115 30 36MB
Hebrew Pages [675] Year 2018
אהוד אולמרט
בגוף ראשון עורך :יהודה יערי
ידיעות אחרונות • ספרי חמד
Ehud Olmert In Person
אהוד אולמרט בגוף ראשון
עורך אחראי :דב איכנולד
עיצוב הכריכה :סטודיו פיני חמו תמונה בחזית העטיפה :עמוס בן גרשום ,לע״מ עריכה לשונית :רותי חזנוביץ הפקה וסדר :טפר בע״מ המערכת מודה למחבר שאפשר לנו שימוש בתמונות מארכיונו הפרטי. המערכת עשתה ככל יכולתה על מנת לאתר את בעלי הזכויות של כל החומר (לרבות צילומים) שנלקח ממקורות חיצוניים .אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות .ואם יובאו לידיעתנו ,נפעל לתקנן במהדורות הבאות. אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לאחסן במאגר המידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני ,אופטי .מכני ,או אחר ־ כל חלק שהוא מן החומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו״ל. All Rights Reserved © 2018 Yedioth Ahronoth Books and Chemed Books I P.O.B. 445, Rishon־ Miskal LeZion 7510302, Israel כל הזכויות בעברית שמורות © 2018למשכל ־ הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד Iת״ד ,445ראשון לציון E-mail: [email protected] 1 7510302 דאנאקוד I 362-4054מסת״ב ISBN 1 978-965-545-002-6נדפס בישראל 2018 Printed in Israel
למשפחתי האהובה - שהיתה איתי ברגעי שמחה ועצב
פרק א אויב העם שבת .אני יושב במועדון של אגף 10בבית הסוהר "מעשיהו" שבין לוד לרמלה .מסביב, דממה מוחלטת .עוד כמה אסירים ספונים כמוני בחדרים ,קוראים ,חלקם מתפללים .רובם מורשעי פרשה שנודעה בציבור כ״פרשת הולילנד" .אני נכלל ביניהם ,אם כי בפרשה הזאת ־ שהסעירה את ישראל שנים אחדות והיתה נושא לאינספור מאמרים ,ניתוחים וכמובן הכפשות אישיות -זוכיתי בבית המשפט העליון על ידי ארבעה שופטים. יצאתי חף מפשע ממסע הייסורים של "הולילנד" ,מההתקפות ,העלבונות והכזבים שהיו לכותרות ראשיות -אבל למי שרוצה לפגוע בי זה לא מפריע לסלף את האמת ולחבר אותי לפרשייה שנתפסה כסמל לשחיתות שלטונית .מדי כמה שבועות מתעוררת פרשה שזוכה לתואר "השחיתות הגדולה בתולדות המדינה" .גם ההאשמות הכי איומות שטפלו עלי לא מתקרבות למה שנחקר ונחשף בשנים האחרונות. כל אלה הם חלק מההרהורים שמלווים אותי היום ,בתום הליך ארוך ומייסר של כמעט עשר שנים .אני שואל את עצמי שוב ושוב האם כל זה היה הכרחי .האם זה היה בלתי נמנע .האם שגיתי בשלב כלשהו בקריירה הציבורית שלי באופן כל כך מהותי ,עד שהזמנתי לעצמי את הנפילה הגדולה הזו מתפקיד שאין נחשק ממנו בחיים הציבוריים ,והפכתי לאסיר? בשנים האחרונות היה לי זמן להרהר בסוגיה הזו ,ולנסות לפענח מה גרם לכוחות אדירים כל כך להתקבץ יחד כדי להכריע ראש ממשלה .האם היתה פה יד מכוונת? האם יש קשר סמוי מאחורי אירועים שנראים מנותקים לחלוטין זה מזה ,והוא שהוביל בסופו של דבר לתוצאה העקומה הזו? כמה מכל מה שאירע הוא אישי ־ וכמה מזה נעוץ ברבדים עמוקים ורגישים יותר ,בדרך שבה החברה הישראלית מוכנה להתמודד עם המצוקות המעיבות על חיינו ועם האתגרים שמחייבים הכרעות קשות. אין לי תשובה חד־משמעית ,אך היום ,יותר מאי־פעם בעשר השנים האחרונות ,אני משוכנע שהדברים לא התגלגלו באופן מקרי ,סתמי .לא היה כאן רק צירוף של נסיבות בלתי צפויות ,אלא מאמץ אדיר ,של גורמים שלא תמיד נראים קרובים או ידידותיים זה לזה, שהגיעו למסקנה ,כל אחד מסיבותיו ,כי "ממשלת אולמרט" מסכנת את מה שיקר להם. הפלת הממשלה וסילוקי מהמפה הפוליטית הפכו ליעד בעדיפות עליונה ,שמצדיק נקיטת אמצעים יוצאי דופן וחסרי תקדים גם במדינה שהתנסתה כבר במאבקים פוליטיים נוטפי דם. אי אפשר להסביר זאת ,אלא בסקירת האירועים מאז היום הראשון שבו הוטל עלי למלא את מקומו של אריק שרון כראש הממשלה בפועל ־ ב־ 4בינואר ,2006סמוך לשעה .23:00
שעות אחדות קודם לק שוחח אריק בטלפק עם הרמטכ״ל pחלוץ. חלוץ חש שראש הממשלה אינו צלול לגמרי בשיחה .היה זה יום לפני שאריק אמור היה לעבור טיפול בהרדמה בבית החולים "הדסה" בירושלים ,בעקבות אירוע מוחי קל שעבר שבועיים קודם לכן .חלוץ התקשר לדובי ויסגלס ,עוזרו הקרוב של שרון ,ודיווח לו על השיחה המוזרה עם ראש הממשלה .ויסגלס צלצל מיד לביתו של שרון ב״חוות שקמים",
והבין כי משהו רציני מתרחש .הוא המליץ לגלעד ,בנו של שרון ,להזעיק אמבולנס ולהעביר את אביו במהירות לבית חולים .במקביל הוזעק רופאו האישי של אריק ,ד״ר שלמה שגב, מבית החולים "שיבא" ,שדהר כדי להצטרף לאמבולנס שעשה את דרכו ל״הדסה". קיבלתי התרעה ראשונה על האירוע בעת שישבתי עם חברים במסעדה בירושלים .מזכיר הממשלה ,ישראל מיימון ,המליץ שאסע לביתי ואמתין להתפתחויות .בשעה 23:00לערך הודיעו לי מיימון והיועץ המשפטי לממשלה ,מני מזוז ,כי לאור חוות דעת רפואית מוסמכת נבצר משרון למלא את תפקידו ואני ,כממלא מקומו .מקבל לידי לאלתר ,על פי החוק ,את כל סמכויות ראש הממשלה. שמעתי את הדברים .החזרתי את שפופרת הטלפון למקומה ,עדכנתי את עליזה ,והלכתי לחדר העבודה להשיב לטלפונים שידעתי כי יגיעו ולעקוב אחר הדיווחים מבית החולים.
