than Jacob: Shout for joy to God, our source of strength! Shout out to the God of Jacob! Sela. (Ps 81:2)

39:4 Another interpretation: To the God of Jacob (Ps 81:2). Why did it mention Jacob rather than any of the other patriarchs? Our Rabbis taught: In the measure someone measures out, in the same measure it is measured out to him.7 [To what is the matter like?] To a king who had three friends. When he wanted to build a palace, he brought the first [friend] and said to him: Look at this place where I wish to build a palace for myself. His friend said to [the king]: Since my first memory of it I have remembered it as a mountain. [The king] brought the second [friend], who said to him: Since my first memory of it I have remembered it as a field. The king dismissed them and brought his third friend.

6 MidTeh 81:1; YalqShim Ps 830. 7 mSot 1:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 39‬‬

‫ ‪396‬‬ ‫‪39:5‬‬

‫{ו}אמר לו זכור הייתי אותה פלטין‪ 27‬מתחילה אמר לו המלך‪ 28‬חייך שאני בונה‬ ‫אותה פלטין‪ 29‬וקורא אותה לשמך כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקדוש‬ ‫אברהם קרא לבית המקדש הר כמה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ייי‬ ‫יראה וגומר [בראשית כב יד]‪ 30‬ויצחק קרא אותו שדה כמה שנאמר ראה ריח בני כריח‬ ‫שדה אשר ברכו ייי [בראשית כז כז]‪ 31‬ויעקב קרא אותו פלטין‪ 32‬כמה שכתוב ויירא‬ ‫ויאמר מה נורא המקום הזה אין כי אם בית אלהים וגומר [בראשית כח יז]‪33‬‬

‫ ‪39:6‬‬

‫אמר לו הקדוש את קראת‪ 34‬אותו בית {עד שלא נבנה חייך שאני בונה אותו וקורא‬ ‫אותו \לשמך\‪ 35‬בית יעקב} כמה שכתוב בית יעקב לכו ונלכה באור ייי [ישעיה ב ה]‪36‬‬ ‫וכן והלכו עמים רבים ואמר לכו ונעלה אל הר ייי אל בית יעקב וגומר [ישעיה ב ג]‪ 37‬ואף‬ ‫ירמיה כן אמר כה אמ' ייי הנני שב את שבות אהלי יעקב ומשכ' ארחם וגומר [ירמיה‬ ‫ל יח]‪38‬‬

‫‪39:7‬‬

‫ואף אסף קשט לדבריהם‪ 39‬ולא הזכיר בתרועה אלא ליעקב הרנינו לאלהים עוזינו‬ ‫הריעו לאלהי יעקב [תהלים פא ב] תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו [תהלים פא‬ ‫‪27 palatium, παλάτιον.‬‬ ‫‪28 Not in Pr.‬‬ ‫‪29 palatium, παλάτιον.‬‬ ‫הו֖ה יֵ ָר ֶ ֽאה׃ ‪30 MT‬‬ ‫הו֣ה׀ יִ ְר ֶ ֑אה ֲא ֶש ֙ר יֵ ָא ֵ ֣מר ַהּי֔ ֹום ְב ַ ֥הר יְ ָ‬ ‫ם־ה ָמ ֥קֹום ַה ֖הּוא יְ ָ‬ ‫וַ יִ ְק ָ ֧רא ַא ְב ָר ָ ֛הם ֵ ֽש ַ‬ ‫הוה׃ ‪31 MT‬‬ ‫אמר ְר ֵא ֙ה ֵ ֣ר ַיח ְב ִ֔ני ְכ ֵ ֣ר ַיח ָש ֶ ֔דה ֲא ֶ ֥שר ֵב ֲר ֖כֹו יְ ָ ֽ‬ ‫ֽיְב ֲר ֵכ֑הּו וַ ֗י ֹ ֶ‬ ‫ת־ר ַיח ְבגָ ָ ֖דיו ַ �ו ָ‬ ‫ק־לֹו וַ ָי ַ�֛רח ֶא ֵ ֥‬ ‫וַ יִ גַ ׁ֙ש וַ יִ ַש ֔‬ ‫‪32 palatium, παλάτιον.‬‬ ‫ש ַער ַה ָש ָ ֽמיִם׃ ‪33 MT‬‬ ‫ֹלהים וְ ֶז֖ה ַ ֥‬ ‫ם־ב֣ית ֱא ִ֔‬ ‫ה־ּנֹורא ַה ָמ ֣קֹום ַה ֶז֑ה ֵ ֣אין ֶ֗זה ִ ֚כי ִא ֵ‬ ‫ָ֖‬ ‫אמר ַמ‬ ‫יִ ָיר ֙א וַ י ֹ ַ֔‬ ‫‪.‬אתה קורא ‪34 Pr‬‬ ‫‪.‬בשמך ‪35 D‬‬ ‫הוה׃ ‪36 MT‬‬ ‫ֵ ֖בית יַ ֲע ֑קֹב ְל ֥כּו וְ נֵ ְל ָ ֖כה ְב ֥אֹור יְ ָ ֽ‬ ‫ֹלהי יַ ֲע ֔קֹב וְ י ֵ ֹ֙ר ֙נּו ִמ ְד ָר ָ֔כיו וְ נֵ ְל ָ ֖כה ‪37 MT‬‬ ‫ל־ב ֙ית ֱא ֵ ֣‬ ‫הוה ֶא ֵ‬ ‫ל־הר־יְ ָ ֗‬ ‫רּו ְל ֣כּו׀ וְ נַ ֲע ֶל֣ה ֶא ַ‬ ‫ְ ֽו ָה ְל ֞כּו ַע ִ ֣מים ַר ִ֗בים וְ ָא ְמ ֙‬

‫ירּוש ָ ִ ֽלם׃‬ ‫הו֖ה ִמ ָ‬ ‫תֹורה ְּוד ַבר־יְ ָ‬ ‫ְבא ְֹרח ָ ֹ֑תיו ִ ֤כי ִמ ִצ ּ֙יֹון ֵת ֵצ֣א ָ ֔‬ ‫ל־ת ֔ ָלּה וְ ַא ְר ֖מֹון ‪38 MT‬‬ ‫יר ַע ִ‬ ‫ּומ ְש ְכנ ָ ֹ֖תיו ֲא ַר ֵ ֑חם וְ נִ ְבנְ ָ ֥תה ִע ֙‬ ‫בּות ָא ֳה ֵל֣י ַי ֲֽע ֔קֹוב ִ‬ ‫י־ש ֙ב ְש ֙‬ ‫הוה ִהנְ נִ ָ‬ ‫֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬ ‫ל־מ ְש ָפ ֥טֹו יֵ ֵ ֽשב׃‬ ‫ַע ִ‬ ‫‪.‬בדברים ‪39 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 39 

 397

39:5 [The third friend] said to [the king]: Since my first memory of it I have remembered [this place] as a palace. The king said to him: By your life! When I build that palace, I will call it by your name. Accordingly, Abraham, Isaac, and Jacob were friends of the Holy One. Abraham called the place of the Temple “mountain,” as it is said: Abraham called that place The Lord will be seen, [as it is said to this day,] On the mount where the Lord is seen (Gen 22:14). And Isaac called it “field,” as it is said: See the smell of my son is the smell of a field that the Lord has blessed (Gen 27:27). But Jacob called it “palace,” as it is written: And he was afraid, and said, How awesome is this place! This is none other than the house of God, [and this is the gate of heaven] (Gen 28:17).

39:6 The Holy One said to [Jacob]: You called it “house”8 even before it was built. By your life! When I build it, I will call it \by your name\ {house of Jacob}, as it is written: 0 House of Jacob, go, and let us go in the light of the Lord (Isa 2:5), and also: And many peoples will go and say ... let us go up ... to the House of the God of Jacob (Isa 2:3). And Jeremiah also said: Thus said the Lord: Behold, I will turn the captivity of Jacob’s tents and have compassion on his dwellings (Jer 30:18).

39:7 Asaph also adorned their words and mentioned only Jacob regarding the blowing of the shofar: Shout for joy to God, our source of strength! Shout out to the God of Jacob! (Ps 81:2). Blow the horn at the new moon, at the full moon [ksh], for the day of our feast (Ps 81:4). What is [the meaning of] ksh? [It refers to] the new moon which is notable [ksuy]. Another interpretation: at the full moon [ksh], for the day of our feast (ibid.). [This refers] to the new moon in which Sukkot occurs. Another interpretation: What is [the meaning of Blow the horn at the new moon [ḥdsh]

8 BerRbti 136; YalqShim Ps 831.

‫יתבר אתקיספ ‪ 39‬‬

‫ ‪398‬‬

‫ד]‪ 40‬מהו בכסה‪[ 41‬שם] בחדש שהוא כסוי" דבר אחר בכסה ליום חגינו [שם] בראש‬ ‫החדש שיש בו בחג הסוכות‪ 42‬דבר אחר מהו תקעו בחדש שופר [שם] אמר רבי ברכיה‬ ‫הכהן ברבי כשת{י}טלו את השופר לתקוע חדשו מעשיכם ועשו תשובה ואפילו יש‬ ‫בידכם כמה עבירות אני מכסה עליהם‪ 43‬כמה שנאמר מי אל כמוך נושא עון ועובר‬ ‫על פשע לשארית נחלתו לא \ החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ישוב ירחמנו יכבוש‬ ‫עונותינו \ [מיכה ז יח‪.‬יט]‪44‬‬ ‫ס"ל"יק"‬

‫ׁשֹופר ַ֝ב ֵ֗כ ֶסה ְלי֣ ֹום ַח ֵגֽנּו׃ ‪40 MT‬‬ ‫ִת ְק ֣עּו ַב ֣חֹ ֶדׁש ָ ֑‬ ‫‪.‬בכסא ‪41 Pr‬‬ ‫‪.‬הסכות ‪42 P‬‬ ‫‪.‬עליכם ‪43 C, D, Pr‬‬ ‫י־ח ֵ ֥פץ ֶ ֖ח ֶסד ֽהּוא׃ ‪44 MT 18‬‬ ‫א־ה ֱח ִז֤יק ָל ַע ֙ד ַא ּ֔פֹו ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־פ ַשע ִל ְש ֵא ִ ֖רית נַ ֲח ָל ֑תֹו ל ֹ ֶ‬ ‫י־אל ָכ ֗מֹוָך נ ֵ ֹ֤שא ָע ֙ו ֺן וְ ע ֵֹב֣ר ַע ֔ ֶ‬ ‫ִמ ֵ ֣‬

‫אותם׃ ָי֖ם ִב ְמ ֻצ ֥לֹות וְ ַת ְש ִ ֛ליְך ֲע ֽו ֺנ ֵ ֹ֑תינּו יִ ְכ ֖בֹׁש יְ ַ ֽר ֲח ֵ֔מנּו יָ ׁ֣שּוב‬ ‫ל־חט ֹ ָ ֽ‬ ‫ָכ ַ‬

‫‪19‬‬



Pesiqta Rabbati 39 

 399

(ibid.)? R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi said: When you take up the shofar to blow it, renew [ḥdshu] your deeds and repent. Even if you have several sins, I shall cover [mksh] them up, as it is said: Who is a God like You, pardoning iniquity and passing over transgression of the remnant of your possession? He does not \retain his anger because he delights in showing clemency. He will again have compassion upon us. He will tread our iniquities under foot \ (Mic 7:18-19). End.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪40‬‬

‫בחדש השביעי‬

‫‪40:1‬‬

‫\מדרש פרשת בחדש השביעי באחד לחדש\ דבר אל בני ישראל לאמר בחדש‬ ‫השביעי באחד לחדש [ויקרא כג כד]‪ 1‬ילמדינו רבינו כמה ברכות צריך {\אדם\}‬ ‫להתפלל בראש השנה למדונו רבותינו רבי יצחק אומר תשע ברכות \ מתפללין\‪2‬‬ ‫{בראש השנה ומה טעם מתפללים תשע} ולא שבע כשם שמתפללין בשבת אלא‬ ‫תשע כנגד אזכרות‪ 3‬שכתובים בפרשת חנה ולומדים‪ 4‬ראש השנה מן פרשת חנה‬ ‫ולמדו‪ 5‬תפילת {ראש השנה מפרשת חנה}‬

‫‪40:2‬‬ ‫א' ב י]‪6‬‬

‫אמר רבי אבא בר כהנא שכתוב בפרשת חנה ייי ידין אפסי ארץ [שמואל‬ ‫ואימתי הקדוש {ברוך הוא} דן את הבריות‪ 7‬ומזכה אותם בראש השנה הוא דן את‬ ‫בריותיו ומזכה אותם‪ 8‬שהוא חפץ לזכות בריותיו ואינו חפץ לחייבם שנאמר חי אני‬ ‫נאום ייי אם אחפוץ במות הרשע [יחזקאל לג יא]‪ 9‬וכן הוא אומר ייי חפץ למען צדקו‬ ‫[ישעיה מב כא]‪ 10‬שהוא חפץ‪ 11‬להצדיק בריותיו למה הוא חפץ להצדיק בריותיו אלא‬

‫רּועה ִמ ְק ָרא־ ‪1 MT‬‬ ‫יעי ְב ֶא ָ ֣חד ַל ֗חֹ ֶדׁש יִ ְהֶי֤ה ָל ֶכ ֙ם ַש ָב ֔תֹון זִ ְכ ֥רֹון ְת ָ ֖‬ ‫מר ַב ֨חֹ ֶדׁש ַה ְש ִב ֜ ִ‬ ‫ל־ב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ַד ֵ ֛בר ֶא ְ‬

‫ֽקֹ ֶדׁש׃‬

‫‪.‬אדם צריך להתפלל ‪2 C, D‬‬ ‫‪.‬אזכרות ‪; C,D‬הזכרות ‪3 Pr‬‬ ‫‪.‬למידי ‪, P‬למידים ‪, C, D‬למדו ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬ולמידי ‪, P‬למידים ‪5 C,D‬‬ ‫יחֹו׃ פ ‪6 MT‬‬ ‫י־א ֶרץ וְ יִ ֶתן־ ֣עֹז ְל ַמ ְל ּ֔כֹו וְ יָ ֵ ֖רם ֶ ֥ק ֶרן ְמ ִש ֽ‬ ‫הו֖ה יָ ִ ֣דין ַא ְפ ֵס ָ ֑‬ ‫הוה יֵ ַ ֣חּתּו ְמ ִר ָ֗יביו ָע ָל ֙יו ַב ָש ַ ֣מיִ ם יַ ְר ֔ ֵעם יְ ָ‬ ‫יְ ָ ֞‬ ‫‪.‬העולם ‪7 Pr‬‬ ‫‪ .‬בראש השנה הוא דן את בריותיו ומזכה אותן ‪8 Dittography in P‬‬ ‫שע ִמ ַד ְר ּ֖כֹו וְ ָח ָי֑ה ‪9 MT‬‬ ‫ם־ב ׁ֥שּוב ָר ָ ֛‬ ‫ם־א ְחפ ֹ֙ץ ְב ֣מֹות ָה ָר ָ֔שע ִ ֣כי ִא ְ‬ ‫הוה ִא ֶ‬ ‫י־אנִ י׀ נְ ֻ ֣אם׀ ֲאד ָֹנ֣י יְ ִ ֗‬ ‫יהם ַח ָ ֣‬ ‫מר ֲא ֵל ֶ֜‬ ‫ֱא ֨ ֹ‬

‫ׁ֣שּובּו ׁ֜שּובּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶיכ֧ם ָה ָר ִ ֛עים וְ ָל ָ֥מה ָת ֖מּותּו ֵ ֥בית יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ פ‬ ‫ּתֹורה וְ יַ ְא ִ ֽדיר׃ ‪10 MT‬‬ ‫הו֥ה ָח ֵפ֖ץ ְל ַ ֣מ ַען ִצ ְד ֑קֹו יַ גְ ִ ֥דיל ָ ֖‬ ‫יְ ָ‬ ‫‪11 Not in Pr.‬‬

Pesiqta Rabbati 40 ‫בחדש השביעי‬

In the seventh month 40:1 \Midrash: Lectionary portion: In the seventh month on the first day of the month.\ Speak to the Israelites saying: In the seventh month, on the first day of the month (Lev 23:24).1 Let our Rabbi teach us: How many blessings is {\one\} required to recite on Rosh Ha-Shanah? Our Rabbis taught us,2 R. Yitsḥaq said: Nine blessings \are recited\ {on Rosh Ha-Shanah. What is the reason that nine} and not seven blessings are recited, as on the Sabbath?3 Only that nine [blessings] correspond to the nine invocations [of God] in the Scriptural portion about Hannah.4 One may infer [that nine blessings are recited] on Rosh Ha-Shanah from the biblical portion about Hannah and one may infer that the ʿAmidah [standing prayer] on Rosh Ha-Shanah is derived from the Scriptural portion about Hannah.

40:2 R. Abba Berabbi Kahana said: [The ʿAmidah on Rosh Ha-Shanah derives from a Scriptural portion], since it is written in the Scriptural portion about Hannah: The Lord will judge the ends of the earth (1 Sam 2:10). When does the Holy One judge his creatures and acquit them? It is on Rosh Ha-Shanah that He judges His creatures and acquits them. He does not desire [ḥfts] to acquit His creatures, and He does not desire [ḥfts] to declare them guilty, as it is said: As I live, says the

1 Alternate Reading for Rosh Ha-Shanah: Speak to the Israelites saying: In the seventh month, on the first day of the month you shall observe a day of complete rest, a holy convocation commemorated with trumpet blasts (Lev 23:24). 2 mRH 4:5. 3 The ʿAmidah (“Standing Prayer”), also referred to as Tefillah (“Prayer”) or Shmoneh Esreh (“Eighteen” blessings) is the central prayer of the liturgy. The basic Rosh Ha-Shanah ʿAmidah is an elaboration of that for the festivals. Both have seven blessings, as on the Sabbath—the first three and last three of the daily ʿAmidah, with the Kedushat hayom (“Sanctity of the Day”) blessing in the middle. On both Rosh Ha-Shanah and Yom Kippur, the Kedushat hayom blessing builds on the text for the festivals. 4 Hannah prayed and said: My heart exults in the Lord; my strength is exalted in my God. My mouth derides my enemies, because I rejoice in my victory … (1 Sam 2:1-10).

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪402‬‬

‫אמר רבי יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש אמר הקדוש בשעה שאני נוצח‬ ‫אני מפסיד ובשעה שאני ניצוח אני משתכר נצחתו לדור המבול והפסדתי שאבדתי כל‬ ‫אותן האוכלוסין‪ 12‬שנאמר וימח כל היקום [בראשית ז כג]‪13‬‬

‫‪40:3‬‬

‫וכן {\ב\}דור הפלגה וכן בסדומיים אבל בעגל נצחתי משה שנאמר למה ייי יחרה אפך‬ ‫[שמות לב יא]‪ 14‬ונשכרתי כל אותן האוכלוסין‪ 15‬הוי מזכה אני לבריותיי שלא נפסיד‬ ‫לפיכך הואיל‪ 16‬וביום‪ 17‬ראש השנה אני מזכה בריותי כשאני דן אותן הא זהירין להיות‬ ‫נוטלין שופרות ומתריעין לפניי ואני מזכיר להם עקידת יצחק ומזכה אותם בדין מניין‬ ‫ממה שקראו בעניין בחדש השביעי באח' לחדש‪[ 18‬ויקרא כג כד]‪19‬‬

‫‪40:4‬‬

‫\ דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש [ויקרא כג כד] \ כך פתח‬ ‫רבי תנחומא ברבי אבא לעולם ייי דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתיך [תהלים קיט‬ ‫פט‪.‬צ]‪ 20‬מהו לעולם ייי [שם] אלא אמר לו דוד רבון העולמים לעולם אין את בא עלינו‬

‫‪12 ὄχλος.‬‬ ‫ד־עֹוף ַה ָש ַ֔מיִם וַ יִ ָמ ֖חּו ‪13 MT‬‬ ‫ד־ר ֶמ ׂ֙ש וְ ַע ֣‬ ‫ד־ב ֵה ָמ ֙ה ַע ֶ ֙‬ ‫ל־פ ֵנ֣י ָ ֽה ֲא ָד ָ֗מה ֵמ ָא ָ ֤דם ַע ְ‬ ‫שר׀ ַע ְ‬ ‫ל־היְ ֣קּום׀ ֲא ֶ ֣‬ ‫ת־כ ַ‬ ‫וַ ִ֜י ַמח ֶ ֽא ָ‬

‫ן־ה ָ ֑א ֶרץ וַ יִ ָ ֧ש ֶאר ַאְך־ ֹ֛נ ַח ַ ֽו ֲא ֶ ֥שר ִא ּ֖תֹו ַב ֵת ָ ֽבה׃‬ ‫ִמ ָ‬ ‫א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֔ריִ ם ‪14 MT‬‬ ‫את ֵמ ֶ ֣‬ ‫הֹוצ ָ֙‬ ‫אמר ָל ָ ֤מה יְ הוָ ֙ה יֶ ֱח ֶ ֤רה ַא ְפ ָ֙ך ְב ַע ֶ֔מָך ֲא ֶ ֤שר ֙ ֵ‬ ‫ֹלהיו וַ ֗י ֹ ֶ‬ ‫הו֣ה ֱא ָ ֑‬ ‫ת־פ ֵנ֖י יְ ָ‬ ‫וַ יְ ַ ֣חל מ ֶֹ֔שה ֶא ְ‬ ‫ּובָי֥ד ֲחז� ָ ָֽקה׃‬ ‫ְב ֥כֹ ַח גָ ֖דֹול ְ‬ ‫‪15 ὄχλος.‬‬ ‫‪16 Not in Pr.‬‬ ‫‪17 Not in Pr.‬‬ ‫‪'.‬השביעי באח ‪18 P adds‬‬ ‫רּועה ‪19 MT‬‬ ‫יעי ְב ֶא ָ ֣חד ַל ֗חֹ ֶדׁש יִ ְה ֶי֤ה ָל ֶכ ֙ם ַש ָב ֔תֹון זִ ְכ ֥רֹון ְת ָ ֖‬ ‫מר ַב ֨חֹ ֶדׁש ַה ְש ִב ֜ ִ‬ ‫ל־ב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ַד ֵ ֛בר ֶא ְ‬

‫ִמ ְק ָרא־ ֽקֹ ֶדׁש׃‬ ‫הו֑ה ְ ֝ד ָב ְר ָ֗ך נִ ָ ֥צב ַב ָש ָ ֽמיִם׃ ‪20 MT 89‬‬ ‫עֹולם יְ ָ‬ ‫ְל ָ ֥‬ ‫‪90‬‬ ‫ּכֹונ֥נְ ָת ֱא ֽמּונָ ֶ ֑תָך ָ ֭וד ֹר ְל ֣ד ֹר‬ ‫מד׃ ֶ֝֗א ֶרץ ַ‬ ‫ַ ֽו ַת ֲע ֽ ֹ‬



Pesiqta Rabbati 40 

 403

Lord God, I have no pleasure [ḥfts] in the death of the evildoers (Ezek 33:11), and so it says: The Lord was pleased [ḥfts] for the sake of his righteousness (Isa 42:21). [That means] that He desires [ḥfts] to declare His creatures righteous. And why does He desire to declare His creatures righteous? R. Yehudah Berabbi Naḥman said in the name of R. Shimon ben Laqish: The Holy One said: When I win, I lose, and when I lose, I win. I won against the generation of the flood, but I lost, since I had to destroy the entire population, as it is said: And He blotted out every living substance (Gen 7:23).

40:3 And so it was with the generation of the dispersion,5 and so with the Sodomites.6 But when the golden calf was made,7 Moses won against Me as it says: Lord, why does your anger burn [against your people]? (Exod 32:11). I then won for Myself the entire population. Therefore, I acquit My creatures in order not to lose and on Rosh Ha-Shanah I acquit My creatures,8 when I judge them. Let them be sure to take shofars and blow them before Me, and I will cause them to remember the binding of Isaac and I will acquit them at the judgment. From where [in Scripture do we know this]? From that which is read in the lectionary portion: In the seventh month, on the first day of the month (Lev 23:24).

40:4 \Speak to the Israelites saying: In the seventh month, on the first day of the month\ (Lev  23:24). Similarly,9 R. Tanḥuma Berabbi Abba explained [by citing Scripture]: Forever, 0 Lord, Your word is firmly fixed in heaven. Your faithfulness endures to all generations; (Ps 119:89-90). [What is the meaning of] Forever, 0 Lord (ibid.)? That David said to [God]: Master of the universe, forever You proceed against us not only with justice but [also] with the measure of mercy. If it had not been like this, we could not have endured even one hour. [Scripture] does not say here,

5 Gen 11:7,9. 6 Gen 19:24. 7 Exod 32:4,8,19,20. 8 PesRab 9:7; MidTeh 4:6 9  Maḥzor Vitry, p. 368.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪404‬‬

‫בדין אלא במידת רחמים אילולי כך לא היינו יכולין לעמוד אפילו שעה אחת לעולם‬ ‫אלהינו אינו אומר כן‪ 21‬אלא ייי [שם] כמה את דנינו באותה המדה של רחמים בייי‬ ‫שנאמר ייי ייי אל רחום וחנון [שמות לד ו]‪22‬‬ ‫‪40:5‬‬

‫ולא לנו בלבד אלא אף לאדם הראשון יציר‪ 23‬בפיך אילולי ששתפת‪ 24‬רחמיך בשעה‬ ‫שדנתה אותו לא היה עומד שעה‪ 25‬אחת וכן התקנת‪ 26‬עמו שדנת אותו ברחמים‬ ‫וזכית אותו כך את הוה‪ 27‬עתיד לדין‪ 28‬את בניו ולזכותם כיצד אמר רבי חנניא כשבקש‬ ‫לבראות את {עולמו היה מסתכל במעשי הרשעים ולא היה מבקש לבראות את {‬ ‫העולם דורו‪ 29‬אנוש דור המבול דור הפלגה מעשה סדומיים והקדוש {ברוך הוא} חוזר‬ ‫ומסתכל במעשה הצדיקים באברהם ביצחק וביעקב כולהם {ו}חוזר ומסתכל במעשה‬ ‫הרשעים וחוזר ומ{סתכל} ואומר ובשביל רשעים אני‪30‬בורא את העולם ומי שהוא‬ ‫חוטא אינו קשה בו ┤לרדותו‪ ├31‬לפיכך היה מבקש להיבראות את העולם בדין‬

‫‪40:6‬‬

‫{ולא היה יכול בשביל מעשה הצדיקים ומבקש לבראתו ברחמים} ולא היה יכול‬ ‫בשביל‪ 32‬מעשה הרשעים מה עשה שיתף שתי המידות‪ 33‬מידת הדין ומידת הרחמים‪34‬‬ ‫כתיב כאן ‪21 JTS‬‬ ‫ב־ח ֶסד וֶ ֱא ֶ ֽמת׃ ‪22 MT‬‬ ‫הוה ֵ ֥אל ַר ֖חּום וְ ַחּנ֑ ּון ֶ ֥א ֶרְך ַא ַ ֖פיִ ם וְ ַר ֶ ֥‬ ‫הו֣ה׀ יְ ָ ֔‬ ‫א יְ ָ‬ ‫ל־פנָ ֮יו וַ יִ ְק ָר ֒‬ ‫הו֥ה׀ ַע ָ‬ ‫וַ יַ ֲע ֨בֹר יְ ָ‬ ‫‪.‬יצור ‪23 P‬‬ ‫‪.‬ששיתתפה ‪24 Pr‬‬ ‫‪25 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬התקנתם ‪26 Pr‬‬ ‫‪.‬אפילו שעה אחת ‪27 Pr‬‬ ‫‪.‬לדון ‪28 Pr‬‬ ‫‪.‬דור ‪29 Pr‬‬ ‫‪.‬איני ‪ֵ , C‬אנִ י ‪30 D‬‬ ‫‪.‬לדורות ‪31 P, C, D‬‬ ‫‪.‬בעבור ‪32 Pr‬‬ ‫‪33 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬רחמים ‪34 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 405

“Forever, 0 God,” but [Forever], 0 Lord (ibid.). How do You judge us with the same measure of mercy, [namely], with Lord, as it is said: The Lord, the Lord, God is merciful and gracious (Exod 34:6).

40:5 And [You do not judge]10 only us [in this manner], but also the first human being [Adam], formed by You. If You had not conjoined Your mercy [with Your measure of justice] when You judged him, he would not have endured even one hour. Thus, You established with him that you judged him with mercy and acquitted him, likewise will You continue judging in the future, to judge his offspring and acquit them. How [would the measure of mercy be combined with the measure of justice]? R. Ḥananiah11 said: When [God] wanted to create {His world, He observed the deeds of the evildoers, and He no longer wanted to create} the world – [namely] the generation of Enosh, the generation of the flood, the generation of the dispersion, the deeds of the Sodomites. But then the Holy One turned around and observed the deeds of the righteous – of Abraham, Isaac, and Jacob, and of all [the righteous people] – He turned and observed the deeds of the evildoers and He turned [again] and observed [the righteous] and said: Do I create the world for the evildoers? But concerning someone who sins, it will not be difficult to discipline him. Therefore, He wanted to create the world with [the measure of strict] justice.

40:6 [Nevertheless, when God was about to create the world with the measure of justice alone,] {He could not [create it], because of the deeds of the righteous, and He wanted to create it with [the measure of] mercy}, but He could not [create the world with the measure of mercy alone] because of the deeds of the evildoers. What did He do? He combined the two measures, the measure of justice and the measure of mercy, and created the world. It does not say “on the day that God made,” but On the day that the Lord12 God13 made earth and heaven (Gen 2:4).14 And so it was with

10  Maḥzor Vitry, p. 368. 11 Ḥanina? 12 Mercy. 13 Justice. 14 YalqShim Ps 876.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪406‬‬

‫וברא את העולם ביום עשות ייי אלהינו אינו אומר אלא‪{ 35‬שנאמר} ביום עשות ייי‬ ‫אלהים ארץ ושמים [בראשית ב ד]‪ 36‬ואף‪ 37‬לאדם כשברא‪ 38‬אותו ונסתכל שהוא חוטא‬ ‫בעץ {ו}אמר אם בורא אני‪ 39‬אותו בדין‪ 40‬אין לו תקומה ואם לבראותו ברחמים רע‬ ‫הוא התענוג מה עשה שיתף בו‪ 41‬שתי המידות מידת הדין ומידת הרחמים וברא אותו‬ ‫{שנאמר} וייצר ייי {אלקים} את האדם [בראשית ב ז]‪ ‖ 42‬ולא אמר‖‪ 43‬אלא וייצר אלהים‬ ‫את האדם‪44‬‬ ‫‪40:7‬‬

‫וכן‪ 45‬עשה לו כיון‪ 46‬שחטא דנו בשתי המידות במידת דין ובמידת רחמים במידת דין‬ ‫שאמר לו ביום אכלך ממנו‪ 47‬מות תמות [בראשית ב יז]‪ 48‬וכיון שאכל גזר עליו מיתה‬ ‫ובמדת רחמים כיצד שיתף עם מידת הדין שלא פירש לו ואם יום משלו ואם יום משל‬ ‫הקדוש {ברוך הוא} ונתן לו הקדוש {ברוך הוא}‪ 49‬יום משלו שהוא אלף שנים שנאמר‬ ‫כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול [תהלים צ ד]‪ 50‬והוא חיה תשע מאות ושלשים שנה‪51‬‬ ‫ומניח‪ 52‬לבניו שבעים שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים ואם בגבורות שמונים [תהלים‬ ‫צ י]‪ 53‬ולא עוד אלא כיון שאכל היו המלאכים משמיעים קולות לפני הקדוש {ברוך הוא}‬ ‫שנאמר וישמעו את קול [ה'] אלהים [בראשית ג ח]‪54‬‬

‫‪ not in Pr.‬ביום עשות ייי אלהינו אינו אומר אלא ‪35‬‬ ‫ֹלהים ֶ ֥א ֶרץ וְ ָש ָ ֽמיִ ם׃ ‪36 MT‬‬ ‫הו֥ה ֱא ִ ֖‬ ‫תֹול ֧דֹות ַה ָש ַ ֛מיִ ם וְ ָה ָ ֖א ֶרץ ְב ִה ָ ֽב ְר ָ ֑אם ְבי֗ ֹום ֲע ׂ֛שֹות יְ ָ‬ ‫ֵ ֣א ֶלה ְ‬ ‫‪37 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כשבא לבראותו ‪38 Pr‬‬ ‫‪.‬אני בורא ‪39 Pr‬‬ ‫‪.‬במידת הדין ‪40 Pr‬‬ ‫‪41 Not in Pr.‬‬ ‫מת ַח ִי֑ים ַ �וֽיְ ִ ֥הי ָ ֽה ָא ָ ֖דם ְל ֶנ ֶ֥פׁש ַח ָיֽה׃ ‪42 MT‬‬ ‫ן־ה ֲא ָד ָ֔מה וַ יִ ַ ֥פח ְב ַא ָ ֖פיו נִ ְש ַ ֣‬ ‫ת־ה ָא ָ ֗דם ָע ָפ ֙ר ִמ ָ ֣‬ ‫ֹלהים ֶא ָ ֽ‬ ‫הוה ֱא ִ֜‬ ‫יצר֩ יְ ָ ֨‬ ‫וַ יִ ֶ‬ ‫‪.‬לאו ‪43 P, C‬‬ ‫‪ Not in Pr.‬ולא אמר אלא וייצר אלהים את האדם ‪44‬‬ ‫‪.‬וכך ‪45 Pr‬‬ ‫‪.‬בזמן ‪46 Pr‬‬ ‫‪ dittography in P.‬אכלך ממנו ‪47‬‬ ‫מּנּו ֥מֹות ָת ֽמּות׃ ‪48 MT‬‬ ‫אכ֖ל ִמ ֶ ֑מּנּו ִ֗כי ְבי֛ ֹום ֲא ָכ ְלָך֥ ִמ ֶ ֖‬ ‫ּומ ֗ ֵעץ ַה ַ ֙ד ַע ֙ת ֣טֹוב וָ ָ ֔רע ֥ל ֹא ת ֹ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫‪ not in Pr.‬ואם יום משל הקדוש ונתן לו הקדוש ‪49‬‬ ‫מּורה ַב ָ ֽליְ ָלה׃ ‪50 MT‬‬ ‫ִ ֤כי ֶ ֪א ֶלף ָש ִ֡נים ְ ֽב ֵע ֶ֗יניָך ְכי֣ ֹום ֶ֭א ְתמֹול ִ ֣כי יַ ֲע ֑בֹר וְ ַא ְש ָ ֥‬ ‫‪51 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬והניח ‪52 Pr‬‬ ‫י־ג֥ז ִ֝֗חיׁש וַ נָ ֻ ֽע ָפה׃ ‪53 MT‬‬ ‫נֹותינּו ָב ֶ ֥הם ִש ְב ִ ֪עים ָש ָ֡נה וְ ִ ֤אם ִבגְ בּו ֨ר ֹת׀ ְש ֘מ ִֹונ֤ים ָש ָ֗נה ְו ָ֭ר ְה ָבם ָע ָ ֣מל וָ ָ ֑אוֶ ן ִכ ָ‬ ‫י־ש ֵ֨‬ ‫יְמ ְ‬ ‫ֵֽ‬ ‫ֹלהים ‪54 MT‬‬ ‫הו֣ה ֱא ִ֔‬ ‫ֹלהים ִמ ְת ַה ֵ ֥לְך ַב ָג�֖ן ְל ֣ר ַּוח ַהּי֑ ֹום וַ יִ ְת ַח ֵ֨בא ָ ֽה ָא ָ ֜דם וְ ִא ְש ּ֗תֹו ִמ ְפנֵ ֙י יְ ָ‬ ‫הו֧ה ֱא ִ ֛‬ ‫ת־קֹול יְ ָ‬ ‫ַ �וֽיִ ְש ְמ ֞עּו ֶא ֨‬

‫ְב ֖תֹוְך ֵ ֥עץ ַה ָ �גֽן׃‬



Pesiqta Rabbati 40 

 407

Adam, when He created him, [God] saw clearly that [Adam] would sin through the tree. [God] said: If I create him with [the measure of] justice alone, he will not continue to exist, but if I create him with mercy, his indulgence would be bad for him. What did He do? He combined the two measures, the measure of justice and the measure of mercy, and created [Adam], as it is said: Then the Lord God formed man (Gen 2:7). ‖ It did not say: ‖ “Then God15 formed man.”

40:7 And so [God] dealt with him. When {Adam] sinned, [God] judged him according to both measures, the measure of justice and the measure of mercy. [When he judged Adam] according to the measure of justice, He said to [Adam]: Since on the day that you eat from it, you will surely die (Gen 2:17). When [Adam] ate [from the tree], [God] decreed death for him. How [did God judge him] with the measure of mercy? By combining it with the measure of justice. Since He did not explain to [Adam] whether the day (Gen 2:17) was the day [as human beings understood it] or if it referred to the day of the Holy One. [God] gave His [own] day [to Adam], namely, one thousand years, as it is said: Since a thousand years in Your sight are but as yesterday (Ps 90:4). [Adam] lived nine hundred and thirty years and left seventy [years] for each of his descendants, as it is said: The days of our lives add up to seventy years, or eighty years if we are strong (Ps 90:10). Not only this, but as soon as [Adam] ate [from the tree], the angels made their voices heard before the Holy One, as it is said: And they made their voice heard: 0 Lord God (Gen 3:8).16

15 With strict justice. 16 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪408‬‬ ‫‪40:8‬‬

‫ומה היו אומרים רבונו של עולם מת מהלך‪{ 55‬לו אותו שבגן שנאמר מתהלך בגן‬ ‫[בראשית ג ח} לא כך גזרת עליו כי ביום \אכלך ממנו ממנו מות תמות\ [בראשית ב‬ ‫יז] אמר להם הקדוש {ברוך הוא} ושמה‪ 56‬פרשתי לו אם יום יום‪ 57‬משלי ואם יום משלו‬ ‫יום משלי אני נותן לו לרוח היום [בראשית ג ח] אני נותן לו תשע מאות ושלשים שנה‬ ‫ומניח לתולדותיו שבעים‬

‫‪40:9‬‬

‫לפיכך אמר לו‪ 58‬דוד רבון העולמים אילולי שדנת {את} אדם הראשון ברחמים בשעה‬ ‫שאכל מן האילן לא חיה אפילו שעה אחת וכשם שדנת אותו ברחמים כך התקנת‬ ‫{עמו} שאת הזה‪} 59‬דן} את בניו ברחמים לעולם ייי דברך [תהלים קיט פט]‪ 60‬מהו‪61‬‬ ‫דברך‪ 62‬נצב [שם] קיים דברך שהתקנת עם אדם‪ 63‬שכשם שדנתה‪ 64‬אותו ברחמים‬ ‫כך את דן את הבריות הדורות אחריו לעולם ייי [שם] מהו לדור ודור אמונתיך [תהלים‬ ‫קיט צ] מה משפטיך עמדו היום [תהלים קיט צא]‪65‬‬

‫‪.‬והלך ‪55 Pr‬‬ ‫‪.‬שמא ‪56 P‬‬ ‫‪57 The duplication is not in Pr.‬‬ ‫‪58 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הוי ‪D‬דן ‪59 C‬‬ ‫הו֑ה ְ ֝ד ָב ְר ָ֗ך נִ ָ ֥צב ַב ָש ָ ֽמיִ ם ‪60 MT‬‬ ‫עֹולם יְ ָ‬ ‫ְל ָ ֥‬ ‫‪61  Maḥzor Vitry, p. 368.‬‬ ‫‪62 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬האדם הראשון ‪63 Pr‬‬ ‫‪.‬שדנתא אותה ‪64 Pr‬‬ ‫מד׃‪65 MT 90 ‬‬ ‫ּכֹונ֥נְ ָת ֶ֝֗א ֶרץ ַ ֽו ַת ֲע ֽ ֹ‬ ‫ְל ֣ד ֹר ָ ֭וד ֹר ֱא ֽמּונָ ֶ ֑תָך ַ‬ ‫ֲע ָב ֶ ֽדיָך׃ ַה ֣כֹל ִ ֖כי ַהּי֑ ֹום ָע ְמ ֣דּו ְ ֽל ִ֭מ ְש ָפ ֶטיָך‪91 ‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 409

40:8 What were [the angels] saying? Master of the world, {the one in the garden should be} dead [mt] and be gone [hlkh], {as it is said: Walking [mthlk] in the garden (Gen 3:8).} Did You not decree against him: Since on the day\\ that you eat from it, you will surely die (Gen 2:17)? The Holy One said to them: Did I perhaps \\ explain to [Adam] whether the day was My day or the day [that humans know]? And if it [refers to] his day, I will give him My day. Toward the allowance [rwḥ] of the day (Gen 2:8)17 – [By extending the day] I will give him nine hundred and thirty years, and leave seventy years for his offspring.

40:9 Therefore, David said to [God]: Master of universe, if You had not judged the first human being with mercy when he ate from the tree, he would not have remained alive for even one hour. And the way You judged him with mercy, so did You establish {with him} that You would {judge} his offspring with mercy. Forever, 0 Lord, Your word is firmly fixed (Ps 119:89). What is [the meaning of] is firmly fixed (ibid.)? [This means] Your word that You established with Adam [still] exists. In the same way You judged him with mercy You judge the generations that come after him. Forever, 0 Lord (ibid.). What is [the meaning of] Your faithfulness is unto all generations (Ps 119:90)? [It means] They stand [to] this day according to Your ordinances (Ps 119:91).

17 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. Usually translated as “cool” [ruaḥ].

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪410‬‬ ‫‪40:10‬‬

‫אמר רבי יהושע הכהן ברבי נחמיה בשם רבי הונא ברבי‪ 66‬יצחק אם אין את למד מיכן‬ ‫יש לך מקרא מלא משה אמר להם בתורה בצר לך ומצאוך וגומר ולא ישכח את ברית‬ ‫אבותיך [דברים ד ל‪.‬לא]‪ 67‬מאיכן מן כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך וגומר‬ ‫[דברים ד לב]‪ 68‬אמר להם‪ 69‬הקדוש {ברוך הוא} {ו}מה אדם הראשון כשדנתי‪ 70‬אותו‬ ‫זכיתיו‪ 71‬בעלילה‪ 72‬ביום משלי אם‪ 73‬אתם כשתהיו באין לדין {לפניי} בראש השנה היו‬ ‫באין בשופר\ות\‪ 74‬ואפילו יש לכם כמה קטיגורין‪ 75‬אני נזכר‪ 76‬עקידתו של יצחק ומזכה‬ ‫אתכם‪ 77‬דבר אל בני ישר' {בא' לחודש וגומר} זכרון תרועה [ויקרא כג כד]"‬

‫‪40:11‬‬ ‫דבר אחר דבר אל בני ישר' לאמר בחדש השביעי וגומר‪[ 78‬ויקרא כג כד] רבי חמא‪79‬‬ ‫שלח תלמידיו לשמע את רבי לוי והיה עסוק בפרשה זאת אמר כתוב אחד אומר {יום}‬ ‫זכרון תרועה [שם] וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם [במדבר כט א] {אלא} ראש‬ ‫השנה שחל להיות בחול תוקעין בכל מקום וראש השנה שחל‪ 80‬להיות בשבת אין‬

‫תוקעין אלא ביבנה בלבד"‬

‫‪.‬בן ‪66 P‬‬ ‫ֹלהיָך וְ ָש ַמ ְע ָ ֖ת ְבק ֹֽלֹו׃ ‪67 MT 30‬‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֔‬ ‫ּומ ָצ ֕אּוָך ֖כֹל ַה ְד ָב ִ ֣רים ָה ֵ ֑א ֶלה ְב ַא ֲח ִר ֙ית ַהיָ ִ֔מים וְ ַש ְב ָ֙ת ַעד־יְ ָ‬ ‫ַב ַצ֣ר ְל ָ֔ך ְ‬

‫ת־ב ִ ֣רית ֲאב ֶֹ֔תיָך ֲא ֶ ֥שר נִ ְש ַ ֖בע ָל ֶ ֽהם׃‬ ‫יתָך וְ ֤ל ֹא יִ ְש ַכ ֙ח ֶא ְ‬ ‫ֹלהיָך ֥ל ֹא יַ ְר ְפָך֖ וְ ֣ל ֹא יַ ְש ִח ֶ ֑‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֔‬ ‫חּום יְ ָ‬ ‫ִ ֣כי ֵ ֤אל ַר ֙‬

‫‪31‬‬

‫ּולמ�ִ ‪68 MT‬‬ ‫ל־ה ָ֔א ֶרץ ְ‬ ‫ֹלהים׀ ָא ָד ֙ם ַע ָ‬ ‫ּיֹום ֲא ֶשר֩ ָב ָ ֨רא ֱא ִ ֤‬ ‫ן־ה ֙‬ ‫ר־הי֣ ּו ְל ָפ ֶ֗ניָך ְל ִמ ַ‬ ‫יָמים ִ ֽראש ִֹ֜נים ֲא ֶש ָ‬ ‫ִ י֣כי ְש ַאל־נָ ֩א ְל ִ֨‬

‫ְק ֵ ֥צה ַה ָש ַ ֖מיִ ם וְ ַע ְ‬ ‫מהּו׃‬ ‫ד־ק ֵצ֣ה ַה ָש ָ ֑מיִם ֲה ִ ֽנ ְה ָ֗יה ַכ ָד ָ ֤בר ַהגָ דֹול֙ ַה ֶ֔זה ֖אֹו ֲהנִ ְש ַ ֥מע ָכ ֽ ֹ‬

‫‪69 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שדנתי ‪70 Pr‬‬ ‫‪.‬זכיתי אותו ‪71 Pr‬‬ ‫‪72 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אף ‪73 Pr‬‬ ‫‪.‬בשופרים ‪74 Pr‬‬ ‫‪75 Κατήγωρ.‬‬ ‫‪.‬אזכר ‪; Pr‬נזכיר ‪76 P‬‬ ‫‪.‬אתם ‪77 P‬‬ ‫‪ Not in Pr.‬דבר אחר … וגומר ‪78‬‬ ‫‪.‬אמי ‪79 Pr‬‬ ‫‪.‬ואם חל ‪ not in Pr; Pr‬וראש השנה שחל ‪80‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 411

40:10 R. Yehoshua Ha-Kohen Berabbi Neḥemiah said in the name of R. Huna ben Yitsḥaq: If you will not accept [this passage as proof], then consider the explicit verse in Scripture [when] Moses says to [Israel] in the Torah: In your distress, when [all these things have happened to you at the end of the year, you will return to the Lord your God], He will not forget the covenant with your ancestors (Deut 4:30-31). [From] which time? From the days past, which were before you, [since the day that God created Adam on the earth] (Deut 4:32). The Holy One said: What happened when I judged Adam? I bestowed upon him the gift of one of My days. Thus, when you come on Rosh Ha-Shanah {before} Me for judgment, come with shofars. Even if there are several accusers against you, I will be reminded [zkr] of the binding of Isaac and acquit you, as it is said: Speak to the Israelites … {on the first day of the month} … commemorated [zkr] with trumpet blasts] (Lev 23:24).

40:11 Another interpretation: Speak to the Israelites saying: In the seventh month, etc. (Lev 23:24). R. Ḥama18 sent his students to listen to R. Levi, who was studying this passage. He said: One verse speaks of {the day} of remembrance of the shofar blasts, but another verse speaks of a day of blowing the shofars to you (Num 29:1). [That means:] When Rosh Ha-Shanah falls on a weekday, the shofar is blown everywhere; but when Rosh Ha-Shanah falls on the Sabbath, the shofar is blown only in Yavneh.19

18 Pr Ammi. 19 After the destruction of Jerusalem the Sanhedrin was relocated to Yavneh (Jamnia).

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪412‬‬ ‫‪40:12‬‬

‫דבר אחר בחדש השביעי [ויקרא כג כד] פותח והוא ישפוט תבל בצדק {ידין} ולאומים‬ ‫במישרים [תהלים ט ט]‪ 81‬מהו במישרים [שם] רבי אלכסנדרי אמר דן את האומות‬ ‫בישרים‪ 82‬שלהן ברחב ביתרו ברות כיצד אמר לאומות‪ 83‬העולם למה לא קרבת‬ ‫אצלי והוא אומר לו‪ 84‬שהייתי רשע מוחלט‪ 85‬והייתי‪ 86‬מתבייש והוא אומר לו‬ ‫{וכי} יותר היתה‪\ 87‬רשע\ מרחב שהיה‪ 88‬ביתה‪ 89‬בקיר החומה והיתה מקבלת‬ ‫את הליסטים‪ 90‬מבחוץ‪ 91‬ומזנה מבפנים‪92‬וכשנתקרבה אצלי לא קיבלתי אותה‬ ‫והעמדתי ממנה נביאים \ו\צדיקים אלא רות המואביה כשבאת אצלי לא קיבלתי‬ ‫והעמדתי‪ 93‬ממנה מלכים אלא‪ 94‬יתרו שהיה‪ 95‬כומר לעבודה זרה כשבא אצלי לא‬ ‫קיבלתי אותו כשבא והעמדתי {ממנו} נביאים וצדיקים‪96‬‬

‫‪40:13‬‬

‫דבר אחר ידין לאומים במישרים [תהלים ט ט]‪ "97‬אמר רבי לוי דן אותן בישרות‬ ‫כיצד‪98‬דן אותם בלילה אימתי כשהן ישינים באותה שעה שהם בטילים‪ 99‬מן העבירות‬ ‫שביום הן עוברים עבירות וגוזלים‪ 100‬והומסים לפיכך הוא דנם בלילה בזמן שהן ושינים‬ ‫באותה {ה}שעה שבטילין מן העבירות כדי שיהא להם תקומה {בעולם} ולמה שאין‬ ‫הקדוש {ברוך הוא} חפץ {\אפילו\} באבידתן של רשעים למה שהכל בריותיו ומעשה‬ ‫יש ִ ֽרים׃ ‪81 MT‬‬ ‫ט־ת ֵ ֥בל ְב ֶצ ֶ֑דק יָ ִ ֥דין ְ֝ל ֻא ִ֗מים ְב ֵמ ָ‬ ‫וְ ֗הּוא יִ ְש ֽ ֹפ ֵ‬ ‫‪.‬במישרים ‪82 Pr‬‬ ‫‪.‬אל אומות ‪83 D‬‬ ‫‪84 Not in Pr.‬‬ ‫‪ֻ .‬ממלט ‪85 D‬‬ ‫‪.‬והוא ‪86 P‬‬ ‫‪.‬היית ‪87 Pr‬‬ ‫‪.‬שהיתה ‪88 C, D‬‬ ‫‪.‬בית ‪89 P‬‬ ‫‪90 Λήοτής.‬‬ ‫‪91 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ומבפנים ‪92 Pr‬‬ ‫‪.‬קיבלתיה והעמדתים ‪93 Pr‬‬ ‫‪.‬והלא ‪94 D‬‬ ‫‪95 Not in Pr.‬‬ ‫אלא רות המואביה כשבאת אצלי לא קיבלתי והעמדתי ‪96 P, Pr, JTS have the same dittography‬‬ ‫ממנה נביאים וצדיקים אלא יתרו שהיה כומר לעבודה‪...‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ידין לאומים במישרים ‪97‬‬ ‫‪98 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬באותה … בטילים ‪99‬‬ ‫‪.‬וגודלים ‪100 P‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 413

40:12 Another interpretation: In the seventh month (Lev 23:24) explains: [God] judges the world with righteousness; He judges the nations with uprightness (Ps  9:9). [What is the meaning of] with uprightness (ibid.). R. Alexandri said: [God] will judge the nations20 [by referring to] the upright people among them, [such as] Rahab, Jethro, and Ruth. How [will He do this]? He will say to the nations: Why did you not bring yourselves close to Me? And [each person] will say: I was evil – so immersed [in evil] – and I was ashamed. And [God] will say to him: Were you [a worse] \evil person\ than Rahab whose house was in the wall [of Jericho], and she would receive robbers from the outside and engage in prostitution from the inside? But, when she wished to come close to Me, did I not accept her and raise up kings from her? Jethro was a priest [serving] idols. When he came to Me, did I not accept him and raise up prophets and righteous people from him?21

40:13 Another interpretation: [God] judges the nations with uprightness (Ps  9:9). R. Levi said: God will judge the nations according to their uprightness. How [will God accomplish this]? By judging them at night. When [at night]? When they are asleep, at the time when they refrain from [their] sins, because during the day they commit sins, they extort and rob. Therefore, He judges them at night, when they are asleep, at a time when they refrain from [their] sins, in order to let them stay alive {in the world}. Why does the Holy One not even desire the destruction of the evildoers? Why? Because they are all His creatures and the work of His hands. What potter wishes that his vessels be broken? Therefore [God] judges them at night, so that they may endure in the world: He judges the nations with uprightness (Ps 9:9). But when [God] judges Israel, He will judge them during the day, because

20 yRH 1:3; WayR 13:5; MidTeh 96:2; YalqShim Ps 643. 21 SifBem 78.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪414‬‬

‫ידיו איזו הוא יוצר ומבקש שישתברו קנקניו לכך הוא דינן בלילה כדי שיעמדו בעולם‬ ‫ידין לאומים במישרים [שם] וכשהוא דן את ישראל הוא דנם ביום למה‪ 101‬כשהן‪102‬‬ ‫ישינים הם בטילים מן המצות נוער משנתו מיד הוא משכים לבית {הכנסת} וקורא‬ ‫קרית שמע ומתפלל שומע את התורה ושומע את הזקן"‬ ‫‪40:14‬‬

‫אמר רבי פנחס בשם רבי יהושע‪ 103‬בן לוי בשם רבי אלכסנדרוס למה אין ישראל‬ ‫{\תוקעים\} מן התפילה הראשונה אלא בתפילת המוספין כדי שבשעה שהן עומדין‬ ‫{בדין} יהו מצוין {\מליאי\} מצות הרבה ויזכו בדין" אמר דוד תפלה לדוד \שמעה יי'‬ ‫צדק הקשיבה רנתי האזי' תפלתי בלא שפתי מרמה\ [תהלים יז א]‪{ 104‬זו תפילה שאדם‬ ‫מתפלל בשעה שהוא נעור מן שנתו ברוך מחיה המתים}‬

‫‪40:15‬‬

‫שמעה‪ 105‬ייי צדק [תהלים יז א] {\זו קריית שמע\} הקשיבה רנתי האזינה תפילתי בלא‬ ‫שפתי מרמה [שם] תפילה לדוד [שם] זו תפילה הראשונה האזינה תפילתי [שם] זו‬ ‫תפילה {ה}שנייה למה בלא שפתי מרמה [שם] לא עמדנו לתפילה לא מתוך דבר בטלה‬ ‫ולא מתוך שפתי מרמה אלא מתוך תורה ומצות ומעשים‪ 106‬טובים לפיכך מלפניך‬ ‫משפטי יצא [תהלים יז ב]‪ 107‬ואל תסתכל במעשים רעים \שיש\‪108‬לנו \אלא\ בזכיות‬ ‫ובמעשים טובים שיש לנו עיניך תחזינה מישרים [שם]‬

‫‪101 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שכשהם ‪102 Pr‬‬ ‫‪.‬יהודה ‪103 Pr‬‬ ‫יבה ִרנָ ִ֗תי ַה ֲא ִ ֥זינָ ה ְת ִפ ָל ִ ֑תי ְ֝ב ֗ל ֹא ִש ְפ ֵ ֥תי ִמ ְר ָ ֽמה׃ ‪104 MT‬‬ ‫הוה׀ ֶ֗צ ֶדק ַה ְק ִ ֥ש ָ‬ ‫ְת ִפ ֗ ָלה ְל ָ ֫דִ ֥וד ִש ְמ ָ ֤עה יְ ָ ֨‬ ‫‪.‬שומע ‪105 P‬‬ ‫‪.‬במעין ‪106 Pr‬‬ ‫יש ִ ֽרים׃ ‪107 MT‬‬ ‫ִ ֭מ ְל ָפנֶ יָך ִמ ְש ָפ ִ ֣טי יֵ ֵצ֑א ֝ ֵע ֶ֗יניָך ֶת ֱח ֶז֥ינָ ה ֵמ ָ‬ ‫‪.‬ואם יש ‪108 P‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 415

when they are asleep, they refrain from [performing] good deeds. As soon as one [of them] wakes up, he gets up early in the morning to go to the synagogue, he recites the Shemaʿ,22 prays, listens to [the reading of the Torah], and listens to the elder [interpreting it].

40:14 R. Pinḥas said in the name of R. Yehoshua23 ben Levi in the name of R. Alexandros: Why does Israel not {\blow\} the shofar during the morning ʿAmidah,24 but only during the additional ʿAmidah?25 In order that when they are standing {for judgment} [when the shofar is blown], they will have meditated [during the Tefillah]26 on many good deeds and will be acquitted in the judgment. David said: A prayer of David. \Hear a just cause, O Lord; attend to my cry; lend Your ear to my prayer from lips free of deceit\ (Ps 17:1). {This refers to the prayer a person recites at the time he awakes from his sleep: Blessed is He who revives the dead}.27

40:15 Hear a just cause, O Lord (Ps 17:1) {\refers to the recitation of the Shemaʿ\}. Attend to my cry; lend Your ear to my prayer from lips free of deceit (ibid.). A prayer of David (ibid.) refers to the first [morning] ʿAmidah. Lend Your ear to my prayer (ibid.) refers to the second [additional] ʿAmidah. Why [does it say:] From lips free of deceit (ibid.)? Because we did not rise for the ʿAmidah due to idle speech and because of deceitful lips, but only28 [in silent reflection] on Torah, on acts [of kindness] and on good deeds. It is then, [during the additional ʿAmidah,] that a person prays: Let my judgment come forth from You (Ps 17:2). Do not look at the evil deeds which we may have done, \but\ [look at] the merits and the good deeds that we have: Let Your eyes look with equity (ibid.). 22 The Shmaʿ (Deut 6:4-9) proclaims the oneness of God and affirms the commitment to loving and following God. There are two blessings before it, one acknowledging God as creator of light and as the source of the laws of nature in general, and one acknowledging His love for Israel and His giving the Torah. The Shmaʿ is followed by a blessing that recounts the past redemption of Israel. 23 Pr Yehudah. 24 There are different customs regarding the blowing of the shofar during the morning service of Rosh Ha-Shanah. 25 The Musaf (additional) service. 26 The ʿAmidah (also referred to as the Eighteen Blessings or Tefillah) is the central prayer of all prayer services; there are personal reflections and prayers at the end. 27 yBer 4:2. 28 MidTeh 17:6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪416‬‬ ‫‪40:16‬‬

‫דבר אחר עיניך תחזינה [תהלים יז ב] אמרו לו‪ 109‬ישראל‪ 110‬רבונו של עולם אם יושב‬ ‫בדין לדון אותנו וקטיגורין‪ 111‬עומדין לפניו וסניגורין‪ 112‬עומדין‪ 113‬לפניך אילו אומרין זכות‬ ‫ואילו קטיגורייה‪{ 114‬אל תתן עיניך} במלמדי‪ 115‬סניגורין‪ 116‬אמר להם הקדוש {ברוך‬ ‫הוא} חייכם וכן אני עושה למה שאני חפץ לזכות אתכם שנאמר ייי חפץ למען צדקו‬ ‫יגדיל תורה [ישעיה מב כא] וכך {אני} מדבר {\ב\}צדק{\ה [ישעיה סג א]\}‪ 117‬אני חפץ‪118‬‬ ‫שתזכו בדין באו וראו‪ 119‬שנים נכנסין לדין זה מסתות‪ 120‬בעל‪ 121‬דינו ואומר אני ראשון‬ ‫וחבירו א\י\נו מניחו אומר אני אומר ראשון‬

‫‪40:17‬‬ ‫והקדוש {ברוך הוא} בזמן שאמר לישראל בואו ומשפט כאחת הזכירני‪ 122‬נשפטה‪123‬‬ ‫יחד [ישעיה מג כו]‪ 124‬אמרו מי ידבר ראשון אמר להם אמרו אתם תחילה ספר אתה‬ ‫למען תצדק [שם] למה אם נצחתי אתכם בדין הוא שמפסיד אם נצחתם אותי אני‬ ‫משתכר נצחתי לדור המבול אני הפסדתי וכן לדור הפלגה {וכן} והסדומיים‪ 125‬לא‬ ‫}\אני\} הפסדתי נצחתי לירמיה לא אני הפסדתי שהחרבתי את ביתי והגילתי בניי‬ ‫ובמעשה העגל נצחתי משה ואני נשכרתי הוי רצוני הוא שנצחוני‪ 126‬הוי ייי חפץ למען‬

‫‪109 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לפני הקדוש ברוך הוא ‪110 Pr‬‬ ‫‪111 Κατήγωρ.‬‬ ‫‪112 Ουνήγωρ.‬‬ ‫‪113 Not in Pr.‬‬ ‫‪114 Κατηγορία.‬‬ ‫‪.‬כמלמדי ‪115 P‬‬ ‫‪116 Ουνήγωρ.‬‬ ‫בּוׁשֹו צ ֶ ֹ֖עה ְב ֣ר ֹב כ ֹ֑חֹו ֲא ִנ֛י ְמ ַד ֵ ֥בר ִב ְצ �ד ָ ָ֖קה ‪117 MT‬‬ ‫י־ז֣ה׀ ָ ֣בא ֵמ ֱא ֗דֹום ֲח ֤מּוץ ְבגָ ִד ֙ים ִמ ָב ְצ ָ ֔רה ֶז֚ה ָה ֣דּור ִב ְל ֔‬ ‫ִמ ֶ‬

‫הֹוש ַיע׃‬ ‫ַ ֥רב ְל ִ ֽ‬ ‫‪.‬שתזכר ‪118 P‬‬ ‫‪.‬בא וראה ‪119 C, D, P‬‬ ‫‪.‬משתק ‪120 Pr‬‬ ‫‪.‬כעל ‪121 P‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ומשפט כאחת הזכירני ‪122‬‬

‫‪123 P dittography.‬‬ ‫ירנִ י נִ ָש ְפ ָ ֖טה ָי ַ֑חד ַס ֵ ֥פר ַא ָ ֖תה ְל ַ ֥מ ַען ִת ְצ ָ ֽדק׃ ‪124 MT‬‬ ‫ַהזְ ִכ ֵ ֕‬ ‫‪.‬לסדומיים ‪125 Pr‬‬ ‫‪.‬שתנצחוני ‪126 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 417

40:16 Another interpretation: Let Your eyes look [with equity] (Ps  17:2). Israel said to [God]: Master of the universe, You sit in judgment and judge us [while] accusers stand before You, and advocates stand before You. These speak in defense, and those speak in accusation. {God, look favorably} at the defenders. The Holy One said to them: By your lives! I will do so. Why? Because I desire [ḥfts] to acquit you. As it is said: The Lord is delighted [ḥfts] in pronouncing [a person’s] righteousness to make the Torah great … (Isa 42:21).29 And likewise: It is I who speak in righteousness (Isa 63:1) – I desire that you be acquitted in the judgment. Come and see: There are two men starting a lawsuit. One tries to silence his opponent, and says: [I will speak] first! But his [opponent] says: I will speak first!

40:17 When the Holy One said to Israel: Come, let us argue together, [as it is said:] Remind me, let us argue our case together (Isa 43:26), [Israel] said: Who will speak first? [God] said to them: You speak first: State your cause, that you may be proved right (ibid.), because if I win against you in the lawsuit, I am the one who loses. But if you win against Me, then I will win. I won against the generation of the flood and lost. Similarly, I won against the generation of the dispersion, and {similarly} against the Sodomites, did I not lose?30 I won against Jeremiah, but did I not lose when I destroyed My House31 and exiled My children? When the golden calf was fashioned,32 Moses won against Me, and I lost. Therefore, it is My wish that [Israel] wins against Me; therefore: The Lord is delighted in pronouncing righteousness …

29 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 30 PesRab 40:2 (s. above). 31 The Temple. 32 Exod 32:4,8,19,20.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪418‬‬

‫צדקו [ישעיה מב כא]‪ 127‬ובשביל שנקראתי אלהי המשפט ואל‪ 128‬אמת כשתהיו עומדים‬ ‫לפניי בראש השנה היו נוטלים שופרות ותוקעין בהן ואפילו יש לכם כמה קטיגורין‪129‬‬ ‫הן בטילים מכם‬ ‫‪40:18‬‬

‫בחדש השביעי [ויקרא כג כד]‪ 130‬יום תרועה יהיה [במדבר כט א] אמר דוד אין גדול מן‬ ‫השופר שהוא מסלק מידת הדין ומקרב מידת הרחמים‪ 131‬שהקדוש {ברוך הוא} עולה‬ ‫ויושב על כסא שלו {בדין} יהודה בן נחמן בשם ריש לקיש אמר‪ 132‬עלה אלהים בתרועה‬ ‫[תהלים מז ו]‪ 133‬תקעו בחדש שופר‪[ 134‬תהלים פא ד] מיד מידת הדין [מסתלקת ומדת]‬ ‫הרחמים מתקרבת ה' בקול שופר [תהלים מז ו]‬

‫‪40:19‬‬

‫בחדש השביעי באחד לחדש [ויקרא כג כד] מהו באחד להדש‪[ 135‬שם] אמר להם‬ ‫הקדוש {ברוך הוא} אומות העולם אין להם זכות אבות לתלות בהן כשהן נידונין אבל‬ ‫אתם בזמן שאתם נכנסין לפני לדין‪ 136‬אפילו אתם מתחייבים מן הדין אני מסתכל‬ ‫בזכות אבות ומזכה אתכם בדין אמרו לו והלא בראש השנה אנו נידונים‬

‫ּתֹורה וְ יַ ְא ִ ֽדיר׃ ‪127 MT‬‬ ‫הו֥ה ָח ֵפ֖ץ ְל ַ ֣מ ַען ִצ ְד ֑קֹו יַ גְ ִ ֥דיל ָ ֖‬ ‫ָ‬ ‫‪.‬משפט ואלקים ‪128 Pr‬‬ ‫‪129 Κατήγωρ.‬‬ ‫רּועה ‪130 MT‬‬ ‫יעי ְב ֶא ָ ֣חד ַל ֗חֹ ֶדׁש יִ ְה ֶי֤ה ָל ֶכ ֙ם ַש ָב ֔תֹון זִ ְכ ֥רֹון ְת ָ ֖‬ ‫מר ַב ֨חֹ ֶדׁש ַה ְש ִב ֜ ִ‬ ‫ל־ב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ַד ֵ ֛בר ֶא ְ‬

‫ִמ ְק ָרא־ ֽקֹ ֶדׁש׃‬

‫‪.‬רחמים ‪131 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬שנאמר ‪132 C, D, P‬‬ ‫ׁשֹופר׃ ‪133 MT‬‬ ‫רּועה ְי֝הוָ ֗ ֹ ה ְב ֣קֹול ָ ֽ‬ ‫ֹלהים ִב ְת ָ ֑‬ ‫ָע ָל֣ה ֭ ֱא ִ‬ ‫מיד תקעו בשופר ‪ not in C, D. Pr‬תקעו בשופר ‪134‬‬ ‫‪ not in Pr.‬מהו באחד להדש ‪135‬‬ ‫‪.‬בדין ‪136 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 419

(Isa 42:21).33 Since I am called God of justice and God of truth, when you stand before Me on Rosh Ha-Shanah, take shofars and blow them, even if you have many accusers, they will be disregarded.

40:18 In the seventh month (Lev 23:24), It shall be a day of teruʿah [blowing the shofar] to you (Num 29:1). David said: There is nothing greater than the shofar which pushes away the measure of justice and brings near the measure of mercy, when the Holy One ascends and sits on His throne {in judgment}. Yehudah ben Naḥman [said] in the name of Resh Laqish: It says, God ascends with teruʿah34 (Ps 47:6); Blow the shofar in the new month (Ps 81:40), and immediately the measure of justice [is gone and the measure of mercy] draws near: The Lord with the sound of the shofar (Ps 47:6).35

40:19 In the seventh month, on the first day of the month (Lev 23:24). What [is the meaning of] on the first [eḥad] day of the month (ibid.)? The Holy One said to [Israel]: The nations of the world do not have the merit of the patriarchs to depend on when they are judged. But you, when you come into My presence for judgment, even if you are found to be guilty in the judgment, I look at the merit of the patriarchs and acquit you in the judgment. [Israel] said to Him: Are we not judged on Rosh Ha-Shanah?

33 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 34 A specific shofar blast; in different traditions it is either a series of short blasts (tremolo) or a long sound. 35 MidTeh 47:2, 56:3: PesRab 5:5.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪420‬‬ ‫‪40:20‬‬

‫אמר להן בואו וראו שבו בפסוק הזכרתי שלשה‪ 137‬אבות‪ 138‬באחד לחדש [ויקרא כג‬ ‫כד] בזכות אברהם {\אחד היה אברה' [יחזקאל לג כד]‪ }\139‬זכרון תרועה [ויקרא כג‬ ‫כד] בזכות יצחק למה שופר‪ 140‬זכר לקרני האיל מקרא{י} קודש [שמות יב טז] בזכות‬ ‫יעקב שמע אלי יעקב וישר' מקוראי [ישעיה מח יב] ועשיתם עולה לייי [במדבר כט‬ ‫ב] {\ובמקום אחר\} {הוא אומר}‪ 141‬והקרבתם [במדבר כט ח]‪ 142‬וכאן ועשיתם עולה‬ ‫[במדבר כט ב]‪143‬‬

‫‪40:21‬‬

‫אמר רבי יצחק למה עשיתם‪ 144‬ועשיתם [במדבר כט ב] אמר הקדוש לישראל עשו‬ ‫תשובה באילו עשרה ימים שבין‪ 145‬ראש {השנה} ליום הכיפורים {\ואני מזכה אתכם‬ ‫ביום הכיפורים\} ובורא אתכם בריא חדשה כעניין שנאמר ויעש אלהים את הרקיע‬ ‫[בראשית א ז]‪ 146‬וכמה קורבנות נוסיף אמר להם עשרה פר {\אחד\} ואיל אחד‬ ‫כבשים בני שנה {\שבעה\} שעיר עזים אחד לחטאת הרי עשרה ולמה עשרה כנגד‬ ‫עשרת ימי תשובה ואם עשיתם תשובה בהם ואתם באים לפני ביום הכיפורים ואפילו‬ ‫יש עוונות מן הארץ ועד רקיע‪ 147‬אני מלבינכם כשלג‬

‫‪.‬את ‪137 Pr‬‬ ‫‪.‬האבות ‪138 Pr‬‬ ‫ירׁש ֶאת־ ‪139 MT‬‬ ‫מר ֶא ָח ֙ד ָהָי֣ה ַא ְב ָר ָ֔הם וַ יִ ַ ֖‬ ‫ל־א ְד ַ ֤מת יִ ְש ָר ֵאל֙ א ְֹמ ִ ֣רים ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ן־א ָ ֗דם ֹ֠י ְש ֵבי ֶה ֳח ָר ֨בֹות ָה ֵ֜א ֶלה ַע ַ‬ ‫ֶב ָ‬

‫ָה ָ ֑א ֶרץ וַ ֲא ַנ ְ֣חנּו ַר ִ֔בים ָל֛נּו נִ ְת ָנ֥ה ָה ָ ֖א ֶרץ ְל ָ‬ ‫מֹור ָ ֽשה׃ ס‬

‫‪.‬בשופר ‪140 Pr‬‬ ‫‪.‬באחד מקום ‪141 P‬‬ ‫ימם ‪142 MT‬‬ ‫ֽי־שנָ ֙ה ִש ְב ֔ ָעה ְת ִמ ִ ֖‬ ‫ן־ב ָ ָ֛קר ֶא ָ ֖חד ַ ֣איִ ל ֶא ָ ֑חד ְכ ָב ִ ֤שים ְב ֵנ ָ‬ ‫וְ ִה ְק ַר ְב ֶ֨תם ע ָֹל֤ה ַ ֽליהוָ ֙ה ֵ ֣ר ַיח נִ י ֔חֹ ַח ַ ֧פר ֶב �‬

‫יִ ְהי֥ ּו ָל ֶ ֽכם׃‬ ‫ימם׃ ‪143 MT‬‬ ‫י־ש ָנ֛ה ִש ְב ָ ֖עה ְת ִמ ִ ֽ‬ ‫ן־ב ָ ָ֛קר ֶא ָ ֖חד ַ ֣איִ ל ֶא ָ ֑חד ְכ ָב ִ ֧שים ְבנֵ ָ‬ ‫יהוה ַ ֧פר ֶב �‬ ‫יתם ע ֜ ָֹלה ְל ֵ ֤ר ַיח נִ י ֙ח ַֹ ֙ח ַ ֽל ָ ֔‬ ‫ֲע ִש ֶ֨‬

‫‪144 Not in C, D, Pr.‬‬ ‫‪.‬בין ‪145 Pr‬‬ ‫שר ֵמ ַ ֣על ָל �ר ִ ָ֑ק ַיע ‪146 MT‬‬ ‫יע וַ ְיַב ֵ ֗דל ֵב֤ין ַה ַ֙מיִ ֙ם ֲא ֶש ֙ר ִמ ַ ֣ת ַחת ָל ָר ִ֔ק ַיע ֵּוב֣ין ַה ַ֔מיִ ם ֲא ֶ ֖‬ ‫ת־ה ָר ִק ַ ֒‬ ‫ים ֶא ָ‬ ‫ֹלה ֮‬ ‫וַ ַי ַ֣עׂש ֱא ִ‬

‫י־כן׃‬ ‫ַ �וֽיְ ִה ֵ ֽ‬ ‫‪.‬השמים ‪147 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 421

40:20 [God] said to [Israel]: Come and see that in [that] verse I mention the three patriarchs. On the first [eḥad] day of the month (Lev 23:24), [I mention] the merit of Abraham, who is described as one [eḥad]: {\Abraham was one (Ezek 33:24)\}. Commemorated with trumpet blasts [teruʿah] (Lev 23:24) – the merit of Isaac. Why a shofar? It is a reminder of the horns of the ram [which was offered instead of Isaac]. The Holy One who is called [mqr’] (ibid.)36 – the merit of Jacob: Listen to Me, 0 Jacob, and Israel whom I called [qr’] (Isa 48:12). You shall make a burnt offering ... for the Lord (Num 29:2). {\In another verse\ it says:} You shall present a burnt offering (Num 29:8), but here it says: You shall make a burnt offering (Num 29:2).

40:21 R. Yitsḥaq said: Why [does it say] You shall make? [As it is said:] You shall make [ʿash] (Num 29:2). The Holy One said to Israel: Repent [ʿash] during the ten days between Rosh {Ha-Shanah} and Yom Kippur. {\I will acquit you on Yom Kippur\} and create you as a new creature, as it is said: And God made the firmament (Gen 1:7).37 How many sacrifices are we to add [on Rosh Ha-Shanah]? [God] said to them: Ten – {\one\} bullock, one ram, {\seven\} yearling lambs, and one goat for a sin offering. Ten [offerings] corresponding to the ten days of repentance. If you repented [ʿasah] during these days, and you come before Me on Yom Kippur, even if your sins [reach] from the earth to the firmament, I will make them white as snow.

36 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 37 Tan Ki tavo 1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪422‬‬

‫‪40:22‬‬ ‫וכך אמר להם הנביא רחצו הזכו [ישעיה א טז]‪ 148‬תשע מדות כתוב כאן כנגד תשעה‪149‬‬ ‫ימים‪ 150‬שבין ראש השנה ליום הכיפורים שפטו יתום ריבו אלמנה [ישעיה א יז]‪ 151‬הרי‬ ‫תשע {מידות כאן} ומה {כתוב} אחריו לכו נא ונוכחה יאמר ייי [ישעיה א יח]‪ 152‬מהו‬

‫הויכוח הזה אמר להם הואיל ועשיתם תשובה באילו תשעה ימים אפילו לכם כמה‬ ‫עוונות אני מלבינכם כשלג‪{153‬אמ' ה'} אם יהיו חטאיכם וגומר [שם]‬

‫‪40:23‬‬

‫דבר אחר למה עשרה כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא‪ 154‬העולם שביום הזה כל‬ ‫העוםלם עומד בדין לפני הקדוש {ברוך הוא} והעולם מתחייב כלייה מפני שבריותיו מל�ו‬ ‫כלכים בעבירות והקדוש מזכה {את} עולמו נמצאת אומר כאילו ביום ברא הקדוש את‬ ‫עולמו‬

‫‪40:24‬‬ ‫דבר אחר למה עשרה כנגד עשרת הדברות שקיבלו בסיני שהן סניגוריהן‪ 155‬של‬ ‫ישראל שלא קיבלו אותן אומות העולם וישראל קיבלו אותן‪ 156‬מאהבה ולמה‪ 157‬התקינו‬ ‫עשר{ה} מלכיות ועשרה זכרונות ועשרה שופרות כנגד עשרת ימי תשובה אמר ישעיה‬ ‫ועוד בה עשירי' ושבה והיתה לבער כא' וכאלון [ישעיה ו יג]‪ 158‬אמר הקדוש {ברוך‬ ‫יכ֖ם ִמ ֶנ�֣גֶ ד ֵע ָינ֑י ִח ְד ֖לּו ָה ֵ ֽר ַע׃ ‪148 MT‬‬ ‫ַר ֲח ֙צּו ִהזַ ּ֔כּו ָה ִ ֛סירּו ֥ר ֹ ַע ַמ ַע ְל ֵל ֶ‬ ‫‪.‬תשעים ‪149 P‬‬ ‫‪150 Not in Pr.‬‬ ‫יָתֹום ִ ֖ריבּו ַא ְל ָמ ָנֽה׃ ס ‪151 MT‬‬ ‫יטב ִד ְר ׁ֥שּו ִמ ְש ָ ֖פט ַא ְש ֣רּו ָח ֑מֹוץ ִש ְפ ֣טּו ֔‬ ‫ִל ְמ ֥דּו ֵה ֵ ֛‬ ‫ּתֹול֖ע ַכ ֶ ֥צ ֶמר ‪152 MT‬‬ ‫ש ֶלג יַ ְל ִ֔בינּו ִאם־יַ ְא ִ ֥דימּו ַכ ָ‬ ‫הו֑ה ִאם־יִ ְֽהי֨ ּו ֲח ָט ֵא ֶיכ֤ם ַכ ָשנִ ֙ים ַכ ֶ ֣‬ ‫אמר יְ ָ‬ ‫כּו־נ֛א וְ נִ ָ ֽו ְכ ָ ֖חה י ֹ ַ ֣‬ ‫ְל ָ‬

‫יִ ְהיֽ ּו׃‬

‫‪ not in Pr.‬להם הואיל … מלבינכם כשלג ‪153‬‬ ‫‪.‬שבהן ברא הברוך הוא ‪154 C‬‬ ‫‪155 Ουνήγωρ.‬‬ ‫‪ deleted by this editor.‬אומות העולם ‪156 P‬‬ ‫‪.‬ולא ‪157‬‬ ‫שר ְב ַש ֶ ֙ל ֶכ ֙ת ַמ ֶצ ֶ֣בת ָ֔בם ֶז ַ�֥רע ֖קֹ ֶדׁש ‪158 MT‬‬ ‫וְ ֥עֹוד ָב ּ֙ה ֲע ִ ֣ש ִר ָ֔יה וְ ָ ֖ש ָבה וְ ָהיְ ָ ֣תה ְל ָב ֵ ֑ער ָכ ֵא ָל֣ה וְ ָכ ַא ּ֗לֹון ֲא ֶ ֤‬

‫ַמ ַצ ְב ָ ֽתּה׃ פ‬



Pesiqta Rabbati 40 

 423

40:22 Similarly, the prophet said to [Israel]: Wash yourselves; make yourselves clean [put away the evil from your deeds, from before My eyes. Cease to do evil] (Isa 1:16).38 There are nine instructions in this [passage], corresponding to the nine days between Rosh Ha-Shanah and Yom Kippur: [Learn to do good; seek justice, relieve the oppressed;] judge the fatherless, plead for the widow (Isa 1:17) – nine {rules are here}. And what {is written after this}? Come now, and let us reason together, says the Lord (Isa 1:18). What is this reasoning? [God] said to them: If I did repent during these nine days, then no matter how many sins you have, I shall make you as white as snow. {The Lord said}: Though your sins [be like scarlet, they shall be as white as snow] (ibid.).

40:23 Another interpretation: Why are there ten [days of repentance]? They are corresponding to the ten words with which the world was created.39 On that day [Rosh Ha-Shanah] the entire world stands for judgment before the Holy One. The world deserves obliteration because its creatures are soiled by transgressions; nevertheless, the Holy One acquits His world. You may conclude that on that day the Holy One creates His world anew.

40:24 Another interpretation: Why are there ten [days of repentance]? Corresponding to the Ten Commandments which [Israel] accepted at Sinai, because these are Israel’s advocates. The nations of the world did not accept them,40 but Israel accepted them out of love. Why are there ten mentions of [God’s] kingship, ten mentions of [God’s] remembrance, and ten mentions of the shofar [during Rosh Ha-Shanah]?41 Corresponding to the ten days of repentance.42 Isaiah said: But for Israel there is yet a ten [day] period left; if it returns [shvh], there will be a removal [bʿr] [of its sins] like a tamarisk and an oak … (Isa 6:13).43 The Holy One said: On Rosh Ha-Shanah 38 WayR 27:6; Tan Emor 10; BemR 10:1; ShirR 5:15, 2. 39 Av 5:1; bRH 32a. 40 PesRab 21:4-6. 41 Presently, Malkhuyot (kingship), Zikhronot (remembrance), and Shofarot (shofar) are blessings in the ʿAmidah of the Musaf Service of the Rosh Ha-Shanah liturgy. 42 mRH 4:5. 43 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. Isa 6:13 is usually translated: If there is only a tenth left in it that too will be burned in its turn like a terebinth tree or like an oak, whose stump remains when it is cut down, so the holy seed is its stump…

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪424‬‬

‫הוא} בראש השנה אני דן את עולמי ובו ביום הייתי צריך לגמור את הדין ולמה אני‬ ‫תולה עד עשרה ימים כדי שיעשו תשובה ועוד [שם] למה‪ 159‬ועוד‪ 160‬בה עשיריה [שם]‬ ‫כדי שתעשו‪ 161‬תשובה‬ ‫‪40:25‬‬

‫ושבה והיתה לבער [ישעיה ו יג]‪ 162‬שאם עשיתם תשובה באילו הימים אפילו יש‬ ‫לכם כמה עוונות אני מבערם ומזכה אתכם אם לא עשיתם בהם תשובה היו יודעים‬ ‫שדינכם מתפסק ביום הכיפורים ואם לא עשיתי לכם‪ 163‬אלא אתם עושים בעצמיכם‬ ‫למה שכך התקנתי לכם שתה{י}ו תוקעין בשופר בראש השנה כדי‪ 164‬שתהו‪ 165‬חרידים‬ ‫מתקיעת‪\{ 166‬ה\}שופר להתקין עצמיכם לתשובה‪ 167‬אמר הנביא אם יתקע שופר \‬ ‫בעיר\ [עמוס ג ו]‪ 168‬להתקין‪ 169‬ואם לא יחרדו [שם] לפיכך אם יהיה רעה בעיר וייי לא‬ ‫עשה [שם]‬

‫‪40:26‬‬

‫דבר אחר בחד' השבי' בא' לח' [ויקרא כג כד]‪ 170‬מהו בח' השבי' [שם] אמר רבי ברכיה‬ ‫בירחא דישבעתא‪ 171‬כיצד בשעה שאמר הקדוש {ברוך הוא} לאברהם {להקריב לו את‬ ‫בנו שנאמר} קח נא את בנך [בראשית כב ב]‪ 172‬אמר לו לאיזה מהם אמר לו את יחידך‬

‫‪.‬עוד ולמה ‪159 Pr‬‬ ‫‪ .‬עוד ‪160 Pr‬‬ ‫‪.‬שיעשו ‪161 Pr‬‬ ‫שר ְב ַש ֶ ֙ל ֶכ ֙ת ַמ ֶצ ֶ֣בת ָ֔בם ֶז ַ�֥רע ֖קֹ ֶדׁש ‪162 MT‬‬ ‫וְ ֥עֹוד ָב ּ֙ה ֲע ִ ֣ש ִר ָ֔יה וְ ָ ֖ש ָבה וְ ָהיְ ָ ֣תה ְל ָב ֵ ֑ער ָכ ֵא ָל֣ה וְ ָכ ַא ּ֗לֹון ֲא ֶ ֤‬

‫ַמ ַצ ְב ָ ֽתּה׃ פ‬ ‫‪.‬בכם ‪163 Pr‬‬

‫‪164 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כשתהיו ‪165 Pr‬‬ ‫‪.‬בתקיעת ‪166 C, D‬‬ ‫‪'.‬לתשוע ‪167 P‬‬ ‫שה׃ ‪168 MT‬‬ ‫יהו֖ה ֥ל ֹא ָע ָ ֽ‬ ‫ם־ת ְה ֶי֤ה ָר ָע ֙ה ְב ֔ ִעיר וַ ָ‬ ‫ׁשֹופ ֙ר ְב ֔ ִעיר וְ ָ ֖עם ֣ל ֹא יֶ ֱח ָ ֑רדּו ִא ִ‬ ‫ִאם־יִת� ַ ָ֤קע ָ‬ ‫‪169 Not in C, D, Pr.‬‬ ‫רּועה ‪170 MT‬‬ ‫יעי ְב ֶא ָ ֣חד ַל ֗חֹ ֶדׁש יִ ְה ֶי֤ה ָל ֶכ ֙ם ַש ָב ֔תֹון זִ ְכ ֥רֹון ְת ָ ֖‬ ‫מר ַב ֨חֹ ֶדׁש ַה ְש ִב ֜ ִ‬ ‫ל־ב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ַד ֵ ֛בר ֶא ְ‬

‫ִמ ְק ָרא־ ֽקֹ ֶדׁש׃‬ ‫;דשבועתא ‪ Dittography; C, D‬דשבועתו ‪171 Pr‬‬ ‫ל־א ֶרץ ַהמ ִֹר ָי֑ה וְ ַה ֲע ֵל֤הּו ָש ֙ם ‪172 MT‬‬ ‫ְך־ל ָ֔ך ֶא ֶ ֖‬ ‫ר־א ַ֙ה ְב ָ֙ת ֶאת־יִ ְצ ָ֔חק וְ ֶל ְ‬ ‫ת־בנְ ָ֨ך ֶאת־יְ ִ ֽח ְידָך֤ ֲא ֶש ָ‬ ‫ח־נא ֶא ִ‬ ‫אמר ַק ָ֠‬ ‫וַ ֡י ֹ ֶ‬ ‫ְלע ֔ ָֹלה ַ ֚על ַא ַ ֣חד ֶ ֽה ָה ִ ֔רים ֲא ֶ ֖שר א ַ ֹ֥מר ֵא ֶ ֽליָך׃‬



Pesiqta Rabbati 40 

 425

I judge My world, and on that day, I would have to finish the judgment. Why then do I suspend [the judgment] for ten days? So that Israel may repent. Why And yet a ten [day] period is left (ibid.)? In order for [Israel] to repent.

40:25 If it returns [shvh], there will be a removal [bʿr] [of its sins] (Isa 6:13). [This implies:] If you did repent [tshvh] during these ten days, no matter how many sins you have, I shall remove [bʿr] them and acquit you. If you did not repent during [these days], know that your judgment will be decided on Yom Kippur. And I will not have done this to you, but you did this to yourselves. Why? Because I ordained for you to blow the shofar on Rosh Ha-Shanah, in order to cause you to tremble at the blowing [teqiah]44 of the shofar and to prepare yourselves for repentance. The prophet said: When the shofar is blown \in a city\ (Amos 3:6) – [this means] to prepare themselves, and if they do not [prepare themselves,] they will tremble (ibid.); therefore, if evil will come upon the city, the Lord will not have done it (ibid.).

40:26 Another interpretation: In the seventh [shvʿ] month on the first of the month (Lev 23:24). What is the meaning of the seventh [shvʿ] month (ibid.)? R. Berekhiah said: In the month of [God’s] oath [shvʿ] [that He swore] to Abraham. In what manner? When the Holy One said to Abraham {to sacrifice his son to Him, as it is said:} Take now your son (Gen 22:2), [Abraham] said to Him: Which one of my sons? [God] said to him: Your only son (ibid). [Abraham] said to Him: Both are only sons. Isaac is the only son I have {from one mother}, and Ishmael is the only son {I

44 Teqiʿa is a particular blast on the shofar on Rosh Hashanah and Yom Kippur.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪426‬‬

‫[שם] אמר לו שניהם יחידים יצחק לי‪ 173‬וישמעאל יחיד {לי} לאמו אמר לו‪ 174‬אשר‬ ‫אהבת [שם] אמר לו רבון העולמים יש תחומים במעים לזה אני אוהב ולזה אני אוהב‬ ‫אמר לו את יצחק [שם]‬ ‫‪40:27‬‬

‫וכל כך למה שהיה מחבבו‪ 175‬בפניו אמר לו מה אעשה לו אמר לו לך לך‪ 176‬אל ארץ‬ ‫המוריה והעלהו שם לעולה [בראשית כב ב]‪ 177‬מהו ארץ‪ 178‬המוריה חבילה של חכמים‬ ‫כאן נומר‪ 179‬כל אחד ואחד רבי ינאי‪ 180‬אומר מהו המורייה [שם] מקום שהמורא‬ ‫ויראה‪ 181‬יוצא‪ 182‬לעולם הימנו נורא אלהים ממקדשיך [תהלים סח לו]‪ 183‬ורבי חייא‬ ‫הגדול אומר אר' המורייה [בראשית כב ב] שההוראות יוצאות משם‪} 184‬שנאמר{ כי‬ ‫מציון {תורה} תצא תורה [ישעיה ב ג]‬

‫‪40:28‬‬

‫דבר אחר \אל ארץ\ המוריה [בראשית כב ב] אמר רבי שמואל ברבי נחמן הארץ‬ ‫שמתוכה עתיד הקדוש {ברוך הוא}‪ 185‬להורות על הרשעים שירדו לגיהנם {שנאמר}‬ ‫כצאן לשאול שתו מות ירעם וצורם לכלות שאול [תהלים מט טו]‪ 186‬ומאיכן מזבול לו‬ ‫[שם]‬

‫‪.‬לאמו ‪173 C, D‬‬ ‫‪.‬את יצחק ‪174 Pr adds‬‬ ‫‪.‬כדי לחבבו ‪175 Pr‬‬ ‫‪176 Not in Pr.‬‬ ‫ל־א ֶרץ ַהמ ִֹר ָי֑ה וְ ַה ֲע ֵל֤הּו ָש ֙ם ‪177 MT‬‬ ‫ְך־ל ָ֔ך ֶא ֶ ֖‬ ‫ר־א ַ֙ה ְב ָ֙ת ֶאת־יִ ְצ ָ֔חק וְ ֶל ְ‬ ‫ת־בנְ ָ֨ך ֶאת־יְ ִ ֽח ְידָך֤ ֲא ֶש ָ‬ ‫ח־נא ֶא ִ‬ ‫אמר ַק ָ֠‬ ‫וַ ֡י ֹ ֶ‬

‫ְלע ֔ ָֹלה ַ ֚על ַא ַ ֣חד ֶ ֽה ָה ִ ֔רים ֲא ֶ ֖שר א ַ ֹ֥מר ֵא ֶ ֽליָך׃‬ ‫‪.‬אל ‪178 P‬‬ ‫‪.‬נאמר ‪179 Pr‬‬ ‫‪.‬יוסי ‪180 D‬‬ ‫‪.‬והוראה ‪181 Pr‬‬ ‫‪.‬יוצאת ‪182 Pr‬‬ ‫ֹלהים׃ ‪183 MT‬‬ ‫ֹלהים ִ ֽמ ִמ ְק ָ ֫ד ֶ ֥שיָך ֵ ֤אל יִ ְש ָר ֵ֗אל ֤הּוא נ ֵֹ֨תן׀ ֖עֹז וְ ַת ֲע ֻצ ֥מֹות ָל ֗ ָעם ָב ֥רּוְך ֱא ִ ֽ‬ ‫ֹורא ֱא ִ֗‬ ‫נ֤ ָ ֥‬ ‫‪.‬שמשם יוצאות ההוראות ‪184 C, D‬‬ ‫‪ here.‬עתיד ‪185 P has‬‬ ‫֭צּורם ְל ַב ּ֥לֹות ְש ֗אֹול ִמזְ ֻ ֥בל ֽלֹו׃ ‪186 MT‬‬ ‫ּתּו ָ ֤מוֶ ת ִ֫י ְר ֵ ֥עם וַ יִ ְר ּ֘דּו ָ ֤בם יְ ָש ִ ֨רים׀ ַל ֗בֹ ֶקר ְו ָ‬ ‫ַכ ֤צ ֹאן׀ ִ ֽל ְש ֣אֹול ַש ֮‬



Pesiqta Rabbati 40 

 427

have} from his mother. [God] said to him: Whom you love (ibid.). [Abraham] said: Master of the universe, are there different realms of love within [a person]? I love the one, and I love the other. [God] said: Isaac.

40:27 Why [did God speak] that much [to Abraham]? Because [God] loved [him]. Then [Abraham] said: What will I do with [Isaac]? [God] said to him: Go to the land of Moriah; and offer him there as a burnt offering (Gen 22:2). What [is the meaning of] the land of Moriah (ibid.)? A group of Sages [interpreted this]. We will enumerate each one of them. R. Yannai said: What [is the meaning of] the land of Moriah (ibid.)? It is the place from where reverence [mora’] and awe [yirʾah] come forth into the world: 0 God, You are awesome [nora] out of Your holy places (Ps 68:36). But R. Ḥiyya the Elder said: The land of Moriah (Gen 22:2) – It is the land from which instruction [horaʾah] came forth: Out of Zion will come forth the Torah, and the word of the Lord from Jerusalem (Isa 2:3).

40:28 Another interpretation: \To the land of\ Moriah (Gen  22:2). R. Shmuel Berabbi Naḥman said: It is the Land from which the Holy One will issue a directive that the evildoers descend into Gehinnom, {as it is said:} Like sheep they are appointed for Sheol; death shall be their shepherd; [the upright shall rule over them in the morning], and their form shall waste away in Sheol (Ps 49:15). And from where [will they be far away in Sheol]? From His lofty abode (ibid.).45

45 BerR 55:7; PesRab 41:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪428‬‬ ‫‪40:29‬‬

‫דבר אחר ארץ המורייה [בראשית כב ב] אמר רבי יהושע בן לוי הארץ שהצדיקים‬ ‫מורים מתוכה וגוזרים על הקדוש {ברוך הוא} והוא עושה שנאמר ויפל דוד והזקנים‬ ‫מכסים בשקים על פני' [דברי הימים א' כא טז]‪ 187‬דבר אחר ארץ המוריה [בראשית‬ ‫כב ב] אמר רבי יהודה ברבי פדייה‪ 188‬מוריה אמר לו לאיכן אמר לו לארץ שאני מראה‬ ‫אותך‬

‫‪40:30‬‬

‫דבר אחר {\מורייה [בראשית כב ב]\} אמר לו רבון העולמים וכי כשר אני להקריבו‬ ‫כהן אני הרי שם כהן {גדול} שיבוא ויקבלו ממני‪ 189‬אמר להם הקדוש {ברוך הוא}‬ ‫כשתגיע למקום אני מקדישך‪ 190‬ועושה אותך כהן‪} 191‬דבר אחר{ מהו \הר\ המוריה‬ ‫[שם] תמורתו‪ 192‬של שם חלופני‪} 193‬כמה דאמר} {ו}לא יחליפנו ולא ימיר אותו [ויקרא‬ ‫כז י] דבר אחר מהו המוריה [בראשית כב ב] אמר רבי פנחס בן חמא‪ 194‬בארץ שמורתו‬ ‫של עולם לתוכה שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים [מלכים א' ט ג]‪ 195‬ואף המקום‪196‬‬ ‫מרות‪{ 197‬הוא} על כל המקומות ויעל דוד וכל ישראל בעלתה [דברי הימים א' יג ו]‪198‬‬ ‫דבר אחר ארץ [בראשית כב ב] מהו המוריה [שם] אמר רבי שמעון בן יוח\א\י בארץ‬ ‫שהיא מק{ו}שטת כנגד מזבח של מעלן או יירה יירה [שמות יט יג]‪199‬‬

‫לּופ ֙ה ְביָ ֔דֹו ‪187 MT‬‬ ‫ת־מ ְל ַ ֤אְך יְ הוָ ֙ה ע ֵֹ֗מד ֵב֤ין ָה ָ֙א ֶר ֙ץ ֵּוב֣ין ַה ָש ַ֔מיִ ם וְ ַח ְר ּ֤בֹו ְש ָ‬ ‫ת־ע ָ֗יניו וַ ַ֞י ְרא ֶא ַ‬ ‫וַ יִ ָ֨שא ָד ִ ֜ויד ֶא ֵ‬

‫יהם׃‬ ‫ל־פנֵ ֶ ֽ‬ ‫רּוש ָ ִל֑ם וַ יִ ֨ ֹפל ָדִ ֧ויד וְ ַהזְ ֵק ִנ֛ים ְמ ֻכ ִ ֥סים ַב ַש ִ ֖קים ַע ְ‬ ‫טּוי֖ה ַעל־יְ ָ‬ ‫נְ ָ‬ ‫‪.‬פולייא ‪; D‬פלייא ‪; C, Pr‬פליון ‪188 P‬‬ ‫‪.‬ממנו ‪189 Pr‬‬ ‫‪.‬מקדשך ‪190 Pr‬‬ ‫‪.‬כהן אותך ‪191 Pr‬‬ ‫‪.‬תאורתו ‪192 Pr‬‬ ‫‪.‬חליפיי ‪; Pr‬חלפוי ‪193 P‬‬ ‫‪.‬רבי פנחס ‪194 Pr‬‬ ‫ת־ה ַ ֤ביִת ‪195 MT‬‬ ‫שר ִה ְת ַח ַנ֣נְ ָתה ְל ָפנַ י֒ ִה ְק ַ ֗ד ְש ִתי ֶא ַ‬ ‫ת־ת ִחנָ ְת ָ֮ך ֲא ֶ ֣‬ ‫ת־ת ִפ ָל ְתָך֣ וְ ֶא ְ‬ ‫הוה ֵא ֗ ָליו ָ֠ש ַמ ְע ִתי ֶא ְ‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫ל־היָ ִ ֽמים׃‬ ‫ד־עֹול֑ם וְ ָהי֨ ּו ֵע ַינ֧י וְ ִל ִ ֛בי ָ ֖שם ָכ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ּום־ש ִ ֥מי ָ ֖שם ַע‬ ‫ְ‬ ‫שר ָב ִ֔נ ָתה ָל ֽש‬ ‫ַהזֶ ֙ה ֲא ֶ ֣‬ ‫‪.‬במקום ‪196 C, D‬‬ ‫‪.‬מדות ‪197 P‬‬ ‫ל־ק ְר ַי֥ת ‪198 MT‬‬ ‫ֹלהים׀‪ ‬וַ ַ֨י ַעל ָדִו֤יד וְ ָכל־יִ ְש ָר ֵאל֙ ַב ֲע ֔ ָל ָתה ֶא ִ‬ ‫יהּודה ְל ַה ֲע ֣לֹות ִמ ָ֗שם ֵא ֩ת ֲא ֨רֹון ָה ֱא ִ ֧‬ ‫שר ִל ָ ֑‬ ‫יְ ָע ִ ֖רים ֲא ֶ ֣‬ ‫רּובים ֲא ֶשר־נִ ְק ָ ֥רא ֵ ֽשם׃‬ ‫יֹושב ַה ְכ ִ ֖‬ ‫הו֛ה ֵ ֥‬ ‫יְ ָ‬ ‫ם־איׁש ֣ל ֹא יִ ְח ֶי֑ה ִב ְמש ְֹ֙ך ַהי ֵֹ֔בל ֵ ֖ה ָמה ‪199 MT‬‬ ‫ם־ב ֵה ָ ֥מה ִא ִ ֖‬ ‫י־ס ֤קֹול יִ ָס ֵקל֙ אֹו־יָ ֣ר ֹה יִ יָ ֶ ֔רה ִא ְ‬ ‫א־ת ֨ ַגע ּ֜בֹו ָ֗יד ִ ֽכ ָ‬ ‫לֹ ִ‬ ‫יַ ֲע ֥לּו ָב ָ ֽהר׃‬



Pesiqta Rabbati 40 

 429

40:29 Another interpretation: The land of Moriah (Gen 22:2). R. Yehoshua ben Levi said: It is the Land from which the righteous will issue directives46 to the Holy One and He will do it, as it is said: [And David lifted up his eyes, and saw the angel of the Lord stand between the earth and the heaven, having a drawn sword in his hand stretched out over Jerusalem]. Then David and the elders of Israel, who were clothed in sackcloth, fell upon their faces (1 Chr 21:16). Another interpretation: The land of Moriah [moriyah] (Gen 22:2). R. Yehudah Berabbi Pedaiah said: [God said to Abraham: Go to the land which] I will show [mar’eh] you.

40:30 Another interpretation: {\Moriah (Gen 22:2)\}. [Abraham] said to [God]: Master of the universe, am I [ritually] fit to sacrifice [Isaac]? Am I a priest? Shem is {high} priest. Let him come and take Isaac from me. The Holy One said: When you reach the place, I will consecrate you and make you a priest. {Another interpretation}: What is [the meaning of] The mountain of Moriah [moriyah] (Gen 22:2)? To be a substitute [temurato]47 for Shem, his replacement, {as it says:} He shall not replace it, nor change [mor] it (Lev 27:10). Another interpretation: What is [the meaning of] the Moriah (Gen 22:2)? R. Pinḥas ben Ḥama said: In the land where the Authority [morato] of the world resides, as it is said: [I have consecrated this house that you have built, and put My name there forever;] My eyes and My heart will be there perpetually (1 Kgs 9:3).48 Even the place has authority [marot] over all other places: And David and all Israel went up to the Master (1 Chr 13:6).49 Another interpretation: Land (Gen 22:2). What is Moriah (ibid.)? R. Shimon ben Yoḥai said: [It is in] the Land in which an arrow would reach up to the heavenly altar or would shoot up straight [yiyareh]: shot with arrows [yiyareh] (Exod 19:13).

46 YalqShim 988. 47 BerRbti, p. 86. 48 BerR 56:10, 3:7. 49 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; usually rendered as And David and all Israel went up to Baalah.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪430‬‬

‫‪40:31‬‬ ‫דבר אחר ארץ המוריה [בראשית כב ב]‪ 200‬מהו המוריה [שם] רבותינו‪ 201‬אומרים‪202‬‬ ‫הארץ שקטרת הסמים קריבה בתוכה שנאמר‪ 203‬אלך לי אל הר המור [שיר השירים‬ ‫ד ו]‪ 204‬מיד וישכם אברהם בבקר ויחב' וגומר [בראשית כב ג]‪ 205‬וקורא ויורד הלך‬ ‫ביום {ה}ראשון והיה‪ 206‬מהלך‪ 207‬כל היום כיון שראה‪ 208‬כלום חזר לאחוריו עד יום‬ ‫השילשי‪ 209‬שנאמר‪ 210‬ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום‬ ‫מרחוק [בראשית כב ד]‪211‬‬

‫‪40:32‬‬

‫למה לא ראה ביום הראשון {כדי} שלא יהיה אומות העולם אומרים בהול היה ולא היה‬ ‫יודע לאיכן הוא הולך‪ 212‬לפיכך לא ראה לא ביום {ה}ראשון ולא ביום {ה}שיני }אלא{‬ ‫ביום השלישי ראה אותו‪ 213‬מרחוק ענן של כבוד‪ 214‬קשור על הר אחד ואמר ליצחק בני‬ ‫רואה‪ 215‬אתה מאומה על אותו ההר אמר לו רואה אני על {ה}הר‪ 216‬ענן אחד קשור עליו‬ ‫ושאל אברהם לנערים ואמ' להם רואים אתם מאומה‬

‫ל־א ֶרץ ַהמ ִֹר ָי֑ה וְ ַה ֲע ֵל֤הּו ָש ֙ם ‪200 MT‬‬ ‫ְך־ל ָ֔ך ֶא ֶ ֖‬ ‫ר־א ַ֙ה ְב ָ֙ת ֶאת־יִ ְצ ָ֔חק וְ ֶל ְ‬ ‫ת־בנְ ָ֨ך ֶאת־יְ ִ ֽח ְידָך֤ ֲא ֶש ָ‬ ‫ח־נא ֶא ִ‬ ‫אמר ַק ָ֠‬ ‫וַ ֡י ֹ ֶ‬

‫ְלע ֔ ָֹלה ַ ֚על ַא ַ ֣חד ֶ ֽה ָה ִ ֔רים ֲא ֶ ֖שר א ַ ֹ֥מר ֵא ֶ ֽליָך׃‬ ‫‪ .‬רז"ל ]רבותינו זכרונם לברכה[‪201 D‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ארץ המוריה מהו המוריה רבותינו אומרים ‪202‬‬

‫‪203 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬משום רבותיך דברה ‪204 Pr‬‬ ‫יְב ַק ֙ע ֲע ֵצ֣י ‪205 MT‬‬ ‫ת־ש ֵנ֤י נְ ָע ָר ֙יו ִא ּ֔תֹו וְ ֵ ֖את יִ ְצ ָ ֣חק ְבנ֑ ֹו וַ ַ‬ ‫ת־חמ ֹ֔רֹו וַ יִ ַ ֞קח ֶא ְ‬ ‫וַ יַ ְש ֵ֨כם ַא ְב ָר ָ֜הם ַב ֗בֹ ֶקר ַ �וֽיַ ֲחב ֹׁ֙ש ֶא ֲ‬

‫ֹלהים׃‬ ‫ר־לֹו ָה ֱא ִ ֽ‬ ‫ר־א ַמ ֥‬ ‫ל־ה ָמ ֖קֹום ֲא ֶש ָ ֽ‬ ‫ע ֔ ָֹלה וַ ָי ָ�֣קם וַ ֵ֔י ֶלְך ֶא ַ‬

‫‪206 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הלך ‪207 Pr‬‬ ‫‪.‬שלא ראה ‪208 Pr‬‬ ‫‪.‬שלישי ‪209 Pr‬‬ ‫‪210 Not in Pr.‬‬ ‫ת־ה ָמ ֖קֹום ֵמ ָר ֽחֹק׃ ‪211 MT‬‬ ‫ת־ע ָינ֛יו וַ ַי ְ�֥רא ֶא ַ‬ ‫ישי וַ יִ ָ֨שא ַא ְב ָר ָ ֧הם ֶא ֵ‬ ‫ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִל ִ֗‬ ‫‪.‬ה ֵֹלך ‪212 D‬‬ ‫‪213 Not in Pr.‬‬ ‫‪214 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ר ֵֹאה ‪215 D‬‬ ‫‪ Deleted by this editor.‬אחד ‪216‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 431

40:31 Another interpretation: The land of Moriah (Gen 22:2). What is Moriah? Our Rabbis said: The Land in which the incense of spices is offered, as it is said: I will go to the mountain of myrrh [mor] (Cant 4:6).50 Immediately, Abraham rose early in the morning, [and saddled his ass, and took two of his young men with him] (Gen 22:3). And so on. And he descended [from the mountains]. He walked the entire first day, he walked all day long. When he saw nothing, he turned around until the third day, as it is said: And it happened on the third day, Abraham lifted up his eyes, and saw the place far away (Gen 22:4).

40:32 And why did [Abraham] not see [it] on the first day? So that the nations of the world would not say: He was so dazed that he did not know where he was going. Therefore, he did not see the place on the first day, nor on the second day, but only on the third day, when he saw from afar a cloud of glory clinging to a mountain. He said to Isaac: My son, do you see anything on the mountain? [Isaac] said to [Abraham]: I see a cloud on the mountain, clinging to it. [Abraham] asked the young men, saying: Do you see anything?

50 YalqShim Cant 988.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪432‬‬ ‫‪40:33‬‬

‫אמרו לו לאו אמר להם הואיל וחמור אינו רואה {אותם} ואתם לא‪ 217‬ראיתם שבו לכם‬ ‫פה עם החמור ואני והנער נלכה [בראשית כב ה]‪ 218‬עד פה אינו אומר כן‪ 219‬אלא עד כה‬ ‫[שם] מהו עד כה [שם] אמר רבי יהושע בן לוי בא וראה‪ 220‬מה בסוף הדיבור‪ 221‬שאמר‬ ‫לי כה יהיה זרעך [בראשית טו ה] ונשובה אליכם [בראשית כב ה]‪ 222‬מהו ונשובה אליכם‬ ‫[שם] שלא אמר ואשובה‪ 223‬תחילה את דורש שלא להודיעם שהוא הולך לקרבן‬

‫‪40:34‬‬ ‫דבר אחר ונשובה [בראשית כב ה] לאדם מערכי ומייי מענה לשון [משלי טז א]‪224‬‬ ‫שנתבשר‪ 225‬יצחק חוזר‪ 226‬עמו‪ 227‬מיד ויקח אברהם את עצי העולה וגומר {\וישם‪ 228‬על‬ ‫יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת ויאמר יצחק אל אברהם אביו\ הנה האש‬ ‫והעצים ואיה השה לעולה} ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעולה בני [בראשית‬ ‫כב ו‪-‬ח]‪\ 229‬המקום\ [יז]מן לקרבנו ואם היה לאו השה לעולה \{בני\{ לעולה‪ 230‬סו[י]‪231‬‬

‫‪.‬אינכם ‪217 Pr‬‬ ‫ּובה ‪218 MT‬‬ ‫ם־ה ֲח ֔מֹור וַ ֲא ִנ֣י וְ ַה ַ֔נ ַער נֵ ְל ָ ֖כה ַעד־ ֑כֹה וְ ִנ ְֽש ַת ֲחֶו֖ה וְ נָ ׁ֥ש ָ‬ ‫בּו־ל ֶ ֥כם פ ֹ֙ה ִ ֽע ַ‬ ‫אמר ַא ְב ָר ָ֜הם ֶאל־נְ ָע ָ ֗ריו ְש ָ‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬

‫יכם׃‬ ‫ֲא ֵל ֶ ֽ‬

‫‪.‬אין כתב כאן ‪219 Pr‬‬ ‫‪.‬נלך ונראה ‪220 C, D, Pr‬‬ ‫הד ֵבר ‪221 C, D‬‬ ‫‪ִ .‬‬ ‫אמר ֔לֹו ‪222 MT‬‬ ‫ם־ּתּוכ֖ל ִל ְס ֣ ֹפר א ָ ֹ֑תם וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֹוכ ִ֔בים ִא‬ ‫ּוספ ֹ֙ר ַה ּ֣כ ָ‬ ‫יְמה ְ‬ ‫ט־נ֣א ַה ָש ַ֗מ ָ‬ ‫אמ ֙ר ַה ֶב ָ‬ ‫ּוצה וַ ֙י ֹ ֶ‬ ‫ּיֹוצא א ֹ֜תֹו ַה ֗ח ָ‬ ‫וַ ֵ֨‬

‫֥כֹה יִ ְהֶי֖ה זַ ְר ֶ ֽעָך׃‬ ‫‪.‬נשובה ‪, Pr‬ונשוב ‪223 P‬‬ ‫הוה ַמ ֲע ֵנ֥ה ָל ֽשֹון׃ ‪224 MT‬‬ ‫י־ל֑ב ּו ֵ֝מיְ ָ ֗‬ ‫ְל ָא ָ ֥דם ַ ֽמ ַע ְר ֵכ ֵ‬ ‫‪.‬ששם כתיב ‪225 C, D‬‬ ‫‪.‬חוזק לו ‪, Pr‬יחזר ‪ , D‬יחזור ‪ corrected to read‬חוזר ‪226 C‬‬

‫‪227 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ושם ‪228 Pr‬‬ ‫ת־ה ַמ ֲא ֶכ ֶ֑לת וַ יֵ ְל ֥כּו ‪229 MT 6‬‬ ‫ת־ה ֵ ֖אׁש וְ ֶא ַ ֽ‬ ‫ת־ע ֵצ֣י ָהע ֗ ָֹלה וַ יָ֙ ֶש ֙ם ַעל־יִ ְצ ָ ֣חק ְבנ֔ ֹו וַ יִ ַ ֣קח ְביָ ֔דֹו ֶא ָ‬ ‫וַ יִ ַ ֨קח ַא ְב ָר ָ֜הם ֶא ֲ‬

‫יהם יַ ְח ָ ֽדו׃‬ ‫ְשנֵ ֶ ֖‬ ‫‪7‬‬ ‫אמר‬ ‫ל־א ְב ָר ָ ֤הם יִ ְצ ָ֜חק וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫אמר ָא ִב ֙יו ֶא ַ‬ ‫אמר ָא ִ֔בי וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫אמר ְב ִנ֑י ִה ֶנ ִ֣נֽי וַ ֖י ֹ ֶ‬ ‫ְלע ָ ֹֽלה׃ ַה ֶ ֖שה וְ ַאֵי֥ה וְ ָ ֣ה ֵע ִ֔צים ָה ֵא ׁ֙ש ִה ֵנ֤ה וַ ֗י ֹ ֶ‬ ‫‪8‬‬ ‫אמ ֙ר‬ ‫ֹלהים ַא ְב ָר ָ֔הם וַ ֙י ֹ ֶ‬ ‫יהם וַ יֵ ְל ֥כּו ְב ִנ֑י ְלע ָֹל֖ה ַה ֶ ֛שה יִ ְר ֶאה־ּל֥ ֹו ֱא ִ֞‬ ‫יַ ְח ָ ֽדו׃ ְשנֵ ֶ ֖‬ ‫‪; The Scriptural verses are abbreviated in P, Pr, C, and D. P is‬חי לעולה ]שם[ שה לעולה ‪230 Pr‬‬

‫‪incomprehensible and has been emended by this editor.‬‬ ‫יסי ‪231 σέ. C, D‬‬ ‫‪ִ .‬א ִ‬



Pesiqta Rabbati 40 

 433

40:33 The [young men accompanying Abraham] said to him: No. [We do not see anything on the mountain.] He said to them: Since my donkey does not see it, and you do not see it, sit here with the donkey, and I and the young one will go up to here [koh] (Gen 22:5) – “up to here [poh]” is not said here, but koh (ibid.). What is [the meaning of] up to here [koh] (ibid.)? R. Yehoshua ben Levi said: Come and see what is written at the end of His speech, when [God] says to me: So [koh] will your seed be (Gen 22:5). We will return (Gen 15:5)? What [is the meaning of] We will return (ibid.)? [Abraham] did not say, „And I will come back.“ To begin with, you may interpret that he did not mean to let [the young men accompanying him] know that he was going to offer a sacrifice.

40:34 Another interpretation: And we will come back (Gen 25:5). [This may be explained by referring to another Scriptural passage:} The plans of the heart belong to humans, but the answer of the tongue is from the Lord (Prov 16:1). {This implies] that [Abraham] was given the good news that Isaac would come back with him. Immediately, Abraham took the wood of the burnt offering {\and put it on his son Isaac, and he himself carried the fire and the knife … Isaac said to his father Abraham, Father! \And he said, Here I am, my son.\ The fire and the wood are here, but where is the lamb for a burnt offering?} Abraham said, God will provide the lamb for a burnt offering, my son (Gen 22:6-8). \The Place [God]\ will provide the offering, and if there is no lamb for the offering, {my son,} you will be the sacrifice [se]51  – this is Greek – you are the offering; nevertheless [it says:] both of them went together (ibid.). What [is the meaning of] together (ibid.)? That [Isaac] was

51 Pr adds: lamb for an offering – a living being as the offering.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪434‬‬

‫יסי לעולה\ לשון יוונית את{ה}‪ 233‬הוא הקרבן אף על פי וילכו שניהם יחדיו‬ ‫לעולה‪ִ \ 232‬א ִ‬ ‫[בראשית כב ח] מהו יחדיו [שם] שלא היצר כמה שאמר לו אביו אלא כשם שהיה‬ ‫זה שמח ליקרב {כך זה היה שמח ליקרב} אברהם שמח לעקוד ויצחק שמח ליעקד‬ ‫אברהם שמח לשחוט ויצחק שמח לישחט עם שיצחק מהלך עם אביו‬ ‫‪40:35‬‬

‫מה עשה הסטן בא {ועמד} לו מימינו של יצחק אמר לו‪ 234‬הא העלוב בנה של עלובה‬ ‫כמה תעניות נתענ{י}ת אמך וכמה תפיל{ו}ת נתפללה‪ 235‬עד שלא באתה לה והזקן הזה‬ ‫נשתטה מזקנותו והוא‪ 236‬הולך לשוחטך מיד הפך‪\ 237‬פניו יצחק‪ \238‬אצל פני‪ 239‬אביו‬ ‫ואמר לו אביו ראה מה אמר לי האיש הזה אמר לו הוא {\בא\} ליצק‪ 240‬לך הקדוש‬ ‫{ברוך הוא} יצף לו‪ 241‬אלהים‪ 242‬יראה [בראשית כב ח] מיד ויבאו אל המקום אשר אמ'‬ ‫לו אלהים [בראשית כב ט]‪243‬‬

‫‪40:36‬‬

‫ויבן שם אברהם את המזבח [בראשית כב ט] ולמה לא בנה יצחק עמו אלא אמר‬ ‫אברהם שלא יפ{ו}ל אבן או צרור עליו ויעשה בו מום ויפסל מן הקרבן בנה אברהם‪244‬‬ ‫את המזבח‪ 245‬שווה‪ 246‬את העצים ועקד את יצחק על {גבי} המזבח נטל אברהם את‬

‫‪' .‬לעול 'סו 'לאו השה לעו 'ואם הי 'מן לק‪232 P‬‬ ‫‪.‬אף ‪233 P‬‬ ‫‪.‬לא ‪234 Pr‬‬ ‫‪235 Not in Pr.‬‬ ‫‪236 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬פניו יצחק אל ‪237 Pr‬‬ ‫‪.‬יצא ‪238 P‬‬ ‫‪.‬יצא אצל פני ‪239 Pr‬‬ ‫‪.‬ליצף ‪240 Pr‬‬ ‫‪.‬לך ‪241 P, Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬יצף לך אלהים ‪242‬‬ ‫ת־ה ֵע ִ ֑צים ‪243 MT‬‬ ‫ת־ה ִמזְ ֵ֔ב ַח ַ �וֽיַ ֲע ֖ר ְֹך ֶא ָ‬ ‫ם וַ ִ֨י ֶבן ָ ֤שם ַא ְב ָר ָה ֙ם ֶא ַ‬ ‫ֹלהי ֒‬ ‫ר־לֹו ָה ֱא ִ‬ ‫שר ָ ֽא ַמ ֣‬ ‫קֹום ֲא ֶ ֣‬ ‫ל־ה ָמ ֮‬ ‫וַ יָ ֗בֹאּו ֶ ֽא ַ‬

‫ל־ה ִמזְ ֵ֔ב ַח ִמ ַ ֖מ ַעל ָל ֵע ִ ֽצים׃‬ ‫ֹתֹו ַע ַ‬ ‫ַ �וֽיַ ֲעק ֹ֙ד ֶאת־יִ ְצ ָ ֣חק ְבנ֔ ֹו וַ ָי ֶ֤שם א ֙‬ ‫‪244 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in C, D.‬ולמה לא בנה יצחק … את המזבח ‪245‬‬ ‫‪.‬סידר ‪], Pr‬שווה[ שאה ‪246 P‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 435

not distressed when his father told him [this], but he was joyous to be sacrificed. {Likewise [Abraham] was joyous to sacrifice}. Abraham joyfully bound [Isaac] and Isaac was joyous to be bound; Abraham was joyous to slaughter him, and Isaac was joyful to be slaughtered, when Isaac walked with his father.

40:35 [While Isaac walked with his father], what did Satan do? He came and {placed himself} on Isaac’s right side and said to him: O you unfortunate one, son of an unfortunate mother! How many fasts did your mother fast, and how many prayers did she pray, until you came to her! And this old man, who lost his mind in his old age, is about to slaughter you. Immediately, \Isaac turned his face\ to his father and said to him: Father, see what this man is saying to me! [Abraham] said to [Isaac]: He came to discourage you. The Holy One will look out: God will provide (Gen 22:8). Immediately, they came to the place, which God had told him (Gen 22:9).

40:36 Abraham built the altar there (Gen 22:9). And why did not Isaac build it with him? Because Abraham was careful that no stone or pebble would fall on Isaac and make a mark on him that would disqualify him as an offering. Abraham built the altar, arranged the pieces of wood, and bound Isaac on it. When Abraham took the knife to slaughter him, Isaac said to him: Father, tie my hands and my feet, for the instinct to live is strong,52 that when I see the knife coming towards me, and I

52 Tan Vayera 23.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪436‬‬

‫המאכלת לשוחטו אמר לו יצחק אבא אוסריני בידיי ו{ב}רגלי שהנפש חצופה היא‬ ‫שלא נראה את‪ 247‬המאכלת באה עלי ונקרטע‪ 248‬ונפסל {מן} הקרבן כפתו אביו‬ ‫‪40:37‬‬

‫כיון שבא ליתן \את\ המאכלת על צוארו באו המלאכים והיו בוכים ומצווחים לפני‬ ‫הקדוש {ברוך הוא} שנאמר הן אראלים צעקו חוצה [ישעיה לג ז]‪ 249‬ומה היו צועקים‬ ‫נשמר מסילות [ישעיה לג ח]‪ 250‬היכן הוא מתן שכרן של עוברי הדרכים‪ 251‬שהיה‬ ‫אברהם מודיעך בעולם שבת עובר אורח [שם] בטל מתן שכרן של אורחים שיהו‪252‬‬ ‫באים מכל מקום ולנים אצל אברהם לאכל חנם ולעשות אותך ברכה בעולם אלא הפר‬ ‫ברית [שם] ומפר {את} הברית שאמרת לאברהם את בריתי אקים את יצחק [בראשית‬ ‫יז כא]‬

‫‪40:38‬‬

‫הרי המאכלת על צוארו עד אימתי את ממתין אמר רבי ברכיה צעקו חוצה [ישעיה‬ ‫לג ז]‪ 253‬חיצה כתוב אמרין חיצה היא בידה מכוסניה‪ 254‬מיד אמר הקדוש {ברוך הוא}‬ ‫למיכאל‪ 255‬מה את עומד אל תניחנו‪ 256‬התחיל מיכאל קורא אותו ויקרא אליו מלאך ייי‬ ‫מן השמים ויאמר אברהם אברהם [בראשית כב יא] למה‪ 257‬שני פעמים שהיה ממהר‬ ‫לשוחטו והיה צווח בו כאדם הצועק מתוך צרה פלני פלני‪ 258‬מה את עושה {אברהם}‬ ‫הופך פני אצלו אמר לו מה אתה עושה אל תשלח ידך אל הנער [בראשית כב יב]‬

‫‪247 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ונקוטע ‪248 P‬‬ ‫יִב ָכיֽ ּון׃ ‪249 MT‬‬ ‫ֵ ֚הן ֶא ְר ֶא ֔ ָלם ָצ ֲע ֖קּו ֻ ֑ח ָצה ַמ ְל ֲא ֵכ֣י ָש ֔לֹום ַ ֖מר ְ‬ ‫שב ֱאנֽ ֹוׁש׃ ‪250 MT‬‬ ‫א ַרח ֵה ֵ ֤פר ְב ִר ֙ית ָמ ַ ֣אס ָע ִ ֔רים ֥ל ֹא ָח ַ ֖‬ ‫נָ ַ ֣שּמּו ְמ ִס ּ֔לֹות ָש ַ ֖בת ע ֵֹב֣ר ֑ ֹ‬ ‫‪.‬עוברים דרכים ‪251 Pr‬‬ ‫‪.‬שהיו ‪252 Pr‬‬ ‫יִב ָכיֽ ּון׃ ‪253 MT‬‬ ‫ֵ ֚הן ֶא ְר ֶא ֔ ָלם ָצ ֲע ֖קּו ֻ ֑ח ָצה ַמ ְל ֲא ֵכ֣י ָש ֔לֹום ַ ֖מר ְ‬ ‫‪.‬מכוסיניה ‪, Pr‬מכוסנה ‪254 P‬‬ ‫‪.‬למכאל ‪255 Pr‬‬ ‫‪.‬תניחנם ‪256 D‬‬ ‫‪257 Not in Pr.‬‬ ‫‪258 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 437

may have an uncontrollable movement, I would become unfit for a sacrifice. His father bound [Isaac].

40:37 When [Abraham] was about to put the knife to [Isaac’s] throat, the angels came weeping and lamenting before the Holy One, as it is said: the angels53 cry outside; [the envoys of peace weep bitterly] (Isa 33:7). What did they cry out? The highways lie waste [… He has broken the covenant] (Isa 33:8). If You permit the sacrifice, what of Abraham’s reward for [hosting] travelers? {It was through hosting travelers] that Abraham made You known to the world. Rather, The wayfaring man ceased [ibid.] – Abraham’s reward for hosting wayfarers ceased; those, who used to come from everywhere and would stay with Abraham and eat for free. Thus, they made Your name a blessing in the world. Besides, He has broken the Covenant (ibid.) – You break the Covenant that You spoke to Abraham: My covenant will I establish with Isaac (Gen 17:21).

40:38 See, the knife is on [Isaac’s] throat, until when will you wait? R. Berekhiah said: The angels cry outside [ḥutsah] (Isa 33:7). Ḥitsah [an anomalous act] is written.54 [The angels] said: It is an anomaly on your part to slaughter [Isaac]. Immediately, the Holy One said to Michael: Why are you standing by? Do not let [Abraham] continue. Michael began calling [Abraham]: The angel of the Lord called him out of heaven, and said: Abraham, Abraham (Gen 22:11). Why twice? Because he was rushing to slaughter [Isaac], similar to a person crying out in deep distress, the angel screamed out at him: Such and such, what are you doing? {Abraham} turned his face toward [Michael], who said: Lay not your hand upon the young man! (Gen 22:12).

53 Literally: valiants. 54 This reading is not found in the Masoretic text.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪438‬‬ ‫‪40:39‬‬

‫אמר לו ואחנקהו‪ 259‬אמר לו אל תעש לו מאומה [בראשית כב יב] אמר לו אברהם חוץ‬ ‫מזו ומזו הקדוש {ברוך הוא} אומר לי לקרב את בני ואת אומר לא תקרבנו מיד קפץ‬ ‫הקדוש‪ 260‬עליו ואמר בי נשבעתי נאום ייי כי יען אשר עשית אהה' [בראשית כב טז]‪261‬‬ ‫מהו את יחידך [שם] \אלא\‪} 262‬מלמד{ שאמר לו‪ 263‬אברהם {להקדוש ברוך הוא} אדם‬ ‫{אם} מנסה את חבירו שאינו‪ 264‬יודע מה בלבו את יודע מה בלבבות והיתה מנסה אותי‬ ‫לא היה גלוי {רחום} לך שאני שוחטו אמר לו הקדוש {ברוך הוא} גלוי וצפוי לפני אפילו‬ ‫נפשך אמרתי לך לא היית┤ה├ מעכב את יחידך [שם] הצילה מחרב נפשי מיד כלב‬ ‫יחידתי [תהלים כב כא]‬

‫‪40:40‬‬

‫אמר לו אברהם למה עשית לי כך אמר לו הקדוש {ברוך הוא} שהייתי מבקש לידעך‬ ‫בעולם שלא על חנם בחרתי בך מכל האומות כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה‬ ‫[בראשית כב יב] מיד ויקרא אברהם {את} שם המקום ההוא ייי יראה אשר יאמר היום‬ ‫בהר ייי יראה [בראשית כב יד] אמר רבי ירמיה אמר לו \אברהם\ רבונו של עולם גלוי‬ ‫\וידוע\ {היה} לפניך שהיה לי מה להשיבך כשאמרת לי לקרב את יצחק אילו השבתי‬ ‫אותך לא היה לך {\מה\} להשביני שהייתי אומר לך אתמול אמרת‪ 265‬לי כי ביצחק‬ ‫יקרא לך זרע [בראשית כא יב] ועכשיו את אומר לי לשוחטו {ו}לא השבתי אותך אלא‬ ‫עשיתי עצמי כאלם וכחרש ואני‪ 266‬כחרש אשר‪ 267‬לא שומע‪ 268‬וכאלם לא יפתח פיך‬ ‫[תהלים לח יד]‬

‫‪.‬ואחנקנו ‪259 C,D,Pr‬‬ ‫‪260 Not in Pr.‬‬ ‫ת־בנְ ָך֥ ֶאת־ ‪261 MT‬‬ ‫ת־ה ָד ָ ֣בר ַה ֶ֔זה וְ ֥ל ֹא ָח ַ ֖ש ְכ ָת ֶא ִ‬ ‫ית ֶא ַ‬ ‫הו֑ה ִ֗כי ַי ַ֚ען ֲא ֶ ֤שר ָע ִ ֙ש ָ֙‬ ‫אמר ִ ֥בי נִ ְש ַ ֖ב ְע ִתי נְ ֻאם־יְ ָ‬ ‫וַ ֕י ֹ ֶ‬

‫ידָך׃‬ ‫יְ ִח ֶ ֽ‬

‫‪.‬אמר לא ‪262 P‬‬ ‫‪263 Not in P, Pr.‬‬ ‫‪.‬אינו ‪264 Pr‬‬ ‫‪.‬אמרתי ‪265 P‬‬ ‫‪.‬ואחי ‪266 P‬‬ ‫‪267 Not in Pr.‬‬ ‫ח־פיו׃ ‪. MT‬ישמע ‪268 C, D, Pr‬‬ ‫וַ ֲא ִנ֣י ְ ֭כ ֵח ֵרׁש ֣ל ֹא ֶא ְש ָ ֑מע ּו ְ֝כ ִא ֗ ֵלם ֣ל ֹא יִ ְפ ַת ִ ֽ‬



Pesiqta Rabbati 40 

 439

40:39 [Abraham] said to [God]: Should I strangle [Isaac]? [Michael] said: Do not do anything to him (Gen 22:12). Abraham said: Besides this and that the Holy One said to me to sacrifice my son, but you say: Do not sacrifice him. At once the Holy One leaped out at him and said: By myself I have sworn, says the Lord: Because you have done this, [and have not withheld your son, your only son] (Gen 22:16). What is [the meaning of] your only one (ibid.)? \Merely,\ that Abraham had said to [Him]: If a man tests his fellow, it is because he does not know what is in his fellow’s heart. But You know what is in the hearts [of humans], yet You tested me. Was it not revealed to You, {Compassionate One,} that I was willing to slaughter [Isaac]? The Holy One said: Before Me it is revealed and expected that even if I had said: your life; you would not have withheld it. [Therefore, it is said:] Your one and only life (ibid.),55 Deliver my soul from the sword, my only one from the power of the dog (Ps 22:21).

40:40 [Abraham] said to [God]: Why did You test me? The Holy One said: Because I wanted to make you known in the world and that not without purpose did I choose you from all the nations: Since now I have made known that you are a God-fearing man (Gen 22:12).56 At once Abraham called that place: May the Lord take note, so that it will be said: This day on the mount, is still seen by God (Gen 22:14).57 R. Yeremiah said: \Abraham\ said to [God]: Master of the world, it is revealed \and known\ to You that I could have responded something to You, when You said to me to sacrifice Isaac. If I had responded, You would not have had {\anything\} to respond to me. If I had said: Yesterday You said to me: With Isaac will seed be called for you (Gen 21:12), and now You say to me to slaughter him. But I did not respond [this way]. Instead, I pretended to be mute and deaf: I am like a deaf person who does not hear and like a mute person who does not open his mouth (Ps 38:14).

55 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 56 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 57 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. Often translated as: So Abraham called that place “The Lord will provide”] as it is said to this day, On the mount of the Lord He will be seen.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪440‬‬

‫‪40:41‬‬ ‫כך‪ 269‬כשהיו בניו של יצחק נידונין לפניך ביום הזה‪ 270‬ואפילו יש לכם כמה קטיגורין‪271‬‬ ‫מקטרגין אותם‪ 272‬כשם שדממתי ולא השבתי אותך‪ 273‬כך אף‪ 274‬אתה לא תשמע‪275‬‬ ‫מהן‪ 276‬ויקרא אברהם שם המקום וגומר [בראשית כב יד] מהו היום [שם] כהיום הזה‪277‬‬ ‫מפני שראש השנה \ אמר לו הברוך הוא כך וכך אני עֹשה‪ \278‬אמר לו אברהם השבע‬ ‫לי‪ 279‬מיד לי מיד‪ 280‬ויאמר‪ 281‬בי נשבעתי [בראשית כב טז] הוי בח' הש' [ויקרא כג כד]‬

‫‪40:42‬‬

‫\ו\אמר רבי ברכיה בירחא דישבועתא אמר לו אברהם ומה אני הולך לי בלא קרבן‬ ‫אמר לו הקדוש {ברוך הוא} שא את עיניך וראה את הקרבן שאחריך וישא אברהם את‬ ‫עיניו וירא והנה אחד וגומר [בראשית כב יג] מהו תחת בנו אמר רבי בניה היה אברהם‬ ‫מקרב את‪ 282‬אמוריו‪ 283‬ויאומ' הרי אמוריו של יצחק כך כל דבר אמר כך יהא לפניך כמי‬ ‫שיצחק בני‪ 284‬קרבתי כעניין שנאמר וימלוך יורם בנו [מלכים ב' טו ז]‬

‫‪269 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬זה ‪270 C, D, Pr‬‬ ‫‪.‬אפילו ‪271 Κατήγωρ. C, D add‬‬ ‫‪.‬אֹתן ‪272 C, D‬‬ ‫‪.‬השיב תיך ‪273 Pr‬‬ ‫‪274 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬תשום ‪275 Pr‬‬ ‫‪.‬להם ‪276 C, D‬‬ ‫‪, not in Pr.‬היה ‪277 C, D‬‬ ‫‪.‬עושה ‪278 C‬‬ ‫‪.‬השבעני לי ‪279 Pr‬‬ ‫‪.‬ויאמר הקדוש כך ואני עושה אמר לו אברהם השבע ‪280 P has at this point‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ויאמר … מיד ויאמר ‪281‬‬ ‫‪; deleted by this editor.‬אבריו ‪282 P‬‬ ‫‪.‬אימוריו ‪, P‬אמוריו ‪283 C, D‬‬ ‫‪284 Not in P.‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 441

40:41 Similarly, when the descendants of Isaac are judged by You on this day, even if they have many opponents accusing them, as I thought, and I did not respond to you, similarly, you do not listen to them/. Abraham called the place, etc. (Gen 22:14). What is [the meaning of] the day (ibid.)? [It means] Like this day, because of Rosh Ha-Shanah. \The Holy One said to him: This and that I will do.\ Abraham said to Him: Swear to me! Immediately [it says:] He said I swear (Gen 22:15). Thus, In the month of swearing an oath (Lev 23:24).58

40:42 R. Berekhiah said: In the month of [God’s] oath Abraham said to Him: And am I to go without [offering] a sacrifice? The Holy One said to [Abraham]: Lift up your eyes and see the offering behind you: And Abraham lifted up his eyes, and looked, and behold behind him [a ram,] etc. [And Abraham ... offered him as a burnt offering instead of his son] (Gen 22:13). What is [the meaning of] instead of his son (ibid.)? R. Benaiah said: As Abraham offered portions of the ram, he said: Behold, these are portions of my son Isaac. And at every part of the sacrifice, he said this: Let it be [known] to You that in sacrificing [this ram] I have in fact sacrificed my son Isaac. Accordingly, as it says in the lectionary portion: His son reigned in his stead (2 Kgs 15:7).

58 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪442‬‬ ‫‪40:43‬‬

‫מהו אחד נאחז בסבך [בראשית כב יג] אמר לו הקדוש {ברוך הוא} ראה מה לפניך‬ ‫בניך העומדים אחריך כשיהו מסובכים ונאחזים בעונות‪ 285‬מה הם עושים בקרניו‬ ‫נוטלין את הקרנות האילו ותוקעין בהן ואני נזכר עקידתו של יצחק ומזכה אותם בדין‬ ‫ומה עסקו של שופר הזה‪ 286‬כאדם שמכניס בזו ומוציא בזו {\כך בניך אפילו יש להם‬ ‫כמה קטיגורים‪ 287‬אני מכניס בזו ומוציא בזו ומוציא בזו\} אמר להן משה כך השופר‬ ‫סניגוריא‪ 288‬לכם‪ 289‬היו נוטלין שופרות בראש השנה ותוקעין בהן בחדש השב' באחד‬ ‫לחדש [ויקרא כג כד]‬

‫‪40:44‬‬ ‫דבר אחר בחדש הש' [ויקרא כג כד] זה שאמר הכתוב אך הבל בני אדם {\כזב\} בני‬ ‫איש במאזנים {\לעלות\} המה מהבל יחד [תהלים סב י]‪ 290‬מהו אך הבל [שם]‪ 291‬אלא‬ ‫כל הבלים והבל‪ 292‬כזבים שבני אדם‪ 293‬מכזבים כל ימות השנה אימתי‪ 294‬באים לחשבון‬ ‫כמאזניים‪ 295‬לעלות בחדש השביעי שהוא מזל שביעי מאזנים‪ 296‬שביעי ובחדשים‬ ‫תשרי שביעי מהו תשרי \תשרי\ ותשבוק‪ 297‬חובינו‪ 298‬כך דרש \רבי\ בן מרייא‪ 299‬בשם‬ ‫רבי לוי‪ 300‬אמר הקדוש {ברוך הוא} בעולם הזה על ידי שופר הייתי מרחם עליכם {\‬ ‫ואף לעתיד לבא\}\ על ידי שופר אני מרחם עליכם\‪ 301‬ומקרב גאולתכם מניין‪ 302‬ממה‬

‫‪.‬בעבירוית ‪285 Pr‬‬ ‫‪.‬זה ‪286 D‬‬ ‫‪287 Κατήγωρ.‬‬ ‫‪288 Ουνήγωρ.‬‬ ‫‪.‬להם ‪289 Pr‬‬ ‫ֽי־א ָד ֮ם ָכ ָז֪ב ְב ֫ ֵני ִ ֥איׁש ְבמֹאזְ ַנ�֥יִם ַל ֲע ֑לֹות ֵ֝֗ה ָמה ֵמ ֶ ֥ה ֶבל ָי ַֽחד׃ ‪290 MT‬‬ ‫ַ ֤אְך׀ ֶ ֥ה ֶבל ְב ֵנ ָ‬ ‫‪ dittography.‬מהו אך הבל ‪291 P‬‬ ‫‪.‬ובל ‪292 P‬‬ ‫‪.‬שישראל ‪293 Pr‬‬ ‫‪294 Not in Pr.‬‬ ‫במאזנים ‪295 P‬‬ ‫‪.‬במאזנים ‪296 P‬‬ ‫‪.‬ותשביק ‪297 C‬‬ ‫‪.‬כך דרש רבי בן מרייא ‪ Pr has this after‬תשרי … חובינו ‪298‬‬ ‫‪.‬רבי בן מרייא ‪299 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬בשם רבי לוי ‪300‬‬ ‫על ידי שופר אני מרחם עליכם ‪301 Pr has‬‬ ‫‪.‬מעניין ‪302 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 40 

 443

40:43 What is [the meaning of] After him caught in the thicket (Gen 22:13)? The Holy One said: See, behold what is before you [in the future]. Your children, who will exist after you, when they will be “entangled and caught in” sins, what will they do with [rams’] horns? They lift up the horns and blow them. And I will be reminded of the binding of Isaac and will acquit them in the judgment. What happens with a shofar? A man blows air into it [and a sound] comes out [at the other end]. {\It will be similar with your children. Even if they have several accusers, I will let their [charges] into one ear and out of the other\}. Moses said to them: Let the shofar be an instrument of defense for you. Lift up shofars on Rosh Ha-Shanah and blow them in the seventh month, on the first day of the month (Lev 23:24).

