ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק - המשק הישראלי 1985-1998 - קובץ מחקרים לזכרו של מיכאל ברונו 9651315172

Citation preview

‫קובץ מחקרים לזכרו של מיכאל בררנו‬ ‫עורך אבי בן בסט‬

‫ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק‬ ‫המשק הישראלי ‪1998-1985‬‬ ‫קובץ מחקרים לזכרו של פרום׳ מיכאל ברונו‬

‫ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק‬ ‫המשק הישראלי‬

‫‪1998-1985‬‬

‫קובץ מחקרים לזכרו של פרום׳ מיכאל ברונו‬ ‫בעריכת‬ ‫אבי בן בסט‬

‫עם עובד‬ ‫המכון למחקר כלכלי בישראל על־שם מורים פאלק‬

The Israeli Economy, 1985-1998: From Government Intervention to Market Economics

Essays in Memory of Prof. Michael Bruno Editor: Avi Ben Bassat

‫ אמרי זרטל‬:‫העטיפה‬ ©

‫ ספרים עם עובד בע״מ תל אביב‬/‫הוצאו‬ ‫ בע״מ‬.‫ע‬.‫נ‬.‫סדר ועימוד ממוחשב ע‬ ‫נדפס בתשס״ב בדפוס המאירי חולון‬ Am Oved Publishers Ltd. Tel Aviv 2001 Printed in Israel • ISBN 965-13-1517-2

‫לזכרו של פרום׳ מיכאל ברונו‬ ‫מורה ומנהיג‬

‫כ״ו בסיון תרצ״ב‪-‬ט״ז בטבת תשנ״ז‬ ‫‪26.12.1996-30.7.1932‬‬

‫מגי (מרגלית) אייזנשטט ‪1999-1942‬‬ ‫מגי היתה במשך למעלה מעשרים שנה‬

‫עורכת הפרסומים של מכון פאלק‪.‬‬ ‫ערכה‪ ,‬תירגמה ועיצבה חלק מהפרקים המופיעים בקובץ זה‪.‬‬

‫יהי זכרה ברוך‪.‬‬

‫התוכן‬

‫מבוא‬ ‫אבי בן בסט‪ :‬מסלול המכשולים לכלכלת שוק בישראל‬

‫‪1‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬המדיניות התקציבית‬ ‫יוסף זעירא ומישל סטרבצ׳ינסקי‪ :‬הקטנת גודלה היחסי של הממשלה בישראל אחרי ‪1985‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪51‬‬

‫חלק שני‪ :‬המדיניות המוניטרית והתהליך האינפלציוני‬

‫‪79‬‬

‫יוסף ג׳יברה ודניאל צידון‪ :‬מבוך מוניטרי‪ :‬כלי המדיניות המוניטרית‬ ‫בישראל וניהולה ‪1987‬־‪1998‬‬ ‫נתן זוסמן וניסן לויתן‪ :‬תהליך הדיסאינפלציה בישראל בעשור החולף‬ ‫סטנלי פישר ודייויד אורסמונד‪ :‬האינפלציה בישראל באספקלריה בין־לאומית‬

‫‪81‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪165‬‬

‫חלק שלישי‪ :‬הרפורמה בשוקי הכספים וההון‬

‫‪205‬‬

‫אשר בלס ועובד יושע‪ :‬הרפורמה במערכת הפיננסית בישראל וזרמי‬ ‫הכספים של חברות התעשייה הנסחרות בציבור‬ ‫אביה ספיבק‪ :‬הרפורמה בקרנות הפנסיה‬ ‫דניאל גוטליב ומריו י׳ בלכר‪ :‬הליברליזציה בחשבון ההון של מאזן התשלומים‬

‫‪207‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪291‬‬

‫חלק רביעי‪ :‬הרפורמה בשוקי המוצרים‬ ‫יורם גבאי ורפאל רוב‪ :‬מדיניות החשיפה ליבוא וביטול תחליפי הפיחות‪:‬‬ ‫השלכות על המשק הלאומי‬ ‫ראובן גרונאו‪ :‬שינויים מבניים בשירותים הציבוריים (‪)Public Utilities‬‬ ‫בישראל ‪ -‬הרפורמה שלא היתה‬

‫חלק חמישי‪ :‬עלייה ועבודה‬ ‫צבי אקשטיין ויורם וייס‪ :‬שילוב עולים מחבר העמים בשוק העבודה הישראלי‬ ‫יעל ארטשטיין‪ :‬גמישות שוק העבודה בישראל‬

‫‪341‬‬

‫‪343‬‬ ‫‪382‬‬

‫‪433‬‬ ‫‪435‬‬ ‫‪484‬‬

‫חלק שישי‪ :‬צמיחה‪ ,‬מבנה ענפי וחלוקת הכנסות‬

‫‪535‬‬

‫צבי הרקוביץ‪ :‬הצבר הון‪ ,‬פריון וצמיחה במשק הישראלי‬ ‫משה יוסטמן‪ :‬תמורות במבנה הענפי של המשק‬ ‫מומי דהן‪ :‬עליית אי־השוויון הכלכלי‬

‫‪537‬‬ ‫‪558‬‬ ‫‪610‬‬

‫מחברי הפרקים‬ ‫(לפי סדר הופעתם)‬

‫פרוס׳ אבי בן בסט‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫❖‬

‫פרוס׳ יוסף זעירא‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫❖‬

‫ד״ר מישל סטרבצ׳ינסקי‬ ‫מחלקת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫❖‬

‫ד״ר יוסף ג׳יברה‬ ‫מחלקת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫❖‬

‫פרופ׳ דניאל צידון‬ ‫ביה״ס לכלכלה ע״ש איתן ברגלס‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬ ‫❖‬

‫ר״ד נתן זוסמן‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫❖‬

‫פרופ׳ ניסן לויתן‬ ‫מחלקת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫❖‬

‫פרום׳ סטנלי פישר‬ ‫קרן המטבע הבינלאומית‬ ‫❖‬

‫דייויד אורסמונד‬ ‫קרן המטבע הבינלאומית‬ ‫❖‬

‫ד״ר אשר בלס‬ ‫מחלקת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬

‫❖‬

‫ד״ר עובד יושע‬ ‫ביה״ס לכלכלה ע״ש איתן ברגלס‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬

‫♦‬

‫פרום׳ אביה ספיבק‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫❖‬

‫ד״ר דניאל גוטליב‬ ‫לשכת הנגיד‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫❖‬

‫פרום׳ מריו י‪ .‬בלבד‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים וקרן המטבע הבינלאומית‬ ‫■נ­‬

‫מר יורם גבאי‬ ‫מכון פאלק‬ ‫❖‬

‫פרום׳ רפאל רוב‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬אוניברסיטת פנסילבניה‬ ‫❖‬

‫פרום׳ ראובן גרונאו‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫❖‬

‫פרופ׳ צבי אקשטיין‬ ‫ביה״ס לכלכלה ע "ש איתן ברגלס‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬ ‫❖‬

‫פרום׳ יורם וייס‬ ‫ביה״ס לכלכלה ע״ש איתן ברגלס‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬ ‫❖‬

‫ד״ר יעל ארטשטיין‬ ‫המכללה האקדמית תל־אביב־יפו‬ ‫❖‬

‫פרום׳ צבי הרקוביץ‬ ‫ביה״ס לכלכלה ע״ש איתן ברגלס‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬

‫❖‬

‫פו־ופ׳ משה יוסטמן‬ ‫המחלקה לכלכלה‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫❖‬

‫ד״ר מומי דהן‬ ‫משרד האוצר‬

‫הקדמה‬

‫בשנים שבין מלחמת יום הכיפורים ב־‪ 1973‬ותכנית הייצוב ב־‪ 1985‬היה המשק הישראלי שרוי במשבר‬ ‫עמוק‪ :‬אינפלציה שגאתה משנה לשנה עד אשר הגיעה למאות אחוזים בשנה‪ ,‬חוב חיצוני שהלך ותפח‪,‬‬ ‫וירידה של ממש בקצב הצמיחה‪ .‬תכנית הייצוב ב־‪ 1985‬תיקנה פגמים בשורשי המדיניות המקרו־‬ ‫כלכלית‪ :‬בתקציב הממשלה ובמדיניות המוניטרית‪ ,‬ובעקבותיה זכינו לירידה תלולה בשיעור האינפלציה‬ ‫ולעלייה בקצב הצמיחה‪ .‬אותו משבר עמוק הביא גם לשינוי בסיסי בתפישה הכלכלית של קובעי‬ ‫המדיניות‪ :‬ממשק שבו יש לממשלה מעורבות ניכרת כמעט בכל תחומי הפעילות הכלכלית במישרין‬ ‫ובעקיפין‪ ,‬עברנו בהדרגה לכלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק ופתוחה לעולם הרחב‪.‬‬ ‫השפעה נוספת על ההתפתחויות הכלכליות במשק היתה לשני תהליכים גיאופוליטיים שהתרחשו‬ ‫במהלך התקופה הנסקרת ‪ -‬התפרקות ברית־המועצוח לשעבר ובעקבותיה גל העלייה‪ ,‬שהרחיב את‬ ‫מימדי המשק והעשיר אותו בהון אנושי ותהליך השלום עם שכנינו‪ ,‬שהפחית את האפקטיביות של‬ ‫החרם הערבי ופתח בפנינו שווקים חדשים‪.‬‬ ‫הספר מתאר את הבעיות המבניות של המשק הישראלי ערב תוכנית הייצוב‪ ,‬את הרפורמות‬ ‫במבנה המשק ואת תרומתן לייעול המדיניות התקציבית והמוניטרית ולשכלול השווקים‪ .‬הספר‬ ‫מנתח בהרחבה את ההשלכות של המדיניות המקרו־כלכלית‪ ,‬הרפורמות המבניות והתהליכים הגיאו ­‬ ‫פוליטיים על הצמיחה‪ ,‬התעסוקה והשכר‪ ,‬האינפלציה‪ ,‬מאזן התשלומים של המשק והשינוי במבנה‬ ‫הענפי ובראשו ההתרחבות המהירה של תעשיות ההייטק‪ .‬אך הוא דן גם במחיר שהחברה הישראלית‬ ‫שילמה בהתרחבות אי־השיוויון הכלכלי‪ .‬כן מוצגות הבעיות הרבות שעוד נותרו לפיתרון ובמיוחד‬ ‫במונופולים הגדולים‪.‬‬ ‫את המחקר שתוצאותיו מוצגות כאן יזם מיכאל ברונו ז״ל והספר מוקדש לזכרו‪ .‬הספר נכתב על‬ ‫ידי קבוצת חוקרים שפעלה במסגרת המכון למחקר כלכלי בישראל על־שם מורים פאלק‪ .‬החוקרים‬ ‫התקבצו מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המכללה האקדמית‬ ‫ת״א־יפו‪ ,‬מחלקת המחקר של בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית‪.‬‬ ‫בועדת ההיגוי האקדמית השתתפו‪ :‬אלחנן הלפמן‪ ,‬גיורא חנוך‪ ,‬שלמה יצחקי‪ ,‬ליאו ליידרמן‪,‬‬ ‫יורם מישר‪ ,‬סטנלי פישר ואבי בן בסט‪ .‬חברי ועדת ההיגוי ושני המנהלים של מכון פאלק שכיהנו‬ ‫במהלך העבודה ‪ -‬שלמה יצחקי ויורם מישר‪ ,‬וכן יו״ר חבר הנאמנים היוצא של מכון פאלק‪ ,‬מאיר‬ ‫חת‪ ,‬תרמו בהכוונת הפרוייקט‪ ,‬בעצות ובהערות מועילות לכל אורך הדרך‪ .‬סייעה לחוקרים קבוצה‬ ‫גדולה של עוזרי מחקר‪ :‬גיל אבנימלך‪ ,‬אבגני אגרונין‪ ,‬ירון בוחניק‪ ,‬רווית בן־דוד‪ ,‬אביבית בר־‬ ‫אליעזר‪ ,‬אלדד בריק‪ ,‬גדי ברקו‪ ,‬אלכם דוזורצב‪ ,‬מריה טריפולסקי‪ ,‬עמית יטוב‪ ,‬מימי כהן‪ ,‬ענת כהנא‪,‬‬ ‫סמדר כץ‪ ,‬ארתור לוקומט‪ ,‬רנט לוקומט‪ ,‬ולדימיר ליפשיץ‪ ,‬ודים מרמר‪ ,‬יעל עמית‪ ,‬גלעד פרננדז‪ ,‬ארז‬ ‫קפיטולניק‪ ,‬ג׳וזיה רוטנברג‪ ,‬אריאל רסניק‪ ,‬רון שטרן‪.‬‬

‫תוצאות המחקרים הוצגו לציבור בשני כנסים‪ :‬בכנס הראשון‪ ,‬שנערך בינואר ‪ ,1999‬נידונו הטיוטות‬ ‫הראשונות של כל הפרקים‪ .‬הטיוטות המתוקנות הוצגו ביוני ‪ 1999‬במסגרת הכנס השנתי של האגודה‬ ‫הישראלית לכלכלה‪ .‬המתדיינים והמשתתפים בכנסים העירו הערות מועילות שתרמו לשיפור‬ ‫המחקרים‪.‬‬ ‫מגי אייזנשטט ז״ל‪ ,‬עורכת הפרסומים במכון פאלק‪ ,‬עמלה ללא ליאות בעריכת הפרקים‪ ,‬בתרגומם‬ ‫מאנגלית ובארגון הכנסים‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 1999‬הלכה מגי לעולמה‪ .‬זכרה של מגי ‪ -‬עמיתה‬ ‫נפלאה ועורכת מקצועית לעילא שהתמסרה לעבודתה בכל לב‪ ,‬לא ימוש מליבנו‪.‬‬ ‫רונית אשכנזי טרחה רבות בעיצוב הספר‪ ,‬בארגון הכנסים ובניהול תקציב המחקר‪ .‬בשלבים‬ ‫הראשונים של העבודה תרמה לנושאים אלה גם זיוה ליטבק‪.‬‬ ‫יצחק טישלר תירגם חלק מהפרקים מאנגלית והיה העורך הלשוני של הספר‪ .‬השלימה את מלאכת‬ ‫עיצוב הלשון הרצליה אפרתי מהוצאת "עם עובד"‪ .‬לעבודת התרגום תרם גם רם כהן‪.‬‬ ‫ועדת היגוי התקציב כללה את פרדי וידר‪ ,‬מנכ״ל איגוד הבנקים‪ ,‬מאיר חת‪ ,‬יו״ר דירקטוריון‬ ‫"טבע"‪ ,‬רב לאוטמן‪ ,‬יו״ר "דלתא"‪ ,‬איתן ששינסקי‪ ,‬מנהלי מכון פאלק ומנהל תכנית המחקר בתוקף‬ ‫תפקידם‪ .‬תכנית המחקר מומנה על ידי בנק ישראל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬איגוד הבנקים‪ ,‬קרן‬ ‫קיסריה‪ ,‬קרן קורט וטבע תעשיות פרמצבטיות‪.‬‬ ‫לכל העושים במלאכה והתורמים תודה מקרב לב‪.‬‬

‫ירושלים‪2001 ,‬‬

‫אבי בן בסט‬

‫אבי בן בסט‬

‫*‬ ‫ומנהיג‬ ‫מיכאל ברונו‪ :‬מורה‬

‫פגשתי במיכאל בראשונה בהיותי סטודנט‪ ,‬בשלהי שנות הששים‪ .‬הוא סימל בעינינו הסטודנטים את‬ ‫הכלכלן המושלם ‪ -‬דוגמה אישית במובן המלא ביותר של המילה‪ .‬לא היה זה מפני שמיכאל היה‬ ‫המרצה הטוב ביותר‪ ,‬אלא בגלל היקף פעילותו ובגלל דאגתו לסטודנטים ולבעיות המשק הישראלי‪,‬‬ ‫הוא מעולם לא הגביל עצמו לבניית מודלים מורכבים על הלוח‪ ,‬כדרכם של פרופסורים‪ :‬אדרבא‪ ,‬הוא‬ ‫היה כלכלן השקוע ומעורב בכל היבטי מקצועו ‪ -‬פיתוח מודלים של צמיחה‪ ,‬חקר בעיות המשק‬ ‫הישראלי‪ ,‬עשיית מדיניות‪ ,‬הוראה ואחר־כך גם פעילות בינלאומית רחבה‪ .‬בכל דרך שהלך בה ‪-‬‬ ‫הגיע אל הפסגה‪.‬‬ ‫מיכאל טבע בתלמידיו את חותם האהבה והמסירות למשק הישראלי ועודד אותנו לכתוב את‬ ‫עבודות ההסמכה והדוקטורט בבעיות המשק‪ .‬יש לזכור שבסיסי הנתונים באותם הימים היו דלים‬ ‫והתמודדות עם האתגר הזה תבעה לעתים בניית מערך נתונים מן היסוד‪ .‬הוא שקבע את העיקרון‬ ‫(הנוהג גם במחלקת המחקר של בנק ישראל‪ ,‬שבה החל את הקריירה שלו בשלהי שנות החמישים)‬ ‫שמשימת החוקר אינה רק שימוש בנתונים קיימים אלא תרומה להרחבתם והעשרתם‪ ,‬תוך יצירת‬ ‫בסיסי נתונים חדשים‪ .‬הוא היה מורה לדוגמה‪ :‬נאה דורש ‪ -‬ונאה מקיים‪ .‬כדי להשלים את מחקר‬ ‫התזה שלו לתואר דוקטור‪ ,‬שעסקה ביחסי תשומה־־תפוקה במשק הישראלי‪ ,‬היה עליו לבנות בסים‬ ‫נתונים חדש לחלוטין‪ ,‬אשר יחד עם שיטות המדידה שפיתח‪ ,‬היה היסוד לסדרה הנמשכת של לוחות‬ ‫תשומה־תפוקה שהוכנו בתחילה בבנק ישראל ואחר־כך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫הציבור הרחב למד להכיר את מיכאל בעיקר בשל מעורבותו במדיניות הכלכלית‪ .‬ואמנם‪ ,‬אין‬ ‫שלב בקריירה המצוינת שלו שבו לא היה מעורב בעשיית המדיניות הכלכלית‪ .‬מעולם לא בודד את‬ ‫עצמו במגדל שן אקדמי; מעולם לא הסתפק במחקר טהור או במשימת הוראה גרידא‪ .‬מיכאל נענה‬ ‫לכל קריאה להצטרף למאמץ הניסוח של המדיניות הכלכלית בישראל ולעתים גם לא המתין לקריאה‪.‬‬ ‫סיפור חייו מעיד על מעורבות מתמדת בבעיות המפתח של המדיניות המשקית‪ .‬כידוע לנו‪ ,‬הכל החל‬ ‫בעבודתו במחלקת המחקר של בנק ישראל‪ ,‬בה שימש מנהל משותף (יחד עם צבי זוסמן ואליעזר‬ ‫שפר) במחצית הראשונה של שנות הששים‪ .‬הדבר נמשך כאשר הצטרף לאוניברסיטה העברית‪ .‬ציון‬ ‫ב‪ ,1967‬מיד אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬כאשר מיכאל עמד בראש צוות שעסק‬ ‫דרך חשוב נרשם *‬ ‫בתכנון העתיד הכלכלי של השטחים המוחזקים‪ .‬אחרי מלחמת יום הכיפורים עמד בראש הצוות‬ ‫למדיניות כלכלית; ב־‪ 1975‬היה חבר בוועדה לרפורמה במסים וכעבור שנתיים התמנה ליועץ כלכלי‬ ‫לשר האוצר יהושע רבינוביץ‪.‬‬ ‫*‬