מאותו רגע ועד האחד באפריל 2009כיהנתי בתפקיד ראש הממשלה. מתישהו ,ימים אחדים לאחר שהמערכת הפוליטית עיכלה את האירועים ,כאשר היה ברור שאני אכן מכהן בפועל כראש הממשלה וגם אעמוד ,בוודאות גבוהה ,בראש רשימת "קדימה" בבחירות לכנסת ה־ 17בעוד כחודשיים ,החלה לפעול במסתרים מערכת שהלכה והתעצמה .היא הגיעה לשיא כוחה בשלהי ,2008והצליחה לערער את יציבות הממשלה ולהביא לסיום כהונתי כראש ממשלה. רבים סבורים כי הייתי קורבן של חוסר נאמנות מצד כמה מעמיתי ושותפי בממשלה - חלקם חברי בתנועת קדימה ,ששרון הכריז על הקמתה ואני הקמתי אותה בפועל ,עם חברים לא מעטים ,לאחר כניסתי לתפקיד ראש הממשלה .בין היתר הזכירו במפורש את מי שכיהנה כממלאת מקומי ושרת החוץ ,ציפי לבני ,שהפגינה בהזדמנויות שונות התנהגות לא עמיתנית .לא מעט עסקו במערכת יחסי עם אהוד ברק ,שכיהן בתפקיד שר הביטחון במשך חלק מהתקופה .יש לי לא מעט לספר על לבני .על ברק ואולי על עוד שר או שניים. אעשה זאת בהמשך ,אך תהיה זו הפרזה להטיל עליהם את מלוא האחריות. ציפי לבני היתה שרת חוץ פעילה ושאפתנית מאוד. היא חלמה ללא ספק להחליף אותי ־ אלא שהיה פער ניכר בין יכולותיה לבין שאפתנותה, ובשום שלב לבני לא היוותה איום שטרד את מנוחתי זכיתי לתמיכה ברורה של חברי קדימה ־ גם בסיעה בכנסת וגם במועצת התנועה .לא חששתי לרגע מהאתגרים שלבני הציבה בפני ,ואף אמרתי לה זאת במישרין .המגעים היומיומיים בינינו היו ענייניים .ולא נוצרה קרבה אישית .לבני נעדרת יכולת החלטה וכושר מנהיגות ,שהנם חיוניים כדי להוביל מהלך פוליטי מכריע .הכרתי אותה מספיק כדי להבין זאת ,ומלבד פעם אחת ,שבה הזהרתי אותה כי אם לא תחזור בה מהודעה שהפיצה אהיה נאלץ לפטרה ,לא היו בינינו חיכוכים חריפים. כאשר מיניתי אותה ליו״ר ועדת המו״מ עם הפלסטינים ,היא היתה מאושרת .נדמה לי כי התפקיד הרגיע אותה מעט .יוזמתו של ראש הסגל במשרדי ,ד״ר יורם טורבוביץ׳ ,למנות את לבני לראש ועדת המו״מ מול אבו עלא -היתה הברקה .לבני ואבו עלא התאימו זה לזה. שניהם רצו לקדם את המו״מ ,ועשו זאת באופן שיטתי ומסודר .שניהם גם לא הצטיינו ביכולת לקבל החלטות בעניינים גדולים ,ופינו את המרחב הקובע לשיחות שניהלתי במקביל עם ד״ר מחמוד עבאס (אבו מאזן) .החלוקה הזו נשמרה לכל אורך המו״מ :לבני ואבו עלא עסקו בענייני איכות סביבה ,כבישים ,מים ,המרחב האווירי והמרחב
האלקטרו־מגנטי ,בעוד שאבו מאזן ואני עסקנו בשאלות המכריעות של גבולות ,ירושלים, פליטים והסדרי ביטחון.
לא מעט אנשים סבורים גם כיום כי הרשע האמיתי בסיפור הוא אהוד ברק. לדבריהם ,ברק לא היסס לתקוע סכין בגבי בימים המכריעים שבהם התמודדתי עם החקירות שנפתחו נגדי .אני חייב לציין .אולי במפתיע ,כי מייחסים לברק יותר ממה שהיה ביכולתו לעשות .ברק הוא אדם אינטליגנטי מאוד ,בעל ניסיון שיש למעטים בלבד ,אם בכלל .אדם שעבר מסלול מרשים של שירות צבאי בסיירת מטכ״ל דרך תפקיד הרמטכ״ל ועד ראשות הממשלה .אך ככל שהתקדם ,נחשפו לצד יכולותיו הנדירות גם חולשותיו הגדולות .ככל שעלה בדרגת הפיקוד והתקדם אחר כך בפוליטיקה ,איבד אהדה וניתק מאנשים שהיו שוחרי טובתו .הם לא יכלו לשאת את התנהגותו ,שגבלה לא פעם בגסות רוח וחוסר התחשבות מעוררי פליאה. יחסיי עם ברק היו תערובת של כבוד הדדי והערכה ליכולותיו המוכחות (נדמה לי שזה היה הדדי) .ובה בעת מתח .הוא נבע בראש ובראשונה מהעובדה שברק מעולם לא השלים עם העובדה שהוא שמט את תפקיד ראש הממשלה ונדחק לכמה שנים לשולי החיים הציבוריים .אומרים עליו כי הקדיש שנים אלה לביסוס מעמדו הכלכלי .ייתכן מאוד ,אך ברור כי לשנייה אחת הוא לא הפסיק לחלום .לתכנן ולהכשיר את הדרך חזרה למשרד ראש הממשלה. בשלב הראשון החליט ברק לשוב ולהתמודד על ראשות מפלגת העבודה .היה זה לאחר שביקש להצטרף לקדימה לקראת בחירות .2006הוא פנה ,ממש התחנן שאצרף אותו לרשימה .אפילו במקום ה־ .20היה ברור שהוא מחפש בסיס חדש שממנו ינסה להמריא. שקלתי את פנייתו ,אך התברר לי כי צירופו יפגע בתנועה החדשה בדעת הקהל ,שלא שכחה לברק את כישלונו המדהים כראש ממשלה. משקמה ממשלתי ,הוא ביקש ממני לצרפו כשר בלי תיק ,כמינוי אישי שלי .בכל המקרים הוא הציע להפקיד בידי מכתב שבו יתחייב כי לעולם לא יתחרה בי לשום תפקיד ,ולא ינסה לדחוק אותי ממעמדי כראש ממשלה .הוא אף הלך אל חברי ועורך דיני אלי זהר, והציע שזהר ינסח את המכתב שהוא יחתום עליו ,ובו התחייבות לנאמנות בלתי מסויגת. לא ראיתי זאת כאופציה מעשית .בשלב כלשהו הוא הציע שאמנה אותו לשר הביטחון ואפטר את עמיר פרץ .אמרתי לו כי במקרה כזה אפסיד את השותפות עם העבודה, והקואליציה תתפרק .ברק אמר כי קיבל הבטחה משלום שמחון ,שהיה אחד משרי העבודה בממשלתי ,כי הוא .שמחון ,יישאר בקואליציה גם אם העבודה תפרוש .הסברתי לו שמקואליציה של 78חברי כנסת אשאר עם 60בלבד ,והכול כדי להפוך אותו לשר ביטחון. הוא הביט בי בתמיהה ,ולא הבין מדוע זה מגוחך. בתחילת 2007גבר ברק על מתחריו והפך ליו״ר מפלגת העבודה. הוא הזדרז לתפוס את מקומו של עמיר פרץ בתפקיד שר הביטחון .היה לי ברור שהוא שואף ליותר מכך ,וכי יעשה הכול כדי לחזור לראשות הממשלה .ברק עצמו לא הסתיר זאת ,ואף פלט באחת משיחותינו" :יש רק תפקיד אחד מעניין באמת"" .מהו?" שאלתי, והוא השיב" :ראש הממשלה" .אמרתי כי יכול להיות שהוא צודק ,אך הרקורד שלו בתפקיד היה רע. בעבר ,סיפרתי לברק ,כאשר שאלתי את עצמי אם אני מתאים להיות ראש ממשלה ואם
אוכל למלא את התפקיד טוב יותר מאחרים ,תמיד ראיתי בו מועמד ראוי ממני ,בעיקר בגלל הרקע שלו כראש אמ״ן וכרמטכ״ל .אבל כשעקבתי אחרי תפקודו כראש הממשלה - התאכזבתי מאוד .הוספתי ואמרתי ,כי חבל שהוא לא מפיק לקחים מהכישלון הזה ,וחוזר על אותן טעויות כשר הביטחון. ברק הופתע לשמוע כי ראיתי בו בעבר מועמד ראוי ממני ,אך לא הסכים איתי לגבי סיכוייו בעתיד .היה ברור לי שהוא יעשה כל מאמץ ,בלי שום נאמנות או הגינות בסיסית, לקדם את עצמו על חשבוני לקחתי זאת בחשבון ,אך לא חששתי מפניו .איני חושב שהוא אשם מרכזי בנסיבות שהובילו להתפטרות ,,גם אם במקרים רבים הוא היה לא נאמן ולא הוגן ,ונהג לא פעם בנוכלות מעוררת סלידה. כך ,למשל .ימים ספורים לפני מסירת עדותו המוקדמת של משה טלנסקי בבית המשפט המחוזי בירושלים ־ פרשה שעוד אשוב אליה בהרחבה -ישב ברק בחדר העבודה בבית ראש הממשלה ,וביקש לקיים איתי שיחה אישית .הוא אמר לי .במילים אלה ממש ,כי הוא מבין שאני במצוקה קשה ,אך עד כמה שהדברים תלויים במפלגת העבודה אין לי מה לדאוג.