40:44 Another interpretation: In the seventh month, [on the first day of the month] (Lev 23:24).59 This is what Scripture said: Surely men [of low degree] are vanity, and people of high degree {\are a lie\}: On the scales {\they will go up\}. They are together lighter than vanity (Ps 62:10). What is [the meaning of] Surely vanity (ibid.)? All the vanities and the vanity of lies which people express during the days of the year are entered to the account, like scales they will go up (ibid.) in the seventh month (Lev 23:24), which is a sign [of the Zodiac]; seventh (ibid.) – the scales are seventh in the order of] the months [of the Zodiac]; and Tishri is the seventh month. What is [the meaning of] Tishri? \You remit\ and forgive debts. R. Ḥiyya ben Maryah in the name of R. Levi interpreted: The Holy One said: In this world I am compassionate towards you [in My judgment] because of the shofar. {\So, too, in the time-to-come\} I will be compassionate [in My judgment] of you because of the shofar. And I will bring your redemption close. From where [in Scripture do we know this]? From that which we read in the prophetic portion:

59 WayR 29:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 40‬‬

‫ ‪444‬‬

‫שקראו בעיניין בנביא תקעו בחדש‪ 303‬שופר בציון הריעו כי בא יום ייי כי קרוב [יואל‬ ‫ב א]‪304‬‬ ‫ס"ל"י"ק"‬

‫‪303 Not in C, D.‬‬ ‫הו֖ה ִ ֥כי ָק ֽרֹוב׃ ‪304 MT‬‬ ‫י־בא יֹום־יְ ָ‬ ‫יעּו ְב ַ ֣הר ָק ְד ִ֔שי יִ ְרגְ ז֕ ּו ֖כֹל י ְֹש ֵב֣י ָה ָ ֑א ֶרץ ִ ֽכ ָ ֥‬ ‫ׁשֹופר ְב ִצּי֗ ֹון וְ ָה ִ ֙ר ֙‬ ‫ִת ְק ֨עּו ֜ ָ‬



Pesiqta Rabbati 40 

 445

Blow the shofar in Zion, sound, … because the day of the Lord is coming, because it is close (Joel 2:1). End

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪41‬‬ ‫תקעו‬

‫‪41:1‬‬

‫\מדרש פרשת \תקעו‪ 1‬שופר בציון [יואל ב א]‪ 2‬ילמדינו רבינו בית דין שלא קידשו‬ ‫את החדש בעינטב בעדים מהו אם נתקדש אמר רבי אבהו בשם רבי חייא הגדול אם‬ ‫קידשו בית דין את החדש שלא בעדים הרי זה מקודש שנאמר אשר תקראו אותם‬ ‫[ויקרא כג ד]‪ 3‬בין בעדים בין שלא בעדים בין שלא ראוהו עדים ובין שראוהו‪ 4‬עדים הרי‬ ‫זה מקודש שנאמר אשר תקראו אותם [שם]‬

‫‪41:2‬‬

‫ולמה היו בית דין מעברים את החדש בעינטב שהיא בית הוועד של בית דין לפיכך ראש‬ ‫השנה שחל בשבת אין תוקעין בכל מקום אלא בעינטב במקום שהיו בית דין יושבין‬ ‫ומעברין השנים והחדשים אמר הקדוש ציון היא בית הוועד של כל העולם שנאמר‬ ‫כי מציון תצא תורה [ישעיה ב ג]‪ 5‬לפיכך כשאפדה‪ 6‬ציון ואת גוליה שנאמר ציון‬ ‫במשפט תפדה ושביה [ישעיה א כז]‪ 7‬הם באים ותוקעין בתוכה מניין ממה שהשלים‬ ‫בנביא תקעו בחדש שופר בציון [יואל ב א]‬

‫‪.‬בחודש ‪1 Pr adds‬‬ ‫הו֖ה ִ ֥כי ָק ֽרֹוב׃ ‪2 MT‬‬ ‫י־בא יֹום־יְ ָ‬ ‫יעּו ְב ַ ֣הר ָק ְד ִ֔שי יִ ְרגְ ז֕ ּו ֖כֹל י ְֹש ֵב֣י ָה ָ ֑א ֶרץ ִ ֽכ ָ ֥‬ ‫ׁשֹופר ְב ִצּי֗ ֹון וְ ָה ִ ֙ר ֙‬ ‫ִת ְק ֨עּו ֜ ָ‬ ‫ׁשֹופר ַב ֣חֹ ֶדׁש ִת ְק ֣עּו ‪Joel 2:1 is commingled with Ps 81:4‬‬ ‫ַח ֵגֽנּו׃ ְלי֣ ֹום ַ֝ב ֵ֗כ ֶסה ָ ֑‬ ‫מֹוע ָ ֽדם׃ ‪3 MT‬‬ ‫ר־ת ְק ְר ֥אּו א ָ ֹ֖תם ְב ֲ‬ ‫הוה ִמ ְק ָר ֵ ֖אי ֑קֹ ֶדׁש ֲא ֶש ִ‬ ‫מֹוע ֵ ֣די יְ ָ ֔‬ ‫ֵ ֚א ֶלה ֲ‬ ‫‪ Dittography in P.‬שראוהו ‪4‬‬ ‫ֹלהי יַ ֲע ֔קֹב וְ י ֵ ֹ֙ר ֙נּו ִמ ְד ָר ָ֔כיו וְ נֵ ְל ָ ֖כה ְבא�ֹ ‪5 MT‬‬ ‫ל־ב ֙ית ֱא ֵ ֣‬ ‫הוה ֶא ֵ‬ ‫ל־הר־יְ ָ ֗‬ ‫רּו ְל ֣כּו׀ וְ נַ ֲע ֶל֣ה ֶא ַ‬ ‫ְ ֽו ָה ְל ּו֞כּו ַע ִ ֣מים ַר ִ֗בים וְ ָא ְמ ֙‬

‫תֹורה ְּוד ַבר־יְ ָ‬ ‫ְרח ָ ֹ֑תיו ִ ֤כי ִמ ִצ ּ֙יֹון ֵת ֵצ֣א ָ ֔‬ ‫ירּוש ָ ִ ֽלם׃‬ ‫הו֖ה ִמ ָ‬ ‫‪.‬כשאצא לפדות ‪6 P‬‬ ‫יה ִב ְצ �ד ָ ָֽקה׃ ‪7 MT‬‬ ‫ִצּי֖ ֹון ְב ִמ ְש ָ ֣פט ִת ָפ ֶ ֑דה וְ ָש ֶ ֖ב ָ‬

Pesiqta Rabbati 41 ‫תקעו‬

Blow [the shofar] 41:1 \Midrash  – lectionary portion:\ Blow the shofar {in the new month} in Zion (Joel 2:1).1 Let our Rabbi teach us: If the rabbinical court in Entab2 did not proclaim the new month by means of witnesses, can the new month be blessed? R. Abbahu said in the name of R. Ḥiyya the Elder: Even if the rabbinical court proclaimed the new month without witnesses, it is considered as being proclaimed, as it is written: [These are the Lord’s appointed festivals, the sacred assemblies] which you shall proclaim [at their appointed times] (Lev 23:4) – with witnesses or without witnesses. Whether {witnesses} did not see [the new moon], or witnesses did see it, the new month is considered as having been proclaimed, as it is said: Which you shall proclaim (ibid.).

41:2 Why was the assembly that intercalates the new months [convened] at Entab? Because it is the location of the assembly’s meetings. Therefore, when Rosh Ha-Shanah fell on a Sabbath, the shofar was not blown everywhere, but in Entab, the place where the assembly was staying and intercalating the years and the months.3 The Holy One said: Zion is the commission’s location for the entire world, as it is said: For out of Zion shall go forth instruction, [and the word of the Lord from Jerusalem] (Isa 2:3). Therefore, when I redeem Zion and its exiles, as it is said: Zion will be redeemed with justice, and those that return of her with righteousness (Isa 1:27), they will come and blow the shofar there. And from where [in Scripture do we know this?] From the verse in the prophetic reading [the haftarah]: Blow the shofar in the new month in Zion (Joel 2:1).

1 Blow the shofar  in Zion; sound the alarm on My holy mountain. Let all who live in the Land tremble, because the day of the Lord is coming. It is close at hand (Joel 2:1) is a reading from the prophets on Rosh-Ha-Shanah (Tan Va-yishlaḥ). This Scriptural verse is commingled with Ps 81:4 Blow the shofar in the new month. 2 ‫עין טב‬, situated in Judea between Lod and Yavne (bSan 11b). 3 PesRab 40:11.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪448‬‬ ‫‪41:3‬‬

‫תקעו שופר בציון [יואל ב א]‪ 8‬כך פתח רבי תנחומא ברבי אבא יפה נוף משוש כל‬ ‫הארץ [תהלים מח ג]‪ 9‬מהו יפה נוף [שם] קלי נימפי‪ 10‬דבר אחר יפה נוף [שם] אמר רבי‬ ‫חננא‪ 11‬ברבי פפא היפה בענפיה כתאינה‪{ 12‬ה}זו ששורשה‪ 13‬בארץ ומתמרת ועולה‬ ‫וענפיה יוצאות מכל צד והיא נאה לכך הוא קורא את ירושלם יפה נוף כך היא עתידה‬ ‫להיות מרחבת ועולה ורחבה ונסבה למעלה למעלה [יחזקאל מא ז]‪14‬‬

‫‪41:4‬‬

‫דבר אחר יפה נוף משוש [תהלים מח ג] אמר רבי ברכיה היפה בהנפת העומר שלה‬ ‫ורבי יצחק אמר היפה שהיא עתידה להניף אומות העולם {ו}רבי לוי אמר יפה נוף‬ ‫[שם] {ש}הכל מייפים אותה {ומשבחים אותה} ומניפים לה צור אמרה אני כלילת יופי‬ ‫[יחזקאל כז ג]‪ 15‬אבל ירושלם הכל אומרים מה נאה ומשובחת הזאת העיר שיאמרו‬ ‫כלילת יופי [איכה ב טו]‪ 16‬דבר אחר יפה נוף [תהלים מח ג] אמר רבי לוי יפה נוף‬ ‫בנפנופה בלולב‪ 17‬שלה בהקפת מזבח‬

‫‪8 Not in Pr.‬‬ ‫מ ֶלְך ָ ֽרב׃ ‪9 MT‬‬ ‫ר־צּיֹון יַ ְר ְכ ֵ ֣תי ָצ ֑פֹון ִ֝ק ְר ַ֗ית ֶ ֣‬ ‫ל־ה ָ ֥א ֶרץ ַה ִ ֭‬ ‫נֹוף ְמ ׂ֪שֹוׂש ָכ ָ֫‬ ‫י יְ ֵ ֥פה ֮‬ ‫‪. καλή νὐμφη.‬נינפי ‪, C, D‬קלוניפי ‪10 Pr‬‬ ‫‪.‬חנינה ‪11 Pr‬‬ ‫‪.‬בתאינה ‪12 P‬‬ ‫‪.‬שורשה ‪13 P‬‬ ‫ל־כן ‪14 MT‬‬ ‫ב־ה ַביִת ְל ַ֨מ ְע ָלה ְל ַ֜מ ְע ָלה ָס ִ ֤ביב׀ ָס ִב ֙יב ַל ַ֔ביִת ַע ֵ ֥‬ ‫ּוס ֠ ַ‬ ‫ְ �ו ָֽר ֲח ָ֡בה ְ ֽונָ ְס ָב ֩ה ְל ַ֨מ ְע ָלה ְל ַ֜מ ְע ָלה ַל ְצ ָל ֗עֹות ִ ֣כי ֽמ ַ‬

‫יכֹונֽה׃‬ ‫יֹונ֖ה ַל ִת ָ‬ ‫ל־ה ֶע ְל ָ‬ ‫ּתֹונ֛ה יַ ֲע ֶ ֥לה ַע ָ‬ ‫ב־ל ַ ֖ביִת ְל ָ ֑מ ְע ָלה וְ ֵכ֧ן ַה ַת ְח ָ‬ ‫ֽר ֹ ַח ַ‬ ‫א ְת ‪15 MT‬‬ ‫הוה ֕צֹור ַ ֣‬ ‫ל־א ִי֖ים ַר ִ ֑בים ֤כֹה ָא ַמ ֙ר ֲאד ָֹנ֣י יְ ִ ֔‬ ‫את ָ֔ים ר ֙ ֶֹכ ֶל ֙ת ָ ֽה ַע ִ֔מים ֶא ִ‬ ‫ל־מבֹו ֣ ֹ‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָ ֣ת ְל ֗צֹור ַהי ֶֹ֙ש ֶב ֙ת ַע ְ‬ ‫ָא ַ֔מ ְר ְת ֲא ִנ֖י ְכ ִ ֥ל ַילת ֹֽי ִפי׃‬ ‫ילת ‪16 MT‬‬ ‫רּו ְכ ִ ֣ל ַ‬ ‫אמ ֙‬ ‫רּוש ָ ִל֑ם ֲה ֣ז ֹאת ָה ֗ ִעיר ֶש ֽי ֹ ְ‬ ‫ל־בת יְ ָ‬ ‫אשם ַע ַ ֖‬ ‫קּו וַ יָ ִנ֣עּו ר ֹ ָ֔‬ ‫ָ ֽס ְפ ֨קּו ָע ַל֤יִ ְך ַכ ֙ ַפיִ ֙ם ָכל־ ֣עֹ ְב ֵרי ֶ ֔ד ֶרְך ָ ֽש ְר ֙‬ ‫ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ס‬ ‫֔י ֹ ִפי ָמ ׂ֖שֹוׂש ְל ָכ ָ‬ ‫‪ not in Pr.‬נוף בנפנופה בלולב ‪17‬‬



Pesiqta Rabbati 41 

 449

41:3 Blow the shofar in Zion (Joel 2:1). R. Tanḥuma Berabbi Abba explained [by citing Scripture]: [His mountain] is lofty and beautiful, the joy of the whole earth (Ps 48:3). What is [the meaning of] lofty [nof] and beautiful (ibid.)? [It means Jerusalem is] the beautiful bride [kali nife].4 Another interpretation: Lofty and bautiful (ibid.) R. Ḥanina Berabbi Pappa said: [It means] it is beautiful because of its branches [ʿnf]. This is like the fig tree, the roots of which are [firmly] in the earth, but it is spreading and rising, its young branches developing on every side, and which is beautiful. So, too, Jerusalem is called lofty and beautiful [with spreading branches]. Thus, it will expand and rise: And it will expand and rise upward and upward (Ezek 41:7).5

41:4 Another interpretation: His mountain is lofty [nof] and beautiful, the joy [of the whole earth] (Ps 48:3).6 R. Berekhiah said: [Jerusalem is] beautiful in its manner of waving (hnft) of the ʿomer.7 R. Yitsḥaq said: It is the beautiful one who is destined to wave [hnif]8 the nations [into their destruction]. R. Levi said: Lofty and beautiful (ibid.), because all declare it beautiful {and praise it}, and wave to it. Tyre said: I am of perfect beauty (Ezek 27:3),9 but of Jerusalem, everyone will say: How pleasant and praiseworthy is this city: They said: The perfection of beauty, the joy of the whole earth (Lam 2:15). Another interpretation: Lofty and beautiful (ibid.). R. Levi said: [Jerusalem] is lofty [nof] and beautiful [during] the waving [nof] of the lulav and having processions around the altar.10

4 ShemR 36:1 explains that this is Greek. 5 SifDev 1. 6 YalqShim Ps 809. 7 PesRab 18. 8 Rule. 9 EkhR 2:15; ShemR 52. 10 The lulav consists of the Four Species, namely, a stalk of the date palm tree, the myrtle, the willow, and an Etrog (citron), bound together and waved during Sukkot.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪450‬‬ ‫‪41:5‬‬ ‫של‪19‬‬

‫דבר אחר יפה נוף משוש כל הארץ [תהלים מח ג] אמר רבי יוחנן אף‪ 18‬כיפה‬ ‫חשבונות שלה היה חוץ לירושלם והיו אוכלין ושותין ושמחים וחשבונותיהם היו יוצאין‬ ‫ועושין חוץ לירושלים תחת אותה הכיפא שחוץ לעיר {והיו אוכלים ושותים ושמחים‬ ‫בתוך העיר} {\דבר אחר יפה נוף משוש כל הארץ [שם] היפה כטל שהוא יוצא מתוכה‬ ‫ומנפף את הדגנים וברכה נותנת ומשמח כל הארץ}\ יפה נוף משוש כל הארץ [שם}‬

‫‪41:6‬‬

‫דבר אחר יפה נוף משוש כל הארץ [תהלים מח ג]‪ 20‬רבי יונתן של בית גברין הלך‬ ‫לתוכה ופרגמטייה‪ 21‬בידו והיתה אפרגיה‪ 22‬ואמר‪ 23‬זו היא משוש כל הארץ ולא‬ ‫הספיק לומר עד שמכר כל מה שהיה בידו הר ציון ירכתי צפון [שם] וכי ציון בצפון‬ ‫{היא} נתונה אינה אלא בדרום ומהו ירכתי צפון [שם] אלא שהיו‪ 24‬קורבנותיה קריבין‬ ‫על המזבח צפונה [ויקרא א יא] ומהו קרית מלך רב [תהלים מח ג] עירו של מלך הגדול‬

‫‪41:7‬‬

‫דבר אחר יפה נוף מש' כל האר' [תהלים מח ג] אמר רבי לוי השמחה מציון ובאו בציון‬ ‫ברינה ושמחת עולם על ראשם [ישעיה לה י]‪ 25‬הברכה מציון כטל‪ 26‬חרמון היורד על‬ ‫הררי ציון כי שם צוה ייי את הברכה וחיים עד עולם [תהלים קלג ג]‪ 27‬התורה מציון‬

‫‪.‬אם ‪18 Pr‬‬ ‫‪.‬שלה ‪19 P‬‬ ‫‪ not in Pr.‬דבר אחר … הארץ ‪20‬‬ ‫‪ πραγματεία.‬ואף ‪21 Pr‬‬ ‫‪22 άπαργíα.‬‬ ‫‪23 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהיא ‪24 Pr‬‬ ‫אשם ָש ׂ֤שֹון וְ ִש ְמ ָח ֙ה יַ ִ֔שיגּו וְ ָנ֖סּו יָ ג֥ ֹון וַ ֲאנָ ָ ֽחה׃ ‪25 MT‬‬ ‫עֹול֖ם ַעל־ר ֹ ָ ֑‬ ‫ּובאּו ִצ ּ֙יֹון ְב ִר ָ֔נה וְ ִש ְמ ַ ֥חת ָ‬ ‫הוה יְ ֻש ֗בּון ָ ֤‬ ‫דּויי יְ ָ ֜‬ ‫ּופ ֵ֨‬ ‫ְ‬

‫פ‬

‫משם ‪ dittography. Pr adds‬כטל ‪26 P‬‬ ‫עֹולם׃ ‪27 MT‬‬ ‫ד־ה ָ ֽ‬ ‫ת־ה ְב ָר ָ ֑כה ַ֝ח ִ֗יים ַע ָ‬ ‫ל־ה ְר ֵ ֪רי ִ֫צּי֥ ֹון ִ ֤כי ָ֨שם׀ ִצָו֣ה ְי֭הוָ ה ֶא ַ‬ ‫ל־ח ְר ֗מֹון ֶשי ֵֹר ֮ד ַע ַ‬ ‫ְכ ַט ֶ‬



Pesiqta Rabbati 41 

 451

41:5 Another explanation: Lofty and beautiful, the joy of the whole earth (Ps  48:3). R. Yoḥanan said: Even the Arch of Accounts outside Jerusalem [was beautiful]. They would eat, drink, and be joyful [at the arch]. When people had accounts to settle, they would go outside of Jerusalem under this arch, which was outside the city. {They would eat, drink, and be merry in the city}. {\Another interpretation: Lofty and beautiful the joy of the whole earth (ibid.) – \Beautiful like dew that comes down from it and bends [nof] the [full] ears of grain and [Jerusalem] bestows a blessing and brings joy upon the whole earth:\} Lofty and beautiful the joy of the whole earth (Ps 48:3).

41:6 Another interpretation: Lofty and beautiful the joy of the whole earth (Ps 48:3). R. Yonatan from Beit Gubrin11 went to [Jerusalem] carrying merchandise. But because there was market inactivity, he said: Is this the joy of the whole earth (ibid.)? Before he had finished saying this, he sold all that he had brought. Mount Zion on the north sides (ibid.). But is Zion in the north? Is it not situated in the south? What is [the meaning of] on the north sides (ibid.)? [It means nothing else] but that the sacrifices are brought on the side of the altar northward (Lev 1:11).12 And what is [the meaning of] the city of the great king (Ps 48:3)? [It means:] The city of the great King [God].

41:7 Another interpretation: Lofty and beautiful the joy of the whole earth (Ps 48:3). R.  Levi said: Joy comes out of Zion: [And the ransomed of the Lord] will come with singing to Zion, and everlasting joy will be on their heads (Isa 35:10). Blessing [comes] out of Zion: Like the dew of Hermon, that comes down upon the mountains of Zion; since there the Lord commanded the blessing and everlasting life (Ps 133:3). And the Torah [comes] from Zion: Since out of Zion the Torah comes forth (Isa 2:3). Help for Israel comes out of Zion, as it is said: May He send you help from the sanctuary, and give you support from Zion! (Ps 20:3). Life ]comes[ from Zion: and

11 Beit Gibelin. 12 PesRab 5:11.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪452‬‬

‫כי מציון תצא תורה [ישעיה ב ג] עזרה של ישראל מציון שנאמר ישלח עזרך מקודש‬ ‫ומציון יסעדך חיים מציון {כי שם צוה ה' את הברכה} [תהלים כ ג]‪\ 28‬חיים מציון \ חיים‬ ‫עד העולם [תהלים קלג ג]‪ 29‬הישועה מציון שנאמר מי יתן מציון ישועת ישר' [תהלים‬ ‫יד ז]‪ 30‬ותקיעת שופר שבו מקרב גאולתם של ישראל מציון שנאמר תקעו שופר בציון‬ ‫הריעו בה' קד' כי בא יום ייי כי קרוב [יואל ב א]‬ ‫‪41:8‬‬

‫דבר אחר תקעו שופר [יואל ב א] פותח‪ 31‬כי הנה רחקיך יאב' הצמ' כל זונה ממך‬ ‫ואני קרבת לי טוב לספר כל מלאכה [תהלים עג כז‪.‬כח]‪ 32‬אמר לו‪ 33‬דוד הואיל ומי‪34‬‬ ‫שרחוק‪ 35‬ממך‪ 36‬בעולם הזה שהוא‪ 37‬אבוד מן‪ 38‬העולם הבא כי הנה רחק א יאב' הצמ'‬ ‫כל זונה ממך [שם] מהו הצמתה כל זונה ממך [שם] אמר לו {הם} הרשעים שמחליטין‬ ‫עצמם בעבירת ומזניחים עצמם‪ 39‬הימך אף את מה עושה להם מחליט{י}ם‪ 40‬לגיהנם‬ ‫למה שזנחו‪ 41‬ורחקו הימך ואין הלשון הזה הצמת אלא לשון מוחלט שנאמר לצמיתות‬ ‫לקונה אותו [ויקרא כה ל]‪42‬‬

‫ח־עזְ ְרָך֥ ִמ ֑קֹ ֶדׁש ּו ִ֝מ ִצּי֗ ֹון יִ ְס ָע ֶ ֽדךָ ׃ ‪28 MT‬‬ ‫יִ ְש ַ ֽל ֶ‬ ‫עֹולם׃ ‪29 MT‬‬ ‫ד־ה ָ ֽ‬ ‫ת־ה ְב ָר ָ ֑כה ַ֝ח ִ֗יים ַע ָ‬ ‫ל־ה ְר ֵ ֪רי ִ֫צּי֥ ֹון ִ ֤כי ָ֨שם׀ ִצָו֣ה ְי֭הוָ ה ֶא ַ‬ ‫ל־ח ְר ֗מֹון ֶשי ֵֹר ֮ד ַע ַ‬ ‫ְכ ַט ֶ‬ ‫ׁשּועת יִ ְש ָ ֫ר ֵ ֥אל ְב ׁ֣שּוב ְי֭הוָ ה ְש ֣בּות ַע ּ֑מֹו יָ ֵג֥ל ַי ֲ֝ע ֗קֹב יִ ְש ַ ֥מח יִ ְש ָ ֽר ֵאל׃ ‪30 MT‬‬ ‫ּיֹון יְ ַ ֪‬ ‫יִתן ִמ ִצ ֮‬ ‫ִ ֥מי ֵ ֣‬ ‫‪.‬פתח ‪, Pr‬פותחין ‪31 C, D‬‬ ‫ל־זֹונ֥ה ִמ ֶ ֽמךָ ׃‪32 MT 27 ‬‬ ‫אב֑דּו ִ֝ה ְצ ַ֗מ ָתה ָכ ֶ‬ ‫�ֵקיָך י ֹ ֵ‬ ‫י־ה ֵנ֣ה ְרח ֶ ֣‬ ‫ִ ֽכ ִ‬ ‫ֹלהים ִ ֽק ֲר ַ ֥בת וַ ֲא ִנ֤י׀‪28 ‬‬ ‫י־טֹוב ֱא ִ֗‬ ‫כֹותיָך׃ ְ֝ל ַס ֗ ֵפר ַמ ְח ִ ֑סי יְ הוִ ֣ ֹ ה ַבאד ָֹנ֣י ַש ִ ֤תי׀ ֫ ִל ֥‬ ‫ל־מ ְל ֲא ֶ ֽ‬ ‫ָכ ַ‬ ‫‪33 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהוא ‪34 Pr‬‬ ‫‪.‬רחוק ‪35 Pr‬‬ ‫‪.‬היאך ‪36 Pr‬‬ ‫‪37 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬בעולם ‪, Pr‬לעולם ‪38 C, D‬‬ ‫‪.‬עצמך ‪, Pr‬עצמן ‪39 C, D‬‬ ‫‪.‬מחליטים ‪40 Pr‬‬ ‫‪41 Not in Pr.‬‬ ‫יתת ַלק ֶֹנ֥ה ‪42 MT‬‬ ‫ר־לֹו ח ָֹ֗מה ַל ְצ ִמ ֻ ֛‬ ‫ר־ב ֜ ִעיר ֲא ֶש ֣‬ ‫ה ְו ָ֠קם ַה ַ֨ביִת ֲא ֶש ָ‬ ‫ימ ֒‬ ‫ד־מ ֣ל ֹאת ֮לֹו ָש ָנ֣ה ְת ִמ ָ‬ ‫וְ ִ ֣אם ֽל ֹא־יִ גָ ֵ֗אל ַע ְ‬

‫א ֹ֖תֹו ְלדֹר ָ ֹ֑תיו ֥ל ֹא יֵ ֵצ֖א ַבי ֵ ֹֽבל׃‬



Pesiqta Rabbati 41 

 453

everlasting life (Ps 133:3). Salvation [comes] out of Zion, as it is said: O that the salvation for Israel would come out of Zion! (Ps 14:7), and the blowing of the shofar, through which [God] will announce that the redemption of Israel will come out of Zion, as it is said: Blow the shofar in Zion; sound the alarm on My holy mountain … because the day of the Lord is coming. It is close at hand (Joel 2:1).13

41:8 Another interpretation: Blow the shofar (Joel 2:1). It is explained [by citing Scripture]: Look, since those who are far from You will perish; You destroy all who are unfaithful to You. But I, You brought me near … I will tell of all your deeds (Ps 73:2728). David said to Him: It is because one who is far from You in this world will perish in the world-to-come: Look, those who are far from You will perish, You will destroy [hitsmatah] all who are unfaithful to You (ibid.). What is [the meaning of] destroy all who are unfaithful [znh] to You (ibid.)? He said to him: These are the evildoers, who commit themselves to sins and [through their sins] remove [znḥ] themselves from You. What will you do to them? You irreversibly commit them to Gehinnom. Why? Because they rejected [znḥ] You and went far from You. This expression is not hatsmat but an expression [meaning] “irreversible,” as in the verse: It will become the permanent property of the buyer (Lev 25:30) – [the sale of a house may become irrevocable].

13 MidTeh 14:6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪454‬‬ ‫‪41:9‬‬

‫אמר רבי פנחס ורבי חוניה‪ 43‬לפי שהרשעים אומרין כמה ריבואות גיהנם מחזקת‬ ‫מאתים ריבוא שלש ריבוא כמה רשעים עומדים‪ 44‬בכל דור ודור אמר הקדוש מפילתכם‬ ‫כל מה‪ 45‬שאתם רבים בעולם אף היא‪ 46‬מפתה בכל יום ומעמקת ומרחבת‪ 47‬כי ערוך‬ ‫מאתמול תפתה [ישעיה ל לג]‪ 48‬העמוקה‪ 49‬והרחיבה הוי כי הנה רחקיך יאבדו הצ' כל‬ ‫זונה ממך אני קרבת אלהים לי טוב [תהלים עג כז‪.‬כח] אינו אומר אלא ואני‪50‬‬

‫‪41:10‬‬

‫מהו ואני [תהלים עג כח] לפי ששואלים את בלעם ואת נביאי ישראל שאלו את בלעם‬ ‫יש להם קץ של ישועה אמר להן הן אמרו לו אימתי הוא אמר להם רחוק הוא אראנו‬ ‫ולא עתה אשורנו ולא קרוב [במדבר כד יז]‪ 51‬מרחק את הקץ שאלו לנביאי ישראל‬ ‫אמרו קרוב הוא הרי הוא בא בוא ואומר תהלה את שני המשלים של בלעם למה המה‬ ‫מרחיקים את הקץ בא משה ואמר‪ 52‬קרוב הוא \{כי}\ יום אידם [דברים לב לה]‪53‬‬

‫‪.‬חונייא ‪43 C, D‬‬ ‫‪44 Not in Pr.‬‬ ‫‪45 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הוא ‪46 P‬‬ ‫‪47 Different word order in Pr.‬‬ ‫ים ‪48 MT‬‬ ‫הּוכן ֶה ְע ִ ֣מיק ִה ְר ִ ֑חב ְמ ֻד ָר ָ֗תּה ֵ ֤אׁש וְ ֵע ִצ ֙‬ ‫ם־היא״ ַל ֶ ֥מ ֶלְך ָ ֖‬ ‫י־ע ֤רּוְך ֵ ֽמ ֶא ְתמּול֙ ָת ְפ ֶ֔תה ׳גַ ם־הּוא׳ ״גַ ִ ֛‬ ‫ִ ֽכ ָ‬

‫ַה ְר ֵ֔בה נִ ְש ַ ֤מת יְ הוָ ֙ה ְכ ַנ ַ֣חל גָ ְפ ִ ֔רית ב ֲֹע ָ ֖רה ָ ֽבּה׃ ס‬ ‫‪.‬העמיקה ‪49 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אינו … ואני ‪50‬‬ ‫מֹואב ‪51 MT‬‬ ‫ּומ ַח ֙ץ ַפ ֲא ֵ ֣תי ָ֔‬ ‫ּכֹוכב ִ ֽמיַ ֲע ֗קֹב ו ָ ֥�ְקם ֵ֙ש ֶב ֙ט ִמיִ ְש ָר ֵ֔אל ָ‬ ‫ׁשּורּנּו וְ ֣ל ֹא ָק ֑רֹוב ָד ַ ֨רְך ָ֜‬ ‫ֶא ְר ֶ֙א ּ֙נּו וְ ֣ל ֹא ַע ָ֔תה ֲא ֶ ֖‬ ‫י־שת׃‬ ‫ל־בנֵ ֵ ֽ‬ ‫�ְקר ָכ ְ‬ ‫וְ ַקר ַ ֖‬ ‫‪ not in Pr.‬הרי הוא בא … בא משה ואמר ‪52‬‬ ‫ידם וְ ָ ֖חׁש ֲע ִת ֥ד ֹת ָ ֽלמֹו׃ ‪53 MT‬‬ ‫רֹוב י֣ ֹום ֵא ָ ֔‬ ‫ִ ֤לי נָ ָק ֙ם וְ ִש ֔ ֵלם ְל ֵ ֖עת ָת ֣מּוט ַרגְ ָל֑ם ִ ֤כי ָק ֙‬



Pesiqta Rabbati 41 

 455

41:9 R. Pinḥas and Rabbi and R. Ḥonyah said: According to the evildoers who say: How many myriads can Gehinnom hold? Two hundred myriads? Three hundred myriads? How many evil people exist in every generation? The Holy One said to them: By your downfall! As you increase in the world, [Gehinnom] also increases, growing deeper and wider every day: Topheth has long been prepared; [it has been made ready for the king. Its fire pit has been made deep and wide, with an abundance of fire and wood; the breath of the Lord, like a stream of burning sulfur, sets it ablaze] (Isa 30:33) – [which means] growing deeper and wider. Therefore, Look, since those who are far from You will perish; You destroy all who are unfaithful to You. But I, You brought me near … I will tell of all Your deeds (Ps 73:27-28). It does only say but I (ibid.).

41:10 What [is the meaning of] but I (Ps 73:28)? According to the questions asked of Balaam and the prophets of Israel. They asked Balaam: Do the [Israelites] have a time set for their salvation? He said to them: Yes. They said to him: When is it to be? He said to them: It is far off. I see it, but not now; I behold it, but not close (Num 24:17) – pushing far off the end-of-time. They asked the prophets of Israel: They said: It is close. Thus, it will surely come; come and praise the two messages of Balaam: Why do they push the end-of-time far away? Moses came and said: It is close, For the day of the calamity is close (Deut 32:35).

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪456‬‬ ‫‪41:11‬‬

‫בא [ישעיה]‪ 54‬ואמר הילולו כי קרוב יום ייי [ישעיה יג ו]‪ 55‬בא ישעיה ואמר קרוב הוא‬ ‫אהה ליום כי קרוב יום ייי [שם]‪ 56‬בא מלאכי ואמר קרוב הוא כי הנה יום בא בוער‬ ‫כתנור [מלאכי ג יט] בא יואל ואמר כמותם תקעו שופר בציון הריעו כי בא יום ייי כי‬ ‫קרוב [יואל ב א]‬ ‫‪41:12‬‬

‫אמר דוד כי הנה רחקיך יאבדו [תהלים עג כז]‪ 57‬זה בלעם וחביריו שרחקו את הקץ‬ ‫ואבדו מן העולם אבל נביאי ישראל שהיטבת להם שקירבת את הקץ היטיב לי‪ 58‬אף‬ ‫אני שקירבתי את הקץ כמותם ואני {ש}קירבתי לספר כל מלאכותיך [תהלים עג כח]‬ ‫אמר רבי פנחס בשם רבי אחא אף על פי משגמר לו לו הקדוש את העולם‪ 59‬ושבת מכל‬ ‫מלאכתו כמה שכתוב ויכל אלהים ביום השביעי וישבות [בראשית ב ב] אבל משתי‬ ‫מלאכות לא בטיל מתקין את ┤הפורעניו‪ ├60‬לרשעים ומתקן שכר טוב לצדיקים‬

‫‪41:13‬‬

‫דבר אחר תקעו [יואל ב א] זה שאמר הכתוב מי יתן מציון ישועת ישר' יגל יעקב ישמח‬ ‫ישר' [תהלים יד ז‪ ,‬נג ז]‪ 61‬לפי שבשעה שעמדו ישראל בסיני ואמר להם משה תורה‬ ‫מבקש הקדוש ליתן לכם אמרו לו רביבו משה כל אשר דבר ייי נעשה אלא ונשמע‬ ‫[שמות כד ז]‪ 62‬מה אנו מבקשים לשמע מפיו‬

‫‪ changed by this editor.‬ירמיה ‪54‬‬ ‫יָבֹוא׃ ‪55 MT‬‬ ‫הו֑ה ְכ ֖ש ֹד ִמ ַש ַ ֥די ֽ‬ ‫ֵה ֕ ִילילּו ִ ֥כי ָק ֖רֹוב י֣ ֹום יְ ָ‬ ‫‪ not in Pr.‬בא ישעיה … יום ייי ‪56‬‬ ‫ל־זֹונ֥ה ִמ ֶ ֽמךָ ׃ ‪57 MT‬‬ ‫אב֑דּו ִ֝ה ְצ ַ֗מ ָתה ָכ ֶ‬ ‫�ֵקיָך י ֹ ֵ‬ ‫י־ה ֵנ֣ה ְרח ֶ ֣‬ ‫ִ ֽכ ִ‬ ‫‪.‬לו ‪, Pr‬לו ‪58 C, D‬‬ ‫‪.‬בריית עולם ‪59 Pr‬‬ ‫‪.‬הפוענות ‪, Pr‬הפורענות ‪, C, D‬הפרעיניות ‪60 P‬‬ ‫ֹלהים ְש ֣בּות ַע ּ֑מֹו יָ ֵג֥ל ַי ֲ֝ע ֗קֹב יִ ְש ַ ֥מח יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪61 MT‬‬ ‫ּיֹון יְ ֻש ֪עֹות יִ ְש ָ ֫ר ֵ ֥אל ְב ׁ֣שּוב ֭ ֱא ִ‬ ‫יִתן ִמ ִצ ֮‬ ‫ִ ֥מי ֵ ֣‬ ‫שה וְ נִ ְש ָ ֽמע׃ ‪62 MT‬‬ ‫הו֖ה נַ ֲע ֶ ֥‬ ‫ר־ד ֶ ֥בר יְ ָ‬ ‫אמ ֔רּו ֛כֹל ֲא ֶש ִ‬ ‫וַ יִ ַק ֙ח ֵ ֣ס ֶפר ַה ְב ִ ֔רית וַ יִ ְק ָ ֖רא ְב ָאזְ ֵנ֣י ָה ָ ֑עם וַ ֣י ֹ ְ‬



Pesiqta Rabbati 41 

 457

41:11 Isaiah came and said: Wail, since the day of the Lord is close (Isa 13:6). Malachi came and said: It is close: For, look, the day will come, it burns like a furnace (Mal 3:19). Joel came and said as they did: Blow the shofar in Zion; sound the alarm since the day of the Lord is coming. It is close at hand (Joel 2:1).14

41:12 David said: Since those who are far from You will perish (Ps 73:27). This [refers to] Balaam and his companions, who put the end-of-time far off, and perished out of the world. However, concerning the prophets of Israel, You have been good to them and brought the end close. Be good to me, for I am like them; I too brought the end close: But I, You brought me near … I will tell of all your deeds (Ps 27:28). R. Pinḥas said in the name of R. Aḥa: Even though the Holy One finished creating the world and rested from all His work, as it is written: On the seventh day God finished His work ... and He rested, etc. (Gen 2:2); nevertheless, He does not desist from two [types of] work: He continues to ordain punishment for the evildoers, and to ordain bestowal of reward upon the righteous.15

41:13 Another interpretation: Blow the shofar (Joel 2:1). This is what Scripture said: O that He would bring the salvation of Israel out of Zion!  Let Jacob rejoice, let Israel be glad (Ps 14:7; 53:7).16 This is like the time when Israel stood at Sinai, and Moses said to them: The Holy One wishes to give you the Torah. They said to [Moses]: Our teacher, Moses, All that the Lord has said we will do, but we would [like to] hear (Exod 24:7)17 – that is, we wish to hear it from His mouth.

14 YalqShim Ps 809. 15 PesRab 23:11, 12, 27. 16 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 17 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪458‬‬ ‫‪41:14‬‬

‫אמר רב חנן החבר בשם רבי אחא ערב לפני הקדוש התשובה שהשיבו למשה ומיד‬ ‫נעקר כל יצר הרע שהיה בהם היא שהקדוש אומר להם‪ 63‬מי יתן מציון [תהלים יד ז;‬ ‫נג ז] ואמר להם‪ 64‬מי יתן והיה לבבכם זה להם [דברים ה כט]‪ 65‬אינו אומר אלא לבבם‬ ‫זה‪ 66‬יצר הרע ויצר טוב‪ 67‬שהיה בהם נעשו שניהם לבב אחד של יצר טוב אמר רבי יוחנן‬ ‫הקדוש עומד ואומר מי יתן והיה לבבם זה להם [שם] ולא‪\ 68‬היה להם\ לומר הין אלא‪69‬‬ ‫\של\ מי לא שלך לעק{ו}ר יצר הרע‪ 70‬מבינותינו שאילו שאלו {\אותה שעה שלא למות‬ ‫לא היו מתים שאילו\}‪ 71‬שיעקר יצר הרע מהם‪ 72‬היה נעקר אלא ולא נתן ייי לכם לב‬ ‫לדעת [דברים כט ג] אתמהא לפי שאני‪ 73‬אמרתי מי יתן והיה לבבם [דברים ה כו] אף‬ ‫אתם סופכם להיות מתאוים‪ 74‬ואומרים מי יתן מציון [תהלים יד ז; נג ז]‬

‫‪41:15‬‬ ‫מציון‪ 76‬מי‬

‫דבר אחר מי יתן מציון [תהלים יד ז; נג ז]‪ 75‬בשני מקומות כתוב מי יתן‬ ‫יתן מציון [שם] אמר רבי חונא למה שני פעמים לפי ששני פעמים התינוקות אומרים‬ ‫בבית הכנסת אחד בבקר ואחד בערב הושיענו ייי אלהינו [תהלים קו מז] הושיעונו ייי‬ ‫‪63 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬מי יתן מציון ואמר להם ‪64‬‬ ‫יטב ָל ֶ ֛הם וְ ִלב�ְ ‪65 MT‬‬ ‫ל־היָ ִ ֑מים ְל ַ֨מ ַען יִ ַ ֥‬ ‫ל־מ ְצו ַ ֺ֖תי ָכ ַ‬ ‫ת־כ ִ‬ ‫מר ֶא ָ‬ ‫ִ ֽמי־יִ ןֵ֡תן וְ ָהיָ ֩ה ְל ָב ָ֨בם ֶ֜זה ָל ֶ֗הם ְליִ ְר ָ ֥אה א ִ ֹ֛תי וְ ִל ְש ֥ ֹ‬

‫נֵ ֶ ֖‬ ‫יהם ְלע ָ ֹֽלם׃‬

‫‪66 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬יצר טוב ויצר הרע ‪67 C, D‬‬ ‫‪68 Not in C, D.‬‬ ‫‪69 Not in C, D, Pr.‬‬ ‫יצר הרע מהם היה נעקר אלא מי לא שלך לעקר ‪70 Dittography in P‬‬ ‫‪.‬יצר הרע‬ ‫‪71 Haplography in P.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הרע מהם ‪72‬‬ ‫‪.‬את מה לפי שאינו ‪73 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬להיות מתאוים ‪74‬‬ ‫‪ Dittography in P.‬בשני מקומות כתוב ‪75‬‬ ‫‪ not in Pr.‬כתוב מי יתן מציון ‪76‬‬



Pesiqta Rabbati 41 

 459

41:14 Rav Ḥanan the associate said in the name of R. Aḥa: [Israel’s] response to Moses pleased the Holy One and at once the entire evil inclination that was in them was uprooted. This is what the Holy One said to them: O that He would bring … out of Zion! (Ps 14:7; 53:7). He said to them: O that they always had such a heart [levav] as this to fear Me and to keep all My commandments always, so that it might go well with them and with their children forever! (Deut 5:29). The text does say nothing but levav [a double heart], which [refers to both inclinations] the good inclination and the evil inclination, which were part of them. Both [inclinations] were combined into levav [a heart], a single [heart] containing the good inclination. R. Yoḥanan said: The Holy One took His stand and said: O that they always had such a heart [levav] as this (ibid.). Should not someone have said: Yes. Only, who is charged [with providing such a heart]? Is it not [Your task] to uproot the evil inclination from among us? If those at {\that time [at Sinai] had asked not to have to die, they would never have died. If they had asked\} that the evil inclination be uprooted, it would have been uprooted from them. However, the Lord has not given you a heart [lev] to know (Deut 29:3). [God said:] I am surprised, because I said: O that they always had such a heart [levav] as this (Deut 5:29); you, too, will finally be filled with longing and say: O that He would bring [... salvation] ... out of Zion! (Ps 14:7; 53:7).

41:15 Another interpretation: O that He would bring … out of Zion! (Ps 14:7; 53:7).18 In two passages it is written: O that He would bring … out of Zion! (Ps 14:7) [and] O that He would bring … out of Zion! (Ps 53:7). R. Ḥuna said: Why [does this sentence occur] twice? Because children in the synagogue recite twice – once in the morning and once in the evening – the words: Save us, 0 Lord our God (Ps 106:47). Save us, 0 Lord our God (ibid.), therefore the Holy One says twice: O that He would bring …

18 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪460‬‬

‫אלהינו [שם] לפיכך הקדוש {ברול הוא} אומר שני פעמים מי יתן מציון \מי יתן מציון‬ ‫שיגיע הקץ \ שאקרב גאולתכם‬ ‫‪41:16‬‬ ‫רבי יהודה ברבי שלום בשם ריש לקיש ל{אומר} או אלא שכתב בשני מקומות בספר‪77‬‬ ‫תילים הושי' ייי אלהינו וקבצינו והצילנו מן הגוים [תהלים קו מז]‪ 78‬ובדברי הימים ואמרו‬ ‫הושיעינו אלהי ישעינו [דברי הימים א' טז לה]‪ 79‬לפיכך הקדוש אומר מי יתן [תהלים יד‬ ‫ז; נג ז] {שני פעמים}‬

‫‪41:17‬‬

‫{דבר אחר} מי יתן מציון יגל יעקב ישמ' [תהלים נג ז] לא היה צריך לומר יגל אברהם‬ ‫יצחק ויעקב וישמחו ישראל אלא למה יגל יעקב אלא לפי שיעקב מצטער כישראל‬ ‫מצערין וכשהם בצרה אף הוא בצרה לפיכך כשתבא גאולה לישראל הוא עמהם יגל‬ ‫יעקב [שם] אימתי כשישמח ישראל כשם שדורש ריש לקיש דבר קשה כשישראל‬ ‫חוטאין כאן יעקב לוקה במערת המכפלה לפיכך כשתבא גאולה הוא שמח מהם יגל‬ ‫יעקב ישמח ישר' [שם]‬

‫‪41:18‬‬

‫אבל רבי אלכסדרי‪ 80‬דרש דעת אחרת למה יגל יעקב [תהלים נג ז] אלא אדם אם יש‬ ‫לו בן למול או נטל אשה מי שמח ומי שהוא מזומן לסעודה כך יעקב מפני שהוא מזומן‬ ‫לסעודה כן יעקב מפני שהוא מזומן לסעודת הקדוש שהוא עתיד לעשות לצדיקים‬ ‫לעתיד לבא שמע אלי יעקב וישראל מקוראי [ישעיה מח יב] מזומני לפיכך כשתבוא‬

‫‪.‬בתילים ‪77 Pr‬‬ ‫שָך ְ֝ל ִה ְש ַת ֵ֗ב ַח ִב ְת ִה ָל ֶ ֽתָך׃ ‪78 MT‬‬ ‫שם ָק ְד ֶ ֑‬ ‫ן־ה ּ֫גֹויִ ֥ם ְ ֭להֹדֹות ְל ֵ ֣‬ ‫ֹלהינּו וְ ַק ְב ֵצ ֮נּו ִ ֽמ ַ‬ ‫יענּו׀ יְ ֘הָו֤ה ֱא ֵ֗‬ ‫הֹוש ֨ ֵ‬ ‫ִ‬ ‫שם ָק ְד ֶ֔שָך ְל ִה ְש ַת ֵ ֖ב ַח ִב ְת ִה ָל ֶ ֽתָך׃ ‪79 MT‬‬ ‫ֹדֹות ְל ֵ ֣‬ ‫ן־הּגֹויִ ֑ם ְלה ֙‬ ‫ֹלהי יִ ְש ֔ ֵענּו וְ ַק ְב ֵ ֥צנּו וְ ַה ִצ ֵיל֖נּו ִמ ַ‬ ‫יע ֙נּו ֱא ֵ ֣‬ ‫הֹוש ֙ ֵ‬ ‫וְ ִא ְמ ֕רּו ִ‬ ‫‪.‬אלסכנדריי ‪ emended by the scribe‬אליסכנד ‪, D‬אליסכנדאי ‪, C‬אלכסנדי ‪80 P‬‬



Pesiqta Rabbati 41 

 461

out of Zion \O that He would bring … out of Zion that the end-of-time may arrive\ that I will announce your redemption.

41:16 R. Yehudah Berabbi Shallum [said] in the name of Resh Laqish: This is merely to {say} that it is written in two passages, in the Book of Psalms: Save us, 0 Lord our God of salvation, Gather us and save us from the nations (Ps 106:47),19 and in Chronicles: Say, Save us, 0 Lord, our God of our salvation. Gather us and save us from the nations (1 Chr 16:35). Therefore, the Holy One says {twice}: O that He would bring (Ps 14:7; 53:7).

41:17 Another interpretation: O that He would bring the salvation of Israel out of Zion!   Let Jacob rejoice, let [Israel be glad] (Ps 14:7; 53:7). Should it not have said: Let Abraham, Isaac, and Jacob rejoice, and let Israel be glad? Why does it say: Let Jacob rejoice, let Israel be glad (ibid.)? To imply that Jacob suffers when Israel is in trouble; when they are distressed, he is distressed, too. Thus, when redemption comes to Israel, he is with them. Let Jacob rejoice (ibid.) When (does Jacob rejoice)? When Israel is glad.20 This is in keeping with the explanation of Resh Laqish: The matter is difficult to understand; when Israel sins here, Jacob is afflicted there [in his burial place], in the Cave of Machpelah. Therefore, when redemption comes, he will rejoice with them: Jacob will rejoice when Israel is glad (ibid.).

41:18 R. Alexandri interpreted [Let Jacob rejoice (Ps 14:7; 53:7)] from a different perspective: Why does [it say] Let Jacob rejoice (ibid.)? When a man has a son to be circumcised or when he takes a wife, who is glad? [The person] who is invited to the banquet! This is similar to Jacob, because he will be invited to the banquet. Thus, Jacob, because he will be invited to the banquet that the Holy One will prepare for the righteous in the time-to-come: Listen to Me O Jacob, and Israel, My called (Isa 48:12). [This means] My invited [guest]. Therefore, when redemption will come, he will be glad, because he will be invited to the banquet: Let Jacob rejoice (Ps 14:7; 53:7). When will all these [things occur]? When the shofar is blown

19 MidTeh 14:6. 20 YalqShim 466.

‫יתבר אתקיספ ‪ 41‬‬

‫ ‪462‬‬

‫גאולה הוא שמח שהוא מזומן לסעודה יגל יעקב [תהלים נג ז] אימתי כל אילו כשיתקע‬ ‫שופר בציון הריעו כי בא יום ייי [יואל ב א] כך דרש רבי תנחומא ברבי‬ ‫ס"ל"יק"‬



Pesiqta Rabbati 41 

 463

in Zion, sound the alarm since the day of the Lord has come (Joel 2:1).21 So did R. Tanḥuma Berabbi explain [this verse]. End.

21 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪42‬‬

‫וייי פקד את שרה‬

‫‪42:1‬‬

‫\מדרש\ פרשת וייי פקד את שרה [בראשית כא א]‪ 1‬ילמדינו רבינו איזו היא ההוניה‬ ‫שאמרו {רבותינו} שלא יונה אדם לחבירו כך שנו רבותינו לא יאמר לו בכמה חפץ זה‬ ‫{והוא} אינו רוצה ליקח ואם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור ואם היה בן גרים‪ 2‬לא‬ ‫יאמר לו זכור מעשיך מה היו‪ 3‬מעשי אבותיך אמר לו הקדוש דייך שוה לי {כביכול}‬ ‫אני כשבראתי עולמי לא בקשתי להונות לברייה לא פירסמתי מה היה‪ 4‬האילן שאכל‬ ‫אדם‪ 5‬הימנו‪ 6‬ומת ומה היה רבי מאיר אומר חיטים היו רבי יוסי אומר תאינה היה רבי‬ ‫יהודה ברבי אלעאי אמר‪ 7‬ענבים היו רבי אבא דמן דעכו‪ 8‬אתרוג היה פרי עץ [ויקרא‬ ‫כג מ]‪9‬‬

‫שר ִד ֵ ֽבר׃ ‪1 MT‬‬ ‫הו֛ה ְל ָש ָ ֖רה ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫שר ָא ָ ֑מר וַ ַי ַ֧עׂש יְ ָ‬ ‫ת־ש ָ ֖רה ַכ ֲא ֶ ֣‬ ‫יהו֛ה �פ ַ ָ֥קד ֶא ָ‬ ‫ַ ֽו ָ‬ ‫‪ .‬גר הוא ‪2 C‬‬ ‫‪ not in C.‬מעשיך מה היו‪ not in Pr.‬מעשיך מה היו ‪3‬‬ ‫‪4 Not in Pr.‬‬ ‫‪ .‬אדם הראשון ‪5 Pr‬‬ ‫‪.‬ממנו ‪. C, D‬ממנו אדם הימנו ‪6 Pr‬‬ ‫‪. Not in Pr, C, D.‬אם ‪7 P adds‬‬ ‫‪.‬דמן ‪8 Pr‬‬ ‫ּוש ַמ ְח ֶ֗תם ִל ְפ ֵנ֛י ‪9 MT‬‬ ‫י־נ ַ֑חל ְ‬ ‫ץ־ע ֖בֹת וְ ַע ְר ֵב ָ‬ ‫אׁשֹון ְפ ִ ֨רי ֵ ֤עץ ָה ָד ֙ר ַכ ֣ ֹפת ְת ָמ ִ ֔רים וַ ֲע ַנ�֥ף ֵע ָ‬ ‫ּול ַק ְח ֶ֨תם ָל ֶ֜כם ַבּי֣ ֹום ָה ִר ֗‬ ‫ְ‬

‫יָמים׃‬ ‫ֹלה ֶיכ֖ם ִש ְב ַ ֥עת ִ ֽ‬ ‫הו֥ה ֱא ֵ‬ ‫יְ ָ‬

Pesiqta Rabbati 42 ‫ויי פקד את שרה‬

And the Lord remembered Sarah 42:1 \Midrash\ Lectionary portion: And the Lord remembered Sarah as He had said, and the Lord did unto Sarah as He had spoken (Gen  21:1).1 Let our Rabbi teach us: What [kind of] abuse [is meant] when {our Rabbis} say that nobody should aggrieve his fellow human being? Our Rabbis taught:2 One should not ask, how much does this object cost, when one has no intention of purchasing [it]. If a person is a repentant sinner, one should not say to him:3 Remember your former deeds. If he is a convert, one should not say to him: Remember your deeds and the deeds of your fathers. The Holy One says: It will be sufficient, if you {- in a manner of speaking -} act like Me. I, when I created My world – if it were possible – did not wish to abuse any of My creation. I have not made it known from which kind of tree Adam ate and died. What did R. Meir say? [The tree of knowledge] was wheat.4 R. Yose said: A fig tree.5 R. Yehudah Berabbi Ilai said: Grapes. R. Abba from Akko said: It was an ethrog6: [And you shall take on the first day] the fruit of a [beautiful] tree (Lev 23:40).

1 Gen 21:1 And the Lord remembered Sarah as He had said, and the Lord did unto Sarah as He had spoken is part of the Torah reading on the first day of Rosh Ha-Shanah. 2 Tan Vayera 14; TanB Vayera 32. 3 mBM 4:10; MekY, Mishpatim 18; tBM 3:25; bBM 58b; SER 18. 4 BerR 15:7. 5 QohR 5:10. 6 A citron used during Sukkot.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪466‬‬

‫‪42:2‬‬ ‫{\רבי עזריה\} {אומר} {\ו\}רבי יהודה‪ 10‬ברבי סימון {אמרו} \{בשם רבי}\ \אבין בשם\‬ ‫{\רבי יהושע‪ 11‬בן לוי\} לא גילה אותו הקדוש‪ 12‬ולא מגלה \אותו\ למה שלא יהו אומרים‬ ‫האילן הזה מביא מות לעולם וכן הוא אומר‪ 13‬ואת הבהמה תהרוגו [ויקרא כ טו]‪ 14‬אם‬

‫האשה חטאת בהמה מה חטאת אלא שלא יהו רואין אותה ואומרים זו היא שנסלקה‬ ‫פלונית על ידיה והיו מונים את האשה ומי שהוא מונה את חבירו נענש את מוצא שרה‬ ‫הונא עצמה ונטלה שכרה‪{ 15‬שאמרה}‪ 16‬הנה נא עצרני [בראשית טז ב]‪\{ 17‬אמר לה‪18‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא חייך את אומרת עצרני ה'\} כו‪ 19‬בלשון \שאמרת\ אני פוקדיך מניין‬ ‫ממה שקראו בעניין וייי פקד את שרה כאשר אמר [בראשית כא א]‬

‫‪42:3‬‬ ‫וייי פקד את שרה [בראשית כא א]‪ 20‬כך פתח רבי תנחומא ברבי אבא‪\{ 21‬זהו}\‬ ‫שאמרה רוח הקדש על ידי דוד {מלך ישראל} לעולם ייי דברך נצב בשמים [תהלים‬ ‫קיט פט]‪ 22‬בא וראה ופתח את הפתח כל מה שיש בו‪ 23‬בפרשת בחדש השביעי ואתה‬ ‫משיח מתוכו אף שלמה ותדבר בפיך ובידך מלאת [מלכים א' ח כד; דברי הימים ב'‬ ‫ו טו]‪ 24‬אמרת לאבי הנה נולד לך בן וכי שלמה יהיה שלמה שמו ושלום ושקט [דברי‬

‫‪10 The text of C ends here.‬‬ ‫יושע‪11 Pr .‬‬ ‫‪12 Not in Pr.‬‬ ‫‪13 Not in Pr.‬‬ ‫ת־ה ְב ֵה ָ ֖מה ַת ֲה ֽר ֹגּו׃ ‪14 MT‬‬ ‫יּומת וְ ֶא ַ‬ ‫יִתן ְש ָכ ְב ּ֛תֹו ִב ְב ֵה ָ ֖מה ֣מֹות ָ ֑‬ ‫וְ ִ֗איׁש ֲא ֶ֨שר ֵ ֧‬ ‫‪.‬שכדה ‪15 P‬‬ ‫‪.‬נאמר ‪16 D‬‬ ‫מנָ ה וַ יִ ְש ַ ֥מע ‪17 MT‬‬ ‫אּולי ִא ָב ֶנ֖ה ִמ ֶ ֑‬ ‫ל־ש ְפ ָח ִ֔תי ַ ֥‬ ‫ה־נא ֲע ָצ ַ ֤רנִ י יְ הוָ ֙ה ִמ ֔ ֶל ֶדת בֹא־נָ ֙א ֶא ִ‬ ‫ל־א ְב ָ ֗רם ִהנֵ ָ֞‬ ‫אמר ָש ַ ֜רי ֶא ַ‬ ‫וַ ֨ת ֹ ֶ‬

‫ַא ְב ָ ֖רם ְל ֥קֹול ָש ָ ֽרי׃‬

‫‪18 Not in Pr.‬‬ ‫‪19 Not in D.‬‬ ‫‪20 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ברבי אבא ‪21‬‬ ‫הו֑ה ְ ֝ד ָב ְר ָ֗ך נִ ָ ֥צב ַב ָש ָ ֽמיִם׃ ‪22 MT‬‬ ‫עֹולם יְ ָ‬ ‫ְל ָ ֥‬ ‫‪ .‬ופרנס את הפסח כל מה שיש בו כפרבת ‪23 P, D‬‬ ‫֖את ַכּי֥ ֹום ַה ֶזֽה׃ ‪24 MT‬‬ ‫ּוביָ ְדָך֥ ִמ ֵל ָ‬ ‫ר־ד ַ ֖ב ְר ָת ל֑ ֹו וַ ְת ַד ֵ ֥בר ְב ִ ֛פיָך ְ‬ ‫שר ָש ַ֗מ ְר ָת ְל ַע ְב ְד ָ֙ך ָדִו֣ד ָא ִ֔בי ֵ ֥את ֲא ֶש ִ‬ ‫ֲא ֶ ֣‬



Pesiqta Rabbati 42 

 467

42:2 {\R. ʿAzariah\}7 {\and\} R. Yehudah Berabbi Simon \{in the name of R. }\ \Avin in the name of\ {\R. Yehoshua ben Levi\} said: The Holy One did not reveal and will not reveal [from which kind of tree Adam ate]. Why not? That it should not be said: This tree brought death into the world. [Scripture] also says: [If a man lies with a beast, he shall be put to death;] and you shall kill the beast (Lev 20:16).8 [It may be the case that] a woman committed a sin, but what sin did the beast commit? Solely, that [people] will not see [the beast] and say: This is the one because of whom So-and-so was stoned to death, and thus the woman may be abused9 [even after her death]. Whoever abuses his fellow human being is punished. You find that Sarah afflicted herself and received her reward, {since she said}: Behold now, the Lord has prevented me [from bearing children] (Gen 16:2).10 {\The Holy One, blessed be He, said to her: By your life! You said: The Lord has prevented me (ibid.)\} thus, by means of the words {that you spoke}, I will remember you. From where [do we know this?] From that which is read in the lectionary portion: And the Lord remembered Sarah as He had said (Gen 21:1).

42:3 And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). R. Tanḥuma Berabbi Abba explained [by citing Scripture]: {\This is\} what David {the king of Israel} said in the Holy Spirit: Forever, 0 Lord, Your word is firmly fixed in heaven (Ps 119:89).11 Come and see, and begin the interpretation of everything that has been said about this verse in a previous lectionary portion In the seventh month, and then continue the discourse from there.12 Likewise Solomon [said]: The covenant that You kept for Your servant my father David as You declared to him; You promised with Your mouth and have this day fulfilled with Your hand (1 Kgs 8:24, 25; 2 Chr 6:15, 16). You said to my

7 C ends here. 8 BerR 15:7; WayR 27:3; BemR 20:14; PesRK 9:3, 20:6; YalqShim Torah 23. 9 BerR 15:7; ySan 7:4. 10 MHG Gen, 262. 11 WayR 29:1. 12 PesRab 40:5: Forever, 0 Lord, Your word is firmly fixed in heaven. Your faithfulness endures to all generations; (Ps 119:89-90). What is the meaning of Forever, 0 Lord (ibid.)? Only that David said to [God]: Master of universe, forever You proceed against us not only with justice but with the measure of mercy. If it had not been like this, we could not have endured even one hour. [Scripture] does not say here, “Forever, 0 God,” but [Forever], 0 Lord (ibid.). How do You judge us with the same measure of mercy, [namely], with Lord, as it is said: The Lord, the Lord, God is merciful and gracious (Exod 34:6).

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪468‬‬

‫הימים א' כב ט]‪ 25‬עשית כן וישב יהודה וישר' לבטח [מלכים א' ה ה]‪ 26‬אמרת לו והוא‬ ‫יבנה בית לשמי [דברי הימים א' כב י]‪ 27‬ולא עשית כן ויבן שלמה את הבית [מלכים א'‬ ‫ו יד]‪{28‬הוי} ותדבר בפיך ובידך מלאת [מלכים א' ח כד]‪29‬‬

‫‪42:4‬‬ ‫אמרת לאברהם הבט נא השמימה וספור וגומר כה יהיה זרעך [בראשית טו ה]‪ 30‬ולא‬ ‫עשית כן מה משה אמר הנכם היום ככוכבי השמים לרוב [דברים א י]‪ 31‬אמרת לו‬ ‫שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך [בראשית יח י]‪ 32‬ולא שאמר אלא‬ ‫{ועוד} שעשית וייי פקד את שרה וגומר [בראשית כא א] הוי ותדבר בפיך ובידך מלאת‬ ‫[מלכים א' ח כד;‪ 33‬דברי הימים ב' ו טו]‪34‬‬

‫‪42:5‬‬ ‫דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] אמר רבי אלעזר‪ 35‬כל מקום שנאמר‪36‬‬ ‫וייי הוא ובית דינו שיהו המלאכים של מעלן‪ 37‬אמרו לו רבונו של עולם בדין שיפקיד‬ ‫אברהם שאם אין אתה פוקדו עכשיו תורתך הווה‪ 38‬מזוייפת היאך אלא {\אמר}\ רבי‬

‫ל־אֹויְביו ִמ ָס ִ ֑ביב ִ ֤כי ְשֹלמ ֹ֙ה יִ ְה ֶי ֣ה ְש ֔מֹו ‪25 MT‬‬ ‫ָ֖‬ ‫ֹותי ל֛ ֹו ִמ ָכ‬ ‫נּוחה וַ ֲהנִ ֥ח ִ‬ ‫נֹול֣ד ֗ ָלְך ֤הּוא יִ ְהיֶ ֙ה ִ ֣איׁש ְמ ָ֔‬ ‫ה־בן ָ‬ ‫ִהנֵ ֵ֞‬

‫יָמיו׃‬ ‫וְ ָש ֥לֹום וָ ֶ ֛ש ֶקט ֶא ֵ ֥תן ַעל־יִ ְש ָר ֵ ֖אל ְב ָ ֽ‬ ‫אר ‪26 MT‬‬ ‫ד־ב ֵ ֣‬ ‫הּודה וְ יִ ְש ָר ֵ֜אל ָל ֶ֗ב ַטח ִ ֣איׁש ַ ֤ת ַחת גַ ְפ ֙נֹו וְ ַ ֣ת ַחת ְת ֵ ֽאנָ ֔תֹו ִמ ָ ֖דן וְ ַע ְ‬ ‫מה׃ ס‪ ‬וַ יֵ ֶשב֩ יְ ָ ֨‬ ‫יְמי ְשֹל ֽ ֹ‬ ‫ָ ֑ש ַבע ֖כֹל ֵ ֥‬ ‫כּותֹו ַעל־יִ ְש ָר ֵ ֖אל ַעד־ ‪27 MT‬‬ ‫ינֹותי ִכ ֵ ֧סא ַמ ְל ֛‬ ‫י־לֹו ְל ָ ֑אב וַ ֲה ִ֨כ ִ֜‬ ‫ה־לי ְל ֵ֔בן וַ ֲאנִ ֖‬ ‫הּוא יִ ְהיֶ ִ ֣‬ ‫ּוא־יִב ֶנ֥ה ַ֙ביִ ֙ת ִל ְש ִ֔מי וְ ֙‬ ‫ְ‬ ‫ֽה‬ ‫עֹולם׃‬ ‫ָֽ‬ ‫ת־ה ַ ֖ביִת וַ יְ ַכ ֵ ֽלהּו׃ ‪28 MT‬‬ ‫מה ֶא ַ‬ ‫וַ ִי ֶ֧בן ְשֹל ֛ ֹ‬ ‫֖את ַכּי֥ ֹום ַה ֶזֽה׃ ‪29 MT‬‬ ‫ּוביָ ְדָך֥ ִמ ֵל ָ‬ ‫ר־ד ַ ֖ב ְר ָת ל֑ ֹו וַ ְת ַד ֵ ֥בר ְב ִ ֛פיָך ְ‬ ‫שר ָש ַ֗מ ְר ָת ְל ַע ְב ְד ָ֙ך ָדִו֣ד ָא ִ֔בי ֵ ֥את ֲא ֶש ִ‬ ‫ֲא ֶ ֣‬ ‫אמר ֔לֹו ‪30 MT‬‬ ‫ם־ּתּוכ֖ל ִל ְס ֣ ֹפר א ָ ֹ֑תם וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֹוכ ִ֔בים ִא‬ ‫ּוספ ֹ֙ר ַה ּ֣כ ָ‬ ‫יְמה ְ‬ ‫ט־נ֣א ַה ָש ַ֗מ ָ‬ ‫אמ ֙ר ַה ֶב ָ‬ ‫ּוצה וַ ֙י ֹ ֶ‬ ‫ּיֹוצא א ֹ֜תֹו ַה ֗ח ָ‬ ‫וַ ֵ֨‬ ‫֥כֹה יִ ְהֶי֖ה זַ ְר ֶ ֽעָך׃‬ ‫כֹוכ ֵ ֥בי ַה ָש ַ ֖מיִם ָל ֽר ֹב׃ ‪31 MT‬‬ ‫ֹלה ֶיכ֖ם ִה ְר ָ ֣בה ֶא ְת ֶכ֑ם וְ ִהנְ ֶכ֣ם ַהּי֔ ֹום ְכ ְ‬ ‫הו֥ה ֱא ֵ‬ ‫יְ ָ‬ ‫א ֶהל וְ ֥הּוא ַא ֲח ָ ֽריו׃ ‪32 MT‬‬ ‫ה־בן ְל ָש ָ ֣רה ִא ְש ֶ ֑תָך וְ ָש ָ ֥רה ש ַ ֹ֛מ ַעת ֶ ֥פ ַתח ָה ֖ ֹ‬ ‫אמר ׁ֣שֹוב ָא ׁ֤שּוב ֵא ֶ ֙ל ֙יָך ָכ ֵע֣ת ַח ָ֔יה וְ ִהנֵ ֵ ֖‬ ‫֗י ֹ ֶ‬ ‫֖את ַכּי֥ ֹום ַה ֶזֽה׃ ‪33 MT‬‬ ‫ּוביָ ְדָך֥ ִמ ֵל ָ‬ ‫ר־ד ַ ֖ב ְר ָת ל֑ ֹו וַ ְת ַד ֵ ֥בר ְב ִ ֛פיָך ְ‬ ‫שר ָש ַ֗מ ְר ָת ְל ַע ְב ְד ָ֙ך ָדִו֣ד ָא ִ֔בי ֵ ֥את ֲא ֶש ִ‬ ‫ֲא ֶ ֣‬ ‫֖את ַכּי֥ ֹום ַה ֶזֽה׃ ‪34 MT‬‬ ‫ּוביָ ְדָך֥ ִמ ֵל ָ‬ ‫ר־ד ַ ֖ב ְר ָת ל֑ ֹו וַ ְת ַד ֵ ֥בר ְב ִ ֛פיָך ְ‬ ‫שר ָש ַ֗מ ְר ָת ְל ַע ְב ְד ָ֙ך ָדִו֣יד ָא ִ֔בי ֵ ֥את ֲא ֶש ִ‬ ‫ֲא ֶ ֣‬ ‫‪.‬אליעזר ‪35 Pr‬‬ ‫‪.‬שהוא אומר ‪36 D‬‬ ‫‪ not in Pr; dittography in D.‬של מעלן ‪37‬‬ ‫‪.‬הייתה ‪38 Not in D; P‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 469

father: Behold, a son will be born to you ... his name shall be Solomon, and peace and quietness will be in his days (1 Chr 22:9). And You did: And Judah and Israel dwelt safely (1 Kgs 5:5). You said to him: He shall build a House for My name (1 Chr 22:10)—And have You not done this? Yes, You have, as it is said: So Solomon built the House (1 Kgs 6:14). {Thus,} You spoke with Your mouth, and have fulfilled it with Your hand (1 Kgs 8:24; 2 Chr 6:15).

42:4 You [God] said to Abraham: Look now toward heaven, and count [the stars] ... So will your seed be (Gen 15:5)13 – and have You not done so? What did Moses say [to the Israelites]? [The Lord your God has multiplied you, so that today] you are as numerous as the stars of heaven (Deut 1:10). You said to [Abraham]: I will certainly return to you in due season, and your wife Sarah shall have a son (Gen 18:10).14 This was not something which You merely said; it was also something You did: And the Lord remembered Sarah [as He had said] (Gen 21:1). Thus, You spoke with Your mouth, and have fulfilled it with Your hand (1 Kgs 8:24; 2 Chr 6:15).

42:5 Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). R. Eleazar said: Whenever it is said And the Lord15 it implies He [the Lord] and His court, [namely,] the angels above. The angels said to Him: Master of the world, justice demands that Abraham should be remembered. If you do not remember him now, Your Torah will be [considered] a fake. How so? R. Yehudah Ha-Levi said in the name of R. Shallum: Abraham was seventy years old when the Holy One spoke to him regarding the halves of animal carcasses16 [that were laid out], and He decreed upon him: Know, be sure to know, that your seed will be a stranger in the land (Gen 15:13). Beginning with the time you have offspring, the four hundred years of your children’s servitude [to foreign nations] will have begun. In the Torah,

13 ShemR 38:6; BemR 2:12, 23:8; Tan Mas’e 7. 14 BerR 53:5. 15 TanB Vayera 34; BerR 51:2; ShemR 12:4; WayR 24:2; yBer 9:7, 14b. 16 Gen 15:9-17.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪470‬‬

‫יהודה הלוי ברבי‪ 39‬שלום בן שבעים שנה היה אברהם כהסיח הקדוש {\ברך הוא\} עמו‬ ‫בין הבתרים וגזר עליו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ [בראשית טו יג]‪ 40‬משיהיה לך‬ ‫זרע בניך משתעבדים ארבע מאות שנה וכבר קדמה התורה לבריית עולם וכתיב בה‬ ‫ומושב בני ישר' אשר ישבו בארץ שלשים שנה וארבע מאות שנה [שמות יב מ]‪ 41‬והיום‬ ‫אברהם בן מאה שנה ואם אי אתה פוקדו עכשיו מזיף את תורתך ועוד שתהא משהא‬ ‫בקץ הוי בדין הוא שיפקד" {\וה' פקד} את שרה [בראשית כא א]\‬ ‫‪42:6‬‬ ‫העניין} וייי‬

‫{\דבר אחר\} וייי פקד את שרה [בראשית כא א]" מה כתיב למעלה {מן‬ ‫המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגומר [בראשית יט כד] חורבנה של סדום‬ ‫כיון שבאו המלאכים והוציאו את‪ 42‬לוט ואת שתי בנותיו היו בנות לוט סבורות שמא‬ ‫שחרב {\את\} העולם כדור המבול והן \{עומדות\} משקות את‪ 43‬אביהן יין וישינות‬ ‫עמו ומעברות הימנו כמה שכתוב ותשקין את אביהן יין [בראשית יט לג]‪ "44‬אמר רבי‬ ‫אלעזר {\אף על פי\} שאין דרך האשה לעבר מן בעילה \{ה}\ראשונה אלא אילו שלטו‬ ‫בעצמם ועיברו מן בעילה ראשונה ולא מבקשות לזנות את אביהן אלא אמרו לא ברא‬ ‫הקדוש את {\ה\}אדם לשום מלאכה‪ 45‬אלא על פיריה וריביה והרי הוא חרב כדור‬ ‫המבול ומאיכן יש לו להתקיים הוי לא מילט אותנו {\הקדוש ברוך הוא\} אלא לקיימו‬ ‫הימנו שלא היו יודעות שסדום בלבד חרבה‬

‫‪42:7‬‬

‫אבל לוט‪ 46‬היה יודע שאמרו לו‪ 47‬המלאכים כי משחיתם אנחנו את המקום הזה‬ ‫[בראשית יט יג]‪ 48‬אמר הקדוש אינו מקפיח שכר {כל} בריא אף על פי שלא חשבו‬ ‫‪.‬בשם ‪39 Pr‬‬ ‫י־ג֣ר׀ יִ ְה ֶי ֣ה זַ ְר ֲע ָ֗ך ְב ֶ֙א ֶר ֙ץ ֣ל ֹא ָל ֶ֔הם וַ ֲע ָב ֖דּום וְ ִעּנ֣ ּו א ָ ֹ֑תם ַא ְר ַ ֥בע ֵמ ֖אֹות ָש ָנֽה׃ ‪40 MT‬‬ ‫אמר ְל ַא ְב ָ ֗רם יָ ֨ד ֹ ַע ֵת ַ ֜דע ִכ ֵ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ֹלשים ָש ֔ ָנה וְ ַא ְר ַ ֥בע ֵמ ֖אֹות ָש ָנֽה׃‪41 MT‬‬ ‫ּומֹוש ֙ב ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל ֲא ֶ ֥שר יָ ְש ֖בּו ְב ִמ ְצ ָ ֑ריִם ְש ִ ֣‬ ‫ַ‬ ‫‪42 Not in Pr.‬‬ ‫‪43 Not in Pr.‬‬ ‫ּובקּוׄ ָ ֽמּה׃ ‪44 MT‬‬ ‫יה וְ ֽל ֹא־יָ ַ ֥דע ְב ִש ְכ ָ ֖בּה ְ‬ ‫ת־א ִ֔ב ָ‬ ‫יהן ַי�֖יִ ן ַב ַל֣יְ ָלה ֑הּוא וַ ָת ֤ב ֹא ַה ְב ִכ ָיר ֙ה וַ ִת ְש ַכ֣ב ֶא ָ‬ ‫ת־א ִב ֶ ֛‬ ‫�ְקין ָ ֶא ֲ‬ ‫וַ ַתש ֶ ֧‬ ‫‪ not in D, Pr.‬לשום מלאכה ‪45‬‬ ‫‪46 Not in Pr.‬‬ ‫‪47 Not in Pr.‬‬ ‫הו֖ה ְל ַש ֲח ָ ֽתּה׃ ‪48 MT‬‬ ‫הוה וַ יְ ַש ְל ֵ ֥חנּו יְ ָ‬ ‫ת־פ ֵנ֣י יְ ָ ֔‬ ‫י־ג ְֽד ָל֤ה ַצ ֲע ָק ָת ֙ם ֶא ְ‬ ‫ת־ה ָמ ֖קֹום ַה ֶז֑ה ִ ֽכ ָ �‬ ‫י־מ ְש ִח ִ ֣תים ֲא ַ֔נ ְחנּו ֶא ַ‬ ‫ִ ֽכ ַ‬



Pesiqta Rabbati 42 

 471

which had existed before the creation of the world, it is written: Now the time that the Israelites dwelt in the land [of Egypt] was four hundred and thirty years (Exod 12:40).17 [Therefore, the angels said]: Today Abraham is one hundred years old, and if You do not remember him now, You will invalidate Your Torah. And furthermore, that You will have to put off the time of redemption. In all justice [Abraham] must be remembered now. {\And the Lord remembered} Sarah (Gen 21:10)\.

42:6 {\Another interpretation\}: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). What is written preceding {the lectionary portion}? Then the Lord caused to rain on Sodom and on Gomorrah brimstone and fire [from the Lord out of heaven] (Gen 19:24) – [this is] the destruction of Sodom. When the angels came, they brought out Lot and his two daughters. The daughters of Lot thought that conceivably the world was being destroyed as in the generation of the flood. And so, {\they stood up}\, made their father drink wine, slept with him, and became pregnant from him, as it is written: And they made their father drink wine (Gen 19:33). R. Eleazar said: Usually a woman does not become pregnant in her first coition,18 {\nevertheless,\} [the two daughters of Lot], controlled themselves and became pregnant from the first coitus. They did not wish to prostitute themselves with their father. Rather, they said: The Holy One merely created man with no other obligation than increasing and multiplying.19 But [the world] is now being destroyed like in the generation of the flood. How is it to be kept in existence? The Holy One saved us only, in order to keep it in existence by means of us. They did not know that only Sodom was to be destroyed.

42:7 However, Lot knew that [the angels visiting Sodom] had said: We will destroy this place (Gen 19:13). The Holy One said: I do not withhold the reward of {any} creature. Although [Lot’s daughters] did not give proper thought [to the scope of the destruction], [I, the Lord,] search the heart, I test the kidneys, [to give to all according to the fruit of their doings] (Jer 17:10). Therefore, when He came to keep them away, He said: No [male] Ammonite (Deut 23:4) – and no female Ammonite; no [male] Moabite [shall be admitted to the assembly of the Lord] (ibid.)—[what

17 MekY Bo 14. 18 BerR 51:9; 45:4; MHG Gen 19, 327; bYev 34a. 19 Gen 19:31.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪472‬‬

‫בנות לוט מחשבה יפה אלא אני יודע את הלבבות אני ייי חוקר לב ובוחן כליות [ירמיה‬ ‫יז י]‪ 49‬לפיכך כשהוא בא לרחקם אמר‪ 50‬עמוני [דברים כג ד]‪ 51‬ולא עמונית מואבי [שם]‬ ‫ולא מואבית אמרו לו המלאכים רבונו של עולם אילו הולכות ישינות עם אביהן \וב\‬ ‫בעילה‪ 52‬אחת היו‪ 53‬ומעמידות ממזרים רבים בעולם ואברהם‪ 54‬הצדיק‪ 55‬מצטער כל‬ ‫השנים האילו בדין הוא שיפקד וייי פקד את שרה [בראשית כא א]‬ ‫‪42:8‬‬

‫דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] מה כתוב למעלה {מן העיניין} חורבנה‬ ‫של סדום שבזמן שהיתה סדם קיימת היה אברהם דר בארצות הללו והיה מקבל את‬ ‫העוברים ואת השבים וכיון שחרבה הוא עומד ונוסע מן ארצות הללו והולך לו בארץ‬ ‫פלשתים כמה שכתוב ויסע אברם ארצה הנגב [בראשית כ א]‪ 56‬וישלח אבימלך‬ ‫[בראשית כ ב]‪ 57‬מלך פלשתים [בראשית כו א]‪ 58‬כיון ששלח וחטף את שרה קפץ‬ ‫עליו הקדוש ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה [בראשית כ ג]‪ 59‬אמר רבי יוחנן‬ ‫אחד מן המקומות שטימא הטהור את עצמו כיון שבא להזדקק לה מיד נגלה עליו אמר‬ ‫לו הנך מת על האשה אשר לקחת וגומר [שם] מה עשה לו הקדוש ייבש כל המעיינות‬ ‫שלו ושל ביתו ושל כל המקומות כי עצור עצר ייי בעד כל רחם [בראשית כ יח]‪60‬‬

‫״כ ְד ָר ָ֔כיו״ ִכ ְפ ִ ֖רי ַמ ֲע ָל ָ ֽליו׃ ס ‪49 MT‬‬ ‫יׁש ִ׳כ ְד ָר ָכו׳ ִ‬ ‫הו֛ה ח ֵ ֹ֥קר ֵל֖ב ב ֵ ֹ֣חן ְכ ָלי֑ ֹות וְ ָל ֵ ֤תת ְל ִא ֙‬ ‫ֲא ִנ֧י יְ ָ‬ ‫‪.‬ריחק את ‪50 Pr‬‬ ‫ד־עֹולם׃ ‪51 MT‬‬ ‫ָֽ‬ ‫הו֖ה ַע‬ ‫א־יָב ֹא ָל ֶ ֛הם ִב ְק ַ ֥הל יְ ָ‬ ‫ירי ל ֹ ֥‬ ‫הו֑ה ַ ֚גם ּ֣דֹור ֲע ִש ִ ֔‬ ‫ּומֹוא ִ ֖בי ִב ְק ַ ֣הל יְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמֹונ֛י‬ ‫א־יָב ֹא ַע ִ‬ ‫ֽל ֹ ֧‬ ‫‪.‬ובבעילה ‪52 D‬‬ ‫‪.‬ידו ‪53 P‬‬ ‫‪54 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬והצדיק הזה ‪55 Pr‬‬ ‫ּוב֣ין ׁ֑שּור וַ ָי�֖גָ ר ִבגְ ָ ֽרר׃‪56 MT  ‬‬ ‫ין־ק ֵ ֖דׁש ֵ‬ ‫וַ יִ ַ֨סע ִמ ָ ֤שם ַא ְב ָר ָה ֙ם ַ ֣א ְר ָצה ַה ֶ֔נגֶ ב וַ ֵי ֶ֥שב ֵב ָ‬ ‫ת־ש ָ ֽרה׃ ‪57 MT‬‬ ‫ימ ֶל ְ֙ך ֶ ֣מ ֶלְך גְ ָ ֔רר וַ יִ ַ ֖קח ֶא ָ‬ ‫ל־ש ָ ֥רה ִא ְש ּ֖תֹו ֲא ֣חֹ ִתי ִ ֑הוא וַ יִ ְש ֗ ַלח ֲא ִב ֶ֙‬ ‫אמר ַא ְב ָר ָ ֛הם ֶא ָ‬ ‫וַ ֧י ֹ ֶ‬ ‫ימ ֶלְך ֶ ֽמ ֶלְך־ ‪58 MT‬‬ ‫ל־א ִב ֶ ֥‬ ‫ימי ַא ְב ָר ָ ֑הם וַ ֵי ֶ֧לְך יִ ְצ ָ ֛חק ֶא ֲ‬ ‫אׁשֹון ֲא ֶ ֥שר ָה ָי֖ה ִב ֵ ֣‬ ‫וַ יְ ִ ֤הי ָר ָע ֙ב ָב ָ֔א ֶרץ ִמ ְל ַב ֙ד ָה ָר ָ ֣עב ָה ִר ֔‬

‫ְפ ִל ְש ִ ֖תים גְ ָ ֽר ָרה׃‬ ‫ר־ל ַ ֔ק ְח ָת וְ ִ ֖הוא ְב ֻ ֥ע ַלת ‪59 MT‬‬ ‫ל־ה ִא ָ ֣שה ֲא ֶש ָ‬ ‫אמר ֗לֹו ִהנְ ָך֥ ֵמ ֙ת ַע ָ‬ ‫ימ ֶלְך ַב ֲח ֣לֹום ַה ָל֑יְ ָלה וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ל־א ִב ֶ ֖‬ ‫ֹלהים ֶא ֲ‬ ‫וַ ֧יָב ֹא ֱא ִ ֛‬ ‫ָ ֽב ַעל׃‬ ‫ל־ד ַ ֥בר ָש ָ ֖רה ֵ ֥א ֶשת ַא ְב ָר ָ ֽהם׃ ס ‪60 MT‬‬ ‫ימ ֶלְך ַע ְ‬ ‫ל־ר ֶחם ְל ֵב֣ית ֲא ִב ֶ ֑‬ ‫הוה ְב ַ ֥עד ָכ ֶ ֖‬ ‫י־ע ֤צֹר ָע ַצ ֙ר יְ ָ ֔‬ ‫ִ ֽכ ָ‬



Pesiqta Rabbati 42 

 473

about] a Moabite woman?20 The angels said to Him: Master of the universe, these [women] went to sleep with their father and having just one coitus, they brought many bastard children into the world, but the righteous Abraham has been grieving all these years. Justice demands that he be remembered: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1).

42:8 Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). What is written preceding {the lectionary portion}? The destruction of Sodom. During the time that Sodom existed, Abraham lived in these regions and would be hospitable to travelers,21 [passing by and coming back]. But after [Sodom] was destroyed, he rose and journeyed from those regions, and went to the region of the Philistines, as it is said: Abram journeyed …to the region of the Negeb (Gen 20:1).22 And Abimelech sent (Gen 20:2), [Abimelech] King of the Philistines (Gen  26:1). When [Abimelech] sent to have Sarah seized, the Holy One leapt at him: God came to Abimelech in a dream by night (Gen 20:3).23 R. Yoḥanan said: This was one of the instances where the Pure One defiled Himself.24 When [Abimelech] came to have sex with [Sarah], [God] revealed Himself at once, saying to him: Behold, you shall die, because of the woman which you seized ... since she is a man’s wife] (Gen. 20:3). What did the Holy One do to him? He caused all of [Abimelech’s] wells to dry up – [the wells] of his household and of all [other] places: Since the Lord completely closed up all the wombs (Gen 20:18), [which means that the wells were closed and the wombs were closed].25

20 bQid 75a. 21 PesRab 40:37. 22 BerR 52:1; 52:3; AgBer 25. 23 PesRab 3:10. 24 BerR 52:5. 25 AgBer 28.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪474‬‬ ‫‪42:9‬‬

‫שנה רבי אלעזר אומר‪ 61‬אחד הגדולים ואחד הקטנים אחד האנשים ואחד הנשים‬ ‫אחד העבדים סיתם הקדוש {\את\} מעיינם {שלהם} אחד מהם לא הטיל מים ולא‬ ‫נפנה {ולא} להוציא ולא \לחח\ {מאפין}‪ 62‬דמעה מעיניו אלא‪ 63‬כולם עצורים וסתומים‬ ‫ומיובשם וכל {\כך\} למה על דבר שרי אשת אברם [בראשית כ יח] כדי לנקות כדומה‪64‬‬ ‫של‪ 65‬שרה היאך אלא אחד מהם עומד עם חבירו בבקר ואמר לו אין אתה יודע מה היה‬ ‫לי הלילה הזה כך וכך הגיעני ואותו אומר לו אף אני כך עוד לילה אחד ואנחנו מתים‬ ‫והם משסיחים אילו לאילו ואומר השמים עוד לילה אחד ואנו מתים‬

‫‪42:10‬‬

‫היאך היתה שרה מתנקית שיהו חוזרים ואומרים מה אנו‪ 66‬שהיתה הוץ הימנו כך‬ ‫הגיענו אותה שהיתה ישינה אצלו צריך את לשאל מה משפטים נעשו כך הוי כי‬ ‫עצור עצור על דבר שרי [בראשית כ יח]‪ 67‬אמר לו הקדוש הנך מת על האשה אשר‬ ‫לקחת [בראשית כ ג]‪ 68‬אמר לו אבימלך רבונו של עולם הנסתרות והנגלות לפניך‪\ 69‬‬ ‫וכי\ קרבתי‪ 70‬בה שאת הורגיני ואבימלך לא קרב אליה [בראשית כ ד]‪ 71‬אלא הגוי גם‬ ‫צדיק תהרג [שם]‪ 72‬דבר אחר הגוי גם צדיק תהרג [שם]‪ 73‬תחילה את דורש שהיה ירא‬ ‫שמים‪ 74‬הגוי גם צדיק [שם] אף על פי שאני גוי‪ 75‬אלא אני‪ 76‬ירא שמים" דבר אחר הגוי‬ ‫גם צדיק תהרג [שם] אמר לו אם הרגיני את אם גוי תהרג גם צדיק את‪ 77‬דור המבול‬

‫‪61 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מפין ‪62 D‬‬ ‫‪63 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬פגמה ‪64 Not in Pr; D‬‬ ‫‪.‬את ‪65 Pr‬‬ ‫‪66 Not in Pr.‬‬ ‫ל־ד ַ ֥בר ָש ָ ֖רה ֵ ֥א ֶשת ַא ְב ָר ָ ֽהם׃ ס ‪67 MT‬‬ ‫ימ ֶלְך ַע ְ‬ ‫ל־ר ֶחם ְל ֵב֣ית ֲא ִב ֶ ֑‬ ‫הוה ְב ַ ֥עד ָכ ֶ ֖‬ ‫י־ע ֤צֹר ָע ַצ ֙ר יְ ָ ֔‬ ‫ִ ֽכ ָ‬ ‫ר־ל ַ ֔ק ְח ָת וְ ִ ֖הוא ְב ֻ ֥ע ַלת ‪68 MT‬‬ ‫ל־ה ִא ָ ֣שה ֲא ֶש ָ‬ ‫אמר ֗לֹו ִהנְ ָך֥ ֵמ ֙ת ַע ָ‬ ‫ימ ֶלְך ַב ֲח ֣לֹום ַה ָל֑יְ ָלה וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ל־א ִב ֶ ֖‬ ‫ֹלהים ֶא ֲ‬ ‫וַ ֧יָב ֹא ֱא ִ ֛‬

‫ָ ֽב ַעל׃‬

‫‪.‬גלוים ולא הייתי מכיר ‪69 Pr adds‬‬ ‫‪ .‬ולא הייתי מכיר‪70 Pr‬‬ ‫ם־צ ִ ֖דיק ַת ֲה ֽר ֹג׃ ‪71 MT‬‬ ‫אמר ֲאד ָֹ֕ני ֲהג֥ ֹוי גַ ַ‬ ‫֑יה וַ י ֹ ַ֕‬ ‫ימ ֶלְך ֥ל ֹא ָק ַ ֖רב ֵא ֶל ָ‬ ‫וַ ֲא ִב ֶ֕‬ ‫‪.‬תחילה את דורש ‪72 P‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אחר הגוי גם צדיק תהרג ‪73‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ירא שמים ‪74‬‬ ‫‪.‬איני ‪75 D adds‬‬ ‫‪76 Not in D.‬‬ ‫‪.‬אף ‪77 D, Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 475

42:9 R. Eliezer taught, saying: The [“wells”] of the adults and of the children, the men and the women, and of the servants – the Holy One constipated their bowels. Not one of them could urinate, move his bowels, discharge \moisture\ from {his nose} or shed a tear from his eyes – all [“wells”] were completely closed, sealed tight, dried up. And why so much? For the sake of Sarai, Abraham’s wife (Gen 20:18), in order to clear Sarah of negative gossip. How could [these events clear her]? One of the [Philistines] who was standing with his friend on the morning said to [his friend]: You do not know what happened to me last night! Such-and-such [a thing] happened to me. [His friend] said: It happened to me too. And they talked among themselves and [one] said: Good heavens! Another night like this, and we will die.

42:10 How would such a conversation clear Sarah [of suspicion]? Because the Philistines would go on to say: Since this happened, when she was far away from us, what [happened] to the one with whom she slept? Do you need to ask what judgments were executed against him? Thus, Since the Lord completely closed all the wombs for the sake of Sarah (Gen 20:18). The Holy One said to [Abimelech]: You are about to die because of the woman you have seized (Gen 20:3). Abimelech said to Him: Master of the world, things concealed and unconcealed are [revealed] to You. Even if I did not come near her, will You kill me? Abimelech had not come near her (Gen 20:4). Will You kill even a righteous Gentile (ibid.).26 Another interpretation: Will You kill even a righteous Gentile (ibid.). Initially, you interpret that [Abimelech] was God-fearing, a righteous Gentile (ibid.). [Abimelech meant:] Although I am a Gentile, I am God-fearing. Another interpretation: You kill even a righteous Gentile (ibid.). If You kill me, You also [kill] a righteous [person]. The generation of the flood and the generation of the dispersion were \great\ righteous people. If that is so, You judged them without warning, You kill a righteous Gentile (ibid.).

26 BerR 52:6; PRE 26.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪476‬‬

‫ודור הפלגה צדיקים \גדולים\ היו אם כן דנתה אותם בלא התרייה הגוי גם צדיק תהרג‬ ‫[שם]" דבר אחר הגוי גם צדיק תהרג [שם] אמר לו אם {\גוי\} תהרג גם צדיק אם הורג‬ ‫את לאבימלך הרוג אף אברהם למה"‬ ‫‪42:11‬‬ ‫אמר רבי ברכיה הכהן ברבי שאלתי אותו מה היא אשתך \היא או אחותך היא\ אמר‬ ‫אחותי {\היא\} [בראשית כ ה] חזרתי ושאלתי אותה אשתך את ואמרה לאו {אלא}‬ ‫אחותו {\אני אף על פי\ כן} {\שאלתי לבני ביתו ואמרו אחותו היא הלא הוא אמר לי‬ ‫אחותי\} היא והיא גם היא אמרה אחי הוא בתום לבבי [שם]‪ 78‬ולא היא לעצמה {אלא}‬ ‫והיא גם היא אמרה אחי הוא‪ 79‬והיא גם היא [שם] אף בני בניהם בתם לבבי ובנקיו' כפי‬ ‫[שם] אמר לו הקדוש גם אני ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת [בראשית כ ו]‪ 80‬אלא לך‬ ‫לקלס ואחשך גם אנכי אותך מחטא לי [שם] אמר רבי לוי לאחד שהיה רכוב על הסוס‬ ‫ותינוק מושלך לפניו הסוס רץ בא לדוש את הנער תפש אותו האיש הכלינוס‪ 81‬עמד‬ ‫לו הסוס התחילו הכל מקלסין לסוס‪ 82‬אמר להם‪ 83‬אותו האיש לסוס אתם מקלסין‪84‬‬ ‫אילולי אני שתפסתי את הכלינוס‪ 85‬הזה‪ 86‬היה חי‪87‬‬

‫יתי ֽז ֹאת׃ ‪78 MT‬‬ ‫ּובנִ ְק ֹ֥ין ַכ ַ ֖פי ָע ִ ֥ש ִ‬ ‫ם־ל ָב ִ ֛בי ְ‬ ‫ם־הוא ָ ֽא ְמ ָ ֖רה ָא ִ ֣חי ֑הּוא ְב ָת ְ‬ ‫ר־לי ֲא ֣חֹ ִתי ִ֔הוא וְ ִ ֽהיא־גַ ִ ֥‬ ‫ֲה ֨ל ֹא ֤הּוא ָ ֽא ַמ ִ ֙‬ ‫‪ not in D, Pr.‬והיא גם היא אמרה אחי הוא ‪79‬‬ ‫ֹותָך֖ ‪80 MT‬‬ ‫ם־אנ ִ ֹ֛כי ֽא ְ‬ ‫ית ֔ז ֹאת וָ ֶא ְח ֧ש ְֹך גַ ָ‬ ‫ם־ל ָב ְב ָ֙ך ָע ִ ֣ש ָ‬ ‫תי ִ ֤כי ְב ָת ְ‬ ‫ֹלהים ַב ֲח ֹ֗לם ַג֣ם ָאנ ִ ֹ֤כי יָ ַ ֙ד ְע ִ ֙‬ ‫אמר֩ ֵא ֨ ָליו ָ ֽה ֱא ִ֜‬ ‫וַ י ֹ ֶ‬

‫יה׃‬ ‫ל־כן לֹא־נְ ַת ִ ֖תיָך ִלנְ ֹ֥ג ַע ֵא ֶ ֽל ָ‬ ‫טֹו־לי ַע ֵ ֥‬ ‫ֵמ ֲח ִ ֑‬ ‫‪; καλινοός.‬הבלינוס ‪81 P, D, Pr‬‬ ‫‪.‬את הסוס ‪82 Pr‬‬ ‫‪.‬לו ‪83 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬אתם מקלסין ‪84‬‬ ‫‪. καλινοός.‬הבלינוס ‪. P, D‬הסוס ‪85 Pr‬‬ ‫‪86 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לו ‪87 P‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 477

Another interpretation: You kill a righteous Gentile (ibid.). He said to [God]: If you kill {\a Gentile\}, You [must] also kill a righteous person. If You [God] were to kill Abimelech, You must kill Abraham too. Why?

42:11 R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi said: [Abimelech said:] I asked [Abraham]: What is she – your wife \or is she your sister?\ [Abraham] said: She is my sister (Gen 20:5). Then I asked [Sarah]: Are you his wife? She said: No, {but} I am his sister. \{Nevertheless, I went on to ask the members of his household, and they said: She is his sister. Did [Abraham] not say to me: She is my sister?}\ She, she too, said: He is my brother. With the integrity of my heart ... [have I done this] (ibid.). [Scripture does not just say once] she, {but} She, she too said: He is my brother (ibid.). She, she too (ibid.) and the sons of [Abraham’s] sons. With the integrity of my heart and the innocence of my hands [have I done this] (ibid.). The Holy One said: I know that with the integrity of your heart you have done this (Gen 20:6). Yet you are not the only one to be praised [for not sinning], since I also withheld you from sinning against Me (ibid.). R. Levi said: [This may be compared] to a man riding on a horse when a child was thrown down before him.27 As the galloping horse was about to trample the child, the rider pulled the reins and the horse stopped. Everyone began praising the horse, but the man said to them: Is it the horse that you should praise? Had I not pulled the reins would the child have stayed alive?

27 BerR 52:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪478‬‬

‫‪42:12‬‬ ‫כך אמר לו {הקדוש ברוך הוא} ואחשך גם אנכי מחטו לי [בראשית כ ו]‪ 88‬אלא עתה‪89‬‬ ‫השב אשת האיש כי נביא [בראשית כ ז]‪ 90‬מיד אבימלך \היה\ משכים ומחזירה ומכבד‬ ‫{\את\} אברהם ומבקש הימנו שיתפלל עליו שיותרו וכפתיתין‪ 91‬אברהם מתפלל‬ ‫וכולהם מתרפאין מן עצירתם ולא עוד אלא עיברו כל {בני} ביתו‪ 92‬של אבימלך‪ 93‬וילדו‬ ‫זכרים {שנאמר} ויתפלל אברהם אל האלהים [בראשית כ יז]‪94‬‬

‫‪42:13‬‬

‫לאוהבו של מלך שהיתה ספינתו תפושה \ בלמן \‪ 95‬אנגיריא‪ 96‬שנים הרבה אמרו לו‬ ‫הספינה של אוהבך תפושה {ו}לא הטריח עליה לפנותה ועכשיו של אחרים הוא פונה‬ ‫ושלו אינה נפנית כדי הוא שתפנה כך כשנתפלל‪ 97‬אברהם על אבימלך ועל אשתו‬ ‫ועיברו וילדו עמדו המלאכים מצווחים לפני הקדוש‪{ 98‬ואומר} רבומו של עולם שרה‬ ‫היתה עקרה כל השנים הללו ואשתו של אבימלך היתה {עקרה ומניין שהיה} עקרה‬ ‫{שנאמר}‪ 99‬וריפא אלהים את אבימלך ואת [בראשית כ יז]‪ 100‬שרה" אין וריפא אין אדם‬ ‫מרפא אלא דבר שהוא לקואה ועכשיו נתפלל אברהם ונפקדה אשתו של אבימלך‬ ‫ואמהותיו ואילו נפקדו ושרה הוה‪ 101‬עקרה בדין הוא שתפקד אף היא הוי יפה דרש רבי‬

‫ֹותָך֖ ‪88 MT‬‬ ‫ם־אנ ִ ֹ֛כי ֽא ְ‬ ‫ית ֔ז ֹאת וָ ֶא ְח ֧ש ְֹך גַ ָ‬ ‫ם־ל ָב ְב ָ֙ך ָע ִ ֣ש ָ‬ ‫תי ִ ֤כי ְב ָת ְ‬ ‫ֹלהים ַב ֲח ֹ֗לם ַג֣ם ָאנ ִ ֹ֤כי יָ ַ ֙ד ְע ִ ֙‬ ‫אמר֩ ֵא ֨ ָליו ָ ֽה ֱא ִ֜‬ ‫יֹ ֶ‬

‫יה׃‬ ‫ל־כן לֹא־נְ ַת ִ ֖תיָך ִלנְ ֹ֥ג ַע ֵא ֶ ֽל ָ‬ ‫טֹו־לי ַע ֵ ֥‬ ‫ֵמ ֲח ִ ֑‬

‫‪89 Not in Pr.‬‬ ‫י־מֹות ָת ֔מּות ‪90 MT‬‬ ‫ם־אינְ ָך֣ ֵמ ִ֗שיב ַ ֚דע ִכ ֣‬ ‫יִת ַפ ֵ ֥לל ַ ֽב ַע ְדָך֖ ֶו ְֽח ֵי֑ה וְ ִא ֵ ֽ‬ ‫יׁש ִ ֽכי־נָ ִ ֣ביא ֔הּוא וְ ְ‬ ‫ת־ה ִא ֙‬ ‫וְ ַע ָ֗תה ָה ֵ ֤שב ֵ ֽא ֶש ָ‬

‫ר־לְך׃‬ ‫ל־א ֶש ָ ֽ‬ ‫ַא ָ ֖תה וְ ָכ ֲ‬ ‫‪.‬והיה ‪91 Pr‬‬ ‫‪.‬נשי ‪. Not in D, D‬ביתם ‪92 Pr‬‬ ‫‪.‬אבימלך וביתו ‪93 D‬‬ ‫ת־א ְש ּ֛תֹו וְ ַא ְמה ָ ֹ֖תיו וַ יֵ ֵ ֽלדּו׃ ‪94 MT‬‬ ‫ימ ֶלְך וְ ֶא ִ‬ ‫ת־א ִב ֶ ֧‬ ‫ֹלהים ֶא ֲ‬ ‫ֹלהים וַ יִ ְר ֨ ָפא ֱא ִ֜‬ ‫ל־ה ֱא ִ ֑‬ ‫וַ יִ ְת ַפ ֵ ֥לל ַא ְב ָר ָ ֖הם ֶא ָ‬ ‫‪.‬זמן ‪, Pr‬כל מין ‪95 Λιμήν; P‬‬ ‫‪. ἁγγαρεὶα.‬אנגריא ‪96 D‬‬ ‫‪.‬כשנתפנה ‪97 D‬‬ ‫‪ not in Pr.‬לפני הקדוש ‪98‬‬ ‫‪} not in D.‬שנאמר{ עקרה‪ ...‬עקרה כל השנים ‪99‬‬ ‫ת־א ְש ּ֛תֹו ‪100 MT‬‬ ‫וְ ֶא ִ‬ ‫‪.‬הוות ‪; D‬הויא ‪101 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 479

42:12 Likewise, {\the Holy One, blessed be He,\} said to [Abimelech]: Furthermore it was I who kept you from sinning against me. [Therefore, I did not let you touch her] (Gen 20:6). Return the man’s wife; since he is a prophet (Gen 20:7). Immediately, Abimelech rose early, returned [Sarah to Abraham], honored Abraham, and requested him to pray in his behalf that God relieve the constraint on the “openings.” Abraham prayed and all of [the Philistines] were healed from the constraint on the openings of their bodies. Not only this but all the members of Abimelech’s household conceived and gave birth to male children, {as it is said:} And Abraham prayed to God; and God healed Abimelech, and his wife, and his maidservants; and they bore children (Gen 20:17).

42:13 [To what is the matter like?] To the friend of a king whose ship was requisitioned many years for public service in port. The king was told: Your friend’s ship is requisitioned, but has it not annoyed you? But now that the ships of others are being released, shall not his ship be released? It deserves to be released. Similarly, Abraham prayed in behalf of Abimelech and his wife, and all [the Philistines] conceived and bore children. The angels stood up, complaining before the Holy One {and saying}: Master of the world, all these years Sarah was childless, and Abimelech’s wife {was childless. From where [in Scripture do we know]} that she was childless? {As it is said}: And God healed Abimelech and [his wife] (Gen 20:17) — Sarah. No one heals that which has been hurt. Now that Abraham has prayed,28 [Abimelech’s] wife was remembered and his maidservants [were remembered as well]. These were remembered, but Sarah remains childless.29 Justice demands that she also [be remembered]. R. Eleazar interpreted well that wherever Scripture

28 TanB Vayera 36. 29 AgBer 28.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪480‬‬

‫אלעזר‪ 102‬כל מקום שהוא אומר‪ 103‬וייי הוא ובית דינו ויתפלל אברהם אל האלה' וגומר‬ ‫[שם] מיד פקד את שרה כאשר אמר [בראשית כא א]‬ ‫‪42:14‬‬

‫דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] אמר רבי יהודה‪ 104‬וייי פקד את שרה‬ ‫בבנים ויעש‪ 105‬ייי כאשר דבר [שם] בחלב ורבי‪ 106‬נחמיה אמר וייי פקד את שרה [שם]‬ ‫בבן מהו ויעש ייי לשרה כאשר דבר [שם] שהחזירה לנערותיה וריש לקיש אמר וייי‬ ‫פקד את שרה [שם] בבנים מהו ויעש ייי לשרה [שם] שלא היה לה מטרה ועשה לה‬ ‫מטרה דבר אחר וייי פקד את שרה [שם] אמר רבי {\יהודה\} ברבי סימון בשם רבי‬ ‫חנין {\בשם רבי שמואל ברבי יצחק\} כל עקרה שהיתה בעולם נפקדה עם שרה‬ ‫ועוברה עמה וכשילדה ילדה כולהם עמה היא ששרה אומרת צחוק עשה לי אלהים‬ ‫כל השומע יצחק לי [בראשית כא ו] ראובן שמיח‪ 107‬שמעון עסוק בקרדומו בשדה \‬ ‫{ו}מה\ איכפת‪ 108‬לו אלא שכל עקרות שהיו בעולם נפקדו עמה היא שכתב וייי פקד‬ ‫את שרה [בראשית כא א] {\ולא זו בלבד\} אלא כשילדה שרה כל סומא שהיה בעולם‬ ‫נפתח וכל פיסח נישרה וכל אלם נפקח וכל שוטה נתרפא‬

‫‪42:15‬‬

‫למלך שהיה‪ 109‬לו אוהב והגיעו שמחה המלך מבקש להראות {כ}מה אוהבו מכובד‬ ‫עליו נתן דוריה‪ 110‬שיפתח הפילקיות‪ 111‬ומאיכן את דורש {\כן}\ כתב ויעש אברהם‬ ‫‪.‬אליעזר ‪102 Pr‬‬ ‫‪.‬שנאמר ‪ not in Pr; Pr‬שהוא אומר ‪103‬‬ ‫‪.‬רבי יהודה אומר ‪; Pr‬רבי יהודה אמר ‪104 D‬‬ ‫‪105 Dittography in P.‬‬ ‫‪.‬רבי ‪106 Pr‬‬ ‫‪.‬שמח ‪107 D, Pr‬‬ ‫‪.‬שמחה יש ‪; Pr‬נכפת ‪108 P‬‬ ‫‪.‬שהוא ‪109 P‬‬ ‫‪110 Δῶρον.‬‬ ‫‪111 Φυλκή.‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 481

says and the Lord, [it refers to] Him and His court. And Abraham prayed to God, etc. (ibid.). Immediately, And the Lord remembered Sarah as He had said (Gen 21:1).

42:14 Another interpretation: And the Lord remembered Sarah as He had said (Gen 21:1). R. Yehudah said: And the Lord remembered Sarah (ibid.) — with offspring; and the Lord did unto Sarah as He had said (ibid.) — with milk.30 R. Neḥemiah said: And the Lord remembered Sarah (ibid.) — with a son. What [is the meaning of] and the Lord did to Sarah as He had said (ibid.)? He restored her youth to her.31 Resh Laqish said: And the Lord remembered Sarah (ibid.) — with offspring. What is [the meaning of] And the Lord made [something] for Sarah (ibid.) — since she had no womb, He made her a womb.32 Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (ibid.). R. {\Yehudah\} Berabbi Simon said in the name of R. Ḥanin {\in the name of R. Shmuel Berabbi Yitsḥaq:\} Every childless woman [everywhere] in the world was remembered together with Sarah and conceived with her, [at the same time she did], and when she gave birth, all of [the childless women gave birth to children] with her. It was [for this reason] that Sarah said: God had made laughter for me; every one that hears will laugh because of me [liy] (Gen 21:6).33 Reuben was rejoicing, while Simeon was busy with his mattock in the field. What does He care? Solely that all childless women everywhere in the world were remembered with her? This is what is written: And the Lard remembered Sarah (ibid.} {\and not only this\}, but when she gave birth, every blind person in the world had his eyes opened; and every cripple was made straight; and every deaf person could hear; and every mentally ill person was healed.34

42:15 [To what is the matter like?] To a king who had a friend who experienced a joyous event. The king wanted to show how much his friend was honored by him and gave him a gift by opening the prisons.35 From where can you interpret that which is written: Abraham made a great feast (Gen 21:8)? By inference from analogy. {It

30 BerR 53:5; BerR 47:2. 31 BerR 53:5; BerR 47:2. 32 bYev 64b. 33 PesRK 22:1. The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 34 TanB Vayera 37. 35 BerR 53:8; TanB Vayera 37; PesRK 22:1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪482‬‬

‫משתה גדול [בראשית כא ח] גזירה שוה {כתב הכא ויעש המלך משתה גדול [אסתר‬ ‫ב יח]} מה משתה גדול שנאמר‪ 112‬להלן והנחה למדינות עשה [שם] פ{י}תח {\ה\}‬ ‫פילקיות‪ 113‬אף כל {שוטה ו}סומא ופסח‪ 114‬ואילם ושוטה‪ 115‬שהיו שבעולם ניפתחו‪116‬‬

‫‪42:16‬‬ ‫אמר רבי חוניא‪ 117‬ברבי לוי הדבר גדולה ומעולה יותר מזו שבאותו היום שנולד {בו}‬ ‫יצחק הוסיף הקדוש אור על גלגל {ה}חמה ארבעים ושמונה פעמים כנגד מה שיש‬ ‫בו‪ 118‬עכשיו מניין צחק עשה לי אלהים [בראשית כא ו]‪ 119‬מה\ו\ עשה לי מאורות‬ ‫כדכתיב ויעש אלהים את שני המא' הגדו' [בראשית א טז]‪ 120‬למלך שנולד לאוהבו בן‬ ‫וביקש לכבדו ועשה פוטה‪ 121‬בכל המדינות וראוי היה העולם מכיון שנולד יצחק שיהא‬

‫משתמש באותו האור אלא צפה הקדוש שעשו ויעקב עומדים הימנו ועשו משתמש‬ ‫עם יעקב המנו בעולם הזה וצפנו ליעקב לבניו לעתיד אור זרוע לצדיק [תהלים צז יא]‪122‬‬ ‫אמר הקדוש לישראל בעולם הזה כשנולד אביכם יצחק \אביכם\ הרביתי אור על גלגל‬ ‫חמה ארבעים ושמונה פעמים כנגד מה שיש בו ועל‪ 123‬שהיה העולם {\הזה\} שלכם‬ ‫גנזתי אותו כשיבא העולם שלכם אני מחזירו לכם והיה אור הלבנה יה' ואור החמה‬ ‫שבעתים כאור שבעי' כאור שבעת ימים [ישעיה ל כו]‪ 124‬ואינו זורח אלא לכם וזרחה‬ ‫לכם יראי שמי שמש צדק' [מלאכי ג כ]‪125‬‬

‫‪.‬האמור ‪112 Pr‬‬ ‫‪113 Φυλκή.‬‬ ‫‪114 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ושוטה שהיו ‪115‬‬ ‫‪.‬נתרפאו ‪116 D‬‬ ‫‪.‬חנימא ‪117 Pr‬‬ ‫‪118 The text of Pr ends here.‬‬ ‫ק־לי׃ ‪119 MT‬‬ ‫ל־הש ֵ ֹ֖מ ַע יִ ְֽצ ַח ִ ֽ‬ ‫ֹלהים ָכ ַ‬ ‫אמר ָש ָ ֔רה ְצ ֕חֹק ָ ֥ע ָשה ִ ֖לי ֱא ִ ֑‬ ‫וַ ֣ת ֹ ֶ‬ ‫טֹן ‪120 MT‬‬ ‫ת־ה ָמ ֤אֹור ַה ָק ֙‬ ‫ש ֶלת ַהּי֔ ֹום וְ ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָמ ֤אֹור ַהגָ ד ֹל֙ ְל ֶמ ְמ ֶ ֣‬ ‫א ֖ר ֹת ַהגְ ד ִ ֹ֑לים ֶא ַ‬ ‫ת־ש ֵנ֥י ַה ְמ ֹ‬ ‫ֹלהים ֶא ְ‬ ‫וַ ַי ַ֣עׂש ֱא ִ֔‬

‫ּכֹוכ ִ ֽבים׃‬ ‫ש ֶלת ַה ֔ ַליְ ָלה וְ ֵ ֖את ַה ָ‬ ‫ְל ֶמ ְמ ֶ ֣‬

‫‪121 Πῶτα.‬‬ ‫י־ל֥ב ִש ְמ ָ ֽחה׃ ‪122 MT‬‬ ‫֖אֹור זָ ֻ ֣ר ַע ַל ַצ ִ ֑דיק ּוֽ ְליִ ְש ֵר ֵ‬ ‫‪123 Pr continues here.‬‬ ‫אֹור־ה ְל ָבנָ ֙ה ְכ ֣אֹור ַ ֽה ַח ָ֔מה וְ ֤אֹור ַ ֽה ַח ָמ ֙ה יִ ְה ֶי ֣ה ִש ְב ָע ַ֔תיִם ְכ ֖אֹור ִש ְב ַע֣ת ַהיָ ִ ֑מים ְבי֗ ֹום ֲח ֤בֹׁש יְ הוָ ֙ה ‪124 MT‬‬ ‫ַ‬ ‫וְ ָהָי֤ה‬

‫ּומ ַחץ ַמ ָכ ֖תֹו יִ ְר ָ ֽפא׃ ס‬ ‫ת־ש ֶבר ַע ּ֔מֹו ַ ֥‬ ‫ֶא ֶ ֣‬ ‫ּופ ְש ֶ ֖תם ְכ ֶעגְ ֵ ֥לי ַמ ְר ֵ ֽבק׃ ‪125 MT‬‬ ‫אתם ִ‬ ‫יצ ֶ ֥‬ ‫֑יה ִ ֽו ָ‬ ‫ּומ ְר ֵ ֖פא ִב ְכנָ ֶפ ָ‬ ‫ש ֶמׁש ְצ ָד ָ ֔קה ַ‬ ‫מי ֶ ֣‬ ‫וְ זָ ְר ָ֨חה ָל ֶ֜כם יִ ְר ֵ ֤אי ְש ִ ֙‬



Pesiqta Rabbati 42 

 483

is written here: Then the king made a great feast (ibid.)} and it is written there: Then the king made a great feast (Esth 2:18)}. What is a great feast? As it is written there: [the king] made a release to the provinces (ibid.)— released those who were confined in prison, so [after Abraham’s great feast, it may be inferred] that every mentally ill person, blind person and mute person in the world were released [from their confinement].

42:16 R. Ḥunya36 Berabbi Levi said: This incident is even greater and more remarkable than that, since on the very day on which Isaac was born, the Holy One intensified the light of the sun’s disk forty-eight times compared to what it is now. From where [in Scripture do we know this]: God had made laughter for me (Gen 21:6). What did He make for me? [He made] lights, as it is written: And God made the two lights (Gen 1:16). [To what is the matter like?] To a king whose friend had a son born to him. [The king] wished to honor him and put on lights in all [his] provinces.37 And the world was worthy when Isaac was born to use the same light, but the Holy One foresaw that Esau and Jacob would descend from him. Esau together with Jacob would be using this light in the world. Then [God] concealed it for Jacob and his sons [until] the world to come: Light is sown for the righteous (Ps 97:11).38 The Holy One said to Israel: In this world, when \your father\ Isaac was born, I intensified the light of the sun’s disk forty-eight times compared to what it usually is. Because the world, as it is now, belongs not to you alone, I hid [the light of creation]. But when your world will come, I will restore [the light of creation]: The light of the moon will be like the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of the seven days [of creation] (Isa 30:26). And it will only shine because of you: Because of you that fear My name will the sun of righteousness [arise with healing in its wings] (Mal 3:20).39

36 Pr R. Ḥanina. 37 BerR 53:8. 38 bHag 12a. 39 ShemR 15:21; bPes 68a; BerR 3:6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪484‬‬ ‫‪42:17‬‬

‫דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] זה שאמר הכתוב וידעו הגוים כי אני ייי‬ ‫בנייתי הנהרסות נטעתי הנשמה [יחזקאל לו לו]‪ 126‬כל מה שהיו השלטונים והשילט�ו‬ ‫ניות מחסרות את שרה וקוראות אותה עקרה עליהם נאמר‪ 127‬וידעו הגוים כי ייי בניתי‬ ‫הנהרסות [שם] זה אברהם ושרה שהיו הרוסים ואברהם ושרה זקנים באים בימים‬ ‫[בראשית יח יא] נטעתי הנשמה [יחזקאל לו לו] לאותה שאמרה אחרי בלותי היתה לי‬ ‫עדנה [בראשית יח יב]‪ 128‬אני ייי דברתי ועשיתי [יחזקאל לו לו] וייי פקד את שרה כאשר‬ ‫אמר [בראשית כא א]‬

‫‪42:18‬‬ ‫הכתוב\}‬

‫\דבר אחר וה' פקד את שרה כאשר אמר [בראשית כא א] {זה שאמר‬ ‫כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים [חבקוק ג יז]‪ 129‬זו שרה‪ 130‬כביכורה בתאינה‬ ‫בראשיתה [הושע ט י]‪ 131‬זה אברהם ואברהם‪ 132‬ושרה זקנים [בראשית יח יא]‪ 133‬כחש‬ ‫מעשה זית [חבקוק ג יז] חדל להיות לשרה א{ו}רח כנשים [בראשית יח יא] ושדמות‬ ‫לא עשה [חבקוק ג יז] אחרי בלותי היתה לי עדנה [בראשית יח יב]‪ 134‬גזר ממכלא הצאן‬ ‫[חבקוק ג יז] הלבן מאה שנה יולד [בראשית יז יז]‪ 135‬ואין בקר ברפתים [חבקוק ג יז]‬ ‫ותהי שרה עקרה [בראשית יא ל]‪ 136‬ואני בייי אעלוזה [חבקוק ג יח]‪ 137‬במה שהבטיחני‬

‫הו֖ה ‪126 MT‬‬ ‫יתי ַה ֶנ ֱ֣ה ָר ֔סֹות נָ ַ ֖ט ְע ִתי ַהנְ ַש ָ ֑מה ֲא ִנ֥י יְ ָ‬ ‫הוה ָבנִ֙ ִ ֙‬ ‫ם ִ ֣כי׀ ֲא ִנ֣י יְ ָ ֗‬ ‫יכ ֒‬ ‫יבֹות ֶ‬ ‫רּו ְס ִב ֵ‬ ‫שר יִ ֽ ָש ֲא ֮‬ ‫ּגֹוים ֲא ֶ ֣‬ ‫וְ יָ ְד ֣עּו ַה ִ֗‬

‫יתי׃‬ ‫ִד ַ ֥ב ְר ִתי וְ ָע ִ ֽש ִ‬ ‫‪.‬הוא אומר ‪127 Pr‬‬ ‫ה־לי ֶע ְד ֔ ָנה ַ ֽואד ִֹנ֖י ז� ֵ ָֽקן׃ ‪128 MT‬‬ ‫יְת ִ ֣‬ ‫ֹלתי ָ ֽה ָ‬ ‫מר ַא ֲח ֵ ֤רי ְב ִ ֙‬ ‫ִת ְצ ַ ֥חק ָש ָ ֖רה ְב ִק ְר ָ ֣בּה ֵלא ֑ ֹ‬ ‫א ֶכל גָ ַז֤ר ִמ ִמ ְכ ָל ֙ה ‪129 MT‬‬ ‫א־ע ָשה ֑ ֹ‬ ‫ּוש ֵד ֖מֹות ל ֹ ָ ֣‬ ‫ה־זיִת ְ‬ ‫א־ת ְפ ָ ֗רח וְ ֵ ֤אין יְבּול֙ ַבגְ ָפ ִ֔נים ִכ ֵח ׁ֙ש ַמ ֲע ֵש ַ֔‬ ‫י־ת ֵא ָנ֣ה ֽל ֹ ִ‬ ‫ִ ֽכ ְ‬ ‫֔צ ֹאן וְ ֵ ֥אין �ב ָ ָ֖קר ָב ְר ָפ ִ ֽתים׃‬ ‫‪ not in D, Pr.‬זו שרה ‪130‬‬ ‫יכ֑ם ֵ֜ה ָמה ָ ֣באּו ַ ֽב ַעל־ ‪131 MT‬‬ ‫ֹות ֶ‬ ‫יתי ֲא ֽב ֵ‬ ‫יתּה ָר ִ ֖א ִ‬ ‫אש ָ֔‬ ‫ּכּורה ִב ְת ֵאנָ ֙ה ְב ֵ ֣ר ִ‬ ‫אתי יִ ְש ָר ֵ֔אל ְכ ִב ָ ֤‬ ‫ַכ ֲענָ ִ ֣בים ַב ִמ ְד ָ֗בר ָמ ֙ ָצ ִ ֙‬ ‫רּו ַל ֔בֹ ֶשת וַ יִ ְהי֥ ּו ִש ִ ֖‬ ‫ְפ ֗עֹור וַ יִ ָנ�ֽזְ ֙‬ ‫ּקּוצים ְכ ָא ֳה ָ ֽבם׃‬ ‫‪[.‬זה ‪ ]Pr‬זו שרה ]חבקוק ג יז[ ואין יבול בגפנים ‪132 Dittography in D, Pr‬‬ ‫א ַרח ַכנָ ִ ֽשים׃ ‪133 MT‬‬ ‫וְ ַא ְב ָר ָ ֤הם וְ ָש ָר ֙ה זְ ֵק ִ֔נים ָב ִ ֖אים ַביָ ִ ֑מים ָח ַדל֙ ִל ְהי֣ ֹות ְל ָש ָ ֔רה ֖ ֹ‬ ‫ה־לי ֶע ְד ֔ ָנה ַ ֽואד ִֹנ֖י ז� ֵ ָֽקן׃ ‪134 MT‬‬ ‫יְת ִ ֣‬ ‫ֹלתי ָ ֽה ָ‬ ‫מר ַא ֲח ֵ ֤רי ְב ִ ֙‬ ‫וַ ִת ְצ ַ ֥חק ָש ָ ֖רה ְב ִק ְר ָ ֣בּה ֵלא ֑ ֹ‬ ‫ת־ת ְש ִ ֥עים ָש ָנ֖ה ‪135 MT‬‬ ‫ם־ש ָ ֔רה ֲה ַב ִ‬ ‫ה־שנָ ֙ה יִ וָ ֔ ֵלד וְ ִ֨א ָ‬ ‫אמר ְב ִל ּ֗בֹו ַה ְל ֶ ֤בן ֵמ ָ ֽא ָ‬ ‫ל־פ ָנ֖יו וַ יִ ְצ ָ ֑חק וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫וַ יִ ֧ ֹפל ַא ְב ָר ָ ֛הם ַע ָ‬ ‫ֵת ֵ ֽלד׃‬ ‫וַ ְת ִ ֥הי ָש ַ ֖רי ֲע ָק ָ ֑רה ֵ ֥אין ָלּ֖ה וָ ָ ֽלד׃ ‪136 MT‬‬ ‫אֹלהי יִ ְש ִ ֽעי׃ ‪137 MT‬‬ ‫֖ילה ֵב ֵ ֥‬ ‫יהו֣ה ֶא ְע ֑לֹוזָ ה ָא ִג ָ‬ ‫וַ ֲא ִנ֖י ַב ָ‬



Pesiqta Rabbati 42 

 485

42:17 Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). This is what Scripture says: Then the nations  … shall know that I, the Lord, have rebuilt the ruined places, and replanted that which was desolate (Ezek 36:36). To the governors and the governors’ wives who for so long taunted Sarah, calling her “a childless woman,” to them it is said: Then the nations … shall know that I, the Lord, have rebuilt the ruined places (ibid.).40 This refers to Abraham and Sarah who were [like] ruins: Abraham and Sarah were old, advanced in age (Gen 18:11). I replanted that [which was desolate] (Ezek 36:36)—her, who said: After I have grown old, and my husband is old, shall I have pleasure? (Gen 18:12). I the Lord have spoken it, and I will do it (Ezek 36:36)— And the Lord remembered Sarah as He had said, and the Lord did unto Sarah as He had said (Gen 21:1).41

42:18 \Another interpretation: And the Lord remembered Sarah as He had said (Gen 21:1). {This is what Scripture said:}\ Though the fig tree does not blossom, and no fruit is on the vines (Hab 3:17) – this [refers to] Sarah.42 [I saw your fathers] like the first fruit on the fig tree in its first season (Hos 9:10) – this refers to Abraham. Abraham and Sarah were old (Gen 18:11). The olive crop will fail (Hab 3:17) — it had ceased to be with Sarah after the manner of women (Gen 18:11). And the fields produce no food (Hab 3:17)— [Sarah said:] After I have grown old … shall I have pleasure? (Gen 18:12) There are no sheep in the pen (Hab 3:17) — [Abraham said:] Will a son be born to a man a hundred years old? (Gen 17:17). And there are no cattle in the stalls (Hab 3:17). — And Sarah was childless (Gen 11:30). Yet will I rejoice in the Lord (Hab 3:18) – [Abraham said:] Through the angels; [one angel said:] Sarah your wife

40 Tan Vayera 17. 41 AgBer 28. 42 BerR 53:3; TanB Vayera 31.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪486‬‬

‫על ידי המלאכים אבל שרי אשתך [בראשית יז יט]‪ 138‬ומה שהבטחני מיד עשה וייי פקד‬ ‫את שרה [בראשית כא א]‬ ‫‪42:19‬‬

‫דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] זה שאמא הכתוב הן אל לא ימאס תם‬ ‫ולא יחזיק ביד מריעים [איוב ח כ]‪ 139‬זה אבימלך וכל ביתו כי עצור עצר ייי בעד כל רחם‬ ‫[בראשית כ יח]‪\ 140‬מהו בעצר כל רחם [שם]\ שעצר הקדוש עיני כל ביתו ולא הוציאותו‬ ‫דמעות ואזניהם מלשמע של {\כל\ בני} ביתו צאנו ובקרו ובהמתו בעד כל רחם [שם]‪141‬‬ ‫יכול בזכות שרה בלבד תלמוד לומר אשת אברהם טובים השנים מן האחד אמר יש‬ ‫להם שכר טוב בעולם [קהלת ד ט]‪{ 142‬דבר אחר} וייי פקד את שרה [בראשית כא א]‬ ‫לכך לא יחזיק ביד מריעים [איוב ח כ] מיד וירפא אלהים את אבי' ואת אשתו [בראשית‬ ‫כ יז]‪ 143‬וייי פקד את שרה [בראשית כא א]‬

‫‪42:20‬‬

‫דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] שלש{ה} מפתחות לא האמין הקדוש‬ ‫לבריא‪ 144‬לא למלאכים‪ 145‬ולא‪ 146‬לשרף ולא לגדוד אלא בידו הם‪ 147‬נתונים מפתח‬ ‫של גשמים {שנאמר} יפתח לך ייי את אוצרו הטוב [דברים כח יב]‪ 148‬ומפתח של תחיית‬

‫יתי ִא ּ֛תֹו ‪138 MT‬‬ ‫ת־ב ִר ִ ֥‬ ‫ת־ש ֖מֹו יִ ְצ ָ ֑חק וַ ֲה ִקמ ִֹ֨תי ֶא ְ‬ ‫את ֶא ְ‬ ‫ֹלהים ֲא ָבל֙ ָש ָ ֣רה ִא ְש ְת ָ֗ך י ֶֹל ֶ֤דת ְל ָ֙ך ֵ֔בן וְ ָק ָ ֥ר ָ‬ ‫אמר ֱא ִ֗‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫עֹול֖ם ְלזַ ְר ֥עֹו ַא ֲח ָ ֽריו׃‬ ‫ִל ְב ִ ֥רית ָ‬

‫ד־מ ֵר ִ ֽעים׃ ‪139 MT‬‬ ‫א־י ֲ֝ח ִ֗זיק ְביַ ְ‬ ‫ס־תם וְ ֽל ֹ ַ‬ ‫יִמ ַא ָ ֑‬ ‫ן־אל ֣ל ֹא ְ‬ ‫ֶה ֵ ֭‬ ‫ל־ד ַ ֥בר ָש ָ ֖רה ֵ ֥א ֶשת ַא ְב ָר ָ ֽהם׃ ס ‪140 MT‬‬ ‫ימ ֶלְך ַע ְ‬ ‫ל־ר ֶחם ְל ֵב֣ית ֲא ִב ֶ ֑‬ ‫הוה ְב ַ ֥עד ָכ ֶ ֖‬ ‫י־ע ֤צֹר ָע ַצ ֙ר יְ ָ ֔‬ ‫ִ ֽכ ָ‬ ‫‪141 Not in Pr.‬‬ ‫ׁש־ל ֶ ֛הם ָש ָ ֥כר ֖טֹוב ַב ֲע ָמ ָ ֽלם׃ ‪142 MT‬‬ ‫ן־ה ֶא ָ ֑חד ֲא ֶ ֧שר יֵ ָ‬ ‫טֹובים ַה ְש ַנ�֖יִ ם ִמ ָ‬ ‫ִ֥‬ ‫ת־א ְש ּ֛תֹו וְ ַא ְמה ָ ֹ֖תיו וַ יֵ ֵ ֽלדּו׃ ‪143 MT‬‬ ‫ימ ֶלְך וְ ֶא ִ‬ ‫ת־א ִב ֶ ֧‬ ‫ֹלהים ֶא ֲ‬ ‫ֹלהים וַ יִ ְר ֨ ָפא ֱא ִ֜‬ ‫ל־ה ֱא ִ ֑‬ ‫וַ יִ ְת ַפ ֵ ֥לל ַא ְב ָר ָ ֖הם ֶא ָ‬ ‫‪.‬ביד כל בריה ‪144 D‬‬ ‫‪.‬מלאך ‪145 D, Pr‬‬ ‫‪.‬לא ‪146 Pr‬‬ ‫‪147 Not in Pr.‬‬ ‫שה ‪148 MT‬‬ ‫ל־מ ֲע ֵ ֣‬ ‫ּול ָב ֵ ֕רְך ֵ ֖את ָכ ַ‬ ‫ר־א ְר ְצ ָ֙ך ְב ִע ּ֔תֹו ְ‬ ‫ת־ה ָש ַ֗מיִ ם ָל ֵ ֤תת ְמ ַ ֽט ַ‬ ‫ת־אֹוצ ֨רֹו ַה ּ֜טֹוב ֶא ַ‬ ‫ָ‬ ‫הו֣ה׀ ֠ ְלָך ֶא‬ ‫יִ ְפ ַ ֣תח יְ ָ‬

‫ית ּגֹויִ ֣ם ַר ִ֔בים וְ ַא ָ ֖תה ֥ל ֹא ִת ְלֶוֽה׃‬ ‫יָ ֶ ֑דָך וְ ִה ְל֙ ִו ָ֙‬



Pesiqta Rabbati 42 

 487

[will bear you a son] (Gen 17:19). What He promised me, He did at once: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1).

42:19 Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). This is what Scripture said: Surely God does not reject one who is blameless or strengthen the hands of evildoers (Job 8:20).43 This refers to Abimelech and his entire household. The Lord had completely closed up all the openings (Gen 20:18) – [in Abimelech’s body and in the bodies of his household]. \What is closed up all the openings (ibid.)?\ The Holy One closed up even the eyes [of everyone in Abimelech’s household], so that they were unable to shed any tears, and their ears [were unable] to hear. [God] did these things not only to the members of [Abimelech’s household] but also to his flock, his herd, and his cattle because [it said:] all the openings (ibid.). Maybe for Sarah’s sake. We are taught that He did so for Abraham’s wife: Two are better than one, because they have a good reward in the world (Eccl 4:9). Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). Therefore, [it says:] He does not strengthen the hands of evildoers (Job 8:20). Immediately, [it] says: And God healed Abimelech and his wife (Gen 20:17), And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1).