‫דברים אלו נכתבו ברובם לקראת הכנס הבין־לאומי לזכרו של מיכאל ברונו שנערך ב־‪ 24‬בנובמבר ‪ 1997‬בירושלים‪.‬‬ ‫הדברים פורסמו לראשונה ברבעון לכלכלה‪ ,‬חוברת ‪3/98‬־‪ ,4‬בדצמבר ‪.1998‬‬

‫גולת הכותרת ברשימת ההישגים הארוכה של מיכאל היא ללא ספק תרומתו למדיניות הייצוב‬ ‫בישראל ב־‪ .1985‬המשק הישראלי היה באותו זמן בשיאו של משבר שנמשך עשר שנים‪ :‬היתה לנו‬ ‫אינפלציה דוהרת של מאות אחוזים בשנה‪ ,‬חוב חיצוני בלתי נסבל כמעט (‪ 80‬אחוז מהתמ״ג) וקיפאון‬ ‫בצמיחה הכלכלית‪ .‬נעשו מאמצים רבים לחלץ את המשק מהמשבר‪ ,‬כולם נכשלו‪ .‬כמה מהכישלונות‬ ‫הללו הרעו את המצב והעמיקו את אווירת היאוש‪ .‬הוא היה אחד מאנשי המפתח שמאמציהם הביאו‬ ‫לתכנית הייצוב ב־‪ .1985‬שותפיו לתכנית באו מהעולם האקדמי (בייחוד איתן ברגלס וניסן לויתן)‪,‬‬ ‫ממחלקת המחקר של בנק ישראל (בראשות מרדכי פרנקל) ומהאוצר (בראשות עמנואל שרון)‪ .‬כולם‬ ‫יחד ניסחו תכנית חירום נועזת וחדשנית לשעתה‪ ,‬אשר שילבה מכשירי מדיניות אורתודוכסיים‬ ‫והטרודוכסיים‪ .‬לא היה מחסור בספקנים ובמפקפקים‪ ,‬בייחוד בין כלכלנים עמיתים‪ ,‬במה שנוגע‬ ‫לחלק ההטרודוכסי של התכנית‪ .‬נדרש אדם בעל סמכות מקצועית יוצאת דופן כדי "למכור" את‬ ‫התכנית לא רק לפוליטיקאים ולציבור אלא גם לקהילייה הכלכלית המקצועית‪ .‬זו היתה סגולתו‬ ‫הייחודית של מיכאל‪ :‬הוא פעל ללא ליאות והטיל על כף המאזניים את יוקרתו המקצועית כדי‬ ‫לשכנע את ראש הממשלה‪ ,‬שרים אחרים‪ ,‬הנהגת ההסתדרות ועמיתיו בסיכויי ההצלחה של התכנית‪.‬‬ ‫אפילו אחרי שהתכנית אושרה בממשלה היה צורך במבצע גדול כדי להסביר את התכנית לציבור‬ ‫הרחב‪ ,‬לשכנע אנשים שעייפו מן הכישלונות החוזרים ונשנים‪ ,‬כי זוהי הדרך הנכונה להיחלץ מהמשבר‪.‬‬ ‫אמינותו של מיכאל היתה יסוד מכריע בהצלחת התכנית‪.‬‬ ‫איש אינו מפקפק היום בהצלחת התכנית בכל המובנים הכלכליים; אני מאמין שהיתה בה תרומה‬ ‫נכבדה גם למוראל הלאומי ‪ -‬היא הוציאה את העם כולו מן האדישות העגומה והפיחה בו תקווה‬ ‫חדשה‪ .‬הצלחת התכנית לא היתה מובטחת‪ .‬הצלחה לאורך זמן תבעה התמדה‪ ,‬דבקות במטרה ומעל‬ ‫הכול ‪ -‬אמינות‪ .‬מינויו של מיכאל ברונו לנגיד בנק ישראל שנה אחרי הנהגתה של תכנית הייצוב‬ ‫היה גורם מפתח בקידום התכנית ובהבטחת המשך הצלחתה‪ .‬כנגיד פעל מיכאל בהתמדה וביצירתיות‬ ‫להבטחת ההצלחה‪ .‬למשל‪ ,‬על אף העובדה שיסוד מרכזי בתכנית היה שער חליפין יציב‪ ,‬הוא לא‬ ‫היסס לאמץ כעבור שלוש שנים שער נייד במסגרת רצועה מוגבלת‪ ,‬מאחר שהשער הקבוע מיצה את‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫מיכאל האמין שיציבות כלכלית פנימית וחיצונית היא רק היסוד שעליו יש לבנות את המשק‬ ‫כולו‪ .‬המטרה העיקרית היא צמיחה כלכלית המבוססת על רפורמה מבנית‪ .‬הרפורמה מכוונת להקטין‬ ‫את משקל הממשלה ומעורבותה במשק ולעודד תחרות בכל התחומים‪ .‬כבר בראשית כהונתו כנגיד‪,‬‬ ‫מיכאל מינה צוותים לבחון היבטים שונים של הבעיות המבניות בכלכלת ישראל ולהציע רפורמות‪.‬‬ ‫בתקופה זו הוקטנה מעורבות הממשלה בשוק ההון הישראלי‪ ,‬הוסרו הרבה הגבלות על המדיניות‬ ‫המוניטרית‪ ,‬בוטלו אפליות בין הגורמים הפועלים במשק ושופרו המכשירים המוניטריים‪ .‬שוקי‬ ‫הכספים וההון נפתחו בהדרגה לתנועת ההון הבינלאומית‪ .‬מיכאל לא הגביל עצמו לתחומים‬ ‫הספציפיים הקשורים בתפקידיו הרשמיים כנגיד‪ .‬כיועץ כלכלי לממשלה הוא המליץ על שינויים‬ ‫מבניים גם במגזרים אחרים‪ .‬הרבה מהמלצותיו נתקלו בהתנגדות עזה‪ ,‬אבל הוא לא נרתע מהתמודדות;‬ ‫תמיד היה נעים הליכות אבל נחרץ בחתירה למדיניותו‪.‬‬ ‫פעילותו של מיכאל בהבאת השינוי המבני הגיעה לשיא בתכנית לקליטת העלייה מברית־המועצות‬ ‫לשעבר‪ .‬גם תכנית זו נושאת את חותמו היוצר של מיכאל‪ .‬כמו במשבר האינפלציה‪ ,‬גל העלייה פתח‬ ‫ויכוח ציבורי ער על מדיניות הקליטה הנאותה‪ .‬כלכלנים רבים האמינו שאי אפשר יהיה לקלוט‬ ‫מיליון עולים חדשים בתקופה קצרה בלי לפנות ליוזמה ממשלתית‪ .‬מיכאל הנהיג את הכלכלנים‬ ‫שהאמינו כי המשק איתן די הצורך לקלוט את רוב העולים הללו במגזר העסקי‪ .‬הוא סבר שיש‬ ‫להגביל את תפקיד הממשלה לשירותים הציבוריים‪ ,‬למימון מחיית העולים עד שימצאו עבודה‪,‬‬

‫לפתרון כשלי שוק וליצירת תנאים שיביאו לגידול מהיר במגזר העסקי‪ .‬הממשלה אימצה את עצתו‬ ‫שנשאה פרי עד מהרה‪ .‬היום‪ ,‬עשר שנים אחרי שהחל גל העלייה‪ ,‬הוכחה הצלחתה של תכנית‬ ‫הקליטה‪ ,‬אף שכמה בעיות טרם נפתרו‪.‬‬ ‫מיכאל תרם תרומה גדולה גם לחיזוק מעמדו של בנק ישראל כמוסד המופקד על המדיניות‬ ‫המוניטרית של ישראל ולסמכותו של הנגיד כיועץ הכלכלי של הממשלה‪ .‬הוא התמנה לנגיד זמן לא‬ ‫רב אחרי משבר מניות הבנקים ‪ -‬יוקרתו של בנק ישראל סבלה מכה קשה והמוראל היה נמוך מאוד‪.‬‬ ‫מיכאל החל מיד בתיקון הנזק‪ .‬כנגיד‪ ,‬הוא הצטיין בניהול ‪ -‬הוא היה תובעני ומתחשב כאחד‪.‬‬ ‫כשרונותיו המקצועיים והניהוליים‪ ,‬יחד עם אישיותו הכובשת‪ ,‬הניחו לו להנהיג את עובדי הבנק‬ ‫בכל הרמות‪ ,‬ולהביאם לרמה חדשה של יצירתיות‪ ,‬מקצוענות ויוקרה בישראל ומחוצה לה כאחת‪.‬‬ ‫לאחר שפרש מבנק ישראל התמנה לכלכלן הראשי של הבנק העולמי‪ .‬בתפקידו זה חקר את‬ ‫התחלואים הכלכליים של מדינות העולם השלישי ומזרח אירופה ותרם לגיבושן של תכניות הבראה‬ ‫במדינות אלה‪ .‬גם בבנק העולמי הכירו בכשרונו לתרגם את התיאוריה והמחקר האמפירי לעצות‬ ‫מדיניות‪ .‬ניסיונו כאביה ומבצעה של תכנית ייצוב מוצלחת תרמו להעצמת סמכותו ואמינותו כיועץ‬ ‫למדיניות כלכלית במדינות שונות מטעם הבנק העולמי‪.‬‬ ‫חלומו האחרון של מיכאל היה להקים את בית הספר לכלכלה ע״ש דן פטנקין‪ .‬אחת משאיפותיו‬ ‫היתה לחזק את המחקר בשאלות המשק הישראלי במכון פאלק שליד המחלקה לכלכלה‪ .‬הפרויקט‬ ‫הראשון שהוא יזם היה מחקר מקיף על השינוי המבני במשק הישראלי בשנות השמונים והתשעים‪.‬‬ ‫למרות ההרעה במצב בריאותו‪ ,‬הוא נמשך בכל לבו לפרויקט הזה‪ ,‬אבל להוותנו לא ראה במימושו‪.‬‬ ‫מאז הגה מיכאל את הרעיון ועד היום‪ ,‬חלפו ארבע שנים נוספות‪ .‬כיום נראה כי התמורות במבנה‬ ‫המשק העמיקו עוד יותר ‪ -‬האינפלציה דוכאה לגמרי‪ ,‬התעשיות עתירות הידע תופסות מקום נכבד‬ ‫בכלכלה ומובילות את תהליך הצמיחה במשק והדירוג של המשק הישראלי בעולם שופר ללא הכר‪.‬‬ ‫מיכאל תרם רבות להישגים אלה‪ .‬פרס ישראל בחקר הכלכלה‪ ,‬בו זכה בשנת ‪ ,1994‬ביטא את‬ ‫הוקרתה של מדינת ישראל לפועלו‪.‬‬ ‫מכון פאלק קיבל עליו את האחריות להוציא לפועל את יוזמתו של מיכאל‪ .‬ספר זה‪ ,‬שהוא פרי‬ ‫אותה יוזמה‪ ,‬מוקדש לזכרו‪.‬‬ ‫עם מותו של מיכאל איבדנו מורה דגול‪ ,‬מנהיג אמיץ וחבר קרוב‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬

‫אבי בן בסט‬

‫מסלול המכשולים לכלכלת שוק בישראל‬

‫‪.1‬‬

‫מבוא‬

‫מאז תכנית הייצוב ב־‪ 1985‬חלו שינויים מהותיים במבנה המשק ובדרך תפקודו‪ .‬השינויים מקיפים‬ ‫את כל מגזרי המדיניות הכלכלית‪ ,‬את תנאי הרקע הגיאופוליטיים ואת ביצועי המשק‪ .‬מטרת המאמר‬ ‫לאפיין את התמורות בכל אחד מהתחומים‪ ,‬ולנתח אותם ואת קשרי הגומלין ביניהם‪ ,‬בניסיון להפיק‬ ‫לקחים לעתיד‪.‬‬ ‫ב־‪ 1985‬עמד המשק הישראלי על סף משבר חמור ביותר‪ .‬שיעור האינפלציה עלה על ‪ 400‬אחוז‬ ‫לשנה‪ ,‬התוצר כמעט לא צמח והחוב החיצוני נטו הגיע ל־‪ 80‬אחוז מהתוצר המקומי‪ .‬כיום שונה מצב‬ ‫המשק בתכלית‪ .‬התוצר צמח מאז תכנית הייצוב בשיעור של ‪ 4.5‬אחוזים לשנה בממוצע‪ ,‬שיעור‬ ‫האינפלציה ב־‪ 1998‬ירד לרמה חד־ספרתית ומאז אף הגענו ליציבות מחירים והחוב החיצוני מסתכם‬ ‫בכ־‪ 16‬אחוזי תוצר‪.‬‬ ‫השינויים במבנה המשק אינם מתמצים בגדלים המקרו־כלכליים בלבד‪ .‬נראה כי חלו תמורות‬ ‫רבות גם בשווקים העיקריים‪ ,‬כמו שוק ההון‪ ,‬שוק מטבע החוץ ושוק העבודה‪ ,‬וכן במבנה הענפי‪.‬‬ ‫השווקים של גורמי הייצור והמימון נעשו תחרותיים יותר‪ .‬המבנה הענפי נעשה עתיר יותר במסחר‬ ‫ובשירותים על חשבון כל הענפים‪ ,‬לרבות התעשייה‪ .‬גם אופי התעשייה השתנה מאוד‪ :‬הלך וגדל‬ ‫משקלן של התעשיות המתוחכמות האזרחיות‪ ,‬העתירות בהון אנושי‪ ,‬ובמקביל פחת משקלן של‬ ‫התעשיות הביטחוניות והענפים המסורתיים‪.‬‬ ‫השינוי הדרמטי הזה בהתפתחויות הכלכליות הוא בראש ובראשונה תוצאה של שינוי עמוק‬ ‫בתפישה הכלכלית של קובעי המדיניות‪ ,‬אך לא פחות מכך הוא הושפע גם מתהליכים גיאופוליטיים‬ ‫באזורנו ובעולם‪.‬‬ ‫ההתדרדרות החריפה במצב המשק מאז מלחמת יום הכיפורים ועד אמצע שנות ה־‪ 80‬נפסקה עם‬ ‫ביצוע תכנית הייצוב ביולי ‪ .1985‬התכנית כללה צעדים רבים שבמרכזם חיסול הגירעון בתקציב‬ ‫המדינה והקפאת שער החליפין כעוגן לייצוב המחירים‪ .‬לתכנית הייצוב הייתה חשיבות מכרעת‬ ‫בייצוב המשק ובחילוצו מהמשבר‪ ,‬אולם היא היוותה גם נקודת מפנה בתפישה הכלכלית של שתי‬ ‫המפלגות הגדולות‪ :‬ממשק שבו יש לממשלה מעורבות ניכרת כמעט בכל תחומי הפעילות הכלכלית‪,‬‬ ‫הן במישרין והן בעקיפין‪ ,‬לכלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק‪ .‬נדרשה הסכמה לאומית‬ ‫רחבה על מנת לבצע קיצוץ חריף בתקציב ועוד יותר מכך על מנת לשנות את השיטה הכלכלית‬

‫הנהוגה‪ .‬ואמנם הקמתה של ממשלת אחדות לאומית ב־‪ ,1984‬שכיהנה עד ‪ ,1991‬סייעה במימוש‬ ‫התפנית במדיניות הכלכלית ובביסוסה של הדרך החדשה‪ .‬וכך נמשכה הצעידה בדרך זו גם כאשר‬ ‫השלטון החליף ידיים‪.‬‬ ‫מטרת המדיניות החדשה הייתה להעלות את המשק על מסלול של צמיחה בת־קיימא‪ ,‬תוך‬

‫‪1‬‬

‫‪ • 2‬אבי בן בסט‬ ‫האטה נוספת בשיעור האינפלציה ושמירה על האיזון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים‪ ,‬שהושג‬ ‫בתכנית הייצוב‪ .‬על פי התפישה החדשה יש לבסס צמיחה בת־קיימא על המגזר העסקי; לפיכך יש‬ ‫לצמצם את משקל הממשלה במשק‪ ,‬על מנת לפנות מקורות לצמיחתו‪ .‬כדי שהמגזר העסקי יקלוט‬ ‫את המקורות המתפנים במהירות‪ ,‬על הממשלה לנקוט סדרה ארוכה של אמצעים לשיפור יעילותה‬ ‫ויציבותה של הסביבה הכלכלית בה הוא פועל‪ .‬לשם כך יש לבצע רפורמות מבניות בשווקים העיקריים‪,‬‬ ‫לצמצום מעורבותה של הממשלה בהכוונת המקורות במשק ולהגברת התחרות בשווקים הנשלטים‬ ‫בידי מונופולים‪ .‬רפורמות אלו תשפרנה את הקצאת המקורות במשק‪ ,‬תפחתנה עלויות של תשומות‬ ‫חשובות כמו עבודה‪ ,‬אשראי‪ ,‬חשמל‪ ,‬דלק‪ ,‬תקשורת וכדומה‪ ,‬וכך תשתפר רווחיותו של המגזר העסקי‬ ‫ויגדל המניע שלו להשקיע ולהתרחב‪.‬‬ ‫משקלו של המגזר הציבורי בתוצר הצטמצם די מהר ובשיעור מרשים ‪ -‬תוך עשר שנים הוא ירד‬