"אף אחד מהמפלגה שלי לא ייצא נגדך" ,אמר לי ברק באותו ערב. העיקר ,כך הוסיף" .דאג ש׳קדימה׳ תעמוד מאחוריך" .הודיתי לו על הרצון הטוב והחברות ,אך אמרתי שאני מתקשה להאמין ששלי יחימוביץ׳ ואופיר פינס יסכימו לשתוק, ולא ינצלו את המצב כדי להשתלח בי .הוא השיב שזה אולי מפתיע ,אבל הוא יודע שהם ישתפו פעולה. שוב הודיתי לו ,והזכרתי כי דיברנו בעבר על אפשרות של איחוד בין העבודה וקדימה, משום שהפער בין הגרעין המרכזי של העבודה לבין קדימה קטן מאוד .הוספתי אז ,כי ברור לי שבשורה התחתונה השאלה תהיה מי ינהיג את המפלגה ויהיה מועמדה לראשות הממשלה .הצעתי שהמפלגות יתאחדו ,ויודיעו על תקופה של חודשים אחדים שבהם יוכלו להצטרף לכל אחת מהן חברים חדשים .בתום התקופה יהוו כלל החברים הוותיקים והחדשים את חברי המפלגה המאוחדת ,ולקראת הבחירות לכנסת תתקיים הצבעה שתקבע מי יהיה ראש המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה .אם הוא ייבחר ,הצעתי ,אהיה מספר שתיים שלו ,ואם אני אבחר ־ הוא יהיה מספר שתיים שלי. ברק השיב כי זו הצעה סבירה .הצעתי לו לפתוח ערוץ חשאי של שיחות ,שבהן ינוסח תקנון האיחוד ויגובשו הכללים שלפיהם תפעל המפלגה החדשה .המלצתי שהוא ימנה לשם כך את איש אמונו וגיסו לשעבר ,עו״ד דורון כהן ,ואני אמנה את אלי זהר .שניהם פעלו ממילא כצוות תחזוקה ליחסים בינינו ,והיה מוסכם כי בכל פעם שתהיה לאחד מאיתנו טענה אל זולתו ,כהן וזהר ילבנו את העניין לפני שיהפוך להתכתשות פומבית .ברק ענה שהוא מעדיף לעניין זה את שלום שמחון ,והציע כי בר שיחו יהיה עוזרי הקרוב אז .עובד יחזקאל. הסכמתי מיד .בפועל לא חלה התקדמות של ממש בשיחות ביניהם ,בעיקר משום ששמחון לא הצליח לקבל מברק הנחיות ,ולא הרגיש חופשי לפעול בלעדיהן. עתה ,כשברק הביע רצון כה מרשים לתמוך בי ולסייע לי ,חשבתי כי זו הזדמנות טובה להתניע את המהלך מחדש .האמנתי כי איחוד כזה ייצור מפלגת מרכז רחבה וחזקה ,שתזכה בבחירות ביותר מ־ 40מנדטים ותמנע כל סיכוי שהימין הקיצוני ,ובכללו הליכוד .יגיע לעמדת בכורה .ברק אמר כי הוא מציע ששמחון ויחזקאל ייפגשו מיד ויתחילו לעבוד.
ימים ספורים אחר כך העיד טלנסקי בבית המשפט .העדות שלו היתה מהממת ,וכפי שציינתי ,אחזור אליה בהמשך .הדיבור שלו על מעטפות כסף ופרטים הזויים שמסר ,ללא שום קשר למציאות ,עוררו תהודה וקיבלו כיסוי רחב בתקשורת .נאלצתי לנהל אינספור שיחות טלפון עם עיתונאים ,פרשנים ושדרנים כדי לנסות לצמצם את הנזק .ידידים שלי, שידעו את הפרטים האמיתיים ,יצאו להגנתי. זה היה יום קשה. זמן קצר לאחר חצות צלצל הטלפון בביתי .טל זילברשטיין ,שהיה ידיד נאמן ,תומך ויועץ מתנדב ,אמר שהוא חייב לדבר איתי .הוא נמצא במכוניתה של איילה חסון מהערוץ הראשון (אז) .והיא שותפה לשיחה .לדבריו ,הגיעה אליה ידיעה כי ברק מקיים בביתו דיון, שתכליתו לצאת למחרת בקריאה שאתפטר מתפקידי .אמרתי לו שזה נשמע לי לא סביר, שהרי לפני ימים אחדים ברק בא אלי ביוזמתו ,ואמר שהעבודה תתמוך בי .זילברשטיין אמר כי רצוי שאשמע מחסון מה יש לה לומר .היא אמרה שברק הוא שקרן ונוכל. תהיתי למה היא אומרת את זה .חסון השיבה כי בעקבות השמועה שהגיעה אליה על כוונתו של ברק לקרוא לי להתפטר ,היא צלצלה אליו ודיברה איתו .הוא נדהם משאלתה והשיב באופן חד־משמעי כי אין לו שום כוונה כזו .אולם ,לדבריה ,הוא כנראה לא הניח את שפופרת הטלפון כהלכה בסיום שיחתם ,והיא המשיכה לשמוע את הדיון שהתנהל בביתו .היא זיהתה את קולותיהם של ברק סרי ,יועצו של שר הביטחון ,ושל ראובן אדלר, איש הפרסום שהיה המקורב ביותר לאריק שרון (היו בינינו כמה אי־הסכמות ,אך נשארתי בדעה שאדלר אדם מבריק ,והייעוץ שלו ,שסייע לשרון להיבחר לראשות הממשלה ,היה מהלך גאוני) .הם דנו בדיוק בנושא שברק הכחיש את קיומו .ועסקו בניסוח ההודעה שהוא ימסור למחרת. חסון הוסיפה כי הקליטה את השיחה ,והיא מתכוונת לנהל מערכה נגד ברק ,שהוא לדבריה "שקרן ,נוכל ומנוול" .בסופו של דבר היא לא עשתה שימוש בהקלטה .כי הקלטת הדיון ללא ידיעתו של ברק היתה בלתי חוקית ,אך היה ברור שההכחשה שלו היתה עוד שקר אופייני. אני מודה שהופתעתי .