42:20 Another comment: And the Lord remembered Sarah (Gen  21:1). There are three keys that the Holy One entrusts to no creature — not to angels, nor to a seraph, nor to a troop [of angels], rather, [these keys] are kept in His own hand. The key of rainfalls, {as it is said:} The Lord will open to you His good treasure [the heaven to give the rain of your land in its season] (Deut 28:12); the key of resurrection, Behold, l will open your graves (Ezek 37:12); and the key of the womb,44 And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). Likewise, it says: And God remembered Rachel

43 AgBer 28. 44 BerR 73:4; DevR 7:6; TanB Vayera 35; TanB Vayetse 16; bTaan 2a.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪488‬‬

‫המתים הנה אנכי פותח את קברותיכם [יחזקאל לז יב]‪ 149‬ומפתח של רחם וייי פקד‬ ‫את שרה [בראשית כא א] וכן הוא אומר ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה וגומר‬ ‫[בראשית ל כב]‪ 150‬דבר אחר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] זה שאמר הכתוב‬ ‫הזורעים בדמעה ברינה יקצורו [תהלים קכו ה]‪ 151‬זה אברהם שהיה בוכה ומתחנן לפני‬ ‫הקדוש הן לי לא נתת זרע [בראשית טו ג]‪ 152‬מיד נתבשר {בני} כי ביצחק יקרא לך זרע‬ ‫[בראשית כא יב]‪ 153‬הוי ברינה יקצורו [תהלים קכו ה]‬ ‫‪42:21‬‬ ‫עשה‪154‬‬

‫וייי פקד את שרה [בראשית כא א] הרבה פקודים \הם\ יש שנתפקד {ו}לא‬ ‫יש שנתפקד ועשה פקדתי לאדם הראשון ולא עשה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל‬ ‫[בראשית ב יז]‪ 155‬ותאכל מן העץ אשר צויתיך לא תאכל ממנו [בראשית ג יז]‪156‬‬ ‫פקדתי למלאך המות ועשה שגזרתי עליו כי עפר אתה ואל עפר תשוב [בראשית ג‬ ‫יט]‪ 157‬וכך היה לו ויהיו כל ימי אדם אשר חי וימת [בראשית ה ה]‪ 158‬פקדתי לדורו של‬ ‫אנוש ולא עשה אלא הכעיסוני ואז הוחל לקרוא בשם ייי [בראשית ד כו]‪\{ 159‬ו\}פקדתי‬ ‫לאוקיינוס‪ 160‬ועשה הקורא למי הים וישפכם [עמוס ה ח]‪161‬‬

‫יתי ֶא ְת ֶכ֛ם ‪149 MT‬‬ ‫יכם וְ ַה ֲע ֵל ִ ֥‬ ‫ֹות ֶ֗‬ ‫ת־ק ְב ֽר ֵ‬ ‫ה ִהנֵ ֩ה ֲא ִ֨ני פ ֵֹ֜ת ַח ֶא ִ‬ ‫ה־א ַמ ֮ר ֲאד ָֹנ֣י יְ הוִ ֒‬ ‫יהם ֽכֹ ָ‬ ‫ָל ֵכן֩ ִהנָ ֵ֨בא וְ ָא ַמ ְר ָ֜ת ֲא ֵל ֶ֗‬ ‫ל־א ְד ַ ֥מת יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ס‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכ֖ם ֶא ַ‬ ‫רֹות ֶיכ֖ם ַע ִ ֑מי וְ ֵה ֵב ִ ֥‬ ‫ִמ ִק ְב ֵ‬ ‫ת־ר ְח ָ ֽמּה׃ ‪150 MT‬‬ ‫ֹלהים וַ יִ ְפ ַ ֖תח ֶא ַ‬ ‫יה ֱא ִ֔‬ ‫ת־ר ֵ ֑חל וַ יִ ְש ַ ֤מע ֵא ֶ ֙ל ָ֙‬ ‫ֹלהים ֶא ָ‬ ‫וַ יִ זְ ֥כֹר ֱא ִ ֖‬ ‫ַהז ְֹר ִ ֥עים ְב ִד ְמ ֗ ָעה ְב ִר ָנ֥ה יִ ְק ֽצ ֹרּו׃ ‪151 MT‬‬ ‫יֹורׁש א ִ ֹֽתי׃ ‪152 MT‬‬ ‫יתי ֵ ֥‬ ‫ן־ב ִ ֖‬ ‫אמר ַא ְב ָ ֔רם ֵ ֣הן ֔ ִלי ֥ל ֹא נָ ַ ֖ת ָתה ָז ַ�֑רע וְ ִה ֵנ֥ה ֶב ֵ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫אמר ֵא ֶל֛יָך ָש ָ ֖רה ‪153 MT‬‬ ‫ל־א ָמ ֶ֔תָך כֹ ֩ל ֲא ֶ֨שר ת ֹ ַ ֥‬ ‫ל־ה ַנ ַ֣ער וְ ַע ֲ‬ ‫ל־א ְב ָר ָ֗הם ַאל־יֵ ַ ֤רע ְב ֵעינֶ֙ ֙יָך ַע ַ‬ ‫ֹלהים ֶא ַ‬ ‫אמר ֱא ִ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫ְש ַ ֣מע ְבק ָֹלּ֑ה ִ ֣כי ְביִ ְצ ָ֔חק יִ ָק ֵ ֥רא ְלָך֖ ָז ַ�ֽרע׃‬ ‫‪.‬ועשה ‪154 P‬‬ ‫מּנּו ֥מֹות ָת ֽמּות׃ ‪155 MT‬‬ ‫אכ֖ל ִמ ֶ ֑מּנּו ִ֗כי ְבי֛ ֹום ֲא ָכ ְלָך֥ ִמ ֶ ֖‬ ‫ּומ ֗ ֵעץ ַה ַ ֙ד ַע ֙ת ֣טֹוב וָ ָ ֔רע ֥ל ֹא ת ֹ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫מּנּו ‪156 MT‬‬ ‫אכ֖ל ִמ ֶ ֑‬ ‫מר ֥ל ֹא ת ֹ ַ‬ ‫ית ֙יָך ֵלא ֔ ֹ‬ ‫ן־ה ֔ ֵעץ ֲא ֶ ֤שר ִצוִ ִ֙‬ ‫אכל֙ ִמ ָ‬ ‫י־ש ַמ ְע ָ ֮ת ְל ֣קֹול ִא ְש ֶתָך֒ וַ ֙ת ֹ ַ‬ ‫ּול ָא ָ ֣דם ָא ַ֗מר ִ ֽכ ָ‬ ‫ְ‬ ‫יְמי ַח ֶיֽיָך׃‬ ‫אכ ֔ ֶלנָ ה ֖כֹל ֵ ֥‬ ‫בֹון ֽת ֹ ֲ‬ ‫בּורָך ְב ִע ָצ ֙‬ ‫רּורה ָ ֽה ֲא ָד ָמ ֙ה ַ ֽב ֲע ֶ ֔‬ ‫ֲא ָ ֤‬ ‫ל־ע ָ ֖פר ָת ֽשּוב׃ ‪157 MT‬‬ ‫י־ע ָ ֣פר ַ֔א ָתה וְ ֶא ָ‬ ‫ל־ה ֲא ָד ָ֔מה ִ ֥כי ִמ ֶ ֖מנָ ה ֻל ָ ֑ק ְח ָת ִ ֽכ ָ‬ ‫ּוב ָ֙ך ֶא ָ ֣‬ ‫אכל ֔ ֶל ֶחם ַ ֤עד ֽש ְ‬ ‫ְבזֵ ַ ֤עת ַא ֙ ֶפ ֙יָך ֣ת ֹ ַ‬ ‫מת׃ ס ‪158 MT‬‬ ‫ֹלשים ָש ָנ֑ה וַ יָ ֽ ֹ‬ ‫ּוש ִ ֖‬ ‫אֹות ָש ָ֔נה ְ‬ ‫ר־חי ְת ַ ֤שע ֵמ ֙‬ ‫ל־יְמי ָא ָד ֙ם ֲא ֶש ַ֔‬ ‫וַ ִ ֽי ְהי֞ ּו ָכ ֵ ֤‬ ‫הוה׃ פ ‪159 MT‬‬ ‫הּוחל ִל ְק ֖ר ֹא ְב ֵ ֥שם יְ ָ ֽ‬ ‫ת־ש ֖מֹו ֱאנ֑ ֹוׁש ָ ֣אז ַ֔‬ ‫ד־בן וַ יִ ְק ָ ֥רא ֶא ְ‬ ‫ם־הּוא יֻ ַל ֵ֔‬ ‫֙‬ ‫ּול ֵ ֤שת גַ‬ ‫ְ‬ ‫‪160 Ὀκέανός.‬‬ ‫ל־פ ֵנ֥י ‪161 MT‬‬ ‫י־ה ָ֗ים ַ �וֽיִ ְש ְפ ֵכ֛ם ַע ְ‬ ‫ּקֹורא ְל ֵ ֽמ ַ‬ ‫ּוכ ִ֗סיל וְ ה ֵֹפְ֤ך ַל ֙ב ֹ ֶק ֙ר ַצ ְל ָ֔מוֶ ת וְ י֖ ֹום ַל֣יְ ָלה ֶה ְח ִ ֑שיְך ַה ֵ ֣‬ ‫ימה ְ‬ ‫ע ֵֹ֨שה ִכ ָ֜‬

‫הו֥ה ְש ֽמֹו׃ ס‬ ‫ָה ָ ֖א ֶרץ יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 42 

 489

and listened to her [and opened her womb] (Gen 30:22). Another interpretation: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). This is what Scripture says: They that sow in tears will reap in joy (Ps  126:5). This refers to Abraham, who wept and pleaded before the Holy One: Behold, to me You have not given seed (Gen 15:3). At once, he was given good news: It is through Isaac that your seed will be reckoned (Gen 21:12). Therefore, [it says]: will reap in joy (Ps 126:5).

42:21 And the Lord remembered [pqd] Sarah (Gen  21:1). [There] are many commands [pqd]. [There may be someone] who [was given] a command and did not act; whereas [another person] who [was given] a command did act. [God said]: I gave Adam a command, and he did not act: But of the tree of knowledge of good and evil do not eat (Gen 2:17). [Nevertheless,] you ate from the tree concerning which I gave you a command: Do not eat of it (Gen 3:17). I gave a command to the angel of death, and he acted. Since I decreed [for Adam]: Dust you are, and to dust will you return (Gen 3:19), so it happened to him: And all the days that Adam lived ... and he died (Gen 5:5). I gave a command to the generation of Enosh, and they did not act; instead they provoked Me: [Then humans] began to call themselves by the name of the Lord (Gen 4:26). \{And}\I gave a command to the ocean, and it did act: He who called for the waters of the sea, and poured them out [over the face of the land] (Amos 5:8).45

45 PesRab 48:9-10; Mek 2, 240.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪490‬‬ ‫‪42:22‬‬

‫פקדתי לדור המבול ולא עשה אלא אמרו אין אנו צריכין לעבודתו ויאמר' לייי סור‬ ‫ממנו [איוב כא יד]‪ 162‬פקדתי לארובות ולתהום ועשו נבקעו כל מעיינות תהום רבה‬ ‫[בראשית ז יא]‪ 163‬פקדתי לדור הפלגה‪ 164‬ולא עשו אלא אמרו הבה נבנה לנו עיר‬ ‫[בראשית יא ד]‪ 165‬פקדתי ללשונות ועשו ויפץ ייי אותם משם [בראשית יא ח]‪{ 166‬כי‬ ‫שם בלל ה' שפת כל הארץ} [בראשית יא ט]‪ 167‬פקדתי לסדומיים ולא עשו אלא עמד\ו\‬ ‫במידתן ואנ' סדו' רעי' וחט' לייי מאד [בראשית יג יג]‪ 168‬ופקדתי‪ 169‬לאש וגופרית ועשו‬ ‫וייי המטיר על סדום וגומר [בראשית יט כד]‪170‬‬

‫‪42:23‬‬

‫פקדתי לאברהם ועשה‪ 171‬וילך אברם כאשר דבר אליו ייי [בראשית יב ד]‪ 172‬לפיכך‬ ‫פקדתיו ולבני ביתו ליתן להם מתן שכר וייי פקד את שרה [בראשית כא א] דבר אחר‬ ‫וייי פקד שרה [שם] יש פקידה לברכה ויהי מאז הפקיד אותו בביתו ויברך ייי את בית‬ ‫המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ייי בבית ובשדה [בראשית לט ה]‪ 173‬יש פקידה של ל{\י\}‬ ‫קוט עצמות פקוד יפקד ייי אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם [בראשית נ כה]‪174‬‬ ‫יש פקידה של גאולה פקוד פקדתי אתכם [שמות ד לא]‪{175‬ו}יש פקידה של אמנה ויאמן‬

‫מּנּו וְ ַ ֥ד ַעת ְ ֝ד ָר ֶ֗כיָך ֣ל ֹא ָח ָ ֽפ ְצנּו׃ ‪162 MT‬‬ ‫אמ ֣רּו ָ ֭ל ֵאל ֣סּור ִמ ֶ ֑‬ ‫וַ י ֹ ְ‬ ‫עּו ָ ֽכל־ ‪163 MT‬‬ ‫ה־ע ָ ֥שר י֖ ֹום ַל ֑חֹ ֶדׁש ַבּי֣ ֹום ַה ֶ֗זה נִ ְב ְק ֙‬ ‫ׁש־מ ֤אֹות ָשנָ ֙ה ְל ַחיֵ י־ ֔נ ֹ ַח ַב ֙ח ֹ ֶד ׁ֙ש ַה ֵש ִ֔ני ְב ִש ְב ָ ֽע ָ‬ ‫ִב ְש ַ֨נת ֵש ֵ‬

‫ַמ ְעיְ נ ֹ֙ת ְת ֣הֹום ַר ָ֔בה וַ ֲא ֻר ֥בֹת ַה ָש ַ ֖מיִ ם נִ ְפ ָ ֽתחּו׃‬ ‫‪.‬המגדל ‪164 D, Pr‬‬ ‫ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ‪165 MT‬‬ ‫ל־פ ֵנ֥י ָכ ָ‬ ‫ה־לנּו ֵ ֑שם ֶפן־נָ ֖פּוץ ַע ְ‬ ‫אׁשֹו ַב ָש ַ֔מיִ ם וְ ַנ ֲֽע ֶש ָ ֖‬ ‫ּומגְ ָדל֙ וְ ר ֹ ֣‬ ‫ה־ל֣נּו ֗ ִעיר ִ‬ ‫אמ ֞רּו ָ ֣ה ָבה׀ נִ ְבנֶ ָ‬ ‫וַ י ֹ ְ‬ ‫ל־ה ָ ֑א ֶרץ ַ �וֽיַ ְח ְד ֖לּו ִל ְב ֹ֥נת ָה ִ ֽעיר׃ ‪166 MT‬‬ ‫ל־פ ֵנ֣י ָכ ָ‬ ‫הו֥ה א ָ ֹ֛תם ִמ ָ ֖שם ַע ְ‬ ‫וַ ָ֨י ֶפץ יְ ָ‬ ‫ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ‪167 MT‬‬ ‫ל־פ ֵנ֖י ָכ ָ‬ ‫הוה ַע ְ‬ ‫ּומ ָש ֙ם ֱה ִפ ָיצ֣ם יְ ָ ֔‬ ‫ל־ה ָ ֑א ֶרץ ִ‬ ‫הו֖ה ְש ַ ֣פת ָכ ָ‬ ‫י־שם ָב ַ ֥לל יְ ָ‬ ‫ל־כן ָק ָ ֤רא ְש ָמ ּ֙ה ָב ֶ֔בל ִכ ָ ֛‬ ‫ַע ֵ֞‬ ‫פ‬ ‫אד׃ ‪168 MT‬‬ ‫יהו֖ה ְמ ֽ ֹ‬ ‫שי ְס ֔ד ֹם ָר ִ ֖עים וְ ַח ָט ִ ֑אים ַל ָ‬ ‫וְ ַאנְ ֵ ֣‬ ‫‪.‬פקדתי ‪169 Pr‬‬ ‫ן־ה ָש ָ ֽמיִם׃ ‪170 MT‬‬ ‫הו֖ה ִמ ַ‬ ‫ל־עמ ָ ֹ֖רה גָ ְפ ִ ֣רית וָ ֵ ֑אׁש ֵמ ֵ ֥את יְ ָ‬ ‫ל־ס ֛ד ֹם וְ ַע ֲ‬ ‫יהוה ִה ְמ ִ ֧טיר ַע ְ‬ ‫ַ ֽו ָ ֗‬ ‫‪.‬ועשו ‪171 Pr‬‬ ‫אתֹו ‪172 MT‬‬ ‫ן־ח ֵ ֤מׁש ָשנִ ֙ים וְ ִש ְב ִ ֣עים ָש ָ֔נה ְב ֵצ ֖‬ ‫הוה וַ ֵי ֶ֥לְך ִא ּ֖תֹו ל֑ ֹוט וְ ַא ְב ָ ֗רם ֶב ָ‬ ‫וַ ֵי ֶ֣לְך ַא ְב ָ ֗רם ַכ ֲא ֶ֨שר ִד ֶ ֤בר ֵא ָל ֙יו יְ ָ ֔‬ ‫ֵמ ָח ָ ֽרן׃‬ ‫יֹוסף וַ יְ ִ֞הי ‪173 MT‬‬ ‫ת־בית ַה ִמ ְצ ִ ֖רי ִבגְ ַל֣ל ֵ ֑‬ ‫הו֛ה ֶא ֵ ֥‬ ‫יְב ֶרְך יְ ָ‬ ‫ׁש־לֹו וַ ָ ֧‬ ‫שר יֶ ֔‬ ‫ל־א ֶ ֣‬ ‫יתֹו וְ ַעל֙ ָכ ֲ‬ ‫וַ יְ ִ֡הי ֵמ ָאז֩ ִה ְפ ִ֨קיד א ֹ֜תֹו ְב ֵב ֗‬ ‫ּוב ָש ֶ ֽדה׃‬ ‫ׁש־לֹו ַב ַ ֖ביִת ַ‬ ‫שר יֶ ֔‬ ‫ל־א ֶ ֣‬ ‫ִב ְר ַכ֤ת יְ הוָ ֙ה ְב ָכ ֲ‬ ‫ת־ע ְצמ ַ ֹ֖תי ִמ ֶזֽה׃ ‪174 MT‬‬ ‫ֹלה ֙ים ֶא ְת ֶ֔כם וְ ַה ֲע ִל ֶ ֥תם ֶא ַ‬ ‫מר ָפ ֨קֹד יִ ְפ ֤קֹד ֱא ִ‬ ‫ת־ב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֵלא ֑ ֹ‬ ‫יֹוסף ֶא ְ‬ ‫וַ יַ ְש ַב֣ע ֵ֔‬ ‫ת־ענְ ָ֔ים ַ �וֽיִ ְק ֖דּו וַ ִ ֽי ְש ַת ֲחּוֽ ּו׃ ‪175 MT‬‬ ‫ת־ב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֗אל וְ ִ ֤כי ָר ָא ֙ה ֶא ָ‬ ‫הוה ֶא ְ‬ ‫י־פ ַ ֨קד יְ ָ ֜‬ ‫ַ �וֽיַ ֲא ֵ ֖מן ָה ָ ֑עם ַ �וֽיִ ְש ְמ ֡עּו ִ ֽכ ָ‬



Pesiqta Rabbati 42 

 491

42:22 I gave a command [pqd] to the generation of the flood, and they did not act, but they said: We do not need to worship Him! They said to God: Depart from us (Job 21:14).46 I gave a command to the windows of heaven and to the deep, and they acted: All the fountains of the great deep were broken up (Gen 7:11). I gave a command to the generation of the dispersion, but they did not act and said: Come, let us build us a city (Gen 11:4). I gave a command to the languages, and they acted: So the Lord scattered them from there (Gen 11:8), because there the Lord confused the language of the whole world (Gen 11:9). I gave a command to the Sodomites, and they did not act, rather, they continued in their ways: The men of Sodom were evil and sinners (Gen 13:13). I gave a command to the fire and the brimstone, and they acted: The Lord caused to rain on Sodom and upon Gomorrah fire and brimstone (Gen 19:24).47

42:23 I gave a command to Abraham, and he acted: So Abram went, [as the Lord had spoken to him] (Gen 12:4). Therefore, I gave a command concerning him and the members of his household that reward be given them: And the Lord commanded [pqd] concerning Sarah (Gen 21:1).48 Another interpretation: And the Lord remembered [pqd] Sarah (ibid.) There is peqidah regarding a blessing: And it happened that from the time he put him in charge of his household and of all that he owned; the Lord blessed the household of the Egyptian because of Joseph. And it happened that the blessing of the Lord [was on everything Potiphar had], both in the house and in the field. (Gen 39:5). There is peqidah regarding the gathering of bones: God will surely remember [pqd] you and you shall carry my bones up from this place (Gen 50:25). There is peqidah regarding salvation: I will surely visit [pqd] you (Exod 3:16). There is peqidah regarding belief: And the people believed when they heard the Lord had remembered [pqd] (Exod 4:31). There is peqidah regarding the spirit: May the Lord, the God who gives breath to all living things, appoint someone (Num 27:16). {\There is peqidah regarding numbering: These are those that were to be numbered, which} Moses\ … numbered [pqd] (Num 1:44). {[ There is peqidah

46 Mek 2, 13. 47 BerR 2:3. 48 BerR 2:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪492‬‬

‫העם וישמעו כי פקד ייי [שמות כ לא] יש פקידה של רוח יפקד ייי הרוחות לכל בשר‬ ‫[במדבר כז טז]‪{ 176‬ו\יש פקידה של מנין‪ 177‬אלה הפקודים אשר פקד\} \משה\ [במדבר‬ ‫א מד]‪{ 178‬ו\יש פקידה של מלחמה פקדתי את אשר עשה לך עמלק [שמואל א טו‬ ‫ב]\}‪ 179‬יש פקידה של לוחצים פקדתי על כל לוחציו [ירמיה ל כ]‪ {\ 180‬יש פקידה של‬ ‫ערלים ופקדתי על כל מול בערלה [ירמיה ט כד]}\‪181‬‬ ‫‪42:24‬‬ ‫יש פקידה של לובשי כלאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש [צפניה א ח]‪ 182‬יש‬ ‫פקידה‪ 183‬לפרוע מן \עובדי\ עבודה זרה ופקדתי על בל‪ 184‬בבבל [ירמיה נא מד]‪ 185‬יש‬ ‫פקידה על הרועים על‪ 186‬הרועים חרה אפי ועל העתודים אפקוד [זכריה י ג]‪187‬‬

‫‪42:25‬‬

‫יש פקידה של שובע כי פקד ייי את עמו להם לחם [רות א ו]‪ 188‬יש פקידה של ישועה‬ ‫זוכריני ייי ברצון עמך ופוקדנו בישועתך [תהלים קו ד]‪ 189‬יש פקידה של חיים חיים‬ ‫וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי [איוב י יב]‪ 190‬יש פקידה של ארץ פקדת הארץ‬ ‫[תהלים סה י]‪ 191‬יש פקידה‪ 192‬של מלאכים יפקוד ייי על צבא המרום במרום [ישעיה כד‬ ‫ל־ה ֵע ָ ֽדה׃ ‪176 MT‬‬ ‫ל־ב ָ ֑שר ִ ֖איׁש ַע ָ‬ ‫ֹלהי ָהרּו ֖חֹת ְל ָכ ָ‬ ‫הוה ֱא ֵ ֥‬ ‫יִ ְפ ֣קֹד יְ ָ ֔‬ ‫‪.‬מניין ‪177 Pr‬‬ ‫ית־אב ָ ֹ֖תיו ‪178 MT‬‬ ‫יׁש־א ָ ֥חד ְל ֵב ֲ‬ ‫ֶ‬ ‫יאי יִ ְש ָר ֵ֔אל ְש ֵנ֥ים ָע ָ ֖שר ִ ֑איׁש ִא‬ ‫ֵ ֣א ֶלה ַה ְפ ֻק ִ ֡דים ֲא ֶשר֩ ָפ ַ ֨קד מ ֶ ֹ֤שה וְ ַא ֲה ֙ר ֹן ּונְ ִש ֵ ֣‬

‫ָהיֽ ּו׃‬

‫ֹלתֹו ‪179 MT‬‬ ‫ר־שם ֙לֹו ַב ֶ ֔ד ֶרְך ַב ֲע ֖‬ ‫ר־ע ָ ֥שה ֲע ָמ ֵל֖ק ְליִ ְש ָר ֵ ֑אל ֲא ֶש ָ ֥‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֔אֹות ָפ ַ ֕ק ְד ִתי ֵ ֛את ֲא ֶש ָ‬ ‫֤כֹה ָא ַמ ֙ר יְ ָ‬

‫ִמ ִמ ְצ ָ ֽריִם׃‬ ‫ל־ֹלח ָ ֽציו׃ ‪180 MT‬‬ ‫ֲ‬ ‫וְ ָהי֤ ּו ָבנָ ֙יו ְכ ֶ ֔ק ֶדם וַ ֲע ָד ֖תֹו ְל ָפ ַנ֣י ִת ּ֑כֹון ָּופ ַ֣ק ְד ִ֔תי ַ ֖על ָכ‬ ‫ל־מּול ְב ָע ְר ָ ֽלה׃ ‪181 MT‬‬ ‫ל־כ ֖‬ ‫הו֑ה ָּופ ַ֣ק ְד ִ֔תי ַע ָ‬ ‫יָמים ָב ִ ֖אים נְ ֻאם־יְ ָ‬ ‫ִה ֵנ֛ה ִ ֥‬ ‫ֹּלב ִ ֖שים ַמ ְל ּ֥בּוׁש נָ ְכ ִ ֽרי׃ ‪182 MT‬‬ ‫ל־ה ְ‬ ‫ל־ב ֵנ֣י ַה ֶ ֑מ ֶלְך וְ ַ ֥על ָכ ַ‬ ‫ל־ה ָש ִ ֖רים וְ ַע ְ‬ ‫ּופ ַק ְד ִ ֥תי ַע ַ‬ ‫הוה ָ‬ ‫יֹום ֶז ַ֣בח יְ ָ ֔‬ ‫וְ ָה ָ֗יה ְב ֙‬ ‫‪.‬פקדתי ‪183 P‬‬ ‫‪.‬כל ‪184 P‬‬ ‫ם־חֹומת ָב ֶ ֖בל נָ ָ ֽפ ָלה׃ ‪185 MT‬‬ ‫ַ֥‬ ‫עֹו ִמ ֔ ִפיו וְ ֽל ֹא־יִ נְ ֲה ֥רּו ֵא ָל֛יו ֖עֹוד ּגֹויִ ֑ם גַ‬ ‫ת־ב ְל ֙‬ ‫אתי ֶא ִ‬ ‫ל־בל ְב ָב ֶ֗בל וְ ה ֵֹצ ִ ֤‬ ‫ּופ ַק ְד ִ֨תי ַע ֵ֜‬ ‫ָ‬ ‫?על הרי עועודו עי ‪186 P‬‬ ‫הּודה ‪187 MT‬‬ ‫ת־ב֣ית יְ ָ ֔‬ ‫ת־ע ְד ֙רֹו ֶא ֵ‬ ‫הוה ְצ ָב ֤אֹות ֶא ֶ‬ ‫י־פ ַקד֩ יְ ָ ֨‬ ‫ּתּודים ֶא ְפ ֑קֹוד ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־ה ַע ִ ֖‬ ‫ל־הר ִֹע ֙ים ָח ָ ֣רה ַא ֔ ִפי וְ ַע ָ‬ ‫ַע ָ ֽ‬ ‫הֹודֹו ַב ִמ ְל ָח ָ ֽמה׃‬ ‫אֹותם ְכ ֥סּוס ֖‬ ‫וְ ָ ֣שם ָ֔‬ ‫ת־ע ּ֔מֹו ָל ֵ ֥תת ‪188 MT‬‬ ‫י־פ ַ ָ֤קד יְ הוָ ֙ה ֶא ַ‬ ‫מֹואב ִ ֽכ �‬ ‫מֹואב ִ ֤כי ָ ֽש ְמ ָע ֙ה ִב ְש ֵ ֣דה ָ֔‬ ‫יה וַ ָ ֖ת ָשב ִמ ְש ֵ ֣די ָ ֑‬ ‫ֹּלת ָ‬ ‫יא וְ ַכ ֶ֔‬ ‫וַ ָ ֤ת ָקם ִה ֙‬ ‫ָל ֶ ֖הם ָ ֽל ֶחם׃‬ ‫יׁשּוע ֶ ֽתָך׃ ‪189 MT‬‬ ‫זָ ְכ ֵ ֣רנִ י ְי֭הוָ ה ִב ְר ֣צֹון ַע ֶ ֑מָך ָ֝פ ְק ֵ ֗דנִ י ִב ָ‬ ‫רּוחי׃ ‪190 MT‬‬ ‫ית ִע ָמ ִ ֑די ּו ְ֝פ ֻק ָד ְת ָ֗ך ָ ֽש ְמ ָ ֥רה ִ ֽ‬ ‫ַח ִי֣ים ָ ֭ו ֶח ֶסד ָע ִ ֣ש ָ‬ ‫י־כן ְת ִכ ֶינ ָֽה׃ ‪191 MT‬‬ ‫ֹלהים ָ ֣מ ֵלא ָ ֑מיִם ָת ִ ֥כין ְ ֝דגָ ָ֗נם ִכ ֵ ֥‬ ‫�פ ַ ָ֥ק ְד ָת ָה ָ֨א ֶרץ׀ וַ ְת ֪ש ֹ ְק ֶ ֡ק ָה ַר ַ֬בת ַת ְע ְש ֶ ֗רנָ ה ֶפ ֶ֣לג ֭ ֱא ִ‬ ‫‪ not in D, Pr.‬יש פקידה ‪192‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 493

regarding war: I have marked [pqd] that which Amalek did (1 Sam 15:2)]}. There is peqidah regarding oppressors: And I will punish [pqd] all that oppress them (Jer 30:20). There is peqidah regarding foreskins49 [of Jews who de-circumcised themselves]: I will punish [pqd] all them that have the mark of their circumcision removed (Jer 9:24).

42:24 There is peqidah regarding garments made from mixed materials:50 I will punish [pqd] the princes ... and all such as are clothed with foreign apparel (Zeph 1:8). There is peqidah regarding the punishment of \those that worship\ idols: And I will punish [pqd] Bel in Babylon (Jer 51:44). There is peqidah regarding shepherds: My anger is kindled against the shepherds, and I will punish [pqd] the leaders (Zech 10:3).

42:25 There is peqidah regarding satiety: The Lord had remembered [pqd] His people in giving them bread (Ruth 1:6). There is peqidah regarding salvation: Remember me, 0 Lord, when You favor Your people; 0 think [pqd] of me at your salvation (Ps 106:4). There is peqidah regarding life: You have granted me life and favor, and Your providence [pqd] has preserved my spirit (Job 10:12). There is peqidah regarding the earth: You have remembered [pqd] the earth, and watered her (Ps 65:10). There is peqidah of the angels: The Lord will punish [pqd] the host of the high on high (Isa 24:21). There is peqidah of Leviathan: The Lord with His piercing mighty

49 PesRab 52:4. 50 Kil’ayim are the prohibitions which proscribe the planting of certain mixtures of seeds, grafting, the mixing of plants in vineyards, the crossbreeding of animals, the formation of a team in which different kinds of animals work together, and the mixing of wool with linen in garments: Do not wear a mingled stuff, wool and linen together (Deut 22:11).

‫יתבר אתקיספ ‪ 42‬‬

‫ ‪494‬‬

‫כא]‪ 193‬יש פקידה של לויתן יפקד ייי בחרבו הקשה הגדול ויחזק על לויתן נחש בריח‬ ‫[ישעיהו כז א]‪ 194‬יש פקידה של אומות העולם {שנאמר} ואתה ייי אלהי ישראל הקיצה‬ ‫לפקוד כל הגוים [תהלים נט ו]‪ 195‬יש פקידה של בנים וייי פקד את שרה [בראשית כא א]‬ ‫סליק פרשתה‪196‬‬

‫ל־ה ֲא ָד ָ ֽמה׃ ‪193 MT‬‬ ‫ל־מ ְל ֵ ֥כי ָה ֲא ָד ָ ֖מה ַע ָ‬ ‫ל־צ ָ ֥בא ַה ָמ ֖רֹום ַב ָמ ֑רֹום וְ ַע ַ‬ ‫הו֛ה ַע ְ‬ ‫וְ ָהיָ ֙ה ַבּי֣ ֹום ַה ֔הּוא יִ ְפ ֧קֹד יְ ָ‬ ‫יָתן נָ ָ ֖חׁש ‪194 MT‬‬ ‫יָתן נָ ָ ֣חׁש ָב ִ ֔ר ַח וְ ַעל֙ ִלוְ ָ֔‬ ‫דֹול֣ה וְ ַ ֽה ֲחזָ ָ ֗קה ַ ֤על ִלוְ ָ ֙‬ ‫ַבּי֣ ֹום ַה ֡הּוא יִ ְפ ֣קֹד יְ הוָ ֩ה ְב ַח ְר ֨בֹו ַה ָק ָ֜שה וְ ַהגְ ָ‬

‫ת־ה ַת ִנ֖ין ֲא ֶ ֥שר ַב ָיֽם׃ ס‬ ‫ֲע ַק ָל ֑תֹון וְ ָה ַ ֥רג ֶא ַ‬ ‫אוֶ ן ֶ ֽס ָלה׃ ‪195 MT‬‬ ‫ל־ת ֨חֹן ָכל־ ֖בֹגְ ֵדי ָ ֣‬ ‫ל־הּגֹויִ ֑ם ַא ָ‬ ‫יצה ִל ְפ ֥קֹד ָ ֽכ ַ‬ ‫ֹלהים׀ ְצ ָב ֡אֹות ֱא ֹ֘ל ֵ ֤הי יִ ְש ָר ֵ֗אל ָה ִ֗ק ָ‬ ‫ה־א ִ ֥‬ ‫הו ֱ‬ ‫וְ ַא ָ ֤תה יְ ָ ֽ‬ ‫‪196 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 42 

 495

powerful sword will punish [pqd] Leviathan the slant serpent (Isa 27:1). There is peqidah of the nations of the world {as it is said}: You 0 Lord God of hosts, the God of Israel, stir Yourself to punish [pqd] all the nations (Ps 59:6). There is peqidah regarding children: And the Lord remembered Sarah (Gen 21:1). End of portion.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪43‬‬

‫כי פקד יי' את חנה‬

‫‪43:1‬‬

‫פרשת חנה כי פקד ייי את חנה ותהר ותלד שלשה בנים [שמואל א' ב כא]‪1‬ילמדינו‬ ‫רבינו עד כמה ימים מברכין על החדש למדונו‪ 2‬רבותינו \אמר רבי אחא בשם רבי חנינא‬ ‫שאמר בשם רבי אסי\‪ 3‬עד שתמלא פגימתו והיינו אומרים\ עד ארבעה עשר ימים‪4‬‬ ‫אמר רבי יעקב ברבי אחא בשם רבי אסי עד שתעשה‪ 5‬בחצי המטה אמר רבי יוסי‬ ‫ברבי אבא בשם רבי אבא \בשם רבינו יצחק בן אלעזר\‪ 6‬עד \חמישה עשר ימים‪ \7‬עד‪8‬‬ ‫שעה שהיא מתחדשת והולכת עד אותה‪\ 9‬ה\שעה מברכין על החדש אמר הקדוש‬ ‫היו זהירין לה מברכין אותי על כל דבר ואם הייתם זהירין בברכות אף אני בא אצליכם‬ ‫ומברך אתכם שנאמר בכל המקום אש' אז' שמי אב' אלי וברכתיך [שמות כ כד]‪10‬‬

‫‪42:2‬‬

‫את מוצא‪ 11‬אברהם מה כתיב ביה‪ 12‬עקב אש' שמ' אבר' בקולי [בראשית כו ה] וברכתיו‬ ‫שנאמר וייי ברך אברהם בכל [בראשית כד א] ולא עוד אלא שהיה רואה במזל שאינו‬

‫הוה׃ ס ‪1 MT‬‬ ‫מּואל ִעם־יְ ָ ֽ‬ ‫ּוש ֵ ֣תי ָבנ֑ ֹות וַ יִ גְ ַ ֛דל ַה ַנ ַ֥ער ְש ֵ ֖‬ ‫ה־ב ִנ֖ים ְ‬ ‫ֹלש ָ‬ ‫ת־ח ָ֔נה וַ ַ ֛ת ַהר וַ ֵ ֥ת ֶלד ְש ָ ֽ‬ ‫י־פ ַ ָ֤קד יְ הוָ ֙ה ֶא ַ‬ ‫ִ ֽכ �‬ ‫‪.‬למדינו ‪2 Pr‬‬ ‫‪.‬אמר רב אחא בשם רבי אסי ‪3 Pr‬‬ ‫‪.‬יום ‪4 P‬‬ ‫שנעשה‪5 D .‬‬ ‫‪.‬בשם רבינו יצחק בן אלעזר ‪6 Not in D‬‬ ‫‪.‬ארבעה עשר ‪7 P‬‬ ‫‪.‬אמר רבי יעקב בר אחא … שעה שהיא ‪8 Not in Pr‬‬ ‫‪.‬אותם ‪9 Pr‬‬ ‫קֹום ‪10‬‬ ‫ל־ה ָמ ֙‬ ‫ת־ב ָק ֶ ֑רָך ְב ָכ ַ‬ ‫ת־צ ֹאנְ ָך֖ וְ ֶא ְ‬ ‫ת־ש ָל ֶ֔מיָך ֶא ֽ‬ ‫ֹֹלת ֙יָך וְ ֶא ְ‬ ‫ה־לי֒ וְ זָ ַב ְח ָ ֣ת ָע ֗ ָליו ֶאת־ ע ֶ֙‬ ‫ִמזְ ַ ֣בח ֲא ָד ָמ ֮ה ַת ֲע ֶש ִ‬

‫ּוב ַר ְכ ִ ֽתיָך׃‬ ‫ת־ש ִ֔מי ָא ֥בֹוא ֵא ֶל֖יָך ֵ‬ ‫שר ַאזְ ִ ֣כיר ֶא ְ‬ ‫ֲא ֶ ֣‬ ‫‪.‬מוציא ‪11 P‬‬ ‫‪.‬בו ‪12 C, Pr‬‬

Pesiqta Rabbati 43 ‫כי פקד יי’ את חנה‬

So the Lord remembered Hannah 43:1 Lectionary portion: Hannah. So the Lord remembered Hannah; she conceived and gave birth to three sons (1 Sam 2:21).1 Let our Rabbi teach us: How far into the month may one recite the blessing for the New Moon? Our Rabbis taught us: \R. Aḥa said in the name of R. Ḥanina, who said it in the name of R. Assi\: Up to the day when the crescent of the moon is full, \that is, saying\: Until the fourteenth day of the month. R. Yaaqov Berabbi Aḥa said in the name of R. Assi: Until it has a half crescent. R. Yose Berabbi Abba said in the name of R. Abba\in the name of Rabbenu Yitsḥaq ben Elazar\: Up to \fifteen days of the month\; up to the time when the moon has been waxing. Up to this time one may recite the blessing for the New Moon.2 The Holy One said: Be careful to recite to Me the proper blessing for every occasion. If you are careful with regard to blessings, I will come to you and bless you too, as it is said: In every place where I ordain to have My name remembered, I will come to you and bless you (Exod 20:21).

43:2 You find: What is written about Abraham? Because Abraham obeyed My voice [and did everything I required of him, keeping my commands, my decrees and my instructions] (Gen  26:5),3 I blessed him, as it is said: And the Lord had blessed Abraham in every way (Gen 24:1). Not only this, but Abraham saw that [according to] his astrological sign he would have no children, as it is said: Since I remain childless (Gen 15:2). The Holy One said: You did see correctly, but by your life!

1 So the Lord remembered Hannah; she conceived and gave birth to three sons and two daughters. Meanwhile, the boy Samuel grew up in the presence of the Lord (1 Sam 2:21). This is read on the second day of Rosh Ha-Shanah. 2 yBer 9:3, 13d; bSan 41b. 3 MidTeh 1:13.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪498‬‬

‫מוליד שנאמר ואנכי הולך ערירי [בראשית טו ב]‪ 13‬אמר לו הקדוש ויפה את מסתכל‬ ‫אלא‪ 14‬חייך אברם אינו מוליד ומה אני‪ 15‬עושה {לו} ומחליף‪ 16‬שמך ואת מוליד‬ ‫שנאמר לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם [בראשית יז ה]‬ ‫‪43:3‬‬ ‫וכן שרי אינה יולדת‪ 17‬שנאמר ותהי שרי עקרה [בראשית יא ל]‪ 18‬אבל שרה יולדת‪19‬‬ ‫וייי פקד את שרה [בראשית כא א] ואף חנה על שהיתה תדירה להיות עולה ומתפללת‬

‫בבית המקדש ומתחננת לפני הקדוש שמע תפילתה ופוקד מניין ממה שקראו בעניין‬ ‫בנביא כי פקד ייי את חנה [שמואל א' ב כא]‬

‫‪43:4‬‬

‫\כי פקד את חנה [שמואל א' ב כא]\ כך פתח רבי תנחומא ברבי אבא קרוב ייי לכל‬ ‫קראיו רצון יראיו יעשה [תהלים קמה יח‪.‬יט]‪ 20‬קרוב ייי לכל קראיו [שם] יכול לכל תלמוד‬ ‫לומר לכל לברי‪ 21‬לבב טוב [תהלים עג א]‪ 22‬ייי' לכל אשר יקראוהו באמת [תהלים קמה‬ ‫יח] אך טוב אלהים לישר' [תהלים עג א] יכול לכל תלמוד לומר לבררי לבב [שם]‬

‫יעזֶ ר׃ ‪13 MT‬‬ ‫יתי ֖הּוא ַד ֶ ֥מ ֶשק ֱא ִל ֶ ֽ‬ ‫ן־מ ֶשק ֵב ִ֔‬ ‫ּוב ֶ ֣‬ ‫ירי ֶ‬ ‫הֹולְ֣ך ֲע ִר ִ ֑‬ ‫ן־לי וְ ָאנ ִ ֹ֖כי ֵ‬ ‫ה־ת ֶת ֔ ִ‬ ‫אמר ַא ְב ָ ֗רם ֲאד ָֹנ֤י יֱ הוִ ֙ה ַמ ִ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫‪.‬דלא ‪14 P‬‬ ‫‪.‬איני ‪15 P‬‬ ‫‪.‬מחליף ‪; D‬אני מחליף ‪16 Pr‬‬ ‫‪.‬יולדות ‪17 Pr‬‬ ‫וַ ְת ִ ֥הי ָש ַ ֖רי ֲע ָק ָ ֑רה ֵ ֥אין ָלּ֖ה וָ ָ ֽלד׃ ‪18 MT‬‬ ‫‪.‬יולדת ‪; Pr‬יולדתו ‪19 P‬‬ ‫אהּו ֶב ֱא ֶ ֽמת׃ ‪20 MT 18‬‬ ‫ָק ֣רֹוב ְי֭הוָ ה ְל ָכל־ק ְֹר ָ ֑איו ְל ֤כֹל ֲא ֶ ֖שר יִ ְק ָר ֻ ֣‬

‫ת־שוְ ָע ָ ֥תם יַ ֲע ֶ ֑שה ְרצֹון־יְ ֵר ָ ֥איו‬ ‫יעם ִי ְ֝ש ַ֗מע ְ ֽו ֶא ַ‬ ‫יֹוש ֵ ֽ‬ ‫וְ ִ‬

‫‪19‬‬

‫‪.‬בררי ‪21 P‬‬ ‫ֹלהים ְל ָב ֵ ֥רי ֵל ָ ֽבב׃ ‪22 MT‬‬ ‫ִמזְ ֗מֹור ְל ָ֫א ָ ֥סף ַ ֤אְך ֭טֹוב ְליִ ְש ָר ֵ ֥אל ֱא ִ֗‬



Pesiqta Rabbati 43 

 499

Abram is not destined to beget children. What then will I do for you? I will change your name and you will have offspring, as it is said: No longer will you be called Abram; your name will be Abraham (Gen 17:5).

43:3 Sarai also, since she is not destined to bear children, as it is said: Sarai was childless (Gen 11:30); but Sarah will bear children, as it is said: The Lord remembered Sarah (Gen  21:1). And Hannah also, because she was constantly going up and praying in the sanctuary and pleading before the Holy One. He heard her prayer and remembered her. From where [in Scripture do we know this]? From that which they read in the Scriptural portion from the prophet [haftarah]: So the Lord remembered Hannah (1Sam 2:21) .

43:4 \So He remembered Hannah (1 Sam 2:21)\. R. Tanḥuma Berabbi Abba explained [by citing Scripture]: The Lord is near to all who call on him… He fulfills the desires of those who fear Him (Ps 145:18-19). The Lord is near to all who call on him (ibid.)— is it possible to be [near] to all (ibid.)? The teaching4 means “to all,” [namely], to all who call on him (ibid.); those who are pure in heart (Ps 73:1); The Lord…  to all who call on him in truth (Ps 145:18); God is good to Israel (Ps 73:1). Is it possible to be [near] to all (ibid.)? —The teaching means “to all,” [namely], those who are pure in heart (ibid.)

4 WayR 17:1; EkhR 3:9; TanB Metsora 11; MidTeh 4:4.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪500‬‬ ‫‪43:5‬‬

‫טוב ייי לקויו [איכה ג כה]‪ 23‬יכול לכל תלמוד לומר לנפש תדרשנו [שם] אשרי אדם‬ ‫עוז לו בך [תהלים פד ו] יכול לכל תלמוד לומר מסילות בלבבם [שם] רצון יריאיו‬ ‫יעשה [תהלים קמה יט] {למה} שאין הקדוש של צדיקים בשעה שהם מתפללין מקפח‬ ‫תפילתם‪ 24‬לפניו \למאן\ אלא הקדוש‪ 25‬נותן‪ 26‬להם כל מה שהם מבקשין‪ 27‬לפניו ומי‬ ‫היה‪ 28‬זה ששמע הקדוש תפילתו ונתן לו כל מה שבקש הרי הוא אומר זה שהיה‬ ‫דוד שכתוב בו חבר אני לכל אשר יראוך [תהלים קיט סג]‪ 29‬בשעה שנצטער על בית‬ ‫המקדש כמה שהוא אומר זכור ייי לדוד אשר נשבע לייי אם אבא באהל ביתי ואם אתן‬ ‫שנת לעיני עד אמצא מקום לייי משכנות לאביר יעקב [תהלים קלב א עד ה]‪30‬‬

‫‪43:6‬‬

‫כיון שראה אותו הקדוש שעומד ומצטער על בית המקדש מיד שלח אצלו גד הנביא‬ ‫והראה לו את מקום בית המקדש כמה שכתוב‪ 31‬ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו‬ ‫עלה והקם מזבח בגורן ארונה‪ 32‬היבוסי [שמואל ב' כד יח]‪ 33‬מיד הלך הדא הוא דכתיב‬ ‫ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה ייי וישק' ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עוברים ויצא‬ ‫ארונה וישתחו למלך על אפיו ארצה [שמואל ב' כד יט‪.‬כ]‪ 34‬ומצא שם את המזבח‬ ‫שבו הקריב אדם הראשון ובו הקריב נח ובו חקריב אברהם כיון שמצא אותו התחיל‬

‫שּנּו׃ ‪23 MT‬‬ ‫֤טֹוב יְ הוָ ֙ה ְלקוָ ֔ ֹ ו ְל ֶנ ֶ֖פׁש ִת ְד ְר ֶ ֽ‬ ‫‪.‬מגפת אתם ‪. D‬מפי תפילת ‪; Pr‬מפיל תפילתם ‪24 JTS‬‬ ‫‪25 Not in D.‬‬ ‫‪ Not in Pr.‬אלא הקדוש נותן להם של צדיקים בשעה שהם מתפללין לפניו ‪.‬נתן ‪26 D‬‬ ‫‪.‬שהיה מבקשו ‪27 D‬‬ ‫‪.‬הוי אומר ‪28 D‬‬ ‫זה ששמע … הוא אומר ‪29 Not in D‬‬ ‫ּנֹותֹו׃ ‪30 MT‬‬ ‫ל־ע ֽ‬ ‫הו֥ה ְל ָדִו֑ד ֵ֝את ָכ ֻ‬ ‫ִ֗שיר ַ ֽה ַ֫מ ֲע ֥לֹות זְ כֹור־יְ ָ‬ ‫שר ִנ ְ֭ש ַבע ַל ָ‬ ‫‪ֲ  2‬א ֶ ֣‬ ‫יהו֑ה ָנ ַ ֗֝דר ַל ֲא ִ ֥ביר יַ ֲע ֽקֹב׃‬ ‫צּועי׃‬ ‫ל־ע ֶרׂש יְ ָ ֽ‬ ‫ם־א ֱע ֗ ֶלה ַע ֶ ֥‬ ‫יתי ִא ֶ֝‬ ‫א ֶהל ֵב ִ ֑‬ ‫ם־אבֹא ְב ֣ ֹ‬ ‫‪ִ  3‬א ָ ֭‬ ‫נּומה׃‬ ‫ם־א ֵ ֣תן ְש ַנ֣ת ְל ֵע ָינ֑י ְ ֽל ַע ְפ ַע ַ ֥פי ְת ָ ֽ‬ ‫‪ִ  4‬א ֶ‬ ‫יהו֑ה ִ֝מ ְש ָכנ֗ ֹות ַל ֲא ִ ֥ביר יַ ֲע ֽקֹב׃‬ ‫ד־א ְמ ָצ֣א ָ ֭מקֹום ַל ָ‬ ‫‪ַ  5‬ע ֶ‬ ‫‪.‬כמה שנאמר ‪31 P, D:‬‬ ‫‪ֲ .‬א ַ ֔רוְ נָ ה ‪32 The text has the qere‬‬ ‫יְב ִ ֽסי׃ ‪33 MT‬‬ ‫אמר ֗לֹו ֲע ֵל ֙ה �ה ֵ ָ֤קם ַ ֽליהוָ ֙ה ִמזְ ֵ֔ב ַח ְב ֹ֖ג ֶרן ֲא ַ ֥רוְ נָ ה ַה ֻ‬ ‫ל־דִ ֖וד ַבּי֣ ֹום ַה ֑הּוא וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫א־ג֥ד ֶא ָ‬ ‫וַ יָב ֹ ָ‬ ‫הוה׃ ‪34 MT‬‬ ‫ר־גד ַכ ֲא ֶ ֖שר ִצָו֥ה יְ ָ ֽ‬ ‫וַ ַי ַ֤על ָדוִ ֙ד ִכ ְד ַב ֔ ָ‬

‫�ְקף‬ ‫ת־ה ֶ֙מ ֶל ְ֙ך וַ ַי ְ�֤רא ֲא ַ ֗רוְ נָ ה וַ יַ ש ֵ ֣‬ ‫ת־ע ָב ָ ֔דיו ֶא ַ‬ ‫ָ ֽא ְר ָצה׃ ַא ָ ֖פיו ַל ֶ ֛מ ֶלְך וַ יִ ְש ַ ֧תחּו ֲא ַ ֔רוְ נָ ה וַ יֵ ֵצ֣א ָע ָל֑יו ע ְֹב ִ ֖רים וְ ֶא ֲ‬

‫‪20‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 501

43:5 God is good to those whose hope is in Him (Lam 3:25). Is it possible that this refers to all? — The teaching means “to all,” [namely], to the soul that seeks Him. Happy is the person whose strength is in You (Ps 84:6).5 Is it possible this refers to all? — The teaching means “to all,” [namely], in whose heart are the highways [to Torah] (ibid.). He fulfills the desire of those that fear Him (Ps 145:19). {Why?} Because the Holy One does not wish to denigrate the spirit of the righteous when they pray to Him, rather, the Holy One grants them what they request of Him. Who was the one whose prayer the Holy One heard and to whom He gave all that he asked? This was David, about whom it is written: I am a companion of all that fear You (Ps 119:63). When [David] was distressed because of the Temple, as it is written: Lord, remember David and all his self-denial ... Surely I will not enter the tent of my house ... I will not give sleep to my eyes ... until I find a place for the Lord, a dwelling place for the Mighty One of Jacob (Ps 132:1-5).

43:6 When the Holy One saw David standing in distress because of the Temple, He immediately sent to him the prophet Gad, who showed him the site of the Temple, as it is written: On that day Gad came to David and said to him, Go up and build an altar to the Lord on the threshing floor of Araunah the Jebusite (2 Sam 24:18). [David] went immediately. This is what is written: David went up according to the saying of Gad, as the Lord commanded. When Araunah looked and saw the king and his officials coming toward him, he went out and bowed down before the king with his face to the ground (2 Sam 24:19-20). And there [David] found the altar on which the first human being had brought offerings, and on which Noah had brought offerings, and on which Abraham had brought offerings. When David found the place, he began measuring it, saying: From here to there will be the Temple Court,

5 EkhR 17:1.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪502‬‬

‫דוד מודד ואומר מכאן‪ 35‬ועד כאן העזרות מכאן ועד כאן קדשי הקדשים כמה שכתוב‬ ‫ויאמר דוד זה הוא בית ייי האלהים [דברי הימים א' כב א]‪36‬‬ ‫‪43:7‬‬

‫מאיכן‪{\ 37‬זה}\ המזבח לעולה לישר' [דברי הימים א' כב א] ומכאן ועד כאן הר הבית‬ ‫הוי שאין הקדוש מקפח‪ 38‬שכר‪ 39‬רוח\{ם}\ של צדיקים אלא נותן להם כל מה שהם‬ ‫מבקשים לקיים מה שנאמר רצון יריאיו יעשה [תהלים קמה יט] \ דבר אחר רצון יריאיו‬ ‫יעשה [שם]\ מה היה זה‪ 40‬זו‪ 41‬היתה חנה שנתפללה לפני הקדש ולא הוציאה \{הקדש‬ ‫ברוך הוא}\ ריקם מתפילתה \{אלא שמע הקדש ברוך הוא את תפילתה}\ ונתן לה‬ ‫כל מה שביקשה הימנו ותדר נדר ותאמ' ייי צבאות [שמואל א' א יא]‪ 42‬מהו ייי צבאות‬ ‫[שם]‬

‫‪43:8‬‬

‫אמר רבי יהודה ברבי סימון אמרה חנה לפני הקדש רבונו של עולם יש לך‪ 43‬צבא‬ ‫למעלה וצבא למטה הצבא של מעלה לא‪ 44‬אוכלים ולא שותים ולא פרים ורבים‪ 45‬ולא‬ ‫מתים אלא‪ 46‬חיים לעולם והצבא של מטה אוכלים ושותים ופרים ורבים ומתים ואיני‪47‬‬ ‫ודעת מאיזה צבא אני אם משל מעלה או משל מטה אם מן הצבא‪ 48‬של מעלה אני לא‬ ‫נהא‪ 49‬לא אוכלת‪ 50‬ולא שותה ולא מולידה אלא‪ 51‬חיה ולא מתה אלא חיה לעולם כשם‬

‫‪.‬מיכאן ‪35 P‬‬ ‫ה־מזְ ֵ ֥ב ַח ְלע ָֹל֖ה ְליִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ס ‪36 MT‬‬ ‫ֹלהים וְ זֶ ִ‬ ‫הו֣ה ָה ֱא ִ ֑‬ ‫אמר ָד ִ ֔ויד ֶז֣ה ֔הּוא ֵ ֖בית יְ ָ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫‪.‬ומהיכן ‪37 Pr‬‬ ‫‪.‬מיפח ‪38 Pr‬‬ ‫‪39 Not in D, Pr.‬‬ ‫‪.‬מה היה זו ‪; D‬היה זו ‪40 Pr‬‬ ‫‪41 Not in Pr.‬‬ ‫ת־א ָמ ֶ֔תָך ‪42 MT‬‬ ‫א־ת ְש ַכ֣ח ֶא ֲ‬ ‫אה ִת ְר ֶ ֣אה׀ ָב ֳע ִנ֣י ֲא ָמ ֶ֗תָך ּוזְ ַכ ְר ַ֙תנִ ֙י וְ ֽל ֹ ִ‬ ‫ם־ר ֥ ֹ‬ ‫הוה ְצ ָב ֜אֹות ִא ָ‬ ‫אמר יְ ָ ֨‬ ‫וַ ִת ֨ד ֹר ֶ֜נ ֶדר וַ ת ֹ ַ֗‬

‫אשֹו׃‬ ‫ּומֹורה לֹא־יַ ֲע ֶ ֥לה ַעל־ר ֹ ֽ‬ ‫ל־יְמי ַח ָ֔ייו ָ ֖‬ ‫וְ נָ ַת ָ ֥תה ַל ֲא ָמ ְתָך֖ ֶז ַ�֣רע ֲאנָ ִ ֑שים ּונְ ַת ִ ֤תיו ַ ֽליהוָ ֙ה ָכ ֵ ֣‬

‫‪43 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אינו ‪44 Pr‬‬ ‫‪.‬ולא ורבים ‪45 D‬‬ ‫‪.‬ולא ‪46 Pr‬‬ ‫‪ .‬ואינו ‪47 P‬‬ ‫‪.‬אם מצבא ‪48 Pr‬‬ ‫‪.‬נהיה ‪49 Pr‬‬ ‫‪.‬אוכלה ‪50 P, D‬‬ ‫‪51 Dittography in P.‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 503

from here to there will be the Holy of Holies, as it is written: David said, This is the House of the Lord God (1 Chr 22:1).

43:7 From [which point were the measurements taken]? \{This is}\ the altar of burnt offering for Israel (1 Chr 22:1), and from here to there the Temple mount. It is thus shown that the Holy One does not vilify the merit of the spirit\of the righteous: He grants them whatever they desire, in keeping with that which is written: He fulfills the desire of those that fear Him (Ps 145:19).\ Another interpretation: He fulfills the desires of those who fear Him (ibid.). What was this? It was Hannah, who prayed before the Holy One. The Holy One did not let her go with unfulfilled prayers. {\ Rather, the Holy One, blessed be He, heard her prayer}\ and granted her all that she asked of Him. She vowed a vow, and said, O Lord of hosts (1 Sam 1:11) – What is [the meaning of] O Lord of hosts (ibid.).

43:8 R. Yehudah Berabbi Simon said: Hannah said to the Holy One: Master of the world, You have a host above, and a host below. The hosts above do not eat, drink, procreate, nor die, but they live forever; and the hosts below eat, and drink, and procreate, and die. I do not know to which host I [belong], whether I am part of the one above or of the one below. If I am part of the host above, I should not

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪504‬‬

‫שהם חיים לעולם ואם מצבא \{של מטה}\ אני נהא אוכלת ושותה‪ 52‬ומולידין ומתין‪53‬‬ ‫כשם {שהם}‪ 54‬אוכלין ושותין ומולידין ומתין זהו ייי צבאות [שמואל א' א יא]‬

‫‪43:9‬‬

‫דבר אחר ייי צבאות [שמואל א' א יא] אמר רבי \יהודה‪ \55‬ברבי סימון בפעמי רגלים‬ ‫עלת חנה לבית המקדש וראת \{את}\ כל ישראל שם‪{\ 56‬מה}\ אמרה לפני הקדוש \‬ ‫{ברוך הוא רבונו של עולם}\ כל הצבאות הללו יש לך ואין לי אחד בהם אם ראה תראה‬ ‫בעני אמתך [שם]‪ 57‬ראה‪ 58‬בטובה ואם לאו‪ 59‬תראה שלא בטובה‪{\ 60‬אמרה לפניו}\‪61‬‬ ‫בטובה שתראה בטובה קודם‪ 62‬בטובה אמרה‪ 63‬אם אי\ן\ את{ה} פוקדיני אני הולכת‬ ‫ועושה‪ 64‬עצמי משחת עם איש אחר‪ 65‬ובעלי רואה אותי וחושדיני ומוליכיני אצל כהן‬ ‫גדול והוא משקה‪ 66‬אותי את מי המרים נמצאת אני טהורה ועליך לפקוד אותי את‪67‬‬ ‫וליתן לי בן שהכתבת‪ 68‬בתורה ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא [במדבר ה כח]‪69‬‬

‫‪'.‬ושותו ‪52 Pr‬‬ ‫‪.‬ומולידה ומתה ‪53 Pr‬‬ ‫‪.‬שהן ‪; D‬שהיו ‪54 P‬‬ ‫‪.‬יהודא ‪55 Pr‬‬ ‫‪56 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ואם לא ]שם[ תראה בעני אמתך ‪57‬‬ ‫‪58 This edited text is mainly based on JTS.‬‬ ‫‪.‬לא ‪59 P‬‬ ‫‪.‬בטבתה ‪60 Pr‬‬ ‫‪.‬ד"א ואם בטובה ‪61 D adds‬‬ ‫‪.‬עד ‪62 P, D‬‬ ‫‪.‬אמרת ‪63 P,D‬‬ ‫‪.‬ועושת ‪64 P‬‬ ‫‪.‬אחד ‪65 Pr‬‬ ‫‪.‬כהן ומשקה ‪66 Pr‬‬ ‫‪67 Not in D, Pr.‬‬ ‫‪.‬שכן כתבת ‪68 D‬‬ ‫ּוטה ָ ֹ֖רה ִ ֑הוא וְ נִ ְק ָ ֖תה וְ נִ זְ ְר ָ ֥עה ָז ַ�ֽרע׃ ‪69 MT‬‬ ‫ם־ל ֹא נִ ְט ְמ ָא ֙ה ָ ֽה ִא ָ֔שה ְ‬ ‫וְ ִא ֤‬



Pesiqta Rabbati 43 

 505

eat, drink, nor bear children, but live and not die; rather, [I should] live forever, like the hosts above who live forever. But if I am \{part of the host below}\, then I should I eat and drink, and I should bear children and die, like the hosts below who eat, drink, and bear children, and die; that is it, O Lord of hosts (1 Sam 1:11).

43:9 Another comment: 0 Lord of hosts (1 Sam 1:11). R. \Yehudah\ Berabbi Simon said: On festal pilgrimages Hannah went up to the sanctuary, and she would see all Israel [gathered] there. She then said to the Holy One, \{blessed be He: Master of the world,}\ You have all these hosts, but I am not [part of] any [of the hosts]. If seeing You will see your servant’s misery (ibid.)6 – See [it from a] favorable [viewpoint]. If not, You will not see [it from a] favorable [viewpoint]. \{She said to Him}\: It is better that You see [it from a] favorable [viewpoint] before You see it from an unfavorable [viewpoint]. She said: If You will not remember me, I will go and make it appear as if I had secluded myself with another man; my husband will see me, suspect me [of unfaithfulness], and take me to the High Priest. He will make me drink the bitter water.7 I will be found pure, and then You will be obliged to remember me and give me a son, since You had it written in the Torah: But if the woman has not defiled herself and is clean, [then she shall be immune and be able to conceive children] (Num 5:28).

6 Midr. Shmuel 2:7; YalqShim Sam 78. 7 The test given to women suspected of infidelity.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪506‬‬

‫‪43:10‬‬ ‫תראה {שלא‬

‫\דבר אחר\ הוי ראה תראה [שמואל א' א יא] {ראה} בטובה עד שלא‬ ‫בטובה} בעוני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך [שם] אמר רבי שמואל ברבי‬ ‫נחמנן‪ 70‬שלשה פעמים כתוב בפסוק זה אמתך אמתך אמתך כנגד שלש מצות ששנו‬ ‫רבותינו שהנשים זקוקות להן בנידה בחלה ובהדלקת הנר אמרה לו‪ 71‬חנה‪ 72‬רבונו של‬ ‫עולם לא היתה אמתך זהירה בשלשתן דבר אחר אם ראה תראה בעוני אמתך [שם]‪73‬‬ ‫ומהו‪ 74‬וזכרתני ולא תשכח את אמתך בזכרים ולא תשכח את אמתך בנקבות‬

‫‪43:11‬‬

‫אמר לה‪ 75‬הקדוש חייך כך אני עושה שאני פוקדה בזכרים ובנקבות כי פקד ייי את חנה‬ ‫ותהר ותלד שלשה בנים ושלשה בנות [שמואל א' ב כא] הוי רצון‪ 76‬יריאיו דבר אחר‪77‬‬ ‫כי פקד ייי את חנה [שם] זה\ו\ שאמר הכתוב מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה‬ ‫[תהלים קיג ט]‪ 78‬אמר הקדוש הושבתי את שרה עקרה בתוך הבית כמה שכתוב‪79‬‬ ‫ותהי שרי עקרה [בראשית יא ל] כדי לשמח אותה בבנים אם הבנים שמחה [תהלים‬ ‫קיג ט] וכי בנים הרבה היו לשרה שהוא אומר אם הבנים שמחה והרי לא ילדה אלא‬ ‫ליצחק בעצמו‪ 80‬כמה שכתוב‪ 81‬ותהר ותלד שרה בן לזקוניו [בראשית כא ב]‪ 82‬ומהו‬ ‫אם הבנים שמחה [תהלים קיג ט] אלא בשעה שילדה שרה יצחק היו אומות העולם‬ ‫{אומרים} בנה של שפחה הוא והיא‪ 83‬עושה עצמה כאילו מניקה אותו‬

‫‪.‬נחמני ‪70 Pr‬‬ ‫‪71 Not in Pr.‬‬ ‫‪72 Not in D.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬דבר אחר אם ראה תראה בעוני אמתך ‪73‬‬ ‫‪.‬מהו ‪74 Pr‬‬ ‫‪.‬לו ‪75 P‬‬ ‫‪.‬הני ואין יראיו יעשה ‪76 Not in Pr; D‬‬ ‫‪.‬הדא הוא דכתיב ‪77 Pr‬‬ ‫לּו־יּֽה׃ ‪78 MT‬‬ ‫ם־ה ָב ִנ֥ים ְש ֵמ ָ֗חה ַ ֽה ְל ָ‬ ‫ֹוש ִ֨יבי׀ ֲע ֶ ֬ק ֶרת ַה ַ֗ביִת ֵ ֽא ַ‬ ‫ֽמ ִ‬ ‫‪'.‬כמה שהכת ‪; P‬כמה שנאמר ‪; Pr‬כמו שכתוב ‪79 D‬‬ ‫‪.‬יצחק בלבד ‪80 Pr‬‬ ‫‪.‬כמו שאמר הכתוב ‪; Pr‬דכתב ‪81 Pr‬‬ ‫ֹלהים׃ ‪82 MT‬‬ ‫ר־ד ֶ ֥בר א ֹ֖תֹו ֱא ִ ֽ‬ ‫ּמֹועד ֲא ֶש ִ‬ ‫וַ ַת ַהר֩ וַ ֵ֨ת ֶלד ָש ָ ֧רה ְל ַא ְב ָר ָ ֛הם ֵ ֖בן ִלזְ ֻק ָנ֑יו ַל ֕ ֵ‬ ‫‪; not in Pr.‬והוא ‪83 P‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 507

43:10 \Another interpretation\Therefore, If seeing You will see (1 Sam 1:11) [means]: {See} [it from a] favorable [viewpoint] until You do not see Your servant’s misery, and remember me, and do not forget Your servant (ibid). R. Shmuel Berabbi Naḥman said: Your servant, Your servant, Your servant is written three times in this verse. This corresponds to the three obligations, which, as our Rabbis taught, women are required to observe, [namely], concerning menstruation, concerning the priest‘s share of the dough, and concerning the kindling of the Sabbath lamp.8 Hannah said to Him: Master of the world, Was not Your servant strict in observing [all] three of these? Another interpretation: If seeing You will see Your servant’s misery – and what is [the meaning of] and remember [zkhr] me and do not forget Your servant (ibid.)? To [grant her] male [zkhr] children. And do not forget your servant (ibid.) – [to grant her] female children.

43:11 The Holy One said to [Hannah]: By your life! This is what I will do; I will remember you with male and female children, Hannah. So the Lord remembered Hannah; she conceived and gave birth to three sons and two daughters (1 Sam 2:21). Here He fulfills the desires  of those who fear him (Ps  145:19). Another interpretation: So the Lord remembered Hannah (ibid.). This is what Scripture says: He settles the childless woman in her home as a joyous mother of children (Ps 113:9). The Holy One said: I settled Sarah as a childless woman in her home, as it is said: Sarai was childless (Gen 11:30), in order to make her rejoice in children, as a joyous mother of children (Ps 113: 9). But did Sarah have many children, since it says: as a joyous mother of children (ibid.)? Did she not give birth to Isaac only, as it is written: Sarah conceived, and gave birth to a son in his old age (Gen 21:2)? What is [the meaning of] as a joyous mother of children (Ps 113:9)? At the time that Sarah gave birth to Isaac, the nations of the world {said}: He is the son of her maidservant, and she pretends to be nursing him.

8 bBer 31b.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪508‬‬ ‫‪43:12‬‬

‫באותה שעה אמר לה שרה מה את עומדת אין השעה {ה}זו של צניעות אלא עמדי‬ ‫ותפריעי עצמך בשביל קדושת השם מיד עמדה שרה והפריעה עצמה והיו שני דדיה‬ ‫מריקים חלב כשני זנוקים של מים כמה שכתוב ותאמ' מיל מילל לאברהם [בראשית‬ ‫כא ז]‪ 84‬מהו מי מילל [שם]‬

‫‪43:13‬‬

‫אמר רבי פנחס הכהן בן חמא בשם רבי חלקיה קומתו‪ 85‬של אברהם הובישה ונעשה‬ ‫מלילות והיו אומות העולם מביאים את בניהם אצל שרה שתניק אותם כדי לקיים‬ ‫מה שנאמר הניקה בנים לשרה [בראשית כא ז] \{ויש מהם שהיו מביאים את בניהם‬ ‫באמת שתניק אותם ויש מהם שהיו מביאים את בניהם לבדוק\} אותה ואלו‪ 86‬ואילו‬ ‫לא הפסידו אמר רבי לוי אילו שבאו באמת נתגיירו‪ 87‬זהו {שנאמר} הניקה בנים לשרה‬ ‫[שם] מהו‪ 88‬הניקה בנים [שם] שנתכנו בישראל ואילו שבאות לבדוק אותה‬

‫‪43:14‬‬

‫אמרו‪{\ 89‬רבותינו}\ נתגדלו בעולם הזה פרוקפאות‪ 90‬וכל גרים שמתגיירים בעולם וכל‬ ‫יראי שמים שיש בעולם מן אתם שינקו מן חלבה של {שרה} הוי אם הבנים שמחה‬ ‫[תהלים קיג ט] זו שרה דבר אחר מושיבי עקרת הבית [שם] אמר רבי ברכיה בשם רבי‬ ‫שמואל ברבי נחמן זו יוכבד וכי עקרה היתה הרי ילדה אהרן {ו}מרים אלא את מוצא‬ ‫בשעה שגזר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו [שמות א כב]‪ 91‬כיון ששמע עמרם‬ ‫כן הוא ובית דינו באותה שעה גזרו ומנעו ישראל מפריה וריביה והוציאו את נשיהם‬ ‫מניין נשי עמי תגרשנה מבית תענוג' [מיכה ב ט]‪92‬‬

‫֥יקה ָב ִנ֖ים ָש ָ ֑רה ִ ֽכי־יָ ַ ֥ל ְד ִתי ֵ ֖בן ִלזְ ֻק ָנֽיו׃ ‪84 MT‬‬ ‫אמר ִ ֤מי ִמ ֵלל֙ ְל ַא ְב ָר ָ֔הם ֵה ִינ ָ‬ ‫וַ ֗ת ֹ ֶ‬ ‫‪.‬מתו ‪85 P‬‬ ‫‪.‬אילו ‪86 Pr‬‬ ‫‪.‬שנתגיירו ‪87 P‬‬ ‫‪.‬דבר אחר ‪88 D‬‬ ‫‪ deleted by this editor.‬ע ריבונו'ש'רב ‪89 P‬‬ ‫‪. προχοπή‬פקודו פאות ‪; Pr‬פונק פאות ‪90 D‬‬ ‫ל־ה ַ ֖בת ְת ַחּיֽ ּון׃ ס ‪91 MT‬‬ ‫יכהּו וְ ָכ ַ‬ ‫ל־ה ֵב֣ן ַהיִ ּ֗לֹוד ַהיְ ֙א ֹ ָר ֙ה ַת ְש ִל ֻ֔‬ ‫מר ָכ ַ‬ ‫ל־ע ּ֖מֹו ֵלא ֑ ֹ‬ ‫וַ יְ ַצ֣ו ַפ ְר ֔עֹה ְל ָכ ַ‬ ‫עֹולם׃ ‪92 MT‬‬ ‫יה ִת ְק ֥חּו ֲה ָד ִ ֖רי ְל ָ ֽ‬ ‫֑יה ֵמ ַעל֙ ֽעֹ ָל ֔ ֶל ָ‬ ‫מי ְת ָג ְ�֣ר ׁ֔שּון ִמ ֵ ֖בית ַ ֽת ֲענֻ ֶג ָ‬ ‫נְ ֵ ֤שי ַע ִ ֙‬



Pesiqta Rabbati 43 

 509

43:12 At that time [Abraham] said to Sarah: Why are you standing [stunned]? This is not the hour to be modest, rather, uncover yourself for the sacredness of the Name. Immediately, Sarah stood and uncovered herself and her two nipples were pouring milk like two waterspouts, as it is written: She said, Who would have said [myl mlylh] to Abraham that Sarah would nurse children? (Gen 21:7). What is [the meaning of} Who would have said [mlylh] (ibid.)

43:13 R. Pinḥas Ha-Kohen ben Ḥama in the name of R. Ḥilkiyah said: The virility9 of Abraham was dried up, but it was turned into ripe ears of wheat [mlylh]. The nations of the world brought their children to Sarah, in order to nurse them, to uphold what is said: Sarah would nurse children (Gen 21:7). \{Some of them in all sincerity brought their children for Sarah to nurse,10 some brought their children only to check}\ her. Neither the former nor the latter suffered any loss. R. Levi said: Those who came in sincerity became proselytes. This is {what it says}: Sarah would nurse children (ibid.) — What [is the meaning of] nurse children? That they became children of Israel. [What happened to] those who came to check out [Sarah]?

43:14 \{Our Rabbis}\ said: They received promotions. All proselytes in the world and all God-fearers in the world descend from the children who drank Sarah’s milk. Therefore, a joyous mother of children (Ps 113:9) is Sarah. Another interpretation: He settles the childless woman in her home (ibid.). R. Berekhiah said in the name of R. Shmuel Berabbi Naḥman: This is Jochebed. Was Jochebed childless? See, she gave birth to Aaron and Miriam. You find that when Pharaoh decreed: Every son that is born you shall cast into the Nile (Exod 1:22), and Amram heard this, at the same time he and his court decreed that the Israelites withhold from procreation. So they send away their wives, from [where do we know this]? The women of my people you cast out from their pleasant houses (Mic 2:9).

9 Literally: The standing grain of Abraham. 10 PesZut 21:7; PRE 21:7.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪510‬‬ ‫‪43:15‬‬

‫לפיכך קורא את‪ 93‬יוכבד עקרה שנתעקרה מביתה‪ 94‬מרים היתה באותה‪ 95‬שעה‬ ‫בת‪ 96‬שש שנים ואומרת‪ 97‬לאביה אבא {גזירת} פרעה היה טוב {לישראל יותר} להק'‬ ‫ממך למה פרעה גזר בזכרים‪ 98‬ואת \{ב}\ זכרים ובנקיבות‪ 99‬פרעה \{פרעה גזר}\‬ ‫ספק נתקיימה גזירתו ספק‪ 100‬לא נתקיימה גזירתו ואת גזרת והרי נתקיימתה גזירתו‬ ‫גזירתך‪ 101‬כיון ששמע עמרם את דבריה הביא אותה‪ 102‬לפני סנהדרין ואמרה לפניהם‬ ‫ואמרו‪ 103‬לו עמרם אם אסרתה את הדבר את צריך להתירו‪ 104‬אמר להם ומה אתם‬ ‫אומר\ים\ לי נחזור בחשאי‪105‬‬

‫‪43:16‬‬ ‫אמרו לו ומי מודיע לכל ישראל אמר רבי יהודה ברבי זבידא הושיב עמרם את יוכבד‪106‬‬ ‫בפוריא‪ 107‬והיה אהרן מיכן ומרים מיכן טוענים קירקנות‪ 108‬ומהלכין‪ 109‬לפניה ורוח‬ ‫הקודש צווחת מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [תהלים קיג ט] למה‪ 110‬עשה‬ ‫עמרם כן שידעו ישראל ויחזירו את נשיהם וכיון שראו אמרו שירה להקדוש ולמה‪111‬‬

‫אמרו שירה אלא אמרו עכשיו משה הגואל נולד ואנו נגאלין ממצרים הללו יה בצאת‬ ‫ייי [תהלים קיג ט‪.‬קיד א]‬

‫‪.‬אותה ‪93 Pr‬‬ ‫‪.‬מביתו ‪94 P‬‬ ‫‪.‬אותה ‪95 Pr‬‬ ‫‪.‬כת ‪96 P‬‬ ‫‪.‬אמרה ‪97 Pr‬‬ ‫‪.‬על הזכרים ‪98 P‬‬ ‫‪.‬ונקבות ‪99 P‬‬ ‫‪.‬ספוק ‪100 Pr‬‬ ‫‪.‬גזירתו ‪101 P‬‬ ‫‪.‬אותו ‪102 P‬‬ ‫‪.‬ואמרה ‪103 D‬‬ ‫‪.‬את הדבר ‪104 Pr‬‬ ‫‪.‬נחזירנה בחשאי ‪; D‬נחזירה כחשיי ‪105 P‬‬ ‫‪ not in Pr.‬את יוכבד ‪106‬‬ ‫‪.‬בפריה ‪107 P‬‬ ‫‪ κηρίων.‬קיריונות ‪108 P‬‬ ‫‪.‬ההולכים ‪109 P‬‬ ‫‪.‬ולא ‪110 Pr‬‬ ‫‪.‬ולא ‪111 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 511

43:15 Similarly, Scripture calls Jochebed a childless woman [ʾaqarah] because she was uprooted [ʾaqar] from her house. At that time Miriam was six years old, and she said to her father: Father, Pharaoh’s {decree} is better {to Israel} than yours. Why? Pharaoh has issued a decree against male children, but you [have issued a decree] against male and female children. It is uncertain whether Pharaoh’s decree is carried out or not. But you have issued a decree, and your decree is being carried out. When Amram heard what she had to say, he brought her before the Sanhedrin and she said [the same] to them. The Sanhedrin said him: Amram, you prohibited this thing, it is your duty to declare it permitted. He said to them: And are you saying to me to secretly bring back [my wife]?

43:16 The [Sanhedrin] said to [Amram]: But how can it be made known to all of Israel? R. Yehudah Berabbi Zavida said: Amram‘s response was to carry Jochebed in procession, with Aaron on one side and Miriam on the other carrying clappers11 and marching before her. And the Holy Spirit cried out: He settles the childless woman in her home (Ps 113:9). Why did Amram make this public display? In order that Israel should see what he was doing and so bring back their own wives. And when they saw [this], they sang a song to the Holy One. And why did they sing a song? Because they said: Now Moses the redeemer will be born, and we will be redeemed from Egypt: Hallelujah, Israel is about to come out of Egypt (Ps 113:9; 114:1).

11 P: wax candles.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪512‬‬ ‫‪43:17‬‬

‫דבר אחר מושיבי עקרת הבית [תהלים קיג ט] אמר הקדוש הושבתי [שם] את מרים‬ ‫בת תנחום עקרה בבית [שם] כדי‪ 112‬לשמח אותה בבניה‪ 113‬לעתיד לבא אמרו רבותינו‬ ‫מעשה היה במרים בת תנחום בימי השמד שהיו‪ 114‬לה שבעה בנים תפשו את הראשון‬ ‫אמרו לו בוא השתחוה לעבודה זרה אמר להם איני כופר באלהים מיד נטלוהו ונתנוהו‬ ‫בתוך הטיגן‪ 115‬וטיגנו אותו כך‪ 116‬תפשו את השיני אמרו לו בוא השתחוה לעבודה‬ ‫זרה אמר להם איני כופר בהקדוש \ מיד עשו לו כשם שעשו לראשון‬

‫‪43:18‬‬

‫כך עשו לשלישי ולרביעי ולכולם נשתייר הקטן שבהם אמרו לו בוא השתחוה לעבודה‬ ‫זרה ואם לאו אנו עושים לך‪ 117‬כדרך‪ 118‬שעשינו‪ 119‬לאחיך אמר להם אלך ואמלך‬ ‫באמה הלך אצל אמו אמר לה מה אומרה אלך ואשתחוה לעבודה זרה או לאו אמרה‬ ‫לו אמו הא בני מה את מבקש שיהו כל אחיך נתונים בחיקו של אברהם לעתיד לבא‬ ‫ואת נתון‪ 120‬בחיקו של עשו‪ 121‬בבקשה ממך אל תשמע להם ומיד הלך ולא ביקש‬ ‫להשתחוות לעבודה זרה מיד נטלו ועשו לו כשם שעשו לאחיו ונטלו את מרים {אמם}‬ ‫והרגו אותה אמר הקדוש לעתיד לבא אני משמח אותה בבניה אם הבנים שמחה‬ ‫[תהלים קיג ט]‬

‫‪.‬בשביל ‪; Pr‬בבית כדי ‪112‬‬ ‫‪.‬מבניה ‪113 D‬‬ ‫‪.‬והיה ‪114 P‬‬ ‫‪115 τήγανον.‬‬ ‫‪116 Not in D.‬‬ ‫‪.‬לו ‪117 P‬‬ ‫‪.‬כמו ‪118 D, Pr‬‬ ‫‪.‬שעשית ‪119 P‬‬ ‫‪120 Not in D.‬‬ ‫‪ .... not in Pr.‬ואת נתון בחיקו אל תשמע להם ‪121‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 513

43:17 Another interpretation: He settles the childless woman in her home (Ps 113:9). The Holy One said: I settled (ibid.) – Miriam the daughter of Tanḥum; the childless woman in her home (ibid.) – in order to make her a joyous mother of children (ibid.) in the time-to-come. Our Rabbis said: An episode concerning Miriam the daughter of Tanḥum12 in the days of [the Hadrianic]13 persecution; she had seven children. [Hadrian’s henchmen] seized the first child and said to him: Come and bow down to the idol. He said to them: I will not deny God. Immediately, they took hold of him, and put him in a teganon14 and roasted him. Likewise, they seized the second child, and said to him: Come and bow down to the idol. He said to them: I will not deny the Holy One. Immediately, they did to him what they had done to the first.

43:18 They did the same to the third [child of Miriam the daughter of Tanḥum] and the fourth, and all the others, until only the youngest child remained. They said to him: Come and bow down to the idol, but if you do not do this, we will treat you the same ways as we did to your brothers. He said to them: I will go and check with my mother. He went to his mother and said to her: What do you say? Shall I go and bow to the idol or not? His mother said to him: See, my son, what do you wish? That in the time-to-come your brothers will be put into the bosom of Abraham15 and you will be put into the bosom of Esau? I beg you do not listen to them. Immediately, he went and did not request to bow down to the idol. Immediately, they took him and did what they had done to his brothers. Then they took Miriam {their mother} and killed her. The Holy One said: In the time-to-come I will make her a joyous mother of children (Ps 113:9).

12 SER 28. 13 Hadrian was Roman emperor from 117 to 138; Hadrian made several efforts to Romanize the Jewish province of Judaea, sparking a widespread Jewish revolt in 132 C.E. under Bar Kokhba. 14 Frying pan. 15 Lk 16:22.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪514‬‬ ‫‪43:19‬‬

‫דבר אחר מושיבי עקרת הבית זו [תהלים קיג ט] \{זו}\ חנה כמה שכתוב ויהי לפנינה‬ ‫ילדים ולחנה אין ילדים [שמואל א' א ב] שהיתה עקרה אמר הקדוש למה הושבתי‬ ‫[שם] את חנה עקרה בתוך הבית כדי לשמח אותה בבנים [שם] הוי אם הבנים שמחה‬ ‫[שם] כי פקד ייי את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושלשה בנות [שמואל א' ב כא]‬ ‫אמרה לו חנה רבונו של עולם ומה עלי לעשות לומר לך שירות וזמירות הללו יה בצאת‬ ‫ישר' ממצרים [תהלים קיג ט‪.‬קיד א] ותתפלל \[{חנה}\ ותאמר עלץ לבי בייי [שמואל‬ ‫א' ב א]‪122‬‬

‫‪43:20‬‬

‫דבר אחר כי פקד ייי את חנה [שמואל א' ב כא] זה שאמר הכתוב מצרף לכסף וכור‬ ‫לזהב ואיש לפי מהל' [משלי כז כא]‪ 123‬מהו מצרף לכסף וכור לזהב [שם] אלא כשם‬ ‫שהצורף הזה מכניס את הכסף לאש ואת הזהב לכור ואינו משהיו בהם כך הקדוש\‬ ‫צורף הצדיקים כל אחד ואחד מהם לפי כחו‪ 124‬הוי מצרף לכסף וכור לזהב [שם] מהו‬ ‫איש לפי מהללו [שם] רבון העולמים צורף את הצדיק לפי מעלליו ‬

‫‪43:21‬‬

‫וכן את מוצא שרה‪ 125‬צירפה‪ 126‬הקדוש עשרים וחמש שנה משבאת לארץ ישראל כמה‬ ‫שכתב ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן [בראשית יב ד] ושרה‪ 127‬היתה‬ ‫באותה שעה בת ששים שנה וחמש שהיה אברהם גדול הימנה עשר שנים והולידה בת‬ ‫תשעים שהיה אברהם בן מאה שנה בשעה שנולד יצחק כמה שכתוב ויפל אברהם על‬ ‫פניו {ויע} ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד‬

‫יׁשּוע ֶ ֽתָך׃ ‪122 MT‬‬ ‫ֹויְבי ִ ֥כי ָש ַ ֖מ ְח ִתי ִב ָ‬ ‫ל־א ַ֔‬ ‫יהו֑ה ָ ֤ר ַחב ִ ֙פי ַע ֣‬ ‫יהוה ָ ֥ר ָמה ַק ְר ִנ֖י ַ ֽב ָ‬ ‫אמר ָע ַל֤ץ ִל ִ ֙בי ַ ֽב ָ ֔‬ ‫וַ ִת ְת ַפ ֵל֤ל ַחנָ ֙ה וַ ת ֹ ַ֔‬ ‫ַמ ְצ ֵ ֣רף ַ ֭ל ֶכ ֶסף וְ ֣כּור ַלזָ ָ ֑הב וְ ִ֗֝איׁש ְל ִ ֣פי ַמ ֲה ָל ֽלֹו׃ ‪123‬‬ ‫‪.‬כבודו ‪124 Pr‬‬ ‫‪.‬בשרה ‪125 D‬‬ ‫‪.‬שצרפה ‪ corrected in the manuscript to‬רפה?שפ ‪; D‬צופה ‪126 P‬‬ ‫‪.‬כהל ‪127 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 515

43:19 Another interpretation: He settles the childless woman in her home (Ps 113:9). This [refers] to Hannah, who was childless, as it is written: Peninnah had children, but Hannah had no children (1 Sam1:2). The Holy One said: Why did I settle Hannah childless in her home (Ps 113:9)? To make her a joyous mother of children (ibid.), So the Lord remembered Hannah, and she conceived, and gave birth to three sons and two daughters (1 Sam 2:21). Hannah said to Him: Master of the world, what should I do? Should I sing hymns and songs? Hallelujah, Israel is about to come out of Egypt (Ps 113:9; 114:1); And Hannah prayed, and said: My heart rejoices in the Lord (1 Sam 2:1).

43:20 Another comment: So the Lord remembered Hannah (1 Sam  2:21). This is what Scripture says: The refining pot is for silver, and the furnace for gold; and a person is tried according to his praise (Prov 27:2). What is [the meaning of] the refining pot is for silver, and the furnace for gold (ibid.)? The refiner puts silver into the fire and gold into the furnace, but does not keep them beyond the time [it takes to refine them]. Similarly, the Holy One refines the righteous, each one of them, according to their honor.16 Therefore, the refining pot is for silver, and the furnace for gold (ibid.). What is [the meaning of] and a person is tried according to his praise (ibid.)? The Master of the world tries the righteous person according to his praiseworthy deeds.

43:21 Thus, you find that the Holy One tried Sarah for twenty-five years, from the time she came to the Land of Israel, as it is written: Abram was seventy-five years old when he departed from Haran (Gen 12:4), and at that time Sarah was sixty-five years old; he was ten years older than she. At the age of ninety she gave birth to a child, and Abraham was one hundred years old when Isaac was born, as it is written: Abraham fell on his face and laughed, Will a child be born to him that is a hundred years old? And will Sarah, who is ninety years old, give birth? (Gen 17:17). Thus, you find that the Holy One tried her according to her strength. And Rebekah

16 Pr strength.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪516‬‬ ‫היא‪130‬‬

‫[בראשית יז יז]‪ 128‬הרי נמצאת למד שצריפה‪ 129‬הקדוש לפי כחה ורבקה אף‬ ‫צירפה‪ 131‬הקדוש לפי כחה עשרים שנה מנין שכן כתוב ויצחק בן ארבעים שנה וגומר‬ ‫[בראשית כה כ] ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם [בראשית כה כו]‪132‬‬ ‫ ‬

‫‪43:22‬‬

‫הרי נמצאת למד שצרף הקדוש את רבקה עשרים שנה וחנה צרפה הקדוש אף היא‬ ‫לפי כחה וכמה מצרף את חנה‪ 133‬אמרו רבותינו תשע עשרה שנה והיאך אלא עשר‬ ‫שנים ששהתה‪ 134‬עמו ולא ילדה ונטל את פנינה וילדה לו עשרה בנים שכן את מוצא‪135‬‬ ‫שאלקנה אומר לחנה הרי אנכי טוב לך מעשרה בנים [שמואל א' א ח] אילו בניה של‬ ‫פנינה ואת נותן שמונה שנים לעוברים ושנה‪ 136‬אחת לעוברו של שמואל הרי תשע‬ ‫עשרה שנים ואחרכך פקדה הקדוש ‬

‫‪43:23‬‬

‫כי פקד ייי את חנה [שמואל א' ב כא] אמר רבי אחא בשם ריש לקיש אמר הקדוש‬ ‫לישראל בעל פקדונות אני‪ 137‬שכל מה‪ 138‬שאדם מפקיד אצלי אני נותן לו למה הדבר‬ ‫דומה לאחד שהיה בעל \{ה}\פיקדונות והיו הבריות מפקידים אצלו בא אחד והפקיד‬ ‫אצלו \{זהב בא אחד והפקיד} אצלו כסף ובא אחד והפקיד אצלו\ קוצים בא\{ו}\‬ ‫ליטול אותם הימנו מי שהפקיד אצל כסף נתן לו כסף מי שהפקיד אצלו קוצים \נתן לו‬ ‫קוצים\‪ 139‬‬ ‫ת־ת ְש ִ ֥עים ָש ָנ֖ה ‪128 MT‬‬ ‫ם־ש ָ ֔רה ֲה ַב ִ‬ ‫ה־שנָ ֙ה יִ וָ ֔ ֵלד וְ ִ֨א ָ‬ ‫אמר ְב ִל ּ֗בֹו ַה ְל ֶ ֤בן ֵמ ָ ֽא ָ‬ ‫ל־פ ָנ֖יו וַ יִ ְצ ָ ֑חק וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫וַ יִ ֧ ֹפל ַא ְב ָר ָ ֛הם ַע ָ‬

‫ֵת ֵ ֽלד׃‬

‫‪.‬שצופה צרפה ‪129 P‬‬ ‫‪130 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬צופה ‪131 P‬‬ ‫ן־ש ִ ֥שים ָש ָנ֖ה ְב ֶ ֥ל ֶדת ‪132 MT‬‬ ‫�ֲקב ֵע ָ֔שו וַ יִ ְק ָ ֥רא ְש ֖מֹו יַ ֲע ֑קֹב וְ יִ ְצ ָ ֛חק ֶב ִ‬ ‫י־כן יָ ָצ֣א ָא ִ֗חיו וְ יָ ֤דֹו א ֶֹ֙חזֶ ֙ת ַבע ֵ ֣‬ ‫וְ ַ ֽא ֲח ֵר ֵ֞‬

‫א ָ ֹֽתם׃‬ ‫מצרף ‪133‬‬ ‫אותה צירף ‪ Pr‬חנה את‬ ‫‪.‬ששהתא ‪134 Pr‬‬ ‫‪.‬מוציא ‪135 P‬‬ ‫‪.‬ישנה ‪136 P‬‬

‫‪137 Not in Pr.‬‬ ‫‪138 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬לו קוצייכך 'החזי ‪139 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 517

also, the Holy One tried her for twenty years according to her strength. From where [in Scripture do we know this]? It is written so: Isaac was forty years old [when he took Rebekah, the daughter of Bethuel] (Gen 25:20); And Isaac was sixty years old when she gave birth to them [Jacob and Esau] (Gen 25:26).

43:22 Consequently, you learn that the Holy One tried [Rebekah] for twenty years. And the Holy One tried Hannah according to her strength. And how long did He try Hannah? Our Rabbis say: Nineteen years. And how [did they calculate this]? She lived with Elkanah for ten years and she did not give birth. And he took Peninnah who gave him ten sons, as you find that Elkanah said to Hannah: Am I not better to you than ten sons? (1 Sam 1:8), [this refers to] the children of Peninnah. Now if you take eight years for [Peninnah’s] pregnancies, and one year for [Hannah’s] pregnancy with Samuel, you have a total of nineteen years [that God tried Hannah]; after that the Holy One remembered her.

43:23 So the Lord remembered [pqd] Hannah (1 Sam 2:21). R. Aḥa said in the name of Resh Laqish: The Holy One said to Israel: I am a trustee [pqd]. Anything a person deposits with Me, I give back to him. To what is the matter like? [It is like] a trustee, someone with whom people leave a deposit. One person comes and deposits \ {gold with him; and one comes and deposits} money with him; and one comes and deposits thorns with him. [When] they come\ to take these back from [the trustee]. He who deposited money with him, the trustee gives back money; he who deposited thorns with him, \[the trustee] gives back thorns.\

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪518‬‬

‫‪43:24‬‬ ‫כך אמר לו הקדוש בעל פקדונות אני כל מה שאדם פוקד אצלי כך‪ 140‬אני נותן לו‪ 141‬ואת‬

‫מוצא אברהם הפקיד אצלו הקדוש נפשות דכתיב ויקח אברהם את שרי אשתו ואת‬ ‫לוט בן אחיו ואת הנפש אשר עשו בחרן [בראשית יב ה] {וכי אברהם עשה‪ 142‬נפשות}‬ ‫אמר רבי אלעזר בן פדת בשם רבי יוסי‪ 143‬בן זימרא אם יתכנסו כל באי עולם לבראות‬ ‫אפילו יתוש אחד אינם יכולים ואתה‪ 144‬אומר {ו}את הנפש אשר עשו בחרן [שם] \{וכי‬ ‫אברהם ברא נפשות או שרה מהו שכתב‪ 145‬ואת הנפש} אשר עשה בחרן [שם]}\ אלא‬ ‫שהיה אברהם מגייר את‪ 146‬האנשים‪ 147‬ושרה מגיירת את‪ 148‬הנשים‪ 149‬והוא‪ 150‬שכתב‬ ‫וכן ראיתי רשעים קבורים ובאו [קהלת ח י]‪151‬‬ ‫ ‬

‫‪43:25‬‬

‫והיו מביאין את הבריות תחת כנפי השכינה‪ 152‬אמר להם הקדוש חייכם נפשות פקדתם‬ ‫אצלי נפשות אני פורע לכם וייי פקד את שרה ותהר ותלד לאברהם [בראשית כא‬ ‫א‪.‬ב]‪ 153‬בא עמלק והפקיד אצלו קוצים \{כמה שכת\ו\ב ויבא עמלק וילחם עם ישראל‬ ‫[שמות יז ח] וכן אשר קרך בדרך ויזנב בך כל [דברים כה יח]‪ 154‬אמר לו הקדוש ברוך‬ ‫הוא}\ והפקדתה‪ 155‬אצלי קוצים חייך קוצים אני פורע לך {כה אמר ה'} פקדתי אשר‬ ‫עשה עמלק לישראל וכן ועתה לך והכית את עמלק וחני והחרמת את כל אשר לו‬

‫‪140 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כך ‪141 Pr‬‬ ‫‪.‬ברא ‪142 D‬‬ ‫‪.‬לוי ‪143 P‬‬ ‫‪.‬הוא ‪144 P‬‬ ‫‪ .‬ומה שכתוב ‪145 D‬‬ ‫‪146 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אנשים ‪147 Pr‬‬ ‫‪148 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬האנשים ‪149 P‬‬ ‫‪.‬זהו ‪150 Pr‬‬ ‫ם־ז֖ה ‪151 MT‬‬ ‫ן־ע ׂ֑שּו גַ ֶ‬ ‫שר ֵכ ָ‬ ‫דֹוׁש יְ ַה ֔ ֵלכּו וְ יִ ֽ ְש ַת ְכ ֥חּו ָב ִ ֖עיר ֲא ֶ ֣‬ ‫ּומ ְמ ֤קֹום ָק ֙‬ ‫יתי֩ ְר ָש ֨ ִעים ְק ֻב ִ ֜רים וָ ָ֗באּו ִ‬ ‫ּוב ֵ֡כן ָר ִא ִ‬ ‫ְ‬

‫ָ ֽה ֶבל׃‬

‫‪.‬השמים ‪152 D‬‬ ‫שר ִד ֵ ֽבר׃ ‪153 MT‬‬ ‫הו֛ה ְל ָש ָ ֖רה ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫שר ָא ָ ֑מר וַ ַי ַ֧עׂש יְ ָ‬ ‫ת־ש ָ ֖רה ַכ ֲא ֶ ֣‬ ‫יהו֛ה �פ ַ ָ֥קד ֶא ָ‬ ‫וַ ַת ַהר֩ וַ ֵ֨ת ֶלד ָש ָ ֧רה ְל ַא ְב ָר ָ ֛הם ‪ֽ ַ2‬ו ָ‬

‫ֹלהים׃‬ ‫ר־ד ֶ ֥בר א ֹ֖תֹו ֱא ִ ֽ‬ ‫ּמֹועד ֲא ֶש ִ‬ ‫ֵ ֖בן ִלזְ ֻק ָנ֑יו ַל ֕ ֵ‬ ‫ֹלהים׃ ‪154 MT‬‬ ‫ל־הנֶ ֱח ָש ִ ֣לים ַ ֽא ַח ֶ ֔ריָך וְ ַא ָ ֖תה ָע ֵי �֣ף וְ יָ ֵג ַ֑ע וְ ֥ל ֹא יָ ֵ ֖רא ֱא ִ ֽ‬ ‫ֲא ֶ֨שר ָ ֽק ְר ָ֜ך ַב ֶ ֗ד ֶרְך וַ יְ זַ ֵנ֤ב ְב ָ֙ך ָכ ַ‬ ‫‪.‬הפקדת ‪155 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 519

43:24 So the Holy One said: I am the trustee. Everything a man deposits with Me, I give back to him. And you find that Abraham deposited souls with the Holy One as it is written: Abram took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and the souls that they had made in Haran (Gen 12:5). {But did Abraham make souls?} R. Eleazar ben Pedat in the name of R. Yose ben Zimra said: If all the inhabitants of the world came together to create a single mosquito,17 they would be unable to do so; therefore, how can you say: the souls that they had made in Haran (ibid.)? Did Abraham or Sarah create souls? What [is meant by] the souls that they had made (ibid.)? Rather, Abraham converted men and Sarah converted women. This is what is written: Then I saw the evildoers who deserve to be buried, but they came18 (Eccl 8:10).19

43:25 Abraham and Sarah brought the [people who became proselytes in Haran] under the wings of the Shekhinah [Divine Presence]. The Holy One said to them: By your life, you deposited souls with Me; I will pay you: The Lord remembered Sarah ... She became pregnant and gave birth to a son to Abraham (Gen 21:1-2). Amalek came and deposited thorns with Him, \{as it is written: Then came Amalek, and fought with Israel\[in Rephidim] (Exod 17:8)}. And similarly: He attacked you on the way … and struck down all who lagged behind you (Deut 25:18). The Holy One, blessed be He}\, said to him: You deposited thorns with Me. By your life, I will pay you back with thorns: {Thus said the Lord}... I will punish the Amalekites for what they did to the Israelites … now go and attack Amalek and totally destroy all that belongs to them (1 Sam 15:2, 3). Hannah deposited souls with the Holy One, as it is written: A certain man of Ramathaim, [a Zuphite from the hill country of Ephraim,

17 ANRa 12; BerR 39:14; YalqShim Torah 66. 18 The reading of the Scriptural passage according to the Midrash. Eccl 8:10 is usually translated: Then I saw the evildoers buried; they used to go in and out of the holy place, and were praised in the city where they had done such things. This also is vanity. 19 QohR 8:10.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪520‬‬

‫[שמואל א' טו ב‪.‬ג]‪ 156‬והחרמת את כל אשר לו‪ 157‬והנה פוקדה אצל הקדוש נפשות‬ ‫{כמה} שכתוב ויהי איש אחד מן הרמתים וגומר [שמואל א' א א]‪1 58‬‬ ‫‪43:26‬‬

‫אמר רבי יוחנן לשון גימטריקון‪ 159‬הוא תחו זה‪{ 160‬ב"ש} \{ ת"א ח"ס ו"ף}\ אסף אמר‬ ‫רבי יונה בשם רבי יצחק כל השבח הזה וכתיב בו ולו שתי נשים [שמואל א' א ב] ולמה‬ ‫נטל שתי נשים בשביל ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים [שם ]‬

‫‪43:27‬‬

‫כיון שראתה חנה שלא ילדה אמרה הריני אומרת לו‪ 161‬שיכניס צרתי לביתי ומתוך‬ ‫כך‪ 162‬יראה הקדוש שהכנסתי צרתי לביתי ויפקוד אותי אמר לה הקדוש חייך את‬ ‫{חנה} הפקדת{י} אצלי נפשות {נפשות} אני משלם ליך כי פקד ייי את חנה [שמואל א'‬ ‫ב כא] דבר אחר כי פקד ייי את חנה ותהר ותלד‪ 163‬שלשה בנים וגומר ושתי בנות [שם]‬ ‫הרי חמשה ואנו מוציאים שאמרה בשירתה שבעה שילדה שנאמר שבעים בלחם‬ ‫נשכרו ורעבים חדלו [שמואל א' ב ה]‪ 164‬מהו נשכרו [שם] נסתכרו‪ 165‬ורעבים חדלו‬ ‫[שם] מרעבים עד עקרה ילדה שבעה [שם] זו חנה ורבת בנים אומללה [שם] זו פנינה‬ ‫אם חמשה ילדה היאך היא אומרת עד עקרה ילדה שבעה [שם]‪166‬‬

‫ֹלתֹו ‪156 MT‬‬ ‫ר־שם ֙לֹו ַב ֶ ֔ד ֶרְך ַב ֲע ֖‬ ‫ר־ע ָ ֥שה ֲע ָמ ֵל֖ק ְליִ ְש ָר ֵ ֑אל ֲא ֶש ָ ֥‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֔אֹות ָפ ַ ֕ק ְד ִתי ֵ ֛את ֲא ֶש ָ‬ ‫֤כֹה ָא ַמ ֙ר יְ ָ‬

‫ִמ ִמ ְצ ָ ֽריִם׃‬ ‫‪3‬‬ ‫יתה ֨ ֵלְך ַע ָת ֩ה‬ ‫ת־ע ָמ ֗ ֵלק וְ ִה ִ ֽכ ָ֜‬ ‫ר־לֹו וְ ַ ֽה ֲח ַר ְמ ֶת ֙ם ֶא ֲ‬ ‫ל־א ֶש ֔‬ ‫ת־כ ֲ‬ ‫מל וְ ֥ל ֹא ֶא ָ‬ ‫ד־א ָ֗שה ֵמ ִ ֣איׁש וְ ֵה ַמ ָ֞תה ָע ָל֑יו ַת ְח ֖ ֹ‬ ‫ַע ִ‬ ‫ד־יֹונק ֵ ֽמע ֵֹלל֙‬ ‫ד־שה ִמ ּׁ֣שֹור וְ ַע ֵ֔‬ ‫ד־ח ֽמֹור׃ ִמגָ ָ ֖מל וְ ַע ֶ֔‬ ‫ס וְ ַע ֲ‬ ‫‪ not in D, Pr.‬והחרמת את כלאשר לו ‪157‬‬ ‫תחּו ‪158 MT‬‬ ‫יהּוא ֶבן־ ֥ ֹ‬ ‫ן־א ִל ֛‬ ‫ּוש ֡מֹו ֠ ֶא ְל ָקנָ ה ֶבן־יְ ר ָ ֹ֧חם ֶב ֱ‬ ‫צֹופים ֵמ ַ ֣הר ֶא ְפ ָ ֑ריִ ם ְ‬ ‫ן־ה ָר ָמ ַ ֛תיִ ם ִ ֖‬ ‫וַ יְ ִהי֩ ִ֨איׁש ֶא ָ֜חד ִמ ָ‬ ‫ן־צּוף ֶא ְפ ָר ִ ֽתי׃‬ ‫ֶב ֖‬ ‫‪. Γραμματικóν.‬גמטירקון ‪; D‬גמי טריקון ‪159 P‬‬ ‫‪.‬הוא ‪160 D, Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הריני אומרת לו ‪161‬‬

‫‪162 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬דבר אחר כי פקד ייי את חנה ותהר ותלד ‪163‬‬ ‫ד־ע ָק ָר ֙ה יָ ְל ָ ֣דה ִש ְב ֔ ָעה וְ ַר ַ ֥בת ָב ִנ֖ים ֻא ְמ ָ ֽל ָלה׃ ‪164 MT‬‬ ‫ְש ֵב ִ ֤עים ַב ֶ ֙ל ֶח ֙ם נִ ְש ָ֔כרּו ְּור ֵע ִ ֖בים ָח ֵ ֑דּלּו ַע ֲ‬ ‫‪.‬נשתברו ‪165 Pr‬‬ ‫‪166 Wertheimer I, 260.‬‬ ‫זו ]שם[ חדלו ]שם[ ורעבים בבנים שבעה שהיתה פננה זו ]ה ב 'א שמואל[ בלחם שבעים אחר דבר‬ ‫אחר דבר שמואל בגימטריא ]שם[ שבעה ילדה חנה זו ]שם[ עקרה ]שם[ שבעה ילדה עקרה עד חנה‬ ‫בכחניו ואהרן משה דכתיב הוא הדא כשנים שקול ושמואל בנות ושתי בנים שלשה ]שם[ שבעה ילדה‬



Pesiqta Rabbati 43 

 521

whose name was Elkanah son of Jeroham son of Elihu son of Tohu son of Zuph, an Ephraimite] (1 Sam 1:1).20

43:26 R. Yoḥanan said: This is grammatikon21  – it is code for Tohu (1 Sam  1:1). [The method of coding known as Atbash renders] {the letter bet as shin}. /{The letter tav is ‘alef, ḥet is samekh, vav is peh.}\ Toḥu’s [name was A-s-p, that is Asaph]. R. Yonah in the name of R. Yitsḥaq said: All this praise! But it is written about him: And he had two wives (1 Sam 1:2). And why did he take two wives? [Because] Peninnah had children, but Hannah had no children (ibid.).

43:27 When Hannah saw that she could not bear children, she said: I will tell him to bring a co-wife into my house. And because of this, when the Holy One sees that I had a co-wife brought into my house, He will remember me. The Holy One said: By your life, Hannah, you caused souls to be deposited with Me, and I will pay you back in kind: So the Lord remembered Hannah, and she conceived and gave birth to three sons and two daughters (1 Sam 2:21). Another Interpretation: So the Lord remembered Hannah, and she conceived and gave birth to three sons and two daughters (1 Sam 2:21) — five children. But in her song we find Hannah saying that she had given birth to seven children, as it is said seven: Those who were full hired themselves out for bread, [but those who were hungry are hungry no more. The childless woman has given birth to seven, but she who has many children languishes] (1 Sam 2:5). What [is the meaning of] hired themselves out (ibid.)? — To earn [their bread]. Those who were hungry are hungry no more (ibid.) – [they are no longer] hungry. The childless woman gave birth to seven (ibid.) — that is Hannah. But she who has many children languishes (ibid.) — that is Peninnah. Hannah gave birth to five children, [but] how is it [possible] that she said: The childless woman had given birth to seven (ibid.)?

20 bMeg 14a. 21 A method of coding.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪522‬‬ ‫‪43:28‬‬

‫רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אמר חמשה ילדה אלא שמואל שקול כנגד‬ ‫משה ואהרן כמה שכתוב‪ 167‬משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו [תהלים צט ו]‪168‬‬ ‫ורבי נחמיה אומר בקוראי‪ 169‬חמשה ילדה אלא שראת{ה} שני בניה בניו‪ 170‬של שמואל‬ ‫ויהי שם הבכור יואל ושם משנהו אביה [שמואל א' ח ב]‪ 171‬ובני בנים כבנים לפיכך הוא‬ ‫אומר עד עקרה ילדה שבעה [שם] ורבנן אמרין חמשה ילדה עד עקרה ילדה שבעה‪172‬‬ ‫אלא מה כתיב ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן אשה ולחנה יתן מנה אחת אפים [שמואל‬ ‫א' א ד‪.‬ה]‪ 173‬בסבר פנים יפות דבר אחר מהו אפים [שם] כנגד כל הפנים‪174‬‬

‫‪43:29‬‬ ‫דבר אחר היפה שבהם דבר אחר אפים [שמואל א' א ה]‪ 175‬אפיפין נתן לה כפלים‪176‬‬ ‫למה כי את חנה אהב וייי סגר את רחמה [שמואל א' א ג] והיתה פנינה מכעסת אותה‬

‫והיתה בוכה ולא אוכלת כמה שכתוב וכן יעשה שנה בשנה מדי עלותה בית ייי כן‬ ‫תכע' ולא תאכל ויאמר לה אלקנה אישה למה תבכי \ולמה כבד לבבך\ [שמואל א'‬ ‫א ז‪.‬ח]‪ 177‬אמר לה שרה שהיתה עקרה כך היתה יושבת ובוכה כל היום אלא‪ 178‬רבקה‬ ‫וגדל בנות ושתי בנים שלשה ותלד חנה את 'ה פקד כי וכתיב ]ו צט תהלים[ שמו בקוראי ושמואל‬ ‫בנים מעשרת לך טוב אנכי הלא דכתיב בנים עשרה לפננה והיו ]כא ב 'א שמואל[ 'ה עם שמואל הנער‬ ‫לפננה שיש ]ח א 'א שמואל[‬ ‫‪.‬שנאמר ‪167 Pr‬‬ ‫֝הוה וְ ֣הּוא יַ ֲע ֵנֽם׃ ‪168 MT‬‬ ‫ל־י ָ ֗‬ ‫מּואל ְבק ְֹר ֵ ֣אי ְש ֑מֹו ק ִ ֹ֥ראים ֶא ְ‬ ‫מ ֶ ֤שה וְ ַא ֲה ֨ר ֹן׀ ְ ֽבכ ֲֹה ָ֗ניו ּו ְ֭ש ֵ‬ ‫ֹ֘‬

‫‪169 Not in D, Pr.‬‬ ‫‪.‬בניה ‪170 P‬‬ ‫שם ִמ ְש ֵנ֖הּו ֲא ִב ָי֑ה ש ְֹפ ִ ֖טים ִב ְב ֵ ֥אר ‪171 MT‬‬ ‫יֹואל וְ ֵ ֥‬ ‫כֹור ֵ֔‬ ‫ם־בנ֤ ֹו ַה ְב ֙‬ ‫ָ ֽש ַבע׃‪ ‬וַ יְ ִ֞הי ֶש ְ‬ ‫‪ not in Pr.‬ורבנן אמרי חמשה ילדה עד עקרה ילדה שבעה ‪172‬‬ ‫יה ָמנֽ ֹות׃ ‪173 MT 4‬‬ ‫נֹות ָ‬ ‫ּוב ֶ ֖‬ ‫ל־ב ֶנ ָ֛יה ְ‬ ‫וַ יְ ִ ֣הי ַהּי֔ ֹום וַ יִ זְ ַ ֖בח ֶא ְל ָק ָנ֑ה וְ נָ ַ֞תן ִל ְפנִ ָנ֣ה ִא ְש ּ֗תֹו ּוֽ ְל ָכ ָ‬

‫ּול ַח ָ֕נה‬ ‫יִתן ְ‬ ‫ת־חנָ ֙ה ִ ֤כי ַא ָ ֑פיִ ם ַא ַ ֖חת ָמ ָנ֥ה ֵ ֛‬ ‫יהו֖ה ָא ֵ֔הב ֶא ַ‬ ‫ַר ְח ָ ֽמּה׃ ָס ַג֥ר ַ ֽו ָ‬

‫‪5‬‬

‫‪174 Wertheimer I, 260-261‬‬ ‫לפננה היו בנים שעשרת וראה הוא ברוך בהקדוש שבטח מי אשרי נחמיה 'ר אמר‬ ‫‪ not in Pr.‬אפים ;‪ not in D‬דבר אחר היפה שבהם דבר אחר אפים ‪175‬‬ ‫‪176 Not in D.‬‬ ‫הו֖ה ְב ַ ֥עד ַר ְח ָ ֽמּה׃ ‪177 MT 6‬‬ ‫י־ס ַג֥ר יְ ָ‬ ‫ם־כ ַעס ַב ֲע ֖בּור ַה ְר ִע ָ ֑מּה ִ ֽכ ָ‬ ‫וְ ִ ֽכ ֲע ַ ֤ס ָתה ָ ֽצ ָר ָת ּ֙ה גַ ַ֔‬

‫ֹלת ּ֙ה ִמ ֵ ֤די ְב ָש ָ֗נה ָש ָנ֣ה יַ ֲע ֶ֜שה וְ ֵ֨כן‬ ‫הוה ְב ֵב֣ית ֲע ָ‬ ‫אכל׃ וְ ֥ל ֹא וַ ִת ְב ֶ ֖כה ַת ְכ ִע ֶ ֑סנָ ה ֵכ֖ן יְ ָ ֔‬ ‫ת ֹ ַֽ‬ ‫אמר‬ ‫ישּה ֶא ְל ָק ָנ֣ה ֜ ָלּה וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫אכ ֔ ִלי ֣ל ֹא וְ ָל ֶ֙מ ֙ה ִת ְב ִ֗כי ָל ֶ֣מה ַחנָ ֙ה ִא ָ֗‬ ‫ֹכי ֲה ֤לֹוא ְל ָב ֵבְ֑ך יֵ ַ ֣רע וְ ָל ֶ֖מה ֽת ֹ ְ‬ ‫ֵמ ֲע ָש ָ ֖רה ֔ ָלְך ֣טֹוב ָ ֽאנ ִ ֙‬ ‫ָב ִנֽים׃‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪178 Not in D.‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 523

43:28 R. Yehudah, R. Neḥemiah, and the Rabbis [differed in their interpretations]. R. Yehudah said: [Hannah] gave birth to five children; but Samuel was equal to Moses and Aaron, as it is written: Moses and Aaron among His priests and Samuel among them that called on His name (Ps 99:6). R. Neḥemiah said: Called on (ibid.). Did she give birth to five children? Rather, she saw her two sons and the sons of Samuel: The name of his first-born, Joel; the name of his second, Abijah (1 Sam 8:2)22 — the children of one’s children are like one’s own. Therefore, it is said: While the childless has given birth to seven (1 Sam 2:5). The Rabbis said: Did she give birth to five? While the childless has given birth to seven (ibid.); nevertheless, it is written: And it happened on a day, when Elkanah sacrificed, that he gave to Peninnah his wife, and to all her sons and daughters several portions; but to Hannah he gave one portion [apayim] (1 Sam 1:4-5)—that is, with a friendly face. Another interpretation: What is [the meaning of] apayim? (ibid.). In the presence of all faces.

43:29 Another interpretation: Elkanah gave her the best of the portions. Another interpretation: ‘apayim (1 Sam 1:5) — he gave Hannah a double portion. Why? He loved Hannah, but the Lord had closed her womb (ibid.). Now Peninnah used to provoke her, and Hannah would weep and not eat, as it is written: This went on year after year. Whenever Hannah went up to the house of the Lord, her co-wife provoked her until she wept and would not eat. Her husband Elkanah would say to her, Hannah, why are you weeping? Why don’t you eat? Why are you downhearted? [Don’t I mean more to you than ten sons?] (1 Sam 1:7-8). He said: Did Sarah who was childless sit like this and weep all day long? Did Rebekah, who was childless, act like this?

22 YalqShim Sam 89.

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪524‬‬

‫שהיתה עקרה כך היתה‪ 179‬עושה למה ירע לבבך [שם] אלא רחל שהיתה עקרה כך‬ ‫היתה יושבת בינה לבין‪ 180‬עצמה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים [שם] אילו עשרה‬ ‫ראשי דורות ואלה הן ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון וגומר [רות ד יח]‬

‫‪43:30‬‬

‫דבר אחר הלא אנכי טוב לך מעשרה [שמואל א' א ח] {אילו עשר} בניה‪ 181‬של פנינה לא‬ ‫עשה אלא כשבא לפקוד את חנה היתה חנה יולדת בן אחד‪ 182‬פנינה קוברת שני בנים‬ ‫ילדה חנה ארבעה ופנינה קוברת‪ 183‬שמונה והיתה חנה מעוברת בן החמשי ונתייראה‬ ‫פנינה לומר‪ 184‬שלא תקבור בניה שנשתיירו לה מה עשתה פנינה הלכה ובקשה מן חנה‬ ‫אמרה לה בבקשה ממך‪ 185‬נעניתי לך יודעות אני \{ש}\חטאתי לך אלא‪ 186‬וותר לי כדי‬ ‫שיהו‪ 187‬אילו‪ 188‬שני בניי שנשתיירו‪ 189‬קיימים‪ 190‬לי כיון‪ 191‬באותה‪ 192‬שעה נתפללה חנה‬ ‫לפני הקדוש ואמרה‪ 193‬לפניו רבונו של עולם‪ 194‬וותר לה את שני בניה שיחיו אמר לה‬ ‫הקדוש חייך שיהיו ראוים‪ 195‬למות אלא הואיל ונתפללת עליהם שיחיו לשמך‪ 196‬אני‬ ‫קורא אותם‪ 197‬לפיכך היא אומרת עד עקרה ילדה שבעה [שמואל א' ב ה] שנתחשבו‬ ‫לה שני בניה של פנינה‪198‬‬ ‫‪ deleted by this editor.‬יושבת ‪179‬‬ ‫‪.‬ובין ‪180 P‬‬ ‫‪.‬בנים ‪181 Pr‬‬ ‫‪.‬אחר ‪182 P‬‬ ‫‪.‬קברה ‪183 D‬‬ ‫‪184 Not in D, Pr.‬‬ ‫‪.‬הימיך ‪185 D‬‬ ‫‪.‬אלה ‪186 D‬‬ ‫‪.‬שיחיו ‪187 Pr‬‬ ‫‪188 Not in Pr.‬‬ ‫‪ corrected in the manuscript.‬רו)יי(שנשת ‪189 P‬‬ ‫‪190 Not in Pr.‬‬ ‫‪191 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬באותו ‪192 Pr‬‬ ‫‪.‬אמר ‪193 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬רבונו של עולם ‪194‬‬ ‫‪.‬ראוית ‪195 Pr‬‬ ‫‪.‬לשמיך ‪196 D, P‬‬ ‫‪.‬אותה ‪197 P‬‬ ‫‪198 Wertheimer I, 261‬‬

‫שלישי ילדה מבניה שנים עוד פננה קברה שני ילדה מבניה שנים קוברת אחד בן ילדה חנה וכשהיתה‬ ‫פננה באת בחנישי חנה שנתעברה כיון מבניה שנים עוד קברה רביעי ילדה מבניה שנים עוד קברה‬ ‫הנשארים השנים על התפפלי ממך בבקשה לה אמרה הצדקת חנה רגלי אל ונשחטחה ראשה ופרעה‬ ‫על ונקראו והיו בתפלה לפניו ונשתטחה הוא ברוך הקדוש לפני עמדה חנה הצדקת עשתה וכן שיחיו‬ ‫]ו‪.‬ה ב 'א שמואל[ ומחיה ממית 'ה אומללה בנים ורבת שבעה ילדה עקרה עד דכתיב הוא הדא שמה‬



Pesiqta Rabbati 43 

 525

Why are you downhearted? (ibid.); did Rachel, who was childless, sit by herself? Don’t I mean more to you than ten sons? (ibid.). These are the ten heads of generations. These are [the generations]: This, then, is the family line of Perez: Perez was the father of Hezron, etc. (Ruth 4:18).

43:30 Another interpretation: Don’t I mean more to you than ten [sons]? (1 Sam 1:7-8)— {these are the ten} sons of Peninnah. But when [God] came to remember Hannah, Hannah gave birth to a child and Peninnah would bury two of her children. [When] Hannah had given birth to four, Peninnah had buried eight. When Hannah was pregnant with her fifth child, Peninnah was afraid to say that she would have to bury her two remaining children. What did Peninnah do? She went and implored Hannah, saying to her: I implore you, humbling myself before you, I know that I have sinned against you. But forgive me, so that my two remaining children will stay alive. Consequently, at that time Hannah prayed before the Holy One and said to Him: Master of the world, Forgive her, leave her these two children, and let them live. The Holy One said to her: By your life, they were destined to die, but since you prayed in their behalf that they may live, I will call them [by your name]. Therefore, she said: The childless woman has given birth to seven (1 Sam 2:5). Peninnah’s two [remaining] children were counted as [Hannah’s].

‫יתבר אתקיספ ‪ 43‬‬

‫ ‪526‬‬ ‫‪43:31‬‬

‫דבר אחר כי פקד ייי את חנה [שמואל א' ב כא] מה כתיב למעלן {מן העניין} וכעסתה‬ ‫צרתה גם כעס [שמואל א' א ו] שהיתה פנינה מכעסת חנה כעס בתוך כעס ומה היתה‬ ‫עושה אמר רבי נחמני‪ 199‬ברבי אבא היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה אין את עומדת‬ ‫\{ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית‪ 200‬הספר ובשש שעות היתה‪ 201‬אומרת‬ ‫לחנה אין את עומדת} ומקבלת בנייך שבאו מבית הספר הזה זהו וכעסתה צרתה גם‬ ‫כעס [שם ]‬

‫‪43:32‬‬

‫דבר אחר וכעסתה צרתה גם כעס‪[ 202‬שמואל א' א ו] אמר רבי תנחומא ברבי אבא היו‬ ‫יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד ואחד מבניו חלקו מה היתה פנינה עושה‬ ‫מתכוונת להכעיס את חנה היתה אומרת לאלקנה תן לזה בני חלקו ולזה בני לא נתת‬ ‫חלקו למה בעבור הרעימה [שם] לטובה על אלוה ‬

‫‪43:33‬‬

‫דבר אחר בעבור הרעימה [שמואל א' א ו] אמר לה הקדוש פנינה את מתרעמת אותה‬ ‫עלי חייך ואין רעמים שאין אחריהן מטר שמיך אני פוקדת \הדא הוא דכתיב {כי פקד‬ ‫}\ ייי את חנה ותהר וגומר [שמואל א' ב כא]‬ ‫סליק‪ 203‬‬

‫‪.‬נחמן ‪199 D, Pr‬‬ ‫‪.‬לפני ‪200 Pr‬‬ ‫‪201 Not in D.‬‬ ‫‪ not in Pr.‬דבר אחר וכעסתה צרתה גם כעס ‪202‬‬ ‫‪203 Not in D.‬‬



Pesiqta Rabbati 43 

 527

43:31 Another interpretation: So the Lord remembered Hannah (1 Sam  2:21). What is written before {this passage}? Her co-wife provoked her (1 Sam 1:6). Penninnah would aggravate her with one provocation after the other. What did she do? R. Naḥmani Berabbi Abba said: Peninnah would get up early and say to Hannah: Why don’t you get up \{and wash your children’s faces, so they can go to their school? And at twelve o’clock, she would say to Hannah: Don’t you get up}\ to welcome your children who are coming from school? [As it says:] Her co-wife provoked her (ibid.).

43:32 Another interpretation: Her co-wife provoked her (1 Sam 1:6). R. Tanḥuma Berabbi Abba said: When they sat down to eat, Elkanah would give23 each of his children his proper portion. But what would Peninnah do? With the intention of provoking Hannah she would say to Elkanah: Give this son of mine his portion and to this son of mine you have not yet given his portion. Why [did Peninnah do this]? To make her [Hannah] weep (ibid.).

43:33 Another interpretation: In order to irritate her [harʿimah] (1 Sam 1:6). The Holy One said to her: Peninnah, You make her thunder [mitrʿamt] against Me. By your life, there are no thunders [reʿmim] that are not followed by rain. I will remember her at once: So the Lord [remembered] Hannah, and she conceived, etc. (1 Sam 2:21). End.

23 YalqShim Torah 77.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪44‬‬

‫שובה ישראל‬

‫‪44:1‬‬

‫‪ 1‬שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב]‪ 2‬ילמדינו רבינו‪ 3‬מי שהוא‬ ‫חוטא לומר שמתכפר‪ 4‬לו { מהו‪ 5‬כך שנו רבותינו האומר אחטא‬ ‫ואשוב אחטא {ואשוב} ואין מספיקין בידו‪ 6‬לעשות תשובה למה שאם אדם עושה‬ ‫תשובה וחזר בו לעבירות\\ אינה תשובה אם‪ 7‬ירד אדם לטבול‪{< 8‬ו}>השרץ בידו‬ ‫אין לו טהרה מה יעשה ישליך מה שבידו ואחר כך הוא יטב{ו}ל ויטהר‬

‫‪44:2‬‬

‫אמר הקדוש יעזוב רשע דרכו ואחרכך יטבול ויטהר‪< 9‬לכך> אמר הכתוב יעזוב רשע‬ ‫דרכו [ישעיה נה ז]‪ 10‬ואחרכך‪ 11‬וישוב אל ייי וירחמהו [שם] שהקדוש חפץ בתשובה‬ ‫ואינו חפץ להמית בריא‪ 12‬שנאמר אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו‪ 13‬מד' וחיה‬ ‫[יחזקאל לג יא]‪ 14‬והקדוש קורא אותם בתשובה כביכול שיחיו וכן הוא אומר לישראל‬ ‫‪. No Scriptural verse.‬שובה ישראל 'מדרש אחר לפרש ‪1 D‬‬ ‫ש ְל ָת ַב ֲעו ֶֺנ�ָֽך׃ ‪2 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ִ ֥כי ָכ ַ ֖‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑‬ ‫ּובה יִ ְש ָר ֵ֔אל ַ ֖עד יְ ָ‬ ‫ׁ֚ש ָ‬ ‫‪3 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שמכפר ‪4 P‬‬ ‫‪5 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬על ידיו ‪6 Pr‬‬ ‫‪.‬זה ‪7 Pr‬‬ ‫‪.‬ויטבול ‪8 P‬‬ ‫‪ Not in Pr, V.‬אמר הקדוש יעזוב רשע דרכו ואחרכך יטבול ויטהר ‪9‬‬ ‫ֹלהינּו ִ ֽכי־יַ ְר ֶ ֥בה ִל ְס ֽל ַֹוח׃ ‪10 MT‬‬ ‫ל־א ֵ ֖‬ ‫יַ ֲע ֹ֤זב ָר ָש ֙ע ַד ְר ּ֔כֹו וְ ִ ֥איׁש ָ ֖אוֶ ן ַמ ְח ְשב ָ ֹ֑תיו וְ יָ ֤ש ֹב ֶאל־יְ הוָ ֙ה ִ ֽו ַיר ֲח ֵ֔מהּו וְ ֶא ֱ‬ ‫‪11 Not in Pr.‬‬ ‫‪'.‬בריי ‪; Pr‬הבריה ‪12 V‬‬ ‫‪.‬בשוב רשע ‪13 V‬‬ ‫שע ִמ ַד ְר ּ֖כֹו וְ ָח ָי֑ה ‪14 MT‬‬ ‫ם־ב ׁ֥שּוב ָר ָ ֛‬ ‫ם־א ְחפ ֹ֙ץ ְב ֣מֹות ָה ָר ָ֔שע ִ ֣כי ִא ְ‬ ‫הוה ִא ֶ‬ ‫י־אנִ י׀ נְ ֻ ֣אם׀ ֲאד ָֹנ֣י יְ ִ ֗‬ ‫יהם ַח ָ ֣‬ ‫מר ֲא ֵל ֶ֜‬ ‫ֱא ֨ ֹ‬

‫ׁ֣שּובּו ׁ֜שּובּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶיכ֧ם ָה ָר ִ ֛עים וְ ָל ָ֥מה ָת ֖מּותּו ֵ ֥בית יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ פ‬

Pesiqta Rabbati 44 ‫שובה ישראל‬

Return, O Israel 44:1 } Return, O Israel, to the Lord your God (Hos 14:2).1 Let our Rabbi teach us: If a [person] committing sins keeps saying {} he will be forgiven — what [will be the response]? Our Rabbis taught thus: He who keeps saying, I will sin, and repent, I will sin, {and repent}, does not have the appropriate [intention] to repent.2 Why? Because if a person repents, but then goes back to his transgressions, his repentance was not true repentance. When a person steps down to immerse himself [in the ritual bath] with a reptile in his hand, he is not pure. What should he do? He should cast away what is in his hand and afterwards he should step down to immerse himself [in the ritual bath], and he will be pure.

44:2 The Holy One said: Let the evil man abandon his way and then he will be pure. Therefore, Scripture says: Let the evildoer abandon his way (Isa 55:7) and then: let him return to the Lord, and He will have compassion on him (ibid.). The Holy One takes pleasure in repentance but He takes no pleasure in killing any creature, as it is said: I have no pleasure in the death of the evildoers, but rather that the evildoers turn from their way and live (Ezek 33:11). The Holy One calls out to the evildoers for repentance – as if it were possible to say – so that they may stay alive. Thus, to Israel He calls out: Return, you faithless children (Jer 3:22). The Holy One said to

1 Hos 14:2 Return, O Israel, to the Lord your God, since you have stumbled in your sin. Hos 14:2-10 is the prophetic portion read on the Sabbath before Yom Kippur. 2 mYom 8:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪530‬‬ ‫נשוב‪16‬‬

‫שובו בנים שובבים [ירמיה ג כב]‪ 15‬אמר להם הקדוש עשו תשובה עד שלא‬ ‫למידת הדין ואיני יודע‪ 17‬מה לעשות אלא עד שאני עומד במידת רחמים עשו‬ ‫תשובה ואני מקבל אתכם מניין ממה שקראו בנביא שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע‬ ‫יד ב]‬ ‫‪44:3‬‬

‫ ואמר‪40‬‬ ‫והולכתיה במדבר [הושע ב טז]‪ 41‬הוא הפה שאמר דברו דברים [הושע י ד]‪ 42‬חזר‬ ‫וריפא קחו עמכם [הושע יד ג]‪ 43‬הוא‪ 44‬הפה שאמר דברו דברים [הושע י‬ ‫ד]‪אם< יאכל מן החפץ הזה והוא מתרפא היה‪ 131‬הבן מתיירא לאוכלו‬ ‫אמר לו אביו תדע שאינו מזיקך הריני אוכל הימנו כך אמר הקדוש לישראל מתביישים‬ ‫אתם לעשות‪ 132‬תשובה הריני שב ראשון שנאמר כה אמ' ייי הנני שב [ירמיה ל יח]‪133‬‬ ‫{>ומה מי שאין לו חטא ולא סירחון‪ 134‬חס ושלום אמר הנני שב> בני אדם על אחת‬ ‫כמה וכמה צריכין לעשות תשובה ולבא‪ 135‬אצל הקדוש 136‬שובה ישר' עד‬ ‫ייי אלהיך [הושע יד ב]"‬

‫‪.‬שמים ‪121 V‬‬ ‫‪.‬שכן ‪122 V, D, Pr‬‬ ‫‪.‬אמר ‪; Pr‬אומר ‪123 V‬‬ ‫שע ִמ ַד ְר ּ֖כֹו וְ ָח ָי֑ה ‪124 MT‬‬ ‫ם־ב ׁ֥שּוב ָר ָ ֛‬ ‫ם־א ְחפ ֹ֙ץ ְב ֣מֹות ָה ָר ָ֔שע ִ ֣כי ִא ְ‬ ‫הוה ִא ֶ‬ ‫י־אנִ י׀ נְ ֻ ֣אם׀ ֲאד ָֹנ֣י יְ ִ ֗‬ ‫יהם ַח ָ ֣‬ ‫מר ֲא ֵל ֶ֜‬ ‫ֱא ֨ ֹ‬

‫ׁ֣שּובּו ׁ֜שּובּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶיכ֧ם ָה ָר ִ ֛עים וְ ָל ָ֥מה ָת ֖מּותּו ֵ ֥בית יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ פ‬ ‫‪.‬המקחים ‪125 Not in Pr. D‬‬ ‫‪; not in Pr.‬שבו ישראל ‪126 V, D‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הפיקחים שבו ישראל ‪127‬‬ ‫‪.‬שלא ‪128 D‬‬ ‫‪.‬אחרינו ‪129 V‬‬ ‫‪.‬שירחק ‪130 Pr‬‬

‫‪131 Not in D.‬‬ ‫‪132 Not in Pr.‬‬ ‫ל־ת ֔ ָלּה וְ ַא ְר ֖מֹון ‪133 MT‬‬ ‫יר ַע ִ‬ ‫ּומ ְש ְכנ ָ ֹ֖תיו ֲא ַר ֵ ֑חם וְ נִ ְבנְ ָ ֥תה ִע ֙‬ ‫בּות ָא ֳה ֵל֣י ַי ֲֽע ֔קֹוב ִ‬ ‫י־ש ֙ב ְש ֙‬ ‫הוה ִהנְ נִ ָ‬ ‫֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬

‫ל־מ ְש ָפ ֥טֹו יֵ ֵ ֽשב‬ ‫ַע ִ‬ ‫‪.‬סורחון ‪134 Pr‬‬ ‫‪.‬ולא ‪135 P‬‬ ‫‪.‬הוי ‪136 V‬‬



Pesiqta Rabbati 44 

 543

44:14 Another interpretation: Return, O Israel (Hos 14:2). How far has repentance come? Of all the things which the Holy One created He swears by nothing else than the acceptance of those who turn to Him. From where [in Scripture do we know this]? Ezekiel explains: As surely as I live, declares the Sovereign Lord, I take no pleasure [in the death of the evildoers, but rather that they turn from their ways and live] (Ezek 33:11). The bright ones in Israel said: Since He swore that He would receive the penitents; it follows that we should go to Him. Therefore, Return, 0 Israel (Hos 14:2). Another interpretation: Return (ibid.). We find that because of our fault, [God] said: It is I who will return. [To what is the matter like?] To a son of a king who became ill. The physician said: he eats some of this substance, he will be cured. But the son was afraid to eat it. His father said to him: See, that it will not harm you. I will eat of it. So, too, the Holy One said to Israel: Are you too timid to do penitence? I will return first, as it is said: Thus says the Lord: I will return (Jer 30:18). {}, how much more necessary it will be that human beings turn [away from sin] in penitence and come to the Holy One, as it is said: Return, 0 Israel, to the Lord your God (Hos 14:2).

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪544‬‬ ‫‪44:15‬‬

‫דבר אחר שובה עד ייי אלהיך [הושע יד ב] אם יעשה‪ 137‬אדם‪ 138‬תשובה שלימה‬ ‫אף העבירות שעשה‪ 139‬מתחילה אינן מתחשבות לו ולא‪ 140‬נזכרות לו מנין ישעיה‬ ‫\\ לא תזכרנה הראשונות ולא תעלה על לב [ישעיה סה יז]‪ 141‬ואף כן הקרבנות‬ ‫חביבה היא התשובה שמואל הנביא אמר הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים‬ ‫[שמואל א' טו כב]‪"142‬‬

‫‪44:16‬‬ ‫דבר אחר שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב] אומר להן לרשעים שהן מתים ולא‪143‬‬ ‫עושים‪ 144‬תשובה שהן מאבדין תקותם מן העולם הבא שמלאכים מסורין לאדם‬ ‫>מעולם< הזה ובכל יום \\ כותבין מעשיו והכל צפוי לפני הקדוש והכל‬ ‫חתום‪ 145‬וכתוב‪< 146‬ו>אם צדיק‪ 147‬אדם כותב{ים} צדקתו ואם הרשיע אדם כותבין‬ ‫רשעתו‪ 148‬לפיכך כשבא צדיק‪ 149‬המלאכים קודמין‪ 150‬ומקלסין לפניו יבא שלום וינוחו‬ ‫[ישעיה נז ב]‪ 151‬ואם מת אדם רשע שלא עשה תשובה הקדוש אומר לו תיפח‪{ 152‬את}‬ ‫נפשך כמה קראתי‪ 153‬לך שתעשה תשובה ואתה שלא עשית ועיני רשעים תכלינה‪154‬‬

‫‪.‬יעשו ‪137 D‬‬ ‫‪; not in Pr.‬אתו ‪138 V‬‬ ‫‪.‬שיעשו ‪; D‬שיעשה ‪139 P‬‬ ‫‪140 Not in V.‬‬ ‫ל־לֽב׃ ‪141 MT‬‬ ‫בֹורא ָש ַ ֥מיִ ם ֲח ָד ִ ֖שים וָ ָ ֣א ֶרץ ֲח ָד ָ ֑שה וְ ֤ל ֹא ִתזָ ֙ ַכ ְרנָ ֙ה ָה ִ ֣ראש ֹנ֔ ֹות וְ ֥ל ֹא ַת ֲע ֶל֖ינָ ה ַע ֵ‬ ‫י־הנְ ִנ֥י ֵ ֛‬ ‫ִ ֽכ ִ‬ ‫הו֑ה ִה ֵנ֤ה ְש ֙מ ֹ ַ ֙ע ִמ ֶז ַ֣בח ֔טֹוב ְל ַה ְק ִ ֖שיב ‪142 MT‬‬ ‫מ ַע ְב ֣קֹול יְ ָ‬ ‫מּואל ַה ֵ ֤ח ֶפץ ַ ֽליהוָ ֙ה ְבע ֹ֣לֹות ּוזְ ָב ִ֔חים ִכ ְש ֖ ֹ‬ ‫אמר ְש ֵ֗‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫ילים׃‬ ‫ֵמ ֵ ֥ח ֶלב ֵא ִ ֽ‬ ‫‪.‬בלא ‪143 V, D‬‬

‫‪.‬לעשות ‪144 Not in V; D‬‬ ‫‪.‬כתוב וחתו ‪145 D, Pr‬‬ ‫‪146 Not in V.‬‬ ‫‪.‬יצדיק ‪147 V‬‬ ‫‪.‬רשעותו ‪148 P‬‬ ‫‪.‬צריך ‪149 Pr‬‬ ‫‪.‬מקדישים ‪; D, Pr‬מקדימין ‪150 V‬‬ ‫בֹותם ה ֵֹלְ֖ך נְ כ ֹֽחֹו׃ ‪151 MT‬‬ ‫ל־מ ְש ְכ ָ ֑‬ ‫֣יָבֹוא ָש ֔לֹום יָ נ֖ ּוחּו ַע ִ‬ ‫‪.‬מפח ‪ ; Pr‬תפח ‪152 D‬‬ ‫‪.‬קויתי ‪153 P, D‬‬ ‫‪.‬תכילנה ‪154 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 44 

 545

44:15 Another interpretation: Return, 0 Israel, to the Lord your God (Hos 14:2). When a person has accomplished complete repentance, then the sins which he committed earlier will not be counted against him nor remembered against him. From where [in Scripture do we know this]? Isaiah \\: The former things will not be remembered, nor will they come to mind (Isa 65:17). Indeed, return to God is dearer than sacrifices. The prophet Samuel said: To obey is better than sacrifice, and to heed is better than the fat of rams (1 Sam 15:22).