‫ב־‪ 20‬אחוזי תוצר ופינה מקורות רבים למגזר העסקי‪ .‬גם בהרכב התקציב חלו תמורות שתמכו‬ ‫בצמיחת המגזר העסקי‪ :‬התרחבו השקעות התשתית וצומצמה במידה רבה התערבות הממשלה בהקצאת‬ ‫גורמי הייצור במשק באמצעות סובסידיות להון ומסים על עבודה‪.‬‬ ‫את ניצני הרפורמות המבניות להקטנת מעורבותה של הממשלה בשווקים השונים אנו רואים‬ ‫כבר בתכנית הייצוב‪ ,‬אולם שינוי של ממש החל ב־‪ .1987‬קצב ביצוע הרפורמות היה איטי בהשוואה‬ ‫למדינות אחרות‪ ,‬ואף שחלפו ‪ 14‬שנים מאז החל השינוי המבני התהליך עדיין לא הושלם‪ .‬בעיקר‬ ‫בוצעו הרפורמות המקרו־כלכליות בשוק הכספים וההון‪ ,‬בשוק מטבע החוץ ובסחר החוץ‪ ,‬בעוד‬ ‫שרוב הרפורמות שנועדו להגביר את התחרות בענפים הנשלטים בידי מונופולים נותרו במגירה‪.‬‬ ‫הכנסת מתחרים לענף התקשורת‪ ,‬בטלפון הסלולרי ובשיחות הבין־לאומיות‪ ,‬זכתה להצלחה רבה‬ ‫ותרמה לירידה ניכרת במחירים‪ .‬אולם ביתר התשתיות המונופוליסטיות ‪ -‬חשמל‪ ,‬דלק‪ ,‬בתי זיקוק‪,‬‬ ‫נמלים‪ ,‬תעופה‪ ,‬מים ותחבורה ציבורית — לא הצליחה הממשלה ליצור תחרות והסתפקה בהסדרת‬ ‫התעריפים בחלק מענפים אלה בשיטה יותר רציונלית‪.‬‬ ‫חשובים לא פחות היו התהליכים הגיאופוליטיים‪ .‬הראשון‪ ,‬התפרקות ברית המועצות לשעבר‪,‬‬ ‫פתח את השער לעלייה המונית של יהודים שהרחיבו את ממדי המשק והעשירו אותו בהון אנושי‪.‬‬ ‫המהפכה במשטרים במזרח אירופה תרמה גם לחידוש הסחר של ארצות אלה עם ישראל‪ .‬הגורם‬ ‫המדיני השני שהטביע את חותמו על המשק הוא תהליך השלום‪ .‬הסכמי השלום הפחיתו את‬ ‫האפקטיביות של החרם הערבי ופתחו בפנינו שווקים חדשים‪ .‬הם צמצמו את הסיכון הביטחוני של‬ ‫ישראל ולכן הגדילו את המניע של זרים להשקיע במשק‪.‬‬ ‫צמצום גודלה של הממשלה‪ ,‬הרפורמות המבניות והתהליכים המדיניים באזורנו תרמו להאצת‬ ‫הצמיחה של המשק ובמיוחד להתרחבות התוצר העסקי‪ .‬כך גדל משקלו של התוצר העסקי מאז‬ ‫תכנית הייצוב בהתמדה מ־‪ 59‬אחוז ב־‪ 1984‬ל־‪ 67‬אחוז ב־‪ .1998‬אולם הצמיחה והעלייה ברמת‬ ‫החיים גבתה גם מחיר ‪ -‬גדל האי־שוויון בחלוקת ההכנסות במשק‪.‬‬ ‫המאמר יתאר בתמציתיות את התמורות שחלו במדיניות התקציבית והמוניטרית‪ ,‬את הרפורמות‬ ‫המבניות‪ ,‬את התהליכים המדיניים ואת השלכותיהם של כל אלה על הקצאת המקורות‪ ,‬הצמיחה‪,‬‬ ‫מאזן התשלומים והאינפלציה‪ .‬כן ינותח קצב ביצוע הרפורמות בהשוואה למדינות אחרות והמכשולים‬ ‫העומדים בדרכו של המשק לכלכלת שוק‪.‬‬

‫מסלול המכשולים לכלכלת שוק בישראל • ‪3‬‬

‫‪.2‬‬

‫הרפורמה במדיניות התקציבית‬ ‫א‪ .‬גודלה של הממשלה‬

‫מאז מלחמת יום הכיפורים ועד ‪ 1985‬נטל המגזר הציבורי חלק מכריע מהמקורות במשק ‪ -‬משקל‬ ‫הוצאותיו בתוצר בתקופה זו הסתכם בממוצע ב־‪ 77‬אחוז‪ .‬גודלה של הממשלה‪ ,‬יחסית לתוצר ולאופי‬ ‫השירותים שהיא מספקת לציבור‪ ,‬נתפשים לעתים קרובות כשאלות נורמטיביות‪ .‬ואכן קיימת שונות‬ ‫גם בין המשקים המערביים בהתייחסות לשאלות אלה‪ .‬אולם גודלה של הממשלה בכל המדינות‬ ‫המערביות קטן במידה ניכרת מהשיעור אליו הגיע המשק הישראלי (ציור ‪ .)1‬יתירה מזאת‪ ,‬אף‬ ‫שהמשק הישראלי אופיין מאז הקמתו במעורבות רבה של הממשלה‪ ,‬הרי עד ‪ 1967‬היה משקל‬ ‫הוצאות הממשלה בתוצר קטן יחסית‪ ,‬בהשוואה למדינות אחרות‪ ,‬והסתכם ב־‪ 35‬אחוז בלבד‪ .‬העלייה‬ ‫התלולה בחלקה של הממשלה במקורות החלה לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬בעקבות הגידול בהוצאה‬ ‫הביטחונית‪ ,‬והתעצמה לאחר מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫התרחבות משקלו של המגזר הציבורי בהיקף כזה מותירה מקורות מועטים למגזר העסקי ובולמת‬ ‫את התפתחותו‪ .‬עליית ההוצאות מחייבת הגדלה מקבילה בנטל המס ולכן היא מקטינה את היקף‬ ‫גורמי הייצור העומדים לרשות המגזר העסקי‪ .‬היא מצמצמת את המניע לעבוד ומקטינה את היקף‬ ‫התעסוקה‪ .‬היא גם פוגעת ברווחיות ההשקעה בנכסים קבועים ולפיכך תורמת לצמצום מלאי ההון‬ ‫הפיסי של המגזר העסקי ולהקטנת שיעור הניצולת שלו‪.‬‬

‫ציור ‪ .1‬משקל ההוצאה הציבורית ונטל המס בתוצר‪1960 ,‬־‪( 1998‬אחוזים)‬

‫״ ממוצע השנים ‪1995‬־‪1998‬‬

‫‪ • 4‬אבי בן בסט‬ ‫שיעור המס מהתוצר אכן עלה בפועל במידה רבה מכ־‪ 28‬אחוז בראשית שנות ה־‪ 60‬לכ־‪ 44‬אחוז‬ ‫בשנות המשבר‪ .‬אולם תוספת המסים לא כיסתה את ההוצאות הנוספות ולכן גירעון המגזר הציבורי‬ ‫התרחב בשיעור יוצא דופן והגיע ל־‪ 14‬אחוז מהתוצר בממוצע בשנים ‪1974‬־‪ .1985‬כתוצאה מכך‬ ‫התערערה גם יציבות המחירים במשק‪.‬‬ ‫הרכב המימון של ההוצאה הממשלתית משני בחשיבותו להתפתחותו של התוצר העסקי ומשפיע‬ ‫בעיקר על ערוצי התמסורת בין המדיניות הפיסקלית לבין התוצר העסקי; בוודאי כך אם נקבל את‬ ‫הגישה של שקילות ריקרדו‪ ,‬לפיה מימון באמצעות הנפקת איגרות חוב נתפש בעיני הציבור כמס‬ ‫עתידי‪ .‬אך גם אם נתעלם מגישה זו נמצא כי לכל גידול במשקל ההוצאה הממשלתית הייתה השפעה‬ ‫מרסנת על צמיחת המגזר העסקי; חלקה בא לביטוי בהעלאת נטל המס וחלקה בא לביטוי בגידול‬ ‫הגירעון בתקציב‪ .‬הרחבת הגירעון בתקציב המגזר הציבורי הייתה עשויה להרחיב את הפעילות‬ ‫הכלכלית בטווח הקצר‪ ,‬אולם היא האיצה את שיעור האינפלציה והגדילה את אי־הוודאות במשק‪.‬‬ ‫היא גרמה גם לעליית הריבית במשק‪ .‬כל התוצאות הללו פגעו בהשקעות של המגזר העסקי ובקצב‬ ‫צמיחתו‪ ,.‬מאותן סיבות הביא צמצום גודלה של הממשלה להיפוך התהליכים הללו‪ ,‬כלומר להאצת‬ ‫קצב הצמיחה של התוצר העסקי ולהגדלת משקלו‪.‬‬ ‫תכנית הייצוב מיולי ‪ 1985‬היוותה נקודת מפנה במשק‪ .‬גירעון הממשלה חוסל באחת והחל‬ ‫תהליך הדרגתי של הורדת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר‪ .‬תהליך זה נמשך עד ‪ .1994‬משקל‬ ‫ההוצאה הציבורית פחת בכ־‪ 21‬אחוזי תוצר בין ממוצע השנים ‪1994‬־‪ 1998‬לבין ממוצע השנים‬ ‫‪1980‬־‪ .1984‬למרות הירידה הניכרת במשקל הוצאות המגזר הציבורי‪ ,‬הירידה בנטל המס הייתה‬ ‫מזערית והסתכמה רק ב־‪ 1.1‬אחוזים מהתוצר‪ .‬המקורות המתפנים הופנו לשני אפיקים‪ :‬צמצום‬ ‫התלות של ממשלת ישראל בהעברות חד־צדדיות מחו״ל‪ ,‬והפחתת הגירעון בתקציב‪.‬‬ ‫הוצאות הממשלה בחו״ל מתמקדות ביבוא ביטחוני‪ ,‬וחלק מכריע מצמצום גודלה של הממשלה‬ ‫התבסס על הורדת הוצאות הביטחון‪ ,‬בעיקר ביבוא‪ .‬במקביל פחת גם הסיוע מחו״ל שנועד לממן‬ ‫רכש ביטחוני חדש וכן פירעון הלוואות שנלקחו בעבר לשם מימון יבוא נשק‪ .‬הסיוע מחו״ל לממשלת‬ ‫ישראל נשאר קבוע בערכים דולריים מאז ‪ ,1986‬אבל משקלו במונחי תוצר ירד ב־‪ 7‬נקודות אחוז‪,‬‬ ‫בדומה לירידת הוצאות הממשלה בחו״ל (ראה לוח ‪ .)1‬צמצום התלות של הממשלה במקורות חיצוניים‬ ‫הגדיל את הוודאות שהירידה במשקל הוצאות הממשלה היא בת־קיימא וצמצם את הסיכון למשבר‬ ‫במאזן התשלומים‪.‬‬

‫לוח ‪ .1‬ההוצאות וההכנסות של המגזר הציבורי‪1980 ,‬־‪( 1998‬אחוזי תוצר במחירים שוטפים)‬ ‫מטבע חוץ‬

‫מקומיות‬

‫הוצאות‬

‫‪1980‬־‪1984‬‬ ‫‪1985‬־‪1989‬‬ ‫‪1990‬־‪1993‬‬ ‫‪1994‬־‪1998‬‬ ‫(‪)84/80‬־(‪)98/94‬‬

‫‪65.8‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫‪52.5‬‬ ‫‪51.6‬‬ ‫‪-14.2‬‬

‫הכנסות‬

‫‪51.5‬‬ ‫‪51.2‬‬ ‫‪46.2‬‬ ‫‪47.6‬‬ ‫‪-3.8‬‬

‫המקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫הוצאות‬

‫הכנסות‬

‫‪10.9‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪-7.1‬‬

‫‪12.1‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪-7.0‬‬

‫גירעון כולל‬

‫‪+ 13.2‬‬ ‫‪+0.6‬‬ ‫‪+3.6‬‬ ‫‪2.6‬־‪4‬‬ ‫‪-10.6‬‬

‫מסלול המכשולים לכלכלת שוק בישראל • ‪5‬‬ ‫הפחתת הגירעון בתקציב המגזר הציבורי בתקופה האמורה הסתכמה ב־‪ 10.5‬אחוזי תוצר‪ .‬בשנים‬ ‫הראשונות לאחר תכנית הייצוב (‪1985‬־‪ )1989‬היה התקציב הכולל של המגזר הציבורי כמעט מאוזן‪.‬‬ ‫אולם קליטת העלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות ה־‪ 90‬חייבה הרחבה זמנית‬ ‫של הגירעון‪ .‬על מנת להבטיח שהסטייה מהתוואי תהיה זמנית יזמה הממשלה חוק המחייב אותה‬ ‫להפחית את הגירעון בהדרגה החל ב־‪ 1992‬ועד איזון התקציב ב־‪ .1995‬בתחילה עמדה הממשלה‬ ‫ביעדי החוק באדיקות ואף מעבר לכך‪ .‬אולם בשנים ‪1995‬־‪ 1996‬סטה הגירעון במידה משמעותית‬ ‫מהנתיב המתוכנן‪ ,‬התפתחות שתוקנה בשנת ‪ .1997‬על אף התנודתיות בהיקף הגירעון נראה כי בסך‬ ‫הכול חל שיפור מהותי במשמעת הפיסקלית של הממשלה‪ .‬חיזוק לכך ניתן למצוא ביחסי הגומלין‬ ‫בין הפחתת ההוצאות לבין הורדת שיעור המס בתוצר‪ .‬זעירא וסטרבצ׳ינסקי (ראה מאמרם בספר זה)‬ ‫חישבו מבחני קואינטגרציה בין הוצאות הממשלה לבין המסים ומצאו כי חל שינוי משמעותי בקשר‬ ‫הקואינטגרטיבי ביניהם‪ ,‬המעיד כי לאחר תכנית הייצוב עברה הממשלה ממשמעת תקציבית נמוכה‬ ‫למשמעת גבוהה‪ .‬נוסף על כך הראו המבחנים הסטטיסטיים כי הפיגור בין השינוי בהוצאות לבין‬ ‫השינוי במסים הולך ומתקצר ככל שאנו מתקרבים להווה‪ .‬גם חוק אי־הדפסת כסף שמנע מהממשלה‬ ‫את האפשרות ללוות מבנק ישראל תרם להגברת המשמעת הפיסקלית ולחלוקת אחריות ברורה‬ ‫יותר בין הממשלה לבין בנק ישראל‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נראה כי ערוצי התמסורת העיקריים בין הצמצום במשקל הממשלה לבין תוצר המגזר‬ ‫העסקי עברו בעיקר דרך הגדלת הוודאות הכלכלית והגברת היציבות במשק ‪ -‬כלומר על ידי‬ ‫הפחתת הגירעון בתקציב המדינה וצמצום ההישענות על סיוע זר‪ ,‬בעוד שצמצום נטל המס היה‬ ‫מזערי‪.‬‬

‫ב‪ .‬הרכב התקציב‬ ‫גם להרכב התקציב הייתה השלכה חשובה על התרחבות המגזר העסקי במספר ערוצים‪( .‬א) במסגרת‬ ‫תהליך ההפרטה חלק הולך וגדל מההוצאה הציבורית מתבצע על ידי המגזר העסקי (ראה מאמרם של‬ ‫זעירא וסטרבצ׳ינסקי בספר זה)‪ .‬תהליך זה בא לביטוי בהתרחבות הדרגתית ורציפה במשקל הקניות‬ ‫של המגזר הציבורי מהמגזר העסקי‪ ,‬כמו שירותי ניקיון‪ ,‬דפוס‪ ,‬רפואה ושימוש בעובדי קבלן‪ .‬משקל‬ ‫הקניות (במחירי ‪ )1995‬מסך הצריכה הציבורית האזרחית עלה מ־‪ 13.1‬אחוז בשנים ‪1980‬־‪ 1984‬ל־‬ ‫‪ 26.3‬אחוז בשנים ‪1994‬־‪ ,1998‬בעוד משקלו בצריכה הביטחונית נשאר ללא שינוי‪ .‬תוספת הקניות‬ ‫מהמגזר העסקי בתקופה הנידונה תרמה ‪ 2.6‬אחוזים לגידול במשקלו של המגזר העסקי בתוצר‪2.‬‬ ‫(ב) להשקעות בתשתית נודעת חשיבות רבה לצמיחת המגזר העסקי‪ ,‬משום שהן מהוות גורם‬ ‫ייצור משלים לפעילותו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גרמה המצוקה התקציבית בשנות המשבר להעדפת ההווה על‬ ‫פני העתיד‪ .‬כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית במקורות שהמגזר הציבורי הפנה להשקעות וכך‬ ‫נוצר בהן מחסור שפגע בצמיחה ובפריון‪ .‬אולם מאז תכנית הייצוב התחדש הגידול במשקל השקעות‬ ‫המגזר הציבורי מ־‪ 2.5‬אחוזי תוצר בתחילת שנות ה־‪ 80‬ל־‪ 3.6‬אחוזים בשנים ‪1994‬־‪( 1998‬ציור ‪.)2‬‬ ‫השפעה חיובית מובהקת להשקעות בתשתית על היצע התוצר העסקי נמצאה על ידי ברגמן ומרום‬ ‫(‪ ,)1993‬דהן וסטרבצ׳ינסקי (‪ .)1993‬לביא וסטרבצ׳ינסקי (‪ )1998‬מצאו כי להשקעות הממשלה בתשתית‬ ‫הכבישים תרומה חיובית להתרחבות התוצר העסקי‪ ,‬דרך הגברת הפריון‪ ,‬אך לא נמצאה השפעה‬ ‫משלימה על התרחבות גורמי הייצור הון ועבודה‪.‬‬

‫‪ • 6‬אבי בן בסט‬

‫ציור ‪ .2‬ההשקעות בתשתית ‪1960‬־‪1998‬‬ ‫‪5.5‬‬

‫‪5.0‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.0‬‬

‫‪3.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.0‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫‪'r-1b.-1+‬‬