הייתי מוכן לבוגדנות של ברק ,אך סברתי שהוא לא ירחיק לכת עד כדי כך ,חמישה ימים בלבד אחרי שבא ביוזמתו להשמיע לי הצהרת נאמנות .צלצלתי לאלי זהר ,וביקשתי שיבדוק את העניין עם דורון כהן .אחר כך צלצלתי לעובד יחזקאל ,וביקשתי שיברר עם שמחון אם תוכניתו של ברק מוכרת לו .אלי זהר חזר אלי כעבור כמה דקות, ואמר שדורון כהן דיבר עם ברק והוא הכחיש בפניו את כל הסיפור .עובד צלצל מיד אחר כך ,ואמר שגם שמחון התקשר לברק ,וקיבל את אותה תשובה. למוד קטטות מן הסוג הזה עם ברק .לא הסתפקתי בכך .התקשרתי לחבר קרוב בניו יורק. הוא היה מקושר לברק ,וידעתי שהוא יכול לשוחח איתו בכל זמן .החבר חזר אלי כעבור 15דקות .לאחר שצלצל לכמה מספרים שונים של ברק ,הוא השיג אותו במספר ששמור לבני המשפחה .ברק ידע שזהו חבר משותף ,והבין שהוא מתקשר לבקשתי "הוא מכחיש את הסיפור" ,אמר החבר" ,אבל אני לא מאמין לו" .בהכירי את החבר ,ידעתי שאפשר לסמוך על חושיו. למחרת בשבע וחצי בבוקר התקיים במשרדי דיון רגיש במיוחד בעניין ביטחוני־מבצעי. ברק ישב מולי .כדרכו ,זחוח .כתבתי לו פתק קצר .שאמר כי מהשמועות שהגיעו אלי אני
מבין שהוא לא מתכוון לקיים את מה שהבטיח לי ביוזמתו לפני ימים אחדים .הוא השיב כי הדברים אינם מדויקים .הדיון היה חשוב יותר מהתחבולות של ברק ,והתמקדתי בו. בתום הישיבה .לקראת ,11:00אמרה לי המזכירה כי ברק מבקש להיכנס לחדרי לשוחח איתי בעניין דחוף ,משום שהוא מכנס ב־ 12:00מסיבת עיתונאים .אמרתי למזכירה שתבקש ממנו להמתין .מאחר שהוא לא קבע פגישה מראש ,אהיה עסוק לפחות חצי שעה .מדי כמה דקות חזרה המזכירה ואמרה שהיא נאלצת לחסום בגופה את ברק ,שרוצה לפרוץ לחדרי. ב־ 11:45אפשרתי לו להיכנס .ברק צעד באיטיות לכיוון השולחן ,ואמר תוך כדי הליכה כי זו תהיה שיחה קשה "בגלל החברות" .בטרם ישב ,אמרתי לו" :אהוד ,אין צורך שתשב, אני יודע מה רצונך לומר" .הקראתי לו את נוסח הודעתו ,המציעה לי לשקול התפטרות. היא שודרה כמה דקות קודם לכן בגלי צה״ל" .אין צורך שנשוחח" ,אמרתי ,וכיוונתי אותו לדלת" .תאמר מה שעולה על דעתך .מבחינתי אתה יכול ללכת לכל הרוחות". הוא לא התפטר .היתה לו תקווה לחולל מרד שיביא להפלתי ,ומשנכשל הוא המשיך לכהן בממשלה כאילו לא קרה דבר.
אהוד ברק היה ונשאר חידה לרבים. איש מבריק ,משכיל ,בעל כושר קבלת החלטות (אף כי במקרים רבים ,שעוד יפורטו ,הססן גדול) ,בעל יכולת ניתוח מרשימה .בצד התכונות הללו הוא היה אטום להבנת האנשים שלצידו ,חסר כל רגישות לציפיות של אחרים ,אנוכי במידה קיצונית ולא אמין בעניינים קטנים כגדולים .הסכסוך בינו לבין הרמטכ״ל גבי אשכנזי העסיק את הצבא ,את רשויות אכיפת החוק ואת הציבור במשך שנים .אך לא הייתי זקוק לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כדי לדעת שאשכנזי לא תכנן ולא חשב על פוטש נגד הממשלה ושר הביטחון .רק אוויל יכול לחשוד בכך באמת .מה שקרה שם הוא ששר הביטחון לא ידע להפעיל את סמכותו כראש המערכת ,לא השכיל לקיים יחסי עבודה תקינים עם הרמטכ״ל ועם שורה ארוכה של אלופים ,וסיים את כהונתו בריב גלוי ,מכוער ,מלווה בהשמצות והכפשות מעוררות סלידה ,עם יותר ממחצית חברי המטה הכללי .כל היתר חשוב פחות. עובדה זו ,כמו רבות דומות שנחשפו בפני בעבודתנו המשותפת ,הוכיחו לי מה שהרגשתי הרבה קודם לכן :ברק הוא איש נדיר לפי כל קנה מידה ,אך מסוכן ,לא אחראי ולא אמין במקום שבו צריכים לקבל החלטות מכריעות מתוך שיקול דעת ענייני ומפוכח .סדרה ארוכה של אירועים בתקופת כהונתו כראש ממשלה -המשא ומתן עם יאסר ערפאת בקמפ דייוויד ,תסבוכת המשא ומתן עם הסורים והחשש של ברק להגיע להסכם שלום (שפרטיו סוכמו על דעתו) -כל אלה מספקים הסבר מדוע נכשל כראש ממשלה ומדוע לא היה יכול לשוב לתפקיד .מבחינתי הוא היווה מטרד בלתי פוסק ,אך האמת מחייבת אותי לומר כי לא הוא הביא להפלתי. סיפור ההפלה שלי מורכב יותר. הוא מתחיל כאמור בינואר ,2006כאשר הפכתי לראש הממשלה בפועל .עוד באותו לילה ידעתי כי אם שרון לא יתאושש אני אהיה מועמד קדימה לראשות הממשלה ,ובסבירות גבוהה גם אבחר לתפקיד .לא היה לי מושג מה מסוגלים לעשות אנשים אחרים ,שקראו גם הם את המפה.