44:16 Another interpretation: Return, 0 Israel, to the Lord your God (Hos 14:2). He says to the evildoers, who die without repenting, that they destroy their hope for the world-to-come. Angels are assigned to a human being and every day they record his deeds so that everything is known to the Holy One and everything is sealed and recorded. If someone is righteous, his righteousness is recorded. If someone does evil things, his wrongdoing is recorded. Accordingly, if a righteous person comes, the angels walk in front of him, and praise him: Let him come in peace; let him rest in his bed (Isa 57:2). But when an evil person dies, who did not repent, the Holy One says to him: Let your soul vanish with your dying breath!10 How many times did I call you to repent, and you didn’t! But the eyes of the evildoers will fail, and escape will elude them; [and they will vanish with their dying breath]11 (Job 11:20). The bright ones say: Since it is like this, He is the Source [of hope] for those who repent. [The prophets] have always spoken to us of returning to the Lord our God: Come, and let us return to the Lord; since

10 Literally: Let your soul be blasted. 11 Literally: blasting of the soul.

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪546‬‬

‫ומנוס אבד מנהם [איוב יא כ]‪ 155‬ואמרו‪ 156‬הפקחים הואיל וכך הוא מקוה‪ 157‬לשבים‬ ‫אמרו‪ 158‬לכו ונשובה עד ייי כי הוא [הושע ו א]‪"159‬‬ ‫‪44:17‬‬ ‫דבר אחר שובה ישר' [הושע יד ב] השוטים אומרים‪ 160‬שמא נשוב ולא מקבל אותנו‪161‬‬ ‫הנה נביא \אומר\ לא תקרא שוטים‪ 162‬הרבה הוא ואומר‪ 163‬שובה בנים שובבים [ירמיה‬ ‫ג כב]‪ 164‬ואין‪ 165‬אתם מפסידים אלא מה \ו\ארפא משובותיכם וכן ישעיה מתנבא שלום‬ ‫שלום לרחוק ולקרוב [ישעיה נז יט]‪ 166‬על איזה רחוק הוא אומר על מי שהרחיק את‪167‬‬ ‫עצמו אלא קרוב הוא אצל הקדוש מה רפואה הוא צריך‪ 168‬זה רשע שהיה רחוק ועשה‬ ‫תשובה ונתקרב אצל הקדוש שלום שלום לרחוק ולקרוב [שם] אמר להם הושע הואיל‬ ‫\ו\הוא מרפא את השבים שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב]‬

‫‪44:18‬‬

‫{\< דבר אחר שובה ישראל [הושע יד ב] >\} חמש מידות‪ 169‬מביאות את הגאולה מתוך‬ ‫\ה\צרה אדם נגאל בצר לך ומצאוך {את} כל הדברים האלה ומתוך קץ באחרית הימים‬ ‫[דברים ד ל]‪ 170‬ומתוך תשובה ושבת עד ייי אלהיך [שם] ומתוך רחמים כי אל רחום ייי‬

‫ח־נ ֶֽפׁש׃ פ ‪155 MT‬‬ ‫וְ ֵע ֵינ֥י ְר ָש ֗ ִעים ִ֫ת ְכ ֶ ֥לינָ ה ּו ָ֭מנֹוס ָא ַב֣ד ִמנְ ֶ ֑הם וְ ִ֝ת ְקוָ ָ֗תם ַ ֽמ ַפ ָ‬ ‫‪.‬אמרו ‪156 Pr‬‬ ‫‪.‬מקרה ‪157 P‬‬ ‫‪158 Not in V.‬‬ ‫שנּו׃ ‪159 MT‬‬ ‫הוה ִ ֛כי ֥הּוא ָט ָ ֖רף וְ יִ ְר ָפ ֵ ֑אנּו ַי�ְ֖ך וְ יַ ְח ְב ֵ ֽ‬ ‫ּובה ֶאל־יְ ָ ֔‬ ‫כּו וְ נָ ׁ֣ש ָ‬ ‫ְל ֙‬ ‫שאמרו ‪160 V‬‬ ‫‪.‬אתכם ‪161 Pr‬‬ ‫‪ not in V.‬אותנו ‪ ...‬שוטים ‪162‬‬ ‫‪.‬אומר ‪163 V‬‬ ‫ֹלהינּו׃ ‪164 MT‬‬ ‫ׁשֹוב ִ֔בים ֶא ְר ָ ֖פה ְמׁשּו ֽבֹ ֵת ֶיכ֑ם ִהנְ ֙נּו ָא ָ ֣תנּו ֔ ָלְך ִ ֥כי ַא ָ ֖תה יְ הוָ ֥ ֹ ה ֱא ֵ ֽ‬ ‫ׁ֚שּובּו ָב ִנ֣ים ָ‬ ‫‪.‬אין ‪165 V‬‬ ‫אתיו׃ ‪166 MT‬‬ ‫הו֖ה ְּור ָפ ִ ֽ‬ ‫ּבֹורא ׳נּוב׳ ִ״נ֣יב״ ְש ָפ ָ ֑תיִ ם ָש ֨לֹום׀ ָש ֜לֹום ָל ָר ֧חֹוק וְ ַל ָק ֛רֹוב ָא ַ ֥מר יְ ָ‬ ‫ֵ֖‬ ‫‪167 Not in D.‬‬ ‫‪ not in V.‬הוא צריך ‪168‬‬ ‫‪ not in Pr.‬חמש מידות ‪169‬‬ ‫ֹלהיָך וְ ָש ַמ ְע ָ ֖ת ְבק ֹֽלֹו׃ ‪170 MT‬‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֔‬ ‫ּומ ָצ ֕אּוָך ֖כֹל ַה ְד ָב ִ ֣רים ָה ֵ ֑א ֶלה ְב ַא ֲח ִר ֙ית ַהיָ ִ֔מים וְ ַש ְב ָ֙ת ַעד־יְ ָ‬ ‫ַב ַצ֣ר ְל ָ֔ך ְ‬



Pesiqta Rabbati 44 

 547

He [has torn us to pieces but he will heal us; he has injured us but he will bind up our wound] (Hos 6:1).

44:17 Another interpretation: Return, 0 Israel (Hos 14:2). Fools say: Perhaps we repent and {God] will not accept us. A prophet \may say:\ You need not be called fools. [Scripture] says many times: Return, you faithless children (Jer 3:22), but you will not lose anything, rather, what [will happen]? I will heal your unfaithfulness (ibid.). Likewise, Isaiah prophesied: Peace, peace, to him that is far away and to him that is close... [I will heal him] (Isa 57:19). About what kind of faraway person is Isaiah speaking? Someone who removed himself far away [from God]. But why should the person that is close to the Holy One require healing? [The person that is far away] is an evil person, who had been far away, but repented and was brought close to the Holy One. Peace, peace, to him that was far away and to him that is close (Isa 57:19). Hosea said to them: He heals those who return, Return, 0 Israel, unto the Lord your God (Hos 14:2).

44:18 {\\} Five things bring about redemption from suffering.12 A person’s suffering may be the reason that he is redeemed: When you are suffering and all these things have happened to you, [then in later days you will return to the Lord your God and obey him] (Deut 4:30). A time that will end [his days] may be the [reason] that he is redeemed: in the end of days (ibid.). A person’s repentance may be the reason [that he will be redeemed]: You will return to the Lord your God (ibid.). God’s mercy may be the reason [that a person is redeemed]: since the Lord your God is a merciful God (Deut 4:31). Or the merit of the fathers may be the reason: He will not ... forget the covenant with your fathers (ibid.). Repentance is a cause of mercy and the merit of the fathers, too, since [Scripture] says: When you are suffering and all these things have happened

12 MTeh 106.9.

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪548‬‬

‫אלהיך [דברים ד לא]‪ 171‬ובזכות האבות‪< 172‬ו>לא ישכח את ברית אבותיך [שם] {ה'‬ ‫אלקיך} {ו}התשובה גורמת לרחמים ולזכות האבות‪ 173‬שכן הוא אומר ושבת עד ייי‬ ‫אלהיך ושמעתה בקולו [דברים ד ל] ומיד כי אל רחום ייי אלהיך [דברים ד לא] הוי נשוב‬ ‫אצלו שאין {}‪ 174‬כמותו‪ 175‬אל\ו\ה שהוא מקבל אותנו בשעה שאנו שבים מפשע"‬ ‫שובה ישר' [הושע יד ב]"‪176‬‬ ‫‪44:19‬‬ ‫דבר אחר‪ 177‬שובה ישר' עד ה' אלהיך [הושע יד ב] לבן מלכים‪ 178‬שהיה רחוק {}‬ ‫אביו‪ 179‬מהלך מאה יום אמרו לו אוהביו חזור‪ 180‬אצל אביך אמר להם איני‪ 181‬יכול‬ ‫שלח אביו ואמר לו {\\} מה את‪ 182‬יכול לפי כחך ואני בא אצלך כשאר‪ 183‬הדרך‬ ‫כן‪ 184‬אמר להם הקדוש שובו אלי ואשובה אליכם [מלאכי ג ז]‪ 185‬לבן מלכים שהיה‬ ‫לו דין לפני אביו אמרו לו בקש מן אביך‪ 186‬עד שנתון‪ 187‬בפלטין‪ 188‬שלו עד שלא ישב‬ ‫בבימה מתח‪ 189‬עליך‪ 190‬מידת הדין לכך הושע אמר להם לישראל עד ייי אלהיך‬ ‫[הושע יד ב]‪ 191‬עד שנתון במידת רחמים עשו תשובה {כי}‪ 192‬הקדוש‪ 193‬רחום וחנון עשו‬ ‫תשובה‪ 194‬עד שלא ימתח לכם מידת הדין‬

‫שר נִ ְש ַ ֖בע ָל ֶ ֽהם׃ ‪171 MT‬‬ ‫ת־ב ִ ֣רית ֲאב ֶֹ֔תיָך ֲא ֶ ֥‬ ‫יתָך וְ ֤ל ֹא יִ ְש ַכ ֙ח ֶא ְ‬ ‫ֹלהיָך ֥ל ֹא יַ ְר ְפָך֖ וְ ֣ל ֹא יַ ְש ִח ֶ ֑‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ֔‬ ‫חּום יְ ָ‬ ‫ִ ֣כי ֵ ֤אל ַר ֙‬ ‫‪.‬אבות ‪172 D‬‬ ‫‪ deleted by this editor.‬שיבוא ‪173 P‬‬ ‫‪.‬נ לפי ‪174 P‬‬ ‫‪.‬כמוהו ‪175 P‬‬ ‫‪].‬הושע יד ב[ 'שובה ישר ‪176 Not in V, Pr‬‬ ‫‪177 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬מלך ‪178 Pr‬‬ ‫‪.‬מן אביו ‪179 D‬‬ ‫‪.‬חוזר ‪180 Pr‬‬ ‫‪.‬אינו ‪181 Pr‬‬ ‫‪.‬שאת ‪; D‬שאתה ‪182 V, Pr‬‬ ‫‪.‬בשאר ‪183 V, D‬‬ ‫‪.‬כך ‪184 V, D, Pr‬‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֑אֹות וַ ֲאמ�ַ ‪185 MT‬‬ ‫יכם ָא ַ ֖מר יְ ָ‬ ‫ּובה ֲא ֵל ֶ֔‬ ‫קי וְ ֣ל ֹא ְש ַמ ְר ֶ֔תם ׁ֤שּובּו ֵא ַ ֙לי וְ ָא ׁ֣ש ָ‬ ‫יכם ַס ְר ֶ ֤תם ֵ ֽמ ֻח ַ ֙‬ ‫ימי ֲאב ֵֹת ֶ֜‬ ‫ְל ִמ יֵ֨‬

‫ְר ֶ ֖תם ַב ֶ ֥מה נָ ֽשּוב׃‬

‫‪.‬מאביך ‪186 V‬‬ ‫‪.‬שהוא נתון ‪187 V, Pr‬‬ ‫‪. palatium, παλάτιον.‬בפלטיו ‪188 P‬‬ ‫‪.‬וימצא עליך ‪189 D, Pr‬‬ ‫‪.‬מתח עמם ‪; P‬וימתח עמך ‪190 V‬‬ ‫‪ not in V.‬עד ייי אלהיך ‪191‬‬ ‫‪.‬נקרא ‪ not in P,D,V; P‬כי ‪192‬‬ ‫‪ not in V.‬עשו תשובה הקדוש ‪193‬‬ ‫‪.‬ורוצה בתשובה ‪194 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 44 

 549

to you, then in later days you will return to the Lord your God and obey His voice (Deut 4:30), and it is followed at once with: since the Lord your God is a merciful God ... He will not ... forget the covenant with your fathers (Deut 4:31). Therefore, let us return to Him, since we have no God like Him, who will receive us when we turn [away] from transgression, Return, 0 Israel (Hos 14:2).

44:19 Another interpretation: Return, 0 Israel, to the Lord your God (Hos 14:2). This is like a prince who was far away from his father — a journey of one hundred days. His friends said to him: Return to your father. He said: I can’t. His father sent word and said to him: {\\} as far as you can according to your strength, and I will come the rest of the way to meet you. So, the Holy One said to Israel: Return unto Me, and I will return to you (Mal 3:7). This is like a prince who had to appear for judgment before his father. They said to him: Plead with your father while he is still in his palace, and before he sits on the platform and pronounces his strict judgment against you. Therefore, Hosea said to them, to Israel: {Return, O Israel} while God is yet the Lord13 (Hos 14:2) – [this means] repent while He is still abiding in His mercy, because the Holy One is merciful and gracious; repent before He pronounces His strict judgment against you.

13 The reading of the passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪550‬‬ ‫‪44:20‬‬

‫בשר ודם כועס על חבירו והוא מוליך לו דורון‪ 195‬שקיבלנו‪ 196‬והוא‪ 197‬מתקבל {ו}הקדוש‬ ‫אינו כן אלא בדברים קחו עמכם דברים ושובו [הושע יד ג]‪ 198‬ולא עוד אלא אדם שהוא‬ ‫הולך לכבד את המלך הולך‪ 199‬מלא וחוזר ריקם הקדוש‪ 200‬אינו כן אלא הולכים אצלו‬ ‫ריקנים ובאין מאצלו מליאים הן אומרים \לו\ כל תשא עון [שם] והוא אומר להן‪ 201‬וקח‬ ‫טוב [שם] לכן‪ 202‬מיכה‪ 203‬הנביא מקלסו‪ 204‬על רוב רחמיו ואומר לו מי אל כמוך נושא‬ ‫עון ועובר על פשע [מיכה ז יח]‪"205‬‬

‫‪44:21‬‬

‫דבר אחר שובה ישר' [הושע יד ב] דרש רבינו הקדוש גדול כוחה‪ 206‬של תשובה שכיון‬ ‫שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה מיד היא‪ 207‬עולה לא‪ 208‬עד עשרה מילין ולא עד‬ ‫עשרים ולא עד מאה אלא עד מהלך חמש מאות {ששנה} ולא עד הרקיע‪ 209‬הראשון‬ ‫ולא עד \ה\רקיע {}שיני \אלא\ עד‪ 210‬שהיא‪ 211‬עולה‪ 212‬ועומדת לה‪ 213‬לפני כסא‬ ‫}\\{כבוד כן הושע אומר שובה ישר' עד ייי אלהיך [שם]" דבר אחר שובה ישר'‬ ‫עד ייי אלהיך [שם] אמרו לו רבונו של עולם {\< מתוך >\} מתייראים אנו‪ 214‬מן העונות‬ ‫‪195 δῶρον.‬‬ ‫‪.‬שיקבלנו ‪196 V‬‬ ‫‪.‬ספק ‪197 Pr‬‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֑אֹות וַ ֲאמ�ַ ‪198 MT‬‬ ‫יכם ָא ַ ֖מר יְ ָ‬ ‫ּובה ֲא ֵל ֶ֔‬ ‫קי וְ ֣ל ֹא ְש ַמ ְר ֶ֔תם ׁ֤שּובּו ֵא ַ ֙לי וְ ָא ׁ֣ש ָ‬ ‫יכם ַס ְר ֶ ֤תם ֵ ֽמ ֻח ַ ֙‬ ‫ימי ֲאב ֵֹת ֶ֜‬ ‫ְל ִמ יֵ֨‬

‫ְר ֶ ֖תם ַב ֶ ֥מה נָ ֽשּוב׃‬

‫‪.‬הולא ‪199 Pr‬‬ ‫'והק ‪200 P‬‬ ‫‪.‬לו ‪201 P‬‬ ‫‪.‬לכך ‪202 V‬‬ ‫‪203 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬משבחו ‪204 Pr‬‬ ‫י־ח ֵ ֥פץ ֶ ֖ח ֶסד ֽהּוא׃ ‪205 MT‬‬ ‫א־ה ֱח ִז֤יק ָל ַע ֙ד ַא ּ֔פֹו ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־פ ַשע ִל ְש ֵא ִ ֖רית נַ ֲח ָל ֑תֹו ל ֹ ֶ‬ ‫י־אל ָכ ֗מֹוָך נ ֵ ֹ֤שא ָע ֙ו ֺן וְ ע ֵֹב֣ר ַע ֔ ֶ‬ ‫ִמ ֵ ֣‬ ‫‪.‬כח ‪206 Pr‬‬ ‫‪207 Not in V.‬‬ ‫‪.‬לו ‪208 V‬‬ ‫‪.‬רקיע ‪209 V‬‬ ‫‪210 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהוא ‪211 P‬‬ ‫‪212 Not in Pr.‬‬ ‫‪213 Not in V, Pr.‬‬ ‫‪.‬אני 'שאי ‪ ; Pr‬אנו 'שאי‪214 D‬‬



Pesiqta Rabbati 44 

 551

44:20 When flesh-and-blood is angry at his companion, his companion brings him a gift so that he will accept him and [eventually] he is accepted. However, the Holy One is not like this, rather, words [and not gifts suffice Him]: Take with you words (Hos 14:3). Not only this but when a person goes to honor the king, he goes laden with gifts and returns empty. However, the Holy One is not like this. [People] go to Him empty-handed and come from Him laden with [gifts]. They say\to Him\: Forgive all iniquity (ibid.), and He says to them: And accept that which is good (ibid.). Therefore, the prophet praises God for the abundance of His mercies, and says to Him: Who is a God like you, pardoning iniquity and passing over transgression (Mic 7:18).

44:21 Another interpretation: Return, 0 Israel (Hos 14:2). Our holy Rabbi14 explained: The power of repentance is so great that as soon as a person contemplates in his heart to repent, [repentance] rises immediately not to a height of ten miles, nor of twenty, nor of a hundred, but to a height of a journey of five hundred years. [It rises] not to the first heaven, nor to the second heaven, but it rises until it stands before the Throne of Glory. Hosea also said: Return, 0 Israel, up until the Lord your God (Hos 14:2). Another interpretation: Return, 0 Israel, up until the Lord your God (Hos 14:2). They said to Him: Master of the world, {\\} our fears regarding our sins is that there are so many. David said to Him: My sins {} (Ps 38:5). Ezra also said: Our sins are increased over our head

14 Rabbi Yehudah Ha-Nasi.

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪552‬‬

‫שהן מרובין אמר לו דוד כי עונותי {< עברו ראשי >}‪ 215‬וכן עזרא אומר כי עוונותינו רבו‬ ‫למעלה ראש [עזרא ט ו]‪ 216‬אמר להם‪ 217‬הקדוש אל תתייראו מן הדבר הזה‪ 218‬אם הן עד‬ ‫הרקיע ואתם עושים תשובה אני סולח ולא עד הראשון ולא עד השיני ולא עד השלישי‬ ‫אלא {\< אפילו>\} עד השביעי עד כסא כבודי‪ 219‬ואתם עושים תשובה מיד אני מקבל‬ ‫אתכם שובה ישר' [הושע יד ב] שובה ישר' {ו}אפילו עונות עד ייי אלהיך‬

‫‪44:22‬‬

‫דבר אחר‪ 220‬שובה ישר' [הושע יד ב] אמרו לו ישראל רבונו של עולם אם‪ 221‬עושין‬ ‫אנו‪ 222‬תשובה‪ 223‬מי מעיד שקבלת‪ 224‬אותנו אמר להם הסניגור‪ 225‬שלכם זה מיכאל‬ ‫שנאמר בעת ההיא יעמוד מיכאל [דניאל יב א] אמרו אין אנו מבקשים אלא לך‪226‬‬ ‫שנאמר לך אמור {להם} לכו‪ 227‬בקשו פניי [תהלים כז ח]‪ 228‬אמר להם‪ 229‬ואני מעיד‬ ‫לםכם‪ 230‬ויש לך מניין ללמד‪ 231‬וכי איזו מידה מרובה מידת הדין‪ 232‬הטוב או מידת הפו�ר‬ ‫ענות הוי אומר מידת הטוב‪ 233‬בא וראה אין כבודו של הקדוש להעיד על הדברים הללו‬ ‫והוא בכבודו מעיד על המנאפים ועל המכשפים שנאמר וקרבתי אליכם למשפט והיתי‬ ‫עד ממהר [מלאכי ג ה]‪234‬‬

‫‪.‬רבו ‪215 P‬‬ ‫מ ְע ָלה ֔ר ֹאׁש וְ ַא ְש ָמ ֵ ֥תנּו ‪216 MT‬‬ ‫בּו ְל ַ ֣‬ ‫ֹלהי ָפ ַנ֖י ֵא ֶל֑יָך ִ ֣כי ֲעוֺנ ֵ ֹ֤תינּו ָר ֙‬ ‫ֹלהי ֣בֹ ְש ִתי וְ נִ ְכ ֔ ַל ְמ ִתי ְל ָה ִ ֧רים ֱא ַ ֛‬ ‫וָ א ְֹמ ָ ֗רה ֱא ַ ֙‬

‫גָ ְד ָל֖ה ַ ֥עד ַל ָש ָ ֽמיִם׃‬

‫‪217 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬הוה ‪; Pr‬דבר זה ‪218 D‬‬ ‫‪.‬הכבוד ‪219 V, Pr‬‬ ‫‪ not in V.‬דבר אחר ‪220‬‬ ‫‪221 Not in V.‬‬ ‫‪.‬אנו עושין ‪222 V‬‬ ‫‪223 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שקיבלה ‪224 P‬‬ ‫‪225 Ουνήγωρ.‬‬ ‫‪.‬אותך ‪226 V‬‬ ‫‪.‬לנו ‪227 P‬‬ ‫הו֣ה ֲא ַב ֵ ֽקׁש׃ ‪228 Mt‬‬ ‫ת־פ ֶנ֖יָך יְ ָ‬ ‫ְלָך֤ ׀ ָא ַ ֣מר ִל ִ֭בי ַב ְק ׁ֣שּו ָפ ָנ֑י ֶא ָ‬ ‫‪ not in Pr.‬אמר להם ‪229‬‬ ‫‪.‬עליכם ‪230 Pr‬‬ ‫‪.‬ללמיד ‪231 Pr‬‬ ‫‪232 Not in V, D, Pr.‬‬ ‫‪.‬הטובה ‪233 Pr‬‬ ‫�ְקי ‪234 MT‬‬ ‫ּובעֹש ֵ ֣‬ ‫ּובנִ ְש ָב ִ ֖עים ַל ָ ֑ש ֶקר ְ‬ ‫ּוב ְמ ָנ ֲ֣א ֔ ִפים ַ‬ ‫֣יתי׀ ֵע֣ד ְמ ַמ ֵ֗הר ַ ֽב ְמ ַכ ְש ִפ ֙ים ַ‬ ‫ט וְ ָהיִ ִ‬ ‫יכ ֮ם ַל ִמ ְש ָפ ֒‬ ‫וְ ָק ַר ְב ִ ֣תי ֲא ֵל ֶ‬

‫הו֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃‬ ‫ּומ ֵטי־גֵ ֙ר וְ ֣ל ֹא יְ ֵר ֔אּונִ י ָא ַ ֖מר יְ ָ‬ ‫יָתֹום ַ‬ ‫ר־ש ִכיר ַא ְל ָמ ָ֨נה וְ ֤‬ ‫ְש ַכ ָ֠‬



Pesiqta Rabbati 44 

 553

(Ezra 9:6). The Holy One said: Do not fear this [situation]. Even if [your sins] are piled up to the heavens, and you repent, I will forgive you — even if they are up to the first, or the second, or the third [heaven], and {\\} to the seventh heaven, to the Throne of Glory. If you repent, I will at once receive you. Return, 0 Israel (Hos 14:2). Return, O Israel—even if your sins are piled up to the Lord your God.

44:22 Another interpretation: Return, 0 Israel (Hos 14:2). Israel said to Him: Master of the world, if we repent, who would testify that You received us? He said to them: Your advocate is Michael, as it is said: And at that time Michael will stand (Dan12:1). They said: We request only You, as it is said: When You say (Ps 27:8) {to them:} Come, seek My face (ibid.) – He said to them: I will testify concerning you. This is to teach you: Which measure is greater, the measure of goodness or the measure of punishment? Evidently, the measure of goodness. Come and see: Although it is not in keeping with the glory of the Holy One to testify concerning such matters, nevertheless, He in His glory testifies against adulterers and sorcerers, as it is said: I will come to put you on trial. I will be quick [to testify against sorcerers, adulterers and perjurers, against those who defraud laborers of their wages, who oppress the widows and the fatherless, and deprive the foreigners among you of justice, but do not fear me…] (Mal 3:5).

‫יתבר אתקיספ ‪ 44‬‬

‫ ‪554‬‬ ‫‪44:23‬‬

‫אמר הקדוש ואם‪ 235‬על מי‪ 236‬שהוא {\\} עושה תשובה‬ ‫על אחת כמה וכמה אמר הושע שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב] אמרו לו רבונו‬ ‫של עולם ומה את עושה לכל עונותינו אמר להם עשו תשובה והן נבלעין מן העולם‬ ‫שנאמר יבוקש עון בית ישר' ואיננו ואת חטאת‪ 237‬יהודה לא תמצאנה [ירמיה נ כ]‪< 238‬‬ ‫ולא כן > אמרו לו‪ 239‬ולאיכן‪{ 240‬אתה} משליכן‪ 241‬אמר להם לים שנאמר ישוב ירחמנו‬ ‫יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתינו [מיכה ז יט]‪242‬‬ ‫סלי"ק"‪243‬‬

‫‪.‬ואפ ‪235 Pr‬‬ ‫‪.‬פי ‪236 D‬‬ ‫‪.‬עון ‪237 V‬‬ ‫הּודה וְ ֣ל ֹא ִת ָמּ ‪238 MT‬‬ ‫ת־ח ֥ט ֹאת יְ ָ ֖‬ ‫ת־ע ֺ֤ון יִ ְש ָר ֵאל֙ וְ ֵא ֶ֔ינּנּו וְ ֶא ַ‬ ‫הוה ֻיְב ַ ֞קׁש ֶא ֲ‬ ‫ּוב ֨ ֵעת ַה ִ֜היא נְ ֻאם־יְ ָ ֗‬ ‫ַביָ ִ ֣מםים ָה ֵה ֩ם ָ‬

‫ֶצ֑אינָ ה ִ ֥כי ֶא ְס ַל֖ח ַל ֲא ֶ ֥שר ַא ְש ִ ֽאיר׃‬

‫‪239 Not in V.‬‬ ‫‪240 Not in V.‬‬ ‫‪.‬משליכים ‪241 Pr‬‬ ‫אותם׃ ‪242 MT‬‬ ‫ל־חט ֹ ָ ֽ‬ ‫יָ ׁ֣שּוב יְ ַ ֽר ֲח ֵ֔מנּו יִ ְכ ֖בֹׁש ֲע ֽו ֺנ ֵ ֹ֑תינּו וְ ַת ְש ִ ֛ליְך ִב ְמ ֻצ ֥לֹות ָי֖ם ָכ ַ‬ ‫‪; not in D.‬סליק פרק שובה ‪243 V‬‬



Pesiqta Rabbati 44 

 555

44:23 The Holy One said: But if I testify against someone who {\sins\}, how much more will I testify in behalf {\of someone\} who repents? Hosea said: Return, O Israel, for the Lord your God will testify15 (Hos 14:2). They said to Him: Master of the world, what will You do with all our sins? He said to them: Repent, and they will be swallowed up [and disappear] from the world, as it is said: Search will be made for Israel’s sins, but there will be none, and for the sins of Judah, but none will be found (Jer 50:20), [Israel] said to [God]: And where will You cast them? He said to them: Into the sea, as it is said: He will again have compassion on us: He will tread our iniquities under foot; and You will cast all their sins into the depths of the sea (Mic 7:19). End.

15 The reading of the passage according to the midrash.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪45‬‬

‫אשרי נשוי פשע‬

‫‪45:1‬‬

‫\מדרש מזמור\ לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה [תהלים לב א]‪ 1‬ילמדינו‬ ‫רבינו מי שראה‪ 2‬קרי בלילי‪ 3‬יום‪ 4‬הכיפורים מהו שירחוץ כדרכו ביום הכיפורים כך‬ ‫שנו רבותינו‪ 5‬מי שראה קירי לילי‪ 6‬יום‪ 7‬הכיפורים רוחץ כדרכו ביום הכיפורים {אמר‬ ‫רב אחא בשם רבי אבא אף על פי שאמרו רוחץ כדרכו ביום הכפורים} בלבד שילך‪8‬‬ ‫וירחוץ במקום צנוע שאין לך חביב לפני הקדוש‪ 9‬מן הצניעות שנאמר‪ 10‬והצנע לכת עם‬ ‫אלהיך [מיכה ו ח]‪11‬‬

‫‪45:2‬‬

‫אף על פי שהתירה‪ 12‬לך \תורה\ טהרה {ונידה}‪ 13‬ביום הכיפורים לא התירוה אלא‬ ‫במקום צנוע‪{ 14‬ו}למה כן אלא הכל בשביל טהרתך שביום הכיפורים הקדש מטהר‬ ‫את ישראל ומכפר על עונותיהם שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגומר [ויקרא טז ל]‪15‬‬ ‫ֽׂשּוי־פ ַשע ְכ ֣סּוי ֲח ָט ָ ֽאה׃ ‪1 MT‬‬ ‫ֶ֗‬ ‫ְל ָד ִ ֗וד ַ֫מ ְש ִ ֥כיל ַא ְש ֵ ֥רי ְנ‬ ‫‪.‬שהוא רואה ‪2 Pr‬‬ ‫‪.‬קרי ‪; Pr‬קירי לילי ‪3 P‬‬ ‫‪.‬ביום ‪4 Pr‬‬ ‫‪.‬רז"ל ‪5 D‬‬ ‫‪6 Not in D, Pr.‬‬ ‫‪.‬ביום ‪7 D, Pr‬‬ ‫‪; not in D.‬שלך ‪8 P‬‬ ‫‪.‬המקום ‪9 Pr‬‬ ‫‪10 Not in Pr.‬‬ ‫א ֲה ַבת ֶ֔ח ֶסד וְ ַה ְצ ֵנ ַ֥ע ֶל ֶ֖כת ‪11 MT‬‬ ‫ם־ע ׂ֤שֹות ִמ ְש ָפ ֙ט וְ ַ ֣‬ ‫ּדֹורׁש ִמ ְמ ָ֗ך ִ ֣כי ִא ֲ‬ ‫הוה ֵ ֣‬ ‫ּומה־יְ ָ ֞‬ ‫ה־ּטֹוב ָ ֽ‬ ‫ִה ִג֥יד ְלָך֛ ָא ָ ֖דם ַמ ֑‬

‫ֹלהיָך׃ פ‬ ‫ם־א ֶ ֽ‬ ‫ִע ֱ‬ ‫‪.‬שהתורה ‪12 Pr‬‬

‫‪13 Not in Pr.‬‬ ‫‪ not in Pr‬צנוע ‪...‬לא התירוה ‪14‬‬ ‫הו֖ה ִת ְט ָ ֽהרּו׃ ‪15 MT‬‬ ‫יכם ִל ְפ ֵנ֥י יְ ָ‬ ‫את ֶ֔‬ ‫י־בּי֥ ֹום ַה ֶז֛ה יְ ַכ ֵ ֥פר ֲע ֵל ֶיכ֖ם ְל ַט ֵ ֣הר ֶא ְת ֶכ֑ם ִמכֹל֙ ַח ֣ט ֹ ֵ‬ ‫ִ ֽכ ַ‬

Pesiqta Rabbati 45 ‫אשרי נשוי פשע‬

Happy is he whose transgression is forgiven 45:1 \Midrash. A psalm\ of David. Happy is he whose transgression is forgiven and his sin is covered (Ps  32:1).1 Let our Rabbi teach us: Someone who experienced an emission of semen on the night before Yom Kippur, may he wash himself on Yom Kippur as he usually does? Our Rabbis taught as follows:2 Someone who experienced an emission of semen during the night before Yom Kippur, may he wash himself on Yom Kippur as he usually does? {Rav Aḥa in the name of R. Abba said: Although they said that he washes himself on Yom Kippur as he usually does}, he must go to a private [tsnʿa] place to wash himself, since you have nothing that is loved more by the Holy One than modesty [tsnʿa], as it is said: Walk modestly [tsnʿa] with your God (Mic 6:8).

45:2 Although \the Torah\ permits cleansing [the body] {and cleansing menstrual impurity} on Yom Kippur, it permits [cleansing] only in a private place. But why is this so? Solely for the purpose of you being cleansed, since on Yom Kippur the Holy One would cleanse Israel and atone for their sins, as it is said: Since on this day shall atonement be made for you, [to cleanse you] (Lev 16:30). If you say: [Is this atonement] for any other nation as well? No, only for Israel alone, as the prophet {Micah} said: Who is a God like You that forgives the iniquity, and passes

1 Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered. Ps 32 may have been a psalm for Yom Kippur. 2 tYom 4:5; PesZ p. 49.

‫יתבר אתקיספ ‪ 45‬‬

‫ ‪558‬‬

‫ואם תאמר לאומה‪ 16‬אחרת לאו אלא לישראל בלבד שכן {מיכה} הנביא אומר מי אל‬ ‫כמוך נושא עון ועובר על פשע לשא' נחלתו [מיכה ז יח]‪ 17‬לישראל בלבד הוא סולח כיון‬ ‫שראה דוד היאך הקדש סולח לעוונותם של ישראל ומרחם עליהם‪ 18‬התחיל מאשרם‬ ‫ומשבחם ממה שקראו בעיניין במזמור אשרי נשוי פשע כסוי חטאה [תהלים לב א]‬ ‫‪45:3‬‬

‫לדוד משכיל אשרי נשוי פשע [תהלים לב א] זה שאמר הכתוב נשאת עון עמך [תחלים‬ ‫הפה ג] את מוצא ביום הכיפורים בא השטן‪ 19‬לקטרג את ישראל והוא פורט את עונ�ו‬ ‫תיהם של ישראל ואומר רבונו של עולם יש באומות העולם מנאפים וכן בישראל יש‬ ‫באומות העולם גנבים וכן בישראל והקדוש פורט את זכיותיהם של ישראל מה הוא‪20‬‬ ‫עושה נוטל קנה של מאזנים והוא מעיין‪\{ 21‬את\} העוונות כנגד הזכיות והן נשקלין‬ ‫העונות והזכיות אילו כנגד אילו ושתי {\ה\}כפות של מאזנים {\נמצאים מעויינות\}‪22‬‬

‫‪45:4‬‬

‫והשטן הולך להביא עוונות וליתן בכף העוונות ולהכריעה מה הקדוש עושה עד‬ ‫שהשטן חוזר ומבקש עוונות הקדוש נוטל את העוונות מתוך הכף ומטמינן תחת‬ ‫פורפירא‪ 23‬שלו והשטן בא ולא‪ 24‬מוצא שם עוון שנאמר יבוקש עון ישר' ואיננו [ירמיה‬ ‫נ כ]‪ 25‬כיון שהשטן רואה כן אומר לפני הדוש רבונו של עולם נשאתה עון עמך [תהלים‬ ‫פה ג]‪ 26‬אתמהא כיסיתה כל חטאתם‪ 27‬כיון שראה דוד כך {אמר} היאך הקדוש‪ 28‬נושא‬ ‫עון ישראל‪ 29‬ומכסה חטאתם התחיל משבחם אשרי נשוי פשע [תהלים לב א ]‬ ‫‪.‬לאומת ‪16 Pr‬‬ ‫י־ח ֵ ֥פץ ֶ ֖ח ֶסד ֽהּוא׃ ‪17 MT‬‬ ‫א־ה ֱח ִז֤יק ָל ַע ֙ד ַא ּ֔פֹו ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־פ ַשע ִל ְש ֵא ִ ֖רית נַ ֲח ָל ֑תֹו ל ֹ ֶ‬ ‫י־אל ָכ ֗מֹוָך נ ֵ ֹ֤שא ָע ֙ו ֺן וְ ע ֵֹב֣ר ַע ֔ ֶ‬ ‫ִמ ֵ ֣‬ ‫‪18 Not in D.‬‬ ‫‪.‬השטן בא ‪19 D‬‬ ‫‪.‬מהו ‪20 P, Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬והוא מעיין ‪21‬‬ ‫‪.‬והוא מעיין העוונות כנגד הזכיות ‪22 P‬‬ ‫‪'. Πορφύρα, purpura.‬פורפיר ‪; Pr‬פירפירא ‪23 P‬‬ ‫‪.‬ואינו ‪24 Pr‬‬ ‫הּודה וְ ֣ל ֹא ִת ָמּ ‪25 MT‬‬ ‫ת־ח ֥ט ֹאת יְ ָ ֖‬ ‫ת־ע ֺ֤ון יִ ְש ָר ֵאל֙ וְ ֵא ֶ֔ינּנּו וְ ֶא ַ‬ ‫הוה ֻיְב ַ ֞קׁש ֶא ֲ‬ ‫ּוב ֨ ֵעת ַה ִ֜היא נְ ֻאם־יְ ָ ֗‬ ‫ַביָ ִ ֣מםים ָה ֵה ֩ם ָ‬

‫ֶצ֑אינָ ה ִ ֥כי ֶא ְס ַל֖ח ַל ֲא ֶ ֥שר ַא ְש ִ ֽאיר׃‬

‫אתם ֶ ֽס ָלה׃ ‪26 MT‬‬ ‫ל־ח ָט ָ ֣‬ ‫ית ָכ ַ‬ ‫את ֲע ֺ֣ון ַע ֶ ֑מָך ִכ ִ ֖ס ָ‬ ‫ָנ ָ֭ש ָ‬ ‫‪].‬שם[ חטאתם סלה ‪ not in Pr; D‬כיסיתה כל חטאתיך ‪27 P‬‬ ‫‪28 Not in Pr.‬‬ ‫‪29 Not in Pr.‬‬



Pesiqta Rabbati 45 

 559

by the transgression of the remnant of His heritage? (Mic 7:18) — it is only Israel whom He forgives. When David saw how the Holy One forgives the sins of Israel and has mercy on them, he began to [pronounce] them as happy and to praise them: Happy is he whose transgression is forgiven (Ps 32:1).

45:3 To David. Maskil. Happy is the one whose transgression is forgiven, [whose sin is covered] (Ps 32:1). This what Scripture said: You have forgiven the iniquity of Your people (Ps 85:3). You find that Satan comes on Yom Kippur to indict Israel. He details Israel’s sins and says: Master of the world, there are adulterers among the nations of the world; so, too, among Israel. There are thieves among the nations of the world; so, too, among Israel. But the Holy One details Israel’s just merits. What does He do? He takes the beam of the scale [of justice] and [creates] a balance between the sins and the merits. The sins are weighed against the merits, these against those, and the two pans of the scale {\are found to be level\}.3

45:4 Satan goes out to bring more sins to weigh down [the pan of sins]. What does the Holy One do while Satan is seeking sins? The Holy One takes the sins out of the pan of the scales and hides them under His royal purple [cloak].4 When Satan comes, he does not find any iniquity [left on the scales], as it is said: The search will be made for Israel’s iniquity, but there will be none (Jer 50:20). When Satan sees [that there is no iniquity], he says to the Holy One: Master of the world: You have carried away the iniquity of Your people (Ps 85:3). [Satan] was astonished: You covered all their sins. When David saw this {he said}: How [mercifully] does the Holy One carry [nsʾ] away the iniquity of Israel, and covers their sins! He began to praise them: Happy is he whose transgression is carried away, whose sin is hidden (Ps 32:1).5

3 bSan 35a; PesK 26:2; MidTeh 30:4. 4 MidTeh 9:13. 5 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 45‬‬

‫ ‪560‬‬ ‫‪45:5‬‬

‫{\דבר אחר אשרי נשוי פשע [תהלים לב א]\} אל תהי קורא ס' אלא ש' נשוי [שם] מהו‬ ‫נשיוי‪ 30‬אמר רבי ברכיה הכהן ברבי‪ 31‬דהוא אנשי חובינן קדמוי‪ 32‬שהוא סולח לעונ�ו‬ ‫תיהם בכל שנה ושנה שנאמר והיתה זאת לכם‪ 33‬לחקת עולם לכפר ע"ב‪ 34‬ישר' מכל‬ ‫חטאתיכם [ויקרא טז לד]‪ 35‬וכן הוא אומר אחת בשנה יכפר עליכם [שמות ל י]‪ 36‬לכך‬ ‫אשרי נשוי פשע [תהלים לב א] אשרי אדם לא יחשוב ייי לו עון [תהלים לב ב]‪37‬‬

‫‪45:6‬‬

‫אמר ריש לקיש‪ 38‬למה הדבר דומה למי ששתה‪ 39‬אמו‪ 40‬מים המרים‪ 41‬ונמצאת טהורה‬ ‫התחיל אומר בפני בני אדם אשרי אמה‪ 42‬ששתה‪ 43‬מי המרים ונמצאת טהורה‪ 44‬אמר‬ ‫לו אחר אשרי אמה‪ 45‬שלא צר{י}כה‪ 46‬לשתותם‪ 47‬כל עיקר כן‪ 48‬דוד‪ 49‬אומר‪ 50‬אשרי‬ ‫נשוי פשע כסוי חטאה [תהלים לב א] {\אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ }\51‬אשרי אדם לא‪52‬‬

‫‪ not in Pr.‬מהו נשוי ‪30‬‬ ‫‪ not in Pr.‬ברבי ‪31‬‬ ‫‪.‬קדמיי ‪; Pr‬קדמוי ‪ ; D‬קדמי ‪32 P dittography‬‬ ‫‪33 Not in D.‬‬ ‫על בני  ‪34‬‬ ‫שר ִצָו֥ה ‪35 MT‬‬ ‫אתם ַא ַ ֖חת ַב ָש ָנ֑ה וַ ַ֕י ַעׂש ַכ ֲא ֶ ֛‬ ‫ל־חט ֹ ָ֔‬ ‫ל־ב ֵנ֤י יִ ְש ָר ֵאל֙ ִמ ָכ ַ‬ ‫עֹולם ְל ַכ ֞ ֵפר ַע ְ‬ ‫ה־ז ֹאת ָל ֶ֜כם ְל ֻח ַ ֣קת ֗ ָ‬ ‫יְת ֨‬ ‫ָ ֽה ָ‬

‫הו֖ה ֶאת־מ ֶ ֹֽשה׃ פ‬ ‫יְ ָ‬ ‫יכם ‪36 MT‬‬ ‫ל־ק ְרנ ָֹ֔תיו ַא ַ ֖חת ַב ָש ָנ֑ה ִמ ַ ֞דם ַח ַ ֣טאת ַה ִכ ֻפ ִ ֗רים ַא ַ ֤חת ַב ָשנָ ֙ה יְ ַכ ֵ ֤פר ָע ָל ֙יו ְלד ֹ ֣ר ֹ ֵת ֶ֔‬ ‫וְ ִכ ֶ ֤פר ַא ֲה ֙ר ֹן ַע ַ‬ ‫יהוה׃ פ‬ ‫ׁש־ק ָד ִ ֥שים ֖הּוא ַל ָ ֽ‬ ‫ֽקֹ ֶד ָ ֽ‬ ‫רּוחֹו ְר ִמיָ ה׃ ‪37 MT‬‬ ‫הו֣ה ל֣ ֹו ָע ֺ֑ון וְ ֵ ֖אין ְב ֣‬ ‫ַ ֥א ְ ֽש ֵרי ָא ָ ֗דם ֤ל ֹא יַ ְח ֬ש ֹב יְ ָ‬ ‫‪.‬רבי שמעון בן לקיש ‪38 Pr‬‬ ‫‪.‬ששתת ‪39 Pr‬‬

‫‪40 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬קרים ‪41 D‬‬ ‫‪.‬אימא ‪ִ ; Pr‬אמה ‪42 D‬‬ ‫‪.‬ששתת ‪43 P, Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬בני … ונמצאת טהורה בפני ‪44‬‬ ‫‪ִ ; Pr‬אמה ‪45 D‬‬ ‫‪.‬זכרה ‪46 D‬‬ ‫‪.‬לשתובם ‪47 D‬‬ ‫‪.‬כך ‪48 D, Pr‬‬ ‫‪.‬דנו ‪49 D‬‬ ‫‪‘.‬ואמ ‪50 D‬‬ ‫‪.‬הברוך הוא ‪51 D‬‬ ‫‪.‬ולא לא ‪52 D‬‬



Pesiqta Rabbati 45 

 561

45:5 {\Another interpretation: Happy is he whose transgression is forgiven [nswy] (Ps 32:1).\} Do not read [nswy as if written with] the letter samekh but [as if written with the letter] sin [nswy] (ibid.) – what is nswy? R. Berekhiah Ha-Kohen said: [It means] that [God] forgets our sins and forgives our sins year after year, as it is said: This shall be an everlasting statute to you, to make atonement for the Israelites for all of their sins (Lev 16:34); and Scripture also says: Once in the year shall [Aaron] make atonement for you (Exod 30:10). Thus, it is said: Happy is he whose transgression is forgotten (Ps 32:1);6 Happy is he whose sin the Lord does not count (Ps 32:2).

45:6 R. Shimon ben Laqish said: To what is the matter like? To a woman who had to drink the water of bitterness and was found to be pure. [One man] began to say to the people: Happy is the woman who after drinking the water of bitterness is found to be pure [without sin]. Someone said to him: Happy is the woman who is not required to drink [the water of bitterness] – the entire subject.7 Likewise, David said: Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered (Ps 32:1). {\The Holy One, blessed be He, said to him:\} Happy is he whose sin the Lord does not count (Ps 32:2). And who are they whose transgressions {\and sins\}

6 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 7 Num 5:11-31 describes the ordeal of the bitter water, a trial by ordeal of a woman suspected of adultery.

‫יתבר אתקיספ ‪ 45‬‬

‫ ‪562‬‬

‫יחשוב ייי לו עון [שם] ומי הן‪ 53‬אילו שהקדוש נושא את‪\ 54‬עונותיהם ו\פשעיהם אילו‬ ‫ישראל שהן באין‪ 55‬ביום הכיפורים ופורטין עוונותיהם ופשעיהם {\והקדוש ברוך הוא‬ ‫נושא את‪ 56‬עוונותיהם\} אמר הקדוש‪ 57‬מכסה פשעיהם לא יצלח ומודה ועודב ירוחם‬ ‫[משלי כח יג]‪ 58‬‬ ‫‪45:7‬‬

‫כיון שישראל פורטין‪ 59‬עוונותיהם ומתוודין לפני הקדש הוא‪ 60‬סולח להם ועובר על‬ ‫פשעיהם שנאמר כי ביום הזה יכפר [ויקרא טז ל]‪ 61‬כיון שראה הנביא כן התחיל‬ ‫מקלס להקדוש על כך {ואמר} מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשאירית נחלתו‬ ‫{ו}לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא [מיכה ז יח]‪62‬‬ ‫סליק"‪{ 63‬סליק סליק}‬

‫‪.‬הוא ‪53 D‬‬ ‫‪54 Not in D, Pr.‬‬ ‫‪.‬זכאין ‪55 D, Pr‬‬ ‫‪56 Not in Pr.‬‬ ‫‪57 Not in D, Pr.‬‬ ‫ּומֹודה וְ ע ֵֹז֣ב יְ ֻר ָ ֽחם׃ ‪58 MT‬‬ ‫ְמ ַכ ֶ ֣סה ְ ֭פ ָש ָעיו ֣ל ֹא יַ ְצ ִ ֑ל ַיח ֶ ֖‬ ‫‪'.‬פורע ‪59 Pr‬‬ ‫‪60 Not in Pr.‬‬ ‫הו֖ה ִת ְט ָ ֽהרּו׃ ‪61 MT‬‬ ‫יכם ִל ְפ ֵנ֥י יְ ָ‬ ‫את ֶ֔‬ ‫י־בּי֥ ֹום ַה ֶז֛ה יְ ַכ ֵ ֥פר ֲע ֵל ֶיכ֖ם ְל ַט ֵ ֣הר ֶא ְת ֶכ֑ם ִמכֹל֙ ַח ֣ט ֹ ֵ‬ ‫ִ ֽכ ַ‬ ‫י־ח ֵ ֥פץ ֶ ֖ח ֶסד ֽהּוא׃ ‪62 MT‬‬ ‫א־ה ֱח ִז֤יק ָל ַע ֙ד ַא ּ֔פֹו ִ ֽכ ָ‬ ‫ל־פ ַשע ִל ְש ֵא ִ ֖רית נַ ֲח ָל ֑תֹו ל ֹ ֶ‬ ‫י־אל ָכ ֗מֹוָך נ ֵ ֹ֤שא ָע ֙ו ֺן וְ ע ֵֹב֣ר ַע ֔ ֶ‬ ‫ִמ ֵ ֣‬ ‫‪63 Not in D.‬‬



Pesiqta Rabbati 45 

 563

the Holy One forgets? They are Israel, who come on Yom Kippur, and specify their sins and transgressions {\and the Holy One, blessed be He, forgets their sins\}. The Holy One said: Whoever conceals their sins does not prosper, but the one who confesses and renounces shall obtain mercy (Prov 28:13).

45:7 When Israel specify their sins and confess them before the Holy One forgives them, passing by their transgressions, as it is said: For on this day shall atonement be made (Lev 16:30). When the prophet realized this, he began to praise the Holy One for this {and said}: Who is a God like You that forgives the iniquity, and passes by the transgression of the remnant of His heritage? You do not stay angry forever, because He delights in mercy (Mic 7:18). End {End. End.}

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪46‬‬

‫מנה אחת אפיים‬

‫‪46:1‬‬

‫מנה אחת אפיי' [שמואל א' א ה]‪ 1‬מובחר ושוה לכל פנים כמה דאת אמר הוא ההיכל‬ ‫לפני [מלכים א' ו יז]‪ 2‬יתן ה' את שלתך [שמואל א' א יז]‪ 3‬הישלת דברים כלפי מעלה‬ ‫כמה דאת אמר על השל [שמואל ב' ו ז]‪ 4‬ויזכרה ה' [שמואל א' א יט]‪ 5‬בראש השנה‬ ‫נפקדה חנה זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון זה היום תחילת מעשיך ראש‬ ‫השנה בתחילת מעשיך בכ"ה באלול וברא את העולם‪ 6‬יום ראשון ליצירה בראשון‬ ‫עולה למניין כ"ה באלול למניין אלפים שנבראת התורה קודם בריאת עולם ויום ראשון‬ ‫של עולם נבראו המאורות ולא נתלו עד יום ד' ועכשיו האריכה אותה אורה שלשה‬ ‫שהן ל"ו שעות ויאמר אלקים יהי מאורו' ברקיע השמים [בראשית א טו]‪7‬‬

‫‪46:2‬‬

‫למה היו להבדיל בין היום ובין הלילה [בראשית א טו] עכשיו נתלו וקודם לכן לא היו‬ ‫לילה שהבדילה ליום אלא שלשה ימים היה אורה ואף ביום השבת שבראש השנה שני‬ ‫יהו֖ה ָס ַג֥ר ַר ְח ָ ֽמּה׃ ‪1 MT‬‬ ‫ת־חנָ ֙ה ָא ֵ֔הב ַ ֽו ָ‬ ‫יִתן ָמ ָנ֥ה ַא ַ ֖חת ַא ָ ֑פיִם ִ ֤כי ֶא ַ‬ ‫ּול ַח ָ֕נה ֵ ֛‬ ‫ְ‬ ‫יכל ִל ְפ ָנֽי׃ ‪2 MT‬‬ ‫וְ ַא ְר ָב ִ ֥עים ָב ַא ָ ֖מה ָהָי֣ה ַה ָ ֑ביִת ֖הּוא ַה ֵה ָ ֥‬ ‫שר ָש ַ ֖א ְל ְת ֵמ ִע ּֽמֹו׃ ‪3 MT‬‬ ‫ת־ש ָל ֵ֔תְך ֲא ֶ ֥‬ ‫יִתן ֶא ֵ ֣‬ ‫אֹלהי יִ ְש ָר ֵ֗אל ֵ ֙‬ ‫אמר ְל ִ ֣כי ְל ָש ֑לֹום וֵ ֵ ֣‬ ‫וַ ַי ַ֧ען ֵע ִ ֛לי וַ ֖י ֹ ֶ‬ ‫ֹלהים׃ ‪4 MT‬‬ ‫ל־ה ַ ֑של וַ ָי ָ֣מת ָ֔שם ִ ֖עם ֲא ֥רֹון ָה ֱא ִ ֽ‬ ‫ֹלהים ַע ַ‬ ‫ר־אף יְ הוָ ֙ה ְב ֻע ָ֔זה וַ יַ ֵ ֥כהּו ָ ֛שם ָה ֱא ִ ֖‬ ‫וַ ִ ֽי ַח ַ ֤‬ ‫ת־ח ָנ֣ה ִא ְש ּ֔תֹו ‪5 MT‬‬ ‫יתם ָה ָר ָ ֑מ ָתה וַ ֵי ַ�֤דע ֶא ְל ָקנָ ֙ה ֶא ַ‬ ‫ל־ב ָ ֖‬ ‫שבּו וַ יָ ֥בֹאּו ֶא ֵ‬ ‫הוה וַ יָ ֻ ֛‬ ‫וַ יַ ְש ִ ֣כמּו ַב ֗בֹ ֶקר וַ ִ ֽי ְש ַת ֲח ֙וּו ִל ְפ ֵנ֣י יְ ָ ֔‬

‫הוה׃‬ ‫וַ ִ �יֽזְ ְכ ֶ ֖ר ָה יְ ָ ֽ‬ ‫‪.‬העילם ‪6 Pr‬‬ ‫י־כן׃ ‪7 MT‬‬ ‫ל־ה ָ ֑א ֶרץ ַ �וֽיְ ִה ֵ ֽ‬ ‫�ְק ַיע ַה ָש ַ֔מיִ ם ְל ָה ִ ֖איר ַע ָ‬ ‫וְ ָהי֤ ּו ִל ְמאֹור ֹ֙ת ִבר ִ ֣‬

Pesiqta Rabbati 46 ‫מנה אחת אפיים‬

A double portion 46:1 [To Hannah, Elkanah gave] one portion, however, a choice one [’apayim] (1 Sam 1:5)1 — [namely,]2 a choice [portion] regarded by all “faces” [pnym] as the best, as it says: The main hall was the best [lpny] (1 Kgs 6:17).3 [Eli the priest said to Hannah]: May the Lord make allowance for your error [shltkh]4 (1 Sam 1:17) — make allowance for you, [although you spoke] erroneous [hyshlt] words against heaven, as it is written: because of his error [shl] (2 Sam 6:7). So the Lord remembered her (1 Sam 1:19) — [Hannah] was remembered on Rosh Ha-Shanah. This day is the beginning of Your work, since it is a remembrance of the first day [of creation]. [How can] Rosh Ha-Shanah be [considered] as commemorating the beginning of Your work? God created the world on the twenty-fifth day of Elul. Since the [counting of the days of the calendar] begins with the creation of the Torah two thousand years before the creation of the world, it may be calculated that the first day of creation fell on the first day [of the week], the twenty-fifth day of Elul. On this first day the heavenly luminaries were created, but they were not fixed [in the sky] until the fourth day, so that their light continued undiminished for three days, which are thirty-six hours [of day-time, but they continued also for the thirty-six hours of night-time]: And God said: Let there be luminaries in the firmament of the heaven (Gen 1:14).

46:2 Why [did God say that there should be luminaries, since light already existed]? In order to divide the day from the night (Gen 1:14). Now the [luminaries – the sun, the moon, the stars], were fixed [in the sky on the fourth day]. Before this there was

1 But to Hannah he gave a double portion because he loved her, and the Lord had closed her womb (1 Sam 1:5); haftarah reading on the first day of Rosh Ha-Shanah. 2 PesRab 43:1, 43:28. 3 The reading of the passage according to the midrash; usually translated as the main hall in the front [lpny] (1 Kgs 6:17). 4 Based on shlh.

‫יתבר אתקיספ ‪ 46‬‬

‫ ‪566‬‬

‫ימים היו חסירים להשלים אלול וביום אלול וביום ששי נשלמו ולמחרתו ביום השבת‬ ‫היה ראש השנה באותו היום נמי האריך היום ל"ו שעות שלא הייתה מידת הלילה‬ ‫נוהגת שבשעה שחטא אדם נתגרש בו ביום ולמחרת בראש השנה צמחה כפרתו‬ ‫שבא שבת ולימד עליו זכות ברכת ה' היא תעשיר [משלי י כב]‪ 8‬שבת מעשרת שומריה‬ ‫בהעשר יוסף מוקר שבי לא תוסיף עצב עמה [שם] שדינו למיתה היה ואחר השבת לא‬ ‫תוסיף עצב ביומו ואל תמיתהו‬

‫‪46:3‬‬

‫ברכ' ה' [משלי י כב] זו שכתב ויברך אלקים את יום השביעי [בראשית ב ג]‪ 9‬במה‬ ‫ברכו באורה שהוסיף לו אורה כל לילי שבת ויומו ל"ו שעות כדי שלא לצער אדם‬ ‫הראשון שעדיין לאורתה חשיכה ולילה ועכשיו היתה אורו זו של שבת וראש השנה‬ ‫כאורה של יום ראשון של עולם שזו ל"ו זו לו שעות והיינו דאמרינן זה היום תחילת‬ ‫מעשיך כלומר שהוא בתחילת מעשיך זכרון הוא ליום ראשון שאורה שלו כאורה של‬ ‫יום ראשון והיינו דכתב וצדקתך אלקים עד מרום אשר עשית גדולות [תהלים עא יט]‪10‬‬ ‫צדקה עשה אלקים במרום שדילתה המאורות אשר עשית גדולות מאורות את שני‬ ‫המאורות הגדולים [בראשית א טז]‪ 11‬שעשית צדקה עם אדם הראשון שהרי הוא חטא‬ ‫ואתה הארכת לו אורה כדי שלא צערהו והיינו דכתב היש מספר לגדודיו ועל מי לא‬ ‫יקום אורהו [איוב כה ג]‪ 12‬זה אדם הראשון אף על פי שחטא קם אורה עליו שלשים‬ ‫וששה שעות‬

‫א־יֹוסף ֶע ֶ֣צב ִע ָ ֽמּה׃ ‪8 MT‬‬ ‫ִב ְר ַכ֣ת ְי֭הוָ ה ִ ֣היא ַת ֲע ִ ֑שיר וְ ֽל ֹ ִ ֖‬ ‫ֹלהים ַל ֲע ֽשֹות׃ ‪9 MT‬‬ ‫ר־ב ָ ֥רא ֱא ִ ֖‬ ‫אכ ּ֔תֹו ֲא ֶש ָ‬ ‫ל־מ ַל ְ‬ ‫יעי וַ יְ ַק ֵ ֖דׁש א ֹ֑תֹו ִ ֣כי ֤בֹו ָש ַב ֙ת ִמ ָכ ְ‬ ‫ֹלה ֙ים ֶאת־י֣ ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫יְב ֶרְך ֱא ִ‬ ‫וַ ָ ֤‬

‫פ‬

‫ֹלהים ַל ֲע ֽשֹות׃ ‪10 MT‬‬ ‫ר־ב ָ ֥רא ֱא ִ ֖‬ ‫אכ ּ֔תֹו ֲא ֶש ָ‬ ‫ל־מ ַל ְ‬ ‫יעי וַ יְ ַק ֵ ֖דׁש א ֹ֑תֹו ִ ֣כי ֤בֹו ָש ַב ֙ת ִמ ָכ ְ‬ ‫ֹלה ֙ים ֶאת־י֣ ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫יְב ֶרְך ֱא ִ‬ ‫וַ ָ ֤‬

‫פ‬

‫טֹן ‪11 MT‬‬ ‫ת־ה ָמ ֤אֹור ַה ָק ֙‬ ‫ש ֶלת ַהּי֔ ֹום וְ ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָמ ֤אֹור ַהגָ ד ֹל֙ ְל ֶמ ְמ ֶ ֣‬ ‫א ֖ר ֹת ַהגְ ד ִ ֹ֑לים ֶא ַ‬ ‫ת־ש ֵנ֥י ַה ְמ ֹ‬ ‫ֹלהים ֶא ְ‬ ‫וַ ַי ַ֣עׂש ֱא ִ֔‬

‫ּכֹוכ ִ ֽבים׃‬ ‫ש ֶלת ַה ֔ ַליְ ָלה וְ ֵ ֖את ַה ָ‬ ‫ְל ֶמ ְמ ֶ ֣‬ ‫אֹורהּו׃ ‪12 MT‬‬ ‫ל־מי לֹא־יָ ֥קּום ֵ ֽ‬ ‫דּודיו וְ ַע ִ֝֗‬ ‫ֲהֵי ׁ֣ש ִ ֭מ ְס ָפר ִלגְ ָ ֑‬



Pesiqta Rabbati 46 

 567

no night dividing the day, but for three days [the light of the first day was shining]. On the Sabbath, too, which fell on Rosh Ha-Shanah. There were still two days missing to complete [the month of] Elul. But with the day of Elul and the sixth day [the days] were completed. The next day, on the Sabbath, it was also Rosh Ha-Shanah. On the same day the daylight continued for thirty-six hours, since nightfall did not occur at its fixed time. Adam sinned [on Friday towards the end of the day] and was expelled [from the Garden of Eden] during5 the day. The next day, on Rosh Ha-Shanah, he was forgiven because the Sabbath came and spoke in his behalf: The blessing of the Lord brings wealth, [without painful toil for it] (Prov 10:22). The Sabbath enriches those who observe it, like Joseph was enriched, because he honored [it]:6 Without painful toil for it (ibid.). The judgment imposed [on Adam] was death, but the Sabbath [said]: Do not add sorrow on my day, and do not put him to death.

46:3 The blessing of the Lord (Prov  10:22). This is what is written: And God blessed the seventh day (Gen 2:3). With what did He bless it? With light, because He kept on adding light on the Sabbath even so that there were thirty-six hours [of continuous light] in order to [avoid] causing pain to the first human being who had not yet seen darkness and the night. Now the light of the Sabbath and of Rosh Ha-Shanah was like the light of the first day of the world. This was the light that lasted for thirty-six hours. Therefore we say: This day is like the beginning of Your work, it is a remembrance of the first day [of creation], since its light lasted like the light of the first day [of creation]. Consequently, it is written: Your righteousness, God, reaches to the heavens, You who have made great luminaries (Ps 71:19).7 God dealt with righteousness in heaven by extending the lights, You made the great luminaries (ibid.) – [referring to] the two great lights (Gen 1:16), and You dealt in righteousness with Adam. [Surely,] he sinned, but You prolonged the light for his sake, in order not to cause him pain. It is the same as it is written: Can His forces be numbered? On whom does His light not shine? (Job 25:3) – this [refers to] Adam; although he sinned, the light lasted thirty-six hours for him.

5 MidTeh 92:3; PesRab 23:15. 6 bShab 119a. “My day” PesRab 95a (Lemberg 1853). 7 The reading of the passage according to the midrash; usually translated as Your righteousness, God, reaches to the heavens, you who have done great things.

‫יתבר אתקיספ ‪ 46‬‬

‫ ‪568‬‬ ‫‪46:4‬‬

‫כי חוק לישראל [תהלים פא ה]‪ 13‬באותו היום נותנים לו מזונותיו לאדם ומשפט לאלהי‬ ‫יעקב [שם] באותו היום דן הקדוש ברוך הוא דיניו על בריותיו ולפיכך ניצל אדם הראשון‬ ‫מדין בזכות השבת שפייסה בעבורו ולפיכך אמר אדם‪ 14‬הראשון אותו מזמור בלשון‬ ‫שירה טוב להודו' לה' וגומר [תהלים צב ב]‪ 15‬ובא משה והחילו בראשי אותיות שמו‬ ‫מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגומר[שם]‬

‫‪46:5‬‬

‫ואף בשאילות שנשאלו לפני רבינו הקדש כתב כך כי ששת ימי' עשה ה' וגומר [שמות‬ ‫כ יא]‪ 16‬ויכל אלקים ביום השביעי וגומר [בראשית ב ב]‪ 17‬וכי מלאכה עשה הקדוש‬ ‫ברוך הוא בשבת חס ושלום אלא וינח ביום השביעי [שם] וכתב וישבות ביום השביעי‬ ‫[בראשית ב ב] וכתב כי בו שבת מכל מלאכתו וגומר [בראשית ב ג]‪ 18‬אלא מהו ויכל‬ ‫אתה מוצא כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו היה בורא שלש בריות בכל יום‬ ‫ובערב שבת היה עוסק כל היום באדם שעה ראשונה עלה במחשבה שנייה נמלך‬ ‫במלאכי השרת שלישית ביום [צבר] עפרו‬

‫‪46:6‬‬

‫ברביעית ניבלו חמישת ריקמו וציירו כמה שאדם חי על ידי עצמו שנאמר אשר עשיתי‬ ‫בסתר רוקמתי ארץ [תהלים קלט טו]‪ 19‬ששית העמידו על רגליו והיה עומד מן הארץ‬

‫אֹלהי יַ ֲע ֽקֹב׃ ‪13 MT‬‬ ‫ִ ֤כי ֣חֹק ְליִ ְש ָר ֵ ֣אל ֑הּוא ִ֝מ ְש ֗ ָפט ֵל ֵ ֥‬ ‫‪.‬אדום ‪14 Pr‬‬ ‫מר ְל ִש ְמָך֣ ֶע ְליֽ ֹון׃ ‪15 MT‬‬ ‫ּולזַ ֵ ֖‬ ‫יהו֑ה ְ‬ ‫֗טֹוב ְלה ֹ֥דֹות ַל ָ‬ ‫יעי ‪16 MT‬‬ ‫ר־בם וַ ָי֖נַ ח ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִב ִ ֑‬ ‫ל־א ֶש ָ֔‬ ‫ת־כ ֲ‬ ‫ת־היָ ֙ם וְ ֶא ָ‬ ‫ת־ה ָ֗א ֶרץ ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָש ַ ֣מיִם וְ ֶא ָ‬ ‫הוה ֶא ַ‬ ‫ים ָע ָ֨שה יְ ָ ֜‬ ‫ת־יָמ ֩‬ ‫ִ ֣כי ֵ ֽש ֶש ִ‬

‫הו֛ה ֶאת־י֥ ֹום ַה ַש ָ ֖בת ַ �וֽיְ ַק ְד ֵ ֽשהּו׃ ס‬ ‫ל־כן ֵב ַ ֧רְך יְ ָ‬ ‫ַע ֵ֗‬ ‫שה׃ ‪17 MT‬‬ ‫אכ ּ֖תֹו ֲא ֶ ֥שר ָע ָ ֽ‬ ‫ל־מ ַל ְ‬ ‫יעי ִמ ָכ ְ‬ ‫שר ָע ָ ֑שה וַ יִ ְשב ֹ֙ת ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫אכ ּ֖תֹו ֲא ֶ ֣‬ ‫יעי ְמ ַל ְ‬ ‫ֹלה ֙ים ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫וַ יְ ַכ֤ל ֱא ִ‬ ‫ֹלהים ַל ֲע ֽשֹות׃ ‪18 MT‬‬ ‫ר־ב ָ ֥רא ֱא ִ ֖‬ ‫אכ ּ֔תֹו ֲא ֶש ָ‬ ‫ל־מ ַל ְ‬ ‫יעי וַ יְ ַק ֵ ֖דׁש א ֹ֑תֹו ִ ֣כי ֤בֹו ָש ַב ֙ת ִמ ָכ ְ‬ ‫ֹלה ֙ים ֶאת־י֣ ֹום ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫יְב ֶרְך ֱא ִ‬ ‫ָ֤‬ ‫פ‬ ‫יתי ַב ֵ ֑ס ֶתר ֻ ֝ר ַ ֗ק ְמ ִתי ְ ֽב ַת ְח ִתּי֥ ֹות ָ ֽא ֶרץ׃ ‪19 MT‬‬ ‫ר־ע ֵ ֥ש ִ‬ ‫לֹא־נִ ְכ ַ ֥חד ָע ְצ ִ֗מי ִ֫מ ֶ ֥מךָ ֲא ֶש ֻ‬



Pesiqta Rabbati 46 

 569

46:4 This is a decree for Israel (Ps 81:5) – on the same day [on Rosh Ha-Shanah] a person is allotted his livelihood. A legal decision8 of the God of Jacob (ibid.) — that is, on the same day the Holy One passes judgment on His creatures. Therefore, Adam was saved from judgment because of the Sabbath, which interceded in his behalf. Therefore, it was Adam who composed the Psalm [for the Sabbath] as a song of joy: It is a good thing to give thanks to the Lord, etc. (Ps 92:2). Moses was the one who gave this psalm its superscription which consists of words beginning with the letters of his name:9 A Psalm, a song. For the Sabbath day. It is a good thing to give thanks to the Lord (ibid.).

46:5 Also, in the questions that were submitted to our holy Rabbi,10 it is written as follows: For in six days the Lord made, etc. (Exod 20:11), and on the seventh day God finished, etc. (Gen 20:2). Did the Holy One work on the Sabbath? God forbid! Rather, He rested on the seventh day (ibid.), since it is written: And He rested on the seventh day (Gen 2:2), and In it He rested from all His work, etc. (Gen 2:3). What is [the meaning of] He finished (Gen 20:2)? You find that when the Holy One was creating His world, He created three kinds of creatures every day, but on the day before the Sabbath he was occupied the entire day with [the creation of] Adam. In the first hour, he came into being as a thought; in the second hour, God consulted the ministering angels; in the third hour of the day, God gathered up the dust [out of which He was going to make Adam].

46:6 In the fourth [hour on the day before the Sabbath], God kneaded [the dust]; in the fifth hour, [God] wove [Adam] together and formed [him], as [Adam] was alive, as it is said: [When My frame was not hidden from You] when I was made in the secret place, when I was woven together in the depths of the earth (Ps 139:15); in the sixth hour, God made [Adam] stand on his feet and he stood from earth to heaven, as it is said: God created man on [the earth, and from the one end of heaven to the other] (Deut 4:32); in the seventh hour, God blew the breath of life into him;11

8 The reading of the passage according to the midrash; usually translated as “an ordinance.” 9 In Hebrew: M-sh-h. 10 Rabbi Yehudah Ha-Nasi. 11 ARNb 1; WayR 29:1; DevR 13; RutR 7; TanB Shemini 13; Tan Shemini 8; MidTeh 92:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 46‬‬

‫ ‪570‬‬

‫ועד השמים שנאמר אשר ברא אלקים את האדם על [דברים ד לב]‪ 20‬השביעיה נפח‬ ‫בו נשמה שמינית הכניסו לגן עדן תשעים צוהו מזה אכול ומזה אל תאכל עשיריה‬ ‫חטא אחת עשרה נידון שתים עשרה ליתן פאופרי‪ 21‬ופייסה עליו השבת ופדה אותו‬ ‫מדין ונטל רימות והתחיל מקלס לשבת שנאמר מזמור שיר ליום השבת [תהלים צב‬ ‫א]‪ 22‬אמרה לו השבת אני ואת נקלס להקדוש ברוך הוא שכך נתן בו כח שנאמר טוב‬ ‫להודות לי'י וגומר [תהלים צב ב]‬

‫‪46:7‬‬

‫עד שלא באתה השבת כביכול היה המלך יושב ומצטער על עולמו לומר כל מה‬ ‫שבראתי בשביל אדם בראתי עכשיו הוא נוטל אפופסים‪ 23‬והוא מבטל כל מלאכה‬ ‫שעשיתי וחוזר העולם לתוהו ובוהו אמר הקדוש ברוך הוא כל מה שבראתי בטל מה‬ ‫הועיל כתב מלאכת יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי חמשי וששי היכן הוא‬ ‫מעשה מלאכתי עכשיו אדם נוטל ופופסים‪ 24‬הרי כל המלאכה בטילה עד שהמלך‬ ‫מיצר על עולמו נכנס השבת ונטל דימוס‪ 25‬אמר הקדוש ברוך הוא כל מה שעשיתי‬ ‫השבת שיכללה שנאמר ויכל אלקים ביום השביעי [בראשית ב ב]‬

‫‪46:8‬‬

‫ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בת' [משלי ג יט]‪ 26‬כשם שברא הקדוש ברוך הוא‬ ‫ארבע רוחות כך סיבב לכסאו ארבע מלאכים ואילו הן מיכאל גבריאל אוריאל רפאל‬ ‫וכך העמיד ארבע דגלים מיכאל מימינו נגד ראובן בדגלים וכן תימנה דן צפונה יהודה‬ ‫מזרחה אפרים ימה למה נקרא שמו מיכאל שבשעה שעברו ישראל בים פתח ואמ'‬ ‫מי כמוך באילים ה' [שמות טו יא] וכשסיים התורה אמר אין כאל ישורון [דברים לג‬

‫ּולמ�ִ ‪20 MT‬‬ ‫ל־ה ָ֔א ֶרץ ְ‬ ‫ֹלהים׀ ָא ָד ֙ם ַע ָ‬ ‫ּיֹום ֲא ֶשר֩ ָב ָ ֨רא ֱא ִ ֤‬ ‫ן־ה ֙‬ ‫ר־הי֣ ּו ְל ָפ ֶ֗ניָך ְל ִמ ַ‬ ‫יָמים ִ ֽראש ִֹ֜נים ֲא ֶש ָ‬ ‫ִ י֣כי ְש ַאל־נָ ֩א ְל ִ֨‬

‫ְק ֵ ֥צה ַה ָש ַ ֖מיִ ם וְ ַע ְ‬ ‫מהּו׃‬ ‫ד־ק ֵצ֣ה ַה ָש ָ ֑מיִם ֲה ִ ֽנ ְה ָ֗יה ַכ ָד ָ ֤בר ַהגָ דֹול֙ ַה ֶ֔זה ֖אֹו ֲהנִ ְש ַ ֥מע ָכ ֽ ֹ‬

‫‪. Άπóψασης.‬אפופסיס ‪21‬‬ ‫ִמזְ ֥מֹור ִ֗שיר ְלי֣ ֹום ַה ַש ָ ֽבת׃‪22 MT  ‬‬ ‫‪. Άπóψασης.‬אפופסיס ‪23‬‬ ‫‪. Άπóψασης.‬אפופסיס ‪24‬‬ ‫‪; dimissus.‬דיסוס ‪25 Pr‬‬ ‫בּונֽה׃ ‪26 MT‬‬ ‫ּכֹונ�֥ן ָ֝ש ַ֗מיִם ִב ְת ָ‬ ‫ד־א ֶרץ ֵ‬ ‫ֽהוה ְב ָח ְכ ָ ֥מה ָי ַֽס ָ ֑‬ ‫יְ ָ ֗‬



Pesiqta Rabbati 46 

 571

in the eighth hour, God brought him into the Garden of Eden; in the ninth hour, God commanded him: Eat of this tree, but do not eat of that one; in the tenth hour, [Adam] sinned; in the eleventh hour, he was judged; in the twelfth hour, the verdict was pronounced against him. The Sabbath interceded in his behalf delivered him from the sentence and obtained his remission. Adam began to sing in praise of the Sabbath, as it is said: A Psalm, a song. For the Sabbath day (Ps 92:1). The Sabbath said to him: Let me and you sing praise to the Holy One that He gave me strength, as it is said: It is a good thing to praise the Lord, etc. (Ps 92:2).

46:7 Until the Sabbath came [to intercede regarding Adam’s sentence] – as if it were possible to say – the King had been sitting [on His throne] and His world troubled Him and He said: All that I have created, I have created for the sake of Adam. Now he will receive his sentence – a sentence which will bring an end to all the work that I have done, and the world will revert to emptiness and chaos. The Holy One said: All that I created is null and void; it is written:12 the first day, the second day, the third day, the fourth day, the fifth, the sixth, where is the work of my effort? Adam will receive his sentence, thus all my efforts have been canceled. But as the King was grieving, the Sabbath had entered and Adam had been granted his remission. The Holy One said: Everything that I did the Sabbath has finished, as it is said: And by means of the seventh day God finished (Gen 2:2).13

46:8 By wisdom the Lord laid the earth’s foundations, by understanding he set the heavens in place (Prov 3:19). When the Holy One created the four cardinal directions, He placed four angels around His throne, namely, Michael, Gabriel, Uriel, Raphael. Therefore, too, He set up four standards [in the camp in the wilderness]. Michael at His right corresponds to Reuben and his standard, [thus] Reuben was placed on the south side of the tabernacle, Dan on the north side,14 Judah on the east side and Ephraim on the west side. Why is the angel called Michael? Because when Israel would cross the [Reed] Sea, he would open [his mouth] and say: Who among the gods is like You? (Exod 15:11). When the Torah will be finished, [Michael] will say: There is no one like the God of Jeshurun (Deut 33:26). Who is like [mi-kha]

12 PesRab 28:9. 13 MidTeh 92:3. 14 BemR 2:10.

‫יתבר אתקיספ ‪ 46‬‬

‫ ‪572‬‬

‫כו]‪ 27‬מי כמוך ואין כאל הרי מיכאל אוריאל משמאלו כנגד דן שהוא חושך ולמה נקרא‬ ‫שמו אוריאל בשביל תורה נביאם וכתובים שהקדוש ברוך הוא מכפר עליו ומאי להן‬ ‫לישראל שנ' כי אלך בחושך ה' אור לי [מיכה ז ח]‪28‬‬

‫‪46:9‬‬

‫גבריאל כנגד‪ 29‬משה ואהרן ומלכות בית דוד ולמה נקרא שמו גבריאל שביהודה כתב‬ ‫יהודה גבר באחיו [דברי הימים א' ה ב]‪ 30‬וכתב ויקרא שמו פלא יועץ זו גבור [ישעיה‬ ‫ט ה]‪ 31‬רפאל מאחריו ולמה נקרא שמו רפאל כדי לרפואה שברו של ירבעם שיוצא‬ ‫מאפרים שהוא במערב כדכתיב אל נא רפא נה לה [במדבר יב יג]‪ 32‬הדא הוא דכתיב‬ ‫כונן שמים בתבונה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה הנהג את ישראל לפי‬ ‫מעשיהם מזרח שממנו אורה יוצא לעולם יהא שבט לוי הוא כנגד שנ' והחונים לפני‬ ‫המשכן קדמה לפני וגומר [במדבר ג לח]‪ 33‬ומנין שלוי נקרא אור שנאמר וללוי אמר‬ ‫תומיך וגומר [דברים לג ח] ועליו שבט יהודה שהם ראון שנאמר והחונים מזרחה דגל‬ ‫מחנה יהודה לצבאות' [במדבר ב ג]‪ 34‬ועליו יששכר שהוא בעל תורה ומניין שהתורה‬ ‫נקרא אור שנאמ' כי נר מצוה ותורה אור [משלי ו כג]‪35‬‬

‫ּובגַ ֲאוָ ֖תֹו ְש �ח ִ ָֽקים׃ ‪27 MT‬‬ ‫ֵ ֥אין ָכ ֵ ֖אל יְ ֻש ֑רּון ר ֵֹכ֤ב ָש ַ֙מיִ ֙ם ְב ֶעזְ ֶ ֔רָך ְ‬ ‫הו֖ה ֥אֹור ִ ֽלי׃ ס ‪28 MT‬‬ ‫ח ֶשְך יְ ָ‬ ‫שב ַב ֔ ֹ‬ ‫י־א ֵ ֣‬ ‫תי ֔ ִלי ִ ֥כי נָ ַ ֖פ ְל ִתי ָ ֑ק ְמ ִתי ִ ֽכ ֵ‬ ‫א ְב ִ ֙‬ ‫ל־ת ְש ְמ ִ ֤חי ֹיַ֙‬ ‫ַ ֽא ִ‬ ‫‪.‬כנגד ‪29 Pr Dittography:‬‬ ‫יֹוסף׃ ס ‪30 MT‬‬ ‫ּולנָ ִג֖יד ִמ ֶ ֑מּנּו וְ ַה ְבכ ָ ֹ֖רה ְל ֵ ֽ‬ ‫הּוד ֙ה גָ ַ ֣בר ְב ֶא ָ֔חיו ְ‬ ‫ִ ֤כי יְ ָ‬ ‫יעד ַשר־ ‪31 MT‬‬ ‫יֹוע ֙ץ ֵ ֣אל גִ ּ֔בֹור ֲא ִב ַ ֖‬ ‫ל־ש ְכ ֑מֹו וַ יִ ְק ָ ֨רא ְש ֜מֹו ֠ ֶפ ֶלא ֵ‬ ‫ן־לנּו וַ ְת ִ ֥הי ַה ִמ ְש ָ ֖רה ַע ִ‬ ‫ד־לנּו ֵ ֚בן נִ ַת ֔ ָ‬ ‫י־י ֶ֣לד יֻ ַל ֗ ָ‬ ‫ִכ ֶ‬

‫ָש ֽלֹום׃‬

‫מר ֵ֕אל ָנ֛א ְר ָ ֥פא ָנ֖א ָ ֽלּה׃ פ ‪32 MT‬‬ ‫הו֖ה ֵלא ֑ ֹ‬ ‫וַ יִ ְצ ַ ֣עק מ ֶֹ֔שה ֶאל־יְ ָ‬ ‫מ ֶרת ‪33 MT‬‬ ‫ים ִמ ְש ֶ ֣‬ ‫ּוב ָ֗ניו ֽש ֹ ְמ ִר ֙‬ ‫ֹשה׀ וְ ַא ֲה ֣ר ֹן ָ‬ ‫ל־מֹועד׀ ִמזְ ָ ֜ר ָחה מ ֶ ֣‬ ‫ֵ֨‬ ‫א ֶה‬ ‫וְ ַהח ִֹנ֣ים ִל ְפ ֵנ֣י ַה ִמ ְש ָ֡כן ֵ ֣ק ְד ָמה ִל ְפנֵ י֩ ֽ ֹ‬

‫יּומת׃‬ ‫ַה ִמ ְק ָ ֔דׁש ְל ִמ ְש ֶ ֖מ ֶרת ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ ֑אל וְ ַה ָז֥ר ַה ָק ֵ ֖רב ָ ֽ‬ ‫ן־ע ִמינָ ָ ֽדב׃ ‪34 MT‬‬ ‫הּודה נַ ְח ׁ֖שֹון ֶב ַ‬ ‫יא ִל ְב ֵנ֣י יְ ָ ֔‬ ‫הּודה ְל ִצ ְבא ָ ֹ֑תם וְ נָ ִש ֙‬ ‫וְ ַהחֹנִ ֙ים ֵ ֣ק ְד ָמה ִמזְ ָ ֔ר ָחה ֶ ֛דגֶ ל ַמ ֲח ֵנ֥ה יְ ָ ֖‬ ‫מּוסר׃ ‪35 MT‬‬ ‫ּתֹוכ ֥חֹות ָ ֽ‬ ‫ִ ֤כי ֵנ֣ר ִ ֭מ ְצוָ ה וְ ֣ת ָֹורה ֑אֹור וְ ֶ ֥ד ֶרְך ַ֝ח ִ֗יים ְ‬



Pesiqta Rabbati 46 

 573

You (ibid.) and “there is nothing like God [el]” result in Mi-kha-el [Michael].15 Uriel at God’s left corresponds to Dan, which is darkness. And why is he called Uriel? Because the Torah, the Prophets and the Writings consist of the words ’Uri [my light] and ’El [God] which is the light by which the Holy One atones [Israel], as it is said: Though I sit in darkness, the Lord is a light to me [’or li] (Mic 7:8).

46:9 Gabriel’s [place, in the east,] corresponds to that of Moses and Aaron and the kingdom of the house of David. And why is he called Gabriel? Because it is written about Judah: Since Judah prevailed [gbr] above his brothers (1 Chr 5:2), and it is also written: And he will be called Wonderful Counselor, Mighty God [’El Gibbor] (Isa 9:5). Raphael is behind Him. And why is he called Raphael? To heal [rph] the breach of Jeroboam. Jeroboam was a descendant of Ephraim [whose standard] was on the west side, as it is written: Heal [rph] her now (Num 12:13). This is what is written: He readied the heavens by understanding (Prov  3:19). The Holy One said to Moses: Moses, see to it that in the encampment you arrange the tribes of Israel according to their deeds. Since the light comes to the world from the east, let the tribe of Levi [face] east, as it is said: Those that were to pitch before the Tent of Meeting toward east, etc. (Num 3:38). And from where [in Scripture do we know] that Levi is associated with light? Because it is said: Of Levi he said: Let your Tummim [and your Urim be with Your faithful] (Deut 33:8). And adjacent to Levi shall be the Tribe of Judah who are splendor, as it is said: Those that pitch [their tents] toward sunrise shall be the standard of the camp of Judah (Num 2:3). And adjacent [to Judah] shall be Issachar who is master of the Torah. And from where [in Scripture do we know] that the Torah is called „light“? Because it is said: For the commandment is a lamp, and the Torah is light (Prov 6:23).

15 MidTeh 17:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 46‬‬

‫ ‪574‬‬ ‫‪46:10‬‬

‫ועליו זבולין שהוא בעל עושר שנאמר שמח זבולין בצאתך‪ 36‬ויששכ' באהלי' [דברים‬ ‫לג יח] דרום שמשם יוצאים גשמי נדבה ברכה וטללי ברכה יהי שבוי ראובן שרוי‬ ‫כנגדו שהוא בעל תשובה שנאמר דגל ראובן תימנה [במדבר ב י] ועליו גד שהוא גיבור‬ ‫שנאמר גד גדוד יגודנו [בראשית מט יט] ועליו שמעון ראובן בתשובה גד בגבורה‬ ‫ושמעון בעמצא לכפר אמר לו הקדוש ברוך הוא מערב שממנו שלג וברד והוא השרה‬ ‫כנגד אפרים ומנשה ובנימן שהם בני יוסף שנתגבר עליו יצרו ומנין שנקראו שלשתן‬ ‫גיבורים שנאמר לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתיך ולכה לישועתה לנו‬ ‫[תהלים פ ג] והשכינה במערב שנאמר ובין כתיפיו שכן [דברים לג יב] אמר לו הקדוש‬ ‫ברוך הוא צפון שממנו חושך יוצא לעולם השדר כנגדו שבט דן על שם עבודה זרה‬ ‫שעבדו לפי שחזר ירבעם על כל השבטים ולא קבלו אלא שבט דן ועליו מטה אשר‬ ‫להאיר על החושך שנאמר ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטובל בשמן‬ ‫רגלו [דברים לג כד] כתב ה' בחכמה יסד [משלי ג יט]‬

‫‪ was added here; it indicates numbering.‬יוד ט ‪36‬‬



Pesiqta Rabbati 46 

 575

46:10 And adjacent [to Issachar] shall be Zebulun, who is wealthy, as it is said: Rejoice, Zebulun, in your going out [to commerce], and lssachar, in your tents [of Torah] (Deut 33:18). The south, from which bounteous rains and beneficial dews descend, shall be Reuben’s [place],16 because he is repentant, as it is said: The standard of Reuben shall be in the south (Num 2:10). And adjacent to [Reuben] shall be Gad, who is strong, as it is said: Gad, a troop of fighting men shall troop out of him (Gen 49:19). And adjacent to [Gad] shall be Simeon, so that between Reuben’s penitence and Gad’s strength penance will be made for Simeon. The Holy One said [to Moses]: Concerning the west from which snow and hail originate, see to it that Ephraim, Manasseh, and Benjamin live there. They are descendants of Joseph who was able to restrain himself. And from where [in Scripture do we know] that these three were called “might”? It is said: Like Ephraim and Benjamin and Manasseh arouse the might [of Your restraint at our wrongdoing], and come to save us (Ps 80:3). The Shekhinah [Divine Presence] is in the west, as it is said: He dwells between [Benjamin’s] shoulders (Deut 33:12). The Holy One said to [Moses]: Concerning the north from which darkness comes into the world — see to it that you array the Tribe of Dan there. They practiced idolatry. When Jeroboam went around among all the Tribes [offering the bull’s image], none would receive it except the Tribe of Dan. And adjacent to Dan shall be Asher to give light in the darkness, as it is said: Of Asher he said: Blessed be Asher [with light and favor] above sons; let him be the favored of his brothers, and let him dip his foot in oil (Deut 33:24). [Therefore] it is written: The Lord established [the order of the world] with wisdom (Prov 3:19).

16 BemR 12:10, 12:12.

‫פסיקתא‬

‫רהתי ‪47‬‬ ‫אחרי מות‬

‫‪147:1‬‬ ‫\מדרש\ פרשת אחרי מות וידבר ייי אל משה אחרי מות שני בני אהרן [ויקרא טז א]‪2‬‬ ‫ילמדנו רבינו איזו גדולה מזו התפילה או התשובה יהודה ברבי חייא‪ 3‬אמר תתפילה‬ ‫מבטלת חצי הגזירה והתשובה מבטלת חצי הגזירה‪ 4‬ורבי יהושע בן לוי אמר התפילה‬ ‫מבתלת חצי הגזירה והתשובה מבטלת את כל‪ 5‬הגזיר ‬ ‫ה‬

‫‪47:2‬‬

‫אמר רבי יהודה ברבי חייא מניין שהתשובה מבטלת חצי הגזירה שנאמר בקין נע ונד‬ ‫[בראשית ד יב]‪ 6‬כיון שעשה תשובה ואמר‪ 7‬גדול עוני משנוא [בראשית ד יג]‪ 8‬בטלה‬ ‫הימנו חצי הגזירה {\שנאמר וישב בארץ נוד\} [בראשית ד טז]‪ 9‬אמר רבי יהושע בן‬ ‫לוי התשובה {\מבטלת}\ \את\ \{כל הגזירה והתפילה\} \מבטלת\ חצי הגזירה {ש}כן‬ ‫אתה מוצא‪ 10‬ביכניה‪{ 11‬מלך יהודה} שהקדוש \נשבע\ אם יהיה יכניה בן יהויקי' מלך‬ ‫יהודה\‪[ 12‬ירמיה כב כד]‪13‬‬ ‫ ‬

‫‪1 Not in JTS.‬‬ ‫הו֖ה וַ יָ ֻ ֽמתּו׃ ‪2 MT‬‬ ‫יְ ַד ֵ ֤בר יְ הוָ ֙ה ֶאל־מ ֶֹ֔שה ַא ֲח ֵ ֣רי ֔מֹות ְש ֵנ֖י ְב ֵנ֣י ַא ֲה ֑ר ֹן ְב ָק ְר ָב ָ ֥תם ִל ְפנֵ י־יְ ָ‬ ‫ורבי יהושע בן לוי ‪3 P‬‬ ‫‪ dittography in P.‬התפילה מבטלת חצי הגזירה 'ורבי יהושע בן לוי אמ ‪4‬‬ ‫‪ not in Pr.‬את כל ‪5‬‬ ‫ת־ה ֲא ָד ָ֔מה ֽל ֹא־ת ֵ ֹ֥סף ֵתת־כ ָ ֹ֖חּה ָלְ֑ך ָנ֥ע וָ ָנ֖ד ִ ֽת ְה ֶי֥ה ָב ָ ֽא ֶרץ׃ ‪6 MT‬‬ ‫ִ ֤כי ַ ֽת ֲעב ֹ֙ד ֶא ָ ֣‬ ‫‪7 Not in Pr.‬‬ ‫הו֑ה גָ ֥דֹול ֲעו ִֺנ֖י ִמנְ ֽש ֹא׃ ‪8 MT‬‬ ‫אמר ַ ֖קיִ ן ֶאל־יְ ָ‬ ‫וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫ת־ע ֶדן׃ ‪9 MT‬‬ ‫הו֑ה וַ ֵי ֶ֥שב ְב ֶ ֽא ֶרץ־נ֖ ֹוד ִק ְד ַמ ֵ ֽ‬ ‫וַ ֵי ֵ֥צא ַ ֖קיִ ן ִמ ִל ְפ ֵנ֣י יְ ָ‬ ‫‪10 Not in Pr.‬‬ ‫‪ .‬מיכניהו ‪11 P‬‬ ‫אם יהיה יכניה אם ימות ‪12 P‬‬ ‫ת�ְקנְ ךָ ׃ ‪13 MT‬‬ ‫יְמ ִינ֑י ִ ֥כי ִמ ָ ֖שם ֶא ֶ ֽ‬ ‫ל־י֣ד ִ‬ ‫חֹותם ַע ַ‬ ‫הּודה ָ ֖‬ ‫ה ִ ֣כי ִאם־יִ ְה ֶ֞יה ָכנְ ָי֤הּו ֶבן־יְ ֽהֹויָ ִק ֙ים ֶ ֣מ ֶלְך יְ ָ ֔‬ ‫י־אנִ ֮י נְ ֻאם־יְ הוָ ֒‬ ‫ַח ָ‬

Pesiqta Rabbati 47 ‫אחרי מות‬

After the Death 47:1 \Midrash\ Lectionary portion: And the Lord spoke to Moses after the death of the two sons of Aaron (Lev 16:1).1 Let our Rabbi teach us: Which is the greater, prayer or repentance? Yehudah Berabbi Ḥiyya said: Prayer annuls half of the decree and repentance annuls half of the decree. R. Yehoshua ben Levi said: Prayer annuls half of the decree, but repentance annuls the entire decree.2

47:2 Yehudah Berabbi Ḥiyya said: From where [in Scripture do we know] that repentance annuls half of the decree? Because it is said about Cain: A fugitive and a wanderer [nod] (Gen 4:12). When he repented and said: My punishment is greater than I can bear (Gen 4:13), half of the decree against him was annulled {\as it is said: [Cain] … dwelt in the land of Nod, east of Eden (Gen 4:16). R. Yehoshua ben Levi said: Repentance annuls the entire decree, and prayer\} annuls {\half of the decree}. Since you find that it was so with Jeconiah, {king of Judah}. Since the Holy One swore an oath: \As surely as I live, [declares the Lord, even if] Jeconiah, King Jehoiakim’s son\3 from Judah [were a signet ring on my right hand, I would still remove you from there] (Jer 22:24).4

1 And the Lord spoke to Moses after the death of the two sons of Aaron (Lev 16:1) is a reading for Yom Kippur. 2 bMeg 30b. 3 P abbreviates the Scriptural verse but adds: or if he should die. 4 Jer 22:24-25: As surely as I live, declares the Lord, even if Coniah, King Jehoiakim’s son from Judah were a signet ring on my right hand, I would still remove you from there. I would hand you over to those who seek to kill you, those you dread, even Babylon’s King Nebuchadnezzar and his army.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪578‬‬ ‫‪47:3‬‬

‫אמר רבי מאיר בימינו נשבע שנאמר ימיני כי משם [שם] ומה נגזר עליו שימות‬ ‫בלא בנים שנאמר כתבו את האיש הזה ערירי [ירמיה כב ל]‪ 14‬וכיון שעשה תשובה‬ ‫ביטל הקדוש את הגזירה שנאמר ובני יכניה אסיר [דברי הימים א' ג יז]‪ 15‬וכן הוא‬ ‫אומר ושמתיך כחותם [חגי ב כג]‪ 16‬הרי שהתשובה מבטלת {את} \{כל הגזירה ומנין‬ ‫שהתפילה מבטלת}\ חצי הגזירה וכן‪ 17‬את מוצא באהרן שנאמר ובאהרן התאנף ייי‬ ‫מאד [דברים ט כ]‪ 18‬‬

‫‪47:4‬‬

‫אמר רבי יהושע דסיכנין בשם‪ 19‬רבי לוי‪ 20‬ואין‪ 21‬להשמידו אלא עקירת‪ 22‬בנים ובנות‬ ‫שנאמר ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת [עמוס ב ט]‪ 23‬לא עשה אלא כיון שנתפלל‬ ‫משה עליו שנאמר ואתפלל גם בעד אהרן [דברים ט כ]‪ 24‬אמר לו הקדוש הואיל‬ ‫שנתפללת עליו ביטלת חצי הגזירה הימנו ואל אלעזר ואל‪ 25‬איתמר [ויקרא י יב]‪26‬‬ ‫{מלמד} שאף הם‪ 27‬היו בכלל הגזירה אמר רבי מנא דשאב בשם רבי לוי‪ 28‬הצל לקוח'‬ ‫למות [משלי כד יא]‪ 29‬נמצאת אומר שעל {\ידי\} התפילה ניצולו אלעזר ואיתמר אמר‬ ‫הקדוש חייך כך היתה הגזירה שימותו כל בניך והואיל שנתפלל משה הריני מבטל חצי‬

‫יָמיו ִכי֩ ֨ל ֹא יִ ְצ ֜ ַלח ִמזַ ְר ֗עֹו ִ ֚איׁש י ֵֹש ֙ב ‪14 MT‬‬ ‫ירי ֶג ֶ֖בר לֹא־יִ ְצ ַל֣ח ְב ָ ֑‬ ‫ת־ה ִ ֤איׁש ַהזֶ ֙ה ֲע ִר ִ ֔‬ ‫הוה ִכ ְת ֞בּו ֶא ָ‬ ‫֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬

‫יהּודה׃‬ ‫ל־כ ֵ ֣סא ָד ִ ֔וד ּומ ֵ ֹ֥של ֖עֹוד ִב ָ ֽ‬ ‫ַע ִ‬ ‫יאל ְבנֽ ֹו׃ ‪15 MT‬‬ ‫ּובנֵ ֙י יְ ָכנְ ָי֣ה ַא ִ֔סר ְש ַא ְל ִת ֵ ֖‬ ‫ְ‬ ‫חֹותם ‪16 MT‬‬ ‫הוה וְ ַש ְמ ִ ֖תיָך ַ ֽכ ָ ֑‬ ‫יאל ַע ְב ִד֙י נְ ֻאם־יְ ָ ֔‬ ‫ן־ש ַא ְל ִת ֵ ֤‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֡אֹות ֠ ֶא ָק ֲחָך זְ ֻר ָב ֶ֨בל ֶב ְ‬ ‫ַבּי֣ ֹום ַה ֣הּוא נְ ֻאם־יְ ָ‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃‬ ‫י־בָך֣ ָב ַ֔ח ְר ִתי נְ ֻ ֖אם יְ ָ‬ ‫ִ ֽכ ְ‬ ‫‪.‬שכן ‪17 Pr‬‬ ‫ם־ב ַ ֥עד ַא ֲה ֖ר ֹן ָב ֵ ֥עת ַה ִ ֽהוא׃ ‪18 MT‬‬ ‫אד ְל ַה ְש ִמ ֑ידֹו ָ ֽו ֶא ְת ַפ ֵל֛ל גַ ְ‬ ‫הו֛ה ְמ ֖ ֹ‬ ‫ּוֽ ְב ַא ֲה ֗ר ֹן ִה ְת ַא ַנ�֧ף יְ ָ‬ ‫‪ not in D.‬יהושע דסיכנין בשם ‪19‬‬ ‫‪.‬יהודה בן לוי ‪20 D‬‬ ‫‪.‬אין ‪21 Pr‬‬ ‫‪.‬עקידת ‪22 D‬‬ ‫ּלֹונ֑ים וָ ַא ְש ִ ֤מיד ִפ ְר ֙יֹו ‪23 MT‬‬ ‫יהם ֲא ֶ֨שר ְכ ֹ֤ג ַבּה ֲא ָרזִ ֙ים גָ ְב ֔הֹו וְ ָח ֥סֹן ֖הּוא ָ ֽכ ַא ִ‬ ‫ת־ה ֱאמ ִֹר֙י ִמ ְפנֵ ֶ֔‬ ‫וְ ָ֨אנ ִֹ֜כי ִה ְש ַ ֤מ ְד ִתי ֶא ָ ֽ‬ ‫ִמ ַ֔מ ַעל וְ ָש ָר ָ ֖שיו ִמ ָ ֽת ַחת׃‬ ‫ם־ב ַ ֥עד ַא ֲה ֖ר ֹן ָב ֵ ֥עת ַה ִ ֽהוא׃ ‪24 MT‬‬ ‫אד ְל ַה ְש ִמ ֑ידֹו ָ ֽו ֶא ְת ַפ ֵל֛ל גַ ְ‬ ‫הו֛ה ְמ ֖ ֹ‬ ‫ּוֽ ְב ַא ֲה ֗ר ֹן ִה ְת ַא ַנ�֧ף יְ ָ‬ ‫‪.‬ואל ‪25 Dittography in P‬‬ ‫שי ‪26 MT‬‬ ‫ּנֹות ֶר ֙ת ֵמ ִא ֵ ֣‬ ‫ת־ה ִמנְ ָ֗חה ַה ֶ֙‬ ‫ם ְק ֣חּו ֶא ַ‬ ‫ֹות ִרי ֒‬ ‫ית ָ ֥מר׀ ָבנָ ֮יו ַהּנֽ ָ‬ ‫ל־א ָ‬ ‫ל־א ֲה ֗ר ֹן וְ ֶ ֣אל ֠ ֶא ְל ָעזָ ר וְ ֶא ִ֨‬ ‫וַ יְ ַד ֵ֨בר מ ֶֹ֜שה ֶ ֽא ַ‬ ‫ּוה ַמ ּ֖צֹות ֵ ֣א ֶצל ַה ִמזְ ֵ ֑ב ַח ִ ֛כי ֥קֹ ֶדׁש ָ ֽק ָד ִ ֖שים ִ ֽהוא׃‬ ‫הוה וְ ִא ְכ ֥ל ָ‬ ‫יְ ָ ֔‬ ‫‪27 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬יושוע ב"ל ‪28 Pr‬‬ ‫ם־ת ְח ֽשֹוְך׃ ‪29 MT‬‬ ‫ּומ ִ ֥טים ַ֝ל ֶ֗ה ֶרג ִא ַ‬ ‫ַ ֭ה ֵצל ְל ֻק ִ ֣חים ַל ָ ֑מוֶ ת ָ‬



Pesiqta Rabbati 47 

 579

47:3 R. Meir said: God swore an oath with His right hand, as it is said: On My right hand (Jer 22:24). And what was decreed against [Jeconiah]? That he die childless, as it is said: Record this man as if childless (Jer 22:30). But when he showed repentance, the Holy One annulled the decree, as it is said: The sons of Jeconiah the captive (1 Chr 3:17); likewise, it says: I will set you as a signet (Hag 2:23). Therefore, repentance annuls {\the entire decree. From where [in Scripture do we know] that prayer annuls\} half the decree? You find that it was so with Aaron, as it is said: The Lord was very angry with Aaron (Deut 9:20).

47:4 R. Yehoshua from Sikhnin said in the name of R. Levi: There is no other way of destroying [shmd] him but to uproot [ʿaqr] his sons and daughters, as it is said: I destroyed their fruit above and their roots  [ʿaqr] below (Amos  2:9), but [God] did not do this. However, when Moses prayed in his behalf, as it is said: [And the Lord was angry enough with Aaron to destroy him,] but at that time I prayed for Aaron too (Deut 9:20), the Holy One said to him: Since you prayed in his behalf,5 you annulled half of the decree against him. [Moses spoke] to Eleazar and to Ithamar, [Aron’s sons that were left] (Lev 10:12), which {teaches} that they, too, had been included in the decree [of destruction]. R. Mana from Saab said in the name of R. Levi: [Regarding] Rescue those being led away to death (Prov 24:11), your position is that Eleazar and Ithamar were rescued through prayer. The Holy One said [to Aaron]: By your life, the decree [stipulated] that all your sons would die. Nevertheless, because Moses prayed, I annulled half of the decree, destroying

5 YalqShim Sam 89.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪580‬‬

‫הגזירה‪\ 30‬ממך\ ומבטל‪ 31‬שנים ומניח שנים מניין ממה שקראו‪ 32‬בעניין אחרי מות שני‬ ‫בני אהרן [ויקרא טז א]‪33‬‬ ‫ ‬

‫‪47:5‬‬

‫אחרי מות שני בני [ויקרא טז א]‪ 34‬כך פתח רבי תנחומא ברבי חייא אלי אתה‬ ‫אשחרך צמאה לך נפשי כן בקודש חזיתיך כי טוב חסדך מחיים [תהלים סג ב עד ד]‪35‬‬ ‫מהו‪ 36‬אלהים אלי אתה \אשחריך\ [שם] בשעה שגזרו המצריים על ישראל כל הבן‬ ‫הילוד היאורה תשליכהו וכל בת תחיון [שמות א כב]‪ 37‬היתה בת ישראל‪ 38‬בזמן‬ ‫שמרגשת‪ 39‬בעצמה‪ 40‬קרובה לילד היתה יוצאה לאשפה ויולדת שם‬

‫ ‪47:6‬‬

‫מיד היה הקדוש יורד ובכבודו‪ 41‬מרחיצו ומניקו ומלבישו ואחרצך במים ואשטוף דמיך‬ ‫מעליך ואלבישך ריקמה ואנעלך תחש [יחזקאל טז ט‪.‬י]‪ 42‬לפיכך כשבאו‪ 43‬לים הכירו‬ ‫אותו והרוא'‪ 44‬אותו באצבע‪ 45‬ואמרו זה אלי ואנויהו [שמות טו ב] לפיכך‪ 46‬דוד אומר‬ ‫‪ not in Pr.‬מבטל חצי הגזירה ‪30‬‬ ‫‪.‬ונוטל ‪31 P‬‬ ‫‪.‬שקרינן ‪32 Pr‬‬ ‫הו֖ה וַ יָ ֻ ֽמתּו׃ ‪33 MT‬‬ ‫וַ יְ ַד ֵ ֤בר יְ הוָ ֙ה ֶאל־מ ֶֹ֔שה ַא ֲח ֵ ֣רי ֔מֹות ְש ֵנ֖י ְב ֵנ֣י ַא ֲה ֑ר ֹן ְב ָק ְר ָב ָ ֥תם ִל ְפנֵ י־יְ ָ‬ ‫‪ not in D, Pr.‬אחרי מות שני בני ‪34‬‬ ‫ֹלהים׀ ֵא ִ ֥לי ַא ָ֗תה אֲ‍‪35 MT 2 ‬‬ ‫י־מיִ ם ‍׃ ֱא ִ ֤‬ ‫ץ־צ ָי֖ה וְ ָע ֵי �֣ף ְב ִל ָ ֽ‬ ‫ַֽש ֲ֫ח ֶ ֥רךָ ָצ ְמ ָ֬אה ְל ָ֨ך׀ נַ ְפ ִ֗שי ָכ ַ ֣מּה ְלָך֣ ְב ָש ִ ֑רי ְב ֶ ֽא ֶר ִ‬ ‫יתיָך ַב ֣קֹ ֶדׁש ֵ ֭כן‪3 ‬‬ ‫בֹודָך׃ ֝ ֻעזְ ָ֗ך ִל ְר ֥אֹות ֲחזִ ִ ֑‬ ‫ּוכ ֶ ֽ‬ ‫ְ‬ ‫י־טֹוב‪4 ‬‬ ‫יְ ַש ְב ֽחּונְ ָך׃ ְש ָפ ַ ֥תי ֵ ֽמ ַח ִ֗יים ַ ֭ח ְס ְדָך ִכ ֣‬ ‫‪.‬מה ‪36 Pr‬‬ ‫ל־ה ַ ֖בת ְת ַחּיֽ ּון׃ ס ‪37 MT‬‬ ‫יכהּו וְ ָכ ַ‬ ‫ל־ה ֵב֣ן ַהיִ ּ֗לֹוד ַהיְ ֙א ֹ ָר ֙ה ַת ְש ִל ֻ֔‬ ‫מר ָכ ַ‬ ‫ל־ע ּ֖מֹו ֵלא ֑ ֹ‬ ‫וַ יְ ַצ֣ו ַפ ְר ֔עֹה ְל ָכ ַ‬ ‫‪ not in D.‬בת ישראל ‪38‬‬ ‫‪.‬מרגשת 'שהיית ‪39 Pr‬‬ ‫‪40 Not in Pr.‬‬ ‫‪41 Not in Pr.‬‬ ‫אכ ֖לּו וַ יִ ְש ּֽתּו׃ ס ‪42 MT‬‬ ‫ֹלהים וַ י ֹ ְ‬ ‫ת־ה ֱא ִ֔‬ ‫ילי ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל ֥ל ֹא ָש ַל֖ח יָ ֑דֹו ַ �וֽיֶ ֱח ֙זּו ֶא ָ ֣‬ ‫ל־א ִצ ֵ ֙‬ ‫וְ ֶא ֲ‬ ‫‪.‬השבאו ‪43 D‬‬ ‫‪.‬והראו ‪44 D‬‬ ‫‪.‬במצבע ‪45 D‬‬ ‫‪ not in Pr.‬לפיכך ]שמות טו ב[ אותו באצבע ואמרו זה אלי ואנויהו 'כשבאו לים הכירו אותו והרוא ‪46‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 581

two and permitting two to live. From where [in Scripture do we know this]? From what we read in the Scriptural portion [for this day]: After the death of the two sons of Aaron (Lev 16:1).

47:5 After the death of the two sons [of Aaron] (Lev 16:1). R. Tanḥuma Berabbi Ḥiyya explained [by citing Scripture]: O God, You are my God, I seek You, my soul thirsts for You; [my flesh longs for You, like in a dry and weary land where there is no water]. So I have looked upon You in the holy place, [seeing Your power and glory]. Because Your steadfast love is better than life, [my lips will praise You. So I will bless You as long as I live; I will lift up my hands and call on Your name] (Ps 63:2-4). What is [the meaning of] O God, you are my God \I seek You\ (ibid.)? At the time, when the Egyptians decreed against Israel: Every son that is born you shall cast into the Nile and every daughter shall live (Exod 1:22), when an Israelite woman felt that she was about to give birth, she would go out to a refuse heap and give birth there.

47:6 Immediately, the Holy One came down and with His glory wash the child, feed and dress it: I bathed you with water and washed the blood from you … I clothed you with an embroidered garment and put sandals of fine leather on you (Ezek 16:9-10) . Therefore, when [Israel] came to the [Reed] Sea, they recognized [God], pointed at Him with their fingers and said: This is my God and I will glorify Him (Exod 15:2).

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪582‬‬

‫על כנסת ישראל אלהים אלי אתה אשחרך [תהלים סג ב] כשעשית את הדין במצרים‬ ‫בים וראינו אותך ואמרנו זה אלי ואנויהו [שמות טו ב] ושיחרנו‪{ 47‬אותך} ולא נזקתי‬ ‫משעשתה את הדין במצרים סילקת את כבודך והיתה נפשינו צמאה {\לראותך\ }‬

‫‪47:7‬‬ ‫וכן‪{ 48‬את} כמה לך בשרי [תהלים סג ב]‪ 49‬איכן במדבר {\בארץ ציה ועיף בלי מים\} \‬ ‫מהו\ כן בקודש חזיתיך [תהלים סג ג]‪ 50‬וכשם‪ 51‬שראיתי אותך בים כך‪ 52‬ראיתי אותך‬ ‫בסיני ואין בקודש אלא סיני שנאמר ייי בם סיני {\בקדש\} [תהלים סח יח] חזיתיך‬ ‫[תהלים סג ג] וכשם שראיתי אותך בים‪ 53‬ולא ניזקתני כך ראיתי אותך בסיני‪ 54‬ולא‬ ‫ניזקתי {שנאמר} ואל אצילי בני ישר' לא שלח ידו [שמות כד יא]‪ 55‬‬

‫‪47:8‬‬

‫{\ו\}כן בקודש חזיתיך [תהלים סג ג] מהו לראות עוזך וכבודך [שם] \{אמר}\ אהרן‬ ‫ישראל שהיו הדיוטים ראו אותך בים ובסיני ולא הוזקו ואני שהשריתני‪ 56‬אצלך‬ ‫במשכן ומפתח אהל‪ 57‬מועד לא תצאו [ויקרא ח לג]‪ 58‬והזהרת‪ 59‬את בני‪ 60‬ישראל‬ ‫והזר הקרב יומת [במדבר א נא]‪ 61‬נכנסו בני‪ 62‬לראות עוזך וכבודך [תהלים סג ג] ומתו‬ ‫‪.‬ושהבנו ‪47 P‬‬ ‫‪.‬וכך ‪48 D, Pr‬‬ ‫ֹלהים׀ ֵא ִ ֥לי ַא ָ֗תה אֲ‍ ‪49 MT‬‬ ‫י־מיִ ם׃‍ ֱא ִ ֤‬ ‫ץ־צ ָי֖ה וְ ָע ֵי �֣ף ְב ִל ָ ֽ‬ ‫ַֽש ֲ֫ח ֶ ֥רךָ ָצ ְמ ָ֬אה ְל ָ֨ך׀ נַ ְפ ִ֗שי ָכ ַ ֣מּה ְלָך֣ ְב ָש ִ ֑רי ְב ֶ ֽא ֶר ִ‬ ‫בֹודָך׃ ‪50 MT‬‬ ‫ּוכ ֶ ֽ‬ ‫יתיָך ִל ְר ֥אֹות ֝ ֻעזְ ָ֗ך ְ‬ ‫ֵ ֭כן ַב ֣קֹ ֶדׁש ֲחזִ ִ ֑‬ ‫‪.‬כשם ‪51 D, Pr‬‬ ‫‪.‬כן ‪52 P‬‬ ‫‪.‬כך ראיתי אותך בים ‪53 P continues‬‬ ‫‪ not in Pr.‬כך ראיתי אותך בסיני ‪54‬‬ ‫אכ ֖לּו וַ יִ ְש ּֽתּו׃ ס ‪55 MT‬‬ ‫ֹלהים וַ י ֹ ְ‬ ‫ת־ה ֱא ִ֔‬ ‫ילי ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל ֥ל ֹא ָש ַל֖ח יָ ֑דֹו ַ �וֽיֶ ֱח ֙זּו ֶא ָ ֣‬ ‫ל־א ִצ ֵ ֙‬ ‫וְ ֶא ֲ‬ ‫‪.‬שהשרתני ‪56 P‬‬ ‫‪.‬האהל ‪57 Pr‬‬ ‫יכ֑ם ִ ֚כי ִש ְב ַ ֣עת יָ ִ֔מים יְ ַמ ֵל֖א ‪58 MT‬‬ ‫אּו ִש ְב ַ ֣עת יָ ִ֔מים ַ ֚עד י֣ ֹום ְמ ֔ל ֹאת יְ ֵ ֖מי ִמ ֻל ֵא ֶ‬ ‫מֹועד ֤ל ֹא ֵ ֽת ְצ ֙‬ ‫א ֶהל ֜ ֵ‬ ‫ּומ ֶפ ַת ֩ח ֨ ֹ‬ ‫ִ‬

‫ֶאת־יֶ ְד ֶ ֽכם׃‬ ‫‪.‬והזהרתי ‪59 P‬‬

‫‪60 Not in Pr.‬‬ ‫יּומת׃ ‪61 MT‬‬ ‫ּוב ֲחנ ֹ֙ת ַה ִמ ְש ָ֔כן י� ִ ָ֥קימּו א ֹ֖תֹו ַה ְלוִ ִי֑ם וְ ַה ָז֥ר ַה ָק ֵ ֖רב ָ ֽ‬ ‫ֹתֹו ַה ְלוִ ִ֔ים ַ‬ ‫יֹורידּו א ֙‬ ‫ּובנְ ֣סֹ ַע ַה ִמ ְש ָ֗כן ִ ֤‬ ‫ִ‬ ‫‪.‬בניו ‪62 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 583

Therefore, David said about the congregation of Israel: 0 God, You are my God, I seek You (Ps 63:2). And when You executed judgment on Egypt at the [Reed] Sea, we saw You and said: This is my God, and I will glorify Him (Exod 15:2). We did not suffer when we had seen {You}. After executing judgment on Egypt, You removed Your glory and our soul was thirsty {\to see You\}.

47:7 Similarly [it is said]: My flesh longs for You (Ps 63:2). Where? In the wilderness: {\ In a dry and weary land, where there is no water\} (ibid.).\What is this?\ So I have looked upon You in the holy place (Ps 63:3).6 The same way that I saw You at the [Reed] Sea, I saw You at Sinai. The holy place (ibid.) is nothing but Sinai, as it is said: The Lord was among them when Sinai [was a holy place] (Ps 68:18). I looked upon You [in the holy place] (Ps 63:3). The same way that I saw You at the [Reed] Sea and I was not harmed, I saw you at Sinai and was not harmed, {as it is said:} But God did not raise his hand against these leaders of the Israelites; [they saw God, and they ate and drank] (Exod 24:11).

47:8 So I have looked upon You in the holy place (Ps 63:3). What is seeing Your power and glory (ibid.). Aaron {\said\}: The common people of Israel saw You at the [Reed] Sea and at Sinai and they were not harmed. But I who was put by You to dwell with You in the tent of meeting [was told]: But you shall not go out from the door of the tent of meeting (Lev 8:33). You warned the Israelites: But the common person that comes close shall be put to death (Num 1:51). [However, when] my sons went in to see Your power and Your glory (Ps 63:3), they died. The Holy One, {\blessed be He}\, said to Moses: Say to your brother Aaron, I did a great kindness for you and gave you great honor that your sons were consumed by fire. I put you in the

6 YalqShim Ps 785.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪584‬‬

‫אמר הקדוש למשה אמור לאהרן‪ 63‬אחיך חסד גדול עשיתי עמך וכבוד גדול חילקתי‪64‬‬

‫לך שנשרפו בניך אני נתתי אותך לפנים מכל המחיצות אפילו משה אחיך היאך ישראל‬ ‫מקיפים את הלוים ומשה לוי והלוים יחנו סביב למשכן העדות [במדבר א נג]‪65‬‬

‫ ‪47:9‬‬

‫נמצאת למד אהרן ובניו לפנים ומשה בחוץ וראה מה כתיב למעלה מן הפרשה פרשת‬ ‫זבים ומצורעים שכל מי שהוא נכנס‪ 66‬לאהל מועד שלא ברשות נצטרע‪ 67‬עוזיהו‪68‬‬ ‫שנכנס שלא ברשות נצטרע‪ 69‬וכך הייתה‪ 70‬מבקש שיהו בניך מצורעים מן יושבי‬ ‫לפנים מכל‪ 71‬המחיצות היתה מבקש שיהו יושבים לעצמם חוץ מכל המחיצות‬ ‫והצרוע אשר בו הנגע בדד ישב [ויקרא יג מה‪.‬מו]‪72‬‬

‫ ‪47:10‬‬

‫כיון ששמע אהרן כך אמר מודה אני לך‪ 73‬במה‪ 74‬שעשית {\שטוב היה לי בחסד‬ ‫שעשית\} עמדי‪ 75‬בבניי‪ 76‬שימות{\ו\} ולא שיהיו‪ 77‬חיים מצורעים על כן אני חייב לך‪78‬‬ ‫להודות \לך\ ולשבחך כי טוב חסדך מחיים שפ' ישב' [תהלים סג ד]‪ 79‬והכל ממך‬ ‫‪.‬לאחיך אהרן ‪ ; Pr‬אל אהרן ‪63 D‬‬ ‫‪.‬חולקתי ‪64 Pr‬‬ ‫מ ֶרת ‪65 MT‬‬ ‫ת־מ ְש ֶ ֖‬ ‫רּו ַה ְלוִ ִ֔ים ֶא ִ‬ ‫ל־ע ַ ֖דת ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ ֑אל וְ ָש ְמ ֙‬ ‫וְ ַה ְלוִ ִ֞ים יַ ֲחנ֤ ּו ָס ִב ֙יב ְל ִמ ְש ַכ֣ן ָה ֵע ֻ ֔דת וְ ֽל ֹא־יִ ְה ֶי ֣ה ֶ ֔ק ֶצף ַע ֲ‬

‫ִמ ְש ַ ֥כן ָה ֵע ֽדּות׃‬ ‫‪.‬הנכנס ‪66 Pr‬‬ ‫‪.‬מצטרע ‪67 P‬‬ ‫‪.‬יֻ ככהו ‪68 D‬‬ ‫‪ not in Pr.‬נצטרע עוזיהו שנכנס שלא ברשות נצטרע ‪69‬‬ ‫‪.‬היה ‪70 P‬‬ ‫‪.‬לכל ‪71 Pr‬‬ ‫מא‪72 MT 45 ‬‬ ‫ל־ש ָ ֖פם יַ ְע ֶ ֑טה וְ ָט ֵ ֥מא׀ ָט ֵ ֖‬ ‫אׁשֹו יִ ְה ֶי ֣ה ָפ ֔ר ַּוע וְ ַע ָ‬ ‫ר־ּבֹו ַה ֶ֗נגַ ע ְבגָ ָ ֞דיו יִ ְהי֤ ּו ְפ ֻר ִמ ֙ים וְ ר ֹ ֙‬ ‫וְ ַה ָצ ֜ר ַּוע ֲא ֶש ֣‬ ‫יִ ְק ָ ֽרא׃‬ ‫ל־יְמי‪46 ‬‬ ‫מֹוש ֽבֹו׃ ַ ֽל ַמ ֲח ֶנ֖ה ִמ ֥חּוץ יֵ ֵ֔שב ָב ָ ֣דד ֑הּוא ָט ֵ ֣מא יִ ְט ָ ֖מא ּ֛בֹו ַה ֶנ�֥גַ ע ֲא ֶ֨שר ָכ ֵ֞‬ ‫ס ָ‬ ‫‪.‬לפניך ‪73 Pr‬‬ ‫‪.‬כמה ‪74 P‬‬ ‫‪.‬עמי ‪75 D, Pr‬‬ ‫‪; not in Pr.‬בפני ‪76 D‬‬ ‫‪.‬שיהו ‪77 P‬‬

‫‪78 Not in Pr.‬‬ ‫י־טֹוב ַ ֭ח ְס ְדָך ֵ ֽמ ַח ִ֗יים ְש ָפ ַ ֥תי יְ ַש ְב ֽחּונְ ָך׃ ‪79 MT‬‬ ‫ִכ ֣‬



Pesiqta Rabbati 47 

 585

innermost part of all the camps, even [beyond that of] your brother Moses. Israel pitched their tents around the Levites, and Moses was a Levite, and the Levites are to pitch their tents around the tent of the covenant law [so that my wrath will not fall on the Israelite community] (Num 1:53).

47:9 Your position teaches that Aaron and his sons were at the center [of the encampment], and Moses on the outside. See what is written in the preceding lectionary portion; namely, the portion dealing with those suffering from flux or leprosy. Anyone who enters the tent of meeting without permission will become leprous.7 Uzziah, who entered [the tent of meeting] without permission, became leprous. And would you request that your sons become lepers? And would you request that those who dwelt at the center of all the camps should dwell by themselves outside all the camps? The leper in whom the plague is shall dwell alone (Lev 13:45-46).

47:10 When Aaron heard this, he said this: I thank You for what You have done. {\You dealt kindly with\} me having my sons die instead of having them stay alive as lepers. Therefore, I am obliged to thank \You\ and praise You: Since Your loving-kindness is better than life; my lips shall praise You (Ps 63:4). Is this all yours, saying this verse speaks about Aaron? See what is written subsequently: So will I

7 YalqShim Torah 63.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪586‬‬

‫להיות אומר שבאהרן הכתב‪ 80‬מדבר ראה מה אחריו כתב כן אברכך בחיי ולש' אש'‬ ‫כפי [תהלים סג ה]‪ "81‬אמר הקדוש למשה הואיל וקבל‪ 82‬אהרן מידת הדין ועוד שהוא‬ ‫מודה‪ 83‬לי‪ 84‬על החסד שעשיתי עמו \בכפיו\ {\לך}\‪ 85‬ונחמיו‪ 86‬ויאמר‪ 87‬ייי אל משה דבר‬ ‫אל אהרן אחיך [ויקרא טז ב]‪ 88‬ואין דבר אלא תנחומין‬

‫‪47:11‬‬

‫וידבר ייי אל משה אחרי מות [ויקרא טז א]‪ 89‬אשרי אדם שיגעו‪ 90‬בו איסורין וכבש‬ ‫כוחו‪ 91‬ולא קרא‪ 92‬תיגר אחר‪ 93‬מידת הדין אלא כיון שבאו‪ 94‬יסורין על איוב אילו כבש‬ ‫כחו ולא קרא תגר אחר מידת הדין‪ 95‬למידה‪ 96‬גדולה ומשובחת היה בא אמר רבי‬ ‫חננא‪ 97‬ברבי פפא אילו לא קרא תיגר כשם שאומרין‪ 98‬עכשיו בתפילה אלהי אברהם‬ ‫ ‬ ‫אלהי יצחק ואלהי יעקב כך היו אומרים אלהי איוב‬

‫‪.‬אומר ‪80 D, Pr‬‬ ‫שא ַכ ָ ֽפי׃ ‪81 MT‬‬ ‫ֵכ֣ן ֲא ָב ֶר ְכָך֣ ְב ַח ָי֑י ְ֝ב ִש ְמָך ֶא ָ ֥‬ ‫‪.‬קבל ‪82 D‬‬ ‫‪.‬מורה ‪83 P‬‬ ‫‪.‬לו ‪84 D‬‬ ‫‪.‬בבניו לו ‪85 P‬‬ ‫‪.‬נחמות ‪86 P‬‬ ‫‪‘.‬ויאע ‪87 Pr‬‬ ‫ל־פ ֨ ֵני ‪88 MT‬‬ ‫ל־ה ֔קֹ ֶדׁש ִמ ֵ ֖בית ַל ָפ ֑ר ֹ ֶכת ֶא ְ‬ ‫ל־ע ֙ת ֶא ַ‬ ‫ל־יָב ֹא ְב ָכ ֵ‬ ‫ל־א ֲה ֣ר ֹן ָא ִחיָך֒ וְ ַא ֤‬ ‫הוה ֶאל־מ ֶֹ֗שה ַד ֵב ֮ר ֶא ַ‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬

‫ל־ה ַכ ֽ ֹפ ֶרת׃‬ ‫יָמּות ִ ֚כי ֶ ֽב ָע ָ֔נן ֵא ָר ֶ ֖אה ַע ַ‬ ‫ל־ה ָא ֙ר ֹן וְ ֣ל ֹא ֔‬ ‫ַה ַכ ֜ ֹפ ֶרת ֲא ֶ ֤שר ַע ָ‬ ‫הו֖ה וַ יָ ֻ ֽמתּו׃ ‪89 MT‬‬ ‫וַ יְ ַד ֵ ֤בר יְ הוָ ֙ה ֶאל־מ ֶֹ֔שה ַא ֲח ֵ ֣רי ֔מֹות ְש ֵנ֖י ְב ֵנ֣י ַא ֲה ֑ר ֹן ְב ָק ְר ָב ָ ֥תם ִל ְפנֵ י־יְ ָ‬ ‫‪.‬שנגעו ‪90 Pr‬‬ ‫‪.‬רחמיו ‪91 D, Pr‬‬ ‫‪.‬קראת ‪92 P‬‬ ‫‪.‬אחרי ‪93 D‬‬ ‫‪.‬שכאן ‪ not in Pr. D‬אלא כיון שבאו ‪94‬‬

‫‪95 D contains an editorial comment.‬‬ ‫‪.‬למדה ‪96 D‬‬ ‫‪.‬חמא ‪97 P‬‬ ‫‪.‬שאמר ‪98 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 587

bless You as long as I live; in Your name will I lift up my hands (Ps 63:5). The Holy One said to Moses: Although Aaron received the measure of justice, nevertheless, he thanks Me for the kindness I have shown him \with his [raised] hands\. {\Go\} and comfort him: And the Lord said to Moses, Speak [dbr] to Aaron your brother (Lev 16:2), and speak [dbr] means nothing else but words of comfort.

47:11 And the Lord spoke to Moses, after the death [of the two sons of Aaron] (Lev 16:1). Blessed is the person who endured suffering, but who overcomes his great resentment and does not complain loudly about the measure of justice. But, if Job, when suffering8 afflicted him, had overcome his resentment and had not complained loudly about the measure of justice, he would have achieved great and praiseworthy importance. R. Ḥanina9 Berabbi Pappa said: If he had not complained loudly, it would be similar to what is now said in the Tefillah:10 God of Abraham, God of Isaac, and God of Jacob.

8 PesRK suppl. 2. 9 P Ḥama. 10 The ʿAmidah (also referred to as the Eighteen Blessings or Tefillah) is the central prayer of all prayer services; there are personal reflections and prayers at the end.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪588‬‬ ‫‪47:12‬‬

‫[כך היו אומרים אלהי איוב] שעיצה נטל הקדוש לעיני קדושים של מעלן אמר להן איוב‬ ‫עבדי ארבע מידות גדולות‪ 99‬יש בו איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע [איוב א ח]‪100‬‬ ‫והגיעו בו‪ 101‬כל {\אילו\}‪ 102‬האיסורין אם עומד \{הוא}\ בהם ולא קורא‪ 103‬תגר מייחל‬

‫אני שמי עליו כשם שייחלתי על האבות לא עשה אלא כיון שהגיעו אותו ייסורין התחיל‬ ‫מבעט‪ 104‬ואומר מי יתן ידעתי ואמצאהו [איוב כג ג]‪1 05‬‬

‫‪47:13‬‬

‫מיד אמר לו הקדוש הא איוב‪ 106‬החשבתה אותה‪ 107‬העיצה‪ 108‬שנטלתי למעלן ויען‬ ‫ייי איוב [איוב לח א]‪\{ 109‬ו\}מה אמר לו מי זה מחשיך עיצה [איוב לח ב]‪ 110‬כמה‪111‬‬ ‫החשכתה את העיצה‪\ 112‬במלין\‪ 113‬בלי‪ 114‬דעת [שם] במילין‪[ 115‬שם] שהוצאתה מפיך‬ ‫היתה אומר אם מתפשנו‪ 116‬מה יש לו להושביני‪ 117‬אדעה במילין‪ 118‬יעננו ואבינה‪119‬‬

‫‪.‬גדולים ‪99 D, Pr‬‬ ‫שר יְ ֵ ֥רא ‪100 MT‬‬ ‫הּו ָב ָ֔א ֶרץ ִ ֣איׁש ָ ֧תם וְ יָ ָ ֛‬ ‫ל־ע ְב ִ ֣די ִאּי֑ ֹוב ִ ֣כי ֵ ֤אין ָכ ֙מ ֹ ֙‬ ‫ל־ה ָש ָ֔טן ֲה ַ ֥ש ְמ ָת ִל ְבָך֖ ַע ַ‬ ‫אמר יְ הוָ ֙ה ֶא ַ‬ ‫וַ ֤י ֹ ֶ‬

‫ֹלהים וְ ָ ֥סר ֵמ ָ ֽרע׃‬ ‫ֱא ִ ֖‬

‫‪101 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬אלו ‪102 D‬‬ ‫‪.‬לקרוא ‪103 P‬‬ ‫‪.‬מכעס ‪104 P‬‬ ‫ד־תכּונָ ֽתֹו׃ ‪105 MT‬‬ ‫י־יִתן ָי ַ֭ד ְע ִתי וְ ֶא ְמ ָצ ֵ ֑אהּו ָ֝א ֗בֹוא ַע ְ‬ ‫ִ ֽמ ֵ ֣‬ ‫‪.‬האיוב ‪106 Pr‬‬ ‫‪107 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬עיצה ‪108 Pr‬‬ ‫אמר׃ ‪109 MT‬‬ ‫ת־אּיֹוב ִמנ ַה ְס ָע ָ ֗רה וַ י ֹ ַ ֽ‬ ‫הו֣ה ֶא ִ ֭‬ ‫וַ ַי ַֽען־יְ ָ‬ ‫י־ד ַעת׃ ‪110 MT‬‬ ‫ִ ֤מי ֶ֨זה׀ ַמ ְח ִ ֖שיְך ֵע ָ ֥צה ְב ִמ ֗ ִלין ְ ֽב ִל ָ ֽ‬ ‫‪.‬כמה 'במילי ‪; Pr‬במה ‪111 P‬‬ ‫‪ not in D, Pr.‬במה החשכתה את העיצה עיצה ‪112‬‬ ‫‪.‬במילי ‪113 Pr‬‬ ‫‪.‬בייי ‪114 P‬‬ ‫‪.‬מילין ‪115 P‬‬ ‫‪.‬את אתפשנו ‪116 P‬‬ ‫‪.‬להשביני ‪117 P‬‬ ‫‪'.‬מילי ‪118 Pr‬‬ ‫‪.‬ואבנה ‪119 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 589

47:12 We would also be saying “and God of Job” [in the Tefillah], because the Holy One consulted the holy ones above. He said to them: Job, My servant, has four attributes: The man is blameless as well as upright. He fears God and keeps away from evil (Job 1:8). All {/these\} types of suffering will afflict him. If he stands up to them without complaining loudly and resents them, I will My name link with his name the same way I linked My name with the names of the patriarchs. However, when suffering afflicted Job, he became irritable and said: If only I knew where to find Him (Job 23:3).

47:13 Immediately, the Holy One said to Job: Job, you have obscured the counsel which I took above [in heaven]: Then the Lord answered Job (Job 38:1). And what did He say to him? Who is this that obscures the counsel? (Job 38:2). How did you obscure the counsel? \With words\ without knowledge (ibid.). With words (ibid.) – that you brought forth from your mouth. You would say: If I could get hold of Him, what answer would He give me? I would know the words with which He would answer me, and understand what He would say to me (Job 23:5). Job said: I went everywhere to seek Him and could not find Him. I went toward the east and did not find Him:

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪590‬‬

‫מה יאמר לי [איוב כג ה]‪ 120‬אמר איוב הלכתי‪ 121‬לכל מקום לבקש אותו ולא מצאתיו‪122‬‬ ‫הלכתי‪ 123‬למזרח ולא‪ 124‬מצאתיו הן‪\ 125‬הלך\‪ 126‬קדם אהלוך ואינינו [איוב כג ח]‪127‬‬ ‫{הלכתי למערב לבקשו} {ו}לא מצאתיו ואחור ולא אבין לו [איוב כג ט]\ {הלכתי} {\‬ ‫לצפון\} {לבקשו} {\ולא מצאתיו\} שמאול‪ 128‬בעשותו ולא אחז [איוב כג ט]‪{ 129‬הלכתי}‬ ‫לדרום‪{ 130‬לבקשו} ולא מצאתיו יעטוף זו ימין ולא אראה [שם]‬

‫‪47:14‬‬

‫אמר לו הקדוש מה אתה חוזר ומתייגע {הריני} נגלה עליו‪{ 131‬אמור לי מהיכן אני נגלה‬ ‫עליך} העליונים והתחתונים אינם מחזיקים את כבודו {\של הקדוש ברוך הוא\} וצמצם‬ ‫עצמו לתוך הוד‪ 132‬הסערה ויען ייי את איוב מן הסערה [איוב לח א]"‬

‫‪47:15‬‬

‫דבר אחר מכל שיער ושיער‪ 133‬שבראשו‪ 134‬היה הקדוש מסיח עמו אמר {\לו\} הקדוש‬ ‫למה‪ 135‬אתה קורא תיגר שהגיעוך היסורין שמא את גדול מאדם יציר כפים שעל מצוה‬ ‫אחת שביטל גזרתי עליו‪ 136‬מיתה ועל תולדותיו ולא קרא תיגר אלא \גדול אתה\ מן‪137‬‬ ‫אברהם שניסיתי אותו בכמה‪ 138‬ניסיונות על שאמר במה אדע כי אירש' [בראשית טו‬

‫אמר ִ ֽלי׃ ‪120 MT‬‬ ‫ה־י ֹ ַ‬ ‫ֵ ֭א ְד ָעה ִמ ִ ֣לים יַ ֲע ֵנ֑נִ י וְ ָ֝א ִ֗בינָ ה ַמ ֥‬ ‫‪.‬הליכתי ‪121 D, Pr‬‬ ‫‪.‬מצאתי אותו ‪122 Pr‬‬ ‫‪.‬הלכתו ‪123 Pr‬‬ ‫‪.‬לא ‪124 D‬‬ ‫‪125 Not in Pr, D.‬‬ ‫‪.‬ה"ל ‪126 Pr‬‬ ‫א־א ִ ֥בין ֽלֹו׃ ‪127 MT‬‬ ‫ֵ ֤הן ֶ ֣ק ֶדם ֶא ֱה ֹ֣לְך וְ ֵא ֶינּ֑נּו וְ ָ֝א ֗חֹור ְ ֽול ֹ ָ‬ ‫‪.‬שמאל ‪128 Pr‬‬ ‫א־א ַחז יַ ְע ֥טֹף ָי ִ֗֝מין וְ ֣ל ֹא ֶא ְר ֶ ֽאה׃ ‪129 MT‬‬ ‫ְש ֣מ ֹאול ַב ֲעש ֹ֣תֹו וְ ל ֹ ָ ֑‬ ‫‪.‬בדרום ‪130 P‬‬ ‫‪.‬עליך ‪131 D, Pr‬‬ ‫‪132 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬סיער וסער ‪; Pr‬שער ושער ‪133 D‬‬ ‫‪.‬ובראשו ‪134 Pr‬‬ ‫‪.‬למי ‪135 D, Pr‬‬ ‫‪.‬עלו ‪136 P‬‬ ‫‪137 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬כמה ‪138 D, Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 591

But if I go to the east, he is not there (Job 23:9). {I went toward the west to seek Him, but} \did not find Him: And backward [to the west], but I cannot perceive Him (Job 23:8)\. {I went} {\toward the north\} {to seek Him} {\but did not find Him\}: When he is at work on the left hand [in the north], I do not see Him (ibid.). {I went} toward the south {to seek Him}, but did not find Him: When he turns to the right hand [to the south], I cannot see Him (ibid.).