‫נשתמש בשתי המשוואות הקודמות כדי לחשב את השינוי בשונות השכר (בלוגים) על פני זמן‪.‬‬ ‫לאחר מספר מניפולציות פשוטות‪:‬‬

‫)‪V(y.,) - V(y. _,) = A + B- C + D,(3‬‬

‫‪A=[V(X.t)-V(X.t ,)]bt2‬‬

‫)‪B=V(X|t)(b2-b2.,‬‬ ‫)‪C = [V(X.|)-V(X.tl)](bt2-b2_1‬‬ ‫)|_‪D = V(e.t)-V(e.t‬‬ ‫משוואה (‪ )3‬כוללת ארבעה רכיבים מהם מורכבת השונות של השכר לשעת עבודה (בלוגים)‪,‬‬ ‫שמייצגת בעבודה זו את אי־השוויון בשוק העבודה‪ .‬הגורם הראשון‪ ,A ,‬מבטא את השינוי בהתפלגות‬ ‫כמויות המשתנה המוסבר (ההון האנושי)‪ ,‬שמורכב מסכום השינויים בשונות ממדיו השונים של‬ ‫ההון האנושי והמיתאם ביניהם‪.‬‬ ‫הגורם השני‪ ,B ,‬משקף את השפעת השינויים על פני זמן במחירי ההון האנושי על אי־השוויון‬ ‫בשכר לשעת עבודה עבור התפלגות הכמויות של הון האנושי בתקופה הנוכחית (המקביל למדד‬ ‫מחירים לפי לספייו־)‪ 32.‬ניתן להציג את משוואה (‪ )3‬גם במונחי כמויות התקופה הקודמת (המקביל‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪639‬‬ ‫למדד מחירים לפי נפש) או כל שילוב ביניהם‪ .‬הגורם השלישי‪ ,C ,‬הוא מכפלת השינוי בשני הגורמים‬ ‫הראשונים והוא צפוי להיות בעל השפעה כמותית קטנה על אי־השוויון‪.‬‬ ‫הגורם הרביעי‪ ,‬ם‪ ,‬מבטא את השפעת השינויים בשונות השארית הבלתי־מוסברת על אי־השוויון‬ ‫בשכר‪ .‬אלה הם הפערים בהכנסה משכר שאינם מוסברים על ידי הבדלים במספר שנות לימוד‪ ,‬ותק‬ ‫בעבודה או תכונות נצפות אחרות שנכללו ברגרסיה‪ .‬בעבודה זו נשתמש במונח אי־שוויון בין "שווים"‬ ‫לייצג אח פערי השכר הבלתי־מוסברים‪ .‬מונח זה מבטא קיצור לשון בלבד‪ ,‬ובשל כך המילה שווים‬ ‫מופיעה במרכאות‪ .‬המילה שווים באה לבטא שוויון בתכונות הנמדדות‪ .‬ברור כי תכונות אחרות‬ ‫(שלא נמדדו) עשויות להשפיע על רמת השכר גם אם אין ברשותנו מידע עליהן‪.‬‬

‫‪ .5‬התוצאות‬

‫לכל אחת מן השנים ‪1980‬־‪ 1996‬נאמדה משוואת הון אנושי שכוללת ניסיון פוטנציאלי‪ ,‬ניסיון‬ ‫פוטנציאלי בריבוע‪ ,‬משתני דמי לחמש קטגוריות של מספר שנות לימוד מדווחות‪ 33,‬משתני דמי‬ ‫לשבע קבוצות של משלחי יד‪ 34,‬משתנה דמי למצב משפחתי (נשוי מקבל את הערך ‪ 1‬ואחרת אפס)‬ ‫ומשתנה דמי ללאום (יהודי מקבל את הערך ‪ 1‬ואחרת אפס)‪ .‬רגרסיות אלו מספקות סדרה עתית של‬ ‫מקדמי הרגרסיה ושונות שנתית של השארית הבלתי־מוסברת הנחוצים לניתוח ארבעת רכיבי אי־‬ ‫השוויון‪ .‬ענפי המשק בהם מועסקים העובדים לא נכללו ברגרסיה על מנת לא לערבב שינויים‬ ‫שמקורם בביקוש לעבודה עם שינויים בהיצע העבודה‪ 35.‬ממוצעים של המשתנים המסבירים מופיעים‬ ‫בלוח ‪.13‬‬ ‫לוח ‪ 14‬מציג את תוצאות הרגרסיה לכל התקופה הנחקרת (‪1980‬־‪ .)1996‬מן הלוח למדים כי‬ ‫עליית הניסיון הפוטנציאלי בשנה אחת (עבור פרט חסר ניסיון) מביאה לתוספת שכר שנתית של ‪4.1‬‬ ‫אחוזים (בממוצע על פני התקופה כולה)‪ .‬כמהלך התקופה ישנן תנודות חדות יחסית במחיר השוק‬ ‫של שנת ותק‪ .‬בשנת ‪ 1980‬עומדת התשואה לשנת ניסיון על ‪ 3.6‬אחוזים ומטפסת לשיא בשנת ‪1990‬‬ ‫(‪ 5.5‬אחוזים)‪ ,‬משנה זו ואילך יורדת התוספת לשנת ותק לכדי ‪ 3.2‬אחוזים בשנת ‪.1996‬‬ ‫לעומת זאת אין רואים מגמה ברורה בתשואה להשכלה‪ ,‬אף כי התנודות משנה לשנה הן חריפות‬ ‫יחסית‪ .‬בלוח ‪ 14‬מופיעים מקדמי הרגרסיה של חמש קטגוריות של השכלה כשערך המקדם של כל‬ ‫קבוצת השכלה מבטא תוספת שכר שנתית באחוזים‪ ,‬בהשוואה לשכרם של עובדים בעלי ‪0‬־‪ 4‬שנות‬ ‫לימוד‪ .‬למשל‪ ,‬בשנת ‪ 1996‬השתכר עובד בעל ‪ 16‬שנות לימוד ויותר שכר הגבוה בכ־‪ 60‬אחוז‬ ‫משכרו של עובד כעל ‪0‬־‪ 4‬שנות לימוד בעל אותן התכונות (תכונות הנכללות ברגרסיה)‪ .‬התשואה‬ ‫של בעלי ‪ 16‬שנות לימוד ויותר בשנים ‪ 1995‬ו־‪ 1996‬נמוכה מזו שהייתה בתחילת שנות ה־‪ .80‬אולם‬ ‫תוספת עובדים בעלי השכלה גבוהה שזה מקרוב הגיעו עלולה להטות משמעותית את התשואה‬ ‫להשכלה גבוהה (דיון בהמשך)‪.‬‬

‫‪ • 640‬מומי דהן‬

‫לוח ‪ :13‬ממוצעים של המשתנים המסבירים‬

‫‪1980‬־‪1981‬‬

‫‪1995‬־‪1996‬‬

‫‪1995‬־‪1996‬‬

‫(כלל האוכלוסייה)‬

‫(ותיקים)‬

‫(כלל האוכלוסייה)‬

‫ניסיון פוטנציאלי (שנים)‬ ‫נשוי (אחוזים)‬ ‫יהודי (אחוזים)‬ ‫שמת לימוד (אחוזים)‬

‫‪29.6‬‬ ‫‪91.8‬‬ ‫‪96.4‬‬

‫‪28.4‬‬ ‫‪84.7‬‬ ‫‪83.0‬‬

‫‪28.3‬‬ ‫‪85.1‬‬ ‫‪84.9‬‬

‫‪4-0‬‬ ‫‪8-5‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪12-11‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬ ‫משלת יד (אחוזים)‬ ‫אקדמאים‬ ‫מקצוע חופשי‬ ‫מנהלים‬ ‫פקידים‬ ‫מכירות‬ ‫עובדי חקלאות‬ ‫עובדי תעשייה‬ ‫לא מקצועיים‬ ‫עולים (אחוזים)‬

‫‪6.6‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪26.8‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪15.1‬‬

‫‪1.3‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪36.8‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪19.6‬‬

‫‪1.9‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪21.1‬‬

‫‪9.5‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪38.4‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪11.5‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪39.2‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪11.7‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪17.1‬‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪641‬‬ ‫לוח ‪ .14‬רגרסיות שכר‪1980 ,‬־‪1996‬״‬

‫‪1980‬‬ ‫קבוע‬ ‫ניסיון פוטנציאלי‬ ‫ניסיון בריבוע‬ ‫נשוי‬ ‫יהודי‬ ‫שנות לימוד‬

‫‪8-5‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪12-11‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬ ‫משלח יד‬ ‫אקדמאים‬ ‫מקצוע חופשי‬ ‫מנהלים‬

‫‪3.246‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪-0.0005‬‬ ‫‪0.230‬‬ ‫‪0.207‬‬

‫‪0.213‬‬ ‫‪0.363‬‬ ‫‪0.467‬‬ ‫‪0.570‬‬ ‫‪0.625‬‬

‫‪1981‬‬

‫‪1982‬‬

‫‪1983‬‬

‫‪1.707‬‬ ‫‪1.481‬‬ ‫‪2.749‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪-0.0005 -0.0005 -0.0005‬‬ ‫‪0.292‬‬ ‫‪0.170‬‬ ‫‪0.193‬‬ ‫‪0.121‬‬ ‫‪0.244‬‬ ‫‪0.212‬‬ ‫‪0.113‬‬ ‫‪0.261‬‬ ‫‪0.407‬‬ ‫‪0.504‬‬ ‫‪0.616‬‬

‫‪0.141‬‬ ‫‪0.247‬‬ ‫‪0.388‬‬ ‫‪0.507‬‬ ‫‪0.580‬‬

‫‪0.145‬‬ ‫‪0.271‬‬ ‫‪0.454‬‬ ‫‪0.613‬‬ ‫‪0.665‬‬

‫‪1984‬‬

‫‪1985‬‬

‫‪1987‬‬

‫‪5.607‬‬ ‫‪0.031‬‬ ‫‪-0.0004‬‬ ‫‪0.087‬‬ ‫‪0.331‬‬

‫‪-0.319‬‬ ‫‪0.049‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.158‬‬ ‫‪0.251‬‬

‫‪0.352‬‬ ‫‪0.051‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.114‬‬ ‫‪0.177‬‬

‫‪0.043‬‬ ‫‪0.196‬‬ ‫‪0.339‬‬ ‫‪0.459‬‬ ‫‪0.552‬‬

‫‪0.118‬‬ ‫‪0.242‬‬ ‫‪0.366‬‬ ‫‪0.544‬‬ ‫‪0.627‬‬

‫‪0.207‬‬ ‫‪0.372‬‬ ‫‪0.532‬‬ ‫‪0.722‬‬ ‫‪0.800‬‬

‫פקידים‬ ‫מכירות‬ ‫עובדי חקלאות‬ ‫עובדי תעשייה‬

‫‪0.245‬‬ ‫‪0.171‬‬ ‫‪0.260‬‬ ‫‪0.055‬‬ ‫‪-0.127‬‬ ‫‪0.015‬‬ ‫‪0.021‬‬

‫‪0.271‬‬ ‫‪0.300‬‬ ‫‪0.333‬‬ ‫‪0.157‬‬ ‫‪-0.035‬‬ ‫‪-0.112‬‬ ‫‪0.107‬‬

‫‪0.326‬‬ ‫‪0.244‬‬ ‫‪0.350‬‬ ‫‪0.104‬‬ ‫‪-0.128‬‬ ‫‪0.014‬‬ ‫‪0.097‬‬

‫‪0.207‬‬ ‫‪0.189‬‬ ‫‪0.332‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪-0.101‬‬ ‫‪-0,227‬‬ ‫‪0.068‬‬

‫‪0.348‬‬ ‫‪0.209‬‬ ‫‪0.423‬‬ ‫‪0.089‬‬ ‫‪0.002‬‬ ‫‪-0.097‬‬ ‫‪0.102‬‬

‫‪0.339‬‬ ‫‪0.333‬‬ ‫‪0.484‬‬ ‫‪0.204‬‬ ‫‪0.031‬‬ ‫‪-0.081‬‬ ‫‪0.158‬‬

‫‪0.157‬‬ ‫‪0.150‬‬ ‫‪0.227‬‬ ‫‪0.043‬‬ ‫‪-0.154‬‬ ‫‪-0.153‬‬ ‫‪0.057‬‬

‫סך השונות‬ ‫בלתי מוסבר‬

‫‪0.255‬‬ ‫‪0.182‬‬

‫‪0.303‬‬ ‫‪0.215‬‬

‫‪0.277‬‬ ‫‪0.201‬‬

‫‪0.321‬‬ ‫‪0.235‬‬

‫‪0.345‬‬ ‫‪0.268‬‬

‫‪0.327‬‬ ‫‪0.232‬‬

‫‪0.316‬‬ ‫‪0.218‬‬

‫מס׳ תצפיות‬

‫‪2,357‬‬

‫‪2,301‬‬

‫‪2,266‬‬

‫‪2,105‬‬

‫‪2,010‬‬

‫‪2,153‬‬

‫‪1,942‬‬

‫״ מספרים מודגשים בשחור = מובהקות ברמה של ‪ ;1%‬מספרים מודגשים בקו מתחת = מובהקות‬ ‫ברמה של ‪.5%‬‬

‫‪ • 642‬מומי דהן‬

‫לוח ‪ .14‬רגרסיות שכר‪1980 ,‬־‪( 1996‬המשך)‬

‫‪1994‬‬

‫‪1995‬‬

‫‪1996‬‬

‫‪1.427‬‬ ‫‪0.038‬‬ ‫‪-0.0004‬‬ ‫‪0.156‬‬ ‫‪0.093‬‬ ‫‪0.148‬‬ ‫‪0.236‬‬ ‫‪0.386‬‬ ‫‪0.361‬‬ ‫‪0.505‬‬ ‫‪0.637‬‬ ‫‪0.591‬‬ ‫‪0.864‬‬ ‫‪0.410‬‬ ‫‪0.234‬‬ ‫‪0.024‬‬ ‫‪0.215‬‬

‫‪1.640‬‬ ‫‪0.037‬‬ ‫‪-0.0004‬‬ ‫‪0.148‬‬ ‫‪0.090‬‬ ‫‪0.002‬‬ ‫‪0.143‬‬ ‫‪0.247‬‬ ‫‪0.229‬‬ ‫‪0.359‬‬ ‫‪0.782‬‬ ‫‪0.542‬‬ ‫‪0.826‬‬ ‫‪0.457‬‬ ‫‪0.351‬‬ ‫‪0.088‬‬ ‫‪0.224‬‬

‫‪1.754‬‬ ‫‪0.032‬‬ ‫‪-0.0004‬‬ ‫‪0.109‬‬ ‫‪0.106‬‬ ‫‪0.280‬‬ ‫‪0.276‬‬ ‫‪0.419‬‬ ‫‪0.458‬‬ ‫‪0.592‬‬ ‫‪0.631‬‬ ‫‪0.465‬‬ ‫‪0.794‬‬ ‫‪0.413‬‬ ‫‪0.241‬‬ ‫‪-0.040‬‬ ‫‪0.165‬‬

‫‪0.274‬‬ ‫‪0.194‬‬

‫‪0.301‬‬ ‫‪0.207‬‬

‫‪0.284‬‬ ‫‪0.204‬‬

‫‪0.306‬‬ ‫‪0.215‬‬

‫‪0.355‬‬ ‫‪0.255‬‬

‫‪0.331‬‬ ‫‪0.242‬‬

‫‪0.362‬‬ ‫‪0.251‬‬

‫‪0.372‬‬ ‫‪0.250‬‬

‫‪0.338‬‬ ‫‪0.226‬‬

‫‪1,983‬‬

‫‪2,136‬‬

‫‪2,205‬‬

‫‪2,427‬‬

‫‪2,325‬‬

‫‪2,101‬‬

‫‪2,335‬‬

‫‪2,776‬‬

‫‪2,816‬‬

‫‪1988‬‬

‫‪1989‬‬

‫‪0.767‬‬ ‫‪1.073‬‬ ‫‪0.044‬‬ ‫‪0.045‬‬ ‫‪-0.0006 -0.0006‬‬ ‫‪0.120‬‬ ‫‪0.116‬‬ ‫‪0.104‬‬ ‫‪0.144‬‬ ‫‪0.062‬‬ ‫‪0.112‬‬ ‫‪0.175‬‬ ‫‪0.294‬‬ ‫‪0.314‬‬ ‫‪0.375‬‬ ‫‪0.463‬‬ ‫‪0.520‬‬ ‫‪0.610‬‬ ‫‪0.593‬‬ ‫‪0.197‬‬ ‫‪0.291‬‬ ‫‪0.167‬‬ ‫‪0.232‬‬ ‫‪0.373‬‬ ‫‪0.313‬‬ ‫‪0.028‬‬ ‫‪0.113‬‬ ‫‪-0.068 -0.072‬‬ ‫‪-0.193‬‬ ‫‪-0.114‬‬ ‫‪0.093‬‬ ‫‪0.086‬‬

‫‪1990‬‬

‫‪1991‬‬

‫‪1992‬‬

‫‪1993‬‬

‫‪1.544‬‬ ‫‪1.227‬‬ ‫‪1.316‬‬ ‫‪0.959‬‬ ‫‪0.038‬‬ ‫‪0.045‬‬ ‫‪0.045‬‬ ‫‪0.055‬‬ ‫‪-0.0005 -0.0006 -0.0006 -0.0007‬‬ ‫‪0.078‬‬ ‫‪0.094‬‬ ‫‪0.150‬‬ ‫‪0.105‬‬ ‫‪0.086‬‬ ‫‪0.103‬‬ ‫‪0.014‬‬ ‫‪0.104‬‬ ‫‪0.060‬‬ ‫‪0.137‬‬ ‫‪0.193‬‬ ‫‪0.191‬‬ ‫‪0.102‬‬ ‫‪0.196‬‬ ‫‪0.242‬‬ ‫‪0.309‬‬ ‫‪0.234‬‬ ‫‪0.364‬‬ ‫‪0.365‬‬ ‫‪0.413‬‬ ‫‪0.223‬‬ ‫‪0.340‬‬ ‫‪0.463‬‬ ‫‪0.595‬‬ ‫‪0.299‬‬ ‫‪0.542‬‬ ‫‪0.543‬‬ ‫‪0.673‬‬ ‫‪0.608‬‬ ‫‪0.391‬‬ ‫‪0.417‬‬ ‫‪0.184‬‬ ‫‪0.516‬‬ ‫‪0.458‬‬ ‫‪0.327‬‬ ‫‪0.135‬‬ ‫‪0.729‬‬ ‫‪0.588‬‬ ‫‪0.536‬‬ ‫‪0.276‬‬ ‫‪0.414‬‬ ‫‪0.267‬‬ ‫‪0.215‬‬ ‫‪-0.019‬‬ ‫‪-0.134‬‬ ‫‪-0.007‬‬ ‫‪-0.026‬‬ ‫‪-0.086‬‬ ‫‪-0.134‬‬ ‫‪0.056‬‬ ‫‪-0.199‬‬ ‫‪-0.129‬‬ ‫‪0.160‬‬ ‫‪0.110‬‬ ‫‪0.083‬‬ ‫‪0.021‬‬