המגלומן ,הזייפן והצדקן הבטתי לראשרח הממשלה מורד ררל שאדם יררל ררלל להירח מררד ררשל לחתקיד רביש
ומורכב כל כך .במשך 33שנים ,מאז ,1973הייתי חבר כנסת ,כיהנתי בכל ועדה אפשרית, שימשתי שר במספר גדול של משרדים ,הייתי ראש עיריית ירושלים כעשר שנים .ספק אם היתה לראש ממשלה כלשהו הכנה ממושכת כל כך בתפקידי ביצוע ,בתחומים המרכזיים והרגישים ביותר ,למעט שרון. אמרתי פעם לבנימין נתניהו ,בכהונתו הראשונה כראש ממשלה ,כי אילו שימש קודם ראש עיריית ירושלים (התפקיד שאותו מילאתי אז) ,הוא היה יכול להיות ראש ממשלה טוב .זו לא היתה התנשאות וגם לא קריאת תיגר .פשוט ,מי שלא התנסה מימיו בתהליך המורכב של גיבוש קואליציה ,של קבלת החלטות במצבי קיצון .של חיבור בין מפלגות שאינן מייצגות אותה אידיאולוגיה ואותם ציבורים ,ימצא את עצמו במצוקה קשה כשלפתע הוא צריך לנהל ממשלה .שבה כל אמירה ,כל החלטה ,כל מהלך ,מתפרסמים תוך שניות ברחבי העולם ומאיימים לזעזע גם את המערכות היציבות ביותר. מבחינה זו הייתי מוכן .ידעתי שכל עוד אריק יהיה בחזקת נבצר אמלא את מקומו בפועל. כיוון שהבחירות לכנסת היו אמורות להתקיים ב־ 28במרץ ,2006היה ברור כי אגיע אליהן כראש הממשלה .העובדה שאהיה מועמדה של קדימה לא היתה מוטלת בספק ,כי לפי תקנון המפלגה החדשה יש לראש הממשלה המכהן סמכויות מוחלטות בהרכבת מוסדותיה ובגיבוש רשימתה לכנסת .מספר ימים היו דרושים כדי שכל אלה שחלמו לעקוף אותי ולזכות במועמדות לראשות הממשלה יבינו שאין לכך סיכוי ,וכולם הזדרזו להציע עזרה ותמיכה .הם גם הציגו ,כמובן .את ציפיותיהם לגבי התפקיד שיקבלו בממשלה עתידית. היחיד שלא ביקש דבר היה רוני בר־און .רוני ,חבר זה למעלה מ־ 30שנה .עורך דין פלילי מצליח וחבר כנסת משפיע ,שאל שאלה אחת בלבד :מה לדעתי כדאי שהוא יאמר בכלי התקשורת שעטו עליו .אמרתי שאין צורך להנחות אותו .הוא ידע מה לומר .ואכן ,הוא ידע. רוני הופיע באינספור שידורים וראיונות ,ובכולם הביע ביטחון מוחלט ביכולתי לנצח בבחירות .דבריו .כישרונותיו וניסיונו המוכחים היו לי לעזר בימים הראשונים ־ וגם בהמשך. אבל באותם ימים עצמם ,ימים ספורים לאחר שהתחלתי למלא בפועל את מקומו של ראש הממשלה ,החלה ,חרש חרש ,לפעול מערכת אחרת .זו שזיהתה אותי כסכנה שחייבים להיפטר ממנה במהירות הגדולה ביותר.
מערכת שמועות מאורגנת ,שעסקה בי ובניקיון כפי ,החלה לפעפע לפתע. מן הגורן ומן היקב יוחסו לי עניינים שונים ומשונים ,שהפיצו ריח רע והטילו בי דופי. במערכות בחירות זו תופעה שכיחה .במקרה שלי זה כאילו התבקש .השינוי שחל במעמדי, מממלא מקום ראש הממשלה בתואר לראש הממשלה בפועל ־ היה עצום ומפתיע .אילו נערך סקר דעת קהל תקופה קצרה לפני כן ,קרוב לוודאי שלא הייתי מופיע בין עשרת המועמדים המובילים. לא הצלחתי בבחירות הפנימיות בליכוד ב־ .2003חברי מרכז הליכוד לא אהבו אותי במיוחד .לא הייתי שייך לאף אחת מהקליקות שידעו לגלגל עניינים במרכז .שנותי בעיריית ירושלים חיזקו את מעמדי כסמכות בעניינים בינלאומיים וכנציג האתוס המקובל על כל חלקי העם בעניין ירושלים ,אך הרחיקו אותי מההוויה המפלגתית .הכרתי מעט מאוד חברי מרכז ,לא חיפשתי את קרבתם ,לא אהבתי את תביעותיהם ,ודחיתי באופן חד־משמעי ניסיונות שעשו כמה מעוזרי -להיכנס לתוך הביצה של מינוי חברי מפלגה לתפקידים שונים .העוזרים המודאגים הזהירו אותי שגישה כזו תרחיק אותי מתפקיד ראש הממשלה.
אמרתי להם :אני מעדיף לא להיות ראש ממשלה אם זה המחיר. ואכן .ב־ 2003נדחקתי למקום נמוך ברשימה .לשרון זה לא שינה .והוא הפקיד בידי את תיק התמ״ת ומינה אותי לממלא מקומו .עתה ,כשהייתי לפתע ראש ממשלה מכהן ,ערב בחירות ,היו רבים שסברו כי יוכלו להזיז אותי הצידה. שבועות אחדים קודם לכן הליכוד התפצל 14 .חברי כנסת עזבו את המפלגה בנובמבר 2015כדי ליצור את קדימה .מכה קלה בכנף מעילי ,חשבו מי שחשבו ,וקדימה כולה אולי תתרסק יחד איתי.
זה התחיל בעלילת כ״ם בנובמבר. ימים ספורים בלבד עברו .וה״עיתונאי" יואב יצחק הגיש למבקר המדינה .מיכה לינדנשטראוס .תלונה בעניין מכירת ביתנו ברחוב כ״ט בנובמבר בירושלים לנדבן היהודי־אמריקאי המפורסם דניאל אברהם .התלונה כללה כל פרט אפשרי על הדירה .מחיר קנייתה ,מחיר מכירתה ,תנאי המכירה וכו׳ .גורם כלשהו עמל קשה על איסוף הפרטים - ולא יכלה להיות כתובת מתאימה יותר להגשת תלונה נגדי מאשר לינדנשטראוס. לפני כן ,כדי לטשטש את מקור התלונה ואת זהות אוספי החומר ,היה צורך באיש ביניים. לא היה ״ראוי״ יותר למשימה מיואב יצחק ,שהקים אתר אינטרנט בשם ״- 1NEWS מחלקה ראשונה" ,העוסק בהכפשת אישי ציבור ואילץ חלק מהם להגיע להסדרים מוזרים. יצחק היה הנתיב המהיר אל מבקר המדינה ,ומכאן ועד לשערורייה ציבורית הדרך היתה קצרה.
מבקר המדינה דאז ,מיכה לינדנשטראוס ,לא היה ראוי לתפקיד רבים משופטי ישראל הריעו כאשר הוא נבחר למבקר המדינה .כאשר נשאלו מדוע הם כה שמחים על כך שנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה עוזב ,אמרו אותם שופטים כי הוא אדם בלתי נסבל ,רודף פרסום וחסר מעצורים ,שכהונתו כנשיא היתה מביכה ובלתי מכובדת. הצבעתי במליאת הכנסת נגד מינויו .כשנשאלתי מדוע ,השבתי כי תפקיד מבקר המדינה חשוב ורגיש מכדי להפקידו בידי אדם כמוהו .לא העליתי בדעתי עד כמה נכונה היתה הערכתי המוקדמת .הוא ,כנראה ,לא שכח לי זאת. ביום בו קיבל לינדנשטראוס את התלונה מידי יואב יצחק נפתחו כל מהדורות החדשות בתיאור מפורט של הגשת התלונה ,פרטיה והחלטתו של המבקר לבדוק אותה במהירות ובנחישות .מובן שתלונה כזו ,נגד ראש ממשלה שנמצא בתפקידו כשבוע ,כובשת את השיח הציבורי .במיוחד אם מבקר המדינה דואג להדליף מדי יום פרטים ששופכים שמן על המדורה .כל זה עודד שאלות על הגינותו .כשירותו והתאמתו של מועמד קדימה לראשות הממשלה. הפלא ופלא ,בדיקת המבקר העלתה כי מכירת ביתי ברחוב כ״ט בנובמבר 29נעשתה בדרך עניינית ,הוגנת ,ולפי כל הכללים והנהלים .מחיר הדירה נקבע על ידי שמאי מוסמך ומוסכם .לאחר ששמאים של שני הצדדים הציגו את המחיר הראוי לפי דעתם (בדיעבד התברר לי ,כי אילו המתנתי כמה חודשים יכולתי למכור את הדירה במחיר כפול" .פלישה" של המוני עולים מצרפת ,שהחלו לרכוש דירות בירושלים ,גרמה לעליית מחירים מטאורית ב־.)2004 במילים פשוטות :מכרתי בעת שמכרתי ,קיבלתי מחיר ראוי והוגן ,ואפילו מבקר המדינה, שמינה בודק מיוחד לעניין ,מיהר להוציא דוח וניקה אותי מכל חשד.