47:14 The Holy One said to Job: Why are you going around wearing yourself out? See, I will reveal Myself to you. {Tell Me how to reveal Myself to you.} The worlds above and the worlds below cannot contain the glory {\of the Holy One, blessed be He\}, but He confined Himself in the splendor of the whirlwind: Then the Lord answered Job out of the whirlwind [sʿrh] (Job 38:1).

47:15 Another interpretation: The Lord spoke from each and every hair [sʿrh] on His head11 with [Job]. The Holy One said to [Job]: Why did you complain loudly? Because suffering afflicted you? Perhaps [you consider yourself] greater than Adam, the creation of My own hands? Because of a single command, which he disobeyed, I decreed death for him and for his offspring. But he did not complain loudly. Or do you [consider yourself] {\greater\} than Abraham? I put him on trial with several tests, because he had said: How can I know that I will gain posses-

11 YalqShim 908.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪592‬‬

‫ח]‪ 139‬אמרתי לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך [בראשית טו יג]‪ 140‬ולא קרא תיגר אלא גדול‬ ‫את‪ 141‬מיצחק על שאהב את בנו הרשע‪1 42‬‬

‫‪47:16‬‬ ‫הכהתי את עיניו ויהי כי זקן יצחק [בראשית כז א]‪ 143‬אלא גדול את‪ 144‬מן משה בשביל‪145‬‬ ‫שאמר שמעו נא המורים [במדבר כ י]‪ 146‬גזרתי עליו שלא יכנס‪ 147‬לארץ ישראל ולא‬

‫קראת תיגר אלא גדול אתה מן אהרן שלא חילקתי כבוד לבריא בעולם כיוצא בו שהיה‬ ‫לובש שמונה לבושי כבוד‪ 148‬ונכנס לבית קודשי הקדשים ומלאכי שרת בורחים‪149‬‬ ‫מלפניו וכל לא יהיה באהל מועד [ויקרא טז יז]‪ 150‬אילו מלאכי השרת ודמות פניהם פני‬ ‫אדם [יחזקאל א י]‪ 151‬שהיו‪ 152‬חולקין לו כבוד ובורחים מלפניו אני כבודי היה מלא הבית‬ ‫ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת כי מלא כבוד ייי [מלכים א' ח יא]‪153‬‬

‫שנָ ה׃ ‪139 MT‬‬ ‫הוה ַב ָ ֥מה ֵא ַ ֖דע ִ ֥כי ִ ֽא ָיר ֶ ֽ‬ ‫אמר ֲאד ָֹנ֣י יֱ ִ ֔‬ ‫וַ י ֹ ַ ֑‬ ‫ֹתם ַא ְר ַ ֥בע ֵמ ֖אֹות ‪140 MT‬‬ ‫י־ג֣ר׀ יִ ְה ֶי ֣ה זַ ְר ֲע ָ֗ך ְב ֶ֙א ֶר ֙ץ ֣ל ֹא ָל ֶ֔הם וַ ֲע ָב ֖דּום וְ ִעּנ֣ ּו א ָ ֑‬ ‫אמר ְל ַא ְב ָ ֗רם יָ ֨ד ֹ ַע ֵת ַ ֜דע ִכ ֵ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫ָש ָנֽה׃‬

‫‪.‬אתה גדול ‪141 Pr‬‬ ‫‪.‬עשו ‪ not in D, Pr; D, Pr:‬בנו הרשע ‪142‬‬ ‫אמר ֵא ָ ֖ליו ‪143 MT‬‬ ‫אמר ֵא ָל ֙יו ְב ִ֔ני וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫ת־ע ָ ֣שו׀ ְבנ֣ ֹו ַהגָ ֗ד ֹל וַ ֤י ֹ ֶ‬ ‫את וַ יִ ְק ָ ֞רא ֶא ֵ‬ ‫הי ִ ֽכי־ז� ֵ ָ֣קן יִ ְצ ָ֔חק וַ ִת ְכ ֶ ֥הין ָ ֵע ָינ֖יו ֵמ ְר ֑ ֹ‬ ‫וַ יְ ִ ֙‬

‫ִה ֵנֽנִ י׃‬

‫‪144 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שעל ידי ‪145 Pr‬‬ ‫ס ַלע ַה ֶ֔זה ‪146 MT‬‬ ‫ן־ה ֶ ֣‬ ‫אמר ָל ֶ֗הם ִש ְמעּו־נָ ֙א ַהמ ִ ֹ֔רים ֲה ִמ ַ‬ ‫ל־פ ֵנ֣י ַה ָ ֑ס ַלע וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫ת־ה ָק ָ ֖הל ֶא ְ‬ ‫וַ יַ ְק ִ֜הלּו מ ֶ ֹ֧שה וְ ַא ֲה ֛ר ֹן ֶא ַ‬

‫נֹוציא ָל ֶכ֖ם ָ ֽמיִם׃‬ ‫ִ֥‬ ‫‪.‬איכנס ‪147 Pr‬‬ ‫‪.‬קודש ‪148 Pr‬‬ ‫‪.‬עומדים ‪149 P‬‬ ‫ּוב ַ ֖עד ‪150 MT‬‬ ‫יתֹו ְ‬ ‫ּוב ַע֣ד ֵב ֔‬ ‫אתֹו וְ ִכ ֶ ֤פר ַב ֲע ֙דֹו ְ‬ ‫ד־צ ֑‬ ‫מֹועד ְבב ֹ֛אֹו ְל ַכ ֵ ֥פר ַב ֖קֹ ֶדׁש ַע ֵ‬ ‫א ֶהל ֗ ֵ‬ ‫ל־א ָ ֞דם לֹא־יִ ְהֶי ֣ה׀ ְב ֣ ֹ‬ ‫וְ ָכ ָ‬ ‫ל־ק ַ ֥הל יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃‬ ‫ָכ ְ‬ ‫ּופנֵ י־ ‪151 MT‬‬ ‫י־ׁשֹור ֵ ֽמ ַה ְש ֖מ ֹאול ְל ַא ְר ַב ְע ָ ֑תן ְ‬ ‫ּופנֵ ֥‬ ‫ל־היָ ִמ ֙ין ְל ַא ְר ַב ְע ָ֔תם ְ‬ ‫ּופ ֵ֨ני ַא ְר ֵי֤ה ֶא ַ‬ ‫ם ְ‬ ‫יה ֮ם ְפ ֵנ֣י ָא ָד ֒‬ ‫ְּוד ֣מּות ְפנֵ ֶ‬ ‫ֶנ ֶ֖שר ְל ַא ְר ַב ְע ָ ֽתן׃‬ ‫‪.‬שיהו ‪152 P‬‬ ‫הוה׃ פ ‪153 MT‬‬ ‫ת־בית יְ ָ ֽ‬ ‫הו֖ה ֶא ֵ ֥‬ ‫י־מ ֵ ֥לא ְכבֹוד־יְ ָ‬ ‫מד ְל ָש ֵ ֖רת ִמ ְפ ֵנ֥י ֶ ֽה ָע ָנ�֑ן ִכ ָ‬ ‫וְ ֽל ֹא־יָ ְכ ֧לּו ַהכ ֲֹה ִנ֛ים ַל ֲע ֥ ֹ‬



Pesiqta Rabbati 47 

 593

sion of it? (Gen 15:8). I said to him: Know surely that your seed will be a stranger (Gen 15:13). Yet he did not complain loudly. Do you [consider yourself] greater than Isaac? Because he loved his evil son?

47:16 [God said:] I made [Isaac’s] eyes dim: It happened, that when Isaac was old, [and his eyes were dim, so that he could not see] (Gen 27:1).12 Do [you, Job, consider yourself] greater than Moses? Because he said: Hear now, you rebels (Num 20:10), I decreed for him that he should not enter into the Land of Israel. Yet he did not complain loudly. Do [you consider] yourself greater than Aaron? To no other mortal in the world did I give similar glory. Because he was clothed in the eight garments of glory. Whenever he entered the Holy of Holies,13 the ministering angels would flee from his presence: There shall be no man in the tent of meeting [when he enters] (Lev  16:17), which [refers to] the ministering angels: As for the likeness of their faces, they had the face of a man (Ezek 1:10). They honored him by fleeing from his presence. My glory filled the House of the Lord (1 Kgs 8:11), So that the priests could not stand to minister … since the glory of the Lord filled [the House] (ibid.).

12 BerR 65:10. 13 mYom 7:5.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪594‬‬ ‫‪47:17‬‬

‫ובזמן שהיא נכנס הייתי חולק לו‪ 154‬כבוד ומסלק את כבודי בין שני הכרובים הוא‬ ‫שאמר לאיוב‪ 155‬אם על פיך יגביה נשר [איוב לט כז]‪ 156‬אמר רבי תנחומא על פיך [שם]‬ ‫היה הקדוש מגביה את כבודו לבין‪ 157‬שני הכרובים בכניסתו של אהרן יגביה נשר [שם]‬ ‫זה הקדוש כנשר יעיר קנו על גוזליו [דברים לב יא]‪ 158‬וכי ירום קנו [איוב לט כז] סלע‬ ‫ישכון ויתלונן [איוב לט כח]‪ 159‬אף על פי שהייתי מרים‪ 160‬כבודי בכניסתי אלא סלע‬ ‫ישכון [שם] משהיה יוצא היה חוזר וממלא את הבית [מלכים א' ח יא ]‬

‫‪47:18‬‬

‫דבר אחר סלעי ישכון [איוב לט כח] בבניין הראשון שהיה שם ארון ואפילו בבניין השיני‬ ‫שלא היה שם ארון אלא אבן היתה שם שם היה כבודי על שן סלע ומצודה [שם] דבר‬ ‫אחר סלע יש' [שם] תשובה למי שאומרין הן שאמר הקדוש שם אני בונה בית המקדש‬ ‫ובנה \אותו\ חטאתם‪ 161‬והחריבו ועוד אינו נבנה אמור לו סלע שכן הוא אומר אלא‬ ‫סלע ישכון‪ 162‬אינו אומר כן ויתלונן ואיכן הוא {\אומר\} \כן\ מלין על שן סלע ומצודה‬ ‫[שם] מהו ומצודה היא‪ 163‬הוא ציון וילכוד דוד את מצודת ציון [שמואל ב' ה ז]‪ 164‬משם‬ ‫חפר אוכל [איוב לט כט]‪ 165‬משם היה מיילל‪ 166‬את השנה אם טובה אם רעה כשהיה‬ ‫כהן גדול מתפלל ואומר לפנים {\ה'\} יהי רצון מלפניך שתהא השנה הזו"‬

‫‪.‬לא ‪154 Pr‬‬ ‫‪.‬איוב ‪155 Pr‬‬ ‫ל־פיָך יַ גְ ִ ֣ב ַיה ָנ ֶ֑שר וְ ִ֗֝כי יָ ִ ֥רים ִקּנֽ ֹו׃ ‪156 MT‬‬ ‫ם־ע ִ ֭‬ ‫ִא ַ‬ ‫‪.‬בין ‪157 Pr‬‬ ‫ל־א ְב ָר ֽתֹו׃ ‪158 MT‬‬ ‫ְכנֶ֙ ֶש ֙ר יָ ִ ֣עיר ִקּנ֔ ֹו ַעל־ּגֹוזָ ָ ֖ליו יְ ַר ֵ ֑חף יִ ְפ ֤ר ֹׂש ְכנָ ָפ ֙יו יִ ָק ֵ֔חהּו יִ ָש ֵ ֖אהּו ַע ֶ‬ ‫צּודה׃ ‪159 MT‬‬ ‫ּומ ָ ֽ‬ ‫ן־ס ַלע ְ‬ ‫ל־ש ֶ֝֗‬ ‫ֹלנ�֑ן ַ ֽע ֶ‬ ‫ֶ ֣ס ַלע ִי ְ֭שכֹן וְ יִ ְת ָ‬ ‫‪.‬ראשי ‪160 Pr adds‬‬ ‫‪.‬וחטאו ‪161 D‬‬ ‫‪ not in Pr.‬הוא אומר אלא סלע ישכון ‪162‬‬ ‫‪.‬הוא ‪163 P‬‬ ‫וַ יִ ְל ֣כֹד ָד ִ ֔וד ֵ ֖את ְמ ֻצ ַ ֣דת ִצּי֑ ֹון ִ ֖היא ִ ֥עיר ָדִ ֽוד׃ ‪164 MT‬‬ ‫יַביטּו׃ ‪165 MT‬‬ ‫א ֶכל ְ֝ל ֵמ ָר ֗חֹוק ֵע ָינ֥יו ִ ֽ‬ ‫ִמ ָ ֥שם ָ ֽח ַפר־ ֑ ֹ‬ ‫‪.‬חייל לו ‪; Pr‬מייליל ‪166 D‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 595

47:17 When [Aaron] entered [the tent of meeting] I accorded him the honor of removing My glory from between the two cherubim. [God] said to Job: Does the eagle fly up at your command? (Job 39:27). R. Tanḥuma said: At your command (ibid.) [means] when Aaron entered, the Holy One made His glory fly up from between the two cherubim. Does the eagle fligh up (ibid.) – [refers] to the Holy One [who is] like an eagle [that] stirs up its nest (Deut 32:11) and because it builds its nest on high (Job 39:27). It dwells on a rock and stays there at night (Job 39:28). But, [says God], even though I lifted My glory when Aaron entered, nevertheless, It dwells on a rock (ibid.). [This means] that after Aaron went out of [the tent of meeting], God’s glory returned from on high and filled the house (1 Kgs 8:11).

47:18 Another interpretation: It dwells on a rock (Job 39:28) in the First Temple since the Ark [of the Covenant] was there, and even in the Second Temple, when the Ark was not there, but [the foundation] stone was there, [which in the Second Temple period occupied the place of the Ark]. There My glory was on the crag of the rock is its stronghold (ibid.). Another interpretation: It dwells on the rock (ibid.). This is a rejoinder to that which some are saying: True, the Holy One said: I will build a Temple there, and He built \it\. [But] you sinned and He destroyed it, and it will not be built again. Say to someone [who says this]: [Scripture does not say] “dwelled on the rock,” but it dwells on the rock (ibid.). It does not say “stayed there at night,” but stays there at night (ibid.). And where does it {\say\}: “stay at night”? On the crag of the rock is its stronghold (ibid.) – what is the stronghold (ibid.)? It is the stronghold of Zion: Nevertheless, David took the stronghold of Zion (2 Sam 5:7). From there [the eagle] spies out food (Job 39:29) –that is, [the High Priest] spies out i f the coming year w i l l b e good or bad. And then, [if the year will be bad], the High Priest prays and says: May it be Yo u r w i l l , 0 Lord, that t h i s y e a r [will see rain falls].14

14 WayR 20:4; bYom 53b. The recitation of the major prayer for rain is recited on the eighth day of Sukkot.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪596‬‬

‫‪47:19‬‬ ‫ואין חפר אוכל [איוב לט כט] אלא לשון יליל ויחפרו לנו את הארץ [דברים א כב]‪167‬‬ ‫למרחוק עיניו יביטו [שם] שהייתי מגלה לו‪ 168‬מה אני עתיד לעשות לרח\{ו}\ק ואחר כל‬ ‫הכבוד הזה כשנכנסו בניו להקריב לפניי שלא ברשות לא‪ 169‬הקפתי להם אלא חנקתי‬ ‫שני אפרוחין שנאמר ואפרוחיו‪ 170‬יעלעו דם [איוב לט ל]‪ 171‬ואף על פי {\כן\} לא סילקתי‬ ‫כבודי מהם אלא וכאשר חללים שם הוא [שם] קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש‬ ‫[ויקרא י ד]‪ 172‬כאדם {ש}אומר לחבירו היכנסו העבירו את המת מפניו של אבל ויאמר‬ ‫אל משה [ויקרא טז ב]‪"173‬‬

‫‪47:20‬‬

‫דבר אחר אחרי מות [ויקרא טז א] כך פתח רבי תנחומא ברבי אבא {\כי\} בתחבולות‬ ‫תעשה לך מלח' [משלי כד ו]‪ 174‬התחבולות מתרגם‪ 175‬קוברניטוס‪ 176‬ויקרב אליו רב'‬ ‫החובל [יונה א ו]‪ 177‬למה הספינה הזו מהלכת בים‪ 178‬אם אין לה קוברניטוס‪ 179‬אובדת‪180‬‬

‫שבּו א ָֹ֙ת ֙נּו ָד ָ֔בר ‪167 MT‬‬ ‫ת־ה ָ ֑א ֶרץ וְ יָ ִ ֤‬ ‫רּו־לנּו ֶא ָ‬ ‫אמ ֗רּו נִ ְש ְל ָ ֤חה ֲאנָ ִש ֙ים ְל ָפ ֵ֔נינּו וְ יַ ְח ְפ ָ ֖‬ ‫ם וַ ת ֹ ְ‬ ‫וַ ִת ְק ְר ֣בּון ֵא ַל֮י ֻכ ְל ֶכ ֒‬

‫יהן׃‬ ‫ה־בּה וְ ֵא ֙ת ֶ ֽה ָע ִ ֔רים ֲא ֶ ֥שר נָ ֖ב ֹא ֲא ֵל ֶ ֽ‬ ‫שר נַ ֲע ֶל ָ֔‬ ‫ת־ה ֶ ֙ד ֶר ְ֙ך ֲא ֶ ֣‬ ‫ֶא ַ‬

‫‪168 Not in Pr,‬‬ ‫‪.‬אלא ‪ Dittography in Pr; D‬לא ‪169‬‬ ‫‪.‬וְ ֶא ְפר ָ ֹ֥חיו ‪170 The text has the qere :‬‬ ‫שם ֽהּוא׃ פ ‪171 MT‬‬ ‫ּוב ֲא ֶ ֥שר ֲ֝ח ָל ֗ ִלים ָ ֣‬ ‫עּו־דם ַ‬ ‫וְ ֶא ְפר ָֹחו יְ ַע ְל ָ ֑‬ ‫יכ ֙ם ‪172 MT‬‬ ‫ת־א ֵח ֶ‬ ‫אמר ֲא ֵל ֶ֗הם ֠ ִק ְר ֞בּו ְש ֤אּו ֶא ֲ‬ ‫יאל ֣ד ֹד ַא ֲה ֑ר ֹן וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫יש ֵאל֙ וְ ֶ ֣אל ֶא ְל ָצ ֔ ָפן ְב ֵנ֥י ֻעזִ ֵ ֖‬ ‫ל־מ ָ‬ ‫יִ ְק ָ ֣רא מ ֶֹ֗שה ֶא ִ ֽ‬

‫ל־מ ֖חּוץ ַ ֽל ַמ ֲח ֶנֽה׃‬ ‫י־ה ֔קֹ ֶדׁש ֶא ִ‬ ‫ֵמ ֵ ֣את ְפנֵ ַ‬ ‫ל־פ ֨ ֵני ‪173 MT‬‬ ‫ל־ה ֔קֹ ֶדׁש ִמ ֵ ֖בית ַל ָפ ֑ר ֹ ֶכת ֶא ְ‬ ‫ל־ע ֙ת ֶא ַ‬ ‫ל־יָב ֹא ְב ָכ ֵ‬ ‫ל־א ֲה ֣ר ֹן ָא ִחיָך֒ וְ ַא ֤‬ ‫הוה ֶאל־מ ֶֹ֗שה ַד ֵב ֮ר ֶא ַ‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫ל־ה ַכ ֽ ֹפ ֶרת׃‬ ‫יָמּות ִ ֚כי ֶ ֽב ָע ָ֔נן ֵא ָר ֶ ֖אה ַע ַ‬ ‫ל־ה ָא ֙ר ֹן וְ ֣ל ֹא ֔‬ ‫ַה ַכ ֜ ֹפ ֶרת ֲא ֶ ֤שר ַע ָ‬ ‫יֹועץ׃ ‪174 MT‬‬ ‫ׁשּועה ְב ֣ר ֹב ֵ ֽ‬ ‫ה־לָך֣ ִמ ְל ָח ָ ֑מה ּו ְ֝ת ֗ ָ‬ ‫ִ ֣כי ְ ֭ב ַת ְח ֻבלֹות ַת ֲע ֶש ְ‬ ‫‪.‬מיתרגם ‪; Pr‬מותרגם ‪175 P‬‬ ‫‪; not in Pr.‬קוברניט ‪176 P‬‬ ‫ֹלהים ָ ֖לנּו ‪177 MT‬‬ ‫יִת ַע ֵ ֧שת ָה ֱא ִ ֛‬ ‫אּולי ְ‬ ‫ֹלהיָך ֞ ַ‬ ‫ל־א ֶ֔‬ ‫ה־לָך֣ נִ ְר ָ ֑דם ק֚ ּום ְק ָ ֣רא ֶא ֱ‬ ‫אמר ֖לֹו ַמ ְ‬ ‫וַ יִ ְק ַ ֤רב ֵא ָל ֙יו ַ ֣רב ַהח ֵֹ֔בל וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫אבד׃‬ ‫וְ ֥ל ֹא נ ֹ ֵ ֽ‬ ‫‪.‬ביום ‪178 Pr‬‬ ‫‪. Κυβερνήτης.‬קוברניטום ‪179 P‬‬ ‫‪.‬אבידת ‪180 P‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 597

47:19 There is no other meaning of [the eagle] spies out food (Job 39:29) but [Let us send men ahead of us,] that they may spy out the Land for us (Deut 1:22). Its eyes see it from far away (Job 39:29), because I [God] reveal to [the High Priest] what I will do [in a time] far off.15 But all this honor notwithstanding,16 when Aaron’s sons came in without permission to bring an offering to Me, I did not allow them, but strangled the two young birds, as it is said: Its young birds suck up blood (Job 39:30). Nevertheless, I did not remove My glory from them, rather: And where the slain are, there it is (ibid.). Come near, carry your brothers away from the Holiness (Lev 10:4), like a man who would say to his companions: Come in and take away the dead from the presence of the mourner. And the Lord said to Moses: [Speak to Aaron your brother] (Lev 16:2).

47:20 Another interpretation: After the death [of the two sons of Aaron] (Lev  16:1). R. Tanḥuma Berabbi Abba explained [by citing Scripture]: Since by wise guidance [tḥblwt] you can wage your war (Prov 24:6). Wise guidance [tḥblwt] (ibid.) translates as “captain:” So the helmsman [ḥwbl] came to him (Jonah 1:6). As a ship sailing on the sea will be lost if it has no helmsman, so Israel [will be lost; even if

15 WayR 20:4. 16 YalqShim Job 908.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪598‬‬

‫היא‪\ 181‬כך\‪ 182‬ישראל‪ 183‬אפילו הן כמה אוכלוסין ואם אין להם מנהיג אינם יכולים‬ ‫לעמוד כי בתחבולות [משלי כד ו]‪ 184‬זה משה בדורו יהושע בדורו {ושמואל בדורו} ‬

‫‪47:21‬‬

‫דבר אחר כי \{ב\}תחבולות בזכיות תעשה מלחמה [משלי כד ו] אפילו כמה צרות‬ ‫באות עליהן הן‪ 185‬עושות‪ 186‬מלחמתן ואף אהרן כשהיה נכנס לבית קדשי הקדשים‬ ‫אילולי זכיות‪\{ 187‬הרבה\} שנכנסו‪ 188‬עמו ומסייעות אותו לא היה יכול לעמוד שעה‬ ‫אחת שהיו‪ 189‬מלאכי השרת שם ועוד שהיה נכנס ביום הכיפורים והיה השטן בא‬ ‫לקטרג ‬

‫‪47:22‬‬

‫וכיון‪ 190‬שהיה רואה אותם‪ 191‬היה בורח מלפניו למה שזכיות‪ 192‬הרבה היו נכנסות‬ ‫עמו זכות אבות היתה נכנסות‪ 193‬עמו {\זכות האמהות‪ 194‬היה נכמסת עמו\} זכות‪195‬‬ ‫השבטים היתה נכנסת עמו‪{ 196‬ו\זכות\} מנשה ואפרים {היתה נכנסת עמו} {ו}זכות‬ ‫המילה‪{ 197‬היתה נכנסת עמו} {ו}זכות התורה {היתה נכנסת עמו} {ו\זכות ישראל היתה‬ ‫נכנסת עמו\} זכות אברהם מניין בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר [ויקרא טז‬ ‫ג]‪ 198‬ואל הבקר רץ אברהם [בראשית יח ז]‪ 199‬‬ ‫‪.‬הוא ‪181 Pr‬‬ ‫‪'.‬כז ‪182 P‬‬ ‫‪183 Not in Pr.‬‬ ‫ית ְבי֥ ֹום ָצ ָ ֗רה ַצ֣ר כ ֶ ֹֽח ָכה׃ ‪184 MT‬‬ ‫ִ ֭ה ְת ַר ִפ ָ‬ ‫‪.‬הם ‪185 D, Pr‬‬ ‫‪.‬עושים ‪186 Pr‬‬ ‫‪.‬זכות ‪187 P‬‬ ‫‪.‬שהיו נכנסים ‪ ; Pr‬שהיו נכנסות ‪188 D‬‬ ‫‪189 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬שהם ‪190 Pr inserts‬‬ ‫‪.‬אותו ‪191 Pr‬‬ ‫‪.‬שזכות ‪192 Pr‬‬ ‫‪.‬נכנסות ‪193 P‬‬ ‫‪.‬זכות השבטים ‪. The word order in Pr is different; this sentence is inserted after‬האימהות ‪194 Pr‬‬ ‫‪ not in Pr.‬זכות אבות היתה נכנסת עמו ‪195‬‬ ‫‪.‬זכות מנשה ואפרים ‪and‬זכות שבטים ‪196 Pr transposes‬‬ ‫‪.‬מילה ‪197 P‬‬ ‫ן־ב ָ ָ֛קר ְל ַח ָ ֖טאת וְ ַ ֥איִ ל ְלע ָ ֹֽלה׃ ‪198 MT‬‬ ‫ל־ה ֑קֹ ֶדׁש ְב ַ ֧פר ֶב �‬ ‫ְב ֛ז ֹאת ֥יָב ֹא ַא ֲה ֖ר ֹן ֶא ַ‬ ‫יְמ ֵ ֖הר ַל ֲע ׂ֥שֹות א ֹֽתֹו׃ ‪199 MT‬‬ ‫ל־ה ַ֔נ ַער וַ ַ‬ ‫טֹוב וַ יִ ֵ ֣תן ֶא ַ‬ ‫ן־ב ָ ֜קר ַ ֤רְך וָ ֙‬ ‫ל־ה �ב ָ ָ֖קר ָ ֣רץ ַא ְב ָר ָ ֑הם וַ יִ ַ ֨קח ֶב ָ‬ ‫וְ ֶא ַ‬



Pesiqta Rabbati 47 

 599

they consist of many people, they will not be able to endure if they have no leader. Since by wise steering [tḥblwt] (Prov 24:6),17 this [refers] to Moses in his generation, Joshua in his generation, {\Samuel in his generation}\.

47:21 Another interpretation: For by wise guidance [tḥblwt] (Prov 24:6) —with merits— you can wage your war [and in abundance of counsellors there is victory] (ibid.). No matter how many troubles come upon [Israel their merits] wage war in their behalf. If it were not for [Israel’s] merits – which entered with Aaron and helped him when he entered the Holy of Holies – he would not for one instant have been able to endure the ministering angels who were there. Likewise, on Yom Kippur, the day when Aaron entered [the Holy of Holies to make atonement for Israel], Satan would appear to make accusations [against Israel].

47:22 When [Satan] saw Aaron, he would flee from him because of the many merits that entered with him. The merit of the patriarchs entered with him; {\and the merit of the matriarchs entered with him\}; and the merit of the tribes entered with him; {and \the merit of\} Manasseh and Ephraim entered with him; and the merit of circumcision {entered with him}; and the merit of the Torah {entered with him}; {and\the merit of Israel entered with him\}. From where [in Scripture do we know about] the merit of Abraham [that entered with Aaron]? With this Aaron is to enter the holy place—with a young bull [for a sin offering and a ram for a burnt offering] (Lev 16:3). And Abraham ran to the herd [to fetch a young bull] (Gen 18:7).

17 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪600‬‬ ‫‪47:23‬‬

‫ואיל לעולה [ויקרא טז ג] בזכות‪ 200‬יצחק וילך אברהם ויקח את האיל [בראשית כב‬ ‫יג] {\ו\}מניין אף‪ 201‬בזכות יעקב {שנאמר} ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים‬ ‫[ויקרא טז ה]‪ 202‬אותו שאמרה לו אמו וקח לי משם שני גדיי עזים טובים [בראשית כז‬ ‫ט]‪\{ 203‬מה‪ 204‬טובים אמר רבי ברכיה אמר רבי חלבו\} לך טובים‪ 205‬לבניך טובים‪206‬‬ ‫{\לך\} {טובים לך{ שאתה‪ 207‬נכנס ומאכיל לאביך‪ 208‬ונוטל‪ 209‬הימנו את הברכות‬ ‫וטובים‪\{ 210‬לבניך\} שהם מתלכלכים בעונות כל ימות השנה ומביאין שני שעירי עזים‬ ‫ביום הכיפורים והם מתקרבים ומתכפר להם ומניין {ש}אף בזכות האימהות {שנאמר}‬ ‫כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד ובאבנט בד ובמצפת בד [ויקרא טז ד]‪ 211‬הרי כנגד‬ ‫ארבע אימהות‬

‫‪47:24‬‬

‫דבר אחר בזאת יבא אהרן [ויקרא טז ג] אמר רבי ברכיה רמז {רמז} לו שאין בית המקדש‬ ‫{\עושה\} אלא ארבע מאות ועשר שנים {בזאת} ב' שנים ז' שבעה א' אחד‪ 212‬ת' ארבע‬ ‫מאות אמר לו בזאת יבא אהרן [שם] ארבע מאות ועשר שנים חיה‪ 213‬אהרן {\שהן בניך‬ ‫ובני בניך הרי הן עלי כמותך‪{ }\214‬אלא} אמר לו שמונה עשר כהנים ששימשו‪ 215‬בבניין‬ ‫‪.‬זכות ‪200 Pr‬‬ ‫‪.‬שאף ‪201 Pr‬‬ ‫ירי ִע ִ ֖זים ְל ַח ָ ֑טאת וְ ַ ֥איִ ל ֶא ָ ֖חד ְלע ָ ֹֽלה׃ ‪202 MT‬‬ ‫ֽי־ש ִע ֵ ֥‬ ‫ּומ ֵ֗את ֲע ַד ֙ת ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל יִ ַ ֛קח ְש ֵנ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫שר ָא ֵ ֽהב׃ ‪203 MT‬‬ ‫ח־לי ִמ ָ֗שם ְש ֵנ֛י גְ ָד ֵי֥י ִע ִ ֖זים ט ִ ֹ֑בים וְ ֶ ֽא ֱע ֶ֨שה א ָ ֹ֧תם ַמ ְט ַע ִ ֛מים ְל ָא ִ ֖ביָך ַכ ֲא ֶ ֥‬ ‫ל־ה ֔צ ֹאן ו ַ ֽ�ְק ִ ֣‬ ‫ֶלְך־נָ ֙א ֶא ַ‬ ‫‪.‬מהו ‪204 D‬‬ ‫‪.‬טובים לך ‪205 D‬‬ ‫‪.‬וטובים לבניך ‪206 D‬‬ ‫‪.‬שאת ‪207 P‬‬ ‫‪.‬את אביך ‪208 Pr‬‬ ‫נוֹטל ‪209 D‬‬ ‫‪.‬וְ ֵ‬ ‫‪.‬טובים ‪210 Pr‬‬ ‫ּוב ִמ ְצ ֶנ ֶ֥פת ַ ֖בד יִ ְצ ֹ֑נף ִבגְ ֵדי־ ‪211 MT‬‬ ‫ּוב ַא ְב ֵנ֥ט ַב ֙ד יַ ְח ֔ג ֹר ְ‬ ‫ל־ב ָשרֹו֒ ְ‬ ‫י־ב ֮ד יִ ְהי֣ ּו ַע ְ‬ ‫ּומ ְכנְ ֵס ַ‬ ‫ת־בד ֜קֹ ֶדׁש יִ ְל ָ֗בׁש ִ ֽ‬ ‫תנֶ ַ֨‬ ‫ְכ ֽ ֹ‬

‫֣קֹ ֶדׁש ֵ֔הם וְ ָר ַ ֥חץ ַב ַ ֛מיִם ֶא ְ‬ ‫ּול ֵב ָ ֽשם׃‬ ‫ת־ב ָש ֖רֹו ְ‬

‫‪ not in Pr.‬אחד 'א ‪212‬‬ ‫‪'.‬חי ‪; Pr‬היה ‪213 P‬‬ ‫‪.‬כחותך ‪214 D‬‬ ‫‪.‬שימשו ‪215 Pr‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 601

47:23 { With this Aaron is to enter the holy place] with a ram [for a burnt offering] (Lev 16:3) – and the merit of Isaak [entered with Aaron into the tent of meeting] – and Abraham went and took the ram (Gen 18:7). From where [do we know that] the merit of Jacob also [entered with Aaron]? {Since it is said:} And he shall take from the congregation of the Israelites two male goats (Lev 16:5). This is the same that his mother said to him: Go out to the flock and bring me two good young goats (Gen 27:9) – {/ What is [the meaning of] good ones (ibid.)? R. Berekhiah said that R. Ḥelbo said:/} Those that are good [goats] to you and good [goats] to your sons. They are good [goats] to you, because you will enter and feed your father and take the blessings from him. They are good [goats] to your sons who will become unclean from sins all the days of the year and will bring two goats on Yom Kippur. They will sacrifice [these] and He will forgive them. From where [in Scripture do we know] that the merit of the matriarchs also entered with him? {Since it is said:} He shall be vested with a linen tunic, he shall cover his nakedness with linen breeches: he shall be girded with a linen girdle, and he shall put a linen miter upon his head (Lev 16:4).

47:24 Another interpretation: With this Aaron is to enter the holy place (Lev  16:3). R. Berekhiah said: This is a hint; {it provides} him {with a hint} that the Temple will only {\exist\} for four hundred and ten years. {With this [bzot] (ibid.)} – [the numerical value of the Hebrew letter] bet is two, [the numerical value of the Hebrew letter] zayin is seven, [the numerical value of the Hebrew letter] ’alef is one, [the numerical value of the Hebrew letter] tav is four hundred. He said to him: With this Aaron is to enter the holy place (ibid.) [Does this indicate that] Aaron lived four hundred and ten years? Rather, he said to him [it indicates that the] twenty-four18 High Priests who served in the first building [of the Temple] were succeeding your sons and your sons’ sons and they are considered like yours:

18 bYom 9a; WayR 21:9; Yalq Torah 571.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪602‬‬

‫{ה}ראשון מפני שהן בניך ובני בניך‪ 216‬הרי הן‪ 217‬עלי‪ 218‬כמותך בזאת יבא [שם] ובבניין‬ ‫{\ה\}שיני מפני שהיו כהנים מעלים זה על זה שמונים כהנים משמשין {בו} הוי יראת ייי‬ ‫תוסיף ימים [משלי י כז] כהני בניין הראשון‪\{ 219‬ושנות רשעים תקצרנה [שם]\} כהני‬ ‫בנין שיני ‬

‫‪47:25‬‬

‫דבר אחר בזאת יבא אהרן [ויקרא טז ג] אמר רבי יצחק זכות השבטים היתה‪ 220‬נכנסת‬ ‫עמו שתים עשרה‪ 221‬אבנים שהיו ניתנות על לבו של אהרן מה טעם שיהא הקדוש‬ ‫מסתכל \בהן\‪ 222‬בכניסתו של אהרן ביום הכיפורים ונזכר לזכות השבטים שנאמר והיו‬ ‫האבנים האלה לזכרון [יהושע ד ז]‪ 223‬ואין זאת אלא השבטים של אלה שבטי' שנאמר‬ ‫לזכרון זאת עשו זאת [בראשית מט כח]"‬

‫‪47:26‬‬

‫דבר אחר בזאת [ויקרא טז ג] זכות התורה היתה נכנסת עמו שנאמר‪ 224‬זאת התורה‬ ‫[דברים ד מד]‪ 225‬דבר אחר בזכות ישראל‪{ 226‬שנאמר} זאת קומתך דמתה לתמר [שיר‬ ‫השירים ז ח]‪ 227‬אמר רבי פנחס אף משה \כ\שעלה למרום ושבה את התורה והורידה‬ ‫לא בכוחו אלא בזכות ישראל שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם‬

‫‪.‬שהוא בנך ובן בנך ‪216 P, Pr‬‬ ‫‪.‬הוא ‪217 Pr‬‬ ‫‪218 Not in Pr.‬‬ ‫‪.‬ראשון ‪219 Pr‬‬ ‫‪.‬הייתם ‪220 Pr‬‬ ‫‪.‬שנים עשר ‪221 Pr‬‬ ‫‪.‬שנים עשר ‪222 Pr‬‬ ‫מי ַהיַ ְר ֵ ֑דן ‪223 MT‬‬ ‫הוה ְב ָע ְב ֙רֹו ַביַ ְר ֵ ֔דן נִ ְכ ְר ֖תּו ֵ ֣‬ ‫ימי ַהיַ ְר ֵ ֙דן ִמ ְפנֵ ֙י ֲא ֣רֹון ְב ִרית־יְ ָ ֔‬ ‫וַ ֲא ַמ ְר ֶ ֣תם ָל ֶ֗הם ֲא ֶ֨שר נִ ְכ ְר ֜תּו ֵמ ֵ ֤‬

‫ד־עֹולם׃‬ ‫ָֽ‬ ‫ְו ָ֠היּו ָה ֲא ָב ִ֨נים ָה ֵ ֧א ֶלה ְלזִ ָכ ֛רֹון ִל ְב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֖אל ַע‬

‫‪224 Not in Pr.‬‬ ‫ר־שם מ ֶֹ֔שה ִל ְפ ֵנ֖י ְב ֵנ֥י יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪225 MT‬‬ ‫ּתֹורה ֲא ֶש ָ ֣‬ ‫וְ ֖ז ֹאת ַה ָ ֑‬ ‫‪226 Dittography in P.‬‬ ‫ֹומ ֵת ְ֙ך ָ ֽד ְמ ָ ֣תה ְל ָת ָ֔מר וְ ָש ַ ֖דיִ ְך ְל ַא ְשכ ֹֽלֹות׃ ‪227 MT‬‬ ‫֤ז ֹאת ֽק ָ‬



Pesiqta Rabbati 47 

 603

With this he is to enter (ibid.). But in the Second Temple, the High Priests were outbidding one another, so that there were eighty High Priests who served {in it}. The fear of the Lord prolongs days (Prov 10:27) [applies to] the priests of the First Temple, and {\the years of the evildoers shall be shortened (ibid.)\} applies to the priests of the Second Temple.

47:25 Another interpretation: With this Aaron is to enter [the holy place] (Lev 16:3). R. Yitsḥaq said: The merit of the tribes entered with him, [since] twelve stones were set [in the breastplate] over Aaron’s heart. What is the reason [that they were set in the breastplate]? So that the Holy One would look \at them\when Aaron entered [the holy place] on Yom Kippur and that [God] would remember19 the merit of the tribes, as it is said: These stones are to be a memorial (Jos 4:7). And there is no other meaning of this [zot] (Lev 16:3) than the tribes, as it is said: All these are the twelve tribes of Israel, and this [zot] is [what their father said to them when he blessed them, giving each the blessing appropriate to him] (Gen 49:28).

47:26 With this [zot] (Lev 16:3) – [means] that the merit of the Torah entered [the holy place] with him: And this [zot] is the Torah (Deut 4:44). Another interpretation: The merit of Israel [entered the holy place with Aaron], {as it is said}: This [zot], your appearance is like a palm tree (Cant 7:8). R. Pinḥas said: \When\ Moses ascended on high and took the Torah “captive” and brought it down, not by his own strength, but through the merit of Israel, as it is said: When you ascended on high, you took many captives; you received gifts from human beings [adam]

19 Exod 28:21-29.

‫יתהר אתקיספ ‪ 47‬‬

‫ ‪604‬‬

‫[תהלים סח יט]‪ 228‬בזכות ישראל שנקראו‪ 229‬אדם ואתנה צאני צאן‪ 230‬מרעיתי אדם‬ ‫אתם [יחזקאל לד לא]‪2 31‬‬

‫‪47:27‬‬

‫דבר אחר בזאת יבא [ויקרא טז ג]‪ 232‬בזכות מנשה ואפרים שהיתה נכנסת עמו אמר‬ ‫רבי יאשיה שתי אבני שהם שהיו‪ 233‬ניתנות על כתפיו‪ 234‬של אהרן כנגד מ(נ)שה ואפרים‬ ‫ולמה אבני שהם שגדלו בתוך מצריים‪ 235‬ולא למדו מעשיהם דבר אחר בזאת יבא [שם]‬ ‫אמר רבי חנא‪ 236‬בנו של רבי ישמעאל זכות המילה היתה נכנסת עמו וזאת בריתי אשר‬ ‫תשמרו ביני וביניכם [בראשית יז י]‪{ 237‬וכתוב} בריתי היתה אתו החיים והשלום [מלאכי‬ ‫ב ה]‪238‬‬ ‫סליק‪ { 239‬סליק סליק} ‬

‫ֹלהים׃ ‪228 MT‬‬ ‫ית ֶ֗ש ִבי �ל ַ ָ֣ק ְח ָת ַ ֭מ ָתנֹות ָב ָא ָ ֑דם וְ ַ ֥אף ֝ס ְֹור ִ ֗רים ִל ְש ֤כֹן׀ ָ֬יּה ֱא ִ ֽ‬ ‫ית ַל ָמ ֨רֹום׀ ָ֘ש ִ ֤ב ָ‬ ‫ָע ִ ֤֘ל ָ‬ ‫‪.‬שנאמר ‪229 Pr‬‬ ‫‪.‬ואתן את צאן ‪230 Pr‬‬ ‫הוה׃ פ ‪231 MT‬‬ ‫יכם נְ ֻ ֖אם ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֽ‬ ‫יתי ָא ָ ֣דם ַא ֶ ֑תם ֲאנִ ֙י ֱא ֹ֣ל ֵה ֶ֔‬ ‫אנ֛י ֥צ ֹאן ַמ ְר ִע ִ ֖‬ ‫וְ ַא ֵ ֥תן צ ֹ ִ‬ ‫ן־ב ָ ָ֛קר ְל ַח ָ ֖טאת וְ ַ ֥איִ ל ְלע ָ ֹֽלה׃ ‪232 MT‬‬ ‫ל־ה ֑קֹ ֶדׁש ְב ַ ֧פר ֶב �‬ ‫ְב ֛ז ֹאת ֥יָב ֹא ַא ֲה ֖ר ֹן ֶא ַ‬ ‫‪233 Not in D.‬‬ ‫‪.‬כתיפיו ‪234 P, Pr‬‬ ‫‪.‬החשמנת ‪; D‬השחמנת ‪235 P‬‬ ‫‪.‬חנינא ‪ ; Pr‬חנניה ‪236 D‬‬ ‫ּובין זַ ְר ֲעָך֖ ַא ֲח ֶ ֑ריָך ִה ּ֥מֹול ָל ֶכ֖ם ָכל־זָ ָ ֽכר׃ ‪237 MT‬‬ ‫יכם ֵ ֥‬ ‫שר ִת ְש ְמ ֗רּו ֵבינִ ֙י ֵּוב֣ינֵ ֶ֔‬ ‫יתי ֲא ֶ ֣‬ ‫֣ז ֹאת ְב ִר ִ֞‬ ‫ּומ ְפ ֵנ֥י ְש ִ ֖מי נִ ַ ֥חת ֽהּוא׃ ‪238 MT‬‬ ‫מֹורא וַ ִ ֽי ָיר ֵ ֑אנִ י ִ‬ ‫ֽם־לֹו ָ ֖‬ ‫יְתה ִא ּ֗תֹו ַ ֽה ַחיִ ֙ים וְ ַ֨ה ָש ֔לֹום וָ ֶא ְת ֵנ ֥‬ ‫יתי׀ ָה ָ ֣‬ ‫ְב ִר ִ ֣‬ ‫‪239 Not in D.‬‬



Pesiqta Rabbati 47 

 605

(Ps 68:19) — that is, through Israel’s merit, which is referred to as “human beings [adam],” as it is said: And you My sheep, the sheep of My pasture, are human beings [adam] (Ezek 34:31).

47:27 Another interpretation: With this Aaron is to enter [the holy place] (Lev 16:3). With the merit of Manasseh and Ephraim which entered [the holy place] with him. R. Yosiah said: The two onyx stones which were set on the shoulders of Aaron represented Manasseh and Ephraim. And why onyx stones? Because they grew up within Egypt, but did not learn their works. Another interpretation: With this Aaron is to enter (ibid). R. Ḥaninah Berabbi Yishmael said: The merit of circumcision20 entered with him: This is My covenant with you and your descendants, which you shall keep: [Every male among you shall be circumcised] (Gen 17:10); and {it is written:} My covenant was with [Aaron] of life and peace (Mal 2:5).

20 ShemR 38:8.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪48‬‬ ‫שור או כשב‬

‫‪48:1‬‬

‫שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו וגומר [ויקרא כב כז]‪ 1‬ילמדינו‬ ‫רבינו גוי שהביא קרבן מהו לקבל הימנו כך שנו רבותינו נדבות מקבלין מן הגוי וקרבנות‬ ‫אין מקבלין מהן למה מפני שקורבנותיהם פסולין לפני הקדוש כך אמר שלמה זבח‬ ‫רשעי' תועבה [משלי כא כז]‪2‬‬

‫‪48:2‬‬

‫מעשה בגוי אחד ששאל את רבי יוסי בן חלפתא אמר לו למה אין אתם מקבלים ממנו‬ ‫קרבנות אין כתיב ממזרח שמש עד מבאו גדול שמי בגוים [מלאכי א יא]‪ 3‬אמר לו‬ ‫רבי יוסי הרי אתה קורא מה שאתה רוצה אין אתה קורא שבשעה שביקש בלעם ובלק‬ ‫להקריב קרבנות לפני הקדוש ולא קיבל עליו שנאמר הירצה ייי באלפי אלים וגומר‬ ‫[מיכה ו ז] מה כתיב ולא אבה ייי אלהיך לשמע אל בלעם [דברים כג ו]‪ 4‬וחוץ מזו ומזו‬ ‫אין כתיב זבח רשעים תועבה [משלי כא כז]‬

‫שה ‪1 MT‬‬ ‫ּומּי֤ ֹום ַה ְש ִמינִ ֙י וָ ָ֔ה ְל ָאה יֵ ָר ֶ֕צה ְל ָק ְר ַ ֥בן ִא ֶ ֖‬ ‫יָמים ַ ֣ת ַחת ִא ּ֑מֹו ִ‬ ‫אֹו־ע ֙ז ִ ֣כי יִ וָ ֔ ֵלד וְ ָהָי֛ה ִש ְב ַ ֥עת ִ ֖‬ ‫ֵ‬ ‫אֹו־כ ֶ֤שב‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ֣שֹור‬

‫יהוה׃‬ ‫ַל ָ ֽ‬ ‫יאּנּו׃ ‪2 MT‬‬ ‫י־בזִ ָ ֥מה ִיְב ֶ ֽ‬ ‫ּתֹוע ָ ֑בה ַ֝֗אף ִ ֽכ ְ‬ ‫ֶז ַ֣בח ְ ֭ר ָש ִעים ֵ‬ ‫הֹורה ִ ֽכי־ ‪3 MT‬‬ ‫ּומנְ ָ ֣חה ְט ָ ֑‬ ‫ל־מ ֗קֹום ֻמ ְק ָ ֥טר ֻמ ָגׁ֛ש ִל ְש ִ ֖מי ִ‬ ‫ּוב ָכ ָ‬ ‫ּגֹוים ְ‬ ‫מי ַב ִ֔‬ ‫בֹואֹו גָ ֤דֹול ְש ִ ֙‬ ‫ד־מ ֗‬ ‫ח־ש ֶמׁש וְ ַע ְ‬ ‫ִ ֣כי ִמ ִמזְ ַר ֶ֜‬ ‫ּגֹוים ָא ַ ֖מר יְ ָ‬ ‫מי ַב ִ֔‬ ‫גָ ֤דֹול ְש ִ ֙‬ ‫הו֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃‬ ‫ת־ה ְק ָל ָל֖ה ִל ְב ָר ָ ֑כה ִ ֥כי ֲא ֵ ֽה ְבָך֖ ‪4 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ְלָך֛ ֶא ַ‬ ‫הוה ֱא ֶ ֧‬ ‫ל־ב ְל ֔ ָעם וַ יַ ֲהפְֹך֩ יְ ָ ֨‬ ‫מ ַע ֶא ִ‬ ‫ֹלה ֙יָך ִל ְש ֣ ֹ‬ ‫הו֤ה ֱא ֶ֙‬ ‫א־א ָ֞בה יְ ָ‬ ‫ֽל ֹ ָ‬ ‫ֹלהיָך׃‬ ‫הו֥ה ֱא ֶ ֽ‬ ‫יְ ָ‬

Pesiqta Rabbati 48 ‫שור שו כשב‬

A bull or sheep 48:1 When a bull or sheep or goat is born, it shall remain seven days with its mother (Lev 22:27).1 Let our Rabbi teach us: If a Non-Jew brought a sacrifice, may it be accepted from him? Our Rabbis taught as follows: Freewill offerings2 may be accepted from a Non-Jew, but sacrifices may not be accepted from them. Why not? Because their sacrifices to the Holy One are blemished. Thus, Solomon said: The sacrifice of the evildoers is detestable (Prov 21:27).

48:2 An event: A Non-Jew who said to R. Yose ben Ḥalafta: Why do you not accept our sacrifices? Is it not written: From the rising of the sun to its setting My name is great among the nations, [and in every place incense is offered to My name, and a pure sacrifice] (Mal 1:11)? R. Yose said to him: See, you are reading only what you want [to read], but you do not read: When Balaam and Balak wanted to offer sacrifices to the Holy One He would not accept [them], as it is said: Will the Lord be pleased with thousands of rams, etc.? (Mic 6:7). [This is] what is written: Nevertheless, the Lord your God would not listen to Balaam (Deut 23:6)? And aside from this verse and the other, is it not written: The sacrifice of the evildoers is detestable (Prov 21:27)?

1 When a bull or sheep or goat is born, it shall remain seven days with its mother; and from the eighth day on it shall be acceptable as an sacrifice by fire to the Lord (Lev 22:27) is for the first day of Passover (bMeg 30b). 2 Freewill offerings are gifts presented out of the benevolence, and not in fulfilment of any obligation, promise, or vow.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪608‬‬

‫‪48:3‬‬ ‫[מיכה ו ז]‪5‬‬

‫אמר לו הגוי חכמים כל מה שבקשתם אמרתם הירצה ייי באלפי אלים‬ ‫הנביא אמר שהיה משלכם וכן רשעים זבח תועבה [משלי כא כז] בוודאי על הרשעים‬ ‫אמרה תורה שאפילו יהא ישראל ויהא רשע אלהיכם מתעב קרבנו מה שאתם מדחה‬ ‫אותי למקומות אחרים אמור לו מן התורה אמר לו רבי יוסי חייך כתב מלא הוא בן‪6‬‬ ‫את מוצא בשעה שבא הקדוש ליתן תורה לישראל ופרשת הקרבנות כן כמה שנים או‬ ‫בן כמה ימים שיהו מקריבים קורבנותיהם שם הזהיר הקדוש שלא יקבלו מכם קרבן‬ ‫מה כתיב למעלן ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם‬ ‫[ויקרא כב כה]‪ 7‬אבל מישראל אני מקבל ממה שקראו בענין שור או כשב או עז [ויקרא‬ ‫כב כז ]‬

‫‪48:4‬‬

‫שור או כשב או עז [ויקרא כב כז] כך פתח רבי תנחומא ברבי זו היא שנאמרה בקבלה‬ ‫על ידי שלמה מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף‬ ‫[קהלת ג טו]‪ 8‬מה שהיה כבר הוא [שם] כשברא הקדוש את האדם ברא אותו שהוא‬ ‫חי וקיים כמלאכי השרת ויאמ' ייי הן אדם היה כאחד [בראשית ג כב] כשם שמלאכי‬ ‫השרת ויאמר ייי אלהים הן האדם היה כאחד [שם]‪ 9‬כשם שמלאכי השרת אינם מתים‬ ‫אף [הוא] לא יטעום טעם מיתה אבל רבי יהודה ברבי סימון דרש דעת קשה הן אדם‬ ‫היה כאחד ממנו כיחודו של עולם שהוא חי וקיים לעולמים וסבר הקדוש להשליטו‬ ‫בעולומו ולעשותו מלך על כל בריותיו אמר הקדוש אני מלך בעליונים ואדם מלך בת�ח‬ ‫תונים מה עשה הקדוש הכניסו לגן עדן ועשאו מלך שם שנאמר ויטע ייי אלהים גן בעדן‬ ‫מקדם [בראשית ב ח]‪10‬‬

‫כֹור֙י ִפ ְש ֔ ִעי ְפ ִ ֥רי ִב ְט ִנ֖י ַח ַ ֥טאת נַ ְפ ִ ֽשי׃ ‪5 MT‬‬ ‫י־ש ֶמן ַה ֶא ֵ ֤תן ְב ִ‬ ‫ֲהיִ ְר ֶצ֤ה יְ הוָ ֙ה ְב ַא ְל ֵפ֣י ֵא ֔ ִילים ְב ִ ֽר ְב ֖בֹות ַנ ֲֽח ֵל ָ ֑‬ ‫‪.‬כן ‪6 P, JTS App‬‬ ‫ל־א ֶלה ִ ֣כי ָמ ְש ָח ָ ֤תם ָב ֶה ֙ם ֣מּום ָ֔בם ֥ל ֹא יֵ ָר ֖צּו ָל ֶ ֽכם׃ פ ‪7 MT‬‬ ‫ֹלה ֶיכ֖ם ִמ ָכ ֵ ֑‬ ‫ת־ל ֶחם ֱא ֵ‬ ‫ּומ ַי֣ד ֶבן־נֵ ָ֗כר ֥ל ֹא ַת ְק ִ ֛ריבּו ֶא ֶ ֥‬ ‫ִ‬ ‫יְב ֵ ֥קׁש ֶאת־נִ ְר ָ ֽדף׃ ‪8 MT‬‬ ‫ֹלהים ַ‬ ‫ה־ש ָהיָ ֙ה ְכ ָ ֣בר ֔הּוא וַ ֲא ֶ ֥שר ִל ְהי֖ ֹות ְכ ָ ֣בר ָהָי֑ה וְ ָה ֱא ִ ֖‬ ‫ַמ ֶ ֽ‬ ‫ֹלהים ֵ ֤הן ָ ֽה ָא ָד ֙ם ָהיָ ֙ה ְכ ַא ַ ֣חד ִמ ֶ֔מּנּו ָל ַ ֖ד ַעת ֣טֹוב וָ ָ ֑רע וְ ַע ָ ֣תה׀ ֶפן־יִ ְש ַל֣ח יָ ֗דֹו וְ ָל ַק ֙ח ַ ֚גם ‪9 MT‬‬ ‫הו֣ה ֱא ִ֗‬ ‫אמר׀ יְ ָ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫ֵמ ֵע֣ץ ַ ֽה ַח ִ֔יים וְ ָא ַכ֖ל וָ ַ ֥חי ְלע ָ ֹֽלם׃‬ ‫שר יָ ָ ֽצר׃ ‪10 MT‬‬ ‫ת־ה ָא ָ ֖דם ֲא ֶ ֥‬ ‫ן־ב ֵ ֖ע ֶדן ִמ ֶ ֑ק ֶדם וַ ָי ֶ֣שם ָ֔שם ֶא ָ ֽ‬ ‫ֹלהים גַ ְ‬ ‫הו֧ה ֱא ִ ֛‬ ‫וַ יִ ַ֞טע יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 48 

 609

48:3 The Non-Jew said to [R. Yose]: Don’t you, the Sages, make Scripture say whatever you want it to say. Will the Lord be pleased with thousands of rams, etc.? (Mic 6:7) – [here] the prophet was talking [of rams] which belonged to you. Similarly, The sacrifice of the evildoers is detestable (Prov 21:27) refers obviously to evil people in general. The Torah says: Although a man be a Jew, if he is evil, your God will detest his sacrifice. You push me into other passages, [rather,] say it from the Torah. R. Yose said to him: By your life! There is an entire verse [in the Torah that is applicable here]. Thus you find when the Holy One came to give the Torah to Israel, in the passage concerning the sacrifices [and specifying] how many years old or how many days old animal sacrifices are to be when they are offered, the Holy One admonished [Israel] that a sacrifice is not to be accepted from you. What is written preceding [Lev 22:27] is: You must not accept such animals from the hand of a foreigner and offer them to Your God. They will not be accepted on your behalf, because they are blemished (Lev 22:25). But from Israel, I accept [any animal sacrifice] based on what they read in the lectionary portion: a bull or sheep or goat (Lev 22:27).

48:4 A bull or sheep or goat (Lev 22:27). R. Tanḥuma Berabbi explained: This is what was said by Solomon in the tradition: Whatever is has already been, and what will be has been before; and God will seek that which is pursued (Eccl 3:15). Whatever is has already been (ibid.) – [means] when the Holy One created the [first] human being, He created him to have him live and exist [forever] like the ministering angels: The Lord God said: See, the man has become like one [of us] (Gen 3:22). Since the ministering angels do not die, neither was he to know the taste of death. R. Yehudah Berabbi Simon explained this in an idea that is difficult to understand. See, the man has become like one of us (ibid.)— [that is] like the Unique One of the world, who lives and exists forever and ever. The Holy One had intended to make [Adam] ruler over His world, and make him king over all of God‘s creatures. The Holy One said: I am King above and Adam will be king below. So, what did the Holy One do? He brought Adam into the Garden of Eden and made him king there, as it is said: And the Lord God planted a garden in Eden, in the east [and there He put the man He had formed] (Gen 2:8).

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪610‬‬ ‫‪48:5‬‬

‫ויבא שם את האדם אין כתיב כאן אלא וישם [בראשית ב ח] מהו וישם [שם] כשם‬ ‫שאתה אומר שום תשים עליך מלך [דברים יז טו]‪ 11‬וכן וישם וכסא לאם המלך [מלכים‬ ‫א' ב יט]‪ 12‬כיון שלא עמד בציוויו‪ 13‬מיד נגזר עליו מיתה ובאי עולם תומהים לומר איפשר‬ ‫שאין אדם אילו לא חטא שהיה קיים לעולמים איפשר שאין אדם מת עלילות הביא‬ ‫הקדוש והקדוש אומר וכי אליהו ששמר ציווי אינו חי לעולם מה שהיה כבר הוא‬ ‫[קהלת ג טו] מהו ואשר להיות כבר היה [שם]‬

‫‪48:6‬‬ ‫לומר‪15‬‬

‫אמר הקדוש אמרתי שאני‪ 14‬מחייה המתים לעתיד לבא ובאי עולם תומהים‬ ‫איפשר לו שיחיה אמר להם הקדוש מה אתם תומהים שאני עתיד להחיות את המתים‬ ‫הוי לא‪ 16‬כבר החייתי מתים בעולם הזה על ידי אליהו ועל ידי אלישע ולא על ידי יחזקאל‬ ‫ואשר להיות כבר היה בעולם‪ 17‬הזה ואם כן הואיל שאין הכותיים מודים בתחיית‬ ‫המתים ולא יעמיד אותם הקדוש לעתיד לבא וכן לאומות אלא יעמיד הצדיקים ויניח‬ ‫את הרשעים אלא אמר הקדוש ישראל‪ 18‬מודים בתחיית המתים והאומות לא דיים‬ ‫שלא יהו מודים אלא עוד רודפים אחר ישראל אמר הקדוש לפיכך אני מעמיד לאומות‬ ‫העולם ולישראל כדי לתבוע דינם של נרדפים מן הרודפים והאלהים יבקש את נרדף‬ ‫[קהלת ג טו] זו שיטת רבי נחמיה ורבי יהודה אומר מה שהיה כבר הוא [שם]‬

‫תּוכל ָל ֵ ֤תת ‪11 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ּ֑בֹו ִמ ֶ ֣ק ֶרב ַא ֶ֗חיָך ָת ִ ֤שים ָע ֶ ֙ל ֙יָך ֶ֔מ ֶלְך ֣ל ֹא ַ֗‬ ‫הו֥ה ֱא ֶ ֖‬ ‫ׂ֣שֹום ָת ִ ֤שים ָע ֶ ֙ל ֙יָך ֶ֔מ ֶלְך ֲא ֶ ֥שר ְיִב ַ ֛חר יְ ָ‬

‫א־א ִ ֖חיָך ֽהּוא׃‬ ‫ָע ֶ ֙ל ֙יָך ִ ֣איׁש נָ ְכ ִ ֔רי ֲא ֶ ֥שר ֽל ֹ ָ‬ ‫אתּה וַ יִ ְש ַ ֣תחּו ֗ ָלּה וַ יֵ֙ ֶש ֙ב ‪12 MT‬‬ ‫ל־אד ֹנִ ָי֑הּו וַ יָ ָק ֩ם ַה ֶ֨מ ֶלְך ִל ְק ָר ָ֜‬ ‫ר־לֹו ַע ֲ‬ ‫מה ְל ַד ֶב ֖‬ ‫ל־ה ֶ ֣מ ֶלְך ְשֹל ֔ ֹ‬ ‫ת־ש ַב ֙ע ֶא ַ‬ ‫וַ ָת ֤ב ֹא ַב ֶ֙‬ ‫ימינֽ ֹו׃‬ ‫ל־כ ְס ֔אֹו וַ ָי ֶ֤שם ִכ ֵס ֙א ְל ֵ ֣אם ַה ֶ֔מ ֶלְך וַ ֵ ֖ת ֶשב ִ ֽל ִ‬ ‫ַע ִ‬ ‫‪.‬בציווין ‪13 P, JTS App‬‬ ‫‪.‬שאם ‪14 P‬‬ ‫‪.‬משי ‪15 P‬‬ ‫‪ dittography.‬לא ‪16 P and JTS App‬‬ ‫‪.‬העולם ‪17 P‬‬ ‫‪.‬לישראל ‪18 P‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 611

48:5 It is not written “He brought the man there,” but: set [the man] (Gen 2:8). What is [the meaning of] set? It is like You said: You may indeed set as king over you (Deut 17:15), and likewise: And the king ... had a throne to be set up for the king’s mother (1 Kgs 2:19). Since [Adam] did not obey the command [God gave him], at once death was decreed against him. Later generations of humans had their doubts and said: Is it possible that [Adam] would have existed forever and ever, if he had not sinned? Is it possible that a mortal would never die? The Holy One brought charges [against Adam, in order to retract the promise of eternal life]. The Holy One said: See, has not Elijah who kept My command [gained] eternal life? Whatever is has already been (Eccl 3:15)—[What is] and what will be has been before? (ibid.)

48:6 The Holy One said: I said that in the time-to- come I will revive the dead; but later generations had their doubts and said: Is it possible that [a dead person] may live? The Holy One said to them: Why do you have doubts as to whether I will revive the dead? See, did I not already revive the dead in this world by the hand of Elijah, by the hand of Elisha, and by the hand of Ezekiel? And what will be has been before (Eccl 3:15) in this world? Since the Samaritans3 do not acknowledge the resurrection of the dead, [does this mean] the Holy One will not resurrect them in the time-to-come? Similarly, [will He not] resurrect the nations, but only the righteous ones and leave the evildoers behind? Rather, the Holy One said: Israel acknowledge the resurrection of the dead, but the nations do not – as if it were not enough for them not to acknowledge the [resurrection] – they also persecute Israel. The Holy One said: Therefore, I will resurrect the nations of the world and Israel, in order to seek redress for the persecuted from the pursuers: And God seeks [redress for] that which is pursued [in persecution] (ibid.).4 This is the way that R. Neḥemiah explained [the verse], but R. Yehudah says: And what will be has been before (ibid.).

3 Cutheans. 4 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪612‬‬ ‫‪48:7‬‬

‫בשעה שברא הקדוש את עולמו היה העולם מלא מים במים מה עשה הקדוש התחיל‬ ‫גוזר עליהם שיפנו מן העולם ויאמר אלהים יקוו המים [בראשית א ט]‪ 19‬כיון שנגזר‬ ‫עליהם היו רוצים לעשות גזירות קונם ולהיכן הלכו להם לאוקיינוס‪ 20‬והאיך עשו רבי‬ ‫לוי ורבותינו רבי לוי אומר קולו של הקדוש היה מיטטור‪ 21‬להם קול ייי על המים [תהלים‬ ‫כט ג] ורבותינו אומרים הם היו מלחשים אילו לאילו ואומרים להיכן גזר עלינו קונינו‬ ‫שנלך אמרו לו נשאו נהרות ייי נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דוכים [תהלים צג ג]‪22‬‬ ‫מהו דוכים [שם] דרך ים‬

‫‪48:8‬‬

‫עולים הרים ויורדים‬ ‫בוא וראה ניסים כאן כיון שנגזר עליהם שילכו לאוקיינוס היו ִ‬ ‫בקעות יעלו הרים יררו בקעות אל מקום [תהלים קד ח]‪ 23‬והיאך עשה להם הקדוש כל‬ ‫העולם היו מים במים ובנוהג שבעולם אדם אם יהא לפניו שתי קערות מלאות יכול הא‬ ‫לפנות אחת לתוך אחת לאו‬

‫‪48:9‬‬

‫בוא וראה ניסיו ופלאיו של הקדוש העולם היה מים במים אף על פי פינה לתוך מלא למה‬ ‫הדבר דומה לנודות נפוחות ונתונות לתוך הבית ועשה מלאות כל הבית מה עשה בעל‬ ‫הבית נטל את הנודות והוציא הרוח מתוכם ורקם מיד נותנו בזויות כך הקדוש היו מי‬ ‫בראשית ממלאים את כל העולם מה עשה הקדוש כבש עליהם כביכול לאוקיינוס‪24‬‬ ‫כשעמד דורו של אנוש והכעיסו אותו בצלמים אז הוחל לקרא בשם ייי [בראשית ד‬

‫י־כן׃ ‪19 MT‬‬ ‫ל־מ ֣קֹום ֶא ָ֔חד וְ ֵת ָר ֶ ֖אה ַה ָיַב ָ ֑שה ַ �וֽיְ ִה ֵ ֽ‬ ‫ֹלהים יִ ָקו֨ ּו ַה ַ֜מיִם ִמ ַ ֤ת ַחת ַה ָש ַ֙מיִ ֙ם ֶא ָ‬ ‫אמר ֱא ִ֗‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬ ‫‪20 Ὀκέανός.‬‬ ‫‪.‬מטרטר ‪21 Metator. JTS App‬‬ ‫קֹול֑ם יִ ְש ֖אּו נְ ָה ֣רֹות ָד ְכ ָיֽם׃ ‪22 MT‬‬ ‫ֽהוה נָ ְש ֣אּו נְ ָה ֣רֹות ָ‬ ‫נָ ְש ֤אּו נְ ָה ֨רֹות׀ יְ ָ ֗‬ ‫ל־מ ֗קֹום ֶז֤ה׀ יָ ַ֬ס ְד ָת ָל ֶ ֽהם׃ ‪23 MT‬‬ ‫יַ ֲע ֣לּו ָ ֭ה ִרים יֵ ְר ֣דּו ְב ָק ֑עֹות ֶא ְ֝‬ ‫‪24 Ὀκέανός.‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 613

48:7 When the Holy One created His world, the world was filled with water upon water. What did the Holy One do? He began to decree that the waters vacate the world: God said: Let the waters ... be gathered together (Gen 1:9). When this decree was given to them, they wished to carry out the decree of their Maker. And where did the [waters] go? Into the ocean.5 And how did they do this? R. Levi and our Rabbis differed. R. Levi said: The voice of the Holy One was a measurer of boundaries for the [waters]: The voice of the Lord is for the waters (Ps 29:3). But our Rabbis said: The [waters] whispered to one another and said: Where has our Maker decreed that we go? And they said to Him: The floods have lifted up, 0 Lord, the floods have lifted up their voice; the floods lift up their roaring [dkym] (Ps 93:3). What is [the meaning of] “roaring” [dkym]? [Read:] derekh yam, to the sea.

48:8 Come and see the miracles here. As soon as the decree was issued against them to go and gather into the ocean, they surged up the mountains and went down into the valleys: The waters surged up the mountains. They went down into the valleys, to the place [that you prepared for them] (Ps 104:8). But how did the Holy One do what He “had decreed against” them? The entire world was filled with water upon waters. In the manner of the world, if a man has two full bowls before him, can he empty one into the other? No.

48:9 Come and see the miracles and wonders of the Holy One. The world was filled with water upon water. Nevertheless, He emptied them into that which was already full. To what is the matter like? To bags that were blown up6 and put into a house until they completely filled the house. What did the owner of the house do? He took the bags, let the air out and emptied them. Immediately, the bags could be put away in the corners [of the house]. So, too, did the Holy One do it. The primeval waters filled the whole world. What did the Holy One do? He pressed down on them—as if it were possible— [and pushed] them into the ocean. When the generation of Enosh rose and provoked Him [by worshiping] idols, then people began to refer to themselves by the name of the Lord (Gen 4:26).7 The Holy One said: Let

5 MidTeh 93:4; PesRab 5:5; PesRab 42:21; Mek 2, 240. 6 BerR 5 T/A; YalqShim Torah 7, Job 906. 7 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪614‬‬

‫כו]‪ 25‬אמר הקדוש יבאו אותם המים שגזרתי עליהם וקיימו את גזירתי ויפרעו מן הדור‬ ‫שביטל גזירתי הקורא למי הים וישפכם על פני האדמה [עמוס ה ח‪ 26,‬ט ו]‪27‬‬

‫‪48:10‬‬

‫באותה השעה באו המים והגיעו עד עכו עד יפו כך עמדו דורו המבול‪ 28‬והכעיס אותו‬ ‫ופרע מהן הקדוש במים ויפץ ייי אותם משם [בראשית יא ח]‪ 29‬ויפץ אותם שהפיצם‬ ‫במים אלא שכתוב שני פעמים הקורא למי הים וישפכם [עמוס ה ח‪ ,‬ט ו] אחת דורו‬ ‫של אנוש ואחת של "הפלגה" הבריות תמהים לומר איפשר לדבר הזה שבאו המים מן‬ ‫אוקיינוס והגיעו עד עכו ועד יפו והקדוש משיבן הא שוטים הוי‪ 30‬על דור המגדל אתם‬ ‫תמהים הרי לא כבר על דורו של אנוש מה שהיה כבר [קהלת ג טו]‬

‫‪48:11‬‬

‫אמר הקדוש עתיד אני לייבש את הים הגדול לפני גליות מניין שכן כתב וההרים ייי‬ ‫לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים [ישעיה יא טו]‪" 31‬מהו והכהו" [שם] רוחו‬ ‫והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים [שם] מהו והדריך בנעלים [שם] לעשותו שבילים‬ ‫לפניו‪ 32‬מניין שכתב כן‪ 33‬והיתה מסילה לשאר עמו אשר ישאר כאשר היתה לישר'‬ ‫[ישעיה יא טז]‪ 34‬והבריות תמהים לומר איפשר לדבר הזה והקדוש משיבם הוי לא‪35‬‬ ‫כבר עשיתי כן בעולם הזה כשיצאו ישראל ממצרים ואשר להיות כבר היה [קהלת ג‬ ‫הוה׃ פ ‪25 MT‬‬ ‫הּוחל ִל ְק ֖ר ֹא ְב ֵ ֥שם יְ ָ ֽ‬ ‫ת־ש ֖מֹו ֱאנ֑ ֹוׁש ָ ֣אז ַ֔‬ ‫ד־בן וַ יִ ְק ָ ֥רא ֶא ְ‬ ‫ם־הּוא יֻ ַל ֵ֔‬ ‫֙‬ ‫ּול ֵ ֤שת גַ‬ ‫ְ‬ ‫ל־פ ֵנ֥י ָה ָ ֖א ֶרץ ‪26 MT‬‬ ‫י־ה ָ֗ים ַ �וֽיִ ְש ְפ ֵכ֛ם ַע ְ‬ ‫ּקֹורא ְל ֵ ֽמ ַ‬ ‫ּוכ ִ֗סיל וְ ה ֵֹפְ֤ך ַל ֙ב ֹ ֶק ֙ר ַצ ְל ָ֔מוֶ ת וְ י֖ ֹום ַל֣יְ ָלה ֶה ְח ִ ֑שיְך ַה ֵ ֣‬ ‫ימה ְ‬ ‫ע ֵֹ֨שה ִכ ָ֜‬

‫הו֥ה ְש ֽמֹו׃ ס‬ ‫יְ ָ‬ ‫הו֥ה ‪27 MT‬‬ ‫ל־פ ֵנ֥י ָה ָ ֖א ֶרץ יְ ָ‬ ‫י־ה ָ֗ים ַ �וֽיִ ְש ְפ ֵכ֛ם ַע ְ‬ ‫ל־א ֶרץ יְ ָס ָ ֑דּה ַהק ֵ ֹ֣רא ְל ֵ ֽמ ַ‬ ‫לֹותיו וַ ֲאגֻ ָד ֖תֹו ַע ֶ ֣‬ ‫ּבֹונ֤ה ַב ָש ַ֙מיִ ֙ם ַמ ֲע ָ֔‬ ‫ַה ֶ‬ ‫ְש ֽמֹו׃‬ ‫‪.‬דור הפלגה ‪28 JTS App‬‬ ‫ל־ה ָ ֑א ֶרץ ַ �וֽיַ ְח ְד ֖לּו ִל ְב ֹ֥נת ָה ִ ֽעיר׃ ‪29 MT‬‬ ‫ל־פ ֵנ֣י ָכ ָ‬ ‫הו֥ה א ָ ֹ֛תם ִמ ָ ֖שם ַע ְ‬ ‫וַ ָ֨י ֶפץ יְ ָ‬

‫‪30 Not in JTSApp.‬‬ ‫הּו ְל ִש ְב ָ ֣עה נְ ָח ֔ ִלים וְ ִה ְד ִ ֖ריְך ‪31 MT‬‬ ‫רּוחֹו וְ ִה ֙ ָכ ֙‬ ‫ל־הנָ ָ ֖הר ַב ְע ָי֣ם ֑‬ ‫יָם־מ ְצ ַ ֔ריִם וְ ֵה ִנ֥יף יָ ֛דֹו ַע ַ‬ ‫ִ‬ ‫הוה ֵ ֚את ְל ׁ֣שֹון‬ ‫וְ ֶה ֱח ִ ֣רים יְ ָ ֗‬

‫ַבנְ ָע ִ ֽלים׃‬

‫‪.‬לפניהם ‪32 JTS App‬‬ ‫‪.‬שכן כתוב ‪33 JTS App‬‬ ‫ֹלתֹו ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ָ ֽריִם׃ ‪34 MT‬‬ ‫יְת ֙ה ְליִ ְש ָר ֵ֔אל ְבי֥ ֹום ֲע ֖‬ ‫יְתה ְמ ִס ֔ ָלה ִל ְש ָ ֣אר ַע ּ֔מֹו ֲא ֶ ֥שר יִ ָש ֵ ֖אר ֵ ֽמ ַא ּׁ֑שּור ַכ ֲא ֶ ֤שר ָ ֽה ָ‬ ‫וְ ָה ָ ֣‬ ‫‪.‬ולא ‪35 Corrected in the MS‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 615

those waters, against which I issued a decree, come and punish the generation that annulled My decree: He summoned the waters of the sea, and poured them out upon the face of the earth (Amos 5:8, 9:6).

48:10 Immediately, the waters came and rose as high as Akko and Joppa. So, too, when the generation of the dispersion rose and provoked Him, the Holy One punished them with the waters: So the Lord scattered them from there (Gen 11:8). Scattered them (ibid.) [means] that He scattered them in the waters. Rather, Scripture says twice [in Amos]: He summoned the waters of the sea, and poured them out upon the face of the earth (Amos 5:8, 9:6). One mention refers to the generation of Enosh, and one mention refers to the generation of “the dispersion.” When mortals doubt and say: Is it possible that waters came from the ocean and rose as high as Akko and Joppa? The Holy One answers: You fools! Do you doubt that which happened to the generation of the tower [of Babel]? See, did not the same thing happen to the generation of Enosh? Whatever is has already been (Eccl 3:15).

48:11 The Holy One said: I will dry the Mediterranean Sea for [the return of] the exiles. And from where [in Scripture do we know this]? So it is written: And the Lord will destroy the gulf of the Sea of Egypt; And with His scorching wind He will wave His hand over the Nile (Isa 11:15). “And what is [the meaning of]” He will strike and divide it into seven channels and make [it possible for] people to walk across in sandals (ibid.). What [is the meaning of] walk across in sandals (ibid.)? – to make it into paths. And from where [in Scripture do we know this]? So it is written: There will be a path for the remnant of His people as it was for Israel … (Isa 11:16). But mortals doubt, saying: Is such a thing possible? The Holy One answers: And did I not already do such a thing in this world when the Israelites went out

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪616‬‬

‫טו] לא גזרתי את הים ועשיתי אותו שבילים לפניהם לגוזר ים סוף לגזרים [תהלים קלו‬ ‫יג]‪ 36‬ושיקעתי את רודפיהם בתוכו‬

‫‪48:12‬‬

‫והאלהים יבקש את נרדף [קהלת ג טו] לעולם הקדוש [אומר] אוהב "אני" את הנרדפים‬ ‫"ושונא אני את הרודפים"‪ 37‬ישמעאל רודף את יצחק אחיו ותראה שרה "בן" הגר‬ ‫המצרית וגומר [בראשית כא ט]‪ 38‬שהיה זורק עליו חצים כמתלהלה היורה זיקים‬ ‫חיצים ומות "ואמר" והלא מצחק אני [משלי כו יח‪.‬יט]‪ 39‬לפיכך הקדוש אוהב את יצחק‬ ‫קח נא את בנך [בראשית כב ב]‪ 40‬אמר לו אבינו אברהם אבינו‪ 41‬רבונו של עולם שני‬ ‫בנים נתתה לי יצחק וישמעאל אמר לו יחידך [שם] אמר לו רבונו של עולם שניהם‬ ‫יחידים יצחק יחיד לשרה וישמעאל יחיד להגר אמר לו אשר אהבת [שם] אמר לו וכי‬ ‫יש תחומים במעים לשניהם אני אוהב אמר לו את יצחק [שם] ליצחק אני אוהב שהוא‬ ‫נרדף‬

‫‪48:13‬‬

‫כך עשו רודף אחר יעקב על רדפו בחרב אחיו ושיח' רחמ' [עמוס א יא]‪ 42‬אמר הקדוש‬ ‫אוהב אני לנרדף ושונא לרודף ואת עשו שנאתי [מלאכי א ג]‪ 43‬אבל יעקב ואהב את‬ ‫יעקב [מלאכי א ב]‪ 44‬למה והאלהים יבקש את נרדף [קהלת ג טו] "דוד נרדף ושאול‬ ‫רודף אמר הקדוש אוהב אני לנרדף ושונא אני לרודף קרע י"י את הממלכה ונתנה‬ ‫לרעך [שמואל א' טו כח]‪ 45‬לדוד והאלדים יבקש את נרדף" בבני אדם [שם] שהקדוש‬ ‫אוהב "את" הנרדפים "מנין" אף בעוף ובבהמה‬ ‫עֹול֣ם ַח ְס ּֽדֹו׃ ‪36 MT‬‬ ‫ם־סּוף ִלגְ זָ ִ ֑רים ִ ֖כי ְל ָ‬ ‫ְלגֵֹז֣ר יַ ֭‬ ‫‪.‬ומבקש ‪37‬‬ ‫ן־ה ָג֧ר ַה ִמ ְצ ִ ֛רית ֲא ֶשר־יָ ְל ָ ֥דה ְל ַא ְב ָר ָ ֖הם ְמ ַצ ֵ ֽחק׃ ‪38 MT‬‬ ‫ת־ב ָ‬ ‫וַ ֵ֨ת ֶרא ָש ָ ֜רה ֶ ֽא ֶ‬ ‫ת־ר ֵ ֑עהּו וְ ָ֝א ַ֗מר הֲ‍ ‪39 MT‬‬ ‫ן־איׁש ִר ָ ֣מה ֶא ֵ‬ ‫א־מ ַש ֵ ֥חק ָ ֽאנִ י׃ ְ ֽ֭כ ִמ ְת ַל ְה ֵל ַה ַהי ֶ ֹ֥רה זִ ִ֗קים ִח ִ ֥צים וָ ָ ֽמוֶ ת ‍׃ ֵ ֽכ ִ ֭‬ ‫ֽל ֹ ְ‬ ‫ל־א ֶרץ ַהמ ִֹר ָי֑ה וְ ַה ֲע ֵל֤הּו ָש ֙ם ‪40 MT‬‬ ‫ְך־ל ָ֔ך ֶא ֶ ֖‬ ‫ר־א ַ֙ה ְב ָ֙ת ֶאת־יִ ְצ ָ֔חק וְ ֶל ְ‬ ‫ת־בנְ ָ֨ך ֶאת־יְ ִ ֽח ְידָך֤ ֲא ֶש ָ‬ ‫ח־נא ֶא ִ‬ ‫אמר ַק ָ֠‬ ‫וַ ֡י ֹ ֶ‬

‫ְלע ֔ ָֹלה ַ ֚על ַא ַ ֣חד ֶ ֽה ָה ִ ֔רים ֲא ֶ ֖שר א ַ ֹ֥מר ֵא ֶ ֽליָך׃‬ ‫‪.‬אבינו אברהם ‪. JTS App‬אבוני ‪41 P‬‬ ‫חת ‪42 MT‬‬ ‫ל־ר ְד ֨פֹו ַב ֶ ֤ח ֶרב ָא ִח ֙יו וְ ִש ֵ ֣‬ ‫יבּנּו ַע ָ‬ ‫ל־א ְר ָב ָ ֖עה ֣ל ֹא ֲא ִש ֶ ֑‬ ‫ֹלש ֙ה ִפ ְש ֵע֣י ֱא ֔דֹום וְ ַע ַ‬ ‫ל־ש ָ‬ ‫הוה ַע ְ‬ ‫֚כֹה ָא ַ ֣מר יְ ָ ֔‬ ‫ַר ֲח ָ֔מיו וַ יִ ְט ֤ר ֹף ָל ַע ֙ד ַא ּ֔פֹו וְ ֶע ְב ָר ֖תֹו ְש ָ ֥מ ָרה ֶנ ַֽצח׃‬ ‫ת־ה ָר ֙יו ְש ָמ ָ֔מה וְ ֶאת־נַ ֲח ָל ֖תֹו ְל ַתּנ֥ ֹות ִמ ְד ָ ֽבר׃ ‪43 MT‬‬ ‫֑אתי וָ ָא ִ ֤שים ֶא ָ‬ ‫ת־ע ָ ֖שו ָש ֵנ ִ‬ ‫וְ ֶא ֵ‬ ‫הוה וָ א ַ ֹ֖הב ֶ ֽאת־ ‪44 MT‬‬ ‫לֹוא־אח ֵע ָ ֤שו ְל ַי ֲֽעק ֹ֙ב נְ ֻאם־יְ ָ ֔‬ ‫ָ֨‬ ‫הוה וַ ֲא ַמ ְר ֶ ֖תם ַב ָ ֣מה ֲא ַה ְב ָ ֑תנּו ֲה‬ ‫ָא ַ ֤ה ְב ִתי ֶא ְת ֶכ ֙ם ָא ַ ֣מר יְ ָ ֔‬ ‫יַ ֲע ֽקֹב׃‬ ‫אל ֵמ ָע ֶל֖יָך ַהּי֑ ֹום ּונְ ָת ֕ ָנּה ְל ֵר ֲעָך֖ ַה ּ֥טֹוב ִמ ֶ ֽמךָ ׃ ‪45 MT‬‬ ‫ת־מ ְמ ְל ֧כּות יִ ְש ָר ֵ ֛‬ ‫הוה ֶ ֽא ַ‬ ‫מּואל ָק ַ ֨רע יְ ָ ֜‬ ‫אמר ֵא ָל ֙יו ְש ֵ֔‬ ‫וַ ֤י ֹ ֶ‬



Pesiqta Rabbati 48 

 617

of Egypt? Whatever is has already been (Eccl 3:15). Did I not divide the [Reed] Sea and make it into paths for them? Who divided the Reed Sea into paths (Ps 136:13)8 and I drowned the pursuers in it.

48:12 God will seek that which is pursued (Eccl 3:15). The Holy One will always love the pursued, “I hate the pursuers”. When Ishmael pursued his brother Isaac, And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, etc. (Gen  21:9), who shot arrows at [Isaac], Like a madman who throws firebrands, arrows, and death, is the man who deceives his neighbor, and says, I was only joking! (Prov 26:18-19). Therefore, the Holy One loved Isaac, [and said to Abraham:] Take now your son (Gen 22:2). Our father Abraham said: Master of the world, You gave me two sons, Isaac and Ishmael.9 [God] said to him: Your only son (ibid.). [Abraham] said to Him: Both are only sons; Isaac is an only son to Sarah and Ishmael an only son to Hagar. [God] said to him: Whom you love (ibid.). [Abraham] said to Him: Are there different realms of love within a person? I love both of them. [God] said to him: Isaac (ibid.) – I love Isaac, because he is pursued.

48:13 Thus, Esau pursued Jacob – Because he did pursue his brother with the sword, and cast off mercy (Amos 1:11). The Holy One said: I love the pursued and hate the pursuer: Esau I hated (Mal 1:3), but Jacob – I loved Jacob (Mal 1:2). Why? Because God will seek that which is pursued (Eccl 3:15). “David was pursued and Saul pursued him. The Holy One, blessed be He, said: I love the pursued and hate the pursuer, The Lord has torn the kingdom of Israel from you today and has given it to one of your neighbors [ – to one better than you] (1 Sam 15:28) — that is, to David. God will seek that which is pursued (Eccl 3:15)” — among human beings, because the Holy One loves the pursued. From where [in Scripture do we know that He loves the pursued among] fowl and cattle?

8 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 9 PesRab 40:26.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪618‬‬ ‫‪48:14‬‬

‫את מוצא בשעה "שהקדוש ברוך הוא" אמר למשה על הקרבנות‪ 46‬היה משה סבור‬ ‫שהקדוש אמר לו שיקריב טווסים או פסיאונים‪ 47‬או אווזים ולא אמר לו כך אלא‪ 48‬מן‬ ‫העוף עולה קורבנו לייי והקריב מן התורים או מן בני יונה [ויקרא א יד]‪" 49‬וכן" לצפורים‬ ‫קרבנו‪ 50‬של מצורע‪ 51‬ומה טעם אלא שיש להם אנטידיקוס‪ 52‬רודפים אותם כיצד אלא‬ ‫כן הנין רודף אחר התורים‪ 53‬ובני היונה וכן אחר הצפור אמר הקדוש הואיל שהם‬ ‫נרדפים להם אני מבקש כיצד הארי רודף אחר השור והזאב רודף אחר הכבש והנמר‬ ‫רודף אחר העז אמר הקדוש הואיל שהם נרדפים "מהם" מבקש אני קרבן והאלהים‬ ‫יבקש את נרדף [קהלת ג טו]‬

‫‪48:15‬‬

‫דבר אחר שור או כשב או עז [ויקרא כב כז] "לקרבן לייי" אינו אומר כן אלא לקרבן‬ ‫אשה לייי [שם] מהו אשי [שם] אלא אמר להם הקדוש אם הבאתם קרבן לפניו‪ 54‬ברצון‬ ‫הרי הוא קרבן‪ 55‬לייי ואם הבאתם אותם באונס על כרחך אני מעלה עליך שהקרבת‬ ‫לפני אלא קרבן אשה צו את בני ישר' [במדבר כח ב] את קרבני לחמי ריח נחוח אין‬ ‫כתוב כן אלא לאשיי [שם]‪ 56‬מהו לאשי [שם] אמר להן הקדוש אם הבאתם אותו ברצון‬ ‫ובטובה הרי הוא קרבני אבל אם האבתם אותו באונס לאשיי [שם] אינו שלי‬

‫‪.‬למשה על הקרבנות ‪46 Dittography in JTS App‬‬ ‫‪47 Φασιανός.‬‬ ‫‪.‬ואם ‪48 JTS App‬‬ ‫ת־ק ְר ָבנֽ ֹו׃ ‪49 MT‬‬ ‫ּיֹונ֖ה ֶא ָ‬ ‫ן־ב ֵנ֥י ַה ָ‬ ‫ן־הת ִ ֹ֗רים ֛אֹו ִמ ְ‬ ‫יהו֑ה וְ ִה ְק ִ ֣ריב ִמ ַ‬ ‫ן־ה ֛עֹוף ע ָ ֹ֥לה ָק ְר ָבנ֖ ֹו ַ ֽל ָ‬ ‫וְ ִ ֧אם ִמ ָ‬ ‫‪.‬צפורים לקרבנו ‪50 JTS App‬‬ ‫מֹוע ֽדֹו׃ ‪51 MT‬‬ ‫ת־ק ְר ָב ִ֨ני ַל ְח ִ֜מי ְל ִא ַ֗שי ֵ ֚ר ַיח ִנֽיח ִֹ֔חי ִת ְש ְמ ֕רּו ְל ַה ְק ִ ֥ריב ִ ֖לי ְב ֲ‬ ‫ת־ב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל וְ ָא ַמ ְר ָ ֖ת ֲא ֵל ֶ ֑הם ֶא ָ‬ ‫ַ ֚צו ֶא ְ‬ ‫‪.‬אנטריקוס ‪52 άντíδικος. P, JTS:‬‬ ‫‪.‬וא ‪53 JTS App‬‬ ‫‪.‬לפני ‪54 JTS App‬‬ ‫אם לייי אינו אומר כן אלא לקרבן אשה לייי מהו אשה אלא אמר להם הקדוש ‪55 Haplography in P‬‬ ‫‪.‬הבאתם קרבן לפניו ברצון הרי הוא קרבן‬ ‫‪ְ .‬ל ִא ַ֗שי ‪56 MT‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 619

48:14 You find that when “the Holy One, blessed be He,” spoke to Moses about the sacrifices, Moses supposed that the Holy One would say to him to sacrifice peacocks, or pheasants, or geese. However, [God] did not tell him this but: If the sacrifice to the Lord is a burnt sacrifice of fowl, you are to offer a turtledove or a young pigeon (Lev 1:14). And these are the birds for the leper’s10 sacrifice.11 What is the reason? Because each has an adversary in pursuit of it. How? The hawk pursues turtle-doves, pigeons, and birds [mentioned to Moses]. The Holy One says: Since they are pursued, they are the ones I will seek out. And since the lion pursues the bull, the wolf pursues the sheep, the leopard pursues the goat, the Holy One said: Those that are pursued by others I seek out for a sacrifice, because God will seek that which is pursued (Eccl 3:15).

48:15 Another interpretation: A bull or sheep or goat (Lev 22:27). [Scripture] does not say “as a sacrifice to the Lord,” but as a sacrifice by fire to the Lord (ibid.). What is by fire (ibid.)? That the Holy One said: If you bring a sacrifice to Me of your own free will, then, it is a sacrifice to the Lord, but if you bring [sacrifices] under duress, I regard it as bringing Me a sacrifice by fire (ibid.). Command the Israelites, [and say to them: With regard to My sacrifice, be sure to offer My food for My sacrifice made by fire, as a pleasing aroma to Me at its appointed time] (Num 28:2). It is not written here ”My food for My sacrifice as a pleasing aroma,” but it says for12 the fire (ibid.). What is [the meaning of] for the fire? (ibid.). If you bring to Me a sacrifice of your own free will and with good intentions, see, then, it is a sacrifice to Me; but if you bring it under duress, then it is for the fire and it is not Mine.13

10 The person to be cleansed must wash his clothes, shave off all his hair, and bathe in water. Then he will be clean and may go into the camp, though he must stay outside his tent for the first seven days (Lev 14:8). 11 mAr 4:2; bAr 17a; YalqShim Torah 563. 12 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 13 tMen 7:9.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪620‬‬ ‫‪48:16‬‬

‫דבר אחר מהו לאשיי [במדבר כח ב] אמר הקדוש בני לא יטעה אותך יצרך‪ 57‬הרע לומר‬ ‫אינו מצוה אותנו "כל שעה" על הקרבנות‪ 58‬אלא שיש אכילה לפניו אילו היתה אכילה‪59‬‬ ‫לפני ממך‪ 60‬הייתי מבקש אם ארעב לא אומר לך [תהלים נ יב]‪ 61‬ואם מטעה אותך‬ ‫יצר הרע אפילו להרהר למד מאישיי מאסטרטייה‪ 62‬שלי שכולה אש כמה ריבואות‪63‬‬ ‫עומדים לפניי "נהר" דינור נגד ונפיק מן קדמוהי וריב' ריב' [דניאל ז י] כמה מתחדשים‬ ‫לבקרים בכל יום חדשים לבקרים‪ 64‬ואינם לא אוכלים ולא שותים ואם אין את אוכל‬ ‫ואם את שותה אתה מת והם אינם לא אוכלין ולא שותים‪ 65‬ואינם טועמים טעם מיתה‬ ‫למה מפני שהן רואין דמות כבודי והן ניזונים מזיו שכינה שאף על פי שאמרתי שאינם‬ ‫רואים כבודי‬

‫‪48:1766‬‬

‫אמר רבי יצחק רואים הם כמותך וולון באור פני מלך חיים [משלי טז טו] אתה הוא ייי‬ ‫לבדך ואתה‪ 67‬מחייה את כולם [נחמיה ט ו]‪ 68‬ואם איסטרטייה‪ 69‬שלי מפני שהם רואים‬ ‫את כבודי אינם לא אוכלים ושותים ואני יש לפני אכילה ואילו היה אכילה לפני לך הייתי‬ ‫אומר אם ארעב אוהב אני לנרדף ושונא לרודף ואת עשו שנאתי [מלאכי א ג] אבל‬ ‫יעקב ואהב את יעקב [מלאכי א ב] למה והאלהים יבקש את נרדף דוד נרדף [קהלת ג‬ ‫טו] ושאול רודף אמר הקדוש אוהב אני לנרדף ושונא אני לרודף קרע ייי הממלכה ונתנ'‬ ‫לרעך [שמואל א' טו כח] לדוד יבקש את נרדף [קהלת ג טו] בבני אדם שהקדוש אוהב‬ ‫את נרדפים מנין אף בעוף ובבהמה‬ ‫קּומּון ִד ָינ֥א יְ ִ ֖תב ‪57 MT‬‬ ‫ֹוהי יְ ֑‬ ‫ׁשּונּה וְ ִר ּ֥בֹו ִר ְב ָ ֖בן ָ ֽק ָד ֣מ ִ‬ ‫ֹוהי ֶ ֤א ֶלף ַא ְל ִפין יְ ַש ְמ ֵ֔‬ ‫ן־ק ָד ֔מ ִ‬ ‫נְ ַ ֣הר ִדי־נ֗ ּור נָ ֵג֤ד וְ נָ ֵפ ֙ק ִמ ֳ‬

‫וְ ִס ְפ ִ ֥רין ְפ ִ ֽתיחּו׃‬ ‫‪.‬וכל שעה ‪58 P‬‬ ‫‪ not in JTS App.‬לפניו אילו היתה אכילה ‪59‬‬ ‫‪.‬ממה ‪60 P‬‬ ‫ֹלאּה׃ ‪61 MT‬‬ ‫ּומ ָ ֽ‬ ‫י־לי ֵ֝ת ֵ֗בל ְ‬ ‫א ַמר ָלְ֑ך ִכ ִ ֥‬ ‫ם־א ְר ַעב לֹא־ ֣ ֹ‬ ‫ִא ֶ֭‬ ‫מאים טרטייה‪62 Στρατíα. P‬‬ ‫‪.‬רבי רבואות ‪63 JTS App‬‬ ‫‪ not in JTS App.‬חדשים לבקרים ‪64‬‬ ‫‪ not in JTS.‬את אוכל ואם את שותה אתה מת והם אינם לא אוכלין ולא שותים ואם אין ‪65‬‬

‫‪66 Not in JTS App.‬‬ ‫‪67 The text has the qere.‬‬ ‫יה ‪68 MT‬‬ ‫ל־א ֶ ֤שר ָע ֶ ֙ל ָ֙‬ ‫ל־צ ָב ָ֗אם ָה ָ֜א ֶרץ וְ ָכ ֲ‬ ‫ת־ה ָש ַמיִ ֩ם ְש ֵ֨מי ַה ָש ַ֜מיִ ם וְ ָכ ְ‬ ‫ית ֶ ֽא ַ‬ ‫ה־הּוא יְ הוָ ֮ה ְל ַב ֶדָך֒ ַא ָ ֣תה ָע ִ֡ש ָ‬ ‫ַא ָת ֣‬

‫ּוצ ָ ֥בא ַה ָש ַ ֖מיִם ְלָך֥ ִמ ְש ַת ֲחִ ֽוים׃‬ ‫ת־כ ָל֑ם ְ‬ ‫שר ָב ֶ֔הם וְ ַא ָ ֖תה ְמ ַח ֶי ֣ה ֶא ֻ‬ ‫ל־א ֶ ֣‬ ‫ַהיַ ִמ ֙ים וְ ָכ ֲ‬ ‫‪69 Στρατíα.‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 621

48:16 Another interpretation: What is [the meaning of] My fiery beings [ishay]14 (Num 28:2).15 The Holy One said: My sons, let not your evil inclination deceive you by saying: He is always commanding us to bring sacrifices, because He [needs] food. If I [needed] food, would I be seeking it from you? If I were hungry, I would not tell you (Ps 50:12). And if the evil inclination deceives you to think [so], then make an inference: My fiery beings [ishay] (Num 28:2)16 – from My army, which is entirely [made up of] fire. How many ten thousand times ten thousand stand before Me! A river of fire was flowing, coming out from before Him; thousands upon thousands [attended him; ten thousand times ten thousand stood before him] (Dan 7:10). How many fiery beings are renewed every morning, who neither eat nor drink? If you do not eat and do not drink, you die. But they neither eat nor drink and they do not taste death. Why? Because they look at the likeness of My glory and they are sustained from the splendor of the shekhinah [Divine Presence], although, as I said, they cannot look at My glory.

48:17 R. Yitsḥaq said: [The fiery beings see God] as if they were looking through a veil. In light of the king’s countenance is life (Prov 16:15). You alone are the Lord … and You keep them alive (Neh 9:6). If [the fiery beings of] My army, who see [the likeness of] My glory, neither eat nor drink, how can I require food? If food is required by Me, would I tell you? If I were hungry, [I would not tell you, since the world is Mine and the fullness of it] (Ps 50:12). The Holy One [says:] I love the pursued and hate the pursuer. Esau I hated (Mal 1:3), but Jacob – I loved Jacob (Mal 1:2). Why? Because God will seek that which is pursued (Eccl 3:15). David was pursued and Saul pursued him. The Holy One said: I love the pursued and hate the pursuer, The Lord has torn the kingdom of Israel from you today and has given it to one of your neighbors [ – to one better than you] (1 Sam 15:28) – that is, to David. Because God will seek that which is pursued (Eccl 3:15) – among human beings, because the Holy One loves those that are pursued. From where [in Scripture do we know that He loves the pursued among] fowl and cattle?17

14 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 15 BemR 21:16. 16 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 17 See 48:13.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪622‬‬ ‫‪48:1870‬‬

‫את מוצא בשעה שהקדוש אמר למשה על הקרבנות היה משה סבור שהקדוש אמר‬ ‫למשה על הקרבנות שיקריב טווסים או פסאנים או אווזים ולא אמר לו כך אלא ואם‬ ‫מן העוף עלה קרבנו לייי והקריב מן התורים או מן בני היונה [ויקרא א יד] וכן צפורים‬ ‫לקרבנו של מצורע ומה טעם אלא שיש אנטריקוס‪ 71‬רודפים אותם כיצד בן הנין רודף‬ ‫אחר התורים ובני היונה וכן אחר הציפור אמר הקדוש הואיל שהם נרדפים להם אני‬ ‫מבקש כיצד הארי רודף אחר השור והזאב רודף אחר הכבש והנמר רודף אחר העז‬ ‫אמר הקדוש הואיל שהם נרדפים מהם ומבקש אני קרבן והאלהים יבקש את [ה]נרדף‬ ‫שור או כשב או עז [ויקרא כב כז]‬

‫‪48:1972‬‬

‫דבר אחר שור או כשב [ויקרא כב כז] לקרבן לייי אינו אומר כן אלא לקרבן אשה לייי‬ ‫[במדבר כח ב] מהו אשה [שם] אלא אמר להם הקדוש אם הבאתם קרבן לפני ברצון‬ ‫הרי הוא קרבן אם הבאתם אותם באונס על כרחך אני מעלה עליך שקרבת לפני אלא‬ ‫קרבן אשה צו את בני ישר' [במדבר כח ב] את קרביי קרבני לחמי ריח ניחוחי אין כתיב‬ ‫כן אלא לאשיי מהו לאשי אמר להם הקדוש אם הבאתם אותו ברצון ובטובה הרי הוא‬ ‫קרבני אבל אם הבאתם אותו באונס לאשיי אינו שלי‬

‫‪48:2073‬‬

‫דבר אחר מהו לאשי [במדבר כח ב] אמר הקדוש בניי לא יטעך אותך יצרך הרע לומר‬ ‫אינו מצוה אותנו כל שעה על הקרבנות אלא שיש אכילה לפני ממך הייתי מבק' אם‬ ‫לא אומר לך [תהלים נ יב] ואם מטעה אותך יצר הרע אפילו להרהר לומר מאישי‬

‫‪70 Not in JTS App.‬‬ ‫‪.‬אנטריקוס ‪71 άντíδικος. P, JTS:‬‬ ‫‪72 Not in JTS App.‬‬ ‫‪73 Not in JTS App.‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 623

48:18 You find that when the Holy One spoke to Moses about the sacrifices, Moses supposed that the Holy One would say to him to sacrifice peacocks, or pheasants, or geese. However, [God] did not tell him this but: If the sacrifice to the Lord is a burnt sacrifice of fowl, you are to offer a turtledove or a young pigeon (Lev 1:14). And these are the birds for the leper’s sacrifice.18 What is the reason? Because each has an adversary in pursuit of it. How? The hawk pursues turtle-doves, pigeons, and birds. The Holy One says: Since they are pursued, they are the ones I will seek out. And since the lion pursues the bull, the wolf pursues the sheep, the leopard pursues the goat, the Holy One said: Those that are pursued by others I seek out for a sacrifice:19 A bull, or a sheep, or a goat (Lev 22:27).

48:19 Another interpretation: A bull or sheep or goat (Lev 22:27). [Scripture] does not say “as a sacrifice to the Lord,” but as a sacrifice by fire to the Lord (Num 28:2).20 What is by fire (ibid.)? That the Holy One said: If you bring a sacrifice to Me of your own free will, then, it is a sacrifice to the Lord, but if you bring [sacrifices] under duress, I regard it as bringing Me a sacrifice by fire (ibid.). Command the Israelites, [and say to them: With regard to My sacrifice, be sure to offer My food for My sacrifice made by fire, as a pleasing aroma to Me at its appointed time] (Num 28:2). It is not written here: ”My food for My sacrifice as a pleasing aroma,” but it says for21 the fire (ibid.). What is [the meaning of] for the fire? (ibid.). If you bring to Me a sacrifice of your own free will and with good intentions, see, then, it is a sacrifice to Me; but if you bring it under duress, then it is for the fire and it is not Mine.22

48:20 Another interpretation: What is [the meaning of] My fiery beings [ishay]23 (Num 28:2).24 The Holy One said: My sons, let not your evil inclination deceive you by saying: He is always commanding us to bring sacrifices, because He [needs] food. If I [needed] food, would I be seeking it from you? If I were hungry, I would

18 Lev 14:8. 19 See 48:14 20 WayR 27:10. 21 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 22 See 48:15. 23 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 24 BemR 21:16.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪624‬‬

‫מאיסטרטייה‪ 74‬שכולה אש כמה ריבי ריבואות עומדים לפני נהר דינור נפד ונפק‬ ‫מן קדמוהי וריב' ריב' [דניאל ז י] כמה מתחדשים לבקרים בכל יום [הם] מתחדשים‬ ‫לבקרים ואינם לא אוכלים ולא שותים ואם את אוכל ואין אתה אוכל ואין אתה שותה‬ ‫את מת והם אינם לא אוכלים ולא שותים ואינם טועמים טעם מיתה למה מפני שהם‬ ‫רואים דמות כבודי והם נזונים מזיו השכינה שאף על פי שאמרתי שאינם רואים את‬ ‫כבודי‬

‫‪48:21‬‬

‫אמר רבי יצחק רואים כמתוך ווילון באור פני מלך חיים [משלי טז טו] אתה ייי לבדך‬ ‫ואתה מחייה את כולם [נחמיה ט ו] ואם אסטרייה‪ 75‬שלי מפני שהם רואים דמות כבודי‬ ‫לא אוכלים ולא שותים ואני יש לפניי אכילה אילו היה אכילה לפניי לך הייתי אומר‬ ‫ארעב לא אומ' לך כי לי תבל ומלואה [תהלים נ יב]‬

‫‪48:22‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומ' לך [תהלים נ יב] אמר ריש לקיש עולת תמיד העשויה‬ ‫בהר סיני [במדבר כח ו]‪ 76‬וכי הר סיני קרבו קרבנות אלא אמר הקדוש אם באתה‬ ‫להרהר ולומר שמא יש אכילה לפני הרי משה שעלתה להר סיני ועשה אצלי ארבעים‬ ‫יום וארבעים לילה יבא משה ויעידיני אם יש לפני אכילה ויהי שם עם ייי ארבעים יום‬ ‫וארבעים לילה [שמות לד כח]‪ 77‬אם ארעב לא אומר לך [תהלים נ יב]‬

‫‪74 Στρατíα.‬‬ ‫‪75 Στρατíα.‬‬ ‫יהוה׃ ‪76 MT‬‬ ‫ע ַֹל֖ת ָת ִ ֑מיד ָה ֲע ֻשיָ ֙ה ְב ַ ֣הר ִס ַ֔יני ְל ֵ ֣ר ַיח נִ י ֔חֹ ַח ִא ֶ ֖שה ַ ֽל ָ ֽ‬ ‫ל־ה ֻל ֗חֹת ‪77 MT‬‬ ‫תב ַע ַ‬ ‫ּומיִם ֣ל ֹא ָש ָ ֑תה וַ יִ ְכ ֣ ֹ‬ ‫יֹום וְ ַא ְר ָב ִ ֣עים ֔ ַליְ ָלה ֶ ֚ל ֶחם ֣ל ֹא ָא ַ֔כל ַ ֖‬ ‫הוה ַא ְר ָב ִ ֥עים ֙‬ ‫י־שם ִעם־יְ ָ ֗‬ ‫ַ �וֽיְ ִה ָ ֣‬

‫ֵ ֚את ִד ְב ֵ ֣רי ַה ְב ִ ֔רית ֲע ֶ ֖ש ֶרת ַה ְד ָב ִ ֽרים׃‬



Pesiqta Rabbati 48 

 625

not tell you (Ps 50:12). And if the evil inclination deceives you to think [so], then make an inference: My fiery beings [m’ishay] (Num 28:2)25 – from My army, which is entirely [made up of] fire. How many ten thousand times ten thousand stand before Me! A river of fire was flowing, coming out from before Him; thousands upon thousands [attended him; ten thousand times ten thousand stood before him] (Dan 7:10). How many fiery beings are renewed every morning, who neither eat nor drink? If you do not eat and do not drink, you die. But they neither eat nor drink and they do not taste death. Why? Because they look at the likeness of My glory and they are sustained from the splendor of the shekhinah [Divine Presence], although, as I said, they cannot look at My glory.26 48:2127 R. Yitsḥaq said: [The fiery beings see God] as if they were looking through a veil. In light of the king’s countenance is life (Prov 16:15). You alone are the Lord … and You keep them alive (Neh 9:6). If [the fiery beings of] My army, who see [the likeness of] My glory, neither eat nor drink, how can I require food? If food is required by Me, would I tell you? If I were hungry, [I would not tell you, since the world is Mine and the fullness of it] (Ps 50:12).28

48:22 Another interpretation: If I were hungry, I would not tell you, since the world is Mine and the fullness of it (Ps 50:12). Resh Laqish said: It is to be a continual burnt sacrifice [like that] which was made on Mount Sinai (Num 28:6). But did they bring sacrifices on Mount Sinai? Rather, the Holy One said: If you are mistaken to think and say: Maybe food was [required] by Me? see that Moses came up to Mount Sinai and stayed with Me forty day and forty nights. Moses would come and bear witness, as to whether I require food, And [Moses] was there with the Lord forty days and forty nights; He [GodJ did neither eat bread nor drink water (Exod 34:28). [Therefore,] If I were hungry, would it not have been told you? (Ps 50:12)29

25 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 26 See 48:16. 27 JTS continues here. 28 See 48:17. 29 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪626‬‬ ‫‪48:23‬‬

‫דבר אחר משה אוכל ושותה אצליכם וכשעלה אצלי עשה ארבעים [יום] וארבעים‬ ‫לילה לא אכל ולא שתה ויהי שם עם ייי ארבעים "וכולה" [שמות לד כח] ומי שהיה‬ ‫לומד‪ 78‬להיות אוכל ושותה וכשעלה אצלי לא אכל ולא שתה ואני יש לפני אכילה‬ ‫ושתייה ואפילו היה לפני לא הייתי אומר אם ארעב לך אומ' לך [תהלים נ יב]‬

‫‪48:24‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומר לך [תהלים נ יב] ואפילו היה לפני מאכל לך לא הייתי‬ ‫אומר למה שאני רחמן ואתה אכזרי אמר ריש לקיש שלש עשרה מדות יש בהקדוש ייי‬ ‫ייי אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה‬ ‫ונקה [שמות לד ו‪.‬ז]‪ 79‬ואני רחמן ואתה אכזרי והייתי מוסר מזונותי ביד אכזרי ואפילו‬ ‫היה לפני מאכל הייתי אומר אם ארעב לא אומר לך [תהלים נ יב]‬

‫‪48:25‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומ' לך [תהלים נ יב] אמר רבי חייא ברבי אבא‪ 80‬אמר לו‬ ‫הקדוש לקרבנו אני צריך אם ארעב לא אומ' לך [שם] בא וראה בריותי לבריותי אינם‬ ‫צריכים ואני צריך לך‪ 81‬שתאכילני ראית מימיך בני אדם אומר נשקה הגפן הזה יין כדי‬ ‫שתעשה יין אלא נשקה את הזית שמן כדי שיעשה‪ 82‬שמן אמר הקדוש ובריותי אינם‬ ‫צריכים למעשיהם ואני צריך לך לא הייתי אומר לך אם ארעב לא אומר לך [תהלים נ‬ ‫יב]‪83‬‬

‫‪.‬שהוא לימוד ‪78 P‬‬ ‫ב־ח ֶסד וֶ ֱא ֶ ֽמת׃ ‪79 MT 6‬‬ ‫הוה ֵ ֥אל ַר ֖חּום וְ ַחּנ֑ ּון ֶ ֥א ֶרְך ַא ַ ֖פיִ ם וְ ַר ֶ ֥‬ ‫הו֣ה׀ יְ ָ ֔‬ ‫א יְ ָ‬ ‫ל־פנָ ֮יו וַ יִ ְק ָר ֒‬ ‫הו֥ה׀ ַע ָ‬ ‫וַ יַ ֲע ֨בֹר יְ ָ‬

‫‪7‬‬ ‫ל־בנִ ֙ים ָא ֗בֹות ֲע ֺ֣ון פ ֵ ֹ֣קד׀ יְ נַ ֶ ֔קה ֣ל ֹא וְ נַ ֵק ֙ה וְ ַח ָט ָ ֑אה וָ ֶ ֖פ ַשע ָע ֺ֛ון נ ֵ ֹ֥שא ָל ֲא ָל ֔ ִפים ֶ֙ח ֶס ֙ד נ ֵ ֹ֥צר‬ ‫ל־ב ֵנ֣י ַע ָ‬ ‫ַעל־ ָב ִ֔נים וְ ַע ְ‬ ‫וְ ַע ִ‬ ‫ל־ר ֵב ִ ֽעים׃ ִש ֵל ִ ֖שים‬ ‫‪ in P.‬א ‪ is indistinguishable from‬ין ‪; the combination of‬אבין ‪80 JTS App‬‬ ‫‪.‬לו ‪81 P‬‬ ‫‪.‬שתעשה ‪82 JTS App‬‬ ‫]תהלים נ יב[ לך אם ארעב לא אומר לך 'לו לא הייתי אומ ‪83‬‬

‫‪Not in JTS App.‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 627

48:23 Another interpretation: Moses eats and drinks when he stays with you, and when he went up to Me he spent forty nights and forty days and he did not eat nor drink30: And [Moses] was there with the Lord forty days and forty, etc. [nights; he did neither eat bread nor drink water] (Exod 34:28). And if you conclude [that he was] eating and drinking, but when he came up to Me [then] he did not eat nor drink, but is there food and drink with Me? And even if it were so, would I not have said: If I were hungry, would it not have been said to you? (Ps 50:12)31

48:24 Another comment: If I were hungry, I would not demand [food] from you (Ps 50:12)? Even if I required food, I would not tell [you]. Why not? Because I am merciful and you are cruel. Resh Laqish said: The Holy One has thirteen attributes of mercy: The Lord, the Lord, a God merciful and gracious, slow to anger, and abounding in steadfast love and faithfulness, keeping steadfast love for thousands, forgiving iniquity and transgression and sin (Exod 34:6-7). Since I am merciful and you are cruel, would I assign providing My food to the hands of someone cruel? Even if I required food, would I say: If l were hungry, I would not appeal to you (Ps 50:12)?

48:25 Another interpretation: If l were hungry, I would not tell you (Ps 50:12). R. Ḥiyya Berabbi Abba32 said: The Holy One said to him: Do I require a sacrifice? If l were hungry, I would not ask [sustenance] of you (ibid.).33 Come and see, since My creatures do not require My creatures [for their sustenance], do I require that you feed Me? Did you in all of your days ever see human beings say: Let us give this vine some wine to drink that it may produce wine? Let us give the olive tree some oil to drink that it may produce oil? The Holy One said: If My creatures do not require their work [for their sustenance], do I require you [for My sustenance]? If l were hungry, I would not ask [sustenance] of you (ibid.).34

30 TanB Emor 20; YalqShim Neh 1071. 31 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 32 JTS App Avin. 33 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 34 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪628‬‬ ‫‪48:26‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומ' [תהלים נ יב] אמר לו הקדוש ואילו הייתי מבקש לאכול‬ ‫הייתם יכולים להפסיק לי מלך אחד היה לכם לא הייתם יכולים לעמוד בו לחם שלמה‬ ‫ליום‪ 84‬אחד שלשים כור סלת "וכולה" עשר' בק' ברי' ועש' בקר רעי ומאה צאן לבד‬ ‫מאייל וצבי ויחמור [מלכים א' ה ב‪.‬ג]‪ 85‬שווי אחד לכם וכמה מטריח היה לכם עליכם‬ ‫ואשר היה היה נעשה ליום אחד שור אחר צאן וגומר [נחמיה ה יח]‪ 86‬ובבשר ובדם‬ ‫כמותכם לא הייתם יכולים לעמוד בו וכי הייתם יכולים לעמד אם ארעב לא אומר לך‬ ‫[תהלים נ יב]‬

‫‪48:27‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומ' לך [תהלים נ יב]‪ 87‬ואילו הייתי מבקש לאכל היתה יכול‬ ‫לעמד אפילו להשקות אותי אמר ריש לקיש אמר רבי ינאי גבור אם יהלך בדרך ויצמא‬ ‫למים אינו שותה פחות מעשרה שעלים אמר הקדוש ואני כל ימי‪ 88‬בראשית צמצמתי‬ ‫לתוך שעלי שנאמר מי מדד בשעלו מים וגו' [ישעיה מ יב]‪ 89‬ואת היית יכול להשקות‬ ‫אותי‬

‫‪.‬לים ‪84 P‬‬ ‫ֹלשים כ ֹ֙ר ֔סֹ ֶלת וְ ִש ִ ֥שים ֖כֹר ָ ֽק ַמח׃ ‪85 MT 2‬‬ ‫מה ְלי֣ ֹום ֶא ָ ֑חד ְש ִ ֥‬ ‫ם־שֹל ֖ ֹ‬ ‫וַ יְ ִ ֥הי ֶ ֽל ֶח ְ‬

‫ּומ ָאה ְר ִ ֖עי �ב ָ ָ֛קר וְ ֶע ְש ִ ֥רים ְב ִר ִ֗אים ָב ָ ֜קר ֲע ָש ָ ֨רה‬ ‫ּוצ ִ ֙בי ֵ ֽמ ַא ָי֤ל ֠ ְל ַבד ֑צ ֹאן ֵ ֣‬ ‫ּוב ְר ֻב ִ ֖רים וְ יַ ְח ֔מּור ְ‬ ‫בּוסים׃ ַ‬ ‫ֲא ִ ֽ‬

‫‪3‬‬

‫יָמים ְב ָכל־ ‪86 MT‬‬ ‫ּובין ֲע ֶ ֧ש ֶרת ִ ֛‬ ‫ׂשּו־לי ֵ֨‬ ‫ׁש־ב ֻר ֤רֹות וְ ִצ ֳפ ִר ֙ים ַנ ֲֽע ֔ ִ‬ ‫וַ ֲא ֶשר֩ ָה ָ֨יה נַ ֲע ֶ֜שה ְלי֣ ֹום ֶא ָ֗חד ׁ֣שֹור ֶא ָ֞חד ֠צ ֹאן ֵש ְ‬

‫י־כ ְב ָ ֥דה ָה ֲעב ָ ֹ֖דה ַע ָ‬ ‫ם־זה ֶל ֶ֤חם ַה ֶפ ָח ֙ה ֣ל ֹא ִב ַ ֔ק ְש ִתי ִ ֽכ ָ ֽ‬ ‫ַי�֖יִ ן ְל ַה ְר ֵ ֑בה וְ ִע ֶ֗‬ ‫ל־ה ָ ֥עם ַה ֶזֽה׃‬ ‫‪? Deleted by this editor.‬דבר אחר אר ‪87‬‬ ‫‪.‬מי ‪88 P‬‬ ‫יִם ַב ֶז ֶ�֣רת ִת ֵ֔כן וְ ָ ֥כל ַב ָש ִ ֖לׁש ֲע ַ ֣פר ָה ָ ֑א ֶרץ וְ �ש ַ ָ֤קל ַב ֙ ֶפ ֶל ֙ס ָה ִ ֔רים ּוגְ ָב ֖עֹות ְבמֹ�א ‪89 MT‬‬ ‫י־מ ַ ד֨דד ְב ָש ֳע ֜לֹו ַ֗מיִם וְ ָש ַ֙מ ֙‬ ‫ִ ֽמ ָ‬ ‫זְ ָנ�ֽיִם׃‬



Pesiqta Rabbati 48 

 629

48:26 Another comment: If l were hungry, I would not ask [sustenance] of you (Ps 50:12).35 The Holy One said: If I did wish to eat, would you be able to supply Me? You had one king, for whom you could not supply the provisions [that he required]: Solomon’s provision for one day was thirty measures of fine flour, etc. Solomon’s daily provisions were thirty cors of the finest flour and sixty cors of meal, ten head of stall-fed cattle, twenty of pasture-fed cattle and a hundred sheep and goats, as well as deer, gazelles, roebucks and choice fowl (1 Kgs 5:2-3). [Even to supply] a captive was a burden for you: Now that which was prepared for one day was one ox and six choice sheep; [also fowls were prepared for me, and every ten days skins of wine in abundance; yet with all this I did not demand the food allowance of the governor, because of the heavy burden of labor on the people] (Neh 5:18). Now if for fleshand-blood like yourselves you could not [provide sustenance], could you [provide sustenance for Me?] If l were hungry, I would not ask [sustenance] of you (Ps 50:2).36

48:27 Another interpretation: If l were hungry, I would not ask [sustenance] of you (ibid.).37 If I did wish to eat, could you provide Me with something to drink? Resh Laqish said that R. Yannai said: A hero, if he has been walking along the road and thirsts for water, will not drink less than ten handfuls. The Holy One said: And I, holding in the hollow of My hand [all the waters of creation], as it is said: Who hath measured the waters in the hollow of his hand, etc.? (Isa 40:12)—could you provide Me with drink?

35 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 36 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 37 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪630‬‬ ‫‪48:28‬‬

‫בוא וראה מה כתיב‪ 90‬ונסכיהם‪ 91‬חצי ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין‬ ‫לכבש יין זאת עולת [במדבר כח יד]‪ 92‬וכמה הוא שנים עשר לוגין ואמרתי לך שתביא‬ ‫עם הכבש שלשה לוגין ועם האיל ארבעה לוגין ולא עוד אלא מהו אומר בקודש הסך‬ ‫נסך שכר לייי [במדבר כח ז]‪ 93‬לא שהייתי צריך ציויתי אותך שתקריב לפני קרבן אבל‬ ‫בשביל צורכך ובשביל כפתך אם ארע' לא‪ 94‬אומר לך [תהלים נ יב] אמר הקדוש ואילו‬ ‫הייתי צריך לקרבנך לא הייתי אומר לך שתקריב לפני אלף אלים בבת אחת ריבא‪95‬‬ ‫בבת אחת לא אמרתי שתקריב אלא לפי כחך שור או כשב או עז ואפילו כך לא היה‬ ‫קרב לפני אלא הדם ואת דמו יזרוק אל [ויקרא ז ב]‪ 96‬יסוד המזבח [ויקרא ח טו]‪97‬‬

‫‪48:29‬‬

‫אמר רבי שמואל אמר רבי שמעון בן יוחי בוא וראה הדם דבר בזוי הוא ומאכל כלבים‬ ‫הוא ואמר הקדוש שיהא קרב על המזבח אלא כביכול אמר לו הקדוש הבא לפני קרבן‬ ‫וטול דמו ותן על קרנותיו של מזבח כדי שיכפר דם על הדם בשביל צורכך וכפרתך‬ ‫תבעתי קרבן ולא שהיתי מבקש לאכל אם ארעב לא אומ' לך [תהלים נ יב]‬

‫‪.‬כמה את אותו ‪90 P‬‬ ‫‪.‬ונסכיתם ‪91 JYS App‬‬ ‫יעת ַה ִ ֛הין ַל ֶכ ֶ֖בׂש ָי�֑יִ ן ֣ז ֹאת ע ַ ֹ֥לת ֙ח ֹ ֶד ׁ֙ש ְב ָח ְד ׁ֔שֹו ‪92 MT‬‬ ‫ישת ַה ִ ֣הין ָל ַ֗איִ ל ְּור ִב ִ ֥‬ ‫ּוש ִל ִ ֧‬ ‫יהם ֲח ִ ֣צי ַה ִהין֩ יִ ְה ֶ֨יה ַל ֜ ָפר ְ‬ ‫וְ נִ ְס ֵכ ֶ֗‬

‫ְל ָח ְד ֵ ֖שי ַה ָש ָנֽה׃‬ ‫יהוה׃ ‪93 MT‬‬ ‫יעת ַה ִ֔הין ַל ֶכ ֶ֖בׂש ָה ֶא ָ ֑חד ַב ֗קֹ ֶדׁש ַה ֵ ֛סְך ֶנ ֶ֥סְך ֵש ָ ֖כר ַל ָ ֽ‬ ‫ּכֹו ְר ִב ִ ֣‬ ‫וְ נִ ְס ֙‬ ‫לא 'לא שהייתי צריך ציויתי אותך שתקריב לפני קרבן אבל בשביל צורכך ובשביל כפתך אם ארע ‪94‬‬

‫‪Not in JTS App.‬‬ ‫‪.‬רבבות נחלי שמן ‪95 JTS App‬‬ ‫ל־ה ִמזְ ֵ ֖ב ַח ָס ִ ֽביב׃ ‪96 MT‬‬ ‫ת־ד ֛מֹו יִ זְ ֥ר ֹק ַע ַ‬ ‫ת־ה ָא ָ ֑שם וְ ֶא ָ‬ ‫ת־הע ֔ ָֹלה יִ ְש ֲח ֖טּו ֶא ָ‬ ‫טּו ֶא ָ ֣‬ ‫ִב ְמ ֗קֹום ֲא ֶ ֤שר יִ ְש ֲח ֙‬ ‫ת־ה ָ ֗דם ‪97 MT‬‬ ‫ת־ה ִמזְ ֵ ֑ב ַח וְ ֶא ַ‬ ‫ל־ק ְרנ֨ ֹות ַה ִמזְ ֵ ֤ב ַח ָס ִב ֙יב ְב ֶא ְצ ָב ֔עֹו וַ יְ ַח ֵ ֖טא ֶא ַ‬ ‫ת־ה ָד ֙ם ַו֠יִ ֵתן ַע ַ‬ ‫וַ יִ ְש ָ֗חט וַ יִ ַ ֨קח מ ֶ ֹ֤שה ֶא ַ‬

‫יָ ַצ ֙ק ֶאל־יְ ֣סֹוד ַה ִמזְ ֵ֔ב ַח ַ �וֽיְ ַק ְד ֵ ֖שהּו ְל ַכ ֵ ֥פר ָע ָ ֽליו׃‬



Pesiqta Rabbati 48 

 631

48:28 Come and see what is written: And their drink sacrifices shall be half a hin of wine for a bull, a third of a hin for the ram, and a quarter of a hin for a lamb (Num 28:14).38 How much is [a hin]? It is twelve log. I said to you that with a lamb, you should bring only three log and with a ram, only four log. Not only this, but what does [Scripture] say: [Its drink offering shall be a quarter of a hin for each lamb;] in the Holy Place you shall pour out a drink offering of strong drink to the Lord (Num 28:7). Not because I needed it did I command you to bring a sacrifice to Me, but because of your need as a means of atonement for you did I command it: If l were hungry, I would not ask [sustenance] of you (Ps 50:2).39 The Holy One said: And if I needed your sacrifice, would I not have told you to sacrifice a thousand rams at one time, ten thousand [containers of oil] at one time? Did I not say that you sacrifice in according to your means—a bull, or sheep, or goat. And even of this [sacrifice], it is required that only the blood be sacrificed to Me: [The guilt offering is to be slaughtered in the place where the burnt offering is slaughtered,] and its blood is to be splashed against [the sides of the altar] (Lev 7:2), [He poured out the rest of the blood] at the base of the altar (Lev 8:15).

48:29 R. Shmuel said that R. Shimon ben Yoḥai said: Come and see. Blood is despised and it is dog food. Yet the Holy One says that it should be sacrificed on the altar. However, the Holy One – if it were possible – said: Bring Me a sacrifice and take its blood and dash the blood against the corners of the altar, in order for the blood to atone for the blood [you have shed]. It is because of your need, and as a means of atonement for you, that I request a sacrifice, and not because I wish to eat. Am I hungry? No, [it is] for your sake (Ps 50:2).40

38 WayR 12:4, 23:18. 39 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 40 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪632‬‬ ‫‪48:30‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומ' לך [תהלים נ יב] ביריא‪ 98‬אחת יש‪ 99‬לי שבראתי למאכלך‬ ‫לעתיד לבא זהו בהמות והוא רועה אלף הרים בכל יום בהמות בהררי אלף [תהלים נ‬ ‫י]‪ 100‬היאך הוא שותה יש אומרים ראשו על פי הירדן ופיו פתוח כנגדו והירדן שופך‬ ‫לתוך פיו והוא שותה מים ויש אומרים מה שהירדן מכניס לששה חדשים והוא שותה‬ ‫בגמיאה אחת שנאמר כי יבטיח כי יגיח ירדן אל פיהו [איוב מ כג]‪ 101‬אמר הקדוש יכול‬ ‫אחת לזון אותו לילה אחד ואם ילין על אבוסיך [איוב לט ט]‪ 102‬ומה שבראתי לך מאכל‬ ‫והייתי צריך לזון אותו ואין אתה יכול ולי את יכול להספיק מזונות אומר ארעב לא אומ'‬ ‫לך [תהלים נ יב]‬

‫‪48:31‬‬

‫דבר אחר ארעב לא אומ' לך [תהלים נ יב] לויתן התקנתי לך למאכל והיית צריך לזקוק‬ ‫להאכיל אותי אין אתה יכול להספיק אותו אמרוא רבותינו אילולי שהוא רבוץ על‬ ‫התהום וכובש עליו אילו כן היה עולה אתה ומאבד את העולם ומציפו אלא כשהוא‬ ‫כובש וכיון שהוא מבקש לשתות אינו יכול לשתות ממי אוקיינוס מפני שהם מלוחים‬ ‫מהו עושה תולה אחת מן סנפיריו והתהום עולה והוא שותה ומשהוא שותה הוא‬ ‫מחזיר סנפירו למקומה וסותם בפני תהום אמר הקדוש מה שהתקנתי לך למאכלך אין‬ ‫אתה יכול ליזון ולי אתה יכול ליזון ולי אתה יכול להספיק מזונות אם ארעב לא אומ'‬ ‫לך [שם]‬

‫‪48:32‬‬

‫דבר אחר אם ארעב לא אומ' לך כי תבל ולמואה [תהלים נ יב] מה עיניין זה אצל זה אם‬ ‫ארעב לא אומ' לך כי לי תבל ומלואה [שם]‪ 103‬אמר לו הקדוש אילו הייתי מבקש היה‬

‫‪.‬בריא ‪98 JTS App‬‬ ‫‪99 Dittography in P.‬‬ ‫י־א ֶלף׃ ‪100 MT‬‬ ‫יְתֹו־י ַ֑ער ְ֝ב ֵה ֗מֹות ְב ַה ְר ֵר ָ ֽ‬ ‫ל־ח ָ‬ ‫י־לי ָכ ַ‬ ‫ִכ ִ ֥‬ ‫ל־פיהּו׃ ‪101 MT‬‬ ‫ֵ ֤הן יַ ֲע ֣ש ֹק ָ ֭נ ָהר ֣ל ֹא יַ ְח ּ֑פֹוז ְיִב ַ֓טח׀ ִ ֽכי־יָ ִג ַ֖יח יַ ְר ֵ ֣דן ֶא ִ ֽ‬ ‫בּוסָך׃ ‪102 MT‬‬ ‫ל־א ֶ ֽ‬ ‫ם־י ֗ ִ֝לין ַע ֲ‬ ‫אבה ֵ ֣רים ָע ְב ֶ ֑דָך ִא ָ‬ ‫ֲה ֣י ֹ ֶ‬ ‫‪ Not in JTS App.‬לך כי לי תבל ומלואה 'זה אם ארעב לא אומ ‪103‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 633

48:30 Another interpretation: If l were hungry, I would not tell you (Ps 50:12). I have a unique creature, which I created, in order to serve as your food in the time-tocome. It is Behemoth which grazes [the produce] of a thousand mountains: Behemoth on a thousand hills (Ps 50:10).41 How does it drink? Some say: Its head is opposite the mouth of the Jordan, its mouth is open directly against [the Jordan], so that the Jordan pours into its mouth and thus it drinks its waters. And some say that [Behemoth] swallows in a single gulp the water that the Jordan collects in six months, as it is said: It is confident though the Jordan rushes forth into its mouth (Job 40:23). The Holy One said: Can you feed [Behemoth] for a single night? [Will the wild ox agree to serve you,] or will it stay at night beside your feeding trough? (Job  39:9). And if that which I created to serve as food for you, I had to feed, because you cannot [feed it], then how can you provide Me with sustenance? It says: If I were hungry, I would not ask [sustenance] of you (Ps 50:12).42

48:31 Another interpretation: If I were hungry, I would not ask you (Ps 50:12). I prepared Leviathan to be consumed by you in the time-to-come. But if it were necessary for you to feed it, you would not be able to provide for it. Our rabbis taught: If it would not be lying on the deep and pressing down on it, the deep would come up and destroy the world by flooding it. And when [Leviathan] wants to drink – since it cannot drink the waters of the ocean because they are salty – what does it do? It lifts one of its fins, and the deep rises and [Leviathan] drinks. After it drinks, it lowers its fin back into its place and stops up the deep. The Holy One said: What I prepared as food for you, you could not feed, then how can you feed Me? If I were hungry, I would not ask [sustenance] of you (ibid.).

48:32 Another interpretation: If I were hungry, I would not tell you, since the world is Mine and the fullness of it (Ps 50:12). What is the connection between If I were hungry, I would not tell you (Ps 50:12) and the rest [of the verse] since the world is Mine and the fullness of it (ibid.)? The Holy One said to him: If I wanted food, I would have someone to appeal to, since the world is Mine and the fullness of it (ibid.), namely, My ministers and the angels with Me. To them I would in all likelihood have said,

41 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 42 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪634‬‬

‫לי למי לומר כי לי תבל ומלואה הוי שמשיי ומלאכי‪ 104‬לפניי להם הייתי ראוי לומר כי‬ ‫לי תבל ומלואה שיקריבו לפניי‪" 105‬אמר ושאל"‪ 106‬אותם ואמור‪ 107‬להם אם מקריבים‬ ‫לפניי כי מי בשחק יערך לייי ידמה [תהלים פט ז]‪ 108‬מהו יערך אמר רבי אלעזר ברבי‬ ‫שמעון מי עודך למעלן לפניי קרבן וערך הכהן אותם על העצים [ויקרא א יב]‪ 109‬הוי‬ ‫כי מי בשחק יערך לייי [תהלים פט ז] להם היה נאה לומר שיקריבו לי ידמה לייי [שם]‬ ‫בבני אלהים הוי לא בשביל שיש לפני אכילה אמרתי לך שתקריב אלא בשביל כפרתך‬ ‫ובשביל כבודך ‬

‫‪48:33‬‬

‫דבר אחר ארע' לא אומ' לך [תהלים נ יב] אומר [שם] אמר לו הקדוש חייך לא שהייתי‬ ‫צריך לקרבנך אלא בשביל על עוונותיך למה אתה מוצא לא היה קרב בכל אלא שני‬ ‫כבשים שנאמר את הכבש תעשה בבקר ואת הכבש "וכולה" [במדבר כח ד] מהו‬ ‫כבשים [במדבר כח ג]‪ 110‬בית שמאי אומרים שהם כובשים את העונות ישוב ירחמנו‬ ‫יכבוש עוונותינו [מיכה ז יט]‪ 111‬ובית הילל אומרים כבשים למה אם כובשים הם העונות‬ ‫כשם שדרשו בית שמאי עד עכשיו הם קיימים כבסים אמור וודיי שבזכות עונותיהם‬ ‫מתכבסים ומתלבנים כמה שאתה אומר‪ 112‬כבסי מרעה לבך ירושלם [ירמיה ד יד]‪113‬‬ ‫אם תכבסי בנתר [ירמיה ב כב]‪ 114‬וכבס בגדיי [ויקרא יג ז]‪ 115‬הוי כבסים‬

‫‪.‬ומלאכים ‪104 JTS App‬‬ ‫‪105 Not in JTS App.‬‬ ‫‪.‬ישאל?ל ‪106 P‬‬ ‫‪ not in JTS App.‬אותם ואמור ‪107‬‬ ‫יהוה ִב ְב ֵנ֥י ֵא ִלים׃ ‪108 MT‬‬ ‫יהו֑ה יִ ְד ֶ ֥מה ַ֝ל ָ ֗‬ ‫ִ ֤כי ִ ֣מי ַ ֭ב ַש ַחק יַ ֲע ֣ר ְֹך ַל ָ‬ ‫שר ‪109 MT‬‬ ‫ל־ה ֵ֔אׁש ֲא ֶ ֖‬ ‫שר ַע ָ‬ ‫ל־ה ֵע ִצ ֙ים ֲא ֶ ֣‬ ‫ֹהן א ָֹ֔תם ַע ָ ֽ‬ ‫ת־פ ְד ֑רֹו וְ ָע ַ ֤רְך ַהכ ֵ ֙‬ ‫אׁשֹו וְ ֶא ִ‬ ‫ֹתֹו ִלנְ ָת ָ֔חיו וְ ֶאת־ר ֹ ֖‬ ‫וְ נִ ַ ֤תח א ֙‬

‫ל־ה ִמזְ ֵ ֽב ַח׃‬ ‫ַע ַ‬ ‫שה ֵ ֥בין ָ ֽה ַע ְר ָ ֽביִם׃ ‪110 MT‬‬ ‫שה ַב ֑בֹ ֶקר וְ ֵא ֙ת ַה ֶכ ֶ֣בׂש ַה ֵש ִ֔ני ַת ֲע ֶ ֖‬ ‫ת־ה ֶ ֥כ ֶבׂש ֶא ָ ֖חד ַת ֲע ֶ ֣‬ ‫ֶא ַ‬ ‫אותם׃ ‪111 MT‬‬ ‫ל־חט ֹ ָ ֽ‬ ‫יָ ׁ֣שּוב יְ ַ ֽר ֲח ֵ֔מנּו יִ ְכ ֖בֹׁש ֲע ֽו ֺנ ֵ ֹ֑תינּו וְ ַת ְש ִ ֛ליְך ִב ְמ ֻצ ֥לֹות ָי֖ם ָכ ַ‬ ‫‪'.‬שאת אמ ‪112 P‬‬ ‫אֹונ�ְֽך׃ ‪113 MT‬‬ ‫ד־מ ַ ֛תי ָת ִ ֥לין ְב ִק ְר ֵ ֖בְך ַמ ְח ְש ֥בֹות ֵ‬ ‫ּוש ֔ ִַלם ְל ַ ֖מ ַען ִתוָ ֵ ֑ש ִעי ַע ָ‬ ‫ַכ ְב ִ֨סי ֵמ ָר ָ ֤עה ִל ֵב ְ֙ך יְ ֣ר ָ‬ ‫הוה׃ ‪114 MT‬‬ ‫י־לְ֖ך ב ִ ֹ֑רית נִ ְכ ָ ֤תם ֲעו ֺנֵ ְ֙ך ְל ָפ ַ֔ני נְ ֻ ֖אם ֲאד ָֹנ֥י יְ ִ ֽ‬ ‫סי ַב ֶ֔נ ֶתר וְ ַת ְר ִב ָ‬ ‫ם־ת ַכ ְב ִ ֙‬ ‫ִ ֤כי ִא ְ‬ ‫שר יִ ְש ַ֔חט ִמ ֖חּוץ ַ ֽל ַמ ֲח ֶנֽה׃ ‪115 MT‬‬ ‫אֹו־עז ַ ֽב ַמ ֲח ֶנ֑ה ֚אֹו ֲא ֶ ֣‬ ‫ֵ֖‬ ‫אֹו־כ ֶ֛שב‬ ‫ֶ‬ ‫יׁש ִמ ֵב֣ית יִ ְש ָר ֵ֔אל ֲא ֶ֨שר יִ ְש ַ֜חט ׁ֥שֹור‬ ‫ִ ֥איׁש ִא ֙‬



Pesiqta Rabbati 48 

 635

since the world is Mine and the fullness of it (ibid.) that they should bring sacrifices to Me. Speak to them and ask them whether they bring sacrifices to Me. Ask, Who in the skies above can arrange for the Lord? Who is like the Lord among the heavenly beings? (Ps 89:7).43 What is [the meaning of] arrange (ibid.)? R. Eleazar Berabbi Shimon said: Who a r r a n g e s [ i n its proper order] a sacrifice to Me? And the priest shall arrange them on the wood (Lev 1:12). Therefore, Who in the skies above can arrange [sacrifices] to the Lord? (Ps 89:7). It is nice [to say that the heavenly beings] bring sacrifices to Me: Who is like the Lord among the heavenly beings? (ibid.). Accordingly, it is not because I would ask food of you that I told y o u to bring a sacrifice. R a t h e r, I told y o u to do so for your atonement and for your honor’s sake.