‫שבע קבוצות של משלחי יד נכללו ברגרסיה‪ ,‬כאשר משלח יד "עובדים בלתי מקצועיים" הושמט‬ ‫מן הרגרסיה‪ ,‬וכל אחד מן המקדמים מבטא תוספת שכר שנתית באחוזים של משלחי היד המופיעים‬ ‫ברגרסיה בהשוואה לעובדים בלתי מקצועיים‪ .‬תוצאות הרגרסיה מראות‪ ,‬כצפוי שמנהלים נמצאים‬ ‫בראש דירוג השכר‪ .‬האקדמאים והמנהלים נהנו מעלייה מטאורית בשכרם היחסי בשנות ה־‪90‬‬ ‫בהשוואה לתחילת שנות ה־‪.80‬‬ ‫עוד ניתן לראות שהתשואה לנישואין בתחילת שנות ה־‪ 80‬הייתה ברמה גבוהה יחסית‪ ,‬למעלה‬ ‫מ־‪ 20‬אחוז וזו צנחה ל־‪ 10‬אחוזים באמצע שנות ה־‪ 80‬ונותרה ברמה זו לאורך מרבית התקופה‪ .‬זו‬ ‫עדות לכך שנישואין זה לא מה שהיה פעם‪ ...‬בממוצע לשנים ‪1980‬־‪ 1996‬משתכר עובד יהודי כ־‪14‬‬ ‫אחוז יותר מעובד שאיננו יהודי‪ 36.‬תוספת זו הייתה גבוהה יותר ברוב שנות ה־‪ 80‬וירדה לכ־‪10‬‬ ‫אחוזים במחצית הראשונה של שנות ה־‪ .90‬יתר על כן‪ ,‬בשנות ה־‪ 90‬תוספת שכר זו אינה מובהקת‬ ‫תמיד ברמה המקובלת‪.‬‬ ‫לוח ‪( 15‬העמודה הימנית ביותר) מציג את אומדני השפעת הגורמים שצוינו על אי־השוויון‬ ‫בשוק העבודה‪ .‬השפעת השינויים במבנה התשואה להון אנושי מתקבלת ממכפלת המחירים —‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪643‬‬ ‫מקדמי הרגרסיה שנאמרו בכל שנה עבור כל אחת מתכונות ההון האנושי שנכללו ברגרסיה — באי־‬ ‫השוויון בכמויות (קרי בבעלות על תכונות אלו) שהיה בשנת ‪ .1996‬כלומר השינויים ברכיב זה‬ ‫יכולים לנבוע רק משינויים במקדמי הרגרסיה ובהתאם לחשיבותם היחסית‪.‬‬

‫לוח ‪ .15‬גורמי עליית אי־השוויון בשוק העבודה (ממוצע ‪1990‬־‪ 1996‬לעומת ‪)1980‬‬

‫השינוי באי־השוויון‬ ‫החלק הבלתי מוסבר‬ ‫מבנה התשואה להון אנושי‬ ‫הבעלות על הון אנושי‬ ‫בעלות ומבנה התשואה‬

‫כלל האוכלוסייה ללא‬ ‫משתני דמי לעולים‬

‫כלל האוכלוסייה עם‬ ‫משתני דמי לעולים‬

‫ותיקים‬ ‫בלבד‬

‫‪8.1‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2.8‬‬

‫‪8.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫♦*‬ ‫**‬

‫‪6.9‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫‪6.0‬‬

‫באופן דומה חושבה השפעת אי־השוויון בבעלות על כמויות של מאפיינים שונים של הון אנושי‬ ‫לאי־השוויון בשכר‪ :‬אי־השוויון במאפיינים שונים של הון אנושי כגון מספר שנות הלימוד‪ ,‬ותק‬ ‫בעבודה (והשונות המשותפת בין כל המאפיינים) שנמדדו בכל אחת מן השנים הוכפלו במחירי‬ ‫המאפיינים השונים כפי שאלו נאמדו לשנת ‪.1996‬‬ ‫בממוצע עמד אי־השוויון בשכר העבודה בשנים ‪1990‬־‪ 1996‬על ‪ 0.336‬בהשוואה ל־‪0.255‬‬ ‫בשנת ‪ 37.1980‬כ־‪ 65‬אחוז מעליית אי־השוויון בשכרם של גברים המועסקים במשרה מלאה מקורם‬ ‫בגידול אי־השוויון בין "שווים"‪ ,‬שנמדד‪ ,‬כאמור‪ ,‬על ידי שונות השארית הבלתי מוסברת‪ .‬השינוי‬ ‫במחירים (קרי‪ ,‬מבנה התשואות להון אנושי) מסביר כמעט את מלוא יתרת עליית אי־השוויון‪ .‬עליית‬ ‫אי־השוויון בכמויות (קרי‪ ,‬שינויים באי־השוויון בבעלות על ממדים שונים של ההון האנושי) השפיעה‬ ‫באופן מזערי על אי־השוויון בשוק העבודה (לוח ‪ .)15‬התרומה הסגולית של השינויים בתשואות‬ ‫להון אנושי (המחירים) לעומת השינויים באי־השוויון בבעלות על הון אנושי (הכמויות) רגישות אך‬ ‫במעט לבחירת שנת הבסיס‪38.‬‬ ‫אין תנודות משמעותיות משנה לשנה בהשפעת אי־השוויון בכמויות ובשינויים במבנה התשואה‬ ‫להון אנושי על אי־השוויון בשכר‪ .‬כצפוי‪ ,‬התנודתיות ברכיב המחירים גדולה מזו של הכמויות‪.‬‬ ‫הבעלות על ממדים שונים של הון אנושי נושאת אופי של מלאי ובעקבות כך אי־השוויון בכמויות‬ ‫ההון האנושי צפוי לנוע באיטיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המחירים עשויים להשתנות בחדות‪ .‬בשנת ‪1995‬‬ ‫הייתה עלייה חדה יחסית (אך לא במונחים מוחלטים) בתרומת אי־השוויון בכמויות‪ .‬ההסבר נעוץ‬ ‫בהרחבת שיעור הכיסוי של האוכלוסייה הערבית בסקר הכנסות לשנת ‪ ,1995‬שהתבטא בעלייה‬ ‫משמעותית בשונות משתנה דמי ללאום‪39.‬‬ ‫ציור ‪ 3‬מתאר את תרומת אי־השוויון בין "שווים"‪ ,‬שנמדד לפי השונות של השארית הבלתי‬ ‫מוסברת ברגרסיית ההון האנושי‪ ,‬לאי־השוויון בשכר‪ .‬הקו העליון של ציור זה הוא העתק כמעט‬ ‫מדויק של התפתחות אי־השוויון בשכר שמופיע בציור ‪ .2‬אי־השוויון בין "שווים" עולה עם המעבר‬ ‫מאינפלציה גבוהה להיפר־אינפלציה באמצע שנות ה־‪ ,80‬ומצטמצם מייד לאחר בלימת האינפלציה‪.‬‬ ‫אי־השוויון בין "שווים" מטפס שוב כלפי מעלה עם בוא גל העלייה בשנות ה־‪ .90‬האומדן הנקודתי‬ ‫למקדם רגרסיה חד־משתנית‪ ,‬כשבצד ימין מופיעה שונות השארית ובצד שמאל מופיעה שונות‬ ‫השכר‪ ,‬שווה לאחד בקירוב‪.‬‬

‫‪ • 644‬מומי דהן‬ ‫ציור ‪ .3‬החלק הבלתי־מוסבר באי־השוויון בשוק העבודה‪ :‬תרומת העלייה‬

‫המיתאם בין שיעור האינפלציה לאי־השוויון מתיישב עם מחקרים קודמים שנסקרו בחלק א׳ של‬ ‫העבודה‪ .‬החידוש בממצאים אלה הוא כציון ערוץ הפעולה דרכו משפיעה האינפלציה‪ .‬התוצאות‬ ‫כאן מרמזות שהאינפלציה פועלת בעיקר להגדלת הרכיב המקרי (מזל) בשכר ופועלת באופן מזערי‬ ‫על התשואה להשכלה‪.‬‬ ‫התכווצות הפערים בשכר לאחר ייצוב האינפלציה נבלמה ובתחילת שנות ה־‪ 90‬החלה התרחבות‬ ‫מחודשת של אי־השוויון בשוק העבודה‪ .‬החפיפה בין מועד התרחבות אי־השוויון בשכר העבודה‬ ‫ואי־השוויון הבלתי מוסבר לבין מועד תחילתו של גל העלייה מרמזת על קשר בין השניים‪ .‬הסעיף‬ ‫הבא יחקור כיצד פעלה תוספת כה גדולה של עובדים בשנות ה־‪ 90‬על אי־השוויון בשוק העבודה‪.‬‬

‫‪ .6‬השפעת גל העלייה‬ ‫מאפייני ההון האנושי של העולים שונים מאלה של עובדים ותיקים ובשל כך תיתכן ירידה בכוח‬ ‫הניבוי של משתנים נצפים‪ ,‬כגון מספר שנות לימוד וניסיון פוטנציאלי‪ ,‬שמתבטאת בעליית אי־‬ ‫השוויון בין "שווים"‪ .‬מעשית‪ ,‬ההון האנושי בעבודה זו‪ ,‬כמו בעבודות רבות אחרות‪ ,‬נמדד על פי‬ ‫מספר שנות הלימוד המדווחות וותק פוטנציאלי בעבודה‪.‬‬ ‫השימוש במספר שנות הלימוד מחמיץ את הפערים באיכות ההשכלה בין העובדים ובעקבות כך‬ ‫נפגע טיב ניבוי הפערים בשכר‪ .‬איכות ההשכלה שנרכשה מחוץ לישראל שונה מזו שקונים ילידי‬ ‫הארץ במערכת החינוך הישראלית‪ 41.‬אובדן חלק מן ההשכלה (בעיקר זו הספציפית למשק הסובייטי)‬ ‫עם המעבר לישראל‪ ,‬אי־ידיעת השפה העברית וחבלי קליטה אחרים יוצרים קושי לממש את פוטנציאל‬ ‫ההשתכרות שמתחייב‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מן ההשכלה המדווחת‪ .‬המעבר מברית המועצות לשעבר למשק‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪645‬‬ ‫הישראלי גרם לשחיקה גם בהון האנושי שמיוצג על ידי ותק מקצועי‪ .‬תוספת משמעותית של עובדים‬ ‫שמדדי ההון האנושי המדווחים מתומחרים באופן שונה (בהשוואה לעובדים הוותיקים) על ידי‬ ‫השוק עשויה להסביר את הגידול שחל בשנות ה־‪ 90‬בחלק הבלתי־מוסבר של אי־השוויון בשוק‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫לוח ‪ 16‬מציג רגרסיות לשנים ‪1990‬־‪ ,1996‬ובהן התייחסות מיוחדת לעולים (עובדים שהגיעו‬ ‫לאחר שנת ‪ .)1989‬משוואת השכר הנאמדת נותנת ביטוי להשפעה (אפשרית) שונה של שנות הלימוד‬ ‫ושנות ותק מקצועי (פוטנציאלי) על שכרם של עולים על ידי משתני אינטראקציה של משתנים אלה‬ ‫עם משתנה דמי לעולים‪ .‬ניתן לראות כי השוק מתמחר באופן שונה את הוותק המקצועי הנקוב של‬ ‫העולים‪ .‬המקדם של משתנה האינטראקציה בין ותק מקצועי לעולה (‪ )AGE_1M‬משקף מציאות‬ ‫לפיה בשנות ה־‪ ,90‬שנת ותק נוספת (בשנה ראשונה) מזכה עובד ישראלי ותיק בתוספת של כ־‪5‬‬ ‫אחוזים לעומת כ־‪ 3‬אחוזים בלבד לעובד עולה‪ .‬מקדם זה מובהק ברמה המקובלת לאורך כל תקופת‬ ‫קליטת גל העלייה‪.‬‬ ‫לעומת זאת אין אינדיקציה חד־משמעית שהשכלת העולים זוכה לתגמול קטן יותר בהשוואה‬ ‫לעובדים ותיקים‪ .‬מקדמי האינטראקציה בין השכלה למשתנה דמי לעולים אינם מובהקים במרבית‬ ‫שנות ה־‪ .90‬עם זאת בשנים שבהן מקדמים אלה מובהקים הם מייצגים השפעה שלילית משמעותית‬ ‫על שכרם של העולים‪ .‬עוד ניתן לראות כי משתנה דמי לעלייה (ללא כל אינטראקציה) אינו מובהק‬ ‫ברוב שנות קליטת העלייה לאחר שלוקחים בחשבון את התמחור המיוחד של השכלה וותק מקצועי‬ ‫של עולים‪ .‬באופן משונה מקדם זה חיובי ומובהק בשנת ‪ .1994‬תוצאה זו מבליטה את החשיבות‬ ‫שבייצוג מפורש של הערוצים שדרכם שכרם של העולים שונה מזה של ותיקים‪.‬‬ ‫ציור ‪ 3‬משרטט את תוואי הרכיב הבלתי־מוסבר באי־השוויון על פי שני ניסוחים שונים של‬ ‫משוואת שכר‪ :‬משוואת שכר עם וללא התייחסות מיוחדת לעולים‪ .‬השונות של השאריות של משוואת‬ ‫השכר בלוח ‪ 14‬הושוותה למקבילתה על פי משוואת השכר בלוח ‪ .16‬מציור זה עולה מסר ברור‪,‬‬ ‫לפיו קליטת העלייה בשוק העבודה הביאה לגידול החלק הבלתי המוסבר באי־השוויון בשנות ה ­‬ ‫סע‪.‬‬ ‫מסגרת הניתוח שתוארה קודם אינה מאפשרת להבחין בין המחירים לכמויות מפני שניסוח‬ ‫משוואת השכר אינו שומר על צורה קבועה על פני זמן‪ .‬כפי שניתן לראות בלוח ‪ 16‬משוואת השכר‬ ‫בשנים ‪1990‬־‪ 1996‬כוללת משתנים שמטעמים ברורים לא נכללו במשוואת השכר לשנים ‪1980‬־‬ ‫‪ 1989‬בלוח ‪ .14‬כלומר‪ ,‬במעבר בין שנת ‪ 1989‬לשנת ‪ 1990‬מצטרף משתנה שמשפיע בו־זמנית על‬ ‫הכמויות והמחירים‪ .‬היכולת לבודד את השפעת המחירים (או הכמויות) אפשרית רק כאשר ניתן‬ ‫לקבע את אחד הגורמים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מידת המובהקות של חלק מן המשתנים בלוח ‪ 16‬סובלת מתנודות‬ ‫חריפות יחסית‪ .‬תנודות חדות אלו מונעות ניסוח אחיד על פני זמן הואיל ומקדם בלתי מובהק מקבל‬ ‫את הערך אפס בשיטה שמופעלת בעבודה זו‪.‬‬

‫‪ • 646‬מומי דהן‬

‫לוח ‪ .16‬רגרסיות שכר‪1990 ,‬־‪1996‬״‬

‫קבוע‬ ‫ניסיון פוטנציאלי‬ ‫ניסיון בריבוע‬ ‫נשוי‬ ‫יהודי‬ ‫שנות לימוד‬

‫‪8-5‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪12-11‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬

‫‪1990‬‬

‫‪1991‬‬

‫‪1992‬‬

‫‪1993‬‬

‫‪1994‬‬

‫‪1995‬‬

‫‪1996‬‬

‫‪0.942‬‬ ‫‪0.055‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.109‬‬ ‫‪0.107‬‬

‫‪1.212‬‬ ‫‪0.048‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.159‬‬ ‫‪0.028‬‬

‫‪1.243‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.086‬‬ ‫‪0.121‬‬

‫‪1.347‬‬ ‫‪0.052‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.072‬‬ ‫‪0.142‬‬

‫‪1.286‬‬ ‫‪0.045‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.149‬‬ ‫‪0.113‬‬

‫‪1.553‬‬ ‫‪0.048‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.139‬‬ ‫‪0.133‬‬

‫‪1.651‬‬ ‫‪0.045‬‬ ‫‪-0.0005‬‬ ‫‪0.092‬‬ ‫‪0.149‬‬

‫‪0.190‬‬ ‫‪0.316‬‬ ‫‪0.416‬‬ ‫‪0.612‬‬ ‫‪0.674‬‬

‫‪0.188‬‬ ‫‪0.279‬‬ ‫‪0.404‬‬ ‫‪0.617‬‬ ‫‪0.657‬‬

‫‪0.177‬‬ ‫‪0.303‬‬ ‫‪0.458‬‬ ‫‪0.613‬‬ ‫‪0.808‬‬

‫‪0.076‬‬ ‫‪0.199‬‬ ‫‪0.318‬‬ ‫‪0.523‬‬ ‫‪0.666‬‬

‫‪0.221‬‬ ‫‪0.363‬‬ ‫‪0.531‬‬ ‫‪0.695‬‬ ‫‪0.815‬‬

‫‪-0.060‬‬ ‫‪0.137‬‬ ‫‪0.254‬‬ ‫‪0.386‬‬ ‫‪0.523‬‬

‫‪0.200‬‬

‫‪0.259‬‬ ‫‪0.422‬‬ ‫‪0.625‬‬ ‫‪0.776‬‬

‫משלח יד‬

‫אקדמאים‬ ‫מקצוע חופשי‬ ‫מנהלים‬ ‫פקידים‬ ‫מכירות‬ ‫עובדי חקלאות‬ ‫עובדי תעשייה‬ ‫עולה ‪5‬־‪8‬‬ ‫*‬ ‫עולה‪9‬־‪10‬‬ ‫*‬ ‫עולה ‪11‬־‪12‬‬ ‫*‬ ‫עולה‪13‬־‪15‬‬ ‫*‬ ‫עולה‪16+‬‬ ‫*‬ ‫עולה ניסיון‬ ‫*‬ ‫עולה‬