ההמשך שינה ביוץ וקיבל ממדים מטורפים. חלפו רק ימים ספורים ,ומבקר המדינה בישר כי הוגשה נגדי תלונה נוספת .הפעם התלונן יואב יצחק כי למרות שמכרתי את הדירה ברחוב כ״ט בנובמבר ,אני ממשיך להתגורר בה. נכון ,ידוע שאני משלם שכר דירה לקונה ,אך המבקר יבדוק אם אין כאן תעלול שכרוך בהפרת חוק .והאם אנחנו משלמים שכר דירה ראוי. שוב ,ידיעה פותחת בכל מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה ,ושוב כותרות ראשיות בעיתונים :המבקר מסתער על גילויים חדשים .כדי לחשוף שחיתות שמעורב בה ראש הממשלה המכהן .אולם .שוב .העובדות לא אפשרו להפליל אותי .שמאית שמונתה על ידי המבקר קבעה בדוח מיוחד כי שכר הדירה ששילמנו היה ראוי .נסתיימה חקירה שנייה רווית כותרות והשמצות ,פחות משבועיים לאחר שהתמניתי לראש הממשלה בפועל. עלילת ?ךןזתז. לא עבר זמן רב ,והתברר כי חקירה שלישית כבר נמצאת בעיצומה .שוב הדפוס הרגיל: מישהו מעביר מידע ליואב יצחק ,יצחק מוסר אותו למבקר המדינה -וממנו העניין עולה לכותרות .הפעם היה מדובר בדירה שעליזה ואני החלטנו לרכוש ברחוב כרמיה .במושבה הגרמנית בירושלים. לאחר שמכרנו את ביתנו ברחוב כ״ט בנובמבר ושילמנו את כל חובותינו .כולל משכנתה שנגררה שנים רבות .התקשרנו עם קבלן צעיר שהתמחה בשיפוץ בתים .בתחילה רצינו לרכוש דירה ברחוב אחר ,ואף סיכמנו עם הקבלן המשפץ על מחירה ,אך במהלך ההכנות לחתימת החוזה הסתבר לנו כי ממש בסמוך לחזית הבית ייבנה מלון ,במתחם "מכון הסיבים" ,ואגף השירות של המלון ,לשם יגיעו משאיות ויפרקו את תכולתן ,יהיה במרחק מטרים ספורים מדירתנו. הסברנו לקבלן כי לא נרכוש את הדירה הזאת ,אך נשמח לרכוש דירה אחרת באזור. לאחר זמן קצר הוא הראה לנו בית טעון שיפוץ ברחוב כרמיה .הבית מצא חן בעיני עליזה, והחלטנו לרכוש אותו בכפוף לתוכנית שיפוץ מוסכמת .מאחר ששטח הדירות היה זהה, סיכמנו כי גם המחיר יהיה זהה למחירה של הדירה שלא קנינו .הקבלן הסביר לנו כי הוא זקוק להלוואת גישור כדי לרכוש את הזכויות בקרקע ,וסיכמנו שניתן לו הלוואת גישור. לאחר מכן שילמנו לו גם את יתרת המחיר המוסכם. למרבה הפליאה -או לא -מישהו הפיץ בתקשורת כי הקבלן נתן לנו הנחה של מאות אלפי דולרים .כדי שאעזור לו להשיג בעיריית ירושלים אישורים לתוכנית הבנייה .היתה זו טענת הבל חסרת שחר .בירור קצר העלה כי מבקר המדינה ,שקיבל את התלונה מה״עיתונאי" יואב יצחק ,העביר אותה מיד ליועץ המשפטי לממשלה .היועץ ,מני מזוז, סיפר לי כי לא ראה מקום לעסוק בתלונה ,והחזיר אותה למבקר המדינה .המבקר הסתער עליה בהתלהבות ,בהצהרות ובכותרות ,על פי הנוהל הקבוע :הפצת שמועות על עסקאות מפוקפקות ,שוחד ,הלבנת הון ,ואהוד אולמרט -מועמד קדימה לראשות הממשלה וראש הממשלה בפועל ־ במרכז החשדות. בעלילת כרמיה הגדיל יואב יצחק לעשות ,וביצע להטוטים שמדגימים את הדרך המעוותת והנבזית שבה הוא חיפש לפגוע בי ,תוך המצאת בדיות ושקרים שאין בינם לבין המציאות ולא כלום .התברר לפתע כי חלק מהמתחם היה שייך למשפחת בן־צבי ־ משפחה ירושלמית מוכרת ,שניהלה בית דפוס ידוע .בת המשפחה רונית -רונית קן לאחר נישואיה -גדלה
ברחוב כרמיה .והיתה לימים האחראית על סחר החוץ במשרד התמ״ת .מדובר באישה חכמה ,חרוצה ,אהודה על כל מכיריה .התרשמתי ממנה מאוד בעת שהייתי ממונה עליה במשרד התמ״ת .וכשהתפנתה משרת הממונה על ההגבלים העסקיים ,אחד התפקידים החשובים במשק הציבורי .רציתי מאוד למנות את רונית לתפקיד .היא אכן מונתה ,ומילאה את התפקיד כדרכה ־ בהצלחה ,בניקיון דעת ,בניקיון כפיים ובתבונה רבה. אתר ההשמצות של יואב יצחק ידע לספר כי מיניתי את קן לתפקיד כחלק מעסקה עם משפחתה בעניין זכויות הבנייה במתחם כרמיה .ביררתי איתה את העניין ,והתברר לי כי משפחתה והיא אכן התגוררו ברחוב כרמיה ,וחלק מהמתחם היה בבעלות משפחתה .היתה זו הפעם הראשונה שנודע לי על כך .הקישור בין העובדה הזו ,שכלל לא היתה ידועה לי, לבין מינויה לממונה על ההגבלים העסקיים היה כזב אחד גדול .אך שוב ,הדפוס של מידע שמעביר גורם עלום כלשהו ליואב יצחק ,ופרסומו כדי להכפיש אותי ,חזר על עצמו .היה ברור לי כי המהלך נגדי לא ייעצר.