48:33 Another interpretation: If I were hungry, I would not tell you (Ps 50:12). The Holy One said to him: By your life, I need your sacrifice only because of your transgressions. Why? You find that the sacrifice [did not consist of] two lambs together, but, rather, that only two lambs were offered every day: Offer one lamb in the morning and the other at dusk (Num 28:4). What is [the meaning of] sheep [kvasim] (Num 28:3)? The School of Shammai said that they suppress sins [kovshim]. He will again have compassion upon us; He will suppress our sins (Mic 7:19). The school of Hillel said: sheep [kvasim] (Num  28:3). Why? If [the sacrifices of the lambs] suppress sins, as the School of Shammai interpreted, the [sins] would exist until today. Say, rather, the meaning of sheep [kvasim] (Num 28:3) is launder [kvasim],44 that is, the lambs [brought as sacrifices] obviously wash and whiten [sins]. As one reads: 0 Jerusalem, wash your heart from evil (Jer 4:14), Though you wash yourself with lye [and use much soap, the stain of your sin is still before Me, says the Lord God] (Jer 2:22). [A leper, needs to] wash his clothes, [and be clean] (Lev 13:6). Therefore, [the reading is]: Wash clean.

43 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. The usual reading of the verse is Since who in the skies above can compare to the Lord? Who is like the Lord among the heavenly beings? (Ps 89:7) 44 PesRab 16:19; SifBem 142.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪636‬‬ ‫‪48:34‬‬

‫מהו בני שנה [במדבר כח ג] אמר להם הם מתקרבים לפני ובזכות קרבנותכם אני מכפר‬ ‫על עוונותיהם ואתם תהיו לי כתינוק בן שנה שאין לו עון כמה שכתוב בשאול בני שנה‬ ‫במלכו [שמואל א' יג א]‪ 116‬וכי בן שנה שאול מלך שהיה נקי מעון כתינוק בן שנה הוי‬ ‫כבשים בני שנה תמימים [במדבר כח ג] מהו תמימים כנגד אבות אברהם התהלך לפני‬ ‫תמים [בראשית יז א]‪ 117‬יצחק אף הוא היה תמים‬

‫‪48:35‬‬

‫אמר הקדוש יש בן‪ 118‬תמים מזה יודע שאביו הולך לקרבו והוא מהלך עמו בתמות‬ ‫וילכו שניהם יחדיו [בראשית כב ח] יעקב אף הוא תמים ויעקב איש תם [בראשית כה‬ ‫כז] הוי אומ' תמימים [במדבר כח ג] מהו שנים ליום [שם] אמר להם הקדוש בזכות‬ ‫שנים כבשים שאתם מקריבים אף ליום מהו ליום שאני עושה פניכם מאירות לעתיד‬ ‫לבא ביום ואוהביו כצאת השמש בגבור' [שופטים ה לא]‪ 119‬אל תוכח לץ [משלי ט ח]‪120‬‬ ‫עמי מה עשיתי לך [מיכה ו ג]‪ 121‬יודע צדיק נפש בהמתו [משלי יב י]‪122‬‬

‫תי ָש ֔ ִנים ָמ ַ ֖לְך ַעל־יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪116 MT‬‬ ‫ּוש ֵ ֣‬ ‫ן־ש ָנ֖ה ָש ֣אּול ְב ָמ ְל ֑כֹו ְ‬ ‫ֶב ָ‬ ‫י־אל ַש ַ ֔די ִה ְת ַה ֵ ֥לְך ‪117 MT‬‬ ‫אמר ֵא ָל ֙יו ֲאנִ ֵ ֣‬ ‫ל־א ְב ָ ֗רם וַ ֤י ֹ ֶ‬ ‫הוה ֶא ַ‬ ‫ן־ת ְש ִ ֥עים ָש ָנ֖ה וְ ֵ ֣ת ַשע ָש ִנ֑ים וַ יֵ ָ ֨רא יְ ָ ֜‬ ‫וַ יְ ִ ֣הי ַא ְב ָ ֔רם ֶב ִ‬

‫ְל ָפ ַנ֖י וֶ ְהֵי֥ה ָת ִ ֽמים׃‬ ‫‪.‬כן ‪118 P‬‬ ‫ש ֶמׁש ִבגְ ֻב ָר ֑תֹו וַ ִת ְש ֥קֹט ָה ָ ֖א ֶרץ ַא ְר ָב ִ ֥עים ָש ָנֽה׃ פ ‪119 MT‬‬ ‫א ֲה ָ֔ביו ְכ ֵ ֥צאת ַה ֶ ֖‬ ‫הוה וְ ֣ ֹ‬ ‫ל־אֹויְב ֙יָך יְ ָ ֔‬ ‫ֶ֙‬ ‫אב ֤דּו ָכ‬ ‫ןיֹ ְ‬ ‫הֹוכח ְ֝ל ָח ָ֗כם וְ יֶ ֱא ָה ֶ ֽבךָ ׃ ‪120 MT‬‬ ‫ֹוכח ֵ ֭לץ ֶפן־יִ ְשנָ ֶ ֑אךָ ַ ֥‬ ‫ל־ּת ַ‬ ‫ַא ֣‬ ‫ּומה ֶה ְל ֵא ִ ֑תיָך ֲע ֵנ֥ה ִ ֽבי׃ ‪121 MT‬‬ ‫יתי ְלָך֖ ָ ֣‬ ‫ה־ע ִ ֥ש ִ‬ ‫ַע ִ ֛מי ֶמ ָ‬ ‫יֹוד ַע ַ ֭צ ִדיק ֶנ ֶ֣פׁש ְב ֶה ְמ ּ֑תֹו ְ �ו ַֽר ֲח ֵ ֥מי ְ ֝ר ָש ֗ ִעים ַא ְכזָ ִ ֽרי׃ ‪122 MT‬‬ ‫ֵ֣‬



Pesiqta Rabbati 48 

 637

48:34 What is [the meaning of] first year [bne shanah] sheep (Num  28:3)? [God] said to [Israel]: It is on account of the sacrifices – the he-lambs offered as sacrifices to Me  – that I forgive your sins, so that to Me you become like a one-year old infant,45 who has no sin, as it is written about Saul: [ben shanah] one year old (1 Sam 13:1). But is it possible that Saul was only one year old when he became king? [It means] that he was clean from sin like a one-year-old infant, thus, He-lambs of the first year without blemish (Num 28:3). What is [the meaning of] without blemish [temimim] (ibid.)? It is an allusion to the patriarchs. Abraham [was told]: walk before Me, and be perfect [tamim] (Gen 17:1). Isaac also was perfect.

48:35 The Holy One said: Was there ever a son more perfect than [Isaac]? He knew that his father was going to sacrifice h i m , n e v e r t h e l e s s , he went with him in wholeness [temut] of the heart: And they went both of them together (Gen 22:8). Jacob also was perfect [tmm]: Jacob was a perfect man [tm] (Gen 25:27). Thus, it says: Without blemish [tmimim] (Num 28:3). What is [the meaning of] two a day (ibid.)? The Holy One said to Israel: Because of the merit of the two lambs which you offer by day. By day (ibid.) – what is [the meaning of] By day (ibid.)? That [because of the daily sacrifice of the lambs] I will make your faces shine in the time-to-come, shine on the day: [But may all who love you be] like the sun when it rises in its might (Judg 5:31). Do not rebuke mockers [or they will hate you; rebuke the wise and they will love you] (Prov 9:8). 0 My people, what have I done to you (Mic 6:3). The righteous care for the needs of their animals (Prov 12:10).

45 yBik 3:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪638‬‬ ‫‪48:36123‬‬

‫דבר אחר שור או כשב או עז כי [ויקרא כב כז] זהו שאמר הכתוב צדקתך כהררי אל‬ ‫ומשפטיך תהום תהוב רבה [תהלים לו ז]‪ 124‬אמר רבי מאיר מעשה הצדיקים בדורותם‬ ‫ומעשה הרשעים בדורותם שנאמר במרעה טוב ארעה [יחזקאל לד יד]‪ 125‬אבל הרשעים‬ ‫הובלתי וכסיתי [תהילים לב י]‪ 126‬עליו אמר רבי יהודה ברבי סימון אין עושין כיסוי גיגית‬ ‫לא של כסף ושל זהב אלא של חרש הימנה וכה אמר רבי אלעזר הצדיקים שקיבלו את‬ ‫התורה מהררי אל [תהלים לו ז] את מדקדק עמהם עד תהום רבה [שם] "רבי עקיבא‬ ‫אומר את מדקדק עמהם עד תהום רבה [שם]"‬

‫‪48:37127‬‬

‫מעשה ברבי יהושע בן לוי שהלך לרומי וראה עמודים של שייש מחופים בקיטאות‬ ‫בחמה של יקרעו וכמנה שלא יקבעו והוא רואה לינוס אחד המחצלת חצייה תחתיו‬ ‫וחצייה עליו וקרא עליו הפסוק הזה צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה [תהלים לו‬ ‫ז] כשאת‪ 128‬בא לרומם לאדם הזה אין סוף לגדולתו וכשאת בא לדקדק עמו עד תהום‬ ‫רבה רבי נתן בשם רבי יאשיה אמר צדקתך על משפטיך כהררי אל על תהום רבה‬ ‫אמר רבי אחא על מי את עושה צקדה כהרים האילו על אותם שהם יושבים ומדקדקים‬ ‫במשפטיך עד תהום רבה [שם]‬

‫‪123 Not in JTS App.‬‬ ‫הוה׃ ‪124 MT‬‬ ‫תֹוש ַיע יְ ָ ֽ‬ ‫ם־ּוב ֵה ָ ֖מה ִ ֣‬ ‫י־אל ִ ֭מ ְש ָפ ֶטָך ְת ֣הֹום ַר ָ ֑בה ָ ֤א ָ ֽד ְ‬ ‫�ְק ְת ָ֨ך׀ ְ ֽכ ַה ְר ֵר ֵ֗‬ ‫ִצד ָ ֽ‬ ‫מן ‪125 MT‬‬ ‫ּומ ְר ֶ ֥עה ָש ֵ ֛‬ ‫ּוב ָה ֵ ֥רי ְמ ֽרֹום־יִ ְש ָר ֵ ֖אל יִ ְהֶי ֣ה נְ וֵ ֶ ֑הם ָ ֤שם ִת ְר ַ֙ב ְצנָ ֙ה ְב ָנ�֣וֶ ה ּ֔טֹוב ִ‬ ‫ה־ּטֹוב ֶא ְר ֶע֣ה א ָֹ֔תם ְ‬ ‫֙‬ ‫ְב ִמ ְר ֶע‬

‫ל־ה ֵ ֥רי יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃‬ ‫ִת ְר ֶ ֖עינָ ה ֶא ָ‬ ‫יתי ָא ַ֗מ ְר ִתי ‪126 MT‬‬ ‫א־כ ִ֗ס ִ‬ ‫יע ָ֡ך וַ ֲע ֘ו ִֺנ֤י ֽל ֹ ִ‬ ‫אֹוד ֲ‬ ‫אתי ִ ֪‬ ‫סֹוב ֶ ֽבּנּו׃ ַח ָט ִ֨‬ ‫יהו֑ה ֶ֗֝ח ֶסד יְ ְ‬ ‫ּבֹוט ַח ַב ָ‬ ‫אֹובים ָל ָ ֫ר ָ ֥שע וְ ַה ֵ ֥‬ ‫ַר ִ ֥בים ַמ ְכ ִ֗‬ ‫אתי ֶ ֽס ָלה׃‬ ‫את ֲע ֺ֖ון ַח ָט ִ ֣‬ ‫יהו֑ה וְ ַא ָ֨תה ֘ ָנ ָ ֤ש ָ‬ ‫אֹודה ֲע ֵל֣י ְ ֭פ ָש ַעי ַל ָ‬ ‫ֶ֤‬ ‫‪127 Not in JTS App.‬‬ ‫‪.‬בשאת ‪128 P‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 639

48:36 Another interpretation: A bull or sheep or goat (Lev 22:27). This is what Scripture said: Your righteousness is like the highest mountains, Your justice like the great deep. [You, Lord, preserve both people and animals] (Ps 36:7). R. Meir said: The deeds of the righteous in their generations and the deeds of the evildoers in their generations [will be judged. Concerning the righteous], it is said: I will tend them in a good pasture, [and the mountain heights of Israel will be their grazing land. There they will lie down in good grazing land, and there they will feed in a rich pasture on the mountains of Israel] (Ezek 34:14) But the evil doers [say:] Then I acknowledged my sin to you and did not cover up my sins. [I said, I will confess my transgressions to the Lord. And you forgave the guilt of my sin] (Ps 32:5). Concerning this R. Yehudah Berabbi Simon said: There is no cover up but an arch [over them], neither of silver nor of gold, but of clay. So said R. Eleazar: The righteous who accepted the Torah, [Your righteousness is like] the highest mountains (Ps 36:7). You will deal strictly with them: [Your justice] like the great deep (ibid.). “R. ʿAqiva said: You will be strict with them until the great deep (ibid.).”

48:37 An event: R. Yehoshua ben Levi went to Rome46 and saw marble columns which were covered with sheets to prevent them from cracking in the burning heat or from freezing in the cold. He [also] saw there a certain pauper with a reed mat under him and a reed mat over him. [R. Yehoshua ben Levi] read this verse: Your righteousness is like the highest mountains, your justice like the great deep (Ps 36:7), when You come to uplift them. [To what is the matter like?] To a man whose greatness is endless. When You come to deal strictly with him, [it is] the great deep (ibid.). R. Nathan in the name of R. Yoshia said: Your righteousness  is like the highest mountains, your justice like the great deep (ibid.). R. Aḥa said: To whom will You apply righteousness like the mountains (ibid.)? To those who sit and are strict concerning your commandments, like the great deep (ibid.).

46 TanB Emor 8:2; Tan Emor 6; PesRK 9:1; BerR 33:1; WayR 27:1; YalqShim Ps 627.

‫יתבר אתקיספ ‪ 48‬‬

‫ ‪640‬‬ ‫‪48:38129‬‬

‫דבר אחר מהו אדם ובהמה תושיע ייי [תהלים לו ז] אלא כשם שרחמיו של הקדוש על‬ ‫האדם כך אף על הבהמה שכשם שהוה שהזיהיר על האדם שימול לשמונה ימים כך‬ ‫היזהיר שלא תהא קרבה עד שיהיה לה שמונת ימים שור או כשב או ועז כי ילוד והיה‬ ‫שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה [ויקרא כב כז]‬

‫‪48:39‬‬

‫דבר אחר שור או כשב או עז [ויקרא כב כז] זה שאמר הכתוב טוב ייי לכל ורחמיו על‬ ‫כל מעשיו [תהלים קמה ט] אמר רבי יהושע הכהן ברבי נחמיה ראית מימיך או ירדו‬ ‫גשמים על שדהו של פלוני שהוא כשר ועל שדהו של פלוני שהוא רשע לאו אלא זרחה‬ ‫השמש על ישר' שהם צדיקים ועל הרשעים מזריח השמש על ישר' ועל האומות הוי‬ ‫טוב ייי [שם] ורבנין אמרין אדם שרע לעבדיו וטוב לבהמתו רע לבהמה וטוב לעבדין‬ ‫אבל הקדוש כשם שרחמיו על האדם כן רחמיו על הבהמה האדם כן רחמיו על האדם‬ ‫נאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו [ויקרא יב ג] ובבהמה מיום השמיני והלאה‬ ‫[ויקרא כב כז] שור או כשב או עז כי יולד והיה שבע' ימים [שם]‬ ‫ס"ל"יק"‬

‫‪129 Not in JTS App.‬‬



Pesiqta Rabbati 48 

 641

48:38 Another interpretation: What is [the meaning of] [You, Lord,] preserve both people and animals (Ps 36:7)? [This means] As the compassion of the Holy One extends to human beings in the same way it extends to animals. In the same manner a human being should be cautious in regard to circumcising [his son] eight days [after birth], so He forewarns that an animal should not be sacrificed before the animal is eight days old. When a bull or sheep or goat is born, it shall remain seven days with its mother. From the eighth day on, [it will be acceptable as a food sacrifice presented to the Lord (Lev 22:27).

48:39 Another interpretation: When a bull or sheep or goat (Lev  22:27). This is what Scripture said: The Lord is good to all; and His tender mercies are over all His works (Ps 145:9). R. Yehoshua Ha-Kohen Berabbi Neḥemiah said: In your entire life have you ever seen rain come down on the field of So-and-so who is observant [kasher], but not on the field of So-and-so who is evil? Of course not, the sun shines on those in Israel who are righteous, but it also shines on those who are evil, just as the Lord causes the sun to shine on Israel and also causes it to shine on the nations [of the world]. Thus, The Lord is good (ibid.). The Rabbis said: It is possible that a man is cruel to his servants but kind to his animals, or cruel to his animals but kind to his servants. But the Holy One even as He extends tender mercies to human beings, He similarly extends tender mercies to animals. With regard to human beings, it is said: On the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised (Lev 12:3) and with regard to animals it is said: From the eighth day on (Lev 22:27). [Therefore, it says:] When a bull or sheep or goat is born, it shall remain seven days with its mother (ibid.). End.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪49‬‬

‫ויהי בחצי הלילה‬

‫‪49:1‬‬

‫ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל בכר בארץ מצרים וגומר [שמות יב כט]‪ 1‬ילמדינו רבינו‬ ‫תפילת הערב עד היכן הוא‪ 2‬כך שנו רבותינו תפילת הערב אין לה קבע אלא כל שעה‬ ‫שאדם מבקש להתפל יתפלל למה עתים הם לתפילה רבי חנינא‪ 3‬ברבי פפא שאל לרבי‬ ‫שמואל ברבי יצחק מהו סכותה‪ 4‬בענן לך "וגומר" [איכה ג מד]‪ 5‬אמר לו רבי שמואל‬ ‫בר נחמן עתים הם לתפילה לפיכך דוד אמר ואני תפילתי לך ייי עת רצון וגומר [תהלים‬ ‫סט יד]‪ 6‬באותה העת ששערי תפילה פתוחין אבא שאול אומר סימן‪ 7‬לתפילה שאדם‬ ‫"מכוון" בלבו בתפילה יהא‪ 8‬מבושר שתפילתו נשמעת שנאמר תכין לבם תקשיב אזניך‬ ‫[תהלים י יז]‪9‬‬

‫‪49:2‬‬

‫אמר לו דוד הואיל ויש עתים לתפילה אף אני איני זז מתפילתי בחצות הלילה שנאמר‬ ‫אמר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך [תהלים קיט סב]‪ 10‬אמר לו "דוד"‬ ‫חייבים אנו להודות לך על הניסים שעשית לנו שהרגת בכורי מצרים ואת שונאינו‬

‫ל־כ ְס ֔אֹו ַ ֚עד ְב ֣כֹור ‪1 MT‬‬ ‫ם ִמ ְב ֤כֹר ַפ ְרע ֹ֙ה ַהי ֵ ֹ֣שב ַע ִ‬ ‫כֹור ְב ֶ ֣א ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ֒‬ ‫ל־ב ֮‬ ‫וַ יְ ִ ֣הי׀ ַב ֲח ִ ֣צי ַה ֗ ַליְ ָלה ַ ֽויהוָ ֮ה ִה ָכ֣ה ָכ ְ‬

‫ַה ְש ִ֔בי ֲא ֶ ֖שר ְב ֵב֣ית ַה ּ֑בֹור וְ ֖כֹל ְב ֥כֹור ְב ֵה ָ ֽמה׃‬ ‫‪.‬היא ‪2 JTS APP‬‬ ‫‪.‬חנניא ‪3 P‬‬ ‫‪.‬סברתה ‪4 P‬‬ ‫ֹותה ֶ ֽב ָענָ ֙ן ֔ ָלְך ֵמ ֲע ֖בֹור ְת ִפ ָ ֽלה׃ ‪5 MT‬‬ ‫ַס ּ֤כ ָ‬ ‫ב־ח ְס ֶ ֑דָך ֝ ֲע ֗ ֵננִ י ֶב ֱא ֶ ֥מת יִ ְש ֶ ֽעָך׃ ‪6 MT‬‬ ‫ֹלהים ְב ָר ַ‬ ‫הוה ֵע֤ת ָר ֗צֹון ֱא ִ ֥‬ ‫י־ל ָ֨ך׀ יְ ָ ֡‬ ‫וַ ֲא ִנ֤י ְת ִפ ָל ִ ֽת ְ‬ ‫‪7 Not in JTS.‬‬ ‫‪.‬יהיו ‪8 JTS APP‬‬ ‫הו֑ה ָת ִ ֥כין ִ֝ל ָ֗בם ַת ְק ִ ֥שיב ָאזְ ֶנ�ָֽך׃ ‪9 MT‬‬ ‫ַת ֲא ַ ֬ות ֲענָ ִו֣ים ָש ַ ֣מ ְע ָת יְ ָ‬ ‫�ְקָך׃ ‪10 MT‬‬ ‫הֹודֹות ָלְ֑ך ֝֗ ַעל ִמ ְש ְפ ֵ ֥טי ִצד ֶ ֽ‬ ‫ֹות־ליְ ָלה ָ ֭אקּום ְל ֣‬ ‫ֲח ֽצ ֗ ַ‬

Pesiqta Rabbati 49 ‫ויהי בחצי הלילה‬

It happened at midnight 49:1 It happened at midnight that the Lord struck all the first-born in the land of Egypt, etc. (Exod 12:29).1 Let our Rabbi teach us: Until when may one [recite] the evening Tefillah2? Our rabbis taught:3 There is no set time for the evening Tefillah. Rather, at any time, when one wishes to [recite] the Tefillah one may. Why? Because there are [set] times for reciting the morning Tefillah and the afternoon Tefillah. R. Ḥanina Berabbi Pappa asked R. Shmuel Berabbi Yitsḥaq: What is [the meaning of]: You have covered Yourself [with a cloud so that no prayer (tefillah) can get through] (Lam 3:44)? R. Shmuel Berabbi Naḥman [said: There are set times only for [reciting] the [afternoon and evening] Tefillah. Therefore, David said: But as for me, my prayer [tefillah] is to You, [O Lord at an acceptable time] (Ps 69:14), [that is], when the gates of prayer are open. Abba Shaul4 said: “From here” [one may infer that] a sign for prayer [Tefillah] is that one “directs” one’s heart to the prayer [Tefillah], in order to be assured that one’s prayer would be heard, as it is said: You will direct their heart, You will cause Your ear to hear (Ps 10:17).

49:2 David said: Since there are set times for [the morning and the afternoon] Tefillah, I will not give up my Tefillah at midnight, as it is said: At midnight I rise to praise You, because You did justice5 with Your ordinances (Ps  119:62). “David” said to Him: We are obliged to thank You for the miracles You performed for us, when You

1 It happened at midnight that the Lord struck all the first-born in the land of Egypt, from the first-born of Pharaoh who sat on his throne to the first-born of the captive who was in the dungeon, and all the first-born of the cattle (Exod 12:29). This is the lectionary portion for the first day of Passover. 2 The ʿAmidah (also referred to as the Eighteen Blessings or Tefillah) is the central prayer of all prayer services; there are personal reflections and prayers at the end. 3 mBer 4 4 tBer 3. 5 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; MT: because of Your righteous ordinances.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪644‬‬

‫בלילה אף סנחריב לא פרעת הימנו אלא בלילה ויהי בלילה ההוא‪ 11‬ויצא מלאך ייי ויך‬ ‫במחנה אשור [מלכים ב' יט לה]‪ 12‬בלשצר לא פרעת ממנו אלא בלילה ביה בליליא‬ ‫קטיל בלשצר‪ 13‬מלכא [דניאל ה ל]‪ 14‬אף המצרים לא פרע מהם הקדוש אלא בלילה‬ ‫מניין ממה שקראו בעניין ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל בכור וג' [שמות יב כט]‬

‫‪49:3‬‬

‫ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] כך פתח רבי תנחומא זה שאמר הכתוב חצות לילה‬ ‫אקום להודות לך על משפטי צדקך [תהלים קיט סב] דוד אמר הפסוק הזה‪ 15‬לומר‬ ‫שבחו של דוד שהיה מודה להקדוש בכל יום ובכל שעה ולא תאמר ביום בלבד אלא‬ ‫אפילו בלילה חצות לילה אקום להודות לך [שם] אמר רבי פנחס הכהן בן חמא בשם‬ ‫רבי אליעזר בן מנחם בשעה שהיה דוד ישן בלילה תולה הכינור במיטתו והיה נוער‬ ‫משנתו בחצי הלילה ונוטלו ומקיש בו וכל עמלי תורה עומדים משנתם ויגיעים בתורה‬ ‫שהיו אומרים אם המלך דוד נוער משנתו אין אנו צריכין לעמוד שהוא אומר‪ 16‬עורי‬ ‫כבודי עור הנ' וכי' אעיר השחר [תהלים נז ט]‪ 17‬אמר דוד בנוהג שבעולם השחר מעיר‬ ‫את כל בני האדם אבל אני מעיר השחר‬

‫‪49:4‬‬

‫דבר אחר חצות לילה אקום להודות לך [תהלים קיט סב] אמר לו דוד רבונו של עולם‬ ‫אודות לך על חצי הלילה שעשית עם רות זקינתי בגורן שנאמר ויהי בחצי הלילה ויחר‬ ‫האיש וילפת [רות ג ח]‪ 18‬על משפטי צדקך [תהלים קיט סב] אם משפט למה צדקה‪19‬‬ ‫‪.‬ההיא ‪11 JTS APP‬‬ ‫שה ָ ֑א ֶלף וַ יַ ְש ִ ֣כימּו ַב ֔בֹ ֶקר ‪12 MT‬‬ ‫מֹונ֥ים וַ ֲח ִמ ָ ֖‬ ‫הוה וַ יַ ְ֙ך ְב ַמ ֲח ֵנ֣ה ַא ּׁ֔שּור ֵמ ָ ֛אה ְש ִ‬ ‫א וַ יֵ ֵצ֣א׀ ַמ ְל ַ ֣אְך יְ ָ ֗‬ ‫הי ַב ַל֣יְ ָלה ַההּו ֒‬ ‫וַ יְ ִ ֮‬

‫וְ ִה ֵנ֥ה ֻכ ָל֖ם ְפגָ ִ ֥רים ֵמ ִ ֽתים׃‬ ‫‪.‬בלשאזר ‪13 JTS APP‬‬ ‫״כ ְש ָד ָ ֽאה׃״ פ ‪14 MT‬‬ ‫אש ַ ֖צר ַמ ְל ָ ֥כא ַ׳כ ְש ָדיָ א׳ ַ‬ ‫֣יל ָ֔יא ְק ִ֕טיל ֵב ְל ַ‬ ‫ֵ ֚בּה ְב ֵל ְ‬ ‫‪; not in JTS APP.‬ואיפשר ‪15 P adds‬‬ ‫‪.‬הוא שאמר ‪16 JTS APP corrects:‬‬ ‫ש ַחר׃ ‪17 MT‬‬ ‫ּורה ַה ֵנ ֶ֥בל וְ ִכּנ֗ ֹור ָא ִ ֥ע ָירה ָ ֽ‬ ‫בֹודי ע֭ ָ ֽ‬ ‫֤ע ָּורה ְכ ִ ֗‬ ‫ֹלתיו׃ ‪18 MT‬‬ ‫הי ַב ֲח ִ ֣צי ַה ֔ ַליְ ָלה וַ יֶ ֱח ַ ֥רד ָה ִ ֖איׁש וַ יִ ָל ֵ ֑פת וְ ִה ֵנ֣ה ִא ָ֔שה ש ֶֹכ ֶ֖בת ַמ ְרגְ ָ ֽ‬ ‫וַ יְ ִ ֙‬ ‫‪ dittography in P.‬אם משפט למה צדקה ‪19‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 645

killed the first-born of Egypt and our enemies at night. Sennacherib, too: Didn’t You retaliate against him at night, as it is said: That night the angel of the Lord went out and put to death a hundred and eighty-five thousand in the Assyrian camp (2 Kgs 19:35). Belshazzar – Didn’t You retaliate against him at night, as it is said: In that night Belshazzar [the Chaldean] king was killed (Dan 5:30)? The Egyptians, too: Didn’t the Holy One retaliate against them at night? From where [in Scripture do we know this]? From that which we read in the lectionary portion: It happened at midnight that the Lord struck all the first-born in the land of Egypt (Exod 12:29).

49:3 It happened at midnight (Exod 12:29). R. Tanḥuma explained [by citing Scripture]. This is what Scripture says: At midnight I rise to praise You, because You did justice6 with Your ordinances (Ps 119:62). David spoke this verse. To say that David’s praise thanked the Holy One every day and every hour, [but] do not say: only during the day. [He used to give thanks not only during the day], but at night as well: At midnight I rise to praise You (ibid.) R. Pinḥas Ha-Kohen ben Ḥama said in the name of R. Eliezer ben Menaḥem: When David7 went to sleep at night, he would hang a harp over his bed and then would awake at midnight, take the harp and strike a chord on it. Then all those who laboriously studied the Torah used to rise from their sleep and engage in the study of the Torah. They used to say: If king David rises from his sleep, should we not also rise? It says: Wake up, my glory; wake up, psaltery and harp I will wake the dawn (Ps 57:9)—David said: In the manner of the world the dawn wakes all human beings, but I wake the dawn.

49:4 Another interpretation: At midnight I rise to give thanks to You (Ps 119:62). David said to [God]: Master of the world, thanks to the midnight you provided for my grandmother Ruth on the threshing floor, as it is said: At midnight the man was startled, and turned over, [and there, lying at his feet, was a woman] (Ruth 3:8).8 Why are there judgments, if there is righteousness, why is there “righteousness,“ if there are judgments? Why is there justice? David said: Master of the universe, thanks to Your decrees, such as You wrote in the Torah: No Ammonite or Moabite

6 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; MT: because of Your righteous ordinances. 7 PesRab 17:5. 8 PesRab 17:7; bSan 19b.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪646‬‬

‫"ואם צדקה" למה משפט אמר לו דוד רבון העולמים על משפטי למה‪ 20‬שכתבת‬ ‫בתורה לא עמוני ומואבי בקהל [דברים כג ג]‪ 21‬מהו צדקתך [תהלים קיט סב] בשביל‬ ‫עשית צדקה ואמרת עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית‪22‬‬

‫‪49:5‬‬

‫דבר אחר חצות לילה אקום להודות [תהלים קיט סב] על אותה חצי לילה שהרגת את‬ ‫הבכורות במצרים ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל בכור בארץ מצרים [שמות יב כט] על‬ ‫משפטי צדקך [תהלים קיט סב] שעשית צדקה עם ישראל והוצאת אותם ממצרים‬ ‫ושפטת את המצרים והרגת את בכוריהם ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל בכור בארץ‬ ‫מצרים [שמות יב כט]‬

‫‪49:6‬‬

‫דבר אחר ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] פתח רבי תנחומא ברבי‪ 23‬זהו שאמר הכתוב‬ ‫חבורות פצע תמרוק ברבי מכ' חד' בט' [משלי כ ל]‪ 24‬כל מכות המרדות שהביא‬ ‫הקדוש על המצריים בשביל למרקם מן הרעה כדי שיוציאו את ישראל המצרים‬ ‫מאצלם שנאמר חבורת פצע תמרוק ברע [שם] ולא בקשו המצריים לשלחם ואימתי‬ ‫שלחו אותם "על מכות" חדרי בטנם [שם] מכת בכורות ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל‬ ‫בכור [שמות יב כט]‬

‫‪49:7‬‬

‫דבר אחר ויהי בחצי הלילה וייי הכה [שמות יב כט] פתח רבי תנחומא זה שאמר הכתוב‬ ‫רגע ימו וחצות לילה יגו עם ויעב' ויס' אב' ולא ביד [איוב לד כ]‪ 25‬מדבר בבכורי מצרים‬ ‫שהכם הקדוש ברגע שנאמר ימותו וחצות לילה [שם] כמה הוא רגע רבי אבון הלוי‬

‫‪20 JTS APP.‬‬ ‫הוה׃ ס ‪21 MT‬‬ ‫א־י֥בֹא ל֖ ֹו ִב ְק ַ ֥הל יְ ָ ֽ‬ ‫ירי ל ֹ ָ‬ ‫הו֑ה ַ ֚גם ּ֣דֹור ֲע ִש ִ ֔‬ ‫א־יָב ֹא ַמ ְמ ֵז֖ר ִב ְק ַ ֣הל יְ ָ‬ ‫לֹ ֥‬ ‫‪.‬עמונית ‪22 P‬‬ ‫‪ not in JTS APP.‬פתח רבי תנחומא ברבי ‪23‬‬ ‫י־ב ֶטן׃ ‪24 MT‬‬ ‫ַח ֻב ֣רֹות ֶ֭פ ַצע ַת ְמ ֣רּוק ְב ָ ֑רע ּו ַ֝מ ּ֗כֹות ַח ְד ֵר ָ ֽ‬ ‫תּו וַ ֲח ֪צֹות ָ ֥ליְ ָלה יְ ג ֲֹע ׁ֣שּו ָ ֣עם וְ יַ ֲע ֑בֹרּו וְ יָ ִ ֥סירּו ַ֝א ִ֗ביר ֣ל ֹא ְב ָיֽד׃ ‪25 MT‬‬ ‫יָמ ֮‬ ‫ֶ ֤רגַ ע׀ ֻ‬



Pesiqta Rabbati 49 

 647

shall be admitted to the assembly of the Lord (Deut 23:3). What is [the meaning of] because of Your righteous [jufgments] (Ps 119:62)? Because You did righteousness and said: A male Ammonite but not a female Ammonite, a male Moabite and not a female Moabite.9

49:5 Another interpretation: At midnight I rise to give thanks to You (Ps 119:62) for that midnight when You killed the first-born in Egypt, it happened at midnight that the Lord struck all the first-born in the land of Egypt (Exod 12:29). For Your judgments and for Your mercy [tsdq] (Ps 119:62)10—You showed mercy to Israel and You brought them out of Egypt and You did execute judgments on the Egyptians and killed their first-born: the Lord struck all the first-born in the land of Egypt (Exod 12:29).

49:6 Another interpretation: And it happened at midnight (Exod 12:29). R. Tanḥuma Berabbi explained [by citing Scripture]. This is what Scripture says: Blows and wounds scrub away evil, and beatings purge the innermost being (Prov  20:30). Despite all the blows of punishment which the Holy One inflicted on the Egyptians in order to scrub away their evil, so that they would let Israel go from their midst, as it is said: Blows and wounds scrub away evil (ibid.) – the Egyptians did not consent to let them go. When did they let them go? After beatings purging the innermost being (ibid.) – that is, after the killing of the first-born: And it happened at midnight the Lord struck all the first-born in the land of Egypt (Exod 12:29).

49:7 Another interpretation: And it happened at midnight (Exod 12:29). R. Tanḥuma explained [by citing Scripture]. This is what Scripture says: They die in a moment, at midnight; the people are convulsed and they pass away; the mighty are removed without human hand (Job 34:20). This speaks about the first-born of Egypt whom the Holy One killed in a moment, as it says: They die in a moment, at midnight (ibid.). How long is a moment?11 R. Avun Ha-Levi Berabbi said: [It is like] the blink

9 PesRab 29/30:1; mYev 8:3. 10 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 11 PesRab 17:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪648‬‬

‫ברבי אמר בחרף עין יגיעשו עם ויעב' [שם] אילו ישראל שהיו מתגעשים‪ 26‬ועוברים‬ ‫לצאת ממצרים ויסירו אביר ולא ביד [שם] מתמה‪27‬אמר הקדוש לא הייתי מתרה בהם‬ ‫בכל שעה שישלחו את בניי ולא היו מבקשים שנאמר כי אם אינך משלח את עמי‬ ‫[שמות ח יז]‪ 28‬עד מתי מאנת לענות מפני [שמות י ג]‪29‬‬

‫‪49:8‬‬

‫דבר אחר ויסירו אב' ולא ביד [איוב לד כ] פותח כנגד כל ישראל אמר הקדוש צדקה‬ ‫עשיתי עם ישראל בשעה שהוצאתי אותם ממצרים מפני שלא היה בידם מעשים‬ ‫שנאמר ויסירו אב' ולא ביד [שם] אימתי עשה צדקה הקדוש‪ 30‬על ישראל בלילי מכות‬ ‫בכורות ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל בכור [שמות יב כט]‬

‫‪49:9‬‬

‫דבר אחר ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] ובמקום אחר כתוב ויאמר משה כה אמר‬ ‫ייי כחצות הלילה [שמות יא ד] מהו כן אלא משה על ידי שהוא בשר ודם ואין בשר‬ ‫ודם יכול לחלוק את הלילה לפיכך הוא אומר כחצות הלילה [שם] בחסר ביתיר אבל‬ ‫הקדוש שברא את הלילה הוא יודע עתיו רגעיו לפיכך כך הוא חולקו כראוי הוי ויהי‬ ‫בחצי הלילה [שמות יב כט]‬

‫‪49:10‬‬

‫דבר אחר ויאמר משה כה אמר ייי כחצות הלילה [שמות יא ד] אמר רבי אחא אמר רבי‬ ‫חלבו הקדוש אמר הגיע אותו כה שאמרתי לאברהם כה יהיה זרעך [בראשית טו ה]‬ ‫שבשעה שאמר הקדוש לאברהם כה יהיה זרעך [שם] חמשה עשר בניסן היה בשעה‬ ‫‪.‬מתעגעשים ‪26 JTS APP‬‬ ‫‪:‬יתי להם והוא לשון דין לומר שבדין עשה?כ?ח?לשון תימה וכלומר לא ה ‪27 JTS APP comments:‬‬ ‫ּומ ְל ֜אּו ָב ֵ ֤תי ‪28 MT‬‬ ‫ת־ה ָע ֑ר ֹב ָ֨‬ ‫ּוב ָב ֶ ֖תיָך ֶא ֶ‬ ‫ּוב ֲע ָב ֶ ֧דיָך ּוֽ ְב ַע ְמָך֛ ְ‬ ‫ת־ע ִמי֒ ִהנְ נִ י֩ ַמ ְש ֨ ִל ַיח ְב ָ֜ך ַ‬ ‫ם־אינְ ָ֮ך ְמ ַש ֵל ַ֣ח ֶא ַ‬ ‫ִ ֣כי ִא ֵ‬

‫יה׃‬ ‫ר־הם ָע ֶ ֽל ָ‬ ‫ת־ה ָע ֔ר ֹב וְ ַג֥ם ָה ֲא ָד ָ ֖מה ֲא ֶש ֵ ֥‬ ‫ִמ ְצ ַ ֙ריִ ֙ם ֶא ֶ ֣‬ ‫ד־מ ַ ֣תי ֵמ ַ֔אנְ ָת ֵל ָע ֹ֖נת ‪29 MT‬‬ ‫ֹלהי ָ ֽה ִע ְב ִ ֔רים ַע ָ‬ ‫ה־א ַ ֤מר יְ הוָ ֙ה ֱא ֵ ֣‬ ‫אמ ֣רּו ֵא ֗ ָליו ֽכֹ ָ‬ ‫ה וַ י ֹ ְ‬ ‫ל־פ ְרעֹ ֒‬ ‫ֹשה וְ ַא ֲהר֮ ֹן ֶא ַ‬ ‫וַ ֨יָב ֹא מ ֶ ֣‬ ‫ִמ ָפ ָנ֑י ַש ַ ֥לח ַע ִ ֖מי וְ ַי ַֽע ְב ֻ ֽדנִ י׃‬ ‫‪.‬הקב"ה צדקה ‪30 JTS APP‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 649

of an eye. [The continuation of the verse says:] the people, frantic, walked out12 (ibid.) – [This refers to the people of] Israel who frantically walked to leave Egypt. The mighty are removed without human hand (ibid.). One wonders; the Holy One said: Did I not warn them time after time to let My children go? But they would not, as it is said: If you will not let My people go (Exod 8:17); [This is what the Lord, the God of the Hebrews, says:] How long will you refuse to humble yourself before Me? (Exod 10:3)

49:8 Another interpretation: The mighty are removed without human hand (Job 34:20). It is explained that it refers to all of Israel. The Holy One said: I showed justice to Israel when I brought them out of Egypt, because they had no [good] deeds; as it is said: They put aside the Mighty One13 (ibid.). When did the Holy One show justice to Israel? In the night of the killing of the first-born: It happened at midnight that the Lord struck all the first-born (Exod 12:29).

49:9 Another interpretation: It happened at midnight (Exod 12:29). In another verse it is written: And Moses said, thus says the Lord: About midnight will I go out into the midst of Egypt (Exod 11:4). Moses said – since he was flesh-and-blood and fleshand-blood cannot divide the night [and tell when midnight falls] – About midnight (ibid.) [that is] more or less [at midnight]. But the Holy One, who created the night, knows its [precise] times and moments. Therefore, He divided it exactly, thus: It happened at midnight (Exod 12:29).

49:10 Another interpretation: And Moses said, So [koh] says the Lord, about midnight10 (Exod 11:4). R. Aḥa said that R. Ḥelbo said: The Holy One said: The time of the same so [koh] has arrived, which I told Abraham: [As numerous as the stars], so [koh] shall your seed be (Gen 15:5). The time when the Holy One said to Abraham: so [koh] shall your seed be (ibid.), was the fifteenth day of Nisan.14 This was the

12 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; often translated as the people are convulsed and they pass away. 13 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 14 The first night of Passover.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪650‬‬

‫שבאו המלכים ושבו את לוט אחי אברהם שהיו סבורי שהוא אברהם והלך אברהם‬ ‫והצילו מהם מה כתוב שם ויחלק עליהם לילה [בראשית יד טו]‪31‬‬

‫‪49:11‬‬

‫רבותינו אמרו הקדוש חלק אותו הלילה ורבי בנימן בר יפת בשם רבי יוחנן אומר‬ ‫הלילה חלק עצמו שנאמר ויחלק עליהם לילה [בראשית יד טו] רבותינו אמרו אותה‬ ‫השעה אמר הקדוש לאברהם את יגעת עמי בהריגת המלכים חצי הלילה חייך שאני‬ ‫פורעו לבניך במצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] וירדפם עד חובה אשר‬ ‫משמלאל לדמשק [בראשית יד טו] אמר רבי לוי רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרה‪�32‬ש‬ ‫לשה מילים היתה פסיעתו של אברהם ורבי יהודה ברבי סימון אומר מיל אחד אמר‬ ‫רבי יוחוניא‪ 33‬בשם רבי יוחוניא‪ 34‬ברבי בנייה אפילו אבק לא עלה על רגלו של אחד‬ ‫מאוכלוסיו של אברהם באותה השעה שנאמר ירדפם יעבר בשלום או' ברגליו לא יבא‬ ‫[ישעיה מא ג]‪ 35‬לפיכך אמר לו יגעת עמי חצי הלילה חייך שאני פורעו לבניך במצרים‬ ‫חצי הלילה‬

‫‪49:12‬‬

‫ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] ובמקום אחר כתוב כחצות הלילה [שמות יא ד] וכי יש‬ ‫יציאה לפני הקדוש כתוב בזעם תצעד ארץ [חבקוק ג יב]‪ 36‬ומה שכתוב אני יוצא [שמות‬ ‫יא ד] אמר רבי כביכול כאדם שפורע שטרו ויוצא לחירות אמר הקדוש הואיל ופרעתי‬ ‫"את" השטר שהייתי חייב לאברהם זקינם שאמרתי ולו וגם את הגוי אשר יעבודו דן‬ ‫אנכי [בראשית טו יד]‪ 37‬הריני יוצא "אותם"‪ 38‬בראש גלוי לכך‪ 39‬נאמר ויאמר משה כי‬ ‫שר ִמ ְש ֖מ ֹאל ְל ַד ָ ֽמ ֶשק׃ ‪31 MT‬‬ ‫ד־חֹובה ֲא ֶ ֥‬ ‫ָ֔‬ ‫יהם׀ ַל֛יְ ָלה ֥הּוא וַ ֲע ָב ָ ֖דיו וַ יַ ֵכ֑ם ַ �וֽיִ ְר ְד ֵפ ֙ם ַע‬ ‫וַ יֵ ָח ֨ ֵלק ֲע ֵל ֶ ֧‬ ‫‪.‬זמרא ‪32 JTS APP‬‬ ‫‪.‬יחונא ‪33 P‬‬ ‫‪.‬יחונא ‪34 P‬‬ ‫יָבֹוא׃ ‪35 MT‬‬ ‫א ַרח ְב ַרגְ ָ ֖ליו ֥ל ֹא ֽ‬ ‫יִ ְר ְד ֵ ֖פם יַ ֲע ֣בֹור ָש ֑לֹום ֥ ֹ‬ ‫ד־א ֶרץ ְב ַ ֖אף ָת ֥דּוׁש ּגֹויִ ֽם׃ ‪36 MT‬‬ ‫ְב ַז ַ֖עם ִת ְצ ַע ָ ֑‬ ‫י־כן יֵ ְצ ֖אּו ִב ְר ֻ ֥כׁש גָ ֽדֹול׃ ‪37 MT‬‬ ‫ת־הּג֛ ֹוי ֲא ֶ ֥שר יַ ֲע ֖בֹדּו ָ ֣דן ָא ֹ֑נ ִכי וְ ַא ֲח ֵר ֵ ֥‬ ‫וְ ַג֧ם ֶא ַ‬ ‫‪'.‬ה'ב'קידשו על הק ‪38 JTS APP comments:‬‬ ‫‪39 Not in JTS APP.‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 651

time when the kings came and led Lot, Abraham’s kinsman, into captivity, since they thought that he was Abraham. Abraham went and saved him [from the kings]. What is written there: The night was divided for [Abraham and his household] (Gen 14:15).

49:11 Our rabbis said: It was the Holy One, who divided the night; but R. Binyamin Berabbi Yafet said in the name of R. Yoḥanan: The night divided itself, as it is said: And it divided itself15 (Gen 14:15). Our Rabbis said: At that time the Holy One said to Abraham: You toiled with Me in the killing of the kings until half of the night. By your life! [In the middle of the night] I will punish Egypt in behalf of your children, as it is said: It happened in the middle of the night16 (Exod 12:29). And [Abraham] pursued them unto Hobah, which is on the left hand of Damascus (Gen 14:15). R. Levi said in the name of R. Eleazar, [who said it] in the name of R. Yose ben Zimra: Each of Abraham’s steps was three miles long. R. Yehudah Berabbi Simon said: [Each of Abraham’s] steps was a mile long. R. Yoḥunya said in the name of R. Yoḥunya Berabbi Benaiah: No dust collected on the feet of any of Abraham’s hosts, as it is said: He pursues them, passing on in safety, by a way he had not been traversing with his feet (Isa 41:3).17 Therefore, [God] said to Abraham: You toiled with Me until half of the night. By your life! [In the middle of the night] I will punish Egypt in behalf of your children, as it is said: The middle of the night18 (Exod 12:29).

49:12 It happened at midnight (Exod 12:29). In another passage it is written: About midnight will I go out into the midst of Egypt (Exod 11:4). Is there a going out regarding the Holy One? It is written: In fury, you stride the earth; in anger you tread the nations (Hab 3:12), how can it be written: I will go out (Exod 11:4)? Rabbi [Yehudah] said: As if it were possible to say – [that God’s going out] is comparable to a man who has paid a promissory note in full and so goes out free. The Holy One said: Since I paid what I owed [Israel’s] grandfather, Abraham, on My promissory note: But I will judge the nation they serve as slaves (Gen 15:14) – I am able to go out

15 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 16 The reading of the Scriptural passage according to the midrash. 17 BerR 43:15. 18 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪652‬‬

‫אמר ייי כחצות הלילה אני יוצא וגומר [שמות יא ד] אמר רבי יודן בשם רבי יעקב בר‬ ‫אבינא דרש רבי אבהו בכנסת של כפר של טבריא ואמר אעלה אתכם‪ 40‬מעוני מצרים‬ ‫[שמות ג יז] דבר קשה לפיכך אמר הקדוש הואיל ואני ובניי שותפין בצר בדין הוא‬ ‫שאפרע משנאהם‬

‫‪49:13‬‬

‫ויהי בחצי הליל' וייי הכה כל בכור [שמות יב כט] מהו כל בכור [שם] לאיש בכור לאשה‬ ‫ואפילו נקיבות הבכורות מתו באותו הלילה לכך נאמר כל בכור דבר אחר כל בכור‬ ‫[שם] ולא הבכורות מתו בלבד למה כתוב כי אין בית אשר אין שם מת [שמות יב ל]‬ ‫וכי לא היה בתים שאין שם מת‪ 41‬בכורות מהו שכת כי אין בית אשר אין שם מת [שם]‬ ‫אמר‪ 42‬רבי אבהו ברבי אחא בית שלא היה בו בכור היה הקדוש נוגף את גדול הבית‬ ‫שנאמר ויך כל בכור מצרים ראשית אונם [תהלים קה לו]‪ 43‬אונם [שם]‪ 44‬כעניין שנאמר‬ ‫שמרי הראש כי לא היה בכור וישמהו אביהו לראש [דברי הימים א' כו י]‪45‬‬

‫‪49:14‬‬

‫דבר אחר ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] מה כתיב למעלה מן העניין וירדו כל עבדיך‬ ‫אלה אלי והשתחו לו לאמר וגומר [שמות יא ח]‪" 46‬ועבדיך" אילו הקנטורים‪ 47‬כל אילו‬ ‫הכו‪ 48‬בים‪ 49‬ומהו שכתוב אלא [שם] אמר משה לפרעה אילו חיים ואילו המתים על ידי‬ ‫שהם בכורות לכך נאמר וירדו כל עבדיך אלה‪ 50‬אלי [שם]‬

‫‪.‬מי אתכם ‪40 JTS APP comments:‬‬ ‫‪41 Not in JTS APP.‬‬ ‫‪.‬אלא ‪42  P‬‬ ‫ל־אֹונֽם׃ ‪43 MT‬‬ ‫ָ‬ ‫אשית ְל ָכ‬ ‫ל־ב ֣כֹור ְב ַא ְר ָ ֑צם ֵ ֝ר ִ֗‬ ‫ַי�ְ֣ך ָכ ְ‬ ‫‪ Not in JTS APP.‬חם 'ונ 'או ‪44‬‬ ‫ימהּו ָא ִ ֖ביהּו ְל ֽר ֹאׁש׃ ‪45 MT‬‬ ‫א־הָי֣ה ְב ֔כֹור וַ יְ ִש ֵ ֥‬ ‫אׁש ִ ֣כי ל ֹ ָ‬ ‫י־מ ָר ִ ֖רי ָב ִנ֑ים ִש ְמ ִ ֤רי ָהר ֹ ֙‬ ‫ן־בנֵ ְ‬ ‫ּולח ָ ֹ֥סה ִמ ְ‬ ‫ְ‬ ‫י־כ֖ן ֵא ֵצ֑א ‪46 MT‬‬ ‫ר־ב ַרגְ ֔ ֶליָך וְ ַא ֲח ֵר ֵ‬ ‫ל־ה ָ ֣עם ֲא ֶש ְ‬ ‫מר ֵצ֤א ַא ָת ֙ה וְ ָכ ָ‬ ‫ּוּו־לי ֵלא ֗ ֹ‬ ‫ל־ע ָב ֶדיָך֩ ֵ֨א ֶלה ֵא ֜ ַלי וְ ִה ְש ַ ֽת ֲח ִ ֣‬ ‫וְ יָ ְר ֣דּו ָכ ֲ‬

‫י־אף׃ ס‬ ‫ם־פ ְר ֖עֹה ָב ֳח ִר ָ ֽ‬ ‫וַ יֵ ֵ ֥צא ֵ ֽמ ִע ַ‬

‫‪.‬שהם הגדולים 'נרא ‪47 Κεντυρíων; JTS APP comments:‬‬ ‫‪.‬לייד ‪48  P and JTS App add:‬‬ ‫נ"ל הכוליירים ‪49 JTS APP comments:‬‬ ‫‪'.‬אלה דווק 'כלומ ‪50 JTS APP comments:‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 653

with My head held high, as it is said: I go out, etc. (Exod 11:4). R. Yudan said in the name of R. Yaaqov Berabbi Avina, R. Abbahu interpreted in the synagogue of the village of Tiberias and said: I will go up with you out of the affliction of Egypt (Exod 3:17). This is difficult to understand unless the Holy One said: Since My children and I are partners in trouble, it is right that I Myself retaliate against those that hate them.

49:13 And it happened at midnight that the Lord struck all the first-born in the land of Egypt, etc. (Exod 12:29). What is [the meaning of] all the first-born (ibid.)? A man’s first-born, a woman’s first-born, the male first-born or the female first-born. The first-born died in that night. Thus, it is said: all the first-born (ibid.).19 Another interpretation: All the first-born (ibid.). It was not only the first- born who died. Why? It is written: There was not a house where there was not one dead (Exod 12:30). R. Abba Berabbi Ḥama “said”: In a house that had no first-born the Holy One killed the head of the household, as it is said: He killed all the first born in Egypt, the chief of all their strength (Ps 105:36) – [What is the meaning of] chief (ibid.)? It is said: Shimri was the head for though he was not the first-born, yet his father appointed him as the head (1 Chr 26:10).

49:14 Another interpretation: It happened at midnight (Exod 12:29). What is written before the lectionary portion? All these your servants shall come down to me, and bow down to me, saying, [Get you out, and all the people who follow you] (Exod 11:8). “Servants (ibid.)” – these were the centurions; all these were struck at the [Reed] Sea. This is what is written: these (ibid.). Moses said to Pharaoh: These live and those die because they are first-born, therefore it says: All these your servants shall come down to me (ibid.).

19 PesRab 17:11

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪654‬‬ ‫‪49:15‬‬ ‫ואחד‪51‬‬

‫כיון ששמעו מצרים שאמר משה שהבכורות מתים אמרו הרי יש לכל אחד‬ ‫ממנו מארבעה ומחמשה בנים אם ימותו הבכורות הרי השאר חיים כיון שראו הבכורו‬ ‫שנשאיישו אבותיהם מהם הלכו אצל פרעה אמרו מרי בבקשה "ממך" ראה היאך‬ ‫לפלטינו אמר להם פרבי עד שאני מפלט אתכם נפלט את עצמי כיון שראו הבכורות‬ ‫שנזפם‪ 52‬פרעה מיד נזדווגו והרגו באבותיהם ששים רבוא‬

‫‪49:16‬‬

‫אמר רבי יוסי בר חנינה בטכסיס‪ 53‬של מלכות בא הקדוש על המצרים כיצד בנוהג‬ ‫שבעולם מדינה מורדת על המלך מהו המלך עושה לה תחילה הוא שובר אמת‪54‬‬ ‫המים שלה כך עשה‪ 55‬הקדוש תחילה עשה מימיהם דם שנאמר ועל כל מקוה‬ ‫מימיהם [שמות ז יט]‪ 56‬מה המלך עושה מביא על אותה המדינה קרניים כך עשה‬ ‫הקדשוש הביא את הצפרדעים על מצרים שיהו קרנים לפרעה שנאמר על דבר הצפ�ר‬ ‫דעים [שמות ח ח]‪ 57‬‬

‫‪49:17‬‬

‫מה המלך עושה על אותה‪ 58‬המדינה עושה לה פיסאטה‪ 59‬בתוך הארץ כך עשה‬ ‫להם הקדוש שנאמר והך את עפר הארץ והיה לכינם [שמות ח יב]‪ 60‬מה המלך עושה‬ ‫לאותה‪ 61‬מדינה מביא עליהם לגיונות‪ 62‬אף הקדוש הביא על המצרים את הערוב‬

‫‪51 Not in JTS APP.‬‬ ‫‪.‬שנגפם ‪52 JTS APP‬‬ ‫‪53 Τάξις.‬‬ ‫‪.‬שוכר את ‪54 JTS APP‬‬ ‫‪.‬במים ‪; JTS APP deletes‬המים ‪55 P adds‬‬ ‫ימי ִמ ְצ ַ ֜ריִ ם ַ ֽעל־נַ ֲהר ָ ֹ֣תם׀ ַעל־ ‪56 MT‬‬ ‫ל־מ ֵ֨‬ ‫ל־א ֲה ֡ר ֹן ַ ֣קח ַמ ְטָך֣ ּונְ ֵ ֽטה־יָ ְדָך֩ ַע ֵ‬ ‫מר ֶ ֽא ַ‬ ‫הוה ֶאל־מ ֶֹ֗שה ֱא ֣ ֹ‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬

‫ל־א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֔ריִ ם ָ‬ ‫יּו־דם וְ ָ ֤היָ ה ָד ֙ם ְב ָכ ֶ ֣‬ ‫יהם וְ יִ ְֽה ָ ֑‬ ‫ימ ֶ ֖‬ ‫ל־מ ְקֵו֥ה ֵמ ֵ‬ ‫יהם וְ ַ ֛על ָכ ִ‬ ‫ל־אגְ ֵמ ֶ֗‬ ‫יהם וְ ַע ַ‬ ‫יְ א ֵֹר ֶ ֣‬ ‫ּוב ֲא ָב ִנֽים׃‬ ‫ּוב ֵע ִ ֖צים ָ‬

‫ר־שם ְל ַפ ְר ֽעֹה׃ ‪57 MT‬‬ ‫ל־ד ַ ֥בר ַ ֽה ְצ ַפ ְר ְד ִ ֖עים ֲא ֶש ָ ֥‬ ‫הוה ַע ְ‬ ‫וַ יֵ ֵ ֥צא מ ֶ ֹ֛שה וְ ַא ֲה ֖ר ֹן ֵמ ִ ֣עם ַפ ְר ֑עֹה וַ יִ ְצ ַ ֤עק מ ֶֹש ֙ה ֶאל־יְ ָ ֔‬ ‫‪.‬ואותה ‪58  P‬‬ ‫‪59 fossatum, fossata.‬‬ ‫ל־א ֶרץ ‪60 MT‬‬ ‫ת־ע ַ ֣פר ָה ָ ֑א ֶרץ וְ ָהָי֥ה ְל ִכ ִנ֖ם ְב ָכ ֶ ֥‬ ‫ת־מ ְט ָ֔ך וְ ַ ֖הְך ֶא ֲ‬ ‫ל־א ֲה ֔ר ֹן נְ ֵ ֣טה ֶ ֽא ַ‬ ‫ה ֱאמ ֹ֙ר ֶ ֽא ַ‬ ‫אמר יְ הוָ ֮ה ֶאל־מ ֶֹש ֒‬ ‫֣י ֹ ֶ‬

‫ִמ ְצ ָ ֽריִ ם׃‬

‫‪.‬על אותה ‪61 JTS APP‬‬ ‫‪62 Legio.‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 655

49:15 When the Egyptians heard Moses say that the first-born would die, they said: Look, each one of us has four or five children. Even if the first-born die, the rest will remain alive. When the first-born saw that their fathers were abandoning them, they went to Pharaoh. They said: Lord, we request, see to it that we stay alive. He said: Before I can keep you alive, I must see to it that I keep myself alive. When the first-born saw that Pharaoh was dismissing them, they immediately got together and killed sixty myriads of their fathers.

49:16 R. Yose Berabbi Ḥanina said: The Holy One went against the Egyptians with the tactics20 of kings [in battle]. How so? In the manner of the world, when a city rebels against a king, what does the king do to it? He first shuts off its water conduit. So did the Holy One. He first turned their water into blood, as it is said: [Stretch out your hand] over all their pools of water, [that they may become blood] (Exod 7:19). What does the king do [next]? He brings up hornists against the city. So did the Holy One. He brought frogs against Egypt to serve as hornists against Pharaoh, as it is said: Concerning the trumpeting of the frogs (Exod 8:8).

49:17 What does the king do to the city? He digs trenches around [the city]. So did the Holy One, as it is said: Strike the dust of the earth, that it may become lice (Exod 8:12). What does the king do to the city? He brings his legions. So did the Holy One, He brought wild animals against the Egyptians, as it says: and your house and the

20 PesRK 7:11; ShemR 15:27; Tan Bo 4; TanB Bo 4; Tan Vayera 14; YalqShim Torah 182; MHGShem 13; PesRab 17:19.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪656‬‬

‫שנאמר ומלא בתיך ובתי מצרים את הערוב [שמות ח יז]‪ 63‬מה המלך עושה לאותה‬ ‫המדינה עשה אנרדלימיה‪ 64‬הורג את הטובים ואת הרעים ואף‪ 65‬הקדוש הביא דבר על‬ ‫המצרים כי עתה שלחתי את ידי [שמות ט טו]‪66‬‬

‫‪49:18‬‬ ‫מה המלך עושה לאותה המדינה מביא עליה‪ 67‬את הנפט‪ 68‬ואף הקדוש הביא דבר‪69‬‬ ‫עליהם את השחין שהוא כנפט מה המלך עושה לאותה המדינה‪ 70‬מביא אבני‬ ‫בליסטרא‪ 71‬לאותה המדינה ואף הקדוש הביא על המצריים ברד מה המלך עושה‬ ‫לאותה מדינה מביא עליהם כובשים אף הקדוש "ברוך הוא הביא" על‪ 72‬המצריים‬ ‫במצרים את הארבה שנאמר בעד החלונות יבואו כגננב [יואל ב ט]‪ 73‬מה המלך עושה‬

‫לאותה המדינה נותן אותם בבית האיסורין ואף הקדוש כך עשה הקדוש למצרים לא‬ ‫ראו איש את אחיו [שמות י כג]‬

‫‪49:19‬‬

‫מה המלך עושה לאותה מדינה הורג את גדוליהם ואף הקדוש הרג את גדולי מצרים‬ ‫ויהי בחצי הליה [שמות יב כט] אמר רבי לוי בר חנינה ראה מה כתיב כאשר שמע‬ ‫למצרים יחילו כשמ' צור [ישעיה כג ה]‪ 74‬מהו כן אלא כל צור מלא שכתיב במקרא‬ ‫בצור המדינה הוא מדבר וכל צור חסר שכתוב במקרא באדום הוא מדבר שכשם‬ ‫שנפרע מן המצריים בכל אילו הפורענות כך הקדוש עתיד ליפרע מהם כמה שכתוב‬ ‫כאשר שמע למצרים [שם]‬

‫ּומ ְל ֜אּו ָב ֵ ֤תי ‪63 MT‬‬ ‫ת־ה ָע ֑ר ֹב ָ֨‬ ‫ּוב ָב ֶ ֖תיָך ֶא ֶ‬ ‫ּוב ֲע ָב ֶ ֧דיָך ּוֽ ְב ַע ְמָך֛ ְ‬ ‫ת־ע ִמי֒ ִהנְ נִ י֩ ַמ ְש ֨ ִל ַיח ְב ָ֜ך ַ‬ ‫ם־אינְ ָ֮ך ְמ ַש ֵל ַ֣ח ֶא ַ‬ ‫ִ ֣כי ִא ֵ‬

‫יה׃‬ ‫ר־הם ָע ֶ ֽל ָ‬ ‫ת־ה ָע ֔ר ֹב וְ ַג֥ם ָה ֲא ָד ָ ֖מה ֲא ֶש ֵ ֥‬ ‫ִמ ְצ ַ ֙ריִ ֙ם ֶא ֶ ֣‬ ‫‪.‬נ"ל רז"ל אנדרומסיא ‪64 άνδρολημΨíα; JTS APP comments:‬‬ ‫‪.‬אמר ‪'; JTS App‬אמ ‪65  P deletes‬‬ ‫ן־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ‪66 MT‬‬ ‫ת־ע ְמָך֖ ַב ָ ֑ד ֶבר וַ ִת ָכ ֵ ֖חד ִמ ָ‬ ‫אֹותָך֛ וְ ֶ ֽא ַ‬ ‫ִ ֤כי ַע ָת ֙ה ָש ַל ְ֣ח ִתי ֶאת־יָ ִ ֔די וָ ַ ֥אְך ְ‬ ‫‪.‬עליהם ‪67 JTS APP‬‬

‫‪68 Νάφθα.‬‬ ‫‪69 Not in JTS APP.‬‬ ‫‪.‬מדינה ‪70 JTS APP‬‬ ‫‪71 βάλιστρα, ballistra.‬‬ ‫‪ not in JTS APP.‬המצריים ;עליהם ‪72 JTS APP‬‬ ‫ּלֹונ֛ים יָ ֖בֹאּו ַכגַ ָנֽב׃ ‪73 MT‬‬ ‫חֹומ ֙ה יְ ֻר ֔צּון ַב ָב ִ ֖תים יַ ֲע ֑לּו ְב ַ ֧עד ַה ַח ִ‬ ‫ָב ִ ֣עיר יָ ֗ש ֹּקּו ַ ֽב ָ‬ ‫ש ַמע ֽצ ֹר׃ ‪74 MT‬‬ ‫ר־ש ַמע ְל ִמ ְצ ָ ֑ריִם יָ ִ ֖חילּו ְכ ֵ ֥‬ ‫ֲא ֶש ֵ ֖‬



Pesiqta Rabbati 49 

 657

houses of the Egyptians will be full of wild animals (Exod 8:17). What does the king do to the city? He punishes, killing the good ones and the evildoers [alike]. The Holy One brings a plague on the Egyptians: By now I could have stretched out My hand [and struck you and your people with pestilence] (Exod 9:15).

49:18 What does the king do to the city? He brings burning sulphur on its people. So, the Holy One brought pestilence and boils on the Egyptians [which are] like burning sulphur. What does the king do to the city? He brings catapults with ballista stones. So, the Holy One catapulted hail on the Egyptians. What does the king do to the city? He arrays the scalers of walls against its people. So the Holy One sent locusts against the Egyptians in Egypt, as it is said: They enter through the windows like a thief (Joel 2:9). What does the king do to the city? He puts its people in prisons. The Holy One did so to the Egyptians: They saw not one another (Exod 10:23).

49:19 What does a king do to the city? He kills the oldest among them. So, the Holy One He killed the oldest [people] of Egypt. It happened at midnight [that the Lord struck all the first-born in the land of Egypt] (Exod 12:29). R. Levi Berabbi Ḥanina said: See what is written: When word comes to Egypt, they will be in anguish at the report from Tyre (Isa 23:5). What is this but: Whenever Tsur [Tyre] is written plene21 [with the letter vav] in Scripture it refers to the State of Tyre; and whenever it is spelled defectively in Scripture,22 the Written [Torah] refers to Rome, the evil one. Similar to the Egyptians who were punished,23 punishment will come to all of them. So the Holy One will punish them, as it is written: When word comes to Egypt (ibid.).

21 PesRK 7:11; PesRab 17:21; BerR 61:7; ShemR 9:13; Tan Bo 4; TanB Bo 6; YalqShim Isa 424. 22 Referring to the ketiv of the Masoretic text. 23 PesRK 7:11; Tan Bo 4; YalqShim Torah 182; PesRab 17:21.

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪658‬‬ ‫‪49:20‬‬

‫דבר אחר ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט] זהו שאמר הכתוב כי יש אדם שעמלו‬ ‫בחכמה [קהלת ב כא]‪ 75‬זה הקדוש ייי בחכמה וגומר [משלי ג יט]‪ 76‬וכי יש אדם‪77‬‬ ‫שהקדוש יסד ארץ [משלי ג יט] ובדעת [קהלת ב כא] בדעתו תהומות נקבעו [משלי‬ ‫ג כ]‪ 78‬ובכשרון [קהלת ב כא] אמר רבי ברכיה הכהן בשם רבי יהודה בן פזי בדבר ייי‬ ‫שמים נעשו [תהלים לג ו]‪ 79‬אמר הקדוש והעולם בשביל ישראל נעשו וכבר נעשו‪80‬‬ ‫והרי הם מסורים למצרים ולאדם שלא עמל בו [קהלת ב כא] ומי הוא מצרים שנאמר‬ ‫אדם ולא אל [ישעיה לא ג]‪ 81‬כי כל ימיו מכאוכים [קהלת ב כג]‪ 82‬שהיו משועבדים בהם‬ ‫כל ימיהם וכעס [שם] שהיו מכעיסים רבה היה מיתתם להם מחייהם‬

‫‪49:21‬‬

‫אמר רבי שמעון בן יוחי היו נותנין עבודת האיש לאשה ועבודת האשה‪ 83‬לאיש אמרין‬ ‫לאיתתא הוות מיליי גברא אמרין לגברא עול אחרי קונך‪ 84‬מהו גם בלילה [קהלת ב‬ ‫כג] שאפילו בלילה היו משעבדים בהם אומרים רבוץ לפני עבודה זרה עשו לפני עבודה‬ ‫זרה אמר הקדוש אף בלילה אתם משעבדים בהם בבני חייכם אני פורע אליו בלילה‬ ‫ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט]‬

‫ם־ז֥ה ֶ ֖ה ֶבל וְ ָר ָ ֥עה ‪75 MT‬‬ ‫ל־ּבֹו יִ ְת ֶנּ֣נּו ֶח ְל ֔קֹו גַ ֶ‬ ‫ּול ָא ָ ֞דם ֶש ֤ל ֹא ָ ֽע ַמ ֙‬ ‫ּוב ִכ ְש ֑רֹון ְ‬ ‫ּוב ַ ֖ד ַעת ְ‬ ‫י־י ׁ֣ש ָא ָ ֗דם ֶש ֲע ָמ ֛לֹו ְב ָח ְכ ָ ֥מה ְ‬ ‫ִכ ֵ‬

‫ַר ָ ֽבה׃‬

‫בּונֽה׃ ‪76  MT‬‬ ‫ּכֹונ�֥ן ָ֝ש ַ֗מיִם ִב ְת ָ‬ ‫ד־א ֶרץ ֵ‬ ‫ֽהוה ְב ָח ְכ ָ ֥מה ָי ַֽס ָ ֑‬ ‫יְ ָ ֗‬ ‫‪' not in JTS APP.‬וכי יש אדם שהק ‪77‬‬ ‫פּו־טל׃ ‪78 MT‬‬ ‫�ְקעּו ּו ְ֝ש ָח ִ֗קים יִ ְר ֲע ָ ֽ‬ ‫הֹומֹות נִ ב ָ ֑‬ ‫ְ ֭ב ַד ְעּתֹו ְת ֣‬ ‫ל־צ ָב ָ ֽאם׃ ‪79 MT‬‬ ‫ּוב ֥ר ַּוח ֗ ִ֝פיו ָכ ְ‬ ‫ִב ְד ַ ֣בר ְי֭הוָ ה ָש ַ ֣מיִם נַ ֲע ׂ֑שּו ְ‬ ‫והעולם בשביל ישרבי נעשו 'אמר הק ‪80 Dittography in P:‬‬ ‫של עֹוזֵ ֙ר וְ נָ ַ ֣פל ָע ֻ֔זר וְ יַ ְח ָ ֖דו ֻכ ָ ֥לם ‪81 MT‬‬ ‫יהוה יַ ֶ ֣טה יָ ֗דֹו וְ ָכ ַ ֤‬ ‫א־ר ַּוח ַ ֽו ָ ֞‬ ‫יהם ָב ָ ֖שר וְ ל ֹ ֑‬ ‫סּוס ֶ ֥‬ ‫א־אל וְ ֵ‬ ‫ּומ ְצ ַ ֤ריִם ָא ָד ֙ם ְ ֽול ֹ ֵ֔‬ ‫ִ‬

‫יִ ְכ ָליֽ ּון׃ ס‬ ‫ם־ז֖ה ֶ ֥ה ֶבל ֽהּוא׃ ‪82 MT‬‬ ‫א־ש ַכ֣ב ִל ּ֑בֹו גַ ֶ‬ ‫ם־ב ַ ֖ליְ ָלה ל ֹ ָ‬ ‫ל־יָמיו ַמ ְכא ִֹ֗בים וָ ֙ ַכ ַע ֙ס ִענְ יָ נ֔ ֹו גַ ַ‬ ‫ִ ֧כי ָכ ָ ֣‬ ‫‪.‬לאשה ‪83 P‬‬ ‫‪ not in JTS APP.‬אמרין לגברא עול אחרי קונך מיליי גברא ‪84‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 659

49:20 Another interpretation: It happened at midnight (Exod 12:29). This is what Scripture said: For a man may labor with wisdom, [knowledge and skill, and then they must leave all they own to a man who has not toiled for it …] (Eccl 2:21). This refers to the Holy One: With wisdom [He founded the earth] (Prov 3:19). Is there a human being ]who founded the earth[? The Holy One founded the earth (Prov 3:19). And with knowledge (Eccl 2:21)? By His knowledge the watery depths were divided, [and the clouds let drop the dew] (Prov  3:20) and with skill (Eccl 2:21). R. Berekhiah Ha-Kohen said in the name of R. Yehudah ben Pazzi: By the word of the Lord the heavens were made (Ps 33:6). The Holy One spoke and the world came into being on account of Israel. Did they already exist? See, the Israelites were given over to the Egyptians: To a man who has not toiled for it (Eccl 2:21) – Who is [a man (ibid.)]? [This refers to] the Egyptians, as it is said: The Egyptians are men, and not God (Isa 31:3). For all his days bring sorrows (Eccl 2:23), because [the Israelites] were enslaved by [the Egyptians] all their days. And anguish (ibid.)—that [the Egyptians] tortured [the Israelites] so much that they [felt] death instead of life.

49:21 R. Shimon ben Yoḥai said: The [Egyptians] imposed a man’s work on a woman and a woman’s work on a man. They would say to a woman: work like a man! and to a man: suffer for your God! What is [the meaning of] Even in the night [his heart takes no rest]? (Eccl 2:23) – That even at night the Egyptians enslaved them. The [Egyptians] used to say: Prostrate yourselves before idols; worship [our] idols. The Holy One said: Even at night you enslave My children. By your lives! I will punish you at night: It happened at midnight (Exod 12:29).

‫יתבר אתקיספ ‪ 49‬‬

‫ ‪660‬‬ ‫‪49:22‬‬

‫דבר אחר ויהי בחצי הלילה [שמות יב כט]‪ 85‬רבי אבון הלוי פתח מקים דבר עבדו ועצת‬ ‫מלאכיו ישלם [ישעיה מד כו]‪ 86‬מקים דבר עבדו [שם] "זה משה" שנאמר לא כן עבדי‬ ‫משה [במדבר יב ז] ומה קיים גזירתי‪ 87‬אלא אמר לו הקדוש עוד‪ 88‬נגע אחד אביא על‬ ‫מצרים [שמות יא א]‪ 89‬הלך משה ופירש משלו ואמר‪ 90‬ויאמר משה כה אמר ייי כחצות‬ ‫הלילה [שמות יא ד] אמר רבי אבין הלוי בר אמר לו הקדוש אני לא פירשתי ואתה‬ ‫אמרת כחצות הלילה חייך שאני מקיים גזרתך ויהי בחצי הלילה וייי הכה כל בכור וג'‬ ‫[שמות יב כט]‬

‫‪.‬ה'ש'ז ‪85  P, JTS App‬‬ ‫יה ‪86 MT‬‬ ‫בֹות ָ‬ ‫הּוד ֙ה ִת ָב ֶ֔נינָ ה וְ ָח ְר ֶ ֖‬ ‫ּול ָע ֵ ֤רי יְ ָ‬ ‫ּתּושב ְ‬ ‫ירּוש ֜ ִַלם ָ֗‬ ‫ֵמ ִק ֙ים ְד ַ ֣בר ַע ְב ּ֔דֹו וַ ֲע ַ ֥צת ַמ ְל ָא ָ ֖כיו יַ ְש ִ ֑לים ָהא ֵֹ֨מר ִל ָ‬

‫קֹומם׃‬ ‫ֲא ֵ ֽ‬

‫‪.‬גזירתו ‪87 JTS APP‬‬ ‫‪.‬סתם ‪88 P‬‬ ‫י־כן יְ ַש ַ ֥לח ֶא ְת ֶכ֖ם ִמ ֶז֑ה ‪89 MT‬‬ ‫ל־מ ְצ ַ ֔ריִ ם ַ ֽא ֲח ֵר ֵ֕‬ ‫ל־פ ְרע ֹ֙ה וְ ַע ִ‬ ‫הוה ֶאל־מ ֶֹ֗שה ֣עֹוד ֶנ�֤גַ ע ֶא ָח ֙ד ָא ִ ֤ביא ַע ַ‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫וַ ֨י ֹ ֶ‬

‫ְכ ַ֨ש ְל ֔חֹו ָכ ֕ ָלה גָ ֵ ֛רׁש יְ גָ ֵ ֥רׁש ֶא ְת ֶכ֖ם ִמ ֶזֽה׃‬ ‫‪90 Not in JTS APP.‬‬



Pesiqta Rabbati 49 

 661

49:22 Another interpretation: It happened at midnight (Exod 12:29). R. Avin Ha-Levi explained [by referring to Scripture]: who confirms the word of his servant, and performs the counsel of his messengers (Isa 44:26). Who confirms the word of his servant (ibid.)—”this is Moses,” as it is said: My servant Moses is not so (Num 12:7). What was confirmed? My decree. The Holy One said to [Moses]: I will bring one more plague on Egypt (Exod 11:1). Moses went and on his own specified [the time of the plague] and said: Thus says the Lord: About midnight will I go out into the midst of Egypt (Exod 11:4). R. Avin Ha-Levi Berabbi said: The Holy One said to [Moses]: I did not specify [the time of the next plague]. But since you said: About midnight (ibid.), by your life! I will confirm your decree: And it happened at midnight that the Lord struck all the first-born, etc. (Exod 12:29).

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪50‬‬

‫שובה ישראל‬

‫‪50:1‬‬

‫\מדרש\ פרשת שובה \ישראל\ שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב]‪ 1‬זו היא שנאמרה‬ ‫ברוח הקודש על \"ידי"\ ישעיה כי לא שאול תורך ומות יהללך וגומר [ישעיה לח יח]‪2‬‬ ‫אמר ישעיה לפני הקדוש \רבונו של עולם\ מי שיהיה לו זכות לפניך וינצל מן העונות‬ ‫ירד לשאול אמר לו בנודע שלא נברא \אדם\ אלא לשבח לשמי ולכבודי שנאמר כל‬ ‫הנקרא בשמי וגומר [ישעיה מג ז]‪3‬‬

‫‪50:2‬‬

‫ואם הוא קורא בשמי ומנוקה מן החטא ינצל מדינה של גיהנם אמר ישעיה לפני הקדוש‬ ‫רבונו של עולם אם רצונך אפילו אם‪ 4‬חוטא אדם לפניך אם יעשה תשובה שאתה‪5‬‬ ‫מוחל לו ויחיה ולא ימות מפני שאין לך שבח מן המתים שכך אמר דוד לא המתים‬ ‫יהללו יה [תהלים קטו יז]‪6‬‬

‫‪50:3‬‬

‫אמר לו הקדוש לישעיה בני מהו‪ 7‬שאמר דוד בפסוק \ה\זה אינן‪ 8‬אלא רשעים שאינן‬ ‫עושים תשובה והם הולכים בחקות הגוים ומכעיסין אותי ואני אמתין להם אולי יעשו‬ ‫תשובה ואפילו בחייהם‪ 9‬קוראים מתים שנאמר כי לא אחפוץ במות המת [יחזקאל יח‬ ‫ש ְל ָת ַב ֲעו ֶֺנ�ָֽך׃ ‪1 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ִ ֥כי ָכ ַ ֖‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑‬ ‫ּובה יִ ְש ָר ֵ֔אל ַ ֖עד יְ ָ‬ ‫ׁ֚ש ָ‬ ‫ל־א ִמ ֶ ֽתָך׃ ‪2 MT‬‬ ‫י־בֹור ֶא ֲ‬ ‫ּתֹודךָ ָ ֣מוֶ ת יְ ַה ְל ֶל֑ךָ ֽל ֹא־יְ ַש ְב ֥רּו יֽ ְֹור ֵד ֖‬ ‫ִ ֣כי ֥ל ֹא ְש ֛אֹול ֶ ֖‬ ‫יתיו׃ ‪3 MT‬‬ ‫ף־ע ִש ִ ֽ‬ ‫אתיו יְ ַצ ְר ִ ֖תיו ַא ֲ‬ ‫בֹודי ְב ָר ִ ֑‬ ‫֚כֹל ַהנִ ְק ָ ֣רא ִב ְש ִ֔מי וְ ִל ְכ ִ ֖‬ ‫‪4 Not in D.‬‬ ‫‪.‬אתה ‪5 D‬‬ ‫דּומה׃ ‪6 MT‬‬ ‫לּו־יּ֑ה וְ ֗֝ל ֹא ָכל־י ְֹר ֵ ֥די ָ ֽ‬ ‫֣ל ֹא ַ ֭ה ֵמ ִתים יְ ַ ֽה ְל ָ‬ ‫‪.‬מתים ‪7 D‬‬ ‫‪.‬אינו ‪8 P, JTS App‬‬ ‫‪.‬בחיים ‪9 JTS App‬‬

Pesiqta Rabbati 50 Return, O Israel

‫שובה ישראל‬ 50:1 \Midrash\ Lectionary portion: Return \O Israel.\Return, O Israel, to the Lord your God (Hos 14:2).1 This is what Isaiah was inspired to say through the Holy Spirit: For Sheol cannot praise You, death cannot celebrate You; [they that go down to the pit cannot hope for Your truth] (Isa 38:18). Isaiah said to the Holy One: Master of the world, [does this imply] that someone who has merit before You and is free of sins will go down into Sheol? He said to him: \Humans\ were created only to give praise to My name and My glory, as it is said: Everyone who is called by My name and whom I created for My glory, whom I have formed and made (Isa 43:7).

50:2 [Any person] who calls upon My name in prayer and is free of sin will be safe from the punishment of Gehinnom. Isaiah said to the Holy One: Master of the world, even though a person sins against You, but repents, is it Your will to forgive him that he may live and may not die, because from the dead there is no praise, as David said: The dead do not praise the Lord (Ps 115:17).

50:3 The Holy One said to Isaiah: My son, what David said in this verse applies to the evildoers, who do not repent and who provoke Me by following the ways of the nations. I wait for them: Perhaps they will repent. They are called dead even when they are alive, as it is said: For I will have no pleasure in the death of the

1 Hos 14:2 Return, O Israel, to the Lord your God, since you have stumbled in your sin. Hos 14:2-10 is the prophetic portion read on Shabbat Shuvah, the Sabbath before Yom Kippur.

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪664‬‬

‫לב]‪ 10‬אבל צדיקים שבישראל שמתייראין מן הדין ועוסקין בתורה ומברכין ומקדשין‬ ‫ומיחדים אותי בכל יום \"בכל"\ אבריהם בכל חייהם‬

‫‪50:4‬‬

‫ובמיתתן כך אני מרביצן בכבוד גדול תחת עץ החיים בגן עדן ובקבריהם אני נותן להם‬ ‫מנוחה ועומדים מקבריהם כל ערבי שבתות וכל ראשי חדשי וימים טובים וזמנים‬ ‫ומרננים ומשבחים לשמי שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם [תהלים‬ ‫קמט ה]‪ 11‬אבל הרשעים לא מברכין אותי לא בחייהם ולא במיתתם לכך אמר דוד לא‬ ‫המתים יהללו יה [תהלים קטו יז] ולכך נאמר כי לא שאול תודך [ישעיה לח יח]‬

‫‪50:5‬‬ ‫דבר אחר כי לא שאול תודך [ישעיה לח יח]‪ 12‬אמר ישעיה \לפני הקדוש ברוך הוא\‬ ‫רבונו של עולם מה יעשה אדם וינצל מדינה של גיהנם אמר לו יעשה צדקה \ויתן\‬ ‫פתו לעניים ויתן ממנו לסופרים ולתלמידיהם ואל‪ 13‬יגביה דעתו על הבריות ויעסוק‬ ‫בתורה ובמצותם‪ 14‬ויהיה בענוה ואל ידבר בגסות הרוח וישפיל דעתו לפני כל הבריות‬ ‫ואשכון עמו שנאמר מרום וקדוש אשכון \ו\את דכא ושפל רוח [ישעיה נז טו]‪ 15‬ואני‬ ‫מעיד על מי שיש \בו\ מדות הללו שהוא יורש העולם‪ 16‬הבא וכל‪ 17‬מי שיש לו‪18‬‬

‫תורה ומעשים טובים וענוה ויראת שמים נוצל מן הדין‬

‫שה יִ ְֽח ֶיֽה׃ ‪10 MT‬‬ ‫ר־ע ָ ֖‬ ‫שר ָע ָ֔שה ֥ל ֹא יִ זָ ְכ ֖רּו ל֑ ֹו ְב ִצ ְד ָק ֥תֹו ֲא ֶש ָ‬ ‫ל־פ ָש ָע ֙יו ֲא ֶ ֣‬ ‫ָכ ְ‬ ‫בֹותם׃ ‪11 MT‬‬ ‫ל־מ ְש ְכ ָ ֽ‬ ‫ידים ְב ָכ ֑בֹוד ְי ַ֝רנְ נ֗ ּו ַע ִ‬ ‫יַ ְע ְלז֣ ּו ֲח ִס ִ ֣‬ ‫‪ not in D.‬כי לא שאול תודך ‪12‬‬ ‫‪ not in D.‬יגיד ‪13‬‬ ‫‪.‬ובמצותיה ‪14 JTS App‬‬ ‫יֹות ‪15 MT‬‬ ‫ל־ר ַּוח ְל ַה ֲח ֙‬ ‫ּוש ַפ ֔‬ ‫ת־ד ָכ ֙א ְ‬ ‫ִכי֩ ֨כֹה ָא ַ֜מר ָ ֣רם וְ נִ ָ֗שא ש ֵ ֹ֥כן ַע ֙ד וְ ָק ֣דֹוׁש ְש ֔מֹו ָמ ֥רֹום וְ ָק ֖דֹוׁש ֶא ְש ּ֑כֹון וְ ֶא ַ‬

‫֣ר ַּוח ְש ָפ ֔ ִלים ּוֽ ְל ַה ֲחי֖ ֹות ֵל֥ב נִ ְד ָכ ִ ֽאים׃‬ ‫‪.‬עולם ‪; JTS App‬העולמים ‪16 P‬‬ ‫‪.‬כל ‪17 P‬‬ ‫‪.‬בידו ‪18 D‬‬



Pesiqta Rabbati 50 

 665

dead (Ezek 18:32). But the righteous in Israel who are in awe of the judgment and occupy themselves with Torah and every day of their lives bless, sanctify, and declare the unity [of God]2, recite the shmaʿ with their \“entire”\ bodies during their entire life.

50:4 When [the righteous] are dead I will lay them down with great honor under the tree of life in the Garden of Eden; and I give them rest in their graves. On all Sabbath eves, New Moons, festival days and seasons they rise out of their graves and sing and praise My name, as it is said: Let holy people be joyful in glory, let them sing out loud on their beds (Ps 149:5). But the evildoers do not bless Me, neither in their life nor in their death. Thus, David said: The dead do not praise the Lord (Ps 115:17). And therefore, it is said: For Sheol cannot praise You (Isa 38:18).3

50:5 Another interpretation: For Sheol cannot praise You (Isa 38:18). Isaiah said: Master of the world, what should a person do to be saved from the punishment of Gehinnom? [God] said to him: Let him give charity, \give\ his bread to the poor, and give his money to teachers and their students. Let him not consider himself wiser than [other] mortals. Let him occupy himself with the Torah and its commandments. Let him act with humility and not speak arrogantly, but consider himself less wise than all [other] mortals. I will dwell with him, as it is said: I dwell in the high and holy place with him also that is of a contrite and humble spirit (Isa 57:15). I bear witness that someone who has these qualities will inherit the world-to-come; and that someone who has Torah, good deeds, humility, and fear of heaven will be saved from judgment.

2 Reciting the shemaʿ: The Lord is our God; the Lord is one (Deut 6:4). 3 PesRab 2:4.

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪666‬‬ ‫‪50:6‬‬

‫כתיב עמד וימודד ארץ ראה ויתר וגומר [חבקוק ג ו]‪ 19‬תניא אמר רבי שמעון בן יוחי‬ ‫מלמד שמדד הקדוש את \"כל"\ בני אדם‪ 20‬ולא מצא אדם נאה שיצאו ישראל ממצרים‬ ‫על {ד} ידו אלא משה רבינו מדד הקדוש את כל הימים {וזו} ולא מצא נאה להעביר‬ ‫ישראל בתוכו אלא‪ 21‬מי‪ 22‬ים סוף מדד כל הדורות ולא מצא דור נאה שיתן להם תורה‬ ‫אלא דור המדבר‬

‫‪50:7‬‬

‫מדד הקדוש את כל האומות ולא מצא אומה שלימה שהיא ראויה לקבל את התורה‬ ‫אלא ישראל מדד כל ההרים ולא מצא הר נאה ליתן תורה עליו אלא הר סיני מדד‬ ‫כל הארצות \ולא מצא ארץ נאה ליתן אותה לישראל אלא ארץ כנען ומדד את כל‬ ‫העיירות\ ולא מצא עיר נאה לבנות בית המקדש בתוכה אלא ירושלם חזר הקדוש‬ ‫ומדד את כל ההרים ולא מצא הר נאה שישרה שכינתו עליו אלא הר המורייה מדד ימי‬ ‫בראשית ולא מצא יום ראוי להיות \"מקודש כיום"\‪ 23‬השבת שבו שבת מכל מלאכתו‬ ‫מדד את החדשים ולא מצא חדש נאה לכפרה לסליחה בחדש‪ 24‬תשרי שבו נולדו‬ ‫אבות‪ 25‬העולם וכל העושה בו תשובה צדקתם מסייעתו לכך נאמר עמד וימודד ארץ‬ ‫[חבקוק ג ו]‬

‫‪50:8‬‬

‫דבר אחר שובה ישראל עד ייי אלהיך [הושע יד ב] אמר רבי אלעזר אמר הקדוש‬ ‫לישראל בני עשו תשובה לפני וארחם עליכם עד שאני שרוי במידת רחמים לפני שאין‬ ‫הקדוש עוסק בעולם הזה אלא בדיני ממונות שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה‬

‫עֹול֖ם ֽלֹו׃ ‪19 MT‬‬ ‫יכֹות ָ‬ ‫עֹול֑ם ֲה ִל ֥‬ ‫י־עד ַש ֖חּו גִ ְב ֣עֹות ָ‬ ‫ּגֹוים וַ יִ ְת ֽ ֹפ ְצ ֙צּו ַה ְר ֵר ֔ ַ‬ ‫מ ֶדד ֶ֗א ֶרץ ָר ָא ֙ה וַ יַ ֵ ֣תר ִ֔‬ ‫ָע ַ ֣מד׀ וַ יְ ֣ ֹ‬ ‫‪20 Not in D.‬‬ ‫‪.‬אליה ‪21 P‬‬ ‫‪22 Not in D.‬‬ ‫‪.‬מקור ביום ‪23 P‬‬ ‫‪.‬ביום חדש ‪24 P, JTS App‬‬ ‫‪ Dittography in D.‬אבות ‪25‬‬



Pesiqta Rabbati 50 

 667

50:6 It is written: He stood, and measured the earth, He looked and startled [the nations] (Hab 3:6).4 It is taught [in a Baraita]: R. Shimon ben Yoḥai [said]: This teaches that the Holy One measured all human beings and found no other man than our master Moses worthy of taking into his hands to lead Israel out of Egypt. The Holy One measured all seas and found no other than the Reed Sea worthy of having Israel brought through it. He took the measure of all generations and found no other generation than the generation of the wilderness worthy of having the Torah given to it.

50:7 The Holy One measured all nations and found no entire nation other than Israel worthy of receiving the Torah. He measured all the mountains and found no other mountain than Mount Sinai suitable for giving the Torah on it. He measured all lands and found \no other land than the land of Canaan to give to Israel. He measured all cities and found no\ city other than Jerusalem suitable for building the Temple within it. The Holy One measured all the mountains and found no mountain other than Mount Moriah on which His Shekhinah [Divine Presence] would dwell. He measured the days of creation and found no other day worthy of being sanctified than the Sabbath day on which He rested from all His work. He measured the months and found no other month suitable for forgiveness and for atonement than the month of Tishri in which the patriarchs were born. Everyone who repents during that month will be supported by their righteousness. Therefore, it is said: He stood, and measured the earth (Hab 3:6).

50:8 Another interpretation: Return, O Israel, to the Lord your God (Hos 14:2). R. Eleazar said: The Holy One said to Israel: My children, return in repentance to Me and I will be merciful to you while I am sitting with the measure of mercy. The Holy One is occupied only with civil cases and He judges with mercy, as it is said: It is God who judges: He brings one down, he lifts another (Ps 75:8).5 But in the world-to-

4 bRH 10b. 5 ShemR 31:14; RutR 3:1-3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪668‬‬

‫ירים [תהלים עה ח]‪ 26‬אבל לעולם הבא אינו דן‪ 27‬אלא בדיני נפשות שנאמר כי כרם ייי‬ ‫חמר כי לא מסך ויג' מזה אך שמר' ימצ' יש' כל רשעי ארץ [תהלים עה ט]‪"28‬‬

‫‪50:9‬‬

‫אמר רבי שמעון בן נחמני אמר רבי יונתן ארבעה מקראות הוקשו לחכמים זה לזה כל‬ ‫אשר תמצא ידך לעשו' בכ' עשה [קהלת ט י]‪ 29‬העולם הזה דומה ליבשה ולערב שבת‬ ‫והעולם הבא לים‪ 30‬ולשבת אם תיקן אדם \ביבשה אוכל בים‪ 31‬ואם תקן אדם ביבשה‬ ‫או\ בערב שבת אוכל בשבת ואם לא בים או בשבת ואין‪ 32‬יאכל בשבת וכן הוא אומר‬ ‫קטן וגדול שם ועבד חפשי מא' [איוב ג יט]‪ 33‬וכי אין הכל יודעין שקטון וגדול שם הוא‬ ‫ללמדך בעולם הזה‪ 34‬כל זמן שאני קיימת לעשות תשובה מחיה כמותך אלא מי יפריד‬ ‫ביני וביניך [שם] \ ניכר מי הוא קטן ומי הוא גדול וכן רות אמרה לנעמי כי המות יפריד‬ ‫ביני וביניך [רות א יז]‪ \ 35‬כל זמן שאני קיימת לעשות תשובה מחיה כמותך אלא מי‬ ‫יפריד ביני וביניך [שם]\ יום המיתה וכן הוא \"אומר"\ כי לכלב חי הוא טוב מן האריה‬ ‫המת [קהלת ט ד]‪36‬‬

‫‪50:10‬‬

‫וכי אין הכל יודעין כך אלא טוב לו לרשע שהוא חי בעולם הזה ועושה תשובה יותר מן‬ ‫הצדיק שנפטר בחטאו וכך הוא אמר קחו עמכם דברים ושובו אל ייי [הושע יד ג]‪37‬‬

‫֝ש ֗ ִפיל וְ ֶז֣ה יָ ִ ֽרים׃ ‪26 MT‬‬ ‫ֹלהים ש ֵ ֹ֑פט ֶז֥ה ַי ְ‬ ‫י־א ִ ֥‬ ‫ִ ֽכ ֱ‬ ‫‪.‬עוסק ‪27 D‬‬ ‫י־א ֶרץ׃ ‪28 MT‬‬ ‫יִמ ֣צּו יִ ְש ּ֑תּו ֗ ֝כֹל ִר ְש ֵע ָ ֽ‬ ‫יה ְ‬ ‫ְך־ש ָמ ֶר ָ‬ ‫הוה וְ ַי�֤יִ ן ָח ַ֨מר׀ ָ ֥מ ֵלא ֶמ ֶס ְ֮ך וַ יַ ֵג֪ר ִ֫מ ֶז֥ה ַא ְ ֭‬ ‫ִ ֤כי ֪כֹוס ְ ֽביַ ד־יְ ָ ֡‬ ‫שר ַא ָ ֖תה ‪29 MT‬‬ ‫ּבֹון וְ ַ ֣ד ַעת וְ ָח ְכ ָ֔מה ִב ְש ֕אֹול ֲא ֶ ֥‬ ‫֠כֹל ֲא ֶ֨שר ִת ְמ ָ ֧צא ָי ְ�ֽדָך֛ ַל ֲע ׂ֥שֹות ְבכ ֲֹחָך֖ ֲע ֵ ֑שה ִכי֩ ֵ֨אין ַמ ֲע ֶ ֤שה וְ ֶח ְש ֙‬

‫ה ֵ ֹ֥לְך ָ ֽש ָמה׃ ס‬ ‫‪.‬לזה ‪30 P‬‬ ‫‪.‬ביום ‪31‬‬ ‫‪.‬מה ‪32 JTS‬‬ ‫שם ֑הּוא וְ ֗ ֶ֝ע ֶבד ָח ְפ ִ ֥שי ֵמ ֲאד ָֹנֽיו׃ ‪33 MT‬‬ ‫ָק ֣טֹן ְו֭גָ דֹול ָ ֣‬ ‫‪.‬הבא ‪34 D‬‬ ‫ּוב ֵינ�ְֽך׃ ‪35 MT‬‬ ‫הו֥ה ִ ֙לי וְ ֣כֹה י ִֹ֔סיף ִ ֣כי ַה ָ֔מוֶ ת יַ ְפ ִ ֖ריד ֵב ִינ֥י ֵ‬ ‫ּותי ָא ֔מּות וְ ָ ֖שם ֶא ָק ֵ ֑בר כ ֹ֩ה יַ ֲע ֶ֨שה יְ ָ‬ ‫ַב ֲא ֶ ֤שר ָת ֙מ ִ ֙‬ ‫ן־ה ַא ְר ֵי֖ה ַה ֵ ֽמת׃ ‪36 MT‬‬ ‫חי ֣הּוא ֔טֹוב ִמ ָ‬ ‫י־ל ֶכ ֶ֤לב ַ ֙‬ ‫ל־ה ַח ִי֖ים ֵי ׁ֣ש ִב ָט ֑חֹון ִ ֽכ ְ‬ ‫׳יְב ַחר׳ ״יְ ֻח ַ֔בר״ ֶ ֥אל ָכ ַ‬ ‫שר ֻ‬ ‫י־מי ֲא ֶ ֣‬ ‫ִכ ִ ֙‬ ‫ח־טֹוב ּוֽ נְ ַש ְל ָ ֥מה ָפ ִ ֖רים ְש ָפ ֵ ֽתינּו׃ ‪37 MT‬‬ ‫ל־ת ָ ֤שא ָע ֙ו ֺן וְ ַק ֔‬ ‫הו֑ה ִא ְמ ֣רּו ֵא ֗ ָליו ָכ ִ‬ ‫ְק ֤חּו ִע ָמ ֶכ ֙ם ְד ָב ִ ֔רים וְ ׁ֖שּובּו ֶאל־יְ ָ‬



Pesiqta Rabbati 50 

 669

come He deals only with capital cases, as it is said: In the hand of the Lord is a cup full of foaming wine mixed with spices; he pours it out, and all the evildoers of the earth drink it down to its very dregs (Ps 75:9).

50:9 R. Shmuel Berabbi Naḥmani said that R. Yonatan said: Four verses were grouped together by the Sages, each of which [requires special interpretation]. Whatever your hand finds to do, do it with all your might (Eccl 9:10). This world is like dry land or like the day before the Sabbath.6 The world-to-come is like the sea and the Sabbath. If a person prepares [food] \while he is still on land, he will eat at sea\; [if he makes preparations] before the Sabbath he will have something to eat on the Sabbath. But if he makes no preparations on land or on the day before the Sabbath, what will he have to eat at sea or on the Sabbath? Thus, it says: The small and the great are there, and the servant freed from his master (Job 3:19). But does not everyone know that both the small and the great are there [in the world-tocome]? This is to teach you: In this world it is not evident who is small and who is great. [Ruth said to Naomi]: Surely death will part you and me (Ruth 1:17). \As long as I exist to repent, I live like you. Who will part you and me (ibid.)?\ [This refers to] the day of death; and this is what \it says\: For a living dog is better than a dead lion (Eccl 9:4).

50:10 Does not everyone know that this is so? An evildoer who lives in this world and repents is better off than a righteous man who dies in a state of sin. Take with you words, and return to the Lord (Hos 14:3). The Holy One said to [Israel]: My children, I do not request burnt offerings, nor sin offerings, nor guilt offerings, nor meal

6 QohR 1:15,1; RutR 3:3; YalqShim Eccl 967; MidMish 6:6.

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪670‬‬

‫\להם\ אמר הקדוש לישראל בני איני מבקש מכם לא עולות ולא חטאות ולא אשמות‬ ‫ולא מנחות אלא שתרצו אותי בתפילה בתחינה‪ 38‬ובכוונת הלב יכול בדברים בטילים‬ ‫תלמדוד לומר כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע [תהלים ה ה]‪ 39‬אלא בווידוי וב�ת‬ ‫חנונים ובדמעה לכך נאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ייי [הושע יד ג]‬

‫‪50:11‬‬

‫דבר אחר שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב] זהו שנאמר ברוח הקודש על ידי‬ ‫שלמה מפרי פי אש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישיב לו [משלי יב יד]‪ 40‬כנגד מי אמר‬ ‫שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד תשובתו של ראובן שנאמר וישב ראובן אל הבור‬ ‫והנה אין יוסף בבור [בראשית לז כט]‪ 41‬רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו היה יושב‬ ‫על אותו מעשה שארעו ולא נפנה משקו‪ 42‬ומתעניתו בא והציץ בבור והנה אין יוסף‬ ‫בבור [שם]‬

‫‪50:12‬‬

‫אמר לו הקדוש ראובן אתה ביקשת להשיב את יוסף בני חביב לאביו חייך שבן בנך‬ ‫ישיב את ישראל בתשובה שלימה לאביהם שבשמים ואיזהו זה הושע בן בארי הדא‬ ‫הוא דכתיב תחילת דבר ייי בהושע [הושע א ב]‪ 43‬וכתיב בארה בנו אשר הגלה תגלת‬ ‫פלאסר הוא נשיא לראובני [דברי הימים א' ה ו]‪ 44‬הוא בארה הוא בארי ולמה נקרא‬ ‫שמו בארה שהוא בארה של תורה ולמה מת בארה בגולה כדי שיחזרו עשרת השבטים‬ ‫לירושלם ולמה‪ 45‬מת משה במדבר כדי שיחזרו ויעמדו דור המדבר בזכותו אמר לו‬ ‫הקדוש לראובן אתה פתחת בתשובה תחילה חייך הושע בן בארי בנך יבא ויפתח להם‬ ‫לישראל בתשובה שנאמר שובה ישר' עד ייי אלהיך [הושע יד ב]‬

‫‪.‬בתחנה ‪; JTS App‬ובתחנונים ‪38 D‬‬ ‫ל־ח ֘ ֵפץ ֶ ֥ר ַשע׀ ָ ֑א ָתה ֖ל ֹא יְ גֻ ְרָך֣ ָ ֽרע׃ ‪39 MT‬‬ ‫ִ ֤כי׀ ֤ל ֹא ֵ ֽא ָ‬ ‫י־א ָ ֗דם ׳יָ ׁשּוב׳ ״יָ ִ ֥שיב״ ֽלֹו׃ ‪40 MT‬‬ ‫ע־טֹוב ּוגְ ֥מּול יְ ֵד ָ֝‬ ‫י־איׁש יִ ְש ַב ֑‬ ‫ִמ ְפ ִ ֣רי ִפ ִ ֭‬ ‫ת־בגָ ָ ֽדיו׃ ‪41 MT‬‬ ‫ין־יֹוסף ַב ּ֑בֹור וַ יִ ְק ַ ֖רע ֶא ְ‬ ‫ֵ֖‬ ‫ל־ה ּ֔בֹור וְ ִה ֵנ֥ה ֵא‬ ‫אּובן ֶא ַ‬ ‫וַ ָי ָ֤שב ְר ֵ ֙‬ ‫‪.‬מן שקו ‪42 D‬‬ ‫נּונים ִ ֽכי־זָ ֹ֤נה ‪43 MT‬‬ ‫ח־ל ָ֞ך ֵ ֤א ֶשת זְ נּונִ ֙ים וְ יַ ְל ֵ ֣די זְ ִ֔‬ ‫ל־הֹוש ַע ֵלְ֣ך ַק ְ‬ ‫ֵ֗‬ ‫הוה ֶא‬ ‫אמר יְ ָ ֜‬ ‫הֹוש ַע פ וַ ֨י ֹ ֶ‬ ‫הו֖ה ְב ֵ ֑‬ ‫ְת ִח ַ ֥לת ִד ֶבר־יְ ָ‬

‫הוה׃‬ ‫ִתזְ נֶ ֙ה ָה ָ֔א ֶרץ ֵ ֽמ ַא ֲח ֵ ֖רי יְ ָ ֽ‬ ‫שר ֶהגְ ֔ ָלה ִת ְל ַג֥ת ‪44 MT‬‬ ‫אּוב ִנֽי׃‪ְ  ‬ב ֵא ָ ֣רה ְבנ֔ ֹו ֲא ֶ ֣‬ ‫שר ֥הּוא נָ ִ ֖שיא ָל ֽר ֵ‬ ‫ִפ ְלנְ ֶ ֖א ֶסר ֶ ֣מ ֶלְך ַא ֻ ֑‬ ‫‪.‬ולא ‪45 D‬‬



Pesiqta Rabbati 50 

 671

offerings from you. Appease Me only with prayer, with supplication, and with the direction of the heart. Is it possible [to appease Him] with pointless words? Scripture says: You are not a God who is pleased with evilness; with You, evil people are not welcome (Ps 5:5) – but confession, supplication, and tears. Thus, it is said: Take with you words, and return to the Lord (Hos 14:3).

50:11 Another comment: Return, O Israel, to the Lord your God (Hos 14:2). This is what Solomon was inspired to say through the Holy Spirit: A person will be satisfied with good by the fruit of his mouth, and the work of a person’s hands will reward him (Prov 12:14). With regard to whom did Solomon say this verse? He said it in regard to none other than Reuben,7 as it is said: When Reuben returned to the pit and saw that Joseph was not in the pit, [he tore his clothes] (Gen 37:29). R. Eliezer said: [Reuben] was absent, wearing his sackcloth and fasting because of his deed that had occurred. But no sooner had he put aside his sackcloth and his fast he came and glimpsed into the pit, and, behold, Joseph was not in the pit (ibid.).

50:12 The Holy One said to him: Reuben, you wanted to return Joseph, the beloved son, to your father.8 By your life, a son of your son’s son will bring about the return of Israel in complete repentance to their Father in heaven. And who will that be? Hosea the son of Beeri. This is what is written: With Hosea the Lord first spoke [of repentance] (Hos 1:2); and of Hosea’s father it is written: Beerah his son, whom Tilgath-Pilneser king of Assyria carried away captive: he was prince of the Reubenites (1 Chr  5:6)  – Beerah is Beeri. Why is he called Beerah? Because he was the well [be’erah] of Torah. Why did Beerah die in the diaspora? So that the ten tribes would return to Jerusalem because of his merit. And why did Moses die in the wilderness? So that the generation of the wilderness would return and rise up because of his merit. The Holy One said to Reuben: You were the first to repent. By your life! When Hosea ben Beeri, your son, comes he will be the first to speak of repentance to Israel, as it is written: Return, O Israel, to the Lord your God (Hos 14:2).

7 Reuben had sinned with Bilhah (Gen 35:22). 8 PesRK 24:9.

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪672‬‬ ‫‪50:13‬‬

‫משל למה דבר דומה למדינה שמרדה למלך ושלח המלך להרחיבה והיה אותו שליח‬ ‫בקי ואמר לבני המדינה טלו לכם שבועה שלא תמרדו למלך ולא יעשה לכם המלך‬ ‫כשם שעשה למדינה פלניא ולכל‪ 46‬חברותיה‪ 47‬כך הושע בן בארי היה מוכיח את‬ ‫ישראל והיה אומר להם בני עשו תשובה שלא יעשה הקדוש כמו שעשה לשומרון‬ ‫ולחברותיה‬

‫‪50:14‬‬

‫אמר רבי אלעזר אמרו ישראל לפני הקדוש רבונו של עולם אם אנו עושין תשובה אתה‬ ‫מקבלינן אמר להם בני תשובתו של קין קיבלתי ותשובותיכם איני מקבל שתי גזירות‬ ‫נגזרו על קין שנאמר נע ונד תהיה בארץ [בראשית ד יב]‪ 48‬וכיון שעשה תשובה ואמר‬ ‫ואמ'‪ 49‬גדול עוני מנשוא [בראשית ד יג]‪ 50‬נמנע ממנו חצי הגזירות‪ 51‬דכתיב ויצא קין‬ ‫מלפני ייי וישב בארץ נד [בראשית ד טז]‪ 52‬פגע בו אדם הראשון‪ 53‬אמר לו בני מה נעשה‬ ‫בדינך אמר לו עשיתי \תשובה\ ופישרתי באותה שעה כיון ששמע אדם התחיל טפוח‬ ‫על פניו ואמר כך היה כח תשובה ואני לא הייתי יודע מיד פתח אדם פיו בשבחו של \‬ ‫הקדוש ברוך הוא ואמר\ מזמור שיר ליום השבת טוב להודות וכולה [תהלים צב א‪.‬ב]‪54‬‬

‫‪46 Not in D.‬‬ ‫‪.‬ולחברותיה ‪47 D‬‬ ‫ת־ה ֲא ָד ָ֔מה ֽל ֹא־ת ֵ ֹ֥סף ֵתת־כ ָ ֹ֖חּה ָלְ֑ך ָנ֥ע וָ ָנ֖ד ִ ֽת ְה ֶי֥ה ָב ָ ֽא ֶרץ׃ ‪48 MT‬‬ ‫ִ ֤כי ַ ֽת ֲעב ֹ֙ד ֶא ָ ֣‬ ‫‪ Not in JTS App.‬ואמר ‪49‬‬ ‫הו֑ה גָ ֥דֹול ֲעו ִֺנ֖י ִמנְ ֽש ֹא׃ ‪50 MT‬‬ ‫אמר ַ ֖קיִ ן ֶאל־יְ ָ‬ ‫וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫‪.‬הגזרה ‪51 D‬‬ ‫ת־ע ֶדן׃ ‪52 MT‬‬ ‫הו֑ה וַ ֵי ֶ֥שב ְב ֶ ֽא ֶרץ־נ֖ ֹוד ִק ְד ַמ ֵ ֽ‬ ‫וַ ֵי ֵ֥צא ַ ֖קיִ ן ִמ ִל ְפ ֵנ֣י יְ ָ‬ ‫‪.‬אחד ‪53 D‬‬ ‫ִמזְ ֥מֹור ִ֗שיר ְלי֣ ֹום ַה ַש ָ ֽבת׃ ‪54 MT‬‬

‫ּולזַ ֵ ֖מר ְל ִש ְמָך֣ ֶע ְליֽ ֹון׃‬ ‫יהו֑ה ְ‬ ‫֗טֹוב ְלה ֹ֥דֹות ַל ָ‬

‫‪2‬‬



Pesiqta Rabbati 50 

 673

50:13 A comparison. To what is the matter like? To a province which rebelled against the king. The king sent [orders] to completely destroy it. The messenger was a wellversed man, and he said to the people of the province: Take an oath that you will not rebel against the king, and the king will not do to you as he did to such-andsuch a province and its environs. So Hosea the son of Beeri was rebuking Israel and said to them: My children, repent, and the Holy One, will not do \to you\ what He did to Samaria and to its environs [because of their rebellion].

50:14 R. Eleazar [said], Israel said to the Holy One: Master of the world, if we repent, will You accept us?9 He said to them: My children, if I accepted Cain’s repentance, would I not accept your repentance? I do not accept two decrees that were issued against Cain, as it is said: A fugitive and a wanderer will you be on the earth (Gen 4:12). When [Cain] repented, saying: And Cain said to the Lord, My punishment is greater than can be lifted off (Gen 4:13),10 one half of the [two] decrees against him was rescinded, as it is written: And Cain went out from the presence of the Lord, and dwelled in the Land of Nod [nwd] (Gen 4:16), [as a wanderer (nwd)]. Adam [the first human being] met him and said: My son, what was done regarding the judgment against you? [Cain] said: I repented and I was delivered.11 At that moment, when [Adam] heard this, he began to strike his own face and said: Is such the power of repentance? I did not know. Immediately, Adam opened his mouth in praise of \the Holy One, blessed be He, and recited:\ A Psalm. A Song for the Sabbath. It is good to give thanks to the Lord, etc. (Ps 92:1-2).

9 PesRK 24:11. 10 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; usually translated as: My punishment is greater than I can bear. 11 PesRK 24:11; BerR 22:13; MidTeh 100:2.

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪674‬‬ ‫‪50:15‬‬

‫יתברך שמו יתעלה זכרו שהוא מחבב את ישראל ותיקן להם עשרת ימי תשובה‬ ‫שאפילו יחיד עושה בהן תשובה מקבלין תשובתו כתשובת \ה\ציבור לפיכך צריכין‬ ‫כל ישראל להחזיק בתשובה ולעשות שלום בין אדם‪ 55‬לחבירו ולמחול זה לזה בערב‬ ‫יום הכיפורים כדי‪ 56‬שתתקבל תשובתם ותפילתם לפני הקדוש בשלום ובחבה יתירה‬ ‫שכן מצינו שגדול כח השלום שאף הקדוש שינה בו שנאמר ותצחק שרה בקרבה‬ ‫לאמ' אחרי בלותי הי' לי עדנה ואדני זקן [בראשית יח יב]‪\ 57‬וכתיב\ ויאמר ייי לאברה'‬ ‫למה צעקה שרה האמנם אלד ואני זקן [בראשית יח יג]‪ \ 58‬שרה\‪ 59‬אמרה ואדני זקן‬ ‫[בראשית יח יב] ושינה‪ 60‬בו המקדש ואמר כנגד שרה ואני זקנתי [בראשית יח יג] כדי‬ ‫שלא תיכנס איבה ביניהם‬

‫‪50:16‬‬

‫אמר רבי אלעזר‪ 61‬גדול השלום שאפילו ישראל עובדין עבודה זרה ועושין שלום ביניהם‬ ‫ועומדין בחבורה אחת אין מידת הדין נוגעת בהם שנאמר עצב' אפר' הנח לו [הושע ד‬ ‫יז]‪ 62‬ואמר רבי לוי גדול השלום שאפילו ברכת כהנים חותם בו שנאמר וישים לך שלום‬ ‫[במדבר ו כו]‪ 63‬ואף לעולם הבא כשיחזור הקדוש לירושלם ויחזיר‪ 64‬כל הגליות בתוכה‬ ‫לשלום הוא מחזירם שנאמר שאלו שלום ירושלם [תהלים קכב ו]‪ 65‬וכן הוא או' הנני‬ ‫נוטה אליך כנהר שלום [ישעיה סו יב]‪66‬‬

‫‪.‬איש ‪55 D‬‬ ‫‪.‬שיקבל ‪56 P, JTS App‬‬ ‫ה־לי ֶע ְד ֔ ָנה ַ ֽואד ִֹנ֖י ז� ֵ ָֽקן׃ ‪57 MT‬‬ ‫יְת ִ ֣‬ ‫ֹלתי ָ ֽה ָ‬ ‫מר ַא ֲח ֵ ֤רי ְב ִ ֙‬ ‫וַ ִת ְצ ַ ֥חק ָש ָ ֖רה ְב ִק ְר ָ ֣בּה ֵלא ֑ ֹ‬ ‫מר ַה ַ ֥אף ֻא ְמ ָנ֛ם ֵא ֵל֖ד וַ ֲא ִנ֥י ז� ַ ָֽקנְ ִתי׃ ‪58 MT‬‬ ‫ל־א ְב ָר ָ ֑הם ָל ָ֣מה זֶ ֩ה ָצ ֲח ָ ֨קה ָש ָ ֜רה ֵלא ֗ ֹ‬ ‫הו֖ה ֶא ַ‬ ‫אמר יְ ָ‬ ‫וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫‪.‬היא ‪59 JTS App‬‬ ‫‪.‬ושיבה ‪60 D‬‬ ‫‪.‬אליעזר ‪61 D‬‬ ‫ֽח־לֹו׃ ‪62 MT‬‬ ‫ֲח ֧בּור ֲע ַצ ִ ֛בים ֶא ְפ ָ ֖ריִם ַ ֽה ַנ ֽ‬ ‫שם ְלָך֖ ָש ֽלֹום׃ ס ‪63 MT‬‬ ‫הו֤ה׀ ָפנָ ֙יו ֵא ֔ ֶליָך וְ יָ ֵ ֥‬ ‫יִ ָ֨שא יְ ָ‬ ‫‪.‬ויחזור ‪64 P, JTS App‬‬ ‫֝ש ֗ ָליּו א ֲֹה ָ ֽביִ ְך׃ ‪65 MT‬‬ ‫רּוש ָ ִל֑ם ִי ְ‬ ‫‪֭ ַ .‬ש ֲאלּו ְש ֣לֹום יְ ָ‬ ‫ל־צ ֙ד ִתנָ ֵ֔שאּו ‪66 MT‬‬ ‫ׁשֹוטף ְכ ֥בֹוד ּגֹויִ ֖ם ִ ֽוינַ ְק ֶ ֑תם ַע ַ‬ ‫ּוכ ַנ ַ֧חל ֵ ֛‬ ‫יה ְכנָ ָ֨הר ָש ֜לֹום ְ‬ ‫ה־א ֶל ָ‬ ‫הוה ִהנְ ִנ֣י נ ֶ ֹֽט ֠ ֵ‬ ‫ִ ֽכי־ ֣כֹה׀ ָא ַ ֣מר יְ ָ ֗‬

‫ל־ב ְר ַ ֖כיִם ְת ָש ֳע ָ ֽשעּו׃‬ ‫וְ ַע ִ‬



Pesiqta Rabbati 50 

 675

50:15 May His name be blessed; may His remembrance be exalted! He that loves Israel ordained ten days of repentance for them, so that even a single person may repent. His repentance is accepted as though it were the repentance of an entire congregation. Therefore, all Israel have to take hold of repentance. Let them make peace, one person with his fellow and forgive one another on the eve of Yom Kippur, in order that their repentance and prayer will be accepted before the Holy One with peace and with abundant love. We find the power of peace to be so great that the Holy One revised [people’s words], as it is said: So Sarah laughed to herself, saying, After I have grown old, and my husband is old, shall I have pleasure? (Gen 18:12),12 \and it is written:\ [The Lord said to Abraham,] Why did Sarah laugh, and say, Shall I indeed bear a child, now that I am old? (Gen 18:13). \Sarah\ said: and my husband is old (Gen 18:12), but [God] revised her words, having her say old as I am (Gen 18:13), in order that no bad feelings should come between them.

50:16 R. Eleazar13 said: Peace is great! Even when Israel worship idols, but maintains peace among themselves and stand together as one group [ḥbr], the measure of justice will not touch them, since it is said: Ephraim is joined [ḥbr] to idols; let him alone (Hos 4:17). R. Levi said: Peace is great! Even the priestly benediction ends with [peace], as it is said: And may He grant you peace (Num 6:26). And in the world-to-come, when the Holy One returns to Jerusalem and returns the people of the diaspora to [the city]. He will have them return in peace, as it is said: Pray for the peace of Jerusalem (Ps 122:6). And so, too, it says: Behold, I will extend peace to you14 like a river (Isa 66:12).

12 PesRab 42:17-18. 13 D Eliezer. 14 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; usually translated as I will extend peace to her [Jerusalem].

‫יתבר אתקיספ ‪ 50‬‬

‫ ‪676‬‬ ‫‪50:17‬‬

‫ובא וראה כמה גדול שכר המשים שלום בין אדם לחבירו כתוב אבנים שלימות‬ ‫תבנה את מזבח ייי אלהיך [דברים כז ו]‪ 67‬מה אבנים שאין שומעות‪ 68‬ואין רואות‬ ‫ואין מריחות ואין מדברות הואיל ומשימות שלום בין‪ 69‬אדם לחבירו‪ 70‬על הזבחים‬ ‫שעושין עליהן מצילן הכתוב מן החרב ומכריז עליהן לא תניף עליהם ברזל [דברים כז‬ ‫ה]‪ 71‬אדם שהוא שומע ורואה ומריח ומדבר \אם הוא משים שלום בין איש לחבירו‬ ‫אף על פי כן שמצילן מן החרב לפיכך צריכין כל ישראל לשים שלום\‪ 72‬בין אדם‪73‬‬ ‫לחבירו‬

‫‪50:18‬‬

‫תנו רבנן שלשה דברים מבטלים גזירה רעה ואילו הן תפילה \"תשובה"\ וצדקה‬ ‫ושלשתן בפסוק אחד שנאמר ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהן ויתפללו [דברי הימים‬ ‫ב' ז יד]‪ 74‬זו תפילה ויבקשו פני [שם] זו צדקה שנאמר אני בצדק אחזה פניך [תהלים יז‬ ‫טו]‪ 75‬וישובו מדרכם הרעים [דברי הימים ב' ז יד] זו תשובה לכך נאמר שובה ישר' עד‬ ‫ייי אלהיך [הושע יד ב]‬ ‫ס"לי"ק‬

‫ֹלהיָך׃ ‪67 MT‬‬ ‫יהו֖ה ֱא ֶ ֽ‬ ‫עֹוֹלת ַל ָ‬ ‫ית ָע ָל ֙יו ֔‬ ‫ֹלהיָך וְ ַה ֲע ִ ֤ל ָ‬ ‫הו֣ה ֱא ֶ ֑‬ ‫ת־מזְ ַ ֖בח יְ ָ‬ ‫מֹות ִת ְב ֶ֔נה ֶא ִ‬ ‫ֲא ָב ִנ֤ים ְש ֵל ֙‬ ‫‪.‬שמעות ‪68 P‬‬ ‫‪.‬ה*להב 'בין ישר ‪69 D‬‬ ‫‪70 Not in D.‬‬ ‫יהם ַב ְר ֶזֽל׃ ‪71 MT‬‬ ‫א־ת ִנ֥יף ֲע ֵל ֶ ֖‬ ‫ֹלהיָך ִמזְ ַ ֣בח ֲא ָב ִ֔נים ל ֹ ָ‬ ‫יהו֖ה ֱא ֶ ֑‬ ‫֤ית ָש ֙ם ִמזְ ֵ֔ב ַח ַל ָ‬ ‫ָב ִנ ָ‬ ‫‪ and similar in JTS App.‬אף הוא משים שלום ‪72 P‬‬ ‫‪.‬איש ‪73 D‬‬ ‫מע ‪74 MT‬‬ ‫יהם ָה ָר ִ ֑עים וַ ֲאנִ ֙י ֶא ְש ַ ֣‬ ‫יהם וְ יִ ְֽת ַ ֽפ ְל ֙לּו ִ ֽו ַיב ְק ׁ֣שּו ָפ ַ֔ני וְ יָ ֻ ֖שבּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶ ֣‬ ‫א־ש ִ ֣מי ֲע ֵל ֶ֗‬ ‫וְ יִ ָכנְ ֨עּו ַע ִ֜מי ֲא ֶ ֧שר ִ �נ ְֽק ָר ְ‬

‫ת־א ְר ָ ֽצם׃‬ ‫אתם וְ ֶא ְר ָ ֖פא ֶא ַ‬ ‫ן־ה ָש ַ֔מיִ ם וְ ֶא ְס ַל ֙ח ְל ַח ָט ָ֔‬ ‫ִמ ַ‬ ‫ֲא ֗ ִני ְ ֭ב ֶצ ֶדק ֶא ֱח ֶז֣ה ָפ ֶנ֑יָך ֶא ְש ְב ָ ֥עה ְ֝ב ָה ִ֗קיץ ְתמּונָ ֶ ֽתָך׃ ‪75 MT‬‬



Pesiqta Rabbati 50 

 677

50:17 Come and see how great is the reward of him who makes peace between a person and his fellow. It is written: Build the altar of the Lord your God with fieldstones and offer burnt offerings on it to the Lord your God (Deut 27:6). Stones cannot hear, cannot see, cannot smell, and cannot speak, but since they make peace between a person and his fellow \and Israel and the Holy One, bessed be He,\and through the sacrifices made on [the stones of the altar], Scripture saves the stones from the sword and states on their behalf: Do not use any iron tool on them (Deut 27:5). Therefore, a person who can hear and see and smell and speak, \if he makes peace between a person and his fellow, how much more will be done since they will be saved from the sword. Therefore, all of Israel have to make peace\ between a person and his fellow.

50:18 The Rabbis taught: Three things – prayer,\repentance,\ and charity15 – avert a harsh decree, all three are [mentioned] in a single verse: If My people, who are called by My name [humble themselves, and] pray [and seek my face, and turn from their evil ways, then I will hear from heaven, and will forgive their sin and heal their land] (2 Chr 7:14) – prayer (ibid.) refers to prayer; and seek My face (ibid.) – refers to acts of charity, [as it is said:] As for me, I shall see Your face through charity (Ps 17: 15);16 and turn from their evil ways (2 Chr 7:14) – refers to returning in repentance to God. Therefore, it is said: Return, 0 Israel, to the Lord your God (Hos 14:2). End

15 mSot 4:17; QohZ 5:6; Tan Noaḥ 8; TanB Noaḥ 13; ySan 17:2, 68b; BerR 44:12; QohR 5:5, 7:14; YalqShim Eccl 971. 16 MidTeh 17:14.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪51‬‬

‫ולקחתם לכם‬

‫‪51:1‬‬

‫\מדרש פרשת\ ולקחתם לכם ביום הראשון [ויקרא כג מ]‪ 1‬רבי אבא ברבי כהנא פתח‬ ‫קחו מוסרי ואל כסף [משלי ח י]‪ 2‬אמר רבי אבא ברבי כהנא קחו מוסרה של תורה‬ ‫ואל כסף [שם] למה תשקלו כסף בלא לחם וגומר [ישעיה נה ב]‪ 3‬למה תשקלו כסף‬ ‫למה אתם שוקלים‪ 4‬כסף לבני עשו לא בלא לחם על שלא שבעתם מלחמה‪ 5‬של תורה‬ ‫ויגיעכם בלא לשבעה [שם] \למה אתם יגעים ואומות העולם שבעים לא בלא לשבע\‬ ‫על שלא שבעתם מיינה של תורה דכתיב לכו לחמו בלחמי ושתו יין מסכתי [משלי‬ ‫ט ה]‪ 6‬רבי ברכיה ורבי חייא אבוי בשם רבי יוסי ברבי נהורא\י\ כתיב ופקדתי על כל‬ ‫לוחציו [ירמיה ל כ]‪ 7‬אפילו על גבאי צדקה חוץ משכר סופרים ומשנים שאין‪ 8‬נוטלין‬ ‫אלא שכר בטלין בלבד אבל שכר‬

‫ּוש ַמ ְח ֶ֗תם ִל ְפ ֵנ֛י ‪1 MT‬‬ ‫י־נ ַ֑חל ְ‬ ‫ץ־ע ֖בֹת וְ ַע ְר ֵב ָ‬ ‫אׁשֹון ְפ ִ ֨רי ֵ ֤עץ ָה ָד ֙ר ַכ ֣ ֹפת ְת ָמ ִ ֔רים וַ ֲע ַנ�֥ף ֵע ָ‬ ‫ּול ַק ְח ֶ֨תם ָל ֶ֜כם ַבּי֣ ֹום ָה ִר ֗‬ ‫ְ‬

‫יָמים׃‬ ‫ֹלה ֶיכ֖ם ִש ְב ַ ֥עת ִ ֽ‬ ‫הו֥ה ֱא ֵ‬ ‫יְ ָ‬ ‫ל־כ ֶ֑סף וְ ַ ֗֝ד ַעת ֵמ ָח ֥רּוץ נִ ְב ָ ֽחר׃ ‪2 MT‬‬ ‫ּו־מּוס ִ ֥רי וְ ַא ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְק ֽח‬ ‫לּו־טֹוב וְ ִת ְת ַע ַנ֥ג ַב ֶ ֖ד ֶשן ‪3 MT‬‬ ‫יע ֶכ֖ם ְב ֣לֹוא ְל ָש ְב ָ ֑עה ִש ְמ ֨עּו ָש ֤מ ַֹוע ֵא ַ ֙לי וְ ִא ְכ ֔‬ ‫לֹוא־ל ֶחם וִ יגִ ֲ‬ ‫ֶ֔‬ ‫לּו־כ ֶס ֙ף ְ ֽב‬ ‫ָל ָ֤מה ִת ְש ְק ֙ ֶ‬ ‫נַ ְפ ְש ֶ ֽכם׃‬ ‫‪.‬שואלים ‪4 P‬‬ ‫‪.‬מלחמת ‪5 P‬‬ ‫ְל֭כּו ַל ֲח ֣מּו ְ ֽב ַל ֲח ִ ֑מי ּו ְ֝ש ֗תּו ְב ַי�֣יִ ן ָמ ָ ֽס ְכ ִתי׃ ‪6 MT‬‬ ‫ל־ֹלח ָ ֽציו׃ ‪7 MT‬‬ ‫ֲ‬ ‫וְ ָהי֤ ּו ָבנָ ֙יו ְכ ֶ ֔ק ֶדם וַ ֲע ָד ֖תֹו ְל ָפ ַנ֣י ִת ּ֑כֹון ָּופ ַ֣ק ְד ִ֔תי ַ ֖על ָכ‬ ‫‪.‬שאינם ‪8 D‬‬

Pesiqta Rabbati 51 ‫ולקחתם לכם‬

Take for yourselves 51:1 Midrash. Lectionary portion: You shall take for yourselves on the first day (Lev 23:40).1 R. Abba Berabbi Kahana explained [by citing Scripture:] Take My instruction, and not silver (Prov  8:10). R. Abba Berabbi Kahana said: Take the instruction of Torah, and not silver (ibid.). Why do you weigh out silver for that which is not bread, etc.? (Isa 55:2). Why do you weigh out silver to the descendants of Esau? Is it not for that which is not bread? (ibid.) — because you did not eat to your fill of the bread of the Torah? And your labor for that which does not satisfy? (ibid.). Why must you give [forced] labor while the nations of the earth have their fill [of bread]?2 And your labor for that which does not satisfy? (ibid.)— because you did not drink enough of the wine of Torah: Come, eat of My bread, and drink of the wine which I have mixed (Prov 9:5). R. Berekhiah and R. Ḥiyya, his father, said in the name of R. Yose Berabbi Nehorai: It is written, And I will punish all that oppress [the people of Jacob] (Jer 30:20) – [this refers] even to the collectors of charity. But [it does not apply to those] who collect money in behalf of the teachers of Bible and the teachers of Mishnah, because they do not take money, except payment for their teaching.

1 A homily for the first day of Sukkot, You shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree, branches of palm trees, and boughs of leafy trees, and willows of the brook; and you shall rejoice before the Lord your God for seven days (Lev 23:40). 2 WayR 30:1; PesRK 27:1; YalqShim Torah 651, 942; YalqShim Prov 940; MHG Emor 23:40.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪680‬‬ ‫‪51:2‬‬

‫דבר אחר מן התורה אין בריא יכולה ליתן תני מראש השנה‪ 9‬נקראין‪ 10‬מזונותיו של‬ ‫אדם חוץ ממה שהוא מוציא בימים טובים ובשבתות ובראשי חדשים וממה שהתינוק‬ ‫מוליך לבית רבן אם פוחת פוחתין לו ואם‪ 11‬מוסיף מסיפין לו רבי יוחנן הוה מטייל וסליק‬ ‫מן טבריא לציפורין והוה מסתמך על כתפיה רבי חייא ברבי אבא מטון לבית חקל‬ ‫ואמר הדין בית חקלא הוה דידי וזבינתיה מבעי מלעי‪ 12‬באוריתא‬

‫‪51:3‬‬

‫מטון בית כרם ואמר הדין בית כרמא הוה דידי וזבינתיה מבעי מלעי באוריתא מטון‬ ‫חד בית זאיי ואמר הדין בית זאייתה הוה דידי וזבונתיה‪ 13‬מבעי מלעי באוריתה שרי‬ ‫רבי חייא ברבי אבא בכה אמר לו מה לך בכה‪ 14‬אמר לה בכה‪ 15‬אנא דלא שביק‬ ‫לשיבותיה‪ 16‬כלום אמר ליה חייא בני‪ 17‬קלה היא בעיניך מה שעשיתי שמכרתי דבר‬ ‫שניתן‪ 18‬לששה ימים וקניתי דבר שניתן לארבעים ימים וארבעים לילה‬

‫‪.‬בר"ה ‪9 D‬‬ ‫‪'.‬נקצצי ‪10 D‬‬ ‫‪.‬יאם ‪11 P‬‬ ‫‪.‬לעי ‪12 D‬‬ ‫‪.‬וזבינתיה ‪13 P‬‬ ‫‪.‬בכי ‪14 D‬‬ ‫‪.‬בכי ‪15 D‬‬ ‫‪.‬לסיבותך ‪16 D‬‬ ‫‪.‬בכי ‪17 D‬‬ ‫‪.‬שניתן ‪18 P‬‬



Pesiqta Rabbati 51 

 681

51:2 Another interpretation: No human being can give [adequate compensation for teaching the Torah]. [In a baraita] it is taught: On Rosh Ha-Shanah, the amount of money allotted for a person’s sustenance is specified, except the amount which he spends for celebration of festivals, Sabbaths, and New Moons, and [the amount] which a child takes [as payment] to his schoolmaster’s house. When a man expends less for such purposes, his allotment is reduced; and when he gives more, his allotment is increased. R. Yoḥanan was walking from Tiberias to Sepphoris, leaning on the shoulder of R. Ḥiyya Berabbi Abba. When they came to a certain farm, [R. Yoḥanan] said: This farm was mine but I sold it, because I wanted to devote myself to the study of Torah.

51:3 [When they came] to a vineyard, [R. Yoḥanan] said: This vineyard was mine and I sold it because I wanted to devote myself entirely to the study of Torah. When they came to an olive grove, [R. Yoḥanan] said: This olive grove was mine but I sold it, because I wanted to devote myself to the study of Torah. [R. Ḥiyya Berabbi Abba] began to weep. When [R. Yoḥanan] said: Why are you weeping? [R. Ḥiyya Berabbi Abba] said: I weep because you put nothing aside for your old age. [R. Yoḥanan] said to him: Ḥiyya, my son, [selling my properties] may seem thoughtless in your eyes. What I did was sell something which took no more than six days to provide and I acquired something which took forty days and forty nights [to provide].