‫‪0.205‬‬ ‫‪0.133‬‬ ‫‪0.276‬‬ ‫‪-0.018‬‬ ‫‪-0.080‬‬ ‫‪-0.197‬‬ ‫‪0.030‬‬ ‫‪n.a.‬‬ ‫‪-1.400‬‬ ‫‪-1.389‬‬ ‫‪-2.196‬‬ ‫‪-1.467‬‬ ‫‪-0.030‬‬ ‫‪2.174‬‬

‫‪0.302‬‬ ‫‪0.195‬‬ ‫‪0.373‬‬ ‫‪0.094‬‬ ‫‪-0.102‬‬ ‫‪-0.048‬‬ ‫‪0.030‬‬ ‫‪0.397‬‬ ‫‪0.060‬‬ ‫‪0.151‬‬ ‫‪-0.077‬‬ ‫‪-0.019‬‬ ‫‪-0.015‬‬ ‫‪-0.037‬‬

‫‪0.172‬‬ ‫‪0.235‬‬ ‫‪0.339‬‬ ‫‪0.072‬‬ ‫‪-0.097‬‬ ‫‪-0.196‬‬ ‫‪0.058‬‬ ‫‪-0.125‬‬ ‫‪-0.438‬‬ ‫‪-0.364‬‬ ‫‪-0.569‬‬ ‫‪-0.733‬‬ ‫‪-0.017‬‬ ‫‪0.610‬‬

‫‪0.302‬‬ ‫‪0.225‬‬ ‫‪0.381‬‬ ‫‪0.184‬‬ ‫‪-0.002‬‬ ‫‪-0.083‬‬ ‫‪0.082‬‬ ‫‪0.306‬‬ ‫‪0.097‬‬ ‫‪0.090‬‬ ‫‪-0.123‬‬ ‫‪-0.308‬‬ ‫‪-0.020‬‬ ‫‪0.294‬‬

‫‪0.434‬‬ ‫‪0.362‬‬ ‫‪0.573‬‬ ‫‪0.194‬‬ ‫‪0,111‬‬ ‫‪-0.038‬‬ ‫‪0.140‬‬ ‫‪-0.237‬‬ ‫‪-0.448‬‬ ‫‪-0.501‬‬ ‫‪-0.674‬‬ ‫‪-0.690‬‬ ‫‪-0.014‬‬ ‫‪0.623‬‬

‫‪0.610‬‬ ‫‪0.376‬‬ ‫‪0.584‬‬ ‫‪0.288‬‬ ‫‪0.224‬‬ ‫‪0.028‬‬ ‫‪0.175‬‬ ‫‪0.154‬‬ ‫‪0.022‬‬ ‫‪-0.044‬‬ ‫‪-0.123‬‬ ‫‪-0.137‬‬ ‫‪-0.019‬‬ ‫‪0.394‬‬

‫‪0.404‬‬ ‫‪0.265‬‬ ‫‪0.526‬‬ ‫‪0.220‬‬ ‫‪0.095‬‬ ‫‪-0.089‬‬ ‫‪0.104‬‬ ‫‪0.264‬‬ ‫‪0.203‬‬ ‫‪0.076‬‬ ‫‪-0.073‬‬ ‫‪-0.091‬‬ ‫‪-0.020‬‬ ‫‪0.306‬‬

‫סך השונות‬ ‫בלתי מוסבר‬

‫‪0.284‬‬ ‫‪0.200‬‬

‫‪0.306‬‬ ‫‪0.189‬‬

‫‪0.355‬‬ ‫‪0.216‬‬

‫‪0.331‬‬ ‫‪0.193‬‬

‫‪0.362‬‬ ‫‪0.211‬‬

‫‪0.372‬‬ ‫‪0.220‬‬

‫‪0.338‬‬ ‫‪0.189‬‬

‫מס׳ תצפיות‬

‫‪2,205‬‬

‫‪2,427‬‬

‫‪2,325‬‬

‫‪2,101‬‬

‫‪2,335‬‬

‫‪2,776‬‬

‫‪2,816‬‬

‫״ מספרים מודגשים בשחור = מובהקות ברמה של ‪ ;1%‬מספרים מודגשים בקו מתחת = מובהקות‬ ‫ברמה של ‪.5%‬‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪647‬‬ ‫ציור ‪ .4‬אי־השוויון בשוק העבודה‪ :‬ותיקים בלבד‬

‫ניתן לתלות חלק חשוב מעליית אי‪-‬השוויון בשוק העבודה בשנות ה־‪ 90‬בשינויים שהיו בהתפלגות‬ ‫הבעלות על הון אנושי ובמבנה התשואות להון אנושי (לוח ‪ .)15‬אולם‪ ,‬כאמיר‪ ,‬לא ניתן להעריך את‬ ‫התרומה הסגולית של כל אחד משני גורמים אלו‪ .‬גם עליית החלק הבלתי מוסבר ממלאת תפקיד‬ ‫בעליית אי־השוויון בשנות ה־‪ 90‬בהשוואה לתחילת שנות ה־‪ .80‬אולם ההשפעה של גורם זה קטנה‬ ‫יותר מזו הנאמדת על בסיס משוואת שכר ללא התחשבות בייחודיות של העולים‪.‬‬ ‫ניתוח זה משאיר מספר שאלות חשובות ללא מענה‪ ,‬כגון‪ :‬האם אי־השוויון בשוק העבודה גדל‬ ‫כתוצאה מעליית התשואה להשכלה גבוהה בקרב ותיקים? האם עליית אי־השוויון נבעה מהתרחבות‬ ‫הפערים בהשכלת ותיקים? האם אי־השוויון התרחב כי העולים התמקמו בתחתית סולם השכר?‬ ‫האם אי־השוויון עלה בשל אי־שוויון גדול יחסי בין העולים לבין עצמם?‬ ‫כדי לענות על חלק משאלות אלו נאמדה משוואת שכר במדגם שכלל רק עובדים ותיקים במשרה‬ ‫מלאה‪ .‬כמו קודם‪ ,‬אמדנו את אי־השוויון בשכרם של ותיקים על פי השונות של הלוגריתם הטבעי‬ ‫של השכר‪ .‬ציור ‪ 4‬מראה כי עליית אי־השוויון שתועדה לגבי אוכלוסיית העובדים כולה מאפיינת גם‬ ‫את העובדים הישראלים הוותיקים‪.‬‬ ‫הוצאת העולים אל מחוץ למדגם מאפשרת לחקור את התפתחות אי־השוויון בקרב ותיקים תוך‬ ‫שמירה על ניסוח אחיד של משוואת השכר‪ .‬כמובן‪ ,‬אי־השוויון בקרב ותיקים אינו בלתי תלוי בהשפעת‬ ‫קליטת העולים בשוק העבודה‪ .‬לוח ‪ 17‬מביא את תוצאות הרגרסיות לשנים ‪1990‬־‪ .1996‬על בסיס‬ ‫רגרסיות אלו חושבו השפעות השינויים בהתפלגות הבעלות על הון אנושי‪ ,‬השינויים במבנה התשואות‬ ‫להון אנושי והשינויים באי־השוויון הבלתי מוסבר‪.‬‬

‫‪ • 648‬מומי דהן‬

‫לוח ‪ .17‬רגרסיות שכר‪1990 ,‬־‪( '•1996‬העולים הוצאו מן המדגם)‬

‫‪1990‬‬

‫‪1991‬‬

‫‪1992‬‬

‫‪1993‬‬

‫‪1994‬‬

‫‪1995‬‬

‫‪1996‬‬

‫‪0.929‬‬ ‫‪0.056‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.107‬‬ ‫‪0.107‬‬

‫‪1.189‬‬ ‫‪0.051‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.154‬‬ ‫‪0.031‬‬

‫‪1.215‬‬ ‫‪0.053‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.097‬‬ ‫‪0.103‬‬

‫‪1.288‬‬ ‫‪0.056‬‬ ‫‪-0.0007‬‬ ‫‪0.088‬‬ ‫‪0.121‬‬

‫‪1.236‬‬ ‫‪0.048‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.148‬‬ ‫‪0.113‬‬

‫‪1.504‬‬ ‫‪0.051‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.143‬‬ ‫‪0.143‬‬

‫‪1.618‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪-0.0006‬‬ ‫‪0.062‬‬ ‫‪0.144‬‬

‫‪8-5‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪12-11‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬

‫‪0.189‬‬ ‫‪0.315‬‬ ‫‪0.415‬‬ ‫‪0.612‬‬ ‫‪0.679‬‬

‫‪0.184‬‬ ‫‪0.275‬‬ ‫‪0.403‬‬ ‫‪0.622‬‬ ‫‪0.679‬‬

‫‪0.174‬‬ ‫‪0.304‬‬ ‫‪0.462‬‬ ‫‪0.620‬‬ ‫‪0.829‬‬

‫‪0.069‬‬ ‫‪0.193‬‬ ‫‪0.317‬‬ ‫‪0.530‬‬ ‫‪0.674‬‬

‫‪0.207‬‬ ‫‪0.356‬‬ ‫‪0.529‬‬ ‫‪0.707‬‬ ‫‪0.834‬‬

‫‪-0.077‬‬ ‫‪0.116‬‬ ‫‪0.236‬‬ ‫‪0.383‬‬ ‫‪0.542‬‬

‫‪0.194‬‬ ‫‪0.255‬‬ ‫‪0.421‬‬ ‫‪0.630‬‬ ‫‪0.790‬‬

‫משלח יד‬ ‫אקדמאים‬ ‫מקצוע חופשי‬ ‫מנהלים‬ ‫פקידים‬ ‫מכירות‬ ‫עובדי חקלאות‬ ‫עובדי תעשייה‬

‫‪0.198‬‬ ‫‪0.138‬‬ ‫‪0.277‬‬ ‫‪-0.014‬‬ ‫‪-0.070‬‬ ‫‪-0.192‬‬ ‫‪0.033‬‬

‫‪0.243‬‬ ‫‪0.165‬‬ ‫‪0.344‬‬ ‫‪0.075‬‬ ‫‪-0.124‬‬ ‫‪-0.065‬‬ ‫‪0.015‬‬

‫‪0.135‬‬ ‫‪0.229‬‬ ‫‪0.327‬‬ ‫‪0.067‬‬ ‫‪-0.088‬‬ ‫‪-0.142‬‬ ‫‪0.051‬‬

‫‪0.316‬‬ ‫‪0.234‬‬ ‫‪0.388‬‬ ‫‪0.212‬‬ ‫‪0.029‬‬ ‫‪-0.082‬‬ ‫‪0.112‬‬

‫‪0.415‬‬ ‫‪0.343‬‬ ‫‪0.568‬‬ ‫‪0.201‬‬ ‫‪0.134‬‬ ‫‪-0.116‬‬ ‫‪0.164‬‬

‫‪0.552‬‬ ‫‪0.350‬‬ ‫‪0.571‬‬ ‫‪0.293‬‬ ‫‪0.234‬‬ ‫‪0.021‬‬ ‫‪0.189‬‬

‫‪0.370‬‬ ‫‪0.250‬‬ ‫‪0.502‬‬ ‫‪0.205‬‬ ‫‪0.096‬‬ ‫‪-0.047‬‬ ‫‪0.092‬‬

‫סך השונות‬ ‫בלתי מוסבר‬

‫‪0.279‬‬ ‫‪0.197‬‬

‫‪0.294‬‬ ‫‪0.193‬‬

‫‪0.337‬‬ ‫‪0.227‬‬

‫‪0.316‬‬ ‫‪0.227‬‬

‫‪0.348‬‬ ‫‪0.220‬‬

‫‪0.366‬‬ ‫‪0.227‬‬

‫‪0.329‬‬ ‫‪0.197‬‬

‫מס׳ תצפיות‬

‫‪2,185‬‬

‫‪2,245‬‬

‫‪2,050‬‬

‫‪1,758‬‬

‫‪1,966‬‬

‫‪2,303‬‬

‫‪2,331‬‬

‫קבוע‬ ‫ניסיון פוטנציאלי‬ ‫ניסיון בריבוע‬ ‫נשוי‬ ‫יהודי‬ ‫שנות לימוד‬

‫אמספרים מודגשים בשחור = מובהקות ברמה של ‪ ;1%‬מספרים מודגשים בקו תחתי = מובהקות‬ ‫ברמה של ‪5%‬‬

‫לוח ‪ 15‬מביא סיכום של ההשפעות הסגוליות של שלושת הגורמים הללו לעליית אי־השוויון‬ ‫בקרב עובדים ותיקים‪ .‬ממנו לומדים כי השינויים במבנה התשואות להון אנושי מילאו תפקיד מרכזי‬ ‫בעליית אי־השוויון בקרב עובדים ותיקים‪ .‬ציור ‪ 5‬מראה על עלייה משמעותית‪ ,‬שמתחילה עם בוא גל‬ ‫העלייה‪ ,‬בתרומה הסגולית של השינויים במחירים לעליית אי־השוויון‪ .‬במיוחד ניתן לזהות עלייה‬ ‫משמעותית בשכרם היחסי של מנהלים ואקדמאים‪ .‬בשנים ‪1990‬־‪ 1996‬השתכרו מנהלים ‪ 42.5‬אחוז‬ ‫יותר מאשר עובדים בלתי מקצועיים בעלי אותן תכונות נצפות (כגון ותק מקצועי) לעומת ‪ 26‬אחוז‬ ‫בשנת ‪ .1980‬התשואה להשכלה של בעלי ‪ 13‬שנות לימוד או יותר עלתה בשנות ה־‪ 90‬בהשוואה‬ ‫לתחילת שנות ה־‪ 80‬לעומת ירידה בתשואה להשכלה בקרב בעלי ‪ 12‬שנות לימוד או פחות‪.‬‬ ‫גם השינויים באי־השוויון הבלתי מוסבר ממלאים תפקיד מסוים בעליית אי־השוויון בשנות ה־‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪649‬‬ ‫‪ 90‬בקרב עובדים ישראלים ותיקים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השינויים בהתפלגות הבעלות על הון אנושי הם‬ ‫בעלי השפעה מזערית‪.‬‬ ‫ציור ‪ .5‬השפעת הבעלות ומבנה התשואה של ההון האנושי‪ :‬ותיקים בלבד‬

‫‪ .7‬אי־שוויון בין "שווים"‬

‫משוואת ההון האנושי שנאמרה בעבודה זו מסבירה באופן חלקי בלבד את פערי השכר בשוק העבודה‪.‬‬ ‫ניתן להסביר רק כשליש מפערי השכר‪ .‬הסיבה לכך נעוצה במידע המוגבל על תכונות העובדים‪,‬‬ ‫מקום העבודה ומאפייני המקצוע‪ .‬במובן מסוים זהו חיפוש המפתח מתחת לפנס (עם זאת‪ ,‬רצוי‬ ‫לחפש תחילה מתחת לפנס)‪ .‬ניתן להצביע על מספר גורמים שעליהם יש מידע מועט (אם בכלל)‪,‬‬ ‫העלולים ליצור פערי שכר בין עובדים בעלי תכונות מדווחות זהות (כמו השכלה וניסיון מקצועי)‪:‬‬ ‫בעיות מדידה‪ ,‬הבדלים בכישורים המולדים‪ ,‬הבדלים במאפייני המקצוע ומקום עבודה‪ ,‬גזענות ואפליה‬ ‫והבדלים באיכות ההון האנושי‪.‬‬ ‫מרבית הגורמים שצוינו אחראים לגודלו הרב של אי־השוויון בין "שווים" בנקודת זמן מסוימת‪,‬‬ ‫אך לא ניתן לדעת איזה מן הגורמים היה האחראי העיקרי לעלייתו של אי־השוויון בין "שווים"‪.‬‬ ‫נראה שהתרחבות אפשרית בפערים באיכות ההשכלה היא המועמד העיקרי להסבר ממצא זה‪ .‬עומד‬ ‫לרשותנו מידע גולמי בלבד על רמת ההשכלה ועל הניסיון המקצועי בפועל של העובדים‪ 42.‬מספר‬ ‫שנות לימוד ושנות ניסיון פוטנציאליות מסתירים פערים אפשריים באיכות ההון האנושי‪ .‬ראינו‬ ‫קודם כי העולים מספקים דוגמה מובהקת לכך‪ .‬החרדים הם קבוצת אוכלוסייה נוספת שמקשה על‬ ‫ניבוי שכר העבודה על פי מספר שנות הלימוד‪ .‬ההשכלה שנרכשת במוסדות החינוך החרדיים היא‬ ‫בעלת אופי אחר מזו שישראליים אחרים רוכשים במערכת החינוך הממלכתית והאקדמית‪43.‬‬

‫‪ • 650‬מומי דהן‬ ‫גם בקרב ישראלים ותיקים שאינם חרדים עשויים להתגלות פערים משמעותיים באיכות ההשכלה‪.‬‬ ‫איכות ההון האנושי של עובד בעל תעודת בגרות‪ ,‬שדיווח כי סיים ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬שונה מזו של‬ ‫עובד שסיים ‪ 12‬שנות לימוד בבית ספר מקצועי ללא תעודת בגרות‪ .‬כך גם לגבי איכות השכלתם של‬ ‫בוגרי סמינרים לעומת בוגרי אוניברסיטה‪ .‬עליית אי־השוויון בין "שווים" מתיישבת עם פערים‬ ‫באיכות ההשכלה שמספקת מערכת החינוך לציבור הישראלי‪ .‬ממצא זה מחייב חקירה יסודית של‬ ‫מערכת החינוך הציבורי שאמורה לספק השכלה לכול באיכות אחידה‪.‬‬