בינתיים התקיימו הבחירות. קדימה ניצחה וזכתה ב־ 29מנדטים לעומת התרסקות ל־ 12מנדטים בלבד של הליכוד בראשות נתניהו .הצלחתי להקים בתוך חודש קואליציה של 67חברי כנסת עם העבודה, ש״ס ומפלגת הגמלאים .ונבחרתי ב־ 4במאי 2006לראש הממשלה .מיד לאחר מכן הוזמנתי על ידי הנשיא ג׳ורג׳ בוש לביקור רשמי בארצות הברית .עם שובי נסעתי לצרפת ובריטניה, כדי להשלים סיבוב ראשון של מגעים עם ראשי המדינות החשובות והמקורבות לישראל. אנגלה מרקל הספיקה לקיים ביקור בישראל לפני הבחירות ,במועד שתואם עוד עם אריק שרון .הכרנו קודם לכן ,והביקור היה פתח למערכת יחסים אישית קרובה וחשובה. ב־ 12ביולי פרצה באופן פתאומי המערכה שתבונה לימים "מלחמת לבנון השנייה". הלחימה נתמשכה 33ימים ,ועוד אתייחס אליה ואל תוצאותיה בהרחבה .בסיומה קיבלה מועצת הביטחון של האו״ם החלטה שנוסחה במשותף על ידי ישראל וארצות הברית .ב־48 השעות האחרונות שקדמו לכך החלטתי להרחיב את היקף הפעילות הצבאית בדרום לבנון, כדי להפעיל לחץ על מועצת הביטחון ולסיים את המערכה בתנאים נוחים לישראל. ביום שישי 11 ,באוגוסט ,למחרת ההחלטה במועצת הביטחון ,יצא העיתון "הארץ" עם כותרת שאמרה" :אולמרט חייב ללכת" .העיתון הכתיר את המערכה בלבנון ככישלון מוחלט .ומתחת לכותרת הופיע מאמר מאת אחד הכותבים הבולטים של העיתון ,ארי שביט. הוא בישר כי פרשת שחיתות מסעירה -חדשה -תביא לסילוקי מתפקיד ראש הממשלה, וניבא במפורש כי כאשר תחזור הכנסת לקיים את ישיבותיה הסדירות ,באוקטובר ,כבר לא אהיה ראש ממשלה .לימים התברר כי שביט התכוון לטענה שהמציא מי שהיה החשב הכללי של האוצר ,ירון זליכה ,ולפיה ניסיתי למכור את בנק לאומי לידידי האוסטרלי פרנק לואי .בירור קצר העלה כי שביט ישב עם מבקר המדינה ,וזה תדרך אותו בפרטי התלונה. למיטב ידיעתי .גם היא הועברה אל לינדנשטראוס על ידי יואב יצחק. העבירות הפליליות של מיכה לינדנשטראוס ראויות לקטע נפרד. כדי למנוע ספק .אני כותב במפורש ,בלי להחליק את הדברים :מבקר המדינה .מיכה לינדנשטראוס ,הדליף לעיתונאים באופן אישי .במישרין .פרטים מחקירות שהוא ניהל. הדלפה כזו היא עבירה פלילית .החוק אוסר לפרסם כל פרט מחקירה שמנהל המבקר ,ואף לא מטיוטת דוח שהוא מכין .אלא לאחר המועד שהמבקר קבע במפורש .בכל טיוטת דוח
שהמבקר מוציא מופיעה בהבלטה אזהרה ,הקובעת כי כל פרסום מתוך הטיוטה הוא בחזקת עבירה פלילית ,ומי שיימצא אחראי לפרסום כזה יועמד לדין פלילי. ובכן ,מיכה לינדנשטראוס היה גדול המדליפים מחקירותיו -לא באמצעות שליח ,דוור או עוזר .הוא עצמו ישב עם עיתונאים ,ותדרך אותם לפרטי פרטים .זה היה דפוס פעולתו גם כשופט. אין מנוס .אם חובתי ,וזו חובתי ,לכתוב את כל האמת הידועה לי ללא טשטוש ,אני שב וקובע כי לינדנשטראוס הוא עבריין ,שהיה חייב לעמוד לדין .בשיחה שבה הבעתי בפני מני מזוז את זעמי על התנכלותו של מבקר המדינה ועל הדלפותיו ,אישר מזוז כי הוא מודע לכך שלינדנשטראוס מפיץ לכל עבר פרטים מחקירות שהוא מנהל ,ואשר על פי חוק מוטל עליהן איפול" .מה אתה מצפה שאני אעשה?" אמר היועץ המשפטי לממשלה. אני מסופק אם מזוז ירצה לזכור את ההערה הזו ,אך הדברים נאמרו ,נרשמו על ידי ,והם מדויקים .מזוז אמר דברים כאלה ממש לא רק לי ,אלא גם לאחרים .אחד מהם היה ד״ר יורם טורבוביץ׳. צריך להזכיר בהקשר זה כי טורבוביץ׳ היה סטודנט מצטיין למשפטים באוניברסיטה העברית .קיבל את הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד היוקרתית .ועבד כעורך דין במשרד ענק בארצות הברית ובבנק ההשקעות הגדול גולדמן־זקס .הוא נקרא לארץ לשמש יועץ משפטי של משרד התמ״ת בעת כהונתו של השר משה נסים ,מונה לאחר מכן לממונה על ההגבלים העסקיים ,והפך את התפקיד למרכזי ומשפיע .לדברי טורבוביץ׳ ,שלעולם איני מטיל ספק בדיוקם ,מזוז אמר לו כי מיכה לינדנשטראוס הוא אדם לא ראוי ,שמפר את כל הכללים המקובלים כמבקר המדינה .הוא הוסיף כי ברור שלינדנשטראוס מדליף ללא הרף מחקירות סמויות שהוא עורך ,בגלל תאוות פרסום .אך ,כך אמר לטורבוביץ׳ ,הוא אינו יכול לעשות דבר .גם לי וגם לטורבוביץ׳ הוא אמר" :אתם מיניתם אותו" .אתם ,כלומר הממשלה. טורבו רשם את הדברים בזמן אמת:
"אישיות בעייתית מאוד" 19:09 - 24.10.2006
הוצאתי לבקשתך את מני מזוז מן הישיבה שלו. הוא מסביר שכבר שבועיים הוא מתעלם מפניות של יואב יצחק ,שלחץ עליו להגיב על מידע בדבר חקירה של מכירת גרעין השלימה של בנק לאומי .היום התבקשה תגובה על כך שנודע כי החלה חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בעניין זה ...לדבריו, הוא אנוס להגיב על מנת לצמצם נזק ,כי לא יכול להתעלם מהפנייה .ברור לו לגמרי שהמבקר הדליף מידע ,לפיו החומר שהמבקר העביר אל היועץ בעניין מכירת השליטה בבנק לאומי עבר לחקירה פלילית. קיבל פנייה מעיתון "הארץ" לפני זמן קצר ,והוא יושב להגיב לעיתון בדרך שהכי תצמצם נזקים .זה משבש את כל סדרי העבודה התקינים .בהחלט בלתי נסבל .אבל מצד שני כל התעלמות תגרום נזק גדול. אמרתי לו שחייבים לעשות משהו .אם צריך ,אני אגיש תלונה על הדלפה. מני אמר כי הוא לא יפתח בחקירה עד המבקר על הדלפה .יש לכך אלף סיבות, אבל הוא קודם כול ראש מערכת ,והוא מחליט מה הוא רוצה לפרסם ...גם ראש
הממשלה ,אם מפרסם מידע שאסור לו ,אפשר לקבול על שיקול הדעת שלו אבל לא על החלטתו לפרסם .בהגדרה ,ראש מערכת לא מדליף. מסכים .אכן צריך למצוא פתרון .מהו? גם הוא אינו יודע ...מי שצריך לשאול את עצמו איך זה קרה הוא מי שבחר אותו .אין ספק ,אישיות בעייתית מאוד ...הוא רשות עצמאית נפרדת ,חש מגבלות למה שאני [מזח] יכול לעשות מולו. שאלתי אותו אולי יהיה נבח שאתה ,ראש הממשלה ,תשוחח איתו ,כי הגיעו מים עד נפש .הוא אמר שהוא משוחח איתי ,אבל שזה יהיה בלתי ראח שהוא ישוחח איתך על עניינים מסוג זה. עד כאן התרשומת.