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪682‬‬ ‫‪51:4‬‬

‫כך כל העולם \ ֻכלו\ לא נברא אלא לששה ימים דכתיב כי ששת ימים עשה ייי וגומר‬ ‫[שמות לא יז]‪ 19‬אבל התורה ניתנה לארבעים יום דכתיב ויהי שם עם ייי ארבעים יום‬ ‫וארבעים לילה [שמות לד כח]‪ 20‬כד דמך רבי יוחנן היה דורו קורא עליו אם יתן איש את‬ ‫כל הון באהבה [שיר השירים ח ז]‪ 21‬שאהב רבי יוחנן את התורה בוז יבוזו לו [שם] כך‬ ‫דמך אבא הושעיא איש טריא ראו מיטתו פורחת באויר והיה דורו קורא עליו אם יתן‬ ‫איש כל הון \ביתו\ באהבה‪[ 22‬שם] שאהב את המקום את‪ 23‬אבא הושעיא איש טרייא‬ ‫בוז יבוזו לו [שם] כך דמך רבי אלעזר בן‪ 24‬שמעון היה דמו‪ 25‬קורא עליו מי זאת עולה מן‬ ‫המדבר וגומר [שיר השירים ג ו]‪ 26‬מהו מכל אבקת רוכל [שם] דהוה קרוי ותנאי ופייטן‪27‬‬

‫‪51:5‬‬

‫דבר אחר קחו מוסרי אל כסף [משלי ח י] אמר רבי אבא ברבי כהנא משכר לקיחה‬ ‫במצרים \אתה למד שכר לקיחה במצרים\ דכתיב ולקחתם אגודת אזוב [שמות יב‬ ‫כב]‪ 28‬בכמין הות טימי דידי בארבעה מנאי‪ 29‬בחמשה מנאי והיא שעמדה להון בביזת‬ ‫מצרים בביזת הים בביזת סיחון ועוג בביזת שלשים ואחד מלכים לולב שהוא עומד‬ ‫לאדם כמוה‪ 30‬דמים בכמה‪ 31‬מצות יש בו על אחת כמה וכמה לפיכך משה מזהיר את‬ ‫ישראל ואמר להם ולקחתם לכם ביום הראשון [ויקרא כג מ]‬ ‫ּיֹום ‪19 MT‬‬ ‫ּוב ֙‬ ‫ת־ה ָ֔א ֶרץ ַ‬ ‫ת־ה ָש ַ ֣מיִם וְ ֶא ָ‬ ‫יָמים ָע ָ ֤שה יְ הוָ ֙ה ֶא ַ‬ ‫י־ש ֶשת ִ֗‬ ‫ּוב ֙ין ְב ֵנ֣י יִ ְש ָר ֵ֔אל ֥אֹות ִ ֖הוא ְלע ָֹל֑ם ִכ ֵ ֣‬ ‫ֵב ִ֗יני ֵ‬

‫יעי ָש ַ ֖בת וַ יִ נָ ַ ֽפׁש׃ ס‬ ‫ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫ל־ה ֻל ֗חֹת ‪20 MT‬‬ ‫תב ַע ַ‬ ‫ּומיִם ֣ל ֹא ָש ָ ֑תה וַ יִ ְכ ֣ ֹ‬ ‫יֹום וְ ַא ְר ָב ִ ֣עים ֔ ַליְ ָלה ֶ ֚ל ֶחם ֣ל ֹא ָא ַ֔כל ַ ֖‬ ‫הוה ַא ְר ָב ִ ֥עים ֙‬ ‫י־שם ִעם־יְ ָ ֗‬ ‫ַ �וֽיְ ִה ָ ֣‬ ‫ֵ ֚את ִד ְב ֵ ֣רי ַה ְב ִ ֔רית ֲע ֶ ֖ש ֶרת ַה ְד ָב ִ ֽרים׃‬ ‫יתֹו ‪21 MT‬‬ ‫ל־הֹון ֵב ֙‬ ‫ת־כ ֤‬ ‫ּוה ִאם־יִ ֵ֨תן ִ֜איׁש ֶא ָ‬ ‫ת־ה ַא ֲה ָ֔בה ּונְ ָה ֖רֹות ֣ל ֹא יִ ְש ְט ֑פ ָ‬ ‫ּוכ ֙לּו ְל ַכ ּ֣בֹות ֶא ָ ֽ‬ ‫ַ ֣מיִ ם ַר ִ֗בים ֤ל ֹא יֽ ְ‬ ‫ָב ַא ֲה ָ֔בה ּ֖בֹוז ֥יָבּוזּו ֽלֹו׃ ס‬ ‫‪.‬אהבה ‪22 D‬‬

‫‪23 Not in D.‬‬ ‫‪'.‬בר ‪24 D‬‬ ‫‪.‬דורו ‪25 D‬‬ ‫רֹוכל׃ ‪26 MT‬‬ ‫בֹונה ִמ ֖כֹל ַאב ַ ֥�ְקת ֵ ֽ‬ ‫ּול ָ֔‬ ‫מֹור ְ‬ ‫ימ ֖רֹות ָע ָ ֑שן ְמ ֻק ֶ ֤ט ֶרת ֙‬ ‫ן־ה ִמ ְד ָ֔בר ְכ ִ ֽת ֲ‬ ‫ִ ֣מי ֗ז ֹאת ע ָֹל ֙ה ִמ ַ‬ ‫‪.‬ופייטם ‪27 P‬‬ ‫ן־ה ָ ֖דם ‪28 MT‬‬ ‫ל־ש ֵ ֣תי ַה ְמזּו ֔ז ֹת ִמ ַ‬ ‫קֹוף וְ ֶא ְ‬ ‫ל־ה ַמ ְש ֙‬ ‫ר־ב ַס ֒ף וְ ִהגַ ְע ֶ ֤תם ֶא ַ‬ ‫ּוט ַב ְל ֶת ֮ם ַב ָ ֣דם ֲא ֶש ַ‬ ‫ּול ַק ְח ֶ֞תם ֲאגֻ ַ ֣דת ֵאז֗ ֹוב ְ‬ ‫ְ‬

‫יתֹו ַעד־ ֽבֹ ֶקר׃‬ ‫ח־ב ֖‬ ‫שר ַב ָ ֑סף וְ ַא ֶ֗תם ֥ל ֹא ֵת ְצ ֛אּו ִ ֥איׁש ִמ ֶ ֽפ ַת ֵ‬ ‫ֲא ֶ ֣‬

‫‪29 Maneh, a weight.‬‬ ‫‪.‬בכמה ‪30 D‬‬ ‫‪.‬וכמה ‪31 D‬‬



Pesiqta Rabbati 51 

 683

51:4 The \entire\ world was created in just six days, since it is written: In six days the Lord made (Exod 31:17), but the Torah was given in forty days, since it is written: And he was there with the Lord forty days and forty nights (Exod 34:28). When R. Yoḥanan was laid to rest, his generation applied to him the verse: When a man gives all the wealth of his house for love (Cant 8:7)— R. Yoḥanan loved the Torah— he will be given rich spoil3 (ibid.). When Abba Hoshaia from Terayah4 was laid to rest, they saw his funeral bier flying through the air; his generation applied to him the verse: The man who gives all the wealth of his house for love (ibid.); since the Place [God] loved Abba Hoshaia from Teraya — he will be given rich spoil5 (ibid.). When R. Eleazar Berabbi Shimon was laid to rest, his generation applied to him the verse: Who is this that comes up out of the wilderness [like pillars of smoke, perfumed with myrrh and frankincense, with all powders of the merchant?] (Cant 3:6). What [is the meaning of] with all powders of the merchant? (ibid.) — that he was a biblical scholar, a Mishnah teacher, and a poet.

51:5 Another interpretation: Take My instruction, and not silver (Prov. 8:10). R. Abba Berabbi Kahana said: [This is explained] based on the reward for [the act of] taking in Egypt. \You learn the reward of taking in Egypt,\ as it is written: And you shall take a bunch of hyssops (Exod 12:22). And what was the value of the hyssop? Four mina, five mina. But it was this [bunch of hyssop] which enabled [Israel to receive] the spoils of Egypt,6 the spoils at the [Reed] Sea, the spoils of Sihon and Og,7 and the spoils of the thirty-one kings. The lulav, which costs a person so much more money and with which many more commandments are associated, how much greater [is the reward for taking it]. Therefore, Moses charged Israel and said: You shall take for yourselves on the first day the fruit of beautiful trees (Lev 23:40).

3 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; it is usually translated: he would be utterly scorned and despised. 4 Teraya is situated between Nawa and Dilli (Golan Heights). 5 The reading of the Scriptural passage according to the midrash; it is usually translated: he would be utterly scorned and despised. 6 Exod 12:36. 7 Numbers 21:33—35.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪684‬‬ ‫‪51:6‬‬

‫תני ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר [ויקרא כג מ] עץ שטוב עצו ופריו שוה הוי‬ ‫זה אומר‪ 32‬אתרוג רבי אומר הדר אל תיקרי הדר אלא הדיר‪ 33‬מה הדיר של בהמה‬ ‫יש בו גדול\ים\ וקטנים תמימין ובעלי מומין ובאין קטנים ועדיין גדולים קיימין אף אתרוג‬ ‫יש בו גדולים וקטנים‪ 34‬תמימין ובעלי מומין \ובאין קטנים ועדין גדולים קיימים\‬

‫‪51:7‬‬

‫וכך לישראל יש בהן צדיקים ובינוניים ותלמידי חכמים ועמי הארץ ובאין קטנים ועדיין‬ ‫גדולים קיימין עד שלא מת משה רבינו זרחה שמשו של יהושע תלמידו עד שלא מת‬ ‫עלי הכהן זרחה \שמשו\ של תלמידו שמואל הרמתי \תלמידו\ עד שלא נגנז אליהו‬ ‫זרחה שמשו של אלישע בן שפט תלמידו עד שלא מת רבי עקיבא נולד רבינו הקדוש‬ ‫כפות תמרים [ויקרא כג מ] מה תמר זה אין לו אלא \לב\ אחד וזקוף למעלה כך ישראל‬ ‫אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים‬

‫‪51:8‬‬

‫תני ארבעה מינין שבלולב שנים מהן עושין פירות ושנים מהן אין עושין פירות שעושין‬ ‫פירות זקוקין לשאין עושין פירות ושאין עושין לשעושין פירות העושין פירות זקוקין‬ ‫לשאין‪ 35‬עושין פירות אילו תלמידי חכמים שיהו מבקשים רחמים על בעלי בתים כדי‬ ‫שינצלו מכל מיני עניות ומכל מיני פורענות‪ 36‬כדשלחו דמיתם‪\ 37‬אתם\ יבעון רחמין‪38‬‬ ‫אתכליא על עליא לא מתקיימין אתכליא ושאין עושין פירות זקוקין לעושה פירות‬ ‫שעושין נחת רוח לחכמים ותלמידיהם‬

‫‪.‬זה 'אומ ‪32 D‬‬ ‫‪.‬דיר ‪33 D‬‬ ‫‪.‬אף אתרוג יש בו גִ דולי' ‪34 D Dittography‬‬ ‫‪ deleted by this editor.‬פירות וזקוקין ‪35 D‬‬ ‫פורענִ יוֹת ‪36 D‬‬ ‫ַ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪37 Not in D.‬‬ ‫‪.‬אתכלייא רחמי ‪38 D‬‬



Pesiqta Rabbati 51 

 685

51:6 It is taught [in a baraita]: You shall take for yourselves on the first day the fruit of beautiful [hadar] trees (Lev 23:40). A tree of which both the wood and the fruit have the same [fragrance] – this means ethrog. Rabbi said: Do not read hadar but ha-dir [cattle in a shed]. [Cattle in a shed] are full-grown animals and small ones, unblemished and blemished, with the young ones coming along while the fullgrown are still alive. Likewise, on the ethrog [tree] there are big and small fruit, unblemished and blemished fruit.

51:7 Likewise, Israel has righteous people and ordinary ones, learned people and ignorant ones, with young people coming along while the older people are still alive. Even before our master Moses died, the sun of Joshua, his student, was rising; even before Eli, the High Priest, died, the sun of his student Samuel [from Ramah was rising]; even before Elijah was hidden, the sun of his student Elisha the son of Shaphat was rising; even before R. ’Aqiba died, our holy master [R. Yehudah Ha-Nasi] was born. Take a branch of palm trees (Lev 23:40) – [this is] like the palm tree which has only a single \core\ that keeps reaching upwards, so Israel has only a single heart reaching upwards, toward their Father in heaven.

51:8 It is taught [in a baraita]: Of the four species that are part of the lulav two bear fruit and two do not bear fruit. The ones that bear fruit must be combined with the ones that do not bear fruit.8 The ones that do not bear fruit must be combined with the ones that bear fruit. These are the students of the Sages, who request mercy for householders, in order to deliver them from all degrees of poverty and all kinds of afflictions, the admonition being: Let grape clusters pray for mercy in behalf of the leaves, because if it were not for the leaves the grape clusters could not endure. The plants that do not bear fruit must be combined with those that bear fruit, since they are those persons who create calm minds for the Sages and their students.

8 bMen 27a.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪686‬‬ ‫‪51:9‬‬

‫דבר אחר פרי עץ הדר [ויקרא כג מ] זה הקדוש שנאמר הוד והדר לבשת [תהלים קד‬ ‫א]‪ 39‬כפות תמרים [ויקרא כג מ] זה הקדוש דכתיב ביה צדיק כתמר יפרח [תהלים צב‬ ‫יג]‪ 40‬וענף עץ עבות [ויקרא כג מ] זה הקדוש \דכתיב\ ביה והוא עומד בין ההדסים‬ ‫אשר במצולה [זכריה א ח]‪ 41‬וערבי נחל [ויקרא כג מ] זה \הברוך הוא\ דכתיב ביה סולו‬ ‫לרוכב בערבות ביה שמו [תהלים סח ה]‪42‬‬

‫‪51:10‬‬

‫דבר אחר פרי עץ הדר [ויקרא כג מ] זה אברהם אבינו‪ 43‬שהדרו הקדוש בשיבה טובה‬ ‫דכתיב ואברה' זקן בא בימים [בראשית כד א]‪ 44‬כפות תמרים וענף עץ עבות [ויקרא‬ ‫כג מ] \זה אבינו יצחק שהיה כפות יעקוד על גבי המזבח וענף עץ עבות [שם]\ זה אבינו‬ ‫יעקב מה הדס הזה‪ 45‬רחוש בעלים כך היה יעקב \אבינו\ רחוש בבנים וערבי נחל [שם]‬ ‫זה יוסף מה ערבה זו כמושה‪ 46‬בפני שלשת המינים כך (מת) יוסף בפני אחיו‬

‫‪51:11‬‬

‫דבר אחר פרי עץ הדר [ויקרא כג מ] זה אמנו שרה שהדרה הקדוש בשיבה טובה‬ ‫דכתיב ואברהם ושרה זקנים [בראשית יח יא]‪ 47‬כפות תמרים [ויקרא כג מ] זו אמנו‬

‫אד ֭הֹוד וְ ָה ָ ֣דר ָל ָ ֽב ְש ָת׃ ‪39 MT‬‬ ‫ֹלהי גָ ַ ֣ד ְל ָת ְמ ֑ ֹ‬ ‫הו֣ה ֭ ֱא ַ‬ ‫ָב ֲר ִ ֥כי נַ ְפ ִ֗שי ֶאת־יְ ֫הָו֥ה יְ ָ‬ ‫מר יִ ְפ ָ ֑רח ְכ ֶ ֖א ֶרז ַב ְל ָבנ֣ ֹון יִ ְש ֶגֽה׃ ‪40 MT‬‬ ‫ַ ֭צ ִדיק ַכ ָת ָ ֣‬ ‫סּוסים ‪41 MT‬‬ ‫שר ַב ְמ ֻצ ָל֑ה וְ ַא ֲח ָר ֙יו ִ ֣‬ ‫ל־סּוס ָא ֔ד ֹם וְ ֣הּוא ע ֵֹ֔מד ֵ ֥בין ַה ֲה ַד ִ ֖סים ֲא ֶ ֣‬ ‫יׁש ר ֵֹכ ֙ב ַע ֣‬ ‫ה־א ֙‬ ‫יתי׀ ַה ֗ ַליְ ָלה וְ ִהנֵ ִ‬ ‫ָר ִ ֣א ִ‬

‫ּול ָב ִנֽים׃‬ ‫ֲא ֻד ִ֔מים ְש ֻר ִ ֖קים ְ‬ ‫ים זַ ְמ ֪רּו ְ֫ש ֥מֹו ֡סֹּלּו ָלר ֵֹכ֣ב ָ ֭ב ֲע ָרבֹות ְב ָיּ֥ה ְש ֗מֹו וְ ִע ְלז֥ ּו ְל ָפ ָנֽיו׃ ‪42 MT‬‬ ‫אֹלה ֮‬ ‫ִ ֤שירּו׀ ֵ ֽל ִ‬ ‫‪.‬אבינו אברה' ‪43 D‬‬ ‫ת־א ְב ָר ָ ֖הם ‪44 MT‬‬ ‫יהו֛ה ֵב ַ ֥רְך ֶא ַ‬ ‫וְ ַא ְב ָר ָ ֣הם זָ ֵ ֔קן ָ ֖בא ַביָ ִ ֑מים ַ ֽו ָ‬ ‫‪.‬זה ‪45 D‬‬ ‫‪.‬כמישה ‪46 D‬‬ ‫א ַרח ַכנָ ִ ֽשים׃ ‪47 MT‬‬ ‫וְ ַא ְב ָר ָ ֤הם וְ ָש ָר ֙ה זְ ֵק ִ֔נים ָב ִ ֖אים ַביָ ִ ֑מים ָח ַדל֙ ִל ְהי֣ ֹות ְל ָש ָ ֔רה ֖ ֹ‬



Pesiqta Rabbati 51 

 687

51:9 Another interpretation: [You shall take for yourselves on the first day] the fruit of beautiful [hadar] trees (Lev 23:40)— this [refers to] the Holy One, as it is said: [Lord my God, You are very great;] You are clothed with splendor and majesty [hadar] (Ps 104:1). A branch of palm trees (Lev 23:40) – this [refers to] the Holy One, as it is written about Him: The Righteous One shall flourish like the palm tree (Ps 92:13). And boughs of a leafy tree (Lev 23:40) — this [refers to] the Holy One, as it is written about Him: And He stood among the myrtle trees that were in the bottom (Zech 1:8). And willows [ʿarve] of the brook (Lev 23:40) — this [refers to] \the Holy One, blessed be He,\ as it is written about Him: Extol Him who rides on the skies [ʿaravot] whose name is [the Lord] (Ps 68:5).

51:10 Another interpretation: [You shall take for yourselves on the first day] the fruit of a beautiful [hadar] tree (Lev 23:40)— this [refers to] our father Abraham; the Holy One made him distinguished [hadar] in his old age, since it is written: Abraham was old; and advanced in age, [and the Lord had blessed him in all things] (Gen 24:1). And branches [kapot] of palm trees and willows of the brook (Lev 23:40) – \this [refers to] our father Isaac who was tied [kpt] on the altar.9 And boughs of a leafy tree (ibid.) – this [refers to] our father Jacob: Like the myrtle tree which is rich in leaves, our father Jacob was rich in sons. And willows of the brook (ibid.) – this [refers to] Joseph: Like the willow in the lulav wilts before the other three species do, so Joseph died before his brothers did.

51:11 Another interpretation: [You shall take for yourselves on the first day] the fruit of a beautiful [hadar] tree (Lev 23:40) – this [refers to] our mother Sarah. The Holy One made her beautiful [hadar] in her old age, since it is written: Abraham and Sarah were old, [advanced in years] (Gen 18:11). A branch of palm trees (Lev 23:40) – this

9 WayR 30:10; PesRK 26:8; tSuk 2:7; Sifra Emor 16:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪688‬‬

‫רבקה מה התמרה הזו יש בה אוכל ויש בה קוצים כך \הברוך הוא\ העמידה רחושה‬ ‫בבנים וערבי נחל [שם] זו אמנו רחל מה ערבה זו כמושה‪ 48‬בפני שלשה מינין כך מתה‬ ‫רחל בפני אחותה‬

‫‪51:12‬‬

‫דבר אחר פרי עץ הדר [ויקרא כג מ] זו סנהדרין גדולה שבישראל שהידרה הקדוש‬ ‫בשיבה טובה שנאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן [ויקרא יט לב]‪ 49‬כפות תמרים‬ ‫[ויקרא כג מ] אילו תלמידי חכמים שהן כופין את עצמן ללמוד תורה אילו מאילו וענף‬ ‫עץ [שם] אילו שלש שורות של תלמידי חכמים שהן יושבין לפניהן וערבי נחל [שם] אילו‬ ‫סופרי דיינין שהיו עומדין לפניהם אחד מימין ואחד משמאל‬

‫‪51:13‬‬

‫דבר אחר פרי עץ הדר [ויקרא כג מ] אילו ישראל מה אתרוג זה יש בו ריח ויש בו אוכל‬ ‫אף‪ 50‬ישראל יש בהן‪ 51‬בני אדם שיש‪ 52‬בהן מעשים טובים כפות תמרים [שם] אילו‬ ‫ישראל מה התמרה יש בה אוכל ואין‪ 53‬בה ריח כך הן ישראל יש בהן בני אדם שיש‬ ‫בהן תורה ואין בהן מעשים טובים וענף עץ עבות [שם] אילו ישראל מה הדס הזה‪54‬‬ ‫יש בו ריח ואין בו אוכל כך‪ 55‬הן ישראל יש בהן בני אדם שיש בהן מעשים טובים ואין‬ ‫בהן תורה וערבי נחל [שם] אילו ישראל מה ערבה זו שאין בה אוכל ולא ריח כך \הם\‬ ‫ישראל יש בהן בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים אמר הקדוש לאבדן אי‬ ‫איפשר אלא יעשו כולם אגודה אחת והן מכפרין‪ 56‬אילו על‪ 57‬אילו לפיכך משה הזהיר‬ ‫יש ולקחתם לכם ביום הראשון [שם]‬

‫‪.‬כמישה ‪48 D‬‬ ‫הוה׃ פ ‪49 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ֲא ִנ֥י יְ ָ ֽ‬ ‫את ֵמ ֱא ֶ ֖‬ ‫ִמ ְפ ֵנ֤י ֵש ָיב ֙ה ָת ֔קּום וְ ָה ַד ְר ָ ֖ת ְפ ֵנ֣י ז� ֵ ָ֑קן וְ יָ ֵ ֥ר ָ‬ ‫‪.‬כך הם ‪50 D‬‬ ‫‪.‬אוכל ‪51 P‬‬ ‫‪.‬בהם תורה ‪52 D adds‬‬ ‫‪.‬ויש ‪53 D‬‬ ‫‪.‬זה ‪54 D‬‬ ‫‪.‬אין ‪55 P‬‬ ‫‪.‬מכספרים ‪56 D‬‬ ‫‪.‬עם ‪57 D‬‬



Pesiqta Rabbati 51 

 689

[refers to] our mother Rebekah. Like the palm tree which bears fruit and thorns, so \the Holy One, blessed be He,\ brought about that Rebekah gave birth to sons. And willows of the brook (ibid.) — this [refers to] our mother Rachel. Like the willow wilts before the other three species do, so Rachel died before her sister.

51:12 Another interpretation: [You shall take for yourselves on the first day] the fruit of a beautiful [hadar] tree (Lev  23:40)  – this [refers to the members of] the Great Sanhedrin of Israel whom the Holy One endowed with the age of gray heads, as it is said: Stand up in the presence of the aged, show respect [hdr] for the elderly [and revere your God. I am the Lord] (Lev 19:32). And branches [kapot] of palm trees (Lev 23:40) – this [refers to] the students of the Sages who bend [kofin] [over the text] to learn Torah from one another. And boughs of a leafy tree (ibid.) – this [refers to] the three rows of the Sages’ students who sat before them.10 And willows of the brook (ibid.)—this [refers to] the two scribes of the judges who were stationed before them, one on the right and one on the left.

51:13 Another interpretation: [You shall take for yourselves on the first day] the fruit of a beautiful [hadar] tree (Lev 23:40) – this [refers to] Israel. Like the ethrog which has fragrance and edible fruit, so Israel has people who have good deeds. And branches of palm trees (ibid.) – this [refers to] Israel. Like the palm tree which has edible fruit but no fragrance, so Israel has people who have [knowledge of] Torah but do not have good deeds. And branches of leafy trees (ibid.) – this [refers to] Israel. Like the myrtle tree which has fragrance but does not have edible fruit, so Israel has people who have good deeds but have no Torah. And willows of the brook (ibid.) – this [refers to] Israel. Like the willow which has neither edible fruit nor fragrance, so Israel has people who have neither knowledge of Torah nor good deeds. The Holy One said: In order to make it impossible for Israel to be destroyed, let all of them be bound together, so that [the righteous among them] will atone for the others. Therefore, Moses charged Israel: You shall take for yourselves on the first day [a cluster] (ibid.).

10 mSan 4:3-4.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪690‬‬

‫‪51:14‬‬ ‫\דבר אחר ולקחת' לכם ביום הראשון [ויקרא כג מ]\ אמר רבי ברכיה בשם רבי אבא \‬ ‫בר כהנא\ בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון [ויקרא כג מ] אני ניגלה לכם ראשון ופורע‬

‫לכם מן הראשון ובונה לכם את הראשון ומביא לכם את הראשון אני ניגלה לכם ראשון‬ ‫שנאמר אני ראשון ואני אחרון [ישעיה מד ו]‪ 58‬אני הוא ופורע לכם מן הראשון זה עשו‬ ‫הרשע דכתיב ביה ויצא הראשון אדמוני [בראשית כה כה]‪ 59‬ובונה לכם את הראשון‬ ‫זה בית המקדש דכתיב \ביה\ כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו [ירמיה יז יב]‪60‬‬ ‫ומביא לכם את הראשון זה מלך המשיח דכתיב ביה ראשון לציון מבשר' הנה הנם‬ ‫ולירושלם מבשר אתן [ישעיה מא כז]‪61‬‬

‫‪51:15‬‬

‫דבר אחר ולקחתם לכם ביום הראשון [ויקרא כג מ] זה שאמר הכתוב תודיעני אורח‬ ‫חיים שובע שמחות את פניך [תהלים טז יא]‪ 62‬אמר דוד לפני הקדוש רבונו של עולם‬ ‫הודיעני איזו מלון מפולש לעתיד לבא רבי יודן ורבי עזריה רבי יודן \אומר\ אמר לו‬ ‫הקדוש לדוד אם חיים אתה מבקש צפה ליראה \דכתיב יראת ה' תוסיף חיי' [משלי י‬ ‫כז]‪ 63‬ורבי עזריה אמר אמר לו הקדוש אם חיים אתה מבקש צפה ליסורין\ דכתיב ודרך‬ ‫תוכחות מוסר [משלי ו כג]‪ 64‬שובע שמחות את פניך [תהלים טז יא] שבעים שמחות‬ ‫מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה‬

‫ֹלהים׃ ‪58 MT‬‬ ‫ּומ ַב ְל ָע ַ ֖די ֵ ֥אין ֱא ִ ֽ‬ ‫אׁשֹון וַ ֲא ִנ֣י ַא ֲח ֔רֹון ִ‬ ‫הו֣ה ְצ ָב ֑אֹות ֲא ִנ֤י ִר ֙‬ ‫הו֧ה ֶ ֽמ ֶלְך־יִ ְש ָר ֵ ֛אל וְ ג ֲֹא ֖לֹו יְ ָ‬ ‫ה־א ַ֨מר יְ ָ‬ ‫ֽכֹ ָ‬ ‫שו׃ ‪59 MT‬‬ ‫מֹוני ֻכּל֖ ֹו ְכ ַא ֶ ֣ד ֶרת ֵש ָ ֑ער וַ יִ ְק ְר ֥אּו ְש ֖מֹו ֵע ָ ֽ‬ ‫אׁשֹון ַא ְד ִ֔‬ ‫וַ יֵ ֵצ֤א ָה ִר ֙‬ ‫שנּו׃ ‪60 MT‬‬ ‫אׁשֹון ְמ ֖קֹום ִמ ְק ָד ֵ ֽ‬ ‫ִכ ֵ ֣סא ָכ ֔בֹוד ָמ ֖רֹום ֵ ֽמ ִר ֑‬ ‫שר ֶא ֵ ֽתן׃ ‪61 MT‬‬ ‫ירּוש ִַל֖ם ְמ ַב ֵ ֥‬ ‫אׁשֹון ְל ִצּי֖ ֹון ִה ֵנ֣ה ִה ָנ֑ם וְ ִל ָ‬ ‫ִר ֥‬ ‫ימינְ ָך֣ ֶנ ַֽצח׃ ‪62 MT‬‬ ‫ת־פ ֶנ֑יָך נְ ִע ֖מֹות ִב ִ‬ ‫א ַרח ַ֫ח ִי֥ים ֣ש ֹ ַבע ְ ֭ש ָמחֹות ֶא ָ‬ ‫יענִ ֮י ֤ ֹ‬ ‫ּֽת ִֹוד ֵ‬ ‫ּושנ֖ ֹות ְר ָש ִ ֣עים ִת ְק ֽצ ֹ ְרנָ ה׃ ‪63 MT‬‬ ‫יָמים ְ‬ ‫ּתֹוסיף ִ ֑‬ ‫יִ ְר ַ ֣את ְי֭הוָ ה ִ ֣‬ ‫מּוסר׃ ‪64 MT‬‬ ‫ּתֹוכ ֥חֹות ָ ֽ‬ ‫ִ ֤כי ֵנ֣ר ִ ֭מ ְצוָ ה וְ ֣ת ָֹורה ֑אֹור וְ ֶ ֥ד ֶרְך ַ֝ח ִ֗יים ְ‬



Pesiqta Rabbati 51 

 691

51:14 R. Berekhiah said in the name of R. Abba \Berabbi Kahana\: Through the merit [of obeying the commandment]: You shall take for yourselves on the first day (Lev 23:40). [God says:] I will reveal Myself to you as the First, and punish the first, and build you the first, and bring you the first. I will reveal Myself to you as the First, as it is said: I am the First and I am the Last; [and there is no God besides Me] (Isa 44:6). I will punish the first in your behalf – this is the evil Esau, since it is written about him: The first to come out was red (Gen 25:25). I will build you the first – this is the Temple, since it is written about it: A glorious throne, exalted from the beginning, is the place of our Sanctuary (Jer 17:12).11 I will bring you the first – this is the king Messiah, since it is written about him: I was the first to tell Zion, Look, here they are! I gave to Jerusalem a messenger of good news (Isa 41:27).

51:15 Another interpretation: You shall take for yourselves on the first day (Lev 23:40). This is what Scripture says: You make known to me the path of life; You will fill me with joy in Your presence, [with eternal pleasures at Your right hand] (Ps 16:11). David said to the Holy One: Master of the world, let me know which gate is open to go through toward the world-to-come. R. Yudan and R. ʿAzariah differed [in their opinions]. R. Yudan said: The Holy One said to David: Do you want life? Expect [a life lived] in fear of the Lord, \ since12 it is written: The fear of the Lord adds length to life (Prov 10:27). R. ʿAzariah said: The Holy One said to [David]: Do you want life? Expect afflictions,\ since it is written: Afflictions [musar] are the way to life (Prov 6:23).13 You will fill [sbʿ] me with joy in Your presence, [with eternal pleasures at Your right hand] (Ps 16:11) — [this refers to] seventy [shbʿ] forms of joy, [namely], Bible, Mishnah, Talmud, and Agadah.

11 MidTeh 30:1. 12 WayR 30;2; MidTeh 16:12; PesRK 26:2. 13 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪692‬‬ ‫‪51:16‬‬

‫דבר אחר‪ 65‬שו' שמ' אפ' [תהלים טז יא] אל תהי קורא כן אלא שבע שמחות את פניך‬ ‫אילו שבע כיתות של צדיקים שהן עתידות להקביל פני שכינה ופניהם דומין לחמה‬ ‫וללבנה ולרקיע \ לברקים\ ולכוכבים \לשושנים\ למנורת בית המקדש לחמה מניין‬ ‫שנאמר ברה כחמה [שיר השירים ו י]‪ 66‬וללבנה מניין שנאמר יפה כלבנה [שם] לרקיע‬ ‫מניין שנאמר והמשכילים יזרהירו‪ 67‬כזוהר הרקיע [דניאל יב ג]‪ 68‬לברקים שנאמר‬ ‫ומראיהם כלפידים [נחום ב ה]‪ 69‬לכוכבים שנאמר‪ 70‬ומצדיקי הרבים ככוכבים [דניאל‬ ‫יב ג]‬

‫‪51:17‬‬

‫לשושנים מניין שנאמר למנצח על שושנים לדוד [תהלים סט א]‪ 71‬למנורת בית המקדש‬ ‫מניין שנאמר ואומ' ראיתי והנה מנורת דהב‪ 72‬כולה וגולה [זכריה ד ב]‪ 73‬נעימות ממיניך‬ ‫נצח [תהלים טז יא] אמר דוד לפני הקדוש וכי מי מודיעיני איזו היא בת חביבה והנעימה‬ ‫שבהן תרין אמורין חד אמר זו היא שבאה מכח תורה ומעשים טובים והוציא \זהו\‬ ‫אמר אילו סופרים \ומישנים\ שהן מלמדין תינוקות לאמיתן שהן עתידין לעמוד לימינו‬ ‫של הקדוש הדא הוא דכתיב נעימות בימינך נצח [שם]‬

‫‪.‬רבי אומ' ‪65 P‬‬ ‫יֻמה ַכנִ ְדגָ ֽלֹות׃ ס ‪66 MT‬‬ ‫מֹו־ש ַחר יָ ָ ֣פה ַכ ְל ָב ָ֗נה ָב ָר ֙ה ַ ֽכ ַח ָ֔מה ֲא ָ ֖‬ ‫י־ז ֹאת ַהנִ ְש ָק ָ ֖פה ְכ ָ ֑‬ ‫ִמ ֥‬ ‫‪.‬יזהירו ‪67 D‬‬ ‫עֹולם וָ ֶ ֽעד׃ פ ‪68 MT‬‬ ‫ּכֹוכ ִ ֖בים ְל ָ ֥‬ ‫יקי ָ ֽה ַר ִ֔בים ַכ ָ‬ ‫ּומ ְצ ִד ֵ ֙‬ ‫וְ ַ֨ה ַמ ְש ִכ ֔ ִלים יַ זְ ִ ֖הרּו ְכ ֹ֣ז ַהר ָה �ר ִ ָ֑ק ַיע ַ‬ ‫רֹוצצּו׃ ‪69 MT‬‬ ‫ידם ַכ ְב �ר ִ ָ֖קים יְ ֵ ֽ‬ ‫יהן ַכ ַל ִפ ִ ֔‬ ‫הֹול ֣לּו ָה ֶ ֔ר ֶכב יִ ֽ ְש ַת ְק ְש ֖קּון ָב ְרח ֹ֑בֹות ַמ ְר ֵא ֶ ֙‬ ‫יִת ְ‬ ‫חּוצֹות ְ‬ ‫֙‬ ‫ַ ֽב‬ ‫‪.‬מניין ‪70 D‬‬ ‫ל־ׁשֹוש ֬ ִנים ְל ָדִ ֽוד׃ ‪71 MT‬‬ ‫ַ‬ ‫ַל ְמנַ ֵ֬צ ַח ַ ֽע‬ ‫‪.‬זהב ‪72 D‬‬ ‫יה ‪73 MT‬‬ ‫אשּה וְ ִש ְב ָ ֤עה נֵ ר ֶֹ֙ת ָ֙‬ ‫נֹור ֩ת זָ ָ֨הב ֻכ ֜ ָלּה וְ גֻ ָלּ֣ה ַעל־ר ֹ ָ֗‬ ‫יתי׀ וְ ִה ֵנ֣ה ְמ ַ‬ ‫אמר ָר ִ ֣א ִ‬ ‫אמר ֵא ֔ ַלי ָ ֥מה ַא ָ ֖תה ר ֶ ֹ֑אה וַ י ֹ ֶ‬ ‫וַ ֣י ֹ ֶ‬

‫אשּה׃‬ ‫ּוצ ֔קֹות ַלנֵ ֖רֹות ֲא ֶ ֥שר ַעל־ר ֹ ָ ֽ‬ ‫יה ִש ְב ָ ֤עה וְ ִש ְב ָע ֙ה ֽמ ָ‬ ‫ָע ֔ ֶל ָ‬



Pesiqta Rabbati 51 

 693

51:16 Another interpretation: You will fill me with joy in Your presence (Ps 16:11. Do not read fill [sbʿ], but seven [shbʿ] joys in Your presence. This [refers] to the seven companies of righteous men who will be received by the Shekhinah [Divine Presence], so that their faces will be like the sun, like the moon, like the firmament, \like the lightnings\, like the stars, like \lilies\14 and like the lampstand in the Temple. [Their faces will be] like the sun – from where in Scripture [do we know this]? Since it is written: Bright as the sun (Cant 6:10). [Their faces will be] like the moon, since it is written: Fair as the moon (ibid.). [Their faces will be] like the firmament, since it says: And those that are wise will shine as the brightness of the firmament (Dan 12:3). [Their faces will be] like lightnings. Since it says: The appearance of them is like torches, [they run to and fro like the lightnings] (Nah 2:5). [Their faces will be] like the stars, as it is written: And those who lead many to righteousness, like the stars for ever and ever (Dan 12:3).

51:17 [The faces of the righteous will be] like lilies. From where [in Scripture do we know this]? It is said: To the Chief Musician; set to [the tune of] Lilies. A Psalm of David (Ps 69:1). [Their faces will be] like the lampstand in the Temple. From where [in Scripture do we know this]? As it is said: I see a solid gold lampstand with a bowl at the top [and seven lamps on it all of gold] (Zech 4:2). With eternal pleasures at Your right hand (Ps 16:11). David said to the Holy One: Who will tell me which [company of the righteous] is loved and gives God the greatest pleasure? Two Amoraim [differed in their opinions]. One said: It is [the company of the righteous] coming with the strength of the Torah and good deeds. The other [Amora] said: [It is the company] of teachers of Bible and teachers of Mishnah who truthfully taught children and therefore will stand at the right hand of the Holy One – this is what is written: At Your right hand stand those who give pleasure15 (Ps 16:11).

14 WayR 30:2; MidTeh 16:12; PesRK 26:2. 15 The reading of the Scriptural passage according to the midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪694‬‬ ‫‪51:18‬‬

‫דבר אחר שבע שמחות את פניך [תהלים טז יא] אילו מצות שבע‪ 74‬שבחג‪ 75‬ארבעת‬ ‫מינין שבלולב וסוכה וחגיגה ושמחה אם שמחה למה חגיגה אם חגיגה למה שמחה‬ ‫אמר רבי אבהו‪ 76‬לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית‪ 77‬אנן ידעין היידין‪ 78‬הוא‪ 79‬נצוחה אלא‬ ‫הדיינין‪ 80‬דנסיב בעיין‪ 81‬אנו ידעין דהוא היא‪ 82‬נצוחה כד‪ 83‬לפי‪ 84‬שישראל‪ 85‬ושרי אומות‬ ‫העולם נכנסין ומקטרגין לפני הקדוש בראש השנה ולית אנן ידעין היילין אינון ניצוחיא‬ ‫אלא ממה שישראל \יוצאין מלפני הקדוש לולביהן ואתרוגיהן בידיהן אנן \ ידעין דאינון‬ ‫ישראל ניצחיא לפי כך‪ 86‬משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון [ויקרא‬ ‫כג מ]‬

‫‪51:19‬‬

‫פנה אל תפילת הערער [תהלים קב יח]‪ 87‬אמר רבי ראובן אין אנו יכולין לעמד על‬ ‫אופני דוד פעמים שהוא קורא עצמו מלך ופעמים שהוא קורא עצמו עני הא כיצד‬ ‫צופה ורואה שהצדיקים עתידין לעמד ממנו כגון אסא חזקיהו \יאשיהו\ היה קורא‬ ‫עצמו מלך שנאמר לשלמה אלהים תן צדק' לבן מלך [תהלים עב א]‪ 88‬ובשעה שהיה‬ ‫צופה ורואה שהרשעים עתידין לעמד ממנו כגון אחז ומנשה אמון הוא קורא עצמו עני‬ ‫שנאמר תפילה לעני כי יעטוף [תהלים קב א]‪89‬‬

‫‪74 Not in D.‬‬ ‫‪.‬בחג ‪75 D‬‬ ‫‪.‬אבון ‪76 D‬‬ ‫‪.‬ולא ‪77 D‬‬ ‫‪.‬היי דין ‪78 D‬‬ ‫‪.‬היא ‪79 P‬‬ ‫‪.‬הידין ‪80 D‬‬ ‫‪.‬ין?ביע ‪81 P‬‬ ‫‪.‬הוא ‪82 D‬‬ ‫‪.‬כך ‪83 D‬‬ ‫‪.‬לבני ‪84 P‬‬ ‫‪.‬שיר' ‪85 D‬‬ ‫‪86 Not in D.‬‬ ‫ת־ת ִפ ָל ָ ֽתם׃ ‪87 MT‬‬ ‫א־ב ָ֗זה ֶא ְ‬ ‫ל־ת ִפ ַל֣ת ָה ַע ְר ָ ֑ער וְ ֽל ֹ ָ֝‬ ‫ָ ֭פנָ ה ֶא ְ‬ ‫מה׀ אֱ‍ ‪88 MT‬‬ ‫ן־מ ֶלְך ‍׃ ִל ְשֹל ֨ ֹ‬ ‫ֹֽלהים ִ ֭מ ְש ָפ ֶטיָך ְל ֶ ֣מ ֶלְך ֵ ֑תן וְ ִצ ְד ָק ְתָך֥ ְל ֶב ֶ ֽ‬ ‫ִ֗‬ ‫יחֹו׃ ‪89 MT‬‬ ‫֝הוה יִ ְש ֥ ֹפְך ִש ֽ‬ ‫ְ ֭ת ִפ ָלה ְל ָע ִנ֣י ִ ֽכי־יַ ֲע ֑טֹף וְ ִל ְפ ֵנ֥י ְי ָ ֗‬



Pesiqta Rabbati 51 

 695

51:18 Another interpretation: You will fill [sbʿ] me with joy in Your presence (Ps 16:11). These [refer] to the seven [shbʿ] commandments for the festival [of Sukkot]; the four species in the lulav, the booth, the festal peace sacrifice, and a joyous peace sacrifice. If there is a joyous sacrifice, why is there a festal peace sacrifice? If there is a festal peace sacrifice, why is there a joyous peace offering? R. Abbahu said: This is like two people who appear before a judge. We do not know who is victorious until one of them is the victor. So when Israel and the princes of the nations of the world bring charges before the Holy One on Rosh Ha-Shanah, we do not know who will be the victor. However, \when Israel come forth from the Holy One with their palms and their ethrogs in their hands,16 we know that Israel is\ the victor. Therefore, Moses charges Israel: You shall take for yourselves on the first day (Lev 23:40).

51:19 He will regard the prayer of the destitute [and does not despise their prayer] (Ps 102:18). R. Reuven said: We cannot fathom David’s moods. Sometimes he calls himself king, and sometimes he calls himself the afflicted. Perhaps he foresaw [the future] and perceived that righteous people would descend from him, for example Asa, Hezekiah, and \Josiah\. [David] called himself king, as it is said: Give the king Your judgments, 0 God, and Your righteousness to the king’s son (Ps 72:1). But when he foresaw and saw that evil men would descend from him, for example, Ahaz, Manasseh, and Amon, he thought of himself as destitute and called himself the afflicted, as it is said: A prayer of the afflicted, when he is weak [ʿtf] (Ps 102:1).

16 WayR 30:2; PesRK 26:2; YalqShim Torah 651; MidTeh 16:2.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪696‬‬ ‫‪51:20‬‬

‫רבי אלכסנדרי פתר קריא בפועל‪\ 90‬למה\ זה \פועל\ יושב ומשמר כל היום אימתי‬ ‫לכשיפליג בעל מלאכתו קימאה‪ 91‬ילקישנה בסוף כמה שנאמר והיה העטופים ללבן‬ ‫[בראשית ל מב]‪ 92‬מהו העטופים [שם] רבי יצחק בר חקולא אמר לקישא אמר ריש‬ ‫לקיש הפסוק הזה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו אם פנה אל תפילת הערער [תהלים‬ ‫קב יח] היה לו לומר לא כזה‪\ 93‬הערער זה‪ 94‬מנשה מלך יהודה ולא בזה\ את תפילתם‬ ‫זה תפילת אבותיו הדא הוא דכתיב ויתפלל ויעתר לו וישמע [דברי הימים ב' לג יג] \ב\‬ ‫תפילתם‪95‬‬

‫‪51:21‬‬ ‫בערבייא‪ 96‬צווחין‪97‬‬

‫מהו ויעתר [דברי הימים ב' לג יג] אמר רבי אלעזר ברבי שמעון‬ ‫לחתורתא עתירתה וישיבחו ירושלם [שם] למלכותו במה‪ 98‬השיבו רבי שמואל ברבי‬ ‫מני‪ 99‬בשם רבי אחא ברוח השיבו כמה דאת אמר משיב הרוח ויודע מנשה כי ייי הוא‬ ‫האלחים [שם] באותה שעה אמר מנשה אית דין ואית דיין‬

‫‪.‬כפועל ‪90 P‬‬ ‫‪.‬קומאה ‪91 D‬‬ ‫ים ְל ָל ָ֔בן וְ ַה ְק ֻש ִ ֖רים ְליַ ֲע ֽקֹב׃ ‪92 MT‬‬ ‫ּוב ַה ֲע ִ ֥טיף ַה ֖צ ֹאן ֣ל ֹא יָ ִ ֑שים וְ ָהָי֤ה ָה ֲע ֻט ִפ ֙‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬בזה ‪93 D‬‬ ‫‪94 Not in D.‬‬ ‫הו֖ה ֥הּוא ‪95 MT‬‬ ‫כּותֹו וַ ֵי ַ�֣דע ְמנַ ֶ֔שה ִ ֥כי יְ ָ‬ ‫רּוש ִַל֖ם ְל ַמ ְל ֑‬ ‫יבהּו יְ ָ‬ ‫וַ יִ ְת ַפ ֵל֣ל ֵא ֗ ָליו וַ יֵ ָ ֤ע ֶתר ֙לֹו וַ יִ ְש ַ ֣מע ְת ִחנָ ֔תֹו וַ יְ ִש ֵ ֥‬

‫ֹלהים׃‬ ‫ָ ֽה ֱא ִ ֽ‬ ‫‪.‬בערבין ‪96 P‬‬ ‫‪.‬בערבייא צווחין ‪97 D‬‬ ‫‪.‬כמה ‪98 P‬‬ ‫‪.‬יונה ‪99 D‬‬



Pesiqta Rabbati 51 

 697

51:20 R. Alexandri explained the verse [Ps 102:1] as referring to a worker who is busy watching throughout the day for his employer to go away for a while, thus he delays [reciting his daily prayers until] the end of [their set times],17 as it is written: [but if the animals were weak, he would not place the branches there.] So the weak animals went to Laban [and the strong ones to Jacob] (Gen 30:42). What [is the meaning of] weak [ʿtf] (Ps 102:1)? R. Yitsḥaq Berabbi Ḥaqula said that Resh Laqish said: The beginning of this verse is not [consistent with] its conclusion, and its conclusion is not [consistent] with its beginning. [Since the verse begins:] He will regard the prayer of the destitute (Ps 102:18), [it should have concluded with: and does not despise his prayer (ibid.)]. Destitute (ibid.) – this [refers to] Manasseh king of Judah [who was destitute because he was without good deeds]; and not despise their prayer (ibid.)18 – this [refers to] the prayers of [Manasseh’s] forefathers. This is what is written: Manasseh ... prayed to Him, and He was entreated [ʿtr] of him, and heard their prayers (2 Chr 33:13).

51:21 What is [the meaning of] He was entreated [‘tr] (2 Chr 33:13)? R. Eleazar Berabbi Shimon said: In Araba the [word] ḥwtrta “a hole torn in the earth,“ is pronounced ʿtyrth. And He brought him back to Jerusalem to his kingship (ibid.). How did He bring him back? R. Shmuel Berabbi Mani19 in the name of R. Aḥa said: [God] brought him back on a wind, as it is said: You cause the wind to blow.20 Manasseh knew that the Lord He was God (ibid.), at that moment Manasseh said: Where there is judgment, there is a Judge.

17 mBer 2:4. 18 MidTeh 102:1; PesRK 26:3; YalqShim Ps 855. 19 D Yonah. 20 From the Sukkot liturgy.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪698‬‬ ‫‪51:22‬‬

‫רבי יצחק פתח קריא הדורות הללו שאין להן לא מלך \ו\לא נביא לא אורים ולא תומים‬ ‫אלא תפילה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש רבונו של עולם אף היא אל תבזה‪ 100‬עליה‬ ‫תכתכ לדור אחרון ועם נברא הללו יה [תהלים קב יט]‪ 101‬אמר דוד לפני הקדוש כתוב‬ ‫לדור אחרון [שם]‪ 102‬מיכן שהקדוש בורא אותן בריא חדשה מקבל את השבים ועם‬ ‫נברא הללו יה [שם] מיכן ש הקדוש בורא אותן בריא חדשה‬

‫‪51:23‬‬

‫דבר אחר תכתוב זאת לדר אחרון [תהלים קב יט] זה דורו של מרדכי ואסתר‪ 103‬שהיה‬ ‫נטוי למיתה ועם נברא יהללו יה [שם] שבראן \הקדוש ברוך הוא בריה חדשה דבר‬ ‫אחר תכתב זאת לדור אחרון [שם] אלו\ הדורות הללו שהן נטויין למיתה ועם נבל‬ ‫יהללו יה [שם] שהקדוש הוא עתיד לבראותן בריא חדשה ומה עלינו ליקח לולב‬ ‫ואתרוג ולקלס לפני הקדוש לפיכך משה מזהיר את ישראל ואמר להם ולקחתם לכם‬ ‫ביום ביום הראשון [ויקרא כג מ]‬

‫‪51:24‬‬ ‫יעלוז השדה וכל אשר בו אז ירננו כל עצי הוער יעלוז השדה [תהלים צו יב]‪ 104‬זה‬ ‫העולם שנאמר ויהי בהיותם בשדה [בראשית ד ח]‪ 105‬וכל אשר בו [תהלים צו יב] אילו‬ ‫הבריות שנאמר לייי הארץ ומלוא [תהלים כד א]‪ 106‬אז ירננו כל עצי ייער [תהלים צו‬ ‫יב] אמר רבי אחא היער [שם] אילו אילנות שהן עושין פירות \וכל עצי יער [שם] אלו‬ ‫אילנות שאין עושין פירות\ לפני מי לפני ייי למה כי בא [תהלים צו יג]‪ 107‬בראש השנה‬

‫‪.‬תכוה ‪100 P‬‬ ‫ל־יּֽה׃ ‪101 MT‬‬ ‫ִת ָכ ֶ֣תב ז ֹ֭את ְל ֣דֹור ַא ֲח ֑רֹון וְ ַ ֥עם ִ֝נ ְב ָ ֗רא יְ ַה ֶל ָ‬ ‫‪.‬דורו של חזקיהו שהיה נטוי למיתה ‪102 D adds‬‬ ‫‪.‬חזקיה ‪103 P‬‬ ‫י־י ַֽער׃ ‪104 MT‬‬ ‫ל־ע ֵצ ָ‬ ‫ר־ּבֹו ָ ֥אז ְי ַ֝רנְ נ֗ ּו ָכ ֲ‬ ‫ל־א ֶש ֑‬ ‫יַ ֲע ֹ֣לז ָ ֭ש ַדי וְ ָכ ֲ‬ ‫ל־ה ֶבל ָא ִ ֖חיו וַ יַ ַה ְר ֵגֽהּו׃ ‪105 MT‬‬ ‫יֹותם ַב ָש ֶ ֔דה וַ ָי ָ�֥קם ַ ֛קיִ ן ֶא ֶ ֥‬ ‫הי ִב ְה ָ ֣‬ ‫ל־ה ֶבל ָא ִ ֑חיו ַ �וֽיְ ִ ֙‬ ‫אמר ַ ֖קיִ ן ֶא ֶ ֣‬ ‫וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫לֹואּה ֵ֝ת ֵ֗בל וְ ֹ֣י ְש ֵבי ָ ֽבּה׃ ‪106 MT‬‬ ‫ּומ ָ ֑‬ ‫ְל ָד ִ ֗וד ִ֫מזְ ֥מֹור ַ ֭ ֽליהוָ ה ָה ָ ֣א ֶרץ ְ‬ ‫ט־ת ֵ ֥בל ְב ֶצ ֶ֑דק וְ ַ֝ע ִ֗מים ֶב ֱאמּונָ ֽתֹו׃ ‪107 MT‬‬ ‫הוה׀ ִ֬כי ָ֗בא ִ ֥כי ָב ֮א ִל ְש ֪ ֹפט ָ֫ה ָ ֥א ֶרץ יִ ְש ֽ ֹפ ֵ‬ ‫ִל ְפ ֵנ֤י יְ ָ ֨‬



Pesiqta Rabbati 51 

 699

51:22 R. Yitsḥaq explained the verse21 [as referring to] the generations in exile which have neither king nor prophet, neither Urim nor Thummim, and have nothing but prayer. David said to the Holy One: Master of the world, do not despise [their prayer]. This shall be written for the generation to come; and a people that shall be created shall praise the Lord (Ps 102:19). David said to the Holy One: You shall write this for the generation to come. From this [we learn] that God creates anew each person and accepts those that repent. A people that shall be created shall praise Him (ibid.). From this [we learn] that the Holy One created them anew.

51:23 Another interpretation: You shall write this for the generation to come (Ps 102:19)— this refers to the generation of Mordechai and Esther which was on the brink of death.22 A people that shall be created shall praise Him (ibid.) – this [means] that \the Holy One, blessed be He, created them anew. Another interpretation: This shall be written for the generation to come (ibid.) – [this refers ] to the\ present generations which are on the brink of death. A people that shall be created shall praise Him anew (ibid.) [means] that the Holy One will create them anew. What do we need to do? Taking the lulav and the ethrog and praise the Holy One. Therefore, Moses charges Israel, and says to them: You shall take for yourselves on the first day (Lev 23:40).

51:24 Let the field be jubilant, and everything in it; let all the trees of the forest sing for joy (Ps 96:12). This [refers to] the world, as it is said: [Cain and Abel] were in the field (Gen 4:8). And everything in it (Ps 96:12) – this [refers to] the living, as it is said: [The earth is the Lord’s,] and everything in it (Ps 24:1). Let all the trees of the forest sing for joy (Ps 96:12). R. Aḥa said: The forest (ibid.) [refers] to trees which do bear fruit, \all the trees (ibid.) – [refers to] trees which do not bear fruit,\ as well as to those that do. Before whom [is the one who holds the lulav to sing with joy?] –

21 Ps 102:18. 22 See 2 Kgs 18:17  ff.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪700‬‬

‫וכי בא [שם] ביום הכיפורים מה לעשות לשפט תבל בצדק [שם] ולאומים במישרים‬ ‫[תהלים ט ט]‪108‬‬

‫‪51:25‬‬

‫\מדרש מזמור\ ארחץ בנקיון כפי [תהלים כו ו]‪ 109‬במקח ולא בגזל ואסובבה את מזבח'‬ ‫ייי [שם] בהאי דתנינן תמן בכל יום מקיפין את המזבח פעם \אחת\ ואומרים אנא ייי‬ ‫הושיעה נא אנא ייי הצליחה נא [תהלים קיח כה]‪ \110‬לשמוע בקול תודה ולספר כל‬ ‫נפלאותיך [תהלים כו ז]‪ \111‬לשמוע בקול תודה [שם] אילו הקורבנות‬

‫‪51:26‬‬

‫ולספר כל נפלאות [תהלים כו ז] אמר רבי אבין‪ 112‬זה הלל שיש בה לשעבר ויש בה‬ ‫לדורות הללו ויש בה לימות המשיח ויש בה לימות גוג ויש בה לעתיד לבא בצאת‬ ‫ישראל ממצרים [תהלים קיד א]‪ 113‬לשעבר לא לנו ייי לא לנו [תהלים קטו א]‪ 114‬לדורות‬ ‫הללו [תהלים קיז א]‪ 115‬אהבתי כי ישמע ייי [תהלים קטז א] לימות המשיח אסרו חג‬ ‫בעבותים [תהלים קיח כז]‪ 116‬לימות גוג אלי אתה ואודך [תהלים קיח כח] \לעתיד לבא\‬

‫יש ִ ֽרים׃ ‪108 MT‬‬ ‫ט־ת ֵ ֥בל ְב ֶצ ֶ֑דק יָ ִ ֥דין ְ֝ל ֻא ִ֗מים ְב ֵמ ָ‬ ‫וְ ֗הּוא יִ ְש ֽ ֹפ ֵ‬ ‫הוה׃ ‪109 MT‬‬ ‫ת־מזְ ַב ֲחָך֣ יְ ָ ֽ‬ ‫ֶא ְר ַ ֣חץ ְבנִ ָקי֣ ֹון ַכ ָ ֑פי וַ ֲאס ְֹב ָ ֖בה ֶא ִ‬ ‫יחה ָנֽא׃ ‪110 MT‬‬ ‫֝הוה ַה ְצ ִ֘ל ָ ֥‬ ‫יעה ָנ֑א ָ ֽא ָנ֥א ְי ָ ֗‬ ‫הֹוש ָ ֥‬ ‫ָא ָנ֣א ְי֭הוָ ה ִ֘‬ ‫אֹותיָך׃ ‪111 MT‬‬ ‫ּתֹודה ּו ְ֝ל ַס ֗ ֵפר ָכל־נִ ְפ ְל ֶ ֽ‬ ‫ַ ֭ל ְש ִמ ַע ְב ֣קֹול ָ ֑‬ ‫‪.‬אבון ‪112 D‬‬ ‫ֹלעז׃ ‪113 MT‬‬ ‫ְב ֵצ֣את ִי ְ֭ש ָר ֵאל ִמ ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם ֵ ֥בית ַי ֲ֝ע ֗קֹב ֵמ ַ ֥עם ֵ ֽ‬ ‫ל־א ִמ ֶ ֽתָך׃ ‪114 MT‬‬ ‫ל־ח ְס ְד ָ֗ך ַע ֲ‬ ‫י־ל ִש ְמָך ֵ ֣תן ָכ ֑בֹוד ַע ַ֝‬ ‫הוה ֫ל ֹא ָ ֥לנּו ִ ֽכ ְ ֭‬ ‫֤ל ֹא ָ ֥לנּו יְ ָ ֗‬ ‫ל־ה ֻא ִ ֽמים׃ ‪115 MT‬‬ ‫ת־י֭הוָ ה ָכל־ּגֹויִ ֑ם ַ֝ש ְב ֗חּוהּו ָכ ָ‬ ‫ַ ֽה ְל ֣לּו ֶא ְ‬ ‫ד־ק ְרנ֗ ֹות ַה ִמזְ ֵ ֽב ַח׃ ‪116 MT‬‬ ‫רּו־חג ַב ֲעב ִ ֹ֑תים ַע ַ ֝‬ ‫ֵ ֤אל׀ יְ הוָ ֮ה וַ ָי ֶ֪אר ָ ֥לנּו ִא ְס ַ ֥‬



Pesiqta Rabbati 51 

 701

Before the Lord. Why? He has come (Ps 96:13) – on Rosh Ha-Shanah. He has come (ibid.) – on Yom Kippur, in order to do what? To judge the world with righteousness, and the peoples with equity (Ps 9:9).    

51:25 \Midrash. Song.\ I will wash my hands in innocence (Ps 26:6) – [this means that the lulav must be acquired] through purchase, not through robbery. And go around Your altar (ibid.) [is to be read based] on what is taught there [in a Mishnah]:23 On each [of the seven days of Sukkot] men circled the altar once, reciting: We beseech You, O Lord, save us now! We beseech You, O Lord, make us now to prosper! (Ps 118:25). \That I may make the voice of thanksgiving to be heard and to tell all your miracles (Ps  26:7).\That I may make the voice of thanksgiving to be heard (ibid.) – [refers] to the sacrifices.

51:26 And to tell all your miracles (Ps 26:7). R. Avin said: This is the Hallel –[referring] to the past, to the time of these generations, to the time of the Messiah, to the time of Gog and Magog, and to the time-to-come. When Israel went out of Egypt (Ps 114:1) – [refers] to the past. Not to us, 0 Lord, not to us, but to Your name give glory (Ps 115:1) – [refers] to the present time. I love the Lord, because He has heard my voice and my entreaties (Ps 116:1) – [refers] to the time of the Messiah. With boughs in hand, join in the festal procession up to the horns of the altar (Ps 118:27) – [refers] to the time of Gog and Magog; You are my God, and l will praise You (Ps 118:28) – [refers] \to the time-to-come\.24

23 mSuk 4:5. 24 MidTeh 102:1; PesRK 26:3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪702‬‬ ‫‪51:27‬‬

‫דבר אחר ולקחתם לכם ביום הראשון [ויקרא כג מ] וכי ראשון הוא והלא כבר נאמר‬ ‫אך בחמשה עשר יום [ויקרא כג לט]‪ 117‬ומה תלמוד לומר ביום הראשון רבי מני דשאב‬ ‫רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי משל למה הדבר דומה למדינה שהיתה מחייבת‪118‬‬ ‫מכם למלך שלח המלך גבאין לגבותה ולא רצו מהו שיהו חייבין אמר המלך אני אלך‬ ‫ואגבה אותה‪119‬‬

‫‪51:28‬‬

‫כיון ששמעו בני המדינה שבא המלך לגבות מהן יצאו פרוטי‪ 120‬מלכות לקראתן מהלך‬ ‫עשר פרסאות אמרו לו אדונינו המלך יודעים אנו‪ 121‬שחייבין אנחנו אלא אנו אין לנו כח‬ ‫ליתן את כל החובה עכשיו בבקשה ממך חוס עלינו כיון שראה המלך שמפייסין אותו‬ ‫התיר להם שליש מדימוסיא‪ 122‬שלהם‬

‫‪51:29‬‬

‫כיון שהגיע המלך חמשה מילין יצאו פטרבולי‪ 123‬מדינה והתחנטו לפניו אמרו לו אדונינו‬ ‫המלך אין בנו כח ליתן התיר להן המלך שליש מדימוסיא‪ 124‬שלהן כיון שנכנס למדינה‬ ‫לא הפסיק ליכנס עד שיצתה‪ 125‬כל המדינה כולה אנשים ונשים גדולים וקטנים ונתחנטו‬ ‫לרגליו והתחננו לפניו אמר להן המלך אם אין אני מבקש מכם אלא אחד מארבעה‬ ‫אמרו לו אדונינו‪ 126‬אין בנו כח מה עשה המלך הניח את הכל וכתב ולהם אפוכי מה‬ ‫עשו כל בני המדינה הלכו גדולים וקטנים והביאו הדסים ולולובים וקילסו המלך‬

‫הו֖ה ִש ְב ַע֣ת ‪117 MT‬‬ ‫ת־חג־יְ ָ‬ ‫בּואת ָה ָ֔א ֶרץ ָת ֥חֹּגּו ֶא ַ‬ ‫ת־ת ַ ֣‬ ‫יעי ְב ָא ְס ְפ ֶכ ֙ם ֶא ְ‬ ‫ַ֡אְך ַב ֲח ִמ ָש ֩ה ָע ָ֨שר י֜ ֹום ַל ֣חֹ ֶדׁש ַה ְש ִב ֗ ִ‬

‫ּובּי֥ ֹום ַה ְש ִמ ִינ֖י ַש ָב ֽתֹון׃‬ ‫אׁשֹון ַש ָב ֔תֹון ַ‬ ‫יָמים ַבּי֤ ֹום ָ ֽה ִר ֙‬ ‫ִ֑‬ ‫‪.‬מחויבת ‪118 D‬‬ ‫‪.‬אותן ‪119 D‬‬

‫ ‪120 Πρωτή.‬‬ ‫‪121 Not in D.‬‬ ‫‪. δημόσια.‬מדמוסייא ‪122 D‬‬ ‫‪.πατρόβοθκοι.‬מטרבולי ‪123 P‬‬ ‫‪. δημόσια.‬מדמוסייא ‪124 D‬‬ ‫‪.‬שיצאתה ‪125 D‬‬ ‫‪.‬אחנינו ‪126 D‬‬



Pesiqta Rabbati 51 

 703

51:27 Another interpretation: You shall take for yourselves on the first day (Lev 23:40). Could it be the first [day of the month]? Hasn’t it already been said: The fifteenth day of the seventh month (Lev 23:39). But why did Scripture say: on the first day (ibid.)? R. Mani from Saab and R. Yehoshua from Sikhnin in the name of R. Levi said: A comparison, to what is the matter like? To a city which owed taxes to the king. The king sent collectors to collect the money, but the people of the city did not want [to pay] what they owed. The king said: I will go and collect it.

51:28 When the people of the city heard that the king was coming to collect the taxes, the notables of the city went out to meet him ten parasangs [from the city] and said to him: O king, our lord, we know that we owe money. But as of now we do not have the means to pay the entire amount. We entreat you, have pity on us. When the king saw that they were seeking a peaceful settlement with him, he remitted a third of the sum they owed.

51:29 When the king came within five miles of the city, the councilors came out, prostrated themselves before him, and said: O king, our lord, we do not have the means to pay. The king remitted another third of the sum the citizens owed. When he entered the city— and had not [even] entered it completely — the entire city, everyone, men and women, grownups and little ones, came out and prostrated themselves at his feet, and pleaded with him. [The king] said to them: I will ask no more than one fourth of what you owe. They said: Our lord, we do not have the means. What did the king do? He remitted the entire amount and wrote off their debt in full. What did all the people of the city do? They went, the grownups and the little ones, and brought myrtles and palm branches and sang praise to the king.

‫יתבר אתקיספ ‪ 51‬‬

‫ ‪704‬‬ ‫‪51:30‬‬

‫אמר להון מלכא‪ 127‬מה דזיל אזיל מיכאן ולהלך השבנא כך ישראל כל ימות השנה‬ ‫חוטאים ובראש השנה הקדוש יושב בדין כמה שכתוב עלה אלהים בתרועה [תהלים‬ ‫מז ו] \א' ישב על כסא קדשו [תהלים מז ט]\ מה עושין ישראל נכנסין ומתפללין בבתי‬ ‫כניסיות ואומרים עשרה מלכיות עשרה זכרונות ועשרה שופרות והן תוקעין והקדוש‬ ‫מכפר להן שליש מעוונותיהם מראש השנה ועד‪ 128‬יום הכיפורים היחידים מתענין‬ ‫ועושין תשובה והקדוש מכפר להן שליש מעוונותיהם וכיון שיום הכיפורים‪ 129‬בא כל‬ ‫ישראל מתענין ועושין תשובה‪ 130‬אנשים ונשים וטף והן עושין תשובה שלימה והן‪131‬‬ ‫לובשין בגדים לבנים והולכין יחיפים והן כמתים ואומרים לפניו רבונו של עולם הרי‬ ‫יש בנו שני דברים לובשין בגדים לבנים בחיים לבנים והולכים יחיפים והולכים כמתים‬ ‫ואומרים רבונו של עולם‪ 132‬הרי יש בנ[ו] אם מן החיים \אנו\ אם‪ 133‬אין אנו \יודעין ואם‬ ‫מן המתים אנו אין אנו יודעין \‬

‫‪51:31‬‬

‫וכיון ש הקדוש רואה את ישראל‪ 134‬עושין תשובה שלימה הוא מכפר \להן\ על הכל‬ ‫ונותן להם אפוכי שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר וגומר [ויקרא טז ל]‪ 135‬וכיון‬ ‫שישראל רואין שהקדוש מכפר להם ונותן להם אפוכי מה הן עושין באותן ארבעה ימים‬ ‫שבין יום הכיפורים לחג הסוכות הולכין ומביאין הדסין וערבה ולולבין ועושין סוכות‬ ‫ומקלסין להקדוש ואומר להן הקדוש מה שהלך הלך מיכאן ואילך תחילת חשבון הוא‬ ‫ויום ראשון הוא למנות לעוונות לכך נאמר ביום הראשון [ויקרא כג מ]‬ ‫סליק" פירקא"‬

‫‪.‬המלך ‪127 D‬‬ ‫‪.‬וכיון ‪128 D‬‬ ‫‪129 Not in D v.‬‬ ‫‪130 Not in D.‬‬ ‫‪131 Not in D.‬‬ ‫‪.‬ר'ב'ש'ע ואומ' ‪132 Not in D‬‬ ‫‪.‬אין ‪133 D‬‬ ‫‪.‬שישר' ‪134 D‬‬ ‫הו֖ה ִת ְט ָ ֽהרּו׃ ‪135 MT‬‬ ‫יכם ִל ְפ ֵנ֥י יְ ָ‬ ‫את ֶ֔‬ ‫י־בּי֥ ֹום ַה ֶז֛ה יְ ַכ ֵ ֥פר ֲע ֵל ֶיכ֖ם ְל ַט ֵ ֣הר ֶא ְת ֶכ֑ם ִמכֹל֙ ַח ֣ט ֹ ֵ‬ ‫ִ ֽכ ַ‬



Pesiqta Rabbati 51 

 705

51:30 The king said to them: Let bygones be bygones; from now on we will start a new account. So is Israel: on all the days of the year, Israel sins. On Rosh Ha-Shanah the Holy One sits in judgment, as it is written: God ascends with teruʿah25 (Ps 47:6). What do the people of Israel do? They go and pray in synagogues, and recite the ten mentions of [God‘s] kingship, ten mentions of [God‘s] remembrance, and ten mentions of the shofar [during Rosh Ha-Shanah]26 and they blow [the shofar]. The Holy One forgives one third of their sins. Between Rosh Ha-Shanah and Yom Kippur select people [who are devoted to piety] fast and repent. The Holy One forgives them another third of their sins. When Yom Kippur comes, all of Israel fast and repent, men, women, and children. They fully repent, and they wear white garments, and they walk barefoot, and they are like the dead. They say to Him: Master of the world, we are two things at the same time: in our white garments we are alive, but by walking barefoot we are like the dead. And they say: Master of the world, therefore we do not know if we will be alive or if we will be dead.

51:31 When the Holy One sees Israel fully engaged in repentance, He forgives \them\ and writes off their debt to Him, as it is said: Because on this day atonement will be made for you, to cleanse you, etc. (Lev 16:30). When Israel sees that the Holy One forgives them and has written off their debt, what do they do? During the four days between Yom Kippur and Sukkot they go and get myrtles, willows, and palm branches and build booths and praise the Holy One. The Holy One says to them: Let bygones be bygones. From now on it is the start of a new account. Today is to be the first day of the new counting of sins. Therefore, Scripture says: On the first day (Lev 23:40). End of chapter

25 A specific shofar blast; in different traditions it is either a series of short blasts (tremolo) or a long sound. 26 Malkhuyot (kingship), Zikhronot (remembrance), and Shofarot (shofar) are blessings in the ʿamidah of the Musaf Service of the Rosh Ha-Shanah liturgy.

‫פסיקתא‬

‫רבתי ‪52‬‬

‫ביום השמיני עצרת‬

‫]‪[52:1‬‬

‫"ביום השמיני עצרת [במדבר כט לה]‪ 1‬הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לאכול‬ ‫בסוכתו ביום השמיני כך שנו חכמים אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה‬ ‫בשביל כבוד יום טוב האחרון"‪2...‬‬

‫‪52:2‬‬

‫‪\3‬מדרש פרשת\ ביום השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט לה] זה שאמר הכתוב‬ ‫יספת לגוי ייי יספת לגוי נכבדת רח' כל קצוי ארץ [ישעיה כו טו]‪ 4‬יספת לגוי ייי [שם]‬

‫נתת שלוה לפרעה הרשע שמא קראך ייי לא בחירופים ובגידופים היה אומר מי ייי‬ ‫ארשר אשמע בקולו [שמות ה ב] נתת שלוה לסנחריב הרשע שמא קראך ייי לא בח�י‬ ‫רופים ובגידופים היה אומר מי בכל אלה הארצות [מלכים ב' יח לה] נתת שלוה לנבוכד‬ ‫נצר שמא קראך ייי לא בחירופים ובגידופים הוא אומר ומן הוא אלהדי ישזבינכנכון מן‬ ‫ידי [דניאל ג טו]‬

‫אכת ֲעב ָ ֹ֖דה ֥ל ֹא ַת ֲע ֽשּו׃ ‪1 MT‬‬ ‫ל־מ ֶ ֥ל ֶ‬ ‫ּיֹום ַה ְש ִמ ִ֔יני ֲע ֶ ֖צ ֶרת ִת ְה ֶי ֣ה ָל ֶכ֑ם ָכ ְ‬ ‫ַב ֙‬ ‫‪2 The beginning of this section (52:1) is based on JTS App (f 76a); it contains a halakhic question.‬‬ ‫‪Halakhic questions are often found in the beginning of homilies. JTS App repeats the remainder‬‬ ‫אמר רבי יהושע בן לוי צריך אדם להפריש עצמו מסוכרו ביום השמיני שכבר ‪of the text in 52:17:‬‬ ‫היתה סוכתו עריבה עליו היאך יעשה אמר ]ויקרא כג מב[ אמרה תורה בסוכת תשבו שבעת ימים‬

‫רבי הושיעא נכננס ומקדש בתוך ביתו ונכנס ואוכל בתוך סוכתו דבר אחר צריך לפוסלה מבעוד יום‬ ‫וכיצד הוא פוסלה מעביר חרות אחת והוא פוסלה ולמה הטריחה עליו התורה שיכנס בתוך ביתו ביום‬ ‫השמיני שרגל בפני עצמו הוא רבא אמר יום השמיני רגל בפני עצמו פייס בפני עצמו קרבן בפני עצמו‬ ‫טעון ברכה לעצמו מה ברכה הוא טעון אמר רבי אילעא להזכיר בו זמן תדע לך שהוא זמן בפני עצמו‬ ‫במדבר[ ובזה כתיב ביום ]במדבר כט יז[ אמר רבי אבין הלוי אמר רבי חייא בכל ימות החג כתיב וביום‬ ‫‪]. P‬שם[ להודיעך שמועד בפני עצמו מנין ממה שכתוב בענין ביום השמיני עצרת תהיה לכם ]כט לה‬ ‫‪does not contain the above section at this location, but it has the same text without the halakhic‬‬ ‫‪question in 52:17.‬‬ ‫‪3 P and D start here.‬‬ ‫י־א ֶרץ׃ ‪4 MT‬‬ ‫ל־ק ְצוֵ ָ ֽ‬ ‫הוה יָ ַ ֥ס ְפ ָת ַלּג֖ ֹוי נִ ְכ ָ ֑ב ְד ָת ִר ַ ֖ח ְק ָת ָכ ַ‬ ‫ּגֹוי יְ ָ ֔‬ ‫יָ ַ ֤ס ְפ ָת ַל ֙‬

Pesiqta Rabbati 52 ‫ביום השמיני עצרת‬ On the Eighth Day

[52:1] “On the eighth day [you shall have] a solemn assembly (Num 29:35). Halakhah: Is a Jew permitted to eat in his sukkah on the eighth day of [the festival]? So taught our wise men: So far as he removes the instruments beginning with the afternoon prayer and later in honor of the last day [of the festival]…”1

52:2 \Midrash: Lectionary portion:\On the eighth day you shall have a solemn assembly (Num 29:35).2 This is what Scripture says: But you have increased the nation, O Lord, you have increased the nation; you are glorified; you have enlarged all the borders of the land (Isa 26:15). You have increased the nation, O Lord (ibid.). However, when You made things easy for evil Pharaoh, did he perhaps call You “Lord”? No, he used blasphemies and insults when he said: Who is the Lord, that I should listen to His voice? (Exod 5:2). When You made things easy for evil Sennacherib, did he perhaps call You “Lord”? No, he used blasphemies and insults when he said: Who of all the gods of these countries [has been able to save his land from me? How then can the Lord deliver Jerusalem from my hand?] (2 Kgs 18:35). You made things easy for Nebuchadnezzar, did he perhaps call You “Lord”? No, he used blasphemies and insults when he said: You shall be cast … into a fiery furnace; and who is the God that will deliver you out of my hands? (Dan 3:15).

1 This section is part of JTS App, which repeats the remainder of the text in 52:17. 2 On the eighth day you shall have a solemn assembly; you shall not work at your occupations (Num 29:35), the reading for Shemini Atseret.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪708‬‬ ‫‪52:3‬‬

‫דבר אחר יספת לגוי ייי [ישעיה כו טו] נתת שלוה לדוד וכן ברכך ויברך דוד את ייי לעיני‬ ‫כל הקהל [דברי הימים א' כט י] נתת שלוה לשלמה וכן בירכך ברוך ייי אשר נתן מנוחה‬ ‫לעמו ישר' [מלכים א' ח נו] נתת מנוחה שלוה לדניאל וכן בירכך ענה דניאל קדם מלכ'‬ ‫ואמ' ליהוי דאלה מברך [דניאל ב כ] רחקת כל קצוי ארץ [ישעיה כו טו] אמר רבי לוי‬ ‫בדקת קרובך ובדקת רחוקך קרב קרובך קרוב ייי לכל קראיו [תהלים קמה יח] ורחק‬ ‫רחיקך רחוק ייי מרש' [משלי טו כט]‬

‫‪52:4‬‬

‫דבר אחר יספת לגוי ייי [ישעיה כו טו] אומות העולם אתה נותן להם \שלוה\ ונותן‬ ‫להם בן לאחד מהם והוא מושך לו ערלה \ומגדל לו בלורית הגדיל מולהו לעבודה זרה‬ ‫שלו ומכעיסך\ אבל ישראל אתה נותן להם‪ 5‬בן זכר לאחד מהן לשמונה ואם בכור‬ ‫הוא פודהו לשלשים הגדיל מוליכו לבתי כניסיות ולבתי מדרשות ומברכך בכל יום ויום‬ ‫ואומר ברכו את ייי המבורך‬

‫‪52:5‬‬

‫דבר אחר יספת לגוי ייי [ישעיה כו טו] אומות העולם את נותן להם ימים והן אוכלין‬ ‫ושותין ושמחין ונכנסין בבתי תייטראות‪ 6‬ובבתי קרקסיאות‪ 7‬שלהן ומכעיסין אותך‬ ‫אבל להם ישראל את נותן להם ימים טובים והן אוכלין ושותין ושמחין ונכנסין בבתי‬ ‫כנסיות ובבתי מדרשות ומרבים בתפילות ומרבים במוספין ומרבים בקורבנות לפיכך‬ ‫צוה‪ 8‬הכתוב ביום השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט לה]‬

‫‪5 Not in D.‬‬ ‫‪. Δέατρον.‬תייתריות ‪6 D‬‬ ‫‪7 Circus.‬‬ ‫‪.‬לפיכך אמר הכתוב ‪. JTS App‬צריך הכתוב לומר ‪8 D‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 709

52:3 Another interpretation: You have increased the nation (Isa 26:15). You made things easy for David, and so he blessed You: David blessed the Lord before the entire congregation (1 Chr 29:10). You made things easy for Solomon, and so he blessed You: Blessed be the Lord, that has given rest unto His people Israel (1 Kgs 8:56). You made things easy for Daniel,3 and so he blessed You: Daniel spoke and said, Blessed be the name of God (Dan 2:20). You have enlarged all the borders of the land (Isa 26:15). R. Levi said: You examined those who are close and You examined those who are far from You. Bring closer those who are close to You: Let the Lord bring nearer all that call upon Him (Ps 145:18). And remove farther those who are far from You: Let the Lord be far from the evil ones (Prov 15:29).

52:4 Another interpretation: You have increased the nation (Isa 26:15). [It is the way of] the nations of the world that when You \ make things easy for them and give a son to one of them, he stretches the foreskin,\has him grow dreadlocks, and enlarge the foreskin for the purpose of idol worship, and he provokes You.4 But [concerning] Israel, if you give a son to one of them, he circumcises him on the eighth [day]; and if he is a first-born, he redeems him after thirty days. And when [the child] grows up, he takes him to synagogues and schools and he blesses the Lord every day, saying: Bless the Lord who is to be blessed!5

52:5 Another interpretation: You have increased the nation, 0 Lord (Isa 26:15). [It is the way of] the nations of the world that when You give them festivals, they eat and drink and rejoice, and go into their theatres and circuses. They provoke You by their merriment. But if You give Israel festivals, they eat and drink and rejoice and go into synagogues and schools, and increase the number of prayers, and increase the number of the additional sacrifices, and increase the number of the regular sacrifices. Therefore, Scripture commands: On the eighth day you shall have an [additional] solemn assembly (Num 29:35).

3 YalqShim Isa 430; YalqShim Torah 782. 4 BHM 4, p. 137; PesRK 28:1; YalqShim Isa 430. 5 From the liturgy.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪710‬‬ ‫‪52:6‬‬

‫דבר אחר ביום השמיני [במדבר כט לה] זה שאמר הכתוב לוה רשע ולא ישלם וגומר‬ ‫[תהלים לז כא]‪ 9‬אמר רבי יצחק שלשה הן \ש\נקראו רשעים ואילו הן הפושט ידו על‬ ‫חבירו והלוה‪ 10‬ואינו משלם ומי שהוא בעל מחלוקת הפושט ידו בחברו מנין שנאמר‬ ‫ויאמר לרשע למה תכה רעך [שמות ב יג]‪ 11‬אמר רבי זעירא‪ 12‬ולא שהכהו נקרא רשע‬ ‫אלא‪ 13‬אפילו הגביה את ידו עליו להכותו ולא הכהו נקרא רשע הדא הוא דכתיב ויאמר‬ ‫לרשע למה תכה‪ 14‬את רעך [שם] למה הכית את רעך אין כתוב כאן אלא למה תכה‬ ‫בעי לממחינה‪ 15‬עד כדון לא מחתיה אמר רבי שמואל ברבי תנחום אמרתה קומי רבי‬ ‫תנחומא ואמר לי אף מי שהוא מעיז פניו נקרא רשע דכתיב העז איש רשע בפניו [משלי‬ ‫כא כט]‪ 16‬והלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם [תהלים לז כא] ומי שהוא‬ ‫בעל מחלוקת דכתיב סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים [במדבר טז כו]‪ 17‬רב יהודה‬ ‫היה קרוי‪ 18‬עלוי ואמר סורו נא‬

‫‪52:7‬‬

‫דבר אחר לוה רשע ולא ישלם [תהלים לז כא] אילו אומות העולם שהן אוכלין ושותין‬ ‫ושמחים ולא מברכין וצדיק חונן ונותן [שם]‪ 19‬אילו ישראל שהן אוכלין ושותין ומברכין‬ ‫אמר ריש לקיש את מוצא כהקדוש נותן לצדיק מה שנתבקש לו בידו הוא חוזר וחוננו‬

‫נֹותן׃ ‪9 MT‬‬ ‫חֹונ�֥ן וְ ֵ ֽ‬ ‫לוֶ ֣ ֹ ה ָ ֭ר ָשע וְ ֣ל ֹא יְ ַש ֵל֑ם וְ ַ֝צ ִ ֗דיק ֵ‬ ‫‪.‬והלוואי ‪10 D‬‬ ‫אמ ֙ר ָ ֽל ָר ָ֔שע ָל ָ֥מה ַת ֶ ֖כה ֵר ֶ ֽעָך׃ ‪11 MT‬‬ ‫ֽי־אנָ ִ ֥שים ִע ְב ִ ֖רים נִ ִ ֑צים וַ ֙י ֹ ֶ‬ ‫וַ יֵ ֵצ ֙א ַבּי֣ ֹום ַה ֵש ִ֔ני וְ ִה ֵנ֛ה ְש ֵנ ֲ‬ ‫‪.‬זעוא ‪12 P‬‬ ‫‪13 Not in D.‬‬ ‫‪.‬למה הכית‪ ...‬את רעך ‪14 Not in D‬‬ ‫‪.‬להגביה ‪15 D‬‬ ‫יָבין ַד ְר ּֽכֹו׃ ‪16 MT‬‬ ‫ֵה ֬ ֵעז ִ ֣איׁש ָר ָ ֣שע ְב ָפ ָנ֑יו וְ ֝יָ ָ֗שר ֤הּוא׀ ִ֬‬ ‫שר ָל ֶ ֑הם ‪17 MT‬‬ ‫ל־א ֶ ֣‬ ‫ל־תגְ ֖עּו ְב ָכ ֲ‬ ‫מר ֣סּורּו ָ֡נא ֵמ ַע ֩ל ָא ֳה ֨ ֵלי ָה ֲאנָ ִ ֤שים ָ ֽה ְר ָש ִע ֙ים ָה ֵ֔א ֶלה וְ ַ ֽא ִ‬ ‫ל־ה ֵע ָ ֜דה ֵלא ֗ ֹ‬ ‫וַ יְ ַד ֵ֨בר ֶא ָ‬

‫אתם׃‬ ‫ל־חט ֹ ָ ֽ‬ ‫ן־ת ָס ֖פּו ְב ָכ ַ‬ ‫ֶפ ִ‬ ‫‪.‬קרי ‪18 D‬‬ ‫נֹותן׃ ‪19 MT‬‬ ‫חֹונ�֥ן וְ ֵ ֽ‬ ‫לוֶ ֣ ֹ ה ָ ֭ר ָשע וְ ֣ל ֹא יְ ַש ֵל֑ם וְ ַ֝צ ִ ֗דיק ֵ‬



Pesiqta Rabbati 52 

 711

52:6 Another interpretation: On the eighth day. (Num  29:35). This is what Scripture says: The evil one borrows and does not repay, etc. (Ps  37:21). R. Yitsḥaq said: There are three types of men \who\ are called evil, namely, he who raises his hand against his fellow, he who borrows and does not repay [what he owes],6 and he who begins a conflict. And from where [in Scripture do we know this]? As it is said: And he said to the evil person: Why would you attack your fellow? (Exod 2:13). R. Zeira said: It is not [the case that a man] is [only] called “evil” because he attacked [his fellow], but even if he raised his hand in order to attack [his fellow], but did not attack him, he is called “evil.” This is what is written: And he said to the evil person: Why would you attack your fellow? (ibid.). “Why did you attack your fellow” is not written here but why would you attack (ibid.). It is a question of intent, since he had not yet attacked him. R. Shmuel Berabbi Tanḥum [said:] I stated this [inference] in the presence of R. Tanḥuma, and he said to me: He who is brazen [mʻiz] is also called evil, because it is written: An evil man hardens [heʻz] his face (Prov 21:29). He who borrows and does not repay [is he to be called evil?] As it is said: The evil one borrows and does not repay, etc. (Ps 37:21). Is he who makes trouble to be called evil? Since it is written: [He spoke to the congregation saying]: Depart, I ask you, from the tents of these evil men (Num 16:26). R. Yehudah read this: “And he said: Depart, I ask you.”

52:7 Another interpretation: The evil one borrows and does not repay (Ps 37:21) – these are the nations of the word, who eat and drink and rejoice but do not recite a blessing [over the food]. But the righteous one is generous and gives (Ps 37:21) – these are Israel who eat and drink and recite the Grace after Meals. Resh Laqish said: You find that after the Holy One gives to a righteous man what had been requested of Him by the righteous person, He then returns and graciously give him of His own. This is what is written: But the righteous one7 is generous (ibid.) – [this means:] \ The Righteous One of the universe is generous and gives\. R. Levi said: The Holy One intended to give to Israel a festival for every month of the summer: Passover in Nisan, the Second Passover8 in Iyar, [Shemini] Atzeret in Sivan. But due to the transgressions and evil deeds that [blackened Israel’s] hands, [when they fash-

6 PesRK 28:2; YalqShim Ps 730; BHM 4, p. 138  f.; Tan Qoraḥ 8; TanB Qoraḥ 21; YalqShim Torah 751; BemR 18:2. 7 The reading of the Scriptural verse according to the midrash. 8 A minor festival.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪712‬‬

‫משלו הדא הוא דכתיב וצדיק חונן [שם] \צדיקי העולמים נותן וחונן\ אמר רבי לוי כך‬ ‫עלתה על דעתו של הקדוש הוא ליתן לישראל רגל אחד בכל חדש שבקיץ בניסן פסח‬ ‫באיר פסח קטן בסיון עצרת ועל ידי עבירות ומעשים רעים שהיה בידו נטל מהן שלשה‬ ‫תמוז אב אלול ובא תשרי ופרע את שלשתן ריש שתא לקבל תמוז צומא רבא לקביל‬ ‫אב שבעת ימי החג לקביל אלול אמר הקדוש \של\ אחרים הוא פורע "ושלו אינו נוטל"‬ ‫תנו לו‪ 20‬משלו ויתן‪ 21‬את שלו לפיכך צריך הכתוב לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם‬ ‫[במדבר כט לה]‪22‬‬

‫‪52:8‬‬

‫ביום טובה היה בטוב וגומר [קהלת ז יד]‪ 23‬אמר רבי אבא ברבי כהנא אם נזדווג לך‬ ‫יום טוב \עשה \אותו מיד דכתיב ביום טובה היה בטוב [שם] ואם נזדווג לך‪ 24‬יום רעה‬ ‫ראה [שם] היאך לעשות תשובה ולהנצל‪ 25‬ממנו רבי יודן בשם רבי אליעזר‪ 26‬שלשה‬ ‫דברים מבטלין את הגזירה \ה\קשה ואילו הן התפילה והצדקה והתשובה ושלשתן‬ ‫בפסוק אחד ויכנעו את עמי אשר נקרא שמי עליהן ויתפללו [דברי הימים ב' ז יד]‪ 27‬זו‬ ‫תפילה ויבקשו פניי [שם] זו צדקה דכתיב אני בצדק אחזה פניך [תהלים יז טו] וישובו‬ ‫מדרכם הרעים [דברי הימים ב' ז יד] זו תשובה מה כתיב‪ 28‬תמן ואני אשמ' מן השמים‬ ‫וארפא את ארצם [שם]‬

‫‪.‬לפי ‪20 D‬‬ ‫‪.‬ויטול ‪21 D‬‬ ‫אכת ֲעב ָ ֹ֖דה ֥ל ֹא ַת ֲע ֽשּו׃ ‪22 MT‬‬ ‫ל־מ ֶ ֥ל ֶ‬ ‫ּיֹום ַה ְש ִמ ִ֔יני ֲע ֶ ֖צ ֶרת ִת ְה ֶי ֣ה ָל ֶכ֑ם ָכ ְ‬ ‫ַב ֙‬ ‫יִמ ָ ֧צא ‪23 MT‬‬ ‫ל־ד ְב ַ ֗רת ֶש ֨ל ֹא ְ‬ ‫ֹלהים ַע ִ‬ ‫ת־ז֤ה ְל ֻע ַמת־זֶ ֙ה ָע ָ ֣שה ָ ֽה ֱא ִ֔‬ ‫ּובי֥ ֹום ָר ָ ֖עה ְר ֵ ֑אה ַג֣ם ֶא ֶ‬ ‫טֹוב ֙ה ֱהֵי ֣ה ְב ֔טֹוב ְ‬ ‫ְבי֤ ֹום ָ‬

‫ּומה׃‬ ‫ָ ֽה ָא ָ ֛דם ַא ֲח ָ ֖ריו ְמ ֽא ָ‬ ‫‪.‬לו ‪24 P‬‬ ‫ול ִהנַ ֵצל ‪25 D‬‬ ‫‪ְ .‬‬ ‫‪.‬אלעזר ‪26 D‬‬ ‫מע ‪27 MT‬‬ ‫יהם ָה ָר ִ ֑עים וַ ֲאנִ ֙י ֶא ְש ַ ֣‬ ‫יהם וְ יִ ְֽת ַ ֽפ ְל ֙לּו ִ ֽו ַיב ְק ׁ֣שּו ָפ ַ֔ני וְ יָ ֻ ֖שבּו ִמ ַד ְר ֵכ ֶ ֣‬ ‫א־ש ִ ֣מי ֲע ֵל ֶ֗‬ ‫וְ יִ ָכנְ ֨עּו ַע ִ֜מי ֲא ֶ ֧שר ִ �נ ְֽק ָר ְ‬ ‫ת־א ְר ָ ֽצם׃‬ ‫אתם וְ ֶא ְר ָ ֖פא ֶא ַ‬ ‫ן־ה ָש ַ֔מיִ ם וְ ֶא ְס ַל ֙ח ְל ַח ָט ָ֔‬ ‫ִמ ַ‬ ‫‪.‬דכתיב ‪28 P‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 713

ioned the golden calf],9 He took away three [festivals] in Tammuz, Av, and Elul. When Tishri came, [God] removed the three previous ones, by celebrating the three festivals in Tishri: Rosh Ha-Shanah to make up [for the missing festival] in Tammuz;10 the Great Fast [Yom Kippur] to make up [for the missing festival] in Av; the seven days of the festival [Sukkot] to make up [for the missing festival] in Elul. The Holy One said: [Since Tishri makes up for] the other [months] and has not been given a festival of its own, let its own day be given to it, and He gave of His own. Therefore, it was necessary for Scripture to say: On the eighth day you shall have a solemn assembly (Num 29:35).

52:8 In the day of prosperity be joyful, etc. [and in the day of adversity consider: God has made the one as well as the other  …] (Eccl 7:14). R. Abba Berabbi Kahana said: When a happy day happens to you,11 take advantage of it at once, since it is written: In the day of prosperity be joyful (ibid.). But when a day of adversity happens to you, consider how to repent, in order to be saved from it. R. Yudan said in the name of R. Eliezer: Three things avert a harsh decree, namely prayer, charity, and repentance.12 These three are mentioned in one verse: If My people, who are called by My name, humble themselves, pray [yitpalelu], [seek my face, and turn from their evil ways, then I will hear from heaven, and will forgive their sin and heal their land] (2 Chr 7:14). Here the word pray refers to prayer; and seek My face (ibid.) refers to charity, as it is written: As for me, I shall behold Your face through charity (Ps 17:15); and turn [veyashuvu] from their evil way (ibid.) refers to repentance [teshuvah]. What is written there [at the end]? Then I will hear from heaven, and will forgive their sin, and will heal their land (ibid.).

9 Exod 32:4, 8, 19, 20. 10 bTaan 28b. 11 PesRK 28:3; YalqShim Eccl 975; QohR 7:14,1; QohR 7:14,14. 12 mSot 4:17; QohZ 5:6; Tan Noaḥ 8; TanB Noaḥ 13; ySan 17:2, 68b; BerR 44:12; QohR 5:5, 7:14; PesRab 50:18; YalqShim Eccl 971.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪714‬‬ ‫‪52:9‬‬

‫אמר רבי חוניא‪ 29‬בשם רבי יוסף אף שינוי השם ושניוי מעשה שינוי השם מאבינו‬ ‫אברהם ולא יקרא עוד שמך וגומר [בראשית יז ה] אברם לא מוליד אברהם מוליד‬ ‫ודכותה שרה אשתך [בראשית יז טו] שרי לא ילדה שרה ילדה שינוי מעשה מאנשי‬ ‫ננוה וירא אלהים את מעשיהם כי שבו [יונה ג י] ויש אומרים אף שינוי מקום מאבינו‬ ‫אברהם‪\ 30‬כתיב\ ויאמר ייי אל אברם לך לך [בראשית יב א]‪ 31‬רבא ב מעשייא‪ 32‬רב‬ ‫חמא ברבי גוריא בשם רבי יפה תענית לחלום כאש בנעורת רב יוסף אמר חלום בן יומו‬ ‫אפילו בשבת רבי מני אמר אף התענית דכתיב יענך ייי ביום צרה וגומר [תהלים כ ב]‬

‫‪52:10‬‬

‫גם זה לעומת זה עשה האלהים [קהלת ז יד] עשה הקדוש צדיקים ורשעים הדא הוא‬ ‫דכתיב ואחריכן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו [בראשית כה כו] רבי פנחס ורבי‬ ‫חלקיה בשם רבי סימון אפילו ריוח לא היה ביניהם ויצא זה צדיק וזה רשע מפני מה‬ ‫ברא הקדוש צדיקים ורשעים כדי שיהו מכפרים אילו על אילו על שם גם את זה לעומת‬ ‫זה עשה האלהים [קהלת ז יד]‬

‫‪.‬הונא ‪29 D‬‬ ‫‪.‬מאברהם אבינו ‪30 D‬‬ ‫‪.‬דכתיב ‪31 P‬‬ ‫‪; not in JTS App.‬בך מעשיהם ‪ ; P‬רבא בר מעשייא ‪32 D‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 715

52:9 R. Ḥunya13 said in the name of R. Yosef: A name change14 or a change of one’s deeds can also avert [a harsh decree]. A name change – like our father Abraham: No longer will your name be called [Abram, but your name will be Abraham, for I have made you the father of a multitude of nations …] (Gen 17:5). Abram could not bring children into [life], but Abraham could bring them into [life]. As for Sarai your wife, [you will not call her name Sarai, but her name will be Sarah] (Gen 17:15). Sarai could not bear children, but Sarah could bear them. A change in one’s deeds [can avert a harsh decree] – like the people of Nineveh: And God saw their deeds that they turned [from their evil deed …] (Jonah 3:10). And some say: A change of residence also can avert a harsh decree – like our father Abraham; \it is written:\ The Lord said to Abram: Go out [from your country …] (Gen 12:1). Rabba Berabbi Maasiya,15 Rav Ḥama Berabbi Gurya in the name of R. Yefe [said]:16 Fasting [saves from the premonition of a bad] dream, in the same way that fire [does away] with wood chips. And R. Yosef said: If the bad dream occurs during the day, one is permitted to fast even on the Sabbath. R. Mani said: Even fasting [saves from the harsh decree], as it is written: The Lord will hear you on the day of trouble, etc. (Ps 20:2).

52:10 God has made the one as well as the other (Eccl 7:14). That is, the Holy One made righteous men as well as wicked ones, as it is written: And after that came his brother out, and his hand took hold on Esau‘s heel (Gen 25:26). R. Pinḥas and R. Hilkiah in the name of R. Simon said: There was no gap at all17 between Esau and Jacob, and yet the one came out a righteous man and the other an evil man. Why does the Holy One create righteous men and evil men? In order that these should atone for those, as is indicated by: God has set the one against the other (ibid.).18

13 D Huna. 14 PesRK 28:3; BerR 44:12; QohR 5:6; YalqShim Eccl 971; BHM 4, p. 138; bRH 16b. 15 QohR 5:6; BerR 44:12; BHM 4, p. 135; bTaan 12b; bShab 11a. 16 PesK 28:3; bTaan 12b 17 MidTeh 18:32. 18 The reading of the Scriptural passage according to the Midrash.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪716‬‬ ‫‪52:11‬‬

‫דבר אחר ביום טובה היה בטוב [קהלת ז יד]‪ 33‬אמר רבי תנחום ברבי חייא ביום טובתו‬ ‫של חבירך היה בטובה עמו וביום רעתו ראה [שם] היאך עשות עמו חסד כך היתה‬ ‫אמו \של\ רבי תנחום ברבי חייא עושה ביום שהיתה לוקחת לו ליטרא אחת של בשר‬ ‫לוקחת לו שתים אחת לו ואחת לעניים \ביום שהיתה לוקחת לו אגודה של ירק היתה‬ ‫ֹלקחת לו שתי' אחת לו ואחת לעניים\ מפני מה ברא הקדוש עניים ועשירים כדי שיהו‬ ‫מתפרנסין אילו מאילו על שם גם את זה לעומת זה וגומר [שם]‬

‫‪52:12‬‬

‫דבר אחר ביום טובה היה בטוב [קהלת ז יד] אמר רבי אחא ביום טובתה של תורה היה‬ ‫עמו בטובה וביום רעה ראה [שם] לכשיגע אותו היום שכתוב פח' בציו' חט' [ישעיה‬ ‫לג יד] תהי‪ 34‬מן הרואים‪ 35‬ולא מן הנראים תהי מטבריטי‪ 36‬ולא מקניגאי‪ 37‬תהיו מאותן‬ ‫שכתוב בהן ויצאו וראו בפגרי האנשים [ישעיה סו כד] מפני ברא הקדוש גיהנם וגן‬ ‫עדן כדי שיהו מצילות זו את זו כמה ריוח ביניהם רבי יוחנן אמר כתל ורבי חנינא אמר‬ ‫טפח ורבנן אמרין שתיהן שוות אמר רבי \לוי\ אמר הקדוש לישראל אותן הקרבנות‬ ‫שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן שאין לכם‪ 38‬פרקליט‪ 39‬טוב לירידת גשמים יותר‬ ‫מן הקרבנות‪\ 40‬לכן\ צוך הכתוב‪ 41‬לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט‬ ‫לה]‬

‫יִמ ָ ֧צא ‪33 MT‬‬ ‫ל־ד ְב ַ ֗רת ֶש ֨ל ֹא ְ‬ ‫ֹלהים ַע ִ‬ ‫ת־ז֤ה ְל ֻע ַמת־זֶ ֙ה ָע ָ ֣שה ָ ֽה ֱא ִ֔‬ ‫ּובי֥ ֹום ָר ָ ֖עה ְר ֵ ֑אה ַג֣ם ֶא ֶ‬ ‫טֹוב ֙ה ֱהֵי ֣ה ְב ֔טֹוב ְ‬ ‫ְבי֤ ֹום ָ‬

‫ּומה׃‬ ‫ָ ֽה ָא ָ ֛דם ַא ֲח ָ ֖ריו ְמ ֽא ָ‬ ‫‪.‬נא ‪34 P adds‬‬ ‫‪.‬הראים ‪35 P‬‬

‫‪36 δεωρητής.‬‬ ‫‪37 κυνηγíαι.‬‬ ‫‪.‬להם ‪; JTS App‬לכם ‪38 P‬‬ ‫‪39  παράκλητος.‬‬ ‫‪ not in D.‬יותר מן הקרבנות ‪40‬‬ ‫‪' .‬צוך הכתו 'לכ ‪; D‬צוך הקדוש הכתוב ‪41 P‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 717

52:11 Another comment: In the day of prosperity be joyful (Eccl 7:14). R. Tanḥum Berabbi Ḥiyya said: In the day when your fellow human [experiences] prosperity be joyful with him. And in the day of adversity consider (ibid.) how to be gracious to him. The mother of R. Tanḥum19 Berabbi Ḥiyya would act like this: On a day when she was buying him one pound of meat, she would buy two pounds for him, one for him and one for the poor. \ On a day when she was buying a bunch of greens, she would buy two for him, one for him and one for the poor.\ Why does the Holy One, \blessed be He\, create poor people and rich people? In order for them to draw sustenance from each other, as is indicated by: God has made the one as well as the other (Eccl 7:14).

52:12 Another interpretation: In the day of prosperity [beyom tovah] be joyful (Eccl 7:14). R. Aḥa said: In the day [beyom tovatah] of rejoicing of the Torah, be joyful with [your fellow human being]. But in the day of distress see: [God has made the one as well as the other. For this reason, a human being will not be able to understand  anything that comes after him] (ibid.)  – that is, when the day arrives about which it is written: The sinners in Zion are afraid (Isa 33:14). Be among those who see20 [the punishment of the sinners] and not among those who are seen. Be among the spectators rather than among the competitors [in a circus]. Be among those about whom it is written: And they will go forth, and look upon the carcasses of the men [that have rebelled against Me] (Isa 66:24). The Holy One created Gehinnom and the Garden of Eden, in order that they save each other. How much space is there between them? R. Yoḥanan said: [The breadth of] a wall. R. Ḥanina said: The breadth of a hand. But the Rabbis said: The two are the same. R. \Levi\ said: The Holy One said to Israel: Be mindful of the sacrifices which I wrote for you in the Torah. You have no better intercessor than the sacrifices to bring rainfalls. / Therefore/ Scripture commanded you: Israel, On the Eighth Day, you shall have a solemn assembly (Num 29:35).

19 PesRK 28:3; BHM 4, p. 138. 20 PesRK 28:3; YalqShim Eccl 975; QohR 7:14, 3.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪718‬‬ ‫‪52:13‬‬

‫תן חלק לשבעה וגם לשמונה [קהלת יא ב]‪ 42‬רבי אלעזר ורבי נחמיה ורבי יהושוע ורבי‬ ‫אלעזר אומרים תן חלק לשבעה [שם] זו השבת דכתיב \"ויהי בשביעית [מלכים א' יח‬ ‫מד] ביום השבת‪ 43‬וגם לשמונה [קהלת יא ב] אלו ח' ימי מילה שנאמר"\ וישם אליהו‬ ‫פניו בין ברכיו וגומר [מלכים א' יח מב] "ולמה בין ברכיו [שם]" אמר אליהו לפני \‬ ‫הברוך הוא\ רבונו של עולם אילו לא נשתייר לישראל אלא שתי המצות האילו בלבד‬ ‫כדיי הוא זכותן שירדו להם גשמים ורבי נחמיה אמר תן חלק לשבעה [שם] \זה דור‬ ‫שמל משה לשבע\ וגם לשמונה [קהלת יא ב] זה דור שמל יהושע לשמונה‬

‫‪52:14‬‬

‫אמר לו הקדוש משה רבך מלן לשבעה ואת מלן לשמונה שנאמר בעת ההיא אמר‬ ‫ייי אל יהושע וגומר [יהושע ה ב]‪ 44‬והביאן‪ 45‬לברית שנית אחת מלן שלישית אין אתה‬ ‫מלן‪ 46‬רבי יהושע אמר‪ 47‬תן‪ 48‬חלק לשבעה [קהלת יא ב] אילו \שבעת\ ימי פסח וגם‬ ‫לשמונה [שם] אילו שמונת ימי החג כשהוא אומר וגם [שם] לרבות את העצרת ואת‬ ‫ראש השנה ואת יום הכיפורים רבי סימון פתר קריא בנשיאים תן חלק לשבעה [שם]‬ ‫ביום השביעי נשיא [במדבר ז מח]‪ 49‬לבני מנשה‪[ 50‬במדבר ז נד]‪51‬‬

‫ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ‪42 MT‬‬ ‫מֹונ֑ה ִ ֚כי ֣ל ֹא ֵת ַ ֔דע ַמה־יִ ְהֶי֥ה ָר ָ ֖עה ַע ָ‬ ‫ן־ח ֶלק ְל ִש ְב ָ ֖עה וְ ַג֣ם ִל ְש ָ‬ ‫ֶת ֵ ֥‬ ‫‪.‬בשבת ‪43 D has‬‬ ‫ת־ב ֵנֽי־יִ ְש ָר ֵ ֖אל ֵש ִנֽית׃ ‪44 MT‬‬ ‫מל ֶא ְ‬ ‫הֹוש ַע ֲע ֵ ֥שה ְלָך֖ ַ ֽח ְר ֣בֹות ֻצ ִ ֑רים וְ ׁ֛שּוב ֥ ֹ‬ ‫ָב ֵע֣ת ַה ִ֗היא ָא ַ ֤מר יְ הוָ ֙ה ֶאל־יְ ֻ֔‬ ‫‪45 Not in D.‬‬ ‫‪.‬מוהלן ‪46 D‬‬ ‫‪.‬מוהלן ‪47 D‬‬ ‫‪48 Haplography in P.‬‬ ‫יהּוד׃ ‪49 MT‬‬ ‫ן־ע ִמ ֽ‬ ‫יש ָ ֖מע ֶב ַ‬ ‫יעי נָ ִ ֖שיא ִל ְב ֵנ֣י ֶא ְפ ָ ֑ריִם ֱא ִ ֽל ָ‬ ‫ּיֹום ַה ְש ִב ֔ ִ‬ ‫ַב ֙‬ ‫‪].‬במדבר ז מח[ 'נשיא לבני אפרי ‪50 D‬‬ ‫ה־צּור׃ ‪51 MT‬‬ ‫ן־פ ָד ֽ‬ ‫יאל ֶב ְ‬ ‫ּיֹום ַה ְש ִמ ִ֔יני נָ ִ ֖שיא ִל ְב ֵנ֣י ְמנַ ֶ ֑שה גַ ְמ ִל ֵ ֖‬ ‫ַב ֙‬



Pesiqta Rabbati 52 

 719

52:13 Give a portion [of prosperity] because of seven, and also because of eight (Eccl 11:2). R. Eleazar, R. Neḥemiah, and R. Yehoshua said: Give a portion [of prosperity] because of seven (ibid.) — this refers to the Sabbath,21 \”since it is written: And it occurred on the seventh (1 Kgs 18:4)— that is on the Sabbath day. And also because of eight (Eccl 11:2) – these are the eight days of circumcision, as it is said:”\ Elijah put his face between his knees (1 Kgs 18:42). “And why [is it said:] between his knees (ibid.)?” Elijah said to \the Holy One\: Master of the world, even if Israel has fulfilled only two commandments, the merit of these is such as to cause rainfalls. R. Neḥemiah said: Give a portion [of prosperity] to seven and also because of eight (Eccl 11:2) – [this refers] \to the generation which Moses22 circumcised – [namely,] the seventh generation [after Abraham].\ And also because of eight (ibid.) – [this] refers to the generation which Joshua circumcised, the eighth generation [after Abraham].23

52:14 The Holy One said to Joshua: Moses, your master, circumcised them in the seventh [generation after Abraham,] and you circumcised them in the eighth [generation], as it is said: At that time the Lord said to Joshua: [Make knives of flintstone, and circumcise the Israelites a second time] (Josh 5:2), and bring them into a second covenant. Circumcise them once [more]; do not circumcise them a third time.24 R. Yehoshua said: Give a portion [of prosperity] because of seven (Eccl 11:2)— these are \the seven\ days of Passover; and also because of eight (ibid.)— these are the eight days of the festival [of Sukkot]; and also (ibid.) — [this means] to expand Atseret and Rosh Ha-Shanah and Yom Kippur. R. Simon interpreted the verse as pertaining to two of the princes.25 Give a portion [of prosperity] because of seven (ibid.) – [this has to be explained by referring to] On the seventh day ... the prince [of the Ephraimites] (Num 7:48); [and also because of eight (Eccl 11:2) referring to]: [On the eighth day ... the prince of] the Manassites (Num 7:54).

21 PesRK 28:4; YalqShim Torah 547. 22 QohR 11:2; YalqShim Eccl 989. 23 BerR 46:9. 24 Mek 3, pp 204  f. 25 Ephraim and Manasseh.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪720‬‬ ‫‪52:15‬‬

‫אמר רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון פתר קריא‪ 52‬במלואים תן חלק לשבעה‬ ‫[קהלת יא ב] כי שבעת ימי' ימלא את ידכם [ויקרא ח לג]‪ 53‬וגם לשמנה [קהלת יא ב]‬ ‫ויהי ביום‪\ 54‬השמי'\ קר' משה [ויקרא ט א]‪ 55‬רבי יהודה ברבי סימון \בשם רבי מאיר\‬ ‫פתר קרייה בנידה תן חלק \לשבעת\ [קהלת יא ב] אילו שבעה ימי נידה וגם לשמונת‬ ‫[שם] אילו שמונת ימי המילה אמר הקדוש אם שימרת שבעת ימי נדה כראוי הרי אני‬ ‫נותן לך בן זכר ואת מולו לשמונה דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו [ויקרא יב ג]‬ ‫רבי לוי אמר תן חלק לשבעה [קהלת יא ב] אילו שבעת ימי החג וגם לשמונה [שם] ביום‬ ‫השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט לה]‬

‫‪52:16‬‬

‫\ביום השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט לה]\ כי רוצה ייי בעמו וגומר [תהלים קמט‬ ‫ד]‪ 56‬רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי רוצה הוא הקדוש בקורבנותיהם של ישראל יפאר‬ ‫ענוים בישועה [שם] מהדר הקדוש בקורבנו של עני ואין ישועה אלא קרבנות דכתיב‬ ‫וישע ייי אל הבל ואל מנחתו [בראשית ד ד]‪57‬‬

‫‪.‬קרייה ‪52 D‬‬ ‫יכ֑ם ִ ֚כי ִש ְב ַ ֣עת יָ ִ֔מים יְ ַמ ֵל֖א ‪53 MT‬‬ ‫אּו ִש ְב ַ ֣עת יָ ִ֔מים ַ ֚עד י֣ ֹום ְמ ֔ל ֹאת יְ ֵ ֖מי ִמ ֻל ֵא ֶ‬ ‫מֹועד ֤ל ֹא ֵ ֽת ְצ ֙‬ ‫א ֶהל ֜ ֵ‬ ‫ּומ ֶפ ַת ֩ח ֨ ֹ‬ ‫ִ‬

‫ֶאת־יֶ ְד ֶ ֽכם׃‬

‫‪].‬במדבר ז א[ 'ויהי ביום כלות משה וגו ‪54 JTS App‬‬ ‫ּולזִ ְק ֵנ֖י יִ ְש ָר ֵ ֽאל׃ ‪55 MT‬‬ ‫ּול ָב ָנ֑יו ְ‬ ‫הי ַבּי֣ ֹום ַה ְש ִמ ִ֔יני ָק ָ ֣רא מ ֶֹ֔שה ְל ַא ֲה ֖ר ֹן ְ‬ ‫וַ יְ ִ ֙‬ ‫יׁשּועה׃ ‪56 MT‬‬ ‫הו֣ה ְב ַע ּ֑מֹו יְ ָפ ֵ ֥אר ֝ ֲענָ ִ ֗וים ִב ָ ֽ‬ ‫י־רֹוצ֣ה יְ ָ‬ ‫ִ ֽכ ֶ‬ ‫ל־מנְ ָח ֽתֹו׃ ‪57 MT‬‬ ‫ל־ה ֶבל וְ ֶא ִ‬ ‫הוה ֶא ֶ ֖‬ ‫ּומ ֶח ְל ֵב ֶ ֑הן וַ ִי ַ֣שע יְ ָ ֔‬ ‫ם־הּוא ִמ ְבכ ֹ֥רֹות צֹאנ֖ ֹו ֵ ֽ‬ ‫וְ ֶ֨ה ֶבל ֵה ִ ֥ביא גַ ֛‬



Pesiqta Rabbati 52 

 721

52:15 R. ʿAzariah said in the name of R. Yehudah Berabbi Simon: Interpret the verse Give a portion because of seven (Eccl 11:2) by referring to the ordination [of priests to serve in the tent of meeting]: [You must not go outside the entrance to the tent of meeting for seven days, until the time your days of ordination are completed,] because it will take seven days to ordain you (Lev 8:33). And also because of eight (ibid.) refers [to the eighth day when the priests began to serve in the tent of meeting]: It happened on \the eighth\ day that Moses called [Aaron] (Lev 9:1). R. Yehudah Berabbi Simon\ in the name of R. Meir\ interpreted the verse [as referring to] menstruation. Give a portion \because of seven\ (Eccl 11:2) – these are the seven days of menstruation. And also because of eight (Eccl 11:2) – these are the eight days [until the] circumcision [of a male child]. The Holy One said: If You keep26 the seven days [of menstruation to refrain from sexual intercourse], then I will give you a male child, you will circumcise him27 on the eighth day, since it is written: And on the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised (Lev 12:3). R. Levi said: The words Give a portion because of seven (Eccl 11:2) – [refer to] the seven days of the festival [of Sukkot]; and also because of eight (ibid.) – [refer to:] On the eighth day, you shall have a solemn assembly (Num 29:35).

52:16 On the Eighth Day, you shall have a solemn assembly (Num 29:35).\ The Lord takes pleasure in His people, etc. (Ps 149:4). R. Yehoshua from Sikknin said in the name of R. Levi: The Holy One takes pleasure in the sacrifices [brought by] Israel. He adorns the humble with salvation (ibid.) – [this means] that the Holy One is glorified by the sacrifice [brought by] a humble person. And salvation [yshʿa] is nothing but sacrifices, since it is written: And the Lord had regard for [yshʿa] Abel and his offering (Gen 4:4).

26 PesRK 28:4; WayR 14:7. 27 PesRK 28:1; YalqShim Isa 430.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪722‬‬ ‫‪52:17‬‬

‫אמר רבי יוחנן השמיני רגל בפני עצמו \והוא פייס‪ \58‬בפני עצמו‪ 59‬קרבן בפני עצמו‬ ‫שיר בפני עצמו ברכה בפני‪ 60‬עצמה אמר רבי אבין בכולם כתוב וביום [במדבר כט‬ ‫יז‪,‬כ‪,‬כג‪,‬כו‪,‬כט‪,‬לב] וכאן כתוב ביום [במדבר כט לה] מיכן שהוא רגל‪ 61‬בפני עצמו פייס‬ ‫אמר רבי יוסי כהאי דתנינא‪ 62‬תמן בשמיני חזרו לפייס ברגלים קרבן פר אחד איל‬ ‫אחד [במדבר כט לו]‪ 63‬ברכה אמר רבי אילא מיכן שהוא טעון זמן תמן תנינן סוכה‬ ‫שבעה כיצד גמר מלאכל לא יתיר את סוכתו‪ 64‬אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה‬ ‫ולמעלה‪ 65‬בשביל כבוד יום טוב האחרון רבי אבא בר כהנא רבי חייא ברבי רב אשי‬ ‫בשם רבי צריך לפסול סוכתו מבעוד יום רבי יהושע בן לוי אמר צריך לקדש בלילי‪66‬‬ ‫[יום] טוב האחרון בתוך ביתו ורבי יעקב ברבי אחא בשם שמואל קידש בבית\ו\ זה‬ ‫ונמלך לאכול בבית‪ 67‬אחר צריך לקדש פעם שנייה רבי אחא ברבי חננא בשם רבי‬ ‫הושעיה‪ 68‬הרי שהיתה סוכתו עריבה‪ 69‬עליו הרי זה מקדש בלילי יום טוב האחרון בתוך‬ ‫ביתו ואוכל לתוך סוכתו ואינו צריך לקדש פעם שנייה‬

‫‪.‬ברכה ‪58 P‬‬ ‫‪ not in D.‬ברכה בפני עצמו ‪59‬‬ ‫‪.‬בפנה ‪60 P‬‬ ‫‪61 Not in D.‬‬ ‫‪.‬דתניא ‪62 D‬‬ ‫ימם׃ ‪63 MT‬‬ ‫י־ש ָנ֛ה ִש ְב ָ ֖עה ְת ִמ ִ ֽ‬ ‫יהוה ַ ֥פר ֶא ָ ֖חד ַ ֣איִ ל ֶא ָ ֑חד ְכ ָב ִ ֧שים ְבנֵ ָ‬ ‫ִה ְק ַר ְב ֶ֨תם ע ֜ ָֹלה ִא ֵ֨שה ֵ ֤ר ַיח נִ י ֙ח ַֹ ֙ח ַ ֽל ָ ֔‬ ‫‪.‬מנחתו הוא אתם אוכלים ‪64 D‬‬ ‫‪.‬למעלן ‪65 D‬‬ ‫‪ not in D.‬צריך לקדש בלילי ‪ ...‬רבי אבא בר כהנא ‪66‬‬ ‫‪.‬ביבבית ‪67 P‬‬ ‫‪.‬אושעיא ‪68 D‬‬ ‫‪69 Dittography in P.‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 723

52:1728 R. Yoḥanan said: The Eighth Day is a festival in its own right. \It has its own lots [for various ceremonies to be performed by the priests,]\29 its own psalm, and its own blessing.30 R. Avin said: Regarding all the other [festival] days it is written: And on the day (Num 29:17, 20, 23, 26, 29, 32) and here it is written: On the … day (Num 29:35). This is the reason why the Eighth Day is a festival in its own right. [Regarding] the lots, R. Yose said: We are taught there31: On the Eighth Day they cast lots as they do on the other festivals; one bullock, one ram … (Num 29:36). [Regarding the] blessing: R. Ila32 said: We learn it from here, that it is a timebound obligation. We taught there:33 It is required that the [obligations related to the] sukkah continue for seven entire days. Therefore, after someone has finished eating the last meal of the festival [of Sukkot], he should not pull down the sukkah at once, but should remove its furnishings in the afternoon, or even later, because of the honor due to the last day of Sukkot. R. Abba Berabbi [and] R. Ḥiyya Berabbi Asi said in the name of Rabbi: He is required to invalidate his sukkah some time [during the seventh] day. R. Yehoshua ben Levi said: It is [merely] required that in the evening of the last day [of Sukkot] one recites the kiddush in one’s house [and not in the sukkah]. And R. Yaaqov Berabbi Aḥa said in the name of Shmuel: If someone recites the kiddush in \his\ house and then decides to eat at another house, he is required to recite the kiddush a second time. R. Aḥa Berabbi Ḥanina said in the name of R. Hoshaiah: If someone’s sukkah pleases him, he may recite the kiddush in his house on the evening of the last day of the festival, but eat in his sukkah, without being required to recite the kiddush a second time.

28 See 52:1, note. 29 mYom 2:2, mSuk 5:6. 30 PesRK 28:6; YalqShim Torah 782; ySuk 5:7, 55d; yHag 1:6, 76c. 31 mSuk 5:9. 32 Ilai? Hela? 33 mSuk 4:8.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪724‬‬ ‫‪52:18‬‬

‫אמר רבי אבון אתיא דשמואל ברבי חייא ורבי הושיעה ברבי יהושע בן לוי אמר רבי מני‬ ‫ולא פליגין מה דמר שמואל כשהיתה דעתו לאכול בבית אחר ומה דאמר רבי יהושע‬ ‫בן לוי כשאין דעתו לאכול בבית אחר רבי יודן בשם רבי יצחק כל זמן שישראל נעצרים‬ ‫בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הקדוש עוצר שכינתו עמהם מה טעמיה נעצרה נא אותך‬ ‫ונעשה לפניך גדי עזים [שופטים יג טו]‪ 70‬רבי חגי בשם רבי יצחק כל זמן שישראל מקוים‬ ‫בבתי כנסיות ובתי מדרשות הקדוש מקוה שכינתו עליהם מה טעם קוה קויתי ייי ויט‬ ‫אלי חסד וישמע שוועתי [תהלים מ ב]‬

‫‪52:19‬‬

‫אמר רבי אלכסנדריי למלך שבאתה לו שמח שמחה כל שבעת ימי המשתה היתה‬ ‫מטרונה‪ 71‬מרמזת לבני פלטין‪ 72‬ואומרת להם עד שהמלך באלריא‪ 73‬שלו שאלו צרכיכם‬ ‫כיון שלא נתבוננו כבשה להם מטרונה‪ 74‬ע\ו\ד יום אחרכך שבעת ימי החג התורה‬ ‫מלמדת ומרמזת לישראל ואומר להם שאלו‪ 75‬מטר תדע לך שהוא כן‪ 76‬בשיני ונסכיהם‬ ‫[במדבר כט יט]‪ 77‬בשישי‪ 78‬ונסכיה [במדבר כט לא]‪ 79‬בשביעי במפט' [במדבר כט לג]‪80‬‬ ‫מם יוד מם מיכן שניסוך המים מן התורה וכיון שלא נתבוננו כבשה להם התורה עד‬ ‫יום אחר לפיכך צריך הכתוב לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט לה]"‬

‫שה ְל ָפ ֶנ֖יָך גְ ִ ֥די ִע ִ ֽזים׃ ‪70 MT‬‬ ‫אֹותְך וְ נַ ֲע ֶ ֥‬ ‫ה־נ֣א ָ֔‬ ‫הו֑ה נַ ְע ְצ ָר ָ‬ ‫ל־מ ְל ַ ֣אְך יְ ָ‬ ‫אמר ָמנ֖ ַֹוח ֶא ַ‬ ‫וַ ֥י ֹ ֶ‬ ‫‪71 Matrona.‬‬ ‫‪72 Palatium.‬‬ ‫באַל ַריָ א ‪73 JTS App‬‬ ‫‪ְ .‬‬ ‫‪74 Matrona.‬‬ ‫‪.‬מלי ‪75 P‬‬ ‫‪.‬בן ‪76 P‬‬ ‫יהם׃ ס ‪77 MT‬‬ ‫ּומנְ ָח ָ ֖תּה וְ נִ ְס ֵכ ֶ ֽ‬ ‫יר־ע ִ ֥זים ֶא ָ ֖חד ַח ָ ֑טאת ִמ ְל ַב ֙ד ע ַֹל֣ת ַה ָת ִ֔מיד ִ‬ ‫ּוש ִע ִ‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬בשיני ‪78 P‬‬ ‫יה׃ פ ‪79 MT‬‬ ‫ּוש ִ ֥עיר ַח ָ ֖טאת ֶא ָ ֑חד ִמ ְל ַב ֙ד ע ַֹל֣ת ַה ָת ִ֔מיד ִמנְ ָח ָ ֖תּה ּונְ ָס ֶ ֽכ ָ‬ ‫ְ‬ ‫שים ְב ִמ ְס ָפ ָ ֖רם ְכ ִמ ְש ָפ ָ ֽטם׃ ‪80 MT‬‬ ‫ילם וְ ַל ְכ ָב ִ ֛‬ ‫ּומנְ ָח ָ ֣תם וְ נִ ְס ֵכ ֶ֡הם ֠ ַל ָפ ִרים ָל ֵא ִ ֧‬ ‫ִ‬



Pesiqta Rabbati 52 

 725

52:18 R. Avun said: The [teaching] came from Shmuel Berabbi Ḥiyya and R. Hoshaiah Berabbi Yehoshua ben Levi. R. Mani said: There is no difference [of opinion between Shmuel and R. Yehoshua ben Levi]. What Shmuel said [applies to] a person who intends to eat in another house, and what Yehoshua ben Levi said applies to a person who does not intend to eat in another house [in which he recites the kiddush]. R. Yudan said in the name of R. Yitsḥaq: As long as Israel stay [ʿatsr] together in synagogues and houses of study, the Holy One lets His Shekhinah [Divine Presence] stay [ʿatsr] with them. What is the Scriptural source for this? [Manoah said to the angel of the Lord,] Please stay [ʿatsr] here awhile, so we can prepare a young goat for you to eat (Judg 13:15). R. Ḥaggai in the name of R. Yitsḥaq [said]: As long as Israel congregates in synagogues and houses of study, the Holy One congregates with them with His Shekhinah [Divine Presence]. What is the Scriptural source? I waited patiently for the Lord, and He turned to me, and heard my cry (Ps 40:2).

52:19 R. Alexandri said: [To what is this matter like?] To a king who experienced rejoicing. During the seven days of feasting, Matrona kept giving hints to the people of the palace, saying: While the king is rejoicing, ask him [to satisfy] your needs. When they did not understand [what she was hinting at], Matrona got an additional day [of feasting] on their behalf. Therefore, after seven days of the festival [of Sukkot], the Torah is teaching34 and giving a hint to Israel and saying to them: request rain, know that [they refer to the drink offerings] on the sixth day: and their drink offerings [veniskheyhem] (Num 29:19); [the drink offerings on] the sixth day: And its drink offerings [unesakheyah] (Num 29:31); and on the seventh day: by number [bemisparam] (Num 29:33). The letters mem yod mem [mem at the end of the first word, the letter yod in the second word, the letter mem at the end of the third word in the Hebrew demonstrate what the Torah is hinting at: mym [water], the pouring of the drink offerings is based on the Torah. But since they did not understand [what the Torah was hinting at,] the Torah itself arranged an additional day for them. Therefore, Scripture had to say: Let the Eighth Day be for you a solemn assembly (Num 29:35).

34 PesRK 28:8; SifBem 150; yShevi 1:7, 33b.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪726‬‬ ‫‪52:20‬‬

‫דבר אחר ביום השמיני עצרת תהיה לכם [במדבר כט לה] אמר הקדוש לישראל בניי‬ ‫יודע‪ 81‬אני שכל שבעת ימי החג הייתם עסוקים בקרבנו של אומות העולם ועכשיו אני‬ ‫ואתם נשמח יום אחד אני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד איל אחד [במדבר כט‬ ‫לו] כיון ששמעו ישראל כך התחילו מקלסים להקדוש ואומרים זה היום עשה ייי נגילה‬ ‫ונשמחה בו [תהלים קיח כד] אמר רבי אבון אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום ואם‬ ‫בהקדוש בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך [שיר השירים א ד]‪ 82‬בך [שם] בתורתך‬ ‫בך [שם] בישועתך אמר רבי יצחק בך עשרים ושתים אותיות שכתבת לנו בתורתך ב'‬ ‫תרי כ' עשרים‪83‬‬

‫]‪[52:21‬‬

‫"מה ראה להיות פוחת בכל יום אלא לימדתך התורה דרך ארץ שאם ילך אדם‬ ‫לאכסניא‪ 84‬וקיבלו חבירו יום א' מאכילו עופות בשני מאכילו דגים בשלישי בשר‬ ‫ברביעי ירק פוחת והולך עד שמאכילו קטנית תהיה לכם אמר ליה הקדוש ברוך הוא‬ ‫לישראל השמחה נאה לכם המועדים נאים לכם ימים טובים נאים לכם ביום השמיני‬ ‫עצרת [במדבר כט לה] יספת לגוי [ישעיה כו טו] ישראל אם אתה נותן לו בן אם היה‬ ‫בכור פודהו לשלשים יום הגדיל מוליכו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומברכך בכל יום‬ ‫ויום ואומר ברכו את י"י המבורך"‬

‫‪81 Not in D.‬‬ ‫יש ִ ֖רים ‪82 MT‬‬ ‫֤ילה וְ נִ ְש ְמ ָח ֙ה ָ֔בְך נַ זְ ִ ֤כ ָירה ד ֶ ֹ֙ד ֙יָך ִמ ַ֔ייִ ן ֵמ ָ‬ ‫יאנִ י ַה ֶ֜מ ֶלְך ֲח ָד ָ ֗ריו נָ ִג ָ‬ ‫ּוצה ֱה ִב ַ֨‬ ‫ָמ ְש ֵ ֖כנִ י ַא ֲח ֶ ֣ריָך נָ ֑ר ָ‬

‫ֲא ֵה ֽבּוָך׃ ס‬ ‫‪.‬עשרים 'תריי ַכ ' ֵב ‪83 D‬‬ ‫‪84 Ξενíα.‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 727

52:20 Another comment: On the Eighth Day On you shall have (Num 29:35). The Holy One said to Israel: My children, I know that during all seven days of the festival [of Sukkot] you were occupied with sacrifices on behalf of the nations of the world. But now I and you should rejoice for one day. I will not trouble you a lot, rather, [sacrifice] one bullock and one ram (Num 29:36). When Israel heard this, they began praising the Holy One saying: This is the day which the Lord has made; we will rejoice and be glad on it (Ps 118:24). R. Avin said: We do not know whether we were to rejoice in the day or in the Holy One. Solomon came and he explained it: We will be glad and rejoice in You [bakh] (Cant 1:4); bakh (ibid.)  – [means] BetorateKHa [rejoice in Your Torah], bakh (ibid.)— [means] BishuʿatKHa [rejoice in Your salvation]. R. Yitsḥaq said: bakh (ibid.)— [refers to] the twenty-two letters which You used in the writing of the Torah, the letter bet equals two, and the letter kaf equals twenty. [52:21]35 “What was the reason for reducing [the sacrifices in Num 29:36] on each day? The Torah is merely teaching you ethical behavior. If someone goes for lodging and his friend welcomes him,36 he feeds him fowl on the first day, on the second day he feeds him fish, on the third day he feeds him meat, on the fourth day [he feeds him] vegetables. Like this he continues to reduce [the meals], until he feeds him pulse. You shall have (Num 29:35)—The Holy One, blessed be He, said to him: The joy is pleasant for Israel, the festive seasons are pleasant for you, the festivals are pleasant for you, on the eighth day … a solemn assembly (ibid.). You have increased the nation (Isa 26:15) — if You gave a son to Israel, when he is a first-born, after thirty days you will redeem him [from a priest]. When [the son] is grown up, [his father] will bring him37 to the synagogues and to the houses of study and he will bless you every day, and he says: Bless the Lord who is blessed!“

35 JTS App f. 76b. 36 TanB Pinḥas 16; YalqShim Torah 792. 37 YalqShim Torah 547.

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪728‬‬ ‫]‪[52:22‬‬

‫"דבר אחר יספת לגוי [ישעיה כו טו] להכותים אתה מרבה להם ימים טובים אוכלין‬ ‫ושותןין ונכנסין לבתי תרטיאות‪ 85‬ולבתי קרקסאות‪ 86‬ומכעיסין אותך בדבריהם וב�מ‬ ‫עשיהם אבל ישראל אינם כן אתה נותן להם ימים טובים הן אוכלין ושותין ושמחים‬ ‫ונכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומברכך בכל יום ויום ואומר ברכו את י"י‬ ‫המבורך"‬

‫]‪[52:23‬‬

‫"דבר אחר יספת לגוי [ישעיה כו טו] להכותם‪ 87‬ומרבים בתפילות ומרבין במוספין‬ ‫ומרבין בקרבנות לפיכך צריך הכתוב לומר ביום השמיני אמר רבי אלכסנדרי משל‬ ‫למלך שבאת לו שמחה כל שבעת ימי המשתה היה בנו של מלך טורח עם האורחים‬ ‫וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו יודע אני שכל שבעת ימי המשתה‬ ‫היית טורח עם האורחים ועכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליה הרבה‬ ‫אלא תרנגול אחד וליטרא אחד של בשר כך כל שבעת ימי בחג ישראל עסוקין בכך‬ ‫בנותיהן של אומות העולם"‬

‫]‪[52:24‬‬

‫"דבר אחר רבי פנחס כל אותן שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג כנגד שבעים‬ ‫אומות שלא יצדה העולם ממן מה טעם תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה [תהלים קט‬ ‫ד]‪ 88‬בטוחים אנו בתפלה וכיון שיצאו ז' ימי החג אמר הקדוש לישראל עכשיו אני ואתם‬ ‫נשמח יחד ואיני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד איל אחד [במדבר כט לו] וכיון‬ ‫ששמעו ישראל כך התחילו מקלסין להקדוש ואומרים זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה‬ ‫[תהלים קיח כד] אמר רבי אבין אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום אם בהקשדוש בא‬

‫‪85  Δέατρον.‬‬ ‫‪86 Circus.‬‬ ‫?יושוע י כ ‪.‬להכותם וגומר ‪87‬‬ ‫ת־א ֲה ָב ִ ֥תי יִ ְש ְטנ֗ ּונִ י וַ ֲא ִנ֥י ְת ִפ ָ ֽלה׃ ‪88 MT‬‬ ‫ַ ֽת ַח ַ‬



Pesiqta Rabbati 52 

 729

[51:22] “Another interpretation: You have increased the nation (Isa 26:15)— to strike them; You increase the festivals for them, they eat and drink and rejoice, and go into their theatres and circuses.38 They provoke Your anger by their merriment. But Israel is not like that, if You give Israel festivals, they eat and drink and rejoice and go into synagogues and schools, and recite blessings ever day, and he says: Bless the Lord who is blessed!”

[52:23] “Another interpretation: You have increased the nation (Isa 26:15)—to strike them. But they increased the prayers and increased the musaf39 and increased the sacrifices. Therefore, Scripture had to say on the eighth day (Num 29:35). R. Alexandri said: A comparison, [to what is the matter like?] To a king who experienced rejoicing. During the seven days of feasting the son of the king was busy with the guests. But when the seven days of the feast were over, the king said to his son: I know that you were busy with the guests during the entire seven days of the feast, but now I and you will be joyous for one day, and I will not trouble you a lot but [for] one fowl, one pound of meat. Thus, all seven days of the festival [of Sukkot] Israel is busy with the sons of the nations of the world.”

[52:24] “Another interpretation. R. Pinḥas [said]: These seventy bullocks that Israel would sacrifice on the festival [of Sukkot] correspond to the seventy nations of the world, in order [to avoid] making the world desolate. What is the Scriptural source? In return for my love they accuse me, even as I make prayer for them (Ps 109:4). We trust in prayer, and when the seven days of the festival [of Sukkot] ended, the Holy One, blessed be He, said to Israel: I will not trouble you a lot, rather, [sacrifice] one bullock and one ram (Num 29:36). When Israel heard this, they began praising the Holy One, blessed be He, saying: This is the day which the Lord has made; we will rejoice and be glad on it (Ps 118:24). R. Avin said: We do not know whether we were to rejoice in the day or in the Holy One, blessed be He. Solomon came and he explained it: We will be glad and rejoice in You (bakh) (Cant 1:4); bakh (ibid.) – [means] BetorateKHa [rejoice in Your Torah], bakh (ibid.) – [means] BishuʿatKHa

38 See 52:6 39 “Additional sacrifice” or the “additional service” recited on the Sabbath and on festivals in commemoration of the additional sacrifices that were offered in the Temple (Numbers 28, 29).