‫‪ .8‬סיכום‬

‫אי־השוויון בשוק העבודה‪ ,‬שנמדד על פי שונות השכר לשעת עבודה של גברים המועסקים במשרה‬ ‫מלאה‪ ,‬עלה בשנות ה־‪ 90‬בשיעור של ‪ 32‬אחוז לעומת תחילת שנות ה־‪ .80‬זוהי עלייה משמעותית‬ ‫בהתחשב בעובדה שמדדי אי־שוויון נוטים להשתנות בשיעור זעיר‪ .‬עליית אי־השוויון היא תוצאה‬ ‫של שינוי במבנה התשואה להון אנושי‪ ,‬ועליית אי־השוויון בין פרטים בעלי אותן תכונות מדווחות‬ ‫לא נבעה כמעט מהתרחבות אי־השוויון בבעלות על מאפיינים שונים של ההון האנושי‪.‬‬ ‫בעלי השכלה גבוהה (‪ 13‬שנות לימוד ויותר) נהנו מעלייה חדה בשכרם יחסית לבעלי השכלה‬ ‫נמוכה‪ .‬בתחילת שנות ה־‪ 80‬הרוויחו עובדים בעלי ‪ 16‬שנות לימוד (או יותר) שכר הגבוה בכ־‪62‬‬ ‫אחוז יותר מזה של עובדים בעלי השכלה נמוכה מאוד; שיעור זה הגיע לכ־‪ 83‬אחוזים בחלק משנות‬ ‫ה־‪ .90‬מנהלים היא קבוצה נוספת שנהנתה מעלייה דרמטית בשכרם היחסי‪ .‬בתחילת שנות ה־‪80‬‬ ‫השתכרו מנהלים כ־‪ 26‬אחוז יותר לעומת עובדים בלתי מקצועיים בעלי אותן תכונות נמדדות (כולל‬ ‫השכלה)‪ ,‬ושיעור זה המריא לשיא של ‪ 57‬אחוז בשנת ‪.1995‬‬ ‫רבע עד מחצית מן הפערים בשכר מוסברים על ידי משתנים שמייצגים גוונים שונים של רמת‬ ‫ההון האנושי‪ .‬חצי הכוס הריקה הוא שחלק משמעותי מן הפערים בשכר נתון עדיין באפלה‪ .‬מן‬ ‫העבודה הנוכחית עולה כי אי־השוויון בין "שווים" חשוב גם בהסבר תוואי אי־השוויון בשוק העבודה‬ ‫על פני זמן; הוא מסביר נתח בלתי מבוטל מעליית אי־השוויון בשנות ה־‪ 90‬לעומת תחילת שנות ה־‬ ‫‪ .80‬בארצות הברית פורשה עליית אי־השוויון בין "שווים" כגידול בביקוש לכישורים; זה עשוי‬ ‫להיות גם ההסבר בישראל‪ .‬אולם ייתכן שתוצאה זו משקפת התרחבות פערים באיכות ההשכלה‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫התשואה להון האנושי ברמות השכלה גבוהות (מעל ‪ 13‬שנות לימוד) עלתה עם הגידול בשיעורם‬ ‫של בעלי השכלה גבוהה בהשוואה לתחילת שנות ה־‪ .80‬זוהי אינדיקציה להתרחבות מהירה יותר‬ ‫של הביקוש לעובדים עתירי הון אנושי‪ .‬ניתן במידה מסוימת לפרש את הגידול שחל בחלק הבלתי־‬ ‫מוסבר כאינדיקציה נוספת לגידול מהיר יחסית (להיצע) של הביקוש לכישורים‪.‬‬ ‫אין בעבודה זו זיהוי של הגורמים שהסיטו את הביקוש לעובדים בעלי השכלה (ואולי כישורים)‬ ‫מעבר להתרחבות שהייתה בהיצע בעלי השכלה גבוהה‪ .‬אולם חלק מן הגורמים שהוזכרו בסקירה‬ ‫מקבלים תמיכה עקיפה‪ .‬אי־השוויון בשוק העבודה עלה במקביל להאצת האינפלציה באמצע שנות‬ ‫ה־‪ 80‬והתכווץ מייד עם הצלחת התוכנית לבלימת אינפלציה‪ .‬בסוף שנות ה־‪ 80‬לא חזר אי־השוויון‬ ‫לרמתו בתחילתם בשל עלייה חדה בשיעור האבטלה‪ .‬בשנות ה־‪ 90‬זינק אי־השוויון לשיא של כל‬ ‫הזמנים במקביל להיקלטותם של העולים בשוק העבודה‪.‬‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי • ‪651‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫אחדות‪ ,‬לאה‪ ,‬״אי־שוויון ההכנסות‪ ,‬הרכב ההכנסה ומגמות מקרו־כלכליות‪ :‬ישראל ‪1979‬־‪1993‬״‪ ,‬בטחק‬ ‫סוציאלי‪.)1996( 48 ,‬‬ ‫ארטשטיין‪ ,‬י׳‪ ,‬וצ׳ זוסמן‪" ,‬דינמיקה של עליות שכר בישראל‪ :‬כוחות השוק והשוואות בין ענפיות"‪ ,‬בנק‬ ‫ישראל‪ ,‬מחלקת המחקר‪ ,‬סדרת מאמרים לדיון ‪.1991,91.02‬‬ ‫דהן‪ ,‬מומי‪ ,‬״השפעת משתנים מקרו־כלכליים על התחלקות ההכנסות בישראל״‪ ,‬סקר בנק ישראל‪,)1995( 69 ,‬‬ ‫עט׳ ‪21‬־‪.48‬‬ ‫״מיהו עני?״‪ ,‬הארץ‪ 9 ,‬בפברואר ‪.1997‬‬ ‫‪ ,‬האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית‪ ,‬חלק א׳‪ :‬ההתחלקות ההכנסות בירושלים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מכון ירושלים‬‫לחקר ישראל‪.1998 ,‬‬ ‫וא׳ בן־פורת‪ ,‬״גל העלייה ואי־השוויון בהתחלקות ההכנסות״‪ ,‬רבעון לכלכלה‪( 44 ,‬נובמבר ‪.)1997‬‬ ‫גבאי‪ ,‬יוסף‪ ,‬״השפעת המדיניות הפיסקאלית על אי־השוויון בחלוקת ההכנסות בישראל״‪ ,‬רבעון לכלכלה‪43 ,‬‬ ‫(אפריל ‪ ,)1996‬עט ‪.000‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬״השפעת העברות בעין על התפלגות ההכנסות״‪ ,‬פרסום מס׳ ‪ ,1049‬מרץ‬

‫‪.1997‬‬ ‫זוסמן‪ ,‬צ׳‪ ,‬וד׳ זכאי‪ ,‬״שינויים במבנה השכר בשירות הציבורי בתקופת אינפלציה גוברת ‪1974‬־‪1981‬״‪ ,‬בנק‬ ‫ישראל‪ ,‬מחלקת המחקר‪ ,‬ירושלים‪.1983 ,‬‬ ‫״פרדוקס‪ :‬היצע רב של רופאים עולים ועלייה תלולה של שכר הוותיקים‪ 1990 ,‬עד ‪1995‬״‪ ,‬בנק ישראל‪,‬‬ ‫מחלקת המחקר‪ ,‬סדרת מאמרים לדיון ‪.1997 ,97.06‬‬ ‫יניב‪ ,‬ג׳‪" ,‬אי ציות לשכר מינימום‪ :‬היבטים תיאורטיים והשלכות למשק הישראלי"‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬ ‫האגף למחקר ולתכנון‪ ,‬מחקר מם׳ ‪ ,35‬ירושלים‪.1986 ,‬‬ ‫יצחקי‪ ,‬שלמה‪" ,‬על עלותו של שקל מס"‪ ,‬המכון למחקר כלכלי בישראל ע״ש מוריס פאלק‪ ,‬מאמר לדיון מס׳‬

‫‪.1998 ,98.06‬‬ ‫לביא‪ ,‬יעקב‪ ,‬ואביה ספיבק‪ ,‬״השפעת הסדרי הפנסיה והגמל על החיסכון בישראל״‪ ,‬רבעון לכלכלה‪,2/96 ,‬‬ ‫(אוגוסט ‪.)1996‬‬ ‫לויתן‪ ,‬ע׳‪ ,‬״התפתחות הסדר תוספת היוקר וסעיפי שכר אחרים״‪ ,‬רבעון לכלכלה‪( 115 ,‬דצמבר ‪ ,)1982‬עט׳‬ ‫‪753‬־‪.943‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי (‪ .)1998‬סקירה שנתית ‪.1997/98‬‬ ‫עוואד‪ ,‬יאסר‪" ,‬השפעת משתנים מקרו כלכליים על העוני והתחלקות ההכנסות בישראל"‪ ,‬המוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ ,‬סקירה שנתית ‪.1997/98‬‬ ‫פלוג‪ ,‬ק׳ ת׳ קסיר‪" ,‬הציות לחוק שפר מינימום במגזר העסקי"‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬מחלקת המחקר‪ ,‬נייר לדיון מם׳‬

‫‪.1993 ,94.12‬‬ ‫קלור‪ ,‬אסטבן‪" ,‬גודל המשפחה בישראל ואי־השוויון בהכנסה"‪ ,‬המכון למחקר כלכלי בישראל ע״ש מורים‬ ‫פאלק‪ ,‬מאמר לדיון מס׳ ‪ ,97.12‬ירושלים‪.1997 ,‬‬ ‫"‪Achdut Lea, "Income Inequality, Income Composition and Macroeconomic Trends: Israel 1979-93,‬‬

‫‪Economica, 63 (1996), pp. S1-S27.‬‬ ‫‪Alesina, A., and D. Rodrik, "Distributive Politics and Economic Growth," Quarterly Journal of‬‬ ‫‪Economics, 109 (1994), pp. 465-490.‬‬

‫ מומי דהן‬. 652 Beenstock, Michael and Yitzhak Ben-Menahem, "The labor Market Absorption of CIS Immigrants

to Israel: 1989-1994," Jerusalem, The Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel,

Discussion Paper No. 95.05, 1995.

Berman, Eli, "Sect, Subsidy and Sacrifice: An Economist’s View of Israeli Ultra-Orthodox Jews," Jerusalem, The Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Discussion paper No. 98.08, 1998. - and Ruth Klinov, "Human Capital Investment and Nonparticipation: Evidence from a Sample of

Infinite Horizons (Or: Mr. Jewish Father Stops going to Work," Jerusalem, The Maurice Falk

Institute for Economic Research in Israel, Discussion paper No. 97.05, 1997.

Benabou, R., "Inequality and Growth," NBER Macroeconomic Annual (1996), pp. 11-73 Benhabib, J. and A Rustichini, "Social Conflict and Growth," Journal of Economic Growth 1, 1

(1996), pp. 129-146.

Bjorklund, A., "Unemployment and Income Distribution: Time-Series Evidence from Sweden," Scandinavian Journal of Economics, 93, 3 (1991) pp. 457-465.

Blejer, M. I. and I. Guerrero, "The Impact of Macroeconomic Policies on Income Distribution: An

Empirical Study of the Philippines," The Review of Economics and Statistics, 72 (August 1990), pp. 414-423. Blinder, A. S. and H. Y. Esaki, "Macroeconomic Activity and Income Distri-bution in the Postwar

United States," The Review of Economics and Statistics, 60 (November 1978), pp. 604-609. Cook J. Philip and Robert H. Frank, The Winner-take-all Society: Why the Few at the Top Get So

Much, New York, London and Torronto, Simon and Schuster, Free Press, Martin Kessler Books, 1995. Dahan, M. and D. Tsiddon, "Demographic Transition, Income Distribution and Economic Growth," Journal of Economic Growth, 3, 1 (March 1998), pp. 29-52. Deininger, K. And Squire L. "Measuring Income Inequality: A New Data Base," The World Bank

Economic Review, 10 (1996) 565-91. Eckstein, Zvi and Ron Shachar, "On the Transition to Work of New Immigrants: 1990—92," Jerusalem,

The Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Discussion Paper No. 95.04, 1995. - and Yoram Weiss, ",The Absorption of Highly Skilled Immigrants: Israel, 1990—1995," mimeo,

1998 (1998a). - "The Integration of Immigrants from the Former Soviet Union in the Israeli Labor Market," mimeo,

1998 (1998b). Flug, Kamit, Nitsa Kasir and Gur Ofer, "The Absorption of Soviet Immigrants into the Labor Market

from 1990 Onwards: Aspects of Occupational Substitution and Retention," Jerusalem, Bank of

Israel Discussion Paper No. 92.13, 1992. Friedberg, Rachel, "You Can’t Take It With You? Immigrant Assimilation and Portability of Human Capital: Evidence From Israel," Jerusalem, The Maurice Falk Institute for Economic Research in

Israel, Discussion Paper No. 95.02, 1992.

Galor, O. and J. Zeira, "Income Distribution and Macroeconomics," Review ofEconomic Studies, 60

(1993), pp. 35-52.

653 • ‫עליית אי־השיוויון הכלכלי‬ Gottschalk Peter and Timothy M. Smeeding, "Cross-National Comparison of Earning and Income Inequality," Journal of Economic Literature, 35 (June 1997), pp. 633-687.

IADB (Inter-American Development Bank), Facing Up To Inequality in Latin America, Economic

and Social Progress in Latin America 1998-1999 Report. Juhn, Chinhui, Kevin Murphy and Brooks Pierce, "Wage Inequality and the Rise in the Return to

Skills,” Journal of Political Economy, 101 (1993), pp. 410-442. Klinov, Ruth, "Changes in the Wage Structure - An Overview: Israel 1972-1995," mimeo, 1999. Lerman, Robert I. and Yitzhaki, Shlomo, "Income Inequality Effects by Income Source: A New

Approach and Applications to the United States," Review of Economics and Statistics, 67, 1 (February 1985), pp. 151-156.

Nolan, B., "Macroeconomic Conditions and the Size Distribution of Income: Evidence from the United Kingdom," Journal of Post Keynesian Economics, 11 (Winter 1988-89), pp. 196-221. Perotti, R., "Income Distribution, Democracy and Growth: An empirical Inves-tigation," Journal of

Economic Growth, 1, 2 (June 1996), pp. 149-187. Silber, J. and B. Z. Zilberfarb, "The Effect of Anticipated and Unanticipated Inflation on Income Distribution: The Israeli Case," Journal of Income Distribution, 4, 1 (1994), pp. 41-50. Summers R. and A. Heston, "Penn World Table (Mark 5.6)." Weiss, Yoram and Menachem Gotlibovski, "Immigration, Search and Loss of Skill," Tel Aviv, Foerder

Institute Working Paper 34-95, 1995.

‫‪ 654‬י מומי דהן‬

‫הערות‬ ‫*‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.6‬‬

‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬

‫משרד האוצר‪ .‬אני מודה ללאה אחדות‪ ,‬לאבי בן בסט‪ ,‬לאלחנן בן־פורת‪ ,‬לשלמה יצחקי‪ ,‬ליורם מישר‬ ‫ולדני צידון על הערותיהם המועילות‪ .‬תודות גם למשתתפי הסמינר בבנק ישראל על הערותיהם המועילות‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לגילי פרננדס על תרומתו החשובה להכנת עבודה זו‪.‬‬ ‫העוני‪ ,‬שהוא ממד ייחודי של אי־השוויון‪ ,‬לא יזכה להתייחסות בסקירה שמובאת כאן‪ .‬הדיון בעוני מחייב‬ ‫סקירה בפני עצמה ואין כאן כוונה לעשות עוול לנושא חשוב זה‪.‬‬ ‫מדד ג׳יני לאי־השוויון בהכנסה ברוטו הוא עדכון של הנתונים שמופיעים אצל דהן (‪ .)1995‬דהן (‪)1995‬‬ ‫סוקר בפירוט את השינויים בהגדרות של סקרי ההכנסות והשלכותיהם על טיב ההשוואה בין השנים‪ .‬נראה‬ ‫כי ניתן להשתמש בנתונים אלה עם כל הזהירות המתחייבת‪ .‬לצערי‪ ,‬אין בנמצא סדרה ארוכה מספיק של‬ ‫נתוני אי־שוויון ביתר ההגדרות של הכנסה‪.‬‬ ‫אין הכוונה לפעולה טהורה של כוחות השוק‪ .‬התחלקות ההכנסה הכלכלית מושפעת משימוש בתשלומי‬ ‫העברה ובמסים ישירים (דיון בהמשך)‪ .‬כמו כן הממשלה מספקת חינוך ציבורי שמשפיע על ההכנסה‬ ‫מעבודה‪.‬‬ ‫עד כה לא השגתי נתונים על אי־השוויון בהכנסה הכלכלית באחת ממדינות אירופה‪ .‬השוואה עם מדינה‬ ‫אירופית מתבקשת לאור הדמיון בהיקף מעורבות הממשלה‪.‬‬ ‫נציין כי שיעור החיסכון הפרטי על פי נתוני החשבונאות הלאומית עומד על ‪ 20.4‬אחוז (ממוצע של‬ ‫השנים ‪ 1992‬ו־‪ )1993‬בעוד ששיעור החיסכון שעולה מסקר הוצאות המשפחה לשנים ‪1992‬־‪ 1993‬הוא‬ ‫‪ 4.6‬אחוזים (לביא וספיבק‪ .)1996 ,‬אמנם החיסכון הפרטי לפי החשבונאות הלאומית כולל גם את החיסכון‬ ‫העסקי‪ ,‬אך נראה כי אין בו כדי להסביר את מלוא הפער בין שני מקורות הנתונים‪.‬‬ ‫השוואת ההכנסות מהון בסקר הכנסות לשיעור ההכנסות מהון בחשבונאות הלאומית מגלה פערים גדולים‪.‬‬ ‫לפי סקר הכנסות לשנת ‪ 1995‬שיעור ההכנסה מרכוש הוא ‪ 1.5‬אחוזים (מתוך סך ההכנסה מעבודה‪ ,‬מרכוש‬ ‫ומפנסיה) ושיעור ההכנסה מפנסיה הוא ‪ 7.3‬אחוזים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משקל התמורה להון בהכנסה הלאומית‬ ‫הוא ‪ 14.1‬אחוז בשנת ‪( 1995‬מספר זה שונה ממשקל התמורה להון בתוצר המגזר העסקי‪ ,‬העומד על ‪22‬‬ ‫אחוז)‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הממשלה היא בעלת חוב לציבור שבחלקו הגדול מוחזק על ידי המוסדות הפנסיונים‪.‬‬ ‫המשקל בתוצר של תשלומי הריבית של הממשלה לציבור בארץ עמד בשנת ‪ 1995‬על ‪ 5.3‬אחוזים‪ .‬אין‬ ‫מסלול ישיר מן ההכנסה מרכוש לתמורה להון‪ ,‬אך הפער העצום בין שני מקורות אלה מלמד על הטיה‬ ‫אפשרית בהכנסה מהון שמתקבלת מסקרי הכנסות‪.‬‬ ‫תוצאות דומות מתקבלות על סמך מדדי אי־שוויון בין משפחות (לוח ‪. )1‬‬ ‫ארצות מערביות אחרות נוהגות אף הן בדרך דומה (‪.)Gottschalk and Smeeding, 1997‬‬ ‫הפרט עשוי להגיב גם בהימנעות מתשלום מס או בהעלמת חלק מהכנסתו וכתוצאה מכך תרד הכנסתו‬ ‫המדווחת‪ .‬יצחקי (‪ )1998‬מציג אומדנים שונים של השפעת שינויים במס הכנסה על ההכנסה החייבת‪ .‬הוא‬ ‫מראה שעלות גבייתו של שקל מס נעה בין ‪ 13‬אגורות ועד ‪ 2.13‬שקלים‪ ,‬בהתאם לגמישות ההכנסה‬ ‫החייבת במס ביחס לשיעור המס‪.‬‬ ‫תוצאה זו היא ספציפית לדוגמה זו ונועדה להמחשה בלבד‪ .‬אפשר ליצור דוגמה בה אי־השוויון בהכנסה‬ ‫ברוטו גדול או קטן יותר לעומת אי־השוויון בהכנסה הכלכלית האמיתית‪.‬‬ ‫שיטה זו פותחה על ידי ‪.)Lerman and Yitzhaki )1985‬‬ ‫גם התנודות על פני זמן בהשפעת אמצעי המדיניות תלויות בשיטה שמשתמשים‪.‬‬ ‫״השפעת העברות בעין על התפלגות ההכנסות״‪ ,‬פרסום ‪.1049‬‬ ‫בעיה זו קיימת גם במדידת התוצר הלאומי‪ ,‬שהוא כידוע סיכום הצריכה הפרטית‪ ,‬ההשקעות‪ ,‬היצוא‬