ההשוואה שעשה מזוז שגויה ,לדעתי. ראש הממשלה אכן קובע מה סודי .אם יחליט לפרסם מידע שמישהו באמ״ן או במוסד הגדיר כסודי ,הוא רשאי לעשות זאת .לעומת זאת ,מבקר המדינה מנוע על פי חוק לפרסם מידע שנתון בחקירה .ועל כן פרסום כזה הוא עבירה פלילית .מזוז העדיף להשלים עם הפרת החוק השיטתית הזו על פני עימות עם המבקר המתלהם .בכך הוא בעצם אישר את הדפוס של הזרמת מידע שקרי דרך יואב יצחק ,ממנו למבקר ־ וישירות ממנו לתקשורת. כך התנהלו הדברים .כך הפקיר היועץ המשפטי לממשלה את ראש הממשלה לעבריינים. גם כאשר הצבעתי בכנסת נגד מינויו של לינדנשטראוס ,כי ידעתי שמדובר באדם בלתי אחראי ,חסר עמוד שדרה מוסרי ורודף כותרות אובססיבי ,נראה שזלזלת ,ביכולת ההרס שלו ובתאוותו הבלתי מרוסנת להצטייר כגיבור עממי הנלחם בשחיתות .זה אותו לינדנשטראוס שנמנע מלהרשיע את חבורת הנערים שאנסה והתעללה מינית בנערה בת 14 וחצי ,ב״פרשת שמרת" המפורסמת ,בשל "התנהגותה ...במהלך תקופת התבגרותה ,ניסיונה עם צעירים ,מערכת היחסים הקרירה שבינה לבין אחותה וחוסר הפתיחות כלפי אמה ואביה החורג" .אבל אין צורך להרחיק עד שם ,זה אותו לינדנשטראוס שאמר עם בחירתו לתפקיד :״מיכה בשטח ־ כולם במתח״ .מספיק משפט כזה כדי להבין מה הניע את האיש - וכיצד פעל.
לא פחות מכך ,הופתעתי מאיבוד הרסן של "הארץ". במשך שנים היה לי עימות מתמשך עם המו״ל של העיתון ,עמוס שוקן .כאשר דוד לנדאו מונה לתפקיד העורך הראשי הוא ניסה לסיים את הסכסוך ,אך לא עלה בידו .שוקן המשיך לגלות עוינות בלתי מוסברת כלפי .לימים ,סמוך לבחירות ,ביקשו לנדאו ואורית שוחט, שהיתה מקורבת מאוד לשוקן וכתבה את המאמרים הראשיים של העיתון ,לפגוש אותי .הם אמרו שמערכת העיתון הגיעה למסקנה שאני המועמד הטוב ביותר לראשות הממשלה, והחליטה להמליץ לקוראים להצביע בעד קדימה בראשותי הם ביקשו לשוחח איתי על תוכניותי ,והמפגש היה מרענן ומפתיע .ייחסתי זאת בעיקר לדוד לנדאו ,שהיה חרדי ובעל דעות יוניות במיוחד בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני .הוא היה עיתונאי מזהיר ,אדם הגון וידיד קרוב שלי .אהבתי אותו מאוד ,הערכתי את נחישותו לתמוך בי למרות עמדתו של שוקן ,וכשהעיתון קרא בכותרתו הראשית להדחתי ,בעיצומה של המערכה בלבנון ,וארי שביט קבע נחרצות שאסיים את תפקידי תוך שבועות ספורים ,הייתי מופתע ומאוכזב. כעבור זמן ביקש לנדאו להיפגש איתי באופן אישי .למרות שכעסתי עליו ,נעניתי לפנייתו.
הוא בא ואמר בפשטות" :באתי לבקש סליחה .עשינו טעות ענקית .אני מצטער ומתנצל בפניך" .הוקרתי את הגינותו ואת יכולתו להתנצל .כמה אנשי תקשורת אתם מכירים שהיו עושים זאת? לצערי .לנדאו מת ממחלה ממארת בגיל צעיר. גם ארי שביט ביקש שוב ושוב להיפגש עימי. הוא הפעיל לשם כך כמה מחברי .ובמיוחד את יצחק לבני .לבני היה מידידי הקרובים ביותר מאז שהיה הבוס שלי ,כאשר השלמתי דחיית שירות בצבא בעיתון "במחנה" .שהוא היה עורכו הראשי .מעטים האנשים שהערכתי כך את שיקול דעתם ,את תבונתם ואת ידענותם .הוא היה חבר נאמן בכל המעמדים הקשים שהייתי נתון בהם ,ותמיד עמד לצידי. בעיקר התפעלתי מיכולתו להאזין .כל כך הרבה אנשים חכמים אוהבים להפגין את חוכמתם .לבני הפגין את עומק תבונתו ביכולתו להקשיב .ולקלוט את האוושות הדקות ביותר של הדובר אליו .איש מיוחד במינו. למרות בקשותיו ,סירבתי לפגוש את שביט .זכרתי לו לא רק את מאמרו .בעיצומה של המערכה בלבנון -אולי ביום הקריטי ביותר שלה ־ אלא גם מאמר אגרסיבי במיוחד כאשר סיימתי את תפקידי כראש עיריית ירושלים .היה זה מאמר שטנה ,רווי עוינות אישית. תהיתי מנין היה לו כל כך הרבה רוע ,ולמה היה לו חשוב כל כך לכתוב עלי בלי שדיבר איתי אי־פעם על העיר ,על תפקידי כראש עיר ועל מה שעשיתי בעשר שנותי בתפקיד רגיש זה .בדיעבד הוא סיפר לי כי משפחתו גרה ברחוב רשב״א ,בבית שבו התגורר טדי קולק. הוא כאב את הפסדו של קולק בבחירות ב־ ,1993ועשר שנים לאחר מכן בא איתי חשבון. בסופו של דבר נקלעתי למפגש בלתי מתוכנן עם שביט ,באחד ה״פרלמנטים" שמתכנסים בסופי שבוע .היה זה לאחר פרישתי התפתחה בינינו שיחה ממושכת ,לא באווירה עוינת. בערב צלצל הטלפון בביתי" .זה ארי שביט" ,הוא אמר ,והוסיף" :היתה לי חוויה מהממת הבוקר .אני מלא התפעלות ממך ,והייתי שמח להיפגש פעם נוספת". בפני מחמאות כאלה אפילו אדם מנוסה כמוני התקשה לעמוד .נזכרתי במה שאמרה לי שנים רבות קודם לכן אמו החכמה של שמואל תמיר ,בת־שבע כצנלסון .יום אחד ,בעת שעבדתי עם תמיר והיא היתה כבר בשנות ה־ 80לחייה ,היא קראה לי" .איש צעיר ,בוא אלי" ,אמרה" .אל תאמין למה שאומרים לך :חנופה עוזרת". נפגשתי עם שביט במשרדי שאלתי אותו אם הוא לא מתבייש במה שכתב נגדי בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה .הוא השיב" :זה הכישלון הגדול ביותר שלי בחיי המקצועיים. אני מצטער ומתנצל" .לא ביקשתי יותר ,למרות שראוי כי התנצלות תופיע במקום שבו נכתבה ההתקפה ,כלומר :בעמוד הראשון של העיתון .אך למדתי כבר שיש גבול למה אפשר לצפות. אני עוסק בארי שביט .כי נדמה לי שהוא השתייך