‫יתבר אתקיספ ‪ 52‬‬

‫ ‪730‬‬

‫שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך [שיר השירים א ד] בך [שם] בישועתך אמר רבי יצחק‬ ‫בך [שם] בעשרים ושתים אותיות שהכתבת לנו בתורתך ב' תרי כ' עשרים"‬

‫‪52:25‬‬

‫אלה תעשו לייי במועדיכם [במדבר כט לז] רבי הונא‪ 89‬אומר בשם רבי תנחום ברבי יודן‬ ‫אלה עשיתם אין כתוב כאן אלה תעשו התורה מרמזת לישאל ואומר להם תניין יומיא‬ ‫רבי ברכיה בשם רבי אבא ברבי כהנא כתיב ושמרת את החוקה הזאת למועדה [שמות‬ ‫יג י] התורה מרמזת לישראל ואומר להם תניין יומיא אמר רבי יודן‪ 90‬ברבי סימון כתיב‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגומר [דברים כו טו] \‪91‬מה כתיב בתריה היום הזה‬ ‫ה' אלהיך מצוך לעשות [דברים כו טז]‪ 92‬ומה ענין זה אחר זה אלא\ כל זמן שישראל \‬ ‫עושין רצונו של מקום ו\מוציאים מעשרותיה\ם\ כראוי ואומרים לפני הקדוש ביערתי‬ ‫הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי וגם [דברים כו יג]‪ 93‬התורה מרמזת לישראל ואומרת‬ ‫להם תניין יומיא ואתם הדבקים בייי אלהיכם חיים כולכם היום [דברים ד ד]‬ ‫ס"ל"י"ק" פי"ר"ק"ין"‪94‬‬ ‫\חסלת פסיקתא רבתא\‬

‫‪.‬עזריא ‪89 D‬‬ ‫‪.‬יהודה ‪90 D‬‬ ‫שר נָ ַ ֖ת ָתה ָל֑נּו ‪91 MT‬‬ ‫ת־ע ְמ ָ֙ך ֶאת־יִ ְש ָר ֵ֔אל וְ ֵא ֙ת ָה ֲא ָד ָ֔מה ֲא ֶ ֥‬ ‫ּוב ֵ ֤רְך ֶ ֽא ַ‬ ‫ן־ה ָש ַ֗מיִ ם ָ‬ ‫יפ ֩ה ִמ ְמ ֨עֹון ָק ְד ְש ָ֜ך ִמ ַ‬ ‫ַה ְש ִק ָ‬

‫ַכ ֲא ֶ ֤שר נִ ְש ַ֙ב ְע ָ֙ת ַל ֲאב ֵֹ֔תינּו ֶ ֛א ֶרץ זָ ַ ֥בת ָח ָל֖ב ְּוד ָ ֽבׁש׃ ס‬ ‫אֹותם ‪92 MT‬‬ ‫ית ָ֔‬ ‫ת־ה ִמ ְש ָפ ִ ֑טים וְ ָש ַמ ְר ָ ֤ת וְ ָע ִ ֙ש ָ֙‬ ‫ת־ה ֻח ִ ֥קים ָה ֵ ֖א ֶלה וְ ֶא ַ‬ ‫ֹלהיָך ְמ ַצוְ ָך֧ ַל ֲע ׂ֛שֹות ֶא ַ‬ ‫הוה ֱא ֶ֜‬ ‫ַהּי֣ ֹום ַה ֶ֗זה יְ ָ ֨‬ ‫ּוב ָכל־נַ ְפ ֶ ֽשָך׃‬ ‫ל־ל ָב ְבָך֖ ְ‬ ‫ְב ָכ ְ‬ ‫ן־ה ַ֗ביִת וְ ֨ ַגם נְ ַת ִ ֤תיו ַל ֵלוִ ֙י וְ ַלגֵ ֙ר ַליָ ֣תֹום וְ ָל ַא ְל ָמ ֔ ָנה ְכ ָכל־ ‪93 MT‬‬ ‫ֹלהיָך ִב ַ ֧ע ְר ִתי ַה ֣קֹ ֶדׁש ִמ ַ‬ ‫הוה ֱא ֶ֜‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָ֡ת ִל ְפנֵ י֩ יְ ָ ֨‬ ‫יתנִ י ֽל ֹ ָ‬ ‫שר ִצוִ ָ ֑‬ ‫ִמ ְצוָ ְתָך֖ ֲא ֶ ֣‬ ‫א־ע ַ ֥ב ְר ִתי ִמ ִמ ְצו ֶ ֺ֖תיָך וְ ֥ל ֹא ָש ָ ֽכ ְח ִתי׃‬ ‫‪.‬מדרש משלי ‪94 P continues with‬‬



Pesiqta Rabbati 52 

 731

[rejoice in Your salvation]. R. Yitsḥaq said: bakh (ibid.)— [refers to] the twenty-two letters which You used in the writing of the Torah, the letter bet equaling two, and the letter kaf equaling twenty.”40

52:25 These you shall offer to the Lord in your appointed seasons (Num 29:39). R. Huna said in the name of R. Tanḥum Berabbi Yudan: “These you have offered” is not written here, but These you shall offer (ibid.). The Torah gave a hint to Israel and said to them: There will be a second time [for the sacrifices]. R. Berekhiah said in the name of R. Abba Berabbi Kahana: It is written, You shall therefore keep this ordinance in its season [from year to year] (Exod 13:10). The Torah gives a hint to Israel and says to them that there will be a second time [for keeping the ordinance of Passover, the time when the Temple will be rebuilt]. R. Yudan Berabbi Simon said: It is written: Look down from Your holy habitation, from heaven, [and bless Your people Israel] etc. (Deut 26:15). What is written after this? This very day the Lord your God is commanding you to observe [these statutes and ordinances; so observe them diligently with all your heart and with all your soul] (Deut 26:16). What is the relation between one [verse] and the next?41 Simply, \as long as Israel\ does the will of God and \take out their tithes, \as is proper, and say before the Holy One: I have removed the sacred portion from the house, and I have given it to the Levites, [the resident aliens, the orphans, and the widows] (Deut 26:13), [then] the Torah says to [Israel]: There will be a second time, You that cleave to the Lord your God are alive, every one of you, this day (Deut 4:4). End of Chapter. \ The end of Pesiqta Rabbeta\

40 Partially identical to 52:20. 41 PesRK 28:10.

Index

Scriptural Quotations Genesis Vol. 1 1:3, 155; 1:5, 197, 523, 643; 1:6, 643; 1:9, 645; 1:11, 645; 1:14, 421, 427, 429; 1:14–15, 645; 1:15, 429; 1:17, 429; 1:20, 645; 1:24, 645; 1:26, 385; 1:20, 389, 391; 1:29, 645; 2:1, 75; 2:3, 183; 2:4, 653; 2:7, 209; 2:10, 493; 2:18, 647; 2:19, 389; 2:20, 385, 395; 2:24, 223; 3:1, 42; 3:8, 147, 151, 435; 3:12, 397; 3:17, 599; 3:19, 397; 3:22, 193; 3:23, 397; 3:24, 193; 4:4, 143; 4:25, 431; 4:26, 151; 6:5, 151; 7:2, 371; 7:23, 231; 8:21, 505, 599; 9:6, 637; 9:25, 657, 659; 10:8–10, 545; 11:3, 307; 11:4, 151; 12:6, 97; 12:7, 95, 97; 12:17, 519; 13:1–5, 93; 13:6, 93; 13:7, 95, 97; 13:8–9, 97; 13:9, 97, 99; 13:9–10, 97; 13:10, 97; 13:13, 151; 13:14, 99; 14:15, 521; 14:14, 547; 15:1, 333, 627; 15:5, 295; 15:9, 429; 15:12, 429; 15:13, 69, 445, 447; 15:14, 333; 15:15, 311, 313; 15:17, 429; 15:18, 431; 16:12, 597; 17:1, 369; 17:8, 551; 17:9, 551; 17:12, 391; 18:1, 451; 18:4, 369; 18:5, 369; 18:6, 179; 18:7, 369; 18:10, 179; 18:16, 369; 18:17, 305; 18:18, 307; 18:27, 193, 307; 19:17, 99; 19:36, 93; 19:19, 99; 19:36, 597; 20:2, 151; 20:11, 93; 21:1, 26; 22:18, 299; 23:1, 315; 23:15, 61; 23:25:21, 293; 24:17, 497; 25:25, 483; 25:27, 153; 25:29, 311; 25:32, 313, 319; 25:30, 497; 25:34, 313; 26:24, 627; 27:1, 311, 483; 27:28, 55; 27:15, 483; 27:36, 313; 27:40; 27:41, 311, 347; 27:43, 313; 28:7, 455; 31:13, 627; 31:32, 103; 32:8, 347; 32:9, 349; 32:28, 515; 32:29, 515; 33:2, 349; 33:6–7, 321; 33:7, 321, 339; 33:11, 347; 34, 323; 35:6, 107; 35:8, 315; 35:9, 105; 35:10, 105; 35:11, 105, 107, 109; 36:5, 625; 37:2, 337; 37:3, 319; 37:4, 345; 37:19–20, 271; 37:25, 271; 37:26, 271; 37:27, 271; 39:8, 323; 39:11, 171; 41:46, 173; 42:18, 321, 323; 43:30, 347; 44:18, 195; 44:33, 195; 46:4, 627; 46:27,

247, 273; 47:29, 61; 47:12, 387; 48:1, 101; 48:2, 103, 105; 48:3, 107; 48:3–4, 105; 48:4, 105, 107, 109; 48:5, 107, 113; 48:6, 107; 48:7, 109, 111; 48:8, 113, 115; 48:9, 115; 48:10, 113; 48:13, 113; 48:14, 115, 119; 48:16, 107; 48:17, 117; 48:20, 85, 117; 49:1, 627; 49:22, 321, 339; 49:23, 347; 49:28, 123, 131, 203; 50:5, 61; 50:7, 188; 50:15, 347; 50:20, 323; 50:21, 323. Vol. 2 1:1, 303; 1:2, 303, 531; 1:3, 531; 1:7, 421; 1:9, 613; 1:14, 367, 565; 1:16, 483, 567; 2:2, 457, 569, 571; 2:3, 19, 31, 33, 567, 569; 2:4, 309, 405; 2:5, 135; 2:7, 94, 407; 2:8, 409, 609, 611; 2:17, 407, 409, 489; 3:8, 407, 409, 489; 3:15, 19; 3:16, 537; 3:17, 489; 3:19, 489; 3:22, 609; 3:24, 19; 4:4, 721; 4:8, 699; 4:12, 577, 673; 4:13, 577, 673; 4:16, 577, 673; 4:26, 489, 613; 5:1, 3; 5:5, 489; 7:11, 491; 7:23, 403; 8:17, 89; 6:9, 267; 9:27, 357; 10:11, 327; 11:4, 491; 11:8, 491, 615; 11:9, 491; 11:30, 269, 485, 487, 499, 507; 12:1, 715; 12:4, 491, 515; 12:5, 519, 649; 13:13, 491; 13:17, 33; 14:13, 283; 14:15, 651; 14:20, 85; 15:1, 179, 307; 15:2, 497; 15:3, 489; 15:5, 433, 469; 15:8, 593; 15:13, 469, 489, 593; 15:14, 651; 16:2, 467; 17:1, 637; 17:5, 499, 715; 17:10, 605; 17:15, 715; 17:17, 485, 487, 515; 17:19, 487; 17:21, 437; 18:7, 135, 599, 601; 18:8, 91; 18:10, 469; 18:11, 485, 487, 687; 18:12, 485, 487, 675; 18:13, 675; 18:19, 283; 18:25, 179; 19:13, 471; 19:24, 471, 491; 19:33, 471; 19:24, 471; 19:33, 471; 20:1, 473; 20:2, 473, 569; 20:3, 473, 475; 20:4, 475; 20:5, 477; 20:6, 477; 20:6, 479; 20:7, 479; 20:17, 391, 479, 487; 20:18, 133, 473, 475, 487; 21:1, 389, 391, 465, 467, 469, 471, 473, 481, 485, 487, 489, 491, 495, 499; 21:1–2, 519; 21:2, 269, 507; 21:6, 481, 483; 21:7, 509; 21:8, 481; 21:9, 617; 21:10, 471; 21:12, 439, 489; 22:2, 425, 427, 429, 431, 617;

736 

 Index

22:3, 431; 22:4, 431; 22:5, 433; 22:6–8, 433; 22:8, 433; 22:9, 433, 637; 22:11, 437; 22:12, 437, 439; 22:13, 441, 443; 22:14, 219, 397, 439, 441; 22:15, 441; 22:16, 439; 24:1, 85, 497, 687; 24:20, 267, 497; 25:5, 433; 25:27, 135, 637; 25:20, 517; 25:25, 691; 25:26, 517, 715; 26:1, 473; 26:5, 497; 26:12, 85; 26:16, 293, 439; 26:24, 307; 26:28, 293; 27:1, 593; 27:5, 219; 27:9, 601; 27:15, 59; 27:27, 397; 27:33, 87; 28:13, 307; 28:14, 33; 28:15, 295, 307; 28:17, 219, 307, 397; 28:22, 85; 30:22, 489; 30:42, 697; 32:8, 295; 33:11, 87; 33:18, 33; 35:22, 671; 36:6, 295; 37:4, 183; 37:18, 223; 37:29, 671; 39:5, 491; 46:4, 309; 48:15, 301; 48:16, 301; 49:12, 341; 49:19, 575; 49:28, 395, 603; 50:21, 183, 189, 223; 50:25, 491.

Exodus Vol. 1 1:4, 309; 1:7, 295; 1:14, 457; 2:12, 125; 2:19, 173; 2:20, 125; 2:23, 233; 3:1, 173; 3:2, 127; 3:10, 123; 3:13, 611; 3:14, 611; 3:16, 439, 563; 4:22, 137; 5:2, 193, 567; 5:20, 453; 6:6, 469; 6:13–14, 203; 6:14–16, 203; 7:27, 533; 8:5, 195; 8:12, 535; 8:13, 533; 8:16, 173; 8:17, 533; 9:3, 12, 533; 9:10, 533; 9:18, 533; 9:24, 649; 9:27, 567; 9:29, 139, 195; 10:4, 533; 10:21, 533; 10:22, 537; 11:4, 443, 457, 515, 519; 11:5, 525, 527; 12:1, 22, 433; 12:2, 21, 421, 423, 425, 427, 429, 433, 439, 441, 445, 449, 469, 473, 477, 479, 483; 12:3, 481, 483; 12:6, 483; 12:8, 481; 12:9, 483; 12:12, 449, 457; 12:21, 481; 12:29, 22, 23, 513, 515, 521, 523, 525; 12:30, 523; 12:33, 523; 12:37, 247, 273; 12:42, 527; 12:43  ff, 22; 12:44, 22; 13:10, 673; 13:17, 567; 13:9, 467, 675; 13:10, 675; 13:16, 467; 13:17, 23, 563; 13:17–15:26, 563; 13:19, 319; 13:21, 369; 14:4, 333; 14:13, 449; 14:15, 233, 547; 14:15–16, 37; 14:21, 457; 15:1, 231, 457; 15:2, 263; 15:3, 417, 481, 605; 15:7, 245; 15:8, 139; 15:13, 141, 141; 15:14–15, 335; 15:17, 439; 15:18, 443, 585; 15:24, 15; 16:12, 199; 16:16, 545; 17:7, 325,

335, 353, 355; 17:8, 335, 341, 355; 17:9, 317, 319, 325, 345; 17:12, 327; 17:13, 327, 339, 343; 17:14, 307, 343, 357; 17:15, 325; 17:15–16, 327; 17:16, 329; 18:4, 411; 18:12, 143; 19:3, 251; 19:5, 249, 283, 303; 19:6, 173; 19:8, 479; 19:10, 161; 19:11, 449; 19:17, 479; 19:20, 195, 449; 19:24, 159; 20:2, 24, 137, 459, 579, 587, 589, 593, 599, 603, 605, 611, 623, 625, 627, 629, 633, 639, 643, 647, 655, 657, 659, 661; 20:2–3, 665; 20:3, 641, 643; 20:3–6, 593, 633, 635, 639, 641, 659; 20:5, 635; 20:7, 24, 593, 639, 645, 661, 663, 667, 669; 20:8, 24, 639, 641, 643, 647; 20:8–11, 593, 637, 677; 20:12, 24, 587, 593, 633, 637, 639, 643, 647; 20:11, 655; 20:13, 24, 593, 597, 633, 635, 637, 639, 641, 643, 645, 647, 649; 20:14, 587, 593, 639, 639, 641, 641, 647, 649; 20:15, 161, 479; 20:16, 665; 20:21, 145, 167; 20:23, 449; 21:2, 213; 21:3, 213; 21:16, 637; 21:17, 637; 21:18, 467; 21:18–32, 467; 21:26, 213; 21:29, 267; 21:32, 267; 21:33–34, 467; 22:4, 467; 22:5, 467; 22:15, 265; 22:16, 265; 22:19, 261, 265, 635; 22:27, 55; 23:10–11, 467; 24:4, 129; 24:5, 143; 24:6, 239; 24:7, 127, 251, 397, 443, 479, 599, 601, 629, 633, 657; 24:10, 449; 24:16, 125; 24:17, 435; 24:16, 579; 24:18, 579; 25:8, 157, 265, 509; 25:22, 509; 25:31, 213; 26:19, 609; 26:30, 589; 29:39, 481; 29:45, 197; 29:46, 151; 30:11–16, 235; 32:4, 629; 30:12, 21, 235, 237, 245, 247, 249, 255, 257, 259, 261, 263, 265, 269, 273, 509; 30:13, 267, 269, 509; 30:15, 235; 30:13, 271; 31:13, 429; 31:14, 217, 637; 32:1, 269; 32:4, 113, 165, 201, 249, 253, 265, 267, 301, 399, 629; 32:7, 139, 251, 301; 32:8, 165, 201, 249, 253, 265, 301, 399, 629; 32:11–12, 301; 32:11, 251, 301; 32:11–12, 165; 32:12, 253, 265; 32:13, 127, 243, 253, 261; 32:14, 165, 265, 301; 32:15, 327; 32:19, 161, 165, 201, 249, 253, 265, 301, 399, 629; 32:20, 165, 201, 249, 253, 265, 301, 399, 579, 629; 32:23, 267; 32:25, 201; 32:26, 127; 32:27, 125; 32:32, 667; 33:6, 251; 33:13, 251; 33:17, 253; 33:18, 253; 33:20, 253; 33:21, 621; 33:22, 127; 34:1, 133; 34:5,

Scriptural Quotations 

405; 34:6, 165, 583; 34:6–7, 487; 34:27, 133; 34:28, 127, 489, 655; 34:29, 439; 34:30, 435; 34:33, 253; 35:34, 189; 39:32, 83; 40:2, 179; 40:34, 153. Vol. 2 1:22, 509, 581; 2:2, 253; 2:13, 711; 3:10, 187; 3:16, 491; 3:17, 653; 4:15, 309; 4:31, 491; 5:2, 707; 7:19, 655; 8:8, 655; 8:12, 655; 8:17, 649; 9:15, 657; 10:3, 649; 10:23, 657; 11:1, 661; 11:4, 649, 651, 661; 11:8, 653; 12:22, 683; 12:29, 643, 645, 647, 649, 651, 653, 657, 629, 661; 12:30, 653; 12:40, 471; 13:10, 731; 13:22, 319; 15:2, 127, 581, 583; 15:3, 321; 15:11, 571; 16:24, 15, 17; 16:25, 29; 17:8, 519; 19:5, 13; 19:13, 429; 20:2, 39, 89, 129, 293, 311; 20:2–3, 39, 301; 20:3, 89, 129; 20:5, 293; 20:7, 39, 129; 20:8, 3, 5, 7, 15, 39, 129; 20:9, 9; 20:10, 9, 11, 13; 20:11, 13, 15, 569; 20:12, 39, 43, 47, 49, 129; 20:13, 61, 67, 69, 129, 229; 20:14, 63, 69, 129; 20:15, 69; 20:21, 497; 21:17, 49; 22:5, 221, 279; 23:5, 249; 23:19, 87; 23:26, 123; 24:7, 315, 457; 24:11, 583; 26:14, 317; 28:38, 339; 29:43, 321; 30:10, 561; 31:13, 131; 31:14, 249; 31:17, 31, 683; 32:4, 253; 32:7, 187; 32:11, 187, 403; 32:14, 187; 33:5–6, 315; 34:6, 405, 467; 34:6–7, 627; 34:20, 87; 34:24, 81; 34:26, 87; 34:27, 87, 91; 34:28, 625, 627, 683; 36:35–37, 317; 39:28, 317.

Leviticus Vol. 1 1:5, 81; 1:13, 353; 2:14, 543; 4:23, 147; 5:21, 567; 7:1, 145; 6:2, 145, 507; 7:11, 145; 7:18, 241; 9:1, 155; 9:4, 403; 9:24, 129; 11:3, 373; 11:4, 373; 11:5, 373; 11:7, 375; 11:29, 477; 11:29–30, 389; 13:45, 201; 13:46, 531; 13:52, 531; 13:56, 531; 14:35, 531; 14:40, 531; 14:45, 531; 16:1, 27; 16:26, 407; 18:5, 407; 18:6, 407; 19:2, 467; 19:4, 629; 19:7, 241; 19:9, 441; 19:11–12, 643; 19:12, 667, 669, 677; 19:19, 407; 20:8, 217; 20:10, 637; 20:26, 441; 21:1, 401, 403; 22:27, 365;

 737

23:2, 423; 23:4, 475; 23:9  ff., 22; 23:10, 22, 539, 545, 551; 23:11, 551; 23:15, 543; 23:24, 423; 23:40, 27, 93; 23:43, 369; 25:1–7, 467; 25:55, 659; 26:9, 631; 26:11, 631; 26:46, 131; 16:30, 279. Vol. 2 1:11, 451; 1:12, 635; 1:14, 619, 623; 2:1, 165; 3:1, 165; 2:2, 165; 5:15, 37; 5:16, 37; 5:21, 39, 191; 7:2, 631; 8:2, 285; 8:15, 631; 8:33, 583, 721; 9:1, 721; 10:4, 597; 10:12, 579; 11:4, 89; 12:3, 721; 12:13, 641; 13:2, 251; 13:6, 635; 13:45–46, 585; 14:8, 619; 16:1, 577, 581, 587, 597; 16:2, 587, 597; 16:3, 599, 601, 603, 605; 16:4, 601; 16:5, 601; 16:17, 593; 16:30, 557, 563, 705; 16:34, 561; 19:3, 47; 19:9, 221; 19:9–10, 249; 19:32, 689; 20:10, 229; 20:16, 467; 22:25, 609; 22:27, 77, 607, 609, 619, 623, 639, 641; 23:24, 401, 403, 411, 413, 419, 421, 425, 441, 443, 447; 23:39, 703; 23:40, 463, 679, 683, 685, 687, 689, 691, 695, 699, 703, 705; 24:15, 49; 25:9, 393; 25:30, 453; 26:12, 329; 26:44, 239; 27:10, 429; 27:33, 209.

Numbers Vol. 1 1:1, 247; 1:2, 247; 1:49, 289; 2:2, 139; 2:17, 277; 2:18, 119; 2:20, 119; 3:13, 523; 4:34, 249; 5:15, 553; 5:21, 6396:23–24, 161, 163; 6:24, 161, 169, 451; 6:26, 167; 7:1, 20, 133, 139, 149, 151, 153, 155, 157, 159, 161, 163, 165, 167, 169; 7:1–2, 133; 7:9, 269; 7:11, 137; 7:12, 20, 191, 195, 197, 201; 7:12–13, 199; 7:13, 199, 203; 7:14, 147; 7:16, 147; 7:48, 117, 147; 7:54, 20, 85, 87, 117, 119; 7:84, 75, 171, 203; 8:17, 523; 9:1  ff., 22; 7:89, 125; 8:63, 171; 9:19, 437; 9:20, 405; 10:10, 53; 11:22, 391; 11:25, 405; 11:26, 317; 12:5, 405; 12:7, 245, 385, 439, 515; 12:8, 131; 13:2, 459; 13:8, 119; 15:39, 539; 16:2, 199; 16:22, 279; 16:29, 125; 17:6, 157; 17:11, 587; 17:12, 587; 17:13, 587; 19:2, 21, 361, 365, 367, 369, 377, 405, 407, 409, 413,

738 

 Index

415; 19:3, 415, 417; 19:5, 417; 19:6, 389, 417; 19:9, 417, 419; 19:17, 403; 20:10, 281; 20:12, 281; 20:29, 353; 21:1, 353; 21:2–3, 233; 23:9, 317; 23:10, 275, 275; 24:18, 299; 24:19, 343, 345; 25:1, 635; 25:14, 635; 26:53, 459; 28:2, 22, 487, 489, 497, 501, 505, 511; 28:3, 507, 511; 28:4, 511; 28:6, 489, 509; 28:7, 491; 29:1, 26; 31:34, 547; 33:3, 428. Vol. 2 1:44, 491; 1:51, 583; 1:53, 585; 2:3, 573; 2:10, 575; 3:38, 573; 5:28, 505; 6:26, 675; 11:25, 181; 7:48, 719; 7:54, 719; 12:7, 167, 661; 12:13, 573; 13:23, 123; 14:10, 97; 16:26, 711; 20:10, 593; 23:21, 395; 23:24, 137; 24:17, 455; 27:16, 491; 28, 729; 28:2, 619, 621, 623, 625; 28:3, 635, 637; 28:4, 635; 28:7, 631; 28:14, 631; 29, 729; 29:1, 411, 419; 29:2, 421; 29:8, 421; 29:17, 723; 29:19, 725; 29:31, 725; 29:33, 725; 29:35, 707, 709, 713, 717, 721, 723, 725, 727, 729; 29:36, 723, 727, 729; 29:39, 731; 35:21, 229.

Deuteronomy Vol. 1 1:1  ff., 22; 1:11, 285; 1:31, 355; 2:25, 127; 3:7, 461; 4:4, 303; 4:6, 397; 4:7, 475; 4:24, 469; 4:27, 303; 4:32, 651; 4:34, 471; 5:4, 39, 605, 607; 5:20, 577, 603; 5:28, 129; 6:4, 623, 627; 6:8, 467; 7:3, 393; 7:4, 393; 7:7, 303; 8:1, 277; 9:9, 655; 9:12, 251; 9:14, 257; 9:19, 261; 9:26, 127; 9:27, 265, 301; 10:22, 247; 11:8, 277; 11:18, 467; 12:15, 81; 12:16, 81; 13:7, 591; 13:14, 591; 14:1, 257, 623; 14:4, 487; 14:5, 487; 14:8, 375; 14:22, 23; 15:1–2, 467; 15:14, 441; 15:19, 27; 17:11, 85; 19:19, 637; 22:9, 275; 22:10, 275, 441; 22:11, 407; 22:19, 265, 267; 22:25, 311; 23:8, 309; 25:4, 275; 24:19, 441; 25:4, 441; 25:5, 407; 25:11, 331; 25:17, 21, 305, 307, 309, 311, 317, 331, 335; 25:17, 333, 357; 25:17–19, 305, 309, 315, 341, 357; 25:18, 319, 323, 335, 337, 339, 343; 25:19, 329,

339, 343, 355, 359; 28:1, 303; 29:22, 63, 65; 32:12, 247; 32:30, 431; 32:43, 65; 33:1, 125; 33:2, 449, 599; 33:4, 665; 33:8, 439; 33:17, 42; 33:20, 399; 33:21, 135; 33:23, 225; 33:27, 621; 33:29, 559. Vol. 2 1:10, 469; 1:22, 597; 4:4, 731; 4:30, 547, 549; 4:30–31, 411; 4:31, 547, 549; 4:32, 411, 569; 4:44, 603; 5:12, 5, 7; 5:29, 459; 6:4, 665; 6:4–9, 419; 6:11, 123; 6:13, 47; 7:10, 59; 9:20, 579; 9:29, 137, 187; 14:21, 85, 87, 91; 14:21–22, 87; 14:22, 71, 75, 77, 83, 85, 87, 91; 17:15, 611; 22:7, 43; 23:3, 647; 23:4, 205, 471; 23:6, 607; 23:11, 493; 23:16, 221; 24:1–4, 541; 24:13, 79; 25:18, 519; 26:13, 731; 26:15, 731; 26:15, 731; 27:6, 677; 27:5, 677; 28:38, 333; 29:3, 459; 29:23–24, 145; 32:6; 32:11, 595; 32:14, 333; 32:18, 65, 127, 323; 32:24, 219; 32:30, 221; 32:32, 333; 32:35, 455; 32:40, 257; 33:2, 243, 321; 33:8, 573; 33:12, 575; 33:18, 575; 33:24, 575; 33:26, 571.

Joshua Vol. 1 1:10, 459; 4:19, 481; 7:8, 667; 7:10, 115, 551; 10:11, 231; 14:15, 193. Vol. 2 1:8, 319; 5:2, 719; 21:13, 101.

Judges Vol. 1 3:31, 87; 5:4, 445, 573; 5:14, 21, 339, 341, 343, 345, 347, 349, 351, 355, 359; 5:31, 365, 541; 7:13, 553; 11:37, 447. Vol. 2 10:6, 541; 13:15, 725; 18:30, 139.

Scriptural Quotations 

1 Samuel Vol. 1 1:5, 27; 2:6, 137, 653; 2:21, 26; 3:14, 469; 9:1, 109; 10:25, 405; 11:8, 273; 13:21, 87; 14:19, 219; 14:47, 437; 15:2, 21, 341; 15:2–34, 305; 15:3, 355; 15:4, 273, 285; 15:9, 357, 359; 15:32, 337; 15:33, 335, 337, 359; 17:2, 437; 25:29, 77; 28:5, 437; 30:1–8, 223; 30:11, 223; 30:16, 223; 30:17, 223. Vol. 2 1:1, 521; 1:2, 269, 515, 521; 1:4–5, 523; 1:5, 523, 565; 1:6, 527; 1:7–8, 523, 525; 1:8, 517; 1:11, 503, 505, 507; 1:17, 565; 1:19, 565; 2:1–10, 401, 515; 2:5, 521, 523, 525; 2:10, 401, 499; 2:21, 269, 497, 507, 515, 517, 521; 2:21, 527; 3:14, 257; 8:2, 523; 8:5, 337; 13:1, 637; 15:2–3, 519; 15:22, 545; 15:28, 621; 17:32, 175; 20:27, 265; 22:7, 265; 22:9, 265.

2 Samuel Vol. 1 1:13, 327; 5:22–24, 219; 5:24, 221; 5:25, 221; 7:2, 177; 7:5, 79, 175; 7:23; 9:12, 405; 12:13, 263; 19:25–26, 635; 23:8, 287; 23:39, 285; 24:1, 285; 24:1–2, 285; 24:1–3, 286; 24:3, 285, 287; 24:4, 287; 24:8, 287; 24:9, 273, 287, 289; 24:12, 291, 293; 24:13, 291; 24:14, 291; 24:25, 293; 26:10, 291. Vol. 2 5:7, 595; 6:7, 565; 12:13, 265; 19:21, 223; 24:18, 501; 24:19–20, 501.

1 Kings Vol. 1 2:8, 139; 3:5, 379; 4:20, 273, 275, 277, 283, 285, 293, 295, 303; 5:2, 495; 5:3, 495; 5:4, 343; 5:9, 377, 379, 381; 5:10, 383; 5:11, 385, 387; 5:12, 387; 5:13, 387, 389;

 739

6:7, 185; 6:38, 175, 177, 181; 7:1, 175, 177; 7:13–14, 189; 7:50, 185, 187; 7:51, 20, 171, 179, 181, 183, 185, 187, 189; 8:2, 181, 185; 8:13, 185; 8:27, 153, 509; 11:4, 177; 12:28, 113; 17:1, 125, 139; 17:11, 125; 17:18, 99, 125; 17:23, 139; 18:30, 127; 18:30–32, 121; 18:31, 20, 121, 123, 129, 131; 18:32, 129; 18:36, 127; 18:38–39, 129; 18:39, 127; 18:40, 125; 19:3, 125; 19:4, 127; 19:5, 127; 19:8, 127; 19:9, 127, 129; 19:10, 281; 19:11, 125; 19:13, 125; 19:14, 281; 19:16, 281; 21:2, 635; 21:16, 635; 21:19, 635. Vol. 2 1:35, 321; 2:19, 611; 3:9, 175; 5:2–3, 629; 5:5, 469; 6:14, 469; 6:17, 277, 565; 8:7, 173; 8:11, 593, 595; 8:24, 467, 469; 8:25, 467; 8:56, 709; 9:3, 429; 10:12, 317; 14:22, 137; 18:4, 719; 18:36, 69; 18:40, 331; 22:24, 285; 18:42, 719.

2 Kings Vol. 1 1:12, 297; 1:15, 139; 2:1, 125; 3:4, 499; 3:15, 517; 12:1  ff., 21; 13:7; 15:9, 63; 15:18, 63; 15:24, 63; 15:28, 63; 17:23, 139; 21:16, 131; 25:7, 417, 423, 473; 25:9, 417. Vol. 2 1:8, 97; 2:15, 181; 5:26, 175; 6:25–27, 161; 6:28–29, 163; 6:31, 163; 9:30, 269; 15:7, 441; 17:13, 177, 311; 18:35, 707; 19:35, 241, 645; 23:12, 139; 25:6, 109; 25:20, 109; 25:21, 109.

Isaiah Vol. 1 1:18, 507; 1:21, 481, 509; 2:9, 251, 255; 3:13, 317; 4:3, 463; 6:3, 583; 6:5, 281; 6:6, 281; 7:8:6, 499; 8:7, 499; 10:17, 303; 11:12, 417; 14:4–5, 159; 14:5, 461, 463; 19:18, 521; 23:4, 663; 23:5, 535; 23:8, 345; 23:9, 345; 23:13, 531; 26:4, 653; 26:19,

740 

 Index

137; 26:21, 601; 29:10, 213; 29:22; 29:23; 30:20, 329; 30:26, 83; 30:32, 553; 31:9, 623; 33:12, 245, 247, 249, 297; 33:15, 59; 33:17, 59; 33:25, 655; 34:6, 415, 483; 34:7, 537; 34:9, 535; 34:11, 535, 537; 35:5, 479; 35:6, 479; 35:6, 479; 37:16, 193; 40:1, 25, 38, 40; 40:16, 511; 40:22, 141; 41:4, 483; 41:13, 299; 42:5, 67, 71; 42:8, 137, 385, 513; 42:13, 231; 42:16, 409; 43:2, 299; 43:14, 215; 44:26, 515; 44:26, 515; 47:6, 347; 47:14, 323; 48:8, 333; 49:14, 25; 49:23, 277; 50:17, 42; 51:12, 25, 37, 629, 633; 51:14, 37; 52:7, 463; 52:12, 485; 54:11, 25, 40; 57:2, 75, 77; 57:16, 231; 57:21, 77; 58:8, 75; 59:15, 465; 60:1, 213, 477; 60:1  f., 25; 60:2, 537; 60:8, 59; 60:19, 213, 643; 63:3, 71; 63:11, 307; 65:10, 491; 65:22, 69; 66:1, 129, 131; 66:2, 123, 131; 66:10, 535; 66:23, 20, 31, 55, 57, 59. Vol. 2 1:4, 235, 333; 1:5, 337; 1:6, 343; 1:7, 333; 1:15, 341; 1:16, 423; 1:17, 423; 1:18, 423; 1:27, 447; 2:3, 397, 427, 447, 451; 2:5, 397; 3:16, 135, 251, 339, 341; 3:17, 251; 4:5, 247; 5:7, 201; 5:19, 249; 5:25, 339; 6:2, 173, 323; 6:6, 287, 289; 6:7, 289; 6:8, 181, 285, 287, 289; 6:13, 333, 423, 425; 8:7, 257; 9:5, 573; 9:18, 167; 9:11, 341; 10:5, 187; 11:1, 301; 11:2, 303; 11:4, 381; 11:7, 335; 11:8, 335; 11:11, 341; 11:15, 615; 11:16, 615; 13:6, 457; 13:10, 374; 15:1, 291; 17:12, 255; 21:3, 323; 21:11, 291; 21:11–12, 295; 21:13, 291; 22:4, 151, 159; 22:12, 159; 23:5, 657; 23:13, 359; 24:5, 83, 85; 24:16, 173, 343; 24:21, 493; 25:8, 201, 367; 26:15, 70, 707, 709, 727, 729; 26:20, 229; 27:1, 495; 29:1, 137; 29:10, 339; 30:18, 257; 30:18–19, 351; 30:26, 483; 30:33, 455; 31:3, 659; 33:2, 345; 33:7, 437; 33:8, 437; 33:14, 717; 33:15, 67, 209; 33:16–17, 67; 35:10, 121, 157, 209, 387, 451; 38:10, 61; 38:18, 663, 665; 40:1, 171, 173, 181, 185, 187, 189, 191, 199, 201, 211, 213, 219, 291, 329; 40:1–2, 175, 189; 40:2, 15, 175, 185, 341; 40:3, 203; 40:5, 341; 40:12, 629; 40:31, 209; 41:27, 691; 42:1, 371; 42:18, 339; 42:21, 419; 43:1, 94;

43:7, 663; 43:14, 149, 151, 167, 215, 217; 43:17, 357; 43:22, 165; 43:23, 165; 43:24, 167; 43:26, 417; 44:2, 167; 44:6, 691; 44:20, 203; 44:24, 307; 44:26, 661; 45:7, 529; 45:8, 531; 45:12, 307; 45:21, 403, 417; 46:4, 151; 48:12, 421, 461; 48:13, 151; 49:5, 93; 49:8–13, 259; 49:8, 259; 49:9, 259; 49:10, 261; 49:11, 261; 49:13, 253, 261; 49:14, 141, 227, 229, 233, 235, 239, 245, 247, 249, 251, 253, 257, 259, 263; 49:15, 253; 49:16, 141; 49:18, 263; 49:20, 201, 339; 49:21, 261, 269; 49:23, 375; 50:3, 261; 50:4, 289; 50:6, 181; 50:5, 289, 291; 50:11, 371; 51:3, 121; 51:9, 181, 291; 51:11, 121; 51:12, 181, 293, 295, 297, 305, 307, 311, 329, 331, 343; 51:13, 295, 297; 51:14, 297, 299, 301; 51:14–15, 301; 51:15, 299; 51:17, 291; 51:19, 181; 51:12, 277, 279, 283, 303; 52:1, 121, 205; 52:7, 331, 365; 52:8, 211, 339; 53:6, 347; 54:1, 355, 359, 363; 54:9, 179; 54:11, 265, 267, 269, 311, 355; 54:21, 269; 55:6, 235, 539; 58:5, 5; 54:11, 221; 54:12, 271, 273; 57:2, 545; 57:5, 331; 57:12, 225; 57:15, 349, 665; 57:19, 309, 547; 58:5, 5; 58:13, 131; 59:3, 339; 59:13, 69; 59:17, 383, 385; 59:20, 269; 60:1, 373, 375; 60:1–2, 367; 60:2, 375; 60:3, 375; 60:14, 203; 61:1, 291; 61:6, 209, 337; 61:9, 345, 349; 61:10, 181, 291, 377, 383; 62:2, 349; 62:4, 333; 62:5, 201, 335; 62:6, 359; 63:1, 203, 417; 63:2, 385; 63:10, 343, 385, 387; 63:16, 215, 217; 64:3, 381; 65:17, 203, 545; 65:19, 215; 65:22, 333; 65:25, 335; 66:10, 157; 66:12, 331, 675; 66:22, 127; 66:24, 717.

Jeremiah Vol. 1 1:1, 417; 2:4, 27; 2:13, 643; 3:9, 639, 641; 3:17, 617; 4:31, 311; 5:8, 135; 5:22, 661; 6:30, 205; 9:9, 63; 10:10, 371; 17:8, 493; 18:14, 657; 20:6, 65; 20:7, 635, 637; 22:29, 599; 23:24, 153; 30:6, 653; 31:15;111; 31:17, 111; 31:19, 26; 31:20, 249; 33:13, 273; 37:1, 28; 38:28, 155; 46:20, 413.

Scriptural Quotations 

Vol. 2 1:5, 93, 95, 135; 1:6, 97; 1:7, 97, 133; 2:2, 97; 2:4, 123, 125, 127, 129, 131; 2:8, 139, 337; 2:18, 331; 2:22, 635; 2:27, 333; 2:28, 129; 2:27, 171; 2:32, 335; 2:34, 343; 3:1, 541; 3:3, 95; 3:14, 225; 3:22, 529, 547; 4:7, 137, 335; 4:14, 635; 4:18, 231; 4:19, 93, 135, 343; 4:30, 95; 5:2, 129; 5:6, 335; 5:12, 129, 343; 6:19, 169; 7:9, 129; 7:13, 313; 7:18, 137, 231, 233; 7:24, 99; 7:25, 177, 311, 313; 7:34, 129; 8:13, 333, 335; 8:17, 335; 8:23, 161; 9:12–13, 169; 9:24, 493; 10:8, 5, 363; 10:20, 143, 145, 147; 11:21, 133; 13:16, 331, 323; 13:17, 323; 14:15, 161; 14:17, 161; 14:19, 239; 15:1, 125; 15:9, 119; 16:13, 185; 17:10, 471; 17:12, 267, 691; 17:22, 129; 17:25, 129; 17:27, 129; 18:15, 137; 20:7, 117; 20:9, 133; 20:14, 97; 22:24, 577, 579; 22:30, 579; 23:12, 541; 27:16, 103; 28:1, 101; 30:5, 125; 30:14, 185; 30:17, 209, 269, 331; 30:18, 397, 543; 30:20, 493, 679; 31:3, 227; 31:9, 353; 31:13, 157, 383; 31:21, 335; 31:20, 379, 381; 31:37, 297; 32:7, 113; 32:8, 113; 32:24, 185; 37:1, 133; 37:1–2, 133, 135; 37:3, 101; 37:7, 101; 37:9–11, 101; 37:13, 101, 103; 37:14, 105; 37:17, 105; 37:20, 105; 37:21, 107; 38:1–2, 107; 38:6, 107; 38:7, 107; 38:10, 109; 38:11, 109; 38:13, 109; 39:5–6, 109; 39:12, 163; 40:4, 117; 41:8, 123; 43:10, 167; 43:24, 167; 49:38, 215; 50:20, 555, 559; 50:25, 33; 51:10, 225; 51:28, 267; 51:44, 493; 52:6, 111; 62:9, 109; 62:10, 109; 62:26, 109; 62:27, 109.

Ezekiel Vol. 1 1:26, 395; 3:12, 583; 4:9, 555; 12:1, 485; 16:11, 251; 16:14, 399, 607; 22:18, 205; 25:14, 299; 27:27, 415, 485; 28:12, 395; 28:13, 397; 29:3, 647; 30:18, 521; 30:21, 563; 33:24, 295, 423, 625; 34:31, 249, 251; 36:5, 419; 36:28, 623; 37:13, 67; 37:14, 67; 38:22, 535; 39:17, 535; 43:11, 503; 43:14, 331.

 741

Vol. 2 1:1–6, 323; 3:7, 337; 1:10, 593; 3:13, 173; 5:5, 137; 5:6, 137; 5:10, 163; 8:11, 167, 337; 8:12, 231, 233; 8:17, 339; 16:9, 315, 581; 16:10, 315, 317; 16:11, 319; 16:12, 319, 321; 16:14, 145; 16:20, 165; 20:8, 137; 20:21, 129; 20:39, 69; 20:44, 309; 21:12, 125; 21:22, 141, 149; 22:14, 175; 22:25, 379; 22:27, 129; 27:3, 449; 30:21, 325; 31:2, 213; 31:4, 327; 31:6, 325; 31:12, 213; 33:1, 403, 529; 33:11, 543; 33:24, 421; 34:14, 639; 34:15, 351; 34:31, 93, 605; 36:17, 333; 36:20, 139, 151; 36:25, 203; 36:36, 485; 37:4, 125; 37:12; 41:7; 47:12, 331.

Hosea Vol. 1 2:1, 295, 297, 299, 301, 379; 2:16:453; 3:2, 467; 4:13, 447; 4:16, 415; 8:10, 503; 8:12, 135; 11:3, 115; 11:4, 115; 12:10, 453; 12:14, 123; 13:1, 125; 14:2, 14, 27. Vol. 2 1:1–2, 313; 1:2, 671; 1:6, 531; 1:9, 533; 2:4, 533; 2:5, 533; 2:11, 539; 2:16, 311, 533; 2:18, 533; 2:25, 533; 4:13, 331; 4:16, 533; 4:17, 675; 5:10, 539; 6:1, 305, 547; 7:3, 533; 7:16, 539; 8:3, 237, 259; 8:7, 537; 9:4, 535; 9:10, 333, 485; 9:12, 537, 537; 9:14, 537; 10:4, 533; 10:11, 335; 11:1, 97; 12:11, 321, 323; 13:7, 191; 13:11, 337; 13:12, 535; 14:1, 531, 535; 14:2, 529, 531, 533, 535, 537, 539, 545, 547, 549, 551, 553, 555, 663, 667, 671, 677; 14:3, 533, 539, 541, 543, 551, 669, 671; 14:6, 191.

Joel Vol. 1 2:1, 26; 2:9, 649, 657; 3:3, 535; 4:13, 247. Vol. 2 1:5, 193; 1:8, 335; 2:1, 445, 447, 449, 453, 457, 463; 4:18, 193, 333.

742 

 Index

Amos

Habakkuk

Vol. 1 1:11, 321, 323, 339, 347; 4:7, 463; 5:16, 617; 9:13, 529.

Vol. 1 1:13, 417; 1:14, 645; 3:3, 159; 3:4, 253.

Vol. 2 1:11, 617; 2:9, 579; 3:6, 425; 3:8, 137; 5:2, 541, 193; 5:8, 489, 615; 9:6, 615; 9:11, 193.

Obadiah Vol. 1 1:2, 319, 337, 483; 1:18, 245, 323.

Vol. 2 3:6, 667; 3:12, 651; 3:17, 485; 3:18, 485.

Zephaniah Vol. 1 1:10, 211; 1:11, 211; 1:12, 21, 75, 207, 209, 211, 213, 213, 215, 217; 3:12, 229; 14:9, 55.

Jonah

Vol. 2 1:2–3, 195; 1:8, 493; 3:3, 335; 3:8, 348, 349, 351; 3:14, 195; 3:20, 195, 197.

Vol. 2 1:6, 597; 3:6, 327;3:7, 327; 3:10, 715.

Haggai

Micah

Vol. 1 2:9, 461.

Vol. 1 2:13, 215, 261; 7:8, 425; 7:14, 507; 7:15, 69; 7:18, 67.

Vol. 2 1:11, 197; 2:3, 357; 2:8, 25; 2:19, 197; 2:23, 597.

Vol. 2 2:2, 69, 129; 2:9, 509; 2:13, 321, 337, 365; 3:5, 341; 3:11, 139, 337; 4:14, 181; 6:3, 637; 6:7, 607, 609; 6:8, 557; 6:9, 235; 7:8, 573; 7:18, 551, 559, 563; 7:18–19, 399; 7:19, 555, 635.

Nahum Vol. 1 3:4, 641. Vol. 2 1:11, 195; 2:1, 195, 343, 365; 2:5, 693; 3:7, 213; 3:8, 187, 327.

Zechariah Vol. 1 2:3, 463; 2:14, 25; 4:2, 213, 215; 4:3, 215; 4:7, 205; 9:9, 25; 9:13, 73; 13:2, 413; 14:3, 231; 14:5, 619; 14:6, 217, 409; 14:9, 463; 14:12, 535. Vol. 2 1:2, 199; 1:8, 687; 1:15, 197; 2:9, 221, 359, 361; 2:14, 355, 359, 363; 4:2, 693; 7:11, 339; 7:12, 341; 8:4, 337; 8:23, 375; 9:9, 345, 349, 353; 9:14, 393; 10:3, 493; 11:1, 277; 14:4, 261; 14:8, 329.

Scriptural Quotations 

Malachi Vol. 1 1:11, 503; 2:6–7, 439; 3:16, 307; 3:17, 507; 3:22, 135; 3:23, 123. Vol. 2 1:2, 617, 621; 1:3, 617, 621; 1:10, 199; 1:11, 607; 2:5, 605; 2:6, 285; 3:5, 553; 3:7, 549; 3:12, 199; 3:19, 457; 3:20, 173, 335, 483; 3:23, 311.

Psalms Vol. 1 3:3, 265; 3:3–4, 263; 3:4, 263, 265; 3:19, 395; 8:5, 385, 581; 8:10, 587; 9:6, 317; 9:7, 329; 9:8, 329; 10:3, 271; 12:1, 594; 12:7, 331, 369, 373, 375; 18:3, 223; 18:13, 619; 18:29–30, 223; 18:30, 223; 21:22, 401; 22:4, 451; 23:5, 227; 24:1, 245; 25:15, 227; 26:12, 227; 27:1, 217, 221, 223; 27:1, 437; 27:2, 223; 27:3, 223; 29:11, 141; 29:12, 331; 30:1, 20, 73, 75, 77, 79, 81, 83; 30:2, 79, 559; 30:4, 79, 137, 139; 30:5–6; 559; 30:7–8, 559; 30:9–10, 561; 30:11–12, 561; 30:13, 561; 32:1  f., 27; 32:9, 309; 33:2, 593; 35:10, 227, 229; 35:15, 353; 35:28, 227; 36:10, 42; 37:30, 377; 40:6, 429, 433; 42:3, 31, 55, 57; 43:3, 439; 47:6, 137; 50:10, 491; 50:12, 487, 489, 495; 57:9, 517; 61:1, 21; 61:1–2, 233; 61:1–3, 225, 227; 61:3, 233; 61:5, 77, 233; 61:10, 229, 231; 65:3, 605; 66:3, 565, 567, 567; 66:12, 431; 66:15, 68:10, 545; 68, 10, 589; 68:13, 437; 68:18, 611, 615, 617, 619; 68:19, 587; 68:28, 26, 201; 69:4, 227; 71:15, 227; 71:23, 227; 73:16, 513, 515; 73:25, 415; 73:26, 443; 75:3, 409; 75:4, 601, 657; 75:8, 257, 267, 343; 76:9, 599, 601; 76:10, 603; 77:7, 209; 77:16, 469; 78:36–37, 267; 78:44, 533, 647; 78:48, 533; 78:51, 533; 79:12, 331, 343; 81:5, 475; 81:6, 387; 82:1, 451; 84:3, 227; 85:9, 165, 167; 85:10, 167; 89:1, 117; 89:38, 473; 89:52, 465; 89:53, 465; 90:1, 621; 90:4, 42, 69; 90:15, 69; 91:10, 163;

 743

91:15, 221, 445; 92:4, 593, 599; 92:6, 179; 94:19, 629; 95:7, 189; 98:6, 137; 99:6, 403, 405; 99:7, 405; 103:1, 227; 103:3, 671; 103, 27; 104:4, 489; 104:13, 423; 104:19, 427; 105, 8:655; 105:33, 533; 106:20, 267; 106:23, 629; 109:14, 311, 313, 315; 111:2, 493; 113:1, 73; 116:9, 61, 63; 118:15, 77; 118:27, 73; 119:4, 501; 119:54, 457; 119:62, 517, 519; 119:63, 227; 119:92, 633; 119:105, 217, 219, 221; 119:164, 593; 122:3, 123; 122:4, 123; 122:8, 149; 123:1, 227; 130, 27; 134:3, 169; 136:10, 527; 136:15, 245; 136, 141; 137:1, 28; 137:7, 343, 357; 138:6, 119; 139:12, 523; 144:1, 227; 144:15, 511; 145:21, 227; 146:10, 585; 147:5, 303; 148:13–14, 159; 149:5, 75, 77, 305; 150, 1–2, 653. Vol. 2 3:8, 253; 4:3, 265, 267; 4:3–4, 265, 267; 5:5, 671; 5:10, 341; 7:7, 253; 8:2, 87, 89; 8:5, 87; 9:9, 413, 701; 9:20, 253; 10:1, 235; 10:12, 253, 255, 257; 10:17, 643; 12:4, 339; 12:6, 373; 14:7, 453, 457, 459, 461; 16:9, 175; 16:11, 691, 693, 695; 17:1, 415; 17:2, 415, 417; 17:15, 677, 713; 20:2, 715; 20:3, 451; 21:7, 129; 22:8, 379; 22:14, 379, 381; 22:16, 369, 371, 379; 22:21, 439; 24:1, 25, 699; 26:6, 701; 26:7, 701; 27:8, 553; 29:3, 613; 29:11, 383; 31:20, 33, 378; 32:1, 557, 559, 561; 32:2, 561; 32:5, 639; 33:6, 13, 127, 659; 36:7, 639, 639, 641; 36:8, 173; 36:10, 367, 371; 37:4, 35; 37:11, 275, 275; 37:21, 711; 38:5, 551; 38:14, 439; 40:2, 725; 44:25, 237; 45:8, 179, 181, 283, 285, 291; 47:6, 393, 419, 419, 705; 48:3, 449, 451; 49:13, 17; 49:15, 427; 50:10, 633; 50:12, 621, 625, 627, 629, 631, 633, 635; 53:7, 457, 459, 461; 58:5, 333; 59:6, 495; 60:7, 245; 62:10, 443; 63:2, 583; 63:2–4, 581; 63:3, 583; 63:4, 585; 63:5, 587; 65:10, 493; 68:5, 687; 68:18, 583; 68:19, 605; 68:36, 427; 69:1, 693; 69:3, 257; 69:14, 643; 71:19, 567; 71:20, 301, 303; 72:1, 695; 72:7, 275; 72:9, 375; 73:1, 499; 73:9, 341; 73:24, 59; 73:27, 453, 457; 73:27–28, 455; 73:28, 455, 457; 74:1, 235; 75:8, 667; 75:9, 669; 78:60, 143; 77:6, 227; 78:70, 167; 80:1, 189; 80:3, 575;

744 

 Index

81:2, 393, 395, 397; 81:4, 397; 81:5, 569; 81:40, 419; 82:6, 319; 84:6, 501; 85:3, 559; 89:7, 635; 89:23, 369; 89:24, 369; 89:26, 369; 90:4, 407; 90:10, 123, 407; 91:15, 245; 92:1, 571; 92:1–2, 673; 92:2, 569, 571; 92:13, 687; 93:1, 383; 93:3, 613; 96:12, 699; 97:11, 483; 98:1, 247; 99:6, 523; 102:1, 695, 697; 102:18, 695, 697; 102:19, 699; 104:1, 203, 383; 104:1, 687; 104:8, 613; 104:26, 15; 105:36, 653; 106:4, 493; 106:47, 459, 461; 109:4, 729; 112:7, 125; 112:9, 79; 113:4, 361; 113:9, 502, 509, 511, 513, 515; 114:1, 511; 114:1, 701; 115:1, 701; 115:17, 663, 665; 116:1, 701; 118:14–15, 247; 118:15–16, 247; 118:24, 727, 729; 118:25, 701; 118:27, 701; 118:28, 701; 119:62, 643, 645, 647; 119:63, 501; 119:89, 409, 467; 119:89–90, 467; 119:90, 409; 119:91, 409; 119:89–90, 403; 119:165, 275; 121:4, 161; 122:6, 675; 123:2, 215; 126:5, 489; 132:1–5, 501; 132:14, 159; 133:3, 451, 453; 136:13, 299, 617; 136:25, 299; 137:1, 119, 143, 147, 153, 163, 331; 137:1–2, 241; 137:2, 153; 137:3, 153, 155, 241; 137:4, 241; 137:5, 155, 159, 243, 245, 247; 137:6, 155; 137:7, 267; 138:4, 37; 139:9, 173; 139:11, 21; 139:15, 569; 139:16, 3; 145:18, 709; 149:5, 665; 145:9, 237, 641; 145:18, 499; 145:18–19, 499; 145:19, 501, 503, 507; 147:2, 147, 279; 147:14, 273, 275; 149:4, 721; 149:6, 341.

Proverbs Vol. 1 1:31, 355, 357; 2:17, 6392:21, 153; 3:19, 395; 4:19, 217; 6:26, 97; 6:27, 649; 6:28–29, 649; 6:29, 637; 6:32, 667; 8:15, 435; 9:17, 641; 11:1, 351; 11:2, 351; 13:12, 433, 439; 13:25, 497, 499, 501; 15:19, 235, 237; 15:31, 203; 16:5, 489; 20:7, 369; 20:27, 207, 209; 22:29, 171, 173, 175, 177; 25:8, 667; 25:25, 335; 25:28, 381; 27:19, 609; 28:13, 277; 29:23, 191, 193, 195; 30:4, 137; 31:18, 527; 31:27, 439; 35:15, 351.

Vol. 2 1:9, 169; 1:16, 343; 3:9, 47, 49, 75, 77, 79, 81, 83; 3:10, 79, 83; 3:19, 571, 573, 575, 659; 3:20, 659; 4:9, 169; 4:18, 19; 4:23, 45; 5:6, 41; 6:23, 573, 691; 7:9, 63; 8:10, 679, 683; 9:5, 679; 9:8, 637; 10:8, 79; 10:22, 567; 10:27, 603, 691; 11:7, 133; 11:30, 79; 12:10, 637; 12:14, 671; 14:10, 175; 15:29, 709; 16:1, 433; 16:15, 621, 625; 19:3, 231; 20:27, 229; 20:30, 647; 21:27, 607, 609; 21:29, 711; 23:22, 127; 24:6, 597, 599; 24:11, 579; 26:18–19, 617; 27:2, 515; 28:13, 563; 30:7, 67; 30:7–9, 67; 30:17, 43; 31:10, 357, 359; 31:11, 357; 31:12, 359.

Job Vol. 1 1:14, 529; 1:16, 529, 531; 1:17, 529; 2:8, 531; 5:5, 545, 549, 551; 5:15, 547; 5:20, 549; 6:11–12, 439; 12:7, 493; 12:8, 493; 12:9, 493; 12:10, 137; 12:18, 613; 13:12, 307, 309; 14:5, 221; 18:13, 337; 21:18, 245; 22:25, 189; 22:28, 85; 25:2, 297; 25:3, 613; 26:8, 137; 26:9, 585; 30:4, 455; 31:34, 531; 33:22, 259, 261; 33:23, 259, 261; 33:24, 259; 33:25, 259; 37:23, 511; 38:10–11, 663; 40:20, 491, 493; 40:23, 493; 42:16, 409. Vol. 2 1:8, 589; 1:16, 185; 1:17, 185; 2:8, 185; 2:13, 185; 3:3, 97; 3:19, 669; 4:17, 171; 5:7, 15; 8:20; 10:3, 63; 10:4, 63; 10:12, 493; 10:22, 31; 11:20, 545; 12:10, 231; 14:20, 17; 15:10, 389; 15:13, 231; 15:35, 343; 16:2, 193, 195, 197, 199; 19:21, 185; 21:34, 191, 193, 195, 197, 199; 23:3, 589; 23:5, 589; 23:8, 591; 24:15, 63; 25:3, 567; 25:6, 295; 29:17, 279, 281; 29:25, 281; 30:1, 389; 30:24, 195, 325; 30:24, 187, 197, 199; 33:27, 389; 34:20, 647, 649; 36:11, 123, 125; 36:11–12, 123; 37:3, 19; 37:23, 57; 38:1, 589; 38:1, 591; 38:2, 589; 38:13, 343; 38:15, 19; 39:9, 633; 39:27, 595; 39:28, 595; 39:29, 595, 597; 40:23, 633; 41:3, 75; 42:10, 391.

Scriptural Quotations 

Canticum Vol. 1 1:13, 579; 2:8, 445, 447; 2:8–10, 449; 2:9, 449, 451, 453; 2:10, 455, 459, 461; 2:10–11, 461; 2:11, 455, 459, 461; 2:12, 457, 459, 461, 463; 2:13, 457, 459, 463; 3:7–8, 437; 3:8, 437; 3:11, 165; 4:7, 201, 203, 205, 213, 215, 271, 297, 415; 4:8, 447; 4:16, 143, 145, 147, 149; 5:1, 147, 149; 5:2, 441, 443, 445; 5:13, 569, 579; 5:17, 283; 6:9, 415, 625; 6:11, 273, 277, 281, 283; 7:3, 237, 239, 241, 243, 245; 7:10, 77; 8:14, 599. Vol. 2 1:4, 727, 729; 1:6, 145; 1:8, 207; 2:10.373; 2:13, 333; 3:6, 683; 4:3, 339; 4:4, 277; 4:6, 431; 4:16, 383; 5:2, 223, 371; 6:10, 693; 7:3, 343; 7:5, 339; 7:8, 603; 7:12, 223; 8:1, 183, 189, 223; 8:7, 683; 8:9, 355, 359.

Ruth Vol. 1 1: 1, 155; 1:3, 531; 1:5, 531; 2:14, 497; 3:10, 519; 4:18, 177; 4:22, 177. Vol. 2 1:6, 493; 1:17, 669; 2:11, 171; 2:12, 171, 173; 2:13, 173; 3:3, 23; 4:18, 525.

Lamentations Vol. 1 1:2, 25; 1:13, 65; 2:4, 83; 3:14, 277, 283; 3:38, 585; 3:64, 331; 4:7, 415; 4:22, 155. Vol. 2 1:1, 167, 169, 201; 1:2, 159, 161, 163, 165, 201, 219; 1:3, 201; 1:4, 203; 1:6, 203; 1:7, 203; 1:8, 203; 1:9, 203; 1:10, 205; 1:11, 205; 1:12, 209; 1:13, 185, 209, 221, 227, 277, 279, 305; 1:14, 209; 1:15;209; 1:15, 209; 1:16, 209; 1:17, 211; 1:19, 337; 1:22, 341; 2:1, 139; 2:3, 155, 245; 2:10, 185, 337; 2:12,

 745

111; 2:13, 175, 177, 213, 311, 315, 321, 325, 327, 329; 2:14, 179; 2:15, 145, 449; 2:17, 141; 3:16, 341; 3:20, 159; 3:25, 501; 3:39, 229; 3:44, 644; 3:46, 379; 3:46–47, 381; 4:2, 185; 4:9, 125; 4:10, 161; 4:11, 221; 4:13, 139, 337; 4:19, 147; 5:3, 333; 5:5, 147, 149, 165, 239; 5:11, 335; 5:20, 235, 237; 5:22, 237.

Ecclesiastes Vol. 1 1:3, 539, 541; 1:5, 541; 1:9, 455; 2:8, 437; 2:21, 149; 5:15, 543; 7:23, 375, 393; 8:1, 395, 397, 399, 401, 403; 8:2, 661; 9:5, 305; 10:20, 209; 11:9, 539, 541; 12:11, 87, 89, 91, 93, 99; 12:12, 91. Vol. 2 1:16, 175; 2:21, 659; 2:23, 659; 3:15, 609, 611, 615, 617, 619, 621; 4:2, 125; 4:9, 487; 7:5, 127; 7:14, 713, 715, 717; 8:1, 17; 8:10, 519; 9:4, 669; 9:10, 669; 11:2, 719, 721.

Esther Vol. 1 1:1, 155; 2:5, 349; 2:7, 327; 2:16, 471; 3:1, 305, 341, 349; 3:9, 483; 3:13, 341, 355; 4:3, 549; 8:11, 73; 9:24–25, 357; 9:25, 357. Vol. 2 2:18, 483; 3:7, 297; 7:4, 303; 7:6, 297.

Daniel Vol. 1 2:13, 175; 2:22, 577; 2:38, 413, 483; 2:46, 283; 2:49, 175; 3:15, 567; 3:22, 417; 3:26, 299; 6:18, 185; 6:27, 567; 7:9, 605; 7:11, 415; 8:16, 395; 8:27, 175; 12:1, 453; 12:2, 453; 12:3, 299.

746 

 Index

Vol. 2 2:20, 709; 3:15, 707; 3:25, 361; 5:30, 645; 7:9, 383; 7:10, 321, 621, 625; 12:1, 553; 12:3, 693; 12:7, 257; 12:13, 247.

Ezra Vol. 1 1:2, 461; 2:64, 273; 5:12, 417; 5:16, 175; 6:17, 75, 83; 7:6, 425; 7:14, 677, 713; 10:3, 393; 33:13, 697. Vol. 2 1:3, 243; 1:5, 243; 3:8, 243; 3:12, 243, 357; 8:15, 243; 9:6, 553.

Nehemiah Vol. 1 5:18, 495; 9:6, 489; 12:27, 75, 83. Vol. 2 5:18, 629; 9:6, 621, 625.

1 Chronicles Vol. 1 3:10, 177; 17:4, 79, 81; 21:1, 273; 21:1–3, 286; 21:3, 287; 21:5, 289; 21:6, 289, 291; 21:12, 291; 21:13, 291; 21:17, 667; 22:8, 81; 23:13–14, 403; 24:11, 545; 26:10, 523; 29:11, 231; 29:13, 229; 29:19, 365; 29:23, 423, 473. Vol. 2 3:17, 579; 5:2, 573; 5:6, 313, 671; 5:18, 139; 5:25, 139; 13:6, 429; 16:35, 461; 21:16, 429; 22:1, 503; 22:9, 469; 22:10, 469; 26:10; 29:10, 709.

2 Chronicles Vol. 1 1:7, 379; 1:12, 379; 6:42, 79; 7:1, 233; 7:3, 129; 8:1, 175; 32:20, 549. Vol. 2 2:7, 317; 26:19, 339; 29:6–7, 237; 36:16, 139.

Ben Sira 3:21–22.

Rabbis R. Abba

Vol. 1 53, 71, 87, 93, 137, 155, 157, 191, 197, 207, 225, 237, 257, 277, 293, 307, 325, 369, 413, 429, 433, 439, 443, 473, 489, 565, 601, 607, 615, 671. Vol. 2 11, 25, 35, 41, 47, 49, 61, 149, 229, 267, 299, 317, 395, 403, 449, 467, 497, 499, 527, 531, 558, 597, 627, 653, 681.

R. Abba Berabbi Vol. 2 723.

R. Abba from Akko Vol. 2 466.

R. Abba bar (Berabbi) Kahana Vol. 1 139, 193, 251, 329, 337, 435, 465, 501, 505, 529, 613, 617, 629, 681. Vol. 2 41, 43, 61, 19, 267, 269, 271, 315, 401, 679, 683, 691, 713, 731.

R. Abba ben Zemina Vol. 1 65.

R. Abba Berabbi Aḥa Vol. 1 523.

R. Abba Berabbi Mamal Vol. 1 159.

R. Abba Berabbi Yudan Vol. 1 61, 433, 621.

R. Abba Sarungiya Vol. 1 91.

Abba ben Yossi (Yosef) Vol. 1 613.

Abba Hoshaia from Terayah Vol. 2 683.

Abba Shaul Vol. 1 411. Vol. 2 643.

R. Abba Berabbi Simon Vol. 1 463.

R. Abbahu

Vol. 1 69, 163, 311, 315, 323, 325, 353, 401, 441, 481, 483, 553, 601, 603, 609, 653, 667, 673, 675. Vol. 2 7, 17, 21, 45, 55, 245, 247, 317, 325, 448, 653, 695,

R. Abbaye

Vol. 1 463, 551. Vol. 2 157.

R. Aḥa

Vol. 1 59, 93, 103, 105, 141, 207, 211, 225, 229, 259, 327, 355, 377, 385, 409, 411, 433, 473, 479, 481, 503, 513, 523, 527, 537, 541, 601, 655, 657. Vol. 2 9, 41, 85, 89, 189, 229, 267, 457, 459, 497, 517, 557, 639, 649, 697, 699, 717, 723,

748 

 Index

R. Aḥa Berabbi Abba

R. Avin Ha-Levi

R. Aḥa Berabbi Ada

R. Avin Ha-Levi Berabbi

R. Aḥa Berabbi Kahana

R. Avina

Vol. 1 149.

Vol. 2 189.

Vol. 1 537.

R. Aḥai

Vol. 2 41.

R. Aivo

Vol. 1 309, 413, 435, 437. Vol. 2 5, 7, 9, 11, 319.

R. Alexandri

Vol. 2 413, 461, 697, 725, 729.

R. Alexandros Vol. 1 329. Vol. 2 415.

R. Ammi

Vol. 1 63, 197, 621. Vol. 2 411.

Vol. 2 661.

Vol. 2 647.

Vol. 1 655. Vol. 2 653.

R. Avun

Vol. 1 65, 69, 141, 259, 279, 293, 411, 437, 465, 471, 483, 491, 505, 513, 527, 551, 605, 629, 633, 639. Vol. 2 17, 47, 55, 57, 317, 647, 725. Vol. 2 17, 47, 55, 57, 317, 725.

R. ʿAzariah

Vol. 1 97, 339, 409, 417, 455, 459, 461, 615, 617, 665. Vol. 2 4, 91, 467, 691, 721.

R. ʿAzariah from Kfar Ḥattiya Vol. 1 505.

R. Ba

Vol. 1 479.

R. ʿAqiva

Bar Qappara

R. Avin => Avun

R. Ben Qiray (Qirah)

Vol. 1 69, 71, 77, 409, 563, 609. Vol. 2 27, 29, 31, 67, 69, 79, 393, 639.

Vol. 1 65, 69, 157, 239, 293, 303, 389, 437, 505, 529, 543, 551, 629, 633, 655, 677. Vol. 2 47, 55, 57, 172, 187, 278, 317, 467, 627, 701, 723, 727, 729,

Vol. 1 499. Vol. 2 389, 547, 651.

Vol. 1 65.

R. Berekhiah

Vol. 1 63, 68, 69, 79, 185, 403, 415, 427, 429, 431, 441, 451, 453, 469, 473, 479, 481,

Rabbis 

483, 495, 515, 533, 535, 545, 565, 567, 609, 617, 623, 657. Vol. 2 11, 35, 187, 201, 425, 437, 441, 601, 680, 691, 731.

R. Berekhiah Ha-Kohen Vol. 1 88, 109, 167, 185, 221. Vol. 2 561, 659.

R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi

Vol. 1 89, 91, 117, 199, 203, 213, 251, 253, 333, 353. Vol. 2 399, 477.

R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi Abba Vol. 1 325.

R. Berekhiah Ha-Kohen Berabbi Shalom Vol. 1 195.

R. Beroqia Vol. 1 65.

R. Bibi (Bevai) Vol. 1 457, 669. Vol. 2 11.

R. Binyamin Berabbi Yafet Vol. 1 519. Vol. 2 651.

R. Binyamin Berabbi Levi Vol. 1 539.

 749

R. Bun => Avun Dosa

Vol. 2 9.

R. Dosa the Elder Vol. 1 69.

Dosetai

Vol. 1 497.

R. Eleazar => R. Eliezer

Vol. 1 65, 67, 69, 71, 143, 167, 183, 203, 369, 411, 543, 615, 657. Vol. 2 67, 69, 83, 251, 279, 469, 471, 479, 639, 667, 673, 675, 719.

R. Eleazar Berabbi ‘Azaryah Vol. 1 617. Vol. 2 3.

R. Eleazar ben Pedat Vol. 1 61, 65, 99, 143, 221. Vol. 2 519.

R. Eleazar ben Yonatan Vol. 2 235.

R. Eleazar Berabbi Avin Vol. 1 655.

R. Eleazar Berabbi Shimon Vol. 2 635, 683.

R. Eleazar Ha-Qappar Vol. 1 61. Vol. 2 81, 243.

750 

 Index

R. Eleazar Berabbi Yose Vol. 1 479. Vol. 2 17, 317.

R. Eleazar Berabbi Yose the Galilean

R. Gurya

Vol. 2 715.

R. Haggai

Vol. 1 391, 393, 451, 489, 677, 679. Vol. 2 35, 299, 725.

Vol. 1 69, 259, 447, 527, 565.

R. Eliezer

Vol. 1 69, 71, 101, 143, 361, 409, 497, 535, 543, 657, 671. Vol. 2 3, 11, 13, 55, 67, 671, 675, 713.

R. Eliezer ben Menaḥem Vol. 2 645.

R. Eliezer ben Yaaqov Vol. 1 293, 447. Vol. 2 277.

R. Eliezer Berabbi Yitsḥaq Vol. 1 497.

R. Eliezer the Elder Vol. 2 361.

R. Eliezer Berabbi Yose Vol. 2 17.

R. Eliezer Berabbi Yose the Galilean Vol. 1 527, 565.

R. Eliezer the Modiite Vol. 1 617.

R. Halafta

Vol. 1 63, 555, 663. Vol. 2 13, 33.

R. Ḥalafta Berabbi Qeruyah Vol. 2 151.

Ḥalifa Berabbi Qeruyah => R. Ḥalafta Berabbi Qeruyah. Ḥama

Vol. 1 55, 59, 105, 361. Vol. 2 299, 429, 509, 645.

R. Ḥama

Vol. 1 113, 369, 529. Vol. 2 9, 253, 289, 313, 411, 587, 653.

R. Ḥama Berabbi Abba Vol. 2 299.

R. Ḥama Berabbi Ḥanina

Vol. 1 65, 189, 329, 397, 431, 441, 453, 471, 529, 535, 555. Vol. 2 247, 309.

R. Ḥama Berabbi ’Oshaia Vol. 1 453.

Rabbis 

R. Ḥama Berabbi ‘Uqba

R. Ḥanina the Elder

R. Ḥama Berabbi R. Yose

R. Ḥanina ben Dosa

R. Ḥananiah

R. Ḥaninah => R. Ḥanina

Vol. 1 551.

Vol. 1 77.

Vol. 1 595. Vol. 2 203.

R. Ḥananiah the nephew of R. Yehoshua Vol. 1 657.

 751

Vol. 1 135.

Vol. 2 9.

R. Ḥaninah (Ḥinena) Berabbi Pappa

Vol. 1 29, 431, 433, 503, 609. Vol. 2 189, 363, 405, 449, 587.643, 655, 657, 717, 723.

R. Ḥanilai

R. Ḥaninah Berabbi Yishmael

R. Ḥanan

R. Ḥinena =>Ḥanina

Vol. 1 307, 607, 615, 657.

Vol. 1 43.

R. Ḥanin

Vol. 1 203, 437. Vol. 2 7, 481.

R. Ḥanin ben Levi Vol. 1 609.

R. Ḥanina

Vol. 1 61, 65, 143, 145, 179, 189, 203, 237, 283, 315, 329, 335, 377, 397, 409, 411, 427, 431, 441, 449, 451, 453, 471, 473, 529, 533, 535, 551, 555, 615, 625, 673. Vol. 2 9, 11, 17, 51, 67, 69, 77, 247, 251, 309, 315, 349, 405, 483, 498.

R. Ḥanina Berabbi Yitsḥaq Vol. 1 131.

Vol. 2 605.

R. Hela => R. Ila R. Ḥelbo

Vol. 1 63, 65, 79, 97, 481. Vol. 2 601, 649.

R. Ḥelbo (Ḥelfo) ben Zavdi Vol. 2 251.

R. Hilfai of Daromean (Darom?) Vol. 2 329.

Hillel the Elder Vol. 2 7, 299.

752 

 Index

Hillel, the School (House) of Vol. 1 507, 563. Vol. 2 635.

R. Ḥisda

Vol. 1 239.Vol. 2 17.

R. Ḥiyya

Vol. 1 141, 225, 305, 451, 481, 491, 543, 643, 647, 667. Vol. 2 41, 45, 47, 577, 581, 679, 717.

R. Ḥiyya ben Maryah Vol. 2 443.

R. Ḥiyya Berabbi Abba

Vol. 1 71, 93, 155, 413, 433, 439, 443, 473, 489, 601, 607, 615, 671. Vol. 2 11, 25, 35, 49, 627, 681.

R. Ḥiyya Berabbi Abba Berabbi Simon Vol. 1 463.

R. Ḥiyya Berabbi Abba Berabbi Kahana Vol. 2 41.

R. Ḥiyya Berabbi Aḥa from Jaffa Vol. 1 481.

R. Ḥiyya Berabbi Asi Vol. 2 723.

R. Ḥiyya Berabbi Ba Vol. 1 479.

R. Ḥiyya Berabbi Yosef Vol. 1 615, 135.

R. Ḥiyya the Elder Vol. 1 75, 143, 293. Vol. 2 227, 427. Vol. 2 25.

Ḥiyya the nephew of R. Eliezer Ha-Qappar Vol. 2 81.

R. Ḥizqiyah

Vol. 1 143, 639, 641.

R. Hoshaia

Vol. 1 453, 475. Vol. 2 31, 253, 723, 725.

R. Hoshaiah => R. Hoshaia R. Huna

Vol. 1 185, 203, 241, 331, 335, 409, 447, 493, 501, 503, 511, 527, 529, 541, 601, 621. Vol. 2 21, 85, 731, 459.

R. Huna ben Yitsḥaq Vol. 2 411.

R. Huna Berabbi Yoqo Vol. 2 495.

R. Huna Ha-Kohen Berabbi Avun Vol. 1 65, 141. Vol. 2 317.

Rabbis 

R. Huna Ha-Kohen Berabbi Avin => R. Huna Ha-Kohen Berabbi Avun R. Huna Berabbi Ḥiyya Vol. 2 45, 47.

R. Huna Berabbi Nathan Vol. 2 315.

R. Huna the Elder Vol. 1 613.

R. Ḥusa

Vol. 1 657.

R. Idi

Vol. 1 241, 431, 673.

R. Ila

Vol. 2 723.

R. Ilai

Vol. 1 63, 81, 339, 399, 401, 477. Vol. 2 466, 723.

Levi ben Parta Vol. 1 199.

R. Levi

Vol. 1 57, 71, 109, 145, 149, 153, 161, 163, 177, 189, 195, 203, 243, 247, 251, 277, 281, 303, 329, 331, 337, 343, 365, 379, 381, 379, 395, 397, 401, 407, 431, 441, 445, 451, 453, 459, 465, 467, 475, 477, 485, 491, 515, 517, 529, 535, 539, 541, 543, 545, 555, 599, 603, 605, 607, 609, 611, 619, 629, 649, 661.

 753

Vol. 2 5, 19, 21, 35, 43, 45, 65, 179, 187, 247, 251, 257, 269, 373, 411, 413, 443, 449, 451, 477, 509, 579, 613, 651, 657, 675, 703, 709, 711, 721.

R. Levi Berabbi Aḥa Vol. 1 267.

R. Levi Berabbi Zekhariah Vol. 1 533.

R. Levi the son-in-law of R. Zekhariah Vol. 1 535.

R. Mamal Vol. 1 159.

R. Manasseh Vol. 1 373.

R. Mani

Vol. 1 663, 667.

R. Mana from Caesarea Vol. 1 513.

R. Mana from Saab Vol. 1 401. Vol. 2 579.

R. Mari Yaaqov Vol. 1 405.

R. Marion Vol. 1 455.

754 

 Index

R. Meir

Vol. 1 267, 361, 493, 497, 509, 537, 543, 683. Vol. 2 11, 317, 466, 579, 639, 729.

Menaḥem Vol. 2 645.

R. Menaḥem

Vol. 1 437, 453, 517, 621, 677. Vol. 2 37.

R. Menaḥema => Menaḥem R. Menaḥema ben Yaaqov Vol. 1 259.

R. Menaḥema Berabbi Ḥiyya the Elder

R. Naḥum Vol. 1 585.

R. Naḥum Berabbi Simai Vol. 1 481.

R. Nathan

Vol. 1 87, 305. Vol. 2 17, 177, 315, 639.

R. Neḥemiah

Vol. 1 131, 167, 173, 315, 325, 331, 335, 337, 353, 369, 469, 501, 503, 513, 523, 531, 551, 627. Vol. 2 185, 317, 411, 481, 523, 611, 641, 719.

R. Neḥunya Vol. 1 145, Vol. 2 59.

Vol. 1 293.

R. Menasya

Vol. 1 395, 491.

R. Naḥman

Vol. 1 101, 109, 113, 145, 155, 221, 269, 293, 387, 397, 435, 439, 469, 477, 479, 485, 553, 555, 607, 677, 681. Vol. 2 35, 47, 69, 287, 295, 301, 309, 390, 403, 419, 427, 507, 509, 644, 669.

R. Naḥmani => R. Naḥman R. Naḥmani Berabbi Abba Vol. 2 527.

R. Nehorai Vol. 1 465. Vol. 2 679.

R. Nunya Vol. 1 513.

R. ’Oshaia => Hoshaia R. Pappa

Vol. 1 429, 431, 433, 503, 609. Vol. 2 363, 449, 587, 643.

R. Pappi Vol. 2 61.

Rabbis 

R. Pazzi

R. Reuven

R. Pedaiah

R. Shalom (Shallum)

R. Pedat

R. Shilah of Kefar Tamarta

Vol. 1 133, 423, 651. Vol. 2 379, 659.

Vol. 1 399. Vol. 2 429.

Vol. 1 61, 65, 99, 143, 221. Vol. 2 519.

R. Pinḥas

Vol. 1 475, 517, 541, 561, 601, 605, 619, 621. Vol. 2 21, 31, 37, 415, 455, 457, 603, 715, 725.

R. Pinḥas ben Yair Vol. 1 685.

R. Pinḥas Berabbi Avun Vol. 1 437.

R. Pinḥas ben Ḥama Vol. 2 429.

R. Pinḥas Ha-Kohen ben Ḥama Vol. 1 55, 59, 105, 361. Vol. 2 253, 645, 299, 509.

R. Qorḥa

Vol. 1 159, 303, 403.

Rabbis of the South Vol. 2 191.

 755

Vol. 1 59, 145, 411. Vol. 2 695.

Vol. 1 109, 131, 133, 135, 163, 195, 271, 331. Vol. 2 461, 469.

Vol. 1 467.

R. Shimon

Vol. 1 61, 75, 97, 133, 159, 167, 199, 203, 283, 293, 339, 433, 615, 617, 623, 663, 665, 683. Vol. 2 17, 295, 635, 683, 697.

R. Shimon ben Abba Vol. 1 53, 155, 197.

R. Shimon ben Ḥalafta Vol. 1 93.

R. Shimon ben Laqish

Vol. 1 61, 63, 163, 167, 193, 293, 305, 365, 397, 435, 439, 489, 491, 547, 551, 553, 599, 605, 625, 633, 677, 683. Vol. 2 3, 5, 9, 63, 77, 245, 247, 317, 327, 403, 561.

R. Shimon ben Menasya Vol. 1 395.

R. Shimon ben Pazzi Vol. 1 423. Vol. 2 379.

756 

 Index

R. Shimon ben Yehotsadak Vol. 1 379.

R. Shimon Berabbi Abba Vol. 1 429.

R. Shimon ben Yehudah Vol. 2 17.

R. Shimon Berabbi Yoḥai

Vol. 1 77, 81, 97, 151, 191, 393, 467, 477, 493, 519, 609, 611, 627, 629. Vol. 2 11, 43, 47, 49, 429, 659, 667.

R. Shmuel Berabbi Ḥiyya Berabbi Yehudah Vol. 1 451.

R. Shmuel Berabbi Mani Vol. 2 697.

R. Shmuel Berabbi Yitsḥaq Vol. 1 479, 485, 495, 539. Vol. 2 481, 643.

R. Shmuel Berabbi Yonah Vol. 2 697.

R. Shimon ben Yoḥai => R. Shimon Berabbi Yoḥai

R. Shmuel from Cappadocia

Shmuel

R. Shmuel from the South

Vol. 2 21, 25, 363, 723, 725.

Shmuel Berabbi Ḥiyya Vol. 2 725.

R. Shmuel

Vol. 1 263, 477, 503. Vol. 2 631.

R. Shmuel ben Ammi Vol. 1 197.

R. Shmuel ben (Berabbi) Naḥman(i)

Vol. 1 101, 109, 145, 155, 221, 269, 293, 387, 397, 469, 479, 485, 553, 555, 607, 677, 681. Vol. 2 35, 47, 69, 287, 295, 301, 309, 390, 427, 507, 509, 643, 669.

Vol. 1 389.

Vol. 1 333.

R. Shmuel Berabbi Tanḥum Vol. 2 711.

Shammai, the school of Vol. 1 507, 563. Vol. 2 635.

Shammai the Elder Vol. 2 7.

R. Simai Vol. 1 67.

R. Simlai

Vol. 1 477, 655. Vol. 2 7, 69, 183.

Rabbis 

R. Simon Berabbi Yosena Vol. 1 147.

R. Simon

Vol. 1 121, 139, 145, 159, 165, 167, 169, 185, 369, 403, 429, 463, 475, 487, 521, 551, 553, 663, 665, 677, 679. Vol. 2 19, 59, 65, 85, 87, 181, 187, 189, 289, 299, 313, 319, 467, 481, 503, 505, 609, 639, 651, 715, 719, 721, 731.

Taḥalifa bar Qeruya => R. Ḥalafta bar Qeruyah. R. Tanḥum Vol. 2 711.

R. Tanḥum Berabbi Ḥanilai Vol. 1 307, 607, 615, 657.

R. Tanḥum Berabbi Ḥiyya Vol. 1 667. Vol. 2 581, 717.

R. Tanḥum Berabbi Yudan Vol. 1 403. Vol. 2 59, 731.

R. Tanḥum from Jaffa

R. Tanḥuma Berabbi

Vol. 1 123, 171, 207, 217, 227, 259, 263, 273, 309, 311, 331, 337, 343, 351. Vol. 2 75, 83, 161, 279, 283, 293, 315, 463, 609, 647.

R. Tanḥuma Berabbi Abba

Vol. 1 75, 87, 137, 191, 237, 257, 277, 293, 307, 369, 565. Vol. 2 229, 253, 311, 395, 403, 449, 467, 499, 527, 531, 597.

R. Tanḥuma Berabbi Ḥusa Vol. 1 657.

R. Tarfon

Vol. 2 53, 55, 79.

R. ‘Uqba

Vol. 1 551.

Yaaqov

Vol. 2 277.

Yaaqov from Kefar Nibburaya Vol. 1 391.

R. Yaaqov

Vol. 1 259, 293, 327, 391, 393, 447.

Vol. 1 513.

R. Tanḥuma

Vol. 1 55, 453, 457, 467, 493, 521, 638, 639. Vol. 2 7, 11, 329, 343, 595, 645, 647, 711.

 757

R. Yaaqov ben Abba Vol. 1 207. Vol. 2 47.

R. Yaaqov Berabbi Abbaye Vol. 1 551.

758 

 Index

R. Yaaqov Berabbi Aḥa Vol. 2 723, 497.

R. Yaaqov Berabbi Avin(a) Vol. 1 529, 677. Vol. 2 653.

R. Yaaqov Berabbi Idi Vol. 1 673.

R. Yaaqov ben Tardai Vol. 1 609.

R. Yaaqov ben Yoḥai Vol. 1 235.

R. Yafet

Vol. 1 519. Vol. 2 651.

R. Yaqim

Vol. 1 639.

R. Yehoshua (Ha-Kohen) Berabbi Neḥemiah

Vol. 1 131, 167, 369, 325, 411, 469, 531. Vol. 2 185, 641.

R. Yehoshua

Vol. 1 69, 121, 303, 325, 595, 597, 657, 665, 683. Vol. 2 3, 719.

R. Yaaqov from Kefar Ḥanin/ Ḥanania

R. Yehoshua ben Ḥananyah

R. Yaaqov of Armenia

R. Yehoshua ben Levi

Vol. 2 311, 313, 323.

Vol. 1 667.

R. Yair

Vol. 1 685.

R. Yannai, School of Vol. 2 9.

R. Yannai

Vol. 2 47, 53, 351, 427, 629.

R. Yannai Berabbi Shimon ben Yoḥai Vol. 1 611.

Vol. 1 595. Vol. 2 203.

Vol. 1 31, 57, 61, 93, 103, 139, 149, 159, 167, 177, 221, 289, 323, 329, 471, 473, 491, 493, 545, 551, 553, 605, 609, 615, 619, 621, 629, 663, 665, 685. Vol. 2 67, 271, 277, 299, 361, 415, 429, 433, 467, 577, 639, 723, 725.

R. Yehoshua ben Qorḥah Vol. 1 159, 303, 403.

R. Yehoshua ben Yair Vol. 1 685.

R. Yehoshua Berabbi Avin Vol. 1 529.

Rabbis 

R. Yehoshua Berabbi Ḥanina Vol. 1 283.

R. Yehoshua from Sikhnin

Vol. 1 145, 149, 153, 161, 277, 303, 331, 343, 401, 407, 445, 599, 629. Vol. 2 35, 45, 257, 579, 703, 721.

R. Yehotsadak Vol. 1 379.

R. Yehudah

Vol. 1 113, 117, 171, 173, 173, 315, 331, 335, 337, 353, 399, 403, 445, 451, 495, 593, 627, 639, 641. Vol. 2 415, 481, 523, 611, 651, 711.

R. Yehudah ben Beterah Vol. 2 59.

 759

R. Yehudah Berabbi Pedaiah Vol. 1 399. Vol. 2 429.

R. Yehudah Berabbi Shimon Vol. 1 61, 75, 97, 663, 665.

R. Yehudah Berabbi Simon

Vol. 1 61, 75, 97, 133, 167, 199, 203, 293, 339, 615, 617, 663, 665. Vol. 2 467, 481, 503, 505, 609, 639, 651, 721.

R. Yehudah (Ha-Levi) Berabbi Shallum Vol. 1 271, 109, 131, 133, 135, 163. Vol. 2 461.

R. Yefe

Vol. 2 715.

R. Yehudah Berabbi Ḥiyya Vol. 2 577.

R. Yehudah ben Torta Vol. 1 367.

R. Yehudah Berabbi Ilai

Vol. 1 63, 81, 339, 399, 401, 477. Vol. 2 465.

R. Yehudah Berabbi Manasseh Vol. 1 373.

R. Yehudah Berabbi Zavida Vol. 1 495. Vol. 2 511.

R. Yehudah Ha-Levi Vol. 2 469.

R. Yehudah Berabbi Naḥman Vol. 1 435, 439. Vol. 2 419.

R. Yehudah Berabbi Pazzi Vol. 1 133. Vol. 2 659.

R. Yehudah Ha-Nasi Vol. 2 551, 569, 685.

R. Yishmael, School of Vol. 2 15.

760 

 Index

Rabbenu Yitsḥaq ben Elazar Vol. 2 497.

R. Yitsḥaq

Vol. 1 31, 57, 75, 131, 191, 247, 317, 327, 335, 337, 339, 409, 439, 449, 451, 453, 457, 463, 479, 483, 485, 489, 495, 521, 539, 561, 621, 671. Vol. 2 5, 45, 67, 83, 85, 153, 155, 177, 271, 354, 357, 373, 401, 411, 421, 449, 481, 521, 603, 621, 625, 644, 697, 699, 711, 725, 727, 731.

Yoḥai => R. Yoḥai R. Yoḥanan

Vol. 1 53, 77, 93, 99, 155, 163, 197, 225, 241, 341, 365, 371, 372, 379, 393, 401, 411, 421, 427, 429, 457, 459, 461, 463, 467, 475, 479, 481, 489, 491, 509, 521, 551, 565, 599, 601, 603, 609, 613, 625, 629, 653, 671, 673, 675, 683. Vol. 2 9, 21, 33, 45, 55, 149, 161, 163, 177, 181, 271, 273, 315, 451, 459, 473, 521, 651, 681, 683, 717, 723,

R. Yitsḥaq ben Tavlai

R. Yoḥanan ben Levi

R. Yitsḥaq Berabbi Avin

R. Yoḥanan ben Pazzi

R. Yitsḥaq Berabbi Eliezer

R. Yoḥanan ben Zakkai

R. Yitsḥaq Berabbi Marion

R. Yoḥunya

R. Yitsḥaq Ha-Kohen Berabbi Ḥama

R. Yonah

R. Yitsḥaq of Magdala

R. Yonah Bozrah

R. Yoḥai

R. Yose

Vol. 2 155.

Vol. 1 437.

Vol. 1 497.

Vol. 1 455.

Vol. 2 289.

Vol. 1 185.

Vol. 1 77, 81, 97, 151, 191, 393, 467, 477, 493, 519, 609, 627, 629. Vol. 2 11, 43, 47, 49, 315, 429, 631, 659, 667.

Vol. 1 491.

Vol. 1 375, 469.

Vol. 1 413, 659, 671.

Vol. 2 651.

Vol. 1 467, 649, 679. Vol. 2 521, 697.

Vol. 1 257.

Vol. 1 77, 443, 503, 679. Vol. 2 9, 25, 171, 329, 465, 607, 609, 723.

Rabbis 

R. Yose ben Zimra

R. Yose Berabbi Nehorai

R. Yose Berabbi Abba

R. Yose Berabbi Yehudah Berabbi Berekhiah

Vol. 1 99. Vol. 2 519, 651.

Vol. 2 497.

Vol. 2 679.

Vol. 1 403.

R. Yose Berabbi Avin => R. Yose Berabbi Avun

R. Yose Berabbi Zavida

R. Yose Berabbi Avun

R. Yose from Damascus

Vol. 1 491, 605. Vol. 2 47, 53.

R. Yose Berabbi Bun => R. Yose Berabi Avun R. Yose Berabbi Ḥalafta Vol. 1 63, 663, 555. Vol. 2 13, 17, 33, 607.

R. Yose ben Ḥalafta => R. Yose Berabbi Ḥalafta R. Yose Berabbi Ḥanina

Vol. 1 143, 145, 315, 377, 409, 449, 451, 453, 473, 533, 551, 615. Vol. 2 251, 349, 655.

 761

Vol. 1 667.

Vol. 2 391.

R. Yose the Galilean

Vol. 1 69, 259, 447, 527, 565.

R. Yosef

Vol. 1 135, 185, 493, 615. Vol. 2 715, 317.

R. Yosena Vol. 1 147.

R. Yoshia

Vol. 1 75. Vol. 2 639.

R. Yoko

Vol. 1 495.

R. Yose Berabbi Ilai Vol. 2 85.

R. Yose ben Menasyah Vol. 1 491.

R. Yudan

Vol. 1 61, 199, 395, 403, 405, 431, 433, 437, 441, 447, 489, 501, 525, 529, 541, 617, 621. Vol. 2 5, 9, 49, 59, 653, 639, 691, 713, 725, 731.

762 

 Index

R. Yudan Berabbi Pazzi Vol. 1 651.

R. Yudan Berabbi Shimon Vol. 1 469, 481, 623. Vol. 2 731.

R. Yudan the Patriarch Vol. 1 619.

R. Zakkai

Vol. 1 413, 659, 671.

R. Zakkai Tabaḥa Vol. 1 341.

R. Zavdi ben Levi Vol. 1 181.

R. Zavida

Vol. 1 495, 667. Vol. 2 511.

R. Zekhariah Vol. 1 533, 535.

R. Zemina Vol. 1 65.

R. Zimra

Vol. 1 99. Vol. 2 519, 651.

Rabbi

Vol. 1 71, 93, 115, 135, 159, 613. Vol. 2 11, 13, 17, 25, 33, 455, 551, 569, 651, 685, 723.

Rabbis, the

Vol. 1 387, 397, 427, 445, 463, 473, 491, 493, 495, 501, 503, 521, 537, 541, 553, 565, 599, 605, 613, 615, 665, 677. Vol. 2 11, 17, 45, 47, 51, 53, 179, 191, 523, 541, 677, 717.

Rabbi, our

53, 73, 85, 121, 131, 171, 191, 207, 225, 235, 275, 305, 341, 361, 439, 445, 447, 563.

Rabbis, our

Vol. 1 53, 73, 85, 121, 131, 135, 141, 159, 171, 185, 191, 207, 221, 227, 257, 259, 269, 275, 289, 293, 305, 333, 335, 337, 341, 345, 361, 363, 365, 367, 379, 447, 521, 563, 565, 579, 617. Vol. 2 53, 71, 259, 277, 319, 375, 389, 392, 393, 401, 431, 466, 497, 507, 509, 513, 517, 529, 557, 607, 613, 633, 643, 651, 677.

Rav

Vol. 1 151, 207, 229, 285, 351, 511, 623. Vol. 2 25, 351.

Rav Ḥanan Vol. 2 459.

Rav Aḥa

Vol. 2 557.

Rav Ḥama Berabbi Gurya Vol. 2 715.

Rav Kahana

Vol. 1 139, 193, 251, 329, 337, 435, 465, 501, 505, 529, 537, 609, 613, 617, 629, 681. Vol. 2 41, 43, 62, 191, 267, 269, 271, 315, 402, 679, 683, 691, 713, 731.

Rabbis 

Rav Yitsḥaq

Shimon the Just

Resh Laqish => R. Shimon ben Laqish

Tsadok

Vol. 1 203, 485, 539.

Sages

Vol. 1 87, 89, 93, 155, 177, 215, 235, 279, 351, 361, 381, 399, 463, 517, 539, 543, 675. Vol. 2 35, 73, 427, 609, 669, 685, 689.

Vol. 1 411, 413R.

Vol. 2 207.

 763

Subjects Aaron

Vol. 1 55, 156, 157, 159, 169, 203, 215, 327, 353, 401, 403, 405, 433, 435, 439.453, 455, 457, 479, 547, 587. Vol. 2 97, 101, 215, 283, 285, 509, 511, 523, 561, 573, 577, 579, 581, 583, 585, 587, 593, 595, 597, 599, 601, 603, 605, 721.

Acco

Vol. 1 211, 663. Vol. 2 465, 466, 615.

Adam

Vol. 1 191, 193, 229, 385, 395, 397, 431, 625. Vol. 2 3, 17, 19, 21, 94, 405, 407, 409, 411, 466, 467, 489, 567, 569, 571, 591, 609, 611, 673.

Adar

Vol. 1 235, 237, 275. Vol. 2 297.

Afterlife

Vol. 1 61, 63, 65, 67, 71, 75, 77, 137, 305, 313, 319, 653. Vol. 2 369, 415, 611, 663.

Agag

Vol. 1 285, 305, 335, 337.

Ahab

Vol. 1 177, 635. Vol. 2 81, 535.

Akko => Acco Alexander the Macedonian Vol. 1 413.

Alexandria

Vol. 1 521. Vol. 2 113, 165, 287, 289, 327, 429, 435, 449, 451, 501, 503, 631, 677, 687, 701.

Algumim Vol. 2 317.

Altar

Vol. 1 75, 83, 121, 125, 127, 129, 131, 137, 143, 145, 153, 167, 171, 181, 191, 197, 199, 203, 293, 325, 327, 365, 376, 491, 511, 639. Vol. 2 493, 519.

Amalek

Vol. 1 195, 221, 223, 233, 305, 307, 309, 311, 315, 317, 319, 323, 327, 329, 331, 333, 335, 337, 341, 343, 345, 347, 349, 351, 353, 355, 357, 359. Vol. 2 493, 519.

Ammon

Vol. 1 437, 473, 597. Vol. 2 205, 647, 471.

Ammonites => Ammon Amorite

Vol. 1 231.

Amos

Vol. 2 181, 189, 193, 541.

Amraphel Vol. 2 293.

Subjects 

Angel(s)

Vol. 1 42, 75, 99, 107, 117, 127, 159, 169, 179, 181, 209, 219, 251, 253, 259, 261, 283, 369, 385, 437, 475, 489, 513, 515, 577, 579, 581, 583, 585, 587, 589, 611, 613, 615, 617, 619, 623, 3, 585, 587, 589, 611, 613, 615, 617, 619, 623, 681. Vol. 2 31, 86, 87, 89, 91, 109, 113, 137, 139, 141, 151, 177, 225, 233, 245, 257, 273, 279, 289, 301, 315, 319, 349, 357, 359, 361, 385, 393, 407, 409, 429, 437, 469, 471, 473, 479, 485, 487, 493, 545, 569, 571, 593, 599, 609, 633, 645, 725.

ʿAnathoth

Vol. 1 417. Vol. 2 101, 113, 117.

Animals

Vol. 1 87, 95, 143, 361, 371, 373, 385, 389, 391, 399, 495, 505, 533, 535, 593, 683. Vol. 2 25, 195, 317, 469, 493, 609, 637, 639, 641, 655, 657, 685, 697.

Antoninus Vol. 2 33.

Aqedah => Binding of Isaac Aquilas

Vol. 2 13.

Asenath

Vol. 1 115.

Ashkelon Vol. 2 57.

Assyria

Vol. 1 213, 499. Vol. 2 77, 109, 187, 241, 257, 313, 325, 327, 359.

Av (Month)

Vol. 2 93, 111, 123, 133, 143, 157, 159, 169, 171, 213, 227, 265, 277, 345.

Avika

Vol. 2 205.

Avuka => Avika Babylon

Vol. 1 65, 155, 185, 213, 215, 239, 297, 413, 417, 423, 425, 459, 461, 503, 545. Vol. 2 25, 101, 103, 105, 109, 115, 117, 119, 125, 133, 143, 147, 149, 151, 155, 163, 167, 215, 217, 239, 241, 251, 267, 303, 331, 357, 359, 387, 493, 577.

Babylonians => Babylon

Arabia

Balaam

Aram

Banquet

Armenia

Bar Kokhba

Vol. 2 291, 373.

Vol. 1 297. Vol. 2 163.

Vol. 1 667.

 765

Vol. 1 275, 560. Vol. 2 395, 455, 457, 607.

Vol. 1 161, 495, 497, 499. Vol. 2 217, 461.

Vol. 2 513.

766 

 Index

Bar Kokhba => Ben Kozeba Bar Temalion Vol. 1 677.

Barbaria

Vol. 1 449, 494, 495. Vol. 2 327.

Behemoth

Vol. 1 491, 493. Vol. 2 633.

Beit Gubrin

Vol. 1 255. Vol. 2 451.

Benediction => Blessing Benjamin

Vol. 1 101, 109, 195, 201, 289, 291, 339, 341, 343, 345, 349, 359. Vol. 2 57, 101, 103, 187, 199, 575.

Ben Kozeba Vol. 2 221.

Ben Kozeba => Bar Kokhba Bet Ha-Sho’evah Vol. 1 57.

Beth El

Vol. 1 107, 627.

Bilhah

Vol. 1 101, 337. Vol. 2 671.

Binding of Isaac

Vol. 1 153, 625. Vol. 2 135, 257, 233, 403, 411, 421, 425, 427, 429, 431, 433, 435, 437, 439, 441, 443, 617, 627, 687.

Bithiah

Vol. 1 527.

Blessing

Vol. 1 53, 85, 93, 101, 103, 105, 121, 161, 163, 167, 197, 203, 225, 271, 285, 287, 306, 341, 347, 451, 497, 519, 563, 653, 673. Vol. 2 17, 21, 33, 35, 47, 49, 85, 111, 385, 401, 415, 423, 437, 451, 491, 497, 567, 587, 601, 603, 643, 705, 711, 723, 729.

Boaz

Vol. 1 423, 473, 519. Vol. 2 171, 173.

Bozrah

Vol. 1 257, 415.

Britannia Vol. 1 449.

Caesarea

Vol. 1 401, 513.

Calf, golden => Golden calf Canaan

Vol. 1 61, 97, 105, 353, 459, 521, 551, 657, 659. Vol. 2 177, 667.

Canaanites => Canaan

Subjects 

Cappadocia Vol. 1 389.

Caspian Sea Vol. 1 449.

Cave

Vol. 1 65, 101, 109, 111, 127, 153. Vol. 2 271, 461.

539, 541, 543, 551, 553, 555, 567, 593, 595, 599, 623, 624, 627, 633, 635, 637, 639, 641, 643, 645, 647, 661, 665, 669, 673, 675, 683. Vol. 2 5, 13, 37, 41, 43, 45, 47, 49, 53, 57, 61, 63, 67, 69, 75, 77, 79, 89, 91, 129, 131, 145, 153, 189, 229, 267, 311, 359, 423, 459, 573, 639, 665, 683, 691, 695.

Commandments => Ten Commandments

Cavern => Cave

Comparison => Mashal

Chaldea

Convert => Proselyte

Vol. 1 529, 531. Vol. 2 101, 103, 105, 107, 149, 185, 359, 383, 645.

Chaldean => Chaldea Charity

Vol. 1 281, 443. Vol. 2 77, 79, 205, 665, 677, 679, 713.

China

Vol. 1 261.

Circumcise => Circumcision

Cross

Vol. 1 233.

Crown(s)

Vol. 1 251, 261, 345, 557, 583, 589, 611, 613, 623. Vol. 2 95, 169, 177, 251, 315, 321, 347, 353.

Cyrus

Vol. 1 461. Vol. 2 243, 357.

Damascus

Vol. 2 391, 651.

Circumcision

Vol. 1 215, 279, 293, 331, 343, 357, 391, 393, 443, 469, 519, 625. Vol. 2 13, 75, 77, 177, 315, 461, 493, 599, 605, 641, 709, 719, 721.

Commandment(s)

Vol. 1 215, 225, 227, 243, 251, 265, 267, 269, 271, 275, 277, 293, 317, 325, 327, 407, 441, 443, 467, 469, 501, 503, 509, 519,

 767

Dan

Vol. 1 189, 285. Vol. 2 571, 575.

Danube

Vol. 1 449.

768 

 Index

Daphna of Rivlata

Vol. 1 83, 122, 141, 177, 186, 187, 189, 209, 215, 217, 219, 221, 223, 225, 225, 227, 229, 233, 263, 267, 273, 277, 283, 285, 287, 289, 291, 293, 295, 303, 313, 327, 329, 331, 357, 423, 433, 437, 463, 465, 473, 495, 501, 513, 517, 519, 545, 567, 633, 635, 653, 655, 667. Vol. 2 259.

Daphnae Vol. 1 521.

David

Vol. 1 61, 63, 73, 75, 77, 79, 81, 122, 141, 177, 186, 187, 189, 209, 215, 217, 219, 221, 223, 225, 227, 229, 233, 263, 267, 273, 277, 283, 285, 287, 289, 291, 293, 295, 303, 313, 327, 329, 331, 357, 423, 433, 437, 463, 465, 473, 495, 501, 513, 517, 519, 545, 567, 633, 635, 653, 655, 667. Vol. 2 79, 123, 167, 193, 215, 223, 235, 241, 245, 253, 255, 265, 277, 291, 303, 367, 371, 403, 415, 419, 429, 453, 457, 467, 501, 503, 551, 559, 561, 583, 595, 617, 621, 643, 645, 663, 665, 691, 693, 699, 709.

Dead

Vol. 1 77, 285, 353, 369, 383, 423, 523, 525, 587, 601, 635. Vol. 2 29, 61, 109, 113, 125, 149, 199, 227, 229, 241, 293, 329, 369, 409, 415, 597, 653, 665, 669, 705.

Dead => Afterlife Dead => Resurrection Decapolis

Vol. 1 639, 643.

Demon(s)

Vol. 1 163, 185.

Divine Presence => Shekhinah Dumah

Vol. 2 31, 291.

East, People of the Vol. 1 383.

Edom

Vol. 1 123, 213, 257, 299, 309, 315, 327, 335, 343, 357, 415, 437, 483, 535, 537, 573. Vol. 2 193, 203, 267, 269, 303, 373, 383, 385.

Edomite => Edom Egypt

Vol. 1 67, 69, 93, 101, 107, 123, 125, 149, 151, 173, 183, 191, 213, 221, 223, 233, 245, 247, 253, 257, 261, 265, 267, 271, 273, 295, 297, 301, 305, 307, 309, 333, 335, 341, 353, 383, 387, 399, 413, 433, 439, 443, 447, 449, 455, 457, 463, 469, 471, 479, 481, 513, 515, 519, 521, 523, 525, 527, 533, 535, 537, 563, 593, 605, 611, 617, 624, 625, 627, 633, 647, 649, 657, 659. Vol. 2 97, 101, 137, 177, 183, 185, 187, 213, 261, 269, 299, 301, 309, 315, 325, 213, 261, 269, 299, 301, 309, 315, 325, 327, 331, 357, 471, 491, 511, 515, 581, 583, 605, 615, 617, 643, 645, 647, 649, 651, 653, 655, 657, 659, 661, 667, 683, 701.

Egyptian => Egypt Ela, Valley of Vol. 1 219.

Subjects 

Elijah

Vol. 1 121, 123, 125, 127, 129, 131, 139, 281, 297, 669. Vol. 2 97, 169, 181, 271, 311, 331, 363, 535, 611, 685, 719,

Elisha

Vol. 1 281. Vol. 2 97, 163, 181, 611, 685.

Elul (Month)

Vol. 2 565, 567, 713.

End of Days => End of Time End of Time

Vol. 1 53, 55, 57, 443, 627. Vol. 2 133, 243, 245, 247, 257, 305, 547.

Episode

Vol. 1 305, Vol. 2 11, 61, 77, 269, 271, 513.

Eruv

Vol. 2 29, 73.

Esau

Vol. 1 61, 235, 237, 245, 297, 311, 313, 315, 319, 321, 323, 337, 339, 345, 347, 349, 477, 483, 497, 597. Vol. 2 59, 183, 219, 293, 295, 395, 483, 513, 517, 617, 621, 679, 691, 715.

Esther

Vol. 1 342, 483, 549. Vol. 2 699.

Ethiopian Vol. 1 449.

 769

Ethrog

Vol. 2 465, 685, 689, 695, 699.

Euphrates

Vol. 2 117, 147, 149, 257.

Evil Inclination

Vol. 1 59, 229, 407, 517. Vol. 2 283, 383, 459, 621, 623, 625.

Exemplum Vol. 2 31.

Exodus from Egypt

Vol. 1 191, 443, 471. Vol. 2 299, 301.

Exodus, Book of Vol. 1 203, 235.

Ezekiel

Vol. 1 67, 205, 553, 555, 611. Vol. 2 125, 189, 231, 233, 315, 323, 543, 611.

First fruits

Vol. 1 459, 461, 539, 545, 551. Vol. 2 75, 87.

First-born

Vol. 1 101, 113, 117, 159, 319, 337, 513, 523, 525, 527, 533, 535, 649. Vol. 2 75, 523, 643, 645, 647, 649, 653, 655, 657, 661, 709, 729.

Flood(s)

Vol. 1 151, 153, 181, 231, 307, 371, 499, 569, 575, 661. Vol. 2 19, 179, 539, 613, 633.

770 

 Index

Flooding => Flood(s)

Generation

Flood => Generation of the flood

Generation of Enosh

Foreign Gods => Idols

Generation of the Flood

Gablan

Vol. 1 465, 639, 643. Vol. 2 683.

Gad, the Prophet

Vol. 2 19, 405, 489, 613, 615.

Vol. 1 307, 575. Vol. 2 19, 403, 405, 417, 475, 491, 615.

Generation of the Dispersion

Vol. 1 151. Vol. 2 19, 403, 405, 417, 475, 491, 615.

Vol. 1 291, 293. Vol. 2 501.

Gadara

Generation of Gideon Vol. 1 557.

Vol. 1 639, 643.

Galileans => Galilee

Generation of Jeremiah Vol. 1 417.

Galilee

Generation of the Messiah

Garden of Eden

Generation of Mordecai and Esther

Vol. 1 65, 465, 497, 639, 643. Vol. 2 77.

Vol. 1 193, 397, 493, 653. Vol. 2 351, 377, 381, 409, 567, 571, 609, 665, 717.

Gaulan => Gablan Gaza

Vol. 1 343, 521.

Gehinnom

Vol. 1 63, 65, 249, 299, 429, 431, 575, 577, 591, 653. Vol. 2 351, 377, 381, 409, 567, 571, 609, 665, 717.

Vol. 2 371.

Vol. 2 699.

Generation of the Tower Vol. 1 231. Vol. 2 615.

Generation of the Wilderness Vol. 2 667, 671.

Gentile(s)

Vol. 1 59, 187, 361, 363, 365, 367, 391, 393, 399, 401, 411, 413, 423, 499. Vol. 2 45, 57, 475, 477, 608, 609.

Subjects 

Gibeon

Vol. 2 101, 103, 105, 177. Gilboa Vol. 1 285.

God, Foreign => Idols God => Place Gog

Vol. 2 3, 255, 383, 701.

Gog and Magog => Gog Golan => Gablan Golden Calf

Vol. 1 165, 201, 235, 249, 253, 257, 261, 265, 301, 387, 399, 413, 629. Vol. 2 285, 403, 418, 713.

Golem

Vol. 2 3.

Gomorrah

Vol. 2 471, 491.

Greece

Vol. 1 73, 213, 413, 483. Vol. 2 303.

Greek(s)

Vol. 1 71, 73, 126, 133, 135, 171, 465, 521. Vol. 2 433, 449.

Hadrian

Vol. 1 237, 595. Vol. 2 221, 513.

 771

Hallel

Vol. 1 73. Vol. 2 701.

Haman

Vol. 1 305, 317, 341, 349, 355, 483, 555, 557, 561, 565. Vol. 2 297.

Hannah

Vol. 2 269, 401, 437, 499, 503, 505, 507, 515, 517, 519, 521, 523, 525, 527, 565.

Hanukkah

Vol. 1 73, 85, 121, 171, 181, 207. Vol. 2 355.

Haran

Vol. 2 515.

Harp

Vol. 1 517, 593, 599. Vol. 2 115, 153, 241, 243, 645.

Heaven(s)

Vol. 1 125, 129, 137, 139, 369, 415, 463, 489, 529, 531, 549, 645, 651, 653, 655. Vol. 2 127, 137, 139, 151, 173, 183, 185, 199, 203, 231, 233, 253, 2579, 261, 263, 297, 309, 341, 347, 351, 361, 371, 379, 397, 403, 405, 429, 437, 467, 469, 471, 475, 487, 491, 551, 553, 565, 567, 569, 571, 573, 589, 635, 659, 665, 671, 677, 685, 713.

Hebrew

Vol. 1 175, 213, 327, 421, 427, 507, 521, 616, 659, 665. Vol. 2 29, 283, 601, 649, 725.

Hebron

Vol. 1 109, 111. Vol. 2 167.

772 

 Index

Heliopolis Vol. 1 521.

Heshvan (Month) Vol. 1 181.

High Priest

Vol. 1 73, 191, 219, 375, 403, 411, 639. Vol. 2 317, 505, 595, 597, 601, 603, 685.

Hippos

Vol. 1 639, 643.

Hittite

Vol. 1 285.

Holy of Holies

Vol. 1 207. Vol. 2 277, 503, 593, 599.

Holy Spirit

Vol. 1 57, 101, 105, 113, 115, 117, 171, 191, 237, 277, 569. Vol. 2 94, 143, 255, 283, 343, 345, 355, 367, 377, 467, 663, 671.

Hophianas Vol. 1 521.

House(s) of Study

Vol. 1 77, 381, 417, 441, 631. Vol. 2 181, 319, 725.

Huldah the Prophetess Vol. 2 99.

Huns

Vol. 1 449.

Idol(s)

Vol. 1 113, 129, 413, 633. Vol. 2 5, 57, 69, 111, 127, 137, 139, 153, 155, 167, 231, 233, 267, 289, 331, 333, 357, 363, 413, 493, 513, 613, 659, 675, 709.

Idolatry

Vol. 1 211, 311, 457. Vol. 2 69, 165, 172, 233, 315, 575.

Ilsis

Vol. 1 65.

Immersion

Vol. 1 499. Vol. 2 159, 529.

Incidence Vol. 2 17.

Isaac

Vol. 1 127, 179, 215, 253, 261, 265, 293, 295, 297, 301, 311, 315, 337, 423, 455, 473. Vol. 2 85, 87, 135, 183, 215, 219, 233, 251, 293, 305, 307, 395, 397, 403, 405, 411, 421, 425, 427, 423, 431, 433, 435, 437, 439, 441, 443, 461, 483, 489, 507, 515, 517, 587, 593, 617, 637, 687.

Isaiah

Vol. 1 53, 67, 129, 131, 281, 300, 549. Vol. 2 93, 109, 181, 189, 201, 203, 205, 209, 211, 267, 285, 287, 289, 291, 295, 299, 301, 323, 345, 349, 457, 539, 545, 547, 663, 665.

Israel

Vol. 1 57, 61, 63, 65, 67, 71, 75, 185, 439, 459, 467, 669. Vol. 2 33, 59.123, 147, 149, 153, 239, 241, 277, 363, 515, 593.

Subjects 

Land of Israel => Israel Issachar

Vol. 2 523, 575. Iyar (Month) Vol. 1 571. Vol. 2 135, 711.

Jacob

Vol. 1 101, 103, 105, 107, 109, 111, 113, 115, 117, 123, 153, 183, 201, 203, 247, 253, 265, 297, 299, 313, 321, 323, 339, 343, 345, 347, 349, 455, 475, 477, 515, 627, 655, 657, 671. Vol. 2 33, 59, 85, 87, 93, 123, 125, 127, 129, 131, 135, 139, 167, 183, 215, 219, 293, 295, 301, 305, 307, 309, 389, 393, 395, 397, 405, 421, 457, 461, 483, 501, 517, 569, 587, 601, 617, 621, 637, 679, 687, 697, 715.

Jaffa

Vol. 1 481, 523, 603, 123, 131, 155, 207, 209, 211, 213, 215, 217, 219, 235, 239, 287, 329, 343, 357, 415, 417, 419, 461, 463, 481, 509, 515, 617, 633.

Jaffo => Jaffa Jamnia => Yavneh Jebusite

Vol. 1 293. Vol. 2 501.

Jeroboam

Vol. 1 63, 65, 113, 119, 177, 633. Vol. 2 573, 575.

Jerusalem

Vol. 1 53, 73, 75, 83, 123, 131, 155, 207, 209, 211, 213, 215, 217, 219, 239, 287, 329, 343, 357, 415, 417, 419, 461, 463, 481, 509,

 773

515, 617, 633. Vol. 2 71, 75, 81, 95, 97, 99, 101, 105, 109, 635, 667, 671, 675, 691, 697, 707, 111, 113, 117, 121, 129, 135, 137, 139, 141, 147, 155, 157, 159, 161, 163, 173, 175, 177, 185, 189, 191, 193, 195, 197, 199, 201, 203, 205, 207, 213, 215, 219, 221, 223, 225, 227, 231, 233, 235, 237, 241, 243, 245, 247, 249, 251, 253, 261, 267, 273, 277, 279, 311, 321, 329, 337, 341, 345, 359, 365, 411, 427, 429, 447, 449, 451.

Job

Vol. 1 259, 261, 307, 529, 531. Vol. 2 39, 63, 97, 121, 185, 191, 297, 281, 389, 589, 591, 593, 595.

Joel

Vol. 2 193, 457.

Joseph

Vol. 1 61, 97, 101, 103, 105, 107, 109, 111, 113, 115, 117, 135, 171, 173, 183, 195, 247, 271, 319, 321, 323, 337, 339, 345, 347, 349, 387, 673. Vol. 2 185, 191, 279, 281, 389, 391, 491, 567, 579, 671, 687.

Jordan

Vol. 1 97, 467, 481, 493. Vol. 2 633.

River Jordan => Jordan Judea

Vol. 1 219, 453. Vol. 2 99, 109, 447.

Judge (vb.)

Vol. 1 317, 409. Vol. 2 115, 281, 337, 363, 393, 401, 403, 405, 407, 409, 413, 417, 423, 425, 467, 651, 701.

774 

 Index

Justice

Vol. 1 211, 229, 355, 395, 519, 533, 567, 577. Vol. 2 57, 99, 139, 145, 179, 279, 283, 389, 403, 405, 407, 419, 423, 447, 467, 469, 471, 473, 479, 531, 553, 559, 587, 639, 645, 649, 675.

Kishon

Vol. 2 331.

Kislev (Month) Vol. 1 179, 181.

Kefar Akko

Kokaba

Kefar Anim

Lake Bardawil

Kefar Avum

Lake Manzala

Kefar Ḥattiyah

Lake of Galilee

Kefar Ḥanin

Lebanon

Kefar Ḥanan

Leper => Leprosy

Vol. 1 17.

Vol. 1 17.

Vol. 1 17.

Vol. 1 305.

Vol. 2 311, 313, 329.

Vol. 2 313.

Kefar Nibburaya Vol. 1 391.

Vol. 1 497.

Vol. 1 521.

Vol. 1 521.

Vol. 1 65.

Vol. 1 33, 389, 511. Vol. 2 277, 325.

Leprosy

Vol. 1 201, 385. Vol. 2 251, 337, 619, 585, 635, 585, 623.

Kefar Qiryanos

Leviathan

Kefar Temarata

Levi

Vol. 1 559.

Vol. 1 427, 467.

Kefar Tsaʿbayya Vol. 1 529.

Vol. 1 493. Vol. 2 15, 493, 496, 633.

Vol. 1 153, 203, 215, 289, 291, 323, 403, 611. Vol. 2 241, 285, 573.

Subjects 

Levite

Vol. 1 75, 83, 215, 277. Vol. 2 31, 71, 75, 115, 241, 243, 355, 357, 585.

Marheshvan (Month) => Heshvan

Laodicea

Martyrdom => Miriam the Daughter of Tanḥum

Lod => Lydda

Mashal

Vol. 2 25.

Lulav

Vol. 2 49, 449, 683, 685, 687, 695, 699, 701.

Luz

Vol. 1 105, 107, 127.

Lydda

Vol. 1 211, 351. Vol. 2 271.447.

Magdalah Vol. 1 185.

Malachi

Vol. 2 189, 199, 457.

Mamre

 775

Vol. 1 77, 101, 137, 217, 227, 229, 235, 237, 239, 241, 243, 245, 247, 277, 279, 293, 297, 299, 307, 309, 395, 299, 395, 399, 413, 423, 441, 449, 451, 453, 471, 473, 489, 505, 521, 523, 571, 577, 601, 605, 617, 621, 627, 629, 633. Vol. 2 31, 89, 155, 169, 187, 205, 213, 214, 217, 229, 239, 255, 295, 305, 321, 387, 395, 479, 481, 483, 517, 535, 537, 543, 561, 613, 639, 673, 703, 729.

Matriarch(s)

Vol. 1 315, 317, 321, 453. Vol. 2 173, 599, 601.

Mayouma Vol. 1 619.

Measure of Justice => Justice Measure of Mercy => Mercy

Vol. 1 451.

Manner

Vol. 1 239, 441, 467, 489, 571, 597. Vol. 2 145, 531, 613, 645, 655.

Maner of the World => Manner

Media

Vol. 1 213, 413, 459, 483. Vol. 2 303.

Medians => Media Memphis Vol. 1 521.

776 

 Index

Mercy

Vol. 1 111, 115, 141, 165, 167, 261, 277, 347, 371, 395, 487, 529, 569, 575, 583, 629. Vol. 2 215, 249, 345, 351, 379, 381, 389, 391, 393, 403, 405, 407, 409, 419, 467, 531, 547, 549, 559, 563, 617, 627, 641, 667, 685. Vol. 2 215, 249, 345, 351, 379, 381, 389, 391, 393, 403, 405, 407, 409, 419, 467, 531, 547, 549, 559, 563, 617, 627, 547, 667, 685.

Messiah

Vol. 1 59, 61, 67, 69, 71, 299, 345, 361, 453, 461, 463. Vol. 2 157, 259, 273, 301, 303, 347, 349, 351, 353, 363, 367, 369, 371, 373, 375, 377, 379, 381, 383, 385, 691, 701.

Mezzuzah

Vol. 2 75, 77.

Moriah

Vol. 2 427, 429, 431, 667.

Moses

Vol. 1 83, 89, 125, 127, 129, 133, 135, 137, 139, 141, 143, 149, 151, 153, 155, 159, 161, 163, 165, 167, 173, 181, 191, 193, 201, 203, 231, 239, 245, 247, 247, 251, 253, 255, 257, 261, 265, 269, 277, 281, 285, 301, 307, 317, 325, 327, 333, 373, 377, 403, 405, 409, 425, 433, 437, 439, 443, 445, 447, 453, 457, 467, 477, 479, 489, 511, 515, 525, 533, 539, 545, 547, 551, 563, 579, 581, 583, 585, 587, 589, 609, 629, 665. Vol. 2 83, 87, 91, 97, 123, 127, 135, 167, 187, 215, 219, 239, 285, 305, 403, 411, 417, 443, 455, 457, 459, 469, 491, 511, 523, 569, 573, 579, 583, 585, 587, 593, 597, 599, 603, 619, 623, 525, 627, 649, 653, 655, 661, 667, 671, 683, 685, 689, 695, 699, 719, 721.

Miriam

Mount Arbel

Miriam the Daughter of Tanḥum

Mount Carmel

Vol. 1 457. Vol. 2 509.511.

Vol. 1 505.

Vol. 1 125, 131, 195. Vol. 2 271.

Vol. 2 513.

Miriam the Daughter of Nakdimon Vol. 2 207.

Moab

Vol. 1 437, 497, 499, 597. Vol. 2 75, 172, 205, 291, 471, 473, 645, 645, 647.

Moabite => Moab Modi‘in 617

Mount Horeb

Vol. 1 127. Vol. 2 315.

Mount Moriah => Moriah Mount of Olives

Vol. 1 365. Vol. 2 235, 261.

Mount Sinai => Sinai Mount Zion

Vol. 2 247, 451.

Subjects 

Mourners for Zion Vol. 2 346, 349, 351.

Musaf

Vol. 1 121. Vol. 2 423, 705, 729.

Nations

Vol. 1 61, 67, 105, 107, 109, 133, 135, 161, 183, 187, 211, 229, 245, 247, 249, 261, 263, 265, 277, 283, 297, 299, 303, 307, 317, 319, 333, 335, 337, 351, 353, 397, 417, 423, 429, 431, 433, 441, 447, 449, 455, 469, 471, 477, 483, 497, 503, 531, 535, 537, 567, 577, 595, 607, 615, 617, 625, 631, 633, 635, 641, 673. Vol. 2 5, 7, 37, 39, 45, 97, 137, 145, 151, 153, 155, 197, 199, 205, 209, 221, 223, 225, 249, 255, 257, 259, 267, 291, 325, 327, 345, 363, 367, 369371, 373, 375, 377, 379, 381, 413, 419, 423, 431, 439, 449, 461, 469, 485, 495, 507, 509, 559, 607, 611, 641, 651, 663, 667, 680, 695, 709, 711, 715, 717, 729.

Nations of the World => Nations Nazirite

Vol. 2 233.

Necromancy Vol. 2 29.

Nile

Vol. 1 173, 521, 533, 619, 647. Vol. 2 331, 509, 581, 615.

Nineveh

Vol. 1 641. Vol. 2 193, 213, 241, 327, 715.

 777

Nisan (Month)

Vol. 1 179, 181, 237, 487, 571, 573. Vol. 2 135, 347, 377, 649, 711.

No-Amon

Vol. 1 521. Vol. 2 187.

Nob

Vol. 2 177.

Nod, Land of Vol. 2 577, 673.

Non-Jew => Gentile Noph

Vol. 1 521.

Ocean

Vol. 1 381 493, 589, 607, 619, 627631, 645, 661, 663. Vol. 2 271, 329, 369, 489, 493, 589, 607, 613, 615, 619, 627, 631, 633, 645, 661, 663.

Offering

Vol. 1 53, 77, 81, 85, 87, 111, 117, 119, 121, 143, 145, 147, 181, 191, 195, 197, 199, 201, 205, 215, 235, 237, 241, 265, 293, 365, 375, 399, 413, 443, 453, 459, 461, 467, 481, 483, 487, 489, 491, 501, 503, 505, 507, 509, 511, 553, 555, 693. Vol. 2 25, 49, 69, 71, 75, 77, 111, 117, 165, 199, 231, 233, 331, 421, 427, 433, 435, 437, 441, 501, 503, 575, 597, 599, 601, 607, 609, 619, 623, 625, 627, 631, 635, 637, 641, 695, 669, 671, 677, 721, 725, 729.

778 

 Index

Atonement Offering => Offering Burnt Offering => Offering Communal Offering => Offering Daily Offering => Offering Drink offering => Offering Dusk Offering => Offering

Sin Offering => Offering Whole Offering => Offering ʿOmer

Vol. 1 545, 551, 553, 555. Vol. 2 15, 17, 449.

Onkelos => Aqilas Ostrakine Vol. 1 521.

Ostrogoths Vol. 1 449.

Festal Offering => Offering Guilt Offering => Offering Heave Offering => Offering Holiness Offering => Offering Incense Offering => Offering Meal Offering => Offering Morning Offering => Offering Passover Offering => Offering

Padan Aram Vol. 1 105, 347.

Parable => Mashal Passover

Vol. 1 111, 179, 211, 361, 401, 421, 427, 443, 467, 481, 485, 513, 519, 539, 543, 563, 625, 669, 673. Vol. 2 141, 315, 649, 711, 719, 731.

Patriarchs

Vol. 1 61, 111, 127, 215, 253, 293, 317, 453, 619. Vol. 2 215, 377, 395, 419, 421, 589, 599, 637, 667.

Pelusium Vol. 1 521.

Peace Offering => Offering

Subjects 

Peninnah

Vol. 2 269, 515, 517, 521, 523, 525, 527.

Penitence

Vol. 2 509, 543, 575.

Persia

Vol. 1 461. Vol. 2 243, 357, 373, 379.

Persians => Persia Pharaoh

Vol. 1 73, 123, 125, 173, 183, 193, 245, 325, 337, 383, 513, 519, 525, 527, 533, 547, 563, 565, 647. Vol. 2 305, 325, 327, 509, 511, 643, 653, 655, 707.

Philistines

Vol. 1 151, 219, 221, 233, 437, 563. Vol. 2 293, 473, 475, 479.

Place, the (God)

Vol. 1 111, 135, 199, 233, 621. Vol. 2 65, 89, 107, 113, 263, 433, 683.

Prayer

Vol. 1 59, 79, 111, 121, 139, 225, 227, 233, 253, 261, 301, 527, 547, 549, 555, 605, 669. Vol. 2 9, 31, 75, 141, 277, 351, 385, 401, 415, 435, 499, 501, 503, 577, 579, 595, 577, 579, 595, 643, 663, 671, 677, 695, 697, 699, 707, 709.713, 729.

Afternoon Prayer => Prayer Evening Prayer => Prayer

 779

Morning Prayer => Prayer Personal Prayer => Prayer Prophet(s)

Vol. 1 67, 81, 111, 115, 123, 125, 155, 177, 187, 207, 213, 281, 291, 359, 395, 413, 515, 549. Vol. 2 93, 95, 101, 105, 117, 133, 139, 143, 145, 161, 165, 177, 179, 181, 189, 191, 199, 213, 235, 239, 253, 265, 267, 279, 291, 305, 311, 313, 321, 327, 337, 341, 413, 423, 425, 443, 413, 423, 425, 455, 457, 479, 501, 531, 539, 541, 545, 547, 551, 557, 563, 609, 699.

Prophetess => Huldah Prophets, Books of

Vol. 1 55, 59, 61, 123, 171, 207, 273, 277, 343. Vol. 2 573.

Proselytes

Vol. 1 281, 327, 367, 671. Vol. 2 3, 13, 63, 171, 465, 509, 519.

Purim

Vol. 1 73, 305, 341.

Qishon => Kishon Rachel

Vol. 1 301, 103, 109, 111, 319, 321, 339, 343, 347, 349. Vol. 2 413.

Rahab

Vol. 2 413.

780 

 Index

Rain

Vol. 1 55, 111, 125, 139, 301, 455, 457, 461, 463, 489, 535, 541, 543, 545, 589, 677. Vol. 2 27, 149, 471, 487, 527, 575, 595, 641, 717, 719.

Ramses

Vol. 1 247.

Red Cow => Red Heifer Red Heifer

Vol. 1 361, 365, 367, 369, 375, 377, 393, 403, 405, 407, 409, 411, 413. Vol. 2 57.

Red Sea => Reed Sea Reed Sea

Vol. 1 605, 617, 619, 625. Vol. 2 321, 571, 617, 667.

Repent

Vol. 1 193, 235, 259, 265, 301, 325, 457, 531, 653. Vol. 2 99, 117, 147, 153, 235, 241, 305, 311, 313, 323, 399, 421, 423, 425, 529, 531, 535, 539, 541, 543, 545, 547, 549.551, 553, 555, 577, 579, 663, 667, 669, 671, 673, 675, 677, 699, 705, 713.

Repentance => Repent Rephaim Vol. 1 219.

Valley of Rephaim => Rephaim

Rephidim

Vol. 1 333, 335, 343, 353, 355. Vol. 2 519.

Resurrection

Vol. 1 65, 67, 71, 305, 313, 319, 601, 653, 673. Vol. 2 487, 611.

Revelation

Vol. 1 463, 569, 655.

Riblah

Vol. 1 417. Vol. 2 101, 113, 117.

Rigyon

Vol. 1 585.

Roman => Rome Rome

Vol. 1 477, 535, 537. Vol. 2 13, 21, 27, 33, 77, 221, 269, 383, 513, 639, 677.

Rome => (see also) Edom Rosh Ha-Shanah

Vol. 1 475. Vol. 2 103, 393, 401, 403, 411, 415, 419, 421, 423, 425, 441, 443, 447, 465, 497, 565, 567, 569, 681, 701, 705, 719.

Saab

Vol. 1 401. Vol. 2 579, 703.

Sabbath

Vol. 1 53, 59, 121, 147, 171, 207, 215, 217, 235, 305, 361, 367, 391, 393, 421, 427, 429, 443. Vol. 2 3, 5, 7, 9, 11, 13, 15, 17, 19, 21, 25, 27, 29, 31, 33, 35, 39, 53, 71, 73, 103,

Subjects 

129, 131, 133, 171, 207, 213, 227, 229, 265, 277, 356, 367, 401, 411, 447, 507, 529, 567, 569, 571, 663, 665, 667, 669, 673, 715, 719, 729.

Sacrifice => Offering Samaria

Vol. 1 448. Vol. 2 109, 161, 531, 535, 611, 673.

Samaritan => Samaria Sambation Vol. 2 259.

Sanhedrin

Vol. 1 239, 241, 287. Vol. 2 77, 143, 265, 319, 411, 511, 689.

Sarah

Vol. 1 151, 179, 181, 315, 519. Vol. 2 233, 269, 389, 391, 465, 467, 471, 473, 475, 477, 479, 481, 485, 487, 489, 491, 495, 499, 507, 509, 515, 519, 523, 617, 675, 687, 715.

Satan

Vol. 1 273, 681. Vol. 2 367, 435, 559, 599.

Scroll of Lamentations Vol. 2 169, 237.

Scroll of Esther Vol. 1 341.

 781

Scroll, Torah

Vol. 1 631. Vol. 2 101.

Sea => Ocean Sennacherib

Vol. 1 549. Vol. 2 3, 109, 241, 361, 645, 707.

Sepphoris

Vol. 1 211, 613. Vol. 2 9, 51, 317, 681.

Serungin Vol. 1 91.

Shavuot Vol. 2 71.

Shekhinah

Vol. 1 57, 59, 123, 131, 151, 153, 155, 181, 197, 241, 269, 277, 295, 353, 367, 387, 397, 403, 489, 545, 585, 607. Vol. 2 67, 181, 235, 245, 267, 321, 355, 357, 361, 519.

Shemini Atseret

Vol. 1 111, 401, 543, 625. Vol. 2 707, 711.

Sheol

Vol. 1 79, 559, 653. Vol. 2 61, 427, 663, 665.

Shiloh

Vol. 2 167, 177.

Shinhar

Vol. 1 545.

782 

 Index

Shofar

Vol. 1 137, 491, 679. Vol. 2 49, 393, 397.399, 403, 411, 415, 419, 421, 423, 425, 443, 445, 447, 449, 453, 461, 705.

Sidon

Vol. 1 663.

Sihon and Og

Vol. 1 453. Vol. 2 177, 683.

Sikhnin

Vol. 1 145, 149, 153, 161, 277, 303, 331, 343, 401, 407, 445, 599, 625. Vol. 2 35, 45, 257, 579, 703.

Sinai

Vol. 1 55, 125, 137, 161, 195, 247, 251, 397, 443, 449, 489, 521, 601, 603, 605, 607, 609, 610, 611, 613, 615, 617, 619, 623, 629, 633, 635, 637, 657, 659. Vol. 2 15, 99, 177, 315, 625, 667.

Sin(s)

Vol. 1 63, 67, 87, 99, 147, 155, 187, 235, 241, 243, 253, 259, 277, 279, 311, 315, 325, 335, 355, 367, 403, 407, 419, 435, 481, 507, 509, 575, 595, 669, 671. Vol. 2 37, 39, 49, 77, 93, 95, 97, 153, 187, 191, 231, 265, 307, 351, 407, 421, 467, 529, 539, 543, 557, 559, 561, 599, 627, 635, 637, 639, 663, 669, 677, 713.

Sivan (Month)

Vol. 1 571. Vol. 2 135, 711.

Sodom

Vol. 1 99, 151, 23. Vol. 2 179, 403, 405, 417, 471, 473, 491.

Sodomite => Sodom Solomon

Vol. 1 77, 79, 81, 83, 87, 165, 171, 175, 177, 179, 181, 183, 185, 187, 189, 191, 209, 229, 233, 235, 237, 273, 277, 293, 295, 303, 305, 377, 379, 381, 383, 385, 387, 389, 391, 393, 423, 437, 473, 495, 539, 541, 569, 579, 615. Vol. 2 113, 125, 171, 215, 317, 355, 357, 359, 467, 469, 607, 609, 629, 671, 709, 727, 729.

Spain

Vol. 2 261.

Sukkah

Vol. 2 49, 77, 707, 723.

Sukkot (Location) Vol. 1 247.

Sukkot (Festival)

Vol. 1 57, 93, 401, 455. Vol. 2 397, 449, 465, 595, 679, 695, 697, 701, 705, 713, 719, 721, 723, 725, 729.

Sussita

Vol. 1 639, 643.

Syria

Vol. 1 619 Vol. 2 25.

Syrians => Syria Tabernacle => Tent of meeting

Subjects 

Talpiyot

Vol. 2 277.

Tammuz (Month) Vol. 2 111, 135, 713.

Tarsus

Vol. 1 75.

Tefillah

Vol. 2 19, 401, 415, 587, 589, 643.

Tefillin

Vol. 1 467, 669, 671, 673, 675. Vol. 2 347.

 783

Ten Commandments

Vol. 1 251, 269, 293, 317, 325, 327, 567, 593, 599, 623, 624, 627, 633, 639, 643, 647, 665. Vol. 2 13, 37, 129, 311, 423.

Ten Plagues

Vol. 1 325, 535, 625, 647, 649. Vol. 2 177, 357, 657, 661, 655.

Ten Tribes

Vol. 2 187, 199, 259, 313, 329, 573, 671.

Tent of Meeting

Vol. 1 153, 179, 277, 405 Vol. 2 45, 177, 285, 317, 321, 573, 583, 585, 593, 595, 601, 721.

Tehaphnehes

Tent of the Covenant => Tent of Meeting

Tineius Rufus

Tiberias

Vol. 1 521.

Vol. 2 27, 29, 31.

Temple

Vol. 1 57, 61, 63, 73, 75, 77, 79, 81, 83, 105, 111, 113, 123, 129, 131, 141, 155, 171, 175, 177, 179, 181, 183, 185, 187, 189, 197, 207, 233, 235, 237, 311, 331, 339, 365, 375, 383, 415, 431, 441, 453, 461, 467, 509, 535, 543, 555, 579, 589, 613, 639. Vol. 2 71, 81, 99, 101, 103, 111, 115, 117, 135, 143, 147, 153, 159, 163, 167, 189, 193, 201, 205, 219, 239, 241, 243, 253, 267, 271, 273, 277, 279, 317, 323, 329, 349, 355, 357, 371, 375, 393, 397, 417, 501, 595, 601, 603, 667, 691, 693, 729, 731.

Vol. 1 65, 91, 211, 391, 391, 409. Vol. 2 653, 681.

Tifsah

Vol. 1 343.

Time-to-come

Vol. 1 123, 209, 247, 273, 297, 299, 303, 307, 309, 313, 323, 419, 593, 607. Vol. 2 19, 45, 77, 79, 157, 247, 359, 367, 443, 461, 513, 611, 633, 637, 701.

Tishri (Month)

Vol. 2 443, 667, 713.

Temple Mount Vol. 2 113, 503.

784 

 Index

Tithe

Vol. 1 139, 215. Vol. 2 49, 71, 73, 73, 75, 77, 83, 85, 87, 91.

Torah Scroll => Scroll, Torah Torta

Vol. 1 367.

Tirata => Torta Tower of David Vol. 2 277, 327.

Tyre

Vol. 1 189, 345, 391, 535. Vol. 2 109, 449, 657.

Uzziah

Vol. 1 423, 473. Vol. 2 313, 585.

Vandals

Vol. 1 449.

World to come

Vol. 1 75, 177, 241, 279, 477, 529.

Yavneh

Vol. 2 411, 447.

Yelammedenu (a Literary Unit) Vol. 1 53, 73, 121, 191, 207, 225, 235, 275, 305, 341, 362, 365, 563. Vol. 2 71, 227, 277, 389, 393, 401, 465, 497, 529, 557, 607, 643.

Yoppa => Jaffa Yom Kippur

Vol. 1 393. Vol. 2 529, 557, 559, 563, 577, 599, 601, 603, 663, 675, 701, 705, 713, 719.

Zechariah

Vol. 1 205, Vol. 2 189, 197, 261, 285.

Zedekiah

Vol. 1 175, 417, 423, 473. Vol. 2 99, 101, 105, 107, 109, 115, 133, 135, 145, 285.

Venus

Zephaniah

Visigoths

Ziklag

Vistula

Zobah

Western Wall (of the Temple)

Zodiac

Vol. 1 575. Vol. 2 231, 233.

Vol. 1 449.

Vol. 1 449.

Vol. 1 453.

Vol. 2 99, 189, 197.

Vol. 1 221.

Vol. 1 437.

Vol. 1 3, 571. Vol. 2 135, 183, 443.