‫עליית אי־השיוויון הכלכלי ‪655 .‬‬

‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬

‫‪.19‬‬

‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬

‫‪.22‬‬

‫‪.28‬‬

‫והיבוא (במינוס) על פי מחירי שוק והצריכה ציבורית על פי מחירי עלות‪.‬‬ ‫דהן (‪.)Silber and Zilberfarb ,(1996) Achdut )1994 ,)1995‬‬ ‫תוצאה דומה התקבלה בארצות הברית (‪ ,)Blinder and Esaki, 1978‬בבריטניה (‪ ,)Nolan, 1988‬בפיליפינים‬ ‫(‪ ,)Blejerand Guerrero, 1990‬ובשבדיה (‪.)Bjorklund, 1991‬‬ ‫עוואד (‪ )1998‬מצא שהשפעת האבטלה היא רגרסיבית על אי־השוויון באוכלוסייה כולה‪.‬‬ ‫הלחץ על שכרם של החלשים גבר גם בשל כניסת העובדים הזרים (שהחלה בסוף שנת ‪ ,)1993‬בעיקר‬ ‫למשלחי יד שבהם מועסקים המשתייכים לעשירונים התחתונים; זו פועלת אף היא לכרסום בשכר היחסי‬ ‫של העובדים מן השכבות החלשות וכך להתרחבות פערי השכר‪ .‬מספר העובדים הזרים במשק הישראלי‬ ‫גדל הרבה מעבר לנדרש כדי להחליף את העובדים מן השטחים‪ ,‬שמספרם הצטמצם בגלל בעיות ביטחון‪.‬‬ ‫כיום כל עובד עשירי במגזר העסקי הוא עובד זר‪ ,‬ויחם זה גבוה עוד יותר בהשוואה למספר העובדים‬ ‫הישראלים בעלי השכר הנמוך‪ .‬מגבלת הנתונים אינה מאפשרת לבדוק שיטתית את השפעתו של גורם זה‪.‬‬ ‫שימוש בתקופה קצרה יותר מזו שהשתמשו בה דהן (‪ )1995‬ו־ ‪ )Silber and zilberfarb )1994‬מלמד כי‬ ‫האינפלציה אינה יציבה אקונומטרית בהשפעתה על אי־השוויון (‪ ,Achdut; 1996, 1996‬עוואד)‪ .‬הסתייגות‬ ‫נוספת שיש לציין היא ששיטת מדידת ההכנסה עשויה ליצור קשר חיובי מלאכותי בין אי־שוויון לאינפלציה‪.‬‬ ‫אולם דהן (‪ )1995‬הראה כי הקשר בין אי־שוויון לאינפלציה נשמר כמעט ללא שינוי גם כשמתחשבים‬ ‫בהטיה הגלומה במדידה‪.‬‬ ‫‪ )Benabou )1996‬מציג סקירה רחבה של ספרות זו‪.‬‬ ‫קלור (‪ )1997‬מראה כי משפחות בעלות נפש אחת ושתיים הן בעלות מדד אי־השוויון (התוך־קבוצתי)‬ ‫גדול יותר בהשוואה למשפחות בעלות גודל אחר‪ .‬אין חפיפה בין משפחות בעלות נפש אחת או שתיים‬ ‫לבין משפחות קשישים‪ ,‬אך סביר להניח כי שיעורם גדול יותר מאשר בגודל משפחה אחר‪.‬‬ ‫‪ )Achdut )1996‬מראה כי התרומה הסגולית של הכנסת מפרנסים אחרים היא כ־‪ 10‬אחוזים ואין מגמה‬ ‫כלשהי על פני זמן ברכיב הכנסה זה‪.‬‬ ‫סעיף זה מבוסס על מאמר שהופיע בעיתון הארץ (דהן‪.)1997 ,‬‬ ‫פירוק מרד אי׳שוויון למספר קבוצות מעורר תמיד את הקושי למי לשייך את אי־השוויון הקבוצתי‪.‬‬ ‫דיון רחב באוכלוסייה החרדית ניתן למצוא בדהן (‪.)1998‬‬

‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.(1996) Deininger and Squire .26‬‬ ‫‪ .27‬ניתן לדרג את המדינות גם על פי עקומת לורנם‪ .‬מיון כזה נעשה ונמצא דירוג דומה‪.‬‬ ‫‪ )Klinov )1999‬אינה מוצאת תמיכה להשערה שעליית אי־השוויון נבעה מצמיחה כלכלית מוטית־כישורים‬ ‫אך מוצאת אינדיקציות לשינויים בכוח המיקוח של האיגודים המקצועיים כמקור לעליית אי־השוויון‪.‬‬ ‫‪ .29‬לא ניתן לומר בוודאות כיצד השתנה כוחם של האיגודים המקצועיים במגזר הציבורי‪ .‬בלוח ‪ 4‬ניתן לראות‬ ‫כי האקדמאים שמועסקים בשיעור ניכר במגזר הציבורי‪ ,‬זכו לעלייה משמעותית בשכרם היחסי בשנים‬ ‫‪1994‬־‪ .1996‬ממצא זה מתיישב עם נדיבות הסכמי השכר במגזר הציבורי בשנים אלו‪ .‬השאלה אם נדיבות‬ ‫זו משקפת עלייה בכוחם המקצועי של עוברי המגזר הציבורי היא שאלה פתוחה‪.‬‬ ‫‪ .30‬זוסמן וזכאי (‪ )1997‬מזהים ערוץ נוסף דרכו עשוי איגוד מקצועי להגדיל את אי־השוויון‪ .‬חוקרים אלה‬ ‫מתעדים את סיפורו המרתק של האיגוד המקצועי של הרופאים שפעל בשנות ה־‪ 90‬להרחיב את פערי‬ ‫השכר בין רופאים ישראלים ותיקים לבין רופאים שהגיעו בגל העלייה האחרון‪.‬‬ ‫‪ )Juhn, Murphy and Pierce )1993‬השתמשו בשיטה דומה לבחון את מקורות עליית אי־השוויון בארצות‬ ‫הברית בשנים ‪1963‬־‪ .1989‬מדדים אחרים לאי־השוויון‪ ,‬כגון ג׳יני ותייל‪ ,‬ניתנים לפירוק אולם אינם‬ ‫מראים בבירור (אינטואיטיבית) את ההבחנה בין מחירים וכמויות כמו בשיטה שמוצגת לעיל‪.‬‬ ‫‪ .32‬העדר ההתחשבות במידת המובהקות של מקדמי הרגרסיה הוא אחד מחסרונות שיטה זו‪.‬‬

‫‪ • 656‬מומי דהן‬

‫‪.33‬‬

‫‪.34‬‬

‫‪.35‬‬ ‫‪.36‬‬

‫‪.37‬‬

‫‪.38‬‬ ‫‪.39‬‬

‫‪.40‬‬ ‫‪.41‬‬

‫שש קבוצות שנות הלימוד הן‪ 0 :‬עד ‪ 4‬שנות לימוד‪ 5 ,‬עד ‪ 9,8‬עד ‪ 11,10‬עד ‪ 13,12‬עד ‪ 15‬ו־‪ 16‬שנות‬ ‫לימוד ויותר‪ .‬ברגרסיה הושמטה הקבוצה ‪ 0‬עד ‪ .4‬סקר ההכנסות לשנת ‪ 1996‬מאפשר להשוות את טיב‬ ‫ההסבר של רגרסיה הכוללת מספר שנות לימוד מדויק לעומת קבוצות שנות לימוד כמשתנה מוסבר‪.‬‬ ‫נמצא כי טיב ההסבר של רגרסיה המבוססת על נתונים מדויקים של שנות לימוד משתפר רק במעט‪.‬‬ ‫שמונה קבוצות משלחי היד הן‪ :‬בעלי משלח יד אקדמי‪ ,‬בעלי מקצועות חופשיים וטכניים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬עובדי‬ ‫פקידות‪ ,‬סוכנים‪ ,‬עובדי מכירות ועובדי שירותים‪ ,‬עובדים מקצועיים בחקלאות‪ ,‬עובדים מקצועיים בתעשייה‬ ‫ובבינוי וכן עובדים בלתי מקצועיים‪ .‬קבוצת העובדים הבלתי מקצועיים הושמטה מן הרגרסיה‪ .‬חלוקה‬ ‫מעודנת יותר של משלחי יד (‪ 16‬קבוצות) מניבה תוצאות דומות באשר מרבית משתני הדמי למשלחי היד‬ ‫אינם מובהקים ברמה מקובלת‪.‬‬ ‫כך גם נוהגים ‪ )1998a,b) Eckstein and Weiss‬שחוקרים את היצע העבודה של העולים‪.‬‬ ‫ממצא זה יכול להתיישב עם אפליה של עובדים ערבים אך אין הכרח שאפליה וגזענות הם מקור הפער‬ ‫בשכר בין עובד יהודי לעובד שאיננו יהודי בעלי תכונות נצפות זהות‪ .‬זאת משום שהרגרסיה אינה כוללת‬ ‫את כל התכונות של העובדים‪ ,‬כגון איכות ההשכלה‪ ,‬ובמיוחד אינה מתחשבת בהבדלים אפשריים במאפייני‬ ‫התפקיד של העובד ומקום עבודתו‪ .‬הספק עולה משום שקשה לשער שקיימת אפליה כלפי רווקים‪ ,‬אלמנים‬ ‫וגדושים בהשוואה לנשואים‪ ,‬למרות שעובד נשוי מקבל שכר גבוה יותר מעובד בלתי נשוי בעל אותן‬ ‫תכונות נצפות זהות‪.‬‬ ‫נאמדה משוואת שכר גם תוך שימוש במדגם שמאחד את כל התצפיות בשנים ‪1990‬־‪ ,1996‬ונמצא שמקדמי‬ ‫הרגרסיה העיקריים אינם שונים משמעותית מממוצע המקדמים שנאמרו לכל אחת מן השנים‪ .‬מספר‬ ‫השנים המוגבל מחדד את הנחיצות להציג את הנתונים לכל שנה בנפרד‪ .‬לאור ההבדלים הזניחים בגודל‬ ‫המקדמים העדפתי לשמור על עקביות בהצגת הנתונים החד־שנתיים על פני היתרון האקונומטרי הגלום‬ ‫באיחוד התצפיות‪.‬‬ ‫נשים לב כי על פי השיטה לפירוק אי־השוויון שמופעלת כאן הנתון של כל שנה מושווה לשנת הבסיס‬ ‫שנבחרה (ולא לקודמתה)‪.‬‬ ‫השונות של משתנה דמי (אותה נסמן ב־‪ )7‬שמקבל את הערכים ‪ 1‬או אפס שווה ל‪,v=a(1-a)2+a2(1-a( :‬‬ ‫כאשר ‪ a‬הוא הממוצע של משתנה הרמי‪ .‬ממוצע זה שווה לשיעור התצפיות שמקבלות את הערך ‪ .1‬קל‬ ‫לראות שהשונות של משתנה דמי היא פונקציה שלילית של ‪ a‬אם זה גדול מ־‪.0.5‬‬ ‫דהן ובן־פורת (‪ )1997‬מצאו שהעלייה ממלאת תפקיד חשוב בעליית אי־השוויון בהכנסה של משפחות‪.‬‬ ‫‪ )Eckstein and Weiss (1998a,b‬מנתחים באופן יסודי את היקלטותם של העולים בשוק העבודה‪.‬‬ ‫מספר עבודות אמדו את הפסד ההון האנושי שנגרם כתוצאה מהגירה‪Flug, Kasir ;(1992) Friedberg :‬‬

‫‪Weiss and ;(1995) Bcenstock and Ben-Menachem ;(1995) Eckstein and Shachar ;(1992) and Ofer‬‬ ‫‪Gotlibovski )1995(.‬‬ ‫‪ .42‬מדידה עקיפה של ותק בעבודה כפי שנעשתה בעבודה זו (מספר שנות ותק עובד יהודי שווה לגיל העובד‬ ‫פחות סכום מספר שנות הלימוד ועוד ‪ )9‬שונה מן הוותק בפועל שלגביו אין מידע‪ .‬אף מדידה זו מסתירה‬ ‫פערים באיכות ההון האנושי שעשויים להיות אחראים לאי־השוויון בין "שווים"‪ .‬למשל‪ ,‬מעבר תכוף‬ ‫יותר מעבודה לעבודה (תופעת "קיצור הקריירה") הכרוכה באובדן הון אנושי עלולה להשפיע על התפתחותו‬ ‫של אי־השוויון בין "שווים"‪.‬‬ ‫‪ .43‬דהן (‪ )Berman^ (1997) Berman and Klinov )1998 ,)1998‬הצביעו על ההבדלים באיכות ההשכלה‬ ‫החרדית לעומת ההשכלה הכללית‪ .‬אין ברשותי מידע המאפשר לכלול התייחסות מיוחדת לאוכלוסייה‬ ‫החרדית בכל אחת מן השנים‪ .‬נציין כי בשנת ‪( 1996‬לגביה יש בידי מידע על האוכלוסייה החרדית)‬ ‫שיעורם במדגם של גברים העובדים במשרה מלאה הוא למטה מאחוז אחד‪.‬‬

‫מיפנה דרמטי התחולל במשק הישראלי מאז הנהגת תכנית הייצוב‬ ‫ב־‪ .1985‬שינוי יסודי ועמוק בתפישה הכלכלית של קובעי המדיניות‬ ‫ניצב בבסיסו של מיפנה זה‪ :‬ממשק שבו יש לממשלה מעורבות‬ ‫ניכרת בכל תחומי הפעילות הכלכלית לכלכלה המתבססת יותר‬ ‫ויותר על כוחות השוק‪ .‬תכלית הרפורמות שהונהגו היתה לשפר‬ ‫את יעילותה ולהעמיק את יציבותה של הסביבה הכלכלית שבה‬ ‫פועלות החברות העסקיות בישראל‪ .‬המאמרים שקובצו בספר‬ ‫מתארים את הרפורמות ובוחנים את השינויים שחלו בעקבות‬ ‫הנהגתן‪ .‬תמורות גיאופוליטיות שהתרחשו בתקופה הנסקרת תרמו‬ ‫אף הן את חלקן להתפתחותו של המשק‪ :‬התפרקות ברית־המועצות‬ ‫וגידול ממדי העלייה לישראל בעקבות כך‪ ,‬והסכמי השלום שפתחו‬ ‫שווקים חדשים למשק הישראלי ויצרו בסיס להעמקת השקעות‬ ‫ההון של זרים במשק הישראלי‪.‬‬ ‫כותבי המאמרים בספר מנתחים בהרחבה ובפירוט את ההשלכות‬ ‫החיוביות של המדיניות המקרו־כלכלית החדשה‪ ,‬את הרפורמות‬ ‫המיבניות ואת השפעת התמורות הגיאופולטיות של הצמיחה‪,‬‬ ‫התעסוקה‪ ,‬השכר‪ ,‬האינפלציה‪ ,‬מאזן התשלומים והשינויים במיכנה‬ ‫הענפי‪ ,‬ובראש ובראשונה התרחבות תעשיית ההיי־טק‪ .‬הכותבים‬ ‫אינם מתעלמים מן המחיר הכבד שתבעה תמורה זו‪ ,‬ובעיקר בהעמקת‬

‫אי־השיוויון בחברה‪.‬‬ ‫טובי החוקרים של כלכלת ישראל מן האוניברסיטאות ‪ -‬העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬תל־אביב ובן גוריון ‪ -‬ממחלקת המחקר של בנק ישראל‬ ‫וקרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬חברו יחדיו לעשייתו של ספר חשוב‬ ‫זה‪ .‬כלכלנים‪ ,‬אנשי עסקים וקובעי מדיניות במשק הישראלי ימצאו‬

‫בספר זה חידושים והארות‪ .‬חוקרים וסטודנטים המתמחים‬ ‫במקרו־כלכלה‪ ,‬בכלכלה מוניטרית‪ ,‬בשוק העבודה‪ ,‬בסחר הבינלאומי‬ ‫ובארגון תעשייתי ידרשו לו כספר חובה בניסיונם להבין את אופיה‬ ‫והתפתחותה של כלכלת ישראל‪.‬‬

‫צילום העטיפה‪:‬‬

‫עם עובד‬

‫‪image bank, greueljord‬‬